חוק הרבנות הראשית לישראל

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.1</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>חוק הרבנות הראשית לישראל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>3374</id>
    <revision>
      <id>3015877</id>
      <parentid>3011704</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T21:05:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3015875]</comment>
      <origin>3015877</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32037" sha1="5nui7vyilwx5xxq8d0g16wq70wirv0n" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הרבנות הראשית לישראל, תש״ם–1980}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000522}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ם, 90|חוק הרבנות הראשית לישראל|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209384.pdf}}, {{ח:תיבה|136|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317809.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 214|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210439.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 142|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 113|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 81|הוראת שעה (הארכת תקופת כהונה של מועצת הרבנות הראשית)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211385.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 300|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299621.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 206|הוראת שעה (הארכת תקופת כהונה של מועצת הרבנות הראשית)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300875.pdf}}, {{ח:תיבה|430|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300892.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 757|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301940.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 52|הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301539.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 287|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301625.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 7|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_608417.pdf}}, {{ח:תיבה|286|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 25|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 106|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5248441.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת הרבנות הראשית לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רב עיר“ – מי שמכהן כרב עיר לאחר שנבחר לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר)|תקנות בחירות רבני עיר}} שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל״א–1971}}, וכן מי שמכהן כרב עיר ושמו כלול ברשימת רבני עיר שיפרסם שר הדתות ברשומות תוך 60 יום מתחילת חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – ראש הממשלה.

{{ח:סעיף|2|תפקידי המועצה|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} תפקידי המועצה הם –
{{ח:תת|(1)}} מתן תשובות וחוות דעת בענייני הלכה לשואלים בעצתה;
{{ח:תת|(2)}} פעולות לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות;
{{ח:תת|(3)}} מתן תעודות הכשר על כשרות למצרך מיובא או לבשר מיובא כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק איסור הונאה בכשרות|בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983}}, ולקבוע הוראות שהמועצה הוסמכה לקבוע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הונאה בכשרות|החוק האמור}};
{{ח:תת|(4)}} מתן כשירות לכהן כדיין לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|חוק הדיינים, תשט״ו–1955}};
{{ח:תת|(5)}} מתן כשירות לכהן כרב עיר לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר)|תקנות בחירות רבני עיר}} שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל״א–1971}};
{{ח:תת|(6)}} מתן כשירות לרב לכהן כרב רושם נישואין ומינוי רושמי נישואין מבין הרבנים שקיבלו כשירות כאמור;
{{ח:תת|(7)}} כל פעולה הדרושה לביצוע תפקידיה על פי כל דין.

{{ח:סעיף|3|מקום מושב המועצה}}
{{ח:ת}} מקום מושבה של המועצה יהיה בירושלים.

{{ח:סעיף|4|הרכב המועצה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה חברי המועצה:
{{ח:תתת|(1)}} שני הרבנים הראשיים לישראל, אחד ספרדי הנקרא ”ראשון לציון“ ואחד אשכנזי, שייבחרו בבחירות ישירות, חשאיות ואישיות באסיפה של רבנים ונציגי ציבור (להלן – האסיפה הבוחרת);
{{ח:תתת|(2)}} רב עיר אחד מכל אחת מן הערים ירושלים, תל־אביב־יפו, חיפה ובאר־שבע; רבני העיר הספרדים והאשכנזים בערים אלה יכהנו מחצית תקופה כהונה לסירוגין, כפי שייקבע בתקנות;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרבנות הראשית לישראל|תקנות הרבנות הראשית לישראל, התשמ״א–1980}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} עשרה רבנים שייבחרו בבחירות ישירות, חשאיות ואישיות באסיפה הבוחרת, מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים (להלן – חברי המועצה הנבחרים);
{{ח:תתת|(4)}} הרב הצבאי הראשי, ובלבד שערב מינויו לרב הצבאי הראשי ניתנה לו כשירות לכהן כרב עיר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(5)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, ובלבד שלא פחת ממחציתו.

{{ח:סעיף|5|כשירות להיבחר}}
{{ח:תת|(א)}} כשיר להיבחר רב ראשי לישראל מי שנתקיימו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת הבחירה מלאו לו 40 שנה וטרם מלאו לו 70 שנה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מכהן או כיהן כדיין או כרב עיר, או שיש לו כשירות לכהן כדיין או כרב עיר, או שהמועצה קבעה שהוא גדול בתורה.
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להיבחר חבר מועצה נבחר מי שנתקיימו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת הבחירה מלאו לו 30 שנה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מכהן או כיהן בישראל כדיין או כרב עיר, או שיש לו כשירות לכהן כדיין או כרב עיר, או שהמועצה קבעה שהוא גדול בתורה.
{{ח:תת|(ג)}} רב ראשי לישראל לא יהיה מועמד בבחירות לתקופה הסמוכה לכהונתו.
{{ח:תת|(ד)}} חבר ועדת הבחירות לא יהיה מועמד לרב ראשי לישראל או לחבר מועצה נבחר.

{{ח:סעיף|6|האסיפה הבוחרת}}
{{ח:תת|(א)}} האסיפה הבוחרת תהיה של 150 חברים, מהם 80 רבנים ו־70 נציגי ציבור.
{{ח:תת|(ב)}} האסיפה הבוחרת רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מ־80.

{{ח:סעיף|7|הרבנים באסיפה הבוחרת|תיקון: תשס״ד, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} הרבנים שבאסיפה הבוחרת יהיו –
{{ח:תת|(1)}} 30 רבני עיר מן הערים הגדולות;
{{ח:תת|(2)}} 14 רבני עיר מן המועצות המקומיות הגדולות;
{{ח:תת|(3)}} 2 רבנים אזוריים אחד מכל אחת משתי המועצות האזוריות הגדולות; היה יותר מרב אזורי אחד במועצה אזורית אחת – הוותיק שבהם, ואם היו בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; {{ח:הערה|לעניין זה,}} ”רב אזורי“ – מי שנבחר או שנתמנה באישור השר לרב של מועצה אזורית;
{{ח:תת|(4)}} 8 רבני יישוב מכל אחד מ־8 היישובים הגדולים; {{ח:הערה|לעניין זה,}} ”רב יישוב“ – רב של מושב, קיבוץ או יישוב אחר שאינו רשות מקומית שנבחר או נתמנה באישור השר;
{{ח:תת|(5)}} רב שכונה הוותיק מכל אחת מן הערים ירושלים, תל־אביב־יפו, חיפה ובאר־שבע, ובבעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; {{ח:הערה|לעניין זה,}} ”רב שכונה“ – מי שנתמנה לרב שכונה בידי המועצה הדתית באישור השר;
{{ח:תת|(6)}} 10 הדיינים הוותיקים ביותר, ומבעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תת|(7)}} הרב הצבאי הראשי וסגנו, ואם אין סגן – הרב הצבאי בעל הדרגה הצבאית הגבוהה ביותר, ומבעלי אותה דרגה – הוותיק שבהם בשירות הרבנות הצבאית;
{{ח:תת|(8)}} 10 רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל, בהתייעצות עם השר ובאישור הממשלה; לעניין זה, ”רב“ – מי שמוסמך לרבנות (”יורה יורה“) מטעם הרבנות הראשית לישראל לאחר שעמד בבחינות בכתב הנדרשות לשם כך אשר נערכו על ידי הרבנות הראשית לישראל, או מי שיש בידו תעודת כשירות לכהונת רב עיר, רב אזורי, רב מושב או רב שכונה, שניתנה לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|8|נציגי הציבור באסיפה הבוחרת|תיקון: תשס״ד, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נציגי הציבור שבאסיפה הבוחרת יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} 25 ראשי הערים הגדולות, ובלבד שלפחות שמונה מהם יהיו נשים;
{{ח:תתת|(2)}} 6 ראשי המועצות המקומיות הגדולות, ובלבד שלפחות ארבעה מהם יהיו נשים;
{{ח:תתת|(3)}} 4 ראשי המועצות האזוריות הגדולות, ובלבד שלפחות שלושה מהם יהיו נשים;
{{ח:תתת|(4)}} 14 ראשי המועצות הדתיות של הערים הגדולות, ובלבד שלפחות אחד מהם יהיה אישה;
{{ח:תתת|(5)}} 4 ראשי המועצות הדתיות של המועצות המקומיות הגדולות, ובלבד שלפחות אחד מהם יהיה אישה;
{{ח:תתת|(6)}} 2 שרים שתבחר הממשלה, ובלבד שלפחות אחד מהם יהיה אישה;
{{ח:תתת|(7)}} 5 חברי הכנסת שתבחר הכנסת או ועדה מוועדותיה שהסמיכה לכך, ובלבד שלפחות שלושה מהם יהיו נשים;
{{ח:תתת|(8)}} 10 נשות ציבור שימנה השר, בהתייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל ובאישור הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} היה מספר הנשים המכהנות בתפקידים המנויים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) נמוך מהמספר המזערי למינוי נשים לנציגות ציבור הקבוע באותן פסקאות, ימנו ראשי הרשויות המקומיות הקטנות שבהן לא מכהנת אישה כראש רשות מקומית, לפי סדר גודלן מהקטנה ביותר, נשים לנציגות ציבור, עד להשלמת המספר המזערי כאמור, כך שכל ראש רשות מקומית ימנה נציגת ציבור אחת שהיא תושבת הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} היה מספר הנשים המכהנות בתפקידים המנויים בפסקאות (4) ו־(5) של סעיף קטן (א) נמוך מהמספר המזערי למינוי נשים לנציגות ציבור הקבוע באותן פסקאות, יבחרו מליאות המועצות הדתיות הקטנות שבהן לא מכהנת אישה כראש המועצה הדתית, לפי סדר גודלן מהקטנה ביותר, נשים לנציגות ציבור, עד להשלמת המספר המזערי כאמור, כך שכל מליאת מועצה דתית תמנה נציגת ציבור אחת שהיא תושבת הרשות המקומית שבה פועלת המועצה הדתית.
{{ח:תת|(ד)}} לא מונתה נציגה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) בתוך חמישה ימים מיום שראש הרשות המקומית או מליאת המועצה הדתית, לפי העניין, קיבלו הודעה על כך מוועדת הבחירות – ימנו ראש הרשות המקומית או מליאת המועצה הדתית הבאים בתור, לפי העניין, נציגת ציבור אחת שהיא תושבת אותה רשות מקומית.

{{ח:סעיף|9|הרכב חברי האסיפה הבוחרת|תיקון: תשס״ד, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} במינויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7(8)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8{{ח:הערה|(א)}}(8)}} –
{{ח:תתת|(1)}} יפעל השר להביא לכך שבאסיפה הבוחרת יהיו מחצית החברים ספרדים ומחציתם אשכנזים;
{{ח:תתת|(2)}} לא ימונה ולא יכהן מי שהוא מועמד להיבחר כרב ראשי לישראל או כחבר מועצה, לפי העניין, או שהוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של מועמד כאמור, ולא יראו אדם כמצוי במצב של ניגוד עניינים לעניין זה אלא בשל עילות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} –
{{ח:תתת|(1)}} ”רב עיר“, ”רב אזורי“, ”רב יישוב“, ”ראש עיר“, ”ראש מועצה מקומית“, ”ראש מועצה אזורית“ ו”ראש מועצה דתית“ – לרבות מי שממלא תפקיד זה לפי כל דין באזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן מזמן לזמן;
{{ח:תתת|(2)}} חבר באסיפה הבוחרת לא ישתתף בהצבעה באסיפה הבוחרת שהוא מועמד להיבחר בה כרב ראשי לישראל או כחבר מועצה, לפי העניין, או שקרוב משפחתו מדרגה ראשונה הוא מועמד להיבחר בה, ולא יראו אדם כמצוי במצב של ניגוד עניינים לעניין זה אלא בשל עילות כאמור.

{{ח:סעיף|10|תעודת שר הפנים}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, ”הגדולים“ ו”הגדולות“ – לפי מספר תושביהם היהודים, ותעודה של שר הפנים תשמש ראיה חותכת לכך.

{{ח:סעיף|11|ועדת בחירות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לביצוע הבחירות של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי המועצה הנבחרים, תוקם ועדת בחירות של חמישה חברים, מהם שניים שתבחר הממשלה, שניים שתבחר המועצה שלא מבין חבריה, ויושב ראש, שופט או דיין, או שופט או דיין שיצא לגמלאות, שימנו השר והרבנים הראשיים לישראל כאחד באישור הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} לא בחרה המועצה את חברי הועדה כאמור בסעיף קטן (א) תוך שלושים יום מיום שהשר הודיע לה שעליה לעשות כן, ימנה אותם השר באישור הממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה רשאית לפעול אך אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.

{{ח:סעיף|12|כינוס האסיפה הבוחרת}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת הבחירות תקבע את המועד ואת המקום לעריכת הבחירות ותפרסם על כך הודעה ברשומות; הבחירות יתקיימו בירושלים.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הבחירות יכנס את האסיפה הבוחרת ביום הבחירות ויפתח את האסיפה, וועדת הבחירות תנהל את הבחירות.

{{ח:סעיף|13|פרסום חברי האסיפה הבוחרת}}
{{ח:ת}} לפחות עשרים ואחד יום לפני יום הבחירות תפרסם ועדת הבחירות ברשומות את רשימת חברי האסיפה הבוחרת ותודיע בדואר רשום או במסירה אישית לכל חבר על חברותו בה.

{{ח:סעיף|14|הצעת מועמדים}}
{{ח:תת|(א)}} 20 חברים לפחות של האסיפה הבוחרת רשאים, בין מיזמתם ובין מיזמת מי שכשיר להיבחר, להציע מועמד לרב ראשי לישראל או לחבר מועצה נבחר; ההצעה תהיה בכתב חתום בידי המציעים, ותוגש ליושב ראש ועדת הבחירות לא יאוחר משבעה ימים לפני יום הבחירות, בצירוף הסכמת כל מועמד חתומה בידו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יחתום אדם על הצעות ליותר מרב ראשי לישראל אחד מכל עדה או על הצעות ליותר מחמישה חברי מועצה נבחרים מכל עדה, ואם חתם כן – כל חתימותיו בטלות.
{{ח:תת|(ג)}} כל החתימות אחרי 30 הראשונות בהצעה שהוגשה – לא יתחשבו בהן לצורך סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} נפטר מועמד תוך שבעה ימים לפני מועד הבחירות, יידחו הבחירות לשבוע ימים, ותוך זמן זה ניתן יהיה להציע מועמדים נוספים.

{{ח:סעיף|15|ההצבעה באסיפה}}
{{ח:תת|(א)}} הרבנים הראשיים לישראל ייבחרו כל אחד בהצבעה נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד.
{{ח:תת|(ב)}} חברי המועצה הנבחרים הספרדים והאשכנזים ייבחרו חמישה חמישה בהצבעה נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד; כל חבר האסיפה הבוחרת יצביע בעד שלושה עד חמישה מועמדים ספרדים ובעד שלושה עד חמישה מועמדים אשכנזים; לא עשה כן – קולו פסול.
{{ח:תת|(ג)}} המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר – הם הנבחרים; קיבלו שני מועמדים או יותר מספר קולות שווה, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם מועמדים בהצבעות נוספות עד להכרעה ביניהם.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

{{ח:סעיף|16|תקופת הכהונה ומועד הבחירות}}
{{ח:תת|(א)}} רב ראשי לישראל יכהן עשר שנים וחבר מועצה נבחר יכהן חמש שנים; תקופת כהונה תיחשב לפי הלוח העברי.
{{ח:תת|(ב)}} כהונתם של רב ראשי לישראל ושל חבר מועצה נבחר תתחיל בתום כהונתם של קודמיהם, ובבחירות הראשונות לפי חוק זה – עם בחירתם.
{{ח:תת|(ג)}} הבחירות לרבנים הראשיים לישראל ולחברי המועצה הנבחרים ייערכו לא יותר משלושה חדשים ולא פחות מחודש אחד לפני תום כהונתם של המכהנים אותה שעה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה)#סעיף 1|סעיף 1 לחוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה), התשפ״ג–2023}}, על אף הוראות סעיף זה, (1) שני הרבנים הראשיים לישראל שכיהנו ערב יום 5.7.2023, יוסיפו לכהן עד יום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024); (2) חברי המועצה הנבחרים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(3)}} שכיהנו ערב יום 5.7.2023, יוסיפו לכהן עד יום י״ב באלול התשפ״ד (15 בספטמבר 2024).}}

{{ח:סעיף|17|חלוקת התפקידים של הרבנים הראשיים לישראל|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} במשך מחצית תקופת כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל ישמש האחד נשיא המועצה והאחד נשיא בית הדין הרבני הגדול, ובמחצית השניה יתחלפו בתפקידיהם; הרב הראשי לישראל המשמש בתפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול לא יפעל בתפקידים ולא ישתמש בסמכויות המוקנים על פי דין או על פי המקובל לנשיא המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} תוך שבעה ימים מיום תחילת כהונתם יקבעו הרבנים הראשיים לישראל בהסכמה את סדר מילוי תפקידיהם; לא הגיעו לידי הסכמה כאמור, יהיה מי שכיהן בישראל כדיין תקופה ארוכה יותר נשיא בית הדין הרבני הגדול, והוא הדין אם רק אחד מהם כיהן בישראל כדיין; היה הוותק כדיין שווה, או ששניהם לא כיהנו כדיינים, תהיה לקשיש שבהם הזכות לקבוע את סדר מילוי התפקידים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|18|התפטרות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} רב ראשי לישראל וחבר מועצה נבחר רשאי להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לשר; כהונתם נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות הגיע לידי השר, זולת אם חזרו בהם מהתפטרותם לפני כן.

{{ח:סעיף|19|התפנות משרה מטעמי בריאות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} השר רשאי, על פי חוות דעתם של שלושה רופאים שמינה שר הבריאות, לקבוע כי מטעמי בריאות נבצר דרך קבע מרב ראשי לישראל או מחבר מועצה נבחר למלא תפקידו, ומשנקבע כאמור, יתפנה מקומו.

{{ח:סעיף|20|רב ראשי לישראל שמקומו נתפנה}}
{{ח:תת|(א)}} נתפנה מקומו של רב ראשי לישראל שלוש שנים וחצי או יותר לפני תום תקופת כהונתו, ייבחר במקומו רב ראשי לישראל תוך ששה חדשים בדרך שנבחר רב ראשי לישראל על פי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} היה הרב הראשי לישראל שמקומו נתפנה כאמור בסעיף קטן (א) נשיא המועצה, יהיו סמכויותיו – עד לבחירת הרב הראשי לישראל החדש – לקשיש שבחברי המועצה, ואם היה נשיא בית הדין הרבני הגדול – לוותיק שבדייני בית הדין הרבני הגדול, ובבעלי ותק שווה – לקשיש שבהם.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנבחר רב ראשי לישראל לפי סעיף קטן (א) יכהן עד תום תקופת כהונתו של קודמו ויבוא במקומו לענין מילוי התפקידים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} נתפנה מקומו של רב ראשי לישראל פחות משלוש שנים וחצי לפני תום תקופת כהונתו, ישמש הרב הראשי לישראל הנותר נשיא המועצה ונשיא בית הדין הרבני הגדול, עד תום תקופת הכהונה; נתפנה גם מקומו, יהיו סמכויות נשיא המועצה לקשיש שבחברי המועצה, וסמכויות נשיא בית הדין הרבני הגדול – לוותיק שבדייני בית הדין הרבני הגדול, ובבעלי ותק שווה – לקשיש שבהם, עד תום תקופת הכהונה.

{{ח:סעיף|21|חבר מועצה נבחר שמקומו נתפנה}}
{{ח:תת|(א)}} נתפנה מקומו של חבר מועצה נבחר, יבוא במקומו הרב מאותה עדה, ספרדי או אשכנזי, אשר קיבל את מספר הקולות הגדול ביותר מבין המועמדים שלא נבחרו, ובלבד שקיבל לא פחות מ־25 קולות; קיבלו שני רבנים או יותר מספר קולות שווה, יבוא במקומו הקשיש שבהם; לא היו מועמדים כאמור, תבחר המועצה רב להיות חבר המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהיה לחבר המועצה לפי סעיף קטן (א) יכהן עד תום תקופת כהונתו של קודמו.

{{ח:סעיף|22|נוהל|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תקבע בכללים את סדרי זימון ישיבותיה, דרכי עבודתה ונוהלי דיוניה, ורשאית היא לקבעם דרך קבע או לענין מסוים.
{{ח:תת|(ב)}} הרב הצבאי הראשי יוזמן לכל ישיבה של המועצה ותהיה לו זכות הבעת דעה ללא זכות הצבעה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.odata.org.il/dataset/a93a71e2-97f5-4239-af39-4b9182b27005/resource/1a5dfd86-cba1-493d-909c-492db573da4e/download/-.pdf|תקנון עבודת מועצת הרבנות הראשית לישראל}} מיום ז׳ באדר ב׳ התשע״ט (14.3.2019).}}

{{ח:סעיף|23|הוראות משלימות}}
{{ח:תת|(א)}} נבחר לרב ראשי לישראל מי שאינו תושב ואזרח ישראל, לא ייכנס לכהונתו אלא עם היותו לתושב ולאזרח; לא נהיה הנבחר לתושב ולאזרח תוך ששה חדשים מיום בחירתו, יראו את מקומו כפנוי.
{{ח:תת|(ב)}} מועמד לחבר מועצה נבחר, וכן חבר האסיפה הבוחרת, יהיה יהודי, תושב ואזרח ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} חבר המועצה ייכנס לכהונתו לאחר שחתם לפני נשיא המדינה על הצהרה זו:
{{ח:תתת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא בנאמנות את תפקידי כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל“.

{{ח:סעיף|24|ביקורת מבקר המדינה}}
{{ח:ת}} העניינים הכספיים והמנהליים של הרבנות הראשית לישראל יעמדו לביקורת מבקר המדינה.

{{ח:סעיף|25||תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|בחוק הדיינים, תשט״ו–1955}}.}}

{{ח:סעיף|26|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף|27|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, תשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|28|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר)|בחוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר), תשכ״א–1961}}.}}

{{ח:סעיף|29|ביטול}}
{{ח:תת|(א)}} חוק הבחירות למועצת הרבנות הראשית, תשל״ב–1972 – בטל.
{{ח:תת|(ב)}} חוק הבחירות למועצת הרבנות הראשית (הוראות שעה), תשל״ט–1979 – בטל.

{{ח:סעיף|30|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} הבחירות הראשונות לפי חוק זה לרבנים הראשיים לישראל יתקיימו לא יאוחר מיום א׳ בניסן תשמ״ג (15 במרס 1983).
{{ח:תת|(ב)}} שני הרבנים הראשיים לישראל שכיהנו ערב קבלת חוק זה בכנסת יוסיפו לכהן עד יום א׳ בניסן תשמ״ג (15 במרס 1983), ויחולו עליהם הוראות חוק זה; לעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} יראו אותם כאילו נבחרו ביום א׳ בניסן תש״ם (18 במרס 1980).
{{ח:תת|(ג)}} תקופת הכהונה האמורה בסעיף קטן (ב) תיחשב כתקופת כהונה מלאה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הבחירות הראשונות לפי חוק זה לחברי המועצה הנבחרים ייערכו תוך ששה חדשים מיום קבלת חוק זה בכנסת, וחברי מועצת הרבנות הראשית שכיהנו ערב היום האמור יוסיפו לכהן עד לקיום הבחירות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ה)}} חברי המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(2)}} ייכנסו לתפקידם ביום שנבחרו חברי המועצה הנבחרים לפי סעיף קטן (ד).

{{ח:סעיף|31|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט וועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25):}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|31א|אגרות|תיקון: תשע״ד, תשפ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} השר רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע אגרות בעד בחינות שעורכת המועצה במסגרת תפקידיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25):}} השר רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע אגרות בעד בחינות שעורכת המועצה במסגרת תפקידיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרבנות הראשית לישראל (אגרות)|תקנות הרבנות הראשית לישראל (אגרות), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ב׳ בניסן תש״ם (19 במרס 1980).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''אהרן אבוחצירא'''&lt;br&gt;שר הדתות
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>5nui7vyilwx5xxq8d0g16wq70wirv0n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:טקסטים מבוקשים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>3632</id>
    <revision>
      <id>3015826</id>
      <parentid>2783702</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T14:50:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>[[ספר הזכרון]]</comment>
      <origin>3015826</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4763" sha1="io3jeu11n3pyyw1c0e0ohgg9dbup5t0" xml:space="preserve">{{ויקיטקסט:טקסטים מבוקשים/פתיח}}
&lt;!-- נא להוסיף בסוף הטבלה --&gt;
{{ויקיטקסט:טקסטים מבוקשים/תחילת הטבלה}} 
{{טקסטים מבוקשים|
|שם הטקסט=ספרי רבי נחמן
|יוצרים=רבי נחמן מברסלב
|תקופה=
|תאריך בקשה=30/1/14
|מקור ברשת=http://breslev.eip.co.il/
|סטטוס=מספר ספרים הועתקו
|הערות=
}}
{{טקסטים מבוקשים|
|שם הטקסט=כתבי שאול טשרניחובסקי
|יוצרים=שאול טשרניחובסקי
|תקופה=
|תאריך בקשה=30/1/14
|מקור ברשת=http://benyehuda.org/tchernichowsky/index.html
|סטטוס=החלה עבודה
|הערות=
}}
{{טקסטים מבוקשים|
|שם הטקסט=ספרים שונים על שנת השמיטה
|יוצרים=יוצרים שונים
|תקופה=תקופות שונות
|תאריך בקשה=17/8/14
|מקור ברשת=[http://www.daat.ac.il/daat/bibliogr/allbooks.asp?sub=25 אתר השמיטה של דעת].
|סטטוס=
|הערות=
}}
{{טקסטים מבוקשים|
|שם הטקסט=[[חבש פאר]]
|יוצרים=[[הראי&quot;ה קוק]]
|תקופה=
|תאריך בקשה=י&quot;ח תשרי ה'תשע&quot;ה (12/10/14)
|מקור ברשת=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=238 בספריה הוירטואלית של אתר דעת].
|סטטוס=העבודה החלה
|הערות=הספר מוזכר פעמים רבות בהערות שוליים על [[עין איה/שבת/פרק ד|עין איה למסכת שבת, בפרק הרביעי]].
}}
{{טקסטים מבוקשים|
|שם הטקסט=מאירי על הש&quot;ס
|יוצרים=המאירי
|תקופה=
|תאריך בקשה=29\1\2015
|מקור ברשת=http://hebrewbooks.org/home.aspx
|סטטוס=
|הערות=יש כמה סריקות טובות, אפשר להשתמש בOCR. לדוג': http://hebrewbooks.org/36401
}}
{{טקסטים מבוקשים|
|שם הטקסט=פלא יועץ
|יוצרים=ר' אליעזר פאפו
|תקופה=
|תאריך בקשה=9\11\2016
|מקור ברשת=
|סטטוס=העבודה נעצרה עקב זכויות יוצרים
|הערות=
}}
{{טקסטים מבוקשים|
|שם הטקסט=בית יעקב על התורה
|יוצרים=מתורת היהודי מפשיסחא, רש&quot;ב מפשיסחא, הקה&quot;ק מווארקי, הרה&quot;ק מקאזמיר יעקב אהרן ברבי משה יאנאווער
|תקופה=
|תאריך בקשה=18/01/2018
|מקור ברשת=http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=312
|סטטוס=
|הערות=
}}
{{טקסטים מבוקשים|
|שם הטקסט=איי הים על הש&quot;ס
|יוצרים=המגיד מסלונים
|תקופה=
|תאריך בקשה=27/10/2020
|מקור ברשת=https://www.hebrewbooks.org/5538
|סטטוס=
|הערות=
}}
{{טקסטים מבוקשים|
|שם הטקסט=[[שולחן ערוך הרב]]
|יוצרים= רבי שניאור זלמן מלאדי
|תקופה=
|תאריך בקשה=01/04/2021
|מקור ברשת=https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/index.htm
|סטטוס=
|הערות=
}}
{{טקסטים מבוקשים|
|שם הטקסט=[[כף החיים]]
|יוצרים= רבי חיים סופר
|תקופה=
|תאריך בקשה=01/04/2021
|מקור ברשת=https://www.sefaria.org.il/Kaf_HaChayim_on_Shulchan_Arukh,_Orach_Chayim?lang=he https://shulchanarukh.alhatorah.org/Parshan/Kaf_HaChayyim/Orach_Chayyim/210.1#m7e0n6
|סטטוס=
|הערות=
}}
{{טקסטים מבוקשים|
|שם הטקסט=הסכם נתניהו-גנץ
|יוצרים=נתניהו וגנץ
|תקופה=2020
|תאריך בקשה=30/04/2021
|מקור ברשת=http://dcx.walla.co.il/walla_news_files/c52f1bd66cc19d05628bd8bf27af3ad6.pdf
|סטטוס=לא ברור האם יש זכויות יוצרים על הסכמים פוליטיים?
|הערות=
}}

{{טקסטים מבוקשים|
|שם הטקסט=[[כתונת פסים]]
|יוצרים=ר' יעקב יוסף מפולנאה בעל התולדות יעקב יוסף
|תקופה=לפני כמאתיים שנה
|תאריך בקשה=21/06/2022
|מקור ברשת=
|סטטוס=נחלת הכלל
|הערות=דרוש בטקסט את הספר כתונת פסים מר' יעקב יוסף מפולנאה בעל התולדות יעקב יוסף
}}

{{טקסטים מבוקשים|
|שם הטקסט=[[ספר הזכרון]] (על פירוש רש&quot;י על התורה)
|יוצרים=רבי אברהם בן שמואל הלוי בקראט
|תקופה=מלאכת החיבור הושלמה עד שנת רע&quot;ו (1516), אך החיבור לא הודפס עד שנת תר&quot;ה (1845)
|תאריך בקשה=10/5/2026
|מקור ברשת=https://beta.hebrewbooks.org/37257
|סטטוס=נחלת הכלל, החלה עבודה
|הערות=בפרט על חומש בראשית
}}</text>
      <sha1>io3jeu11n3pyyw1c0e0ohgg9dbup5t0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שלום עליכם מלאכי השרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7952</id>
    <revision>
      <id>3015809</id>
      <parentid>2998762</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T12:44:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות ושינוי תבניות</comment>
      <origin>3015809</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1366" sha1="6jm46gyi8reochntcxnlvmd4abp3swn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt; {{קישור לשיר|קישור=https://www.youtube.com/watch?v=0TTzxi1riQM|כותרת=שלום עליכם|לחן=רדומסק|ביצוע=ניגוני רדומסק}} 
&lt;/noinclude&gt;

{{מודגש|שָׁלוֹם}} עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
:מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

{{מודגש|בּוֹאֲכֶם}} לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
:מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

{{מודגש|בָּרְכֽוּנִי}} לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
:מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

{{ק|(יש הנוהגים להוסיף בית הפותח ב{{צ|{{מודגש|בְּשִׁבְתְּכֶם}}}} )}}

{{מודגש|צֵאתְכֶם}} לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
:מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:זמירות לשבת]]
[[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6jm46gyi8reochntcxnlvmd4abp3swn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015815</id>
      <parentid>3015809</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T13:11:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3015815</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1365" sha1="7rbs5w2fo3208okctl64v51eajkfcnr" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt; {{קישור לשיר|קישור=https://www.youtube.com/watch?v=0TTzxi1riQM|כותרת=שלום עליכם|לחן=רדומסק|ביצוע=ניגוני רדומסק}} 
&lt;/noinclude&gt;

{{מודגש|שָׁלוֹם}} עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
:מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

{{מודגש|בּוֹאֲכֶם}} לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
:מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

{{מודגש|בָּרְכֽוּנִי}} לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
:מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

{{ק|(יש הנוהגים להוסיף בית הפותח ב{{צ|{{מודגש|בְּשִׁבְתְּכֶם}}}})}}

{{מודגש|צֵאתְכֶם}} לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
:מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:זמירות לשבת]]
[[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>7rbs5w2fo3208okctl64v51eajkfcnr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:חגי א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>56542</id>
    <revision>
      <id>3015808</id>
      <parentid>3015802</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T12:38:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3015808</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9172" sha1="km8phh3bae38t18toom17ezr67n7q1t" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה תרי עשר|חגי|א|a2201}}
&lt;קטע התחלה=פרק א/&gt;
{{כותרת1|תוכחה על עצירת בניית בית המקדש השני}}
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|א|א}}&lt;קטע התחלה=א א/&gt;
בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ, בַּחֹדֶשׁ {{ב|הַשִּׁשִּׁי|אלול}}, בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְבַר יְהוָה בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא, אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל {{ב|פַּחַת|[[W:פחה|פחה]], מנהיג מחוז}} {{ב|יְהוּדָה|[[W:יהוד מדינתא|פַּחְוָות יהודה]]}}, וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=א א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|א|ב}}&lt;קטע התחלה=א ב/&gt;
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר: הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ: &quot;{{ב|לֹא עֶת בֹּא|עדיין לא הגיעה}} עֶת בֵּית יְהוָה לְהִבָּנוֹת&quot;.&lt;קטע סוף=א ב/&gt;
{{ביאור:פרשה פתוחה}}

{{ביאור:אות-פסוק|חגי|א|ג}}&lt;קטע התחלה=א ג/&gt;
וַיְהִי דְּבַר יְהוָה בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=א ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|א|ד}}&lt;קטע התחלה=א ד/&gt;
הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם {{ב|סְפוּנִים|כשתקרה מעליכם}}, וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב?!&lt;קטע סוף=א ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|א|ה}}&lt;קטע התחלה=א ה/&gt;
וְעַתָּה, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: '''שִׂימוּ לְבַבְכֶם {{ב|עַל דַּרְכֵיכֶם|לדרך שעברתם, לכל מה שקרה לכם}}'''.&lt;קטע סוף=א ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|א|ו}}&lt;קטע התחלה=א ו/&gt;
זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה {{ב|וְהָבֵא מְעָט|הבאתם מעט יבול הביתה, אין ברכה בקציר}}, אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה, שָׁתוֹ {{ב|וְאֵין לְשָׁכְרָה|היין לא מוצלח, לא משכר ולא מרווה}}, לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ, {{ב|וְהַמִּשְׂתַּכֵּר|המקבל משכורת}} - מִשְׂתַּכֵּר אֶל {{ב|צְרוֹר נָקוּב|ארנק עם חור, כספו מתבזבז מהר}}.&lt;קטע סוף=א ו/&gt;
{{ביאור:פרשה פתוחה}}

{{ביאור:אות-פסוק|חגי|א|ז}}&lt;קטע התחלה=א ז/&gt;
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: '''שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם'''.&lt;קטע סוף=א ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|א|ח}}&lt;קטע התחלה=א ח/&gt;
עֲלוּ הָהָר {{ב|וַהֲבֵאתֶם עֵץ|כירתו עצים (הכינו חומרי בניה לבניית בית המקדש) - אין צורך בעצים מהלבנון כמו בביהמ&quot;ק הראשון, וגם אם הוא יהיה פחות מפואר, &quot;אֶרְצֶה בּוֹ&quot; (אם כי בפועל ניקנו עצים מהלבנון - [[עזרא ג ז]]) }} וּבְנוּ הַבָּיִת, וְאֶרְצֶה בּוֹ &lt;small&gt;(ואכבד)&lt;/small&gt; {{ב|וְאֶכָּבְדָה|ויהיה זה לכבודי}} - אָמַר יְהוָה.&lt;קטע סוף=א ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|א|ט}}&lt;קטע התחלה=א ט/&gt;
{{ב|פָּנֹה אֶל הַרְבֵּה|כי כעת אתם שואפים לאסוף רכוש רב}} וְהִנֵּה לִמְעָט, {{ב|וַהֲבֵאתֶם הַבַּיִת|אתם מביאים את היבול לבתיכם}} {{ב|וְנָפַחְתִּי בוֹ|אני נושף רוח והיא מעיפה אותו (או: נופח אש והיא שורף את הבית על תכולתו)}}. {{ב|יַעַן מֶה|מדוע?}} - נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת - יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר הוּא חָרֵב, וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ {{ב|לְבֵיתוֹ|לעשות לביתו (מידה כנגד מידה: אתם דואגים לבתיכם ולא לבית ה' החרב, ולכן אפגע בבתיכם)}}.&lt;קטע סוף=א ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|א|י}}&lt;קטע התחלה=א י/&gt;
עַל כֵּן {{ב|עֲלֵיכֶם|מעל ראשיכם}} {{ב|כָּלְאוּ|ימנעו}} שָׁמַיִם מִטָּל, וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ.&lt;קטע סוף=א י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|א|יא}}&lt;קטע התחלה=א יא/&gt;
וָאֶקְרָא {{ב|חֹרֶב|יובש}} עַל הָאָרֶץ וְעַל הֶהָרִים, וְעַל הַדָּגָן וְעַל הַתִּירוֹשׁ וְעַל הַיִּצְהָר, וְעַל אֲשֶׁר תּוֹצִיא הָאֲדָמָה, וְעַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל {{ב|יְגִיעַ כַּפָּיִם|תוצר מלאכתכם}}.&lt;קטע סוף=א יא/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{כותרת1|מנהיגי העולים והעולים מקבלים את דבר ה' ומתארגנים לקראת חידוש הבניה}}
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|א|יב}}&lt;קטע התחלה=א יב/&gt;
וַיִּשְׁמַע זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְכֹל שְׁאֵרִית הָעָם, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, {{ב|וְעַל|ובזכות}} דִּבְרֵי חַגַּי הַנָּבִיא, כַּאֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם. וַיִּירְאוּ הָעָם מִפְּנֵי יְהוָה.&lt;קטע סוף=א יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|א|יג}}&lt;קטע התחלה=א יג/&gt;
וַיֹּאמֶר חַגַּי, {{ב|מַלְאַךְ יְהוָה בְּמַלְאֲכוּת יְהוָה|שליח ה' שהגיע לעם בשליחות ה'}} לָעָם לֵאמֹר: &quot;אֲנִי אִתְּכֶם - נְאֻם יְהוָה&quot;.&lt;קטע סוף=א יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|חגי|א|יד}}&lt;קטע התחלה=א יד/&gt;
{{ב|וַיָּעַר|עורר, עודד}} יְהוָה אֶת רוּחַ זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה, וְאֶת רוּחַ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְאֶת רוּחַ כֹּל שְׁאֵרִית הָעָם, וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם.&lt;קטע סוף=א יד/&gt;
{{ביאור:פרשה פתוחה}}

{{ביאור:אות-פסוק|חגי|א|טו}}&lt;קטע התחלה=א טו/&gt;
{{ב|בְּיוֹם|ביום זה החלו לבנות, באותו החודש (סיום הבניה היה כארבע שנים לאחר מכן)}} עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּשִּׁשִּׁי, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=א טו/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק א/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|חגי|א}}
{{סרגל ניווט|ביאור:חגי|||א|ב|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
* תרומתו של חגי לעידוד הקמת בית המקדש מוזכרת גם ב[[ביאור:עזרא ה|עזרא ה, א]] וכן [[ביאור:עזרא ו#יד|שם ו, יד]]
* &quot;בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ&quot; - 18 שנה לאחר [[W:הכרזת כורש|הכרזת כורש]]
* את התאריך בפסוק האחרון אין ברירה אלא לפרש כמתייחס לתאריך תחילת הבנייה, אם כי בספר עזרא ([[ביאור:עזרא ג|פרק ג]]) מופיעים תאריכים קצת שונים: &quot;מִיּוֹם אֶחָד '''לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי''' הֵחֵלּוּ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לַה', וְהֵיכַל ה' לֹא יֻסָּד. וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחֹצְבִים וְלֶחָרָשִׁים, וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן... וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְבוֹאָם אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים לִירוּשָׁלַ͏ִם, '''בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי''', הֵחֵלּוּ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק&quot;

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=חגי|ויקיפדיה 2=ספר חגי}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=דריווש הראשון}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=זרובבל בן שאלתיאל|ויקיפדיה 2=יהושע בן יהוצדק}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=פחה}}
{{מיזמים|ויקימילון=ספון#סָפוּן}}
{{מיזמים|ויקימילון=השתכר#הִשְׂתַּכֵּר}}</text>
      <sha1>km8phh3bae38t18toom17ezr67n7q1t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ט שיג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>164561</id>
    <revision>
      <id>3015831</id>
      <parentid>2695573</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T17:13:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ש&quot;י 35</username>
        <id>20054</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>3015831</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1763" sha1="8jylcfidlyt8qkv2h9w0w5egjkpjkvt" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|שיב|שיג|שיד}}
{{צתב|והתפארת זו מתן תורה|ברכות|נח|א}}.

יסוד הנוי הוא הכיוון והיחש שבין החלקים, ותחת אשר האדם הרואה לעינים יסתפק ביחש נערך ומשוער בין חלקים חיצונים הנאים למראה עיניו. החכמה האלהית תיסד התפארת הכללית,. דהיינו חוקי חיים שיהיו מועילים לסדר הנהגה שלמה ומשוערת בין כל כחות הנפשיים האנושיים, בין השכל והרגש, בין הגשם והרוח, בין העבר ההוה והעתיד, בין הפרט אל הכלל, בין ההכרות הבאות מחובות האדם לרעהו לההכרות הבאות מיחש האלקים לברואיו, הכל בערך משוער שהוא הפזור האמיתי, זה א&quot;א להשקל בכל נימוס שכלי שבעולם שא&quot;א שלא יעבור באיזה פרט את הנקודה הרצויה, כ&quot;א מאת אדון כל המעשים שהכל גלוי יצפוי לפניו, הוא מסדר את הערכין של חסד ואמת ומשפט וצדקה, עז וגבורה, רחמים ונקמה כל אחת במדתה, וכיון שהחלק החי שבעולם מתנהג בתפארת, כיון שנפש האדם מיוסדת על ערכיה הראויים לה, היא כבר ראויה לפעול פעולות רבות על התפארת החיצונית, בכל מקום אשר תפנה תשכיל, ע&quot;כ התפארת היסודי הוא מתן תורה.

{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|שיב|שיג|שיד}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ט שיג]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8jylcfidlyt8qkv2h9w0w5egjkpjkvt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מוסר אביך - מעין הקדמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>171570</id>
    <revision>
      <id>3015819</id>
      <parentid>853800</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T13:36:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-28138-96</username>
        <id>45498</id>
      </contributor>
      <origin>3015819</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8065" sha1="27yvmyy0imro4wi8g8i9vdq8e61c1gz" xml:space="preserve">{{מוסר אביך}}
&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
שמע בני מוסר אביך וגו׳{{ש}}
משלי ב• ח•{{ש}}
שמע בני מוסר אביך וגו׳{{ש}}
ר׳ אבא אמד אורייתא בכלא אתכלילת וכו׳{{ש}}
זהר יתרו פה{{ש}}
ר׳ אלעזר פתח ואמר וכו' מאי מוסר - דא אורייתא וכו׳{{ש}}
זהר פנחס ריג

'''צורך לכתיבה רשימות ענינים לעיון וללימוד'''
&lt;/div&gt;

בע&quot;ה
 &lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
===א===
&lt;/div&gt;
נראה שאי-אפשר לצאת ידי חובה בענין חובות הלב רק אם יסדר ספר לעצמו בלימודים&lt;ref&gt;א) עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת יד. (מהרש&quot;א בבא בתרא י:).&lt;/ref&gt; הדרושים לו בזה, בין הפרטיים ואפי' הכוללים ג&quot;כ יותר יבין ע&quot;י מה שיחדש בהם מרוחו, ומי שהוא כבר באופן זה של הדעת, שיכול להעריך מערכה שכלית בעצמו, אי-אפשר לו לבוא אל השלמות אם לא יעבוד בשכלו בזה. 
&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;

===ב===
&lt;/div&gt;
אלה המה סדרי הדברים שעליהם ראוי לסדר עיוניו להועיל לעצמו ולזולתו: 

א. אמתת גדר האמונה, צורתה כמו שהיא מיושבת&lt;ref&gt;ב) ע' עולת-ראיה עמ' שלז.&lt;/ref&gt; בנפש והכרחה וגודל אמתתה, שאין גבול באמת למעלה מזה ע&quot;פ דברים מבוררים ומאומתים בשכל ובחוש כמפורסם&lt;ref&gt;ג)אמת - אמונה, ע' עולת-ראיה עמ' שלו-שלח ועמ' תיד.&lt;/ref&gt;.

ב. באמתת הבורא יתעלה, במציאותו יתברך ויתרומם בגדלו השגחתו והמדות הקדושות המיוחסות לו והענינים האמוניים המתחייבים באמותים מבוררים ומחויבים, חתומים כחותם האמת והצדק היושר הנועם הטהור והאמתי, המקובל קבול טבעי אל הדעת ומרנין ומרחיב ומשמח את הנפש. 

ג. באמתת התורה אשר בידינו מאת אדון כל המעשים יתברך שמו לרועה נאמן משרע&quot;ה. בגודל קדושתה, ברוממות מעלתה, בהדרת אורה, ובגודל אשרה שמאשרת להוגי' ודורשי' כאמת ותמים, בקדושת מצוותי' והדרן, ואיך שהיא זיו העולם ושלמותו בהכרח והכרה ברורה בדברים ברורים ומאומתים &lt;ref&gt;ד)ע' עולת-ראיה ח&quot;ב עמ' נו-נו.&lt;/ref&gt;. 

ד. באמתת תורה שבע&quot;פ שצוה הקב&quot;ה למשה רבנו ע&quot;ה ושנמסרה לחכמים דור לדור. הנכללים במשנה ובתלמוד וספרי חז&quot;ל הנלוים להם, בגודל אמתתה וקדושתה ואורה הבהיר ובעוצם הצלחת ההולכים בנתיבותי' ובקדושת הנחלים המתפשטים ממנה. 

ה. באמתת חכמת הקבלה &lt;ref&gt;ה) &quot;חכמת הקבלה שהיא מקור התורה ועיקרה&quot; (שו&quot;ת הב&quot;ח סי' ד').&lt;/ref&gt;, בהכרח מציאותה, בהצלחת יודעי' ועוסקי', בתועלתה הכללית ושהיא מתרוממת מעל כל
חכמה ומתנשאת מכל ידיעה &lt;ref&gt;ו) פנימיות התורה (ע' אור-החיים כמדבר כג כב), חכמה וידיעה, ע' לקמן &quot;לימוד היראה וחכמתה&quot;.&lt;/ref&gt;, הכרח העסק בה לאנשי סגולה בטהרת לב ושמחה טהורה והצנע לכת, למען דעת את ד' ולדבקה בו יתעלה.
&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
===ג===
&lt;/div&gt;
כל זמן שלא ילמד לעצמו שתתברר לו מעלת נשמת האדם ומעלת ישראל&lt;ref&gt;ז) מעלת האדם - ומעלת ישראל ע' אבות פ&quot;ג מי&quot;ד. זהר שלח קנט:&lt;/ref&gt; ומעלת הארץ הקדושה&lt;ref&gt;ח) מעלת ישראל ומעלת האה&quot;ק וכו'. ע' זהר אמור צג &quot;גוי אחד בארץ&quot;, תוס' זבחים ס-סא קדושת הארץ והמקדש, מגילה יז: מתרוממת קרנם בירושלים.&lt;/ref&gt; וההשתוקקות הראויה לכל איש ישראל לבנין המקדש וגדולת ישראל והתרוממותם בעולם, כמעט שאי-אפשר לטעום טעם עבודה. 

שהרי, כיון שחז&quot;ל אמרו על פסוק {{צמ|ולעבדו בכל לבבכם|דברים יא יג}}: {{צפ|עבודה בלב זו תפלה|ספרי על דברים יא}}, אם כן התפלה היא בחינת העבודה, ואינו ראוי לעבודה כי אם כשיהיה במצב דעת יראת ד' כל כך, עד שיהיו עניני התפלה קרובים אל לבבו&lt;ref&gt;ט*) ע' דברים ל יד.&lt;/ref&gt;. ואם לא ידע מעלת נפשו - איך יתפלל ברצון שלם והרגשת חסרון שיחנהו השם יתברך דעה בינה והשכל, כיון שאינו מכיר, אחרי שיש לו עושר וכבוד וכל טוב, מה חסר לו אם {{ח&quot;ו}} לא ישכיל ויבין, אם כן צריך ללמוד ולהעמיק עד שיצויר לו בבירור וידיעה שלמה גודל חסרונו לדעה בינה והשכל, יצמא לזה ויתפלל באהבה מקירות לב שיחנהו השם יתברך בזה, וד' הטוב לא ימנע טובו להולכים בתמים&lt;ref&gt;ט**) ע' תהלים פד יב.&lt;/ref&gt;. 

ואם לא ידע מעלת ישראל איך יתפלל בלב שלם על גאולתם. שודאי אין הכונה הרצויה בתפלת ברכת גואל ישראל רק על מכאובי נפשו שמרגיש מצד עצמו מעול הגלות, כי ענין הברכה מעיד שהרצון בה מצד מעלת ישראל וקדושתם&lt;ref&gt;י) ע' מגילה יז : רש&quot;י ד&quot;ה אתחלתא: שלגאלנו מן הצרות הבאות עלינו תמיד וכו' דשם גאולה עליה. ובדרך-חיים למהר&quot;ל פרק ו: &quot;שכל הרוחה מיד האומות ומיד המושלים הכל  גאולה הוא&quot;.&lt;/ref&gt;.

ואם לא ישכיל מעלת הארץ הקדושה וסגולתה וקדושתה&lt;ref&gt;יא) ע' אורות ישראל פרק ח' ופרק ט'.&lt;/ref&gt; איך יתפלל על בנין ירושלים, והתפלה היא דוקא מקירות הלב&lt;ref&gt;יב) ברכות י:&lt;/ref&gt; כשמרגיש שהוא חסר בדבר.

והנה התפלה היא בדיקה גדולה לאדם אם הוא מטהר נפשו באמת כרצון יוצרו ית' ואם הוא קרוב רצונו כרצון קונו&lt;ref&gt;יג) ע' עולת-ראיה ח&quot;א עניני תפלה. הדרכת התפלה ג ד ה.&lt;/ref&gt;.

על כן, מאד חייב האדם להזהר שלא ימשך אחר רצון עצמו בהנאות הגוף ממאכל ומשתה וכיו&quot;ב, כי יוטבע בו טבע החמרי עד שלא ירגיש בעצמו שהדברים האמתיים הקדושים חסרים לו, ואם כן יאבד תפלתו שהיא כלל גדול בעבודה, כי כיון שמתנחם במה שיש לו לאכול ולשבעה וכאלה ההבלים לא יצייר בהתפללו בשבח &quot;עלינו לשבח&quot; ו&quot;על כן נקוה&quot;, שיתוקן עולם במלכות שדי והאלילים יכרתו והרשעים יפנו אליו יתברך, כי מה יזיקו האלילים לאשר עיניו ולבו למלאות כרסו מעדנים, ובהיות ציורי התאוה בלבבו לא ישכיל ולא יבין.

על כן יתחזק האדם ויתחכם ויראה עצה לנפשו, ומאלהי החסד והרחמים החפץ בשלמותנו, שזהו כבודו ותפארתו, נבקש ונשפך שיחנו ידריכנו בנתיבתו ויאר לנו באורו הגדול, שנדע ונשכיל מה הוא ית' דורש מאתנו ומהו הישר והטוב ללכת בדרכיו. 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הקדמות]]
{{מוסר אביך}}</text>
      <sha1>27yvmyy0imro4wi8g8i9vdq8e61c1gz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015822</id>
      <parentid>3015819</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T14:23:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3015822</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8066" sha1="elyt6lpd91xa63givi9jnyk27re0061" xml:space="preserve">{{מוסר אביך}}
&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
שמע בני מוסר אביך וגו׳{{ש}}
משלי ב• ח•{{ש}}
שמע בני מוסר אביך וגו׳{{ש}}
ר׳ אבא אמר אורייתא בכלא אתכלילת וכו׳{{ש}}
זהר יתרו פה{{ש}}
ר׳ אלעזר פתח ואמר וכו׳ מאי מוסר - דא אורייתא וכו׳{{ש}}
זהר פנחס ריג

'''צורך לכתיבה רשימות ענינים לעיון וללימוד'''
&lt;/div&gt;

בע&quot;ה
 &lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
===א===
&lt;/div&gt;
נראה שאי-אפשר לצאת ידי חובה בענין חובות הלב רק אם יסדר ספר לעצמו בלימודים&lt;ref&gt;א) עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת יד. (מהרש&quot;א בבא בתרא י:).&lt;/ref&gt; הדרושים לו בזה, בין הפרטיים ואפי' הכוללים ג&quot;כ יותר יבין ע&quot;י מה שיחדש בהם מרוחו, ומי שהוא כבר באופן זה של הדעת, שיכול להעריך מערכה שכלית בעצמו, אי-אפשר לו לבוא אל השלמות אם לא יעבוד בשכלו בזה. 
&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;

===ב===
&lt;/div&gt;
אלה המה סדרי הדברים שעליהם ראוי לסדר עיוניו להועיל לעצמו ולזולתו: 

א. אמתת גדר האמונה, צורתה כמו שהיא מיושבת&lt;ref&gt;ב) ע' עולת-ראיה עמ' שלז.&lt;/ref&gt; בנפש והכרחה וגודל אמתתה, שאין גבול באמת למעלה מזה ע&quot;פ דברים מבוררים ומאומתים בשכל ובחוש כמפורסם&lt;ref&gt;ג)אמת - אמונה, ע' עולת-ראיה עמ' שלו-שלח ועמ' תיד.&lt;/ref&gt;.

ב. באמתת הבורא יתעלה, במציאותו יתברך ויתרומם בגדלו השגחתו והמדות הקדושות המיוחסות לו והענינים האמוניים המתחייבים באמותים מבוררים ומחויבים, חתומים כחותם האמת והצדק היושר הנועם הטהור והאמתי, המקובל קבול טבעי אל הדעת ומרנין ומרחיב ומשמח את הנפש. 

ג. באמתת התורה אשר בידינו מאת אדון כל המעשים יתברך שמו לרועה נאמן משרע&quot;ה. בגודל קדושתה, ברוממות מעלתה, בהדרת אורה, ובגודל אשרה שמאשרת להוגי' ודורשי' כאמת ותמים, בקדושת מצוותי' והדרן, ואיך שהיא זיו העולם ושלמותו בהכרח והכרה ברורה בדברים ברורים ומאומתים &lt;ref&gt;ד)ע' עולת-ראיה ח&quot;ב עמ' נו-נו.&lt;/ref&gt;. 

ד. באמתת תורה שבע&quot;פ שצוה הקב&quot;ה למשה רבנו ע&quot;ה ושנמסרה לחכמים דור לדור. הנכללים במשנה ובתלמוד וספרי חז&quot;ל הנלוים להם, בגודל אמתתה וקדושתה ואורה הבהיר ובעוצם הצלחת ההולכים בנתיבותי' ובקדושת הנחלים המתפשטים ממנה. 

ה. באמתת חכמת הקבלה &lt;ref&gt;ה) &quot;חכמת הקבלה שהיא מקור התורה ועיקרה&quot; (שו&quot;ת הב&quot;ח סי' ד').&lt;/ref&gt;, בהכרח מציאותה, בהצלחת יודעי' ועוסקי', בתועלתה הכללית ושהיא מתרוממת מעל כל
חכמה ומתנשאת מכל ידיעה &lt;ref&gt;ו) פנימיות התורה (ע' אור-החיים כמדבר כג כב), חכמה וידיעה, ע' לקמן &quot;לימוד היראה וחכמתה&quot;.&lt;/ref&gt;, הכרח העסק בה לאנשי סגולה בטהרת לב ושמחה טהורה והצנע לכת, למען דעת את ד' ולדבקה בו יתעלה.
&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
===ג===
&lt;/div&gt;
כל זמן שלא ילמד לעצמו שתתברר לו מעלת נשמת האדם ומעלת ישראל&lt;ref&gt;ז) מעלת האדם - ומעלת ישראל ע' אבות פ&quot;ג מי&quot;ד. זהר שלח קנט:&lt;/ref&gt; ומעלת הארץ הקדושה&lt;ref&gt;ח) מעלת ישראל ומעלת האה&quot;ק וכו'. ע' זהר אמור צג &quot;גוי אחד בארץ&quot;, תוס' זבחים ס-סא קדושת הארץ והמקדש, מגילה יז: מתרוממת קרנם בירושלים.&lt;/ref&gt; וההשתוקקות הראויה לכל איש ישראל לבנין המקדש וגדולת ישראל והתרוממותם בעולם, כמעט שאי-אפשר לטעום טעם עבודה. 

שהרי, כיון שחז&quot;ל אמרו על פסוק {{צמ|ולעבדו בכל לבבכם|דברים יא יג}}: {{צפ|עבודה בלב זו תפלה|ספרי על דברים יא}}, אם כן התפלה היא בחינת העבודה, ואינו ראוי לעבודה כי אם כשיהיה במצב דעת יראת ד' כל כך, עד שיהיו עניני התפלה קרובים אל לבבו&lt;ref&gt;ט*) ע' דברים ל יד.&lt;/ref&gt;. ואם לא ידע מעלת נפשו - איך יתפלל ברצון שלם והרגשת חסרון שיחנהו השם יתברך דעה בינה והשכל, כיון שאינו מכיר, אחרי שיש לו עושר וכבוד וכל טוב, מה חסר לו אם {{ח&quot;ו}} לא ישכיל ויבין, אם כן צריך ללמוד ולהעמיק עד שיצויר לו בבירור וידיעה שלמה גודל חסרונו לדעה בינה והשכל, יצמא לזה ויתפלל באהבה מקירות לב שיחנהו השם יתברך בזה, וד' הטוב לא ימנע טובו להולכים בתמים&lt;ref&gt;ט**) ע' תהלים פד יב.&lt;/ref&gt;. 

ואם לא ידע מעלת ישראל איך יתפלל בלב שלם על גאולתם. שודאי אין הכונה הרצויה בתפלת ברכת גואל ישראל רק על מכאובי נפשו שמרגיש מצד עצמו מעול הגלות, כי ענין הברכה מעיד שהרצון בה מצד מעלת ישראל וקדושתם&lt;ref&gt;י) ע' מגילה יז : רש&quot;י ד&quot;ה אתחלתא: שלגאלנו מן הצרות הבאות עלינו תמיד וכו' דשם גאולה עליה. ובדרך-חיים למהר&quot;ל פרק ו: &quot;שכל הרוחה מיד האומות ומיד המושלים הכל  גאולה הוא&quot;.&lt;/ref&gt;.

ואם לא ישכיל מעלת הארץ הקדושה וסגולתה וקדושתה&lt;ref&gt;יא) ע' אורות ישראל פרק ח' ופרק ט'.&lt;/ref&gt; איך יתפלל על בנין ירושלים, והתפלה היא דוקא מקירות הלב&lt;ref&gt;יב) ברכות י:&lt;/ref&gt; כשמרגיש שהוא חסר בדבר.

והנה התפלה היא בדיקה גדולה לאדם אם הוא מטהר נפשו באמת כרצון יוצרו ית' ואם הוא קרוב רצונו כרצון קונו&lt;ref&gt;יג) ע' עולת-ראיה ח&quot;א עניני תפלה. הדרכת התפלה ג ד ה.&lt;/ref&gt;.

על כן, מאד חייב האדם להזהר שלא ימשך אחר רצון עצמו בהנאות הגוף ממאכל ומשתה וכיו&quot;ב, כי יוטבע בו טבע החמרי עד שלא ירגיש בעצמו שהדברים האמתיים הקדושים חסרים לו, ואם כן יאבד תפלתו שהיא כלל גדול בעבודה, כי כיון שמתנחם במה שיש לו לאכול ולשבעה וכאלה ההבלים לא יצייר בהתפללו בשבח &quot;עלינו לשבח&quot; ו&quot;על כן נקוה&quot;, שיתוקן עולם במלכות שדי והאלילים יכרתו והרשעים יפנו אליו יתברך, כי מה יזיקו האלילים לאשר עיניו ולבו למלאות כרסו מעדנים, ובהיות ציורי התאוה בלבבו לא ישכיל ולא יבין.

על כן יתחזק האדם ויתחכם ויראה עצה לנפשו, ומאלהי החסד והרחמים החפץ בשלמותנו, שזהו כבודו ותפארתו, נבקש ונשפך שיחנו ידריכנו בנתיבתו ויאר לנו באורו הגדול, שנדע ונשכיל מה הוא ית' דורש מאתנו ומהו הישר והטוב ללכת בדרכיו. 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הקדמות]]
{{מוסר אביך}}</text>
      <sha1>elyt6lpd91xa63givi9jnyk27re0061</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברטנורא על אבות ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>180949</id>
    <revision>
      <id>3015824</id>
      <parentid>1428866</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T14:42:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-24789-84</username>
        <id>45364</id>
      </contributor>
      <comment>שגיאות</comment>
      <origin>3015824</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31014" sha1="l78u1asdwlibhlwqffwo592fgifymf4" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פירוש על פרק משנה|אבות|ה}}
[[קטגוריה:ברטנורא על המשנה|אבות ה]]&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב א/&gt;'''בעשרה מאמרות''' - תשעה ויאמר, ובראשית נמי מאמר הוא, דכתיב {{קטן|([[תהלים  לג]])}} בדבר ה' שמים נעשו:

'''שמאבדים את העולם''' - שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד עולם מלא, והרשעים שבעונם מאבדים את נפשם כאילו מאבדים את העולם. כך מצאתי. ולי נראה, שמאבדין את העולם ממש, שמכריעים את כל העולם כולו לכף חובה, ונמצא העולם אבד בשבילם:

'''שנברא בעשרה מאמרות''' - ואינו דומה המאבד מלאכה שהיא נעשית ביום אחד למלאכה שהיא נעשית בהרבה ימים:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב א/&gt;
{{המשנה|ב|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ב/&gt;'''להודיע כמה ארך אפים לפניו''' - אף אתה אל תתמה שהאריך לאומות העולם כל השנים הללו שהן משתעבדין בבניו, שיותר האריך לדורות שמאדם ועד נח, ואח&quot;כ נשטפו:

'''וקבל עליו שכר כולם''' - עשה מעשים טובים כנגד מה שהיה ראוי שיעשו כולם, לפיכך ניצולו כולם בזכותו. וכמו שנטל עליו עול מצות בעוה&quot;ז כנגד כולם כך קבל בעוה&quot;ב שכר כנגד כולם, שכל אדם יש לו שני חלקים אחד בגן עדן ואחד בגיהנם, זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, נתחייב, נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם [חגיגה ט&quot;ו ע&quot;ב]:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ב/&gt;
{{המשנה|ג|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ג/&gt;'''עשרה נסיונות''' - אחד, אור כשדים, שהשליכו נמרוד לכבשן האש. שני, לך לך מארצך. שלישי, ויהי רעב. רביעי, ותוקח האשה בית פרעה. חמישי, מלחמת המלכים. שישי, מעמד בין הבתרים, שהראהו שעבוד מלכיות. שביעי, המילה. שמיני, וישלח אבימלך ויקח את שרה. תשיעי, גרש האמה הזאת ואת בנה. עשירי, העקידה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ג/&gt;
{{המשנה|ד|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ד/&gt;'''עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים''' - שניצולו מעשר מכות {{תויט|ט|אבות|ה|ד}}. וכולם היו במצריים ולא בישראל:

'''ועשרה על הים''' - אחד, ויבקעו המים. שני, שנעשה הים כמין אוהל {{תויט|י|אבות|ה|ד}} ונכנסו ישראל לתוכו, דכתיב [חבקוק ג'] נקבת במטיו ראש פרזיו. שלישי, שנעשה קרקעית הים יבש בלא חומר וטיט, דכתיב {{קטן|([[שמות  יד]])}} ובני ישראל הלכו ביבשה. רביעי, שקרקעית הים שדרכו בו המצריים שהיו רודפים אחרי ישראל נתלחלח ונעשה חומר וטיט, דכתיב {{קטן|([[חבקוק  ג]])}} חומר מים רבים. חמישי, שהמים הנקפאים בקרקע הים לא היו חתיכה אחת אלא חתיכות קטנות, כעין לבינים ואבני הבנין מסודרים זה אצל זה, כדכתיב {{קטן|([[תהלים  עד]])}} אתה פוררת בעזך ים, שנעשה כעין פירורים. שישי, שנתקשו המים הנקפאים ונעשו קשים כסלעים, כדכתיב (שם) שברת ראשי תנינים על המים, והמצריים נקראו תנינים. שביעי, שנגזר הים לשנים עשר גזרים כדי שיעברו כל שבט ושבט בדרך אחד לבדו, והיינו דכתיב (שם קלו) לגוזר ים סוף לגזרים. שמיני, שקפאו המים כספיר ושוהם וזכוכית, כדי שיראו השבטים אלו את אלו, שעמוד האש היה מאיר להם, וזהו שנאמר (שם יח) חשכת מים עבי שחקים, כלומר קבוץ המים היה כעבי שחקים כעצם השמים לטוהר. תשיעי, שהיו יוצאים ממנו מים מתוקים שהיו שותים אותם, וזהו שנאמר נוזלים. עשירי, שלאחר ששתו מהם מה שרצו, הנותרים מהם היו נקפאים ונעשים ערימות, דכתיב {{קטן|([[שמות  טו]])}} נערמו מים נצבו כמו נד נוזלים:

'''עשר מכות הביא הקב&quot;ה על המצריים במצרים''' - דצ&quot;ך עד&quot;ש באח&quot;ב:

'''ועשר על הים''' - הן כנגד עשר נפילות שבשירת ויושע. רמה בים, ירה בים, טבעו בים סוף, תהומות יכסיומו, ירדו במצולות, תרעץ אויב, תהרוס קמיך, יאכלמו כקש, כסמו ים, צללו כעופרת, הרי עשר נפילות. ותבלעמו ארץ אינו בחשבון הנפילות, שזו היא טובתן שזכו לקבורה:

'''עשרה נסיונות נסו אבותינו להקב&quot;ה במדבר''' - שנים בים, אחד בירידה, שם נאמר (שם יד) המבלי אין קברים במצרים, ואחד בעלייה, ויבואו מרתה וילונו. אחד ברפידים, וירב העם עם משה. שנים במן, לא תצאו ויצאו, איש אל יותר ממנו ויותירו. שנים בשליו, בראשון בשבתנו על סיר הבשר, בשליו השני והאספסוף אשר בקרבו. אחד בעגל. ואחד במתאוננים. ובמרגלים. והוא עשירי, שם נאמר וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ד/&gt;
{{המשנה|ה|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ה/&gt;'''ולא אירע קרי לכהן גדול''' - לפי שהיא טומאה היוצאה מגופו, היה הדבר מגונה ומכוער יותר משאר טומאות:

'''ולא כבו גשמים אש עצי המערכה''' - ואף על פי שהמזבח במקום מגולה היה:

'''ולא נצחה הרוח את עמוד העשן''' - שלא יהא מתמר ועולה:

'''ולא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים''' - שאם היה נמצא בהם פסול קודם מצותן לא היה אפשר להקריב אחרים תחתם. שהעומר נקצר בלילה ולא היו מרבים לקצור. ושתי הלחם נאפים מערב יום טוב ואין אפייתן דוחה יום טוב. וכן לחם הפנים נאפה מערב שבת:

'''צפופים''' - לשון צף על פני המים. מרוב הקהל היו נדחקים איש באחיו עד שהיו רגליהם נטולות מן הארץ ועומדים באויר:{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=8-ePLWqBq38 סרטון להמחשה]}}

'''ומשתחוים רוחים''' - בשעת השתחויה נעשה להם נס ומשתחוים בריוח כל אחד רחוק מחברו ארבע אמות, כדי שלא ישמע את חברו כשהוא מתודה ומזכיר עונותיו:

'''צר לי המקום שאלין בירושלים, גרסינן''' - לפי שהיה המקום מזמין להם פרנסתן ולא הוצרך אחד מהם לצאת משם ולומר פרנסתי [דחוקה] ואיני יכול לדור בירושלים. ויש ספרים שכתוב בהן כשאלין. ועל העולים לרגל נאמר, שלא היה אחד מהם מיצר כשהיה לן בירושלים מחמת דוחק המקום. כמו צר לי המקום גשה לי ואשבה {{קטן|([[ישעיהו  מט]])}}:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ה/&gt;
{{המשנה|ו|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ו/&gt;'''בין השמשות''' - בערב שבת בראשית קודם שנשלמה הבריאה {{תויט|כב|אבות|ה|ו}}:

'''פי הארץ''' - לבלוע קורח ועדתו {{תויט|כג|אבות|ה|ו}}:

'''ופי הבאר''' - בארה של מרים שהיתה הולכת עם ישראל במדבר בכל המסעות {{תויט|כד|אבות|ה|ו}}. ויש אומרים, שפתחה פיה ואמרה שירה, שנאמר {{קטן|([[במדבר  כא]])}} עלי באר ענו לה {{תויט|כה|אבות|ה|ו}}:

'''פי האתון''' - בין השמשות נגזר עליה שתדבר עם בלעם:

'''והקשת''' - לאות ברית שלא יהיה עוד מבול:

'''והמן''' - שירד לישראל ארבעים שנה במדבר:

'''והמטה''' - שנעשו בו האותות. ושל סנפרינון היה:

'''והשמיר''' - כמין תולעת, ברייתו כשעורה. כשהיו מראים אותו על האבנים הרשומות בדיו, הן נבקעות מאליהן. ובו פיתחו אבני האפוד והחושן, דכתיב בהו במלואותם:

'''הכתב''' - צורת האותיות שהיו חקוקים בלוחות:

'''והמכתב''' - שהיו נקראים מכל הארבעה צדדים {{תויט|כו|אבות|ה|ו}}:

'''והלוחות''' - של סנפרינון היו, ארכן ששה, ורחבן ששה, ועוביין שלשה. כאבן אחת שארכה ורחבה ועוביה שוין. ונחלקה לשתים ונגללים היו וחצובים מגלגל חמה {{תויט|כז|אבות|ה|ו}}:

'''אף המזיקין''' - אלו השדים. שלאחר שברא הקדוש ברוך הוא אדם וחוה היה מתעסק בבריאתן, וכשברא רוחותיהן לא הספיק לברוא גופויהן עד שקדש היום, ונשארו רוחות בלא גוף:

'''ואילו של אברהם אבינו''' - נגזר עליו בין השמשות שיהיה נאחז בסבך בקרניו בשעת העקידה:

'''אף צבת בצבת עשויה''' - תרגום מלקחיה צביתהא. הצבת אינה נעשית אלא בצבת אחרת, וראשונה מי עשאה, על כרחך מאליה נעשית בידי שמים, ונבראת בין השמשות. וזה נדחה בגמרא בפרק מקום שנהגו ([[פסחים גד א|פסחים דף גד]]), ואמרו, אפשר שהצבת הראשונה נעשית בדפוס שהתיכו הנחושת באש והציקוהו בתוך הדפוס ונעשית הצבת מיד:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ו/&gt;
{{המשנה|ז|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ז/&gt;'''גולם''' - לשון גולמי כלים, שלא נגמרה מלאכתן {{תויט|כט|אבות|ה|ז}}. כך אדם שאינו נגמר בדעתו לא במדות ולא בחכמה קרוי גולם:

'''אינו מדבר לפני מי שגדול ממנו בחכמה''' - שכן מצינו באלעזר ואיתמר שלא רצו לדבר בפני אביהן כשקצף עליהם משה, והשיב אהרן {{תויט|לא|אבות|ה|ז}}:

'''ואינו נכנס לתוך דברי חבירו''' - שלא [יערבבנו]. דכתיב {{קטן|([[במדבר  יב]])}} שמעו נא דברי, המתינו לי עד שאדבר. קל וחומר להדיוט:

'''ואינו נבהל להשיב''' - כדי שתהא תשובתו כהלכה {{תויט|לג|אבות|ה|ז}}. וכן באליהוא הוא אומר {{קטן|([[איוב  לו]])}} כתר לי זעיר ואחוך:

'''שואל כענין ומשיב כהלכה''' - לדבר אחד הוא נמנה כאן. והכי פירושו, התלמיד שואל כענין כלומר באותו ענין שהם עסוקים בו, ואז הרב משיב כהלכה. אבל אם ישאל התלמיד שלא כענין, הוא מביא לרב שישיב שלא כהלכה. על דרך שאמר רבי חייא לרב ([[שבת ג א|שבת דף ג]]) כי קאי רבי בהאי מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי. וכן אתה מוצא באנשים אשר היו טמאים לנפש אדם שראו את משה עוסק בהלכות הפסח ושאלו לו באותה ענין:

'''ואומר על ראשון ראשון''' - וכן מצינו בהקב&quot;ה שאמר לו משה {{קטן|([[שמות  ג]])}} מי אנכי כי אלך אל פרעה, היא הראשונה. וכי אוציא את בני ישראל, הרי שניה. והשיבו הקב&quot;ה על הראשונה כי אהיה עמך, ועל השניה, בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים:

'''ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי''' - אם פוסק דין מן הסברא מדעתו לא יאמר כך שמעתי מרבותי {{תויט|לד|אבות|ה|ז}}. ומצינו באנשי חרן {{קטן|([[בראשית  כט]])}} כששאל מהם יעקב השלום לו, אמרו לו שלום, והנה רחל בתו באה עם הצאן, כלומר, זה אנו יודעים, ואם תשאל יותר, הנה רחל בתו באה עם הצאן והיא תגיד לך, כי אנחנו לא ידענו יותר מזה:

'''ומודה על האמת''' - ואע&quot;פ שיכול להעמיד את דבריו על ידי טענות שבידו. וכן מצינו במשה {{קטן|([[ויקרא  י]])}}, כשסלקו אהרן ואמר לו, אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות, וישמע משה וייטב בעיניו, הודה ולא בוש לומר לא שמעתי, אלא שמעתי ושכחתי:

'''וחלופיהן בגולם''' - חלוף הדברים הללו שבחכם הם בגולם:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ז/&gt;
{{המשנה|ח|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ח/&gt;'''רעב של בצורת''' - הגשמים מועטים ומתוך כך השער מתיקר:

'''רעב של מהומה''' - מפני הגייסות אין יכולין לאסוף התבואה:

'''רעב של כליה''' - השמים כברזל והארץ כנחושה:

'''שלא נמסרו לב&quot;ד''' - שלא עשו בהן דין תורה {{תויט|לט|אבות|ה|ח}}:

'''ועל פירות שביעית''' - שעושים בהן סחורה ואין נוהגין בהן קדושת שביעית:

'''ענוי הדין''' - שיודעים להיכן הדין נוטה ומעכבין ואין פוסקין אותו:

'''עוות הדין''' - לזכות את החייב ולחייב את הזכאי:

'''ועל המורים בתורה שלא כהלכה''' - לאסור את המותר ולהתיר את האסור:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ח/&gt;
{{המשנה|ט|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ט/&gt;'''שבועת שוא''' - לבטלה, שלא לצורך:

'''חלול השם''' - העובר עבירה בפרהסיא ביד רמה. אי נמי, שבני אדם רואים ולומדים ממעשיו:

'''ועל השמטת הארץ''' - שחורשים וזורעים בשביעית:

'''מפני מעשר עני שבשלישית''' - שבמקום מעשר שני שמפרישים בשאר שנים של שמטה, בשלישית ובששית מפרישין מעשר עני:

'''גזל מתנות עניים''' - לקט שכחה ופאה פרט ועוללות:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ט/&gt;
{{המשנה|י|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב י/&gt;'''שלי שלי ושלך שלך''' - איני רוצה להנותך, והלואי שלא תהנה אותי:

'''ויש אומרים זו מדת סדום''' - קרוב הדבר לבוא לידי מדת סדום. שמתוך שהוא רגיל בכך, אפילו בדבר שחבירו נהנה. והוא אינו חסר לא ירצה להנות את חבירו, וזו היתה מדת סדום שהיו מתכוונים לכלות הרגל מביניהם, ואע&quot;פ שהיתה הארץ רחבת ידים לפניהם ולא היו חסרים כלום:

'''שלי שלך ושלך שלי עם הארץ''' - שנהנה ומהנה בשוה, וזהו ישובה של הארץ {{תויט|מו|אבות|ה|י}}, אבל אינו יודע קרא דכתיב {{קטן|([[משלי  טו]])}} ושונא מתנות יחיה. וזהו לשון עם הארץ האמור בכל מקום, שרוצה בתקונה של הארץ אבל אין בו חכמה להבדיל בתקונין הראויין:

'''שלי שלך ושלך שלך''' - מהנה את הבריות מנכסיו, והוא אינו נהנה מאחרים:

'''חסיד''' - שעושה לפנים משורת הדין:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב י/&gt;
{{המשנה|יא|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יא/&gt;'''הכי גרסינן נוח לכעוס ונוח לרצות יצא שכרו בהפסדו, קשה לכעוס וקשה לרצות יצא הפסדו בשכרו''' - אדם שכועס מהר על כל דבר, אע&quot;פ שהוא חוזר ומתרצה מהרה הפסדו מרובה משכרו, שרוב מעשיו מקולקלים מאחר שהוא נוח לכעוס על כל דבר ודבר. אבל הקשה לכעוס, אע&quot;פ שיש לו מדה רעה שהוא קשה לרצות, יצא הפסדו המועט שהוא קשה לרצות בשכרו המרובה שהוא קשה לכעוס, ורוב מעשיו מתוקנים. ואית דגרסי איפכא. וגרסא זו נראית לי עיקר:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יא/&gt;
{{המשנה|יב|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יב/&gt;'''מהר לשמוע ומהר לאבד יצא שכרו בהפסדו''' - דמאחר ששוכח מה שלומד מה הנאה יש במה שהוא מהר לשמוע, נמצא הפסדו גדול משכרו:

'''קשה לשמוע וקשה לאבד יצא הפסדו בשכרו''' - שמדה טובה שיש בו יתירה על המדה הנפסדת, הואיל ומה ששמע אחר הקושי הוא זוכר ואינו שוכח. ונפקא מינה, שאם יש לפנינו שני תלמידים ואין לנו לספק מזון אלא לאחד מהם, נקדים הקשה לאבד על המהר לשמוע:

'''זה חלק רע''' - לא הוה שייך למתני הכא חסיד או רשע, שאין זה דבר התלוי בבחירתו {{תויט|נ|אבות|ה|יב}} של אדם, אלא חסרון שהיה בו מעיקר ברייתו:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יב/&gt;
{{המשנה|יג|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יג/&gt;'''ארבע מדות בנותני צדקה''' - כלומר בנתינת הצדקה. ולא בנותני צדקה ממש, דהא איכא בהו מי שאינו נותן. וכן בסמוך בהולכי לבית המדרש, היינו בהליכת בית המדרש:

'''עינו רעה בשל אחרים''' - דיודע שהצדקה מעשרת ואינו רוצה שאחרים יתעשרו {{תויט|נא|אבות|ה|יג}}. פירוש אחר, יש מי שחס על ממון קרוביו יותר מעל ממונו, ואע&quot;פ שהוא נותן אינו רוצה שקרוביו יתנו, שלא יאבדו את ממונם, והיינו עינו רעה בשל אחרים דומיא דעינו רעה בשלו דבסיפא:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יג/&gt;
{{המשנה|יד|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יד/&gt;'''הולך ואינו עושה''' - הולך לבית המדרש לשמוע ואינו שונה ולומד ולא מבין {{תויט|נב|אבות|ה|יד}}:

'''עושה ואינו הולך''' - לומד ושונה בבית המדרש שבביתו:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יד/&gt;
{{המשנה|טו|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב טו/&gt;'''ביושבים לפני חכמים''' - לעיל בארבע מדות בתלמידים איירי בענין הזכרון והשכחה, והשתא מיירי בענין הסברא הישרה וברירת הדבר הצודק מהבלתי צודק:

'''ספוג''' - הוא סופג את המים, בין עכורים בין צלולים, כך יש מי שלבו רחב ומקבל כל מה ששומע, ואין בו כח לברור האמת מן השקר:

'''משפך''' - כלי שנותנים על פי חבית או על פי הנוד כשרוצים למלאותו יין או שמן:

'''שמכניס בזו ומוציא בזו''' - כך יש מי שמקבל כל מה שלומד וכבולעו כך פולטו:

'''משמרת''' - מוציא כל מה ששומע בבית המדרש, וקולט דבר של בטלה:

'''נפה''' - לאחר שמוציאים הסֻבּין והמֻרסן מן הקמח הנטחן, ונשאר הקמח הדק עם הסֹלת הגס, והוא החשוב, מעבירין אותו בנפה דקה מאד, ויורד ממנה כל אותו הקמח הדק, שהוא כעין עפרורית לבנה, ונשאר הסולת הגס החשוב. וכן היו עושים למנחות. כך יש מי שיש בו כח לברר וללבן שמועותיו, וקולט האמת מן השקר והבטל:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב טו/&gt;
{{המשנה|טז|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב טז/&gt;'''כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל''' - שאינו מתקיים, כשיתבטל הדבר שהיה סבה לאותה אהבה, גם האהבה בטלה. וכל אהבה שאינה תלויה בדבר בטל אלא בדבר קיים, כגון אהבת הצדיקים והחכמים, אינה בטלה לעולם. כשם שהדבר שהוא סבה לאותה אהבה אינה בטל, כך אין האהבה בטלה:

'''אהבת אמנון ותמר''' - מפני יפיה:

'''אהבת דוד ויונתן''' - להשלים רצון קונם. דאמר לו יהונתן לדוד אתה תהיה למלך על ישראל ואני אהיה לך למשנה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב טז/&gt;
{{המשנה|יז|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יז/&gt;'''כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים''' - כלומר שאנשי המחלוקת ההיא מתקיימים ואינם אובדין, כמחלוקת הלל ושמאי שלא אבדו לא תלמידי בית שמאי ולא תלמידי בית הלל. אבל קורח ועדתו אבדו. ואני שמעתי, פירוש סופה, תכליתה המבוקש מענינה. והמחלוקת שהיא לשם שמים, התכלית והסוף המבוקש מאותה מחלוקת להשיג האמת, וזה מתקיים, כמו שאמרו מתוך הויכוח יתברר האמת, וכמו שנתבאר במחלוקת הלל ושמאי שהלכה כבית הלל. ומחלוקת שאינה לשם שמים, תכלית הנרצה בה היא בקשת השררה ואהבת הניצוח, וזה הסוף אינו מתקיים, כמו שמצינו במחלוקת קורח ועדתו שתכלית וסוף כוונתם היתה בקשת הכבוד והשררה והיו להיפך:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יז/&gt;
{{המשנה|יח|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יח/&gt;'''אין חטא בא על ידו''' - כדי שלא יהא הוא בגיהנם ותלמידיו בגן עדן {{תויט|נט|אבות|ה|יח}}:

'''אין מספיקין בידו לעשות תשובה''' - שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם:

'''וזיכה את הרבים''' - שלימד תורה לכל ישראל:

'''צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל''' - ומשפטיו שעם ישראל כאילו הוא עשאן:

'''אשר חטא ואשר החטיא את ישראל''' - מדלא קאמר על חטאת ירבעם וישראל, שמע מינה שהכל תלוי בירבעם:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יח/&gt;
{{המשנה|יט|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יט/&gt;'''מתלמידיו של אברהם אבינו''' - למד ממנו והולך בדרכיו:

'''עין טובה''' - מסתפק במה שיש לו ואינו חומד ממון אחרים. שכן מצינו באברהם שאמר למלך סדום {{קטן|([[בראשית  יד]])}} אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך:

'''ורוח נמוכה''' - ענוה יתירה. וכן מצינו אברהם אומר (שם יח) ואנכי עפר ואפר:

'''ונפש שפלה''' - זהירות והפרישה מן התאוות. ומצינו זה באברהם, דכתיב (שם יב) הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, שעד עכשיו לא הכיר בה מרוב צניעות. ובבלעם אשכחן עין רעה, שהיה יודע שהיה רע בעיני המקום שילך אצל בלק והיה הולך כדי ליטול שכר, דכתיב {{קטן|([[במדבר  ככ]])}} אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב:

'''ורוח גבוהה''' - דאמר (שם כד) נאם שומע אמרי אל ויודע דעת עליון:

'''ונפש רחבה''' - שאם לא היה רב התאוה לא היה יועץ להפקיר בנות מואב לזנות {{תויט|סא|אבות|ה|יט}}. ואמרו חכמים [סנהדרין ק&quot;ה ע&quot;א] בלעם בועל אתונו היה:

'''להנחיל אוהבי יש''' - אברהם אקרי אוהב, דכתיב {{קטן|([[ישעיהו  מא]])}} זרע אברהם אוהבי. יש, בעוה&quot;ב. ואוצרותיהם אמלא, בעוה&quot;ז:

'''אנשי דמים''' - בלעם איקרי איש דמים, שהפיל בעצתו עשרים וארבעה אלפים מישראל {{תויט|סד|אבות|ה|יט}}:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יט/&gt;
{{המשנה|כ|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כ/&gt;'''עז כנמר''' - הנמר הזה נולד מן חזיר היער והלביאה, כי בעת יחם האריות הלביאה מכנסת ראשה בסבכי היער ונוהמת ותובעת את הזכר, והחזיר שומע קולה ורובעה, ונמר יוצא מבין שניהן. ולפי שהוא ממזר הוא עז פנים, אע&quot;פ שאין בו גבורה כל כך. אף אתה הוי עז ולא תתבייש לשאול מרבך מה שלא הבנת, כאותה ששנינו לא הביישן למד:

'''וקל כנשר, לחזור אחר תלמודך, ולא תיגע''' - כדכתיב (שם מ) יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו:

'''ורץ כצבי''' - לרדוף אחר המצות:

'''וגבור כארי''' - לכבוש את יצרך מן העבירות:

'''עז פנים''' - לפי שהעזות ניכר בפנים כדכתיב {{קטן|([[משלי  כא]])}} העז איש רשע בפניו {{תויט|סו|אבות|ה|כ}}, לפיכך נקרא עז פנים:

'''שתבנה עירך במהרה בימינו''' - כלומר, כשם שחוננתנו זאת המדה, שסימן לזרע אברהם ביישנים רחמנים וגומלי חסדים [יבמות ע&quot;ט ע&quot;א], כן יהי רצון שתבנה עירך וכו':&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כ/&gt;
{{המשנה|כא|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כא/&gt;'''בן חמש שנים למקרא''' - מערלה ילפינן, דכתיב {{קטן|([[ויקרא  יט]])}} שלש שנים יהיה לכם ערלים וגו' ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים, שאביו מלמדו צורת האותיות והיכר הנקודות. ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו, מכאן ואילך ספי ליה כתורא:

'''בן עשר למשנה''' - שלומד מקרא חמש שנים, וחמש שנים משנה, וחמש שנים גמרא. דאמר מר ([[חולין כד א|חולין כ&quot;ד ע&quot;א]]) כל תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים שוב אינו רואה, דכתיב {{קטן|([[במדבר  ח]])}} זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבא לצבוא צבא, שבא ולומד הלכות עבודה חמש שנים, ובן שלשים עובד:

'''בן שלש עשרה למצות''' - דכתיב (שם ה) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם, וגבי שכם כתיב {{קטן|([[בראשית  לד]])}} ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו. ולוי באותו פרק בן שלשה עשר שנה היה {{תויט|סח|אבות|ה|כא}}, וקרי ליה איש:

'''בן שמונה עשרה לחופה''' - י&quot;ט אדם כתובים בפרשת בראשית מן ויאמר אלהים נעשה אדם עד ויבן ה' אלהים את הצלע, חד לגופיה, פשו ליה שמונה עשר לדרשא {{תויט|סט|אבות|ה|כא}}:

'''בן עשרים לרדוף''' - אחר מזונותיו. לאחר שלמד מקרא משנה וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, צריך הוא לחזור ולבקש אחר מזונות. פירוש אחר, בן עשרים לרדוף אותו מן השמים ולהענישו על מעשיו, שאין ב&quot;ד של מעלה מענישין פחות מבן עשרים {{תויט|ע|אבות|ה|כא}}:

'''בן שלשים לכח''' - שהלוים היו מקימים את המשכן ומפרקין וטוענין את העגלות ונושאין בכתף מבן שלשים שנה ומעלה:

'''בן ארבעים לבינה''' - שלאחר ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר אמר להם משה {{קטן|([[דברים  כט]])}} ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה {{תויט|עא|אבות|ה|כא}}:

'''בן חמשים לעצה''' - שנאמר בלוים {{קטן|([[במדבר  ח]])}} ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד ושרת את אחיו וגו&quot;ומהו השירות, שיתן להם עצה:

'''בן ששים לזקנה''' - דכתיב {{קטן|([[איוב  ה]])}} תבא בכלח אלי קבר. בכל&quot;ח בגימטריא ששים:

'''בן שבעים לשיבה''' - דכתיב בדוד {{קטן|([[דברי הימים א  כט]])}} וימת בשיבה טובה, וימי חייו היו שבעים שנה:

'''בן שמונים לגבורות''' - דכתיב {{קטן|([[תהלים  צ]])}} ואם בגבורות שמונים שנה:

'''בן תשעים לשוח''' - הולך שחוח וכפוף. ויש אומרים, לשון שוחה עמוקה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כא/&gt;
{{המשנה|כב|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כב/&gt;'''הפוך בה והפוך בה''' - בתורה {{תויט|עד|אבות|ה|כב}}:

'''דכולה בה''' - שהכל תמצא בה:

'''וסיב ובלה בה''' - גם עד זקנה ושיבה לא תעזבנה: ומינה לא תזוע שלא תאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמוד חכמת יונית, שאין מותר ללמוד חכמת יונית אלא במקום שאסור להרהר בדברי תורה, כגון בבית המרחץ או בבית הכסא. ששאלו את ר' יהושע מהו ללמד אדם את בנו חכמת יונית, אמר להם ילמדנו בשעה שאינו לא יום ולא לילה, דהא כתיב והגית בו יומם ולילה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כב/&gt;
{{המשנה|כג|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כג/&gt;'''לפום צערא אגרא''' - כפי רוב הצער שאתה סובל בלמוד התורה ועשיית המצוה, יהיה שכרך {{תויט|עח|אבות|ה|כג}} מרובה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כג/&gt;</text>
      <sha1>l78u1asdwlibhlwqffwo592fgifymf4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015825</id>
      <parentid>3015824</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T14:43:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-24789-84</username>
        <id>45364</id>
      </contributor>
      <origin>3015825</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31014" sha1="3khnxs4kgsarkkykudol2vyhxhm65q1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פירוש על פרק משנה|אבות|ה}}
[[קטגוריה:ברטנורא על המשנה|אבות ה]]&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב א/&gt;'''בעשרה מאמרות''' - תשעה ויאמר, ובראשית נמי מאמר הוא, דכתיב {{קטן|([[תהלים  לג]])}} בדבר ה' שמים נעשו:

'''שמאבדים את העולם''' - שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד עולם מלא, והרשעים שבעונם מאבדים את נפשם כאילו מאבדים את העולם. כך מצאתי. ולי נראה, שמאבדין את העולם ממש, שמכריעים את כל העולם כולו לכף חובה, ונמצא העולם אבד בשבילם:

'''שנברא בעשרה מאמרות''' - ואינו דומה המאבד מלאכה שהיא נעשית ביום אחד למלאכה שהיא נעשית בהרבה ימים:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב א/&gt;
{{המשנה|ב|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ב/&gt;'''להודיע כמה ארך אפים לפניו''' - אף אתה אל תתמה שהאריך לאומות העולם כל השנים הללו שהן משתעבדין בבניו, שיותר האריך לדורות שמאדם ועד נח, ואח&quot;כ נשטפו:

'''וקבל עליו שכר כולם''' - עשה מעשים טובים כנגד מה שהיה ראוי שיעשו כולם, לפיכך ניצולו כולם בזכותו. וכמו שנטל עליו עול מצות בעוה&quot;ז כנגד כולם כך קבל בעוה&quot;ב שכר כנגד כולם, שכל אדם יש לו שני חלקים אחד בגן עדן ואחד בגיהנם, זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, נתחייב, נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם [חגיגה ט&quot;ו ע&quot;ב]:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ב/&gt;
{{המשנה|ג|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ג/&gt;'''עשרה נסיונות''' - אחד, אור כשדים, שהשליכו נמרוד לכבשן האש. שני, לך לך מארצך. שלישי, ויהי רעב. רביעי, ותוקח האשה בית פרעה. חמישי, מלחמת המלכים. שישי, מעמד בין הבתרים, שהראהו שעבוד מלכיות. שביעי, המילה. שמיני, וישלח אבימלך ויקח את שרה. תשיעי, גרש האמה הזאת ואת בנה. עשירי, העקידה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ג/&gt;
{{המשנה|ד|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ד/&gt;'''עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים''' - שניצולו מעשר מכות {{תויט|ט|אבות|ה|ד}}. וכולם היו במצריים ולא בישראל:

'''ועשרה על הים''' - אחד, ויבקעו המים. שני, שנעשה הים כמין אוהל {{תויט|י|אבות|ה|ד}} ונכנסו ישראל לתוכו, דכתיב [חבקוק ג'] נקבת במטיו ראש פרזיו. שלישי, שנעשה קרקעית הים יבש בלא חומר וטיט, דכתיב {{קטן|([[שמות  יד]])}} ובני ישראל הלכו ביבשה. רביעי, שקרקעית הים שדרכו בו המצריים שהיו רודפים אחרי ישראל נתלחלח ונעשה חומר וטיט, דכתיב {{קטן|([[חבקוק  ג]])}} חומר מים רבים. חמישי, שהמים הנקפאים בקרקע הים לא היו חתיכה אחת אלא חתיכות קטנות, כעין לבינים ואבני הבנין מסודרים זה אצל זה, כדכתיב {{קטן|([[תהלים  עד]])}} אתה פוררת בעזך ים, שנעשה כעין פירורים. שישי, שנתקשו המים הנקפאים ונעשו קשים כסלעים, כדכתיב (שם) שברת ראשי תנינים על המים, והמצריים נקראו תנינים. שביעי, שנגזר הים לשנים עשר גזרים כדי שיעברו כל שבט ושבט בדרך אחד לבדו, והיינו דכתיב (שם קלו) לגוזר ים סוף לגזרים. שמיני, שקפאו המים כספיר ושוהם וזכוכית, כדי שיראו השבטים אלו את אלו, שעמוד האש היה מאיר להם, וזהו שנאמר (שם יח) חשכת מים עבי שחקים, כלומר קבוץ המים היה כעבי שחקים כעצם השמים לטוהר. תשיעי, שהיו יוצאים ממנו מים מתוקים שהיו שותים אותם, וזהו שנאמר נוזלים. עשירי, שלאחר ששתו מהם מה שרצו, הנותרים מהם היו נקפאים ונעשים ערימות, דכתיב {{קטן|([[שמות  טו]])}} נערמו מים נצבו כמו נד נוזלים:

'''עשר מכות הביא הקב&quot;ה על המצריים במצרים''' - דצ&quot;ך עד&quot;ש באח&quot;ב:

'''ועשר על הים''' - הן כנגד עשר נפילות שבשירת ויושע. רמה בים, ירה בים, טבעו בים סוף, תהומות יכסיומו, ירדו במצולות, תרעץ אויב, תהרוס קמיך, יאכלמו כקש, כסמו ים, צללו כעופרת, הרי עשר נפילות. ותבלעמו ארץ אינו בחשבון הנפילות, שזו היא טובתן שזכו לקבורה:

'''עשרה נסיונות נסו אבותינו להקב&quot;ה במדבר''' - שנים בים, אחד בירידה, שם נאמר (שם יד) המבלי אין קברים במצרים, ואחד בעלייה, ויבואו מרתה וילונו. אחד ברפידים, וירב העם עם משה. שנים במן, לא תצאו ויצאו, איש אל יותר ממנו ויותירו. שנים בשליו, בראשון בשבתנו על סיר הבשר, בשליו השני והאספסוף אשר בקרבו. אחד בעגל. ואחד במתאוננים. ובמרגלים. והוא עשירי, שם נאמר וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ד/&gt;
{{המשנה|ה|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ה/&gt;'''ולא אירע קרי לכהן גדול''' - לפי שהיא טומאה היוצאה מגופו, היה הדבר מגונה ומכוער יותר משאר טומאות:

'''ולא כבו גשמים אש עצי המערכה''' - ואף על פי שהמזבח במקום מגולה היה:

'''ולא נצחה הרוח את עמוד העשן''' - שלא יהא מתמר ועולה:

'''ולא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים''' - שאם היה נמצא בהם פסול קודם מצותן לא היה אפשר להקריב אחרים תחתם. שהעומר נקצר בלילה ולא היו מרבים לקצור. ושתי הלחם נאפים מערב יום טוב ואין אפייתן דוחה יום טוב. וכן לחם הפנים נאפה מערב שבת:

'''צפופים''' - לשון צף על פני המים. מרוב הקהל היו נדחקים איש באחיו עד שהיו רגליהם נטולות מן הארץ ועומדים באויר:{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=8-ePLWqBq38 סרטון להמחשה]}}

'''ומשתחוים רוחים''' - בשעת השתחויה נעשה להם נס ומשתחוים בריוח כל אחד רחוק מחברו ארבע אמות, כדי שלא ישמע את חברו כשהוא מתודה ומזכיר עונותיו:

'''צר לי המקום שאלין בירושלים, גרסינן''' - לפי שהיה המקום מזמין להם פרנסתן ולא הוצרך אחד מהם לצאת משם ולומר פרנסתי [דחוקה] ואיני יכול לדור בירושלים. ויש ספרים שכתוב בהן כשאלין. ועל העולים לרגל נאמר, שלא היה אחד מהם מיצר כשהיה לן בירושלים מחמת דוחק המקום. כמו צר לי המקום גשה לי ואשבה {{קטן|([[ישעיהו  מט]])}}:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ה/&gt;
{{המשנה|ו|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ו/&gt;'''בין השמשות''' - בערב שבת בראשית קודם שנשלמה הבריאה {{תויט|כב|אבות|ה|ו}}:

'''פי הארץ''' - לבלוע קורח ועדתו {{תויט|כג|אבות|ה|ו}}:

'''ופי הבאר''' - בארה של מרים שהיתה הולכת עם ישראל במדבר בכל המסעות {{תויט|כד|אבות|ה|ו}}. ויש אומרים, שפתחה פיה ואמרה שירה, שנאמר {{קטן|([[במדבר  כא]])}} עלי באר ענו לה {{תויט|כה|אבות|ה|ו}}:

'''פי האתון''' - בין השמשות נגזר עליה שתדבר עם בלעם:

'''והקשת''' - לאות ברית שלא יהיה עוד מבול:

'''והמן''' - שירד לישראל ארבעים שנה במדבר:

'''והמטה''' - שנעשו בו האותות. ושל סנפרינון היה:

'''והשמיר''' - כמין תולעת, ברייתו כשעורה. כשהיו מראים אותו על האבנים הרשומות בדיו, הן נבקעות מאליהן. ובו פיתחו אבני האפוד והחושן, דכתיב בהו במלואותם:

'''הכתב''' - צורת האותיות שהיו חקוקים בלוחות:

'''והמכתב''' - שהיו נקראים מכל הארבעה צדדים {{תויט|כו|אבות|ה|ו}}:

'''והלוחות''' - של סנפרינון היו, ארכן ששה, ורחבן ששה, ועוביין שלשה. כאבן אחת שארכה ורחבה ועוביה שוין. ונחלקה לשתים ונגללים היו וחצובים מגלגל חמה {{תויט|כז|אבות|ה|ו}}:

'''אף המזיקין''' - אלו השדים. שלאחר שברא הקדוש ברוך הוא אדם וחוה היה מתעסק בבריאתן, וכשברא רוחותיהן לא הספיק לברוא גופויהן עד שקדש היום, ונשארו רוחות בלא גוף:

'''ואילו של אברהם אבינו''' - נגזר עליו בין השמשות שיהיה נאחז בסבך בקרניו בשעת העקידה:

'''אף צבת בצבת עשויה''' - תרגום מלקחיה צביתהא. הצבת אינה נעשית אלא בצבת אחרת, וראשונה מי עשאה, על כרחך מאליה נעשית בידי שמים, ונבראת בין השמשות. וזה נדחה בגמרא בפרק מקום שנהגו ([[פסחים גד א|פסחים דף גד]]), ואמרו, אפשר שהצבת הראשונה נעשית בדפוס שהתיכו הנחושת באש והציקוהו בתוך הדפוס ונעשית הצבת מיד:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ו/&gt;
{{המשנה|ז|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ז/&gt;'''גולם''' - לשון גולמי כלים, שלא נגמרה מלאכתן {{תויט|כט|אבות|ה|ז}}. כך אדם שאינו נגמר בדעתו לא במדות ולא בחכמה קרוי גולם:

'''אינו מדבר לפני מי שגדול ממנו בחכמה''' - שכן מצינו באלעזר ואיתמר שלא רצו לדבר בפני אביהן כשקצף עליהם משה, והשיב אהרן {{תויט|לא|אבות|ה|ז}}:

'''ואינו נכנס לתוך דברי חבירו''' - שלא [יערבבנו]. דכתיב {{קטן|([[במדבר  יב]])}} שמעו נא דברי, המתינו לי עד שאדבר. קל וחומר להדיוט:

'''ואינו נבהל להשיב''' - כדי שתהא תשובתו כהלכה {{תויט|לג|אבות|ה|ז}}. וכן באליהוא הוא אומר {{קטן|([[איוב  לו]])}} כתר לי זעיר ואחוך:

'''שואל כענין ומשיב כהלכה''' - לדבר אחד הוא נמנה כאן. והכי פירושו, התלמיד שואל כענין כלומר באותו ענין שהם עסוקים בו, ואז הרב משיב כהלכה. אבל אם ישאל התלמיד שלא כענין, הוא מביא לרב שישיב שלא כהלכה. על דרך שאמר רבי חייא לרב ([[שבת ג א|שבת דף ג]]) כי קאי רבי בהאי מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי. וכן אתה מוצא באנשים אשר היו טמאים לנפש אדם שראו את משה עוסק בהלכות הפסח ושאלו לו באותה ענין:

'''ואומר על ראשון ראשון''' - וכן מצינו בהקב&quot;ה שאמר לו משה {{קטן|([[שמות  ג]])}} מי אנכי כי אלך אל פרעה, היא הראשונה. וכי אוציא את בני ישראל, הרי שניה. והשיבו הקב&quot;ה על הראשונה כי אהיה עמך, ועל השניה, בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים:

'''ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי''' - אם פוסק דין מן הסברא מדעתו לא יאמר כך שמעתי מרבותי {{תויט|לד|אבות|ה|ז}}. ומצינו באנשי חרן {{קטן|([[בראשית  כט]])}} כששאל מהם יעקב השלום לו, אמרו לו שלום, והנה רחל בתו באה עם הצאן, כלומר, זה אנו יודעים, ואם תשאל יותר, הנה רחל בתו באה עם הצאן והיא תגיד לך, כי אנחנו לא ידענו יותר מזה:

'''ומודה על האמת''' - ואע&quot;פ שיכול להעמיד את דבריו על ידי טענות שבידו. וכן מצינו במשה {{קטן|([[ויקרא  י]])}}, כשסלקו אהרן ואמר לו, אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות, וישמע משה וייטב בעיניו, הודה ולא בוש לומר לא שמעתי, אלא שמעתי ושכחתי:

'''וחלופיהן בגולם''' - חלוף הדברים הללו שבחכם הם בגולם:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ז/&gt;
{{המשנה|ח|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ח/&gt;'''רעב של בצורת''' - הגשמים מועטים ומתוך כך השער מתיקר:

'''רעב של מהומה''' - מפני הגייסות אין יכולין לאסוף התבואה:

'''רעב של כליה''' - השמים כברזל והארץ כנחושה:

'''שלא נמסרו לב&quot;ד''' - שלא עשו בהן דין תורה {{תויט|לט|אבות|ה|ח}}:

'''ועל פירות שביעית''' - שעושים בהן סחורה ואין נוהגין בהן קדושת שביעית:

'''ענוי הדין''' - שיודעים להיכן הדין נוטה ומעכבין ואין פוסקין אותו:

'''עוות הדין''' - לזכות את החייב ולחייב את הזכאי:

'''ועל המורים בתורה שלא כהלכה''' - לאסור את המותר ולהתיר את האסור:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ח/&gt;
{{המשנה|ט|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ט/&gt;'''שבועת שוא''' - לבטלה, שלא לצורך:

'''חלול השם''' - העובר עבירה בפרהסיא ביד רמה. אי נמי, שבני אדם רואים ולומדים ממעשיו:

'''ועל השמטת הארץ''' - שחורשים וזורעים בשביעית:

'''מפני מעשר עני שבשלישית''' - שבמקום מעשר שני שמפרישים בשאר שנים של שמטה, בשלישית ובששית מפרישין מעשר עני:

'''גזל מתנות עניים''' - לקט שכחה ופאה פרט ועוללות:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ט/&gt;
{{המשנה|י|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב י/&gt;'''שלי שלי ושלך שלך''' - איני רוצה להנותך, והלואי שלא תהנה אותי:

'''ויש אומרים זו מדת סדום''' - קרוב הדבר לבוא לידי מדת סדום. שמתוך שהוא רגיל בכך, אפילו בדבר שחבירו נהנה. והוא אינו חסר לא ירצה להנות את חבירו, וזו היתה מדת סדום שהיו מתכוונים לכלות הרגל מביניהם, ואע&quot;פ שהיתה הארץ רחבת ידים לפניהם ולא היו חסרים כלום:

'''שלי שלך ושלך שלי עם הארץ''' - שנהנה ומהנה בשוה, וזהו ישובה של הארץ {{תויט|מו|אבות|ה|י}}, אבל אינו יודע קרא דכתיב {{קטן|([[משלי  טו]])}} ושונא מתנות יחיה. וזהו לשון עם הארץ האמור בכל מקום, שרוצה בתקונה של הארץ אבל אין בו חכמה להבדיל בתקונין הראויין:

'''שלי שלך ושלך שלך''' - מהנה את הבריות מנכסיו, והוא אינו נהנה מאחרים:

'''חסיד''' - שעושה לפנים משורת הדין:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב י/&gt;
{{המשנה|יא|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יא/&gt;'''הכי גרסינן נוח לכעוס ונוח לרצות יצא שכרו בהפסדו, קשה לכעוס וקשה לרצות יצא הפסדו בשכרו''' - אדם שכועס מהר על כל דבר, אע&quot;פ שהוא חוזר ומתרצה מהרה הפסדו מרובה משכרו, שרוב מעשיו מקולקלים מאחר שהוא נוח לכעוס על כל דבר ודבר. אבל הקשה לכעוס, אע&quot;פ שיש לו מדה רעה שהוא קשה לרצות, יצא הפסדו המועט שהוא קשה לרצות בשכרו המרובה שהוא קשה לכעוס, ורוב מעשיו מתוקנים. ואית דגרסי איפכא. וגרסא זו נראית לי עיקר:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יא/&gt;
{{המשנה|יב|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יב/&gt;'''מהר לשמוע ומהר לאבד יצא שכרו בהפסדו''' - דמאחר ששוכח מה שלומד מה הנאה יש במה שהוא מהר לשמוע, נמצא הפסדו גדול משכרו:

'''קשה לשמוע וקשה לאבד יצא הפסדו בשכרו''' - שמדה טובה שיש בו יתירה על המדה הנפסדת, הואיל ומה ששמע אחר הקושי הוא זוכר ואינו שוכח. ונפקא מינה, שאם יש לפנינו שני תלמידים ואין לנו לספק מזון אלא לאחד מהם, נקדים הקשה לאבד על המהר לשמוע:

'''זה חלק רע''' - לא הוה שייך למתני הכא חסיד או רשע, שאין זה דבר התלוי בבחירתו {{תויט|נ|אבות|ה|יב}} של אדם, אלא חסרון שהיה בו מעיקר ברייתו:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יב/&gt;
{{המשנה|יג|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יג/&gt;'''ארבע מדות בנותני צדקה''' - כלומר בנתינת הצדקה. ולא בנותני צדקה ממש, דהא איכא בהו מי שאינו נותן. וכן בסמוך בהולכי לבית המדרש, היינו בהליכת בית המדרש:

'''עינו רעה בשל אחרים''' - דיודע שהצדקה מעשרת ואינו רוצה שאחרים יתעשרו {{תויט|נא|אבות|ה|יג}}. פירוש אחר, יש מי שחס על ממון קרוביו יותר מעל ממונו, ואע&quot;פ שהוא נותן אינו רוצה שקרוביו יתנו, שלא יאבדו את ממונם, והיינו עינו רעה בשל אחרים דומיא דעינו רעה בשלו דבסיפא:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יג/&gt;
{{המשנה|יד|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יד/&gt;'''הולך ואינו עושה''' - הולך לבית המדרש לשמוע ואינו שונה ולומד ולא מבין {{תויט|נב|אבות|ה|יד}}:

'''עושה ואינו הולך''' - לומד ושונה בבית המדרש שבביתו:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יד/&gt;
{{המשנה|טו|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב טו/&gt;'''ביושבים לפני חכמים''' - לעיל בארבע מדות בתלמידים איירי בענין הזכרון והשכחה, והשתא מיירי בענין הסברא הישרה וברירת הדבר הצודק מהבלתי צודק:

'''ספוג''' - הוא סופג את המים, בין עכורים בין צלולים, כך יש מי שלבו רחב ומקבל כל מה ששומע, ואין בו כח לברור האמת מן השקר:

'''משפך''' - כלי שנותנים על פי חבית או על פי הנוד כשרוצים למלאותו יין או שמן:

'''שמכניס בזו ומוציא בזו''' - כך יש מי שמקבל כל מה שלומד וכבולעו כך פולטו:

'''משמרת''' - מוציא כל מה ששומע בבית המדרש, וקולט דבר של בטלה:

'''נפה''' - לאחר שמוציאים הסֻבּין והמֻרסן מן הקמח הנטחן, ונשאר הקמח הדק עם הסֹלת הגס, והוא החשוב, מעבירין אותו בנפה דקה מאד, ויורד ממנה כל אותו הקמח הדק, שהוא כעין עפרורית לבנה, ונשאר הסֹלת הגס החשוב. וכן היו עושים למנחות. כך יש מי שיש בו כח לברר וללבן שמועותיו, וקולט האמת מן השקר והבטל:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב טו/&gt;
{{המשנה|טז|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב טז/&gt;'''כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל''' - שאינו מתקיים, כשיתבטל הדבר שהיה סבה לאותה אהבה, גם האהבה בטלה. וכל אהבה שאינה תלויה בדבר בטל אלא בדבר קיים, כגון אהבת הצדיקים והחכמים, אינה בטלה לעולם. כשם שהדבר שהוא סבה לאותה אהבה אינה בטל, כך אין האהבה בטלה:

'''אהבת אמנון ותמר''' - מפני יפיה:

'''אהבת דוד ויונתן''' - להשלים רצון קונם. דאמר לו יהונתן לדוד אתה תהיה למלך על ישראל ואני אהיה לך למשנה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב טז/&gt;
{{המשנה|יז|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יז/&gt;'''כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים''' - כלומר שאנשי המחלוקת ההיא מתקיימים ואינם אובדין, כמחלוקת הלל ושמאי שלא אבדו לא תלמידי בית שמאי ולא תלמידי בית הלל. אבל קורח ועדתו אבדו. ואני שמעתי, פירוש סופה, תכליתה המבוקש מענינה. והמחלוקת שהיא לשם שמים, התכלית והסוף המבוקש מאותה מחלוקת להשיג האמת, וזה מתקיים, כמו שאמרו מתוך הויכוח יתברר האמת, וכמו שנתבאר במחלוקת הלל ושמאי שהלכה כבית הלל. ומחלוקת שאינה לשם שמים, תכלית הנרצה בה היא בקשת השררה ואהבת הניצוח, וזה הסוף אינו מתקיים, כמו שמצינו במחלוקת קורח ועדתו שתכלית וסוף כוונתם היתה בקשת הכבוד והשררה והיו להיפך:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יז/&gt;
{{המשנה|יח|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יח/&gt;'''אין חטא בא על ידו''' - כדי שלא יהא הוא בגיהנם ותלמידיו בגן עדן {{תויט|נט|אבות|ה|יח}}:

'''אין מספיקין בידו לעשות תשובה''' - שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם:

'''וזיכה את הרבים''' - שלימד תורה לכל ישראל:

'''צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל''' - ומשפטיו שעם ישראל כאילו הוא עשאן:

'''אשר חטא ואשר החטיא את ישראל''' - מדלא קאמר על חטאת ירבעם וישראל, שמע מינה שהכל תלוי בירבעם:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יח/&gt;
{{המשנה|יט|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יט/&gt;'''מתלמידיו של אברהם אבינו''' - למד ממנו והולך בדרכיו:

'''עין טובה''' - מסתפק במה שיש לו ואינו חומד ממון אחרים. שכן מצינו באברהם שאמר למלך סדום {{קטן|([[בראשית  יד]])}} אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך:

'''ורוח נמוכה''' - ענוה יתירה. וכן מצינו אברהם אומר (שם יח) ואנכי עפר ואפר:

'''ונפש שפלה''' - זהירות והפרישה מן התאוות. ומצינו זה באברהם, דכתיב (שם יב) הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, שעד עכשיו לא הכיר בה מרוב צניעות. ובבלעם אשכחן עין רעה, שהיה יודע שהיה רע בעיני המקום שילך אצל בלק והיה הולך כדי ליטול שכר, דכתיב {{קטן|([[במדבר  ככ]])}} אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב:

'''ורוח גבוהה''' - דאמר (שם כד) נאם שומע אמרי אל ויודע דעת עליון:

'''ונפש רחבה''' - שאם לא היה רב התאוה לא היה יועץ להפקיר בנות מואב לזנות {{תויט|סא|אבות|ה|יט}}. ואמרו חכמים [סנהדרין ק&quot;ה ע&quot;א] בלעם בועל אתונו היה:

'''להנחיל אוהבי יש''' - אברהם אקרי אוהב, דכתיב {{קטן|([[ישעיהו  מא]])}} זרע אברהם אוהבי. יש, בעוה&quot;ב. ואוצרותיהם אמלא, בעוה&quot;ז:

'''אנשי דמים''' - בלעם איקרי איש דמים, שהפיל בעצתו עשרים וארבעה אלפים מישראל {{תויט|סד|אבות|ה|יט}}:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יט/&gt;
{{המשנה|כ|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כ/&gt;'''עז כנמר''' - הנמר הזה נולד מן חזיר היער והלביאה, כי בעת יחם האריות הלביאה מכנסת ראשה בסבכי היער ונוהמת ותובעת את הזכר, והחזיר שומע קולה ורובעה, ונמר יוצא מבין שניהן. ולפי שהוא ממזר הוא עז פנים, אע&quot;פ שאין בו גבורה כל כך. אף אתה הוי עז ולא תתבייש לשאול מרבך מה שלא הבנת, כאותה ששנינו לא הביישן למד:

'''וקל כנשר, לחזור אחר תלמודך, ולא תיגע''' - כדכתיב (שם מ) יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו:

'''ורץ כצבי''' - לרדוף אחר המצות:

'''וגבור כארי''' - לכבוש את יצרך מן העבירות:

'''עז פנים''' - לפי שהעזות ניכר בפנים כדכתיב {{קטן|([[משלי  כא]])}} העז איש רשע בפניו {{תויט|סו|אבות|ה|כ}}, לפיכך נקרא עז פנים:

'''שתבנה עירך במהרה בימינו''' - כלומר, כשם שחוננתנו זאת המדה, שסימן לזרע אברהם ביישנים רחמנים וגומלי חסדים [יבמות ע&quot;ט ע&quot;א], כן יהי רצון שתבנה עירך וכו':&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כ/&gt;
{{המשנה|כא|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כא/&gt;'''בן חמש שנים למקרא''' - מערלה ילפינן, דכתיב {{קטן|([[ויקרא  יט]])}} שלש שנים יהיה לכם ערלים וגו' ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים, שאביו מלמדו צורת האותיות והיכר הנקודות. ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו, מכאן ואילך ספי ליה כתורא:

'''בן עשר למשנה''' - שלומד מקרא חמש שנים, וחמש שנים משנה, וחמש שנים גמרא. דאמר מר ([[חולין כד א|חולין כ&quot;ד ע&quot;א]]) כל תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים שוב אינו רואה, דכתיב {{קטן|([[במדבר  ח]])}} זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבא לצבוא צבא, שבא ולומד הלכות עבודה חמש שנים, ובן שלשים עובד:

'''בן שלש עשרה למצות''' - דכתיב (שם ה) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם, וגבי שכם כתיב {{קטן|([[בראשית  לד]])}} ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו. ולוי באותו פרק בן שלשה עשר שנה היה {{תויט|סח|אבות|ה|כא}}, וקרי ליה איש:

'''בן שמונה עשרה לחופה''' - י&quot;ט אדם כתובים בפרשת בראשית מן ויאמר אלהים נעשה אדם עד ויבן ה' אלהים את הצלע, חד לגופיה, פשו ליה שמונה עשר לדרשא {{תויט|סט|אבות|ה|כא}}:

'''בן עשרים לרדוף''' - אחר מזונותיו. לאחר שלמד מקרא משנה וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, צריך הוא לחזור ולבקש אחר מזונות. פירוש אחר, בן עשרים לרדוף אותו מן השמים ולהענישו על מעשיו, שאין ב&quot;ד של מעלה מענישין פחות מבן עשרים {{תויט|ע|אבות|ה|כא}}:

'''בן שלשים לכח''' - שהלוים היו מקימים את המשכן ומפרקין וטוענין את העגלות ונושאין בכתף מבן שלשים שנה ומעלה:

'''בן ארבעים לבינה''' - שלאחר ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר אמר להם משה {{קטן|([[דברים  כט]])}} ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה {{תויט|עא|אבות|ה|כא}}:

'''בן חמשים לעצה''' - שנאמר בלוים {{קטן|([[במדבר  ח]])}} ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד ושרת את אחיו וגו&quot;ומהו השירות, שיתן להם עצה:

'''בן ששים לזקנה''' - דכתיב {{קטן|([[איוב  ה]])}} תבא בכלח אלי קבר. בכל&quot;ח בגימטריא ששים:

'''בן שבעים לשיבה''' - דכתיב בדוד {{קטן|([[דברי הימים א  כט]])}} וימת בשיבה טובה, וימי חייו היו שבעים שנה:

'''בן שמונים לגבורות''' - דכתיב {{קטן|([[תהלים  צ]])}} ואם בגבורות שמונים שנה:

'''בן תשעים לשוח''' - הולך שחוח וכפוף. ויש אומרים, לשון שוחה עמוקה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כא/&gt;
{{המשנה|כב|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כב/&gt;'''הפוך בה והפוך בה''' - בתורה {{תויט|עד|אבות|ה|כב}}:

'''דכולה בה''' - שהכל תמצא בה:

'''וסיב ובלה בה''' - גם עד זקנה ושיבה לא תעזבנה: ומינה לא תזוע שלא תאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמוד חכמת יונית, שאין מותר ללמוד חכמת יונית אלא במקום שאסור להרהר בדברי תורה, כגון בבית המרחץ או בבית הכסא. ששאלו את ר' יהושע מהו ללמד אדם את בנו חכמת יונית, אמר להם ילמדנו בשעה שאינו לא יום ולא לילה, דהא כתיב והגית בו יומם ולילה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כב/&gt;
{{המשנה|כג|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כג/&gt;'''לפום צערא אגרא''' - כפי רוב הצער שאתה סובל בלמוד התורה ועשיית המצוה, יהיה שכרך {{תויט|עח|אבות|ה|כג}} מרובה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כג/&gt;</text>
      <sha1>3khnxs4kgsarkkykudol2vyhxhm65q1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015839</id>
      <parentid>3015825</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T19:02:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3015839</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31012" sha1="0ikr3af6evcfg10ovusb1qoraforfdc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פירוש על פרק משנה|אבות|ה}}
[[קטגוריה:ברטנורא על המשנה|אבות ה]]&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב א/&gt;'''בעשרה מאמרות''' - תשעה ויאמר, ובראשית נמי מאמר הוא, דכתיב {{קטן|([[תהלים  לג]])}} בדבר ה' שמים נעשו:

'''שמאבדים את העולם''' - שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד עולם מלא, והרשעים שבעונם מאבדים את נפשם כאילו מאבדים את העולם. כך מצאתי. ולי נראה, שמאבדין את העולם ממש, שמכריעים את כל העולם כולו לכף חובה, ונמצא העולם אבד בשבילם:

'''שנברא בעשרה מאמרות''' - ואינו דומה המאבד מלאכה שהיא נעשית ביום אחד למלאכה שהיא נעשית בהרבה ימים:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב א/&gt;
{{המשנה|ב|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ב/&gt;'''להודיע כמה ארך אפים לפניו''' - אף אתה אל תתמה שהאריך לאומות העולם כל השנים הללו שהן משתעבדין בבניו, שיותר האריך לדורות שמאדם ועד נח, ואח&quot;כ נשטפו:

'''וקבל עליו שכר כולם''' - עשה מעשים טובים כנגד מה שהיה ראוי שיעשו כולם, לפיכך ניצולו כולם בזכותו. וכמו שנטל עליו עול מצות בעוה&quot;ז כנגד כולם כך קבל בעוה&quot;ב שכר כנגד כולם, שכל אדם יש לו שני חלקים אחד בגן עדן ואחד בגיהנם, זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, נתחייב, נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם [חגיגה ט&quot;ו ע&quot;ב]:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ב/&gt;
{{המשנה|ג|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ג/&gt;'''עשרה נסיונות''' - אחד, אור כשדים, שהשליכו נמרוד לכבשן האש. שני, לך לך מארצך. שלישי, ויהי רעב. רביעי, ותוקח האשה בית פרעה. חמישי, מלחמת המלכים. שישי, מעמד בין הבתרים, שהראהו שעבוד מלכיות. שביעי, המילה. שמיני, וישלח אבימלך ויקח את שרה. תשיעי, גרש האמה הזאת ואת בנה. עשירי, העקידה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ג/&gt;
{{המשנה|ד|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ד/&gt;'''עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים''' - שניצולו מעשר מכות {{תויט|ט|אבות|ה|ד}}. וכולם היו במצריים ולא בישראל:

'''ועשרה על הים''' - אחד, ויבקעו המים. שני, שנעשה הים כמין אוהל {{תויט|י|אבות|ה|ד}} ונכנסו ישראל לתוכו, דכתיב [חבקוק ג'] נקבת במטיו ראש פרזיו. שלישי, שנעשה קרקעית הים יבש בלא חומר וטיט, דכתיב {{קטן|([[שמות  יד]])}} ובני ישראל הלכו ביבשה. רביעי, שקרקעית הים שדרכו בו המצריים שהיו רודפים אחרי ישראל נתלחלח ונעשה חומר וטיט, דכתיב {{קטן|([[חבקוק  ג]])}} חומר מים רבים. חמישי, שהמים הנקפאים בקרקע הים לא היו חתיכה אחת אלא חתיכות קטנות, כעין לבינים ואבני הבנין מסודרים זה אצל זה, כדכתיב {{קטן|([[תהלים  עד]])}} אתה פוררת בעזך ים, שנעשה כעין פירורים. שישי, שנתקשו המים הנקפאים ונעשו קשים כסלעים, כדכתיב (שם) שברת ראשי תנינים על המים, והמצריים נקראו תנינים. שביעי, שנגזר הים לשנים עשר גזרים כדי שיעברו כל שבט ושבט בדרך אחד לבדו, והיינו דכתיב (שם קלו) לגוזר ים סוף לגזרים. שמיני, שקפאו המים כספיר ושוהם וזכוכית, כדי שיראו השבטים אלו את אלו, שעמוד האש היה מאיר להם, וזהו שנאמר (שם יח) חשכת מים עבי שחקים, כלומר קבוץ המים היה כעבי שחקים כעצם השמים לטוהר. תשיעי, שהיו יוצאים ממנו מים מתוקים שהיו שותים אותם, וזהו שנאמר נוזלים. עשירי, שלאחר ששתו מהם מה שרצו, הנותרים מהם היו נקפאים ונעשים ערימות, דכתיב {{קטן|([[שמות  טו]])}} נערמו מים נצבו כמו נד נוזלים:

'''עשר מכות הביא הקב&quot;ה על המצריים במצרים''' - דצ&quot;ך עד&quot;ש באח&quot;ב:

'''ועשר על הים''' - הן כנגד עשר נפילות שבשירת ויושע. רמה בים, ירה בים, טבעו בים סוף, תהומות יכסיומו, ירדו במצולות, תרעץ אויב, תהרוס קמיך, יאכלמו כקש, כסמו ים, צללו כעופרת, הרי עשר נפילות. ותבלעמו ארץ אינו בחשבון הנפילות, שזו היא טובתן שזכו לקבורה:

'''עשרה נסיונות נסו אבותינו להקב&quot;ה במדבר''' - שנים בים, אחד בירידה, שם נאמר (שם יד) המבלי אין קברים במצרים, ואחד בעלייה, ויבואו מרתה וילונו. אחד ברפידים, וירב העם עם משה. שנים במן, לא תצאו ויצאו, איש אל יותר ממנו ויותירו. שנים בשליו, בראשון בשבתנו על סיר הבשר, בשליו השני והאספסוף אשר בקרבו. אחד בעגל. ואחד במתאוננים. ובמרגלים. והוא עשירי, שם נאמר וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ד/&gt;
{{המשנה|ה|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ה/&gt;'''ולא אירע קרי לכהן גדול''' - לפי שהיא טומאה היוצאה מגופו, היה הדבר מגונה ומכוער יותר משאר טומאות:

'''ולא כבו גשמים אש עצי המערכה''' - ואף על פי שהמזבח במקום מגולה היה:

'''ולא נצחה הרוח את עמוד העשן''' - שלא יהא מתמר ועולה:

'''ולא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים''' - שאם היה נמצא בהם פסול קודם מצותן לא היה אפשר להקריב אחרים תחתם. שהעומר נקצר בלילה ולא היו מרבים לקצור. ושתי הלחם נאפים מערב יום טוב ואין אפייתן דוחה יום טוב. וכן לחם הפנים נאפה מערב שבת:

'''צפופים''' - לשון צף על פני המים. מרוב הקהל היו נדחקים איש באחיו עד שהיו רגליהם נטולות מן הארץ ועומדים באויר:{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=8-ePLWqBq38 סרטון להמחשה]}}

'''ומשתחוים רוחים''' - בשעת השתחויה נעשה להם נס ומשתחוים בריוח כל אחד רחוק מחברו ארבע אמות, כדי שלא ישמע את חברו כשהוא מתודה ומזכיר עונותיו:

'''צר לי המקום שאלין בירושלים, גרסינן''' - לפי שהיה המקום מזמין להם פרנסתן ולא הוצרך אחד מהם לצאת משם ולומר פרנסתי [דחוקה] ואיני יכול לדור בירושלים. ויש ספרים שכתוב בהן כשאלין. ועל העולים לרגל נאמר, שלא היה אחד מהם מיצר כשהיה לן בירושלים מחמת דוחק המקום. כמו צר לי המקום גשה לי ואשבה {{קטן|([[ישעיהו  מט]])}}:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ה/&gt;
{{המשנה|ו|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ו/&gt;'''בין השמשות''' - בערב שבת בראשית קודם שנשלמה הבריאה {{תויט|כב|אבות|ה|ו}}:

'''פי הארץ''' - לבלוע קורח ועדתו {{תויט|כג|אבות|ה|ו}}:

'''ופי הבאר''' - בארה של מרים שהיתה הולכת עם ישראל במדבר בכל המסעות {{תויט|כד|אבות|ה|ו}}. ויש אומרים, שפתחה פיה ואמרה שירה, שנאמר {{קטן|([[במדבר  כא]])}} עלי באר ענו לה {{תויט|כה|אבות|ה|ו}}:

'''פי האתון''' - בין השמשות נגזר עליה שתדבר עם בלעם:

'''והקשת''' - לאות ברית שלא יהיה עוד מבול:

'''והמן''' - שירד לישראל ארבעים שנה במדבר:

'''והמטה''' - שנעשו בו האותות. ושל סנפרינון היה:

'''והשמיר''' - כמין תולעת, ברייתו כשעורה. כשהיו מראים אותו על האבנים הרשומות בדיו, הן נבקעות מאליהן. ובו פיתחו אבני האפוד והחושן, דכתיב בהו במלואותם:

'''הכתב''' - צורת האותיות שהיו חקוקים בלוחות:

'''והמכתב''' - שהיו נקראים מכל הארבעה צדדים {{תויט|כו|אבות|ה|ו}}:

'''והלוחות''' - של סנפרינון היו, ארכן ששה, ורחבן ששה, ועוביין שלשה. כאבן אחת שארכה ורחבה ועוביה שוין. ונחלקה לשתים ונגללים היו וחצובים מגלגל חמה {{תויט|כז|אבות|ה|ו}}:

'''אף המזיקין''' - אלו השדים. שלאחר שברא הקדוש ברוך הוא אדם וחוה היה מתעסק בבריאתן, וכשברא רוחותיהן לא הספיק לברוא גופויהן עד שקדש היום, ונשארו רוחות בלא גוף:

'''ואילו של אברהם אבינו''' - נגזר עליו בין השמשות שיהיה נאחז בסבך בקרניו בשעת העקידה:

'''אף צבת בצבת עשויה''' - תרגום מלקחיה צביתהא. הצבת אינה נעשית אלא בצבת אחרת, וראשונה מי עשאה, על כרחך מאליה נעשית בידי שמים, ונבראת בין השמשות. וזה נדחה בגמרא בפרק מקום שנהגו ([[פסחים גד א|פסחים דף גד]]), ואמרו, אפשר שהצבת הראשונה נעשית בדפוס שהתיכו הנחושת באש והציקוהו בתוך הדפוס ונעשית הצבת מיד:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ו/&gt;
{{המשנה|ז|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ז/&gt;'''גולם''' - לשון גולמי כלים, שלא נגמרה מלאכתן {{תויט|כט|אבות|ה|ז}}. כך אדם שאינו נגמר בדעתו לא במדות ולא בחכמה קרוי גולם:

'''אינו מדבר לפני מי שגדול ממנו בחכמה''' - שכן מצינו באלעזר ואיתמר שלא רצו לדבר בפני אביהן כשקצף עליהם משה, והשיב אהרן {{תויט|לא|אבות|ה|ז}}:

'''ואינו נכנס לתוך דברי חבירו''' - שלא [יערבבנו]. דכתיב {{קטן|([[במדבר  יב]])}} שמעו נא דברי, המתינו לי עד שאדבר. קל וחומר להדיוט:

'''ואינו נבהל להשיב''' - כדי שתהא תשובתו כהלכה {{תויט|לג|אבות|ה|ז}}. וכן באליהוא הוא אומר {{קטן|([[איוב  לו]])}} כתר לי זעיר ואחוך:

'''שואל כענין ומשיב כהלכה''' - לדבר אחד הוא נמנה כאן. והכי פירושו, התלמיד שואל כענין כלומר באותו ענין שהם עסוקים בו, ואז הרב משיב כהלכה. אבל אם ישאל התלמיד שלא כענין, הוא מביא לרב שישיב שלא כהלכה. על דרך שאמר רבי חייא לרב ([[שבת ג א|שבת דף ג]]) כי קאי רבי בהאי מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי. וכן אתה מוצא באנשים אשר היו טמאים לנפש אדם שראו את משה עוסק בהלכות הפסח ושאלו לו באותה ענין:

'''ואומר על ראשון ראשון''' - וכן מצינו בהקב&quot;ה שאמר לו משה {{קטן|([[שמות  ג]])}} מי אנכי כי אלך אל פרעה, היא הראשונה. וכי אוציא את בני ישראל, הרי שניה. והשיבו הקב&quot;ה על הראשונה כי אהיה עמך, ועל השניה, בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים:

'''ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי''' - אם פוסק דין מן הסברא מדעתו לא יאמר כך שמעתי מרבותי {{תויט|לד|אבות|ה|ז}}. ומצינו באנשי חרן {{קטן|([[בראשית  כט]])}} כששאל מהם יעקב השלום לו, אמרו לו שלום, והנה רחל בתו באה עם הצאן, כלומר, זה אנו יודעים, ואם תשאל יותר, הנה רחל בתו באה עם הצאן והיא תגיד לך, כי אנחנו לא ידענו יותר מזה:

'''ומודה על האמת''' - ואע&quot;פ שיכול להעמיד את דבריו על ידי טענות שבידו. וכן מצינו במשה {{קטן|([[ויקרא  י]])}}, כשסלקו אהרן ואמר לו, אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות, וישמע משה וייטב בעיניו, הודה ולא בוש לומר לא שמעתי, אלא שמעתי ושכחתי:

'''וחלופיהן בגולם''' - חלוף הדברים הללו שבחכם הם בגולם:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ז/&gt;
{{המשנה|ח|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ח/&gt;'''רעב של בצורת''' - הגשמים מועטים ומתוך כך השער מתיקר:

'''רעב של מהומה''' - מפני הגייסות אין יכולין לאסוף התבואה:

'''רעב של כליה''' - השמים כברזל והארץ כנחושה:

'''שלא נמסרו לב&quot;ד''' - שלא עשו בהן דין תורה {{תויט|לט|אבות|ה|ח}}:

'''ועל פירות שביעית''' - שעושים בהן סחורה ואין נוהגין בהן קדושת שביעית:

'''ענוי הדין''' - שיודעים להיכן הדין נוטה ומעכבין ואין פוסקין אותו:

'''עוות הדין''' - לזכות את החייב ולחייב את הזכאי:

'''ועל המורים בתורה שלא כהלכה''' - לאסור את המותר ולהתיר את האסור:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ח/&gt;
{{המשנה|ט|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ט/&gt;'''שבועת שוא''' - לבטלה, שלא לצורך:

'''חלול השם''' - העובר עבירה בפרהסיא ביד רמה. אי נמי, שבני אדם רואים ולומדים ממעשיו:

'''ועל השמטת הארץ''' - שחורשים וזורעים בשביעית:

'''מפני מעשר עני שבשלישית''' - שבמקום מעשר שני שמפרישים בשאר שנים של שמטה, בשלישית ובששית מפרישין מעשר עני:

'''גזל מתנות עניים''' - לקט שכחה ופאה פרט ועוללות:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ט/&gt;
{{המשנה|י|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב י/&gt;'''שלי שלי ושלך שלך''' - איני רוצה להנותך, והלואי שלא תהנה אותי:

'''ויש אומרים זו מדת סדום''' - קרוב הדבר לבוא לידי מדת סדום. שמתוך שהוא רגיל בכך, אפילו בדבר שחבירו נהנה. והוא אינו חסר לא ירצה להנות את חבירו, וזו היתה מדת סדום שהיו מתכוונים לכלות הרגל מביניהם, ואע&quot;פ שהיתה הארץ רחבת ידים לפניהם ולא היו חסרים כלום:

'''שלי שלך ושלך שלי עם הארץ''' - שנהנה ומהנה בשוה, וזהו ישובה של הארץ {{תויט|מו|אבות|ה|י}}, אבל אינו יודע קרא דכתיב {{קטן|([[משלי  טו]])}} ושונא מתנות יחיה. וזהו לשון עם הארץ האמור בכל מקום, שרוצה בתקונה של הארץ אבל אין בו חכמה להבדיל בתקונין הראויין:

'''שלי שלך ושלך שלך''' - מהנה את הבריות מנכסיו, והוא אינו נהנה מאחרים:

'''חסיד''' - שעושה לפנים משורת הדין:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב י/&gt;
{{המשנה|יא|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יא/&gt;'''הכי גרסינן נוח לכעוס ונוח לרצות יצא שכרו בהפסדו, קשה לכעוס וקשה לרצות יצא הפסדו בשכרו''' - אדם שכועס מהר על כל דבר, אע&quot;פ שהוא חוזר ומתרצה מהרה הפסדו מרובה משכרו, שרוב מעשיו מקולקלים מאחר שהוא נוח לכעוס על כל דבר ודבר. אבל הקשה לכעוס, אע&quot;פ שיש לו מדה רעה שהוא קשה לרצות, יצא הפסדו המועט שהוא קשה לרצות בשכרו המרובה שהוא קשה לכעוס, ורוב מעשיו מתוקנים. ואית דגרסי איפכא. וגרסא זו נראית לי עיקר:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יא/&gt;
{{המשנה|יב|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יב/&gt;'''מהר לשמוע ומהר לאבד יצא שכרו בהפסדו''' - דמאחר ששוכח מה שלומד מה הנאה יש במה שהוא מהר לשמוע, נמצא הפסדו גדול משכרו:

'''קשה לשמוע וקשה לאבד יצא הפסדו בשכרו''' - שמדה טובה שיש בו יתירה על המדה הנפסדת, הואיל ומה ששמע אחר הקושי הוא זוכר ואינו שוכח. ונפקא מינה, שאם יש לפנינו שני תלמידים ואין לנו לספק מזון אלא לאחד מהם, נקדים הקשה לאבד על המהר לשמוע:

'''זה חלק רע''' - לא הוה שייך למתני הכא חסיד או רשע, שאין זה דבר התלוי בבחירתו {{תויט|נ|אבות|ה|יב}} של אדם, אלא חסרון שהיה בו מעיקר ברייתו:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יב/&gt;
{{המשנה|יג|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יג/&gt;'''ארבע מדות בנותני צדקה''' - כלומר בנתינת הצדקה. ולא בנותני צדקה ממש, דהא איכא בהו מי שאינו נותן. וכן בסמוך בהולכי לבית המדרש, היינו בהליכת בית המדרש:

'''עינו רעה בשל אחרים''' - דיודע שהצדקה מעשרת ואינו רוצה שאחרים יתעשרו {{תויט|נא|אבות|ה|יג}}. פירוש אחר, יש מי שחס על ממון קרוביו יותר מעל ממונו, ואע&quot;פ שהוא נותן אינו רוצה שקרוביו יתנו, שלא יאבדו את ממונם, והיינו עינו רעה בשל אחרים דומיא דעינו רעה בשלו דבסיפא:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יג/&gt;
{{המשנה|יד|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יד/&gt;'''הולך ואינו עושה''' - הולך לבית המדרש לשמוע ואינו שונה ולומד ולא מבין {{תויט|נב|אבות|ה|יד}}:

'''עושה ואינו הולך''' - לומד ושונה בבית המדרש שבביתו:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יד/&gt;
{{המשנה|טו|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב טו/&gt;'''ביושבים לפני חכמים''' - לעיל בארבע מדות בתלמידים איירי בענין הזכרון והשכחה, והשתא מיירי בענין הסברא הישרה וברירת הדבר הצודק מהבלתי צודק:

'''ספוג''' - הוא סופג את המים, בין עכורים בין צלולים, כך יש מי שלבו רחב ומקבל כל מה ששומע, ואין בו כח לברור האמת מן השקר:

'''משפך''' - כלי שנותנים על פי חבית או על פי הנוד כשרוצים למלאותו יין או שמן:

'''שמכניס בזו ומוציא בזו''' - כך יש מי שמקבל כל מה שלומד וכבולעו כך פולטו:

'''משמרת''' - מוציא כל מה ששומע בבית המדרש, וקולט דבר של בטלה:

'''נפה''' - לאחר שמוציאים הסובין והמורסן מן הקמח הנטחן ונשאר הקמח הדק עם הסולת הגס, והוא החשוב, מעבירין אותו בנפה דקה מאד ויורד ממנה כל אותו הקמח הדק, שהוא כעין עפרורית לבנה, ונשאר הסולת הגס החשוב. וכן היו עושים למנחות. כך יש מי שיש בו כוח לברר וללבן שמועותיו, וקולט האמת מן השקר והבטל:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב טו/&gt;
{{המשנה|טז|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב טז/&gt;'''כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל''' - שאינו מתקיים, כשיתבטל הדבר שהיה סבה לאותה אהבה, גם האהבה בטלה. וכל אהבה שאינה תלויה בדבר בטל אלא בדבר קיים, כגון אהבת הצדיקים והחכמים, אינה בטלה לעולם. כשם שהדבר שהוא סבה לאותה אהבה אינה בטל, כך אין האהבה בטלה:

'''אהבת אמנון ותמר''' - מפני יפיה:

'''אהבת דוד ויונתן''' - להשלים רצון קונם. דאמר לו יהונתן לדוד אתה תהיה למלך על ישראל ואני אהיה לך למשנה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב טז/&gt;
{{המשנה|יז|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יז/&gt;'''כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים''' - כלומר שאנשי המחלוקת ההיא מתקיימים ואינם אובדין, כמחלוקת הלל ושמאי שלא אבדו לא תלמידי בית שמאי ולא תלמידי בית הלל. אבל קורח ועדתו אבדו. ואני שמעתי, פירוש סופה, תכליתה המבוקש מענינה. והמחלוקת שהיא לשם שמים, התכלית והסוף המבוקש מאותה מחלוקת להשיג האמת, וזה מתקיים, כמו שאמרו מתוך הויכוח יתברר האמת, וכמו שנתבאר במחלוקת הלל ושמאי שהלכה כבית הלל. ומחלוקת שאינה לשם שמים, תכלית הנרצה בה היא בקשת השררה ואהבת הניצוח, וזה הסוף אינו מתקיים, כמו שמצינו במחלוקת קורח ועדתו שתכלית וסוף כוונתם היתה בקשת הכבוד והשררה והיו להיפך:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יז/&gt;
{{המשנה|יח|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יח/&gt;'''אין חטא בא על ידו''' - כדי שלא יהא הוא בגיהנם ותלמידיו בגן עדן {{תויט|נט|אבות|ה|יח}}:

'''אין מספיקין בידו לעשות תשובה''' - שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם:

'''וזיכה את הרבים''' - שלימד תורה לכל ישראל:

'''צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל''' - ומשפטיו שעם ישראל כאילו הוא עשאן:

'''אשר חטא ואשר החטיא את ישראל''' - מדלא קאמר על חטאת ירבעם וישראל, שמע מינה שהכל תלוי בירבעם:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יח/&gt;
{{המשנה|יט|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יט/&gt;'''מתלמידיו של אברהם אבינו''' - למד ממנו והולך בדרכיו:

'''עין טובה''' - מסתפק במה שיש לו ואינו חומד ממון אחרים. שכן מצינו באברהם שאמר למלך סדום {{קטן|([[בראשית  יד]])}} אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך:

'''ורוח נמוכה''' - ענוה יתירה. וכן מצינו אברהם אומר (שם יח) ואנכי עפר ואפר:

'''ונפש שפלה''' - זהירות והפרישה מן התאוות. ומצינו זה באברהם, דכתיב (שם יב) הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, שעד עכשיו לא הכיר בה מרוב צניעות. ובבלעם אשכחן עין רעה, שהיה יודע שהיה רע בעיני המקום שילך אצל בלק והיה הולך כדי ליטול שכר, דכתיב {{קטן|([[במדבר  ככ]])}} אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב:

'''ורוח גבוהה''' - דאמר (שם כד) נאם שומע אמרי אל ויודע דעת עליון:

'''ונפש רחבה''' - שאם לא היה רב התאוה לא היה יועץ להפקיר בנות מואב לזנות {{תויט|סא|אבות|ה|יט}}. ואמרו חכמים [סנהדרין ק&quot;ה ע&quot;א] בלעם בועל אתונו היה:

'''להנחיל אוהבי יש''' - אברהם אקרי אוהב, דכתיב {{קטן|([[ישעיהו  מא]])}} זרע אברהם אוהבי. יש, בעוה&quot;ב. ואוצרותיהם אמלא, בעוה&quot;ז:

'''אנשי דמים''' - בלעם איקרי איש דמים, שהפיל בעצתו עשרים וארבעה אלפים מישראל {{תויט|סד|אבות|ה|יט}}:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יט/&gt;
{{המשנה|כ|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כ/&gt;'''עז כנמר''' - הנמר הזה נולד מן חזיר היער והלביאה, כי בעת יחם האריות הלביאה מכנסת ראשה בסבכי היער ונוהמת ותובעת את הזכר, והחזיר שומע קולה ורובעה, ונמר יוצא מבין שניהן. ולפי שהוא ממזר הוא עז פנים, אע&quot;פ שאין בו גבורה כל כך. אף אתה הוי עז ולא תתבייש לשאול מרבך מה שלא הבנת, כאותה ששנינו לא הביישן למד:

'''וקל כנשר, לחזור אחר תלמודך, ולא תיגע''' - כדכתיב (שם מ) יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו:

'''ורץ כצבי''' - לרדוף אחר המצות:

'''וגבור כארי''' - לכבוש את יצרך מן העבירות:

'''עז פנים''' - לפי שהעזות ניכר בפנים כדכתיב {{קטן|([[משלי  כא]])}} העז איש רשע בפניו {{תויט|סו|אבות|ה|כ}}, לפיכך נקרא עז פנים:

'''שתבנה עירך במהרה בימינו''' - כלומר, כשם שחוננתנו זאת המדה, שסימן לזרע אברהם ביישנים רחמנים וגומלי חסדים [יבמות ע&quot;ט ע&quot;א], כן יהי רצון שתבנה עירך וכו':&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כ/&gt;
{{המשנה|כא|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כא/&gt;'''בן חמש שנים למקרא''' - מערלה ילפינן, דכתיב {{קטן|([[ויקרא  יט]])}} שלש שנים יהיה לכם ערלים וגו' ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים, שאביו מלמדו צורת האותיות והיכר הנקודות. ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו, מכאן ואילך ספי ליה כתורא:

'''בן עשר למשנה''' - שלומד מקרא חמש שנים, וחמש שנים משנה, וחמש שנים גמרא. דאמר מר ([[חולין כד א|חולין כ&quot;ד ע&quot;א]]) כל תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים שוב אינו רואה, דכתיב {{קטן|([[במדבר  ח]])}} זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבא לצבוא צבא, שבא ולומד הלכות עבודה חמש שנים, ובן שלשים עובד:

'''בן שלש עשרה למצות''' - דכתיב (שם ה) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם, וגבי שכם כתיב {{קטן|([[בראשית  לד]])}} ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו. ולוי באותו פרק בן שלשה עשר שנה היה {{תויט|סח|אבות|ה|כא}}, וקרי ליה איש:

'''בן שמונה עשרה לחופה''' - י&quot;ט אדם כתובים בפרשת בראשית מן ויאמר אלהים נעשה אדם עד ויבן ה' אלהים את הצלע, חד לגופיה, פשו ליה שמונה עשר לדרשא {{תויט|סט|אבות|ה|כא}}:

'''בן עשרים לרדוף''' - אחר מזונותיו. לאחר שלמד מקרא משנה וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, צריך הוא לחזור ולבקש אחר מזונות. פירוש אחר, בן עשרים לרדוף אותו מן השמים ולהענישו על מעשיו, שאין ב&quot;ד של מעלה מענישין פחות מבן עשרים {{תויט|ע|אבות|ה|כא}}:

'''בן שלשים לכח''' - שהלוים היו מקימים את המשכן ומפרקין וטוענין את העגלות ונושאין בכתף מבן שלשים שנה ומעלה:

'''בן ארבעים לבינה''' - שלאחר ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר אמר להם משה {{קטן|([[דברים  כט]])}} ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה {{תויט|עא|אבות|ה|כא}}:

'''בן חמשים לעצה''' - שנאמר בלוים {{קטן|([[במדבר  ח]])}} ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד ושרת את אחיו וגו&quot;ומהו השירות, שיתן להם עצה:

'''בן ששים לזקנה''' - דכתיב {{קטן|([[איוב  ה]])}} תבא בכלח אלי קבר. בכל&quot;ח בגימטריא ששים:

'''בן שבעים לשיבה''' - דכתיב בדוד {{קטן|([[דברי הימים א  כט]])}} וימת בשיבה טובה, וימי חייו היו שבעים שנה:

'''בן שמונים לגבורות''' - דכתיב {{קטן|([[תהלים  צ]])}} ואם בגבורות שמונים שנה:

'''בן תשעים לשוח''' - הולך שחוח וכפוף. ויש אומרים, לשון שוחה עמוקה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כא/&gt;
{{המשנה|כב|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כב/&gt;'''הפוך בה והפוך בה''' - בתורה {{תויט|עד|אבות|ה|כב}}:

'''דכולה בה''' - שהכל תמצא בה:

'''וסיב ובלה בה''' - גם עד זקנה ושיבה לא תעזבנה: ומינה לא תזוע שלא תאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמוד חכמת יונית, שאין מותר ללמוד חכמת יונית אלא במקום שאסור להרהר בדברי תורה, כגון בבית המרחץ או בבית הכסא. ששאלו את ר' יהושע מהו ללמד אדם את בנו חכמת יונית, אמר להם ילמדנו בשעה שאינו לא יום ולא לילה, דהא כתיב והגית בו יומם ולילה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כב/&gt;
{{המשנה|כג|ה|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כג/&gt;'''לפום צערא אגרא''' - כפי רוב הצער שאתה סובל בלמוד התורה ועשיית המצוה, יהיה שכרך {{תויט|עח|אבות|ה|כג}} מרובה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כג/&gt;</text>
      <sha1>0ikr3af6evcfg10ovusb1qoraforfdc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת ביאור:פרשת במדבר</title>
    <ns>107</ns>
    <id>204020</id>
    <revision>
      <id>3015830</id>
      <parentid>302223</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T16:58:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוצאה מקטגוריה</comment>
      <origin>3015830</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4275" sha1="plhi04vmdnis2ywjuul39sqp2nqhpgu" xml:space="preserve">עבודה יפה! זה רעיון טוב שיהיו דפים עם התורה מחולקת לפי הפרשות, אבל אני חושש מהכפילות. בא נחשוב אם אפשר לשים את השינויים שעשית בתוך [[ביאור:במדבר א]]. הוספת כותרות, קצת פיסוק, הדגשות של מילים מסויימות, וכמובן עימוד של הפסוקים, וכן הורדת את אותיות הפסוקים (תקן אותי אם פיספסתי משהו).

אם אתה מוכן להחזיר את אותיות הפסוקים, לדעתי אפשר שכל זה יהיה בתוך הגירסה הרגילה, ואז, אם תרצה, אפשר יהיה ליצור דף [[ביאור:פרשת במדבר]], על ידי שימוש בסימני LST.

יש כבר פרקים בתנ&quot;ך שהוספנו כותרות ועימוד: תראה למשל את [[ביאור:ויקרא ב]], ו[[ביאור:שמות ו]]. 

תודה, [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 08:16, 25 במאי 2009 (IDT)

:תודה על הפירגון! 
:א. ראשית, אשמח לשלב את זה עם עבודה קיימת. אך כמה הערות:
:ב. לגבי הפסוקים: 
::1. חשוב לי שהביאור לא יהיה על פי סדר הפרקים הנוצרי. נדמה לי שיש בויקיטקסט את הפרשות לפי הסדר הבבלי (קריאה לשנה). &quot;[[פרשת במדבר]]&quot;? ::הייתי מעדיף לצרף את זה לשם. (נדמה לי שאכן יש שם פסוקים). אין לי זמן כרגע לבדוק... 
::2. חשוב שאותיות הפסוקים יהיו מוקטנים, ולא יפריעו לקריאת הטקסט.  
:ג. לגבי התוכן - אכן: כותרות, פיסוק, הדגשה, עימוד, והסרת הפסוקים. אך גם שיניתי חלק מהפירושים, הוספתי משלי, הזזתי פרשנות ממקום אחד לאחר לפי העימוד והפיסוק (שנותן משמעות חדשה).
:ד. לא סיימתי את הפרשה... אקווה לפני שבועות לסיים את שבוע שעבר והשבוע. 
:ה. איך זה שאין בויקיפדיה:דף_שיחה &quot;הגב לשיחה&quot; אלא רק &quot;+&quot; שמשמעותו &quot;הוסף נושא שיחה חדש&quot;?
:-- ערב [[חג השבועות]] [[ה'תשס&quot;ט]] --[[משתמש:Pashute|Pashute]] 04:22, 28 במאי 2009 (IDT)

::הסתכלות חוזרת הראתה לי [[:קטגוריה:פרשת במדבר]] מופיע בלי הפסוקים! אבל אם הולכים לקישור, [[במדבר ניקוד מסומן]] הפסוקים כן מופיעים.
::חוץ מזה שהפרשה מופיעה רק בחלקה, והשאר כתוב שהדפדפן לא מצליח לפענח (Nodecount Limit Exceeded). אגב, הניקוד לא מאפשר לי להתייחס לפסוק כפי שמופיע במקום אחר, אלא חייב לעדכן כל פסוק כטקסט ישיר...  -- [[משתמש:Pashute|Pashute]] 07:25, 28 במאי 2009 (IDT)

::פרשת במדבר. תם ונשלם, שבח לאל בורא עולם -- [[משתמש:Pashute|Pashute]] 08:36, 28 במאי 2009 (IDT)

:::מה דעתך על [[ביאור:פרשת במדבר/LST]]? לדעתי סימון הפסוקים לא מפריע. אתה כותב ששינית חלק מהפירושים והוספת משלך: חבל שלא לתקן את המהדורה המרכזית. אם התיקונים שלך טובים, אין סיבה שלא נכניס אותם. ואם יש משהו שאני לא אסכים לגביו, אדון איתך בדף השיחה. והכל ברוח טובה כדרכו של אתר ויקי.
:::אם אתה צריך עזרה בהעברת העיצוב, הכותרות וכו' של מה שעשית ב[[ביאור:פרשת במדבר]] לתוך [[ביאור:במדבר א]] אני מוכן בשמחה.
:::לאחר שיהיו לנו דפים לכל פרשות השבוע, אפשר יהיה בדפים הראשיים של הפרשה (למשל ל[[:קטגוריה:פרשת במדבר]]) להוסיף מתחת למלבן &quot;עם טעמים&quot; להוסיף עוד מלבן &quot;עם פירוש&quot; ולמחוק את הקישור שיש כרגע (&quot;פרשת במדבר במהדורה המבוארת&quot;). 
::: שבוע טוב, [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 22:58, 30 במאי 2009 (IDT)</text>
      <sha1>plhi04vmdnis2ywjuul39sqp2nqhpgu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברכת אתה יצרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213129</id>
    <revision>
      <id>3015807</id>
      <parentid>622764</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T12:37:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות וקמצים קטנים, ניקוד שהיה חסר, נוסח קצרצר וסידור הקוד בצורה קריאה יותר. נשאר עדיין להשוות בין כל העדות.</comment>
      <origin>3015807</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5203" sha1="7doa4thtkeiwsrbzrwfjwm7d1hzk5ew" xml:space="preserve">:אַתָּה {{סי|יָ}}צַֽרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּֽדֶם
::{{סי|כִּ}}לִּֽיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּום הַשְּׁבִיעִי.
:אָהַֽבְתָּ אוֹתָֽנוּ וְרָצִֽיתָ בָּֽנוּ {{ש}}
וְרוֹמַמְתָּֽנוּ מִכׇּל הַלְּשׁוֹנוֹת וְקִדַּשְׁתָּֽנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ.{{ש}}
וְקֵרַבְתָּֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵֽינוּ קָרָֽאתָ.
:וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ. חָרְבָה עִירֵֽנוּ וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵֽׁנוּ. וְגָלָה יְקָרֵֽנוּ וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּֽינוּ. וְאֵין אֲנַֽחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶֽךָ בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְמִקְדָּשֶֽׁךָ.
:יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. שֶׁתַּעֲלֵֽנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵֽנוּ וְתִטָּעֵֽנוּ בִּגְבוּלֵֽנוּ. וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ כָּאָמוּר:

:{{צת לעיצוב|במדבר|כח|ט|י}}
:{{צת לעיצוב|במדבר|כח|יא}}
:וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר. וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָֽיִל וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּֽבֶש וְיַֽיִן כְּנִסְכּוֹ. וְשָׂעִיר לְכַפֵּר. וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.

:יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹֽנֶג. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי - כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶֽךָ. וּבַשְּׁבִיעִי - רָצִֽיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּו, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָֽאתָ, זֵֽכֶר לְמַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית.

:אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=נָא|ספרד=נָא}} בִמְנוּחָתֵֽנוּ{{ש}}
וְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ - בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה - אֶת הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה: לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן, ({{הוראה למתפללים|בשנת העיבור עד חודש ניסן וי״א כל השנה וי״א בחודש העיבור בלבד:}} וּלְכַפָּרַת פָּֽשַׁע).{{ש}}
קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽךָ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ. וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶאֱמֶת. וְהַנְחִילֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ, וְיָנֽוּחוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ.
:כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַֽרְתָּ מִכׇּל הָאֻמּוֹת וְשַׁבַּת קׇדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָֽעְתָּ וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָֽעְתָּ.
:בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. 

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תפילות שבת]]
[[קטגוריה:קטעים מהסידור]]
[[קטגוריה:יצירות מהעת העתיקה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>7doa4thtkeiwsrbzrwfjwm7d1hzk5ew</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261522</id>
    <revision>
      <id>3015866</id>
      <parentid>3011763</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T20:49:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3015866</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="268473" sha1="hk81lhmj9ye1h1tcpjsgj12hqrg1520" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}

__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} - רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה אחיד בר נש (ס&quot;א ירית) חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה אית ליה חיין (ס&quot;א אחיד בחיין), וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא כאלו מתפרש מחיין, בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. ב' סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. (ואינון) בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא (ס&quot;א גופא) דאילנא אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}}. 

{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה {{צ|מקצה השמים מוצאו}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג ליה באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 

תא חזי {{צ|בהעלותך את הנרות}} - אלין בוצינין עלאין עלאין(?) דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. 


(חסר כאן) 


ר' אבא פתח {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}}. האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt;ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים, דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל בני חורין מכלא דלא יהבו תחות רשותא אחרא. וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון בני בכורי ישראל כגוונא (דקדושה) עלאה. (וע&quot;ד) קטל (ס&quot;א וקטל) כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון לאו עידן הוא דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא, בשעתא דאתפליג ליליא אתער רוח צפון וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין וישראל עבדין שירתא בקול רם (ס&quot;א וישראל מזמרין ואמרין הלולא בקול רם). וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו רשימו לבתיהון מההוא דמא, ומדמא דפכחא בתלת רשימין על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא, ושיטא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה? ותו, מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}? &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה? {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} - {{צ|ויהו&quot;ה}} - הוא ובית דינו. וההוא בי דינא הכא אשתכח. (ס&quot;א מכאן דבכלא) ובכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא, דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא (ס&quot;א ברוחא ונפשא) כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר (לאחזאה שופר) לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}}. תא חזי בשעתא דכהנא (רבא) אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין -- בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}}. ועל דא {{צ|בהעלותך את הנרות}}.


רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק הוו אזלי באורחא. פגעו באינון טורי קרדו. עד דהוו אזלי זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי והוו חשוכן ודחלן בדחילו. א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא. אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח. 

פתח ר' אלעזר ואמר כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}}. כמה חביבין מלי דאורייתא דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי. ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא, {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}, דהא אורייתא דאיהי &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;כללא עלאה אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין. ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא - בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא -- אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא -- לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק. 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא. מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי, דהא באתר חד לישרי? אלא ללמד על הכלל כלו יצא. וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך ב&quot;ו לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא, כ&quot;ש למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי, וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי {{צ|תורת אמת תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט תורת יהוה תמימה, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין (אחרנין) עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך -- כל שכן אחרנין. (ס&quot;א האי קרא כך איהו והא אתמר) בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה, כמה פיתקין גניזין בגויה, בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא בחדש השביעי דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא. 

ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין (סמכי כורסייא) מאריהון דדינין מאריהון דיבבא ויללא, וכלהו שליחין (ס&quot;א דכלהו שכיחין) בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. כד רמש לילא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. א&quot;ר אלעזר ליעול חד גו מערתא - אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן. עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. שמע חד קלא דהוה אמר {{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}}. הכא נטלא כנסת ישראל נהורא ואמא עלאה &lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;
מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין בה תרין טופסירין דקיקין פרחין שושבינין (ס&quot;א שבשבין) כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא. 

שמע ר' יוסי וחדי. אתא לגבי ר' אלעזר. א&quot;ל ר' אלעזר ניעול דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין. עאלו. כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. א&quot;ר אלעזר מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון. קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. אמר רבי אלעזר מה יקר חסדך אלקים דאשכחנא לכו. חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא. השתא אדליקו בוצינין. 


פתח רבי יוסי ואמר: {{צ|בהעלותך את הנרות}} - בהעלותך ממש - באדלקותך, דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן וגו'}} וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}}. מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? אמר ר' יהודה כלא חד מלה. רבי יוסי אמר {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}}. ר' יהודה אמר הטבה ממשו, כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיין דנחלא - כדין עלאין עלויא וברכן (ס&quot;א עלאין ותתאין) אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

רבי אחא אמר בשעתא דעמיקא דכלא נהיר (ס&quot;א דסתימא דכלא נהיר) - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד (ס&quot;א נהיר) בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהעלות}} (נ&quot;א {{צ|בהטיבו}}) בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא (ס&quot;א דסתימא) דכלא דאקרי מחשבה וכלא חד מלה. וכדין כנ&quot;י אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי, כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו, כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי 'זבול' דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא, והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא וכנסת ישראל אקרי ים כנרת. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא - ים כנרת לעילא ים כנרת לתתא. תכלת לעילא תכלת לתתא. וכלא באתר חד. ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא דכתיב (שם) {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}}. זבחי צדק ודאי. מ&quot;ט {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר, דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא. ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר (חד שתיתאה יהיב אגר) אורייתא ואחסין לה לכ&quot;י אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}} דישתמודען גווני, דהא כדין אקרי ''',בקר''' וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן והא אוקימנא. 


'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}}. {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם וגו'}}. בגין &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;לאתברכא מנהון ע&quot;י דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא בסיועא דאבהן נטלא, ואקרי {{צ|באר}} ואקרי {{צ|ים}}. אקרי {{צ|באר}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה. {{צ|ים}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא, ומתמן ירתין עלמין כלהו (אתזנו וירתין) ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן. וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלקים ההולך וגו'}}. {{צ|מלאך האלקים}} - דא כנסת ישראל והא אוקימנא דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא. וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 
* {{צ|ויסע מלאך האלקים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:

[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 

תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא יומא דיצחק דעיבא הוי, עננא וחשוכא מניה הוא, ובגין כך סדורא דאתוון למפרע (בארח עקימא) ולא בארח מישר, כגוונא דא:

[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינו לא קרב זה אל זה. 

כתיב {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם, לא קריבו דא בדא, דהא לא יכלין בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}}, דכד אתמלייא לאתחברא (ס&quot;א לאתקפא) ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. 


ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי שאר צדיקייא משתכחי גבייהו, ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד כד נהרא האי '''בא&quot;ר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. נטיל לעילא &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבלא (ס&quot;א לקבליה) ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו זה אל זה - לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב עזה תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - (נ&quot;א הוא) אריק ימא מימי רוגזין ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות:

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא, כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא בתקונא בשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע, דאיהו קשורא חד, קשורא מחימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן, אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי לסיוע לחסד לדחילו לאורייתא, לחיי למותא לטב לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא. זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי.

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|ילי}} || {{גמט|סיט}} || {{גמט|עלם}} || {{גמט|מהש}} || {{גמט|ללה}} || {{גמט|אכא}} || {{גמט|כהת}}
|-
| {{גמט|הזי}} || {{גמט|אלד}} || {{גמט|לאו}} || {{גמט|ההע}} || {{גמט|יזל}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|הרי}} || {{גמט|הקם}}
|-
| {{גמט|לאו}} || {{גמט|כלי}} || {{גמט|לוו}} || {{גמט|פהל}} || {{גמט|נלך}} || {{גמט|ייי}} || {{גמט|מלה}} || {{גמט|חהו}}
|-
| {{גמט|נתה}} || {{גמט|האא}} || {{גמט|ירת}} || {{גמט|שאה}} || {{גמט|ריי}} || {{גמט|אום}} || {{גמט|לכב}} || {{גמט|ושר}}
|-
| {{גמט|יחו}} || {{גמט|להח}} || {{גמט|כוק}} || {{גמט|מנד}} || {{גמט|אני}} || {{גמט|חעם}} || {{גמט|רהע}} || {{גמט|ייז}}
|-
| {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}}
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}}
|-
| {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}}
|-
| {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו. ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

(כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח') {{ש}}
שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו - ג' אבהן וד' אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס&quot;א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 

רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס&quot;א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו&quot;ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}}.


{{צ|קח את הלוים וגו'}}. הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס&quot;א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב {{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}}. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר&quot;ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ&quot;ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}}
({{קטן|ס&quot;א מ&quot;ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}}
ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא


{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}}. תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס&quot;א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא ב&quot;נ דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}}:


{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}}. א&quot;ר אבא מ&quot;ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא  - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. 

תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון.


{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}}. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} - איש איש תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס&quot;א שירותא) (ס&quot;א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ&quot;א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל ב&quot;נ דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה &lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;נחית מעילא לתתא. בג&quot;כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;{{צ|וביום הקים את המשכן}}. ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}. יכול פזור בעלמא? קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה &quot;יש מפזר ויוסף עוד&quot; - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.&lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}}. ת&quot;ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי ב&quot;נ גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}}.


{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}}. רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי&quot;ה נש&quot;ר. שו&quot;ר'''. '''אד&quot;ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי&quot;ה''' - '''מיכא&quot;ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי&quot;אל צדקי&quot;אל'''. חד לאורתא (נ&quot;א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס&quot;א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס&quot;א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס&quot;א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 

רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. 

רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל &lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. 

רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש&quot;ר אוריא&quot;ל דרו&quot;ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא&quot;ל חסדיא&quot;ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}}  האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס&quot;א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש&quot;ר וארי&quot;ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. 

רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. 
תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא&quot;ל חזקיא&quot;ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס&quot;א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא,
ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ&quot;ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. 

תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס&quot;א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אד&quot;ם רפ&quot;אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס&quot;א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס&quot;א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב&quot;ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}}.


{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}}. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס&quot;א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}}  אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת&quot;ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו&quot;ן נטיל עליה (נ&quot;א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו&quot;ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו&quot;ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. 

אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס&quot;א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}}. 

אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. 
א&quot;ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי.


{{צ|והמן כזרע גד הוא}}. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. ד&quot;א {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס&quot;א ואתנשים) (ס&quot;א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{צ|ועינו כעין הבדולח}} - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס&quot;א חוורא דעינא) דלעילא. 

(כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) 

אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} - {{צ|את}}? &quot;אתה&quot; מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. 

מיד {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}}. אמר ליה קב&quot;ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ&quot;א דעלמא). 
אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. 

רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. א&quot;ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. א&quot;ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלקים עושר ונכסים וגו'}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע&quot;ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דב&quot;נ אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ&quot;א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל ב&quot;נ דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלקים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 
אמר רבי יוסי ודאי. 

תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א&quot;ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס&quot;א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס&quot;א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר):


{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}}. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן)


פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה.

תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.

שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא (נ&quot;א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;


&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.

מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה.

ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה, אין נתן לעבדיך.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים, דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך.

ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}}.

קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר &quot;ודאי שליחא דמארך אנת לגבן&quot;. פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

==שלח לך==
{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה&quot;א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א&quot;ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי ב&quot;נ לצלאה ולכונא רעותא (ס&quot;א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס&quot;א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ&quot;א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ&quot;א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. 

כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס&quot;א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל&quot;ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב&quot;ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא &lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. 

תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג&quot;ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. 

אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא&quot;ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א&quot;ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת&quot;ח(?)

שלח לך אנשים בגינך. 

רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. 
אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. 
אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. 
אדהכי חמו חד ב&quot;נ דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. 
אמרו ליה מאן את. 
אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. 
אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. 
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. 
בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. 
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. 
יתבו. 
אמר לון ההוא ב&quot;נ השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. 
אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. 
אמר ההוא ב&quot;נ אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. 
אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. 
אמר ליה וכי (נ&quot;א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. 
אמרו ליה ובמה. 
אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב&quot;נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. 

אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע&quot;ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס&quot;א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע&quot;ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. 
אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. 
אמרו ליה למה. 
אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. 

תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

נשק לון ואזל ליה. 

'''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. 
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא ב&quot;נ 
אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א&quot;ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה  {{צ|בא ברוך יהוה}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:

{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א&quot;ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


 {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}},  {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. 

רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע&quot;ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי:


 {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע&quot;ץ אם אי&quot;ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס&quot;א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות&quot;ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה &lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ&quot;א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר):


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. 
שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב&quot;ה דזמין ב&quot;נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב&quot;ה לב&quot;נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. 

אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. 
אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. 
אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ&quot;ש למשאל. 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר&quot;ש דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת&quot;ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא בצלם אלקים עשה את האדם כדין אית &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב&quot;נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג&quot;ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת&quot;ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלקים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג&quot;ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. 

אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת&quot;ח קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב&quot;ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא:

{{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}}  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ&quot;א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. 

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דב&quot;נ לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין:

{{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. &lt;קטע סוף=דף קס א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. 

{{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס&quot;א ומשתמטי) מקמייהו. 

רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. 

אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ&quot;א באומנא) &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב&quot;ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ&quot;ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

{{צ|באנו אל הארץ}} - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. 

{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין:

{{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א&quot;ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א&quot;ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב&quot;ה. א&quot;ר יצחק על ארעא תינח. על קב&quot;ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}:


{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא. דקב&quot;ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב&quot;ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא אשרא (ס&quot;א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. 

תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דב&quot;נ מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר:

אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר:

דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:

במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון דעין לא ראתה אלקים זולתך האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס&quot;א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס&quot;א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו 
אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. 
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין 
אמרי ליה מאי האי 
א&quot;ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א&quot;ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}:

פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס&quot;א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס&quot;א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור &lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי&quot;ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו&quot;ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת&quot;ם ים. תם כמה דאתמר. י&quot;ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י&quot;ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת&quot;ם לקבלא א' רזא דיעקב. ב&quot;נ אצטריך למהוי בכל יומא ת&quot;ם י&quot;ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ&quot;ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י&quot;ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא ב&quot;נ דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת&quot;ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י&quot;ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י&quot;ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא וב&quot;נ אתקן לתתא. א&quot;ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דב&quot;נ כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב ב&quot;נ בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח&quot;ו דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ&quot;ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס&quot;א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס&quot;ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס&quot;ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס&quot;ת מאן דסליק לס&quot;ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א&quot;ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס&quot;ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס&quot;ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס&quot;א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס&quot;ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס&quot;ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס&quot;ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס&quot;ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס&quot;ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס&quot;ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת &lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס&quot;א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב&quot;נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. 

תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון &lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל ב&quot;נ לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ&quot;כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין &lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דב&quot;נ תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot; לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) 

ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) 

אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. 

א&quot;ל לר&quot;ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר&quot;ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי ב&quot;נ דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. ב&quot;נ יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי ב&quot;נ מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד ב&quot;נ מחי בחוטדא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד ב&quot;נ אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך ב&quot;נ קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלקים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל ב&quot;נ בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על ב&quot;נ לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי ב&quot;נ לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;</text>
      <sha1>hk81lhmj9ye1h1tcpjsgj12hqrg1520</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015874</id>
      <parentid>3015866</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T21:02:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3015874</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="269120" sha1="lnw76gdfnxe07fpew4qj97v2c6568ps" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}

__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה אחיד בר נש (ס&quot;א ירית) חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה אית ליה חיין (ס&quot;א אחיד בחיין), וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא כאלו מתפרש מחיין, בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. ב' סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. (ואינון) בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא (ס&quot;א גופא) דאילנא אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}. 

{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג ליה באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 

תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין עלאין(?) דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. 


(חסר כאן) 


ר' אבא פתח {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt;ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים, דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל בני חורין מכלא דלא יהבו תחות רשותא אחרא. וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון בני בכורי ישראל כגוונא (דקדושה) עלאה. (וע&quot;ד) קטל (ס&quot;א וקטל) כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון לאו עידן הוא דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא, בשעתא דאתפליג ליליא אתער רוח צפון וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין וישראל עבדין שירתא בקול רם (ס&quot;א וישראל מזמרין ואמרין הלולא בקול רם). וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו רשימו לבתיהון מההוא דמא, ומדמא דפכחא בתלת רשימין על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא, ושיטא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה? ותו, מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}? &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה? {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה}} - הוא ובית דינו. וההוא בי דינא הכא אשתכח. (ס&quot;א מכאן דבכלא) ובכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא, דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא (ס&quot;א ברוחא ונפשא) כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר (לאחזאה שופר) לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא (רבא) אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין -- בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק הוו אזלי באורחא. פגעו באינון טורי קרדו. עד דהוו אזלי זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי והוו חשוכן ודחלן בדחילו. א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא. אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח. 

פתח ר' אלעזר ואמר כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. כמה חביבין מלי דאורייתא דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי. ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא, {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}, דהא אורייתא דאיהי &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;כללא עלאה אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין. ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא - בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא -- אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא -- לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק. 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא. מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי, דהא באתר חד לישרי? אלא ללמד על הכלל כלו יצא. וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך ב&quot;ו לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא, כ&quot;ש למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי, וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט תורת יהוה תמימה, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין (אחרנין) עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך -- כל שכן אחרנין. (ס&quot;א האי קרא כך איהו והא אתמר) בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה, כמה פיתקין גניזין בגויה, בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא בחדש השביעי דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא. 

ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין (סמכי כורסייא) מאריהון דדינין מאריהון דיבבא ויללא, וכלהו שליחין (ס&quot;א דכלהו שכיחין) בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש לילא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר ליעול חד גו מערתא - אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר {{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}}. הכא נטלא כנסת ישראל נהורא ואמא עלאה &lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;
מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין בה תרין טופסירין דקיקין פרחין שושבינין (ס&quot;א שבשבין) כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
א&quot;ל ר' אלעזר ניעול דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין. {{ש}}
עאלו. כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}} {{ממ|תהלים|לו|ח}}. {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו. חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא. השתא אדליקו בוצינין. 


פתח רבי יוסי ואמר: {{צ|בהעלותך את הנרות}} - בהעלותך ממש - באדלקותך, דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן וגו'}} וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}}. מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? אמר ר' יהודה כלא חד מלה. רבי יוסי אמר {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}}. ר' יהודה אמר הטבה ממשו, כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיין דנחלא - כדין עלאין עלויא וברכן (ס&quot;א עלאין ותתאין) אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

רבי אחא אמר בשעתא דעמיקא דכלא נהיר (ס&quot;א דסתימא דכלא נהיר) - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד (ס&quot;א נהיר) בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהעלות}} (נ&quot;א {{צ|בהטיבו}}) בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא (ס&quot;א דסתימא) דכלא דאקרי מחשבה וכלא חד מלה. וכדין כנ&quot;י אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי, כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו, כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי 'זבול' דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא, והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא וכנסת ישראל אקרי ים כנרת. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא - ים כנרת לעילא ים כנרת לתתא. תכלת לעילא תכלת לתתא. וכלא באתר חד. ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא דכתיב (שם) {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}}. זבחי צדק ודאי. מ&quot;ט {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר, דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא. ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר (חד שתיתאה יהיב אגר) אורייתא ואחסין לה לכ&quot;י אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}} דישתמודען גווני, דהא כדין אקרי ''',בקר''' וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן והא אוקימנא. 


'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}}. {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. בגין &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;לאתברכא מנהון ע&quot;י דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא בסיועא דאבהן נטלא, ואקרי {{צ|באר}} ואקרי {{צ|ים}}. אקרי {{צ|באר}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה. {{צ|ים}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא, ומתמן ירתין עלמין כלהו (אתזנו וירתין) ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן. וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}}. {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל והא אוקימנא דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא. וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 
* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:

[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 

תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא יומא דיצחק דעיבא הוי, עננא וחשוכא מניה הוא, ובגין כך סדורא דאתוון למפרע (בארח עקימא) ולא בארח מישר, כגוונא דא:

[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינו לא קרב זה אל זה. 

כתיב {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם, לא קריבו דא בדא, דהא לא יכלין בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}}, דכד אתמלייא לאתחברא (ס&quot;א לאתקפא) ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. 


ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי שאר צדיקייא משתכחי גבייהו, ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד כד נהרא האי '''בא&quot;ר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. נטיל לעילא &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבלא (ס&quot;א לקבליה) ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו זה אל זה - לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב עזה תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - (נ&quot;א הוא) אריק ימא מימי רוגזין ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות:

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא, כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא בתקונא בשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע, דאיהו קשורא חד, קשורא מחימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן, אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי לסיוע לחסד לדחילו לאורייתא, לחיי למותא לטב לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא. זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי.

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|ילי}} || {{גמט|סיט}} || {{גמט|עלם}} || {{גמט|מהש}} || {{גמט|ללה}} || {{גמט|אכא}} || {{גמט|כהת}}
|-
| {{גמט|הזי}} || {{גמט|אלד}} || {{גמט|לאו}} || {{גמט|ההע}} || {{גמט|יזל}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|הרי}} || {{גמט|הקם}}
|-
| {{גמט|לאו}} || {{גמט|כלי}} || {{גמט|לוו}} || {{גמט|פהל}} || {{גמט|נלך}} || {{גמט|ייי}} || {{גמט|מלה}} || {{גמט|חהו}}
|-
| {{גמט|נתה}} || {{גמט|האא}} || {{גמט|ירת}} || {{גמט|שאה}} || {{גמט|ריי}} || {{גמט|אום}} || {{גמט|לכב}} || {{גמט|ושר}}
|-
| {{גמט|יחו}} || {{גמט|להח}} || {{גמט|כוק}} || {{גמט|מנד}} || {{גמט|אני}} || {{גמט|חעם}} || {{גמט|רהע}} || {{גמט|ייז}}
|-
| {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}}
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}}
|-
| {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}}
|-
| {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו. ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

(כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח') {{ש}}
שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו - ג' אבהן וד' אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס&quot;א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 

רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס&quot;א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו&quot;ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}}.


{{צ|קח את הלוים וגו'}}. הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס&quot;א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב {{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}}. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר&quot;ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ&quot;ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}}
({{קטן|ס&quot;א מ&quot;ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}}
ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא


{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}}. תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס&quot;א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}}:


{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}}. א&quot;ר אבא מ&quot;ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא  - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. 

תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון.


{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}}. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} - איש איש תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס&quot;א שירותא) (ס&quot;א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ&quot;א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה &lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;נחית מעילא לתתא. בג&quot;כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;{{צ|וביום הקים את המשכן}}. ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}. יכול פזור בעלמא? קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה &quot;יש מפזר ויוסף עוד&quot; - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.&lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}}. ת&quot;ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}}.


{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}}. רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי&quot;ה נש&quot;ר. שו&quot;ר'''. '''אד&quot;ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי&quot;ה''' - '''מיכא&quot;ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי&quot;אל צדקי&quot;אל'''. חד לאורתא (נ&quot;א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס&quot;א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס&quot;א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס&quot;א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 

רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. 

רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל &lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. 

רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש&quot;ר אוריא&quot;ל דרו&quot;ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא&quot;ל חסדיא&quot;ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}}  האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס&quot;א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש&quot;ר וארי&quot;ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. 

רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. 
תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא&quot;ל חזקיא&quot;ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס&quot;א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא,
ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ&quot;ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. 

תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס&quot;א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אד&quot;ם רפ&quot;אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס&quot;א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס&quot;א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב&quot;ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}}.


{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}}. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס&quot;א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}}  אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת&quot;ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו&quot;ן נטיל עליה (נ&quot;א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו&quot;ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו&quot;ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. 

אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס&quot;א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}}. 

אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. 
א&quot;ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי.


{{צ|והמן כזרע גד הוא}}. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. ד&quot;א {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס&quot;א ואתנשים) (ס&quot;א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{צ|ועינו כעין הבדולח}} - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס&quot;א חוורא דעינא) דלעילא. 

(כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) 

אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} - {{צ|את}}? &quot;אתה&quot; מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. 

מיד {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}}. אמר ליה קב&quot;ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ&quot;א דעלמא). 
אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. 

רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. א&quot;ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. א&quot;ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע&quot;ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ&quot;א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 
אמר רבי יוסי ודאי. 

תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א&quot;ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס&quot;א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס&quot;א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר):


{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}}. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן)


פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה.

תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.

שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא (נ&quot;א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;


&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.

מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה.

ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה, אין נתן לעבדיך.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים, דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך.

ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}}.

קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר &quot;ודאי שליחא דמארך אנת לגבן&quot;. פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

==שלח לך==
{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה&quot;א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א&quot;ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס&quot;א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס&quot;א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ&quot;א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ&quot;א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. 

כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס&quot;א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל&quot;ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב&quot;ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא &lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. 

תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג&quot;ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. 

אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא&quot;ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א&quot;ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת&quot;ח(?)

שלח לך אנשים בגינך. 

רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. 
אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. 
אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. 
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. 
אמרו ליה מאן את. 
אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. 
אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. 
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. 
בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. 
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. 
יתבו. 
אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. 
אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. 
אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. 
אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. 
אמר ליה וכי (נ&quot;א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. 
אמרו ליה ובמה. 
אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב&quot;נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. 

אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע&quot;ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס&quot;א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע&quot;ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. 
אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. 
אמרו ליה למה. 
אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. 

תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

נשק לון ואזל ליה. 

'''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. 
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? 
אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א&quot;ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה  {{צ|בא ברוך יהוה}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:

{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א&quot;ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


 {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}},  {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. 

רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע&quot;ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי:


 {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע&quot;ץ אם אי&quot;ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס&quot;א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות&quot;ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה &lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ&quot;א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר):


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. 
שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב&quot;ה דזמין ב&quot;נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב&quot;ה לב&quot;נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. 

אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. 
אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. 
אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ&quot;ש למשאל. 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר&quot;ש דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת&quot;ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב&quot;נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג&quot;ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת&quot;ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג&quot;ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. 

אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת&quot;ח קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב&quot;ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא:

{{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}}  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ&quot;א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. 

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין:

{{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. &lt;קטע סוף=דף קס א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. 

{{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס&quot;א ומשתמטי) מקמייהו. 

רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. 

אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ&quot;א באומנא) &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב&quot;ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ&quot;ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

{{צ|באנו אל הארץ}} - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. 

{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין:

{{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א&quot;ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א&quot;ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב&quot;ה. א&quot;ר יצחק על ארעא תינח. על קב&quot;ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}:


{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא. דקב&quot;ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב&quot;ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא אשרא (ס&quot;א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. 

תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר:

אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר:

דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:

במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. 
אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. 
אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. 
אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. 

אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. 
אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס&quot;א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס&quot;א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו 
אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. 
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין 
אמרי ליה מאי האי 
א&quot;ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א&quot;ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}:

פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס&quot;א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס&quot;א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור &lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי&quot;ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו&quot;ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת&quot;ם ים. תם כמה דאתמר. י&quot;ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י&quot;ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת&quot;ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת&quot;ם י&quot;ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ&quot;ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י&quot;ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת&quot;ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י&quot;ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י&quot;ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. 

א&quot;ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח&quot;ו דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ&quot;ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס&quot;א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס&quot;ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס&quot;ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס&quot;ת מאן דסליק לס&quot;ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א&quot;ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס&quot;ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס&quot;ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס&quot;א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס&quot;ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס&quot;ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס&quot;ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס&quot;ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס&quot;ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס&quot;ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת &lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס&quot;א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב&quot;נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. 

תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון &lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ&quot;כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין &lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot; לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) 

ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) 

אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. 

א&quot;ל לר&quot;ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר&quot;ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;</text>
      <sha1>lnw76gdfnxe07fpew4qj97v2c6568ps</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור אורח חיים רמו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>264110</id>
    <revision>
      <id>3015810</id>
      <parentid>3010509</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T12:48:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>1אברהם1</username>
        <id>4446</id>
      </contributor>
      <comment>/* בית יוסף */ פיסוק, פסקאות</comment>
      <origin>3015810</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48383" sha1="2c1xzcmibyecozs73p9vdjojysagyu1" xml:space="preserve">{{טור|אורח חיים|רמה|רמו|רמז|}}
==טור==
תנו רבנן לא ישכיר אדם כליו לא&quot;י בע&quot;ש ובד' ובה' מותר. ומיירי בהבלעה שמשכירים לחדש הלכך בד' ובה' מותר ואפ&quot;ה בו' אסור, אבל בשכיר יום אפילו בד' ובה' נמי אסור. 

ומיהו פי' רבנו יונה ז&quot;ל הא דאסור בו אפילו בהבלעה היינו דוקא בכלים שעושין בהן מלאכה כגון מחרישה וכיוצא בה מפני שנראה כשעושה בו א&quot;י מלאכה בשבת כאילו הוא שלוחו של ישראל, ומ&quot;מ בד' ובה' מותר בהבלעה כיון שהוא רחוק מן השבת, אבל כלים שאין עושין בהן מלאכה, אפילו בע&quot;ש מותר בהבלעה. 

ודוקא להשכיר אסור משום שכר שבת, אבל להשאיל לו, כתוב בספר המצות שמותר אפילו בע&quot;ש כיון דקי&quot;ל כבית הלל דשביתת כלים לאו דאורייתא, ומ&quot;מ בשבת אסור להשאילם לו. 

אבל בהמתו אסור בין להשאיל בין להשכיר אפילו ביום ראשון, שאדם מצווה על שביתת בהמתו. ואפילו אם יפקירנה בינו לבין עצמו אסור שהכל יודעין שהיא בהמתו של ישראל ואין הכל יודעין שהפקירה ואומרים בהמתו של ישראל עושה מלאכה בשבת. ובספר המצות התיר להשכירה בהבלעה ע&quot;י הפקר, שצריך להפקירה להפקיע איסור שביתת בהמה, וכתב הר&quot;פ ויפרש בשעת הפקר שאינו מפקירה אלא ביום השבת או כל זמן שעושה מלאכה ביום השבת כדי שלא יזכה בה אחר, ואף על פי שאינו מפקירה לגמרי הוי הפקר. ונראה דאפילו בסתם נמי דעתו לזה, שהרי אינו מפקירה אלא להפקיע איסור שביתת שבת.

==בית יוסף==
תנו רבנן לא ישכיר אדם כליו לעכו&quot;ם בע&quot;ש וכו' בפ&quot;ק דשבת ([[שבת יט א|יט.]]) והרי&quot;ף השמיטה וכתבו [[רבינו אשר על הש&quot;ס/שבת/פרק א|הרא&quot;ש]] והר&quot;ן שטעמו משום דס&quot;ל דהאי ברייתא אתיא כב&quot;ש דאמרי אדם מצווה על שביתת כליו אבל לדידן דקי&quot;ל כב&quot;ה דאין אדם מצווה על שביתת כליו אפילו בע&quot;ש מותר וכן דעת הרמב&quot;ם שכתב בפ&quot;ו מותר להשאיל ולהשכיר כליו לעכו&quot;ם ואע&quot;פ שהוא עושה בהם מלאכה בשבת מפני שאין אנו מצווין על שביתת הכלים. אבל דעת התוס' והרא&quot;ש והר&quot;ן והרז&quot;ה דככ&quot;ע אתיא וכ&quot;כ סמ&quot;ג וסמ&quot;ק וס&quot;ה והגהות מרדכי פ&quot;ק דשבת וכתבו ז&quot;ל דטעמא דאיסור' לפי שנראה כנוטל שכר שבת אבל בד' ובה' מותר, ודוקא בהבלעה כגון שמשכיר לו לשנה או לחדש הא שכירות יום אפילו בד' ובה' אסור וכדתניא ס&quot;פ הזהב ([[בבא מציעא נח א|נח.]]) גבי השוכר את הפועל לשמור פרה או תינוק. ואע&quot;ג דהוי בהבלעה אסור בע&quot;ש מפני מראית העין דכיון דקרוב כ&quot;כ וסמוך לשבת נראה ששכרו לשבת עצמה ואע&quot;ג דלישראל מותר בהבלעה דשבת או חדש לעכו&quot;ם אסור. ונזכר כ&quot;ז גם בדברי הרא&quot;ש ואח&quot;כ כתב והר&quot;י פירש דאי איירי בכלים שאין עושים בהם מלאכה לא מסתבר למיסר בעכו&quot;ם טפי מבישראל דמה שייך מראית העין טפי בעכו&quot;ם מבישראל ופי' דמיירי בכלים שעושים בהם מלאכה כגון ריחיים ומחרישה ושאר כלי אומנות משום דמיחזי דמלאכה שעושה העכו&quot;ם בהם בשבת כשלוחו של ישראל ואע&quot;ג דשרו ב&quot;ה ([[שבת יז ב|שבת יז:]]) עורות לעבדן עם חשכה דעכו&quot;ם לנפשיה קא עביד כיון דקצץ לו דמים שאני התם דאין ריוח לישראל במה שהעכו&quot;ם עושה בשבת אבל בשכירות כלים ידוע הוא ואפילו בהבלעה אם ישכירם לו חוץ משבתות לא יתן לו כל שכירותו הילכך כיון שיש ריוח לישראל במה שהכלים נשכרים אצל העכו&quot;ם מיחזי במלאכה שהעכו&quot;ם עושה בהם בשבת כשלוחו של ישראל{{פרשן טור|Hagahot}} עכ&quot;ל. וכ&quot;נ מדברי רש&quot;י שכתב לא ישכיר אדם כלים לעשות בהם מלאכה בע&quot;ש שנראה שמשכירו לו לצורך השבת ואין חילוק בין פירוש התוס' והר&quot;ן לפי' רבינו יונה אלא דלדברי התוס' והר&quot;ן שטעם האיסור בע&quot;ש הוא משום דמיחזי כנוטל שכר שבת אפילו בכלים שאין עושין בהם מלאכה כגון חלוק וטלית אסור וכ&quot;כ בהדיא התוס' והר&quot;ן ולדברי רבינו יונה כלים שאין עושים בהם מלאכה מותר להשכירם אפילו בע&quot;ש אבל במ&quot;ש דאפילו בד' ובה' לא שרי ליטול שכר שבת אלא בהבלעה לא פליג עלייהו דהא מברייתא דהשוכר את הפועל ילפי לה והיכי לפלוג עלה וכ&quot;כ רבנו ירוחם בחי&quot;ב דלדעת רבינו יונה נמי לא שרי אלא בהבלעה. 

והוצרכתי לכתוב זה לפי שכתב הגאון מהר&quot;י אבוהב ז&quot;ל ולשון המחבר אינו מתוקן שכתב ומיהו פירש רבינו יונה שנראה שאין בכאן אלא פירוש אחד והם שני סברות כמ&quot;ש בפסקים עכ&quot;ל, נראה שעלה על דעת הגאון ז&quot;ל שרבינו יונה חולק על כל דברי התוס' גם על מ&quot;ש דמיירי בהבלעה, וליתא כדפרישית וא&quot;כ לשון המחבר מתוקן ומדוקדק הוא שהרי לא כתב בתחלת דבריו שטעם האיסור הוא מפני מראית העין כדברי התוספות משום דלא ס&quot;ל כוותייהו אלא סתם וכתב דמיירי בהבלעה דוקא שזה אפילו להר&quot;י איתיה ואח&quot;כ כתב ומיהו הר&quot;י פירש דהא דאסור בו' דוקא בכלים שעושים בהם מלאכה וכו'. ונמצא לפי זה שלא הזכיר רבינו אלא סברת רבינו יונה לבד וכפי מ&quot;ש ה&quot;ה בפ&quot;ו דעת הראב&quot;ד בהשגות כדעת רבינו יונה. 

ומ&quot;מ לדברי הכל נראה שכל שהשכירו בד' ובה' אפילו כלי שעושין בו מלאכה שרי ליקח שכר שבת בהבלעה ואצ&quot;ל שמותר להשאילו בד' ובה' דאפילו בע&quot;ש שרי כמ&quot;ש רבינו בסמוך ומעתה אל תטעה במה שכתב בהגהות מרדכי פ&quot;ק דשבת וז&quot;ל והרוקח פסק (סי' מ&quot;א) אפילו השאילו באמצע השבוע צריך ליקחנו בע&quot;ש ע&quot;כ דההוא פיסקא אתי כב&quot;ש דס&quot;ל אדם מצווה על שביתת כליו{{פרשן טור|Hagahot}} אבל אנן קי&quot;ל כב&quot;ה דאמרי אין אדם מצווה על שביתת כליו וכן מ&quot;ש הרוקח בסימן ד&quot;ש ואם יש ליהודי ספינה אינו יכול להשכירה לעכו&quot;ם להוליכה במים בשבת או בי&quot;ט וה&quot;ה לעגלה שאינו יכול להשכירה לעכו&quot;ם להוליך ממונו בשבת או בי&quot;ט ואם יעשה כן מחלל שבת (וי&quot;ט) הוא עכ&quot;ל על כרחין כב&quot;ש אתי דאילו לב&quot;ה הא אמרינן דאין אדם מצווה על שביתת כליו: 

ולענין הלכה כיון דהרי&quot;ף והרמב&quot;ם מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן:{{שוליים|(א)}}

ודוקא להשכיר אבל להשאיל כתב סמ&quot;ג שמותר וכ&quot;כ בסמ&quot;ק וס&quot;ה והגהות בפ&quot;ו והוא מדברי התוס' בפ&quot;ק דשבת ([[שבת יט א|שם יט.]]) וכ&quot;כ שם במרדכי וכתוב בהגהו' פ&quot;ו שמות' להשאיל כליו לעכו&quot;ם ע&quot;מ שהעכו&quot;ם ישאיל לו כלי אחר לאח' השבת כלומר שאע&quot;פ שאינו משאילו חנם כיון דלא הוי בדרך שכירות ממש לומר אתן לך כך כדי שתשאילני כלי שלך שרי:

ומ&quot;מ בשבת אסור להשאילם לו כ&quot;כ בסמ&quot;ג וסמ&quot;ק והתרומה ובמרדכי פ&quot;ק דשבת וטעמא מפורש בסמ&quot;ג והתרומה שהוא לפי שהרואה סבור שישראל צוה לעכו&quot;ם להוליכו חוץ לבית בר&quot;ה ולא ידעו שהעכו&quot;ם נושאו לצורך עצמו וכדתניא בפ&quot;ק דשבת ([[שבת יח ב|יח:]]) בש&quot;א לא ימכור אדם חפצו לעכו&quot;ם ולא ישאילנו וכו' ור&quot;ע אומר לב&quot;ה כדי שיצא העכו&quot;ם מבע&quot;י מפתח ביתו של ישראל שהשאילו וכ&quot;כ הרמב&quot;ם בפ&quot;ו:

אבל בהמתו אסור בין להשאיל בין להשכיר כ&quot;כ בספרים הנזכרים ומ&quot;ש ואפילו ביום ראשון פשוט הוא דכיון דטעמא משום שביתת בהמתו כי השכירה מיום ראשון מאי הוי וכ&quot;כ בסמ&quot;ג וסמ&quot;ק והתרומה בהדיא ומתוך דברים אלו יתבאר לך שמ&quot;ש הרוקח בסימן ש' בהמת ישראל ביד עכו&quot;ם אם העכו&quot;ם עושה בה מלאכה בשבת מאחר שאין לוקח שכירות מותר ואם ישראל רואה מוחה בידו ע&quot;כ אין לו על מה שיסמוך. 

ומ&quot;ש ואפי' אם יפקירנה בינו לבין עצמו אסור, התוס' והרא&quot;ש כתבו בפרק קמא דשבת (יח:) אמאי דאמרינן דלב&quot;ש דאית להו שביתת כלים גיגית נר וקדרה אפקורי מפקר להו, דאין לסמוך על זה להשכיר סוס לעכו&quot;ם ולהפקיר דהכא שאני דא&quot;א בענין אחר ועוד שאין הדבר מפורסם. וכתבו המרדכי וגם רבינו ירוחם הביאו בחי&quot;ב וכתב שכן הסכימו רוב חכמי ישראל וכ&quot;כ בסמ&quot;ג. ונראה מדבריהם דלא מיירי אלא{{פרשן טור|Hagahot}} בהפקר דבינו לבין עצמו דומיא דהפקר כלים לב&quot;ש אבל כל שמפקיר הבהמה בפני ג' אפשר דשרי להשכירה לכתחלה דכל בפני ג' מיפרסמא מילתא, והכי דייק לשון רבינו שכתב ואפילו אם יפקירנה בינו לבין עצמו אסור וכו' דמשמע דוקא בינו לבין עצמו הוא דאסור משום דלא ידיע מילתא אבל בפני שלשה קלא אית ליה ושרי. ואפשר דאפילו בפני אחד נמי שרי דלא אסר אלא בינו לבין עצמו דוקא. אבל המרדכי בפ&quot;ק דשבת והגהות בפ&quot;ו כתבו שאם השאיל בהמתו לעכו&quot;ם דיעבד צריך להפקירה בפני ג' אלמא דס&quot;ל דלכתחלה אפי' מפקיר בפני ג' אסור, ויש לדחות דאה&quot;נ דשרי אלא שדברו בהווה שאין לך אדם שמפקיר לכתחלה בהמתו בפני ג' כדי להשאילה לעכו&quot;ם לשבת. 

וכתב הרא&quot;ש בס&quot;פ [[רבינו אשר על הש&quot;ס/נדרים/פרק ד|אין בין המודר]] וקי&quot;ל כריב&quot;ל ([[נדרים מה א|שם מה.]]) הילכך הוי הפקר מן התורה אפילו בא' וה&quot;ה אפילו בינו לבין עצמו הילכך בשבת יכול להפקיר בהמתו אם השאילה לעכו&quot;ם ולא החזירה לו קודם השבת אפילו בינו לבין עצמו ובפסקיו שם כ&quot;כ בשם רבינו שמשון ותמה עליו וכתב דנראה לו{{פרשן טור|Hagahot}} דנהי דלא בעינן שיפקיר בפני ג' מן התורה בפני א' מיהא בעינן וטוב הוא שיפקירה בפני אשתו או אחד מב&quot;ב ונראה מדבריו שאין תיקון זה אלא היכא דא&quot;א בענין אחר אבל אין לסמוך על זה להשכירה לו לכתחלה ולהפקירה וכמ&quot;ש בפ&quot;ק דשבת ומיהו היכא שמפקירה בפני ג' אין הכרע בדבריו אם יש לסמוך על כך להשכירה לו לכתחילה ותמהני על רבינו שלא הזכיר דברי הרא&quot;ש. 

וז&quot;ל הריב&quot;ש בתשובה (סימן כ&quot;ה{{פרשן טור|Hagahot}}) ונראה שאם מתנה עמו ע&quot;מ שיחזירנה לו קודם השבת אפשר לסמוך עליו בזה. וכתב עוד אם השכירה והשאילה לעכו&quot;ם והתנה עמו להחזירה קודם השבת והעכו&quot;ם מעכבה בשבת טוב להפקירה בינו לבין עצמו קודם השבת כדי שינצל מאיסורא דאורייתא עכ&quot;ל:

ומ&quot;ש ובסמ&quot;ג התיר להשכירה בהבלעה וכו' בסמ&quot;ק כתב שיש מתירים ע&quot;י כך. ונראה מדברי רבינו דאפילו בהפקר דבינו לבין עצמו קא שרי בספר המצות דכיון שהופקע איסור שבת שרי ולא חיישינן בהא לרואים, ומה שצריך ע&quot;י הבלעה אינו מטעם שביתת בהמה אלא כדי שלא יראה כנוטל שכר שבת, וה&quot;ה שצריך שלא ישכירנה בע&quot;ש לדברי האוסרים להשכיר כלים בע&quot;ש וכ&quot;כ בהדיא בסמ&quot;ק:

ומ&quot;ש בשם הר&quot;פ ויפרש בשעת הפקר כו' עד סוף הסי' הכל הגהו' סמ&quot;ק:

ונראה דאפילו לדברי המתירים דוק' בהפקר בפני ג' מהני אבל בינו לבין עצמו לא דאל&quot;כ למאי שייך למיחש שמא יזכה בה אחר מיהו אפשר שכיון שהדבר ידוע שכל מי שבהמתו ביד עכו&quot;ם הוא מפקירה בשבת סתמו כפירושו דאפילו מפקירה בינו לבין עצמו הוי הפקר מדאורייתא ולא הצריכו ג' אלא מדרבנן כדי שיהיה אחד זוכה וב' מעידים וכמו שפסק הרמב&quot;ם בפ&quot;ב מהלכות נדרים והרא&quot;ש והר&quot;ן בס&quot;פ אין בין המודר. הלכך איכא למיחש שמא יזכה בה אחר ולכך צריך שיפרש שאינו מפקירה אלא ביום השבת דכיון דביום השבת רשות העכו&quot;ם עליה שהיא מושכרת או שאולה לו אין אחר יכול לזכות בה ולכי נפיק שבתא הו&quot;ל כאלו חזר וזכה בה שלא הפקירה אלא בשבת לבד ואע&quot;פ שאינו מפקירה לגמרי הוי הפקר כלומר אע&quot;פ שאינו מפקירה אלא ליום השבת שפיר הוי הפקר כדאיתא בס&quot;פ אין בין המודר ([[נדרים מה א|מה.]]): 

כתוב בהגהות מרדכי פ&quot;ק דשבת בשם ספר המצות שאם אמר בהמתי קנויה לך מותר וכ&quot;כ האגור ונראה דלדברי האוסרים בהפקר בינו לבין עצמו מפני הרואים בהא נמי אסור: 

כתוב בכלבו בשם הר&quot;פ שאם התנה שתנוח בשבת מותר להשכיר ג' ימים קודם השבת ומדברי המרדכי פ&quot;ק דשבת ובסמ&quot;ג והתרומה משמע שאם יודע שהעכו&quot;ם עושה בה מלאכה אסור בכל גוונא וכתב סמ&quot;ג שאין העכו&quot;ם נאמן לומר שלא עשה בה מלאכה בשבת ופשוט הוא. כתוב בהגהות פ&quot;ו בשם סמ&quot;ק ישראל שהשכיר שוורים לעכו&quot;ם לחרוש בהם וחורש בהם בשבת זה שאלו לרש&quot;י ויש שהיו מתירים אם העכו&quot;ם קבל עליו אחריות מיתה וגזילה וגניבה ויוקרא וזולא כי עתה הם עליו נכסי צאן ברזל ויש שהיו אוסרים אעפ&quot;כ כיון דאין העכו&quot;ם יכול למכרה אם ירצה נקראת בהמת ישראל בכל מקום וישראל מצווה על שביתת בהמתו, והביאוהו סמ&quot;ג והתרומה סימן קמ&quot;ח.  דין ישראל ועכו&quot;ם שהם שותפין בבהמה כתבתיה בס&quot;ס רמ&quot;ה:

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
תנו רבנן לא ישכיר אדם כליו לעכו&quot;ם וכו' בפ&quot;ק דשבת (ריש דף י&quot;ט) והרי&quot;ף השמיטה משום דמפרש לה משום שביתת כלים וכב&quot;ש וכ&quot;כ הרמב&quot;ם להדיא בפ&quot;ז. אבל התוספות והרא&quot;ש כתבו דאין לפרש כב&quot;ש דא&quot;כ אפי' בד' וה' נמי אסור, ויש ליישב דמיירי בקצץ דמדינא שרי אפילו בע&quot;ש דעכו&quot;ם אדעתא דנפשיה קעביד והא דב&quot;ש אסרו במתניתין מכירה ונתינת עורות לעבדן אף על פי שקצץ היינו דוקא בע&quot;ש משום דמיחלף בשלוחו אבל בד' וה' שרי והא דארשב&quot;ג נוהגים היו בית אבא שנותנין כלי לבן לכובס עכו&quot;ם ג' ימי' קודם לשבת והיינו כב&quot;ש. היינו דוקא בקבולת לחוד בלא קצץ אבל קצץ אפילו בה' שרי לב&quot;ש. וה&quot;ה באיגרות אע&quot;ג דשלוחו הוא כיון דמדינא שרי ולא אסרו אלא מפני הרואים ולא אסרו אלא בע&quot;ש דה&quot;ל שלוחו ממש בשבת עצמו. ועוד כתב הרא&quot;ש דאי כב&quot;ש ה&quot;ל לתלמודא למימר הא מני ב&quot;ש היא וכו', ויש ליישב דא&quot;צ לפרש כאן כיון דבאותה סוגיא מפורש דב&quot;ה לית להו שביתת כלים אם כן ממילא ידעינן דהך ברייתא ב&quot;ש היא. ועוד הקשה הרא&quot;ש דאי ב&quot;ש לא היה צריך למיתני בסיפא כיוצא בו אין משלחין אגרות ביד עכו&quot;ם בע&quot;ש השתא מכיר' ונתינ' אסרי ב&quot;ש שליחות מיבעיא וגם זה יש ליישב דעיקרא דסיפא לא תני לה אלא לאשמועי' היתרא דאפילו בשליחות בד' וה' מותר והא דתני דשליחות אסיר בע&quot;ש איידי דתני ברישא דאף מכירה אסור בע&quot;ש תני לה נמי בסיפא גבי שליחות.

אחר כך הביא הרא&quot;ש פר&quot;י דאסר אפילו לב&quot;ה דמיחזי בע&quot;ש כנוטל שכר שבת ואע&quot;פ דמיירי במשכיר לחדש דאי בשכיר יום אפילו בד' וה' אסור אלא ודאי בהבלעה קא מיירי ואפ&quot;ה אסרי בע&quot;ש מפני מראית העין אף ע&quot;ג דלישראל מותר בהבלעה דשבת או דחדש כדאמר בפרק הזהב השוכר את הפועל לשמור פרה ותינוק וכו' מכל מקום לעכו&quot;ם אסור. 

אחר כך כתב הרב רבינו אשר והרבינו יונה פירש דלא איירי בכלים שאין עושין בהן מלאכה דלא מסתבר למיסר בעכו&quot;ם טפי מבישראל דמה שייך מראית העין בעכו&quot;ם טפי מבישראל ופירש דמיירי בכלים דעושין בהן מלאכה כגון ריחיים ומחרישה וכו' משום דמיחזי דמלאכה שעושה בהן העכו&quot;ם בשבת כשלוחו של ישראל ואע&quot;ג דשרו בית הילל עורות לעבדן עם חשיכה דעכו&quot;ם לנפשיה קעביד כיון דקצץ לו דמים שאני התם שאין ריוח לישראל במה שהעכו&quot;ם עושה בשבת אבל בשכירות כלים כיון שיש ריוח לישראל במה שהכלים נשכרים אצל העכו&quot;ם מיחזי דהמלאכה עושה העכו&quot;ם בשליחותו דישראל, לפיכך בע&quot;ש אסור דמיחזי כאילו העכו&quot;ם עושה המלאכה מיד בשבת בכליו של ישראל ע&quot;פ ציוויו דהא מסתמא ניחא ליה בהאי מלאכה כדי שיקח שכר, ואע&quot;פ דלא הוה ניחא ליה מ&quot;מ אסור מפני הרואים. הנה מבואר דלה&quot;ר יונה אין איסור אלא בדאיכא תרתי דהכלים עושים להן מלאכה ויש לו ג&quot;כ ריוח אבל אם אין לו ריוח כגון שהשאילו לעכו&quot;ם אי נמי יש לו ריוח ואינו עושה בה מלאכה כגון חלוק וטלית שרי אפילו בע&quot;ש דאין איסורו משום שנוטל שכר שבת כיון שהשכירו בהבלעה אלא דנראה כאילו הוא שלוחו למלאכה זו ואמירה לעכו&quot;ם שבות ובחלוק וטלית דאינו עושה מלאכה א&quot;נ במחרישה ואין לו ריוח כגון בשאלה לא יאמרו שלוחו הוא דלמה יהא חוטא ואינו נשכר. 

וכיון דהרא&quot;ש הביא באחרונה שה&quot;ר יונה חולק על פר&quot;י ודחהו אלמא דכה&quot;ר יונה ס&quot;ל ולכן כתב רבינו בתחלה בסתם ומיירי בהבלעה וכו' ודחה לדעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם כיון דכל הפוסקים תופסים עיקר דברייתא זו כב&quot;ה נמי אתיא וגם כתב ומיירי בהבלעה וכו' דבהא הושוו כל הפוסקים ואח&quot;כ כתב ומיהו פירש ה&quot;ר יונה וכו' דכיון דר&quot;י אוסר בע&quot;ש לעכו&quot;ם אף בכלים שאין עושין בהם מלאכה ואפי' בהבלעה והרבה מן המפרשים כתבו כפר&quot;י על כן לא כתבו בסתם אלא על שם ה&quot;ר יונה דכתב אבל כלים שאין עושין בהם מלאכה אפילו בע&quot;ש מותר בהבלעה דלא כפר&quot;י דאוסר. כל זה נלפע&quot;ד פשוט. אכן על מ&quot;ש רבינו ודוקא להשכיר אסור משום שכר שבת אבל להשאיל לו כתב בספר המצות שמותר וכו' הוא תימה רבה דהלא לה&quot;ר יונה לא הוה האיסור משום שכר שבת דא&quot;כ אפילו כלים שאין עושין בהן מלאכה נמי אסורין בע&quot;ש לעכו&quot;ם מפני מראית העין כדפי' ר&quot;י דאסור משום דמיחזי כנוטל שכר שבת וכו' כמ&quot;ש הרא&quot;ש משמו, אלא כך ה&quot;ל לרבינו לומר דוקא להשכיר אסור דנראה כשלוחו כיון שנוטל שכר שבת אבל להשאיל לו וכו', וזה היה דעת מהר&quot;י אבוהב שכתב ולשון המחבר אינו מתוקן שכתב ומיהו פירש ה&quot;ר יונה שנראה שאין כאן אלא פירוש אחד והם שני סברות כמ&quot;ש בפסקים עכ&quot;ל רצונו לומר דכיון דכתב אחר ופי' ה&quot;ר יונה ודוקא להשכיר אסור משום שכר שבת משמע דהר&quot;י נמי מפרש דהאיסור משום שכר שבת והא ליתא דהם שני סברות דרבינו יצחק הוא דסובר משום שכר שבת ולפיכך אסור אפי' כלים שאין עושין בהם מלאכה אבל ה&quot;ר יונה סובר דהטעם משום דנראה כשלוחו לעשות מלאכה בשבת כדי שיהא לו ריוח ולכן אינו אסור אלא בכלים שעושין בהן מלאכה. אבל הב&quot;י הבין מדברי הר&quot;י אבוהב שעלה על דעתו שה&quot;ר יונה חולק אמה שפירש רבינו יצחק דמיירי בהבלעה דאפי' שלא בהבלעה שרי ושרי ליה מאריה דחשב על גדול בדורו תועה לטעות בדבר פשוט דאפילו בר בי רב לא יהא טועה בהא מילתא אלא כדפרישית הוא האמת. ומכל מקום נראה לפי עניות דעתי ליישב דברי רבינו דעיקר דבריו אינן אלא לפרש דברי ה&quot;ר יונה דאינו אסור להשכיר כלים לעכו&quot;ם בע&quot;ש אלא בדאיכא תרתי ולכן אחר שכתב דוקא כגון מחרישה וכו' דאם אין עושין בהן מלאכה מותר בהבלעה כתב אח&quot;כ ודוקא להשכיר וכו' פי' דאינו אסור במחרישה משום דנראה כשלוחו אפי' להשאיל לו המחרישה אלא דוקא להשכיר המחרישה הוא דאסור משום שכר שבת, כלומר כיון דאית ליה לישראל ג&quot;כ במלאכה זו שעושה העכו&quot;ם לשבת שכר וריוח השתא כיון דאיכא תרתי אסור משום דנראה כשלוחו, אבל להשאיל לו מותר אפי' במחרישה וכדפרישית כנ&quot;ל פשוט דזאת היתה דעת רבינו בלשון זה ודו&quot;ק. אלא דאכתי קצת קשה לאיזה צורך כתב רבינו דלהשאיל כתב בספר המצות דמותר הלא בדברי ה&quot;ר יונה מבואר כך דבעינן שיהא לו לישראל ג&quot;כ שכר וריוח כדפי' ועוד קשה דרבינו מסיים בפי' ה&quot;ר יונה במאי דכתב ספר המצות דלהשאיל מותר וכיון דבספר המצות גדול וקטן מבואר דתופסים פר&quot;י דהטעם משום שכר שבת הוא ואסור אפי' בחלוק וטלית שאין עושין בה מלאכה דלא כפי' ה&quot;ר יונה א&quot;כ לא היה לו לרבינו לערב מ&quot;ש בספר המצות עם מה שפירש הרבינו יונה כאילו היו תופסים סברא אחת. ונראה ליישב דדעת רבינו לומר דאף ספר המצות דאוסר משום שנוטל שכר שבת ואפי' בכלים שאין עושין בהן מלאכה אסור כפר&quot;י אפ&quot;ה בלהשאיל מותר וק&quot;ל. וכתב בהגהת מרדכי דאפילו אם התנה עמו שמשאיל לו כלי זה כדי שישאיל לו ג&quot;כ כלי אחר לאחר השבת נמי מותר דלא דמי לשכירות עכ&quot;ל:

ומ&quot;ש רבינו דלה&quot;ר יונה בד' ובה' מותר בהבלעה כיון שהוא רחוק מן השבת טעמו דברחוק מן השבת אין לאסור מפני הרואים כיון דאיכא למימר דכבר קודם השבת עשה העכו&quot;ם מלאכתו ובשבת לא יעשה מלאכה משא&quot;כ בע&quot;ש דמסתמא יעשה מלאכה מיד בשבת דאל&quot;כ לא היה שכרו אלא לאחר השבת וכיון שהעושה העכו&quot;ם בודאי מלאכה בשבת נראה כשלוחו כדי שיקח שכר וריוח ממלאכה זו שעושה העכו&quot;ם בשבת כדלעיל: 

כתב ב&quot;י ומעתה אל תטעה במ&quot;ש בהגהות מרדכי פ&quot;ק דשבת וז&quot;ל והרוקח פסק אפי' השאילו באמצע השבוע צריך ליקחנו בע&quot;ש ע&quot;כ דההיא פיסקא אתיא כב&quot;ש דס&quot;ל אדם מצווה על שביתת כליו אבל אנן קי&quot;ל כב&quot;ה דאמרי אין אדם מצווה על שביתת כליו וכן מ&quot;ש הרוקח בסימן ד&quot;ש אם יש ליהודי ספינה אינו יכול להשכירה לעכו&quot;ם להוליכה למים בשבת או בי&quot;ט וה&quot;ה לעגלה שאינו יכול להשכיר לעכו&quot;ם להוליך ממונו בשבת או בי&quot;ט ואם יעשה כן מחלל שבת וי&quot;ט הוא עכ&quot;ל ע&quot;כ כב&quot;ש עשו דאילו לב&quot;ה הא אמרו דאין אדם מצווה על שביתת כליו עכ&quot;ל ב&quot;י. ותימא היאך יכתוב הרוקח פסקיו אליבא דב&quot;ש כיון דאין הלכה כמותם. ולכן נראה דהרוקח מפרש בסוגיא דלב&quot;ה אית להו שביתת כלים דאורייתא בכלים דעבדי מעשה וה&quot;א התם (דף י&quot;ח) בברייתא אין נותנין חיטים לתוך הרחיים של מים אלא בכדי שיטחנו מבע&quot;י מ&quot;ט אמר רבה מפני שמשמעת קול אמר ליה רב יוסף ולימא מר משום שביתת כלים דתניא ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים אלא אמר רב יוסף משום שביתת כלים וכו' והקשו התוס' למאי דמסיק מאן תנא שביתת כלים ב&quot;ש מאי פריך רב יוסף ולימא מר משום שביתת כלים וכי אינו יותר טוב כמו שמפרש רבה שמשמעת קול ואתי כב&quot;ה וי&quot;ל דלא סבירא ליה לרב יוסף טעמא דהשמעת קול כלל ומסתברא ליה טפי לאוקומא כב&quot;ש משום שביתת כלים עכ&quot;ל וכך כתב הסה&quot;ת והרא&quot;ש האריך בזה לקיים דברי התוס'. 

וקשיא ליה להרוקח על תירוץ זה דהתוס' דהא באותה סוגיא לעיל מינה פריך אביי לרב יוסף ודילמא מאי אפר עפר דבר גיבול הוא אלמא דדחיק לפרש מתני' אליבא דכ&quot;ע אע&quot;ג דלית הלכתא כרבי יוסי בר יהודה דקיי&quot;ל הלכה כרבי מחבירו אפ&quot;ה ניחא טפי לדחוק ולומר דאפר רצה לומר עפר ודאתיא ככולי עלמא וכל שכן דניחא לן לפרש טעמא דהשמעת קול לאוקמא ברייתא דאתיא ככולי עלמא אף כב&quot;ה דהלכה כמותו וכהאי גוונא איתא בפרק כל הגט (דף ל') כעולא לא אמר כיחידאה לא מוקמינן ואע&quot;ג דשמואל פוסק בפרק קמא דב&quot;מ כר' יוסי אפ&quot;ה לא ניחא ליה לאוקמי מתני' כר' יוסי מטעמא דכיחידאה לא מוקמינן. ולכן תופס הרוקח עיקר דלרב יוסף דקאמר משום שביתת כלים אליבא דב&quot;ה דאית להו שביתת כלים קאמר ולהכי אמר ליה לרבה לימא מר משום שביתת כלים כדתני בברייתא בהדיא וכב&quot;ה והיינו דקאמר תלמודא והשתא דאמרת לב&quot;ה אית להו שביתת כלים דאורייתא וכו' פירוש לרב יוסף דמפרש הך ברייתא דאסרה שביתת כלים אתיא כב&quot;ה דמשום הכי הוה פריך ליה רב יוסף לרבה ולימא מר משום שביתת כלים והא דקאמר בתר הכי והשתא דאמר ר' אושעיא כו' הא מני ב&quot;ש היא לר' אושעיא קאמר דהך ברייתא ב&quot;ש היא אבל רב יוסף פליג עליה וקאמר ב&quot;ה היא והכי נקטינן. 

ועוד נראה דמפרש הרוקח דרבה נמי סבירא ליה כרב יוסף בהא דלב&quot;ה שביתת כלים דאורייתא אלא דקאמר טעמא דהשמעת קול דאפי' ברחיים של עכו&quot;ם דלית ביה משום שביתת כלים נמי אסור מפני שמשמעת קול ויאמרו הרואים שהישראל צוה לטוחנן בשבת ונראה כשלוחו וכן פי' בסה&quot;ת א&quot;נ כפירוש רש&quot;י דאוושא מילתא ואיכא זילותא דשבתא ובהא פליג עליה רב יוסף דלא חיישינן להני טעמי ברחיים של עכו&quot;ם ושרי אבל ברחיים של ישראל סבירא ליה לרבה ורב יוסף דאסור משום שביתת כלים דאורייתא וכב&quot;ה. והכי משמע מדשתיק רבה ולא קמהדר ליה לרב יוסף דניחא ליה טפי טעמא דהשמעת קול וכב&quot;ה אבל טעמא דשביתת כלים אינו כב&quot;ה אלא כב&quot;ש אלא בע&quot;כ דרבה מודה דאית להו לב&quot;ה שביתת כלים ומשום הכי שתיק רבה, ותו דכיון דלא אשכחן בהך סוגיא דלרבה לית להו לבית הלל שביתת כלים א&quot;כ מסתמא בהא לא פליגי רבה ורב יוסף והכי קיי&quot;ל דלא כר' אושעיא. 

ועוד ראיה מהא דקאמר בגמרא מ&quot;ש כולהו דגזרו בהו ב&quot;ש ומ&quot;ש קורות בית הבד דלא גזרו הנך דאי עביד להו בשבת מיחייב חטאת גזרו בהו ב&quot;ש ע&quot;ש עם חשכה קורות בית הבד דאי עביד להו בשבת לא מיחייב חטאת לא גזרו בהו רבנן השתא מדלא קאמר סתמא דתלמודא כר' אושעיא וטעמא דב&quot;ש הוא בהני דאסירי משום שביתת כלים הוא אפילו לא קעביד מעשה אבל קורות בית הבד לא אסרי ב&quot;ש משום שביתת כלים משום דאתי ממילא טפי מכל הנך דמתני' וכדכתבו התוס' בד&quot;ה ולימא מר אלמא דסתמא דתלמודא סבירא ליה כרבה ורב יוסף דמפרשים דהך ברייתא דאסרי שביתת כלים אתיא נמי כב&quot;ה ודוקא בהנך דקעבדי מעשה וכדתניא אין נותנים חיטים לתוך הרחיים כו' דדוקא רחיים דעבדי מעשה וכן לב&quot;ש נמי דוקא בדעבדי מעשה דבהא לא פליגי ב&quot;ש וב&quot;ה אלא פליגי בגזירה דע&quot;ש עם חשיכה אטו חשיכה ודלא כר' אושעיא דמפרש דב&quot;ש וב&quot;ה פליגי בשביתת כלים ולב&quot;ש אפי' לא עביד מעשה אסור ולב&quot;ה אפי' עביד מעשה שרי אלא בין לב&quot;ש בין לב&quot;ה עביד מעשה אסור לא עביד מעשה שרי מיהו אע&quot;ג דסיפא דאוסר ריחיים כב&quot;ש נמי אתיא כדפרישית מכל מקום הא דתני ברישא דהך ברייתא גפרי' מוגמר דשרי על כרחין לא אתו כב&quot;ש דגזרי ע&quot;ש עם חשיכה אטו חשיכה ופן צריך לפרש אף לפירוש התוס' והרא&quot;ש וסה&quot;ת. ועוד ראיה מדתנן ב&quot;ש אומרים אין שורין דיו וסמנים וכרשינים אלא כדי שישורו מבע&quot;י דמשמע דלא אסרו אלא בערב שבת עם חשיכה דאם היה אסור משום שביתת כלים אפילו ד' וה' נמי ליתסר כיון דמלאכות ישראל נעשה בהן אפי' לדעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם. וזהו שאמרו בגמרא הנך דאי עביד להו בשבת מיחייב חטאת גזרו בהו בית שמאי עם חשיכה אלמא דלא אסרי ב&quot;ש אלא ערב שבת עם חשיכה וכפשטא דמתניתין אבל לר' אושעיא צריך לומר דאפילו בד' וה' אסור משום שביתת כלים לב&quot;ש דמתני' ולא משמע הכי ולפיכך מכל הני טעמי פסק הרוקח דלא כר' אושעיא אלא כרבה ורב יוסף דברייתא דאסרה רחיים מטעמא דשביתת כלים הוא דאסור בדעביד מעשה בין לב&quot;ש ובין לב&quot;ה ולכן כתב הרוקח בסי' מ&quot;א וז&quot;ל מוכרים לנכרי וטוענין עמו ומגביהין עליו ונותנין עורות לעבדן וכלים לכובס נכרי וכלים שאין עושין בהן מלאכה כגון טבלאות ותיבות אבל כלים שעושין בהם מעשה כגון מדה ומחרישה וכלי נגר וקורדם אדם מוזהר על שביתתם אפילו השאילם באמצע השבוע צריך ליקחם בע&quot;ש עכ&quot;ל עוד כתב בסימן מ&quot;ב פותקין מים לגנה מע&quot;ש ומניחין מוגמר תחת הכלים מע&quot;ש ונותנין קילור ע&quot;ג העין בערב שבת ואספלנית ע&quot;ג מכה ומתרפא כל השבת ואסור ליתן לרחיים של מים לטחון בשבת מפני שמשמעת קול ומאחר שב&quot;ה מתירין עם השמש מותר ליתן לעכו&quot;ם לארוג בגדים או לתפור או לכבס בגדים עם חשיכה עכ&quot;ל פסק כרבה לגבי רב יוסף דטעמא דרחיים מפני שמשמעת קול ולכן אסור אפילו ברחיים של עכו&quot;ם כדפירש' ודלא כשלטי הגבורים דמתיר בריחיים של עכו&quot;ם אבל ספינה ועגלה דאסור להשכירה טעמו משום דשביתת כלים בדקעביד מעשה הוא דאסור כדפי' ולענין הלכה אע&quot;פ דמשמע מדעת רוב פוסקים דשביתת כלים שרי אפילו בכלים דקא עביד מעשה היינו שלא להורות איסור לאחרים כנגד רוב פוסקים אבל כל ירא שמים יחמיר לעצמו כמו שפסק הרוקח דפשטא דסוגיא משמע כדבריו כדפרישית:

ומ&quot;מ בשבת אסור להשאילם לו וכו' בסה&quot;ת מפרש טעמו לפי שהרואים סוברים שהישראל צוה לעכו&quot;ם להוליכו חוץ לבית בר&quot;ה ולא ידעו שהעכו&quot;ם נושאו לצורך עצמו ואמירה לעכו&quot;ם שבות ע&quot;כ ולפי זה לדידן שאין לנו ר&quot;ה שרי להשאילו מיהו נראה דלאו דוקא נקט ר&quot;ה דאף באיסור דרבנן קי&quot;ל אמירה לעכו&quot;ם שבות כמ&quot;ש ב&quot;י לקמן [[טור אורח חיים שכה|בסימן שכ&quot;ה]] ועוד דאע&quot;ג דעיקר האיסור משום חששא דאיסור דאורייתא בר&quot;ה מכל מקום כשנאסר לגמרי נאסר דלא חילקו ועוד נראה דכלים שעושין בהם מלאכה כגון מחרישה בלאו האי טעמא אסור דנראה כשלוחו לעשות בה מלאכה עכשיו בשבת:

אבל בהמתו אסור בין להשאיל ובין להשכיר וכו' איכא להקשות דכל הפוסקים לא הביאו ראיה לזה הדין אלא מדכתיב למען ינוח שורך וחמורך ומאי זו ראיה דדילמא קרא לא איירי בהשאילו או השכירו דכיון דהשכירו ה&quot;ל כמכירה כדאיתא בפרק הזהב מדכתיב וכי תמכרו ממכר מדלא כתיב לעולם אלמא ממכר קרינן לי' וכ&quot;ש שאלה דקניי' עכו&quot;ם משעת משיכה להתחייב באונסין מיהו בפ&quot;ק דע&quot;ז (דף ט&quot;ו) מבואר דאסור דאהא דקתני ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה משו' דהעכו&quot;ם עביד בי' מלאכה פרכינן ונעביד כיון דזבניה קנייה גזירה משום שאלה ומשום שכירות ופרכינן שאלה קנייה ואגרא קנייה ומסיק דשאלה ושכירות לא קנייה וכתבו התוס' דמאי דממכר קרינן ליה לפי שעה היינו דוקא לגבי אונאה דכתיב ממכר מיותר מיהו בשאר מקומות אמרי' דשכירות לא קנייה וגם בזמן הזה דנהגו היתר במכירת בהמה לנכרים מ&quot;מ שאלה ושכירות ודאי האיסור במקומו עומד וכתב ב&quot;י שמ&quot;ש הרוקח בסימן ש' בהמת ישראל ביד עכו&quot;ם אם העכו&quot;ם עושה בה מלאכה בשבת מאחר שאין לוקח שכירות מותר ואם ישראל רואה מוחה בידו עכ&quot;ל אין לו על מה שיסמוך עכ&quot;ל ב&quot;י ואפשר ליישב דהרוקח מדבר בישראל שהשאיל בהמתו לעכו&quot;ם בחנם וצוהו שלא יעשה בה מלאכה בשבת דיכול לסמוך על העכו&quot;ם שלא יעשה בה מלאכה כאשר צוהו כיון דהשאילו בחנם אבל בשכירות דודאי יעשה בה העכו&quot;ם מלאכה אסור לסמוך על העכו&quot;ם אע&quot;פ שצוהו שלא יעשה בה מלאכה בשבת ויש להביא ראיה לזה מדקאמר רשב&quot;א בברייתא ספ&quot;ק דע&quot;ז לא ישכיר אדם שדהו לעכו&quot;ם מפני שנקראת על שמו ועכו&quot;ם זה עושה בה מלאכה בחש&quot;מ אבל שדהו לעכו&quot;ם שרי מ&quot;ט דאמרי' ליה וציית אבל עכו&quot;ם לא ציית דאמר אנא גמירנא טפי מינך אלמא דיש לסמוך עליו דעכו&quot;ם כשצוהו לא תעשה בה מלאכה וציית אע&quot;ג דלית הלכתא כרשב&quot;א אלא כרשב&quot;ג דשדהו לעכו&quot;ם שרו משום דאריסותיה קעביד (ומרחץ אסור משום דאריסותיה קעביד) ומרחץ אסור משום דאריסא למרחץ לא עבדי אינשי ולא שרי מרחץ ע&quot;י דאמרי' ליה וציית היינו דוקא כשהשכיר לו לא ציית שלא יהא נפסד אבל בשאלה מסתברא דציית שלא יהא נפסד אם יהא נודע לישראל דלא ציית ונישקליה לה מיניה כנ&quot;ל דעת הרוקח וסברא זו כתובה [[תשובות ריב&quot;ש/כה|בתשובת הריב&quot;ש סי' כ&quot;ה]] מיהו הסמ&quot;ג בלאוין (ד' יט) בשם סה&quot;ת כתב דאסור אפי' בהשאיל לו בחנם דאין לסמוך על דבריו של עכו&quot;ם לא לאיסור ולא להיתר אבל לדעת הרוקח כיון דהעכו&quot;ם נפסד אם יעבור על ציווי ישראל יש לסמוך עלוו ולא דמי לדעלמא היכא שאין נפסד דאין לסמוך על דבריו של עכו&quot;ם וכו'. ועוד אפשר ליישב וכן הוא העיקר דלא אמר הרוקח דשרי אלא במסרה ישראל לרועה עכו&quot;ם וכדמשמע לשונו שאמר בהמת ישראל ביד עכו&quot;ם כו' דלא אסרו חכמים אלא כשהשכירה למלאכה או השאילה התם הוא דאסור אפי' צוהו שלא יעשה בה מלאכה בשבת משום דאין לסמוך על דבריו של עכו&quot;ם וכו' אבל ברועה שלא מסרה בידו אלא לרעות אותה לא אסרו וכ&quot;כ ב&quot;י [[טור אורח חיים שה#בית יוסף|בסי' ש&quot;ה]] ע&quot;ש שיבולי הלקט וז&quot;ל רב האי גאון כשאל מהו ליתן סוס או פרד או חמור לעכו&quot;ם שירעה אותם ויניחם אצלו והעכו&quot;ם רוכב עליהם ועושה בהם צרכיו. והשיב דכיון דשלא בשכירות נותנו לו מותר ואם עושה בהם העכו&quot;ם צרכיו אין עליו כלום דשלא מדעתו הוא עושה ואם רואה אותו מוחה בידו ע&quot;כ הרי מבואר דהרוקח כתב כדברי ר&quot;ה גאון ממש כלשונו והכי נקטינן והיינו דוקא במסרו לרועה קודם שבת אבל למוסרה בשבת עצמו אסור כדכתב ר&quot;ה גאון להדיא מביאו ב&quot;י [[טור אורח חיים שה#בית יוסף|סוף סימן ש&quot;ה]] ע&quot;ש:

ואפילו אם יפקירנה בינו לבין עצמו אסור שהכל יודעין וכו' איכא למידק בהא דפריך ספ&quot;ק דע&quot;ז שאלה קנייה ושכירות קנייה דמאי פריך אפי' את&quot;ל דקנייה מ&quot;מ אסור מפני הרואים שהכל יודעין שהיא בהמתו של ישראל ואין הכל יודעים שהשאילה או אגרה כדאמר הכא ואין הכל יודעים שהפקירה וי&quot;ל דשאלה ושכירות קלא אית ליה וליכא חשדא משא&quot;כ הפקר דלית ליה קלא א&quot;נ הכי פריך שאלה קנייה ואגרא קנייה דכיון דמדאורייתא קנייה וליכא איסורא אלא מדרבנן מפני הרואים דהכל יודעים וכו' א&quot;כ אין לנו לאסור המכירה משום גזרה דשאלה ושכירות כיון דהיא גופה אינה אלא גזרה מפני הרואים וכו': כתב במרדכי פ&quot;ק דשבת וז&quot;ל וכתב בספר המצות בשם רבינו שמשון משנ&quot;ץ מיהו אם א&quot;ל בהמתי קנויה לך מותר ובא&quot;ז אוסר עכ&quot;ל הכי איתא במרדכי ישן. אבל בהגהת מרדכי כתב בלא שום מחלוקת וז&quot;ל ומיהו אם אמר בהמתי קנוייה לך מותרת וז&quot;ל ב&quot;י ונראה דלדברי האוסרים בהפקר בינו לבין עצמו מפני הרואים הא נמי אסור עכ&quot;ל מיהו נראה לחלק דבאומר לעכו&quot;ם בעצמו בהמתי קנויה לך כיון דעכו&quot;ם מפעי פעי כדאמר בפרק הזרוע יודעים הכל שהקנהו לעכו&quot;ם וליכא חשדא מה שא&quot;כ בהפקירה בינו לבין עצמו דליכא מאן דידע ואיכא חשדא ועוד י&quot;ל דבהפקר אפילו אותן שיודעין שהפקירה כיון דאפשר שיקל בו ולא יוציאנו מלבו לגמרי איכא חשדא ש אמרו לא הפקירה כראוי כדחיישי' גבי חמץ משא&quot;כ באומר בפירוש בהמתי קנויה לך דבידעו שאמר בהמתי קנוי לך ליכא חשדא מיהו נראה אף בהפקר אם הפקירה בפני ג' שרי אפי' לכתחלה דכל מילתא דמיתאקרה באפי תלתא קלא אית ליה וליכא חשדא וכדאמר בחזקת הבתים גבי מחאה ונראה דה&quot;ה אם הפקירה בפני אחד ונתפרסם לרבים דהפקירה נמי שרי אבל בינו לבין עצמו לא כדפרישית ועיין [[טור חושן משפט רעג|בח&quot;מ סי' רע&quot;ג]] דין הפקר:

ובסמ&quot;ק התיר להשכירה בהבלעה על ידי הפקר וכו' נראה דאע&quot;ג דפשיטא היא דבלא הבלעה אסור משום שכר שבת כמבואר לעיל בתחלת סי' זה מ&quot;מ חזר וכתבו כאן ואתא לאשמעי' דאע&quot;פ דהפקירה והבהמה קנויה לעכו&quot;ם אפ&quot;ה השכירות אסור אם היה שכיר יום משום דלסוף כשחוזר וזוכה בבהמה נוטל שכר שבת למפרע דלא אמרו חכמים להתיר ע&quot;י הפקר אלא לב&quot;ש דאסרי שביתת כלים כיון דאפקורי מפקר להו שרי כדאמרי' בפ&quot;ק דשבת (ד' י&quot;ח) וה&quot;ה לב&quot;ה בשביתת בהמה אבל ליטול שכר שבת ע&quot;י הפקר לא אשכחן דהתירוהו ועוד טעמא דמסתבר הוא אם הפקיר הפקר גמור היאך נוטל שכר הלא אינו שלו ואם נוטל שכר ה&quot;ה שלו ולא הוי הפקר א&quot;כ עובר על שתים על שביתת בהמתו ועל שכר שבת וה&quot;ל תרתי דסתרי אהדדי אלא כדי להתיר לו השכר צריך להשכירה בהבלעה ומשום איסור שביתת בהמתו צריך שיפקירנה: כתב ב&quot;י בשם הכל בו שכתב הר&quot;פ שאם התנה שתנוח בשבת מותר להשכיר ג' ימים קודם השבת וכו' עכ&quot;ל וכבר כתבתי בסמוך לפרש כך דברי הרוקח שמתיר בסתם אבל כאן דמצריך ג' ימים קודם שבת ה&quot;ט משום דכל ג' ימים מקריא קמי שבתא כמו שאמרו לענין גיטין ופמו שיתבאר [[טור אורח חיים רמח|בסימן רמ&quot;ח]] גבי הפלגת הספינה בס&quot;ד והא דשרינן בשכירות הכלים בד' וה' היינו משום דק&quot;ל כב&quot;ה דלית להו שביתת כלים דאורייתא אבל שביתת בהמה דאורייתא היא ולכן צריך ג' ימים. מיהו הר&quot;ן כתב בפ&quot;ק דשבת וספ&quot;ק דע&quot;ז דכי היכי דלב&quot;ש שביתת הכלים אסור דאורייתא ואפי' הכי לא אסרו להשכיר אלא בע&quot;ש אבל בה' מותר הכי נמי גבי בהמה משמע דמותר להשכירה ולהשאילה בה' ולא עשו כאן דין ד' וה' כדין ע&quot;ש כמו שעשו לענין גיטין מיהו מסקנתו דהדעת מכרעת להחמיר וכן נראה מדעת הרמב&quot;ן שכתב ספ&quot;ק דע&quot;ז בסוף דבריו ההיא ברייתא דפ&quot;ק דשבת אי ב&quot;ש תנו לה דילמא ס&quot;ל שאלה ושכירות קנו ומש&quot;ה שרו בה' בשבת ואנן לא ס&quot;ל הכי כדאסיקנא בהדיא בגמרא:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} ואין דבריו נראים לדחות כל הני רבוותא קמאי ובתראי מקמי רי&quot;ף ורמב&quot;ם:. 

{{ד&quot;מ|(ב)}} (וע&quot;ל סימן ש&quot;ה דאין אדם מצווה על שביתת בהמתו בי&quot;ט): 

{{ד&quot;מ|(ג)}} וכ&quot;כ בא&quot;ז דאף אם אומר בהמתי קנויה לך אין להתיר בזמן הזה וגם אין להתיר ע&quot;י הפקר ולפי דבריו ע&quot;י הפקר בג' אין לעשות כן לכתחילה כנ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(ד)}} וכן משמע מתשובת הריב&quot;ש דלעיל דמתיר בכה&quot;ג בשאלה: 

{{ד&quot;מ|(ה)}} ותשובת רשב&quot;א כדעת המתירים:</text>
      <sha1>2c1xzcmibyecozs73p9vdjojysagyu1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265104</id>
    <revision>
      <id>3015905</id>
      <parentid>3015786</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T10:10:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* כתבי־היד לתורה */</comment>
      <origin>3015905</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="206060" sha1="8384rwwho4t7bcf42w268lb5nzhyl53" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#תורה והפטרות; [https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תחילת המאה ה-12 בערך, פרס?). כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC]; [https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה].
#תורה; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]). כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#תורה; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (כתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א; כתיב קרוב למסורה, ניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר). כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#תורה ומסורה (מיוחדת) משולבות עם תפסיר רס&quot;ג (נוסח מיוחד במינו); [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (כתיבה מזרחית, מאה הי&quot;א, קרוב מאוד לכתר). חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (שמות-דברים; מדויק מאוד).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The Torah with Targum and Tafsir|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The Torah with Targum and Tafsir|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, ויש '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up סריקה מלאה]''' הנגישה באינטרנט ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירושו של רש&quot;י על התורה]''', ריג'ו [די] קלבריאה (Reggio di Calabria), איטליה רל&quot;ה (1475): '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. אמנם נדפסו ספרים עבריים אחרים בשנים הראשונות של הדפוס העברי (1469-1475 בערך), כולל דפוס אחר של פירוש רש&quot;י על התורה ([https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up דפוס רומא] שיצא לאור בשנת ר&quot;ל [1470] בערך]), אך לא צוינו בהם תאריך ומקום הדפסתם. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, יצאה לאור עוד מהדורה בספרד ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI אלחגארה/גוודלחרה/Guadalajara, רל&quot;ו]); זה היה הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי.
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא, ר&quot;ל בערך (Rome, c. 1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, וייתכן שהוא הפירוש הראשון על המקרא שנדפס אי פעם.''' פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וגם ספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. גם דפוס של פירוש רש&quot;י על התורה יצא לאור ברומא באותו זמן בערך (ראו לעיל #1), אך שני הספרים בלתי-מתוארכים.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.'''
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס 	קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ובדורות הבאים נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;.{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ולאחר מכן [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], ונציה ש&quot;ז (Venice 1547): דפוס מהודר ושימושי שהחליף את הדפוס הראשון (מנטובה לפני שנת ר&quot;מ), והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה, שהיה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים.
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>8384rwwho4t7bcf42w268lb5nzhyl53</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015914</id>
      <parentid>3015905</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T11:55:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* כתבי־היד לתורה */</comment>
      <origin>3015914</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="206109" sha1="f9atmwtbdhfci0970x03dws1tykjnmi" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג; כתיבה מזרחית, מאה הי&quot;א, קרוב מאוד לכתר). המסורה מיוחדת, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The Torah with Targum and Tafsir|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The Torah with Targum and Tafsir|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, ויש '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up סריקה מלאה]''' הנגישה באינטרנט ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירושו של רש&quot;י על התורה]''', ריג'ו [די] קלבריאה (Reggio di Calabria), איטליה רל&quot;ה (1475): '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. אמנם נדפסו ספרים עבריים אחרים בשנים הראשונות של הדפוס העברי (1469-1475 בערך), כולל דפוס אחר של פירוש רש&quot;י על התורה ([https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up דפוס רומא] שיצא לאור בשנת ר&quot;ל [1470] בערך]), אך לא צוינו בהם תאריך ומקום הדפסתם. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, יצאה לאור עוד מהדורה בספרד ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI אלחגארה/גוודלחרה/Guadalajara, רל&quot;ו]); זה היה הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי.
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא, ר&quot;ל בערך (Rome, c. 1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, וייתכן שהוא הפירוש הראשון על המקרא שנדפס אי פעם.''' פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וגם ספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. גם דפוס של פירוש רש&quot;י על התורה יצא לאור ברומא באותו זמן בערך (ראו לעיל #1), אך שני הספרים בלתי-מתוארכים.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.'''
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס 	קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ובדורות הבאים נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;.{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ולאחר מכן [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], ונציה ש&quot;ז (Venice 1547): דפוס מהודר ושימושי שהחליף את הדפוס הראשון (מנטובה לפני שנת ר&quot;מ), והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה, שהיה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים.
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>f9atmwtbdhfci0970x03dws1tykjnmi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הרבנות הראשית לישראל</title>
    <ns>116</ns>
    <id>281416</id>
    <revision>
      <id>3015875</id>
      <parentid>3011703</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T21:04:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3015875</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27761" sha1="nl81zyw19vkdl9nun0k1lbs5d95187t" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הרבנות הראשית לישראל, תש&quot;ם-1980

&lt;מאגר 2000522 תיקון 2207377 תקן 148416 קוד a163Y00000DuD6eQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ם, 90|חוק הרבנות הראשית לישראל|9:209384)), ((136|ת&quot;ט|ec:9:317809)); ((תשמ&quot;ה, 214|הוראת שעה|11:210439)); ((תשמ&quot;ו, 142|הוראת שעה (תיקון)|11:210483)); ((תשנ&quot;א, 113|הוראת שעה|12:211718)); ((תשנ&quot;ז, 81|הוראת שעה (הארכת תקופת כהונה של מועצת הרבנות הראשית)|14:211385)); ((תשס&quot;ד, 300|תיקון|16:299621)); ((תשס&quot;ח, 206|הוראת שעה (הארכת תקופת כהונה של מועצת הרבנות הראשית)|17:300875)), ((430|תיקון מס' 2|17:300892)); ((תשע&quot;א, 757|תיקון מס' 3|18:301940)); ((תשע&quot;ג, 52|הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל (הוראת שעה)|19:301539)); ((תשע&quot;ד, 287|תיקון מס' 4|19:301625)); ((תשפ&quot;ב, 7|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|24:608417)), ((286|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ג, 25|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:1783627)); ((תשפ&quot;ה, 106|תיקון מס' 8|25:5248441)). &lt;!-- ((514|הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל (הוראת שעה)|25:2822483)). --&gt;

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד)
: בחוק זה -
:- &quot;המועצה&quot; - מועצת הרבנות הראשית לישראל;
:- &quot;רב עיר&quot; - מי שמכהן כרב עיר לאחר שנבחר לפי [[תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר)=|תקנות בחירות רבני עיר]] שהותקנו על פי [[חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל&quot;א-1971]], וכן מי שמכהן כרב עיר ושמו כלול ברשימת רבני עיר שיפרסם שר הדתות ברשומות תוך 60 יום מתחילת חוק זה;
:- &quot;השר&quot; - ראש הממשלה.

@ 2. תפקידי המועצה (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב-2)
: תפקידי המועצה הם -
: (1) מתן תשובות וחוות דעת בענייני הלכה לשואלים בעצתה;
: (2) פעולות לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות;
: (3) מתן תעודות הכשר על כשרות למצרך מיובא או לבשר מיובא כהגדרתם [[בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ&quot;ג-1983]], ולקבוע הוראות שהמועצה הוסמכה לקבוע לפי הוראות [[החוק האמור]];
: (4) מתן כשירות לכהן כדיין לפי [[חוק הדיינים, תשט&quot;ו-1955]];
: (5) מתן כשירות לכהן כרב עיר לפי [[תקנות בחירות רבני עיר]] שהותקנו על פי [[חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל&quot;א-1971]];
: (6) מתן כשירות לרב לכהן כרב רושם נישואין ומינוי רושמי נישואין מבין הרבנים שקיבלו כשירות כאמור;
: (7) כל פעולה הדרושה לביצוע תפקידיה על פי כל דין.

@ 3. מקום מושב המועצה
: מקום מושבה של המועצה יהיה בירושלים.

@ 4. הרכב המועצה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) ואלה חברי המועצה:
:: (1) שני הרבנים הראשיים לישראל, אחד ספרדי הנקרא &quot;ראשון לציון&quot; ואחד אשכנזי, שייבחרו בבחירות ישירות, חשאיות ואישיות באסיפה של רבנים ונציגי ציבור (להלן - האסיפה הבוחרת);
:: (2) רב עיר אחד מכל אחת מן הערים ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה ובאר-שבע; רבני העיר הספרדים והאשכנזים בערים אלה יכהנו מחצית תקופה כהונה לסירוגין, כפי שייקבע בתקנות;
::: ((פורסמו [[תקנות הרבנות הראשית לישראל, התשמ״א–1980]].))
:: (3) עשרה רבנים שייבחרו בבחירות ישירות, חשאיות ואישיות באסיפה הבוחרת, מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים (להלן - חברי המועצה הנבחרים);
:: (4) הרב הצבאי הראשי, ובלבד שערב מינויו לרב הצבאי הראשי ניתנה לו כשירות לכהן כרב עיר לפי הוראות [[סעיף 2(5)]].
: (ב) המועצה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, ובלבד שלא פחת ממחציתו.

@ 5. כשירות להיבחר
: (א) כשיר להיבחר רב ראשי לישראל מי שנתקיימו בו אלה:
:: (1) בעת הבחירה מלאו לו 40 שנה וטרם מלאו לו 70 שנה;
:: (2) הוא מכהן או כיהן כדיין או כרב עיר, או שיש לו כשירות לכהן כדיין או כרב עיר, או שהמועצה קבעה שהוא גדול בתורה.
: (ב) כשיר להיבחר חבר מועצה נבחר מי שנתקיימו בו אלה:
:: (1) בעת הבחירה מלאו לו 30 שנה;
:: (2) הוא מכהן או כיהן בישראל כדיין או כרב עיר, או שיש לו כשירות לכהן כדיין או כרב עיר, או שהמועצה קבעה שהוא גדול בתורה.
: (ג) רב ראשי לישראל לא יהיה מועמד בבחירות לתקופה הסמוכה לכהונתו.
: (ד) חבר ועדת הבחירות לא יהיה מועמד לרב ראשי לישראל או לחבר מועצה נבחר.

@ 6. האסיפה הבוחרת
: (א) האסיפה הבוחרת תהיה של 150 חברים, מהם 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור.
: (ב) האסיפה הבוחרת רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מ-80.

@ 7. הרבנים באסיפה הבוחרת (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ה)
: הרבנים שבאסיפה הבוחרת יהיו -
: (1) 30 רבני עיר מן הערים הגדולות;
: (2) 14 רבני עיר מן המועצות המקומיות הגדולות;
: (3) 2 רבנים אזוריים אחד מכל אחת משתי המועצות האזוריות הגדולות; היה יותר מרב אזורי אחד במועצה אזורית אחת - הוותיק שבהם, ואם היו בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; ((לעניין זה,)) &quot;רב אזורי&quot; - מי שנבחר או שנתמנה באישור השר לרב של מועצה אזורית;
: (4) 8 רבני יישוב מכל אחד מ-8 היישובים הגדולים; ((לעניין זה,)) &quot;רב יישוב&quot; - רב של מושב, קיבוץ או יישוב אחר שאינו רשות מקומית שנבחר או נתמנה באישור השר;
: (5) רב שכונה הוותיק מכל אחת מן הערים ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה ובאר-שבע, ובבעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; ((לעניין זה,)) &quot;רב שכונה&quot; - מי שנתמנה לרב שכונה בידי המועצה הדתית באישור השר;
: (6) 10 הדיינים הוותיקים ביותר, ומבעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;
: (7) הרב הצבאי הראשי וסגנו, ואם אין סגן - הרב הצבאי בעל הדרגה הצבאית הגבוהה ביותר, ומבעלי אותה דרגה - הוותיק שבהם בשירות הרבנות הצבאית;
: (8) 10 רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל, בהתייעצות עם השר ובאישור הממשלה; לעניין זה, &quot;רב&quot; - מי שמוסמך לרבנות (&quot;יורה יורה&quot;) מטעם הרבנות הראשית לישראל לאחר שעמד בבחינות בכתב הנדרשות לשם כך אשר נערכו על ידי הרבנות הראשית לישראל, או מי שיש בידו תעודת כשירות לכהונת רב עיר, רב אזורי, רב מושב או רב שכונה, שניתנה לפי חוק זה.

@ 8. נציגי הציבור באסיפה הבוחרת (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ה)
: (א) נציגי הציבור שבאסיפה הבוחרת יהיו -
:: (1) 25 ראשי הערים הגדולות, ובלבד שלפחות שמונה מהם יהיו נשים;
:: (2) 6 ראשי המועצות המקומיות הגדולות, ובלבד שלפחות ארבעה מהם יהיו נשים;
:: (3) 4 ראשי המועצות האזוריות הגדולות, ובלבד שלפחות שלושה מהם יהיו נשים;
:: (4) 14 ראשי המועצות הדתיות של הערים הגדולות, ובלבד שלפחות אחד מהם יהיה אישה;
:: (5) 4 ראשי המועצות הדתיות של המועצות המקומיות הגדולות, ובלבד שלפחות אחד מהם יהיה אישה;
:: (6) 2 שרים שתבחר הממשלה, ובלבד שלפחות אחד מהם יהיה אישה;
:: (7) 5 חברי הכנסת שתבחר הכנסת או ועדה מוועדותיה שהסמיכה לכך, ובלבד שלפחות שלושה מהם יהיו נשים;
:: (8) 10 נשות ציבור שימנה השר, בהתייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל ובאישור הממשלה.
: (ב) היה מספר הנשים המכהנות בתפקידים המנויים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) נמוך מהמספר המזערי למינוי נשים לנציגות ציבור הקבוע באותן פסקאות, ימנו ראשי הרשויות המקומיות הקטנות שבהן לא מכהנת אישה כראש רשות מקומית, לפי סדר גודלן מהקטנה ביותר, נשים לנציגות ציבור, עד להשלמת המספר המזערי כאמור, כך שכל ראש רשות מקומית ימנה נציגת ציבור אחת שהיא תושבת הרשות המקומית.
: (ג) היה מספר הנשים המכהנות בתפקידים המנויים בפסקאות (4) ו-(5) של סעיף קטן (א) נמוך מהמספר המזערי למינוי נשים לנציגות ציבור הקבוע באותן פסקאות, יבחרו מליאות המועצות הדתיות הקטנות שבהן לא מכהנת אישה כראש המועצה הדתית, לפי סדר גודלן מהקטנה ביותר, נשים לנציגות ציבור, עד להשלמת המספר המזערי כאמור, כך שכל מליאת מועצה דתית תמנה נציגת ציבור אחת שהיא תושבת הרשות המקומית שבה פועלת המועצה הדתית.
: (ד) לא מונתה נציגה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) בתוך חמישה ימים מיום שראש הרשות המקומית או מליאת המועצה הדתית, לפי העניין, קיבלו הודעה על כך מוועדת הבחירות - ימנו ראש הרשות המקומית או מליאת המועצה הדתית הבאים בתור, לפי העניין, נציגת ציבור אחת שהיא תושבת אותה רשות מקומית.

@ 9. הרכב חברי האסיפה הבוחרת (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ה)
: (א) במינויים לפי [[סעיפים 7(8)]] [[ו-8(((א)))(8)]] -
:: (1) יפעל השר להביא לכך שבאסיפה הבוחרת יהיו מחצית החברים ספרדים ומחציתם אשכנזים;
:: (2) לא ימונה ולא יכהן מי שהוא מועמד להיבחר כרב ראשי לישראל או כחבר מועצה, לפי העניין, או שהוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של מועמד כאמור, ולא יראו אדם כמצוי במצב של ניגוד עניינים לעניין זה אלא בשל עילות כאמור.
: (ב) לעניין [[סעיפים 7]] [[ו-8]] -
:: (1) &quot;רב עיר&quot;, &quot;רב אזורי&quot;, &quot;רב יישוב&quot;, &quot;ראש עיר&quot;, &quot;ראש מועצה מקומית&quot;, &quot;ראש מועצה אזורית&quot; ו&quot;ראש מועצה דתית&quot; - לרבות מי שממלא תפקיד זה לפי כל דין באזור כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן מזמן לזמן;
:: (2) חבר באסיפה הבוחרת לא ישתתף בהצבעה באסיפה הבוחרת שהוא מועמד להיבחר בה כרב ראשי לישראל או כחבר מועצה, לפי העניין, או שקרוב משפחתו מדרגה ראשונה הוא מועמד להיבחר בה, ולא יראו אדם כמצוי במצב של ניגוד עניינים לעניין זה אלא בשל עילות כאמור.

@ 10. תעודת שר הפנים
: לעניין [[סעיפים 7]] [[ו-8]], &quot;הגדולים&quot; ו&quot;הגדולות&quot; - לפי מספר תושביהם היהודים, ותעודה של שר הפנים תשמש ראיה חותכת לכך.

@ 11. ועדת בחירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לביצוע הבחירות של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי המועצה הנבחרים, תוקם ועדת בחירות של חמישה חברים, מהם שניים שתבחר הממשלה, שניים שתבחר המועצה שלא מבין חבריה, ויושב ראש, שופט או דיין, או שופט או דיין שיצא לגמלאות, שימנו השר והרבנים הראשיים לישראל כאחד באישור הממשלה.
: (ב) לא בחרה המועצה את חברי הועדה כאמור בסעיף קטן (א) תוך שלושים יום מיום שהשר הודיע לה שעליה לעשות כן, ימנה אותם השר באישור הממשלה.
: (ג) הועדה רשאית לפעול אך אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.

@ 12. כינוס האסיפה הבוחרת
: (א) ועדת הבחירות תקבע את המועד ואת המקום לעריכת הבחירות ותפרסם על כך הודעה ברשומות; הבחירות יתקיימו בירושלים.
: (ב) יושב ראש ועדת הבחירות יכנס את האסיפה הבוחרת ביום הבחירות ויפתח את האסיפה, וועדת הבחירות תנהל את הבחירות.

@ 13. פרסום חברי האסיפה הבוחרת
: לפחות עשרים ואחד יום לפני יום הבחירות תפרסם ועדת הבחירות ברשומות את רשימת חברי האסיפה הבוחרת ותודיע בדואר רשום או במסירה אישית לכל חבר על חברותו בה.

@ 14. הצעת מועמדים
: (א) 20 חברים לפחות של האסיפה הבוחרת רשאים, בין מיזמתם ובין מיזמת מי שכשיר להיבחר, להציע מועמד לרב ראשי לישראל או לחבר מועצה נבחר; ההצעה תהיה בכתב חתום בידי המציעים, ותוגש ליושב ראש ועדת הבחירות לא יאוחר משבעה ימים לפני יום הבחירות, בצירוף הסכמת כל מועמד חתומה בידו.
: (ב) לא יחתום אדם על הצעות ליותר מרב ראשי לישראל אחד מכל עדה או על הצעות ליותר מחמישה חברי מועצה נבחרים מכל עדה, ואם חתם כן - כל חתימותיו בטלות.
: (ג) כל החתימות אחרי 30 הראשונות בהצעה שהוגשה - לא יתחשבו בהן לצורך סעיף זה.
: (ד) נפטר מועמד תוך שבעה ימים לפני מועד הבחירות, יידחו הבחירות לשבוע ימים, ותוך זמן זה ניתן יהיה להציע מועמדים נוספים.

@ 15. ההצבעה באסיפה
: (א) הרבנים הראשיים לישראל ייבחרו כל אחד בהצבעה נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד.
: (ב) חברי המועצה הנבחרים הספרדים והאשכנזים ייבחרו חמישה חמישה בהצבעה נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד; כל חבר האסיפה הבוחרת יצביע בעד שלושה עד חמישה מועמדים ספרדים ובעד שלושה עד חמישה מועמדים אשכנזים; לא עשה כן - קולו פסול.
: (ג) המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר - הם הנבחרים; קיבלו שני מועמדים או יותר מספר קולות שווה, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם מועמדים בהצבעות נוספות עד להכרעה ביניהם.
: (ד) ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

@ 16. תקופת הכהונה ומועד הבחירות
: (א) רב ראשי לישראל יכהן עשר שנים וחבר מועצה נבחר יכהן חמש שנים; תקופת כהונה תיחשב לפי הלוח העברי.
: (ב) כהונתם של רב ראשי לישראל ושל חבר מועצה נבחר תתחיל בתום כהונתם של קודמיהם, ובבחירות הראשונות לפי חוק זה - עם בחירתם.
: (ג) הבחירות לרבנים הראשיים לישראל ולחברי המועצה הנבחרים ייערכו לא יותר משלושה חדשים ולא פחות מחודש אחד לפני תום כהונתם של המכהנים אותה שעה.
: ((לפי [[סעיף 1 לחוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה), התשפ&quot;ג-2023]], על אף הוראות סעיף זה, (1) שני הרבנים הראשיים לישראל שכיהנו ערב יום 5.7.2023, יוסיפו לכהן עד יום כ&quot;ה בסיוון התשפ&quot;ד (1 ביולי 2024); (2) חברי המועצה הנבחרים כמשמעותם [[בסעיף 4(א)(3)]] שכיהנו ערב יום 5.7.2023, יוסיפו לכהן עד יום י&quot;ב באלול התשפ&quot;ד (15 בספטמבר 2024).))

@ 17. חלוקת התפקידים של הרבנים הראשיים לישראל (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: (א) במשך מחצית תקופת כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל ישמש האחד נשיא המועצה והאחד נשיא בית הדין הרבני הגדול, ובמחצית השניה יתחלפו בתפקידיהם; הרב הראשי לישראל המשמש בתפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול לא יפעל בתפקידים ולא ישתמש בסמכויות המוקנים על פי דין או על פי המקובל לנשיא המועצה.
: (ב) תוך שבעה ימים מיום תחילת כהונתם יקבעו הרבנים הראשיים לישראל בהסכמה את סדר מילוי תפקידיהם; לא הגיעו לידי הסכמה כאמור, יהיה מי שכיהן בישראל כדיין תקופה ארוכה יותר נשיא בית הדין הרבני הגדול, והוא הדין אם רק אחד מהם כיהן בישראל כדיין; היה הוותק כדיין שווה, או ששניהם לא כיהנו כדיינים, תהיה לקשיש שבהם הזכות לקבוע את סדר מילוי התפקידים.
: (ג) (((פקע).))
: (ד) (((פקע).))

@ 18. התפטרות (תיקון: תשס&quot;ד)
: רב ראשי לישראל וחבר מועצה נבחר רשאי להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לשר; כהונתם נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות הגיע לידי השר, זולת אם חזרו בהם מהתפטרותם לפני כן.

@ 19. התפנות משרה מטעמי בריאות (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי, על פי חוות דעתם של שלושה רופאים שמינה שר הבריאות, לקבוע כי מטעמי בריאות נבצר דרך קבע מרב ראשי לישראל או מחבר מועצה נבחר למלא תפקידו, ומשנקבע כאמור, יתפנה מקומו.

@ 20. רב ראשי לישראל שמקומו נתפנה
: (א) נתפנה מקומו של רב ראשי לישראל שלוש שנים וחצי או יותר לפני תום תקופת כהונתו, ייבחר במקומו רב ראשי לישראל תוך ששה חדשים בדרך שנבחר רב ראשי לישראל על פי חוק זה.
: (ב) היה הרב הראשי לישראל שמקומו נתפנה כאמור בסעיף קטן (א) נשיא המועצה, יהיו סמכויותיו - עד לבחירת הרב הראשי לישראל החדש - לקשיש שבחברי המועצה, ואם היה נשיא בית הדין הרבני הגדול - לוותיק שבדייני בית הדין הרבני הגדול, ובבעלי ותק שווה - לקשיש שבהם.
: (ג) מי שנבחר רב ראשי לישראל לפי סעיף קטן (א) יכהן עד תום תקופת כהונתו של קודמו ויבוא במקומו לענין מילוי התפקידים לפי [[סעיף 17(א)]].
: (ד) נתפנה מקומו של רב ראשי לישראל פחות משלוש שנים וחצי לפני תום תקופת כהונתו, ישמש הרב הראשי לישראל הנותר נשיא המועצה ונשיא בית הדין הרבני הגדול, עד תום תקופת הכהונה; נתפנה גם מקומו, יהיו סמכויות נשיא המועצה לקשיש שבחברי המועצה, וסמכויות נשיא בית הדין הרבני הגדול - לוותיק שבדייני בית הדין הרבני הגדול, ובבעלי ותק שווה - לקשיש שבהם, עד תום תקופת הכהונה.

@ 21. חבר מועצה נבחר שמקומו נתפנה
: (א) נתפנה מקומו של חבר מועצה נבחר, יבוא במקומו הרב מאותה עדה, ספרדי או אשכנזי, אשר קיבל את מספר הקולות הגדול ביותר מבין המועמדים שלא נבחרו, ובלבד שקיבל לא פחות מ-25 קולות; קיבלו שני רבנים או יותר מספר קולות שווה, יבוא במקומו הקשיש שבהם; לא היו מועמדים כאמור, תבחר המועצה רב להיות חבר המועצה.
: (ב) מי שהיה לחבר המועצה לפי סעיף קטן (א) יכהן עד תום תקופת כהונתו של קודמו.

@ 22. נוהל (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) המועצה תקבע בכללים את סדרי זימון ישיבותיה, דרכי עבודתה ונוהלי דיוניה, ורשאית היא לקבעם דרך קבע או לענין מסוים.
: (ב) הרב הצבאי הראשי יוזמן לכל ישיבה של המועצה ותהיה לו זכות הבעת דעה ללא זכות הצבעה.
: ((ראו [[https://www.odata.org.il/dataset/a93a71e2-97f5-4239-af39-4b9182b27005/resource/1a5dfd86-cba1-493d-909c-492db573da4e/download/-.pdf | תקנון עבודת מועצת הרבנות הראשית לישראל]] מיום ז' באדר ב' התשע&quot;ט (14.3.2019).))

@ 23. הוראות משלימות
: (א) נבחר לרב ראשי לישראל מי שאינו תושב ואזרח ישראל, לא ייכנס לכהונתו אלא עם היותו לתושב ולאזרח; לא נהיה הנבחר לתושב ולאזרח תוך ששה חדשים מיום בחירתו, יראו את מקומו כפנוי.
: (ב) מועמד לחבר מועצה נבחר, וכן חבר האסיפה הבוחרת, יהיה יהודי, תושב ואזרח ישראל.
: (ג) חבר המועצה ייכנס לכהונתו לאחר שחתם לפני נשיא המדינה על הצהרה זו:
::: &quot;אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא בנאמנות את תפקידי כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל&quot;.

@ 24. ביקורת מבקר המדינה
: העניינים הכספיים והמנהליים של הרבנות הראשית לישראל יעמדו לביקורת מבקר המדינה.

@ 25. (תיקון: תש&quot;ם) : ((הנוסח שולב [[בחוק הדיינים, תשט&quot;ו-1955]].))
@ 26. : ((הנוסח שולב [[בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל&quot;א-1971]].))
@ 27. : ((הנוסח שולב [[בחוק העונשין, תשל&quot;ז-1977]].))
@ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר), תשכ&quot;א-1961]].))

@ 29. ביטול
: (א) חוק הבחירות למועצת הרבנות הראשית, תשל&quot;ב-1972 - בטל.
: (ב) חוק הבחירות למועצת הרבנות הראשית (הוראות שעה), תשל&quot;ט-1979 - בטל.

@ 30. הוראות מעבר
: (א) הבחירות הראשונות לפי חוק זה לרבנים הראשיים לישראל יתקיימו לא יאוחר מיום א' בניסן תשמ&quot;ג (15 במרס 1983).
: (ב) שני הרבנים הראשיים לישראל שכיהנו ערב קבלת חוק זה בכנסת יוסיפו לכהן עד יום א' בניסן תשמ&quot;ג (15 במרס 1983), ויחולו עליהם הוראות חוק זה; לעניין הוראות [[סעיף 17]] יראו אותם כאילו נבחרו ביום א' בניסן תש&quot;ם (18 במרס 1980).
: (ג) תקופת הכהונה האמורה בסעיף קטן (ב) תיחשב כתקופת כהונה מלאה לעניין [[סעיף 5(ג)]].
: (ד) הבחירות הראשונות לפי חוק זה לחברי המועצה הנבחרים ייערכו תוך ששה חדשים מיום קבלת חוק זה בכנסת, וחברי מועצת הרבנות הראשית שכיהנו ערב היום האמור יוסיפו לכהן עד לקיום הבחירות לפי סעיף קטן זה.
: (ה) חברי המועצה לפי [[סעיף 4(2)]] ייכנסו לתפקידם ביום שנבחרו חברי המועצה הנבחרים לפי סעיף קטן (ד).

@ 31. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: (((הנוסח הקבוע):)) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט וועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
: (((הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-25):)) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

@ 31א. אגרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: (((הנוסח הקבוע):)) השר רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע אגרות בעד בחינות שעורכת המועצה במסגרת תפקידיה כאמור [[בסעיף 2]].
: (((הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-25):)) השר רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע אגרות בעד בחינות שעורכת המועצה במסגרת תפקידיה כאמור [[בסעיף 2]].
: ((פורסמו [[תקנות הרבנות הראשית לישראל (אגרות), התשע״ו–2016]].))

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ב' בניסן תש&quot;ם (19 במרס 1980).
&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* אהרן אבוחצירא, שר הדתות
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>nl81zyw19vkdl9nun0k1lbs5d95187t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התעבורה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>286539</id>
    <revision>
      <id>3015873</id>
      <parentid>3006935</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T20:59:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו מס' 4</comment>
      <origin>3015873</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1076169" sha1="niu2un67lextj9w1jer590bl04oqpvs" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התעבורה, תשכ&quot;א-1961
=== תקנות לביצוע [[הפקודה]] ===

&lt;מאגר תקן 2095576 קוד a163Y00000DuRHkQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 1425|תקנות התעבורה|1128)), ((2518|תיקון|1183)), ((2525|ת&quot;ט|1183)); ((תשכ&quot;ב, 354|תיקון|1222)), ((1442|תיקון מס' 2|1278)), ((2213|תיקון מס' 3|1333)), ((2681|תיקון מס' 4|1366)); ((תשכ&quot;ג, 221|תיקון|1384)), ((730|תיקון מס' 2|1397)), ((1505|תיקון מס' 3|1451)), ((2109|תיקון מס' 4|1490)), ((2151|ת&quot;ט|1491)); ((תשכ&quot;ד, 242|תיקון|1511)), ((330|תיקון מס' 2|1518)), ((389|תיקון מס' 3|1522)), ((788|תיקון מס' 4|1545)), ((1024|תיקון מס' 5|1563)), ((1208|תיקון מס' 6|1576)), ((1379|תיקון מס' 7|1590)), ((1564|תיקון מס' 8|1604)), ((1786|תיקון מס' 9|1620)), ((1786|תיקון מס' 10|1620)); ((תשכ&quot;ה, 184|תיקון|1637)), ((276|ת&quot;ט|1641)), ((376|תיקון מס' 2|1647)), ((377|תיקון מס' 3|1647)), ((1353|תיקון מס' 4|1683)), ((1398|ת&quot;ט|1685)), ((1518|תיקון מס' 5|1697)), ((1576|תיקון מס' 6|1700)), ((2210|תיקון מס' 7|1736)), ((2564|ת&quot;ט|1758)), ((2276|תיקון מס' 8|1739)), ((2583|תיקון מס' 9|1762)), ((2752|ת&quot;ט|1774)); ((תשכ&quot;ו, 213|תיקון|1792)), ((214|תיקון מס' 2|1792)), ((519|ת&quot;ט|1812)), ((570|תיקון מס' 3|1815)), ((882|תיקון מס' 4|1837)), ((1681|תיקון מס' 5|1862)), ((2440|תיקון מס' 6|1903)); ((תשכ&quot;ז, 27|ת&quot;ט|1935)), ((214|תיקון מס' 6 [תשכ&quot;ו] (תיקון)|1948)), ((333|תיקון|1955)), ((416|תיקון מס' 2|1960)), ((1567|תיקון מס' 3|2006)), ((2896|תיקון מס' 4|2081)), ((2896|תיקון מס' 5|2081)), ((3164|תיקון מס' 6|2098)); ((תשכ&quot;ח, 320|תיקון|2141)), ((1434|תיקון מס' 2|2222)), ((1782|תיקון מס' 3|2245)); ((תשכ&quot;ט, 125|תיקון|2300)), ((186|תיקון מס' 2|2306)), ((421|תיקון מס' 3|2317)), ((649|תיקון מס' 4|2330)), ((1145|תיקון מס' 5|2365)), ((1741|תיקון מס' 6|2414)), ((1742|תיקון מס' 7|2414)); ((תש&quot;ל, 501|תיקון|2486)), ((602|תיקון מס' 2|2495)), ((699|תיקון מס' 3|2501)), ((1044|תיקון מס' 4|2523)), ((1090|תיקון מס' 5|2528)), ((1476|תיקון מס' 6|2548)), ((1604|תיקון מס' 7|2560)), ((1718|תיקון מס' 8|2573)), ((1767|תיקון מס' 9|2577)), ((2049|ת&quot;ט|2591)), ((2152|תיקון מס' 10|2601)), ((2237|תיקון מס' 11|2610)); ((תשל&quot;א, 560|תיקון|2664)), ((631|תיקון מס' 2|2673)), ((657|תיקון מס' 3|2675)), ((1658|תיקון מס' 4|2746)); ((תשל&quot;ב, 228|תיקון|2770)), ((324|תיקון מס' 2|2779)), ((460|תיקון מס' 4 [תשל&quot;א] (תיקון)|2791)), ((864|תיקון מס' 4|2825)), ((908|תיקון מס' 3|2829)), ((1089|תיקון מס' 3 (תיקון)|2843)), ((1250|תיקון מס' 5|2855)), ((1358|ת&quot;ט|2865)); ((תשל&quot;ג, 18|תיקון|2909)), ((178|תיקון מס' 2|2925)), ((1450|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: מס' 3]|3015)); ((תשל&quot;ד, 1160|תיקון|3168)), ((1219|תיקון מס' 2|3172)), ((1265|תיקון מס' 3|3179)); ((תשל&quot;ה, 173|תיקון|3241)), ((676|תיקון מס' 2|3282)), ((1094|ת&quot;ט|3303)), ((1335|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: מס' 3]|3320)), ((1660|תיקון מס' 4 (תיקון) [צ&quot;ל: מס' 3 (תיקון)]|3334)), ((1813|תיקון מס' 5 [צ&quot;ל: מס' 4]|3343)), ((2029|תיקון מס' 6 [צ&quot;ל: מס' 5]|3357)); ((תשל&quot;ו, 2|תיקון|3394)), ((250|תיקון מס' 6 [צ&quot;ל: מס' 2]|3414)), ((536|תיקון מס' 7 [צ&quot;ל: מס' 3]|3437)), ((917|תיקון מס' 8 [צ&quot;ל: מס' 4]|3470)), ((2666|תיקון מס' 8 [צ&quot;ל: מס' 5]|3588)); ((תשל&quot;ז, 207|תיקון|3607)), ((532|תיקון מס' 2|3635)), ((908|תיקון מס' 3|3663)), ((1995|תיקון מס' 4|3727)), ((2120|תיקון מס' 7 [צ&quot;ל: מס' 5]|3735)), ((2134|תיקון מס' 5 [צ&quot;ל: מס' 6]|3736)), ((2140|תיקון מס' 6 [צ&quot;ל: מס' 7]|3736)), ((2476א|תיקון מס' 8|3753א)); ((תשל&quot;ח, 702|תיקון|3814)), ((984|תיקון מס' 2|3831)), ((990|תיקון מס' 3|3831)), ((1382|תיקון מס' 5|3853)), ((1428|תיקון מס' 4|3856)), ((1790|תיקון מס' 6|3873)), ((1985|תיקון מס' 7|3883)), ((2060|תיקון מס' 8|3888)); ((תשל&quot;ט, 2|תיקון|3897)), ((87|תיקון מס' 2|3903)), ((476|תיקון מס' 4|3933)), ((887|תיקון מס' 3|3959)), ((1097|תיקון מס' 4|3976)), ((1214|תיקון מס' 5|3984)), ((1669|תיקון מס' 6|4010)), ((1871|תיקון מס' 7|4025)); ((תש&quot;ם, 730|תיקון|4075)), ((1188|תיקון מס' 2|4102)), ((1260|תיקון מס' 3|4107)), ((1396|תיקון מס' 4|4113)), ((1617|תיקון מס' 5|4125)), ((1767|תיקון מס' 6|4131)), ((2114|תיקון מס' 7|4148)), ((2147|תיקון מס' 8|4150)), ((2206|תיקון מס' 9|4155)); ((תשמ&quot;א, 101|תיקון|4174)), ((212|תיקון מס' 2|4184)), ((220|תיקון מס' 3|4184)), ((360|ת&quot;ט|4194)), ((714|תיקון מס' 4|4214)), ((887|תיקון מס' 5|4224)), ((1073|תיקון מס' 6|4240)), ((1214|תיקון מס' 7|4252)); ((תשמ&quot;ב, 489|תיקון|4306)), ((790|תיקון מס' 2|4332)), ((830|תיקון מס' 3|4335)), ((1259|תיקון מס' 4|4375)), ((1310|תיקון מס' 5|4380)), ((1604|תיקון מס' 6|4402)); ((תשמ&quot;ג, 175|תיקון|4423)), ((899|תיקון מס' 2|4469)), ((950|תיקון מס' 3|4472)), ((1594|תיקון מס' 4|4506)), ((1619|תיקון מס' 5|4508)); ((תשמ&quot;ד, 31|תיקון|4530)), ((691|תיקון מס' 2|4574)), ((951|תיקון מס' 3|4594)), ((1737|תיקון מס' 4|4646)), ((2086|תיקון מס' 5|4675)), ((2468|תיקון מס' 5 (תיקון)|4694)); ((תשמ&quot;ה, 363|תיקון|4732)), ((578|תיקון מס' 2|4754)), ((723|תיקון מס' 3|4764)), ((1696|תיקון מס' 4|4834)); ((תשמ&quot;ו, 274|תיקון מס' 5|4882)), ((277|תיקון מס' 6|4882)), ((436|תיקון מס' 7|4894)), ((1138|תיקון מס' 8|4951)), ((1438|תיקון מס' 9|4969)); ((תשמ&quot;ז, 374|תיקון מס' 10|5002)), ((540|ת&quot;ט|5010)), ((968|תיקון מס' 11|5034)), ((1010|תיקון מס' 12|5037)), ((1031|תיקון מס' 13|5038)); ((תשמ&quot;ח, 174|תיקון מס' 15|5066)), ((297|תיקון מס' 16|5073)), ((800|תיקון מס' 17|5106)), ((948|ת&quot;ט|5117)); ((תשמ&quot;ט, 250|תיקון מס' 18|5153)), ((255|תיקון מס' 19|5153)), ((609|תיקון מס' 20|5174)), ((658|תיקון מס' 21|5176)), ((894|תיקון מס' 22|5189)), ((1111|תיקון מס' 23|5201)), ((1326|תיקון מס' 24|5214)), ((1435|תיקון מס' 25|5219)), ((1467|תיקון מס' 26|5221)); ((תש&quot;ן, 261|תיקון|5241)), ((380|תיקון מס' 2|5249)), ((583|תיקון מס' 3|5264)), ((711|תיקון מס' 4|5272)), ((1215|תיקון מס' 5|5290)); ((תשנ&quot;א, 102|תיקון|5301)), ((135|תיקון מס' 2|5302)), ((242|תיקון מס' 3|5309)), ((286|תיקון מס' 4|5314)), ((352|תיקון מס' 5|5317)), ((458|תיקון מס' 6|5325)), ((458|תיקון מס' 7|5325)), ((460|תיקון מס' 8|5325)), ((803|תיקון מס' 9|5348)), ((812|תיקון מס' 10|5350)), ((836|תיקון מס' 11|5354)); ((תשנ&quot;ב, 386|תיקון|5395)), ((387|תיקון מס' 2|5395)), ((472|תיקון מס' 3|5401)), ((711|תיקון מס' 4|5417)), ((742|תיקון מס' 5|5419)), ((1169|תיקון מס' 6|5451)), ((1310|תיקון מס' 7|5458)), ((1310|תיקון מס' 8|5458)); ((תשנ&quot;ג, 43|תיקון|5478)), ((175|תיקון מס' 2|5486)), ((334|תיקון מס' 3|5497)), ((429|תיקון [תשנ&quot;ב] מס' 5 (תיקון)|5503)), ((429|תיקון מס' 4|5503)), ((774|תיקון מס' 5|5518)), ((824|ת&quot;ט|5522)), ((862|תיקון מס' 6|5524)), ((898|תיקון מס' 7|5528)), ((980|תיקון מס' 8|5535)); ((תשנ&quot;ד, 73|תיקון|5555)), ((142|תיקון מס' 2|5558)), ((252|ת&quot;ט|5565)), ((656|תיקון מס' 3|5581)), ((893|תיקון מס' 4|5600)), ((1178|תיקון מס' 5|5613)), ((1304|תיקון מס' 6|5620)); ((תשנ&quot;ה, 361|תיקון|5640)), ((589|תיקון מס' 2|5654)), ((1237|תיקון מס' 3|5670)), ((1622|תיקון מס' 4|5691)), ((1702|תיקון מס' 5|5695)); ((תשנ&quot;ו, 230|תיקון|5721)), ((282|תיקון מס' 2|5724)), ((555|תיקון מס' 3|5736)), ((652|תיקון מס' 4|5740)), ((818|ת&quot;ט|5747)), ((985|הוראת שעה|5759)), ((997|תיקון מס' 5|5760)); ((תשנ&quot;ז, 144|תיקון|5796)), ((280|תיקון (תיקון)|5801)), ((281|תיקון מס' 2|5801)), ((426|תיקון מס' 3|5813)), ((427|תיקון [תשנ&quot;ו] מס' 5 (תיקון)|5813)), ((521|תיקון מס' 4|5821)), ((593|ת&quot;ט|5825)), ((878|תיקון מס' 5|5836)), ((1223|תיקון מס' 6|5852)); ((תשנ&quot;ח, 8|תיקון|5856)), ((74|תיקון מס' 2|5860)), ((253|תיקון מס' 3|5871)), ((278|תיקון מס' 4|5872)), ((436|ת&quot;ט|5883)), ((700|תיקון מס' 5|5872)), ((745|תיקון [תשנ&quot;ו] מס' 5 (תיקון)|5900)), ((772|תיקון מס' 6|5902)), ((794|ת&quot;ט|5903)), ((1228|תיקון מס' 7|5922)); ((תשנ&quot;ט, 44|תיקון|5934)), ((113|תיקון מס' 2|5939)), ((297|תיקון מס' 3|5948)), ((523|תיקון מס' 4|5960)), ((566|ת&quot;ט|5962)), ((733|תיקון מס' 5|5970)), ((969|תיקון מס' 6|5983)), ((996|תיקון מס' 7|5984)), ((1135|תיקון מס' 8|5995)); ((תש&quot;ס, 299|תיקון|6018)), ((639|תיקון מס' 2|6039)), ((666|תיקון מס' 3|6041)); ((תשס&quot;א, 222|תיקון|6073)), ((409|תיקון מס' 2|6085)), ((698|תיקון [תש&quot;ס] מס' 2 (תיקון)|6097)), ((698|תיקון מס' 3|6097)), ((814|תיקון מס' 4|6106)), ((1072|תיקון מס' 5|6125)); ((תשס&quot;ב, 26|תיקון|6127)), ((26|הוראת שעה|6127)), ((82|תיקון מס' 2|6132)), ((350|תיקון [תש&quot;ס] מס' 2 (תיקון מס' 2)|6147)), ((615|תיקון מס' 3|6162)), ((786|תיקון מס' 4|6172)), ((1201|תיקון מס' 5|6189)); ((תשס&quot;ג, 71|תיקון|6202)), ((111|תיקון מס' 2|6204)), ((128|תיקון מס' 3|6205)), ((415|תיקון מס' 4|6220)), ((636|ת&quot;ט|6232)), ((696|תיקון מס' 5|6238)), ((1145|תיקון מס' 5 [צ&quot;ל: מס' 6]|6267)), ((1149|תיקון מס' 4 (תיקון)|6267)); ((תשס&quot;ד, 38|הוראת שעה [תשס&quot;ב] (תיקון)|6272)), ((80|תיקון|6277)), ((95|תיקון מס' 2|6279)), ((278|תיקון מס' 3|6295)), ((496|תיקון מס' 4|6313)), ((502|תיקון מס' 5|6314)), ((504|תיקון מס' 6|6315)); ((תשס&quot;ה, 66|תיקון|6344)), ((113|תיקון מס' 2|6345)), ((165|הוראת שעה [תשס&quot;ב] (תיקון)|6349)), ((292|תיקון מס' 3|6360)), ((440|תיקון מס' 4|6370)), ((440|תיקון מס' 5|6370)), ((633|תיקון מס' 6|6383)), ((634|תיקון מס' 7|6383)), ((635|תיקון [תש&quot;ס] מס' 2 (תיקון מס' 3)|6383)), ((653|תיקון מס' 8|6387)), ((654|תיקון [תשנ&quot;ג] מס' 8 (תיקון)|6387)), ((769|תיקון מס' 9|6395)), ((795|תיקון מס' 10|6398)), ((796|תיקון מס' 11|6398)), ((896|תיקון מס' 12|6415)), ((992|תיקון מס' 13|6424)), ((992|תיקון מס' 3 (תיקון)|6424)), ((998|תיקון מס' 14|6424)), ((999|תיקון מס' 15|6424)), ((1003|הוראת שעה מס' 2|6424)); ((תשס&quot;ו, 12|תיקון [תשס&quot;ה] (תיקון)|6429)), ((204|תיקון|6446)), ((205|תיקון מס' 2|6446)), ((207|תיקון מס' 3|6446)), ((252|תיקון מס' 4|6448)), ((416|תיקון מס' 5)), ((475|תיקון [תשס&quot;ה] מס' 5 (תיקון)|6462)), ((498|תיקון מס' 6|6464)), ((597|תיקון מס' 7|6470)), ((698|תיקון מס' 8|6474)), ((764|תיקון מס' 9|6480)), ((765|תיקון מס' 10|6480)), ((772|תיקון מס' 11|6481)), ((772|הוראת שעה|6481)), ((778|תיקון מס' 12|6482)), ((986|תיקון מס' 13|6498)), ((987|תיקון מס' 14|6498)), ((1146|תיקון מס' 7 (תיקון)|6514)), ((1146|תיקון מס' 15|6514)), ((1147|תיקון מס' 16|6514)); ((תשס&quot;ז, 22|הוראת שעה|6521)), ((407|תיקון|6547)), ((462|תיקון [תשס&quot;ו] מס' 7 (תיקון)|6552)), ((582|תיקון מס' 2|6564)), ((582|תיקון [תשס&quot;ה] מס' 3 (תיקון)|6564)), ((753|תיקון מס' 3|6582)), ((754|תיקון מס' 4|6582)), ((1075|תיקון מס' 5|6605)), ((1076|תיקון מס' 6|6605)), ((1076|תיקון מס' 7|6605)), ((1080|תיקון מס' 8|6606)), ((1112|תיקון מס' 9|6610)), ((1113|תיקון מס' 10|6610)), ((1113|תיקון [תשס&quot;ה] מס' 3 (תיקון) (תיקון)|6610)), ((1129|תיקון [תשס&quot;ו] מס' 7 (תיקון מס' 2)|6611)); ((תשס&quot;ח, 38|תיקון|6616)), ((118|הוראת שעה|6624)), ((118|הוראת שעה [תשס&quot;ו] (תיקון)|6624)), ((215|תיקון מס' 2|6630)), ((217|תיקון מס' 3|6630)), ((306|תיקון מס' 4|6636)), ((598|תיקון מס' 5|6653)), ((866|תיקון מס' 6|6669)), ((878|תיקון מס' 7|6671)), ((912|תיקון מס' 8|6674)), ((1020|תיקון [תשס&quot;ה] מס' 3 (תיקון)|6681)), ((1236|תיקון מס' 9|6703)), ((1359|תיקון מס' 10|6708)), ((1360|תיקון מס' 11|6708)); ((תשס&quot;ט, 66|תיקון|6720)), ((66|תיקון מס' 2|6720)), ((200|תיקון מס' 3|6729)), ((389|תיקון מס' 4|6744)), ((431|תיקון מס' 5|6749)), ((596|תיקון מס' 6|6763)), ((812|תיקון מס' 7|6769)), ((1148|תיקון מס' 8|6797)), ((1188|תיקון מס' 5 (תיקון)|6801)), ((1188|תיקון מס' 9|6801)), ((1189|תיקון מס' 10|6801)), ((1190|תיקון [תשס&quot;ה] מס' 3 (תיקון)|6801)), ((1276|תיקון מס' 11|6807)), ((1276|הוראת שעה [תשס&quot;ו] (תיקון)|6807)), ((1334|ת&quot;ט|6810)); ((תש&quot;ע, 50|תיקון|6819)), ((114|תיקון מס' 2|6825)), ((114|תיקון מס' 3|6825)), ((614|תיקון מס' 4|6854)), ((614|תיקון מס' 5|6854)), ((746|תיקון והוראת שעה|6865)), ((878|תיקון [תשס&quot;ה] מס' 3 (תיקון)|6870)), ((879|תיקון [תשס&quot;ה] מס' 5 (תיקון)|6870)), ((879|תיקון מס' 6|6870)), ((1147|תיקון מס' 7|6894)), ((1148|תיקון מס' 8|6894)), ((1148|תיקון מס' 9|6894)), ((1266|תיקון מס' 10|6900)), ((1266|תיקון מס' 11|6900)), ((1393|תיקון מס' 12|6910)), ((1499|תיקון מס' 13|7013)), ((1490|תיקון מס' 14|7013)); ((תשע&quot;א, 97|תיקון|6936)), ((272|תיקון מס' 2|6951)), ((434|תיקון [תש&quot;ע] מס' 12 (תיקון)|6960)), ((620|תיקון מס' 3|6972)), ((685|תיקון מס' 4|6976)), ((868|תיקון מס' 5|6989)), ((869|תיקון מס' 6|6989)), ((977|תיקון מס' 7|7002)), ((978|תיקון מס' 8|7002)), ((979|תיקון מס' 9|7002)), ((1150|תיקון [תש&quot;ע] מס' 12 (תיקון מס' 2)|7013)); ((תשע&quot;ב, 200|תיקון|7053)), ((518|תיקון מס' 4 [תשע&quot;א] (תיקון)|7070)), ((528|תיקון מס' 2|7072)), ((529|תיקון מס' 3|7072)), ((687|תיקון מס' 4|7082)), ((999|תיקון מס' 5|7106)), ((1079|תיקון מס' 6|7113)), ((1141|תיקון מס' 7|7119)), ((1390|תיקון מס' 8|7139)), ((1521|תיקון מס' 9|7146)), ((1632|תיקון מס' 10|7157)), ((1707|תיקון מס' 11|7164)); ((תשע&quot;ג, 200|הוראת שעה|7182)), ((211|תיקון|7184)), ((390|תיקון מס' 2|7198)), ((593|תיקון מס' 3|7210)), ((645|תיקון מס' 4|7214)), ((646|תיקון מס' 5|7214)), ((820|תיקון מס' 6|7229)), ((882|תיקון מס' 7|7232)), ((1211|תיקון מס' 8|7251)), ((1212|תיקון מס' 9|7251)), ((1213|תיקון מס' 10|7251)), ((1374|תיקון מס' 11|7260)), ((1535|תיקון מס' 12|7269)), ((1615|תיקון מס' 13|7282)); ((תשע&quot;ד, 26|תיקון|7290)), ((26|תיקון מס' 2|7290)), ((303|תיקון מס' 3|7312)), ((1056|תיקון מס' 4|7367)), ((1056|תיקון מס' 5|7367)), ((1119|תיקון מס' 6|7375)), ((1200|תיקון מס' 7|7384)), ((1586|תיקון מס' 8|7405)), ((1626|תיקון מס' 9|7407)), ((1626|תיקון מס' 10|7407)), ((1698|תיקון מס' 11|7415)), ((1701|תיקון מס' 12|7415)), ((1723|תיקון מס' 13|7417)), ((1759|ת&quot;ט|7422)); ((תשע&quot;ה, 334|תיקון|7450)), ((793|תיקון מס' 2|7484)), ((950|הוראת שעה|7494)), ((1217|תיקון מס' 3|7511)), ((1222|תיקון [תשס&quot;ה] מס' 3 (תיקון)|7511)), ((1846|תיקון מס' 4|7546)), ((1887|תיקון מס' 5|7551)), ((1904|ת&quot;ט|7552)); ((תשע&quot;ו, 174|תיקון [תשס&quot;ה] מס' 3 (תיקון)|7572)), ((514|תיקון|7597)), ((516|תיקון [תשע&quot;ד] מס' 14 (תיקון)|7597)), ((732|תיקון מס' 2|7617)), ((776|תיקון מס' 3|7623)), ((797|הוראת שעה|7626)), ((1050|תיקון מס' 4|7648)), ((1575|תיקון מס' 5|7685)), ((1694|תיקון מס' 6|7694)), ((2266|תיקון מס' 7|7715)); ((תשע&quot;ז, 43|תיקון|7721)), ((329|תיקון מס' 2|7743)), ((442|תיקון מס' 3|7750)), ((596|תיקון מס' 4|7766)), ((724|תיקון מס' 5|7779)), ((764|תיקון מס' 6|7783)), ((997|תיקון מס׳ 7|7803)), ((1177|תיקון מס׳ 8|7822)), ((1646|תיקון מס׳ 9|7849)), ((1752|תיקון מס׳ 10|7865)), ((1752|תיקון מס׳ 11|7865)); ((תשע&quot;ח, 124|תיקון|7874)), ((187|תיקון מס' 2|7882)), ((234|תיקון מס' 3|7887)), ((236|תיקון מס' 4|7887)), ((312|תיקון מס' 5|7895)), ((784|תיקון מס' 6|7924)), ((954|תיקון מס' 7|7947)), ((1030|תיקון מס' 8|7955)), ((1081|תיקון מס' 9|7963)), ((1812|תיקון מס' 10|7987)), ((1876|תיקון מס׳ 11|7992)), ((2067|תיקון מס' 12|8011)), ((2067|תיקון מס' 13|8011)), ((2186|תיקון מס' 14|8022)), ((2254|תיקון מס' 15|8029)), ((2628|תיקון מס' 16|8057)), ((2689|תיקון מס' 17|8063)); ((תשע&quot;ט, 366|תיקון|8082)), ((366|תיקון [תשס&quot;ה] מס' 3 (תיקון)|8082)), ((498|תיקון מס' 2|8087)), ((1347|תיקון מס' 3|8109)), ((1512|תיקון מס' 4|8126)), ((2294|תיקון מס' 5|8175)), ((2994|תיקון מס' 6|8189)), ((3338|תיקון מס' 7|8232)), ((4008|תיקון מס' 7א [קודם: הוראת שעה]|8270)), ((4012|תיקון מס' 8|8270)), ((4020|ת&quot;ט|8272)), ((4034|תיקון מס' 9|8275)), ((4035|הוראת שעה (מס' 2)|8275)); ((תש&quot;ף, 138|הוראת שעה [תשע&quot;ט] (תיקון)|8296)), ((224|תיקון|8307)), ((224|תיקון מס' 2|8307)), ((320|תיקון מס' 3|8314)), ((418|הוראת שעה|8325)), ((638|הוראת שעה [תשע&quot;ט] (תיקון מס' 2)|8353)), ((766|הוראת שעה מס' 2|8388)), ((852|הוראת שעה מס' 3|8407)), ((860|הוראת שעה מס' 2 (תיקון)|8411)), ((978|תיקון מס' 4|8443)), ((1002|ת&quot;ט|8449)), ((1048|הוראת שעה (תיקון)|8465)), ((1050|תיקון מס' 2 (תיקון)|8466)), ((1376|תיקון מס' 5|8553)), ((1592|הוראת שעה מס' 3 (תיקון)|8608)), ((1878|הוראת שעה מס' 2 (תיקון מס' 2)|8675)), ((1932|תיקון מס' 6|8683)); ((תשפ&quot;א, 8|הוראת שעה|8774)), ((544|תיקון|8923)), ((926|תיקון מס' 2|8992)), ((1426|הוראת שעה מס' 5|9066)), ((1440|תיקון מס' 3|9071)), ((1440|תיקון מס' 4|9071)), ((1540|תיקון מס' 5|9093)), ((1540|תיקון מס' 6|9093)), ((1722|תיקון מס' 7|9125)), ((2264|הוראת שעה מס' 5 (תיקון)|9221)), ((2562|תיקון מס' 8|9258)), ((2780|הוראת שעה מס' 6|9292)), ((2916|תיקון מס' 9|9314)), ((3358|תיקון מס' 10|9436)) ((3850|הוראת שעה מס׳ 6 (תיקון)|9529)); ((תשפ&quot;ב, 134|הוראת שעה|9653)), ((894|תיקון|9732)), ((1082|תיקון מס' 2|9785)), ((1134|תיקון מס' 3|9796)), ((1442|תיקון מס' 8 (תיקון)|9859)), ((1528|הוראת שעה [תש&quot;ף] מס' 2 (תיקון)|9875)), ((1712|תיקון מס' 4|9918)), ((2668|הוראת שעה [תשע&quot;ט] (תיקון)|10114)), ((2966|תיקון מס' 5|10173)), ((3336|תיקון מס' 6|10234)); ((תשפ״ג, 24|תיקון|10344)), ((240|תיקון מס׳ 2|10380)), ((324|תיקון מס' 3|10394)), ((396|תיקון מס' 4|10406)), ((1056|תיקון מס' 5|10568)), ((1166|תיקון מס' 6|10602)), ((1168|תיקון מס' 7|10603)), ((1218|תיקון מס' 8|10612)), ((2118|תיקון מס' 9|10721)); ((תשפ&quot;ד, 86|תיקון|10811)), ((102|הוראת שעה מס' 3|10818)), ((164|הוראת שעה מס' 3 (תיקון)|10836)), ((288|הוראת שעה מס' 3 (תיקון מס' 2)|10861)), ((682|הוראת שעה מס' 3 (תיקון מס' 3)|10933)), ((704|תיקון מס' 2|10941)), ((704|תיקון מס' 3|10941)), ((740|הוראת שעה - חרבות ברזל (מס' 2)|10956)), ((1520|תיקון מס' 4|11113)), ((1562|הוראת שעה - חרבות ברזל) (מס' 3)|11122)), ((1856|הוראת שעה מס' 3 (תיקון מס' 4)|11186)), ((1928|תיקון מס' 5|11203)), ((2270|תיקון מס' 6|11234)), ((2458|תיקון מס' 7|11275)), ((2986|תיקון מס' 4 (תיקון)|11369)), ((3394|תיקון מס' 8|11431)); ((תשפ&quot;ה, 506|תיקון|11609)), ((1050|הוראת שעה - חרבות ברזל (מס' 2)|11721)), ((1846|הוראת שעה מס' 2|11886)), ((1950|ת&quot;ט|11904)), ((1968|הוראת שעה מס' 2 (תיקון)|11912)), ((2346|תיקון מס' 2|11993)), ((2346|תיקון מס' 3|11993)), ((2486|תיקון מס' 4|12025)), ((2527|הוראת שעה מס' 4|12028)); ((תשפ&quot;ו, 134|תיקון|12075)), ((852|תיקון מס' 2|12215)), ((942|תיקון מס' 3|12228)), ((1144|הוראת שעה - חרבות ברזל|12267)), ((1386|הוראת שעה|12278)), ((1416|הוראת שעה (תיקון)|12289)), ((1590|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|12311)), ((1600|הוראת שעה (תיקון מס' 3)|12316)), ((1680|הוראת שעה (תיקון מס' 4)|12338)), ((2112|תיקון מס' 4|12386)). &lt;!-- תיקון אחרון: תשפ&quot;ו-10 --&gt;

''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ה, 1856|הודעת התעבורה (אגרות)|4851)); ((תשמ&quot;ו, 248|ת&quot;ט|4879)); ((תשמ&quot;ט, 1182|הודעת התעבורה (אגרות)|5207)), ((1336|ת&quot;ט|5214)); ((תש&quot;ן, 329|הודעת התעבורה (אגרות)|5245)), ((916|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5283)); ((תשנ&quot;א, 494|הודעת התעבורה (אגרות)|5329)), ((638|ת&quot;ט|5336)), ((1114|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5375)); ((תשנ&quot;ב, 715|הודעת התעבורה (אגרות)|5417)), ((1412|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5462)); ((תשנ&quot;ג, 338|הודעת התעבורה (אגרות)|5498)), ((1026|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5537)); ((תשנ&quot;ד, 615|הודעת התעבורה (אגרות)|5578)), ((1241|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5616)), ((1310|ת&quot;ט|5620)); ((תשנ&quot;ה, 662|הודעת התעבורה (אגרות)|5657)), ((1702|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5695)), ((1712|ת&quot;ט|5695)); ((תשנ&quot;ו, 535|הודעת התעבורה (אגרות)|5734)), ((1470|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5775)), ((1494|ת&quot;ט|5778)); ((תשנ&quot;ז, 370|הודעת התעבורה (אגרות)|5808)), ((972|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5843)); ((תשנ&quot;ח, 367|הודעת התעבורה (אגרות)|5878)), ((504|ת&quot;ט|5885)), ((1123|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5917)); ((תשנ&quot;ט, 337|הודעת התעבורה (אגרות)|5950)); ((תש&quot;ס, 339|הודעת התעבורה (אגרות)|6020)), ((813|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|6049)); ((תשס&quot;א, 1004|הודעת התעבורה (אגרות)|6120)); ((תשס&quot;ב, 451|הודעת התעבורה (אגרות)|6153)), ((1206|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|6189)); ((תשס&quot;ג, 534|הודעת התעבורה (אגרות)|6227)); ((תשס&quot;ו, 623|הודעת התעבורה (אגרות)|6471)); ((תשס&quot;ז, 692|הודעת התעבורה (אגרות)|6576)); ((תשס&quot;ח, 841|הודעת התעבורה (אגרות)|6665)); ((תשס&quot;ט, 634|הודעת התעבורה (אגרות)|6765)); ((תש&quot;ע, 817|הודעת התעבורה (אגרות)|6868)); ((תשע&quot;א, 739|הודעת התעבורה (אגרות)|6983)); ((תשע&quot;ב, 980|הודעת התעבורה (אגרות)|7105)); ((תשע&quot;ג, 806|הודעת התעבורה (אגרות)|7227)); ((תשע&quot;ד, 1006|הודעת התעבורה (אגרות)|7361)); ((תשע&quot;ה, 1036|הודעת התעבורה (אגרות)|7500)); ((תשע&quot;ו, 1056|הודעת התעבורה (אגרות)|7648)); ((תשע&quot;ז, 696|הודעת התעבורה (אגרות)|7776)); ((תשע&quot;ח, 982|הודעת התעבורה (אגרות)|7950)); ((תשע&quot;ט, 2297|הודעת התעבורה (אגרות)|8175)); ((תש&quot;ף, 588|הודעת התעבורה (אגרות)|8346)); ((תשפ&quot;א, 2050|הודעת התעבורה (אגרות)|9181)); ((תשפ&quot;ב, 2054|הודעת התעבורה (אגרות)|9997)); ((תשפ&quot;ג, 1738|הודעת התעבורה (אגרות)|10641)); ((תשפ&quot;ד, 1036|הודעת התעבורה (עדכון גבולות קבוצות מחיר)|11017)), ((1738|הודעת התעבורה (אגרות)|11161)); ((תשפ&quot;ה, 426|הודעת התעבורה (עדכון גבולות קבוצות מחיר)|11594)), ((1182|הודעת התעבורה (אגרות)|11753)), ((1222|ת&quot;ט|11762)); ((תשפ&quot;ו, 484|הודעת התעבורה (עדכון גבולות קבוצות מחיר)|12149)), ((1890|הודעת התעבורה (אגרות)|12353)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#1|סעיפים 2]], [[+#3|4]], [[+#11|8]], [[+#19|12]], [[+#30|19ב]], [[+#70|23]] [[+#75|ו-24]] [[=הפקודה|לפקודת התעבורה]] (להלן - הפקודה), [[פקודת סדרי השלטון והמשפט|סעיפים 14(א)]] [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], [[סעיף 76 לפקודה|וסעיף 3 לפקודת התעבורה (תיקון), תש&quot;ט-1948]], אני מתקין תקנות אלה ומצווה לאמור:
&lt;מידע נוסף: טבלאות שקופות&gt;

__TOC__

= חלק א': כללי (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ל-3) =

== פרק ראשון: פרשנות (תיקון: תש&quot;ל-3, תשע״ח-11) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;א-2, תשל&quot;ב-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ה-7, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח-2, תשל&quot;ח-3, תשל&quot;ח-4, תש&quot;ם-7, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט-2, תשמ&quot;ט-5, תשמ&quot;ט-6, תשמ&quot;ט-7, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ב-8, תשנ&quot;ג-10, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-3, תשנ&quot;ד-6, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-7, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-7, תש&quot;ס-3, תשס&quot;א-4, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-6, תשס&quot;ה-7, תשס&quot;ה-14, תשס&quot;ה-18, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ו-9, תשס&quot;ו-14, תשס&quot;ו-18, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ז-10, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-4, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ח-9, תשס&quot;ט-11, תשס&quot;ט-14, תש&quot;ע-6, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-9, תשע&quot;ג-11, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ד-12, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ו-7, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ח-9, תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;א-14, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ג-9, תשפ&quot;ד-9, תשפ&quot;ד-16, תשפ&quot;ה-6, תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אוטובוס&quot; - רכב מנועי המיועד להסעת 8 אנשים או יותר, נוסף על הנהג, ושצויין ברשיון הרכב כאוטובוס;
:- &quot;אוטובוס זעיר&quot; - אוטובוס שנתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא מיועד לפי מבנהו להסעת עד תשעה עשר נוסעים בנוסף לנהג;
:: (2) מותקן בו מרכב תקני;
:: (3) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק&quot;ג;
:: (4) הוא מצוין ברשיון הרכב כאוטובוס זעיר או כאוטובוס זעיר ממוגן, לפי הענין;
:- &quot;אוטובוס פרטי&quot; - אוטובוס שאינו רכב ציבורי;
:- &quot;אוטובוס ציבורי&quot; - רכב ציבורי שהוא אוטובוס;
:- &quot;אופנוע&quot; - רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו;
:- &quot;אופנוע להגשת עזרה ראשונה&quot; - אופנוע שהתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא בעל מנוע שהספקו לא יפחת מ-12 קילוואט (16 כוח סוס);
:: (2) הוא נושא עמו דרך קבע ציוד להגשת עזרה ראשונה;
:: (3) ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
:: (4) ניתן לגביו ולגבי הארגז שבו נישא הציוד להגשת עזרה ראשונה, אישור של אגף הרכב במשרד התחבורה;
:: (5) צוין ברישיונו כאופנוע להגשת עזרה ראשונה;
:- &quot;אופניים עם מנוע עזר&quot; - אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחר זה, שמותקן בהם מנוע חשמלי, ושהתקיימו בהם כל אלה:
:: (1) ההספק המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;
:: (2) המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים;
:: (3) כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ&quot;ש;
:: (4) מותקן בהם:
::: (א) צופר או פעמון;
::: (ב) פנס קדמי בעל תאורה לבנה בהתאם [[לתקנה 132(1)]];
::: (ג) פנס אחורי בעל תאורה אדומה בהתאם [[לתקנה 132(2)]];
::: (ד) מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים בהתאם [[לתקנה 132(3)]];
::: (ה) מחזיר אור מאחור בהתאם [[לתקנה 130(3)]];
:: (5) אם הם אופניים שנרכשו לפני יום ג' בתמוז התשע&quot;ד (1 ביולי 2014) (להלן בתקנה זו [[ובסימן ב'3 בפרק השני]] - המועד הקובע) -
::: (א) הם עומדים בדרישות תקן אירופי EN 15194 (להלן - התקן האירופי), העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשעות עבודתו הרגילות ומשקלם הכולל אינו עולה על 30 ק&quot;ג;
::: (ב) לא מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד;
:: (6) אם הם אופניים שנרכשו במועד הקובע או לאחריו -
::: (א) הם עומדים בדרישות תקן רשמי ת&quot;י 15194 - אופניים: &quot;אופניים עם מנוע עזר חשמלי - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה&quot; (להלן - התקן הרשמי), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו [[http://mot.gov.il/|www.mot.gov.il]]; בהעדר הפניה כאמור לא יהיה תוקף לתקן הרשמי לעניין תקנות אלה;
::: (ב) מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד, המפסיקה את פעולתה במהירות העולה על 6 קמ&quot;ש;
:: (7) הם מסומנים בתווית בהתאם לדרישות התקן האירופי והתקן הרשמי כאמור בפסקאות (5)(א) ו-(6)(א), לפי העניין;
:- &quot;אורך כולל&quot; - המרחק בין הנקודה הקיצונית שבחזית הרכב לנקודה הקיצונית שבחלקו האחורי, כשהוא נמדד בין שני משטחים העוברים דרך הנקודות האמורות וניצבים לציר המרכזי;
:- &quot;אזור מיתון תנועה&quot; - אזור שבו המהירות המרבית המותרת אינה עולה על 30 קמ&quot;ש והוא מסומן בתמרור 222 בכניסה אליו ובתמרור 223 ביציאה ממנו;
:- &quot;אזור קנס מוגדל&quot; - מקום האסור לחנייה או לעצירה של רכב שלגביו נקבע שיעור קנס מוגדל על פי צו לפי [[סעיף 30 לפקודה]] וסומן בשלט שבו צויין &quot;קנס מוגדל&quot;;
:- &quot;אמבולנס&quot; - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה בשכיבה של הנזקקים להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו או להסעה של בעלי-חיים חולים או פצועים ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מטעמו;
:- ״אתר תשתית״ - אתר לא מאויש שבו מצוי מיתקן המשמש תשתית ציבורית, לרבות תשתיות מים, חשמל, תקשורת, גז, מסילת ברזל וכבישים ואשר לא נעשית בו פעילות בידי אדם למעט תחזוקה;
:- &quot;בוחן&quot; - אדם שנתמנה בכתב על ידי רשות הרישוי להיות בוחן לענין [[הפקודה]] והתקנות לפיה, כולן או מקצתן;
:- &quot;בעלי-חיים&quot; - בהמות וחיות בית, למעט כלבים, חתולים ועופות בית;
:- &quot;גובה כולל&quot; - המרחק מפני הדרך עד הנקודה הגבוהה ביותר של הרכב שאינו עמוס, לרבות סולמות וכל מיתקן, מכשיר או דבר אחר המחובר אליו;
:- &quot;גורר&quot; - רכב מנועי מסחרי המותקן ומיועד לגרירת גרור, ושצויין ברשיון הרכב כגורר;
:- &quot;גלגינוע&quot; - התקן דו־גלגלי או תלת־גלגלי שמותקן בו מנוע חשמלי, עומד בתקן ישראלי 6230 &quot;גלגינוע (קורקינט חשמלי) - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה&quot; (להלן - תקן גלגינוע), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il, ואשר התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הספקו המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;
:: (2) המנוע מופעל באמצעות מצערת יד;
:: (3) המנוע מפסיק את פעולתו כאשר מופעלים הבלמים;
:: (4) מהירותו המרבית אינה עולה על 25 קמ&quot;ש;
:: (5) משקלו העצמי של ההתקן לא עולה על 30 ק&quot;ג;
:- &quot;גרור&quot; - רכב שאינו רכב מנועי, המיועד לפי מבנהו להיגרר על ידי רכב מנועי מאחוריו, בין שהוא משמש ובין שאינו משמש להובלה, למעט רכב צדי;
:- &quot;דיפרנציאל&quot; - מחלק כוח ותנועה שהרכיב יצרן רכב בתהליך ייצורו, המאפשר רדיוס סיבוב והעברת כוח הנעה בין גלגלים שונים באותו סרן כהגדרתו [[בתקנה 266]];
:- &quot;דרך מהירה&quot; - דרך שאיננה דרך עירונית, יש בה שני כבישים לפחות המיועדים לתנועת כלי רכב מנועיים בלבד, בני שני נתיבים לפחות לכל כיוון נסיעה, בין הכבישים מפריד שטח הפרדה, אין גישה לדרך מחצרים סמוכים ואין בה מפגשי מסילת ברזל או צמתים פרט להתמזגויות כבישים, ובכניסה לדרך מוצב תמרור המורה על &quot;דרך מהירה&quot;;
:- &quot;דרך עירונית&quot; - כל דרך בתחום המצוי בשטח שיפוטה של רשות מקומית או רשויות מקומיות הגובלות זו בזו ואשר בכניסה לאותו תחום מוצב תמרור שמשמעו &quot;כניסה לתחום דרך עירונית&quot;, ועד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו &quot;קצה תחום דרך עירונית&quot;;
:- &quot;החלטה סופית&quot; - החלטה סופית להטיל קנס, כהגדרתה [[בחוק הפרות תעבורה מינהליות]];
:- &quot;הסדר תנועה&quot; - תמרור וכל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך או מופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בתחום הדרך, המיועד להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך;
:- &quot;הסעת תלמידים&quot; - הסעה בשכר של ילדים לבית ספר כהגדרתו [[בסעיף 70ג(ד) לפקודה]] או לפעילות מאורגנת בעבור ילדים, או חזרה מהם, למעט בנסיעה בקו שירות, או הסעה לפי [[חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ&quot;ד-1994]]; לענין זה, &quot;ילדים&quot; - מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים;
:- &quot;הפרה&quot; - הפרת תעבורה, כהגדרתה [[בחוק הפרות תעבורה מינהליות]];
:- &quot;הפרת חניה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 3(ה) לחוק הפרות תעבורה מינהליות]];
:- &quot;זוטובוס&quot; - מונית שנתקיימו בה כל אלה:
:: (1) מותקן בה מרכב אחוד עם חלונות;
:: (2) משקלה הכולל המותר עולה על 2,200 ק&quot;ג ואינו עולה על 3,500 ק&quot;ג;
:: (3) גובהה אינו פחות מ-175 ס&quot;מ מפני הקרקע עד לנקודה הגבוהה ביותר שבגג המרכב, למעט כל חלק, מיתקן או תוספת שנקבעו על הגג שלא בידי היצרן בתהליך ייצורו של הרכב;
:: (4) מותקנים בה, לרוחב המרכב, עד עשרה מקומות ישיבה לנוסעים, בנוסף למושב הנהג, ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב;
:- &quot;זמן תאורה&quot; - זמן הלילה וכן זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האויר או מחמת סיבות אחרות;
:- &quot;חומר מסוכן&quot; - כהגדרתו [[בתקנות שירותי הובלה, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;חניה&quot; - העמדת רכב לזמן כל שהוא, שלא לשם העלאת אנשים או הורדתם או טעינת מטען או פריקתו מיד, בלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג או אנשים או מטען ובין שאין;
:- &quot;טיולית&quot; - רכב מנועי שנתקיימו בו כל אלה:
:: (1) מותקן בו מרכב שאינו מרכב אחוד;
:: (2) משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק&quot;ג;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) מספר הנוסעים שמותר להסיע בו צוין ברשיון הרכב;
:: (5) אם הרכב נרשם לראשונה לאחר כ&quot;ב בטבת התשמ&quot;ט (30 בדצמבר 1988) - מורכב בו מרכב תקני;
:: (6) הוא מצוין ברשיון הרכב כטיולית;
:- &quot;טרקטור&quot; - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה ולביצוע עבודות, שצויין ברשיון הרכב כטרקטור;
:- &quot;טרקטור משא&quot; - טרקטור שנתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא נע על 4 גלגלים לפחות;
:: (2) משקלו הכולל המותר לא עולה על 1,800 ק&quot;ג;
:: (3) ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;
:: (4) הוא מצויד בדיפרנציאל בכל סרן;
:: (5) הוא בעל משטח הטענה שהרכיב היצרן בתהליך ייצורו, המיועד לגרירה והובלת טובין, שרוחבו לא יפחת ממטר ולא יעלה על רוחב הרכב כפי שתוכנן על ידי היצרן ואורכו לא יפחת מ-80 ס&quot;מ;
:: (6) הספק מנועו המרבי יהיה כאמור [[בתקנה 363ג(1)]];
:: (7) הוא מיועד לגרירה ולהובלת טובין;
:: (8) משקלו העצמי לא יפחת מ-400 ק&quot;ג;
:: (9) הוא מיועד להסעת נהג ונוסע אחד בלבד לצד הנהג;
:: (10) הוא בעל מרווח גחון שלא יפחת מ-15 ס&quot;מ;
:: (11) הוא מצויד בהילוך כוח;
:: (12) הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטור משא;
:- &quot;טרקטורון&quot; - רכב שיצרנו הגדיר אותו כרכב שטח (All Terrain Vehicle) ומתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא נע על ארבעה גלגלים לפחות;
:: (2) אופן הישיבה עליו הוא כשרגלי הנהג והנוסע משני צדי המושב;
:: (3) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון;
:: (4) הוא מיועד להסעה של עד שני נוסעים כולל הנהג;
:: (5) ברכב בעל מנוע בעירה פנימית - נפח מנועו אינו עולה על 1,500 סמ&quot;ק;
:: (6) הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטורון;
:- &quot;יבואן מסחרי&quot; - כהגדרתו [[=חוק רישוי שירותים|בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]] (להלן - חוק רישוי שירותים);
:- &quot;יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים&quot; - מיתקן הנעה קדמי לכיסאות גלגלים, המונע באמצעות מנוע חשמלי, שהתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא מיועד להתקנה ולחיבור בחזית כיסאות גלגלים;
:: (2) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד;
:: (3) הספק המנוע החשמלי אינו עולה על 400w (וואט);
:: (4) מהירות נסיעתו המרבית, שנקבעה בידי יצרנו, אינה עולה על 12 קילומטר לשעה;
:- &quot;ימין או שמאל&quot; - צד ימין או צד שמאל ביחס לכיוון תנועתו של הרכב אם הוא בתנועה, או ביחס לחזית הרכב אם אינו בתנועה;
:- &quot;כביש&quot; - חלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב, או שנסלל או שופר לשם כך, או שתנועת כלי רכב נוהגת לעבור בו, למעט שולי הדרך;
:- &quot;כביש חד-סטרי&quot; - כל כביש שתנועת כלי רכב מותרת בו בכיוון אחד בלבד;
:- &quot;כושר נשיאה&quot; - משקל המשאות הניתנים להרמה ולשינוע על ידי מלגזה, לפי קביעת יצרן הרכב בהליך ייצורה;
:- &quot;כלוב&quot; - מיתקן המיועד להגנה על הנוסעים ברכב שטח או בטרקטור משא שהוא אחד מאלה:
:: (1) מיתקן הבנוי משתי קשתות המחוברות למרכב הרכב באמצעות שתי קורות לפחות, העומדות בעומס קבוע בלא עיוות בתצורתם כתוצאה מהעומס כאמור;
:: (2) מיתקן הבנוי מקשת אחת המחוברת למרכב הרכב מאחורי מושב הנהג לרוחב הרכב, שהותקנה ברכב בידי יצרן הרכב בתהליך ייצורו;
:- &quot;כסא גלגלים לנכה&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;לילה&quot; - פרק זמן שבין תום רבע שעה לאחר שקיעת השמש לבין תחילת רבע שעה לפני זריחתה;
:- &quot;מדרכה&quot; - חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו;
:- &quot;מהנדס תנועה ותחבורה&quot; - מהנדס כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]], שהוא בעל ותק מקצועי של 7 שנים לפחות בתחום הנדסת תנועה ותחבורה, הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק האמור]], בענף הנדסה אזרחית באחד לפחות מהמדורים שלהלן:
:: (1) מדור &quot;מבנים&quot;;
:: (2) מדור &quot;תחבורה&quot;;
:: (3) מדור &quot;תעבורה&quot;;
:: (4) מדור &quot;כבישים ומסלולים&quot;;
:- &quot;מחלף&quot; - מפגש דרכים במפלסים שונים הכולל את הדרכים המחברות בין המפגש;
:- &quot;מונית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מוצר תעבורה&quot; - כהגדרתו [[בחוק רישוי שירותים]];
:- &quot;מטען בתפזורת&quot; - מטען שעלול להישפך או לזלוג מהרכב בעת הובלתו, לרבות מטען שבהובלתו עלול להתאבך אבק או לרחף אל מחוץ לרכב המוביל;
:- &quot;מכונה נגררת&quot; - מכונה בין שהיא מופעלת בכוח מיכני ובין אם לאו שאינה מיועדת להובלה ושאינה מסוגלת לנוע בכוח עצמה ומיועדת להיגרר;
:- &quot;מכונה ניידת&quot; - רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה;
:- &quot;מכונה ניידת רגלית&quot; - מכונה ניידת שהתקיימו בה שני אלה:
:: (1) מכוונת בידי אדם האוחז בה;
:: (2) אינה מיועדת, על פי המבנה שלה, להסעת נהג או נוסעים על גביה;
:- &quot;מלגזה&quot; - מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה, שלהם מחובר מזלג או התקן אחר המיועדים להרמה ולשינוע של משאות, אשר צוינה ברישיונה כמלגזה;
:- &quot;מנהל אגף הרכב&quot; - מי שמונה להיות מנהל אגף הרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה;
:- &quot;מנהרה&quot; - דרך העוברת מתחת לכביש או מסילה, או מעבר תת-קרקעי אחר המיועד למעבר רכב, שלפניו הוצב תמרור המציין אותה;
:- &quot;מסגרת בטיחות אחורית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מספר שלדה&quot; - המספר שהטביע יצרן הרכב בעת ייצורו בשלדת הרכב, ובהעדר שלדה - במרכב;
:- &quot;מעבדה מוסמכת&quot; - כהגדרת מעבדה מוסמכת לרכב [[חוק רישוי שירותים=|בחוק רישוי]];
:- &quot;מעבר חציה&quot; - חלק הכביש המסומן כמיועד לחצייתו על ידי הולכי רגל;
:- &quot;מפגש מסילת ברזל&quot; - מקום שדרך ומסילת ברזל חוצים זו את זו במפלס אחד והוא מסומן בתמרור שנקבע לכך;
:- &quot;מפעל&quot; - מפעל בעל רישיון לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;מפעל בודק&quot; - מפעל לבדיקת רכב לאחר תאונה שהורשה לכך לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;המפקח על התעבורה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מרכב אחוד&quot; - מרכב קשיח המותקן ברכב בתהליך ייצורו בין אם מחובר לשלדת הרכב (composite body) ובין אם הוא מרכב מסגרת (chassisless frame body) שחללו הפנימי תוכנן על ידי יצרן הרכב כך שיכלול תא נהג, מושבי נוסעים ומשטח הטענה פנימי למטען;
:- &quot;מרכב תקני&quot; - מרכב מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]];
:- &quot;משקל כולל מותר&quot; - המשקל העצמי בתוספת משקל האנשים והמטען שהתירה רשות הרישוי לרכב הנדון להסיע או להוביל;
:- &quot;משקל עצמי&quot; - משקל הרכב ללא מטען וללא נהג, לרבות משקל כל אבזרי הרכב ומשקל הדלק, המים והשמן שבו;
:- &quot;משרד התחבורה&quot; - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
:- &quot;מתן זכות קדימה&quot; - מתן אפשרות לעוברי דרך אחרים שלהם נקבעה זכות קדימה, להתקדם בדרך בלי לעצור, להמתין, לשנות את מהירותם או לסטות מקו התקדמותם;
:- &quot;נכה&quot; -
:: (א) אדם שרופא ממשלתי או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם [[לתקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי&quot;ד-1954]], או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם [[לתקנה 2(א) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), התשט&quot;ו-1955]], אישר לגביו בכתב אחת משתי אלה:
::: (1) שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות;
::: (2) שדרגת נכותו מגיעה ל-60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי הרכב האמור עלולה לערער את מצב בריאותו;
::: ואם לא יכול היה לקבל אישור מאחד הרופאים האמורים - רופא שהסמיכה לכך רשות הרישוי אישר לגביו בכתב כי מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (1) או (2);
:: (ב) &quot;עיוור&quot; - מי שהוא נזקק מחמת עיוורון כאמור [[בתקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש&quot;ל-1970]];
:: (ג) אדם שרופא מוסמך קבע שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לנכה;
:- &quot;נעלי בטחון&quot; - טריזים בצורת משולש ישר-זווית המיועדים למניעת תזוזה מקרית של רכב;
:- &quot;נתמך&quot; - גרור הבנוי כך שחלקו הקדמי נח על תומך;
:- &quot;נתיב&quot; - חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים;
:- &quot;סוחר ברכב מיבואן&quot; - כהגדרתו [[בחוק רישוי שירותים]];
:- &quot;סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן&quot; - כהגדרתו [[בחוק רישוי שירותים]];
:- &quot;עגלת יד&quot; - עגלה המוסעת בדרך בכוח גופו של אדם וכל מיתקן או מכונה הנעים על גלגלים ומוסעים כאמור, למעט עגלת ילדים ועגלת חולים;
:- &quot;עובר דרך&quot; - המשתמש בדרך לנסיעה להליכה לעמידה או לכל מטרה אחרת;
:- &quot;עמעום&quot; - כיבוי האור הגבוה בפנסי החזית, והדלקת האור הנמוך, כמשמעותם [[בתקנה 334]];
:- &quot;פנס תאורת יום (DRL - Daytime Running Lamps)&quot; - פנס המותקן בחזית הרכב המיועד לשיפור נראות הרכב בנסיעה ביום;
:- &quot;פקודת הביטוח&quot; - [[=פקודת הביטוח|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;צומת&quot; - השטח המתהווה על ידי פגישתם של שני כבישים או יותר והמוגבל על ידי קווי שפות הכבישים או אבני השפה של אותם כבישים או על ידי הארכתם המדומה;
:: צומת אינו כולל -
:: (1) התמזגות כבישים בדרך מהירה;
:: (2) שטח המתהווה על ידי פגישה של כביש עם כניסה ויציאה לחצרים, או עם דרך גישה לבית, למגרש חניה, לתחנת דלק או למפעל, אלא אם סומן אחרת בתמרור;
:: (3) התמזגות בכביש חד-סיטרי שבו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה ושלפניה הוצב תמרור א–20;
:- &quot;ציוד חריג&quot; - רכב שמידותיו או משקלו הכולל המותר עולים על המותר לפי התקנות;
:- &quot;קו עצירה&quot; - קו לרוחב כביש או בחלק מרחבו, המסמן גבול לשם עצירת רכב סמוך לרמזור או לתמרור עצירה או לפני מפגש מסילת ברזל, או במקום שבו שוטר מכוון את התנועה;
:- &quot;קו שירות&quot;, לענין אוטובוס ציבורי - הקו למהלך האוטובוס כפי שנקבע בתעריף המאושר, ברשיון או בתקנות שהותקנו על פי [[הפקודה]], ולענין מונית - הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות;
:- &quot;קלנועית&quot; - רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:
:: (1) רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד;
:: (2) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד;
:: (3) הוא מיועד לנוסע אחד או שניים בלבד;
:: (4) מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה;
:: (5) הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת&quot;י 1279 חלק 2 כיסאות גלגלים: כיסאות גלגלים מונעים חשמלית קלנועיות והמטענים שלהם;
:: (6) הוא עומד בדרישות טכניות נוספות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד;
:- &quot;קלנועית ביטחון&quot; - רכב מנועי בעל שלושה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שהתקיימו בו כל אלה:
:: (1) רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד;
:: (2) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון;
:: (3) הוא מיועד לנוסע אחד בלבד בעמידה;
:: (4) משקלו העצמי אינו פחות מ-140 ק&quot;ג;
:: (5) משקלו הכולל אינו פחות מ-240 ק&quot;ג;
:: (6) הוא מצויד במערכת בלימה הידראולית המורכבת על שני גלגלים לפחות;
:: (7) מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 16 קילומטר לשעה;
:: (8) הוא עומד בתנאי היבוא לפי [[חוק רישוי שירותים|פקודת היבוא והיצוא, התשל&quot;ט-1979]], או בתנאים לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ&quot;ז-1967]], לפי העניין;
:: (9) הוא רכב של משטרת ישראל או בשימושה או רכב שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון;
:- &quot;קצין משטרה&quot; - מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל או נציגם לענין הנדון;
:- &quot;רוחב כולל&quot; - רחבו של הרכב כשהוא נמדד בין שני משטחים אנכיים מקבילים העוברים דרך הנקודות הקיצוניות של הרכב משני צדדיו, למעט מראת תשקיף ומחוון-כיוון;
:- &quot;הרופא המוסמך&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 55א לפקודה]];
:- &quot;רחוב משולב&quot; - דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב;
:- &quot;רכב איטי&quot; - רכב מנועי שלגביו נקבעה מהירות מקסימלית שאינה עולה על 40 קמ&quot;ש על ידי רשות הרישוי ברשיונו של הרכב או בתקנות אלה;
:- &quot;רכב אספנות&quot; - אופנוע, תלת־אופנוע, רכב נוסעים פרטי, אוטובוס, רכב עבודה, רכב חילוץ, טרקטורון ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק&quot;ג, שמלאו 30 שנים משנת ייצורו ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב אספנות;
:- &quot;רכב ביטחון&quot; - כל אחד מאלה, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב ומשמיעים אות אזעקה בסירנה:
:: (1) אמבולנס של מגן דוד אדום או אמבולנס שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
:: (2) אופנוע להגשת עזרה ראשונה שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
:: (3) רכב של משטרת ישראל;
:: (4) רכב של צבא ההגנה לישראל;
:: (5) רכב שמשמש את שירות בתי הסוהר לאחד מאלה (להלן - רכב שב&quot;ס מבצעי):
::: (א) למשימות מבצעיות ובלבד שניתן לגביו אישור על כך מאת נציב בתי הסוהר או מטעמו;
::: (ב) לליווי של אסירים או עצירים;
:: (6) רכב לכיבוי שריפות;
:: (7) רכב שיטור משולב, ובלבד שמצוי בו שוטר;
:: (8) רכב מסוים שרשות הרישוי אישרה אותו לכך;
:- &quot;רכב בטיחותי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;רכב המיועד לניסוי&quot; - רכב מנועי הנמצא בתהליך פיתוח ומיועד לבחינה ולניסוי ואשר צוין ברישיון הרכב כרכב ניסוי;
:- &quot;רכב זעיר&quot; (Quadricycle) - רכב אשר מסווג על פי התקינה האירופית כסוג רכב L7e-A2 או L7e-CU או L7e-CP, ושהתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא נע על 4 גלגלים;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) הוא מיועד להסעת נהג ונוסע נוסף בלבד או מטען;
:: (4) הספק מנועו אינו עולה על 15KW;
:- &quot;רכב לתחבורה קלה&quot; - אופניים עם מנוע עזר או גלגינוע;
:- &quot;רכב חילוץ&quot; - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לביצוע עבודות חילוץ וגרירה או גרירה נשלטת של רכב שיצא מכלל פעולה, שמורכב עליו באופן קבוע ציוד לביצוע העבודות ושצויין ברשיונו כרכב חילוץ;
:- &quot;רכב חשמלי&quot; - רכב מנועי המונע במנוע חשמלי;
:- &quot;רכב להסעת תלמידים&quot; - אוטובוס פרטי או רכב ציבורי המיועד לפי מבנהו לשמש להסעת תלמידים, שהתקיימו בו הדרישות המתייחסות לפנסי סימון ואיתות, חגורות בטיחות ושילוט, כפי שקבע השר לענין זה, המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ושצוין ברישיונו שרשאי הוא לשמש כרכב להסעת תלמידים;
:- &quot;רכב מדברי&quot; - רכב ציבורי בעל הנעה קדמית ואחורית שמורכב בו מרכב תקני ושצויין ברשיון הרכב כרכב מדברי;
:- &quot;רכב מורכב&quot; - תומך שמצורף אליו נתמך;
:- &quot;רכב מחובר&quot; - רכב מנועי שמצורף אליו גרור;
:- &quot;רכב מיושן&quot; -
:: (1) רכב, למעט טרקטור, גרור ואוטובוס, שבמועד חידוש רשיונו מלאו תשע עשרה שנים משנת ייצורו;
:: (2) אוטובוס שבמועד חידוש רשיונו מלאו חמש עשרה שנים משנת ייצורו;
:- &quot;רכב מסחרי אחוד (delivery van)&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רכב מסחרי בלתי אחוד (pick up)&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רכב פרטי דו שימושי&quot; (double purpose)&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רכב נוסעים פרטי&quot; - רכב מנועי פרטי המיועד להסיע נוסעים אשר צוין ברישיון הרכב שלו סיווג ראשי M1;
:- &quot;רכב סיור&quot; - רכב ציבורי המיועד להסיע עד שמונה נוסעים מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב סיור;
:- &quot;רכב צדי&quot; - מיתקן להובלת אדם או מטען, המורכב על גלגל והמחובר לאופנוע מצדו;
:- &quot;רכב שטח&quot; - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לנוע בדרכי עפר בלבד, ואשר התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא נע על 4 גלגלים לפחות;
:: (2) נפח מנועו אינו עולה על 2,000 סמ&quot;ק;
:: (3) משקלו העצמי אינו עולה על 1,300 ק&quot;ג;
:: (4) ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;
:: (5) הוא מיועד להסעת נהג ומספר נוסעים, כפי שקבע היצרן;
:: (6) מורכבים בו בתהליך הייצור צמיגים בעלי לחץ אוויר נמוך;
:: (7) הוא צוין ברישיון הרכב כרכב שטח;
:- &quot;רכב שיטור משולב&quot; - רכב המופעל על ידי רשות מקומית ומשטרת ישראל, שאושר על ידי ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ושצוין ברישיונו כרכב שיטור משולב;
:- &quot;רכינוע&quot; - רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:
:: (1) רוחבו הכולל אינו עולה על 90 ס&quot;מ;
:: (2) ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית;
:: (3) הוא מיועד לנוסע אחד בלבד;
:: (4) מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה;
:: (5) משקלו העצמי אינו עולה על 60 ק&quot;ג;
:: (6) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק&quot;ג;
:: (7) הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בענינים כמפורט להלן:
::: (א) יציבות;
::: (ב) נראות;
::: (ג) מניעת החלקה;
:- &quot;רשות תימרור מרכזית&quot; - המפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה או אדם שהמפקח אצל לו בהודעה ברשומות מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית, לכל שטח המדינה או לחלק ממנה;
:- &quot;רשות תימרור מקומית&quot; - מי שהמפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית לגבי התחום או המקומות שקבעה;
:- &quot;רשות תימרור מקומית לניהול תנועה&quot; - מי שהמפקח הארצי על התעבורה מינה אותו, בהודעה ברשומות, לרשות תימרור מקומית לניהול תנועה, לגבי התחום או המקומות שפורטו במינוי;
:- &quot;שביל&quot; - דרך או חלק מדרך שאינו כביש שהוקצה לסוג עוברי דרך;
:- &quot;שול הדרך&quot; - השטח שאין לצדו מדרכה הסמוך לשפת הכביש, עד לרוחב של ארבעה מטרים או עד לקצה תעלת ניקוז, כאשר דופן התעלה מצוי פחות מארבעה מטרים משפת הכביש;
:- &quot;שטח הפרדה&quot; - כל מבנה, אי תנועה, סימון שטח על פני הדרך, גינה, שטח לא סלול וכיוצא באלה, המחלקים את הדרך לארכה;
:- &quot;שטח הפרדה בנוי&quot; - שטח הפרדה המחלק את הדרך לאורכה באמצעות התקן מוגבה מעל הכביש כגון אבן שפה מוגבהת, מעקה בטיחות או צמחיה;
:- &quot;שנת ייצור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תומך&quot; - רכב מנועי המיועד לתמוך ולגרור נתמך;
:- &quot;תלת אופנוע&quot; - רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר צויין ברשיונו כתלת אופנוע או תלת קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 550 ק&quot;ג ואינו מיועד להובלת טובין;
:- &quot;תעודה&quot; - רשיון, היתר, אישור או פטור;
:- &quot;תמרור&quot; - כל סימון, אות או איתות לרבות רמזור, שקבעה רשות התימרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות תימרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר או להדריך עוברי דרך;
:- &quot;תעריף&quot; - שכר הסעה וכל שירות הכרוך בה, שנקבע בחיקוק או בתנאי רשיון שניתן על פי [[חלקים ה']] [[או ו']], או רשימת קווי שירות כמשמעותו [[בתקנה 384]] ושכר הנסיעה שנקבע לקו שירות כאמור או לחלק ממנו, הכל לפי הענין;
:- &quot;תקלת בטיחות סדרתית&quot; - כהגדרתה [[בחוק רישוי שירותים]].

== פרק שני: הוראות כלליות (תיקון: תש&quot;ל-3) ==

@ 2. בקשה לתעודה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: הוראות תקנות אלה לגבי בקשה לתעודה יחולו גם על בקשה לחידוש התעודה.

@ 3. הגשת בקשה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) כל בקשה לפי תקנות אלה תוגש בכתב לרשות המוסמכת לתת את התעודה או לרשות אחרת שנקבעה ([[בפרק זה]] - הרשות), ואם נקבע לבקשה מסויימת טופס לפי תקנות אלה, תוגש הבקשה לפי הטופס כאמור; היתה הבקשה לחידוש התעודה, תצורף אליה התעודה המוחלפת.
: (ב) המבקש ימציא לרשות בבקשתו פרטים, מסמכים, תצלומים, תכניות, הצהרות ופרטים נוספים, כפי שתדרוש, וישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשתו.

@ 4. סמכויות הרשות לגבי תעודות (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) הרשות רשאית, לפי שיקול דעתה, לתת תעודה או לסרב לתתה, לחדשה או לסרב לחדשה, ורשאית היא להתנות בה תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, בדרך כלל או לסוג מסויים או למקרה מיוחד, להגביל את תקופת תקפה, להתלותה ולבטלה, זולת אם יש [[בפקודה]] או בתקנות אלה הוראה אחרת.
: (ב) תעודה או כל שינוי תנאי או הגבלה בה יינתנו בכתב.

@ 5. המצאת תעודות לשם רישום שינויים (תיקון: תש&quot;ל-3)
: החליטה הרשות על שינוי בתעודה שנתנה, לרבות התנאים וההגבלות שבה, תודיע על כך לבעליה. בעל תעודה שקיבל הודעה כאמור, חייב להמציא את התעודה תוך הזמן הנקוב בהודעה על מנת שהרשות תרשום בה את השינוי.

@ 6. ביטול תעודות (תיקון: תש&quot;ל-3)
: הודיעה הרשות לאדם על ביטול תעודה שנתנה לו או על התלייתה, חייב אותו אדם להחזירה לרשות תוך הזמן הנקוב בהודעה.

@ 7. פטור לסוגיו (תיקון: תש&quot;ל-3)
: מקום שאפשר לתת פטור לפי תקנות אלה יכול שיינתן לאדם או לסוג בני אדם בכלל או למקרה מיוחד, או לסוג של מקרים.

@ 8. חובה למילוי תנאי תעודות (תיקון: תש&quot;ל-3)
: מי שנתנה לו תעודה חייב למלא אחרי התנאים או ההגבלות הכלולים בה, ולא ישתמש בה אדם אלא בהתאם לתנאים או ההגבלות כאמור.

@ 9. חובת החזקת תעודות (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-7, תשע&quot;ג-12, תשע&quot;ח-14)
: (א) לא ינהג אדם ברכב אלא אם כן נמצאים אתו כל אלה:
:: (1) אחד לפחות מאמצעי הזיהוי המפורטים להלן:
::: (א) תעודת זהות שניתנה לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
::: (ב) דרכון ישראלי תקף שניתן לפי [[חוק הדרכונים, התשי&quot;ב-1952]];
::: (ג) רישיון נהיגה תקף שניתן לפי [[הפקודה]], הכולל את תמונת בעל הרישיון;
::: (ד) לגבי מי שמתקיימים בו התנאים הקבועים [[בתקנה 567]] [[או 567א]] - רישיון נהיגה זר כהגדרתו [[בתקנה 562]];
:: (2) תעודת ביטוח כמשמעותה [[בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]];
:: (3) כל תעודה שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג;
:: (4) רשימת תנאים שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג;
:: (5) (((פקעה).))
: (ב) הנוהג ברכב או אדם שיש לו שליטה על הרכב ונמצא בקרבתו יציג כל רשיון או תעודה אחרת, כאמור בתקנת משנה (א), לכל אדם שהורשה לכך על ידי הרשות או לכל שוטר או לבוחן הנושא עמו תעודת בוחן, לפי דרישתם. לא היה בידי נוהג הרכב להציג אותה שעה אחת התעודות האמורות, יציג אותה בעצמו, תוך חמישה ימים, במקום שנקבע על ידם.
: (ג) אדם יחזיק את התעודות כאמור בתקנה זו בכל עת במצב נקי וניתן לקריאה.

@ 9א. תוית ברכב לנוהג חדש (תיקון: תש&quot;ן-4, תשנ&quot;א-11, תשס&quot;ה-18, תשע&quot;ח-3)
: (א) לא ינהג נוהג חדש כמשמעותו [[בסעיף 12א לפקודה]] ברכב נוסעים פרטי וברכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק&quot;ג אלא אם כן הוצמדה תוית כאמור [[בתוספת השניה]] (בתקנה זו - התוית) בחלון האחורי של הרכב בשוליו התחתונים כך שתיראה לנוהג אחריו.
: (ב) לא ינהג אדם שאינו נוהג חדש, כאמור, כשהתוית מוצמדת לחלון הרכב.

@ 10. המועד לפעולה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: מקום שתקנות אלה מטילות על אדם חובה למסור הודעה או לעשות פעולה, תימסר ההודעה או תיעשה הפעולה תוך 15 יום, זולת אם יש בתקנות אלה הוראה מפורשת אחרת.

@ 11. איסור שינויים בתעודות (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא ישנה אדם שאינו מוסמך לכך פרט בתעודה, על ידי כתיבה, שרטוט, מחיקה, טשטוש או הוספה או בכל אופן אחר ולא יחזיק תעודה ששונתה כאמור.

@ 12. כפל תעודות (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ז-6, תשס&quot;ג-4, תשפ&quot;א-7)
: (א) רשות הרישוי רשאית לתת כפל תעודה למבקש אשר פנה לרשות ובמועד פנייתו רשאי להחזיק בה, ובלבד ששולמה האגרה לכך.
: (ב) מצא בעל התעודה או מי שהרכב בשליטתו או מי שאחראי לרכב את התעודה המקורית לאחר שקיבל כפל ממנה - יחזיר את הכפל לרשות.

@ 13. חובה להודיע על שינוי (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;ו, תשס&quot;ז-11)
: (א) בעל תעודה יודיע על כל שינוי שחל בכל פרט מן הפרטים הרשומים בתעודה וימציא לרשות לפי דרישתה את התעודה לשם רישום השינוי בה; שלחה הרשות לבעל התעודה תעודה נוספת שנכללו בה השינויים, יחזיר בעל התעודה את התעודה הקודמת לרשות.
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), על שינוי שחל בכתובת למשלוח דואר, יודיע בעל תעודה שהוא תושב כהגדרתו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]], לפקיד הרישום כמשמעותו [[בחוק האמור]].
: (ב) בעל רשיון נהיגה שנתגלו אצלו מחלות לב או מגבלות במערכת העצבים, העצמות, הראייה או השמיעה, יודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי.

@ 14. הטלת חובה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא נקבע על מי מוטלת חובה בתקנות אלה יראוה כמוטלת על הנהג, על בעל רשיון הרכב, על בעל הרכב, על המחזיק ברכב ועל מי שהשליטה עליו בידו.

@ 14א. תחולת תקנות על רכב משא (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: חובה או איסור החלים לגבי רכב מסחרי, רכב מסחרי אחוד או רכב מסחרי בלתי אחוד, הקבועים בתקנה מתקנות אלה, יראו אותם כחלים גם לגבי רכב המצוין ברישיונו כרכב משא, רכב משא אחוד או רכב משא בלתי אחוד, לפי הענין.

@ 15. שימוש בהתאם לרשיון (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא ישתמש אדם ברכב באופן השונה מן השימוש הנקוב ברשיון הרכב או בכל תעודה אחרת שניתנה על פי [[הפקודה]] או תקנות אלה.

@ 15א. אגרות (תיקון: תשל&quot;ח-2, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ג-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ד-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו-15)
: (א) האגרות לפי תקנות אלה יהיו כמפורט [[בתוספת הראשונה]], והן ישתנו ב-1 באפריל של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד), בחודש ינואר שקדם ליום השינוי לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר בשנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
: (ב) המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח [[התוספת הראשונה]] כפי שתואמה לפי האמור בתקנת משנה (א).

@ 15ב. תנאים למתן תעודה או לחידושה (תיקון: תש&quot;ם-3, תשמ&quot;א-6, תשמ&quot;ז, תשס&quot;ה-19, תשפ&quot;ו)
: מקום שתקנה מתקנות אלה מתנה מתן תעודה מאת רשות שהוסמכה לכך (להלן בתקנה זו - הרשות) או חידושה, רשאית היא שלא לתתה למבקש התעודה (להלן - המבקש), להתלותה או שלא לחדשה אם -
: (1) יש לגבי המבקש רישום במרשם הפלילי של הרשעה, בעבירה שלדעת הרשות יש בה כדי למנוע מתן תעודה או חידושה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מתום ריצוי העונש על העבירה האמורה או מיום מתן גזר הדין - אם היה העונש מאסר על תנאי או פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס אם היה העונש קנס;
: (2) לדעת הרשות קיים לגבי המבקש חשש, שבעיסוקו לפי התעודה יש כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה של הרשות שלא לאשר מתן תעודה או חידושה כאמור לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי;
: (3) הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה פלילית אשר לדעת הרשות יש בה כדי לפגוע ביכולתו לעסוק על פי התעודה;
: (4) המבקש היה פסול מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה במשך שנתיים שקדמו להגשת הבקשה;
: (5) רשיון הנהיגה של מבקש התעודה נפסל על תנאי ותקופת התנאי טרם נסתיימה;
: (6) המבקש הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה;
: (7) המבקש הורשע או ניתנו לגביו החלטות סופיות בשלוש עבירות תעבורה או הפרות תעבורה, לפי העניין, או יותר או בעבירה לפי [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]], למעט עבירות חניה והפרות חניה, בתקופה של שנה שקדמה להגשת הבקשה.

@ 15ג. ביטול תעודה או התלייתה (תיקון: תשמ&quot;ז)
: הרשות שנתנה תעודה לפי תקנות אלה רשאית לבטלה או להתלותה עד שיתמלאו תנאים שתקבע, אם -
: (1) נתקיים בבעל התעודה האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (3)]];
: (2) הוברר לרשות שתנאי מתנאי התעודה לא קויים או שהנסיבות שהיו קיימות בעת מתן התעודה השתנו או שהתעודה הושגה על סמך הודעה כוזבת.

= חלק ב': הדרך והתנועה בה (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ל-3) =

== פרק ראשון: סמכויות (תיקון: תש&quot;ל-3) ==

=== סימן א': המפקח על התעבורה (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 16. סמכויות המפקח הארצי על התעבורה (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ל-12, תשל&quot;ה-2, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ג-4, תשמ&quot;ז, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ט-6)
: המפקח הארצי על התעבורה רשאי -
: (1) לקבוע בהודעה ברשומות את דוגמאות התמרורים, סוגיהם, מידותיהם, צבעיהם, צורותיהם, משמעויותיהם, אופן הצבתם וסימונם;
: (2) לקבוע הסדרי תנועה או לפטור מהם באופן כללי או למקרה מסוים.
: ((פורסמה [[הודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים), התשע&quot;א-2010]].))

@ 16א. מתן פטור לעורך ניסוי (תיקון: תשע&quot;ח-11)
: (א) המפקח הארצי על התעבורה רשאי, למטרת ביצוע ניסוי, בהתייעצות עם רשות הרישוי ועם קצין משטרה, להחליט על מתן פטור לעורך הניסוי או מי מטעמו, מהאמור בתקנה אחת או יותר מהתקנות [[שבפרק השני לחלק ב' לתקנות אלה]] בתנאים או בלא תנאים, לפי העניין.
: (ב) בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול המפקח הארצי על התעבורה את ההשפעות האפשריות של ביצוע הניסוי על התנועה, ובכלל זה את השיקולים האלה:
:: (1) השמירה על בטיחות המשתמשים בדרך במהלך הניסוי, ולרבות משתתפי הניסוי;
:: (2) צמצום ההפרעה לזרימת התנועה בדרכים שעלולה להיגרם כתוצאה מביצוע הניסוי;
:: (3) מתן מענה לאירועי חירום שעלולים להתרחש במהלך ביצוע הניסוי;
:: בתקנה זו, &quot;ניסוי&quot; - שימוש בטכנולוגיה חדשה, או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, במטרה לבחון את אופן תפקודה בדרך כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודה]].

=== סימן ב': רשות תימרור מרכזית (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 17. סמכות רשות תמרור מרכזית (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ל-10, תשל&quot;ה-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ט-6, תשפ&quot;ג-7)
: (א) רשות תמרור מרכזית רשאית להורות לרשות תמרור מקומית, או לרשות תימרור מקומית לניהול תנועה, על קביעת הסדר תנועה, שינויו, ביטולו ודרך אחזקתו.
: (ב) ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (א) ורשות התמרור המקומית או רשות התימרור המקומית לניהול תנועה, לפי העניין, לא פעלה על פיה, רשאית רשות התמרור המרכזית לקבוע את הסדר התנועה ויראו אותו כאילו הוצב, סומן, הופעל או סולק בידי רשות התימרור המקומית או בידי רשות התימרור המקומית לניהול תנועה, לפי העניין.

=== סימן ב'1: רשות תימרור מקומית לניהול תנועה (תיקון: תשפ&quot;ג-7) ===

@ 17א. הגדרה (תיקון: תשפ&quot;ג-7)
: [[בסימן זה]], &quot;הסדר לניהול תנועה&quot; - אחד או יותר מהתמרורים 201 עד 212, 629פ, 701 עד 721, 723 עד 729, לרבות תמרור כאמור המיועד להציג מסר אחד מתוך מספר מסוים שעשוי להתחלף או להידלק או לכבות, כפי הנדרש.

@ 17ב. סמכות רשות תימרור מקומית לניהול תנועה (תיקון: תשפ&quot;ג-7)
: (א) רשות תימרור מקומית לניהול תנועה, לאחר התייעצות עם רשות תימרור מקומית שבתחום או במקום שפורט במינויה, עם קצין משטרה, ולגבי דרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד - עם קצין משטרה צבאית פיקודי, ועם מהנדס תנועה ותחבורה, רשאית לקבוע, להציב, להתקין, להפעיל, לרשום, לתחזק, לשנות או להסיר כל הסדר לניהול תנועה בתחומים או במקומות שפורטו במינויה.
: (ב) רשות תימרור מקומית לניהול תנועה שקבעה הסדר תנועה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, רישומו, הסרתו או אחזקתו, והכול לפי הצורך.
: (ג) על אף האמור [[בתקנה 18]], מינה המפקח הארצי על התעבורה רשות תימרור מקומית לניהול תנועה בתחום או במקום מסוים, רשות התימרור המקומית לא תהיה מוסמכת לעניין כל הסדר לניהול תנועה, באותו תחום או מקום, לפי העניין; המפקח על התעבורה שמינה כאמור יודיע בכתב על כך לרשות התימרור המקומית האמורה.
: (ד) רשות תימרור מקומית לניהול תנועה רשאית, לאחר התייעצות עם רשות התימרור המקומית שלגבי תחומה היא מונתה, עם קצין משטרה, ולגבי דרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד, עם קצין משטרה צבאית פיקודי, ועם מהנדס תנועה ותחבורה, להורות לאותה רשות תימרור מקומית על קביעת הסדר תנועה שנועד במישרין לתפעול הסדר לניהול תנועה, הצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו, שינויו, הסרתו, מחיקתו או דרך אחזקתו, ובלבד שאותה רשות תימרור מקומית מונתה או נקבע לה תחום לגבי אותו הסדר תנועה.
: (ה) ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (ד) ורשות התימרור המקומית לא פעלה על פיה, רשאית רשות התימרור המקומית לניהול תנועה לקבוע את הסדר התנועה האמור בתקנת משנה (ד) ויראו אותו כאילו נקבע, הוצב, הותקן, הופעל, סומן, נרשם, שונה, הוסר או נמחק, לפי העניין, בידי רשות התימרור המקומית, ותחול [[תקנה 18(ד)]] בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': רשות תימרור מקומית (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 18. סמכות רשות תימרור מקומית (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ל-10, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ה-4, תשס&quot;א-2, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ז-11, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-9, תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז-7, &lt;!--החלפה--&gt; תשפ&quot;ג-7)
: (א) רשות תימרור מקומית רשאית לקבוע, להציב, להתקין, להפעיל, לסמן, לרשום, לשנות, להסיר או למחוק, בכל דרך שבתחומה, כל הסדר תנועה, למעט תמרורים 230, 231, 309, 310, 501 עד 509 ו-511 עד 516, וזאת לאחר התייעצות עם הגורמים המפורטים להלן -
:: (1) קצין משטרה, ולגבי דרכים שבשטח צבאי - עם קצין משטרה צבאית פיקודי;
:: (2) מהנדס תנועה ותחבורה;
:: (3) רשות תימרור מקומית לניהול תנועה שבתחומה או בחלק מתחומה, אם יש כזו.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשות תימרור מקומית רשאית לקבוע, להציב, להתקין, להפעיל, לסמן, לרשום, לשנות, להסיר או למחוק, בכל דרך שבתחומה הסדרי תנועה לפי תמרורים 501 עד 509 ו-511 עד 516, וזאת לאחר התייעצות עם הגורמים האמורים בתקנת משנה (א), ובלבד שרשות התימרור המרכזית קבעה לה תחום, בהודעה ברשומות, לעניין תמרורים אלה או חלקם.
&lt;!-- :: ((ראו [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/determination_traffic_arrangements_local_permission_authority/he/18%20(%D7%91).pdf | כללים מנחים ליישום תקנה 18(ב) לעניין קביעת הסדרי תנועה על-ידי רשות תימרור מקומית]] באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.)) --&gt;
: (ב1) (((פקע).)) &lt;!-- (((הוראת שעה עד יום 28.4.2024):)) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), בתחום שנקבע לה לפי תקנת משנה זו בידי רשות התימרור המרכזית בהודעה בכתב, רשאית רשות תימרור מקומית שהיא בעל תפקיד בחברה ממשלתית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה, או קצין משטרה צבאית פיקודי (לגבי הדרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד), לקבוע הסדר תנועה לפי תמרורים 501 עד 509 ו-511 עד 516; לעניין זה, &quot;חברה ממשלתית&quot; - חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]]. --&gt;
: (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), אם הודיעה רשות תימרור מרכזית לרשות תימרור מקומית, בהודעה בכתב, כי נדרשת הסכמתה של רשות התימרור המרכזית לעניין תחום מסוים או לגבי הסדר תנועה מסוים, רשות התימרור המקומית אינה רשאית לפעול כאמור בתקנות המשנה האמורות אלא בהסכמה כאמור; רשות התימרור המרכזית תפרסם על כך הודעה ברשומות.
: (ד) רשות תימרור מקומית שקבעה הסדר תנועה כאמור בתקנה זו, תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו, הסרתו, מחיקתו או אחזקתו, והכול לפי הצורך.
&lt;!-- : ((ראו [[page:concentration_charge_duties_onservation_authority | רשימת הממונים לתפקידי רשות תימרור מרכזית ומקומית]] באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.)) --&gt;

@ 19. (תיקון: תש&quot;ל-3, תשמ&quot;ט-6) : (((בוטלה).))

@ 19א. כללי תעתיק (תיקון: תשס&quot;ח-4)
: שמות המופיעים על גבי תמרורים ייכתבו על פי כללי התעתיק, מכתב עברי לכתב לטיני ולכתב ערבי, שהחליטה עליהם האקדמיה ללשון העברית לפי [[סעיף 10 לחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי&quot;ג-1953]], ושפורטו בהנחיות המפקח על התעבורה.

@ 19ב. פטור מחובת סימון אבני שפה (תיקון: תשע&quot;ג-14)
: (א) רשות תימרור מקומית רשאית להתנות חניה בתשלום בדרך אף אם אבני השפה לא סומנו לסירוגין בצבע כחול או אם אין אבני שפה בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) אבני השפה עשויות מאבן מעוצבת;
:: (2) מקום שבו מוצבת עמדת תשלום לצד כל מקום חניה;
:: (3) בדרך מתבצעות עבודות שאינן מאפשרות סימון אבני השפה ומוצב בו תמרור 901.
: (ב) פטור מסימון דרך לסירוגין בצבע כחול, בדרך שאין בה אבני שפה או בדרך כאמור בתקנת משנה (א)(1) יחול רק אם הציבה רשות התימרור המקומית תמרור 626 או 627 ותמרור 439 או תמרור ס-51 ותמרור 629 הכולל הודעה בדבר חובת התשלום, ימי התשלום ושעות התשלום או עמדת תשלום, במרחק שאינו עולה על 60 מטרים בין תמרור לתמרור, בין תמרור לעמדת תשלום או בין עמדת תשלום לעמדת תשלום;
:: בתקנה זו, &quot;עמדת תשלום&quot; - מיתקן מסומן המוצב על מדרכה או בשול דרך, המשמש לתשלום בעבור החניה בדרך שבה החניה מותנית בתשלום.

=== סימן ד': קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי (תיקון: תש&quot;ל-3, תשס&quot;א-2) ===

@ 20. סמכות קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי (תיקון: תש&quot;ל-3, תשס&quot;א-2)
: (א) קצין משטרה רשאי להציב בדרך תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם משטרת ישראל ויראוהו כמוצב כדין.
: (ב) קצין משטרה צבאית פיקודי רשאי להציב תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם המשטרה הצבאית בשטח צבאי שבמרחב הפיקוד ויראוהו מוצב כדין.

== פרק שני: התנהגות בדרך (תיקון: תש&quot;ל-3) ==

=== סימן א': כללי (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 21. חובתו של עובר דרך (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ו-3)
: (א) כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.
: (ב) כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא -
:: (1) יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;
:: (2) יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;
:: (3) יפריע את התנועה ולא יעכבנה;
:: (4) יסכן חיי אדם.
: (ג) לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך.

@ 22. ציות לתמרורים (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;א-4)
: (א) עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין.
: (ב) האותות הניתנים על ידי רמזור, למעט אור צהוב מהבהב, יהיו עדיפים על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה.

@ 23. ציות לשוטר, פקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע&quot;מ (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ב-4, תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ו-6, תשס&quot;ז-11, תשע&quot;א, תשע&quot;ד-9)
: (א) עובר דרך חייב לציית -
:: (1) להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג&quot;א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו - פקח עירוני);
:: (1א) להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה;
:: (2) לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע&quot;מ או על ידי עובד נת&quot;א במדים.
: (ב) הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך.
: (ג) תמרור נייד שהוצב בדרך על ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין.

@ 24. איתות שוטר ופקח להכוונת תנועה (תיקון: תש&quot;ל-3, תשנ&quot;ח)
: (א)(1) האות &quot;התקדם&quot; יינתן בהושטת זרוע או שתיהן במקביל לכיוון התנועה כשכף היד פתוחה, או על ידי אור לבן בזמן תאורה;
:: (2) האות &quot;עמוד&quot; יינתן בהרמת היד כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה או על ידי סימון באור אדום בזמן תאורה; האות &quot;עמוד&quot; יכול להינתן גם בהרמת היד או הידיים אפקית לצדדים כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה; על הנוהגים ברכב, הבאים מהכיוון שאליו מופנית היד או מהכיוון שאליו מופנה גבו של השוטר או של הפקח העירוני, לעצור את רכבם.
: (ב) האות שיינתן על ידי שוטר או על ידי פקח עירוני יחייב גם אם ניתן בצורה לא מדוייקת, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות האות.

@ 25. בקיאות ברכב (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא ינהג אדם רכב אלא אם הוא בקי בהפעלתו ובשימוש בו.

@ 26. הנוהג ברכב (תיקון: תש&quot;ל-3)
: אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב:
: (1) הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך;
: (2) הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים;
: (3) הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני;
: (4) הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה.

@ 27. מצב כללי של הרכב (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ז, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ה)
: (א) לא ינהג אדם רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך.
: (ב) לא ינהג אדם רכב אלא אם מבנהו של הרכב, ציודו, אביזריו, סימונו ונשיאת מטענו הם בהתאם להוראות [[הפקודה]] או תקנות אלה, לרבות תנאים בהיתר וברשיון.
: (ג) לא ינהג אדם רכב כאשר הרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו.
: (ד) לא ינהג אדם רכב שבו הוגבלה בכל אופן שהוא, למעט הגבלה זניחה, יכולתו לראות את הדרך והתנועה בה מן השמשה הקדמית של הרכב או האחורית או זו שלצד הנהג או זו שלצד הנוסע במושב הקדמי.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד) מותר לנהוג ברכב שבו קיימת הגבלת ראות מן השמשה האחורית, אם מותקנות ברכב, מכל שנת ייצור, מראות תשקיף.
: (ו) לא יתקין אדם ברכב מכשיר או אבזר המשבש או העלול לשבש מכשיר אכיפה ובכלל זה שיבוש היכולת לזהות את הרכב, ולא ינהג אדם ברכב שיש בו מכשיר כאמור.

@ 28. חובה להחזיק בהגה או בכידון (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ל-10, תשנ&quot;ד-7, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4, תשפ&quot;ה-9)
: (א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.
: (ב)(1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב -
::: (א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;
::: (ב) לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);
:: (2) בתקנת משנה זו -
:::- &quot;דיבורית&quot; - התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
:::- &quot;טלפון&quot; - מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.
: (ג) (((הוראת שעה מיום 1.9.2025 עד יום 31.8.2028):)) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב)(1), לצורך תמרון חניה, הנוהג ברכב רשאי לשלוט ברכב באמצעות מערכת ייעודית, בין שהוא בתוך הרכב ובין שהוא מחוצה לו, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בעת ביצוע תמרון חניה כאשר הנוהג ברכב נמצא מחוץ לרכב, המרחק בין הרכב לנהג לא יעלה על 6 מטרים מהרכב, ואין ברכב נוסעים;
:: (2) בעת הפעלת המערכת הייעודית לא תעלה מהירות הרכב על 12 קמ&quot;ש;
:: בתקנת משנה זו, &quot;מערכת ייעודית&quot; - מערכת שיצרן הרכב התקין ברכב בתהליך הייצור של הרכב או באמצעות עדכון תוכנה מטעמו, שמאפשרת נהיגה עצמאית של הרכב לצורך ביצוע תמרון חניה ופועלת לפי אחת מאלה:
:: (1) הפעלה בידי נהג הרכב על בסיס זיהוי מיקומו ביחס לרכב;
:: (2) הפעלה על ידי לחיצה רציפה של נהג הרכב על אמצעי שליטה במערכת הייעודית במהלך תמרון החניה.

@ 28א. תצוגה הנראית לנהג (תיקון: תשס&quot;ז-11, תשס&quot;ט-6, תשע&quot;ח-8)
: (א) ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור.
: (ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב או על מערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את משטרת ישראל או את הרשות הארצית לכבאות והצלה או את שירות הביטחון הכללי לצורך מילוי תפקידם או את צבא-הגנה לישראל למטרה ביטחונית.
: (ג) על אף האמור בתקנה זו, רשאי השר ליתן היתר להפעלה למטרה בטיחותית של תצוגה הנראית לנהג גם בעת נסיעת הרכב, ובלבד שהתצוגה אינה מחייבת צפייה רצופה בה והנהג ברכב שבו מותקנת תצוגה כאמור קיבל הכשרה לשימוש בה תוך כדי נהיגה.

@ 29. חובה להחזיק במושכות (תיקון: תש&quot;ל-3)
: הרוכב על בהמה או המוליך אותה יחזיק בידיו את המושכות כל זמן שהיא נמצאת בדרך ואינה קשורה לעצם קבוע.

@ 30. מכשירים אופטיים (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;ג-4)
: (א) בעל רשיון נהיגה המסתייע בשעת בדיקת כושר ראייתו במשקפים אופטיים או בעדשות מגע (להלן בתקנות אלה - מכשירים אופטיים) או שצויינה ברשיונו חובה להסתייע במכשירים אופטיים לא ינהג רכב מנועי אלא אם הוא מרכיב אותם מכשירים, ולא ינהג אוטובוס, מונית או רכב מסחרי המסיע מעל 8 נוסעים אלא אם הוא מחזיק אצלו בשעת הנהיגה מכשירים אופטיים כאמור, נוסף על המכשירים שהוא מרכיב.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על מי שנוהג ברכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה, אם בטופס הבקשה לרשיון נהיגה צויינה חובה להסתייע במכשירים אופטיים.
: (ג) לא ינהג אדם רכב מנועי אם הוא מרכיב עדשות טלסקופיות.

@ 31. דרך שיוחדה למשחקי ילדים (תיקון: תש&quot;ל-3, תשמ&quot;ח)
: (א) יוחדה דרך למשחקי ילדים ונאסרה בה נהיגת כלי-רכב על ידי הצבת תמרור מתאים בתוספת שלט בצורת מלבן ועליו מודעה &quot;משחקי ילדים&quot; - לא ינהג אדם ברכב באותה דרך, אלא אם הדבר דרוש לצרכי אדם מתושבי הסביבה או לצרכי הציבור ואין לספקם בדרך אחרת.
: (ב) הנוהג ברכב ברחוב משולב יאפשר להולכי רגל ולילדים המשחקים בו את פעילותם ולא ימשיך בנסיעה אלא אם כן הבטיח שנסיעתו לא תסכן אותם.

@ 32. רכב משטרה (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-4, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-17, תשס&quot;ו-19, תשס&quot;ז-9)
: (א) רכב של משטרת ישראל שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל לא יחולו לגביו הוראות [[חלק ב']] אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד.
: (ב) רכב שבשימוש צבא הגנה לישראל שהנוהג או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל, לא יחולו לגביו הוראות [[חלק ב']], אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד, ובלבד שיתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרכב נמצא בתוך שטח המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או בשטח שמפקד צבאי הכריז עליו שטח סגור לפי [[תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], לרבות לצורכי אימונים בשטח האמור;
:: (2) נעשה שימוש ברכב לצורכי אימונים, בדרך פתוחה למעבר הציבור, באישור ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציג שהוסמך מטעמו.
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) רכב שבשימוש שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל במסגרת פעילות מבצעית או הכנות, אימונים או הדרכות לפעילות כאמור, לא יחולו לגביו הוראות [[חלק ב']] [[או ד']], אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד.

=== סימן ב׳: הכביש ונתיביו (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 33. החובה להשתמש בכביש בלבד (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;א-2, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ו-7, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז-7, תשפ&quot;א-13)
: (א) במקום שיש כביש לא יסע נוהג רכב אלא בכביש, אלא אם יש הוראה אחרת [[בחלק זה]].
: (ב) עובר דרך ישתמש בדרך או בקטע ממנה בהתאם לשימוש הרגיל והמתוכנן של הדרך לרבות השימוש והציות למיתקני הדרך שהוצבו או סומנו גם אם מיתקנים אלה ניזוקו או נפרצו ואינם מונעים אותה שעה את המעבר והשימוש בדרך; בתקנת משנה זו, מיתקני דרך – לרבות גדר, מעקה, גינה וכיוצא באלה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) -
:: (1) רשאי מי שלומד נהיגה או משתלם בנהיגה, כשהוא מלווה במורה נהיגה, לסטות לשול הדרך ולחזור לכביש על פי הוראות מורה הנהיגה;
:: (2) רשאי נוהג רכב לחצות את הקו המסמן את שול הדרך ואת השול, כדי להגיע לאתר התשתית הנמצא בצד הדרך או לחזור ממנו לכביש;
:: (3) אם הוצב בשול הדרך תמרור 501, רשאי הנוהג ברכב מן הסוג שצוין בתמרור לנסוע בו, ויראו לגביו את שול הדרך כאילו היה כביש.

@ 34. ייעודו של כביש, שביל או נתיב (תיקון: תש&quot;ל-3, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ט, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה-4)
: (א) בכביש, בשביל או בנתיב שיועדו וסומנו לסוג מסויים של כלי רכב או לעוברי דרך מסויימים, לא ישתמשו נוהגי רכב או עוברי דרך אחרים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רוכב אופנים ישתמש בצדו הימני הקיצוני של הכביש אף אם הוא כביש שבו הוקצה נתיב לתחבורה ציבורית.

@ 35. התנועה בצד ימין (תיקון: תש&quot;ל-3)
: נוהג רכב ישתמש ככל האפשר בצדו הימני הקיצוני של הכביש, אף בכביש חד-סטרי, או בצדו הימני הקיצוני של הנתיב המיועד לאותו סוג רכב, הכל בכפוף להוראות [[חלק זה]].

@ 36. דרך מחולקת (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ט, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-7, תשנ&quot;ז-8, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ה)
: (א) בדרך המחולקת לארכה על ידי שטח הפרדה, יראו כל אחד מהכבישים משני צדי שטח ההפרדה ככביש חד-סטרי.
: (ב) בדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה, ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לשטח ההפרדה, לא יעבור אותו ולא יעמיד בו רכב או בעל-חיים אלא אם הותר הדבר על-פי תמרור ובמקום שהותר.
: (ג) בכביש המחולק על ידי קו הפרדה רצוף ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לקו, ולא יעבור אותו אלא אם נמצא קו קטעים סמוך לקו ההפרדה בצדו הימני.
: (ד) בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת; לעניין תקנת משנה זו, &quot;צומת&quot; - לרבות מפגש עם כביש אחר.
: (ה) בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה לא ייכנס נוהג רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק&quot;ג לצומת ולא יעבור בו אלא בנתיב הימני ביותר באותו כיוון נסיעה אלא אם כן הוצב בו תמרור 613 המתיר לרכב נסיעה בנתיבים נוספים; לענין זה לא יובא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית.

@ 37. כיוון התנועה בכביש חד-סטרי (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא ינהג אדם רכב בכל קטע של כביש חד-סטרי בכיוון הפוך לכיוון המותר באותו כביש.

@ 38. מעבר על פני מדרכה או שולי הדרך (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ו-3, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ה-4, תשפ&quot;א-13)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 34(א)]], רשאי אדם לנהוג רכב או בעלי חיים על פני מדרכה, שביל או נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של רכב או של עובר דרך מסוים, לשם חצייתם כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם.
: (ב) הנוהג ברכב שאינו מנועי, וכן בטרקטור וברכב איטי, חייב להימין ולנסוע בשולי הדרך אם הדבר דרוש ואפשר כדי לתת מעבר לתנועה שמאחוריו, ואולם החובה האמורה לא תחול אם הוצב בשול הדרך תמרור 501.
: (ג) הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב העוסק בניקוי המדרכה, השביל או הנתיב.

@ 39. נהיגה סביב מקום חסום (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) נמצא בכביש מבנה, עמוד, אי או שטח סגור לתנועת כלי רכב המחייבים סטיה מן הכיוון הישר, לא יעבור נוהג רכב או מוליך בעלי-חיים אלא מימינם אלא אם יש תמרור במקום המורה לנהוג משמאלם.
: (ב) נמצא מקום חסום כאמור בכביש חד-סטרי, יעברו נוהגי כלי הרכב הן מימינו והן משמאלו, זולת אם תמרור מורה על אופן הסטיה.

@ 39א. תנועת מכונה ניידת (תיקון: תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;ו-7, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-6, תשס&quot;ה-14, תש&quot;ע-10)
: (א) לא ינהג אדם במכונה ניידת שמהירותה המרבית המתוכננת על ידי יצרנה עד 30 ק&quot;מ בשעה או במכונה ניידת רגלית בדרך אלא לשם חצייתה וכאשר הנסיעה היא לביצוע העבודה של המכונה הניידת או בדרך עירונית שבתחום של עד 500 מטרים מהמפעל של בעלה כמשמעותו [[בחלק י']] או מחזיקה.
: (ב) לא יגרור אדם במכונה ניידת גרור אלא אם כן הגרור הוא ציוד לביצוע העבודה שאליה מיועדת המכונה הניידת על פי קביעת יצרנה.
: (ג) לא ינהג אדם במכונה ניידת שרוחבה, אורכה או גובהה חורגים מהקבוע [[בתקנה 313]] ובכפוף לאמור [[בתקנה 279(ג)(4) עד (6)]], לפי הענין.
: (ד) קצין משטרה כהגדרתו [[בתקנה 85(ז)]] רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה ניידת החורגת מהתנאים האמורים בתקנה זו.
: (ה) (((בוטלה).))
: (ו) לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן נקט את כל האמצעים הדרושים למניעת סיכון, פגיעה, או הפרעה לתנועה.
: (ז) לא ינהג אדם במכונה ניידת במהירות העולה על 40 קמ&quot;ש.
: (ח) לא ינהג אדם ולא יפעיל מלגזה אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרו רשות הרישוי והאגף לפיקוח על העבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה וניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי.
: (ט) לא ינהג אדם מכונה ניידת אופנית אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ומאת גוף שאישרה לכך, וניתן לו היתר מאת רשות הרישוי לנהוג מכונה ניידת כאמור.

@ 39ב. (תיקון: תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))

@ 39ג. תנועת טרקטורון ובטיחותו (תיקון: תשנ&quot;ד-6, תשע&quot;ט-5)
: (א) לא ינהג אדם בטרקטורון בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.
: (ב) מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 40 קמ&quot;ש.
: (ג) הנוהג בטרקטורון לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברשיון הרכב.
: (ד) לא ינהג אדם בטרקטורון ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חובשים קסדת מגן שסומנה כאמור [[בפרט 9 לחלק ג' בתוספת השניה]], ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן, והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה.

@ 39ד. תנועת טרקטור משא ובטיחותו (תיקון: תשס&quot;ה-6, תשס&quot;ז-6)
: (א) הנוהג בטרקטור משא לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן ניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.
: (ב) מהירות נסיעתו של טרקטור משא לא תעלה על 40 קמ&quot;ש.
: (ג) לא ינהג אדם בטרקטור משא ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור [[בחלק ג' לתוספת השניה]].

@ 39ה. תנועת רכב שטח ובטיחותו (תיקון: תשס&quot;ה-6)
: (א) לא ינהג אדם רכב שטח בכביש אלא לשם חצייתו.
: (ב) מהירות נסיעתו של רכב שטח לא תעלה על 40 קמ&quot;ש.
: (ג) הנוהג ברכב שטח לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.
: (ד) לא ינהג אדם ברכב שטח ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור [[בחלק ג' לתוספת השניה]].

@ 39ו. הגבלת נהיגה בטרקטור (תיקון: תשס&quot;ה-6)
: (א) לא ינהג אדם בטרקטור שמשקלו העצמי עולה על 3,200 ק&quot;ג או שצמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק&quot;ג אלא לאחר 6 חודשים מיום שניתן לו רישיון לפי [[תקנה 177]].
: (ב) נוהג בטרקטור לא יסיע נוסע על הטרקטור אלא לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שניתן לו רישיון כאמור.

@ 39ז. תנועת מכונה ניידת רגלית (תיקון: תשס&quot;ה-14, תשס&quot;ו-8)
: (א) לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית אלא אם כן מלאו לו 16 שנים.
: (ב) הנוהג במכונה ניידת רגלית לא יסיע עליו אדם אחר.
: (ג) על אף האמור [[בתקנה 54]] לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית במהירות העולה על 4 ק&quot;מ בשעה.

=== סימן ב'1: קלנועית (תיקון: תשס&quot;ו-8) ===

@ 39ח. פטור מחובת רישיון רכב (תיקון: תשס&quot;ו-8)
: בעל קלנועית והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי [[סעיף 2 לפקודה]].

@ 39ט. פטור מחובת רישיון נהיגה (תיקון: תשס&quot;ו-8)
: הנוהג בקלנועית פטור מחובת רישיון נהיגה לפי [[סעיף 10 לפקודה]].

@ 39י. נהיגת קלנועית (תיקון: תשס&quot;ו-8, תשע&quot;ה)
: (א) לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה שמלאו לו ארבע עשרה שנים.
: (ב) לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן מצבו הגופני והנפשי מאפשר לו להפעילה בבטחה.
: (ג) לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתה.

@ 39יא. תנועת הקלנועית (תיקון: תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ה)
: (א) לא ינהג אדם בקלנועית בכביש אלא לשם חצייתו.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג בקלנועית בכביש אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הכביש הוא בתחומי מושב, קיבוץ או כפר;
:: (2) הכביש הוא בדרך עירונית ומתקיים אחד מאלה:
::: (א) אין לצד הכביש מדרכה;
::: (ב) לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;
::: (ג) בנסיעה בקלנועית לא ניתן לעלות על המדרכה או לרדת ממנה.
: (ב1) לא ינהג אדם בקלנועית במנהרה.
: (ג) לא ינהג אדם בקלנועית במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה.
: (ד) בתקנה זו - &quot;נהיגה&quot; - לרבות דחיפת הקלנועית.

=== סימן ב'2: רכינוע (תיקון: תשס&quot;ו-14, תשס&quot;ט-14) ===

@ 39יב. פטור מחובת רישיון רכב (תיקון: תשס&quot;ו-14, תשס&quot;ט-14)
: בעל רכינוע והנוהג בו פטור מחובת רישום ורישוי לפי [[סעיף 2 לפקודה]].

@ 39יג. פטור מחובת רישיון נהיגה (תיקון: תשס&quot;ו-14, תשס&quot;ט-14)
: הנוהג ברכינוע פטור מחובת רישיון נהיגה לפי [[סעיף 10 לפקודה]].

@ 39יד. נהיגת הרכינוע (תיקון: תשס&quot;ו-14, תשס&quot;ט-14, תשע&quot;ט-5)
: (א) לא ינהג אדם ברכינוע אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים.
: (ב) לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתו.
: (ג) לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור [[בפרט 1א(2) לחלק ג' בתוספת השנייה]], ובלבד שהיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנהיגה.
: (ד) הוראות תקנה זו יחולו בין אם מתקיימות ברכינוע פסקאות (4) עד (7), כולן או חלקן, להגדרה &quot;רכינוע&quot; ובין אם לאו.

@ 39טו. תנועת הרכינוע ובטיחותה (תיקון: תשס&quot;ו-14, תשס&quot;ט-14, תשע&quot;ט-5)
: (א) לא ינהג אדם ברכינוע בכביש אלא לשם חצייתו או אם הכביש בתחום מושב או קיבוץ.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג ברכינוע בכביש שאינו בתחומי מושב או קיבוץ, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) אין לצד הכביש מדרכה;
:: (2) לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;
:: (3) לא ניתן בנסיעה ברכינוע לעלות על המדרכה או לרדת ממנה.
: (ג) לא ינהג אדם ברכינוע במהירות העולה על 13 קילומטר לשעה.
: (ד) הוראות תקנה זו יחולו בין אם מתקיימות ברכינוע פסקאות (4) עד (7), כולן או חלקן, להגדרה &quot;רכינוע&quot; ובין אם לאו.

@ 39טו1. מבנה הרכינוע (תיקון: תשע&quot;ט-6)
: (א) לא ינהג אדם ברכב מנועי שהוא בעל זוג גלגלים יחיד המחוברים בציר אחד, אלא אם כן מתקיימות בו פסקאות (1) עד (7) להגדרה רכינוע.
: (ב) לא ישנה אדם את המבנה של רכינוע באופן שיגרום לכך שיחדלו מלהתקיים בו דרישות ההגדרה רכינוע, כולן או חלקן.

=== סימן ב'3: אופניים עם מנוע עזר (תיקון: תש&quot;ע-6, תשע&quot;ד-12) ===

@ 39טז. נהיגה והחזקה באופניים עם מנוע עזר (תיקון: תש&quot;ע-6, תשע&quot;ד-12, תשע&quot;ד-14, תשע&quot;ו-7, תשע&quot;ט-6, תשפ&quot;ד-9)
: (א) לא ינהג אדם באופניים שבהם מותקן מנוע עזר או יחזיק בהם בבעלותו, בין אם מתקיימות בהם פסקאות (5)(א) ו־(6)(א) בהגדרת אופניים עם מנוע עזר ובין אם לאו, אלא אם כן -
:: (1) מלאו לו שש עשרה שנים או יותר;
:: (2) באופניים כאמור התקיימו הדרישות האלה:
::: (א) אם נרכשו לפני המועד הקובע -
:::: (1) המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים בלבד;
:::: (2) מסומן על גביהם מספר השלדה וסימון לפי התקן האירופי, לרבות סימון ההספק המרבי של המנוע החשמלי והמהירות המרבית של האופניים;
:::: יראו אופניים המסומנים לפי פסקת משנה (2) כאילו נרכשו לפני המועד הקובע זולת אם מספר השלדה, תאריך הייצור או אמצעי זיהוי אחר על האופניים מעידים אחרת;
::: (ב) אם נרכשו במועד הקובע או לאחריו -
:::: (1) המצערת אינה מאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע במהירות העולה על 6 קמ&quot;ש;
:::: (2) מסומן על גביהם מספר שלדה וסימון בר-קיימא של המילים &quot;אופניים עם מנוע עזר&quot;;
:::: (3) הודבקה עליהם תווית בהתאם למאפיינים והמידות של הסימון [[שבתוספת הארבע עשרה]], שתמוקם במקום מרכזי וגלוי לעין על גבי שלדת האופניים, והתקיים בהם האמור באותה תווית;
:: (3) התקיים בו אחד מאלה:
::: (א) ניתן לו רישיון נהיגה לפי [[סימן ב' ((לפרק השני)) לחלק ג']], לרבות רישיון נהיגה שאיננו בתוקף, ולמעט רישיון נהיגה לפי [[תקנה 179]];
::: (ב) עמד בהצלחה בבחינה עיונית לפי [[תקנה 205]] לאחת מדרגות רישיון הנהיגה האמורות בפסקת משנה (א);
::: (ג) ניתן לו אישור מאת רשות הרישוי על עמידתו בהכשרה לנהיגה כאמור, בעניינים האמורים [[בתקנה 205]];
:: (4) הוא חובש קסדת מגן, כאמור [[בסעיף 65ג לפקודה]], שמוצמד לה מחזיר אור שייראה בבירור על ידי המשתמשים האחרים בדרך.
: (ב) מי שמתקיים בו האמור בתקנת משנה (א)(3) יהיה פטור מהחובה האמורה [[בסעיף 10(א) לפקודה]].
: (ג) בעל רכב לתחבורה קלה כהגדרתו [[בתקנה 299א]] מסוג אופניים עם מנוע עזר או מי שרכב כאמור בשליטתו, לא ירשה לאדם לנהוג ברכב כאמור שברשותו אלא אם כן התקיימו בנוהג הוראות פסקאות (1) ו-(3) לתקנת משנה (א), ובלבד שלא יהיה אחראי לנהיגתו בידי אדם שלא התקיים בו האמור, אם הוכיח שנקט את כל האמצעים הסבירים למניעת נהיגתו של אותו אדם.

@ 39טז1. שינויים באופניים עם מנוע עזר (תיקון: תשע&quot;ט-6)
: לא ישנה אדם את המבנה של אופניים עם מנוע עזר, באופן שיגרום לכך שיחדל מלהתקיים בהם האמור בתווית הסימון כאמור [[בתוספת הארבע-עשרה]], ואם הוא יצרן, יבואן או משווק של אופניים עם מנוע עזר - באופן שיחדלו מלהתקיים בהם פסקאות (1) עד (7) להגדרה אופניים עם מנוע עזר או דרישות [[תקנה 39טז(2)(א) או (ב)]], לפי העניין, כולן או חלקן.

@ 39יז. (תיקון: תש&quot;ע-6, תשע&quot;ד-12, תשפ&quot;ד-9) : (((בוטלה).))
@ 39יח. (תיקון: תש&quot;ע-6) : (((פקעה).))

=== סימן ב'3א: גלגינוע (תיקון: תשע&quot;ו-7) ===

@ 39יח1. (תיקון: תשע&quot;ו-7, תשפ&quot;ד-9) : (((בוטלה).))

@ 39יח2. סימון (תיקון: תשע&quot;ו-7)
: גלגינוע יישא תווית סימון כאמור [[בחלק ג' לתוספת השנייה]] וצמיגיו יסומנו על ידי היצרן או היבואן לפי הוראות תקן גלגינוע.

=== סימן ב'4: קלנועית ביטחון (תיקון: תשע&quot;ג-11) ===

@ 39יט. פטור מחובת רישיון רכב (תיקון: תשע&quot;ג-11)
: בעל קלנועית ביטחון והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי [[סעיף 2 לפקודה]].

@ 39כ. פטור מחובת רישיון נהיגה (תיקון: תשע&quot;ג-11)
: הנוהג בקלנועית ביטחון פטור מחובת רישיון נהיגה לפי [[סעיף 10 לפקודה]].

=== סימן ב'5: יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים (תיקון: תשע&quot;ז-6) ===

@ 39כא. פטור מחובת רישיון רכב (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: בעל יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי [[סעיף 2 לפקודה]].

@ 39כב. פטור מחובת רישיון נהיגה (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: הנוהג ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים פטור מחובת רישיון נהיגה לפי [[סעיף 10 לפקודה]].

@ 39כג. נהיגה ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים ובטיחות תנועתה (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה שמלאו לו ארבע עשרה שנים.
: (ב) לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים בכביש אלא לשם חצייתו.
: (ג) לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה.
: (ד) לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא אם כן היא רתומה לכיסא גלגלים.
: (ה) לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא אם כן קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שדגם המיתקן עומד בדרישות הטכניות המפורטות בנוהל שקבע מנהל אגף הרכב לעניין בדיקת המעבדה, אשר נמסר למעבדה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בעניינים כמפורט להלן:
:: (1) אופן החיבור לכיסא הגלגלים;
:: (2) יציבות יחידת ההינע החיצונית המשולבת עם כיסא הגלגלים;
:: (3) כושר בלימה;
:: (4) תאורה;
:: (5) עמידת הדגם בדרישות תאימות אלקטרומגנטית (EMC);
:: (6) התנאים הקבועים בפסקאות (1) עד (4) להגדרת יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים.

=== סימן ב'6: רכב זעיר (תיקון: תשע&quot;ז-6) ===

@ 39כד. נהיגה ברכב זעיר (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: לא ינהג אדם ברכב זעיר אלא בדרך עירונית בלבד.

=== סימן ג': סטיה, פניה ונסיעה אחורנית (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 40. סטיה מנתיב נסיעה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון.
: (ב) בכביש שאינו חד-סטרי המחולק לשלושה או לחמישה נתיבים לא ינהג אדם רכב בנתיב המרכזי אלא כשהוא עוקף רכב אחר, או כשהוא מתכונן לפנות שמאלה, או כשהנתיב יוחד על ידי תמרור רק לתנועה בכיוון שהוא נוסע בו.
: (ג) נוהג רכב בכביש כאמור בתקנת משנה (ב) לא יעבור לנתיב הנמצא משמאל לנתיב המרכזי.

@ 41. אין פניה אלא בבטחה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.

@ 42. פניה ימינה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצדו הימני רכב אחר בתנועה, ויפנה ימינה פניה חדה, זולת אם סומן אחרת על פני הכביש.

@ 43. פניה שמאלה (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ל-10, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ז)
: (א) נוהג רכב המתכוון לפנות שמאלה יתחיל את פנייתו -
:: (1) מכביש חד סטרי - כאשר רכבו נמצא בצד שמאל של הכביש;
:: (2) מכביש דו סטרי - כאשר רכבו נמצא ככל האפשר קרוב לאמצע הכביש ובלבד שלא יפריע את התנועה מכל כיוון אחר;
:: (3) מכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר - מהנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.
: (ב) נוהג רכב הפונה שמאלה ייכנס לכביש שלתוכו הוא פונה -
:: (1) בכביש חד סטרי - לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה;
:: (2) בכביש דו סטרי שבו נתיב אחד בכיוון הנסיעה - בקשת רחבה לצד הימני של הכביש;
:: (3) בכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר - לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.
: (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו אם סומן בכביש אחרת.

@ 44. פניית פרסה (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ו-3, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ח, תשע״ח-11)
: (א) לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן - פניית פרסה) אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא.
: (ב) בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפניה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה; ולעניין תקנת משנה זו, יראו תמרור או סימון המחייב נסיעה בכיוון מסוים בלבד, שאיננו פנייה שמאלה או פניית פרסה, כתמרור או סימון האוסר על פניית פרסה.

@ 45. נסיעה אחורנית (תיקון: תש&quot;ל-3)
: נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע -
: (1) סיכון או פגיעה;
: (2) הטרדה או הפרעה.

=== סימן ד': פגישה ועקיפה (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 46. פגישה בדרך צרה ובדרך תלולה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) שני כלי רכב הבאים מכיוונים נגדיים בכביש שאינו רחב במידה מספקת למעבר חפשי של שניהם, יפחיתו הנוהגים ברכב את מהירות נסיעתם ויימינו את רכבם ככל האפשר לשפת הכביש ולפי הצורך אף מעבר לשפת הכביש, עד כדי בטחון מפני התנגשות.
: (ב) נפגשו כלי הרכב כאמור בדרך תלולה והנסיבות מחייבות עצירתו של אחד מהם, חייב הרכב היורד להיעצר.

@ 47. עקיפה (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ל-10, תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ה-4, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;א, תשע&quot;א-7, תשע״ח-11)
: (א) נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי.
: (ב) מותר לנוהג רכב לעקוף רכב אחר מצדו הימני במקרים אלה:
:: (1) נוהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד או מתכוון לפנות שמאלה ואותת על כך;
:: (2) בפניה שמאלה אל כביש חד-סטרי או אל כביש שיש בו שני נתיבים או יותר בכל כיוון נסיעה ועד שנוהג הרכב האחר השלים את פנייתו לתוך הנתיב השמאלי;
:: (3) נוהג הרכב נוסע בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית;
:: (4) נוהג הרכב נוסע בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד.
: (ג) בלי לפגוע בהוראות תקנת משנה (א) [[ותקנה 35]], בכביש חד-סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד הנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי הרכב שבנתיב האחר, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה.
: (ד) נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא.
: (ה) נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל-חיים באחד מאלה:
:: (1) הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל;
:: (2) הוא נמצא אחרי התמרור א–30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל;
:: (3) הוא מתקרב אל מעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל, ועד שעבר את מקום מעבר החציה;
:: (4) הוא עובר בתוך צומת, או אינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת;
:: (5) הוא חוצה קו הפרדה רצוף, אלא אם כן בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים;
:: (6) (((נמחקה).))
: (ו) הוראת פסקה (4) בתקנת משנה (ה) לא תחול על -
:: (1) עקיפה בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה;
:: (2) עקיפת בעלי-חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על ידי בהמה, ובלבד שהעקיפה ממלאה אחר ההוראות האחרות של תקנות אלה.
: (ז) נוהג רכב לא יעקוף רכב, ולא יעבור על פני רכב, שעצר לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל לשם מילוי אחרי הוראות [[חלק זה]].
: (ח) נוהג רכב לא יעקוף רכב עוקף אלא אם הכביש חד-סטרי או בכביש שהותרה בו העקיפה לפי תמרור או לפי הוראות תקנות אלה ויש בו יותר משני נתיבים באותו כיוון נסיעה; לענין זה לא יבוא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר, ועל רכב מסחרי או על רכב עבודה שמשקלם הכולל עולה על 3,500 ק&quot;ג ורכב כאמור לא יעקוף רכב עוקף אחר בכל דרך.

@ 48. רכב שנעקף (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ו-3, תשמ&quot;ו-4, תשנ&quot;ה-4, תשפ&quot;א-13)
: (א) נוהג רכב שנעקף, יסיט את רכבו עד כמה שאפשר לשפת הכביש כדי לאפשר לרכב העוקף, לעקוף בבטחה ולא יגדיל את מהירות נסיעתו עד לאחר שהרכב העוקף עבר על פניו.
: (ב) נוהג ברכב המוביל מטען חורג, ואשר אין אפשרות לעקפו עקב תנאי הדרך והתנועה בה, חייב להאיט את מהירות נסיעתו, ובמידת האפשר והצורך לרדת מעבר לשפת הכביש ואף לעצור את הרכב, כדי לתת לכלי רכב הנמצאים מאחוריו לעקפו בבטחה.
: (ג) הנוהג ברכב מנועי שבשל מטענו, או בשל שיפוע הדרך, נאלץ לנסוע במהירות נמוכה שיש בה כדי לעכב כלי רכב הנוסעים מאחוריו, חייב להימין ולנסוע בשול הדרך כאשר השול מיוצב באספלט ופנוי כדי לתת לכלי רכב שמאחוריו אפשרות לעקפו, ואולם החובה האמורה לא תחול אם הוצב בשול הדרך תמרור 501.

=== סימן ה': ריווח (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 49. ריווח בין רכב לרכב (תיקון: תש&quot;ל-3, תשנ&quot;א-3)
: (א) לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה.
: (ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב.

@ 50. נסיעה בשיירה (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ל-10, תשנ&quot;ה-4)
: (א) כשכלי רכב נוסעים זה אחר זה בדרך שאינה דרך עירונית, ישמור הנוהג ברכב על ריווח מספיק בין רכבו ובין הרכב הנוסע לפניו, כדי להבטיח זרימה תקינה של התנועה וכדי לאפשר לרכב הבא מאחוריו, אשר מהירות נסיעתו עולה על שלו, להיכנס ללא סיכון לאותו ריווח.
: (ב) רכב מחובר, רכב מורכב או רכב הגורר רכב אחר דינם לענין תקנה זו כרכב אחד.
: (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על לוויות ותהלוכות.

=== סימן ו': מהירות (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 51. מהירות סבירה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב.

@ 52. האטה (תיקון: תש&quot;ל-3, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4)
: בכפוף לאמור [[בתקנה 51]] חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה:
: (1) בתוך שטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם;
: (2) בדרך שאיננה פנויה;
: (3) כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא;
: (4) בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן;
: (5) בקרבת קבוצת ילדים או בקרבת התקהלות;
: (6) בהתקרבו למעבר חציה;
: (7) בהתקרבו לפסגה או למקום שבו שדה הראיה מוגבל;
: (8) בירידה תלולה או ארוכה;
: (9) בהתקרבו לגשר צר ובעברו עליו;
: (10) בפגשו או בעקפו קבוצת אנשים ההולכת בסך;
: (11) בפגשו או בעקפו בעלי-חיים;
: (12) בהתקרבו אל אוטובוס העומד בתחנה ובעברו על ידו;
: (13) בהתקרבו אל אוטובוס, טיולית או רכב מסחרי המסיע ילדים וסומן כך, שנעצר לשם העלאת ילדים או הורדתם, ובעברו על ידו;
: (14) ברחוב משולב;
: (15) באזור מיתון תנועה;
: (16) במנהרה.

@ 53. בלימת פתע (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא יבלום נוהג רכב את רכבו פתאום, אלא לשם מניעת תאונה שאי-אפשר למנעה בדרך אחרת או אם הדבר הכרחי מטעמי בטיחות התנועה; האמור בתקנה זו לא יחול על בלימת רכב לשם ניסוי בלמיו, בתנאי שלא יערוך אדם ניסוי כזה אלא לאחר שנקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים והבטיח שאין הניסוי עלול לסכן או להפריע לרכב הנוסע בדרך.

@ 54. מהירות מרבית מותרת (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;א-2, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ה-2, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ג-2, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-6, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-7, תשנ&quot;ז-8, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-2, תש&quot;ס-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ב-9, תשע&quot;ד-4)
: (א) לא ינהג אדם ברכב בדרך במהירות העולה על הקבוע בטבלה שלהלן:
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;3&quot; width=&quot;25%&quot; | סוג הרכב !! colspan=&quot;7&quot; | מקום
|- style=&quot;font-size: 90%;&quot;
! דרך עירונית !! דרך עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ !! דרך שאינה עירונית !! דרך שאינה עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ !! דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי !! דרך מהירה !! דרך מהירה שמוצב בה תמרור 426 או 426פ
|-
! colspan=&quot;7&quot; | מהירות מרבית מותרת בקילומטרים לשעה
|-
| : (1) רכב מנועי למעט סוג רכב כאמור בפסקאות (2) עד (5) || 50 || כמצוין בתמרור || 80 || כמצוין בתמרור || 90 || 110 || כמצוין בתמרור
|-
| : (2) אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר || 50 || כמצוין בתמרור || 80 || כמצוין בתמרור || 90 || 100 ||כמצוין בתמרור ולא עולה על 100
|-
| : (3) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק&quot;ג וברכב עבודה וטיולית || 50 || כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50 || 80 || כמצוין בתמרור ולא עולה על 80 || 80 || 80 || כמצוין בתמרור ולא עולה על 80
|-
| : (4) (((נמחקה))) || || || || || || ||
|-
| : (5) רכב איטי, טרקטור ומכונה ניידת || 40 || כמצוין בתמרור ולא עולה על 40 || 40 || כמצוין בתמרור ולא עולה על 40 || 40 || סגורה בפניו || סגורה בפניו
|}
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברחוב משולב או באזור מיתון תנועה במהירות העולה על 30 קמ&quot;ש.
: (ג) כל הדרכים המצוינות בתקנת משנה (א) למעט כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ סגורות בפני טרקטורון, ובלבד שלא ינהג אדם בטרקטורון במהירות העולה על 40 קמ&quot;ש.
: (ד)(1) רשות הרישוי רשאית לציין ברשיונו של רכב מהירות מרבית מותרת פחותה מן המפורט בתקנת משנה (א), אם לדעתה דרוש לעשות כן.
:: (2) לא ינהג אדם במהירות העולה על המהירות המרבית שצוינה ברשיון הרכב.
:: (3) (((נמחקה).))
: (ה) לא ינהג אדם רכב בקטע המסומן בתמרור, במהירות העולה על הקבוע בתמרור.
: (ה1) רשות התימרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מרבית מותרת השונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המרבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן:
:: (1) בדרך עירונית - 80 קמ&quot;ש;
:: (2) בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה - 100 קמ&quot;ש ובדרך כאמור בת שני נתיבים לכל כיוון נסיעה עם שטח הפרדה בנוי - 110 קמ&quot;ש;
:: (3) בדרך מהירה - 120 קמ&quot;ש.
: (ה2) לא תקבע רשות התימרור המרכזית מהירות מרבית מותרת בדרך מהירה כאמור בתקנת משנה (ה1)(3), אלא לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה של משטרת ישראל.
: (ו) הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות [[תקנות 51]] [[ו-52]] ומכל דין אחר לענין מהירות.

=== סימן ז': מפגש מסילת ברזל (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 55. האטה לפני מפגש (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ל-10)
: (א) נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל (להלן - מפגש) יאיט את מהירות רכבו עד כדי אפשרות לעצור על אתר לפני המסילה, וינקוט כל האמצעים להבטיח את מעברו על פני המפגש ללא עיכוב וללא תקלה.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על נוהג רכב המתקרב למפגש המוגן על ידי מחסום או המסומן באות אזהרה על ידי רמזור, פעמון או אמצעי אזהרה אחרים גם כשהמחסום או אות אזהרה כאמור אינם פועלים.

@ 56. עצירה לפני מפגש (תיקון: תש&quot;ל-3, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ו-4)
: (א) בנסיבות האמורות להלן חייב נוהג רכב המתקרב למפגש לעצור את רכבו לפני קו העצירה, ובאין קו עצירה - לפני המחסום הקרוב, ובאין מחסום - במרחק של לא פחות מארבעה מטרים לפני פס המסילה הקרוב, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנפתח המחסום או פסק אות האזהרה, ובאין מחסום או אות אזהרה - לאחר שעבר הרכב הנוסע במסילת הברזל (להלן - רכבת); ואלה הנסיבות:
:: (1) רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה;
:: (2) מוצב לפני המפגש תמרור המורה על עצירה;
:: (3) ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת, בין בדגל, בין באמצעות עדשה אדומה מהבהבת שמותקנת ליד תמרור המציין מקום מפגש ובין בכל דרך אחרת;
:: (4) המחסום שלפני המפגש חוסם את הדרך או חלק ממנה או מתחיל להתנועע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה.
: (ב) נוהג רכב העוצר את רכבו לפני מפגש בנסיבות האמורות בתקנת משנה (א)(2) ינהג כדלקמן:
:: (1) יכבה את מקלט הרדיו, מקלט הטלויזיה או הקלטת הפועלים ברכבו;
:: (2) יפתח את חלון הרכב הקרוב אליו, ובאוטובוס גם את הדלת הקדמית;
:: (3) יאזין ויסתכל לשני הכיוונים לאורך המסילה כדי להיווכח אם אין רכבת מתקרבת או אם אין אות אזהרה על התקרבות רכבת, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנוכח שאין רכבת מתקרבת ושאין אות אזהרה.

@ 57. מעבר אוטובוס במפגש סלול (תיקון: תש&quot;ל-3, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ז)
: הנוהג באוטובוס או ברכב המסיע, או המיועד להסיע, אחד-עשר נוסעים או יותר לרבות הנהג לא יחצה מסילת ברזל אלא אם כן הדרך בה הוא מגיע אל המפגש סלולה אספלט או בטון במרחק של 20 מטרים לפחות מן הפס הקרוב אליו.

=== סימן ח': איתות (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 58. חובה לאותת ודרך האיתות (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) נוהג רכב העושה אחד מאלה:
:: (1) מתכונן לנוע או להפנות את רכבו;
:: (2) מתכוון לסטות מנתיב נסיעתו;
:: (3) עוצר את רכבו;
:: יתן אות בזמן וממרחק מספיקים כדי להזהיר עוברי דרך אחרים ובצורה המבטיחה כי האות ייראה לעיניהם, זולת אם סיבה סבירה מנעה אותו מלתת אות כאמור.
: (ב) נתן נוהג רכב אות כאמור בתקנת משנה (א) יפסיק את מתן האות משהשלים אותה פעולה שלשמה ניתן האות.

@ 59. מתן אות (תיקון: תש&quot;ל-3, תשנ&quot;ו-7)
: (א) אות כאמור [[בתקנה 58(א)]] יינתן כדלקמן:
:: (1) לענין פסקאות (1) ו-(2) - על ידי מחוון כיוון;
:: (2) לענין פסקה (3) - על ידי אור הבלימה.
: (ב) התקלקלו מכשירי האיתות האמורים בתקנת משנה א' או באין מכשירים כאלה ברכב, יתן הנהג את האות בידו.
: (ג) נוהג רכב רשאי להוסיף לאות הניתן במכשירים כאמור בתקנת משנה א' אות בידו, אם נראה לו כי נסיבות הענין מצדיקות זאת.

@ 60. האותות (תיקון: תש&quot;ל-3, תשנ&quot;ו-7)
: (א) האות להנעת רכב העומד מצד ימין של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה שמאלה יינתן -
:: (1) במחוון כיוון - על ידי הארת אור מהבהב מצדו השמאלי של הרכב;
:: (2) ביד - בהוצאת הזרוע השמאלית עד למרפק מחוץ לרכב בקו אפקי.
: (ב) האות להנעת רכב למעט אופניים העומד מצד שמאל של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה ימינה יינתן -
:: (1) במחוון כיוון - על ידי הארת אור מהבהב מצדו הימני של הרכב;
:: (2) ביד - בהנעת כף היד השמאלית והזרוע במעגל מחוץ לרכב בכיוון מהלך השעון;
:: (3) באופניים - בהרמת הזרוע הימנית בקו אופקי ובניצב לכיוון הנסיעה של האופניים.
: (ג) האות לעצירה או להאטת המהירות יינתן -
:: (1) באור הבלימה; או
:: (2) ביד - בנענוע כף היד השמאלית והזרוע למעלה ולמטה, מחוץ לרכב, כשהזרוע בקו אפקי וכף היד מופנית כלפי מטה.
: (ד) נוהג רכב בעל הגה ימני או שמקום מושבו אינו מאפשר לו ליתן את האותות ביד כדין, יתן אותם במכשיר חשמלי.

@ 61. הנוהג בעקבות רכב אחר (תיקון: תש&quot;ל-3)
: נתן נוהג רכב הנע בכביש אות כאמור [[בתקנה 60]], חייב כל נוהג רכב הבא בעקבותיו להאיט ולנהוג בזהירות ולעצור אם יש צורך בכך, כדי לאפשר לנוהג הרכב שלפניו לפנות, לסטות, להאיט או להיעצר - ללא הפרעה.

@ 62. שימוש באות אזהרה (תיקון: תש&quot;ל-3, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-7, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ט-7, תשס&quot;ח-9, תשע&quot;ח-9)
: (א) לא ישמיע אדם ברכב מנועי אות אזהרה בסירנה או בכל כלי או אמצעי אחר ולא יפיץ אור מהבהב צבעוני, אלא אם תקנות אלו מורות אחרת או אם ניתן לו היתר לכך מאת רשות הרישוי.
: (ב) מקום שתקנות אלה מורות כי רכב יפיץ אור מהבהב או מקום שניתן היתר לרכב להפיץ אור מהבהב, יהיה הפנס כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]] וצבעו -
:: (1) ברכב משטרה, ברכב משטרה צבאית, ברכב הג&quot;א וברכב צה&quot;ל וברכב שב&quot;ס מבצעי שאושר כרכב בטחון - כחול או כחול-אדום;
:: (1א) ברכב שיטור משולב - כחול-צהוב;
:: (2) באמבולנס של מגן דוד אדום, באמבולנס של צה&quot;ל, ברכב לכיבוי אש - אדום;
:: (3) ברכב שאישרה רשות הרישוי כרכב בטחון - אדום ובאישור ועדה משותפת לרשות הרישוי ולאגף התנועה במשטרת ישראל - כחול;
:: (4) ברכב גרירה וחילוץ, ברכב עבודה, ברכב ליווי לפי [[תקנה 85]], ברכב שמידותיו חורגות, ברכב המוביל מטען חורג ובכל רכב שקיבל היתר מרשות הרישוי - צהוב.
: (ג) הנוהג ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) לא יפיץ אור מהבהב כאמור אלא אם כן הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו ובשעות מילוי התפקיד בלבד ורכב גרירה וחילוץ לא יפיץ אור מהבהב אלא בעת גרירה או חילוץ בפועל.

@ 63. השימוש בצופר (תיקון: תש&quot;ל-3, תשמ&quot;ז, תשס&quot;ה-4)
: (א) מתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מן הדרוש לפי הנסיבות.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) בדרך עירונית לא ישמיע אדם אות אזהרה בצופר אלא למתן אות אזהרה למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר.

=== סימן ט': זכות קדימה (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 64. רכב המתקרב או נכנס לצומת או דרך (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ל-10, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-7, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ח-4, תשע״ח-11)
: (א) לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה:
:: (1) נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין;
:: (2) נוהג רכב המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (1);
:: (3) נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה.
: (ב) נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי-רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה -
:: (1) יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך;
:: (2) יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש.
: (ג) נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר.
: (ד) נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה - לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר.
: (ה) נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת על ידי רמזור, יציית לאותות שברמזור ולא ייכנס לצומת אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק; היה ברמזור אור צהוב מהבהב - יאיט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה ויתן זכות קדימה לרכב אחר שנכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת.
: (ו) נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות.
: (ז) נוהג רכב המתקרב למעגל תנועה שלפניו מוצב תמרור 303, ייתן זכות קדימה לרכב הנמצא בתוך מעגל התנועה.

@ 65. כניסה לצומת (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;א-4, תש&quot;ם-3)
: לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור.

@ 66. הסעת רכב (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא יסיע אדם רכב שעמד או חנה בצד הכביש אלא לאחר שהבטיח כי אפשר להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לעוברי דרך; הוא ייכנס במהירות שאין בה כדי סיכון או הפרעה, לאחר שנתן אות כאמור [[בסימן ח']].

@ 67. הולכי רגל במעבר חציה (תיקון: תש&quot;ל-3, תשע&quot;ה-2)
: (א) נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך.
: (א1) נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, יאט את רכבו אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך למעבר החצייה ואם ניכר שבכוונתו של הולך הרגל לחצות את הכביש, ייתן לו זכות קדימה.
: (א2) התקרב נוהג רכב למעבר חצייה ובנתיב אחר האט רכב לפני מעבר החצייה, יאט את רכבו לפני מעבר החצייה האמור, ואם הרכב בנתיב האחר עצר - יעצור אף הוא; היה הולך רגל חוצה את הכביש במעבר החצייה, ייתן לו זכות קדימה.
: (ב) מעבר החציה המחולק על ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד.

@ 68. כביש חסום (תיקון: תש&quot;ל-3)
: כביש שנחסם או שנשאר בו מקום לתנועה בכיוון אחד בלבד, יציית עובר דרך לסימון הניתן על-ידי שוטר, אתת או תמרור; לא היה בו אחד מאלה יתן עובר דרך שנתיב תנועתו נחסם, זכות קדימה לבא כנגדו.

=== סימן י': חניה, עמידה ועצירה (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 69. חניה, עמידה ועצירה (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ח)
: (א) הנוהג רכב בדרך שאיננה עירונית, המסומנת כדרך ראשית או אזורית על-ידי תמרור מודיעין לא יעצור את רכבו, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד על הכביש או על שולי הדרך בין בהשגחה ובין שלא בהשגחה.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על -
:: (1) העלאת נוסעים או הורדתם בשולי הדרך;
:: (2) פעולות חילוץ נפגעים או רכב שיצא מכלל פעולה;
:: (3) ביצוע עבודות ציבוריות כאשר אין אפשרות אחרת לבצען ובמידה הדרושה לביצוע העבודות האמורות בשולי הדרך;
:: (4) רכב צה&quot;ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי.
: (ג) בדרך מהירה אסורה העלאת נוסעים או הורדתם או עצירת רכב, העמדתו או חנייתו בכל מקום שבין הגדרות הקובעות את גבולות רצועת הדרך, אלא אם סומן אחרת.
: (ד) קצין משטרה רשאי להתיר בכתב ובתנאים שייראו לו עצירת רכב בכביש לצורך ביצוע עבודות כאמור בפסקה (3) לתקנת משנה (ב) ובעל ההיתר חייב למלא אחרי תנאי ההיתר.
: (ה) הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו-(ג) לא יחולו על עצירתו או העמדתו של רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד באופן זמני על פני הכביש עקב קלקולו, ובלבד שנוהג הרכב יעשה את כל הדרוש כדי להסיעו לשולי הדרך במידת האפשר ולהרחיקו מהדרך בכלל במהירות האפשרית.
: (ו) לא יחנה אדם רכב, לא יעמידנו ולא ישאירנו עומד בדרך אם -
:: (1) רחבו עולה על 2.50 מטר, למעט רכב צה&quot;ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי;
:: (2) הוא גרור או נתמך שנותק מגורר או תומך, אלא בעת ביצוע עבודות כאמור [[בתקנה 69(ב)(3)]].

@ 69א. העמדה לצידי דרך של רכב המיועד לרוכלות (תיקון: תשל&quot;ח-4)
: (א) לא יעצור אדם רכב המיועד להובלות, ולממכר מזון, פרחים, סחורות, ציוד וכיוצא באלה למסחר או להובלות, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד לצידי דרך שאיננה דרך עירונית, אלא במקום שסודר ואושר על פי דין לחניית רכב כאמור מחוץ לרצועת הדרך והשוליים וסודרה אליו גישה למקום כאמור.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על כל המקומות שפורטו [[בתקנה 72(א)]] המצויים בתחום דרך שאיננה עירונית.

@ 70. סימון רכב עומד על פני הדרך (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ל-10, תשמ&quot;ו-4, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ה-4)
: (א) רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד על פני הדרך, יציב נוהג הרכב משולש אזהרה כאמור [[בתקנה 367]] שיהא נראה לעין נוהג רכב הבא מאחוריו ממרחק של 100 מטרים לפחות.
: (ב) בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), אם היה הרכב עומד בזמן תאורה בדרך שאיננה דרך עירונית, או אם היה הכרח להשאיר את הרכב בדרך כאמור בזמן תאורה -
:: (1) באוטובוס, ברכב עבודה או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק&quot;ג יציב הנוהג ברכב מיתקן עם אור מהבהב צהוב כאמור [[בתקנה 366]], או יפעיל מכשיר המותקן ברכב ואשר באמצעותו ניתן להפעיל את כל מחווני הכיוון המותקנים ברכב בעת ובעונה אחת (להלן - מכשיר להפעלת מחווני כיוון);
:: (2) ברכב, למעט רכב כאמור בפסקה (1), רשאי הנוהג בו להשתמש במכשיר להפעלת מחווני כיוון.

@ 71. הפרעה לתנועה או הסתרת תמרור (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן -
: (1) שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה;
: (2) שהוא מסתיר תמרור או חלק ממנו מעיני עוברי דרך.

@ 72. מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ל-10, תשל&quot;א-2, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;א-5, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה-4, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-14, תשע&quot;ב-9, תשע&quot;ה, תשע״ח-11, תשפ&quot;א-13, תשפ&quot;ב-9)
: (א) לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות:
:: (1) בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד-סטרי או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת משנה זו לא יראו בכביש חד-סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה;
:: (2) על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרכה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה;
:: (2א) על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי [[סעיף 77 לפקודה]] ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל;
:: (2ב) בדרך שהוצב לפניה תמרור 401;
:: (3) בתוך צומת או בתחום שנים עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו;
:: (4) במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם;
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) בתוך מעבר חציה או בתחום שנים עשר מטר לפניו;
:: (7) בתחום שנים עשר מטר לפני קו עצירה;
:: (8) בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת הברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש;
:: (9) בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק;
:: (10) בצד רכב אחר העומד או חונה בצדה &lt;!-- (([במקור: בצדו])) --&gt; של הדרך;
:: (11) על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה;
:: (12) בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור - בתוך עשרים מטר לפני תמרור &quot;תחנת אוטובוסים&quot; ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטר או יותר;
:: (13) בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת;
:: (14) בתוך תחום תחנת מוניות המסומנת בתמרור שהוצב או סומן, פרט לעצירה לשם העלאת או הורדת נוסעים;
:: (15) ליד תמרור המסמן תחנת הסעה לחיילים, אלא לשם העלאת חיילים והורדתם;
:: (16) ליד תמרור 437 בניגוד להוראות התמרור, או ליד תמרור 437 שהוצב מתחתיו ובצמוד לו תמרור 439 שבו צוינו פרטי רכב מסוים של נכה, אם הרכב אינו זה שפרטיו צוינו בתמרור האמור; צוינו בתמרור ימים או שעות מסוימים - יחול האמור בפסקה זו רק בימים או בשעות שצוינו בתמרור.
: (ב) לא יעמיד אדם ולא יחנה אוטובוס המיועד להסיע עשרים נוסעים או יותר בדרך, אף במקום שבו מותר להעמיד רכב או להחנותו, אלא אם תמרור מורה אחרת.
: (ג) לא יעמיד אדם בלילה רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק&quot;ג או רכב עבודה ולא יחנה רכב כאמור באזור שנאסרה בו החנייה והעמדת רכב בידי רשות תמרור מקומית.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א)(12), מותרת החניה בתחנת אוטובוסים בשבתות ובמועדי ישראל אם הוצב בה תמרור 439 המתיר חניה בשבתות ובמועדי ישראל.

@ 72א. איסור התנעת אוטובוס חונה (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) לא יופעל מנוע של אוטובוס בזמן חניה עד להעלאת הנוסעים באוטובוס אלא כדי למלא אוויר במערכת הפנאומטית שלו.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להפעיל מנוע של אוטובוס בזמן חניה למשך 10 דקות לפני העלאת הנוסעים לאוטובוס, או במקומות שאינם בתוך שטחים בנויים ומאוכלסים ושאינם בקטעי דרך שבתים בנויים לצדם.

@ 73. רכב המוצע למכירה או שרשיונו פקע (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא יחנה ולא יעמיד אדם בדרך רכב המוצע למכירה או רכב שרשיונו פקע.

@ 74. רכב שנשאר בלי השגחה (תיקון: תש&quot;ל-3, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ה, תשפ&quot;ה-9)
: (א) לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב אלא לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים כדי להבטיח שהרכב לא יזוז ולא ינוע בהעדר נהג.
: (ב) לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע.
:: (((הוראת שעה מיום 1.9.2025 עד יום 31.8.2028):)) לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה, אם קיים ברכב והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע.
: (ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), 
:: (1) מי שמפעיל מנוף או כלי אחר המחובר לרכב והמופעל רק באמצעות המנוע של הרכב, רשאי שלא להפסיק את פעולת המנוע ובלבד שהרכב נמצא בהשגחתו ושנקט את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שהרכב יישאר במקומו;
:: (2) (((הוראת שעה מיום 1.9.2025 עד יום 31.8.2028):)) רשאי הנוהג ברכב להניע מרחוק רכב חונה באמצעות מערכת ייעודית שמטרתה הפעלת מערכות ברכב שאינן משמשות לנהיגת הרכב, שיצרן הרכב התקין ברכב בתהליך הייצור או באמצעות עדכון תוכנה מטעמו, בהתקיים כל אלה:
::: (א) הרכב נעול;
::: (ב) מופעל ברכב מנגנון המונע את תנועת הרכב בעת הפעלתו מרחוק באמצעות מערכת ייעודית כאמור ברישה ((ל))פסקה זו;
::: (ג) אין ברכב נוסעים.
: (ג) נוהג רכב לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד בדרך בעלת שיפוע אלא לאחר שבלם את גלגליו כראוי; היה רכב מנועי במורד - יטה הנוהג את הגלגלים הקדמיים לאבן השפה או לשפת הכביש הקרובה אליו וישלב אותו בהילוך אחורי, ואם היה בעליה - יטה את הגלגלים הקדמיים לעבר הכביש כשיש בו אבני שפה, או לשפת הכביש אם אין בו אבני שפה, וישלב אותו בהילוך קדמי; ברכב בעל הילוכים אוטומטיים, ישלב הנוהג את הילוך החניה.
: (ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), ברכב שיצרנו קבע לגביו הוראות לעניין עמידה וחניה יפעל הנוהג ברכב על פי הוראות היצרן.
: (ד) רכב שחובה לשאת בו נעלי בטחון שהועמד או הוחנה בדרך משופעת יציב נהגו גם את נעלי הבטחון מתחת לגלגלים האחוריים.

@ 75. חניה, עצירה ועמידה סמוך לשפת הכביש (תיקון: תש&quot;ל-3)
: העוצר, המעמיד או המחנה רכב בכביש אשר בו מותר לעצור, להעמיד או להחנות יעמידנו בקו מקביל לשפת הכביש, בין אם יש בו אבני שפה ובין אם לאו, כשהגלגלים הקרובים לאבני השפה או לשפת הכביש הם במרחק של לא יותר מארבעים ס&quot;מ מהם, זולת אם התירה רשות התימרור המקומית באותו כביש חניה זוויתית וסימנה אותו לצורך זה.

@ 76. חניה מותרת לפי תמרור (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;א-4, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ט-7, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה-4, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ה-18, תשע&quot;ב-9)
: (א) על אף האמור [[בסימן זה]], מותר לעצור, להעמיד או להחנות רכב בכל מקום שיש בו תמרור המתיר עצירה, עמידה או חניה.
: (ב) נוהג במונית רשאי לעצור לאיסוף נוסע או להורדתו בקטע דרך עירונית, גם אם הוצב בו תמרור 433 או 818 למעט בתחום תחנת אוטובוס.
: (ג) לא יחנה אדם רכב או מכלית המיועדים או המשמשים להובלת דלק, נוזל קורוזיבי, חומר רדיואקטיבי, חומר מאכל, חומר רעיל, גז או חומר מתלקח אחר, או גלילים להכלת חומר כאמור, אם משקל הרכב או המכלית עולה על 3,500 ק&quot;ג ולא ישאיר רכב או מיכלית כאמור עומדים בדרך במרחק פחות מ-400 מטרים מבנין מגורים או ממבנה ציבורי אלא לצורך פריקה או טעינה של החומר המסוכן לבנין או למבנה האמורים, או ממנו, או במקום שיועד לחניית רכב כאמור ואושר על ידי רשות התימרור המקומית.

@ 77. גרירת רכב והחזרתו, נעילת רכב ושחרורו (תיקון: תש&quot;ל-3, &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ם-8, &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ם-9, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;א-8, תשמ&quot;ב-2, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ו)
: רכב שהורחק, הוחסן או שגלגליו ננעלו לפי [[סעיף 70א לפקודה]], לא יוחזר לבעלו ולא ישוחרר מנעילתו אלא לאחר ששילם את האגרה או התשלום שנקבעו [[בתוספת החמישית]].

@ 78. איסור נעילת רכב ושחרורו (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ם-8, תש&quot;ם-9, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ח)
: (א) לא יינעל רכב העומד או חונה בדרך ולא ישוחרר רכב שגלגליו ננעלו כדין אלא בידי מי שהורשה לכך כדין.
: (ב) אין באמור בתקנת משנה (א) כדי למנוע מבעל רכב לנעול גלגלי רכבו ובתנאי שינעל את גלגלי ההנעה בלבד בעת שהרכב חונה במקום שהחניה מותרת לרכב מסוגו.

=== סימן י&quot;א: הסעת נוסעים והובלת מטען (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ם-9) ===

@ 79. בטיחות בנסיעה (תיקון: תש&quot;ל-3, תשע&quot;ה)
: (א) לא יסע אדם ברכב - פרט לאופנוע, תלת אופנוע, אופניים או תלת-אופן - והנוהג בו לא יניח לאדם לנסוע בו, אלא כשגופו כולו בפנים הרכב ובמצב המבטיח את שלומו.
: (ב) הנוהג רכב לא יסיע אותו ולא ימשיך בהסעתו, אלא אם דלתותיו סגורות וננקטו כל שאר אמצעי הזהירות להבטחת שלומו של נוסע ושל כל אדם הנמצא בסמוך לרכב.
: (ג) נוהג ברכב ציבורי המסיע אדם בכיסא גלגלים יעשה זאת לאחר שהכיסא עוגן לרכב, הנוסע היושב בכיסא חגור בחגורת בטיחות וננקטו אמצעי זהירות להבטחת שלומו של הנוסע בכיסא ושל האדם הנמצא בסמוך לו ברכב.

@ 80. פתיחת דלת וסגירתה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך.
: (ב) לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע.

@ 81. עליה לרכב וירידה ממנו (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא יעלה לרכב אדם, למעט הנוהג, ולא ירד ממנו ולא יניח הנהג או הממונה על הרכב לעלות אליו או לרדת ממנו, אלא -
: (1) כשהרכב עומד;
: (2) מצדו הימני של הרכב כשהוא עומד בצד ימין של הדרך;
: (3) מצדו השמאלי של הרכב כשהוא עומד כדין מצד שמאל של הדרך; אולם מי שיושב לצד הנהג רשאי לצאת מצדו הימני של הרכב, לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים;
: (4) במקום המיועד לעליה ולירידה, אם יש ברכב מקום כזה.

@ 82. הסעה לצד הנהג (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) נוהג רכב מנועי המסיע לצדו אדם אחר, לא יסיענו אלא לצדו הימני אם ההגה הוא שמאלי, או לצדו השמאלי אם ההגה הוא ימני, ולא יסיע לצדו יותר מאדם אחד, אלא בהיתר מטעם רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.
: (ב) רשות הרישוי רשאית לתת היתר להסעת שני נוסעים על גבי טרקטור, מלבד הנהג, ובלבד שיותקנו מקומות ישיבה בצורה המבטיחה את שלום הנוסעים, בהתאם לתנאי ההיתר.

@ 83. הסעת תלמידים (תיקון: תש&quot;ל-3, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ט-7, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ו-7, תשס&quot;ה-14, תשס&quot;ו-9, תשע&quot;ז-6, תשפ&quot;ה-8)
: (א) לא יבצע אדם הסעת תלמידים, אלא ברכב להסעת תלמידים או במונית שניתן עליה רישיון לנסיעה מיוחדת כמשמעותה [[בתקנה 492]].
: (א1) לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים ולא ירשה בעל רכב להסעת תלמידים ומי שהשליטה ברכב כאמור בידו לנהוג ברכב להסעת תלמידים אלא אם כן נמצא ברכב אישור שנתי בדבר תקינות מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב כאמור [[בתקנה 364ז]].
: (ב) לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים, אלא אם כן הותקן בו, מלפניו ומאחוריו, שלט כמפורט [[בפרט 3 בחלק ג' שבתוספת השניה]] והנראה מבחוץ באופן ברור ועליו המילה &quot;ילדים&quot;, ולא ינהג אדם רכב הנושא עליו שלט כאמור, אלא אם כן הוא מבצע הסעת תלמידים.
: (ב1) לא יסיע אדם ילדים בעמידה בהסעת תלמידים.
: (ב2) הנוהג ברכב להסעת תלמידים יפעיל את פנסי האיתות המותקנים בו על פי הדרישות שנקבעו לגבי רכב להסעת תלמידים, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות.
: (ג) אדם המבצע הסעת תלמידים, לא יניח עליית הילדים אל הרכב וירידתם ממנו אלא כמפורט להלן:
:: (1) באוטובוס זעיר וברכב מסחרי - מהדלת הקדמית הימנית או מהדלת הימנית השניה מקדמת הרכב;
:: (2) ברכב הסעת תלמידים שאיננו מנוי בפסקה (1) - מהדלת הקדמית הימנית;
:: (3) במונית - מן הצד כאמור [[בתקנה 81(2) או (3)]], לפי העניין.
: (ד) אדם המבצע הסעת תלמידים לא יחל בנסיעה אלא לאחר שווידא כי כל הילדים השלימו את ירידתם מהרכב והתרחקו מנתיב נסיעתו.
: (ה) אדם המבצע הסעת תלמידים יסרוק את הרכב בתום ההסעה כדי לוודא שלא נותרו בו ילדים.

@ 83א. חובת חגירת ילדים ברכב (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-2, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ה)
: (א) בתקנה זו [[ובתקנה 83ב]] -
::- &quot;מושב אחורי&quot; - כל מושב שאינו מושב קדמי ברכב;
::- &quot;מושב בטיחות&quot; - מושב הרתום לרכב באמצעות חגורת בטיחות המיועד להסעת ילדים ברכב, שמותקנות בו חגורות המיועדות לרתימת הילד אליו, העומד בתקן המפורט [[בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה]];
::- &quot;מושב מגביה&quot; - מושב המיועד להסעת ילדים ברכב כשהילד היושב עליו רתום בחגורת הבטיחות של הרכב והעומד בתקן המפורט [[בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה]].
: (ב) לא יסיע אדם במושב קדמי ברכב מנועי ובמושב אחורי ברכב מנועי ששנת ייצורו 1983 ואילך, למעט אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר פרטי, מונית ואופנוע -
:: (1) ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות המתאים לגובהו ומשקלו של הילד;
:: (2) ילד שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים לגובהו ומשקלו של הילד.
: (ג) לא יסיע אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) ילד שטרם מלאו לו שנה, אלא אם כן גבו של מושב הבטיחות מופנה לחזית הרכב.
: (ד) לא יסיע אדם ילד במושב הבטיחות או במושב מגביה במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם כן נותק המנגנון להפעלתה.

@ 83ב. חובת חגירה של חגורת בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ג-6, תשנ&quot;ג-8, תשנ&quot;ד-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ה-4, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ד-7, תשס&quot;ה, תשס&quot;ה-14, תשס&quot;ו-9, תשע&quot;ה)
: (א) לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים [[בתקנה 364א]] או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור [[בתקנה 83א]], לפי הענין.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) על אף האמור בתקנה זו, מונית ואוטובוס שניתן לגביו רישיון סיור כהגדרתו [[בתקנה 386]], שהותקן בהם במקום הנראה לעין הנוסעים, שלט המציין את חובת הנוסעים לחגור חגורת בטיחות, רשאי הנוהג בהם להסיעם גם אם הם אינם חגורים.

@ 83ג. פטור מחגורת בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ג-6, תשנ&quot;ג-8, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ט-2, תש&quot;ס-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ו-9, תשס&quot;ז-8, תשס&quot;ט)
: הוראות [[תקנה 83ב]] לא יחולו על -
: (1) עובד בשירות הבטחון הכללי שיש לו אישור בכתב מאת ראש שירות הבטחון הכללי, מאבטח שיש לו אישור בכתב מאת קצין מוסמך או שוטר הנוהג ברכב של משטרת ישראל ואשר המפקח הכללי של המשטרה אישר, בכתב, כי הוא רכב מבצעי, ועל כל נוסע בו; בפסקה זו, &quot;מאבטח&quot;, &quot;קצין מוסמך&quot; - כהגדרתם [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
: (1א) חייל הנוהג ברכב צבאי בנסיעה לצורך ביצוע משימה מבצעית וכל נוסע ברכב זה; בפסקה זו -
::- &quot;נסיעה מבצעית&quot; - נסיעה לצורך ביצוע משימה שאושרה בכתב בידי קצין מוסמך כמשימה מבצעית;
::- &quot;קצין מוסמך&quot; - קצין שהוסמך בפקודות הצבא כהגדרתן [[בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], לאשר משימה מבצעית;
: (2) הנוהג והנוסע ברכב שרשות הרישוי פטרה מהחובה להתקין בו חגורות בטיחות מסיבות טכניות המונעות התקנתן או השימוש בהן והפטור נרשם ברשיון הרכב;
: (3) אדם שרשות הרישוי פטרה אותו, בכתב, מן החובה לחגור חגורת בטיחות על סמך אישור אחד מאלה:
:: (א) מהרופא המוסמך כהגדרתו [[בתקנה 193(ב)]], כי אינו מסוגל מטעמים רפואיים לחגור חגורת בטיחות;
:: (ב) מרופאו, כי הוא פגוע בגפיו העליונות והמלצת הרופא היא לפטור אותו מלחגור חגורת בטיחות;
:: (ג) כי מלאו לו ארבע עשרה שנים ומשקל גופו אינו עולה על 35 ק&quot;ג וגובהו אינו עולה על 150 ס&quot;מ;
: (4) (((נמחקה);))
: (5) הנוהג במונית בדרך עירונית כשיש בה נוסעים וכן הנוסעים במונית בדרך עירונית במושב האחורי;
: (6) הנוהג ברכב בשעת נסיעה לאחור;
: (7) מורה מוסמך כהגדרתו [[בתקנה 170]], בזמן נהיגה בדרך, בידי אדם הלומד נהיגה, באוטובוס או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק&quot;ג, ובוחן נהיגה בעת שהוא עורך את הבחינה המעשית ברכב כאמור.

@ 83ד. (תיקון: תשפ&quot;א-12, תשפ&quot;א-15) : (((פקעה).))

@ 84. הסעת נוסעים (תיקון: תש&quot;ל-3, &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ל-10, תשל&quot;א-4, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ו-3, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ט-2, תשל&quot;ט-3, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב-3, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ב-5, תשנ&quot;ג-4, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-7, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-13, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;א, תשע&quot;ה, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;ו-2)
: (א) (((בוטלה).))
: (ב) לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע ברכב מן הסוגים כמפורט בטור א' להלן נוסעים במספר העולה על הנקוב לצד אותו סוג בטור ב' להלן:
:: {|
|-
! width=&quot;50%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הרכב !! width=&quot;50%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מספר נוסעים מרבי
|-
| : (1) אוטובוס זעיר || כפי שצויין ברשיון הרכב
|-
| : (2) רכב נוסעים פרטי || כמספר החגורות ברכב וברכב הפטור מהתקנת חגורות בטיחות כמספר המקומות ברכב
|-
| : (3) רכב חשמלי || כפי שצויין ברשיון הרכב
|-
| : (4) רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק&quot;ג || 8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברשיון הרכב צויין פחות ואם ביום ז' באדר התשנ&quot;ג (28 בפברואר 1993), היה לו ברשיונו, היתר להסיע יותר מ-8 נוסעים מלבד הנהג - לפי הקבוע ברשיונו
|-
| : (5) רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק&quot;ג || 8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברישיון הרכב צוין פחות; ואם ביום ז' באדר התשנ&quot;ג (28 בפברואר 1993) היה לו, ברישיונו, היתר להסיע יותר מ-8 נוסעים מלבד הנהג - לפי הקבוע ברישיונו
|-
| : (6) רכב מסחרי בלתי אחוד ||
: (1) אם מותקן בו מרכב תקני - 8 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ-6 נוסעים בנוסף לנוסעים שבתא הנהג והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים
: (2) אם מותקן בו מרכב לא תקני - 6 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ-4 נוסעים במרכב והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים
|-
| : (7) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק&quot;ג ||
: (1) אם מותקן בו מרכב תקני - מספר נוסעים כפי שצויין ברשיון הרכב ולא יותר מ-30 נוסעים מלבד הנהג
: (2) אם מותקן בו מרכב שאינו מרכב תקני - 6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג, ואם היה לו ביום ז' באדר התשנ&quot;ג (28 בפברואר 1993) היתר להסעת יותר מ-6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג - לפי ההיתר
|-
| : (8) טיולית || כפי שצויין ברשיון הרכב
|-
| : (9) רכב מדברי || כפי שצויין ברשיון הרכב
|-
| : (10) רכב סיור ומונית || כפי שצויין ברשיון הרכב
|-
| : (11) רכב מנועי שאין לו ארגז, רכב המוביל מכולה כאמור [[בתקנה 85א]], רכב המוביל ארגז מתחלף כאמור [[בתקנה 85ב]] או רכב עבודה || כמספר המקומות בתא הנהג בלבד
|-
| : (12) גרור או טרקטור || כפי שצויין ברשיון הרכב
|-
| : (13) אמבולנס || כפי שצוין ברישיון הרכב
|}
: (ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), ברכב שניתן לו רישיון רכב בידי קצין צבא הגנה לישראל שהואצלה לו סמכות כרשות הרישוי, מותר להסיע נוסעים במספר העולה על המספר האמור בתקנת משנה (ב) ובלבד שמספרם ואופן הסעתם יהיה על פי פקודות הצבא.
: (ג) לא ינהג אדם רכב מסחרי אחוד, רכב מסחרי שמשקלו הכולל עולה על 3,500 ק&quot;ג, טיולית או רכב מדברי שיש בו מקום ליותר מ-11 נוסעים, כשהוא מסיע נוסעים, אלא אם כן הרכב נושא עליו שלט &quot;נוסעים&quot; כמפורט [[בפרט 3 בחלק ג' שבתוספת השניה]].
: (ד) (((בוטלה).))
: (ה) ברכב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) ובאוטובוס כשאינו מסיע נוסעים בקו שירות, לא יסיע אדם קבוצת ילדים שגילם עד 14 שנים, המונה 9 ילדים או יותר (בתקנת משנה זו - קבוצה) אך לא למעלה ממספר הנוסעים הנקוב בתקנות המשנה האמורות, אלא אם כן בידו היתר מאת רשות הרישוי להסעת קבוצה, לאחר שסיים בהצלחה השתלמות למסיעי ילדים שאישרה רשות הרישוי.
: (ו) הוראות תקנת משנה (ה) לא יחולו על מי שקיבל, לראשונה, רשיון נהיגה לדרגות 5, 6, 7 ו-11 לאחר יום ט' בטבת התשנ&quot;ו (1 בינואר 1996).
: (ז) (((בוטלה).))

@ 84א. הסעת נוסעים בשכר (תיקון: תשל&quot;ז-7, תשמ&quot;ו, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ב-5, תשנ&quot;ג-4, תשנ&quot;ה-4, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ח-5, תשע&quot;ט-5)
: לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע נוסעים בשכר או בתמורה אחרת אלא אם כן הוא מסוג המצוין בטור א' להלן ובתנאים המצויינים לצידו בטור ב':
: {|
! width=&quot;50%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הרכב !! width=&quot;50%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} התנאים
|-
| : (1) אוטובוס ואוטובוס זעיר ציבורי
| כאמור [[בחלק ה']]
|-
| : (2) מונית
| כאמור [[בחלק ו']]
|-
| : (3)(א) (((נמחק)))
:: (ב) טיולית
:: (ג) רכב מדברי
:: (ד) רכב סיור
:: (ה) רכב בטיחותי
| הרכב יעמוד כולו לרשות מזמין ההסעה ולא יגבה שכר מכל נוסע בנפרד
|-
| : (4) רכב מסוג N1 ורכב מסוג N2 שמוגנו נגד ירי
| הרכב מסיע נוסעים מישראל לאזור או מהאזור לישראל; בפסקה זו, &quot;אזור&quot; - יהודה והשומרון
|-
| : (5) רכב נוסעים פרטי
| בהסעה שהיא הסעה שיתופית כאמור [[בתקנה 84ב]]
|-
| : (6) אמבולנס
| בעת שהמוסע בו נזקק להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה.
|}

@ 84ב. הסעות שיתופיות (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: יראו הסעה בשכר או בתמורה אחרת ברכב נוסעים פרטי כהסעה שיתופית, אם מתקיימים לגביה כל אלה:
: (1) סכום השכר או שווייה של תמורה אחרת בעד ההסעה שיקבל המסיע ישולם או ינתן, לפי העניין על ידי כל אחד מהנוסעים בהסעה בלבד, ולא יעלה על חלקו היחסי של כל אחד מהם בהוצאות הישירות של הנסיעה;
: (2) המסיע בהסעה, לא ביצע יותר משתי הסעות לפי תקנה זו באותו יום;
: (3) לא בוצעו ברכב הנוסעים הפרטי יותר משתי הסעות ביום של נוסעים כמפורט לפי תקנה זו;
: (4) מספר הנוסעים בהסעה אינו עולה על ארבעה, מלבד המסיע;
: (5) הנוסעים בהסעה נוסעים בה בעקבות תיאום מראש עם המסיע; לעניין פסקה זו, &quot;תיאום מראש&quot; - לרבות באמצעות יישום מחשב;
: לעניין תקנה זו -
:- &quot;הוצאות ישירות&quot; - סכום מרבי של 2 שקלים חדשים לכל קילומטר של הנסיעה;
:- &quot;חלק יחסי&quot; - ההוצאות הישירות כשהן מחולקות בשווה בין כל הנוסעים ברכב באותה נסיעה, לרבות המסיע.

@ 85. הובלת מטען (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;א-5, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ג-5, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ד-7, תשנ&quot;ז-8, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ט-4, תשע״ח-11, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ג-6)
: (א) לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות וכאשר -
:: (1) המטען אינו חורג -
::: (א) מחוץ לדפנות הצדדיים ואינו גורם להרחבתם, ובאין דפנות לרכב - מחוץ לצדי הקרקעית המיועדת למטען, ובאין קרקעית - מחוץ לרוחב הכולל של הרכב;
::: (ב) יותר ממטר אחד מחוץ לנקודה הקיצונית ביותר של החלק הקדמי והאחורי של הרכב כפי שקבעם יצרן הרכב, ובלבד שבמטען שאורכו חורג עד מטר אחד מן החלק הקדמי או האחורי של הרכב - יהיה המטען יחידת אורך אחת ואם היו שתי יחידות לא יפחת אורך כל אחת מהן מ-6 מטרים;
:: (2) המטען מסודר באופן -
::: (א) שגבהו מפני הדרך ועד הנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על -
:::: 1. 2.50 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר עד 1((,))500 ק&quot;ג;
:::: 2. 3.00 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-1((,))501 ק&quot;ג עד 3((,))500 ק&quot;ג;
:::: 3. 3.50 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-3((,))501 ק&quot;ג עד 8((,))000 ק&quot;ג;
:::: 4. 4.00 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מעל 8((,))000 ק&quot;ג;
::: (ב) שהמטען או מכסהו לא יחסום ולא יגביל את שדה ראייתו של הנוהג ברכב מלפניו ולצדדיו, לא יסתיר מעיני הנהג את מראות התשקיף, למעט כאשר הרכב שמוביל את המטען מלווה כל העת על ידי רכב אחר ולא יחסום את הכניסה לתא הנהג והיציאה ממנו;
::: (ג) שהמטען או מכסהו לא יסתיר מעיני עוברי דרך אחרים את הפנסים, לוחיות-הזיהוי, מחווני הכיוון או המחזירורים של כלי הרכב; וכל סימון אחר למטרת בטיחות;
:: (3) חלוקת המשקל של המטען של הרכב וסידורו מאפשרים הובלת המטען בבטיחות וביציבות;
:: (4) המטען, מכסהו ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא יישמטו ולא יתרופפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח; וברכב מסוג N2‏, N3 ו-O, למעט גרור חקלאי, המטען מאובטח לרכב בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת&quot;י 6395 - חלק 1 - &quot;אבטחת מטענים ברכב מסחרי: שיטות ודרישות, מדצמבר 2015&quot;, כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו הועמד לעיון הציבור באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד, וכן באתר האינטרנט של מכון התקנים (להלן - תקן אבטחת מטענים);
:: (5) המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו לא יעלו על המשקל הכולל המותר ועל המטען המורשה לפי רשיון הרכב והעומס על הסרנים לא יעלה על העומס המרבי שנקבע לפי תקנות אלה או בידי יצרן הרכב, לפי הנמוך יותר;
:: (6) (((נמחקה).))
: (א1) לא יוביל אדם מטען, ובעל הרכב או מי שהשליטה עליו לא יורה ולא ירשה להוביל מטען, ברכב מסוג N3, אלא אם כן עבר נהג הרכב המוביל את המטען השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כאמור [[בתקנה 183ג]]; הודעה על הגורמים שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית כאמור בתקנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
: (ב) כלי רכב המחוברים זה לזה, והמובילים מטען שמחמת ארכו אין אפשרות להובילו בכלי רכב אחד ומפאת צורתו אינו ניתן לחלוקה, רואים אותם לענין תקנה זו כרכב אחד.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר 15,000 ק&quot;ג ויותר מטען רחב חורג כמפורט להלן:
:: (1) היה רוחב המטען מעל 2.50 מטר ועד 3.40 מטר, יוצב שלט לפני הרכב ומאחוריו ובו המילים &quot;זהירות - מטען רחב&quot;, ובלבד שהמטען מהווה יחידה אחת ואינו חורג יותר מ-45 ס&quot;מ מעבר לדפנות הרכב מכל צד ובזמן תאורה יותקנו בנקודות הקיצוניות של המטען מלפנים ומאחור פנסי רוחב כאמור [[בתקנה 340]] ובצדי המטען תאורה היקפית כמשמעותה בתקנת משנה (ז);
:: (2) עלה רוחב המטען על 3.40 מטר יותקנו שלטים ותאורה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהרכב ילווה בכל עת על ידי רכב אחד לפחות שיסע מאחוריו בכביש חד-סטרי ומלפניו בכביש דו-סיטרי;
:: (3) עלה רוחב המטען על 3.40 מטר - לא יובילו אדם ברכב אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק&quot;ג מטען שהוא יחידה אחת שאינה ניתנת לחלוקה או שהוא מכולה המשמשת להובלה ימית והוא חורג בגובה, כמפורט להלן:
:: (1) עד 4.80 מטר - בכפוף להוראות התמרורים;
:: (2) עלה גובה המטען על 4.80 מטר - לא יובילו אדם ברכב אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר; בתקנת משנה זו, &quot;גובה מטען&quot; - גובה הנמדד מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען או של הרכב.
: (ד1) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להוביל ברכב שלהלן מטען חורג בגובה כמפורט להלן, ובלבד שרשות הרישוי נתנה היתר לכך, וההיתר נרשם ברישיון הרכב:
:: (1) ברכב מסחרי מסוג N3, בעל שני משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה והמשמש להובלת רכב - מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.40 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור ובכפוף לבדיקת יציבות כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד;
:: (2) ברכב מחובר, או ברכב מורכב מסוג N3 שמחובר לו גרור מסוג O4, בעל שלושה משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה, שמשקלו הכולל המותר 36,000 ק&quot;ג ויותר והמשמש להובלת רכב - מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.80 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור וכן נתקיימו תנאים אלה:
::: (א) ברכב שטרם ניתן לגביו רישיון רכב -
:::: (1) והוא מסוג N3 - הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה [[בתקנה 324]];
:::: (2) והוא מסוג O4 - הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד, וכן הוא עמד במבחן יציבות כמפורט באותו נוהל;
::: (ב) ברכב שניתן עליו רישיון רכב - ניתן לגביו אישור מאת מעבדה מוסמכת לבדיקת חלוקת עומסים ולחישוב תאורטי של יציבותו, כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד.
: (ד2) על אף האמור בתקנת משנה (ד1), רכב שניתן לגביו היתר לפי אותה תקנת משנה -
:: (1) לא יוביל בו אדם מטען זולת רכב;
:: (2) לא ינהג בו אדם אלא במסלול נסיעה שאישר מראש ובכתב המפקח הארצי על התעבורה, וכן יחזיק ברכב בעת הנהיגה בו את האישור המקורי של מסלול הנסיעה או צילום ממנו המאושר כנאמן למקור בידי קצין בטיחות, ויציגו לשוטר על פי דרישתו.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי מטען שאורכו עולה על אורך הרכב כמפורט להלן:
:: (1) המטען אינו חורג יותר משליש אורכו של משטח ההטענה ובלבד שהמטען מהווה יחידת אורך אחת וחלוקת העומס על הסרנים תהיה לפי תקנות אלה;
:: (2) ברכב שאורכו יחד עם המטען החורג עד 20 מטרים - כאמור בפסקה (1) ובתנאי שהרכב יסומן בשלטים לפני הרכב ומאחוריו ובהם המלים &quot;זהירות מטען ארוך&quot; והותקנו ברכב מחזירורים כאמור [[בתקנה 345(ג)]] שיותקנו בקצוות המטען מאחור, אם המטען חורג מאחורי הרכב ומלפנים אם המטען חורג מלפני הרכב; עלה אורך המטען החורג על מטר אחד יותקנו שני מחזירורים כאמור;
:: (3) עלה אורכו של הרכב יחד עם המטען החורג על 20 מטרים לא יוביל בו אדם את המטען החורג אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.
: (ה1) (((נמחקה).))
: (ו) נדרש רכב ליווי לפי הוראות תקנה זו, יותקן בו שלט מלפניו ומאחוריו ובו המלים &quot;זהירות - מטען חורג&quot; והנוהג ברכב הליווי יסע במרחק המאפשר לו קשר עין עם הרכב המוביל את המטען החורג.
: (ז) בתקנה זו -
::- &quot;תאורה היקפית&quot; - מערכת תאורה על ידי פנסים מסביב למטען החורג שיהיו מחוברים זה לזה במרחק שלא יעלה על 100 ס&quot;מ ואורם צהוב ושייראו במזג אויר נאה למרחק של 150 מטרים לפחות;
::- &quot;קצין משטרה&quot; - ראש לשכת התנועה או מי שהוא הסמיכו וכן קצין משטרה צבאית ראשי או מי שהוא הסמיכו לגבי רכב של צבא-הגנה לישראל;
::- &quot;שלט&quot; - שלט מהסוג האמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]].

@ 85א. הובלת מכולות (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-6, תשנ&quot;א)
: (א) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה (Container) ברכב אלא אם מותקנים ברכב התקני חיבור סובב (Twist Locks) לפי הוראות תקנה זו.
: (ב) לא יותקנו התקני חיבור סובב למכולה ברכב אלא אם כן הם מהסוג האמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]].
: (ג) לא יותקנו התקני חיבור סובב אלא ברכב מסחרי, למעט גרור או נתמך, שמשקלו הכולל המותר אינו פחות מ-16,000 ק&quot;ג, אולם מותר להתקין התקני חיבור סובב בגרור שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק&quot;ג לפחות.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג) מותר להתקין -
:: (1) בנתמך בעל סרן אחד לפחות התקני חיבור סובב למכולה שאורכה 6.10 מטר (20 רגל), ובלבד שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק&quot;ג לפחות;
:: (2) בנתמך בעל 2 סרנים או יותר התקני חיבור סובב למכולה בכל הגדלים, ובלבד שמשקלו הכולל המותר 29,000 ק&quot;ג לפחות.
: (ה) מספר התקני חיבור סובב ודרך התקנתם ברכב יהיו כלהלן:
:: (1) 4 התקני חיבור סובב שיותקנו בארבע פינות המסגרת או המשטח של הרכב ושיוצמדו למכולה ברכב המותאם להובלת מכולה אחת;
:: (2) 8 התקני חיבור סובב שיותקנו במסגרת או במשטח הרכב שארבעה מהם יוצמדו לכל מכולה ברכב המותאם להובלת שתי מכולות.
: (ו) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה ברכב אלא אם נתקיימו כל אלה:
:: (1) הרכב אושר ברשיונו להוביל מכולות ובהתאם לתנאי האישור;
:: (2) המכולה לא תבלוט מן החלק האחורי של הרכב;
:: (3) לא יהיו בארגז הרכב דפנות או דלתות בשעת הובלת המכולות, אולם מותר להוביל מכולה אשר אחת משתי הדפנות - הקדמית או האחורית - של הרכב סגורה, ובלבד שמשטח הרכב ארוך מהמכולה המובלת ברכב;
:: (4) בשעת הובלת המכולה יהיו התקני החיבור הסובב צמודים למכולה ונעולים כך שימנעו הזזתה או הישמטותה בכל תנאי הדרך והנסיעה בה.
: (ז) לא יינתן אישור להובלת מכולה שאורכה עולה על 6.10 מטר אלא בנתמך.
: (ח) לא יינתן אישור לרכב להובלת מכולה אלא אם אישרה רשות הרישוי את התקנת התקני חיבור סובב בו ובכפוף לתנאי האישור.
: (ט) בתקנה זו, &quot;מכולה&quot; - מכל או ארגז משלוח או כל אמצעי דומה, למעט רכב או חמרי אריזה, שנתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא בעל אופי של קבע ומתוכנן במיוחד להקל על הובלת טובין באמצעי תובלה אחד או יותר ללא צורך בשטעון נוסף;
:: (2) מצוייד במתקנים המאפשרים העברה נוחה מאמצעי תובלה אחד למשנהו ולהצמדתו לרכב על ידי התקני חיבור סובב;
:: (3) רחבו אינו עולה על 250 ס&quot;מ.

@ 85ב. הובלת ארגז מתחלף (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;ארגז מתחלף&quot; - מכל או ארגז או אמצעי אחר להובלת טובין המתוכנן לטעינה ופריקה על ידי מגבה נוע ומצויד באמצעי ריתום מתאימים שקבע יצרן מגבה הנוע או שאישרה מעבדה מוסמכת;
::- &quot;מגבה נוע&quot; - מיתקן המחובר לרכב דרך קבע והמיועד להטעין או לפרוק ארגז מתחלף מהסוג המותאם לו.
: (ב) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ארגז מתחלף אלא אם כן מותקן ברכב מגבה נוע מסוג שאישרה רשות הרישוי והרכב מצויד באמצעי ריתום המותאמים לארגז המתחלף וברשיון הרכב אושרה הובלת ארגז מתחלף בלבד.

@ 85ג. הובלת מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד (תיקון: תשנ&quot;ב-8)
: לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד, אלא אם כן הופרד תא המטען מהמושבים במחיצה מתאימה להגנת מושבי הנהג והנוסעים או ננקט כל אמצעי אחר להגנת הנוסעים.

@ 86. הובלת מטען בתפזורת (תיקון: תש&quot;ל-3, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ב-4, תשפ&quot;א-11)
: לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ברכב מטען בתפזורת אלא ברכב שיועד לכך, כאשר גובה המטען אינו עולה על גובה דופנות הארגז של הרכב, לרבות הסולמות שהותקנו כדין ברכב, וכשהמטען מכוסה באופן שימנע התאבכות אבק או שפיכת כל חומר ממנו בהתאם לדרישות פרק ד' בתקן אבטחת מטענים.

@ 87. (תיקון: תש&quot;ל-3, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ט-2, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ד-4, תשמ&quot;ה-2, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ז, תשע&quot;ו-5) : (((בוטלה).))

@ 88. סימון קצה של מטען חורג (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;א-2, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;א)
: (א) היה מטען חורג מחוץ לחלק הקדמי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.
: (ב) היה מטען חורג מחוץ לחלק האחורי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.
: (ג) המשולשים האמורים בתקנות משנה (א) ו-(ב) יהיו כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]] ויוחזקו תמיד במצב נקי.
: (ד) הוראות תקנה זו יחולו בין אם הרכב נמצא בתנועה ובין אם הוא עוצר, עומד או חונה.

@ 89. סמכויות שוטרים (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ם-3, תשנ&quot;ד-7)
: (א) מצא שוטר רכב מוביל מטען שלא בהתאם להוראות [[סימן זה]], רשאי הוא להורות את הנוהג בו להפסיק את הנסיעה עד שיפורק אותו חלק מהמטען המובל שלא בהתאם להוראות האמורות, או עד שהמטען יסודר בהתאם להן; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו של נוהג הרכב לפי כל חיקוק.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאי שוטר להורות לנוהג רכב כאמור להביא את הרכב למקום קרוב ככל האפשר ובמועד שהורה לצורך שקילתו ולקבלת תעודה על שקילת הרכב ורשאי השוטר להורות לנוהג רכב כאמור להילוות אליו לאותו מקום לצורך שקילת הרכב וקבלת תעודת השקילה.
: (ג) נמצא לאחר השקילה כאמור בתקנת משנה (ב) כי המשקל חורג מהוראות תקנות אלה - ישולמו הוצאות השקילה על ידי נוהג הרכב.
: (ד) נוהג רכב כאמור בתקנה זו המציג שטר מטען כמשמעותו [[תקנות שירותי הובלה|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל&quot;ט-1978]], יהיה שטר המטען ראיה לכאורה למשקל המטען המובל ברכב.

=== סימן י&quot;ב: גרירה (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 90. גרירת רכב מנועי (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ל-10, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א)
: (א) רכב מנועי (להלן בתקנה זו - רכב) הנגרר על-ידי רכב אחר, מחמת שיצא מכלל פעולה או מסיבה אחרת, יחובר אל הרכב הגורר במוט חיבור מתאים וחזק במידה מספקת באופן שהמרחק בין שני כלי הרכב לא יעלה על 2.5 מטר; אמצעי החיבור יסומנו בסימן צבעוני בולט לעין, ויוארו בזמן התאורה.
: (ב) על הרכב הנגרר יותקן מאחור שלט כמפורט [[בחלק ג' בתוספת השניה]] בצורה הנראית לעין, ובזמן תאורה יותקן בקצה השמאלי של הרכב הנגרר אור אדום ואור שיאיר את לוחיות הזיהוי.
: (ג) על הרכב הגורר יותקן מלפנים שלט כמפורט [[בחלק ג' בתוספת השניה]] בצורה הנראית לעין.
: (ד) לא יגרור אדם רכב אלא אם גלגלי הסרן הקדמי או הסרן האחורי שלו מורמים פרט אם הרכב הנגרר נהוג על ידי אדם בעל רשיון נהיגה לגבי סוג הרכב הנגרר.
: (ה) הוראות תקנת משנה (ד) לא יחולו כאשר הרכב נגרר באמצעות מיתקן אשר מפעיל את היגוי הרכב הנגרר ואושר על ידי רשות הרישוי.
: (ו) לא יגרור אדם רכב על ידי רכב אחר אלא אם הדבר ניתן להיעשות בבטחה.
: (ז) ברכב נגרר לא יימצאו אנשים פרט לנוהג כאמור בתקנת משנה (ד).

@ 91. סייגים לגרירה (תיקון: תש&quot;ל-3, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ה-14, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ח-3)
: (א) לא יגרור אדם מכונה נגררת הפטורה מרישום ורישוי אלא בטרקטור או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 2((,))200 ק&quot;ג או לפי היתר מאת רשות הרישוי.
: (ב) לא יגרור אדם גרור או נתמך אלא לפי תנאי הגרירה שנקבעו ברשיון הרכב של הגורר, הגרור או הנתמך על-ידי רשות הרישוי, ובלבד שבמקרה של סתירה בין תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הגורר לבין תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הגרור או של הנתמך, יגברו תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הרכב הגורר.
: (ב1) (((נמחקה).))
: (ג) לא יגרור אדם רכב מנועי ברכב פרטי או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ-2((,))200 ק&quot;ג או במונית אלא לפי היתר מרשות הרישוי.
: (ד) לא יגרור אדם רכב ברכב בעל שלושה גלגלים או פחות.
: (ה) לא יגרור אדם רכב באמצעות מכונה ניידת אלא אם כן הרכב הנגרר הוא ציוד לביצוע עבודה שהמכונה הניידת, על פי קביעת יצרנה, מיועדת לבצע.
: (ו) לא יגרור אדם יותר מרכב אחד אלא לפי היתר רשות הרישוי.
: (ז) לא יגרור אדם ברכב גרור, אלא אם כן מותקנים ברכב ובגרור מיתקני ריתום וגרירה תקינים מסוג כמפורט [[בפרט 27 בחלק ג' בתוספת השניה]] או למפרט שאישר מנהל אגף הרכב.

@ 92. גרירת גרור ונתמך (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ג-3)
: (א) על גרירת גרור או נתמך יחולו הוראות [[תקנות 300]] [[ו-371 עד 379]].
: (ב) לא ינהג אדם בגורר או בתומך אם אין מגע מספיק בין גלגל מגלגלי הגרור או הנתמך לבין פני הדרך בגלל צורת חיבורם או הטענתם.
: (ג) לא יגרור אדם יותר מגרור אחד, אלא לפי היתר מאת רשות הרישוי.
: (ד) לא יגרור אדם גרור חקלאי הפטור מחובת רישום ורשיון לפי [[תקנה 279]], אלא בטרקטור; רשות הרישוי רשאית לתת היתר לגרירת גרור חקלאי ברכב שאינו טרקטור; אם גרור כאמור נרשם וניתן עליו רשיון לפי הוראות [[הפקודה]] יחולו עליו הוראות [[תקנות 300]] [[ו-371 עד 379]] לפי הענין.

=== סימן י&quot;ג: רכב בטחון (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 93. חובת עוברי דרך לגבי רכב בטחון (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) היה רכב הבטחון מתקרב, ינהגו עוברי הדרך שבה הוא עובר או עומד לעבור לפי הוראות אלה:
:: (1) נוהגי רכב ומוליכי בעלי-חיים - יתנו זכות קדימה לרכב הבטחון ויטו מיד את כלי רכבם או את בעל החיים למקום קרוב ככל האפשר לשפת הכביש הימנית ורחוק מצומת ויעצרו שם עד שרכב הבטחון יעבור;
:: (2) הולכי רגל הנמצאים בכביש - יפנו אותו מיד עד שיעבור רכב הבטחון.
: (ב) לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב בטחון אלא בריווח של לפחות מאה מטר ממנו; אין הוראה זו חלה על נוהג רכב בטחון אחר או רכב הקשור באותה שעה בתפקידי רכב הבטחון.

@ 94. הוראות מיוחדות לנוהג רכב בטחון (תיקון: תש&quot;ל-3, תשע&quot;ה-7, תשע&quot;ט-5)
: נוהג רכב בטחון רשאי בשעת מילוי תפקידו -
: (1) לחנות או לעמוד, שלא בהתאם להוראות שניתנו על פי דין;
: (2) לעבור על פני תמרור או רמזור המורים על עצירה בלי להיעצר, ובלבד שהאיט את מהלכו במידה שהבטיחות מחייבת זאת;
: (3) לעבור על המהירות המותרת;
: (4) לעבור על ההוראות המגבילות את כיווני הנסיעה ואת הפניות לכיוונים מסויימים;
: (5) להשתמש בנתיב נסיעה שיועד לתחבורה ציבורית;
: (6) לנסוע בנתיב שסומן בתמרור כנתיב סגור;
: אולם לא יעשה כן אלא במידה הדרושה למילוי התפקיד המוטל עליו, ותוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או ברכוש.

@ 95. הפצת אור והשמעת קול (תיקון: תש&quot;ל-3, תשנ&quot;ו-7, תשנ&quot;ט-7, תשס&quot;ח-9, &lt;!--החלפה--&gt; תשע&quot;ח-9)
: נוהג רכב מן הסוג המנוי בהגדרה &quot;רכב ביטחון&quot; או כל הנוסע בו, לא יפיץ אור מהבהב בפנס שהותקן בו לפי [[תקנה 62]] ולא ישמיע אות אזעקה בסירנה, אלא בשעת מילוי תפקידו ובלבד שהדבר דרוש לשם מילוי התפקיד.

=== סימן י&quot;ג1: רכב תפעולי (תיקון: תשנ&quot;א-8) ===

@ 95א. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;א-8, תשנ&quot;ד-6)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;איזור רכב תפעולי&quot; - איזור שבו מופעל רכב תפעולי ואשר בכניסה אליו וביציאה ממנו הוצב, באישורה של רשות התימרור המקומית, תמרור א–43 האחד מציין כניסה לאיזור רכב תפעולי והאחר מציין את היציאה ממנו;
:- &quot;מפקח על רכב תפעולי&quot; - מי שרשות הרישוי מינתה, בכתב, להיות מפקח על רכב תפעולי;
:- &quot;רכב תפעולי&quot; - רכב כמשמעותו [[בפקודה]] למעט רכב פרטי ורכב ציבורי, בין אם מותקן עליו ציוד דרך קבע ובין אם לאו, בין אם הוא מוביל מטען ובין אם הוא מסיע נוסעים, אשר ניתן היתר להפעלתו, לפי [[סימן זה]], באיזור רכב תפעולי.

@ 95ב. פטור מחובת רישום ורישוי (תיקון: תשנ&quot;א-8)
: רכב תפעולי פטור מחובת רישום ורישוי על פי [[הפקודה]].

@ 95ג. היתר לרכב תפעולי (תיקון: תשנ&quot;א-8)
: (א) המפקח על רכב תפעולי רשאי לתת היתר להפעלת רכב תפעולי שתוקפו לא יעלה על שנה אחת ובתנאי שהרכב התפעולי נבדק על ידו ונמצא כשיר לתנועה או להפעלה.
: (ב) המפקח על רכב תפעולי רשאי לבטל, לשנות או להתלות כל היתר שנתן לפי [[סימן זה]] לפני תום תוקפו אם נתברר לו שבעליו, מחזיקו, מפעילו, או נהגו של הרכב התפעולי לא ציית להוראותיו.

@ 95ד. נהיגת רכב תפעולי (תיקון: תשנ&quot;א-8, תשנ&quot;ב-3)
: לא ינהג אדם רכב תפעולי, לא ישתמש בו ולא יפעיל אותו אלא באיזור רכב תפעולי ובלבד שנתקיימו כל אלה:
: (1) ניתן לגבי הרכב התפעולי, לפי סוגו, היתר להפעלתו מאת המפקח על רכב תפעולי ובהתאם לתנאים שבהיתר;
: (2) בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון נהיגה מתאים לסוג הרכב הנהוג או המופעל על ידו או היתר לנהיגתו שניתן מאת המפקח על רכב תפעולי;
: (3) לגבי הרכב התפעולי ניתנה תעודת ביטוח בהתאם [[לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]].

@ 95ה. סמכויות המפקח על רכב תפעולי ותפקידיו (תיקון: תשנ&quot;א-8, תשנ&quot;ב-3, תשע&quot;ד-10)
: (א) המפקח על רכב תפעולי יקבע לגבי הרכב התפעולי את כל אלה:
:: (1) משקלו הכולל המותר של הרכב התפעולי;
:: (2) ייעודו של הרכב התפעולי, לרבות גרירת גרורים והסעת נוסעים;
:: (3) מספר הגרורים שיוכל לגרור ויחס משקל כולל מותר שבין הגורר לבין הגרורים;
:: (4) מספר הנוסעים שיוסעו והתנאים להסעתם;
:: (5) מספר זיהוי על הרכב התפעולי ואופן רישומו על הרכב;
:: (6) אופן רישומם של המשקל הכולל של הרכב ושל המשקל המרבי הכולל שהוא רשאי לגרור;
:: (7) אמצעי הבטיחות ככל שימצא לנכון, כגון שרשרות בטחון, נעלי בטחון, מחזירי אור, תאורה וכיוצא באלה שיש להתקינם ברכב התפעולי;
:: (8) מהירות הנסיעה המרבית של הרכב התפעולי, לסוגיו ולתכונותיו, בהתאם לתנאי השטח, שעות ההפעלה, תנאי התאורה, עומס התנועה והולכי הרגל שבאיזור רכב תפעולי;
:: (9) מסלולי נסיעה ותמרורים להבטחת התנועה באיזור רכב תפעולי ככל שיראה לנחוץ;
:: (9א) מספר שעות הנהיגה הכולל המותר ביום עבודה ובשבוע עבודה, ההפסקות המזעריות בנהיגה הנדרשות במהלך יום עבודה ומספר שעות מזערי של מנוחה מחוץ לעבודה אחרי יום עבודה ואחרי שבוע עבודה; לעניין פסקה זו -
:::- &quot;נהיגה&quot; - כמשמעותה [[בתקנה 168(ג)]];
:::- &quot;יום עבודה&quot; - תקופה רצופה של 24 שעות ו((-))&quot;שבוע עבודה&quot; - תקופה רצופה של שבעה ימים.
: (ב) המפקח על רכב תפעולי רשאי להוסיף על הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א) אם לפי שיקול דעתו נחוץ הדבר לבטיחות התנועה באזור הרכב התפעולי או להורות על הפסקת השימוש בו.
: (ג) המפקח על רכב תפעולי ינהל כרטיס מעקב לכל רכב תפעולי שהוא נתן לגביו היתר, ובו יצוינו פרטי הרכב, לרבות הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), לפי הענין, וכן התאריכים שבהם נערכה ביקורת תקופתית ברכב, תיקונים בו וכל פרט אחר שיראה לנכון (להלן [[בסימן זה]] - כרטיס המעקב); כרטיס המעקב יוצג בידי המפקח על הרכב התפעולי לפי דרישת רשות הרישוי.

@ 95ו. חובת ציות להוראות (תיקון: תשנ&quot;א-8)
: בעלו, מחזיקו, מפעילו ונהגו של רכב תפעולי יקיים כל הוראה שנתן לו המפקח על רכב תפעולי לגבי הפעלתו של הרכב התפעולי.

@ 95ז. פטור (תיקון: תשנ&quot;א-8, תשע&quot;ד-10)
: הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על רכב תפעולי ועל נהגו או מפעילו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה ולמניעת כל סיכון או פגיעה כפי שקבע המפקח על רכב תפעולי: [[9(א)]], [[21(ב)(1) ו-(3)]], [[40(א)]], [[43]], [[44]], [[45(2)]], [[47]] - לגבי עקיפת רכב תפעולי אחר, [[48(ב)]] [[ו-58(א)]] ובלבד שהנהג או המפעיל נקט כל אמצעי הזהירות כדי להודיע לעובר דרך אחר על כוונותיו, [[70]], [[71(1)]], [[72(3), (8) ו-(10)]], [[74(ב)]], [[75]], [[85]], [[85א]], [[88]], [[90(א) ו-(ד)]], [[91(ה) ו-(ו)]], [[92(ג)]], [[97]], [[101]], [[104]], [[105]], [[106]] [[ו-168]].

=== סימן י&quot;ד: אורות (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 96. חובת החזקת מערכת האורות במצב תקין (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא ישתמש אדם ברכב אלא אם מערכת האורות שבו מותקנת ופועלת כהלכה.

@ 97. הארת רכב מנועי (תיקון: תש&quot;ל-3, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו-7, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ה-14, תשע&quot;ו-9, תשע״ח-11, תשפ&quot;ד-9)
: (א) לא ינהג אדם רכב מנועי למעט רכב לתחבורה קלה בזמן תאורה אלא כשפנסי החזית והפנסים האחוריים מאירים ולוחית הזיהוי האחורית מוארת.
: (ב) לא ינהג אדם אופנוע בדרך אלא כשמאירים בו פנסי החזית או הפנסים המיועדים בלבדית לנסיעה ביום.
: (ג) לא ינהג אדם מונית, אוטובוס או רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק&quot;ג, בכל דרך וברכב מנועי אחר, למעט אופנוע, בדרך שאינה דרך עירונית, בתקופה שמיום 1 בנובמבר ועד 31 במרס בכל שנה, אלא כשמאירים בו פנסי החזית או פנס תאורת יום והפנסים האחוריים.
: (ד) לא ינהג אדם רכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס&quot;מ או יותר אלא אם מאירים בו, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), גם פנסי רוחב.
: (ה) לא ינהג אדם רכב מנועי במנהרה שבכניסה אליה הוצב תמרור 439 שעליו כתוב &quot;מנהרה הדלק אורות&quot; אלא כשמאירים פנסי החזית והפנסים האחוריים.

@ 98. הארה בדרך עירונית (תיקון: תש&quot;ל-3, תשס&quot;ח-7)
: בדרך עירונית לא ידליק הנוהג את האור הגבוה שבפנסי החזית, אלא אם אין הדרך מוארת כראוי.

@ 99. עמעום (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;ח, תשס&quot;ח-7)
: (א) הנוהג ברכב מנועי שפנסיו מאירים באור גבוה, יעמעם אורותיו בכל אחד מאלה:
:: (1) הוא נוסע לקראת רכב אחר באותה דרך עד שיעבור אותו רכב אחר, או כשהוא נוסע לקראת רכב אחר הנמצא בדרך סמוכה ועלול לסנוור נוהג רכב אחר;
:: (2) הוא עוצר;
:: (3) הוא נוסע מאחרי רכב אחר ואלומת האור הגבוה שלו מאירה את חלקו האחורי של הרכב הנוסע לפניו, אולם מותר לאותת קצרות על ידי הבהוב האור הגבוה כדי להזהיר את נוהג הרכב שלפניו כי בכוונתו לעקפו או לעבור על פניו, ובלבד שלא יאותת כאמור, אם הוא עלול לסנוור נוהג רכב אחר הבא לקראתו.
: (ב) בשעת העמעום יהיה האור הנמוך כאמור [[בתקנה 334(ג)]].

@ 100. הארת רכב עומד (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) לא יעמיד אדם בזמן התאורה רכב בחלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב ולא ישאיר שם רכב עומד, ומי שהשליטה על הרכב בידו לא יניח שהרכב יעמוד או יישאר כאמור אלא אם -
:: (1) ברכב מנועי שרחבו עולה על מטר אחד ובאופנוע עם רכב צדי - מאירים פנסי החניה ופנס אחורי או מאירים בו פנסי הרוחב או פנס צידי המותקן על דופן הרכב שלצד הכביש, המראה אור לבן מלפנים ואור אדום מאחור;
:: (2) ברכב שרחבו הכולל הוא 210 ס&quot;מ או יותר - מאירים בו פנסי הרוחב וכן הפנס האחורי;
:: (3) ברכב אחר - פנס המפיץ אור לבן או צהוב דולק בו מלפנים ומחזירור אדום קבוע בו מאחור.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכב -
:: (1) העומד בדרך שמצב התאורה בה מאפשר הבחנה ברכב ממרחק סביר על-ידי עוברי דרך;
:: (2) שמערכת אורותיו אינה במצב תקין, ובלבד שיתקיימו לגביו הוראות [[תקנה 70(א)]].

@ 101. פנס אזהרה (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ל-10, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ז, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט-6, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;א, תשס&quot;א-6, תשע&quot;ה)
: לא ינהג אדם רכב מכל סוג שהוא שאורכו הכולל, עם מטען או בלעדיו, עולה על 20 מטרים או רוחבו עולה על 3 מטרים או רכב ליווי כמשמעותו [[בתקנה 85(ו)]], אלא אם כן מותקן על גג תא הנהג פנס כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]], המפיץ אור צהוב מהבהב הנראה לעוברי הדרך מכל הכיוונים, ואם התקנת הפנס על גג תא הנהג אינה מאפשרת נראות האור המהבהב לעוברי הדרך מכל הכיוונים, גם פנס נוסף - במקום אחר ברכב המאפשר זאת.

@ 102. אורות גרור ונתמך (תיקון: תש&quot;ל-3)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו גם על גרור ונתמך שאינם מחוברים לגורר או לתומך; נתמך המחובר לתומך יראוהו כחלק בלתי נפרד מהתומך.

@ 103. אורות רכב צדי (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא ינהג אדם בזמן תאורה אופנוע עם רכב צדי אלא אם מאיר בו בנוסף לפנס החניה גם פנס הרכב הצדי.

@ 104. רכב המיועד להובלת מטענים ארוכים (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא ינהג אדם בזמן תאורה רכב מנועי שמחובר אליו גרור או נתמך המיועדים להובלת מטענים ארוכים והבנויים ללא רצפה ודפנות, ושרחבו הכולל עולה על 120 ס&quot;מ, אלא אם מאירים עליו פנסים המותקנים על שרשרות או על כבלים כאמור [[בתקנה 369]].

@ 105. אורות מכונות נגררות (תיקון: תש&quot;ל-3, &lt;!--החלפה--&gt; תשע&quot;ה)
: בכפוף לאמור [[בתקנה 97]], לא יגרור אדם בזמן תאורה מכונה נגררת אלא אם כן קבועים בה מאחוריה מצד שמאל מחזירור בצבע אדום או פנס מפיץ אור אדום הנראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטרים.

@ 106. אורות רכב מסוג אחר (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא יסיע אדם בזמן התאורה רכב מסוג שלא פורש [[בסימן זה]], אלא אם מאיר בו פנס המפיץ אור לבן או צהוב, הקבוע בצדו השמאלי במקום הנראה לעין מלפנים ומאחור, וכן קבוע מאחוריו בצדו השמאלי מחזירור בצבע אדום.

@ 107. זרקור, פנס ערפל ופנס לנסיעה אחורנית (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ג-3, תשנ&quot;א-11)
: (א) לא ישתמש אדם בזרקור בדרך אלא לשם תיקון הרכב או חיפוש מקום.
: (ב) תקנת משנה (א) לא תחול על המשתמש בזרקור ברכב בטחון או ברכב צה&quot;ל בתפקיד צבאי.
: (ג) לא ישתמש אדם בזרקור אלא כשהרכב אינו נע ואורו אינו מופנה לאורך הדרך או אל מול פני רכב אחר.
: (ד) הותקנו ברכב פנסי ערפל כאמור [[בתקנות 347]] [[ו-347א]] מותר להפעילם רק במקרה של ערפל או כשיורד גשם שוטף או שלג.
: (ה) לא ישתמש אדם בפנס לנסיעה אחורנית, אלא בשעת נסיעה אחורנית.

== פרק שלישי: הולכי רגל, אופנוע, גלגינוע, אופניים ובעלי־חיים (תיקון: תש&quot;ל-3, תשע&quot;ו-7) ==

=== סימן א': הולכי רגל (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 108. סייג בהליכה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) לא ילך אדם בכביש ולא יסיע בו עגלת ילדים או עגלת חולים או כיסא חולים, אלא אם אין בצד הכביש מדרכה או שוליים תקינים או שביל שהוקצה להולכי רגל.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על אדם החוצה כביש.

@ 109. הליכה בכביש (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) ההולך בכביש, ילך סמוך לשפתו, מצדו השמאלי כשפניו אל התנועה הבאה לקראתו.
: (ב) כאשר קבוצת אנשים צועדת בזמן תאורה בכביש בלתי מואר חייבים הצועד ראשון והצועד האחרון בקבוצה לצד התנועה לשאת אור נייד או מחזיר אור הנראה לנהגי כלי רכב ממרחק סביר; האחריות לקיום הוראה זו מוטלת הן על מי שארגן את צעידת הקבוצה והן על האחראי עליה בצעידתה.

@ 110. חציית כביש (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) לא יחצה אדם כביש אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות.
: (ב) אם יש בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר המיועדים למעבר הולכי רגל, לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם.
: (ג) אם אין בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר כאמור אך יש בקרבת מקום צומת, יחצה הולך רגל את הכביש בקרבת צומת.
: (ד) בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר בין קצות הכביש ולא יתעכב בכביש שלא לצורך.

@ 111. ירידה ממדרכה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא ירד הולך רגל ממדרכה או ממקום מבטחים אחר שבדרך באופן פתאומי או מבלי שנקט בזהירות מספקת, בשעה שרכב מתקרב אליו ממרחק שאין סיפק בידי נוהג הרכב לעצור את הרכב כדי למנוע תאונה.

@ 111א. (תיקון: תשכ&quot;ה-7, תש&quot;ל-3) : (((בוטלה).))

@ 112. שהיה בכביש (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא יעמוד אדם בכביש בין כדי לעצור רכב לשם נסיעה ובין לכל מטרה אחרת, אלא בתוקף תפקיד רשמי.

@ 113. מעקה בטיחות (תיקון: תש&quot;ל-3, תשס&quot;ה-14)
: (א) הולך רגל לא יחצה כביש במקום שבו מותקן מעקה בטיחות להולכי רגל בצד הכביש או גדר בשטח ההפרדה שבדרך או כאשר בשטח ההפרדה גדלה צמחיה, וזאת אף אם אין המעקה, הגדר או הצמחיה מונעים את המעבר.
: (ב) לא יימצא הולך רגל בכביש בקטע שבו מוצב מעקה בטיחות להולכי רגל.

@ 114. הפרעה במדרכה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא יגרום אדם הפרעה לתנועת עוברי דרך במדרכה.

@ 115. תחולה (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ל-10, תשמ&quot;ח)
: (א) הוראות [[תקנות 109]], [[110]] [[ו-114]] לא יחולו על אדם המשתתף בהלוויה או בתהלוכה שנערכה כדין.
: (ב) הוראות [[תקנות 108(א)]], [[109]], [[110(ב), (ג) ו-(ד)]], [[112]], [[150]] [[ו-152]] לא יחולו על אדם הנמצא ברחוב משולב.

@ 116. עיוורים (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא ילך עיוור בכביש אלא אם הוא מלווה על ידי אדם מבוגר שאינו עיוור או כלב מאולף, או אם הוא מחזיק מקל לבן או נושא באופן בולט סימן שנקבע לכך על ידי המפקח על התעבורה.

@ 117. חציה במפגש מסילת ברזל (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) לא יחצה אדם מסילת ברזל במפגש אלא לאחר שבדק שאין רכבת מתקרבת ונוכח שאפשר לחצות את המסילה בבטיחות.
: (ב) בנסיבות האמורות [[בתקנה 56(א)]] לא יחצה אדם מסילת ברזל ולא יתקדם מעבר למחסום או לגדר שליד המסילה ובאין גדר או מחסום - לא יותר מאשר ששה מטרים לפני פס המסילה הקרוב.
: (ג) לא יעבור אדם דרך מחסום של מפגש, מסביב לו, מעליו או מתחתיו בשעה שהוא סגור או תוך כדי סגירתו.

@ 117א. איסור הליכה במנהרה (תיקון: תשס&quot;ח-4)
: לא ילך אדם במנהרה, לא יסיע בה עגלת-יד, עגלת ילדים, עגלת חולים או כיסא חולים ולא יחצה את הכביש העובר בה.

=== סימן ב': אופנוע או תלת-אופנוע (תיקון: תש&quot;ל-3, תשנ&quot;א, תשס&quot;א-6) ===

@ 118. (תיקון: תש&quot;ל-3, תשנ&quot;א) : (((בוטלה).))

@ 119. נסיעה באופנוע (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ג, תשל&quot;ה-2, תשל&quot;ט, תש&quot;ם-3, תש&quot;ם-7, תשמ&quot;א-5, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ט-9, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו-9, תשע&quot;ט-5)
: (א) לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע אלא כשהוא יושב על מושב הקבוע באופנוע והמיועד לנוהג בו.
: (ב) לא ינהג ולא ירכב אדם על אופנוע או תלת-אופנוע אלא כשרגליו נמצאות משני צדי האופנוע, או במקום המיועד לכך.
: (ב1) לא ירכב אדם על אופנוע אלא אם כן רגליו מונחות על תומכי הרגליים המיועדים לנוסע באופנוע, ולא ירשה נוהג האופנוע לאחר לרכב עליו, אלא אם כן רגליו מונחות כאמור.
: (ג) לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע, לא ירכב עליו ולא ירשה לאחר לרכב עליו אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור [[בפרט 9 לחלק ג' לתוספת השנייה]] ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה.
: (ד) הוראות תקנת משנה (ג) לא יחולו על נוהג רכב מסוג שרשות הרישוי, מטעמי בטיחות, פטרה את הנוהג בו מן החובה לחבוש קסדה בהתקיים התנאים שקבעה בפטור; הרשות תציין את דבר הפטור ברישיון הרכב.
: (ה) (((בוטלה).))

@ 120. הרכבת אנשים על אופנוע (תיקון: תש&quot;ל-3, תשנ&quot;א-5, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ז-4)
: (א) נוהג אופנוע או תלת-אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר אלא על גבי המושב המיועד לכך והקבוע מאחורי הנוהג כשרגליו של האדם האחר נמצאות משני צדי האופנוע, או כשהוא יושב במושב הקבוע שברכב הצדי.
: (ב) נוהג אופנוע או תלת-אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא אם האופנוע עשוי לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליו, ולא ירכב אדם על אופנוע נהוג בידי אחר אלא אם הוא עשוי כאמור.
: (ג) בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 176]] [[או 177]], לא ירכיב על אופנוע או תלת אופנוע כמתואר בתקנות האמורות אדם אחר, אלא אם כן מלאו לבעל רישיון הנהיגה האמור שמונה עשרה שנים או אם הוא בעל רישיון נהיגה כאמור חודשיים לפחות, לפי המאוחר.

@ 121. הובלת חפצים (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ל-10)
: לא יוביל רוכב על אופנוע חבילה, צרור או חפץ המונעים ממנו, או העלולים למנוע ממנו, שליטה מלאה על רכבו או שהם -
: (1) עולים בארכם על 70 ס&quot;מ;
: (2) חורגים מחוץ לחלק הקדמי ביותר או לחלק האחורי ביותר של האופנוע.

@ 122. נסיעה בצד רכב אחר (תיקון: תש&quot;ל-3)
: הרוכב על אופנוע או תלת-אופנוע לא יסע בצדו של רכב אחר, לרבות אופניים או אופנוע, אלא כדי לעקפו או לעבור על פניו כדין.

=== סימן ב׳1: גלגינוע (תיקון: תשע&quot;ו-7) ===

@ 122א. נהיגה בגלגינוע (תיקון: תשע&quot;ו-7, תשע&quot;ט-5, תשע&quot;ט-6, תשפ&quot;ד-9)
: (א) לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן מלאו לו 16 שנים; [[בסימן זה]], &quot;גלגינוע&quot; - לרבות התקן כאמור [[בפסקה (2) להגדרה &quot;קורקינט ממונע&quot; בתוספת השנייה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע&quot;ו-2016]].
: (ב) לא ירכב אדם על גלגינוע אלא בשביל מיוחד או נתיב מיוחד שהוקצו לתנועת אופניים וסומנו בתמרור (להלן – שביל אופניים), ובאין שביל אופניים – בכביש, ואולם מותר להולך רגל להוביל גלגינוע על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.
: (ג) לא ינהג אדם בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור [[בתקנה 39טז(א)(3)]].
: (ד) מי שמתקיים בו האמור בתקנת משנה (ג) יהיה פטור מהחובה האמורה [[בסעיף 10(א) לפקודה]].
: (ה) בעל רכב לתחבורה קלה כהגדרתו [[בתקנה 299א]] מסוג גלגינוע או מי שרכב כאמור בשליטתו, לא ירשה לאדם לנהוג ברכב כאמור אלא אם כן התקיימו בנוהג הוראות תקנות משנה (א) ו-(ג), ובלבד שלא יהיה אחראי לנהיגתו בידי אדם שלא התקיים בו האמור, אם הוכיח שנקט את כל האמצעים הסבירים למניעת נהיגתו של אותו אדם.

@ 122ב. כללי נהיגה על גלגינוע (תיקון: תשע&quot;ו-7, תשע&quot;ט-5, תשע&quot;ט-6)
: (א) (((נמחקה).))
: (ב) לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור [[בחלק ג׳ בתוספת השנייה]] הקשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הרכיבה; לקסדה כאמור יוצמד מחזיר אור שיראה בבירור על ידי המשתמשים האחרים בדרך.
: (ג) הנוהג על גלגינוע, לא ירכיב עליו אדם נוסף.
: (ד) על נהיגה על גלגינוע יחולו הוראות [[תקנה 110]] כאילו היה הרוכב הולך רגל באופן שיחצה את הכביש בהליכה ויוביל עמו את הגלגינוע, [[ותקנות 34(ב)]], [[121]], [[122]], [[123(א)]], [[126]], [[127]], [[128]], [[129(ג), (ה) ו־(ז)]], [[132]], [[133]] [[ו־134]], בשינויים המחויבים.

@ 122ג. מבנה הגלגינוע (תיקון: תשע&quot;ט-6)
: (א) לא ינהג אדם בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור בתווית הסימון כאמור [[בפרט 1א לחלק ג' בתוספת השנייה]].
: (ב) לא ישנה אדם את המבנה של גלגינוע, באופן שיגרום לכך שיחדל מלהתקיים בו האמור בתווית הסימון האמורה בתקנת משנה (א) ואם הוא יצרן, יבואן או משווק של גלגינוע - באופן שיחדלו מלהתקיים בו דרישות ההגדרה גלגינוע, כולן או חלקן.

=== סימן ג': אופניים ותלת-אופן (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 123. רכיבה על אופניים (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם במצב תקין וראויים לשימוש.
: (ב) לא ירכב אדם על אופניים אלא על גבי המושב הקבוע המחובר אליהם.

@ 124. הרכבת אנשים על אופניים (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) הרוכב על אופניים לא ירכיב עליהם אדם, אלא אם הם עשויים לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליהם, ולא ירכב אדם על אופניים נהוגים בידי אחר אלא אם הם עשויים כאמור.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להרכיב ילד שטרם מלאו לו 8 שנים על אופניים המצויידים במושב נפרד המבטיח את שלום הילד המורכב עליהם.
: (ג) מי שטרם מלאו לו 14 שנה לא ירכיב אדם אחר על אופניים.

@ 125. הובלת חפצים ונסיעה בצד רכב אחר (תיקון: תש&quot;ל-3)
: הוראות [[תקנות 121]] [[ו-122]] יחולו גם לגבי הובלה ורכיבה על אופניים.

@ 126. איסור להתחבר אל רכב אחר ואיסור גרירה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) הרוכב על אופניים לא יאחז ברכב אחר הנע בדרך, ולא יחבר אליו את רכבו באופן אחר.
: (ב) לא יגרור אדם באופניים.

@ 127. ריווח בין אופניים לרכב אחר (תיקון: תש&quot;ל-3)
: הרוכב על אופניים ישמור על ריווח בינו ובין רכב הנוסע לפניו, כדי שיספיק להיעצר מיד וללא חשש תאונה במקרה של עצירה או מתן אות על ידי הרכב שלפניו.

@ 128. נסיעה בצד ימין (תיקון: תש&quot;ל-3)
: הרוכב על אופניים ירכב קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית של הכביש וינהג בזהירות ובמיוחד בעברו רכב העומד או בעקפו רכב הנע באותו כיוון.

@ 129. רכיבה על אופניים במקומות מסויימים (תיקון: תש&quot;ל-3, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ד-12, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-7)
: (א) לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד; אולם מותר להולך רגל להוביל אופניים על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.
: (ב) הוקצה בדרך שביל אופניים וסומן בתמרור מתאים לא ירכב רוכב אופניים בכל חלק אחר של הדרך אלא בשביל האופניים.
: (ג) לא ירכב אדם על אופניים במנהרה.
: (ד) (((נמחקה).))
: (ה) על אף האמור [[בתקנה 128]], בדרך שאינה עירונית, שבה שול הדרך פנוי ומיוצב באספלט, ירכב רוכב אופניים בשול, קרוב ככל הניתן לשפתו הימנית.
: (ו) לא ירכב אדם שגילו פחות משתים עשרה שנים על אופניים בדרך שאינה עירונית.
: (ז) לא יעבור רוכב אופניים במעבר חציה ברכיבה אלא במעבר חציה לרוכבי אופניים המסומן בתמרור 812; ואולם מותר להולך רגל להוביל אופניים במעבר חציה לצורך חציית כביש.

@ 129א. רכיבה על אופניים בליווי רכב ליווי (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) לא ירכב אדם על אופניים בדרך שאינה עירונית, בקבוצה המונה עשרה רוכבים לפחות, אלא בליווי רכב כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ב) הנוהג ברכב ליווי כאמור בתקנת משנה (א) ינהג מאחורי הרוכב האחרון בקבוצת רוכבי האופניים ובמרחק סביר ממנו ויפעיל את ארבעת מחווני הכיוון ברכב.

@ 130. ציוד אופניים (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ם-7, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;א)
: לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם מצויידים בכל עת -
: (1) בפעמון;
: (2) במנגנון בלימה יעיל לעצירה;
: (3) במחזיר אור על אחורי האופניים מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]];
: (4) (((נמחקה).))

@ 131. תקינות הציוד (תיקון: תש&quot;ל-3)
: הציוד המפורט [[בתקנה 130]] יהיה בכל עת במצב תקין.

@ 132. אורות אופניים (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ם-3, תש&quot;ם-7, תשמ&quot;ט-6, תשע&quot;ט-6)
: לא ירכב אדם על אופניים בזמן תאורה אלא אם -
: (1) מאיר בהם פנס קבוע מלפנים המפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;
: (2) מאיר בהם פנס קבוע המפיץ אור אדום מאחורי האופניים;
: (3) יש מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים.

@ 133. הולך רגל המסיע אופניים (תיקון: תש&quot;ל-3, תשע&quot;ו-7)
: לענין [[חלק זה]], הולך רגל המוביל אופניים בדרך, דינו כדין רוכב אופניים, זולת אם מהקשר הדברים משתמע אחרת.

@ 134. סמכות שוטר (תיקון: תש&quot;ל-3)
: מצא שוטר אופניים שרוכבים עליהם תוך הפרת הוראות תקנות שהותקנו על פי [[הפקודה]], רשאי הוא להוציא את האוויר ואת השסתומים כדי למנוע המשך רכיבה עליהם תוך הפרת הוראה כאמור.

@ 135. תלת־אופן (תיקון: תש&quot;ל-3, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ו-7)
: הוראות [[תקנות 123]], [[126]], [[127]], [[128]], [[129]], [[130]], [[131]], [[133]] [[ו-134]] יחולו גם לגבי תלת-אופן.

@ 136. אורות תלת-אופן (תיקון: תש&quot;ל-3, תשנ&quot;א)
: (א) בזמן תאורה לא ירכב אדם על תלת-אופן אלא אם נתקיימו הוראות אלה:
:: (1) בתלת-אופן שבו הגלגל היחיד נמצא לפנים -
::: (א) מאיר בו פנס קבוע מלפנים ומפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;
::: (ב) מאירים בו מלפנים באור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות שני פנסים המסמנים את רחבו;
::: (ג) מחזירור, בצבע אדום, קבוע בו על הכנף השמאלית מאחור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות;
:: (2) בתלת-אופן שבו הגלגל היחיד נמצא מאחור -
::: (א) מאירים בו מלפנים שני פנסים כאמור בפסקה (1)(ב);
::: (ב) שני מחזירורים, בצבע אדום, קבועים בו מאחור על הכנף האחורית וכן על הארגז מצד שמאל, והם נראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות.
: (ב) מחזירור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]].

=== סימן ד': בעלי-חיים (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 137. איסור לעזוב בעלי חיים ללא פיקוח (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) אדם שבידו ההשגחה על בעל חיים ימנע אותו מלעלות על דרך או לשוטט או לנוע בה אלא בפיקוחו.
: (ב) לא ישאיר אדם בעל חיים בדרך ללא השגחה, בין שבעל החיים רתום לרכב ובין שאיננו רתום, אלא לזמן קצר בלבד ולאחר שקשרו אל עצם קבוע באופן שבעל החיים לא יוכל לשוטט בדרך.

@ 138. הולכת בעלי חיים בכביש (תיקון: תש&quot;ל-3, תשס&quot;ח-4)
: (א) לא יוליך אדם עדר בדרך אלא אם אין אפשרות להוליכו במקום אחר ובלבד שנקט כל האמצעים כדי למנוע ככל האפשר הפרעת התנועה.
: (ב) המוליך בעל חיים או הרוכב עליו בכביש לא יוליכו אלא בצדו הימני הקיצוני אם יש לכביש מדרכה, או בשוליים הימניים של הדרך - אם אין מדרכה, ולא יוליך זה בצד זה יותר משני בעלי חיים פרט לאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) מותר לשוטר הרוכב על בעל חיים לנהוג אותו או להוליכו בצדו השמאלי של הכביש.
: (ד) לא יוליך אדם בעל חיים במנהרה ולא יחצה עמו את הכביש העובר בה.

@ 139. הולכת גמלים (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא יוליך אדם בדרך שיירת גמלים אלא כשהם קשורים זה לזה בטור ערפי ובקבוצות של לא יותר מחמישה גמלים.

@ 140. איסור רכיבה והולכת בעל חיים בידי קטין (תיקון: תש&quot;ל-3)
: מי שלא מלאו לו 12 שנה לא יוליך בעל חיים בדרך ולא ירכב עליו, ולא ימסור אדם את ההשגחה על בעל חיים בדרך למי שלא מלאו לו 12 שנה.

@ 141. רכיבה על בעל חיים בהתקרב רכב (תיקון: תש&quot;ל-3)
: בהתקרב רכב מנועי אל בעל חיים, יעשה הרוכב על בעל החיים או המוליך אותו כל אשר לאל ידו כדי לפנות את הדרך לרכב המנועי.

@ 142. סימון בזמן התאורה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) המוליך בעל חיים בודד או הרוכב עליו בדרך, ישא בזמן התאורה בצדו השמאלי פנס דולק לבן או צהוב בהיר, הנראה ממרחק סביר לעוברי דרך משני הכיוונים מלפניו ומאחוריו.
: (ב) לא יוליך אדם ולא ירשה לאחר להוליך עדר בדרך בזמן התאורה, אלא אם אדם אחד נושא בראש העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור לבן או צהוב בהיר ואחד נושא בקצה האחורי של העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור אדום והאורות נראים לעוברי דרך ממרחק סביר.

=== סימן ד'1: עגלה (תיקון: תשע&quot;ה) ===

@ 142א. תנועת עגלה (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) לא ינהג אדם בעגלה אלא בתחומי מושב, קיבוץ או כפר.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם לנהוג בעגלה בתחומי רשות מקומית במקום שהתירה לו בכתב רשות התימרור המקומית, בהתייעצות עם קצין משטרה ובלבד שהנהיגה היא למטרות נופש ופנאי.
: (ג) האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יגרע מהאמור בהוראות כל דין.

=== סימן ה': עגלת-יד (תיקון: תש&quot;ל-3) ===

@ 143. התחולה על עגלת-יד (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;א-2, תשנ&quot;ז-8, תשס&quot;ו-8)
: (א) הוראות [[תקנות 21 עד 23]], [[25 עד 28]], [[31]], [[33 עד 48]], [[58]], [[60]], [[64 עד 68]], [[85 עד 89]], [[144]], [[145]], [[153]] [[ו-154]] יחולו על אדם המסיע עגלת-יד בדרך כאילו היה נוהג ברכב שאינו רכב מנועי, זולת אם ניתנה לגביו במפורש הוראה אחרת [[בחלק זה]].
: (ב) לא יעמיד אדם עגלת-יד במקום שאסור לכלי רכב לעצור, לעמוד או לחנות בו לפי [[פקודת התעבורה]] או תקנות, חוקי עזר או הוראות שניתנו על פיה.
: (ג) לא יסיע אדם בעגלת-יד אדם אחר.
: (ד) המסיע עגלת-יד בדרך יציית להוראות התמרורים כאילו היה נוהג רכב שאיננו רכב מנועי, והוא כשאין הוראה אחרת [[בחלק זה]].
: (ה) (((בוטלה).))
: (ו) מותר להסיע על מדרכה עגלת-יד שרחבה אינו עולה על 100 ס&quot;מ אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.
: (ז) (((בוטלה).))
: (ח) (((בוטלה).))

== פרק רביעי: תאונות (תיקון: תש&quot;ל-3) ==

@ 144. תאונת דרכים שתוצאתה הריגה או פגיעה בגוף (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ב-4, תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;ד-2, תשס&quot;א-6, תשע&quot;ט-10)
: (א) נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה:
:: (1) יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר;
:: (2) בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד -
::: (א) ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע;
::: (ב) יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו;
::: (ג) יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש;
::: (ד) ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים;
::: (ה) במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע באמבולנס ידאג להעברתו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה, לבית חולים או לרופא.
:: (3) ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג, לפי דרישתם, את תעודת הביטוח ואת אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט [[בתקנה 9(א)(1)]] וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם;
:: (4) יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה את -
::: (א) שמו ומענו;
::: (ב) מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו - גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול;
:: (5) (((נמחקה).))
: (ב) לא יזיז אדם רכב המעורב בתאונה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן, או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו.

@ 145. תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר (תיקון: תש&quot;ל-3, תשע&quot;ט-10)
: (א) נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג לפי דרישתם את אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט [[בתקנה 9(א)(1)]] ואת תעודת הביטוח וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם.
: (ב) אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו אחר האמור בתקנת משנה (א).
: (ג) היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום -
:: (1) ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א);
:: (2) יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו.

@ 146. חובת עזרה מצד נוהגי כלי רכב (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ז-6, תשס&quot;א-6)
: נוהג רכב העובר במקום תאונת דרכים שבו נמצא נפגע, ייעצר ולא ימשיך בנסיעתו עד שעשה כל שביכלתו כדי להגיש כל עזרה הדרושה לנפגע או כדי לבוא לעזרתו בהתאם [[לתקנה 144(א)(2)]].

@ 146א. הודעת שוטר ודו&quot;ח בוחן תנועה (תיקון: תשמ&quot;א-5)
: הודעת שוטר ודו&quot;ח בוחן תנועה לענין [[סעיף 27 לפקודה]], יהיו לפי טפסים [[שבתוספת החמישית]] או בנוסח דומה להם; טופס כאמור יכול שיהיה חלק מטופס אחר או בנפרד.

== פרק חמישי: הוראות שונות (תיקון: תש&quot;ל-3) ==

@ 147. איסור השימוש בתמרורים והצבתם (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) אין להשתמש למטרות תימרור אלא בתמרורים שנקבעו לפי [[תקנה 16]].
: (ב) לא יציב אדם ולא יסמן על פני דרך או בקרבתה תמרור או כל סימן, אות או ציון הדומים לתמרור, אלא בהתאם להוראות תקנות אלה.

@ 148. איסור פגיעה בתמרור (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא יפגע אדם בתמרור או באבזריו שהוצב או סומן כדין, לא יסלקו, לא ישחיתו, לא יזיזו, לא ישנהו ולא יטשטשהו.

@ 148א. (תיקון: תשל&quot;ז-6, תשס&quot;א-6) : (((בוטלה).))

@ 149. איסור שימוש בתמרור לתעמולה (תיקון: תש&quot;ל-3, תשמ&quot;ח)
: לא ישתמש אדם בתמרור לצרכי תעמולה או פרסומת בדרך או בקרבתה, בין בדמות התמרור בלבד ובין בצירוף עם כל ציור או סימן אחר, אלא אם הורשה לכך בכתב על ידי רשות התימרור המרכזית.

@ 150. רכב שעשועים (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ם-3, תשנ&quot;ז-8)
: (א) לא ינוע אדם ברכב שעשועים בכביש, אלא אם הכביש יוחד למשחקי ילדים בהתאם [[לתקנה 31]].
: (ב) שוטר רשאי להורות למי שמשתמש ברכב שעשועים, בכביש או בדרך שלא יוחדו למשחקי ילדים, להפסיק את הנסיעה ברכב כאמור ורשאי הוא בעצמו או בעזרת אחר להרחיק רכב שעשועים מכביש או מדרך כאמור ולהביאו לתחנת משטרה קרובה.
: (ג) (((בוטלה).))

@ 151. שימוש בדרך שלא כדין (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ח-4)
: (א) לא יעשה אדם ללא סמכות על פי דין ולא ירשה לאחר לעשות מעשה שיש בו כדי לצמצם, לסכן או למנוע את השימוש הכללי בדרך, להקטין את מהירות הנסיעה המותרת בה או להפריע את התנועה החפשית.
: (ב) עשה אדם מעשה כאמור בתקנת משנה (א) על פי סמכות כדין, חייב הוא לסיימו ולהחזיר את המצב לקדמותו מיד אחרי שנסתיים הצורך במעשה.
: (ג) לא יתקין אדם, לא יציב ולא ירשה לאחר להתקין או להציב לרוחב דרך אמצעי חסימה מכל סוג שהוא, לרבות שרשרת, כבל, חוט ברזל או מחסום אחר כיוצא באלה.
: (ד) הוראות תקנת משנה (ג) יחולו גם על רשות מקומית, אך לא יחולו על מחסום שבכניסה לחצרים, למפעלים, למגרשי חנייה ובכניסה למקומות אחרים מאושרים בידי רשות תימרור מרכזית ולא יחולו על מקומות עבודה ודרכים בשלבי עבודה כאמור [[בתקנה 167]].

@ 152. הנחת דבר בדרך סילוקו וסימונו (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ג, תשס&quot;ח-4)
: (א) לא יניח אדם על פני הדרך, ולא יגרום לכך שיניחו עליה, כל דבר העלול לסכן, להפריע או להטריד את עוברי הדרך או את כלי רכבם, או לפגוע בהם באופן אחר, ואם עשה כן, או אם דבר כאמור שבהחזקתו או שהונח בשבילו על פני הדרך נמצא על פני הדרך, יסלק אותו מיד מעל פני הדרך.
: (ב) מי שהניח או שגרם שיונח על פני הדרך או שהונח בשבילו על פני הדרך דבר כאמור בתקנת משנה (א) ואין אפשרות סבירה לסלקו מיד, יסמן אותו כאמור בתקנת משנה (ד).
: (ב1) בתקנות משנה (א) ו-(ב), &quot;הנחה&quot; - לרבות שפיכה.
: (ג) המרחיק מן הדרך רכב שנפגע או שנשבר, יסלק כל זכוכית או כל חומר מטריד אחר שנפל מן הרכב על פני הדרך.
: (ד) הממונה על תיקון דרך יגדור ויסמן באופן שהורתה רשות התימרור את מקום העבודה ואת החמרים שמשתמשים בהם לתיקון הדרך לאחר שערך אותם בערמות; הגידור והסימון כאמור יהיו בהתאם להנחיות שנתנה רשות התימרור.

@ 153. נזק לדרך והפרעת התנועה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) לא ינהג אדם ולא יגרור רכב שגלגליו, חישוקי גלגליו, או כל חלק אחר ממנו או ממטענו, אבזריו או ציודו גורמים או עשויים לגרום נזק לדרך או הפרעה לתנועה, בין בשל מבנה הרכב או מצבו ובין בשל אחזקתו הלקויה, אלא לפי היתר מאת קצין משטרה.
: (ב) לא ינהג אדם ולא יגרור בכביש שנסלל או שופר לתנועת כלי רכב או בשוליו, רכב שחישוקי גלגליו עשויים מתכת ואינם בעלי צמיגי גומי או מצופים גומי.

@ 154. תיקון רכב בדרך (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) לא יתקן אדם רכב בדרך או במקום חניה ציבורי.
: (ב) נתקלקל רכב בדרך, תוך כדי נסיעתו, קלקול קל המעכב את התחלת הנסיעה או המשכתה, מותר לתקנו במקום שאירע הקלקול, ובלבד שלא ייגרמו על ידי כך מטרד או אי-נוחות לעוברי דרך או במקום החניה הציבורי ושהרכב יישאר באותו מקום אך לזמן הדרוש לתיקונו ולא למעלה מעשרים וארבע שעות, ובלבד שמקום התיקון איננו קטע דרך הגובל עם מוסך או בית מלאכה לתיקון רכב.
: (ג) אדם המתקן רכב או מחליף גלגל לא יימצא בכביש באופן שגופו בולט אל מחוץ לדופן הצדדי של הרכב כלפי זרם התנועה, אלא אם אין דרך סבירה אחרת לבצע את התיקון.

@ 155. הפרשת חמרים (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא ינהג אדם רכב ולא יעמידו בדרך אם הרכב מפריש גזים, עשן, שמן או חומר דלק במידה העולה על ההפרשה הרגילה בכלי רכב מסוג זה או במידה העשויה לגרום הטרדה לעוברי דרך או לפגוע בבטיחות.

@ 156. חפץ נשרך (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לא ינהג אדם רכב כשחפץ נשרך ממנו על הדרך באופן הפוגע או הנוגע בדרך, למעט שרשרת הארקה המותקנת ברכב מטעמי בטיחות והיא קבועה מתחתיו ונשרכת מאחוריו.

@ 157. רעש לא רגיל (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) לא ינהג אדם רכב המשמיע רעש לא רגיל שמקורו בליקוי שברכב או בהזנחת הטיפול בו או בכל חלק ממנו או בסידורו הפגום של מטען שעליו.
: (ב) לא יגרום אדם על ידי רכב לרעש בדרך עירונית אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה.

@ 158. איסור אימונים, התעמלות ומשחקים בדרך (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) לא יתאמן אדם בדרך, לא יתרגל ולא יתעמל בה, ולא ישתתף במשחקים בתחרויות ספורט, במירוצי אופניים ובדומה, אלא אם ניתן לו, או לקבוצת בני אדם שהוא נמנה עמה, היתר לכך על ידי קצין משטרה, ובהתאם לתנאי ההיתר.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על צבא-הגנה לישראל ועל משטרת ישראל.

@ 159. נסיעה בירידה (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) לא ינהג אדם ברכב מנועי בירידה אלא כשאחד מהילוכיו מחובר ומופעל.
: (ב) הוצב בדרך תמרור המזהיר על ירידה מסוכנת לא ינהג אדם רכב מנועי באותה ירידה אלא בהילוך נמוך מתאים לפי סוג הרכב ובהתחשב במידת השיפוע ואורך הירידה.
: (ג) הותקנו ברכב מנגנונים מיוחדים להאטת מהירות הנסיעה בירידה, על נוהג הרכב להפעילם שעה שהוא נוהג בירידה כאמור בתקנת משנה (ב).

@ 160. מילוי דלק (תיקון: תש&quot;ל-3, תשנ&quot;ו-7)
: לא ימלא אדם את מיכל הדלק של רכב מנועי ולא יסיר את מכסה פתח המיכל, והנוהג ברכב מנועי לא יניח לאחר למלא את המיכל או להסיר את מכסה פתח המיכל -
: (1) כל עוד המנוע פועל;
: (2) כל עוד הרכב נמצא בקרבת אש, עשן או אדם מעשן;
: (3) אם הרכב הוא אוטובוס, או רכב המוביל יותר מ-11 אנשים - כל עוד יש בו נוסעים.

@ 161. הפצת מודעות והשלכת חפצים (תיקון: תש&quot;ל-3, תש&quot;ל-10, תש&quot;ם-3)
: (א) לא יפיץ אדם מודעה, כרוז או נייר מתוך רכב.
: (ב) לא ישליך אדם חבילה, צרור, אשפה, פסולת או כל חפץ אחר מתוך רכב.

@ 162. אחריות בעל הרכב (תיקון: תש&quot;ל-3)
: (א) בעל הרכב, או מי שהרכב נמצא בשליטתו, לא יורה ולא יניח לנוהג באותו רכב לנהוג בו, להעמידו או להחנותו שלא בהתאם לתקנות, לרבות חוקי עזר, שהותקנו לפי [[הפקודה]].
: (ב) כל מקום שהוראות [[חלק זה]] מטילות אחריות על נוהג ברכב תחול האחריות גם על בעל הרכב; זולת אם הוכיח בעל הרכב שהעבירה נעשתה בלי ידיעתו והסכמתו או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצועה.

@ 163. חובת הורים ואפוטרופסים (תיקון: תש&quot;ל-3)
: הורים, אפוטרופסים וכל מי שבידו השגחה על קטינים שטרם מלאו להם שתים-עשרה שנה, לא יניחו לקטינים כאמור הנתונים להשגחתם לעבור על הוראות [[חלק זה]].

@ 164. הסעה בכוח הגוף (תיקון: תש&quot;ל-3)
: לענין [[חלק זה]], מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג רכב.

@ 165. שמירת לוחיות-זיהוי (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ח-4)
: (א) לא ינהג אדם ברכב אלא אם לוחיות-הזיהוי שעליו הן במצב תקין ונקי ומותקנות באופן שניתן להבחין ברשום על גבי הלוחיות לאור היום ובמזג אוויר נאה -
:: (1) ברכב בעל 4 גלגלים או יותר - ממרחק של 40 מטר לפחות;
:: (2) ברכב אחר - ממרחק של 20 מטר לפחות.
: (ב) לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות זיהוי או סימני היכר מיוחדים שנקבעו לגבי הרכב על ידי רשות הרישוי.

@ 166. דרך הצילום במצלמה (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;א-5, תשנ&quot;ז-8, תשס&quot;ג-4)
: (א) צילום לענין [[סעיף 27א לפקודה]] ייעשה במצלמה שהוצבה כאמור בו, באישורו של ראש אף התנועה או ראש מחלקה באגף התנועה במשטרת ישראל. אישור כאמור יכול שיהיה כללי או למקרה מסויים.
: (ב) במצלמה יצולם רכב העומד או נוסע בניגוד להוראות [[הפקודה]] או תקנות שלפיה (להלן - הרכב המצולם).
: (ג) בצילום של המצלמה יופיעו -
:: (1) מספר הרישום של הרכב המצולם;
:: (2) תאריך וזמן הצילום כשהוא נמדד בשעון רגיל או דיגיטלי;
:: (3) מקום הימצא הרכב המצולם בעת הצילום;
:: (4) הרכב הנוסע לפני הרכב המצולם באותו נתיב;
:: (5) מהירות הנסיעה של הרכב המצולם;
:: (6) מהירות הנסיעה של הרכב המצולם ושל הרכב שלפניו באותו נתיב, בציון מירווח הזמן שבין שני כלי הרכב;
:: (7) האותות - אדום או אדום עם צהוב - שברמזור, בכיוון נסיעת הרכב המצולם, לגבי הנתיב הקבוע לאותו כיוון.

@ 167. תחולת התקנות על העוסקים בתיקון דרך (תיקון: תש&quot;ל-3, תשל&quot;א-4, תשל&quot;ח-4)
: הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על אנשים או על רכב או על ציוד בשעה שהם עוסקים בפועל בתיקון דרך או בשיפורה או בטיפול באבזרי הדרך, ובמקום העבודה בלבד ובתנאי שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה:
: [[21(ב)(1) ו-(3)]], [[33 עד 40]], [[42 עד 44]], [[45(2)]], [[68]], [[69]], [[71]], [[72]], [[75]], [[78]], [[86]], [[90 עד 92]] [[ו-153]].

@ 167א. (תיקון: תשל&quot;ה-2, תשל&quot;ה-3, תש&quot;ם-3, תשנ&quot;א-8) : (((בוטלה).))

@ 168. שעות נהיגה (תיקון: תש&quot;ל-3, תשנ&quot;ו-7, תשע&quot;ג, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ד-11, תשפ&quot;ה-3, תשפ&quot;ה-5, תשפ&quot;ו-5, תשפ&quot;ו-6, תשפ&quot;ו-7, תשפ&quot;ו-8, תשפ&quot;ו-9)
: (א) הנוהג רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק&quot;ג, והנוהג רכב מנועי מסוג אחר המסיע או המורשה על פי רשיון או היתר להסיע אחד עשר אנשים או יותר בנוסף על הנהג -
:: (1) לא יתחיל את יום עבודתו בנהיגה אלא אחרי מנוחה שמחוץ לעבודה במשך 7 שעות רצופות לפחות;
:: (2) לא ינהג בו יותר מ-12 שעות בכל תקופה של 24 שעות ולא יותר מ-68 שעות בכל תקופה של 7 ימים;
:: (3) יפסיק נהיגתו לחצי שעה לפחות במשך כל תקופת נהיגה של 4 שעות רצופות כאמור בתקנת משנה (ג), למעט ההפסקות לפי תקנת משנה זו;
:: (4) לא ינהג יותר מ-9 שעות אלא אם הפסיק את נהיגתו לשעה לפחות אחרי נהיגה במשך 6 שעות רצופות אך לא יאוחר מאשר אחרי נהיגה במשך 8 שעות ו-30 דקות רצופות;
:: (5) יימצא במנוחה שמחוץ לעבודה לפחות במשך 25 שעות רצופות (להלן בתקנה זו - יום מנוחה), בכל תקופה של 8 ימים, ובלבד שמספר ימי המנוחה כאמור בשנה לא יפחת מ-52; הוראות פסקה זו לא יחולו על נוהג רכב מנועי שאיננו רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק&quot;ג, המסיע שמונה אנשים או יותר בנוסף על הנהג שלא בדרך עיסוקו הרגיל.
: (ב) מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו.
: (ג) בתקנה זו, &quot;נהיגה&quot; - נהיגה בפועל, עבודה אחרת הקשורה ברכב מנועי או בטיפול במטען המובל עליו ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור או טיפול בנוסעים המוסעים ברכב, לרבות ההפסקות לפי פסקאות (3) ו-(4) לתקנת משנה (א), והמתנה או הפסקה הכרוכה בפעולות האמורות במישרין או בעקיפין.
: (ד) הוראות תקנה זו לא יחולו על הנוהג רכב של צה&quot;ל שלגביו חלות הגבלות של שעות נהיגה כפי שנקבעו בפקודת הצבא.

@ 168א. שעות נהיגה בין-לאומית (תיקון: תשפ&quot;א-9)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;האמנה&quot; - האמנה בדבר עבודת צוות נהגים בכלי רכב העוסקים בנהיגה בינלאומית משנת 2006 של ארגון האומות המאוחדות (האו&quot;ם) שניתן לעיין בה באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - [[https://www.gov.il/he/Departments/ministry_of_transport_and_road_safety]];
::- &quot;הפסקה&quot; - פרק זמן במהלך שעות העבודה שאינו זמן נהיגה, ובו הנהג אינו מבצע פעולת נהיגה ברכב או כל פעולה אחרת לצורכי עבודה, ומשמש את הנהג לצורך התרעננות;
::- &quot;זמן נהיגה&quot; - פרק הזמן במהלך שעות העבודה שבו הנוהג ברכב מבצע פעולת נהיגה ברכב;
::- &quot;מנוחה&quot; - פרק זמן שאינו במהלך שעות העבודה;
::- &quot;מנוחה יומית&quot; - מנוחה יומית מלאה או מנוחה יומית מופחתת, שאינה מנוחה שבועית;
::- &quot;מנוחה יומית מופחתת&quot; - מנוחה של 9 שעות רצופות לפחות, והקצרה מ-11 שעות רצופות;
::- &quot;מנוחה יומית מלאה&quot; - מנוחה שהיא אחת מאלה:
::: (1) מנוחה של 11 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום המנוחה היומית הקודמת;
::: (2) מנוחה בשתי פעימות - הראשונה של 3 שעות רצופות לפחות והשנייה של 9 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום המנוחה היומית הקודמת;
::- &quot;מנוחה שבועית&quot; - מנוחה שבועית מלאה או מנוחה שבועית מופחתת, שאינה מנוחה יומית;
::- &quot;מנוחה שבועית מופחתת&quot; - מנוחה של 24 שעות רצופות לפחות, והקצרה מ-45 שעות רצופות, שתחילתה לא תאוחר מתום 6 יממות שיחלו מתום המנוחה השבועית הקודמת;
::- &quot;מנוחה שבועית מלאה&quot; - מנוחה של 45 שעות רצופות לפחות, שתחילתה לא תאוחר מתום 6 יממות שיחלו מתום המנוחה השבועית הקודמת;
::- &quot;נהיגה בין-לאומית&quot; - נהיגה לצורך עיסוקו של הנוהג ברכב מנועי, שבמהלכה חוצה הנוהג באמצעות כלי הרכב גבול יבשתי אחד לפחות, בין מדינות, למעט נהיגה כאמור ברכב מנועי המפורט בתקנת משנה (יא)(4);
::- &quot;פעולת נהיגה ברכב&quot; - אחת מהפעולות המפורטות להלן הנעשית במסגרת עיסוקו:
::: (1) נהיגה בפועל ברכב;
::: (2) טיפול ברכב או במטען המובל על הרכב ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור;
::: (3) טיפול בנוסעי הרכב;
::- &quot;שבוע&quot; - פרק הזמן שבין 00:00 ביום שני ל-23:59 ביום ראשון.
: (ב) הנוהג נהיגה בין-לאומית לא יחרוג מפרקי זמן הנהיגה המפורטים להלן:
:: (1) 9 שעות מתוך 24 שעות רצופות; פרק זמן זה ניתן להארכה ל-10 שעות סך הכול, לכל היותר, ולא יותר מפעמיים בשבוע עבודה;
:: (2) 56 שעות סך הכול, בכל פרק זמן של 7 ימים רצופים;
:: (3) 90 שעות סך הכול, בכל פרק זמן של 14 ימים רצופים.
: (ג) זמן הנהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1), לא יתחיל אלא לאחר שהנוהג נהיגה בין-לאומית סיים מנוחה יומית.
: (ד) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), בכל פרק זמן של 7 ימים, הנוהג בנהיגה בין-לאומית לא יבצע מנוחה יומית מופחתת יותר משלוש פעמים.
: (ה) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים, הנוהג בנהיגה בין-לאומית יבצע שתי מנוחות שבועיות מלאות.
: (ו) על אף האמור בתקנת משנה (ה) ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים יכול נוהג בנהיגה בין-לאומית להיות במנוחה שבועית רגילה אחת ומנוחה שבועית מופחתת אחת, ובלבד שישלים את המנוחה השבועית המופחתת לסך כולל של 45 שעות ברציפות, לפחות בתוך 14 ימים מתום השבוע שבו בוצעה המנוחה.
: (ז)(1) הנוהג בנהיגה בין-לאומית המסיע נוסעים בשכר בהסעה בודדת, יכול לדחות את המנוחה השבועית לפרק זמן של 12 ימים לכל היותר מתום המנוחה השבועית המלאה הקודמת, בתנאי שבסוף 12 ימים אלה יקבל את אחד מאלה:
::: (א) שתי מנוחות של 45 שעות רצופות לפחות;
::: (ב) שתי מנוחות בתקופת 12 הימים כאמור והן מנוחה של 45 שעות רצופות ומנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות, ובלבד שיושלמו במנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות בתוך שבועיים מתום תקופת 12 הימים כאמור.
:: (2) האמור בתקנת משנה זו יחול על נוהג בנהיגה בין-לאומית שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
::: (א) הוא יצא להפסקה כאמור בתקנת משנה (ח) לאחר נהיגה של 3 שעות או במהלך הנהיגה בין השעות 22:00 ו-06:00, וצוות לו נהג אחד נוסף לפחות;
::: (ב) הוא מסיע נוסעים בשכר בשירות הסעה המתבצע במשך 24 שעות רצופות לפחות במדינה שהיא צד לאמנה או במדינה אחרת שלא בה התחיל השירות; לעניין זה, &quot;שירות הסעה&quot; - שירות שבו כלי הרכב עומד לרשות קבוצת נוסעים מסוימת שאינה משתנה במהלך הנסיעה;
::: (ג) הוא נוהג ברכב הסעות שמותקן בו טכוגרף דיגיטלי כאמור [[בתקנה 364ד]] והמצויד בציוד הקלטה כמפורט בתוספת 1B לנספח לאמנה.
: (ח) הנוהג בנהיגה בין-לאומית יצא להפסקה לפי אחד מאלה:
:: (1) לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 45 דקות רצופות לפחות, וזאת אלא אם כן התחיל פרק זמן מנוחה;
:: (2) לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 15 דקות רצופות לפחות, ולאחר מכן הפסקה נוספת למשך 30 דקות רצופות נוספות לפחות בזמן הנהיגה שנותר או מיד עם סיומו.
: (ט) נוהג בנהיגה בין-לאומית החורג מהאמור בתקנה ינהג כלהלן:
:: (1) יציין את הסיבה לחריגה ביומן הנסיעות כמשמעותו [[בתקנה 364ד]], ובכלי רכב שבו טכוגרף דיגיטלי כהגדרתו [[בתקנה 364ד(ה)]], יציין את הסיבה לחריגה באופן האמור או על תדפיס של המידע המופק מהטכוגרף הדיגיטלי;
:: (2) יבצע את האמור בפסקה (1) בלא דיחוי בהגיעו למקום עצירה מתאים;
:: (3) אין באמור בתקנת משנה זו כדי לגרוע מהוראות תקנות משנה (א) עד (ח) ו-(י) עד (יב) לעניין משך הנהיגה המרבי המותר.
: (י) מי שבידו השליטה על סידורי הנסיעה של רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנה זו או של הנוהג ברכב מנועי כאמור, לא יאפשר נהיגה ברכב אלא בהתאם לאמור בתקנה זו.
: (יא) האמור בתקנת משנה זו לא יחול על אחד או יותר מאלה:
:: (1) רכב מסוג M שבו עד שמונה מושבים נוסף על מושב הנהג, רכב מסוג L ואופניים;
:: (2) רכב מסוג N אשר משקלו הכולל המותר אינו עולה על 3.5 טון;
:: (3) רכב מנועי המשמש להסעת נוסעים בשכר, הנוסע במסלול קבוע שאורכו שאינו עולה על 50 ק&quot;מ הכולל נקודות עצירה שנקבעו מראש;
:: (4) רכב מנועי שמהירותו המרבית 30 קמ&quot;ש;
:: (5) רכב ביטחון וכל רכב המשמש לסיוע הומניטרי;
:: (6) כלי רכב מנועי שפעילותו מקיימת את אחת המטרות המפורטות [[בתקנה 293(א)(1) עד (6)]], למעט פסקה (5א) שבה;
:: (7) כלי רכב מנועי המשמש להובלה שאינה מסחרית של מטען שמשקלו אינו עולה על 7.5 טון;
:: (8) כלי רכב מנועי שגורם מוסמך לכך על פי כל דין קבע שהוא בעל ערך היסטורי, שאינו לשימוש מסחרי להובלת אנשים או מטען.
: (יב) בעל רכב המבצע נהיגה בין-לאומית לפי תקנה זו חייב בהתקנת טכוגרף דיגיטלי בכלי הרכב, ויחולו לגבי כלי הרכב, בעליו ונהגו הוראות [[תקנה 364ד]].

@ 169. איסור שימוש באזניות בדרך (תיקון: תש&quot;ל-4, תשמ&quot;ב-2)
: לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי.

== פרק שישי: בדיקת שכרות (תיקון: תשמ&quot;ב-3) ==

@ 169א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ב-3, תש&quot;ע-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אלכוהול&quot; - כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;
:- &quot;בדיקת נשיפה&quot; - בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק;
:- &quot;בדיקת מעבדה&quot; - בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם או הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי;
:- &quot;המידה הקבועה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נבדק&quot; - אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות [[פרק זה]];
:- &quot;ריכוז אלכוהול בגוף&quot; - ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;
:: (2) 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.

@ 169ב. איסור נהיגת רכב בהשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה (תיקון: תשמ&quot;ב-3)
: (א) לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.
: (ב) בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו.
: (ג) לענין [[+|סעיפים 62(3)]] [[או 64ב לפקודה]] [[ופרק זה]] יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה.

@ 169ג. בדיקת שכרות (תיקון: תשמ&quot;ב-3)
: (א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור [[בפרק זה]], כולן או חלקן.
: (ב) בדיקת נשיפה תיעשה במקום שעצר השוטר את הרכב או שמצא את הנוהג בו או במקום אחר שקבע השוטר.
: (ג) בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לענין זה.

@ 169ד. בדיקת נשיפה (תיקון: תשמ&quot;ב-3, תשנ&quot;ד-4)
: (א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה.
: (ב) הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי [[+|סעיפים 62(3)]] [[ו-64ב לפקודה]], או לפי [[פרק זה]] (להלן - עבירות נהיגה תוך שכרות).
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) (((בוטלה).))

@ 169ה. בדיקת דם (תיקון: תשמ&quot;ב-3, תשנ&quot;ד-4)
: (א) (((בוטלה).))
: (ב) שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה.
: (ג) נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות.

@ 169ו. סירוב להיבדק והתליית רשיון נהיגה (תיקון: תשמ&quot;ב-3)
: (א) סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו - מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים, ורשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לתקופה של שנתיים.
: (ב) שוטר שמונה להיות רשות רישוי לענין [[סעיף 52 לפקודה]], רשאי להתלות את רשיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור בתקנת משנה (א) או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רשיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות.

@ 169ז. אופן הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה (תיקון: תשמ&quot;ב-3)
: (א) הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:
:: (1) בדיקת אויר חפשי מאלכוהול (blank sample), ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם;
:: (2) בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול (standard sample) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל-50 עד 100 מיליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.
: (ב) תבוצע בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של הנבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

@ 169ח. אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה (תיקון: תשמ&quot;ב-3)
: בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט:
: (1) איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל;
: (2) דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה;
: (3) כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה;
: (4) הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת;
: (5) תוצאת בדיקת דם חופשי מאלכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם;
: (6) מקדם השונות (coefficient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה;
: (7) המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 169ט. תעודות (תיקון: תשמ&quot;ב-3)
: (א) תוצאות בדיקת נשיפה יינתנו בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו&quot;ח פעולה של הבודק כשהוא חתום בידו, ובלבד שהדו&quot;ח מפרט את תוצאות הבדיקה מועדה ופרטיו של מבצע הבדיקה, ויכול שיינתנו בהודעה של שוטר לפי [[סעיף 27 לפקודה]].
: (ב) תוצאות בדיקת דם או שתן במעבדה יינתנו בחוות דעת של מומחה לפי [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

= חלק ג': נהגים =

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 170. הגדרות (תיקון: תשל&quot;א-4, תשס&quot;ב-7, תשע&quot;א-7, תשע&quot;ז-9, תשפ&quot;ד-9, תשפ&quot;ו-10)
: [[בחלק זה]] –
:- ”בית ספר” – בית ספר לנהיגה;
:- ”בעל בית ספר” – בעל רשיון בית ספר שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודה]], לרבות מנהל בית ספר או האחראי להפעלתו, והוא כשאין [[בחלק זה]] הוראה מפורשת אחרת;
:- ”הדרכה” – הוראת נהיגה ברכב מנועי שלא מטעם בית־ספר;
:- ”הוראה” – לימוד עיוני ומעשי בבית ספר;
:- &quot;חוק מרשם האוכלוסין&quot; - [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
:- ”מבחן שליטה” – מבחן לבדיקת מיומנות וכושר השליטה של נהג ברכב;
:- ”מורה מוסמך” – אדם שניתן לו רשיון להוראת נהיגה;
:- ”מנהל מקצועי” – מורה מוסמך שניתן לו היתר לניהול מקצועי של בית ספר;
:- &quot;מנהל רפואי&quot; - רופא שהוא האחראי המקצועי במרכז בדיקות רפואיות לפי [[תקנה 190א4(ב)]];
:- &quot;מנהל תפעולי&quot; - בעל תפקיד ניהולי במרכז בדיקות רפואיות לפי [[תקנה 190א4(ב)]];
:- &quot;מרכז בדיקות רפואיות&quot; - גוף שאושר למרכז בדיקות רפואיות לפי [[תקנה 190א4(א)]];
:- &quot;עובד ציבור&quot; - לרבות חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], המשרת בתפקיד רופא.
:- &quot;רופא הרשות&quot; - רופא שמינתה רשות הרישוי לפי [[תקנה 190א3]];
:- ”רישיון ישיבה בישראל” – רישיון ישיבה לפי [[סעיף 2(א)(1) עד (4) לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
:- ”תושב ישראל” – כהגדרת ”תושב” [[בסעיף 1(א) לחוק מרשם האוכלוסין]].

== פרק שני: רישוי נהגים ==

=== סימן א׳: בקשה לרשיון נהיגה ===

@ 171. מתן רשיון נהיגה (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ז-6)
: רשיון נהיגה כאמור [[בסעיף 10 לפקודה]] יינתן בהתאם להוראות [[פרק זה]].

@ 172. בקשה לרשיון וחובת בדיקות ובחינות (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ב-2)
: (א) מבקש רשיון נהיגה יגיש בקשה בטופס שניתן לקבלו במשרדי רשות הרישוי ולטופס יוצמד תצלום מדוייק שישקף במדה סבירה את פניו של המבקש.
: (ב) מבקש רשיון נהיגה יעמוד בבדיקות ובבחינות כאמור בתקנות אלה.

@ 172א. (תיקון: תשכ&quot;ד-5, תשע&quot;ז-5) : (((בוטלה).))
@ 172ב. (תיקון: תש&quot;ל-10, תשע&quot;ח-16) : (((בוטלה).))

@ 173. תקופת תוקף רשיון ומועד חידושו (תיקון: תשכ&quot;ח, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;א-9, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ה-7, תשס&quot;ה-14, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תש&quot;ע-12, תש&quot;ע-16, תשע&quot;א-7, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-9, תש&quot;ף-7, תש&quot;ף-9, תש&quot;ף-16, תשפ&quot;א-6)
: (א) רשות הרישוי רשאית לתת רישיון נהיגה או לחדשו למי שהוא בעל רישיון נהיגה מן הדרגות המנויות [[בתקנות 182 עד 185]] וכן בעל היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]] ומורה מוסמך - לתקופה של עד עשר שנים, ולמי שהוא בעל רישיון נהיגה שאינו מן הדרגות האמורות - לתקופה שעד כל מועד שבעל רישיון הנהיגה חייב בבדיקות רפואיות לפי [[תקנה 196(ב)]]; הוראה זו לא תחול על מי -
:: (1) שהוראות [[תקנה 196(א)]] חלות עליו ורשיונו יחודש עד למועד שבו הוא חייב בבדיקות רפואיות בהתאם [[לתקנה האמורה]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) נוהג חדש כמשמעותו [[בסעיף 12א לפקודה]];
:: (4) שאיננו רשום במרשם האוכלוסין, ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים, ובלבד שתוקפו יהיה מותנה בכך שבידי בעל רישיון הנהיגה רישיון ישיבה בישראל שהוא בר־תוקף;
:: (5) שהוא בעל היתר לפי [[תקנה 190(5)]], ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים ובלבד שיוכיח שסיים השתלמות בהגשת עזרה ראשונה שאישר מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
:: (6) שרישיונו מחודש לראשונה לאחר תום התקופה שבה הוא היה נוהג חדש כמשמעותו [[בסעיף 12א לפקודה]], ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים.
:: (7) שניתן לו רישיון לפי [[תקנה 216]] [[ותקנה 213]] חלה עליו, ורישיונו יינתן לתקופה של עד 7 שנים;
:: (8) שחייב בהשתלמות בנהיגה לפי [[תקנה 213]] ורשות הרישוי אישרה לדחות את ביצועה אחרי שנתן סיבה סבירה לאי־יכולתו לבצעה במועד שנקבע לפי [[התקנה האמורה]], ורישיונו יחודש לתקופה של עד שנתיים בכל פעם, עד שיוכיח כי עבר את ההשתלמות.
: (ב) רשיון שחודש לתקופה האמורה בתקנת משנה (א) למעט לפי פסקאות (3), (4) ו-(8) יהיה בתוקף עד יום הולדתו של בעל הרשיון בשנה שבה יפוג תוקף הרשיון.

@ 174. הגבלות לחידוש הרשיון (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ד-5, תשל&quot;ז-6, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ה-4)
: (א) קבלת רשיון נהיגה או חידושו ייעשו בידי מבקש הרשיון או בעל הרשיון על ידי תשלום האגרה, בטופס שייחדה לכך רשות הרישוי.
: (ב) מבקש רשיון או חידושו לא ישלם את האגרה, אם מיום הגשת הבקשה לרשיון נהיגה או לסוג רשיון נהיגה או לחידושו, לפי המאוחר, התקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נפסל מלקבל רשיון נהיגה או מלהחזיק ברשיון נהיגה לפי [[הפקודה]] או לפי כל חיקוק אחר;
:: (2) נתגלו אצלו מחלת לב או שינויים במערכת העצבים, העצמות, הראיה או השמיעה, אשר יש בהם כדי להשפיע על כושרו הרפואי לנהוג ברכב או בסוג רכב, אשר לא דווחו לרשות הרישוי לפי [[תקנה 13(ב)]];
:: (3) נתגלו שינויים במערכת השמיעה, והוא מבקש או מחדש רשיון לפי [[תקנות 184]] [[ו-185]] או היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]].

@ 174א. רשיון נהיגה ממוחשב (תיקון: תשכ&quot;ד-5, תש&quot;ם-7, תשמ&quot;ד-5, תשמ&quot;ו-5, תש&quot;ן-5, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ד-5, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ז-9)
: (א) רשיון נהיגה כאמור [[בתקנה 173]] יהיה בר תוקף רק אם הונפק יחד עם צילום בעלו על ידי מחשב משרד התחבורה; רשות הרישוי לא תנפיק ולא תחדש רשיון נהיגה אלא כאמור בתקנה זו.
: (א1) תקנת משנה (א) לא תחול על רישיון נהיגה שניתן למי שאיננו רשום במרשם האוכלוסין כאמור [[בתקנה 173(א)(4)]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי להנפיק רשיון נהיגה זמני, ובלבד שתוקפו לא יעלה על 180 ימים ויחולו עליו הוראות [[תקנה 174ב]], לפי הענין.
: (ג) מבקש רישיון נהיגה לאחר יום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) או בעל רישיון נהיגה שרישיונו מחודש במועד הראשון שלאחר המועד האמור, יצטלם לצורך הפקת רישיון הנהיגה על פי תקנה זו, אף אם תמונתו מצויה כבר במחשב משרד התחבורה.

@ 174ב. רשיון נהיגה זמני (תיקון: תשכ&quot;ד-5, תשל&quot;ג-3, תשנ&quot;ד-5, תשס&quot;ג-4, תשע&quot;א-7)
: (א) עמד מבקש רשיון בבחינות כאמור בתקנות אלה או ביקש בעל רשיון נהיגה שינוי סוג רשיונו, או הוגבל רשיונו לסוג מסויים, רשאית רשות הרישוי לתת לו רשיון זמני לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שתקבע לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים.
: (ב) בעל רשיון נהיגה שנעשה שינוי ברשיונו וניתן לו רשיון נהיגה זמני (להלן בתקנה זו - רשיון נהיגה זמני) לא יחולו עליו הוראות [[התקנה 174]] כעבור תקופת תקפו של רשיון הנהיגה הזמני אם הוטבע רשיון הנהיגה לפי [[תקנה 174]] בחותמת שנקבעה על ידי רשות הרישוי במקום המיועד לחותמת הבנק.
: (ג) הוראות [[תקנה 173]] [[ו-174א]] לא יחולו על רשיון נהיגה זמני.
: (ד) תקופת תקפו של רשיון נהיגה זמני תבוא במנין התקופה שבעדה שולמה האגרה לפי [[תקנה 219]].
: (ה) (((בוטלה).))
: (ו) הוראות תקנות משנה (א)-(ד) יחולו גם על בעל רשיון נהיגה המבקש כפל רשיון נהיגה לפי [[תקנה 12]].
: (ז) רשיון נהיגה זמני יוצמד לתעודת הזהות, לתעודת עולה או לדרכון של מקבלו.
: (ח) רשיון נהיגה זמני שניתן ופקע לא יראוהו כרשיון נהיגה שפקע לענין [[סעיף 63 לפקודה]].

@ 175. רישיון לתושב אזור (תיקון: תש&quot;ל-10, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ב-7)
: על אף האמור [[בסימן זה]], לא יינתן ולא יחודש רישיון נהיגה לתושב אזור כמשמעותו [[בתקנה 578]], אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, לתתו או לחדשו.

@ 175א. פסילת רישיון לתושב חוץ (תיקון: תשע&quot;א-7, תשע&quot;ז-9)
: רשות הרישוי רשאית לפסול רישיון נהיגה שניתן לפי [[תקנה 174א]] למי שאיננו תושב ישראל ואין בידו רישיון ישיבה בישראל.

=== סימן א'1: תכנית הליווי (תיקון: תשע&quot;ג-10) ===

@ 175ב. תכנית הליווי והוכחתה (תיקון: תשע&quot;ג-10, תשע&quot;ז-3)
: (א) נהג חדש צעיר ינהג עם מלווה במשך 50 שעות לפחות (להלן - שעות הליווי); שעות הליווי יכללו 20 שעות נהיגה בדרך עירונית, 15 שעות נהיגה בדרך שאינה דרך עירונית ו-15 שעות נהיגה בשעות הלילה; לעניין תקנה זו, &quot;שעות הלילה&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 12א1(ד)(2) לפקודה]].
: (ב) היה הנהג החדש הצעיר זכאי למימון הליווי לפי [[תקנה 176ה]], יהיה המלווה של הנהג החדש הצעיר בעל רישיון להוראת נהיגה, שעות הליווי יהיו 12 שעות לפחות, ויכללו 4 שעות נהיגה בדרך עירונית, 4 שעות נהיגה בדרך שאינה דרך עירונית ו-4 שעות נהיגה בשעות הלילה.
: (ג) השלים הנהג החדש הצעיר את תכנית הליווי, יגיש לרשות הרישוי הצהרה על כך, בנוסח שאישרה רשות הרישוי; ההצהרה תוגש בכתב, בדואר אלקטרוני או בטופס מקוון המצוי באתר משרד התחבורה.

@ 175ג. מידע לנהג חדש צעיר (תיקון: תשע&quot;ג-10)
: רשות הרישוי תיתן לנהג חדש צעיר, יחד עם היתר הנהיגה, נוסח הצהרה כאמור [[בתקנה 175ב(ג)]] וכן הסברים ומידע בכתב בשפות עברית, אנגלית או ערבית, לפי בחירתו, בין השאר בעניינים אלה:
: (1) מי רשאי להיות מלווה;
: (2) משך תקופת הליווי וחלוקה לשעות;
: (3) החובה לחתום על הצהרה בדבר השלמת תכנית הליווי;
: (4) מידע הקשור לקבלת היתר נהיגה נוסף;
: (5) פטור למי שעבר תכנית חונכות לנהגים של צבא-הגנה לישראל;
: (6) הגבלות החלות על נהג חדש שגילו עד 21 שנים, לעניין הסעת נוסעים;
: (7) עבירות המנויות [[בתוספת השלישית לפקודה]] ובחינות ובדיקות רפואיות שעל הנהג החדש לעבור אם עבר עבירה כאמור.

@ 175ד. פטור מתכנית הליווי (תיקון: תשע&quot;ג-10)
: נהג חדש צעיר יהיה פטור מתכנית הליווי אם ביצע תכנית חונכות לנהגים של צבא-הגנה לישראל מסוג קליטה והכשרת הנהג ביחידה, ובלבד שהמציא לרשות הרישוי אישור על כך מאת קצין הבטיחות היחידתי.

@ 175ה. זכאות למימון ליווי בתשלום (תיקון: תשע&quot;ג-10)
: נהג חדש צעיר שהוכיח לרשות הרישוי שמתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים להלן, יראו אותו כמי שנבצר ממנו לבצע את תכנית הליווי באמצעות מלווה, והוא יהיה זכאי למימון מאוצר המדינה לשם ביצוע תכנית הליווי באמצעות מלווה שהוא בעל רישיון להוראת נהיגה שאישרה רשות הרישוי ובכפוף לתנאי האישור:
: (1) הוא מקבל תשלום או גמלה לפי [[+#תוספת 1 פרט 1|פרט (1)(א)]] [[או (2) לתוספת הראשונה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]];
: (2) הוא מקבל תשלום לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]], והוא זוכה כאמור [[בתקנה 3(3) לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ג-1972]];
: (3) סמוך לפני שמלאו לו 18 שנים הוא קיבל גמלה או תשלום כאמור בפסקה (1) או (2);
: (4) הוא חייל המשרת בצבא-הגנה לישראל, המחזיק תעודת חייל בודד תקפה, והציג אישור מאת קצין תנאי השירות ביחידתו כי לפי פקודות הצבא הוא זכאי בשל כך למענק חודשי קבוע.

=== סימן ב': רשיונות נהיגה והיתרים לסוגיהם ===

@ 176. רישיון נהיגה דרגה A2 (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ד-5, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ט-9, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-10, תשע&quot;ד-7)
: רישיון נהיגה דרגה A2 הוא רישיון לנהוג באופנוע שנפח מנועו עד 125 סמ&quot;ק ושהספק מנועו אינו עולה על 11 קילווט (להלן - KW‏) (14.916 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.1 KW/KG.

@ 176א. (תיקון: תשכ&quot;ד-5, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ד, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-7) : (((בוטלה).))
@ 176ב. (תיקון: תשכ&quot;ד-5, תשנ&quot;א, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ד, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 176ג. (תיקון: תשכ&quot;ד-5, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ד) : (((בוטלה).))
@ 176ד. (תיקון: תשכ&quot;ד-5, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ד) : (((בוטלה).))
@ 176ה. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ד) : (((בוטלה).))

@ 177. רישיון נהיגה דרגה A1 (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ד-5, תשכ&quot;ח, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;א-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ה-4, תשנ&quot;ד-6, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-6, תשס&quot;ה-17, תשע&quot;א-10, תשע&quot;ד-7)
: רישיון נהיגה דרגה A1 הוא רישיון לנהוג באופנוע שהספק מנועו עד ‎35 KW‏ (47.46 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.2 KW/KG ובאופנוע להגשת עזרה ראשונה, אם ניתן מאת רשות הרישוי היתר מיוחד בכפוף לאמור [[בתקנה 190]].

@ 178. רישיון נהיגה דרגה A (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ד-5, תשכ&quot;ח, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;א-4, תשמ&quot;א-6, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ב-5, תשנ&quot;ג-5, תשנ&quot;ד-6, תשנ&quot;ה-4, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ב, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-6, תשע&quot;א-10, תשע&quot;ד-7)
: רישיון נהיגה דרגה A הוא רישיון לנהוג באופנוע כאמור [[בתקנות 176]] [[ו-177]] ובאופנוע שהספק מנועו עולה על ‎35 KW‏ (47.46 כוח סוס).

@ 179. רישיון נהיגה דרגה 1 (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ד-5, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ט, תש&quot;ם-7, תשמ&quot;א-6, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ב-5, תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ה-4, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ב, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-6, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-17, תשס&quot;ז-6, תש&quot;ע-10, תש&quot;ע-16)
: רישיון נהיגה דרגה 1 הוא רישיון לנהוג -
: (1) בטרקטור למעט טרקטור משא, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 10,000 ק&quot;ג, אם נתקיימו בו התנאים האמורים [[בתקנה 189(א)]];
: (2) במכונה ניידת, למעט מלגזה, ובבימה מתרוממת ניידת; לעניין זה, &quot;בימה מתרוממת ניידת&quot; - מיתקן הרמה נייד המיועד להרים אנשים מתוך משטח עבודה כהגדרתו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ&quot;ח-1988]], לעמדת עבודה בגובה, שהכניסה אליו והיציאה מתוכו אפשריים במצבו התחתון בלבד;
: (3) במלגזה שכושר הנשיאה שלה עד 20,000 ק&quot;ג;
: (4) בטרקטורון אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי לפי [[תקנה 190]];
: (5) ברכב שטח;
: (6) בטרקטור משא, ובלבד שלא ינהג בו בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.

@ 179א. (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ה-4) : (((בוטלה).))

@ 180. רישיון נהיגה דרגה B (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ד-5, תשנ&quot;ה-3, תשס&quot;א-6, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-17, תשס&quot;ז-5, תש&quot;ע-10, תש&quot;ע-16, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-6, תשע&quot;ח-9, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ד)
: (א) רישיון נהיגה דרגה B הוא רישיון לנהוג -
:: (1) ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק&quot;ג ושמספר הנוסעים בו מלבד הנהג אינו עולה על 8, ולמעט מונית, רכב סיור ואוטובוס ציבורי;
:: (2) ברכב כאמור [[בתקנה 179(2) עד (5)]];
:: (2א) בטרקטורון;
:: (2ב) ברכב זעיר;
:: (3) באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות, ברכב שב&quot;ס מבצעי, ברכב חילוץ וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון, ובלבד שהמשקל הכולל המותר של רכב כאמור אינו עולה על 3,500 ק&quot;ג, ולגבי אמבולנס - אינו עולה על 4,000 ק&quot;ג, ושלבעל הרישיון ניתן היתר כאמור [[בתקנה 190(2)]];
:: (4) בטרקטור משא;
:: (5) ברכב מנועי עם אבזרים מיוחדים אשר צוין ברישיון הרכב שלו כי הוא רכב רפואי מיוחד, שמשקלו הכולל אינו עולה על 5,000 ק&quot;ג ומספר הנוסעים בו, מלבד הנהג, אינו עולה על 8;
:: (6) ברכב שצוין ברישיונו כרכב להוראת נהיגה, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק&quot;ג ושמותקנים בו אבזרים מיוחדים שאישר המוסד לביטוח לאומי, ובלבד שלא ינהג בו אלא מורה מוסמך.
: (ב) בעל רישיון נהיגה לפי תקנה זו רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנת משנה (א)(1) גם אם צמוד לרכב גרור ובלבד שהמשקל הכולל המותר של הרכב הגורר ושל הגרור יחד, לא יעלה על 5,000 ק&quot;ג.

@ 181. רישיון נהיגה דרגה C1 (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ד-5, תשל&quot;ח-4, תשנ&quot;ה-4, תש&quot;ס-2, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-17, תש&quot;ע-10, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-3)
: (א) רישיון נהיגה דרגה C1 הוא רישיון לנהוג -
:: (1) ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו, עולה על 3,500 ק&quot;ג אך אינו עולה על 12,000 ק&quot;ג, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק&quot;ג;
:: (2) ברכב כאמור [[בתקנה 180(א)(1) עד (2ב)]];
:: (3) ברכב כאמור [[בתקנה 180(א)(3)]] שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק&quot;ג ושניתן לבעל הרישיון היתר כאמור [[בתקנה 190(3)]] על פי התנאים האמורים בה;
:: (4) במלגזה;
:: (5) באוטובוס זעיר ציבורי או פרטי, ובלבד שבידו רישיון גם לפי [[תקנה 183א]], [[183ב]] [[או 184]], לפי העניין.
: (ב) מי שהיה בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 179]] כנוסחה ערב תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 3), התשס&quot;ה-2005 (להלן - התקנות המתקנות) (((ביום 1.1.2007))), יהיה רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנה זו גם אם מספר הנוסעים בו אינו עולה על אחד עשר.

@ 182. רישיון נהיגה דרגה C (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ד-5, תשל&quot;א-4, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ב-2, תשנ&quot;ג-5, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-17, תש&quot;ע-10)
: רישיון נהיגה דרגה C הוא רישיון לנהוג -
: (1) ברכב כאמור [[בתקנה 181]];
: (2) ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק&quot;ג;
: (3) (((נמחקה).))

@ 183. רישיון נהיגה דרגה C+E (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ד-5, תשכ&quot;ט-5, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;א-4, תש&quot;ם-7, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ג-5, תש&quot;ס-2, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-4)
: רישיון נהיגה דרגה C+E הוא רישיון לנהוג ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה -
: (1) שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו עולה על 3,500 ק&quot;ג, גם אם צמוד אליו גרור או נתמך;
: (2) ברכב כאמור [[בתקנה 182]];
: (3) בציוד חריג, אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 183א. רישיון נהיגה דרגה D2 (תיקון: תשס&quot;ז-5, תשע&quot;ו-5)
: רישיון נהיגה דרגה D2 הוא רישיון לנהוג באוטובוס זעיר שמספר הנוסעים בו אינו עולה על שישה עשר, מלבד הנהג, וברכב כאמור [[בתקנה 180]].

@ 183ב. רישיון נהיגה דרגה D3 (תיקון: תשס&quot;ז-5, תשע&quot;ו-5)
: רישיון נהיגה דרגה D3 הוא רישיון לנהוג ברכב כאמור [[בתקנה 184(א)(1) ו-(3)]], ובאוטובוס זעיר פרטי, שמספר הנוסעים בו אינו עולה על שישה עשר, מלבד הנהג.

@ 183ג. השתלמות מקצועית למחזיק רישיון נהיגה לפי [[תקנות 182]] [[או 183]] (תיקון: תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-10)
: (א) המחזיק רישיון נהיגה לפי [[תקנות 182]] [[או 183]] שהיה בתוקף במועד פרסומן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 8), התשפ&quot;א-2020 (((ביום 10.3.2021))), חייב בביצוע השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כפי שאישרה רשות הרישוי אצל גורם שאישרה להעברת ההשתלמות המקצועית, בהיקף שלא יפחת משמונה שעות, עד יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023); הודעה על הגורמים שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית כאמור בתקנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
: (ב) גורם שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית ידווח לרשות הרישוי על ביצוע השתלמות בידי חייב כאמור בתקנת משנה (א) ורשות הרישוי תציין את דבר ביצוע ההשתלמות ברישיונו.

@ 184. רישיון נהיגה דרגה D1 (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ד-5, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ז-5, תשע&quot;ו-5, תשפ&quot;ד-7)
: (א) רישיון נהיגה דרגה D1 הוא רישיון לנהוג -
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) במונית, ברכב סיור ובאוטובוס זעיר; ואולם לעניין נהיגה ברכב מסוג אוטובוס זעיר שיש בו מעל 16 מקומות נוסף על הנהג, שמי שנוהג בו קיבל רישיון לדרגה D1 לפני יום י&quot;ט בתמוז התש&quot;ע (1 ביולי 2010), ובלבד שנבחן בבחינה מעשית כמשמעותה [[בתקנה 206]];
:: (3) ברכב כאמור [[בתקנה 180]].
: (ב) (((בוטלה).))

@ 185. רישיון נהיגה דרגה D (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ד-5, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-17)
: רישיון נהיגה דרגה D הוא רישיון לנהוג -
: (1) באוטובוס;
: (2) ברכב כאמור [[בתקנות 180]] [[ו-184]];
: (3) ברכב מדברי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק&quot;ג ובטיולית;
: (4) (((בוטלה).))

@ 186. (תיקון: תשכ&quot;ד-5, תשס&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 187. (תיקון: תשכ&quot;ד-5, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט-5, תשס&quot;ה-4) : (((בוטלה).))

@ 188. רשיון נהיגה למי שלא מלאו לו 18 שנים (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ד-5, תש&quot;ל-7, תשל&quot;ז, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט, תשמ&quot;א-6, תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-5, תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-5, תשע&quot;ג-9)
: (א) מותר לתת רישיון נהיגה דרגה A2 או דרגה 1 לאדם שמלאו לו שש עשרה שנים ובלבד שהמציא הסכמה בכתב למתן הרשיון מאת הורו או אפוטרופסו, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) (((בוטלה).))

@ 189. סייגים למתן רשיונות נהיגה מסוימים (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ד-5, תשכ&quot;ה-9, תשכ&quot;ח, תשל&quot;א-4, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ז-6, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ג-4, תשמ&quot;ה, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-6, תשנ&quot;ה-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-6, תשס&quot;ה-14, תשס&quot;ה-17, תשס&quot;ז-5, תש&quot;ע-10, תשע&quot;ד-7, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ז-3, תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-13)
: (א) לא יינתן רשיון נהיגה לפי [[תקנה 179(1)]] אלא למבקש שעבר קורס לנהיגה בטרקטור שאישרה רשות הרישוי ועל פי תכנית שאישרה, ועמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורס וקיבל תעודה או אישור על כך.
: (א1) (((נמחקה).))
: (ב) לא יינתן רשיון נהיגה לפי [[תקנה 182]] אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל ומלאו לו תשע עשרה שנים;
:: (2) היה בעל רשיון נהיגה לפי [[תקנה 181(1)]] במשך תקופה של שנה לפחות שקדמה להגשת הבקשה;
:: (3) השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;
:: (4) המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור [[בתקנה 182]].
: (ג) לא יינתן רשיון נהיגה לפי [[תקנה 183]] אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל ומלאו לו עשרים שנים;
:: (2) הוא בעל רשיון נהיגה לפי [[תקנה 182]] תקופה של שנה אחת לפחות שקדמה להגשת הבקשה;
:: (3) השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;
:: (4) המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור [[בתקנה 183]].
: (ד) לא יינתן רשיון נהיגה לפי [[תקנה 184]] אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, את ידיעת השפה העברית, כדי קרוא וכתוב, ידיעת השפה הערבית במידה הדרושה וכן ידיעה בסיסית באנגלית או בצרפתית במידה הדרושה;
:: (4) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]];
:: (5) המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי;
:: (6) עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי, ובין היתר במתן עזרה ראשונה רפואית, נהיגה נכונה וכיבוי שריפות, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך;
:: (7) היה בעל רשיון נהיגה לפי [[תקנה 180]] [[או 181]] בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה.
: (ה) לא יינתן רשיון נהיגה לפי [[תקנה 185]] אלא אם כן נתקיימו במבקש התנאים הנדרשים בתקנת משנה (ד), בשינויים המחוייבים לפי הענין, והיה בעל רשיון נהיגה לפי [[תקנות 180]] [[או 181]], בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה ואולם אם הוא בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 183]] כנוסחה ערב תחילת התקנות המתקנות, לא יחולו עליו התנאים האמורים בתקנת משנה (ד)(2), (3) ו-(6) ויהיה פטור מבחינה עיונית.
: (ו) (((בוטלה).))
: (ז) לא יינתן רשיון נהיגה לפי [[תקנה 178]] אלא אם כן מלאו למבקש 21 שנים, והיה בעל רשיון נהיגה לפי [[תקנה 177]] במשך תקופה של שנה אחת לפחות קודם להגשת הבקשה.
: (ח) לענין תקנה זו [[ותקנות 190]] [[ו-203(ב)]], רשאית רשות הרישוי לאשר כי תקופה שבה היה אדם בעל רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו [[בתקנה 562]], תיחשב כתקופה שבה היה בעל רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת הרישיון הלאומי שלו.
: (ט) לא יינתן רישיון נהיגה לפי [[תקנה 183א]] אלא אם כן היה המבקש בעל היתר לפי תקנה 7(ב) לתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש&quot;ס-2000 או התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל ומלאו לו 18 שנים;
:: (2) היה בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 180]] במשך שנתיים לפחות;
:: (3) לא התקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]];
:: (4) המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר;
:: (5) עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר, ובין השאר במתן עזרה ראשונה רפואית, כיבוי שריפות, הסעת ילדים ונהיגה נכונה, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך.
: (י) לא יינתן רישיון נהיגה לפי [[תקנה 183ב]] אלא אם כן המבקש -
:: (1) היה בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 180]] במשך שנתיים לפחות;
:: (2) סיים קורס להסעת נוסעים ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך;
:: (3) עמד במבחן שליטה.

@ 189א. (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 190. היתר לנהיגת אוטובוס זעיר פרטי, רכב ביטחון ורכב חילוץ (תיקון: תשכ&quot;ח, &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ל-10, תשל&quot;א-4, תשל&quot;ה-2, תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ה-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט-6, &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-6, תשס&quot;ה-7, תשס&quot;ה-18, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ז-6, תש&quot;ע-16, תשע&quot;א-7, תשע&quot;ח-9)
: רשות הרישוי רשאית לתת היתר -
: (1) (((נמחקה);))
: (2) כאמור [[בתקנה 180(א)(3)]] אם המבקש -
:: (א) היה בעל רשיון נהיגה לפי [[תקנה 180]] במשך שנתיים לפחות;
:: (ב) מלאו לו 21 שנים;
:: (ג) הוא תושב ישראל או שניתן לו היתר לפי [[תקנה 578ב]] ואישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו, ולא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]];
:: (ג1) לעניין היתר לנהיגה באמבולנס - הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, שליטה מלאה בשפה העברית, לרבות קריאה וכתיבה, וכן שליטה בסיסית באנגלית;
:: (ד) סיים בהצלחה קורס לנהגי אמבולנס, רכב כיבוי אש או רכב ביטחון, לפי הענין, ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ולגבי אמבולנסים - שאישר גם משרד הבריאות ובידו אישור על כך;
: (3) כאמור [[בתקנה 181(3)]] אם המבקש -
:: (א) היה בעל רשיון נהיגה לפי [[תקנה 181]] במשך שנתיים לפחות;
:: (ב) הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;
:: (ג) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]];
:: (ד) סיים בהצלחה קורס למפעילי רכב חילוץ וגרירה או קורס כאמור בפסקה (2)(ד), לפי העניין, ובידו אישור על כך;
: (4) (((נמחקה);))
: (5) כאמור [[בתקנה 177]] אם המבקש -
:: (א) היה בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 177]];
:: (ב) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]];
:: (ג) סיים קורס עזרה ראשונה שאושר בידי מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
:: (ד) סיים קורס נהיגת אופנוע בחירום שאישרה רשות הרישוי;
:: ואולם אם היה למבקש היתר לפי [[תקנה 190(2)]], יהיה פטור מן התנאים הקבועים בפסקאות משנה (ב) ו-(ג);
: (6) כאמור [[בתקנה 179(4)]] אם המבקש היה בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 179]], סיים קורס נהיגה בטרקטורון לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ועמד בהצלחה במבחן נהיגה מעשי בטרקטורון.

@ 190א. היתר לנהיגה לצורך בדיקה (תיקון: תשנ&quot;ד, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-19, תשס&quot;ז-4, תשע&quot;א-7)
: (א) רשות הרישוי רשאית ליתן היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א' ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב', לצורך בדיקתם, כשהם בלא נוסעים או מטען:
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! טור א' - סוגי הרכב !! טור ב' - התנאים
|-
| : (1) מונית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי אינו עולה על 3,500 ק&quot;ג, רכב סיור || רישיון נהיגה לפי [[תקנה 180]]
|-
| : (2) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק&quot;ג, טיולית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי עולה על 3,500 ק&quot;ג || רישיון נהיגה לפי [[תקנה 181]]
|-
| : (3) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק&quot;ג || רישיון נהיגה לפי [[תקנה 182]]
|-
| : (4) אוטובוס || רישיון נהיגה לפי [[תקנה 181]] ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס, ובלבד שמלאו למבקש ההיתר 21 שנים
|}
: (ב) ההיתר יינתן על פי אישור מאת מנהל אגף הרכב או מי שהוא הרשה לכך, לבוחן רכב העובד במחלקת הניידות באגף הרכב או למנהל מקצועי במפעל כמשמעותו [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש&quot;ל-1970]] (להלן - הצו), וכן ל-4 עובדים נוספים לכל היותר, במפעל בעלי הסיווג המקצועי הגבוה ביותר במכונאות רכב מאת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שעליהם המליץ המנהל המקצועי לפני מנהל אגף הרכב או על פי אישור מאת הרשות לקצין בטיחות, לגבי הרכב של המפעל שבו הוא מועסק או המופעל על ידו; לעניין תקנה זו, &quot;הרשות&quot;, &quot;קצין בטיחות&quot; - כהגדרתם [[בתקנה 579]].
: (ג) תוקפו של ההיתר יפקע אם רישיון המפעל או הסמכת המנהל המקצועי שניתנו לפי [[-|הצו]] או הסמכת קצין הבטיחות לא יהיו בתוקף או אם הפסיק בעל היתר את עבודתו במפעל שבו הועסק בעת שקיבל את ההיתר; רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות היתר על פי המלצת מנהל אגף הרכב או הרשות, לפי העניין.
: (ד) נהיגת רכב לצורך בדיקתו על פי היתר לפי תקנה זו תהיה למרחק שלא יעלה על 20 קילומטרים מהמפעל; על הרכב יותקן שלט כמפורט [[בפרט 9ב לחלק ג' שבתוספת השניה]], אשר יואר בזמן תאורה.
: (ה) לא ינהג אדם רכב בהתאם להיתר שניתן לפי תקנה זו אלא אם כן ההיתר נמצא אתו ויציג אותו לשוטר, לפי דרישתו.

@ 190א1. היתר לנהיגה לצורך החניית כלי רכב (תיקון: תשע&quot;ח-6)
: (א) מנהל אגף הרישוי או מי שהוא הרשה לכך רשאי לתת היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א' ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב', לצורך חנייתם בחניון, כשהם בלא נוסעים או מטען, ובלבד שהחניון הוא חניון המשרת כלי רכב מהסוג האמור בטור א':
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הרכב !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} התנאים
|-
| : (1) אוטובוס || רישיון נהיגה לפי [[תקנה 181]] ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס ובלבד שההיתר יינתן לעובד מינהלה המועסק בחברה המפעילה קווי שירות מכוח רישיון שניתן לפי [[תקנה 385]], שמלאו לו 21 שנים.
|}

=== סימן ג': בדיקות רפואיות ===

@ 190א2. מינוי רופא מוסמך (תיקון: תשפ&quot;ו-10)
: (א) רשות הרישוי תמנה רופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 55א לפקודה]] לשם בדיקת בעל רישיון נהיגה או מבקש רישיון נהיגה (בתקנה זו - נבדקים), דרך כלל או לעניין בדיקות של סוגי נבדקים.
: (ב) לא תמנה רשות הרישוי רופא שאינו עובד ציבור לרופא מוסמך, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא עורך בדיקות רפואיות במסגרת מרכז בדיקות רפואיות כאמור [[בתקנה 190א4]];
:: (2) הוא עומד בתנאים שנקבעו בהסכם שבין מדינת ישראל למרכז הבדיקות הרפואיות לגבי הרופאים שיערכו בדיקות רפואיות כאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) רופא מוסמך ימלא את תפקידו לעניין אישור כשירות רפואית לנהיגה של נבדקים, ובכלל זה לעניין קביעת תנאים והגבלות באישור כאמור, לפי האמור [[בסימן זה]].
: (ד) התקבל ברשות הרפואית דיווח כאמור [[בסעיף 12ב(א) לפקודה]] לגבי נבדק, רשאי הרופא המוסמך הבוחן את כשירותו הרפואית לנהיגה של הנבדק, לקבל ממשרד הבריאות את הדיווח האמור ואת המלצת הרשות הרפואית בעניינו לפי [[סעיף 12ב(ג) לפקודה]].
: (ה) רופא מוסמך רשאי להפנות נבדק לבדיקה רפואית או לבקש ממנו מסמך רפואי הנדרשים לצורך בירור מצבו הרפואי, ובכלל זה רשאי הוא לבקש את הסכמתו לקבלת מידע לגביו מהרשות הרפואית נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), וכן רשאי הוא שלא לתת החלטה בדבר מתן אישור כשירות רפואית לנהיגה או בדבר קביעת תנאים ומגבלות באישור כאמור, אם לא הומצאו לו מסמכים כאמור, לא בוצעה בדיקה כאמור או לא ניתנה הסכמה כאמור.
: (ו) רופא מוסמך שהגיע אליו מידע כאמור בתקנות משנה (ד) ו-(ה), לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לפי תקנות אלה.

@ 190א3. רופא הרשות (תיקון: תשפ&quot;ו-10)
: (א) רשות הרישוי רשאית למנות מקרב הרופאים המוסמכים רופא רשות, והוא ישמש מדריך מקצועי לעניין בדיקות למתן אישור כשירות רפואית לנהיגה לפי [[סימן זה]].
: (ב) רופא הרשות יהיה רופא מומחה בתחום אחד או יותר הנוגע לאישור כשירות רפואית לנהיגה, וכן הוא יהיה עובד המדינה; בתקנה זו, &quot;רופא מומחה&quot; - בעל תואר מומחה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]].
: (ג) רופא הרשות יפקח על מרכז הבדיקות הרפואיות והרופאים המוסמכים כאמור [[בתקנה 190א4(ג)]].

@ 190א4. מרכז בדיקות רפואיות (תיקון: תשפ&quot;ו-10)
: (א) רשות הרישוי רשאית לאשר גוף למרכז בדיקות רפואיות לעניין כשירות רפואית לנהיגה אם התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא נבחר לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], ומדינת ישראל התקשרה עימו בהסכם (להלן בתקנה זו - ההתקשרות);
:: (2) לרשותו כל אלה:
::: (א) מנהל תפעולי ומנהל רפואי העומדים בתנאי ההתקשרות;
::: (ב) רופאים ובעלי מקצוע אחרים שהם בעלי מומחיות לסוגי הבדיקות הנדרשות לפי [[סימן זה]] לשם קביעת כשירות רפואית לנהיגה, העומדים בדרישות ההתקשרות, ובמספר הנדרש בהתקשרות;
::: (ג) בעלי תפקידים אחרים הנדרשים לשם ניהולו המקצועי של מכרז הבדיקות הרפואיות כמפורט בהתקשרות;
::: (ד) כל האמצעים הנדרשים להבטחת רמה נאותה של ביצוע הבדיקות הרפואיות וכל הכרוך בהן;
:: (3) הוא מפעיל את הרופאים המוסמכים [[שבתקנה 190א2]] לפי נוהל עבודה שאישרה רשות הרישוי המבטיח עמידה בתנאי ההתקשרות ובהוראות [[סימן זה]].
: (ב) המנהל הרפואי אחראי על עמידת מרכז הבדיקות הרפואיות והרופאים המוסמכים בהוראות [[סימן זה]] לעניין יישום ההדרכה של רופא הרשות לפי [[תקנה 190א3(א)]] ולעניין תנאי ההתקשרות בהיבטים הרפואיים; המנהל התפעולי אחראי על תפקודו התקין של מרכז הבדיקות הרפואיות לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (א)(3) ולפי תנאי ההתקשרות בהיבטים המינהליים.
: (ג) רשות הרישוי ורופא הרשות, אם מונה, יקיימו פיקוח ובקרה על מרכז הבדיקות הרפואיות, ובכלל זה על הרופאים המוסמכים הפועלים במסגרתו, בכל הנוגע לאישור כשירות רפואית לנהיגה לפי הדרכה מאת רופא הרשות, אם ניתנה, וכן לעניין עמידתם בנוהל העבודה לפי תקנת משנה (א)(3) ובהוראות [[סימן זה]]; לעניין פיקוח כאמור רשאים רשות הרישוי ורופא הרשות לקבל חוות דעת מאנשי מקצוע רפואי בעלי ידע, מומחיות וניסיון בתחומים הנוגעים לקביעת כשירות רפואית לנהיגה.
: (ד) רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את פרטיו של כל מרכז בדיקות רפואיות שאישרה כאמור בתקנה משנה (א) ואת נוהל העבודה שאישרה כאמור בתקנת משנה (א)(3).
: (ה) התקשרה מדינת ישראל עם גוף כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות משרד הבריאות, יחולו הוראות אלה:
:: (1) יחולו תקנות משנה (א) ו-(ב) בשינויים האלה:
::: (א) בתקנת משנה (א)(3) - יראו כאילו במקום &quot;לפי נוהל עבודה שאישרה רשות הרישוי&quot; נאמר &quot;לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (ה)(2)&quot;;
::: (ב) בתקנת משנה (ב) - יראו כאילו במקום &quot;לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (א)(3)&quot; נאמר &quot;לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (ה)(2)&quot;;
:: (2) המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המשרד שהוא מינה לכך יאשר נוהל עבודה לגוף כאמור שיבטיח את עמידתו בהוראות [[סימן זה]], ויפרסם את פרטיו ואת נוהל העבודה שאושר באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
:: (3) משרד הבריאות יקיים פיקוח ובקרה על גוף כאמור, ובכלל זה על הרופאים המוסמכים הפועלים במסגרתו, בכל הנוגע לאישור כשירות רפואית לנהיגה לפי הדרכה מאת רופא הרשות, אם ניתנה, וכן לעניין עמידתם בנוהל העבודה לפי פסקה (2) ובהוראות [[סימן זה]];
:: (4) משרד הבריאות ידווח לרשות הרישוי על פעילות הגוף האמור בכל הנוגע להוראות [[סימן זה]] אחת לשישה חודשים.
: (ו) אושר גוף למרכז בדיקות רפואיות וחדל מלקיים תנאי מהתנאים הקבועים בתקנות משנה (א), (ב) או (ה)(1) או (2), לפי העניין, רשאית רשות הרישוי לבטל את אישורו למרכז בדיקות רפואיות.

@ 191. (תיקון: תשע&quot;ט-9, תש&quot;ף, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-8) : (((בוטלה).))

@ 191א. הצהרה בדבר מצב רפואי (תיקון: תשע&quot;ט-9, תש&quot;ף, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-8)
: (א) מבקש רישיון נהיגה ימלא הצהרה בדבר מצבו הרפואי, הכוללת את פרטי המידע המפורטים [[בתוספת ארבע עשרה א']] (להלן בתקנה זו - הצהרה) ויגיש אותה לרשות הרישוי באופן דיגיטלי; הרשות תפרסם הודעה על האופן הדיגטלי שבו ניתן להגיש הצהרה כאמור באתר האינטרנט של משרד התחבורה.
: (ב) הרשות תאפשר למבקש המתקשה בשימוש באמצעים דיגיטליים לבצע את ההגשה במשרדי הרישוי באמצעות עמדת מחשוב וסיוע למבקש או באמצעי אחר המאפשר הגשה דיגיטלית; הרשות תפרסם הודעה על אמצעי הסיוע לפי תקנת משנה זו באתר האינטרנט של משרד התחבורה.
: (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) רשאית הרשות, מטעמים מיוחדים, לאפשר למבקש להגיש את ההצהרה בכתב באמצעות דואר רשום.
: (ד) הרשות תבחן את ההצהרה שהגיש המבקש ותפעל כמפורט להלן:
:: (1) לגבי מי שמבקש רישיון לדרגות המפורטות [[בתקנות 176 עד 181]], מי שמבקש להוסיף על דרגתו הקיימת את הדרגה המפורטת [[בתקנה 183ב]] וכן מי שמבקש היתר כאמור [[בתקנות 190 עד 190א1]], תיתן לו אישור ולפיו לא נמצא כי קיימת מניעה רפואית להמשיך בהליך להוצאת רישיון נהיגה, או, אם ראתה בכך צורך, תעביר את ההצהרה לבחינה של רופא שהיא מינתה לעניין תקנה זו;
:: (2) לגבי מי שמבקש להוסיף על דרגתו הקיימת את אחת מדרגות הרישיון המפורטות [[בתקנות 182 עד 183א]], [[184]] [[ו-185]] תזמן אותו לבדיקה אצל הרופא המוסמך.
: (ה) רופא כאמור בתקנה משנה (ד)(1) רשאי לתת למבקש אישור רפואי לנהיגה לאחר שבחן את ההצהרה שהועברה אליו והוא רשאי, בטרם ייתן אישור כאמור, להפנות את המבקש לבדיקה רפואית או לבקש ממנו מסמך רפואי הנדרשים לצורך בירור מצבו הרפואי של המבקש; ראה הרופא כי לא ניתן לתת אישור כאמור, יעדכן את רשות הרישוי על כך והיא תזמן את המבקש לבדיקה בידי רופא מוסמך.

@ 191ב. מידע כוזב או מטעה (תיקון: תשע&quot;ט-9, תש&quot;ף, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-8)
: הגיש מבקש רישיון נהיגה את אחד או יותר מהמפורטים להלן, רשאית רשות הרישוי לסרב לתת לו רישיון נהיגה, להתלות את רישיונו או שלא לחדשו, לפי העניין, ובלבד שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו:
: (1) הצהרה כאמור [[בתקנה 191א(א)]] הכוללת מידע כוזב או מטעה;
: (2) מסמך הכולל מידע כוזב או מטעה לרופא שמינתה רשות הרישוי או לרופא המוסמך, לפי העניין.

@ 192. עריכת הבדיקות (תיקון: תשל&quot;ז-6, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ו-11, תשע&quot;ט-9, תשע&quot;ט-11, תש&quot;ף, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-8)
: (א) הבדיקה כמפורט [[בתקנה 196]] תיערך על ידי רופא, אשר יפרט את ממצאיו בטופס שקבעה רשות הרישוי ולפי הפרטים שבטופס.
: (א1) בדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך בידי רופא המכיר את עברו הרפואי של הנבדק מתוך אחת מאלה:
:: (1) הוא מטפל בנבדק דרך קבע, זה שלוש שנים לפחות;
:: (2) עיון בתיקו הרפואי בכל קופת חולים שבה היה חבר הנבדק, בשלוש השנים שקדמו לבדיקה;
:: (3) עיון בתיקו הרפואי הצבאי של הנבדק;
:: (4) אם הנבדק הוא עולה חדש כמשמעותו [[בתקנה 216]], וטרם חלפו שלוש שנים ממועד עלייתו - בכל דרך שתניח את דעתו, ובלבד שהבדיקה תיערך בידי רופא בקופת החולים שבה חבר הנבדק, והוא יפרט בטופס הבדיקה את מקור ידיעותיו בדבר עברו הרפואי של הנבדק.
: (ב) בדיקת כושר הראיה תיעשה באמצעות מכשיר שאישר לכך המנהל הכללי של משרד הבריאות ובדרך שהורה.

@ 193. אישור רפואי לנהיגה (תיקון: תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;ז-4, תשע&quot;ז-3)
: (א) תוצאות הבדיקות כאמור [[בתקנה 192]] יובאו לפני רשות הרישוי, ואם הניחו את דעתה, תתן למבקש אישור רפואי לנהיגה, ובלבד שתוצאות בדיקות שנערכו על פי [[תקנה 196]] יובאו בפני רופא שמינתה לכך רשות הרישוי.
: (ב) לא הניחו תוצאות הבדיקות כאמור [[בתקנה 192]] את דעתה של רשות הרישוי, רשאית היא להורות כי המבקש יעבור בדיקות נוספות או יציג מסמכים רפואיים נוספים, והיא רשאית להורות כי בדיקות נוספות כאמור יבוצעו אצל הרופא המוסמך וכי מסמכים נוספים כאמור יוצגו לו לרבות לפי דרישתו.

@ 193א. קבלת מידע מהמרשם הפלילי (תיקון: תשמ&quot;ט-7, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ו)
: הרופא המוסמך, חבר בוועדת ערר כאמור [[בתקנה 195]] או מי מטעמם, רשאי להביא בחשבון מידע מן המרשם הפלילי לפי [[חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע&quot;ט-2019]], וממרשם התעבורה המינהלי כהגדרתו [[בחוק הפרות תעבורה מינהליות]] לגבי מבקש רשיון או בעל רשיון, לצורך עריכת בדיקות לפי [[סימן זה]].

@ 194. אישור הרופא המוסמך (תיקון: תשל&quot;ז-6, תשפ&quot;ו-10)
: היה הרופא המוסמך סבור כי המבקש כשיר מבחינת בריאותו, בתנאים או ללא תנאים, לנהוג ברכב מן הסוג שלגביו הוגשה הבקשה לרשיון נהיגה, יתן לו אישור רפואי לנהיגה; הרופא המוסמך רשאי לקבוע באישור תנאים והגבלות המתחייבים מממצאי הבדיקות שערך או שנערכו לבקשתו, והמסמכים הרפואיים שהוצגו לפניו.

@ 195. ועדת ערר (תיקון: תשכ&quot;ח, תשכ&quot;ח-3, תש&quot;ל-10, תשל&quot;ז-6, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ב-2)
: (א) מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרופא המוסמך, רשאי לערור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שהודעה לו ההחלטה האמורה.
: (ב) ועדת הערר תפעל במותבים של שלושה רופאים; חברי המותב והיושב ראש שלו ייקבעו בידי יושב ראש הועדה מתוך הרשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.

@ 195א. החלטות ועדת הערר (תיקון: תשמ&quot;ב-2)
: (א) ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי הרופא המוסמך (להלן - בדיקה מחודשת) של מבקש רשיון הנהיגה או של בעל רשיון הנהיגה (להלן בתקנה זו - המבקש) או ליתן החלטה אחרת ככל שיחייב הענין.
: (ב) קבעה ועדת הערר מועד לבדיקה מחודשת של מבקש לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת לפני המועד שקבעה הועדה.
: (ג) דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) לא תיערך למבקש בדיקה מחודשת אלא אם חלפה שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר.
: (ד) נבדק מבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) או (ג) ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת נוספת אלא אם חלפו שנתיים מיום שנתנה ועדת הערר את החלטתה.
: (ה) המבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ג) או (ד) יצרף לבקשתו חוות דעת מפורטת החתומה בידי רופא מומחה.

@ 195ב. אגרות (תיקון: תשמ&quot;ז)
: אגרה בעד בדיקה רפואית או בעד ערר בפני ועדת ערר כאמור [[בסימן זה]] תהיה כמפורט [[בתוספת הראשונה]] וכאמור [[בתקנה 15א]].

@ 195ג. מסירת מידע רפואי (תיקון: תשמ&quot;ט-9, &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ן)
: (א) רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, ימסרו למבקש רשיון נהיגה או לבעל רשיון נהיגה שבדקוהו, לפי בקשתו, את תוצאות הבדיקה הרפואית שנערכה לו, ממצאיה ונימוקים (להלן - הממצאים).
: (ב) סברו רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, כי מסירת הממצאים, כולם או חלקם, לידי מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה עלולה לפגוע בו מטעמים רפואיים, ימסרו את הממצאים שביקש לידי רופא מטעמו.

@ 196. בדיקות רפואיות חוזרות (תיקון: תש&quot;ל-10, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;א-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;ט-9, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ו-7, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו-2, תש&quot;ע-12, תש&quot;ע-16, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-9, תשע&quot;ט-9, תש&quot;ף, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ד-12)
: (א) בעל רשיון נהיגה לפי [[תקנות 182 עד 185]] וכן בעל היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]] ומורה מוסמך חייב לעבור בדיקות רפואיות בהתאם [[לסימן זה]] אחת לחמש שנים החל בשנה שבה מלאו לו 60 שנה ועד לשנה שבה מלאו לו 70 שנה, ואחרי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות.
: (ב) בעל רשיון נהיגה לרכב מסוג שלא צויין בתקנת משנה (א) חייב לעבור בדיקות רפואיות כאמור בשנה שבה מלאו לו 75 שנה ובשנה שבה מלאו לו 80 שנה, ואחרי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות.
: (ב1) (((בוטלה).))
: (ג) על בדיקות כאמור בתקנה זו יחולו הוראות [[191א|תקנות 192 (([צ&quot;ל: 191א])) עד 195ג]].
: (ד) לא התייצב בעל רשיון כאמור לבדיקות כאמור בתקנה זו או שנבדק ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב, לא יחודש רשיון הנהיגה שלו.

@ 197. כושר שמיעה (תיקון: תשל&quot;ז-6, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ג-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ה-4)
: (א) לא יינתן רשיון נהיגה לפי [[תקנות 184 עד 185]] או היתר לפי [[תקנה 84(ה)]] [[ו-190]] אלא למי שכושר השמיעה באוזן אחת לפחות שלו אינו פחות מ-40 דציבלים לפי ממוצע תדירויות 500, 1000 ו-2000 הרץ.
: (ב) מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במכשיר שמיעה כדי להתאים את כושר שמיעתו לקבוע בתקנת משנה (א).

@ 198. חדות הראיה (תיקון: תשכ&quot;ד-5, תשל&quot;ז-6, תש&quot;ם-3, תש&quot;ם-7, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ג-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ה-4)
: (א) בדיקת חדות הראיה תיעשה בכל עין בנפרד ותימדד לפי שיטת סנלן (Snellen) כאשר על הנבדק לזהות לפחות 4 ספרות מתוך 5.
: (ב) חדות הראיה לא תהיה גרועה -
:: (1) מ-6/12 בעין אחת לפחות, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 176]], [[177]], [[179]] [[ו-180]];
:: (2) מ-6/12 בכל אחת משתי העיניים, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 178]] [[ו-181 עד 185]], או לגבי מבקש היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]].

@ 199. שדה ראיה (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ג-4, תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-7)
: (א) שדה הראייה לא יפחת -
:: (1) מ-120 מעלות בכיוון אופקי בשתי העינים יחד, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 176]], [[177]], [[179]] [[ו-180]], גם אם מבקש הרשיון כאמור סובל מאבדן הרבע העליון של שדה הראייה (Quadrinopsia); ולגבי מבקש רשיון כאמור שיש לו כושר ראייה בעין אחת בלבד יהיה אותו שדה ראייה בעין האחת;
:: (2) מ-140 מעלות בכיוון אופקי בשתי העיניים יחד, לגבי מבקש רשיון לפי [[תקנות 178]], [[181 עד 185]], או לגבי מבקש היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]].
: (ב) לא ינתן רשיון נהיגה למבקש הסובל -
:: (1) מאבדן יותר ממחצית הרביע התחתון של שדה הראיה או מאבדן שדה הראיה מסוג המיאנופסיה (Hemianopsia) או סקוטומה (Scotoma) מרכזית;
:: (2) מאבדן הרביע העליון של שדה הראיה או שאין לו ראיה בינוקולרית (Binocular Vision) מלאה, אם הוא מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 181 עד 185]] או מבקש היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]].
: (ג) בדיקת שדה הראיה כאמור בתקנת משנה (ב), תיעשה עם תיקון אופטי בפרימטר גולדמן מכויל באיזופטר (Isopter‏) III 4 E ולא בפרימטר ממוחשב ואולם אם למבקש ליקוי ברבע התחתון של שדה הראיה או פגיעה ברשתית שגרמה לליקוי בשדה הראיה, רשאי הרופא המוסמך לבדוק את שדה הראיה בדרך האמורה בתקנת משנה (ד).
: (ד) בדיקת שדה הראיה על ידי ועדת ערר, כאמור [[בתקנה 195]], תהיה לפי שיטת איסטרמן עם פרימטר ממוחשב בחדר סטנדרטי ולא יינתן רשיון למבקש אלא אם כן קיבל ציון 85 לפחות.

@ 200. מכשירים אופטיים (תיקון: תשמ&quot;ג-4, תשמ&quot;ד, תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ה-4)
: (א) מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במשקפיים או בעדשות מגע כדי להתאים את ראייתו לחדות הראיה האמורה [[בתקנה 198]].
: (ב) ההפרש בין עצמת הזכוכיות במכשירים אופטיים לעין אחת ובין עצמת הזכוכית לעין השניה (Anisometropia), למבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 181 עד 185]] או מבקש היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]] לא יעלה על 4.5 דיאופטריות.

@ 201. חוסר עדשה (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ה-9, &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ח, תש&quot;ל-10, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ג-4, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו-2)
: (א) מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 176 עד 180]] הסובל מחוסר עדשה (Aphakia), לא ינהג רכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב מכשיר אופטי כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור [[בתקנות 198(ב)(1)]] [[ו-199(א)(1)]].
: (ב) מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 181 עד 185]], או מבקש היתר לפי [[תקנה 84(ה)]] [[ו-190]], הסובל מחוסר עדשה, לא ינהג ברכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב עדשת מגע כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור [[בתקנות 198(ב)(2)]] [[ו-199(א)(2)]].

@ 201א. עדשה מושתלת (תיקון: תשמ&quot;ג-4)
: כושר הראייה של מבקש רשיון נהיגה שלו עדשה מושתלת (Pseudophakia) ייבדק על פי האמור [[בתקנות 198]] [[ו-199]] ויעמוד בתנאים האמורים [[בסימן זה]].

@ 201ב. עוורון לילה (תיקון: תשמ&quot;ג-4)
: מבקש רשיון נהיגה הסובל מעוורון לילה, לא ינהג רכב מנועי בזמן תאורה.

@ 201ג. ראייה כפולה (תיקון: תשמ&quot;ג-4, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ה-4)
: (א) מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 176 עד 180]] הסובל מראייה כפולה לא ינהג רכב מנועי אלא כשעינו האחת מכוסה.
: (ב) לא יינתן רשיון נהיגה לפי [[תקנות 181 עד 185]] או היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]] למבקש הסובל מראייה כפולה.

@ 201ד. בדיקות רפואיות לנהיגה (תיקוןף תשפ&quot;ו-10)
: בלי לגרוע מהוראות [[סימן זה]], רופא מוסמך יערוך בדיקות לכשירות רפואית לנהיגה בתחומי רפואה כמפורט להלן:
: (1) למבקש רישיון נהיגה שחויב בבדיקות רפואיות לפי [[תקנה 191א(ה)]] או לבעל רישיון נהיגה שנבדק לפי [[תקנה 196]] וחויב בבדיקות רפואיות לפי [[תקנה 193(ב)]] - בתחומי רפואה הנוגעים לממצאים שפורטו בהצהרה בדבר מצב רפואי כאמור [[בתקנה 191א(א)]] או בטופס כאמור [[בתקנה 192(א)]], לפי העניין;
: (2) למבקש רישיון נהיגה או לבעל רישיון נהיגה שאינו נכלל בפסקה (1) - באחד או יותר מתחומי רפואה אלה: מערכת הלב וכלי הדם, מערכת העצבים, העצמות, ראייה, שמיעה, בריאות הנפש ומערכת אנדוקרינית;
: (3) בכל תחום רפואי אחר שיידרש בהתאם לתוצאות הבדיקות לפי פסקאות (1) ו-(2).

=== סימן ד': בחינות ===

@ 202. בדיקות לפני בחינה (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ג-4, תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ג-5)
: (א) תוצאות של בחינות ובדיקות שעמד בהן מבקש רישיון נהיגה לפי [[פרק זה]] יהיו בתוקף לתקופה של חמש שנים.
: (ב) מבקש רשיון נהיגה שקיבל אישור רפואי לנהיגה כאמור [[בסימן ג']], יצהיר לפני כל בחינה אם חל או לא חל כל שינוי במצב בריאותו כמפורט בטופס שמילא רופא כאמור [[בתקנה 192]], וכן כי לא נפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה.

@ 203. בחינות (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ג-4, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ט-9, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;א-7)
: (א) מבקש רשיון נהיגה ייבחן בהתאם לתקנות אלה בבחינה עיונית ובבחינה מעשית.
: (ב) מבקש רישיון נהיגה לפי [[תקנות 176 עד 178]], אשר בידו רישיון נהיגה לפי [[תקנה 180]], פטור מבחינה עיונית, ואם היה בידו רישיון נהיגה לפי [[תקנה 180]] במשך שלוש שנים לפחות והוא מבקש רישיון נהיגה לפי [[תקנה 176]], יהיה פטור גם ממבחן התנהגות בדרך בבחינה המעשית.
: (ג) מבקש רשיון לפי [[תקנה 176]] אשר עבר את הבחינה המעשית בתלת-אופנוע, רשיונו יוגבל לנהיגה בתלת-אופנוע בלבד.

@ 204. רכב לביצוע בחינה מעשית (תיקון: תשכ&quot;ח, תש&quot;ל-10, תשל&quot;א-2, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ד-4, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ד, תשע&quot;ח-13)
: (א) הבחינה תיערך במקום, בזמן וברכב שתורה רשות הרישוי.
: (ב) לא תיערך בחינה אלא ברכב שהתקיים בו האמור [[בתקנה 225(א)(2)]] וכן שקיים לגבי נהיגתו של הנבחן בו בעת הבחינה ביטוח להנחת דעתה של רשות הרישוי.
: (ג) נבחן הנוהג ברכב, כשהוא מלווה על ידי בוחן, פטור מחובת רשיון נהיגה.
: (ד) הבחינה באופנוע יכול שתיערך כשהבוחן מלווה עד שלושה נבחנים כאשר הבוחן והנבחנים נוהגים כל אחד באופנוע; לא תיערך בחינה כאמור בתקנת משנה זו אלא אם כל אחד מהנבחנים עמד במבחנים של כושר שליטה ברכב שנערכו במקום שאישרה לכך רשות הרישוי.
: (ה) (((בוטלה).))

@ 205. הבחינה העיונית (תיקון: תשכ&quot;ד-5, תשס&quot;ז-8)
: בבחינה העיונית ייבחן מבקש רשיון נהיגה בנושאים אלה, כולם או מקצתם:
: (1) דיני התעבורה;
: (2) צורת התמרורים, משמעותם והמודעות המצויות בהם או בקשר להם;
: (3) התנהגות בדרך;
: (4) אופן פעולת רכב מנועי, חלקיו ומנועיו, השימוש והטיפול בהם.

@ 206. הבחינה המעשית (תיקון: תשכ&quot;ד-5, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ח-13)
: (א) רשות הרישוי תערוך את הבחינה המעשית בנהיגה לפי [[סימן זה]].
: (ב) בבחינה המעשית ייבחן מבקש רשיון נהיגה בפעולות אלה, כולן או מקצתן:
:: (1) התנעה;
:: (2) נהיגה ותמרון במצבים שונים;
:: (3) עצירה לרבות בלימה;
:: (4) נתינת אותות וסימנים וציות לתמרורים;
:: (5) התנהגות בדרך;
:: (6) טיפול ברכב מנועי.

@ 206א. אישור מרכז בחינות מעשיות בנהיגה (תיקון: תשע&quot;ח-13)
: (א) רשות הרישוי רשאית לבצע בחינה מעשית בנהיגה באמצעות מפעיל מרכז בחינות מעשיות בנהיגה שרשות הרישוי אישרה לכך והתקשרה עמו בחוזה, שנבחר לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]] ([[בסימן זה]] - התקשרות עם רשות הרישוי), לאחר שמצאה כי התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא מעסיק את אלה:
::: (א) עובדים העומדים בתנאים לשם קבלת הסמכה לבוחני נהיגה שפורטו במסגרת ההתקשרות עם רשות הרישוי, ושמספרם כפי שפורט במסגרת ההתקשרות כאמור;
::: (ב) מנהל מקצועי העומד בדרישות שפורטו בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי;
::: (ג) בעלי תפקידים אחרים הנדרשים, לשם ניהולו המקצועי, כפי שפורט בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי;
:: (2) עומדים לרשותו כלי רכב לצורך עריכת בחינות מעשיות בנהיגה לדרגות האמורות [[בתקנות 176 עד 178]], לשימוש בוחני הנהיגה באתרים שבהם מתבצעות בחינות כאמור;
:: (3) עומד לרשותו ציוד הנדרש לשם יישום תקנות אלה, כמפורט בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי; בכלל זה, ציוד מחשוב, עמדות צפייה בסרטונים, ומקום ומיתקנים לנוחות הנבחנים ומורי הנהיגה שלהם;
:: (4) הוא פועל על פי [[תקנות 206ב עד 206ד]] ועל פי תנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי, וכן ערך נוהלי עבודה שאישרה רשות הרישוי המבטיחים עמידה באמור בתקנות האמורות ובתנאים כאמור.
: (ב) רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מידע בדבר אופן עריכת הבחינה המעשית בנהיגה ובכלל זה מידע בדבר צילום מהלך הבחינה, האופן שבו נקבעים מסלול הבחינה וזהות הבוחן שיערוך אותה, המקום והמועדים שבהם ניתן לצפות בסרטוני הבחינה והמועד שבו ניתן להגיש ערר על תוצאות הבחינה ואופן הגשתו.

@ 206ב. אופן ביצוע בחינה מעשית בנהיגה (תיקון: תשע&quot;ח-13)
: (א) רשות הרישוי תקיים בחינה מעשית בנהיגה באמצעות בוחן נהיגה שייבחר ביום הבחינה מבין הבוחנים הזמינים לבחון באותו יום שהם גם מוסמכים לבחון לדרגת רישיון הנהיגה שלגביה נערכת בחינה מסוימת.
: (ב) בחינה מעשית בנהיגה תתבצע במסלול נסיעה שייבחר באופן אקראי וממוחשב מבין המסלולים שאישרה רשות הרישוי, ותכלול ביצוע של מגוון פעולות מבין אלה המנויות [[בתקנה 206]].
: (ג) רשות הרישוי תיצור טופס בחינה ממוחשב לצורך חיווי תקינות או אי-תקינות של ביצוע של כל אחת מן הפעולות שנכללו בבחינה כאמור [[בתקנה 206ב(ב)]], בנפרד, ולצורך ציון נטילת השליטה ברכב מידי הנבחן.
: (ד) מהלך הבחינה המעשית בנהיגה, למעט בחינה לדרגות האמורות [[בתקנות 176 עד 179]], יתועד על ידי מצלמות שיצלמו את פנים הרכב ואת הסביבה מחוץ לו, באמצעות סרטונים שיקליטו את הנאמר בפנים הרכב אך שלא ייראו בהם פניהם של הנוסעים ברכב ושלא יאפשרו את זיהוי פניהם של עוברי הדרך מחוץ לו בעת הצפייה בהם.
: (ה) הסרטונים שצולמו כאמור בתקנת משנה (ד), יישמרו במחשב הלוח של הבוחן, ויועברו למאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה של רשות הרישוי בתום כל סבב מבחנים המסתיים בנקודת היציאה אליהם, ולכל המאוחר בתום יום העבודה; לאחר העברת הסרטונים למאגר כאמור, יימחקו הסרטונים ממחשב הלוח.

@ 206ג. תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה (תיקון: תשע&quot;ח-13)
: (א) רשות הרישוי תקבע את תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה באופן ממוחשב, על פי שקלול ממוחשב של החיוויים כאמור [[בתקנה 206ב(ג)]].
: (ב) רשות הרישוי תחליט אם לתת לנבחן רישיון נהיגה, לפי תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה ותוצאות שאר הבחינות והבדיקות שנערכו לו לפי תקנות אלה והיא תמסור לנבחן הודעה על החלטתה בתוך יום עבודה אחד מביצוע הבחינה, במסרון או באמצעות מורה הנהיגה שלו, לפי בקשת הנבחן.

@ 206ד. שמירת תיעוד מסלול הבחינה המעשית בנהיגה, טפסיה וצילומיה והעיון בהם (תיקון: תשע&quot;ח-13)
: (א) רשות הרישוי תשמור במאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה, לגבי כל בחינה מעשית בנהיגה שנערכה, את כל אלה (להלן - החומר שנאגר):
:: (1) טופס הבחינה שנערך לפי [[תקנה 206ב(ג)]];
:: (2) צילום מהלך הבחינה שנערך לפי [[תקנה 206ב(ד)]].
: (ב) שמירה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה עד לתום תקופה של 30 ימים מיום הבחינה, לכל היותר, ובתום התקופה האמורה תבער רשות הרישוי ממאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה את החומר שנאגר.
: (ג) מאגר נתוני הבחינות לא יכלול כל מידע נוסף זולת האמור בתקנת משנה (א).
: (ד) נבחן או מורה הנהיגה שלו, רשאי, בתקופה של עד 7 ימים מהיום שבו קיבל את הודעת רשות הרישוי כאמור [[בתקנה 206ג(ב)]], בשעות העבודה שפורסמו כאמור [[בתקנה 206א(ב)]], לעיין בחומר שנאגר.
: (ה) לאחר התקופה האמורה בתקנת משנה (ד) עד לביעורו של החומר שנאגר, העיון בו יהיה פתוח לפני הגורמים האלה, כמפורט לצדם:
:: (1) לפני מפקח של רשות הרישוי שרשות הרישוי אישרה לשם הפיקוח על ביצוע הבחינה המעשית לפי [[סימן זה]] ולפי תנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי ולשם קבלת החלטה בערר שהוגש לפי [[תקנה 206ה]]; פיקוח לפי פסקת משנה זו ייערך בהתאם לאמות המידה שרשות הרישוי גיבשה לצורך כך ובלבד שהפיקוח יכלול צפייה בחלק מסרטוני הבחינה בלבד ולא יכלול צפייה בסרטוני הבחינה באופן רצוף ובזמן שהבחינה מתקיימת;
:: (2) לפני עובדי מרכז הבחינות כאמור [[בתקנה 206א]] שרשות הרישוי אישרה לצורך בדיקת אופן הביצוע של בחינת הנהיגה המעשית באמצעות הבוחנים שמעסיק מרכז הבחינות כאמור [[בתקנה 206א]]; בבדיקה כאמור יבחנו עובדי מרכז הבחינות כי ביצוע הבחינה נערך בהתאם לתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי.
: (ו) רשות הרישוי תפריד את מאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה מכל מאגר מידע אחר, והיא לא תעביר את המידע הכלול בו או מקצת המידע, לכל מאגר מידע אחר והיא לא תצליבו עם כל מידע אחר.

@ 206ה. ערר על הבחינה המעשית בנהיגה (תיקון: תשע&quot;ח-13)
: (א) נבחן בבחינה מעשית בנהיגה החולק על תוצאת הבחינה המעשית או על חיווי בטופס הבחינה כאמור [[בתקנה 206ב(ג)]], רשאי להגיש לרשות הרישוי ערר מקוון, בעצמו או באמצעות מורה הנהיגה שלו, בתוך 7 ימים מהיום שבו קיבל את הודעת רשות הרישוי כאמור [[בתקנה 206ג(ב)]]; בערר יצוינו פרטי הנבחן, האופן שבו הוא מבקש כי תימסר לו ההחלטה בערר, מועד הבחינה, ונימוקי הערר.
: (ב) מפקח של רשות הרישוי כאמור [[בתקנה 206ד(ה)(1)]], רשאי, לאחר שעיין בערר ובחומר שנאגר הנדרש להחלטה בערר, להחליט על שינוי החיווי שניתן כאמור [[בתקנה 206ב(ג)]] לגבי אחת או יותר מבין הפעולות שביצע הנבחן במהלך הבחינה המעשית בנהיגה וכן רשאי הוא לשנות את תוצאת הבחינה בהתאם לשינוי החיווי כאמור, בתוך 14 ימים מיום הגשת הערר; לא שינה מפקח את תוצאת הבחינה, רשאי הנבחן להיבחן מחדש באופן המפורט בתקנות אלה.
: (ג) מצא המפקח של רשות הרישוי כאמור [[בתקנה 206ד(ה)(1)]] כי בחינת הנהיגה המעשית בוצעה שלא באופן הקבוע [[בסימן זה]], יראו את הנבחן כמי שלא ביצע את הבחינה.
: (ד) ההחלטה בערר תימסר לנבחן באופן שהוא ביקש על גבי הערר.

@ 207. בחינות נוספות (תיקון: תשכ&quot;ד-5, תשמ&quot;ב-2, תשנ&quot;ו-7, תשס&quot;ה-4)
: (א) מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 181 עד 183]] ייבחן גם בידיעות על אופן הטענת מטען, הובלתו ופריקתו.
: (ב) מבקש רשיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א) וכן מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 184]] [[ו-185]] ייבחן גם בכיבוי שריפות ברכב מנועי.
: (ג) מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 184]] [[ו-185]] ייבחן גם בענינים אלה, כולם או מקצתם:
:: (1) ידיעת השפה העברית המדוברת;
:: (2) ידיעות בשפה הערבית במידה הדרושה למילוי תפקידו כנהג ציבורי;
:: (3) ידיעת הארץ, ישוביה ומוסדותיה החשובים;
:: (4) עקרונות התנהגות של נהג ציבורי;
: (5) הגשת עזרה ראשונה לנפגעים.

@ 207א. (תיקון: תשל&quot;ט, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ג-4) : (((בוטלה).))

@ 207ב. מבחנים ובדיקות לנהג חדש (תיקון: תשע&quot;ג-9, תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ו)
: נהג חדש אשר הורשע בעבירה מן העבירות המנויות [[בתוספת השלישית לפקודה]] או ניתנה לגביו החלטה סופית לגבי הפרה מן ההפרות המנויות [[בתוספת האמורה]], לא יחודש רישיון הנהיגה שבידו אלא אם כן יעמוד בבחינות ובבדיקות אלה:
: (1) אם לא הטיל עליו בית המשפט עונש של פסילה מהחזיק רישיון נהיגה, או שהטיל עליו פסילה כאמור לתקופה של עד 3 חודשים - בחינה עיונית;
: (2) אם הטיל עליו בית המשפט עונש של פסילה מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה העולה על שלושה חודשים - בחינה עיונית ובחינה מעשית;
: (3) נוסף על האמור בפסקאות (1) ו-(2), אם הורשע לפי [[סעיף 62(3) לפקודה]], לפי [[תקנה 26(2)]] או בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש - גם בדיקות רפואיות אצל הרופא המוסמך.

@ 208. מסירת פרטים ותשובות (תיקון: תשכ&quot;א)
: מי שחייב להיבחן כאמור [[בסימן זה]] חייב להמציא לבוחן פרטים מלאים ונכונים או תעודות שיידרש.

@ 209. כשלון בבחינה (תיקון: תשס&quot;ז-8)
: נכשל מבקש רשיון נהיגה בבחינה, רשאית רשות הרישוי לקבוע את המועד שבו ייבחן שנית לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים מיום הבחינה הקודמת.

@ 210. אגרת בחינה נוספת (תיקון: תשכ&quot;ד-5, תשס&quot;ז-8)
: (א) בשעת הגשת בקשה להיבחן ישלם המבקש את אגרת הבחינה כמפורט [[בתוספת הראשונה חלק א']].
: (ב) לא התייצב המבקש לבחינה, או התייצב ונכשל בה, ונקבע לו מועד נוסף לבחינה, ישלם המבקש אגרת בחינה כאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) חובת תשלום אגרת בחינה נוספת לפי תקנת משנה (ב) לא תחול בכל אחד מאלה:
:: (1) הוא לא התייצב לבחינה והודיע לרשות הרישוי לפני מועד הבחינה על אי-התייצבותו למועד שנקבע ונתן סיבה סבירה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, על אי-יכולתו להתייצב;
:: (2) הוא התייצב לבחינה, אך הבחינה לא קויימה בשל תקלות שנתגלו ברכב, בעת הבחינה;
: (3) הוא התייצב לבחינה והבחינה נדחתה או לא קויימה על פי הוראות רשות הרישוי.

=== סימן ה': הזמנת בעלי רשיונות לבירור, לקבלת הדרכה, לבחינה ולבדיקה (תיקון: תשל&quot;ז-2) ===

@ 211. הזמנת בעל רשיון נהיגה לבירור (תיקון: תשפ&quot;ו)
: רשות הרישוי רשאית להזמין בעל רשיון נהיגה להתייצב בפניה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה, לשם -
: (1) בירור כושר הנהיגה שלו, לרבות פסילתו מהחזיק ברשיון או התנאת תנאים ברשיון;
: (2) בירור נסיבות כל עבירה או הפרה הנוגעת לכושר הנהיגה שלו, ושעליה הורשע או שלגביה ניתנה החלטה סופית, לפי העניין;
: (3) כל ענין אחר הקשור בכושר הנהיגה שלו וברשיון הנהיגה שבידו, לרבות עניני הסברה והדרכה.

@ 212. הזמנת בעל רשיון נהיגה לבדיקה ולבחינה (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ז-6, תשע&quot;ט-9, תש&quot;ף, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-8)
: (א) רשות הרישוי רשאית בכל עת להזמין מבקש רישיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה לבדיקה רפואית לרבות בדיקת כושר ולבחינה עיונית ומעשית, והוראות [[חלק זה]] - למעט [[תקנה 209]] - יחולו על המוזמן כאילו הוא מבקש רשיון נהיגה.
: (ב) נכשל בעל רשיון נהיגה בבדיקה או בבחינה, רשאית רשות הרישוי לפסלו מהחזיק רשיון נהיגה או לכלול ברשיון תנאים כאמור [[בסעיף 53 לפקודה]].
: (ג) האגרה בעד בדיקה רפואית לפי [[סימן ג' לפרק השני]] והאגרה בעד הדרכה בנהיגה לפי [[סעיף 54 לפקודה]], יהיו בשיעורים הנקובים [[בתוספת הראשונה]].

@ 212א. הפקדת רשיון נהיגה של מוזמן (תיקון: תשל&quot;ז-2)
: הוזמן בעל רשיון נהיגה לבירור, לבדיקה, לבחינה, לקבלת הסבר או הדרכה בנהיגה, רשאית רשות הרישוי להורות על הפקדת רשיונו עד לסיום הבירור, הבדיקה, הבחינה או ההדרכה, ולתת לו רשיון לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שקבעה ברשיון זמני לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים.

@ 212ב. פסילת רישיון לנהגים מסוכנים (תיקון: תש&quot;ע-15, תשפ&quot;ו)
: (א) רשות הרישוי תפסול את רישיון הנהיגה של נהג שבדרך נהיגתו יש משום סכנה לעוברי דרך כאמור [[בסעיף 56 לפקודה]], לחמש שנים, אם במהלך 5 שנים רצופות שקדמו להחלטתה של רשות הרישוי ביצע אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע או התקבלה לגביו החלטה סופית, ב-30 עבירות תעבורה או הפרות תעבורה, לפי העניין, סך הכול, למעט עבירות חניה והפרות חניה;
:: (2) הוא הורשע בחמש עבירות מהעבירות המנויות [[בסעיף 40א(א)(1) לפקודה]] או [[-|בתוספת העשירית לה]].
: (ב) קביעת קיומן ותוקפן של הרשעות או החלטות סופיות לצורך תקנה זו, תהיה כאמור [[בתקנה 545]], בשינויים המחויבים.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, לקצר את תקופת הפסילה מטעמים אישיים מיוחדים של הנהג שתרשום בהחלטתה, ובכלל זה נכות או מצב רפואי קשים שלו או של בן משפחתו הקרוב המצריך נהיגה שלו ברכב, ובלבד שתקופת הפסילה לא תפחת משלוש שנים; לעניין תקנת משנה זו, לא יראו את היות רישיון הנהיגה מקור פרנסתו של הנהג כטעם אישי המצדיק לקצר את הפסילה.
: (ד) אין בתקנה זו כדי לגרוע מתוקפה או מתקופתה של כל פסילה אחרת שהוטלה על הנהג.

@ 213. השתלמות בנהיגה (תיקון: תשמ&quot;ח-3, תשנ&quot;א-5, תשס&quot;ו-2, תש&quot;ע-16, תשע&quot;א-7)
: (א) רשות הרישוי תזמין בכל שנה בעל רשיון נהיגה למעט מי שהוא בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 179]], בלבד, שבאותה שנה מלאו חמש שנים מיום שקיבל לראשונה את רשיון הנהיגה, שיעבור השתלמות בנהיגה במועד ובמקום שקבעו רשות הרישוי או מי מטעמה ויעמוד בהצלחה במבחן בסופו (להלן - השתלמות בנהיגה); תקנה זו תחול גם על מי שקיבל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 216]], אם במועד שבו ניתן לו הרישיון, חלפו פחות משנתיים מיום שקיבל לראשונה רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו [[בתקנה 562]].
: (ב) משתתף בהשתלמות בנהיגה שנעדר מעל 20% משעות הלימוד שבה, או שנכשל שלוש פעמים במבחן שבסופה, יראו אותו כמי שלא עבר את ההשתלמות; על אף האמור בתקנת משנה זו, רשאית רשות הרישוי לפטור בעל רישיון נהיגה מנוכחות בהשתלמות אם שוכנעה כי אין הוא מסוגל להשתתף בה עקב מגבלה גופנית או כי אין הוא מבין את השפות שבהן היא מתקיימת, ובלבד שתורה על תנאים לפטור שיבטיחו כי מי שניתן לו פטור כאמור, ילמד באופן אחר את התכנים הנלמדים בה.
: (ג) רשות הרישוי לא תחדש רשיונו של בעל רשיון נהיגה כמשמעותו בתקנת משנה (א), במועד חידוש הרשיון שיחול לאחר שהוזמן כאמור, אלא אם כן הציג אישור כי עבר השתלמות בנהיגה.
: (ד) רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רשיון נהיגה כמשמעותו בתקנת משנה (א) מלקבל השתלמות בנהיגה אם קיבל הדרכה אחרת בנהיגה על פי התקנות.
: (ה) (((נמחקה).))

@ 213א. השתלמות מעשית בנהיגה (תיקון: תשס&quot;ג-7, תשס&quot;ה-18)
: (א) [[בתקנות 213א עד 213ח]] -
::- &quot;בעל רישיון נהיגה&quot; -
::: (1) נוהג חדש כמשמעותו [[בסעיף 12א לפקודת התעבורה]], למעט נוהג חדש שהוא בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 179]];
::: (2) בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנות 182]], [[183]], [[184]] לנהיגת רכב ציבורי [[ו-185]], בעל היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[תקנות אלו|או 190(2) ו-(3) לתקנות העיקריות]] או בעל היתר לפי תקנה 7 לתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש&quot;ס-2000;
::- &quot;משתלם&quot; - בעל רישיון נהיגה המבקש להשתלם בהשתלמות מעשית.
: (ב) בעל רישיון נהיגה יעבור השתלמות מעשית בנהיגה (להלן - השתלמות מעשית), בהתאם לתכנית שתכין רשות הרישוי ובמגרש שאישרה לכך ופרסמה לגביו הודעה.
: (ג) בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יעבור השתלמות מעשית לאחר תום שישה חודשים מיום שנעשה נוהג חדש וכל עוד הוא נוהג חדש; בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(2) יעבור השתלמות מעשית מדי חמש שנים.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשות הרישוי תהיה רשאית להתיר לחייל לעבור את ההשתלמות המעשית במהלך 30 חודשים מיום שהחייל נעשה נוהג חדש, אם הוגשה בקשה לגביו על ידי רשות הרישוי מטעם צבא-הגנה לישראל.
: (ה) רשות הרישוי לא תחדש את רישיונו של בעל רישיון נהיגה אלא אם כן עבר השתלמות מעשית לפי תקנות אלה.

@ 213ב. בקשה לאישור המגרש (תיקון: תשס&quot;ג-7)
: רשות הרישוי תאשר מגרש לקיום השתלמות מעשית (להלן - המגרש), לאחר שיוכיח מבקש האישור להנחת דעתה, כי התקיימו כל אלה:
: (1) המגרש תואם את המפרט הטכני שערכה והעמידה לעיון הציבור;
: (2) מבקש האישור התקשר להעסקתם של מנהל מקצועי ומדריכים שהוסמכו בהתאם לתקנות אלה;
: (3) בחזקתו של מבקש האישור כלי רכב שישמשו את המשתלמים בהשתלמות מעשית, וקיימת לגביהם תעודת ביטוח כמשמעותה [[בפקודת הביטוח]] וביטוח לכיסוי סיכוני צד שלישי להנחת דעתה של רשות הרישוי, הכוללים שימוש בכלי הרכב להשתלמות מעשית;
: (4) לא נתקיים במבקש האישור האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (3)]], ואם היה מבקש האישור תאגיד, לא נתקיים בבעלי התאגיד האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (3)]].

@ 213ג. מדריך בהשתלמות מעשית (תיקון: תשס&quot;ג-7, תשס&quot;ה-18)
: (א) רשות הרישוי רשאית להסמיך מדריך בהשתלמות מעשית, למבקש שנתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל;
:: (2) הוא בעל רישיון להוראת נהיגה או מחזיק בידו תעודת בוחן נהיגה שנתנה רשות הרישוי;
:: (3) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]];
:: (4) הוא בעל רישיון נהיגה תקף לגבי אותו סוג רכב שבו הוא מבקש להדריך בהשתלמות מעשית בתקופה של 5 שנים לפחות, ועמד במבחן שליטה בו; על אף האמור בפסקה זו, רשאי בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנות 180]], [[181]], [[182]] [[או 183]] לשמש מדריך בהשתלמות מעשית לבעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 184]] לנהיגת רכב ציבורי;
:: (5) סיים קורס למדריכים בהשתלמות מעשית ועמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו-(5), רשאית רשות הרישוי על פי המלצת ועדת החריגים האמורה [[בתקנה 213ה]], לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח להנחת דעתה כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם הדרכה בהשתלמות מעשית.
: (ג) תפקידי מדריך בהשתלמות מעשית הם כלהלן:
:: (1) לוודא כי נתקיימו במשתלם הוראות [[תקנה 213ו]];
:: (2) לערוך את ההשתלמות המעשית לפי תכנית הלימודים שהכינה רשות הרישוי.

@ 213ד. מנהל מקצועי של מגרש (תיקון: תשס&quot;ג-7)
: (א) רשות הרישוי רשאית להסמיך מנהל מקצועי של מגרש למבקש שנתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל;
:: (2) הוא בעל הסמכה למדריך בהשתלמות מעשית לפי [[תקנה 213ג]];
:: (3) הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי להנחת דעתה של רשות הרישוי;
:: (4) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]];
:: (5) מחזיק בידו אחת או יותר מהתעודות האלה: כתב הסמכה לניהול מוסך במכונאות רכב כמשמעותו [[בסעיף 12 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש&quot;ל-1970]], שמאי רכב כמשמעותו [[בסעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש&quot;ם-1980]], בוחן רכב כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודת התעבורה]], מנהל מקצועי של בית ספר לנהיגה כמשמעותו [[בתקנה 251]] או קצין בטיחות בתעבורה כהגדרתו [[בתקנה 579]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו-(5), רשאית רשות הרישוי, על פי המלצת ועדת החריגים האמורה [[בתקנה 213ה]], לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח, להנחת דעתה, כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם ניהול מקצועי של מגרש.
: (ג) תפקידי מנהל מקצועי של מגרש הם כלהלן:
:: (1) לפקח על עריכת ההשתלמות המעשית לפי תכנית ההשתלמות שהכינה רשות הרישוי;
:: (2) לפקח על קיום התנאים האמורים [[בתקנה 213ב]];
:: (3) לפקח על תקינות וכשירות כלי הרכב שבחזקת המגרש בהתאם להוראות כל דין;
:: (4) לערוך השתלמויות מקצועיות למדריכים במגרש, לפי הוראות רשות הרישוי;
:: (5) לברר תלונות שהוגשו בכל הקשור להשתלמות מעשית.

@ 213ה. ועדת חריגים (תיקון: תשס&quot;ג-7)
: (א) רשות הרישוי תמנה ועדת חריגים בת 5 חברים כלהלן:
:: (1) שני נציגים של משרד התחבורה, שאחד מהם ישמש יושב ראש הועדה;
:: (2) נציג של האגף להכשרה מקצועית במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
:: (3) נציג הארגון של מורים לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של מורים לנהיגה;
:: (4) נציג ציבור.
: (ב) ועדת החריגים תדון בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה.
: (ג) ועדת החריגים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצתה בדבר מתן פטור כאמור [[בתקנות 213ג(ב)]] [[או 213ד(ב)]], לפי הענין.

@ 213ו. תנאים לביצוע השתלמות מעשית (תיקון: תשס&quot;ג-7)
: לא תבוצע השתלמות מעשית אלא אם כן התקיימו כל אלה:
: (1) רישיון הנהיגה של המשתלם הוא בר תוקף;
: (2) לרכב שבו מתבצעת השתלמות מעשית יש רישיון רכב תקף וביטוח כאמור [[בתקנה 213ב(3)]].

@ 213ז. סמכות רשות הרישוי (תיקון: תשס&quot;ג-7)
: (א) רשות הרישוי רשאית למנות מפקח מטעמה שיהיה רשאי -
:: (1) להיכנס בכל עת למגרש, לבקש הצגת כל מסמך או קובץ מחשב וכל פרט אחר הנוגע להפעלת המגרש;
:: (2) לזמן בכל עת את בעל המגרש, המנהל המקצועי של המגרש או מדריך בהשתלמות מעשית לבירור כל ענין הנוגע לביצוע ההשתלמות המעשית.
: (ב) רשות הרישוי רשאית לבטל, להתלות, לסרב לחדש או להתנות תנאים באישורו של מגרש, או בהסמכתו של מנהל מקצועי של מגרש או מדריך בהשתלמות מעשית אם -
:: (1) הופרו הוראות תקנות אלה או הוראות כתב ההסמכה;
:: (2) חל שינוי בפרט מן הפרטים אשר בהסתמך עליו ניתן האישור או כתב ההסמכה, או שנתברר כי פרטים אלה לא היו נכונים בעת מסירתם.

@ 213ח. תוקף הסמכות (תיקון: תשס&quot;ג-7)
: אישור מגרש לפי [[תקנה 213ב]] או הסמכה לפי [[תקנות 213ג]] [[ו-213ד]] יהיו לתקופה של 5 שנים, אלא אם כן החליטה רשות הרישוי אחרת במקרה מסוים מראש.

@ 214. משלוח ההזמנה (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;א-5, תשס&quot;ז-11, תשע&quot;ז-3)
: הזמנה תישלח לבעל הרישיון בדואר רשום, לפי הכתובת שנרשמה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה, ויראו אותה כמסורה לבעל הרישיון בתום 15 ימים מיום משלוחה, אלא אם כן הכתובת הרשומה כאמור יסודה בטעות של רשות מרשויות המדינה.

@ 215. חובה להתייצב (תיקון: תשמ&quot;ד-4, תשע&quot;ז-3)
: (א) בעל רשיון שהוזמן כאמור, חייב להתייצב במקום ובמועד הנקובים בהזמנה, אלא אם נתן לרשות הרישוי, לפני המועד הקבוע, סיבה סבירה לאי-יכלתו להתייצב.
: (א1) דרישה להמצאת מסמכים לרופא המוסמך, תישלח לבעל הרישיון בדואר רשום, לפי הכתובת הרשומה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה ויראו אותה כמסורה לבעל הרישיון בתום 15 ימים מיום משלוחה, זולת אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה.
: (ב) לא התייצב בעל רשיון שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א) או לא המציא מסמכים כפי שנדרש כאמור בתקנת משנה (א1) ולא נתן לרשות הרישוי סיבה סבירה לאי יכלתו להתייצב או להמציא את המסמכים כאמור, רשאית רשות הרישוי להתלות את תוקף רשיון הנהיגה שלו עד שיתייצב במקום ובמועד שקבעה.

=== סימן ו': המרת רישיון נהיגה (תיקון: תשס&quot;ב-7) ===

@ 216. רישיון נהיגה לבעל רישיון נהיגה לאומי (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;א, תשנ&quot;ד-6, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-4, תש&quot;ע-11, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-9, תשע&quot;ז-10, תשע&quot;ח-6, תשע&quot;ט-9, תש&quot;ף, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-8)
: (א) רשות הרישוי רשאית לתת למבקש רישיון נהיגה שבידו רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו [[בתקנה 562]], שהוא בר תוקף, ושדרגתו מקבילה לאחת מהדרגות המנויות [[בתקנות 176 עד 185]], רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה הלאומי שלו, אם נתקיימו בו אלה:
:: (1) אם הוא -
::: (א) נמצא בישראל לפי אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]] (להלן - עולה חדש) - הוא הגיש את בקשתו בתוך חמש שנים מיום עלייתו;
::: (ב) תושב ישראל ושהה מחוץ לישראל, שישה חודשים רצופים לפחות לאחר קבלת הרישיון הלאומי - הוא הגיש את בקשתו בתוך חמש שנים מיום שובו לישראל;
::: (ג) תושב מדינת חוץ - הוא הגיש את בקשתו בעת שהיתה ברשותו רישיון ישיבה בישראל, ובלבד שהוא הגיש את בקשתו בתוך 5 שנים מיום כניסתו לישראל ובלבד שרשות הרישוי לא תיתן לו רישיון נהיגה אלא לפי [[תקנות 176 עד 181]];
:: (2) עומד בתנאי הגיל האמורים [[בתקנות 188 עד 190]];
:: (3) עמד בבדיקות ראיה כאמור [[בתקנות 198 עד 201ג]], אלא אם כן הורתה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, שעליו לעמוד גם בבדיקות רפואיות לפי [[191א|תקנות 192 (([צ&quot;ל: 191א])) עד 197]];
:: (4) לענין הדרגות המנויות -
::: (א) [[בתקנות 176 עד 181]], עמד גם במבחן שליטה ולענין הדרגה המנויה [[בתקנה 181]], עמד גם בבדיקות רפואיות כאמור [[191א|בתקנות 192 (([צ&quot;ל: 191א])) עד 197]];
::: (ב) [[בתקנות 182 עד 185]], נתקיימו בו גם כל אלה:
:::: (1) עמד בבדיקות רפואיות כאמור [[191א|בתקנות 192 (([צ&quot;ל: 191א])) עד 197]];
:::: (2) עמד בהצלחה בבחינות נהיגה לפי [[תקנות 203 עד 207]] [[ו-209]];
:: (ג) [[בתקנות 181 עד 187]] -
::: (1) הוא אף סיים קורס לנהגי רכב ציבורי שאישרה רשות הרישוי ועמד בבחינות ונתמלא בו האמור [[בתקנה 189(ד)(3)]];
::: (2) לא נתמלא בו האמור [[בתקנה 15ב]].
: (ב) לא עמד המבקש פעמיים במבחן שליטה, לא יינתן לו רישיון נהיגה, אלא אם כן עמד בבדיקות ובחינות כאמור [[בתקנות 191 עד 210]].
: (ג) בעד מבחן שליטה ישלם הנבחן אגרה כמפורט [[בפרט 2א בחלק א' לתוספת הראשונה]].
: (ג1) על אף האמור בתקנה זו, מבקש שהיה בעל רישיון נהיגה לאומי קבוע במשך חמש שנים לפחות, מדרגה המקבילה לאחת הדרגות המנויות [[בתקנות 176 עד 180]] –
:: (1) פטור מבדיקת ראייה כאמור בתקנת משנה (א)(3);
:: (2) פטור ממבחן שליטה כאמור בתקנת משנה (א)(4).
: (ד) רשות הרישוי רשאית לפטור מבקש מקיום הבדיקות והמבחנים כאמור בתקנת משנה (א) כולם או חלקם, אם מתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) לא חידש רישיון נהיגה שניתן לו לפי [[הפקודה]];
:: (2) הוא אזרח חוץ, בעל רישיון נהיגה לאומי תקף, המבקש להמיר רישיון נהיגה בדרגות המנויות [[בתקנות 176 עד 178]] [[ו-180]], ובתנאי שהוא נמנה עם אחד מאלה:
::: (א) הסגל הדיפלומטי או הקונסולרי של מדינת חוץ;
::: (ב) ארגון האומות המאוחדות;
::: (ג) נציגות קרן המטבע הבין-לאומי או הבנק הבין-לאומי לשיקום ולפיתוח;
::: (ד) ארגון בין-לאומי אחר - בהתאם לצו שנתן שר החוץ לפי [[חוק חסינויות וזכויות (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ&quot;ג-1983]];
::: (ה) עובד זר מומחה כאמור [[בפסקה (4) להגדרה &quot;עובד זר מומחה&quot; שבתקנה 1 לתקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), התשס&quot;ז-2007]];
:: (3) רישיון הנהיגה הלאומי שברשותו ניתן לו מאת מדינה או גוף מדיני אחר כמפורט [[בתוספת השתים עשרה]] אשר בינו לבין ישראל קיימת אמנה בנושא המרת רישיונות נהיגה, וזאת בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה באותה אמנה.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא תיתן רשות הרישוי רישיון למבקש שבידו רישיון נהיגה כאמור [[בתקנה 578א]].

@ 217. (תיקון: תשנ&quot;ד-6, תשס&quot;ב-7) : (((בוטלה).))
@ 217א. (תיקון: תשכ&quot;ו-7, תשל&quot;ט) : (((בוטלה).))

@ 218. פטור מתחולת כללי התקנות
: רשות הרישוי רשאית לפטור בהיתר בכתב, באופן כללי או למקרה מסויים מתחולת כל תקנה מתקנות [[חלק זה]], ולקבוע בו תנאים, לבטלו או לשנות תנאיו.

=== סימן ז': אגרות רשיון נהיגה ===

@ 219. אגרת רשיון נהיגה (תיקון: תשכ&quot;ד-5, תשנ&quot;ט-4, תש&quot;ס-3)
: (א) אגרה בעד רשיון נהיגה או חידוש רשיון נהיגה תהיה כמפורט [[בתוספת הראשונה חלק א']].
: (ב) מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו לבנק מורשה על פי דין לחשבון הסילוקים של רשות הרישוי.
: (ג) מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה אשר התקיים בו האמור [[בתקנה 174(ב)]], לא ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו, אלא לפי אישור רשות הרישוי.

@ 220. פטור נציגים דיפלומטיים ונציגי האו&quot;ם מאגרת רשיון נהיגה (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשמ&quot;ד-4)
: (א) נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת-חוץ או פקיד המועסק על ידי נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת-חוץ, שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה, ובלבד שאותה מדינה מעניקה פטור מקביל.
: (ב) נציג של ארגון האומות המאוחדות או אדם המועסק בשליחות מטעם ארגון האומות המאוחדות, וכן פקיד המועסק על ידי ארגון האומות המאוחדות שהם אזרחי-חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה.
: (ג) (((בוטלה).))

@ 220א. (תיקון: תשל&quot;ה-2, תשפ&quot;א-7) : (((בוטלה).))

== פרק שלישי: הוראה והדרכה בנהיגה ==

=== סימן א': תלמיד נהיגה ===

@ 221. גיל הלומד נהיגה (תיקון: תש&quot;ל-7, תשל&quot;א-4, תשל&quot;ה-7, תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;א-6, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-5, תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;א, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ג-9, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ט-3)
: (א) לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת הרכב בדרך אלא לאחר שמלאו לו -
:: (1) שש עשרה שנים -
::: (א) אם הוא לומד לנהוג באופנוע כאמור [[בתקנה 176]] ובלבד שהמציא למורה הנהיגה הסכמה בכתב של הורו או אפוטרופסו ללימוד הנהיגה, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים;
::: (ב) אם הוא לומד לנהוג במכונה ניידת;
::: (ג) אם הוא תלמיד במגמת מכונאות רכב בבית ספר מקצועי שאישרה, לצורך זה, רשות הרישוי ונתנה לו היתר ללמוד נהיגה;
:: (2) שמונה עשרה שנה - אם הוא לומד לנהוג ברכב אחר;
:: (3) (((בוטלה).))
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2), רשאי אדם ללמוד נהיגה ברכב מנועי -
:: (1) כאמור [[בתקנה 180(א)]] לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי;
:: (2) שבע עשרה שנה לגבי [[תקנה 181(א)(1)]], ובלבד שלא יינתן רשיון נהיגה לפי [[התקנה האמורה]] אלא אם מלאו למבקש שמונה עשרה שנים.
: (ג)(1) מבקש רשיון נהיגה לא ייבחן בבחינה המעשית כאמור [[בתקנות 206]] [[ו-207]] אלא אם כן מלאו לו שש עשרה שנים ותשעה חודשים אם הוא מבקש רשיון לפי [[תקנה 180]], ושבע עשרה שנים וחצי אם הוא מבקש רשיון לפי [[תקנה 181]].
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מבקש המיועד לשירות בטחון כמשמעותו [[בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], ואושר כי הוא נתקבל להכשרה קדם-צבאית בנהיגת רכב כבד וכי הוא לומד נהיגה אצל מורה מטעם צבא-הגנה לישראל, לא ייבחן כאמור [[בתקנות 202 עד 210]] אלא אם כן מלאו לו שבע עשרה שנים.
: (ג1) מבקש רישיון נהיגה לפי [[תקנות 176 עד (([במקור: או])) 180]] רשאי להיבחן בבחינה העיונית, כאמור [[בתקנה 205]], אם מלאו לו 15 שנים וחצי.
: (ד) מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנה 179]] רשאי ללמוד נהיגה בטרקטור אם מלאו לו חמש עשרה שנים.

@ 221א. לימוד נהיגה לתושב חוץ (תיקון: תשע&quot;א-7, תשע&quot;ז-9)
: מי שאיננו תושב ישראל, לא ילמד נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת רכב בדרך ולא ייבחן בבחינת נהיגה עיונית או מעשית, אלא אם כן יש בידו רישיון ישיבה בישראל.

@ 222. כשירות רפואית של הלומד נהיגה (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ד-5, תשל&quot;ז-6, תשע&quot;ט-9, תש&quot;ף, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-8)
: לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת הרכב בדרך אלא אם הגיש הצהרה לרשות הרישוי או נבדק לפי [[סימן ג' לפרק השני]] וקיבל אישור כי לא נמצא כי קיימת מניעה רפואית להמשיך בהליך להוצאת רישיון נהיגה או אישור רפואי לנהיגה.

@ 223. אחריות המלמד נהיגה (תיקון: תשכ&quot;ד-5, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ז-8, תשל&quot;ז-6, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ז-8, תשע&quot;א-7, תשע&quot;ט-5)
: (א) לא ידריך אדם ולא יורה נהיגה בבית ספר אלא למי שנתמלאו בו הוראות [[התקנות 221 עד 222]].
: (ב) לא ידריך אדם באופנוע ולא יורה נהיגה באופנוע אלא אם המדריך או המורה וכן המתלמד, הכל לפי הענין, חובשים קסדת מגן שסומנה כאמור [[בפרט 9 לחלק ג' בתוספת השניה]], ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה.
: (ג) המורה נהיגה ברכב בבית ספר או המדריך אדם בנהיגה אחראי לקיומן של תקנות אלה בשעת ההוראה או ההדרכה.

=== סימן ב': בתי ספר לנהיגה ===

@ 224. בקשה לרשיון (תיקון: תשל&quot;ז-6)
: בקשת רשיון להחזקת בית ספר ולניהולו לפי [[סעיף 15 לפקודה]] (להלן - רשיון בית ספר) תוגש לרשות הרישוי שבמחוזה מבקשים להקים את בית הספר.

@ 225. מתן רשיון (תיקון: תשל&quot;ה-2, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ז, תש&quot;ע-16, תשע&quot;ח-13)
: (א) לא יינתן רשיון בית ספר אלא לאחר שהמבקש הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי עומדים לרשותו:
:: (1) מקום מתאים למשרד, למתן שירותים של בית ספר לנהיגה, להוראה עיונית ולהחניית הרכב של בית הספר, ובלבד שלא יהא בו מטרד או הפרעה לסדרי התנועה או לבטיחותה ולא יתנהל בו עסק אחר מלבד הוראת נהיגה;
:: (2) כלי רכב רשומים על שמו או על שם מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר או על שם חברת החכר ובלבד שהחוכר הוא המבקש או מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר ופרטיו נרשמו ברישיון הרכב מן הסוג המתאים להוראת נהיגה בבית ספר לנהיגה לפי מפרטים שקבעה רשות הרישוי ומותקנים בהם מיתקנים וציוד אחר שדרשה רשות הרישוי כדי להבטיח למי שמורה נהיגה בשעת ההוראה או לבוחן נהיגה בשעת הבחינה את השליטה המלאה ברכב, או כדי להבטיח תיעוד של מהלך הבחינה המעשית;
:: (3) המיתקנים והציוד הדרושים לצרכי הוראה;
:: (4) מנהל מקצועי שרשות הרישוי נתנה לו היתר לניהול בית ספר שיעמוד לרשות בית ספר אחד בלבד.
: (ב) לא נתקיים במבקש האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (3)]], ואם היה המבקש תאגיד, בבעלי התאגיד לא נתקיים האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (3)]].

@ 225א. בית ספר לנהיגת טרקטורים (תיקון: תשל&quot;ה-2)
: (א) לא יינתן רשיון לבית ספר ללימודים עיוניים בנהיגת טרקטור, אלא לאחר שהמבקש הוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי עומדים לרשותו כל אלה:
:: (1) מקום ומשרד מתאימים ללימודים עיוניים לנהיגת טרקטורים;
:: (2) מיתקנים וציוד הדרושים להוראה העיונית;
:: (3) מנהל מקצועי שמינתה לכך רשות הרישוי.
: (ב) לא יינתן רשיון לבית ספר ללימודים מעשיים בנהיגת טרקטור אלא אם המבקש הוכיח לרשות הרישוי כי עומדים לרשותו כל אלה:
:: (1) מגרש אימונים במקום מתאים שאישרה לכך רשות הרישוי;
:: (2) טרקטורים וגרורים מסוג ובמספר שתקבע רשות הרישוי;
:: (3) מנהל מקצועי שניתן לו היתר מאת רשות הרישוי;
:: (4) מקום מתאים למשרד בית הספר;
:: (5) מיתקנים וציוד הדרושים להוראת נהיגה בטרקטורים.

@ 225ב. אגרת רשיון לבית ספר (תיקון: תשמ&quot;ז)
: אגרה בעד רשיון בית ספר לנהיגה תהיה כמפורט [[בתוספת הראשונה חלק ב']] וכאמור [[בתקנה 15א]].

@ 226. סמכויות הרשות
: רשות הרישוי רשאית לאשר את המנהל המקצועי או לסרב לאשרו, או להגביל ברשיון את המספר והסוג של כלי הרכב שיורשו לבית הספר ולקבוע בו את אזור פעולתו.

@ 227. רשיון לתאגיד
: (א) ניתן רשיון בית ספר לתאגיד - לא ייעשה כל שינוי בתאגיד על ידי הוספה או החלפה של חבר או שותף, או על ידי העברת השליטה בתאגיד או על ידי העברה, הוספה, חלוקה חדשה של זכויות, או על ידי ביטול, העברה או הקצאה חדשה של מניות, בין חברי התאגיד לבין עצמם או ביניהם לבין מי שאינו חבר התאגיד - אלא בהסכמה בכתב ומראש מאת רשות הרישוי.
: (ב) ניתן רשיון בית ספר לתאגיד שהשליטה בו היתה בידי תאגיד אחר או שהיו מניות ממניותיו בידי תאגיד אחר, יחולו הוראות תקנת משנה (א) גם על התאגיד האחר.

@ 228. העברת רשיון בית ספר
: לא יעביר אדם רשיון בית ספר בכל דרך שהיא, ולא ירשה לאחר להחזיק או לנהל בית ספר על פי רשיון זה, אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי.

@ 229. הצגת רשיון
: בעל רשיון בית הספר יחזיקו במקום בולט בבית ספרו.

@ 230. סימני היכר
: (א) רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הוראת נהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקום ואופן ציונם על הרכב.
: (ב) קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב בעל בית ספר וכל מורה מוסמך המשתמש ברכב לסמן את הרכב כאמור בשעת הוראת הנהיגה.
: (ג) לא יסמן אדם רכב בסימן היכר כאמור, ולא ינהג ברכב הנושא סימן היכר כאמור בזמן שאין מורים בו נהיגה.

@ 231. בקורת הרכב והציוד
: בעל בית ספר ימציא לרשות הרישוי לשם בדיקה וביקורת, בכל עת שתדרוש ובכל מקום שתקבע, את הרכב והציוד המשמשים לצרכי הוראת נהיגה בבית ספרו.

@ 232. סמכות להיכנס לשם בקורת
: רשות הרישוי, או מי שהוסמך על ידיה לצורך זה (להלן - המבקר), רשאית בכל עת סבירה להיכנס לכל בית ספר לשם -
: (1) בדיקת הרכב, הציוד והמיתקנים ובקורת עליהם;
: (2) בקורת שיטות ההוראה;
: (3) בקורת הרשיונות הנדרשים לפי תקנות אלה וכל דבר הנוגע לפיקוח על בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה.

@ 233. הזמנת בעל בית ספר
: (א) לא מצאה רשות הרישוי או המבקר את בעל בית הספר או את מנהלו המקצועי במשרד בית הספר, יתייצב בעל בית הספר או מנהלו המקצועי במקום או במועד שקבעו.
: (ב) הודעה הקובעת מועד ומקום כאמור, יראו אותה כאילו נמסרה בתום שבעה ימים מיום שליחתה, אם נשלחה בדואר רשום לפי המען שברשיון בית הספר.

@ 234. העסקת מורה מוסמך בלבד
: (א) לא יעסיק בעל בית ספר בהוראת נהיגה אלא מורה מוסמך ולא ירשה למי שאינו מורה מוסמך להורות נהיגה בבית ספרו.
: (ב) לא יעסיק בעל בית ספר מורה מוסמך בהוראת נהיגה אלא באותו סוג רכב שהמורה הורשה להורות בו לפי הרשיון להוראת נהיגה שניתן לו על פי [[סעיף 15 לפקודה]].
: (ג) לא יעסיק בעל בית ספר בהוראה עיונית אלא מורה מוסמך שקיבל מאת רשות הרישוי היתר להוראה עיונית.

@ 235. תכנית לימודים
: (א) רשות הרישוי רשאית לקבוע לבית ספר תכנית לימודים.
: (ב) קבעה רשות הרישוי תכנית לימודים כאמור, חייב בעל בית ספר וכל מורה מוסמך להורות נהיגה לפי התכנית, אך מותר להם להוסיף על התכנית.

@ 235א. אופן הוראת נהיגה באופנוע (תיקון: תש&quot;ל-10, תשנ&quot;א)
: (א) הוראת נהיגה מעשית באופנוע תיעשה בשני שלבים.
: (ב) בשלב הראשון ילמד התלמיד שליטה באופנוע כשהלימוד נעשה במגרש שהוכשר לצורך זה או במקום אחר כשאין בלימוד בו כאמור כדי להפריע או לסכן עוברי דרך ואושר על-ידי רשות הרישוי; בסיום שלב זה ייבחן התלמיד בדרך שתורה רשות הרישוי על ידי מורה מוסמך או על ידי המנהל המקצועי של בית הספר שבו הוא לומד.
: (ג) בשלב השני ילמד התלמיד התמצאות בתנועה בדרך, ובלבד שלא ילמד מורה מוסמך תלמיד בשלב השני אלא אם התלמיד עמד בהצלחה בבחינה כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ד) הוראת הנהיגה בשלב השני כאמור בתקנת משנה (ג) יכול שתיעשה כשהמורה מלווה עד שלושה תלמידים כאשר המורה והתלמידים נוהגים, כל אחד, באופנוע.
: (ה) (((נמחקה).))

@ 236. הוראה ברכב שאושר
: (א) לא יורה אדם נהיגה ולא ירשה בעל בית ספר להורות נהיגה בבית ספרו אלא ברכב שאושר בכתב לצורך זה על ידי רשות הרישוי.
: (ב) לא יינתן אישור אלא לרכב שקיים לגביו ביטוח סיכוני צד שלישי, להנחת דעת רשות הרישוי, שתקפו כתקופת תוקף האישור.

@ 236א. (תיקון: תשל&quot;א-2, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ט, תשמ&quot;ד-4, תשנ&quot;ג-6) : (((בוטלה).))

@ 237. הפסקת תקפו של אישור
: הוכח לרשות הרישוי שמשתמשים בבית ספר ברכב שאינו מתאים, או שחדל להתאים, לתנאים המפורשים [[בתקנה 225(א)(2)]], רשאית היא, בצו שיישלח לבעל בית הספר בדואר רשום, להפסיק את תקפו של האישור שניתן לגבי אותו רכב; ניתן צו כאמור, יחזיר בעל בית הספר לרשות הרישוי את האישור תוך 5 ימים מיום שנשלח אליו הצו.

@ 238. פירוק מיתקנים שברכב
: בעל בית ספר שקיבל צו כאמור יפרק מיד את המיתקנים המיוחדים שברכב המשמשים להוראת נהיגה וימסור על כך הודעה בכתב לרשות הרישוי עם החזרת האישור כאמור [[בתקנה 237]].

@ 239. אי-שימוש ברכב
: כל עוד הצו האמור בתקפו לא ישתמש בעל בית ספר ברכב שלגביו ניתן הצו לצורך הוראת נהיגה ולא ירשה לאחר להשתמש בו כאמור.

@ 240. החזרת אישור
: תוקנו הפגמים שבגללם ניתן הצו, רשאית רשות הרישוי לבטל את הצו ולהחזיר את האישור לבעל בית הספר.

@ 241. (תיקון: תש&quot;ף-17) : (((בוטלה).))
@ 242. (תיקון: תש&quot;ף-17) : (((בוטלה).))
@ 243. (תיקון: תש&quot;ף-17) : (((בוטלה).))

@ 244. מתן תעודה
: (א) בעל בית ספר יתן לרשות הרישוי לגבי כל אדם שלמד בבית ספרו, עם גמר הלימוד או הפסקתו, תעודה בצורה שקבעה רשות הרישוי ובה יצויין:
:: (1) שם בית הספר ושמות מוריו שאצלם למד;
:: (2) סוג הרכב עליו למד ומספר רשיון ההחזקה של הרכב;
:: (3) מספר השיעורים שקיבל וסדרם;
:: (4) מועדי תחילת הלימודים וסיומם;
:: (5) תוצאות הבחינות שנערכו בבית הספר בהן נבחן.
: (ב) התעודה תהיה חתומה על ידי בעל בית הספר ומנהלו המקצועי.
: (ג) לא יידרש כל תשלום או תמורה בעד מתן תעודה כאמור.

=== סימן ג': מורים מוסמכים (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ל-9) ===

@ 245. בקשה לרשיון (תיקון: תש&quot;ל-9, תשל&quot;ח-4)
: (א) בקשה למתן רשיון להוראת נהיגה לפי [[סעיף 16 לפקודה]] או היתר להוראה עיונית כאמור [[בתקנות 234(ג)]] [[ו-245(ב)]] או היתר לניהול מקצועי כאמור [[בתקנה 225(א)(4)]] תוגש לרשות הרישוי.
: (ב) לא יעסוק אדם בהוראה עיונית אלא אם קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי.

@ 246. סמכויות לבחון (תיקון: תש&quot;ל-9)
: (א) הבחינות למורים מוסמכים ייערכו על ידי רשות הרישוי או מי שהסמיכה לכך והן יתקיימו במועד ובמקום שקבעה רשות הרישוי.
: (ב) כל בחינה יכול שתיערך שלבים שלבים שכל אחד מהם יהיה במועד אחר.
: (ג) בעד הבחינות לפי [[סימן זה]] ישולמו האגרות המפורטות [[בחלק ב' של התוספת הראשונה]].

@ 246א. (תיקון: תשכ&quot;ג-3, תשכ&quot;ד-7, תש&quot;ל-9) : (((בוטלה).))

@ 247. תנאים למבקש רשיון (תיקון: תש&quot;ל-9, תשל&quot;ה-2, תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח-4, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א-11, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ו-5)
: (א) על המבקש רשיון להוראת נהיגה ברכב מנועי, למעט טרקטור, לעמוד בתנאים אלה:
:: (1) מלאו לו 21 שנה;
:: (2) הוא תושב ישראל;
:: (3) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]];
:: (4) המציא אישור שכושר הראיה שלו בשתי העיניים הוא כאמור [[בתקנות 198(ב)(2)]] [[ו-199(א)(2)]] ואישור רפואי כאמור [[בתקנות 192]] [[ו-193]];
:: (5) סיים שתים עשרה שנות לימוד, או סיים בהצלחה לימודים במכינה להוראת נהיגה שמשרד הכלכלה אישר אותה לכך;
:: (6) עמד בהצלחה בבחינות שנקבעו או אושרו על ידי רשות הרישוי בנושאים שלהלן:
::: (א) מבחני התאמה;
::: (ב) מבחני ידע בנושאים: גיאומטריה, מתמטיקה, פיסיקה ועברית, ברמה של עשר שנות לימוד בהתאם לתכנית מאושרת על ידי משרד החינוך והתרבות;
:: (7) הוא בעל רשיון נהיגה תקף לגבי אותו סוג רכב שבו הוא מבקש רשיון הוראה, והוכיח, בדרך שהורתה רשות הרישוי, את כושר נהיגתו ברכב האמור להנחת דעתה;
:: (8) היה לו רשיון נהיגה במשך שלוש שנים לפחות לרכב מהסוג שלגביו מבוקש רשיון ההוראה.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א), למעט פסקה (6), יחולו גם לגבי מבקש רשיון הוראה לטרקטור.
: (ג) (((בוטלה).))

@ 248. תנאים למתן רשיון (תיקון: תש&quot;ל-9, תשל&quot;ו-3, תשע&quot;ח-13, תש&quot;ף-17)
: (א) לא יינתן רשיון להוראה אלא אם המבקש -
:: (1) הוא בוגר בית ספר להכשרה מקצועית למורים מוסמכים לנהיגה אשר אושר על ידי רשות הרישוי ובהתאם לתכנית לימודים שאושרה על ידיה;
:: (2) עמד בהצלחה בבחינות למורים מוסמכים בגמר הלימודים בבית הספר, בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי רשות הרישוי;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) הראה כי ברשותו ספר רישום יומי, שניתן לציין בו לגבי כל תלמיד לחוד את כל אלה; לעניין זה, &quot;ספר רישום יומי&quot; - ספר דיגיטלי כפי שהורתה לו רשות הרישוי או ספר מסוג אחר כפי שהרשות הורתה לו:
::: (א) שמו, מענו וגילו;
::: (ב) מועד התחלת הלימודים;
::: (ג) מספר השיעורים, סדרם ותמציתם;
::: (ד) מועד סיום הלימודים;
::: (ה) פרטי הבחינות שנבחן בהן ותוצאותיהן.
: (ב) רשיון הוראה לטרקטור לגבי מבקש אשר אינו ממלא אחר האמור בתקנת משנה (א), יינתן לאחר שעמד בהצלחה בבחינות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או שאושרה על ידי רשות הרישוי.
: (ג)(1) מבקש היתר להוראה עיונית, אשר נתמלאו לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א), רשאי לקבל היתר להוראה עיונית;
:: (2) מבקש היתר להוראה עיונית, אשר לא נתמלאו לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א), רשאי לקבל רשיון להוראה עיונית לאחר שעמד בהצלחה בבחינות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי רשות הרישוי.

@ 249. (תיקון: תש&quot;ל-9, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;א-6, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א, תשס&quot;ה-4) : (((בוטלה).))

@ 250. פטור (תיקון: תשכ&quot;ח, תש&quot;ל-9, תשל&quot;ו-3, תשמ&quot;ג-2, תשס&quot;ד-4)
: (א) רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לפטור מבקש רשיון מן התנאים המפורטים [[בתקנות 247]] [[ו-248]], כולן או מקצתן, אם הוא עולה חדש או תושב חוזר ועסק כמורה לנהיגה בחוץ לארץ.
: (ב) רשות הרישוי רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור מבקש רשיון אשר שימש במשרד הרישוי בתפקיד בוחן נהגים או מורי נהיגה, ואשר עסק בפועל עקב מילוי תפקידו בהסמכת נהגים או מורי נהיגה, בתקופה של לפחות 5 שנים לפני מועד הגשת הבקשה ובהמלצת מנהל המשרד מן התנאים המפורטים [[בתקנות 247]] [[ו-248]], כולן או מקצתן, למעט התנאי האמור [[בתקנה 248(א)(3)]].
: (ג) רשות הרישוי רשאית לפטור מן התנאים המפורטים [[בתקנות 247]] [[ו-248]], כולם או מקצתם, למעט התנאים האמורים [[בתקנות 247(א)(3)]] [[ו-248(א)(3)]], מבקש רישיון שעסק בפועל בהוראת נהיגה בצבא הגנה לישראל (להלן - מורה נהיגה צבאי), במשך שתים עשרה שנים שהחלו אחרי יום כ&quot;ו בטבת התשס&quot;ג (31 בדצמבר 2002) או אם נתקיימו בו אלה:
:: (1) שימש מורה נהיגה צבאי במשך שתים עשרה שנים לפחות שהסתיימו לא לפני יום י&quot;ט באב התשנ&quot;ט (1 באוגוסט 1999) או שימש מורה נהיגה צבאי במשך שמונה שנים לפחות שתחילתן לא יאוחר מיום כ&quot;ג באב התשס&quot;ב (1 באוגוסט 2002);
:: (2) סיים בהצלחה קורס הסבה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי; אם שימש מורה נהיגה צבאי במהלך אחת התקופות האמורות בפסקה (1), כולה או מקצתה, לתלמידים שהיו בעלי רישיון נהיגה - סיים בהצלחה קורס השלמה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי.
: (ד) רישיון כאמור בתקנת משנה (ג) יהיה מן הסוג התואם את דרגת רישיון הנהיגה הגבוהה ביותר שבהוראתה עסק מורה הנהיגה הצבאי במשך שנתיים לפחות.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ג)(1), רשאית רשות הרישוי ליתן פטור כאמור בתקנת משנה (ג), כולו או מקצתו, למי ששימש מורה נהיגה צבאי במשך שש שנים לפחות ועיסוקו כמורה נהיגה צבאי הופסק על ידי צבא הגנה לישראל לאחר כ&quot;ג באב התשס&quot;ב (1 באוגוסט 2002).

@ 250א. תנאי להוראת נהיגה (תיקון: תשמ&quot;ו, תשע&quot;ז-3)
: (א) לא יורה בעל רשיון להוראת נהיגה אלא במסגרת בית ספר לנהיגה בעל רשיון בר תוקף על פי [[סימן ב' לפרק זה]].
: (ב) בעל רישיון להוראת נהיגה אשר לא היה רשום בבית ספר לנהיגה ולא עסק בהוראת נהיגה במשך חמש שנים או יותר, יחויב במבחנים שתקבע רשות הרישוי, כתנאי לרישומו בבית ספר לנהיגה, בנושאים שלהלן, כולם או חלקם:
:: (1) דיני תעבורה;
:: (2) נהיגה נכונה;
:: (3) נוהלי רישוי;
:: (4) מתודיקה עיונית;
:: (5) מתודיקה מעשית.

=== סימן ד': מנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה (תיקון: תשל&quot;ט) ===

@ 251. מתן היתר לניהול מקצועי (תיקון: תשכ&quot;ח-3, תש&quot;ל-9, תשל&quot;ה-2, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ט, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ז, תש&quot;ס-3)
: (א) על המבקש היתר לניהול מקצועי של בית ספר להוראת נהיגה ברכב מנועי לעמוד בתנאים אלה ולא יינתן לו היתר לניהול מקצועי אלא אם קיימים בו תנאים אלה:
:: (1) הוא מחזיק ברשיון להוראת נהיגה ועסק למעשה בהוראת נהיגה באותו סוג רכב שלגביו מבוקש ההיתר לניהול מקצועי במשך שלוש שנים לפחות שקדמו להגשת הבקשה;
:: (2) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]];
:: (2א) סיים 12 שנות לימוד;
:: (3) אושר בידי ועדת בוחנים כאמור [[בתקנה 252]];
:: (4) סיים בהצלחה קורס למנהלים מקצועיים של בית ספר לנהיגה שאישרה רשות הרישוי בהתאם לתכנית לימודים שאושרה;
:: (5) עמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי למנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה בגמר הלימודים בבית הספר.
: (ב) רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לפטור מבקש היתר לניהול מקצועי, אשר שימש במשרד הרישוי בתפקיד של רב בוחן ראשי או רב בוחן או מפקח על בתי ספר לנהיגה ואשר עסק בפועל עקב מילוי תפקידו בהסמכת מורי נהיגה או נהגים, מן התנאים המפורטים בתקנה זו, כולן או מקצתן.

@ 252. ועדת בוחנים (תיקון: תש&quot;ל-9, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ט, תשנ&quot;ו-7)
: (א) ועדת בוחנים כאמור [[בתקנה 251(א)(3)]] תהיה של ארבעה חברים, והם:
:: (1) המפקח הארצי על בתי ספר לנהיגה שבמשרד התחבורה;
:: (2) מנהל משרד הרישוי שבמחוזו הוגשה הבקשה, ובהעדרו - המפקח על בתי ספר לנהיגה באותו מחוז;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) נציג האגף להכשרה מקצועית שבמשרד העבודה והרווחה;
:: (5) נציג הארגון של בתי ספר לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של בתי ספר לנהיגה.
: (ב) ועדת הבוחנים תשב בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה והוא ישמש יושב ראש הועדה.
: (ג) ועדת הבוחנים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצותיה לענין התאמת המבקשים להשתתף בקורס למנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה.

@ 252א. תפקידי המנהל המקצועי (תיקון: תשל&quot;ט)
: אלה תפקידי המנהל המקצועי:
: (1) לפקח על כך שהמורים המלמדים בבית הספר ימלאו אחר הוראות [[פקודת התעבורה]] והתקנות לפיה (להלן - דיני התעבורה) והוראות רשות הרישוי שהיא העבירה אליו;
: (2) לפקח על כך שהרכב של בית הספר או המופעל בידיו יהיה בכל עת במצב תקין ושיתמלאו בו הוראות דיני התעבורה;
: (3) לפקח על ביצוע שיטת ההוראה ותכנית הלימודים שקבעה רשות הרישוי;
: (4) בירור תלונות של תלמידים בבית ספר בענין לימוד הנהיגה והוראתה בידי מורים בבית הספר.

=== סימן ה': הוראות כלליות (תיקון: תשל&quot;ט) ===

@ 253. בחינות נוספות והשתלמות (תיקון: תש&quot;ל-9)
: (א) מורה מוסמך או מנהל מקצועי ייבחנו בחינה נוספת כל אימת שתדרוש רשות הרישוי, אם היא משוכנעת שהדבר דרוש מטעמי בטיחות הציבור או יעילות ההוראה; לא התייצב לבחינה או נכשל בה רשאית רשות הרישוי לבטל את רשיונו או להתלותו עד שיתמלאו התנאים שתקבע.
: (ב) רשות הרישוי רשאית להזמין מורה מוסמך או מנהל מקצועי להתייצב במקום ובמועד שתקבע לשם קבלת הדרכה, אם לדעתה הדבר דרוש להשלמת ידיעותיו של המורה.

@ 254. תקופת תוקף רשיון וביטולו (תיקון: תש&quot;ל-9, תשמ&quot;ד-4, תשמ&quot;ו)
: (א) רשיון או היתר שניתן או חודש בהתאם [[לפרק זה]] יהיה לתקופת תקפו של רשיון הנהיגה של המבקש רשיון הוראה או היתר (להלן בתקנה זו - מבקש).
: (ב) רשות הרישוי רשאית לקבוע ברשיון הנהיגה של המבקש את הרשיון או ההיתר שניתן לפי [[פרק זה]], ובלבד שהאגרה שתשולם בעד רשיון הנהיגה תכלול גם את האגרה בעד הרשיון או ההיתר שניתנו לפי [[פרק זה]].
: (ג) מורה מוסמך יחזיק ברשותו בשעת הוראת נהיגה את רשיון ההוראה ואת רשיון הנהיגה שלו.
: (ד) מורה מוסמך שנפסל מהחזיק ברשיון נהיגה - בטל רשיון הוראת הנהיגה שלו לגבי אותה תקופה בה הוא פסול מהחזיק ברשיון נהיגה, בכפוף לתנאים שקבעה רשות הרישוי.

=== סימן ו': הדרכה (תיקון: תשל&quot;ט) ===

@ 255. היתר להדרכה
: (א) לא ידריך אדם בנהיגה אלא לפי היתר לכך מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.
: (ב) בעל היתר יחזיק אותו ברשותו בשעת ההדרכה ברכב.

@ 256. סייגים ותנאים להדרכה (תיקון: תשל&quot;א-2, תשמ&quot;ד-4, תשנ&quot;ג-6)
: (א) לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אם בשלוש השנים שקדמו להדרכה נפסל מהחזיק רשיון נהיגה, או הורשע על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב ושגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש.
: (ב) לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אלא בסוג הרכב שיש לו רשיון עליו ושבו נהג למעשה במשך שלוש השנים שקדמו להדרכה והיה לו רשיון נהיגה לרכב כזה באותה תקופה.
: (ג) (((בוטלה).))

@ 257. מיתקנים מיוחדים ברכב
: רשות הרישוי רשאית, בין היתר, לדרוש התקנת ציוד ומיתקנים מיוחדים ברכב שעליו מבוקש ההיתר.

@ 258. ביטוח הרכב
: לא ידריך אדם בנהיגה אלא ברכב שקיים עליו ביטוח, להנחת דעת רשות הרישוי, שתקופת תקפו היא כתקופת תקפו של היתר ההדרכה.

@ 259. גיל מינימלי של מדריך
: לא ידריך אדם בנהיגה אלא אם מלאו לו 21 שנה.

@ 260. תמורה בעד הדרכה
: (א) לא ידרוש אדם ולא יקבל, לא יתן ולא יציע שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאית רשות הרישוי, לפי שיקול דעתה, להרשות למורה מוסמך, במקרה מסוים, לקבל שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה.

@ 261. סימני היכר ברכב
: (א) רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הדרכה בנהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקומם ואופן ציונם על הרכב.
: (ב) קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב המדריך לסמן את הרכב לזמן ההדרכה כאמור; לא ינהג אדם ברכב המסומן כאמור אלא בזמן שמדריכים בו.

@ 262. למידה אצל מדריך
: לא ילמד אדם נהיגה אצל מדריך שלא נתמלאו בו הוראות [[סימן זה]].

=== סימן ז': ערר (תיקון: תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז) ===

@ 263. (תיקון: תשמ&quot;ו-4) : (((בוטלה).))
@ 264. (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ו-3, תש&quot;ם-3, תש&quot;ם-7, תשמ&quot;ז) : (((בוטלה).))
@ 265. (תיקון: תשס&quot;ז-11) : (((בוטלה).))

=== סימן ח': שימוש בדרכים לשם לימוד נהיגה (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ג-4, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ט) ===

@ 265א. (תיקון: תשכ&quot;ג-4, תשל&quot;ז-6) : (((בוטלה).))
@ 265ב. (תיקון: תשכ&quot;ג-4, תשל&quot;ז-6) : (((בוטלה).))
@ 265ג. (תיקון: תשכ&quot;ג-4, תשל&quot;ז-6) : (((בוטלה).))
@ 265ד. (תיקון: תשכ&quot;ג-4, תשכ&quot;ו-7, תשל&quot;ז-6) : (((בוטלה).))
@ 265ה. (תיקון: תשכ&quot;ג-4, תשל&quot;ז-6) : (((בוטלה).))
@ 265ו. (תיקון: תשכ&quot;ג-4, תשל&quot;ז-6) : (((בוטלה).))

= חלק ד': כלי רכב =

== פרק ראשון: הוראות כלליות ==

=== סימן א': פרשנות ===

@ 266. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ד-6, תש&quot;ל, תשל&quot;ב-4, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;א-5, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב-5, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-19, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ב-12, תשע&quot;ה-4)
: [[בחלק זה]] -
:- &quot;אוטובוס מפרקי&quot; - אוטובוס המורכב משני מרכבים קשיחים המאפשרים מעבר חופשי של הנוסעים בין המרכבים;
:- &quot;אורך שלוחה אחורית&quot; - המרחק ממרכז הסרן או מרכז צמד הסרנים האחוריים עד הנקודה הקיצונית האחורית ביותר של הרכב, למעט כלי רכב בעל שלישיית סרנים אחוריים שלגביו ייקבע המרחק על ידי רשות הרישוי;
:- &quot;בדיקת אב-טיפוס&quot; - אחד מאלה:
:: (1) בדיקת דגם של רכב מסוג מסויים מתוך סדרת ייצור ראשונה שהובאה לישראל או יוצרה או הורכבה בה, לרבות שינוי באותה סדרת ייצור או הרכבה כאמור;
:: (2) בדיקת דגם חריג של רכב מן הדגם המוכר בארץ ונרשם לפי [[הפקודה]];
:- &quot;גלגל חמישי&quot; - מיתקן המותקן בתומך המאפשר חיבור באמצעים מכניים למיתקן המותקן בנתמך והשגת תאימות מרבית בין התומך לנתמך ברכב מורכב;
:- &quot;יצול החיבור&quot; - מוט או מיתקן המותקן בחלקו הקדמי של הגרור והמיועד לחיבורו אל מיתקן החיבור של הגורר;
:- &quot;מדינות NAFTA&quot; - ארצות הברית של אמריקה, קנדה ומקסיקו;
:- &quot;מתלה אוויר&quot; - מערכת המיועדת לבלום או לשכך זעזועים ברכב, לפי &lt;!-- [[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:31996L0053|--&gt;הנחיה ‎96/53/EC&lt;!--]]--&gt; לרבות כל העדכונים שנתפרסמו על פיה, דרישות תקן FMVSS כהגדרתו [[בתוספת השניה]] לרכב המיוצר במדינות NAFTA או מערכות שוות ערך;
:- &quot;למבדה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מרכז צמד סרנים&quot; - הנקודה המרכזית של המרחק בין שני מרכזי ציריו של צמד סרנים;
:- &quot;משקל כולל לסרן&quot; - המשקל המועבר על הדרך על ידי כל הגלגלים המורכבים על סרן אחד;
:- &quot;נזק גלמי&quot; - נזק ישיר שנגרם לרכב ללא קשר לאמור בכל פוליסת ביטוח שהוצאה לגבי הרכב למעט ירידת ערך הרכב;
:- &quot;סרן&quot; - ציר או מערכת צירים המורכבים לרחבו של הרכב, הנושאים גלגל או גלגלים המעבירים את משקל הרכב על פני הדרך;
:- &quot;פנסי חזית מסוג מאושר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ציר מרכזי&quot; - משטח מאונך העובר דרך מרכז הסרן הקדמי ומרכז הסרן האחורי;
:- &quot;צמד סרנים&quot; - סרנים שהמרחק בין מרכזיהם אינו עולה על 150 ס&quot;מ ואינו פחות מ-130 ס&quot;מ;
:- &quot;שלישיית סרנים בנתמך&quot; - סרנים שהמרחק בין מרכזיהם אינו עולה על 140 ס&quot;מ ואינו פחות מ-130 ס&quot;מ;
:- &quot;שלישיית סרנים ברכב מנועי&quot; - שלישייה המורכבת מצמד סרנים מונע וסרן קדמי בודד המצויד במערכת היגוי שהמרחק בין מרכז הסרן הקדמי לבין מרכז הסרן הקדמי שבצמד הסרנים אינו עולה על 180 ס&quot;מ ואינו פחות מ-130 ס&quot;מ;
:- &quot;שלישיית סרנים עם היגוי בנתמך&quot; - סרנים שהמרחק בין מרכזיהם עולה על 140 ס&quot;מ, שאחד מהם לפחות הוא בעל אפשרות היגוי;
:- &quot;רוחק הסרנים&quot; - המרחק ממרכז הסרן הקדמי עד למרכז הסרן האחורי; בנתמך ובגרור בעלי סרן אחד - המרחק ממרכז הסרן ועד לפין הראשי אשר בגלגל החמישי (fifth wheel) או עד למרכז מיתקן החיבור, הכל לפי הענין;
:- &quot;רכב&quot; - רכב מנועי וכן גרור ונתמך אלא אם כן יש [[בחלק זה]] הוראה מפורשת אחרת;
:- &quot;רכב משא&quot; - רכב מנועי המשמש או שנועד לפי מבנהו לשמש להובלת טובין;
:- &quot;רכב באבדן גמור&quot; (Total Loss) - רכב ששמאי רכב קבע לגביו שהוא יצא מכלל שימוש או שהנזק הגולמי בו הוא 60 אחוזים ומעלה משווי הרכב;
:- &quot;רכב משוקם&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רכב ציבורי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;פנקס הרכב&quot; - פנקס בו רשומים פרטי הרכב ומיפרטי התוצרת שלו כפי שתקבע רשות הרישוי לגבי סוג הרכב;
:- &quot;רשיון רכב&quot; - פנקס הרכב, בצירוף אישור על תשלום אגרת רשיון הרכב וכשירותו לתנועה, ובצירוף אישור על שינוי רישום בעלות על הרכב - בטפסים שקבעה רשות הרישוי;
:- &quot;שווי הרכב&quot; - שווי הרכב בשוק המכוניות המשומשות כפי שהוא מתפרסם מעת לעת בפרסום המקובל על חברות הביטוח, ולעניין רכב מסוג M1 ו-N1 שווי הרכב לפי קוד הדגם המופיע ברישיון הרכב;
:- &quot;שמאי רכב&quot; - מי שבידו תעודה בת-תוקף כמשמעותה [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש&quot;ם-1980]];
:- &quot;שנת ייצור&quot; - השנה שנרשמה ברשיון הרכב כשנת ייצורו.

=== סימן ב': כללי ===

@ 267. (תיקון: תשנ&quot;א) : (((בוטלה).))

@ 268. שמירת הוראות
: הוראות [[חלק זה]] אינן באות לגרוע אלא להוסיף לכל תקנה אחרת מתקנות אלה.

@ 269. פטור כללי (תיקון: תשכ&quot;א, תשכ&quot;ה-4, תשכ&quot;ו-7, תשכ&quot;ח, תשל&quot;א-2, תשמ&quot;ה, תשס&quot;ו-8, תשע&quot;ה-4)
: (א) רשות הרישוי רשאית לפטור כל רכב מהוראות תקנה מתקנות [[חלק זה]] למעט [[תקנה 282(א)(3)]], והיא רשאית, לגבי רכב מסויים, להוסיף על הוראות [[חלק זה]], אם לפי שיקול דעתה, נחוץ הדבר לבטיחות התנועה ולמניעת תאונות או לזרימת התנועה או להבטחת השימוש ברכב לייעודו לפי רשיון הרכב.
: (ב) רכב שאינו נע על גלגלים בעלי צמיגי גומי או גלגלים המצופים גומי פטור מהוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-5 לפקודה]].
: (ג) עגלה הרתומה לבהמה פטורה מחובת רישום ומחובת רשיון לפי [[סעיף 2 לפקודה]] ויחולו עליה הוראות חוק עזר שהותקן על ידי מועצת עיריה או מועצה מקומית על פי [[סעיף 77(א)(6) לפקודה]].

@ 270. (תיקון: תשכ&quot;א, תש&quot;ל-10) : (((בוטלה).))

@ 270א. החלת חובה או איסור (תיקון: תשס&quot;ח-5)
: רכב שצוין ברישיונו מועד עלייתו לכביש לפי [[תקנה 282(א)(4)]], יראו חובה או איסור הקבועים בתקנות אלה והמתייחסים לשנת הייצור של הרכב, כמתייחסים למועד עלייתו לכביש.

@ 270ב. ציון דרגת זיהום האוויר ברישיון הרכב (תיקון: תשס&quot;ט-8)
: ברישיון הרכב תצוין דרגת זיהום האוויר של הרכב, אשר תחושב לפי נוהל &quot;חישוב דרגת זיהום האוויר לרכב&quot;, שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם מנהל אגף איכות האוויר במשרד להגנת הסביבה, המתפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד.

@ 270ג. ציון קוד דגם ברישיון הרכב (תיקון: תשע&quot;ב-12)
: ברישיון הרכב יצוין קוד הדגם של הרכב אשר ייקבע לפי נוהל &quot;קביעת קוד דגם לצורך חישוב שווי הרכב&quot;, שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם סמנכ&quot;ל כלכלה ברשות המסים במשרד האוצר, המתפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד.

@ 270ד. ציון רמת האבזור ברישיון הרכב (תיקון: תשע&quot;ג-13)
: ברישיון הרכב תצוין רמת האבזור הבטיחותי של הרכב, אשר תיקבע לפי נוהל &quot;מערכות בטיחות&quot;, שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם סמנכ&quot;ל תכנון וכלכלה ברשות המסים במשרד האוצר, המתפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והעומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד.

== פרק שני: רישום ורישוי רכב מנועי ==

=== סימן א': רשיון רכב ===

@ 271. בקשה לרישום ולרשיון רכב (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;א, תשכ&quot;ו, תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-6, תש&quot;ם-7, תשמ&quot;א-5, תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ז-8, תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ט-7, תשס&quot;ט-19, תשס&quot;ט-11, תשע&quot;ג-7, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ח-8, תשפ&quot;ו)
: (א) בעליו של רכב מנועי, גרור או נתמך המבקש את רישומם, וכן המבקש רשיון רכב, חידושו או רישום העברת בעלות הרכב, יגיש בקשה לרשות הרישוי או למי שהיא הסמיכה לכך בטופס שנקבע.
: (ב) לשם הגשת בקשה כאמור בתקנת משנה (א), המבקש ישיב תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס האמור ועל כל שאלה אחרת של רשות הרישוי, וכן יוכיח, לפי דרישתה, את זהות הרכב לפי מספר השלדה, את הבעלות עליו ואת תשלום המכס, המסים וההיטלים או האגרות החלים על הרכב האמור, וכן יוכיח, לפי דרישת רשות הרישוי, כי כל קנס שמבקש הרשיון או חידושו נתחייב בו בדין בשל עבירת תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב או בשל הפרה, שולם במועדו וכן האגרות בעד החזקת מקלט רדיו המותקן ברכב שולמו.
: (ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), היה המבקש יבואן מסחרי, המבקש לרשום רכב על שמו, רשאית רשות הרישוי לרשום את הרכב על שמו אף אם לא שולמו מסי היבוא החלים על הרכב.
: (ב2) רכב שנרשם על שם יבואן מסחרי כאמור בתקנת משנה (ב1), יראוהו עם רישומו כרכב שהשימוש בו הופסק לפי [[תקנה 290]] ורשות הרישוי תרשום זאת במרשם כלי הרכב, עד למועד שבו תודיע רשות המסים לרשות הרישוי כי שולמו מסי היבוא בעדו.
: (ב3) היה המבקש בעל רישיון סוחר ברכב מיבואן או בעל רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן, והוא מבקש את רישום הרכב לצורך מסחר בו, יציג את הרישיון כאמור, לפי העניין, לפני רשות הרישוי או לפני מי שהיא הסמיכה לכך.
: (ב4) רכב שהתקיים בו האמור בתקנת משנה (ב3), יירשם במרשם כלי הרכב כרכב שהשימוש בו הופסק כאמור [[בתקנה 290]].
: (ב5) חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של רכב שנרשם כאמור בתקנת משנה (ב4), בלי שנעשה שינוי רישום בעלות בו, יראו את הרכב כרכב שהפסקת השימוש בו הסתיימה והוא יירשם על שם בעל רישיון הסחר; לעניין תקנת משנה זו, &quot;מועד ייצורו&quot; - כהגדרתו בסיפה של [[פסקה (4) לתקנה 282(א)]].
: (ג) נרשם רכב כאמור [[בתקנה 274]] וניתן עליו רשיון רכב, לא תתקבל לגביו בקשה לרשיון חדש, אלא לחידוש רשיון.
: (ד) (((נמחקה).))
: (ה) בתקנה זו,
::- &quot;הבעל&quot; - לרבות אחד מאלה:
::: (1) הבעל הרשום ברשיון הרכב;
::: (2) אחד ממנהליו או עובדיו של תאגיד שאושר לכך בכתב על ידי התאגיד - אם הרכב רשום על שם תאגיד;
::: (3) מי שהבעל הרשום ברשיון הרכב נתן לו יפוי כוח בכתב;
::: (4) מי שהוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי שהוא סוחר בכלי רכב מנועיים או אחד מעובדיו שהוא הסמיכו ורשות הרישוי אישרה אותו - אם הרכב נקנה אצל אותו סוחר סמוך להגשת הבקשה;
::- &quot;יבואן&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;מסי היבוא&quot; - מכס, מס קניה ביבוא, מס ערך מוסף ביבוא ומסים והיטלים אחרים המוטלים ביבוא.

@ 271א. רישום סוג הרכב (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-17, תשס&quot;ח-13, תשע&quot;א-10, תשע&quot;ד-7, תשע&quot;ז-6)
: (א) בעת רישומו של רכב או לאחר בדיקה ואישור אב טיפוס של רכב כאמור [[בתקנה 282]], או לאחר שניתן היתר לשינוי מבנה ברכב כאמור [[בתקנה 380]], תקבע רשות הרישוי את סיווגו הראשי של הרכב על פי אחת הקטגוריות המנויות להלן:
:: (1) רכב מסוג M - רכב מנועי בעל 4 גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ויועד להסיע נוסעים;
:: (2) רכב מסוג N - רכב מנועי מסחרי בעל 4 גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין או רכב שצוין ברישיונו כרכב עבודה;
:: (3) רכב מסוג O - גרור או נתמך אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין או שצוין ברישיונו כרכב עבודה;
:: (4) רכב מסוג L - אופנוע;
:: (5) רכב מסוג T - טרקטור או מכונה ניידת.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי לקבוע את סוג הרכב על פי סיווג משנה של כל אחד מהסיווגים הראשיים ועל פי ייעודו של הרכב ולציין ברישיונו שימוש ייעודי שאישרה לו, אם אישרה.
: (ג) סוג הרכב שנקבע על פי האמור בתקנה זו יירשם ברישיון הרכב ויחולו על הרכב הוראות תקנות אלה לפי סוגו הרשום.
: (ד) טבלת סוגי הרכב היא כמפורט להלן:
:: (1) רכב מסוג M:
::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! colspan=&quot;2&quot; | סוג הרכב
|-
! סיווג ראשי !! סיווג משנה
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | M1 - רכב שבו עד 8 מושבים נוסף על מושב הנהג ומשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק&quot;ג
| : 1.
:: (א) פרט
:: (ב) אמבולנס
:: (ג) כיבוי אש
:: (ד) אוטובוס פרטי
:: (ה) (((נמחקה)))
|-
| : 2.
:: (א) מונית
:: (ב) רכב סיור
:: (ג) רכב מדברי
:: (ד) אוטובוס ציבורי
:: (ה) רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
|-
| rowspan=&quot;10&quot; | M2 - רכב נוסעים שבו יותר מ-8 מושבים נוסף על מושב הנהג ומשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק&quot;ג או רכב נוסעים שבו עד 8 מושבים, ומשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק&quot;ג אך אינו עולה על 5,000 ק&quot;ג
| : 1. מונית
|-
| : 2. רכב סיור
|-
| : 3. אוטובוס פרטי
|-
| : 4. אוטובוס ציבורי
|-
| : 5. רכב מדברי
|-
| : 6. אמבולנס
|-
| : 7. כיבוי אש
|-
| : 8. טיולית
|-
| : 9. רכב בטיחותי
|-
| : 10. רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
|-
| rowspan=&quot;9&quot; | M3 - רכב בעל יותר מ-8 מושבים מלבד מושב הנהג, שמשקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק&quot;ג
| : 1. (((נמחק)))
|-
| : 2. (((נמחק)))
|-
| : 3. אוטובוס פרטי
|-
| : 4. אוטובוס ציבורי
|-
| : 5. רכב מדברי
|-
| : 6. אמבולנס
|-
| : 7. כיבוי אש
|-
| : 8. טיולית
|-
| : 9. רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
|}
:: (2) רכב מסוג N:
::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! colspan=&quot;2&quot; | סוג הרכב
|-
! סיווג ראשי !! סיווג משנה
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | N1 - רכב N שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק&quot;ג
| : 1. כיבוי אש
|-
| : 2. חילוץ
|-
| : 3. עבודה
|-
| : 4. חומרים מסוכנים
|-
| rowspan=&quot;7&quot; | N2 – רכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק&quot;ג אך אינו עולה על 12,000 ק&quot;ג
| : 1. כיבוי אש
|-
| : 2. חילוץ
|-
| : 3. עבודה
|-
| : 4. חומרים מסוכנים
|-
| : 5. ציוד חריג
|-
| : 6. תומך
|-
| : 7. רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
|-
| N3 - רכב N שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק&quot;ג
| :: רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
|}
:: (3) רכב מסוג O:
::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! colspan=&quot;2&quot; | סוג הרכב
|-
! סיווג ראשי !! סיווג משנה
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | O1 - גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 750 ק&quot;ג
| : 1. חומרים מסוכנים
|-
| : 2. עבודה
|-
| : 3. ציוד חריג
|-
| O2 - גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 750 ק&quot;ג אך אינו עולה על 3,500 ק&quot;ג ||
|-
| O3 - גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק&quot;ג אך אינו עולה על 10,000 ק&quot;ג ||
|-
| O4 - גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק&quot;ג |
| : רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
|-
| OT - גרור לטרקטור |
| : רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
|}
:: (4) רכב מסוג L:
::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! colspan=&quot;2&quot; | סוג הרכב
|-
! סיווג ראשי !! סיווג משנה
|-
| L1 - אופנוע שנפח מנועו אינו עולה על 125 סמ&quot;ק ובלבד שהספק מנועו עד ‎11 KW ‏(14.916 כוח סוס) והיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.1 KW/KG
| : רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | L2 - אופנוע בעל הספק מנוע עד ‎35 KW‏ (47.46 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.2 KW/KG
| : 1. אופנוע להגשת עזרה ראשונה
|-
| : 2. רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | L3 - אופנוע שאינו מסיווג L1 או L2
| : 1. אופנוע להגשת עזרה ראשונה
|-
| : 2. רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
|-
| L7 |
| : רכב זעיר
|}
:: (5) רכב מסוג T:
::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! colspan=&quot;2&quot; | סוג הרכב
|-
! סיווג ראשי !! סיווג משנה
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | T1 - טרקטור
| : 1. טרקטור משא
|-
| : 2. רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
|-
| T2 - טרקטורון |
| :: רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה וכן רכב שטח
|-
| T3 - מכונה ניידת ||
|}

@ 272. תשלום אגרות (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;א, &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ד-6, תשכ&quot;ו-6, תשל&quot;ב-4, תשל&quot;ח-2, &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ם-7, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ו-4, תש&quot;ס-3, תש&quot;ע-13)
: (א) אגרה בעד רשיון רכב או חידושו תהיה כמפורט [[בתוספת הראשונה]] ובשיעור שהוא בתוקף בתאריך חידוש הרשיון כנקוב ברשיון הרכב.
: (ב) שולמה האגרה אחרי מועד פקיעת תקפו של הרשיון יהיה שיעורה כשיעור האגרה שהוא בתוקף ביום התשלום או כשיעור שהיה בתוקף ביום פקיעת תוקפו של הרישיון, בצירוף הפרשי הצמדה, לפי הגבוה מביניהם; לעניין תקנת משנה זו, יחושבו הפרשי הצמדה לפי שיעור השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד) הידוע ביום התשלום, לעומת המדד שהיה ידוע ביום פקיעת תוקפו של הרישיון, כשהוא מעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
: (ג) מבקש רשיון רכב או חידושו רשאי לשלם לחשבון הסילוקים של רשות הרישוי את האגרות וההיטלים החלים על הרכב בבנק מורשה על פי דין.

@ 272א. אגרת רישיון רכב של נכה (תיקון: תשכ&quot;ג, &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ם-7, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ד-5, תשע&quot;א-9, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;א-7)
: (א) נכה ישלם אגרת רישיון רכב כמפורט [[בתוספת הראשונה]] בעבור רכב אחד שנתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הרכב הוא רכב נוסעים פרטי, רכב מסחרי שמשקלו הכולל אינו עולה על 5,000 ק&quot;ג, אוטובוס זעיר פרטי או אופנוע;
:: (2) הוא רשום על שם אחד או יותר מאלה בלבד: על שמו, על שם בן זוגו, על שם האפוטרופוס שלו, על שם האומן שלו כהגדרתו [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]] או על שם חברת החכר, ובלבד שהציג הסכם חכירה שבו הוא רשום כחוכר הרכב, וההחכר על פי ההסכם הוא החכר מימון; לעניין זה, &quot;החכר מימון&quot; - החכר על פי הסכם שבו נקבע כי השירות היחיד שנותן המחכיר לחוכר תמורת דמי החכירה, הוא זכות השימוש ברכב;
:: (3) הוא אינו משמש לצורכי עסק או מסחר.
: (ב) נמכר רכב שהתקיים בו האמור בתקנת משנה (א) למי שלא מתקיים בו האמור, ישלם הקונה את מלוא אגרת רישיון הרכב לפי [[פרט 10א בחלק ג' לתוספת הראשונה]], בעבור כל חודש של התקופה שמיום שנרשם הרכב על שמו עד יום פקיעת הרישיון.

@ 272ב. פטור מטעמים מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ג-4)
: שר התחבורה יפטור בעל רכב מאגרת רישום או מאגרת רישיון או יורה להחזיר לו אגרה כאמור ששילם, אם שוכנע כי הפטור או ההחזר מוצדקים בשל זכות לאגרה מופחתת שלא מומשה.

@ 273. הבאת רכב לבדיקה (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ב-4, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ט-7, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-8, תשס&quot;ג-4, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ט-8)
: (א) המבקש רשיון רכב או חידושו יביא את הרכב למשרד רשות הרישוי שאליו הגיש את הבקשה או לתחנת בדיקה שאישרה רשות הרישוי או למקום אחר שתורה רשות הרישוי ובמועד שתורה.
: (ב) הרכב ייבדק וייבחן על ידי בוחן או על ידי מעבדה מוסמכת, כפי שתורה רשות הרישוי כדי לברר אם נתקיימו בו כל התנאים שנקבעו ואם הינו ראוי לשימוש.
: (ב1) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), מבקש רישיון לרכב מדגם שרשות הרישוי נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי [[תקנה 282(א)(2)]] שיבואן מסחרי ייבא אותו או שיוצר על ידי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו כהגדרתו [[בחוק הרישוי]] וטרם נרשם, יביא את הרכב לבדיקה במוסך שירות של היבואן שייבא אותו או למוסך של בעל הרישיון לייצור רכב ושיווקו כאמור שייצר אותו; הרכב ייבדק וייבחן בידי בוחן בפיקוח מעבדה מוסמכת לפי הנחיות היצרן שאישר מנהל אגף הרכב וכדי לברר אם התקיימו בו הוראות תקנות אלה.
: (ב2) האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לא יחול על -
:: (1) רכב פרטי עד תום שלוש שנים מהמועד שבו ניתן עליו רישיון רכב לראשונה;
:: (2) רכב פרטי שהוא רכב השכרה כהגדרתו [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ&quot;ה-1985]], או שהוא רכב של מפעל כהגדרתו [[בתקנה 579]], עד תום שנתיים המהמועד שבו ניתן עליו רישיון רכב לראשונה.
: (ג) רכב המובא לבדיקה ובחינה יהיה נקי וצבוע כראוי.
: (ד) בעליו של רכב כאמור [[בתקנה 271]] יהיה נוכח בעת הבדיקה כאמור.
: (ה) המבקש חידוש רשיון לרכב מנועי כתום 15 שנה לאחר שנת ייצורו לפי הרשום ברשיון הרכב, יציג לפני הבדיקה תעודה מאת מוסך מורשה, בנוסח שקבעה הרשות, המאשרת כי מערכת הבלמים המותקנת ברכב נבדקה או תוקנה ונמצאה במצב תקין תוך שלושה חדשים לפני מועד הבדיקה.
: (ו) המבקש חידוש רשיון לרכב מיושן, למונית בתום עשר שנים משנת ייצורה או לרכב אספנות יציג לפני הבדיקה תעודה מאת מוסך מורשה בנוסח שקבעה הרשות, כי הרכב נבדק תוך שלושה חדשים לפני מועד הבדיקה ונמצא במצב מכני תקין.

@ 273א. (תיקון: תשל&quot;א-2, תשע&quot;ה-4) : (((בוטלה).))

@ 273ב. בדיקת בלמים ברכב ציבורי וברכב מסחרי (תיקון: תשל&quot;א-4, &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ם-5, תשמ&quot;א-5, תשמ&quot;ב-2, תשנ&quot;ו-7, תשס&quot;ה-4)
: (א) מערכת הבלמים של אוטובוס, מונית, רכב סיור, טיולית, רכב מדברי, רכב עבודה ושל רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק&quot;ג ייבדקו לפחות פעם אחת בכל ששה חודשים במוסך שניתן לו רשיון כדין (להלן - מוסך מורשה) ובלבד שהבדיקה האחרונה נעשתה תוך שלושה חודשים לפני מועד הבדיקה כאמור [[בתקנה 273]].
: (ב) חובת קיומה של תקנה זו תחול על בעל הרכב או מחזיקו.
: (ג) המבקש חידוש רשיון רכב כאמור בתקנת משנה (א), יציג לפני הבדיקה כאמור [[בתקנה 273]] שתי תעודות מאת מוסך מורשה, בנוסח שקבעה הרשות, כי מערכת הבלמים המותקנים ברכב נבדקה או תוקנה ונמצאה במצב תקין במועדים האמורים בתקנת משנה (א).

@ 273ג. בדיקת בלמים ברכב שבו מותקנים בלמי אויר (תיקון: תשמ&quot;ז)
: (א) ברכב שמותקנת בו מערכת בלמי אויר, תיבדק המערכת הפניאומטית (להלן בתקנה זו - המערכת) אחת לשנה ובלבד שהבדיקה נעשתה תוך שלושה חדשים לפני מועד בדיקת הרכב כאמור [[בתקנה 273]].
: (ב) המבקש חידוש רשיון רכב יציג לפני הבדיקה כאמור [[בתקנה 273]] תעודה מאת מוסך מורשה בדבר תקינות המערכת.
: (ג) ברכב כאמור [[בתקנה 273ב]] תיבדק גם המערכת.
: (ד) תחילתה של תקנה זו -
:: (1) לגבי רכב שבו מותקנת מערכת לפי תקן EEC מס' 71/320 - ביום ב' בניסן התשמ&quot;ז (1 באפריל 1987);
:: (2) לגבי רכב שבו תותקן מערכת כאמור [[בתקנה 326]] - ביום ח' בתשרי התשמ&quot;ח (1 באוקטובר 1987).

@ 273ד. בדיקת חורף (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ז-11, תשס&quot;ט-13, תשע&quot;ט-13, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: (א) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק&quot;ג, רכב אספנות, רכב עבודה ואוטובוס למעט אוטובוס זעיר פרטי - אשר חלפה שנה מיום שנרשמו לראשונה חייבים בבדיקת חורף שתיערך מ־1 באוגוסט של כל שנה במוסך כאמור [[בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]], או בתחנת בדיקה כאמור [[בתקנה 273]].
: (ב) לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבין 1 בדצמבר של כל שנה עד 31 במרס של כל שנה, אלא אם כן בידו תעודה מאת במוסך (([צ״ל: מוסך])) או תחנת בדיקה בנוסח שהורה עליו מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בבדיקת חורף ונמצא תקין.
: (ג) בתקנה זו, &quot;בדיקת חורף&quot; - בדיקה שנערכה על פי מפרט והוראות אחרות של מנהל אגף הרכב, המופקדים לעיון הציבור במשרד התחבורה, או מבחן רישוי שנתי של הרכב שנעשה בתקופה שבין 1 באוגוסט של כל שנה עד 30 בנובמבר של כל שנה.

@ 274. מתן רשיון רכב (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;א, תשכ&quot;ד-6, תשכ&quot;ו-7, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ב-4, תשמ&quot;ז, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;א-5, תשע&quot;ג-7, תשע&quot;ד-2, תשפ&quot;ג-8)
: מצא בוחן רכב כי נתקיימו ברכב נבדק כל התנאים [[שבתקנות 271]], [[272]], [[273]], [[273א]], [[273ב]] [[ו-273ג]] יחתים את רשיון הרכב בחותמת כשירות לתנועה.

@ 275. תעודת ביטוח (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ב-4, תשל&quot;ז-6)
: (א) המבקש רשיון או חידוש רשיון לרכב מנועי כמשמעותו [[בפקודת הביטוח]], ימציא לרשות הרישוי או למי שהיא הסמיכה לצורך בדיקות רכב -
:: (1) תעודת ביטוח כמשמעותה [[בפקודת הביטוח]], שניתנה בהתאם [[לפקודת הביטוח]]; או
:: (2) ראיה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי הרכב הוא רכב שנתמלאו בו הוראות [[סעיף 4(3)(ד) לפקודת הביטוח]].
: (ב) המבקש לרשום שינוי בעלות של רכב לפי [[תקנה 284]], ימציא לרשות הרישוי תעודות כאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) המבקש לרשום שינוי בעלות של רכב לפי [[תקנה 284א]], יציג בפני מקבל ההצהרה לפי דרישתו את הבקשה לרישום שינוי בעלות, שטר מכר, והתעודה כאמור בתקנת משנה (א).

@ 276. תקופת תוקף הרשיון (תיקון: תשכ&quot;א, תשכ&quot;ד-6, תשל&quot;ב-4, תש&quot;ם-7, תשנ&quot;ו-7, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ט)
: (א) רשיון רכב או חידושו יהיה לתקופה של שנה אחת או לתקופה קטנה משנה, אם אין הוראה אחרת בתקנה זו.
: (ב) רשיון רכב או חידושו לטרקטור יהיה לתקופה של שנתיים.
: (ב1) (((נמחקה).))
: (ג) לא יהיה תוקף לרשיון רכב אלא לתקופה שבעדה שולמה האגרה ובלבד שצורף לפנקס הרכב -
:: (1) אישור על תשלום אגרות והיטלים החתום בחותמת רשות הרישוי או בחותמת הבנק כאמור [[בתקנה 272]], או אישור המעיד על פטור מן האגרות וההיטלים האמורים;
:: (2) חותמת כשירות לתנועה כאמור [[בתקנה 274(א)]];
:: יראו רשיון בר-תוקף מיום תשלום האגרה ולא יהיה בתשלום האגרה כדי לתת תוקף לרשיון למועד שקדם ליום התשלום, אלא אם נאמר במפורש אחרת בתקנות אלה.
: (ד) נרשם רכב וניתן עליו רשיון לראשונה, מותר לתת את הרשיון לתקופה של פחות משנה; ובלבד שהאגרה שתשולם עליו תהיה בשיעור של ¹⁄₁₂ מאגרת הרשיון השנתית החלה על הרכב - לכל חודש מלא של תקופת תוקף הרשיון.

@ 276א. סייגים למתן רשיון רכב על אוטובוס או מונית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ה-2, תשמ&quot;ה-4, תשנ&quot;ג-5, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ג-10, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-6, תשנ&quot;ט-7, תשס&quot;ה-10, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;א-10)
: על אף האמור [[בתקנות 274]] [[ו-276]] לא יינתן רשיון רכב על -
: (1) אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, אלא אם כן ניתן עליו גם רשיון לפי [[תקנות 385]] [[או 388]];
: (2) מונית שאינה מסוג זוטובוס, ומונית שמתקיימות בה דרישות המפרט הטכני לרכב להסעת נכים שאישר מנהל אגף הרכב (בתקנה זו - מונית המיועדת להסעת נכים), אלא אם כן ניתן לגביהם רשיון לפי [[תקנה 490(א)(1) או (2)]];
: (3) מונית מסוג זוטובוס שאינה מיועדת להסעת נכים, אלא אם כן ניתן לגביה רשיון לפי [[תקנה 490(א)(2)]];
: (4) (((פקעה).)) &lt;!-- (((הוראת שעה מיום 2.5.2021 עד ליום 30.6.2021):)) מונית, אלא אם כן הותקן בה מונה אלקטרוני מן הסוג האמור באישור מונים למונית, מוכר מוסמך ונותן שירות מוסמך. --&gt;

@ 276ב. פטור (תיקון: תשכ&quot;ה-12, תשכ&quot;ה-14, תשכ&quot;ו-3, תש&quot;ל, תשל&quot;א-2, תשמ&quot;א-3, תשמ&quot;ד-4)
: מאגרת רישום ואגרת רשיון רכב פטור רכב של כל אחד מאלה:
: (1) עובדי ארגון האומות המאוחדות שהם אזרחי חוץ, ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר;
: (2) הפטריארך הלטיני;
: (3) הפטריארך היווני-האורתודוכסי;
: (4) הארכיבישוף האנגליקני;
: (5) הקוסטוס הפרנציסקני;
: (6) הפטריארך הארמני-האורתודוכסי;
: (7) הארכיבישוף של הכנסיה האתיופית האורתודוכסית;
: (8) הארכיבישוף הקופטי;
: (9) הארכיבישוף הסורי-האורתודוכסי;
: (10) הארכיבישוף המרוניטי;
: (11) הארכיבישוף היווני-הקתולי;
: (12) הארכיבישוף היווני-האורתודוכסי;
: (13) הבישוף הלטיני;
: (14) הראש הרוחני של העדה הדרוזית;
: (15) ראשי הדת הבהאית;
: (16) ראשי העדה האוונגלית–אפיסקופלית;
: (17) (((נמחקה);))
: (18) (((נמחקה).))

@ 276ג. סייגים למתן רשיון רכב פרטי ורכב מסחרי (תיקון: תשכ&quot;ז-4, תש&quot;ם-7)
: על אף האמור [[בתקנות 274]] [[ו-276]], לא יינתן רשיון לרכב [[שתקנה 364א]] חלה לגביו ולא יחודש רשיונו אלא אם נתקיימו הוראות [[התקנה האמורה]].

@ 276ד. תנאים לרישום רכב המשמש להובלת חומרים מסוכנים (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשנ&quot;א-11)
: (א) לא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת נוזל קורוזיבי ולא יינתן לו רשיון אלא אם נתמלאו בו הוראות תקן ישראלי מס' 819, ולא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת חומר מתלקח אלא אם נתמלאו בו הוראות תקן ישראלי מס' 922 ובעל הרכב המציא לרשות תעודת בדיקה ממעבדה מאושרת כמשמעותה [[בחוק התקנים, תשי&quot;ג-1953]].
: (ב) לא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת חומרים מסוכנים אלא אם הרכב עומד בדרישות שקבע מנהל אגף הרכב או מי שהוא הסמיך לכך בהודעה ברשומות.

@ 276ה. דרך רישום פרטי הרישיון להפעלת מונית (תיקון: תשע&quot;ד-11)
: (א) המבקש להירשם כבעל רכב ברישיון רכב הרשום או המיועד להירשם כמונית, יפרט בהודעה לרשות הרישוי בטופס הערוך לפי [[תוספת 13 חלק ב טופס 5|טופס 5 בתוספת השלוש עשרה]] ושנחתם בפני עורך דין כמפורט בטופס, את מספר הרישיון להפעלת מונית שישמש להפעלתה (להלן [[בפרק זה]] - רישיון הפעלה), וכן את שמו ומספר זהותו של בעל רישיון ההפעלה.
: (ב) רשות הרישוי תרשום ברישיון הרכב הרשום כמונית את פרטי רישיון ההפעלה ופרטי בעליו כאמור בתקנת משנה (א) (להלן [[בפרק זה]] - פרטי רישיון ההפעלה).
: (ג) התיר המפקח על התעבורה לפי [[סעיף 14ד לפקודה]] את העברתו של רישיון ההפעלה המצוין ברישיון הרכב הרשום כמונית, יודיע על כך לרשות הרישוי; רשות הרישוי תשנה את פרטי בעל רישיון ההפעלה ברישיון הרכב בהתאם להודעה האמורה ותשלח לבעל הרכב רישיון רכב שבו נרשם השינוי.

@ 277. תנאים מיוחדים ברשיון רכב (תיקון: תשכ&quot;ו, תש&quot;ע-17, תשע&quot;ה-4)
: ברשיון רכב רשאית רשות הרישוי להתנות, בין השאר, תנאים בענינים אלה:
: (1) קביעת מהירות מכסימלית שונה מזו שנקבעה בתקנות שהותקנו על פי [[הפקודה]];
: (2) קביעת סימון מיוחד לרכב;
: (3) ציוד, אביזרים ומכשירים, נוסף על הקבוע בתקנות שהותקנו על פי [[הפקודה]];
: (4) הגבלת העברת הבעלות על כלי רכב מחמת אי תשלום המכס, המסים, ההיטלים או האגרות החלים עליו וכן מחמת תניה כאמור הרשומה בתעודות הרישום של הרכב;
: (5) הגבלת העברת הבעלות על כלי רכב שהעברתו הוגבלה או הותנתה בידי רשות מוסמכת לפי [[פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]], וכל עוד ההגבלה או התנאי כאמור בתוקפם;
: (6) הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שהותקן בו מיתקן לשימושו הייחודי של בעל הרכב וכל עוד הוא מותקן בו;
: (7) הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שרשות הרישוי פטרה אותו מהוראות [[חלק ד']] לפי [[תקנה 269]];
: (8) הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שרשות הרישוי התירה לבעליו שימוש בציוד חריג לפי [[תקנה 315]];
: (9) הגבלת העברת בעלות ברכב המיועד לניסוי;
: (10) הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שנמסרה לבעליו הודעה כאמור [[בתקנה 306א(ב)]] והוא לא תוקן בהתאם להנחיות היצרן.

@ 278. מתן רשיון רכב מיוחד
: (א) רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לתת רשיון רכב מיוחד וכן לוחיות-זיהוי לצורך נסיעה חד-פעמית של רכב מסויים שאין עליו רשיון רכב בר-תוקף ולקבוע בו תנאים לאחר שמבקש הרשיון -
:: (1) מסר הצהרה על מצבו התקין של הרכב;
:: (2) מילא אחרי הוראות [[תקנה 275]];
:: (3) שילם את האגרה הקבועה.
: (ב) הרשיון האמור יהיה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות.

@ 279. פטור גרור חקלאי מחובת רישום ורשיון (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ד-4, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א)
: (א) בעלו של גרור חקלאי וכן מחזיקו פטורים מחובת רישום ורשיון רכב לפי [[סעיף 2 לפקודה]], אם -
:: (1) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,500 ק&quot;ג, ארכו הכולל לרבות יצול החיבור אינו עולה על 500 ס&quot;מ, רחבו הכולל אינו עולה על 220 ס&quot;מ וגבהו הכולל לרבות המטען אינו עולה על 380 ס&quot;מ;
:: (2) נתמלאו בו הוראות [[תקנות 321]], [[322]], [[340 עד 342]], [[344]], [[345]], [[351]], [[372]], [[374]] [[ו-375]];
:: (3) הגרור מצוייד בנעלי בטחון הקשורות אליו בשרשראות;
:: (4) שם בעליו של הגרור ומענו וכן משקלו הכולל המותר רשומים על דפנו הימנית או מאחוריו על רקע שחור באותיות וספרות לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ&quot;מ לפחות ורחבה 20 מ&quot;מ לפחות.
: (ב) בעליה של מכונה נגררת וכן מחזיקה פטורים מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי [[סעיף 2 לפקודה]], אם נתמלא בה האמור בתקנת משנה (א)(2), (3) ו-(4).
: (ג) בעלה ומחזיקה של מכונה נגררת חקלאית (להלן בתקנת משנה זו - מכונה חקלאית) שמשקלה הכולל המותר מ-1((,))001 ק&quot;ג עד 3((,))000 ק&quot;ג, פטורים מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי [[סעיף 2 לפקודה]], אם נתקיימו בה תנאים אלה:
:: (1) במכונה החקלאית נתמלא האמור בתקנת משנה (א)(2)(3) ו-(4);
:: (2) מכונה חקלאית שמשקלה הכולל המותר מ-1,001 ק&quot;ג עד 2,000 ק&quot;ג - תיגרר על ידי טרקטור שמשקלו העצמי מ-2,301 ק&quot;ג עד 3,200 ק&quot;ג (קבוצה 3 בסיווג שקבעה רשות הרישוי);
:: (3) מכונה חקלאית שמשקלה הכולל המותר מ-2,001 ק&quot;ג עד 3,000 ק&quot;ג - תיגרר על ידי טרקטור שמשקלו העצמי מ-3,201 ק&quot;ג ויותר (קבוצה 4 בסיווג שקבעה רשות הרישוי);
:: (4) עלה רוחב המכונה החקלאית על 250 ס&quot;מ - תישא בחזיתה שלט בגודל 35×125 ס&quot;מ שעליו כתוב &quot;זהירות רכב רחב&quot;, ובזמן תאורה יותקנו בה פנסי רוחב ותאורה היקפית כאמור [[בתקנה 85(ג)(1)]];
:: (5) עלה רוחב המכונה החקלאית על 340 ס&quot;מ יקויים בה האמור [[בתקנה 85(ג)(2)]];
:: (6) עלה גובה המכונה החקלאית על 400 ס&quot;מ ועד 480 ס&quot;מ, לא תנוע בדרכים אלא אם קוים בה האמור [[בתקנה 85(ד)(1) ו-(2)]];
:: (7) בנוסף לאמור בפסקאות (5) ו-(6), לא יניע אדם מכונה חקלאית בדרך אלא בכפוף להוראות תקנות אלה, ולא יניע אדם מכונה חקלאית בדרכים שנאסרה בהן התנועה בהודעה שהודיע המפקח על התעבורה ברשומות;
:: (8) קצין משטרה כהגדרתו [[בתקנה 85(ז)]] רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה חקלאית שמשקלה או מידתה חורג מהאמור בתקנת משנה זו;
:: (9) אורך הטרקטור הגורר והמכונה החקלאית ביחד לא יעלה על 15.50 מטר;
:: (10) במכונה החקלאית יהיו מחווני כיוון ואורות בלימה שיופעלו מהטרקטור הגורר, הם יהיו ניידים וניתנים להסבה על נקלה;
:: (11) המכונה החקלאית כשירה לתנועה ובידי הנוהג בטרקטור הגורר אישור ממוסך מורשה או ממעבדה מוסמכת כי המכונה החקלאית נבדקה בשנה האחרונה וכי היא כשירה לתנועה.

@ 280. פטור מכונה ניידת מחובת רישום ורשיון (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;א, תשכ&quot;ו-7, תשל&quot;א-4, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-19)
: (א) בעליה ומחזיקה של מכונה ניידת אשר לפי מבנה אינה מסוגלת לנוע במישור במהירות העולה על 40 ק&quot;מ לשעה או הרשומה לפי [[חוק רישום ציוד הנדסי, התשי&quot;ז-1957]], פטור מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי [[סעיף 3 לפקודה]], אם -
:: (1) נתמלאו בה הוראות [[תקנות 317]], [[318]], [[319]], [[320]], [[321]], [[322]], [[334]], [[335]], [[336]], [[337]], [[338]], [[339]], [[340]], [[341]], [[342]], [[344]], [[345]], [[350]], [[351]], [[352]], [[357]], [[361]], [[367]], [[370]];
:: (2) שם בעליה ומענו ומשקלה הכולל המותר רשומים על הדופן הימנית או מאחור על רקע שחור באותיות וספרות לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ&quot;מ לפחות ורחבה 20 מ&quot;מ לפחות, או היא נושאת לוח מספר כקבוע [[בסעיף 7 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי&quot;ז-1957]];
:: (3) (((נמחקה).))
: (ב) לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן הוא מחזיק:
:: (1) ברשיון נהיגה בר-תוקף לפי [[תקנות 179]] [[או 180]];
:: (2) בתעודה שניתנה לו מאת מוסך מורשה כי המכונה הניידת נבדקה בשנה האחרונה ונמצאה כשירה לתנועה וכי נתמלאו בה ההוראות האמורות בפסקאות (1) ו-(2) בתקנת משנה (א);
:: (3) בתעודת ביטוח כמשמעותה [[בפקודת הביטוח]].
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), הנוהג במכונה ניידת רגלית פטור מחובת רישיון נהיגה.

@ 281. רישום או חידוש רשיון לרכב מיושן ולרכב באבדן גמור (תיקון: תשכ&quot;ב, &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ב-2, תשכ&quot;ב-4, תשכ&quot;ג-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ו-4, תשכ&quot;ח, תשל&quot;ה-2, תש&quot;ם-5, תשמ&quot;ב-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ה-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ט-7, תש&quot;ן-4, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ב-6, תשנ&quot;ו-7, תשס&quot;ה-7, תשס&quot;ה-19, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט-10, תשע&quot;ט-12)
: (א) לא יינתן ולא יחודש רשיון רכב -
:: (1) לרכב באבדן גמור;
:: (2) למונית - בתום שתים עשרה שנים משנת ייצורה;
:: (3) לרכב נוסעים פרטי המשמש להוראת נהיגה - בתום עשר שנים משנת ייצורם;
:: (3א) לאמבולנס, למעט אמבולנס מהסוג האמור בפסקה (7) - בתום חמש עשרה שנים משנת ייצורם;
:: (4) לרכב חילוץ שמשקלו הכולל המותר עד 16,000 ק&quot;ג - בתום תשע עשרה שנים משנת ייצורו;
:: (5) לאוטובוס ולטיולית - בתום עשרים שנים משנת ייצורו;
:: (6) לאופנוע להגשת עזרה ראשונה - בתום שבע שנים משנת ייצורו;
:: (7) לאמבולנס שמוגן נגד ירי או בעל הנעה על כל הגלגלים - בתום תשע עשרה שנים משנת ייצורו.
: (ב) רשיון לרכב מיושן ולמונית בתום עשר שנים משנת ייצורה יהיה לששה חודשים ובלבד שבעל הרכב יציג לפני בדיקת הרכב תעודה כאמור [[בתקנה 273(ו)]], ולגבי רכב חילוץ שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק&quot;ג, ימציא בעלו, אחת לשנה, גם אישור ממעבדה מוסמכת, על פי המפרט שקבע מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בתוך שלושה חדשים לפי מועד הבדיקה ונמצא במצב תקין.
: (ג) לא יחודש רשיון לרכב מיושן אם חלפו שנתיים מיום שפג רשיונו.
: (ד) האמור בתקנת משנה (ג) לא יחול על רכב מסוג M1‏, N1‏, L‏, O1 ו-N2 שמשקלו הכולל המותר לא עולה על 6,000 ק&quot;ג ובלבד שבעל הרכב המציא תעודה כאמור [[בתקנה 273(ו)]] ואישור ממעבדה מוסמכת או תעודת בדיקה שניתנה בידי מנהל מקצועי של מפעל בודק, על פי מפרט שקבע מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בתוך שלושה חדשים לפי מועד הבדיקה ונמצא במצב תקין.

@ 281א. רכב אספנות (תיקון: תשנ&quot;א-11, תשס&quot;ה-19, תשס&quot;ט-13, תשע&quot;ח-8)
: (א) רשיון לרכב אספנות יהיה לשנים עשר חדשים, בכפוף לאמור [[בתקנה 273]] [[ו-273ד]], ובלבד שבעלו יציג תעודה, כאמור [[בתקנה 273(ו)]], פעם אחת בשנה.
: (ב) בעל רכב אספנות יתקין בו לוחית זיהוי שתכלול את המילים &quot;רכב אספנות&quot;.
: (ג) רכב אספנות לא ינוע בדרך בשעות 07.00 ועד 09.00 בימים א' עד ה' שאינם חלים בחג או במועד.
: (ד) (((נמחקה).))
: (ה) רכב אספנות פטור מתשלום אגרה בעד תקופה שבה לא היה רשיון הרכב תקף.
: (ו) לא יסיע אדם באוטובוס, שצוין ברישיון הרכב כרכב אספנות, יותר משישה נוסעים.
: (ז) (((נמחקה).))

@ 282. בדיקה ואישור של מפרטי רכב (תיקון: תשל&quot;ז-7, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-7, תשנ&quot;ז-8, תשנ&quot;ט-8, תשס&quot;ג-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-19, תשס&quot;ח-5, תשס&quot;ט-3, תשס&quot;ט-11, תש&quot;ע, תש&quot;ע-17, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-8, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ה-6, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט-8, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-8, תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-15, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-8, תשפ&quot;ד-10, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-4)
: (א) לא יירשם רכב ולא יינתן עליו רישיון, אלא אם כן -
:: (1) עמד בדרישות החובה בענינים המפורטים בתקנת משנה (ד);
:: (2) רשות הרישוי בדקה ואישרה כי באב טיפוס של אותו דגם רכב התקיימו כל התנאים האמורים בתקנות אלה לאותו סוג רכב וכי הומצא לרשות הרישוי אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) לרכב שיוצר על פי תקינה אירופית - תעודה מאת מעבדה מוסמכת;
::: (ב) לרכב שיוצר על פי התקינה הפדרלית של ארצות הברית - אישור ממינהל הבטיחות האמריקני המעיד כי הרכב עומד בדרישות התקינה הפדרלית של ארצות הברית;
::: (ג) לרכב מסוג M1‏, M2‏, N1 ו-N2 שיוצר על פי התקינה הקנדית - אישור ממשרד התחבורה הקנדי או מורשה מטעמו המעיד כי הרכב עומד בדרישות התקינה הקנדית;
::: (ד) תעודה המעידה על רישום הרכב באחת ממדינות הקהילה האירופית או בארצות הברית ולגבי רכב מסוג M1‏, M2‏, N1 ו-N2 - תעודה המעידה על רישום הרכב בקנדה;
::: (ה) כל תעודה אחרת לפי דרישת רשות הרישוי לצורך הוכחת עמידת האב טיפוס של אותו דגם רכב בכל התנאים האמורים בתקנות אלה לאותו סוג רכב ולצורך הוכחה כי הרכב תואם את האב טיפוס של אותו דגם רכב;
:: (3) טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו; ואולם רשות הרישוי תרשום רכב ותיתן עליו רישיון אף בחלוף התקופה האמורה, אם התקיים בו אחד מאלה:
::: (א) הרכב יוצר בידי כמה יצרנים והושלם תהליך ייצורו, המוגדר בהנחיות האיחוד האירופי (EC), המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ובאתר האינטרנט של המשרד, כרכב שיוצר בשלבים (multi-stage) (להלן - רכב שיוצר בשלבים) כדלהלן:
:::: (1) רכב מסוג M או N שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק&quot;ג, או מסוג M או N שסווג כאמבולנס או כרכב עבודה שטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם;
:::: (2) רכב עבודה אשר ייעודו כיבוי אש ומשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק&quot;ג ורכב עבודה אשר ייעודו משאבת בטון, עגורן שאינו אינטגרלי, שמשקלו הכולל המותר עולה על 25,000 ק&quot;ג - שטרם חלפו 30 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם;
::::: (((הוראת שעה מיום 19.2.2026 עד יום 30.4.2028):)) רכב עבודה אשר ייעודו כיבוי אש ומשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק&quot;ג ורכב עבודה אשר ייעודו משאבת בטון, שמשקלו הכולל המותר עולה על 25,000 ק&quot;ג - שטרם חלפו 30 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם;
:::: (2א) (((הוראת שעה מיום 19.2.2026 עד יום 30.4.2028):)) רכב עבודה אשר ייעודו עגורן שאינו אינטגרלי שמשקלו הכולל המותר עולה על 25,000 ק&quot;ג - שטרם חלפו 50 חודשים ממועד ייצור השלדה שלו;
:::: (3) (((נמחקה);))
:::: (4) רכב ממוגן ירי, רכב מסוג O, רכב נכים ורכב מסוג T2 - שטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו, (((הוראת שעה לשנה מיום 20.1.2025):)) ולעניין רכב מסוג O שסווג כרכב שייעודו מיתקן נייד לקבלת טיפול רפואי כחלק מבית חולים שדה - טרם חלפו 19 שנים ממועד ייצורו;
:::: (5) עגורן נייד - שטרם חלפו 60 חודשים ממועד ייצורו;
:::: (6) (((פקעה);))
::: (א1) (((נמחקה);))
::: (ב) הרכב הוא מהסוגים המנויים [[חוק רישוי שירותים=|בסעיף 33(א) לחוק הרישוי]] שניתן עליו רישיון ייבוא לפי [[סעיף 33(ב) לחוק האמור]] (להלן - יבוא אישי), וטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו, או אם מועד ייצורו אינו ידוע - מהמועד שבו נרשם הרכב לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ;
::: (ג) הרכב הוא מהסוגים המנויים [[בסעיף 33(א) לחוק הרישוי]], O1 ו-O2 יובא בידי תייר, תושב חוץ או תושב חוזר וטרם חלפו 4 שנים ממועד ייצורו, או אם מועד ייצורו אינו ידוע - מהמועד שבו נרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ;
::: (ד) הרכב מסוג M ו-N שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,500 ק&quot;ג ורכב מסוג O1 ו-O2 יובא בידי עולה חדש, נציג או נציגות של האומות המאוחדות, או נציג או נציגות של מדינת חוץ;
::: (ה) הרכב הוא רכב אספנות שיובא או רכב שניתן עליו רישיון יבוא לתקופה קצובה;
::: (ו) הרכב הוא של צבא הגנה לישראל, של שירות הביטחון הכללי, של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של משטרת ישראל, של כנסת ישראל או רכב לכיבוי אש או לטיפול בחומר מסוכן, כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]], של הרשות הארצית לכבאות והצלה, וטרם חלפו 12 שנים ממועד ייצורו;
::: (ז) רכב שיוצר בארץ על ידי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו כהגדרתו [[בחוק הרישוי]], למעט רכב כאמור שיוצר בשלבים - שטרם חלפו 24 חודשים מהיום שבו אישרה רשות הרישוי כי באב טיפוס של אותו דגם רכב התקיימו כל התנאים האמורים לפי תקנת משנה (א)(2);
::: (ח) רכב המיועד לניסוי;
::: (ט) הרכב הוא מסוג N או O ומתקיימים כל אלה:
:::: (1) הרכב מיועד לביצוע עבודת תשתית בפרויקט תשתית לאומי;
:::: (2) הרכב יירשם על שם תאגיד הרשום במדינת חוץ;
:::: (3) לרכב רישיון רכב תקף במדינת חוץ;
:::: (4) רישיון הרכב לא יחודש בחלוף 3 שנים ממועד רישומו לראשונה אלא אם כן אישר מנהל אגף הרכב את הארכת תוקפו של הרישיון לתקופה שלא תעלה על 5 שנים ממועד רישומו לראשונה;
::: (י) הרכב הוא רכב שהיה ברשותו של הכוח הרב-לאומי, כהגדרתו [[בחוק חסינויות וזכויות (הכוח הרב-לאומי), התשמ&quot;ב-1982]], וטרם חלפו 8 שנים ממועד ייצורו;
::: בפסקה זו,
:::- &quot;רכב&quot; - למעט רכב מסוג T1 ו-T3, רכב שטח;
:::- &quot;עגורן נייד&quot; - מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה אינטגרלית שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טון מטר;
:::- &quot;רכב נכים&quot; - רכב מסוג M1‏, M2‏, N1 ו-N2 שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק&quot;ג המיועד לנהיגה על ידי נכה או הסעתו בכיסא גלגלים בעל רישיון ייצור רכב ושיווקו כהגדרתו [[בחוק הרישוי]] באישור מעבדה מוסמכת ביצע בו שינויי מבנה, בין השאר, מסוג הנמכת רצפה, התקנת אמצעי עיגון, התקנת מיתקן הרמה וצוין ברישיונו שימוש ייעודי לנכים;
&lt;!-- ::: ((לפי תקנות התעבורה (הוראת שעה מס' 3), התש&quot;ף-2020, על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), לגבי רכב שיובא לארץ לפי [[פרק ד' לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]], והמועד האחרון לרישומו בארץ חל בתקופה מיום 22.3.2020 עד ליום 19.6.2020 המועד האחרון לרישומו ידחה עד יום 31.3.2021.)) --&gt;
&lt;!-- ::: ((לפי תקנות התעבורה (הוראת שעה מס' 3), התש&quot;ף-2020, על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), לגבי רכב שיובא לארץ לפי [[פרק ד' לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]], והמועד האחרון לרישומו בארץ חל בתקופה מיום 20.6.2020 עד ליום 31.3.2021 ולפי דיווחי רשויות המס הגיע לנמל בישראל עד ליום 31.3.2020 המועד האחרון לרישומו ידחה עד יום 31.3.2021 ויחולו הוראות אלה: {{ש}} (1) היבואן המסחרי ימסור ללקוח שקנה ממנו רכב כאמור, לפני חתימת העסקה לרכישת הרכב, מידע בכתב לעניין מועד הייצור של הרכב (חודש ושנה); {{ש}} (2) היבואן המסחרי ייתן לרכב את האחריות שנתן יצרן הרכב, ממועד מסירתו ללקוח; {{ש}} לעניין הוראות אלה, &quot;יבואן מסחרי&quot; - &quot;יבואן מסחרי&quot; - כהגדרתו [[בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]].)) --&gt;
&lt;!-- ::: ((לפי תקנות התעבורה (הוראת שעה מס' 3), התשפ&quot;א-2020, על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), לגבי רכב שיובא לארץ לפי [[פרק ד' לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]], והמועד האחרון לרישומו בארץ חל בתקופה מיום 15.9.2020 עד ליום 30.11.2020 המועד האחרון לרישומו ידחה ב-60 יום.)) --&gt;
&lt;!-- ::: ((לפי תקנות התעבורה (הוראת שעה מס' 4), התשפ&quot;א-2020, על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), לגבי רכב שיובא לארץ לפי [[פרק ד' לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]], והמועד האחרון לרישומו בארץ חל בתקופה מיום 28.12.2020 עד ליום 30.4.2021 המועד האחרון לרישומו ידחה ב-60 יום.)) --&gt;
&lt;!-- ::: ((לפי תקנות התעבורה (הוראת שעה) (מס' 7), התשפ&quot;א-2021, על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), לגבי רכב שיובא לארץ לפי [[פרק ד' לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]], שהמועד האחרון לרישומו הסתיים באחד מהמועדים כמפורט להלן ואשר הונפק לו רישיון רכב מיוחד לפי [[תקנה 278(א)]], יידחה מועד רישומו כמפורט לצדו - {{ש}} (1) לפני יום 3.5.2021 - יידחה המועד בשלושה חודשים מיום 3.5.2021; {{ש}} (2) ביום 31.5.2021 - יידחה המועד בשלושה חודשים מהיום שבו חלף מועד הרישום.)) --&gt;
:: (4) יצוין ברישיון הרכב מועד עליית הרכב לכביש כמפורט להלן:
::: (א) ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושלא נרשם לתנועה בדרכים במדינת חוץ - מועד רישום הרכב בארץ או שנים עשר חודשים ממועד ייצור הרכב, המוקדם מבין השניים;
::: (ב) ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושנרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ - שנים עשר חודשים ממועד ייצור הרכב או מועד הרישום לראשונה לתנועה בדרכים ממדינת החוץ, המוקדם מבין השניים;
::: (ג) ברכב שיוצר בשלבים, שנרשם בארץ לראשונה ולא נרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ - מועד ייצור הרכב ועד להשלמת תהליך הייצור - מועד רישום הרכב בארץ;
::: (ג1) ברכב מסוג T, שנרשם בארץ לראשונה ולא נרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ - מועד רישום הרכב בארץ;
::: (ד) ברכב אספנות - שנת ייצור הרכב (model year) המופיעה ברישיון הרכב שניתן לרכב במדינת חוץ או שנת הייצור של הרכב המיוצגת בספרה עשירית של מספר השלדה של הרכב לפי תקן ISO 3779 או מפרט SAE J272;
::: בתקנת משנה זו, &quot;מועד ייצור&quot; - היום האחרון בחודש שבו הושלם ייצור הרכב או השלדה, לפי העניין;
:: (4א) רשות הרישוי ציינה ברישיון הרכב, במועד רישומו לראשונה, מידע בדבר הרכב בהתאם לנתוניו במועד הרישום לראשונה, הכול כמפורט להלן:
::: (1) ברכב שמתקיים בו האמור בהגדרה &quot;רכב חדש&quot; או בהגדרה &quot;רכב שנרשם במדינת חוץ&quot; כהגדרתם בחוק רישוי שירותים - את המילים &quot;רכב חדש&quot;;
::: (2) ברכב שלא מתקיים בו האמור באחת מההגדרות שבפסקת משנה (1) - את המילים &quot;רכב משומש&quot;;
:: (5) הרכב הוא רכב שיובא ביבוא אישי למעט רכב אספנות ורכב שיובא בידי נציג או נציגות של האומות המאוחדות או נציג או נציגות של מדינת חוץ וניתנה עליו תעודת בדיקה כמשמעותה [[בתקנה 309]];
:: (6) הרכב הוא רכב שייבא יבואן זעיר ובלבד שאינו רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ וניתנה על הרכב תעודת בדיקה כמשמעותה [[בתקנה 309]]; לעניין זה, &quot;יבואן זעיר&quot;, &quot;רכב חדש&quot;, &quot;רכב שנרשם במדינת חוץ&quot; - כהגדרתם [[בחוק רישוי שירותים]].
: (א1) על אף האמור ברישה של פסקה (3) לתקנת משנה (א), רכב שיובא על ידי יבואן מסחרי והתקופה של 12 חודשים ממועד ייצור הרכב הסתיימה בעת שהיתה בתוקף ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], יירשם ויינתן עליו רישיון אם טרם חלפו 13 חודשים ממועד ייצורו; לעניין זה, &quot;ההכרזה על מצב מיוחד בעורף&quot; - לרבות ההכרזה שניתנה ביום י' בתמוז התשע&quot;ד (8 ביולי 2014).
: (ב) מנהל אגף הרכב רשאי לקבוע תקנים והוראות נוהל לרכב או לחדשם מזמן לזמן לכל אחת מדרישות החובה האמורות בתקנה זו ואת התנאים להוכחת עמידת הרכב בדרישות כאמור; התקנים הוראות הנוהל והתנאים האמורים יעמדו לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד.
: (ג) התקנים והוראות הנוהל האמורים בתקנת משנה (ב) יהיו מבוססים על הנחיות האיחוד האירופי (EC) או על דרישות התקינה הפדרלית של ארצות הברית של אמריקה ולגבי רכב מסוג M1 ו-N1 על דרישות התקינה הקנדית, וכן על התקינה הישראלית.
: (ד) דרישות החובה לענין תקנת משנה (א) הן לענינים כמפורט להלן ולכל עניין אחר הנוגע לתקינת הרכב, ייצור הרכב ורישום ורישוי הרכב במדינת חוץ:
:: (1) רמת רעש;
:: (2) זיהום אוויר;
:: (3) מכלי דלק או הגנה תת-רכבית אחורית;
:: (4) משטח לוחית רישוי אחורית;
:: (5) מערכת היגוי - Steering Effort;
:: (6) צירים ונועלי דלתות;
:: (7) צופר;
:: (8) ראות אחורית - Rear Visibility;
:: (9) מעצורים;
:: (10) תאימות אלקטרו-מגנטית - Suppression (Radio)‎;
:: (11) עשן דיזל - Diesel Smoke;
:: (12) התאמת מבנה פנימי - Interior Fittings;
:: (13) מניעת גניבות ואימובילייזר;
:: (14) הגנת הגה - Protective Steering;
:: (15) חוזק כיסא;
:: (16) פרופיל חיצוני לכלי הרכב - Exterior Projections;
:: (17) מד אוץ והילוך אחורי - Speedometer and Reverse Gear;
:: (18) טבלת זיהוי - Plates (Statutory)‎;
:: (19) נקודות עיגון לחגורות - Seat Belt and Anchorages;
:: (20) הרכבה של תאורה ואבזרי תאורה - Installation of Lighting and Light Signalling Devices;
:: (21) מחזיר אור - Retro Reflectors;
:: (22) נורות רכב - End-Outline, Front-Position (side), Rear-Position (side), Stop, Side Marker, Daytime Running Lamps;
:: (23) נורות כיוון - Direction Indicator;
:: (24) נורות ללוחית רישוי אחורית;
:: (25) פנסי חזית (כולל נורה) - Headlamps (Including Bulbs)‎;
:: (26) פנס ערפל בחזית הרכב - Front Fog Lamps;
:: (27) וו גרירה - Towing Hooks;
:: (28) פנס ערפל אחורי;
:: (29) פנס לנסיעה אחורית;
:: (30) פנס חניה - Parking Lamps;
:: (31) חגורות בטיחות;
:: (32) שדה ראיה קדמי;
:: (33) זיהוי בקרת הרכב - Identification of Control;
:: (34) מערכת מזרים אוויר להפשרת כפור והפגת אדים משמשת החזית - Defrost/Demist;
:: (35) מערכת מגבי שמשות ומנגנון להתזת מים לשמשת החזית - Wash/Wipe;
:: (36) מערכת חימום;
:: (37) מגיני בוץ וכנפיים לרכב נוסעים - Wheel Guards;
:: (38) משענת ראש - Head Restraints;
:: (39) פליטת CO₂ וצריכת דלק - CO₂ Emissions/Fuel Consumption;
:: (40) הספקי מנוע;
:: (41) זיהום אוויר ממנועי דיזל - Diesel Emissions;
:: (42) הגנה צדית של רכב מפני התנגשות - Lateral Protection;
:: (43) התקנים למניעת התזת מים ובוץ - Spray-Suppression Systems;
:: (44) קביעת מידות ועומסים לרכב מסוג M1;
:: (45) בטיחות שמשות;
:: (46) צמיגים;
:: (47) מגביל מהירות;
:: (48) קביעת מידות ועומסים נוסף על האמור בסעיף 44;
:: (49) פרופיל מבנה חיצוני לכלי הרכב מסוג N‏ - External Projections of Cabs;
:: (50) צימודים מכניים - Couplings;
:: (51) עמידות באש - Flammability;
:: (52) אוטובוסים - Buses and Coaches;
:: (53) עמידות בהתנגשות חזיתית - Frontal Impact;
:: (54) עמידות בהתנגשות צד - Side Impact;
:: (55) כלי רכב המיועד להובלת חומרים מסוכנים - Vehicles Intended for the Transport of Dangerous Goods;
:: (56) הגנה תת-רכבית קדמית;
:: (57) הגנת הולכי רגל - Pedestrian Protection;
:: (58) מערכת בקרת יציבות.
: (ד1) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאית רשות הרישוי לרשום ולתת רישיון רכב לרכב המיועד לניסוי, לרכב ייחודי המיועד לצרכים ביטחוניים ולרכב ייחודי כהגדרתו &lt;!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:32007L0046|--&gt;בדירקטיבה ‎2007/46/EC&lt;!--]]--&gt;, גם אם הרכב אינו עומד בכל דרישות החובה, בהתאם להוראות נוהל שקבע מנהל אגף הרכב המבוססות על &lt;!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:32007L0046|--&gt;דירקטיבה ‎2007/46/EC&lt;!--]]--&gt;, על עדכוניה, אשר עומדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד.
: (ה) אגרה בעד בדיקה ומתן אישור כאמור בתקנה זו תהיה כמפורט [[בפרט 21 בחלק ג' בתוספת הראשונה]] ותשולם בידי מבקש אותה בדיקה.

=== סימן א(('))1: דלק, רעש, זיהום אויר והפרעות קשר לרכב (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשמ&quot;ה-4, תשנ&quot;ב-3) ===

@ 282א. תנאים לרישום רכב (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ו-4, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ב-4, תשנ&quot;ג-10, תשנ&quot;ד-6, תשנ&quot;ו-2, תשע&quot;ה-6, תשע&quot;ט-8)
: (א) לא יירשם רכב מנועי אלא אם כן עמד, לענין מניעת זיהום אויר, תצרוכת והתאמת דלק ומניעת רעש, בתנאים האמורים [[בחלק ג' שבתוספת השניה]]; לענין זה, &quot;רכב מנועי&quot; - רכב מנועי המופעל במנוע בנזין, ושהמהירות המתוכננת על ידי יצרנו עולה על 50 קמ&quot;ש ורכב מנועי המופעל במנוע דיזל שהמהירות המתוכננת על ידי יצרנו עולה על 25 קמ&quot;ש, למעט טרקטור ומכונה ניידת.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי מנהל אגף הרכב להתיר רישום רכב המיוצר בארצות הברית של אמריקה (להלן - ארה&quot;ב), קנדה או מקסיקו משנת ייצור 1995 או לאחריה, שאינו עומד בתנאים האמורים [[בחלק ג' לתוספת השניה]], אם הוכח להנחת דעתו כי הרכב מיוצר על פי התקנים הפדרליים של ארה&quot;ב והוא הותר לשיווק בארה&quot;ב, או לגבי רכב מסוג M1‏, N1 ו-N2 כי הרכב מיוצר על פי התקנים של קנדה והוא הותר לשיווק בקנדה.

@ 282ב. רפידות בלם ומצמד (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-3, תשס&quot;ה-4)
: (א) לא יירשם רכב ששנת ייצורו 1991 ואילך ולא יחודש רשיונו של רכב ביום 1 בינואר 1992 או לאחריו אלא אם כן במערכת הבלמים ובמצמד מותקנות רפידות כמפורט [[בפרט 11 שבחלק ג' בתוספת השניה]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל אגף הרכב, כפי שייראה לו בנסיבות הענין, להתיר כי ברכב מסוים יותקנו רפידות אחרות.

@ 282ג. מניעת הפרעות קשר (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ד-4, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג-10)
: רכב מנועי, למעט טרקטור ומכונה ניידת, ששנת ייצורו 1981 או לאחריה, שבו המנוע בעל הצתה חשמלית, יעמוד בתקנים כמפורט [[חלק ג לתוספת השנייה|בפרק (([צ&quot;ל: בחלק])) ג' בתוספת השניה]], למניעת הפרעות קשר אלחוטי.

@ 282ד. רישום רכב עם מנוע דיזל (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג-9, תשנ&quot;ד-6, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ז-7)
: לא יירשם לראשונה רכב עם מנוע דיזל ששנת ייצורו 1993 או לפניה.

@ 282ה. (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-3) : (((בוטלה).))
@ 282ו. (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-3) : (((בוטלה).))
@ 282ז. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב-3) : (((בוטלה).))
@ 282ח. (תיקון: תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-3) : (((בוטלה).))

=== סימן ב': שינויים ברישום רכב ===

@ 283. אישור לרישום שינוי בעלות (תיקון: תש&quot;ל-10, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ב-4, תשל&quot;ב-7, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ו-3, תשמ&quot;ג-2, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ו)
: (א) רשות הרישוי תאשר רישום שינוי בעלות ברכב לאחר שהוכח, להנחת דעתה, כי שולמו כל האגרות והמסים החלים עליו, לפי הענין, כי הוסרה הגבלה לפי [[תקנה 277(4)]], כי הוסר מהרכב משכון או עיקול ולא קיימת הגבלה אחרת לרישום השינוי.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי לאשר רישום שינוי בעלות ברכב כאשר ההגבלה טעונה, על פי דין, רישום ברשיון הרכב גם לאחר שינוי רישומו.

@ 283א. הגבלה על העברת בעלות (תיקון: תשס&quot;ח-5)
: לא תועבר לראשונה, בעלות ברכב שיובא בידי נציג או נציגות של מדינת חוץ, אם חלפו 12 שנים ממועד עליית הרכב לכביש כמשמעותו [[בתקנה 282(א)(4)]], וברכב שיובא בידי נציג של האומות המאוחדות - אם חלפו 5 שנים מהמועד האמור; האמור בתקנה זו לא יחול על העברת בעלות ברכב בבעלות נציג של מדינת חוץ לנציג של מדינת חוץ או על העברת בעלות ברכב בבעלות נציג של האומות המאוחדות לנציג של האומות המאוחדות.

@ 284. רישום שינוי בעלות ברכב (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ב-4, תשל&quot;ו-3, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-4, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ו-10, תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-13, תשפ&quot;ו-3)
: (א) נמכר רכב הרשום לפי [[הפקודה]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) בעל הרכב וקונה הרכב יפנו לבנק שבו מצוי מסוף מקוון (On Line) אל רשות הרישוי ([[בסימן זה]] - בנק מקוון) ויזהו עצמם בפני פקיד הבנק;
:: (2) הוכח לפקיד הבנק מקוון כי אין הגבלה כמשמעותה [[בתקנה 283(א)]] לגבי רישום שינוי הבעלות, ימסור לצדדים טופס לאישור שינוי בעלות (להלן - שטר מכר) שבו הודפסו פרטי הצדדים ופרטי הרכב;
:: (2א) בעל רישיון סחר כמשמעותו [[בתקנה 291(ב)]] (להלן - בעל רישיון סחר), שצוינה בו המטרה הקבועה [[בתקנה 293(5א)]] הקונה רכב לצורך מסחר בו, יציג לפני פקיד הבנק המקוון את רישיון הסחר שלו ופרטיו יודפסו על שטר המכר;
:: (3) לאחר שחתמו הצדדים על שטר המכר, ישלם מבקש רישום שינוי הבעלות אגרה בשיעור הקבוע [[בחלק ג' בתוספת הראשונה]], לפי סוג הרכב;
:: (4) מששולמה אגרת רישום שינוי הבעלות ימסור פקיד הבנק המקוון לצדדים קבלה על תשלום האגרה אשר תצורף לרשיון הרכב ותהווה אישור על רישום הבעלות החדשה ברכב; הבנק יעביר העתק מהקבלה לרשות הרישוי;
:: (5) הוכח לפקיד הבנק המקוון כי יש הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות, יודיע על כך לצדדים ויפסיק טיפולו בבקשה.
: (ב) רכב כאמור בתקנת משנה (א)(2א), שנרשם על שם בעל רישיון סחר, יראוהו, עם רישומו, כרכב שהשימוש בו הופסק לפי [[תקנה 290]], ופקיד הבנק המקוון ירשום זאת בשטר המכר.
: (ג) על אף האמור בתקנה זו, רשות הרישוי רשאית לאשר לבעל רישיון סחר, שלפי המידע שבידה ביקש לרשום לגבי כלי הרכב הרשומים על שמו או על שם רישיון סחר שבבעלותו מעל 500 שינויי בעלות בשנה בממוצע בשלוש השנים שקדמו למתן האישור, לבקש את רישום שינוי הבעלות בכלי רכב הרשומים על שמו לפי המפורט להלן:
:: (1) בעל רישיון הסחר (בתקנת משנה זו - המוכר) יחזיק מסוף מקוון אל רשות הרישוי לצורך בקשת רישום שינוי בעלות בכלי רכב הרשומים על שמו ויתקשר עמה בהסכם לצורך זה (להלן - מסוף מקוון);
:: (2) נציג המוכר שרשות הרישוי אישרה לשם כך, יזהה את הקונה ויבדוק באמצעות המסוף המקוון כי אין הגבלה כמשמעותה [[בתקנה 283(א)]], לגבי רישום שינוי הבעלות;
:: (3) לא היתה הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות למעט הגבלה שנרשמה לבקשת המוכר, יחתום הקונה בפני נציג המוכר על בקשה לרישום הרכב על שמו שבו יפורטו בין השאר פרטי הרכב ופרטי הקונה, ועל ייפוי כוח לטובת המוכר שמכוחו יוכל המוכר לבקש את שינוי רישום הבעלות; נציג המוכר ייתן לקונה עותק מהבקשה ומייפוי הכוח וכן ייתן לו התחייבות לפעול כאמור בפסקה (4); לעניין פסקת משנה זו -
:::- &quot;פרטי הקונה&quot; - לרבות שם, מספר זהות ומען;
:::- &quot;פרטי הרכב&quot; - לרבות תוצר, דגם, מספר רישוי, מספר שלדה ומועד עלייה לכביש;
:: (4) חתם הקונה על הבקשה ועל ייפוי הכוח כאמור בפסקה (3), ידווח המוכר לרשות הרישוי באופן מיידי, באמצעות המסוף המקוון, על המכירה, וממועד זה ועד לרישום שינוי הבעלות ברכב, לא תרשום לגביו רשות הרישוי הגבלה כמשמעותה [[בתקנה 283(א)]];
:: (5) המוכר יבטל כל הגבלה מטעמו על העברת הבעלות ויבקש באמצעות המסוף המקוון את שינוי רישום הבעלות, ורשות הרישוי תרשום את שינוי הבעלות ותמסור למוכר אסמכתה מקוונת על כך, והכול בתוך שישה ימי עסקים ממועד ביצוע המכירה;
:: (6) המוכר יודיע לקונה בדרך שהוסכמה ביניהם עם קבלת האסמכתה המקוונת כאמור בפסקה (5), וכן ימסור לקונה עותק מהאסמכתה כאמור בתוך שבעה ימים;
:: (7) רשות הרישוי תשלח למוכר אחת לחודש את פירוט סך כל האגרות שעליו לשלם, לפי השיעור הקבוע לאגרה [[בפרט 1 לחלק ג' בתוספת הראשונה]], בעד שינויי בעלות שנרשמו כאמור בתקנת משנה זו בחודש שקדם להגשת הפירוט והמוכר ישלם את סכום האגרות שבפירוט בתוך שבעה ימים מיום קבלתו;
:: (8) עד היום העשירי בכל חודש יעביר המוכר לרשות הרישוי קובץ ובו עותקים סרוקים של המסמכים האמורים בפסקה (3) לגבי שינויי בעלות שביקש לרשום בחודש שקדם להעברה לרשות.
: (ד) נרשם שינוי בעלות כאמור בתקנת משנה (ג), תשלח רשות הרישוי לקונה אישור בדבר רישום הבעלות על שמו, לא יאוחר משלושים ימים לאחר שנרשם השינוי.
: (ה) רשות הרישוי רשאית לבטל אישור לבצע העברת בעלות באמצעות מסוף מקוון שנתנה לפי תקנת משנה (ג), אם במשך שנתיים רצופות ממתן האישור האמור, פחת מספר שינויי הבעלות שרשם בעל רישיון סחר מ-500 בממוצע, או אם מצאה שהפר 3 פעמים או יותר במהלך שנה אחת את הוראות תקנת משנה (ג), ובלבד שנתנה התראה על אפשרות הביטול, לאחר ההפרה השנייה שמצאה.
: (ו) במקרה של בעלים יחיד של רכב וקונה יחיד, העברת בעלות ברכב הרשום לפי [[הפקודה]] יכולה להתבצע באופן מקוון בהתקיים התנאים שלהלן:
:: (1) אין הגבלה כמשמעותה [[בתקנה 283(א)]] לגבי רישום שינוי הבעלות;
:: (2) זהות הצדדים אומתה בתהליך העברת הבעלות;
:: (3) שולמה אגרה בשיעור הקבוע [[בחלק ג' בתוספת הראשונה]], לפי סוג הרכב;
:: רשות הרישוי תפרסם הודעה על האופן המקוון שבו ניתן לבצע העברת בעלות ברכב באתר האינטרנט של משרד התחבורה.

@ 284א. רישום שינוי בעלות במשרד (תיקון: תשל&quot;ב-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ו, תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-13)
: במקרים המפורטים להלן ייעשה רישום שינוי הבעלות במשרד רשות הרישוי:
: (1) שינוי רישום הבעלות לא יכול להיעשות בבנק מקוון או באופן מקוון בשל קיום הגבלה כאמור [[בתקנה 284(5)]];
: (2) המבקש פטור מאגרת רישום שינוי הבעלות כי הוא -
:: (א) פטור מתשלום אגרת רישום או אגרת רשיון לרכב לפי [[סעיף 17 לפקודה]];
:: (ב) מוסד או אגודה כאמור [[בסעיף 15 לחלק ג' בתוספת הראשונה]];
:: (ג) רכש את הרכב בדרך ירושה או שהרישום נעשה על שמו כמנהל עזבון;
:: (ד) נכה;
:: (ה) מבקש לרשום רכב הרשום על שמו גם על שם בן זוגו.

@ 284ב. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשנ&quot;ד-4) : (((בוטלה).))

@ 285. רכישת רכב בירושה (תיקון: תשמ&quot;א-8, תשמ&quot;ו-4, תשע&quot;א-7, תשע&quot;ח-3)
: (א) רכש אדם בדרך ירושה רכב הרשום על שם המוריש, יודיע על כך לרשות הרישוי שאצלה רשום הרכב וימציא לה את כל המסמכים המפורטים להלן:
:: (1) צו ירושה, צו קיום צוואה או הודעה על הסכם לחלוקת העיזבון, הערוכה באופן שאישרה רשות הרישוי;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) רשיון הרכב האמור.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאית רשות הרישוי לרשום על שם בן זוגו של מוריש רכב נוסעים פרטי שהיה רשום על שם המוריש ערב פטירתו ושנטל לפי [[סעיף 11(א) לחוק הירושה, התשכ&quot;ה-1965]], אם המציא לרשות הרישוי תעודת פטירה של המוריש והוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי הוא בן הזוג היחידי של המוריש, וכי המוריש לא ציווה את הרכב לאחר.

@ 286. עדכון רשומות רשות הרישוי (תיקון: תשכ&quot;א, תשכ&quot;ז-7, תשכ&quot;ח, תשכ&quot;ח-3, תשל&quot;ב-4, תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-6, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;א-5, תשמ&quot;ג-5, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ד-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-7)
: (א) רשות הרישוי תעדכן רשומותיה ותשנה את רישום הבעלות בהן -
:: (1) על פי הנתונים שקיבלה מאת הבנק המקוון;
:: (2) בעת ששינוי רישום הבעלות נעשה במשרד הרישוי כאמור [[בתקנה 284א]].
: (ב) תאריך התשלום בבנק או המועד שבו נעשה השינוי במשרד הרישוי ייראו כתאריך רישום שינוי הבעלות.

@ 286א. מינוי אפוטרופוס (תיקון: תשל&quot;ב-4)
: ניתן צו למינוי אפוטרופוס לנכסי חסוי בהתאם [[לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ&quot;ב-1962]], והומצא הצו לרשות הרישוי, תירשם הערה ברשיון הרכב על מינוי אפוטרופוס.

@ 287. העברת רכב ציבורי (תיקון: תשכ&quot;ה, תשע&quot;ד-11)
: (א) לא יעביר אדם לאחר בכל דרך שהיא רשיון רכב ציבורי, אלא בהיתר מאת רשות הרישוי שאצלה רשום הרכב האמור.
: (ב) בקשה להעברת רשיון רכב ציבורי תוגש לרשות הרישוי בטופס שאפשר להשיגו במשרדה; המבקש ישיב תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס ויצרף לבקשה את המסמכים וההצהרות שתדרוש רשות הרישוי.
: (ג) רשות הרישוי רשאית, לפי שיקול דעתה, להתיר או לסרב להתיר העברת רשיון רכב ציבורי.
: (ד) הוראות [[התקנות 283]], [[284]], [[285]] [[ו-286]] לא יחולו על רכב ציבורי אלא אם ניתן עליו היתר כאמור בתקנה זו ולאחר שניתן.
: (ה) לא יינתן היתר כאמור בתקנה זו, אלא אם ניתן האישור בהתאם [[לתקנה 388]] לגבי אוטובוס ולגבי מונית - אם מי שרישיון הרכב מועבר על שמו מסר פרטי רישיון הפעלה לפי [[תקנה 276ה]].
: (ו) בתקנה זו &quot;רכב ציבורי&quot; - לרבות רכב שצויין כאמבולנס ברשיון הרכב.

@ 287א. רישום שינוי בעלות ברכב לימוד נהיגה (תיקון: תשס&quot;ה-19, תש&quot;ע-16)
: לא יאושר רישום שינוי בעלות ברכב, שצוין ברישיונו כרכב לימוד נהיגה, אלא בהיתר מאת רשות הרישוי ולא יינתן היתר כאמור אלא אם כן נרשם הרכב ברישיון בית ספר בהתאם [[לתקנה 225]]; לעניין תקנה זו, ובלי לגרוע מן האמור [[בתקנות 283 עד 284א]], יראו שינוי בפרטי החוכר כאמור [[בתקנה 225(א)(2)]], כרישום שינוי בעלות ברכב.

@ 287ב. דרך שינוי פרטי הרישיון להפעלת מונית (תיקון: תשע&quot;ד-11, תשע&quot;ח-3)
: (א) בעל רכב הרשום כמונית (להלן - בעל מונית) המבקש לשנות את רישיון ההפעלה שפרטיו רשומים ברישיון הרכב לפי [[תקנה 276ה]], יחתום בפני פקיד הרישוי על בקשה לפי [[תוספת 13 חלק ב טופס 6|פרט 1(א) שבטופס 6 לתוספת השלוש עשרה]] ויצרף לה את אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הסכמת בעל רישיון ההפעלה לשינוי שתיחתם בפני פקיד הרישוי במועד החתימה על הבקשה כאמור, כמפורט [[תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 1(ב) לטופס האמור]];
:: (2) הסכמת בעל רישיון ההפעלה לשינוי שתיחתם בפני עורך דין, כמפורט [[תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 1(ב) לטופס האמור]];
:: (3) תצהיר ערוך כדין כי הוא ביקש את הסכמת בעל רישיון ההפעלה לשינוי, במסמך שנמסר אישית או בדואר רשום, 30 ימים לפחות לפני הגשת בקשתו לרשות הרישוי.
: (ב) הגיש בעל המונית בקשה וצירף לה את הנדרש כאמור בתקנת משנה (א), תמחק רשות הרישוי את רישיון ההפעלה שפרטיו נרשמו ברישיון הרכב האמור.
: (ג) מחקה רשות הרישוי רישום רישיון הפעלה כאמור בתקנת משנה (ב), בעל המונית יפרט בהודעה כאמור [[בתקנה 276ה]] את פרטיו של רישיון הפעלה אחר ורשות הרישוי תרשום אותם בדרך ובתנאים המפורטים [[בתקנה האמורה]]; לא התקיים האמור, השימוש ברכב יופסק ורישיונו יופקד בידי רשות הרישוי, עד להתקיימות האמור [[בתקנה 276ה]], או עד לביטול רישומו של הרכב כמונית לפי תקנות אלה, לפי המוקדם.
: (ד) בעל רישון הפעלה המבקש למחוק את רישום פרטי רישיון ההפעלה שלו שנרשמו ברישיון רכב לפי [[תקנה 276ה]], יחתום בפני פקיד הרישוי על בקשה לפי [[תוספת 13 חלק ב טופס 6|פרט 2(א) שבטופס 6 לתוספת השלוש עשרה]] ויצרף לה את אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הסכמת בעל המונית לשינוי שתיחתם בפני פקיד הרישוי במועד החתימה על הבקשה כאמור, כמפורט [[תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 2(ב) לטופס האמור]];
:: (2) הסכמת בעל המונית לשינוי שתיחתם בפני עורך דין, כמפורט [[תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 2(ב) לטופס האמור]];
:: (3) תצהיר ערוך כדין כי הוא ביקש את הסכמת בעל המונית לשינוי, במסמך שנמסר אישית או בדואר רשום, 30 ימים לפחות לפני הגשת בקשתו לרשות הרישוי.
: (ה) הגיש בעל רישיון הפעלה בקשה וצירף לה את הנדרש כאמור בתקנת משנה (ד), יחולו תקנות משנה (ב) ו-(ג), בשינויים המחויבים, ואם השימוש ברכב הופסק בשל כך, תשלח רשות הרישוי הודעה בדואר רשום על כך לבעל המונית בהקדם האפשרי.

@ 288. (תיקון: תשל&quot;ב-4, תשל&quot;ז-6, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ב-4, תשנ&quot;ז-8, תשנ&quot;ט-4) : (((בוטלה).))

@ 289. רכב שיצא מכלל שימוש או הוצא מישראל (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;א, תשל&quot;ב-4, תשל&quot;ו-3, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ג-5, תשמ&quot;ד-4, תש&quot;ס-3)
: (א) רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק, שנקבע כרכב באבדן גמור או שעומד להישלח לצמיתות אל מחוץ לישראל (להלן בתקנה זו - רכב שיצא מכלל שימוש), חייב בעל הרכב הרשום ברשיון, בעל הרכב לפי כל דין, שמאי הרכב, או מי שהרכב הועבר לו מכוח הסכם מכירה, צו של בית משפט או לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], או מכוח פוליסת ביטוח, להודיע על כך לרשות הרישוי בטופס או באמצעים ממוחשבים שהורתה עליהם רשות הרישוי, להחזיר לה את רשיון הרכב ולהסיר מהרכב את לוחיות הזיהוי.
: (ב) נמסרה לרשות הרישוי הודעה כאמור בתקנת משנה (א) - תבטל את רישומו ורשיונו של הרכב.
: (ג) (((נמחקה).))
: (ד) (((נמחקה).))

@ 290. הפסקת השימוש ברכב (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ה-2, &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ס-3, תשס&quot;א-6)
: (א) הפסיק אדם את השימוש ברכב לתקופה העולה על חודש ימים, יודיע על כך לרשות הרישוי באופן ובדרך שתחליט ויראו כאילו הופסק השימוש ברכב ביום קבלת ההודעה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הוכח להנחת דעתה של הרשות, כי אירע אחד המקרים המפורטים להלן, יראו כאילו הופסק השימוש ברכב ביום קרות המקרה אף אם ניתנה הודעה במועד המאוחר להם:
:: (1) ניתנה הודעת אי-שימוש ברכב לפי [[תקנה 308]];
:: (2) הרכב יצא מכלל שימוש בגלל תאונה שאירעה לו;
:: (3) בעל הרכב נפטר;
:: (4) בעל הרכב אושפז בבית חולים באורח פתאומי;
:: (5) הרכב נתפס בידי רשות מוסמכת לפי דין.
: (ג) להודעה האמורה יצורף רשיון הרכב אם הוא בתוקף ומצוי ברשות בעליו.
: (ד) לאחר מסירת הודעה כאמור, לא ינהג אדם ברכב.

@ 290א. פטור מאגרה והחזרתה (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ט-7, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ג-7)
: (א) בעל רכב פטור מאגרת רישיון רכב, החל מהיום הקובע, אם נתקיים ברכב אחד מאלה:
:: (1) האמור [[בתקנה 289]];
:: (2) הוראות [[תקנה 290]] ובמשך חודש ימים אחד לפחות;
:: (3) הרכב נגנב, נמסרה למשטרה הודעה על כך והוא לא הוחזר לבעליו בתוך חודש ימים מיום ההודעה;
:: (4) הרכב נרשם כאמור [[בתקנה 272א(א)(2)]], ולעניין פסקה זו, יהיה הפטור האמור בתקנה זו, למעט סכום האגרה שבו הוא חייב לפי [[תקנה 272א]];
:: בתקנה זו, &quot;היום הקובע&quot; - אחד מאלה, לפי הענין:
:: (1) יום ביטול הרישום ורישיון הרכב לפי [[תקנה 289]], למעט לגבי רכב באבדן גמור;
:: (2) יום קרות הנזק שבשלו נקבע הרכב כרכב באבדן גמור;
:: (3) יום ההודעה למשטרה על גניבת הרכב;
:: (4) יום ההודעה על הפסקת השימוש ברכב לפי [[תקנה 290]];
:: (5) יום קרות אחד מהמקרים המפורטים [[בתקנה 290(ב)]];
:: (6) היום שבו אישרה רשות הרישוי כי התקיים בבעל הרכב האמור [[בתקנה 272א]].
: (ב) שולמה אגרת הרשיון בעבור התקופה הפטורה מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), זכאי בעל הרכב להחזר האגרה ששילם בעבור התקופה האמורה, ובלבד שהגיש בקשה להחזר כאמור לא יאוחר משלוש שנים מהיום הקובע; היה בעל הרכב זכאי להחזר לפי פסקה (4) לרישה של תקנת משנה (א), יופחת מן ההחזר סכום האגרה שבו הוא חייב לפי [[תקנה 272א]] לגבי אותה תקופה.
: (ג) החזר האגרה ישולם בסך שהיחס בינו לבין האגרה כולה שווה ליחס בין התקופה הפטורה מאגרה לפי תקנת משנה (א) לתקופת הרשיון כולה; לסך האמור יצורפו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי המדד הידוע ביום ביצוע החזר האגרה לעומת המדד שהיה ידוע ביום תשלום האגרה, כשהוא מעוגל לשקל הקרוב.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2), בעל רכב שהשימוש בו הופסק לפי [[תקנה 271(ב2)]] אינו פטור מאגרת רישיון רכב.

=== סימן ג': רשיון סחר ===

@ 291. מתן רשיון סחר (תיקון: תשל&quot;ז-6)
: (א) רשות הרישוי המייחדת לאדם תו מסחרי לפי [[סעיף 9 לפקודה]], תתן לו רשיון מסחרי בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (ב) התו והרשיון המסחרי כאמור (להלן - רשיון סחר) ישאו שניהם מספר רישום אשר הוקצה על ידי רשות הרישוי.

@ 292. בקשה לרשיון סחר (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ג-2)
: המבקש רשיון סחר יגיש בקשה לרשות הרישוי.

@ 292א. מתן רשיון סחר לסוחר של רכב מנועי (תיקון: תשמ&quot;ג-2, תשס&quot;ה-19, תשע&quot;ג-7)
: (א) לא יינתן רשיון סחר לסוחר של רכב מנועי אלא אם הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי -
:: (1) לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו ולהחניית כלי הרכב שהוא סוחר בהם;
:: (2) לא התקיים בו האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (3)]], ואם היה המבקש תאגיד, בבעלי התאגיד לא התקיים האמור [[באותה תקנה]].
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), מבקש רישיון סחר למטרה האמורה [[בתקנה 293(א)(5א)]] לצורך מכירת רכב כאמור [[בתקנה 271(ב4)]], יידרש גם לחתום על התחייבות, בנוסח שאישרה רשות הרישוי, לתת מידע והדרכה לרוכשי כלי רכב כאמור מעסקו לפי הנחיות שתיתן לו רשות הרישוי.

@ 293. המטרות למתן רשיון סחר (תיקון: תש&quot;ע-2)
: (א) לא יינתן רשיון סחר אלא לאחת המטרות המנויות להלן:
:: (1) בדיקת רכב או ניסויו כשהוא הולך ונבנה או לאחר שנעשו בו תיקונים;
:: (2) ניסוי רכב בשביל אדם העומד לקנותו או הסעת הרכב על פי דרישתו של אדם כזה לאיזה מקום שהוא לצורך בדיקה או נסיון;
:: (3) הבאת רכב שנמכר ממקום מכירה למקום שיעד לו הקונה;
:: (4) הבאת רכב לבית מלאכה או לבית חרושת שם עומדים לבצע בו תיקונים, או החזרתו מבית מלאכה או מבית חרושת כאמור;
:: (5) הבאת רכב לאחר שנבנה לנמל ולתחנת רכבת או למרכז המכירה של בית החרושת;
:: (5א) קניית רכב ומכירתו דרך עיסוק;
:: (6) כל מטרה אחרת שרשות הרישוי תראה אותה כמטרה מסחרית.
: (ב) רשות הרישוי תציין ברישיון הסחר מטרה אחת או יותר מבין המטרות המנויות בתקנת משנה (א), שלשמה ניתן רישיון הסחר.

@ 294. (תיקון: תשס&quot;ה-19) : (((בוטלה).))

@ 295. השימוש ברשיון סחר (תיקון: תשס&quot;ה-19)
: לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש ברשיון סחר אלא למטרות המפורטות [[בתקנה 293]] שצויינו ברשיון ואלא אם הרכב שבו הוא נוהג, נושא עליו את לוחיות זיהוי כאמור [[בתוספת השלישית]].

@ 296. אגרה ותעודת ביטוח (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-19)
: לא יינתן ולא יחודש רישיון סחר אלא אם כן שילם המבקש את האגרה הקבועה [[בפרט 13 לחלק ג' של התוספת הראשונה]] והצהיר כי ברשותו תעודת ביטוח המכסה שימוש ברישיון סחר לשם נסיעה ברכב.

@ 297. (תיקון: תש&quot;ע-4) : (((בוטלה).))

@ 298. איסור הסעה
: המסיע על-פי רשיון סחר לא יסיע, ולא יניח לאחר להסיע -
: (1) בתמורה;
: (2) יותר מארבעה אנשים מלבד הנהג, והם: בעל הרשיון או עובדו, הקונה, יועציו הטכניים או עובדיהם.

@ 299. איסור הובלה (תיקון: תשע&quot;ט-8)
: המסיע ברשיון סחר לא יוביל מטען כלשהו, למעט -
: (1) המטען הדרוש לבדיקת כושרו של הרכב, ולא יוריד את המטען האמור אלא במקום שבו הוטען;
: (2) הובלת נתמכים חדשים מהנמל לחצר היבואן בתצורה שהם מגיעים במקור מהיצרן שמחוץ לישראל כמקשה אחת ובכפוף לקיום תנאים אלה:
:: (א) הנתמך יישא עליו לוחית זיהוי הניתנת לבעל רישיון סחר לפי [[תקנה 295]], לפי [[סעיף 2 לתוספת השלישית]], בתוקף;
:: (ב) המטען הוטען במקור ואובטח לרכב הנושא אותו על ידי יצרן הנתמכים או שקצין בטיחות מטעם היבואן אישר בכתב כי המטען נרתם לרכב הנושא באופן בטיחותי.

=== סימן ג'1: רכב לתחבורה קלה (תיקון: תשפ&quot;ד-9) ===

@ 299א. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ד-9)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;בעל הרכב&quot;, לעניין רכב לתחבורה קלה - מי שרכב לתחבורה קלה רשום על שמו, לפי [[תקנה 299ב]];
:- &quot;הזדהות אלקטרונית&quot; - הזדהות ברמת ודאות גבוהה, תוך שימוש באמצעי אלקטרוני שהוא אחד מאלה:
:: (1) אמצעי זיהוי אלקטרוני הכולל אימות רב-גורמים, ובו שני פרטי אימות לפחות;
:: (2) אמצעי זיהוי אלקטרוני אחר שאישר השר בהודעה ברשומות, שההזדהות באמצעותו היא ברמת ודאות שלא תפחת מרמת הוודאות המושגת באמצעות האמצעי כאמור בפסקה (1);
:- &quot;חוק מרשם האוכלוסין&quot; - [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;יצרן לוחית זיהוי&quot; - בעל רישיון לייצור והטבעה של מוצר תעבורה מסוג לוחית רישוי לפי [[סעיף 98 לחוק רישוי שירותים]];
:- &quot;מספר רישום&quot; - צירוף של אותיות לועזיות וספרות, שהקצתה רשות הרישוי לבעל רכב לתחבורה קלה;
:- &quot;מערכת רישום&quot; - מערכת ממוחשבת של רשות הרישוי המשמשת לביצוע רישום של רכב לתחבורה קלה על שם בעליו וביטול רישום כאמור;
:- &quot;פרט אימות&quot; - פרט ייחודי שנועד לאמת זהות;
:- &quot;פרטי קשר&quot; - מספר טלפון וכתובת דואר אלקטרוני;
:- &quot;תושב ישראל&quot; - כהגדרת &quot;תושב&quot; [[בחוק מרשם האוכלוסין]].

@ 299ב. רישום ופטור מחובת רישוי (תיקון: תשפ&quot;ד-9)
: (א) רכב לתחבורה קלה יירשם לפי [[סימן זה]], בלבד, באופן מקוון או בדרך האמורה [[בתקנה 299ה]].
: (ב) רכב לתחבורה קלה יירשם על שם אחד מאלה:
:: (1) תאגיד;
:: (2) יחיד שהתקיימו בו שני אלה:
::: (א) הוא בן 16 שנים לפחות;
::: (ב) התקיים בו האמור [[בתקנה 39טז(א)(3)]].
: (ג) רכב כאמור בתקנת משנה (א) יהיה פטור מרישוי, והוראות [[סימן א']] לא יחולו עליו, אלא אם כן נאמר אחרת [[בסימן זה]].
: (ד) יראו את בעל הרכב לפי [[סימן זה]], כבעל הרכב הרשום לפי [[הפקודה]].
: (ה) לא יירשם יותר מאדם אחד לבעל רכב לגבי רכב לתחבורה קלה מסוים.
: (ו) לא יירשם במערכת הרישום שעבוד, עיקול או זכות צד שלישי אחרת על רכב לתחבורה קלה.

@ 299ג. רישום מקוון (תיקון: תשפ&quot;ד-9)
: (א) מי שבבעלותו רכב לתחבורה קלה, ירשום אותו על שמו במערכת הרישום באופן מקוון לאחר שהזדהה בהזדהות אלקטרונית, באופן המפורט להלן:
:: (1) ימסור פרטי קשר המצויים בשימושו;
:: (2) יציין את סוגו של הרכב שבבעלותו, יצרנו ומספר השלדה או מספרו הסידורי, לפי העניין, כפי שהקצה היצרן;
:: (3) יצהיר כי הרכב האמור נושא סימון כי הוא עומד בדרישות תקנות אלה לעניין מבנהו, מהירותו, הספק מנועו ומשקלו, אם נקבעו לעניין אותו סוג רכב, ולפי הידוע לו לא בוצעו שינויים ברכב הנוגעים לעמידתו בדרישות אלה;
:: (4) אם הוא תאגיד, מורשה מטעמו יצהיר בשם התאגיד כי מתקיים האמור בפסקה (3) ויתחייב בשמו כי התאגיד לא ימסור את הרכב האמור לידי מי שלא מלאו לו 16 שנים ושלא התקיים בו האמור [[בתקנה 39טז(א)(3)]].
: (ב) השלים אדם את רישום הרכב כאמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי תשלח לו אישור דיגיטלי על כך, לפי פרטי הקשר שמסר בעת הרישום, הכולל את פרטי בעל הרכב כפי שנרשמו במערכת הרישום, פרטי הרכב שנרשמו, מספר רישום שהעניקה לו והפניה למידע על יצרני לוחיות זיהוי.
: (ג) מספר רישום יהיה אישי ולא יהיה ניתן להעברה (להלן - מספר רישום אישי).
: (ד) בעל הרכב שנרשם כאמור, ירכוש לוחית זיהוי מיצרן לוחיות זיהוי מורשה לפי [[חוק רישוי שירותים]], שבה יוטבע מספר הרישום האישי המצוין באישור הדיגיטלי האמור בתקנת משנה (ב); רשימה עדכנית של יצרני לוחיות זיהוי מפורסמת באתר האינטרנט של המשרד לפי [[סעיף 6 לחוק רישוי שירותים]].
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ב), היה לאותו אדם מספר רישום אישי ואין רכב לתחבורה קלה הרשום על שמו במועד ביצוע הרישום, האישור הדיגיטלי יכלול את מספר הרישום האישי האמור.

@ 299ד. ביטול רישום באופן מקוון (תיקון: תשפ&quot;ד-9)
: (א) חדל רכב תחבורה קלה להיות ברשותו של בעל הרכב דרך קבע, מכל טעם שהוא, ובכלל זה בשל העברתו לאחר, גניבתו או יציאתו מכלל שימוש, יחולו הוראות אלה:
:: (1) בעל הרכב האמור יסיר ממנו את לוחית הזיהוי, אם הדבר ניתן;
:: (2) בעל הרכב האמור יצהיר על כך במערכת הרישום, לאחר שהזדהה בהזדהות אלקטרונית.
: (ב) הצהיר בעל רכב תחבורה קלה כאמור בתקנת משנה (א)(2), תבטל רשות הרישוי את רישומו על שמו.

@ 299ה. רישום וביטול רישום שלא באופן מקוון (תיקון: תשפ&quot;ד-9)
: (א) על אף האמור [[בתקנות 299ג]] [[ו-299ד]], מי שבבעלותו רכב לתחבורה קלה ומתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים להלן, יכול לבצע רישום לרכב האמור ולבטל רישום כאמור באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי:
:: (1) מי שאינו תושב ישראל ורשות הרישוי טרם נתנה לו מספר מזהה המיועד לשימוש במרשמיה;
:: (2) מי שאין באפשרותו לבצע רישום של רכב לתחבורה קלה על שמו או לבטל רישום כאמור באמצעות גישה והזדהות אלקטרונית במערכת הרישום באופן מקוון.
: (ב) פקיד בסניף של רשות הרישוי יבצע רישום של כלי תחבורה קלה על שמו של אדם לפי תקנת משנה (א), לאחר שזיהה את מבקש הרישום על פי תעודה מזהה; לעניין זה, &quot;תעודה מזהה&quot; - תעודת זהות, דרכון זר או מסמך המעיד על רישיון זמני לישיבת ביקור לפי [[סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]].

@ 299ו. הטבעה והתקנה של לוחית זיהוי (תיקון: תשפ&quot;ד-9)
: (א) יצרן לוחית זיהוי לא יתקין לוחית זיהוי ברכב תחבורה קלה אלא לבקשת בעל הרכב שנרשם לפי [[סימן זה]], ובהתאם למספר הרישום האמור באישור הדיגיטלי לפי [[תקנה 299ג(ב)]] שהוצג לפניו.
: (ב) יצרן לוחית הזיהוי יזהה את מבקש הנפקת לוחית הזיהוי ויוודא את ההתאמה בין פרטי הזיהוי שלו לפרטי בעל הרכב המפורטים באישור הדיגיטלי ובין פרטי הרכב באישור האמור לבין פרטי הרכב שעליו מבוקש להתקין את הלוחית; אם בעל הרכב תאגיד, יזהה את נציג התאגיד, יוודא שבידו הרשאה מאת התאגיד להנפקה ולהתקנה של לוחית זיהוי ברכב לתחבורה קלה שבבעלותו של התאגיד ושהרכב נרשם על שם התאגיד.

@ 299ז. הודעה על אמצעי אלקטרוני להזדהות (תיקון: תשפ&quot;ד-9)
: רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רשימה של אמצעי הזיהוי האלקטרוניים שתעודכן מזמן לזמן.

=== סימן ד': סימני זיהוי לרכב ===

@ 300. נשיאת לוחיות זיהוי ברכב (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-8, תש&quot;ע-6, תשפ&quot;ד-9)
: (א) רכב הרשום בישראל יישא עליו שתי לוחיות זיהוי; אולם אופנוע, רכב לתחבורה קלה, גרור ונתמך ישאו לוחית זיהוי אחת שתותקן מאחורי הרכב.
: (ב) בלוחיות הזיהוי של רכב הרשום בישראל יתקיימו התנאים המפורטים [[בתוספת השלישית]].
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א),
:: (1) בכלי הרכב המפורטים [[בתוספת העשירית]] תותקן לוחית זיהוי נוספת שמתקיימים בה התנאים המפורטים [[בתוספת השלישית]];
:: (2) לעניין רכב לתחבורה קלה -
::: (א) אם עקב מבנה הרכב קיימת מניעה להתקין לוחית זיהוי מאחורי הרכב, תותקן הלוחית על הרכב מלפנים;
::: (ב) בעת שנוהגים בו שלא בדרך הוא פטור מנשיאת לוחית זיהוי.

@ 301. מקום התקנת לוחיות-הזיהוי (תיקון: תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב-8, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-8, תשפ&quot;ד-9)
: (א) לוחיות-הזיהוי יותקנו על הרכב מלפנים ומאחור, או אחת מהם בלבד, בהתאם להוראות [[תקנה 300]], במקומות המיועדים לכך על ידי היצרן, ובאין מקום כזה - לפי הוראות רשות הרישוי.
: (ב) לוחיות הזיהוי יהיו תמיד נקיות ולא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב או המטען שעליו.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), בכלי הרכב המפורטים [[בתוספת העשירית]] תותקן לוחית זיהוי נוספת שמתקיימים בה התנאים המפורטים [[בתוספת השלישית]].

@ 302. לוחית זיהוי שניזוקה (תיקון: תשכ&quot;א-2, תשמ&quot;ז-3, תשמ&quot;ז-5, תשמ&quot;ט-6, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ו-7)
: לוחית זיהוי שניזוקה או שנשחתה תוחלף בחדשה.

@ 303. שמירת לוחית זיהוי (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ו-7, תשס&quot;ח-7, תשפ&quot;ד-9)
: (א) לא יסיר אדם לוחית זיהוי מרכב אלא לשם החלפתה כאמור [[בתקנה 302]] או לביטולה כאמור [[בתקנה 289]], ולעניין רכב לתחבורה קלה - אם ביטל את הרישום על שמו של הרכב האמור לפי [[תקנה 299ד(א)(1)]].
: (ב) לא יוסיף אדם על לוחית הזיהוי סימנים או מספרים על אלה שקבעה רשות הרישוי ולא ישנה בה דבר, לא יטשטש את צבעה ולא ישחית אותה בכל צורה שהיא.

@ 304. סימני היכר מיוחדים
: (א) רשות הרישוי רשאית להורות בהודעה שתפרסם ברשומות שרכב מסויים או סוג של רכב ישא באופן ובצורה שייקבעו בהודעה האמורה את לוחיות-הזיהוי, הסמלים, אותיות-ההיכר, צבעי ההיכר וסימני ההיכר האחרים שנקבעו בה.
: (ב) רשות הרישוי רשאית להורות כאמור בתקנת משנה (א) לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו.
: (ג) פורסמה הוראה לפי תקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב שצויין בהודעה ולא ירשה לאחר לנהוג רכב כאמור אלא אם הרכב נושא עליו את לוחיות-הזיהוי, הסמלים, אותיות ההיכר, צבעי ההיכר או סימני ההיכר האחרים שנקבעו.

@ 305. איסור נשיאת סימני היכר אחרים (תיקון: תשכ&quot;א, תשכ&quot;ה-9, תשנ&quot;ח)
: (א) לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל, אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות-זיהוי או סימני היכר מיוחדים כאמור [[בחלק זה]].
: (ב) לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל כשהרכב נושא עליו לוחית-זיהוי או סימן-זיהוי או סימון שאינם אמורים בתקנת משנה (א).
: (ג) רשות הרישוי רשאית להורות על הסרת כל לוחית-זיהוי, סימן-זיהוי או סימון שאינם אמורים בתקנת משנה (א).
: (ד) (((בוטלה).))

@ 305א. פרסומת (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-6)
: לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הנושא עליו פרסומת המתחלפת בזמן נהיגת הרכב ופרסומת העלולה להפריע את שדה הראיה, המסתירה את פנסי הרכב, המפריעה להפעלתו של הרכב או הפוגעת במבנה הרכב ובתקינותו.

== פרק שלישי: מבנה הרכב ==

=== סימן א': מצב הרכב והפיקוח על תקינותו ===

@ 306. תקינות רכב
: רכב וכל החלקים, האביזרים והציוד המורכבים עליו או המותקנים בו יהיו בכל עת במצב תקין ובמצב שאין בו כדי לגרום רעש, הפרעה, נזק או סכנה לנמצאים עליו, בתוכו או על ידו, לעוברי דרך או לרכוש.

@ 306א. תקלת בטיחות סדרתית (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ח-8)
: (א) (((נמחקה).))
: (ב) לא תחדש רשות הרישוי רישיון רכב שנמסרה לבעליו הודעה כאמור [[בסעיף 50 לחוק רישוי שירותים]], אם חלפו יותר משישה חודשים מיום שנמסרה לו ההודעה והוא לא תוקן בהתאם להנחיות יצרן הרכב, ובלבד שרשות הרישוי הודיעה על כך בכתב לבעל הרכב 45 ימים לפחות לפני תאריך חידוש הרישיון.
: (ג) לא תעביר רשות הרישוי את הבעלות ברכב שרישיונו לא חודש כאמור בתקנת משנה (ב) והגבלת העברת הבעלות נרשמה ברישיון הרכב לפי [[תקנה 277(10)]].

@ 307. הזמנה לבדיקה (תיקון: תשכ&quot;ו, תשכ&quot;ו-7, תשל&quot;ג-3)
: (א) בוחן הנושא עמו תעודת בוחן של רשות הרישוי וכן שוטר הנושא עמו תעודת בוחן תנועה של המשטרה, רשאים בכל עת להזמין לבדיקה וכן לבדוק כל רכב.
: (ב) סבור שוטר שאיננו בוחן תנועה של המשטרה כי הרכב עלול לסכן את התנועה, רשאי הוא להזמין את הרכב לבדיקה בכל עת בפני בוחן תנועה של המשטרה או בפני בוחן במשרד רשות הרישוי.
: (ג) בעליו או מחזיקו של רכב שהוזמן כאמור יביאנו לבדיקה במקום ובמועד שנקבעו בהזמנה.

@ 308. הודעת אי-שימוש (תיקון: תשכ&quot;א, &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ו-7, תשל&quot;ב-4, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח-4, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;א-5, תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ד-4, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ט-13, תשע&quot;ט-10)
: (א) סבור בוחן או שוטר הנושאים עמם תעודה כאמור [[בתקנה 307(א)]] כי רכב שניתן עליו רשיון רכב עלול לסכן את התנועה או לא נתמלאו בו תנאים שנקבעו לגביו כדין, ימסור לנוהג בו או למי שמחזיק בפועל ברכב הודעה (להלן - הודעת אי שימוש), בה יפורטו הפגמים ברכב או התנאים שלא נתמלאו ברכב, לפי הענין, יודיע על כך לרשות הרישוי אשר תרשום ברישיון הרכב הערה בדבר הודעת אי-השימוש שניתנה, ובלבד שיפרט בהודעת אי-השימוש אם הותר לו לעשות שימוש ברכב, בכפוף להוראות תקנת משנה (ד); שוטר או בוחן כאמור בתקנת משנה זו רשאי לעכב את מתן ההודעה לרשות הרישוי ל-48 שעות, ואם הוכח להנחת דעתו כי הרכב תוקן בתוך 48 שעות משעת מסירת הודעת אי-שימוש כאמור, יחזיר את רישיון הרכב לבעל הרכב או למי שנמסרה לו הודעת אי-השימוש.
: (ב) סבור שמאי רכב כי ברכב שניזוק יש נזק גולמי העולה על 60 אחוזים, ימסור לנוהג בו או לבעלו הודעה על אבדן גמור ויודיע על כך לרשות הרישוי בטופס שנקבע, וכן יעביר את רשיון הרכב לרשות הרישוי.
: (ג) החליטה הרשות שעל פי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש&quot;ם-1980]], לשנות הודעת אי שימוש שמסר שמאי רכב, תודיע על כך לרשות הרישוי בטופס שנקבע.
: (ד) לא ישתמש אדם ברכב שעליו נמסרה הודעת אי-שימוש, אלא לשם נסיעה לתיקונו או למילוי התנאים שפורטו בה וכן כדי להביאו למשרד הרישוי לשם עריכת בדיקה נוספת, והכל ככל ששימוש כאמור הותר בהודעה שנמסרה.
: (ה) נוכחה רשות הרישוי על פי בדיקה נוספת, כי הפגמים שפורטו בהודעת אי-השימוש תוקנו, תבטל את הודעת אי-השימוש ותסיר את ההערה שנרשמה ברישיון הרכב, למעט במקרה שבו הרכב נקבע בידי שמאי רכב כרכב באבדן גמור.
: (ו) רשות הרישוי לא תחזיר ולא תחדש רשיון רכב שנקבע בידי שמאי רכב כרכב באבדן גמור.

@ 309. שימוש ברכב שניזוק (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ט-4, תשע&quot;ד-5, תשע&quot;ה-4)
: (א) בעליו של רכב, קצין בטיחות או מי שהשליטה על הרכב בידו, לא ישתמש ברכב ולא ירשה לאחר להשתמש בו אם נגרם בו נזק למערכת ההיגוי, לבלמים, לשלדה, לקורת האורך, לקורת הרוחב, לחלקי המרכב שמעבר לקו ציר הגלגלים הקדמיים והאחוריים, למסגרת גג המרכב, לרצפת המרכב בתא הנוסעים או למערכת המתלים הקדמיים והאחוריים או נזק שגרם לפתיחת כריות אוויר, אלא לאחר שהרכב תוקן במפעל וניתנה עליו תעודת בדיקה בידי מנהל מקצועי של מפעל בודק הערוכה לפי [[תוספת 13 חלק א טופס 1|טופס 1 שבתוספת השלוש עשרה]] (להלן - תעודת בדיקה).
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להשתמש ברכב שנגרם לו נזק כאמור בתקנת משנה (א) לאחר שתוקן במפעל לצורך הבאתו לבדיקה במפעל בודק וזאת עד לשלושה ימים לאחר גמר התיקון.
: (א2) המנהל המקצועי במפעל שתיקן רכב שנגרם לו נזק כאמור בתקנת משנה (א) לרבות נזק בטיחותי יעביר את הרכב למפעל בודק לשם קבלת תעודת בדיקה.
: (ב) לא ניתנה תעודת בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) יודיע על כך המנהל המקצועי במפעל שבו תוקן הרכב לרשות הרישוי.
: (ג) שמאי רכב שבדק רכב שנגרם לו נזק בטיחותי יודיע לרשות הרישוי כי לרכב נגרם נזק בטיחותי ויציין את המועד שבו בדק את הרכב וזאת בטופס הערוך לפי [[תוספת 13 חלק א טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלוש עשרה]].
: (ד) הודעה כאמור בתקנת משנה (ג) תימסר לרשות הרישוי לאחר שבדק שמאי הרכב כי הרכב תוקן במפעל, והוצגה לפניו תעודת בדיקה של מפעל בודק.
: (ה) מנהל מקצועי במפעל שתיקן רכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושלא נבדק בידי שמאי רכב יודיע על כך למפעל הבודק בטופס הערוך לפי [[תוספת 13 חלק א טופס 3|טופס 3 שבתוספת השלוש עשרה]].
: (ו) מנהל מקצועי של מפעל בודק אשר נתן תעודת בדיקה לרכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושלא נבדק בידי שמאי רכב, יודיע לרשות הרישוי כי לרכב נגרם נזק בטיחותי, הוא תוקן במפעל ונבדק על ידו ויציין את המועד שבו בדק את הרכב, זאת בטופס הערוך לפי [[תוספת 13 חלק א טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלוש עשרה]].
: (ז) נמסרה לרשות הרישוי הודעה כאמור בתקנות משנה (ג) ו-(ו) תרשום רשות הרישוי ברישיון הרכב &quot;נזק בטיחותי תוקן ונבדק&quot;.
: (ח) מנהל מקצועי של מפעל בודק שלא נתן תעודת בדיקה לרכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושנבדק על ידו או שלא הגיע לבדיקה לאחר שהמנהל המקצועי של המפעל שתיקן את הרכב הודיע לו כי לרכב נגרם נזק בטיחותי כאמור בתקנת משנה (ה), בתוך 21 ימים מיום הבדיקה או מיום ההודעה לפי העניין יודיע על כך לרשות הרישוי, והיא תהיה רשאית להתלות את רישיון הרכב עד לקבלת הודעה מהמפעל הבודק כאמור בתקנת משנה (ו).
: (ט) [[בסימן זה]] -
::- &quot;מפעל&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;מפעל בודק&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;נזק בטיחותי&quot; - נזק שגרם לעיוות, הסטה, סדק או שבר מהותיים באחד מעמודי המרכב, במסגרת גג המרכב, באחת מקורות השלדה הקדמית או האחורית שבין ציר הגלגלים הקדמיים והאחוריים ולפגיעה במרכב הרכב שגרמה לעיוות או לשינוי במבנה הגאומטרי של רצפת המרכב, למעט נזק לחלקים הניתנים לפירוק ולהחלפה באמצעות ברגים ולא באמצעות ריתוך;
::- &quot;שלדה&quot; - שלדה נפרדת או שלדה שהיא חלק בלתי נפרד ממרכב הרכב.

@ 310. מתן תעודת תקינות (תיקון: תשל&quot;ה-2, תשמ&quot;ב-4, תשנ&quot;ט-2, תשע&quot;ד-5)
: (א) רכב שבוחן או שוטר מסר לגביו הודעת אי-שימוש כאמור [[בתקנה 308(א)]] והליקויים שבשלהם ניתנה הודעת אי-השימוש תוקנו בידי מפעל, ייתן עליו מנהלו המקצועי, לאחר סיום תיקון הרכב תעודת תקינות בחתימת ידו בטופס הערוך לפי [[טופס 4 שבתוספת השלוש עשרה]] והיא תשמש הוכחה כי הרכב תוקן.
: (ב) הנותן תעודה ימסור בה פרטים נכונים ומלאים.
: (ג) (((בוטלה).))

@ 311. הזמנה לבדיקה נוספת (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה להזמין רכב לשם בירור כל ענין הקשור בשימוש בו או במצבו או לבדיקה נוספת, ובעליו או מחזיקו יביאנו לבדיקה נוספת במקום ובמועד שנקבעו בהזמנה.

@ 312. אי פגיעה בסמכויות בוחן או שוטר
: האמור [[בתקנות 309]], [[310]] [[ו-311]] אינו בא לגרוע מסמכויות בוחן או שוטר לפי [[תקנה 307]].

=== סימן ב': מידות רכב ומשקלו ===

@ 313. מידות רכב (תיקון: תשכ&quot;ח-3, תש&quot;ל-10, תשל&quot;א-4, תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;ד-5, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ג-6, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;א-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-17, תשס&quot;ז-12, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-5, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ו-9, תשע&quot;ט-4, תשפ&quot;א-14)
: (א) מידות רכב כמפורט להלן לא יעלו על המידות שצוינו לצדו:
:: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;מטרים&lt;/u&gt;}}
:: (1) רוחבו הכולל -
::: (א) רכב, למעט רכב כאמור בפסקת משנה (ב) – [---] 2.55
:::: ובלבד שברכב מסחרי, וברכב להסעת נוסעים שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,500 ק&quot;ג, לא יעלה הרוחב החיצוני הכולל של הארגז או המרכב, למעט הכנפיים, על רוחבו המרבי של הארגז או המרכב שנקבע בתעודת בדיקה של הרכב לפי &lt;!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32007L0046&amp;from=EN|--&gt;הדירקטיבה האירופית ‎2007/46/EC&lt;!--]]--&gt;, ובהעדר תעודת בדיקה כאמור, על רוחבו המרבי של הארגז או המרכב שנקבע בידי היצרן; [---]
:::: ברכב מסחרי וברכב להסעת נוסעים כאמור שרוחבו המרבי של הארגז או המרכב שלו לא נקבע כאמור בתעודת בדיקה לפי &lt;!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32007L0046&amp;from=EN|--&gt;הדירקטיבה האירופית ‎2007/46/EC&lt;!--]]--&gt;, וגם לא בידי היצרן, לא יעלה הרוחב החיצוני הכולל של הארגז או המרכב, למעט הכנפיים, ביותר מ-5 אחוזים מכל צד על המרחק הנמדד בין שתי הנקודות הקיצוניות ביותר של הצמיגים המורכבים על הסרן האחורי; [---]
::: (ב) ברכב שנרשם ברישיונו כרכב מסוג O1 ו-O2, שנרשם ברישיונו כגרור לינה למגורים או כגרור להובלת סוסים, וברכב עם מרכב קירור מבוקר העומד בדרישות תקן ישראלי 1291 והמשמש להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת [---] 2.60
:: (2) גובהו הכולל -
::: (א) ברכב, למעט רכב כאמור בפסקת משנה (ב), שמשקלו הכולל המותר -
:::: (1) עד 1,500 ק&quot;ג [---] 2.50
:::: (2) עולה על 1,500 ק&quot;ג עד 3,500 ק&quot;ג [---] 3.00
:::: (3) עולה על 3,500 ק&quot;ג עד 8,000 ק&quot;ג [---] 4.00
:::: (4) עולה על 8,000 ק&quot;ג ובאוטובוס [---] 4.00
::: (ב) ברכב מסוג O1 ו-O2, שנרשם ברישיונו כגרור לינה למגורים או כגרור להובלת סוסים וברכב שנרשם ברישיונו כרכב המיועד להובלת מכולות, ובלבד שגובה המשטח שעליו מונחת ומחוברת המכולה לא יעלה על 1.56 מטרים [---] 4.00
:: (3) אורכו הכולל של -
::: (א) רכב מסחרי [---] 12.00
::: (ב) אוטובוס בעל שני סרנים [---] 13.50
::: (ב1) אוטובוס בעל יותר משני סרנים [---] 15.00
::: (ג) אוטובוס מפרקי [---] 18.75
::: (ד) רכב מורכב -
:::: (1) בעל תא נהג מעל המנוע [---] 16.50
:::: (2) בעל תא נהג מאחורי המנוע [---] 17.60
:::: ובלבד שהמרחק מפין הגרירה לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 12.00 מטרים או לא יעלה על 12.15 מטרים במקרה של הובלת מכולה ימית באורך 45 רגל, והמרחק הנמדד ברדיוס מפין הגרירה של הנתמך לכל אחת מהנקודות בחלקו הקדמי של הנתמך לא יעלה על 2.04 מטרים; [---]
:::: (3) המורכב מתומך בעל 4 סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג, שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים, ובלבד שאורך הנתמך לא יעלה על 12.50 מטרים ושהמרחק מפין הגרירה לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 10.90 מטרים וקיים סרן היגוי בשלישיית הסרנים שבנתמך [---] 17.50
:::: (4) בהובלת מכולה ימית באורך 45 רגל תותר תוספת של 15 סנטימטר למידות הנקובות בפסקאות משנה (1) ו-(2);
::: (ה) גרור [---] 12.00
::: (ו) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ה), רכב מחובר [---] 18.75
::: (ז) על אף האמור בפסקת משנה (א), רכב מסחרי בעל אמצעי העמסה כגון רמפת העמסה או רמפת גישה, בעת שאמצעי ההעמסה במצב סגור [---] 12.30
: (ב) אורך שלוחה אחורית (Rear Overhang), למעט רכב מסוג O1‏, O2 שנרשם ברישיונו כגרור לינה למגורים, ורכב אחר אשר מוגדר ברישיון הרכב כרכב מגורים, לא יעלה על -
:: (1) ברכב, למעט רכב כאמור בפסקאות משנה (2) ו-(3) –60% מרוחק הסרנים של הרכב;
:: (2) רכב שנרשם ברישיונו כרכב אשפה בדחס – 63% מרוחק הסרנים;
:: (3) אוטובוס – 70% מרוחק הסרנים אך לא יותר מ-3.60 מטרים.
: (ג) כושר התמרון (maneuverability) של הרכב מקיים את דרישות הנחיית EC/1230/2012 E.E.C על עדכוניה, אשר עומדת לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד.
: (ד) (((נמחקה).))

@ 314. משקל כולל מותר (תיקון: תשכ&quot;א, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ט-2, תשל&quot;ט-5, תש&quot;ם-3, תש&quot;ם-5, תשמ&quot;א-5, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-4, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;א-6, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ז-8, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-4, תשס&quot;ג-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-17, תשס&quot;ז-12, תשס&quot;ז-14, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ה-5, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-9, תשע&quot;ט-4, תשפ&quot;ג-4)
: (א) לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב כמפורט להלן על המשקל שצוין לצד כל אחד מהם:
:: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;קילוגרמים&lt;/u&gt;}}
:: (1) '''רכב מנועי, למעט רכב כאמור בפסקה (2) ובכפוף לאמור בפסקה (3)'''
::: (א) בעל 2 סרנים למעט אוטובוס [---] 18,000
::: (א1) אוטובוס בעל 2 סרנים [---] 19,500
::: (א2) בעל 2 סרנים עם הינע חליפי, למעט אוטובוס [---] 19,000
::: (א3) בעל 2 סרנים נטול פליטות [---] 20,000
::: (ב) בעל 3 סרנים [---] 25,000
::: (ב1) בעל 3 סרנים עם הינע חליפי [---] 26,000
::: (ב2) בעל 3 סרנים נטול פליטות [---] 27,000
::: (ג) בעל 3 סרנים, כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר [---] 26,000
::: (ג1) בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר, עם הינע חליפי [---] 27,000
::: (ג2) בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר, נטול פליטות [---] 28,000
::: (ד) בעל 4 סרנים [---] 32,000
::: (ה) אוטובוס מפרקי [---] 28,000
::: (ה1) אוטובוס מפרקי עם הינע חליפי [---] 29,000
::: (ה2) אוטובוס מפרקי נטול פליטות [---] 30,000
:: (2) '''רכב מורכב'''
::: (א) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל סרן אחד [---] 28,000
::: (ב) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים [---] 36,000
::: (ג) תומך בעל 2 סרנים שבסרן המניע מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים, שהמרחק בין הסרנים עולה על 1.80 מטרים [---] 38,000
::: (ד) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים [---] 42,000
::: (ה) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר המיועד להובלת מכולה ימית במידות 40 רגל (‎40-foot ISO‏) [---] 43,000
::: (ו) תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים [---] 42,000
::: (ז) תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים [---] 43,000
::: (ח) תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים [---] 48,000
::: (ט) תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים [---] 50,000
::: (י) תומך בעל 4 סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג, שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים, ובלבד שאורך הרכב המורכב לא יעלה על 17.50 מטרים ואורך הנתמך לא יעלה על 12.50 מטרים ושהמרחק מפין הגרירה עד לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 10.90 מטרים וקיים סרן היגוי בשלישיית הסרנים שבנתמך [---] 55,000
:: (3) '''רכב מחובר'''
::: האמור בפסקה זו יחול נוסף על האמור בפסקאות (1) ו-(4):
::: (א) רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים [---] 36,000
::: (ב) רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר [---] 37,000
::: (ג) רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים [---] 43,000
::: (ד) רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים [---] 43,000
::: (ה) רכב מנועי בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר [---] 45,000
::: (ו) רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים [---] 50,000
::: (ז) רכב מנועי בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר [---] 53,000
::: (ח) רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים [---] 50,000
::: (ט) רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר [---] 51,000
::: (י) רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים [---] 57,000
::: (יא) רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר [---] 59,000
:: (4) '''גרור'''
::: (א) בעל 2 סרנים [---] 18,000
::: (ב) בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר [---] 19,000
::: (ג) בעל 3 סרנים [---] 25,000
::: (ד) בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר [---] 27,000
::: (ה) בעל 3 סרנים מרכזיים למעט גרור המיועד להובלת חומרים מסוכנים (להלן - גרור חומ&quot;ס) [---] 24,000
::: לענין תקנת משנה זו יראו שני סרנים בחלקו האחורי של הרכב כצמד סרנים ושלושה סרנים בחלקו האחורי של הנתמך כשלישיית סרנים.
: (א1) לא יצורף גרור לרכב מנועי או נתמך לתומך, אלא בצירופים המנויים בתקנת משנה (א)(2) ו-(3).
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בחישוב המשקל הכולל המותר של רכב, לא יעלה המשקל הכולל המותר על סרנים כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם:
:: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;קילוגרמים&lt;/u&gt;}}
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) סרן בודד מניע למעט באוטובוס [---] 11,500
:: (2א) סרן בודד מניע באוטובוס [---] 12,000
:: (3) סרן בודד לא מניע [---] 10,000
:: (4) צמד סרנים [---] 18,000
:: (5) צמד סרנים ברכב מנועי שמותקן בו מתלה אוויר או שהמרחק בין הסרנים שלו בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר ועל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה המאפשר חלוקת עומס שווה בין הסרנים המניעים, בהתאם &lt;!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:31996L0053|--&gt;לדריקטיבה ‎96/53/EC&lt;!--]]--&gt;, כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק&quot;ג [---] 19,000
:: (6) צמד סרנים בגרור או בנתמך כשהמרחק בין הסרנים 1.8 מטרים או יותר [---] 20,000
:: (7) שלישיית סרנים בנתמך ובגרור למעט גרור חומ&quot;ס [---] 24,000
:: (8) שלישיית סרנים עם היגוי בנתמך ובגרור למעט גרור חומ&quot;ס [---] 24,000
:: ובלבד שיותקנו בסרנים אופנים וצמיגים בעלי כושר העמסה המתאים למשקל הכולל המותר לאותו סרן ולמהירות המרבית של הרכב כפי שתוכננה בידי יצרן הרכב.
: (ג) לא יפחת המשקל הכולל על הסרנים המניעים של הרכב מ-25% מהמשקל הכולל המותר שלו.
: (ד) בחישוב המשקל הכולל המותר של רכב מחובר לא יעלה המשקל הכולל המותר של הגרור על המשקל הכולל המותר של הגורר, ואולם הרשות רשאית לאשר יחס משקל כולל מותר אחר בין הגרור לבין הגורר אם נתקיימו כל אלה:
:: (1) בהספק המנוע של הגורר, ביחס למשקלו הכולל המותר של הרכב, נתקיימו הוראות [[תקנה 316א]];
:: (2) במערכות הבלימה של הגורר ושל הגרור נתקיימו לדעת מנהל אגף הרכב דרישות תקן הקהיליה האירופית (EC); לא נתקיימו דרישות התקן כאמור, לא יעלה המשקל הכולל המותר של הגרור שתאשר הרשות על 80% מן המשקל הכולל של הגורר.
: (ה) המשקל הכולל המותר והמשקל העצמי של רכב מסחרי ורכב עבודה והמטען המורשה לפי רישיון הרכב של רכב מסחרי, יירשמו על הדופן הימנית של תא הנהג.
: (ו) מקום שסרן ניתן להרמה, יותקן מנגנון, המתאים למפרט של יצרן הרכב, שיגרום להורדת הסרן כאשר העומס על הסרנים הקדמיים או על צמד הסרנים האחוריים עולה על המותר.
: (ז) בתקנה זו -
::- &quot;הינע חליפי&quot; - דלקים או מקורות כוח, אשר משמשים, חלקית לפחות, כתחליף למנועי בעירה פנימית ברכב מנועי, ושיש בהם פוטנציאל תרומה להפחתת פליטות פחמן מרכבים, ובכלל זה -
::: (1) חשמל, המשמש בכל סוגי רכב חשמלי;
::: (2) מימן;
::: (3) גז טבעי, לרבות ביומתאן, הן במצב צבירה של גז (Compressed Natural Gas - CNG), והן במצב צבירה נוזלי (Liquefied Natural Gas - LNG);
::: (4) גז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ);
::: (5) אנרגיה מכנית לרבות חום שיורי;
::- &quot;נטול פליטות&quot; - רכב בלא מנוע בעירה פנימית, או עם מנוע בעירה פנימית אשר פולט פחות מ-1 גרם פחמן דו-חמצני לקילוואט שעה כמפורט בתקן ‎(EC) No. 595/2009 E.E.C או שפולט פחות מ-1 גרם פחמן דו-חמצני לק&quot;מ כמפורט בתקן ‎(EC) No. 715/2007 E.E.C.

@ 314א. תנאים מיוחדים בשלישיית סרנים (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ט-2, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ב-2, תשנ&quot;ד, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ח, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-4)
: (א) בשלישיית סרנים בנתמך יתקיימו כל אלה:
:: (1) חלוקת המשקל על כל סרן תהיה שווה;
:: (2) המשקל הכולל המרבי לכל סרן יהיה כפי שאישרה רשות הרישוי, על פי הנחיית יצרן הרכב או הסרן ובכפוף לאמור בתקנות אלה;
:: (3) יכול שהסרנים יהיו בלא היגוי;
:: (4) בנתמך להובלת מכולה ימית במידות של 40 רגל (‎40 foot ISO), העומס המרבי על שלישיית סרנים עם מתלה אוויר לא יעלה על 25,000 ק&quot;ג.
: (ב) בשלישיית סרנים ברכב מנועי יתקיימו כל אלה:
:: (1) בסרן ההיגוי יורכבו שני צמיגים, אחד בכל צד;
:: (2) בכל סרן של צמד הסרנים יורכבו שני צמיגים בכל צד;
:: (3) הסרנים שבצמד יצוידו במערכת מתלה אוויר, ואולם אם ייעודו של הרכב איננו מאפשר ציודו במתלה אוויר כאמור, רשאית רשות הרישוי לאשרו אף בלעדיו;
:: (4) מקום שסרן ההיגוי מתרומם, יותקן מנגנון המתאים למפרט של יצרן הרכב שיגרום להורדת הסרן כאשר העומס על צמד הסרנים האחוריים עולה על המותר לצמד.

@ 314א1. פטור לרכב צבאי (תיקון: תשס&quot;ה-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשע&quot;א-10)
: הוראות [[תקנות 313]] [[ו-314]] לא יחולו על כלי רכב של צבא-הגנה לישראל -
: (1) שהוצא לו רישיון רכב לחירום על פי פקודות הצבא, ובלבד שמידותיו בחירום ומשקלו הכולל המותר יוגבלו בו;
: (2) שייעודו מבצעי, ובלבד שמידותיו ומשקלו הכולל המותר יוגבלו ברישיון הרכב הצבאי.

@ 314א2. רכב להובלת חומרים מסוכנים (תיקון: תשס&quot;ה-17, תשע&quot;ח-10)
: (א) על אף האמור בתקנות אלה, אורכו הכולל של רכב מחובר או רכב מורכב כמפורט להלן, שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן לא יעלה על המצוין לצדו:
:: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;במטרים&lt;/u&gt;}}
:: (1) רכב מחובר [---] 18.75
:: (2) רכב מורכב בעל תא נהג מעל המנוע שהאורך מפין הגרירה של הנתמך עד הקצה האחורי שלו אינו עולה על 12 מטרים [---] 16.50
:: (3) רכב מורכב בעל תא נהג מאחורי המנוע שהאורך מפין הגרירה של הנתמך עד הקצה האחורי שלו אינו עולה על 12 מטרים [---] 17.60
: (ב) לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב המיועדים להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצד כל אחד מהם:
:: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;בק&quot;ג&lt;/u&gt;}}
:: (1) רכב מנועי בעל 2 סרנים [---] 18,000
:: (2) רכב מנועי בעל 3 סרנים [---] 25,000
:: (3) רכב מנועי בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר או מתלה דומה לו בתכונותיו בהתאם לאמור &lt;!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:31996L0053|--&gt;בהנחיות האיחוד האירופי מס' ‎96/53/EC&lt;!--]]--&gt; לרבות כל העדכונים שלהן (בתקנה זו - מתלה), או כשהעומס המרבי המותר על סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק&quot;ג [---] 26,000
:: (4) רכב מנועי בעל 4 סרנים עם שני סרני היגוי כשעל הסרן המניע מותקנים מכל צד צמד גלגלים ומתלה או כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק&quot;ג [---] 32,000
:: (5) גרורים -
::: (א) גרור בעל 2 סרנים [---] 18,000
::: (ב) גרור בעל 3 סרנים [---] 24,000
:: (6) רכב מחובר -
::: (א) רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים [---] 36,000
::: (ב) רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים [---] 40,000
::: (ג) רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 או 3 סרנים [---] 44,000
::: (ד) רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 או 3 סרנים [---] 44,000
:: (7) רכב מורכב -
::: (א) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל סרן אחד [---] 28,000
::: (ב) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים כשהמרחק בין הסרנים הוא בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר [---] 36,000
::: (ג) תומך בעל 2 סרנים שמשקלו הכולל המותר 18,000 ק&quot;ג לפחות, על הסרן המניע שלו מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ונתמך בעל 2 סרנים שהמרחק בין סרניו עולה על 1.8 מטר והעומס המרבי המותר עליהם הוא 20,000 ק&quot;ג או יותר [---] 38,000
::: (ד) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים [---] 40,000
::: (ה) תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים [---] 40,000
::: (ו) תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים [---] 44,000
::: (ז) תומך בעל 4 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים [---] 44,000
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) לא יעלה העומס המרבי המותר על סרנים של רכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם:
:: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;בק&quot;ג&lt;/u&gt;}}
:: (1) סרן קדמי להיגוי ברכב מנועי [---] 7,500
:: (2) סרן בודד לא מניע [---] 10,000
:: (3) סרן בודד מניע [---] 11,500
:: (4) צמד סרנים ברכב מנועי -
::: (א) כשהמרחק בין הסרנים פחות ממטר אחד [---] 11,500
::: (ב) כשהמרחק בין הסרנים בין מטר אחד לבין 1.3 מטר [---] 16,000
::: (ג) כשהמרחק בין הסרנים בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר ועל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה או כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק&quot;ג [---] 19,000
:: (5) צמד סרנים בגרור או בנתמך -
::: (א) כשהמרחק בין הסרנים עד מטר אחד [---] 11,000
::: (ב) כשהמרחק בין הסרנים מעל מטר אחד עד 1.3 מטר [---] 16,000
::: (ג) כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.3 מטר עד 1.8 מטר [---] 18,000
::: (ד) כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.8 מטר [---] 20,000
:: (6) שלישיית סרנים בגרור או בנתמך -
::: (א) כשהמרחק בין הסרנים עד 1.3 מטר [---] 21,000
::: (ב) כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.3 מטר עד 1.4 מטר [---] 24,000
: (ד) ברכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן, לא יפחת המשקל על הסרנים המניעים מ-25% ממשקל המטען המותר לאותו רכב לפי תקנות אלה.
: (ה) לענין תקנה זו, יראו שני סרנים בחלקו האחורי של הרכב כצמד סרנים ושלושה סרנים בחלקו האחורי של הרכב כשלישיית סרנים.

@ 314ב. תנאים מיוחדים לשלישיית סרנים ברכב שמותקן בו מכל להובלת חומר מסוכן (תיקון: תשס&quot;א-4)
: (א) בשלישיית סרנים בנתמך שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן שהמשקל המותר עליה הוא עד 24,000 ק&quot;ג, יכול ששלישיית הסרנים תהיה בלא היגוי.
: (ב) בשלישיית סרנים כאמור בתקנת משנה (א) יכול שיותקנו על כל סרן, מכל צד, גלגל אחד או צמד גלגלים וצמיגים בעלי מידה וכושר העמסה מתאימים לעומס המותר על אותו סרן.

@ 315. היתר לרכב שמידותיו ומשקלו עולים על הקבוע (תיקון: תשנ&quot;ז-8, תשס&quot;ה-4)
: (א) על אף האמור [[בחלק זה]], רשאית רשות הרישוי להתיר, בתנאים או בלא תנאים ובהתייעצות עם המפקח על התעבורה, שימוש בציוד חריג.
: (ב) התירה רשות הרישוי שימוש בציוד חריג יחול עליו האמור [[בתקנה 85(ג)]], לפי הענין, והאמור [[בתקנה 313(ד)]].

=== סימן ג': מנוע, מערכות הדלק והפליטה ===

@ 316. מנוע
: מנוע המורכב ברכב מנועי וכן אביזרי המנוע יהיו במצב נקי ותקין ובעלי הספק וכושר מתאים לייעודו של הרכב שלא לגרום -
: (1) לפליטת עשן מעל המידה הרגילה ברכב מסוג זה, או
: (2) להפרשת שמן או כל חומר אחר, או
: (3) לרעש מעל המידה הרגילה הכרוכה בפעולתו התקינה של מנוע מסוג זה.

@ 316א. כוח סוס מינימלי (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ד, תשנ&quot;א-11)
: (א) לא יירשם רכב מן הסוגים המפורטים בתקנה זו, אלא אם כן הספק מנועו ביחס למשקלו הכולל המותר כפי שקבע יצרנו הוא כמפורט להלן:
:: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג הרכב !! colspan=&quot;2&quot; | הספק לכל 1((,))000 ק&quot;ג משקל כולל מותר
|-
! לפי תקן DIN 70020 {{ש}} {{מוקטן|(כוח סוס)}} !! לפי תקן I.S.O {{ש}} {{מוקטן|(קילווט)}}
|-
| אוטובוס ציבורי || 13 || 9.6
|-
| אוטובוס פרטי || 12 || 8.8
|-
| רכב מסחרי || 8 || 5.9
|-
| גורר, תומך, רכב עבודה ורכב מסחרי הגורר גרור || 6.12 || 4.5
|}
: (ב) הותקן ברכב כאמור מזגן אוויר המופעל על ידי מנוע הרכב, הספק המנוע של הרכב יוגדל במספר כוחות הסוס שיהיו דרושים לפי הצריכה המקסימלית של המזגן.
: (ג) לא ייעשה ברכב מן הסוגים האמורים בתקנת משנה (א) כל שינוי מבנה לרבות החלפה או הוספה של מיתקן המופעל על ידי המנוע של הרכב בשעת נסיעתו שיש בו כדי לשנות את הסוג או המשקל הכולל המותר של הרכב או להקטין את הספק המנוע אלא אם הותאם כח הסוס של המנוע לשינוי.
: (ד) ברכב מנועי מסחרי הגורר גרור יהיה הספק המנוע מתאים למשקל הכולל המותר של הרכב הנגרר בתוספת המשקל הכולל המותר של הרכב הגורר, בשעת הגרירה, ובלבד שהספק המנוע לא יהיה פחות מההספק שנקבע בתקנה זו לגבי תומך.

@ 317. מערכת הדלק
: (א) מיכל הדלק, צינור לשאיבת הדלק וכן כל חלק אחר ממערכת הדלק לא יבלטו מצדי הרכב. מיכל הדלק וכן צינורות המובילים דלק יהיו בנויים בצורה המבטיחה עמידה בפני כל תנודות המנוע והרכב בכל תנאי הדרך ובאופן שתנועת הרכב לא תשפיע על יציבותם, חיבוריהם, צורתם ומצבם התקין ולא תגרום לדליפת הדלק בין בצורת נוזל ובין בצורת גז.
: (ב) מערכת הדלק תהיה במצב שיבטיח את עמידתה בלחץ פנימי של לא פחות מ-0.3 אטמוספרות ותהיה עשויה ממתכת או מחומר אחר אשר -
:: (1) אינם מחלידים;
:: (2) עומדים בפני השפעה כימית של הדלק;
:: (3) אינם דליקים.
: (ג) החיבורים במערכת הדלק ייעשו באמצעות הברגות בלבד.

@ 318. מערכת פליטה (תיקון: תשמ&quot;ב-2, תשנ&quot;א)
: (א) ברכב מנועי תותקן מערכת פליטה המיועדת להרחקת גזים נשרפים במנוע דרך הפתח שבקצה צינור הפליטה.
: (ב) מערכת הפליטה תהיה מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]] ותורכב בצורה המבטיחה כי לא תיגרם על ידיה שריפה ברכב או כל נזק לרכב.
: (ג) צינור הפליטה לא יבלוט מצדי המרכב ופתחו לא יהיה מכוון כלפי הקרקע ולא יסטה לצד ימין ובלבד שברכב מנועי המיועד להסעה לא יהיה מכוון כלפי מעלה.
: (ד) (((נמחקה).))

@ 318א. מניעת זיהום אויר מבית הארכובה (תיקון: תשל&quot;א-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ה-19, תשס&quot;ז-11, תש&quot;ע-18, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ח-3)
: (א) לא יירשם רכב מנועי, למעט אופנוע טרקטורון ורכב הפועל באמצעות מנוע חשמל בלבד, ולא יחודש רשיונו אלא אם כן -
:: (1) מותקנת במנועו מערכת איוורור של בית הארכובה שיונקת את אדי הגזים החומקים מתוכה בעזרת תת לחץ של המנוע ומעבירה אותם חזרה למנוע לשם מניעת זיהום אויר;
:: (1א) עמד בבדיקת זיהום אוויר לפי [[תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע&quot;ב-2012]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה).))
: (א1) תקנת משנה (א)(4) לא תחול על כלי רכב של צבא הגנה לישראל המוגדר כרכב חירום לפי פקודות הצבא, ובלבד שכלי הרכב נרשם או שניתן עליו רישיון בהתאם [[לתקנה 282]].
: (ב) על אף האמור -
:: (1) בתקנת משנה (א)(2), ברכב נוסעים פרטי ובמונית משנת ייצור כמפורט להלן, המונעים במנוע בנזין שנפחו כמפורט לצדה, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן על 1% בנפח הגזים הנפלטים מצינור הפליטה -
::: {|
! width=&quot;100px&quot; | שנת ייצור !! width=&quot;100px&quot; | נפח מנוע בסמ&quot;ק
|-
| : (1) 1992 || 2,000
|-
| : (2) 1993 || 1,600
|-
| : (3) 1994 || כל נפח
|}
:: (2) בתקנת משנה (א)(3)(א), ברכב ששנת ייצורו 1995 עד 2003, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בסיבובי סרק על 0.5%;
:: (3) בתקנת משנה (א)(3)(ב), ברכב ששנת ייצורו 1995 עד 2003, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בגזים הנפלטים מהרכב כאשר מהירות סיבוב המנוע 2,000 סיבובים לדקה לפחות, על 0.3% וערך הלמבדה יהיה בין 0.97 ל-1.03;
:: (4) בתקנת משנה (א)(3)(א), ברכב ששנת ייצורו 2004 או אחריה, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בסיבובי סרק על 0.3%;
:: (5) בתקנת משנה (א)(3)(ב), ברכב ששנת ייצורו 2004 או אחריה, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בגזים הנפלטים מהרכב כאשר מהירות סיבוב המנוע 2,000 סיבובים לדקה לפחות, על 0.2% וערך הלמבדה יהיה בין 0.97 ל-1.03.
: (ג) הבדיקות האמורות בתקנות משנה (א)(4) ו-(ב) יבוצעו בהתאם &lt;!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:31996L0096|--&gt;להנחיית הקהילה האירופית ‎96/96/EC&lt;!--]]--&gt;, אשר הופקדה לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, ובמכשיר בהתאם להנחיה האמורה שאישרה מעבדה מוסמכת.

=== סימן ד': מערכת ההילוכים, מערכת ההיגוי, הגלגלים והקפיצים ===

@ 319. תיבת הילוכים
: (א) ברכב מנועי תותקן תיבת הילוכים המאפשרת תנועתו של הרכב קדימה ואחורה בכוח המנוע. תיבת ההילוכים תהיה במצב תקין וניתנת להפעלה בתוך תא הנהג מבלי שהנוהג ברכב יצטרך לעזוב את מושבו.
: (ב) תיבת ההילוכים תותקן בצורה יציבה שתאפשר החלפה יעילה של ההילוכים ונסיעה בהילוך מתאים בכל תנאי הדרך.
: (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על רכב אשר משקלו העצמי אינו עולה על 400 ק&quot;ג.

@ 320. מערכת היגוי (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ו-3, תשס&quot;ח-7, תשפ&quot;ה-7)
: (א) ברכב מנועי תותקן מערכת היגוי שתהא תקינה בכל עת ותאפשר להפנות ולהחזיר מיד את הרכב לכל כיוון נסיעה בקלות, במהירות ובבטיחות; הנוהג ברכב או הממונה עליו אחראי לקיום הוראה זו.
: (ב) כל חלק במערכת ההיגוי המחובר אליה על ידי הברגה יהיה מובטח על ידי פינים מפצילים או כל סידור טכני אחר המונע התרופפות החיבור האמור.
: (ג) גלגלי הסרן הקדמי יהיו מכוונים בכל עת בהתאם להוראות הטכניות של יצרן הרכב. גלגלי רכב וכל חלק של מערכת ההיגוי לא יגעו בצינורות או בזרנוקי הבלמים.
: (ד) מותר להתקין מנגנון עזר להפעלת מערכת ההיגוי ובלבד שיאושר על ידי רשות הרישוי.
: (ה) לא יירשם רכב, למעט רכב עבודה המיועד לפי מבנהו לטיאוט בדרך, ולמעט רכב אספנות אשר מועד ייצורו עד שנת 1960, אלא אם מערכת ההיגוי וגלגל ההגה או הכידון מותקנים בצד שמאל של הרכב.

@ 321. אופנים (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;א, תשס&quot;ט-13)
: (א) בגלגלי רכב יותקנו אופנים מסוג כמפורט [[בחלק ג' בתוספת השניה]] ויהיו בעלי נקבים המותאמים בקוטרם לברגים ואומים המשמשים לחיבור האופנים לסרן.
: (ב) האופנים יהיו במצב תקין ויהודקו באמצעות כל הברגים או האומים, לפי הענין, שיהיו במצב תקין ובהתאם להוראות היצרן.
: (ג) לא יותקן אופן ברכב אלא אם כן הוא מתאים לצמיג במידותיו בהתייחס לקוטר תושבת האופן ורוחבו, כושר ההעמסה של הצמיג, לחץ האוויר המרבי המותר ומהירות המרבית לנסיעה בו, בהתאם להוראות היצרן.
: (ד) על אופן המיועד לפי מבנהו להרכבת צמיג עם אבוב לא יורכב צמיג ללא אבוב (Tubless).
: (ה) לא יותקן ברכב מסוג N3 כיסוי המסתיר את הברגים או האומים, המחברים את האופן לסרן.

@ 322. צמיגים (תיקון: תשכ&quot;ו-7, תשכ&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ח, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;א, תשס&quot;ה-19, תשע&quot;א, תשע&quot;ח-3)
: (א) בגלגלי רכב יותקנו צמיגי גומי פנאומטיים מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]] ובהם לחץ אויר במידה שקבע יצרן הרכב; ברכב אטי מותר להתקין צמיגים שאינם פנאומטיים.
: (ב) הצמיגים ברכב יותאמו לייעוד הרכב ויהיו בעלי אותם מבנה וכושר העמסה שקבע יצרן הרכב והמידות שנרשמו ברשיון הרכב.
: (ב1) עובד מפעל לתיקון צמיגים ואבובים לא יתקין בגלגלי רכב צמיגים שחלפו 6 שנים ממועד ייצורם, ואם היו הצמיגים משומשים - 24 חודשים ממועד ייצורם; בתקנת משנה זו -
::- &quot;מועד ייצור&quot; - המועד המוטבע על הצמיג;
::- &quot;מפעל לתיקון צמיגים ואבובים&quot; - כמשמעותו [[בתוספת הראשונה לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש&quot;ל-1970]].
: (ג) בצמיג פנאומטי, לרבות בצמיג שבגלגל חילוף, לא יפחת עובי הפרופיל או עומק החריצים של הצמיג, הבא במגע עם הדרך, מ-2 מ&quot;מ ובצמיג שאינו פנאומטי, לא יפחת עוביו מ-4 ס&quot;מ.
: (ד)(1) לא יורכבו ברכב מנועי צמיגים שונים במידה, בכושר העמסה ובמבנה - בין רדיאלי ובין דיאגונלי - על סרן אחד;
:: (2) ברכב מנועי - למעט טרקטור ומכונה ניידת - יכול שיורכבו צמיגים בעלי מבנה שונה על סרנים שונים אלא אם כן קבע יצרן הרכב אחרת ובלבד שלא יורכבו -
::: (א) צמיגים רדיאליים בסרן קדמי אם בסרן או בסרנים האחוריים הורכבו צמיגים דיאגונליים;
::: (ב) צמיגים רדיאליים שבהם חגורת פלדה בסרן קדמי, אם בסרן או בסרנים האחוריים הורכבו צמיגים רדיאליים שאין בהם חגורת פלדה.
:: (3) על אף האמור בתקנת משנה זו, נגרם תקר באחד מגלגלי הרכב, מותר להרכיב על סרן אחד גלגל חילוף שמידותיו שונות, כאמור [[בתקנה 365(2)]], ובלבד שנוהג הרכב לא יעשה בו שימוש אלא לצורך נסיעה אל המוסך הקרוב לתיקון התקר.
: (ה) לא יורכב ברכב צמיג ללא אבוב אם הוא מיועד להרכבה עם אבוב.
: (ו) לא יורכב ברכב ששנת ייצורו -
:: (1) עד 2005 - צמיג המוגבל למהירות פחותה מהמהירות המרבית המתוכננת של הרכב ובלבד שבמונית, ברכב נוסעים פרטי יכול שיורכב צמיג בדרגת מהירות S;
:: (2) 2006 ואילך - צמיג שתכנן יצרנו ללחץ אוויר, לכושר העמסה ולמהירות הפחותים מאלה שתכנן יצרן הרכב וברכב מסוג M1 ו-N1 - גם צמיג בעל קוד מהירות נמוך מדרגה S או מהמהירות המרבית של הרכב שקבע יצרן הרכב.

@ 323. קפיצים
: (א) ברכב מנועי ובגרור יותקנו בין הסרנים לבין מרכב הרכב קפיצים יעילים ובעלי כושר מתאים למשקל הכולל המותר של הרכב, ובלבד שהקפיצים המורכבים על אותו סרן יהיו בעלי כוח התנגדות שווה.
: (ב) מותר להתקין ברכב מנועי כל מיתקן אחר אשר פעולתו הטכנית כפעולת הקפיצים.
: (ג) הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על -
:: (1) רכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 400 ק&quot;ג ושאינו מיועד לפי מבנהו להסעה;
:: (2) רכב איטי;
:: (3) גרור אשר נבנה ללא קפיצים ומבנהו אושר על ידי רשות הרישוי;
:: (4) גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 750 ק&quot;ג.

=== סימן ה': בלמים (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ח-5) ===

@ 324. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ח-5, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-8, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-11, תשע&quot;ה-6)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;בלמי שירות&quot; - מערכת בלמים הפועלת על כל גלגלי הרכב, שהפעלתה מאפשרת האטת מהירותו לפחות ב-4.5 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס בדרך מישורית בעלת ציפוי וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע;
:- &quot;מערכת כפולה של בלמי שירות&quot; - שתי מערכות של בלמי שירות הפועלות כל אחת בנפרד על גלגלי הרכב, וכל מערכת מפעילה בנפרד את בלמי השירות של לפחות מחצית מספר הגלגלים ועשויה לבלום את הרכב במקרה שהמערכת השניה חדלה לפעול;
:: מערכת נפרדת של הבלמים יכול שתאט את מהירות הרכב פחות מ-4.5 מ/שניה בשניה אולם שתי המערכות יחד יאטו את מהירותו במידה האמורה לפחות;
:- &quot;בלם עצמאי&quot; - מיתקן המפעיל את מערכת הבלמים בעזרת קפיץ העוצר את הרכב כשלחץ האויר במערכת הבלמים יורד מתחת ללחץ האויר הדרוש להפעלה יעילה של הבלמים, והמערכת מאפשרת האטה של מהירות הרכב לפחות 2 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס והחזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע;
:- &quot;בלמנוע&quot; - מנגנון האטה המפעיל את המנוע כמדחס וגורם להאטת הנסיעה של הרכב והמבטיח שבשעת החלפת ההילוכים המנגנון לא יפעל ופעולת המנוע לא תופסק, או מנגנון האטה אחר המאיט את מהירות הרכב שלא באמצעות מערכת הבלמים שאישר מנהל האגף לרכב;
:- &quot;בלמי עזר&quot; - מערכת בלמים הפועלת בצורה ישירה על הגלגלים המורכבים לפחות על סרן אחד של הרכב ומאפשרת האטת המהירות לפחות ב-2 מ/שניה בשניה כשהרכב עמוס וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע גם בשעת חניה;
:- &quot;מכשיר אזהרה&quot; - מכשיר הגורם ברכב בעל מערכת בלמים הידראוליים להשמעת קול או להפצת אור שהנוהג ברכב יוכל להבחין בו במקרה שגובה פני הנוזל של הבלמים ירד מתחת לגובה שקבע יצרן הרכב או שלחץ הנוזל של הבלמים באחת המערכות הכפולות ירד בהשואה למערכת השניה או מכשיר הגורם ברכב בעל מערכת בלמי אויר להשמעת קול ולהפצת אור שהנוהג ברכב יוכל להבחין בהם במקרה שלחץ האויר פחת מהלחץ הדרוש להפעלה יעילה ובטוחה של הבלמים כפי שקבע יצרן הרכב;
:- &quot;מאיט&quot; (Retarder) - מנגנון האטה חשמלי או הידראולי המותקן במערכת ההנעה של הרכב, והמיועד להאטת הרכב בלא שהוא קשור למערכת הבלמים של הרכב;
:- &quot;מיתקן למניעת נעילה&quot; (A.B.S) - רכיב של מערכת בלם שירות המפעיל בעת בלימה בקרה אוטומטית על שיעור ההחלקה של גלגלי הרכב בכיוון סיבובם;
:- &quot;מערכת בקרת יציבות&quot; - מערכת אלקטרונית המשפרת את יציבות הרכב כשהוא בתנועה, על ידי התערבות בפעולות מערכות הרכב, לרבות הבלמים והמנוע, בהתאם לעיבוד מדדי התנהגות הרכב הכוללים, בין השאר, את תאוצת הרכב, זווית הפניית ההגה והמהירות, התואמת לתקן &lt;!--[[http://unece.org/fileadmin/DAM/trans/main/wp29/wp29regs/updates/R013r8e.pdf|--&gt;ECE 13&lt;!--]]--&gt; או תקן אחר של האיחוד האירופי שאישר מנהל אגף הרכב והעומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות שלו ובאתר האינטרנט של המשרד, ולגבי רכב שיוצר במדינות NAFTA - התואמת לתקן &lt;!--[[http://www.nhtsa.gov/DOT/NHTSA/Rulemaking/Rules/Associated%20Files/ESC_FRIA_%2003_2007.pdf|--&gt;FMVSS 126&lt;!--]]--&gt; או לתקן CMVSS 126; לעניין זה, &quot;תקן FMVSS&quot;, &quot;תקן CMVSS&quot; - כהגדרתם [[בתוספת השנייה]].

@ 325. בלמי שירות, בלמי עזר ובלם עצמאי (תיקון: תשל&quot;ח-5, תשנ&quot;א, תשס&quot;ה-19)
: (א) ברכב מנועי יותקנו בלמי שירות ובלמי עזר שיהיו תקינים בכל עת.
: (ב) ההפרש בעוצמת הבלימה של הגלגלים באותו סרן לא יעלה על 30% מערכו הגבוה.
: (ג) בלמי השירות ובלמי העזר יותקנו בשתי מערכות נפרדות או במערכת אחת בעלת אמצעי הפעלה נפרדים שכל אחד מהם עשוי לבלום את הרכב כאשר השני חדל לפעול.
: (ד) ברכב בעל מערכת בלמי שירות המופעלת בלחץ אויר בלבד יותקנו שני בלמים עצמאיים בכל סרן מהסרנים האחוריים אולם ברכב בעל יותר משני סרנים יכול שיותקן בלם עצמאי אחד בסרן הקדמי במקום באחד מהסרנים האחוריים.
: (ה) ברכב בעל מערכת בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר יותקן לפחות בלם עצמאי אחד בכל סרן מהסרנים האחוריים.
: (ו) רכב שמותקן בו בלם עצמאי הניתן להפעלה מתא הנהג פטור מהתקנת בלם עזר נוסף.

@ 326. בלמי אויר (תיקון: תשל&quot;ח-5, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א)
: (א) בלמי שירות המופעלים בלחץ אויר יצויידו בשסתום בטחון, מד לחץ אויר, מכשיר אזהרה, שסתום משחרר וחיבורים לבדיקת לחץ אויר כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]].
: (ב) שסתום הבטחון יותקן במערכת מגורות האויר וישחרר ממגורות האויר את עודפי לחץ האויר שמעל ללחץ שקבע יצרן הרכב.
: (ג) מכשיר אזהרה ומד לחץ אויר יותקנו בלוח המחוונים. שסתום משחרר יותקן במערכת מגורות האויר לשם ניקוז הנוזלים המצטברים בהם.
: (ד) חיבורים לבדיקת לחץ אויר יותקנו במכלי האויר אחרי כל וסת לחץ, על תאי הבלימה ולפני וסת כוח הבלימה.

@ 327. בלמי טרקטור, רכב איטי ומכונה ניידת (תיקון: תשל&quot;ח-5, תשנ&quot;ד-6)
: על אף האמור [[בתקנה 325]] ברכב איטי, בטרקטור למעט בטרקטורון או במכונה ניידת, אשר לפי מבנהו אינו מסוגל לנוע במישור במהירות העולה על 40 ק&quot;מ לשעה, יותקנו לפחות בלמי עזר הניתנים להפעלה ממקום מושבו של הנהג.

@ 327א. (תיקון: תשכ&quot;ד-8, תשכ&quot;ח, תשל&quot;ח-5) : (((בוטלה).))

@ 328. בלמי אופנוע ותלת אופנוע (תיקון: תשל&quot;ח-5, תשנ&quot;א)
: על אף האמור [[בתקנה 325]] יותקנו באופנוע ובתלת-אופנוע שני סוגי בלמים שלא יהיו קשורים או תלויים זה בזה כאשר האחד מופעל על הגלגל האחורי של האופנוע או על שני הגלגלים האחוריים של התלת אופנוע, והמאפשר האטה של המהירות לפחות ב-1.5 מ/שניה בשניה, והשני המופעל על הגלגל הקדמי והמאפשר האטה של המהירות ב-1.5 מ/שניה בשניה.

@ 329. בלמים נוספים ברכב פרטי, במונית, ברכב מסחרי וברכב עבודה (תיקון: תשל&quot;ח-5, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ב-8, תשנ&quot;ג-10, תשע&quot;א-10)
: (א) ברכב פרטי, במונית וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 2,200 ק&quot;ג תותקן מערכת כפולה של בלמי שירות ומכשיר אזהרה.
: (ב)(1) ברכב חילוץ או גרירה נשלטת שמותקנת בו מערכת בלמי שירות הידראוליים תהיה מערכת בלמי השירות כפולה ויותקן בו מכשיר אזהרה;
:: (2) ברכב כאמור, שמותקנת בו מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר או מותקנת בו מערכת בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר - יותקן בלם עצמאי.
: (ג) ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמשקלם הכולל המותר הוא מ-12,000 ק&quot;ג עד 15,999 ק&quot;ג תותקן מערכת כפולה של בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר, או מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר.
: (ד) ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמשקלם הכולל המותר הוא 16,000 ק&quot;ג או יותר, יותקנו מערכת בלמי שירות המופעלים רק בלחץ אויר ובלם עצמאי.
: (ד1) (((נמחקה).))
: (ה) ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר 12,000 ק&quot;ג או יותר יותקן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג אך אין חובה להתקין בלם עצמאי כשמותקנים ברכב מערכת כפולה של בלמי שירות הידראוליים המופעלת על ידי מערכת כפולה של לחץ אויר.
: (ו) ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמותקן בהם מנוע דיזל, ושמשקלם הכולל המותר הוא 8,000 ק&quot;ג או יותר - יותקן בלמנוע.
: (ז) ברכב חילוץ או גרירה נשלטת שמותקן בו מנוע דיזל יותקן בלמנוע.
: (ח) ברכב שצוין ברשיונו כטיולית, ששנת ייצורו 1989 או לאחריה, יותקן מאיט.
: (ט) הוראות תקנות משנה (ו) ו-(ז) לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, אם אישר זאת ראש מחלקת מערכות ממונעות בחטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה בצבא הגנה לישראל (להלן - ראש מחלקת מערכות ממונעות), וניתן לו רישיון רכב צבאי.

@ 330. בלמים נוספים באוטובוס (תיקון: תשל&quot;ח-5, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-8, תשנ&quot;ד-6, תשע&quot;א-10)
: (א) באוטובוס שמשקלו הכולל המותר עד 7,999 ק&quot;ג יותקנו מערכת כפולה של בלמי שירות ומיתקן אזהרה.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק&quot;ג או יותר יותקנו מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר ובלם עצמאי.
: (ד) באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק&quot;ג או יותר ובאוטובוס עם תיבת הילוכים אוטומטית שמשקלו הכולל המותר 6,000 ק&quot;ג או יותר, יותקן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג.
: (ה) באוטובוס שמותקן בו מנוע דיזל ושמשקלו הכולל המותר 6,000 ק&quot;ג או יותר יותקן בלמנוע.
: (ו) באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 10,000 ק&quot;ג או יותר ואשר שנת ייצורו 1987 או לאחריה, יותקן מאיט; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, אם אישר זאת ראש מחלקת מערכות ממונעות וניתן לו רישיון רכב צבאי.
: (ז) (((נמחקה).))

@ 330א. מיתקן למניעת נעילת גלגלים (תיקון: תשנ&quot;ב-8, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-6, תשנ&quot;ג-10, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-7, תשנ&quot;ט-7, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-19)
: (א) לא יירשם רכב כמפורט להלן ולא ישתמש בו אדם, אם לא הותקן בו, בעת ייצורו, מיתקן למניעת נעילת גלגלים מסוג שאישר מנהל אגף הרכב, או מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]], והוא תקין ופועל כהלכה בכל עת:
{|
! החל בשנת ייצור !! סוג הרכב
|-
| 1991 |
| : אוטובוס שבו מותקנת מערכת בלמים המופעלת בלחץ אויר ללא מערכת הידראולית.
|-
| 1992 |
| : (1) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק&quot;ג המוביל או המיועד להוביל חומר מסוכן כאמור [[בתקנה 87]].
: (2) גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק&quot;ג המוביל או המיועד להוביל חומר מסוכן כאמור [[בתקנה 87]].
|-
| 1993
| : (1) מונית שאינה זוטובוס.
: (2) רכב סיור שאינו בנוי על מרכב של רכב מסחרי אחוד.
|-
| 1994
| : (1) כל מונית למעט מונית מסוג זוטובוס שמתקיימות בה דרישות המפרט הטכני לרכב להסעת נכים שקבע מנהל אגף הרכב.
: (2) כל רכב סיור לרבות כזה הבנוי על מרכב של רכב מסחרי אחוד.
: (3) כל גרור או נתמך שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק&quot;ג או יותר למעט גרור לטרקטור.
|-
| 1996
| : (1) כל רכב מסחרי, שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק&quot;ג או יותר.
: (2) רכב מורכב שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק&quot;ג או יותר.
: (3) אוטובוס, לרבות אוטובוס זעיר בעל מערכת בלמים מכל סוג.
|-
| 2003 |
| : רכב, למעט רכב שיוצר במדינות NAFTA, שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק&quot;ג, ולגבי רכב שיוצר במדינות NAFTA - שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,500 ק&quot;ג.
|}
: (ב) לא ינהג אדם בגורר או תומך הגורר אחריו גרור או נתמך שמותקנים בהם מיתקן למניעת נעילת גלגלים אלא אם כן מותקנים בגורר או בתומך חיבורי חשמל להפעלתו.
: (ג) על אף האמור בתקנה זו, רשאי מנהל אגף הרכב, במקרה מיוחד שייראה לו, לפטור רכב מסויים מהוראות תקנה זו, ובלבד שהפטור יירשם ברשיון הרכב.

@ 330ב. מערכת בקרת יציבות (תיקון: תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-11, תש&quot;ע-17, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ג-8, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ה-6)
: (א) לא יירשם רכב שמועד עלייתו לכביש הוא מיום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) (להלן - המועד הקובע), אלא אם כן הותקנה בו מערכת בקרת יציבות.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי רשאית לרשום רכב כאמור שלא הותקנה בו מערכת בקרת יציבות, אם הוא -
:: (1) רכב שיובא לישראל עד יום 31 באוקטובר בשנה שקדמה למועד הקובע לגבי אותו סוג רכב ולמעט רכב מהסוג המפורט בתקנת משנה (ג)(3); לעניין זה, יראו את היום שבו נפרק הרכב מנמל בישראל, כיום שבו יובא לישראל;
:: (2) רכב מסוג O1‏, O2‏, O3‏, O4‏, L, רכב משא או אוטובוס שהם בעלי 4 סרנים או יותר, או אוטובוס המיועד על פי רישיונו לבצע נסיעות בקו שירות עירוני;
:: (3) רכב מסוג N‏, M‏ או O שבוצע בו שינוי מבנה לאחר שייצורו הושלם או רכב עבודה או ציוד חריג או רכב ממוגן ירי או רכב למטרות מיוחדות (SPV - Special Purpose Vehicle), כהגדרתם &lt;!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:32007L0046|--&gt;בדירקטיבה ‎2007/46/EC&lt;!--]]--&gt; &lt;!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:32009R0661|--&gt;ובדירקטיבה ((Regulation)) (EC) No 661/2009&lt;!--]]--&gt; המפורסמות באתר האינטרנט של משרד התחבורה, שניתן עליהם אישור מנהל אגף הרכב על פי הכללים הקבועים בדירקטיבות כאמור;
:: (4) נגרר מסוג O3 או O4 המיועד לנסיעה בשטח והמצויד במתלה קפיצים, מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות;
:: (5) רכב מסוג N3 שמסווג &lt;!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:32007L0046|--&gt;בדירקטיבה ‎2007/46/EC&lt;!--]]--&gt; בסיווג משנה כרכב שטח (Off-Road).
: (ג) לגבי כלי הרכב שלהלן יקראו את תקנת משנה (א) כך שבמקום &quot;ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010)&quot; יבוא התאריך הנקוב לצדם:
:: (1) רכב מסוג N1 מתוצר שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו תוצר איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות - כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016);
:: (2) רכב מסוג N2 או N3 שהוא בעל 2 או 3 סרנים או תומך בעל הנעה 4×6 - ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012);
:: (2א) על אף האמור בפסקה (2) -
::: (א) רכב מסוג N2 מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות, ושרשות הרישוי טרם נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי [[תקנה 282(א)(2)]] - ט&quot;ז בחשוון התשע&quot;ג (1 בנובמבר 2012);
::: (ב) רכב מסוג N2 ו-N3 מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות, ושרשות הרישוי נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי [[תקנה 282(א)(2)]] - ח' בחשוון התשע&quot;ה (1 בנובמבר 2014);
:: (3) רכב מסוג N שסיווג המשנה שלו על פי רישיונו הוא כיבוי אש או רכב עבודה שייעודו משאבת בטון - ח' בחשוון התשע&quot;ה (1 בנובמבר 2014).

@ 331. בלמים נוספים בגרור ובנתמך (תיקון: תשל&quot;ח-5, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-6)
: (א) בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 750 ק&quot;ג יותקנו בלם שירות ובלם עזר המאפשר השארתו במצב בלימה בכל תנאי דרך אף אם אינו מחובר לגורר או לתומך.
: (ב) גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,000 ק&quot;ג הנגרר על ידי רכב איטי או טרקטור, פטור מחובת התקנת בלמים ובלבד שמהירותו המקסימלית של הגורר תסומן על גבי הגרור מאחוריו.
: (ב1) גרור חד-סרני שמשקלו הכולל אינו עולה על 1,500 ק&quot;ג הנגרר על ידי טרקטור, פטור מחובת התקנת בלמים, ובלבד שמהירותו המרבית של הגורר תסומן על גבי הגרור, מאחוריו.
: (ג) בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,000 ק&quot;ג יותקן, נוסף לבלמים כאמור, בלם בטחון שיפעל באופן עצמאי ויבטיח בלימה אוטומטית במקרה של ניתוק פתאומי של הגרור או הנתמך מהגורר או התומך.
: (ד) לא יותקנו בגרור בלמים המופעלים על ידי דחיפה של ייצול החיבור על הגורר; הוראה זו לא תחול על גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק&quot;ג.
: (ה) בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר הוא 8,000 ק&quot;ג או יותר, למעט גרור הנגרר על ידי טרקטור, יותקנו בלמי שרות המופעלים בלחץ אויר מסוג שעומד בתקן מספר E.C.E 13 של המועצה הכלכלית והסוציאלית של אירופה וכן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג כבלם עזר.
: (ו) נתמך בעל שלישיית סרנים יהיה פטור מחובת התקנת בלם עצמאי כאמור בתקנת משנה (ה) בסרן בו מותקנת מערכת ההיגוי אם לא ניתן להתקינו, ובלבד שמערכת הבלימה של הרכב מאפשרת האטת מהירותו לפחות ב-2 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס בדרך מישורית בעלת ציפוי וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע.

@ 332. מכשירי אזהרה במערכת בלמים משולבת (תיקון: תשכ&quot;ה-9, תשכ&quot;ח, תשל&quot;ח-5)
: ברכב שמותקנת בו מערכת בלמים משולבת המורכבת ממערכת לחץ אויר וממערכת הידראולית יותקנו מכשירי אזהרה מתאימים, אחד במערכת לחץ האויר ואחד במערכת ההידראולית אולם יכול ששני מכשירי האזהרה יפעילו מתקן אחד המשמיע קול ומפיץ אור.

@ 333. אבזרי בלמים (תיקון: תשל&quot;ח-5)
: (א) האבזרים, החלקים והחיבורים המותקנים במערכות הבלמים יהיו מחומר ובצורה המבטיחים את פעולתם התקינה בכל מצב של הרכב.
: (ב) האבזרים והחיבורים יהיו מוגנים נגד כל גירוד, שיפשוף, חיכוך ופגיעה בכושר פעולתם.
: (ג) החלקים הנמצאים בתנועה יהיו בעלי אורך וגמישות מספיקים במידה כזו שתנועות הרכב או החלק שאליו הם מחוברים לא יגרמו להם נזק.
: (ד) לא ישנה אדם את מערכת הבלמים המקוריים של הרכב, לא יחליף ולא ירשה לאחר להחליף חלק או אבזר במערכת הבלמים בחלק או באבזר אחר בעל מידות, איכות או סגולות טכניות אחרות מאלה שקבע יצרן מערכת הבלמים, אלא אם קיבל אישור מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאיו.

@ 333א. אחריות (תיקון: תשל&quot;ח-5)
: הנוהג ברכב, בעלו או הממונה עליו, אחראים לקיום הוראות [[סימן זה]].

@ 333ב. תחולה (תיקון: תשל&quot;ח-5)
: על רכב ששנת ייצורו 1976 או לפני כן שנרשם לראשונה לפני תחילת תקפן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 4), תשל&quot;ח-1978 (((ביום 4.6.1978))), יחולו הוראות התקנות כנוסחן ערב תחילת תקפן של התקנות האמורות; אולם על רכב שהותקנו בו בלמים לפי התקנות האמורות, כולן או מקצתן, יחולו הוראות אותן תקנות כנוסחן זה.

=== סימן ו': מערכת האורות ===

@ 334. פנסי חזית (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;א, &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ל, תש&quot;ל-10, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו-4, תשנ&quot;א, תשס&quot;ח-7)
: (א) ברכב מנועי שאינו רכב איטי, אשר רחבו הכולל עולה על מטר אחד, למעט אופנוע, יותקנו שני פנסי חזית שכל אחד מהם יאיר באור גבוה (האור הגדול) ובאור נמוך (האור הקטן), או יותקנו ארבעה פנסי חזית אשר לפחות אחד מכל צד יאיר באור גבוה ואחד בלבד מכל צד יאיר באור נמוך.
: (ב) האור הגבוה יהיה אור לבן או אור צהוב בהיר (להלן - צהוב) ויאיר את הדרך לפני הרכב בלילה ובמזג אוויר נאה למרחק של לא פחות מ-100 מטר.
: (ג) האור הנמוך יהיה אור לבן או אור צהוב ויאיר את הדרך לפני הרכב בלילה ובמזג אוויר נאה למרחק של לא פחות מ-30 מטר ועצמתו לא תעלה על לוקס אחד בשעה שהיא נמדדת על גבי משטח המוצב על פני הדרך במרחק 25 מטר מן הפנס האמור - מגובה מרכז הפנס ולמעלה ממנו.
: (ד) (((נמחקה).))
: (ה) (((נמחקה).))

@ 335. התקנת פנסי חזית (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ל, תשס&quot;ח-7, תשע&quot;א-10, תשע&quot;ה-4)
: לא יירשם רכב ולא יחודש רישיונו אלא אם כן - פנסי החזית יותקנו בחזית הרכב, פנס אחד או שניים בכל צד של הרכב מותקנים באופן סימטרי לגבי הציר המרכזי של הרכב, ובלבד שהמרחק מפני הקרקע לקצה התחתון של השטח המאיר בזכוכית הפנס יהיה לפחות 40 ס&quot;מ והמרחק מפני הקרקע לקצה העליון לא יעלה על 135 ס&quot;מ; האור בפנסי החזית האמורים יאיר בצבע אחד; הוראות תקנה זו, לעניין המרחק מפני הקרקע לקצות הפנסים, לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, ובלבד שמיקום הפנסים אושר בידי ראש מחלקת מערכות ממונעות וניתן לו רישיון רכב צבאי.

@ 336. פנסי חזית באופנוע ורכב איטי (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ג, תשס&quot;ח-7)
: (א) באופנוע עם רכב צדי או בלעדיו, בתלת-אופנוע ובטרקטור יותקן לפחות פנס חזית אחד אשר לגביו יחולו הוראות [[תקנות 334]] [[ו-335]] בשינויים אלה:
:: (1) באופנוע בלי רכב צדי יותקן הפנס במרכז חזיתו;
:: (2) באופנוע עם רכב צדי, בתלת-אופנוע ובטרקטור יותקן הפנס במרכז החזית או בצדו השמאלי;
:: (3) באופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ&quot;ק יכול שפנס החזית יהיה בעל אור נמוך בלבד.
: (ב) ברכב איטי יותקנו -
:: (1) כשרחבו הכולל אינו עולה על 150 ס&quot;מ - לפחות פנס חזית אחד;
:: (2) כשרחבו הכולל עולה על 150 ס&quot;מ - שני פנסי חזית; בפנסים יהיה אור נמוך בלבד ויחולו עליהם הוראות [[תקנה 335]].

@ 337. עממור (תיקון: תשס&quot;ח-7)
: ברכב מנועי יותקן לפני מושב הנהג עממור המאפשר לנהג להחליף בפנסי החזית את האור הגבוה באור נמוך ולהיפך.

@ 338. נורת אזהרה (תיקון: תשס&quot;ח-7)
: (א) ברכב מנועי תותקן לפני מושב הנהג, במקום הנראה לעיניו, נורה בעלת עצמת אור קטנה אשר תאיר בצבע אדום, כחול או ירוק בשעה שמאיר האור הגבוה.
: (ב) הוראות תקנה זו לא יחולו על טרקטור ועל רכב מנועי שאין עליו תא נהג, ובלבד שזרוע מפסק החשמל של מנגנון התאורה תראה בבירור לנוהג בהם כי בפנסים מאיר אור גבוה.

@ 339. פנס חניית לילה (תיקון: תשנ&quot;ב-3, תשס&quot;ח-7)
: (א) ברכב מנועי - למעט אופנוע בלי רכב צדי ולמעט רכב מנועי שרחבו אינו עולה על מטר אחד - יותקנו שני פנסי חניית לילה (להלן - פנסי חניה) שאורם יהיה לבן או צהוב ואשר בזמן תאורה ובמזג אוויר נאה ייראו במרחק 150 מטר לפני הרכב.
: (ב) פנסי חניה יותקנו בחזית הרכב, פנס חניה בכל צד, בגובה שווה מפני הקרקע ובלבד -
:: (1) שהמרחק בין כל פנס לבין משטח מקביל לציר המרכזי העובר דרך הנקודה הצדדית הקיצונית של הרכב בצד בו מותקן הפנס, לא יעלה על 40 ס&quot;מ;
:: (2) שהמרחק מעל פני הקרקע לקצה התחתון של השטח המאיר בזכוכית הפנס יהיה לפחות 40 ס&quot;מ והמרחק מפני הקרקע לקצה העליון לא יעלה על 150 ס&quot;מ.
: (ג) פנסי חניה מותר להתקין בתוך פנסי חזית ובלבד -
:: (1) שהפעלתם תהיה נפרדת מהפעלת האור הגבוה והאור הנמוך;
:: (2) שנתמלאו בהם הוראות תקנה זו.
: (ד) באופנוע בלי רכב צדי וברכב מנועי שרחבו אינו עולה על מטר אחד מותר להתקין פנס חניה שנתמלאו בו הוראות תקנה זו.
: (ה) מערכת ההפעלה של פנסי החניה תהיה כזו שפנסי החניה והפנס האחורי יודלקו בעת ובעונה אחת.
: (ו) באוטובוס ששנת ייצורו 1980 או לאחריה ושארכו הכולל ששה מטרים או יותר יותקנו ששה פנסי חניה בצבע צהוב - שניים בצדי הרכב, שניים מלפנים ושניים מאחורי הרכב ובלבד -
:: (1) שהמרחק בין כל פנס חניה בצד הרכב לדופן הרכב שלידו לא יעלה על 40 ס&quot;מ;
:: (2) שהמרחק מפני הקרקע למרכז הפנס יהיה לא פחות מ-40 ס&quot;מ, ולא יעלה על 150 ס&quot;מ;
:: (3) שפנסי החניה הצדיים יופעלו בעת ובעונה אחת יחד עם אורות החניה והאורות הגבוהים.

@ 340. פנס רוחב (תיקון: תשכ&quot;ו-7, תשמ&quot;ט-6, תשס&quot;ו-8)
: (א) ברכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס&quot;מ או יותר יותקנו ארבעה פנסי רוחב לסימון רוחב הרכב שאורם ייראה במזג אויר נאה במרחק 150 מטר לפחות.
: (ב) שני פנסי רוחב שאורם צהוב או לבן יותקנו בחזית הרכב, פנס רוחב בכל צד בגובה שווה מפני הקרקע בנקודה הצדדית הקיצונית הגבוהה ביותר של הרכב מלפנים או קרוב אליה ככל האפשר, ובלבד שאם לרכב ארגז הבולט משני צדי תא הנהג יותקנו הפנסים על הארגז.
: (ג) שני פנסי רוחב שאורם אדום יותקנו מאחורי הרכב בהתאם להוראות תקנת משנה (ב).
: (ד) רכב שמותקנים בו פנסי רוחב, אין חובה להתקין בו פנסי חניה.

@ 341. פנס אחורי (תיקון: תשכ&quot;ו-7, תשנ&quot;ב-3, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ב-8, תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-4, תשס&quot;ט-4)
: (א) ברכב, למעט אופניים, אופנוע ועגלה, יותקנו שני פנסים אחוריים שאורם אדום אשר ייראה ממרחק של 150 מטרים לפחות מאחורי הרכב בזמן תאורה ובמזג אויר נאה ובלבד -
:: (1) שיותקן פנס אחד בכל צד;
:: (2) שהמרחק מעל פני הקרקע יהיה כאמור [[בתקנה 339]];
:: (3) (((נמחקה).))
: (ב) מערכת ההפעלה של הפנסים האחוריים תופעל יחד עם פנסי החזית, פנסי הרוחב ופנסי החניה.
: (ג) באופנוע יותקן פנס אחורי אחד שאורו אדום אשר ייראה ממרחק של 150 מטרים לפחות מאחורי האופנוע בזמן תאורה ובמזג אויר נאה.
: (ד) בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק&quot;ג או יותר, יהיה השטח המואר של הפנס האחורי בכל צד 150 סמ&quot;ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס אחד בכל צד ובלבד שהשטח המואר של הפנסים בכל צד לא יפחת מ-150 סמ&quot;ר.

@ 342. פנס בלימה (תיקון: תשכ&quot;ו-7, תשמ&quot;ד-5, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ג-6, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-4, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ח-3)
: (א) ברכב, למעט אופניים, אופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ&quot;ק ששנת ייצורו עד 1993 ועגלה, יותקנו שני פנסי בלימה בשני צדי הרכב שאורם אדום והם ייראו באור היום במזג אוויר נאה ממרחק של 30 מטרים לפחות ובזמן תאורה במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטרים לפחות; פנסי הבלימה יותקנו במרחק מפני הקרקע, כאמור [[בתקנה 339]].
: (ב) מותר שפנס אחורי ישמש גם כפנס בלימה, ובלבד שיהיו בו שני אורות נפרדים ושהאור המראה על בלימה יהיה בעל עצמה חזקה יותר וניתן להבחנה ברורה מן האור האחר.
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) ברכב נוסעים פרטי ובמונית ששנת ייצורם 1994 או לאחריה, יותקן בנוסף לפנסים האמורים בתקנת משנה (א), פנס בלימה נוסף במרכזו של החלון האחורי. מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוג רכב מהוראות תקנת משנה זו או להורות על התקנת הפנס במקום אחר אם על פי מבנהו לא ניתן להתקין בו פנס בלימה נוסף.
: (ה) באופנוע יותקן פנס בלימה אחד שאורו ייראה כאמור בתקנת משנה (א); הוראת תקנת משנה זו לא תחול על אופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ&quot;ק ששנת ייצורו עד 1993.
: (ו) בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל 751 ק&quot;ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס בלימה 150 סמ&quot;ר לפחות; ברכב כאמור מותר להתקין יותר מפנס אחד בכל צד ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-150 סמ&quot;ר.

@ 343. הארת לוחית-הזיהוי (תיקון: תשפ&quot;ד-9)
: (א) לוחית-זיהוי אחורית ברכב מנועי, למעט רכב לתחבורה קלה, תואר באור לבן אשר יאפשר ראיה טובה של הלוחית וקריאת הרשום עליה ממרחק של 20 מטר לפחות בזמן תאורה ובמזג אויר נאה ובתנאי שהאור האמור יהיה מכוון להארת הלוחית בלבד.
: (ב) מערכת ההפעלה של הארת לוחית-הזיהוי תהיה כזו שהיא תואר כאשר יודלקו פנסי החזית או פנסי הרוחב ופנסי החניה.

@ 344. מחוון כיוון (תיקון: תשכ&quot;ה-9, תש&quot;ל-10, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ד-6, תשנ&quot;ה-4, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-17, תשס&quot;ט-4)
: (א) ברכב מנועי שיש בו תא נהג יותקנו מחווני כיוון אשר אורם ייראה מלפני הרכב ומאחוריו לאור השמש ממרחק 30 מטר לפחות ובזמן תאורה במזג אויר נאה ממרחק 150 מטר לפחות.
: (ב) ברכב מנועי יותקנו ארבעה מחווני כיוון בעלי אור מהבהב, שניים בצבע לבן או צהוב בחזית הרכב ושניים בצבע צהוב או אדום באחורי הרכב.
: (ג) (((נמחקה).))
: (ד) בגרור ונתמך ששנת ייצורם עד 2007 יותקנו שני מחווני כיוון לפחות, מאחורי הרכב, ואם משקלו הכולל המותר 751 ק&quot;ג או יותר יהיה השטח המואר של כל מחוון כיוון 90 סמ&quot;ר לפחות; מותר להתקין יותר ממחוון כיוון אחד בכל צד ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-90 סמ&quot;ר.
: (ד1) באופנוע ששנת ייצורו 1995 ולאחריה יותקנו ארבעה מחווני כיוון לפחות כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ה) מחווני כיוון יותקנו במרחק של לפחות 40 ס&quot;מ מעל פני הקרקע ולא יותר מ-190 ס&quot;מ.
: (ו) מחווני כיוון מהסוגים האמורים בתקנות משנה (ב) מותר להתקין בתוך כל פנס מן הפנסים המפורטים [[בפרק זה]], ובלבד שנתמלאו בהם הוראות תקנה זו ושהפעלתם תהיה בנפרד מכל אור אחר ושיאירו באור מהבהב.
: (ז) האור המהבהב במחוון כיוון יידלק לסירוגין בין 30 ל-90 פעם בדקה.
: (ח) הותקנו מחווני כיוון מחוץ לשדה ראייתו של הנוהג ברכב, יותקן בתא הנהג מיתקן אשר יראה אור או ישמיע קול המציין כי מחווני הכיוון מופעלים.
: (ט) ברכב מנועי שיש בו שני פנסים ושמחווני הכיוון מותקנים בתוך פנסי הבלימה, מותר שמחוון הכיוון יבטל את פעולתו של פנס בלימה עם הפעלתו של מחוון הכיוון בכל צד.
: (י) לא יירשם רכב מנועי שיש בו תא נהג וששנת ייצורו היא 1983 או אחריה או שנרשם לראשונה לאחר ט&quot;ז בטבת התשמ&quot;ג (1 בינואר 1983) אלא אם יש בו מחווני כיוון נוספים, אחד מכל צד של הרכב שאורם יאיר לאחורי הרכב ואשר יפעלו ביחד עם ארבעת מחווני הכיוון הקיימים ברכב; מחווני הכיוון הנוספים יהיו בהתאם לדרישות חובה לרכב נוסעים שיפרסם מנהל אגף הרכב.
: (יא) ברכב ששנת ייצורו 1981 או לאחריה יותקן מתג שבאמצעותו ניתן להפעיל לפחות את מחווני הכיוון הקדמיים והאחוריים שברכב בעת ובעונה אחת.
: (יב) מחווני כיוון ברכב מנועי ששנת ייצורו 2005 ואילך ובגרור ונתמך ששנת ייצורם 2008 ואילך, יהיו כמפורט [[בפרט 16א שבחלק ג' בתוספת השניה]].

@ 345. מחזירור (תיקון: תש&quot;ם-6, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-3)
: (א) ברכב מנועי שרחבו הכולל עולה על מטר אחד וכן בגרור ונתמך יותקנו מאחור בגובה שווה מפני הקרקע לפחות שני מחזירורים בצבע אדום, מחזירור מכל צד.
: (ב) ברכב מנועי אשר רחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד לרבות אופנוע בלי רכב צדי, יותקן מחזירור אחד לפחות מאחוריו - במרכז או בצד שמאל.
: (ג) ברכב מנועי ובאוטובוס ששנת ייצורו עד 1979 שאורכו הכולל עולה על 10 מטר יותקנו שני מחזירורים נוספים על הדופן השמאלי, אחד בחלקו הקדמי והשני בחלקו האחורי של הרכב.
: (ד) בגרור ונתמך יותקנו בחזית, נוסף לאמור בתקנת משנה (א), שני מחזירורים בצבע צהוב או לבן.
: (ה) מחזירור המותקן בגרור ונתמך מאחור, יהא בצורת משולש שווה-צלעות שאורך כל צלע 15 ס&quot;מ ובסיסו למטה.
: (ו) כל מחזירור יותקן במרחק שווה מדופן הרכב שבצדו שלא יעלה על 40 ס&quot;מ ובגובה של לפחות 40 ס&quot;מ מפני הקרקע ולא יותר מ-80 ס&quot;מ.
: (ז) מחזירור מרובע או עגול ששטחו המחזיר אור יהיה לפחות 20 ס&quot;מ מרובעים.
: (ח) לא יותקן ברכב מחזירור אדום מלפנים או מחזירור לבן או צהוב מאחור, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
: (ט) מחזירור כאמור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]].

@ 346. (תיקון: תש&quot;ם-7, תשמ&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 347. פנס ערפל (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ז, תשס&quot;ח-7)
: (א) בנוסף לפנסי החזית, כאמור [[בתקנה 334]], מותר להתקין ברכב מנועי בחזיתו לא יותר משני פנסי ערפל אשר אורם לבן או צהוב ושיופעלו בנפרד מפנסי החזית.
: (ב) פנס הערפל יותקן בגובה של לא פחות מ-25 ס&quot;מ מפני הקרקע ושום נקודה המוארת באורו לא תהיה גבוהה מהנקודה הגבוהה ביותר המוארת בפנסי החזית כשהם מאירים באור נמוך.

@ 347א. פנס ערפל אחורי (תיקון: תשנ&quot;א, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-4, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-17, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ו-2)
: (א) ברכב מנועי ששנת ייצורו 1988 או לאחריה, למעט רכב שיוצר על פי התקינה הפדרלית של ארה&quot;ב או התקינה הקנדית, טרקטור, מכונה ניידת ואופנוע, נוסף על הפנס האחורי יותקנו פנס ערפל אחורי אחד או שני פנסים ובלבד שיתקיימו בפנס כל אלה:
:: (1) האמור [[בתקנה 341(א)]];
:: (2) יופעל בנפרד מהפנס האחורי ורק כאשר יודלקו פנסי החזית;
:: (3) תותקן בלוח המחוונים של הרכב מנורת ביקורת שתידלק כאשר יודלק הפנס.
: (ב) אור פנס הערפל יהיה אדום והפנס יופעל לפי האמור [[בתקנה 107(ד)]].
: (ג) בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק&quot;ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס ערפל אחורי 90 סמ&quot;ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס ערפל אחורי אחד במקום כל פנס המותקן ברכב כאמור ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-90 סמ&quot;ר; מותקן ברכב כאמור פנס ערפל אחורי אחד, יותקן הפנס בצדו השמאלי של הרכב.
: (ד) ברכב כאמור בתקנת משנה (א), ששנת ייצורו 2005 ואילך, פנס הערפל יהיה מסוג כמפורט [[בפרט 16 בחלק ג' בתוספת השניה]].

@ 348. פנס לנסיעה אחורנית (תיקון: תשכ&quot;ו-7, תשל&quot;ה-2, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ט-4)
: (א) ברכב, למעט אופנוע, טרקטור, מכונה ניידת ורכב איטי, ששנת ייצורו 1986 או לאחריה, יותקנו פנס אחד או שני פנסים, לפי הענין, לנסיעה אחורנית; אור הפנס יהיה לבן ויאיר את הדרך מאחרי הרכב למרחק שלא יעלה על 10 מטרים.
: (ב) הותקן פנס אחד כאמור, לא תעלה עצמת אורו על 25 ווט; הותקנו שני פנסים, לא תעלה עצמת האור בכל אחד על 15 ווט.
: (ג) בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק&quot;ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס לנסיעה לאחור 90 סמ&quot;ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס אחד לנסיעה לאחור במקום כל פנס המותקן ברכב כאמור ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-90 סמ&quot;ר; מותקן ברכב כאמור פנס אחד לנסיעה לאחור, יותקן הפנס בצדו הימני של הרכב.
: (ד) פנס לנסיעה אחורנית יופעל באופן אוטומטי עם הפעלת ההילוך האחורי.

@ 349. זרקור
: מותר להתקין ברכב מנועי זרקור אחד שאורו לבן או צהוב, ובלבד שאפשר לכוונו מתא הנהג.

@ 350. פנסים ואורות נוספים (תיקון: תשכ&quot;ו-7, תשמ&quot;ז)
: (א) ברכב וכן בגרור ובנתמך לא יותקן פנס או מיתקן מפיץ אור, נוסף על הפנסים והאורות שנקבעו בתקנות אלה, אלא אם רשות הרישוי התירה התקנת פנסים נוספים או מיתקני תאורה נוספים.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הארת פנים הרכב, ובלבד שלא יהא בה כדי להפריע לנוהג באותו רכב.

@ 351. מצב הפנסים (תיקון: תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב-8)
: (א) הפנסים והאורות המותקנים ברכב לפי הוראות [[פרק זה]] יהיו תמיד במצב תקין ונקי וניתנים להפעלה מהירה ונוחה מתא הנהג.
: (ב) הפנסים והמנורות המותקנים ברכב יהיו מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]].
: (ג) הפנסים והאורות המותקנים ברכב לפי הוראות [[פרק זה]] לא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב או המטען שעליו או בכל דרך אחרת.

@ 351א. תקני פנסים (תיקון: תשנ&quot;ז-8, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ו-9, תשע&quot;ט-8)
: (א) פנסי התאורה, האיתות והסימון [[שבסימן זה]] (להלן בתקנה זו - הפנסים) יותקנו בהתאם לאמור בהנחיית האיחוד האירופי מס' ‎76/756((/))EEC לרבות כל העדכונים שהתפרסמו על פיה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לגבי רכב מנועי המיוצר לפי התקינה הפדרלית של ארצות הברית או לפי התקינה הקנדית, הפנסים יותקנו על פי תקן F.M.V.S.S. - 108 או לפי התקן הקנדי C.M.V.S.S 108, בהתאמה, לרבות עדכונים שהתפרסמו על פיהם וכתוקפם מזמן לזמן.
: (ב1) (((נמחקה).))
: (ג) ההנחיה והתקן האמורים בתקנה זו, לרבות העדכונים על פיהם, מופקדים לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של משרד התחבורה.

=== סימן ז': המרכב ===

@ 352. חלקי המרכב (תיקון: תשנ&quot;ד-6)
: (א) המרכב ברכב מנועי וכל חלק ממנו יהיה בנוי בצורה המתאימה ליעודו של הרכב והמבטיחה הסעה בבטיחות. לא יהיו בו פגמים העלולים לגרום לפגיעה לנמצאים בתוך הרכב או לעוברים בדרך.
: (ב) כל חומר שממנו בנוי פנים המרכב יתאים לאחד התקנים כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]].

@ 353. מנעולי הדלתות (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשס&quot;ה-4)
: (א) בכל פתח לכניסה או ליציאה של הנוהג או של הנוסעים ברכב פרטי, ציבורי, עבודה או מסחרי, תהיה דלת עם מנעול או מיתקן לנעילת הדלת המאפשר נעילת הדלת אלא אם נקבע אחרת בתקנות אלה או ברשיון הרכב.
: (ב) בדלתות יהיו מנעולים חזקים ובמצב תקין המבטיח שהדלתות לא ייפתחו מעצמן בעת הנסיעה ובעת בלימה פתאומית של הרכב בכל מהירות.
: (ג) ידיות הדלתות יהיו שטוחות או תקועות בתוך הדלתות או עשויות מחומר גמיש.

@ 354. תא הנהג
: תא הנהג יהיה בנוי בצורה המבטיחה ראייה טובה של הדרך לפני הרכב ומצדיו שאין בה כדי להגביל את שדה הראייה של הנוהג ברכב והמאפשרת נהיגה בטוחה.

@ 355. מושבים (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-17, תשע&quot;ח-3)
: (א) ברכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה יותקנו מושבים כמספר בני אדם שהרכב האמור מורשה להסיע.
: (ב) המושבים יהיו תקינים, יציבים וקבועים במקומם בכל תנאי הדרך.
: (ג) מושב הנהג יהיה יציב, לא יגביל את שדה ראייתו ותנועותיו של הנהג ויאפשר לו נהיגה בנוחות.
: (ג1) ברכב נוסעים פרטי ובמונית ששנת ייצורם 1981 או לאחריה, וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק&quot;ג וששנת ייצורו 1989 או לאחריה, יותקנו במושבים הקדמיים משענות ראש לנוהג ברכב וליושב לצדו.
: (ג2) ברכב ששנת ייצורו 2005 ואילך יותקנו במושבים הקדמיים משענות ראש לנוהג ברכב וליושב לצדו בהתאם למפורט [[בפרט 18 שבחלק ג' בתוספת השניה]].
: (ד) חומרי הריפוד והציפויים למושבים יהיו מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]].
: (ה) ברכב ששנת ייצורו 1990 או אחריה יהיו המושבים מהסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]].

@ 356. שמשות (תיקון: תש&quot;ם-6, תשמ&quot;א-5, תשמ&quot;ד-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11, תשס&quot;ה-19, תשע&quot;ו-2)
: (א) ברכב מנועי יותקנו שמשות כמפורט [[בחלק ג' בתוספת השניה]], שיהיו במצב תקין ושיאפשרו ראייה ברורה דרכן.
: (ב) כל שמשה המותקנת ברכב תהיה עשויה זכוכית בטחון או חומר אחר שאישר מנהל האגף לרכב.
: (ג) באוטובוס ששנת ייצורו 1981 או לאחריה ובכל רכב אחר ששנת ייצורו 1985 או לאחריה תהיה השמשה המותקנת בחזית הרכב עשויה זכוכית בטחון רבודה מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]].
: (ד) לא יירשם רכב ולא יחודש רשיונו של רכב שהשמשה הקדמית והאחורית והשמשות שליד המושבים הקדמיים המותקנות בו, כולן או מקצתן, צופו בחומר ציפוי, בין בהתזה, בין בהדבקה ובין בכל דרך אחרת.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד), קצין בדרגת תת-אלוף שהסמיך לכך הרמטכ&quot;ל או סגנו (להלן בתקנת משנה זו - קצין מוסמך), רשאי לאשר, באופן פרטני, הכהייתן של שמשות רכב שהוא בשימוש צבא ההגנה לישראל, לאחר ששוכנע שהדבר הכרחי למימוש צורך ביטחוני, חיוני או מבצעי המצדיק זאת, ולאחר שבחן חלופות אחרות למימוש הצורך האמור בדרכים אחרות; קצין מוסמך ייתן אישור כאמור לפי תבחינים שממין העניין אשר ייקבעו בפקודות הצבא, בין השאר, לגבי סוג הכהיית השמשות, אופן השימוש בכלי הרכב וההכשרה הנדרשת לנהיגה בו.

=== סימן ח': מיתקנים נוספים ואביזרים ===

@ 357. מגב שמשות ומזרים אויר (תיקון: תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ו-4, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-3, תשס&quot;ה-4)
: (א) ברכב מנועי בעל שמשה קדמית יותקנו מגבים כפי שהתקין יצרן הרכב בעת ייצורו, אשר יבטיחו ניקוי השמשה הקדמית בכל עת להבטחת שדה הראייה.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) ברכב מנועי בעל שמשה קדמית למעט טרקטור, יותקן מנגנון להתזת מים על השמשה הקדמית שיאפשר ניקוי השמשה באמצעות המגבים.
: (ד) ברכב כאמור בתקנת משנה (ג) תותקן מערכת שתאפשר הזרמת אויר מבפנים על השמשה הקדמית, שיהיה מחומם לפי הצורך; המערכת תהיה ניתנת להפעלה ממושב הנהג גם בשעה שהרכב עומד.
: (ה) (((נמחקה).))

@ 357א. מפשיר אדים (תיקון: תשנ&quot;א-11, תשס&quot;ה-4)
: ברכב מסוג M1 ששנת ייצורו 1985 או לאחריה, יותקן מפשיר אדים בשמשה האחורית.

@ 358. סך שמש
: (א) ברכב מנועי בעל שמשה קדמית יותקן סך שמש המיועד להגן על עיני הנהג בפני קרני השמש.
: (ב) ברכב מנועי ציבורי וכן באמבולנס יותקנו שני סכי שמש - אחד בצד הימני ואחד בצד השמאלי של השמשה.

@ 359. כלי אזהרה (תיקון: תשכ&quot;ו-7, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ג, תשנ&quot;א, תשס&quot;ה-4)
: (א) ברכב מנועי שאינו רכב איטי, אינו אופנוע עד 50 סמ&quot;ק ואינו טרקטור, יותקן צופר על פי התקנים האמורים [[בחלק ג' בתוספת השניה]].
: (ב) לא יותקן ברכב צופר מוזיקלי או צופר אוויר אלא אם כן יעמוד בתקן כאמור [[בפרט 20 בחלק ג' בתוספת השניה]].
: (ג) ברכב שאינו מנועי יותקן פעמון אזהרה בלבד.
: (ד) באופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ&quot;ק יותקן צופר המופעל בחשמל.

@ 359א. זמזם ברכב (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ג-6, תשנ&quot;ד)
: (א) באוטובוס, ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק&quot;ג, ברכב עבודה ובטרקטור, יותקן זמזם לנסיעה לאחור.
: (ב) זמזם כאמור בתקנת משנה (א), יהיה מסוג שאישר מנהל אגף הרכב והוא יופעל באופן אוטומטי עם הפעלת ההילוך האחורי.
: (ג) זמזם כאמור בתקנת משנה (א) יותקן ברכב ששנת ייצורו 1994 או לאחריה ביום רישומו וברכב אחר בעת חידוש רשיונו שחל ביום י&quot;ד באב התשנ&quot;ג (1 באוגוסט 1993) או לאחריו.
: (ד) מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוג רכב מהוראות תקנת משנה (ב), אם מבנה הרכב אינו מאפשר הפעלת הזמזם באופן אוטומטי שאז יופעל באופן ידני.

@ 360. מד-מהירות
: ברכב מנועי שאינו רכב איטי יותקן לפני מושב הנהג מד-מהירות שיראה את מהירותו של הרכב בכל תנאי הדרך. רשות הרישוי רשאית להורות שהוראות תקנה זו לא יחולו על סוגי רכב מסויימים.

@ 361. מראת תשקיף מצלמות ומסכים (תיקון: תשל&quot;א-4, תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;א-5, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ו-4, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ב-8, &lt;!--החלפה--&gt; תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-12)
: לא יירשם רכב ולא יחודש רישיונו אלא אם כן -
: (1) ברכב נוסעים פרטי ובמונית יותקנו שתי מראות תשקיף - האחת בתוך הרכב והשנייה מבחוץ בצדו השמאלי של הרכב;
: (2) ברכב ששדה הראייה לאחור בו דרך המראה הפנימית מוסתר, יותקנו שתי מראות תשקיף משני צדיו, ואולם ברכב כאמור ששנת ייצורו היא לפני 1976, תותקן מראת תשקיף אחת בתוך הרכב או בצדו השמאלי של הרכב;
: (3) ברכב כאמור בפסקה (1) ששנת ייצורו 1990 או לאחריה יותקנו שלוש מראות תשקיף - האחת בתוך הרכב ושתי מראות תשקיף משני צדיו;
: (4) ברכב מסחרי, ברכב עבודה, במכונה ניידת ובטרקטור עם תא נהג יותקנו לפחות שתי מראות תשקיף מבחוץ משני צדי הרכב;
: (5) באוטובוס בחלקו הקדמי, תותקן מראה שבעדה יראה הנהג את כל הנוסעים, בתוכו;
: (6) באוטובוס תותקן נוסף על שלוש מראות התשקיף האמורות בפסקה (3), מראת תשקיף נוספת בצדו הימני מבחוץ;
: (7) באוטובוס מסוג M3 שנרשם לאחר כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) תותקן בחזית האוטובוס, נוסף על מראות התשקיף האמורות בפסקאות (3) ו-(6), מראת תשקיף מסוג כאמור [[בפרט 21 בחלק ג' לתוספת השנייה]], שתאפשר לנהג לראות ממקום מושבו את תחום חזית הרכב שאינו נראה בצפייה ישירה;
: (8) ברכב משא וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק&quot;ג או יותר ושנת ייצורו 1989 או לאחריה תותקן מראת תשקיף נוספת בצדו הימני מבחוץ;
: (9) באופנוע תותקן מראת תשקיף בצדו השמאלי לפחות;
: (10) מראת התשקיף הנוספת האמורה בפסקאות (6) ו-(8) תהיה קמורה ובגודל של 15×20 ס&quot;מ לפחות ותותקן כך שהנוהג ברכב יוכל לראות בעדה את הנעשה בצדו הימני של הרכב לכל אורכו, למרחק של 100 ס&quot;מ מעל הקרקע לפחות; יכול שהמראה המותקנת מצדו הימני של הרכב לפי האמור בפסקאות (3) ו-(4) תשלים את תחום הראייה שנקבע למראה הנוספת;
: (11) המראות יותקנו בצורה יציבה אך ניתנות לכיוון בידי הנהג;
: (12) המראות האמורות בפסקאות (1) עד (4) ו-(9) יאפשרו לנהג לראות ממושבו בבהירות ולסקור את הדרך מאחורי הרכב למרחק של 100 מטרים לפחות;
: (13) מראות התשקיף לפי תקנה זו יהיו מסוג כאמור [[בפרט 21 בחלק ג' לתוספת השנייה]];
: (14) ברכב כאמור בפסקאות משנה (2) עד (8), במקום מראות תשקיף ניתן להתקין מצלמות ומסכים כאמור [[בפרט 21 בחלק ג' לתוספת השנייה]], ובלבד שהמצלמות שיותקנו ברכב לא יאפשרו הקלטה ושמירה של הצילומים.

@ 362. (תיקון: תשמ&quot;ד-4, תש&quot;ף-14) : (((בוטלה).))

@ 363. מוטות רוחב
: באוטובוס, וכן ברכב משא אשר בגלל מבנהו אין חלקו הרחב ביותר נראה בשעת הנסיעה על ידי הנוהג בו, יותקנו בחלקו הקדמי משני צדיו שני מוטות רוחב אשר יסמנו את הרוחב הכולל של הרכב ואשר ייראו לעיני הנהג ממקום מושבו.

@ 363א. פגוש אחורי (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;א)
: (א) ברכב משא, גרור, נתמך ורכב עבודה, שמשקלו הכולל המותר עולה על 3((,))500 ק&quot;ג יותקן מיתקן להגנה בפני התנגשות תת-רכבית (להלן בתקנה זו - פגוש אחורי) מסוג האמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]].
: (ב) לא יירשם רכב כאמור בתקנת משנה (א) ולא יחודש רשיונו אלא אם כן מותקן בו פגוש אחורי.
: (ג) הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על רכב כמפורט להלן:
:: (1) רכב מסחרי אחוד;
:: (2) גרור הנגרר על ידי טרקטור;
:: (3) תומך;
:: (4) רכב שמותקן בו מגבה נוע כאמור [[בתקנה 85ב]];
:: (5) רכב לאיסוף אשפה בדחס;
:: (6) רכב עבודה מהסוגים הבאים:
::: (א) כיבוי אש;
::: (ב) משאבת בטון;
::: (ג) מנוף, למעט מנוף עם סל עבודה;
::: (ד) מטאטא דרכים;
::: (ה) בעל הנעה על כל הגלגלים (4×4, 6×6, 8×8);
:: (7) מערבל בטון;
:: (8) רכב מסוג נ.נ.
: (ד) רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רכב מהתקנת פגוש אחורי אם שוכנעה כי התקנתו מפריעה לשימוש ברכב על פי יעודו, ובלבד שפטור כאמור יירשם ברשיון הרכב.

@ 363ב. תנאים לרישום רכב שטח (תיקון: תשנ&quot;ד-6, תשס&quot;ה-6, &lt;!--החלפה--&gt; תשע&quot;ד-6)
: לא יירשם רכב שטח ולא יחודש רישיונו אלא אם כן הותקן בו כלוב להגנה על הנוסעים בו.

@ 363ג. תנאים לרישום טרקטור משא (תיקון: תשע&quot;ד-7)
: (א) לא יירשם טרקטור משא ולא יחודש רישיונו אלא אם כן -
:: (1) הספק מנועו המרבי אינו עולה על 23 קילוואט והיחס בין הספק המנוע המרבי למומנט המרבי בניוטון מטר אינו עולה על 0.4 או שמהירותו המרבית בלא הגבלה אינה עולה על 65 קמ&quot;ש; ואולם רשות הרישוי רשאית להתיר רישום של אלה:
::: (א) טרקטור משא בעל הנעה חשמלית או היברידית, טרקטור משא בעל משקל עצמי העולה על 900 ק&quot;ג או טרקטור משא בעל שלושה סרנים שאינו מקיים את התנאים האמורים ברישה;
::: (ב) טרקטור משא שמהירות נסיעתו המרבית המובנית כפי שתכנן אותה היצרן אינה עולה על 65 קמ&quot;ש שאינו מקיים את התנאי האמור ברישה בנוגע ליחס בין הספק המנוע המרבי למומנט המרבי;
:: (2) מהירות נסיעתו המרבית המובנית כפי שהגביל אותה היצרן או נציגו בעת ייצור הרכב אינה עולה על 50 קמ&quot;ש;
:: (3) משקלו העצמי הוא בין 400 ק&quot;ג לבין 500 ק&quot;ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 120 ק&quot;ג לפחות;
:: (4) משקלו העצמי הוא בין 501 ק&quot;ג לבין 700 ק&quot;ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 180 ק&quot;ג לפחות;
:: (5) משקלו העצמי עולה על 700 ק&quot;ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 400 ק&quot;ג לפחות;
:: (6) מותקנים בו בלמי עזר הניתנים להפעלה ממקום מושבו של הנהג;
:: (7) מותקן בו כלוב להגנה על הנוסעים בו.
: (ב) על אף האמור בתקנה זו, רשאי מנהל אגף הרכב להתיר כי בטרקטור משא מסוים לא יותקן כלוב אם הוכח, להנחת דעתו, כי מסיבות טכניות לא ניתן להתקינו בו ובלבד שההיתר נרשם ברישיון הרכב.

@ 363ד. (תיקון: תשע&quot;ד-7, תשפ&quot;א-14, תשפ&quot;ד-16) : (((בוטלה).))

@ 364. מגיני בוץ (תיקון: תשל&quot;ח-4, תשס&quot;ה-19)
: ברכב שגלגליו האחוריים אינם מוגנים על ידי כנפיים - אשר אינו רכב איטי ואינו טרקטור - יותקנו מגיני בוץ אשר מבנם והתקנתם על הרכב יבטיחו מניעת התזת בוץ וכל חומר אחר הנמצא על פני הדרך אחורה על ידי הגלגלים.

@ 364א. נקודות עיגון וחגורות בטיחות (תיקון: תשכ&quot;ז-4, תשל&quot;א-2, תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;א, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ד-7, תשס&quot;ו-9, תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ט-4)
: (א) לא יירשם רכב כמפורט בטבלה שלהלן אלא אם כן מותקנות בו נקודות עיגון שהותקנו בו בתהליך הייצור וחגורות בטיחות מן הסוג האמור [[בחלק ג' לתוספת השניה]] הכל כמפורט בטבלה שלהלן:
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width:100%;&quot;
! width=&quot;125px&quot; | שנת ייצור הרכב !! סוגי הרכב !! מיקום החגורה !! סוג החגורה
|-
| 1969 ואחריה || רכב נוסעים פרטי {{ש}} מונית {{ש}} רכב סיור {{ש}} רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק&quot;ג {{ש}} אוטובוס זעיר || במושבים הקדמיים בלבד || חגורות מסוג אלכסוניות שלוש נקודות עיגון; משהתירה רשות הרישוי לנוהג ברכב להסיע יותר מאדם אחד לצדו על פי [[תקנה 82]] תהיה החגורה לנוסע האמצעי חגורת מתניים
|-
| 1976 ואחריה || ברכב מסחרי בלתי אחוד || כנ&quot;ל || כנ&quot;ל
|-
| 1983 ואחריה || בכל רכב שמותקן בו מושב אחורי || נקודות עיגון למושב האחורי ||
|-
| 1984 ואחריה || || || חגורות 3 נקודות נצמדות במושבים הקדמיים
|-
| 1987 ואחריה || רכב נוסעים פרטי || בכל מושבי הרכב || חגורות 3 נקודות נצמדות; חגורת מתניים ברכב המסיע יותר משני נוסעים במושב הקדמי או האחורי
|-
| 1988 ואחריה || מונית ורכב סיור שאינם בנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד || בכל המושבים ברכב || חגורות נצמדות בכל מושבי הרכב למעט רכב המסיע יותר משני נוסעים במושב האחורי, הנוסע האמצעי חייב בחגורת מתניים
|-
| 1994 ואחריה || מונית ורכב סיור הבנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד || בכל המושבים ברכב || חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן הרכב וחגורות מתניים למושבים האחרים
|-
| 1995 ואחריה || רכב מסחרי אחוד המורשה להסעת נוסעים ורכב מסחרי בלתי אחוד בעל תא נהג כפול || בכל המושבים ברכב || חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן הרכב וחגורות מתניים למושבים האחרים
|-
| 1998 ואחריה || אוטובוס זעיר || בכל המושבים ברכב || 1. חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן הרכב {{ש}} 2. חגורות 3 נקודות או חגורת מותניים נצמדות למושבים אמצעיים
|-
| 2003 ואחריה || אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר ואוטובוס שניתן לו רישיון קו כהגדרתו [[בתקנה 386]] || בכל המושבים ברכב || 1. חגורת 3 נקודות נצמדות במושבים שמאחורי פתחי הכניסה והיציאה או מעקה, ובמושבי הנהג והמדריך; {{ש}} 2. חגורות 3 נקודות או חגורת מותניים לשאר המושבים.
|-
| כל השנים || רכב להסעת תלמידים || בכל המושבים || חגורות מותניים או חגורות אחרות שהותקנו בו לפי תקנות אלה.
|}
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ברכב מסחרי אחוד, באוטובוס זעיר, במונית וברכב סיור הבנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד, ששנת ייצורם 1994 ולאחריה, יכול שנקודות העיגון למושבים האחוריים יותקנו, באישור מעבדה מוסמכת, שלא בתהליך הייצור.
: (ב1) על אף האמור בתקנת משנה (א), אוטובוס להסעת 17 עד 19 נוסעים נוסף על הנהג, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק&quot;ג, אשר נרשם לראשונה לפני יום כ&quot;ב באדר ב' התשע&quot;ו (1 באפריל 2016), ואשר מבוקש לשנות את סוג הרכב הנקוב ברישיונו מאוטובוס לאוטובוס זעיר, יראוהו כמקיים את דרישות תקנת משנה (א) לגבי אוטובוס זעיר אם מתקיימות בו הדרישות המפורטות בתקנת המשנה האמורה ביחס לאוטובוס.
: (ג) חגורות הבטיחות תהיינה, בכל עת, במצב תקין וראוי לשימוש.

@ 364ב. חובת נעילת רכב (תיקון: תשל&quot;א-2, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-18, תשע&quot;א-10)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;מנעול בטחון&quot; - מיתקן או מכשיר המותקן ברכב על ידי יצרנו הנועל מכלל חיוני להנעת הרכב לצורך מניעת גניבתו של הרכב;
::- &quot;מכשיר נעילה&quot; - מיתקן או מכשיר לצורך מניעת גניבתו של רכב שבאמצעותו ניתן לנעול את ההגה או את תיבת ההילוכים באופן מיכני.
: (ב) לא יירשם אחרי יום כ&quot;ד באב תשל&quot;א (15 באוגוסט 1971) ולא ינוע בדרך רכב פרטי, לרבות אופנוע, מונית, רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 2,000 ק&quot;ג, רכב עבודה או אוטובוס המורשה להסיע עד 15 נוסעים וששנת ייצורם בהתאם לרשום ברשיון אחרי 1971, אלא אם מותקן בהם מנעול בטחון במצב תקין.
: (ג) רכב כאמור בתקנת משנה (ב) ששנת ייצורו בהתאם לרשום ברשיון הרכב לפני שנת 1972 שנרשם עד כ&quot;ד באב תשל&quot;א (15 באוגוסט 1971) וכן רכב שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק&quot;ג יהיו מצויידים במנעול בטחון או במכשיר נעילה שיהיו תקינים בכל עת.
: (ד) מנעול בטחון יותקן ברכב בצורה שיאפשר סגירה מיכנית של ההגה או תיבת ההילוכים, וברכב, למעט אופנוע, יהיה משולב עם מתג ההצתה כך שהפעולה של הוצאת המפתח ממתג ההצתה, תגרום לנעילת המיתקן, האמצעי או המכשיר האמור.
: (ה) מכשיר נעילה יהיה מיתקן נפרד ממכלל הרכב והוא יותקן ברכב בצורה שלא ייעשו ברכב הלחמות או ריתוכים ויותקן כך שלא יהיה ניתן לפתוח אותו או להפסיק את פעולתו על נקלה, במהירות או בחבטה.
: (ו) תקנה זו לא תחול על כלי רכב של צבא הגנה לישראל, שייעודו מבצעי.

@ 364ג. התקנת מזגן אוויר ברכב (תיקון: תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ח, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-7, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ב-8)
: (א) במונית אשר נפח המנוע שלה 1((,))750 סמ&quot;ק או יותר ואשר שנת ייצורה 1984 או אחריה יותקן מזגן אוויר.
: (ב) ברכב מנועי אשר נפח המנוע שלו 1((,))750 סמ&quot;ק או יותר, אשר משקלו הכולל המותר עד 8((,))000 ק&quot;ג ואשר שנת ייצורו 1988 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג.
: (ג) ברכב מנועי אשר נפח המנוע שלו 1((,))500 סמ&quot;ק או יותר ואשר שנת ייצורו 1989 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג.
: (ד) ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר עולה על 8((,))000 ק&quot;ג ואשר שנת ייצורו 1989 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג.
: (ה) בתקנה זו, &quot;רכב מנועי&quot; - למעט אופנוע, טרקטור, מכונה ניידת, רכב תפעולי, רכב עבודה לכיבוי אש, ג'יפ ורכב עם גג שנפתח כולו אשר מנהל אגף הרכב קבע שלא ניתן להתקין בו מזגן אויר.
: (ו) ברכב כאמור בתקנה זו יותקן מזגן אויר תוך 90 ימים מיום רישומו.
: (ז) לא יחודש רשיונו של רכב כאמור בתקנה זו אלא אם כן מותקן בו מזגן אויר כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]].
: (ח) על אף האמור בתקנת משנה (ו), רשאי מנהל אגף הרכב במקרה מיוחד שייראה לו, להתיר כי ברכב מסויים כאמור בתקנת משנה (ב) יותקן מזגן האוויר אחרי רישומו של רכב אך לא יאוחר ממועד חידושו הראשון של רשיון הרכב.
: (ט) על אף האמור בתקנת משנה (ג) רשאי מנהל אגף הרכב להתיר, במקרה מיוחד, כי ברכב מסוים, שיובא ביבוא אישי, לא יותקן מזגן אויר, אם הוכח להנחת דעתו כי מסיבות טכניות לא ניתן להתקין בו מזגן אויר.

@ 364ד. טכוגרף (תיקון: תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;ב-8, תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ו-7, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ה-19, תשס&quot;ח-7, תשפ&quot;א-9)
: (א) לא יירשם רכב ולא יחודש רשיון לרכב מסוג האמור להלן אלא אם כן הותקן בו טכוגרף מאחד הסוגים האמורים [[בחלק ג' בתוספת השניה]]:
:: (1) אוטובוס -
::: (א) אוטובוס ציבורי הפועל בקו שירות המפורט [[בתוספת השמינית]];
::: (ב) אחר - שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק&quot;ג וטיולית, ששנת ייצורם 1990 או לאחריה;
:: (2) רכב מסחרי -
::: (א) רכב מסחרי ורכב עבודה שמשקלם הכולל המותר 16,000 ק&quot;ג או יותר ששנת ייצורם 1989 או אחריה;
::: (ב) רכב מסחרי המיועד להובלת חומר מסוכן שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק&quot;ג וששנת ייצורו עד 1990;
::: (ג) אחר - שמשקלו הכולל המותר מ-8,000 ק&quot;ג עד 15,999 ק&quot;ג, ששנת ייצורו 1990 או אחריה;
::: למעט רכב עבודה שרשות הרישוי נתנה לגביו בכתב פטור מן החובה להתקין טכוגרף כאמור, אם שוכנעה כי הטכוגרף מסמן את הפעלת ציוד העבודה המורכב בו, כנסיעה;
:: (3) אוטובוס ורכב מסחרי כאמור בפסקאות (1) ו-(2) המשמשים ללימוד נהיגה.
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יירשם לראשונה, לאחר יום תחילת תקנות התעבורה (תיקון מס' 7), התשפ&quot;א-2021 (((המועד האמור ברישא של התקנה))), רכב מהסוג המפורט בתקנה האמורה, אלא אם כן הותקן בו טכוגרף דיגיטלי.
: (ב) לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן -
:: (1) מותקן ברכב טכוגרף תקין מאחד הסוגים כמפורט [[בחלק ג' בתוספת השנייה]] הפועל כהלכה והמסמן, בכל עת, את היות הרכב בנסיעה או בעמידה, את מהירות נסיעתו, מרחק הנסיעה ואת הזמן שבו הנוהג ברכב מבצע נהיגה כהגדרתה [[בתקנה 168(ג)]] או את זמן הנהיגה כהגדרתו [[בתקנה 168א(א)]]; לא יפתח נוהג הרכב את הטכוגרף אלא להחלפת הדיסקה בו;
:: (2) בטכוגרף דיגיטלי מצוין, בין השאר, מספר הרכב, שם כל נוהג שנהג ברכב, מועדי עבודתו, קריאת מד המרחק בתחילת נסיעתו ובסיומה וקריאת מונה הקילומטרים של הרכב בתחילת עבודתו של הנוהג; בטכוגרף בעל דיסקות מצוין האמור על גבי דיסקה או אגד דיסקות המצויים בטכוגרף;
:: (3) בטכוגרף בעל דיסקות, בידי הנהג דיסקה או אגד דיסקות נוסף אחד לפחות מן הסוג המתאים לטכוגרף המותקן ברכב;
:: (4) בידו תעודת מכייל מוסמך תקפה המתייחסת לטכוגרף המותקן ברכב;
:: (5) כל המגופות שבטכוגרף בעל דיסקות תקינות, שלמות ומקוריות והן מותקנות במקומן;
:: (6) בטכוגרף בעל דיסקות, הדיסקות המותקנות במכשיר הטכוגרף נקיות ותקינות; דיסקה שנפגמה, יחליפה הנהג בדיסקה תקינה ויצמיד את הדיסקה הפגומה לדיסקה שבה היא הוחלפה;
:: (7) בנהיגה ברכב שמותקן בו -
::: (א) טכוגרף בעל דיסקות - הנוהג הכניס את הדיסקה שעליה מצוינים פרטיו האישיים בתחילת הנהיגה ולכל משך זמן הנהיגה כהגדרתו [[בתקנה 168א(א)]];
::: (ב) טכוגרף דיגיטלי - הנוהג הכניס את כרטיס הנהג האישי שלו כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) בתחילת הנהיגה ולכל זמן הנהיגה כהגדרתו [[בתקנה 168א(א)]];
:: (8) על הנוהג ברכב שמותקן בו -
::: (א) טכוגרף בעל דיסקות - להחזיק ברכב את המפתח למכשיר הטכוגרף בכל עת שהרכב בחזקתו;
:: (ב) טכוגרף דיגיטלי - להחזיק ברשותו את כרטיס הנהג האישי כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) בכל עת בזמן הנהיגה או בהפסקה כהגדרתם [[בתקנה 168א(א)]].
: (ב1) נוהג רכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו -
:: (1) ינהל יומן נסיעות אישי לגבי הנסיעות שביצע; יומן הנסיעות יהיה ערוך לחודש קלנדרי לפי הטופס [[שבתוספת התשיעית]];
:: (2) יחליף בטכוגרף בעל דיסקות -
::: (א) דיסקה המיועדת לשימוש במשך 24 שעות (להלן - דיסקה יומית), לא יאוחר מ-24 שעות מעת הכנסתה למכשיר;
::: (ב) אגד דיסקות המיועד לשימוש שבועי (להלן - אגד דיסקות), לא יאוחר משבעה ימים מיום הכנסתו למכשיר;
:: (3) ישמור ברכב -
::: (א) את יומן הנסיעות במשך כל החודש הקלנדרי שלגביו מנוהל היומן;
::: (ב) את כל הדיסקות היומיות המציגות את תנועות הרכב ב-24 השעות שקדמו למועד הכנסתה של הדיסקה שבשימוש; הותקן ברכב טכוגרף המיועד לשימוש באגד דיסקות, ישמור במשך 24 שעות את אגד הדיסקות שקדם לאגד הדיסקות שבשימוש, במקום סגור ומוצל;
:: (4) ימסור לבעל הרכב, מוקדם ככל האפשר -
::: (א) את יומן הנסיעות, לאחר המועד האמור בפסקה (2)(א);
::: (ב) לאחר המועד האמור בפסקה (3)(ב), את הדיסקה או אגד הדיסקות המציגים את תנועת הרכב בפרק הזמן האמור.
: (ב2) לא ינהג בעל רכב ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו ונעשו בו אחת מהפעולות המפורטות להלן, אלא אם כן כויל מכשיר הטכוגרף לאחר ביצוען:
:: (1) החלפת צמיג בצמיג שמידתו שונה מהמידה המפורטת בתעודת הכיול;
:: (2) החלפת רכיב בתיבת ההילוכים או בסרן האחורי אשר משנים את יחס ההעברה.
: (ג) בעל רכב שבו מותקן טכוגרף לפי תקנה זו, ישמור במקום עסקו, במקום סגור, את תיעוד המידע הנאגר בטכוגרף שברכב כמפורט להלן:
:: (1) לגבי טכוגרף בעל דיסקות - ישמור את הדיסקות המציגות את תנועות הרכב וכן ישמור את יומני הנסיעות במשך 365 ימים מהיום שבו נמסרו לו לפי תקנת משנה (ב1)(4);
:: (2) לגבי טכוגרף דיגיטלי - ישמור את יומני הנסיעה שנמסרו לו לפי תקנת משנה (ב1)(4) וכן ישמור את המידע הנאגר בטכוגרף, באמצעות תוכנה ייעודית שאישר משרד התחבורה, במשך 365 ימים מהיום שבו נוצר המידע.
: (ג1) בעל הרכב או הנוהג יציגו את יומני הנסיעה וכן את המידע הקיים בטכוגרף לפי דרישתו של שוטר, של פקח כהגדרתו [[בתקנה 587ה]], או של קצין בטיחות כהגדרתו [[בתקנה 579]], לגבי רכב שנמצא בפיקוחו; הצגת המידע המופק מהטכוגרף תיעשה באחד או יותר מאלה:
:: (1) לגבי טכוגרף בעל דיסקות - יציג את הדיסקות;
:: (2) לגבי טכוגרף דיגיטלי - יציג את המידע באמצעות אחד מהכרטיסים כמפורט בתקנה (ד1), או באמצעות כל אבזר טכנולוגי אחר המאפשר קריאת המידע שנאגר במכשיר הטכוגרף וכן באמצעות תדפיסים של המידע המופק, כל זאת לפי דרישת השוטר, הפקח או קצין הבטיחות כאמור.
: (ג2) ברכב ללימוד נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(3), הדיסקה או כרטיס הנהג האישי, לפי העניין, יהיו על שם המורה לנהיגה המלמד בו באותה העת.
: (ג3) סירב נוהג ברכב לדרישת שוטר לפי תקנת משנה (ג1), יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי [[תקנה 168 לתקנות]].
: (ד) מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוגי רכב מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן.
: (ד1) רשות הרישוי תנפיק את הכרטיסים המפורטים להלן לצורך ביצוע הפעולות המפורטות לצידם בנוגע לכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; כרטיס יונפק למבקש לפי סוג הכרטיס שביקש, ובלבד שהוא מקיים את התנאים הנדרשים לקבלו כמפורט בו:
:: (1) כרטיס נהג אישי - כרטיס אישי לשימוש בעל הכרטיס בלבד, הנושא את תמונתו של בעל הכרטיס; כרטיס כאמור יינתן לבעל רישיון נהיגה תקף המתאים לפי הפקודה לנהיגה בכלי רכב המפורט בתקנת משנה (א) שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי;
:: (2) כרטיס בעלים - כרטיס על שם בעל הרכב לשימוש בעל הרכב, לרבות מי שהוא הסמיכו לעשות בו שימוש, וכן לשימוש קצין הבטיחות כהגדרתו [[בתקנה 579]], המפקח על הרכב לצורך מילוי תפקידיו לפי [[חלק י' לתקנות]]; כרטיס כאמור יינתן לבעל רכב שברשותו כלי רכב אחד או יותר, המפורט בתקנת משנה (א), שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי, והוא יישמר בכל עת במקום עסקו של בעל הרכב;
:: (3) כרטיס אכיפה - כרטיס לשימוש בעל תפקיד שהסמיך ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל למבצע פעולות אכיפה וחקירה כלפי הנוהגים בכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; כרטיס כאמור יינתן לשוטר לצורך מילוי תפקידו על פי [[סעיף 27ג לפקודת התעבורה]] כלפי אדם הנוהג בכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי;
:: (4) כרטיס אחזקה - כרטיס על שם בעל המוסך הנושא את תמונתו של בעל המוסך, שברשותו רישיון להפעלת המוסך העוסק במתן שירותי אחזקה לטכוגרף דיגיטלי, לפי [[פרק ח' לחוק רישוי שירותים]]; כרטיס כאמור יינתן לשימושו האישי של בעל הרישיון כאמור וכן לשימושו האישי של מי שהמנהל המקצועי של המוסך כהגדרתו [[בחוק האמור]] הסמיכו לכך; שימוש כאמור יהיה לצורך ביצוע פעולות האחזקה לפי הנחיות יצרן הטכוגרף המבוצעות במוסך, הכרוכות בהפעלת הטכוגרף הדיגיטלי; כרטיס אחזקה יימצא במקום שמור לפי הנחת דעתו של בעל המוסך ואין להוציאו מתחומי המוסך.
: (ד2) תוקף כרטיס שניתן לפי תקנת משנה (ד1) יפקע בתום התקופות המפורטות להלן מיום הנפקתו:
:: (1) כרטיס נהג אישי - 5 שנים;
:: (2) כרטיס בעלים - 5 שנים;
:: (3) כרטיס אכיפה - 5 שנים;
:: (4) כרטיס אחזקה - שנה.
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;מכייל מוסמך&quot; - מנהל מקצועי של מפעל המורשה לתיקון מחווני רכב על פי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש&quot;ל-1970]], המורשה להתקין, לתקן ולכייל טכוגרפים;
::- &quot;מגופה&quot; - מגופה שהותקנה בטכוגרף בידי יצרנו או בידי מכייל מוסמך, המשמשת למניעת שינוי כוונו של הטכוגרף בידי מי שאינו מוסמך לכך;
::- &quot;תעודת מכייל מוסמך&quot; - תעודה בטופס ובנוסח שקבע מנהל אגף הרכב, המעידה על תקינותו וכיולו של הטכוגרף בהתאמה לרכב שבו הוא מותקן;
::- &quot;דיסקה&quot; - דף רישום המתאים לשימוש בדגם הטכוגרף המותקן ברכב והמתוכנן לרישום הנתונים על פי תקנה זו למשך 24 שעות;
::- &quot;טכוגרף בעל דיסקות&quot; - כמשמעותו [[בפרט 24א(1) בחלק ג' לתוספת השנייה]];
::- &quot;טכוגרף דיגיטלי&quot; - כמשמעותו [[בפרט 24א(2) בחלק ג' לתוספת השנייה]].

@ 364ה. מיתקן מגביל מהירות (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-7, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ה-4)
: (א) לא יירשם רכב ולא יחודש רשיון לרכב מסוג האמור להלן ששנת ייצורו 1996 או לאחריה, אלא אם כן הותקן בו מיתקן המגביל מהירות הרכב (להלן - המיתקן) מסוג האמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]] -
:: (1) אוטובוס או טיולית שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק&quot;ג;
:: (2) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק&quot;ג;
:: (3) תומך ברכב מורכב;
:: (4) רכב עבודה;
:: (5) אוטובוס או טיולית שמשקלו הכולל המותר של כל אחד מהם עולה על 7,500 ק&quot;ג, שמועד עלייתו לכביש הוא כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) או לאחריו;
:: (6) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 7,500 ק&quot;ג, שמועד עלייתו לכביש הוא כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) או לאחריו.
: (ב) המיתקן יגביל את האוטובוס והטיולית למהירות מרבית של 100 קמ&quot;ש ואת הרכב המסחרי והרכב המורכב למהירות מרבית של 85 קמ&quot;ש.
: (ג) לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן המיתקן תקין וכל המגופות בו תקינות, שלמות ומותקנות במקומן.
: (ד) מנהל אגף הרכב רשאי לפטור רכב מסוגים כאמור מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן.

@ 364ו. מערכות בטיחות ברכב כבד (תיקון: תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט-8)
: (א) לא יירשם רכב ולא יחודש רישיון לרכב מסוג האמור להלן, אלא אם כן הותקנו בו מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים מסוג כמפורט [[בפרט 29 בחלק ג' לתוספת השנייה]] ומערכת התרעה על סטייה מנתיב מסוג כמפורט [[בפרט 30 בחלק ג' לתוספת השנייה]]:
:: (1) אוטובוס ואוטובוס זעיר, מסוג M2 למעט סיווגי משנה 5 עד 7, 9 ו-10, ומסוג M3 למעט סיווגי משנה 5 עד 7 ו-9;
:: (2) רכב מסוג N2‏, N3 למעט סיווגי משנה 1 עד 3, 5 ו-7.
: (א1) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכבים שבהם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרכב בבעלות נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ;
:: (2) הרכב בבעלות עובד זר בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ, אשר יובא לישראל בייבוא זמני;
:: (3) הרכב בבעלות צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל או כנסת ישראל והוא מיועד לצרכים ביטחוניים או מבצעיים.
: (ב) להוכחת התקנתן של המערכות המפורטות בתקנה זו ברכב, יציג בעל הרכב בעת הרישום או בעת חידוש הרישיון לראשונה אישור של אחד מהגורמים האלה:
:: (1) אישור יבואן הרכב;
:: (2) אישור מתקין מורשה מטעם יצרן המערכת או מי מטעמו.

@ 364ז. מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב להסעת תלמידים (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) לא יירשם רכב להסעת תלמידים ולא יחודש רישיונו לראשונה לאחר יום ה' בניסן התשע&quot;ז (1 באפריל 2017), אלא אם כן הותקנה ברכב מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב העומדת בדרישות תקן ישראלי 6400 &quot;מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב: רכב הסעות ילדים&quot; חלקים 1, 1.1 ו-1.2 שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן:
:: (1) התקנתה בוצעה לפי ת&quot;י 6400 חלק 1.2, בידי אחד מאלה:
::: (א) יצרן הרכב לפי הנחיית יצרן המערכת או נציגו;
::: (ב) יצרן המערכת או נציגו בפיקוח ובאישור מעבדה מאושרת כמשמעותה [[בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]] (להלן - מעבדה מאושרת);
::: (ג) מתקין מורשה מטעם משרד התחבורה, לפי הנחיות יצרן המערכת או נציגו ובפיקוח מעבדה מאושרת;
:: (2) לא יתקין אחד מהמנויים בפסקה (1) מערכת התרעה כאמור אלא אם כן מעבדה מאושרת אישרה כי היא עומדת בדרישות ת&quot;י 6400 חלקים 1 ו-1.1.
: (ב) בחידוש שלא לראשונה לאחר יום ה' בניסן התשע&quot;ז (1 באפריל 2017), לא יחודש רישיונו של רכב להסעת תלמידים, אלא אם כן בידי בעל הרכב אישור שנתי תקף של אחד מהגורמים המנויים בתקנת משנה (א)(1) בדבר תקינות מערכת ההתרעה על השארת ילדים ברכב.

@ 364ח. מערכות בטיחות ברכב נוסעים פרטי וברכב מסחרי (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט-8)
: (א) לא יירשם לראשונה רכב מהסוגים האמורים להלן, למעט רכב אספנות, אלא אם כן הותקנו בו מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים מסוג כמפורט [[בפרט 31 בחלק ג' לתוספת השנייה]] ומערכת התרעה על סטייה מנתיב מסוג כמפורט [[בפרט 32 בחלק ג' לתוספת השנייה]]:
:: (1) רכב נוסעים פרטי מסוג M1 למעט סיווגי משנה (1)(ב) ו-(ג) ו-(2)(ג) ו-(ה);
:: (2) רכב מסחרי מסוג N1 למעט סיווגי משנה 1 ו-2.
: (א1) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכבים שבהם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרכב בבעלות נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ;
:: (2) הרכב בבעלות עובד זר בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ, אשר יובא לישראל בייבוא זמני;
:: (3) הרכב בבעלות צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל או כנסת ישראל והוא מיועד לצרכים ביטחוניים או מבצעיים.
: (ב) להוכחת ההתקנה של המערכות המפורטות בתקנת משנה (א) ברכב מהסוג המפורט בה, תדרוש רשות הרישוי מיבואן הרכב אישור של אחד מהגורמים האלה:
:: (1) לגבי מערכות שהתקין יצרן הרכב בפס הייצור של הרכב -
::: (א) אם היבואן הוא יבואן מסחרי כהגדרתו [[בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]] - אישור יצרן הרכב או יבואן הרכב;
::: (ב) אם היבואן הוא יבואן אחר - אישור יצרן הרכב;
:: (2) לגבי מערכות שהותקנו בארץ - אישור מתקין מורשה מטעם יצרן המערכת או מי מטעמו.

@ 364ט. חובת התקנת נקודות עיגון ברכב מסחרי (תיקון: תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-5)
: לא יירשם לראשונה רכב מסוג N2‏, N3 ו-O ולא יחודש רישיונו של רכב כאמור אלא אם כן מותקנות בו נקודות עיגון בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת&quot;י 6395 - חלק 2 - &quot;רתום ואבטחה של מטענים ברכב מסחרי: נקודות עיגון, מדצמבר 2015&quot; כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו הועמד לעיון הציבור במשרד באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד וכן באתר האינטרנט של מכון התקנים; האמור בתקנה זו לא יחול על רכב מהסוג האמור שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה.

=== סימן ט': ציוד מיוחד ===

@ 365. מגבה וגלגל חילוף (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט-6, תשס&quot;ה-4)
: ברכב מנועי הנע על גלגלי גומי למעט טרקטור, תומך ומכונה ניידת ואשר משקלו העצמי עולה על 400 ק&quot;ג יימצאו בכל עת -
: (1) מגבה בעל כושר הרמה מספיק להרמת הרכב כשהוא עמוס, כך שלפחות גלגל אחד של הרכב לא יבוא במגע עם הדרך;
: (2) גלגל חילוף שמידות הצמיג והאופן שלו נקבעו על ידי יצרן הרכב והוא במצב תקין כאמור [[בתקנות 321]] [[ו-322]];
: (3) כל הכלים הנחוצים להחלפת הגלגל;
: (4) הוראות פסקה (2) יחולו גם על גרור ונתמך, אם משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק&quot;ג; הוראות פסקה זו יחולו לגבי רכב שהיה רשום ערב תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 4), התשמ&quot;א-1981 ביום כ&quot;ז באלול התשמ&quot;ב (15 בספטמבר 1982), ולגבי רכב אחר - ביום ט&quot;ז באלול התשמ&quot;א (15 בספטמבר 1981) או ביום רישומו, לפי המוקדם.

@ 365א. רכב שתוכנן בלא מקום לנשיאת גלגל חילוף (תיקון: תשס&quot;ה-14, תשע&quot;ח-3)
: הוראות [[תקנה 365]] לא יחולו על רכב נוסעים פרטי הנע על גלגלי גומי שתכנן יצרנו בלא מקום לנשיאת גלגל חילוף אם נתקיים בו אחד מאלה:
: (1) ברכב מותקנים צמיגים שתכנן יצרנם גם לנסיעה כשהם ריקים מאוויר;
: (2) ברכב מצויים בכל עת מדחס המתאים למילוי אוויר בגלגל וערכה לסתימת דליפת אוויר מהגלגל.

@ 365ב. פטור ממגבה וגלגל חילוף (תיקון: תשס&quot;ה-14)
: (א) רשות הרישוי רשאית לפטור רכב מסחרי, אוטובוס, גרור או נתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 10,000 ק&quot;ג ורכב עבודה המופעלים, מנוהלים או רשומים על שם מפעל כהגדרתו [[בתקנה 579]], מחובת הימצאות מגבה וגלגל חילוף כאמור [[בתקנה 365]], אם הוכיח בעל הרכב או מחזיקו כי נתקיימו לגביו אלה:
:: (1) קיים לגבי הרכב הסכם בכתב להנחת דעתה של רשות הרישוי, לקבלת שירות להחלפת גלגלי הרכב ברחבי הארץ;
:: (2) ברכב מצוי אמצעי קשר להזמנת השירות כאמור בפסקה (1).
: (ב) לא ינהג אדם ברכב שניתן לגביו פטור כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן נמצאת אתו ההודעה על הפטור.

@ 366. פנס אזהרה (תיקון: תש&quot;ל-10, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ו-4, תשס&quot;ה-4)
: ברכב מנועי אשר משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק&quot;ג וכן באוטובוס שאין בו מכשיר להפעלת מחווני כיוון כאמור [[בתקנה 70(ב)]] יימצא בכל עת פנס אזהרה מיטלטל לשימוש כשהרכב התקלקל בדרך בזמן תאורה. הפנס יהיה בעל בסיס המאפשר עמידתו היציבה על פני הדרך בכל תנאי מזג אויר והוא יהיה בעל אור צהוב מהבהב שאפשר לראותו ממרחק של 150 מטרים בזמן תאורה ובמזג אוויר נאה. הפנס לא יהיה קשור במערכת החשמל של הרכב ויהיה מסוגל להאיר במשך 12 שעות רצופות.

@ 367. משולש אזהרה (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ל-10, תשמ&quot;ד-5, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11)
: (א) בגרור, בנתמך וברכב מנועי, למעט אופנוע, יימצא משולש אזהרה מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]], לשימוש בהתאם [[לתקנה 70]]; המשולש יהיה בעל בסיס המאפשר עמידתו היציבה על פני הדרך בכל תנאי מזג אוויר.
: (ב) הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב האמור בה שהיה רשום על פי [[הפקודה]] לפני יום ז' בטבת התשנ&quot;א (24 בדצמבר 1990) ותחול עליו הוראת תקנה זו כנוסחה לפני היום האמור, אלא אם כן היה צורך להחליף בו את המשולש.

@ 367א. (תיקון: תשכ&quot;ד-9, תשכ&quot;ו-2, תש&quot;ל-9, תש&quot;ל-10) : (((בוטלה).))

@ 368. נעלי בטחון
: ברכב מנועי אשר משקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק&quot;ג, למעט אוטובוס, יימצאו שתי נעלי בטחון המאפשרות השארתו של הרכב, כשהוא עמוס, במצב בלימה בכל תנאי הדרך כשהבלמים אינם מופעלים ותיבת ההילוכים נמצאת בהילוך סרק.

@ 369. שרשרות ודגלים בגרורים (תיקון: תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א)
: (א) בגרור או בנתמך המיועד להובלת מטענים ארוכים שאין בו רצפה ודפנות, שרחבו הכולל עולה על 120 ס&quot;מ, יותקנו שתי שרשרות או כבלים המתאימים להחזקת הדגלים והפנסים האמורים בתקנת משנה (ב) לצורך סימון.
: (ב) על השרשרות והכבלים יותקנו, במרחקים שלא יעלו על 100 ס&quot;מ דגלים בצבע אדום ובגודל 20×20 ס&quot;מ לשימוש בזמן שאינו זמן תאורה, וכן פנסים המפיצים אור בצבע צהוב מהסוג האמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]] לשימוש בזמן תאורה.

@ 369א. ערכת חילוץ ועזרה ראשונה (תיקון: תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ד-4)
: (א) בעל טיולית יבטיח, כי תימצא בה בקביעות ערכת חילוץ כמפורט [[בתוספת השביעית]].
: (ב) בעל טיולית, רכב מדברי ורכב סיור וכן בעל מונית ורכב בטחון, יבטיח כי בכל עת יימצא ברכב ציוד עזרה ראשונה כמפורט [[בתוספת השביעית]].

@ 370. מטפים ומערכת כיבוי אש באוטובוס שאינו עירוני (תיקון: תשכ&quot;ה-9, תשכ&quot;ו, תשכ&quot;ח, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-8, &lt;!--החלפה--&gt; תשע&quot;ו-2)
: (א) לא יירשם רכב מנועי למעט רכב מסוג L‏, T‏, M1 - בסיווג משנה (1)(א) (רכב פרטי), ולא יחודש רישיונו, אלא אם כן -
:: (1) יימצאו ברכב מטפים בכמות ומסוג כמפורט [[בפרט 26 בחלק ג' לתוספת השנייה]];
:: (2) המטפים כאמור בפסקה (1) יימצאו בתוך הרכב במקום הנראה לעין אשר הגישה אליו נוחה, ואופן הוצאת המטף מהרכב והפעלתו יהיו מהירים ונוחים.
: (ב) לא יירשם רכב ולא יחודש רישיונו בפעם הראשונה לאחר מועד תחילתן של תקנות אלה, של רכב מנועי שהוא אוטובוס מסוג M3 שיש בו מעל 22 מושבים מלבד מושב הנהג והמונע במנוע דיזל המותקן בחלקו האחורי, למעט אוטובוס עירוני, אלא אם כן הותקנה בתא המנוע מערכת אוטומטית לכיבוי אש שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן:
:: (1) מעבדה מאושרת כמשמעותה [[בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]] (להלן - מעבדה מאושרת), אישרה כי היא עומדת בדרישות ת&quot;י 6278 חלקים 1 ו-2; לצורך מתן אישור כאמור רשאית המעבדה להתבסס על תיעוד מטעם מעבדה אחרת, בין-לאומית, שאישר משרד התחבורה או שאישרה הרשות הארצית לכבאות והצלה;
:: (2) התקנתה בוצעה לפי ת&quot;י 6278 חלק 3, בידי אחד מאלה:
::: (א) יצרן הרכב לפי הנחיית יצרן המערכת או נציגו;
::: (ב) יצרן המערכת או נציגו בפיקוח ובאישור מעבדה מאושרת;
::: (ג) מתקין מורשה מטעם משרד התחבורה, לפי הנחיות יצרן המערכת או נציגו ובפיקוח מעבדה מאושרת.
: (ג) בחידוש שלא לראשונה, לא יחודש רישיונו של אוטובוס כאמור ברישה לתקנת משנה (ב), אלא אם כן בידי בעל הרכב אישור של אחד מהגורמים המנויים בתקנת משנה (ב)(2) בדבר תקינות מערכת הכיבוי.
: (ד) לעניין תקנה זו -
::- &quot;אוטובוס עירוני&quot; - אוטובוס שצוין ברישיון הרכב שלו כי הוא אוטובוס עירוני, ולעניין אוטובוס חדש שטרם ניתן לו רישיון רכב - שצוין כאמור בהוראת הרישום שלו;
::- &quot;הוראת רישום&quot; - אישור מחלקת תקינה באגף הרכב על עמידת דגם רכב בדרישות החובה הישראליות לצורך רישום הרכב;
::- &quot;ת&quot;י 6278, חלקים 1 ו-2&quot; ו&quot;ת&quot;י 6278, חלק 3&quot; - המפורסמים באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי שכתובתו: [[http://www.sii.org.il|www.sii.org.il]].

@ 370א. לוח מחוונים (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשנ&quot;א)
: (א) ברכב פרטי, למעט אופנוע ואוטובוס וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עד 2((,))200 ק&quot;ג ובמונית יהיה לוח המחוונים שלפני המושב הקדמי ברכב בנוי מחומר גמיש או מצופה בחומר גמיש ולא יהיו בו בליטות.
: (ב) ברכב כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כפתורי ההפעלה והמתגים שעל לוח המחוונים עשויים מחומר גמיש, שטוחים או תקועים בתוך הלוח.

@ 370ב. התקנת סלי אשפה ברכב מסויים (תיקון: תש&quot;ם-4, תשע&quot;ח-3)
: ברכב נוסעים פרטי וברכב מסחרי שנרשם אחרי ט&quot;ו באייר תש&quot;ם (1 במאי 1980) יותקן סל-אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי בהודעה ברשומות ובמקום שאישרה בהודעה.

@ 370ג. התקנת פנסים בדופן הרמה הידראולית (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) ברכב מסוג N2 ו-N3 בעל דופן הרמה הידראולית אחורית, יותקנו בכל צד של הדופן, בחלק הפנימי, במרחק שלא יעלה על 20 ס&quot;מ מקצות הדופן, שני פנסים מפיצי אור בגוון כתום, אשר ייראו למרחק של 100 מטרים.
: (ב) לא יפעיל אדם דופן הרמה הידראולית ברכב מסוג N2 ו-N3 אלא אם כן מותקנים עליה פנסים כאמור בתקנת משנה (א) ובטרם ידליקם.

=== סימן י': מיתקנים וציוד ברכב מחובר וברכב מורכב ===

@ 371. מיתקני גרירה (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ב-2, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;א)
: בגורר ובגרור בתומך ובנתמך יותקנו מיתקני גרירה וריתום מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]].

@ 372. תנאים לגרירה (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ב-2, תשע&quot;ו-2)
: (א) (((נמחקה).))
: (ב) לא יגרור אדם גרור ברכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק&quot;ג אלא על פי היתר מיוחד שקבעה רשות הרישוי, שבו צוין כושר הגרירה של הרכב הגורר והמשקל הכולל המותר של הגרור.
: (ג) המבקש היתר כאמור בתקנת משנה (ב) ימציא אישור ממעבדה מוסמכת כמשמעותו [[בתקנה 282א]], בטופס שקבעה רשות הרישוי.
: (ד) היתר לפי תקנת משנה (ב) יהיה צמוד לרשיון הרכב.

@ 373. יצול חיבור קפיצי (תיקון: תשמ&quot;ב-2)
: בגרור אשר משקלו הכולל המותר עולה על 3,000 ק&quot;ג - למעט גרור הנגרר על ידי טרקטור או על ידי רכב איטי - יותקן יצול חיבור כאמור [[בתקנה 371]] אשר מבנהו יהיה קפיצי.

@ 374. המרחק בין הגורר והגרור
: המרחק בין החלק האחורי הקיצוני של הגורר לבין החלק הקיצוני הקדמי של הגרור המחובר אליו, לא יעלה על 150 ס&quot;מ כשהם נמצאים בקו ישר.

@ 375. שרשרות
: (א) גרור יצוייד בשתי שרשרות המיועדות לחיבורו אל הגורר אשר כל אחת מהן מסוגלת לעמוד בעומס הסחיבה והטלטולים של הגורר בכל תנאי הדרך.
: (ב) אורך השרשרת כשהיא מחוברת יהיה בה כדי לאפשר פניה חפשית של הגרור בזוית של 90° לגבי הגורר.

@ 376. חיבורי בלמים בגורר (תיקון: תשמ&quot;ב-2)
: חיבורי הבלמים, חיבורי הכבלים החשמליים וכן כל חיבורים אחרים בין הגורר לגרור - למעט החיבורים כאמור [[בתקנות 371]] [[ו-373]] - יהיו בעלי מבנה גמיש ואורך מספיק כדי להבטיח פעולה יעילה שלהם ושל הרכב ומניעת ניתוק מקרי.

@ 377. הגלגל החמישי (תיקון: תשנ&quot;א, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ח-8)
: (א) על המסגרת של תומך יותקן גלגל חמישי (Fifth wheel) מהסוג האמור [[תקנות אלו|בחלק ג' בתוספת השנייה לתקנות התעבורה]] המיועד לחיבור הנתמך אליו, אשר יהיה יציב ולא יזוז על פני המסגרת; מיקום הגלגל החמישי יהיה על פי תקן ISO כהגדרתו [[בחלק א' לתוספת השנייה]] מספר 1726, ולא פחות מ-50 מ&quot;מ ממרכז הסרן או הצמד האחורי לכיוון החלק הקדמי; לעניין תומך עם מנוף להעמסה עצמית, מיקום הגלגל החמישי יהיה על פי תקן ISO כהגדרתו [[בחלק א' לתוספת השנייה]] מספר 1726 בלבד.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) בתקנה זו &quot;מרכז הגלגל החמישי&quot; - המקום בגלגל האמור בו עובר הפין המרכזי המחבר אותו אל התומך.
: (ד) גובה ומרכז הגלגל החמישי ברכב תומך ונתמך, מבנה צוואר הנתמך ומיקום פין הגרירה בנתמך, יהיו כאמור [[בחלק ג' שבתוספת השניה]].

@ 378. המרחק בין התומך והנתמך
: המרחק בין הדופן הקדמי של הנתמך לבין תא הנהג בתומך יהיה בו כדי לאפשר לרכב המורכב כל פניה בדרך מבלי שהנתמך או אחד האביזרים או החיבורים המותקנים בו ייתקלו בתומך או באביזרים המותקנים בו; ובלבד שהמרחק האמור לא יאפשר תקלה כתוצאה ממשיכה, סחיבה או לחיצה של התומך והנתמך.

@ 379. חיבורי בלמים בתומך ובנתמך
: הוראות [[תקנה 376]] יחולו על תומך ונתמך בשינויים המחוייבים לפי הענין.

=== סימן י&quot;א: שינויים במבנה רכב ===

@ 380. שינוי מבנה (תיקון: תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ה-4, תשנ&quot;ז-8)
: (א) לא ישנה אדם מבנהו של רכב אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי.
: (ב) אגרה בעד מתן היתר כאמור בתקנת משנה (א) תהיה כמפורט [[בתוספת הראשונה]].
: (ג) לא יינתן היתר לשינוי מבנה רכב משא מיושן הרשום ברשיונו כרכב מסחרי רגיל, לרכב מסחרי רכין.
: (ד) בתקנה זו &quot;שינוי מבנה רכב&quot; - לרבות החלפת המנוע במנוע מתוצרת או מדגם אחר, שינוי מבנה הארגז על ידי סגירתו או באופן אחר, שינוי מבנה הסרנים או מספרם והתקנת מכשירים מיוחדים.

@ 381. החלפת מנוע
: בעל רכב מנועי וכן מחזיקו יודיעו לרשות הרישוי על החלפת מנוע המורכב ברכב במנוע אחר מאותו סוג.

@ 382. רישום השינוי ברשיון והשימוש ברכב (תיקון: תש&quot;ל-10, תשס&quot;ה-4)
: לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש ברכב שניתן עליו היתר לשינוי המבנה לפי [[תקנה 380]], אלא לאחר שנרשם השינוי ברשיון הרכב כאמור [[בתקנה 271א]] ושולמה האגרה החלה על הרכב ששונה.

@ 383. הרכבת רכב מאביזרים
: (א) לא ירכיב אדם ולא ירשה לאחר להרכיב רכב מנועי מאביזרים אלא לפי היתר, כללי או מיוחד מאת רשות הרישוי.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) אינן חלות על הרכבת רכב מנועי, הרשום לפי הוראות [[הפקודה]], שפורק לשם תיקונים.

=== סימן י&quot;ב: סימון רכב למטרות בטיחות (תיקון: תשכ&quot;ד-9) ===

@ 383א. לוחות סימון אחוריים לרכב (תיקון: תשכ&quot;ד-9, תשמ&quot;ז, תשס&quot;ה-19, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ט-5, תשס&quot;ט-9)
: (א) ברכב מסוג N2, שמשקלו הכולל עולה על 7,500 ק&quot;ג, וברכב מסוג N3 ו-O, לרבות כל מיתקן המיועד להיגרר על ידי רכב או להתחבר לרכב, יותקנו בדופן האחורית לוחות סימון על פי דרישות תקן ישראלי ת&quot;י 5381.
: (ב) ברכב מסוג N1 ו-N2, שמשקלו הכולל עד 7,500 ק&quot;ג, וברכב מסוג M2 ו-M3 יודבקו בצדם האחורי סרטים שהחומר מחזיר האור בהם עומד בדרישות תקן ישראלי ת&quot;י 5381, שאורכם 40 ס&quot;מ לפחות ורוחבם 5 ס&quot;מ לפחות, ומספרם ומיקומם הוא על פי הוראות התקן האמור לגבי לוחות סימון.
: (ג) ברכב מסוג T1 וברכב מסוג T3 יותקנו בצדם האחורי טבלאות מחזירות אור כמפורט [[בפרט 28 בחלק ג' לתוספת השניה]].
: (ד) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), אם מצאה רשות הרישוי כי המבנה של רכב מסוים אינו מאפשר התקנה של לוחות הסימון או הטבלאות או הדבקת סרטים במקום או באופן שנקבע, רשאית היא להורות כי לוחות הסימון יותקנו או יודבקו באופן או במידה אחרים, הדומים לקבוע בתקנות אלה ככל הניתן בהתחשב במבנה הרכב.
: (ה) לא ינהג אדם ברכב, אלא אם כן כל לוחות הסימון והטבלאות המותקנים עליו וכל הסרטים המודבקים עליו, זהים בצבעם.

@ 383ב. (תיקון: תשכ&quot;ד-9, תשנ&quot;א, תשס&quot;ט-5) : (((בוטלה).))

@ 383ג. סימון מונית ורכב פרטי בצבע מחזיר אור (תיקון: תשכ&quot;ד-9, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ה-19, תשע&quot;ח-3)
: (א) במונית וברכב פרטי ששנת ייצורו עד 1995 יהיה המגן האחורי מסומן בהתאם לאמור [[פרט 28 בחלק ג' לתוספת השניה|בפרט 28 1(ב) בחלק ג' לתוספת השניה]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ברכב נוסעים פרטי ששנת ייצורו 1996 ואילך, יכול שיודבק במרכז הפגוש האחורי או על מרכב הרכב שמעליו סרט מחזיר אור ועליו הכתובת &quot;שמור מרחק&quot;.

@ 383ד. (תיקון: תשכ&quot;ד-9, תשנ&quot;א, תשס&quot;ה-19, תשס&quot;ט-5) : (((בוטלה).))

@ 383ה. סימון אופנוע וטרקטורון בצבע מחזיר אור (תיקון: תשכ&quot;ד-9, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ד-6)
: (א) באופנוע ובטרקטורון תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה בפס בצבע אדום מחזיר אור שרוחבו 2.5 ס&quot;מ ואורכו 15 ס&quot;מ מתחת לספרות בגובה 30 מ&quot;מ.
: (ב) בתלת-אופנוע תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה כאמור בתקנת משנה (א) וקצה הארגז ייצבע במאונך, מלפנים אם הארגז מורכב מלפנים או מאחור אם הארגז מורכב מאחור, בצבע אדום מחזיר אור באורך של 15 ס&quot;מ לפחות וברוחב של 2.5 ס&quot;מ לפחות.
: (ג) באופנוע עם רכב צדי תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה כאמור בתקנת משנה (א) וכן יהיה הרכב הצדי צבוע בקצהו האחורי הקיצוני בפס בצבע מחזיר אור ברוחב של 2.5 ס&quot;מ ובאורך של 15 ס&quot;מ לפחות.

@ 383ו. סימון טרקטור בצבע מחזיר אור (תיקון: תשכ&quot;ד-9, תשכ&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט, תשנ&quot;ד-6, תשס&quot;ט-5)
: (א) בטרקטור למעט בטרקטורון ובמכונה ניידת יהיו הכנפיים האחוריות צבועות בפס מאונך בצבע אדום מחזיר אור ברוחב של 5 ס&quot;מ לפחות ובאורך של 40 ס&quot;מ לפחות המתחיל מן הקצה התחתון של הכנף.
: (ב) היה מותקן ברכב כאמור בתקנת משנה (א) מאחוריו, ציוד עבודה, יסומן רכב כאמור וכן יסומן הקצה האחורי של ציוד העבודה במרכז בטבלה אחת כאמור [[בתקנה 383א(ג)]].

@ 383ז. סימון גרור, נתמך ועגלות (תיקון: תשכ&quot;ד-9, תשכ&quot;ח, תשל&quot;ג, תשס&quot;ט-5, תשס&quot;ט-9)
: (א) (((בוטלה).))
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) עגלה הרתומה לבהמה תסומן מאחוריה, במרכז, בטבלה אחת כאמור [[בתקנה 383א(ג)]].

@ 383ח. אישור הסימון (תיקון: תשכ&quot;ד-9, &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ה-7, &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ו-2, תשכ&quot;ח, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;א)
: הסימונים לפי [[תקנות 383א עד 383ז]] יהיו כאמור בהן, לפי הענין, או יהיו מחומר מחזיר אור מסוג שאישר מנהל אגף הרכב או מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]].

@ 383ט. החזקת הסימון (תיקון: תשכ&quot;ד-9, &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ה-7, &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ו-7)
: הסימון לפי [[תקנות 383א–383ח]] -
: (1) יוחזק תמיד במצב נקי ולא יהיה דהוי או מטושטש;
: (2) ייראה לעין עוברי דרך ולא יוסתר.

@ 383י. איסור נהיגת רכב בלתי מסומן (תיקון: תשכ&quot;ה-7)
: לא ינהג אדם רכב כאמור [[בתקנות 383א–383ח]] אלא אם הרכב מסומן כאמור [[בסימן זה]].

= חלק ה': אוטובוסים =

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 384. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ט-8, תשנ&quot;ב-3)
: [[בחלק זה]] -
:- &quot;איש בטחון&quot; - שוטר וחייל כשהם במדים או שוטר המזדהה בתעודה;
:- &quot;נוסע&quot; - אדם הרוצה לנסוע, המשלם או מוכן לשלם שכר נסיעה;
:- &quot;רשות&quot; - המפקח על התעבורה, לרבות אדם שאליו העביר המפקח על התעבורה את סמכויותיו, כולן או מקצתן;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון שניתן לפי [[חלק זה]];
:- &quot;שירות&quot; - שירות נסיעות באוטובוס ציבורי שבו משלם כל נוסע בעד נסיעתו בנפרד;
:- &quot;שכר נסיעה&quot; - השכר שנקבע בתעריף המאושר או בתנאי הרשיון בעד ההסעה ושירותים הכרוכים בה, לרבות הובלת מטען הנוסע ובהתחשב עם כל הנחה משכר זה שנקבע כאמור;
:- &quot;תעריף מאושר&quot; - תעריף שאושר על ידי שר התחבורה ונחתם על ידיו.

== פרק שני: רישוי שירותי אוטובוסים ==

@ 385. הפעלת שירות לפי רשיון (תיקון: תשנ&quot;ג-5)
: לא יפעיל אדם שירות, לא ימשיך בהפעלתו ולא יסיע באוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, אלא לפי רשיון מאת הרשות שניתן לפי [[חלק זה]], ובהתאם לתנאי הרשיון.

@ 385א. סירוב להסיע (תיקון: תשע&quot;ב-7)
: לא יסרב בעל רישיון קו או כל מי שפועל מטעמו להסיע מכל תחנה בקו השירות אדם המבקש לנסוע באוטובוס והמוכן לשלם את שכר הנסיעה אלא אם כן אין מקום באוטובוס לנוסע נוסף או אם המקום שמור באופן סביר לנוסעים בתחנות הבאות של הקו.

@ 386. סוגי רשיונות
: אלה סוגי הרשיונות לענין [[חלק זה]]:
:- רשיון קו - רשיון להפעלת קו שירות;
:- רשיון מיוחד - רשיון להסיע באוטובוס ציבורי בתנאים מיוחדים בין בשירות ובין שלא בשירות;
:- רשיון סיור - רשיון להסיע בשירות בתנאים מיוחדים לשם סיור;
:- רשיון פרטי - רשיון להסיע באוטובוס ציבורי שיעמוד כולו לרשות המזמין בתשלום סכום כולל בעד השימוש בו;
:- רשיון לאוטובוס פרטי - רשיון להסעת אנשים באוטובוס פרטי כאמור [[בתקנה 397]].

@ 386א. הגבלת הפעלה של קו שירות בימי מנוחה (תיקון: תשנ&quot;ב-2)
: (א) הרשות לא תיתן רשיון קו להפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה אלא בקו שירות -
:: (1) המשרת נוסעים לבית חולים;
:: (2) המשרת נוסעים לישוב ספר;
:: (3) המשרת נוסעים לישובים שתושביהם אינם יהודים;
:: (4) שהוא חיוני, לדעת הרשות, מבחינת בטחון הציבור;
:: (5) שהוא חיוני, לדעת הרשות, מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית.
: (ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על קו שירות רצוף שניתן לגביו רשיון קו לפני יום ט&quot;ו בטבת התשנ&quot;א (1 בינואר 1991); לענין זה, &quot;קו שירות רצוף&quot; - קו שירות שהרשיון שלו ניתן להפעלתו הרצופה ביום המנוחה החל בשעה 13:00 של ערב יום המנוחה.

@ 387. בקשה לרשיון
: בקשה לרשיון תוגש לרשות.

@ 388. העברת רשיון
: לא יעביר בעל רשיון את רשיונו לאחר ולא ירשה לאחר להפעיל רכב על פי הרשיון, אלא לפי אישור בכתב מאת הרשות.

@ 389. תנאים ברשיון
: הרשות רשאית לכלול ברשיון הקו תנאים והוראות בקשר לשירות והפעלתו כפי שתמצא לנכון, ובין השאר גם בענינים אלה:
: (1) המספר המינימלי של אוטובוסים שיש להפעיל בקו השירות וסוגיהם;
: (2) מהלך קו השירות, התחנות, מספרן וסוגיהן;
: (3) מקום התחנות המרכזיות וחניוני הרכב של בעל הרשיון;
: (4) סימונו של כל אוטובוס המשמש בקו שירות, צבעו, השלטים והמספרים שעליו, אופן ציונם ומקומם;
: (5) סידורים ומיתקנים בתוך האוטובוס;
: (6) לוח הזמנים הקובע את מועד תחילת הנסיעות בקו ואת מועד סיומן, תכיפות הנסיעות לפי עונות השנה, ימי השבוע, והשעות השונות של היממה;
: (7) שכר הנסיעה בכל הקו או בחלק ממנו;
: (8) מספר הנוסעים שמותר להסיע בכל אוטובוס;
: (9) מכירת כרטיסים, כרטיסיות הנחה או כרטיסי מינוי עונתיים ואחרים (להלן - כרטיסים) ומקומות מכירתם;
: (10) סככות וסידורים אחרים בתחנות.

@ 390. פרסום תנאים
: בעל רשיון קו יפרסם כל תנאים, הוראות ותכניות שצורפו לרשיון הקו, או כל שינוי בהם, לפי דרישת הרשות ובצורה שתורה.

@ 391. הפעלת שירות בקו חדש
: הרשות רשאית להורות לבעל רשיון קו להפעיל שירות בקו חדש מכל מקום שהוא בקו השירות שעליו ניתן הרשיון ובחזרה אליו.

@ 392. היתר להפעלת שירות בקו
: הרשות רשאית להתיר לאדם הפעלת שירות בקו שאין לו עליו רשיון.

@ 393. תקופת תוקף רשיון קו
: רשיון קו יינתן לתקופה שתיראה בעיני הרשות, ובלבד שלא תעלה על שנה אחת.

@ 394. ביטול רשיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הרשות רשאית, לפי שיקול דעתה לבטל בכל עת רשיון אם לדעתה נתקיים אחד מאלה:
: (1) אין השירות מתנהל ביעילות, בהכשרה או בהתחשבות הראויה בצרכי הציבור;
: (2) לא נתמלא תנאי מתנאי הרשיון או הוראה שניתנה כדין על ידי הרשות;
: (3) בעל הרשיון הורשע על עבירה לפי [[חלק זה]] או ניתנה לגביו החלטה סופית בשל הפרה לפי [[חלק זה]];
: (4) המשכת תקפו של הרשיון בידי בעליו או בכלל, אינה לטובת הציבור או שהביטול דרוש לצורך ההסדר הכללי של הסעת נוסעים.

@ 395. תנאים סותרים ברשיון
: הרשות רשאית לקבוע ברשיון תנאים הסותרים כל אחת מהוראות [[חלק זה]] וכן הסותרים הוראות תקנות אלה בדבר הסעת נוסעים בעמידה, קבלת נוסעים בתחנה והורדתם, הובלת מטען נוסעים ועצירת רכב מנועי.

@ 396. החזקת רשיון והצגתו
: (א) בעל רשיון קו יחזיק את הרשיון במקום עסקו, ואם קבעה זאת הרשות - יחזיק בכל אוטובוס הפועל בקו, העתק הרשיון מאושר על ידי הרשות.
: (ב) בעל רשיון יראה את הרשיון לכל אדם שהוסמך לכך על ידי הרשות או לכל שוטר, לפי דרישתם.

@ 397. איסור גביית שכר נסיעה באוטובוס פרטי
: (א) לא יגבה אדם ולא ירשה לאחר לגבות או לבקש שכר בעד נסיעה באוטובוס פרטי, אלא לפי היתר מאת הרשות בגוף הרשיון ובהתאם לתנאיו.
: (ב) התירה הרשות גביית שכר כאמור בתקנת משנה (א), לא יגבה אדם ולא יבקש ולא ירשה לאחר לגבות או לבקש בעד הנסיעה שכר העולה על השיעור שהתירה הרשות.

@ 397א. (תיקון: תשל&quot;ז-4, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ג-4) : (((בוטלה).))

@ 398. פטור רכב של צה&quot;ל
: הוראות [[פרק זה]] אינן חלות על רכב שהוא קניינם של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל.

== פרק שלישי: חובות בעל רשיון ==

@ 399. הפעלת שירות סדיר
: (א) בעל רשיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרשיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצרכי הציבור.
: (ב) בעל רשיון יקיים את ההוראות שניתנו לו בכתב על ידי הרשות בקשר לניהול השירות ופעולתו על פי [[הפקודה]] ועל פי [[חלק זה]].
: (ג) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בעל רשיון מיוחד, רשיון סיור ורשיון פרטי.

@ 400. איסור הפסקת השירות
: (א) בעל רשיון קו לא יפסיק את ההסעה בקו, אלא אם קיבל לכך היתר מאת הרשות ובהתאם לתנאי ההיתר, או אם הותר הדבר ברשיון ובמידה שהותר.
: (ב) היה בעל הרשיון נאלץ להפסיק את ההסעה מסיבות בלתי צפויות מראש שאין לו שליטה עליהן, יודיע מיד לרשות על ההפסקה וינהג לפי הוראותיה.

@ 401. איסור להתנות תנאים
: בעל רשיון לא יתנה לנוסעים כל תנאי בקשר לנסיעה או בדבר אחריותו להם או לחפציהם, זולת תנאים שאושרו בכתב ומראש על ידי הרשות או תנאים שנקבעו [[בפקודה]] או בתקנות אלה, וכל תנאי שהותנה בניגוד לאמור - בטל.

@ 402. ביטוח
: בעל רשיון יקיים בכל עת ביטוח של הנוסעים ושל רכושם המצוי אתם באוטובוס, לפי התנאים שתורה הרשות לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להעיר הערותיו.

@ 403. תעריפי ההסעה
: לא ידרוש בעל רשיון ולא יגבה, ולא ירשה לאחר לדרוש או לגבות -
: (1) בעד נסיעה שלא צויינה בתעריף המאושר - סכום העולה על שכר הנסיעה שנקבע לה, אם נקבע;
: (2) בעד נסיעה שצויינה בתעריף המאושר - סכום העולה על שכר הנסיעה שצויין כאמור.

@ 404. הוראות בענין כרטיסים
: (א) הרשות רשאית להורות לבעל רשיון, לאחר שניתנה לו הזדמנות להעיר הערותיו, בדבר -
:: (1) סוגי הכרטיסים שישמשו לנסיעות על פי הרשיון, צורתם והנוסח המודפס עליהם;
:: (2) אופן החזקת הכרטיסים והפצתם;
:: (3) הסידורים למכירת כרטיסים לציבור, המקומות והמועדים למכירתם, לרבות העסקת כרטיסנים ומוכרי כרטיסים בתחנות ובמקומות מכירה אחרים;
:: (4) סידורים אחרים לאספקת כרטיסים, הפצתם ומכירתם;
:: (5) הדפסת הכרטיסים, מקום ההדפסה וסידוריה.
: (ב) בעל רשיון יקיים את ההוראות שניתנו לו לפי תקנת משנה (א).

@ 405. נקיון האוטובוסים על ידי בעל הרשיון (תיקון: תשכ&quot;ה-9)
: (א) בעל רשיון קו יבטיח את נקיונו של כל אוטובוס המשמש בקו השירות כאמור [[בתקנה 441]], וכן יבטיח נקיון סביר של האוטובוס מבחוץ.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על בעל רשיון סיור או רשיון פרטי.

@ 406. חיטוי האוטובוסים (תיקון: תשכ&quot;ה-9)
: (א) בעל רשיון קו יבטיח חיטוי אחת לשנה של כל אוטובוס המשמש בקו השירות, ואם הורתה הרשות על עתים אחרות לחיטוי - לפי הוראות הרשות.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על בעל רשיון סיור או רשיון פרטי.

@ 407. תקינות האוטובוסים וחלקיהם
: בעל רשיון יבטיח את תקינותו ובטיחותו של כל אוטובוס המשמש בשירות ובין היתר - את תקינותם, שלימותם ובטיחותם של הדלתות, החלונות, המושבים, רצפת האוטובוס והמדרגות, מוטות ורצועות האחיזה, הפעמון למתן אות לנהג וכל חלקיהם ואביזריהם.

@ 408. ציוד לעזרה ראשונה (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ג-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;א-11, תשע&quot;ה-4)
: (א) בכל עת שאוטובוס מסיע נוסעים יימצאו בו:
:: (1) שני פטישים או מכשירים אחרים לניפוץ שמשות בשעת הסכנה;
:: (2) ארגז עזרה ראשונה שבו ציוד כמפורט [[בתוספת השביעית]] וכן דף נייר שבצדו האחד רשימת הציוד המצוי בארגז ובצדו השני הוראות הטיפול בציוד;
:: (3) אלונקה אחת לפחות - כאשר מסיעים בו קבוצת נוסעים בסיור, למעט אוטובוס שמספר מקומות הישיבה בו אינו עולה על 16;
:: (4) ערכת חילוץ כמפורט [[בתוספת השביעית]]; הוראה זו לא תחול על אוטובוס הפועל בקו שירות עירוני.
: (ב) הציוד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה תמיד במצב תקין וראוי לשימוש ויותקן במקום נראה לעין שהגישה אליו חפשית.

@ 409. כרטיסן
: בעל רשיון קו לא יעסיק אדם ככרטיסן בשירות אלא אם:
: (1) מלאו לו 16 שנה;
: (2) הוא שולט שליטה מינימלית בשפה העברית, כדרוש לצורך עבודתו;
: ולאחר שהבטיח כי הכרטיסן מכיר את דרכי הקו בו יעבוד ואת המוסדות והמפעלים החשובים שבסמוך לו, או שמצוי ברשותו מדריך מתאים.

@ 410. חפצים אבודים
: בעל רשיון ימסור למחלקת האבידות של משטרת ישראל שבמחוז פעולתו את כל החפצים שנמצאו באוטובוסים על ידי עובדי השירות ואשר נמסרו לו על ידיהם - ואם נקבע הסדר אחר בענין זה בחיקוק או על-ידי משטרת ישראל - יפעל לפי ההסדר שנקבע.

@ 411. תלבושת ותו זיהוי
: הורתה הרשות, לאחר שניתנה לבעל רשיון הזדמנות להעיר הערותיו, על תלבושת לעובדי שירות או על תווי זיהוי לנהגים וכרטיסנים, יבטיח בעל הרשיון קיום ההוראה.

@ 412. העסקת נהגים
: בעל רשיון לא יעסיק נהג ולא ירשה לו לעבוד בנהיגה, אלא במספר השעות ובהפסקות שנקבעו בדין.

@ 413. התקנת לוח מהלך הקו
: הורתה הרשות להתקין על גבי כל תחנה בקו וכן בתוך האוטובוס את לוח מהלך הקו על כל תחנותיו, יבטיח בעל רשיון קו קיום ההוראה על כל פרטיה.

@ 414. התקנת הודעות ושלטים
: (א) בעל רשיון יתקין באוטובוס ועליו את ההודעות, השלטים והלוחות שנקבעו [[בפרק זה]] או שהורתה עליהם הרשות, בצורה ובצבע שהורתה.
: (ב) הודעות, שלטים ולוחות אחרים יהיו בצבע שונה מצבעם של ההודעות והשלטים האמורים בתקנת-משנה (א).

@ 415. שמירת דינים
: חובות שהוטלו על אדם לפי [[הפרקים השני עד השביעי בחלק זה]], באות להוסיף ולא לגרוע מכל חובה החלה עליו על פי כל דין.

== פרק רביעי: חובות הנהג ועובדי השירות ==

@ 416. התנהגות
: (א) הנהג והכרטיסן ויתר עובדי השירות יתנהגו כלפי הנוסעים באדיבות ובנימוס.
: (ב) הנהג והכרטיסן יפעלו באופן שיש בו כדי להבטיח כי הנוסעים יגיעו למטרתם בנוחות, במהירות ובבטיחות.

@ 417. לבוש וחיצוניות
: (א) הנהג, הכרטיסן והמבקר לא ישמשו בתפקידם באוטובוס אלא בתלבושת או בסימון שהורתה הרשות לגבי אותו שירות כאמור [[בתקנה 411]].
: (ב) הופעתם של הנהג, הכרטיסן והמבקר תהיה נקיה ומסודרת.

@ 418. שיחה בזמן הנהיגה
: נהג לא ישוחח בזמן הנהיגה עם אדם אחר, לרבות עם הכרטיסן, אלא אם היה הדבר דרוש באותה שעה לביצוע תפקידו או בקשר לנסיעה, ובלבד שבשעת השיחה לא יפנה את ראשו אל בן-שיחתו.

@ 419. תשובה נאותה
: נהג וכרטיסן הנשאלים בקשר לנסיעה או לסדרי השירות בקו ישיבו תשובה נאותה.

@ 420. מכירת כרטיסים
: לא יעסוק נהג במכירת כרטיסים או במתן עודף בזמן שהאוטובוס נע.

@ 421. (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ו-7, תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ד-4) : (((בוטלה).))

@ 422. הפעלת מקלט רדיו וטלויזיה (תיקון: תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;ו-4)
: (א) הנהג והכרטיסן לא יפעילו מקלט רדיו, מקלט טלויזיה או מכשיר אחר המשמיע קולות או צלילים באוטובוס בקול רם, הן בנסיעות עירוניות והן בבין-עירוניות, ועליהם להפסיק את פעולת הרמקולים המיועדים לנוסעים, וכן להנמיך קול הרמקול שלידם, לפי דרישת אחד הנוסעים.
: (ב) לא יכוון הנהג את מקלט הרדיו או מכשיר כאמור בתקנת משנה (א) תוך כדי נהיגה.

@ 423. זיהוי נהג וכרטיסן (תיקון: תשל&quot;ג, תש&quot;ם-7)
: נהג, כרטיסן או כל עובד שירות אחר, יציגו בפני נוסע, לפי דרישתו, את תו הזיהוי שסופק להם על ידי בעל הרשיון, או תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת הנושאת את תמונתו.

@ 424. שעות העבודה של נהג
: נהג לא יעבוד בנהיגה אלא במספר השעות ובהפסקות שנקבעו בדין.

@ 425. חובות הנהג לפני שהתחיל בעבודת הנהיגה (תיקון: תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ח)
: (א) לא ינהג נהג באוטובוס אלא לאחר שנוכח תחילה, על ידי הפעלה או בדרך שאלה מנהג אחר שמרשותו קיבל את האוטובוס, בתקינותם של -
:: (1) פעולת ההגה והבלמים;
:: (2) פעולת מד-לחץ האויר של הבלמים;
:: (3) מערכת החשמל והאורות - אם הוא עומד לנהוג בזמן התאורה;
:: (4) פעולת הפתיחה והסגירה של הדלתות והחלון שלשעת סכנה;
:: (5) פעולת הצופר;
:: (6) פעולת מגבי השמשות.
: (ב) לא יתחיל נהג בתפקידו בקו השירות שלו, ונהג או כרטיסן לא יכניסו נוסעים לאוטובוס, אלא אם:
:: (1) הציבו את מספר הקו בחזית האוטובוס, ליד דלת הכניסה ומאחוריו, ובזמן התאורה - אף האירו אותו;
:: (2) הציבו את השלט המודיע על מהלך הקו ותחנת ייעודו של האוטובוס;
:: (3) בדקו את תקינות פעולת הפעמון למתן אות עצירה בתחנות;
:: (4) נוכחו לדעת כי נמצא באוטובוס ציוד מלא של עזרה ראשונה, כאמור [[בתקנה 408]] וכן שני מטפים ושני פטישים לניפוץ חלון בשעת סכנה;
:: (5) דאגו לכך כי יימצאו ברשותם באוטובוס למכירה כרטיסים הדרושים לקו השירות, בהתאם לתנאי רשיון הקו.
: (ג) בתקנה זו &quot;התחלת תפקיד&quot; - לרבות הבאת אוטובוס מהמוסך או מהחניון שלו, אל תחנת המוצא של קו השירות או הנסיעה.

@ 425א. סדרי בטחון ובדיקות (תיקון: תש&quot;ם-7, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א-11)
: (א) לא יתחיל נהג אוטובוס בתפקידו בקו השירות כאמור [[בתקנה 425(ג)]], לא יכניס נוהג או כרטיסן נוסעים לאוטובוס ולא יתחיל בנסיעה, אלא אם בדק לפני התחלת הנסיעה מתחנת המוצא של הקו אם נמצאים בתוך האוטובוס או צמודים או קשורים אליו או מחוצה לו חמרי חבלה או חפצים חשודים כחמרי חבלה או כיוצא באלה (להלן - חפצים חשודים).
: (א1) בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה בידי נוהג האוטובוס גם בתחנה הסופית של קו השירות או בסיום הנסיעה בקו, לאחר שהנוסע האחרון ירד מהאוטובוס.
: (ב) הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א) והפניה של נוהג אוטובוס או כרטיסן לפי תקנת משנה (ד) תיעשה לפי הוראות שנמסרו מעת לעת לבעל רשיון הקו על ידי ראש מדור אבטחה במשטרת ישראל והמפרטות את האזור שבו תיעשה הבדיקה, שיטת הבדיקה ומועדיה.
: (ג) נמסרו לבעל הרשיון הוראות לפי תקנת משנה (ב), יביא בעל הרשיון ואם הוא תאגיד - מנהלו של התאגיד, את ההוראות לידיעת כל חבר, שכיר, נוהג או עובד שירות אחר שלו, ויוודא באורח סביר כי אדם כאמור יפעל על פיהן.
: (ד) בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), בנסיעה עירונית באוטובוס יפנה נוהג האוטובוס או כרטיסן בתחילת הנסיעה בתחנת המוצא של הקו כפי שייקבע בהוראות לפי תקנת משנה (ב), את שימת לב הנוסעים לצורך בבדיקה אם חפצים חשודים נמצאים בתוך האוטובוס; הפנייה לפי תקנת משנה זו יכול שתיעשה במיתקן או במכשיר או על ידי הכרזת הנוהג או הכרטיסן ברמקול אם הותקן באוטובוס.
: (ה) מצא נוהג אוטובוס או כרטיסן חפצים חשודים או הופנתה תשומת לבו לכך על ידי אדם, לא יתחיל הנוהג בנסיעתו או יפסיק את נסיעתו ולא ימשיך בה, לפי הענין, יוריד מן האוטובוס את כל הנוסעים וירחיקם ממנו ויודיע מיד על כך בכל דרך אפשרית לשוטר או למוקד המשטרה שבאותה עיר ובאין מוקד משטרה - לתחנת המשטרה הקרובה.
: (ו) על אף האמור [[בתקנה 463]] לא ירשו נוהג האוטובוס או כרטיסן להכניס לאוטובוס מטען יד או מטען אחר שאינם בלווית נוסע הנוסע באותה נסיעה או המובלים על פי הסדרים של משלוח מטענים באמצעות בעל הרשיון.
: (ז) (((בוטלה).))
: (ח) הוראות תקנה זו יחולו גם על בעל רשיון מהמפורטים [[בתקנה 386]].
: (ט) חובה שהוטלה על נוהג או כרטיסן לפי תקנה זו, מילויה על ידי אחד מהם או ביצועה לפי הוראות כאמור בתקנת משנה (ב) פוטרת את חברו והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.

@ 426. הכרת הסביבה
: הנהג והכרטיסן לא ישמשו באוטובוס בקו שירות, אלא כשהם מכירים את הסביבה של הקו שבו הם עובדים אותה שעה, או אם ברשותם מדריך מתאים.

@ 427. הכרזת שמות התחנות
: הנהג או הכרטיסן יכריזו את שמה של כל תחנה שבמהלך הקו בהתקרב האוטובוס אליה, אלא אם מצויים באוטובוס לוחות מהלך הקו על תחנותיו, בצורה ובמקומות שהורתה הרשות.

@ 428. עצירת אוטובוס בתחנות (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;ו-7, תשמ&quot;ב-4)
: (א) לא יעצור נהג אוטובוס אלא בתחנות שצויינו ברשיון קו השירות. אולם מותר לנהג אוטובוס לעצור במקום שבו עצירת רכב מותרת, כדי לאפשר למבקר כרטיסים לעלות או לרדת מהאוטובוס, גם מחוץ לתחנות שצויינו ברשיון קו השירות.
: (ב) נתן נוסע אות עצירה, או ביקש מהנהג או מכרטיסן לעצור בתחנה של הקו, חייב הנהג לעצור בתחנה על מנת להוריד את הנוסע.
: (ג) בתחנות שלא צויינו כתחנות מיוחדות, יעצור נהג אוטובוס אם אדם ממתין בתחנה, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי.
: (ד) נהג אוטובוס לא יעמיד את האוטובוס בתחנה יותר מהזמן הדרוש להורדת הנוסעים באותה תחנה ולהעלאת הנוסעים שבתחנה, אלא אם הותר הדבר ברשיון הקו.

@ 429. עצירה בתחנה ויציאה ממנה (תיקון: תשס&quot;ז-11)
: נהג אוטובוס -
: (1) לא יניע את רכבו אלא לאחר שהפעיל את מחוון הכיוון השמאלי ולאחר שנוכח כי יכול הוא להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לתנועה;
: (2) יפסיק את פעולתו של כל מחוון כיוון לאחר שהאוטובוס נעצר בתחנה עד אשר השלימו הנוסעים את הירידה והעליה מהאוטובוס.

@ 430. תנאים להסעת נוסעים מתחנות האוטובוסים
: נהג או כרטיסן חייבים לאפשר לכל נוסע להיכנס לאוטובוס, לפי האמור להלן, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי או אם נשמר מקום לנוסעים בתחנות אחרות:
: (1) באוטובוס שסומן &quot;ישיר&quot; - מתחנת המוצא או מתחנות הביניים שנקבעו לו, עד תחנת הייעוד;
: (2) באוטובוס שסומן &quot;מהיר&quot; או &quot;אקספרס&quot; - מתחנת המוצא ומתחנות הביניים שנקבעו לו, אל תחנת הייעוד ואל תחנות הביניים שצויינו ברשיון הקו;
: (3) באוטובוס שסומן &quot;מאסף מוגבל&quot; - לפי האמור בפסקאות (2) ו-(4) כפי שנקבע ברשיון הקו, לגבי כל חלק של הקו;
: (4) באוטובוס שסומן &quot;מאסף&quot; - מכל תחנה ואל כל תחנה של קו השירות שלו, שסומן בה כי הוא עוצר בתחנה.

@ 431. מספר הנוסעים
: לא יסיעו נהג או כרטיסן נוסעים יותר מהמספר שנקבע ברשיון הרכב, אם נקבע.

@ 432. פינוי מקומות לנכים
: עלה נכה לאוטובוס, יבקשו הנהג או הכרטיסן, לפי פניית הנכה, פינוי אחד משני המקומות הסמוכים לכניסת האוטובוס, שסומנו לצורך זה. הוראות תקנה זו לא יחולו על אוטובוס שבו המקומות מסומנים לפי הזמנה מראש.

@ 432א. מקומות לאנשי בטחון (תיקון: תשמ&quot;ט-8)
: (א) בעל רשיון קו יקצה ויסמן באוטובוס הנוסע בנסיעה בין-עירונית, לאנשי בטחון, שני מושבים קדמיים משני צדי המעבר.
: (ב) עלה איש בטחון לאוטובוס הנוסע בנסיעה בין-עירונית, יבקש הנהג פינוי אחד משני המושבים שהוקצו ושסומנו לצורך זה.

@ 433. שכר נסיעה
: הנהג, הכרטיסן, הקופאי וכל עובד השירות, לא ידרשו ולא יגבו מנוסע אלא שכר נסיעה שנקבע לאותה נסיעה.

@ 434. חובה כללית להסיע (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ו-3, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;א-6, תשמ&quot;ד-4, תשמ&quot;ו)
: (א) נהג וכרטיסן חייבים להסיע כל נוסע המוכן לשלם את שכר הנסיעה, בכפוף לאמור [[בחלק זה]].
: (ב) הנהג והכרטיסן חייבים להסיע נוסע שהציע שכר הנסיעה בשטר שערכו לא יעלה על מכפלת תעריף הנסיעה בעשר.

@ 435. מתן אות הנסיעה
: הכרטיסן יתן את אות הנסיעה לנהג, לאחר שנקט אמצעי הזהירות כאמור [[בתקנה 436]], לרבות סגירת הדלתות שבהשגחתו, ולא יעכב את מתן האות ללא טעם סביר.

@ 436. הבטחת בטחון הנוסעים
: לפני הסעת האוטובוס ינקטו הנהג והכרטיסן אמצעי הזהירות הסבירים להבטחת בטחונו של נוסע בכניסתו לאוטובוס או ביציאתו ממנו.

@ 437. איסור כניסה ויציאה בנסיעה
: הנהג והכרטיסן לא ירשו לנוסע לצאת מן האוטובוס או להיכנס אליו -
: (1) בשעה שהאוטובוס נע אלא אם לא היתה להם אפשרות למנעו;
: (2) בשעה שהאוטובוס עומד שלא בתחנתו - אלא אם היה הכרח בכך והדבר ניתן להיעשות ללא סיכון.

@ 438. הנעת האוטובוס (תיקון: תשמ&quot;ט-8, תשנ&quot;ה-4)
: לא יניע הנהג את האוטובוס, אלא לאחר -
: (1) סגירת הדלתות שסגירתן מוטלת עליו;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) קבלת האות לכך מאת הכרטיסן - אם יש כרטיסן.

@ 439. פתיחת הדלתות וסגירתן בבטיחות
: (א) לא יפתחו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס בזמן הנסיעה.
: (ב) לא יפתחו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס כשהוא נעצר בתחנה, אלא אם נוכחו כי פתיחת הדלתות לא תפגע בנוסעים, או לאחר שהזהירו שהם עומדים לפתוח את הדלתות.
: (ג) לא יסגרו הנהג והכרטיסן את הדלתות שנפתחו לצורך יציאת הנוסעים מן האוטובוס, אלא לאחר שהנוסעים סיימו לצאת מן האוטובוס ובאופן שסגירת הדלתות לא תפגע בנוסעים.
: (ד) לא יסגרו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס שנפתחו לצורך כניסת הנוסעים, אלא אם סיימו הנוסעים להיכנס לתוך האוטובוס, או אם הכריזו שאין לעלות לאוטובוס והזהירו שהם עומדים לסגור את הדלתות.

@ 440. הארת האוטובוס
: הנהג או הכרטיסן יאירו את תוכו של האוטובוס בזמן התאורה.

@ 441. נקיון האוטובוס על ידי נהג
: (א) נהג הנוסע בקו שצויין ברשיון כבין-עירוני יבטיח נקיון סביר של פנים האוטובוס, ונקיון מלא של המושבים ושל השמשות הקדמית והאחורית לפני שהתחיל בנסיעה מתחנת המוצא או מהתחנה הסופית של הקו.
: (ב) הנהג או הכרטיסן יבטיחו בקו שצויין ברשיון כעירוני את נקיון האוטובוס לפני שהתחילו בעבודתם בקו.
: (ג) נהג וכרטיסן ידאגו לנקיון סביר באוטובוס בכל שעות השירות בקו.

@ 442. עבירות נוסעים באוטובוס
: (א) היה יסוד להאמין כי נוסע עבר על תקנות אלה, רשאים הנהג, הכרטיסן או המבקר לדרוש ממנו לזהות עצמו ולמסור את כתובתו על ידי תעודה מתאימה, ובאין לו תעודה - על ידי אישור של נוסע אחר שזיהה עצמו על ידי תעודה. לא הזדהה הנוסע כאמור, רשאי הנהג להסיע מיד את האוטובוס לתחנת המשטרה הקרובה.
: (ב) נהג, כרטיסן או מבקר רשאים להוציא מן האוטובוס נוסע שעבר על תקנות [[חלק זה]], לרבות על ההוראות שניתנו על-פיהן.
: (ג) היה לנהג או לכרטיסן יסוד להאמין כי נעברה באוטובוס עבירה נגד גופו או רכושו של אדם, יסיע הנהג את האוטובוס לתחנת המשטרה הקרובה - אם נתבקש לעשות זאת.
: (ד) היה שוטר באוטובוס במקרים המפורטים בתקנות משנה (א) עד (ג) או שנראה במקום סמוך לו, יפנו אליו ויפעלו לפי הוראותיו.

@ 443. יציאת הנהג מן האוטובוס
: לא יעזוב נהג את האוטובוס בהגיעו לתחנת היעוד אלא לאחר שכל הנוסעים יצאו מן האוטובוס.

@ 444. חפצים שנשכחו באוטובוס
: מצאו הנהג או הכרטיסן באוטובוס חפצים או נמסרו להם חפצים שנשכחו באוטובוס יעבירום להנהלת השירות בהזדמנות הראשונה, על מנת שתעבירם לתחנת המשטרה, לפי ההסדר שנקבע.

@ 445. תחולה
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על נהג אוטובוס, כרטיסן ועובדי השירות, לפי הענין, כשהם משמשים בתפקידם בקו שירות, אולם ההוראות [[שבתקנות 416 עד 419]], [[424]], [[425(א)]], [[431]], [[433]], [[437 עד 440]] יחולו גם בנסיעות לפי רשיון סיור, רשיון מיוחד ורשיון פרטי, וההוראות [[שבתקנות 418]], [[431]], [[437]], [[438]], [[439]] יחולו גם בנסיעות באוטובוס פרטי.

@ 446. הטלת אחריות
: חובה שהוטלה על נהג או על כרטיסן [[בפרק זה]], מילויה על-ידי אחד מהם פוטר את חברו, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.

== פרק חמישי: התנהגות הנוסע וחובותיו ==

@ 447. ציות לעובדי השירות
: הנוסע יציית להוראות בעל הרשיון שאושרו על ידי הרשות ולהוראות עובדי השירות הדרושות לסדר ולבטיחות בנסיעה ובאוטובוס.

@ 448. כניסה לאוטובוס ויציאה ממנו (תיקון: תשכ&quot;א)
: (א) לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו אלא בדלתות המיועדות לכניסה או ליציאה, לפי הענין, פרט אם הרשה הנהג או הכרטיסן כניסה או יציאה שלא כאמור.
: (ב) לא ייכנס נוסע לאוטובוס אלא לפי תורו.
: (ג) לא ייכנס נוסע לאוטובוס, ולא ינסה להיכנס בו, לאחר שהנהג או הכרטיסן הכריזו כי לא יעלו לאוטובוס נוסעים נוספים באותה תחנה, או כי הם עומדים לסגור את הדלתות.
: (ד) לא יפריע נוסע ללא צורך, לנוסעים הרוצים להיכנס לאוטובוס או לצאת ממנו.
: (ה) לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו ולא יפתח את דלתותיו בשעה שהאוטובוס נע.
: (ו) לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו בשעה שהאוטובוס עומד שלא בתחנתו אלא אם הורשה על ידי הנהג או הכרטיסן.

@ 449. כרטיס נסיעה
: (א) נוסע הנכנס לאוטובוס יגיש לנהג או לכרטיסן או לעובד שירות אחר הממונה על כך, כרטיס בר-תוקף לנסיעתו, או ירכוש ממנו כרטיס, הכל לפי ההסדר באותה תחנה; ואם היה אתו מטען שיש לשלם בעדו לפי התעריף המאושר יציג או ירכוש כרטיס למטען כאמור.
: (ב) לא ישנה ולא ישחית נוסע כרטיס מתוך כוונה להונות.

@ 450. קנסות על אי הצגת כרטיס (תיקון: תש&quot;ם-3)
: נוסע שלא הגיש לפי דרישת עובד השירות הממונה על כך את כרטיס הנסיעה אשר נראה מתוכו כי שימש לאותה נסיעה כאמור [[בתקנה 449]] ישלם לידי הנהג, הכרטיסן או המבקר את שכר הנסיעה וכן תשלום נוסף בשיעורים אלה:
: (1) בנסיעות עירוניות - כפל השכר בעד הנסיעה מהתחנה בה עלה הנוסע עד תחנת הייעוד שלו;
: (2) בנסיעה בינעירונית - מחצית השכר בעד הנסיעה מהתחנה שבה עלה הנוסע עד לתחנת הייעוד שלו.

@ 451. מקומות ישיבה (תיקון: תשמ&quot;ט-8)
: (א) סומנו מקומות ישיבה באוטובוס, לא ישב נוסע אלא במקום שסומן בכרטיסו.
: (ב) סומנו מקומות ישיבה באוטובוס בשביל נכים, יפנה נוסע היושב במקום כאמור, לפי בקשת נכה או הנהג או הכרטיסן, את המקום התפוס על ידו לנכה. הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על אוטובוס שבו המקומות מסומנים לפי הזמנה מראש.
: (ג) נוסע באוטובוס בנסיעה בין עירונית היושב במושב קדמי שליד המעבר, יפנה מקומו לאיש בטחון.
: (ד) לא יתפוס נוסע מקום ישיבה נוסף באוטובוס כדי לשים עליו חפצים או מטען בזמן הנסיעה, אלא אם יש מקומות ישיבה לכל הנוסעים.

@ 452. שיחה עם הנהג והפרעה לו (תיקון: תשכ&quot;ו-7)
: (א) לא ישוחח אדם עם נהג האוטובוס בזמן הנסיעה, אלא לשם בירור שאלות הקשורות בנסיעה שהיה הכרח בהן אותה שעה.
: (ב) הנוסע בעמידה לא יפריע לנהג לראות את הדרך לפניו ולצדדיו.
: (ג) לא יפריע נוסע לכל אדם המורשה לכך מלמלא את תפקידיו באוטובוס.

@ 453. הוצאת ראש ויד (תיקון: תשכ&quot;ו-7)
: לא יוציא אדם כל חלק של גופו מבעד לחלון האוטובוס בזמן הנסיעה.

@ 454. פגיעה באוטובוס
: לא יעשה נוסע דבר שיש בו כדי להפריע או לפגוע בפעולת האוטובוס, ולא יסיר, לא יעתיק ממקומו, לא ישחית ולא ישנה במזיד כל לוחית-מספר, לוח, מודעה, הודעה, שלט וכדומה הנוגעים לסדרי השירות וכל חלק או אביזר של האוטובוס.

@ 455. התנהגות הנוסע כלפי הנוסעים האחרים
: (א) לא יפעל נוסע בצורה העשויה לגרום נזק או אי-נוחות בלתי-סבירה לכל נוסע אחר.
: (ב) לא יעורר נוסע רעש, בכלי, במכשיר או בדרך אחרת, לבדו או עם נוסעים אחרים, אם הדבר הוא למורת רוחם של נוסעים אחרים.

@ 456. יריקה והשלכת פסולת (תיקון: תשכ&quot;ו-7)
: (א) לא יירק אדם באוטובוס.
: (ב) לא ילכלך אדם את האוטובוס ולא ישליך בו פסולת, אלא למקום שהותקן לצורך זה באוטובוס, אם הותקן.

@ 457. (תיקון: תשכ&quot;א-2, תשכ&quot;ו-7, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ד-4) : (((בוטלה).))

@ 458. השלכת חפצים מהאוטובוס (תיקון: תשכ&quot;ו-7)
: לא יזרוק אדם אל מחוץ לאוטובוס כל חפץ אם הדבר עלול לגרום רוגז, נזק או סכנה לאדם או לרכוש.

@ 459. הגבלות בכניסה לאוטובוס (תיקון: תשנ&quot;ב-3)
: לא ייכנס לאוטובוס אדם כאמור [[בתקנה 461]], לא יכניס לאוטובוס ולא ישים בו חפץ, מטען או דבר כלשהו, כאמור [[בתקנות 462 עד 466]].

@ 460. זיהוי נוסע שעבר עבירה (תיקון: תשמ&quot;ג)
: נוסע באוטובוס שיש לנהג, לכרטיסן או למבקר יסוד לחשוד בו, כי עבר על תקנות אלה, חייב, לפי דרישה, לזהות את עצמו ולמסור את כתבתו לנהג, לכרטיסן או לשוטר, על ידי תעודה מתאימה או על ידי אישור מאת אחד הנוסעים שזיהה עצמו על ידי תעודה.

== פרק ששי: הגבלות על הסעת נוסעים ועל הובלת מטען באוטובוס ==

@ 461. אנשים שאין להסיעם (תיקון: תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;ו-7, תשס&quot;א-5)
: לא ירשו הנהג והכרטיסן להיכנס לאוטובוס לכל אדם -
: (1) שלבושו עשוי לזהם או להשחית את בגדי הנוסעים האחרים או את ריפודי האוטובוס, ובפרט כשבגדיו מלוכלכים בצבעים, בשמנים או בפיח;
: (2) שאין לבוש לגופו;
: (3) (((נמחקה);))
: (4) שהוא במצב של שכרות;
: (5) שהוא מעשן סיגריה, סיגר או מקטרת דלוקים;
: (6) שהוא נועל לרגליו מיתקן המשמש להחלקה או לגלישה.

@ 462. בעלי-חיים (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ז-6)
: (א) לא יסיע נהג באוטובוס, ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס אליו בעלי חיים, אלא אם גדלם מאפשר להניחם על ברכי הנוסע או להחזיקם בידיו; ובלבד שכלבים המוסעים כאמור ישאו זמם על פיהם ויהיו קשורים ברצועה, ובעלי חיים אחרים יהיו מצויים בתוך תיבה או סל באופן המונע אפשרות של פגיעה או הטרדה לנוסעים.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הסעת כלב של עיוור המלווה את העיוור, אם הכלב קשור ברצועה.

@ 463. הובלת מטען וכדומה באוטובוס
: לא יסיע נהג באוטובוס, ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס אליו, אלא לפי היתר מאת הרשות -
: (1) דברים או מטען בגודל או בצורה או מסוג שיש בהם כדי לגרום הפרעה או נזק לנוסעים;
: (2) דבר העלול ללכלך או לפגוע באדם או בלבושו או המפיץ ריחות רעים;
: (3) גופת אדם או גופת בהמה או חיה.

@ 464. מקום של מזוודות
: (א) לא ירשו הנהג והכרטיסן להעמיד באוטובוס מזוודה או מטען אחר אלא במקום ובצורה שלא יפריעו לנוסעים, לנהג ולכרטיסן, וביחוד לנוסעים בכניסה לאוטובוס וביציאה ממנו.
: (ב) מזוודות ומטענים אחרים יושמו במידת האפשר בסורג המיועד למטען, או במשטחים שבאוטובוס, שאינם מעבר, או על גג האוטובוס, אם הותקן לשם כך.
: (ג) הנהג והכרטיסן רשאים לסרב להכניס עגלת ילדים לאוטובוס בגלל צפיפות הנוסעים בו, או משום שאין בו רחבה מתאימה.

@ 465. כסאות נוספים
: לא יסיע נהג ביודעין באוטובוס ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס לאוטובוס כסאות נוסף למושבים הקבועים.

@ 466. נשק טעון וחמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) לא יסיע נהג ביודעין באוטובוס אדם הנושא נשק טעון, אלא אם אותו אדם נמצא בתפקיד רשמי המחייב נשיאת נשק טעון, ולא ירשו הנהג והכרטיסן ביודעין לאדם כאמור להיכנס לאוטובוס.
: (ב) לא יוביל נהג ביודעין באוטובוס חמרי נפץ, דלק או חומר מתלקח אחר, ולא ירשו הנהג והכרטיסן ביודעין להכניס לאוטובוס דברים כאמור.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי הנהג, בנסיעה לפי רשיון סיור באוטובוס, להוביל לא יותר משני בלוני גז פחמי שמשקל כל אחד מהם לא יעלה על 12 ק&quot;ג ובלבד -
:: (1) שאם הם מובלים על גג האוטובוס - יהיו קשורים היטב ומכוסים בכיסוי מאוורר;
:: (2) שאם הם מובלים בתא המטען - יונחו בתא מטען נפרד, מוגן ומאוורר.

== פרק שביעי: הוראות מיוחדות בדבר מבנה האוטובוסים וציודם ==

@ 467. גובה-פנים
: (א) גובה-פנים של האוטובוס, היינו הגובה מנקודה שברצפת המעבר עד לנקודה הנמוכה ביותר של התקרה מעליו, לרבות כל בליטה שבה, לא יפחת מ-180 ס&quot;מ.
: (ב) באוטובוס שיש בו פחות מ-22 מקומות ישיבה רשאית רשות הרישוי להתיר גובה-פנים פחות מן האמור בתקנת משנה (א).

@ 468. מירווח תחתי
: המירווח התחתי באוטובוס, היינו הגובה מן הקרקע עד לנקודה באוטובוס הקרובה ביותר לקרקע למעט המדרגות, יהיה 20 ס&quot;מ לפחות.

@ 469. פתחים (תיקון: תשכ&quot;ח)
: (א) באוטובוס, בדפנו הימנית, יהיו לפחות שני פתחים לכניסה וליציאה, אחד בחלק הקדמי ואחד במרכז או בחלק האחורי. רחבו של כל פתח כשדלתותיו פתוחות, יהיה 60 ס&quot;מ לפחות.
: (ב) באוטובוס שהותר להסיע בו בישיבה לא יותר מ-25 אנשים, רשאית רשות הרישוי להתיר שיהא בו פתח אחד בלבד.
: (ג) המדרגה התחתונה לכניסה לאוטובוס תהיה לפחות 20 ס&quot;מ ולא יותר מ-30 ס&quot;מ מעל פני הקרקע.

@ 470. מצב הפתחים הדלתות והמדרגות
: הפתחים באוטובוס וכל חלק מהם וכן הדלתות והמדרגות, יותקנו ויהיו בכל עת במצב שיאפשרו כניסה ויציאה בקלות, ללא גרם נזק או פגיעה לנוסע.

@ 471. נורות אזהרה לדלתות
: לפני מושב הנהג באוטובוס תותקן במקום הנראה לעיניו, נורית אשר תאיר באור אדום כל זמן שדלתות האוטובוס אינן סגורות.

@ 472. דלת לשעת סכנה
: בחלק האחורי של האוטובוס או בדפנו השמאלית תהיה דלת יציאה לשעת סכנה, ולידה יותקן שלט המסביר את אופן פתיחתה.

@ 473. מוטות לאחיזה ליד הפתחים
: ליד כל פתח לכניסה וליציאה יותקן מוט-אחיזה לסייע לנוסע בכניסתו וביציאתו, אשר לא יבלוט מעבר לקו ההיקף החיצוני של האוטובוס.

@ 474. דופן מיכל הדלק
: כל דופן של מיכל הדלק באוטובוס יהיה מרוחק מכל פתח לא פחות מ-50 ס&quot;מ לאורך האוטובוס.

@ 475. מגיני חלונות
: (א) בכל חלון של האוטובוס יותקנו מגיני-חלונות ממוטות של מתכת למניעת הוצאת יד וראש מבעד החלון.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו כששפת החלון היא בגובה של 60 ס&quot;מ לפחות מעל פני המושב, או בחלון שהשמשה בו נפתחת בהורדה ושפת השמשה כשהיא מורדת לחלוטין נמצאת בגובה של 60 ס&quot;מ לפחות מעל פני המושב.
: (ג) המוטות במגן חלונות יותקנו עד לגובה של 60 ס&quot;מ מעל פני המושב, ובלבד שהריווח בין המוטות וכן הריווח בין המוט התחתון לבין שפת החלון או שפת השמשה המורדת - לא יעלה על 5 ס&quot;מ.

@ 476. המושבים והמעבר ביניהם (תיקון: תשכ&quot;ה-9, תשכ&quot;ח, תשע&quot;ח-8)
: (א) באוטובוס יהיו מושבים במספר המספיק כדי מקומות ישיבה לכל הנוסעים שמותר להסיע בו בישיבה, ובלבד שרחבו של כל מקום ישיבה יהיה לפחות 40 ס&quot;מ ועמקו יהיה 35 ס&quot;מ לפחות.
: (ב) הריווח בין מושב למושב שלפניו יהיה 65 ס&quot;מ לפחות, כשהוא נמדד בין הצד הפנימי של גב המושב האחד לצד החיצוני של גב המושב השני, בגובה של 30 ס&quot;מ מעל פני המושב.
: (ג) המושבים יהיו נוחים לגישה ולישיבה ובמצב שאין בו פגיעה או נזק לנוסע, או הפרעה ליוצא ולנכנס לאוטובוס.
: (ד) רוחב המעבר בין המושבים באוטובוס יהיה 35 ס&quot;מ לפחות.
: (ה) באוטובוס שיש בו פחות מ-22 מקומות ישיבה, רשאית רשות הרישוי להתיר ריווח בין מושב למושב שהוא פחות מהאמור בתקנת משנה (ב) וכן להתיר רוחב מעבר בין המושבים שהוא פחות מהאמור בתקנת משנה (ד).
: (ו) באוטובוס שיש עליו רשיון סיור, לא יסיע ולא ירשה בעל הרשיון או הנהג להסיע אדם שאיננו מורה דרך או עובד אחר של בעל הרשיון, במושבים המיועדים למורה דרך או לכל עובד אחר של בעל הרשיון.
: (ז) באוטובוס שיש עליו רישיון סיור או שנרשם ברישיון הרכב כי הוא אוטובוס ציבורי או אוטובוס זעיר שהוא רכב ציבורי, להסעה מיוחדת, רשות הרישוי תהיה רשאית לאשר התקנת מושב המיועד למורה דרך או מלווה, שלא יימנה במספר הנוסעים הקבוע ברישיונו; בתקנת משנה זו, &quot;הסעה מיוחדת&quot; - הסעה שבה עומד אוטובוס ציבורי או אוטובוס זעיר שהוא רכב ציבורי לרשות מזמין תמורת תשלום סכום כולל בעד השימוש בו.

@ 477. מושב הנהג (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: מושב הנהג באוטובוס הפועל לפי רשיון קו יהיה גדור כדי למנוע הפרעה לנהג, או הסתרת שדה ראייתו בשעת הנסיעה וכן מגע בין הנהג ובין הנוסעים היושבים במושב שמאחוריו ועמידת נוסעים במרחק של פחות מ-10 ס&quot;מ ממושבו.

@ 478. מקלט טלויזיה ברכב (תיקון: תשמ&quot;ד-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ו-4, תשמ&quot;ט-6)
: (א) ברכב בו מורכב מקלט טלויזיה, יותקן המכשיר כך -
:: (1) שהנוהג ברכב לא יוכל לראות את המרקע בשעת נסיעה;
:: (2) שלא יפריע לנוהג ברכב לראות את הנעשה מאחוריו;
:: (3) שלא יפריע את כניסת הנוסעים לרכב ואת היציאה ממנו;
:: (4) שהמרקע לא ייראה למי שנמצא מחוץ לרכב.
: (ב) האמור בתקנה זו לא יחול על טלויזיה במעגל סגור שלה מסך שעליו יכול הנוהג ברכב לראות רק את הנעשה בשטח שמאחורי הרכב.

@ 479. סורג חבילות
: באוטובוס - פרט לאוטובוס המשמש בקו עירוני בלבד - יותקנו סורגי חבילות שהחלק הנמוך ביותר שלהם יהיה בגובה של 95 ס&quot;מ לפחות מעל פני המושבים.

@ 480. מוטות לאחיזה בפנים האוטובוס
: באוטובוס יותקנו מוטות אחיזה לנוסעים, באופן שנוסע בעמידה יוכל להיאחז בהם או ברצועות שעליהם בשעת הנסיעה.

@ 481. אות עצירה (תיקון: תשנ&quot;ב-3)
: באוטובוס, למעט באוטובוס הפועל ברשיון סיור, רשיון פרטי ורשיון אוטובוס פרטי, יותקן פעמון, או מיתקן אחר מאושר על ידי רשות הרישוי, שכל נוסע יוכל להפעילם מכל מקום שבאוטובוס כאות עצירה לנהג.

@ 482. מראה קמורה
: באוטובוס תותקן מראה קמורה, שבה יוכל הנהג לראות ממקום מושבו אם הנוסעים היוצאים בפתחים שאינם לידו יצאו מן האוטובוס.

@ 483. פנסים ונורות נוספים (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) באוטובוס יותקנו פנסים להארת פנים האוטובוס והמדרגות.
: (ב) הותקן באוטובוס פנס לנסיעה אחורנית כאמור [[בתקנה 348]] תהיה מערכת ההפעלה שלו כזו שהוא יידלק לאחר שילוב ההילוך האחורי על ידי הנהג.
: (ג) (((נמחקה).))

@ 483א. התקנת סלי אשפה באוטובוס (תיקון: תשל&quot;ו, תשמ&quot;ג)
: בכל אוטובוס יימצא, בכל עת שהאוטובוס משמש להסעת נוסעים, סל אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי ליד כל דלת.

@ 484. שמירת הוראות
: הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף ולא לגרוע מהוראות [[חלק ד']].

= חלק ו': מוניות (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ה-4) =

== פרק ראשון: כללי (תיקון: תשמ&quot;ה-4) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ה-4) ===

@ 485. הגדרות (תיקון: &lt;!-- תשכ&quot;א-2, תשל&quot;א, תשמ&quot;ב-4, --&gt; תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-5, תשמ&quot;ט-2, תשנ&quot;ג-10, תשס&quot;ו-4, תש&quot;ף-4)
: [[בחלק זה]] -
:- &quot;בעל מונית&quot; - מי שהרשיון להפעלת מונית נרשם על שמו;
:- &quot;הרשות&quot; - המפקח על התעבורה, לרבות מי שהמפקח על התעבורה אצל לו מסמכויותיו כרשות, כולן או מקצתן;
:- &quot;התקנה והרכבה של מונה&quot; - התקנה, הרכבה, ביצוע חיבורים, הפעלה תקינה והחתמה במגופה;
:- &quot;זוטובוס&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מונה&quot; - מיתקן לקביעת שכר הסעה במונית בהתאם למרחק, זמן הנסיעה וההמתנה המופעל באמצעות מפתח ואושר בידי הרשות;
:- &quot;מפתח&quot; - אבזר שהותקן בו רכיב אלקטרוני המפעיל את המונה או פעולות מסוימות בו;
:- &quot;נוסע&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 384]];
:- &quot;נסיעה מיוחדת&quot; - נסיעה במונית שעומדת כולה לרשות מזמין הנסיעה;
:- &quot;נסיעת סיור&quot; - נסיעה במונית שעומדת כולה לרשות מזמין הנסיעה לשם סיור, טיול או תיור;
:- &quot;נסיעת שירות&quot; - נסיעה במונית בקו שירות שבעדה משלם כל נוסע בנפרד;
:- &quot;קו שירות&quot; - הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות;
:- &quot;רשיון&quot; - כל רשיון שניתן לפי [[חלק זה]] ורשיון להפעלת מונית;
:- &quot;רשיון שירות&quot; - רשיון להפעלת קו שירות;
:- &quot;שירותי אחזקה של מונה&quot; - כל שירות הנדרש לאבטחת פעולתו התקינה של מונה לרבות העברה ממונית למונית אחרת, בדיקת תקינות, תיקון, החלפת חלקים, שיפוץ, סיכה, כיוונון, עדכון, הרצה, חתימה במגופה, ניהול כרטסת רישום וכל שירות אחר הכרוך באלה;
:- &quot;שכר הסעה&quot; - שכר הסעה מרבי במוניות שנקבע לפי [[סעיף 12(א)(1) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]].
:: ((ראו [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במוניות)]].))

=== סימן ב': הוראות כלליות (תיקון: תשמ&quot;ה-4) ===

@ 486. קביעת סוגי הרשיון וסמכויות הרשות (תיקון: תשמ&quot;ה-4)
: הרשות רשאית לקבוע את סוג הרשיון שיינתן לפי [[חלק זה]] וכן לשנותו, לסרב לתתו, לחדשו או לסרב לחדשו ורשאית היא להתנות בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, להגביל את תקופת תקפו, להתלותו או לבטלו.

@ 486א. (תיקון: תש&quot;ל-13, תשל&quot;ב-4, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))

@ 487. קביעת מועד ומקום להגשת בקשות (תיקון: תשמ&quot;ה-4)
: הרשות תקבע לבעל מונית את המועד והמקום להגשת בקשות -
: (1) למתן רשיון הסעה כאמור [[בתקנה 490]];
: (2) למתן רשיון שירות כאמור [[בתקנה 495]].

@ 487א. (תיקון: תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))

@ 488. החזרת רשיון שפקע תקפו (תיקון: תשמ&quot;ה-4)
: פקע רשיון או בוטל, חייב בעלו להחזירו לרשות תוך שבעה ימים מיום פקיעתו או ביטולו.

@ 489. סייג לרישום (תיקון: תשמ&quot;ה-4)
: לא תירשם מונית שהיתה רשומה בירושלים לפני כ&quot;ח באייר התשכ&quot;ז (7 ביוני 1967) כמונית ירדנית ולא נרשמה בישראל עד יום תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התשל&quot;ב-1972.

== פרק שני: רישוי שירותי מוניות (תיקון: תשמ&quot;ה-4) ==

=== סימן א': רשיון הסעה (תיקון: תשמ&quot;ה-4) ===

@ 490. סוגי רשיונות הסעה ותקפם (תיקון: &lt;!-- תשל&quot;א, --&gt; תשמ&quot;ה-4, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ג-10, תשנ&quot;ט-7)
: (א) אלה סוגי רשיונות ההסעה:
:: (1) רשיון לנסיעה מיוחדת;
:: (2) רשיון לנסיעת שירות.
: (ב) לא יינתן על מונית אלא רשיון לסוג אחד של הסעה כאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) לא יינתן רשיון לנסיעה מיוחדת לגבי מונית מסוג זוטובוס שאינה מיועדת להסעת נכים.
: (ד) תוקף רשיון ההסעה יהיה לתקופה שתקבע הרשות.

@ 490א. אגרת רשיון הסעה (תיקון: &lt;!-- תשכ&quot;ה, תשל&quot;ו-2, --&gt; תשמ&quot;ה-4, תשנ&quot;ג-10)
: האגרה בעד רשיון הסעה כאמור [[בתקנה 490(א)]] תהיה כמפורט [[בחלק ד' בתוספת הראשונה]].

&lt;!-- @ 490ב. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 490ג. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשל&quot;ה-4, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).)) --&gt;

@ 491. בקשה לרשיון הסעה (תיקון: תשמ&quot;ה-4)
: בקשה למתן רשיון הסעה תוגש לרשות.

&lt;!-- @ 491א. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ט-5, תשל&quot;א-4, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).)) --&gt;

@ 492. רשיון לנסיעה מיוחדת (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-5, תשס&quot;ה-10)
: מונית שניתן עליה רשיון לנסיעה מיוחדת, מותר להסיע בה -
: (1) נסיעה מיוחדת;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) נסיעת סיור של תיירים בכל שטח המדינה, לפי אישור בכתב מאת משרד התיירות ובהתאם לתנאי האישור.

@ 493. רשיון לנסיעת שירות (תיקון: &lt;!-- תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ז-6, --&gt; תשמ&quot;ה-4, תשס&quot;ה-10)
: מונית שניתן עליה רשיון לנסיעת שירות, מותר להסיע בה -
: (1) נסיעת שירות בקו השירות שנקבע ברשיון ההסעה;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) נסיעה מיוחדת;
: (4) נסיעת סיור כאמור [[בתקנה 492(3)]].

=== סימן ב': רשיון לקו שירות (תיקון: תשמ&quot;ה-4) ===

@ 494. (תיקון: &lt;!-- תשכ&quot;ח, --&gt; תשמ&quot;ה-4, תשס&quot;ה-14, תשס&quot;ה-15) : (((בוטלה).))
&lt;!-- @ 494א. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 494ב. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 494ג. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 494ד. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 494ה. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).)) --&gt;

@ 495. בקשה לרישיון קו שירות (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט-2, תשנ&quot;ד-6, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ה-15)
: (א) תאגיד המבקש לקבל רישיון לקו שירות מאת המפקח על התעבורה יגיש לו בקשה לפי [[טופס 1 שבתוספת האחת עשרה]] (בתקנה זו - הבקשה).
: (ב) לבקשה יצורפו המסמכים האלה:
:: (1) תעודת ההתאגדות של המבקש ומסמכי ההתאגדות שלו המעידים על מטרות התאגיד ועל בעלי הענין, בעלי השליטה ונושאי המשרה בו; היה תאגיד בעל ענין או בעל שליטה בתאגיד המבקש, יומצאו המסמכים כאמור בפסקה זו גם לגביו וכן לגבי כל תאגיד שהוא בעל ענין או בעל שליטה בתאגיד המבקש;
:: (2) אישור עורך דין או רואה חשבון בדבר בעלי המניות בתאגיד, בעלי השליטה בו, מנהלי התאגיד ומורשי החתימה;
:: (3) פירוט המוניות שיעמדו לרשות המבקש לפי [[טופס 2 שבתוספת האחת עשרה]], שהיה להן רישיון תקף לנסיעת שירות לפני יום ה' בתמוז התשס&quot;ה (12 ביולי 2005), שמספרן לא יפחת מהקבוע [[בסעיף 14ח(ב)(2) או (ג) לפקודה]], לפי הענין, ומסמכים המעידים על התקשרותו עמן;
:: (4) הסכמה של נושאי המשרה ובעלי שליטה בתאגיד לכך שהמפקח על התעבורה יקבל את פרטי המרשם הפלילי המתנהל לגביהם לפי [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;א-1981]];
:: (5) אישור הרשות המקומית בדבר הגשת בקשה לאישור תחנות מוצא ויעד ושני מקומות חניה בהם;
:: (6) אישור רשות מקומית לגבי מקום חניה של 20% ממספר המוניות שפורט לפי פסקה (3) בסמוך לתחנת המוצא, לתחנת היעד או לתחנות המוצא והיעד של קו השירות המבוקש או אישור על הגשת בקשה לרשות מקומית, הוכחת בעלות, הסכם שכירות, או הסכם אופציה לבעלות או שכירות לגבי מקום חניה כאמור;
:: (7) ערבות בנקאית עצמאית בסכום שלא יפחת מהקבוע [[בסעיף 14ח(ב)(8) לפקודה]], בנוסח שלפי [[טופס 3 לתוספת האחת עשרה]], שתהיה תקפה למשך שנה מיום הגשתה.
: (ג) התאגיד המבקש יצרף לבקשתו התחייבויות חתומות בידו בנוסח שלפי [[טופס 4 לתוספת 11|טפסים 4]] [[טופס 5 לתוספת 11|ו-5 שבתוספת האחת עשרה]], לקיום תנאי רישיון קו השירות, ולסימון המוניות שיפעלו בקו בסימני היכר לפי תנאים שקבע המפקח על התעבורה ברישיון לפי [[סעיף 14י(ב) לפקודה]].

@ 495א. הגשת בקשות במקוון (תיקון: תשס&quot;ה-15)
: בקשות כאמור [[בתקנה 495]] יכול שיוגשו גם במקוון, באמצעות רשת האינטרנט או עמדות מחשב שיעמיד משרד התחבורה לצורך זה ובלבד שבכל מקרה שנדרשת בו חתימה, תהיה החתימה חתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]].

@ 495ב. רישיונות בלא הליך תחרותי (תיקון: תשס&quot;ו-3)
: (א) רישיון לקו שירות למוניות כאמור [[בסעיף 14ח לפקודה]] יינתן -
:: (1) לכל מבקש שהגיש בקשה לגבי קו שסך כל המוניות המנויות בכל הבקשות לגביו אינו עולה על המספר המרבי של המוניות שנקבע לאותו קו ברשימת קווי שירות למוניות ומספר רישיונות (בתקנות אלה - רשימת קווי השירות);
:: (2) למבקש שהתקיימו בו כל אלה:
::: (א) היה בעל רישיון שירות לאותו קו שלגביו הגיש את בקשתו, לפני המועד הקובע כהגדרתו [[בסעיף 14ז לפקודה]] (להלן - רישיון קודם);
::: (ב) מספר המוניות שפורט בבקשתו אינו עולה על מספר המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם ואינו נמוך מן המספר המזערי של המוניות שנקבע לאותו קו ברשימת קווי השירות;
::: (ג) הוא לא הגיש בקשה לגבי קו שלא היה לו רישיון קודם לגביו (להלן - בקשה נוספת), או אם מספר המוניות שפורט בבקשתו לפי פסקת משנה (ב) נמוך ממספר המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם, הוא הגיש בקשה נוספת שבה פורטה רק יתרת המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם ושלא פורטו בבקשה לפי פסקאות משנה (א) ו-(ב).
: (ב) לענין סעיף קטן (א)(2), &quot;מבקש&quot; - התאגיד שעל שמו ניתן הרישיון הקודם ולרבות מי שהוא בעל שליטה בתאגיד כאמור.

@ 495ג. החלת הליך תחרותי (תיקון: תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ו-13)
: (א) בקשות שלא התקיים בהן האמור [[בתקנה 495ב(א)]], יחול עליהן הליך תחרותי כאמור בתקנות אלה.
: (ב) המפקח על התעבורה יודיע עד יום י&quot;ב בשבט התשס&quot;ו (10 בפברואר 2006) על החלת הליך תחרותי לקו שירות למוניות לכל מי שהגיש בקשה לאותו קו; הודעה כאמור תישלח למבקשים בדואר רשום לפי הכתובת שצוינה בבקשה.
: (ג) בהודעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפורטו כל אלה:
:: (1) המקום והמועד שבו ייערך ההליך התחרותי, שיהיה בין 14 ל-45 יום ממשלוח ההודעה;
:: (2) מספר הבקשות שהוגשו לגבי אותו קו ומספר המוניות שפורט בכל אחת מהן.
: (ד) הודעה על החלת הליך תחרותי ועל מועד קיומו, שבשל צו של בית משפט נבצר מן המפקח על התעבורה לשלוח או לקיים במועדים הקבועים בתקנות משנה (ב) או (ג)(1), לפי הענין, רשאי הוא לשלוח במועד מאוחר מן הקבוע, ובלבד שיהיה לא יאוחר מ-14 ימים מיום שבוטל צו בית המשפט.

@ 495ד. ההליך התחרותי (תיקון: תשס&quot;ו-3)
: (א) ההליך התחרותי יתבצע במקוון באמצעות עמדות מחשב שיעמיד משרד התחבורה לצורך זה.
: (ב) ההליכים התחרותיים ייערכו בסדר שבו פורטו הקווים ברשימת קווי השירות.
: (ג) מבקש ישתתף בהליך התחרותי באמצעות מורשה חתימה שלו המצוין בבקשתו, אשר יזוהה באמצעות תעודת זהות וחתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]].
: (ד) ההליך התחרותי ייערך כלהלן:
:: (1) כל משתתף בהליך יזין באמצעות עמדת המחשב הצעה לסכום שנתי שישלם לאוצר המדינה בעד כל מונית שתימנה ברישיון קו השירות למוניות שביקש;
:: (2) כל משתתף יראה במקוון את דירוג כל ההצעות שהוגשו;
:: (3) כל משתתף יהיה רשאי לשנות את הצעתו על ידי הזנת הצעה חדשה בדרך האמורה בפסקה (1), ובלבד שהשינוי יהיה בסכום שהוא בכפולות של מאה שקלים חדשים לכל מונית כאמור;
:: (4) ההליך התחרותי יסתיים בתום 3 דקות שבהן לא הוזנו הצעות או שינויים בהן;
:: (5) בתום ההליך התחרותי, ייקבע מי שהציע את התשלום הגבוה ביותר כזוכה בהליך התחרותי לגבי אותו קו; זכה מבקש שבבקשתו פורטו מוניות במספר קטן מן המספר המרבי שנקבע ברשימת קווי השירות, ייקבעו זוכים נוספים לפי סדר גובה ההצעות, עד שייקבעו זוכים שמספר המוניות שפירטו בהצעתם יגיע בסך הכל למספר המרבי האמור.

@ 495ה. מניעת ריכוזיות יתר (תיקון: תשס&quot;ו-3)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 495ד(ד)(5)]], לא יינתנו יותר מ-350 רישיונות לנסיעת שירות לגוף אחד; לענין תקנה זו, &quot;גוף אחד&quot; - תאגיד שהגיש בקשות או שהוא בעל שליטה, בתאגידים שהגישו בקשות כאמור.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יינתנו רישיונות לנסיעת שירות לגוף אחד בתחומי המחוזות המפורטים להלן במספר העולה על המצוין לצדם:
:: (1) ירושלים והדרום - 100;
:: (2) תל אביב והמרכז - 220;
:: (3) חיפה והצפון - 200.
: (ג) זכה גוף אחד בהליכים תחרותיים לקבלת רישיונות לקווי שירות, שבבקשותיו פורטו מוניות במספר כולל העולה על המספרים המרביים לפי תקנת משנה (א) או (ב), תבוטל זכייתו ברישיונות שביקש החל מהבקשה האחרונה, או שיופחתו מוניות שפורטו בבקשות אלה, עד שמספר המוניות שיימנו בכל הרישיונות שבהם זכה בהליכים התחרותיים, יהיה שווה למספרים הקבועים בתקנת משנה (א) או (ב), לפי הענין; על מספר המוניות המופחת כאמור תחול הסיפה [[לתקנה 495ד(ד)(5)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יחול גם על בקשות להעברת רישיון לקו שירות למוניות ורישיון לנסיעת שירות.

@ 495ו. מתן רישיונות לאחר הליך תחרותי (תיקון: תשס&quot;ו-3)
: בכפוף לאמור [[בתקנה 495ה(ג)]], המפקח על התעבורה ייתן רישיון לקו שירות למוניות לקווים שהוחל עליהם הליך תחרותי כאמור [[בתקנה 495ג]], למי שנקבע כזוכה לפי [[תקנה 495ד]].

@ 495ז. ערבות לרישיון לנסיעת שירות (תיקון: תשס&quot;ו-10)
: תאגיד שהמפקח על התעבורה הורה לפי [[תקנות 495ב]] [[או 495ו]] כי יינתן לו רישיון לקו שירות למוניות, לא יקבל את הרישיון אלא אם כן הופקדה בידי המפקח על התעבורה ערבות לפי [[סעיף 14ח(ב)(2)(ג) לפקודה]], בנוסח שלפי [[טופס 6 לתוספת האחת עשרה]].

@ 496. תנאים ברשיון שירות (תיקון: תשמ&quot;ה-4)
: הרשות רשאית לקבוע ברשיון שירות תנאים, ובין השאר בענינים אלה, כולם או מקצתם:
: (1) תחנות מוצא, ביניים ויעד;
: (2) לוח הזמנים הקובע את תחילת השירות בכל קו, את סיומו ואת תכיפות הנסיעות לפי עונות השנה, ימי השבוע ושעות היממה, פרסום הלוח והצגתו;
: (3) משרדים וסידורים לנוחיות הנוסעים ולצורך ביצועו הבטוח והיעיל של השירות בתחנות השירות;
: (4) סוגי המוניות שיופעלו ומספרן, סימני היכר שיהיו עליהן, אופן ציונם ומקומם, מספר הנוסעים שיוסעו בהן וכן כל אבזר בהן שדורשת הרשות;
: (5) סדרי הדפסת כרטיסים, כרטיסיות, כרטיסי הנחה ומנוי, ומכירתם;
: (6) השכר בעד הסעת נוסעים והובלת חפציהם ומטענם;
: (7) אחריות בעל הרשיון, נהג המונית וכן כל אדם אחר הפועל מטעם בעל הרשיון לגבי הנוסעים, חפציהם ומטענם.

@ 496א. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))

=== סימן ג': היתר להעברת רשיון (תיקון: תשמ&quot;ה-4) ===

@ 497. היתר להעברת רשיון (תיקון: &lt;!-- תשל&quot;ב-4, --&gt; תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט-2)
: (א) לא יעביר בעל רשיון שירות את רשיונו לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה ולא יעשה בו עסקה אחרת, אלא לפי היתר העברה בכתב מאת הרשות, ובהתאם לתנאיו.
: (ב) בעל רשיון להפעלת מונית המבקש להעבירו, וכן המבקש היתר כשירות לקבלת רשיון להפעלת מונית מאחר, יגישו לרשות בקשה להעברת הרשיון בטופס שקבעה ושניתן להשיגו במשרדי הרשות.
: (ג) (((בוטלה).))

== פרק שלישי: חובות בעל רשיון ונהג מונית (תיקון: תשמ&quot;ה-4) ==

@ 498. חובת רשיון הסעה (תיקון: תשמ&quot;ה-4)
: לא יסיע אדם נוסע במונית ולא יניח בעל מונית לאחר להסיע בה אלא לפי רשיון הסעה שניתן עליה ובהתאם לתנאיו.

@ 498א. הפעלת זוטובוס (תיקון: תשנ&quot;ג-10)
: לא יפעיל אדם זוטובוס אלא אם כן בידו רשיון לנסיעת שירות.

@ 499. חובות בעל רשיון שירות (תיקון: תשמ&quot;ה-4)
: (א) בעל רשיון שירות ידאג לפרסום נאות בציבור של לוח זמני נסיעה וכל שינוי בו שאישרה הרשות וכן שכר ההסעה בקו השירות שאושר.
: (ב) בעל רשיון שירות יסמן את המוניות שיפעיל לפי סוג השירות והיעד או כל סימון אחר, הכל כפי שהורתה הרשות.
: (ג) בעל רשיון שירות יחזיק במשרדיו, במקום נראה לעין, לוח שכר ההסעה ולוח הזמנים בקו השירות שיפעיל.
: (ד) לא יפעיל בעל רשיון שירות שירותי הובלה של חבילות ומכתבים ממשרדו באמצעות מוניות או רכב מסוג אחר, אלא אם כן קיבל אישור לכך מאת הרשויות המוסמכות במשרד התקשורת.

@ 500. התקנת לוחית זיהוי (תיקון: תשמ&quot;ה-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ו-4, תשנ&quot;ג-5)
: (א) בעל מונית חייב להתקין בתוך המונית -
:: (1) לוחית קבועה בתוך המונית בחלק העליון של העמוד שבין הדלתות בצד ימין, ובה יצויין מספר רשיון להפעלת המונית וכן שם בעל המונית באותיות עבריות ולטיניות; רקע הלוחית יהיה לבן וצבע האותיות והספרות יהיה שחור, גובה האותיות והספרות יהיה 10 מ&quot;מ לפחות ורוחבן 3 מ&quot;מ לפחות;
:: (2) מיתקן בחלק העליון של העמוד שבין הדלתות בצד שמאל, אליו יוכנס כרטיס ובו יצויין שמו של הנוהג במונית באותיות עבריות ולטיניות; רקע הכרטיס, צבע האותיות וגודל האותיות בו יהיו כאמור בפסקה (1).
: (ב) לא ינהג אדם מונית אלא אם כן הותקנו בה לוחיות וכרטיס כאמור בתקנת משנה (א).

@ 501. חובה להסיע (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-5, תשס&quot;ב-3)
: (א) בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו לא יעשה בה כל שימוש זולת מתן שירות לציבור ויסיע בה כל נוסע המוכן לשלם את שכר ההסעה.
: (ב) נהג המונית, בעל הרשיון וכל מי שפועל מטעמו, לא יסרב, בלי סיבה סבירה, לרבות חשש לביטחונו, להסיע נוסע ומטענו.
: (ג) לא יסיע נהג המונית בנסיעה מיוחדת נוסע נוסף על מזמין הנסיעה והנלווים אליו, זולת אם ביקש זאת המזמין.

@ 502. מספר הנוסעים בנסיעת שירות (תיקון: תשמ&quot;ה-4)
: לא יסיע נהג המונית יותר ממספר הנוסעים שנקבע ברשיון הרכב, ואולם רשאי נהג המונית להסיע שני ילדים, שטרם מלאו להם חמש שנים, בנוסף על הנוסעים שמותר להסיע במונית לפי רשיונה, ובלבד שלא יסיע יותר מנוסע אחד במושב שליד הנהג.

@ 502א. (תיקון: תש&quot;ל-13, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 502ב. (תיקון: תש&quot;ל-13, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))

@ 503. הסעה בדרך הקצרה (תיקון: תשמ&quot;ה-4)
: (א) לא יסיע אדם נוסע במונית בנסיעה מיוחדת אלא בדרך הקצרה ביותר האפשרית בנסיבות אותה שעה ואותה נסיעה, ולא ישהה בדרך יותר מהזמן הדרוש באותן נסיבות כדי להגיע למחוז חפצו של הנוסע.
: (ב) נהג מונית שהעלה למוניתו נוסע כדי להסיעו למקום במסלול נסיעה שרצה אותו נוסע, יסיעו למקום באותו מסלול נסיעה.

@ 504. התנהגות נהג המונית (תיקון: תשמ&quot;א-6, תשמ&quot;ה-4)
: (א) נהג מונית יעזור לנוסע, במידת הצורך, בהכנסו למונית ובצאתו ממנה, בהטענת מטענו ובפריקתו.
: (ב) מבלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות [[תקנות 416]], [[417]], [[418]], [[419]], [[420]], [[422]], [[425]], [[425א]], [[426]], [[427]], [[436]], [[437]], [[439]], [[441]], [[443]] [[ו-444]] על נהג מונית ועל כל אדם אחר העובד בהפעלת שירותי נסיעה במונית, בשינויים המחוייבים.

@ 505. אחריות בעל המונית (תיקון: תשמ&quot;ה-4)
: השתמש אדם במונית שלא בהתאם להוראות [[חלק זה]], יראו את בעל המונית כאילו הרשה את השימוש בה כאמור, זולת אם הוכיח היפוכו של דבר.

@ 505א. הזמנת בעל מונית (תיקון: תשמ&quot;ו-5)
: הרשות רשאית להזמין בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו להתייצב לפניה, במקום ובמועד הנקובים בהזמנה לשם בירור כל ענין הנוגע להפעלתה של המונית ולנסיבות הפעלתה.

@ 505ב. חובה להתייצב (תיקון: תשמ&quot;ו-5, תש&quot;ס-3)
: (א) בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו, שהוזמן כאמור, חייב להתייצב במקום ובמועד הנקובים בהזמנה אלא אם כן נתן לרשות, לפני המועד הקבוע, סיבה סבירה לאי יכולתו להתייצב.
: (ב) לא התייצב בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א) ולא נתן לרשות סיבה לאי יכולתו להתייצב, רשאית הרשות להתלות את תוקף הרשיון עד שיתייצב במקום ובמועד שקבעה.

@ 506. התקנת סלי אשפה (תיקון: תשמ&quot;ה-4)
: במונית יימצאו בכל עת סלי אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי, האחד ליד מושב הנהג והשני ליד המושב האחורי.

@ 507. סימני היכר למונית (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ח-4, תשנ&quot;ד-2)
: (א) לא יסיע אדם נוסע במונית ולא יפעילה אלא אם כן היא מסומנת בסימני היכר כמפורט [[בתוספת הרביעית]], או כפי שקבעה רשות הרישוי בהודעה ברשומות.
: (ב) סימני ההיכר של המונית ואופן התקנתם מפורטים במפרט הטכני של סימני ההיכר למוניות המופקד במשרדי המפקח על התעבורה בירושלים, תל אביב וחיפה וכל אדם רשאי לעיין בו בשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקבלת קהל.

@ 507א. הארת הקופסה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-5)
: נהג מונית הפנויה להסעה ידליק את האור בקופסה; עלה נוסע למונית יכבה הנהג את אור הקופסה ולא ידליקו כל עוד לא ירד הנוסע מהמונית.

== פרק רביעי: התנהגות הנוסע וחובותיו (תיקון: תשמ&quot;ה-4) ==

@ 508. התנהגות הנוסע וחובותיו (תיקון: תשמ&quot;ה-4)
: הוראות [[תקנות 447]], [[448]], [[449]], [[452]], [[453]], [[454]], [[455]], [[456]], [[458]], [[461]], [[462]], [[463]], [[464]] [[ו-466]] יחולו על נוסע במונית, בשינויים המחוייבים.

== פרק חמישי: מונים (תיקון: תשמ&quot;ה-4) ==

@ 509. הסעה לפי מונה (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשע&quot;א-7)
: (א) לא יסיע אדם נוסע במונית אלא אם כן הותקן בה מונה והמונה מופעל בה בהתאם לתקנות אלה.
: (ב) לא יתקין אדם מונה, ולא יפעיל אדם מונית או יסיע בה נוסע, אלא אם כן המונה הותקן במרכז לוח השעונים של הרכב, באופן שלא יסתיר לנהג את שדה הראייה, וצג המונה יהיה גלוי לעיני הנוסעים במונית מכל מושביה במהלך כל הנסיעה.

@ 509א. פרטים שיותקנו במפתח (תיקון: תשס&quot;ו-4, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תש&quot;ף-12)
: (א) לא ייצור אדם מפתח, לא יתקין בו תוכנה ולא ישנה תוכנה שהותקנה בו אלא אם כן הוסמך לכך בידי הרשות.
: (ב) במפתח תותקן תוכנה הכוללת, בין השאר, פרטים אלה:
:: (1) שמו ומספר זהותו של נהג המונית שבה מותקן המונה ושלו ניתן המפתח;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) פרטים נוספים כפי שתורה הרשות.

@ 509ב. הפעלת מונה במפתח (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: נוהג במונית שהותקן בה מונה, יפעיל עם תחילת עבודתו בהסעת נוסעים את המונה במפתח שתוכנתו בו שמו ומספר זהותו, ובסיומה ינעל את המונה במפתח ויוציאו מהמונה.

@ 509ג. איסור העברת מפתח (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) לא יעביר נהג מונית לאחר את המפתח שבו תוכנתו פרטיו בכל דרך מדרכי ההעברה ולא ירשה לאחר להשתמש בו.
: (ב) לא ישתמש נהג מונית במפתח של נהג אחר.

@ 510. הפעלת מונה (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ז, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ד-7, תשס&quot;ו-4, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תש&quot;ף-12)
: (א) בנסיעה מיוחדת, הנוהג במונית יפעיל את המונה עם העמדתה לרשות הנוסע, ויפסיק את הפעלתו בסיום הנסיעה.
: (ב)(1) (((נמחקה);))
:: (2) רשאי אדם להסיע נוסעים במונית בנסיעה מיוחדת המבוצעת במסגרת הסכם בכתב לביצוע נסיעות קבועות אם נתמלאו כל אלה:
::: (א) ההסעה מבוצעת במונית העומדת לרשות תאגיד שמטרתו מתן שירות הסעה בנסיעות מיוחדות במוניות או במונית שבבעלות תאגיד כאמור (בתקנת משנה זו - התאגיד);
::: (ב) למזמין הנסיעה הסכם בכתב עם התאגיד למתן השירות;
::: (ג) תקופת ההסכם לא תפחת משנה אחת;
::: (ד) המונה הופעל במצב &quot;נסיעה לפי הסכם&quot;;
::: (ה) בעת הנסיעה יימצא במונית אישור שנתן מנהל התאגיד או סדרן בתאגיד לנהג, לפי [[הטופס שבחלק ג' בתוספת הרביעית]], כי הנסיעה מבוצעת במסגרת ההסכם.
: (ג) לא יופעל מונה בנסיעת שירות.

@ 511. הצגת מונה במונית פנויה (תיקון: תשמ&quot;ה-4)
: במונית הפנויה להסעת נוסעים בנסיעה מיוחדת, יציג הנהג את המונה במצב &quot;פנוי&quot; כשהוא מואר.

@ 511א. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 511ב. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 511ג. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 511ד. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))

@ 512. שכר הסעה לפי מונה (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ז, תשס&quot;ד-7, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תש&quot;ף-11)
: לא ידרוש אדם ולא יגבה ולא ירשה לאחר לדרוש או לגבות -
: (1) שכר הסעה יותר מכפי שיראה המונה בסיום הנסיעה;
: (2) (((נמחקה);))
: (2א) בנסיעה לפי הסכם כאמור [[בתקנה 510(ב)(2)]] - שכר הסעה העולה על הקבוע בהסכם;
: (3) כל תשלום אחר שאיננו קבוע בשכר ההסעה.

@ 512א. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))

@ 513. כיוונון המונה לאחר החלפת אבזרים ברכב (תיקון: תשמ&quot;ה-4)
: (א) הוחלף צמיג מהצמיגים שעל גלגלי הסרן המחובר למונה בצמיג מסוג, בגודל, מתוצרת או בעל מספר רבדים אחר, או בצמיג שחודש, או הוחלף חלק או אבזר בתיבת ההילוכים או בסרן האחורי, בחלקים או באבזרים בגודל או מידה אחרים, חייבים בעל המונית והנהג, תוך ארבעים ושמונה שעות מזמן ההחלפה, להבטיח את כיוונון המונה על ידי נותן שירות מוסמך, לשם התאמתו לגודל הצמיגים, החלקים או האבזרים שהוחלפו.
: (ב) בחישוב התקופה של ארבעים ושמונה שעות לפי תקנת משנה (א), לא יובאו בחשבון ימי מנוחה ומועדים שנקבעו על פי דין.
: (ג) רישום השינוי בצמיגים, בחלקים או באבזרים שהוחלפו כאמור בתקנת משנה (א), יבוצע בהתאם להוראות הרשות.

@ 514. הצגת הוראות במונית (תיקון: תשמ&quot;ה-4)
: בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו יציגו במונית כל הוראות, לוח, תדריך, שכר הסעה או חומר אחר כפי שהורתה הרשות ובמקום שהורתה.

@ 515. הסרת מונה (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשס&quot;ד-7)
: (א) מונית שאין עליה רשיון הסעה בר-תוקף, ושבעליה הפסיק את השימוש בה והודיע על כך לרשות הרישוי כאמור [[בתקנה 290]], או שהותקן והורכב בה מונה שלא מן הסוג המותר לשימוש, חייב בעל המונית, או מי שהמונית בשליטתו, להתייצב אצל נותן שירות מוסמך לשם הסרתו.
: (ב) חוייב בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו בהסרת מונה לפי תקנת משנה (א), ולא הסירו, יראו את המונה כאילו הותקן והורכב במונית בניגוד להוראות [[פרק זה]].

== פרק ששי: הסדרים לגבי נמל התעופה בן-גוריון (תיקון: תשמ&quot;ה-4) ==

@ 516. הסעה מנמל התעופה בן-גוריון (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-4)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;הכללים&quot; - [[כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון), התשמ&quot;ג-1983]];
::- &quot;הנמל&quot; - נמל התעופה בן-גוריון;
::- &quot;נסיעה מיוחדת&quot; ו&quot;נסיעת שירות&quot; - כמשמעותם [[-|בכללים]].
: (ב) לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע מהנמל נוסעים במונית בנסיעת שירות או בנסיעח מיוחדת אלא לפי רשיון שנתנה לו הרשות ובהתאם לתנאיו וכן בהתאם [[-|לכללים]] ולתנאי ההיתר או האישור שניתנו לו לפי [[-|הכללים]].
: (ג) לא יעמיד אדם, לא יחנה ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות רכב אלא בהתאם [[-|לכללים]].

@ 517. איסור שידול נוסעים לנסוע במונית (תיקון: תשכ&quot;ו-7, תש&quot;ם-7, תשמ&quot;ד-4, תשמ&quot;ה-4)
: לא ישדל אדם נוסע לנסוע במונית מהנמל או להוביל את מטענו בכל דרך שהיא, לרבות על ידי קריאה, עשיית סימן וכיוצא באלה.

== פרק שביעי: מתן רשיון להפעלת מונית (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-3, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ן-3) ==

@ 518. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-3, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ז-9)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;המועד הקובע&quot; - יום ז' בתשרי התשנ&quot;ח (8 באוקטובר 1997);
:- &quot;נכה&quot; - נכה כמשמעותו [[בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], או בן משפחה של חייל שנספה במערכה כמשמעותו [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]];
:- &quot;ועדת המוניות&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 14א לפקודה]].

@ 519. מועד להגשת בקשות (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-3, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ז-9)
: המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית מהרשיונות שהוקצו במכסה לשנת 1997 ([[בפרק זה]] - המבקש) או נכה המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית מתוך חלק המכסה שהוקצה לנכים בהודעה בדבר קביעת מכסה שנתית של רשיונות ([[בפרק זה]] - מבקש נכה), רשאי להגיש בקשה על כך ([[בפרק זה]] - בקשה) החל ביום י&quot;ד באלול התשנ&quot;ז (16 בספטמבר 1997) ולא יאוחר מהמועד הקובע.

@ 520. מספר הבקשות (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-3, תש&quot;ן-3)
: (א) רשאי להגיש בקשה רק מי שמלאו לו שמונה עשרה שנים במועד הקובע.
: (ב) מי שרשאי להגיש בקשה יגיש בקשה אחת בשמו בלבד.

@ 520א. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו-7, תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;ד-4, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-4, תש&quot;ן-3) : (((בוטלה).))
@ 520ב. (תיקון: תשמ&quot;ו-4, תש&quot;ן-3) : (((בוטלה).))
@ 520ג. (תיקון: תשמ&quot;ו-4, תש&quot;ן-3) : (((בוטלה).))
@ 520ד. (תיקון: תשמ&quot;ו-4, תש&quot;ן-3) : (((בוטלה).))

@ 521. סדרי הגשת בקשות (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-3, תשמ&quot;ו-4, תשמ&quot;ז-2, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ז-9)
: (א) המבקש יגיש את הבקשה למפקח על התעבורה בירושלים באמצעות בנק הדואר; מבקש נכה יגיש את בקשתו לאגף השיקום במשרד הבטחון.
: (ב) הבקשה תהא בטופס שקבע המפקח על התעבורה שניתן להשיגו במשרדיו בירושלים, בתל אביב ובחיפה או באגף השיקום במשרד הבטחון, לפי הענין.
: (ג) נתקבלה בקשה בבנק הדואר, יטביע עליה עובד הבנק את חותמת הבנק בציון התאריך שבו קיבל את הבקשה ויראו אותו כתאריך הגשתה; עובד בנק הדואר ימסור למבקש אישור על הגשת הבקשה.

@ 522. העברת בקשות (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-3, תש&quot;ן-3)
: בנק הדואר ואגף השיקום במשרד הבטחון יעבירו למפקח על התעבורה את הבקשות שנתקבלו אצלם סמוך לאחר קבלתם.

@ 522א. (תיקון: תשל&quot;ו, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))

@ 523. דיון בבקשות (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-3, תש&quot;ן-3)
: (א) ועדת המוניות לא תדון בבקשה שנתקבלה לאחר המועד הקובע, אם לא נתקיים בה האמור [[בתקנות 520]] [[ו-521]].
: (ב) אחרי קבלת הבקשה לא יתקבלו כל מסמכים וראיות נוספים אלא בהסכמת ועדת המוניות או לפי דרישתה.

@ 524. מתן רשיון (תיקון: תש&quot;ם-7, תשמ&quot;א-6, תשמ&quot;ג-3, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-3, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ז-9)
: (א) אישרה ועדת המוניות בקשה לפי [[סעיף 14ד(ג) או (ה) לפקודה]], יוציא המפקח על התעבורה למבקש רשיון להפעלת מונית, לאחר שהמציא אישור מבנק הדואר על תשלום המחצית השניה של האגרה.
: (ב) אישרה ועדת המוניות בקשה של מבקש נכה, יוציא לו המפקח על התעבורה רשיון להפעלת מונית לאחר שהמציא אישור מבנק הדואר על תשלום מלוא האגרה.

@ 524א. (תיקון: תשל&quot;ח-8, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))

@ 525. דיון חוזר בועדת המוניות (תיקון: תש&quot;ל-8, תשל&quot;א, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-3, תש&quot;ן-3)
: הובא לידיעת ועדת המוניות כי אישרה או דחתה בקשה בהסתמך על נתונים שהוגשו לה בטעות או במרמה, רשאית הועדה לדון מחדש בענין ולאחר שתשמע את טענות המבקש, לשנות את החלטתה.

@ 526. אגרות (תיקון: תש&quot;ל-8, תשל&quot;א, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-3, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ז-9)
: אגרה בעד הגשת בקשה לרשיון להפעלת מונית לפי [[סעיף 14ג(ד) לפקודה]], אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית ואגרה בעד מתן היתר להעברת רשיון להפעלת מונית לפי [[סעיף 14ה לפקודה]], תהיה כמפורט [[בחלק ד' בתוספת הראשונה]].

@ 527. (תיקון: תשכ&quot;ט-6, תש&quot;ל-8, תשל&quot;א, תשל&quot;א-4, תשל&quot;ב-5, תשל&quot;ב-6, תשל&quot;ד, תשל&quot;ו-4, תשל&quot;ז-5, תשל&quot;ז-8, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;א-7, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-3, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ז-9) : (((בוטלה).))

== פרק שמיני: מתן רשיון להפעלת מונית (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א-10, תשנ&quot;ב-6, תשנ&quot;ח-8) ==

@ 528. הגשת בקשה (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תש&quot;ל-4, תשל&quot;א, תשל&quot;א-2, תשל&quot;א-4, תשל&quot;ב-5, תשל&quot;ב-6, תשל&quot;ז-5, תשמ&quot;א-7, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-3, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א-10, תשנ&quot;ב-6, תשנ&quot;ב-7, תשנ&quot;ח-8)
: המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית רשאי להגיש בקשה על כך (להלן - בקשה) למפקח על התעבורה (להלן - המפקח) במשרדו בירושלים.

@ 529. בקשה מאת נהג מונית כעיסוק עיקרי (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשכ&quot;ט-6, תש&quot;ל-4, תשל&quot;א, תשל&quot;א-3, תשל&quot;ב-5, תשל&quot;ב-6, תשל&quot;ד, תשל&quot;ה-6, תשל&quot;ו-4, תשל&quot;ז-5, תשמ&quot;א-7, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-3, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א-10, תשנ&quot;ב-6, תשנ&quot;ח-8, תשס&quot;ב-5)
: מי שהוא בעל רשיון נהיגה בר-תוקף למונית ונהג בישראל במונית כעיסוק עיקרי במשך תקופה של 5 שנים לפחות שקדמה למועד הגשת הבקשה, ממנה שנתיים וחצי לפחות בישראל ולא קיבל מעולם רשיון להפעלת מונית מהמפקח, למעט רשיון שהועבר אליו על פי היתר לפי [[סעיף 14ד לפקודה]], רשאי להגיש בקשה אחת בשמו בלבד; לענין [[פרק זה]], &quot;עיסוק עיקרי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 14ה(א)(1) לפקודה]].

@ 529א. (תיקון: תשל&quot;ד, תשל&quot;ז-5, תשל&quot;ז-8, תשל&quot;ט-6, תשמ&quot;א-7, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 529א1. (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א-7) : (((בוטלה).))
@ 529ב. (תיקון: תשל&quot;ז-5, תשמ&quot;א-7) : (((בוטלה).))

@ 530. בקשה בטופס (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תש&quot;ל-4, תשל&quot;א, תשל&quot;ב-5, תשל&quot;ב-6, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ד, תשל&quot;ה, תשל&quot;ו-4, תשל&quot;ז-5, תשל&quot;ז-8, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;א-7, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א-10, תשנ&quot;ח-8)
: בקשה תוגש בתצהיר לפי טופס שהורה עליו המפקח ושניתן להשיגו במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה.

@ 531. מסמכים (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תש&quot;ל-4, תשל&quot;א, תשל&quot;ב-5, תשל&quot;ב-6, תשל&quot;ד, תשל&quot;ו-4, תשל&quot;ז-5, תשל&quot;ט-6, תש&quot;ם-3, תש&quot;ם-7, תשמ&quot;א-7, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א-10, תשנ&quot;ח-8, תשס&quot;ב-5, תשס&quot;ד-7)
: (א) מבקש יצרף לבקשה את המסמכים הבאים לאימותה:
:: (1) אישור מאת משרד הפנים שהוא תושב ישראל;
:: (2) הסכמה לכך שועדת המוניות תקבל את פרטי המרשם הפלילי המתנהל לגביו לפי [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;א-1981]];
:: (3) אישור על תשלום אגרה לפי [[סעיף 14ב(ג) לפקודה]].
: (ב) מילא המבקש אחר האמור [[בתקנה 529]], יצרף לבקשתו גם את כל אלה:
:: (1) אישור מאת רשות הרישוי כי הוא בעל רשיון נהיגה בר-תוקף למוניות ומועד הוצאת הרשיון;
:: (2) אישור מאת פקיד השומה שהמבקש הגיש לו דו&quot;חות שנתיים לפי [[פקודת מס הכנסה]] לגבי תקופת עיסוקו בנהיגת מונית שבהם הצהיר כי עיקר עיסוקו בתקופה האמורה היה בנהיגת מונית;
:: (3) תצהיר כי עיקר עיסוקו ב-5 השנים שקדמו להגשת הבקשה היה בנהיגת מונית וכי הוא לא קיבל מעולם רשיון להפעלת מונית מאת המפקח, למעט רשיון שהועבר אליו על פי היתר לפי [[סעיף 14ד לפקודה]];
:: (4) אישור מאת המוסד לביטוח לאומי כי המבקש רשום אצלם כנהג מונית;
:: (5) אישור מאת רשויות מס ערך מוסף כי המבקש הוא עוסק מורשה לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1976]];
:: (6) מבקש שעיסוקו העיקרי כולל עבודה בפועל בנהיגת מונית בחוץ לארץ יצרף לבקשתו גם מסמכים אלה:
::: (א) רישיון נהיגה במונית שניתן לו מאת הרשות המוסמכת לכך במדינה שבה הוצא הרישיון;
::: (ב) תצהיר בדבר עיסוקו כנהג מונית בחוץ לארץ;
::: (ג) אישורים על עיסוקו כנהג מונית בחוץ לארץ;
::: (ד) כל אישור אחר שידרוש יושב ראש ועדת המוניות.

@ 531א. (תיקון: תשל&quot;ט-6, תשמ&quot;א-7) : (((בוטלה).))

@ 532. דיון בבקשה (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשכ&quot;ט-6, תש&quot;ל-2, תש&quot;ל-4, תשל&quot;א, תשל&quot;ב-5, תשל&quot;ז-5, תשמ&quot;א-7, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א-10, תשנ&quot;ב-6, תשנ&quot;ח-8)
: (א) ועדת המוניות לא תדון בבקשה שלא הוגשה כאמור [[בתקנות 530]] [[ו-531]].
: (ב) לא יתקבלו מסמכים נוספים לאחר קבלת בקשה אלא בהסכמת ועדת המוניות.

@ 533. מתן רשיון (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תש&quot;ל-4, תשל&quot;א, תשל&quot;א-3, תשל&quot;ב-2, תשל&quot;ב-5, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ז-5, תשל&quot;ז-8, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א-10, תשנ&quot;ח-8)
: החליטה ועדת המוניות כי מתקיימים במבקש כל תנאי הכשירות לקבלת רשיון להפעלת מונית, יוציא המפקח על התעבורה רשיון להפעלת מונית לאחר שהמבקש המציא אישור על תשלום האגרה לפי [[סעיף 14ה(א) לפקודה]].

@ 533א. (תיקון: תשל&quot;ב-2, תשל&quot;ז-5) : (((בוטלה).))
@ 534. (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תש&quot;ל-4, תשל&quot;א, תשל&quot;ב-5, תשל&quot;ז-5, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א-10, תשנ&quot;ח-8) : (((בוטלה).))
@ 535. (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תש&quot;ל-4, תשל&quot;א, תשל&quot;ב-5, תשל&quot;ז-5, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א-10, תשנ&quot;ח-8) : (((בוטלה).))
@ 536. (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תש&quot;ל-4, תשל&quot;א, תשל&quot;ב-5, תשל&quot;ז-5, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א-10, תשנ&quot;ח-8) : (((בוטלה).))
@ 537. (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תש&quot;ל-4, תשל&quot;א, תשל&quot;ב-5, תשל&quot;ז-5, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ח-8) : (((בוטלה).))
@ 537א. (תיקון: תשל&quot;ז-5, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 537ב. (תיקון: תשל&quot;ז-5, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 537ג. (תיקון: תשל&quot;ז-5, תשמ&quot;א-7, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 537ד. (תיקון: תשל&quot;ז-5, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 537ה. (תיקון: תשל&quot;ז-5, תש&quot;ם-7, תשמ&quot;א-7, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 537ו. (תיקון: תשל&quot;ז-5, תשמ&quot;א-7) : (((בוטלה).))
@ 537ז. (תיקון: תשל&quot;ז-5, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 537ח. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 537ט. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;א-7, תשמ&quot;ה-4) : (((בוטלה).))
@ 538. (תיקון: תשכ&quot;ט, תשל&quot;א, תשמ&quot;ה-4, תש&quot;ן-3) : (((בוטלה).))
@ 539. (תיקון: תשכ&quot;ט, תשל&quot;א, תשמ&quot;ה-4, תש&quot;ן-3) : (((בוטלה).))
@ 540. (תיקון: תשכ&quot;ט, תשל&quot;א, תשל&quot;א-4, תשל&quot;ז-6, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ה-4, תש&quot;ן-3) : (((בוטלה).))
@ 541. (תיקון: תשכ&quot;ט, תשל&quot;א, תשמ&quot;ה-4, תש&quot;ן-3) : (((בוטלה).))
@ 542. (תיקון: תשכ&quot;ט, תשכ&quot;ג-2, תשל&quot;א, תשל&quot;א-4, תשל&quot;ז-6, תשמ&quot;ה-4, תש&quot;ן-3) : (((בוטלה).))
@ 543. (תיקון: תשכ&quot;ט, תשל&quot;א, תשל&quot;ז-5, תשל&quot;ח-7, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;א-7, תשמ&quot;ה-4, תש&quot;ן-3) : (((בוטלה).))

= חלק ז': שיטת הניקוד בעבירות תעבורה (תיקון: תשכ&quot;ז-3, תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ג-2) =

@ 544. חיוב בנקודות (תיקון: תשכ&quot;ט, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;א-4, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-5)
: הורשע בעל רישיון נהיגה (להלן [[בחלק זה]] - נהג) בעבירה מן העבירות המפורטות [[בתוספת השישית]], יחויב בנקודות כמספר שנקבע בה לצד אותה עבירה שבה הורשע ([[בחלק זה]] - נקודות).

@ 545. ניהול מרשם עבירות (תיקון: תשכ&quot;ט, תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-5)
: (א) רשות הרישוי תנהל לגבי כל נהג במאגר מידע ממוחשב, מרשם של הרשעות בעבירות תעבורה (להלן - מרשם עבירות) בהתאם למידע שהתקבל לפי [[סעיף 10 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) רשות הרישוי תרשום נקודות במרשם העבירות, ואולם על אף האמור בתקנה זו, לא תרשום רשות הרישוי נקודות בשל הרשעות בעבירות שהמידע לגביהן התקבל 12 חודשים או יותר ממועד ההרשעה.
: (ג) הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי בוטלה הרשעתו של נהג, תמחוק רשות הרישוי את ההרשעה בשל אותה עבירה שנרשמה במרשם העבירות.
: (ג1) הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי נהג ערער על הרשעתו, לא תביא רשות הרישוי בחשבון את הנקודות בשל העבירה האמורה, עד למתן פסק דין סופי.
: (ד) שינוי או סטיה בתיאורה של עבירה כאמור [[בתוספת השישית]] לא יפגעו ברישום הנקודות לחובתו של הנהג שעבר את העבירה.

@ 546. רישום נקודות לענין כתב אישום אחד (תיקון: תש&quot;ל-4, תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-5)
: (א) הורשע נהג בכמה עבירות שנכללו בכתב אישום אחד, יירשמו לו במרשם העבירות הנקודות בשל העבירה שבה הורשע אשר לה נקבע מספר הנקודות הגבוה ביותר.
: (ב) (((בוטלה).))

@ 547. סיכום נקודות וצבירתן (תיקון: תש&quot;ל-4, תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-5)
: (א) רשות הרישוי תסכם את מספר הנקודות התקפות הרשומות לחובת נהג בכל פעם שחל שינוי במספר הנקודות הרשומות לחובתו; לעניין זה, &quot;נקודות תקפות&quot; - נקודות שטרם חלפה מיום ביצוע העבירה שבשלה נרשמו, התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, או שטרם בוצעו כל אמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי בשלהן, אם הטילה (להלן [[בחלק זה]] - נקודות תקפות).
: (ב) נקודות יהיו תקפות במשך שנתיים מיום ביצוע העבירה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), אם הצטברו לחובתו של נהג 22 נקודות או יותר בתוך פחות משנתיים, הנקודות יהיו תקפות למשך 4 שנים מיום ביצוע העבירה.
: (ג1) מועד רישום הנקודות במרשם העבירות אינו משפיע על מניין התקופות כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג).
: (ד) (((בוטלה).))
: (ה) חדלו נקודות מלהיות נקודות תקפות, ולאחר מכן נרשמו לחובתו של נהג נקודות בשל עבירה שבוצעה בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, יראו את כל הנקודות האמורות כנקודות תקפות ויחולו עליהן הוראות תקנות משנה (ב) ו-(ג), לפי העניין.

@ 548. אמצעי תיקון (תיקון: תש&quot;ל-4, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ז, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-5)
: אמצעי התיקון כאמור [[בתקנה 547(א)]] הם אלה, כולם או מקצתם:
: (1) קורסים בנהיגה נכונה ומבחן בסופם;
: (2) מבחן עיוני בנהיגה;
: (3) מבחן מעשי בנהיגה;
: (4) פסילתו של נהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה או עד למילוי תנאים שקבעה רשות הרישוי;
: (5) בדיקות רפואיות.

@ 549. הטלת אמצעי תיקון (תיקון: תש&quot;ל-4, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ז-3, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-11, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נהג שלחובתו רשומות 12 עד 22 נקודות תקפות יחויב לקבל הדרכה בנהיגה נכונה בקורס בסיסי מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן.
: (ב) נהג שלחובתו רשומות 24 עד 34 נקודות תקפות יחויב לקבל הדרכה בנהיגה נכונה בקורס מתקדם מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן ואולם לא יעבור נהג הדרכה כאמור בתקנת משנה זו, בטרם עבר את ההדרכה שבה חויב לפי תקנת משנה (א) ועמד בהצלחה במבחן.
: (ב1) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לא יחויב נהג בהדרכה כאמור בהן בטרם חלפה שנה לפחות מיום שחויב באותה הדרכה, לפי העניין, בשל נקודות שנרשמו לחובתו קודם לכן.
: (ג) נהג שלחובתו רשומות 36 נקודות תקפות או יותר, ייפסל מהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים, ורשות הרישוי תחדש את רישיונו בתום התקופה שבה פסול רישיונו לפי תקנת משנה זו.
: (ד) נהג שלחובתו רשומות 72 נקודות תקפות או יותר, או נהג שהוטלה עליו פסילה לפי תקנת משנה (ג), ורשומות לחובתו 36 נקודות תקפות או יותר בטרם חלפו שש שנים ממועד ביצוע העבירה האחרונה מבין העבירות שבשלהן הוטלה הפסילה האמורה, ייפסל רישיונו ל-9 חודשים ויחודש בתום התקופה האמורה רק לאחר שיעמוד בבדיקות רפואיות אצל הרופא המוסמך ובבחינות כאמור [[בתקנות 202 עד 210]].
: (ה) אמצעי תיקון שהוטלו על נהג לפי תקנה זו, יהיו מצטברים, ואין בהטלתם כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לרשות הרישוי.
: (ו) נקודות שבשלהן הוטל אמצעי תיקון מסוים, לא יוטל בשלהן אותו אמצעי תיקון פעם נוספת, למעט מבחן עיוני בנהיגה.

@ 550. הודעות לנהג (תיקון: תש&quot;ל-4, תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;א-5)
: (א) צבר הנהג נקודות במספר המחייב אמצעי תיקון כאמור [[בתקנה 549]], תודיע לו על כך רשות הרישוי וההודעה תכלול פרטים בדבר אופן ביצועו; היה אמצעי התיקון פסילת רישיון, תפרט בהודעה את מועד תחילת פסילת הרישיון ואת החובה להפקיד; ההודעה תישלח לנהג בדואר רשום, לפי הכתובת הרשומה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה או תימסר אישית לידיו.
: (ב) הודעה על אמצעי תיקון לפי [[תקנה 549(א) ו-(ב)]] שנשלחה כאמור בתקנת משנה (א), יראו אותה כמסורה לנהג בתום 15 ימים מיום משלוחה, זולת אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה.
: (ג) נמסרה אישית לידיו של הנהג הודעה על פסילת רישיונו לפי [[תקנה 549]], שלא באמצעות דואר רשום, יראו אותו כמי שיודע על הפסילה ומועד תחילתה יהיה 30 ימים מיום מסירת ההודעה.

@ 551. ביצוע אמצעי תיקון (תיקון: תש&quot;ל-4, תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;א-5, תש&quot;ף-7, תש&quot;ף-16, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ב-6)
: (א) נהג יבצע את אמצעי התיקון שהחליטה עליהם רשות הרישוי לפי [[תקנה 549]], על פי הפרטים שמסרה בהודעה לפי [[תקנה 550(א)]]; אמצעי תיקון כאמור [[בתקנה 549(א) או (ב)]] יבוצעו בתוך שישה חודשים מיום שההודעה על אמצעי התיקון נמסרה לנהג כאמור [[בתקנה 550]], אלא אם כן נקבע אחרת בתקנה זו.
: (א1) נהג שהוטל עליו אמצעי תיקון לפי [[תקנה 549(א) או (ב)]] ונעדר מעל 20% משעות הלימוד בקורס, או נכשל שלוש פעמים במבחן שבסופו, יראו אותו כמי שלא ביצע את אמצעי התיקון.
: (א2) נהג שהוטל עליו אמצעי תיקון לפי [[תקנה 549(א) או (ב)]] רשאי, בתוך שישה חודשים מיום שנמסרה לו ההודעה על אמצעי התיקון לפי [[תקנה 550]], לפנות בבקשה לרשות הרישוי לדחות את מועד ביצועו; פנה נהג בבקשה כאמור - תדחה רשות הרישוי את מועד ביצוע אמצעי התיקון; דחייה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד ולתקופה של שישה חודשים מיום שקיבלה רשות הרישוי את הבקשה; בפסקה זו, &quot;בקשה&quot; - לרבות בקשה המוגשת באמצעי דיגיטלי המפורט באתר האינטרנט של משרד התחבורה.
: (ב) נהג שהוטלו עליו אמצעי תיקון לפי [[תקנה 549(ג) או (ד)]], רשאי לפנות בכתב לרשות הרישוי בתוך 30 ימים מיום שהודע לו לפי [[תקנה 550]] בבקשה להשמיע את טענותיו; פנה נהג כאמור - יידחה ביצוע אמצעי התיקון.
: (ג) לאחר שנתנה לנהג הזדמנות להשמיע את טענותיו, כאמור בתקנת משנה (ב), תיתן רשות הרישוי את החלטתה לענין אמצעי התיקון שבהם יחויב הנהג; החליטה הרשות כי אמצעי התיקון יהיה פסילה, תודיע לו על המועד שבו תחל; החליטה הרשות כי אמצעי התיקון יהיה אמצעי תיקון לפי [[תקנה 549(א) או (ב)]], תודיע לנהג על כך ותציין בהודעה את התקופה לביצועו, שתתחיל ביום מסירת ההודעה כאמור.
: (ג1) הטילה רשות הרישוי על נהג אמצעי תיקון שהוא פסילה, היא תתחיל מיום שקבעה רשות הרישוי בהודעה לנהג לפי [[תקנה 550(א)]] [[או 551(ג)]], לפי העניין, ובחישוב תקופתה לא תובא במניין התקופה שחלפה עד שהפקיד את רישיונו.
: (ד) על אף האמור [[בתקנה 549]], רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, מטעמים מיוחדים שתרשום בהחלטתה, להטיל על נהג אמצעי תיקון אחר במקום אמצעי התיקון שנקבע בתקנה זו או להוסיף עליהם; החליטה הרשות להוסיף אמצעי תיקון, יחול האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) על ההחלטה האמורה.
: (ה) חלף המועד, לפי תקנה זו, לביצוע של אמצעי התיקון שהוטלו לפי [[תקנה 549(א) או (ב)]], והנהג לא ביצעם, רשאית רשות הרישוי להתלות את רישיונו של הנהג בהודעה שתינתן בדרך האמורה [[בתקנה 550(א)]] והוראות [[תקנה 550(ב)]] יחולו עליה; נהג שקיבל הודעה על התליה כאמור, יפקיד את רישיונו בידי רשות הרישוי בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה והוא יחודש לאחר שיבוצעו אמצעי התיקון שהוטלו עליו, בכפוף להוראות תקנות אלה.
&lt;!-- :: ((לפי תקנה 2 לתקנות התעבורה (הוראת שעה מס' 2), התש&quot;ף-2020, מי שהותלה רישיון הנהיגה שבבעלותו בתקופה החל מיום כ' באדר התש&quot;ף (16 במרס 2020) עד יום י&quot;ח בניסן התשפ&quot;א (31 במרס 2021), תיחשב ההתליה כבטלה עד ליום כ&quot;ו בטבת התשפ&quot;ב (30 בדצמבר 2021), והיא תחודש בתום התקופה האמורה; מי שהותלה רישיון הנהיגה שבבעלותו בתקופה החל מיום י&quot;ט בניסן התשפ&quot;א (1 באפריל 2021) עד יום ל' בסיוון התשפ&quot;ב (29 ביוני 2022), תיחשב ההתליה כבטלה עד ליום א' בתמוז התשפ&quot;ב (30 ביוני 2022), והיא תחודש בתום התקופה האמורה.)) --&gt;

@ 552. (תיקון: תש&quot;ל-4, תשל&quot;א-2, תשמ&quot;א-2) : (((בוטלה).))

= חלק ח': המצאת רשיונות לאחר פסילה (תיקון: תש&quot;ם-3) =

@ 553. רישום תנאים ברשיון (תיקון: תשל&quot;ז-6, תש&quot;ם-3)
: (א) בעל רשיון נהיגה שנמסרה לו החלטה של רשות הרישוי על התנאת תנאים ברשיונו לפי [[סעיף 53 לפקודה]], ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה או תוך תקופה אחרת שקבעה רשות הרישוי בהחלטתה.
: (ב) רשות הרישוי תחזיר את הרשיון לבעליו אחרי שרשמה בו את התנאים שקבעה בהחלטתה.

@ 554. פסילת רשיון או התלייתו על ידי רשות הרישוי (תיקון: תשל&quot;ז-6, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;א-6)
: (א) בעל רשיון נהיגה שנמסרה לו החלטה על פסילתו מהחזיק ברשיונו או על התליית רשיונו לפי [[+|סעיפים 51]], [[+|52]] [[+|או 56]] [[ו-69א לפקודה]], ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה או תוך תקופה קצרה מזו שקבעה הרשות בהחלטתה, והרשיון לא יוחזר לבעלו אלא לאחר תום התקופה ובתנאים שקבעה רשות הרישוי.
: (ב) ערער בעל הרשיון על החלטתה של רשות הרישוי תפעל רשות הרישוי לפי פסק הדין של בית משפט לערעורים באותו ענין.

@ 555. פסילה על פי צו קצין משטרה (תיקון: תשל&quot;ז-6, תש&quot;ם-3)
: (א) נפסל בעל רשיון נהיגה מהחזיק ברשיונו בצו של קצין משטרה לפי [[סעיף 47 לפקודה]], ימציא בעל הרשיון את רשיונו, מיד לאחר מסירת הצו לידיו, לקצין המשטרה שחתם על הצו או לשוטר שמסר אותו לידיו.
: (ב) קצין המשטרה יודיע לרשות הרישוי על הפסילה ועל תקופת הפסילה.
: (ג) קצין משטרה יחזיר את רשיון הנהיגה שנפסל כאמור לבעלו לאחר תום התקופה שנקבעה בצו או במועד שקבע בית המשפט אם בוטלה הפסילה לפי [[+|סעיפים 48]] [[או 49 לפקודה]].

@ 556. פסילה על ידי בית המשפט (תיקון: תשל&quot;ז-6, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשס&quot;ג-4)
: (א) נפסל בעל רשיון נהיגה על ידי בית משפט מהחזיק ברשיונו, ימציא בעל הרשיון את רשיון הנהיגה שלו לאותו בית המשפט שהורה על פסילתו מיד לאחר שהודע לו על הפסילה; אם שוכנע בית המשפט שהרשיון אינו בידי בעלו אותה שעה ימציאו בעל הרשיון, תוך התקופה שקבע בית המשפט, לאחר שניתנה ערבות להמצאת הרשיון ובתנאים שקבע בית המשפט.
: (ב) מזכיר בית המשפט שהומצא לו רישיון נהיגה שבעליו נפסל מהחזיק בו, יודיע לרשות הרישוי פרטים על הפסילה או על עונש המאסר שהוטל, ואת מספר התיק של בית המשפט.
: (ג) ביטל או שינה בית המשפט את ההרשעה, הפסילה או העונש האחר שהוטלו על בעל רשיון נהיגה, יודיע מזכיר בית המשפט לרשות הרישוי על השינוי או על הביטול.

@ 557. רשיון שפקע תוקפו, שהומצא לרשות או שאבד (תיקון: תשל&quot;ז-6, תש&quot;ם-3, תשס&quot;ג-4, תשע&quot;א-7)
: (א) הודע לבעל הרשיון על פסילת רשיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של רשות הרישוי, לפי הענין, ימציא את רשיונו כאמור [[בחלק זה]] אף אם רשיונו אינו בר-תוקף אותה שעה.
: (ב) הוכח על פי תצהיר לפי [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], למזכיר של בית המשפט שהרשיע בעל רשיון נהיגה, או לקצין משטרה או לרשות הרישוי, לפי הענין, כי רשיונו של בעל רשיון נהיגה שנפסל כאמור [[בחלק זה]] אבד ואין בידו כל עותק של הרשיון, יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מיום שהומצאה ההצהרה לרשות שהטילה אותה.
: (ג) מצא בעל הרשיון את הרשיון שאבד ימציאו מיד לבית המשפט, לקצין משטרה או לרשות הרישוי שהחליטה על הפסילה.
: (ד) (((בוטלה).))
: (ה) המציא בעל הרישיון את הרישיון לרשות לפי [[חלק זה]], וחלה עליו, בשל פסילה אחרת, חובה להמציאו פעם נוספת לרשות לפי [[חלק זה]], ימציא לה אישור על ההמצאה הקודמת, שנתנה לו הרשות שלה המציא את הרישיון, ומירוץ תקופת הפסילה הנוספת לא יתחיל לפני שהמציא את האישור כאמור.

@ 558. משלוח הודעות לרשות הרישוי (תיקון: תשל&quot;ז-6, תש&quot;ם-3)
: הודעות שנשלחות לפי [[חלק זה]] על ידי בית משפט או על ידי קצין משטרה לרשות הרישוי יכול שייעשו בדרך של מידע הניתן באמצעי איחסון מגנטי.

@ 559. (תיקון: תש&quot;ם-3) : (((בוטלה).))
@ 560. (תיקון: תש&quot;ם-3) : (((בוטלה).))
@ 561. (תיקון: תש&quot;ם-3) : (((בוטלה).))

= חלק ט': תנועה בין-לאומית =

@ 562. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ט-4, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ב-6, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-7, תשס&quot;ב-7, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-7)
: [[בחלק זה]] -
:- &quot;האמנה&quot; - האמנה בדבר תנועה בדרכים;
:- &quot;אגודה&quot; - תאגיד שהשר הסמיכו בהודעה ברשומות לענין [[חלק זה]];
:: ((פורסמה הודעה על הסמכת אגודות לפי תקנות התעבורה (י&quot;פ תשע&quot;ח, 718; תשפ&quot;א, 3419, 7208; תשפ&quot;ב, 10102, 10636; תשפ&quot;ג, 2472, 9132), לפיה השר הסמיך את התאגידים המפורטים להלן לאגודה לעניין [[חלק ט']]: (1) פמי פרימיום בע&quot;מ, ח&quot;פ 51-267620-6; (2) איסתא ישראל בע&quot;מ, ח&quot;פ 51-375481-2.&lt;!-- תוקף ההסמכה הוארך עד יום 1.3.2024 --&gt;))
:- &quot;תעודה&quot; - תעודת רישום רכב שניתנה בהתאם לאמנה, או תרגום אותה תעודה;
:- &quot;אישור&quot; - אישור שייערך בטופס שנקבע על ידי רשות הרישוי ושאפשר להשיגו במשרד האגודה;
:- &quot;רשיון נהיגה בין-לאומי&quot; - רשיון נהיגה שניתן בהתאם לנספח 7 לאמנה;
:- &quot;רשיון נהיגה לאומי&quot; - רשיון נהיגה בר-תוקף שניתן בארץ המוצא;
:- &quot;רישיון נהיגה זר&quot; - רישיון נהיגה בין-לאומי או רישיון נהיגה לאומי שניתן במדינת חוץ;
:- &quot;תווית מסים&quot; - תעודה שניתנה -
:: (1) על ידי מנהל המכס והבלו או מי שהוסמך על ידיו בדבר תשלום מכס או מס קניה, או פטור מהם;
:: (2) על ידי רשות הרישוי - בדבר תשלום אגרות;
:- &quot;רכב פרטי&quot; - רכב נוסעים פרטי ואופנוע;
:- &quot;ארץ מוצא&quot; - ארץ שנהג או בעל רכב הוא תושבה או ארץ בה ניתן רשיון נהיגה לאומי או רשיון נהיגה בין-לאומי או תעודה או ארץ בה נרשם הרכב, הכל לפי הענין;
:- &quot;אזור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תושב ישראל&quot; - כהגדרתו [[בתקנה 170]].

@ 563. סמכויות האגודה או רשות הרישוי (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשפ&quot;א-3)
: האגודה או רשות הרישוי רשאית לתת רישיון נהיגה בין-לאומי, אישור או תעודה.

@ 564. מתן תעודה, אישור או רשיון נהיגה בין-לאומי (תיקון: תשל&quot;א-4, תשמ&quot;ה-4, תשס&quot;ב-7, תשפ&quot;א-3)
: הרוצה ברשיון נהיגה בין-לאומי, או באישור או בתעודת רישום, יגיש בקשה לאגודה או לרשות הרישוי והיא תתן -
: (1) רשיון נהיגה בין-לאומי או אישור בהתאם לסוג רשיון נהיגה בר-תוקף שניתן לפי [[הפקודה]]; לענין פסקה זו יראו רשיון נהיגה שניתן מאת רשות הרישוי באזור כאמור [[בתקנה 578א]] כרשיון שניתן לפי [[הפקודה]];
: (2) תעודה, לאחר שהוכח לה -
:: (א) שהרכב רשום לפי [[הפקודה]];
:: (ב) שמותקנים עליו מספר הרישום וכן סימן האבחנה של ישראל בהתאם לאמנה;
:: (ג) שיש עליו רשיון רכב בר-תוקף.

@ 565. תוקף רשיון בין-לאומי ותעודה (תיקון: תשכ&quot;א, תשכ&quot;ה-4, תשפ&quot;א-3)
: תקופת תוקפה או של תעודה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, ותקופת תוקפו של רישיון נהיגה בין-לאומי יהיה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, או עד מועד פקיעת רישיון הנהיגה הלאומי, לפי המוקדם משניהם.

@ 566. (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ו-5, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ט-7, &lt;!--החלפה--&gt; תש&quot;ם-2, תש&quot;ס-3) : (((בוטלה).))

@ 567. רישיון נהיגה זר (תיקון: תשכ&quot;ח-3, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז, תשמ&quot;א-8, תשמ&quot;ב-6, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה-4, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד-13, תשפ&quot;ד-9)
: (א) מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו [[בתקנה 578]] ובידו רישיון נהיגה זר בר-תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר-תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה:
:: (1) תנאי הגיל האמורים [[בתקנות 188 עד 190]];
:: (1א) הוא אינו פסול מלקבל רישיון נהיגה בישראל, ואם יש לו רישיון נהיגה שניתן לפי [[סעיף 11 לפקודה]] - הוא אינו פסול מלהחזיק בו;
:: (2) אם הוא נוהג רכב כאמור -
::: (א) [[בתקנות 176 עד 181]] - שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שנה;
::: (ב) [[בתקנות 182 עד 185]] - שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שלושה חודשים.
: (ב) לעניין תקנה זו, &quot;כניסתו האחרונה&quot; - כניסתו האחרונה לישראל שברצוף לפניה שהה מחוץ לישראל שלושה חודשים רצופים לפחות.
: (ג) מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו [[בתקנה 578]] ובידו רישיון נהיגה זר, יראו אותו כאילו התקיים בו האמור [[בתקנה 39טז(א)(3)]].

@ 567א. רישיון נהיגה לתושב ישראל ששהה מחוץ לישראל (תיקון: תשס&quot;ב-7, &lt;!--החלפה--&gt; תשע&quot;ח-7)
: תושב ישראל אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות, בשנתיים שלפני יום כניסתו האחרונה לישראל, ובידו רישיון נהיגה זר בר-תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר-תוקף בישראל, ברכב המתאים לדרגת רישיון הנהיגה הזר שלו, בתנאים האמורים [[בפסקאות (1) ו-(1א) שבתקנה 567(א)]], למשך שנה אחת מיום כניסתו האחרונה לישראל; לעניין תקנה זו, &quot;כניסתו האחרונה לישראל&quot; - שלפניה הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של 14 ימים רצופים.

@ 567ב. רישיון נהיגה זר לנכנס בלא אשרה (תיקון: תשע&quot;ד-13)
: על אף האמור [[בתקנה 567]], מי [[שהתקנה האמורה]] חלה עליו אך כניסתו האחרונה בפועל לישראל היתה בלא שניתנה לו אשרה, לא יראו רישיון נהיגה זר שברשותו כרישיון נהיגה בר-תוקף בישראל; לעניין תקנה זו, &quot;אשרה&quot; - אשרה לפי [[סעיף 2(א)(1) עד (4) לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]].

@ 568. נהיגה ברכב שאינו רשום בארץ (תיקון: תשכ&quot;ט-4, תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ט, תשמ&quot;א, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ב-6)
: לא ינהג אדם רכב הרשום בארץ מוצאו ושאינו רשום לפי [[הפקודה]] אלא אם פוטר מחובת רישום ורשיון רכב לפי הוראות [[חלק זה]], ואם נתקיימו כל אלה:
: (1) ברשותו תעודה לגבי אותו רכב וכן תווית מסים;
: (2) בעלו או מי שעל שמו ניתנה תווית המסים או בן זוגו נוהגים ברכב או נמצאים בתוכו, זולת אם הוכח כי קיים צידוק סביר להעדרם או אם הנסיעה היא לשם תיקון הרכב;
: (3) נתמלאו הוראות [[פקודת הביטוח]].

@ 568א. (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ב-2, תשס&quot;ב-7) : (((בוטלה).))

@ 569. הצגת מסמכים
: נוהג רכב כאמור [[בתקנה 568]] יציג את הרשיון, התעודה ותווית המסים לכל שוטר, לפי דרישתו, או לאדם שהוסמך לכך על ידי המפקח על התעבורה.

@ 570. סימני אבחנה ומספרי רישום
: נוהג רכב הרשום בארץ מוצאו ואינו רשום לפי [[הפקודה]] יציג לפחות מאחורי הרכב - על גבי הרכב עצמו או על גבי לוחית -
: (1) סימן אבחנה של ארץ מוצאו של הרכב בצורה שנקבעה בנספח 4 לאמנה;
: (2) מספר הרישום של הרכב כפי שנקבע בארץ מוצאו - ואם הרכב גורר אחריו גרור - סימן האבחנה ומספר הרישום גם מאחורי הגרור.

@ 571. סימני אבחנה בהתאם לאמנה
: לא ינהג אדם רכב הנושא סימן אבחנה בהתאם לאמנה אלא אם הוצג הסימן בהתאם להוראות [[תקנה 570]], ובלבד שמותר לנהוג בכל עת רכב הנושא את סימן האבחנה של ישראל.

@ 572. פטור לרכב פרטי מחובת רישום ורשיון רכב (תיקון: תשל&quot;ב-4, תשל&quot;ו-5, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ב-6)
: רכב פרטי הרשום בארץ מוצאו פטור מחובת רישום ורשיון רכב לפי [[סעיף 2 לפקודה]], תוך שנה מיום כניסתו לישראל, אם הרכב נמצא באופן זמני בארץ ועומד לרשותו של אדם שהוא תושב קבוע בחוץ לארץ. לענין תקנה זו, מי שנעדר מהארץ במשך שנה רצופה לפחות והוא נמצא בארץ באופן זמני ייחשב תושב קבוע בחוץ לארץ.

@ 573. פטור לאוטובוס ולרכב מסחרי מחובת רישום ורשיון רכב (תיקון: תשל&quot;ז-6, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ב-6)
: רכב מסחרי או אוטובוס יהיו פטורים מחובת רישום ורשיון רכב לפי [[סעיף 2 לפקודה]], אם נתקיימו כל אלה:
: (1) הרכב נכנס לישראל על פי הסכם בין מדינת ישראל לבין ארץ מוצאו, לגבי הובלת טובין או הסעת נוסעים בין שתי הארצות האמורות;
: (2) הרכב נמצא בתחום מדינת ישראל לתקופה שלא תעלה על 60 ימים.

@ 574. (תיקון: תשכ&quot;א-2, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ב-6, תשס&quot;ב-7) : (((בוטלה).))

@ 575. אגרות לרכב פרטי (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ב-6)
: בעד כניסתו של רכב פרטי לישראל ושהותו בה כאמור [[בתקנה 572]] תשולם אגרה כלהלן:
: (1) בעד התקופה הראשונה של שישה חדשים מיום כניסתו לישראל - פטור מתשלום אגרה;
: (2) בעד כל תקופה של שלושה חדשים או חלק ממנה, שתבוא לאחר התקופה האמורה בפסקה (1), שבה נשאר הרכב בישראל, תשולם אגרה בשיעור של רבע מאגרת הרשיון השנתית הקבועה [[בתוספת הראשונה]] לרכב מאותו סוג.

@ 576. רישום רכב פרטי (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ב-6)
: נשאר רכב פרטי בישראל לאחר שעברה שנה מיום כניסתו לישראל, יירשם הרכב בהתאם [[לפקודה]] אלא אם התירה רשות הרישוי הפעלתו ללא רישום כאמור בתנאים או ללא תנאים, ובלבד שתשולם לגביו האגרה כאמור [[בתקנה 575]].

@ 577. אגרות לרכב מסחרי ואוטובוס (תיקון: תשכ&quot;ה-9, &lt;!--החלפה--&gt; תשמ&quot;ב-6)
: בעד כניסתו של רכב מסחרי או אוטובוס לישראל ושהותו בה כאמור [[בתקנה 573]] תשולם אגרה כמפורט [[בתוספת הראשונה]].

= חלק ט'1: תנועה מהאזור (תיקון: תשס&quot;ב-7) =

@ 578. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ב-6, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ח-14)
: [[בחלק זה]] -
:- &quot;אזור&quot; - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה;
:- &quot;הסכם הביניים&quot; - הסכם ביניים ישראלי–פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה;
:- &quot;תושב אזור&quot; - מי שהוא תושב האזור ואינו רשום במרשם האוכלוסין לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]].

@ 578א. רישיון נהיגה לתושב אזור (תיקון: תשס&quot;ב-7)
: תושב אזור שבידו רישיון נהיגה בר-תוקף שניתן באזור לפי סעיף 38 לתוספת 1 בנספח iii להסכם הביניים, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר-תוקף בישראל בדרגה מקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו אם נתקיימו בו תנאי הגיל האמורים [[בתקנות 188 עד 190]].

@ 578ב. נהיגת רכב שאינו רשום באזור (תיקון: תשס&quot;ב-7, &lt;!--החלפה--&gt; תשס&quot;ח-14)
: לא ינהג תושב אזור רכב שאינו רשום באזור אלא אם כן -
: (1) אם הוא תושב יהודה והשומרון - יש בידו היתר לכך מאת מפקד כוחות צה&quot;ל באזור יהודה והשומרון או מי שהוא הסמיך לכך;
: (2) אם הוא תושב רצועת עזה - יש בידו היתר לכך מאת שר התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיך לכך.

@ 578ג. פטור מחובת רישיון רכב (תיקון: תשס&quot;ב-7)
: רכב הרשום באזור לפי סעיף 38 לתוספת 1 בנספח iii להסכם הביניים, פטור מחובת רישום רכב ומחובת רישיון רכב לפי [[סעיף 2 לפקודה]], ובלבד שיש לו רישיון רכב תקף שניתן לו באזור ומותקנות ברכב שתי לוחיות המציגות את מספר הרישום של הרכב כפי שנקבע באזור ואם הרכב גורר אחריו גרור - גם לוחית המציגה את מספר הרישום של הרכב מאחורי הגרור.

@ 578ד. הצגת מסמכים (תיקון: תשס&quot;ב-7)
: הוראות [[תקנה 569]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נהיגת רכב לפי [[חלק זה]].

= חלק י': סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב במפעלים (תיקון: תשכ&quot;ד-3, תשל&quot;ב) =

@ 579. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ד-3, תשכ&quot;ה-5, תשל&quot;ב, תשל&quot;ח-6, תשל&quot;ט-8, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-7, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט-7, תש&quot;ף-14)
: [[בחלק זה]] -
:- &quot;מפעל&quot; כל אחד מאלה:
:: (1) מיזם, עסק, תאגיד או מוסד, שרשומים על שמו, או שהוא מפעיל, כלי רכב מסוג כמפורט להלן בטור א' במספר שאינו פחות מהנקוב לצדו בטור ב':
{|
! {{מוקטן|טור א'}} !! width=&quot;50px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}}
|-
| : (א) רכב מסוג M1 שסיווג המשנה שלו הוא פרטי או שצוין ברישיונו כמרכב אחוד, לרבות רכב החכר ורכב השכרה; רכב מסוג N1‏, O1‏, O2‏, OT‏, L‏, T || 40
|-
| : (ב) אמבולנס, מונית שהיא בבעלות תאגיד או אדם יחיד, רכב סיור, רכב מדברי, רכב עבודה, רכב מסוג M2 למעט אוטובוס ומונית הפועלת בקו שירות, רכב מסוג M3‏, N2‏, O3‏, O4 || 20
|-
| : (ג) חלקם מהסוג שבפסקה (א) וחלקם מהסוג שבפסקה (ב) או סוג אחר || 20
|-
| : (ד) מונית הפועלת בקו שירות ואוטובוס || 1
|}
:: (2)(א) בעל רישיון מוביל כמשמעותו [[=תקנות שירותי הובלה|בפרק השני לתקנות שירותי הובלה, התשס&quot;א-2001]] (להלן - תקנות שירותי הובלה);
::: (ב) &quot;משרד להסעות&quot; כמשמעותו [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ&quot;ה-1985]] למעט משרד להסעות העוסק במתן שירות של הסעת סיור ברכב סיור כמשמעותו [[בסעיף 23 לצו האמור]] ושאינו נותן שירות הסעת סיור באוטובוס ולמעט משרד להסעות העוסק במתן שירות של הסעת סיור ברכב מדברי כמשמעותו [[בסעיף 24 לצו האמור]], ולמעט לגבי רכב השכרה מסוג M;
::: (ג) רשות מקומית שבבעלותה אוטובוס;
:- &quot;בעל מפעל&quot; - לרבות מנהל, שותף או מי שבידו השליטה על המפעל;
:- &quot;הרשות&quot; - רשות הרישוי כהגדרתה [[בפקודה]];
:- &quot;קצין בטיחות&quot; - אדם שהרשות הסמיכה אותו לקצין בטיחות, לפי [[חלק זה]] בכתב הסמכה;
:- &quot;כתב הסמכה&quot; - תעודה הניתנת לקצין בטיחות שהוסמך על ידי הרשות לפי [[חלק זה]];
:- &quot;אישור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;כלי רכב&quot; - רכב מנועי, גרור ונתמך, למעט רכב שאינו חייב ברישום וברישוי לפי הפקודה אלא אם כן הרכב הוא מסוג מכונה ניידת הרשומה לפי [[חוק רישום ציוד הנדסי, התשי&quot;ז-1957]];
:- &quot;משרה מלאה&quot; - 5 או 6 ימים בשבוע בהתאם למספר ימי העבודה, כמשמעותם [[בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]], הנהוגים במפעל;
:- &quot;רכב החכר&quot; - רכב שנרשמו ברישיונו המילים &quot;השכרה - החכר&quot;;
:- &quot;רכב השכרה&quot; - רכב שנרשמה ברשיונו המילה &quot;השכרה&quot;;
:- &quot;שירותי בטיחות&quot; - פיקוח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעל לפי [[חלק זה]];
:- &quot;תאונת דרכים&quot; - אירוע שבו היה מעורב כלי רכב במהלך נסיעה או חניה שכתוצאה ממנו נגרמה פגיעה באדם, בבעל חיים או ברכוש.

@ 580. העסקת קצין בטיחות (תיקון: תשכ&quot;ד-3, תשל&quot;ב, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;א-7, תשע&quot;ט-7)
: (א) בעל מפעל יעסיק במפעלו קצין בטיחות שיש לו רשיון נהיגה לסוגי הרכב המופעלים במפעלו, באישור הרשות לפי [[תקנה 584א]].
: (ב) קצין בטיחות יעמוד לרשות המפעל בלבד ולא יעסוק במפעל בכל תפקיד זולת תפקידו כקצין בטיחות, ובעל המפעל לא יעסיק קצין בטיחות במפעלו בכל תפקיד זולת קצין בטיחות.
: (ג) הרשות רשאית, בתנאים שתקבע, לאשר העסקת אותו קצין בטיחות ביותר ממפעל אחד, לפי [[תקנה 584ב]].
: (ד) מתן השירותים של קצין בטיחות במפעל יהיה בהיקף משרה ביחס למספר כלי הרכב בהתאם לקבוע [[בתוספת החמש עשרה]], והרשות רשאית לקבוע למפעל הסדרי פיקוח פחותים מהקבוע [[התוספת החמש עשרה|בתוספת זו]] אם מתקיימים לגביו אחד או יותר מאלה ובלבד ששיעור ההפחתה כאמור בהיקף המשרה של קציני הבטיחות למפעל לא יעלה על 40% מהנקוב [[תוספת 15|בתוספת]]:
:: (1) בבעלות המפעל או בהחזקתו מוסך מורשה כמפורט [[בתקנה 585(א)(13)]];
:: (2) המפעל הוא בעלים או מחזיק של בית ספר לנהיגה בעל רישיון לפי [[סעיף 15 לפקודה]].
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד) [[ובתוספת החמש עשרה]], לגבי רכב השכרה ורכב החכר מסוג M1 שבבעלות מפעל שהוא משרד להסעות בעל רישיון לשירות השכרת רכב, ושנמצא בחזקת המפעל, מתן השירותים של קצין הבטיחות יהיה בהיקף משרה ביחס של קצין בטיחות אחד לכל מספר של נהגים עד 250; לעניין זה, &quot;משרד להסעות&quot; - כהגדרתו [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ&quot;ה-1985]].

@ 581. חובת הודעה (תיקון: תשכ&quot;ד-3, תשל&quot;ב, &lt;!--החלפה--&gt; תשנ&quot;א-7, &lt;!--החלפה--&gt; תשע&quot;ט-7)
: (א) בעל מפעל יודיע לרשות בכתב על סיום קבלת שירותי בטיחות מקצין בטיחות במפעלו, 30 ימים לפחות לפני הסיום, או מיד עם היוודע לו דבר סיום קבלת השירותים, לפי המוקדם מביניהם; בהודעה יפרט בעל המפעל את שמו ופרטיו האישיים של קצין הבטיחות וכן את פרטי כתב הסמכתו.
: (ב) בעל מפעל יודיע בכתב לרשות על אי-קבלת שירותי בטיחות בשל היעדרות של קצין הבטיחות העולה על 30 ימים ויודיע מי קצין הבטיחות שיחליפו במפעל בתקופת ההיעדרות כאמור.
: (ג) קצין בטיחות יודיע בכתב לרשות על הפסקת מתן שירותי בטיחות למפעל, 30 ימים לפני סיום תפקידו, וכן יודיע על היעדרות העולה על 30 ימים; בלי לגרוע מהאמור בכל תקופת היעדרות יוודא בעל המפעל כי הסדרי הבטיחות מתקיימים כתקנם בתקופת היעדרותו של קצין הבטיחות.
: (ד) הודיע בעל מפעל או קצין בטיחות על סיום מתן שירותים מקצין הבטיחות כאמור בתקנה זו, תבטל הרשות את האישור שנתנה לבעל המפעל לפי [[תקנה 584א]].

@ 582. מתן כתב הסמכה (תיקון: תשכ&quot;ד-3, תשל&quot;ב, תשל&quot;ז-6, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א-7, תשנ&quot;ג-3, תשע&quot;ט-7, תשפ&quot;ה)
: (א) לא יינתן כתב הסמכה לאדם, אלא אם הוכיח, להנחת דעתה של הרשות, כל אלה:
:: (1) הוא אחד או יותר מאלה:
::: (א) סיים שתים עשרה שנות לימוד לפחות;
::: (ב) זכאי לתעודת בגרות בישראל;
::: (ג) זכאי לתואר אקדמי ממוסד מוכר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
::: (ד) זכאי לתואר הנדסאי ממכללה טכנולוגית מוכרת כהגדרתה [[=חוק ההנדסאים והטכנאים|בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע&quot;ג-2012]] (להלן - חוק ההנדסאים והטכנאים);
:: (2) הוא תושב ישראל;
:: (3) מתקיים בו האמור בפסקת משנה (א) או האמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הוא מקיים את אחד מהתנאים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן או שבידו אחת מהתעודות המפורטות בפסקאות משנה (3) ו-(4) שלהלן:
:::: (1) הנדסאי כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים]] או מי שזכאי להירשם כמהנדס בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]], שהם בעלי התמחות ברכב;
:::: (2) טכנאי מוסמך כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים]] בענף הנדסת מכונות בכל המדורים בתחום הרכב, בעל שלוש שנות ניסיון לפחות באחד מהמקצועות המפורטים בתקנת משנה (א)(3)(ב)(1)(ב)(1);
:::: (3) תעודת סוג 2 ומעלה במכונאות רכב;
:::: (4) תעודת סיום קורס אוטוטק מטעם משרד העבודה, קורס אוטוטרוניקה מתקדמת מטעם משרד העבודה או קורס אחר מטעם משרד העבודה שהרשות אישרה כי הוא מקביל לקורסים האמורים;
::: (ב)(1) התקיים בו האמור בפסקת משנה (א) ובפסקת משנה (ב) שלהלן:
::::: (א) המציא תעודה בדבר השלמת אחד מהקורסים המפורטים להלן מטעם משרד העבודה:
:::::: (1) מכינה בנושא מערכות הרכב (טרום קורס קציני בטיחות בתעבורה);
:::::: (2) מבוא לאוטוטק/אוטוטרוניקה מתקדמת;
:::::: (3) השלים קורס אחר מטעם משרד העבודה שהרשות אישרה כי הוא מקביל לאחד מהקורסים המפורטים בפסקת משנה זו;
::::: (ב) הוא עסק במשך שלוש שנים לפחות באחד מהמקצועות בתחום התחבורה היבשתית המפורטים בפסקת משנה (1)(א) עד (ג) או במקצוע שהרשות אישרה מתוך רשימת המקצועות המפורטת בפסקת משנה (1)(ד) או (ה):
:::::: (1) רשימת המקצועות:
::::::: (א) נהיגת רכב ציבורי שמשקלו מעל 5,000 ק&quot;ג;
::::::: (ב) נהיגת רכב מסחרי שמשקלו מעל 10,000 ק&quot;ג;
::::::: (ג) הוראת נהיגה לרבות בחינת נהיגה;
::::::: (ד) מקצועות שירותי תחזוקה לרכב לרבות בוחני תנועה במשטרת ישראל ובעלי תעודת בוחן;
::::::: (ה) מקצועות ניהול ציי רכב;
:::: (2) הרשות תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את הקורסים או המקצועות שאישרה כאמור בפסקאות משנה (ב)(1)(א)(3) ו-((())ב(()))(1)(ב), לפי העניין;
:: (4) הוא בעל רישיון נהיגה דרגה C1 ומעלה;
:: (5) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]];
:: (6) סיים בהצלחה קורס לקציני בטיחות, מאושר על ידי הרשות ובהתאם לתכנית לימודים שאושרה על ידיה;
:: (7) עמד בהצלחה בבחינות לקציני בטיחות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי הרשות;
:: (8) עמד בהצלחה במבחן אישיות לקציני בטיחות שאושר על ידי הרשות.
: (ב) לא יתקבל אדם לקורס קציני בטיחות כאמור בתקנת משנה (א)(6) אלא אם כן הוכיח להנחת דעת הרשות עמידה בהוראות תקנות משנה (א)(1) עד (3).
: (ג) עמד מבקש בתנאים המפורטים בתקנת משנה (א), רשאית הרשות לתת לו כתב הסמכה בהתאם לדרגה שלרישיון הנהיגה שבידיו ובלבד שהשלים את ההכשרה המתאימה לאותה דרגה.
: (ד) על קצין הבטיחות לעבור השתלמות מקצועית, שתוכנה אושר על ידי הרשות, אחת לשנה, וכן לעבור כל השתלמות מקצועית נוספת כפי שתורה לו הרשות.

@ 583. מתן אישור (תיקון: תשכ&quot;ד-3, תשל&quot;ב, תשנ&quot;א-7, תשפ&quot;ה)
: הרשות רשאית ליתן בנסיבות מיוחדות אישור לשמש קצין בטיחות גם אם המבקש אינו בעל כתב הסמכה בתנאי שיוכיח להנחת דעתה כל אלה:
: (1) התקיים במבקש האמור [[582|בתקנה 582(א) פסקאות (1) עד (5) ו-(8)]];
: (2) הוא התחייב להשתתף בקורס קציני בטיחות שאושר על ידי הרשות, בתנאים ובמועדים שייקבעו על ידי הרשות באישור.

@ 583א. תקופת תוקף כתב הסמכה (תיקון: תשנ&quot;א-7, תשע&quot;ט-7)
: (א) הרשות רשאית לתת כתב הסמכה או לחדשו לתקופה של חמש שנים.
: (ב) קבלת כתב הסמכה או חידושו ייעשו בידי מבקש כתב ההסמכה או בעל כתב הסמכה, לפי העניין, בכפוף לתשלום אגרה כמפורט [[בפרט 11 בחלק א' לתוספת הראשונה]], ובלבד שהוא מקיים את כל הוראות [[תקנה 582]].

@ 584. מינוי ועדת הסמכה (תיקון: תשכ&quot;ד-3, תשל&quot;ב, &lt;!--החלפה--&gt; תשל&quot;ח-6, תשמ&quot;ג-4, תש&quot;ס-3, תשפ&quot;ה)
: (א) הרשות רשאית למנות ועדת הסמכה להסמכת קציני בטיחות שמתפקידה להמליץ בפני הרשות:
:: (1) על תכניות לימודים כאמור [[בתקנה 582(א)(6)]] ותכנית בחינות כאמור [[בתקנה 582(א)(7)]];
:: (2) על תכניות להכשרה, להשתלמות ולהדרכה של קציני בטיחות;
:: (3) על הסמכת קציני בטיחות כאמור [[בחלק זה]];
:: (4) על מתן פטור מהוראות [[תקנה 582(א)(1) ו-(3)]], כולן או חלקן, לצורך הסמכת קצין בטיחות בהתחשב בכישוריו של המבקש;
:: (5) על הוראות נוהל והדרכה הנוגעות לתחילת עבודתו של קצין הבטיחות במפעל.
: (א1) ועדת ההסמכה תשמש גם כועדה מקצועית שמתפקידה להמליץ בפני הרשות בענינים הנוגעים לתפקודו המקצועי של קצין הבטיחות, ובענינים הנוגעים [[לתקנה 15ב]].
: (ב) הועדה תהיה בת ששה חברים שהם:
:: (1) שלושה נציגים של משרד התחבורה ובהם היושב ראש;
:: (2) נציג אחד של משטרת ישראל;
:: (3) שני נציגים של הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של קציני בטיחות.
: (ג) ועדת ההסמכה תדון בהרכב של שלושה חברים לפחות ובלבד שיהיה בהרכב נציג אחד מכל אחד מן הגופים המרכיבים את הועדה לפי תקנת משנה (א).
: (ד) החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות; במקרה של קולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש, ובהיעדרו - דעתו של נציג משרד התחבורה.
: (ה) הועדה תודיע לרשות בכתב את המלצותיה.

@ 584א. אישור למתן שירותי בטיחות ולקבלתם (תיקון: תשע&quot;ט-7)
: (א) בעל מפעל לא יקבל שירותי בטיחות מקצין בטיחות אלא אם כן ניתן לו אישור לכך מהרשות, וקצין בטיחות לא ייתן שירותי בטיחות למפעל אלא אם כן ניתן לו אישור לכך מהרשות, זאת לאחר שמצאה כי מתקיימות הוראות [[חלק זה]].
: (ב) לשם קבלת אישור כאמור בתקנת משנה (א), יגיש בעל המפעל לרשות בקשה בכתב ויכלול בה פרטים אלה:
:: (1) שם המפעל, כתובתו ומספר מזהה שלו;
:: (2) מספר כלי הרכב במפעל וסוגם, והמקום שממנו הם פועלים;
:: (3) רישיון הנהיגה שברשות קצין הבטיחות המתאים לסוגי דרגות רישיון הנהיגה הנדרשות לכל כלי רכב שבמפעל;
:: (4) היקף הימים והשעות שבהם מבקש המפעל לקבל שירותי בטיחות מקצין הבטיחות;
:: (5) הסכמים של בעל המפעל או של קצין הבטיחות עם רשות הרישוי לעניין קבלת מידע לפי [[תקנה 585ב(ג)]].
: (ג) הרשות רשאית לתת אישור כאמור בתקנת משנה (א), ולהתנותו בתנאים.
: (ד) אישור לקבלת שירותי בטיחות לפיקוח על כלי רכב המוביל חומרים מסוכנים או למתן שירותים כאמור, יינתן רק לגבי שירותי בטיחות של קצין בטיחות שברשותו תעודת הסמכה לשמש אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים לפי [[תקנה 12 לתקנות שירותי הובלה, התשס&quot;א-2001]].
: (ה) ניתן אישור לפי תקנה זו יחזיקו בעל המפעל וקצין הבטיחות, באופן מקוון, רשימות של מספרי הרישוי של כלי הרכב שבאחריות אותו קצין בטיחות; קצין הבטיחות יפקח על כלי הרכב במפעל הכלולים ברשימות אלה.

@ 584ב. אישור למתן שירותי בטיחות בהיקף חלקי (תיקון: תשע&quot;ט-7)
: (א) הרשות רשאית לאשר לקצין בטיחות לתת שירותי בטיחות למפעל בחלק מימי הפעילות במפעל וכן לאשר לו לתת שירותי בטיחות למפעל נוסף כאמור [[בתקנה 580(ג)]], בהתחשב, בין השאר, במספר כלי הרכב במפעל ובסוגיהם, בפריסה הגאוגרפית של פעילות המפעל, באמצעים העומדים לרשותו לצורך מתן שירותי הבטיחות במפעל ובזמן הפנוי העומד לרשותו כמפורט [[בתוספת החמש עשרה]].
: (ב) לשם קבלת אישור כאמור בתקנת משנה (א), יגיש קצין בטיחות לרשות בקשה בכתב ויכלול בה פרטים אלה:
:: (1) שם המפעל, כתובתו ומספר מזהה שלו;
:: (2) סוג רישיון הנהיגה שברשותו;
:: (3) מספר כלי הרכב במפעל, סוגם והמקום שממנו הם פועלים;
:: (4) פירוט המפעלים שבהם הוא מבקש לתת שירותי בטיחות והיקף הימים והשעות של מתן השירותים בכל מפעל;
:: (5) הזמן המוקדש לעבודה נוספת בעסק או במשלח יד במהלך השבוע.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יינתן אישור לקצין בטיחות לתת שירותי בטיחות למפעל נוסף, אם ניתן לו אישור לשמש קצין בטיחות במשרה מלאה במפעל.

@ 585. תפקידי קצין בטיחות (תיקון: תשכ&quot;ד-3, תשל&quot;ב, תשע&quot;ט-7)
: (א) אלה תפקידי קצין בטיחות:
:: (1) לפקח על כך שהנהגים המועסקים על ידי המפעל או הנוהגים ברכבו ימלאו אחר הוראות [[פקודת התעבורה]] והתקנות על פיה (להלן - דיני התעבורה);
:: (2) לפקח על כך שהרכב של המפעל או המופעל על ידו יהיה בכל עת במצב תקין ושיתמלאו בו הוראות דיני התעבורה;
:: (3) לפקח על הוראות כל דין הנוגע לבטיחותם של עוברי דרך ולתקינותו של רכב בתחום המפעל;
:: (4) לפקח על כך שמצב בריאותם של הנהגים כאמור בפסקה (1) יהיה תואם את דרישות דיני התעבורה;
:: (5) להדריך את הנהגים כאמור בפסקה (1) בעניני נהיגה, טעינה, פריקה, טיפול ברכב ודיני תעבורה;
:: (6) להמליץ בפני בעל המפעל בכל הנוגע להכשרתם ולהשתלמותם של הנהגים במפעל ולהנהגת סדרי בטיחות במפעל ובכל הנוגע לבטיחותם של הנהגים ושל הרכב;
:: (7) להגיש דינים וחשבונות לבעל המפעל בכל הנוגע לתפקידיו לפי תקנה זו;
:: (8) לנהל כרטסת ורישומים לגבי רכב ונהגים על פי הפרטים שהורתה הרשות;
:: (9) בלי לגרוע [[מתקנה 585א]], לפקח על כך שרישיון הנהיגה של הנוהג ברכב של המפעל בתוקף ומתאים לסוג הרכב שבו הוא נוהג כלהלן:
::: (א) לגבי נוהג המועסק בתפקיד נהג - בכל תקופת העסקתו;
::: (ב) לגבי נוהג אחר מהאמור בפרט (א) - עם קבלת הרכב לידיו לראשונה;
:: (10) לפקח על כך שרישיון המוביל כמשמעותו [[בפרק השני לתקנות שירותי הובלה]] שניתן לגבי רכב של המפעל בתוקף;
:: (11) לקיים פגישות אישיות עם אדם שעיקר עיסוקו במפעל הוא נהיגה או שעיסוקו במפעל מחייב נהיגה במשך רוב שעות העבודה שלו אחת לשלושה חודשים ולתעד את תוכנן בכתב;
:: (12) לוודא את ביצוען של הדרכות מקצועיות לפי [[תקנה 587ב(ח)]] ולהודיע על ביצוען לרשות;
:: (13) לפקח על כך שהרכב יתוקן רק במוסך שניתן לו רישיון לפי [[סעיף 127 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]], בנוגע לפעולות המחייבות טיפול במוסך בהתאם [[לסעיף 128 לחוק האמור]];
:: (14) לבצע, אחת לחודש, בדיקת תקינות המערכות שבאוטובוס, ברכב ציבורי, וברכב מסחרי החייב ברישיון מוביל, ולוודא את קיום המסמכים הנדרשים לגבי כל אחד מהם, הכול כמפורט בטופס המתאים לסוג הרכב כפי שמובא [[בחלק ג' בתוספת השלוש עשרה]] ולמלא אותו, וזאת לאחר שנערכה לרכב בדיקת תקינות על ידי קצין הבטיחות או על ידי מוסך כמפורט בפסקה (13) או על ידי מכון רישוי בהתאם לצורכי הבדיקה הנדרשת, ובתום הבדיקה יאשר בחתימתו על גבי רישיון ההפעלה או רישיון המוביל, לפי סוג הרכב, את תקינות הרכב;
:: (15) לבצע בדיקת תקינות מערכות לרכב אחר מזה שפורט בפסקה (14) ולוודא את קיום מסמכיו, ולמלא את הטופס המתאים לסוג הרכב כפי שמובא [[בחלק ג' בתוספת השלוש עשרה]], וזאת בפרקי הזמן האלה:
::: (א) לגבי רכב, למעט רכב השכרה ורכב החכר, אשר נמצא בחצר משרד להסעות, כהגדרתו [[בתקנה 579]], בעל רישיון לשירות השכרת רכב - אחת לשישה חודשים;
::: (ב) לגבי רכב השכרה ורכב החכר אשר נמצא בחצר משרד להסעות, כהגדרתו [[בתקנה 579]], בעל רישיון לשירות השכרת רכב - אחת לשלוש שנים;
::: (ג) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב), לגבי רכב שגילו מעל שלוש שנים - אחת לשלושה חודשים;
:: (16) לבדוק את דיסקות הטכוגרף המותקנות ברכב, לפענח ולטפל בחריגות כדי לפקח על שעות הנהיגה והמנוחה ועל מהירות הנסיעה של הנהגים במפעל, לתעד את פענוח הדיסקות וכן לתעד את הדיסקות המעידות על החריגות, ולשמור את התיעוד האמור במשרדו במשך 180 ימים לפחות;
:: (17) לערוך תיעוד בדבר ביצוע ההמלצות בנושאי בטיחות שמסר לבעל המפעל לפי [[תקנות 587]] [[ו-587א1]] ולדווח לרשות על אי-ביצוען;
:: (18) לערוך תחקיר פנימי במפעל בנוגע לתאונות דרכים והפקת לקחים, במקרים שבהם נגרם נזק לכלי רכב או לאדם ולבצע מעקב אחר יישומם; ואולם לא יבוצע תחקיר פנימי כאמור בנוגע לתאונה שבה נגרם נזק לאדם, אלא אם כן פנה קצין הבטיחות בכתב אל הקצין הממונה על החקירה במשטרת ישראל בבקשה לביצוע תחקיר כאמור, והקצין אישר בכתב את עריכתו; אי-מתן מענה מהקצין הממונה על החקירה בתוך 21 ימים ממועד קבלת הבקשה במשטרה, ייחשב כהסכמה מטעמו לעריכת התחקיר;
:: (19) להכין הוראות נוהל בטיחות פרטניות לפעילות כלי הרכב במפעל;
:: (20) לפעול בהתאם להנחיות הרשות והוראותיה ולמלא את תפקידו לפי כל דין;
:: (21) לדווח לבעל המפעל, אחת לרבעון, על ריכוז המידע הנמצא בידו לפי [[חלק זה לתקנות]], ובכלל זה על הנהגים וכלי הרכב במפעל.

@ 585א. בדיקת רישיונות ומידע תעבורתי (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 585]], אם התקיימו התנאים המנויים [[בתקנה 585ב]], קצין בטיחות במפעל -
:: (1) יבדוק לגבי מי שמיועד להיות מועסק במפעל בתפקיד נהג או מועסק במפעל בתפקיד כאמור, את פרטי רישיון הנהיגה שלו וכן את המידע התעבורתי הנוגע אליו;
:: (2) ייתן לבעל המפעל, על יסוד בדיקתו כאמור בפסקה (1), המלצה מנומקת אם להעסיקו או אם להמשיך להעסיקו כנהג, לפי העניין, ויציג לפניו את ממצאי הבדיקה שערך לפי פסקה (1);
:: (3) יבדוק לגבי מי שנוהג או מיועד לנהוג ברכב של המפעל, את פרטי רישיון הנהיגה שלו.
: (ב) אם מצא כי רישיון הנהיגה של נהג כאמור בפסקה (1) או (3) בתקנת משנה (א) אינו בתוקף או כי אינו מתאים לנהיגה ברכב של המפעל שבו הוא מיועד לנהוג או נוהג, יודיע לנהג כאמור בפסקאות האמורות על הממצא, וכן ידווח על הממצא לבעל המפעל.
: (ג) דיווח קצין הבטיחות לבעל המפעל שרישיונו של נהג אינו בתוקף או כי אינו מתאים לנהיגה ברכב של המפעל שבו הוא מיועד לנהוג או נוהג כאמור בתקנת משנה (ב), לא יעסיק אותו בעל המפעל או יחדל מלהעסיק אותו בתפקיד של נהג, לפי העניין, ולא יתיר לו לנהוג ברכב של המפעל, ובלבד שבטרם יעשה כן ייתן בעל המפעל לנהג הזדמנות להשמיע את טענותיו לגבי תוקף הרישיון או לגבי התאמת רישיונו לנהיגה ברכב כאמור, לפי העניין; אין באמור בתקנת משנה זו כדי למנוע מבעל המפעל להעסיק נהג או להעמיד לרשותו של אדם רכב של המפעל, מסוג אשר לפי פרטי רישיון הנהיגה שלו יש לו רישיון נהיגה תקף ומתאים לנהיגה בו.
: (ד) קצין בטיחות העומד לרשותו של בעל רישיון מוביל או המועסק אצלו במתן שירותי פיקוח כאמור [[+|בתקנות 2]] [[ו-3 לתקנות שירותי הובלה]], יבדוק את פרטי רישיון הנהיגה ומידע תעבורתי של מי שנוהג או מיועד לנהוג ברכב המסחרי שלגביו ניתן רישיון המוביל ואשר לבעלו של אותו רישיון קצין הבטיחות נותן שירותי פיקוח או שוקל להתקשר עמו למתן שירותים כאמור; מצא קצין הבטיחות כי רישיון הנהיגה של נהג כאמור אינו בתוקף או כי אינו מתאים לנהיגה ברכב שבאמצעותו הוא מבצע שירותי הובלה, יודיע לבעל רישיון המוביל על הממצא; היה הנהג האמור בעל רישיון המוביל - לא ייתן לו קצין הבטיחות או יחדל מלתת לו שירותי פיקוח כאמור, לפי העניין; היה הנהג האמור מועסק אצל בעל רישיון המוביל, ייתן קצין הבטיחות לבעל רישיון המוביל המלצה כאמור בתקנת משנה (א)(2).
: (ה) לא יבדוק קצין בטיחות פרטי רישיון נהיגה ומידע תעבורתי אלא לפי תקנה זו.
: (ו) קצין בטיחות יערוך בדיקה כאמור בתקנות משנה (א)(1) ו-(ד) - אחת לחצי שנה, וכאמור בתקנת משנה (א)(3) - אחת לשלוש שנים, ורשאי הוא לערוך בדיקות אלה גם במועדים נוספים לגבי נהג מסוים, אם היה לו יסוד סביר להניח שחל שינוי בפרטי הרישיון או במידע התעבורתי לגביו מאז הבדיקה האחרונה שערך לפי תקנת משנה זו.
: (ז) מי שהגיע לידיו מידע על נהג לפי תקנה זו לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות תקנה זו או על פי צו של בית משפט.
: (ח) לעניין תקנה זו -
::- &quot;מידע תעבורתי&quot; - מידע על מועדיה ותחולתה של כל פסילה התקפה במועד הבדיקה, ולמעט לעניין הגבלות רישיון - גם זהות הגורם שהטיל את הפסילה; מידע על פסילה שהסתיימה ושתוקפה היה לתקופה של 3 חודשים או יותר ובלבד שהוטלה במהלכן של חמש השנים קודם למועד הבדיקה, למעט הגבלה לפי [[סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], לפי [[סעיף 7א(ג)(6) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]], ולפי [[סעיף 2(א)(3) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ&quot;ה-1995]] ([[בחלק זה]] - הגבלת רישיון); מידע על הנקודות שנרשמו לחובתו של הנהג, לרבות מועד ביצוע כל אחת מן העבירות שבשלהן נרשמו ומספר הנקודות עקב כל אחת מן העבירות האמורות, וכן את אמצעי התיקון כמשמעותם [[בתקנה 548]], אם הוטלו עליו לפי [[תקנה 549]], והמועד שבו ביצע אותם, אם ביצע, והכול לעניין חמש השנים שקדמו למועד הבדיקה;
::- &quot;פסילה&quot; - פסילת רישיון נהיגה לרבות התליה לפי [[הפקודה]] והגבלת רישיון;
::- &quot;פרטי רישיון נהיגה&quot; - תוקף רישיון הנהיגה במועד הבדיקה, דרגותיו לפי [[סימן ב' בפרק השני לחלק ג']], מועד נתינתו לראשונה, מועד תום תקופת תוקפו, ותנאים שכללה בו רשות הרישוי שהם בתוקף במועד הבדיקה, הנוגעים למאפייני הרכב שבו רשאי נהג לנהוג או לתנאי הנהיגה למעט תנאים שהם חובות המוטלות על הנהג בלבד, וכן מידע על קיומה של פסילה התקפה במועד הבדיקה ועל מועד סיומה, אם הוא ידוע.

@ 585ב. תקשורת מקוונת עם רשות הרישוי (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יועבר מידע לפי [[תקנה 585א]] באופן מקוון אלא אם כן יופעלו בידי רשות הרישוי ובידי המפעל אמצעי אבטחת מידע נאותים כדי לצמצם ככל האפשר את הסיכון לשימוש לא מורשה במידע שמקורו במאגר רשות הרישוי, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין, והכול בהתאם לנוהל אבטחת מידע שתקבע רשות הרישוי, בהתייעצות עם רשם מאגרי המידע כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]] (בתקנה זו - נוהל אבטחת מידע).
: (ב) בנוהל אבטחת המידע יפורטו האמצעים הטכנולוגיים שבהם ייעשה שימוש לתכלית האמורה בתקנת משנה (א) ובכלל זה אמצעים לעניין אופן זיהוי קציני הבטיחות, בקרת הגישה למידע ותיעוד אירועים המעלים חשש לפגיעה בשלמות המידע, לשימוש בו בלא הרשאה או בחריגה מהרשאה.
: (ג) לשם ביצוע האמור [[בתקנה 585א(א)]] והבטחת העברת המידע בהתאם לנוהל אבטחת המידע ונקיטת אמצעי אבטחת המידע הנדרשים בידי המפעל, יתקשר המפעל בהסכם עם רשות הרישוי כדי שהיא תעמיד לרשות קצין הבטיחות באופן מקוון את המידע הדרוש לו; לשם ביצוע האמור [[בתקנה 585א(ד)]] יתקשר קצין בטיחות כאמור עם רשות הרישוי במישרין; הסכם כאמור יכלול בין השאר התחייבויות והסדרי אבטחה שיבטיחו כי המידע על פרטי רישיון נהיגה או מידע תעבורתי (להלן - המידע), יימסר רק לקצין בטיחות ויכלול רק את המידע שקצין הבטיחות רשאי לעיין בו לפי [[תקנה 585א]]; כמו כן הסכם כאמור יכלול את נוהל אבטחת המידע שיהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
: (ד) לא יימסר מידע לקצין הבטיחות אלא לאחר שהצהיר באופן מקוון כי הוא מבקש את המידע במסגרת מילוי תפקידו ובהתאם [[לתקנה 585א(א)(1), (3) או (ד)]], לפי העניין, כי הודיע לאדם שהוא מבקש לגביו את המידע כי הוא עומד לעשות כן ואת התוצאות האפשריות של העיון כאמור [[בתקנה 585א(א) עד (ד)]], וכי ידוע לו שעיון במידע שלא בהתאם לאמור [[בתקנה 585א]] או שלא בהתאם לאמור בתקנה זו מהווה עבירה.
: (ה) מסירת המידע לפי [[תקנה 585א]] לקצין הבטיחות תהיה מותנית בציון מספר הזהות ומספר רישיון הנהיגה של הנהג שלגביו ביקש את המידע.
: (ו) מצאה הרשות כי הפר קצין בטיחות, בעל מפעל או מפעל את התחייבויותיו לפי ההסכם עם רשות הרישוי או לפי תקנות אלה, תודיע על כך לרשות הרישוי; הודיעה הרשות לרשות הרישוי כאמור, או נודע לרשות הרישוי בדרך אחרת כי קיים חשש ממשי כי הופרו התחייבויות כאמור, רשאית היא לנתק את התקשורת המקוונת עם אותו מפעל או קצין בטיחות, עד שיתקיימו תנאים שעליהם תורה לשם הבטחת עמידתו בהוראות תקנות אלה ובהתחייבויותיו לפי ההסכם.

@ 586. סמכויות קצין הבטיחות לגבי רכב (תיקון: תשכ&quot;ד-3, תשל&quot;ב, תשנ&quot;א-7)
: (א) קצין בטיחות רשאי לאסור את השימוש ברכב שבבעלות המפעל או הנמצא בשליטתו ולהתנות את השימוש בו בתיקונו והבאתו למצב שלא יפגע, לדעתו, בבטיחות התנועה, ובלבד ששוכנע כי נתקיימו ברכב הוראות [[תקנה 308(א)]].
: (ב) העתק מההודעה האוסרת שימוש כאמור בתקנת משנה (א) תישלח בו ביום על ידי קצין הבטיחות לרשות הרישוי.

@ 587. דוח על שינוי והודעה על הפרה (תיקון: תשכ&quot;ד-3, תשל&quot;ב, תשע&quot;ט-7)
: (א) קצין בטיחות יודיע בכתב לבעל המפעל על כל ליקוי שמצא ברכב של המפעל או הנמצא בשליטתו העלול לסכן את התנועה ועל כל פגם בעבודות הנהגים ובהתנהגותם בדרך וכן על כל ליקוי במצב בריאותם של הנהגים שמצא קצין הבטיחות או שהובא לידיעתו.
: (ב) מצא קצין בטיחות, לאחר שבדק את דיסקות הטכוגרף ברכב שמופעל במפעל, כי נהג המפעל הפר את הוראות [[תקנה 168]], יודיע על כך בכתב לבעל המפעל וימליץ לפניו על הדרך המתאימה למניעת ההפרה כאמור בעתיד.
: (ג) מצא קצין הבטיחות כי נהג המפעל מפר את הוראות [[תקנה 168]] בשתי ביקורות, יודיע על כך לרשות ויצרף להודעתו את ההודעות שמסר לבעל המפעל בעניין.
: (ד) קצין הבטיחות ידווח לרשות על כל תאונת דרכים שבה נהרג אדם ושבה היה מעורב רכב שתחת פיקוחו בתוך 24 שעות מקרות התאונה.

@ 587א. תיקונים על פי הודעות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ז-8)
: הודיע קצין הבטיחות לבעל המפעל על ליקויים ברכב כאמור [[בתקנה 587]], חייב בעל המפעל לבצע כל תיקון המפורט בהודעת קצין הבטיחות, זולת אם בעל המפעל הביא תוך יומיים את הרכב, שלגביו ניתנה הודעת קצין הבטיחות, בפני רשות הרישוי לבדיקה ונמצא שהרכב תקין וכשיר לתנועה בהתאם [[לתקנה 273]].

@ 587א1. הודעה על ליקוי במערכות הבטיחות ברכב (תיקון: תשע&quot;ט-7)
: (א) הודיע קצין בטיחות בכתב לבעל המפעל כי קיים ליקוי בטיחות באחת ממערכות הבטיחות ברכב, יצרף להודעתו המלצה על הדרך המתאימה לטיפול בליקוי.
: (ב) סבר קצין בטיחות כי ליקוי הבטיחות שמצא באחת ממערכות הבטיחות ברכב מסכן את הבטיחות ויש לאסור את השימוש ברכב בשל הליקוי כאמור, ימליץ לבעל המפעל בכתב לא להשתמש ברכב ויחתים את בעל המפעל על המלצתו כאמור.
: (ג) סירב בעל מפעל לחתום על המלצת קצין הבטיחות כאמור בתקנת משנה (ב), יודיע על כך קצין הבטיחות לרשות בכתב.

@ 587ב. חובות בעל המפעל (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א-7, תשס&quot;ז-11, תשע&quot;ט-7)
: (א) בעל המפעל יביא לידיעת העובדים את דבר מינויו של קצין הבטיחות במפעל ותפקידיו.
: (ב) בעל המפעל יספק לקצין הבטיחות את כל האמצעים הדרושים למילוי תפקידו ויאפשר לו למלא את תפקידו כיאות לפי הוראות כל דין.
: (ג) בעל המפעל לא יאפשר נהיגה ברכב מפעל, לנהג שלגביו הודיע לו קצין הבטיחות בכתב כי רישיון הנהיגה שלו אינו בתוקף או שדרגת רישיונו אינה מתאימה לסוג הרכב המופעל במפעל.
: (ד) בעל המפעל יעדכן את קצין הבטיחות בדבר אדם חדש שעיקר עיסוקו במפעל הוא נהיגה או שעיסוקו במפעל מחייב נהיגה במשך רוב שעות העבודה שלו, שבכוונתו להעסיק במפעל, ויקבל את חוות דעתו בדבר התאמתו לנהיגת כלי הרכב במפעל, טרם העסקתו כאמור.
: (ה) בעל המפעל לא יאפשר נהיגה ברכב מפעל, שלגביו הודיע לו קצין הבטיחות בכתב כי קיים בו ליקוי בטיחות המסכן את הבטיחות כאמור [[בתקנה 587א1(ב)]], שטרם תוקן.
: (ו) בעל המפעל יבטיח כי תיקון מערכות הבטיחות של כלי רכב במפעל ייעשה במוסך כאמור [[בתקנה 585(א)(13)]].
: (ז) בעל המפעל יבטיח את פעילות הנהגים בהתאם [[לתקנה 168]] לעניין שעות הנהיגה והמנוחה של הנהגים במפעל.
: (ח) בעל המפעל יכין אחת לשנה תכנית הדרכות מקצועיות שנתית לנהגים במפעל, לפי רשימת נושאים והכול כפי שקבעה לו הרשות ובדרך שאישרה לו; התכנית תכלול הדרכות מקצועיות, לאדם שעיקר עיסוקו במפעל הוא נהיגה או שעיסוקו במפעל מחייב נהיגה במשך רוב שעות העבודה שלו - פעמיים בשנה לפחות, שאחת מהן תתקיים לקראת החורף ואחת מהן תתקיים לקראת הקיץ, ולנהג שאינו כאמור - אחת לשנה לפחות; משך כל הדרכה לא יפחת משלוש שעות והיא תתועד בתיק הדרכות ובתיק הנהג.
: (ט) בעל המפעל יישם את הוראות נוהל הבטיחות של כלי הרכב במפעל כפי שהוכנו על ידי קצין הבטיחות כאמור [[בתקנה 585(א)(19)]].
: (י) הודיע קצין הבטיחות לבעל המפעל על ליקוי במצב בריאותם של הנהגים, ידווח בעל המפעל לרשות, מיד עם קבלת ההודעה כאמור; לא דיווח בעל המפעל לרשות על ליקוי במצב בריאותם של הנהגים, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההודעה, ידווח קצין הבטיחות עצמו לרשות ולרופא המוסמך כאמור [[בתקנה 193(ב)]].

@ 587ב1. מדבקה (תיקון: תשע&quot;ב-11)
: במדבקה שיש להדביקה על כלי רכב שברשות תאגיד לפי [[סעיף 65ד(ג) לפקודה]] יתקיימו כל אלה:
: (1) המדבקה תהיה מלבנית ומידותיה לא יפחתו מהמפורט להלן: ברכב מסוג M1‏, M2 ו-N1 - רוחבה לא יפחת מ-10 ס&quot;מ ואורכה לא יפחת מ-40 ס&quot;מ; ברכב מסוג N2‏, N3 ו-M3 - רוחבה לא יפחת מ-15 ס&quot;מ ואורכה לא יפחת מ-50 ס&quot;מ;
: (2) הרקע שלה יהיה לבן או צהוב והאותיות והספרות בצבע שחור או כחול;
: (3) ייכתב עליה מספר טלפון מקוצר המכיל לא יותר מ-5 ספרות ומתחת למספר הטלפון ייכתבו המילים &quot;איך אני נוהג/ת?&quot; או &quot;איך הנהיגה שלי?&quot;;
: (4) גודל האותיות המופיעות עליה לא יפחת מהמפורט להלן: ברכב מסוג M1‏, M2 ו-N1 גובהן לא יפחת מ-2.5 ס&quot;מ ועוביין לא יפחת מ-1 ס&quot;מ; ברכב מסוג N2‏, N3 ו-M3 - גובהן לא יפחת מ-6 ס&quot;מ ועוביין לא יפחת מ-1.5 ס&quot;מ;
: (5) גודל המספרים המופיעים עליה לא יפחת מהמפורט להלן: ברכב מסוג M1‏, M2 ו-N1 - גובהם לא יפחת מ-4.5 ס&quot;מ ועוביים לא יפחת מ-1 ס&quot;מ; ברכב מסוג N2‏, N3 ו-M3 - גובהם לא יפחת מ-6 ס&quot;מ ועוביים לא יפחת מ-1.5 ס&quot;מ;
: (6) היא תודבק בחלק האחורי של הרכב, בצד שמאל ככל האפשר, במקום הנראה לעין, ואם הדבר לא ניתן עקב העדר מקום מתאים, תודבק המדבקה על הדלת הקדמית השמאלית של הרכב.

@ 587ב2. דוח תקופתי ומידע על נהג (תיקון: תשע&quot;ב-11)
: (א) מדי שנה ולא יאוחר מיום 31 בינואר בכל שנה ימסור תאגיד כהגדרתו [[בסעיף 65ד לפקודה]], לרשות, דוח לשנה שלפניה שיכלול פרטים כמפורט להלן:
:: (1) מספר התלונות שקיבל כל נהג בתאגיד או מי שהנהג הרשה לו לנהוג ברכב של התאגיד, מהות התלונה ואופן הטיפול בה;
:: (2) מספר תאונות הדרכים שבהן נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש שבהן היה מעורב כל נהג בתאגיד או מי שהנהג הרשה לו לנהוג ברכב של התאגיד.
: (ב) קיבל התאגיד יותר מארבעה דיווחים על עבירות שביצע נהג בתאגיד יודיע על כך לרשות מיד לאחר קבלת התלונה החמישית ויודיע על אופן הטיפול בה.
: (ג) דיווח כאמור בתקנה זו לא יכלול מידע שיש בו כדי לזהות אדם שאליו מתייחסים הדיווחים.

@ 587ג. הוראות הרשות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א-7)
: (א) הרשות רשאית להורות לבעל מפעל או לקצין בטיחות כל הוראה שיש בה לדעתה צורך לקיום סדרי הבטיחות במפעל לפי הוראות [[חלק זה]].
: (ב) בעל מפעל או קצין בטיחות שקיבל הוראה כאמור בתקנת משנה (א) חייב למלא אחריה.
: (ג) הרשות רשאית להזמין בכל עת בעל מפעל או קצין בטיחות להתיצב בפניה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה לשם בירור כל ענין לפי [[חלק זה]], כפי שיפורט בהזמנה.

@ 587ד. פטור (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ט-7)
: (א) הרשות רשאית לפטור מהוראות [[חלק זה]], כולן או מקצתן, באופן כללי או למקרה מסויים.
: (ב) הוראות [[חלק זה]] לא יחולו על רכב של צה&quot;ל אשר חלות לגביו הוראות הבטיחות שנקבעו בפקודות הצבא כמשמעותן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], בשים לב להוראות לפי [[חלק זה]], ושהובאו לידיעת הרשות עם קביעתן או שינוין או לפי דרישתה.

= חלק י&quot;א: רשות פיקוח (תיקון: תשל&quot;ד-2) =

@ 587ה. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: [[בחלק זה]], &quot;פקח&quot; - מי ששר התחבורה מינהו לפקח על ביצוע [[הפקודה]] או התקנות לפיה והוא נושא עמו בשעת מילוי תפקידיו תעודה חתומה ביד המפקח על התעבורה או רשות הרישוי, לפי הענין, ועל בגדיו סימני היכר שהם קבעו.

@ 587ו. סמכויות (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) פקח רשאי לצורך מילוי תפקידיו לאותת לנוהג ברכב מנועי שיעצור את רכבו, והוא רשאי להיכנס לרכב כאמור כדי לבדוק אם נתקיימו ברכב או בנוהג הוראות [[הפקודה]] והתקנות לפיה.
: (ב) פקח רשאי לצורך מילוי תפקידיו ליתן כל הוראה לנוהג רכב מנועי או לעובר דרך לצורך קיום הוראות [[הפקודה]] והתקנות לפיה.
: (ג) נוהג רכב מנועי, מי שהשליטה על רכב כאמור בידיו וכל עובר דרך חייבים לציית לאותות או להוראות הניתנים מאת פקח לפי תקנה זו.

= חלק י&quot;ב: הוראות שונות (תיקון: תשכ&quot;ד-3, תשל&quot;ד-2) =

@ 588. &lt;!-- קודם: 579 --&gt; ביטול (תיקון: תשכ&quot;א-2, תשכ&quot;ד-3)
: בטלים חיקוקים אלה:
: (1) תקנות התעבורה;
: (2) תקנות התעבורה (עגלות ציבוריות), 1935;
: (3) תקנות התעבורה (תנועת מכוניות בין-לאומיות), 1937;
: (4) תקנות התעבורה (שדה התעופה לוד), תשי&quot;א-1951;
: (5) תקנות התעבורה (מונים), תשי&quot;ב-1952;
: (6) צו התעבורה (הגבלת נסיעה באופנוע בתל אביב יפו), תשי&quot;ב-1952;
: (7) תקנות התעבורה (בתי ספר לנהיגה, הוראה והדרכה), תשי&quot;ג-1953;
: (8) תקנות התעבורה (המצאת רשיונות), תשי&quot;ג-1953;
: (9) תקנות התעבורה (סדרי תנועה), תשי&quot;ג-1953;
: (10) תקנות התעבורה (שירותי הולכה), תשי&quot;ד-1954;
: (11) תקנות התעבורה (רישוי נהגים), תשט&quot;ז-1955;
: (12) צו המכריז על תקנות [[#62|שסעיף 18(י) ((לפקודה))]] חל עליהן;
: (13) צו התעבורה (פטור), תשי&quot;ח-1958;
: (14) תקנות התעבורה (מוניות), תשי&quot;ט-1959;
: (15) תקנות התעבורה (פטור מאגרת רשיון נהיגה), תש&quot;ך-1959;
: (16) תקנות התעבורה (פטור מאגרת רישום ורשיון רכב), תש&quot;ך-1959;
: (17) תקנות התעבורה (אגרות רשיונות לרכב מנועי), תש&quot;ך-1959;
: (18) תקנות התעבורה (רישוי רכב, מבנהו וציודו), תש&quot;ך-1960;
: (19) תקנות התעבורה (רשות לקביעת תעריפים בשירות התעבורה), תשכ&quot;א-1960.

@ 589. &lt;!-- קודם: 580 --&gt; תחילה (תיקון: &lt;!--החלפה--&gt; תשכ&quot;א, תשכ&quot;ד-3, תשכ&quot;ה-8, תשכ&quot;ה-10, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ז-8)
: תחילתן של תקנות אלה לגבי:
: (1) [[התקנות 504 עד 514]] והוראות [[חלק ו']] לגבי נסיעה בין-אזורית או כל קו שירות - ביום שייקבע על ידי רשות הרישוי בהודעה ברשומות;
: (2) [[תקנה 329]], תקנת משנה (ג), לגבי גרור או נתמך, למעט גרור או נתמך הנגררים על ידי טרקטור שכבר רשום ביום תחילתן של תקנות אלה - במועד הקבוע ברשיון לחידושו;
: (3) [[תקנה 339]], תקנת משנה (א), לגבי אופנוע עם רכב צדי - ביום מתן רשיון הרכב או במועד הקבוע ברשיון לחידושו, הכל לפי התאריך המוקדם יותר (להלן - יום מתן הרשיון);
: (4) [[תקנה 342]] לגבי אופנוע [[ותקנה 373]] - ביום מתן הרשיון;
: (5) [[תקנות 344]] [[ו-346]] - ביום מתן הרשיון אך לא יאוחר מיום כ&quot;ה בטבת תשכ&quot;א (1 בינואר 1961) (([צ&quot;ל: כ&quot;ה בטבת תשכ&quot;ב (1 בינואר 1962)]));
: (6) [[תקנה 281(א) ו-(ב)]] - ביום ה' בטבת תשכ&quot;ג (1 בינואר 1963);
: (7) שאר התקנות - ביום י&quot;ט באב תשכ&quot;א (1 באוגוסט 1961);
: (8) לגבי [[תקנות 78(ו)]], [[94]], [[367א]], [[383א–383ט]] - ביום ג' באלול תשכ&quot;ה (31 באוגוסט 1965);
: (9) [[תקנות 101(ג)]] [[ו-223(ב)]] - בתום שמונה חדשים מיום פרסומן ברשומות;
: (10) [[תקנות 276ג]] [[ו-364א]], לענין רכב חדש - ביום כ&quot;א באדר ב' תשכ&quot;ז (2 באפריל 1967), ולענין רכב שהיה רשום ערב פרסומן של התקנות האמורות ברשומות - ביום שייקבע על ידי שר התחבורה בהודעה ברשומות.

@ 589א. בחינה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: בחינה ראשונה לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], לגבי התקנות המפורטות להלן תתבצע במועד המצוין לצידן:
: (1) תקנות התעבורה (תיקון מס' 4), התשפ&quot;ד-2024 - בתום 10 שנים מיום תחילתן.

@ 590. &lt;!-- קודם: 581 --&gt; השם (תיקון: תשכ&quot;ד-3)
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות התעבורה, תשכ&quot;א-1961&quot;.

== תוספת ראשונה __NOTOC__ ==

=== חלק א': אגרות בעד רישיונות נהיגה, כתב הסמכה לקצין בטיחות, בחינות נהיגה ובעד בדיקה רפואית לנהג (תיקון: תשנ&quot;א-7) ===
: (({{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: תשכ&quot;ו-5, תש&quot;ל-6, תשל&quot;ו-5, תשל&quot;ח-2, תשל&quot;ט-4, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;א-6, תשמ&quot;א-8, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ג-5, תשמ&quot;ד-3, תשמ&quot;ד-5, תשמ&quot;ה-3, תשמ&quot;ה-5, תשמ&quot;ט, תשמ&quot;ט-3, [הודעות]]}}))
: (((כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2026):))

@ 1. (תיקון: תשס&quot;ז-8) : בעד בחינה עיונית לפי [[תקנה 203]], בעת הגשת הבקשה לבחינה, או בעד בחינה עיונית נוספת לפי [[תקנה 210]], בעת קביעת המועד הנוסף - 57 שקלים חדשים
@ 2. (תיקון: תשס&quot;ז-8) : בעד בחינה מעשית לפי [[תקנה 203]], בעת הגשת הבקשה לבחינה, או בעד בחינה מעשית נוספת לפי [[תקנה 210]], בעת קביעת המועד הנוסף - 165 שקלים חדשים
@ 2א. (תיקון: תשנ&quot;ד-6, תשס&quot;ב-7) : בעד כל מבחן שליטה כאמור [[בתקנה 216]] - 80 שקלים חדשים
@ 2ב. (תיקון: תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ט-2) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של עשר שנים - 517 שקלים חדשים
@ 2ג. (תיקון: תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ט-2) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של תשע שנים - 471 שקלים חדשים
@ 2ד. (תיקון: תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ט-2) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שמונה שנים - 413 שקלים חדשים
@ 2ה. (תיקון: תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ו-8) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שבע שנים - 365 שקלים חדשים
@ 2ו. (תיקון: תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ט-2) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שש שנים - 317 שקלים חדשים
@ 2ז. (תיקון: תשפ&quot;א-5) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו, לתקופה של מעל עשר שנים ועד למועד שבו חלה חובת בדיקות רפואיות לפי [[תקנה 196(ב)]] - 602 שקלים חדשים
@ 3. (תיקון: תשנ&quot;א-9, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ו-8) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של חמש שנים - 269 שקלים חדשים
@ 4. (תיקון: תשנ&quot;א-9, תשס&quot;ט-2) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של ארבע שנים - 218 שקלים חדשים
@ 5. (תיקון: תשנ&quot;א-9, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ט-2) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שלוש שנים - 165 שקלים חדשים
@ 6. (תיקון: תשנ&quot;א-9, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ט-2) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שנתיים - 110 שקלים חדשים
@ 7. (תיקון: תשנ&quot;א-9, תשס&quot;ט-2) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שנה - 61 שקלים חדשים
@ 8. (תיקון: תשנ&quot;א-9, תשנ&quot;א-11, תשס&quot;ו-5) : נוסף על האמור [[בפרטים 2ב עד 7]], לפי העניין, בעד רישיון נהיגה או חידושו לתקופה שאינה של שנים שלמות, בעד כל חודש או חלק ממנו הנוסף על השנים השלמות, לפי העניין - ¹⁄₁₂ מההפרש שבין האגרה לתקופה של שנים שלמות כמפורט [[בפרטים 2ב עד 7]], הארוכה מהתקופה שבעדה מבוקש הרשיון והקרובה אליה ביותר (להלן בפרט זה - התקופה השלמה) לבין האגרה לתקופה הקצרה בשנה מהתקופה השלמה
@ 8א. (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : בעל רישיון נהיגה שבידו רישיון נהיגה לאחת הדרגות המנויות [[בתקנות 176 עד 181]] (להלן בפרט זה - הדרגה המקורית) ושילם אגרה כאמור [[בפרט 2ז]], והוסיף לרישיונו דרגה מן הדרגות המנויות [[בתקנות 182 עד 185]], וכן בעל היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]] ומורה מוסמך (להלן בפרט זה - הדרגה הנוספת), יחולו לגביו הוראות אלה:
: (1) הוא רשאי להשתמש, ממועד הוספת הדרגה, רק ברישיון הנהיגה לדרגה הנוספת, לאחר ששילם אגרה כמפורט [[בפרטים 2ב עד 2ו]] [[ובפרטים 3 עד 7]] לפי העניין, לאחר שהופחת ממנה החלק היחסי ששילם בעד הדרגה המקורית בכפוף לפסקה (2), ואולם סכום האגרה שישלם לא יפחת מ-12 שקלים חדשים.
:: בפרט זה -
::- &quot;החלק יחסי&quot; - החלק של האגרה לפי [[פרט 2ז]] הנוגע לתקופה שממועד הוספת הדרגה עד לתום התקופה שבה ניתנה הדרגה המקורית;
: (2) בחישוב החלק היחסי, סכום האגרה לפי [[פרט 2ז]] יהיה סכום האגרה כפי שהתעדכן לפי [[תקנה 15א]] במועד העדכון האחרון לפני הוספת הדרגה כאמור בפסקה (1).
: (3) אם רישיונו לדרגה הנוספת בוטל, הוא רשאי להשתמש ברישיון הנהיגה בדרגה המקורית ממועד הביטול עד לתום התקופה של הדרגה הנוספת שבעדה שולמה האגרה כמפורט [[בפרט 2ב עד 2ו]] [[ובפרטים 3 עד 7]] לפי העניין ולא יידרש לשלם תשלום נוסף של אגרה בעד אותה תקופה.
: (4) בתום התקופה האמורה בפסקה (3) יחויב באגרה בעד חידוש רישיונו כאמור [[בפרט 2 עד 7]], לפי העניין.
@ 9. (תיקון: תשנ&quot;א-9, תש&quot;ע-13, תשפ&quot;א-7) : בעד כפל רישיון - 23 שקלים חדשים
@ 9א. (תיקון: תשנ&quot;ד-5, תש&quot;ע-13) : (((נמחק)))
@ 9ב. (תיקון: תשנ&quot;ד-5, תשס&quot;ו-20, תש&quot;ע-13) : בעד הנפקה חוזרת של רישיון הנהיגה כאמור [[בפרטים 2ב עד 9]] [[ו־9ג]], באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי, למעט אם ההנפקה כאמור היתה מותנית במבחני נהיגה או נדרשה עקב שינוי בדרגת הרישיון של הנהג תוספת של - 32 שקלים חדשים
@ 9ג. (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ו-8) : על אף האמור [[בפרטים 2ב עד 9ב]], בעד רישיון נהיגה או חידושו לכל תקופת תוקף, למי שאישר צה&quot;ל כי הוא חייל מילואים פעיל - 14 שקלים חדשים
@ 9ד. (תיקון: תשע&quot;א-8) : אגרה בעד טיפול בהנפקת רישיון נהיגה, לרבות הנפקה חוזרת, למי שפטור מאגרה לפי תקנות אלה בעד רישיונות נהיגה כאמור [[בפרטים 2ב עד 8]] - 26 שקלים חדשים
@ 10. (תיקון: &lt;!-- קודם פרט 6 --&gt; תשנ&quot;א-9, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;ו-8) : בדיקה רפואית לנהג, למבקש רישיון נהיגה או תעודה:
: (1) בעד בדיקה רפואית של מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה לפי [[סימן ג' בפרק השני לחלק ג']] למעט בדיקה כאמור בפרט משנה (7) - 745 שקלים חדשים
: (2) בעד בדיקה חוזרת - 383 שקלים חדשים
: (3) בעד ערר לועדת ערר - 1,267 שקלים חדשים
: (4) בעד בדיקה לבקשה לרישיון נהיגה לרכב ציבורי - 1,166 שקלים חדשים
: (5) בעד בדיקה למבקש רישיון נהיגה לרכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק&quot;ג - 1,166 שקלים חדשים
: (6) בעד בדיקת מסמכים רפואיים בהעדר הנבדק - 140 שקלים חדשים
: (7) בעד בדיקת שתן לאיתור סמים מסוכנים או תוצרי חילוף חומרים של סמים מסוכנים - 264 שקלים חדשים
@ 11. (תיקון: &lt;!-- קודם פרט 7 --&gt; תשנ&quot;א-9, תש&quot;ס-3) : (((נמחק)))
@ 12. (תיקון: תשנ&quot;א-7, &lt;!-- קודם פרט 8 --&gt; תשנ&quot;א-9, תשע&quot;ו-8)
: (1) בעד מתן כתב הסמכה לקצין בטיחות או בעד חידושו ל-5 שנים - 541 שקלים חדשים
: (2) בעד כפל כתב הסמכה - 46 שקלים חדשים

=== חלק ב': אגרות בעד רישיונות לבתי ספר לנהיגה או בעד רישיונות להוראה והדרכה של נהיגה ===
: (({{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: תשכ&quot;ו-5, תש&quot;ל-6, תשל&quot;ו-5, תשל&quot;ח-2, תשל&quot;ט-4, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;א-6, תשמ&quot;א-8, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ג-5, תשמ&quot;ד-3, תשמ&quot;ד-5, תשמ&quot;ה-3, תשמ&quot;ה-5, תשמ&quot;ט, תשמ&quot;ט-3, [הודעות]]}}))
: (((כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2026):))

@ 1. (תיקון: תשע&quot;ו-8)
: (א) בעד רישיון לבית ספר לנהיגה או בעד חידושו כשתוקפו עד שנה, כשלרשותו של בית הספר עומד לצורכי הוראה רכב אחד בלבד - 499 שקלים חדשים
: (ב) בעד רישיון לבית ספר לנהיגה או בעד חידושו כשתוקפו עד שנה, כשלרשותו של בית הספר עומד לצורכי הוראה יותר מרכב אחד - 991 שקלים חדשים
@ 2. (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשס&quot;ו-5, תש&quot;ע-13, תשע&quot;ו-8)
: (א) בעד רישיון להוראת נהיגה או בעד חידושו -
:: (1) לתקופה של עשר שנים - 1,355 שקלים חדשים
:: (2) לתקופה של תשע שנים - 1,239 שקלים חדשים
:: (3) לתקופה של שמונה שנים - 1,122 שקלים חדשים
:: (4) לתקופה של שבע שנים - 1,006 שקלים חדשים
:: (5) לתקופה של שש שנים - 889 שקלים חדשים
:: (6) לתקופה של חמש שנים - 754 שקלים חדשים
:: (7) לתקופה של ארבע שנים - 618 שקלים חדשים
:: (8) לתקופה של שלוש שנים - 479 שקלים חדשים
:: (9) לתקופה של שנתיים - 329 שקלים חדשים
:: (10) לתקופה של שנה - 164 שקלים חדשים
:: (11) נוסף על האמור בפרטי משנה (1) עד (10), לפי העניין, בעד רישיון להוראת נהיגה או חידושו לתקופה שאינה של שנים שלמות, בעד כל חודש או חלק ממנו הנוסף על השנים השלמות, לפי העניין - ¹⁄₁₂ מההפרש שבין האגרה לתקופה של שנים שלמות כמפורט בפרטי משנה (1) עד (10) הארוכה מהתקופה שבעדה מבוקש הרישיון או חידושו והקרובה אליה ביותר (להלן בפרט משנה זה - התקופה השלמה) לבין האגרה לתקופה הקצרה בשנה מהתקופה השלמה.
:: האגרות לפי פרט משנה זה יבואו במקום האגרות הקבועות [[בפרטים 2ב עד 9ג בחלק א' לתוספת זו]], ואולם מי שקיבל לראשונה רישיון להוראה והדרכה של נהיגה בעת שרישיון הנהיגה שלו היה בתוקף, ישלם אגרה לפי פרט משנה זה נוסף על כל אגרה ששילם לפי [[חלק א' לתוספת זו]].
: (ב) בעד בחינה לקבלת רישיון להוראת נהיגה - 164 שקלים חדשים
: (ג) בעד בחינה לקבלת היתר לניהול מקצועי - 164 שקלים חדשים
: (ד) בעד כל בחינה נוספת כאמור [[בתקנה 253]] - 80 שקלים חדשים
@ 3. (תיקון: תשפ&quot;א-7) : בעד כפל רישיון או היתר לפי [[חלק זה]] - 23 שקלים חדשים

=== חלק ג': אגרות בעד רישיונות ושינוי רישום הבעלות לכלי רכב ובעד בדיקתם ===
: (({{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: תשכ&quot;ו-5, תש&quot;ל-6, תשל&quot;ו-5, תשל&quot;ח-2, תשל&quot;ט-4, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;א-6, תשמ&quot;א-8, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ג-5, תשמ&quot;ד-3, תשמ&quot;ד-5, תשמ&quot;ה-3, תשמ&quot;ה-5, תשמ&quot;ט, תשמ&quot;ט-3, [הודעות]]}}))
: (((כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2026):))

@ 1. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ג-4, תשע&quot;ו-8, תשפ&quot;א-8)
: אגרה בעד שינוי רישום הבעלות ברכב היא:
: (א) קטנוע, אופנוע לרבות תלת-אופנוע ואופנוע עם רכב צדי -
:: (1) בהעברת בעלות לפי [[תקנה 284(א)]] - 87 שקלים חדשים;
:: (2) בהעברת בעלות לפי [[תקנה 284(ו)]] - 73 שקלים חדשים;
: (ב) רכב מכל סוג למעט רכב המפורט בפרט משנה (א), (ג) ו-(ד) -
:: (1) בהעברה לפי [[תקנה 284(א)]] - 257 שקלים חדשים;
:: (2) בהעברת בעלות לפי [[תקנה 284(ו)]] - 242 שקלים חדשים;
: (ג) רכב מנועי מכל סוג, כשהוא נרשם על שם בעל רישיון סחר, כאמור [[בתקנה 284(א)(2א)]] - 43 שקלים חדשים
: (ד) רכב לא מנועי מכל סוג - 87 שקלים חדשים

@ 2. (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-4, תשנ&quot;ז-6, תשנ&quot;ח-4, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה-5, תשס&quot;ה-12, תשס&quot;ו-15, תשס&quot;ו-20, תשס&quot;ז-13, תשס&quot;ח-8, תשס&quot;ח-12, תשע&quot;ו-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-11, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-15)
: (א) אגרה בעד רישיון לרכב נוסעים פרטי, למעט אופנוע ואוטובוס פרטי, שנרשם לראשונה ביום י&quot;ב בניסן התשנ&quot;ו (1 באפריל 1996) (להלן - היום הקובע) או לאחריו, מקבוצת מחיר מן המפורטות בטבלאות [[נספח א לתוספת זו|שבנספח א']], לפי העניין (להלן - קבוצת מחיר), כמצוין בטור א' בטבלה שלהלן, או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה כקבוע לצד כל קבוצה בטורים ב' עד ה', לפי העניין:
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 500px;&quot;
! colspan=&quot;5&quot; | האגרה בשקלים חדשים כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה
|- style=&quot;font-size: 90%;&quot;
! א !! ב !! ג !! ד !! ה
|-
! rowspan=&quot;2&quot; | קבוצת מחיר !! colspan=&quot;4&quot; | ששנת ייצורו או מועד עלייתו לכביש
|-
! עד 3 שנים !! 4 עד 6 שנים !! 7 עד 10 שנים !! מעל 10 שנים
|-
| 1 || 1,266 || 1,109 || 972 || 849
|-
| 2 || 1,610 || 1,404 || 1,230 || 1,076
|-
| 3 || 1,941 || 1,698 || 1,487 || 1,297
|-
| 4 || 2,315 || 1,968 || 1,674 || 1,422
|-
| 5 || 2,651 || 2,184 || 1,802 || 1,490
|-
| 6 || 3,764 || 2,823 || 2,117 || 1,585
|-
| 7 || 5,364 || 3,753 || 2,627 || 1,840
|}
: (א1) אגרה בעד רישיון לרכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר הוא עד 3,500 ק&quot;ג ושנרשם לראשונה ביום ה' בשבט התשנ&quot;ח (1 בפברואר 1998) או לאחריו, מקבוצת מחיר מן המפורטות [[תוספת 1 נספח א|בטבלה 1א שבנספח א']], כמצוין בטור א' בטבלה שבפרט משנה (א), או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה כקבוע לצד כל קבוצה בטורים ב' עד ה' באותה טבלה, לפי הענין.
: (ב) אגרה בעד רישיון לרכב כאמור בפרט משנה (א) וכמפורט בטור א' בטבלה שבנספח ב', שנרשם לראשונה לפני היום הקובע או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה לפי קבוצת המחיר המצוינת לצדו בטור ב', כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים ב' עד ה', לפי הענין.
: (ב1) אגרה בעד רישיון לרכב כאמור בפרט משנה (א1) או שנרשם לראשונה לפני יום ה' בשבט התשנ&quot;ח (1 בפברואר 1998) או בעד חידוש רישיון כאמור, היא כמפורט בטור א' בטבלה שבנספח ג' לפי קבוצת המחיר המצוינת לצדו בטור ב', כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים ב' עד ה' לפי הענין.
: (ב2) על אף האמור בפרטי משנה (א) עד (ב1), אגרה בעד רישיון לרכב המצוין ברישיונו כרכב לימוד נהיגה או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה לפי קבוצת המחיר שנרשמה ברישיונו, כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים (ב) עד (ה) לפי הענין, ובהפחתה של 285 שקלים חדשים.
: (ב3)(1) על אף האמור בטבלה שבפרט משנה (א), סכומי האגרה לעניין פרטי משנה (א) ו־(א1), יופחתו בסכומים ובמועדים האמורים בפסקה (2), בעד רכב שהתקיימו בו כל אלה:
::: (א) הרכב הוא מסוג M1 או N1, משנת ייצור 2000 או מאוחר יותר, ונרשם לראשונה עד יום ה׳ באייר התשע״ז (1 במאי 2017);
::: (ב) הרכב רשום על שם יחיד ובלבד שרישום הרכב על שמו לא נעשה לפי [[תקנה 284(ב)]], או שיחיד מחזיק בו מכוח הסכם להחכר מימון כמשמעותו [[בתקנה 272א(א)(2)]];
::: (ג) מתקין מורשה מסר באופן מקוון אישור לרשות הרישוי, לאחר שהתקשר עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בחוזה לעניין זה, שלפיו התקין מערכות בטיחות ברכב שהן חדשות ולא היו מותקנות בעבר ברכב אחר;
::: (ד) אישור כאמור בפסקת משנה (ג) נמסר לרשות הרישוי לא יאוחר מחודשיים לפני יום חידוש רישיון הרכב; נמסר האישור במועד מאוחר יותר, תידחה ההפחתה למועד הבא שבו יחודש רישיון אותו רכב;
::: (ה) במועד ביצוע כל אחד משלבי הפחתת האגרה כמפורט בפסקה (2), לא התקיימה ברכב אחת מן העילות לפטור מאגרה לפי [[תקנה 290א(א)]];
::: (ו) במועד ביצוע התקנת מערכות בטיחות הרכב טרם בוצעו התקנות מערכות בטיחות ברכב במספר שרשות הרישוי הודיעה עליו לפי פסקה (5);
:: (2) האגרה תופחת בסכום כולל של 1,500 שקלים חדשים, לפי השלבים המפורטים להלן ובסכומים האמורים בהם, ובלבד שסכום האגרה לתשלום אחרי ההפחתה, בכל אחד מהשלבים, לא יפחת מעשרה שקלים חדשים, בתוספת הסכום הנוסף לפי [[סעיף 84 לפקודה]];
::: (א) במועד חידוש רישיון הרכב הראשון אחרי שבעל הרכב הוכיח כי הרכב עומד בתנאים האמורים בפסקה (1) – 700 שקלים חדשים;
::: (ב) במועד חידוש רישיון הרכב הראשון אחרי שהופחת סכום האגרה כאמור בפסקת משנה (א) – 700 שקלים חדשים;
::: (ג) במועד חידוש רישיון הרכב השני אחרי שהופחת סכום האגרה כאמור בפסקת משנה (א) – 100 שקלים חדשים;
:: (3) פרט משנה זה יחול על כלי הרכב שבהם הותקנו מערכות בטיחות – ברכב ושמתקיים בהם האמור בפסקה (1) לפי המכסה שלהלן ובתקופה המפורטת לצדן;
::: (א) עד 80,000 כלי רכב מיום תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 11), התשע&quot;ז-2017;
::: (ב) עד 40,000 כלי רכב בשנת 2018;
:: (4) בתום כל אחת מהתקופות האמורות בפסקה (3), תבדוק רשות הרישוי אם נוצלה כל המכסה לאותה תקופה, ואם מצאה הרשות כי נותרה יתרה, תעבור יתרת המכסה לשנה הבאה; האמור יחול גם על השנים הבאות אחרי שנת 2018, עד שתנוצל בשלמותה המכסה שנותרה;
:: (5) רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של המשרד את מכסת כלי הרכב לכל תקופה כמפורט בפסקאות (3) ו־(4), וכן תפרסם דרך קבע את יתרת המכסה שטרם נוצלה לאותה תקופה;
:: (6) לעניין פרט משנה זה –
:::- ”מערכות בטיחות ברכב” – מערכת התרעה מפני התנגשות לפנים וכן מערכת התרעה על סטייה מנתיב, מן הסוג המפורט [[$ חלק ג תוספת שניה|בפרטים 29]] [[ו־30 בחלק ג׳ בתוספת השניה]];
:::- ”מתקין מורשה” – מי שהתקיים בו האמור [[בתקנה 364ו(ב)(2)]], והרשות נתנה לו רישיון ייצור לעניין פרט משנה זה לפי [[סעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ&quot;ג-1982]].
: (ג) (((נמחק).))
: (ד) (((נמחק).))
: (ד1) על אף האמור בפרטי משנה (א) ו-(א1), אגרה בעד רישיון או בעד חידוש רישיון לרכב מאחד הסוגים המנויים בפרטי המשנה האמורים, שהוא רכב גמיש תדלוק, תהיה לפי קבוצת המחיר שנרשמה ברישיונו, כמצוין בטור א' בטבלה שבפרט משנה (א), כקבוע לצד כל קבוצה בטורים (ב) עד (ה), לפי העניין, ובהפחתת הסכומים כמפורט להלן:
:: (1) אם מועד מתן הרישיון או חידושו חל בתוך שנתיים ממועד הנפקת הוראת רישום, כהגדרתה [[בתקנה 370]], הראשונה בישראל לרכב גמיש תדלוק מכל סוג שהוא - סכום של 1,664 שקלים חדשים;
:: (2) אם מועד מתן הרישיון או חידושו חל בתקופה שבין שנתיים לבין ארבע שנים ממועד הנפקת הוראת רישום, כהגדרתה [[בתקנה 370]], הראשונה בישראל לרכב גמיש תדלוק מכל סוג שהוא - סכום של 832 שקלים חדשים;
: (ה) בפרט זה -
::- &quot;שנת ייצורו&quot; - השנה שנרשמה ברישיון הרכב כשנת ייצורו;
::- &quot;מועד עלייתו לכביש&quot; - החודש שבו עלה הרכב לכביש כפי שנרשם ברישיון הרכב;
::- &quot;רכב גמיש תדלוק (FFV)&quot; - רכב שברישיון הרכב שלו נרשם כי הוא רכב גמיש תדלוק, על בסיס הצהרת יצרן הרכב כי הרכב מותאם להנעה באמצעות תערובת דלק של בנזין ומתנול שבה ריכוז המתנול הוא 85% לפחות.

@ 3. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו-4, תשנ&quot;ח-4, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ו-8, תשפ&quot;ד-14)
: (א) אגרה בעד רישיון לרכב מסחרי שמשקלו המותר 3,501 ק&quot;ג או יותר, רכב מדברי, רכב עבודה, אמבולנס, רכב לכיבוי שריפות, רכב חילוץ, המופעלים על ידי מנוע שאינו מנוע דיזל או בעד חידוש הרישיון תהיה 452 שקלים חדשים.
: (ב) אגרה בעד רישיון לרכב מן המפורטים בפרט משנה (א), המופעל על ידי מנוע דיזל או בעד חידוש הרישיון תהיה כמפורט להלן:
{|
! כשמשקלו הכולל המותר בק&quot;ג !! האגרה בשקלים חדשים {{ש}} כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה
|-
| עד 16,000 || 2,292
|-
| מ-16,001 עד 20,000 || 2,877
|-
| מ-20,001 ומעלה || 3,964
|}
: (ג) על אף האמור בפרט זה, האגרה בעד רישיון לרכב מן הסוג האמור [[בתקנה 330ב(ג)(2א) ו-(3)]] שהותקנה בו מערכת בקרת יציבות, תופחת בתקופות ובשיעורים המפורטים להלן, ובלבד שההפחתה כאמור לא תחול על רכב מן הסוג האמור [[בתקנה 330ב(ג)(2א)(א)]] לאחר יום ט&quot;ו בחשוון התשע&quot;ג (31 באוקטובר 2012):
:: (1) עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) - 146 שקלים חדשים בעבור כל חודש שבו רישיון הרכב הוא בתוקף;
:: (2) מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום כ&quot;ח בטבת התשע&quot;ד (31 בדצמבר 2013) - 97 שקלים חדשים בעבור כל חודש שבו רישיון הרכב הוא בתוקף;
:: (3) מיום כ&quot;ט בטבת התשע&quot;ד (1 בינואר 2014) עד יום ז' בחשוון התשע&quot;ה (31 באוקטובר 2014) - 49 שקלים חדשים בעבור כל חודש שבו רישיון הרכב הוא בתוקף.

@ 4. (תיקון: תשנ&quot;ד, &lt;!-- קודם פרט 3א --&gt; תשנ&quot;ו-4, תשע&quot;ו-8) : אגרה בעד רישיון לרכב אספנות או אגרה בעד חידוש הרישיון, לתקופה של שנה אחת, תהיה בשיעור של 265 שקלים חדשים.

@ 5. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה-2, &lt;!-- קודם פרט 4 --&gt; תשנ&quot;ו-4, תשע&quot;ו-8)
: (א) אגרה בעד רישיון לאופנוע, לתלת-אופנוע, ואופנוע עם רכב צדי היא:
:: {|
! width=&quot;200px&quot; | כשתפוסת גלילי המנוע בסמ&quot;ק !! width=&quot;200px&quot; | בשקלים חדשים {{ש}} כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה
|-
| עד 50 || 52
|-
| מ-51 עד 150 || 194
|-
| 151 ומעלה || 357
|}
: (ב) אגרה בעד אופנוע המונע במנוע חשמלי - 52 שקלים חדשים.

@ 6. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו-3, תשע&quot;ו-8) : אגרה בעד רישיון לטיולית, לאוטובוס או בעד חידוש רישיון כאשר הרישיון ניתן לתקופה של שנה היא:
: כשהטיולית או האוטובוס מופעלים -
:: על ידי מנוע שאינו מנוע דיזל - 656 שקלים חדשים
:: על ידי מנוע דיזל - 1,214 שקלים חדשים

@ 7. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ו-8) : אגרה בעד רישיון למונית ולרכב פרטי להסעת סיור, שניתן לגביו רישיון לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ&quot;ה-1985]], או בעד חידושם היא:
: (א) כשאינם מופעלים על ידי מנוע דיזל:
:: {|
! width=&quot;200px&quot; | כשמספר מקומות הישיבה {{ש}} לנוסעים מלבד הנהג !! width=&quot;200px&quot; | בשקלים חדשים {{ש}} כאשר הרישיון ניתן לתקופה של שנה
|-
| עד 4 || 164
|-
| 5 ומעלה || 223
|}
: (ב) כשהם מופעלים על ידי מנוע דיזל:
:: {|
! width=&quot;200px&quot; | כשמספר מקומות הישיבה {{ש}} לנוסעים מלבד הנהג !! width=&quot;200px&quot; | בשקלים חדשים {{ש}} כאשר הרישיון ניתן לתקופה של שנה
|-
| עד 4 || 770
|-
| 5 ומעלה || 1,256
|}

@ 8. (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשע&quot;ו-8) : אגרה בעד רישיון לטרקטור או בעד חידוש הרישיון היא:
:: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;200px&quot; | כשהטרקטור מופעל - !! colspan=&quot;2&quot; width=&quot;200px&quot; | בשקלים חדשים כאשר הרישיון ניתן לתקופה של
|-
! שנה !! שנתיים
|-
| על ידי מנוע בנזין || 274 || 548
|-
| על ידי מנוע דיזל או אחר || 803 || 1,604
|}

@ 9. (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשע&quot;ו-8) : אגרה בעד רישיון לגרור המיועד לשמש להובלת טובין או בעד חידוש רישיון היא:
:: {|
! width=&quot;200px&quot; | כשמשקלו הכולל המותר בק&quot;ג !! width=&quot;200px&quot; | בשקלים חדשים כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה
|-
| עד 4,000 || 80
|-
| מ-4,001 עד 8,000 || 194
|-
| מ-8,001 ומעלה || 440
|}

@ 10. (תיקון: תשע&quot;ו-8) : אגרה שנתית בעד רישיון לנתמך או בעד חידוש הרישיון היא 440 שקלים חדשים.

@ 10א. (תיקון: תש&quot;ן-2) : האגרה בעד רישיון לרכב לתקופה של פחות משנה תהיה בשיעור של ¹⁄₁₂ מן האגרה השנתית הקבוע [[בפרטים 2 עד 10]], לפי העניין, בעד כל חודש מלא או חלק ממנו.

@ 11. (תיקון: תשמ&quot;ט-7, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ד-4, תשס&quot;ג-4, תשע&quot;ו-8) : אגרה בעד רכב של נכה לפי [[תקנה 272א]] היא 30 שקלים חדשים.

@ 11א. (תיקון: תשע&quot;א-6, תשע&quot;ו-8)
: (א) על אף האמור [[בפרטים 2]], [[פרט 5|5]] [[פרט 11|ו-11]] האגרה בעד רישיון של רכב מזכה, הרשום על שם אדם כמפורט בטור א' בטבלה שלהלן, תופחת בסכום בשקלים חדשים כמפורט בטור ב' לצדו:
{|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
| חייל מילואים פעיל שאינו זכאי לתגמול נוסף וכן חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לנקודת זיכוי אחת ||70
|-
| חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לאחת וחצי נקודות זיכוי || 141
|-
| חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לשתי נקודות זיכוי || 211
|}
: (ב) הפחתת האגרה תחול על רכב מזכה אחד, החייב באגרה החל בחודש מאי שלאחר השנה של תקופת שירות המילואים המזכה, לתקופה של שנה.
: (ג) היו בבעלותו של חייל מילואים יותר מרכב אחד שהוראות פרט משנה (א) חלות עליו, תופחת האגרה בעד רישיון הרכב אשר מועד תשלומה הוא המוקדם מביניהם בלבד; ואולם אם קיים הפרש בין סכום ההפחתה שלה היה זכאי בשל רכב מזכה אחר שבבעלותו לבין סכום ההפחתה בשל הרכב שלגביו הופחתה האגרה, זכאי חייל המילואים לקבל החזר בגובה ההפרש שבין סכומי ההפחתה כאמור; היו מועדי תשלום האגרה זהים, תופחת האגרה בעד רישיון הרכב שסכומה הוא הגבוה מביניהם, בלבד.
: (ד) חייל מילואים פעיל שישלם, לאחר תחילתן של תקנות אלה, אגרה בעד רישיון רכב של רכב מזכה בלא הפחתה כאמור בפרט זה, זכאי לקבל החזר בגובה ההפחתה.
: (ה) על אף האמור בפרט זה, סכום האגרה לאחר הפחתה בשל כל רכב מזכה לא יפחת מ־13 שקלים חדשים.
: (ו) בפרט זה -
::- &quot;חייל מילואים פעיל&quot; - חייל מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], המחזיק בתעודת חייל מילואים פעיל תקפה שניתנה לו בידי צבא-הגנה לישראל ושפרטיו הועברו למשרד התחבורה, באופן ממוחשב, בידי משרד הביטחון;
::- &quot;נקודת זיכוי&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]]];
::- &quot;רכב מזכה&quot; - רכב מסוג L ורכב מסוג M1 שסיווג המשנה שלו הוא פרטי, או שצוין ברישיונו כמרכב אחוד, למעט רכב הרשום על שם תאגיד בלבד;
::- &quot;תגמול נוסף&quot;, &quot;תקופת שירות המילואים המזכה&quot; - כמשמעותם [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]].

@ 11ב. (תיקון: תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ו-8) : אגרה בעד רישיון רכב לרכב רפואי בבעלות משרד הביטחון, המשמש נכה שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת כמשמעותה [[בתקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), תשכ&quot;ו-1965]], היא 30 שקלים חדשים.

@ 11ג. (תיקון: תשע&quot;ח-15) : אגרה בעד רישיון או חידוש רישיון לרכב מאחד הסוגים המנויים [[בפרטים 2]], [[פרט 3|3]] [[פרט 6|ו-6]], שברישיונו נרשם כי הוא רכב להוראת נהיגה, אשר מועד מתן רישיונו או חידושו חל בין יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ט (1 בינואר 2019) לבין יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022), תהיה לפי הסכום הנקוב בפרטים האמורים, לפי העניין, בהפחתה של 892 שקלים חדשים לשנה, נוסף על כל הפחתה אחרת לפי [[חלק זה]].

@ 11ד. (תיקון: תשע&quot;ח-15) : על אף האמור [[בחלק זה]], אגרה בעד מתן רישיון או חידוש רישיון לרכב מנועי שמשקלו מעל 3,500 ק&quot;ג, שברישיון הרכב שלו נרשם כי הוא מונע על ידי מנוע גז טבעי דחוס (גט&quot;ד), אשר מועד מתן רישיונו או חידושו חל בין יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ט (1 בינואר 2019) לבין יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023) תהיה 12 שקלים חדשים לשנה.

@ 12. (תיקון: תשנ&quot;ד) : (((נמחק).))

@ 12א. (תיקון: תשע&quot;ח-15)
: (א) על אף האמור [[בפרטים 2 עד 11ד]], סכום האגרה בעד רישיון רכב או חידושו, לאחר ביצוע כל ההפחתות הנקובות [[פרט 2|בפרטים האמורים]], החלות בנסיבות העניין, לא יפחת מ-11 שקלים חדשים לשנה.
: (ב) כל ההפחתות של סכום האגרה בעד מתן רישיון רכב או חידושו כמפורט [[בפרטים 2 עד 11ד]], החלות בנסיבות העניין, יהיו תקפות ביחס למועד חישוב סכום האגרה השנתי, ואינן ניתנות לצבירה או להעברה משנה לשנה.

@ 13. (תיקון: תשע&quot;א-8) : אגרה שנתית בעד רישיון סחר שניתן לאחת מן המטרות המנויות [[בתקנה 293(א)]] או בעד חידושו, למעט רישיון שניתן למטרה המנויה [[בתקנה 293(א)(5א)]], היא 1,493 שקלים חדשים.

@ 13א. (תיקון: תשע&quot;א-8, תשע&quot;ח) : (((נמחק).))

@ 14. : אגרה בעד רישיון רכב מיוחד שניתן לצורך נסיעה חד-פעמית לפי [[תקנה 278]] היא 46 שקלים חדשים.

@ 15. (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ו-8) : על אף האמור [[בתוספת זו]] תהיה האגרה השנתית בעד רישיון רכב הרשום על שם מוסד לסיוע טכני או אגודה לעזרה וצדקה -
: (1) מוסד לסיוע טכני שהוכר על ידי שר התחבורה והניתן לאחד מכלי הרכב המפורטים [[בתוספת זו]] - 30 שקלים חדשים.
: (2) אגודה לעזרה וצדקה של עדה דתית שהוכרה בידי שר התחבורה והניתן לרכב שאינו משמש אלא להובלת מתים - 30 שקלים חדשים.
: (3) &quot;אילן&quot; - איגוד ישראלי לילדים נפגעים, לרכב המשמש להסעת ילדים נפגעים - 30 שקלים חדשים.
: (4) &quot;אקים&quot; - אגודה לאומית לקימום אנשים עם מוגבלות שכלית בישראל, לרכב המשמש להסעת אנשים עם מוגבלות שכלית - 30 שקלים חדשים.
: (5) &quot;אגודת יד שרה&quot; - לרכב המשמש להובלת נכים - 30 שקלים חדשים.

@ 15א. (תיקון: תש&quot;ע-13) : בעד חידוש רישיון רכב לפי [[פרטים 2 עד 15]] באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי תוספת של 32 שקלים חדשים.

@ 16. (תיקון: תשנ&quot;א-11, תשע&quot;ב-8, תש&quot;ע-13, תשע&quot;ו-8, תשפ&quot;א-7) : אגרה בעד כפל רישיון רכב, כפל אישור על תוקף רישיון רכב, כפל אישור רישום שינוי בעלות על רכב, או כפל רישיון סחר היא:
:: כפל רישיון רכב או כפל אישור - 12 שקלים חדשים
:: כפל רישיון סחר - 164 שקלים חדשים
:: בעד כפל רישיון רכב או כפל אישור, אם ניתן באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי, תוספת של 32 שקלים חדשים

@ 17. : אגרה בעד בדיקה נוספת, בין בזמן הבדיקה השנתית ובין שלא בזמן הבדיקה השנתית, של רכב שאינו פטור מאגרת רישיון לפי [[פסקאות (2) ו־(3) לסעיף 17(א) לפקודה]], היא 80 שקלים חדשים.

@ 18. (תיקון: תשע&quot;ב-10, תשע&quot;ו-8) : אגרה בעד היתר לשינוי מבנה רכב הניתן לפי בקשת בעל הרישיון לפי [[תקנה 380]], למעט בקשה לאישור התקנת ערכת הסבה המאפשרת הנעת הרכב בגז פחמימני מעובה, היא 274 שקלים חדשים.

@ 19. (תיקון: תשע&quot;ו-8) : האגרה בעד רישיון רכב מסוג נ&quot;נ או חידושו היא 30 שקלים חדשים לשנה אם נתקיימו ברכב כל אלה:
: (1) הוא נרשם לפי המלצת צה&quot;ל על שם משק ספר ועודנו רשום כאמור;
: (2) הותקנו בו מנוע דיזל ומערכת ספגות משוריינות כנגד מיקוש;
: (3) הוגבלה תנועתו לנסיעה בדרכי עפר בגבולות שדות משק ספר בלבד.

@ 20. (תיקון: תשנ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 21. (תיקון: תשע&quot;ו-8) : אגרה בעד בדיקת אב טיפוס של רכב כאמור [[בתקנה 282]] היא:
:: רכב פרטי - 274 שקלים חדשים
:: רכב מסחרי או רכב עבודה - 333 שקלים חדשים
:: אוטובוס - 583 שקלים חדשים

@ 22. : אגרה בעד רישיון לאופניים או לתלת-אופן, לרבות האגרה בעד לוחית מספר שתיקבע בחוק עזר שהתקינה מועצה של עיריה או מועצה מקומית, תהיה בסכום שלא יעלה על המפורט להלן:
:: לאופניים - 46 שקלים חדשים;
:: לתלת-אופן - 46 שקלים חדשים.

@ 23. : אגרה בעד כניסתו של רכב מסחרי או אוטובוס לישראל ושהותו בה לפי [[תקנה 577]] תהיה לגבי רכב כנקוב להלן בטור א' בשיעור הנקוב לצידו בטור ב' בדולרים של ארצות הברית של אמריקה, או בשווי של הסכום בשקלים לפי השער היציג של הדולר כפי שפרסם בנק ישראל ביום התשלום:
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;
! colspan=&quot;3&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
! ארץ מוצא !! סוג הרכב !! משקל כולל מותר בק&quot;ג !! האגרה בדולרים של ארצות הברית
|-
| מצרים || אוטובוס ציבורי || || פטור
|-
| מצרים || רכב מסחרי || מ-10,000 עד 20,000 || 15
|-
| מצרים || רכב מסחרי || מ-20,001 עד 40,000 || 30
|-
| מצרים || רכב מסחרי || מ-40,001 עד 55,000 || 35
|}

=== חלק ד': אגרות לרישיונות להפעלת מונית (תיקון: תשמ&quot;ט-4) ===
==== ((([[תקנות 490א]], [[526]] [[ו־535]] [[+|וסעיפים 14ג(ד)]] [[ו־14ו לפקודה]]))) (תיקון: תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-6, תשנ&quot;ג-10, תשנ&quot;ז-9) ====
: (({{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: [הודעות]]}}))
: (((כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2026):))

@ 1. (תיקון: תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א-10, תשנ&quot;ב-6, תשע&quot;ו-8) : בעד מתן רישיון להפעלת מונית -
: (א) מהמכסה שנקבעה לשנת 1989 - 141,893 שקלים חדשים;
: (ב) מהמכסות שהוקצו לשנים 1990 ו־1992 - 144,700 שקלים חדשים;
: (ג) לפי [[12:210816|חוק לתיקון פקודת התעבורה (רישיונות להפעלת מונית - הוראת שעה), התשנ&quot;ב-1992]] - 144,700 שקלים חדשים.
@ 2. (תיקון: תשע&quot;ו-8) : אגרה בעד מתן היתר להעברת רישיון להפעלת מונית - 2,294 שקלים חדשים.
@ 2א. (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ו-8) : אגרה בעד מתן היתר להעברת רישיון להפעלת מונית לפי צו ירושה או צו קיום צוואה - 882 שקלים חדשים.
@ 3. (תיקון: תשנ&quot;א-11) : אגרה בעד מתן רישיון הסעה - 90 שקלים חדשים.
@ 4. (תיקון: תשנ&quot;ז-9, תשע&quot;ו-8) : אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון להפעלת מונית - 877 שקלים חדשים.

=== חלק ה': אגרות בעד מידע מתוך מאגרי המידע של רשות הרישוי (((נמחק))) (תיקון: תשע&quot;ג-2, תשפ&quot;א-5) ===

=== נספח א' (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-6) ===
==== ((([[תוספת זאת פרט 2 חלק ג|פרט 2 מחלק ג']]))) (תיקון: תשס&quot;ד-3) ====
@ (תיקון: תשנ&quot;ז-6, תשס&quot;ז-2, תשפ&quot;ד-6)
: (1) [[בנספח זה]], &quot;מחיר הרכב לצרכן&quot; - מחיר בהתאם למחירון היבואן של רכב ראשון מדגם ביום רישומו לראשונה או ב-1 בינואר בכל שנה, המאוחר מבין השניים, לרבות כל האבזרים והמכללים שהתקין יצרן הרכב בתהליך הייצור כחבילה בסיסית ולרבות אבזרי חובה על פי דין גם אם הם מותקנים בארץ ותוספות כמפורט להלן גם כשאינן חלק מהחבילה הבסיסית: חלון בגג, כריות אוויר, מערכת לשמירת יציבות הרכב, תיבת הילוכים אוטומטית, מזגן אויר, הגה כוח ומערכת ABS וכולל מס ערך מוסף כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] (להלן - מע&quot;מ), ולמעט מחירי מבצע והנחות; ואם הוא רכב ביבוא אישי שאין לו יבוא מסחרי מקביל - ערך הרכב שנקבע לצורך המכס; בתוספת המכס, מס קניה ומע&quot;מ שיש לשלמם בעת ייבואו או שהיה צריך לשלמם אלמלא נקבעו פטורים.
: (2) מחיר הרכב לצרכן המפורט בטבלה, יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (להלן - יום העדכון) לפי מדד מחירי רכב חדש, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מספר סדרה 140704), לפי שיעור השינוי בין מדד אוקטובר של השנה שבה מתבצע התחשיב למדד אוקטובר בשנה שקדמה לעדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון שלאחר אוקטובר 2023 - מדד ינואר שנת 2022, בעיגול ל-1,000 שקלים חדשים וזאת אם שיעור השינוי במדד כאמור הוא 1% או יותר.
: (3) המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות -
:: (א) עדכון לטבלה האחרונה [[שבנספח זה]] שפורסמה ברשומות לגבי רכב שנרשם לראשונה ביום העדכון הקודם, ובו יצוין היום הקודם ליום העדכון כתאריך סיום תקופת הרישום שאליה נוגעת הטבלה;
:: (ב) טבלה חדשה [[בנספח זה]] לגבי רכב שנרשם לראשונה ביום העדכון, ובה גבולות קבוצות המחיר המעודכנות כאמור בפסקה (1).

@ (תיקון: תשנ&quot;ז-6, תשס&quot;ד-3) &lt;עוגן טבלה 1&gt; : '''טבלה 1''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין היום הקובע ובין כ&quot;ב באדר ב' התשנ&quot;ז (31 במרס 1997) (((הטבלה הושמטה)))
@ (תיקון: תשנ&quot;ז-6, תשנ&quot;ז-7, תשס&quot;ד-3) &lt;עוגן טבלה 1א&gt; : '''טבלה 1א''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ&quot;ג באדר ב' התשנ&quot;ז (1 באפריל 1997) ובין ב' באדר התשנ&quot;ח (28 בפברואר 1998) (((הטבלה הושמטה)))
@ (תיקון: תשנ&quot;ח-10, תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ד-3) &lt;עוגן טבלה 1ב&gt; : '''טבלה 1ב''': רכב שנרשם לראשונה ביום ג' באדר התשנ&quot;ח (1 במרס 1998) ועד י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ט (31 בדצמבר 1998) (((הטבלה הושמטה)))
@ (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשנ&quot;ט-5, תש&quot;ס, תשס&quot;ד-3) &lt;עוגן טבלה 1ג&gt; : '''טבלה 1ג''': רכב שנרשם לראשונה ביום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) ועד כ&quot;ב בטבת התש&quot;ס (31 בדצמבר 1999) (((הטבלה הושמטה)))
@ (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ד-3) &lt;עוגן טבלה 1ד&gt; : '''טבלה 1ד''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ&quot;ג בטבת התש&quot;ס (1 בינואר 2000) ובין י&quot;ח באייר התשס&quot;ב (30 באפריל 2002) (((הטבלה הושמטה)))
@ (תיקון: תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ד-3) &lt;עוגן טבלה 1ה&gt; : '''טבלה 1ה''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י&quot;ט באייר התשס&quot;ב (1 במאי 2002) ובין כ&quot;ח בניסן התשס&quot;ג (30 באפריל 2003) (((הטבלה הושמטה)))
@ (תיקון: תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ד-3) &lt;עוגן טבלה 1ו&gt; : '''טבלה 1ו''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ&quot;ט בניסן התשס&quot;ג (1 במאי 2003) ובין ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003) (((הטבלה הושמטה)))
@ (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה-19) &lt;עוגן טבלה 1ז&gt; : '''טבלה 1ז''': רכב שנרשם לראשונה ביום ז' בטבת התשס&quot;ד (1 בינואר 2004) לבין יום י' באייר התשס&quot;ד (1 במאי 2004) (((הטבלה הושמטה)))
@ (תיקון: תשס&quot;ד-6, תשס&quot;ה-8) &lt;עוגן טבלה 1ח&gt; : '''טבלה 1ח''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י&quot;א באייר התשס&quot;ד (2 במאי 2004) ובין כ&quot;א בניסן התשס&quot;ה (30 באפריל 2005) (((הטבלה הושמטה)))
@ (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשס&quot;ו-12) &lt;עוגן טבלה 1ט&gt; : '''טבלה 1ט''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ&quot;ב בניסן התשס&quot;ה (1 במאי 2005) לבין ב' באייר התשס&quot;ו (30 באפריל 2006) (((הטבלה הושמטה)))
@ (תיקון: תשס&quot;ו-12, תשס&quot;ז-2) &lt;עוגן טבלה 1י&gt; : '''טבלה 1י''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין ג' באייר התשס&quot;ו (1 במאי 2006) לבין י' בטבת התשס&quot;ז (31 בדצמבר 2006) (((הטבלה הושמטה)))
@ (תיקון: תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח-6) &lt;עוגן טבלה 1יא&gt; : '''טבלה 1יא''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) ובין כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007) (((הטבלה הושמטה)))
@ (תיקון: תשס&quot;ח-6, תש&quot;ע-5) &lt;עוגן טבלה 1יב&gt; : '''טבלה 1יב''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) ובין י&quot;ד בטבת התש&quot;ע (31 בדצמבר 2009) (((הטבלה הושמטה)))
@ (תיקון: תש&quot;ע-5, תשע&quot;ג-5) &lt;עוגן טבלה 1יג&gt; : '''טבלה 1יג''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) ובין כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) (((הטבלה הושמטה)))
@ (תיקון: תשע&quot;ג-5, תשע&quot;ג-6) &lt;עוגן טבלה 1יד&gt; : '''טבלה 1יד''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011) ובין י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) (((הטבלה הושמטה)))
@ (תיקון: תשע&quot;ג-6) &lt;עוגן טבלה 1טו&gt; : '''טבלה 1טו''': רכב שנרשם לראשונה ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) (((הטבלה הושמטה)))

@ (תיקון: תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן טבלה 1טז&gt; : '''טבלה 1טז''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) ובין כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021)
: {|
! width=&quot;100px&quot; | קבוצת מחיר !! width=&quot;200px&quot; | מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
|-
| 1 || עד 101,000
|-
| 2 || מ-101,001 עד 122,000
|-
| 3 || מ-122,001 עד 144,000
|-
| 4 || מ-144,001 עד 162,000
|-
| 5 || מ-162,001 עד 210,000
|-
| 6 || מ-210,001 עד 299,000
|-
| 7 || מ-299,001 ש&quot;ח ומעלה
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;ב-7, [הודעות]) &lt;עוגן טבלה 1יז&gt; : '''טבלה 1יז''': רכב שנרשם לראשונה ביום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023)
: {|
! width=&quot;100px&quot; | קבוצת מחיר !! width=&quot;200px&quot; | מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
|-
| 1 || עד 106,000
|-
| 2 || מ-106,001 עד 128,000
|-
| 3 || מ-128,001 עד 151,000
|-
| 4 || מ-151,001 עד 170,000
|-
| 5 || מ-170,001 עד 221,000
|-
| 6 || מ-221,001 עד 314,000
|-
| 7 || מ-314,001 ומעלה
|}

@ (תיקון: [הודעות]) &lt;עוגן טבלה 1יח&gt; : '''טבלה 1יח''': רכב שנרשם לראשונה ביום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) או לאחריו בתקופה שעד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024)
: {|
! width=&quot;100px&quot; | קבוצת מחיר !! width=&quot;200px&quot; | מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
|-
| 1 || עד 111,000
|-
| 2 || מ-111,001 עד 135,000
|-
| 3 || מ-135,001 עד 159,000
|-
| 4 || מ-159,001 עד 179,000
|-
| 5 || מ-179,001 עד 232,000
|-
| 6 || מ-232,001 עד 330,000
|-
| 7 || מ-330,001 ומעלה
|}

@ (תיקון: [הודעות]) &lt;עוגן טבלה 1יט&gt; : '''טבלה 1יט''': רכב שנרשם לראשונה ביום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) או לאחריו בתקופה שעד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025)
: {|
! width=&quot;100px&quot; | קבוצת מחיר !! width=&quot;200px&quot; | מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
|-
| 1 || עד 114,000
|-
| 2 || מ-114,001 עד 138,000
|-
| 3 || מ-138,001 עד 162,000
|-
| 4 || מ-162,001 עד 183,000
|-
| 5 || מ-183,001 עד 238,000
|-
| 6 || מ-238,001 עד 338,000
|-
| 7 || מ-338,001 ומעלה
|}

@ (תיקון: [הודעות]) &lt;עוגן טבלה 1כ&gt; : '''טבלה 1כ''': רכב שנרשם לראשונה ביום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו
: {|
! width=&quot;100px&quot; | קבוצת מחיר !! width=&quot;200px&quot; | מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
|-
| 1 || עד 117,000
|-
| 2 || מ-117,001 עד 141,000
|-
| 3 || מ-141,001 עד 167,000
|-
| 4 || מ-167,001 עד 188,000
|-
| 5 || מ-188,001 עד 244,000
|-
| 6 || מ-244,001 עד 347,000
|-
| 7 || מ-347,001 ומעלה
|}

=== נספח ב' (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-6) ===
@ (תיקון: תשנ&quot;ז) &lt;עוגן טבלה 2&gt; : '''טבלה 2''': (((נמחקה)))
@ &lt;עוגן חלק א&gt; (תיקון: תשס&quot;ד-3) : '''חלק א'''': כלי רכב ששנת יצורם עד 1979
@ &lt;עוגן חלק ב&gt; (תיקון: תשנ&quot;ח-8, תשס&quot;ד-3) : '''חלק ב'''': כלי רכב ששנת יצורם 1980 ואילך

=== נספח ג' (תיקון: תשנ&quot;ח-4) ===
==== ((([[תוספת זאת חלק ג פרט 2|פרט 2(ב1)]]))) ====
@ &lt;עוגן חלק א&gt; (תיקון: תשס&quot;ד-3) : '''חלק א'''': כלי רכב ששנת יצורם עד 1987
@ &lt;עוגן חלק ב&gt; (תיקון: תשנ&quot;ח-5, תשנ&quot;ח-8, תשס&quot;ד-3) : '''חלק ב'''': כלי רכב ששנת יצורם עד 1988 ואילך

== תוספת שניה (תיקון: תשכ&quot;ו-7, תשמ&quot;ח-3, תש&quot;ן-4, תשנ&quot;א) __NOTOC__ ==

=== חלק א': הגדרות ===

@ א. (תיקון: תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ב-5, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ה-6, תשע&quot;ו-9, תשע&quot;ח-2)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תקן ישראלי - ת&quot;י&quot; - תקן ישראלי שפורסם לפי [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;מפרט מכון - מפמ&quot;כ&quot; - מפרט שפרסם מכון התקנים הישראלי;
:- &quot;תקן I.S.O((.))‎&quot; - תקן שפרסם ארגון התקינה הבין-לאומי (International Standard Organization);
:- &quot;תקן DIN&quot; - תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut fuer Normung);
:- &quot;תקן B.S&quot; - תקן שפרסם מכון התקנים הבריטי (British Standard Institution);
:- &quot;תקן J.I.S.‎&quot; - תקן שפרסם מכון התקנים היפני (Japan Industrial Standard);
:- &quot;תקן EN&quot; - תקן טכני, שפורסם על ידי אחד מהמוסדות האירופיים האלה:
:: (1) CEN - European Committee for Standardization;
:: (2) Cenelec - European Committee for Electrotechnical Standardization;
:: (3) ETSI - European Telecommunications Standards Institute;
:- &quot;מפרט S.A.E&quot; - מפרט שפרסמה אגודת מהנדסי הרכב של ארצות הברית של אמריקה (להלן - ארה&quot;ב) (Society of Automotive Engineers);
:- &quot;תקנת E.C.E.‎&quot; - תקנה (Regulation) שפרסמו מוסדות האו&quot;ם על סמך הסכם E/ECE/324‏ - E/ECE/TRANS/505 בדבר אימוץ תנאים אחידים לאישור והכרה הדדית של ציוד לרכב מנועי וחלקיו, שנחתם בז'נבה ביום 20 במרס 1958;
:- &quot;הנחיית E.E.C&quot; - הנחיה (Directive) שפרסמה מועצת הקהיליות האירופית (Council of European Communities), בדבר דרישות טכניות לרכב מנועי;
:- &quot;תקן EEC ‏(EC)&quot; - תקנה (Regulation) שפרסמה מועצת הקהיליות האירופית (Council of European Communities), בדבר דרישות טכניות לרכב מנועי;
:- &quot;תקן F.M.V.S.S.‎&quot; - תקן בטיחות פדרלי של ארה&quot;ב (Federal Motor Vehicle Safety Standard) שפרסם משרד התחבורה של ארצות הברית, (U.S. Department of Transportation);
:- &quot;תקן CFR&quot; - התקנות הפדרליות של ארצות הברית של אמריקה (Code of Federal Regulations) בדבר תקני רכב;
:- &quot;תעודת A.B.E&quot; - הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב (Allgemeine Betriebserlaubnis) על פי תקנות התעבורה של הרפובליקה הפדרלית המערב גרמנית;
:- &quot;אישור T.P.D.S.E.‎&quot; - הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב של ממשלת צרפת;
:- &quot;תעודת D.G.M.‎&quot; - הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב של משרד התחבורה של איטליה, Direzeone Generale Motorizzazione;
:- &quot;תעודת A.A.M.V.A&quot; - תעודת איגוד מינהלי הרכב של ארצות הברית (American Association of Motor Vehicle Administrators) בדבר בדיקת מוצר תעבורה על ידי מעבדה מוסמכת על פי דרישות האיגוד;
:- &quot;תקן CMVSS&quot; - תקני בטיחות לכלי רכב (Canadian Motor Vehicle Safety Standards) שפרסם משרד התחבורה של קנדה;
:- &quot;רשיון ייצור&quot; - רשיון ייצור שניתן ליצרן של מוצר תעבורה על פי [[=צו הפיקוח|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ&quot;ג-1983]] (להלן - צו הפיקוח);
:- &quot;פח מצופה מחזיר אור&quot; - פח מצופה חומר מחזיר אור לפי ת&quot;י 341 - מיון 103.2 בעל כושר החזרת אור מס' 1 - מיון 103.3 והוא מסומן כנדרש בסעיף 105.1 לת&quot;י 341 ולידו סימון מ.ת;
:- &quot;דרישות חובה&quot; - דרישות טכניות לענין רישומו של רכב, שפרסם אגף הרכב ושניתן לעיין בהן במשרדי אגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד;
:- &quot;ABG&quot; - אישור שנותן משרד התחבורה של גרמניה, המעיד על התאמה לתקן.

=== חלק ב': סימונים ===

@ 1. : תו תקן - ניתן על-ידי מינהלת תו תקן במכון התקנים הישראלי, ומעיד על התאמת המוצר לת&quot;י [---] הסימון: [[תמונה:Tav Teken Israeli.svg|40px|top]]
@ 2. (תיקון: תשנ&quot;ג-3) : סימן תקן בטיחות - ניתן על ידי מינהלת תו-תקן במכון התקנים הישראלי ומעיד על התאמת המוצר למפמ&quot;כ [---] הסימון: [[תמונה:Tav Teken Betichut.png|40px|top]]
@ 3. : סימן העפיפון (Kite Mark) - ניתן על ידי מכון התקנים הבריטי ומעיד על התאמת המוצר לתקן B.S.‎ [---] הסימון: [[תמונה:Kitemark.png|40px|top]]
@ 4. : סימן J.I.S.‎ - ניתן על ידי מכון התקנים היפני ומעיד על התאמת המוצר לתקן J.I.S.‎ [---] הסימון: [[תמונה:JIS mark.svg|40px|top]]
@ 5. (תיקון: תשנ&quot;ח) : סימן E.C.E - ניתן על ידי מוסדות האו&quot;ם ומעיד על התאמת המוצר לתקנת E.C.E [---] הסימון: [[תמונה:ECE E4 Mark.png|40px|top]]
: הערות
: א. המספר שבעיגול מזהה את המדינה שבה נבדק המוצר (להבדיל מארץ הייצור) לפי הסימול הבא:
:: {{עמודות|3|1. גרמניה המערבית {{ש}} 2. צרפת {{ש}} 3. איטליה {{ש}} 4. הולנד {{ש}} 5. שבדיה {{ש}} 6. בלגיה {{ש}} 7. הונגריה {{ש}} 8. צ'כוסלובקיה {{ש}} 9. ספרד {{ש}} 10. יוגוסלביה {{ש}} 11. הממלכה המאוחדת {{ש}} 12. אוסטריה {{ש}} 13. לוקסמבורג {{ש}} 14. שוויץ {{ש}} 15. גרמניה המזרחית {{ש}} 16. נורבגיה {{ש}} 17. פינלנד {{ש}} 18. דנמרק {{ש}} 19. רומניה {{ש}} 20. פולין {{ש}} 21. פורטוגל {{ש}} 22. ברית המועצות {{ש}} 23. יוון {{ש}} 24. (טרם הוקצה) {{ש}} 25. קרואטיה {{ש}} 26. סלובניה {{ש}} 27. סלובקיה {{ש}} 28. בלרוס {{ש}} 29. אסטוניה {{ש}} 30. טורקיה}}
: ב. המספר שמתחת לעיגול מזהה את מספר האישור שניתן למוצר, ובלעדיו אין הסימון תקף.
@ 6. : סימן E.E.C.‎ ניתן על ידי מועצת הקהיליות האירופיות (השוק המשותף) ומעיד על התאמה להנחיית E.E.C.‎ כמפורט [---] הסימון: [[תמונה:EEC Mark.png|40px|top]]
: הערה: שיטות הספרור זהות לאלה [[פרט 5|שבסימן 5]] (E.C.E)
@ 7. : סימן D.O.T.‎ - ניתן על ידי מחלקת התחבורה הפדרלית של ארה&quot;ב ומעיד על התאמה לתקן FMVSS [---] הסימון: '''D.O.T.‎'''
: הערה: במקרים מסויימים מחייבים תקני FMVSS סימונים נוספים על פי המפורט בגוף התקן כדוגמת סימוני עומס, לחץ אוויר וכיו&quot;ב בצמיגים.
@ 8. : סימן K.B.A.‎ - ניתן על ידי משרד התחבורה המערב גרמני ומעיד על התאמה לתעודת A.B.E.‎ (הספרה זהה לזו של תעודת ה-A.B.E.‎) [---] הסימון: '''KBA 123456'''
@ 9. : סימן D.G.M.‎ - ניתן על ידי משרד התחבורה של איטליה ומעיד על התאמת המוצר למפורט בתעודת D.G.M.‎ [---] הסימון: '''D.G.M.‎'''
@ 10. : סימן S.A.E.‎ - מעיד על התאמת המוצר למפרט S.A.E.‎ – [---] הסימון: '''S.A.E. J1234'''
@ 11. : סימן מ.ת. - מעיד על התאמת המוצר לתנאי רשיון ייצור שניתן על פי [[צו הפיקוח]] – [---] הסימון: '''מ.ת. 3456'''
@ 12. : סימן DIN STVZO - מעיד על התאמה לדרישות משרד התחבורה המערב גרמני – [---] הסימון: '''DIN STVZO'''
@ 13. (תיקון: תשנ&quot;ב-8) : סימן JWL - מעיד על התאמה לתקן היפני לאופנים ממתכת קלה (Japan Wheel Light Metal Standard)

=== חלק ג': תקנים, מפרטים וסימונים של מוצרי תעבורה ===

@ 1. (תיקון: תשנ&quot;א-11) : תווית נוהג חדש ((([[תקנה 9א]])))
: (1) נוסח התווית יהיה &quot;נהג חדש&quot;, מידותיה 20×12 ס&quot;מ ויהיה בה אמצעי להצמדתה לחלון.
: (2) צבע האותיות בתווית יהיה שחור על רקע צהוב מחזיר אור, ומידותיהן: גובה - 40 מ&quot;מ; רוחב - עד 35 מ&quot;מ; עובי קו באות - 6 מ&quot;מ.
: (3) (((נמחקה).))

@ 1א. (תיקון: תשע&quot;ו-7, תשע&quot;ט-5) : רכינוע וגלגינוע ((([[תקנות 39יד]], [[39יח1]] [[ו-122ב]])))
: (1) סימון הגלגינוע יהיה במדבקה בת־קיימא, רוחבה לא יפחת מ־60 מילימטר ואורכה מ־50 מילימטר, גודל אות בה לא יפחת מ־5 מילימטר, והיא תכלול את כל אלה:
:: (א) שם היצרן, שם היבואן וסימנם המסחרי, אם קיים;
:: (ב) הודעה בדבר הגבלת גיל הרכיבה, לגיל 16 לפחות;
:: (ג) המספר הסידורי של הגלגינוע, כפי שסומן בידי היצרן;
:: (ד) משקל עצמי של הגלגינוע;
:: (ה) משקל מרבי של רוכב;
:: (ו) הספק מרבי;
:: (ז) מהירות מרבית;
:: (ח) בגלגינוע עם צמיג פניאומטי - לחץ אוויר בצמיגים;
: (2) קסדות לרוכבי רכינוע וגלגינוע יסומנו על ידי היצרן או היבואן בסימן EN-1078 או בסימן CPSC; סימון כאמור יהיה לפי הוראות התקן האירופי EN-1078 או לפי הוראות התקן האמריקני CPSC-16, לפי הענין, כאמור בתקן הרשמי ת&quot;י 1613 של מכון התקנים הישראלי - קסדות מגן לרוכבי אופניים, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il.

@ 2. (תיקון: תשנ&quot;ב-3) : פנס אזהרה מהבהב או מסתובב ((([[תקנות 62(ב)]] [[ו-101]])))
: (1) הפנס יהיה בצורת כיפה שקופה המאפשרת ראיית האור שבו מכל עבריו.
: (2) בפנס ייקבע אחד מאלה:
:: (א) נורית או זוג נוריות שהספקן הכולל לא יפחת מ-40W ולא יעלה על 55W; הנוריות תידלקנה ותכבינה לחלופין בקצב שלא יפחת מ-80 פעימות בדקה ולא יעלה על 100 פעימות בדקה; מקום שהותקנו בפנס זוג נוריות - תידלקנה ותכבינה בעת ובעונה אחת;
:: (ב) נורית שהספקה לא יפחת מ-40W ולא יעלה על 55W שתדלוק דרך קבע ובו קבועה מראה קעורה מסתובבת המשמשת לשליחת קרן האור המשתקפת מאור הנורית; מהירות הסיבוב של המראה לא תפחת מ-80 סיבובים לדקה ולא תעלה על 100 סיבובים לדקה וקרן האור תהיה מקבילה לקרקע;
:: (ג) פנס המתאים לתקן ECE Reg. 65.

@ 3. (תיקון: תשנ&quot;ב-5, תשס&quot;א-6) : שלט &quot;ילדים&quot; ושלט &quot;נוסעים&quot; ((([[תקנות 83(א)]] [[ו-84(ג)]])))
: (1) מידות השלט - 12.5×30 ס&quot;מ.
: (2) החומר - פח מצופה בצבע מחזיר אור לבן ואם מותקנת בשלט תאורת LED, פח בצבע שחור.
: (3) צבע אותיות המלה &quot;ילדים&quot; או &quot;נוסעים&quot; יהיה שחור ואם מותקנת תאורת LED בכל צבע, למעט צבע אדום, ומידותיהן:
:: גובה - 70 מ&quot;מ; רוחב - עד 54 מ&quot;מ; עובי - 15 מ&quot;מ.
: (4) סימון: סימון לפי ת&quot;י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ&quot;מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט.

@ 4. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ו-7, תשס&quot;ה) : מושב בטיחות ומושב מגביה ((([[תקנה 83א(א)]])))
: (א) מושב בטיחות ומושב מגביה יהיו מתאימים לאחד מאלה:
:: (1) FMVSS 213;
:: (2) ECE R 44/03 ועדכוניו כפי שתורה מנהלת אגף הרכב.
: (ב) מושב הבטיחות והמושב המגביה יישאו סימון במידות 8×12 ס&quot;מ בנוסח זה:
::: תוצרת חב' .................................. {{ש}} דגם ........................................ {{ש}} מתאים לתקן ................................. {{ש}} אישור משרד התחבורה מיום .................... {{ש}} מתאים לשימושו של ילד מגיל ..... עד גיל ..... {{ש}} או ממשקל ............ ק&quot;ג עד ........... ק&quot;ג {{ש}} היבואן: .................................... {{ש}} מען: ....................................... {{ש}} טלפון: .....................................

@ 4א. (תיקון: תשנ&quot;ב-5, תשנ&quot;ג-4, תשנ&quot;ט-2) : מרכב תקני לרכב ((([[תקנה 84(א) ו-(ב)]])))
: (1) באוטובוס זעיר - יתאים לדרישות החובה לאוטובוסים;
: (2) ברכב מסחרי בלתי אחוד - יתאים למפמ&quot;כ 63;
: (3) ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק&quot;ג - יתאים לדרישות החובה לרכב דו תכליתי שמשקלו הכולל המותר מעל 4,000 ק&quot;ג;
: (4) בטיולית - יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג טיולית;
: (5) ברכב מדברי - יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג רכב מדברי;
: (6) ברכב מסחרי להובלת נפטרים - יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג רכב להובלת נפטרים.

@ 4ב. (תיקון: תשפ&quot;א-12) : (((פקע).))

@ 5. : שלט לסימון רכב מסחרי המוביל מטען חורג ((([[תקנה 85(ז)]])))
: (1) מידות השלט: 40×50 ס&quot;מ
: (2) החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן
: (3) כתובת בנוסח אחד מאלה:
:: {{טורים שווים ממורכז | &lt;div style{{=}}&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;&quot;&gt;זהירות {{ש}} מטען חורג&lt;/div&gt; | &lt;div style{{=}}&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;&quot;&gt;זהירות {{ש}} מטען רחב&lt;/div&gt; | &lt;div style{{=}}&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;&quot;&gt;זהירות {{ש}} מטען ארוך&lt;/div&gt; }}
:: צבע האותיות במלים יהיה אדום ומידות האותיות: גובה - 70 מ&quot;מ; רוחב עד - 45 מ&quot;מ; עובי - 15 מ&quot;מ.
: (4) סימון: סימון לפי ת&quot;י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ&quot;מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט.

@ 6. (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשע&quot;ה-6, תשע&quot;ו-9) : התקני חיבור סובב ((([[תקנה 85א(ב)]])))
: התקני חיבור סובב המתאימים לאחד מהתקנים האלה:
: (1) למפמ&quot;כ 120;
: (2) לתקן I.S.O;
: (3) לתקן EN;
: (4) לתקן DIN.

@ 7. : משולש לסימון מטען חורג ((([[תקנה 88(ג)]])))
: (1) מידות: משולש שווה צלעות שצלעו 60 ס&quot;מ, וקדקדיו מעוגלים ברדיוס של 40 מ&quot;מ.
: (2) החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן.
: (3) סימון: סימון לפי ת&quot;י 341 סעיף 105.1 לסימון מ.ת. באותיות שגבהן לא יעלה על 3 מ&quot;מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של בסיס המשולש.
: (4) צבע המשולש -
:: (א) לסימון מטען חורג קדמי - יהיה לבן מחזיר אור משני צדיו;
:: (ב) לסימון מטען חורג אחורי - יהיה לבן מחזיר אור משני צדיו ולו מסגרת בצבע אדום מחזיר אור לאורך היקף המשולש משני צדיו; רוחב המסגרת יהיה 7.5 ס&quot;מ.

@ 8. : שלט סימון לגורר ולנגרר ((([[תקנה 90(ב) ו-(ג)]])))
: (1) מידות השלט לגורר: 12.5×30 ס&quot;מ; לנגרר 40×50 ס&quot;מ.
: (2) החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן.
: (3) כתובת בנוסח אחד מאלה:
:: {{טורים שווים ממורכז | &lt;div style{{=}}&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;&quot;&gt;גורר&lt;/div&gt; |&lt;div style{{=}}&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;&quot;&gt;נגרר על ידי {{ש}} 12-345-67&lt;/div&gt; }}
: (4) צבע האותיות יהיה שחור ומידותיהן:
:: גובה - 70 מ&quot;מ;
:: רוחב - עד 45 מ&quot;מ;
:: רוחב - 15 מ&quot;מ.
: (5) סימון: הסימון לפי ת&quot;י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ&quot;מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט.

@ 9. (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-8, תשע&quot;ט-5) : קסדות לרוכבי אופנוע ולרוכבי טרקטורון ((([[תקנות 39ג(ד)]], [[119]] [[ו-223]])))
: קסדות מגן לרוכבי אופנוע ולרוכבי טרקטורון יהיו לפי אחד התקנים המפורטים והמסומנים להלן:
: (1) (((נמחקה);))
: (2) תקנת E.C.E REG. 22 - סימון: E.C.E 22;
: (3) תקן FMVSS 218 - סימון: D.O.T;
: (4) (((נמחקה);))
: (5) (((נמחקה);))
: (6) תקן יפני JIS-T8133, ‏Type C בלבד - סימון JIS.

@ 9א. (תיקון: &lt;!-- קודם פרט 10 --&gt; תשנ&quot;ה-4) : מחזיר אור לאופניים ולתלת אופן ((([[תקנות 130(3)]] [[ו-136(ב)]])))
: מחזיר אור לאופניים יהיה אחד מאלה -
: (1) מחזיר אור קשיח שצבעו אדום ולפי תקן מן המפורטים להלן:
:: (א) תקנת ECE REG No. 3 - סימון: ECE;
:: (ב) הנחיית ‎757/76((/))EEC - סימון: EEC;
:: (ג) הנחיות SAE ((J))1594 - סימון: SAE;
:: (ד) תקן FMVSS 218 &lt;!-- (([במקור: FMVSS 218 FMVSS])) --&gt; - סימון: D.O.T;
:: (ה) תקן B.S 5361((:1976)) - סימון: סימן העפיפון;
:: (ו) תקן DIN 4848 - סימון: DIN.
: (2) מחזיר אור גמיש להדבקה על הכנף האחורית שצבעו אדום ומידותיו 2.5×15 ס&quot;מ, לפי תקן ישראלי ת&quot;י 341 מיון 103.1 ובעל כושר החזרת אור 103.3 או 103.4.

@ 9ב. (תיקון: תשס&quot;ה-19) : שלט סימון לרכב בבדיקה ((([[תקנה 190א(ד)]])))
: (1) מידות השלט 25×45 ס&quot;מ, מידות האותיות 25×20 מ&quot;מ;
: (2) השלט יהיה בצבע לבן מחזיר אור וצבע האותיות יהיה אדום;
: (3) כתובת בנוסח כלהלן:
:: &lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block;&quot;&gt;רכב בבדיקת מבחן {{ש}} שם המוסך ______________ {{ש}} מספר רישיון המוסך ______________&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;

@ 10. (תיקון: תשנ&quot;ה-4) : מספר זיהוי רכב ((([[תקנה 282]])))
: 1. מספר הזיהוי של הרכב (Vehicle Identification Number - VIN) - יהיה כקבוע בתקן ISO 3779 או במפרט SAE J272.
: 2. מבנה מס' זיהוי (VIN)
:: {|
|- style=&quot;font-size: 90%;&quot;
! colspan=&quot;6&quot; | מס' רץ ומפעל הרכב !! שנת ייצור !! colspan=&quot;6&quot; | תכונות שונות של הרכב !! colspan=&quot;3&quot; | יצרן וארץ ייצור
|- style=&quot;text-align: center;&quot;
| 17 || 16 || 15 || 14 || 13 || 11 || 10 || 9 || 8 || 7 || 6 || 5 || 4 || 3 || 2 || 1
|}
: 3. קוד סימון שנת ייצור:
:: {|
! קוד !! שנה
|-
| V || 1997
|-
| W || 1998
|-
| X || 1999
|-
| Y || 2000
|-
| 1 || 2001
|-
| 2 || 2002
|-
| 3 || 2003
|-
| 4 || 2004
|-
| 5 || 2005
|-
| 6 || 2006
|-
| 7 || 2007
|-
| 8 || 2008
|-
| 9 || 2009
|-
| A || 2010
|}

@ 10א. (תיקון: תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ב-4, תשנ&quot;ג-6, תשנ&quot;ג-9, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-6, תשנ&quot;ו-2, תשע&quot;ח-3) : תקנים למניעת זיהום אויר, תצרוכת והתאמת דלק ומניעת רעש מרכב ((([[תקנה 282א]])))
: (1) '''זיהום אויר מרכב המופעל במנוע בנזין'''
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! למן שנת הייצור !! נפח המנוע בסמ&quot;ק !! משקל כולל מותר בק&quot;ג !! נוסעים פרטי, מונית ורכב סיור מסחרי !! זוטובוס, אוטובוס זעיר ורכב סיור !! אופנוע
|-
| 1977 || כל נפח || עד 3500
| ‎74/290/EEC {{ש}} או ECE 15.01 || ‎74/290/EEC {{ש}} או ECE 15.01 ||
|-
| 1985 || כל נפח || עד 3500
| ‎78/665/EEC {{ש}} או ECE 15.03 || ‎78/665/EEC ||
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | 1989 || כל נפח || עד 3500
| ‎83/351/EEC {{ש}} או ECE 15.04 {{ש}} או CFR 40.86 || ‎83/351/EEC {{ש}} או ECE 15.04 {{ש}} או CFR 40.86 ||
|-
| עד 50 || || || || ECE 47
|-
| מעל 50 || || || || ECE 40
|-
| 1992 || מעל 2000
| rowspan=&quot;3&quot; | || rowspan=&quot;3&quot; | ‎88/76/EEC {{ש}} או ‎88/436/EEC {{ש}} או ‎89/458/EEC {{ש}} או ‎89/491/EEC {{ש}} או ‎91/441/EEC {{ש}} או CFR 40.86 || rowspan=&quot;3&quot; | || rowspan=&quot;3&quot; |
|-
| 1993 || מעל 1600
|-
| 1994 || כל נפח
|-
| 1995 || || עד 3500 || || ‎93/59/EEC {{ש}} או לרכב מתוצרת ארה&quot;ב EPA (49 States) LDT 40 CFR Part 68 as of 1/1/94 ||
|-
| 1996 לרכב שייצורו נמשך משנת הדגם 1995 || כל נפח || עד 3500
| colspan=&quot;2&quot; | ‎93/59((/))EEC או ‎94/12((/))EEC ||
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | 1996 לדגם חדש שהוחל בייצורו ב-1 בינואר 1996 || rowspan=&quot;3&quot; | כל נפח || עד 2500 {{ש}} 2500–3500
| colspan=&quot;2&quot; | ‎93/59((/))EEC או ‎94/12((/))EEC ||
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | עד 3500 || colspan=&quot;2&quot; | לרכב מתוצרת ארה&quot;ב ECA (49 States)‎ מקסיקו וקנדה - כל דגמי 1996 || rowspan=&quot;2&quot; |
|-
| ‎40 CFR Part 86 as of 1.1.94 || LDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94
|}
: (2) '''זיהום אויר מרכב המופעל במנוע דיזל'''
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | שנת הייצור !! rowspan=&quot;2&quot; | סוג הרכב !! rowspan=&quot;2&quot; | משקל כולל מותר בק&quot;ג !! rowspan=&quot;2&quot; | תקני עשן מחוייבים !! colspan=&quot;2&quot; | תקני גזים מחייבים
|-
! לפי EEC !! לרכב מתוצרת ארה&quot;ב
|-
| עד 1993 || כל הסוגים || כל משקל || ‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24 || ||
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | למן 1994
| רכב נוסעים פרטי, מונית, רכב סיור, רכב מסחרי || עד 2349 || ‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24 || ‎91/441/EEC ||
|-
| אוטובוס רכב מסחרי || 3,500 ומעלה || ‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24 || ‎88/77/EEC ||
|-
| מונית או רכב סיור בעל מרכב זוטובוס ואוטובוס זעיר || מ-2350 עד 3500 || ‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24 || ‎88/77/EEC או ‎91/441/EEC ||
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | למן 1995
| מסחרי || עד 3500 || ‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24 || ‎93/59/EEC || EPA (49 States) LDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94
|-
| || מעל 3500 || || ‎91/542/EEC || EPA (49 States) GDT 1991 1993 YM
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | 1996
| פרטי, מונית, רכב סיור, זוטובוס, אוטובוס זעיר || עד 2,500 || ‎72/306((/))EEC או ECE 24 || רכב שייצורו נמשך מ-1995: ‎93/59((/))EEC או ‎94/12((/))EEC {{ש}} דגם חדש שהוחל בייצורו מ-1.1.96: ‎94/12((/))EEC || EPM (49 States) CDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94
|-
| מסחרי, זוטובוס, אוטובוס זעיר ורכב סיור || מ-2,501 עד 3,500 || || ‎93/59((/))EEC או ‎91/542((/))EEC || EPM (49 States) LDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94
|-
| || מעל 3,501 || || ‎91/542((/))EEC || EPM (49 States) HDT 40 CFR Part 86 as of 1/1/94
|}
: (3) '''תצרוכת והתאמת דלק'''
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | למן שנת הייצור !! colspan=&quot;2&quot; | נוסעים פרטי ומונית !! מסחרי
|-
! ממשקל כולל 400 ק&quot;ג עד 2200 ק&quot;ג || ממשקל כולל 2201 ק&quot;ג כולל ומעלה || מעל 400 ק&quot;ג ממשקל כולל מותר
|-
| 1986 ולאחריה || ‎80/1268((/))EEC או ECE 15.04 || ||
|-
| 1991 || colspan=&quot;3&quot; | הצהרת יצרן הרכב כי המנוע מותאם לשימוש בבנזין לפי תקן ישראלי מס' 90 עם או בלי תוספים לדלק.
|-
| 1992 || colspan=&quot;3&quot; | הצהרת יצרן הרכב כי המנוע מותאם לשימוש (1) בבנזין לפי ת&quot;י מס' 90 עם או בלי תוספים; (2) בבנזין נטול עופרת המשווק בישראל.
|-
| 1994 || colspan=&quot;3&quot; | הצהרת יצרן הרכב, לגבי רכב המונע במנוע דיזל, כי המנוע מותאם לשימוש בסולר לפי ת&quot;י 107.
|}
: (4) '''רעש מכלי רכב'''
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! שנת הייצור !! רכב בעל 4 גלגלים או יותר !! רכב בעל 2 או 3 גלגלים עם מנוע מעל 50 סמ&quot;ק !! רכב בעל 2 או 3 גלגלים עם מנוע עד 50 סמ&quot;ק
|-
| 1977–1986 || ECE 9 או ‎70/157/EEC || ||
|-
| 1987 ולאחריה || ‎77/212((/))EEC או ‎81/334((/))EEC או ‎84/372((/EEC)) או ECE 9.01 או ECE 51 || ECE 41 או ‎78/1015((/))EEC || ECE 63
|-
| 1995 || ‎84/424((/))EEC או ‎89/491((/))EEC || - || -
|}

@ 11. (תיקון: תשנ&quot;ב-3, תשס&quot;ה-4) : רפידות בלם ומצמד ((([[תקנה 282ב]])))
: רפידות הבלם והמצמד יעמדו באחד מתקנים אלה:
: (1) מפרט SAE J866A ומסומנות בהתאם;
: (2) תעודת ABE ומסומנות בצדן האחורי בסימון K.B.A.‎.

@ 11א. (תיקון: תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ב-3) : תקנים למניעת הפרעות קשר ((([[תקנה 282ג]])))
: תקנים למניעת הפרעות קשר יהיו מתאימים לאחד מאלה:
: (1) ‎72/245((/))EEC;
: (2) (((נמחק);))
: (3) ECE 10;
: (4) ת&quot;י 81;
: (5) ת&quot;י 87.

@ 11ב. (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-8, תשס&quot;ט-5) : (((נמחק).))

@ 12. (תיקון: תשנ&quot;ג-3) : מערכת הפליטה ((([[תקנה 318(ב)]])))
: מערכת הפליטה תתאים לאחד מאלה:
: (1) מפמ&quot;כ 144;
: (2) הנחיית EEC מס' ‎334/81/EEC; &lt;!-- (([במקור: 334/81/EEC])) --&gt;
: (3) תעודת ABE;
: (4) תקן BS‏ - BS AU 193((:))1983‎;
: סימונים:
: (1) תו תקן;
: (2) EEC;
: (3) KBA;
: (4) סימן העפיפון.

@ 13. (תיקון: תשנ&quot;ב-8, תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ד-6, תשנ&quot;ה-4) : אופנים ברכב ((([[תקנה 321]])))
: האופנים ברכב יהיו עשויים לפי אחד מאלה:
: (1) פלדה כבושה במידות שקבע יצרן הרכב לשימוש בסוג ובדגם הרכב הנדון בלבד;
:: סימון: תו תקן;
: (2) נתך קל, ומתאימים למפמ&quot;כ 240;
: (3) נתך קל, ואושרו בתעודת ABE;
: (4) נתך קל המסומן DOT;
: (5) נתך קל ואושר בתעודת JWL;
: (6) נתך קל ואושר בתעודת JIS.

@ 14. (תיקון: תשע&quot;ה-6) : צמיגי גומי פנאומטיים ((([[תקנה 322(א)]])))
: הצמיגים יתאימו לאחד מתקנים אלה:
: (1) FMVSS 109 או CMVSS 109;
: (2) FMVSS 119 או CMVSS 119;
: (3) J.I.S.‎ 4230;
: (4) E.C.E.‎ 30;
: (5) E.C.E.‎ 54.
: סימונים: D.O.T.‎‏, E.C.E.‎‏, J.I.S.‎.
: הערה: הסימונים בכל הנוגע למידותיו, מבנהו וכושר ההעמסה של הצמיג, כמתחייב מהתקן יהיו בולטים על דופן הצמיג וייעשו בידי יצרן הצמיג.

@ 15. : חיבורים לבדיקת לחץ האוויר במערכות בלמי אוויר ((([[תקנה 326(א)]])))
: החיבורים לבדיקת לחץ האוויר יתאימו בכל פרטיהם לתקן - I.S.O. 3583/1975.

@ 15א. (תיקון: תשנ&quot;ב-8, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ה-6) : מיתקן למניעת נעילה (ABS) ((([[תקנה 330א]])))
: (א) המיתקן למניעת נעילה יתאים לאחד מאלה:
:: (1) ‎88/194/ECC Annex 10;
:: (2) ECE 13.06 Annex 13
:: ובלבד שהמיתקן כולל חיישן למהירות סיבוב גלגלי הרכב ובקר המפעיל את המיתקן.
: (ב) ברכב כאמור [[בתקנה 330א]] יתאים המיתקן גם לקבוע ב-Category 1 שב-Annex 10 וב-Annex 13 האמורים בפרט משנה (א).
: (ג) במונית כאמור [[בתקנה 330א(א)(3)]] יתאים המיתקן לאמור בפרט משנה (א).
: (ד) ברכב כאמור [[בתקנה 330א(א)(4)]] יתאים המיתקן גם לקבוע ב-Category A שב-Annex 10 וב-Annex 13 האמורים בפרט משנה (א).
: (ה) המיתקן יתאים לאחד מאלה:
:: (1) תקן ‎71/320/EEC‏ + ‎98/12/EC;
:: (2) לרכב המיוצר במדינות NAFTA יתאים המיתקן לאחד מאלה ובהתאם לסיווגי הרכב כמפורט בתקנים:
::: (א) לרכב עם בלמים הידראוליים, כמפורט באחד מאלה:
:::: (1) FMVSS 105;
:::: (2) CMVSS 105;
:::: (3) FMVSS 135;
:::: (4) CMVSS 135;
::: (ב) FMVSS 121 לרכב עם בלמי אוויר.

@ 16. (תיקון: תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ב-8, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-6, תשנ&quot;ז-8, תשס&quot;ה, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-16, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ה-6, תשע&quot;ט-8) : פנסים ואורות ((([[תקנה 351(ב)]])))
: (1) פנסי החזית כאמור [[בתקנה 334]] יתאימו לאחד מאלה:
:: (א) ‎89/517/EEC;
:: (ב) ECE 1;
:: (ג) ECE 2;
:: (ד) ECE 5;
:: (ה) ECE 8;
:: (ו) ECE 20;
:: (ז) ECE 31;
:: (ח) ECE 56;
:: (ט) ECE 57;
:: (י) FMVSS 108 מסוג Guide‏ HB3 ו-HB4 שאישר מנהל אגף הרכב לדגם הרכב;
:: (י) FMVSS 108;
:: (יא) (((בוטל);))
:: (יב) C.M.V.S.S 108.
: (2) פנסי הסימון כאמור [[בתקנות 339]], [[340]], [[341]] [[ו-369(ב)]], לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה יתאימו לאחד מאלה:
:: (א) מפמ&quot;כ 341;
:: (ב) ECE REG. 7;
:: (ג) ‎97/30/EC ו-‎76/758/EEC;
:: וכן לענין פנסים לפי -
::: [[תקנה 339]] - תקן SAE‏, SAE J222;
::: [[תקנות 340]] [[ו-369]] - תקן SAE‏, SAE J592;
::: [[תקנה 341]] - תקן SAE‏, SAE J585.
: (3) פנסי האיתות והבלימה כמפורט [[בתקנות 342]] [[ו-344]], לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה:
:: (א) מפמ&quot;כ 341;
:: (ב) ECE REG. 56;
:: (ג) ECE REG. 6;
:: (ד) ECE REG. 48;
:: (ה) ‎759/76/EEC;
:: (ו) ‎97/30/EC ו-‎76/758/EEC;
:: וכן לענין פנסים לפי -
::: [[תקנה 342]] - תקן SAE‏, SAE J586;
::: [[תקנה 344]] - תקן SAE‏, SAE J588.
: (3א) פנס הבלימה הנוסף כמפורט [[בתקנה 342]] יתאים לאחד מתקנים אלה:
: (1) SAE ((J))186A
: (2) ECE Reg. 7
:: סימונים: DOT‏, ECE‏, SAE;
:: הערה: פנס המותקן מצדה הפנימי של השמשה האחורית יהיה פטור מסעיפי מפרט SAE ((J))186A הנוגעים להגנה מפני לחות, אבק וקורוזיה.
: (4) הפנסים להארת לוחית הזיהוי לפי [[תקנה 343]], לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה:
:: (א) ECE REG. 4;
:: (ב) ‎760/76/EEC;
:: (ג) SAE J587.
: (5) פנסי ערפל קדמיים לפי [[תקנה 347(א)]] יתאימו לאחד מאלה:
:: (א) ECE REG. 19;
:: (ב) ‎762/76/EEC.
: (6) פנסי ערפל אחוריים לפי [[תקנה 347א]] יתאימו לאחד מאלה:
:: (א) ECE REG. 38;
:: (ב) ‎538/77((/))EEC.
: (6א) פנסי ערפל שיותקנו ברכב ששנת ייצורו 2005 ואילך יהיו -
:: (א) בהתאם לתקן ‎1999/14/EC‏ + ‎77/538/EEC;
:: (ב) בהתאם לתקני FMVSS לרכב המיוצר במדינות NAFTA;
:: (ג) בהתאם לתקני CMVSS לרכב המיוצר בקנדה.
: (7) הפנסים להארת הדרך בנסיעה לאחור, לפי [[תקנה 348]] לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה:
:: (א) ECE REG. 23;
:: (ב) ‎77/539/EEC ו-‎97/32/EC;
:: (ג) SAE J593.
: (8) פנס החזית יהיה מסומן בסימן מובלט על העדשה או על הפנס באחד מאלה:
:: (א) ECE;
:: (ב) שם היצרן וסוג הפנס;
:: (ג) (((בוטל);))
:: (ד) (((בוטל);))
:: ואולם ניתן לסמן את פנס החזית ברכב נוסעים פרטי על פי התקנים שנקבעו לענין זה בדרישות החובה לפי [[תקנה 282]].
: (9) הנוריות לפנסי החזית יהיו מסומנות באחד מאלה:
:: (א) ECE לפנס אירופאי;
:: (ב) ECE או DOT, שם יצרן וסוג נורה על פי FMVSS לפנס אמריקאי;
:: (ג) (((בוטל);))
:: (ד) (((בוטל).))
: (10) עדשות הפנסים המפורטים, בפסקאות (2) עד (7) יהיו מסומנים באחד מסימונים אלה:
:: (א) תו תקן;
:: (ב) E.C.E;
:: (ג) E.E.C;
:: (ד) D.O.T.‎;
:: (ה) S.A.E.‎;
:: (ו) מ.ת.
: (11) (((נמחקה).))

@ 16א. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ה-6) : מחווני כיוון ((([[תקנה 344(יב)]])))
: מחווני הכיוון ברכב יהיו -
: (1) בהתאם לתקן ‎97/28/EC‏ + ‎76/756/EEC;
: (2) בהתאם לתקני FMVSS לרכב המיוצר במדינות NAFTA.
: (2) בהתאם לתקני FMVSS;
: (3) בהתאם לתקני CMVSS לרכב המיוצר בקנדה.

@ 17. (תיקון: תשע&quot;ה-6) : מחזירי אור ((([[תקנה 345]])))
: מחזיר אור יהיה מתאים לאחר מתקנים אלה:
: (1) ‎757/76/EEC;
: (2) ECE REG. 3;
: (3) FMVSS 108 או CMVSS 108;
: (4) SAE ((J))1594.
: סימונים:
: (1) סימון EEC;
: (2) סימון DOT;
: (3) סימון מ.ת.;
: (4) סימון ECE;
: (5) סימון SAE.
: הערה: תקנים וסימונים אלה יבואו ברכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה בלבד.

@ 17א. (תיקון: תשנ&quot;ד-6, תשע&quot;ה-6) : חומר לבנין פנים המרכב ((([[תקנה 352(ב)]])))
: כל חומר שממנו בנוי פנים המרכב יתאים לאחד מתקנים אלה:
: (1) FMVSS 302 או CMVSS 302;
: (2) מפמ&quot;כ 373 או 400.
: הערה: בדיקת החומר תיעשה לפי תקן ISO 3795 כאשר מהירות הבעירה של החומר לא תעלה על 250 מ&quot;מ לדקה.

@ 18. (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ד-6, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ה-18, תשע&quot;ה-6) : מושבים ברכב ((([[תקנה 355(ג2) עד (ה)]])))
: (א) מושב יתאים לאחד מתקנים אלה:
:: (1) FMVSS 222;
:: (2) מפמ&quot;כ 363;
:: (3) ECE REG. 17 לגבי חוזק התקנת המושבים;
:: (4) ECE REG. 25 לגבי הלם משענת הראש;
:: (5) ECE REG. 21 לגבי הלם גב המושב.
: (ב) חומרי הריפוד והציפויים למושבים יתאימו לאחד מתקנים אלה:
:: (1) FMVSS 302;
:: (2) מפמ&quot;כ 373.
:: הערה: בדיקת החומר תיעשה לפי תקן ISO 3795 כאשר מהירות הבעירה של החומר לא תעלה על 100 מ&quot;מ לדקה.
: (ג) משענת ראש שתותקן ברכב תהיה בהתאם לאחד מתקנים אלה:
:: (1) הנחיית ‎78/932/EEC;
:: (2) תקן FMVSS 202 או תקן CMVSS 202 לרכב המיוצר בקנדה.

@ 19. (תיקון: תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ה-4, תשע&quot;ה-6) : שמשות לרכב ((([[תקנה 356(א) ו-(ג)]])))
: (א) השמשות לרכב יתאימו לאחד מתקנים אלה:
:: (1) ת&quot;י 546;
:: (2) ECE Reg. 43;
:: (3) ‎92/22/EEC;
:: (4) FMVSS 205 או CMVSS 205.
: (ב) שמשות לרכב שיובאו או יוצרו בישראל עד יום 1 ביולי 1992 יכול שיתאימו גם לאחד מתקנים אלה:
:: (1) BS AU 178((:1980))
:: (2) DGM
:: (3) DIN
:: (4) JIS R 3211((:1998))
: (ג) שמשות העשויות חומר שאינו זכוכית יהיו מן הסוג המיוצר על פי רשיון ייצור או שאושרו ליבוא בידי מנהל אגף הרכב.

@ 20. : צופר ((([[תקנה 359(א) ו-(ד)]])))
: הצופר ברכב יתאים לאחד מתקנים אלה:
: (1) ECE REG. 28;
: (2) ‎70/388/EEC.
: סימונים:
: (1) E.C.E.‎;
: (2) E.E.C.‎.

@ 21. (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ח-12) : מראות תשקיף מצלמות ומסכים ((([[תקנה 361]])))
: (א) מראות התשקיף מצלמות ומסכים ברכב לפי [[תקנה 361]] יתאימו לאחד מתקנים אלה -
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) ECE REG. 46;
:: (3) ‎71/127/EEC;
:: (4) ‎79/795/EEC;
:: (5) FMVSS 111.
: (ב) סימונים:
:: (1) תו תקן;
:: (2) EEC;
:: (3) ECE;
:: (4) FMVSS;
:: (5) מ.ת.

@ 22. (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשע&quot;ט-8) : מיתקן להגנה בפני התנגשות תת-רכבית - פגוש אחורי ((([[תקנה 363א(א)]])))
: המיתקן יתאים לאחד מאלה:
: (1) מפמ&quot;כ 241;
: (2) ‎79/490/EEC ועדכונו - ‎81/333/EEC;
: (3) תקן ישראלי 5841 - התקן הגנה תת-רכבי אחורי, מאוגוסט 2008 כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד ובאתר האינטרנט של מכון התקנים;
: (4) תקנת E.C.E 58 לרבות עדכונים שיתפרסמו לפיה וכתוקפה מזמן לזמן.
: סימונים:
: (1) תו תקן;
: (2) סימון E.E.C.‎.

@ 23. (תיקון: תשס&quot;ה-6, תשע&quot;ה-6) : חגורות בטיחות ברכב ((([[תקנות 39ד(ג)]], [[39ה(ד)]] [[ו-364א(ג), (ד) ו-(ה)]])))
: (א) חגורות הבטיחות לגבי כל נוסע יהיו אחת מאלה -
:: חגורת מתניים: חגורה החובקת את חלקו הקדמי של אגן הירכיים של החוגר;
:: חגורה אלכסונית: חגורה החובקת באלכסון את חזהו של החוגר מן הירך לכתף שמנגד;
:: חגורת שלוש נקודות: מערכת חגורות המעוגנת בשלוש נקודות עיגון והמהווה שילוב של חגורת מתניים וחגורה אלכסונית;
:: חגורה נצמדת: חגורת מתניים, או חגורת שלוש נקודות המצויידת בסליל קפיצי לקליטת רצועת החגורה, שאינו מגביל את תנועותיו של החוגר בתנאי נהיגה רגילים.
: (ב) חגורות הבטיחות תתאמנה, לפי הענין, לאחד מתקנים אלה:
:: (1) ת&quot;י 543;
:: (2) ECE REG. 16;
:: (3) JIS D 4604((:1995));
:: (4) BS 3254((:1960));
:: (5) FMVSS 209 או CMVSS 209.
: (ג) סימונים:
:: (1) סימון תו תקן;
:: (2) סימון E.C.E.‎;
:: (3) סימון D.O.T.‎;
:: (4) סימון J.I.S.‎;
:: (5) סימון B.S.‎ (סמל העפיפון).

@ 24. (תיקון: תשנ&quot;ג-3) : מזגני אוויר ברכב ((([[תקנה 364ג(ז)]])))
: מזגן האוויר יתאים למפמ&quot;כ 344.
: מזגן מייצור מקומי - יסומן על פי סעיף 5 שבמפמ&quot;כ 344, בתו תקן או בסימן מ.ת.
: מזגן מיובא - יירשם עליו שם היצרן ודגם המזגן.

@ 24א. (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ד-4, תשפ&quot;א-9) : טכוגרף ברכב ((([[תקנה 364ד]])))
: טכוגרף המותקן ברכב, מאחד מאלה:
: (1) טכוגרף בעל דיסקות - טכוגרף המתאים לנדרש בפרקים 1 עד 4 של ANNEX להנחיה ‎3821/85((/))EEC המסומן בסימון EEC או שניתנה לגביו תעודה מאת מעבדה מוסמכת כי הוא תואם את הנדרש כאמור;
: (2) טכוגרף דיגיטלי - מערכת טכוגרף המתאימה להגדרות בנספח 1 לאמנה כהגדרתה [[בתקנה 168א(א)]], הכוללת מכשיר טכוגרף דיגיטלי שהותקן ברכב לפי [[חוק רישוי שירותים]], ומסומן בסימון כמפורט באמנה.

@ 24ב. (תיקון: תשנ&quot;ו-2) : מיתקן מגביל מהירות ((([[תקנה 364ה]])))
: מיתקן מגביל המהירות יתאים ל-Annex 1 בהנחייה ‎92/24/EEC.

@ 25. (תיקון: תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ה-19, תשס&quot;ט-5, תשע&quot;ה-6) : משולשי אזהרה לרכב ((([[תקנה 367]])))
: משולשי האזהרה יתאימו לאחד מתקנים אלה -
: (1) ת&quot;י 5384;
: (2) ECE REG. 27 בהתאם לעדכון האחרון;
: (3) FMVSS 125;
: (4) (((נמחק);))
: (5) CMVSS 125.
: סימונים:
: (1) תו תקן;
: (2) E.C.E;
: (3) D.O.T.‎;
: (4) FMVSS;
: (5) CMVSS.

@ 26. (תיקון: תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ב-8, תשנ&quot;ז-8, תשס&quot;ה-4) : מטפים לשימוש ברכב מנועי ((([[תקנה 370(א)]])))
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! סוג הרכב !! כושר כיבוי עפ&quot;י ת&quot;י 1012 !! כמות המטפים לרכב !! תחילה (שנת ייצור הרכב) !! הערות
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | מוניות ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק&quot;ג
| 34ב' || לפחות 1 || עד 1992 ||
|-
| 55ב' || לפחות 1 || 1993 ואילך ||
|-
| אמבולנסים || 55ב' || לפחות 1 || כל שנות הייצור ||
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק&quot;ג לרבות תומך
| 55ב' || לפחות 1 || עד 1992 || rowspan=&quot;3&quot; |
|-
| 55ב' || לפחות 2 || rowspan=&quot;2&quot; | מ-1993 ואילך
|-
| או 89ב' || לפחות 1
|-
| אוטובוס או רכב מסחרי אשר לו היתר להסיע עד 15 נוסעים בנוסף לנהג || 55ב' || לפחות 1 || כל שנות הייצור || האבקה תתאים גם לכיבוי מוצקים
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | אוטובוס אשר לו היתר להסיע מעל 15 נוסעים בנוסף לנהג
| 55ב' || לפחות 2 || rowspan=&quot;2&quot; | כל שנות הייצור || rowspan=&quot;2&quot; | האבקה תתאים גם לכיבוי מוצקים
|-
| או 89ב' || לפחות 1
|-
| אוטובוס מפרקי || 55ב' || לפחות 3 || כל שנות הייצור ||
|-
| אוטובוס דו-קומתי || 55ב' || לפחות 3 || כל שנות הייצור ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | רכב מסחרי אשר לו היתר להסיע מעל 15 נוסעים בנוסף לנהג
| 34ב' || לפחות 2 || rowspan=&quot;2&quot; | עד 1992 || rowspan=&quot;4&quot; |
|-
| או 89ב' || 1
|-
| 55ב' || לפחות 2 || rowspan=&quot;2&quot; | מ-1993 ואילך
|-
| או 89ב' || לפחות 1
|-
| מכלית להובלת גז דליק או דלק נוזלי || 89ב' || לפחות 3 || עד 1992 ||
|-
| בנתמך || rowspan=&quot;3&quot; | 89ב' || לפחות 1 || rowspan=&quot;3&quot; | מ-1993 ואילך || rowspan=&quot;3&quot; |
|-
| במשאית || 2
|-
| בגרור || 1
|-
| במשאית המיועדת להובלת בקבוקי גז || 183ב' || לפחות 1 || כל שנות הייצור ||
|}
: הערות:
: (א) המטפים יתאימו לת&quot;י 570.
: (ב) ברכב ששנת ייצורו עד 1991 מותר השימוש במטפים המתאימים לת&quot;י 463.
: (ג) ברכב ששנת ייצורו עד 1992 מותר השימוש במטפים המתאימים לת&quot;י 987.
: (ד) ברכב מהסוג המנוי בטבלה ששנת ייצורו עד 1996 מותר השימוש במטפים מהסוג האמור בטבלה או בהתאם לאמור בהערה (ה).
: (ה) ברכב מהסוג המנוי בטבלה ששנת ייצורו 1997 או לאחריה לא יותר שימוש אלא במטפים בהתאם למפמ&quot;כ 339 מנובמבר 1995 וסימונם יהיה:
:: (1) ת&quot;י 570 - לסוג המטפה;
:: (2) ת&quot;י 129 - לתחזוקתו התקופתית;
:: (3) ת&quot;י 1022 - להתאמת האבקה לכיבוי דלקות ממין א' למוצקים, ממין ב' לנוזלים וממין ג' לחשמל.

@ 27. (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ט-2, תש&quot;ס-3, תשע&quot;ו-9) : מתקני גרירה וריתום בגורר, בגרור, בתומך ובנתמך ((([[תקנות 371]] [[ו-377(א) ו-(ד)]])))
: מיתקני גרירה וריתום יהיו לפי תקנים אלה:
: (1) חיבורי חשמל -
:: (א) לרכב מסוג M1‏, M2‏, N1‏, O1‏, O2 - לפי תקן ISO 11446‏ (13 פינים 12V);
:: (ב) לרכב מסוג N2‏, N3‏, O3‏, O4 - לפי תקן ISO 12098‏ (15 פינים 24V);
:: (ג) לרכב מסוג M2‏, N2‏, N3‏, O3‏, O4 - לפי תקן ISO 1724‏ (7 פינים Type 12N);
:: (ד) לכלי רכב המובילים חומרים מסוכנים - לפי אחד מתקנים אלה:
::: ISO 7638:2003
::: ISO 12098:2004
::: ISO 25981:2008
::: EN 15207:2015.
: (2) חיבורי אוויר וזרנוקים לבלמי אוויר לגוררים ונגררים לפי ת&quot;י 273, ולפי SAE J318.
: (3) ווי גרירה, עיני גרירה ותפוחי גרירה לפי אחד מאלה:
::: מפמ&quot;כ 343
::: ISO 1102
::: ISO 1103
::: SAE ((J))847
::: MS 51118
::: MS 51135
::: MS 51137
::: DIN 74052
::: DIN 74058
::: BS AU 25
::: BS AU 113
::: תקן ‎94/20/EEC
: (4) גלגל חמישי ופין לנתמך יהיו לפי אחד מתקנים אלה:
::: אישור ABG או מפמ&quot;כ 71, או מפמ&quot;כ 40 או מפמ&quot;כ 277 ו-309.
: סימונים:
: (א) תו תקן, גובה מרכז הגלגל החמישי בתומך יהיה לפי תקן ISO 1726;
: (ב) ECE;
: (ג) EEC;
: (ד) תקן ‎94/20((/))EC.

@ 28. (תיקון: תשנ&quot;ב-8, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ט-5) : סימון רכב למטרות בטיחות ((([[תקנות 383א עד 383ח]])))
: (א) טבלאות מחזירות אור לפי [[תקנות 383א(ג)]], [[383ו(ב)]] [[ו-383ז(א) ו-(ב)]]
:: (1) מידות: 30×60 ס&quot;מ.
:: (2) חומר: פח מצופה מחזיר אור לבן שהוא בעל כושר החזרת אור מס' 2 מיון 103.4.
:: (3) על גבי הטבלה יעברו 7 פסים בצבעי אדום-לבן, מחזירי אור, לסירוגין בזווית של 45 מעלות לבסיס המלבן המהווה את הטבלה; רוחב הפסים יהיה שווה.
::: בטבלה המיועדת לצדו השמאלי של הרכב יעברו הפסים כך, שייווצרו שני משולשים שווי שוקיים לבנים, שאורך כל אחת משוקיהן 10 ס&quot;מ, בפינה השמאלית העליונה ובפינה הימנית התחתונה של הטבלה;
::: בטבלה המיועדת לצד הימני של הרכב, ייווצרו המשולשים הלבנים האמורים בפינה השמאלית התחתונה והימנית העליונה.
:: דוגמאות: (((הושמט)))
: (ב) מחזירי האור לפי [[תקנות 383ג(א)]], [[383ה]], [[ו-383ו(א)]]
:: (1) מידות (בהתאם לאמור בתקנות):
::: 2.5×15 ס&quot;מ
::: 5×40 ס&quot;מ
::: 10×80 ס&quot;מ
:: (2) חומר: מחזיר אור גמיש לפי מיון 103.1 או מחזיר אור קשיח לפי מיון 103.2 על פי ת&quot;י 341, בעל כושר החזרת אור מס' 1 - מיון 103.3.
:: (3)(א) בצדו השמאלי של הרכב: מחזיר אור מלבני שבפינתו השמאלית העליונה והימנית התחתונה משולש שווה שוקיים אדום שכל אחת משוקיו כמידת גובה המלבן. השטח שבין יתרי שני המשולשים יחולק ל-5 פסים שווים מקבילים בצבע אדום-לבן מחזיר אור, לסירוגין, המקבילים ליתרי המשולשים בזווית של 45 מעלות לבסיס המלבן, כך שייווצרו שלושה פסים לבנים ושני פסים אדומים בין המשולשים האדומים שבקצות המלבן.
::: (ב) בצדו הימני של הרכב: מחזיר אור מלבני כאמור בפסקת משנה (א), אולם שני המשולשים האדומים ייקבעו בפינתו הימנית העליונה והשמאלית התחתונה של המלבן; חלוקת הפסים כמפורט לעיל:
::: דוגמאות: (((הושמט)))
:: (4) התקנה: מחזירי אור גמישים יודבקו במקומות הקבועים בכל תקנה לפי הענין; אם לא ניתן להדביק מחזיר אור כאמור, יותקן במקומו מחזיר אור קשיח באותן מידות.
: (ג) מחזיר האור לפי [[תקנה 383ג(ב)]] יהיה -
::: באורך - 37.5 ס&quot;מ
::: ברוחב - 5 ס&quot;מ
::: גובה ורוחב האותיות - 30 מ&quot;מ
::: צבע האותיות לבן על רקע אדום
::: חומר המדבקה גמיש לפי סעיף 103.1 בת&quot;י 341
: סימון: סימון לכל סוגי מחזירי האור יהיה כמפורט בסעיף 105.1 בת&quot;י 341 ובתוספת סימון מ.ת..

@ 29. (תיקון: תשע&quot;ו-4) : מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים ((([[תקנה 364ו]])))
: מערכת להתרעה מפני התנגשות לפנים תעמוד בתאימות אלקטרו-מגנטית; יצרן המערכת יתאים את המערכת לדגם הרכב; המערכת תעמוד בדרישות סעיפים 5.2 עד 6 (כולל) לתקנת ECE 131 או בדרישות סעיפים 1.2 עד 2.8 (כולל) לנספח 2 לתקנת נציבות האיחוד האירופי ‎(EU) No 347/2012 ולמעט הדרישות הנוגעות לבלימה אוטומטית של הרכב;
: הוכחת עמידת המערכת בדרישות המפורטות, תהיה באמצעות קבלת אישור מאחד מאלה:
: (1) מעבדה מוסמכת;
: (2) מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי דירקטיבה ‎2007/46/EC, על עדכוניה;
: (3) יצרן הרכב, כי הוא מתקין את המערכת ברכבים שהוא מייצר בקו הייצור.

@ 30. (תיקון: תשע&quot;ו-4) : מערכת התרעה על סטייה מנתיב ((([[תקנה 364ו]])))
: מערכת התרעה על סטייה מנתיב תעמוד בתאימות אלקטרו-מגנטית; יצרן המערכת יתאים את המערכת לדגם הרכב; המערכת תעמוד בדרישות סעיפים 5.1 עד 5.4 (כולל) וסעיפים 6.2 עד 6.7 (כולל) לתקנת ECE 130 או בדרישות סעיפים 1.1 עד 1.4 (כולל) וסעיפים 2.2 עד 2.7 (כולל) לנספח 2 לתקנת נציבות האיחוד האירופי ‎(EU) No. 351/2012;
: סימוני הנתיבים המשמשים לבדיקת התרעת המערכת על סטייה מנתיב לפי התקן האמור יהיו אלה שנקבעו במדינת ישראל;
: הוכחת עמידת המערכת בדרישות המפורטות, תהיה באמצעות קבלת אישור מאחד מאלה:
: (1) מעבדה מוסמכת;
: (2) מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי דירקטיבה ‎2007/46/EC, על עדכוניה;
: (3) יצרן הרכב, כי הוא מתקין את המערכת ברכבים שהוא מייצר בקו הייצור.

@ 31. (תיקון: תשע&quot;ח-2) : מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים ((([[תקנה 364ח]])))
: מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים תקיים את הדרישות האלה:
: (1) לגבי מערכת להתרעה מפני התנגשות מלפנים שהתקין יצרן הרכב בקו היצור - ניתן לגביה אישור כמפורט [[בתקנת משנה 364ח(ב)(1)]];
: (2) לגבי מערכת להתרעה מפני התנגשות מלפנים שהותקנה בארץ - ניתן לגביה אישור מעבדה מוסמכת על כל אלה:
:: (א) המערכת מתאימה לדגם הרכב;
:: (ב) המערכת עומדת בדרישות תאימות אלקטרו-מגנטית בהתאם לתקן ECE 10;
:: (ג) המערכת עומדת בדרישות סעיפים 5.2 עד 6 (כולל) לתקן ECE 131 או בדרישות סעיפים 1.2 עד 2.8 (כולל) לנספח 2 לתקן ‎(EU) EEC No 347/2012 ולמעט הדרישות הנוגעות לבלימה אוטומטית של הרכב.

@ 32. (תיקון: תשע&quot;ח-2) : מערכת התרעה על סטייה מנתיב ((([[תקנה 364ח]])))
: מערכת התרעה על סטייה מנתיב תקיים את הדרישות האלה:
: (1) לגבי מערכת התרעה על סטייה מנתיב שהתקין יצרן הרכב בקו הייצור - ניתן לגביה אישור כמפורט [[364 ח|בתקנת משנה 364ח(ב)(1)]];
: (2) לגבי מערכת התרעה על סטייה מנתיב שהותקנה בארץ - ניתן לגביה אישור מעבדה מוסמכת על כל אלה:
:: (א) המערכת מתאימה לדגם הרכב;
:: (ב) המערכת עומדת בדרישות תאימות אלקטרו-מגנטית בהתאם לתקן ECE 10;
:: (ג) המערכת עומדת בדרישות סעיפים 5.1 עד 5.4 (כולל) וסעיפים 6.2 עד 6.7 (כולל) לתקן ECE 130 או בדרישות סעיפים 1.1 עד 1.4 (כולל) וסעיפים 2.2 עד 2.7 (כולל) לנספח 2 לתקן ‎(EU) EEC No 351/2012; סימוני הנתיבים המשמשים לבדיקת התרעת המערכת על סטייה מנתיב לפי התקנים האמורים יהיו אלה שנקבעו במדינת ישראל.

== תוספת שלישית: לוחיות זיהוי (תיקון: תשכ&quot;ט-7) __NOTOC__ ==
==== ((([[תקנות 300(ב) ו-(ג)]] [[ו-301(ג)]]))) (תיקון: תשנ&quot;א-11, תשס&quot;ה, תשע&quot;ו-9) ====

@ 1. (תיקון: תשכ&quot;ב-3, תשכ&quot;ה-9, תשל&quot;א-2, תשל&quot;ה-7, תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח-4, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ו-4, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ז-3, תשמ&quot;ז-5, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;א-11, תשנ&quot;ג-6, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-6, תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ה, תשע&quot;ד-7, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ו-9)
: (א) לוחיות הזיהוי יהיו על פי תקן ישראלי ת&quot;י 5327 של מכון התקנים הישראלי (להלן - תקן 5327), שעותק ממנו מופקד באגף הרכב ושירותי תחזוקה של משרד התחבורה וכל אדם רשאי לעיין בו.
: (ב) לוחיות הזיהוי יותאמו לסוג הרכב כמפורט בפרק ג' של תקן 5327: &quot;הלוחית המוגמרת - דרישות ובדיקות&quot;;
: (ג) צורתה וצבעיה של לוחית הזיהוי יהיו לפי אחד מאלה:
:: (1) צבע לוחית הזיהוי כולה יהיה צהוב מחזיר אור, וצבע הספרות המוטבעות בה יהיה שחור כאמור בתקן 5327;
:: (2) צבע לוחית הזיהוי יהיה כאמור בפסקה (1), למעט צדה השמאלי של הלוחית שיהיה כחול ועליו יוטבע, בשילוב הצבעים כחול ולבן, דגל המדינה כהגדרתו [[בחוק הדגל והסמל, התש&quot;ט-1949]], האותיות IL כאמור בתקן 5327, המילה &quot;ישראל&quot; בעברית ובערבית;
:: (3) כאמור בפסקה (2), כשהמילה &quot;ישראל&quot; בעברית בלבד, ובתנאי שלוחית כאמור הותקנה לפני יום כ&quot;ב בחשון התש&quot;ס (1 בנובמבר 1999).
:: (4) על אף האמור בפסקה (1), לא יירשם טרקטורון או רכב שטח ולא יחודש רישיונו אלא אם כן צבע לוחית הזיהוי שלו ירוק מחזיר אור, ומתקיימות בה הדרישות המפורטות להלן:
::: (א) להלן ספי החזרים מינימליים מומלצים להחזר (Retreflectivity) לזווית כניסה (Entrance angle) של 5 מעלות ו-0.333″, לפי תקן אירופי.
:::: {|
! צבע !! סף מינימלי מומלץ למקדם החזר
|-
| ירוק || &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;6.5 &lt;i&gt;cd&lt;/i&gt; ⋅ &lt;i&gt;lx&lt;/i&gt;&lt;sup&gt;&amp;minus;1&lt;/sup&gt; ⋅ &lt;i&gt;m&lt;/i&gt;&lt;sup&gt;&amp;minus;2&lt;/sup&gt; &amp;lt;&lt;/span&gt;
|}
::: (ב) להלן תחום קואורדינטות הצבע (בדיקת יום) הרחב ביותר המומלץ:
:::: {|
! colspan=&quot;5&quot; | ירוק
|-
! קואורדינטה !! נקודה 1 !! נקודה 2 !! נקודה 3 !! נקודה 4
|-
| x || 0.180 || 0.140 || 0.120 || 0.350
|-
| y || 0.345 || 0.380 || 0.750 || 0.600
|}
::: (ג) לוחית זיהוי לטרקטורון, רכב שטח:
:::: המידות: אורך - 225 מ&quot;מ, גובה - 215 מ&quot;מ
:::: (((תרשים הושמט)))
::: (ד) גודל הספרות והאותיות - עבור לוחית זיהוי ירוקה לטרקטורון ורכב שטח
:::: (((תרשים הושמט)))
: (ד) צבע לוחית הזיהוי ברכב כאמור [[בסעיף 17(א)(3) לפקודה]] יהיה לבן מחזיר אור כאמור במיפרט.
: (ה) מספר הרישום על גבי הכנף הקדמית באופנוע יסומן בצבע שחור על רקע צהוב מחזיר אור וייראה משני עברי האופנוע; מידות הרקע הצהוב יהיו בהתאם למספר הספרות וגודלן ובלבד שגובה כל ספרה יהיה 30 ס&quot;מ לפחות.
: (ה1) לוחית הזיהוי האחורית בטרקטור יכול שתהיה גם על פי המפורט במיון 4.3 במיפרט 327 האמור בסעיף קטן (ב).
: (ו) לוחיות זיהוי ישאו סימן השגחה על פי [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]], או תו תקן, כאמור [[בצו התקנים (קביעת תווי תקן), התשנ&quot;ב-1992]].
: (ז) לוחית זיהוי נוספת, בכלי רכב המפורטים [[בתוספת התשיעית]], תותקן בחלקו האחורי של כלי הרכב, בגובה שלא יעלה על 1.7 מטר ולא יפחת מ-0.8 מטר מגובה פני הדרך.

@ 2. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשס&quot;ה-19)
: (א) דוגמה של לוחית זיהוי הניתנת לבעל רשיון סחר לפי [[תקנה 295]] היא:
::: במבחן {{ש}} 1000-10
: (ב) מידות לוחית זיהוי כאמור הם:
:: גובה - 250 מילימטרים
:: אורך - 370 מילימטרים
:: גובה האות - 70 מילימטרים
:: רוחב האות - 35 מילימטרים
:: גובה הספרה - 75 מילימטרים
:: רוחב הספרה - 45 מילימטרים
:: עובי האות או הספרה - 10 מילימטרים
: (ג) צבע הלוחית יהיה לבן, וצבע האותיות והספרות - אדום.
: (ד) בצד שמאל של הלוחית ליד המלה &quot;במבחן&quot; תצויין שנת הרשיון בשתי הספרות האחרונות של השנה לפי הלוח הגריגוריאני.

@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ד-9, תשפ&quot;ד=15)
: (א) לוחית זיהוי לרכב לתחבורה קלה תהיה לפי הוראות תקן 5327 בכל הנוגע ללוחיות לרכב לתחבורה קלה ותותאם לסוג הרכב בהתאם להוראותיו.
: (ב) על אף האמור [[בפרט 1(ג)(1)]], לעניין רכב לתחבורה קלה הרשום על שם חברה שפעילותה העסקית העיקרית היא בהעמדת רכב כאמור לשימוש אחרים בתמורה, צבע הלוחית יהיה לבן מחזיר אור ויתקיימו בה הדרישות המפורטות להלן:
:: (1) להלן ספי החזרים מינימליים מומלצים להחזר (Retreflectivity) לזווית כניסה (Entrance angle) של 5 מעלות ו-0.333″, לפי תקן אירופי.
::: {|
! צבע !! סף מינימלי מומלץ למקדם החזר
|-
| לבן || &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;6.5 &lt;i&gt;cd&lt;/i&gt; ⋅ &lt;i&gt;lx&lt;/i&gt;&lt;sup&gt;&amp;minus;1&lt;/sup&gt; ⋅ &lt;i&gt;m&lt;/i&gt;&lt;sup&gt;&amp;minus;2&lt;/sup&gt; &amp;lt;&lt;/span&gt;
|}
:: (2) להלן תחום קואורדינטות הצבע (בדיקת יום) הרחב ביותר המומלץ:
::: {|
! colspan=&quot;5&quot; | לבן
|-
! קואורדינטה !! נקודה 1 !! נקודה 2 !! נקודה 3 !! נקודה 4
|-
| x || 0.180 || 0.140 || 0.120 || 0.350
|-
| y || 0.345 || 0.380 || 0.750 || 0.600
|}

== תוספת רביעית (תיקון: תשכ&quot;ה) __NOTOC__ ==
=== חלק א': סימני היכר למונית (תיקון: תשמ&quot;ה-4, תשמ&quot;ו-5, תשנ&quot;ד-2) ===
==== ((([[תקנה 507]]))) ====

@ : סימני היכר למוניות הם:
: (1) קופסה על גג המונית או קופסה משולבת בגגון;
: (2) מדבקה על כל אחת משתי הדלתות הקדמיות של המונית מצדה החיצוני.

=== חלק ב': (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ד-3, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ד-4, תשמ&quot;ה-4, תשנ&quot;ג-5, תש&quot;ף-4) ===

=== חלק ג': טופס אישור על ביצוע נסיעה לפי הסכם (תיקון: תשכ&quot;ה, תשל&quot;ו-2, תשמ&quot;ה-4, תשס&quot;ד-7) ===
==== ((([[תקנה 510(ג)(6)]]))) ====
: אישור על ביצוע נסיעה לפי הסכם
: שם התאגיד ......................
: שם מזמין הנסיעה ..................
: מספר הרישוי של המונית .............
: מספר השירוי להפעלת המונית .........
: תאריך הנסיעה והשעה ..............
: {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|......................|חתימת מנהל התאגיד או סדרן בתאגיד}} }}

=== חלק ד': (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ה-4) ===

== תוספת חמישית (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;א-2, תשל&quot;ה-4, תש&quot;ם-8) __NOTOC__ ==
==== ((([[תקנה 77]]))) ====
@ (א) (תיקון: תש&quot;ם-9, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-4)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;3&quot; | בשקלים
|-
! בין השעות &lt;br&gt; 06:01-16:00 !! בין השעות &lt;br&gt; 16:01-24:00 !! בין השעות &lt;br&gt; 24:01-06:00
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. אגרה בעד הרחקת רכב ([[תקנה 77(א)]]) || 358 || 448 || 538
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. תשלום בעד הרחקת רכב בידי מורשה לגרור ([[תקנה 77(ב)]]) || 358 || 448 || 538
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. תשלום בעד החסנת רכב שהורחק, החל ביום השביעי - || colspan=&quot;3&quot; | 10
|-
| colspan=&quot;4&quot; | : 4. האגרות והתשלומים שבפסקה זו יותאמו לשיעור העלאות המחירים לשירותי גרירה שאישר הממונה על המחירים לפי [[סעיף 12 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|סעיף 16ז לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957]], ויעוגלו לשקל הקרוב.
|}
@ (ב) (תיקון: תש&quot;ם-9) : הנוסח של טופס גרירת רכב, האישור על קבלת האגרה והודעת הזיכוי של הבנק יהיו כמפורט להלן: (((הושמט)))
@ (ג) (תיקון: תשמ&quot;א-5) : הודעת רושם דו&quot;ח לפי [[סעיף 27 לפקודת התעבורה]]: (((הושמט)))
@ (ד) (תיקון: תשמ&quot;א-5, תשע&quot;ט-8) : דו&quot;ח בוחן תנועה על תאונת דרכים: (((הושמט)))

== תוספת שישית (תיקון: תשמ&quot;א-2, תשס&quot;ג-2) __NOTOC__ ==
==== ((([[תקנה 544]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ה-8, תשע&quot;ז-8, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;א-15)
: {|
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | '''2 נקודות'''
|-
! מס&quot;ד !! width=&quot;100px&quot; | [[פקודה]] !! width=&quot;100px&quot; | תקנה !! תיאור מקוצר של העבירה
|-
| 1 || || || (((נמחק)))
|-
| 2 || || [[83ב(א)]] || נהיגה ברכב שבו נוסע לא חגור
|-
| 3 || || || (((נמחק)))
|-
| 4 || || || (((נמחק)))
|-
| 5 || || || (((נמחק)))
|-
| 6 || || || (((נמחק)))
|-
| 7 || || || (((נמחק)))
|-
| 8 || || || (((נמחק)))
|-
| 9 || || [[97(א), (ב) ו־(ג)]] || נסיעה בלא הפעלת אורות כנדרש
|-
| 10 || [[לפקודה|65ב(ג)]] || || אי־לבישת אפוד זוהר
|-
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | '''4 נקודות'''
|-
! מס&quot;ד !! [[פקודה]] !! תקנה !! תיאור מקוצר של העבירה
|-
| 1 || || [[21(ב)(3)]] || הפרעה או עיכוב תנועה
|-
| 2 || || [[22(א)]], [[64(ד)]] || אי ציות לתמרור ב–37 – אי עצירה בלבד
|-
| 3 || || [[22(א)]] || אי ציות לתמרור ב–48 – אי מעבר מצדו הימני של התמרור או אי מתן זכות קדימה לתנועה החוצה את הדרך במעגל התנועה
|-
| 4 || || || (((נמחק)))
|-
| 4א || || [[28א(א)]] || נהיגה ברכב שבו לא מנותקת בזמן הנסיעה תצוגה הנראית לנהג
|-
| 5 || || [[36(ה)]] || כניסת רכב מסחרי לצומת שלא מהנתיב הימני
|-
| 5א || || [[38(א)]] || נהיגה על מדרכה שלא לשם חצייתה
|-
| 6 || || [[45]] || נסיעה אחורנית תוך סיכון או פגיעה
|-
| 7 || || [[47(א)]], [[47(ה)(2)]] || עקיפה שלא מצד שמאל או עקיפה או סטיה אחרי תמרור א–30 לפני מפגש מסילת ברזל
|-
| 8 || || [[48(ב) ו־(ג)]] || עיכוב תנועה, אי ירידה לשפת הכביש או לשול מיוצב או אי עצירה
|-
| 9 || || || (((נמחק)))
|-
| 10 || || || (((נמחק)))
|-
| 10א || || [[83ב(א)]] || נוסע שאינו חגור בחגורת בטיחות
|-
| 10ב || || || (((פקע)))
|-
| 11 || || [[85(א)(3)]] || הובלת מטען שלא בבטיחות ואינו מאובטח
|-
| 12 || || [[85(א)(2)(ב)]] || הובלת מטען המגביל שדה ראיה
|-
| 12א || || [[90(ו)]] || גרירת רכב שלא בבטיחות
|-
| 12ב || || [[91(א) עד (ג), (ו) ו־(ז)]] || אי־קיום סייגים בגרירה
|-
| 13 || || [[93(א)(1)]] || אי מתן זכות קדימה לרכב ביטחון
|-
| 14 || || || (((נמחק)))
|-
| 15 || || [[96]], [[97(ד)]], [[99(א)(1), (2) ו־(3)]], [[101]] [[ו־103]] || נסיעה בלא הפעלת אורות כנדרש
|-
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | '''6 נקודות'''
|-
! מס&quot;ד !! [[פקודה]] !! תקנה !! תיאור מקוצר של העבירה
|-
| 1 || [[לפקודה|2]] || || נהיגה בלא רישיון רכב החייב ברישום וברישוי
|-
| 2 || || || (((נמחק)))
|-
| 3 || || [[21(ג)]] || נהיגה בלא זהירות
|-
| 4 || || [[22(א)]] || אי ציות לתמרורים – איסורי כניסה לכלי רכב שונים: ב–1, ב–2, ב–12, ב–13, ב–14, ב–15, ב–16, ב–17, ב–18, ב–54, ב–60, ב–68
|-
| 5 || || [[22(א)]] || אי ציות לתמרורים – איסורי עקיפה לפי תמרור ב–8, ב–10
|-
| 5א || || [[22(א)]] || פניות אסורות לפי תמרורים 428 עד 431
|-
| 6 || || [[22(א)]], [[36(ד)]] || נסיעה בכיוונים שלא על פי תמרורים ב–40, ב–41, ב–42, ב–43, ב–44, ב–45, ב–46, ב–47, ב–50, ב–51, ה–4, או בניגוד לכיוון החץ שסומן על פני הדרך
|-
| 7 || || [[23(א)(1) ו־(2)]] || אי ציות להוראות או איתות של שוטר או פקח עירוני
|-
| 8 || || [[26(4)]], [[27(ג)]] || נהיגה תוך חוסר שליטה ברכב
|-
| 9 || || [[33(א)]] || נהיגה שלא בכביש למעט דו־גלגלי
|-
| 10 || || [[36(ג)]] || נהיגה תוך חציית קו הפרדה רצוף
|-
| 11 || || [[35]], [[46(א)]] || נהיגה שלא בימין הדרך
|-
| 12 || || [[37]] || נהיגת רכב בכיוון ההפוך בכביש חד־סיטרי
|-
| 13 || || [[39א(א), (ג) ו־(ז)]], [[39ג(א), (ג) ו־(ד)]], [[39ד(א)]] [[ו־39ה(א) ו־(ג)]] || נהיגת מכונה ניידת, טרקטורון, טרקטור משא או רכב שטח בניגוד לתקנות
|-
| 14 || || [[47(ה)(3) ו־(4)]] || עקיפות – לפני מעבר חציה, בצומת או אי השלמת עקיפה לפני צומת
|-
| 14א || || [[56(ב)(2)]] || אי־פתיחה של חלון רכב או דלת אוטובוס, לפי העניין, בעצירה לפני מפגש מסילת ברזל
|-
| 14ב || || [[57]] || חציית אוטובוס במפגש מסילת ברזל בדרך לא סלולה אספלט או בטון
|-
| || || [[47(ח)]] || רכב מעל 4,000 ק&quot;ג, העוקף שלא כדין רכב עוקף
|-
| 15 || || [[64(א)(1), (2) ו־(3)]], [[64(ב)(1) ו־(2)]], [[66]] || אי מתן זכות קדימה – לרכב מימין, לרכב ממול בפניה שמאלה, לרכב שבדרך הסלולה, להולך רגל, לרכב הנע בכביש, לרכב שבא נגדו;
|-
| || || [[68]] || אי מתן אפשרות להולך רגל לעבור בבטחה, כניסה למסלול תנועה תוך סיכון
|-
| 16 || || [[65]] || כניסה למפגש מסילת ברזל או צומת כשאין יכולת להמשיך בנסיעה
|-
| 17 || || [[83ב(א)]] || נהג שאינו חגור בחגורת בטיחות
|-
| 17א || || [[85(א)(5)]] || הובלת מטען ברכב עד 14.99% מעל המשקל הכולל המותר
|-
| 17ב || || [[85(א)(4)]], [[85(א1)]] || הובלת מטען שאינו מאובטח לרכב בהתאם לדרישות תקן אבטחת מטענים; הובלת מטען ברכב מסוג N3 על ידי נהג שלא עבר השתלמות מקצועית בנושא יישום תקן אבטחת מטענים
|-
| 18 || || [[86]] || הובלת מטען בתפזורת לא מכוסה או מכוסה בכיסוי שאינו מקיים את דרישות פרק ד' לתקן אבטחת מטענים
|-
| 18א || || [[95ד]] || נהיגת רכב תפעולי שלא באזור שנקבע או שלא בהתאם להוראות המפורטות [[95ד|בתקנה]]
|-
| 18ב || || [[119(ג)]] || נהיגה או רכיבה על אופנוע בלי לחבוש קסדת מגן
|-
| 19 || || [[155]] || הפרשת חומרים הפוגעים בבטיחות
|-
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | '''8 נקודות'''
|-
! מס&quot;ד !! [[פקודה]] !! תקנה !! תיאור מקוצר של העבירה
|-
| 1 || [[לפקודה|10(א)]] || || רישיון נהיגה לא תקף לאותו סוג רכב
|-
| 1א || || [[12א1(ב)]] || נהיגת נהג חדש צעיר בלא מלווה
|-
| 1ב || || [[12א2]] || נהיגת נהג חדש צעיר עם נוסעים במספר העולה על המותר בלא מלווה
|-
| 1ג || || [[16(ב)]] || הוראת נהיגה תוך שימוש בטלפון בלא דיבורית
|-
| 2 || [[לפקודה|38(3)]] || [[21(ב)(2)]] || תאונת דרכים שבה נחבל אדם או התנהגות שגרמה לנזק לאדם
|-
| 2א || [[לפקודה|62(2)]] || || נהיגה בקלות ראש או ברשלנות
|-
| 2ב || [[לפקודה|62(11)]] || || שיבוש פעולת מיתקן מגביל מהירות
|-
| 3 || || [[21(ב)(4)]], [[26(1)]] || התנהגות שעלולה לסכן חיי אדם, עוברי דרך
|-
| 4 || || [[27(א)]] || נהיגת רכב שבמצבו עלול לסכן עוברי דרך
|-
| 4א || || [[28(ב)]] || נהיגה תוך שימוש בטלפון בלא דיבורית
|-
| 5 || || [[44(א)]] || פניית פרסה תוך סיכון עוברי דרך בנסיבות מחמירות לפי ההוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס (להלן – נסיבות מחמירות)
|-
| 6 || || [[47(ה)(1) ו־(ז)]] || עקיפה כשהראות לקויה לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל
|-
| 7 || || [[54(א)]], [[22(א)]] || מהירות מעל 20 קמ&quot;ש עד 30 קמ&quot;ש מעל למותר בדרך עירונית
|-
| 8 || || [[54(א)]], [[22(א)]] || מהירות מעל 25 קמ&quot;ש עד 40 קמ&quot;ש מעל למותר בדרך שאינה עירונית או בדרך מהירה
|-
| 9 || [[לפקודה|65(א)(1) ו־(3)]] || [[56(א)(1), (2) ו־(3)]] || אי עצירה לפני מפגש רכבת בנסיבות המפורטות [[65 לפקודה|בסעיף]] [[56|או בתקנה]], לפי העניין
|-
| 10 || || [[64(ד)]], [[22(א)]] || נסיעה ברמזור באור אדום וצהוב יחד בניגוד לרמזור ה–2
|-
| 11 || || [[64(ה)]] || נסיעה ברמזור באור צהוב מהבהב בלי לאפשר להולך רגל לחצות בבטחה או בלי לאפשר לרכב הבא לצומת לחצות בבטחה את הצומת
|-
| 11א || || [[67(א)]] || אי־מתן אפשרות להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה
|-
| 11ב || || [[83א]] || הסעת ילד שאינו רתום במושב בטיחות או במושב מגביה, לפי העניין
|-
| 12 || || [[85(א)(4)]] || הובלת מטען שלא בבטיחות ואינו מאובטח
|-
| 12א || || [[85(א)(5)]] || הובלת מטען ברכב מ־15% מעל המשקל הכולל המותר ועד 24.99%
|-
| 13 || || [[85(ד)(1) ו־(ה)(3)]] || הובלת מטען החורג ממידות הרכב
|-
| 14 || || [[85א(ו)(1), (3) ו־(4)]] || הובלת מכולה בניגוד לתקנות
|-
| 15 || || [[168]] || שעות נהיגה מעל המותר
|-
| 16 || || [[308(ד)]] || נהיגת רכב שנמסרה לגביו הודעת אי שימוש
|-
| 17 || || [[364ד(ב)]] || נהיגה בלא טכוגרף תקין
|-
| 18 || || [[364ה(ג)]] || נהיגה בלא מגביל מהירות תקין
|-
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | '''10 נקודות'''
|-
! מס&quot;ד !! [[פקודה]] !! תקנה !! תיאור מקוצר של העבירה
|-
| 1 || colspan=&quot;2&quot; | [[סעיף 304 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] שחל עליו [[סעיף 64 לפקודה]] || גרימת מוות ברשלנות
|-
| 1א || [[לפקודה|10(א)]] || || נהיגת רכב בידי מי שלא ניתן לו רישיון נהיגה לאותו סוג רכב
|-
| 2 || [[לפקודה|64א]] || || הפקרה אחרי פגיעה
|-
| 2א || [[לפקודה|64ד(א)]] || || סירוב לבדיקת שכרות;
|-
| 2ב || [[לפקודה|65(א)(2)]] || [[56(א)(4)]] || אי־עצירה לפני מפגש מסילת ברזל כשהמחסום נע
|-
| 3 || || [[22(א)]], [[54(א)]] || מהירות מעל 30 קמ&quot;ש מעל למותר בדרך עירונית
|-
| 4 || || [[22(א)]], [[54(א)]] || מהירות מעל 40 קמ&quot;ש מעל למותר בדרך שאינה עירונית או בדרך מהירה
|-
| 5 || || [[47(ד) ו־(ה)(5)]] || עקיפת רכב כשהדרך לא פנויה או על קו הפרדה רצוף
|-
| 6 || || [[64(ג)]], [[22(א)]] || אי מתן זכות קדימה בתמרור ב–36
|-
| 7 || || [[64(ד)]], [[22(א)]] || אי מתן זכות קדימה בתמרור ב–37
|-
| 8 || || [[64(ד)]], [[22(א)]] || נסיעה ברמזור באור אדום בניגוד לרמזור ה–1
|-
| 9 || || [[67(א)]] || לא איפשר להולך רגל להשלים חצייה בבטחה בנסיבות מחמירות
|-
| 10 || || [[85(א)(5)]] || הובלת מטען מעל 25% מהמשקל הכולל המותר
|-
| 11 || [[לפקודה|62(3)]] || [[26(2)]], [[169ב]] || נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים
|-
| 12 || [[לפקודה|67]] || || נהיגת רכב בזמן פסילה
|}

== תוספת שביעית __NOTOC__ (תיקון: תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ב-3) ==
=== ציוד לארגז עזרה ראשונה ===
==== ((([[תקנות 369א]] [[ו-408]]))) (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11) ====

@ א. (תיקון: תשנ&quot;ב-3) : ציוד לארגז עזרה ראשונה לכל רכב כאמור [[בתקנה 369א(ב)]] ולכל אוטובוס יכלול הפריטים המפורטים להלן:
: (1) 1 תחבושת אישית;
: (2) 2 משולשי בד;
: (3) 10 אגדים מדבקים;
: (4) 5 פדים סטריליים שגודל כל אחד מהם 3×3 אינטש;
: (5) 3 אגדים גליליים שגודל כל אחד מהם 3×3 אינטש;
: (6) 2 סיכות בטחון;
: (7) 1 זוג מספריים.

@ ב. : באוטובוס ציבורי הפועל בקו עירוני או אזורי, ימצא - בנוסף לציוד המפורט [[פרט א|בסעיף א']] - הציוד המפורט להלן, כשהוא ארוז באופן הרמטי:
: (1) 5 תחבושות אישיות;
: (2) 2 תחבושות בינוניות;
: (3) 8 משולשי בד;
: (4) 1 תחבושת כוויה מטלין;
: (5) 1 גזה עליון.

@ ג. (תיקון: תשנ&quot;ב-3) : בטיולית ובכל אוטובוס אחר, פרט לאוטובוס פרטי או אוטובוס ציבורי הפועל בקו עירוני או אזורי, ימצא - בנוסף לציוד המפורט [[פרט א|בסעיף א']] - הציוד המפורט להלן כשהוא ארוז באופן הרמטי:
: (1) 8 תחבושות אישיות קטנות;
: (2) 2 תחבושות בינוניות;
: (3) 1 תחבושת בטן גדולה;
: (4) 10 משולשי בד;
: (5) 1 תחבושת כוויה מטלין;
: (6) 10 גזות סטריליות שגודל כל אחת מהן 3×3 אינטש;
: (7) 1 חוסם עורקים מגומי;
: (8) 1 גזה וזלין סטרילית;
: (9) 1 זוג מספריים לחומר.

@ ד. : הציוד המפורט [[פרט ב|בסעיפים ב']] [[פרט ג|ו-ג']] הוא לשימוש רק במקרה של פיגוע או תאונה ואם נעשה בו שימוש כאמור, יושלם מיד לכמות שפורטה כאמור וייסגר שוב באופן הרמטי.

@ ה. (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-11) : ערכת חילוץ מסוג שאישר מפקח כבאות ראשי במשרד הפנים.

== תוספת שמינית (תיקון: תשנ&quot;א-4) __NOTOC__ ==
==== ((([[תקנה 364ד]]))) ====
: 100 (()) תל-אביב - קהיר
: 392 (()) באר-שבע - אילת
: 393 (()) תל-אביב - אילת
: 394 (()) תל-אביב - אילת
: 395 (()) באר-שבע - אילת
: 444 (()) ירושלים - אילת
: 840 (()) תל-אביב - קרית-שמונה
: 841 (()) תל-אביב - קרית-שמונה
: 842 (()) תל-אביב - קרית-שמונה
: 963 (()) ירושלים - קרית-שמונה
: 964 (()) ירושלים - צפת
: 966 (()) חיפה - שפך-זוהר
: 991 (()) חיפה - אילת
: 995 (()) חיפה - באר-שבע

== תוספת תשיעית (תיקון: תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ה-20) __NOTOC__ ==
==== ((([[תקנה 364ד(ב1)(1)]]))) ====
=== יומן נסיעות חודשי אישי ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! שם פרטי ומשפחה !! תעודת זהות !! מס' רישיון נהיגה !! מס' סידורי של היומן !! מס' רישיון מוגבל !! מס' העמוד
|-
| || || || || ||
|}
: מס' הרכב: _______________
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | מס' הרכב {{מוקטן|(במידה והנהג עובר מרכב לרכב)}} !! colspan=&quot;2&quot; | תחילת עבודה !! colspan=&quot;2&quot; | נהיגה בפועל !! colspan=&quot;2&quot; | הפסקות או המתנות !! colspan=&quot;2&quot; | מנוחה מחוץ לעבודה !! colspan=&quot;2&quot; | סיום העבודה !! colspan=&quot;2&quot; | סה&quot;כ שעות עבודה !! colspan=&quot;2&quot; | פרטי הנסיעה !! colspan=&quot;2&quot; | רישום מד מרחק נסיעה !! rowspan=&quot;2&quot; | חתימת הנהג
|-
! {{מוקטן|תאריך}} !! {{מוקטן|שעה}} !! {{מוקטן|משעה}} !! {{מוקטן|עד שעה}} !! {{מוקטן|משעה}} !! {{מוקטן|עד שעה}} !! {{מוקטן|משעה}} !! {{מוקטן|עד שעה}} !! {{מוקטן|תאריך}} !! {{מוקטן|שעה}} !! {{מוקטן|שעות}} !! {{מוקטן|דקות}} !! {{מוקטן|ממקום}} !! {{מוקטן|למקום}} !! {{מוקטן|בהתחלה}} !! {{מוקטן|בסיום}}
|-
| || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|}

: {{מוקטן|הערה: שיטת מילוי השעות תיעשה לפי 24 שעות (אחרי 12 בצהריים: 13, 14 וכו')}}

@ : {{טורים שווים | חתימה: _______________ | תאריך: _______________ }}

== תוספת עשירית (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-8) __NOTOC__ ==

==== ((([[תקנות 300(ג)]] [[ו-301(ג)]]))) ====
@ 1. : משא רכין
@ 2. : משא אשפה בתפזורת
@ 3. : משא רכין מנוף קדמי
@ 4. : משא מגבה נוע
@ 5. : משא מערבל בטון
@ 6. : משא אשפה מגבה נוע
@ 7. : משא מכל אבקה רכין
@ 8. : גרורים שמשקלם הכולל עולה על 4 טון
@ 9. (תיקון: תשס&quot;ט-10) : (((נמחק)))
@ 10. (תיקון: תשס&quot;ט-10) : רכב מסוג O4
@ 11. (תיקון: תשס&quot;ט-10) : רכב מסוג N3

== תוספת אחת עשרה (תיקון: תשס&quot;ה-15) __NOTOC__ ==
==== ((([[תקנה 495]]))) ====
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1''': בקשה לקבלת רישיון לקו שירות במוניות ((([[תקנה 495(א)]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2''': פירוט המוניות שיעמדו לרשות התאגיד ((([[תקנה 495(ב)(3)]])))
@ (תיקון: תשס&quot;ו-10) &lt;עוגן טופס 3&gt; : '''טופס 3''': ערבות בנקאית ((([[תקנה 495(ב)(7)]])))
@ &lt;עוגן טופס 4&gt; : '''טופס 4''': התחייבות למילוי תנאי הרישיון ((([[תקנה 495(ג)]])))
@ &lt;עוגן טופס 5&gt; : '''טופס 5''': התחייבות לסימון מונית בצבע התאגיד ((([[תקנה 495(ג)]])))
@ (תיקון: תשס&quot;ו-10) &lt;עוגן טופס 6&gt; : '''טופס 6''': ערבות בנקאית ((([[תקנה 495ז]])))

== תוספת שתים עשרה (תיקון: תש&quot;ע-11) __NOTOC__ ==
==== ((([[תקנות 216(ד)(3)]]))) ====

== תוספת שלוש עשרה (תיקון: תשע&quot;ד-5) __NOTOC__ ==
=== חלק א': טפסים לעניין רכב שנגרם לו נזק או נזק בטיחותי (תיקון: תשע&quot;ד-11) ===
==== ((([[תקנה 309]]))) ====
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1''': תעודת בדיקה לפי [[תקנה 309(א)‏]]
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2''': הודעה לרשות הרישוי בדבר רכב שנגרם לו נזק בטיחותי‏
@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : '''טופס 3''': הודעה בדבר תיקון רכב שנגרם לו נזק בטיחותי לפי [[תקנה 309(ה)]]
@ &lt;עוגן טופס 4&gt; : '''טופס 4''': תעודה בדבר תקינות רכב‏

=== חלק ב': טפסים לעניין רישום רישיון הפעלה למונית ברישיון רכב (תיקון: תשע&quot;ד-11) ===
==== ((([[276ה|תקנות 286ה (([צ&quot;ל: 276ה]))]] [[ו-287ב]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ד-11) &lt;עוגן טופס 5&gt; : '''טופס 5''': טופס לעניין הודעה על רישיון הפעלה למונית
@ (תיקון: תשע&quot;ד-11, תשע&quot;ח-3) &lt;עוגן טופס 6&gt; : '''טופס 6''': טופס לעניין מחיקת רישיון הפעלה שפורט ברישיון רכב

=== חלק ג': טפסים לעניין [[חלק י']] (תיקון: תשע&quot;ט-7) ===
==== ((([[תקנה 585(א) (14) ו-(15)]]))) ====
@ &lt;עוגן טופס א&gt; : '''טופס א'''': טופס בדיקת תקינות לרכב פרטי ומסחרי עד 9,999 ק&quot;ג
@ &lt;עוגן טופס ב1&gt; : '''טופס ב'1''': טופס בדיקת תקינות בטיחותית לאוטובוס מס' סידורי .............
@ &lt;עוגן טופס ב2&gt; : '''טופס ב'2''': טופס בדיקת תקינות בטיחותית למונית
@ &lt;עוגן טופס ג&gt; : '''טופס ג'''': טופס בדיקה בטיחותית לכלי רכב מעל 10,000 ק&quot;ג
@ &lt;עוגן טופס ד&gt; : '''טופס ד'''': טופס בדיקת תקינות לנתמך/גרור

== תוספת ארבע עשרה (תיקון: תשע&quot;ד-12, תשע&quot;ד-14) __NOTOC__ ==
=== סימון אופניים עם מנוע עזר לפי התקן הרשמי ===
==== ((([[תקנה 39טז(2)(ב)(3)]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ו-7) : {{ממורכז|[[תמונה:Electric bicycle mark israel.png|425px]]}}

== תוספת ארבע עשרה א' (תיקון: תשע&quot;ט-9, תש&quot;ף, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-8) __NOTOC__ ==
==== ((([[תקנה 191א]]))) ====
=== הצהרה בדבר מצבו הרפואי של מבקש רישיון נהיגה {{ש}} טופס 1 ===
@ : יש לסמן את המבוקש [[תוספת 14א' חלק א'|בחלק א']], למלא את [[תוספת 14א' חלק ב'|חלק ב']] ולהשיב ולסמן במקום המתאים לכך לצד השאלות [[תוספת 14א' חלק ג'|שבחלק ג']]:

=== חלק א': ===
: מבקש להוציא רישיון לדרגה (אנא בחר) ‎1/A/A1/A2/B/C1
: הוספת דרגת רישיון נהיגה לדרגה (אנא בחר) C+E/D/D1/D2/D3/C
: מבקש להוסיף היתר לנהיגת אמבולנס / רכב לכיבוי שרפות / רכב שב&quot;ס מבצעי / רכב חילוץ / רכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון / אופנוע להגשת עזרה ראשונה / טרקטורון / היתר לנהיגת כלי רכב לצורך בדיקה כשהם בלא נוסעים או מטען / היתר לנהיגת אוטובוס לצורך חניה בחניון כשהוא בלא נוסעים או מטען

=== חלק ב': פרטים אישיים ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! שם פרטי !! שם משפחה !! מס' זהות !! כתובת !! טלפון !! מס' טלפון נייד
|-
| || || || || ||
|}

=== חלק ג': הצהרה רפואית ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! !! width=&quot;40px&quot; | כן !! width=&quot;40px&quot; | לא
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) האם עברת אירוע של איבוד הכרה ב-5 השנים האחרונות? || ||
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה במחלת הכפיון (אפילפסיה)? || ||
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) האם אתה נוטל תרופות לטיפול במחלת הכפיון (אפילפסיה)? || ||
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) אם התשובה לשאלה הקודמת [[בפרט 3]] היא כן, האם סוג התרופה או מינונה שונה לאחרונה? || ||
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : (5) האם עברת בעברך אירוע מוחי (STROKE) או אירוע מוחי חולף (TIA)? || ||
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : (6) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעת קשב וריכוז (ADHD)? || ||
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : (7) האם אתה נוטל תרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)? || ||
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : (8) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעה בתחושה, טווח תנועה או כוח גס של הגפיים? || ||
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : (9) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה במחלת לב? || ||
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : (10) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעה בקצב הלב (ARRHYTHMIA)? || ||
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : (11) האם הושתל לך קוצב לב (PACEMAKER) או קוצב (DEFIBRILLATOR)? || ||
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : (12) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה בסוכרת מטיפוס 1 (TYPE 1DM - נעורים)? || ||
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : (13) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה בסוכרת מטיפוס 2 (TYPE 2DM - מבוגרים)? || ||
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : (14) האם אתה מטופל בשל מחלת סוכרת כאמור [[בפרט 12]] [[פרט 13|או 13]] באמצעות אחד או יותר מאלה:
:: 1. כדורים;
:: 2. מזרק אינסולין;
:: 3. משאבת אינסולין.
|| ||
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : (15) האם פסיכאטר או פסיכולוג נתן לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מבעיה בתחום בריאות הנפש? || ||
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| : (16) האם אתה מקבל טיפול תרופתי או אחר לבעיה בתחום בריאות הנפש שניתנה לגביה אבחנה רפואית כאמור [[בפרט 15]]? || ||
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| : (17) האם אתה חש עייפות ורצון להירדם במהלך היום? || ||
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| : (18) האם אתה נוטל תרופות מרשם באופן קבוע (למעט תרופות הקשורות להפרעות קשב וריכוז)? || ||
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| : (19) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מסחרחורת (VERTIGO)? || ||
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| : (20) האם סבלת מחבלת ראש בשנה האחרונה? || ||
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| : (21) האם עברת ניתוח ראש בעברך? || ||
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| : (22) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל ממחלה של מערכת העצבים (למשל פרקינסון, טרשת נפוצה וכיוצא באלה)? || ||
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| : (23) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מבעיה בזיכרון או בריכוז? || ||
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| : (24) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה בסרטן? || ||
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| : (25) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעת נשימה בשינה? || ||
|- &lt;עוגן פרט 26&gt;
| : (26) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל ממחלת ריאות הדורשת טיפול תרופתי קבוע? || ||
|- &lt;עוגן פרט 27&gt;
| : (27) האם ידוע לך על סיבה רפואית אחרת או נוספת על האמור בהצהרה זו שיכולה להפריע לך או למנוע ממך לנהוג? || ||
|-
| colspan=&quot;3&quot; | {{מוקטן|* שים לב לאור [[תקנות אלו|תקנה 191א לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]], מילוי של תשובה חיובית בהצהרה רפואית זו אין משמעותה דחייה אוטומטית של הבקשה}}
|}

@ : אני החתום/ה מטה מצהיר/ה, כי הפרטים שמילאתי בהצהרה זו הם הפרטים המדויקים, המלאים והנכונים ביחס למצבי הרפואי בעבר ובהווה;
: ידוע לי כי אם הגשתי הצהרה הכוללת מידע כוזב או מטעה, רשות הרישוי רשאית לסרב לתת לי רישיון נהיגה, להתלותו או שלא לחדשו כאמור [[תקנות אלו|בתקנה 191ב לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
: לידיעתך -
: (1) קיים איסור בחוק על נהיגה עם סמים או שרידיהם בגוף ועם אלכוהול בריכוז העולה על הקבוע בחוק;
: (2) ישנה חובה להודיע על שינוי במצב רפואי לפי [[תקנות אלו|תקנה 13(ב) לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]].

@ : {{טורים שווים | חתימת מבקש הרישיון .......................... | תאריך ............................... }}

@ : {{מוקטן|בכל מקום שבו הפנייה היא בלשון זכר, הכוונה גם ללשון נקבה}}

== תוספת חמש עשרה (תיקון: תשע&quot;ט-7) __NOTOC__ ==
=== חובת מתן שירותי בטיחות במשרה מלאה או מתן אישור לקצין בטיחות לתת שירותי בטיחות בחלק מימי פעילות המפעל או לתת שירותי בטיחות למפעל נוסף ===
==== ((([[תקנה 580(ד)]] [[ו-584ב(א)]]))) ====

@ 1.
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;יום עבודה&quot; - שמונה שעות עבודה לפחות שלא יחלו לאחר השעה 14:00 אם קדמו להן שעות עבודה נוספות באותו יום;
:- &quot;רכב החכר&quot; ו&quot;רכב השכרה&quot; - כהגדרתם [[בתקנה 579]].

@ 2.
: (א) מתן שירותי קצין בטיחות במפעל יהיה בהיקף משרה כנקוב בטור ד' בהתאם למספר כלי הרכב כנקוב בטור ג' שלצדו.
: (ב) עלה מספר כלי הרכב במפעל על מספר המחייב התקשרות עם קצין בטיחות בהיקף משרה מלאה (להלן [[בתוספת זו]] - המספר העודף של כלי הרכב), תידרש קבלת שירותי בטיחות מקצין בטיחות נוסף, בהתאם למספר העודף של כלי הרכב לפי היחס הקבוע [[בתוספת זו]].

@
: {| class=&quot;wikitable&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סוג הרכב או סוג המפעל !! width=&quot;25%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} כמות כלי הרכב במפעל !! width=&quot;30%&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} מספר ימי עבודה בשבוע הנדרשים לפיקוח
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | 1. || rowspan=&quot;5&quot; | כלי רכב מסוג M1 שסיווג המשנה שלו הוא פרטי או שצוין ברישיונו כמרכב אחוד, רכב מסוג N1‏, O1‏, O2‏, OT‏, T‏, L, לרבות רכב החכר ורכב השכרה למעט כלי רכב או מפעל שמתקיים לגביו המפורט בפרט 2 או 5, לפי העניין
| 0 עד 44 || 1
|-
| 45 עד 70 || 2
|-
| 71 עד 80 || 3
|-
| 81 עד 100 || 4
|-
| 101 עד 250 || משרה מלאה
|-
| rowspan=&quot;6&quot; | 2. || rowspan=&quot;6&quot; | מפעל שהוא מוביל מסוג א ו-ה כמשמעותם [[בתקנה 4 לתקנות שירותי הובלה]], שבו חלק מכלי הרכב מהסוגים המפורטים בפרט 1
| 1 עד 5 || {{מוקטן|היקף משרה כפי שתקבע הרשות, באישור רשות הרישוי, לקצין הבטיחות ולמפעל בהתאם לכמות כלי הרכב במפעל ולסוגם}}
|-
| 6 עד 15 || 1
|-
| 16 עד 25 || 2
|-
| 26 עד 40 || 3
|-
| 41 עד 70 || 4
|-
| 71 עד 120 || משרה מלאה
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | 3. || rowspan=&quot;5&quot; | כלי רכב מסוג M1 או M2 או M3 שסיווג המשנה שלו הוא אוטובוס פרטי או אוטובוס ציבורי או מונית הפועלת בקו שירות
| 1 עד 15 || 1
|-
| 16 עד 25 || 2
|-
| 26 עד 40 || 3
|-
| 41 עד 71 || 4
|-
| 72 עד 120 || משרה מלאה
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | 4. || rowspan=&quot;4&quot; | כלי רכב מסוג N3‏, O3‏* ‎- למעט רכב מסיווג משנה רכב עבודה, ו-N2, למעט לגבי מוביל כהגדרתו [[בחוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]] (להלן - חוק שירותי הובלה)
| 20 עד 60 || 2
|-
| 61 עד 80 || 3
|-
| 81 עד 120 || 4
|-
| 121 עד 150 || משרה מלאה
|-
| rowspan=&quot;6&quot; | 5. || rowspan=&quot;6&quot; | כלי רכב מסוג O4*, וכן מפעל שהוא מוביל כהגדרתו [[בחוק שירותי הובלה]] ובלבד שלא מתקיים לגביו כל המפורט בפרט 2
| 1 עד 5 || {{מוקטן|היקף משרה כפי שתקבע הרשות, באישור רשות הרישוי, לקצין הבטיחות ולמפעל בהתאם לכמות כלי הרכב במפעל ולסוגם}}
|-
| 6 עד 15 || 1
|-
| 16 עד 25 || 2
|-
| 26 עד 40 || 3
|-
| 41 עד 70 || 4
|-
| 71 עד 120 || משרה מלאה
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | 6. || rowspan=&quot;5&quot; | אמבולנס, מונית למעט מונית הפועלת בקו שירות, רכב סיור, רכב מדברי, רכב עבודה
| 20 עד 40 || 1
|-
| 41 עד 60 || 2
|-
| 61 עד 90 || 3
|-
| 91 עד 120 || 4
|-
| 121 עד 180 || משרה מלאה
|}
: {{מוקטן|* לגבי כלי רכב מסוג O3 ו-O4 - גרור ונתמך יחושבו כיחידה אחת לצורך חישוב היקף כלי הרכב במפעל לקביעת היקף ימי העבודה הנדרשים של קצין בטיחות.}}

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז בניסן תשכ&quot;א (2 באפריל 1961)
&lt;חתימה&gt; יצחק בן אהרן שר התחבורה</text>
      <sha1>niu2un67lextj9w1jer590bl04oqpvs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התעבורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>286540</id>
    <revision>
      <id>3015878</id>
      <parentid>3006970</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T21:05:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3015873] תיקון תשפ&quot;ו מס' 4</comment>
      <origin>3015878</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1295570" sha1="qrstnbs113fndyk9y374s9tsfnuk3cd" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התעבורה, תשכ״א–1961}}
{{ח:קטע3||תקנות לביצוע {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״א, 1425|תקנות התעבורה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1128.pdf}}, {{ח:תיבה|2518|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1183.pdf}}, {{ח:תיבה|2525|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1183.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 354|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1222.pdf}}, {{ח:תיבה|1442|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1278.pdf}}, {{ח:תיבה|2213|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1333.pdf}}, {{ח:תיבה|2681|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1366.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 221|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1384.pdf}}, {{ח:תיבה|730|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1397.pdf}}, {{ח:תיבה|1505|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1451.pdf}}, {{ח:תיבה|2109|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1490.pdf}}, {{ח:תיבה|2151|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1491.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 242|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1511.pdf}}, {{ח:תיבה|330|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1518.pdf}}, {{ח:תיבה|389|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1522.pdf}}, {{ח:תיבה|788|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1545.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1563.pdf}}, {{ח:תיבה|1208|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1576.pdf}}, {{ח:תיבה|1379|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1590.pdf}}, {{ח:תיבה|1564|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1604.pdf}}, {{ח:תיבה|1786|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1620.pdf}}, {{ח:תיבה|1786|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 184|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1637.pdf}}, {{ח:תיבה|276|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1641.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1647.pdf}}, {{ח:תיבה|377|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1647.pdf}}, {{ח:תיבה|1353|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1683.pdf}}, {{ח:תיבה|1398|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1685.pdf}}, {{ח:תיבה|1518|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1697.pdf}}, {{ח:תיבה|1576|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1700.pdf}}, {{ח:תיבה|2210|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1736.pdf}}, {{ח:תיבה|2564|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1758.pdf}}, {{ח:תיבה|2276|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1739.pdf}}, {{ח:תיבה|2583|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1762.pdf}}, {{ח:תיבה|2752|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 213|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1792.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1792.pdf}}, {{ח:תיבה|519|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1812.pdf}}, {{ח:תיבה|570|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1815.pdf}}, {{ח:תיבה|882|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1837.pdf}}, {{ח:תיבה|1681|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1862.pdf}}, {{ח:תיבה|2440|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1903.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 27|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1935.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 6 [תשכ״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1948.pdf}}, {{ח:תיבה|333|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1955.pdf}}, {{ח:תיבה|416|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1960.pdf}}, {{ח:תיבה|1567|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2006.pdf}}, {{ח:תיבה|2896|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2081.pdf}}, {{ח:תיבה|2896|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2081.pdf}}, {{ח:תיבה|3164|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2098.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 320|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2141.pdf}}, {{ח:תיבה|1434|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2222.pdf}}, {{ח:תיבה|1782|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2245.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 125|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2300.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2306.pdf}}, {{ח:תיבה|421|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2317.pdf}}, {{ח:תיבה|649|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2330.pdf}}, {{ח:תיבה|1145|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2365.pdf}}, {{ח:תיבה|1741|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2414.pdf}}, {{ח:תיבה|1742|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2414.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 501|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2486.pdf}}, {{ח:תיבה|602|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2495.pdf}}, {{ח:תיבה|699|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2501.pdf}}, {{ח:תיבה|1044|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2523.pdf}}, {{ח:תיבה|1090|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2528.pdf}}, {{ח:תיבה|1476|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2548.pdf}}, {{ח:תיבה|1604|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2560.pdf}}, {{ח:תיבה|1718|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2573.pdf}}, {{ח:תיבה|1767|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2577.pdf}}, {{ח:תיבה|2049|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2591.pdf}}, {{ח:תיבה|2152|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2601.pdf}}, {{ח:תיבה|2237|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2610.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 560|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2664.pdf}}, {{ח:תיבה|631|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2673.pdf}}, {{ח:תיבה|657|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2675.pdf}}, {{ח:תיבה|1658|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2746.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 228|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2770.pdf}}, {{ח:תיבה|324|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2779.pdf}}, {{ח:תיבה|460|תיקון מס׳ 4 [תשל״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2791.pdf}}, {{ח:תיבה|864|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2825.pdf}}, {{ח:תיבה|908|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2829.pdf}}, {{ח:תיבה|1089|תיקון מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2843.pdf}}, {{ח:תיבה|1250|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2855.pdf}}, {{ח:תיבה|1358|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2865.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 18|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2909.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2925.pdf}}, {{ח:תיבה|1450|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3015.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1160|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3168.pdf}}, {{ח:תיבה|1219|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3172.pdf}}, {{ח:תיבה|1265|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3179.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 173|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3241.pdf}}, {{ח:תיבה|676|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3282.pdf}}, {{ח:תיבה|1094|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3303.pdf}}, {{ח:תיבה|1335|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3320.pdf}}, {{ח:תיבה|1660|תיקון מס׳ 4 (תיקון) [צ״ל: מס׳ 3 (תיקון)]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3334.pdf}}, {{ח:תיבה|1813|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: מס׳ 4]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3343.pdf}}, {{ח:תיבה|2029|תיקון מס׳ 6 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 2|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3394.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 6 [צ״ל: מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3414.pdf}}, {{ח:תיבה|536|תיקון מס׳ 7 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3437.pdf}}, {{ח:תיבה|917|תיקון מס׳ 8 [צ״ל: מס׳ 4]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3470.pdf}}, {{ח:תיבה|2666|תיקון מס׳ 8 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3588.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 207|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3607.pdf}}, {{ח:תיבה|532|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3635.pdf}}, {{ח:תיבה|908|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3663.pdf}}, {{ח:תיבה|1995|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3727.pdf}}, {{ח:תיבה|2120|תיקון מס׳ 7 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3735.pdf}}, {{ח:תיבה|2134|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: מס׳ 6]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3736.pdf}}, {{ח:תיבה|2140|תיקון מס׳ 6 [צ״ל: מס׳ 7]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3736.pdf}}, {{ח:תיבה|2476א|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3753A.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 702|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3814.pdf}}, {{ח:תיבה|984|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3831.pdf}}, {{ח:תיבה|990|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3831.pdf}}, {{ח:תיבה|1382|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3853.pdf}}, {{ח:תיבה|1428|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3856.pdf}}, {{ח:תיבה|1790|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3873.pdf}}, {{ח:תיבה|1985|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3883.pdf}}, {{ח:תיבה|2060|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3888.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 2|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3897.pdf}}, {{ח:תיבה|87|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3903.pdf}}, {{ח:תיבה|476|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3933.pdf}}, {{ח:תיבה|887|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3959.pdf}}, {{ח:תיבה|1097|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3976.pdf}}, {{ח:תיבה|1214|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3984.pdf}}, {{ח:תיבה|1669|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4010.pdf}}, {{ח:תיבה|1871|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4025.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 730|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4075.pdf}}, {{ח:תיבה|1188|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4102.pdf}}, {{ח:תיבה|1260|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4107.pdf}}, {{ח:תיבה|1396|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4113.pdf}}, {{ח:תיבה|1617|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}, {{ח:תיבה|1767|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4131.pdf}}, {{ח:תיבה|2114|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4148.pdf}}, {{ח:תיבה|2147|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4150.pdf}}, {{ח:תיבה|2206|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4155.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 101|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4174.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4184.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4184.pdf}}, {{ח:תיבה|360|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4194.pdf}}, {{ח:תיבה|714|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4214.pdf}}, {{ח:תיבה|887|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4224.pdf}}, {{ח:תיבה|1073|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4240.pdf}}, {{ח:תיבה|1214|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4252.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 489|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4306.pdf}}, {{ח:תיבה|790|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4332.pdf}}, {{ח:תיבה|830|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4335.pdf}}, {{ח:תיבה|1259|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4375.pdf}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4380.pdf}}, {{ח:תיבה|1604|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4402.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 175|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|899|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4469.pdf}}, {{ח:תיבה|950|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4472.pdf}}, {{ח:תיבה|1594|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4506.pdf}}, {{ח:תיבה|1619|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4508.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 31|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4530.pdf}}, {{ח:תיבה|691|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4574.pdf}}, {{ח:תיבה|951|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4594.pdf}}, {{ח:תיבה|1737|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4646.pdf}}, {{ח:תיבה|2086|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4675.pdf}}, {{ח:תיבה|2468|תיקון מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4694.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 363|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4732.pdf}}, {{ח:תיבה|578|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4754.pdf}}, {{ח:תיבה|723|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4764.pdf}}, {{ח:תיבה|1696|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4834.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 274|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4882.pdf}}, {{ח:תיבה|277|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4882.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4894.pdf}}, {{ח:תיבה|1138|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4951.pdf}}, {{ח:תיבה|1438|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4969.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 374|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5002.pdf}}, {{ח:תיבה|540|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5010.pdf}}, {{ח:תיבה|968|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5034.pdf}}, {{ח:תיבה|1010|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5037.pdf}}, {{ח:תיבה|1031|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5038.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 174|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5066.pdf}}, {{ח:תיבה|297|תיקון מס׳ 16|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5073.pdf}}, {{ח:תיבה|800|תיקון מס׳ 17|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5106.pdf}}, {{ח:תיבה|948|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5117.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 250|תיקון מס׳ 18|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5153.pdf}}, {{ח:תיבה|255|תיקון מס׳ 19|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5153.pdf}}, {{ח:תיבה|609|תיקון מס׳ 20|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5174.pdf}}, {{ח:תיבה|658|תיקון מס׳ 21|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5176.pdf}}, {{ח:תיבה|894|תיקון מס׳ 22|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5189.pdf}}, {{ח:תיבה|1111|תיקון מס׳ 23|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5201.pdf}}, {{ח:תיבה|1326|תיקון מס׳ 24|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5214.pdf}}, {{ח:תיבה|1435|תיקון מס׳ 25|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5219.pdf}}, {{ח:תיבה|1467|תיקון מס׳ 26|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5221.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 261|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5241.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5249.pdf}}, {{ח:תיבה|583|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5264.pdf}}, {{ח:תיבה|711|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5272.pdf}}, {{ח:תיבה|1215|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5290.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 102|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5301.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5302.pdf}}, {{ח:תיבה|242|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5309.pdf}}, {{ח:תיבה|286|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5314.pdf}}, {{ח:תיבה|352|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5317.pdf}}, {{ח:תיבה|458|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5325.pdf}}, {{ח:תיבה|458|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5325.pdf}}, {{ח:תיבה|460|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5325.pdf}}, {{ח:תיבה|803|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5348.pdf}}, {{ח:תיבה|812|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5350.pdf}}, {{ח:תיבה|836|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 386|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5395.pdf}}, {{ח:תיבה|387|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5395.pdf}}, {{ח:תיבה|472|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5401.pdf}}, {{ח:תיבה|711|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5417.pdf}}, {{ח:תיבה|742|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5419.pdf}}, {{ח:תיבה|1169|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5451.pdf}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5458.pdf}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5458.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 43|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5478.pdf}}, {{ח:תיבה|175|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5486.pdf}}, {{ח:תיבה|334|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5497.pdf}}, {{ח:תיבה|429|תיקון [תשנ״ב] מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5503.pdf}}, {{ח:תיבה|429|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5503.pdf}}, {{ח:תיבה|774|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5518.pdf}}, {{ח:תיבה|824|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5522.pdf}}, {{ח:תיבה|862|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5524.pdf}}, {{ח:תיבה|898|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5528.pdf}}, {{ח:תיבה|980|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5535.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 73|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5555.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5558.pdf}}, {{ח:תיבה|252|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5565.pdf}}, {{ח:תיבה|656|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5581.pdf}}, {{ח:תיבה|893|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5600.pdf}}, {{ח:תיבה|1178|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5613.pdf}}, {{ח:תיבה|1304|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 361|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5640.pdf}}, {{ח:תיבה|589|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5654.pdf}}, {{ח:תיבה|1237|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5670.pdf}}, {{ח:תיבה|1622|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5691.pdf}}, {{ח:תיבה|1702|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 230|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5721.pdf}}, {{ח:תיבה|282|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5736.pdf}}, {{ח:תיבה|652|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5740.pdf}}, {{ח:תיבה|818|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5747.pdf}}, {{ח:תיבה|985|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5759.pdf}}, {{ח:תיבה|997|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 144|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5796.pdf}}, {{ח:תיבה|280|תיקון (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5801.pdf}}, {{ח:תיבה|281|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5801.pdf}}, {{ח:תיבה|426|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5813.pdf}}, {{ח:תיבה|427|תיקון [תשנ״ו] מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5813.pdf}}, {{ח:תיבה|521|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5821.pdf}}, {{ח:תיבה|593|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5825.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5836.pdf}}, {{ח:תיבה|1223|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 8|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5856.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5860.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5871.pdf}}, {{ח:תיבה|278|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5872.pdf}}, {{ח:תיבה|436|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5883.pdf}}, {{ח:תיבה|700|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5872.pdf}}, {{ח:תיבה|745|תיקון [תשנ״ו] מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5900.pdf}}, {{ח:תיבה|772|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5902.pdf}}, {{ח:תיבה|794|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5903.pdf}}, {{ח:תיבה|1228|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5922.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 44|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5934.pdf}}, {{ח:תיבה|113|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5939.pdf}}, {{ח:תיבה|297|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5948.pdf}}, {{ח:תיבה|523|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5960.pdf}}, {{ח:תיבה|566|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5962.pdf}}, {{ח:תיבה|733|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5970.pdf}}, {{ח:תיבה|969|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5983.pdf}}, {{ח:תיבה|996|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5984.pdf}}, {{ח:תיבה|1135|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5995.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 299|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6018.pdf}}, {{ח:תיבה|639|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6039.pdf}}, {{ח:תיבה|666|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6041.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 222|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6073.pdf}}, {{ח:תיבה|409|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6085.pdf}}, {{ח:תיבה|698|תיקון [תש״ס] מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6097.pdf}}, {{ח:תיבה|698|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6097.pdf}}, {{ח:תיבה|814|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6106.pdf}}, {{ח:תיבה|1072|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 26|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6127.pdf}}, {{ח:תיבה|26|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6127.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6132.pdf}}, {{ח:תיבה|350|תיקון [תש״ס] מס׳ 2 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6147.pdf}}, {{ח:תיבה|615|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6162.pdf}}, {{ח:תיבה|786|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6172.pdf}}, {{ח:תיבה|1201|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6189.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 71|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6202.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6204.pdf}}, {{ח:תיבה|128|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6205.pdf}}, {{ח:תיבה|415|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6220.pdf}}, {{ח:תיבה|636|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6232.pdf}}, {{ח:תיבה|696|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6238.pdf}}, {{ח:תיבה|1145|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: מס׳ 6]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6267.pdf}}, {{ח:תיבה|1149|תיקון מס׳ 4 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6267.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 38|הוראת שעה [תשס״ב] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6272.pdf}}, {{ח:תיבה|80|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6277.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6279.pdf}}, {{ח:תיבה|278|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6295.pdf}}, {{ח:תיבה|496|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6313.pdf}}, {{ח:תיבה|502|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6314.pdf}}, {{ח:תיבה|504|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 66|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6344.pdf}}, {{ח:תיבה|113|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6345.pdf}}, {{ח:תיבה|165|הוראת שעה [תשס״ב] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6349.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6360.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6370.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6370.pdf}}, {{ח:תיבה|633|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6383.pdf}}, {{ח:תיבה|634|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6383.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון [תש״ס] מס׳ 2 (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6383.pdf}}, {{ח:תיבה|653|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6387.pdf}}, {{ח:תיבה|654|תיקון [תשנ״ג] מס׳ 8 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6387.pdf}}, {{ח:תיבה|769|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6395.pdf}}, {{ח:תיבה|795|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6398.pdf}}, {{ח:תיבה|796|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6398.pdf}}, {{ח:תיבה|896|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6415.pdf}}, {{ח:תיבה|992|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6424.pdf}}, {{ח:תיבה|992|תיקון מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6424.pdf}}, {{ח:תיבה|998|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6424.pdf}}, {{ח:תיבה|999|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6424.pdf}}, {{ח:תיבה|1003|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6424.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 12|תיקון [תשס״ה] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6429.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6446.pdf}}, {{ח:תיבה|205|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6446.pdf}}, {{ח:תיבה|207|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6446.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6448.pdf}}, {{ח:תיבה|416|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|475|תיקון [תשס״ה] מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6462.pdf}}, {{ח:תיבה|498|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6464.pdf}}, {{ח:תיבה|597|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6470.pdf}}, {{ח:תיבה|698|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6474.pdf}}, {{ח:תיבה|764|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6480.pdf}}, {{ח:תיבה|765|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6480.pdf}}, {{ח:תיבה|772|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6481.pdf}}, {{ח:תיבה|772|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6481.pdf}}, {{ח:תיבה|778|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6482.pdf}}, {{ח:תיבה|986|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6498.pdf}}, {{ח:תיבה|987|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6498.pdf}}, {{ח:תיבה|1146|תיקון מס׳ 7 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6514.pdf}}, {{ח:תיבה|1146|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6514.pdf}}, {{ח:תיבה|1147|תיקון מס׳ 16|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6514.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 22|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6521.pdf}}, {{ח:תיבה|407|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6547.pdf}}, {{ח:תיבה|462|תיקון [תשס״ו] מס׳ 7 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6552.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6564.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6564.pdf}}, {{ח:תיבה|753|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6582.pdf}}, {{ח:תיבה|754|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6582.pdf}}, {{ח:תיבה|1075|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6605.pdf}}, {{ח:תיבה|1076|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6605.pdf}}, {{ח:תיבה|1076|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6605.pdf}}, {{ח:תיבה|1080|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6606.pdf}}, {{ח:תיבה|1112|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6610.pdf}}, {{ח:תיבה|1113|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6610.pdf}}, {{ח:תיבה|1113|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6610.pdf}}, {{ח:תיבה|1129|תיקון [תשס״ו] מס׳ 7 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 38|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6616.pdf}}, {{ח:תיבה|118|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6624.pdf}}, {{ח:תיבה|118|הוראת שעה [תשס״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6624.pdf}}, {{ח:תיבה|215|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6630.pdf}}, {{ח:תיבה|217|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6630.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6636.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6653.pdf}}, {{ח:תיבה|866|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6669.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6671.pdf}}, {{ח:תיבה|912|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6674.pdf}}, {{ח:תיבה|1020|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6681.pdf}}, {{ח:תיבה|1236|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6703.pdf}}, {{ח:תיבה|1359|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6708.pdf}}, {{ח:תיבה|1360|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6708.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 66|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6720.pdf}}, {{ח:תיבה|66|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6720.pdf}}, {{ח:תיבה|200|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6729.pdf}}, {{ח:תיבה|389|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6744.pdf}}, {{ח:תיבה|431|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6749.pdf}}, {{ח:תיבה|596|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6763.pdf}}, {{ח:תיבה|812|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6769.pdf}}, {{ח:תיבה|1148|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6797.pdf}}, {{ח:תיבה|1188|תיקון מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6801.pdf}}, {{ח:תיבה|1188|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6801.pdf}}, {{ח:תיבה|1189|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6801.pdf}}, {{ח:תיבה|1190|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6801.pdf}}, {{ח:תיבה|1276|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6807.pdf}}, {{ח:תיבה|1276|הוראת שעה [תשס״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6807.pdf}}, {{ח:תיבה|1334|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6810.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 50|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6819.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6825.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6825.pdf}}, {{ח:תיבה|614|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6854.pdf}}, {{ח:תיבה|614|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6854.pdf}}, {{ח:תיבה|746|תיקון והוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6865.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6870.pdf}}, {{ח:תיבה|879|תיקון [תשס״ה] מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6870.pdf}}, {{ח:תיבה|879|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6870.pdf}}, {{ח:תיבה|1147|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6894.pdf}}, {{ח:תיבה|1148|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6894.pdf}}, {{ח:תיבה|1148|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6894.pdf}}, {{ח:תיבה|1266|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6900.pdf}}, {{ח:תיבה|1266|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6900.pdf}}, {{ח:תיבה|1393|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6910.pdf}}, {{ח:תיבה|1499|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7013.pdf}}, {{ח:תיבה|1490|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 97|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6936.pdf}}, {{ח:תיבה|272|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6951.pdf}}, {{ח:תיבה|434|תיקון [תש״ע] מס׳ 12 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6960.pdf}}, {{ח:תיבה|620|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6972.pdf}}, {{ח:תיבה|685|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6976.pdf}}, {{ח:תיבה|868|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6989.pdf}}, {{ח:תיבה|869|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6989.pdf}}, {{ח:תיבה|977|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7002.pdf}}, {{ח:תיבה|978|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7002.pdf}}, {{ח:תיבה|979|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7002.pdf}}, {{ח:תיבה|1150|תיקון [תש״ע] מס׳ 12 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 200|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7053.pdf}}, {{ח:תיבה|518|תיקון מס׳ 4 [תשע״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7070.pdf}}, {{ח:תיבה|528|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7072.pdf}}, {{ח:תיבה|529|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7072.pdf}}, {{ח:תיבה|687|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7082.pdf}}, {{ח:תיבה|999|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7106.pdf}}, {{ח:תיבה|1079|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7113.pdf}}, {{ח:תיבה|1141|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7119.pdf}}, {{ח:תיבה|1390|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7139.pdf}}, {{ח:תיבה|1521|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7146.pdf}}, {{ח:תיבה|1632|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7157.pdf}}, {{ח:תיבה|1707|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 200|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7182.pdf}}, {{ח:תיבה|211|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7184.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7198.pdf}}, {{ח:תיבה|593|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7210.pdf}}, {{ח:תיבה|645|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7214.pdf}}, {{ח:תיבה|646|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7214.pdf}}, {{ח:תיבה|820|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7229.pdf}}, {{ח:תיבה|882|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7232.pdf}}, {{ח:תיבה|1211|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7251.pdf}}, {{ח:תיבה|1212|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7251.pdf}}, {{ח:תיבה|1213|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7251.pdf}}, {{ח:תיבה|1374|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7260.pdf}}, {{ח:תיבה|1535|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7269.pdf}}, {{ח:תיבה|1615|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7282.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 26|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7290.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7290.pdf}}, {{ח:תיבה|303|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7312.pdf}}, {{ח:תיבה|1056|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7367.pdf}}, {{ח:תיבה|1056|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7367.pdf}}, {{ח:תיבה|1119|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7375.pdf}}, {{ח:תיבה|1200|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7384.pdf}}, {{ח:תיבה|1586|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7405.pdf}}, {{ח:תיבה|1626|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7407.pdf}}, {{ח:תיבה|1626|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7407.pdf}}, {{ח:תיבה|1698|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7415.pdf}}, {{ח:תיבה|1701|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7415.pdf}}, {{ח:תיבה|1723|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7417.pdf}}, {{ח:תיבה|1759|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7422.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 334|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7450.pdf}}, {{ח:תיבה|793|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7484.pdf}}, {{ח:תיבה|950|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7494.pdf}}, {{ח:תיבה|1217|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7511.pdf}}, {{ח:תיבה|1222|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7511.pdf}}, {{ח:תיבה|1846|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7546.pdf}}, {{ח:תיבה|1887|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7551.pdf}}, {{ח:תיבה|1904|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7552.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 174|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7572.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7597.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון [תשע״ד] מס׳ 14 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7597.pdf}}, {{ח:תיבה|732|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7617.pdf}}, {{ח:תיבה|776|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7623.pdf}}, {{ח:תיבה|797|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7626.pdf}}, {{ח:תיבה|1050|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7648.pdf}}, {{ח:תיבה|1575|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7685.pdf}}, {{ח:תיבה|1694|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7694.pdf}}, {{ח:תיבה|2266|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7715.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 43|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7721.pdf}}, {{ח:תיבה|329|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7743.pdf}}, {{ח:תיבה|442|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7750.pdf}}, {{ח:תיבה|596|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7766.pdf}}, {{ח:תיבה|724|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7779.pdf}}, {{ח:תיבה|764|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7783.pdf}}, {{ח:תיבה|997|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7803.pdf}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7822.pdf}}, {{ח:תיבה|1646|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7849.pdf}}, {{ח:תיבה|1752|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7865.pdf}}, {{ח:תיבה|1752|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7865.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 124|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7874.pdf}}, {{ח:תיבה|187|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7882.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7887.pdf}}, {{ח:תיבה|236|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7887.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7895.pdf}}, {{ח:תיבה|784|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7924.pdf}}, {{ח:תיבה|954|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7947.pdf}}, {{ח:תיבה|1030|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7955.pdf}}, {{ח:תיבה|1081|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7963.pdf}}, {{ח:תיבה|1812|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7987.pdf}}, {{ח:תיבה|1876|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7992.pdf}}, {{ח:תיבה|2067|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8011.pdf}}, {{ח:תיבה|2067|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8011.pdf}}, {{ח:תיבה|2186|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8022.pdf}}, {{ח:תיבה|2254|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8029.pdf}}, {{ח:תיבה|2628|תיקון מס׳ 16|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8057.pdf}}, {{ח:תיבה|2689|תיקון מס׳ 17|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8063.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 366|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8082.pdf}}, {{ח:תיבה|366|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8082.pdf}}, {{ח:תיבה|498|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8087.pdf}}, {{ח:תיבה|1347|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8109.pdf}}, {{ח:תיבה|1512|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8126.pdf}}, {{ח:תיבה|2294|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8175.pdf}}, {{ח:תיבה|2994|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8189.pdf}}, {{ח:תיבה|3338|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8232.pdf}}, {{ח:תיבה|4008|תיקון מס׳ 7א [קודם: הוראת שעה]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8270.pdf}}, {{ח:תיבה|4012|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8270.pdf}}, {{ח:תיבה|4020|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8272.pdf}}, {{ח:תיבה|4034|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8275.pdf}}, {{ח:תיבה|4035|הוראת שעה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8275.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 138|הוראת שעה [תשע״ט] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8296.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8307.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8307.pdf}}, {{ח:תיבה|320|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8314.pdf}}, {{ח:תיבה|418|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8325.pdf}}, {{ח:תיבה|638|הוראת שעה [תשע״ט] (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8353.pdf}}, {{ח:תיבה|766|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8388.pdf}}, {{ח:תיבה|852|הוראת שעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8407.pdf}}, {{ח:תיבה|860|הוראת שעה מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8411.pdf}}, {{ח:תיבה|978|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8443.pdf}}, {{ח:תיבה|1002|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8449.pdf}}, {{ח:תיבה|1048|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8465.pdf}}, {{ח:תיבה|1050|תיקון מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8466.pdf}}, {{ח:תיבה|1376|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8553.pdf}}, {{ח:תיבה|1592|הוראת שעה מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8608.pdf}}, {{ח:תיבה|1878|הוראת שעה מס׳ 2 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8675.pdf}}, {{ח:תיבה|1932|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8683.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 8|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8774.pdf}}, {{ח:תיבה|544|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8923.pdf}}, {{ח:תיבה|926|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8992.pdf}}, {{ח:תיבה|1426|הוראת שעה מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9066.pdf}}, {{ח:תיבה|1440|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9071.pdf}}, {{ח:תיבה|1440|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9071.pdf}}, {{ח:תיבה|1540|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9093.pdf}}, {{ח:תיבה|1540|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9093.pdf}}, {{ח:תיבה|1722|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9125.pdf}}, {{ח:תיבה|2264|הוראת שעה מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9221.pdf}}, {{ח:תיבה|2562|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9258.pdf}}, {{ח:תיבה|2780|הוראת שעה מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9292.pdf}}, {{ח:תיבה|2916|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9314.pdf}}, {{ח:תיבה|3358|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9436.pdf}} {{ח:תיבה|3850|הוראת שעה מס׳ 6 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9529.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 134|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9653.pdf}}, {{ח:תיבה|894|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9732.pdf}}, {{ח:תיבה|1082|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9785.pdf}}, {{ח:תיבה|1134|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9796.pdf}}, {{ח:תיבה|1442|תיקון מס׳ 8 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9859.pdf}}, {{ח:תיבה|1528|הוראת שעה [תש״ף] מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9875.pdf}}, {{ח:תיבה|1712|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9918.pdf}}, {{ח:תיבה|2668|הוראת שעה [תשע״ט] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10114.pdf}}, {{ח:תיבה|2966|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10173.pdf}}, {{ח:תיבה|3336|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10234.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 24|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10344.pdf}}, {{ח:תיבה|240|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10380.pdf}}, {{ח:תיבה|324|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10394.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10406.pdf}}, {{ח:תיבה|1056|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10568.pdf}}, {{ח:תיבה|1166|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10602.pdf}}, {{ח:תיבה|1168|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10603.pdf}}, {{ח:תיבה|1218|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10612.pdf}}, {{ח:תיבה|2118|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10721.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 86|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10811.pdf}}, {{ח:תיבה|102|הוראת שעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10818.pdf}}, {{ח:תיבה|164|הוראת שעה מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10836.pdf}}, {{ח:תיבה|288|הוראת שעה מס׳ 3 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10861.pdf}}, {{ח:תיבה|682|הוראת שעה מס׳ 3 (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10933.pdf}}, {{ח:תיבה|704|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10941.pdf}}, {{ח:תיבה|704|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10941.pdf}}, {{ח:תיבה|740|הוראת שעה – חרבות ברזל (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10956.pdf}}, {{ח:תיבה|1520|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11113.pdf}}, {{ח:תיבה|1562|הוראת שעה – חרבות ברזל) (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11122.pdf}}, {{ח:תיבה|1856|הוראת שעה מס׳ 3 (תיקון מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11186.pdf}}, {{ח:תיבה|1928|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11203.pdf}}, {{ח:תיבה|2270|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11234.pdf}}, {{ח:תיבה|2458|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11275.pdf}}, {{ח:תיבה|2986|תיקון מס׳ 4 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11369.pdf}}, {{ח:תיבה|3394|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 506|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11609.pdf}}, {{ח:תיבה|1050|הוראת שעה – חרבות ברזל (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11721.pdf}}, {{ח:תיבה|1846|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11886.pdf}}, {{ח:תיבה|1950|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11904.pdf}}, {{ח:תיבה|1968|הוראת שעה מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11912.pdf}}, {{ח:תיבה|2346|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11993.pdf}}, {{ח:תיבה|2346|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11993.pdf}}, {{ח:תיבה|2486|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12025.pdf}}, {{ח:תיבה|2527|הוראת שעה מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12028.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 134|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12075.pdf}}, {{ח:תיבה|852|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12215.pdf}}, {{ח:תיבה|942|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12228.pdf}}, {{ח:תיבה|1144|הוראת שעה – חרבות ברזל|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12267.pdf}}, {{ח:תיבה|1386|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12278.pdf}}, {{ח:תיבה|1416|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12289.pdf}}, {{ח:תיבה|1590|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12311.pdf}}, {{ח:תיבה|1600|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12316.pdf}}, {{ח:תיבה|1680|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12338.pdf}}, {{ח:תיבה|2112|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12386.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ה, 1856|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 248|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4879.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1182|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5207.pdf}}, {{ח:תיבה|1336|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5214.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 329|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5245.pdf}}, {{ח:תיבה|916|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5283.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 494|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5329.pdf}}, {{ח:תיבה|638|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5336.pdf}}, {{ח:תיבה|1114|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5375.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 715|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5417.pdf}}, {{ח:תיבה|1412|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5462.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 338|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5498.pdf}}, {{ח:תיבה|1026|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5537.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 615|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5578.pdf}}, {{ח:תיבה|1241|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5616.pdf}}, {{ח:תיבה|1310|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 662|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5657.pdf}}, {{ח:תיבה|1702|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5695.pdf}}, {{ח:תיבה|1712|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 535|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5734.pdf}}, {{ח:תיבה|1470|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5775.pdf}}, {{ח:תיבה|1494|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5778.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 370|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5808.pdf}}, {{ח:תיבה|972|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5843.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 367|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5878.pdf}}, {{ח:תיבה|504|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5885.pdf}}, {{ח:תיבה|1123|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5917.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 337|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5950.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 339|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6020.pdf}}, {{ח:תיבה|813|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6049.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 1004|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6120.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 451|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6153.pdf}}, {{ח:תיבה|1206|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6189.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 534|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6227.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 623|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6471.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 692|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6576.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 841|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6665.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 634|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6765.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 817|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6868.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 739|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 980|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 806|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7227.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1006|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7361.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1036|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7500.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1056|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 696|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 982|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7950.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 2297|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8175.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 588|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8346.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2050|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2054|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9997.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1738|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10641.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1036|הודעת התעבורה (עדכון גבולות קבוצות מחיר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11017.pdf}}, {{ח:תיבה|1738|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11161.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 426|הודעת התעבורה (עדכון גבולות קבוצות מחיר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11594.pdf}}, {{ח:תיבה|1182|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11753.pdf}}, {{ח:תיבה|1222|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11762.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 484|הודעת התעבורה (עדכון גבולות קבוצות מחיר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12149.pdf}}, {{ח:תיבה|1890|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12353.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 3|4}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 11|8}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 19|12}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 30|19ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70|23}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 75|ו־24}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|לפקודת התעבורה}} (להלן – הפקודה), {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|סעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 76|וסעיף 3 לפקודת התעבורה (תיקון), תש״ט–1948}}, אני מתקין תקנות אלה ומצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 2|פרק שני: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳: הדרך והתנועה בה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1|פרק ראשון: סמכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן א|סימן א׳: המפקח על התעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: רשות תימרור מרכזית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן ב1|סימן ב׳1: רשות תימרור מקומית לניהול תנועה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן ג|סימן ג׳: רשות תימרור מקומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן ד|סימן ד׳: קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2|פרק שני: התנהגות בדרך}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: הכביש ונתיביו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב1|סימן ב׳1: קלנועית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב2|סימן ב׳2: רכינוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב3|סימן ב׳3: אופניים עם מנוע עזר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב3א|סימן ב׳3א: גלגינוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב4|סימן ב׳4: קלנועית ביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב5|סימן ב׳5: יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב6|סימן ב׳6: רכב זעיר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: סטיה, פניה ונסיעה אחורנית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: פגישה ועקיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: ריווח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ו|סימן ו׳: מהירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ז|סימן ז׳: מפגש מסילת ברזל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ח|סימן ח׳: איתות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ט|סימן ט׳: זכות קדימה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן י|סימן י׳: חניה, עמידה ועצירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יא|סימן י״א: הסעת נוסעים והובלת מטען}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יב|סימן י״ב: גרירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג|סימן י״ג: רכב בטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג1|סימן י״ג1: רכב תפעולי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יד|סימן י״ד: אורות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3|פרק שלישי: הולכי רגל, אופנוע, גלגינוע, אופניים ובעלי־חיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן א|סימן א׳: הולכי רגל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: אופנוע או תלת־אופנוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ב1|סימן ב׳1: גלגינוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: אופניים ותלת־אופן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: בעלי־חיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ד1|סימן ד׳1: עגלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: עגלת־יד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 4|פרק רביעי: תאונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 5|פרק חמישי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|פרק שישי: בדיקת שכרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳: נהגים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2|פרק שני: רישוי נהגים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן א|סימן א׳: בקשה לרשיון נהיגה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן א1|סימן א׳1: תכנית הליווי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: רשיונות נהיגה והיתרים לסוגיהם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: בדיקות רפואיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: בחינות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: הזמנת בעלי רשיונות לבירור, לקבלת הדרכה, לבחינה ולבדיקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ו|סימן ו׳: המרת רישיון נהיגה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ז|סימן ז׳: אגרות רשיון נהיגה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3|פרק שלישי: הוראה והדרכה בנהיגה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן א|סימן א׳: תלמיד נהיגה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: בתי ספר לנהיגה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: מורים מוסמכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: מנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: הדרכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ז|סימן ז׳: ערר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ח|סימן ח׳: שימוש בדרכים לשם לימוד נהיגה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳: כלי רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1|פרק ראשון: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2|פרק שני: רישום ורישוי רכב מנועי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן א|סימן א׳: רשיון רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: דלק, רעש, זיהום אויר והפרעות קשר לרכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: שינויים ברישום רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רשיון סחר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|סימן ג׳1: רכב לתחבורה קלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: סימני זיהוי לרכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3|פרק שלישי: מבנה הרכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן א|סימן א׳: מצב הרכב והפיקוח על תקינותו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: מידות רכב ומשקלו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: מנוע, מערכות הדלק והפליטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: מערכת ההילוכים, מערכת ההיגוי, הגלגלים והקפיצים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: בלמים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: מערכת האורות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ז|סימן ז׳: המרכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ח|סימן ח׳: מיתקנים נוספים ואביזרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ט|סימן ט׳: ציוד מיוחד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן י|סימן י׳: מיתקנים וציוד ברכב מחובר וברכב מורכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן יא|סימן י״א: שינויים במבנה רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן יב|סימן י״ב: סימון רכב למטרות בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳: אוטובוסים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2|פרק שני: רישוי שירותי אוטובוסים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 3|פרק שלישי: חובות בעל רשיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 4|פרק רביעי: חובות הנהג ועובדי השירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 5|פרק חמישי: התנהגות הנוסע וחובותיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 6|פרק ששי: הגבלות על הסעת נוסעים ועל הובלת מטען באוטובוס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 7|פרק שביעי: הוראות מיוחדות בדבר מבנה האוטובוסים וציודם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳: מוניות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו פרק 1|פרק ראשון: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו פרק 1 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו פרק 2|פרק שני: רישוי שירותי מוניות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו פרק 2 סימן א|סימן א׳: רשיון הסעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: רשיון לקו שירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: היתר להעברת רשיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו פרק 3|פרק שלישי: חובות בעל רשיון ונהג מונית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו פרק 4|פרק רביעי: התנהגות הנוסע וחובותיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו פרק 5|פרק חמישי: מונים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו פרק 6|פרק ששי: הסדרים לגבי נמל התעופה בן־גוריון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו פרק 7|פרק שביעי: מתן רשיון להפעלת מונית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו פרק 8|פרק שמיני: מתן רשיון להפעלת מונית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז׳: שיטת הניקוד בעבירות תעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח|חלק ח׳: המצאת רשיונות לאחר פסילה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט|חלק ט׳: תנועה בין־לאומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט1|חלק ט׳1: תנועה מהאזור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳: סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב במפעלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יא|חלק י״א: רשות פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב|חלק י״ב: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע1|חלק א|חלק א׳: כללי|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:קטע2|חלק א פרק 1|פרק ראשון: פרשנות|תיקון: תש״ל־3, תשע״ח־11}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשל״ב־4, תשל״ה־4, תשל״ה־7, תשל״ו־2, תשל״ו־3, תשל״ח־2, תשל״ח־3, תשל״ח־4, תש״ם־7, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט־2, תשמ״ט־5, תשמ״ט־6, תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשנ״ג־10, תשנ״ד, תשנ״ד־3, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ח, תשנ״ט־7, תש״ס־3, תשס״א־4, תשס״א־5, תשס״ב, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשס״ה־14, תשס״ה־18, תשס״ו־8, תשס״ו־9, תשס״ו־14, תשס״ו־18, תשס״ז־4, תשס״ז־5, תשס״ז־10, תשס״ח־3, תשס״ח־4, תשס״ח־7, תשס״ח־9, תשס״ט־11, תשס״ט־14, תש״ע־6, תשע״א, תשע״ב־9, תשע״ג־11, תשע״ד־6, תשע״ד־12, תשע״ה־2, תשע״ה־4, תשע״ו־5, תשע״ו־7, תשע״ז־3, תשע״ז־6, תשע״ח־3, תשע״ח־8, תשע״ח־9, תשע״ט־8, תשפ״א־11, תשפ״א־14, תשפ״ב־4, תשפ״ג־7, תשפ״ג־9, תשפ״ד־9, תשפ״ד־16, תשפ״ה־6, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס“ – רכב מנועי המיועד להסעת 8 אנשים או יותר, נוסף על הנהג, ושצויין ברשיון הרכב כאוטובוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס זעיר“ – אוטובוס שנתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מיועד לפי מבנהו להסעת עד תשעה עשר נוסעים בנוסף לנהג;
{{ח:תתת|(2)}} מותקן בו מרכב תקני;
{{ח:תתת|(3)}} משקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק״ג;
{{ח:תתת|(4)}} הוא מצוין ברשיון הרכב כאוטובוס זעיר או כאוטובוס זעיר ממוגן, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס פרטי“ – אוטובוס שאינו רכב ציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס ציבורי“ – רכב ציבורי שהוא אוטובוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופנוע“ – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופנוע להגשת עזרה ראשונה“ – אופנוע שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל מנוע שהספקו לא יפחת מ־12 קילוואט (16 כוח סוס);
{{ח:תתת|(2)}} הוא נושא עמו דרך קבע ציוד להגשת עזרה ראשונה;
{{ח:תתת|(3)}} ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
{{ח:תתת|(4)}} ניתן לגביו ולגבי הארגז שבו נישא הציוד להגשת עזרה ראשונה, אישור של אגף הרכב במשרד התחבורה;
{{ח:תתת|(5)}} צוין ברישיונו כאופנוע להגשת עזרה ראשונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופניים עם מנוע עזר“ – אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחר זה, שמותקן בהם מנוע חשמלי, ושהתקיימו בהם כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההספק המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;
{{ח:תתת|(2)}} המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים;
{{ח:תתת|(3)}} כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ״ש;
{{ח:תתת|(4)}} מותקן בהם:
{{ח:תתתת|(א)}} צופר או פעמון;
{{ח:תתתת|(ב)}} פנס קדמי בעל תאורה לבנה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 132|לתקנה 132(1)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} פנס אחורי בעל תאורה אדומה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 132|לתקנה 132(2)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 132|לתקנה 132(3)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} מחזיר אור מאחור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 130|לתקנה 130(3)}};
{{ח:תתת|(5)}} אם הם אופניים שנרכשו לפני יום ג׳ בתמוז התשע״ד (1 ביולי 2014) (להלן בתקנה זו {{ח:פנימי|חלק א פרק 2 סימן ב3|ובסימן ב׳3 בפרק השני}} – המועד הקובע) –
{{ח:תתתת|(א)}} הם עומדים בדרישות תקן אירופי EN 15194 (להלן – התקן האירופי), העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשעות עבודתו הרגילות ומשקלם הכולל אינו עולה על 30 ק״ג;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד;
{{ח:תתת|(6)}} אם הם אופניים שנרכשו במועד הקובע או לאחריו –
{{ח:תתתת|(א)}} הם עומדים בדרישות תקן רשמי ת״י 15194 – אופניים: ”אופניים עם מנוע עזר חשמלי – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה“ (להלן – התקן הרשמי), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו {{ח:חיצוני|http://mot.gov.il/|www.mot.gov.il}}; בהעדר הפניה כאמור לא יהיה תוקף לתקן הרשמי לעניין תקנות אלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד, המפסיקה את פעולתה במהירות העולה על 6 קמ״ש;
{{ח:תתת|(7)}} הם מסומנים בתווית בהתאם לדרישות התקן האירופי והתקן הרשמי כאמור בפסקאות (5)(א) ו־(6)(א), לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אורך כולל“ – המרחק בין הנקודה הקיצונית שבחזית הרכב לנקודה הקיצונית שבחלקו האחורי, כשהוא נמדד בין שני משטחים העוברים דרך הנקודות האמורות וניצבים לציר המרכזי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מיתון תנועה“ – אזור שבו המהירות המרבית המותרת אינה עולה על 30 קמ״ש והוא מסומן בתמרור 222 בכניסה אליו ובתמרור 223 ביציאה ממנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור קנס מוגדל“ – מקום האסור לחנייה או לעצירה של רכב שלגביו נקבע שיעור קנס מוגדל על פי צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 30|סעיף 30 לפקודה}} וסומן בשלט שבו צויין ”קנס מוגדל“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמבולנס“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה בשכיבה של הנזקקים להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו או להסעה של בעלי־חיים חולים או פצועים ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מטעמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר תשתית“ – אתר לא מאויש שבו מצוי מיתקן המשמש תשתית ציבורית, לרבות תשתיות מים, חשמל, תקשורת, גז, מסילת ברזל וכבישים ואשר לא נעשית בו פעילות בידי אדם למעט תחזוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוחן“ – אדם שנתמנה בכתב על ידי רשות הרישוי להיות בוחן לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} והתקנות לפיה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלי־חיים“ – בהמות וחיות בית, למעט כלבים, חתולים ועופות בית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה כולל“ – המרחק מפני הדרך עד הנקודה הגבוהה ביותר של הרכב שאינו עמוס, לרבות סולמות וכל מיתקן, מכשיר או דבר אחר המחובר אליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורר“ – רכב מנועי מסחרי המותקן ומיועד לגרירת גרור, ושצויין ברשיון הרכב כגורר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלגינוע“ – התקן דו־גלגלי או תלת־גלגלי שמותקן בו מנוע חשמלי, עומד בתקן ישראלי 6230 ”גלגינוע (קורקינט חשמלי) – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה“ (להלן – תקן גלגינוע), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il, ואשר התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הספקו המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;
{{ח:תתת|(2)}} המנוע מופעל באמצעות מצערת יד;
{{ח:תתת|(3)}} המנוע מפסיק את פעולתו כאשר מופעלים הבלמים;
{{ח:תתת|(4)}} מהירותו המרבית אינה עולה על 25 קמ״ש;
{{ח:תתת|(5)}} משקלו העצמי של ההתקן לא עולה על 30 ק״ג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גרור“ – רכב שאינו רכב מנועי, המיועד לפי מבנהו להיגרר על ידי רכב מנועי מאחוריו, בין שהוא משמש ובין שאינו משמש להובלה, למעט רכב צדי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיפרנציאל“ – מחלק כוח ותנועה שהרכיב יצרן רכב בתהליך ייצורו, המאפשר רדיוס סיבוב והעברת כוח הנעה בין גלגלים שונים באותו סרן כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 266|בתקנה 266}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך מהירה“ – דרך שאיננה דרך עירונית, יש בה שני כבישים לפחות המיועדים לתנועת כלי רכב מנועיים בלבד, בני שני נתיבים לפחות לכל כיוון נסיעה, בין הכבישים מפריד שטח הפרדה, אין גישה לדרך מחצרים סמוכים ואין בה מפגשי מסילת ברזל או צמתים פרט להתמזגויות כבישים, ובכניסה לדרך מוצב תמרור המורה על ”דרך מהירה“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך עירונית“ – כל דרך בתחום המצוי בשטח שיפוטה של רשות מקומית או רשויות מקומיות הגובלות זו בזו ואשר בכניסה לאותו תחום מוצב תמרור שמשמעו ”כניסה לתחום דרך עירונית“, ועד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו ”קצה תחום דרך עירונית“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטה סופית“ – החלטה סופית להטיל קנס, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|בחוק הפרות תעבורה מינהליות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר תנועה“ – תמרור וכל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך או מופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בתחום הדרך, המיועד להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסעת תלמידים“ – הסעה בשכר של ילדים לבית ספר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70ג|בסעיף 70ג(ד) לפקודה}} או לפעילות מאורגנת בעבור ילדים, או חזרה מהם, למעט בנסיעה בקו שירות, או הסעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות|חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ״ד–1994}}; לענין זה, ”ילדים“ – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – הפרת תעבורה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|בחוק הפרות תעבורה מינהליות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרת חניה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות#סעיף 3|בסעיף 3(ה) לחוק הפרות תעבורה מינהליות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זוטובוס“ – מונית שנתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מותקן בה מרכב אחוד עם חלונות;
{{ח:תתת|(2)}} משקלה הכולל המותר עולה על 2,200 ק״ג ואינו עולה על 3,500 ק״ג;
{{ח:תתת|(3)}} גובהה אינו פחות מ־175 ס״מ מפני הקרקע עד לנקודה הגבוהה ביותר שבגג המרכב, למעט כל חלק, מיתקן או תוספת שנקבעו על הגג שלא בידי היצרן בתהליך ייצורו של הרכב;
{{ח:תתת|(4)}} מותקנים בה, לרוחב המרכב, עד עשרה מקומות ישיבה לנוסעים, בנוסף למושב הנהג, ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן תאורה“ – זמן הלילה וכן זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האויר או מחמת סיבות אחרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה|בתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חניה“ – העמדת רכב לזמן כל שהוא, שלא לשם העלאת אנשים או הורדתם או טעינת מטען או פריקתו מיד, בלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג או אנשים או מטען ובין שאין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיולית“ – רכב מנועי שנתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מותקן בו מרכב שאינו מרכב אחוד;
{{ח:תתת|(2)}} משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} מספר הנוסעים שמותר להסיע בו צוין ברשיון הרכב;
{{ח:תתת|(5)}} אם הרכב נרשם לראשונה לאחר כ״ב בטבת התשמ״ט (30 בדצמבר 1988) – מורכב בו מרכב תקני;
{{ח:תתת|(6)}} הוא מצוין ברשיון הרכב כטיולית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טרקטור“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה ולביצוע עבודות, שצויין ברשיון הרכב כטרקטור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טרקטור משא“ – טרקטור שנתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נע על 4 גלגלים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} משקלו הכולל המותר לא עולה על 1,800 ק״ג;
{{ח:תתת|(3)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא מצויד בדיפרנציאל בכל סרן;
{{ח:תתת|(5)}} הוא בעל משטח הטענה שהרכיב היצרן בתהליך ייצורו, המיועד לגרירה והובלת טובין, שרוחבו לא יפחת ממטר ולא יעלה על רוחב הרכב כפי שתוכנן על ידי היצרן ואורכו לא יפחת מ־80 ס״מ;
{{ח:תתת|(6)}} הספק מנועו המרבי יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 363ג|בתקנה 363ג(1)}};
{{ח:תתת|(7)}} הוא מיועד לגרירה ולהובלת טובין;
{{ח:תתת|(8)}} משקלו העצמי לא יפחת מ־400 ק״ג;
{{ח:תתת|(9)}} הוא מיועד להסעת נהג ונוסע אחד בלבד לצד הנהג;
{{ח:תתת|(10)}} הוא בעל מרווח גחון שלא יפחת מ־15 ס״מ;
{{ח:תתת|(11)}} הוא מצויד בהילוך כוח;
{{ח:תתת|(12)}} הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטור משא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טרקטורון“ – רכב שיצרנו הגדיר אותו כרכב שטח (All Terrain Vehicle) ומתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נע על ארבעה גלגלים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} אופן הישיבה עליו הוא כשרגלי הנהג והנוסע משני צדי המושב;
{{ח:תתת|(3)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון;
{{ח:תתת|(4)}} הוא מיועד להסעה של עד שני נוסעים כולל הנהג;
{{ח:תתת|(5)}} ברכב בעל מנוע בעירה פנימית – נפח מנועו אינו עולה על 1,500 סמ״ק;
{{ח:תתת|(6)}} הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטורון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן מסחרי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}} (להלן – חוק רישוי שירותים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים“ – מיתקן הנעה קדמי לכיסאות גלגלים, המונע באמצעות מנוע חשמלי, שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מיועד להתקנה ולחיבור בחזית כיסאות גלגלים;
{{ח:תתת|(2)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} הספק המנוע החשמלי אינו עולה על 400w (וואט);
{{ח:תתת|(4)}} מהירות נסיעתו המרבית, שנקבעה בידי יצרנו, אינה עולה על 12 קילומטר לשעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימין או שמאל“ – צד ימין או צד שמאל ביחס לכיוון תנועתו של הרכב אם הוא בתנועה, או ביחס לחזית הרכב אם אינו בתנועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כביש“ – חלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב, או שנסלל או שופר לשם כך, או שתנועת כלי רכב נוהגת לעבור בו, למעט שולי הדרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כביש חד־סטרי“ – כל כביש שתנועת כלי רכב מותרת בו בכיוון אחד בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כושר נשיאה“ – משקל המשאות הניתנים להרמה ולשינוע על ידי מלגזה, לפי קביעת יצרן הרכב בהליך ייצורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלוב“ – מיתקן המיועד להגנה על הנוסעים ברכב שטח או בטרקטור משא שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מיתקן הבנוי משתי קשתות המחוברות למרכב הרכב באמצעות שתי קורות לפחות, העומדות בעומס קבוע בלא עיוות בתצורתם כתוצאה מהעומס כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן הבנוי מקשת אחת המחוברת למרכב הרכב מאחורי מושב הנהג לרוחב הרכב, שהותקנה ברכב בידי יצרן הרכב בתהליך ייצורו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כסא גלגלים לנכה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לילה“ – פרק זמן שבין תום רבע שעה לאחר שקיעת השמש לבין תחילת רבע שעה לפני זריחתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרכה“ – חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס תנועה ותחבורה“ – מהנדס כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, שהוא בעל ותק מקצועי של 7 שנים לפחות בתחום הנדסת תנועה ותחבורה, הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק האמור}}, בענף הנדסה אזרחית באחד לפחות מהמדורים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} מדור ”מבנים“;
{{ח:תתת|(2)}} מדור ”תחבורה“;
{{ח:תתת|(3)}} מדור ”תעבורה“;
{{ח:תתת|(4)}} מדור ”כבישים ומסלולים“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלף“ – מפגש דרכים במפלסים שונים הכולל את הדרכים המחברות בין המפגש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען בתפזורת“ – מטען שעלול להישפך או לזלוג מהרכב בעת הובלתו, לרבות מטען שבהובלתו עלול להתאבך אבק או לרחף אל מחוץ לרכב המוביל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונה נגררת“ – מכונה בין שהיא מופעלת בכוח מיכני ובין אם לאו שאינה מיועדת להובלה ושאינה מסוגלת לנוע בכוח עצמה ומיועדת להיגרר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונה ניידת“ – רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונה ניידת רגלית“ – מכונה ניידת שהתקיימו בה שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכוונת בידי אדם האוחז בה;
{{ח:תתת|(2)}} אינה מיועדת, על פי המבנה שלה, להסעת נהג או נוסעים על גביה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלגזה“ – מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה, שלהם מחובר מזלג או התקן אחר המיועדים להרמה ולשינוע של משאות, אשר צוינה ברישיונה כמלגזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל אגף הרכב“ – מי שמונה להיות מנהל אגף הרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהרה“ – דרך העוברת מתחת לכביש או מסילה, או מעבר תת־קרקעי אחר המיועד למעבר רכב, שלפניו הוצב תמרור המציין אותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת בטיחות אחורית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר שלדה“ – המספר שהטביע יצרן הרכב בעת ייצורו בשלדת הרכב, ובהעדר שלדה – במרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת“ – כהגדרת מעבדה מוסמכת לרכב {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבר חציה“ – חלק הכביש המסומן כמיועד לחצייתו על ידי הולכי רגל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפגש מסילת ברזל“ – מקום שדרך ומסילת ברזל חוצים זו את זו במפלס אחד והוא מסומן בתמרור שנקבע לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מפעל בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל בודק“ – מפעל לבדיקת רכב לאחר תאונה שהורשה לכך לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על התעבורה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכב אחוד“ – מרכב קשיח המותקן ברכב בתהליך ייצורו בין אם מחובר לשלדת הרכב (composite body) ובין אם הוא מרכב מסגרת (chassisless frame body) שחללו הפנימי תוכנן על ידי יצרן הרכב כך שיכלול תא נהג, מושבי נוסעים ומשטח הטענה פנימי למטען;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכב תקני“ – מרכב מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקל כולל מותר“ – המשקל העצמי בתוספת משקל האנשים והמטען שהתירה רשות הרישוי לרכב הנדון להסיע או להוביל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקל עצמי“ – משקל הרכב ללא מטען וללא נהג, לרבות משקל כל אבזרי הרכב ומשקל הדלק, המים והשמן שבו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד התחבורה“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתן זכות קדימה“ – מתן אפשרות לעוברי דרך אחרים שלהם נקבעה זכות קדימה, להתקדם בדרך בלי לעצור, להמתין, לשנות את מהירותם או לסטות מקו התקדמותם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ –
{{ח:תתת|(א)}} אדם שרופא ממשלתי או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 2|לתקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}}, או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי)#סעיף 2|לתקנה 2(א) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), התשט״ו–1955}}, אישר לגביו בכתב אחת משתי אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות;
{{ח:תתתת|(2)}} שדרגת נכותו מגיעה ל־60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי הרכב האמור עלולה לערער את מצב בריאותו;
{{ח:תתת}} ואם לא יכול היה לקבל אישור מאחד הרופאים האמורים – רופא שהסמיכה לכך רשות הרישוי אישר לגביו בכתב כי מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (1) או (2);
{{ח:תתת|(ב)}} ”עיוור“ – מי שהוא נזקק מחמת עיוורון כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש״ל–1970}};
{{ח:תתת|(ג)}} אדם שרופא מוסמך קבע שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לנכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נעלי בטחון“ – טריזים בצורת משולש ישר־זווית המיועדים למניעת תזוזה מקרית של רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתמך“ – גרור הבנוי כך שחלקו הקדמי נח על תומך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב“ – חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר ברכב מיבואן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגלת יד“ – עגלה המוסעת בדרך בכוח גופו של אדם וכל מיתקן או מכונה הנעים על גלגלים ומוסעים כאמור, למעט עגלת ילדים ועגלת חולים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובר דרך“ – המשתמש בדרך לנסיעה להליכה לעמידה או לכל מטרה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמעום“ – כיבוי האור הגבוה בפנסי החזית, והדלקת האור הנמוך, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 334|בתקנה 334}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנס תאורת יום (DRL – Daytime Running Lamps)“ – פנס המותקן בחזית הרכב המיועד לשיפור נראות הרכב בנסיעה ביום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הביטוח“ – {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צומת“ – השטח המתהווה על ידי פגישתם של שני כבישים או יותר והמוגבל על ידי קווי שפות הכבישים או אבני השפה של אותם כבישים או על ידי הארכתם המדומה;
{{ח:תת}} צומת אינו כולל –
{{ח:תתת|(1)}} התמזגות כבישים בדרך מהירה;
{{ח:תתת|(2)}} שטח המתהווה על ידי פגישה של כביש עם כניסה ויציאה לחצרים, או עם דרך גישה לבית, למגרש חניה, לתחנת דלק או למפעל, אלא אם סומן אחרת בתמרור;
{{ח:תתת|(3)}} התמזגות בכביש חד־סיטרי שבו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה ושלפניה הוצב תמרור א–20;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד חריג“ – רכב שמידותיו או משקלו הכולל המותר עולים על המותר לפי התקנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו עצירה“ – קו לרוחב כביש או בחלק מרחבו, המסמן גבול לשם עצירת רכב סמוך לרמזור או לתמרור עצירה או לפני מפגש מסילת ברזל, או במקום שבו שוטר מכוון את התנועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו שירות“, לענין אוטובוס ציבורי – הקו למהלך האוטובוס כפי שנקבע בתעריף המאושר, ברשיון או בתקנות שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}, ולענין מונית – הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קלנועית“ – רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד;
{{ח:תתת|(2)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מיועד לנוסע אחד או שניים בלבד;
{{ח:תתת|(4)}} מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה;
{{ח:תתת|(5)}} הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת״י 1279 חלק 2 כיסאות גלגלים: כיסאות גלגלים מונעים חשמלית קלנועיות והמטענים שלהם;
{{ח:תתת|(6)}} הוא עומד בדרישות טכניות נוספות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קלנועית ביטחון“ – רכב מנועי בעל שלושה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד;
{{ח:תתת|(2)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מיועד לנוסע אחד בלבד בעמידה;
{{ח:תתת|(4)}} משקלו העצמי אינו פחות מ־140 ק״ג;
{{ח:תתת|(5)}} משקלו הכולל אינו פחות מ־240 ק״ג;
{{ח:תתת|(6)}} הוא מצויד במערכת בלימה הידראולית המורכבת על שני גלגלים לפחות;
{{ח:תתת|(7)}} מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 16 קילומטר לשעה;
{{ח:תתת|(8)}} הוא עומד בתנאי היבוא לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|פקודת היבוא והיצוא, התשל״ט–1979}}, או בתנאים לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ״ז–1967}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(9)}} הוא רכב של משטרת ישראל או בשימושה או רכב שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין משטרה“ – מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל או נציגם לענין הנדון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוחב כולל“ – רחבו של הרכב כשהוא נמדד בין שני משטחים אנכיים מקבילים העוברים דרך הנקודות הקיצוניות של הרכב משני צדדיו, למעט מראת תשקיף ומחוון־כיוון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרופא המוסמך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 55א|בסעיף 55א לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחוב משולב“ – דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב איטי“ – רכב מנועי שלגביו נקבעה מהירות מקסימלית שאינה עולה על 40 קמ״ש על ידי רשות הרישוי ברשיונו של הרכב או בתקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב אספנות“ – אופנוע, תלת־אופנוע, רכב נוסעים פרטי, אוטובוס, רכב עבודה, רכב חילוץ, טרקטורון ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק״ג, שמלאו 30 שנים משנת ייצורו ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב אספנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב ביטחון“ – כל אחד מאלה, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב ומשמיעים אות אזעקה בסירנה:
{{ח:תתת|(1)}} אמבולנס של מגן דוד אדום או אמבולנס שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
{{ח:תתת|(2)}} אופנוע להגשת עזרה ראשונה שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
{{ח:תתת|(3)}} רכב של משטרת ישראל;
{{ח:תתת|(4)}} רכב של צבא ההגנה לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} רכב שמשמש את שירות בתי הסוהר לאחד מאלה (להלן – רכב שב״ס מבצעי):
{{ח:תתתת|(א)}} למשימות מבצעיות ובלבד שניתן לגביו אישור על כך מאת נציב בתי הסוהר או מטעמו;
{{ח:תתתת|(ב)}} לליווי של אסירים או עצירים;
{{ח:תתת|(6)}} רכב לכיבוי שריפות;
{{ח:תתת|(7)}} רכב שיטור משולב, ובלבד שמצוי בו שוטר;
{{ח:תתת|(8)}} רכב מסוים שרשות הרישוי אישרה אותו לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב בטיחותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסעה בטיחותית לילדים נכים|בחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב המיועד לניסוי“ – רכב מנועי הנמצא בתהליך פיתוח ומיועד לבחינה ולניסוי ואשר צוין ברישיון הרכב כרכב ניסוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב זעיר“ (Quadricycle) – רכב אשר מסווג על פי התקינה האירופית כסוג רכב L7e-A2 או L7e-CU או L7e-CP, ושהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נע על 4 גלגלים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} הוא מיועד להסעת נהג ונוסע נוסף בלבד או מטען;
{{ח:תתת|(4)}} הספק מנועו אינו עולה על 15KW;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב לתחבורה קלה“ – אופניים עם מנוע עזר או גלגינוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב חילוץ“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לביצוע עבודות חילוץ וגרירה או גרירה נשלטת של רכב שיצא מכלל פעולה, שמורכב עליו באופן קבוע ציוד לביצוע העבודות ושצויין ברשיונו כרכב חילוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב חשמלי“ – רכב מנועי המונע במנוע חשמלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב להסעת תלמידים“ – אוטובוס פרטי או רכב ציבורי המיועד לפי מבנהו לשמש להסעת תלמידים, שהתקיימו בו הדרישות המתייחסות לפנסי סימון ואיתות, חגורות בטיחות ושילוט, כפי שקבע השר לענין זה, המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ושצוין ברישיונו שרשאי הוא לשמש כרכב להסעת תלמידים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מדברי“ – רכב ציבורי בעל הנעה קדמית ואחורית שמורכב בו מרכב תקני ושצויין ברשיון הרכב כרכב מדברי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מורכב“ – תומך שמצורף אליו נתמך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מחובר“ – רכב מנועי שמצורף אליו גרור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מיושן“ –
{{ח:תתת|(1)}} רכב, למעט טרקטור, גרור ואוטובוס, שבמועד חידוש רשיונו מלאו תשע עשרה שנים משנת ייצורו;
{{ח:תתת|(2)}} אוטובוס שבמועד חידוש רשיונו מלאו חמש עשרה שנים משנת ייצורו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מסחרי אחוד (delivery van)“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מסחרי בלתי אחוד (pick up)“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב פרטי דו שימושי“ (double purpose)&quot; – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב נוסעים פרטי“ – רכב מנועי פרטי המיועד להסיע נוסעים אשר צוין ברישיון הרכב שלו סיווג ראשי M1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב סיור“ – רכב ציבורי המיועד להסיע עד שמונה נוסעים מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב סיור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב צדי“ – מיתקן להובלת אדם או מטען, המורכב על גלגל והמחובר לאופנוע מצדו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב שטח“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לנוע בדרכי עפר בלבד, ואשר התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נע על 4 גלגלים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} נפח מנועו אינו עולה על 2,000 סמ״ק;
{{ח:תתת|(3)}} משקלו העצמי אינו עולה על 1,300 ק״ג;
{{ח:תתת|(4)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;
{{ח:תתת|(5)}} הוא מיועד להסעת נהג ומספר נוסעים, כפי שקבע היצרן;
{{ח:תתת|(6)}} מורכבים בו בתהליך הייצור צמיגים בעלי לחץ אוויר נמוך;
{{ח:תתת|(7)}} הוא צוין ברישיון הרכב כרכב שטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב שיטור משולב“ – רכב המופעל על ידי רשות מקומית ומשטרת ישראל, שאושר על ידי ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ושצוין ברישיונו כרכב שיטור משולב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכינוע“ – רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רוחבו הכולל אינו עולה על 90 ס״מ;
{{ח:תתת|(2)}} ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מיועד לנוסע אחד בלבד;
{{ח:תתת|(4)}} מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה;
{{ח:תתת|(5)}} משקלו העצמי אינו עולה על 60 ק״ג;
{{ח:תתת|(6)}} משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק״ג;
{{ח:תתת|(7)}} הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בענינים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} יציבות;
{{ח:תתתת|(ב)}} נראות;
{{ח:תתתת|(ג)}} מניעת החלקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות תימרור מרכזית“ – המפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה או אדם שהמפקח אצל לו בהודעה ברשומות מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית, לכל שטח המדינה או לחלק ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות תימרור מקומית“ – מי שהמפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית לגבי התחום או המקומות שקבעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות תימרור מקומית לניהול תנועה“ – מי שהמפקח הארצי על התעבורה מינה אותו, בהודעה ברשומות, לרשות תימרור מקומית לניהול תנועה, לגבי התחום או המקומות שפורטו במינוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שביל“ – דרך או חלק מדרך שאינו כביש שהוקצה לסוג עוברי דרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שול הדרך“ – השטח שאין לצדו מדרכה הסמוך לשפת הכביש, עד לרוחב של ארבעה מטרים או עד לקצה תעלת ניקוז, כאשר דופן התעלה מצוי פחות מארבעה מטרים משפת הכביש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח הפרדה“ – כל מבנה, אי תנועה, סימון שטח על פני הדרך, גינה, שטח לא סלול וכיוצא באלה, המחלקים את הדרך לארכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח הפרדה בנוי“ – שטח הפרדה המחלק את הדרך לאורכה באמצעות התקן מוגבה מעל הכביש כגון אבן שפה מוגבהת, מעקה בטיחות או צמחיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת ייצור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תומך“ – רכב מנועי המיועד לתמוך ולגרור נתמך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תלת אופנוע“ – רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר צויין ברשיונו כתלת אופנוע או תלת קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 550 ק״ג ואינו מיועד להובלת טובין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה“ – רשיון, היתר, אישור או פטור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמרור“ – כל סימון, אות או איתות לרבות רמזור, שקבעה רשות התימרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות תימרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר או להדריך עוברי דרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף“ – שכר הסעה וכל שירות הכרוך בה, שנקבע בחיקוק או בתנאי רשיון שניתן על פי {{ח:פנימי|חלק ה|חלקים ה׳}} {{ח:פנימי|חלק ו|או ו׳}}, או רשימת קווי שירות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 384|בתקנה 384}} ושכר הנסיעה שנקבע לקו שירות כאמור או לחלק ממנו, הכל לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקלת בטיחות סדרתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים}}.

{{ח:קטע2|חלק א פרק 2|פרק שני: הוראות כלליות|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|2|בקשה לתעודה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} הוראות תקנות אלה לגבי בקשה לתעודה יחולו גם על בקשה לחידוש התעודה.

{{ח:סעיף|3|הגשת בקשה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} כל בקשה לפי תקנות אלה תוגש בכתב לרשות המוסמכת לתת את התעודה או לרשות אחרת שנקבעה ({{ח:פנימי|חלק א פרק 2|בפרק זה}} – הרשות), ואם נקבע לבקשה מסויימת טופס לפי תקנות אלה, תוגש הבקשה לפי הטופס כאמור; היתה הבקשה לחידוש התעודה, תצורף אליה התעודה המוחלפת.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש ימציא לרשות בבקשתו פרטים, מסמכים, תצלומים, תכניות, הצהרות ופרטים נוספים, כפי שתדרוש, וישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשתו.

{{ח:סעיף|4|סמכויות הרשות לגבי תעודות|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית, לפי שיקול דעתה, לתת תעודה או לסרב לתתה, לחדשה או לסרב לחדשה, ורשאית היא להתנות בה תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, בדרך כלל או לסוג מסויים או למקרה מיוחד, להגביל את תקופת תקפה, להתלותה ולבטלה, זולת אם יש {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודה}} או בתקנות אלה הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} תעודה או כל שינוי תנאי או הגבלה בה יינתנו בכתב.

{{ח:סעיף|5|המצאת תעודות לשם רישום שינויים|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} החליטה הרשות על שינוי בתעודה שנתנה, לרבות התנאים וההגבלות שבה, תודיע על כך לבעליה. בעל תעודה שקיבל הודעה כאמור, חייב להמציא את התעודה תוך הזמן הנקוב בהודעה על מנת שהרשות תרשום בה את השינוי.

{{ח:סעיף|6|ביטול תעודות|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} הודיעה הרשות לאדם על ביטול תעודה שנתנה לו או על התלייתה, חייב אותו אדם להחזירה לרשות תוך הזמן הנקוב בהודעה.

{{ח:סעיף|7|פטור לסוגיו|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} מקום שאפשר לתת פטור לפי תקנות אלה יכול שיינתן לאדם או לסוג בני אדם בכלל או למקרה מיוחד, או לסוג של מקרים.

{{ח:סעיף|8|חובה למילוי תנאי תעודות|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} מי שנתנה לו תעודה חייב למלא אחרי התנאים או ההגבלות הכלולים בה, ולא ישתמש בה אדם אלא בהתאם לתנאים או ההגבלות כאמור.

{{ח:סעיף|9|חובת החזקת תעודות|תיקון: תש״ל־3, תשל״ח־4, תשמ״ז, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשע״ג־12, תשע״ח־14}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכב אלא אם כן נמצאים אתו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אחד לפחות מאמצעי הזיהוי המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תעודת זהות שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתתת|(ב)}} דרכון ישראלי תקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}};
{{ח:תתתת|(ג)}} רישיון נהיגה תקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}, הכולל את תמונת בעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ד)}} לגבי מי שמתקיימים בו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 567|בתקנה 567}} {{ח:פנימי|סעיף 567א|או 567א}} – רישיון נהיגה זר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 562|בתקנה 562}};
{{ח:תתת|(2)}} תעודת ביטוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}};
{{ח:תתת|(3)}} כל תעודה שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג;
{{ח:תתת|(4)}} רשימת תנאים שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ב)}} הנוהג ברכב או אדם שיש לו שליטה על הרכב ונמצא בקרבתו יציג כל רשיון או תעודה אחרת, כאמור בתקנת משנה (א), לכל אדם שהורשה לכך על ידי הרשות או לכל שוטר או לבוחן הנושא עמו תעודת בוחן, לפי דרישתם. לא היה בידי נוהג הרכב להציג אותה שעה אחת התעודות האמורות, יציג אותה בעצמו, תוך חמישה ימים, במקום שנקבע על ידם.
{{ח:תת|(ג)}} אדם יחזיק את התעודות כאמור בתקנה זו בכל עת במצב נקי וניתן לקריאה.

{{ח:סעיף|9א|תוית ברכב לנוהג חדש|תיקון: תש״ן־4, תשנ״א־11, תשס״ה־18, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג נוהג חדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12א|בסעיף 12א לפקודה}} ברכב נוסעים פרטי וברכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק״ג אלא אם כן הוצמדה תוית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} (בתקנה זו – התוית) בחלון האחורי של הרכב בשוליו התחתונים כך שתיראה לנוהג אחריו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם שאינו נוהג חדש, כאמור, כשהתוית מוצמדת לחלון הרכב.

{{ח:סעיף|10|המועד לפעולה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} מקום שתקנות אלה מטילות על אדם חובה למסור הודעה או לעשות פעולה, תימסר ההודעה או תיעשה הפעולה תוך 15 יום, זולת אם יש בתקנות אלה הוראה מפורשת אחרת.

{{ח:סעיף|11|איסור שינויים בתעודות|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא ישנה אדם שאינו מוסמך לכך פרט בתעודה, על ידי כתיבה, שרטוט, מחיקה, טשטוש או הוספה או בכל אופן אחר ולא יחזיק תעודה ששונתה כאמור.

{{ח:סעיף|12|כפל תעודות|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשס״ג־4, תשפ״א־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לתת כפל תעודה למבקש אשר פנה לרשות ובמועד פנייתו רשאי להחזיק בה, ובלבד ששולמה האגרה לכך.
{{ח:תת|(ב)}} מצא בעל התעודה או מי שהרכב בשליטתו או מי שאחראי לרכב את התעודה המקורית לאחר שקיבל כפל ממנה – יחזיר את הכפל לרשות.

{{ח:סעיף|13|חובה להודיע על שינוי|תיקון: תש״ל־3, תשל״ג־3, תשל״ז־6, תשמ״ו, תשס״ז־11}}
{{ח:תת|(א)}} בעל תעודה יודיע על כל שינוי שחל בכל פרט מן הפרטים הרשומים בתעודה וימציא לרשות לפי דרישתה את התעודה לשם רישום השינוי בה; שלחה הרשות לבעל התעודה תעודה נוספת שנכללו בה השינויים, יחזיר בעל התעודה את התעודה הקודמת לרשות.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), על שינוי שחל בכתובת למשלוח דואר, יודיע בעל תעודה שהוא תושב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, לפקיד הרישום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון נהיגה שנתגלו אצלו מחלות לב או מגבלות במערכת העצבים, העצמות, הראייה או השמיעה, יודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי.

{{ח:סעיף|14|הטלת חובה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא נקבע על מי מוטלת חובה בתקנות אלה יראוה כמוטלת על הנהג, על בעל רשיון הרכב, על בעל הרכב, על המחזיק ברכב ועל מי שהשליטה עליו בידו.

{{ח:סעיף|14א|תחולת תקנות על רכב משא|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} חובה או איסור החלים לגבי רכב מסחרי, רכב מסחרי אחוד או רכב מסחרי בלתי אחוד, הקבועים בתקנה מתקנות אלה, יראו אותם כחלים גם לגבי רכב המצוין ברישיונו כרכב משא, רכב משא אחוד או רכב משא בלתי אחוד, לפי הענין.

{{ח:סעיף|15|שימוש בהתאם לרשיון|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם ברכב באופן השונה מן השימוש הנקוב ברשיון הרכב או בכל תעודה אחרת שניתנה על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} או תקנות אלה.

{{ח:סעיף|15א|אגרות|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ג־4, תשמ״ד־3, תשס״ג, תשס״ו־15}}
{{ח:תת|(א)}} האגרות לפי תקנות אלה יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, והן ישתנו ב־1 באפריל של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), בחודש ינואר שקדם ליום השינוי לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר בשנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} כפי שתואמה לפי האמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|15ב|תנאים למתן תעודה או לחידושה|תיקון: תש״ם־3, תשמ״א־6, תשמ״ז, תשס״ה־19, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} מקום שתקנה מתקנות אלה מתנה מתן תעודה מאת רשות שהוסמכה לכך (להלן בתקנה זו – הרשות) או חידושה, רשאית היא שלא לתתה למבקש התעודה (להלן – המבקש), להתלותה או שלא לחדשה אם –
{{ח:תת|(1)}} יש לגבי המבקש רישום במרשם הפלילי של הרשעה, בעבירה שלדעת הרשות יש בה כדי למנוע מתן תעודה או חידושה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מתום ריצוי העונש על העבירה האמורה או מיום מתן גזר הדין – אם היה העונש מאסר על תנאי או פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס אם היה העונש קנס;
{{ח:תת|(2)}} לדעת הרשות קיים לגבי המבקש חשש, שבעיסוקו לפי התעודה יש כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה של הרשות שלא לאשר מתן תעודה או חידושה כאמור לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי;
{{ח:תת|(3)}} הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה פלילית אשר לדעת הרשות יש בה כדי לפגוע ביכולתו לעסוק על פי התעודה;
{{ח:תת|(4)}} המבקש היה פסול מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה במשך שנתיים שקדמו להגשת הבקשה;
{{ח:תת|(5)}} רשיון הנהיגה של מבקש התעודה נפסל על תנאי ותקופת התנאי טרם נסתיימה;
{{ח:תת|(6)}} המבקש הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה;
{{ח:תת|(7)}} המבקש הורשע או ניתנו לגביו החלטות סופיות בשלוש עבירות תעבורה או הפרות תעבורה, לפי העניין, או יותר או בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, למעט עבירות חניה והפרות חניה, בתקופה של שנה שקדמה להגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|15ג|ביטול תעודה או התלייתה|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} הרשות שנתנה תעודה לפי תקנות אלה רשאית לבטלה או להתלותה עד שיתמלאו תנאים שתקבע, אם –
{{ח:תת|(1)}} נתקיים בבעל התעודה האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}};
{{ח:תת|(2)}} הוברר לרשות שתנאי מתנאי התעודה לא קויים או שהנסיבות שהיו קיימות בעת מתן התעודה השתנו או שהתעודה הושגה על סמך הודעה כוזבת.

{{ח:קטע1|חלק ב|חלק ב׳: הדרך והתנועה בה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:קטע2|חלק ב פרק 1|פרק ראשון: סמכויות|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:קטע3|חלק ב פרק 1 סימן א|סימן א׳: המפקח על התעבורה|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|16|סמכויות המפקח הארצי על התעבורה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־12, תשל״ה־2, תשל״ט, תשמ״ג־4, תשמ״ז, תשמ״ט־6}}
{{ח:ת}} המפקח הארצי על התעבורה רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לקבוע בהודעה ברשומות את דוגמאות התמרורים, סוגיהם, מידותיהם, צבעיהם, צורותיהם, משמעויותיהם, אופן הצבתם וסימונם;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע הסדרי תנועה או לפטור מהם באופן כללי או למקרה מסוים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים)|הודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים), התשע״א–2010}}.}}

{{ח:סעיף|16א|מתן פטור לעורך ניסוי|תיקון: תשע״ח־11}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הארצי על התעבורה רשאי, למטרת ביצוע ניסוי, בהתייעצות עם רשות הרישוי ועם קצין משטרה, להחליט על מתן פטור לעורך הניסוי או מי מטעמו, מהאמור בתקנה אחת או יותר מהתקנות {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2|שבפרק השני לחלק ב׳ לתקנות אלה}} בתנאים או בלא תנאים, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול המפקח הארצי על התעבורה את ההשפעות האפשריות של ביצוע הניסוי על התנועה, ובכלל זה את השיקולים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} השמירה על בטיחות המשתמשים בדרך במהלך הניסוי, ולרבות משתתפי הניסוי;
{{ח:תתת|(2)}} צמצום ההפרעה לזרימת התנועה בדרכים שעלולה להיגרם כתוצאה מביצוע הניסוי;
{{ח:תתת|(3)}} מתן מענה לאירועי חירום שעלולים להתרחש במהלך ביצוע הניסוי;
{{ח:תת}} בתקנה זו, ”ניסוי“ – שימוש בטכנולוגיה חדשה, או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, במטרה לבחון את אופן תפקודה בדרך כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודה}}.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: רשות תימרור מרכזית|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|17|סמכות רשות תמרור מרכזית|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״ה־4, תשמ״ט־6, תשפ״ג־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשות תמרור מרכזית רשאית להורות לרשות תמרור מקומית, או לרשות תימרור מקומית לניהול תנועה, על קביעת הסדר תנועה, שינויו, ביטולו ודרך אחזקתו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (א) ורשות התמרור המקומית או רשות התימרור המקומית לניהול תנועה, לפי העניין, לא פעלה על פיה, רשאית רשות התמרור המרכזית לקבוע את הסדר התנועה ויראו אותו כאילו הוצב, סומן, הופעל או סולק בידי רשות התימרור המקומית או בידי רשות התימרור המקומית לניהול תנועה, לפי העניין.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 1 סימן ב1|סימן ב׳1: רשות תימרור מקומית לניהול תנועה|תיקון: תשפ״ג־7}}

{{ח:סעיף|17א|הגדרה|תיקון: תשפ״ג־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן ב1|בסימן זה}}, ”הסדר לניהול תנועה“ – אחד או יותר מהתמרורים 201 עד 212, 629פ, 701 עד 721, 723 עד 729, לרבות תמרור כאמור המיועד להציג מסר אחד מתוך מספר מסוים שעשוי להתחלף או להידלק או לכבות, כפי הנדרש.

{{ח:סעיף|17ב|סמכות רשות תימרור מקומית לניהול תנועה|תיקון: תשפ״ג־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשות תימרור מקומית לניהול תנועה, לאחר התייעצות עם רשות תימרור מקומית שבתחום או במקום שפורט במינויה, עם קצין משטרה, ולגבי דרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד – עם קצין משטרה צבאית פיקודי, ועם מהנדס תנועה ותחבורה, רשאית לקבוע, להציב, להתקין, להפעיל, לרשום, לתחזק, לשנות או להסיר כל הסדר לניהול תנועה בתחומים או במקומות שפורטו במינויה.
{{ח:תת|(ב)}} רשות תימרור מקומית לניהול תנועה שקבעה הסדר תנועה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, רישומו, הסרתו או אחזקתו, והכול לפי הצורך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18}}, מינה המפקח הארצי על התעבורה רשות תימרור מקומית לניהול תנועה בתחום או במקום מסוים, רשות התימרור המקומית לא תהיה מוסמכת לעניין כל הסדר לניהול תנועה, באותו תחום או מקום, לפי העניין; המפקח על התעבורה שמינה כאמור יודיע בכתב על כך לרשות התימרור המקומית האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} רשות תימרור מקומית לניהול תנועה רשאית, לאחר התייעצות עם רשות התימרור המקומית שלגבי תחומה היא מונתה, עם קצין משטרה, ולגבי דרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד, עם קצין משטרה צבאית פיקודי, ועם מהנדס תנועה ותחבורה, להורות לאותה רשות תימרור מקומית על קביעת הסדר תנועה שנועד במישרין לתפעול הסדר לניהול תנועה, הצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו, שינויו, הסרתו, מחיקתו או דרך אחזקתו, ובלבד שאותה רשות תימרור מקומית מונתה או נקבע לה תחום לגבי אותו הסדר תנועה.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (ד) ורשות התימרור המקומית לא פעלה על פיה, רשאית רשות התימרור המקומית לניהול תנועה לקבוע את הסדר התנועה האמור בתקנת משנה (ד) ויראו אותו כאילו נקבע, הוצב, הותקן, הופעל, סומן, נרשם, שונה, הוסר או נמחק, לפי העניין, בידי רשות התימרור המקומית, ותחול {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(ד)}} בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 1 סימן ג|סימן ג׳: רשות תימרור מקומית|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|18|סמכות רשות תימרור מקומית|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ט־6, תשנ״א־11, תשנ״ה־4, תשס״א־2, תשס״א־5, תשס״ג־4, תשס״ז־11, תשע״א, תשע״ב־9, תשע״ג־4, תשע״ד, תשע״ז־7, תשפ״ג־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשות תימרור מקומית רשאית לקבוע, להציב, להתקין, להפעיל, לסמן, לרשום, לשנות, להסיר או למחוק, בכל דרך שבתחומה, כל הסדר תנועה, למעט תמרורים 230, 231, 309, 310, 501 עד 509 ו־511 עד 516, וזאת לאחר התייעצות עם הגורמים המפורטים להלן –
{{ח:תתת|(1)}} קצין משטרה, ולגבי דרכים שבשטח צבאי – עם קצין משטרה צבאית פיקודי;
{{ח:תתת|(2)}} מהנדס תנועה ותחבורה;
{{ח:תתת|(3)}} רשות תימרור מקומית לניהול תנועה שבתחומה או בחלק מתחומה, אם יש כזו.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשות תימרור מקומית רשאית לקבוע, להציב, להתקין, להפעיל, לסמן, לרשום, לשנות, להסיר או למחוק, בכל דרך שבתחומה הסדרי תנועה לפי תמרורים 501 עד 509 ו־511 עד 516, וזאת לאחר התייעצות עם הגורמים האמורים בתקנת משנה (א), ובלבד שרשות התימרור המרכזית קבעה לה תחום, בהודעה ברשומות, לעניין תמרורים אלה או חלקם.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), אם הודיעה רשות תימרור מרכזית לרשות תימרור מקומית, בהודעה בכתב, כי נדרשת הסכמתה של רשות התימרור המרכזית לעניין תחום מסוים או לגבי הסדר תנועה מסוים, רשות התימרור המקומית אינה רשאית לפעול כאמור בתקנות המשנה האמורות אלא בהסכמה כאמור; רשות התימרור המרכזית תפרסם על כך הודעה ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} רשות תימרור מקומית שקבעה הסדר תנועה כאמור בתקנה זו, תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו, הסרתו, מחיקתו או אחזקתו, והכול לפי הצורך.

{{ח:סעיף|19||תיקון: תש״ל־3, תשמ״ט־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|19א|כללי תעתיק|תיקון: תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} שמות המופיעים על גבי תמרורים ייכתבו על פי כללי התעתיק, מכתב עברי לכתב לטיני ולכתב ערבי, שהחליטה עליהם האקדמיה ללשון העברית לפי {{ח:חיצוני|חוק המוסד העליון ללשון העברית#סעיף 10|סעיף 10 לחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי״ג–1953}}, ושפורטו בהנחיות המפקח על התעבורה.

{{ח:סעיף|19ב|פטור מחובת סימון אבני שפה|תיקון: תשע״ג־14}}
{{ח:תת|(א)}} רשות תימרור מקומית רשאית להתנות חניה בתשלום בדרך אף אם אבני השפה לא סומנו לסירוגין בצבע כחול או אם אין אבני שפה בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אבני השפה עשויות מאבן מעוצבת;
{{ח:תתת|(2)}} מקום שבו מוצבת עמדת תשלום לצד כל מקום חניה;
{{ח:תתת|(3)}} בדרך מתבצעות עבודות שאינן מאפשרות סימון אבני השפה ומוצב בו תמרור 901.
{{ח:תת|(ב)}} פטור מסימון דרך לסירוגין בצבע כחול, בדרך שאין בה אבני שפה או בדרך כאמור בתקנת משנה (א)(1) יחול רק אם הציבה רשות התימרור המקומית תמרור 626 או 627 ותמרור 439 או תמרור ס־51 ותמרור 629 הכולל הודעה בדבר חובת התשלום, ימי התשלום ושעות התשלום או עמדת תשלום, במרחק שאינו עולה על 60 מטרים בין תמרור לתמרור, בין תמרור לעמדת תשלום או בין עמדת תשלום לעמדת תשלום;
{{ח:תת}} בתקנה זו, ”עמדת תשלום“ – מיתקן מסומן המוצב על מדרכה או בשול דרך, המשמש לתשלום בעבור החניה בדרך שבה החניה מותנית בתשלום.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 1 סימן ד|סימן ד׳: קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי|תיקון: תש״ל־3, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|20|סמכות קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי|תיקון: תש״ל־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} קצין משטרה רשאי להציב בדרך תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם משטרת ישראל ויראוהו כמוצב כדין.
{{ח:תת|(ב)}} קצין משטרה צבאית פיקודי רשאי להציב תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם המשטרה הצבאית בשטח צבאי שבמרחב הפיקוד ויראוהו מוצב כדין.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק 2|פרק שני: התנהגות בדרך|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן א|סימן א׳: כללי|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|21|חובתו של עובר דרך|תיקון: תש״ל־3, תשל״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.
{{ח:תת|(ב)}} כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –
{{ח:תתת|(1)}} יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;
{{ח:תתת|(2)}} יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} יפריע את התנועה ולא יעכבנה;
{{ח:תתת|(4)}} יסכן חיי אדם.
{{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך.

{{ח:סעיף|22|ציות לתמרורים|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין.
{{ח:תת|(ב)}} האותות הניתנים על ידי רמזור, למעט אור צהוב מהבהב, יהיו עדיפים על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה.

{{ח:סעיף|23|ציות לשוטר, פקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע״מ|תיקון: תש״ל־3, תשל״ב־4, תשל״ז־6, תשמ״ג־2, תשנ״ה־4, תשנ״ח, תשס״א־6, תשס״ג־4, תשס״ו־6, תשס״ז־11, תשע״א, תשע״ד־9}}
{{ח:תת|(א)}} עובר דרך חייב לציית –
{{ח:תתת|(1)}} להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג״א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני);
{{ח:תתת|(1א)}} להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה;
{{ח:תתת|(2)}} לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע״מ או על ידי עובד נת״א במדים.
{{ח:תת|(ב)}} הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך.
{{ח:תת|(ג)}} תמרור נייד שהוצב בדרך על ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין.

{{ח:סעיף|24|איתות שוטר ופקח להכוונת תנועה|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} האות ”התקדם“ יינתן בהושטת זרוע או שתיהן במקביל לכיוון התנועה כשכף היד פתוחה, או על ידי אור לבן בזמן תאורה;
{{ח:תתת|(2)}} האות ”עמוד“ יינתן בהרמת היד כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה או על ידי סימון באור אדום בזמן תאורה; האות ”עמוד“ יכול להינתן גם בהרמת היד או הידיים אפקית לצדדים כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה; על הנוהגים ברכב, הבאים מהכיוון שאליו מופנית היד או מהכיוון שאליו מופנה גבו של השוטר או של הפקח העירוני, לעצור את רכבם.
{{ח:תת|(ב)}} האות שיינתן על ידי שוטר או על ידי פקח עירוני יחייב גם אם ניתן בצורה לא מדוייקת, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות האות.

{{ח:סעיף|25|בקיאות ברכב|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב אלא אם הוא בקי בהפעלתו ובשימוש בו.

{{ח:סעיף|26|הנוהג ברכב|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב:
{{ח:תת|(1)}} הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך;
{{ח:תת|(2)}} הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים;
{{ח:תת|(3)}} הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני;
{{ח:תת|(4)}} הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה.

{{ח:סעיף|27|מצב כללי של הרכב|תיקון: תש״ל־3, תשל״ח־4, תשמ״ז, תשס״א־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם רכב אלא אם מבנהו של הרכב, ציודו, אביזריו, סימונו ונשיאת מטענו הם בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} או תקנות אלה, לרבות תנאים בהיתר וברשיון.
{{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם רכב כאשר הרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו.
{{ח:תת|(ד)}} לא ינהג אדם רכב שבו הוגבלה בכל אופן שהוא, למעט הגבלה זניחה, יכולתו לראות את הדרך והתנועה בה מן השמשה הקדמית של הרכב או האחורית או זו שלצד הנהג או זו שלצד הנוסע במושב הקדמי.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד) מותר לנהוג ברכב שבו קיימת הגבלת ראות מן השמשה האחורית, אם מותקנות ברכב, מכל שנת ייצור, מראות תשקיף.
{{ח:תת|(ו)}} לא יתקין אדם ברכב מכשיר או אבזר המשבש או העלול לשבש מכשיר אכיפה ובכלל זה שיבוש היכולת לזהות את הרכב, ולא ינהג אדם ברכב שיש בו מכשיר כאמור.

{{ח:סעיף|28|חובה להחזיק בהגה או בכידון|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשנ״ד־7, תשנ״ח, תשס״ח־4, תשפ״ה־9}}
{{ח:תת|(א)}} נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –
{{ח:תתתת|(א)}} לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);
{{ח:תתת|(2)}} בתקנת משנה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דיבורית“ – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”טלפון“ – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.9.2025 עד יום 31.8.2028):}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב)(1), לצורך תמרון חניה, הנוהג ברכב רשאי לשלוט ברכב באמצעות מערכת ייעודית, בין שהוא בתוך הרכב ובין שהוא מחוצה לו, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת ביצוע תמרון חניה כאשר הנוהג ברכב נמצא מחוץ לרכב, המרחק בין הרכב לנהג לא יעלה על 6 מטרים מהרכב, ואין ברכב נוסעים;
{{ח:תתת|(2)}} בעת הפעלת המערכת הייעודית לא תעלה מהירות הרכב על 12 קמ״ש;
{{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”מערכת ייעודית“ – מערכת שיצרן הרכב התקין ברכב בתהליך הייצור של הרכב או באמצעות עדכון תוכנה מטעמו, שמאפשרת נהיגה עצמאית של הרכב לצורך ביצוע תמרון חניה ופועלת לפי אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפעלה בידי נהג הרכב על בסיס זיהוי מיקומו ביחס לרכב;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלה על ידי לחיצה רציפה של נהג הרכב על אמצעי שליטה במערכת הייעודית במהלך תמרון החניה.

{{ח:סעיף|28א|תצוגה הנראית לנהג|תיקון: תשס״ז־11, תשס״ט־6, תשע״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב או על מערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את משטרת ישראל או את הרשות הארצית לכבאות והצלה או את שירות הביטחון הכללי לצורך מילוי תפקידם או את צבא־הגנה לישראל למטרה ביטחונית.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנה זו, רשאי השר ליתן היתר להפעלה למטרה בטיחותית של תצוגה הנראית לנהג גם בעת נסיעת הרכב, ובלבד שהתצוגה אינה מחייבת צפייה רצופה בה והנהג ברכב שבו מותקנת תצוגה כאמור קיבל הכשרה לשימוש בה תוך כדי נהיגה.

{{ח:סעיף|29|חובה להחזיק במושכות|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} הרוכב על בהמה או המוליך אותה יחזיק בידיו את המושכות כל זמן שהיא נמצאת בדרך ואינה קשורה לעצם קבוע.

{{ח:סעיף|30|מכשירים אופטיים|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשמ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון נהיגה המסתייע בשעת בדיקת כושר ראייתו במשקפים אופטיים או בעדשות מגע (להלן בתקנות אלה – מכשירים אופטיים) או שצויינה ברשיונו חובה להסתייע במכשירים אופטיים לא ינהג רכב מנועי אלא אם הוא מרכיב אותם מכשירים, ולא ינהג אוטובוס, מונית או רכב מסחרי המסיע מעל 8 נוסעים אלא אם הוא מחזיק אצלו בשעת הנהיגה מכשירים אופטיים כאמור, נוסף על המכשירים שהוא מרכיב.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) יחולו על מי שנוהג ברכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה, אם בטופס הבקשה לרשיון נהיגה צויינה חובה להסתייע במכשירים אופטיים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם רכב מנועי אם הוא מרכיב עדשות טלסקופיות.

{{ח:סעיף|31|דרך שיוחדה למשחקי ילדים|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} יוחדה דרך למשחקי ילדים ונאסרה בה נהיגת כלי־רכב על ידי הצבת תמרור מתאים בתוספת שלט בצורת מלבן ועליו מודעה ”משחקי ילדים“ – לא ינהג אדם ברכב באותה דרך, אלא אם הדבר דרוש לצרכי אדם מתושבי הסביבה או לצרכי הציבור ואין לספקם בדרך אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} הנוהג ברכב ברחוב משולב יאפשר להולכי רגל ולילדים המשחקים בו את פעילותם ולא ימשיך בנסיעה אלא אם כן הבטיח שנסיעתו לא תסכן אותם.

{{ח:סעיף|32|רכב משטרה|תיקון: תש״ל־3, תשל״ה־4, תשנ״ה־4, תשס״ג־4, תשס״ג־5, תשס״ה־2, תשס״ו־17, תשס״ו־19, תשס״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} רכב של משטרת ישראל שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל לא יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳}} אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד.
{{ח:תת|(ב)}} רכב שבשימוש צבא הגנה לישראל שהנוהג או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל, לא יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳}}, אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד, ובלבד שיתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב נמצא בתוך שטח המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או בשטח שמפקד צבאי הכריז עליו שטח סגור לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 125|תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, לרבות לצורכי אימונים בשטח האמור;
{{ח:תתת|(2)}} נעשה שימוש ברכב לצורכי אימונים, בדרך פתוחה למעבר הציבור, באישור ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציג שהוסמך מטעמו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} רכב שבשימוש שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל במסגרת פעילות מבצעית או הכנות, אימונים או הדרכות לפעילות כאמור, לא יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:פנימי|חלק ד|או ד׳}}, אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: הכביש ונתיביו|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|33|החובה להשתמש בכביש בלבד|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשנ״ב־3, תשנ״ו־7, תשס״א־2, תשע״ז־7, תשפ״א־13}}
{{ח:תת|(א)}} במקום שיש כביש לא יסע נוהג רכב אלא בכביש, אלא אם יש הוראה אחרת {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} עובר דרך ישתמש בדרך או בקטע ממנה בהתאם לשימוש הרגיל והמתוכנן של הדרך לרבות השימוש והציות למיתקני הדרך שהוצבו או סומנו גם אם מיתקנים אלה ניזוקו או נפרצו ואינם מונעים אותה שעה את המעבר והשימוש בדרך; בתקנת משנה זו, מיתקני דרך – לרבות גדר, מעקה, גינה וכיוצא באלה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} רשאי מי שלומד נהיגה או משתלם בנהיגה, כשהוא מלווה במורה נהיגה, לסטות לשול הדרך ולחזור לכביש על פי הוראות מורה הנהיגה;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי נוהג רכב לחצות את הקו המסמן את שול הדרך ואת השול, כדי להגיע לאתר התשתית הנמצא בצד הדרך או לחזור ממנו לכביש;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוצב בשול הדרך תמרור 501, רשאי הנוהג ברכב מן הסוג שצוין בתמרור לנסוע בו, ויראו לגביו את שול הדרך כאילו היה כביש.

{{ח:סעיף|34|ייעודו של כביש, שביל או נתיב|תיקון: תש״ל־3, תשל״ט, תשמ״ז, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בכביש, בשביל או בנתיב שיועדו וסומנו לסוג מסויים של כלי רכב או לעוברי דרך מסויימים, לא ישתמשו נוהגי רכב או עוברי דרך אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רוכב אופנים ישתמש בצדו הימני הקיצוני של הכביש אף אם הוא כביש שבו הוקצה נתיב לתחבורה ציבורית.

{{ח:סעיף|35|התנועה בצד ימין|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} נוהג רכב ישתמש ככל האפשר בצדו הימני הקיצוני של הכביש, אף בכביש חד־סטרי, או בצדו הימני הקיצוני של הנתיב המיועד לאותו סוג רכב, הכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}.

{{ח:סעיף|36|דרך מחולקת|תיקון: תש״ל־3, תשל״ט, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ז־8, תשס״ה־4, תשס״ח־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בדרך המחולקת לארכה על ידי שטח הפרדה, יראו כל אחד מהכבישים משני צדי שטח ההפרדה ככביש חד־סטרי.
{{ח:תת|(ב)}} בדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה, ישתמש הנוהג ברכב או בבעל־חיים בצד שמימין לשטח ההפרדה, לא יעבור אותו ולא יעמיד בו רכב או בעל־חיים אלא אם הותר הדבר על־פי תמרור ובמקום שהותר.
{{ח:תת|(ג)}} בכביש המחולק על ידי קו הפרדה רצוף ישתמש הנוהג ברכב או בבעל־חיים בצד שמימין לקו, ולא יעבור אותו אלא אם נמצא קו קטעים סמוך לקו ההפרדה בצדו הימני.
{{ח:תת|(ד)}} בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת; לעניין תקנת משנה זו, ”צומת“ – לרבות מפגש עם כביש אחר.
{{ח:תת|(ה)}} בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה לא ייכנס נוהג רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג לצומת ולא יעבור בו אלא בנתיב הימני ביותר באותו כיוון נסיעה אלא אם כן הוצב בו תמרור 613 המתיר לרכב נסיעה בנתיבים נוספים; לענין זה לא יובא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית.

{{ח:סעיף|37|כיוון התנועה בכביש חד־&lt;wbr&gt;סטרי|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב בכל קטע של כביש חד־סטרי בכיוון הפוך לכיוון המותר באותו כביש.

{{ח:סעיף|38|מעבר על פני מדרכה או שולי הדרך|תיקון: תש״ל־3, תשל״ו־3, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ה־4, תשפ״א־13}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34(א)}}, רשאי אדם לנהוג רכב או בעלי חיים על פני מדרכה, שביל או נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של רכב או של עובר דרך מסוים, לשם חצייתם כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם.
{{ח:תת|(ב)}} הנוהג ברכב שאינו מנועי, וכן בטרקטור וברכב איטי, חייב להימין ולנסוע בשולי הדרך אם הדבר דרוש ואפשר כדי לתת מעבר לתנועה שמאחוריו, ואולם החובה האמורה לא תחול אם הוצב בשול הדרך תמרור 501.
{{ח:תת|(ג)}} הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב העוסק בניקוי המדרכה, השביל או הנתיב.

{{ח:סעיף|39|נהיגה סביב מקום חסום|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} נמצא בכביש מבנה, עמוד, אי או שטח סגור לתנועת כלי רכב המחייבים סטיה מן הכיוון הישר, לא יעבור נוהג רכב או מוליך בעלי־חיים אלא מימינם אלא אם יש תמרור במקום המורה לנהוג משמאלם.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא מקום חסום כאמור בכביש חד־סטרי, יעברו נוהגי כלי הרכב הן מימינו והן משמאלו, זולת אם תמרור מורה על אופן הסטיה.

{{ח:סעיף|39א|תנועת מכונה ניידת|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״ו־7, תשנ״ח, תשס״ה־6, תשס״ה־14, תש״ע־10}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת שמהירותה המרבית המתוכננת על ידי יצרנה עד 30 ק״מ בשעה או במכונה ניידת רגלית בדרך אלא לשם חצייתה וכאשר הנסיעה היא לביצוע העבודה של המכונה הניידת או בדרך עירונית שבתחום של עד 500 מטרים מהמפעל של בעלה כמשמעותו {{ח:פנימי|חלק י|בחלק י׳}} או מחזיקה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגרור אדם במכונה ניידת גרור אלא אם כן הגרור הוא ציוד לביצוע העבודה שאליה מיועדת המכונה הניידת על פי קביעת יצרנה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת שרוחבה, אורכה או גובהה חורגים מהקבוע {{ח:פנימי|סעיף 313|בתקנה 313}} ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 279|בתקנה 279(ג)(4) עד (6)}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} קצין משטרה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ז)}} רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה ניידת החורגת מהתנאים האמורים בתקנה זו.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ו)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן נקט את כל האמצעים הדרושים למניעת סיכון, פגיעה, או הפרעה לתנועה.
{{ח:תת|(ז)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת במהירות העולה על 40 קמ״ש.
{{ח:תת|(ח)}} לא ינהג אדם ולא יפעיל מלגזה אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרו רשות הרישוי והאגף לפיקוח על העבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה וניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ט)}} לא ינהג אדם מכונה ניידת אופנית אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ומאת גוף שאישרה לכך, וניתן לו היתר מאת רשות הרישוי לנהוג מכונה ניידת כאמור.

{{ח:סעיף|39ב||תיקון: תשמ״ט־5, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|39ג|תנועת טרקטורון ובטיחותו|תיקון: תשנ״ד־6, תשע״ט־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בטרקטורון בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.
{{ח:תת|(ב)}} מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 40 קמ״ש.
{{ח:תת|(ג)}} הנוהג בטרקטורון לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברשיון הרכב.
{{ח:תת|(ד)}} לא ינהג אדם בטרקטורון ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חובשים קסדת מגן שסומנה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 9|בפרט 9 לחלק ג׳ בתוספת השניה}}, ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן, והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה.

{{ח:סעיף|39ד|תנועת טרקטור משא ובטיחותו|תיקון: תשס״ה־6, תשס״ז־6}}
{{ח:תת|(א)}} הנוהג בטרקטור משא לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן ניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} מהירות נסיעתו של טרקטור משא לא תעלה על 40 קמ״ש.
{{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם בטרקטור משא ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|39ה|תנועת רכב שטח ובטיחותו|תיקון: תשס״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב שטח בכביש אלא לשם חצייתו.
{{ח:תת|(ב)}} מהירות נסיעתו של רכב שטח לא תעלה על 40 קמ״ש.
{{ח:תת|(ג)}} הנוהג ברכב שטח לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.
{{ח:תת|(ד)}} לא ינהג אדם ברכב שטח ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|39ו|הגבלת נהיגה בטרקטור|תיקון: תשס״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בטרקטור שמשקלו העצמי עולה על 3,200 ק״ג או שצמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק״ג אלא לאחר 6 חודשים מיום שניתן לו רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 177|תקנה 177}}.
{{ח:תת|(ב)}} נוהג בטרקטור לא יסיע נוסע על הטרקטור אלא לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שניתן לו רישיון כאמור.

{{ח:סעיף|39ז|תנועת מכונה ניידת רגלית|תיקון: תשס״ה־14, תשס״ו־8}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית אלא אם כן מלאו לו 16 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הנוהג במכונה ניידת רגלית לא יסיע עליו אדם אחר.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54}} לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית במהירות העולה על 4 ק״מ בשעה.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב1|סימן ב׳1: קלנועית|תיקון: תשס״ו־8}}

{{ח:סעיף|39ח|פטור מחובת רישיון רכב|תיקון: תשס״ו־8}}
{{ח:ת}} בעל קלנועית והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|39ט|פטור מחובת רישיון נהיגה|תיקון: תשס״ו־8}}
{{ח:ת}} הנוהג בקלנועית פטור מחובת רישיון נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|סעיף 10 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|39י|נהיגת קלנועית|תיקון: תשס״ו־8, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה שמלאו לו ארבע עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן מצבו הגופני והנפשי מאפשר לו להפעילה בבטחה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתה.

{{ח:סעיף|39יא|תנועת הקלנועית|תיקון: תשס״ו־8, תשס״ח־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בקלנועית בכביש אלא לשם חצייתו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג בקלנועית בכביש אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכביש הוא בתחומי מושב, קיבוץ או כפר;
{{ח:תתת|(2)}} הכביש הוא בדרך עירונית ומתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין לצד הכביש מדרכה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;
{{ח:תתתת|(ג)}} בנסיעה בקלנועית לא ניתן לעלות על המדרכה או לרדת ממנה.
{{ח:תת|(ב1)}} לא ינהג אדם בקלנועית במנהרה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם בקלנועית במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו – ”נהיגה“ – לרבות דחיפת הקלנועית.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב2|סימן ב׳2: רכינוע|תיקון: תשס״ו־14, תשס״ט־14}}

{{ח:סעיף|39יב|פטור מחובת רישיון רכב|תיקון: תשס״ו־14, תשס״ט־14}}
{{ח:ת}} בעל רכינוע והנוהג בו פטור מחובת רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|39יג|פטור מחובת רישיון נהיגה|תיקון: תשס״ו־14, תשס״ט־14}}
{{ח:ת}} הנוהג ברכינוע פטור מחובת רישיון נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|סעיף 10 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|39יד|נהיגת הרכינוע|תיקון: תשס״ו־14, תשס״ט־14, תשע״ט־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכינוע אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתו.
{{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 1א|בפרט 1א(2) לחלק ג׳ בתוספת השנייה}}, ובלבד שהיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנהיגה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו יחולו בין אם מתקיימות ברכינוע פסקאות (4) עד (7), כולן או חלקן, להגדרה ”רכינוע“ ובין אם לאו.

{{ח:סעיף|39טו|תנועת הרכינוע ובטיחותה|תיקון: תשס״ו־14, תשס״ט־14, תשע״ט־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכינוע בכביש אלא לשם חצייתו או אם הכביש בתחום מושב או קיבוץ.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג ברכינוע בכביש שאינו בתחומי מושב או קיבוץ, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין לצד הכביש מדרכה;
{{ח:תתת|(2)}} לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;
{{ח:תתת|(3)}} לא ניתן בנסיעה ברכינוע לעלות על המדרכה או לרדת ממנה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם ברכינוע במהירות העולה על 13 קילומטר לשעה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו יחולו בין אם מתקיימות ברכינוע פסקאות (4) עד (7), כולן או חלקן, להגדרה ”רכינוע“ ובין אם לאו.

{{ח:סעיף|39טו1|מבנה הרכינוע|תיקון: תשע״ט־6}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכב מנועי שהוא בעל זוג גלגלים יחיד המחוברים בציר אחד, אלא אם כן מתקיימות בו פסקאות (1) עד (7) להגדרה רכינוע.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישנה אדם את המבנה של רכינוע באופן שיגרום לכך שיחדלו מלהתקיים בו דרישות ההגדרה רכינוע, כולן או חלקן.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב3|סימן ב׳3: אופניים עם מנוע עזר|תיקון: תש״ע־6, תשע״ד־12}}

{{ח:סעיף|39טז|נהיגה והחזקה באופניים עם מנוע עזר|תיקון: תש״ע־6, תשע״ד־12, תשע״ד־14, תשע״ו־7, תשע״ט־6, תשפ״ד־9}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם באופניים שבהם מותקן מנוע עזר או יחזיק בהם בבעלותו, בין אם מתקיימות בהם פסקאות (5)(א) ו־(6)(א) בהגדרת אופניים עם מנוע עזר ובין אם לאו, אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} מלאו לו שש עשרה שנים או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} באופניים כאמור התקיימו הדרישות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם נרכשו לפני המועד הקובע –
{{ח:תתתתת|(1)}} המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים בלבד;
{{ח:תתתתת|(2)}} מסומן על גביהם מספר השלדה וסימון לפי התקן האירופי, לרבות סימון ההספק המרבי של המנוע החשמלי והמהירות המרבית של האופניים;
{{ח:תתתת}} יראו אופניים המסומנים לפי פסקת משנה (2) כאילו נרכשו לפני המועד הקובע זולת אם מספר השלדה, תאריך הייצור או אמצעי זיהוי אחר על האופניים מעידים אחרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם נרכשו במועד הקובע או לאחריו –
{{ח:תתתתת|(1)}} המצערת אינה מאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע במהירות העולה על 6 קמ״ש;
{{ח:תתתתת|(2)}} מסומן על גביהם מספר שלדה וסימון בר־קיימא של המילים ”אופניים עם מנוע עזר“;
{{ח:תתתתת|(3)}} הודבקה עליהם תווית בהתאם למאפיינים והמידות של הסימון {{ח:פנימי|תוספת 14|שבתוספת הארבע עשרה}}, שתמוקם במקום מרכזי וגלוי לעין על גבי שלדת האופניים, והתקיים בהם האמור באותה תווית;
{{ח:תתת|(3)}} התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתן לו רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ב|סימן ב׳ {{ח:הערה|לפרק השני}} לחלק ג׳}}, לרבות רישיון נהיגה שאיננו בתוקף, ולמעט רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}};
{{ח:תתתת|(ב)}} עמד בהצלחה בבחינה עיונית לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|תקנה 205}} לאחת מדרגות רישיון הנהיגה האמורות בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} ניתן לו אישור מאת רשות הרישוי על עמידתו בהכשרה לנהיגה כאמור, בעניינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 205|בתקנה 205}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא חובש קסדת מגן, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ג|בסעיף 65ג לפקודה}}, שמוצמד לה מחזיר אור שייראה בבירור על ידי המשתמשים האחרים בדרך.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמתקיים בו האמור בתקנת משנה (א)(3) יהיה פטור מהחובה האמורה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|בסעיף 10(א) לפקודה}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רכב לתחבורה קלה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 299א|בתקנה 299א}} מסוג אופניים עם מנוע עזר או מי שרכב כאמור בשליטתו, לא ירשה לאדם לנהוג ברכב כאמור שברשותו אלא אם כן התקיימו בנוהג הוראות פסקאות (1) ו־(3) לתקנת משנה (א), ובלבד שלא יהיה אחראי לנהיגתו בידי אדם שלא התקיים בו האמור, אם הוכיח שנקט את כל האמצעים הסבירים למניעת נהיגתו של אותו אדם.

{{ח:סעיף|39טז1|שינויים באופניים עם מנוע עזר|תיקון: תשע״ט־6}}
{{ח:ת}} לא ישנה אדם את המבנה של אופניים עם מנוע עזר, באופן שיגרום לכך שיחדל מלהתקיים בהם האמור בתווית הסימון כאמור {{ח:פנימי|תוספת 14|בתוספת הארבע־עשרה}}, ואם הוא יצרן, יבואן או משווק של אופניים עם מנוע עזר – באופן שיחדלו מלהתקיים בהם פסקאות (1) עד (7) להגדרה אופניים עם מנוע עזר או דרישות {{ח:פנימי|סעיף 39טז|תקנה 39טז(2)(א) או (ב)}}, לפי העניין, כולן או חלקן.

{{ח:סעיף|39יז||תיקון: תש״ע־6, תשע״ד־12, תשפ״ד־9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|39יח||תיקון: תש״ע־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב3א|סימן ב׳3א: גלגינוע|תיקון: תשע״ו־7}}

{{ח:סעיף|39יח1||תיקון: תשע״ו־7, תשפ״ד־9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|39יח2|סימון|תיקון: תשע״ו־7}}
{{ח:ת}} גלגינוע יישא תווית סימון כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השנייה}} וצמיגיו יסומנו על ידי היצרן או היבואן לפי הוראות תקן גלגינוע.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב4|סימן ב׳4: קלנועית ביטחון|תיקון: תשע״ג־11}}

{{ח:סעיף|39יט|פטור מחובת רישיון רכב|תיקון: תשע״ג־11}}
{{ח:ת}} בעל קלנועית ביטחון והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|39כ|פטור מחובת רישיון נהיגה|תיקון: תשע״ג־11}}
{{ח:ת}} הנוהג בקלנועית ביטחון פטור מחובת רישיון נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|סעיף 10 לפקודה}}.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב5|סימן ב׳5: יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים|תיקון: תשע״ז־6}}

{{ח:סעיף|39כא|פטור מחובת רישיון רכב|תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} בעל יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|39כב|פטור מחובת רישיון נהיגה|תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} הנוהג ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים פטור מחובת רישיון נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|סעיף 10 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|39כג|נהיגה ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים ובטיחות תנועתה|תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה שמלאו לו ארבע עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים בכביש אלא לשם חצייתו.
{{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה.
{{ח:תת|(ד)}} לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא אם כן היא רתומה לכיסא גלגלים.
{{ח:תת|(ה)}} לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא אם כן קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שדגם המיתקן עומד בדרישות הטכניות המפורטות בנוהל שקבע מנהל אגף הרכב לעניין בדיקת המעבדה, אשר נמסר למעבדה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בעניינים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אופן החיבור לכיסא הגלגלים;
{{ח:תתת|(2)}} יציבות יחידת ההינע החיצונית המשולבת עם כיסא הגלגלים;
{{ח:תתת|(3)}} כושר בלימה;
{{ח:תתת|(4)}} תאורה;
{{ח:תתת|(5)}} עמידת הדגם בדרישות תאימות אלקטרומגנטית (EMC);
{{ח:תתת|(6)}} התנאים הקבועים בפסקאות (1) עד (4) להגדרת יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב6|סימן ב׳6: רכב זעיר|תיקון: תשע״ז־6}}

{{ח:סעיף|39כד|נהיגה ברכב זעיר|תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} לא ינהג אדם ברכב זעיר אלא בדרך עירונית בלבד.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: סטיה, פניה ונסיעה אחורנית|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|40|סטיה מנתיב נסיעה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון.
{{ח:תת|(ב)}} בכביש שאינו חד־סטרי המחולק לשלושה או לחמישה נתיבים לא ינהג אדם רכב בנתיב המרכזי אלא כשהוא עוקף רכב אחר, או כשהוא מתכונן לפנות שמאלה, או כשהנתיב יוחד על ידי תמרור רק לתנועה בכיוון שהוא נוסע בו.
{{ח:תת|(ג)}} נוהג רכב בכביש כאמור בתקנת משנה (ב) לא יעבור לנתיב הנמצא משמאל לנתיב המרכזי.

{{ח:סעיף|41|אין פניה אלא בבטחה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.

{{ח:סעיף|42|פניה ימינה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצדו הימני רכב אחר בתנועה, ויפנה ימינה פניה חדה, זולת אם סומן אחרת על פני הכביש.

{{ח:סעיף|43|פניה שמאלה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המתכוון לפנות שמאלה יתחיל את פנייתו –
{{ח:תתת|(1)}} מכביש חד סטרי – כאשר רכבו נמצא בצד שמאל של הכביש;
{{ח:תתת|(2)}} מכביש דו סטרי – כאשר רכבו נמצא ככל האפשר קרוב לאמצע הכביש ובלבד שלא יפריע את התנועה מכל כיוון אחר;
{{ח:תתת|(3)}} מכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר – מהנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.
{{ח:תת|(ב)}} נוהג רכב הפונה שמאלה ייכנס לכביש שלתוכו הוא פונה –
{{ח:תתת|(1)}} בכביש חד סטרי – לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה;
{{ח:תתת|(2)}} בכביש דו סטרי שבו נתיב אחד בכיוון הנסיעה – בקשת רחבה לצד הימני של הכביש;
{{ח:תתת|(3)}} בכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר – לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו לא יחולו אם סומן בכביש אחרת.

{{ח:סעיף|44|פניית פרסה|תיקון: תש״ל־3, תשל״ו־3, תשמ״ו, תשמ״ח, תשע״ח־11}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן – פניית פרסה) אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפניה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה; ולעניין תקנת משנה זו, יראו תמרור או סימון המחייב נסיעה בכיוון מסוים בלבד, שאיננו פנייה שמאלה או פניית פרסה, כתמרור או סימון האוסר על פניית פרסה.

{{ח:סעיף|45|נסיעה אחורנית|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –
{{ח:תת|(1)}} סיכון או פגיעה;
{{ח:תת|(2)}} הטרדה או הפרעה.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: פגישה ועקיפה|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|46|פגישה בדרך צרה ובדרך תלולה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} שני כלי רכב הבאים מכיוונים נגדיים בכביש שאינו רחב במידה מספקת למעבר חפשי של שניהם, יפחיתו הנוהגים ברכב את מהירות נסיעתם ויימינו את רכבם ככל האפשר לשפת הכביש ולפי הצורך אף מעבר לשפת הכביש, עד כדי בטחון מפני התנגשות.
{{ח:תת|(ב)}} נפגשו כלי הרכב כאמור בדרך תלולה והנסיבות מחייבות עצירתו של אחד מהם, חייב הרכב היורד להיעצר.

{{ח:סעיף|47|עקיפה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״ז־6, תשמ״ד־2, תשמ״ז, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ה־4, תשס״ה־4, תשס״ח־4, תשע״א, תשע״א־7, תשע״ח־11}}
{{ח:תת|(א)}} נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי.
{{ח:תת|(ב)}} מותר לנוהג רכב לעקוף רכב אחר מצדו הימני במקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נוהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד או מתכוון לפנות שמאלה ואותת על כך;
{{ח:תתת|(2)}} בפניה שמאלה אל כביש חד־סטרי או אל כביש שיש בו שני נתיבים או יותר בכל כיוון נסיעה ועד שנוהג הרכב האחר השלים את פנייתו לתוך הנתיב השמאלי;
{{ח:תתת|(3)}} נוהג הרכב נוסע בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית;
{{ח:תתת|(4)}} נוהג הרכב נוסע בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לפגוע בהוראות תקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 35|ותקנה 35}}, בכביש חד־סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד הנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי הרכב שבנתיב האחר, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה.
{{ח:תת|(ד)}} נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא.
{{ח:תת|(ה)}} נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל־חיים באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נמצא אחרי התמרור א–30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מתקרב אל מעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל, ועד שעבר את מקום מעבר החציה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא עובר בתוך צומת, או אינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת;
{{ח:תתת|(5)}} הוא חוצה קו הפרדה רצוף, אלא אם כן בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ו)}} הוראת פסקה (4) בתקנת משנה (ה) לא תחול על –
{{ח:תתת|(1)}} עקיפה בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה;
{{ח:תתת|(2)}} עקיפת בעלי־חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על ידי בהמה, ובלבד שהעקיפה ממלאה אחר ההוראות האחרות של תקנות אלה.
{{ח:תת|(ז)}} נוהג רכב לא יעקוף רכב, ולא יעבור על פני רכב, שעצר לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל לשם מילוי אחרי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ח)}} נוהג רכב לא יעקוף רכב עוקף אלא אם הכביש חד־סטרי או בכביש שהותרה בו העקיפה לפי תמרור או לפי הוראות תקנות אלה ויש בו יותר משני נתיבים באותו כיוון נסיעה; לענין זה לא יבוא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר, ועל רכב מסחרי או על רכב עבודה שמשקלם הכולל עולה על 3,500 ק״ג ורכב כאמור לא יעקוף רכב עוקף אחר בכל דרך.

{{ח:סעיף|48|רכב שנעקף|תיקון: תש״ל־3, תשל״ו־3, תשמ״ו־4, תשנ״ה־4, תשפ״א־13}}
{{ח:תת|(א)}} נוהג רכב שנעקף, יסיט את רכבו עד כמה שאפשר לשפת הכביש כדי לאפשר לרכב העוקף, לעקוף בבטחה ולא יגדיל את מהירות נסיעתו עד לאחר שהרכב העוקף עבר על פניו.
{{ח:תת|(ב)}} נוהג ברכב המוביל מטען חורג, ואשר אין אפשרות לעקפו עקב תנאי הדרך והתנועה בה, חייב להאיט את מהירות נסיעתו, ובמידת האפשר והצורך לרדת מעבר לשפת הכביש ואף לעצור את הרכב, כדי לתת לכלי רכב הנמצאים מאחוריו לעקפו בבטחה.
{{ח:תת|(ג)}} הנוהג ברכב מנועי שבשל מטענו, או בשל שיפוע הדרך, נאלץ לנסוע במהירות נמוכה שיש בה כדי לעכב כלי רכב הנוסעים מאחוריו, חייב להימין ולנסוע בשול הדרך כאשר השול מיוצב באספלט ופנוי כדי לתת לכלי רכב שמאחוריו אפשרות לעקפו, ואולם החובה האמורה לא תחול אם הוצב בשול הדרך תמרור 501.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: ריווח|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|49|ריווח בין רכב לרכב|תיקון: תש״ל־3, תשנ״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב.

{{ח:סעיף|50|נסיעה בשיירה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} כשכלי רכב נוסעים זה אחר זה בדרך שאינה דרך עירונית, ישמור הנוהג ברכב על ריווח מספיק בין רכבו ובין הרכב הנוסע לפניו, כדי להבטיח זרימה תקינה של התנועה וכדי לאפשר לרכב הבא מאחוריו, אשר מהירות נסיעתו עולה על שלו, להיכנס ללא סיכון לאותו ריווח.
{{ח:תת|(ב)}} רכב מחובר, רכב מורכב או רכב הגורר רכב אחר דינם לענין תקנה זו כרכב אחד.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על לוויות ותהלוכות.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ו|סימן ו׳: מהירות|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|51|מהירות סבירה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב.

{{ח:סעיף|52|האטה|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ח, תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בתקנה 51}} חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בתוך שטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם;
{{ח:תת|(2)}} בדרך שאיננה פנויה;
{{ח:תת|(3)}} כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא;
{{ח:תת|(4)}} בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן;
{{ח:תת|(5)}} בקרבת קבוצת ילדים או בקרבת התקהלות;
{{ח:תת|(6)}} בהתקרבו למעבר חציה;
{{ח:תת|(7)}} בהתקרבו לפסגה או למקום שבו שדה הראיה מוגבל;
{{ח:תת|(8)}} בירידה תלולה או ארוכה;
{{ח:תת|(9)}} בהתקרבו לגשר צר ובעברו עליו;
{{ח:תת|(10)}} בפגשו או בעקפו קבוצת אנשים ההולכת בסך;
{{ח:תת|(11)}} בפגשו או בעקפו בעלי־חיים;
{{ח:תת|(12)}} בהתקרבו אל אוטובוס העומד בתחנה ובעברו על ידו;
{{ח:תת|(13)}} בהתקרבו אל אוטובוס, טיולית או רכב מסחרי המסיע ילדים וסומן כך, שנעצר לשם העלאת ילדים או הורדתם, ובעברו על ידו;
{{ח:תת|(14)}} ברחוב משולב;
{{ח:תת|(15)}} באזור מיתון תנועה;
{{ח:תת|(16)}} במנהרה.

{{ח:סעיף|53|בלימת פתע|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא יבלום נוהג רכב את רכבו פתאום, אלא לשם מניעת תאונה שאי־אפשר למנעה בדרך אחרת או אם הדבר הכרחי מטעמי בטיחות התנועה; האמור בתקנה זו לא יחול על בלימת רכב לשם ניסוי בלמיו, בתנאי שלא יערוך אדם ניסוי כזה אלא לאחר שנקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים והבטיח שאין הניסוי עלול לסכן או להפריע לרכב הנוסע בדרך.

{{ח:סעיף|54|מהירות מרבית מותרת|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשל״ג־3, תשל״ה־2, תשל״ח־4, תשל״ט, תש״ם־3, תשמ״ג־2, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט־5, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ז־8, תשנ״ח, תשנ״ט־2, תש״ס־3, תשס״א־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשס״ח־4, תשע״א־4, תשע״ב־9, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכב בדרך במהירות העולה על הקבוע בטבלה שלהלן:
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot; width=&quot;25%&quot;&gt;סוג הרכב&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;7&quot;&gt;מקום&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;font-size: 90%;&quot;&gt;&lt;th&gt;דרך עירונית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דרך עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דרך שאינה עירונית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דרך שאינה עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דרך מהירה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דרך מהירה שמוצב בה תמרור 426 או 426פ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;7&quot;&gt;מהירות מרבית מותרת בקילומטרים לשעה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} רכב מנועי למעט סוג רכב כאמור בפסקאות (2) עד (5)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמצוין בתמרור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמצוין בתמרור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמצוין בתמרור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמצוין בתמרור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמצוין בתמרור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמצוין בתמרור ולא עולה על 100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג וברכב עבודה וטיולית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמצוין בתמרור ולא עולה על 80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמצוין בתמרור ולא עולה על 80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} רכב איטי, טרקטור ומכונה ניידת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמצוין בתמרור ולא עולה על 40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמצוין בתמרור ולא עולה על 40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סגורה בפניו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סגורה בפניו&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברחוב משולב או באזור מיתון תנועה במהירות העולה על 30 קמ״ש.
{{ח:תת|(ג)}} כל הדרכים המצוינות בתקנת משנה (א) למעט כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ סגורות בפני טרקטורון, ובלבד שלא ינהג אדם בטרקטורון במהירות העולה על 40 קמ״ש.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} רשות הרישוי רשאית לציין ברשיונו של רכב מהירות מרבית מותרת פחותה מן המפורט בתקנת משנה (א), אם לדעתה דרוש לעשות כן.
{{ח:תתת|(2)}} לא ינהג אדם במהירות העולה על המהירות המרבית שצוינה ברשיון הרכב.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ה)}} לא ינהג אדם רכב בקטע המסומן בתמרור, במהירות העולה על הקבוע בתמרור.
{{ח:תת|(ה1)}} רשות התימרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מרבית מותרת השונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המרבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בדרך עירונית – 80 קמ״ש;
{{ח:תתת|(2)}} בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה – 100 קמ״ש ובדרך כאמור בת שני נתיבים לכל כיוון נסיעה עם שטח הפרדה בנוי – 110 קמ״ש;
{{ח:תתת|(3)}} בדרך מהירה – 120 קמ״ש.
{{ח:תת|(ה2)}} לא תקבע רשות התימרור המרכזית מהירות מרבית מותרת בדרך מהירה כאמור בתקנת משנה (ה1)(3), אלא לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה של משטרת ישראל.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|תקנות 51}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}} ומכל דין אחר לענין מהירות.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ז|סימן ז׳: מפגש מסילת ברזל|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|55|האטה לפני מפגש|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10}}
{{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל (להלן – מפגש) יאיט את מהירות רכבו עד כדי אפשרות לעצור על אתר לפני המסילה, וינקוט כל האמצעים להבטיח את מעברו על פני המפגש ללא עיכוב וללא תקלה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) יחולו על נוהג רכב המתקרב למפגש המוגן על ידי מחסום או המסומן באות אזהרה על ידי רמזור, פעמון או אמצעי אזהרה אחרים גם כשהמחסום או אות אזהרה כאמור אינם פועלים.

{{ח:סעיף|56|עצירה לפני מפגש|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ו־2, תשמ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בנסיבות האמורות להלן חייב נוהג רכב המתקרב למפגש לעצור את רכבו לפני קו העצירה, ובאין קו עצירה – לפני המחסום הקרוב, ובאין מחסום – במרחק של לא פחות מארבעה מטרים לפני פס המסילה הקרוב, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנפתח המחסום או פסק אות האזהרה, ובאין מחסום או אות אזהרה – לאחר שעבר הרכב הנוסע במסילת הברזל (להלן – רכבת); ואלה הנסיבות:
{{ח:תתת|(1)}} רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה;
{{ח:תתת|(2)}} מוצב לפני המפגש תמרור המורה על עצירה;
{{ח:תתת|(3)}} ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת, בין בדגל, בין באמצעות עדשה אדומה מהבהבת שמותקנת ליד תמרור המציין מקום מפגש ובין בכל דרך אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} המחסום שלפני המפגש חוסם את הדרך או חלק ממנה או מתחיל להתנועע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה.
{{ח:תת|(ב)}} נוהג רכב העוצר את רכבו לפני מפגש בנסיבות האמורות בתקנת משנה (א)(2) ינהג כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} יכבה את מקלט הרדיו, מקלט הטלויזיה או הקלטת הפועלים ברכבו;
{{ח:תתת|(2)}} יפתח את חלון הרכב הקרוב אליו, ובאוטובוס גם את הדלת הקדמית;
{{ח:תתת|(3)}} יאזין ויסתכל לשני הכיוונים לאורך המסילה כדי להיווכח אם אין רכבת מתקרבת או אם אין אות אזהרה על התקרבות רכבת, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנוכח שאין רכבת מתקרבת ושאין אות אזהרה.

{{ח:סעיף|57|מעבר אוטובוס במפגש סלול|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ו־2, תשמ״ז}}
{{ח:ת}} הנוהג באוטובוס או ברכב המסיע, או המיועד להסיע, אחד־עשר נוסעים או יותר לרבות הנהג לא יחצה מסילת ברזל אלא אם כן הדרך בה הוא מגיע אל המפגש סלולה אספלט או בטון במרחק של 20 מטרים לפחות מן הפס הקרוב אליו.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ח|סימן ח׳: איתות|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|58|חובה לאותת ודרך האיתות|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} נוהג רכב העושה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתכונן לנוע או להפנות את רכבו;
{{ח:תתת|(2)}} מתכוון לסטות מנתיב נסיעתו;
{{ח:תתת|(3)}} עוצר את רכבו;
{{ח:תת}} יתן אות בזמן וממרחק מספיקים כדי להזהיר עוברי דרך אחרים ובצורה המבטיחה כי האות ייראה לעיניהם, זולת אם סיבה סבירה מנעה אותו מלתת אות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} נתן נוהג רכב אות כאמור בתקנת משנה (א) יפסיק את מתן האות משהשלים אותה פעולה שלשמה ניתן האות.

{{ח:סעיף|59|מתן אות|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־7}}
{{ח:תת|(א)}} אות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בתקנה 58(א)}} יינתן כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} לענין פסקאות (1) ו־(2) – על ידי מחוון כיוון;
{{ח:תתת|(2)}} לענין פסקה (3) – על ידי אור הבלימה.
{{ח:תת|(ב)}} התקלקלו מכשירי האיתות האמורים בתקנת משנה א׳ או באין מכשירים כאלה ברכב, יתן הנהג את האות בידו.
{{ח:תת|(ג)}} נוהג רכב רשאי להוסיף לאות הניתן במכשירים כאמור בתקנת משנה א׳ אות בידו, אם נראה לו כי נסיבות הענין מצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|60|האותות|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־7}}
{{ח:תת|(א)}} האות להנעת רכב העומד מצד ימין של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה שמאלה יינתן –
{{ח:תתת|(1)}} במחוון כיוון – על ידי הארת אור מהבהב מצדו השמאלי של הרכב;
{{ח:תתת|(2)}} ביד – בהוצאת הזרוע השמאלית עד למרפק מחוץ לרכב בקו אפקי.
{{ח:תת|(ב)}} האות להנעת רכב למעט אופניים העומד מצד שמאל של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה ימינה יינתן –
{{ח:תתת|(1)}} במחוון כיוון – על ידי הארת אור מהבהב מצדו הימני של הרכב;
{{ח:תתת|(2)}} ביד – בהנעת כף היד השמאלית והזרוע במעגל מחוץ לרכב בכיוון מהלך השעון;
{{ח:תתת|(3)}} באופניים – בהרמת הזרוע הימנית בקו אופקי ובניצב לכיוון הנסיעה של האופניים.
{{ח:תת|(ג)}} האות לעצירה או להאטת המהירות יינתן –
{{ח:תתת|(1)}} באור הבלימה; או
{{ח:תתת|(2)}} ביד – בנענוע כף היד השמאלית והזרוע למעלה ולמטה, מחוץ לרכב, כשהזרוע בקו אפקי וכף היד מופנית כלפי מטה.
{{ח:תת|(ד)}} נוהג רכב בעל הגה ימני או שמקום מושבו אינו מאפשר לו ליתן את האותות ביד כדין, יתן אותם במכשיר חשמלי.

{{ח:סעיף|61|הנוהג בעקבות רכב אחר|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} נתן נוהג רכב הנע בכביש אות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בתקנה 60}}, חייב כל נוהג רכב הבא בעקבותיו להאיט ולנהוג בזהירות ולעצור אם יש צורך בכך, כדי לאפשר לנוהג הרכב שלפניו לפנות, לסטות, להאיט או להיעצר – ללא הפרעה.

{{ח:סעיף|62|שימוש באות אזהרה|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ח־2, תשנ״ט־7, תשס״ח־9, תשע״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישמיע אדם ברכב מנועי אות אזהרה בסירנה או בכל כלי או אמצעי אחר ולא יפיץ אור מהבהב צבעוני, אלא אם תקנות אלו מורות אחרת או אם ניתן לו היתר לכך מאת רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שתקנות אלה מורות כי רכב יפיץ אור מהבהב או מקום שניתן היתר לרכב להפיץ אור מהבהב, יהיה הפנס כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} וצבעו –
{{ח:תתת|(1)}} ברכב משטרה, ברכב משטרה צבאית, ברכב הג״א וברכב צה״ל וברכב שב״ס מבצעי שאושר כרכב בטחון – כחול או כחול־אדום;
{{ח:תתת|(1א)}} ברכב שיטור משולב – כחול־צהוב;
{{ח:תתת|(2)}} באמבולנס של מגן דוד אדום, באמבולנס של צה״ל, ברכב לכיבוי אש – אדום;
{{ח:תתת|(3)}} ברכב שאישרה רשות הרישוי כרכב בטחון – אדום ובאישור ועדה משותפת לרשות הרישוי ולאגף התנועה במשטרת ישראל – כחול;
{{ח:תתת|(4)}} ברכב גרירה וחילוץ, ברכב עבודה, ברכב ליווי לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|תקנה 85}}, ברכב שמידותיו חורגות, ברכב המוביל מטען חורג ובכל רכב שקיבל היתר מרשות הרישוי – צהוב.
{{ח:תת|(ג)}} הנוהג ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) לא יפיץ אור מהבהב כאמור אלא אם כן הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו ובשעות מילוי התפקיד בלבד ורכב גרירה וחילוץ לא יפיץ אור מהבהב אלא בעת גרירה או חילוץ בפועל.

{{ח:סעיף|63|השימוש בצופר|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ז, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מן הדרוש לפי הנסיבות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בדרך עירונית לא ישמיע אדם אות אזהרה בצופר אלא למתן אות אזהרה למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ט|סימן ט׳: זכות קדימה|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|64|רכב המתקרב או נכנס לצומת או דרך|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״ט, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תש״ס־3, תשס״ח־4, תשע״ח־11}}
{{ח:תת|(א)}} לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין;
{{ח:תתת|(2)}} נוהג רכב המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה.
{{ח:תת|(ב)}} נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי־רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה –
{{ח:תתת|(1)}} יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך;
{{ח:תתת|(2)}} יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש.
{{ח:תת|(ג)}} נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר.
{{ח:תת|(ד)}} נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה – לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר.
{{ח:תת|(ה)}} נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת על ידי רמזור, יציית לאותות שברמזור ולא ייכנס לצומת אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק; היה ברמזור אור צהוב מהבהב – יאיט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה ויתן זכות קדימה לרכב אחר שנכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת.
{{ח:תת|(ו)}} נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות.
{{ח:תת|(ז)}} נוהג רכב המתקרב למעגל תנועה שלפניו מוצב תמרור 303, ייתן זכות קדימה לרכב הנמצא בתוך מעגל התנועה.

{{ח:סעיף|65|כניסה לצומת|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־4, תש״ם־3}}
{{ח:ת}} לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור.

{{ח:סעיף|66|הסעת רכב|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא יסיע אדם רכב שעמד או חנה בצד הכביש אלא לאחר שהבטיח כי אפשר להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לעוברי דרך; הוא ייכנס במהירות שאין בה כדי סיכון או הפרעה, לאחר שנתן אות כאמור {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ח|בסימן ח׳}}.

{{ח:סעיף|67|הולכי רגל במעבר חציה|תיקון: תש״ל־3, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך.
{{ח:תת|(א1)}} נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, יאט את רכבו אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך למעבר החצייה ואם ניכר שבכוונתו של הולך הרגל לחצות את הכביש, ייתן לו זכות קדימה.
{{ח:תת|(א2)}} התקרב נוהג רכב למעבר חצייה ובנתיב אחר האט רכב לפני מעבר החצייה, יאט את רכבו לפני מעבר החצייה האמור, ואם הרכב בנתיב האחר עצר – יעצור אף הוא; היה הולך רגל חוצה את הכביש במעבר החצייה, ייתן לו זכות קדימה.
{{ח:תת|(ב)}} מעבר החציה המחולק על ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד.

{{ח:סעיף|68|כביש חסום|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} כביש שנחסם או שנשאר בו מקום לתנועה בכיוון אחד בלבד, יציית עובר דרך לסימון הניתן על־ידי שוטר, אתת או תמרור; לא היה בו אחד מאלה יתן עובר דרך שנתיב תנועתו נחסם, זכות קדימה לבא כנגדו.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן י|סימן י׳: חניה, עמידה ועצירה|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|69|חניה, עמידה ועצירה|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־3, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הנוהג רכב בדרך שאיננה עירונית, המסומנת כדרך ראשית או אזורית על־ידי תמרור מודיעין לא יעצור את רכבו, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד על הכביש או על שולי הדרך בין בהשגחה ובין שלא בהשגחה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} העלאת נוסעים או הורדתם בשולי הדרך;
{{ח:תתת|(2)}} פעולות חילוץ נפגעים או רכב שיצא מכלל פעולה;
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע עבודות ציבוריות כאשר אין אפשרות אחרת לבצען ובמידה הדרושה לביצוע העבודות האמורות בשולי הדרך;
{{ח:תתת|(4)}} רכב צה״ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי.
{{ח:תת|(ג)}} בדרך מהירה אסורה העלאת נוסעים או הורדתם או עצירת רכב, העמדתו או חנייתו בכל מקום שבין הגדרות הקובעות את גבולות רצועת הדרך, אלא אם סומן אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} קצין משטרה רשאי להתיר בכתב ובתנאים שייראו לו עצירת רכב בכביש לצורך ביצוע עבודות כאמור בפסקה (3) לתקנת משנה (ב) ובעל ההיתר חייב למלא אחרי תנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו־(ג) לא יחולו על עצירתו או העמדתו של רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד באופן זמני על פני הכביש עקב קלקולו, ובלבד שנוהג הרכב יעשה את כל הדרוש כדי להסיעו לשולי הדרך במידת האפשר ולהרחיקו מהדרך בכלל במהירות האפשרית.
{{ח:תת|(ו)}} לא יחנה אדם רכב, לא יעמידנו ולא ישאירנו עומד בדרך אם –
{{ח:תתת|(1)}} רחבו עולה על 2.50 מטר, למעט רכב צה״ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא גרור או נתמך שנותק מגורר או תומך, אלא בעת ביצוע עבודות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בתקנה 69(ב)(3)}}.

{{ח:סעיף|69א|העמדה לצידי דרך של רכב המיועד לרוכלות|תיקון: תשל״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעצור אדם רכב המיועד להובלות, ולממכר מזון, פרחים, סחורות, ציוד וכיוצא באלה למסחר או להובלות, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד לצידי דרך שאיננה דרך עירונית, אלא במקום שסודר ואושר על פי דין לחניית רכב כאמור מחוץ לרצועת הדרך והשוליים וסודרה אליו גישה למקום כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) יחולו על כל המקומות שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 72|בתקנה 72(א)}} המצויים בתחום דרך שאיננה עירונית.

{{ח:סעיף|70|סימון רכב עומד על פני הדרך|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ו־4, תש״ס־3, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד על פני הדרך, יציב נוהג הרכב משולש אזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 367|בתקנה 367}} שיהא נראה לעין נוהג רכב הבא מאחוריו ממרחק של 100 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), אם היה הרכב עומד בזמן תאורה בדרך שאיננה דרך עירונית, או אם היה הכרח להשאיר את הרכב בדרך כאמור בזמן תאורה –
{{ח:תתת|(1)}} באוטובוס, ברכב עבודה או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג יציב הנוהג ברכב מיתקן עם אור מהבהב צהוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 366|בתקנה 366}}, או יפעיל מכשיר המותקן ברכב ואשר באמצעותו ניתן להפעיל את כל מחווני הכיוון המותקנים ברכב בעת ובעונה אחת (להלן – מכשיר להפעלת מחווני כיוון);
{{ח:תתת|(2)}} ברכב, למעט רכב כאמור בפסקה (1), רשאי הנוהג בו להשתמש במכשיר להפעלת מחווני כיוון.

{{ח:סעיף|71|הפרעה לתנועה או הסתרת תמרור|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן –
{{ח:תת|(1)}} שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה;
{{ח:תת|(2)}} שהוא מסתיר תמרור או חלק ממנו מעיני עוברי דרך.

{{ח:סעיף|72|מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״א־2, תשל״ח־4, תשמ״א־5, תשמ״ד־2, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשס״א־6, תשס״ה־4, תשס״ח־4, תש״ע־14, תשע״ב־9, תשע״ה, תשע״ח־11, תשפ״א־13, תשפ״ב־9}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות:
{{ח:תתת|(1)}} בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד־סטרי או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת משנה זו לא יראו בכביש חד־סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה;
{{ח:תתת|(2)}} על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרכה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה;
{{ח:תתת|(2א)}} על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77|סעיף 77 לפקודה}} ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל;
{{ח:תתת|(2ב)}} בדרך שהוצב לפניה תמרור 401;
{{ח:תתת|(3)}} בתוך צומת או בתחום שנים עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו;
{{ח:תתת|(4)}} במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} בתוך מעבר חציה או בתחום שנים עשר מטר לפניו;
{{ח:תתת|(7)}} בתחום שנים עשר מטר לפני קו עצירה;
{{ח:תתת|(8)}} בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת הברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש;
{{ח:תתת|(9)}} בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק;
{{ח:תתת|(10)}} בצד רכב אחר העומד או חונה בצדה של הדרך;
{{ח:תתת|(11)}} על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה;
{{ח:תתת|(12)}} בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור – בתוך עשרים מטר לפני תמרור ”תחנת אוטובוסים“ ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטר או יותר;
{{ח:תתת|(13)}} בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת;
{{ח:תתת|(14)}} בתוך תחום תחנת מוניות המסומנת בתמרור שהוצב או סומן, פרט לעצירה לשם העלאת או הורדת נוסעים;
{{ח:תתת|(15)}} ליד תמרור המסמן תחנת הסעה לחיילים, אלא לשם העלאת חיילים והורדתם;
{{ח:תתת|(16)}} ליד תמרור 437 בניגוד להוראות התמרור, או ליד תמרור 437 שהוצב מתחתיו ובצמוד לו תמרור 439 שבו צוינו פרטי רכב מסוים של נכה, אם הרכב אינו זה שפרטיו צוינו בתמרור האמור; צוינו בתמרור ימים או שעות מסוימים – יחול האמור בפסקה זו רק בימים או בשעות שצוינו בתמרור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעמיד אדם ולא יחנה אוטובוס המיועד להסיע עשרים נוסעים או יותר בדרך, אף במקום שבו מותר להעמיד רכב או להחנותו, אלא אם תמרור מורה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעמיד אדם בלילה רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג או רכב עבודה ולא יחנה רכב כאמור באזור שנאסרה בו החנייה והעמדת רכב בידי רשות תמרור מקומית.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(12), מותרת החניה בתחנת אוטובוסים בשבתות ובמועדי ישראל אם הוצב בה תמרור 439 המתיר חניה בשבתות ובמועדי ישראל.

{{ח:סעיף|72א|איסור התנעת אוטובוס חונה|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יופעל מנוע של אוטובוס בזמן חניה עד להעלאת הנוסעים באוטובוס אלא כדי למלא אוויר במערכת הפנאומטית שלו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להפעיל מנוע של אוטובוס בזמן חניה למשך 10 דקות לפני העלאת הנוסעים לאוטובוס, או במקומות שאינם בתוך שטחים בנויים ומאוכלסים ושאינם בקטעי דרך שבתים בנויים לצדם.

{{ח:סעיף|73|רכב המוצע למכירה או שרשיונו פקע|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא יחנה ולא יעמיד אדם בדרך רכב המוצע למכירה או רכב שרשיונו פקע.

{{ח:סעיף|74|רכב שנשאר בלי השגחה|תיקון: תש״ל־3, תשס״א־2, תשע״ה, תשפ״ה־9}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב אלא לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים כדי להבטיח שהרכב לא יזוז ולא ינוע בהעדר נהג.
{{ח:תת|(ב)}} לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.9.2025 עד יום 31.8.2028):}} לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה, אם קיים ברכב והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב),
{{ח:תתת|(1)}} מי שמפעיל מנוף או כלי אחר המחובר לרכב והמופעל רק באמצעות המנוע של הרכב, רשאי שלא להפסיק את פעולת המנוע ובלבד שהרכב נמצא בהשגחתו ושנקט את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שהרכב יישאר במקומו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.9.2025 עד יום 31.8.2028):}} רשאי הנוהג ברכב להניע מרחוק רכב חונה באמצעות מערכת ייעודית שמטרתה הפעלת מערכות ברכב שאינן משמשות לנהיגת הרכב, שיצרן הרכב התקין ברכב בתהליך הייצור או באמצעות עדכון תוכנה מטעמו, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרכב נעול;
{{ח:תתתת|(ב)}} מופעל ברכב מנגנון המונע את תנועת הרכב בעת הפעלתו מרחוק באמצעות מערכת ייעודית כאמור ברישה {{ח:הערה|ל}}פסקה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} אין ברכב נוסעים.
{{ח:תת|(ג)}} נוהג רכב לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד בדרך בעלת שיפוע אלא לאחר שבלם את גלגליו כראוי; היה רכב מנועי במורד – יטה הנוהג את הגלגלים הקדמיים לאבן השפה או לשפת הכביש הקרובה אליו וישלב אותו בהילוך אחורי, ואם היה בעליה – יטה את הגלגלים הקדמיים לעבר הכביש כשיש בו אבני שפה, או לשפת הכביש אם אין בו אבני שפה, וישלב אותו בהילוך קדמי; ברכב בעל הילוכים אוטומטיים, ישלב הנוהג את הילוך החניה.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), ברכב שיצרנו קבע לגביו הוראות לעניין עמידה וחניה יפעל הנוהג ברכב על פי הוראות היצרן.
{{ח:תת|(ד)}} רכב שחובה לשאת בו נעלי בטחון שהועמד או הוחנה בדרך משופעת יציב נהגו גם את נעלי הבטחון מתחת לגלגלים האחוריים.

{{ח:סעיף|75|חניה, עצירה ועמידה סמוך לשפת הכביש|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} העוצר, המעמיד או המחנה רכב בכביש אשר בו מותר לעצור, להעמיד או להחנות יעמידנו בקו מקביל לשפת הכביש, בין אם יש בו אבני שפה ובין אם לאו, כשהגלגלים הקרובים לאבני השפה או לשפת הכביש הם במרחק של לא יותר מארבעים ס״מ מהם, זולת אם התירה רשות התימרור המקומית באותו כביש חניה זוויתית וסימנה אותו לצורך זה.

{{ח:סעיף|76|חניה מותרת לפי תמרור|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־4, תש״ם־3, תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשס״א־6, תשס״ה־18, תשע״ב־9}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן י|בסימן זה}}, מותר לעצור, להעמיד או להחנות רכב בכל מקום שיש בו תמרור המתיר עצירה, עמידה או חניה.
{{ח:תת|(ב)}} נוהג במונית רשאי לעצור לאיסוף נוסע או להורדתו בקטע דרך עירונית, גם אם הוצב בו תמרור 433 או 818 למעט בתחום תחנת אוטובוס.
{{ח:תת|(ג)}} לא יחנה אדם רכב או מכלית המיועדים או המשמשים להובלת דלק, נוזל קורוזיבי, חומר רדיואקטיבי, חומר מאכל, חומר רעיל, גז או חומר מתלקח אחר, או גלילים להכלת חומר כאמור, אם משקל הרכב או המכלית עולה על 3,500 ק״ג ולא ישאיר רכב או מיכלית כאמור עומדים בדרך במרחק פחות מ־400 מטרים מבנין מגורים או ממבנה ציבורי אלא לצורך פריקה או טעינה של החומר המסוכן לבנין או למבנה האמורים, או ממנו, או במקום שיועד לחניית רכב כאמור ואושר על ידי רשות התימרור המקומית.

{{ח:סעיף|77|גרירת רכב והחזרתו, נעילת רכב ושחרורו|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־8, תש״ם־9, תשמ״א־8, תשמ״ב־2, תשמ״ו}}
{{ח:ת}} רכב שהורחק, הוחסן או שגלגליו ננעלו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70א|סעיף 70א לפקודה}}, לא יוחזר לבעלו ולא ישוחרר מנעילתו אלא לאחר ששילם את האגרה או התשלום שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|78|איסור נעילת רכב ושחרורו|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־8, תש״ם־9, תשמ״ו, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינעל רכב העומד או חונה בדרך ולא ישוחרר רכב שגלגליו ננעלו כדין אלא בידי מי שהורשה לכך כדין.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בתקנת משנה (א) כדי למנוע מבעל רכב לנעול גלגלי רכבו ובתנאי שינעל את גלגלי ההנעה בלבד בעת שהרכב חונה במקום שהחניה מותרת לרכב מסוגו.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן יא|סימן י״א: הסעת נוסעים והובלת מטען|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־9}}

{{ח:סעיף|79|בטיחות בנסיעה|תיקון: תש״ל־3, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסע אדם ברכב – פרט לאופנוע, תלת אופנוע, אופניים או תלת־אופן – והנוהג בו לא יניח לאדם לנסוע בו, אלא כשגופו כולו בפנים הרכב ובמצב המבטיח את שלומו.
{{ח:תת|(ב)}} הנוהג רכב לא יסיע אותו ולא ימשיך בהסעתו, אלא אם דלתותיו סגורות וננקטו כל שאר אמצעי הזהירות להבטחת שלומו של נוסע ושל כל אדם הנמצא בסמוך לרכב.
{{ח:תת|(ג)}} נוהג ברכב ציבורי המסיע אדם בכיסא גלגלים יעשה זאת לאחר שהכיסא עוגן לרכב, הנוסע היושב בכיסא חגור בחגורת בטיחות וננקטו אמצעי זהירות להבטחת שלומו של הנוסע בכיסא ושל האדם הנמצא בסמוך לו ברכב.

{{ח:סעיף|80|פתיחת דלת וסגירתה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע.

{{ח:סעיף|81|עליה לרכב וירידה ממנו|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא יעלה לרכב אדם, למעט הנוהג, ולא ירד ממנו ולא יניח הנהג או הממונה על הרכב לעלות אליו או לרדת ממנו, אלא –
{{ח:תת|(1)}} כשהרכב עומד;
{{ח:תת|(2)}} מצדו הימני של הרכב כשהוא עומד בצד ימין של הדרך;
{{ח:תת|(3)}} מצדו השמאלי של הרכב כשהוא עומד כדין מצד שמאל של הדרך; אולם מי שיושב לצד הנהג רשאי לצאת מצדו הימני של הרכב, לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים;
{{ח:תת|(4)}} במקום המיועד לעליה ולירידה, אם יש ברכב מקום כזה.

{{ח:סעיף|82|הסעה לצד הנהג|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} נוהג רכב מנועי המסיע לצדו אדם אחר, לא יסיענו אלא לצדו הימני אם ההגה הוא שמאלי, או לצדו השמאלי אם ההגה הוא ימני, ולא יסיע לצדו יותר מאדם אחד, אלא בהיתר מטעם רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית לתת היתר להסעת שני נוסעים על גבי טרקטור, מלבד הנהג, ובלבד שיותקנו מקומות ישיבה בצורה המבטיחה את שלום הנוסעים, בהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|83|הסעת תלמידים|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ד־2, תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״ו־7, תשס״ה־14, תשס״ו־9, תשע״ז־6, תשפ״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם הסעת תלמידים, אלא ברכב להסעת תלמידים או במונית שניתן עליה רישיון לנסיעה מיוחדת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 492|בתקנה 492}}.
{{ח:תת|(א1)}} לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים ולא ירשה בעל רכב להסעת תלמידים ומי שהשליטה ברכב כאמור בידו לנהוג ברכב להסעת תלמידים אלא אם כן נמצא ברכב אישור שנתי בדבר תקינות מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 364ז|בתקנה 364ז}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים, אלא אם כן הותקן בו, מלפניו ומאחוריו, שלט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3|בפרט 3 בחלק ג׳ שבתוספת השניה}} והנראה מבחוץ באופן ברור ועליו המילה ”ילדים“, ולא ינהג אדם רכב הנושא עליו שלט כאמור, אלא אם כן הוא מבצע הסעת תלמידים.
{{ח:תת|(ב1)}} לא יסיע אדם ילדים בעמידה בהסעת תלמידים.
{{ח:תת|(ב2)}} הנוהג ברכב להסעת תלמידים יפעיל את פנסי האיתות המותקנים בו על פי הדרישות שנקבעו לגבי רכב להסעת תלמידים, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות.
{{ח:תת|(ג)}} אדם המבצע הסעת תלמידים, לא יניח עליית הילדים אל הרכב וירידתם ממנו אלא כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} באוטובוס זעיר וברכב מסחרי – מהדלת הקדמית הימנית או מהדלת הימנית השניה מקדמת הרכב;
{{ח:תתת|(2)}} ברכב הסעת תלמידים שאיננו מנוי בפסקה (1) – מהדלת הקדמית הימנית;
{{ח:תתת|(3)}} במונית – מן הצד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 81|בתקנה 81(2) או (3)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} אדם המבצע הסעת תלמידים לא יחל בנסיעה אלא לאחר שווידא כי כל הילדים השלימו את ירידתם מהרכב והתרחקו מנתיב נסיעתו.
{{ח:תת|(ה)}} אדם המבצע הסעת תלמידים יסרוק את הרכב בתום ההסעה כדי לוודא שלא נותרו בו ילדים.

{{ח:סעיף|83א|חובת חגירת ילדים ברכב|תיקון: תשמ״ד־2, תשנ״א, תשנ״א־2, תשס״ה, תשס״ח־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 83ב|ובתקנה 83ב}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מושב אחורי“ – כל מושב שאינו מושב קדמי ברכב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מושב בטיחות“ – מושב הרתום לרכב באמצעות חגורת בטיחות המיועד להסעת ילדים ברכב, שמותקנות בו חגורות המיועדות לרתימת הילד אליו, העומד בתקן המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 4|בפרט 4 לחלק ג׳ בתוספת השניה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מושב מגביה“ – מושב המיועד להסעת ילדים ברכב כשהילד היושב עליו רתום בחגורת הבטיחות של הרכב והעומד בתקן המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 4|בפרט 4 לחלק ג׳ בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסיע אדם במושב קדמי ברכב מנועי ובמושב אחורי ברכב מנועי ששנת ייצורו 1983 ואילך, למעט אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר פרטי, מונית ואופנוע –
{{ח:תתת|(1)}} ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות המתאים לגובהו ומשקלו של הילד;
{{ח:תתת|(2)}} ילד שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים לגובהו ומשקלו של הילד.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסיע אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) ילד שטרם מלאו לו שנה, אלא אם כן גבו של מושב הבטיחות מופנה לחזית הרכב.
{{ח:תת|(ד)}} לא יסיע אדם ילד במושב הבטיחות או במושב מגביה במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם כן נותק המנגנון להפעלתה.

{{ח:סעיף|83ב|חובת חגירה של חגורת בטיחות|תיקון: תשנ״ג־6, תשנ״ג־8, תשנ״ד־4, תשנ״ה־4, תשס״א־6, תשס״ד־7, תשס״ה, תשס״ה־14, תשס״ו־9, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 364א|בתקנה 364א}} או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 83א|בתקנה 83א}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנה זו, מונית ואוטובוס שניתן לגביו רישיון סיור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 386|בתקנה 386}}, שהותקן בהם במקום הנראה לעין הנוסעים, שלט המציין את חובת הנוסעים לחגור חגורת בטיחות, רשאי הנוהג בהם להסיעם גם אם הם אינם חגורים.

{{ח:סעיף|83ג|פטור מחגורת בטיחות|תיקון: תשנ״ג־6, תשנ״ג־8, תשנ״ד, תשנ״ט־2, תש״ס־3, תשס״א־2, תשס״א־6, תשס״ו־9, תשס״ז־8, תשס״ט}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 83ב|תקנה 83ב}} לא יחולו על –
{{ח:תת|(1)}} עובד בשירות הבטחון הכללי שיש לו אישור בכתב מאת ראש שירות הבטחון הכללי, מאבטח שיש לו אישור בכתב מאת קצין מוסמך או שוטר הנוהג ברכב של משטרת ישראל ואשר המפקח הכללי של המשטרה אישר, בכתב, כי הוא רכב מבצעי, ועל כל נוסע בו; בפסקה זו, ”מאבטח“, ”קצין מוסמך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|(1א)}} חייל הנוהג ברכב צבאי בנסיעה לצורך ביצוע משימה מבצעית וכל נוסע ברכב זה; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נסיעה מבצעית“ – נסיעה לצורך ביצוע משימה שאושרה בכתב בידי קצין מוסמך כמשימה מבצעית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ – קצין שהוסמך בפקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, לאשר משימה מבצעית;
{{ח:תת|(2)}} הנוהג והנוסע ברכב שרשות הרישוי פטרה מהחובה להתקין בו חגורות בטיחות מסיבות טכניות המונעות התקנתן או השימוש בהן והפטור נרשם ברשיון הרכב;
{{ח:תת|(3)}} אדם שרשות הרישוי פטרה אותו, בכתב, מן החובה לחגור חגורת בטיחות על סמך אישור אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מהרופא המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 193|בתקנה 193(ב)}}, כי אינו מסוגל מטעמים רפואיים לחגור חגורת בטיחות;
{{ח:תתת|(ב)}} מרופאו, כי הוא פגוע בגפיו העליונות והמלצת הרופא היא לפטור אותו מלחגור חגורת בטיחות;
{{ח:תתת|(ג)}} כי מלאו לו ארבע עשרה שנים ומשקל גופו אינו עולה על 35 ק״ג וגובהו אינו עולה על 150 ס״מ;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} הנוהג במונית בדרך עירונית כשיש בה נוסעים וכן הנוסעים במונית בדרך עירונית במושב האחורי;
{{ח:תת|(6)}} הנוהג ברכב בשעת נסיעה לאחור;
{{ח:תת|(7)}} מורה מוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 170|בתקנה 170}}, בזמן נהיגה בדרך, בידי אדם הלומד נהיגה, באוטובוס או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג, ובוחן נהיגה בעת שהוא עורך את הבחינה המעשית ברכב כאמור.

{{ח:סעיף|83ד||תיקון: תשפ״א־12, תשפ״א־15}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|84|הסעת נוסעים|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״א־4, תשל״ג־3, תשל״ו־3, תשל״ט־2, תשל״ט־3, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ד־2, תשמ״ה־4, תשמ״ו, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ב־5, תשנ״ג־4, תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ז־3, תשס״א־5, תשס״ה־4, תשס״ה־13, תשס״ו־8, תשס״ח־4, תשע״א, תשע״ה, תשע״ח־3, תשע״ט־8, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע ברכב מן הסוגים כמפורט בטור א׳ להלן נוסעים במספר העולה על הנקוב לצד אותו סוג בטור ב׳ להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הרכב&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר נוסעים מרבי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} אוטובוס זעיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפי שצויין ברשיון הרכב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} רכב נוסעים פרטי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמספר החגורות ברכב וברכב הפטור מהתקנת חגורות בטיחות כמספר המקומות ברכב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} רכב חשמלי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפי שצויין ברשיון הרכב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברשיון הרכב צויין פחות ואם ביום ז׳ באדר התשנ״ג (28 בפברואר 1993), היה לו ברשיונו, היתר להסיע יותר מ־8 נוסעים מלבד הנהג – לפי הקבוע ברשיונו&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברישיון הרכב צוין פחות; ואם ביום ז׳ באדר התשנ״ג (28 בפברואר 1993) היה לו, ברישיונו, היתר להסיע יותר מ־8 נוסעים מלבד הנהג – לפי הקבוע ברישיונו&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} רכב מסחרי בלתי אחוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} אם מותקן בו מרכב תקני – 8 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ־6 נוסעים בנוסף לנוסעים שבתא הנהג והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים
{{ח:תת|(2)}} אם מותקן בו מרכב לא תקני – 6 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ־4 נוסעים במרכב והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} אם מותקן בו מרכב תקני – מספר נוסעים כפי שצויין ברשיון הרכב ולא יותר מ־30 נוסעים מלבד הנהג
{{ח:תת|(2)}} אם מותקן בו מרכב שאינו מרכב תקני – 6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג, ואם היה לו ביום ז׳ באדר התשנ״ג (28 בפברואר 1993) היתר להסעת יותר מ־6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג – לפי ההיתר
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} טיולית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפי שצויין ברשיון הרכב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} רכב מדברי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפי שצויין ברשיון הרכב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} רכב סיור ומונית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפי שצויין ברשיון הרכב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} רכב מנועי שאין לו ארגז, רכב המוביל מכולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85א|בתקנה 85א}}, רכב המוביל ארגז מתחלף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בתקנה 85ב}} או רכב עבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמספר המקומות בתא הנהג בלבד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} גרור או טרקטור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפי שצויין ברשיון הרכב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} אמבולנס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפי שצוין ברישיון הרכב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), ברכב שניתן לו רישיון רכב בידי קצין צבא הגנה לישראל שהואצלה לו סמכות כרשות הרישוי, מותר להסיע נוסעים במספר העולה על המספר האמור בתקנת משנה (ב) ובלבד שמספרם ואופן הסעתם יהיה על פי פקודות הצבא.
{{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם רכב מסחרי אחוד, רכב מסחרי שמשקלו הכולל עולה על 3,500 ק״ג, טיולית או רכב מדברי שיש בו מקום ליותר מ־11 נוסעים, כשהוא מסיע נוסעים, אלא אם כן הרכב נושא עליו שלט ”נוסעים“ כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3|בפרט 3 בחלק ג׳ שבתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} ברכב כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג) ובאוטובוס כשאינו מסיע נוסעים בקו שירות, לא יסיע אדם קבוצת ילדים שגילם עד 14 שנים, המונה 9 ילדים או יותר (בתקנת משנה זו – קבוצה) אך לא למעלה ממספר הנוסעים הנקוב בתקנות המשנה האמורות, אלא אם כן בידו היתר מאת רשות הרישוי להסעת קבוצה, לאחר שסיים בהצלחה השתלמות למסיעי ילדים שאישרה רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות תקנת משנה (ה) לא יחולו על מי שקיבל, לראשונה, רשיון נהיגה לדרגות 5, 6, 7 ו־11 לאחר יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996).
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|84א|הסעת נוסעים בשכר|תיקון: תשל״ז־7, תשמ״ו, תשנ״ב־5, תשנ״ג־4, תשנ״ה־4, תשס״א־2, תשס״ב־2, תשס״ד, תשס״ה־3, תשס״ז, תשס״ח־2, תשע״ד־2, תשע״ח־5, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע נוסעים בשכר או בתמורה אחרת אלא אם כן הוא מסוג המצוין בטור א׳ להלן ובתנאים המצויינים לצידו בטור ב׳:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הרכב&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} התנאים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} אוטובוס ואוטובוס זעיר ציבורי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כאמור {{ח:פנימי|חלק ה|בחלק ה׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מונית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כאמור {{ח:פנימי|חלק ו|בחלק ו׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)|(א)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תתת|(ב)}} טיולית
{{ח:תתת|(ג)}} רכב מדברי
{{ח:תתת|(ד)}} רכב סיור
{{ח:תתת|(ה)}} רכב בטיחותי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרכב יעמוד כולו לרשות מזמין ההסעה ולא יגבה שכר מכל נוסע בנפרד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} רכב מסוג N1 ורכב מסוג N2 שמוגנו נגד ירי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרכב מסיע נוסעים מישראל לאזור או מהאזור לישראל; בפסקה זו, ”אזור“ – יהודה והשומרון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} רכב נוסעים פרטי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהסעה שהיא הסעה שיתופית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 84ב|בתקנה 84ב}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} אמבולנס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעת שהמוסע בו נזקק להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|84ב|הסעות שיתופיות|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} יראו הסעה בשכר או בתמורה אחרת ברכב נוסעים פרטי כהסעה שיתופית, אם מתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} סכום השכר או שווייה של תמורה אחרת בעד ההסעה שיקבל המסיע ישולם או ינתן, לפי העניין על ידי כל אחד מהנוסעים בהסעה בלבד, ולא יעלה על חלקו היחסי של כל אחד מהם בהוצאות הישירות של הנסיעה;
{{ח:תת|(2)}} המסיע בהסעה, לא ביצע יותר משתי הסעות לפי תקנה זו באותו יום;
{{ח:תת|(3)}} לא בוצעו ברכב הנוסעים הפרטי יותר משתי הסעות ביום של נוסעים כמפורט לפי תקנה זו;
{{ח:תת|(4)}} מספר הנוסעים בהסעה אינו עולה על ארבעה, מלבד המסיע;
{{ח:תת|(5)}} הנוסעים בהסעה נוסעים בה בעקבות תיאום מראש עם המסיע; לעניין פסקה זו, ”תיאום מראש“ – לרבות באמצעות יישום מחשב;
{{ח:ת}} לעניין תקנה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות ישירות“ – סכום מרבי של 2 שקלים חדשים לכל קילומטר של הנסיעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלק יחסי“ – ההוצאות הישירות כשהן מחולקות בשווה בין כל הנוסעים ברכב באותה נסיעה, לרבות המסיע.

{{ח:סעיף|85|הובלת מטען|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשמ״א־5, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ג־5, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״ג־3, תשנ״ד־7, תשנ״ז־8, תש״ס־3, תשס״ט־4, תשע״ח־11, תשפ״א־11, תשפ״ג־6}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות וכאשר –
{{ח:תתת|(1)}} המטען אינו חורג –
{{ח:תתתת|(א)}} מחוץ לדפנות הצדדיים ואינו גורם להרחבתם, ובאין דפנות לרכב – מחוץ לצדי הקרקעית המיועדת למטען, ובאין קרקעית – מחוץ לרוחב הכולל של הרכב;
{{ח:תתתת|(ב)}} יותר ממטר אחד מחוץ לנקודה הקיצונית ביותר של החלק הקדמי והאחורי של הרכב כפי שקבעם יצרן הרכב, ובלבד שבמטען שאורכו חורג עד מטר אחד מן החלק הקדמי או האחורי של הרכב – יהיה המטען יחידת אורך אחת ואם היו שתי יחידות לא יפחת אורך כל אחת מהן מ־6 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} המטען מסודר באופן –
{{ח:תתתת|(א)}} שגבהו מפני הדרך ועד הנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על –
{{ח:תתתתת|1.}} 2.50 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר עד 1{{ח:הערה|,}}500 ק״ג;
{{ח:תתתתת|2.}} 3.00 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מ־1{{ח:הערה|,}}501 ק״ג עד 3{{ח:הערה|,}}500 ק״ג;
{{ח:תתתתת|3.}} 3.50 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מ־3{{ח:הערה|,}}501 ק״ג עד 8{{ח:הערה|,}}000 ק״ג;
{{ח:תתתתת|4.}} 4.00 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מעל 8{{ח:הערה|,}}000 ק״ג;
{{ח:תתתת|(ב)}} שהמטען או מכסהו לא יחסום ולא יגביל את שדה ראייתו של הנוהג ברכב מלפניו ולצדדיו, לא יסתיר מעיני הנהג את מראות התשקיף, למעט כאשר הרכב שמוביל את המטען מלווה כל העת על ידי רכב אחר ולא יחסום את הכניסה לתא הנהג והיציאה ממנו;
{{ח:תתתת|(ג)}} שהמטען או מכסהו לא יסתיר מעיני עוברי דרך אחרים את הפנסים, לוחיות־הזיהוי, מחווני הכיוון או המחזירורים של כלי הרכב; וכל סימון אחר למטרת בטיחות;
{{ח:תתת|(3)}} חלוקת המשקל של המטען של הרכב וסידורו מאפשרים הובלת המטען בבטיחות וביציבות;
{{ח:תתת|(4)}} המטען, מכסהו ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא יישמטו ולא יתרופפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח; וברכב מסוג N2‏, N3 ו־O, למעט גרור חקלאי, המטען מאובטח לרכב בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 6395 – חלק 1 – ”אבטחת מטענים ברכב מסחרי: שיטות ודרישות, מדצמבר 2015“, כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו הועמד לעיון הציבור באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד, וכן באתר האינטרנט של מכון התקנים (להלן – תקן אבטחת מטענים);
{{ח:תתת|(5)}} המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו לא יעלו על המשקל הכולל המותר ועל המטען המורשה לפי רשיון הרכב והעומס על הסרנים לא יעלה על העומס המרבי שנקבע לפי תקנות אלה או בידי יצרן הרכב, לפי הנמוך יותר;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(א1)}} לא יוביל אדם מטען, ובעל הרכב או מי שהשליטה עליו לא יורה ולא ירשה להוביל מטען, ברכב מסוג N3, אלא אם כן עבר נהג הרכב המוביל את המטען השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183ג|בתקנה 183ג}}; הודעה על הגורמים שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית כאמור בתקנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:תת|(ב)}} כלי רכב המחוברים זה לזה, והמובילים מטען שמחמת ארכו אין אפשרות להובילו בכלי רכב אחד ומפאת צורתו אינו ניתן לחלוקה, רואים אותם לענין תקנה זו כרכב אחד.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר 15,000 ק״ג ויותר מטען רחב חורג כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} היה רוחב המטען מעל 2.50 מטר ועד 3.40 מטר, יוצב שלט לפני הרכב ומאחוריו ובו המילים ”זהירות – מטען רחב“, ובלבד שהמטען מהווה יחידה אחת ואינו חורג יותר מ־45 ס״מ מעבר לדפנות הרכב מכל צד ובזמן תאורה יותקנו בנקודות הקיצוניות של המטען מלפנים ומאחור פנסי רוחב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 340|בתקנה 340}} ובצדי המטען תאורה היקפית כמשמעותה בתקנת משנה (ז);
{{ח:תתת|(2)}} עלה רוחב המטען על 3.40 מטר יותקנו שלטים ותאורה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהרכב ילווה בכל עת על ידי רכב אחד לפחות שיסע מאחוריו בכביש חד־סטרי ומלפניו בכביש דו־סיטרי;
{{ח:תתת|(3)}} עלה רוחב המטען על 3.40 מטר – לא יובילו אדם ברכב אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק״ג מטען שהוא יחידה אחת שאינה ניתנת לחלוקה או שהוא מכולה המשמשת להובלה ימית והוא חורג בגובה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עד 4.80 מטר – בכפוף להוראות התמרורים;
{{ח:תתת|(2)}} עלה גובה המטען על 4.80 מטר – לא יובילו אדם ברכב אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר; בתקנת משנה זו, ”גובה מטען“ – גובה הנמדד מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען או של הרכב.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להוביל ברכב שלהלן מטען חורג בגובה כמפורט להלן, ובלבד שרשות הרישוי נתנה היתר לכך, וההיתר נרשם ברישיון הרכב:
{{ח:תתת|(1)}} ברכב מסחרי מסוג N3, בעל שני משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה והמשמש להובלת רכב – מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.40 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור ובכפוף לבדיקת יציבות כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד;
{{ח:תתת|(2)}} ברכב מחובר, או ברכב מורכב מסוג N3 שמחובר לו גרור מסוג O4, בעל שלושה משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה, שמשקלו הכולל המותר 36,000 ק״ג ויותר והמשמש להובלת רכב – מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.80 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור וכן נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ברכב שטרם ניתן לגביו רישיון רכב –
{{ח:תתתתת|(1)}} והוא מסוג N3 – הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 324|בתקנה 324}};
{{ח:תתתתת|(2)}} והוא מסוג O4 – הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד, וכן הוא עמד במבחן יציבות כמפורט באותו נוהל;
{{ח:תתתת|(ב)}} ברכב שניתן עליו רישיון רכב – ניתן לגביו אישור מאת מעבדה מוסמכת לבדיקת חלוקת עומסים ולחישוב תאורטי של יציבותו, כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:תת|(ד2)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד1), רכב שניתן לגביו היתר לפי אותה תקנת משנה –
{{ח:תתת|(1)}} לא יוביל בו אדם מטען זולת רכב;
{{ח:תתת|(2)}} לא ינהג בו אדם אלא במסלול נסיעה שאישר מראש ובכתב המפקח הארצי על התעבורה, וכן יחזיק ברכב בעת הנהיגה בו את האישור המקורי של מסלול הנסיעה או צילום ממנו המאושר כנאמן למקור בידי קצין בטיחות, ויציגו לשוטר על פי דרישתו.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי מטען שאורכו עולה על אורך הרכב כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} המטען אינו חורג יותר משליש אורכו של משטח ההטענה ובלבד שהמטען מהווה יחידת אורך אחת וחלוקת העומס על הסרנים תהיה לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} ברכב שאורכו יחד עם המטען החורג עד 20 מטרים – כאמור בפסקה (1) ובתנאי שהרכב יסומן בשלטים לפני הרכב ומאחוריו ובהם המלים ”זהירות מטען ארוך“ והותקנו ברכב מחזירורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בתקנה 345(ג)}} שיותקנו בקצוות המטען מאחור, אם המטען חורג מאחורי הרכב ומלפנים אם המטען חורג מלפני הרכב; עלה אורך המטען החורג על מטר אחד יותקנו שני מחזירורים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} עלה אורכו של הרכב יחד עם המטען החורג על 20 מטרים לא יוביל בו אדם את המטען החורג אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ה1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ו)}} נדרש רכב ליווי לפי הוראות תקנה זו, יותקן בו שלט מלפניו ומאחוריו ובו המלים ”זהירות – מטען חורג“ והנוהג ברכב הליווי יסע במרחק המאפשר לו קשר עין עם הרכב המוביל את המטען החורג.
{{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאורה היקפית“ – מערכת תאורה על ידי פנסים מסביב למטען החורג שיהיו מחוברים זה לזה במרחק שלא יעלה על 100 ס״מ ואורם צהוב ושייראו במזג אויר נאה למרחק של 150 מטרים לפחות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין משטרה“ – ראש לשכת התנועה או מי שהוא הסמיכו וכן קצין משטרה צבאית ראשי או מי שהוא הסמיכו לגבי רכב של צבא־הגנה לישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שלט“ – שלט מהסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|85א|הובלת מכולות|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ז־6, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה (Container) ברכב אלא אם מותקנים ברכב התקני חיבור סובב (Twist Locks) לפי הוראות תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יותקנו התקני חיבור סובב למכולה ברכב אלא אם כן הם מהסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יותקנו התקני חיבור סובב אלא ברכב מסחרי, למעט גרור או נתמך, שמשקלו הכולל המותר אינו פחות מ־16,000 ק״ג, אולם מותר להתקין התקני חיבור סובב בגרור שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק״ג לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג) מותר להתקין –
{{ח:תתת|(1)}} בנתמך בעל סרן אחד לפחות התקני חיבור סובב למכולה שאורכה 6.10 מטר (20 רגל), ובלבד שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק״ג לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} בנתמך בעל 2 סרנים או יותר התקני חיבור סובב למכולה בכל הגדלים, ובלבד שמשקלו הכולל המותר 29,000 ק״ג לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} מספר התקני חיבור סובב ודרך התקנתם ברכב יהיו כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} 4 התקני חיבור סובב שיותקנו בארבע פינות המסגרת או המשטח של הרכב ושיוצמדו למכולה ברכב המותאם להובלת מכולה אחת;
{{ח:תתת|(2)}} 8 התקני חיבור סובב שיותקנו במסגרת או במשטח הרכב שארבעה מהם יוצמדו לכל מכולה ברכב המותאם להובלת שתי מכולות.
{{ח:תת|(ו)}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה ברכב אלא אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב אושר ברשיונו להוביל מכולות ובהתאם לתנאי האישור;
{{ח:תתת|(2)}} המכולה לא תבלוט מן החלק האחורי של הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} לא יהיו בארגז הרכב דפנות או דלתות בשעת הובלת המכולות, אולם מותר להוביל מכולה אשר אחת משתי הדפנות – הקדמית או האחורית – של הרכב סגורה, ובלבד שמשטח הרכב ארוך מהמכולה המובלת ברכב;
{{ח:תתת|(4)}} בשעת הובלת המכולה יהיו התקני החיבור הסובב צמודים למכולה ונעולים כך שימנעו הזזתה או הישמטותה בכל תנאי הדרך והנסיעה בה.
{{ח:תת|(ז)}} לא יינתן אישור להובלת מכולה שאורכה עולה על 6.10 מטר אלא בנתמך.
{{ח:תת|(ח)}} לא יינתן אישור לרכב להובלת מכולה אלא אם אישרה רשות הרישוי את התקנת התקני חיבור סובב בו ובכפוף לתנאי האישור.
{{ח:תת|(ט)}} בתקנה זו, ”מכולה“ – מכל או ארגז משלוח או כל אמצעי דומה, למעט רכב או חמרי אריזה, שנתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל אופי של קבע ומתוכנן במיוחד להקל על הובלת טובין באמצעי תובלה אחד או יותר ללא צורך בשטעון נוסף;
{{ח:תתת|(2)}} מצוייד במתקנים המאפשרים העברה נוחה מאמצעי תובלה אחד למשנהו ולהצמדתו לרכב על ידי התקני חיבור סובב;
{{ח:תתת|(3)}} רחבו אינו עולה על 250 ס״מ.

{{ח:סעיף|85ב|הובלת ארגז מתחלף|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגז מתחלף“ – מכל או ארגז או אמצעי אחר להובלת טובין המתוכנן לטעינה ופריקה על ידי מגבה נוע ומצויד באמצעי ריתום מתאימים שקבע יצרן מגבה הנוע או שאישרה מעבדה מוסמכת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגבה נוע“ – מיתקן המחובר לרכב דרך קבע והמיועד להטעין או לפרוק ארגז מתחלף מהסוג המותאם לו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ארגז מתחלף אלא אם כן מותקן ברכב מגבה נוע מסוג שאישרה רשות הרישוי והרכב מצויד באמצעי ריתום המותאמים לארגז המתחלף וברשיון הרכב אושרה הובלת ארגז מתחלף בלבד.

{{ח:סעיף|85ג|הובלת מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד|תיקון: תשנ״ב־8}}
{{ח:ת}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד, אלא אם כן הופרד תא המטען מהמושבים במחיצה מתאימה להגנת מושבי הנהג והנוסעים או ננקט כל אמצעי אחר להגנת הנוסעים.

{{ח:סעיף|86|הובלת מטען בתפזורת|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ב־4, תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ברכב מטען בתפזורת אלא ברכב שיועד לכך, כאשר גובה המטען אינו עולה על גובה דופנות הארגז של הרכב, לרבות הסולמות שהותקנו כדין ברכב, וכשהמטען מכוסה באופן שימנע התאבכות אבק או שפיכת כל חומר ממנו בהתאם לדרישות פרק ד׳ בתקן אבטחת מטענים.

{{ח:סעיף|87||תיקון: תש״ל־3, תשל״ט־2, תשמ״ד־2, תשמ״ד־4, תשמ״ה־2, תשמ״ז, תשע״ו־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|88|סימון קצה של מטען חורג|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשמ״ח, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} היה מטען חורג מחוץ לחלק הקדמי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.
{{ח:תת|(ב)}} היה מטען חורג מחוץ לחלק האחורי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.
{{ח:תת|(ג)}} המשולשים האמורים בתקנות משנה (א) ו־(ב) יהיו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} ויוחזקו תמיד במצב נקי.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו יחולו בין אם הרכב נמצא בתנועה ובין אם הוא עוצר, עומד או חונה.

{{ח:סעיף|89|סמכויות שוטרים|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־3, תשנ״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} מצא שוטר רכב מוביל מטען שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יא|סימן זה}}, רשאי הוא להורות את הנוהג בו להפסיק את הנסיעה עד שיפורק אותו חלק מהמטען המובל שלא בהתאם להוראות האמורות, או עד שהמטען יסודר בהתאם להן; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו של נוהג הרכב לפי כל חיקוק.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאי שוטר להורות לנוהג רכב כאמור להביא את הרכב למקום קרוב ככל האפשר ובמועד שהורה לצורך שקילתו ולקבלת תעודה על שקילת הרכב ורשאי השוטר להורות לנוהג רכב כאמור להילוות אליו לאותו מקום לצורך שקילת הרכב וקבלת תעודת השקילה.
{{ח:תת|(ג)}} נמצא לאחר השקילה כאמור בתקנת משנה (ב) כי המשקל חורג מהוראות תקנות אלה – ישולמו הוצאות השקילה על ידי נוהג הרכב.
{{ח:תת|(ד)}} נוהג רכב כאמור בתקנה זו המציג שטר מטען כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל״ט–1978}}, יהיה שטר המטען ראיה לכאורה למשקל המטען המובל ברכב.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן יב|סימן י״ב: גרירה|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|90|גרירת רכב מנועי|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ז, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} רכב מנועי (להלן בתקנה זו – רכב) הנגרר על־ידי רכב אחר, מחמת שיצא מכלל פעולה או מסיבה אחרת, יחובר אל הרכב הגורר במוט חיבור מתאים וחזק במידה מספקת באופן שהמרחק בין שני כלי הרכב לא יעלה על 2.5 מטר; אמצעי החיבור יסומנו בסימן צבעוני בולט לעין, ויוארו בזמן התאורה.
{{ח:תת|(ב)}} על הרכב הנגרר יותקן מאחור שלט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} בצורה הנראית לעין, ובזמן תאורה יותקן בקצה השמאלי של הרכב הנגרר אור אדום ואור שיאיר את לוחיות הזיהוי.
{{ח:תת|(ג)}} על הרכב הגורר יותקן מלפנים שלט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} בצורה הנראית לעין.
{{ח:תת|(ד)}} לא יגרור אדם רכב אלא אם גלגלי הסרן הקדמי או הסרן האחורי שלו מורמים פרט אם הרכב הנגרר נהוג על ידי אדם בעל רשיון נהיגה לגבי סוג הרכב הנגרר.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות תקנת משנה (ד) לא יחולו כאשר הרכב נגרר באמצעות מיתקן אשר מפעיל את היגוי הרכב הנגרר ואושר על ידי רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ו)}} לא יגרור אדם רכב על ידי רכב אחר אלא אם הדבר ניתן להיעשות בבטחה.
{{ח:תת|(ז)}} ברכב נגרר לא יימצאו אנשים פרט לנוהג כאמור בתקנת משנה (ד).

{{ח:סעיף|91|סייגים לגרירה|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ג, תשמ״ז, תשס״א־6, תשס״ה־14, תשע״ו־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגרור אדם מכונה נגררת הפטורה מרישום ורישוי אלא בטרקטור או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 2{{ח:הערה|,}}200 ק״ג או לפי היתר מאת רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגרור אדם גרור או נתמך אלא לפי תנאי הגרירה שנקבעו ברשיון הרכב של הגורר, הגרור או הנתמך על־ידי רשות הרישוי, ובלבד שבמקרה של סתירה בין תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הגורר לבין תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הגרור או של הנתמך, יגברו תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הרכב הגורר.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא יגרור אדם רכב מנועי ברכב פרטי או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ־2{{ח:הערה|,}}200 ק״ג או במונית אלא לפי היתר מרשות הרישוי.
{{ח:תת|(ד)}} לא יגרור אדם רכב ברכב בעל שלושה גלגלים או פחות.
{{ח:תת|(ה)}} לא יגרור אדם רכב באמצעות מכונה ניידת אלא אם כן הרכב הנגרר הוא ציוד לביצוע עבודה שהמכונה הניידת, על פי קביעת יצרנה, מיועדת לבצע.
{{ח:תת|(ו)}} לא יגרור אדם יותר מרכב אחד אלא לפי היתר רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ז)}} לא יגרור אדם ברכב גרור, אלא אם כן מותקנים ברכב ובגרור מיתקני ריתום וגרירה תקינים מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 27|בפרט 27 בחלק ג׳ בתוספת השניה}} או למפרט שאישר מנהל אגף הרכב.

{{ח:סעיף|92|גרירת גרור ונתמך|תיקון: תש״ל־3, תשל״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} על גרירת גרור או נתמך יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 300|תקנות 300}} {{ח:פנימי|סעיף 371|ו־371 עד 379}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם בגורר או בתומך אם אין מגע מספיק בין גלגל מגלגלי הגרור או הנתמך לבין פני הדרך בגלל צורת חיבורם או הטענתם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יגרור אדם יותר מגרור אחד, אלא לפי היתר מאת רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ד)}} לא יגרור אדם גרור חקלאי הפטור מחובת רישום ורשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 279|תקנה 279}}, אלא בטרקטור; רשות הרישוי רשאית לתת היתר לגרירת גרור חקלאי ברכב שאינו טרקטור; אם גרור כאמור נרשם וניתן עליו רשיון לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 300|תקנות 300}} {{ח:פנימי|סעיף 371|ו־371 עד 379}} לפי הענין.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן יג|סימן י״ג: רכב בטחון|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|93|חובת עוברי דרך לגבי רכב בטחון|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה רכב הבטחון מתקרב, ינהגו עוברי הדרך שבה הוא עובר או עומד לעבור לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נוהגי רכב ומוליכי בעלי־חיים – יתנו זכות קדימה לרכב הבטחון ויטו מיד את כלי רכבם או את בעל החיים למקום קרוב ככל האפשר לשפת הכביש הימנית ורחוק מצומת ויעצרו שם עד שרכב הבטחון יעבור;
{{ח:תתת|(2)}} הולכי רגל הנמצאים בכביש – יפנו אותו מיד עד שיעבור רכב הבטחון.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב בטחון אלא בריווח של לפחות מאה מטר ממנו; אין הוראה זו חלה על נוהג רכב בטחון אחר או רכב הקשור באותה שעה בתפקידי רכב הבטחון.

{{ח:סעיף|94|הוראות מיוחדות לנוהג רכב בטחון|תיקון: תש״ל־3, תשע״ה־7, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} נוהג רכב בטחון רשאי בשעת מילוי תפקידו –
{{ח:תת|(1)}} לחנות או לעמוד, שלא בהתאם להוראות שניתנו על פי דין;
{{ח:תת|(2)}} לעבור על פני תמרור או רמזור המורים על עצירה בלי להיעצר, ובלבד שהאיט את מהלכו במידה שהבטיחות מחייבת זאת;
{{ח:תת|(3)}} לעבור על המהירות המותרת;
{{ח:תת|(4)}} לעבור על ההוראות המגבילות את כיווני הנסיעה ואת הפניות לכיוונים מסויימים;
{{ח:תת|(5)}} להשתמש בנתיב נסיעה שיועד לתחבורה ציבורית;
{{ח:תת|(6)}} לנסוע בנתיב שסומן בתמרור כנתיב סגור;
{{ח:ת}} אולם לא יעשה כן אלא במידה הדרושה למילוי התפקיד המוטל עליו, ותוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או ברכוש.

{{ח:סעיף|95|הפצת אור והשמעת קול|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־7, תשנ״ט־7, תשס״ח־9, תשע״ח־9}}
{{ח:ת}} נוהג רכב מן הסוג המנוי בהגדרה ”רכב ביטחון“ או כל הנוסע בו, לא יפיץ אור מהבהב בפנס שהותקן בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנה 62}} ולא ישמיע אות אזעקה בסירנה, אלא בשעת מילוי תפקידו ובלבד שהדבר דרוש לשם מילוי התפקיד.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן יג1|סימן י״ג1: רכב תפעולי|תיקון: תשנ״א־8}}

{{ח:סעיף|95א|הגדרות|תיקון: תשנ״א־8, תשנ״ד־6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איזור רכב תפעולי“ – איזור שבו מופעל רכב תפעולי ואשר בכניסה אליו וביציאה ממנו הוצב, באישורה של רשות התימרור המקומית, תמרור א–43 האחד מציין כניסה לאיזור רכב תפעולי והאחר מציין את היציאה ממנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח על רכב תפעולי“ – מי שרשות הרישוי מינתה, בכתב, להיות מפקח על רכב תפעולי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב תפעולי“ – רכב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודה}} למעט רכב פרטי ורכב ציבורי, בין אם מותקן עליו ציוד דרך קבע ובין אם לאו, בין אם הוא מוביל מטען ובין אם הוא מסיע נוסעים, אשר ניתן היתר להפעלתו, לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג1|סימן זה}}, באיזור רכב תפעולי.

{{ח:סעיף|95ב|פטור מחובת רישום ורישוי|תיקון: תשנ״א־8}}
{{ח:ת}} רכב תפעולי פטור מחובת רישום ורישוי על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}.

{{ח:סעיף|95ג|היתר לרכב תפעולי|תיקון: תשנ״א־8}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח על רכב תפעולי רשאי לתת היתר להפעלת רכב תפעולי שתוקפו לא יעלה על שנה אחת ובתנאי שהרכב התפעולי נבדק על ידו ונמצא כשיר לתנועה או להפעלה.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח על רכב תפעולי רשאי לבטל, לשנות או להתלות כל היתר שנתן לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג1|סימן זה}} לפני תום תוקפו אם נתברר לו שבעליו, מחזיקו, מפעילו, או נהגו של הרכב התפעולי לא ציית להוראותיו.

{{ח:סעיף|95ד|נהיגת רכב תפעולי|תיקון: תשנ״א־8, תשנ״ב־3}}
{{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב תפעולי, לא ישתמש בו ולא יפעיל אותו אלא באיזור רכב תפעולי ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} ניתן לגבי הרכב התפעולי, לפי סוגו, היתר להפעלתו מאת המפקח על רכב תפעולי ובהתאם לתנאים שבהיתר;
{{ח:תת|(2)}} בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון נהיגה מתאים לסוג הרכב הנהוג או המופעל על ידו או היתר לנהיגתו שניתן מאת המפקח על רכב תפעולי;
{{ח:תת|(3)}} לגבי הרכב התפעולי ניתנה תעודת ביטוח בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}.

{{ח:סעיף|95ה|סמכויות המפקח על רכב תפעולי ותפקידיו|תיקון: תשנ״א־8, תשנ״ב־3, תשע״ד־10}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח על רכב תפעולי יקבע לגבי הרכב התפעולי את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משקלו הכולל המותר של הרכב התפעולי;
{{ח:תתת|(2)}} ייעודו של הרכב התפעולי, לרבות גרירת גרורים והסעת נוסעים;
{{ח:תתת|(3)}} מספר הגרורים שיוכל לגרור ויחס משקל כולל מותר שבין הגורר לבין הגרורים;
{{ח:תתת|(4)}} מספר הנוסעים שיוסעו והתנאים להסעתם;
{{ח:תתת|(5)}} מספר זיהוי על הרכב התפעולי ואופן רישומו על הרכב;
{{ח:תתת|(6)}} אופן רישומם של המשקל הכולל של הרכב ושל המשקל המרבי הכולל שהוא רשאי לגרור;
{{ח:תתת|(7)}} אמצעי הבטיחות ככל שימצא לנכון, כגון שרשרות בטחון, נעלי בטחון, מחזירי אור, תאורה וכיוצא באלה שיש להתקינם ברכב התפעולי;
{{ח:תתת|(8)}} מהירות הנסיעה המרבית של הרכב התפעולי, לסוגיו ולתכונותיו, בהתאם לתנאי השטח, שעות ההפעלה, תנאי התאורה, עומס התנועה והולכי הרגל שבאיזור רכב תפעולי;
{{ח:תתת|(9)}} מסלולי נסיעה ותמרורים להבטחת התנועה באיזור רכב תפעולי ככל שיראה לנחוץ;
{{ח:תתת|(9א)}} מספר שעות הנהיגה הכולל המותר ביום עבודה ובשבוע עבודה, ההפסקות המזעריות בנהיגה הנדרשות במהלך יום עבודה ומספר שעות מזערי של מנוחה מחוץ לעבודה אחרי יום עבודה ואחרי שבוע עבודה; לעניין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נהיגה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 168|בתקנה 168(ג)}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יום עבודה“ – תקופה רצופה של 24 שעות ו{{ח:הערה|־}}”שבוע עבודה“ – תקופה רצופה של שבעה ימים.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח על רכב תפעולי רשאי להוסיף על הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א) אם לפי שיקול דעתו נחוץ הדבר לבטיחות התנועה באזור הרכב התפעולי או להורות על הפסקת השימוש בו.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח על רכב תפעולי ינהל כרטיס מעקב לכל רכב תפעולי שהוא נתן לגביו היתר, ובו יצוינו פרטי הרכב, לרבות הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), לפי הענין, וכן התאריכים שבהם נערכה ביקורת תקופתית ברכב, תיקונים בו וכל פרט אחר שיראה לנכון (להלן {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג1|בסימן זה}} – כרטיס המעקב); כרטיס המעקב יוצג בידי המפקח על הרכב התפעולי לפי דרישת רשות הרישוי.

{{ח:סעיף|95ו|חובת ציות להוראות|תיקון: תשנ״א־8}}
{{ח:ת}} בעלו, מחזיקו, מפעילו ונהגו של רכב תפעולי יקיים כל הוראה שנתן לו המפקח על רכב תפעולי לגבי הפעלתו של הרכב התפעולי.

{{ח:סעיף|95ז|פטור|תיקון: תשנ״א־8, תשע״ד־10}}
{{ח:ת}} הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על רכב תפעולי ועל נהגו או מפעילו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה ולמניעת כל סיכון או פגיעה כפי שקבע המפקח על רכב תפעולי: {{ח:פנימי|סעיף 9|9(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)(1) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 40|40(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 43|43}}, {{ח:פנימי|סעיף 44|44}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}} – לגבי עקיפת רכב תפעולי אחר, {{ח:פנימי|סעיף 48|48(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 58|ו־58(א)}} ובלבד שהנהג או המפעיל נקט כל אמצעי הזהירות כדי להודיע לעובר דרך אחר על כוונותיו, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(3), (8) ו־(10)}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 75|75}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 85א|85א}}, {{ח:פנימי|סעיף 88|88}}, {{ח:פנימי|סעיף 90|90(א) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 91|91(ה) ו־(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 92|92(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 97|97}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}} {{ח:פנימי|סעיף 168|ו־168}}.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן יד|סימן י״ד: אורות|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|96|חובת החזקת מערכת האורות במצב תקין|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם ברכב אלא אם מערכת האורות שבו מותקנת ופועלת כהלכה.

{{ח:סעיף|97|הארת רכב מנועי|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ה, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ו־7, תש״ס־3, תשס״ה־14, תשע״ו־9, תשע״ח־11, תשפ״ד־9}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב מנועי למעט רכב לתחבורה קלה בזמן תאורה אלא כשפנסי החזית והפנסים האחוריים מאירים ולוחית הזיהוי האחורית מוארת.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם אופנוע בדרך אלא כשמאירים בו פנסי החזית או הפנסים המיועדים בלבדית לנסיעה ביום.
{{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם מונית, אוטובוס או רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק״ג, בכל דרך וברכב מנועי אחר, למעט אופנוע, בדרך שאינה דרך עירונית, בתקופה שמיום 1 בנובמבר ועד 31 במרס בכל שנה, אלא כשמאירים בו פנסי החזית או פנס תאורת יום והפנסים האחוריים.
{{ח:תת|(ד)}} לא ינהג אדם רכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס״מ או יותר אלא אם מאירים בו, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), גם פנסי רוחב.
{{ח:תת|(ה)}} לא ינהג אדם רכב מנועי במנהרה שבכניסה אליה הוצב תמרור 439 שעליו כתוב ”מנהרה הדלק אורות“ אלא כשמאירים פנסי החזית והפנסים האחוריים.

{{ח:סעיף|98|הארה בדרך עירונית|תיקון: תש״ל־3, תשס״ח־7}}
{{ח:ת}} בדרך עירונית לא ידליק הנוהג את האור הגבוה שבפנסי החזית, אלא אם אין הדרך מוארת כראוי.

{{ח:סעיף|99|עמעום|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשמ״ח, תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} הנוהג ברכב מנועי שפנסיו מאירים באור גבוה, יעמעם אורותיו בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נוסע לקראת רכב אחר באותה דרך עד שיעבור אותו רכב אחר, או כשהוא נוסע לקראת רכב אחר הנמצא בדרך סמוכה ועלול לסנוור נוהג רכב אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עוצר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא נוסע מאחרי רכב אחר ואלומת האור הגבוה שלו מאירה את חלקו האחורי של הרכב הנוסע לפניו, אולם מותר לאותת קצרות על ידי הבהוב האור הגבוה כדי להזהיר את נוהג הרכב שלפניו כי בכוונתו לעקפו או לעבור על פניו, ובלבד שלא יאותת כאמור, אם הוא עלול לסנוור נוהג רכב אחר הבא לקראתו.
{{ח:תת|(ב)}} בשעת העמעום יהיה האור הנמוך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 334|בתקנה 334(ג)}}.

{{ח:סעיף|100|הארת רכב עומד|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעמיד אדם בזמן התאורה רכב בחלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב ולא ישאיר שם רכב עומד, ומי שהשליטה על הרכב בידו לא יניח שהרכב יעמוד או יישאר כאמור אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} ברכב מנועי שרחבו עולה על מטר אחד ובאופנוע עם רכב צדי – מאירים פנסי החניה ופנס אחורי או מאירים בו פנסי הרוחב או פנס צידי המותקן על דופן הרכב שלצד הכביש, המראה אור לבן מלפנים ואור אדום מאחור;
{{ח:תתת|(2)}} ברכב שרחבו הכולל הוא 210 ס״מ או יותר – מאירים בו פנסי הרוחב וכן הפנס האחורי;
{{ח:תתת|(3)}} ברכב אחר – פנס המפיץ אור לבן או צהוב דולק בו מלפנים ומחזירור אדום קבוע בו מאחור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכב –
{{ח:תתת|(1)}} העומד בדרך שמצב התאורה בה מאפשר הבחנה ברכב ממרחק סביר על־ידי עוברי דרך;
{{ח:תתת|(2)}} שמערכת אורותיו אינה במצב תקין, ובלבד שיתקיימו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|תקנה 70(א)}}.

{{ח:סעיף|101|פנס אזהרה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשס״א־6, תשע״ה}}
{{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב מכל סוג שהוא שאורכו הכולל, עם מטען או בלעדיו, עולה על 20 מטרים או רוחבו עולה על 3 מטרים או רכב ליווי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ו)}}, אלא אם כן מותקן על גג תא הנהג פנס כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}, המפיץ אור צהוב מהבהב הנראה לעוברי הדרך מכל הכיוונים, ואם התקנת הפנס על גג תא הנהג אינה מאפשרת נראות האור המהבהב לעוברי הדרך מכל הכיוונים, גם פנס נוסף – במקום אחר ברכב המאפשר זאת.

{{ח:סעיף|102|אורות גרור ונתמך|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יד|סימן זה}} יחולו גם על גרור ונתמך שאינם מחוברים לגורר או לתומך; נתמך המחובר לתומך יראוהו כחלק בלתי נפרד מהתומך.

{{ח:סעיף|103|אורות רכב צדי|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא ינהג אדם בזמן תאורה אופנוע עם רכב צדי אלא אם מאיר בו בנוסף לפנס החניה גם פנס הרכב הצדי.

{{ח:סעיף|104|רכב המיועד להובלת מטענים ארוכים|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא ינהג אדם בזמן תאורה רכב מנועי שמחובר אליו גרור או נתמך המיועדים להובלת מטענים ארוכים והבנויים ללא רצפה ודפנות, ושרחבו הכולל עולה על 120 ס״מ, אלא אם מאירים עליו פנסים המותקנים על שרשרות או על כבלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 369|בתקנה 369}}.

{{ח:סעיף|105|אורות מכונות נגררות|תיקון: תש״ל־3, תשע״ה}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97}}, לא יגרור אדם בזמן תאורה מכונה נגררת אלא אם כן קבועים בה מאחוריה מצד שמאל מחזירור בצבע אדום או פנס מפיץ אור אדום הנראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטרים.

{{ח:סעיף|106|אורות רכב מסוג אחר|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא יסיע אדם בזמן התאורה רכב מסוג שלא פורש {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יד|בסימן זה}}, אלא אם מאיר בו פנס המפיץ אור לבן או צהוב, הקבוע בצדו השמאלי במקום הנראה לעין מלפנים ומאחור, וכן קבוע מאחוריו בצדו השמאלי מחזירור בצבע אדום.

{{ח:סעיף|107|זרקור, פנס ערפל ופנס לנסיעה אחורנית|תיקון: תש״ל־3, תשל״ג־3, תשנ״א־11}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם בזרקור בדרך אלא לשם תיקון הרכב או חיפוש מקום.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול על המשתמש בזרקור ברכב בטחון או ברכב צה״ל בתפקיד צבאי.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישתמש אדם בזרקור אלא כשהרכב אינו נע ואורו אינו מופנה לאורך הדרך או אל מול פני רכב אחר.
{{ח:תת|(ד)}} הותקנו ברכב פנסי ערפל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 347|בתקנות 347}} {{ח:פנימי|סעיף 347א|ו־347א}} מותר להפעילם רק במקרה של ערפל או כשיורד גשם שוטף או שלג.
{{ח:תת|(ה)}} לא ישתמש אדם בפנס לנסיעה אחורנית, אלא בשעת נסיעה אחורנית.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק 3|פרק שלישי: הולכי רגל, אופנוע, גלגינוע, אופניים ובעלי־חיים|תיקון: תש״ל־3, תשע״ו־7}}
{{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן א|סימן א׳: הולכי רגל|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|108|סייג בהליכה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ילך אדם בכביש ולא יסיע בו עגלת ילדים או עגלת חולים או כיסא חולים, אלא אם אין בצד הכביש מדרכה או שוליים תקינים או שביל שהוקצה להולכי רגל.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על אדם החוצה כביש.

{{ח:סעיף|109|הליכה בכביש|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} ההולך בכביש, ילך סמוך לשפתו, מצדו השמאלי כשפניו אל התנועה הבאה לקראתו.
{{ח:תת|(ב)}} כאשר קבוצת אנשים צועדת בזמן תאורה בכביש בלתי מואר חייבים הצועד ראשון והצועד האחרון בקבוצה לצד התנועה לשאת אור נייד או מחזיר אור הנראה לנהגי כלי רכב ממרחק סביר; האחריות לקיום הוראה זו מוטלת הן על מי שארגן את צעידת הקבוצה והן על האחראי עליה בצעידתה.

{{ח:סעיף|110|חציית כביש|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחצה אדם כביש אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות.
{{ח:תת|(ב)}} אם יש בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר המיועדים למעבר הולכי רגל, לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם.
{{ח:תת|(ג)}} אם אין בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר כאמור אך יש בקרבת מקום צומת, יחצה הולך רגל את הכביש בקרבת צומת.
{{ח:תת|(ד)}} בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר בין קצות הכביש ולא יתעכב בכביש שלא לצורך.

{{ח:סעיף|111|ירידה ממדרכה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא ירד הולך רגל ממדרכה או ממקום מבטחים אחר שבדרך באופן פתאומי או מבלי שנקט בזהירות מספקת, בשעה שרכב מתקרב אליו ממרחק שאין סיפק בידי נוהג הרכב לעצור את הרכב כדי למנוע תאונה.

{{ח:סעיף|111א||תיקון: תשכ״ה־7, תש״ל־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|112|שהיה בכביש|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא יעמוד אדם בכביש בין כדי לעצור רכב לשם נסיעה ובין לכל מטרה אחרת, אלא בתוקף תפקיד רשמי.

{{ח:סעיף|113|מעקה בטיחות|תיקון: תש״ל־3, תשס״ה־14}}
{{ח:תת|(א)}} הולך רגל לא יחצה כביש במקום שבו מותקן מעקה בטיחות להולכי רגל בצד הכביש או גדר בשטח ההפרדה שבדרך או כאשר בשטח ההפרדה גדלה צמחיה, וזאת אף אם אין המעקה, הגדר או הצמחיה מונעים את המעבר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יימצא הולך רגל בכביש בקטע שבו מוצב מעקה בטיחות להולכי רגל.

{{ח:סעיף|114|הפרעה במדרכה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא יגרום אדם הפרעה לתנועת עוברי דרך במדרכה.

{{ח:סעיף|115|תחולה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109|תקנות 109}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110}} {{ח:פנימי|סעיף 114|ו־114}} לא יחולו על אדם המשתתף בהלוויה או בתהלוכה שנערכה כדין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 108|תקנות 108(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 109|109}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110(ב), (ג) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}, {{ח:פנימי|סעיף 150|150}} {{ח:פנימי|סעיף 152|ו־152}} לא יחולו על אדם הנמצא ברחוב משולב.

{{ח:סעיף|116|עיוורים|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא ילך עיוור בכביש אלא אם הוא מלווה על ידי אדם מבוגר שאינו עיוור או כלב מאולף, או אם הוא מחזיק מקל לבן או נושא באופן בולט סימן שנקבע לכך על ידי המפקח על התעבורה.

{{ח:סעיף|117|חציה במפגש מסילת ברזל|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחצה אדם מסילת ברזל במפגש אלא לאחר שבדק שאין רכבת מתקרבת ונוכח שאפשר לחצות את המסילה בבטיחות.
{{ח:תת|(ב)}} בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 56|בתקנה 56(א)}} לא יחצה אדם מסילת ברזל ולא יתקדם מעבר למחסום או לגדר שליד המסילה ובאין גדר או מחסום – לא יותר מאשר ששה מטרים לפני פס המסילה הקרוב.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעבור אדם דרך מחסום של מפגש, מסביב לו, מעליו או מתחתיו בשעה שהוא סגור או תוך כדי סגירתו.

{{ח:סעיף|117א|איסור הליכה במנהרה|תיקון: תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} לא ילך אדם במנהרה, לא יסיע בה עגלת־יד, עגלת ילדים, עגלת חולים או כיסא חולים ולא יחצה את הכביש העובר בה.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: אופנוע או תלת־אופנוע|תיקון: תש״ל־3, תשנ״א, תשס״א־6}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: תש״ל־3, תשנ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|119|נסיעה באופנוע|תיקון: תש״ל־3, תשל״ג, תשל״ה־2, תשל״ט, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״א־5, תשנ״א, תשנ״ט־9, תשס״א־6, תשס״ה־4, תשס״ו־9, תשע״ט־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם אופנוע או תלת־אופנוע אלא כשהוא יושב על מושב הקבוע באופנוע והמיועד לנוהג בו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג ולא ירכב אדם על אופנוע או תלת־אופנוע אלא כשרגליו נמצאות משני צדי האופנוע, או במקום המיועד לכך.
{{ח:תת|(ב1)}} לא ירכב אדם על אופנוע אלא אם כן רגליו מונחות על תומכי הרגליים המיועדים לנוסע באופנוע, ולא ירשה נוהג האופנוע לאחר לרכב עליו, אלא אם כן רגליו מונחות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם אופנוע או תלת־אופנוע, לא ירכב עליו ולא ירשה לאחר לרכב עליו אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 9|בפרט 9 לחלק ג׳ לתוספת השנייה}} ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנת משנה (ג) לא יחולו על נוהג רכב מסוג שרשות הרישוי, מטעמי בטיחות, פטרה את הנוהג בו מן החובה לחבוש קסדה בהתקיים התנאים שקבעה בפטור; הרשות תציין את דבר הפטור ברישיון הרכב.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|120|הרכבת אנשים על אופנוע|תיקון: תש״ל־3, תשנ״א־5, תשס״א־5, תשס״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} נוהג אופנוע או תלת־אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר אלא על גבי המושב המיועד לכך והקבוע מאחורי הנוהג כשרגליו של האדם האחר נמצאות משני צדי האופנוע, או כשהוא יושב במושב הקבוע שברכב הצדי.
{{ח:תת|(ב)}} נוהג אופנוע או תלת־אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא אם האופנוע עשוי לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליו, ולא ירכב אדם על אופנוע נהוג בידי אחר אלא אם הוא עשוי כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנה 176}} {{ח:פנימי|סעיף 177|או 177}}, לא ירכיב על אופנוע או תלת אופנוע כמתואר בתקנות האמורות אדם אחר, אלא אם כן מלאו לבעל רישיון הנהיגה האמור שמונה עשרה שנים או אם הוא בעל רישיון נהיגה כאמור חודשיים לפחות, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|121|הובלת חפצים|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10}}
{{ח:ת}} לא יוביל רוכב על אופנוע חבילה, צרור או חפץ המונעים ממנו, או העלולים למנוע ממנו, שליטה מלאה על רכבו או שהם –
{{ח:תת|(1)}} עולים בארכם על 70 ס״מ;
{{ח:תת|(2)}} חורגים מחוץ לחלק הקדמי ביותר או לחלק האחורי ביותר של האופנוע.

{{ח:סעיף|122|נסיעה בצד רכב אחר|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} הרוכב על אופנוע או תלת־אופנוע לא יסע בצדו של רכב אחר, לרבות אופניים או אופנוע, אלא כדי לעקפו או לעבור על פניו כדין.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ב1|סימן ב׳1: גלגינוע|תיקון: תשע״ו־7}}

{{ח:סעיף|122א|נהיגה בגלגינוע|תיקון: תשע״ו־7, תשע״ט־5, תשע״ט־6, תשפ״ד־9}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן מלאו לו 16 שנים; {{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ב1|בסימן זה}}, ”גלגינוע“ – לרבות התקן כאמור {{ח:חיצוני|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)#תוספת 2|בפסקה (2) להגדרה ”קורקינט ממונע“ בתוספת השנייה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ירכב אדם על גלגינוע אלא בשביל מיוחד או נתיב מיוחד שהוקצו לתנועת אופניים וסומנו בתמרור (להלן – שביל אופניים), ובאין שביל אופניים – בכביש, ואולם מותר להולך רגל להוביל גלגינוע על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.
{{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 39טז|בתקנה 39טז(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ד)}} מי שמתקיים בו האמור בתקנת משנה (ג) יהיה פטור מהחובה האמורה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|בסעיף 10(א) לפקודה}}.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רכב לתחבורה קלה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 299א|בתקנה 299א}} מסוג גלגינוע או מי שרכב כאמור בשליטתו, לא ירשה לאדם לנהוג ברכב כאמור אלא אם כן התקיימו בנוהג הוראות תקנות משנה (א) ו־(ג), ובלבד שלא יהיה אחראי לנהיגתו בידי אדם שלא התקיים בו האמור, אם הוכיח שנקט את כל האמצעים הסבירים למניעת נהיגתו של אותו אדם.

{{ח:סעיף|122ב|כללי נהיגה על גלגינוע|תיקון: תשע״ו־7, תשע״ט־5, תשע״ט־6}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השנייה}} הקשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הרכיבה; לקסדה כאמור יוצמד מחזיר אור שיראה בבירור על ידי המשתמשים האחרים בדרך.
{{ח:תת|(ג)}} הנוהג על גלגינוע, לא ירכיב עליו אדם נוסף.
{{ח:תת|(ד)}} על נהיגה על גלגינוע יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|תקנה 110}} כאילו היה הרוכב הולך רגל באופן שיחצה את הכביש בהליכה ויוביל עמו את הגלגינוע, {{ח:פנימי|סעיף 34|ותקנות 34(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 121|121}}, {{ח:פנימי|סעיף 122|122}}, {{ח:פנימי|סעיף 123|123(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 126|126}}, {{ח:פנימי|סעיף 127|127}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129(ג), (ה) ו־(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 132|132}}, {{ח:פנימי|סעיף 133|133}} {{ח:פנימי|סעיף 134|ו־134}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|122ג|מבנה הגלגינוע|תיקון: תשע״ט־6}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור בתווית הסימון כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 1א|בפרט 1א לחלק ג׳ בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישנה אדם את המבנה של גלגינוע, באופן שיגרום לכך שיחדל מלהתקיים בו האמור בתווית הסימון האמורה בתקנת משנה (א) ואם הוא יצרן, יבואן או משווק של גלגינוע – באופן שיחדלו מלהתקיים בו דרישות ההגדרה גלגינוע, כולן או חלקן.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: אופניים ותלת־אופן|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|123|רכיבה על אופניים|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם במצב תקין וראויים לשימוש.
{{ח:תת|(ב)}} לא ירכב אדם על אופניים אלא על גבי המושב הקבוע המחובר אליהם.

{{ח:סעיף|124|הרכבת אנשים על אופניים|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרוכב על אופניים לא ירכיב עליהם אדם, אלא אם הם עשויים לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליהם, ולא ירכב אדם על אופניים נהוגים בידי אחר אלא אם הם עשויים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להרכיב ילד שטרם מלאו לו 8 שנים על אופניים המצויידים במושב נפרד המבטיח את שלום הילד המורכב עליהם.
{{ח:תת|(ג)}} מי שטרם מלאו לו 14 שנה לא ירכיב אדם אחר על אופניים.

{{ח:סעיף|125|הובלת חפצים ונסיעה בצד רכב אחר|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 121|תקנות 121}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו־122}} יחולו גם לגבי הובלה ורכיבה על אופניים.

{{ח:סעיף|126|איסור להתחבר אל רכב אחר ואיסור גרירה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרוכב על אופניים לא יאחז ברכב אחר הנע בדרך, ולא יחבר אליו את רכבו באופן אחר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגרור אדם באופניים.

{{ח:סעיף|127|ריווח בין אופניים לרכב אחר|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} הרוכב על אופניים ישמור על ריווח בינו ובין רכב הנוסע לפניו, כדי שיספיק להיעצר מיד וללא חשש תאונה במקרה של עצירה או מתן אות על ידי הרכב שלפניו.

{{ח:סעיף|128|נסיעה בצד ימין|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} הרוכב על אופניים ירכב קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית של הכביש וינהג בזהירות ובמיוחד בעברו רכב העומד או בעקפו רכב הנע באותו כיוון.

{{ח:סעיף|129|רכיבה על אופניים במקומות מסויימים|תיקון: תש״ל־3, תשס״ח־4, תשע״ד־12, תשע״ה, תשע״ו־3, תשע״ו־7}}
{{ח:תת|(א)}} לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד; אולם מותר להולך רגל להוביל אופניים על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.
{{ח:תת|(ב)}} הוקצה בדרך שביל אופניים וסומן בתמרור מתאים לא ירכב רוכב אופניים בכל חלק אחר של הדרך אלא בשביל האופניים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ירכב אדם על אופניים במנהרה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 128|בתקנה 128}}, בדרך שאינה עירונית, שבה שול הדרך פנוי ומיוצב באספלט, ירכב רוכב אופניים בשול, קרוב ככל הניתן לשפתו הימנית.
{{ח:תת|(ו)}} לא ירכב אדם שגילו פחות משתים עשרה שנים על אופניים בדרך שאינה עירונית.
{{ח:תת|(ז)}} לא יעבור רוכב אופניים במעבר חציה ברכיבה אלא במעבר חציה לרוכבי אופניים המסומן בתמרור 812; ואולם מותר להולך רגל להוביל אופניים במעבר חציה לצורך חציית כביש.

{{ח:סעיף|129א|רכיבה על אופניים בליווי רכב ליווי|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ירכב אדם על אופניים בדרך שאינה עירונית, בקבוצה המונה עשרה רוכבים לפחות, אלא בליווי רכב כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} הנוהג ברכב ליווי כאמור בתקנת משנה (א) ינהג מאחורי הרוכב האחרון בקבוצת רוכבי האופניים ובמרחק סביר ממנו ויפעיל את ארבעת מחווני הכיוון ברכב.

{{ח:סעיף|130|ציוד אופניים|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־7, תשמ״ג־2, תשנ״א}}
{{ח:ת}} לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם מצויידים בכל עת –
{{ח:תת|(1)}} בפעמון;
{{ח:תת|(2)}} במנגנון בלימה יעיל לעצירה;
{{ח:תת|(3)}} במחזיר אור על אחורי האופניים מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|131|תקינות הציוד|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} הציוד המפורט {{ח:פנימי|סעיף 130|בתקנה 130}} יהיה בכל עת במצב תקין.

{{ח:סעיף|132|אורות אופניים|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״ט־6, תשע״ט־6}}
{{ח:ת}} לא ירכב אדם על אופניים בזמן תאורה אלא אם –
{{ח:תת|(1)}} מאיר בהם פנס קבוע מלפנים המפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;
{{ח:תת|(2)}} מאיר בהם פנס קבוע המפיץ אור אדום מאחורי האופניים;
{{ח:תת|(3)}} יש מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים.

{{ח:סעיף|133|הולך רגל המסיע אופניים|תיקון: תש״ל־3, תשע״ו־7}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}, הולך רגל המוביל אופניים בדרך, דינו כדין רוכב אופניים, זולת אם מהקשר הדברים משתמע אחרת.

{{ח:סעיף|134|סמכות שוטר|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} מצא שוטר אופניים שרוכבים עליהם תוך הפרת הוראות תקנות שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}, רשאי הוא להוציא את האוויר ואת השסתומים כדי למנוע המשך רכיבה עליהם תוך הפרת הוראה כאמור.

{{ח:סעיף|135|תלת־&lt;wbr&gt;אופן|תיקון: תש״ל־3, תשס״ח־4, תשע״ו־7}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123|תקנות 123}}, {{ח:פנימי|סעיף 126|126}}, {{ח:פנימי|סעיף 127|127}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}}, {{ח:פנימי|סעיף 130|130}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}}, {{ח:פנימי|סעיף 133|133}} {{ח:פנימי|סעיף 134|ו־134}} יחולו גם לגבי תלת־אופן.

{{ח:סעיף|136|אורות תלת־&lt;wbr&gt;אופן|תיקון: תש״ל־3, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בזמן תאורה לא ירכב אדם על תלת־אופן אלא אם נתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתלת־אופן שבו הגלגל היחיד נמצא לפנים –
{{ח:תתתת|(א)}} מאיר בו פנס קבוע מלפנים ומפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;
{{ח:תתתת|(ב)}} מאירים בו מלפנים באור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות שני פנסים המסמנים את רחבו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מחזירור, בצבע אדום, קבוע בו על הכנף השמאלית מאחור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} בתלת־אופן שבו הגלגל היחיד נמצא מאחור –
{{ח:תתתת|(א)}} מאירים בו מלפנים שני פנסים כאמור בפסקה (1)(ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} שני מחזירורים, בצבע אדום, קבועים בו מאחור על הכנף האחורית וכן על הארגז מצד שמאל, והם נראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} מחזירור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: בעלי־חיים|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|137|איסור לעזוב בעלי חיים ללא פיקוח|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שבידו ההשגחה על בעל חיים ימנע אותו מלעלות על דרך או לשוטט או לנוע בה אלא בפיקוחו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישאיר אדם בעל חיים בדרך ללא השגחה, בין שבעל החיים רתום לרכב ובין שאיננו רתום, אלא לזמן קצר בלבד ולאחר שקשרו אל עצם קבוע באופן שבעל החיים לא יוכל לשוטט בדרך.

{{ח:סעיף|138|הולכת בעלי חיים בכביש|תיקון: תש״ל־3, תשס״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוליך אדם עדר בדרך אלא אם אין אפשרות להוליכו במקום אחר ובלבד שנקט כל האמצעים כדי למנוע ככל האפשר הפרעת התנועה.
{{ח:תת|(ב)}} המוליך בעל חיים או הרוכב עליו בכביש לא יוליכו אלא בצדו הימני הקיצוני אם יש לכביש מדרכה, או בשוליים הימניים של הדרך – אם אין מדרכה, ולא יוליך זה בצד זה יותר משני בעלי חיים פרט לאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) מותר לשוטר הרוכב על בעל חיים לנהוג אותו או להוליכו בצדו השמאלי של הכביש.
{{ח:תת|(ד)}} לא יוליך אדם בעל חיים במנהרה ולא יחצה עמו את הכביש העובר בה.

{{ח:סעיף|139|הולכת גמלים|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא יוליך אדם בדרך שיירת גמלים אלא כשהם קשורים זה לזה בטור ערפי ובקבוצות של לא יותר מחמישה גמלים.

{{ח:סעיף|140|איסור רכיבה והולכת בעל חיים בידי קטין|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} מי שלא מלאו לו 12 שנה לא יוליך בעל חיים בדרך ולא ירכב עליו, ולא ימסור אדם את ההשגחה על בעל חיים בדרך למי שלא מלאו לו 12 שנה.

{{ח:סעיף|141|רכיבה על בעל חיים בהתקרב רכב|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} בהתקרב רכב מנועי אל בעל חיים, יעשה הרוכב על בעל החיים או המוליך אותו כל אשר לאל ידו כדי לפנות את הדרך לרכב המנועי.

{{ח:סעיף|142|סימון בזמן התאורה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} המוליך בעל חיים בודד או הרוכב עליו בדרך, ישא בזמן התאורה בצדו השמאלי פנס דולק לבן או צהוב בהיר, הנראה ממרחק סביר לעוברי דרך משני הכיוונים מלפניו ומאחוריו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוליך אדם ולא ירשה לאחר להוליך עדר בדרך בזמן התאורה, אלא אם אדם אחד נושא בראש העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור לבן או צהוב בהיר ואחד נושא בקצה האחורי של העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור אדום והאורות נראים לעוברי דרך ממרחק סביר.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ד1|סימן ד׳1: עגלה|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|142א|תנועת עגלה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בעגלה אלא בתחומי מושב, קיבוץ או כפר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם לנהוג בעגלה בתחומי רשות מקומית במקום שהתירה לו בכתב רשות התימרור המקומית, בהתייעצות עם קצין משטרה ובלבד שהנהיגה היא למטרות נופש ופנאי.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) לא יגרע מהאמור בהוראות כל דין.

{{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: עגלת־יד|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|143|התחולה על עגלת־&lt;wbr&gt;יד|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשנ״ז־8, תשס״ו־8}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנות 21 עד 23}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25 עד 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33 עד 48}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64 עד 68}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85 עד 89}}, {{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 145|145}}, {{ח:פנימי|סעיף 153|153}} {{ח:פנימי|סעיף 154|ו־154}} יחולו על אדם המסיע עגלת־יד בדרך כאילו היה נוהג ברכב שאינו רכב מנועי, זולת אם ניתנה לגביו במפורש הוראה אחרת {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעמיד אדם עגלת־יד במקום שאסור לכלי רכב לעצור, לעמוד או לחנות בו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} או תקנות, חוקי עזר או הוראות שניתנו על פיה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסיע אדם בעגלת־יד אדם אחר.
{{ח:תת|(ד)}} המסיע עגלת־יד בדרך יציית להוראות התמרורים כאילו היה נוהג רכב שאיננו רכב מנועי, והוא כשאין הוראה אחרת {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק זה}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ו)}} מותר להסיע על מדרכה עגלת־יד שרחבה אינו עולה על 100 ס״מ אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק ב פרק 4|פרק רביעי: תאונות|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|144|תאונת דרכים שתוצאתה הריגה או פגיעה בגוף|תיקון: תש״ל־3, תשל״ב־4, תשל״ז־6, תשמ״ד־2, תשס״א־6, תשע״ט־10}}
{{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד –
{{ח:תתתת|(א)}} ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע;
{{ח:תתתת|(ב)}} יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו;
{{ח:תתתת|(ג)}} יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש;
{{ח:תתתת|(ד)}} ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים;
{{ח:תתתת|(ה)}} במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע באמבולנס ידאג להעברתו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה, לבית חולים או לרופא.
{{ח:תתת|(3)}} ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג, לפי דרישתם, את תעודת הביטוח ואת אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(א)(1)}} וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם;
{{ח:תתת|(4)}} יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה את –
{{ח:תתתת|(א)}} שמו ומענו;
{{ח:תתתת|(ב)}} מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו – גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} לא יזיז אדם רכב המעורב בתאונה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן, או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו.

{{ח:סעיף|145|תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר|תיקון: תש״ל־3, תשע״ט־10}}
{{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג לפי דרישתם את אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(א)(1)}} ואת תעודת הביטוח וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם.
{{ח:תת|(ב)}} אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו אחר האמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום –
{{ח:תתת|(1)}} ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו.

{{ח:סעיף|146|חובת עזרה מצד נוהגי כלי רכב|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשס״א־6}}
{{ח:ת}} נוהג רכב העובר במקום תאונת דרכים שבו נמצא נפגע, ייעצר ולא ימשיך בנסיעתו עד שעשה כל שביכלתו כדי להגיש כל עזרה הדרושה לנפגע או כדי לבוא לעזרתו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 144|לתקנה 144(א)(2)}}.

{{ח:סעיף|146א|הודעת שוטר ודו״ח בוחן תנועה|תיקון: תשמ״א־5}}
{{ח:ת}} הודעת שוטר ודו״ח בוחן תנועה לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27|סעיף 27 לפקודה}}, יהיו לפי טפסים {{ח:פנימי|תוספת 5|שבתוספת החמישית}} או בנוסח דומה להם; טופס כאמור יכול שיהיה חלק מטופס אחר או בנפרד.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק 5|פרק חמישי: הוראות שונות|תיקון: תש״ל־3}}

{{ח:סעיף|147|איסור השימוש בתמרורים והצבתם|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} אין להשתמש למטרות תימרור אלא בתמרורים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב אדם ולא יסמן על פני דרך או בקרבתה תמרור או כל סימן, אות או ציון הדומים לתמרור, אלא בהתאם להוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|148|איסור פגיעה בתמרור|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא יפגע אדם בתמרור או באבזריו שהוצב או סומן כדין, לא יסלקו, לא ישחיתו, לא יזיזו, לא ישנהו ולא יטשטשהו.

{{ח:סעיף|148א||תיקון: תשל״ז־6, תשס״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|149|איסור שימוש בתמרור לתעמולה|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ח}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם בתמרור לצרכי תעמולה או פרסומת בדרך או בקרבתה, בין בדמות התמרור בלבד ובין בצירוף עם כל ציור או סימן אחר, אלא אם הורשה לכך בכתב על ידי רשות התימרור המרכזית.

{{ח:סעיף|150|רכב שעשועים|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־3, תשנ״ז־8}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינוע אדם ברכב שעשועים בכביש, אלא אם הכביש יוחד למשחקי ילדים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 31|לתקנה 31}}.
{{ח:תת|(ב)}} שוטר רשאי להורות למי שמשתמש ברכב שעשועים, בכביש או בדרך שלא יוחדו למשחקי ילדים, להפסיק את הנסיעה ברכב כאמור ורשאי הוא בעצמו או בעזרת אחר להרחיק רכב שעשועים מכביש או מדרך כאמור ולהביאו לתחנת משטרה קרובה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|151|שימוש בדרך שלא כדין|תיקון: תש״ל־3, תשל״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם ללא סמכות על פי דין ולא ירשה לאחר לעשות מעשה שיש בו כדי לצמצם, לסכן או למנוע את השימוש הכללי בדרך, להקטין את מהירות הנסיעה המותרת בה או להפריע את התנועה החפשית.
{{ח:תת|(ב)}} עשה אדם מעשה כאמור בתקנת משנה (א) על פי סמכות כדין, חייב הוא לסיימו ולהחזיר את המצב לקדמותו מיד אחרי שנסתיים הצורך במעשה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתקין אדם, לא יציב ולא ירשה לאחר להתקין או להציב לרוחב דרך אמצעי חסימה מכל סוג שהוא, לרבות שרשרת, כבל, חוט ברזל או מחסום אחר כיוצא באלה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנת משנה (ג) יחולו גם על רשות מקומית, אך לא יחולו על מחסום שבכניסה לחצרים, למפעלים, למגרשי חנייה ובכניסה למקומות אחרים מאושרים בידי רשות תימרור מרכזית ולא יחולו על מקומות עבודה ודרכים בשלבי עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 167|בתקנה 167}}.

{{ח:סעיף|152|הנחת דבר בדרך סילוקו וסימונו|תיקון: תש״ל־3, תשל״ט, תשמ״ג, תשס״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יניח אדם על פני הדרך, ולא יגרום לכך שיניחו עליה, כל דבר העלול לסכן, להפריע או להטריד את עוברי הדרך או את כלי רכבם, או לפגוע בהם באופן אחר, ואם עשה כן, או אם דבר כאמור שבהחזקתו או שהונח בשבילו על פני הדרך נמצא על פני הדרך, יסלק אותו מיד מעל פני הדרך.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהניח או שגרם שיונח על פני הדרך או שהונח בשבילו על פני הדרך דבר כאמור בתקנת משנה (א) ואין אפשרות סבירה לסלקו מיד, יסמן אותו כאמור בתקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ב1)}} בתקנות משנה (א) ו־(ב), ”הנחה“ – לרבות שפיכה.
{{ח:תת|(ג)}} המרחיק מן הדרך רכב שנפגע או שנשבר, יסלק כל זכוכית או כל חומר מטריד אחר שנפל מן הרכב על פני הדרך.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה על תיקון דרך יגדור ויסמן באופן שהורתה רשות התימרור את מקום העבודה ואת החמרים שמשתמשים בהם לתיקון הדרך לאחר שערך אותם בערמות; הגידור והסימון כאמור יהיו בהתאם להנחיות שנתנה רשות התימרור.

{{ח:סעיף|153|נזק לדרך והפרעת התנועה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ולא יגרור רכב שגלגליו, חישוקי גלגליו, או כל חלק אחר ממנו או ממטענו, אבזריו או ציודו גורמים או עשויים לגרום נזק לדרך או הפרעה לתנועה, בין בשל מבנה הרכב או מצבו ובין בשל אחזקתו הלקויה, אלא לפי היתר מאת קצין משטרה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ולא יגרור בכביש שנסלל או שופר לתנועת כלי רכב או בשוליו, רכב שחישוקי גלגליו עשויים מתכת ואינם בעלי צמיגי גומי או מצופים גומי.

{{ח:סעיף|154|תיקון רכב בדרך|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתקן אדם רכב בדרך או במקום חניה ציבורי.
{{ח:תת|(ב)}} נתקלקל רכב בדרך, תוך כדי נסיעתו, קלקול קל המעכב את התחלת הנסיעה או המשכתה, מותר לתקנו במקום שאירע הקלקול, ובלבד שלא ייגרמו על ידי כך מטרד או אי־נוחות לעוברי דרך או במקום החניה הציבורי ושהרכב יישאר באותו מקום אך לזמן הדרוש לתיקונו ולא למעלה מעשרים וארבע שעות, ובלבד שמקום התיקון איננו קטע דרך הגובל עם מוסך או בית מלאכה לתיקון רכב.
{{ח:תת|(ג)}} אדם המתקן רכב או מחליף גלגל לא יימצא בכביש באופן שגופו בולט אל מחוץ לדופן הצדדי של הרכב כלפי זרם התנועה, אלא אם אין דרך סבירה אחרת לבצע את התיקון.

{{ח:סעיף|155|הפרשת חמרים|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב ולא יעמידו בדרך אם הרכב מפריש גזים, עשן, שמן או חומר דלק במידה העולה על ההפרשה הרגילה בכלי רכב מסוג זה או במידה העשויה לגרום הטרדה לעוברי דרך או לפגוע בבטיחות.

{{ח:סעיף|156|חפץ נשרך|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב כשחפץ נשרך ממנו על הדרך באופן הפוגע או הנוגע בדרך, למעט שרשרת הארקה המותקנת ברכב מטעמי בטיחות והיא קבועה מתחתיו ונשרכת מאחוריו.

{{ח:סעיף|157|רעש לא רגיל|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב המשמיע רעש לא רגיל שמקורו בליקוי שברכב או בהזנחת הטיפול בו או בכל חלק ממנו או בסידורו הפגום של מטען שעליו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגרום אדם על ידי רכב לרעש בדרך עירונית אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה.

{{ח:סעיף|158|איסור אימונים, התעמלות ומשחקים בדרך|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתאמן אדם בדרך, לא יתרגל ולא יתעמל בה, ולא ישתתף במשחקים בתחרויות ספורט, במירוצי אופניים ובדומה, אלא אם ניתן לו, או לקבוצת בני אדם שהוא נמנה עמה, היתר לכך על ידי קצין משטרה, ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על צבא־הגנה לישראל ועל משטרת ישראל.

{{ח:סעיף|159|נסיעה בירידה|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכב מנועי בירידה אלא כשאחד מהילוכיו מחובר ומופעל.
{{ח:תת|(ב)}} הוצב בדרך תמרור המזהיר על ירידה מסוכנת לא ינהג אדם רכב מנועי באותה ירידה אלא בהילוך נמוך מתאים לפי סוג הרכב ובהתחשב במידת השיפוע ואורך הירידה.
{{ח:תת|(ג)}} הותקנו ברכב מנגנונים מיוחדים להאטת מהירות הנסיעה בירידה, על נוהג הרכב להפעילם שעה שהוא נוהג בירידה כאמור בתקנת משנה (ב).

{{ח:סעיף|160|מילוי דלק|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־7}}
{{ח:ת}} לא ימלא אדם את מיכל הדלק של רכב מנועי ולא יסיר את מכסה פתח המיכל, והנוהג ברכב מנועי לא יניח לאחר למלא את המיכל או להסיר את מכסה פתח המיכל –
{{ח:תת|(1)}} כל עוד המנוע פועל;
{{ח:תת|(2)}} כל עוד הרכב נמצא בקרבת אש, עשן או אדם מעשן;
{{ח:תת|(3)}} אם הרכב הוא אוטובוס, או רכב המוביל יותר מ־11 אנשים – כל עוד יש בו נוסעים.

{{ח:סעיף|161|הפצת מודעות והשלכת חפצים|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תש״ם־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפיץ אדם מודעה, כרוז או נייר מתוך רכב.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישליך אדם חבילה, צרור, אשפה, פסולת או כל חפץ אחר מתוך רכב.

{{ח:סעיף|162|אחריות בעל הרכב|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל הרכב, או מי שהרכב נמצא בשליטתו, לא יורה ולא יניח לנוהג באותו רכב לנהוג בו, להעמידו או להחנותו שלא בהתאם לתקנות, לרבות חוקי עזר, שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל מקום שהוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}} מטילות אחריות על נוהג ברכב תחול האחריות גם על בעל הרכב; זולת אם הוכיח בעל הרכב שהעבירה נעשתה בלי ידיעתו והסכמתו או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצועה.

{{ח:סעיף|163|חובת הורים ואפוטרופסים|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} הורים, אפוטרופסים וכל מי שבידו השגחה על קטינים שטרם מלאו להם שתים־עשרה שנה, לא יניחו לקטינים כאמור הנתונים להשגחתם לעבור על הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}.

{{ח:סעיף|164|הסעה בכוח הגוף|תיקון: תש״ל־3}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}, מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג רכב.

{{ח:סעיף|165|שמירת לוחיות־&lt;wbr&gt;זיהוי|תיקון: תש״ל־3, תשל״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכב אלא אם לוחיות־הזיהוי שעליו הן במצב תקין ונקי ומותקנות באופן שניתן להבחין ברשום על גבי הלוחיות לאור היום ובמזג אוויר נאה –
{{ח:תתת|(1)}} ברכב בעל 4 גלגלים או יותר – ממרחק של 40 מטר לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} ברכב אחר – ממרחק של 20 מטר לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות זיהוי או סימני היכר מיוחדים שנקבעו לגבי הרכב על ידי רשות הרישוי.

{{ח:סעיף|166|דרך הצילום במצלמה|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשל״ח־4, תשמ״א־5, תשנ״ז־8, תשס״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} צילום לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א|סעיף 27א לפקודה}} ייעשה במצלמה שהוצבה כאמור בו, באישורו של ראש אף התנועה או ראש מחלקה באגף התנועה במשטרת ישראל. אישור כאמור יכול שיהיה כללי או למקרה מסויים.
{{ח:תת|(ב)}} במצלמה יצולם רכב העומד או נוסע בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} או תקנות שלפיה (להלן – הרכב המצולם).
{{ח:תת|(ג)}} בצילום של המצלמה יופיעו –
{{ח:תתת|(1)}} מספר הרישום של הרכב המצולם;
{{ח:תתת|(2)}} תאריך וזמן הצילום כשהוא נמדד בשעון רגיל או דיגיטלי;
{{ח:תתת|(3)}} מקום הימצא הרכב המצולם בעת הצילום;
{{ח:תתת|(4)}} הרכב הנוסע לפני הרכב המצולם באותו נתיב;
{{ח:תתת|(5)}} מהירות הנסיעה של הרכב המצולם;
{{ח:תתת|(6)}} מהירות הנסיעה של הרכב המצולם ושל הרכב שלפניו באותו נתיב, בציון מירווח הזמן שבין שני כלי הרכב;
{{ח:תתת|(7)}} האותות – אדום או אדום עם צהוב – שברמזור, בכיוון נסיעת הרכב המצולם, לגבי הנתיב הקבוע לאותו כיוון.

{{ח:סעיף|167|תחולת התקנות על העוסקים בתיקון דרך|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־4, תשל״ח־4}}
{{ח:ת}} הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על אנשים או על רכב או על ציוד בשעה שהם עוסקים בפועל בתיקון דרך או בשיפורה או בטיפול באבזרי הדרך, ובמקום העבודה בלבד ובתנאי שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה:
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)(1) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33 עד 40}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42 עד 44}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72}}, {{ח:פנימי|סעיף 75|75}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}}, {{ח:פנימי|סעיף 86|86}}, {{ח:פנימי|סעיף 90|90 עד 92}} {{ח:פנימי|סעיף 153|ו־153}}.

{{ח:סעיף|167א||תיקון: תשל״ה־2, תשל״ה־3, תש״ם־3, תשנ״א־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|168|שעות נהיגה|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־7, תשע״ג, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ד־4, תשפ״ד־5, תשפ״ד־11, תשפ״ה־3, תשפ״ה־5, תשפ״ו־5, תשפ״ו־6, תשפ״ו־7, תשפ״ו־8, תשפ״ו־9}}
{{ח:תת|(א)}} הנוהג רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק״ג, והנוהג רכב מנועי מסוג אחר המסיע או המורשה על פי רשיון או היתר להסיע אחד עשר אנשים או יותר בנוסף על הנהג –
{{ח:תתת|(1)}} לא יתחיל את יום עבודתו בנהיגה אלא אחרי מנוחה שמחוץ לעבודה במשך 7 שעות רצופות לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לא ינהג בו יותר מ־12 שעות בכל תקופה של 24 שעות ולא יותר מ־68 שעות בכל תקופה של 7 ימים;
{{ח:תתת|(3)}} יפסיק נהיגתו לחצי שעה לפחות במשך כל תקופת נהיגה של 4 שעות רצופות כאמור בתקנת משנה (ג), למעט ההפסקות לפי תקנת משנה זו;
{{ח:תתת|(4)}} לא ינהג יותר מ־9 שעות אלא אם הפסיק את נהיגתו לשעה לפחות אחרי נהיגה במשך 6 שעות רצופות אך לא יאוחר מאשר אחרי נהיגה במשך 8 שעות ו־30 דקות רצופות;
{{ח:תתת|(5)}} יימצא במנוחה שמחוץ לעבודה לפחות במשך 25 שעות רצופות (להלן בתקנה זו – יום מנוחה), בכל תקופה של 8 ימים, ובלבד שמספר ימי המנוחה כאמור בשנה לא יפחת מ־52; הוראות פסקה זו לא יחולו על נוהג רכב מנועי שאיננו רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק״ג, המסיע שמונה אנשים או יותר בנוסף על הנהג שלא בדרך עיסוקו הרגיל.
{{ח:תת|(ב)}} מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”נהיגה“ – נהיגה בפועל, עבודה אחרת הקשורה ברכב מנועי או בטיפול במטען המובל עליו ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור או טיפול בנוסעים המוסעים ברכב, לרבות ההפסקות לפי פסקאות (3) ו־(4) לתקנת משנה (א), והמתנה או הפסקה הכרוכה בפעולות האמורות במישרין או בעקיפין.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על הנוהג רכב של צה״ל שלגביו חלות הגבלות של שעות נהיגה כפי שנקבעו בפקודת הצבא.

{{ח:סעיף|168א|שעות נהיגה בין־&lt;wbr&gt;לאומית|תיקון: תשפ״א־9}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“ – האמנה בדבר עבודת צוות נהגים בכלי רכב העוסקים בנהיגה בינלאומית משנת 2006 של ארגון האומות המאוחדות (האו״ם) שניתן לעיין בה באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/ministry_of_transport_and_road_safety|https://www.gov.il/&lt;wbr&gt;he/&lt;wbr&gt;Departments/&lt;wbr&gt;ministry_of_transport_and_road_safety}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפסקה“ – פרק זמן במהלך שעות העבודה שאינו זמן נהיגה, ובו הנהג אינו מבצע פעולת נהיגה ברכב או כל פעולה אחרת לצורכי עבודה, ומשמש את הנהג לצורך התרעננות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זמן נהיגה“ – פרק הזמן במהלך שעות העבודה שבו הנוהג ברכב מבצע פעולת נהיגה ברכב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה“ – פרק זמן שאינו במהלך שעות העבודה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה יומית“ – מנוחה יומית מלאה או מנוחה יומית מופחתת, שאינה מנוחה שבועית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה יומית מופחתת“ – מנוחה של 9 שעות רצופות לפחות, והקצרה מ־11 שעות רצופות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה יומית מלאה“ – מנוחה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מנוחה של 11 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום המנוחה היומית הקודמת;
{{ח:תתתת|(2)}} מנוחה בשתי פעימות – הראשונה של 3 שעות רצופות לפחות והשנייה של 9 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום המנוחה היומית הקודמת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה שבועית“ – מנוחה שבועית מלאה או מנוחה שבועית מופחתת, שאינה מנוחה יומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה שבועית מופחתת“ – מנוחה של 24 שעות רצופות לפחות, והקצרה מ־45 שעות רצופות, שתחילתה לא תאוחר מתום 6 יממות שיחלו מתום המנוחה השבועית הקודמת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה שבועית מלאה“ – מנוחה של 45 שעות רצופות לפחות, שתחילתה לא תאוחר מתום 6 יממות שיחלו מתום המנוחה השבועית הקודמת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נהיגה בין־לאומית“ – נהיגה לצורך עיסוקו של הנוהג ברכב מנועי, שבמהלכה חוצה הנוהג באמצעות כלי הרכב גבול יבשתי אחד לפחות, בין מדינות, למעט נהיגה כאמור ברכב מנועי המפורט בתקנת משנה (יא)(4);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולת נהיגה ברכב“ – אחת מהפעולות המפורטות להלן הנעשית במסגרת עיסוקו:
{{ח:תתתת|(1)}} נהיגה בפועל ברכב;
{{ח:תתתת|(2)}} טיפול ברכב או במטען המובל על הרכב ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור;
{{ח:תתתת|(3)}} טיפול בנוסעי הרכב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שבוע“ – פרק הזמן שבין 00:00 ביום שני ל־23:59 ביום ראשון.
{{ח:תת|(ב)}} הנוהג נהיגה בין־לאומית לא יחרוג מפרקי זמן הנהיגה המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} 9 שעות מתוך 24 שעות רצופות; פרק זמן זה ניתן להארכה ל־10 שעות סך הכול, לכל היותר, ולא יותר מפעמיים בשבוע עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} 56 שעות סך הכול, בכל פרק זמן של 7 ימים רצופים;
{{ח:תתת|(3)}} 90 שעות סך הכול, בכל פרק זמן של 14 ימים רצופים.
{{ח:תת|(ג)}} זמן הנהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1), לא יתחיל אלא לאחר שהנוהג נהיגה בין־לאומית סיים מנוחה יומית.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), בכל פרק זמן של 7 ימים, הנוהג בנהיגה בין־לאומית לא יבצע מנוחה יומית מופחתת יותר משלוש פעמים.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים, הנוהג בנהיגה בין־לאומית יבצע שתי מנוחות שבועיות מלאות.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בתקנת משנה (ה) ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים יכול נוהג בנהיגה בין־לאומית להיות במנוחה שבועית רגילה אחת ומנוחה שבועית מופחתת אחת, ובלבד שישלים את המנוחה השבועית המופחתת לסך כולל של 45 שעות ברציפות, לפחות בתוך 14 ימים מתום השבוע שבו בוצעה המנוחה.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} הנוהג בנהיגה בין־לאומית המסיע נוסעים בשכר בהסעה בודדת, יכול לדחות את המנוחה השבועית לפרק זמן של 12 ימים לכל היותר מתום המנוחה השבועית המלאה הקודמת, בתנאי שבסוף 12 ימים אלה יקבל את אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שתי מנוחות של 45 שעות רצופות לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} שתי מנוחות בתקופת 12 הימים כאמור והן מנוחה של 45 שעות רצופות ומנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות, ובלבד שיושלמו במנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות בתוך שבועיים מתום תקופת 12 הימים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} האמור בתקנת משנה זו יחול על נוהג בנהיגה בין־לאומית שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא יצא להפסקה כאמור בתקנת משנה (ח) לאחר נהיגה של 3 שעות או במהלך הנהיגה בין השעות 22:00 ו־06:00, וצוות לו נהג אחד נוסף לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מסיע נוסעים בשכר בשירות הסעה המתבצע במשך 24 שעות רצופות לפחות במדינה שהיא צד לאמנה או במדינה אחרת שלא בה התחיל השירות; לעניין זה, ”שירות הסעה“ – שירות שבו כלי הרכב עומד לרשות קבוצת נוסעים מסוימת שאינה משתנה במהלך הנסיעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא נוהג ברכב הסעות שמותקן בו טכוגרף דיגיטלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 364ד|בתקנה 364ד}} והמצויד בציוד הקלטה כמפורט בתוספת 1B לנספח לאמנה.
{{ח:תת|(ח)}} הנוהג בנהיגה בין־לאומית יצא להפסקה לפי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 45 דקות רצופות לפחות, וזאת אלא אם כן התחיל פרק זמן מנוחה;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 15 דקות רצופות לפחות, ולאחר מכן הפסקה נוספת למשך 30 דקות רצופות נוספות לפחות בזמן הנהיגה שנותר או מיד עם סיומו.
{{ח:תת|(ט)}} נוהג בנהיגה בין־לאומית החורג מהאמור בתקנה ינהג כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} יציין את הסיבה לחריגה ביומן הנסיעות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 364ד|בתקנה 364ד}}, ובכלי רכב שבו טכוגרף דיגיטלי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 364ד|בתקנה 364ד(ה)}}, יציין את הסיבה לחריגה באופן האמור או על תדפיס של המידע המופק מהטכוגרף הדיגיטלי;
{{ח:תתת|(2)}} יבצע את האמור בפסקה (1) בלא דיחוי בהגיעו למקום עצירה מתאים;
{{ח:תתת|(3)}} אין באמור בתקנת משנה זו כדי לגרוע מהוראות תקנות משנה (א) עד (ח) ו־(י) עד (יב) לעניין משך הנהיגה המרבי המותר.
{{ח:תת|(י)}} מי שבידו השליטה על סידורי הנסיעה של רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנה זו או של הנוהג ברכב מנועי כאמור, לא יאפשר נהיגה ברכב אלא בהתאם לאמור בתקנה זו.
{{ח:תת|(יא)}} האמור בתקנת משנה זו לא יחול על אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רכב מסוג M שבו עד שמונה מושבים נוסף על מושב הנהג, רכב מסוג L ואופניים;
{{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג N אשר משקלו הכולל המותר אינו עולה על 3.5 טון;
{{ח:תתת|(3)}} רכב מנועי המשמש להסעת נוסעים בשכר, הנוסע במסלול קבוע שאורכו שאינו עולה על 50 ק״מ הכולל נקודות עצירה שנקבעו מראש;
{{ח:תתת|(4)}} רכב מנועי שמהירותו המרבית 30 קמ״ש;
{{ח:תתת|(5)}} רכב ביטחון וכל רכב המשמש לסיוע הומניטרי;
{{ח:תתת|(6)}} כלי רכב מנועי שפעילותו מקיימת את אחת המטרות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(א)(1) עד (6)}}, למעט פסקה (5א) שבה;
{{ח:תתת|(7)}} כלי רכב מנועי המשמש להובלה שאינה מסחרית של מטען שמשקלו אינו עולה על 7.5 טון;
{{ח:תתת|(8)}} כלי רכב מנועי שגורם מוסמך לכך על פי כל דין קבע שהוא בעל ערך היסטורי, שאינו לשימוש מסחרי להובלת אנשים או מטען.
{{ח:תת|(יב)}} בעל רכב המבצע נהיגה בין־לאומית לפי תקנה זו חייב בהתקנת טכוגרף דיגיטלי בכלי הרכב, ויחולו לגבי כלי הרכב, בעליו ונהגו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 364ד|תקנה 364ד}}.

{{ח:סעיף|169|איסור שימוש באזניות בדרך|תיקון: תש״ל־4, תשמ״ב־2}}
{{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק 6|פרק שישי: בדיקת שכרות|תיקון: תשמ״ב־3}}

{{ח:סעיף|169א|הגדרות|תיקון: תשמ״ב־3, תש״ע־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלכוהול“ – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת נשיפה“ – בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת מעבדה“ – בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם או הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המידה הקבועה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נבדק“ – אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריכוז אלכוהול בגוף“ – ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;
{{ח:תתת|(2)}} 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.

{{ח:סעיף|169ב|איסור נהיגת רכב בהשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה|תיקון: תשמ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|סעיפים 62(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64ב|או 64ב לפקודה}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|ופרק זה}} יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה.

{{ח:סעיף|169ג|בדיקת שכרות|תיקון: תשמ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור {{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|בפרק זה}}, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ב)}} בדיקת נשיפה תיעשה במקום שעצר השוטר את הרכב או שמצא את הנוהג בו או במקום אחר שקבע השוטר.
{{ח:תת|(ג)}} בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לענין זה.

{{ח:סעיף|169ד|בדיקת נשיפה|תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה.
{{ח:תת|(ב)}} הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|סעיפים 62(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64ב|ו־64ב לפקודה}}, או לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|פרק זה}} (להלן – עבירות נהיגה תוך שכרות).
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|169ה|בדיקת דם|תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה.
{{ח:תת|(ג)}} נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות.

{{ח:סעיף|169ו|סירוב להיבדק והתליית רשיון נהיגה|תיקון: תשמ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו – מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים, ורשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לתקופה של שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} שוטר שמונה להיות רשות רישוי לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 52|סעיף 52 לפקודה}}, רשאי להתלות את רשיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור בתקנת משנה (א) או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רשיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות.

{{ח:סעיף|169ז|אופן הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה|תיקון: תשמ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת אויר חפשי מאלכוהול (blank sample), ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב־100 מיליליטר של דם;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול (standard sample) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל־50 עד 100 מיליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.
{{ח:תת|(ב)}} תבוצע בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של הנבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

{{ח:סעיף|169ח|אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה|תיקון: תשמ״ב־3}}
{{ח:ת}} בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט:
{{ח:תת|(1)}} איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל;
{{ח:תת|(2)}} דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה;
{{ח:תת|(3)}} כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה;
{{ח:תת|(4)}} הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת;
{{ח:תת|(5)}} תוצאת בדיקת דם חופשי מאלכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם;
{{ח:תת|(6)}} מקדם השונות (coefficient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה;
{{ח:תת|(7)}} המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

{{ח:סעיף|169ט|תעודות|תיקון: תשמ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} תוצאות בדיקת נשיפה יינתנו בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו״ח פעולה של הבודק כשהוא חתום בידו, ובלבד שהדו״ח מפרט את תוצאות הבדיקה מועדה ופרטיו של מבצע הבדיקה, ויכול שיינתנו בהודעה של שוטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27|סעיף 27 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} תוצאות בדיקת דם או שתן במעבדה יינתנו בחוות דעת של מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

{{ח:קטע1|חלק ג|חלק ג׳: נהגים}}
{{ח:קטע2|חלק ג פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|170|הגדרות|תיקון: תשל״א־4, תשס״ב־7, תשע״א־7, תשע״ז־9, תשפ״ד־9, תשפ״ו־10}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית ספר“ – בית ספר לנהיגה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל בית ספר“ – בעל רשיון בית ספר שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 15|סעיף 15 לפקודה}}, לרבות מנהל בית ספר או האחראי להפעלתו, והוא כשאין {{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} הוראה מפורשת אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדרכה“ – הוראת נהיגה ברכב מנועי שלא מטעם בית־ספר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראה“ – לימוד עיוני ומעשי בבית ספר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מרשם האוכלוסין“ – {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבחן שליטה“ – מבחן לבדיקת מיומנות וכושר השליטה של נהג ברכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורה מוסמך“ – אדם שניתן לו רשיון להוראת נהיגה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מקצועי“ – מורה מוסמך שניתן לו היתר לניהול מקצועי של בית ספר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רפואי“ – רופא שהוא האחראי המקצועי במרכז בדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 190א4|תקנה 190א4(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל תפעולי“ – בעל תפקיד ניהולי במרכז בדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 190א4|תקנה 190א4(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז בדיקות רפואיות“ – גוף שאושר למרכז בדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 190א4|תקנה 190א4(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד ציבור“ – לרבות חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, המשרת בתפקיד רופא.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא הרשות“ – רופא שמינתה רשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 190א3|תקנה 190א3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ישיבה בישראל“ – רישיון ישיבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(1) עד (4) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – כהגדרת ”תושב“ {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין#סעיף 1|בסעיף 1(א) לחוק מרשם האוכלוסין}}.

{{ח:קטע2|חלק ג פרק 2|פרק שני: רישוי נהגים}}
{{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן א|סימן א׳: בקשה לרשיון נהיגה}}

{{ח:סעיף|171|מתן רשיון נהיגה|תיקון: תשכ״א, תשל״ז־6}}
{{ח:ת}} רשיון נהיגה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|בסעיף 10 לפקודה}} יינתן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|172|בקשה לרשיון וחובת בדיקות ובחינות|תיקון: תשמ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה יגיש בקשה בטופס שניתן לקבלו במשרדי רשות הרישוי ולטופס יוצמד תצלום מדוייק שישקף במדה סבירה את פניו של המבקש.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה יעמוד בבדיקות ובבחינות כאמור בתקנות אלה.

{{ח:סעיף|172א||תיקון: תשכ״ד־5, תשע״ז־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|172ב||תיקון: תש״ל־10, תשע״ח־16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|173|תקופת תוקף רשיון ומועד חידושו|תיקון: תשכ״ח, תשנ״א־9, תשנ״ג־2, תשנ״ו־2, תשס״ה, תשס״ה־7, תשס״ה־14, תשס״ו, תשס״ו־2, תש״ע־12, תש״ע־16, תשע״א־7, תשע״ז־3, תשע״ז־9, תש״ף־7, תש״ף־9, תש״ף־16, תשפ״א־6}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לתת רישיון נהיגה או לחדשו למי שהוא בעל רישיון נהיגה מן הדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנות 182 עד 185}} וכן בעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} ומורה מוסמך – לתקופה של עד עשר שנים, ולמי שהוא בעל רישיון נהיגה שאינו מן הדרגות האמורות – לתקופה שעד כל מועד שבעל רישיון הנהיגה חייב בבדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 196|תקנה 196(ב)}}; הוראה זו לא תחול על מי –
{{ח:תתת|(1)}} שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|תקנה 196(א)}} חלות עליו ורשיונו יחודש עד למועד שבו הוא חייב בבדיקות רפואיות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 196|לתקנה האמורה}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} נוהג חדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12א|בסעיף 12א לפקודה}};
{{ח:תתת|(4)}} שאיננו רשום במרשם האוכלוסין, ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים, ובלבד שתוקפו יהיה מותנה בכך שבידי בעל רישיון הנהיגה רישיון ישיבה בישראל שהוא בר־תוקף;
{{ח:תתת|(5)}} שהוא בעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 190|תקנה 190(5)}}, ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים ובלבד שיוכיח שסיים השתלמות בהגשת עזרה ראשונה שאישר מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
{{ח:תתת|(6)}} שרישיונו מחודש לראשונה לאחר תום התקופה שבה הוא היה נוהג חדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12א|בסעיף 12א לפקודה}}, ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים.
{{ח:תתת|(7)}} שניתן לו רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 216|תקנה 216}} {{ח:פנימי|סעיף 213|ותקנה 213}} חלה עליו, ורישיונו יינתן לתקופה של עד 7 שנים;
{{ח:תתת|(8)}} שחייב בהשתלמות בנהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 213|תקנה 213}} ורשות הרישוי אישרה לדחות את ביצועה אחרי שנתן סיבה סבירה לאי־יכולתו לבצעה במועד שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 213|התקנה האמורה}}, ורישיונו יחודש לתקופה של עד שנתיים בכל פעם, עד שיוכיח כי עבר את ההשתלמות.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון שחודש לתקופה האמורה בתקנת משנה (א) למעט לפי פסקאות (3), (4) ו־(8) יהיה בתוקף עד יום הולדתו של בעל הרשיון בשנה שבה יפוג תוקף הרשיון.

{{ח:סעיף|174|הגבלות לחידוש הרשיון|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ז־6, תשנ״ט־4, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} קבלת רשיון נהיגה או חידושו ייעשו בידי מבקש הרשיון או בעל הרשיון על ידי תשלום האגרה, בטופס שייחדה לכך רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון או חידושו לא ישלם את האגרה, אם מיום הגשת הבקשה לרשיון נהיגה או לסוג רשיון נהיגה או לחידושו, לפי המאוחר, התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נפסל מלקבל רשיון נהיגה או מלהחזיק ברשיון נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} או לפי כל חיקוק אחר;
{{ח:תתת|(2)}} נתגלו אצלו מחלת לב או שינויים במערכת העצבים, העצמות, הראיה או השמיעה, אשר יש בהם כדי להשפיע על כושרו הרפואי לנהוג ברכב או בסוג רכב, אשר לא דווחו לרשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} נתגלו שינויים במערכת השמיעה, והוא מבקש או מחדש רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנות 184}} {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}} או היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}.

{{ח:סעיף|174א|רשיון נהיגה ממוחשב|תיקון: תשכ״ד־5, תש״ם־7, תשמ״ד־5, תשמ״ו־5, תש״ן־5, תשנ״ד־5, תשנ״ט־2, תשס״ו־2, תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון נהיגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 173|בתקנה 173}} יהיה בר תוקף רק אם הונפק יחד עם צילום בעלו על ידי מחשב משרד התחבורה; רשות הרישוי לא תנפיק ולא תחדש רשיון נהיגה אלא כאמור בתקנה זו.
{{ח:תת|(א1)}} תקנת משנה (א) לא תחול על רישיון נהיגה שניתן למי שאיננו רשום במרשם האוכלוסין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 173|בתקנה 173(א)(4)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי להנפיק רשיון נהיגה זמני, ובלבד שתוקפו לא יעלה על 180 ימים ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174ב|תקנה 174ב}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש רישיון נהיגה לאחר יום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) או בעל רישיון נהיגה שרישיונו מחודש במועד הראשון שלאחר המועד האמור, יצטלם לצורך הפקת רישיון הנהיגה על פי תקנה זו, אף אם תמונתו מצויה כבר במחשב משרד התחבורה.

{{ח:סעיף|174ב|רשיון נהיגה זמני|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ג־3, תשנ״ד־5, תשס״ג־4, תשע״א־7}}
{{ח:תת|(א)}} עמד מבקש רשיון בבחינות כאמור בתקנות אלה או ביקש בעל רשיון נהיגה שינוי סוג רשיונו, או הוגבל רשיונו לסוג מסויים, רשאית רשות הרישוי לתת לו רשיון זמני לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שתקבע לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון נהיגה שנעשה שינוי ברשיונו וניתן לו רשיון נהיגה זמני (להלן בתקנה זו – רשיון נהיגה זמני) לא יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174|התקנה 174}} כעבור תקופת תקפו של רשיון הנהיגה הזמני אם הוטבע רשיון הנהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 174|תקנה 174}} בחותמת שנקבעה על ידי רשות הרישוי במקום המיועד לחותמת הבנק.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 173|תקנה 173}} {{ח:פנימי|סעיף 174א|ו־174א}} לא יחולו על רשיון נהיגה זמני.
{{ח:תת|(ד)}} תקופת תקפו של רשיון נהיגה זמני תבוא במנין התקופה שבעדה שולמה האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 219|תקנה 219}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ו)}} הוראות תקנות משנה (א)–(ד) יחולו גם על בעל רשיון נהיגה המבקש כפל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}.
{{ח:תת|(ז)}} רשיון נהיגה זמני יוצמד לתעודת הזהות, לתעודת עולה או לדרכון של מקבלו.
{{ח:תת|(ח)}} רשיון נהיגה זמני שניתן ופקע לא יראוהו כרשיון נהיגה שפקע לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 63|סעיף 63 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|175|רישיון לתושב אזור|תיקון: תש״ל־10, תשס״ב־7}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן א|בסימן זה}}, לא יינתן ולא יחודש רישיון נהיגה לתושב אזור כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 578|בתקנה 578}}, אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, לתתו או לחדשו.

{{ח:סעיף|175א|פסילת רישיון לתושב חוץ|תיקון: תשע״א־7, תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית לפסול רישיון נהיגה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 174א|תקנה 174א}} למי שאיננו תושב ישראל ואין בידו רישיון ישיבה בישראל.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן א1|סימן א׳1: תכנית הליווי|תיקון: תשע״ג־10}}

{{ח:סעיף|175ב|תכנית הליווי והוכחתה|תיקון: תשע״ג־10, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} נהג חדש צעיר ינהג עם מלווה במשך 50 שעות לפחות (להלן – שעות הליווי); שעות הליווי יכללו 20 שעות נהיגה בדרך עירונית, 15 שעות נהיגה בדרך שאינה דרך עירונית ו־15 שעות נהיגה בשעות הלילה; לעניין תקנה זו, ”שעות הלילה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12א1|בסעיף 12א1(ד)(2) לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה הנהג החדש הצעיר זכאי למימון הליווי לפי {{ח:פנימי|סעיף 176ה|תקנה 176ה}}, יהיה המלווה של הנהג החדש הצעיר בעל רישיון להוראת נהיגה, שעות הליווי יהיו 12 שעות לפחות, ויכללו 4 שעות נהיגה בדרך עירונית, 4 שעות נהיגה בדרך שאינה דרך עירונית ו־4 שעות נהיגה בשעות הלילה.
{{ח:תת|(ג)}} השלים הנהג החדש הצעיר את תכנית הליווי, יגיש לרשות הרישוי הצהרה על כך, בנוסח שאישרה רשות הרישוי; ההצהרה תוגש בכתב, בדואר אלקטרוני או בטופס מקוון המצוי באתר משרד התחבורה.

{{ח:סעיף|175ג|מידע לנהג חדש צעיר|תיקון: תשע״ג־10}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי תיתן לנהג חדש צעיר, יחד עם היתר הנהיגה, נוסח הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175ב|בתקנה 175ב(ג)}} וכן הסברים ומידע בכתב בשפות עברית, אנגלית או ערבית, לפי בחירתו, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מי רשאי להיות מלווה;
{{ח:תת|(2)}} משך תקופת הליווי וחלוקה לשעות;
{{ח:תת|(3)}} החובה לחתום על הצהרה בדבר השלמת תכנית הליווי;
{{ח:תת|(4)}} מידע הקשור לקבלת היתר נהיגה נוסף;
{{ח:תת|(5)}} פטור למי שעבר תכנית חונכות לנהגים של צבא־הגנה לישראל;
{{ח:תת|(6)}} הגבלות החלות על נהג חדש שגילו עד 21 שנים, לעניין הסעת נוסעים;
{{ח:תת|(7)}} עבירות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 3|בתוספת השלישית לפקודה}} ובחינות ובדיקות רפואיות שעל הנהג החדש לעבור אם עבר עבירה כאמור.

{{ח:סעיף|175ד|פטור מתכנית הליווי|תיקון: תשע״ג־10}}
{{ח:ת}} נהג חדש צעיר יהיה פטור מתכנית הליווי אם ביצע תכנית חונכות לנהגים של צבא־הגנה לישראל מסוג קליטה והכשרת הנהג ביחידה, ובלבד שהמציא לרשות הרישוי אישור על כך מאת קצין הבטיחות היחידתי.

{{ח:סעיף|175ה|זכאות למימון ליווי בתשלום|תיקון: תשע״ג־10}}
{{ח:ת}} נהג חדש צעיר שהוכיח לרשות הרישוי שמתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים להלן, יראו אותו כמי שנבצר ממנו לבצע את תכנית הליווי באמצעות מלווה, והוא יהיה זכאי למימון מאוצר המדינה לשם ביצוע תכנית הליווי באמצעות מלווה שהוא בעל רישיון להוראת נהיגה שאישרה רשות הרישוי ובכפוף לתנאי האישור:
{{ח:תת|(1)}} הוא מקבל תשלום או גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#תוספת 1 פרט 1|פרט (1)(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#תוספת 1 פרט 2|או (2) לתוספת הראשונה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}};
{{ח:תת|(2)}} הוא מקבל תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, והוא זוכה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 3|בתקנה 3(3) לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ג–1972}};
{{ח:תת|(3)}} סמוך לפני שמלאו לו 18 שנים הוא קיבל גמלה או תשלום כאמור בפסקה (1) או (2);
{{ח:תת|(4)}} הוא חייל המשרת בצבא־הגנה לישראל, המחזיק תעודת חייל בודד תקפה, והציג אישור מאת קצין תנאי השירות ביחידתו כי לפי פקודות הצבא הוא זכאי בשל כך למענק חודשי קבוע.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: רשיונות נהיגה והיתרים לסוגיהם}}

{{ח:סעיף|176|רישיון נהיגה דרגה A2|תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״א, תשנ״ט־9, תשס״ה־4, תשע״א־10, תשע״ד־7}}
{{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה A2 הוא רישיון לנהוג באופנוע שנפח מנועו עד 125 סמ״ק ושהספק מנועו אינו עולה על 11 קילווט (להלן – KW‏) (14.916 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.1 KW/KG.

{{ח:סעיף|176א||תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״ד, תשס״א־6, תשס״ה־4, תשס״ה־7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|176ב||תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״א, תשנ״ד, תשס״א־6, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|176ג||תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״א, תשנ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|176ד||תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״א, תשנ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|176ה||תיקון: תשנ״א, תשנ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|177|רישיון נהיגה דרגה A1|תיקון: תשכ״ד־5, תשכ״ח, תשל״א־4, תשמ״ה־4, תשנ״ד־6, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־17, תשע״א־10, תשע״ד־7}}
{{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה A1 הוא רישיון לנהוג באופנוע שהספק מנועו עד ‎35 KW‏ (47.46 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.2 KW/KG ובאופנוע להגשת עזרה ראשונה, אם ניתן מאת רשות הרישוי היתר מיוחד בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בתקנה 190}}.

{{ח:סעיף|178|רישיון נהיגה דרגה A|תיקון: תשכ״ד־5, תשכ״ח, תשל״א־4, תשמ״א־6, תשמ״ז, תשמ״ט־5, תשנ״ב־3, תשנ״ב־5, תשנ״ג־5, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״א־5, תשס״ב, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשע״א־10, תשע״ד־7}}
{{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה A הוא רישיון לנהוג באופנוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176}} {{ח:פנימי|סעיף 177|ו־177}} ובאופנוע שהספק מנועו עולה על ‎35 KW‏ (47.46 כוח סוס).

{{ח:סעיף|179|רישיון נהיגה דרגה 1|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ט, תש״ם־7, תשמ״א־6, תשמ״ז, תשמ״ט־5, תשנ״ב־5, תשנ״ד־4, תשנ״ה־3, תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״א־6, תשס״ב, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־17, תשס״ז־6, תש״ע־10, תש״ע־16}}
{{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה 1 הוא רישיון לנהוג –
{{ח:תת|(1)}} בטרקטור למעט טרקטור משא, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 10,000 ק״ג, אם נתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 189|בתקנה 189(א)}};
{{ח:תת|(2)}} במכונה ניידת, למעט מלגזה, ובבימה מתרוממת ניידת; לעניין זה, ”בימה מתרוממת ניידת“ – מיתקן הרמה נייד המיועד להרים אנשים מתוך משטח עבודה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ״ח–1988}}, לעמדת עבודה בגובה, שהכניסה אליו והיציאה מתוכו אפשריים במצבו התחתון בלבד;
{{ח:תת|(3)}} במלגזה שכושר הנשיאה שלה עד 20,000 ק״ג;
{{ח:תת|(4)}} בטרקטורון אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 190|תקנה 190}};
{{ח:תת|(5)}} ברכב שטח;
{{ח:תת|(6)}} בטרקטור משא, ובלבד שלא ינהג בו בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.

{{ח:סעיף|179א||תיקון: תשנ״ה־3, תשס״א־6, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|180|רישיון נהיגה דרגה B|תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״ה־3, תשס״א־6, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ז־5, תש״ע־10, תש״ע־16, תשע״ז־6, תשע״ח־6, תשע״ח־9, תשפ״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון נהיגה דרגה B הוא רישיון לנהוג –
{{ח:תתת|(1)}} ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג ושמספר הנוסעים בו מלבד הנהג אינו עולה על 8, ולמעט מונית, רכב סיור ואוטובוס ציבורי;
{{ח:תתת|(2)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 179|בתקנה 179(2) עד (5)}};
{{ח:תתת|(2א)}} בטרקטורון;
{{ח:תתת|(2ב)}} ברכב זעיר;
{{ח:תתת|(3)}} באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות, ברכב שב״ס מבצעי, ברכב חילוץ וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון, ובלבד שהמשקל הכולל המותר של רכב כאמור אינו עולה על 3,500 ק״ג, ולגבי אמבולנס – אינו עולה על 4,000 ק״ג, ושלבעל הרישיון ניתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בתקנה 190(2)}};
{{ח:תתת|(4)}} בטרקטור משא;
{{ח:תתת|(5)}} ברכב מנועי עם אבזרים מיוחדים אשר צוין ברישיון הרכב שלו כי הוא רכב רפואי מיוחד, שמשקלו הכולל אינו עולה על 5,000 ק״ג ומספר הנוסעים בו, מלבד הנהג, אינו עולה על 8;
{{ח:תתת|(6)}} ברכב שצוין ברישיונו כרכב להוראת נהיגה, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק״ג ושמותקנים בו אבזרים מיוחדים שאישר המוסד לביטוח לאומי, ובלבד שלא ינהג בו אלא מורה מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון נהיגה לפי תקנה זו רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנת משנה (א)(1) גם אם צמוד לרכב גרור ובלבד שהמשקל הכולל המותר של הרכב הגורר ושל הגרור יחד, לא יעלה על 5,000 ק״ג.

{{ח:סעיף|181|רישיון נהיגה דרגה C1|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ח־4, תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תש״ע־10, תשע״ו־5, תשע״ז־6, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון נהיגה דרגה C1 הוא רישיון לנהוג –
{{ח:תתת|(1)}} ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו, עולה על 3,500 ק״ג אך אינו עולה על 12,000 ק״ג, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג;
{{ח:תתת|(2)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180(א)(1) עד (2ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180(א)(3)}} שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק״ג ושניתן לבעל הרישיון היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בתקנה 190(3)}} על פי התנאים האמורים בה;
{{ח:תתת|(4)}} במלגזה;
{{ח:תתת|(5)}} באוטובוס זעיר ציבורי או פרטי, ובלבד שבידו רישיון גם לפי {{ח:פנימי|סעיף 183א|תקנה 183א}}, {{ח:פנימי|סעיף 183ב|183ב}} {{ח:פנימי|סעיף 184|או 184}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהיה בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}} כנוסחה ערב תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 3), התשס״ה–2005 (להלן – התקנות המתקנות) {{ח:הערה|(ביום 1.1.2007)}}, יהיה רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנה זו גם אם מספר הנוסעים בו אינו עולה על אחד עשר.

{{ח:סעיף|182|רישיון נהיגה דרגה C|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״א־4, תשל״ז־6, תשל״ח־4, תשל״ט, תשמ״ב־2, תשנ״ג־5, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תש״ע־10}}
{{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה C הוא רישיון לנהוג –
{{ח:תת|(1)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 181|בתקנה 181}};
{{ח:תת|(2)}} ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|183|רישיון נהיגה דרגה C+E|תיקון: תשכ״ד־5, תשכ״ט־5, תשל״א־4, תש״ם־7, תשנ״ג־5, תש״ס־2, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה C+E הוא רישיון לנהוג ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה –
{{ח:תת|(1)}} שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו עולה על 3,500 ק״ג, גם אם צמוד אליו גרור או נתמך;
{{ח:תת|(2)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנה 182}};
{{ח:תת|(3)}} בציוד חריג, אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|183א|רישיון נהיגה דרגה D2|תיקון: תשס״ז־5, תשע״ו־5}}
{{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה D2 הוא רישיון לנהוג באוטובוס זעיר שמספר הנוסעים בו אינו עולה על שישה עשר, מלבד הנהג, וברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180}}.

{{ח:סעיף|183ב|רישיון נהיגה דרגה D3|תיקון: תשס״ז־5, תשע״ו־5}}
{{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה D3 הוא רישיון לנהוג ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בתקנה 184(א)(1) ו־(3)}}, ובאוטובוס זעיר פרטי, שמספר הנוסעים בו אינו עולה על שישה עשר, מלבד הנהג.

{{ח:סעיף|183ג|השתלמות מקצועית למחזיק רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנות 182}} {{ח:פנימי|סעיף 183|או 183}}|תיקון: תשפ״א־11, תשפ״ב־10}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנות 182}} {{ח:פנימי|סעיף 183|או 183}} שהיה בתוקף במועד פרסומן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 8), התשפ״א–2020 {{ח:הערה|(ביום 10.3.2021)}}, חייב בביצוע השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כפי שאישרה רשות הרישוי אצל גורם שאישרה להעברת ההשתלמות המקצועית, בהיקף שלא יפחת משמונה שעות, עד יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023); הודעה על הגורמים שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית כאמור בתקנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:תת|(ב)}} גורם שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית ידווח לרשות הרישוי על ביצוע השתלמות בידי חייב כאמור בתקנת משנה (א) ורשות הרישוי תציין את דבר ביצוע ההשתלמות ברישיונו.

{{ח:סעיף|184|רישיון נהיגה דרגה D1|תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ה־4, תשס״ז־5, תשע״ו־5, תשפ״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון נהיגה דרגה D1 הוא רישיון לנהוג –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} במונית, ברכב סיור ובאוטובוס זעיר; ואולם לעניין נהיגה ברכב מסוג אוטובוס זעיר שיש בו מעל 16 מקומות נוסף על הנהג, שמי שנוהג בו קיבל רישיון לדרגה D1 לפני יום י״ט בתמוז התש״ע (1 ביולי 2010), ובלבד שנבחן בבחינה מעשית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 206|בתקנה 206}};
{{ח:תתת|(3)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|185|רישיון נהיגה דרגה D|תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ה־4, תשס״ה־17}}
{{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה D הוא רישיון לנהוג –
{{ח:תת|(1)}} באוטובוס;
{{ח:תת|(2)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנות 180}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}};
{{ח:תת|(3)}} ברכב מדברי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג ובטיולית;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|186||תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|187||תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ז־6, תשמ״ב־2, תשמ״ח, תשמ״ט־5, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|188|רשיון נהיגה למי שלא מלאו לו 18 שנים|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ד־5, תש״ל־7, תשל״ז, תשל״ח־4, תשל״ט, תשמ״א־6, תשמ״ב־4, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״א־5, תשנ״ג־3, תשנ״ט־2, תשס״ה־4, תשס״ו־2, תשס״ז־5, תשע״ג־9}}
{{ח:תת|(א)}} מותר לתת רישיון נהיגה דרגה A2 או דרגה 1 לאדם שמלאו לו שש עשרה שנים ובלבד שהמציא הסכמה בכתב למתן הרשיון מאת הורו או אפוטרופסו, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|189|סייגים למתן רשיונות נהיגה מסוימים|תיקון: תשכ״ד־5, תשכ״ה־9, תשכ״ח, תשל״א־4, תשל״ג־3, תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״ג־4, תשמ״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ה־3, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־14, תשס״ה־17, תשס״ז־5, תש״ע־10, תשע״ד־7, תשע״ו־5, תשע״ז־3, תש״ף־3, תש״ף־13}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179(1)}} אלא למבקש שעבר קורס לנהיגה בטרקטור שאישרה רשות הרישוי ועל פי תכנית שאישרה, ועמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורס וקיבל תעודה או אישור על כך.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנה 182}} אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל ומלאו לו תשע עשרה שנים;
{{ח:תתת|(2)}} היה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181(1)}} במשך תקופה של שנה לפחות שקדמה להגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;
{{ח:תתת|(4)}} המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנה 182}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 183|תקנה 183}} אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל ומלאו לו עשרים שנים;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנה 182}} תקופה של שנה אחת לפחות שקדמה להגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;
{{ח:תתת|(4)}} המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בתקנה 183}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנה 184}} אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, את ידיעת השפה העברית, כדי קרוא וכתוב, ידיעת השפה הערבית במידה הדרושה וכן ידיעה בסיסית באנגלית או בצרפתית במידה הדרושה;
{{ח:תתת|(4)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}};
{{ח:תתת|(5)}} המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי;
{{ח:תתת|(6)}} עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי, ובין היתר במתן עזרה ראשונה רפואית, נהיגה נכונה וכיבוי שריפות, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך;
{{ח:תתת|(7)}} היה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}} {{ח:פנימי|סעיף 181|או 181}} בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 185|תקנה 185}} אלא אם כן נתקיימו במבקש התנאים הנדרשים בתקנת משנה (ד), בשינויים המחוייבים לפי הענין, והיה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנות 180}} {{ח:פנימי|סעיף 181|או 181}}, בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה ואולם אם הוא בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 183|תקנה 183}} כנוסחה ערב תחילת התקנות המתקנות, לא יחולו עליו התנאים האמורים בתקנת משנה (ד)(2), (3) ו־(6) ויהיה פטור מבחינה עיונית.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ז)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|תקנה 178}} אלא אם כן מלאו למבקש 21 שנים, והיה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 177|תקנה 177}} במשך תקופה של שנה אחת לפחות קודם להגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ח)}} לענין תקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 190|ותקנות 190}} {{ח:פנימי|סעיף 203|ו־203(ב)}}, רשאית רשות הרישוי לאשר כי תקופה שבה היה אדם בעל רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 562|בתקנה 562}}, תיחשב כתקופה שבה היה בעל רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת הרישיון הלאומי שלו.
{{ח:תת|(ט)}} לא יינתן רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 183א|תקנה 183א}} אלא אם כן היה המבקש בעל היתר לפי תקנה 7(ב) לתקנות התעבורה (תיקון מס׳ 2), התש״ס–2000 או התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל ומלאו לו 18 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} היה בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}} במשך שנתיים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} לא התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}};
{{ח:תתת|(4)}} המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר;
{{ח:תתת|(5)}} עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר, ובין השאר במתן עזרה ראשונה רפואית, כיבוי שריפות, הסעת ילדים ונהיגה נכונה, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך.
{{ח:תת|(י)}} לא יינתן רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 183ב|תקנה 183ב}} אלא אם כן המבקש –
{{ח:תתת|(1)}} היה בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}} במשך שנתיים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} סיים קורס להסעת נוסעים ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך;
{{ח:תתת|(3)}} עמד במבחן שליטה.

{{ח:סעיף|189א||תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|190|היתר לנהיגת אוטובוס זעיר פרטי, רכב ביטחון ורכב חילוץ|תיקון: תשכ״ח, תש״ל־10, תשל״א־4, תשל״ה־2, תשמ״ב־4, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ט־6, תש״ס־2, תשס״ב, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשס״ה־18, תשס״ז־4, תשס״ז־5, תשס״ז־6, תש״ע־16, תשע״א־7, תשע״ח־9}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית לתת היתר –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2)}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180(א)(3)}} אם המבקש –
{{ח:תתת|(א)}} היה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}} במשך שנתיים לפחות;
{{ח:תתת|(ב)}} מלאו לו 21 שנים;
{{ח:תתת|(ג)}} הוא תושב ישראל או שניתן לו היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 578ב|תקנה 578ב}} ואישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו, ולא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}};
{{ח:תתת|(ג1)}} לעניין היתר לנהיגה באמבולנס – הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, שליטה מלאה בשפה העברית, לרבות קריאה וכתיבה, וכן שליטה בסיסית באנגלית;
{{ח:תתת|(ד)}} סיים בהצלחה קורס לנהגי אמבולנס, רכב כיבוי אש או רכב ביטחון, לפי הענין, ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ולגבי אמבולנסים – שאישר גם משרד הבריאות ובידו אישור על כך;
{{ח:תת|(3)}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 181|בתקנה 181(3)}} אם המבקש –
{{ח:תתת|(א)}} היה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181}} במשך שנתיים לפחות;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;
{{ח:תתת|(ג)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}};
{{ח:תתת|(ד)}} סיים בהצלחה קורס למפעילי רכב חילוץ וגרירה או קורס כאמור בפסקה (2)(ד), לפי העניין, ובידו אישור על כך;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 177|בתקנה 177}} אם המבקש –
{{ח:תתת|(א)}} היה בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 177|תקנה 177}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}};
{{ח:תתת|(ג)}} סיים קורס עזרה ראשונה שאושר בידי מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
{{ח:תתת|(ד)}} סיים קורס נהיגת אופנוע בחירום שאישרה רשות הרישוי;
{{ח:תת}} ואולם אם היה למבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 190|תקנה 190(2)}}, יהיה פטור מן התנאים הקבועים בפסקאות משנה (ב) ו־(ג);
{{ח:תת|(6)}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 179|בתקנה 179(4)}} אם המבקש היה בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}}, סיים קורס נהיגה בטרקטורון לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ועמד בהצלחה במבחן נהיגה מעשי בטרקטורון.

{{ח:סעיף|190א|היתר לנהיגה לצורך בדיקה|תיקון: תשנ״ד, תשס״ה־19, תשס״ז־4, תשע״א־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית ליתן היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א׳ ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב׳, לצורך בדיקתם, כשהם בלא נוסעים או מטען:
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טור א׳ – סוגי הרכב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳ – התנאים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מונית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי אינו עולה על 3,500 ק״ג, רכב סיור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק״ג, טיולית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי עולה על 3,500 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנה 182}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} אוטובוס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181}} ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס, ובלבד שמלאו למבקש ההיתר 21 שנים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} ההיתר יינתן על פי אישור מאת מנהל אגף הרכב או מי שהוא הרשה לכך, לבוחן רכב העובד במחלקת הניידות באגף הרכב או למנהל מקצועי במפעל כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}} (להלן – הצו), וכן ל־4 עובדים נוספים לכל היותר, במפעל בעלי הסיווג המקצועי הגבוה ביותר במכונאות רכב מאת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שעליהם המליץ המנהל המקצועי לפני מנהל אגף הרכב או על פי אישור מאת הרשות לקצין בטיחות, לגבי הרכב של המפעל שבו הוא מועסק או המופעל על ידו; לעניין תקנה זו, ”הרשות“, ”קצין בטיחות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של ההיתר יפקע אם רישיון המפעל או הסמכת המנהל המקצועי שניתנו לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|הצו}} או הסמכת קצין הבטיחות לא יהיו בתוקף או אם הפסיק בעל היתר את עבודתו במפעל שבו הועסק בעת שקיבל את ההיתר; רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות היתר על פי המלצת מנהל אגף הרכב או הרשות, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} נהיגת רכב לצורך בדיקתו על פי היתר לפי תקנה זו תהיה למרחק שלא יעלה על 20 קילומטרים מהמפעל; על הרכב יותקן שלט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 9ב|בפרט 9ב לחלק ג׳ שבתוספת השניה}}, אשר יואר בזמן תאורה.
{{ח:תת|(ה)}} לא ינהג אדם רכב בהתאם להיתר שניתן לפי תקנה זו אלא אם כן ההיתר נמצא אתו ויציג אותו לשוטר, לפי דרישתו.

{{ח:סעיף|190א1|היתר לנהיגה לצורך החניית כלי רכב|תיקון: תשע״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל אגף הרישוי או מי שהוא הרשה לכך רשאי לתת היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א׳ ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב׳, לצורך חנייתם בחניון, כשהם בלא נוסעים או מטען, ובלבד שהחניון הוא חניון המשרת כלי רכב מהסוג האמור בטור א׳:
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הרכב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} התנאים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} אוטובוס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181}} ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס ובלבד שההיתר יינתן לעובד מינהלה המועסק בחברה המפעילה קווי שירות מכוח רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 385|תקנה 385}}, שמלאו לו 21 שנים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: בדיקות רפואיות}}

{{ח:סעיף|190א2|מינוי רופא מוסמך|תיקון: תשפ״ו־10}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תמנה רופא מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 55א|בסעיף 55א לפקודה}} לשם בדיקת בעל רישיון נהיגה או מבקש רישיון נהיגה (בתקנה זו – נבדקים), דרך כלל או לעניין בדיקות של סוגי נבדקים.
{{ח:תת|(ב)}} לא תמנה רשות הרישוי רופא שאינו עובד ציבור לרופא מוסמך, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עורך בדיקות רפואיות במסגרת מרכז בדיקות רפואיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190א4|בתקנה 190א4}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בתנאים שנקבעו בהסכם שבין מדינת ישראל למרכז הבדיקות הרפואיות לגבי הרופאים שיערכו בדיקות רפואיות כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} רופא מוסמך ימלא את תפקידו לעניין אישור כשירות רפואית לנהיגה של נבדקים, ובכלל זה לעניין קביעת תנאים והגבלות באישור כאמור, לפי האמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} התקבל ברשות הרפואית דיווח כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12ב|בסעיף 12ב(א) לפקודה}} לגבי נבדק, רשאי הרופא המוסמך הבוחן את כשירותו הרפואית לנהיגה של הנבדק, לקבל ממשרד הבריאות את הדיווח האמור ואת המלצת הרשות הרפואית בעניינו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12ב|סעיף 12ב(ג) לפקודה}}.
{{ח:תת|(ה)}} רופא מוסמך רשאי להפנות נבדק לבדיקה רפואית או לבקש ממנו מסמך רפואי הנדרשים לצורך בירור מצבו הרפואי, ובכלל זה רשאי הוא לבקש את הסכמתו לקבלת מידע לגביו מהרשות הרפואית נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), וכן רשאי הוא שלא לתת החלטה בדבר מתן אישור כשירות רפואית לנהיגה או בדבר קביעת תנאים ומגבלות באישור כאמור, אם לא הומצאו לו מסמכים כאמור, לא בוצעה בדיקה כאמור או לא ניתנה הסכמה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} רופא מוסמך שהגיע אליו מידע כאמור בתקנות משנה (ד) ו־(ה), לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|190א3|רופא הרשות|תיקון: תשפ״ו־10}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית למנות מקרב הרופאים המוסמכים רופא רשות, והוא ישמש מדריך מקצועי לעניין בדיקות למתן אישור כשירות רפואית לנהיגה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} רופא הרשות יהיה רופא מומחה בתחום אחד או יותר הנוגע לאישור כשירות רפואית לנהיגה, וכן הוא יהיה עובד המדינה; בתקנה זו, ”רופא מומחה“ – בעל תואר מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}.
{{ח:תת|(ג)}} רופא הרשות יפקח על מרכז הבדיקות הרפואיות והרופאים המוסמכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190א4|בתקנה 190א4(ג)}}.

{{ח:סעיף|190א4|מרכז בדיקות רפואיות|תיקון: תשפ״ו־10}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לאשר גוף למרכז בדיקות רפואיות לעניין כשירות רפואית לנהיגה אם התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נבחר לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, ומדינת ישראל התקשרה עימו בהסכם (להלן בתקנה זו – ההתקשרות);
{{ח:תתת|(2)}} לרשותו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל תפעולי ומנהל רפואי העומדים בתנאי ההתקשרות;
{{ח:תתתת|(ב)}} רופאים ובעלי מקצוע אחרים שהם בעלי מומחיות לסוגי הבדיקות הנדרשות לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}} לשם קביעת כשירות רפואית לנהיגה, העומדים בדרישות ההתקשרות, ובמספר הנדרש בהתקשרות;
{{ח:תתתת|(ג)}} בעלי תפקידים אחרים הנדרשים לשם ניהולו המקצועי של מכרז הבדיקות הרפואיות כמפורט בהתקשרות;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל האמצעים הנדרשים להבטחת רמה נאותה של ביצוע הבדיקות הרפואיות וכל הכרוך בהן;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מפעיל את הרופאים המוסמכים {{ח:פנימי|סעיף 190א2|שבתקנה 190א2}} לפי נוהל עבודה שאישרה רשות הרישוי המבטיח עמידה בתנאי ההתקשרות ובהוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הרפואי אחראי על עמידת מרכז הבדיקות הרפואיות והרופאים המוסמכים בהוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}} לעניין יישום ההדרכה של רופא הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 190א3|תקנה 190א3(א)}} ולעניין תנאי ההתקשרות בהיבטים הרפואיים; המנהל התפעולי אחראי על תפקודו התקין של מרכז הבדיקות הרפואיות לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (א)(3) ולפי תנאי ההתקשרות בהיבטים המינהליים.
{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי ורופא הרשות, אם מונה, יקיימו פיקוח ובקרה על מרכז הבדיקות הרפואיות, ובכלל זה על הרופאים המוסמכים הפועלים במסגרתו, בכל הנוגע לאישור כשירות רפואית לנהיגה לפי הדרכה מאת רופא הרשות, אם ניתנה, וכן לעניין עמידתם בנוהל העבודה לפי תקנת משנה (א)(3) ובהוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}}; לעניין פיקוח כאמור רשאים רשות הרישוי ורופא הרשות לקבל חוות דעת מאנשי מקצוע רפואי בעלי ידע, מומחיות וניסיון בתחומים הנוגעים לקביעת כשירות רפואית לנהיגה.
{{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את פרטיו של כל מרכז בדיקות רפואיות שאישרה כאמור בתקנה משנה (א) ואת נוהל העבודה שאישרה כאמור בתקנת משנה (א)(3).
{{ח:תת|(ה)}} התקשרה מדינת ישראל עם גוף כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות משרד הבריאות, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יחולו תקנות משנה (א) ו־(ב) בשינויים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בתקנת משנה (א)(3) – יראו כאילו במקום ”לפי נוהל עבודה שאישרה רשות הרישוי“ נאמר ”לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (ה)(2)“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתקנת משנה (ב) – יראו כאילו במקום ”לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (א)(3)“ נאמר ”לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (ה)(2)“;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המשרד שהוא מינה לכך יאשר נוהל עבודה לגוף כאמור שיבטיח את עמידתו בהוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}}, ויפרסם את פרטיו ואת נוהל העבודה שאושר באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} משרד הבריאות יקיים פיקוח ובקרה על גוף כאמור, ובכלל זה על הרופאים המוסמכים הפועלים במסגרתו, בכל הנוגע לאישור כשירות רפואית לנהיגה לפי הדרכה מאת רופא הרשות, אם ניתנה, וכן לעניין עמידתם בנוהל העבודה לפי פסקה (2) ובהוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}};
{{ח:תתת|(4)}} משרד הבריאות ידווח לרשות הרישוי על פעילות הגוף האמור בכל הנוגע להוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}} אחת לשישה חודשים.
{{ח:תת|(ו)}} אושר גוף למרכז בדיקות רפואיות וחדל מלקיים תנאי מהתנאים הקבועים בתקנות משנה (א), (ב) או (ה)(1) או (2), לפי העניין, רשאית רשות הרישוי לבטל את אישורו למרכז בדיקות רפואיות.

{{ח:סעיף|191||תיקון: תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|191א|הצהרה בדבר מצב רפואי|תיקון: תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון נהיגה ימלא הצהרה בדבר מצבו הרפואי, הכוללת את פרטי המידע המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 14א|בתוספת ארבע עשרה א׳}} (להלן בתקנה זו – הצהרה) ויגיש אותה לרשות הרישוי באופן דיגיטלי; הרשות תפרסם הודעה על האופן הדיגטלי שבו ניתן להגיש הצהרה כאמור באתר האינטרנט של משרד התחבורה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תאפשר למבקש המתקשה בשימוש באמצעים דיגיטליים לבצע את ההגשה במשרדי הרישוי באמצעות עמדת מחשוב וסיוע למבקש או באמצעי אחר המאפשר הגשה דיגיטלית; הרשות תפרסם הודעה על אמצעי הסיוע לפי תקנת משנה זו באתר האינטרנט של משרד התחבורה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) רשאית הרשות, מטעמים מיוחדים, לאפשר למבקש להגיש את ההצהרה בכתב באמצעות דואר רשום.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תבחן את ההצהרה שהגיש המבקש ותפעל כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שמבקש רישיון לדרגות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 181}}, מי שמבקש להוסיף על דרגתו הקיימת את הדרגה המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 183ב|בתקנה 183ב}} וכן מי שמבקש היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בתקנות 190 עד 190א1}}, תיתן לו אישור ולפיו לא נמצא כי קיימת מניעה רפואית להמשיך בהליך להוצאת רישיון נהיגה, או, אם ראתה בכך צורך, תעביר את ההצהרה לבחינה של רופא שהיא מינתה לעניין תקנה זו;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שמבקש להוסיף על דרגתו הקיימת את אחת מדרגות הרישיון המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנות 182 עד 183א}}, {{ח:פנימי|סעיף 184|184}} {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}} תזמן אותו לבדיקה אצל הרופא המוסמך.
{{ח:תת|(ה)}} רופא כאמור בתקנה משנה (ד)(1) רשאי לתת למבקש אישור רפואי לנהיגה לאחר שבחן את ההצהרה שהועברה אליו והוא רשאי, בטרם ייתן אישור כאמור, להפנות את המבקש לבדיקה רפואית או לבקש ממנו מסמך רפואי הנדרשים לצורך בירור מצבו הרפואי של המבקש; ראה הרופא כי לא ניתן לתת אישור כאמור, יעדכן את רשות הרישוי על כך והיא תזמן את המבקש לבדיקה בידי רופא מוסמך.

{{ח:סעיף|191ב|מידע כוזב או מטעה|תיקון: תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} הגיש מבקש רישיון נהיגה את אחד או יותר מהמפורטים להלן, רשאית רשות הרישוי לסרב לתת לו רישיון נהיגה, להתלות את רישיונו או שלא לחדשו, לפי העניין, ובלבד שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו:
{{ח:תת|(1)}} הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191א|בתקנה 191א(א)}} הכוללת מידע כוזב או מטעה;
{{ח:תת|(2)}} מסמך הכולל מידע כוזב או מטעה לרופא שמינתה רשות הרישוי או לרופא המוסמך, לפי העניין.

{{ח:סעיף|192|עריכת הבדיקות|תיקון: תשל״ז־6, תשס״ג־4, תשס״ו־11, תשע״ט־9, תשע״ט־11, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} הבדיקה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 196|בתקנה 196}} תיערך על ידי רופא, אשר יפרט את ממצאיו בטופס שקבעה רשות הרישוי ולפי הפרטים שבטופס.
{{ח:תת|(א1)}} בדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך בידי רופא המכיר את עברו הרפואי של הנבדק מתוך אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מטפל בנבדק דרך קבע, זה שלוש שנים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} עיון בתיקו הרפואי בכל קופת חולים שבה היה חבר הנבדק, בשלוש השנים שקדמו לבדיקה;
{{ח:תתת|(3)}} עיון בתיקו הרפואי הצבאי של הנבדק;
{{ח:תתת|(4)}} אם הנבדק הוא עולה חדש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 216|בתקנה 216}}, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד עלייתו – בכל דרך שתניח את דעתו, ובלבד שהבדיקה תיערך בידי רופא בקופת החולים שבה חבר הנבדק, והוא יפרט בטופס הבדיקה את מקור ידיעותיו בדבר עברו הרפואי של הנבדק.
{{ח:תת|(ב)}} בדיקת כושר הראיה תיעשה באמצעות מכשיר שאישר לכך המנהל הכללי של משרד הבריאות ובדרך שהורה.

{{ח:סעיף|193|אישור רפואי לנהיגה|תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ז־4, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} תוצאות הבדיקות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בתקנה 192}} יובאו לפני רשות הרישוי, ואם הניחו את דעתה, תתן למבקש אישור רפואי לנהיגה, ובלבד שתוצאות בדיקות שנערכו על פי {{ח:פנימי|סעיף 196|תקנה 196}} יובאו בפני רופא שמינתה לכך רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} לא הניחו תוצאות הבדיקות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בתקנה 192}} את דעתה של רשות הרישוי, רשאית היא להורות כי המבקש יעבור בדיקות נוספות או יציג מסמכים רפואיים נוספים, והיא רשאית להורות כי בדיקות נוספות כאמור יבוצעו אצל הרופא המוסמך וכי מסמכים נוספים כאמור יוצגו לו לרבות לפי דרישתו.

{{ח:סעיף|193א|קבלת מידע מהמרשם הפלילי|תיקון: תשמ״ט־7, תשע״ז־3, תשע״ח־4, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הרופא המוסמך, חבר בוועדת ערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בתקנה 195}} או מי מטעמם, רשאי להביא בחשבון מידע מן המרשם הפלילי לפי {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}}, וממרשם התעבורה המינהלי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|בחוק הפרות תעבורה מינהליות}} לגבי מבקש רשיון או בעל רשיון, לצורך עריכת בדיקות לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|194|אישור הרופא המוסמך|תיקון: תשל״ז־6, תשפ״ו־10}}
{{ח:ת}} היה הרופא המוסמך סבור כי המבקש כשיר מבחינת בריאותו, בתנאים או ללא תנאים, לנהוג ברכב מן הסוג שלגביו הוגשה הבקשה לרשיון נהיגה, יתן לו אישור רפואי לנהיגה; הרופא המוסמך רשאי לקבוע באישור תנאים והגבלות המתחייבים מממצאי הבדיקות שערך או שנערכו לבקשתו, והמסמכים הרפואיים שהוצגו לפניו.

{{ח:סעיף|195|ועדת ערר|תיקון: תשכ״ח, תשכ״ח־3, תש״ל־10, תשל״ז־6, תשמ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרופא המוסמך, רשאי לערור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שהודעה לו ההחלטה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר תפעל במותבים של שלושה רופאים; חברי המותב והיושב ראש שלו ייקבעו בידי יושב ראש הועדה מתוך הרשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.

{{ח:סעיף|195א|החלטות ועדת הערר|תיקון: תשמ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי הרופא המוסמך (להלן – בדיקה מחודשת) של מבקש רשיון הנהיגה או של בעל רשיון הנהיגה (להלן בתקנה זו – המבקש) או ליתן החלטה אחרת ככל שיחייב הענין.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה ועדת הערר מועד לבדיקה מחודשת של מבקש לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת לפני המועד שקבעה הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) לא תיערך למבקש בדיקה מחודשת אלא אם חלפה שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר.
{{ח:תת|(ד)}} נבדק מבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) או (ג) ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת נוספת אלא אם חלפו שנתיים מיום שנתנה ועדת הערר את החלטתה.
{{ח:תת|(ה)}} המבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ג) או (ד) יצרף לבקשתו חוות דעת מפורטת החתומה בידי רופא מומחה.

{{ח:סעיף|195ב|אגרות|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} אגרה בעד בדיקה רפואית או בעד ערר בפני ועדת ערר כאמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|בסימן זה}} תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} וכאמור {{ח:פנימי|סעיף 15א|בתקנה 15א}}.

{{ח:סעיף|195ג|מסירת מידע רפואי|תיקון: תשמ״ט־9, תש״ן}}
{{ח:תת|(א)}} רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, ימסרו למבקש רשיון נהיגה או לבעל רשיון נהיגה שבדקוהו, לפי בקשתו, את תוצאות הבדיקה הרפואית שנערכה לו, ממצאיה ונימוקים (להלן – הממצאים).
{{ח:תת|(ב)}} סברו רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, כי מסירת הממצאים, כולם או חלקם, לידי מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה עלולה לפגוע בו מטעמים רפואיים, ימסרו את הממצאים שביקש לידי רופא מטעמו.

{{ח:סעיף|196|בדיקות רפואיות חוזרות|תיקון: תש״ל־10, תשל״א־4, תשל״ז־6, תשמ״ט־9, תשנ״ג, תשנ״ו־7, תשנ״ט־2, תשס״ה־4, תשס״ו־2, תש״ע־12, תש״ע־16, תשע״ז־3, תשע״ז־9, תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8, תשפ״ד־12}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנות 182 עד 185}} וכן בעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} ומורה מוסמך חייב לעבור בדיקות רפואיות בהתאם {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|לסימן זה}} אחת לחמש שנים החל בשנה שבה מלאו לו 60 שנה ועד לשנה שבה מלאו לו 70 שנה, ואחרי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון נהיגה לרכב מסוג שלא צויין בתקנת משנה (א) חייב לעבור בדיקות רפואיות כאמור בשנה שבה מלאו לו 75 שנה ובשנה שבה מלאו לו 80 שנה, ואחרי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} על בדיקות כאמור בתקנה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 191א|תקנות 192 {{ח:הערה|[צ״ל: 191א]}} עד 195ג}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא התייצב בעל רשיון כאמור לבדיקות כאמור בתקנה זו או שנבדק ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב, לא יחודש רשיון הנהיגה שלו.

{{ח:סעיף|197|כושר שמיעה|תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ג־4, תשנ״ט־2, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנות 184 עד 185}} או היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנה 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} אלא למי שכושר השמיעה באוזן אחת לפחות שלו אינו פחות מ־40 דציבלים לפי ממוצע תדירויות 500, 1000 ו־2000 הרץ.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במכשיר שמיעה כדי להתאים את כושר שמיעתו לקבוע בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|198|חדות הראיה|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ז־6, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״ג־4, תשנ״ד־4, תשנ״ה־4, תשנ״ט־2, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בדיקת חדות הראיה תיעשה בכל עין בנפרד ותימדד לפי שיטת סנלן (Snellen) כאשר על הנבדק לזהות לפחות 4 ספרות מתוך 5.
{{ח:תת|(ב)}} חדות הראיה לא תהיה גרועה –
{{ח:תתת|(1)}} מ־6/12 בעין אחת לפחות, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176}}, {{ח:פנימי|סעיף 177|177}}, {{ח:פנימי|סעיף 179|179}} {{ח:פנימי|סעיף 180|ו־180}};
{{ח:תתת|(2)}} מ־6/12 בכל אחת משתי העיניים, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|תקנות 178}} {{ח:פנימי|סעיף 181|ו־181 עד 185}}, או לגבי מבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}.

{{ח:סעיף|199|שדה ראיה|תיקון: תשמ״ג־4, תשמ״ד־2, תשנ״ד־4, תשנ״ט־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשע״א־7}}
{{ח:תת|(א)}} שדה הראייה לא יפחת –
{{ח:תתת|(1)}} מ־120 מעלות בכיוון אופקי בשתי העינים יחד, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176}}, {{ח:פנימי|סעיף 177|177}}, {{ח:פנימי|סעיף 179|179}} {{ח:פנימי|סעיף 180|ו־180}}, גם אם מבקש הרשיון כאמור סובל מאבדן הרבע העליון של שדה הראייה (Quadrinopsia); ולגבי מבקש רשיון כאמור שיש לו כושר ראייה בעין אחת בלבד יהיה אותו שדה ראייה בעין האחת;
{{ח:תתת|(2)}} מ־140 מעלות בכיוון אופקי בשתי העיניים יחד, לגבי מבקש רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|תקנות 178}}, {{ח:פנימי|סעיף 181|181 עד 185}}, או לגבי מבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינתן רשיון נהיגה למבקש הסובל –
{{ח:תתת|(1)}} מאבדן יותר ממחצית הרביע התחתון של שדה הראיה או מאבדן שדה הראיה מסוג המיאנופסיה (Hemianopsia) או סקוטומה (Scotoma) מרכזית;
{{ח:תתת|(2)}} מאבדן הרביע העליון של שדה הראיה או שאין לו ראיה בינוקולרית (Binocular Vision) מלאה, אם הוא מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנות 181 עד 185}} או מבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}.
{{ח:תת|(ג)}} בדיקת שדה הראיה כאמור בתקנת משנה (ב), תיעשה עם תיקון אופטי בפרימטר גולדמן מכויל באיזופטר (Isopter‏) III 4 E ולא בפרימטר ממוחשב ואולם אם למבקש ליקוי ברבע התחתון של שדה הראיה או פגיעה ברשתית שגרמה לליקוי בשדה הראיה, רשאי הרופא המוסמך לבדוק את שדה הראיה בדרך האמורה בתקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ד)}} בדיקת שדה הראיה על ידי ועדת ערר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בתקנה 195}}, תהיה לפי שיטת איסטרמן עם פרימטר ממוחשב בחדר סטנדרטי ולא יינתן רשיון למבקש אלא אם כן קיבל ציון 85 לפחות.

{{ח:סעיף|200|מכשירים אופטיים|תיקון: תשמ״ג־4, תשמ״ד, תשנ״ד־4, תשנ״ט־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במשקפיים או בעדשות מגע כדי להתאים את ראייתו לחדות הראיה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנה 198}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההפרש בין עצמת הזכוכיות במכשירים אופטיים לעין אחת ובין עצמת הזכוכית לעין השניה (Anisometropia), למבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנות 181 עד 185}} או מבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} לא יעלה על 4.5 דיאופטריות.

{{ח:סעיף|201|חוסר עדשה|תיקון: תשכ״ה־9, תשכ״ח, תש״ל־10, תשמ״ג־4, תשנ״ט־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשס״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176 עד 180}} הסובל מחוסר עדשה (Aphakia), לא ינהג רכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב מכשיר אופטי כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנות 198(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 199|ו־199(א)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנות 181 עד 185}}, או מבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנה 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}, הסובל מחוסר עדשה, לא ינהג ברכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב עדשת מגע כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנות 198(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 199|ו־199(א)(2)}}.

{{ח:סעיף|201א|עדשה מושתלת|תיקון: תשמ״ג־4}}
{{ח:ת}} כושר הראייה של מבקש רשיון נהיגה שלו עדשה מושתלת (Pseudophakia) ייבדק על פי האמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנות 198}} {{ח:פנימי|סעיף 199|ו־199}} ויעמוד בתנאים האמורים {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|201ב|עוורון לילה|תיקון: תשמ״ג־4}}
{{ח:ת}} מבקש רשיון נהיגה הסובל מעוורון לילה, לא ינהג רכב מנועי בזמן תאורה.

{{ח:סעיף|201ג|ראייה כפולה|תיקון: תשמ״ג־4, תשנ״ט־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176 עד 180}} הסובל מראייה כפולה לא ינהג רכב מנועי אלא כשעינו האחת מכוסה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנות 181 עד 185}} או היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} למבקש הסובל מראייה כפולה.

{{ח:סעיף|201ד|בדיקות רפואיות לנהיגה (תיקוןף תשפ״ו־&lt;wbr&gt;10)}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}}, רופא מוסמך יערוך בדיקות לכשירות רפואית לנהיגה בתחומי רפואה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} למבקש רישיון נהיגה שחויב בבדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 191א|תקנה 191א(ה)}} או לבעל רישיון נהיגה שנבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 196|תקנה 196}} וחויב בבדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 193|תקנה 193(ב)}} – בתחומי רפואה הנוגעים לממצאים שפורטו בהצהרה בדבר מצב רפואי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191א|בתקנה 191א(א)}} או בטופס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בתקנה 192(א)}}, לפי העניין;
{{ח:תת|(2)}} למבקש רישיון נהיגה או לבעל רישיון נהיגה שאינו נכלל בפסקה (1) – באחד או יותר מתחומי רפואה אלה: מערכת הלב וכלי הדם, מערכת העצבים, העצמות, ראייה, שמיעה, בריאות הנפש ומערכת אנדוקרינית;
{{ח:תת|(3)}} בכל תחום רפואי אחר שיידרש בהתאם לתוצאות הבדיקות לפי פסקאות (1) ו־(2).

{{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: בחינות}}

{{ח:סעיף|202|בדיקות לפני בחינה|תיקון: תשמ״ג־4, תשע״ז־3, תשפ״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} תוצאות של בחינות ובדיקות שעמד בהן מבקש רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2|פרק זה}} יהיו בתוקף לתקופה של חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה שקיבל אישור רפואי לנהיגה כאמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|בסימן ג׳}}, יצהיר לפני כל בחינה אם חל או לא חל כל שינוי במצב בריאותו כמפורט בטופס שמילא רופא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בתקנה 192}}, וכן כי לא נפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה.

{{ח:סעיף|203|בחינות|תיקון: תשמ״ג־4, תשנ״ב־3, תשנ״ט־9, תשס״ה־4, תשס״ז־8, תשע״א־7}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה ייבחן בהתאם לתקנות אלה בבחינה עיונית ובבחינה מעשית.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176 עד 178}}, אשר בידו רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}}, פטור מבחינה עיונית, ואם היה בידו רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}} במשך שלוש שנים לפחות והוא מבקש רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנה 176}}, יהיה פטור גם ממבחן התנהגות בדרך בבחינה המעשית.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנה 176}} אשר עבר את הבחינה המעשית בתלת־אופנוע, רשיונו יוגבל לנהיגה בתלת־אופנוע בלבד.

{{ח:סעיף|204|רכב לביצוע בחינה מעשית|תיקון: תשכ״ח, תש״ל־10, תשל״א־2, תשל״ט, תשמ״ד־4, תשנ״א, תשנ״ד, תשע״ח־13}}
{{ח:תת|(א)}} הבחינה תיערך במקום, בזמן וברכב שתורה רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} לא תיערך בחינה אלא ברכב שהתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בתקנה 225(א)(2)}} וכן שקיים לגבי נהיגתו של הנבחן בו בעת הבחינה ביטוח להנחת דעתה של רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ג)}} נבחן הנוהג ברכב, כשהוא מלווה על ידי בוחן, פטור מחובת רשיון נהיגה.
{{ח:תת|(ד)}} הבחינה באופנוע יכול שתיערך כשהבוחן מלווה עד שלושה נבחנים כאשר הבוחן והנבחנים נוהגים כל אחד באופנוע; לא תיערך בחינה כאמור בתקנת משנה זו אלא אם כל אחד מהנבחנים עמד במבחנים של כושר שליטה ברכב שנערכו במקום שאישרה לכך רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|205|הבחינה העיונית|תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ז־8}}
{{ח:ת}} בבחינה העיונית ייבחן מבקש רשיון נהיגה בנושאים אלה, כולם או מקצתם:
{{ח:תת|(1)}} דיני התעבורה;
{{ח:תת|(2)}} צורת התמרורים, משמעותם והמודעות המצויות בהם או בקשר להם;
{{ח:תת|(3)}} התנהגות בדרך;
{{ח:תת|(4)}} אופן פעולת רכב מנועי, חלקיו ומנועיו, השימוש והטיפול בהם.

{{ח:סעיף|206|הבחינה המעשית|תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ז־8, תשע״ח־13}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תערוך את הבחינה המעשית בנהיגה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבחינה המעשית ייבחן מבקש רשיון נהיגה בפעולות אלה, כולן או מקצתן:
{{ח:תתת|(1)}} התנעה;
{{ח:תתת|(2)}} נהיגה ותמרון במצבים שונים;
{{ח:תתת|(3)}} עצירה לרבות בלימה;
{{ח:תתת|(4)}} נתינת אותות וסימנים וציות לתמרורים;
{{ח:תתת|(5)}} התנהגות בדרך;
{{ח:תתת|(6)}} טיפול ברכב מנועי.

{{ח:סעיף|206א|אישור מרכז בחינות מעשיות בנהיגה|תיקון: תשע״ח־13}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לבצע בחינה מעשית בנהיגה באמצעות מפעיל מרכז בחינות מעשיות בנהיגה שרשות הרישוי אישרה לכך והתקשרה עמו בחוזה, שנבחר לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}} ({{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|בסימן זה}} – התקשרות עם רשות הרישוי), לאחר שמצאה כי התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מעסיק את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עובדים העומדים בתנאים לשם קבלת הסמכה לבוחני נהיגה שפורטו במסגרת ההתקשרות עם רשות הרישוי, ושמספרם כפי שפורט במסגרת ההתקשרות כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל מקצועי העומד בדרישות שפורטו בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי;
{{ח:תתתת|(ג)}} בעלי תפקידים אחרים הנדרשים, לשם ניהולו המקצועי, כפי שפורט בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי;
{{ח:תתת|(2)}} עומדים לרשותו כלי רכב לצורך עריכת בחינות מעשיות בנהיגה לדרגות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 178}}, לשימוש בוחני הנהיגה באתרים שבהם מתבצעות בחינות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} עומד לרשותו ציוד הנדרש לשם יישום תקנות אלה, כמפורט בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי; בכלל זה, ציוד מחשוב, עמדות צפייה בסרטונים, ומקום ומיתקנים לנוחות הנבחנים ומורי הנהיגה שלהם;
{{ח:תתת|(4)}} הוא פועל על פי {{ח:פנימי|סעיף 206ב|תקנות 206ב עד 206ד}} ועל פי תנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי, וכן ערך נוהלי עבודה שאישרה רשות הרישוי המבטיחים עמידה באמור בתקנות האמורות ובתנאים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מידע בדבר אופן עריכת הבחינה המעשית בנהיגה ובכלל זה מידע בדבר צילום מהלך הבחינה, האופן שבו נקבעים מסלול הבחינה וזהות הבוחן שיערוך אותה, המקום והמועדים שבהם ניתן לצפות בסרטוני הבחינה והמועד שבו ניתן להגיש ערר על תוצאות הבחינה ואופן הגשתו.

{{ח:סעיף|206ב|אופן ביצוע בחינה מעשית בנהיגה|תיקון: תשע״ח־13}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תקיים בחינה מעשית בנהיגה באמצעות בוחן נהיגה שייבחר ביום הבחינה מבין הבוחנים הזמינים לבחון באותו יום שהם גם מוסמכים לבחון לדרגת רישיון הנהיגה שלגביה נערכת בחינה מסוימת.
{{ח:תת|(ב)}} בחינה מעשית בנהיגה תתבצע במסלול נסיעה שייבחר באופן אקראי וממוחשב מבין המסלולים שאישרה רשות הרישוי, ותכלול ביצוע של מגוון פעולות מבין אלה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 206|בתקנה 206}}.
{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי תיצור טופס בחינה ממוחשב לצורך חיווי תקינות או אי־תקינות של ביצוע של כל אחת מן הפעולות שנכללו בבחינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ב|בתקנה 206ב(ב)}}, בנפרד, ולצורך ציון נטילת השליטה ברכב מידי הנבחן.
{{ח:תת|(ד)}} מהלך הבחינה המעשית בנהיגה, למעט בחינה לדרגות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 179}}, יתועד על ידי מצלמות שיצלמו את פנים הרכב ואת הסביבה מחוץ לו, באמצעות סרטונים שיקליטו את הנאמר בפנים הרכב אך שלא ייראו בהם פניהם של הנוסעים ברכב ושלא יאפשרו את זיהוי פניהם של עוברי הדרך מחוץ לו בעת הצפייה בהם.
{{ח:תת|(ה)}} הסרטונים שצולמו כאמור בתקנת משנה (ד), יישמרו במחשב הלוח של הבוחן, ויועברו למאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה של רשות הרישוי בתום כל סבב מבחנים המסתיים בנקודת היציאה אליהם, ולכל המאוחר בתום יום העבודה; לאחר העברת הסרטונים למאגר כאמור, יימחקו הסרטונים ממחשב הלוח.

{{ח:סעיף|206ג|תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה|תיקון: תשע״ח־13}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תקבע את תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה באופן ממוחשב, על פי שקלול ממוחשב של החיוויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ב|בתקנה 206ב(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תחליט אם לתת לנבחן רישיון נהיגה, לפי תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה ותוצאות שאר הבחינות והבדיקות שנערכו לו לפי תקנות אלה והיא תמסור לנבחן הודעה על החלטתה בתוך יום עבודה אחד מביצוע הבחינה, במסרון או באמצעות מורה הנהיגה שלו, לפי בקשת הנבחן.

{{ח:סעיף|206ד|שמירת תיעוד מסלול הבחינה המעשית בנהיגה, טפסיה וצילומיה והעיון בהם|תיקון: תשע״ח־13}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תשמור במאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה, לגבי כל בחינה מעשית בנהיגה שנערכה, את כל אלה (להלן – החומר שנאגר):
{{ח:תתת|(1)}} טופס הבחינה שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 206ב|תקנה 206ב(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} צילום מהלך הבחינה שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 206ב|תקנה 206ב(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שמירה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה עד לתום תקופה של 30 ימים מיום הבחינה, לכל היותר, ובתום התקופה האמורה תבער רשות הרישוי ממאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה את החומר שנאגר.
{{ח:תת|(ג)}} מאגר נתוני הבחינות לא יכלול כל מידע נוסף זולת האמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} נבחן או מורה הנהיגה שלו, רשאי, בתקופה של עד 7 ימים מהיום שבו קיבל את הודעת רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ג|בתקנה 206ג(ב)}}, בשעות העבודה שפורסמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206א|בתקנה 206א(ב)}}, לעיין בחומר שנאגר.
{{ח:תת|(ה)}} לאחר התקופה האמורה בתקנת משנה (ד) עד לביעורו של החומר שנאגר, העיון בו יהיה פתוח לפני הגורמים האלה, כמפורט לצדם:
{{ח:תתת|(1)}} לפני מפקח של רשות הרישוי שרשות הרישוי אישרה לשם הפיקוח על ביצוע הבחינה המעשית לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|סימן זה}} ולפי תנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי ולשם קבלת החלטה בערר שהוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 206ה|תקנה 206ה}}; פיקוח לפי פסקת משנה זו ייערך בהתאם לאמות המידה שרשות הרישוי גיבשה לצורך כך ובלבד שהפיקוח יכלול צפייה בחלק מסרטוני הבחינה בלבד ולא יכלול צפייה בסרטוני הבחינה באופן רצוף ובזמן שהבחינה מתקיימת;
{{ח:תתת|(2)}} לפני עובדי מרכז הבחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206א|בתקנה 206א}} שרשות הרישוי אישרה לצורך בדיקת אופן הביצוע של בחינת הנהיגה המעשית באמצעות הבוחנים שמעסיק מרכז הבחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206א|בתקנה 206א}}; בבדיקה כאמור יבחנו עובדי מרכז הבחינות כי ביצוע הבחינה נערך בהתאם לתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ו)}} רשות הרישוי תפריד את מאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה מכל מאגר מידע אחר, והיא לא תעביר את המידע הכלול בו או מקצת המידע, לכל מאגר מידע אחר והיא לא תצליבו עם כל מידע אחר.

{{ח:סעיף|206ה|ערר על הבחינה המעשית בנהיגה|תיקון: תשע״ח־13}}
{{ח:תת|(א)}} נבחן בבחינה מעשית בנהיגה החולק על תוצאת הבחינה המעשית או על חיווי בטופס הבחינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ב|בתקנה 206ב(ג)}}, רשאי להגיש לרשות הרישוי ערר מקוון, בעצמו או באמצעות מורה הנהיגה שלו, בתוך 7 ימים מהיום שבו קיבל את הודעת רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ג|בתקנה 206ג(ב)}}; בערר יצוינו פרטי הנבחן, האופן שבו הוא מבקש כי תימסר לו ההחלטה בערר, מועד הבחינה, ונימוקי הערר.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח של רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ד|בתקנה 206ד(ה)(1)}}, רשאי, לאחר שעיין בערר ובחומר שנאגר הנדרש להחלטה בערר, להחליט על שינוי החיווי שניתן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ב|בתקנה 206ב(ג)}} לגבי אחת או יותר מבין הפעולות שביצע הנבחן במהלך הבחינה המעשית בנהיגה וכן רשאי הוא לשנות את תוצאת הבחינה בהתאם לשינוי החיווי כאמור, בתוך 14 ימים מיום הגשת הערר; לא שינה מפקח את תוצאת הבחינה, רשאי הנבחן להיבחן מחדש באופן המפורט בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} מצא המפקח של רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ד|בתקנה 206ד(ה)(1)}} כי בחינת הנהיגה המעשית בוצעה שלא באופן הקבוע {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|בסימן זה}}, יראו את הנבחן כמי שלא ביצע את הבחינה.
{{ח:תת|(ד)}} ההחלטה בערר תימסר לנבחן באופן שהוא ביקש על גבי הערר.

{{ח:סעיף|207|בחינות נוספות|תיקון: תשכ״ד־5, תשמ״ב־2, תשנ״ו־7, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנות 181 עד 183}} ייבחן גם בידיעות על אופן הטענת מטען, הובלתו ופריקתו.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א) וכן מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנות 184}} {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}} ייבחן גם בכיבוי שריפות ברכב מנועי.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנות 184}} {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}} ייבחן גם בענינים אלה, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} ידיעת השפה העברית המדוברת;
{{ח:תתת|(2)}} ידיעות בשפה הערבית במידה הדרושה למילוי תפקידו כנהג ציבורי;
{{ח:תתת|(3)}} ידיעת הארץ, ישוביה ומוסדותיה החשובים;
{{ח:תתת|(4)}} עקרונות התנהגות של נהג ציבורי;
{{ח:תת|(5)}} הגשת עזרה ראשונה לנפגעים.

{{ח:סעיף|207א||תיקון: תשל״ט, תש״ם־3, תשמ״ג, תשמ״ג־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|207ב|מבחנים ובדיקות לנהג חדש|תיקון: תשע״ג־9, תשע״ז־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} נהג חדש אשר הורשע בעבירה מן העבירות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 3|בתוספת השלישית לפקודה}} או ניתנה לגביו החלטה סופית לגבי הפרה מן ההפרות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 3|בתוספת האמורה}}, לא יחודש רישיון הנהיגה שבידו אלא אם כן יעמוד בבחינות ובבדיקות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם לא הטיל עליו בית המשפט עונש של פסילה מהחזיק רישיון נהיגה, או שהטיל עליו פסילה כאמור לתקופה של עד 3 חודשים – בחינה עיונית;
{{ח:תת|(2)}} אם הטיל עליו בית המשפט עונש של פסילה מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה העולה על שלושה חודשים – בחינה עיונית ובחינה מעשית;
{{ח:תת|(3)}} נוסף על האמור בפסקאות (1) ו־(2), אם הורשע לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|סעיף 62(3) לפקודה}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26(2)}} או בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש – גם בדיקות רפואיות אצל הרופא המוסמך.

{{ח:סעיף|208|מסירת פרטים ותשובות|תיקון: תשכ״א}}
{{ח:ת}} מי שחייב להיבחן כאמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|בסימן זה}} חייב להמציא לבוחן פרטים מלאים ונכונים או תעודות שיידרש.

{{ח:סעיף|209|כשלון בבחינה|תיקון: תשס״ז־8}}
{{ח:ת}} נכשל מבקש רשיון נהיגה בבחינה, רשאית רשות הרישוי לקבוע את המועד שבו ייבחן שנית לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים מיום הבחינה הקודמת.

{{ח:סעיף|210|אגרת בחינה נוספת|תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ז־8}}
{{ח:תת|(א)}} בשעת הגשת בקשה להיבחן ישלם המבקש את אגרת הבחינה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בתוספת הראשונה חלק א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא התייצב המבקש לבחינה, או התייצב ונכשל בה, ונקבע לו מועד נוסף לבחינה, ישלם המבקש אגרת בחינה כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} חובת תשלום אגרת בחינה נוספת לפי תקנת משנה (ב) לא תחול בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא התייצב לבחינה והודיע לרשות הרישוי לפני מועד הבחינה על אי־התייצבותו למועד שנקבע ונתן סיבה סבירה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, על אי־יכולתו להתייצב;
{{ח:תתת|(2)}} הוא התייצב לבחינה, אך הבחינה לא קויימה בשל תקלות שנתגלו ברכב, בעת הבחינה;
{{ח:תת|(3)}} הוא התייצב לבחינה והבחינה נדחתה או לא קויימה על פי הוראות רשות הרישוי.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: הזמנת בעלי רשיונות לבירור, לקבלת הדרכה, לבחינה ולבדיקה|תיקון: תשל״ז־2}}

{{ח:סעיף|211|הזמנת בעל רשיון נהיגה לבירור|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית להזמין בעל רשיון נהיגה להתייצב בפניה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה, לשם –
{{ח:תת|(1)}} בירור כושר הנהיגה שלו, לרבות פסילתו מהחזיק ברשיון או התנאת תנאים ברשיון;
{{ח:תת|(2)}} בירור נסיבות כל עבירה או הפרה הנוגעת לכושר הנהיגה שלו, ושעליה הורשע או שלגביה ניתנה החלטה סופית, לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} כל ענין אחר הקשור בכושר הנהיגה שלו וברשיון הנהיגה שבידו, לרבות עניני הסברה והדרכה.

{{ח:סעיף|212|הזמנת בעל רשיון נהיגה לבדיקה ולבחינה|תיקון: תשכ״ח, תשל״ז־6, תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית בכל עת להזמין מבקש רישיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה לבדיקה רפואית לרבות בדיקת כושר ולבחינה עיונית ומעשית, והוראות {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}} – למעט {{ח:פנימי|סעיף 209|תקנה 209}} – יחולו על המוזמן כאילו הוא מבקש רשיון נהיגה.
{{ח:תת|(ב)}} נכשל בעל רשיון נהיגה בבדיקה או בבחינה, רשאית רשות הרישוי לפסלו מהחזיק רשיון נהיגה או לכלול ברשיון תנאים כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 53|בסעיף 53 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ג)}} האגרה בעד בדיקה רפואית לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ לפרק השני}} והאגרה בעד הדרכה בנהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 54|סעיף 54 לפקודה}}, יהיו בשיעורים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|212א|הפקדת רשיון נהיגה של מוזמן|תיקון: תשל״ז־2}}
{{ח:ת}} הוזמן בעל רשיון נהיגה לבירור, לבדיקה, לבחינה, לקבלת הסבר או הדרכה בנהיגה, רשאית רשות הרישוי להורות על הפקדת רשיונו עד לסיום הבירור, הבדיקה, הבחינה או ההדרכה, ולתת לו רשיון לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שקבעה ברשיון זמני לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים.

{{ח:סעיף|212ב|פסילת רישיון לנהגים מסוכנים|תיקון: תש״ע־15, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תפסול את רישיון הנהיגה של נהג שבדרך נהיגתו יש משום סכנה לעוברי דרך כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 56|בסעיף 56 לפקודה}}, לחמש שנים, אם במהלך 5 שנים רצופות שקדמו להחלטתה של רשות הרישוי ביצע אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע או התקבלה לגביו החלטה סופית, ב־30 עבירות תעבורה או הפרות תעבורה, לפי העניין, סך הכול, למעט עבירות חניה והפרות חניה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הורשע בחמש עבירות מהעבירות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 40א|בסעיף 40א(א)(1) לפקודה}} או {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 10|בתוספת העשירית לה}}.
{{ח:תת|(ב)}} קביעת קיומן ותוקפן של הרשעות או החלטות סופיות לצורך תקנה זו, תהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 545|בתקנה 545}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, לקצר את תקופת הפסילה מטעמים אישיים מיוחדים של הנהג שתרשום בהחלטתה, ובכלל זה נכות או מצב רפואי קשים שלו או של בן משפחתו הקרוב המצריך נהיגה שלו ברכב, ובלבד שתקופת הפסילה לא תפחת משלוש שנים; לעניין תקנת משנה זו, לא יראו את היות רישיון הנהיגה מקור פרנסתו של הנהג כטעם אישי המצדיק לקצר את הפסילה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בתקנה זו כדי לגרוע מתוקפה או מתקופתה של כל פסילה אחרת שהוטלה על הנהג.

{{ח:סעיף|213|השתלמות בנהיגה|תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״א־5, תשס״ו־2, תש״ע־16, תשע״א־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תזמין בכל שנה בעל רשיון נהיגה למעט מי שהוא בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}}, בלבד, שבאותה שנה מלאו חמש שנים מיום שקיבל לראשונה את רשיון הנהיגה, שיעבור השתלמות בנהיגה במועד ובמקום שקבעו רשות הרישוי או מי מטעמה ויעמוד בהצלחה במבחן בסופו (להלן – השתלמות בנהיגה); תקנה זו תחול גם על מי שקיבל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 216|תקנה 216}}, אם במועד שבו ניתן לו הרישיון, חלפו פחות משנתיים מיום שקיבל לראשונה רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 562|בתקנה 562}}.
{{ח:תת|(ב)}} משתתף בהשתלמות בנהיגה שנעדר מעל 20% משעות הלימוד שבה, או שנכשל שלוש פעמים במבחן שבסופה, יראו אותו כמי שלא עבר את ההשתלמות; על אף האמור בתקנת משנה זו, רשאית רשות הרישוי לפטור בעל רישיון נהיגה מנוכחות בהשתלמות אם שוכנעה כי אין הוא מסוגל להשתתף בה עקב מגבלה גופנית או כי אין הוא מבין את השפות שבהן היא מתקיימת, ובלבד שתורה על תנאים לפטור שיבטיחו כי מי שניתן לו פטור כאמור, ילמד באופן אחר את התכנים הנלמדים בה.
{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי לא תחדש רשיונו של בעל רשיון נהיגה כמשמעותו בתקנת משנה (א), במועד חידוש הרשיון שיחול לאחר שהוזמן כאמור, אלא אם כן הציג אישור כי עבר השתלמות בנהיגה.
{{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רשיון נהיגה כמשמעותו בתקנת משנה (א) מלקבל השתלמות בנהיגה אם קיבל הדרכה אחרת בנהיגה על פי התקנות.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|213א|השתלמות מעשית בנהיגה|תיקון: תשס״ג־7, תשס״ה־18}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 213א|בתקנות 213א עד 213ח}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נהיגה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} נוהג חדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12א|בסעיף 12א לפקודת התעבורה}}, למעט נוהג חדש שהוא בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}};
{{ח:תתתת|(2)}} בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנות 182}}, {{ח:פנימי|סעיף 183|183}}, {{ח:פנימי|סעיף 184|184}} לנהיגת רכב ציבורי {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}}, בעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|או 190(2) ו־(3) לתקנות העיקריות}} או בעל היתר לפי תקנה 7 לתקנות התעבורה (תיקון מס׳ 2), התש״ס–2000;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משתלם“ – בעל רישיון נהיגה המבקש להשתלם בהשתלמות מעשית.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון נהיגה יעבור השתלמות מעשית בנהיגה (להלן – השתלמות מעשית), בהתאם לתכנית שתכין רשות הרישוי ובמגרש שאישרה לכך ופרסמה לגביו הודעה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יעבור השתלמות מעשית לאחר תום שישה חודשים מיום שנעשה נוהג חדש וכל עוד הוא נוהג חדש; בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(2) יעבור השתלמות מעשית מדי חמש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשות הרישוי תהיה רשאית להתיר לחייל לעבור את ההשתלמות המעשית במהלך 30 חודשים מיום שהחייל נעשה נוהג חדש, אם הוגשה בקשה לגביו על ידי רשות הרישוי מטעם צבא־הגנה לישראל.
{{ח:תת|(ה)}} רשות הרישוי לא תחדש את רישיונו של בעל רישיון נהיגה אלא אם כן עבר השתלמות מעשית לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|213ב|בקשה לאישור המגרש|תיקון: תשס״ג־7}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי תאשר מגרש לקיום השתלמות מעשית (להלן – המגרש), לאחר שיוכיח מבקש האישור להנחת דעתה, כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} המגרש תואם את המפרט הטכני שערכה והעמידה לעיון הציבור;
{{ח:תת|(2)}} מבקש האישור התקשר להעסקתם של מנהל מקצועי ומדריכים שהוסמכו בהתאם לתקנות אלה;
{{ח:תת|(3)}} בחזקתו של מבקש האישור כלי רכב שישמשו את המשתלמים בהשתלמות מעשית, וקיימת לגביהם תעודת ביטוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת הביטוח}} וביטוח לכיסוי סיכוני צד שלישי להנחת דעתה של רשות הרישוי, הכוללים שימוש בכלי הרכב להשתלמות מעשית;
{{ח:תת|(4)}} לא נתקיים במבקש האישור האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}, ואם היה מבקש האישור תאגיד, לא נתקיים בבעלי התאגיד האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}.

{{ח:סעיף|213ג|מדריך בהשתלמות מעשית|תיקון: תשס״ג־7, תשס״ה־18}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית להסמיך מדריך בהשתלמות מעשית, למבקש שנתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל רישיון להוראת נהיגה או מחזיק בידו תעודת בוחן נהיגה שנתנה רשות הרישוי;
{{ח:תתת|(3)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא בעל רישיון נהיגה תקף לגבי אותו סוג רכב שבו הוא מבקש להדריך בהשתלמות מעשית בתקופה של 5 שנים לפחות, ועמד במבחן שליטה בו; על אף האמור בפסקה זו, רשאי בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנות 180}}, {{ח:פנימי|סעיף 181|181}}, {{ח:פנימי|סעיף 182|182}} {{ח:פנימי|סעיף 183|או 183}} לשמש מדריך בהשתלמות מעשית לבעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנה 184}} לנהיגת רכב ציבורי;
{{ח:תתת|(5)}} סיים קורס למדריכים בהשתלמות מעשית ועמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו־(5), רשאית רשות הרישוי על פי המלצת ועדת החריגים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 213ה|בתקנה 213ה}}, לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח להנחת דעתה כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם הדרכה בהשתלמות מעשית.
{{ח:תת|(ג)}} תפקידי מדריך בהשתלמות מעשית הם כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לוודא כי נתקיימו במשתלם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213ו|תקנה 213ו}};
{{ח:תתת|(2)}} לערוך את ההשתלמות המעשית לפי תכנית הלימודים שהכינה רשות הרישוי.

{{ח:סעיף|213ד|מנהל מקצועי של מגרש|תיקון: תשס״ג־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית להסמיך מנהל מקצועי של מגרש למבקש שנתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל הסמכה למדריך בהשתלמות מעשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 213ג|תקנה 213ג}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי להנחת דעתה של רשות הרישוי;
{{ח:תתת|(4)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}};
{{ח:תתת|(5)}} מחזיק בידו אחת או יותר מהתעודות האלה: כתב הסמכה לניהול מוסך במכונאות רכב כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)#סעיף 12|בסעיף 12 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}}, שמאי רכב כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)#סעיף 4|בסעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש״ם–1980}}, בוחן רכב כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת התעבורה}}, מנהל מקצועי של בית ספר לנהיגה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251}} או קצין בטיחות בתעבורה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו־(5), רשאית רשות הרישוי, על פי המלצת ועדת החריגים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 213ה|בתקנה 213ה}}, לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח, להנחת דעתה, כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם ניהול מקצועי של מגרש.
{{ח:תת|(ג)}} תפקידי מנהל מקצועי של מגרש הם כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לפקח על עריכת ההשתלמות המעשית לפי תכנית ההשתלמות שהכינה רשות הרישוי;
{{ח:תתת|(2)}} לפקח על קיום התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 213ב|בתקנה 213ב}};
{{ח:תתת|(3)}} לפקח על תקינות וכשירות כלי הרכב שבחזקת המגרש בהתאם להוראות כל דין;
{{ח:תתת|(4)}} לערוך השתלמויות מקצועיות למדריכים במגרש, לפי הוראות רשות הרישוי;
{{ח:תתת|(5)}} לברר תלונות שהוגשו בכל הקשור להשתלמות מעשית.

{{ח:סעיף|213ה|ועדת חריגים|תיקון: תשס״ג־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תמנה ועדת חריגים בת 5 חברים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של משרד התחבורה, שאחד מהם ישמש יושב ראש הועדה;
{{ח:תתת|(2)}} נציג של האגף להכשרה מקצועית במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג הארגון של מורים לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של מורים לנהיגה;
{{ח:תתת|(4)}} נציג ציבור.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת החריגים תדון בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת החריגים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצתה בדבר מתן פטור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 213ג|בתקנות 213ג(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 213ד|או 213ד(ב)}}, לפי הענין.

{{ח:סעיף|213ו|תנאים לביצוע השתלמות מעשית|תיקון: תשס״ג־7}}
{{ח:ת}} לא תבוצע השתלמות מעשית אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} רישיון הנהיגה של המשתלם הוא בר תוקף;
{{ח:תת|(2)}} לרכב שבו מתבצעת השתלמות מעשית יש רישיון רכב תקף וביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 213ב|בתקנה 213ב(3)}}.

{{ח:סעיף|213ז|סמכות רשות הרישוי|תיקון: תשס״ג־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית למנות מפקח מטעמה שיהיה רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס בכל עת למגרש, לבקש הצגת כל מסמך או קובץ מחשב וכל פרט אחר הנוגע להפעלת המגרש;
{{ח:תתת|(2)}} לזמן בכל עת את בעל המגרש, המנהל המקצועי של המגרש או מדריך בהשתלמות מעשית לבירור כל ענין הנוגע לביצוע ההשתלמות המעשית.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית לבטל, להתלות, לסרב לחדש או להתנות תנאים באישורו של מגרש, או בהסמכתו של מנהל מקצועי של מגרש או מדריך בהשתלמות מעשית אם –
{{ח:תתת|(1)}} הופרו הוראות תקנות אלה או הוראות כתב ההסמכה;
{{ח:תתת|(2)}} חל שינוי בפרט מן הפרטים אשר בהסתמך עליו ניתן האישור או כתב ההסמכה, או שנתברר כי פרטים אלה לא היו נכונים בעת מסירתם.

{{ח:סעיף|213ח|תוקף הסמכות|תיקון: תשס״ג־7}}
{{ח:ת}} אישור מגרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 213ב|תקנה 213ב}} או הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 213ג|תקנות 213ג}} {{ח:פנימי|סעיף 213ד|ו־213ד}} יהיו לתקופה של 5 שנים, אלא אם כן החליטה רשות הרישוי אחרת במקרה מסוים מראש.

{{ח:סעיף|214|משלוח ההזמנה|תיקון: תשס״א־5, תשס״ז־11, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הזמנה תישלח לבעל הרישיון בדואר רשום, לפי הכתובת שנרשמה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה, ויראו אותה כמסורה לבעל הרישיון בתום 15 ימים מיום משלוחה, אלא אם כן הכתובת הרשומה כאמור יסודה בטעות של רשות מרשויות המדינה.

{{ח:סעיף|215|חובה להתייצב|תיקון: תשמ״ד־4, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון שהוזמן כאמור, חייב להתייצב במקום ובמועד הנקובים בהזמנה, אלא אם נתן לרשות הרישוי, לפני המועד הקבוע, סיבה סבירה לאי־יכלתו להתייצב.
{{ח:תת|(א1)}} דרישה להמצאת מסמכים לרופא המוסמך, תישלח לבעל הרישיון בדואר רשום, לפי הכתובת הרשומה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה ויראו אותה כמסורה לבעל הרישיון בתום 15 ימים מיום משלוחה, זולת אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} לא התייצב בעל רשיון שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א) או לא המציא מסמכים כפי שנדרש כאמור בתקנת משנה (א1) ולא נתן לרשות הרישוי סיבה סבירה לאי יכלתו להתייצב או להמציא את המסמכים כאמור, רשאית רשות הרישוי להתלות את תוקף רשיון הנהיגה שלו עד שיתייצב במקום ובמועד שקבעה.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ו|סימן ו׳: המרת רישיון נהיגה|תיקון: תשס״ב־7}}

{{ח:סעיף|216|רישיון נהיגה לבעל רישיון נהיגה לאומי|תיקון: תשכ״א, תשנ״ד־6, תשס״ב־7, תשס״ה־4, תשס״ו־2, תשס״ז־4, תש״ע־11, תשע״ז־3, תשע״ז־9, תשע״ז־10, תשע״ח־6, תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לתת למבקש רישיון נהיגה שבידו רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 562|בתקנה 562}}, שהוא בר תוקף, ושדרגתו מקבילה לאחת מהדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 185}}, רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה הלאומי שלו, אם נתקיימו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא –
{{ח:תתתת|(א)}} נמצא בישראל לפי אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}} (להלן – עולה חדש) – הוא הגיש את בקשתו בתוך חמש שנים מיום עלייתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} תושב ישראל ושהה מחוץ לישראל, שישה חודשים רצופים לפחות לאחר קבלת הרישיון הלאומי – הוא הגיש את בקשתו בתוך חמש שנים מיום שובו לישראל;
{{ח:תתתת|(ג)}} תושב מדינת חוץ – הוא הגיש את בקשתו בעת שהיתה ברשותו רישיון ישיבה בישראל, ובלבד שהוא הגיש את בקשתו בתוך 5 שנים מיום כניסתו לישראל ובלבד שרשות הרישוי לא תיתן לו רישיון נהיגה אלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176 עד 181}};
{{ח:תתת|(2)}} עומד בתנאי הגיל האמורים {{ח:פנימי|סעיף 188|בתקנות 188 עד 190}};
{{ח:תתת|(3)}} עמד בבדיקות ראיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנות 198 עד 201ג}}, אלא אם כן הורתה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, שעליו לעמוד גם בבדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 191א|תקנות 192 {{ח:הערה|[צ״ל: 191א]}} עד 197}};
{{ח:תתת|(4)}} לענין הדרגות המנויות –
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 181}}, עמד גם במבחן שליטה ולענין הדרגה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 181|בתקנה 181}}, עמד גם בבדיקות רפואיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191א|בתקנות 192 {{ח:הערה|[צ״ל: 191א]}} עד 197}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנות 182 עד 185}}, נתקיימו בו גם כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} עמד בבדיקות רפואיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191א|בתקנות 192 {{ח:הערה|[צ״ל: 191א]}} עד 197}};
{{ח:תתתתת|(2)}} עמד בהצלחה בבחינות נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|תקנות 203 עד 207}} {{ח:פנימי|סעיף 209|ו־209}};
{{ח:תתת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 181|בתקנות 181 עד 187}} –
{{ח:תתתת|(1)}} הוא אף סיים קורס לנהגי רכב ציבורי שאישרה רשות הרישוי ועמד בבחינות ונתמלא בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 189|בתקנה 189(ד)(3)}};
{{ח:תתתת|(2)}} לא נתמלא בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא עמד המבקש פעמיים במבחן שליטה, לא יינתן לו רישיון נהיגה, אלא אם כן עמד בבדיקות ובחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191|בתקנות 191 עד 210}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעד מבחן שליטה ישלם הנבחן אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2א|בפרט 2א בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בתקנה זו, מבקש שהיה בעל רישיון נהיגה לאומי קבוע במשך חמש שנים לפחות, מדרגה המקבילה לאחת הדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 180}} –
{{ח:תתת|(1)}} פטור מבדיקת ראייה כאמור בתקנת משנה (א)(3);
{{ח:תתת|(2)}} פטור ממבחן שליטה כאמור בתקנת משנה (א)(4).
{{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי רשאית לפטור מבקש מקיום הבדיקות והמבחנים כאמור בתקנת משנה (א) כולם או חלקם, אם מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא חידש רישיון נהיגה שניתן לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא אזרח חוץ, בעל רישיון נהיגה לאומי תקף, המבקש להמיר רישיון נהיגה בדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 178}} {{ח:פנימי|סעיף 180|ו־180}}, ובתנאי שהוא נמנה עם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הסגל הדיפלומטי או הקונסולרי של מדינת חוץ;
{{ח:תתתת|(ב)}} ארגון האומות המאוחדות;
{{ח:תתתת|(ג)}} נציגות קרן המטבע הבין־לאומי או הבנק הבין־לאומי לשיקום ולפיתוח;
{{ח:תתתת|(ד)}} ארגון בין־לאומי אחר – בהתאם לצו שנתן שר החוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק חסינויות וזכויות (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות)|חוק חסינויות וזכויות (ארגונים בין־לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ״ג–1983}};
{{ח:תתתת|(ה)}} עובד זר מומחה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים)#סעיף 1|בפסקה (4) להגדרה ”עובד זר מומחה“ שבתקנה 1 לתקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), התשס״ז–2007}};
{{ח:תתת|(3)}} רישיון הנהיגה הלאומי שברשותו ניתן לו מאת מדינה או גוף מדיני אחר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}} אשר בינו לבין ישראל קיימת אמנה בנושא המרת רישיונות נהיגה, וזאת בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה באותה אמנה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לא תיתן רשות הרישוי רישיון למבקש שבידו רישיון נהיגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 578א|בתקנה 578א}}.

{{ח:סעיף|217||תיקון: תשנ״ד־6, תשס״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|217א||תיקון: תשכ״ו־7, תשל״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|218|פטור מתחולת כללי התקנות}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית לפטור בהיתר בכתב, באופן כללי או למקרה מסויים מתחולת כל תקנה מתקנות {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}}, ולקבוע בו תנאים, לבטלו או לשנות תנאיו.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ז|סימן ז׳: אגרות רשיון נהיגה}}

{{ח:סעיף|219|אגרת רשיון נהיגה|תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״ט־4, תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} אגרה בעד רשיון נהיגה או חידוש רשיון נהיגה תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בתוספת הראשונה חלק א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו לבנק מורשה על פי דין לחשבון הסילוקים של רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה אשר התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 174|בתקנה 174(ב)}}, לא ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו, אלא לפי אישור רשות הרישוי.

{{ח:סעיף|220|פטור נציגים דיפלומטיים ונציגי האו״ם מאגרת רשיון נהיגה|תיקון: תשמ״א־3, תשמ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת־חוץ או פקיד המועסק על ידי נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת־חוץ, שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה, ובלבד שאותה מדינה מעניקה פטור מקביל.
{{ח:תת|(ב)}} נציג של ארגון האומות המאוחדות או אדם המועסק בשליחות מטעם ארגון האומות המאוחדות, וכן פקיד המועסק על ידי ארגון האומות המאוחדות שהם אזרחי־חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|220א||תיקון: תשל״ה־2, תשפ״א־7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק ג פרק 3|פרק שלישי: הוראה והדרכה בנהיגה}}
{{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן א|סימן א׳: תלמיד נהיגה}}

{{ח:סעיף|221|גיל הלומד נהיגה|תיקון: תש״ל־7, תשל״א־4, תשל״ה־7, תשל״ז, תשל״ז־6, תשמ״א־6, תשנ״א, תשנ״א־5, תשנ״ג־3, תשנ״ד־4, תשנ״ט־2, תשס״א, תשס״א־6, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשס״ז־8, תשע״ג־9, תשע״ח־3, תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת הרכב בדרך אלא לאחר שמלאו לו –
{{ח:תתת|(1)}} שש עשרה שנים –
{{ח:תתתת|(א)}} אם הוא לומד לנהוג באופנוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנה 176}} ובלבד שהמציא למורה הנהיגה הסכמה בכתב של הורו או אפוטרופסו ללימוד הנהיגה, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הוא לומד לנהוג במכונה ניידת;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם הוא תלמיד במגמת מכונאות רכב בבית ספר מקצועי שאישרה, לצורך זה, רשות הרישוי ונתנה לו היתר ללמוד נהיגה;
{{ח:תתת|(2)}} שמונה עשרה שנה – אם הוא לומד לנהוג ברכב אחר;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(2), רשאי אדם ללמוד נהיגה ברכב מנועי –
{{ח:תתת|(1)}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180(א)}} לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי;
{{ח:תתת|(2)}} שבע עשרה שנה לגבי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181(א)(1)}}, ובלבד שלא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|התקנה האמורה}} אלא אם מלאו למבקש שמונה עשרה שנים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מבקש רשיון נהיגה לא ייבחן בבחינה המעשית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בתקנות 206}} {{ח:פנימי|סעיף 207|ו־207}} אלא אם כן מלאו לו שש עשרה שנים ותשעה חודשים אם הוא מבקש רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}}, ושבע עשרה שנים וחצי אם הוא מבקש רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מבקש המיועד לשירות בטחון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, ואושר כי הוא נתקבל להכשרה קדם־צבאית בנהיגת רכב כבד וכי הוא לומד נהיגה אצל מורה מטעם צבא־הגנה לישראל, לא ייבחן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202|בתקנות 202 עד 210}} אלא אם כן מלאו לו שבע עשרה שנים.
{{ח:תת|(ג1)}} מבקש רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176 עד {{ח:הערה|[במקור: או]}} 180}} רשאי להיבחן בבחינה העיונית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 205|בתקנה 205}}, אם מלאו לו 15 שנים וחצי.
{{ח:תת|(ד)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}} רשאי ללמוד נהיגה בטרקטור אם מלאו לו חמש עשרה שנים.

{{ח:סעיף|221א|לימוד נהיגה לתושב חוץ|תיקון: תשע״א־7, תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} מי שאיננו תושב ישראל, לא ילמד נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת רכב בדרך ולא ייבחן בבחינת נהיגה עיונית או מעשית, אלא אם כן יש בידו רישיון ישיבה בישראל.

{{ח:סעיף|222|כשירות רפואית של הלומד נהיגה|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ז־6, תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת הרכב בדרך אלא אם הגיש הצהרה לרשות הרישוי או נבדק לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ לפרק השני}} וקיבל אישור כי לא נמצא כי קיימת מניעה רפואית להמשיך בהליך להוצאת רישיון נהיגה או אישור רפואי לנהיגה.

{{ח:סעיף|223|אחריות המלמד נהיגה|תיקון: תשכ״ד־5, תשכ״ז־4, תשכ״ז־8, תשל״ז־6, תשנ״א, תשנ״ז־8, תשע״א־7, תשע״ט־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידריך אדם ולא יורה נהיגה בבית ספר אלא למי שנתמלאו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 221|התקנות 221 עד 222}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ידריך אדם באופנוע ולא יורה נהיגה באופנוע אלא אם המדריך או המורה וכן המתלמד, הכל לפי הענין, חובשים קסדת מגן שסומנה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 9|בפרט 9 לחלק ג׳ בתוספת השניה}}, ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה.
{{ח:תת|(ג)}} המורה נהיגה ברכב בבית ספר או המדריך אדם בנהיגה אחראי לקיומן של תקנות אלה בשעת ההוראה או ההדרכה.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: בתי ספר לנהיגה}}

{{ח:סעיף|224|בקשה לרשיון|תיקון: תשל״ז־6}}
{{ח:ת}} בקשת רשיון להחזקת בית ספר ולניהולו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 15|סעיף 15 לפקודה}} (להלן – רשיון בית ספר) תוגש לרשות הרישוי שבמחוזה מבקשים להקים את בית הספר.

{{ח:סעיף|225|מתן רשיון|תיקון: תשל״ה־2, תשל״ט, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תש״ע־16, תשע״ח־13}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון בית ספר אלא לאחר שהמבקש הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי עומדים לרשותו:
{{ח:תתת|(1)}} מקום מתאים למשרד, למתן שירותים של בית ספר לנהיגה, להוראה עיונית ולהחניית הרכב של בית הספר, ובלבד שלא יהא בו מטרד או הפרעה לסדרי התנועה או לבטיחותה ולא יתנהל בו עסק אחר מלבד הוראת נהיגה;
{{ח:תתת|(2)}} כלי רכב רשומים על שמו או על שם מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר או על שם חברת החכר ובלבד שהחוכר הוא המבקש או מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר ופרטיו נרשמו ברישיון הרכב מן הסוג המתאים להוראת נהיגה בבית ספר לנהיגה לפי מפרטים שקבעה רשות הרישוי ומותקנים בהם מיתקנים וציוד אחר שדרשה רשות הרישוי כדי להבטיח למי שמורה נהיגה בשעת ההוראה או לבוחן נהיגה בשעת הבחינה את השליטה המלאה ברכב, או כדי להבטיח תיעוד של מהלך הבחינה המעשית;
{{ח:תתת|(3)}} המיתקנים והציוד הדרושים לצרכי הוראה;
{{ח:תתת|(4)}} מנהל מקצועי שרשות הרישוי נתנה לו היתר לניהול בית ספר שיעמוד לרשות בית ספר אחד בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} לא נתקיים במבקש האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}, ואם היה המבקש תאגיד, בבעלי התאגיד לא נתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}.

{{ח:סעיף|225א|בית ספר לנהיגת טרקטורים|תיקון: תשל״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון לבית ספר ללימודים עיוניים בנהיגת טרקטור, אלא לאחר שהמבקש הוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי עומדים לרשותו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקום ומשרד מתאימים ללימודים עיוניים לנהיגת טרקטורים;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקנים וציוד הדרושים להוראה העיונית;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל מקצועי שמינתה לכך רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רשיון לבית ספר ללימודים מעשיים בנהיגת טרקטור אלא אם המבקש הוכיח לרשות הרישוי כי עומדים לרשותו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מגרש אימונים במקום מתאים שאישרה לכך רשות הרישוי;
{{ח:תתת|(2)}} טרקטורים וגרורים מסוג ובמספר שתקבע רשות הרישוי;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל מקצועי שניתן לו היתר מאת רשות הרישוי;
{{ח:תתת|(4)}} מקום מתאים למשרד בית הספר;
{{ח:תתת|(5)}} מיתקנים וציוד הדרושים להוראת נהיגה בטרקטורים.

{{ח:סעיף|225ב|אגרת רשיון לבית ספר|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} אגרה בעד רשיון בית ספר לנהיגה תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בתוספת הראשונה חלק ב׳}} וכאמור {{ח:פנימי|סעיף 15א|בתקנה 15א}}.

{{ח:סעיף|226|סמכויות הרשות}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית לאשר את המנהל המקצועי או לסרב לאשרו, או להגביל ברשיון את המספר והסוג של כלי הרכב שיורשו לבית הספר ולקבוע בו את אזור פעולתו.

{{ח:סעיף|227|רשיון לתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן רשיון בית ספר לתאגיד – לא ייעשה כל שינוי בתאגיד על ידי הוספה או החלפה של חבר או שותף, או על ידי העברת השליטה בתאגיד או על ידי העברה, הוספה, חלוקה חדשה של זכויות, או על ידי ביטול, העברה או הקצאה חדשה של מניות, בין חברי התאגיד לבין עצמם או ביניהם לבין מי שאינו חבר התאגיד – אלא בהסכמה בכתב ומראש מאת רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן רשיון בית ספר לתאגיד שהשליטה בו היתה בידי תאגיד אחר או שהיו מניות ממניותיו בידי תאגיד אחר, יחולו הוראות תקנת משנה (א) גם על התאגיד האחר.

{{ח:סעיף|228|העברת רשיון בית ספר}}
{{ח:ת}} לא יעביר אדם רשיון בית ספר בכל דרך שהיא, ולא ירשה לאחר להחזיק או לנהל בית ספר על פי רשיון זה, אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי.

{{ח:סעיף|229|הצגת רשיון}}
{{ח:ת}} בעל רשיון בית הספר יחזיקו במקום בולט בבית ספרו.

{{ח:סעיף|230|סימני היכר}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הוראת נהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקום ואופן ציונם על הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב בעל בית ספר וכל מורה מוסמך המשתמש ברכב לסמן את הרכב כאמור בשעת הוראת הנהיגה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסמן אדם רכב בסימן היכר כאמור, ולא ינהג ברכב הנושא סימן היכר כאמור בזמן שאין מורים בו נהיגה.

{{ח:סעיף|231|בקורת הרכב והציוד}}
{{ח:ת}} בעל בית ספר ימציא לרשות הרישוי לשם בדיקה וביקורת, בכל עת שתדרוש ובכל מקום שתקבע, את הרכב והציוד המשמשים לצרכי הוראת נהיגה בבית ספרו.

{{ח:סעיף|232|סמכות להיכנס לשם בקורת}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי, או מי שהוסמך על ידיה לצורך זה (להלן – המבקר), רשאית בכל עת סבירה להיכנס לכל בית ספר לשם –
{{ח:תת|(1)}} בדיקת הרכב, הציוד והמיתקנים ובקורת עליהם;
{{ח:תת|(2)}} בקורת שיטות ההוראה;
{{ח:תת|(3)}} בקורת הרשיונות הנדרשים לפי תקנות אלה וכל דבר הנוגע לפיקוח על בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה.

{{ח:סעיף|233|הזמנת בעל בית ספר}}
{{ח:תת|(א)}} לא מצאה רשות הרישוי או המבקר את בעל בית הספר או את מנהלו המקצועי במשרד בית הספר, יתייצב בעל בית הספר או מנהלו המקצועי במקום או במועד שקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה הקובעת מועד ומקום כאמור, יראו אותה כאילו נמסרה בתום שבעה ימים מיום שליחתה, אם נשלחה בדואר רשום לפי המען שברשיון בית הספר.

{{ח:סעיף|234|העסקת מורה מוסמך בלבד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק בעל בית ספר בהוראת נהיגה אלא מורה מוסמך ולא ירשה למי שאינו מורה מוסמך להורות נהיגה בבית ספרו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסיק בעל בית ספר מורה מוסמך בהוראת נהיגה אלא באותו סוג רכב שהמורה הורשה להורות בו לפי הרשיון להוראת נהיגה שניתן לו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 15|סעיף 15 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעסיק בעל בית ספר בהוראה עיונית אלא מורה מוסמך שקיבל מאת רשות הרישוי היתר להוראה עיונית.

{{ח:סעיף|235|תכנית לימודים}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לקבוע לבית ספר תכנית לימודים.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה רשות הרישוי תכנית לימודים כאמור, חייב בעל בית ספר וכל מורה מוסמך להורות נהיגה לפי התכנית, אך מותר להם להוסיף על התכנית.

{{ח:סעיף|235א|אופן הוראת נהיגה באופנוע|תיקון: תש״ל־10, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הוראת נהיגה מעשית באופנוע תיעשה בשני שלבים.
{{ח:תת|(ב)}} בשלב הראשון ילמד התלמיד שליטה באופנוע כשהלימוד נעשה במגרש שהוכשר לצורך זה או במקום אחר כשאין בלימוד בו כאמור כדי להפריע או לסכן עוברי דרך ואושר על־ידי רשות הרישוי; בסיום שלב זה ייבחן התלמיד בדרך שתורה רשות הרישוי על ידי מורה מוסמך או על ידי המנהל המקצועי של בית הספר שבו הוא לומד.
{{ח:תת|(ג)}} בשלב השני ילמד התלמיד התמצאות בתנועה בדרך, ובלבד שלא ילמד מורה מוסמך תלמיד בשלב השני אלא אם התלמיד עמד בהצלחה בבחינה כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ד)}} הוראת הנהיגה בשלב השני כאמור בתקנת משנה (ג) יכול שתיעשה כשהמורה מלווה עד שלושה תלמידים כאשר המורה והתלמידים נוהגים, כל אחד, באופנוע.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|236|הוראה ברכב שאושר}}
{{ח:תת|(א)}} לא יורה אדם נהיגה ולא ירשה בעל בית ספר להורות נהיגה בבית ספרו אלא ברכב שאושר בכתב לצורך זה על ידי רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן אישור אלא לרכב שקיים לגביו ביטוח סיכוני צד שלישי, להנחת דעת רשות הרישוי, שתקפו כתקופת תוקף האישור.

{{ח:סעיף|236א||תיקון: תשל״א־2, תשל״ט, תשמ״ד־4, תשנ״ג־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|237|הפסקת תקפו של אישור}}
{{ח:ת}} הוכח לרשות הרישוי שמשתמשים בבית ספר ברכב שאינו מתאים, או שחדל להתאים, לתנאים המפורשים {{ח:פנימי|סעיף 225|בתקנה 225(א)(2)}}, רשאית היא, בצו שיישלח לבעל בית הספר בדואר רשום, להפסיק את תקפו של האישור שניתן לגבי אותו רכב; ניתן צו כאמור, יחזיר בעל בית הספר לרשות הרישוי את האישור תוך 5 ימים מיום שנשלח אליו הצו.

{{ח:סעיף|238|פירוק מיתקנים שברכב}}
{{ח:ת}} בעל בית ספר שקיבל צו כאמור יפרק מיד את המיתקנים המיוחדים שברכב המשמשים להוראת נהיגה וימסור על כך הודעה בכתב לרשות הרישוי עם החזרת האישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237|בתקנה 237}}.

{{ח:סעיף|239|אי־&lt;wbr&gt;שימוש ברכב}}
{{ח:ת}} כל עוד הצו האמור בתקפו לא ישתמש בעל בית ספר ברכב שלגביו ניתן הצו לצורך הוראת נהיגה ולא ירשה לאחר להשתמש בו כאמור.

{{ח:סעיף|240|החזרת אישור}}
{{ח:ת}} תוקנו הפגמים שבגללם ניתן הצו, רשאית רשות הרישוי לבטל את הצו ולהחזיר את האישור לבעל בית הספר.

{{ח:סעיף|241||תיקון: תש״ף־17}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|242||תיקון: תש״ף־17}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|243||תיקון: תש״ף־17}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|244|מתן תעודה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל בית ספר יתן לרשות הרישוי לגבי כל אדם שלמד בבית ספרו, עם גמר הלימוד או הפסקתו, תעודה בצורה שקבעה רשות הרישוי ובה יצויין:
{{ח:תתת|(1)}} שם בית הספר ושמות מוריו שאצלם למד;
{{ח:תתת|(2)}} סוג הרכב עליו למד ומספר רשיון ההחזקה של הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} מספר השיעורים שקיבל וסדרם;
{{ח:תתת|(4)}} מועדי תחילת הלימודים וסיומם;
{{ח:תתת|(5)}} תוצאות הבחינות שנערכו בבית הספר בהן נבחן.
{{ח:תת|(ב)}} התעודה תהיה חתומה על ידי בעל בית הספר ומנהלו המקצועי.
{{ח:תת|(ג)}} לא יידרש כל תשלום או תמורה בעד מתן תעודה כאמור.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: מורים מוסמכים|תיקון: תש״ל־9}}

{{ח:סעיף|245|בקשה לרשיון|תיקון: תש״ל־9, תשל״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה למתן רשיון להוראת נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 16|סעיף 16 לפקודה}} או היתר להוראה עיונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בתקנות 234(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 245|ו־245(ב)}} או היתר לניהול מקצועי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בתקנה 225(א)(4)}} תוגש לרשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסוק אדם בהוראה עיונית אלא אם קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי.

{{ח:סעיף|246|סמכויות לבחון|תיקון: תש״ל־9}}
{{ח:תת|(א)}} הבחינות למורים מוסמכים ייערכו על ידי רשות הרישוי או מי שהסמיכה לכך והן יתקיימו במועד ובמקום שקבעה רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} כל בחינה יכול שתיערך שלבים שלבים שכל אחד מהם יהיה במועד אחר.
{{ח:תת|(ג)}} בעד הבחינות לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ג|סימן זה}} ישולמו האגרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|246א||תיקון: תשכ״ג־3, תשכ״ד־7, תש״ל־9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|247|תנאים למבקש רשיון|תיקון: תש״ל־9, תשל״ה־2, תשל״ו־3, תשל״ז־6, תשל״ח־4, תש״ם־3, תשמ״ב־2, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשנ״א־11, תש״ס־3, תשס״ו־2, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} על המבקש רשיון להוראת נהיגה ברכב מנועי, למעט טרקטור, לעמוד בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מלאו לו 21 שנה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}};
{{ח:תתת|(4)}} המציא אישור שכושר הראיה שלו בשתי העיניים הוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנות 198(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 199|ו־199(א)(2)}} ואישור רפואי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בתקנות 192}} {{ח:פנימי|סעיף 193|ו־193}};
{{ח:תתת|(5)}} סיים שתים עשרה שנות לימוד, או סיים בהצלחה לימודים במכינה להוראת נהיגה שמשרד הכלכלה אישר אותה לכך;
{{ח:תתת|(6)}} עמד בהצלחה בבחינות שנקבעו או אושרו על ידי רשות הרישוי בנושאים שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מבחני התאמה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מבחני ידע בנושאים: גיאומטריה, מתמטיקה, פיסיקה ועברית, ברמה של עשר שנות לימוד בהתאם לתכנית מאושרת על ידי משרד החינוך והתרבות;
{{ח:תתת|(7)}} הוא בעל רשיון נהיגה תקף לגבי אותו סוג רכב שבו הוא מבקש רשיון הוראה, והוכיח, בדרך שהורתה רשות הרישוי, את כושר נהיגתו ברכב האמור להנחת דעתה;
{{ח:תתת|(8)}} היה לו רשיון נהיגה במשך שלוש שנים לפחות לרכב מהסוג שלגביו מבוקש רשיון ההוראה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א), למעט פסקה (6), יחולו גם לגבי מבקש רשיון הוראה לטרקטור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|248|תנאים למתן רשיון|תיקון: תש״ל־9, תשל״ו־3, תשע״ח־13, תש״ף־17}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון להוראה אלא אם המבקש –
{{ח:תתת|(1)}} הוא בוגר בית ספר להכשרה מקצועית למורים מוסמכים לנהיגה אשר אושר על ידי רשות הרישוי ובהתאם לתכנית לימודים שאושרה על ידיה;
{{ח:תתת|(2)}} עמד בהצלחה בבחינות למורים מוסמכים בגמר הלימודים בבית הספר, בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי רשות הרישוי;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} הראה כי ברשותו ספר רישום יומי, שניתן לציין בו לגבי כל תלמיד לחוד את כל אלה; לעניין זה, ”ספר רישום יומי“ – ספר דיגיטלי כפי שהורתה לו רשות הרישוי או ספר מסוג אחר כפי שהרשות הורתה לו:
{{ח:תתתת|(א)}} שמו, מענו וגילו;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועד התחלת הלימודים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מספר השיעורים, סדרם ותמציתם;
{{ח:תתתת|(ד)}} מועד סיום הלימודים;
{{ח:תתתת|(ה)}} פרטי הבחינות שנבחן בהן ותוצאותיהן.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון הוראה לטרקטור לגבי מבקש אשר אינו ממלא אחר האמור בתקנת משנה (א), יינתן לאחר שעמד בהצלחה בבחינות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או שאושרה על ידי רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מבקש היתר להוראה עיונית, אשר נתמלאו לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א), רשאי לקבל היתר להוראה עיונית;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש היתר להוראה עיונית, אשר לא נתמלאו לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א), רשאי לקבל רשיון להוראה עיונית לאחר שעמד בהצלחה בבחינות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי רשות הרישוי.

{{ח:סעיף|249||תיקון: תש״ל־9, תשמ״א־6, תשמ״ו, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|250|פטור|תיקון: תשכ״ח, תש״ל־9, תשל״ו־3, תשמ״ג־2, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לפטור מבקש רשיון מן התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 247|בתקנות 247}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}}, כולן או מקצתן, אם הוא עולה חדש או תושב חוזר ועסק כמורה לנהיגה בחוץ לארץ.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור מבקש רשיון אשר שימש במשרד הרישוי בתפקיד בוחן נהגים או מורי נהיגה, ואשר עסק בפועל עקב מילוי תפקידו בהסמכת נהגים או מורי נהיגה, בתקופה של לפחות 5 שנים לפני מועד הגשת הבקשה ובהמלצת מנהל המשרד מן התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 247|בתקנות 247}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}}, כולן או מקצתן, למעט התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 248|בתקנה 248(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי רשאית לפטור מן התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 247|בתקנות 247}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}}, כולם או מקצתם, למעט התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 247|בתקנות 247(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248(א)(3)}}, מבקש רישיון שעסק בפועל בהוראת נהיגה בצבא הגנה לישראל (להלן – מורה נהיגה צבאי), במשך שתים עשרה שנים שהחלו אחרי יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002) או אם נתקיימו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שימש מורה נהיגה צבאי במשך שתים עשרה שנים לפחות שהסתיימו לא לפני יום י״ט באב התשנ״ט (1 באוגוסט 1999) או שימש מורה נהיגה צבאי במשך שמונה שנים לפחות שתחילתן לא יאוחר מיום כ״ג באב התשס״ב (1 באוגוסט 2002);
{{ח:תתת|(2)}} סיים בהצלחה קורס הסבה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי; אם שימש מורה נהיגה צבאי במהלך אחת התקופות האמורות בפסקה (1), כולה או מקצתה, לתלמידים שהיו בעלי רישיון נהיגה – סיים בהצלחה קורס השלמה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ד)}} רישיון כאמור בתקנת משנה (ג) יהיה מן הסוג התואם את דרגת רישיון הנהיגה הגבוהה ביותר שבהוראתה עסק מורה הנהיגה הצבאי במשך שנתיים לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג)(1), רשאית רשות הרישוי ליתן פטור כאמור בתקנת משנה (ג), כולו או מקצתו, למי ששימש מורה נהיגה צבאי במשך שש שנים לפחות ועיסוקו כמורה נהיגה צבאי הופסק על ידי צבא הגנה לישראל לאחר כ״ג באב התשס״ב (1 באוגוסט 2002).

{{ח:סעיף|250א|תנאי להוראת נהיגה|תיקון: תשמ״ו, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יורה בעל רשיון להוראת נהיגה אלא במסגרת בית ספר לנהיגה בעל רשיון בר תוקף על פי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון להוראת נהיגה אשר לא היה רשום בבית ספר לנהיגה ולא עסק בהוראת נהיגה במשך חמש שנים או יותר, יחויב במבחנים שתקבע רשות הרישוי, כתנאי לרישומו בבית ספר לנהיגה, בנושאים שלהלן, כולם או חלקם:
{{ח:תתת|(1)}} דיני תעבורה;
{{ח:תתת|(2)}} נהיגה נכונה;
{{ח:תתת|(3)}} נוהלי רישוי;
{{ח:תתת|(4)}} מתודיקה עיונית;
{{ח:תתת|(5)}} מתודיקה מעשית.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: מנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה|תיקון: תשל״ט}}

{{ח:סעיף|251|מתן היתר לניהול מקצועי|תיקון: תשכ״ח־3, תש״ל־9, תשל״ה־2, תשל״ט, תש״ם־3, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} על המבקש היתר לניהול מקצועי של בית ספר להוראת נהיגה ברכב מנועי לעמוד בתנאים אלה ולא יינתן לו היתר לניהול מקצועי אלא אם קיימים בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק ברשיון להוראת נהיגה ועסק למעשה בהוראת נהיגה באותו סוג רכב שלגביו מבוקש ההיתר לניהול מקצועי במשך שלוש שנים לפחות שקדמו להגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}};
{{ח:תתת|(2א)}} סיים 12 שנות לימוד;
{{ח:תתת|(3)}} אושר בידי ועדת בוחנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בתקנה 252}};
{{ח:תתת|(4)}} סיים בהצלחה קורס למנהלים מקצועיים של בית ספר לנהיגה שאישרה רשות הרישוי בהתאם לתכנית לימודים שאושרה;
{{ח:תתת|(5)}} עמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי למנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה בגמר הלימודים בבית הספר.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לפטור מבקש היתר לניהול מקצועי, אשר שימש במשרד הרישוי בתפקיד של רב בוחן ראשי או רב בוחן או מפקח על בתי ספר לנהיגה ואשר עסק בפועל עקב מילוי תפקידו בהסמכת מורי נהיגה או נהגים, מן התנאים המפורטים בתקנה זו, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|252|ועדת בוחנים|תיקון: תש״ל־9, תשל״ט, תשנ״ו־7}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת בוחנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251(א)(3)}} תהיה של ארבעה חברים, והם:
{{ח:תתת|(1)}} המפקח הארצי על בתי ספר לנהיגה שבמשרד התחבורה;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל משרד הרישוי שבמחוזו הוגשה הבקשה, ובהעדרו – המפקח על בתי ספר לנהיגה באותו מחוז;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} נציג האגף להכשרה מקצועית שבמשרד העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(5)}} נציג הארגון של בתי ספר לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של בתי ספר לנהיגה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הבוחנים תשב בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה והוא ישמש יושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הבוחנים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצותיה לענין התאמת המבקשים להשתתף בקורס למנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה.

{{ח:סעיף|252א|תפקידי המנהל המקצועי|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} אלה תפקידי המנהל המקצועי:
{{ח:תת|(1)}} לפקח על כך שהמורים המלמדים בבית הספר ימלאו אחר הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} והתקנות לפיה (להלן – דיני התעבורה) והוראות רשות הרישוי שהיא העבירה אליו;
{{ח:תת|(2)}} לפקח על כך שהרכב של בית הספר או המופעל בידיו יהיה בכל עת במצב תקין ושיתמלאו בו הוראות דיני התעבורה;
{{ח:תת|(3)}} לפקח על ביצוע שיטת ההוראה ותכנית הלימודים שקבעה רשות הרישוי;
{{ח:תת|(4)}} בירור תלונות של תלמידים בבית ספר בענין לימוד הנהיגה והוראתה בידי מורים בבית הספר.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הוראות כלליות|תיקון: תשל״ט}}

{{ח:סעיף|253|בחינות נוספות והשתלמות|תיקון: תש״ל־9}}
{{ח:תת|(א)}} מורה מוסמך או מנהל מקצועי ייבחנו בחינה נוספת כל אימת שתדרוש רשות הרישוי, אם היא משוכנעת שהדבר דרוש מטעמי בטיחות הציבור או יעילות ההוראה; לא התייצב לבחינה או נכשל בה רשאית רשות הרישוי לבטל את רשיונו או להתלותו עד שיתמלאו התנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית להזמין מורה מוסמך או מנהל מקצועי להתייצב במקום ובמועד שתקבע לשם קבלת הדרכה, אם לדעתה הדבר דרוש להשלמת ידיעותיו של המורה.

{{ח:סעיף|254|תקופת תוקף רשיון וביטולו|תיקון: תש״ל־9, תשמ״ד־4, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון או היתר שניתן או חודש בהתאם {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3|לפרק זה}} יהיה לתקופת תקפו של רשיון הנהיגה של המבקש רשיון הוראה או היתר (להלן בתקנה זו – מבקש).
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית לקבוע ברשיון הנהיגה של המבקש את הרשיון או ההיתר שניתן לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3|פרק זה}}, ובלבד שהאגרה שתשולם בעד רשיון הנהיגה תכלול גם את האגרה בעד הרשיון או ההיתר שניתנו לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מורה מוסמך יחזיק ברשותו בשעת הוראת נהיגה את רשיון ההוראה ואת רשיון הנהיגה שלו.
{{ח:תת|(ד)}} מורה מוסמך שנפסל מהחזיק ברשיון נהיגה – בטל רשיון הוראת הנהיגה שלו לגבי אותה תקופה בה הוא פסול מהחזיק ברשיון נהיגה, בכפוף לתנאים שקבעה רשות הרישוי.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: הדרכה|תיקון: תשל״ט}}

{{ח:סעיף|255|היתר להדרכה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידריך אדם בנהיגה אלא לפי היתר לכך מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} בעל היתר יחזיק אותו ברשותו בשעת ההדרכה ברכב.

{{ח:סעיף|256|סייגים ותנאים להדרכה|תיקון: תשל״א־2, תשמ״ד־4, תשנ״ג־6}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אם בשלוש השנים שקדמו להדרכה נפסל מהחזיק רשיון נהיגה, או הורשע על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב ושגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אלא בסוג הרכב שיש לו רשיון עליו ושבו נהג למעשה במשך שלוש השנים שקדמו להדרכה והיה לו רשיון נהיגה לרכב כזה באותה תקופה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|257|מיתקנים מיוחדים ברכב}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית, בין היתר, לדרוש התקנת ציוד ומיתקנים מיוחדים ברכב שעליו מבוקש ההיתר.

{{ח:סעיף|258|ביטוח הרכב}}
{{ח:ת}} לא ידריך אדם בנהיגה אלא ברכב שקיים עליו ביטוח, להנחת דעת רשות הרישוי, שתקופת תקפו היא כתקופת תקפו של היתר ההדרכה.

{{ח:סעיף|259|גיל מינימלי של מדריך}}
{{ח:ת}} לא ידריך אדם בנהיגה אלא אם מלאו לו 21 שנה.

{{ח:סעיף|260|תמורה בעד הדרכה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידרוש אדם ולא יקבל, לא יתן ולא יציע שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאית רשות הרישוי, לפי שיקול דעתה, להרשות למורה מוסמך, במקרה מסוים, לקבל שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה.

{{ח:סעיף|261|סימני היכר ברכב}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הדרכה בנהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקומם ואופן ציונם על הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב המדריך לסמן את הרכב לזמן ההדרכה כאמור; לא ינהג אדם ברכב המסומן כאמור אלא בזמן שמדריכים בו.

{{ח:סעיף|262|למידה אצל מדריך}}
{{ח:ת}} לא ילמד אדם נהיגה אצל מדריך שלא נתמלאו בו הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ו|סימן זה}}.

{{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ז|סימן ז׳: ערר|תיקון: תשל״ט, תשמ״ז}}

{{ח:סעיף|263||תיקון: תשמ״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|264||תיקון: תשכ״ח, תשל״ו־3, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|265||תיקון: תשס״ז־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ח|סימן ח׳: שימוש בדרכים לשם לימוד נהיגה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6, תשל״ט}}

{{ח:סעיף|265א||תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|265ב||תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|265ג||תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|265ד||תיקון: תשכ״ג־4, תשכ״ו־7, תשל״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|265ה||תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|265ו||תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע1|חלק ד|חלק ד׳: כלי רכב}}
{{ח:קטע2|חלק ד פרק 1|פרק ראשון: הוראות כלליות}}
{{ח:קטע3|חלק ד פרק 1 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|266|הגדרות|תיקון: תשכ״ד־6, תש״ל, תשל״ב־4, תשל״ח־4, תשמ״א־5, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4, תשמ״ו, תשנ״א, תשנ״ב־5, תשנ״ה־4, תשנ״ח, תשנ״ט־4, תשס״ה־4, תשס״ה־19, תשע״ב־6, תשע״ב־12, תשע״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ד|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס מפרקי“ – אוטובוס המורכב משני מרכבים קשיחים המאפשרים מעבר חופשי של הנוסעים בין המרכבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אורך שלוחה אחורית“ – המרחק ממרכז הסרן או מרכז צמד הסרנים האחוריים עד הנקודה הקיצונית האחורית ביותר של הרכב, למעט כלי רכב בעל שלישיית סרנים אחוריים שלגביו ייקבע המרחק על ידי רשות הרישוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת אב־טיפוס“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת דגם של רכב מסוג מסויים מתוך סדרת ייצור ראשונה שהובאה לישראל או יוצרה או הורכבה בה, לרבות שינוי באותה סדרת ייצור או הרכבה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקת דגם חריג של רכב מן הדגם המוכר בארץ ונרשם לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלגל חמישי“ – מיתקן המותקן בתומך המאפשר חיבור באמצעים מכניים למיתקן המותקן בנתמך והשגת תאימות מרבית בין התומך לנתמך ברכב מורכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצול החיבור“ – מוט או מיתקן המותקן בחלקו הקדמי של הגרור והמיועד לחיבורו אל מיתקן החיבור של הגורר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינות NAFTA“ – ארצות הברית של אמריקה, קנדה ומקסיקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתלה אוויר“ – מערכת המיועדת לבלום או לשכך זעזועים ברכב, לפי הנחיה ‎96/53/EC לרבות כל העדכונים שנתפרסמו על פיה, דרישות תקן FMVSS כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} לרכב המיוצר במדינות NAFTA או מערכות שוות ערך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”למבדה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז צמד סרנים“ – הנקודה המרכזית של המרחק בין שני מרכזי ציריו של צמד סרנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקל כולל לסרן“ – המשקל המועבר על הדרך על ידי כל הגלגלים המורכבים על סרן אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק גלמי“ – נזק ישיר שנגרם לרכב ללא קשר לאמור בכל פוליסת ביטוח שהוצאה לגבי הרכב למעט ירידת ערך הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סרן“ – ציר או מערכת צירים המורכבים לרחבו של הרכב, הנושאים גלגל או גלגלים המעבירים את משקל הרכב על פני הדרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנסי חזית מסוג מאושר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציר מרכזי“ – משטח מאונך העובר דרך מרכז הסרן הקדמי ומרכז הסרן האחורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמד סרנים“ – סרנים שהמרחק בין מרכזיהם אינו עולה על 150 ס״מ ואינו פחות מ־130 ס״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלישיית סרנים בנתמך“ – סרנים שהמרחק בין מרכזיהם אינו עולה על 140 ס״מ ואינו פחות מ־130 ס״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלישיית סרנים ברכב מנועי“ – שלישייה המורכבת מצמד סרנים מונע וסרן קדמי בודד המצויד במערכת היגוי שהמרחק בין מרכז הסרן הקדמי לבין מרכז הסרן הקדמי שבצמד הסרנים אינו עולה על 180 ס״מ ואינו פחות מ־130 ס״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלישיית סרנים עם היגוי בנתמך“ – סרנים שהמרחק בין מרכזיהם עולה על 140 ס״מ, שאחד מהם לפחות הוא בעל אפשרות היגוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוחק הסרנים“ – המרחק ממרכז הסרן הקדמי עד למרכז הסרן האחורי; בנתמך ובגרור בעלי סרן אחד – המרחק ממרכז הסרן ועד לפין הראשי אשר בגלגל החמישי (fifth wheel) או עד למרכז מיתקן החיבור, הכל לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – רכב מנועי וכן גרור ונתמך אלא אם כן יש {{ח:פנימי|חלק ד|בחלק זה}} הוראה מפורשת אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב משא“ – רכב מנועי המשמש או שנועד לפי מבנהו לשמש להובלת טובין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב באבדן גמור“ (Total Loss) – רכב ששמאי רכב קבע לגביו שהוא יצא מכלל שימוש או שהנזק הגולמי בו הוא 60 אחוזים ומעלה משווי הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב משוקם“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב ציבורי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס הרכב“ – פנקס בו רשומים פרטי הרכב ומיפרטי התוצרת שלו כפי שתקבע רשות הרישוי לגבי סוג הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון רכב“ – פנקס הרכב, בצירוף אישור על תשלום אגרת רשיון הרכב וכשירותו לתנועה, ובצירוף אישור על שינוי רישום בעלות על הרכב – בטפסים שקבעה רשות הרישוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי הרכב“ – שווי הרכב בשוק המכוניות המשומשות כפי שהוא מתפרסם מעת לעת בפרסום המקובל על חברות הביטוח, ולעניין רכב מסוג M1 ו־N1 שווי הרכב לפי קוד הדגם המופיע ברישיון הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמאי רכב“ – מי שבידו תעודה בת־תוקף כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת ייצור“ – השנה שנרשמה ברשיון הרכב כשנת ייצורו.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: כללי}}

{{ח:סעיף|267||תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|268|שמירת הוראות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק זה}} אינן באות לגרוע אלא להוסיף לכל תקנה אחרת מתקנות אלה.

{{ח:סעיף|269|פטור כללי|תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־4, תשכ״ו־7, תשכ״ח, תשל״א־2, תשמ״ה, תשס״ו־8, תשע״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לפטור כל רכב מהוראות תקנה מתקנות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק זה}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282(א)(3)}}, והיא רשאית, לגבי רכב מסויים, להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק זה}}, אם לפי שיקול דעתה, נחוץ הדבר לבטיחות התנועה ולמניעת תאונות או לזרימת התנועה או להבטחת השימוש ברכב לייעודו לפי רשיון הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} רכב שאינו נע על גלגלים בעלי צמיגי גומי או גלגלים המצופים גומי פטור מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 5|ו־5 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ג)}} עגלה הרתומה לבהמה פטורה מחובת רישום ומחובת רשיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}} ויחולו עליה הוראות חוק עזר שהותקן על ידי מועצת עיריה או מועצה מקומית על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77|סעיף 77(א)(6) לפקודה}}.

{{ח:סעיף|270||תיקון: תשכ״א, תש״ל־10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|270א|החלת חובה או איסור|תיקון: תשס״ח־5}}
{{ח:ת}} רכב שצוין ברישיונו מועד עלייתו לכביש לפי {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282(א)(4)}}, יראו חובה או איסור הקבועים בתקנות אלה והמתייחסים לשנת הייצור של הרכב, כמתייחסים למועד עלייתו לכביש.

{{ח:סעיף|270ב|ציון דרגת זיהום האוויר ברישיון הרכב|תיקון: תשס״ט־8}}
{{ח:ת}} ברישיון הרכב תצוין דרגת זיהום האוויר של הרכב, אשר תחושב לפי נוהל ”חישוב דרגת זיהום האוויר לרכב“, שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם מנהל אגף איכות האוויר במשרד להגנת הסביבה, המתפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד.

{{ח:סעיף|270ג|ציון קוד דגם ברישיון הרכב|תיקון: תשע״ב־12}}
{{ח:ת}} ברישיון הרכב יצוין קוד הדגם של הרכב אשר ייקבע לפי נוהל ”קביעת קוד דגם לצורך חישוב שווי הרכב“, שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם סמנכ״ל כלכלה ברשות המסים במשרד האוצר, המתפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד.

{{ח:סעיף|270ד|ציון רמת האבזור ברישיון הרכב|תיקון: תשע״ג־13}}
{{ח:ת}} ברישיון הרכב תצוין רמת האבזור הבטיחותי של הרכב, אשר תיקבע לפי נוהל ”מערכות בטיחות“, שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם סמנכ״ל תכנון וכלכלה ברשות המסים במשרד האוצר, המתפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והעומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק 2|פרק שני: רישום ורישוי רכב מנועי}}
{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן א|סימן א׳: רשיון רכב}}

{{ח:סעיף|271|בקשה לרישום ולרשיון רכב|תיקון: תשכ״א, תשכ״ו, תשל״ז, תשל״ז־6, תש״ם־7, תשמ״א־5, תשמ״ד־2, תשנ״ז־8, תשנ״ט־4, תשס״ג־4, תשס״ט־7, תשס״ט־19, תשס״ט־11, תשע״ג־7, תשע״ד־2, תשע״ח־8, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעליו של רכב מנועי, גרור או נתמך המבקש את רישומם, וכן המבקש רשיון רכב, חידושו או רישום העברת בעלות הרכב, יגיש בקשה לרשות הרישוי או למי שהיא הסמיכה לכך בטופס שנקבע.
{{ח:תת|(ב)}} לשם הגשת בקשה כאמור בתקנת משנה (א), המבקש ישיב תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס האמור ועל כל שאלה אחרת של רשות הרישוי, וכן יוכיח, לפי דרישתה, את זהות הרכב לפי מספר השלדה, את הבעלות עליו ואת תשלום המכס, המסים וההיטלים או האגרות החלים על הרכב האמור, וכן יוכיח, לפי דרישת רשות הרישוי, כי כל קנס שמבקש הרשיון או חידושו נתחייב בו בדין בשל עבירת תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב או בשל הפרה, שולם במועדו וכן האגרות בעד החזקת מקלט רדיו המותקן ברכב שולמו.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), היה המבקש יבואן מסחרי, המבקש לרשום רכב על שמו, רשאית רשות הרישוי לרשום את הרכב על שמו אף אם לא שולמו מסי היבוא החלים על הרכב.
{{ח:תת|(ב2)}} רכב שנרשם על שם יבואן מסחרי כאמור בתקנת משנה (ב1), יראוהו עם רישומו כרכב שהשימוש בו הופסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 290|תקנה 290}} ורשות הרישוי תרשום זאת במרשם כלי הרכב, עד למועד שבו תודיע רשות המסים לרשות הרישוי כי שולמו מסי היבוא בעדו.
{{ח:תת|(ב3)}} היה המבקש בעל רישיון סוחר ברכב מיבואן או בעל רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן, והוא מבקש את רישום הרכב לצורך מסחר בו, יציג את הרישיון כאמור, לפי העניין, לפני רשות הרישוי או לפני מי שהיא הסמיכה לכך.
{{ח:תת|(ב4)}} רכב שהתקיים בו האמור בתקנת משנה (ב3), יירשם במרשם כלי הרכב כרכב שהשימוש בו הופסק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 290|בתקנה 290}}.
{{ח:תת|(ב5)}} חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של רכב שנרשם כאמור בתקנת משנה (ב4), בלי שנעשה שינוי רישום בעלות בו, יראו את הרכב כרכב שהפסקת השימוש בו הסתיימה והוא יירשם על שם בעל רישיון הסחר; לעניין תקנת משנה זו, ”מועד ייצורו“ – כהגדרתו בסיפה של {{ח:פנימי|סעיף 282|פסקה (4) לתקנה 282(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} נרשם רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 274|בתקנה 274}} וניתן עליו רשיון רכב, לא תתקבל לגביו בקשה לרשיון חדש, אלא לחידוש רשיון.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הבעל“ – לרבות אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הבעל הרשום ברשיון הרכב;
{{ח:תתתת|(2)}} אחד ממנהליו או עובדיו של תאגיד שאושר לכך בכתב על ידי התאגיד – אם הרכב רשום על שם תאגיד;
{{ח:תתתת|(3)}} מי שהבעל הרשום ברשיון הרכב נתן לו יפוי כוח בכתב;
{{ח:תתתת|(4)}} מי שהוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי שהוא סוחר בכלי רכב מנועיים או אחד מעובדיו שהוא הסמיכו ורשות הרישוי אישרה אותו – אם הרכב נקנה אצל אותו סוחר סמוך להגשת הבקשה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסי היבוא“ – מכס, מס קניה ביבוא, מס ערך מוסף ביבוא ומסים והיטלים אחרים המוטלים ביבוא.

{{ח:סעיף|271א|רישום סוג הרכב|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ח־13, תשע״א־10, תשע״ד־7, תשע״ז־6}}
{{ח:תת|(א)}} בעת רישומו של רכב או לאחר בדיקה ואישור אב טיפוס של רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 282|בתקנה 282}}, או לאחר שניתן היתר לשינוי מבנה ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 380|בתקנה 380}}, תקבע רשות הרישוי את סיווגו הראשי של הרכב על פי אחת הקטגוריות המנויות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} רכב מסוג M – רכב מנועי בעל 4 גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ויועד להסיע נוסעים;
{{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג N – רכב מנועי מסחרי בעל 4 גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין או רכב שצוין ברישיונו כרכב עבודה;
{{ח:תתת|(3)}} רכב מסוג O – גרור או נתמך אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין או שצוין ברישיונו כרכב עבודה;
{{ח:תתת|(4)}} רכב מסוג L – אופנוע;
{{ח:תתת|(5)}} רכב מסוג T – טרקטור או מכונה ניידת.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי לקבוע את סוג הרכב על פי סיווג משנה של כל אחד מהסיווגים הראשיים ועל פי ייעודו של הרכב ולציין ברישיונו שימוש ייעודי שאישרה לו, אם אישרה.
{{ח:תת|(ג)}} סוג הרכב שנקבע על פי האמור בתקנה זו יירשם ברישיון הרכב ויחולו על הרכב הוראות תקנות אלה לפי סוגו הרשום.
{{ח:תת|(ד)}} טבלת סוגי הרכב היא כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} רכב מסוג M:
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;סוג הרכב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סיווג ראשי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג משנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;M1 – רכב שבו עד 8 מושבים נוסף על מושב הנהג ומשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.|(א)}} פרט
{{ח:תתת|(ב)}} אמבולנס
{{ח:תתת|(ג)}} כיבוי אש
{{ח:תתת|(ד)}} אוטובוס פרטי
{{ח:תתת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.|(א)}} מונית
{{ח:תתת|(ב)}} רכב סיור
{{ח:תתת|(ג)}} רכב מדברי
{{ח:תתת|(ד)}} אוטובוס ציבורי
{{ח:תתת|(ה)}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;10&quot;&gt;M2 – רכב נוסעים שבו יותר מ־8 מושבים נוסף על מושב הנהג ומשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק״ג או רכב נוסעים שבו עד 8 מושבים, ומשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג אך אינו עולה על 5,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} מונית
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} רכב סיור
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} אוטובוס פרטי
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} אוטובוס ציבורי
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} רכב מדברי
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} אמבולנס
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} כיבוי אש
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} טיולית
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} רכב בטיחותי
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;9&quot;&gt;M3 – רכב בעל יותר מ־8 מושבים מלבד מושב הנהג, שמשקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} אוטובוס פרטי
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} אוטובוס ציבורי
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} רכב מדברי
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} אמבולנס
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} כיבוי אש
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} טיולית
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג N:
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;סוג הרכב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סיווג ראשי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג משנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;N1 – רכב N שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} כיבוי אש
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} חילוץ
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} עבודה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} חומרים מסוכנים
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;7&quot;&gt;N2 – רכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג אך אינו עולה על 12,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} כיבוי אש
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} חילוץ
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} עבודה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} חומרים מסוכנים
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} ציוד חריג
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} תומך
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;N3 – רכב N שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(3)}} רכב מסוג O:
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;סוג הרכב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סיווג ראשי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג משנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;O1 – גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 750 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} חומרים מסוכנים
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} עבודה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} ציוד חריג
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;O2 – גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 750 ק״ג אך אינו עולה על 3,500 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;O3 – גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג אך אינו עולה על 10,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td O4 - גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק&quot;ג&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td OT - גרור לטרקטור&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(4)}} רכב מסוג L:
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;סוג הרכב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סיווג ראשי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג משנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;L1 – אופנוע שנפח מנועו אינו עולה על 125 סמ״ק ובלבד שהספק מנועו עד ‎11 KW ‏(14.916 כוח סוס) והיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.1 KW/KG&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;L2 – אופנוע בעל הספק מנוע עד ‎35 KW‏ (47.46 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.2 KW/KG&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אופנוע להגשת עזרה ראשונה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;L3 – אופנוע שאינו מסיווג L1 או L2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אופנוע להגשת עזרה ראשונה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td L7&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} רכב זעיר
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(5)}} רכב מסוג T:
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;סוג הרכב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סיווג ראשי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג משנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;T1 – טרקטור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} טרקטור משא
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td T2 - טרקטורון&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה וכן רכב שטח
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;T3 – מכונה ניידת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|272|תשלום אגרות|תיקון: תשכ״א, תשכ״ד־6, תשכ״ו־6, תשל״ב־4, תשל״ח־2, תש״ם־7, תשמ״ו־4, תש״ס־3, תש״ע־13}}
{{ח:תת|(א)}} אגרה בעד רשיון רכב או חידושו תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ובשיעור שהוא בתוקף בתאריך חידוש הרשיון כנקוב ברשיון הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} שולמה האגרה אחרי מועד פקיעת תקפו של הרשיון יהיה שיעורה כשיעור האגרה שהוא בתוקף ביום התשלום או כשיעור שהיה בתוקף ביום פקיעת תוקפו של הרישיון, בצירוף הפרשי הצמדה, לפי הגבוה מביניהם; לעניין תקנת משנה זו, יחושבו הפרשי הצמדה לפי שיעור השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) הידוע ביום התשלום, לעומת המדד שהיה ידוע ביום פקיעת תוקפו של הרישיון, כשהוא מעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש רשיון רכב או חידושו רשאי לשלם לחשבון הסילוקים של רשות הרישוי את האגרות וההיטלים החלים על הרכב בבנק מורשה על פי דין.

{{ח:סעיף|272א|אגרת רישיון רכב של נכה|תיקון: תשכ״ג, תש״ם־7, תשס״ג־4, תשס״ד־5, תשע״א־9, תשע״ב־5, תשע״ח־3, תשפ״א־7}}
{{ח:תת|(א)}} נכה ישלם אגרת רישיון רכב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} בעבור רכב אחד שנתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב הוא רכב נוסעים פרטי, רכב מסחרי שמשקלו הכולל אינו עולה על 5,000 ק״ג, אוטובוס זעיר פרטי או אופנוע;
{{ח:תתת|(2)}} הוא רשום על שם אחד או יותר מאלה בלבד: על שמו, על שם בן זוגו, על שם האפוטרופוס שלו, על שם האומן שלו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}} או על שם חברת החכר, ובלבד שהציג הסכם חכירה שבו הוא רשום כחוכר הרכב, וההחכר על פי ההסכם הוא החכר מימון; לעניין זה, ”החכר מימון“ – החכר על פי הסכם שבו נקבע כי השירות היחיד שנותן המחכיר לחוכר תמורת דמי החכירה, הוא זכות השימוש ברכב;
{{ח:תתת|(3)}} הוא אינו משמש לצורכי עסק או מסחר.
{{ח:תת|(ב)}} נמכר רכב שהתקיים בו האמור בתקנת משנה (א) למי שלא מתקיים בו האמור, ישלם הקונה את מלוא אגרת רישיון הרכב לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 10א|פרט 10א בחלק ג׳ לתוספת הראשונה}}, בעבור כל חודש של התקופה שמיום שנרשם הרכב על שמו עד יום פקיעת הרישיון.

{{ח:סעיף|272ב|פטור מטעמים מיוחדים|תיקון: תשס״ג־4}}
{{ח:ת}} שר התחבורה יפטור בעל רכב מאגרת רישום או מאגרת רישיון או יורה להחזיר לו אגרה כאמור ששילם, אם שוכנע כי הפטור או ההחזר מוצדקים בשל זכות לאגרה מופחתת שלא מומשה.

{{ח:סעיף|273|הבאת רכב לבדיקה|תיקון: תשכ״א, תשל״ב־4, תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ט־7, תשנ״א־11, תשנ״ב־8, תשס״ג־4, תשע״ב־4, תשע״ה־4, תשע״ו־5, תשע״ט־8}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רשיון רכב או חידושו יביא את הרכב למשרד רשות הרישוי שאליו הגיש את הבקשה או לתחנת בדיקה שאישרה רשות הרישוי או למקום אחר שתורה רשות הרישוי ובמועד שתורה.
{{ח:תת|(ב)}} הרכב ייבדק וייבחן על ידי בוחן או על ידי מעבדה מוסמכת, כפי שתורה רשות הרישוי כדי לברר אם נתקיימו בו כל התנאים שנקבעו ואם הינו ראוי לשימוש.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), מבקש רישיון לרכב מדגם שרשות הרישוי נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282(א)(2)}} שיבואן מסחרי ייבא אותו או שיוצר על ידי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק הרישוי}} וטרם נרשם, יביא את הרכב לבדיקה במוסך שירות של היבואן שייבא אותו או למוסך של בעל הרישיון לייצור רכב ושיווקו כאמור שייצר אותו; הרכב ייבדק וייבחן בידי בוחן בפיקוח מעבדה מוסמכת לפי הנחיות היצרן שאישר מנהל אגף הרכב וכדי לברר אם התקיימו בו הוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב2)}} האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), לא יחול על –
{{ח:תתת|(1)}} רכב פרטי עד תום שלוש שנים מהמועד שבו ניתן עליו רישיון רכב לראשונה;
{{ח:תתת|(2)}} רכב פרטי שהוא רכב השכרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985}}, או שהוא רכב של מפעל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, עד תום שנתיים המהמועד שבו ניתן עליו רישיון רכב לראשונה.
{{ח:תת|(ג)}} רכב המובא לבדיקה ובחינה יהיה נקי וצבוע כראוי.
{{ח:תת|(ד)}} בעליו של רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בתקנה 271}} יהיה נוכח בעת הבדיקה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} המבקש חידוש רשיון לרכב מנועי כתום 15 שנה לאחר שנת ייצורו לפי הרשום ברשיון הרכב, יציג לפני הבדיקה תעודה מאת מוסך מורשה, בנוסח שקבעה הרשות, המאשרת כי מערכת הבלמים המותקנת ברכב נבדקה או תוקנה ונמצאה במצב תקין תוך שלושה חדשים לפני מועד הבדיקה.
{{ח:תת|(ו)}} המבקש חידוש רשיון לרכב מיושן, למונית בתום עשר שנים משנת ייצורה או לרכב אספנות יציג לפני הבדיקה תעודה מאת מוסך מורשה בנוסח שקבעה הרשות, כי הרכב נבדק תוך שלושה חדשים לפני מועד הבדיקה ונמצא במצב מכני תקין.

{{ח:סעיף|273א||תיקון: תשל״א־2, תשע״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|273ב|בדיקת בלמים ברכב ציבורי וברכב מסחרי|תיקון: תשל״א־4, תש״ם־5, תשמ״א־5, תשמ״ב־2, תשנ״ו־7, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מערכת הבלמים של אוטובוס, מונית, רכב סיור, טיולית, רכב מדברי, רכב עבודה ושל רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק״ג ייבדקו לפחות פעם אחת בכל ששה חודשים במוסך שניתן לו רשיון כדין (להלן – מוסך מורשה) ובלבד שהבדיקה האחרונה נעשתה תוך שלושה חודשים לפני מועד הבדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}}.
{{ח:תת|(ב)}} חובת קיומה של תקנה זו תחול על בעל הרכב או מחזיקו.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש חידוש רשיון רכב כאמור בתקנת משנה (א), יציג לפני הבדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}} שתי תעודות מאת מוסך מורשה, בנוסח שקבעה הרשות, כי מערכת הבלמים המותקנים ברכב נבדקה או תוקנה ונמצאה במצב תקין במועדים האמורים בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|273ג|בדיקת בלמים ברכב שבו מותקנים בלמי אויר|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב שמותקנת בו מערכת בלמי אויר, תיבדק המערכת הפניאומטית (להלן בתקנה זו – המערכת) אחת לשנה ובלבד שהבדיקה נעשתה תוך שלושה חדשים לפני מועד בדיקת הרכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש חידוש רשיון רכב יציג לפני הבדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}} תעודה מאת מוסך מורשה בדבר תקינות המערכת.
{{ח:תת|(ג)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273ב|בתקנה 273ב}} תיבדק גם המערכת.
{{ח:תת|(ד)}} תחילתה של תקנה זו –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי רכב שבו מותקנת מערכת לפי תקן EEC מס׳ 71/320 – ביום ב׳ בניסן התשמ״ז (1 באפריל 1987);
{{ח:תתת|(2)}} לגבי רכב שבו תותקן מערכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 326|בתקנה 326}} – ביום ח׳ בתשרי התשמ״ח (1 באוקטובר 1987).

{{ח:סעיף|273ד|בדיקת חורף|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־3, תשס״ה־4, תשס״ז־11, תשס״ט־13, תשע״ט־13, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג, רכב אספנות, רכב עבודה ואוטובוס למעט אוטובוס זעיר פרטי – אשר חלפה שנה מיום שנרשמו לראשונה חייבים בבדיקת חורף שתיערך מ־1 באוגוסט של כל שנה במוסך כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}}, או בתחנת בדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבין 1 בדצמבר של כל שנה עד 31 במרס של כל שנה, אלא אם כן בידו תעודה מאת במוסך {{ח:הערה|[צ״ל: מוסך]}} או תחנת בדיקה בנוסח שהורה עליו מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בבדיקת חורף ונמצא תקין.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”בדיקת חורף“ – בדיקה שנערכה על פי מפרט והוראות אחרות של מנהל אגף הרכב, המופקדים לעיון הציבור במשרד התחבורה, או מבחן רישוי שנתי של הרכב שנעשה בתקופה שבין 1 באוגוסט של כל שנה עד 30 בנובמבר של כל שנה.

{{ח:סעיף|274|מתן רשיון רכב|תיקון: תשכ״א, תשכ״ד־6, תשכ״ו־7, תשל״ב־4, תשמ״ז, תשנ״א־5, תשע״ג־7, תשע״ד־2, תשפ״ג־8}}
{{ח:ת}} מצא בוחן רכב כי נתקיימו ברכב נבדק כל התנאים {{ח:פנימי|סעיף 271|שבתקנות 271}}, {{ח:פנימי|סעיף 272|272}}, {{ח:פנימי|סעיף 273|273}}, {{ח:פנימי|סעיף 273א|273א}}, {{ח:פנימי|סעיף 273ב|273ב}} {{ח:פנימי|סעיף 273ג|ו־273ג}} יחתים את רשיון הרכב בחותמת כשירות לתנועה.

{{ח:סעיף|275|תעודת ביטוח|תיקון: תשל״ב־4, תשל״ז־6}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רשיון או חידוש רשיון לרכב מנועי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת הביטוח}}, ימציא לרשות הרישוי או למי שהיא הסמיכה לצורך בדיקות רכב –
{{ח:תתת|(1)}} תעודת ביטוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת הביטוח}}, שניתנה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|לפקודת הביטוח}}; או
{{ח:תתת|(2)}} ראיה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי הרכב הוא רכב שנתמלאו בו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 4|סעיף 4(3)(ד) לפקודת הביטוח}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש לרשום שינוי בעלות של רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284}}, ימציא לרשות הרישוי תעודות כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} המבקש לרשום שינוי בעלות של רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 284א|תקנה 284א}}, יציג בפני מקבל ההצהרה לפי דרישתו את הבקשה לרישום שינוי בעלות, שטר מכר, והתעודה כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|276|תקופת תוקף הרשיון|תיקון: תשכ״א, תשכ״ד־6, תשל״ב־4, תש״ם־7, תשנ״ו־7, תשע״ח־3, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון רכב או חידושו יהיה לתקופה של שנה אחת או לתקופה קטנה משנה, אם אין הוראה אחרת בתקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון רכב או חידושו לטרקטור יהיה לתקופה של שנתיים.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא יהיה תוקף לרשיון רכב אלא לתקופה שבעדה שולמה האגרה ובלבד שצורף לפנקס הרכב –
{{ח:תתת|(1)}} אישור על תשלום אגרות והיטלים החתום בחותמת רשות הרישוי או בחותמת הבנק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בתקנה 272}}, או אישור המעיד על פטור מן האגרות וההיטלים האמורים;
{{ח:תתת|(2)}} חותמת כשירות לתנועה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 274|בתקנה 274(א)}};
{{ח:תת}} יראו רשיון בר־תוקף מיום תשלום האגרה ולא יהיה בתשלום האגרה כדי לתת תוקף לרשיון למועד שקדם ליום התשלום, אלא אם נאמר במפורש אחרת בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ד)}} נרשם רכב וניתן עליו רשיון לראשונה, מותר לתת את הרשיון לתקופה של פחות משנה; ובלבד שהאגרה שתשולם עליו תהיה בשיעור של &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; מאגרת הרשיון השנתית החלה על הרכב – לכל חודש מלא של תקופת תוקף הרשיון.

{{ח:סעיף|276א|סייגים למתן רשיון רכב על אוטובוס או מונית|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ה־2, תשמ״ה־4, תשנ״ג־5, תשנ״ג־10, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ט־7, תשס״ה־10, תשפ״א־4, תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 274|בתקנות 274}} {{ח:פנימי|סעיף 276|ו־276}} לא יינתן רשיון רכב על –
{{ח:תת|(1)}} אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, אלא אם כן ניתן עליו גם רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 385|תקנות 385}} {{ח:פנימי|סעיף 388|או 388}};
{{ח:תת|(2)}} מונית שאינה מסוג זוטובוס, ומונית שמתקיימות בה דרישות המפרט הטכני לרכב להסעת נכים שאישר מנהל אגף הרכב (בתקנה זו – מונית המיועדת להסעת נכים), אלא אם כן ניתן לגביהם רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 490|תקנה 490(א)(1) או (2)}};
{{ח:תת|(3)}} מונית מסוג זוטובוס שאינה מיועדת להסעת נכים, אלא אם כן ניתן לגביה רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 490|תקנה 490(א)(2)}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|276ב|פטור|תיקון: תשכ״ה־12, תשכ״ה־14, תשכ״ו־3, תש״ל, תשל״א־2, תשמ״א־3, תשמ״ד־4}}
{{ח:ת}} מאגרת רישום ואגרת רשיון רכב פטור רכב של כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} עובדי ארגון האומות המאוחדות שהם אזרחי חוץ, ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר;
{{ח:תת|(2)}} הפטריארך הלטיני;
{{ח:תת|(3)}} הפטריארך היווני־האורתודוכסי;
{{ח:תת|(4)}} הארכיבישוף האנגליקני;
{{ח:תת|(5)}} הקוסטוס הפרנציסקני;
{{ח:תת|(6)}} הפטריארך הארמני־האורתודוכסי;
{{ח:תת|(7)}} הארכיבישוף של הכנסיה האתיופית האורתודוכסית;
{{ח:תת|(8)}} הארכיבישוף הקופטי;
{{ח:תת|(9)}} הארכיבישוף הסורי־האורתודוכסי;
{{ח:תת|(10)}} הארכיבישוף המרוניטי;
{{ח:תת|(11)}} הארכיבישוף היווני־הקתולי;
{{ח:תת|(12)}} הארכיבישוף היווני־האורתודוכסי;
{{ח:תת|(13)}} הבישוף הלטיני;
{{ח:תת|(14)}} הראש הרוחני של העדה הדרוזית;
{{ח:תת|(15)}} ראשי הדת הבהאית;
{{ח:תת|(16)}} ראשי העדה האוונגלית–אפיסקופלית;
{{ח:תת|(17)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(18)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|276ג|סייגים למתן רשיון רכב פרטי ורכב מסחרי|תיקון: תשכ״ז־4, תש״ם־7}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 274|בתקנות 274}} {{ח:פנימי|סעיף 276|ו־276}}, לא יינתן רשיון לרכב {{ח:פנימי|סעיף 364א|שתקנה 364א}} חלה לגביו ולא יחודש רשיונו אלא אם נתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 364א|התקנה האמורה}}.

{{ח:סעיף|276ד|תנאים לרישום רכב המשמש להובלת חומרים מסוכנים|תיקון: תשל״ט־2, תשנ״א־11}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת נוזל קורוזיבי ולא יינתן לו רשיון אלא אם נתמלאו בו הוראות תקן ישראלי מס׳ 819, ולא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת חומר מתלקח אלא אם נתמלאו בו הוראות תקן ישראלי מס׳ 922 ובעל הרכב המציא לרשות תעודת בדיקה ממעבדה מאושרת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, תשי״ג–1953}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת חומרים מסוכנים אלא אם הרכב עומד בדרישות שקבע מנהל אגף הרכב או מי שהוא הסמיך לכך בהודעה ברשומות.

{{ח:סעיף|276ה|דרך רישום פרטי הרישיון להפעלת מונית|תיקון: תשע״ד־11}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש להירשם כבעל רכב ברישיון רכב הרשום או המיועד להירשם כמונית, יפרט בהודעה לרשות הרישוי בטופס הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 5|טופס 5 בתוספת השלוש עשרה}} ושנחתם בפני עורך דין כמפורט בטופס, את מספר הרישיון להפעלת מונית שישמש להפעלתה (להלן {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2|בפרק זה}} – רישיון הפעלה), וכן את שמו ומספר זהותו של בעל רישיון ההפעלה.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תרשום ברישיון הרכב הרשום כמונית את פרטי רישיון ההפעלה ופרטי בעליו כאמור בתקנת משנה (א) (להלן {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2|בפרק זה}} – פרטי רישיון ההפעלה).
{{ח:תת|(ג)}} התיר המפקח על התעבורה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ד|סעיף 14ד לפקודה}} את העברתו של רישיון ההפעלה המצוין ברישיון הרכב הרשום כמונית, יודיע על כך לרשות הרישוי; רשות הרישוי תשנה את פרטי בעל רישיון ההפעלה ברישיון הרכב בהתאם להודעה האמורה ותשלח לבעל הרכב רישיון רכב שבו נרשם השינוי.

{{ח:סעיף|277|תנאים מיוחדים ברשיון רכב|תיקון: תשכ״ו, תש״ע־17, תשע״ה־4}}
{{ח:ת}} ברשיון רכב רשאית רשות הרישוי להתנות, בין השאר, תנאים בענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} קביעת מהירות מכסימלית שונה מזו שנקבעה בתקנות שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}};
{{ח:תת|(2)}} קביעת סימון מיוחד לרכב;
{{ח:תת|(3)}} ציוד, אביזרים ומכשירים, נוסף על הקבוע בתקנות שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}};
{{ח:תת|(4)}} הגבלת העברת הבעלות על כלי רכב מחמת אי תשלום המכס, המסים, ההיטלים או האגרות החלים עליו וכן מחמת תניה כאמור הרשומה בתעודות הרישום של הרכב;
{{ח:תת|(5)}} הגבלת העברת הבעלות על כלי רכב שהעברתו הוגבלה או הותנתה בידי רשות מוסמכת לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}, וכל עוד ההגבלה או התנאי כאמור בתוקפם;
{{ח:תת|(6)}} הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שהותקן בו מיתקן לשימושו הייחודי של בעל הרכב וכל עוד הוא מותקן בו;
{{ח:תת|(7)}} הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שרשות הרישוי פטרה אותו מהוראות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 269|תקנה 269}};
{{ח:תת|(8)}} הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שרשות הרישוי התירה לבעליו שימוש בציוד חריג לפי {{ח:פנימי|סעיף 315|תקנה 315}};
{{ח:תת|(9)}} הגבלת העברת בעלות ברכב המיועד לניסוי;
{{ח:תת|(10)}} הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שנמסרה לבעליו הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 306א|בתקנה 306א(ב)}} והוא לא תוקן בהתאם להנחיות היצרן.

{{ח:סעיף|278|מתן רשיון רכב מיוחד}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לתת רשיון רכב מיוחד וכן לוחיות־זיהוי לצורך נסיעה חד־פעמית של רכב מסויים שאין עליו רשיון רכב בר־תוקף ולקבוע בו תנאים לאחר שמבקש הרשיון –
{{ח:תתת|(1)}} מסר הצהרה על מצבו התקין של הרכב;
{{ח:תתת|(2)}} מילא אחרי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 275|תקנה 275}};
{{ח:תתת|(3)}} שילם את האגרה הקבועה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשיון האמור יהיה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות.

{{ח:סעיף|279|פטור גרור חקלאי מחובת רישום ורשיון|תיקון: תשכ״א, תשל״ז־6, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4, תשמ״ג־2, תשמ״ד־4, תשמ״ה, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעלו של גרור חקלאי וכן מחזיקו פטורים מחובת רישום ורשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, אם –
{{ח:תתת|(1)}} משקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,500 ק״ג, ארכו הכולל לרבות יצול החיבור אינו עולה על 500 ס״מ, רחבו הכולל אינו עולה על 220 ס״מ וגבהו הכולל לרבות המטען אינו עולה על 380 ס״מ;
{{ח:תתת|(2)}} נתמלאו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 321|תקנות 321}}, {{ח:פנימי|סעיף 322|322}}, {{ח:פנימי|סעיף 340|340 עד 342}}, {{ח:פנימי|סעיף 344|344}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351}}, {{ח:פנימי|סעיף 372|372}}, {{ח:פנימי|סעיף 374|374}} {{ח:פנימי|סעיף 375|ו־375}};
{{ח:תתת|(3)}} הגרור מצוייד בנעלי בטחון הקשורות אליו בשרשראות;
{{ח:תתת|(4)}} שם בעליו של הגרור ומענו וכן משקלו הכולל המותר רשומים על דפנו הימנית או מאחוריו על רקע שחור באותיות וספרות לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ״מ לפחות ורחבה 20 מ״מ לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} בעליה של מכונה נגררת וכן מחזיקה פטורים מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, אם נתמלא בה האמור בתקנת משנה (א)(2), (3) ו־(4).
{{ח:תת|(ג)}} בעלה ומחזיקה של מכונה נגררת חקלאית (להלן בתקנת משנה זו – מכונה חקלאית) שמשקלה הכולל המותר מ־1{{ח:הערה|,}}001 ק״ג עד 3{{ח:הערה|,}}000 ק״ג, פטורים מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, אם נתקיימו בה תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במכונה החקלאית נתמלא האמור בתקנת משנה (א)(2)(3) ו־(4);
{{ח:תתת|(2)}} מכונה חקלאית שמשקלה הכולל המותר מ־1,001 ק״ג עד 2,000 ק״ג – תיגרר על ידי טרקטור שמשקלו העצמי מ־2,301 ק״ג עד 3,200 ק״ג (קבוצה 3 בסיווג שקבעה רשות הרישוי);
{{ח:תתת|(3)}} מכונה חקלאית שמשקלה הכולל המותר מ־2,001 ק״ג עד 3,000 ק״ג – תיגרר על ידי טרקטור שמשקלו העצמי מ־3,201 ק״ג ויותר (קבוצה 4 בסיווג שקבעה רשות הרישוי);
{{ח:תתת|(4)}} עלה רוחב המכונה החקלאית על 250 ס״מ – תישא בחזיתה שלט בגודל 35×125 ס״מ שעליו כתוב ”זהירות רכב רחב“, ובזמן תאורה יותקנו בה פנסי רוחב ותאורה היקפית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ג)(1)}};
{{ח:תתת|(5)}} עלה רוחב המכונה החקלאית על 340 ס״מ יקויים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(6)}} עלה גובה המכונה החקלאית על 400 ס״מ ועד 480 ס״מ, לא תנוע בדרכים אלא אם קוים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ד)(1) ו־(2)}};
{{ח:תתת|(7)}} בנוסף לאמור בפסקאות (5) ו־(6), לא יניע אדם מכונה חקלאית בדרך אלא בכפוף להוראות תקנות אלה, ולא יניע אדם מכונה חקלאית בדרכים שנאסרה בהן התנועה בהודעה שהודיע המפקח על התעבורה ברשומות;
{{ח:תתת|(8)}} קצין משטרה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ז)}} רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה חקלאית שמשקלה או מידתה חורג מהאמור בתקנת משנה זו;
{{ח:תתת|(9)}} אורך הטרקטור הגורר והמכונה החקלאית ביחד לא יעלה על 15.50 מטר;
{{ח:תתת|(10)}} במכונה החקלאית יהיו מחווני כיוון ואורות בלימה שיופעלו מהטרקטור הגורר, הם יהיו ניידים וניתנים להסבה על נקלה;
{{ח:תתת|(11)}} המכונה החקלאית כשירה לתנועה ובידי הנוהג בטרקטור הגורר אישור ממוסך מורשה או ממעבדה מוסמכת כי המכונה החקלאית נבדקה בשנה האחרונה וכי היא כשירה לתנועה.

{{ח:סעיף|280|פטור מכונה ניידת מחובת רישום ורשיון|תיקון: תשכ״א, תשכ״ו־7, תשל״א־4, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״ו־2, תשס״ה־4, תשס״ה־19}}
{{ח:תת|(א)}} בעליה ומחזיקה של מכונה ניידת אשר לפי מבנה אינה מסוגלת לנוע במישור במהירות העולה על 40 ק״מ לשעה או הרשומה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|חוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}, פטור מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 3|סעיף 3 לפקודה}}, אם –
{{ח:תתת|(1)}} נתמלאו בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 317|תקנות 317}}, {{ח:פנימי|סעיף 318|318}}, {{ח:פנימי|סעיף 319|319}}, {{ח:פנימי|סעיף 320|320}}, {{ח:פנימי|סעיף 321|321}}, {{ח:פנימי|סעיף 322|322}}, {{ח:פנימי|סעיף 334|334}}, {{ח:פנימי|סעיף 335|335}}, {{ח:פנימי|סעיף 336|336}}, {{ח:פנימי|סעיף 337|337}}, {{ח:פנימי|סעיף 338|338}}, {{ח:פנימי|סעיף 339|339}}, {{ח:פנימי|סעיף 340|340}}, {{ח:פנימי|סעיף 341|341}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342}}, {{ח:פנימי|סעיף 344|344}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345}}, {{ח:פנימי|סעיף 350|350}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351}}, {{ח:פנימי|סעיף 352|352}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}}, {{ח:פנימי|סעיף 361|361}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367}}, {{ח:פנימי|סעיף 370|370}};
{{ח:תתת|(2)}} שם בעליה ומענו ומשקלה הכולל המותר רשומים על הדופן הימנית או מאחור על רקע שחור באותיות וספרות לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ״מ לפחות ורחבה 20 מ״מ לפחות, או היא נושאת לוח מספר כקבוע {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן הוא מחזיק:
{{ח:תתת|(1)}} ברשיון נהיגה בר־תוקף לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנות 179}} {{ח:פנימי|סעיף 180|או 180}};
{{ח:תתת|(2)}} בתעודה שניתנה לו מאת מוסך מורשה כי המכונה הניידת נבדקה בשנה האחרונה ונמצאה כשירה לתנועה וכי נתמלאו בה ההוראות האמורות בפסקאות (1) ו־(2) בתקנת משנה (א);
{{ח:תתת|(3)}} בתעודת ביטוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת הביטוח}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), הנוהג במכונה ניידת רגלית פטור מחובת רישיון נהיגה.

{{ח:סעיף|281|רישום או חידוש רשיון לרכב מיושן ולרכב באבדן גמור|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב־2, תשכ״ב־4, תשכ״ג־4, תשכ״ו־4, תשכ״ח, תשל״ה־2, תש״ם־5, תשמ״ב־4, תשמ״ה־4, תשמ״ט־7, תש״ן־4, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ב־6, תשנ״ו־7, תשס״ה־7, תשס״ה־19, תשס״ו־8, תשס״ח־7, תשע״ה־4, תשע״ח־3, תשע״ח־8, תשע״ט־10, תשע״ט־12}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן ולא יחודש רשיון רכב –
{{ח:תתת|(1)}} לרכב באבדן גמור;
{{ח:תתת|(2)}} למונית – בתום שתים עשרה שנים משנת ייצורה;
{{ח:תתת|(3)}} לרכב נוסעים פרטי המשמש להוראת נהיגה – בתום עשר שנים משנת ייצורם;
{{ח:תתת|(3א)}} לאמבולנס, למעט אמבולנס מהסוג האמור בפסקה (7) – בתום חמש עשרה שנים משנת ייצורם;
{{ח:תתת|(4)}} לרכב חילוץ שמשקלו הכולל המותר עד 16,000 ק״ג – בתום תשע עשרה שנים משנת ייצורו;
{{ח:תתת|(5)}} לאוטובוס ולטיולית – בתום עשרים שנים משנת ייצורו;
{{ח:תתת|(6)}} לאופנוע להגשת עזרה ראשונה – בתום שבע שנים משנת ייצורו;
{{ח:תתת|(7)}} לאמבולנס שמוגן נגד ירי או בעל הנעה על כל הגלגלים – בתום תשע עשרה שנים משנת ייצורו.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון לרכב מיושן ולמונית בתום עשר שנים משנת ייצורה יהיה לששה חודשים ובלבד שבעל הרכב יציג לפני בדיקת הרכב תעודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273(ו)}}, ולגבי רכב חילוץ שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק״ג, ימציא בעלו, אחת לשנה, גם אישור ממעבדה מוסמכת, על פי המפרט שקבע מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בתוך שלושה חדשים לפי מועד הבדיקה ונמצא במצב תקין.
{{ח:תת|(ג)}} לא יחודש רשיון לרכב מיושן אם חלפו שנתיים מיום שפג רשיונו.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בתקנת משנה (ג) לא יחול על רכב מסוג M1‏, N1‏, L‏, O1 ו־N2 שמשקלו הכולל המותר לא עולה על 6,000 ק״ג ובלבד שבעל הרכב המציא תעודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273(ו)}} ואישור ממעבדה מוסמכת או תעודת בדיקה שניתנה בידי מנהל מקצועי של מפעל בודק, על פי מפרט שקבע מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בתוך שלושה חדשים לפי מועד הבדיקה ונמצא במצב תקין.

{{ח:סעיף|281א|רכב אספנות|תיקון: תשנ״א־11, תשס״ה־19, תשס״ט־13, תשע״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון לרכב אספנות יהיה לשנים עשר חדשים, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}} {{ח:פנימי|סעיף 273ד|ו־273ד}}, ובלבד שבעלו יציג תעודה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273(ו)}}, פעם אחת בשנה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רכב אספנות יתקין בו לוחית זיהוי שתכלול את המילים ”רכב אספנות“.
{{ח:תת|(ג)}} רכב אספנות לא ינוע בדרך בשעות 07.00 ועד 09.00 בימים א׳ עד ה׳ שאינם חלים בחג או במועד.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ה)}} רכב אספנות פטור מתשלום אגרה בעד תקופה שבה לא היה רשיון הרכב תקף.
{{ח:תת|(ו)}} לא יסיע אדם באוטובוס, שצוין ברישיון הרכב כרכב אספנות, יותר משישה נוסעים.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|282|בדיקה ואישור של מפרטי רכב|תיקון: תשל״ז־7, תשמ״ג־2, תשנ״ד־4, תשנ״ה־4, תשנ״ה־7, תשנ״ז־8, תשנ״ט־8, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשס״ה־19, תשס״ח־5, תשס״ט־3, תשס״ט־11, תש״ע, תש״ע־17, תשע״ב, תשע״ב־6, תשע״ג־3, תשע״ד־8, תשע״ה־4, תשע״ה־6, תשע״ז, תשע״ט־8, תש״ף־2, תש״ף־8, תש״ף־14, תש״ף־15, תשפ״ג, תשפ״ג־3, תשפ״ד־8, תשפ״ד־10, תשפ״ה־2, תשפ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב ולא יינתן עליו רישיון, אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} עמד בדרישות החובה בענינים המפורטים בתקנת משנה (ד);
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי בדקה ואישרה כי באב טיפוס של אותו דגם רכב התקיימו כל התנאים האמורים בתקנות אלה לאותו סוג רכב וכי הומצא לרשות הרישוי אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לרכב שיוצר על פי תקינה אירופית – תעודה מאת מעבדה מוסמכת;
{{ח:תתתת|(ב)}} לרכב שיוצר על פי התקינה הפדרלית של ארצות הברית – אישור ממינהל הבטיחות האמריקני המעיד כי הרכב עומד בדרישות התקינה הפדרלית של ארצות הברית;
{{ח:תתתת|(ג)}} לרכב מסוג M1‏, M2‏, N1 ו־N2 שיוצר על פי התקינה הקנדית – אישור ממשרד התחבורה הקנדי או מורשה מטעמו המעיד כי הרכב עומד בדרישות התקינה הקנדית;
{{ח:תתתת|(ד)}} תעודה המעידה על רישום הרכב באחת ממדינות הקהילה האירופית או בארצות הברית ולגבי רכב מסוג M1‏, M2‏, N1 ו־N2 – תעודה המעידה על רישום הרכב בקנדה;
{{ח:תתתת|(ה)}} כל תעודה אחרת לפי דרישת רשות הרישוי לצורך הוכחת עמידת האב טיפוס של אותו דגם רכב בכל התנאים האמורים בתקנות אלה לאותו סוג רכב ולצורך הוכחה כי הרכב תואם את האב טיפוס של אותו דגם רכב;
{{ח:תתת|(3)}} טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו; ואולם רשות הרישוי תרשום רכב ותיתן עליו רישיון אף בחלוף התקופה האמורה, אם התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרכב יוצר בידי כמה יצרנים והושלם תהליך ייצורו, המוגדר בהנחיות האיחוד האירופי (EC), המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ובאתר האינטרנט של המשרד, כרכב שיוצר בשלבים (multi-stage) (להלן – רכב שיוצר בשלבים) כדלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} רכב מסוג M או N שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג, או מסוג M או N שסווג כאמבולנס או כרכב עבודה שטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם;
{{ח:תתתתת|(2)}} רכב עבודה אשר ייעודו כיבוי אש ומשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק״ג ורכב עבודה אשר ייעודו משאבת בטון, עגורן שאינו אינטגרלי, שמשקלו הכולל המותר עולה על 25,000 ק״ג – שטרם חלפו 30 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם;
{{ח:תתתתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 19.2.2026 עד יום 30.4.2028):}} רכב עבודה אשר ייעודו כיבוי אש ומשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק״ג ורכב עבודה אשר ייעודו משאבת בטון, שמשקלו הכולל המותר עולה על 25,000 ק״ג – שטרם חלפו 30 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם;
{{ח:תתתתת|(2א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 19.2.2026 עד יום 30.4.2028):}} רכב עבודה אשר ייעודו עגורן שאינו אינטגרלי שמשקלו הכולל המותר עולה על 25,000 ק״ג – שטרם חלפו 50 חודשים ממועד ייצור השלדה שלו;
{{ח:תתתתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתתת|(4)}} רכב ממוגן ירי, רכב מסוג O, רכב נכים ורכב מסוג T2 – שטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו, {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנה מיום 20.1.2025):}} ולעניין רכב מסוג O שסווג כרכב שייעודו מיתקן נייד לקבלת טיפול רפואי כחלק מבית חולים שדה – טרם חלפו 19 שנים ממועד ייצורו;
{{ח:תתתתת|(5)}} עגורן נייד – שטרם חלפו 60 חודשים ממועד ייצורו;
{{ח:תתתתת|(6)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתתת|(א1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ב)}} הרכב הוא מהסוגים המנויים {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 33|בסעיף 33(א) לחוק הרישוי}} שניתן עליו רישיון ייבוא לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 33|סעיף 33(ב) לחוק האמור}} (להלן – יבוא אישי), וטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו, או אם מועד ייצורו אינו ידוע – מהמועד שבו נרשם הרכב לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ;
{{ח:תתתת|(ג)}} הרכב הוא מהסוגים המנויים {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 33|בסעיף 33(א) לחוק הרישוי}}, O1 ו־O2 יובא בידי תייר, תושב חוץ או תושב חוזר וטרם חלפו 4 שנים ממועד ייצורו, או אם מועד ייצורו אינו ידוע – מהמועד שבו נרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ;
{{ח:תתתת|(ד)}} הרכב מסוג M ו־N שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,500 ק״ג ורכב מסוג O1 ו־O2 יובא בידי עולה חדש, נציג או נציגות של האומות המאוחדות, או נציג או נציגות של מדינת חוץ;
{{ח:תתתת|(ה)}} הרכב הוא רכב אספנות שיובא או רכב שניתן עליו רישיון יבוא לתקופה קצובה;
{{ח:תתתת|(ו)}} הרכב הוא של צבא הגנה לישראל, של שירות הביטחון הכללי, של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של משטרת ישראל, של כנסת ישראל או רכב לכיבוי אש או לטיפול בחומר מסוכן, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}, של הרשות הארצית לכבאות והצלה, וטרם חלפו 12 שנים ממועד ייצורו;
{{ח:תתתת|(ז)}} רכב שיוצר בארץ על ידי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק הרישוי}}, למעט רכב כאמור שיוצר בשלבים – שטרם חלפו 24 חודשים מהיום שבו אישרה רשות הרישוי כי באב טיפוס של אותו דגם רכב התקיימו כל התנאים האמורים לפי תקנת משנה (א)(2);
{{ח:תתתת|(ח)}} רכב המיועד לניסוי;
{{ח:תתתת|(ט)}} הרכב הוא מסוג N או O ומתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הרכב מיועד לביצוע עבודת תשתית בפרויקט תשתית לאומי;
{{ח:תתתתת|(2)}} הרכב יירשם על שם תאגיד הרשום במדינת חוץ;
{{ח:תתתתת|(3)}} לרכב רישיון רכב תקף במדינת חוץ;
{{ח:תתתתת|(4)}} רישיון הרכב לא יחודש בחלוף 3 שנים ממועד רישומו לראשונה אלא אם כן אישר מנהל אגף הרכב את הארכת תוקפו של הרישיון לתקופה שלא תעלה על 5 שנים ממועד רישומו לראשונה;
{{ח:תתתת|(י)}} הרכב הוא רכב שהיה ברשותו של הכוח הרב־לאומי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חסינויות וזכויות (הכוח הרב-לאומי)|בחוק חסינויות וזכויות (הכוח הרב־לאומי), התשמ״ב–1982}}, וטרם חלפו 8 שנים ממועד ייצורו;
{{ח:תתת}} בפסקה זו,
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – למעט רכב מסוג T1 ו־T3, רכב שטח;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עגורן נייד“ – מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה אינטגרלית שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טון מטר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רכב נכים“ – רכב מסוג M1‏, M2‏, N1 ו־N2 שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק״ג המיועד לנהיגה על ידי נכה או הסעתו בכיסא גלגלים בעל רישיון ייצור רכב ושיווקו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק הרישוי}} באישור מעבדה מוסמכת ביצע בו שינויי מבנה, בין השאר, מסוג הנמכת רצפה, התקנת אמצעי עיגון, התקנת מיתקן הרמה וצוין ברישיונו שימוש ייעודי לנכים;
{{ח:תתת|(4)}} יצוין ברישיון הרכב מועד עליית הרכב לכביש כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושלא נרשם לתנועה בדרכים במדינת חוץ – מועד רישום הרכב בארץ או שנים עשר חודשים ממועד ייצור הרכב, המוקדם מבין השניים;
{{ח:תתתת|(ב)}} ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושנרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ – שנים עשר חודשים ממועד ייצור הרכב או מועד הרישום לראשונה לתנועה בדרכים ממדינת החוץ, המוקדם מבין השניים;
{{ח:תתתת|(ג)}} ברכב שיוצר בשלבים, שנרשם בארץ לראשונה ולא נרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ – מועד ייצור הרכב ועד להשלמת תהליך הייצור – מועד רישום הרכב בארץ;
{{ח:תתתת|(ג1)}} ברכב מסוג T, שנרשם בארץ לראשונה ולא נרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ – מועד רישום הרכב בארץ;
{{ח:תתתת|(ד)}} ברכב אספנות – שנת ייצור הרכב (model year) המופיעה ברישיון הרכב שניתן לרכב במדינת חוץ או שנת הייצור של הרכב המיוצגת בספרה עשירית של מספר השלדה של הרכב לפי תקן ISO 3779 או מפרט SAE J272;
{{ח:תתת}} בתקנת משנה זו, ”מועד ייצור“ – היום האחרון בחודש שבו הושלם ייצור הרכב או השלדה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4א)}} רשות הרישוי ציינה ברישיון הרכב, במועד רישומו לראשונה, מידע בדבר הרכב בהתאם לנתוניו במועד הרישום לראשונה, הכול כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} ברכב שמתקיים בו האמור בהגדרה ”רכב חדש“ או בהגדרה ”רכב שנרשם במדינת חוץ“ כהגדרתם בחוק רישוי שירותים – את המילים ”רכב חדש“;
{{ח:תתתת|(2)}} ברכב שלא מתקיים בו האמור באחת מההגדרות שבפסקת משנה (1) – את המילים ”רכב משומש“;
{{ח:תתת|(5)}} הרכב הוא רכב שיובא ביבוא אישי למעט רכב אספנות ורכב שיובא בידי נציג או נציגות של האומות המאוחדות או נציג או נציגות של מדינת חוץ וניתנה עליו תעודת בדיקה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 309|בתקנה 309}};
{{ח:תתת|(6)}} הרכב הוא רכב שייבא יבואן זעיר ובלבד שאינו רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ וניתנה על הרכב תעודת בדיקה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 309|בתקנה 309}}; לעניין זה, ”יבואן זעיר“, ”רכב חדש“, ”רכב שנרשם במדינת חוץ“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים}}.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור ברישה של פסקה (3) לתקנת משנה (א), רכב שיובא על ידי יבואן מסחרי והתקופה של 12 חודשים ממועד ייצור הרכב הסתיימה בעת שהיתה בתוקף ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, יירשם ויינתן עליו רישיון אם טרם חלפו 13 חודשים ממועד ייצורו; לעניין זה, ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – לרבות ההכרזה שניתנה ביום י׳ בתמוז התשע״ד (8 ביולי 2014).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל אגף הרכב רשאי לקבוע תקנים והוראות נוהל לרכב או לחדשם מזמן לזמן לכל אחת מדרישות החובה האמורות בתקנה זו ואת התנאים להוכחת עמידת הרכב בדרישות כאמור; התקנים הוראות הנוהל והתנאים האמורים יעמדו לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:תת|(ג)}} התקנים והוראות הנוהל האמורים בתקנת משנה (ב) יהיו מבוססים על הנחיות האיחוד האירופי (EC) או על דרישות התקינה הפדרלית של ארצות הברית של אמריקה ולגבי רכב מסוג M1 ו־N1 על דרישות התקינה הקנדית, וכן על התקינה הישראלית.
{{ח:תת|(ד)}} דרישות החובה לענין תקנת משנה (א) הן לענינים כמפורט להלן ולכל עניין אחר הנוגע לתקינת הרכב, ייצור הרכב ורישום ורישוי הרכב במדינת חוץ:
{{ח:תתת|(1)}} רמת רעש;
{{ח:תתת|(2)}} זיהום אוויר;
{{ח:תתת|(3)}} מכלי דלק או הגנה תת־רכבית אחורית;
{{ח:תתת|(4)}} משטח לוחית רישוי אחורית;
{{ח:תתת|(5)}} מערכת היגוי – Steering Effort;
{{ח:תתת|(6)}} צירים ונועלי דלתות;
{{ח:תתת|(7)}} צופר;
{{ח:תתת|(8)}} ראות אחורית – Rear Visibility;
{{ח:תתת|(9)}} מעצורים;
{{ח:תתת|(10)}} תאימות אלקטרו־מגנטית – Suppression (Radio)‎;
{{ח:תתת|(11)}} עשן דיזל – Diesel Smoke;
{{ח:תתת|(12)}} התאמת מבנה פנימי – Interior Fittings;
{{ח:תתת|(13)}} מניעת גניבות ואימובילייזר;
{{ח:תתת|(14)}} הגנת הגה – Protective Steering;
{{ח:תתת|(15)}} חוזק כיסא;
{{ח:תתת|(16)}} פרופיל חיצוני לכלי הרכב – Exterior Projections;
{{ח:תתת|(17)}} מד אוץ והילוך אחורי – Speedometer and Reverse Gear;
{{ח:תתת|(18)}} טבלת זיהוי – Plates (Statutory)‎;
{{ח:תתת|(19)}} נקודות עיגון לחגורות – Seat Belt and Anchorages;
{{ח:תתת|(20)}} הרכבה של תאורה ואבזרי תאורה – Installation of Lighting and Light Signalling Devices;
{{ח:תתת|(21)}} מחזיר אור – Retro Reflectors;
{{ח:תתת|(22)}} נורות רכב – End-Outline, Front-Position (side), Rear-Position (side), Stop, Side Marker, Daytime Running Lamps;
{{ח:תתת|(23)}} נורות כיוון – Direction Indicator;
{{ח:תתת|(24)}} נורות ללוחית רישוי אחורית;
{{ח:תתת|(25)}} פנסי חזית (כולל נורה) – Headlamps (Including Bulbs)‎;
{{ח:תתת|(26)}} פנס ערפל בחזית הרכב – Front Fog Lamps;
{{ח:תתת|(27)}} וו גרירה – Towing Hooks;
{{ח:תתת|(28)}} פנס ערפל אחורי;
{{ח:תתת|(29)}} פנס לנסיעה אחורית;
{{ח:תתת|(30)}} פנס חניה – Parking Lamps;
{{ח:תתת|(31)}} חגורות בטיחות;
{{ח:תתת|(32)}} שדה ראיה קדמי;
{{ח:תתת|(33)}} זיהוי בקרת הרכב – Identification of Control;
{{ח:תתת|(34)}} מערכת מזרים אוויר להפשרת כפור והפגת אדים משמשת החזית – Defrost/Demist;
{{ח:תתת|(35)}} מערכת מגבי שמשות ומנגנון להתזת מים לשמשת החזית – Wash/Wipe;
{{ח:תתת|(36)}} מערכת חימום;
{{ח:תתת|(37)}} מגיני בוץ וכנפיים לרכב נוסעים – Wheel Guards;
{{ח:תתת|(38)}} משענת ראש – Head Restraints;
{{ח:תתת|(39)}} פליטת CO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; וצריכת דלק – CO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; Emissions/Fuel Consumption;
{{ח:תתת|(40)}} הספקי מנוע;
{{ח:תתת|(41)}} זיהום אוויר ממנועי דיזל – Diesel Emissions;
{{ח:תתת|(42)}} הגנה צדית של רכב מפני התנגשות – Lateral Protection;
{{ח:תתת|(43)}} התקנים למניעת התזת מים ובוץ – Spray-Suppression Systems;
{{ח:תתת|(44)}} קביעת מידות ועומסים לרכב מסוג M1;
{{ח:תתת|(45)}} בטיחות שמשות;
{{ח:תתת|(46)}} צמיגים;
{{ח:תתת|(47)}} מגביל מהירות;
{{ח:תתת|(48)}} קביעת מידות ועומסים נוסף על האמור בסעיף 44;
{{ח:תתת|(49)}} פרופיל מבנה חיצוני לכלי הרכב מסוג N‏ – External Projections of Cabs;
{{ח:תתת|(50)}} צימודים מכניים – Couplings;
{{ח:תתת|(51)}} עמידות באש – Flammability;
{{ח:תתת|(52)}} אוטובוסים – Buses and Coaches;
{{ח:תתת|(53)}} עמידות בהתנגשות חזיתית – Frontal Impact;
{{ח:תתת|(54)}} עמידות בהתנגשות צד – Side Impact;
{{ח:תתת|(55)}} כלי רכב המיועד להובלת חומרים מסוכנים – Vehicles Intended for the Transport of Dangerous Goods;
{{ח:תתת|(56)}} הגנה תת־רכבית קדמית;
{{ח:תתת|(57)}} הגנת הולכי רגל – Pedestrian Protection;
{{ח:תתת|(58)}} מערכת בקרת יציבות.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאית רשות הרישוי לרשום ולתת רישיון רכב לרכב המיועד לניסוי, לרכב ייחודי המיועד לצרכים ביטחוניים ולרכב ייחודי כהגדרתו בדירקטיבה ‎2007/46/EC, גם אם הרכב אינו עומד בכל דרישות החובה, בהתאם להוראות נוהל שקבע מנהל אגף הרכב המבוססות על דירקטיבה ‎2007/46/EC, על עדכוניה, אשר עומדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:תת|(ה)}} אגרה בעד בדיקה ומתן אישור כאמור בתקנה זו תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 21|בפרט 21 בחלק ג׳ בתוספת הראשונה}} ותשולם בידי מבקש אותה בדיקה.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: דלק, רעש, זיהום אויר והפרעות קשר לרכב|תיקון: תשל״ז־3, תשמ״ה־4, תשנ״ב־3}}

{{ח:סעיף|282א|תנאים לרישום רכב|תיקון: תשל״ז־3, תשמ״ד־2, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ב־4, תשנ״ג־10, תשנ״ד־6, תשנ״ו־2, תשע״ה־6, תשע״ט־8}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב מנועי אלא אם כן עמד, לענין מניעת זיהום אויר, תצרוכת והתאמת דלק ומניעת רעש, בתנאים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ שבתוספת השניה}}; לענין זה, ”רכב מנועי“ – רכב מנועי המופעל במנוע בנזין, ושהמהירות המתוכננת על ידי יצרנו עולה על 50 קמ״ש ורכב מנועי המופעל במנוע דיזל שהמהירות המתוכננת על ידי יצרנו עולה על 25 קמ״ש, למעט טרקטור ומכונה ניידת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי מנהל אגף הרכב להתיר רישום רכב המיוצר בארצות הברית של אמריקה (להלן – ארה״ב), קנדה או מקסיקו משנת ייצור 1995 או לאחריה, שאינו עומד בתנאים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השניה}}, אם הוכח להנחת דעתו כי הרכב מיוצר על פי התקנים הפדרליים של ארה״ב והוא הותר לשיווק בארה״ב, או לגבי רכב מסוג M1‏, N1 ו־N2 כי הרכב מיוצר על פי התקנים של קנדה והוא הותר לשיווק בקנדה.

{{ח:סעיף|282ב|רפידות בלם ומצמד|תיקון: תשל״ז־3, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב ששנת ייצורו 1991 ואילך ולא יחודש רשיונו של רכב ביום 1 בינואר 1992 או לאחריו אלא אם כן במערכת הבלמים ובמצמד מותקנות רפידות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 11|בפרט 11 שבחלק ג׳ בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל אגף הרכב, כפי שייראה לו בנסיבות הענין, להתיר כי ברכב מסוים יותקנו רפידות אחרות.

{{ח:סעיף|282ג|מניעת הפרעות קשר|תיקון: תשל״ז־3, תשמ״ד־2, תשמ״ד־4, תשמ״ו, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ג־10}}
{{ח:ת}} רכב מנועי, למעט טרקטור ומכונה ניידת, ששנת ייצורו 1981 או לאחריה, שבו המנוע בעל הצתה חשמלית, יעמוד בתקנים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בפרק {{ח:הערה|[צ״ל: בחלק]}} ג׳ בתוספת השניה}}, למניעת הפרעות קשר אלחוטי.

{{ח:סעיף|282ד|רישום רכב עם מנוע דיזל|תיקון: תשל״ז־3, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ג־9, תשנ״ד־6, תשס״ז־7}}
{{ח:ת}} לא יירשם לראשונה רכב עם מנוע דיזל ששנת ייצורו 1993 או לפניה.

{{ח:סעיף|282ה||תיקון: תשל״ז־3, תשנ״א־11, תשנ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|282ו||תיקון: תשמ״ה־4, תשנ״א־11, תשנ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|282ז||תיקון: תשנ״א, תשנ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|282ח||תיקון: תשנ״א־11, תשנ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: שינויים ברישום רכב}}

{{ח:סעיף|283|אישור לרישום שינוי בעלות|תיקון: תש״ל־10, תשל״ב־4, תשל״ב־7, תשל״ו־3, תשמ״ג־2, תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תאשר רישום שינוי בעלות ברכב לאחר שהוכח, להנחת דעתה, כי שולמו כל האגרות והמסים החלים עליו, לפי הענין, כי הוסרה הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 277|תקנה 277(4)}}, כי הוסר מהרכב משכון או עיקול ולא קיימת הגבלה אחרת לרישום השינוי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי לאשר רישום שינוי בעלות ברכב כאשר ההגבלה טעונה, על פי דין, רישום ברשיון הרכב גם לאחר שינוי רישומו.

{{ח:סעיף|283א|הגבלה על העברת בעלות|תיקון: תשס״ח־5}}
{{ח:ת}} לא תועבר לראשונה, בעלות ברכב שיובא בידי נציג או נציגות של מדינת חוץ, אם חלפו 12 שנים ממועד עליית הרכב לכביש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 282|בתקנה 282(א)(4)}}, וברכב שיובא בידי נציג של האומות המאוחדות – אם חלפו 5 שנים מהמועד האמור; האמור בתקנה זו לא יחול על העברת בעלות ברכב בבעלות נציג של מדינת חוץ לנציג של מדינת חוץ או על העברת בעלות ברכב בבעלות נציג של האומות המאוחדות לנציג של האומות המאוחדות.

{{ח:סעיף|284|רישום שינוי בעלות ברכב|תיקון: תשל״ב־4, תשל״ו־3, תשנ״ו, תשס״ג־4, תש״ע־2, תשע״ו־10, תש״ף־3, תש״ף־13, תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} נמכר רכב הרשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרכב וקונה הרכב יפנו לבנק שבו מצוי מסוף מקוון (On Line) אל רשות הרישוי ({{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ב|בסימן זה}} – בנק מקוון) ויזהו עצמם בפני פקיד הבנק;
{{ח:תתת|(2)}} הוכח לפקיד הבנק מקוון כי אין הגבלה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 283|בתקנה 283(א)}} לגבי רישום שינוי הבעלות, ימסור לצדדים טופס לאישור שינוי בעלות (להלן – שטר מכר) שבו הודפסו פרטי הצדדים ופרטי הרכב;
{{ח:תתת|(2א)}} בעל רישיון סחר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 291|בתקנה 291(ב)}} (להלן – בעל רישיון סחר), שצוינה בו המטרה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(5א)}} הקונה רכב לצורך מסחר בו, יציג לפני פקיד הבנק המקוון את רישיון הסחר שלו ופרטיו יודפסו על שטר המכר;
{{ח:תתת|(3)}} לאחר שחתמו הצדדים על שטר המכר, ישלם מבקש רישום שינוי הבעלות אגרה בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת הראשונה}}, לפי סוג הרכב;
{{ח:תתת|(4)}} מששולמה אגרת רישום שינוי הבעלות ימסור פקיד הבנק המקוון לצדדים קבלה על תשלום האגרה אשר תצורף לרשיון הרכב ותהווה אישור על רישום הבעלות החדשה ברכב; הבנק יעביר העתק מהקבלה לרשות הרישוי;
{{ח:תתת|(5)}} הוכח לפקיד הבנק המקוון כי יש הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות, יודיע על כך לצדדים ויפסיק טיפולו בבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} רכב כאמור בתקנת משנה (א)(2א), שנרשם על שם בעל רישיון סחר, יראוהו, עם רישומו, כרכב שהשימוש בו הופסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 290|תקנה 290}}, ופקיד הבנק המקוון ירשום זאת בשטר המכר.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנה זו, רשות הרישוי רשאית לאשר לבעל רישיון סחר, שלפי המידע שבידה ביקש לרשום לגבי כלי הרכב הרשומים על שמו או על שם רישיון סחר שבבעלותו מעל 500 שינויי בעלות בשנה בממוצע בשלוש השנים שקדמו למתן האישור, לבקש את רישום שינוי הבעלות בכלי רכב הרשומים על שמו לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון הסחר (בתקנת משנה זו – המוכר) יחזיק מסוף מקוון אל רשות הרישוי לצורך בקשת רישום שינוי בעלות בכלי רכב הרשומים על שמו ויתקשר עמה בהסכם לצורך זה (להלן – מסוף מקוון);
{{ח:תתת|(2)}} נציג המוכר שרשות הרישוי אישרה לשם כך, יזהה את הקונה ויבדוק באמצעות המסוף המקוון כי אין הגבלה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 283|בתקנה 283(א)}}, לגבי רישום שינוי הבעלות;
{{ח:תתת|(3)}} לא היתה הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות למעט הגבלה שנרשמה לבקשת המוכר, יחתום הקונה בפני נציג המוכר על בקשה לרישום הרכב על שמו שבו יפורטו בין השאר פרטי הרכב ופרטי הקונה, ועל ייפוי כוח לטובת המוכר שמכוחו יוכל המוכר לבקש את שינוי רישום הבעלות; נציג המוכר ייתן לקונה עותק מהבקשה ומייפוי הכוח וכן ייתן לו התחייבות לפעול כאמור בפסקה (4); לעניין פסקת משנה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פרטי הקונה“ – לרבות שם, מספר זהות ומען;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פרטי הרכב“ – לרבות תוצר, דגם, מספר רישוי, מספר שלדה ומועד עלייה לכביש;
{{ח:תתת|(4)}} חתם הקונה על הבקשה ועל ייפוי הכוח כאמור בפסקה (3), ידווח המוכר לרשות הרישוי באופן מיידי, באמצעות המסוף המקוון, על המכירה, וממועד זה ועד לרישום שינוי הבעלות ברכב, לא תרשום לגביו רשות הרישוי הגבלה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 283|בתקנה 283(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} המוכר יבטל כל הגבלה מטעמו על העברת הבעלות ויבקש באמצעות המסוף המקוון את שינוי רישום הבעלות, ורשות הרישוי תרשום את שינוי הבעלות ותמסור למוכר אסמכתה מקוונת על כך, והכול בתוך שישה ימי עסקים ממועד ביצוע המכירה;
{{ח:תתת|(6)}} המוכר יודיע לקונה בדרך שהוסכמה ביניהם עם קבלת האסמכתה המקוונת כאמור בפסקה (5), וכן ימסור לקונה עותק מהאסמכתה כאמור בתוך שבעה ימים;
{{ח:תתת|(7)}} רשות הרישוי תשלח למוכר אחת לחודש את פירוט סך כל האגרות שעליו לשלם, לפי השיעור הקבוע לאגרה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 1|בפרט 1 לחלק ג׳ בתוספת הראשונה}}, בעד שינויי בעלות שנרשמו כאמור בתקנת משנה זו בחודש שקדם להגשת הפירוט והמוכר ישלם את סכום האגרות שבפירוט בתוך שבעה ימים מיום קבלתו;
{{ח:תתת|(8)}} עד היום העשירי בכל חודש יעביר המוכר לרשות הרישוי קובץ ובו עותקים סרוקים של המסמכים האמורים בפסקה (3) לגבי שינויי בעלות שביקש לרשום בחודש שקדם להעברה לרשות.
{{ח:תת|(ד)}} נרשם שינוי בעלות כאמור בתקנת משנה (ג), תשלח רשות הרישוי לקונה אישור בדבר רישום הבעלות על שמו, לא יאוחר משלושים ימים לאחר שנרשם השינוי.
{{ח:תת|(ה)}} רשות הרישוי רשאית לבטל אישור לבצע העברת בעלות באמצעות מסוף מקוון שנתנה לפי תקנת משנה (ג), אם במשך שנתיים רצופות ממתן האישור האמור, פחת מספר שינויי הבעלות שרשם בעל רישיון סחר מ־500 בממוצע, או אם מצאה שהפר 3 פעמים או יותר במהלך שנה אחת את הוראות תקנת משנה (ג), ובלבד שנתנה התראה על אפשרות הביטול, לאחר ההפרה השנייה שמצאה.
{{ח:תת|(ו)}} במקרה של בעלים יחיד של רכב וקונה יחיד, העברת בעלות ברכב הרשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} יכולה להתבצע באופן מקוון בהתקיים התנאים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} אין הגבלה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 283|בתקנה 283(א)}} לגבי רישום שינוי הבעלות;
{{ח:תתת|(2)}} זהות הצדדים אומתה בתהליך העברת הבעלות;
{{ח:תתת|(3)}} שולמה אגרה בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת הראשונה}}, לפי סוג הרכב;
{{ח:תת}} רשות הרישוי תפרסם הודעה על האופן המקוון שבו ניתן לבצע העברת בעלות ברכב באתר האינטרנט של משרד התחבורה.

{{ח:סעיף|284א|רישום שינוי בעלות במשרד|תיקון: תשל״ב־4, תשנ״ו, תש״ף־3, תש״ף־13}}
{{ח:ת}} במקרים המפורטים להלן ייעשה רישום שינוי הבעלות במשרד רשות הרישוי:
{{ח:תת|(1)}} שינוי רישום הבעלות לא יכול להיעשות בבנק מקוון או באופן מקוון בשל קיום הגבלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 284|בתקנה 284(5)}};
{{ח:תת|(2)}} המבקש פטור מאגרת רישום שינוי הבעלות כי הוא –
{{ח:תתת|(א)}} פטור מתשלום אגרת רישום או אגרת רשיון לרכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 17|סעיף 17 לפקודה}};
{{ח:תתת|(ב)}} מוסד או אגודה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 15|בסעיף 15 לחלק ג׳ בתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(ג)}} רכש את הרכב בדרך ירושה או שהרישום נעשה על שמו כמנהל עזבון;
{{ח:תתת|(ד)}} נכה;
{{ח:תתת|(ה)}} מבקש לרשום רכב הרשום על שמו גם על שם בן זוגו.

{{ח:סעיף|284ב||תיקון: תשל״ו־3, תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|285|רכישת רכב בירושה|תיקון: תשמ״א־8, תשמ״ו־4, תשע״א־7, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} רכש אדם בדרך ירושה רכב הרשום על שם המוריש, יודיע על כך לרשות הרישוי שאצלה רשום הרכב וימציא לה את כל המסמכים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} צו ירושה, צו קיום צוואה או הודעה על הסכם לחלוקת העיזבון, הערוכה באופן שאישרה רשות הרישוי;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} רשיון הרכב האמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאית רשות הרישוי לרשום על שם בן זוגו של מוריש רכב נוסעים פרטי שהיה רשום על שם המוריש ערב פטירתו ושנטל לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 11|סעיף 11(א) לחוק הירושה, התשכ״ה–1965}}, אם המציא לרשות הרישוי תעודת פטירה של המוריש והוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי הוא בן הזוג היחידי של המוריש, וכי המוריש לא ציווה את הרכב לאחר.

{{ח:סעיף|286|עדכון רשומות רשות הרישוי|תיקון: תשכ״א, תשכ״ז־7, תשכ״ח, תשכ״ח־3, תשל״ב־4, תשל״ו־3, תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״א־5, תשמ״ג־5, תשנ״ד־4, תשנ״ו, תשנ״ו־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תעדכן רשומותיה ותשנה את רישום הבעלות בהן –
{{ח:תתת|(1)}} על פי הנתונים שקיבלה מאת הבנק המקוון;
{{ח:תתת|(2)}} בעת ששינוי רישום הבעלות נעשה במשרד הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 284א|בתקנה 284א}}.
{{ח:תת|(ב)}} תאריך התשלום בבנק או המועד שבו נעשה השינוי במשרד הרישוי ייראו כתאריך רישום שינוי הבעלות.

{{ח:סעיף|286א|מינוי אפוטרופוס|תיקון: תשל״ב־4}}
{{ח:ת}} ניתן צו למינוי אפוטרופוס לנכסי חסוי בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962}}, והומצא הצו לרשות הרישוי, תירשם הערה ברשיון הרכב על מינוי אפוטרופוס.

{{ח:סעיף|287|העברת רכב ציבורי|תיקון: תשכ״ה, תשע״ד־11}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעביר אדם לאחר בכל דרך שהיא רשיון רכב ציבורי, אלא בהיתר מאת רשות הרישוי שאצלה רשום הרכב האמור.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה להעברת רשיון רכב ציבורי תוגש לרשות הרישוי בטופס שאפשר להשיגו במשרדה; המבקש ישיב תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס ויצרף לבקשה את המסמכים וההצהרות שתדרוש רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי רשאית, לפי שיקול דעתה, להתיר או לסרב להתיר העברת רשיון רכב ציבורי.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 283|התקנות 283}}, {{ח:פנימי|סעיף 284|284}}, {{ח:פנימי|סעיף 285|285}} {{ח:פנימי|סעיף 286|ו־286}} לא יחולו על רכב ציבורי אלא אם ניתן עליו היתר כאמור בתקנה זו ולאחר שניתן.
{{ח:תת|(ה)}} לא יינתן היתר כאמור בתקנה זו, אלא אם ניתן האישור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 388|לתקנה 388}} לגבי אוטובוס ולגבי מונית – אם מי שרישיון הרכב מועבר על שמו מסר פרטי רישיון הפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 276ה|תקנה 276ה}}.
{{ח:תת|(ו)}} בתקנה זו ”רכב ציבורי“ – לרבות רכב שצויין כאמבולנס ברשיון הרכב.

{{ח:סעיף|287א|רישום שינוי בעלות ברכב לימוד נהיגה|תיקון: תשס״ה־19, תש״ע־16}}
{{ח:ת}} לא יאושר רישום שינוי בעלות ברכב, שצוין ברישיונו כרכב לימוד נהיגה, אלא בהיתר מאת רשות הרישוי ולא יינתן היתר כאמור אלא אם כן נרשם הרכב ברישיון בית ספר בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 225|לתקנה 225}}; לעניין תקנה זו, ובלי לגרוע מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 283|בתקנות 283 עד 284א}}, יראו שינוי בפרטי החוכר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בתקנה 225(א)(2)}}, כרישום שינוי בעלות ברכב.

{{ח:סעיף|287ב|דרך שינוי פרטי הרישיון להפעלת מונית|תיקון: תשע״ד־11, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רכב הרשום כמונית (להלן – בעל מונית) המבקש לשנות את רישיון ההפעלה שפרטיו רשומים ברישיון הרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 276ה|תקנה 276ה}}, יחתום בפני פקיד הרישוי על בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|פרט 1(א) שבטופס 6 לתוספת השלוש עשרה}} ויצרף לה את אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הסכמת בעל רישיון ההפעלה לשינוי שתיחתם בפני פקיד הרישוי במועד החתימה על הבקשה כאמור, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 1(ב) לטופס האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} הסכמת בעל רישיון ההפעלה לשינוי שתיחתם בפני עורך דין, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 1(ב) לטופס האמור}};
{{ח:תתת|(3)}} תצהיר ערוך כדין כי הוא ביקש את הסכמת בעל רישיון ההפעלה לשינוי, במסמך שנמסר אישית או בדואר רשום, 30 ימים לפחות לפני הגשת בקשתו לרשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש בעל המונית בקשה וצירף לה את הנדרש כאמור בתקנת משנה (א), תמחק רשות הרישוי את רישיון ההפעלה שפרטיו נרשמו ברישיון הרכב האמור.
{{ח:תת|(ג)}} מחקה רשות הרישוי רישום רישיון הפעלה כאמור בתקנת משנה (ב), בעל המונית יפרט בהודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 276ה|בתקנה 276ה}} את פרטיו של רישיון הפעלה אחר ורשות הרישוי תרשום אותם בדרך ובתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 276ה|בתקנה האמורה}}; לא התקיים האמור, השימוש ברכב יופסק ורישיונו יופקד בידי רשות הרישוי, עד להתקיימות האמור {{ח:פנימי|סעיף 276ה|בתקנה 276ה}}, או עד לביטול רישומו של הרכב כמונית לפי תקנות אלה, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישון הפעלה המבקש למחוק את רישום פרטי רישיון ההפעלה שלו שנרשמו ברישיון רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 276ה|תקנה 276ה}}, יחתום בפני פקיד הרישוי על בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|פרט 2(א) שבטופס 6 לתוספת השלוש עשרה}} ויצרף לה את אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הסכמת בעל המונית לשינוי שתיחתם בפני פקיד הרישוי במועד החתימה על הבקשה כאמור, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 2(ב) לטופס האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} הסכמת בעל המונית לשינוי שתיחתם בפני עורך דין, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 2(ב) לטופס האמור}};
{{ח:תתת|(3)}} תצהיר ערוך כדין כי הוא ביקש את הסכמת בעל המונית לשינוי, במסמך שנמסר אישית או בדואר רשום, 30 ימים לפחות לפני הגשת בקשתו לרשות הרישוי.
{{ח:תת|(ה)}} הגיש בעל רישיון הפעלה בקשה וצירף לה את הנדרש כאמור בתקנת משנה (ד), יחולו תקנות משנה (ב) ו־(ג), בשינויים המחויבים, ואם השימוש ברכב הופסק בשל כך, תשלח רשות הרישוי הודעה בדואר רשום על כך לבעל המונית בהקדם האפשרי.

{{ח:סעיף|288||תיקון: תשל״ב־4, תשל״ז־6, תשמ״ב־4, תשנ״ז־8, תשנ״ט־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|289|רכב שיצא מכלל שימוש או הוצא מישראל|תיקון: תשכ״א, תשל״ב־4, תשל״ו־3, תשמ״ב־4, תשמ״ג־5, תשמ״ד־4, תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק, שנקבע כרכב באבדן גמור או שעומד להישלח לצמיתות אל מחוץ לישראל (להלן בתקנה זו – רכב שיצא מכלל שימוש), חייב בעל הרכב הרשום ברשיון, בעל הרכב לפי כל דין, שמאי הרכב, או מי שהרכב הועבר לו מכוח הסכם מכירה, צו של בית משפט או לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, או מכוח פוליסת ביטוח, להודיע על כך לרשות הרישוי בטופס או באמצעים ממוחשבים שהורתה עליהם רשות הרישוי, להחזיר לה את רשיון הרכב ולהסיר מהרכב את לוחיות הזיהוי.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה לרשות הרישוי הודעה כאמור בתקנת משנה (א) – תבטל את רישומו ורשיונו של הרכב.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|290|הפסקת השימוש ברכב|תיקון: תשכ״א, תשל״ה־2, תש״ס־3, תשס״א־6}}
{{ח:תת|(א)}} הפסיק אדם את השימוש ברכב לתקופה העולה על חודש ימים, יודיע על כך לרשות הרישוי באופן ובדרך שתחליט ויראו כאילו הופסק השימוש ברכב ביום קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הוכח להנחת דעתה של הרשות, כי אירע אחד המקרים המפורטים להלן, יראו כאילו הופסק השימוש ברכב ביום קרות המקרה אף אם ניתנה הודעה במועד המאוחר להם:
{{ח:תתת|(1)}} ניתנה הודעת אי־שימוש ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 308|תקנה 308}};
{{ח:תתת|(2)}} הרכב יצא מכלל שימוש בגלל תאונה שאירעה לו;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרכב נפטר;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרכב אושפז בבית חולים באורח פתאומי;
{{ח:תתת|(5)}} הרכב נתפס בידי רשות מוסמכת לפי דין.
{{ח:תת|(ג)}} להודעה האמורה יצורף רשיון הרכב אם הוא בתוקף ומצוי ברשות בעליו.
{{ח:תת|(ד)}} לאחר מסירת הודעה כאמור, לא ינהג אדם ברכב.

{{ח:סעיף|290א|פטור מאגרה והחזרתה|תיקון: תש״ס־3, תשס״ג־4, תשס״ט־7, תשע״ב־5, תשע״ג־7}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רכב פטור מאגרת רישיון רכב, החל מהיום הקובע, אם נתקיים ברכב אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 289|בתקנה 289}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 290|תקנה 290}} ובמשך חודש ימים אחד לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הרכב נגנב, נמסרה למשטרה הודעה על כך והוא לא הוחזר לבעליו בתוך חודש ימים מיום ההודעה;
{{ח:תתת|(4)}} הרכב נרשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 272א|בתקנה 272א(א)(2)}}, ולעניין פסקה זו, יהיה הפטור האמור בתקנה זו, למעט סכום האגרה שבו הוא חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 272א|תקנה 272א}};
{{ח:תת}} בתקנה זו, ”היום הקובע“ – אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} יום ביטול הרישום ורישיון הרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 289|תקנה 289}}, למעט לגבי רכב באבדן גמור;
{{ח:תתת|(2)}} יום קרות הנזק שבשלו נקבע הרכב כרכב באבדן גמור;
{{ח:תתת|(3)}} יום ההודעה למשטרה על גניבת הרכב;
{{ח:תתת|(4)}} יום ההודעה על הפסקת השימוש ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 290|תקנה 290}};
{{ח:תתת|(5)}} יום קרות אחד מהמקרים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 290|בתקנה 290(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} היום שבו אישרה רשות הרישוי כי התקיים בבעל הרכב האמור {{ח:פנימי|סעיף 272א|בתקנה 272א}}.
{{ח:תת|(ב)}} שולמה אגרת הרשיון בעבור התקופה הפטורה מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), זכאי בעל הרכב להחזר האגרה ששילם בעבור התקופה האמורה, ובלבד שהגיש בקשה להחזר כאמור לא יאוחר משלוש שנים מהיום הקובע; היה בעל הרכב זכאי להחזר לפי פסקה (4) לרישה של תקנת משנה (א), יופחת מן ההחזר סכום האגרה שבו הוא חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 272א|תקנה 272א}} לגבי אותה תקופה.
{{ח:תת|(ג)}} החזר האגרה ישולם בסך שהיחס בינו לבין האגרה כולה שווה ליחס בין התקופה הפטורה מאגרה לפי תקנת משנה (א) לתקופת הרשיון כולה; לסך האמור יצורפו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי המדד הידוע ביום ביצוע החזר האגרה לעומת המדד שהיה ידוע ביום תשלום האגרה, כשהוא מעוגל לשקל הקרוב.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(2), בעל רכב שהשימוש בו הופסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 271|תקנה 271(ב2)}} אינו פטור מאגרת רישיון רכב.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רשיון סחר}}

{{ח:סעיף|291|מתן רשיון סחר|תיקון: תשל״ז־6}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי המייחדת לאדם תו מסחרי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 9|סעיף 9 לפקודה}}, תתן לו רשיון מסחרי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התו והרשיון המסחרי כאמור (להלן – רשיון סחר) ישאו שניהם מספר רישום אשר הוקצה על ידי רשות הרישוי.

{{ח:סעיף|292|בקשה לרשיון סחר|תיקון: תשמ״ג־2}}
{{ח:ת}} המבקש רשיון סחר יגיש בקשה לרשות הרישוי.

{{ח:סעיף|292א|מתן רשיון סחר לסוחר של רכב מנועי|תיקון: תשמ״ג־2, תשס״ה־19, תשע״ג־7}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון סחר לסוחר של רכב מנועי אלא אם הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי –
{{ח:תתת|(1)}} לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו ולהחניית כלי הרכב שהוא סוחר בהם;
{{ח:תתת|(2)}} לא התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}, ואם היה המבקש תאגיד, בבעלי התאגיד לא התקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|באותה תקנה}}.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), מבקש רישיון סחר למטרה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(א)(5א)}} לצורך מכירת רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בתקנה 271(ב4)}}, יידרש גם לחתום על התחייבות, בנוסח שאישרה רשות הרישוי, לתת מידע והדרכה לרוכשי כלי רכב כאמור מעסקו לפי הנחיות שתיתן לו רשות הרישוי.

{{ח:סעיף|293|המטרות למתן רשיון סחר|תיקון: תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון סחר אלא לאחת המטרות המנויות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת רכב או ניסויו כשהוא הולך ונבנה או לאחר שנעשו בו תיקונים;
{{ח:תתת|(2)}} ניסוי רכב בשביל אדם העומד לקנותו או הסעת הרכב על פי דרישתו של אדם כזה לאיזה מקום שהוא לצורך בדיקה או נסיון;
{{ח:תתת|(3)}} הבאת רכב שנמכר ממקום מכירה למקום שיעד לו הקונה;
{{ח:תתת|(4)}} הבאת רכב לבית מלאכה או לבית חרושת שם עומדים לבצע בו תיקונים, או החזרתו מבית מלאכה או מבית חרושת כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} הבאת רכב לאחר שנבנה לנמל ולתחנת רכבת או למרכז המכירה של בית החרושת;
{{ח:תתת|(5א)}} קניית רכב ומכירתו דרך עיסוק;
{{ח:תתת|(6)}} כל מטרה אחרת שרשות הרישוי תראה אותה כמטרה מסחרית.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תציין ברישיון הסחר מטרה אחת או יותר מבין המטרות המנויות בתקנת משנה (א), שלשמה ניתן רישיון הסחר.

{{ח:סעיף|294||תיקון: תשס״ה־19}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|295|השימוש ברשיון סחר|תיקון: תשס״ה־19}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש ברשיון סחר אלא למטרות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293}} שצויינו ברשיון ואלא אם הרכב שבו הוא נוהג, נושא עליו את לוחיות זיהוי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|296|אגרה ותעודת ביטוח|תיקון: תשס״ה־19}}
{{ח:ת}} לא יינתן ולא יחודש רישיון סחר אלא אם כן שילם המבקש את האגרה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 13|בפרט 13 לחלק ג׳ של התוספת הראשונה}} והצהיר כי ברשותו תעודת ביטוח המכסה שימוש ברישיון סחר לשם נסיעה ברכב.

{{ח:סעיף|297||תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|298|איסור הסעה}}
{{ח:ת}} המסיע על־פי רשיון סחר לא יסיע, ולא יניח לאחר להסיע –
{{ח:תת|(1)}} בתמורה;
{{ח:תת|(2)}} יותר מארבעה אנשים מלבד הנהג, והם: בעל הרשיון או עובדו, הקונה, יועציו הטכניים או עובדיהם.

{{ח:סעיף|299|איסור הובלה|תיקון: תשע״ט־8}}
{{ח:ת}} המסיע ברשיון סחר לא יוביל מטען כלשהו, למעט –
{{ח:תת|(1)}} המטען הדרוש לבדיקת כושרו של הרכב, ולא יוריד את המטען האמור אלא במקום שבו הוטען;
{{ח:תת|(2)}} הובלת נתמכים חדשים מהנמל לחצר היבואן בתצורה שהם מגיעים במקור מהיצרן שמחוץ לישראל כמקשה אחת ובכפוף לקיום תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הנתמך יישא עליו לוחית זיהוי הניתנת לבעל רישיון סחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 295|תקנה 295}}, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|סעיף 2 לתוספת השלישית}}, בתוקף;
{{ח:תתת|(ב)}} המטען הוטען במקור ואובטח לרכב הנושא אותו על ידי יצרן הנתמכים או שקצין בטיחות מטעם היבואן אישר בכתב כי המטען נרתם לרכב הנושא באופן בטיחותי.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ג1|סימן ג׳1: רכב לתחבורה קלה|תיקון: תשפ״ד־9}}

{{ח:סעיף|299א|הגדרות|תיקון: תשפ״ד־9}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הרכב“, לעניין רכב לתחבורה קלה – מי שרכב לתחבורה קלה רשום על שמו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 299ב|תקנה 299ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הזדהות אלקטרונית“ – הזדהות ברמת ודאות גבוהה, תוך שימוש באמצעי אלקטרוני שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אמצעי זיהוי אלקטרוני הכולל אימות רב־גורמים, ובו שני פרטי אימות לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי זיהוי אלקטרוני אחר שאישר השר בהודעה ברשומות, שההזדהות באמצעותו היא ברמת ודאות שלא תפחת מרמת הוודאות המושגת באמצעות האמצעי כאמור בפסקה (1);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מרשם האוכלוסין“ – {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן לוחית זיהוי“ – בעל רישיון לייצור והטבעה של מוצר תעבורה מסוג לוחית רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 98|סעיף 98 לחוק רישוי שירותים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר רישום“ – צירוף של אותיות לועזיות וספרות, שהקצתה רשות הרישוי לבעל רכב לתחבורה קלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת רישום“ – מערכת ממוחשבת של רשות הרישוי המשמשת לביצוע רישום של רכב לתחבורה קלה על שם בעליו וביטול רישום כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרט אימות“ – פרט ייחודי שנועד לאמת זהות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטי קשר“ – מספר טלפון וכתובת דואר אלקטרוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – כהגדרת ”תושב“ {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין}}.

{{ח:סעיף|299ב|רישום ופטור מחובת רישוי|תיקון: תשפ״ד־9}}
{{ח:תת|(א)}} רכב לתחבורה קלה יירשם לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|סימן זה}}, בלבד, באופן מקוון או בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 299ה|בתקנה 299ה}}.
{{ח:תת|(ב)}} רכב לתחבורה קלה יירשם על שם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} יחיד שהתקיימו בו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בן 16 שנים לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 39טז|בתקנה 39טז(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ג)}} רכב כאמור בתקנת משנה (א) יהיה פטור מרישוי, והוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן א|סימן א׳}} לא יחולו עליו, אלא אם כן נאמר אחרת {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} יראו את בעל הרכב לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|סימן זה}}, כבעל הרכב הרשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא יירשם יותר מאדם אחד לבעל רכב לגבי רכב לתחבורה קלה מסוים.
{{ח:תת|(ו)}} לא יירשם במערכת הרישום שעבוד, עיקול או זכות צד שלישי אחרת על רכב לתחבורה קלה.

{{ח:סעיף|299ג|רישום מקוון|תיקון: תשפ״ד־9}}
{{ח:תת|(א)}} מי שבבעלותו רכב לתחבורה קלה, ירשום אותו על שמו במערכת הרישום באופן מקוון לאחר שהזדהה בהזדהות אלקטרונית, באופן המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ימסור פרטי קשר המצויים בשימושו;
{{ח:תתת|(2)}} יציין את סוגו של הרכב שבבעלותו, יצרנו ומספר השלדה או מספרו הסידורי, לפי העניין, כפי שהקצה היצרן;
{{ח:תתת|(3)}} יצהיר כי הרכב האמור נושא סימון כי הוא עומד בדרישות תקנות אלה לעניין מבנהו, מהירותו, הספק מנועו ומשקלו, אם נקבעו לעניין אותו סוג רכב, ולפי הידוע לו לא בוצעו שינויים ברכב הנוגעים לעמידתו בדרישות אלה;
{{ח:תתת|(4)}} אם הוא תאגיד, מורשה מטעמו יצהיר בשם התאגיד כי מתקיים האמור בפסקה (3) ויתחייב בשמו כי התאגיד לא ימסור את הרכב האמור לידי מי שלא מלאו לו 16 שנים ושלא התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 39טז|בתקנה 39טז(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השלים אדם את רישום הרכב כאמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי תשלח לו אישור דיגיטלי על כך, לפי פרטי הקשר שמסר בעת הרישום, הכולל את פרטי בעל הרכב כפי שנרשמו במערכת הרישום, פרטי הרכב שנרשמו, מספר רישום שהעניקה לו והפניה למידע על יצרני לוחיות זיהוי.
{{ח:תת|(ג)}} מספר רישום יהיה אישי ולא יהיה ניתן להעברה (להלן – מספר רישום אישי).
{{ח:תת|(ד)}} בעל הרכב שנרשם כאמור, ירכוש לוחית זיהוי מיצרן לוחיות זיהוי מורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|חוק רישוי שירותים}}, שבה יוטבע מספר הרישום האישי המצוין באישור הדיגיטלי האמור בתקנת משנה (ב); רשימה עדכנית של יצרני לוחיות זיהוי מפורסמת באתר האינטרנט של המשרד לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 6|סעיף 6 לחוק רישוי שירותים}}.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), היה לאותו אדם מספר רישום אישי ואין רכב לתחבורה קלה הרשום על שמו במועד ביצוע הרישום, האישור הדיגיטלי יכלול את מספר הרישום האישי האמור.

{{ח:סעיף|299ד|ביטול רישום באופן מקוון|תיקון: תשפ״ד־9}}
{{ח:תת|(א)}} חדל רכב תחבורה קלה להיות ברשותו של בעל הרכב דרך קבע, מכל טעם שהוא, ובכלל זה בשל העברתו לאחר, גניבתו או יציאתו מכלל שימוש, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרכב האמור יסיר ממנו את לוחית הזיהוי, אם הדבר ניתן;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרכב האמור יצהיר על כך במערכת הרישום, לאחר שהזדהה בהזדהות אלקטרונית.
{{ח:תת|(ב)}} הצהיר בעל רכב תחבורה קלה כאמור בתקנת משנה (א)(2), תבטל רשות הרישוי את רישומו על שמו.

{{ח:סעיף|299ה|רישום וביטול רישום שלא באופן מקוון|תיקון: תשפ״ד־9}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 299ג|בתקנות 299ג}} {{ח:פנימי|סעיף 299ד|ו־299ד}}, מי שבבעלותו רכב לתחבורה קלה ומתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים להלן, יכול לבצע רישום לרכב האמור ולבטל רישום כאמור באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי:
{{ח:תתת|(1)}} מי שאינו תושב ישראל ורשות הרישוי טרם נתנה לו מספר מזהה המיועד לשימוש במרשמיה;
{{ח:תתת|(2)}} מי שאין באפשרותו לבצע רישום של רכב לתחבורה קלה על שמו או לבטל רישום כאמור באמצעות גישה והזדהות אלקטרונית במערכת הרישום באופן מקוון.
{{ח:תת|(ב)}} פקיד בסניף של רשות הרישוי יבצע רישום של כלי תחבורה קלה על שמו של אדם לפי תקנת משנה (א), לאחר שזיהה את מבקש הרישום על פי תעודה מזהה; לעניין זה, ”תעודה מזהה“ – תעודת זהות, דרכון זר או מסמך המעיד על רישיון זמני לישיבת ביקור לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}.

{{ח:סעיף|299ו|הטבעה והתקנה של לוחית זיהוי|תיקון: תשפ״ד־9}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן לוחית זיהוי לא יתקין לוחית זיהוי ברכב תחבורה קלה אלא לבקשת בעל הרכב שנרשם לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|סימן זה}}, ובהתאם למספר הרישום האמור באישור הדיגיטלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 299ג|תקנה 299ג(ב)}} שהוצג לפניו.
{{ח:תת|(ב)}} יצרן לוחית הזיהוי יזהה את מבקש הנפקת לוחית הזיהוי ויוודא את ההתאמה בין פרטי הזיהוי שלו לפרטי בעל הרכב המפורטים באישור הדיגיטלי ובין פרטי הרכב באישור האמור לבין פרטי הרכב שעליו מבוקש להתקין את הלוחית; אם בעל הרכב תאגיד, יזהה את נציג התאגיד, יוודא שבידו הרשאה מאת התאגיד להנפקה ולהתקנה של לוחית זיהוי ברכב לתחבורה קלה שבבעלותו של התאגיד ושהרכב נרשם על שם התאגיד.

{{ח:סעיף|299ז|הודעה על אמצעי אלקטרוני להזדהות|תיקון: תשפ״ד־9}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רשימה של אמצעי הזיהוי האלקטרוניים שתעודכן מזמן לזמן.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: סימני זיהוי לרכב}}

{{ח:סעיף|300|נשיאת לוחיות זיהוי ברכב|תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשס״ה, תשס״ו־8, תש״ע־6, תשפ״ד־9}}
{{ח:תת|(א)}} רכב הרשום בישראל יישא עליו שתי לוחיות זיהוי; אולם אופנוע, רכב לתחבורה קלה, גרור ונתמך ישאו לוחית זיהוי אחת שתותקן מאחורי הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} בלוחיות הזיהוי של רכב הרשום בישראל יתקיימו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א),
{{ח:תתת|(1)}} בכלי הרכב המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} תותקן לוחית זיהוי נוספת שמתקיימים בה התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין רכב לתחבורה קלה –
{{ח:תתתת|(א)}} אם עקב מבנה הרכב קיימת מניעה להתקין לוחית זיהוי מאחורי הרכב, תותקן הלוחית על הרכב מלפנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעת שנוהגים בו שלא בדרך הוא פטור מנשיאת לוחית זיהוי.

{{ח:סעיף|301|מקום התקנת לוחיות־&lt;wbr&gt;הזיהוי|תיקון: תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״ב־8, תשס״ה, תשס״ו־8, תשפ״ד־9}}
{{ח:תת|(א)}} לוחיות־הזיהוי יותקנו על הרכב מלפנים ומאחור, או אחת מהם בלבד, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 300|תקנה 300}}, במקומות המיועדים לכך על ידי היצרן, ובאין מקום כזה – לפי הוראות רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} לוחיות הזיהוי יהיו תמיד נקיות ולא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב או המטען שעליו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בכלי הרכב המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} תותקן לוחית זיהוי נוספת שמתקיימים בה התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|302|לוחית זיהוי שניזוקה|תיקון: תשכ״א־2, תשמ״ז־3, תשמ״ז־5, תשמ״ט־6, תשנ״ו־7}}
{{ח:ת}} לוחית זיהוי שניזוקה או שנשחתה תוחלף בחדשה.

{{ח:סעיף|303|שמירת לוחית זיהוי|תיקון: תשנ״ו־7, תשס״ח־7, תשפ״ד־9}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסיר אדם לוחית זיהוי מרכב אלא לשם החלפתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 302|בתקנה 302}} או לביטולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 289|בתקנה 289}}, ולעניין רכב לתחבורה קלה – אם ביטל את הרישום על שמו של הרכב האמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 299ד|תקנה 299ד(א)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסיף אדם על לוחית הזיהוי סימנים או מספרים על אלה שקבעה רשות הרישוי ולא ישנה בה דבר, לא יטשטש את צבעה ולא ישחית אותה בכל צורה שהיא.

{{ח:סעיף|304|סימני היכר מיוחדים}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית להורות בהודעה שתפרסם ברשומות שרכב מסויים או סוג של רכב ישא באופן ובצורה שייקבעו בהודעה האמורה את לוחיות־הזיהוי, הסמלים, אותיות־ההיכר, צבעי ההיכר וסימני ההיכר האחרים שנקבעו בה.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית להורות כאמור בתקנת משנה (א) לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו.
{{ח:תת|(ג)}} פורסמה הוראה לפי תקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב שצויין בהודעה ולא ירשה לאחר לנהוג רכב כאמור אלא אם הרכב נושא עליו את לוחיות־הזיהוי, הסמלים, אותיות ההיכר, צבעי ההיכר או סימני ההיכר האחרים שנקבעו.

{{ח:סעיף|305|איסור נשיאת סימני היכר אחרים|תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־9, תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל, אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות־זיהוי או סימני היכר מיוחדים כאמור {{ח:פנימי|חלק ד|בחלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל כשהרכב נושא עליו לוחית־זיהוי או סימן־זיהוי או סימון שאינם אמורים בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי רשאית להורות על הסרת כל לוחית־זיהוי, סימן־זיהוי או סימון שאינם אמורים בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|305א|פרסומת|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־6}}
{{ח:ת}} לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הנושא עליו פרסומת המתחלפת בזמן נהיגת הרכב ופרסומת העלולה להפריע את שדה הראיה, המסתירה את פנסי הרכב, המפריעה להפעלתו של הרכב או הפוגעת במבנה הרכב ובתקינותו.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק 3|פרק שלישי: מבנה הרכב}}
{{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן א|סימן א׳: מצב הרכב והפיקוח על תקינותו}}

{{ח:סעיף|306|תקינות רכב}}
{{ח:ת}} רכב וכל החלקים, האביזרים והציוד המורכבים עליו או המותקנים בו יהיו בכל עת במצב תקין ובמצב שאין בו כדי לגרום רעש, הפרעה, נזק או סכנה לנמצאים עליו, בתוכו או על ידו, לעוברי דרך או לרכוש.

{{ח:סעיף|306א|תקלת בטיחות סדרתית|תיקון: תשע״א, תשע״ה־4, תשע״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} לא תחדש רשות הרישוי רישיון רכב שנמסרה לבעליו הודעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 50|בסעיף 50 לחוק רישוי שירותים}}, אם חלפו יותר משישה חודשים מיום שנמסרה לו ההודעה והוא לא תוקן בהתאם להנחיות יצרן הרכב, ובלבד שרשות הרישוי הודיעה על כך בכתב לבעל הרכב 45 ימים לפחות לפני תאריך חידוש הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} לא תעביר רשות הרישוי את הבעלות ברכב שרישיונו לא חודש כאמור בתקנת משנה (ב) והגבלת העברת הבעלות נרשמה ברישיון הרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 277|תקנה 277(10)}}.

{{ח:סעיף|307|הזמנה לבדיקה|תיקון: תשכ״ו, תשכ״ו־7, תשל״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} בוחן הנושא עמו תעודת בוחן של רשות הרישוי וכן שוטר הנושא עמו תעודת בוחן תנועה של המשטרה, רשאים בכל עת להזמין לבדיקה וכן לבדוק כל רכב.
{{ח:תת|(ב)}} סבור שוטר שאיננו בוחן תנועה של המשטרה כי הרכב עלול לסכן את התנועה, רשאי הוא להזמין את הרכב לבדיקה בכל עת בפני בוחן תנועה של המשטרה או בפני בוחן במשרד רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ג)}} בעליו או מחזיקו של רכב שהוזמן כאמור יביאנו לבדיקה במקום ובמועד שנקבעו בהזמנה.

{{ח:סעיף|308|הודעת אי־&lt;wbr&gt;שימוש|תיקון: תשכ״א, תשכ״ו־7, תשל״ב־4, תשל״ג־3, תשל״ז־6, תשל״ח־4, תש״ם־3, תשמ״א־5, תשמ״ב־4, תשמ״ד־4, תשמ״ו, תשנ״ט־4, תשס״ט־13, תשע״ט־10}}
{{ח:תת|(א)}} סבור בוחן או שוטר הנושאים עמם תעודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 307|בתקנה 307(א)}} כי רכב שניתן עליו רשיון רכב עלול לסכן את התנועה או לא נתמלאו בו תנאים שנקבעו לגביו כדין, ימסור לנוהג בו או למי שמחזיק בפועל ברכב הודעה (להלן – הודעת אי שימוש), בה יפורטו הפגמים ברכב או התנאים שלא נתמלאו ברכב, לפי הענין, יודיע על כך לרשות הרישוי אשר תרשום ברישיון הרכב הערה בדבר הודעת אי־השימוש שניתנה, ובלבד שיפרט בהודעת אי־השימוש אם הותר לו לעשות שימוש ברכב, בכפוף להוראות תקנת משנה (ד); שוטר או בוחן כאמור בתקנת משנה זו רשאי לעכב את מתן ההודעה לרשות הרישוי ל־48 שעות, ואם הוכח להנחת דעתו כי הרכב תוקן בתוך 48 שעות משעת מסירת הודעת אי־שימוש כאמור, יחזיר את רישיון הרכב לבעל הרכב או למי שנמסרה לו הודעת אי־השימוש.
{{ח:תת|(ב)}} סבור שמאי רכב כי ברכב שניזוק יש נזק גולמי העולה על 60 אחוזים, ימסור לנוהג בו או לבעלו הודעה על אבדן גמור ויודיע על כך לרשות הרישוי בטופס שנקבע, וכן יעביר את רשיון הרכב לרשות הרישוי.
{{ח:תת|(ג)}} החליטה הרשות שעל פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש״ם–1980}}, לשנות הודעת אי שימוש שמסר שמאי רכב, תודיע על כך לרשות הרישוי בטופס שנקבע.
{{ח:תת|(ד)}} לא ישתמש אדם ברכב שעליו נמסרה הודעת אי־שימוש, אלא לשם נסיעה לתיקונו או למילוי התנאים שפורטו בה וכן כדי להביאו למשרד הרישוי לשם עריכת בדיקה נוספת, והכל ככל ששימוש כאמור הותר בהודעה שנמסרה.
{{ח:תת|(ה)}} נוכחה רשות הרישוי על פי בדיקה נוספת, כי הפגמים שפורטו בהודעת אי־השימוש תוקנו, תבטל את הודעת אי־השימוש ותסיר את ההערה שנרשמה ברישיון הרכב, למעט במקרה שבו הרכב נקבע בידי שמאי רכב כרכב באבדן גמור.
{{ח:תת|(ו)}} רשות הרישוי לא תחזיר ולא תחדש רשיון רכב שנקבע בידי שמאי רכב כרכב באבדן גמור.

{{ח:סעיף|309|שימוש ברכב שניזוק|תיקון: תשנ״ט־4, תשע״ד־5, תשע״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעליו של רכב, קצין בטיחות או מי שהשליטה על הרכב בידו, לא ישתמש ברכב ולא ירשה לאחר להשתמש בו אם נגרם בו נזק למערכת ההיגוי, לבלמים, לשלדה, לקורת האורך, לקורת הרוחב, לחלקי המרכב שמעבר לקו ציר הגלגלים הקדמיים והאחוריים, למסגרת גג המרכב, לרצפת המרכב בתא הנוסעים או למערכת המתלים הקדמיים והאחוריים או נזק שגרם לפתיחת כריות אוויר, אלא לאחר שהרכב תוקן במפעל וניתנה עליו תעודת בדיקה בידי מנהל מקצועי של מפעל בודק הערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק א טופס 1|טופס 1 שבתוספת השלוש עשרה}} (להלן – תעודת בדיקה).
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להשתמש ברכב שנגרם לו נזק כאמור בתקנת משנה (א) לאחר שתוקן במפעל לצורך הבאתו לבדיקה במפעל בודק וזאת עד לשלושה ימים לאחר גמר התיקון.
{{ח:תת|(א2)}} המנהל המקצועי במפעל שתיקן רכב שנגרם לו נזק כאמור בתקנת משנה (א) לרבות נזק בטיחותי יעביר את הרכב למפעל בודק לשם קבלת תעודת בדיקה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתנה תעודת בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) יודיע על כך המנהל המקצועי במפעל שבו תוקן הרכב לרשות הרישוי.
{{ח:תת|(ג)}} שמאי רכב שבדק רכב שנגרם לו נזק בטיחותי יודיע לרשות הרישוי כי לרכב נגרם נזק בטיחותי ויציין את המועד שבו בדק את הרכב וזאת בטופס הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק א טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה כאמור בתקנת משנה (ג) תימסר לרשות הרישוי לאחר שבדק שמאי הרכב כי הרכב תוקן במפעל, והוצגה לפניו תעודת בדיקה של מפעל בודק.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל מקצועי במפעל שתיקן רכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושלא נבדק בידי שמאי רכב יודיע על כך למפעל הבודק בטופס הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק א טופס 3|טופס 3 שבתוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(ו)}} מנהל מקצועי של מפעל בודק אשר נתן תעודת בדיקה לרכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושלא נבדק בידי שמאי רכב, יודיע לרשות הרישוי כי לרכב נגרם נזק בטיחותי, הוא תוקן במפעל ונבדק על ידו ויציין את המועד שבו בדק את הרכב, זאת בטופס הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק א טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(ז)}} נמסרה לרשות הרישוי הודעה כאמור בתקנות משנה (ג) ו־(ו) תרשום רשות הרישוי ברישיון הרכב ”נזק בטיחותי תוקן ונבדק“.
{{ח:תת|(ח)}} מנהל מקצועי של מפעל בודק שלא נתן תעודת בדיקה לרכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושנבדק על ידו או שלא הגיע לבדיקה לאחר שהמנהל המקצועי של המפעל שתיקן את הרכב הודיע לו כי לרכב נגרם נזק בטיחותי כאמור בתקנת משנה (ה), בתוך 21 ימים מיום הבדיקה או מיום ההודעה לפי העניין יודיע על כך לרשות הרישוי, והיא תהיה רשאית להתלות את רישיון הרכב עד לקבלת הודעה מהמפעל הבודק כאמור בתקנת משנה (ו).
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל בודק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נזק בטיחותי“ – נזק שגרם לעיוות, הסטה, סדק או שבר מהותיים באחד מעמודי המרכב, במסגרת גג המרכב, באחת מקורות השלדה הקדמית או האחורית שבין ציר הגלגלים הקדמיים והאחוריים ולפגיעה במרכב הרכב שגרמה לעיוות או לשינוי במבנה הגאומטרי של רצפת המרכב, למעט נזק לחלקים הניתנים לפירוק ולהחלפה באמצעות ברגים ולא באמצעות ריתוך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שלדה“ – שלדה נפרדת או שלדה שהיא חלק בלתי נפרד ממרכב הרכב.

{{ח:סעיף|310|מתן תעודת תקינות|תיקון: תשל״ה־2, תשמ״ב־4, תשנ״ט־2, תשע״ד־5}}
{{ח:תת|(א)}} רכב שבוחן או שוטר מסר לגביו הודעת אי־שימוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 308|בתקנה 308(א)}} והליקויים שבשלהם ניתנה הודעת אי־השימוש תוקנו בידי מפעל, ייתן עליו מנהלו המקצועי, לאחר סיום תיקון הרכב תעודת תקינות בחתימת ידו בטופס הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 טופס 4|טופס 4 שבתוספת השלוש עשרה}} והיא תשמש הוכחה כי הרכב תוקן.
{{ח:תת|(ב)}} הנותן תעודה ימסור בה פרטים נכונים ומלאים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|311|הזמנה לבדיקה נוספת|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה להזמין רכב לשם בירור כל ענין הקשור בשימוש בו או במצבו או לבדיקה נוספת, ובעליו או מחזיקו יביאנו לבדיקה נוספת במקום ובמועד שנקבעו בהזמנה.

{{ח:סעיף|312|אי פגיעה בסמכויות בוחן או שוטר}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 309|בתקנות 309}}, {{ח:פנימי|סעיף 310|310}} {{ח:פנימי|סעיף 311|ו־311}} אינו בא לגרוע מסמכויות בוחן או שוטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 307|תקנה 307}}.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: מידות רכב ומשקלו}}

{{ח:סעיף|313|מידות רכב|תיקון: תשכ״ח־3, תש״ל־10, תשל״א־4, תשל״ו־3, תשל״ז־6, תשמ״ד־5, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ג־3, תשנ״ג־6, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשנ״ה־3, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ז־3, תשנ״ט־2, תשס״א־4, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ז־12, תשס״ח־7, תשס״ט־5, תשע״ה־4, תשע״ו־9, תשע״ט־4, תשפ״א־14}}
{{ח:תת|(א)}} מידות רכב כמפורט להלן לא יעלו על המידות שצוינו לצדו:
{{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|&lt;u&gt;מטרים&lt;/u&gt;}}}}
{{ח:תתת|(1)}} רוחבו הכולל –
{{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|רכב, למעט רכב כאמור בפסקת משנה (ב) –|2.55}}
{{ח:תתתת}} {{טור לשמאל|ובלבד שברכב מסחרי, וברכב להסעת נוסעים שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג, לא יעלה הרוחב החיצוני הכולל של הארגז או המרכב, למעט הכנפיים, על רוחבו המרבי של הארגז או המרכב שנקבע בתעודת בדיקה של הרכב לפי הדירקטיבה האירופית ‎2007/46/EC, ובהעדר תעודת בדיקה כאמור, על רוחבו המרבי של הארגז או המרכב שנקבע בידי היצרן;|}}
{{ח:תתתת}} {{טור לשמאל|ברכב מסחרי וברכב להסעת נוסעים כאמור שרוחבו המרבי של הארגז או המרכב שלו לא נקבע כאמור בתעודת בדיקה לפי הדירקטיבה האירופית ‎2007/46/EC, וגם לא בידי היצרן, לא יעלה הרוחב החיצוני הכולל של הארגז או המרכב, למעט הכנפיים, ביותר מ־5 אחוזים מכל צד על המרחק הנמדד בין שתי הנקודות הקיצוניות ביותר של הצמיגים המורכבים על הסרן האחורי;|}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|ברכב שנרשם ברישיונו כרכב מסוג O1 ו־O2, שנרשם ברישיונו כגרור לינה למגורים או כגרור להובלת סוסים, וברכב עם מרכב קירור מבוקר העומד בדרישות תקן ישראלי 1291 והמשמש להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת|2.60}}
{{ח:תתת|(2)}} גובהו הכולל –
{{ח:תתתת|(א)}} ברכב, למעט רכב כאמור בפסקת משנה (ב), שמשקלו הכולל המותר –
{{ח:תתתתת|(1)}} {{טור לשמאל|עד 1,500 ק״ג|2.50}}
{{ח:תתתתת|(2)}} {{טור לשמאל|עולה על 1,500 ק״ג עד 3,500 ק״ג|3.00}}
{{ח:תתתתת|(3)}} {{טור לשמאל|עולה על 3,500 ק״ג עד 8,000 ק״ג|4.00}}
{{ח:תתתתת|(4)}} {{טור לשמאל|עולה על 8,000 ק״ג ובאוטובוס|4.00}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|ברכב מסוג O1 ו־O2, שנרשם ברישיונו כגרור לינה למגורים או כגרור להובלת סוסים וברכב שנרשם ברישיונו כרכב המיועד להובלת מכולות, ובלבד שגובה המשטח שעליו מונחת ומחוברת המכולה לא יעלה על 1.56 מטרים|4.00}}
{{ח:תתת|(3)}} אורכו הכולל של –
{{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|רכב מסחרי|12.00}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|אוטובוס בעל שני סרנים|13.50}}
{{ח:תתתת|(ב1)}} {{טור לשמאל|אוטובוס בעל יותר משני סרנים|15.00}}
{{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|אוטובוס מפרקי|18.75}}
{{ח:תתתת|(ד)}} רכב מורכב –
{{ח:תתתתת|(1)}} {{טור לשמאל|בעל תא נהג מעל המנוע|16.50}}
{{ח:תתתתת|(2)}} {{טור לשמאל|בעל תא נהג מאחורי המנוע|17.60}}
{{ח:תתתת}} {{טור לשמאל|ובלבד שהמרחק מפין הגרירה לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 12.00 מטרים או לא יעלה על 12.15 מטרים במקרה של הובלת מכולה ימית באורך 45 רגל, והמרחק הנמדד ברדיוס מפין הגרירה של הנתמך לכל אחת מהנקודות בחלקו הקדמי של הנתמך לא יעלה על 2.04 מטרים;|}}
{{ח:תתתתת|(3)}} {{טור לשמאל|המורכב מתומך בעל 4 סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג, שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים, ובלבד שאורך הנתמך לא יעלה על 12.50 מטרים ושהמרחק מפין הגרירה לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 10.90 מטרים וקיים סרן היגוי בשלישיית הסרנים שבנתמך|17.50}}
{{ח:תתתתת|(4)}} בהובלת מכולה ימית באורך 45 רגל תותר תוספת של 15 סנטימטר למידות הנקובות בפסקאות משנה (1) ו־(2);
{{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|גרור|12.00}}
{{ח:תתתת|(ו)}} {{טור לשמאל|על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ה), רכב מחובר|18.75}}
{{ח:תתתת|(ז)}} {{טור לשמאל|על אף האמור בפסקת משנה (א), רכב מסחרי בעל אמצעי העמסה כגון רמפת העמסה או רמפת גישה, בעת שאמצעי ההעמסה במצב סגור|12.30}}
{{ח:תת|(ב)}} אורך שלוחה אחורית (Rear Overhang), למעט רכב מסוג O1‏, O2 שנרשם ברישיונו כגרור לינה למגורים, ורכב אחר אשר מוגדר ברישיון הרכב כרכב מגורים, לא יעלה על –
{{ח:תתת|(1)}} ברכב, למעט רכב כאמור בפסקאות משנה (2) ו־(3) –60% מרוחק הסרנים של הרכב;
{{ח:תתת|(2)}} רכב שנרשם ברישיונו כרכב אשפה בדחס – 63% מרוחק הסרנים;
{{ח:תתת|(3)}} אוטובוס – 70% מרוחק הסרנים אך לא יותר מ־3.60 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} כושר התמרון (maneuverability) של הרכב מקיים את דרישות הנחיית EC/1230/2012 E.E.C על עדכוניה, אשר עומדת לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|314|משקל כולל מותר|תיקון: תשכ״א, תשל״ט־2, תשל״ט־5, תש״ם־3, תש״ם־5, תשמ״א־5, תשמ״ב־2, תשמ״ג־4, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״א־4, תשנ״א־6, תשנ״א־11, תשנ״ה־4, תשנ״ז־8, תשנ״ח, תשס״א־4, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ז־12, תשס״ז־14, תשע״ב־6, תשע״ה־5, תשע״ו, תשע״ו־9, תשע״ט־4, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב כמפורט להלן על המשקל שצוין לצד כל אחד מהם:
{{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|&lt;u&gt;קילוגרמים&lt;/u&gt;}}}}
{{ח:תתת|(1)}} '''רכב מנועי, למעט רכב כאמור בפסקה (2) ובכפוף לאמור בפסקה (3)'''
{{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|בעל 2 סרנים למעט אוטובוס|18,000}}
{{ח:תתתת|(א1)}} {{טור לשמאל|אוטובוס בעל 2 סרנים|19,500}}
{{ח:תתתת|(א2)}} {{טור לשמאל|בעל 2 סרנים עם הינע חליפי, למעט אוטובוס|19,000}}
{{ח:תתתת|(א3)}} {{טור לשמאל|בעל 2 סרנים נטול פליטות|20,000}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים|25,000}}
{{ח:תתתת|(ב1)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים עם הינע חליפי|26,000}}
{{ח:תתתת|(ב2)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים נטול פליטות|27,000}}
{{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים, כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר|26,000}}
{{ח:תתתת|(ג1)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר, עם הינע חליפי|27,000}}
{{ח:תתתת|(ג2)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר, נטול פליטות|28,000}}
{{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|בעל 4 סרנים|32,000}}
{{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|אוטובוס מפרקי|28,000}}
{{ח:תתתת|(ה1)}} {{טור לשמאל|אוטובוס מפרקי עם הינע חליפי|29,000}}
{{ח:תתתת|(ה2)}} {{טור לשמאל|אוטובוס מפרקי נטול פליטות|30,000}}
{{ח:תתת|(2)}} '''רכב מורכב'''
{{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל סרן אחד|28,000}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים|36,000}}
{{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שבסרן המניע מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים, שהמרחק בין הסרנים עולה על 1.80 מטרים|38,000}}
{{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|42,000}}
{{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר המיועד להובלת מכולה ימית במידות 40 רגל (‎40-foot ISO‏)|43,000}}
{{ח:תתתת|(ו)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים|42,000}}
{{ח:תתתת|(ז)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים|43,000}}
{{ח:תתתת|(ח)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|48,000}}
{{ח:תתתת|(ט)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|50,000}}
{{ח:תתתת|(י)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 4 סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג, שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים, ובלבד שאורך הרכב המורכב לא יעלה על 17.50 מטרים ואורך הנתמך לא יעלה על 12.50 מטרים ושהמרחק מפין הגרירה עד לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 10.90 מטרים וקיים סרן היגוי בשלישיית הסרנים שבנתמך|55,000}}
{{ח:תתת|(3)}} '''רכב מחובר'''
{{ח:תתת}} האמור בפסקה זו יחול נוסף על האמור בפסקאות (1) ו־(4):
{{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים|36,000}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר|37,000}}
{{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים|43,000}}
{{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים|43,000}}
{{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר|45,000}}
{{ח:תתתת|(ו)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים|50,000}}
{{ח:תתתת|(ז)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר|53,000}}
{{ח:תתתת|(ח)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים|50,000}}
{{ח:תתתת|(ט)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר|51,000}}
{{ח:תתתת|(י)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים|57,000}}
{{ח:תתתת|(יא)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר|59,000}}
{{ח:תתת|(4)}} '''גרור'''
{{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|בעל 2 סרנים|18,000}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר|19,000}}
{{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים|25,000}}
{{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר|27,000}}
{{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים מרכזיים למעט גרור המיועד להובלת חומרים מסוכנים (להלן – גרור חומ״ס)|24,000}}
{{ח:תתת}} לענין תקנת משנה זו יראו שני סרנים בחלקו האחורי של הרכב כצמד סרנים ושלושה סרנים בחלקו האחורי של הנתמך כשלישיית סרנים.
{{ח:תת|(א1)}} לא יצורף גרור לרכב מנועי או נתמך לתומך, אלא בצירופים המנויים בתקנת משנה (א)(2) ו־(3).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בחישוב המשקל הכולל המותר של רכב, לא יעלה המשקל הכולל המותר על סרנים כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם:
{{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|&lt;u&gt;קילוגרמים&lt;/u&gt;}}}}
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} {{טור לשמאל|סרן בודד מניע למעט באוטובוס|11,500}}
{{ח:תתת|(2א)}} {{טור לשמאל|סרן בודד מניע באוטובוס|12,000}}
{{ח:תתת|(3)}} {{טור לשמאל|סרן בודד לא מניע|10,000}}
{{ח:תתת|(4)}} {{טור לשמאל|צמד סרנים|18,000}}
{{ח:תתת|(5)}} {{טור לשמאל|צמד סרנים ברכב מנועי שמותקן בו מתלה אוויר או שהמרחק בין הסרנים שלו בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר ועל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה המאפשר חלוקת עומס שווה בין הסרנים המניעים, בהתאם לדריקטיבה ‎96/53/EC, כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק״ג|19,000}}
{{ח:תתת|(6)}} {{טור לשמאל|צמד סרנים בגרור או בנתמך כשהמרחק בין הסרנים 1.8 מטרים או יותר|20,000}}
{{ח:תתת|(7)}} {{טור לשמאל|שלישיית סרנים בנתמך ובגרור למעט גרור חומ״ס|24,000}}
{{ח:תתת|(8)}} {{טור לשמאל|שלישיית סרנים עם היגוי בנתמך ובגרור למעט גרור חומ״ס|24,000}}
{{ח:תת}} ובלבד שיותקנו בסרנים אופנים וצמיגים בעלי כושר העמסה המתאים למשקל הכולל המותר לאותו סרן ולמהירות המרבית של הרכב כפי שתוכננה בידי יצרן הרכב.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפחת המשקל הכולל על הסרנים המניעים של הרכב מ־25% מהמשקל הכולל המותר שלו.
{{ח:תת|(ד)}} בחישוב המשקל הכולל המותר של רכב מחובר לא יעלה המשקל הכולל המותר של הגרור על המשקל הכולל המותר של הגורר, ואולם הרשות רשאית לאשר יחס משקל כולל מותר אחר בין הגרור לבין הגורר אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהספק המנוע של הגורר, ביחס למשקלו הכולל המותר של הרכב, נתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 316א|תקנה 316א}};
{{ח:תתת|(2)}} במערכות הבלימה של הגורר ושל הגרור נתקיימו לדעת מנהל אגף הרכב דרישות תקן הקהיליה האירופית (EC); לא נתקיימו דרישות התקן כאמור, לא יעלה המשקל הכולל המותר של הגרור שתאשר הרשות על 80% מן המשקל הכולל של הגורר.
{{ח:תת|(ה)}} המשקל הכולל המותר והמשקל העצמי של רכב מסחרי ורכב עבודה והמטען המורשה לפי רישיון הרכב של רכב מסחרי, יירשמו על הדופן הימנית של תא הנהג.
{{ח:תת|(ו)}} מקום שסרן ניתן להרמה, יותקן מנגנון, המתאים למפרט של יצרן הרכב, שיגרום להורדת הסרן כאשר העומס על הסרנים הקדמיים או על צמד הסרנים האחוריים עולה על המותר.
{{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הינע חליפי“ – דלקים או מקורות כוח, אשר משמשים, חלקית לפחות, כתחליף למנועי בעירה פנימית ברכב מנועי, ושיש בהם פוטנציאל תרומה להפחתת פליטות פחמן מרכבים, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(1)}} חשמל, המשמש בכל סוגי רכב חשמלי;
{{ח:תתתת|(2)}} מימן;
{{ח:תתתת|(3)}} גז טבעי, לרבות ביומתאן, הן במצב צבירה של גז (Compressed Natural Gas – CNG), והן במצב צבירה נוזלי (Liquefied Natural Gas – LNG);
{{ח:תתתת|(4)}} גז פחמימני מעובה (גפ״מ);
{{ח:תתתת|(5)}} אנרגיה מכנית לרבות חום שיורי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נטול פליטות“ – רכב בלא מנוע בעירה פנימית, או עם מנוע בעירה פנימית אשר פולט פחות מ־1 גרם פחמן דו־חמצני לקילוואט שעה כמפורט בתקן ‎(EC) No. 595/2009 E.E.C או שפולט פחות מ־1 גרם פחמן דו־חמצני לק״מ כמפורט בתקן ‎(EC) No. 715/2007 E.E.C.

{{ח:סעיף|314א|תנאים מיוחדים בשלישיית סרנים|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשנ״ח, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בשלישיית סרנים בנתמך יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלוקת המשקל על כל סרן תהיה שווה;
{{ח:תתת|(2)}} המשקל הכולל המרבי לכל סרן יהיה כפי שאישרה רשות הרישוי, על פי הנחיית יצרן הרכב או הסרן ובכפוף לאמור בתקנות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} יכול שהסרנים יהיו בלא היגוי;
{{ח:תתת|(4)}} בנתמך להובלת מכולה ימית במידות של 40 רגל (‎40 foot ISO), העומס המרבי על שלישיית סרנים עם מתלה אוויר לא יעלה על 25,000 ק״ג.
{{ח:תת|(ב)}} בשלישיית סרנים ברכב מנועי יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסרן ההיגוי יורכבו שני צמיגים, אחד בכל צד;
{{ח:תתת|(2)}} בכל סרן של צמד הסרנים יורכבו שני צמיגים בכל צד;
{{ח:תתת|(3)}} הסרנים שבצמד יצוידו במערכת מתלה אוויר, ואולם אם ייעודו של הרכב איננו מאפשר ציודו במתלה אוויר כאמור, רשאית רשות הרישוי לאשרו אף בלעדיו;
{{ח:תתת|(4)}} מקום שסרן ההיגוי מתרומם, יותקן מנגנון המתאים למפרט של יצרן הרכב שיגרום להורדת הסרן כאשר העומס על צמד הסרנים האחוריים עולה על המותר לצמד.

{{ח:סעיף|314א1|פטור לרכב צבאי|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־10}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 313|תקנות 313}} {{ח:פנימי|סעיף 314|ו־314}} לא יחולו על כלי רכב של צבא־הגנה לישראל –
{{ח:תת|(1)}} שהוצא לו רישיון רכב לחירום על פי פקודות הצבא, ובלבד שמידותיו בחירום ומשקלו הכולל המותר יוגבלו בו;
{{ח:תת|(2)}} שייעודו מבצעי, ובלבד שמידותיו ומשקלו הכולל המותר יוגבלו ברישיון הרכב הצבאי.

{{ח:סעיף|314א2|רכב להובלת חומרים מסוכנים|תיקון: תשס״ה־17, תשע״ח־10}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בתקנות אלה, אורכו הכולל של רכב מחובר או רכב מורכב כמפורט להלן, שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן לא יעלה על המצוין לצדו:
{{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|&lt;u&gt;במטרים&lt;/u&gt;}}}}
{{ח:תתת|(1)}} {{טור לשמאל|רכב מחובר|18.75}}
{{ח:תתת|(2)}} {{טור לשמאל|רכב מורכב בעל תא נהג מעל המנוע שהאורך מפין הגרירה של הנתמך עד הקצה האחורי שלו אינו עולה על 12 מטרים|16.50}}
{{ח:תתת|(3)}} {{טור לשמאל|רכב מורכב בעל תא נהג מאחורי המנוע שהאורך מפין הגרירה של הנתמך עד הקצה האחורי שלו אינו עולה על 12 מטרים|17.60}}
{{ח:תת|(ב)}} לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב המיועדים להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצד כל אחד מהם:
{{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|&lt;u&gt;בק״ג&lt;/u&gt;}}}}
{{ח:תתת|(1)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים|18,000}}
{{ח:תתת|(2)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים|25,000}}
{{ח:תתת|(3)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר או מתלה דומה לו בתכונותיו בהתאם לאמור בהנחיות האיחוד האירופי מס׳ ‎96/53/EC לרבות כל העדכונים שלהן (בתקנה זו – מתלה), או כשהעומס המרבי המותר על סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק״ג|26,000}}
{{ח:תתת|(4)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים עם שני סרני היגוי כשעל הסרן המניע מותקנים מכל צד צמד גלגלים ומתלה או כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק״ג|32,000}}
{{ח:תתת|(5)}} גרורים –
{{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|גרור בעל 2 סרנים|18,000}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|גרור בעל 3 סרנים|24,000}}
{{ח:תתת|(6)}} רכב מחובר –
{{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים|36,000}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים|40,000}}
{{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 או 3 סרנים|44,000}}
{{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 או 3 סרנים|44,000}}
{{ח:תתת|(7)}} רכב מורכב –
{{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל סרן אחד|28,000}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים כשהמרחק בין הסרנים הוא בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר|36,000}}
{{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמשקלו הכולל המותר 18,000 ק״ג לפחות, על הסרן המניע שלו מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ונתמך בעל 2 סרנים שהמרחק בין סרניו עולה על 1.8 מטר והעומס המרבי המותר עליהם הוא 20,000 ק״ג או יותר|38,000}}
{{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|40,000}}
{{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים|40,000}}
{{ח:תתתת|(ו)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|44,000}}
{{ח:תתתת|(ז)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 4 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|44,000}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) לא יעלה העומס המרבי המותר על סרנים של רכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם:
{{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|&lt;u&gt;בק״ג&lt;/u&gt;}}}}
{{ח:תתת|(1)}} {{טור לשמאל|סרן קדמי להיגוי ברכב מנועי|7,500}}
{{ח:תתת|(2)}} {{טור לשמאל|סרן בודד לא מניע|10,000}}
{{ח:תתת|(3)}} {{טור לשמאל|סרן בודד מניע|11,500}}
{{ח:תתת|(4)}} צמד סרנים ברכב מנועי –
{{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים פחות ממטר אחד|11,500}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים בין מטר אחד לבין 1.3 מטר|16,000}}
{{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר ועל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה או כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק״ג|19,000}}
{{ח:תתת|(5)}} צמד סרנים בגרור או בנתמך –
{{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים עד מטר אחד|11,000}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים מעל מטר אחד עד 1.3 מטר|16,000}}
{{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.3 מטר עד 1.8 מטר|18,000}}
{{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.8 מטר|20,000}}
{{ח:תתת|(6)}} שלישיית סרנים בגרור או בנתמך –
{{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים עד 1.3 מטר|21,000}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.3 מטר עד 1.4 מטר|24,000}}
{{ח:תת|(ד)}} ברכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן, לא יפחת המשקל על הסרנים המניעים מ־25% ממשקל המטען המותר לאותו רכב לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ה)}} לענין תקנה זו, יראו שני סרנים בחלקו האחורי של הרכב כצמד סרנים ושלושה סרנים בחלקו האחורי של הרכב כשלישיית סרנים.

{{ח:סעיף|314ב|תנאים מיוחדים לשלישיית סרנים ברכב שמותקן בו מכל להובלת חומר מסוכן|תיקון: תשס״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} בשלישיית סרנים בנתמך שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן שהמשקל המותר עליה הוא עד 24,000 ק״ג, יכול ששלישיית הסרנים תהיה בלא היגוי.
{{ח:תת|(ב)}} בשלישיית סרנים כאמור בתקנת משנה (א) יכול שיותקנו על כל סרן, מכל צד, גלגל אחד או צמד גלגלים וצמיגים בעלי מידה וכושר העמסה מתאימים לעומס המותר על אותו סרן.

{{ח:סעיף|315|היתר לרכב שמידותיו ומשקלו עולים על הקבוע|תיקון: תשנ״ז־8, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|חלק ד|בחלק זה}}, רשאית רשות הרישוי להתיר, בתנאים או בלא תנאים ובהתייעצות עם המפקח על התעבורה, שימוש בציוד חריג.
{{ח:תת|(ב)}} התירה רשות הרישוי שימוש בציוד חריג יחול עליו האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ג)}}, לפי הענין, והאמור {{ח:פנימי|סעיף 313|בתקנה 313(ד)}}.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: מנוע, מערכות הדלק והפליטה}}

{{ח:סעיף|316|מנוע}}
{{ח:ת}} מנוע המורכב ברכב מנועי וכן אביזרי המנוע יהיו במצב נקי ותקין ובעלי הספק וכושר מתאים לייעודו של הרכב שלא לגרום –
{{ח:תת|(1)}} לפליטת עשן מעל המידה הרגילה ברכב מסוג זה, או
{{ח:תת|(2)}} להפרשת שמן או כל חומר אחר, או
{{ח:תת|(3)}} לרעש מעל המידה הרגילה הכרוכה בפעולתו התקינה של מנוע מסוג זה.

{{ח:סעיף|316א|כוח סוס מינימלי|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ד, תשנ״א־11}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב מן הסוגים המפורטים בתקנה זו, אלא אם כן הספק מנועו ביחס למשקלו הכולל המותר כפי שקבע יצרנו הוא כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג הרכב&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הספק לכל 1{{ח:הערה|,}}000 ק״ג משקל כולל מותר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;לפי תקן DIN 70020 {{ש}} {{מוקטן|(כוח סוס)}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לפי תקן I.S.O {{ש}} {{מוקטן|(קילווט)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוטובוס ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוטובוס פרטי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רכב מסחרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גורר, תומך, רכב עבודה ורכב מסחרי הגורר גרור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} הותקן ברכב כאמור מזגן אוויר המופעל על ידי מנוע הרכב, הספק המנוע של הרכב יוגדל במספר כוחות הסוס שיהיו דרושים לפי הצריכה המקסימלית של המזגן.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייעשה ברכב מן הסוגים האמורים בתקנת משנה (א) כל שינוי מבנה לרבות החלפה או הוספה של מיתקן המופעל על ידי המנוע של הרכב בשעת נסיעתו שיש בו כדי לשנות את הסוג או המשקל הכולל המותר של הרכב או להקטין את הספק המנוע אלא אם הותאם כח הסוס של המנוע לשינוי.
{{ח:תת|(ד)}} ברכב מנועי מסחרי הגורר גרור יהיה הספק המנוע מתאים למשקל הכולל המותר של הרכב הנגרר בתוספת המשקל הכולל המותר של הרכב הגורר, בשעת הגרירה, ובלבד שהספק המנוע לא יהיה פחות מההספק שנקבע בתקנה זו לגבי תומך.

{{ח:סעיף|317|מערכת הדלק}}
{{ח:תת|(א)}} מיכל הדלק, צינור לשאיבת הדלק וכן כל חלק אחר ממערכת הדלק לא יבלטו מצדי הרכב. מיכל הדלק וכן צינורות המובילים דלק יהיו בנויים בצורה המבטיחה עמידה בפני כל תנודות המנוע והרכב בכל תנאי הדרך ובאופן שתנועת הרכב לא תשפיע על יציבותם, חיבוריהם, צורתם ומצבם התקין ולא תגרום לדליפת הדלק בין בצורת נוזל ובין בצורת גז.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת הדלק תהיה במצב שיבטיח את עמידתה בלחץ פנימי של לא פחות מ־0.3 אטמוספרות ותהיה עשויה ממתכת או מחומר אחר אשר –
{{ח:תתת|(1)}} אינם מחלידים;
{{ח:תתת|(2)}} עומדים בפני השפעה כימית של הדלק;
{{ח:תתת|(3)}} אינם דליקים.
{{ח:תת|(ג)}} החיבורים במערכת הדלק ייעשו באמצעות הברגות בלבד.

{{ח:סעיף|318|מערכת פליטה|תיקון: תשמ״ב־2, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי תותקן מערכת פליטה המיועדת להרחקת גזים נשרפים במנוע דרך הפתח שבקצה צינור הפליטה.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת הפליטה תהיה מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} ותורכב בצורה המבטיחה כי לא תיגרם על ידיה שריפה ברכב או כל נזק לרכב.
{{ח:תת|(ג)}} צינור הפליטה לא יבלוט מצדי המרכב ופתחו לא יהיה מכוון כלפי הקרקע ולא יסטה לצד ימין ובלבד שברכב מנועי המיועד להסעה לא יהיה מכוון כלפי מעלה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|318א|מניעת זיהום אויר מבית הארכובה|תיקון: תשל״א־4, תשנ״ב־3, תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ט־4, תשס״ה־19, תשס״ז־11, תש״ע־18, תשע״ה־4, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב מנועי, למעט אופנוע טרקטורון ורכב הפועל באמצעות מנוע חשמל בלבד, ולא יחודש רשיונו אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} מותקנת במנועו מערכת איוורור של בית הארכובה שיונקת את אדי הגזים החומקים מתוכה בעזרת תת לחץ של המנוע ומעבירה אותם חזרה למנוע לשם מניעת זיהום אויר;
{{ח:תתת|(1א)}} עמד בבדיקת זיהום אוויר לפי {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב)|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע״ב–2012}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(א1)}} תקנת משנה (א)(4) לא תחול על כלי רכב של צבא הגנה לישראל המוגדר כרכב חירום לפי פקודות הצבא, ובלבד שכלי הרכב נרשם או שניתן עליו רישיון בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 282|לתקנה 282}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור –
{{ח:תתת|(1)}} בתקנת משנה (א)(2), ברכב נוסעים פרטי ובמונית משנת ייצור כמפורט להלן, המונעים במנוע בנזין שנפחו כמפורט לצדה, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן על 1% בנפח הגזים הנפלטים מצינור הפליטה –
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שנת ייצור&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;נפח מנוע בסמ״ק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} 1992
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} 1993
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} 1994
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל נפח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} בתקנת משנה (א)(3)(א), ברכב ששנת ייצורו 1995 עד 2003, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בסיבובי סרק על 0.5%;
{{ח:תתת|(3)}} בתקנת משנה (א)(3)(ב), ברכב ששנת ייצורו 1995 עד 2003, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בגזים הנפלטים מהרכב כאשר מהירות סיבוב המנוע 2,000 סיבובים לדקה לפחות, על 0.3% וערך הלמבדה יהיה בין 0.97 ל־1.03;
{{ח:תתת|(4)}} בתקנת משנה (א)(3)(א), ברכב ששנת ייצורו 2004 או אחריה, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בסיבובי סרק על 0.3%;
{{ח:תתת|(5)}} בתקנת משנה (א)(3)(ב), ברכב ששנת ייצורו 2004 או אחריה, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בגזים הנפלטים מהרכב כאשר מהירות סיבוב המנוע 2,000 סיבובים לדקה לפחות, על 0.2% וערך הלמבדה יהיה בין 0.97 ל־1.03.
{{ח:תת|(ג)}} הבדיקות האמורות בתקנות משנה (א)(4) ו־(ב) יבוצעו בהתאם להנחיית הקהילה האירופית ‎96/96/EC, אשר הופקדה לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, ובמכשיר בהתאם להנחיה האמורה שאישרה מעבדה מוסמכת.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: מערכת ההילוכים, מערכת ההיגוי, הגלגלים והקפיצים}}

{{ח:סעיף|319|תיבת הילוכים}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי תותקן תיבת הילוכים המאפשרת תנועתו של הרכב קדימה ואחורה בכוח המנוע. תיבת ההילוכים תהיה במצב תקין וניתנת להפעלה בתוך תא הנהג מבלי שהנוהג ברכב יצטרך לעזוב את מושבו.
{{ח:תת|(ב)}} תיבת ההילוכים תותקן בצורה יציבה שתאפשר החלפה יעילה של ההילוכים ונסיעה בהילוך מתאים בכל תנאי הדרך.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על רכב אשר משקלו העצמי אינו עולה על 400 ק״ג.

{{ח:סעיף|320|מערכת היגוי|תיקון: תשכ״א, תשל״ו־3, תשס״ח־7, תשפ״ה־7}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי תותקן מערכת היגוי שתהא תקינה בכל עת ותאפשר להפנות ולהחזיר מיד את הרכב לכל כיוון נסיעה בקלות, במהירות ובבטיחות; הנוהג ברכב או הממונה עליו אחראי לקיום הוראה זו.
{{ח:תת|(ב)}} כל חלק במערכת ההיגוי המחובר אליה על ידי הברגה יהיה מובטח על ידי פינים מפצילים או כל סידור טכני אחר המונע התרופפות החיבור האמור.
{{ח:תת|(ג)}} גלגלי הסרן הקדמי יהיו מכוונים בכל עת בהתאם להוראות הטכניות של יצרן הרכב. גלגלי רכב וכל חלק של מערכת ההיגוי לא יגעו בצינורות או בזרנוקי הבלמים.
{{ח:תת|(ד)}} מותר להתקין מנגנון עזר להפעלת מערכת ההיגוי ובלבד שיאושר על ידי רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ה)}} לא יירשם רכב, למעט רכב עבודה המיועד לפי מבנהו לטיאוט בדרך, ולמעט רכב אספנות אשר מועד ייצורו עד שנת 1960, אלא אם מערכת ההיגוי וגלגל ההגה או הכידון מותקנים בצד שמאל של הרכב.

{{ח:סעיף|321|אופנים|תיקון: תשנ״א, תשס״ט־13}}
{{ח:תת|(א)}} בגלגלי רכב יותקנו אופנים מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} ויהיו בעלי נקבים המותאמים בקוטרם לברגים ואומים המשמשים לחיבור האופנים לסרן.
{{ח:תת|(ב)}} האופנים יהיו במצב תקין ויהודקו באמצעות כל הברגים או האומים, לפי הענין, שיהיו במצב תקין ובהתאם להוראות היצרן.
{{ח:תת|(ג)}} לא יותקן אופן ברכב אלא אם כן הוא מתאים לצמיג במידותיו בהתייחס לקוטר תושבת האופן ורוחבו, כושר ההעמסה של הצמיג, לחץ האוויר המרבי המותר ומהירות המרבית לנסיעה בו, בהתאם להוראות היצרן.
{{ח:תת|(ד)}} על אופן המיועד לפי מבנהו להרכבת צמיג עם אבוב לא יורכב צמיג ללא אבוב (Tubless).
{{ח:תת|(ה)}} לא יותקן ברכב מסוג N3 כיסוי המסתיר את הברגים או האומים, המחברים את האופן לסרן.

{{ח:סעיף|322|צמיגים|תיקון: תשכ״ו־7, תשכ״ח, תשמ״ג־2, תשמ״ח, תשנ״א, תשס״ה־19, תשע״א, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בגלגלי רכב יותקנו צמיגי גומי פנאומטיים מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} ובהם לחץ אויר במידה שקבע יצרן הרכב; ברכב אטי מותר להתקין צמיגים שאינם פנאומטיים.
{{ח:תת|(ב)}} הצמיגים ברכב יותאמו לייעוד הרכב ויהיו בעלי אותם מבנה וכושר העמסה שקבע יצרן הרכב והמידות שנרשמו ברשיון הרכב.
{{ח:תת|(ב1)}} עובד מפעל לתיקון צמיגים ואבובים לא יתקין בגלגלי רכב צמיגים שחלפו 6 שנים ממועד ייצורם, ואם היו הצמיגים משומשים – 24 חודשים ממועד ייצורם; בתקנת משנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ייצור“ – המועד המוטבע על הצמיג;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל לתיקון צמיגים ואבובים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}}.
{{ח:תת|(ג)}} בצמיג פנאומטי, לרבות בצמיג שבגלגל חילוף, לא יפחת עובי הפרופיל או עומק החריצים של הצמיג, הבא במגע עם הדרך, מ־2 מ״מ ובצמיג שאינו פנאומטי, לא יפחת עוביו מ־4 ס״מ.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא יורכבו ברכב מנועי צמיגים שונים במידה, בכושר העמסה ובמבנה – בין רדיאלי ובין דיאגונלי – על סרן אחד;
{{ח:תתת|(2)}} ברכב מנועי – למעט טרקטור ומכונה ניידת – יכול שיורכבו צמיגים בעלי מבנה שונה על סרנים שונים אלא אם כן קבע יצרן הרכב אחרת ובלבד שלא יורכבו –
{{ח:תתתת|(א)}} צמיגים רדיאליים בסרן קדמי אם בסרן או בסרנים האחוריים הורכבו צמיגים דיאגונליים;
{{ח:תתתת|(ב)}} צמיגים רדיאליים שבהם חגורת פלדה בסרן קדמי, אם בסרן או בסרנים האחוריים הורכבו צמיגים רדיאליים שאין בהם חגורת פלדה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בתקנת משנה זו, נגרם תקר באחד מגלגלי הרכב, מותר להרכיב על סרן אחד גלגל חילוף שמידותיו שונות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 365|בתקנה 365(2)}}, ובלבד שנוהג הרכב לא יעשה בו שימוש אלא לצורך נסיעה אל המוסך הקרוב לתיקון התקר.
{{ח:תת|(ה)}} לא יורכב ברכב צמיג ללא אבוב אם הוא מיועד להרכבה עם אבוב.
{{ח:תת|(ו)}} לא יורכב ברכב ששנת ייצורו –
{{ח:תתת|(1)}} עד 2005 – צמיג המוגבל למהירות פחותה מהמהירות המרבית המתוכננת של הרכב ובלבד שבמונית, ברכב נוסעים פרטי יכול שיורכב צמיג בדרגת מהירות S;
{{ח:תתת|(2)}} 2006 ואילך – צמיג שתכנן יצרנו ללחץ אוויר, לכושר העמסה ולמהירות הפחותים מאלה שתכנן יצרן הרכב וברכב מסוג M1 ו־N1 – גם צמיג בעל קוד מהירות נמוך מדרגה S או מהמהירות המרבית של הרכב שקבע יצרן הרכב.

{{ח:סעיף|323|קפיצים}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי ובגרור יותקנו בין הסרנים לבין מרכב הרכב קפיצים יעילים ובעלי כושר מתאים למשקל הכולל המותר של הרכב, ובלבד שהקפיצים המורכבים על אותו סרן יהיו בעלי כוח התנגדות שווה.
{{ח:תת|(ב)}} מותר להתקין ברכב מנועי כל מיתקן אחר אשר פעולתו הטכנית כפעולת הקפיצים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} רכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 400 ק״ג ושאינו מיועד לפי מבנהו להסעה;
{{ח:תתת|(2)}} רכב איטי;
{{ח:תתת|(3)}} גרור אשר נבנה ללא קפיצים ומבנהו אושר על ידי רשות הרישוי;
{{ח:תתת|(4)}} גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 750 ק״ג.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: בלמים|תיקון: תשל״ח־5}}

{{ח:סעיף|324|הגדרות|תיקון: תשכ״א, תשל״ח־5, תשנ״א־11, תשנ״ב־8, תשס״ח־7, תשס״ט־11, תשע״ה־6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלמי שירות“ – מערכת בלמים הפועלת על כל גלגלי הרכב, שהפעלתה מאפשרת האטת מהירותו לפחות ב־4.5 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס בדרך מישורית בעלת ציפוי וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת כפולה של בלמי שירות“ – שתי מערכות של בלמי שירות הפועלות כל אחת בנפרד על גלגלי הרכב, וכל מערכת מפעילה בנפרד את בלמי השירות של לפחות מחצית מספר הגלגלים ועשויה לבלום את הרכב במקרה שהמערכת השניה חדלה לפעול;
{{ח:תת}} מערכת נפרדת של הבלמים יכול שתאט את מהירות הרכב פחות מ־4.5 מ/שניה בשניה אולם שתי המערכות יחד יאטו את מהירותו במידה האמורה לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלם עצמאי“ – מיתקן המפעיל את מערכת הבלמים בעזרת קפיץ העוצר את הרכב כשלחץ האויר במערכת הבלמים יורד מתחת ללחץ האויר הדרוש להפעלה יעילה של הבלמים, והמערכת מאפשרת האטה של מהירות הרכב לפחות 2 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס והחזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלמנוע“ – מנגנון האטה המפעיל את המנוע כמדחס וגורם להאטת הנסיעה של הרכב והמבטיח שבשעת החלפת ההילוכים המנגנון לא יפעל ופעולת המנוע לא תופסק, או מנגנון האטה אחר המאיט את מהירות הרכב שלא באמצעות מערכת הבלמים שאישר מנהל האגף לרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלמי עזר“ – מערכת בלמים הפועלת בצורה ישירה על הגלגלים המורכבים לפחות על סרן אחד של הרכב ומאפשרת האטת המהירות לפחות ב־2 מ/שניה בשניה כשהרכב עמוס וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע גם בשעת חניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר אזהרה“ – מכשיר הגורם ברכב בעל מערכת בלמים הידראוליים להשמעת קול או להפצת אור שהנוהג ברכב יוכל להבחין בו במקרה שגובה פני הנוזל של הבלמים ירד מתחת לגובה שקבע יצרן הרכב או שלחץ הנוזל של הבלמים באחת המערכות הכפולות ירד בהשואה למערכת השניה או מכשיר הגורם ברכב בעל מערכת בלמי אויר להשמעת קול ולהפצת אור שהנוהג ברכב יוכל להבחין בהם במקרה שלחץ האויר פחת מהלחץ הדרוש להפעלה יעילה ובטוחה של הבלמים כפי שקבע יצרן הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאיט“ (Retarder) – מנגנון האטה חשמלי או הידראולי המותקן במערכת ההנעה של הרכב, והמיועד להאטת הרכב בלא שהוא קשור למערכת הבלמים של הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן למניעת נעילה“ (A.B.S) – רכיב של מערכת בלם שירות המפעיל בעת בלימה בקרה אוטומטית על שיעור ההחלקה של גלגלי הרכב בכיוון סיבובם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בקרת יציבות“ – מערכת אלקטרונית המשפרת את יציבות הרכב כשהוא בתנועה, על ידי התערבות בפעולות מערכות הרכב, לרבות הבלמים והמנוע, בהתאם לעיבוד מדדי התנהגות הרכב הכוללים, בין השאר, את תאוצת הרכב, זווית הפניית ההגה והמהירות, התואמת לתקן ECE 13 או תקן אחר של האיחוד האירופי שאישר מנהל אגף הרכב והעומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות שלו ובאתר האינטרנט של המשרד, ולגבי רכב שיוצר במדינות NAFTA – התואמת לתקן FMVSS 126 או לתקן CMVSS 126; לעניין זה, ”תקן FMVSS“, ”תקן CMVSS“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|325|בלמי שירות, בלמי עזר ובלם עצמאי|תיקון: תשל״ח־5, תשנ״א, תשס״ה־19}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי יותקנו בלמי שירות ובלמי עזר שיהיו תקינים בכל עת.
{{ח:תת|(ב)}} ההפרש בעוצמת הבלימה של הגלגלים באותו סרן לא יעלה על 30% מערכו הגבוה.
{{ח:תת|(ג)}} בלמי השירות ובלמי העזר יותקנו בשתי מערכות נפרדות או במערכת אחת בעלת אמצעי הפעלה נפרדים שכל אחד מהם עשוי לבלום את הרכב כאשר השני חדל לפעול.
{{ח:תת|(ד)}} ברכב בעל מערכת בלמי שירות המופעלת בלחץ אויר בלבד יותקנו שני בלמים עצמאיים בכל סרן מהסרנים האחוריים אולם ברכב בעל יותר משני סרנים יכול שיותקן בלם עצמאי אחד בסרן הקדמי במקום באחד מהסרנים האחוריים.
{{ח:תת|(ה)}} ברכב בעל מערכת בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר יותקן לפחות בלם עצמאי אחד בכל סרן מהסרנים האחוריים.
{{ח:תת|(ו)}} רכב שמותקן בו בלם עצמאי הניתן להפעלה מתא הנהג פטור מהתקנת בלם עזר נוסף.

{{ח:סעיף|326|בלמי אויר|תיקון: תשל״ח־5, תשמ״ז, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בלמי שירות המופעלים בלחץ אויר יצויידו בשסתום בטחון, מד לחץ אויר, מכשיר אזהרה, שסתום משחרר וחיבורים לבדיקת לחץ אויר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שסתום הבטחון יותקן במערכת מגורות האויר וישחרר ממגורות האויר את עודפי לחץ האויר שמעל ללחץ שקבע יצרן הרכב.
{{ח:תת|(ג)}} מכשיר אזהרה ומד לחץ אויר יותקנו בלוח המחוונים. שסתום משחרר יותקן במערכת מגורות האויר לשם ניקוז הנוזלים המצטברים בהם.
{{ח:תת|(ד)}} חיבורים לבדיקת לחץ אויר יותקנו במכלי האויר אחרי כל וסת לחץ, על תאי הבלימה ולפני וסת כוח הבלימה.

{{ח:סעיף|327|בלמי טרקטור, רכב איטי ומכונה ניידת|תיקון: תשל״ח־5, תשנ״ד־6}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 325|בתקנה 325}} ברכב איטי, בטרקטור למעט בטרקטורון או במכונה ניידת, אשר לפי מבנהו אינו מסוגל לנוע במישור במהירות העולה על 40 ק״מ לשעה, יותקנו לפחות בלמי עזר הניתנים להפעלה ממקום מושבו של הנהג.

{{ח:סעיף|327א||תיקון: תשכ״ד־8, תשכ״ח, תשל״ח־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|328|בלמי אופנוע ותלת אופנוע|תיקון: תשל״ח־5, תשנ״א}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 325|בתקנה 325}} יותקנו באופנוע ובתלת־אופנוע שני סוגי בלמים שלא יהיו קשורים או תלויים זה בזה כאשר האחד מופעל על הגלגל האחורי של האופנוע או על שני הגלגלים האחוריים של התלת אופנוע, והמאפשר האטה של המהירות לפחות ב־1.5 מ/שניה בשניה, והשני המופעל על הגלגל הקדמי והמאפשר האטה של המהירות ב־1.5 מ/שניה בשניה.

{{ח:סעיף|329|בלמים נוספים ברכב פרטי, במונית, ברכב מסחרי וברכב עבודה|תיקון: תשל״ח־5, תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשנ״ג־10, תשע״א־10}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב פרטי, במונית וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 2,200 ק״ג תותקן מערכת כפולה של בלמי שירות ומכשיר אזהרה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ברכב חילוץ או גרירה נשלטת שמותקנת בו מערכת בלמי שירות הידראוליים תהיה מערכת בלמי השירות כפולה ויותקן בו מכשיר אזהרה;
{{ח:תתת|(2)}} ברכב כאמור, שמותקנת בו מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר או מותקנת בו מערכת בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר – יותקן בלם עצמאי.
{{ח:תת|(ג)}} ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמשקלם הכולל המותר הוא מ־12,000 ק״ג עד 15,999 ק״ג תותקן מערכת כפולה של בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר, או מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר.
{{ח:תת|(ד)}} ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמשקלם הכולל המותר הוא 16,000 ק״ג או יותר, יותקנו מערכת בלמי שירות המופעלים רק בלחץ אויר ובלם עצמאי.
{{ח:תת|(ד1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ה)}} ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר 12,000 ק״ג או יותר יותקן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג אך אין חובה להתקין בלם עצמאי כשמותקנים ברכב מערכת כפולה של בלמי שירות הידראוליים המופעלת על ידי מערכת כפולה של לחץ אויר.
{{ח:תת|(ו)}} ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמותקן בהם מנוע דיזל, ושמשקלם הכולל המותר הוא 8,000 ק״ג או יותר – יותקן בלמנוע.
{{ח:תת|(ז)}} ברכב חילוץ או גרירה נשלטת שמותקן בו מנוע דיזל יותקן בלמנוע.
{{ח:תת|(ח)}} ברכב שצוין ברשיונו כטיולית, ששנת ייצורו 1989 או לאחריה, יותקן מאיט.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות תקנות משנה (ו) ו־(ז) לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, אם אישר זאת ראש מחלקת מערכות ממונעות בחטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה בצבא הגנה לישראל (להלן – ראש מחלקת מערכות ממונעות), וניתן לו רישיון רכב צבאי.

{{ח:סעיף|330|בלמים נוספים באוטובוס|תיקון: תשל״ח־5, תשנ״א־11, תשנ״ב־8, תשנ״ד־6, תשע״א־10}}
{{ח:תת|(א)}} באוטובוס שמשקלו הכולל המותר עד 7,999 ק״ג יותקנו מערכת כפולה של בלמי שירות ומיתקן אזהרה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק״ג או יותר יותקנו מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר ובלם עצמאי.
{{ח:תת|(ד)}} באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק״ג או יותר ובאוטובוס עם תיבת הילוכים אוטומטית שמשקלו הכולל המותר 6,000 ק״ג או יותר, יותקן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג.
{{ח:תת|(ה)}} באוטובוס שמותקן בו מנוע דיזל ושמשקלו הכולל המותר 6,000 ק״ג או יותר יותקן בלמנוע.
{{ח:תת|(ו)}} באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 10,000 ק״ג או יותר ואשר שנת ייצורו 1987 או לאחריה, יותקן מאיט; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, אם אישר זאת ראש מחלקת מערכות ממונעות וניתן לו רישיון רכב צבאי.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|330א|מיתקן למניעת נעילת גלגלים|תיקון: תשנ״ב־8, תשנ״ג, תשנ״ג־6, תשנ״ג־10, תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ו־7, תשנ״ט־7, תשס״ה־4, תשס״ה־19}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב כמפורט להלן ולא ישתמש בו אדם, אם לא הותקן בו, בעת ייצורו, מיתקן למניעת נעילת גלגלים מסוג שאישר מנהל אגף הרכב, או מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}, והוא תקין ופועל כהלכה בכל עת:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;החל בשנת ייצור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג הרכב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td 1991&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אוטובוס שבו מותקנת מערכת בלמים המופעלת בלחץ אויר ללא מערכת הידראולית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td 1992&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק״ג המוביל או המיועד להוביל חומר מסוכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 87|בתקנה 87}}.
{{ח:תת|(2)}} גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק״ג המוביל או המיועד להוביל חומר מסוכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 87|בתקנה 87}}.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1993&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מונית שאינה זוטובוס.
{{ח:תת|(2)}} רכב סיור שאינו בנוי על מרכב של רכב מסחרי אחוד.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1994&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} כל מונית למעט מונית מסוג זוטובוס שמתקיימות בה דרישות המפרט הטכני לרכב להסעת נכים שקבע מנהל אגף הרכב.
{{ח:תת|(2)}} כל רכב סיור לרבות כזה הבנוי על מרכב של רכב מסחרי אחוד.
{{ח:תת|(3)}} כל גרור או נתמך שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק״ג או יותר למעט גרור לטרקטור.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1996&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} כל רכב מסחרי, שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק״ג או יותר.
{{ח:תת|(2)}} רכב מורכב שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק״ג או יותר.
{{ח:תת|(3)}} אוטובוס, לרבות אוטובוס זעיר בעל מערכת בלמים מכל סוג.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td 2003&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} רכב, למעט רכב שיוצר במדינות NAFTA, שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג, ולגבי רכב שיוצר במדינות NAFTA – שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,500 ק״ג.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם בגורר או תומך הגורר אחריו גרור או נתמך שמותקנים בהם מיתקן למניעת נעילת גלגלים אלא אם כן מותקנים בגורר או בתומך חיבורי חשמל להפעלתו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנה זו, רשאי מנהל אגף הרכב, במקרה מיוחד שייראה לו, לפטור רכב מסויים מהוראות תקנה זו, ובלבד שהפטור יירשם ברשיון הרכב.

{{ח:סעיף|330ב|מערכת בקרת יציבות|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־11, תש״ע־17, תשע״א־2, תשע״ב־3, תשע״ג־8, תשע״ה־4, תשע״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב שמועד עלייתו לכביש הוא מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) (להלן – המועד הקובע), אלא אם כן הותקנה בו מערכת בקרת יציבות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי רשאית לרשום רכב כאמור שלא הותקנה בו מערכת בקרת יציבות, אם הוא –
{{ח:תתת|(1)}} רכב שיובא לישראל עד יום 31 באוקטובר בשנה שקדמה למועד הקובע לגבי אותו סוג רכב ולמעט רכב מהסוג המפורט בתקנת משנה (ג)(3); לעניין זה, יראו את היום שבו נפרק הרכב מנמל בישראל, כיום שבו יובא לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג O1‏, O2‏, O3‏, O4‏, L, רכב משא או אוטובוס שהם בעלי 4 סרנים או יותר, או אוטובוס המיועד על פי רישיונו לבצע נסיעות בקו שירות עירוני;
{{ח:תתת|(3)}} רכב מסוג N‏, M‏ או O שבוצע בו שינוי מבנה לאחר שייצורו הושלם או רכב עבודה או ציוד חריג או רכב ממוגן ירי או רכב למטרות מיוחדות (SPV – Special Purpose Vehicle), כהגדרתם בדירקטיבה ‎2007/46/EC ובדירקטיבה {{ח:הערה|Regulation}} (EC) No 661/2009 המפורסמות באתר האינטרנט של משרד התחבורה, שניתן עליהם אישור מנהל אגף הרכב על פי הכללים הקבועים בדירקטיבות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} נגרר מסוג O3 או O4 המיועד לנסיעה בשטח והמצויד במתלה קפיצים, מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות;
{{ח:תתת|(5)}} רכב מסוג N3 שמסווג בדירקטיבה ‎2007/46/EC בסיווג משנה כרכב שטח (Off-Road).
{{ח:תת|(ג)}} לגבי כלי הרכב שלהלן יקראו את תקנת משנה (א) כך שבמקום ”ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010)“ יבוא התאריך הנקוב לצדם:
{{ח:תתת|(1)}} רכב מסוג N1 מתוצר שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו תוצר איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות – כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016);
{{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג N2 או N3 שהוא בעל 2 או 3 סרנים או תומך בעל הנעה 4×6 – ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012);
{{ח:תתת|(2א)}} על אף האמור בפסקה (2) –
{{ח:תתתת|(א)}} רכב מסוג N2 מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות, ושרשות הרישוי טרם נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282(א)(2)}} – ט״ז בחשוון התשע״ג (1 בנובמבר 2012);
{{ח:תתתת|(ב)}} רכב מסוג N2 ו־N3 מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות, ושרשות הרישוי נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282(א)(2)}} – ח׳ בחשוון התשע״ה (1 בנובמבר 2014);
{{ח:תתת|(3)}} רכב מסוג N שסיווג המשנה שלו על פי רישיונו הוא כיבוי אש או רכב עבודה שייעודו משאבת בטון – ח׳ בחשוון התשע״ה (1 בנובמבר 2014).

{{ח:סעיף|331|בלמים נוספים בגרור ובנתמך|תיקון: תשל״ח־5, תשמ״ב־2, תשמ״ט־6}}
{{ח:תת|(א)}} בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 750 ק״ג יותקנו בלם שירות ובלם עזר המאפשר השארתו במצב בלימה בכל תנאי דרך אף אם אינו מחובר לגורר או לתומך.
{{ח:תת|(ב)}} גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,000 ק״ג הנגרר על ידי רכב איטי או טרקטור, פטור מחובת התקנת בלמים ובלבד שמהירותו המקסימלית של הגורר תסומן על גבי הגרור מאחוריו.
{{ח:תת|(ב1)}} גרור חד־סרני שמשקלו הכולל אינו עולה על 1,500 ק״ג הנגרר על ידי טרקטור, פטור מחובת התקנת בלמים, ובלבד שמהירותו המרבית של הגורר תסומן על גבי הגרור, מאחוריו.
{{ח:תת|(ג)}} בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,000 ק״ג יותקן, נוסף לבלמים כאמור, בלם בטחון שיפעל באופן עצמאי ויבטיח בלימה אוטומטית במקרה של ניתוק פתאומי של הגרור או הנתמך מהגורר או התומך.
{{ח:תת|(ד)}} לא יותקנו בגרור בלמים המופעלים על ידי דחיפה של ייצול החיבור על הגורר; הוראה זו לא תחול על גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג.
{{ח:תת|(ה)}} בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר הוא 8,000 ק״ג או יותר, למעט גרור הנגרר על ידי טרקטור, יותקנו בלמי שרות המופעלים בלחץ אויר מסוג שעומד בתקן מספר E.C.E 13 של המועצה הכלכלית והסוציאלית של אירופה וכן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג כבלם עזר.
{{ח:תת|(ו)}} נתמך בעל שלישיית סרנים יהיה פטור מחובת התקנת בלם עצמאי כאמור בתקנת משנה (ה) בסרן בו מותקנת מערכת ההיגוי אם לא ניתן להתקינו, ובלבד שמערכת הבלימה של הרכב מאפשרת האטת מהירותו לפחות ב־2 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס בדרך מישורית בעלת ציפוי וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע.

{{ח:סעיף|332|מכשירי אזהרה במערכת בלמים משולבת|תיקון: תשכ״ה־9, תשכ״ח, תשל״ח־5}}
{{ח:ת}} ברכב שמותקנת בו מערכת בלמים משולבת המורכבת ממערכת לחץ אויר וממערכת הידראולית יותקנו מכשירי אזהרה מתאימים, אחד במערכת לחץ האויר ואחד במערכת ההידראולית אולם יכול ששני מכשירי האזהרה יפעילו מתקן אחד המשמיע קול ומפיץ אור.

{{ח:סעיף|333|אבזרי בלמים|תיקון: תשל״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} האבזרים, החלקים והחיבורים המותקנים במערכות הבלמים יהיו מחומר ובצורה המבטיחים את פעולתם התקינה בכל מצב של הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} האבזרים והחיבורים יהיו מוגנים נגד כל גירוד, שיפשוף, חיכוך ופגיעה בכושר פעולתם.
{{ח:תת|(ג)}} החלקים הנמצאים בתנועה יהיו בעלי אורך וגמישות מספיקים במידה כזו שתנועות הרכב או החלק שאליו הם מחוברים לא יגרמו להם נזק.
{{ח:תת|(ד)}} לא ישנה אדם את מערכת הבלמים המקוריים של הרכב, לא יחליף ולא ירשה לאחר להחליף חלק או אבזר במערכת הבלמים בחלק או באבזר אחר בעל מידות, איכות או סגולות טכניות אחרות מאלה שקבע יצרן מערכת הבלמים, אלא אם קיבל אישור מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאיו.

{{ח:סעיף|333א|אחריות|תיקון: תשל״ח־5}}
{{ח:ת}} הנוהג ברכב, בעלו או הממונה עליו, אחראים לקיום הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|333ב|תחולה|תיקון: תשל״ח־5}}
{{ח:ת}} על רכב ששנת ייצורו 1976 או לפני כן שנרשם לראשונה לפני תחילת תקפן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 4), תשל״ח–1978 {{ח:הערה|(ביום 4.6.1978)}}, יחולו הוראות התקנות כנוסחן ערב תחילת תקפן של התקנות האמורות; אולם על רכב שהותקנו בו בלמים לפי התקנות האמורות, כולן או מקצתן, יחולו הוראות אותן תקנות כנוסחן זה.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: מערכת האורות}}

{{ח:סעיף|334|פנסי חזית|תיקון: תשכ״א, תש״ל, תש״ל־10, תשמ״ה, תשמ״ו־4, תשנ״א, תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי שאינו רכב איטי, אשר רחבו הכולל עולה על מטר אחד, למעט אופנוע, יותקנו שני פנסי חזית שכל אחד מהם יאיר באור גבוה (האור הגדול) ובאור נמוך (האור הקטן), או יותקנו ארבעה פנסי חזית אשר לפחות אחד מכל צד יאיר באור גבוה ואחד בלבד מכל צד יאיר באור נמוך.
{{ח:תת|(ב)}} האור הגבוה יהיה אור לבן או אור צהוב בהיר (להלן – צהוב) ויאיר את הדרך לפני הרכב בלילה ובמזג אוויר נאה למרחק של לא פחות מ־100 מטר.
{{ח:תת|(ג)}} האור הנמוך יהיה אור לבן או אור צהוב ויאיר את הדרך לפני הרכב בלילה ובמזג אוויר נאה למרחק של לא פחות מ־30 מטר ועצמתו לא תעלה על לוקס אחד בשעה שהיא נמדדת על גבי משטח המוצב על פני הדרך במרחק 25 מטר מן הפנס האמור – מגובה מרכז הפנס ולמעלה ממנו.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|335|התקנת פנסי חזית|תיקון: תש״ל, תשס״ח־7, תשע״א־10, תשע״ה־4}}
{{ח:ת}} לא יירשם רכב ולא יחודש רישיונו אלא אם כן – פנסי החזית יותקנו בחזית הרכב, פנס אחד או שניים בכל צד של הרכב מותקנים באופן סימטרי לגבי הציר המרכזי של הרכב, ובלבד שהמרחק מפני הקרקע לקצה התחתון של השטח המאיר בזכוכית הפנס יהיה לפחות 40 ס״מ והמרחק מפני הקרקע לקצה העליון לא יעלה על 135 ס״מ; האור בפנסי החזית האמורים יאיר בצבע אחד; הוראות תקנה זו, לעניין המרחק מפני הקרקע לקצות הפנסים, לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, ובלבד שמיקום הפנסים אושר בידי ראש מחלקת מערכות ממונעות וניתן לו רישיון רכב צבאי.

{{ח:סעיף|336|פנסי חזית באופנוע ורכב איטי|תיקון: תשמ״ה, תשנ״א, תשנ״ג, תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} באופנוע עם רכב צדי או בלעדיו, בתלת־אופנוע ובטרקטור יותקן לפחות פנס חזית אחד אשר לגביו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 334|תקנות 334}} {{ח:פנימי|סעיף 335|ו־335}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באופנוע בלי רכב צדי יותקן הפנס במרכז חזיתו;
{{ח:תתת|(2)}} באופנוע עם רכב צדי, בתלת־אופנוע ובטרקטור יותקן הפנס במרכז החזית או בצדו השמאלי;
{{ח:תתת|(3)}} באופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ״ק יכול שפנס החזית יהיה בעל אור נמוך בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} ברכב איטי יותקנו –
{{ח:תתת|(1)}} כשרחבו הכולל אינו עולה על 150 ס״מ – לפחות פנס חזית אחד;
{{ח:תתת|(2)}} כשרחבו הכולל עולה על 150 ס״מ – שני פנסי חזית; בפנסים יהיה אור נמוך בלבד ויחולו עליהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|תקנה 335}}.

{{ח:סעיף|337|עממור|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:ת}} ברכב מנועי יותקן לפני מושב הנהג עממור המאפשר לנהג להחליף בפנסי החזית את האור הגבוה באור נמוך ולהיפך.

{{ח:סעיף|338|נורת אזהרה|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי תותקן לפני מושב הנהג, במקום הנראה לעיניו, נורה בעלת עצמת אור קטנה אשר תאיר בצבע אדום, כחול או ירוק בשעה שמאיר האור הגבוה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על טרקטור ועל רכב מנועי שאין עליו תא נהג, ובלבד שזרוע מפסק החשמל של מנגנון התאורה תראה בבירור לנוהג בהם כי בפנסים מאיר אור גבוה.

{{ח:סעיף|339|פנס חניית לילה|תיקון: תשנ״ב־3, תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי – למעט אופנוע בלי רכב צדי ולמעט רכב מנועי שרחבו אינו עולה על מטר אחד – יותקנו שני פנסי חניית לילה (להלן – פנסי חניה) שאורם יהיה לבן או צהוב ואשר בזמן תאורה ובמזג אוויר נאה ייראו במרחק 150 מטר לפני הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} פנסי חניה יותקנו בחזית הרכב, פנס חניה בכל צד, בגובה שווה מפני הקרקע ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שהמרחק בין כל פנס לבין משטח מקביל לציר המרכזי העובר דרך הנקודה הצדדית הקיצונית של הרכב בצד בו מותקן הפנס, לא יעלה על 40 ס״מ;
{{ח:תתת|(2)}} שהמרחק מעל פני הקרקע לקצה התחתון של השטח המאיר בזכוכית הפנס יהיה לפחות 40 ס״מ והמרחק מפני הקרקע לקצה העליון לא יעלה על 150 ס״מ.
{{ח:תת|(ג)}} פנסי חניה מותר להתקין בתוך פנסי חזית ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שהפעלתם תהיה נפרדת מהפעלת האור הגבוה והאור הנמוך;
{{ח:תתת|(2)}} שנתמלאו בהם הוראות תקנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} באופנוע בלי רכב צדי וברכב מנועי שרחבו אינו עולה על מטר אחד מותר להתקין פנס חניה שנתמלאו בו הוראות תקנה זו.
{{ח:תת|(ה)}} מערכת ההפעלה של פנסי החניה תהיה כזו שפנסי החניה והפנס האחורי יודלקו בעת ובעונה אחת.
{{ח:תת|(ו)}} באוטובוס ששנת ייצורו 1980 או לאחריה ושארכו הכולל ששה מטרים או יותר יותקנו ששה פנסי חניה בצבע צהוב – שניים בצדי הרכב, שניים מלפנים ושניים מאחורי הרכב ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שהמרחק בין כל פנס חניה בצד הרכב לדופן הרכב שלידו לא יעלה על 40 ס״מ;
{{ח:תתת|(2)}} שהמרחק מפני הקרקע למרכז הפנס יהיה לא פחות מ־40 ס״מ, ולא יעלה על 150 ס״מ;
{{ח:תתת|(3)}} שפנסי החניה הצדיים יופעלו בעת ובעונה אחת יחד עם אורות החניה והאורות הגבוהים.

{{ח:סעיף|340|פנס רוחב|תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ט־6, תשס״ו־8}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס״מ או יותר יותקנו ארבעה פנסי רוחב לסימון רוחב הרכב שאורם ייראה במזג אויר נאה במרחק 150 מטר לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שני פנסי רוחב שאורם צהוב או לבן יותקנו בחזית הרכב, פנס רוחב בכל צד בגובה שווה מפני הקרקע בנקודה הצדדית הקיצונית הגבוהה ביותר של הרכב מלפנים או קרוב אליה ככל האפשר, ובלבד שאם לרכב ארגז הבולט משני צדי תא הנהג יותקנו הפנסים על הארגז.
{{ח:תת|(ג)}} שני פנסי רוחב שאורם אדום יותקנו מאחורי הרכב בהתאם להוראות תקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ד)}} רכב שמותקנים בו פנסי רוחב, אין חובה להתקין בו פנסי חניה.

{{ח:סעיף|341|פנס אחורי|תיקון: תשכ״ו־7, תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשס״ט־4}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב, למעט אופניים, אופנוע ועגלה, יותקנו שני פנסים אחוריים שאורם אדום אשר ייראה ממרחק של 150 מטרים לפחות מאחורי הרכב בזמן תאורה ובמזג אויר נאה ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שיותקן פנס אחד בכל צד;
{{ח:תתת|(2)}} שהמרחק מעל פני הקרקע יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 339|בתקנה 339}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} מערכת ההפעלה של הפנסים האחוריים תופעל יחד עם פנסי החזית, פנסי הרוחב ופנסי החניה.
{{ח:תת|(ג)}} באופנוע יותקן פנס אחורי אחד שאורו אדום אשר ייראה ממרחק של 150 מטרים לפחות מאחורי האופנוע בזמן תאורה ובמזג אויר נאה.
{{ח:תת|(ד)}} בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק״ג או יותר, יהיה השטח המואר של הפנס האחורי בכל צד 150 סמ״ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס אחד בכל צד ובלבד שהשטח המואר של הפנסים בכל צד לא יפחת מ־150 סמ״ר.

{{ח:סעיף|342|פנס בלימה|תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ד־5, תשמ״ז, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״ג־6, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב, למעט אופניים, אופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ״ק ששנת ייצורו עד 1993 ועגלה, יותקנו שני פנסי בלימה בשני צדי הרכב שאורם אדום והם ייראו באור היום במזג אוויר נאה ממרחק של 30 מטרים לפחות ובזמן תאורה במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטרים לפחות; פנסי הבלימה יותקנו במרחק מפני הקרקע, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 339|בתקנה 339}}.
{{ח:תת|(ב)}} מותר שפנס אחורי ישמש גם כפנס בלימה, ובלבד שיהיו בו שני אורות נפרדים ושהאור המראה על בלימה יהיה בעל עצמה חזקה יותר וניתן להבחנה ברורה מן האור האחר.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} ברכב נוסעים פרטי ובמונית ששנת ייצורם 1994 או לאחריה, יותקן בנוסף לפנסים האמורים בתקנת משנה (א), פנס בלימה נוסף במרכזו של החלון האחורי. מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוג רכב מהוראות תקנת משנה זו או להורות על התקנת הפנס במקום אחר אם על פי מבנהו לא ניתן להתקין בו פנס בלימה נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} באופנוע יותקן פנס בלימה אחד שאורו ייראה כאמור בתקנת משנה (א); הוראת תקנת משנה זו לא תחול על אופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ״ק ששנת ייצורו עד 1993.
{{ח:תת|(ו)}} בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל 751 ק״ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס בלימה 150 סמ״ר לפחות; ברכב כאמור מותר להתקין יותר מפנס אחד בכל צד ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ־150 סמ״ר.

{{ח:סעיף|343|הארת לוחית־&lt;wbr&gt;הזיהוי|תיקון: תשפ״ד־9}}
{{ח:תת|(א)}} לוחית־זיהוי אחורית ברכב מנועי, למעט רכב לתחבורה קלה, תואר באור לבן אשר יאפשר ראיה טובה של הלוחית וקריאת הרשום עליה ממרחק של 20 מטר לפחות בזמן תאורה ובמזג אויר נאה ובתנאי שהאור האמור יהיה מכוון להארת הלוחית בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת ההפעלה של הארת לוחית־הזיהוי תהיה כזו שהיא תואר כאשר יודלקו פנסי החזית או פנסי הרוחב ופנסי החניה.

{{ח:סעיף|344|מחוון כיוון|תיקון: תשכ״ה־9, תש״ל־10, תשמ״ב־2, תשמ״ט־6, תשנ״א־11, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ט־4}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי שיש בו תא נהג יותקנו מחווני כיוון אשר אורם ייראה מלפני הרכב ומאחוריו לאור השמש ממרחק 30 מטר לפחות ובזמן תאורה במזג אויר נאה ממרחק 150 מטר לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} ברכב מנועי יותקנו ארבעה מחווני כיוון בעלי אור מהבהב, שניים בצבע לבן או צהוב בחזית הרכב ושניים בצבע צהוב או אדום באחורי הרכב.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} בגרור ונתמך ששנת ייצורם עד 2007 יותקנו שני מחווני כיוון לפחות, מאחורי הרכב, ואם משקלו הכולל המותר 751 ק״ג או יותר יהיה השטח המואר של כל מחוון כיוון 90 סמ״ר לפחות; מותר להתקין יותר ממחוון כיוון אחד בכל צד ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ־90 סמ״ר.
{{ח:תת|(ד1)}} באופנוע ששנת ייצורו 1995 ולאחריה יותקנו ארבעה מחווני כיוון לפחות כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ה)}} מחווני כיוון יותקנו במרחק של לפחות 40 ס״מ מעל פני הקרקע ולא יותר מ־190 ס״מ.
{{ח:תת|(ו)}} מחווני כיוון מהסוגים האמורים בתקנות משנה (ב) מותר להתקין בתוך כל פנס מן הפנסים המפורטים {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3|בפרק זה}}, ובלבד שנתמלאו בהם הוראות תקנה זו ושהפעלתם תהיה בנפרד מכל אור אחר ושיאירו באור מהבהב.
{{ח:תת|(ז)}} האור המהבהב במחוון כיוון יידלק לסירוגין בין 30 ל־90 פעם בדקה.
{{ח:תת|(ח)}} הותקנו מחווני כיוון מחוץ לשדה ראייתו של הנוהג ברכב, יותקן בתא הנהג מיתקן אשר יראה אור או ישמיע קול המציין כי מחווני הכיוון מופעלים.
{{ח:תת|(ט)}} ברכב מנועי שיש בו שני פנסים ושמחווני הכיוון מותקנים בתוך פנסי הבלימה, מותר שמחוון הכיוון יבטל את פעולתו של פנס בלימה עם הפעלתו של מחוון הכיוון בכל צד.
{{ח:תת|(י)}} לא יירשם רכב מנועי שיש בו תא נהג וששנת ייצורו היא 1983 או אחריה או שנרשם לראשונה לאחר ט״ז בטבת התשמ״ג (1 בינואר 1983) אלא אם יש בו מחווני כיוון נוספים, אחד מכל צד של הרכב שאורם יאיר לאחורי הרכב ואשר יפעלו ביחד עם ארבעת מחווני הכיוון הקיימים ברכב; מחווני הכיוון הנוספים יהיו בהתאם לדרישות חובה לרכב נוסעים שיפרסם מנהל אגף הרכב.
{{ח:תת|(יא)}} ברכב ששנת ייצורו 1981 או לאחריה יותקן מתג שבאמצעותו ניתן להפעיל לפחות את מחווני הכיוון הקדמיים והאחוריים שברכב בעת ובעונה אחת.
{{ח:תת|(יב)}} מחווני כיוון ברכב מנועי ששנת ייצורו 2005 ואילך ובגרור ונתמך ששנת ייצורם 2008 ואילך, יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 16א|בפרט 16א שבחלק ג׳ בתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|345|מחזירור|תיקון: תש״ם־6, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי שרחבו הכולל עולה על מטר אחד וכן בגרור ונתמך יותקנו מאחור בגובה שווה מפני הקרקע לפחות שני מחזירורים בצבע אדום, מחזירור מכל צד.
{{ח:תת|(ב)}} ברכב מנועי אשר רחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד לרבות אופנוע בלי רכב צדי, יותקן מחזירור אחד לפחות מאחוריו – במרכז או בצד שמאל.
{{ח:תת|(ג)}} ברכב מנועי ובאוטובוס ששנת ייצורו עד 1979 שאורכו הכולל עולה על 10 מטר יותקנו שני מחזירורים נוספים על הדופן השמאלי, אחד בחלקו הקדמי והשני בחלקו האחורי של הרכב.
{{ח:תת|(ד)}} בגרור ונתמך יותקנו בחזית, נוסף לאמור בתקנת משנה (א), שני מחזירורים בצבע צהוב או לבן.
{{ח:תת|(ה)}} מחזירור המותקן בגרור ונתמך מאחור, יהא בצורת משולש שווה־צלעות שאורך כל צלע 15 ס״מ ובסיסו למטה.
{{ח:תת|(ו)}} כל מחזירור יותקן במרחק שווה מדופן הרכב שבצדו שלא יעלה על 40 ס״מ ובגובה של לפחות 40 ס״מ מפני הקרקע ולא יותר מ־80 ס״מ.
{{ח:תת|(ז)}} מחזירור מרובע או עגול ששטחו המחזיר אור יהיה לפחות 20 ס״מ מרובעים.
{{ח:תת|(ח)}} לא יותקן ברכב מחזירור אדום מלפנים או מחזירור לבן או צהוב מאחור, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ט)}} מחזירור כאמור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|346||תיקון: תש״ם־7, תשמ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|347|פנס ערפל|תיקון: תשמ״ז, תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} בנוסף לפנסי החזית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 334|בתקנה 334}}, מותר להתקין ברכב מנועי בחזיתו לא יותר משני פנסי ערפל אשר אורם לבן או צהוב ושיופעלו בנפרד מפנסי החזית.
{{ח:תת|(ב)}} פנס הערפל יותקן בגובה של לא פחות מ־25 ס״מ מפני הקרקע ושום נקודה המוארת באורו לא תהיה גבוהה מהנקודה הגבוהה ביותר המוארת בפנסי החזית כשהם מאירים באור נמוך.

{{ח:סעיף|347א|פנס ערפל אחורי|תיקון: תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ט־4, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי ששנת ייצורו 1988 או לאחריה, למעט רכב שיוצר על פי התקינה הפדרלית של ארה״ב או התקינה הקנדית, טרקטור, מכונה ניידת ואופנוע, נוסף על הפנס האחורי יותקנו פנס ערפל אחורי אחד או שני פנסים ובלבד שיתקיימו בפנס כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 341|בתקנה 341(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} יופעל בנפרד מהפנס האחורי ורק כאשר יודלקו פנסי החזית;
{{ח:תתת|(3)}} תותקן בלוח המחוונים של הרכב מנורת ביקורת שתידלק כאשר יודלק הפנס.
{{ח:תת|(ב)}} אור פנס הערפל יהיה אדום והפנס יופעל לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 107|בתקנה 107(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק״ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס ערפל אחורי 90 סמ״ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס ערפל אחורי אחד במקום כל פנס המותקן ברכב כאמור ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ־90 סמ״ר; מותקן ברכב כאמור פנס ערפל אחורי אחד, יותקן הפנס בצדו השמאלי של הרכב.
{{ח:תת|(ד)}} ברכב כאמור בתקנת משנה (א), ששנת ייצורו 2005 ואילך, פנס הערפל יהיה מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 16|בפרט 16 בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|348|פנס לנסיעה אחורנית|תיקון: תשכ״ו־7, תשל״ה־2, תשנ״א־11, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשנ״ו־2, תשס״ט־4}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב, למעט אופנוע, טרקטור, מכונה ניידת ורכב איטי, ששנת ייצורו 1986 או לאחריה, יותקנו פנס אחד או שני פנסים, לפי הענין, לנסיעה אחורנית; אור הפנס יהיה לבן ויאיר את הדרך מאחרי הרכב למרחק שלא יעלה על 10 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} הותקן פנס אחד כאמור, לא תעלה עצמת אורו על 25 ווט; הותקנו שני פנסים, לא תעלה עצמת האור בכל אחד על 15 ווט.
{{ח:תת|(ג)}} בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק״ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס לנסיעה לאחור 90 סמ״ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס אחד לנסיעה לאחור במקום כל פנס המותקן ברכב כאמור ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ־90 סמ״ר; מותקן ברכב כאמור פנס אחד לנסיעה לאחור, יותקן הפנס בצדו הימני של הרכב.
{{ח:תת|(ד)}} פנס לנסיעה אחורנית יופעל באופן אוטומטי עם הפעלת ההילוך האחורי.

{{ח:סעיף|349|זרקור}}
{{ח:ת}} מותר להתקין ברכב מנועי זרקור אחד שאורו לבן או צהוב, ובלבד שאפשר לכוונו מתא הנהג.

{{ח:סעיף|350|פנסים ואורות נוספים|תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב וכן בגרור ובנתמך לא יותקן פנס או מיתקן מפיץ אור, נוסף על הפנסים והאורות שנקבעו בתקנות אלה, אלא אם רשות הרישוי התירה התקנת פנסים נוספים או מיתקני תאורה נוספים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הארת פנים הרכב, ובלבד שלא יהא בה כדי להפריע לנוהג באותו רכב.

{{ח:סעיף|351|מצב הפנסים|תיקון: תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} הפנסים והאורות המותקנים ברכב לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3|פרק זה}} יהיו תמיד במצב תקין ונקי וניתנים להפעלה מהירה ונוחה מתא הנהג.
{{ח:תת|(ב)}} הפנסים והמנורות המותקנים ברכב יהיו מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} הפנסים והאורות המותקנים ברכב לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3|פרק זה}} לא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב או המטען שעליו או בכל דרך אחרת.

{{ח:סעיף|351א|תקני פנסים|תיקון: תשנ״ז־8, תשס״ה־4, תשס״ט־4, תשע״ו־9, תשע״ט־8}}
{{ח:תת|(א)}} פנסי התאורה, האיתות והסימון {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ו|שבסימן זה}} (להלן בתקנה זו – הפנסים) יותקנו בהתאם לאמור בהנחיית האיחוד האירופי מס׳ ‎76/756{{ח:הערה|/}}EEC לרבות כל העדכונים שהתפרסמו על פיה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לגבי רכב מנועי המיוצר לפי התקינה הפדרלית של ארצות הברית או לפי התקינה הקנדית, הפנסים יותקנו על פי תקן F.M.V.S.S. – 108 או לפי התקן הקנדי C.M.V.S.S 108, בהתאמה, לרבות עדכונים שהתפרסמו על פיהם וכתוקפם מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} ההנחיה והתקן האמורים בתקנה זו, לרבות העדכונים על פיהם, מופקדים לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של משרד התחבורה.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ז|סימן ז׳: המרכב}}

{{ח:סעיף|352|חלקי המרכב|תיקון: תשנ״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} המרכב ברכב מנועי וכל חלק ממנו יהיה בנוי בצורה המתאימה ליעודו של הרכב והמבטיחה הסעה בבטיחות. לא יהיו בו פגמים העלולים לגרום לפגיעה לנמצאים בתוך הרכב או לעוברים בדרך.
{{ח:תת|(ב)}} כל חומר שממנו בנוי פנים המרכב יתאים לאחד התקנים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|353|מנעולי הדלתות|תיקון: תשל״ו־3, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בכל פתח לכניסה או ליציאה של הנוהג או של הנוסעים ברכב פרטי, ציבורי, עבודה או מסחרי, תהיה דלת עם מנעול או מיתקן לנעילת הדלת המאפשר נעילת הדלת אלא אם נקבע אחרת בתקנות אלה או ברשיון הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} בדלתות יהיו מנעולים חזקים ובמצב תקין המבטיח שהדלתות לא ייפתחו מעצמן בעת הנסיעה ובעת בלימה פתאומית של הרכב בכל מהירות.
{{ח:תת|(ג)}} ידיות הדלתות יהיו שטוחות או תקועות בתוך הדלתות או עשויות מחומר גמיש.

{{ח:סעיף|354|תא הנהג}}
{{ח:ת}} תא הנהג יהיה בנוי בצורה המבטיחה ראייה טובה של הדרך לפני הרכב ומצדיו שאין בה כדי להגביל את שדה הראייה של הנוהג ברכב והמאפשרת נהיגה בטוחה.

{{ח:סעיף|355|מושבים|תיקון: תשנ״א, תשנ״א־11, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה יותקנו מושבים כמספר בני אדם שהרכב האמור מורשה להסיע.
{{ח:תת|(ב)}} המושבים יהיו תקינים, יציבים וקבועים במקומם בכל תנאי הדרך.
{{ח:תת|(ג)}} מושב הנהג יהיה יציב, לא יגביל את שדה ראייתו ותנועותיו של הנהג ויאפשר לו נהיגה בנוחות.
{{ח:תת|(ג1)}} ברכב נוסעים פרטי ובמונית ששנת ייצורם 1981 או לאחריה, וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק״ג וששנת ייצורו 1989 או לאחריה, יותקנו במושבים הקדמיים משענות ראש לנוהג ברכב וליושב לצדו.
{{ח:תת|(ג2)}} ברכב ששנת ייצורו 2005 ואילך יותקנו במושבים הקדמיים משענות ראש לנוהג ברכב וליושב לצדו בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 18|בפרט 18 שבחלק ג׳ בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ד)}} חומרי הריפוד והציפויים למושבים יהיו מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ה)}} ברכב ששנת ייצורו 1990 או אחריה יהיו המושבים מהסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|356|שמשות|תיקון: תש״ם־6, תשמ״א־5, תשמ״ד־4, תשמ״ו, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״א־11, תשס״ה־19, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי יותקנו שמשות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}, שיהיו במצב תקין ושיאפשרו ראייה ברורה דרכן.
{{ח:תת|(ב)}} כל שמשה המותקנת ברכב תהיה עשויה זכוכית בטחון או חומר אחר שאישר מנהל האגף לרכב.
{{ח:תת|(ג)}} באוטובוס ששנת ייצורו 1981 או לאחריה ובכל רכב אחר ששנת ייצורו 1985 או לאחריה תהיה השמשה המותקנת בחזית הרכב עשויה זכוכית בטחון רבודה מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא יירשם רכב ולא יחודש רשיונו של רכב שהשמשה הקדמית והאחורית והשמשות שליד המושבים הקדמיים המותקנות בו, כולן או מקצתן, צופו בחומר ציפוי, בין בהתזה, בין בהדבקה ובין בכל דרך אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד), קצין בדרגת תת־אלוף שהסמיך לכך הרמטכ״ל או סגנו (להלן בתקנת משנה זו – קצין מוסמך), רשאי לאשר, באופן פרטני, הכהייתן של שמשות רכב שהוא בשימוש צבא ההגנה לישראל, לאחר ששוכנע שהדבר הכרחי למימוש צורך ביטחוני, חיוני או מבצעי המצדיק זאת, ולאחר שבחן חלופות אחרות למימוש הצורך האמור בדרכים אחרות; קצין מוסמך ייתן אישור כאמור לפי תבחינים שממין העניין אשר ייקבעו בפקודות הצבא, בין השאר, לגבי סוג הכהיית השמשות, אופן השימוש בכלי הרכב וההכשרה הנדרשת לנהיגה בו.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ח|סימן ח׳: מיתקנים נוספים ואביזרים}}

{{ח:סעיף|357|מגב שמשות ומזרים אויר|תיקון: תשל״ז־6, תשל״ח־4, תשמ״ו־4, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי בעל שמשה קדמית יותקנו מגבים כפי שהתקין יצרן הרכב בעת ייצורו, אשר יבטיחו ניקוי השמשה הקדמית בכל עת להבטחת שדה הראייה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} ברכב מנועי בעל שמשה קדמית למעט טרקטור, יותקן מנגנון להתזת מים על השמשה הקדמית שיאפשר ניקוי השמשה באמצעות המגבים.
{{ח:תת|(ד)}} ברכב כאמור בתקנת משנה (ג) תותקן מערכת שתאפשר הזרמת אויר מבפנים על השמשה הקדמית, שיהיה מחומם לפי הצורך; המערכת תהיה ניתנת להפעלה ממושב הנהג גם בשעה שהרכב עומד.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|357א|מפשיר אדים|תיקון: תשנ״א־11, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} ברכב מסוג M1 ששנת ייצורו 1985 או לאחריה, יותקן מפשיר אדים בשמשה האחורית.

{{ח:סעיף|358|סך שמש}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי בעל שמשה קדמית יותקן סך שמש המיועד להגן על עיני הנהג בפני קרני השמש.
{{ח:תת|(ב)}} ברכב מנועי ציבורי וכן באמבולנס יותקנו שני סכי שמש – אחד בצד הימני ואחד בצד השמאלי של השמשה.

{{ח:סעיף|359|כלי אזהרה|תיקון: תשכ״ו־7, תשכ״ז, תשמ״ב־4, תשמ״ג, תשנ״א, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי שאינו רכב איטי, אינו אופנוע עד 50 סמ״ק ואינו טרקטור, יותקן צופר על פי התקנים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יותקן ברכב צופר מוזיקלי או צופר אוויר אלא אם כן יעמוד בתקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 20|בפרט 20 בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} ברכב שאינו מנועי יותקן פעמון אזהרה בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} באופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ״ק יותקן צופר המופעל בחשמל.

{{ח:סעיף|359א|זמזם ברכב|תיקון: תשנ״ג־3, תשנ״ג־6, תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} באוטובוס, ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק״ג, ברכב עבודה ובטרקטור, יותקן זמזם לנסיעה לאחור.
{{ח:תת|(ב)}} זמזם כאמור בתקנת משנה (א), יהיה מסוג שאישר מנהל אגף הרכב והוא יופעל באופן אוטומטי עם הפעלת ההילוך האחורי.
{{ח:תת|(ג)}} זמזם כאמור בתקנת משנה (א) יותקן ברכב ששנת ייצורו 1994 או לאחריה ביום רישומו וברכב אחר בעת חידוש רשיונו שחל ביום י״ד באב התשנ״ג (1 באוגוסט 1993) או לאחריו.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוג רכב מהוראות תקנת משנה (ב), אם מבנה הרכב אינו מאפשר הפעלת הזמזם באופן אוטומטי שאז יופעל באופן ידני.

{{ח:סעיף|360|מד־&lt;wbr&gt;מהירות}}
{{ח:ת}} ברכב מנועי שאינו רכב איטי יותקן לפני מושב הנהג מד־מהירות שיראה את מהירותו של הרכב בכל תנאי הדרך. רשות הרישוי רשאית להורות שהוראות תקנה זו לא יחולו על סוגי רכב מסויימים.

{{ח:סעיף|361|מראת תשקיף מצלמות ומסכים|תיקון: תשל״א־4, תשל״ו־3, תשל״ח־4, תשמ״א־5, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשע״ה־4, תשע״ח־3, תשע״ח־12}}
{{ח:ת}} לא יירשם רכב ולא יחודש רישיונו אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} ברכב נוסעים פרטי ובמונית יותקנו שתי מראות תשקיף – האחת בתוך הרכב והשנייה מבחוץ בצדו השמאלי של הרכב;
{{ח:תת|(2)}} ברכב ששדה הראייה לאחור בו דרך המראה הפנימית מוסתר, יותקנו שתי מראות תשקיף משני צדיו, ואולם ברכב כאמור ששנת ייצורו היא לפני 1976, תותקן מראת תשקיף אחת בתוך הרכב או בצדו השמאלי של הרכב;
{{ח:תת|(3)}} ברכב כאמור בפסקה (1) ששנת ייצורו 1990 או לאחריה יותקנו שלוש מראות תשקיף – האחת בתוך הרכב ושתי מראות תשקיף משני צדיו;
{{ח:תת|(4)}} ברכב מסחרי, ברכב עבודה, במכונה ניידת ובטרקטור עם תא נהג יותקנו לפחות שתי מראות תשקיף מבחוץ משני צדי הרכב;
{{ח:תת|(5)}} באוטובוס בחלקו הקדמי, תותקן מראה שבעדה יראה הנהג את כל הנוסעים, בתוכו;
{{ח:תת|(6)}} באוטובוס תותקן נוסף על שלוש מראות התשקיף האמורות בפסקה (3), מראת תשקיף נוספת בצדו הימני מבחוץ;
{{ח:תת|(7)}} באוטובוס מסוג M3 שנרשם לאחר כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) תותקן בחזית האוטובוס, נוסף על מראות התשקיף האמורות בפסקאות (3) ו־(6), מראת תשקיף מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 21|בפרט 21 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}, שתאפשר לנהג לראות ממקום מושבו את תחום חזית הרכב שאינו נראה בצפייה ישירה;
{{ח:תת|(8)}} ברכב משא וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק״ג או יותר ושנת ייצורו 1989 או לאחריה תותקן מראת תשקיף נוספת בצדו הימני מבחוץ;
{{ח:תת|(9)}} באופנוע תותקן מראת תשקיף בצדו השמאלי לפחות;
{{ח:תת|(10)}} מראת התשקיף הנוספת האמורה בפסקאות (6) ו־(8) תהיה קמורה ובגודל של 15×20 ס״מ לפחות ותותקן כך שהנוהג ברכב יוכל לראות בעדה את הנעשה בצדו הימני של הרכב לכל אורכו, למרחק של 100 ס״מ מעל הקרקע לפחות; יכול שהמראה המותקנת מצדו הימני של הרכב לפי האמור בפסקאות (3) ו־(4) תשלים את תחום הראייה שנקבע למראה הנוספת;
{{ח:תת|(11)}} המראות יותקנו בצורה יציבה אך ניתנות לכיוון בידי הנהג;
{{ח:תת|(12)}} המראות האמורות בפסקאות (1) עד (4) ו־(9) יאפשרו לנהג לראות ממושבו בבהירות ולסקור את הדרך מאחורי הרכב למרחק של 100 מטרים לפחות;
{{ח:תת|(13)}} מראות התשקיף לפי תקנה זו יהיו מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 21|בפרט 21 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}};
{{ח:תת|(14)}} ברכב כאמור בפסקאות משנה (2) עד (8), במקום מראות תשקיף ניתן להתקין מצלמות ומסכים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 21|בפרט 21 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}, ובלבד שהמצלמות שיותקנו ברכב לא יאפשרו הקלטה ושמירה של הצילומים.

{{ח:סעיף|362||תיקון: תשמ״ד־4, תש״ף־14}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|363|מוטות רוחב}}
{{ח:ת}} באוטובוס, וכן ברכב משא אשר בגלל מבנהו אין חלקו הרחב ביותר נראה בשעת הנסיעה על ידי הנוהג בו, יותקנו בחלקו הקדמי משני צדיו שני מוטות רוחב אשר יסמנו את הרוחב הכולל של הרכב ואשר ייראו לעיני הנהג ממקום מושבו.

{{ח:סעיף|363א|פגוש אחורי|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב משא, גרור, נתמך ורכב עבודה, שמשקלו הכולל המותר עולה על 3{{ח:הערה|,}}500 ק״ג יותקן מיתקן להגנה בפני התנגשות תת־רכבית (להלן בתקנה זו – פגוש אחורי) מסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יירשם רכב כאמור בתקנת משנה (א) ולא יחודש רשיונו אלא אם כן מותקן בו פגוש אחורי.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על רכב כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} רכב מסחרי אחוד;
{{ח:תתת|(2)}} גרור הנגרר על ידי טרקטור;
{{ח:תתת|(3)}} תומך;
{{ח:תתת|(4)}} רכב שמותקן בו מגבה נוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בתקנה 85ב}};
{{ח:תתת|(5)}} רכב לאיסוף אשפה בדחס;
{{ח:תתת|(6)}} רכב עבודה מהסוגים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} כיבוי אש;
{{ח:תתתת|(ב)}} משאבת בטון;
{{ח:תתתת|(ג)}} מנוף, למעט מנוף עם סל עבודה;
{{ח:תתתת|(ד)}} מטאטא דרכים;
{{ח:תתתת|(ה)}} בעל הנעה על כל הגלגלים (4×4, 6×6, 8×8);
{{ח:תתת|(7)}} מערבל בטון;
{{ח:תתת|(8)}} רכב מסוג נ.נ.
{{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רכב מהתקנת פגוש אחורי אם שוכנעה כי התקנתו מפריעה לשימוש ברכב על פי יעודו, ובלבד שפטור כאמור יירשם ברשיון הרכב.

{{ח:סעיף|363ב|תנאים לרישום רכב שטח|תיקון: תשנ״ד־6, תשס״ה־6, תשע״ד־6}}
{{ח:ת}} לא יירשם רכב שטח ולא יחודש רישיונו אלא אם כן הותקן בו כלוב להגנה על הנוסעים בו.

{{ח:סעיף|363ג|תנאים לרישום טרקטור משא|תיקון: תשע״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירשם טרקטור משא ולא יחודש רישיונו אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} הספק מנועו המרבי אינו עולה על 23 קילוואט והיחס בין הספק המנוע המרבי למומנט המרבי בניוטון מטר אינו עולה על 0.4 או שמהירותו המרבית בלא הגבלה אינה עולה על 65 קמ״ש; ואולם רשות הרישוי רשאית להתיר רישום של אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} טרקטור משא בעל הנעה חשמלית או היברידית, טרקטור משא בעל משקל עצמי העולה על 900 ק״ג או טרקטור משא בעל שלושה סרנים שאינו מקיים את התנאים האמורים ברישה;
{{ח:תתתת|(ב)}} טרקטור משא שמהירות נסיעתו המרבית המובנית כפי שתכנן אותה היצרן אינה עולה על 65 קמ״ש שאינו מקיים את התנאי האמור ברישה בנוגע ליחס בין הספק המנוע המרבי למומנט המרבי;
{{ח:תתת|(2)}} מהירות נסיעתו המרבית המובנית כפי שהגביל אותה היצרן או נציגו בעת ייצור הרכב אינה עולה על 50 קמ״ש;
{{ח:תתת|(3)}} משקלו העצמי הוא בין 400 ק״ג לבין 500 ק״ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 120 ק״ג לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} משקלו העצמי הוא בין 501 ק״ג לבין 700 ק״ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 180 ק״ג לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} משקלו העצמי עולה על 700 ק״ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 400 ק״ג לפחות;
{{ח:תתת|(6)}} מותקנים בו בלמי עזר הניתנים להפעלה ממקום מושבו של הנהג;
{{ח:תתת|(7)}} מותקן בו כלוב להגנה על הנוסעים בו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנה זו, רשאי מנהל אגף הרכב להתיר כי בטרקטור משא מסוים לא יותקן כלוב אם הוכח, להנחת דעתו, כי מסיבות טכניות לא ניתן להתקינו בו ובלבד שההיתר נרשם ברישיון הרכב.

{{ח:סעיף|363ד||תיקון: תשע״ד־7, תשפ״א־14, תשפ״ד־16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|364|מגיני בוץ|תיקון: תשל״ח־4, תשס״ה־19}}
{{ח:ת}} ברכב שגלגליו האחוריים אינם מוגנים על ידי כנפיים – אשר אינו רכב איטי ואינו טרקטור – יותקנו מגיני בוץ אשר מבנם והתקנתם על הרכב יבטיחו מניעת התזת בוץ וכל חומר אחר הנמצא על פני הדרך אחורה על ידי הגלגלים.

{{ח:סעיף|364א|נקודות עיגון וחגורות בטיחות|תיקון: תשכ״ז־4, תשל״א־2, תשל״ו־3, תשל״ט, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״ד־7, תשס״ו־9, תשס״ח־7, תשע״ח־3, תשע״ט־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב כמפורט בטבלה שלהלן אלא אם כן מותקנות בו נקודות עיגון שהותקנו בו בתהליך הייצור וחגורות בטיחות מן הסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השניה}} הכל כמפורט בטבלה שלהלן:
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width:100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;125px&quot;&gt;שנת ייצור הרכב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוגי הרכב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מיקום החגורה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג החגורה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1969 ואחריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב נוסעים פרטי {{ש}} מונית {{ש}} רכב סיור {{ש}} רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק״ג {{ש}} אוטובוס זעיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במושבים הקדמיים בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חגורות מסוג אלכסוניות שלוש נקודות עיגון; משהתירה רשות הרישוי לנוהג ברכב להסיע יותר מאדם אחד לצדו על פי {{ח:פנימי|סעיף 82|תקנה 82}} תהיה החגורה לנוסע האמצעי חגורת מתניים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1976 ואחריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ברכב מסחרי בלתי אחוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנ״ל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנ״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1983 ואחריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל רכב שמותקן בו מושב אחורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נקודות עיגון למושב האחורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1984 ואחריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חגורות 3 נקודות נצמדות במושבים הקדמיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1987 ואחריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב נוסעים פרטי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל מושבי הרכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חגורות 3 נקודות נצמדות; חגורת מתניים ברכב המסיע יותר משני נוסעים במושב הקדמי או האחורי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1988 ואחריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מונית ורכב סיור שאינם בנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל המושבים ברכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חגורות נצמדות בכל מושבי הרכב למעט רכב המסיע יותר משני נוסעים במושב האחורי, הנוסע האמצעי חייב בחגורת מתניים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1994 ואחריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מונית ורכב סיור הבנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל המושבים ברכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן הרכב וחגורות מתניים למושבים האחרים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1995 ואחריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב מסחרי אחוד המורשה להסעת נוסעים ורכב מסחרי בלתי אחוד בעל תא נהג כפול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל המושבים ברכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן הרכב וחגורות מתניים למושבים האחרים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1998 ואחריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אוטובוס זעיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל המושבים ברכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1. חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן הרכב {{ש}} 2. חגורות 3 נקודות או חגורת מותניים נצמדות למושבים אמצעיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2003 ואחריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר ואוטובוס שניתן לו רישיון קו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 386|בתקנה 386}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל המושבים ברכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1. חגורת 3 נקודות נצמדות במושבים שמאחורי פתחי הכניסה והיציאה או מעקה, ובמושבי הנהג והמדריך; {{ש}} 2. חגורות 3 נקודות או חגורת מותניים לשאר המושבים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כל השנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב להסעת תלמידים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל המושבים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חגורות מותניים או חגורות אחרות שהותקנו בו לפי תקנות אלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), ברכב מסחרי אחוד, באוטובוס זעיר, במונית וברכב סיור הבנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד, ששנת ייצורם 1994 ולאחריה, יכול שנקודות העיגון למושבים האחוריים יותקנו, באישור מעבדה מוסמכת, שלא בתהליך הייצור.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אוטובוס להסעת 17 עד 19 נוסעים נוסף על הנהג, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק״ג, אשר נרשם לראשונה לפני יום כ״ב באדר ב׳ התשע״ו (1 באפריל 2016), ואשר מבוקש לשנות את סוג הרכב הנקוב ברישיונו מאוטובוס לאוטובוס זעיר, יראוהו כמקיים את דרישות תקנת משנה (א) לגבי אוטובוס זעיר אם מתקיימות בו הדרישות המפורטות בתקנת המשנה האמורה ביחס לאוטובוס.
{{ח:תת|(ג)}} חגורות הבטיחות תהיינה, בכל עת, במצב תקין וראוי לשימוש.

{{ח:סעיף|364ב|חובת נעילת רכב|תיקון: תשל״א־2, תשס״ה־4, תשס״ה־18, תשע״א־10}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנעול בטחון“ – מיתקן או מכשיר המותקן ברכב על ידי יצרנו הנועל מכלל חיוני להנעת הרכב לצורך מניעת גניבתו של הרכב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר נעילה“ – מיתקן או מכשיר לצורך מניעת גניבתו של רכב שבאמצעותו ניתן לנעול את ההגה או את תיבת ההילוכים באופן מיכני.
{{ח:תת|(ב)}} לא יירשם אחרי יום כ״ד באב תשל״א (15 באוגוסט 1971) ולא ינוע בדרך רכב פרטי, לרבות אופנוע, מונית, רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 2,000 ק״ג, רכב עבודה או אוטובוס המורשה להסיע עד 15 נוסעים וששנת ייצורם בהתאם לרשום ברשיון אחרי 1971, אלא אם מותקן בהם מנעול בטחון במצב תקין.
{{ח:תת|(ג)}} רכב כאמור בתקנת משנה (ב) ששנת ייצורו בהתאם לרשום ברשיון הרכב לפני שנת 1972 שנרשם עד כ״ד באב תשל״א (15 באוגוסט 1971) וכן רכב שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג יהיו מצויידים במנעול בטחון או במכשיר נעילה שיהיו תקינים בכל עת.
{{ח:תת|(ד)}} מנעול בטחון יותקן ברכב בצורה שיאפשר סגירה מיכנית של ההגה או תיבת ההילוכים, וברכב, למעט אופנוע, יהיה משולב עם מתג ההצתה כך שהפעולה של הוצאת המפתח ממתג ההצתה, תגרום לנעילת המיתקן, האמצעי או המכשיר האמור.
{{ח:תת|(ה)}} מכשיר נעילה יהיה מיתקן נפרד ממכלל הרכב והוא יותקן ברכב בצורה שלא ייעשו ברכב הלחמות או ריתוכים ויותקן כך שלא יהיה ניתן לפתוח אותו או להפסיק את פעולתו על נקלה, במהירות או בחבטה.
{{ח:תת|(ו)}} תקנה זו לא תחול על כלי רכב של צבא הגנה לישראל, שייעודו מבצעי.

{{ח:סעיף|364ג|התקנת מזגן אוויר ברכב|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} במונית אשר נפח המנוע שלה 1{{ח:הערה|,}}750 סמ״ק או יותר ואשר שנת ייצורה 1984 או אחריה יותקן מזגן אוויר.
{{ח:תת|(ב)}} ברכב מנועי אשר נפח המנוע שלו 1{{ח:הערה|,}}750 סמ״ק או יותר, אשר משקלו הכולל המותר עד 8{{ח:הערה|,}}000 ק״ג ואשר שנת ייצורו 1988 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג.
{{ח:תת|(ג)}} ברכב מנועי אשר נפח המנוע שלו 1{{ח:הערה|,}}500 סמ״ק או יותר ואשר שנת ייצורו 1989 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג.
{{ח:תת|(ד)}} ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר עולה על 8{{ח:הערה|,}}000 ק״ג ואשר שנת ייצורו 1989 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”רכב מנועי“ – למעט אופנוע, טרקטור, מכונה ניידת, רכב תפעולי, רכב עבודה לכיבוי אש, ג׳יפ ורכב עם גג שנפתח כולו אשר מנהל אגף הרכב קבע שלא ניתן להתקין בו מזגן אויר.
{{ח:תת|(ו)}} ברכב כאמור בתקנה זו יותקן מזגן אויר תוך 90 ימים מיום רישומו.
{{ח:תת|(ז)}} לא יחודש רשיונו של רכב כאמור בתקנה זו אלא אם כן מותקן בו מזגן אויר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בתקנת משנה (ו), רשאי מנהל אגף הרכב במקרה מיוחד שייראה לו, להתיר כי ברכב מסויים כאמור בתקנת משנה (ב) יותקן מזגן האוויר אחרי רישומו של רכב אך לא יאוחר ממועד חידושו הראשון של רשיון הרכב.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג) רשאי מנהל אגף הרכב להתיר, במקרה מיוחד, כי ברכב מסוים, שיובא ביבוא אישי, לא יותקן מזגן אויר, אם הוכח להנחת דעתו כי מסיבות טכניות לא ניתן להתקין בו מזגן אויר.

{{ח:סעיף|364ד|טכוגרף|תיקון: תשמ״ט־6, תשנ״א־4, תשנ״ב־8, תשנ״ד־4, תשנ״ו־7, תש״ס־3, תשס״ג־4, תשס״ה־19, תשס״ח־7, תשפ״א־9}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב ולא יחודש רשיון לרכב מסוג האמור להלן אלא אם כן הותקן בו טכוגרף מאחד הסוגים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}:
{{ח:תתת|(1)}} אוטובוס –
{{ח:תתתת|(א)}} אוטובוס ציבורי הפועל בקו שירות המפורט {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אחר – שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק״ג וטיולית, ששנת ייצורם 1990 או לאחריה;
{{ח:תתת|(2)}} רכב מסחרי –
{{ח:תתתת|(א)}} רכב מסחרי ורכב עבודה שמשקלם הכולל המותר 16,000 ק״ג או יותר ששנת ייצורם 1989 או אחריה;
{{ח:תתתת|(ב)}} רכב מסחרי המיועד להובלת חומר מסוכן שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק״ג וששנת ייצורו עד 1990;
{{ח:תתתת|(ג)}} אחר – שמשקלו הכולל המותר מ־8,000 ק״ג עד 15,999 ק״ג, ששנת ייצורו 1990 או אחריה;
{{ח:תתת}} למעט רכב עבודה שרשות הרישוי נתנה לגביו בכתב פטור מן החובה להתקין טכוגרף כאמור, אם שוכנעה כי הטכוגרף מסמן את הפעלת ציוד העבודה המורכב בו, כנסיעה;
{{ח:תתת|(3)}} אוטובוס ורכב מסחרי כאמור בפסקאות (1) ו־(2) המשמשים ללימוד נהיגה.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יירשם לראשונה, לאחר יום תחילת תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 7), התשפ״א–2021 {{ח:הערה|(המועד האמור ברישא של התקנה)}}, רכב מהסוג המפורט בתקנה האמורה, אלא אם כן הותקן בו טכוגרף דיגיטלי.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} מותקן ברכב טכוגרף תקין מאחד הסוגים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השנייה}} הפועל כהלכה והמסמן, בכל עת, את היות הרכב בנסיעה או בעמידה, את מהירות נסיעתו, מרחק הנסיעה ואת הזמן שבו הנוהג ברכב מבצע נהיגה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 168|בתקנה 168(ג)}} או את זמן הנהיגה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}}; לא יפתח נוהג הרכב את הטכוגרף אלא להחלפת הדיסקה בו;
{{ח:תתת|(2)}} בטכוגרף דיגיטלי מצוין, בין השאר, מספר הרכב, שם כל נוהג שנהג ברכב, מועדי עבודתו, קריאת מד המרחק בתחילת נסיעתו ובסיומה וקריאת מונה הקילומטרים של הרכב בתחילת עבודתו של הנוהג; בטכוגרף בעל דיסקות מצוין האמור על גבי דיסקה או אגד דיסקות המצויים בטכוגרף;
{{ח:תתת|(3)}} בטכוגרף בעל דיסקות, בידי הנהג דיסקה או אגד דיסקות נוסף אחד לפחות מן הסוג המתאים לטכוגרף המותקן ברכב;
{{ח:תתת|(4)}} בידו תעודת מכייל מוסמך תקפה המתייחסת לטכוגרף המותקן ברכב;
{{ח:תתת|(5)}} כל המגופות שבטכוגרף בעל דיסקות תקינות, שלמות ומקוריות והן מותקנות במקומן;
{{ח:תתת|(6)}} בטכוגרף בעל דיסקות, הדיסקות המותקנות במכשיר הטכוגרף נקיות ותקינות; דיסקה שנפגמה, יחליפה הנהג בדיסקה תקינה ויצמיד את הדיסקה הפגומה לדיסקה שבה היא הוחלפה;
{{ח:תתת|(7)}} בנהיגה ברכב שמותקן בו –
{{ח:תתתת|(א)}} טכוגרף בעל דיסקות – הנוהג הכניס את הדיסקה שעליה מצוינים פרטיו האישיים בתחילת הנהיגה ולכל משך זמן הנהיגה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} טכוגרף דיגיטלי – הנוהג הכניס את כרטיס הנהג האישי שלו כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) בתחילת הנהיגה ולכל זמן הנהיגה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}};
{{ח:תתת|(8)}} על הנוהג ברכב שמותקן בו –
{{ח:תתתת|(א)}} טכוגרף בעל דיסקות – להחזיק ברכב את המפתח למכשיר הטכוגרף בכל עת שהרכב בחזקתו;
{{ח:תתת|(ב)}} טכוגרף דיגיטלי – להחזיק ברשותו את כרטיס הנהג האישי כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) בכל עת בזמן הנהיגה או בהפסקה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}}.
{{ח:תת|(ב1)}} נוהג רכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו –
{{ח:תתת|(1)}} ינהל יומן נסיעות אישי לגבי הנסיעות שביצע; יומן הנסיעות יהיה ערוך לחודש קלנדרי לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 9|שבתוספת התשיעית}};
{{ח:תתת|(2)}} יחליף בטכוגרף בעל דיסקות –
{{ח:תתתת|(א)}} דיסקה המיועדת לשימוש במשך 24 שעות (להלן – דיסקה יומית), לא יאוחר מ־24 שעות מעת הכנסתה למכשיר;
{{ח:תתתת|(ב)}} אגד דיסקות המיועד לשימוש שבועי (להלן – אגד דיסקות), לא יאוחר משבעה ימים מיום הכנסתו למכשיר;
{{ח:תתת|(3)}} ישמור ברכב –
{{ח:תתתת|(א)}} את יומן הנסיעות במשך כל החודש הקלנדרי שלגביו מנוהל היומן;
{{ח:תתתת|(ב)}} את כל הדיסקות היומיות המציגות את תנועות הרכב ב־24 השעות שקדמו למועד הכנסתה של הדיסקה שבשימוש; הותקן ברכב טכוגרף המיועד לשימוש באגד דיסקות, ישמור במשך 24 שעות את אגד הדיסקות שקדם לאגד הדיסקות שבשימוש, במקום סגור ומוצל;
{{ח:תתת|(4)}} ימסור לבעל הרכב, מוקדם ככל האפשר –
{{ח:תתתת|(א)}} את יומן הנסיעות, לאחר המועד האמור בפסקה (2)(א);
{{ח:תתתת|(ב)}} לאחר המועד האמור בפסקה (3)(ב), את הדיסקה או אגד הדיסקות המציגים את תנועת הרכב בפרק הזמן האמור.
{{ח:תת|(ב2)}} לא ינהג בעל רכב ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו ונעשו בו אחת מהפעולות המפורטות להלן, אלא אם כן כויל מכשיר הטכוגרף לאחר ביצוען:
{{ח:תתת|(1)}} החלפת צמיג בצמיג שמידתו שונה מהמידה המפורטת בתעודת הכיול;
{{ח:תתת|(2)}} החלפת רכיב בתיבת ההילוכים או בסרן האחורי אשר משנים את יחס ההעברה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רכב שבו מותקן טכוגרף לפי תקנה זו, ישמור במקום עסקו, במקום סגור, את תיעוד המידע הנאגר בטכוגרף שברכב כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי טכוגרף בעל דיסקות – ישמור את הדיסקות המציגות את תנועות הרכב וכן ישמור את יומני הנסיעות במשך 365 ימים מהיום שבו נמסרו לו לפי תקנת משנה (ב1)(4);
{{ח:תתת|(2)}} לגבי טכוגרף דיגיטלי – ישמור את יומני הנסיעה שנמסרו לו לפי תקנת משנה (ב1)(4) וכן ישמור את המידע הנאגר בטכוגרף, באמצעות תוכנה ייעודית שאישר משרד התחבורה, במשך 365 ימים מהיום שבו נוצר המידע.
{{ח:תת|(ג1)}} בעל הרכב או הנוהג יציגו את יומני הנסיעה וכן את המידע הקיים בטכוגרף לפי דרישתו של שוטר, של פקח כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 587ה|בתקנה 587ה}}, או של קצין בטיחות כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, לגבי רכב שנמצא בפיקוחו; הצגת המידע המופק מהטכוגרף תיעשה באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי טכוגרף בעל דיסקות – יציג את הדיסקות;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי טכוגרף דיגיטלי – יציג את המידע באמצעות אחד מהכרטיסים כמפורט בתקנה (ד1), או באמצעות כל אבזר טכנולוגי אחר המאפשר קריאת המידע שנאגר במכשיר הטכוגרף וכן באמצעות תדפיסים של המידע המופק, כל זאת לפי דרישת השוטר, הפקח או קצין הבטיחות כאמור.
{{ח:תת|(ג2)}} ברכב ללימוד נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(3), הדיסקה או כרטיס הנהג האישי, לפי העניין, יהיו על שם המורה לנהיגה המלמד בו באותה העת.
{{ח:תת|(ג3)}} סירב נוהג ברכב לדרישת שוטר לפי תקנת משנה (ג1), יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 168|תקנה 168 לתקנות}}.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוגי רכב מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן.
{{ח:תת|(ד1)}} רשות הרישוי תנפיק את הכרטיסים המפורטים להלן לצורך ביצוע הפעולות המפורטות לצידם בנוגע לכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; כרטיס יונפק למבקש לפי סוג הכרטיס שביקש, ובלבד שהוא מקיים את התנאים הנדרשים לקבלו כמפורט בו:
{{ח:תתת|(1)}} כרטיס נהג אישי – כרטיס אישי לשימוש בעל הכרטיס בלבד, הנושא את תמונתו של בעל הכרטיס; כרטיס כאמור יינתן לבעל רישיון נהיגה תקף המתאים לפי הפקודה לנהיגה בכלי רכב המפורט בתקנת משנה (א) שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי;
{{ח:תתת|(2)}} כרטיס בעלים – כרטיס על שם בעל הרכב לשימוש בעל הרכב, לרבות מי שהוא הסמיכו לעשות בו שימוש, וכן לשימוש קצין הבטיחות כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, המפקח על הרכב לצורך מילוי תפקידיו לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳ לתקנות}}; כרטיס כאמור יינתן לבעל רכב שברשותו כלי רכב אחד או יותר, המפורט בתקנת משנה (א), שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי, והוא יישמר בכל עת במקום עסקו של בעל הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} כרטיס אכיפה – כרטיס לשימוש בעל תפקיד שהסמיך ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל למבצע פעולות אכיפה וחקירה כלפי הנוהגים בכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; כרטיס כאמור יינתן לשוטר לצורך מילוי תפקידו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ג|סעיף 27ג לפקודת התעבורה}} כלפי אדם הנוהג בכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי;
{{ח:תתת|(4)}} כרטיס אחזקה – כרטיס על שם בעל המוסך הנושא את תמונתו של בעל המוסך, שברשותו רישיון להפעלת המוסך העוסק במתן שירותי אחזקה לטכוגרף דיגיטלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#פרק ח|פרק ח׳ לחוק רישוי שירותים}}; כרטיס כאמור יינתן לשימושו האישי של בעל הרישיון כאמור וכן לשימושו האישי של מי שהמנהל המקצועי של המוסך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק האמור}} הסמיכו לכך; שימוש כאמור יהיה לצורך ביצוע פעולות האחזקה לפי הנחיות יצרן הטכוגרף המבוצעות במוסך, הכרוכות בהפעלת הטכוגרף הדיגיטלי; כרטיס אחזקה יימצא במקום שמור לפי הנחת דעתו של בעל המוסך ואין להוציאו מתחומי המוסך.
{{ח:תת|(ד2)}} תוקף כרטיס שניתן לפי תקנת משנה (ד1) יפקע בתום התקופות המפורטות להלן מיום הנפקתו:
{{ח:תתת|(1)}} כרטיס נהג אישי – 5 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} כרטיס בעלים – 5 שנים;
{{ח:תתת|(3)}} כרטיס אכיפה – 5 שנים;
{{ח:תתת|(4)}} כרטיס אחזקה – שנה.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכייל מוסמך“ – מנהל מקצועי של מפעל המורשה לתיקון מחווני רכב על פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}}, המורשה להתקין, לתקן ולכייל טכוגרפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגופה“ – מגופה שהותקנה בטכוגרף בידי יצרנו או בידי מכייל מוסמך, המשמשת למניעת שינוי כוונו של הטכוגרף בידי מי שאינו מוסמך לכך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת מכייל מוסמך“ – תעודה בטופס ובנוסח שקבע מנהל אגף הרכב, המעידה על תקינותו וכיולו של הטכוגרף בהתאמה לרכב שבו הוא מותקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דיסקה“ – דף רישום המתאים לשימוש בדגם הטכוגרף המותקן ברכב והמתוכנן לרישום הנתונים על פי תקנה זו למשך 24 שעות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טכוגרף בעל דיסקות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 24א|בפרט 24א(1) בחלק ג׳ לתוספת השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טכוגרף דיגיטלי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 24א|בפרט 24א(2) בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|364ה|מיתקן מגביל מהירות|תיקון: תשנ״ו־2, תשנ״ו־7, תשס״ה־4, תשע״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב ולא יחודש רשיון לרכב מסוג האמור להלן ששנת ייצורו 1996 או לאחריה, אלא אם כן הותקן בו מיתקן המגביל מהירות הרכב (להלן – המיתקן) מסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} –
{{ח:תתת|(1)}} אוטובוס או טיולית שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג;
{{ח:תתת|(2)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג;
{{ח:תתת|(3)}} תומך ברכב מורכב;
{{ח:תתת|(4)}} רכב עבודה;
{{ח:תתת|(5)}} אוטובוס או טיולית שמשקלו הכולל המותר של כל אחד מהם עולה על 7,500 ק״ג, שמועד עלייתו לכביש הוא כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) או לאחריו;
{{ח:תתת|(6)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 7,500 ק״ג, שמועד עלייתו לכביש הוא כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) או לאחריו.
{{ח:תת|(ב)}} המיתקן יגביל את האוטובוס והטיולית למהירות מרבית של 100 קמ״ש ואת הרכב המסחרי והרכב המורכב למהירות מרבית של 85 קמ״ש.
{{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן המיתקן תקין וכל המגופות בו תקינות, שלמות ומותקנות במקומן.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל אגף הרכב רשאי לפטור רכב מסוגים כאמור מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|364ו|מערכות בטיחות ברכב כבד|תיקון: תשע״ו־4, תשע״ח־8, תשע״ט־8}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב ולא יחודש רישיון לרכב מסוג האמור להלן, אלא אם כן הותקנו בו מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 29|בפרט 29 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}} ומערכת התרעה על סטייה מנתיב מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 30|בפרט 30 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}:
{{ח:תתת|(1)}} אוטובוס ואוטובוס זעיר, מסוג M2 למעט סיווגי משנה 5 עד 7, 9 ו־10, ומסוג M3 למעט סיווגי משנה 5 עד 7 ו־9;
{{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג N2‏, N3 למעט סיווגי משנה 1 עד 3, 5 ו־7.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכבים שבהם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב בבעלות נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ;
{{ח:תתת|(2)}} הרכב בבעלות עובד זר בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ, אשר יובא לישראל בייבוא זמני;
{{ח:תתת|(3)}} הרכב בבעלות צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל או כנסת ישראל והוא מיועד לצרכים ביטחוניים או מבצעיים.
{{ח:תת|(ב)}} להוכחת התקנתן של המערכות המפורטות בתקנה זו ברכב, יציג בעל הרכב בעת הרישום או בעת חידוש הרישיון לראשונה אישור של אחד מהגורמים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור יבואן הרכב;
{{ח:תתת|(2)}} אישור מתקין מורשה מטעם יצרן המערכת או מי מטעמו.

{{ח:סעיף|364ז|מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב להסעת תלמידים|תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב להסעת תלמידים ולא יחודש רישיונו לראשונה לאחר יום ה׳ בניסן התשע״ז (1 באפריל 2017), אלא אם כן הותקנה ברכב מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב העומדת בדרישות תקן ישראלי 6400 ”מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב: רכב הסעות ילדים“ חלקים 1, 1.1 ו־1.2 שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} התקנתה בוצעה לפי ת״י 6400 חלק 1.2, בידי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יצרן הרכב לפי הנחיית יצרן המערכת או נציגו;
{{ח:תתתת|(ב)}} יצרן המערכת או נציגו בפיקוח ובאישור מעבדה מאושרת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953}} (להלן – מעבדה מאושרת);
{{ח:תתתת|(ג)}} מתקין מורשה מטעם משרד התחבורה, לפי הנחיות יצרן המערכת או נציגו ובפיקוח מעבדה מאושרת;
{{ח:תתת|(2)}} לא יתקין אחד מהמנויים בפסקה (1) מערכת התרעה כאמור אלא אם כן מעבדה מאושרת אישרה כי היא עומדת בדרישות ת״י 6400 חלקים 1 ו־1.1.
{{ח:תת|(ב)}} בחידוש שלא לראשונה לאחר יום ה׳ בניסן התשע״ז (1 באפריל 2017), לא יחודש רישיונו של רכב להסעת תלמידים, אלא אם כן בידי בעל הרכב אישור שנתי תקף של אחד מהגורמים המנויים בתקנת משנה (א)(1) בדבר תקינות מערכת ההתרעה על השארת ילדים ברכב.

{{ח:סעיף|364ח|מערכות בטיחות ברכב נוסעים פרטי וברכב מסחרי|תיקון: תשע״ח־2, תשע״ט־8}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירשם לראשונה רכב מהסוגים האמורים להלן, למעט רכב אספנות, אלא אם כן הותקנו בו מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 31|בפרט 31 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}} ומערכת התרעה על סטייה מנתיב מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 32|בפרט 32 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}:
{{ח:תתת|(1)}} רכב נוסעים פרטי מסוג M1 למעט סיווגי משנה (1)(ב) ו־(ג) ו־(2)(ג) ו־(ה);
{{ח:תתת|(2)}} רכב מסחרי מסוג N1 למעט סיווגי משנה 1 ו־2.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכבים שבהם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב בבעלות נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ;
{{ח:תתת|(2)}} הרכב בבעלות עובד זר בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ, אשר יובא לישראל בייבוא זמני;
{{ח:תתת|(3)}} הרכב בבעלות צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל או כנסת ישראל והוא מיועד לצרכים ביטחוניים או מבצעיים.
{{ח:תת|(ב)}} להוכחת ההתקנה של המערכות המפורטות בתקנת משנה (א) ברכב מהסוג המפורט בה, תדרוש רשות הרישוי מיבואן הרכב אישור של אחד מהגורמים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מערכות שהתקין יצרן הרכב בפס הייצור של הרכב –
{{ח:תתתת|(א)}} אם היבואן הוא יבואן מסחרי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}} – אישור יצרן הרכב או יבואן הרכב;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם היבואן הוא יבואן אחר – אישור יצרן הרכב;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מערכות שהותקנו בארץ – אישור מתקין מורשה מטעם יצרן המערכת או מי מטעמו.

{{ח:סעיף|364ט|חובת התקנת נקודות עיגון ברכב מסחרי|תיקון: תשפ״א־11, תשפ״ב־5}}
{{ח:ת}} לא יירשם לראשונה רכב מסוג N2‏, N3 ו־O ולא יחודש רישיונו של רכב כאמור אלא אם כן מותקנות בו נקודות עיגון בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 6395 – חלק 2 – ”רתום ואבטחה של מטענים ברכב מסחרי: נקודות עיגון, מדצמבר 2015“ כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו הועמד לעיון הציבור במשרד באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד וכן באתר האינטרנט של מכון התקנים; האמור בתקנה זו לא יחול על רכב מהסוג האמור שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ט|סימן ט׳: ציוד מיוחד}}

{{ח:סעיף|365|מגבה וגלגל חילוף|תיקון: תשל״ו־3, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} ברכב מנועי הנע על גלגלי גומי למעט טרקטור, תומך ומכונה ניידת ואשר משקלו העצמי עולה על 400 ק״ג יימצאו בכל עת –
{{ח:תת|(1)}} מגבה בעל כושר הרמה מספיק להרמת הרכב כשהוא עמוס, כך שלפחות גלגל אחד של הרכב לא יבוא במגע עם הדרך;
{{ח:תת|(2)}} גלגל חילוף שמידות הצמיג והאופן שלו נקבעו על ידי יצרן הרכב והוא במצב תקין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 321|בתקנות 321}} {{ח:פנימי|סעיף 322|ו־322}};
{{ח:תת|(3)}} כל הכלים הנחוצים להחלפת הגלגל;
{{ח:תת|(4)}} הוראות פסקה (2) יחולו גם על גרור ונתמך, אם משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג; הוראות פסקה זו יחולו לגבי רכב שהיה רשום ערב תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 4), התשמ״א–1981 ביום כ״ז באלול התשמ״ב (15 בספטמבר 1982), ולגבי רכב אחר – ביום ט״ז באלול התשמ״א (15 בספטמבר 1981) או ביום רישומו, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|365א|רכב שתוכנן בלא מקום לנשיאת גלגל חילוף|תיקון: תשס״ה־14, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 365|תקנה 365}} לא יחולו על רכב נוסעים פרטי הנע על גלגלי גומי שתכנן יצרנו בלא מקום לנשיאת גלגל חילוף אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} ברכב מותקנים צמיגים שתכנן יצרנם גם לנסיעה כשהם ריקים מאוויר;
{{ח:תת|(2)}} ברכב מצויים בכל עת מדחס המתאים למילוי אוויר בגלגל וערכה לסתימת דליפת אוויר מהגלגל.

{{ח:סעיף|365ב|פטור ממגבה וגלגל חילוף|תיקון: תשס״ה־14}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לפטור רכב מסחרי, אוטובוס, גרור או נתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג ורכב עבודה המופעלים, מנוהלים או רשומים על שם מפעל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, מחובת הימצאות מגבה וגלגל חילוף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 365|בתקנה 365}}, אם הוכיח בעל הרכב או מחזיקו כי נתקיימו לגביו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיים לגבי הרכב הסכם בכתב להנחת דעתה של רשות הרישוי, לקבלת שירות להחלפת גלגלי הרכב ברחבי הארץ;
{{ח:תתת|(2)}} ברכב מצוי אמצעי קשר להזמנת השירות כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ברכב שניתן לגביו פטור כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן נמצאת אתו ההודעה על הפטור.

{{ח:סעיף|366|פנס אזהרה|תיקון: תש״ל־10, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} ברכב מנועי אשר משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג וכן באוטובוס שאין בו מכשיר להפעלת מחווני כיוון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בתקנה 70(ב)}} יימצא בכל עת פנס אזהרה מיטלטל לשימוש כשהרכב התקלקל בדרך בזמן תאורה. הפנס יהיה בעל בסיס המאפשר עמידתו היציבה על פני הדרך בכל תנאי מזג אויר והוא יהיה בעל אור צהוב מהבהב שאפשר לראותו ממרחק של 150 מטרים בזמן תאורה ובמזג אוויר נאה. הפנס לא יהיה קשור במערכת החשמל של הרכב ויהיה מסוגל להאיר במשך 12 שעות רצופות.

{{ח:סעיף|367|משולש אזהרה|תיקון: תש״ל־10, תשמ״ד־5, תשנ״א, תשנ״א־11}}
{{ח:תת|(א)}} בגרור, בנתמך וברכב מנועי, למעט אופנוע, יימצא משולש אזהרה מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}, לשימוש בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 70|לתקנה 70}}; המשולש יהיה בעל בסיס המאפשר עמידתו היציבה על פני הדרך בכל תנאי מזג אוויר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב האמור בה שהיה רשום על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} לפני יום ז׳ בטבת התשנ״א (24 בדצמבר 1990) ותחול עליו הוראת תקנה זו כנוסחה לפני היום האמור, אלא אם כן היה צורך להחליף בו את המשולש.

{{ח:סעיף|367א||תיקון: תשכ״ד־9, תשכ״ו־2, תש״ל־9, תש״ל־10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|368|נעלי בטחון}}
{{ח:ת}} ברכב מנועי אשר משקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק״ג, למעט אוטובוס, יימצאו שתי נעלי בטחון המאפשרות השארתו של הרכב, כשהוא עמוס, במצב בלימה בכל תנאי הדרך כשהבלמים אינם מופעלים ותיבת ההילוכים נמצאת בהילוך סרק.

{{ח:סעיף|369|שרשרות ודגלים בגרורים|תיקון: תשמ״ט־6, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בגרור או בנתמך המיועד להובלת מטענים ארוכים שאין בו רצפה ודפנות, שרחבו הכולל עולה על 120 ס״מ, יותקנו שתי שרשרות או כבלים המתאימים להחזקת הדגלים והפנסים האמורים בתקנת משנה (ב) לצורך סימון.
{{ח:תת|(ב)}} על השרשרות והכבלים יותקנו, במרחקים שלא יעלו על 100 ס״מ דגלים בצבע אדום ובגודל 20×20 ס״מ לשימוש בזמן שאינו זמן תאורה, וכן פנסים המפיצים אור בצבע צהוב מהסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} לשימוש בזמן תאורה.

{{ח:סעיף|369א|ערכת חילוץ ועזרה ראשונה|תיקון: תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל טיולית יבטיח, כי תימצא בה בקביעות ערכת חילוץ כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל טיולית, רכב מדברי ורכב סיור וכן בעל מונית ורכב בטחון, יבטיח כי בכל עת יימצא ברכב ציוד עזרה ראשונה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}.

{{ח:סעיף|370|מטפים ומערכת כיבוי אש באוטובוס שאינו עירוני|תיקון: תשכ״ה־9, תשכ״ו, תשכ״ח, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־8, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב מנועי למעט רכב מסוג L‏, T‏, M1 – בסיווג משנה (1)(א) (רכב פרטי), ולא יחודש רישיונו, אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} יימצאו ברכב מטפים בכמות ומסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 26|בפרט 26 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(2)}} המטפים כאמור בפסקה (1) יימצאו בתוך הרכב במקום הנראה לעין אשר הגישה אליו נוחה, ואופן הוצאת המטף מהרכב והפעלתו יהיו מהירים ונוחים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יירשם רכב ולא יחודש רישיונו בפעם הראשונה לאחר מועד תחילתן של תקנות אלה, של רכב מנועי שהוא אוטובוס מסוג M3 שיש בו מעל 22 מושבים מלבד מושב הנהג והמונע במנוע דיזל המותקן בחלקו האחורי, למעט אוטובוס עירוני, אלא אם כן הותקנה בתא המנוע מערכת אוטומטית לכיבוי אש שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מעבדה מאושרת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953}} (להלן – מעבדה מאושרת), אישרה כי היא עומדת בדרישות ת״י 6278 חלקים 1 ו־2; לצורך מתן אישור כאמור רשאית המעבדה להתבסס על תיעוד מטעם מעבדה אחרת, בין־לאומית, שאישר משרד התחבורה או שאישרה הרשות הארצית לכבאות והצלה;
{{ח:תתת|(2)}} התקנתה בוצעה לפי ת״י 6278 חלק 3, בידי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יצרן הרכב לפי הנחיית יצרן המערכת או נציגו;
{{ח:תתתת|(ב)}} יצרן המערכת או נציגו בפיקוח ובאישור מעבדה מאושרת;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתקין מורשה מטעם משרד התחבורה, לפי הנחיות יצרן המערכת או נציגו ובפיקוח מעבדה מאושרת.
{{ח:תת|(ג)}} בחידוש שלא לראשונה, לא יחודש רישיונו של אוטובוס כאמור ברישה לתקנת משנה (ב), אלא אם כן בידי בעל הרכב אישור של אחד מהגורמים המנויים בתקנת משנה (ב)(2) בדבר תקינות מערכת הכיבוי.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין תקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס עירוני“ – אוטובוס שצוין ברישיון הרכב שלו כי הוא אוטובוס עירוני, ולעניין אוטובוס חדש שטרם ניתן לו רישיון רכב – שצוין כאמור בהוראת הרישום שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראת רישום“ – אישור מחלקת תקינה באגף הרכב על עמידת דגם רכב בדרישות החובה הישראליות לצורך רישום הרכב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 6278, חלקים 1 ו־2“ ו”ת״י 6278, חלק 3“ – המפורסמים באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי שכתובתו: {{ח:חיצוני|http://www.sii.org.il|www.sii.org.il}}.

{{ח:סעיף|370א|לוח מחוונים|תיקון: תשל״ו־3, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב פרטי, למעט אופנוע ואוטובוס וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עד 2{{ח:הערה|,}}200 ק״ג ובמונית יהיה לוח המחוונים שלפני המושב הקדמי ברכב בנוי מחומר גמיש או מצופה בחומר גמיש ולא יהיו בו בליטות.
{{ח:תת|(ב)}} ברכב כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כפתורי ההפעלה והמתגים שעל לוח המחוונים עשויים מחומר גמיש, שטוחים או תקועים בתוך הלוח.

{{ח:סעיף|370ב|התקנת סלי אשפה ברכב מסויים|תיקון: תש״ם־4, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} ברכב נוסעים פרטי וברכב מסחרי שנרשם אחרי ט״ו באייר תש״ם (1 במאי 1980) יותקן סל־אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי בהודעה ברשומות ובמקום שאישרה בהודעה.

{{ח:סעיף|370ג|התקנת פנסים בדופן הרמה הידראולית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מסוג N2 ו־N3 בעל דופן הרמה הידראולית אחורית, יותקנו בכל צד של הדופן, בחלק הפנימי, במרחק שלא יעלה על 20 ס״מ מקצות הדופן, שני פנסים מפיצי אור בגוון כתום, אשר ייראו למרחק של 100 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם דופן הרמה הידראולית ברכב מסוג N2 ו־N3 אלא אם כן מותקנים עליה פנסים כאמור בתקנת משנה (א) ובטרם ידליקם.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן י|סימן י׳: מיתקנים וציוד ברכב מחובר וברכב מורכב}}

{{ח:סעיף|371|מיתקני גרירה|תיקון: תשמ״ב־2, תשנ״א}}
{{ח:ת}} בגורר ובגרור בתומך ובנתמך יותקנו מיתקני גרירה וריתום מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|372|תנאים לגרירה|תיקון: תשמ״ב־2, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} לא יגרור אדם גרור ברכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג אלא על פי היתר מיוחד שקבעה רשות הרישוי, שבו צוין כושר הגרירה של הרכב הגורר והמשקל הכולל המותר של הגרור.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש היתר כאמור בתקנת משנה (ב) ימציא אישור ממעבדה מוסמכת כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 282א|בתקנה 282א}}, בטופס שקבעה רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ד)}} היתר לפי תקנת משנה (ב) יהיה צמוד לרשיון הרכב.

{{ח:סעיף|373|יצול חיבור קפיצי|תיקון: תשמ״ב־2}}
{{ח:ת}} בגרור אשר משקלו הכולל המותר עולה על 3,000 ק״ג – למעט גרור הנגרר על ידי טרקטור או על ידי רכב איטי – יותקן יצול חיבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 371|בתקנה 371}} אשר מבנהו יהיה קפיצי.

{{ח:סעיף|374|המרחק בין הגורר והגרור}}
{{ח:ת}} המרחק בין החלק האחורי הקיצוני של הגורר לבין החלק הקיצוני הקדמי של הגרור המחובר אליו, לא יעלה על 150 ס״מ כשהם נמצאים בקו ישר.

{{ח:סעיף|375|שרשרות}}
{{ח:תת|(א)}} גרור יצוייד בשתי שרשרות המיועדות לחיבורו אל הגורר אשר כל אחת מהן מסוגלת לעמוד בעומס הסחיבה והטלטולים של הגורר בכל תנאי הדרך.
{{ח:תת|(ב)}} אורך השרשרת כשהיא מחוברת יהיה בה כדי לאפשר פניה חפשית של הגרור בזוית של 90° לגבי הגורר.

{{ח:סעיף|376|חיבורי בלמים בגורר|תיקון: תשמ״ב־2}}
{{ח:ת}} חיבורי הבלמים, חיבורי הכבלים החשמליים וכן כל חיבורים אחרים בין הגורר לגרור – למעט החיבורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 371|בתקנות 371}} {{ח:פנימי|סעיף 373|ו־373}} – יהיו בעלי מבנה גמיש ואורך מספיק כדי להבטיח פעולה יעילה שלהם ושל הרכב ומניעת ניתוק מקרי.

{{ח:סעיף|377|הגלגל החמישי|תיקון: תשנ״א, תש״ס־3, תשס״ה־4, תשע״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} על המסגרת של תומך יותקן גלגל חמישי (Fifth wheel) מהסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השנייה לתקנות התעבורה}} המיועד לחיבור הנתמך אליו, אשר יהיה יציב ולא יזוז על פני המסגרת; מיקום הגלגל החמישי יהיה על פי תקן ISO כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} מספר 1726, ולא פחות מ־50 מ״מ ממרכז הסרן או הצמד האחורי לכיוון החלק הקדמי; לעניין תומך עם מנוף להעמסה עצמית, מיקום הגלגל החמישי יהיה על פי תקן ISO כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} מספר 1726 בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו ”מרכז הגלגל החמישי“ – המקום בגלגל האמור בו עובר הפין המרכזי המחבר אותו אל התומך.
{{ח:תת|(ד)}} גובה ומרכז הגלגל החמישי ברכב תומך ונתמך, מבנה צוואר הנתמך ומיקום פין הגרירה בנתמך, יהיו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ שבתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|378|המרחק בין התומך והנתמך}}
{{ח:ת}} המרחק בין הדופן הקדמי של הנתמך לבין תא הנהג בתומך יהיה בו כדי לאפשר לרכב המורכב כל פניה בדרך מבלי שהנתמך או אחד האביזרים או החיבורים המותקנים בו ייתקלו בתומך או באביזרים המותקנים בו; ובלבד שהמרחק האמור לא יאפשר תקלה כתוצאה ממשיכה, סחיבה או לחיצה של התומך והנתמך.

{{ח:סעיף|379|חיבורי בלמים בתומך ובנתמך}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 376|תקנה 376}} יחולו על תומך ונתמך בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן יא|סימן י״א: שינויים במבנה רכב}}

{{ח:סעיף|380|שינוי מבנה|תיקון: תשל״ח־4, תשמ״ה־4, תשנ״ז־8}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישנה אדם מבנהו של רכב אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} אגרה בעד מתן היתר כאמור בתקנת משנה (א) תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן היתר לשינוי מבנה רכב משא מיושן הרשום ברשיונו כרכב מסחרי רגיל, לרכב מסחרי רכין.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו ”שינוי מבנה רכב“ – לרבות החלפת המנוע במנוע מתוצרת או מדגם אחר, שינוי מבנה הארגז על ידי סגירתו או באופן אחר, שינוי מבנה הסרנים או מספרם והתקנת מכשירים מיוחדים.

{{ח:סעיף|381|החלפת מנוע}}
{{ח:ת}} בעל רכב מנועי וכן מחזיקו יודיעו לרשות הרישוי על החלפת מנוע המורכב ברכב במנוע אחר מאותו סוג.

{{ח:סעיף|382|רישום השינוי ברשיון והשימוש ברכב|תיקון: תש״ל־10, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש ברכב שניתן עליו היתר לשינוי המבנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 380|תקנה 380}}, אלא לאחר שנרשם השינוי ברשיון הרכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271א|בתקנה 271א}} ושולמה האגרה החלה על הרכב ששונה.

{{ח:סעיף|383|הרכבת רכב מאביזרים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ירכיב אדם ולא ירשה לאחר להרכיב רכב מנועי מאביזרים אלא לפי היתר, כללי או מיוחד מאת רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) אינן חלות על הרכבת רכב מנועי, הרשום לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}, שפורק לשם תיקונים.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן יב|סימן י״ב: סימון רכב למטרות בטיחות|תיקון: תשכ״ד־9}}

{{ח:סעיף|383א|לוחות סימון אחוריים לרכב|תיקון: תשכ״ד־9, תשמ״ז, תשס״ה־19, תשס״ט־5, תשס״ט־9}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מסוג N2, שמשקלו הכולל עולה על 7,500 ק״ג, וברכב מסוג N3 ו־O, לרבות כל מיתקן המיועד להיגרר על ידי רכב או להתחבר לרכב, יותקנו בדופן האחורית לוחות סימון על פי דרישות תקן ישראלי ת״י 5381.
{{ח:תת|(ב)}} ברכב מסוג N1 ו־N2, שמשקלו הכולל עד 7,500 ק״ג, וברכב מסוג M2 ו־M3 יודבקו בצדם האחורי סרטים שהחומר מחזיר האור בהם עומד בדרישות תקן ישראלי ת״י 5381, שאורכם 40 ס״מ לפחות ורוחבם 5 ס״מ לפחות, ומספרם ומיקומם הוא על פי הוראות התקן האמור לגבי לוחות סימון.
{{ח:תת|(ג)}} ברכב מסוג T1 וברכב מסוג T3 יותקנו בצדם האחורי טבלאות מחזירות אור כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 28|בפרט 28 בחלק ג׳ לתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), אם מצאה רשות הרישוי כי המבנה של רכב מסוים אינו מאפשר התקנה של לוחות הסימון או הטבלאות או הדבקת סרטים במקום או באופן שנקבע, רשאית היא להורות כי לוחות הסימון יותקנו או יודבקו באופן או במידה אחרים, הדומים לקבוע בתקנות אלה ככל הניתן בהתחשב במבנה הרכב.
{{ח:תת|(ה)}} לא ינהג אדם ברכב, אלא אם כן כל לוחות הסימון והטבלאות המותקנים עליו וכל הסרטים המודבקים עליו, זהים בצבעם.

{{ח:סעיף|383ב||תיקון: תשכ״ד־9, תשנ״א, תשס״ט־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|383ג|סימון מונית ורכב פרטי בצבע מחזיר אור|תיקון: תשכ״ד־9, תשנ״א, תשנ״ו־2, תשס״ה־19, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} במונית וברכב פרטי ששנת ייצורו עד 1995 יהיה המגן האחורי מסומן בהתאם לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 28|בפרט 28 1(ב) בחלק ג׳ לתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), ברכב נוסעים פרטי ששנת ייצורו 1996 ואילך, יכול שיודבק במרכז הפגוש האחורי או על מרכב הרכב שמעליו סרט מחזיר אור ועליו הכתובת ”שמור מרחק“.

{{ח:סעיף|383ד||תיקון: תשכ״ד־9, תשנ״א, תשס״ה־19, תשס״ט־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|383ה|סימון אופנוע וטרקטורון בצבע מחזיר אור|תיקון: תשכ״ד־9, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ד־4, תשנ״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} באופנוע ובטרקטורון תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה בפס בצבע אדום מחזיר אור שרוחבו 2.5 ס״מ ואורכו 15 ס״מ מתחת לספרות בגובה 30 מ״מ.
{{ח:תת|(ב)}} בתלת־אופנוע תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה כאמור בתקנת משנה (א) וקצה הארגז ייצבע במאונך, מלפנים אם הארגז מורכב מלפנים או מאחור אם הארגז מורכב מאחור, בצבע אדום מחזיר אור באורך של 15 ס״מ לפחות וברוחב של 2.5 ס״מ לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} באופנוע עם רכב צדי תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה כאמור בתקנת משנה (א) וכן יהיה הרכב הצדי צבוע בקצהו האחורי הקיצוני בפס בצבע מחזיר אור ברוחב של 2.5 ס״מ ובאורך של 15 ס״מ לפחות.

{{ח:סעיף|383ו|סימון טרקטור בצבע מחזיר אור|תיקון: תשכ״ד־9, תשכ״ח, תשל״ח־4, תשל״ט, תשנ״ד־6, תשס״ט־5}}
{{ח:תת|(א)}} בטרקטור למעט בטרקטורון ובמכונה ניידת יהיו הכנפיים האחוריות צבועות בפס מאונך בצבע אדום מחזיר אור ברוחב של 5 ס״מ לפחות ובאורך של 40 ס״מ לפחות המתחיל מן הקצה התחתון של הכנף.
{{ח:תת|(ב)}} היה מותקן ברכב כאמור בתקנת משנה (א) מאחוריו, ציוד עבודה, יסומן רכב כאמור וכן יסומן הקצה האחורי של ציוד העבודה במרכז בטבלה אחת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 383א|בתקנה 383א(ג)}}.

{{ח:סעיף|383ז|סימון גרור, נתמך ועגלות|תיקון: תשכ״ד־9, תשכ״ח, תשל״ג, תשס״ט־5, תשס״ט־9}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} עגלה הרתומה לבהמה תסומן מאחוריה, במרכז, בטבלה אחת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 383א|בתקנה 383א(ג)}}.

{{ח:סעיף|383ח|אישור הסימון|תיקון: תשכ״ד־9, תשכ״ה־7, תשכ״ו־2, תשכ״ח, תשמ״ג, תשמ״ז, תשנ״א}}
{{ח:ת}} הסימונים לפי {{ח:פנימי|סעיף 383א|תקנות 383א עד 383ז}} יהיו כאמור בהן, לפי הענין, או יהיו מחומר מחזיר אור מסוג שאישר מנהל אגף הרכב או מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|383ט|החזקת הסימון|תיקון: תשכ״ד־9, תשכ״ה־7, תשכ״ו־7}}
{{ח:ת}} הסימון לפי {{ח:פנימי|סעיף 383א|תקנות 383א–383ח}} –
{{ח:תת|(1)}} יוחזק תמיד במצב נקי ולא יהיה דהוי או מטושטש;
{{ח:תת|(2)}} ייראה לעין עוברי דרך ולא יוסתר.

{{ח:סעיף|383י|איסור נהיגת רכב בלתי מסומן|תיקון: תשכ״ה־7}}
{{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 383א|בתקנות 383א–383ח}} אלא אם הרכב מסומן כאמור {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן יב|בסימן זה}}.

{{ח:קטע1|חלק ה|חלק ה׳: אוטובוסים}}
{{ח:קטע2|חלק ה פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|384|הגדרות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ט־8, תשנ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ה|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש בטחון“ – שוטר וחייל כשהם במדים או שוטר המזדהה בתעודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוסע“ – אדם הרוצה לנסוע, המשלם או מוכן לשלם שכר נסיעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות“ – המפקח על התעבורה, לרבות אדם שאליו העביר המפקח על התעבורה את סמכויותיו, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – שירות נסיעות באוטובוס ציבורי שבו משלם כל נוסע בעד נסיעתו בנפרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר נסיעה“ – השכר שנקבע בתעריף המאושר או בתנאי הרשיון בעד ההסעה ושירותים הכרוכים בה, לרבות הובלת מטען הנוסע ובהתחשב עם כל הנחה משכר זה שנקבע כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף מאושר“ – תעריף שאושר על ידי שר התחבורה ונחתם על ידיו.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 2|פרק שני: רישוי שירותי אוטובוסים}}

{{ח:סעיף|385|הפעלת שירות לפי רשיון|תיקון: תשנ״ג־5}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם שירות, לא ימשיך בהפעלתו ולא יסיע באוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, אלא לפי רשיון מאת הרשות שניתן לפי {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}, ובהתאם לתנאי הרשיון.

{{ח:סעיף|385א|סירוב להסיע|תיקון: תשע״ב־7}}
{{ח:ת}} לא יסרב בעל רישיון קו או כל מי שפועל מטעמו להסיע מכל תחנה בקו השירות אדם המבקש לנסוע באוטובוס והמוכן לשלם את שכר הנסיעה אלא אם כן אין מקום באוטובוס לנוסע נוסף או אם המקום שמור באופן סביר לנוסעים בתחנות הבאות של הקו.

{{ח:סעיף|386|סוגי רשיונות}}
{{ח:ת}} אלה סוגי הרשיונות לענין {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} רשיון קו – רשיון להפעלת קו שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} רשיון מיוחד – רשיון להסיע באוטובוס ציבורי בתנאים מיוחדים בין בשירות ובין שלא בשירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} רשיון סיור – רשיון להסיע בשירות בתנאים מיוחדים לשם סיור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} רשיון פרטי – רשיון להסיע באוטובוס ציבורי שיעמוד כולו לרשות המזמין בתשלום סכום כולל בעד השימוש בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} רשיון לאוטובוס פרטי – רשיון להסעת אנשים באוטובוס פרטי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 397|בתקנה 397}}.

{{ח:סעיף|386א|הגבלת הפעלה של קו שירות בימי מנוחה|תיקון: תשנ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות לא תיתן רשיון קו להפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה אלא בקו שירות –
{{ח:תתת|(1)}} המשרת נוסעים לבית חולים;
{{ח:תתת|(2)}} המשרת נוסעים לישוב ספר;
{{ח:תתת|(3)}} המשרת נוסעים לישובים שתושביהם אינם יהודים;
{{ח:תתת|(4)}} שהוא חיוני, לדעת הרשות, מבחינת בטחון הציבור;
{{ח:תתת|(5)}} שהוא חיוני, לדעת הרשות, מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על קו שירות רצוף שניתן לגביו רשיון קו לפני יום ט״ו בטבת התשנ״א (1 בינואר 1991); לענין זה, ”קו שירות רצוף“ – קו שירות שהרשיון שלו ניתן להפעלתו הרצופה ביום המנוחה החל בשעה 13:00 של ערב יום המנוחה.

{{ח:סעיף|387|בקשה לרשיון}}
{{ח:ת}} בקשה לרשיון תוגש לרשות.

{{ח:סעיף|388|העברת רשיון}}
{{ח:ת}} לא יעביר בעל רשיון את רשיונו לאחר ולא ירשה לאחר להפעיל רכב על פי הרשיון, אלא לפי אישור בכתב מאת הרשות.

{{ח:סעיף|389|תנאים ברשיון}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית לכלול ברשיון הקו תנאים והוראות בקשר לשירות והפעלתו כפי שתמצא לנכון, ובין השאר גם בענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המספר המינימלי של אוטובוסים שיש להפעיל בקו השירות וסוגיהם;
{{ח:תת|(2)}} מהלך קו השירות, התחנות, מספרן וסוגיהן;
{{ח:תת|(3)}} מקום התחנות המרכזיות וחניוני הרכב של בעל הרשיון;
{{ח:תת|(4)}} סימונו של כל אוטובוס המשמש בקו שירות, צבעו, השלטים והמספרים שעליו, אופן ציונם ומקומם;
{{ח:תת|(5)}} סידורים ומיתקנים בתוך האוטובוס;
{{ח:תת|(6)}} לוח הזמנים הקובע את מועד תחילת הנסיעות בקו ואת מועד סיומן, תכיפות הנסיעות לפי עונות השנה, ימי השבוע, והשעות השונות של היממה;
{{ח:תת|(7)}} שכר הנסיעה בכל הקו או בחלק ממנו;
{{ח:תת|(8)}} מספר הנוסעים שמותר להסיע בכל אוטובוס;
{{ח:תת|(9)}} מכירת כרטיסים, כרטיסיות הנחה או כרטיסי מינוי עונתיים ואחרים (להלן – כרטיסים) ומקומות מכירתם;
{{ח:תת|(10)}} סככות וסידורים אחרים בתחנות.

{{ח:סעיף|390|פרסום תנאים}}
{{ח:ת}} בעל רשיון קו יפרסם כל תנאים, הוראות ותכניות שצורפו לרשיון הקו, או כל שינוי בהם, לפי דרישת הרשות ובצורה שתורה.

{{ח:סעיף|391|הפעלת שירות בקו חדש}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית להורות לבעל רשיון קו להפעיל שירות בקו חדש מכל מקום שהוא בקו השירות שעליו ניתן הרשיון ובחזרה אליו.

{{ח:סעיף|392|היתר להפעלת שירות בקו}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית להתיר לאדם הפעלת שירות בקו שאין לו עליו רשיון.

{{ח:סעיף|393|תקופת תוקף רשיון קו}}
{{ח:ת}} רשיון קו יינתן לתקופה שתיראה בעיני הרשות, ובלבד שלא תעלה על שנה אחת.

{{ח:סעיף|394|ביטול רשיון|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית, לפי שיקול דעתה לבטל בכל עת רשיון אם לדעתה נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אין השירות מתנהל ביעילות, בהכשרה או בהתחשבות הראויה בצרכי הציבור;
{{ח:תת|(2)}} לא נתמלא תנאי מתנאי הרשיון או הוראה שניתנה כדין על ידי הרשות;
{{ח:תת|(3)}} בעל הרשיון הורשע על עבירה לפי {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}} או ניתנה לגביו החלטה סופית בשל הפרה לפי {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}};
{{ח:תת|(4)}} המשכת תקפו של הרשיון בידי בעליו או בכלל, אינה לטובת הציבור או שהביטול דרוש לצורך ההסדר הכללי של הסעת נוסעים.

{{ח:סעיף|395|תנאים סותרים ברשיון}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית לקבוע ברשיון תנאים הסותרים כל אחת מהוראות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}} וכן הסותרים הוראות תקנות אלה בדבר הסעת נוסעים בעמידה, קבלת נוסעים בתחנה והורדתם, הובלת מטען נוסעים ועצירת רכב מנועי.

{{ח:סעיף|396|החזקת רשיון והצגתו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו יחזיק את הרשיון במקום עסקו, ואם קבעה זאת הרשות – יחזיק בכל אוטובוס הפועל בקו, העתק הרשיון מאושר על ידי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון יראה את הרשיון לכל אדם שהוסמך לכך על ידי הרשות או לכל שוטר, לפי דרישתם.

{{ח:סעיף|397|איסור גביית שכר נסיעה באוטובוס פרטי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגבה אדם ולא ירשה לאחר לגבות או לבקש שכר בעד נסיעה באוטובוס פרטי, אלא לפי היתר מאת הרשות בגוף הרשיון ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} התירה הרשות גביית שכר כאמור בתקנת משנה (א), לא יגבה אדם ולא יבקש ולא ירשה לאחר לגבות או לבקש בעד הנסיעה שכר העולה על השיעור שהתירה הרשות.

{{ח:סעיף|397א||תיקון: תשל״ז־4, תשל״ט־2, תשמ״ג־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|398|פטור רכב של צה״ל}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2|פרק זה}} אינן חלות על רכב שהוא קניינם של צבא־הגנה לישראל או של משטרת ישראל.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 3|פרק שלישי: חובות בעל רשיון}}

{{ח:סעיף|399|הפעלת שירות סדיר}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרשיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצרכי הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון יקיים את ההוראות שניתנו לו בכתב על ידי הרשות בקשר לניהול השירות ופעולתו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} ועל פי {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בעל רשיון מיוחד, רשיון סיור ורשיון פרטי.

{{ח:סעיף|400|איסור הפסקת השירות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו לא יפסיק את ההסעה בקו, אלא אם קיבל לכך היתר מאת הרשות ובהתאם לתנאי ההיתר, או אם הותר הדבר ברשיון ובמידה שהותר.
{{ח:תת|(ב)}} היה בעל הרשיון נאלץ להפסיק את ההסעה מסיבות בלתי צפויות מראש שאין לו שליטה עליהן, יודיע מיד לרשות על ההפסקה וינהג לפי הוראותיה.

{{ח:סעיף|401|איסור להתנות תנאים}}
{{ח:ת}} בעל רשיון לא יתנה לנוסעים כל תנאי בקשר לנסיעה או בדבר אחריותו להם או לחפציהם, זולת תנאים שאושרו בכתב ומראש על ידי הרשות או תנאים שנקבעו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודה}} או בתקנות אלה, וכל תנאי שהותנה בניגוד לאמור – בטל.

{{ח:סעיף|402|ביטוח}}
{{ח:ת}} בעל רשיון יקיים בכל עת ביטוח של הנוסעים ושל רכושם המצוי אתם באוטובוס, לפי התנאים שתורה הרשות לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להעיר הערותיו.

{{ח:סעיף|403|תעריפי ההסעה}}
{{ח:ת}} לא ידרוש בעל רשיון ולא יגבה, ולא ירשה לאחר לדרוש או לגבות –
{{ח:תת|(1)}} בעד נסיעה שלא צויינה בתעריף המאושר – סכום העולה על שכר הנסיעה שנקבע לה, אם נקבע;
{{ח:תת|(2)}} בעד נסיעה שצויינה בתעריף המאושר – סכום העולה על שכר הנסיעה שצויין כאמור.

{{ח:סעיף|404|הוראות בענין כרטיסים}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להורות לבעל רשיון, לאחר שניתנה לו הזדמנות להעיר הערותיו, בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} סוגי הכרטיסים שישמשו לנסיעות על פי הרשיון, צורתם והנוסח המודפס עליהם;
{{ח:תתת|(2)}} אופן החזקת הכרטיסים והפצתם;
{{ח:תתת|(3)}} הסידורים למכירת כרטיסים לציבור, המקומות והמועדים למכירתם, לרבות העסקת כרטיסנים ומוכרי כרטיסים בתחנות ובמקומות מכירה אחרים;
{{ח:תתת|(4)}} סידורים אחרים לאספקת כרטיסים, הפצתם ומכירתם;
{{ח:תתת|(5)}} הדפסת הכרטיסים, מקום ההדפסה וסידוריה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון יקיים את ההוראות שניתנו לו לפי תקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|405|נקיון האוטובוסים על ידי בעל הרשיון|תיקון: תשכ״ה־9}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו יבטיח את נקיונו של כל אוטובוס המשמש בקו השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 441|בתקנה 441}}, וכן יבטיח נקיון סביר של האוטובוס מבחוץ.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) יחולו על בעל רשיון סיור או רשיון פרטי.

{{ח:סעיף|406|חיטוי האוטובוסים|תיקון: תשכ״ה־9}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו יבטיח חיטוי אחת לשנה של כל אוטובוס המשמש בקו השירות, ואם הורתה הרשות על עתים אחרות לחיטוי – לפי הוראות הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) יחולו על בעל רשיון סיור או רשיון פרטי.

{{ח:סעיף|407|תקינות האוטובוסים וחלקיהם}}
{{ח:ת}} בעל רשיון יבטיח את תקינותו ובטיחותו של כל אוטובוס המשמש בשירות ובין היתר – את תקינותם, שלימותם ובטיחותם של הדלתות, החלונות, המושבים, רצפת האוטובוס והמדרגות, מוטות ורצועות האחיזה, הפעמון למתן אות לנהג וכל חלקיהם ואביזריהם.

{{ח:סעיף|408|ציוד לעזרה ראשונה|תיקון: תשל״ג־2, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ד־2, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־11, תשע״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בכל עת שאוטובוס מסיע נוסעים יימצאו בו:
{{ח:תתת|(1)}} שני פטישים או מכשירים אחרים לניפוץ שמשות בשעת הסכנה;
{{ח:תתת|(2)}} ארגז עזרה ראשונה שבו ציוד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}} וכן דף נייר שבצדו האחד רשימת הציוד המצוי בארגז ובצדו השני הוראות הטיפול בציוד;
{{ח:תתת|(3)}} אלונקה אחת לפחות – כאשר מסיעים בו קבוצת נוסעים בסיור, למעט אוטובוס שמספר מקומות הישיבה בו אינו עולה על 16;
{{ח:תתת|(4)}} ערכת חילוץ כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}; הוראה זו לא תחול על אוטובוס הפועל בקו שירות עירוני.
{{ח:תת|(ב)}} הציוד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה תמיד במצב תקין וראוי לשימוש ויותקן במקום נראה לעין שהגישה אליו חפשית.

{{ח:סעיף|409|כרטיסן}}
{{ח:ת}} בעל רשיון קו לא יעסיק אדם ככרטיסן בשירות אלא אם:
{{ח:תת|(1)}} מלאו לו 16 שנה;
{{ח:תת|(2)}} הוא שולט שליטה מינימלית בשפה העברית, כדרוש לצורך עבודתו;
{{ח:ת}} ולאחר שהבטיח כי הכרטיסן מכיר את דרכי הקו בו יעבוד ואת המוסדות והמפעלים החשובים שבסמוך לו, או שמצוי ברשותו מדריך מתאים.

{{ח:סעיף|410|חפצים אבודים}}
{{ח:ת}} בעל רשיון ימסור למחלקת האבידות של משטרת ישראל שבמחוז פעולתו את כל החפצים שנמצאו באוטובוסים על ידי עובדי השירות ואשר נמסרו לו על ידיהם – ואם נקבע הסדר אחר בענין זה בחיקוק או על־ידי משטרת ישראל – יפעל לפי ההסדר שנקבע.

{{ח:סעיף|411|תלבושת ותו זיהוי}}
{{ח:ת}} הורתה הרשות, לאחר שניתנה לבעל רשיון הזדמנות להעיר הערותיו, על תלבושת לעובדי שירות או על תווי זיהוי לנהגים וכרטיסנים, יבטיח בעל הרשיון קיום ההוראה.

{{ח:סעיף|412|העסקת נהגים}}
{{ח:ת}} בעל רשיון לא יעסיק נהג ולא ירשה לו לעבוד בנהיגה, אלא במספר השעות ובהפסקות שנקבעו בדין.

{{ח:סעיף|413|התקנת לוח מהלך הקו}}
{{ח:ת}} הורתה הרשות להתקין על גבי כל תחנה בקו וכן בתוך האוטובוס את לוח מהלך הקו על כל תחנותיו, יבטיח בעל רשיון קו קיום ההוראה על כל פרטיה.

{{ח:סעיף|414|התקנת הודעות ושלטים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יתקין באוטובוס ועליו את ההודעות, השלטים והלוחות שנקבעו {{ח:פנימי|חלק ה פרק 3|בפרק זה}} או שהורתה עליהם הרשות, בצורה ובצבע שהורתה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעות, שלטים ולוחות אחרים יהיו בצבע שונה מצבעם של ההודעות והשלטים האמורים בתקנת־משנה (א).

{{ח:סעיף|415|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} חובות שהוטלו על אדם לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2|הפרקים השני עד השביעי בחלק זה}}, באות להוסיף ולא לגרוע מכל חובה החלה עליו על פי כל דין.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 4|פרק רביעי: חובות הנהג ועובדי השירות}}

{{ח:סעיף|416|התנהגות}}
{{ח:תת|(א)}} הנהג והכרטיסן ויתר עובדי השירות יתנהגו כלפי הנוסעים באדיבות ובנימוס.
{{ח:תת|(ב)}} הנהג והכרטיסן יפעלו באופן שיש בו כדי להבטיח כי הנוסעים יגיעו למטרתם בנוחות, במהירות ובבטיחות.

{{ח:סעיף|417|לבוש וחיצוניות}}
{{ח:תת|(א)}} הנהג, הכרטיסן והמבקר לא ישמשו בתפקידם באוטובוס אלא בתלבושת או בסימון שהורתה הרשות לגבי אותו שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 411|בתקנה 411}}.
{{ח:תת|(ב)}} הופעתם של הנהג, הכרטיסן והמבקר תהיה נקיה ומסודרת.

{{ח:סעיף|418|שיחה בזמן הנהיגה}}
{{ח:ת}} נהג לא ישוחח בזמן הנהיגה עם אדם אחר, לרבות עם הכרטיסן, אלא אם היה הדבר דרוש באותה שעה לביצוע תפקידו או בקשר לנסיעה, ובלבד שבשעת השיחה לא יפנה את ראשו אל בן־שיחתו.

{{ח:סעיף|419|תשובה נאותה}}
{{ח:ת}} נהג וכרטיסן הנשאלים בקשר לנסיעה או לסדרי השירות בקו ישיבו תשובה נאותה.

{{ח:סעיף|420|מכירת כרטיסים}}
{{ח:ת}} לא יעסוק נהג במכירת כרטיסים או במתן עודף בזמן שהאוטובוס נע.

{{ח:סעיף|421||תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ב־4, תשמ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|422|הפעלת מקלט רדיו וטלויזיה|תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הנהג והכרטיסן לא יפעילו מקלט רדיו, מקלט טלויזיה או מכשיר אחר המשמיע קולות או צלילים באוטובוס בקול רם, הן בנסיעות עירוניות והן בבין־עירוניות, ועליהם להפסיק את פעולת הרמקולים המיועדים לנוסעים, וכן להנמיך קול הרמקול שלידם, לפי דרישת אחד הנוסעים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יכוון הנהג את מקלט הרדיו או מכשיר כאמור בתקנת משנה (א) תוך כדי נהיגה.

{{ח:סעיף|423|זיהוי נהג וכרטיסן|תיקון: תשל״ג, תש״ם־7}}
{{ח:ת}} נהג, כרטיסן או כל עובד שירות אחר, יציגו בפני נוסע, לפי דרישתו, את תו הזיהוי שסופק להם על ידי בעל הרשיון, או תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת הנושאת את תמונתו.

{{ח:סעיף|424|שעות העבודה של נהג}}
{{ח:ת}} נהג לא יעבוד בנהיגה אלא במספר השעות ובהפסקות שנקבעו בדין.

{{ח:סעיף|425|חובות הנהג לפני שהתחיל בעבודת הנהיגה|תיקון: תשל״ח־4, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג נהג באוטובוס אלא לאחר שנוכח תחילה, על ידי הפעלה או בדרך שאלה מנהג אחר שמרשותו קיבל את האוטובוס, בתקינותם של –
{{ח:תתת|(1)}} פעולת ההגה והבלמים;
{{ח:תתת|(2)}} פעולת מד־לחץ האויר של הבלמים;
{{ח:תתת|(3)}} מערכת החשמל והאורות – אם הוא עומד לנהוג בזמן התאורה;
{{ח:תתת|(4)}} פעולת הפתיחה והסגירה של הדלתות והחלון שלשעת סכנה;
{{ח:תתת|(5)}} פעולת הצופר;
{{ח:תתת|(6)}} פעולת מגבי השמשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל נהג בתפקידו בקו השירות שלו, ונהג או כרטיסן לא יכניסו נוסעים לאוטובוס, אלא אם:
{{ח:תתת|(1)}} הציבו את מספר הקו בחזית האוטובוס, ליד דלת הכניסה ומאחוריו, ובזמן התאורה – אף האירו אותו;
{{ח:תתת|(2)}} הציבו את השלט המודיע על מהלך הקו ותחנת ייעודו של האוטובוס;
{{ח:תתת|(3)}} בדקו את תקינות פעולת הפעמון למתן אות עצירה בתחנות;
{{ח:תתת|(4)}} נוכחו לדעת כי נמצא באוטובוס ציוד מלא של עזרה ראשונה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 408|בתקנה 408}} וכן שני מטפים ושני פטישים לניפוץ חלון בשעת סכנה;
{{ח:תתת|(5)}} דאגו לכך כי יימצאו ברשותם באוטובוס למכירה כרטיסים הדרושים לקו השירות, בהתאם לתנאי רשיון הקו.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו ”התחלת תפקיד“ – לרבות הבאת אוטובוס מהמוסך או מהחניון שלו, אל תחנת המוצא של קו השירות או הנסיעה.

{{ח:סעיף|425א|סדרי בטחון ובדיקות|תיקון: תש״ם־7, תשמ״ט־6, תשנ״א־11}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתחיל נהג אוטובוס בתפקידו בקו השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 425|בתקנה 425(ג)}}, לא יכניס נוהג או כרטיסן נוסעים לאוטובוס ולא יתחיל בנסיעה, אלא אם בדק לפני התחלת הנסיעה מתחנת המוצא של הקו אם נמצאים בתוך האוטובוס או צמודים או קשורים אליו או מחוצה לו חמרי חבלה או חפצים חשודים כחמרי חבלה או כיוצא באלה (להלן – חפצים חשודים).
{{ח:תת|(א1)}} בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה בידי נוהג האוטובוס גם בתחנה הסופית של קו השירות או בסיום הנסיעה בקו, לאחר שהנוסע האחרון ירד מהאוטובוס.
{{ח:תת|(ב)}} הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א) והפניה של נוהג אוטובוס או כרטיסן לפי תקנת משנה (ד) תיעשה לפי הוראות שנמסרו מעת לעת לבעל רשיון הקו על ידי ראש מדור אבטחה במשטרת ישראל והמפרטות את האזור שבו תיעשה הבדיקה, שיטת הבדיקה ומועדיה.
{{ח:תת|(ג)}} נמסרו לבעל הרשיון הוראות לפי תקנת משנה (ב), יביא בעל הרשיון ואם הוא תאגיד – מנהלו של התאגיד, את ההוראות לידיעת כל חבר, שכיר, נוהג או עובד שירות אחר שלו, ויוודא באורח סביר כי אדם כאמור יפעל על פיהן.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), בנסיעה עירונית באוטובוס יפנה נוהג האוטובוס או כרטיסן בתחילת הנסיעה בתחנת המוצא של הקו כפי שייקבע בהוראות לפי תקנת משנה (ב), את שימת לב הנוסעים לצורך בבדיקה אם חפצים חשודים נמצאים בתוך האוטובוס; הפנייה לפי תקנת משנה זו יכול שתיעשה במיתקן או במכשיר או על ידי הכרזת הנוהג או הכרטיסן ברמקול אם הותקן באוטובוס.
{{ח:תת|(ה)}} מצא נוהג אוטובוס או כרטיסן חפצים חשודים או הופנתה תשומת לבו לכך על ידי אדם, לא יתחיל הנוהג בנסיעתו או יפסיק את נסיעתו ולא ימשיך בה, לפי הענין, יוריד מן האוטובוס את כל הנוסעים וירחיקם ממנו ויודיע מיד על כך בכל דרך אפשרית לשוטר או למוקד המשטרה שבאותה עיר ובאין מוקד משטרה – לתחנת המשטרה הקרובה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 463|בתקנה 463}} לא ירשו נוהג האוטובוס או כרטיסן להכניס לאוטובוס מטען יד או מטען אחר שאינם בלווית נוסע הנוסע באותה נסיעה או המובלים על פי הסדרים של משלוח מטענים באמצעות בעל הרשיון.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ח)}} הוראות תקנה זו יחולו גם על בעל רשיון מהמפורטים {{ח:פנימי|סעיף 386|בתקנה 386}}.
{{ח:תת|(ט)}} חובה שהוטלה על נוהג או כרטיסן לפי תקנה זו, מילויה על ידי אחד מהם או ביצועה לפי הוראות כאמור בתקנת משנה (ב) פוטרת את חברו והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.

{{ח:סעיף|426|הכרת הסביבה}}
{{ח:ת}} הנהג והכרטיסן לא ישמשו באוטובוס בקו שירות, אלא כשהם מכירים את הסביבה של הקו שבו הם עובדים אותה שעה, או אם ברשותם מדריך מתאים.

{{ח:סעיף|427|הכרזת שמות התחנות}}
{{ח:ת}} הנהג או הכרטיסן יכריזו את שמה של כל תחנה שבמהלך הקו בהתקרב האוטובוס אליה, אלא אם מצויים באוטובוס לוחות מהלך הקו על תחנותיו, בצורה ובמקומות שהורתה הרשות.

{{ח:סעיף|428|עצירת אוטובוס בתחנות|תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעצור נהג אוטובוס אלא בתחנות שצויינו ברשיון קו השירות. אולם מותר לנהג אוטובוס לעצור במקום שבו עצירת רכב מותרת, כדי לאפשר למבקר כרטיסים לעלות או לרדת מהאוטובוס, גם מחוץ לתחנות שצויינו ברשיון קו השירות.
{{ח:תת|(ב)}} נתן נוסע אות עצירה, או ביקש מהנהג או מכרטיסן לעצור בתחנה של הקו, חייב הנהג לעצור בתחנה על מנת להוריד את הנוסע.
{{ח:תת|(ג)}} בתחנות שלא צויינו כתחנות מיוחדות, יעצור נהג אוטובוס אם אדם ממתין בתחנה, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי.
{{ח:תת|(ד)}} נהג אוטובוס לא יעמיד את האוטובוס בתחנה יותר מהזמן הדרוש להורדת הנוסעים באותה תחנה ולהעלאת הנוסעים שבתחנה, אלא אם הותר הדבר ברשיון הקו.

{{ח:סעיף|429|עצירה בתחנה ויציאה ממנה|תיקון: תשס״ז־11}}
{{ח:ת}} נהג אוטובוס –
{{ח:תת|(1)}} לא יניע את רכבו אלא לאחר שהפעיל את מחוון הכיוון השמאלי ולאחר שנוכח כי יכול הוא להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לתנועה;
{{ח:תת|(2)}} יפסיק את פעולתו של כל מחוון כיוון לאחר שהאוטובוס נעצר בתחנה עד אשר השלימו הנוסעים את הירידה והעליה מהאוטובוס.

{{ח:סעיף|430|תנאים להסעת נוסעים מתחנות האוטובוסים}}
{{ח:ת}} נהג או כרטיסן חייבים לאפשר לכל נוסע להיכנס לאוטובוס, לפי האמור להלן, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי או אם נשמר מקום לנוסעים בתחנות אחרות:
{{ח:תת|(1)}} באוטובוס שסומן ”ישיר“ – מתחנת המוצא או מתחנות הביניים שנקבעו לו, עד תחנת הייעוד;
{{ח:תת|(2)}} באוטובוס שסומן ”מהיר“ או ”אקספרס“ – מתחנת המוצא ומתחנות הביניים שנקבעו לו, אל תחנת הייעוד ואל תחנות הביניים שצויינו ברשיון הקו;
{{ח:תת|(3)}} באוטובוס שסומן ”מאסף מוגבל“ – לפי האמור בפסקאות (2) ו־(4) כפי שנקבע ברשיון הקו, לגבי כל חלק של הקו;
{{ח:תת|(4)}} באוטובוס שסומן ”מאסף“ – מכל תחנה ואל כל תחנה של קו השירות שלו, שסומן בה כי הוא עוצר בתחנה.

{{ח:סעיף|431|מספר הנוסעים}}
{{ח:ת}} לא יסיעו נהג או כרטיסן נוסעים יותר מהמספר שנקבע ברשיון הרכב, אם נקבע.

{{ח:סעיף|432|פינוי מקומות לנכים}}
{{ח:ת}} עלה נכה לאוטובוס, יבקשו הנהג או הכרטיסן, לפי פניית הנכה, פינוי אחד משני המקומות הסמוכים לכניסת האוטובוס, שסומנו לצורך זה. הוראות תקנה זו לא יחולו על אוטובוס שבו המקומות מסומנים לפי הזמנה מראש.

{{ח:סעיף|432א|מקומות לאנשי בטחון|תיקון: תשמ״ט־8}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו יקצה ויסמן באוטובוס הנוסע בנסיעה בין־עירונית, לאנשי בטחון, שני מושבים קדמיים משני צדי המעבר.
{{ח:תת|(ב)}} עלה איש בטחון לאוטובוס הנוסע בנסיעה בין־עירונית, יבקש הנהג פינוי אחד משני המושבים שהוקצו ושסומנו לצורך זה.

{{ח:סעיף|433|שכר נסיעה}}
{{ח:ת}} הנהג, הכרטיסן, הקופאי וכל עובד השירות, לא ידרשו ולא יגבו מנוסע אלא שכר נסיעה שנקבע לאותה נסיעה.

{{ח:סעיף|434|חובה כללית להסיע|תיקון: תשל״ג־2, תשל״ו־3, תש״ם־3, תשמ״א־6, תשמ״ד־4, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נהג וכרטיסן חייבים להסיע כל נוסע המוכן לשלם את שכר הנסיעה, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|חלק ה|בחלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הנהג והכרטיסן חייבים להסיע נוסע שהציע שכר הנסיעה בשטר שערכו לא יעלה על מכפלת תעריף הנסיעה בעשר.

{{ח:סעיף|435|מתן אות הנסיעה}}
{{ח:ת}} הכרטיסן יתן את אות הנסיעה לנהג, לאחר שנקט אמצעי הזהירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 436|בתקנה 436}}, לרבות סגירת הדלתות שבהשגחתו, ולא יעכב את מתן האות ללא טעם סביר.

{{ח:סעיף|436|הבטחת בטחון הנוסעים}}
{{ח:ת}} לפני הסעת האוטובוס ינקטו הנהג והכרטיסן אמצעי הזהירות הסבירים להבטחת בטחונו של נוסע בכניסתו לאוטובוס או ביציאתו ממנו.

{{ח:סעיף|437|איסור כניסה ויציאה בנסיעה}}
{{ח:ת}} הנהג והכרטיסן לא ירשו לנוסע לצאת מן האוטובוס או להיכנס אליו –
{{ח:תת|(1)}} בשעה שהאוטובוס נע אלא אם לא היתה להם אפשרות למנעו;
{{ח:תת|(2)}} בשעה שהאוטובוס עומד שלא בתחנתו – אלא אם היה הכרח בכך והדבר ניתן להיעשות ללא סיכון.

{{ח:סעיף|438|הנעת האוטובוס|תיקון: תשמ״ט־8, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} לא יניע הנהג את האוטובוס, אלא לאחר –
{{ח:תת|(1)}} סגירת הדלתות שסגירתן מוטלת עליו;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} קבלת האות לכך מאת הכרטיסן – אם יש כרטיסן.

{{ח:סעיף|439|פתיחת הדלתות וסגירתן בבטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפתחו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס בזמן הנסיעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפתחו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס כשהוא נעצר בתחנה, אלא אם נוכחו כי פתיחת הדלתות לא תפגע בנוסעים, או לאחר שהזהירו שהם עומדים לפתוח את הדלתות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסגרו הנהג והכרטיסן את הדלתות שנפתחו לצורך יציאת הנוסעים מן האוטובוס, אלא לאחר שהנוסעים סיימו לצאת מן האוטובוס ובאופן שסגירת הדלתות לא תפגע בנוסעים.
{{ח:תת|(ד)}} לא יסגרו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס שנפתחו לצורך כניסת הנוסעים, אלא אם סיימו הנוסעים להיכנס לתוך האוטובוס, או אם הכריזו שאין לעלות לאוטובוס והזהירו שהם עומדים לסגור את הדלתות.

{{ח:סעיף|440|הארת האוטובוס}}
{{ח:ת}} הנהג או הכרטיסן יאירו את תוכו של האוטובוס בזמן התאורה.

{{ח:סעיף|441|נקיון האוטובוס על ידי נהג}}
{{ח:תת|(א)}} נהג הנוסע בקו שצויין ברשיון כבין־עירוני יבטיח נקיון סביר של פנים האוטובוס, ונקיון מלא של המושבים ושל השמשות הקדמית והאחורית לפני שהתחיל בנסיעה מתחנת המוצא או מהתחנה הסופית של הקו.
{{ח:תת|(ב)}} הנהג או הכרטיסן יבטיחו בקו שצויין ברשיון כעירוני את נקיון האוטובוס לפני שהתחילו בעבודתם בקו.
{{ח:תת|(ג)}} נהג וכרטיסן ידאגו לנקיון סביר באוטובוס בכל שעות השירות בקו.

{{ח:סעיף|442|עבירות נוסעים באוטובוס}}
{{ח:תת|(א)}} היה יסוד להאמין כי נוסע עבר על תקנות אלה, רשאים הנהג, הכרטיסן או המבקר לדרוש ממנו לזהות עצמו ולמסור את כתובתו על ידי תעודה מתאימה, ובאין לו תעודה – על ידי אישור של נוסע אחר שזיהה עצמו על ידי תעודה. לא הזדהה הנוסע כאמור, רשאי הנהג להסיע מיד את האוטובוס לתחנת המשטרה הקרובה.
{{ח:תת|(ב)}} נהג, כרטיסן או מבקר רשאים להוציא מן האוטובוס נוסע שעבר על תקנות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}, לרבות על ההוראות שניתנו על־פיהן.
{{ח:תת|(ג)}} היה לנהג או לכרטיסן יסוד להאמין כי נעברה באוטובוס עבירה נגד גופו או רכושו של אדם, יסיע הנהג את האוטובוס לתחנת המשטרה הקרובה – אם נתבקש לעשות זאת.
{{ח:תת|(ד)}} היה שוטר באוטובוס במקרים המפורטים בתקנות משנה (א) עד (ג) או שנראה במקום סמוך לו, יפנו אליו ויפעלו לפי הוראותיו.

{{ח:סעיף|443|יציאת הנהג מן האוטובוס}}
{{ח:ת}} לא יעזוב נהג את האוטובוס בהגיעו לתחנת היעוד אלא לאחר שכל הנוסעים יצאו מן האוטובוס.

{{ח:סעיף|444|חפצים שנשכחו באוטובוס}}
{{ח:ת}} מצאו הנהג או הכרטיסן באוטובוס חפצים או נמסרו להם חפצים שנשכחו באוטובוס יעבירום להנהלת השירות בהזדמנות הראשונה, על מנת שתעבירם לתחנת המשטרה, לפי ההסדר שנקבע.

{{ח:סעיף|445|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 4|פרק זה}} יחולו על נהג אוטובוס, כרטיסן ועובדי השירות, לפי הענין, כשהם משמשים בתפקידם בקו שירות, אולם ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 416|שבתקנות 416 עד 419}}, {{ח:פנימי|סעיף 424|424}}, {{ח:פנימי|סעיף 425|425(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 431|431}}, {{ח:פנימי|סעיף 433|433}}, {{ח:פנימי|סעיף 437|437 עד 440}} יחולו גם בנסיעות לפי רשיון סיור, רשיון מיוחד ורשיון פרטי, וההוראות {{ח:פנימי|סעיף 418|שבתקנות 418}}, {{ח:פנימי|סעיף 431|431}}, {{ח:פנימי|סעיף 437|437}}, {{ח:פנימי|סעיף 438|438}}, {{ח:פנימי|סעיף 439|439}} יחולו גם בנסיעות באוטובוס פרטי.

{{ח:סעיף|446|הטלת אחריות}}
{{ח:ת}} חובה שהוטלה על נהג או על כרטיסן {{ח:פנימי|חלק ה פרק 4|בפרק זה}}, מילויה על־ידי אחד מהם פוטר את חברו, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 5|פרק חמישי: התנהגות הנוסע וחובותיו}}

{{ח:סעיף|447|ציות לעובדי השירות}}
{{ח:ת}} הנוסע יציית להוראות בעל הרשיון שאושרו על ידי הרשות ולהוראות עובדי השירות הדרושות לסדר ולבטיחות בנסיעה ובאוטובוס.

{{ח:סעיף|448|כניסה לאוטובוס ויציאה ממנו|תיקון: תשכ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו אלא בדלתות המיועדות לכניסה או ליציאה, לפי הענין, פרט אם הרשה הנהג או הכרטיסן כניסה או יציאה שלא כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכנס נוסע לאוטובוס אלא לפי תורו.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייכנס נוסע לאוטובוס, ולא ינסה להיכנס בו, לאחר שהנהג או הכרטיסן הכריזו כי לא יעלו לאוטובוס נוסעים נוספים באותה תחנה, או כי הם עומדים לסגור את הדלתות.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפריע נוסע ללא צורך, לנוסעים הרוצים להיכנס לאוטובוס או לצאת ממנו.
{{ח:תת|(ה)}} לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו ולא יפתח את דלתותיו בשעה שהאוטובוס נע.
{{ח:תת|(ו)}} לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו בשעה שהאוטובוס עומד שלא בתחנתו אלא אם הורשה על ידי הנהג או הכרטיסן.

{{ח:סעיף|449|כרטיס נסיעה}}
{{ח:תת|(א)}} נוסע הנכנס לאוטובוס יגיש לנהג או לכרטיסן או לעובד שירות אחר הממונה על כך, כרטיס בר־תוקף לנסיעתו, או ירכוש ממנו כרטיס, הכל לפי ההסדר באותה תחנה; ואם היה אתו מטען שיש לשלם בעדו לפי התעריף המאושר יציג או ירכוש כרטיס למטען כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישנה ולא ישחית נוסע כרטיס מתוך כוונה להונות.

{{ח:סעיף|450|קנסות על אי הצגת כרטיס|תיקון: תש״ם־3}}
{{ח:ת}} נוסע שלא הגיש לפי דרישת עובד השירות הממונה על כך את כרטיס הנסיעה אשר נראה מתוכו כי שימש לאותה נסיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 449|בתקנה 449}} ישלם לידי הנהג, הכרטיסן או המבקר את שכר הנסיעה וכן תשלום נוסף בשיעורים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בנסיעות עירוניות – כפל השכר בעד הנסיעה מהתחנה בה עלה הנוסע עד תחנת הייעוד שלו;
{{ח:תת|(2)}} בנסיעה בינעירונית – מחצית השכר בעד הנסיעה מהתחנה שבה עלה הנוסע עד לתחנת הייעוד שלו.

{{ח:סעיף|451|מקומות ישיבה|תיקון: תשמ״ט־8}}
{{ח:תת|(א)}} סומנו מקומות ישיבה באוטובוס, לא ישב נוסע אלא במקום שסומן בכרטיסו.
{{ח:תת|(ב)}} סומנו מקומות ישיבה באוטובוס בשביל נכים, יפנה נוסע היושב במקום כאמור, לפי בקשת נכה או הנהג או הכרטיסן, את המקום התפוס על ידו לנכה. הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על אוטובוס שבו המקומות מסומנים לפי הזמנה מראש.
{{ח:תת|(ג)}} נוסע באוטובוס בנסיעה בין עירונית היושב במושב קדמי שליד המעבר, יפנה מקומו לאיש בטחון.
{{ח:תת|(ד)}} לא יתפוס נוסע מקום ישיבה נוסף באוטובוס כדי לשים עליו חפצים או מטען בזמן הנסיעה, אלא אם יש מקומות ישיבה לכל הנוסעים.

{{ח:סעיף|452|שיחה עם הנהג והפרעה לו|תיקון: תשכ״ו־7}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישוחח אדם עם נהג האוטובוס בזמן הנסיעה, אלא לשם בירור שאלות הקשורות בנסיעה שהיה הכרח בהן אותה שעה.
{{ח:תת|(ב)}} הנוסע בעמידה לא יפריע לנהג לראות את הדרך לפניו ולצדדיו.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפריע נוסע לכל אדם המורשה לכך מלמלא את תפקידיו באוטובוס.

{{ח:סעיף|453|הוצאת ראש ויד|תיקון: תשכ״ו־7}}
{{ח:ת}} לא יוציא אדם כל חלק של גופו מבעד לחלון האוטובוס בזמן הנסיעה.

{{ח:סעיף|454|פגיעה באוטובוס}}
{{ח:ת}} לא יעשה נוסע דבר שיש בו כדי להפריע או לפגוע בפעולת האוטובוס, ולא יסיר, לא יעתיק ממקומו, לא ישחית ולא ישנה במזיד כל לוחית־מספר, לוח, מודעה, הודעה, שלט וכדומה הנוגעים לסדרי השירות וכל חלק או אביזר של האוטובוס.

{{ח:סעיף|455|התנהגות הנוסע כלפי הנוסעים האחרים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעל נוסע בצורה העשויה לגרום נזק או אי־נוחות בלתי־סבירה לכל נוסע אחר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעורר נוסע רעש, בכלי, במכשיר או בדרך אחרת, לבדו או עם נוסעים אחרים, אם הדבר הוא למורת רוחם של נוסעים אחרים.

{{ח:סעיף|456|יריקה והשלכת פסולת|תיקון: תשכ״ו־7}}
{{ח:תת|(א)}} לא יירק אדם באוטובוס.
{{ח:תת|(ב)}} לא ילכלך אדם את האוטובוס ולא ישליך בו פסולת, אלא למקום שהותקן לצורך זה באוטובוס, אם הותקן.

{{ח:סעיף|457||תיקון: תשכ״א־2, תשכ״ו־7, תשמ״ב־4, תשמ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|458|השלכת חפצים מהאוטובוס|תיקון: תשכ״ו־7}}
{{ח:ת}} לא יזרוק אדם אל מחוץ לאוטובוס כל חפץ אם הדבר עלול לגרום רוגז, נזק או סכנה לאדם או לרכוש.

{{ח:סעיף|459|הגבלות בכניסה לאוטובוס|תיקון: תשנ״ב־3}}
{{ח:ת}} לא ייכנס לאוטובוס אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 461|בתקנה 461}}, לא יכניס לאוטובוס ולא ישים בו חפץ, מטען או דבר כלשהו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 462|בתקנות 462 עד 466}}.

{{ח:סעיף|460|זיהוי נוסע שעבר עבירה|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} נוסע באוטובוס שיש לנהג, לכרטיסן או למבקר יסוד לחשוד בו, כי עבר על תקנות אלה, חייב, לפי דרישה, לזהות את עצמו ולמסור את כתבתו לנהג, לכרטיסן או לשוטר, על ידי תעודה מתאימה או על ידי אישור מאת אחד הנוסעים שזיהה עצמו על ידי תעודה.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 6|פרק ששי: הגבלות על הסעת נוסעים ועל הובלת מטען באוטובוס}}

{{ח:סעיף|461|אנשים שאין להסיעם|תיקון: תשמ״ב־4, תשמ״ט־6, תשנ״ו־7, תשס״א־5}}
{{ח:ת}} לא ירשו הנהג והכרטיסן להיכנס לאוטובוס לכל אדם –
{{ח:תת|(1)}} שלבושו עשוי לזהם או להשחית את בגדי הנוסעים האחרים או את ריפודי האוטובוס, ובפרט כשבגדיו מלוכלכים בצבעים, בשמנים או בפיח;
{{ח:תת|(2)}} שאין לבוש לגופו;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} שהוא במצב של שכרות;
{{ח:תת|(5)}} שהוא מעשן סיגריה, סיגר או מקטרת דלוקים;
{{ח:תת|(6)}} שהוא נועל לרגליו מיתקן המשמש להחלקה או לגלישה.

{{ח:סעיף|462|בעלי־&lt;wbr&gt;חיים|תיקון: תשכ״א, תשל״ז־6}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסיע נהג באוטובוס, ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס אליו בעלי חיים, אלא אם גדלם מאפשר להניחם על ברכי הנוסע או להחזיקם בידיו; ובלבד שכלבים המוסעים כאמור ישאו זמם על פיהם ויהיו קשורים ברצועה, ובעלי חיים אחרים יהיו מצויים בתוך תיבה או סל באופן המונע אפשרות של פגיעה או הטרדה לנוסעים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הסעת כלב של עיוור המלווה את העיוור, אם הכלב קשור ברצועה.

{{ח:סעיף|463|הובלת מטען וכדומה באוטובוס}}
{{ח:ת}} לא יסיע נהג באוטובוס, ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס אליו, אלא לפי היתר מאת הרשות –
{{ח:תת|(1)}} דברים או מטען בגודל או בצורה או מסוג שיש בהם כדי לגרום הפרעה או נזק לנוסעים;
{{ח:תת|(2)}} דבר העלול ללכלך או לפגוע באדם או בלבושו או המפיץ ריחות רעים;
{{ח:תת|(3)}} גופת אדם או גופת בהמה או חיה.

{{ח:סעיף|464|מקום של מזוודות}}
{{ח:תת|(א)}} לא ירשו הנהג והכרטיסן להעמיד באוטובוס מזוודה או מטען אחר אלא במקום ובצורה שלא יפריעו לנוסעים, לנהג ולכרטיסן, וביחוד לנוסעים בכניסה לאוטובוס וביציאה ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} מזוודות ומטענים אחרים יושמו במידת האפשר בסורג המיועד למטען, או במשטחים שבאוטובוס, שאינם מעבר, או על גג האוטובוס, אם הותקן לשם כך.
{{ח:תת|(ג)}} הנהג והכרטיסן רשאים לסרב להכניס עגלת ילדים לאוטובוס בגלל צפיפות הנוסעים בו, או משום שאין בו רחבה מתאימה.

{{ח:סעיף|465|כסאות נוספים}}
{{ח:ת}} לא יסיע נהג ביודעין באוטובוס ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס לאוטובוס כסאות נוסף למושבים הקבועים.

{{ח:סעיף|466|נשק טעון וחמרי נפץ|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסיע נהג ביודעין באוטובוס אדם הנושא נשק טעון, אלא אם אותו אדם נמצא בתפקיד רשמי המחייב נשיאת נשק טעון, ולא ירשו הנהג והכרטיסן ביודעין לאדם כאמור להיכנס לאוטובוס.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוביל נהג ביודעין באוטובוס חמרי נפץ, דלק או חומר מתלקח אחר, ולא ירשו הנהג והכרטיסן ביודעין להכניס לאוטובוס דברים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי הנהג, בנסיעה לפי רשיון סיור באוטובוס, להוביל לא יותר משני בלוני גז פחמי שמשקל כל אחד מהם לא יעלה על 12 ק״ג ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שאם הם מובלים על גג האוטובוס – יהיו קשורים היטב ומכוסים בכיסוי מאוורר;
{{ח:תתת|(2)}} שאם הם מובלים בתא המטען – יונחו בתא מטען נפרד, מוגן ומאוורר.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 7|פרק שביעי: הוראות מיוחדות בדבר מבנה האוטובוסים וציודם}}

{{ח:סעיף|467|גובה־&lt;wbr&gt;פנים}}
{{ח:תת|(א)}} גובה־פנים של האוטובוס, היינו הגובה מנקודה שברצפת המעבר עד לנקודה הנמוכה ביותר של התקרה מעליו, לרבות כל בליטה שבה, לא יפחת מ־180 ס״מ.
{{ח:תת|(ב)}} באוטובוס שיש בו פחות מ־22 מקומות ישיבה רשאית רשות הרישוי להתיר גובה־פנים פחות מן האמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|468|מירווח תחתי}}
{{ח:ת}} המירווח התחתי באוטובוס, היינו הגובה מן הקרקע עד לנקודה באוטובוס הקרובה ביותר לקרקע למעט המדרגות, יהיה 20 ס״מ לפחות.

{{ח:סעיף|469|פתחים|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} באוטובוס, בדפנו הימנית, יהיו לפחות שני פתחים לכניסה וליציאה, אחד בחלק הקדמי ואחד במרכז או בחלק האחורי. רחבו של כל פתח כשדלתותיו פתוחות, יהיה 60 ס״מ לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} באוטובוס שהותר להסיע בו בישיבה לא יותר מ־25 אנשים, רשאית רשות הרישוי להתיר שיהא בו פתח אחד בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} המדרגה התחתונה לכניסה לאוטובוס תהיה לפחות 20 ס״מ ולא יותר מ־30 ס״מ מעל פני הקרקע.

{{ח:סעיף|470|מצב הפתחים הדלתות והמדרגות}}
{{ח:ת}} הפתחים באוטובוס וכל חלק מהם וכן הדלתות והמדרגות, יותקנו ויהיו בכל עת במצב שיאפשרו כניסה ויציאה בקלות, ללא גרם נזק או פגיעה לנוסע.

{{ח:סעיף|471|נורות אזהרה לדלתות}}
{{ח:ת}} לפני מושב הנהג באוטובוס תותקן במקום הנראה לעיניו, נורית אשר תאיר באור אדום כל זמן שדלתות האוטובוס אינן סגורות.

{{ח:סעיף|472|דלת לשעת סכנה}}
{{ח:ת}} בחלק האחורי של האוטובוס או בדפנו השמאלית תהיה דלת יציאה לשעת סכנה, ולידה יותקן שלט המסביר את אופן פתיחתה.

{{ח:סעיף|473|מוטות לאחיזה ליד הפתחים}}
{{ח:ת}} ליד כל פתח לכניסה וליציאה יותקן מוט־אחיזה לסייע לנוסע בכניסתו וביציאתו, אשר לא יבלוט מעבר לקו ההיקף החיצוני של האוטובוס.

{{ח:סעיף|474|דופן מיכל הדלק}}
{{ח:ת}} כל דופן של מיכל הדלק באוטובוס יהיה מרוחק מכל פתח לא פחות מ־50 ס״מ לאורך האוטובוס.

{{ח:סעיף|475|מגיני חלונות}}
{{ח:תת|(א)}} בכל חלון של האוטובוס יותקנו מגיני־חלונות ממוטות של מתכת למניעת הוצאת יד וראש מבעד החלון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו כששפת החלון היא בגובה של 60 ס״מ לפחות מעל פני המושב, או בחלון שהשמשה בו נפתחת בהורדה ושפת השמשה כשהיא מורדת לחלוטין נמצאת בגובה של 60 ס״מ לפחות מעל פני המושב.
{{ח:תת|(ג)}} המוטות במגן חלונות יותקנו עד לגובה של 60 ס״מ מעל פני המושב, ובלבד שהריווח בין המוטות וכן הריווח בין המוט התחתון לבין שפת החלון או שפת השמשה המורדת – לא יעלה על 5 ס״מ.

{{ח:סעיף|476|המושבים והמעבר ביניהם|תיקון: תשכ״ה־9, תשכ״ח, תשע״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} באוטובוס יהיו מושבים במספר המספיק כדי מקומות ישיבה לכל הנוסעים שמותר להסיע בו בישיבה, ובלבד שרחבו של כל מקום ישיבה יהיה לפחות 40 ס״מ ועמקו יהיה 35 ס״מ לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} הריווח בין מושב למושב שלפניו יהיה 65 ס״מ לפחות, כשהוא נמדד בין הצד הפנימי של גב המושב האחד לצד החיצוני של גב המושב השני, בגובה של 30 ס״מ מעל פני המושב.
{{ח:תת|(ג)}} המושבים יהיו נוחים לגישה ולישיבה ובמצב שאין בו פגיעה או נזק לנוסע, או הפרעה ליוצא ולנכנס לאוטובוס.
{{ח:תת|(ד)}} רוחב המעבר בין המושבים באוטובוס יהיה 35 ס״מ לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} באוטובוס שיש בו פחות מ־22 מקומות ישיבה, רשאית רשות הרישוי להתיר ריווח בין מושב למושב שהוא פחות מהאמור בתקנת משנה (ב) וכן להתיר רוחב מעבר בין המושבים שהוא פחות מהאמור בתקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ו)}} באוטובוס שיש עליו רשיון סיור, לא יסיע ולא ירשה בעל הרשיון או הנהג להסיע אדם שאיננו מורה דרך או עובד אחר של בעל הרשיון, במושבים המיועדים למורה דרך או לכל עובד אחר של בעל הרשיון.
{{ח:תת|(ז)}} באוטובוס שיש עליו רישיון סיור או שנרשם ברישיון הרכב כי הוא אוטובוס ציבורי או אוטובוס זעיר שהוא רכב ציבורי, להסעה מיוחדת, רשות הרישוי תהיה רשאית לאשר התקנת מושב המיועד למורה דרך או מלווה, שלא יימנה במספר הנוסעים הקבוע ברישיונו; בתקנת משנה זו, ”הסעה מיוחדת“ – הסעה שבה עומד אוטובוס ציבורי או אוטובוס זעיר שהוא רכב ציבורי לרשות מזמין תמורת תשלום סכום כולל בעד השימוש בו.

{{ח:סעיף|477|מושב הנהג|תיקון: תשנ״ג־3}}
{{ח:ת}} מושב הנהג באוטובוס הפועל לפי רשיון קו יהיה גדור כדי למנוע הפרעה לנהג, או הסתרת שדה ראייתו בשעת הנסיעה וכן מגע בין הנהג ובין הנוסעים היושבים במושב שמאחוריו ועמידת נוסעים במרחק של פחות מ־10 ס״מ ממושבו.

{{ח:סעיף|478|מקלט טלויזיה ברכב|תיקון: תשמ״ד־4, תשמ״ו־4, תשמ״ט־6}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב בו מורכב מקלט טלויזיה, יותקן המכשיר כך –
{{ח:תתת|(1)}} שהנוהג ברכב לא יוכל לראות את המרקע בשעת נסיעה;
{{ח:תתת|(2)}} שלא יפריע לנוהג ברכב לראות את הנעשה מאחוריו;
{{ח:תתת|(3)}} שלא יפריע את כניסת הנוסעים לרכב ואת היציאה ממנו;
{{ח:תתת|(4)}} שהמרקע לא ייראה למי שנמצא מחוץ לרכב.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנה זו לא יחול על טלויזיה במעגל סגור שלה מסך שעליו יכול הנוהג ברכב לראות רק את הנעשה בשטח שמאחורי הרכב.

{{ח:סעיף|479|סורג חבילות}}
{{ח:ת}} באוטובוס – פרט לאוטובוס המשמש בקו עירוני בלבד – יותקנו סורגי חבילות שהחלק הנמוך ביותר שלהם יהיה בגובה של 95 ס״מ לפחות מעל פני המושבים.

{{ח:סעיף|480|מוטות לאחיזה בפנים האוטובוס}}
{{ח:ת}} באוטובוס יותקנו מוטות אחיזה לנוסעים, באופן שנוסע בעמידה יוכל להיאחז בהם או ברצועות שעליהם בשעת הנסיעה.

{{ח:סעיף|481|אות עצירה|תיקון: תשנ״ב־3}}
{{ח:ת}} באוטובוס, למעט באוטובוס הפועל ברשיון סיור, רשיון פרטי ורשיון אוטובוס פרטי, יותקן פעמון, או מיתקן אחר מאושר על ידי רשות הרישוי, שכל נוסע יוכל להפעילם מכל מקום שבאוטובוס כאות עצירה לנהג.

{{ח:סעיף|482|מראה קמורה}}
{{ח:ת}} באוטובוס תותקן מראה קמורה, שבה יוכל הנהג לראות ממקום מושבו אם הנוסעים היוצאים בפתחים שאינם לידו יצאו מן האוטובוס.

{{ח:סעיף|483|פנסים ונורות נוספים|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} באוטובוס יותקנו פנסים להארת פנים האוטובוס והמדרגות.
{{ח:תת|(ב)}} הותקן באוטובוס פנס לנסיעה אחורנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 348|בתקנה 348}} תהיה מערכת ההפעלה שלו כזו שהוא יידלק לאחר שילוב ההילוך האחורי על ידי הנהג.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|483א|התקנת סלי אשפה באוטובוס|תיקון: תשל״ו, תשמ״ג}}
{{ח:ת}} בכל אוטובוס יימצא, בכל עת שהאוטובוס משמש להסעת נוסעים, סל אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי ליד כל דלת.

{{ח:סעיף|484|שמירת הוראות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 7|פרק זה}} באות להוסיף ולא לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳}}.

{{ח:קטע1|חלק ו|חלק ו׳: מוניות|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:קטע2|חלק ו פרק 1|פרק ראשון: כללי|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:קטע3|חלק ו פרק 1 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשמ״ה־4}}

{{ח:סעיף|485|הגדרות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־5, תשמ״ט־2, תשנ״ג־10, תשס״ו־4, תש״ף־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ו|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מונית“ – מי שהרשיון להפעלת מונית נרשם על שמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – המפקח על התעבורה, לרבות מי שהמפקח על התעבורה אצל לו מסמכויותיו כרשות, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקנה והרכבה של מונה“ – התקנה, הרכבה, ביצוע חיבורים, הפעלה תקינה והחתמה במגופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זוטובוס“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונה“ – מיתקן לקביעת שכר הסעה במונית בהתאם למרחק, זמן הנסיעה וההמתנה המופעל באמצעות מפתח ואושר בידי הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתח“ – אבזר שהותקן בו רכיב אלקטרוני המפעיל את המונה או פעולות מסוימות בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוסע“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 384|בתקנה 384}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיעה מיוחדת“ – נסיעה במונית שעומדת כולה לרשות מזמין הנסיעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיעת סיור“ – נסיעה במונית שעומדת כולה לרשות מזמין הנסיעה לשם סיור, טיול או תיור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיעת שירות“ – נסיעה במונית בקו שירות שבעדה משלם כל נוסע בנפרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו שירות“ – הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – כל רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}} ורשיון להפעלת מונית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון שירות“ – רשיון להפעלת קו שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי אחזקה של מונה“ – כל שירות הנדרש לאבטחת פעולתו התקינה של מונה לרבות העברה ממונית למונית אחרת, בדיקת תקינות, תיקון, החלפת חלקים, שיפוץ, סיכה, כיוונון, עדכון, הרצה, חתימה במגופה, ניהול כרטסת רישום וכל שירות אחר הכרוך באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר הסעה“ – שכר הסעה מרבי במוניות שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|סעיף 12(א)(1) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במוניות)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במוניות)}}.}}

{{ח:קטע3|חלק ו פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: הוראות כלליות|תיקון: תשמ״ה־4}}

{{ח:סעיף|486|קביעת סוגי הרשיון וסמכויות הרשות|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית לקבוע את סוג הרשיון שיינתן לפי {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}} וכן לשנותו, לסרב לתתו, לחדשו או לסרב לחדשו ורשאית היא להתנות בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, להגביל את תקופת תקפו, להתלותו או לבטלו.

{{ח:סעיף|486א||תיקון: תש״ל־13, תשל״ב־4, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|487|קביעת מועד ומקום להגשת בקשות|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} הרשות תקבע לבעל מונית את המועד והמקום להגשת בקשות –
{{ח:תת|(1)}} למתן רשיון הסעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 490|בתקנה 490}};
{{ח:תת|(2)}} למתן רשיון שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 495|בתקנה 495}}.

{{ח:סעיף|487א||תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|488|החזרת רשיון שפקע תקפו|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} פקע רשיון או בוטל, חייב בעלו להחזירו לרשות תוך שבעה ימים מיום פקיעתו או ביטולו.

{{ח:סעיף|489|סייג לרישום|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} לא תירשם מונית שהיתה רשומה בירושלים לפני כ״ח באייר התשכ״ז (7 ביוני 1967) כמונית ירדנית ולא נרשמה בישראל עד יום תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 2), התשל״ב–1972.

{{ח:קטע2|חלק ו פרק 2|פרק שני: רישוי שירותי מוניות|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:קטע3|חלק ו פרק 2 סימן א|סימן א׳: רשיון הסעה|תיקון: תשמ״ה־4}}

{{ח:סעיף|490|סוגי רשיונות הסעה ותקפם|תיקון: תשמ״ה־4, תשנ״א־11, תשנ״ג־10, תשנ״ט־7}}
{{ח:תת|(א)}} אלה סוגי רשיונות ההסעה:
{{ח:תתת|(1)}} רשיון לנסיעה מיוחדת;
{{ח:תתת|(2)}} רשיון לנסיעת שירות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן על מונית אלא רשיון לסוג אחד של הסעה כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן רשיון לנסיעה מיוחדת לגבי מונית מסוג זוטובוס שאינה מיועדת להסעת נכים.
{{ח:תת|(ד)}} תוקף רשיון ההסעה יהיה לתקופה שתקבע הרשות.

{{ח:סעיף|490א|אגרת רשיון הסעה|תיקון: תשמ״ה־4, תשנ״ג־10}}
{{ח:ת}} האגרה בעד רשיון הסעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 490|בתקנה 490(א)}} תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד|בחלק ד׳ בתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|491|בקשה לרשיון הסעה|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} בקשה למתן רשיון הסעה תוגש לרשות.

{{ח:סעיף|492|רשיון לנסיעה מיוחדת|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־5, תשס״ה־10}}
{{ח:ת}} מונית שניתן עליה רשיון לנסיעה מיוחדת, מותר להסיע בה –
{{ח:תת|(1)}} נסיעה מיוחדת;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} נסיעת סיור של תיירים בכל שטח המדינה, לפי אישור בכתב מאת משרד התיירות ובהתאם לתנאי האישור.

{{ח:סעיף|493|רשיון לנסיעת שירות|תיקון: תשמ״ה־4, תשס״ה־10}}
{{ח:ת}} מונית שניתן עליה רשיון לנסיעת שירות, מותר להסיע בה –
{{ח:תת|(1)}} נסיעת שירות בקו השירות שנקבע ברשיון ההסעה;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} נסיעה מיוחדת;
{{ח:תת|(4)}} נסיעת סיור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 492|בתקנה 492(3)}}.

{{ח:קטע3|חלק ו פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: רשיון לקו שירות|תיקון: תשמ״ה־4}}

{{ח:סעיף|494||תיקון: תשמ״ה־4, תשס״ה־14, תשס״ה־15}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|495|בקשה לרישיון קו שירות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ט־2, תשנ״ד־6, תשס״ה־15}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד המבקש לקבל רישיון לקו שירות מאת המפקח על התעבורה יגיש לו בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 1|טופס 1 שבתוספת האחת עשרה}} (בתקנה זו – הבקשה).
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה יצורפו המסמכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תעודת ההתאגדות של המבקש ומסמכי ההתאגדות שלו המעידים על מטרות התאגיד ועל בעלי הענין, בעלי השליטה ונושאי המשרה בו; היה תאגיד בעל ענין או בעל שליטה בתאגיד המבקש, יומצאו המסמכים כאמור בפסקה זו גם לגביו וכן לגבי כל תאגיד שהוא בעל ענין או בעל שליטה בתאגיד המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} אישור עורך דין או רואה חשבון בדבר בעלי המניות בתאגיד, בעלי השליטה בו, מנהלי התאגיד ומורשי החתימה;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט המוניות שיעמדו לרשות המבקש לפי {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 2|טופס 2 שבתוספת האחת עשרה}}, שהיה להן רישיון תקף לנסיעת שירות לפני יום ה׳ בתמוז התשס״ה (12 ביולי 2005), שמספרן לא יפחת מהקבוע {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ח|בסעיף 14ח(ב)(2) או (ג) לפקודה}}, לפי הענין, ומסמכים המעידים על התקשרותו עמן;
{{ח:תתת|(4)}} הסכמה של נושאי המשרה ובעלי שליטה בתאגיד לכך שהמפקח על התעבורה יקבל את פרטי המרשם הפלילי המתנהל לגביהם לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(5)}} אישור הרשות המקומית בדבר הגשת בקשה לאישור תחנות מוצא ויעד ושני מקומות חניה בהם;
{{ח:תתת|(6)}} אישור רשות מקומית לגבי מקום חניה של 20% ממספר המוניות שפורט לפי פסקה (3) בסמוך לתחנת המוצא, לתחנת היעד או לתחנות המוצא והיעד של קו השירות המבוקש או אישור על הגשת בקשה לרשות מקומית, הוכחת בעלות, הסכם שכירות, או הסכם אופציה לבעלות או שכירות לגבי מקום חניה כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} ערבות בנקאית עצמאית בסכום שלא יפחת מהקבוע {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ח|בסעיף 14ח(ב)(8) לפקודה}}, בנוסח שלפי {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 3|טופס 3 לתוספת האחת עשרה}}, שתהיה תקפה למשך שנה מיום הגשתה.
{{ח:תת|(ג)}} התאגיד המבקש יצרף לבקשתו התחייבויות חתומות בידו בנוסח שלפי {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 4|טפסים 4}} {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 5|ו־5 שבתוספת האחת עשרה}}, לקיום תנאי רישיון קו השירות, ולסימון המוניות שיפעלו בקו בסימני היכר לפי תנאים שקבע המפקח על התעבורה ברישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14י|סעיף 14י(ב) לפקודה}}.

{{ח:סעיף|495א|הגשת בקשות במקוון|תיקון: תשס״ה־15}}
{{ח:ת}} בקשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 495|בתקנה 495}} יכול שיוגשו גם במקוון, באמצעות רשת האינטרנט או עמדות מחשב שיעמיד משרד התחבורה לצורך זה ובלבד שבכל מקרה שנדרשת בו חתימה, תהיה החתימה חתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}.

{{ח:סעיף|495ב|רישיונות בלא הליך תחרותי|תיקון: תשס״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון לקו שירות למוניות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ח|בסעיף 14ח לפקודה}} יינתן –
{{ח:תתת|(1)}} לכל מבקש שהגיש בקשה לגבי קו שסך כל המוניות המנויות בכל הבקשות לגביו אינו עולה על המספר המרבי של המוניות שנקבע לאותו קו ברשימת קווי שירות למוניות ומספר רישיונות (בתקנות אלה – רשימת קווי השירות);
{{ח:תתת|(2)}} למבקש שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היה בעל רישיון שירות לאותו קו שלגביו הגיש את בקשתו, לפני המועד הקובע כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ז|בסעיף 14ז לפקודה}} (להלן – רישיון קודם);
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר המוניות שפורט בבקשתו אינו עולה על מספר המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם ואינו נמוך מן המספר המזערי של המוניות שנקבע לאותו קו ברשימת קווי השירות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא לא הגיש בקשה לגבי קו שלא היה לו רישיון קודם לגביו (להלן – בקשה נוספת), או אם מספר המוניות שפורט בבקשתו לפי פסקת משנה (ב) נמוך ממספר המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם, הוא הגיש בקשה נוספת שבה פורטה רק יתרת המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם ושלא פורטו בבקשה לפי פסקאות משנה (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א)(2), ”מבקש“ – התאגיד שעל שמו ניתן הרישיון הקודם ולרבות מי שהוא בעל שליטה בתאגיד כאמור.

{{ח:סעיף|495ג|החלת הליך תחרותי|תיקון: תשס״ו־3, תשס״ו־13}}
{{ח:תת|(א)}} בקשות שלא התקיים בהן האמור {{ח:פנימי|סעיף 495ב|בתקנה 495ב(א)}}, יחול עליהן הליך תחרותי כאמור בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח על התעבורה יודיע עד יום י״ב בשבט התשס״ו (10 בפברואר 2006) על החלת הליך תחרותי לקו שירות למוניות לכל מי שהגיש בקשה לאותו קו; הודעה כאמור תישלח למבקשים בדואר רשום לפי הכתובת שצוינה בבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} בהודעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפורטו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המקום והמועד שבו ייערך ההליך התחרותי, שיהיה בין 14 ל־45 יום ממשלוח ההודעה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הבקשות שהוגשו לגבי אותו קו ומספר המוניות שפורט בכל אחת מהן.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על החלת הליך תחרותי ועל מועד קיומו, שבשל צו של בית משפט נבצר מן המפקח על התעבורה לשלוח או לקיים במועדים הקבועים בתקנות משנה (ב) או (ג)(1), לפי הענין, רשאי הוא לשלוח במועד מאוחר מן הקבוע, ובלבד שיהיה לא יאוחר מ־14 ימים מיום שבוטל צו בית המשפט.

{{ח:סעיף|495ד|ההליך התחרותי|תיקון: תשס״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} ההליך התחרותי יתבצע במקוון באמצעות עמדות מחשב שיעמיד משרד התחבורה לצורך זה.
{{ח:תת|(ב)}} ההליכים התחרותיים ייערכו בסדר שבו פורטו הקווים ברשימת קווי השירות.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש ישתתף בהליך התחרותי באמצעות מורשה חתימה שלו המצוין בבקשתו, אשר יזוהה באמצעות תעודת זהות וחתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}.
{{ח:תת|(ד)}} ההליך התחרותי ייערך כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} כל משתתף בהליך יזין באמצעות עמדת המחשב הצעה לסכום שנתי שישלם לאוצר המדינה בעד כל מונית שתימנה ברישיון קו השירות למוניות שביקש;
{{ח:תתת|(2)}} כל משתתף יראה במקוון את דירוג כל ההצעות שהוגשו;
{{ח:תתת|(3)}} כל משתתף יהיה רשאי לשנות את הצעתו על ידי הזנת הצעה חדשה בדרך האמורה בפסקה (1), ובלבד שהשינוי יהיה בסכום שהוא בכפולות של מאה שקלים חדשים לכל מונית כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} ההליך התחרותי יסתיים בתום 3 דקות שבהן לא הוזנו הצעות או שינויים בהן;
{{ח:תתת|(5)}} בתום ההליך התחרותי, ייקבע מי שהציע את התשלום הגבוה ביותר כזוכה בהליך התחרותי לגבי אותו קו; זכה מבקש שבבקשתו פורטו מוניות במספר קטן מן המספר המרבי שנקבע ברשימת קווי השירות, ייקבעו זוכים נוספים לפי סדר גובה ההצעות, עד שייקבעו זוכים שמספר המוניות שפירטו בהצעתם יגיע בסך הכל למספר המרבי האמור.

{{ח:סעיף|495ה|מניעת ריכוזיות יתר|תיקון: תשס״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 495ד|בתקנה 495ד(ד)(5)}}, לא יינתנו יותר מ־350 רישיונות לנסיעת שירות לגוף אחד; לענין תקנה זו, ”גוף אחד“ – תאגיד שהגיש בקשות או שהוא בעל שליטה, בתאגידים שהגישו בקשות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יינתנו רישיונות לנסיעת שירות לגוף אחד בתחומי המחוזות המפורטים להלן במספר העולה על המצוין לצדם:
{{ח:תתת|(1)}} ירושלים והדרום – 100;
{{ח:תתת|(2)}} תל אביב והמרכז – 220;
{{ח:תתת|(3)}} חיפה והצפון – 200.
{{ח:תת|(ג)}} זכה גוף אחד בהליכים תחרותיים לקבלת רישיונות לקווי שירות, שבבקשותיו פורטו מוניות במספר כולל העולה על המספרים המרביים לפי תקנת משנה (א) או (ב), תבוטל זכייתו ברישיונות שביקש החל מהבקשה האחרונה, או שיופחתו מוניות שפורטו בבקשות אלה, עד שמספר המוניות שיימנו בכל הרישיונות שבהם זכה בהליכים התחרותיים, יהיה שווה למספרים הקבועים בתקנת משנה (א) או (ב), לפי הענין; על מספר המוניות המופחת כאמור תחול הסיפה {{ח:פנימי|סעיף 495ד|לתקנה 495ד(ד)(5)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) יחול גם על בקשות להעברת רישיון לקו שירות למוניות ורישיון לנסיעת שירות.

{{ח:סעיף|495ו|מתן רישיונות לאחר הליך תחרותי|תיקון: תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 495ה|בתקנה 495ה(ג)}}, המפקח על התעבורה ייתן רישיון לקו שירות למוניות לקווים שהוחל עליהם הליך תחרותי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 495ג|בתקנה 495ג}}, למי שנקבע כזוכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 495ד|תקנה 495ד}}.

{{ח:סעיף|495ז|ערבות לרישיון לנסיעת שירות|תיקון: תשס״ו־10}}
{{ח:ת}} תאגיד שהמפקח על התעבורה הורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 495ב|תקנות 495ב}} {{ח:פנימי|סעיף 495ו|או 495ו}} כי יינתן לו רישיון לקו שירות למוניות, לא יקבל את הרישיון אלא אם כן הופקדה בידי המפקח על התעבורה ערבות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ח|סעיף 14ח(ב)(2)(ג) לפקודה}}, בנוסח שלפי {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 6|טופס 6 לתוספת האחת עשרה}}.

{{ח:סעיף|496|תנאים ברשיון שירות|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית לקבוע ברשיון שירות תנאים, ובין השאר בענינים אלה, כולם או מקצתם:
{{ח:תת|(1)}} תחנות מוצא, ביניים ויעד;
{{ח:תת|(2)}} לוח הזמנים הקובע את תחילת השירות בכל קו, את סיומו ואת תכיפות הנסיעות לפי עונות השנה, ימי השבוע ושעות היממה, פרסום הלוח והצגתו;
{{ח:תת|(3)}} משרדים וסידורים לנוחיות הנוסעים ולצורך ביצועו הבטוח והיעיל של השירות בתחנות השירות;
{{ח:תת|(4)}} סוגי המוניות שיופעלו ומספרן, סימני היכר שיהיו עליהן, אופן ציונם ומקומם, מספר הנוסעים שיוסעו בהן וכן כל אבזר בהן שדורשת הרשות;
{{ח:תת|(5)}} סדרי הדפסת כרטיסים, כרטיסיות, כרטיסי הנחה ומנוי, ומכירתם;
{{ח:תת|(6)}} השכר בעד הסעת נוסעים והובלת חפציהם ומטענם;
{{ח:תת|(7)}} אחריות בעל הרשיון, נהג המונית וכן כל אדם אחר הפועל מטעם בעל הרשיון לגבי הנוסעים, חפציהם ומטענם.

{{ח:סעיף|496א||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|חלק ו פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: היתר להעברת רשיון|תיקון: תשמ״ה־4}}

{{ח:סעיף|497|היתר להעברת רשיון|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעביר בעל רשיון שירות את רשיונו לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה ולא יעשה בו עסקה אחרת, אלא לפי היתר העברה בכתב מאת הרשות, ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון להפעלת מונית המבקש להעבירו, וכן המבקש היתר כשירות לקבלת רשיון להפעלת מונית מאחר, יגישו לרשות בקשה להעברת הרשיון בטופס שקבעה ושניתן להשיגו במשרדי הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק ו פרק 3|פרק שלישי: חובות בעל רשיון ונהג מונית|תיקון: תשמ״ה־4}}

{{ח:סעיף|498|חובת רשיון הסעה|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} לא יסיע אדם נוסע במונית ולא יניח בעל מונית לאחר להסיע בה אלא לפי רשיון הסעה שניתן עליה ובהתאם לתנאיו.

{{ח:סעיף|498א|הפעלת זוטובוס|תיקון: תשנ״ג־10}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם זוטובוס אלא אם כן בידו רשיון לנסיעת שירות.

{{ח:סעיף|499|חובות בעל רשיון שירות|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון שירות ידאג לפרסום נאות בציבור של לוח זמני נסיעה וכל שינוי בו שאישרה הרשות וכן שכר ההסעה בקו השירות שאושר.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון שירות יסמן את המוניות שיפעיל לפי סוג השירות והיעד או כל סימון אחר, הכל כפי שהורתה הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רשיון שירות יחזיק במשרדיו, במקום נראה לעין, לוח שכר ההסעה ולוח הזמנים בקו השירות שיפעיל.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל בעל רשיון שירות שירותי הובלה של חבילות ומכתבים ממשרדו באמצעות מוניות או רכב מסוג אחר, אלא אם כן קיבל אישור לכך מאת הרשויות המוסמכות במשרד התקשורת.

{{ח:סעיף|500|התקנת לוחית זיהוי|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־4, תשנ״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מונית חייב להתקין בתוך המונית –
{{ח:תתת|(1)}} לוחית קבועה בתוך המונית בחלק העליון של העמוד שבין הדלתות בצד ימין, ובה יצויין מספר רשיון להפעלת המונית וכן שם בעל המונית באותיות עבריות ולטיניות; רקע הלוחית יהיה לבן וצבע האותיות והספרות יהיה שחור, גובה האותיות והספרות יהיה 10 מ״מ לפחות ורוחבן 3 מ״מ לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן בחלק העליון של העמוד שבין הדלתות בצד שמאל, אליו יוכנס כרטיס ובו יצויין שמו של הנוהג במונית באותיות עבריות ולטיניות; רקע הכרטיס, צבע האותיות וגודל האותיות בו יהיו כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם מונית אלא אם כן הותקנו בה לוחיות וכרטיס כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|501|חובה להסיע|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־5, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו לא יעשה בה כל שימוש זולת מתן שירות לציבור ויסיע בה כל נוסע המוכן לשלם את שכר ההסעה.
{{ח:תת|(ב)}} נהג המונית, בעל הרשיון וכל מי שפועל מטעמו, לא יסרב, בלי סיבה סבירה, לרבות חשש לביטחונו, להסיע נוסע ומטענו.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסיע נהג המונית בנסיעה מיוחדת נוסע נוסף על מזמין הנסיעה והנלווים אליו, זולת אם ביקש זאת המזמין.

{{ח:סעיף|502|מספר הנוסעים בנסיעת שירות|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} לא יסיע נהג המונית יותר ממספר הנוסעים שנקבע ברשיון הרכב, ואולם רשאי נהג המונית להסיע שני ילדים, שטרם מלאו להם חמש שנים, בנוסף על הנוסעים שמותר להסיע במונית לפי רשיונה, ובלבד שלא יסיע יותר מנוסע אחד במושב שליד הנהג.

{{ח:סעיף|502א||תיקון: תש״ל־13, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|502ב||תיקון: תש״ל־13, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|503|הסעה בדרך הקצרה|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסיע אדם נוסע במונית בנסיעה מיוחדת אלא בדרך הקצרה ביותר האפשרית בנסיבות אותה שעה ואותה נסיעה, ולא ישהה בדרך יותר מהזמן הדרוש באותן נסיבות כדי להגיע למחוז חפצו של הנוסע.
{{ח:תת|(ב)}} נהג מונית שהעלה למוניתו נוסע כדי להסיעו למקום במסלול נסיעה שרצה אותו נוסע, יסיעו למקום באותו מסלול נסיעה.

{{ח:סעיף|504|התנהגות נהג המונית|תיקון: תשמ״א־6, תשמ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} נהג מונית יעזור לנוסע, במידת הצורך, בהכנסו למונית ובצאתו ממנה, בהטענת מטענו ובפריקתו.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 416|תקנות 416}}, {{ח:פנימי|סעיף 417|417}}, {{ח:פנימי|סעיף 418|418}}, {{ח:פנימי|סעיף 419|419}}, {{ח:פנימי|סעיף 420|420}}, {{ח:פנימי|סעיף 422|422}}, {{ח:פנימי|סעיף 425|425}}, {{ח:פנימי|סעיף 425א|425א}}, {{ח:פנימי|סעיף 426|426}}, {{ח:פנימי|סעיף 427|427}}, {{ח:פנימי|סעיף 436|436}}, {{ח:פנימי|סעיף 437|437}}, {{ח:פנימי|סעיף 439|439}}, {{ח:פנימי|סעיף 441|441}}, {{ח:פנימי|סעיף 443|443}} {{ח:פנימי|סעיף 444|ו־444}} על נהג מונית ועל כל אדם אחר העובד בהפעלת שירותי נסיעה במונית, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|505|אחריות בעל המונית|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} השתמש אדם במונית שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}}, יראו את בעל המונית כאילו הרשה את השימוש בה כאמור, זולת אם הוכיח היפוכו של דבר.

{{ח:סעיף|505א|הזמנת בעל מונית|תיקון: תשמ״ו־5}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית להזמין בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו להתייצב לפניה, במקום ובמועד הנקובים בהזמנה לשם בירור כל ענין הנוגע להפעלתה של המונית ולנסיבות הפעלתה.

{{ח:סעיף|505ב|חובה להתייצב|תיקון: תשמ״ו־5, תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו, שהוזמן כאמור, חייב להתייצב במקום ובמועד הנקובים בהזמנה אלא אם כן נתן לרשות, לפני המועד הקבוע, סיבה סבירה לאי יכולתו להתייצב.
{{ח:תת|(ב)}} לא התייצב בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א) ולא נתן לרשות סיבה לאי יכולתו להתייצב, רשאית הרשות להתלות את תוקף הרשיון עד שיתייצב במקום ובמועד שקבעה.

{{ח:סעיף|506|התקנת סלי אשפה|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} במונית יימצאו בכל עת סלי אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי, האחד ליד מושב הנהג והשני ליד המושב האחורי.

{{ח:סעיף|507|סימני היכר למונית|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ח־4, תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסיע אדם נוסע במונית ולא יפעילה אלא אם כן היא מסומנת בסימני היכר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, או כפי שקבעה רשות הרישוי בהודעה ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} סימני ההיכר של המונית ואופן התקנתם מפורטים במפרט הטכני של סימני ההיכר למוניות המופקד במשרדי המפקח על התעבורה בירושלים, תל אביב וחיפה וכל אדם רשאי לעיין בו בשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקבלת קהל.

{{ח:סעיף|507א|הארת הקופסה|תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ו־5}}
{{ח:ת}} נהג מונית הפנויה להסעה ידליק את האור בקופסה; עלה נוסע למונית יכבה הנהג את אור הקופסה ולא ידליקו כל עוד לא ירד הנוסע מהמונית.

{{ח:קטע2|חלק ו פרק 4|פרק רביעי: התנהגות הנוסע וחובותיו|תיקון: תשמ״ה־4}}

{{ח:סעיף|508|התנהגות הנוסע וחובותיו|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 447|תקנות 447}}, {{ח:פנימי|סעיף 448|448}}, {{ח:פנימי|סעיף 449|449}}, {{ח:פנימי|סעיף 452|452}}, {{ח:פנימי|סעיף 453|453}}, {{ח:פנימי|סעיף 454|454}}, {{ח:פנימי|סעיף 455|455}}, {{ח:פנימי|סעיף 456|456}}, {{ח:פנימי|סעיף 458|458}}, {{ח:פנימי|סעיף 461|461}}, {{ח:פנימי|סעיף 462|462}}, {{ח:פנימי|סעיף 463|463}}, {{ח:פנימי|סעיף 464|464}} {{ח:פנימי|סעיף 466|ו־466}} יחולו על נוסע במונית, בשינויים המחוייבים.

{{ח:קטע2|חלק ו פרק 5|פרק חמישי: מונים|תיקון: תשמ״ה־4}}

{{ח:סעיף|509|הסעה לפי מונה|תיקון: תשמ״ה־4, תשע״א־7}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסיע אדם נוסע במונית אלא אם כן הותקן בה מונה והמונה מופעל בה בהתאם לתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתקין אדם מונה, ולא יפעיל אדם מונית או יסיע בה נוסע, אלא אם כן המונה הותקן במרכז לוח השעונים של הרכב, באופן שלא יסתיר לנהג את שדה הראייה, וצג המונה יהיה גלוי לעיני הנוסעים במונית מכל מושביה במהלך כל הנסיעה.

{{ח:סעיף|509א|פרטים שיותקנו במפתח|תיקון: תשס״ו־4, תש״ף־4, תש״ף־5, תש״ף־12}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצור אדם מפתח, לא יתקין בו תוכנה ולא ישנה תוכנה שהותקנה בו אלא אם כן הוסמך לכך בידי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} במפתח תותקן תוכנה הכוללת, בין השאר, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמו ומספר זהותו של נהג המונית שבה מותקן המונה ושלו ניתן המפתח;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} פרטים נוספים כפי שתורה הרשות.

{{ח:סעיף|509ב|הפעלת מונה במפתח|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:ת}} נוהג במונית שהותקן בה מונה, יפעיל עם תחילת עבודתו בהסעת נוסעים את המונה במפתח שתוכנתו בו שמו ומספר זהותו, ובסיומה ינעל את המונה במפתח ויוציאו מהמונה.

{{ח:סעיף|509ג|איסור העברת מפתח|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעביר נהג מונית לאחר את המפתח שבו תוכנתו פרטיו בכל דרך מדרכי ההעברה ולא ירשה לאחר להשתמש בו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש נהג מונית במפתח של נהג אחר.

{{ח:סעיף|510|הפעלת מונה|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשס״ג־4, תשס״ד־7, תשס״ו־4, תש״ף־4, תש״ף־5, תש״ף־12}}
{{ח:תת|(א)}} בנסיעה מיוחדת, הנוהג במונית יפעיל את המונה עם העמדתה לרשות הנוסע, ויפסיק את הפעלתו בסיום הנסיעה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} רשאי אדם להסיע נוסעים במונית בנסיעה מיוחדת המבוצעת במסגרת הסכם בכתב לביצוע נסיעות קבועות אם נתמלאו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההסעה מבוצעת במונית העומדת לרשות תאגיד שמטרתו מתן שירות הסעה בנסיעות מיוחדות במוניות או במונית שבבעלות תאגיד כאמור (בתקנת משנה זו – התאגיד);
{{ח:תתתת|(ב)}} למזמין הנסיעה הסכם בכתב עם התאגיד למתן השירות;
{{ח:תתתת|(ג)}} תקופת ההסכם לא תפחת משנה אחת;
{{ח:תתתת|(ד)}} המונה הופעל במצב ”נסיעה לפי הסכם“;
{{ח:תתתת|(ה)}} בעת הנסיעה יימצא במונית אישור שנתן מנהל התאגיד או סדרן בתאגיד לנהג, לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ג|הטופס שבחלק ג׳ בתוספת הרביעית}}, כי הנסיעה מבוצעת במסגרת ההסכם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יופעל מונה בנסיעת שירות.

{{ח:סעיף|511|הצגת מונה במונית פנויה|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} במונית הפנויה להסעת נוסעים בנסיעה מיוחדת, יציג הנהג את המונה במצב ”פנוי“ כשהוא מואר.

{{ח:סעיף|511א||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|511ב||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|511ג||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|511ד||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|512|שכר הסעה לפי מונה|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשס״ד־7, תש״ף־4, תש״ף־5, תש״ף־11}}
{{ח:ת}} לא ידרוש אדם ולא יגבה ולא ירשה לאחר לדרוש או לגבות –
{{ח:תת|(1)}} שכר הסעה יותר מכפי שיראה המונה בסיום הנסיעה;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2א)}} בנסיעה לפי הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 510|בתקנה 510(ב)(2)}} – שכר הסעה העולה על הקבוע בהסכם;
{{ח:תת|(3)}} כל תשלום אחר שאיננו קבוע בשכר ההסעה.

{{ח:סעיף|512א||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|513|כיוונון המונה לאחר החלפת אבזרים ברכב|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוחלף צמיג מהצמיגים שעל גלגלי הסרן המחובר למונה בצמיג מסוג, בגודל, מתוצרת או בעל מספר רבדים אחר, או בצמיג שחודש, או הוחלף חלק או אבזר בתיבת ההילוכים או בסרן האחורי, בחלקים או באבזרים בגודל או מידה אחרים, חייבים בעל המונית והנהג, תוך ארבעים ושמונה שעות מזמן ההחלפה, להבטיח את כיוונון המונה על ידי נותן שירות מוסמך, לשם התאמתו לגודל הצמיגים, החלקים או האבזרים שהוחלפו.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב התקופה של ארבעים ושמונה שעות לפי תקנת משנה (א), לא יובאו בחשבון ימי מנוחה ומועדים שנקבעו על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} רישום השינוי בצמיגים, בחלקים או באבזרים שהוחלפו כאמור בתקנת משנה (א), יבוצע בהתאם להוראות הרשות.

{{ח:סעיף|514|הצגת הוראות במונית|תיקון: תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו יציגו במונית כל הוראות, לוח, תדריך, שכר הסעה או חומר אחר כפי שהורתה הרשות ובמקום שהורתה.

{{ח:סעיף|515|הסרת מונה|תיקון: תשמ״ה־4, תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} מונית שאין עליה רשיון הסעה בר־תוקף, ושבעליה הפסיק את השימוש בה והודיע על כך לרשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 290|בתקנה 290}}, או שהותקן והורכב בה מונה שלא מן הסוג המותר לשימוש, חייב בעל המונית, או מי שהמונית בשליטתו, להתייצב אצל נותן שירות מוסמך לשם הסרתו.
{{ח:תת|(ב)}} חוייב בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו בהסרת מונה לפי תקנת משנה (א), ולא הסירו, יראו את המונה כאילו הותקן והורכב במונית בניגוד להוראות {{ח:פנימי|חלק ו פרק 5|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|חלק ו פרק 6|פרק ששי: הסדרים לגבי נמל התעופה בן־גוריון|תיקון: תשמ״ה־4}}

{{ח:סעיף|516|הסעה מנמל התעופה בן־&lt;wbr&gt;גוריון|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכללים“ – {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן־גוריון), התשמ״ג–1983}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הנמל“ – נמל התעופה בן־גוריון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נסיעה מיוחדת“ ו”נסיעת שירות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)|בכללים}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע מהנמל נוסעים במונית בנסיעת שירות או בנסיעח מיוחדת אלא לפי רשיון שנתנה לו הרשות ובהתאם לתנאיו וכן בהתאם {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)|לכללים}} ולתנאי ההיתר או האישור שניתנו לו לפי {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)|הכללים}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעמיד אדם, לא יחנה ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות רכב אלא בהתאם {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)|לכללים}}.

{{ח:סעיף|517|איסור שידול נוסעים לנסוע במונית|תיקון: תשכ״ו־7, תש״ם־7, תשמ״ד־4, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} לא ישדל אדם נוסע לנסוע במונית מהנמל או להוביל את מטענו בכל דרך שהיא, לרבות על ידי קריאה, עשיית סימן וכיוצא באלה.

{{ח:קטע2|חלק ו פרק 7|פרק שביעי: מתן רשיון להפעלת מונית|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תשמ״ט־4, תש״ן־3}}

{{ח:סעיף|518|הגדרות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״ז־9}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ו פרק 7|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום ז׳ בתשרי התשנ״ח (8 באוקטובר 1997);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – נכה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, או בן משפחה של חייל שנספה במערכה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת המוניות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14א|בסעיף 14א לפקודה}}.

{{ח:סעיף|519|מועד להגשת בקשות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״ז־9}}
{{ח:ת}} המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית מהרשיונות שהוקצו במכסה לשנת 1997 ({{ח:פנימי|חלק ו פרק 7|בפרק זה}} – המבקש) או נכה המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית מתוך חלק המכסה שהוקצה לנכים בהודעה בדבר קביעת מכסה שנתית של רשיונות ({{ח:פנימי|חלק ו פרק 7|בפרק זה}} – מבקש נכה), רשאי להגיש בקשה על כך ({{ח:פנימי|חלק ו פרק 7|בפרק זה}} – בקשה) החל ביום י״ד באלול התשנ״ז (16 בספטמבר 1997) ולא יאוחר מהמועד הקובע.

{{ח:סעיף|520|מספר הבקשות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי להגיש בקשה רק מי שמלאו לו שמונה עשרה שנים במועד הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} מי שרשאי להגיש בקשה יגיש בקשה אחת בשמו בלבד.

{{ח:סעיף|520א||תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו־7, תשל״ז־6, תשמ״ד־4, תשמ״ה־4, תשמ״ו־4, תש״ן־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|520ב||תיקון: תשמ״ו־4, תש״ן־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|520ג||תיקון: תשמ״ו־4, תש״ן־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|520ד||תיקון: תשמ״ו־4, תש״ן־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|521|סדרי הגשת בקשות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תשמ״ו־4, תשמ״ז־2, תש״ן־3, תשנ״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש יגיש את הבקשה למפקח על התעבורה בירושלים באמצעות בנק הדואר; מבקש נכה יגיש את בקשתו לאגף השיקום במשרד הבטחון.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תהא בטופס שקבע המפקח על התעבורה שניתן להשיגו במשרדיו בירושלים, בתל אביב ובחיפה או באגף השיקום במשרד הבטחון, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} נתקבלה בקשה בבנק הדואר, יטביע עליה עובד הבנק את חותמת הבנק בציון התאריך שבו קיבל את הבקשה ויראו אותו כתאריך הגשתה; עובד בנק הדואר ימסור למבקש אישור על הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|522|העברת בקשות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3}}
{{ח:ת}} בנק הדואר ואגף השיקום במשרד הבטחון יעבירו למפקח על התעבורה את הבקשות שנתקבלו אצלם סמוך לאחר קבלתם.

{{ח:סעיף|522א||תיקון: תשל״ו, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|523|דיון בבקשות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המוניות לא תדון בבקשה שנתקבלה לאחר המועד הקובע, אם לא נתקיים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 520|בתקנות 520}} {{ח:פנימי|סעיף 521|ו־521}}.
{{ח:תת|(ב)}} אחרי קבלת הבקשה לא יתקבלו כל מסמכים וראיות נוספים אלא בהסכמת ועדת המוניות או לפי דרישתה.

{{ח:סעיף|524|מתן רשיון|תיקון: תש״ם־7, תשמ״א־6, תשמ״ג־3, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} אישרה ועדת המוניות בקשה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ד|סעיף 14ד(ג) או (ה) לפקודה}}, יוציא המפקח על התעבורה למבקש רשיון להפעלת מונית, לאחר שהמציא אישור מבנק הדואר על תשלום המחצית השניה של האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} אישרה ועדת המוניות בקשה של מבקש נכה, יוציא לו המפקח על התעבורה רשיון להפעלת מונית לאחר שהמציא אישור מבנק הדואר על תשלום מלוא האגרה.

{{ח:סעיף|524א||תיקון: תשל״ח־8, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|525|דיון חוזר בועדת המוניות|תיקון: תש״ל־8, תשל״א, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3}}
{{ח:ת}} הובא לידיעת ועדת המוניות כי אישרה או דחתה בקשה בהסתמך על נתונים שהוגשו לה בטעות או במרמה, רשאית הועדה לדון מחדש בענין ולאחר שתשמע את טענות המבקש, לשנות את החלטתה.

{{ח:סעיף|526|אגרות|תיקון: תש״ל־8, תשל״א, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״ז־9}}
{{ח:ת}} אגרה בעד הגשת בקשה לרשיון להפעלת מונית לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ג|סעיף 14ג(ד) לפקודה}}, אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית ואגרה בעד מתן היתר להעברת רשיון להפעלת מונית לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ה|סעיף 14ה לפקודה}}, תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד|בחלק ד׳ בתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|527||תיקון: תשכ״ט־6, תש״ל־8, תשל״א, תשל״א־4, תשל״ב־5, תשל״ב־6, תשל״ד, תשל״ו־4, תשל״ז־5, תשל״ז־8, תש״ם־3, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״ז־9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק ו פרק 8|פרק שמיני: מתן רשיון להפעלת מונית|תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ב־6, תשנ״ח־8}}

{{ח:סעיף|528|הגשת בקשה|תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״א־2, תשל״א־4, תשל״ב־5, תשל״ב־6, תשל״ז־5, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ב־6, תשנ״ב־7, תשנ״ח־8}}
{{ח:ת}} המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית רשאי להגיש בקשה על כך (להלן – בקשה) למפקח על התעבורה (להלן – המפקח) במשרדו בירושלים.

{{ח:סעיף|529|בקשה מאת נהג מונית כעיסוק עיקרי|תיקון: תשכ״ח־2, תשכ״ט־6, תש״ל־4, תשל״א, תשל״א־3, תשל״ב־5, תשל״ב־6, תשל״ד, תשל״ה־6, תשל״ו־4, תשל״ז־5, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ב־6, תשנ״ח־8, תשס״ב־5}}
{{ח:ת}} מי שהוא בעל רשיון נהיגה בר־תוקף למונית ונהג בישראל במונית כעיסוק עיקרי במשך תקופה של 5 שנים לפחות שקדמה למועד הגשת הבקשה, ממנה שנתיים וחצי לפחות בישראל ולא קיבל מעולם רשיון להפעלת מונית מהמפקח, למעט רשיון שהועבר אליו על פי היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ד|סעיף 14ד לפקודה}}, רשאי להגיש בקשה אחת בשמו בלבד; לענין {{ח:פנימי|חלק ו פרק 8|פרק זה}}, ”עיסוק עיקרי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ה|בסעיף 14ה(א)(1) לפקודה}}.

{{ח:סעיף|529א||תיקון: תשל״ד, תשל״ז־5, תשל״ז־8, תשל״ט־6, תשמ״א־7, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|529א1||תיקון: תש״ם, תשמ״א־7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|529ב||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״א־7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|530|בקשה בטופס|תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ב־6, תשל״ג־2, תשל״ד, תשל״ה, תשל״ו־4, תשל״ז־5, תשל״ז־8, תש״ם־3, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8}}
{{ח:ת}} בקשה תוגש בתצהיר לפי טופס שהורה עליו המפקח ושניתן להשיגו במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה.

{{ח:סעיף|531|מסמכים|תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ב־6, תשל״ד, תשל״ו־4, תשל״ז־5, תשל״ט־6, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8, תשס״ב־5, תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש יצרף לבקשה את המסמכים הבאים לאימותה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור מאת משרד הפנים שהוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הסכמה לכך שועדת המוניות תקבל את פרטי המרשם הפלילי המתנהל לגביו לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} אישור על תשלום אגרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ב|סעיף 14ב(ג) לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מילא המבקש אחר האמור {{ח:פנימי|סעיף 529|בתקנה 529}}, יצרף לבקשתו גם את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור מאת רשות הרישוי כי הוא בעל רשיון נהיגה בר־תוקף למוניות ומועד הוצאת הרשיון;
{{ח:תתת|(2)}} אישור מאת פקיד השומה שהמבקש הגיש לו דו״חות שנתיים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} לגבי תקופת עיסוקו בנהיגת מונית שבהם הצהיר כי עיקר עיסוקו בתקופה האמורה היה בנהיגת מונית;
{{ח:תתת|(3)}} תצהיר כי עיקר עיסוקו ב־5 השנים שקדמו להגשת הבקשה היה בנהיגת מונית וכי הוא לא קיבל מעולם רשיון להפעלת מונית מאת המפקח, למעט רשיון שהועבר אליו על פי היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ד|סעיף 14ד לפקודה}};
{{ח:תתת|(4)}} אישור מאת המוסד לביטוח לאומי כי המבקש רשום אצלם כנהג מונית;
{{ח:תתת|(5)}} אישור מאת רשויות מס ערך מוסף כי המבקש הוא עוסק מורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}};
{{ח:תתת|(6)}} מבקש שעיסוקו העיקרי כולל עבודה בפועל בנהיגת מונית בחוץ לארץ יצרף לבקשתו גם מסמכים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רישיון נהיגה במונית שניתן לו מאת הרשות המוסמכת לכך במדינה שבה הוצא הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תצהיר בדבר עיסוקו כנהג מונית בחוץ לארץ;
{{ח:תתתת|(ג)}} אישורים על עיסוקו כנהג מונית בחוץ לארץ;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל אישור אחר שידרוש יושב ראש ועדת המוניות.

{{ח:סעיף|531א||תיקון: תשל״ט־6, תשמ״א־7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|532|דיון בבקשה|תיקון: תשכ״ח־2, תשכ״ט־6, תש״ל־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ז־5, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ב־6, תשנ״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המוניות לא תדון בבקשה שלא הוגשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 530|בתקנות 530}} {{ח:פנימי|סעיף 531|ו־531}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתקבלו מסמכים נוספים לאחר קבלת בקשה אלא בהסכמת ועדת המוניות.

{{ח:סעיף|533|מתן רשיון|תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״א־3, תשל״ב־2, תשל״ב־5, תשל״ג־2, תשל״ז־5, תשל״ז־8, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8}}
{{ח:ת}} החליטה ועדת המוניות כי מתקיימים במבקש כל תנאי הכשירות לקבלת רשיון להפעלת מונית, יוציא המפקח על התעבורה רשיון להפעלת מונית לאחר שהמבקש המציא אישור על תשלום האגרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ה|סעיף 14ה(א) לפקודה}}.

{{ח:סעיף|533א||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ז־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|534||תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ז־5, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|535||תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ז־5, תשל״ט, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|536||תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ז־5, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|537||תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ז־5, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״ח־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|537א||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|537ב||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|537ג||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״א־7, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|537ד||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|537ה||תיקון: תשל״ז־5, תש״ם־7, תשמ״א־7, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|537ו||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״א־7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|537ז||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|537ח||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|537ט||תיקון: תשל״ח, תשמ״א־7, תשמ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|538||תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשמ״ה־4, תש״ן־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|539||תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשמ״ה־4, תש״ן־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|540||תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשל״א־4, תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״ה־4, תש״ן־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|541||תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשמ״ה־4, תש״ן־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|542||תיקון: תשכ״ט, תשכ״ג־2, תשל״א, תשל״א־4, תשל״ז־6, תשמ״ה־4, תש״ן־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|543||תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשל״ז־5, תשל״ח־7, תש״ם־3, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תש״ן־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע1|חלק ז|חלק ז׳: שיטת הניקוד בעבירות תעבורה|תיקון: תשכ״ז־3, תשמ״א־2, תשס״ג־2}}

{{ח:סעיף|544|חיוב בנקודות|תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשמ״א־4, תשס״ג־2, תשע״א־5}}
{{ח:ת}} הורשע בעל רישיון נהיגה (להלן {{ח:פנימי|חלק ז|בחלק זה}} – נהג) בעבירה מן העבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, יחויב בנקודות כמספר שנקבע בה לצד אותה עבירה שבה הורשע ({{ח:פנימי|חלק ז|בחלק זה}} – נקודות).

{{ח:סעיף|545|ניהול מרשם עבירות|תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשס״ג־2, תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תנהל לגבי כל נהג במאגר מידע ממוחשב, מרשם של הרשעות בעבירות תעבורה (להלן – מרשם עבירות) בהתאם למידע שהתקבל לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תרשום נקודות במרשם העבירות, ואולם על אף האמור בתקנה זו, לא תרשום רשות הרישוי נקודות בשל הרשעות בעבירות שהמידע לגביהן התקבל 12 חודשים או יותר ממועד ההרשעה.
{{ח:תת|(ג)}} הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי בוטלה הרשעתו של נהג, תמחוק רשות הרישוי את ההרשעה בשל אותה עבירה שנרשמה במרשם העבירות.
{{ח:תת|(ג1)}} הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי נהג ערער על הרשעתו, לא תביא רשות הרישוי בחשבון את הנקודות בשל העבירה האמורה, עד למתן פסק דין סופי.
{{ח:תת|(ד)}} שינוי או סטיה בתיאורה של עבירה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} לא יפגעו ברישום הנקודות לחובתו של הנהג שעבר את העבירה.

{{ח:סעיף|546|רישום נקודות לענין כתב אישום אחד|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשס״ג־2, תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע נהג בכמה עבירות שנכללו בכתב אישום אחד, יירשמו לו במרשם העבירות הנקודות בשל העבירה שבה הורשע אשר לה נקבע מספר הנקודות הגבוה ביותר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|547|סיכום נקודות וצבירתן|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשס״ג־2, תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תסכם את מספר הנקודות התקפות הרשומות לחובת נהג בכל פעם שחל שינוי במספר הנקודות הרשומות לחובתו; לעניין זה, ”נקודות תקפות“ – נקודות שטרם חלפה מיום ביצוע העבירה שבשלה נרשמו, התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, או שטרם בוצעו כל אמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי בשלהן, אם הטילה (להלן {{ח:פנימי|חלק ז|בחלק זה}} – נקודות תקפות).
{{ח:תת|(ב)}} נקודות יהיו תקפות במשך שנתיים מיום ביצוע העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), אם הצטברו לחובתו של נהג 22 נקודות או יותר בתוך פחות משנתיים, הנקודות יהיו תקפות למשך 4 שנים מיום ביצוע העבירה.
{{ח:תת|(ג1)}} מועד רישום הנקודות במרשם העבירות אינו משפיע על מניין התקופות כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג).
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} חדלו נקודות מלהיות נקודות תקפות, ולאחר מכן נרשמו לחובתו של נהג נקודות בשל עבירה שבוצעה בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, יראו את כל הנקודות האמורות כנקודות תקפות ויחולו עליהן הוראות תקנות משנה (ב) ו־(ג), לפי העניין.

{{ח:סעיף|548|אמצעי תיקון|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשמ״ב־4, תשמ״ז, תשס״ג־2, תשע״א־5}}
{{ח:ת}} אמצעי התיקון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 547|בתקנה 547(א)}} הם אלה, כולם או מקצתם:
{{ח:תת|(1)}} קורסים בנהיגה נכונה ומבחן בסופם;
{{ח:תת|(2)}} מבחן עיוני בנהיגה;
{{ח:תת|(3)}} מבחן מעשי בנהיגה;
{{ח:תת|(4)}} פסילתו של נהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה או עד למילוי תנאים שקבעה רשות הרישוי;
{{ח:תת|(5)}} בדיקות רפואיות.

{{ח:סעיף|549|הטלת אמצעי תיקון|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשמ״ז, תשמ״ט־6, תשס״ג־2, תשס״ז־8, תשע״א־5, תשע״ז־3, תש״ף־10, תש״ף־11, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} נהג שלחובתו רשומות 12 עד 22 נקודות תקפות יחויב לקבל הדרכה בנהיגה נכונה בקורס בסיסי מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן.
{{ח:תת|(ב)}} נהג שלחובתו רשומות 24 עד 34 נקודות תקפות יחויב לקבל הדרכה בנהיגה נכונה בקורס מתקדם מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן ואולם לא יעבור נהג הדרכה כאמור בתקנת משנה זו, בטרם עבר את ההדרכה שבה חויב לפי תקנת משנה (א) ועמד בהצלחה במבחן.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), לא יחויב נהג בהדרכה כאמור בהן בטרם חלפה שנה לפחות מיום שחויב באותה הדרכה, לפי העניין, בשל נקודות שנרשמו לחובתו קודם לכן.
{{ח:תת|(ג)}} נהג שלחובתו רשומות 36 נקודות תקפות או יותר, ייפסל מהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים, ורשות הרישוי תחדש את רישיונו בתום התקופה שבה פסול רישיונו לפי תקנת משנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} נהג שלחובתו רשומות 72 נקודות תקפות או יותר, או נהג שהוטלה עליו פסילה לפי תקנת משנה (ג), ורשומות לחובתו 36 נקודות תקפות או יותר בטרם חלפו שש שנים ממועד ביצוע העבירה האחרונה מבין העבירות שבשלהן הוטלה הפסילה האמורה, ייפסל רישיונו ל־9 חודשים ויחודש בתום התקופה האמורה רק לאחר שיעמוד בבדיקות רפואיות אצל הרופא המוסמך ובבחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202|בתקנות 202 עד 210}}.
{{ח:תת|(ה)}} אמצעי תיקון שהוטלו על נהג לפי תקנה זו, יהיו מצטברים, ואין בהטלתם כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לרשות הרישוי.
{{ח:תת|(ו)}} נקודות שבשלהן הוטל אמצעי תיקון מסוים, לא יוטל בשלהן אותו אמצעי תיקון פעם נוספת, למעט מבחן עיוני בנהיגה.

{{ח:סעיף|550|הודעות לנהג|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשס״ג־2, תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} צבר הנהג נקודות במספר המחייב אמצעי תיקון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 549|בתקנה 549}}, תודיע לו על כך רשות הרישוי וההודעה תכלול פרטים בדבר אופן ביצועו; היה אמצעי התיקון פסילת רישיון, תפרט בהודעה את מועד תחילת פסילת הרישיון ואת החובה להפקיד; ההודעה תישלח לנהג בדואר רשום, לפי הכתובת הרשומה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה או תימסר אישית לידיו.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על אמצעי תיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(א) ו־(ב)}} שנשלחה כאמור בתקנת משנה (א), יראו אותה כמסורה לנהג בתום 15 ימים מיום משלוחה, זולת אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה.
{{ח:תת|(ג)}} נמסרה אישית לידיו של הנהג הודעה על פסילת רישיונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549}}, שלא באמצעות דואר רשום, יראו אותו כמי שיודע על הפסילה ומועד תחילתה יהיה 30 ימים מיום מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|551|ביצוע אמצעי תיקון|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשס״ג־2, תשס״ו־2, תשע״א־5, תש״ף־7, תש״ף־16, תשפ״ב־3, תשפ״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} נהג יבצע את אמצעי התיקון שהחליטה עליהם רשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549}}, על פי הפרטים שמסרה בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 550|תקנה 550(א)}}; אמצעי תיקון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 549|בתקנה 549(א) או (ב)}} יבוצעו בתוך שישה חודשים מיום שההודעה על אמצעי התיקון נמסרה לנהג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 550|בתקנה 550}}, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנה זו.
{{ח:תת|(א1)}} נהג שהוטל עליו אמצעי תיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(א) או (ב)}} ונעדר מעל 20% משעות הלימוד בקורס, או נכשל שלוש פעמים במבחן שבסופו, יראו אותו כמי שלא ביצע את אמצעי התיקון.
{{ח:תת|(א2)}} נהג שהוטל עליו אמצעי תיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(א) או (ב)}} רשאי, בתוך שישה חודשים מיום שנמסרה לו ההודעה על אמצעי התיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 550|תקנה 550}}, לפנות בבקשה לרשות הרישוי לדחות את מועד ביצועו; פנה נהג בבקשה כאמור – תדחה רשות הרישוי את מועד ביצוע אמצעי התיקון; דחייה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד ולתקופה של שישה חודשים מיום שקיבלה רשות הרישוי את הבקשה; בפסקה זו, ”בקשה“ – לרבות בקשה המוגשת באמצעי דיגיטלי המפורט באתר האינטרנט של משרד התחבורה.
{{ח:תת|(ב)}} נהג שהוטלו עליו אמצעי תיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(ג) או (ד)}}, רשאי לפנות בכתב לרשות הרישוי בתוך 30 ימים מיום שהודע לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 550|תקנה 550}} בבקשה להשמיע את טענותיו; פנה נהג כאמור – יידחה ביצוע אמצעי התיקון.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר שנתנה לנהג הזדמנות להשמיע את טענותיו, כאמור בתקנת משנה (ב), תיתן רשות הרישוי את החלטתה לענין אמצעי התיקון שבהם יחויב הנהג; החליטה הרשות כי אמצעי התיקון יהיה פסילה, תודיע לו על המועד שבו תחל; החליטה הרשות כי אמצעי התיקון יהיה אמצעי תיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(א) או (ב)}}, תודיע לנהג על כך ותציין בהודעה את התקופה לביצועו, שתתחיל ביום מסירת ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ג1)}} הטילה רשות הרישוי על נהג אמצעי תיקון שהוא פסילה, היא תתחיל מיום שקבעה רשות הרישוי בהודעה לנהג לפי {{ח:פנימי|סעיף 550|תקנה 550(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 551|או 551(ג)}}, לפי העניין, ובחישוב תקופתה לא תובא במניין התקופה שחלפה עד שהפקיד את רישיונו.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 549|בתקנה 549}}, רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, מטעמים מיוחדים שתרשום בהחלטתה, להטיל על נהג אמצעי תיקון אחר במקום אמצעי התיקון שנקבע בתקנה זו או להוסיף עליהם; החליטה הרשות להוסיף אמצעי תיקון, יחול האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג) על ההחלטה האמורה.
{{ח:תת|(ה)}} חלף המועד, לפי תקנה זו, לביצוע של אמצעי התיקון שהוטלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(א) או (ב)}}, והנהג לא ביצעם, רשאית רשות הרישוי להתלות את רישיונו של הנהג בהודעה שתינתן בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 550|בתקנה 550(א)}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 550|תקנה 550(ב)}} יחולו עליה; נהג שקיבל הודעה על התליה כאמור, יפקיד את רישיונו בידי רשות הרישוי בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה והוא יחודש לאחר שיבוצעו אמצעי התיקון שהוטלו עליו, בכפוף להוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|552||תיקון: תש״ל־4, תשל״א־2, תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע1|חלק ח|חלק ח׳: המצאת רשיונות לאחר פסילה|תיקון: תש״ם־3}}

{{ח:סעיף|553|רישום תנאים ברשיון|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון נהיגה שנמסרה לו החלטה של רשות הרישוי על התנאת תנאים ברשיונו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 53|סעיף 53 לפקודה}}, ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה או תוך תקופה אחרת שקבעה רשות הרישוי בהחלטתה.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תחזיר את הרשיון לבעליו אחרי שרשמה בו את התנאים שקבעה בהחלטתה.

{{ח:סעיף|554|פסילת רשיון או התלייתו על ידי רשות הרישוי|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״א־6}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון נהיגה שנמסרה לו החלטה על פסילתו מהחזיק ברשיונו או על התליית רשיונו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 51|סעיפים 51}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 52|52}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 56|או 56}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 69א|ו־69א לפקודה}}, ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה או תוך תקופה קצרה מזו שקבעה הרשות בהחלטתה, והרשיון לא יוחזר לבעלו אלא לאחר תום התקופה ובתנאים שקבעה רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} ערער בעל הרשיון על החלטתה של רשות הרישוי תפעל רשות הרישוי לפי פסק הדין של בית משפט לערעורים באותו ענין.

{{ח:סעיף|555|פסילה על פי צו קצין משטרה|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3}}
{{ח:תת|(א)}} נפסל בעל רשיון נהיגה מהחזיק ברשיונו בצו של קצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 47|סעיף 47 לפקודה}}, ימציא בעל הרשיון את רשיונו, מיד לאחר מסירת הצו לידיו, לקצין המשטרה שחתם על הצו או לשוטר שמסר אותו לידיו.
{{ח:תת|(ב)}} קצין המשטרה יודיע לרשות הרישוי על הפסילה ועל תקופת הפסילה.
{{ח:תת|(ג)}} קצין משטרה יחזיר את רשיון הנהיגה שנפסל כאמור לבעלו לאחר תום התקופה שנקבעה בצו או במועד שקבע בית המשפט אם בוטלה הפסילה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 49|או 49 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|556|פסילה על ידי בית המשפט|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״ה, תשמ״ז, תשס״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} נפסל בעל רשיון נהיגה על ידי בית משפט מהחזיק ברשיונו, ימציא בעל הרשיון את רשיון הנהיגה שלו לאותו בית המשפט שהורה על פסילתו מיד לאחר שהודע לו על הפסילה; אם שוכנע בית המשפט שהרשיון אינו בידי בעלו אותה שעה ימציאו בעל הרשיון, תוך התקופה שקבע בית המשפט, לאחר שניתנה ערבות להמצאת הרשיון ובתנאים שקבע בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} מזכיר בית המשפט שהומצא לו רישיון נהיגה שבעליו נפסל מהחזיק בו, יודיע לרשות הרישוי פרטים על הפסילה או על עונש המאסר שהוטל, ואת מספר התיק של בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} ביטל או שינה בית המשפט את ההרשעה, הפסילה או העונש האחר שהוטלו על בעל רשיון נהיגה, יודיע מזכיר בית המשפט לרשות הרישוי על השינוי או על הביטול.

{{ח:סעיף|557|רשיון שפקע תוקפו, שהומצא לרשות או שאבד|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3, תשס״ג־4, תשע״א־7}}
{{ח:תת|(א)}} הודע לבעל הרשיון על פסילת רשיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של רשות הרישוי, לפי הענין, ימציא את רשיונו כאמור {{ח:פנימי|חלק ח|בחלק זה}} אף אם רשיונו אינו בר־תוקף אותה שעה.
{{ח:תת|(ב)}} הוכח על פי תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, למזכיר של בית המשפט שהרשיע בעל רשיון נהיגה, או לקצין משטרה או לרשות הרישוי, לפי הענין, כי רשיונו של בעל רשיון נהיגה שנפסל כאמור {{ח:פנימי|חלק ח|בחלק זה}} אבד ואין בידו כל עותק של הרשיון, יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מיום שהומצאה ההצהרה לרשות שהטילה אותה.
{{ח:תת|(ג)}} מצא בעל הרשיון את הרשיון שאבד ימציאו מיד לבית המשפט, לקצין משטרה או לרשות הרישוי שהחליטה על הפסילה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} המציא בעל הרישיון את הרישיון לרשות לפי {{ח:פנימי|חלק ח|חלק זה}}, וחלה עליו, בשל פסילה אחרת, חובה להמציאו פעם נוספת לרשות לפי {{ח:פנימי|חלק ח|חלק זה}}, ימציא לה אישור על ההמצאה הקודמת, שנתנה לו הרשות שלה המציא את הרישיון, ומירוץ תקופת הפסילה הנוספת לא יתחיל לפני שהמציא את האישור כאמור.

{{ח:סעיף|558|משלוח הודעות לרשות הרישוי|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3}}
{{ח:ת}} הודעות שנשלחות לפי {{ח:פנימי|חלק ח|חלק זה}} על ידי בית משפט או על ידי קצין משטרה לרשות הרישוי יכול שייעשו בדרך של מידע הניתן באמצעי איחסון מגנטי.

{{ח:סעיף|559||תיקון: תש״ם־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|560||תיקון: תש״ם־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|561||תיקון: תש״ם־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע1|חלק ט|חלק ט׳: תנועה בין־לאומית}}

{{ח:סעיף|562|הגדרות|תיקון: תשכ״ט־4, תשל״ח־4, תשל״ט, תשמ״ב־6, תשמ״ג־2, תשמ״ט־7, תשס״ב־7, תשע״ח־3, תשע״ח־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ט|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“ – האמנה בדבר תנועה בדרכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודה“ – תאגיד שהשר הסמיכו בהודעה ברשומות לענין {{ח:פנימי|חלק ט|חלק זה}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על הסמכת אגודות לפי תקנות התעבורה (י״פ תשע״ח, 718; תשפ״א, 3419, 7208; תשפ״ב, 10102, 10636; תשפ״ג, 2472, 9132), לפיה השר הסמיך את התאגידים המפורטים להלן לאגודה לעניין {{ח:פנימי|חלק ט|חלק ט׳}}: (1) פמי פרימיום בע״מ, ח״פ 51-267620-6; (2) איסתא ישראל בע״מ, ח״פ 51-375481-2.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה“ – תעודת רישום רכב שניתנה בהתאם לאמנה, או תרגום אותה תעודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – אישור שייערך בטופס שנקבע על ידי רשות הרישוי ושאפשר להשיגו במשרד האגודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון נהיגה בין־לאומי“ – רשיון נהיגה שניתן בהתאם לנספח 7 לאמנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון נהיגה לאומי“ – רשיון נהיגה בר־תוקף שניתן בארץ המוצא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון נהיגה זר“ – רישיון נהיגה בין־לאומי או רישיון נהיגה לאומי שניתן במדינת חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תווית מסים“ – תעודה שניתנה –
{{ח:תתת|(1)}} על ידי מנהל המכס והבלו או מי שהוסמך על ידיו בדבר תשלום מכס או מס קניה, או פטור מהם;
{{ח:תתת|(2)}} על ידי רשות הרישוי – בדבר תשלום אגרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב פרטי“ – רכב נוסעים פרטי ואופנוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארץ מוצא“ – ארץ שנהג או בעל רכב הוא תושבה או ארץ בה ניתן רשיון נהיגה לאומי או רשיון נהיגה בין־לאומי או תעודה או ארץ בה נרשם הרכב, הכל לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 170|בתקנה 170}}.

{{ח:סעיף|563|סמכויות האגודה או רשות הרישוי|תיקון: תשפ״א־3}}
{{ח:ת}} האגודה או רשות הרישוי רשאית לתת רישיון נהיגה בין־לאומי, אישור או תעודה.

{{ח:סעיף|564|מתן תעודה, אישור או רשיון נהיגה בין־&lt;wbr&gt;לאומי|תיקון: תשל״א־4, תשמ״ה־4, תשס״ב־7, תשפ״א־3}}
{{ח:ת}} הרוצה ברשיון נהיגה בין־לאומי, או באישור או בתעודת רישום, יגיש בקשה לאגודה או לרשות הרישוי והיא תתן –
{{ח:תת|(1)}} רשיון נהיגה בין־לאומי או אישור בהתאם לסוג רשיון נהיגה בר־תוקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}; לענין פסקה זו יראו רשיון נהיגה שניתן מאת רשות הרישוי באזור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 578א|בתקנה 578א}} כרשיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}};
{{ח:תת|(2)}} תעודה, לאחר שהוכח לה –
{{ח:תתת|(א)}} שהרכב רשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}};
{{ח:תתת|(ב)}} שמותקנים עליו מספר הרישום וכן סימן האבחנה של ישראל בהתאם לאמנה;
{{ח:תתת|(ג)}} שיש עליו רשיון רכב בר־תוקף.

{{ח:סעיף|565|תוקף רשיון בין־&lt;wbr&gt;לאומי ותעודה|תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־4, תשפ״א־3}}
{{ח:ת}} תקופת תוקפה או של תעודה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, ותקופת תוקפו של רישיון נהיגה בין־לאומי יהיה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, או עד מועד פקיעת רישיון הנהיגה הלאומי, לפי המוקדם משניהם.

{{ח:סעיף|566||תיקון: תשל״ו־5, תשל״ט־7, תש״ם־2, תש״ס־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|567|רישיון נהיגה זר|תיקון: תשכ״ח־3, תשל״ה־4, תשל״ו־3, תשל״ז, תשמ״א־8, תשמ״ב־6, תשמ״ז, תשנ״ה־4, תשס״ב־7, תשס״ה־4, תשע״ד־13, תשפ״ד־9}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 578|בתקנה 578}} ובידו רישיון נהיגה זר בר־תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר־תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי הגיל האמורים {{ח:פנימי|סעיף 188|בתקנות 188 עד 190}};
{{ח:תתת|(1א)}} הוא אינו פסול מלקבל רישיון נהיגה בישראל, ואם יש לו רישיון נהיגה שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 11|סעיף 11 לפקודה}} – הוא אינו פסול מלהחזיק בו;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא נוהג רכב כאמור –
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 181}} – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנות 182 עד 185}} – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שלושה חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין תקנה זו, ”כניסתו האחרונה“ – כניסתו האחרונה לישראל שברצוף לפניה שהה מחוץ לישראל שלושה חודשים רצופים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 578|בתקנה 578}} ובידו רישיון נהיגה זר, יראו אותו כאילו התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 39טז|בתקנה 39טז(א)(3)}}.

{{ח:סעיף|567א|רישיון נהיגה לתושב ישראל ששהה מחוץ לישראל|תיקון: תשס״ב־7, תשע״ח־7}}
{{ח:ת}} תושב ישראל אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות, בשנתיים שלפני יום כניסתו האחרונה לישראל, ובידו רישיון נהיגה זר בר־תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר־תוקף בישראל, ברכב המתאים לדרגת רישיון הנהיגה הזר שלו, בתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 567|בפסקאות (1) ו־(1א) שבתקנה 567(א)}}, למשך שנה אחת מיום כניסתו האחרונה לישראל; לעניין תקנה זו, ”כניסתו האחרונה לישראל“ – שלפניה הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של 14 ימים רצופים.

{{ח:סעיף|567ב|רישיון נהיגה זר לנכנס בלא אשרה|תיקון: תשע״ד־13}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 567|בתקנה 567}}, מי {{ח:פנימי|סעיף 567|שהתקנה האמורה}} חלה עליו אך כניסתו האחרונה בפועל לישראל היתה בלא שניתנה לו אשרה, לא יראו רישיון נהיגה זר שברשותו כרישיון נהיגה בר־תוקף בישראל; לעניין תקנה זו, ”אשרה“ – אשרה לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(1) עד (4) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}.

{{ח:סעיף|568|נהיגה ברכב שאינו רשום בארץ|תיקון: תשכ״ט־4, תשל״ו־3, תשל״ט, תשמ״א, תשמ״ב־6}}
{{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב הרשום בארץ מוצאו ושאינו רשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} אלא אם פוטר מחובת רישום ורשיון רכב לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ט|חלק זה}}, ואם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} ברשותו תעודה לגבי אותו רכב וכן תווית מסים;
{{ח:תת|(2)}} בעלו או מי שעל שמו ניתנה תווית המסים או בן זוגו נוהגים ברכב או נמצאים בתוכו, זולת אם הוכח כי קיים צידוק סביר להעדרם או אם הנסיעה היא לשם תיקון הרכב;
{{ח:תת|(3)}} נתמלאו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת הביטוח}}.

{{ח:סעיף|568א||תיקון: תשמ״א, תשמ״ב־2, תשס״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|569|הצגת מסמכים}}
{{ח:ת}} נוהג רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 568|בתקנה 568}} יציג את הרשיון, התעודה ותווית המסים לכל שוטר, לפי דרישתו, או לאדם שהוסמך לכך על ידי המפקח על התעבורה.

{{ח:סעיף|570|סימני אבחנה ומספרי רישום}}
{{ח:ת}} נוהג רכב הרשום בארץ מוצאו ואינו רשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} יציג לפחות מאחורי הרכב – על גבי הרכב עצמו או על גבי לוחית –
{{ח:תת|(1)}} סימן אבחנה של ארץ מוצאו של הרכב בצורה שנקבעה בנספח 4 לאמנה;
{{ח:תת|(2)}} מספר הרישום של הרכב כפי שנקבע בארץ מוצאו – ואם הרכב גורר אחריו גרור – סימן האבחנה ומספר הרישום גם מאחורי הגרור.

{{ח:סעיף|571|סימני אבחנה בהתאם לאמנה}}
{{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב הנושא סימן אבחנה בהתאם לאמנה אלא אם הוצג הסימן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 570|תקנה 570}}, ובלבד שמותר לנהוג בכל עת רכב הנושא את סימן האבחנה של ישראל.

{{ח:סעיף|572|פטור לרכב פרטי מחובת רישום ורשיון רכב|תיקון: תשל״ב־4, תשל״ו־5, תשמ״ב־6}}
{{ח:ת}} רכב פרטי הרשום בארץ מוצאו פטור מחובת רישום ורשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, תוך שנה מיום כניסתו לישראל, אם הרכב נמצא באופן זמני בארץ ועומד לרשותו של אדם שהוא תושב קבוע בחוץ לארץ. לענין תקנה זו, מי שנעדר מהארץ במשך שנה רצופה לפחות והוא נמצא בארץ באופן זמני ייחשב תושב קבוע בחוץ לארץ.

{{ח:סעיף|573|פטור לאוטובוס ולרכב מסחרי מחובת רישום ורשיון רכב|תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ב־6}}
{{ח:ת}} רכב מסחרי או אוטובוס יהיו פטורים מחובת רישום ורשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הרכב נכנס לישראל על פי הסכם בין מדינת ישראל לבין ארץ מוצאו, לגבי הובלת טובין או הסעת נוסעים בין שתי הארצות האמורות;
{{ח:תת|(2)}} הרכב נמצא בתחום מדינת ישראל לתקופה שלא תעלה על 60 ימים.

{{ח:סעיף|574||תיקון: תשכ״א־2, תשמ״ב־6, תשס״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|575|אגרות לרכב פרטי|תיקון: תשמ״ב־6}}
{{ח:ת}} בעד כניסתו של רכב פרטי לישראל ושהותו בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 572|בתקנה 572}} תשולם אגרה כלהלן:
{{ח:תת|(1)}} בעד התקופה הראשונה של שישה חדשים מיום כניסתו לישראל – פטור מתשלום אגרה;
{{ח:תת|(2)}} בעד כל תקופה של שלושה חדשים או חלק ממנה, שתבוא לאחר התקופה האמורה בפסקה (1), שבה נשאר הרכב בישראל, תשולם אגרה בשיעור של רבע מאגרת הרשיון השנתית הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} לרכב מאותו סוג.

{{ח:סעיף|576|רישום רכב פרטי|תיקון: תשמ״ב־6}}
{{ח:ת}} נשאר רכב פרטי בישראל לאחר שעברה שנה מיום כניסתו לישראל, יירשם הרכב בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|לפקודה}} אלא אם התירה רשות הרישוי הפעלתו ללא רישום כאמור בתנאים או ללא תנאים, ובלבד שתשולם לגביו האגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 575|בתקנה 575}}.

{{ח:סעיף|577|אגרות לרכב מסחרי ואוטובוס|תיקון: תשכ״ה־9, תשמ״ב־6}}
{{ח:ת}} בעד כניסתו של רכב מסחרי או אוטובוס לישראל ושהותו בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 573|בתקנה 573}} תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.

{{ח:קטע1|חלק ט1|חלק ט׳1: תנועה מהאזור|תיקון: תשס״ב־7}}

{{ח:סעיף|578|הגדרות|תיקון: תשמ״ב־6, תשס״ב־7, תשס״ח־14}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ט1|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם הביניים“ – הסכם ביניים ישראלי–פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב אזור“ – מי שהוא תושב האזור ואינו רשום במרשם האוכלוסין לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|578א|רישיון נהיגה לתושב אזור|תיקון: תשס״ב־7}}
{{ח:ת}} תושב אזור שבידו רישיון נהיגה בר־תוקף שניתן באזור לפי סעיף 38 לתוספת 1 בנספח iii להסכם הביניים, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר־תוקף בישראל בדרגה מקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו אם נתקיימו בו תנאי הגיל האמורים {{ח:פנימי|סעיף 188|בתקנות 188 עד 190}}.

{{ח:סעיף|578ב|נהיגת רכב שאינו רשום באזור|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ח־14}}
{{ח:ת}} לא ינהג תושב אזור רכב שאינו רשום באזור אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} אם הוא תושב יהודה והשומרון – יש בידו היתר לכך מאת מפקד כוחות צה״ל באזור יהודה והשומרון או מי שהוא הסמיך לכך;
{{ח:תת|(2)}} אם הוא תושב רצועת עזה – יש בידו היתר לכך מאת שר התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיך לכך.

{{ח:סעיף|578ג|פטור מחובת רישיון רכב|תיקון: תשס״ב־7}}
{{ח:ת}} רכב הרשום באזור לפי סעיף 38 לתוספת 1 בנספח iii להסכם הביניים, פטור מחובת רישום רכב ומחובת רישיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, ובלבד שיש לו רישיון רכב תקף שניתן לו באזור ומותקנות ברכב שתי לוחיות המציגות את מספר הרישום של הרכב כפי שנקבע באזור ואם הרכב גורר אחריו גרור – גם לוחית המציגה את מספר הרישום של הרכב מאחורי הגרור.

{{ח:סעיף|578ד|הצגת מסמכים|תיקון: תשס״ב־7}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 569|תקנה 569}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נהיגת רכב לפי {{ח:פנימי|חלק ט1|חלק זה}}.

{{ח:קטע1|חלק י|חלק י׳: סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב במפעלים|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב}}

{{ח:סעיף|579|הגדרות|תיקון: תשכ״ד־3, תשכ״ה־5, תשל״ב, תשל״ח־6, תשל״ט־8, תשנ״א, תשנ״א־7, תשס״ה־4, תשע״ד־3, תשע״ז־2, תשע״ט־7, תש״ף־14}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק י|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מיזם, עסק, תאגיד או מוסד, שרשומים על שמו, או שהוא מפעיל, כלי רכב מסוג כמפורט להלן בטור א׳ במספר שאינו פחות מהנקוב לצדו בטור ב׳:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} רכב מסוג M1 שסיווג המשנה שלו הוא פרטי או שצוין ברישיונו כמרכב אחוד, לרבות רכב החכר ורכב השכרה; רכב מסוג N1‏, O1‏, O2‏, OT‏, L‏, T
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} אמבולנס, מונית שהיא בבעלות תאגיד או אדם יחיד, רכב סיור, רכב מדברי, רכב עבודה, רכב מסוג M2 למעט אוטובוס ומונית הפועלת בקו שירות, רכב מסוג M3‏, N2‏, O3‏, O4
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ג)}} חלקם מהסוג שבפסקה (א) וחלקם מהסוג שבפסקה (ב) או סוג אחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ד)}} מונית הפועלת בקו שירות ואוטובוס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} בעל רישיון מוביל כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#פרק 2|בפרק השני לתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001}} (להלן – תקנות שירותי הובלה);
{{ח:תתתת|(ב)}} ”משרד להסעות“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985}} למעט משרד להסעות העוסק במתן שירות של הסעת סיור ברכב סיור כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)#סעיף 23|בסעיף 23 לצו האמור}} ושאינו נותן שירות הסעת סיור באוטובוס ולמעט משרד להסעות העוסק במתן שירות של הסעת סיור ברכב מדברי כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)#סעיף 24|בסעיף 24 לצו האמור}}, ולמעט לגבי רכב השכרה מסוג M;
{{ח:תתתת|(ג)}} רשות מקומית שבבעלותה אוטובוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מפעל“ – לרבות מנהל, שותף או מי שבידו השליטה על המפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות הרישוי כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין בטיחות“ – אדם שהרשות הסמיכה אותו לקצין בטיחות, לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}} בכתב הסמכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב הסמכה“ – תעודה הניתנת לקצין בטיחות שהוסמך על ידי הרשות לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב“ – רכב מנועי, גרור ונתמך, למעט רכב שאינו חייב ברישום וברישוי לפי הפקודה אלא אם כן הרכב הוא מסוג מכונה ניידת הרשומה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|חוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרה מלאה“ – 5 או 6 ימים בשבוע בהתאם למספר ימי העבודה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, הנהוגים במפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב החכר“ – רכב שנרשמו ברישיונו המילים ”השכרה – החכר“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב השכרה“ – רכב שנרשמה ברשיונו המילה ”השכרה“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בטיחות“ – פיקוח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעל לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – אירוע שבו היה מעורב כלי רכב במהלך נסיעה או חניה שכתוצאה ממנו נגרמה פגיעה באדם, בבעל חיים או ברכוש.

{{ח:סעיף|580|העסקת קצין בטיחות|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשנ״א־7, תשע״ט־7}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מפעל יעסיק במפעלו קצין בטיחות שיש לו רשיון נהיגה לסוגי הרכב המופעלים במפעלו, באישור הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 584א|תקנה 584א}}.
{{ח:תת|(ב)}} קצין בטיחות יעמוד לרשות המפעל בלבד ולא יעסוק במפעל בכל תפקיד זולת תפקידו כקצין בטיחות, ובעל המפעל לא יעסיק קצין בטיחות במפעלו בכל תפקיד זולת קצין בטיחות.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית, בתנאים שתקבע, לאשר העסקת אותו קצין בטיחות ביותר ממפעל אחד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 584ב|תקנה 584ב}}.
{{ח:תת|(ד)}} מתן השירותים של קצין בטיחות במפעל יהיה בהיקף משרה ביחס למספר כלי הרכב בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת החמש עשרה}}, והרשות רשאית לקבוע למפעל הסדרי פיקוח פחותים מהקבוע {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת זו}} אם מתקיימים לגביו אחד או יותר מאלה ובלבד ששיעור ההפחתה כאמור בהיקף המשרה של קציני הבטיחות למפעל לא יעלה על 40% מהנקוב {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת}}:
{{ח:תתת|(1)}} בבעלות המפעל או בהחזקתו מוסך מורשה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 585|בתקנה 585(א)(13)}};
{{ח:תתת|(2)}} המפעל הוא בעלים או מחזיק של בית ספר לנהיגה בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 15|סעיף 15 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד) {{ח:פנימי|תוספת 15|ובתוספת החמש עשרה}}, לגבי רכב השכרה ורכב החכר מסוג M1 שבבעלות מפעל שהוא משרד להסעות בעל רישיון לשירות השכרת רכב, ושנמצא בחזקת המפעל, מתן השירותים של קצין הבטיחות יהיה בהיקף משרה ביחס של קצין בטיחות אחד לכל מספר של נהגים עד 250; לעניין זה, ”משרד להסעות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף|581|חובת הודעה|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשנ״א־7, תשע״ט־7}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מפעל יודיע לרשות בכתב על סיום קבלת שירותי בטיחות מקצין בטיחות במפעלו, 30 ימים לפחות לפני הסיום, או מיד עם היוודע לו דבר סיום קבלת השירותים, לפי המוקדם מביניהם; בהודעה יפרט בעל המפעל את שמו ופרטיו האישיים של קצין הבטיחות וכן את פרטי כתב הסמכתו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מפעל יודיע בכתב לרשות על אי־קבלת שירותי בטיחות בשל היעדרות של קצין הבטיחות העולה על 30 ימים ויודיע מי קצין הבטיחות שיחליפו במפעל בתקופת ההיעדרות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} קצין בטיחות יודיע בכתב לרשות על הפסקת מתן שירותי בטיחות למפעל, 30 ימים לפני סיום תפקידו, וכן יודיע על היעדרות העולה על 30 ימים; בלי לגרוע מהאמור בכל תקופת היעדרות יוודא בעל המפעל כי הסדרי הבטיחות מתקיימים כתקנם בתקופת היעדרותו של קצין הבטיחות.
{{ח:תת|(ד)}} הודיע בעל מפעל או קצין בטיחות על סיום מתן שירותים מקצין הבטיחות כאמור בתקנה זו, תבטל הרשות את האישור שנתנה לבעל המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 584א|תקנה 584א}}.

{{ח:סעיף|582|מתן כתב הסמכה|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ט־6, תשנ״א־7, תשנ״ג־3, תשע״ט־7, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן כתב הסמכה לאדם, אלא אם הוכיח, להנחת דעתה של הרשות, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סיים שתים עשרה שנות לימוד לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} זכאי לתעודת בגרות בישראל;
{{ח:תתתת|(ג)}} זכאי לתואר אקדמי ממוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתתת|(ד)}} זכאי לתואר הנדסאי ממכללה טכנולוגית מוכרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}} (להלן – חוק ההנדסאים והטכנאים);
{{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיים בו האמור בפסקת משנה (א) או האמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא מקיים את אחד מהתנאים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן או שבידו אחת מהתעודות המפורטות בפסקאות משנה (3) ו־(4) שלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} הנדסאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים}} או מי שזכאי להירשם כמהנדס בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, שהם בעלי התמחות ברכב;
{{ח:תתתתת|(2)}} טכנאי מוסמך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים}} בענף הנדסת מכונות בכל המדורים בתחום הרכב, בעל שלוש שנות ניסיון לפחות באחד מהמקצועות המפורטים בתקנת משנה (א)(3)(ב)(1)(ב)(1);
{{ח:תתתתת|(3)}} תעודת סוג 2 ומעלה במכונאות רכב;
{{ח:תתתתת|(4)}} תעודת סיום קורס אוטוטק מטעם משרד העבודה, קורס אוטוטרוניקה מתקדמת מטעם משרד העבודה או קורס אחר מטעם משרד העבודה שהרשות אישרה כי הוא מקביל לקורסים האמורים;
{{ח:תתתת|(ב)|(1)}} התקיים בו האמור בפסקת משנה (א) ובפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתתתת|(א)}} המציא תעודה בדבר השלמת אחד מהקורסים המפורטים להלן מטעם משרד העבודה:
{{ח:תתתתתתת|(1)}} מכינה בנושא מערכות הרכב (טרום קורס קציני בטיחות בתעבורה);
{{ח:תתתתתתת|(2)}} מבוא לאוטוטק/אוטוטרוניקה מתקדמת;
{{ח:תתתתתתת|(3)}} השלים קורס אחר מטעם משרד העבודה שהרשות אישרה כי הוא מקביל לאחד מהקורסים המפורטים בפסקת משנה זו;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוא עסק במשך שלוש שנים לפחות באחד מהמקצועות בתחום התחבורה היבשתית המפורטים בפסקת משנה (1)(א) עד (ג) או במקצוע שהרשות אישרה מתוך רשימת המקצועות המפורטת בפסקת משנה (1)(ד) או (ה):
{{ח:תתתתתתת|(1)}} רשימת המקצועות:
{{ח:תתתתתתתת|(א)}} נהיגת רכב ציבורי שמשקלו מעל 5,000 ק״ג;
{{ח:תתתתתתתת|(ב)}} נהיגת רכב מסחרי שמשקלו מעל 10,000 ק״ג;
{{ח:תתתתתתתת|(ג)}} הוראת נהיגה לרבות בחינת נהיגה;
{{ח:תתתתתתתת|(ד)}} מקצועות שירותי תחזוקה לרכב לרבות בוחני תנועה במשטרת ישראל ובעלי תעודת בוחן;
{{ח:תתתתתתתת|(ה)}} מקצועות ניהול ציי רכב;
{{ח:תתתתת|(2)}} הרשות תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את הקורסים או המקצועות שאישרה כאמור בפסקאות משנה (ב)(1)(א)(3) ו־{{ח:הערה|(}}ב{{ח:הערה|)}}(1)(ב), לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} הוא בעל רישיון נהיגה דרגה C1 ומעלה;
{{ח:תתת|(5)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}};
{{ח:תתת|(6)}} סיים בהצלחה קורס לקציני בטיחות, מאושר על ידי הרשות ובהתאם לתכנית לימודים שאושרה על ידיה;
{{ח:תתת|(7)}} עמד בהצלחה בבחינות לקציני בטיחות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי הרשות;
{{ח:תתת|(8)}} עמד בהצלחה במבחן אישיות לקציני בטיחות שאושר על ידי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתקבל אדם לקורס קציני בטיחות כאמור בתקנת משנה (א)(6) אלא אם כן הוכיח להנחת דעת הרשות עמידה בהוראות תקנות משנה (א)(1) עד (3).
{{ח:תת|(ג)}} עמד מבקש בתנאים המפורטים בתקנת משנה (א), רשאית הרשות לתת לו כתב הסמכה בהתאם לדרגה שלרישיון הנהיגה שבידיו ובלבד שהשלים את ההכשרה המתאימה לאותה דרגה.
{{ח:תת|(ד)}} על קצין הבטיחות לעבור השתלמות מקצועית, שתוכנה אושר על ידי הרשות, אחת לשנה, וכן לעבור כל השתלמות מקצועית נוספת כפי שתורה לו הרשות.

{{ח:סעיף|583|מתן אישור|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשנ״א־7, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית ליתן בנסיבות מיוחדות אישור לשמש קצין בטיחות גם אם המבקש אינו בעל כתב הסמכה בתנאי שיוכיח להנחת דעתה כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} התקיים במבקש האמור {{ח:פנימי|סעיף 582|בתקנה 582(א) פסקאות (1) עד (5) ו־(8)}};
{{ח:תת|(2)}} הוא התחייב להשתתף בקורס קציני בטיחות שאושר על ידי הרשות, בתנאים ובמועדים שייקבעו על ידי הרשות באישור.

{{ח:סעיף|583א|תקופת תוקף כתב הסמכה|תיקון: תשנ״א־7, תשע״ט־7}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לתת כתב הסמכה או לחדשו לתקופה של חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} קבלת כתב הסמכה או חידושו ייעשו בידי מבקש כתב ההסמכה או בעל כתב הסמכה, לפי העניין, בכפוף לתשלום אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 11|בפרט 11 בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}, ובלבד שהוא מקיים את כל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 582|תקנה 582}}.

{{ח:סעיף|584|מינוי ועדת הסמכה|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשל״ח־6, תשמ״ג־4, תש״ס־3, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית למנות ועדת הסמכה להסמכת קציני בטיחות שמתפקידה להמליץ בפני הרשות:
{{ח:תתת|(1)}} על תכניות לימודים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 582|בתקנה 582(א)(6)}} ותכנית בחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 582|בתקנה 582(א)(7)}};
{{ח:תתת|(2)}} על תכניות להכשרה, להשתלמות ולהדרכה של קציני בטיחות;
{{ח:תתת|(3)}} על הסמכת קציני בטיחות כאמור {{ח:פנימי|חלק י|בחלק זה}};
{{ח:תתת|(4)}} על מתן פטור מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 582|תקנה 582(א)(1) ו־(3)}}, כולן או חלקן, לצורך הסמכת קצין בטיחות בהתחשב בכישוריו של המבקש;
{{ח:תתת|(5)}} על הוראות נוהל והדרכה הנוגעות לתחילת עבודתו של קצין הבטיחות במפעל.
{{ח:תת|(א1)}} ועדת ההסמכה תשמש גם כועדה מקצועית שמתפקידה להמליץ בפני הרשות בענינים הנוגעים לתפקודו המקצועי של קצין הבטיחות, ובענינים הנוגעים {{ח:פנימי|סעיף 15ב|לתקנה 15ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה תהיה בת ששה חברים שהם:
{{ח:תתת|(1)}} שלושה נציגים של משרד התחבורה ובהם היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג אחד של משטרת ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שני נציגים של הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של קציני בטיחות.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת ההסמכה תדון בהרכב של שלושה חברים לפחות ובלבד שיהיה בהרכב נציג אחד מכל אחד מן הגופים המרכיבים את הועדה לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות; במקרה של קולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש, ובהיעדרו – דעתו של נציג משרד התחבורה.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה תודיע לרשות בכתב את המלצותיה.

{{ח:סעיף|584א|אישור למתן שירותי בטיחות ולקבלתם|תיקון: תשע״ט־7}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מפעל לא יקבל שירותי בטיחות מקצין בטיחות אלא אם כן ניתן לו אישור לכך מהרשות, וקצין בטיחות לא ייתן שירותי בטיחות למפעל אלא אם כן ניתן לו אישור לכך מהרשות, זאת לאחר שמצאה כי מתקיימות הוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קבלת אישור כאמור בתקנת משנה (א), יגיש בעל המפעל לרשות בקשה בכתב ויכלול בה פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המפעל, כתובתו ומספר מזהה שלו;
{{ח:תתת|(2)}} מספר כלי הרכב במפעל וסוגם, והמקום שממנו הם פועלים;
{{ח:תתת|(3)}} רישיון הנהיגה שברשות קצין הבטיחות המתאים לסוגי דרגות רישיון הנהיגה הנדרשות לכל כלי רכב שבמפעל;
{{ח:תתת|(4)}} היקף הימים והשעות שבהם מבקש המפעל לקבל שירותי בטיחות מקצין הבטיחות;
{{ח:תתת|(5)}} הסכמים של בעל המפעל או של קצין הבטיחות עם רשות הרישוי לעניין קבלת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 585ב|תקנה 585ב(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לתת אישור כאמור בתקנת משנה (א), ולהתנותו בתנאים.
{{ח:תת|(ד)}} אישור לקבלת שירותי בטיחות לפיקוח על כלי רכב המוביל חומרים מסוכנים או למתן שירותים כאמור, יינתן רק לגבי שירותי בטיחות של קצין בטיחות שברשותו תעודת הסמכה לשמש אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#סעיף 12|תקנה 12 לתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001}}.
{{ח:תת|(ה)}} ניתן אישור לפי תקנה זו יחזיקו בעל המפעל וקצין הבטיחות, באופן מקוון, רשימות של מספרי הרישוי של כלי הרכב שבאחריות אותו קצין בטיחות; קצין הבטיחות יפקח על כלי הרכב במפעל הכלולים ברשימות אלה.

{{ח:סעיף|584ב|אישור למתן שירותי בטיחות בהיקף חלקי|תיקון: תשע״ט־7}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לאשר לקצין בטיחות לתת שירותי בטיחות למפעל בחלק מימי הפעילות במפעל וכן לאשר לו לתת שירותי בטיחות למפעל נוסף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 580|בתקנה 580(ג)}}, בהתחשב, בין השאר, במספר כלי הרכב במפעל ובסוגיהם, בפריסה הגאוגרפית של פעילות המפעל, באמצעים העומדים לרשותו לצורך מתן שירותי הבטיחות במפעל ובזמן הפנוי העומד לרשותו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת החמש עשרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קבלת אישור כאמור בתקנת משנה (א), יגיש קצין בטיחות לרשות בקשה בכתב ויכלול בה פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המפעל, כתובתו ומספר מזהה שלו;
{{ח:תתת|(2)}} סוג רישיון הנהיגה שברשותו;
{{ח:תתת|(3)}} מספר כלי הרכב במפעל, סוגם והמקום שממנו הם פועלים;
{{ח:תתת|(4)}} פירוט המפעלים שבהם הוא מבקש לתת שירותי בטיחות והיקף הימים והשעות של מתן השירותים בכל מפעל;
{{ח:תתת|(5)}} הזמן המוקדש לעבודה נוספת בעסק או במשלח יד במהלך השבוע.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יינתן אישור לקצין בטיחות לתת שירותי בטיחות למפעל נוסף, אם ניתן לו אישור לשמש קצין בטיחות במשרה מלאה במפעל.

{{ח:סעיף|585|תפקידי קצין בטיחות|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשע״ט־7}}
{{ח:תת|(א)}} אלה תפקידי קצין בטיחות:
{{ח:תתת|(1)}} לפקח על כך שהנהגים המועסקים על ידי המפעל או הנוהגים ברכבו ימלאו אחר הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} והתקנות על פיה (להלן – דיני התעבורה);
{{ח:תתת|(2)}} לפקח על כך שהרכב של המפעל או המופעל על ידו יהיה בכל עת במצב תקין ושיתמלאו בו הוראות דיני התעבורה;
{{ח:תתת|(3)}} לפקח על הוראות כל דין הנוגע לבטיחותם של עוברי דרך ולתקינותו של רכב בתחום המפעל;
{{ח:תתת|(4)}} לפקח על כך שמצב בריאותם של הנהגים כאמור בפסקה (1) יהיה תואם את דרישות דיני התעבורה;
{{ח:תתת|(5)}} להדריך את הנהגים כאמור בפסקה (1) בעניני נהיגה, טעינה, פריקה, טיפול ברכב ודיני תעבורה;
{{ח:תתת|(6)}} להמליץ בפני בעל המפעל בכל הנוגע להכשרתם ולהשתלמותם של הנהגים במפעל ולהנהגת סדרי בטיחות במפעל ובכל הנוגע לבטיחותם של הנהגים ושל הרכב;
{{ח:תתת|(7)}} להגיש דינים וחשבונות לבעל המפעל בכל הנוגע לתפקידיו לפי תקנה זו;
{{ח:תתת|(8)}} לנהל כרטסת ורישומים לגבי רכב ונהגים על פי הפרטים שהורתה הרשות;
{{ח:תתת|(9)}} בלי לגרוע {{ח:פנימי|סעיף 585א|מתקנה 585א}}, לפקח על כך שרישיון הנהיגה של הנוהג ברכב של המפעל בתוקף ומתאים לסוג הרכב שבו הוא נוהג כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי נוהג המועסק בתפקיד נהג – בכל תקופת העסקתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי נוהג אחר מהאמור בפרט (א) – עם קבלת הרכב לידיו לראשונה;
{{ח:תתת|(10)}} לפקח על כך שרישיון המוביל כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#פרק 2|בפרק השני לתקנות שירותי הובלה}} שניתן לגבי רכב של המפעל בתוקף;
{{ח:תתת|(11)}} לקיים פגישות אישיות עם אדם שעיקר עיסוקו במפעל הוא נהיגה או שעיסוקו במפעל מחייב נהיגה במשך רוב שעות העבודה שלו אחת לשלושה חודשים ולתעד את תוכנן בכתב;
{{ח:תתת|(12)}} לוודא את ביצוען של הדרכות מקצועיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 587ב|תקנה 587ב(ח)}} ולהודיע על ביצוען לרשות;
{{ח:תתת|(13)}} לפקח על כך שהרכב יתוקן רק במוסך שניתן לו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 127|סעיף 127 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}}, בנוגע לפעולות המחייבות טיפול במוסך בהתאם {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 128|לסעיף 128 לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(14)}} לבצע, אחת לחודש, בדיקת תקינות המערכות שבאוטובוס, ברכב ציבורי, וברכב מסחרי החייב ברישיון מוביל, ולוודא את קיום המסמכים הנדרשים לגבי כל אחד מהם, הכול כמפורט בטופס המתאים לסוג הרכב כפי שמובא {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השלוש עשרה}} ולמלא אותו, וזאת לאחר שנערכה לרכב בדיקת תקינות על ידי קצין הבטיחות או על ידי מוסך כמפורט בפסקה (13) או על ידי מכון רישוי בהתאם לצורכי הבדיקה הנדרשת, ובתום הבדיקה יאשר בחתימתו על גבי רישיון ההפעלה או רישיון המוביל, לפי סוג הרכב, את תקינות הרכב;
{{ח:תתת|(15)}} לבצע בדיקת תקינות מערכות לרכב אחר מזה שפורט בפסקה (14) ולוודא את קיום מסמכיו, ולמלא את הטופס המתאים לסוג הרכב כפי שמובא {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השלוש עשרה}}, וזאת בפרקי הזמן האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי רכב, למעט רכב השכרה ורכב החכר, אשר נמצא בחצר משרד להסעות, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, בעל רישיון לשירות השכרת רכב – אחת לשישה חודשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי רכב השכרה ורכב החכר אשר נמצא בחצר משרד להסעות, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, בעל רישיון לשירות השכרת רכב – אחת לשלוש שנים;
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לגבי רכב שגילו מעל שלוש שנים – אחת לשלושה חודשים;
{{ח:תתת|(16)}} לבדוק את דיסקות הטכוגרף המותקנות ברכב, לפענח ולטפל בחריגות כדי לפקח על שעות הנהיגה והמנוחה ועל מהירות הנסיעה של הנהגים במפעל, לתעד את פענוח הדיסקות וכן לתעד את הדיסקות המעידות על החריגות, ולשמור את התיעוד האמור במשרדו במשך 180 ימים לפחות;
{{ח:תתת|(17)}} לערוך תיעוד בדבר ביצוע ההמלצות בנושאי בטיחות שמסר לבעל המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 587|תקנות 587}} {{ח:פנימי|סעיף 587א1|ו־587א1}} ולדווח לרשות על אי־ביצוען;
{{ח:תתת|(18)}} לערוך תחקיר פנימי במפעל בנוגע לתאונות דרכים והפקת לקחים, במקרים שבהם נגרם נזק לכלי רכב או לאדם ולבצע מעקב אחר יישומם; ואולם לא יבוצע תחקיר פנימי כאמור בנוגע לתאונה שבה נגרם נזק לאדם, אלא אם כן פנה קצין הבטיחות בכתב אל הקצין הממונה על החקירה במשטרת ישראל בבקשה לביצוע תחקיר כאמור, והקצין אישר בכתב את עריכתו; אי־מתן מענה מהקצין הממונה על החקירה בתוך 21 ימים ממועד קבלת הבקשה במשטרה, ייחשב כהסכמה מטעמו לעריכת התחקיר;
{{ח:תתת|(19)}} להכין הוראות נוהל בטיחות פרטניות לפעילות כלי הרכב במפעל;
{{ח:תתת|(20)}} לפעול בהתאם להנחיות הרשות והוראותיה ולמלא את תפקידו לפי כל דין;
{{ח:תתת|(21)}} לדווח לבעל המפעל, אחת לרבעון, על ריכוז המידע הנמצא בידו לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה לתקנות}}, ובכלל זה על הנהגים וכלי הרכב במפעל.

{{ח:סעיף|585א|בדיקת רישיונות ומידע תעבורתי|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 585|בתקנה 585}}, אם התקיימו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 585ב|בתקנה 585ב}}, קצין בטיחות במפעל –
{{ח:תתת|(1)}} יבדוק לגבי מי שמיועד להיות מועסק במפעל בתפקיד נהג או מועסק במפעל בתפקיד כאמור, את פרטי רישיון הנהיגה שלו וכן את המידע התעבורתי הנוגע אליו;
{{ח:תתת|(2)}} ייתן לבעל המפעל, על יסוד בדיקתו כאמור בפסקה (1), המלצה מנומקת אם להעסיקו או אם להמשיך להעסיקו כנהג, לפי העניין, ויציג לפניו את ממצאי הבדיקה שערך לפי פסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} יבדוק לגבי מי שנוהג או מיועד לנהוג ברכב של המפעל, את פרטי רישיון הנהיגה שלו.
{{ח:תת|(ב)}} אם מצא כי רישיון הנהיגה של נהג כאמור בפסקה (1) או (3) בתקנת משנה (א) אינו בתוקף או כי אינו מתאים לנהיגה ברכב של המפעל שבו הוא מיועד לנהוג או נוהג, יודיע לנהג כאמור בפסקאות האמורות על הממצא, וכן ידווח על הממצא לבעל המפעל.
{{ח:תת|(ג)}} דיווח קצין הבטיחות לבעל המפעל שרישיונו של נהג אינו בתוקף או כי אינו מתאים לנהיגה ברכב של המפעל שבו הוא מיועד לנהוג או נוהג כאמור בתקנת משנה (ב), לא יעסיק אותו בעל המפעל או יחדל מלהעסיק אותו בתפקיד של נהג, לפי העניין, ולא יתיר לו לנהוג ברכב של המפעל, ובלבד שבטרם יעשה כן ייתן בעל המפעל לנהג הזדמנות להשמיע את טענותיו לגבי תוקף הרישיון או לגבי התאמת רישיונו לנהיגה ברכב כאמור, לפי העניין; אין באמור בתקנת משנה זו כדי למנוע מבעל המפעל להעסיק נהג או להעמיד לרשותו של אדם רכב של המפעל, מסוג אשר לפי פרטי רישיון הנהיגה שלו יש לו רישיון נהיגה תקף ומתאים לנהיגה בו.
{{ח:תת|(ד)}} קצין בטיחות העומד לרשותו של בעל רישיון מוביל או המועסק אצלו במתן שירותי פיקוח כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#סעיף 2|בתקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#סעיף 3|ו־3 לתקנות שירותי הובלה}}, יבדוק את פרטי רישיון הנהיגה ומידע תעבורתי של מי שנוהג או מיועד לנהוג ברכב המסחרי שלגביו ניתן רישיון המוביל ואשר לבעלו של אותו רישיון קצין הבטיחות נותן שירותי פיקוח או שוקל להתקשר עמו למתן שירותים כאמור; מצא קצין הבטיחות כי רישיון הנהיגה של נהג כאמור אינו בתוקף או כי אינו מתאים לנהיגה ברכב שבאמצעותו הוא מבצע שירותי הובלה, יודיע לבעל רישיון המוביל על הממצא; היה הנהג האמור בעל רישיון המוביל – לא ייתן לו קצין הבטיחות או יחדל מלתת לו שירותי פיקוח כאמור, לפי העניין; היה הנהג האמור מועסק אצל בעל רישיון המוביל, ייתן קצין הבטיחות לבעל רישיון המוביל המלצה כאמור בתקנת משנה (א)(2).
{{ח:תת|(ה)}} לא יבדוק קצין בטיחות פרטי רישיון נהיגה ומידע תעבורתי אלא לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ו)}} קצין בטיחות יערוך בדיקה כאמור בתקנות משנה (א)(1) ו־(ד) – אחת לחצי שנה, וכאמור בתקנת משנה (א)(3) – אחת לשלוש שנים, ורשאי הוא לערוך בדיקות אלה גם במועדים נוספים לגבי נהג מסוים, אם היה לו יסוד סביר להניח שחל שינוי בפרטי הרישיון או במידע התעבורתי לגביו מאז הבדיקה האחרונה שערך לפי תקנת משנה זו.
{{ח:תת|(ז)}} מי שהגיע לידיו מידע על נהג לפי תקנה זו לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות תקנה זו או על פי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ח)}} לעניין תקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע תעבורתי“ – מידע על מועדיה ותחולתה של כל פסילה התקפה במועד הבדיקה, ולמעט לעניין הגבלות רישיון – גם זהות הגורם שהטיל את הפסילה; מידע על פסילה שהסתיימה ושתוקפה היה לתקופה של 3 חודשים או יותר ובלבד שהוטלה במהלכן של חמש השנים קודם למועד הבדיקה, למעט הגבלה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 66א|סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 7א|סעיף 7א(ג)(6) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)#סעיף 2|סעיף 2(א)(3) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה–1995}} ({{ח:פנימי|חלק י|בחלק זה}} – הגבלת רישיון); מידע על הנקודות שנרשמו לחובתו של הנהג, לרבות מועד ביצוע כל אחת מן העבירות שבשלהן נרשמו ומספר הנקודות עקב כל אחת מן העבירות האמורות, וכן את אמצעי התיקון כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 548|בתקנה 548}}, אם הוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549}}, והמועד שבו ביצע אותם, אם ביצע, והכול לעניין חמש השנים שקדמו למועד הבדיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פסילה“ – פסילת רישיון נהיגה לרבות התליה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} והגבלת רישיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרטי רישיון נהיגה“ – תוקף רישיון הנהיגה במועד הבדיקה, דרגותיו לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ב|סימן ב׳ בפרק השני לחלק ג׳}}, מועד נתינתו לראשונה, מועד תום תקופת תוקפו, ותנאים שכללה בו רשות הרישוי שהם בתוקף במועד הבדיקה, הנוגעים למאפייני הרכב שבו רשאי נהג לנהוג או לתנאי הנהיגה למעט תנאים שהם חובות המוטלות על הנהג בלבד, וכן מידע על קיומה של פסילה התקפה במועד הבדיקה ועל מועד סיומה, אם הוא ידוע.

{{ח:סעיף|585ב|תקשורת מקוונת עם רשות הרישוי|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יועבר מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 585א|תקנה 585א}} באופן מקוון אלא אם כן יופעלו בידי רשות הרישוי ובידי המפעל אמצעי אבטחת מידע נאותים כדי לצמצם ככל האפשר את הסיכון לשימוש לא מורשה במידע שמקורו במאגר רשות הרישוי, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין, והכול בהתאם לנוהל אבטחת מידע שתקבע רשות הרישוי, בהתייעצות עם רשם מאגרי המידע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}} (בתקנה זו – נוהל אבטחת מידע).
{{ח:תת|(ב)}} בנוהל אבטחת המידע יפורטו האמצעים הטכנולוגיים שבהם ייעשה שימוש לתכלית האמורה בתקנת משנה (א) ובכלל זה אמצעים לעניין אופן זיהוי קציני הבטיחות, בקרת הגישה למידע ותיעוד אירועים המעלים חשש לפגיעה בשלמות המידע, לשימוש בו בלא הרשאה או בחריגה מהרשאה.
{{ח:תת|(ג)}} לשם ביצוע האמור {{ח:פנימי|סעיף 585א|בתקנה 585א(א)}} והבטחת העברת המידע בהתאם לנוהל אבטחת המידע ונקיטת אמצעי אבטחת המידע הנדרשים בידי המפעל, יתקשר המפעל בהסכם עם רשות הרישוי כדי שהיא תעמיד לרשות קצין הבטיחות באופן מקוון את המידע הדרוש לו; לשם ביצוע האמור {{ח:פנימי|סעיף 585א|בתקנה 585א(ד)}} יתקשר קצין בטיחות כאמור עם רשות הרישוי במישרין; הסכם כאמור יכלול בין השאר התחייבויות והסדרי אבטחה שיבטיחו כי המידע על פרטי רישיון נהיגה או מידע תעבורתי (להלן – המידע), יימסר רק לקצין בטיחות ויכלול רק את המידע שקצין הבטיחות רשאי לעיין בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 585א|תקנה 585א}}; כמו כן הסכם כאמור יכלול את נוהל אבטחת המידע שיהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
{{ח:תת|(ד)}} לא יימסר מידע לקצין הבטיחות אלא לאחר שהצהיר באופן מקוון כי הוא מבקש את המידע במסגרת מילוי תפקידו ובהתאם {{ח:פנימי|סעיף 585א|לתקנה 585א(א)(1), (3) או (ד)}}, לפי העניין, כי הודיע לאדם שהוא מבקש לגביו את המידע כי הוא עומד לעשות כן ואת התוצאות האפשריות של העיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 585א|בתקנה 585א(א) עד (ד)}}, וכי ידוע לו שעיון במידע שלא בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 585א|בתקנה 585א}} או שלא בהתאם לאמור בתקנה זו מהווה עבירה.
{{ח:תת|(ה)}} מסירת המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 585א|תקנה 585א}} לקצין הבטיחות תהיה מותנית בציון מספר הזהות ומספר רישיון הנהיגה של הנהג שלגביו ביקש את המידע.
{{ח:תת|(ו)}} מצאה הרשות כי הפר קצין בטיחות, בעל מפעל או מפעל את התחייבויותיו לפי ההסכם עם רשות הרישוי או לפי תקנות אלה, תודיע על כך לרשות הרישוי; הודיעה הרשות לרשות הרישוי כאמור, או נודע לרשות הרישוי בדרך אחרת כי קיים חשש ממשי כי הופרו התחייבויות כאמור, רשאית היא לנתק את התקשורת המקוונת עם אותו מפעל או קצין בטיחות, עד שיתקיימו תנאים שעליהם תורה לשם הבטחת עמידתו בהוראות תקנות אלה ובהתחייבויותיו לפי ההסכם.

{{ח:סעיף|586|סמכויות קצין הבטיחות לגבי רכב|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשנ״א־7}}
{{ח:תת|(א)}} קצין בטיחות רשאי לאסור את השימוש ברכב שבבעלות המפעל או הנמצא בשליטתו ולהתנות את השימוש בו בתיקונו והבאתו למצב שלא יפגע, לדעתו, בבטיחות התנועה, ובלבד ששוכנע כי נתקיימו ברכב הוראות {{ח:פנימי|סעיף 308|תקנה 308(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} העתק מההודעה האוסרת שימוש כאמור בתקנת משנה (א) תישלח בו ביום על ידי קצין הבטיחות לרשות הרישוי.

{{ח:סעיף|587|דוח על שינוי והודעה על הפרה|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשע״ט־7}}
{{ח:תת|(א)}} קצין בטיחות יודיע בכתב לבעל המפעל על כל ליקוי שמצא ברכב של המפעל או הנמצא בשליטתו העלול לסכן את התנועה ועל כל פגם בעבודות הנהגים ובהתנהגותם בדרך וכן על כל ליקוי במצב בריאותם של הנהגים שמצא קצין הבטיחות או שהובא לידיעתו.
{{ח:תת|(ב)}} מצא קצין בטיחות, לאחר שבדק את דיסקות הטכוגרף ברכב שמופעל במפעל, כי נהג המפעל הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|תקנה 168}}, יודיע על כך בכתב לבעל המפעל וימליץ לפניו על הדרך המתאימה למניעת ההפרה כאמור בעתיד.
{{ח:תת|(ג)}} מצא קצין הבטיחות כי נהג המפעל מפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|תקנה 168}} בשתי ביקורות, יודיע על כך לרשות ויצרף להודעתו את ההודעות שמסר לבעל המפעל בעניין.
{{ח:תת|(ד)}} קצין הבטיחות ידווח לרשות על כל תאונת דרכים שבה נהרג אדם ושבה היה מעורב רכב שתחת פיקוחו בתוך 24 שעות מקרות התאונה.

{{ח:סעיף|587א|תיקונים על פי הודעות|תיקון: תשל״ב, תשנ״ז־8}}
{{ח:ת}} הודיע קצין הבטיחות לבעל המפעל על ליקויים ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 587|בתקנה 587}}, חייב בעל המפעל לבצע כל תיקון המפורט בהודעת קצין הבטיחות, זולת אם בעל המפעל הביא תוך יומיים את הרכב, שלגביו ניתנה הודעת קצין הבטיחות, בפני רשות הרישוי לבדיקה ונמצא שהרכב תקין וכשיר לתנועה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 273|לתקנה 273}}.

{{ח:סעיף|587א1|הודעה על ליקוי במערכות הבטיחות ברכב|תיקון: תשע״ט־7}}
{{ח:תת|(א)}} הודיע קצין בטיחות בכתב לבעל המפעל כי קיים ליקוי בטיחות באחת ממערכות הבטיחות ברכב, יצרף להודעתו המלצה על הדרך המתאימה לטיפול בליקוי.
{{ח:תת|(ב)}} סבר קצין בטיחות כי ליקוי הבטיחות שמצא באחת ממערכות הבטיחות ברכב מסכן את הבטיחות ויש לאסור את השימוש ברכב בשל הליקוי כאמור, ימליץ לבעל המפעל בכתב לא להשתמש ברכב ויחתים את בעל המפעל על המלצתו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} סירב בעל מפעל לחתום על המלצת קצין הבטיחות כאמור בתקנת משנה (ב), יודיע על כך קצין הבטיחות לרשות בכתב.

{{ח:סעיף|587ב|חובות בעל המפעל|תיקון: תשל״ב, תשנ״א־7, תשס״ז־11, תשע״ט־7}}
{{ח:תת|(א)}} בעל המפעל יביא לידיעת העובדים את דבר מינויו של קצין הבטיחות במפעל ותפקידיו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל המפעל יספק לקצין הבטיחות את כל האמצעים הדרושים למילוי תפקידו ויאפשר לו למלא את תפקידו כיאות לפי הוראות כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} בעל המפעל לא יאפשר נהיגה ברכב מפעל, לנהג שלגביו הודיע לו קצין הבטיחות בכתב כי רישיון הנהיגה שלו אינו בתוקף או שדרגת רישיונו אינה מתאימה לסוג הרכב המופעל במפעל.
{{ח:תת|(ד)}} בעל המפעל יעדכן את קצין הבטיחות בדבר אדם חדש שעיקר עיסוקו במפעל הוא נהיגה או שעיסוקו במפעל מחייב נהיגה במשך רוב שעות העבודה שלו, שבכוונתו להעסיק במפעל, ויקבל את חוות דעתו בדבר התאמתו לנהיגת כלי הרכב במפעל, טרם העסקתו כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בעל המפעל לא יאפשר נהיגה ברכב מפעל, שלגביו הודיע לו קצין הבטיחות בכתב כי קיים בו ליקוי בטיחות המסכן את הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 587א1|בתקנה 587א1(ב)}}, שטרם תוקן.
{{ח:תת|(ו)}} בעל המפעל יבטיח כי תיקון מערכות הבטיחות של כלי רכב במפעל ייעשה במוסך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 585|בתקנה 585(א)(13)}}.
{{ח:תת|(ז)}} בעל המפעל יבטיח את פעילות הנהגים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 168|לתקנה 168}} לעניין שעות הנהיגה והמנוחה של הנהגים במפעל.
{{ח:תת|(ח)}} בעל המפעל יכין אחת לשנה תכנית הדרכות מקצועיות שנתית לנהגים במפעל, לפי רשימת נושאים והכול כפי שקבעה לו הרשות ובדרך שאישרה לו; התכנית תכלול הדרכות מקצועיות, לאדם שעיקר עיסוקו במפעל הוא נהיגה או שעיסוקו במפעל מחייב נהיגה במשך רוב שעות העבודה שלו – פעמיים בשנה לפחות, שאחת מהן תתקיים לקראת החורף ואחת מהן תתקיים לקראת הקיץ, ולנהג שאינו כאמור – אחת לשנה לפחות; משך כל הדרכה לא יפחת משלוש שעות והיא תתועד בתיק הדרכות ובתיק הנהג.
{{ח:תת|(ט)}} בעל המפעל יישם את הוראות נוהל הבטיחות של כלי הרכב במפעל כפי שהוכנו על ידי קצין הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 585|בתקנה 585(א)(19)}}.
{{ח:תת|(י)}} הודיע קצין הבטיחות לבעל המפעל על ליקוי במצב בריאותם של הנהגים, ידווח בעל המפעל לרשות, מיד עם קבלת ההודעה כאמור; לא דיווח בעל המפעל לרשות על ליקוי במצב בריאותם של הנהגים, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההודעה, ידווח קצין הבטיחות עצמו לרשות ולרופא המוסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 193|בתקנה 193(ב)}}.

{{ח:סעיף|587ב1|מדבקה|תיקון: תשע״ב־11}}
{{ח:ת}} במדבקה שיש להדביקה על כלי רכב שברשות תאגיד לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ד|סעיף 65ד(ג) לפקודה}} יתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} המדבקה תהיה מלבנית ומידותיה לא יפחתו מהמפורט להלן: ברכב מסוג M1‏, M2 ו־N1 – רוחבה לא יפחת מ־10 ס״מ ואורכה לא יפחת מ־40 ס״מ; ברכב מסוג N2‏, N3 ו־M3 – רוחבה לא יפחת מ־15 ס״מ ואורכה לא יפחת מ־50 ס״מ;
{{ח:תת|(2)}} הרקע שלה יהיה לבן או צהוב והאותיות והספרות בצבע שחור או כחול;
{{ח:תת|(3)}} ייכתב עליה מספר טלפון מקוצר המכיל לא יותר מ־5 ספרות ומתחת למספר הטלפון ייכתבו המילים ”איך אני נוהג/ת?“ או ”איך הנהיגה שלי?“;
{{ח:תת|(4)}} גודל האותיות המופיעות עליה לא יפחת מהמפורט להלן: ברכב מסוג M1‏, M2 ו־N1 גובהן לא יפחת מ־2.5 ס״מ ועוביין לא יפחת מ־1 ס״מ; ברכב מסוג N2‏, N3 ו־M3 – גובהן לא יפחת מ־6 ס״מ ועוביין לא יפחת מ־1.5 ס״מ;
{{ח:תת|(5)}} גודל המספרים המופיעים עליה לא יפחת מהמפורט להלן: ברכב מסוג M1‏, M2 ו־N1 – גובהם לא יפחת מ־4.5 ס״מ ועוביים לא יפחת מ־1 ס״מ; ברכב מסוג N2‏, N3 ו־M3 – גובהם לא יפחת מ־6 ס״מ ועוביים לא יפחת מ־1.5 ס״מ;
{{ח:תת|(6)}} היא תודבק בחלק האחורי של הרכב, בצד שמאל ככל האפשר, במקום הנראה לעין, ואם הדבר לא ניתן עקב העדר מקום מתאים, תודבק המדבקה על הדלת הקדמית השמאלית של הרכב.

{{ח:סעיף|587ב2|דוח תקופתי ומידע על נהג|תיקון: תשע״ב־11}}
{{ח:תת|(א)}} מדי שנה ולא יאוחר מיום 31 בינואר בכל שנה ימסור תאגיד כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ד|בסעיף 65ד לפקודה}}, לרשות, דוח לשנה שלפניה שיכלול פרטים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מספר התלונות שקיבל כל נהג בתאגיד או מי שהנהג הרשה לו לנהוג ברכב של התאגיד, מהות התלונה ואופן הטיפול בה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר תאונות הדרכים שבהן נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש שבהן היה מעורב כל נהג בתאגיד או מי שהנהג הרשה לו לנהוג ברכב של התאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל התאגיד יותר מארבעה דיווחים על עבירות שביצע נהג בתאגיד יודיע על כך לרשות מיד לאחר קבלת התלונה החמישית ויודיע על אופן הטיפול בה.
{{ח:תת|(ג)}} דיווח כאמור בתקנה זו לא יכלול מידע שיש בו כדי לזהות אדם שאליו מתייחסים הדיווחים.

{{ח:סעיף|587ג|הוראות הרשות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א־7}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להורות לבעל מפעל או לקצין בטיחות כל הוראה שיש בה לדעתה צורך לקיום סדרי הבטיחות במפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מפעל או קצין בטיחות שקיבל הוראה כאמור בתקנת משנה (א) חייב למלא אחריה.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית להזמין בכל עת בעל מפעל או קצין בטיחות להתיצב בפניה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה לשם בירור כל ענין לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}, כפי שיפורט בהזמנה.

{{ח:סעיף|587ד|פטור|תיקון: תשל״ב, תשע״ט־7}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לפטור מהוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}, כולן או מקצתן, באופן כללי או למקרה מסויים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}} לא יחולו על רכב של צה״ל אשר חלות לגביו הוראות הבטיחות שנקבעו בפקודות הצבא כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, בשים לב להוראות לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}, ושהובאו לידיעת הרשות עם קביעתן או שינוין או לפי דרישתה.

{{ח:קטע1|חלק יא|חלק י״א: רשות פיקוח|תיקון: תשל״ד־2}}

{{ח:סעיף|587ה|הגדרות|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק יא|בחלק זה}}, ”פקח“ – מי ששר התחבורה מינהו לפקח על ביצוע {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} או התקנות לפיה והוא נושא עמו בשעת מילוי תפקידיו תעודה חתומה ביד המפקח על התעבורה או רשות הרישוי, לפי הענין, ועל בגדיו סימני היכר שהם קבעו.

{{ח:סעיף|587ו|סמכויות|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} פקח רשאי לצורך מילוי תפקידיו לאותת לנוהג ברכב מנועי שיעצור את רכבו, והוא רשאי להיכנס לרכב כאמור כדי לבדוק אם נתקיימו ברכב או בנוהג הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} והתקנות לפיה.
{{ח:תת|(ב)}} פקח רשאי לצורך מילוי תפקידיו ליתן כל הוראה לנוהג רכב מנועי או לעובר דרך לצורך קיום הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} והתקנות לפיה.
{{ח:תת|(ג)}} נוהג רכב מנועי, מי שהשליטה על רכב כאמור בידיו וכל עובר דרך חייבים לציית לאותות או להוראות הניתנים מאת פקח לפי תקנה זו.

{{ח:קטע1|חלק יב|חלק י״ב: הוראות שונות|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ד־2}}

{{ח:סעיף|588|ביטול|תיקון: תשכ״א־2, תשכ״ד־3}}
{{ח:ת}} בטלים חיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תקנות התעבורה;
{{ח:תת|(2)}} תקנות התעבורה (עגלות ציבוריות), 1935;
{{ח:תת|(3)}} תקנות התעבורה (תנועת מכוניות בין־לאומיות), 1937;
{{ח:תת|(4)}} תקנות התעבורה (שדה התעופה לוד), תשי״א–1951;
{{ח:תת|(5)}} תקנות התעבורה (מונים), תשי״ב–1952;
{{ח:תת|(6)}} צו התעבורה (הגבלת נסיעה באופנוע בתל אביב יפו), תשי״ב–1952;
{{ח:תת|(7)}} תקנות התעבורה (בתי ספר לנהיגה, הוראה והדרכה), תשי״ג–1953;
{{ח:תת|(8)}} תקנות התעבורה (המצאת רשיונות), תשי״ג–1953;
{{ח:תת|(9)}} תקנות התעבורה (סדרי תנועה), תשי״ג–1953;
{{ח:תת|(10)}} תקנות התעבורה (שירותי הולכה), תשי״ד–1954;
{{ח:תת|(11)}} תקנות התעבורה (רישוי נהגים), תשט״ז–1955;
{{ח:תת|(12)}} צו המכריז על תקנות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|שסעיף 18(י) {{ח:הערה|לפקודה}}}} חל עליהן;
{{ח:תת|(13)}} צו התעבורה (פטור), תשי״ח–1958;
{{ח:תת|(14)}} תקנות התעבורה (מוניות), תשי״ט–1959;
{{ח:תת|(15)}} תקנות התעבורה (פטור מאגרת רשיון נהיגה), תש״ך–1959;
{{ח:תת|(16)}} תקנות התעבורה (פטור מאגרת רישום ורשיון רכב), תש״ך–1959;
{{ח:תת|(17)}} תקנות התעבורה (אגרות רשיונות לרכב מנועי), תש״ך–1959;
{{ח:תת|(18)}} תקנות התעבורה (רישוי רכב, מבנהו וציודו), תש״ך–1960;
{{ח:תת|(19)}} תקנות התעבורה (רשות לקביעת תעריפים בשירות התעבורה), תשכ״א–1960.

{{ח:סעיף|589|תחילה|תיקון: תשכ״א, תשכ״ד־3, תשכ״ה־8, תשכ״ה־10, תשכ״ז־4, תשכ״ז־8}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה לגבי:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 504|התקנות 504 עד 514}} והוראות {{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳}} לגבי נסיעה בין־אזורית או כל קו שירות – ביום שייקבע על ידי רשות הרישוי בהודעה ברשומות;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 329|תקנה 329}}, תקנת משנה (ג), לגבי גרור או נתמך, למעט גרור או נתמך הנגררים על ידי טרקטור שכבר רשום ביום תחילתן של תקנות אלה – במועד הקבוע ברשיון לחידושו;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 339|תקנה 339}}, תקנת משנה (א), לגבי אופנוע עם רכב צדי – ביום מתן רשיון הרכב או במועד הקבוע ברשיון לחידושו, הכל לפי התאריך המוקדם יותר (להלן – יום מתן הרשיון);
{{ח:תת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 342|תקנה 342}} לגבי אופנוע {{ח:פנימי|סעיף 373|ותקנה 373}} – ביום מתן הרשיון;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 344|תקנות 344}} {{ח:פנימי|סעיף 346|ו־346}} – ביום מתן הרשיון אך לא יאוחר מיום כ״ה בטבת תשכ״א (1 בינואר 1961) {{ח:הערה|[צ״ל: כ״ה בטבת תשכ״ב (1 בינואר 1962)]}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 281|תקנה 281(א) ו־(ב)}} – ביום ה׳ בטבת תשכ״ג (1 בינואר 1963);
{{ח:תת|(7)}} שאר התקנות – ביום י״ט באב תשכ״א (1 באוגוסט 1961);
{{ח:תת|(8)}} לגבי {{ח:פנימי|סעיף 78|תקנות 78(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 94|94}}, {{ח:פנימי|סעיף 367א|367א}}, {{ח:פנימי|סעיף 383א|383א–383ט}} – ביום ג׳ באלול תשכ״ה (31 באוגוסט 1965);
{{ח:תת|(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 101|תקנות 101(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 223|ו־223(ב)}} – בתום שמונה חדשים מיום פרסומן ברשומות;
{{ח:תת|(10)}} {{ח:פנימי|סעיף 276ג|תקנות 276ג}} {{ח:פנימי|סעיף 364א|ו־364א}}, לענין רכב חדש – ביום כ״א באדר ב׳ תשכ״ז (2 באפריל 1967), ולענין רכב שהיה רשום ערב פרסומן של התקנות האמורות ברשומות – ביום שייקבע על ידי שר התחבורה בהודעה ברשומות.

{{ח:סעיף|589א|בחינה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} בחינה ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, לגבי התקנות המפורטות להלן תתבצע במועד המצוין לצידן:
{{ח:תת|(1)}} תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 4), התשפ״ד–2024 – בתום 10 שנים מיום תחילתן.

{{ח:סעיף|590|השם|תיקון: תשכ״ד־3}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות התעבורה, תשכ״א–1961“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳: אגרות בעד רישיונות נהיגה, כתב הסמכה לקצין בטיחות, בחינות נהיגה ובעד בדיקה רפואית לנהג|תיקון: תשנ״א־7}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: תשכ״ו־5, תש״ל־6, תשל״ו־5, תשל״ח־2, תשל״ט־4, תש״ם־2, תשמ״א־6, תשמ״א־8, תשמ״ב־5, תשמ״ג־5, תשמ״ד־3, תשמ״ד־5, תשמ״ה־3, תשמ״ה־5, תשמ״ט, תשמ״ט־3, [הודעות]]}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2026):}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשס״ז־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} בעד בחינה עיונית לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|תקנה 203}}, בעת הגשת הבקשה לבחינה, או בעד בחינה עיונית נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|תקנה 210}}, בעת קביעת המועד הנוסף – 57 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ז־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} בעד בחינה מעשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|תקנה 203}}, בעת הגשת הבקשה לבחינה, או בעד בחינה מעשית נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|תקנה 210}}, בעת קביעת המועד הנוסף – 165 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|2א||תיקון: תשנ״ד־6, תשס״ב־7|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2א}}
{{ח:ת}} בעד כל מבחן שליטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 216|בתקנה 216}} – 80 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|2ב||תיקון: תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ב}}
{{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של עשר שנים – 517 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|2ג||תיקון: תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ג}}
{{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של תשע שנים – 471 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|2ד||תיקון: תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ד}}
{{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שמונה שנים – 413 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|2ה||תיקון: תשס״ו־5, תשס״ט־2, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ה}}
{{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שבע שנים – 365 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|2ו||תיקון: תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ו}}
{{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שש שנים – 317 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|2ז||תיקון: תשפ״א־5|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ז}}
{{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו, לתקופה של מעל עשר שנים ועד למועד שבו חלה חובת בדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 196|תקנה 196(ב)}} – 602 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״א־9, תשס״ו־5, תשס״ט־2, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של חמש שנים – 269 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשנ״א־9, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של ארבע שנים – 218 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשנ״א־9, תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שלוש שנים – 165 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשנ״א־9, תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שנתיים – 110 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשנ״א־9, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שנה – 61 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשנ״א־9, תשנ״א־11, תשס״ו־5|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 7}}, לפי העניין, בעד רישיון נהיגה או חידושו לתקופה שאינה של שנים שלמות, בעד כל חודש או חלק ממנו הנוסף על השנים השלמות, לפי העניין – &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; מההפרש שבין האגרה לתקופה של שנים שלמות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 7}}, הארוכה מהתקופה שבעדה מבוקש הרשיון והקרובה אליה ביותר (להלן בפרט זה – התקופה השלמה) לבין האגרה לתקופה הקצרה בשנה מהתקופה השלמה

{{ח:סעיף*|8א||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 8א}}
{{ח:ת}} בעל רישיון נהיגה שבידו רישיון נהיגה לאחת הדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 181}} (להלן בפרט זה – הדרגה המקורית) ושילם אגרה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ז|בפרט 2ז}}, והוסיף לרישיונו דרגה מן הדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנות 182 עד 185}}, וכן בעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} ומורה מוסמך (להלן בפרט זה – הדרגה הנוספת), יחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא רשאי להשתמש, ממועד הוספת הדרגה, רק ברישיון הנהיגה לדרגה הנוספת, לאחר ששילם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 2ו}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 3|ובפרטים 3 עד 7}} לפי העניין, לאחר שהופחת ממנה החלק היחסי ששילם בעד הדרגה המקורית בכפוף לפסקה (2), ואולם סכום האגרה שישלם לא יפחת מ־12 שקלים חדשים.
{{ח:תת}} בפרט זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלק יחסי“ – החלק של האגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ז|פרט 2ז}} הנוגע לתקופה שממועד הוספת הדרגה עד לתום התקופה שבה ניתנה הדרגה המקורית;
{{ח:תת|(2)}} בחישוב החלק היחסי, סכום האגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ז|פרט 2ז}} יהיה סכום האגרה כפי שהתעדכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|תקנה 15א}} במועד העדכון האחרון לפני הוספת הדרגה כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(3)}} אם רישיונו לדרגה הנוספת בוטל, הוא רשאי להשתמש ברישיון הנהיגה בדרגה המקורית ממועד הביטול עד לתום התקופה של הדרגה הנוספת שבעדה שולמה האגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרט 2ב עד 2ו}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 3|ובפרטים 3 עד 7}} לפי העניין ולא יידרש לשלם תשלום נוסף של אגרה בעד אותה תקופה.
{{ח:תת|(4)}} בתום התקופה האמורה בפסקה (3) יחויב באגרה בעד חידוש רישיונו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2|בפרט 2 עד 7}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תשנ״א־9, תש״ע־13, תשפ״א־7|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} בעד כפל רישיון – 23 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|9א||תיקון: תשנ״ד־5, תש״ע־13|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|9ב||תיקון: תשנ״ד־5, תשס״ו־20, תש״ע־13|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9ב}}
{{ח:ת}} בעד הנפקה חוזרת של רישיון הנהיגה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 9}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 9ג|ו־9ג}}, באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי, למעט אם ההנפקה כאמור היתה מותנית במבחני נהיגה או נדרשה עקב שינוי בדרגת הרישיון של הנהג תוספת של – 32 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|9ג||תיקון: תשס״ט־2, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9ג}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 9ב}}, בעד רישיון נהיגה או חידושו לכל תקופת תוקף, למי שאישר צה״ל כי הוא חייל מילואים פעיל – 14 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|9ד||תיקון: תשע״א־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9ד}}
{{ח:ת}} אגרה בעד טיפול בהנפקת רישיון נהיגה, לרבות הנפקה חוזרת, למי שפטור מאגרה לפי תקנות אלה בעד רישיונות נהיגה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 8}} – 26 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשנ״א־9, תשנ״ה־5, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ח־3, תשס״ח, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} בדיקה רפואית לנהג, למבקש רישיון נהיגה או תעודה:
{{ח:תת|(1)}} בעד בדיקה רפואית של מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ בפרק השני לחלק ג׳}} למעט בדיקה כאמור בפרט משנה (7) – 745 שקלים חדשים
{{ח:תת|(2)}} בעד בדיקה חוזרת – 383 שקלים חדשים
{{ח:תת|(3)}} בעד ערר לועדת ערר – 1,267 שקלים חדשים
{{ח:תת|(4)}} בעד בדיקה לבקשה לרישיון נהיגה לרכב ציבורי – 1,166 שקלים חדשים
{{ח:תת|(5)}} בעד בדיקה למבקש רישיון נהיגה לרכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק״ג – 1,166 שקלים חדשים
{{ח:תת|(6)}} בעד בדיקת מסמכים רפואיים בהעדר הנבדק – 140 שקלים חדשים
{{ח:תת|(7)}} בעד בדיקת שתן לאיתור סמים מסוכנים או תוצרי חילוף חומרים של סמים מסוכנים – 264 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשנ״א־9, תש״ס־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשנ״א־7, תשנ״א־9, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 12}}
{{ח:תת|(1)}} בעד מתן כתב הסמכה לקצין בטיחות או בעד חידושו ל־5 שנים – 541 שקלים חדשים
{{ח:תת|(2)}} בעד כפל כתב הסמכה – 46 שקלים חדשים

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳: אגרות בעד רישיונות לבתי ספר לנהיגה או בעד רישיונות להוראה והדרכה של נהיגה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: תשכ״ו־5, תש״ל־6, תשל״ו־5, תשל״ח־2, תשל״ט־4, תש״ם־2, תשמ״א־6, תשמ״א־8, תשמ״ב־5, תשמ״ג־5, תשמ״ד־3, תשמ״ד־5, תשמ״ה־3, תשמ״ה־5, תשמ״ט, תשמ״ט־3, [הודעות]]}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2026):}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} בעד רישיון לבית ספר לנהיגה או בעד חידושו כשתוקפו עד שנה, כשלרשותו של בית הספר עומד לצורכי הוראה רכב אחד בלבד – 499 שקלים חדשים
{{ח:תת|(ב)}} בעד רישיון לבית ספר לנהיגה או בעד חידושו כשתוקפו עד שנה, כשלרשותו של בית הספר עומד לצורכי הוראה יותר מרכב אחד – 991 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ד־4, תשס״ו־5, תש״ע־13, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} בעד רישיון להוראת נהיגה או בעד חידושו –
{{ח:תתת|(1)}} לתקופה של עשר שנים – 1,355 שקלים חדשים
{{ח:תתת|(2)}} לתקופה של תשע שנים – 1,239 שקלים חדשים
{{ח:תתת|(3)}} לתקופה של שמונה שנים – 1,122 שקלים חדשים
{{ח:תתת|(4)}} לתקופה של שבע שנים – 1,006 שקלים חדשים
{{ח:תתת|(5)}} לתקופה של שש שנים – 889 שקלים חדשים
{{ח:תתת|(6)}} לתקופה של חמש שנים – 754 שקלים חדשים
{{ח:תתת|(7)}} לתקופה של ארבע שנים – 618 שקלים חדשים
{{ח:תתת|(8)}} לתקופה של שלוש שנים – 479 שקלים חדשים
{{ח:תתת|(9)}} לתקופה של שנתיים – 329 שקלים חדשים
{{ח:תתת|(10)}} לתקופה של שנה – 164 שקלים חדשים
{{ח:תתת|(11)}} נוסף על האמור בפרטי משנה (1) עד (10), לפי העניין, בעד רישיון להוראת נהיגה או חידושו לתקופה שאינה של שנים שלמות, בעד כל חודש או חלק ממנו הנוסף על השנים השלמות, לפי העניין – &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; מההפרש שבין האגרה לתקופה של שנים שלמות כמפורט בפרטי משנה (1) עד (10) הארוכה מהתקופה שבעדה מבוקש הרישיון או חידושו והקרובה אליה ביותר (להלן בפרט משנה זה – התקופה השלמה) לבין האגרה לתקופה הקצרה בשנה מהתקופה השלמה.
{{ח:תת}} האגרות לפי פרט משנה זה יבואו במקום האגרות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 9ג בחלק א׳ לתוספת זו}}, ואולם מי שקיבל לראשונה רישיון להוראה והדרכה של נהיגה בעת שרישיון הנהיגה שלו היה בתוקף, ישלם אגרה לפי פרט משנה זה נוסף על כל אגרה ששילם לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|חלק א׳ לתוספת זו}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד בחינה לקבלת רישיון להוראת נהיגה – 164 שקלים חדשים
{{ח:תת|(ג)}} בעד בחינה לקבלת היתר לניהול מקצועי – 164 שקלים חדשים
{{ח:תת|(ד)}} בעד כל בחינה נוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 253|בתקנה 253}} – 80 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״א־7|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} בעד כפל רישיון או היתר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|חלק זה}} – 23 שקלים חדשים

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ג|חלק ג׳: אגרות בעד רישיונות ושינוי רישום הבעלות לכלי רכב ובעד בדיקתם}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: תשכ״ו־5, תש״ל־6, תשל״ו־5, תשל״ח־2, תשל״ט־4, תש״ם־2, תשמ״א־6, תשמ״א־8, תשמ״ב־5, תשמ״ג־5, תשמ״ד־3, תשמ״ד־5, תשמ״ה־3, תשמ״ה־5, תשמ״ט, תשמ״ט־3, [הודעות]]}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2026):}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשנ״א, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשס״ג־3, תשס״ג־4, תשע״ו־8, תשפ״א־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} אגרה בעד שינוי רישום הבעלות ברכב היא:
{{ח:תת|(א)}} קטנוע, אופנוע לרבות תלת־אופנוע ואופנוע עם רכב צדי –
{{ח:תתת|(1)}} בהעברת בעלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284(א)}} – 87 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} בהעברת בעלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284(ו)}} – 73 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(ב)}} רכב מכל סוג למעט רכב המפורט בפרט משנה (א), (ג) ו־(ד) –
{{ח:תתת|(1)}} בהעברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284(א)}} – 257 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} בהעברת בעלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284(ו)}} – 242 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(ג)}} רכב מנועי מכל סוג, כשהוא נרשם על שם בעל רישיון סחר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 284|בתקנה 284(א)(2א)}} – 43 שקלים חדשים
{{ח:תת|(ד)}} רכב לא מנועי מכל סוג – 87 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ז, תשנ״ז־4, תשנ״ז־6, תשנ״ח־4, תשס״ג־3, תשס״ד־3, תשס״ה־5, תשס״ה־12, תשס״ו־15, תשס״ו־20, תשס״ז־13, תשס״ח־8, תשס״ח־12, תשע״ו־6, תשע״ו־8, תשע״ז־11, תשע״ח־3, תשע״ח־15|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} אגרה בעד רישיון לרכב נוסעים פרטי, למעט אופנוע ואוטובוס פרטי, שנרשם לראשונה ביום י״ב בניסן התשנ״ו (1 באפריל 1996) (להלן – היום הקובע) או לאחריו, מקבוצת מחיר מן המפורטות בטבלאות {{ח:פנימי|תוספת 1 נספח א|שבנספח א׳}}, לפי העניין (להלן – קבוצת מחיר), כמצוין בטור א׳ בטבלה שלהלן, או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה כקבוע לצד כל קבוצה בטורים ב׳ עד ה׳, לפי העניין:
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 500px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;האגרה בשקלים חדשים כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;font-size: 90%;&quot;&gt;&lt;th&gt;א&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;קבוצת מחיר&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;ששנת ייצורו או מועד עלייתו לכביש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;עד 3 שנים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4 עד 6 שנים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7 עד 10 שנים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 10 שנים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,266&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;972&lt;/td&gt;&lt;td&gt;849&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,610&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,404&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,076&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,698&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,487&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,297&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,315&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,968&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,674&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,422&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,651&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,184&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,802&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,490&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,764&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,823&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,117&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,585&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,364&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,753&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,627&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,840&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(א1)}} אגרה בעד רישיון לרכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר הוא עד 3,500 ק״ג ושנרשם לראשונה ביום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998) או לאחריו, מקבוצת מחיר מן המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1 נספח א|בטבלה 1א שבנספח א׳}}, כמצוין בטור א׳ בטבלה שבפרט משנה (א), או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה כקבוע לצד כל קבוצה בטורים ב׳ עד ה׳ באותה טבלה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} אגרה בעד רישיון לרכב כאמור בפרט משנה (א) וכמפורט בטור א׳ בטבלה שבנספח ב׳, שנרשם לראשונה לפני היום הקובע או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה לפי קבוצת המחיר המצוינת לצדו בטור ב׳, כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים ב׳ עד ה׳, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב1)}} אגרה בעד רישיון לרכב כאמור בפרט משנה (א1) או שנרשם לראשונה לפני יום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998) או בעד חידוש רישיון כאמור, היא כמפורט בטור א׳ בטבלה שבנספח ג׳ לפי קבוצת המחיר המצוינת לצדו בטור ב׳, כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים ב׳ עד ה׳ לפי הענין.
{{ח:תת|(ב2)}} על אף האמור בפרטי משנה (א) עד (ב1), אגרה בעד רישיון לרכב המצוין ברישיונו כרכב לימוד נהיגה או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה לפי קבוצת המחיר שנרשמה ברישיונו, כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים (ב) עד (ה) לפי הענין, ובהפחתה של 285 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב3)|(1)}} על אף האמור בטבלה שבפרט משנה (א), סכומי האגרה לעניין פרטי משנה (א) ו־(א1), יופחתו בסכומים ובמועדים האמורים בפסקה (2), בעד רכב שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרכב הוא מסוג M1 או N1, משנת ייצור 2000 או מאוחר יותר, ונרשם לראשונה עד יום ה׳ באייר התשע״ז (1 במאי 2017);
{{ח:תתתת|(ב)}} הרכב רשום על שם יחיד ובלבד שרישום הרכב על שמו לא נעשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284(ב)}}, או שיחיד מחזיק בו מכוח הסכם להחכר מימון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 272א|בתקנה 272א(א)(2)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מתקין מורשה מסר באופן מקוון אישור לרשות הרישוי, לאחר שהתקשר עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בחוזה לעניין זה, שלפיו התקין מערכות בטיחות ברכב שהן חדשות ולא היו מותקנות בעבר ברכב אחר;
{{ח:תתתת|(ד)}} אישור כאמור בפסקת משנה (ג) נמסר לרשות הרישוי לא יאוחר מחודשיים לפני יום חידוש רישיון הרכב; נמסר האישור במועד מאוחר יותר, תידחה ההפחתה למועד הבא שבו יחודש רישיון אותו רכב;
{{ח:תתתת|(ה)}} במועד ביצוע כל אחד משלבי הפחתת האגרה כמפורט בפסקה (2), לא התקיימה ברכב אחת מן העילות לפטור מאגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 290א|תקנה 290א(א)}};
{{ח:תתתת|(ו)}} במועד ביצוע התקנת מערכות בטיחות הרכב טרם בוצעו התקנות מערכות בטיחות ברכב במספר שרשות הרישוי הודיעה עליו לפי פסקה (5);
{{ח:תתת|(2)}} האגרה תופחת בסכום כולל של 1,500 שקלים חדשים, לפי השלבים המפורטים להלן ובסכומים האמורים בהם, ובלבד שסכום האגרה לתשלום אחרי ההפחתה, בכל אחד מהשלבים, לא יפחת מעשרה שקלים חדשים, בתוספת הסכום הנוסף לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 84|סעיף 84 לפקודה}};
{{ח:תתתת|(א)}} במועד חידוש רישיון הרכב הראשון אחרי שבעל הרכב הוכיח כי הרכב עומד בתנאים האמורים בפסקה (1) – 700 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} במועד חידוש רישיון הרכב הראשון אחרי שהופחת סכום האגרה כאמור בפסקת משנה (א) – 700 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} במועד חידוש רישיון הרכב השני אחרי שהופחת סכום האגרה כאמור בפסקת משנה (א) – 100 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} פרט משנה זה יחול על כלי הרכב שבהם הותקנו מערכות בטיחות – ברכב ושמתקיים בהם האמור בפסקה (1) לפי המכסה שלהלן ובתקופה המפורטת לצדן;
{{ח:תתתת|(א)}} עד 80,000 כלי רכב מיום תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 11), התשע״ז–2017;
{{ח:תתתת|(ב)}} עד 40,000 כלי רכב בשנת 2018;
{{ח:תתת|(4)}} בתום כל אחת מהתקופות האמורות בפסקה (3), תבדוק רשות הרישוי אם נוצלה כל המכסה לאותה תקופה, ואם מצאה הרשות כי נותרה יתרה, תעבור יתרת המכסה לשנה הבאה; האמור יחול גם על השנים הבאות אחרי שנת 2018, עד שתנוצל בשלמותה המכסה שנותרה;
{{ח:תתת|(5)}} רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של המשרד את מכסת כלי הרכב לכל תקופה כמפורט בפסקאות (3) ו־(4), וכן תפרסם דרך קבע את יתרת המכסה שטרם נוצלה לאותה תקופה;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין פרט משנה זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מערכות בטיחות ברכב“ – מערכת התרעה מפני התנגשות לפנים וכן מערכת התרעה על סטייה מנתיב, מן הסוג המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 29|בפרטים 29}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 30|ו־30 בחלק ג׳ בתוספת השניה}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתקין מורשה“ – מי שהתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 364ו|בתקנה 364ו(ב)(2)}}, והרשות נתנה לו רישיון ייצור לעניין פרט משנה זה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)#סעיף 4|סעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1982}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בפרטי משנה (א) ו־(א1), אגרה בעד רישיון או בעד חידוש רישיון לרכב מאחד הסוגים המנויים בפרטי המשנה האמורים, שהוא רכב גמיש תדלוק, תהיה לפי קבוצת המחיר שנרשמה ברישיונו, כמצוין בטור א׳ בטבלה שבפרט משנה (א), כקבוע לצד כל קבוצה בטורים (ב) עד (ה), לפי העניין, ובהפחתת הסכומים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם מועד מתן הרישיון או חידושו חל בתוך שנתיים ממועד הנפקת הוראת רישום, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 370|בתקנה 370}}, הראשונה בישראל לרכב גמיש תדלוק מכל סוג שהוא – סכום של 1,664 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} אם מועד מתן הרישיון או חידושו חל בתקופה שבין שנתיים לבין ארבע שנים ממועד הנפקת הוראת רישום, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 370|בתקנה 370}}, הראשונה בישראל לרכב גמיש תדלוק מכל סוג שהוא – סכום של 832 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(ה)}} בפרט זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת ייצורו“ – השנה שנרשמה ברישיון הרכב כשנת ייצורו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד עלייתו לכביש“ – החודש שבו עלה הרכב לכביש כפי שנרשם ברישיון הרכב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב גמיש תדלוק (FFV)“ – רכב שברישיון הרכב שלו נרשם כי הוא רכב גמיש תדלוק, על בסיס הצהרת יצרן הרכב כי הרכב מותאם להנעה באמצעות תערובת דלק של בנזין ומתנול שבה ריכוז המתנול הוא 85% לפחות.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו־4, תשנ״ח־4, תשע״ג־2, תשע״ו־8, תשפ״ד־14|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} אגרה בעד רישיון לרכב מסחרי שמשקלו המותר 3,501 ק״ג או יותר, רכב מדברי, רכב עבודה, אמבולנס, רכב לכיבוי שריפות, רכב חילוץ, המופעלים על ידי מנוע שאינו מנוע דיזל או בעד חידוש הרישיון תהיה 452 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} אגרה בעד רישיון לרכב מן המפורטים בפרט משנה (א), המופעל על ידי מנוע דיזל או בעד חידוש הרישיון תהיה כמפורט להלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;כשמשקלו הכולל המותר בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בשקלים חדשים {{ש}} כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 16,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,292&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־16,001 עד 20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,877&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־20,001 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,964&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפרט זה, האגרה בעד רישיון לרכב מן הסוג האמור {{ח:פנימי|סעיף 330ב|בתקנה 330ב(ג)(2א) ו־(3)}} שהותקנה בו מערכת בקרת יציבות, תופחת בתקופות ובשיעורים המפורטים להלן, ובלבד שההפחתה כאמור לא תחול על רכב מן הסוג האמור {{ח:פנימי|סעיף 330ב|בתקנה 330ב(ג)(2א)(א)}} לאחר יום ט״ו בחשוון התשע״ג (31 באוקטובר 2012):
{{ח:תתת|(1)}} עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – 146 שקלים חדשים בעבור כל חודש שבו רישיון הרכב הוא בתוקף;
{{ח:תתת|(2)}} מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013) – 97 שקלים חדשים בעבור כל חודש שבו רישיון הרכב הוא בתוקף;
{{ח:תתת|(3)}} מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) עד יום ז׳ בחשוון התשע״ה (31 באוקטובר 2014) – 49 שקלים חדשים בעבור כל חודש שבו רישיון הרכב הוא בתוקף.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו־4, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} אגרה בעד רישיון לרכב אספנות או אגרה בעד חידוש הרישיון, לתקופה של שנה אחת, תהיה בשיעור של 265 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשנ״א, תשנ״ה־2, תשנ״ו־4, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} אגרה בעד רישיון לאופנוע, לתלת־אופנוע, ואופנוע עם רכב צדי היא:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;כשתפוסת גלילי המנוע בסמ״ק&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;בשקלים חדשים {{ש}} כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־51 עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;194&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;357&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} אגרה בעד אופנוע המונע במנוע חשמלי – 52 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו־3, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} אגרה בעד רישיון לטיולית, לאוטובוס או בעד חידוש רישיון כאשר הרישיון ניתן לתקופה של שנה היא:
{{ח:ת}} כשהטיולית או האוטובוס מופעלים –
{{ח:תת}} על ידי מנוע שאינו מנוע דיזל – 656 שקלים חדשים
{{ח:תת}} על ידי מנוע דיזל – 1,214 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשנ״ה, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} אגרה בעד רישיון למונית ולרכב פרטי להסעת סיור, שניתן לגביו רישיון לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985}}, או בעד חידושם היא:
{{ח:תת|(א)}} כשאינם מופעלים על ידי מנוע דיזל:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;כשמספר מקומות הישיבה {{ש}} לנוסעים מלבד הנהג&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;בשקלים חדשים {{ש}} כאשר הרישיון ניתן לתקופה של שנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;164&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;223&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} כשהם מופעלים על ידי מנוע דיזל:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;כשמספר מקומות הישיבה {{ש}} לנוסעים מלבד הנהג&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;בשקלים חדשים {{ש}} כאשר הרישיון ניתן לתקופה של שנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;770&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,256&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשנ״ד־4, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} אגרה בעד רישיון לטרקטור או בעד חידוש הרישיון היא:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;200px&quot;&gt;כשהטרקטור מופעל –&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; width=&quot;200px&quot;&gt;בשקלים חדשים כאשר הרישיון ניתן לתקופה של&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנתיים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;על ידי מנוע בנזין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;274&lt;/td&gt;&lt;td&gt;548&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;על ידי מנוע דיזל או אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;803&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,604&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תשנ״ד־4, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} אגרה בעד רישיון לגרור המיועד לשמש להובלת טובין או בעד חידוש רישיון היא:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;כשמשקלו הכולל המותר בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;בשקלים חדשים כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־4,001 עד 8,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;194&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־8,001 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} אגרה שנתית בעד רישיון לנתמך או בעד חידוש הרישיון היא 440 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|10א||תיקון: תש״ן־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 10א}}
{{ח:ת}} האגרה בעד רישיון לרכב לתקופה של פחות משנה תהיה בשיעור של &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; מן האגרה השנתית הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים 2 עד 10}}, לפי העניין, בעד כל חודש מלא או חלק ממנו.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״ד־4, תשס״ג־4, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} אגרה בעד רכב של נכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 272א|תקנה 272א}} היא 30 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|11א||תיקון: תשע״א־6, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים 2}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 5|5}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 11|ו־11}} האגרה בעד רישיון של רכב מזכה, הרשום על שם אדם כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, תופחת בסכום בשקלים חדשים כמפורט בטור ב׳ לצדו:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חייל מילואים פעיל שאינו זכאי לתגמול נוסף וכן חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לנקודת זיכוי אחת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לאחת וחצי נקודות זיכוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לשתי נקודות זיכוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;211&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} הפחתת האגרה תחול על רכב מזכה אחד, החייב באגרה החל בחודש מאי שלאחר השנה של תקופת שירות המילואים המזכה, לתקופה של שנה.
{{ח:תת|(ג)}} היו בבעלותו של חייל מילואים יותר מרכב אחד שהוראות פרט משנה (א) חלות עליו, תופחת האגרה בעד רישיון הרכב אשר מועד תשלומה הוא המוקדם מביניהם בלבד; ואולם אם קיים הפרש בין סכום ההפחתה שלה היה זכאי בשל רכב מזכה אחר שבבעלותו לבין סכום ההפחתה בשל הרכב שלגביו הופחתה האגרה, זכאי חייל המילואים לקבל החזר בגובה ההפרש שבין סכומי ההפחתה כאמור; היו מועדי תשלום האגרה זהים, תופחת האגרה בעד רישיון הרכב שסכומה הוא הגבוה מביניהם, בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} חייל מילואים פעיל שישלם, לאחר תחילתן של תקנות אלה, אגרה בעד רישיון רכב של רכב מזכה בלא הפחתה כאמור בפרט זה, זכאי לקבל החזר בגובה ההפחתה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בפרט זה, סכום האגרה לאחר הפחתה בשל כל רכב מזכה לא יפחת מ־13 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ו)}} בפרט זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל מילואים פעיל“ – חייל מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, המחזיק בתעודת חייל מילואים פעיל תקפה שניתנה לו בידי צבא־הגנה לישראל ושפרטיו הועברו למשרד התחבורה, באופן ממוחשב, בידי משרד הביטחון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נקודת זיכוי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 33א|בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מזכה“ – רכב מסוג L ורכב מסוג M1 שסיווג המשנה שלו הוא פרטי, או שצוין ברישיונו כמרכב אחוד, למעט רכב הרשום על שם תאגיד בלבד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תגמול נוסף“, ”תקופת שירות המילואים המזכה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}.

{{ח:סעיף*|11ב||תיקון: תשע״ב־5, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11ב}}
{{ח:ת}} אגרה בעד רישיון רכב לרכב רפואי בבעלות משרד הביטחון, המשמש נכה שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)|בתקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), תשכ״ו–1965}}, היא 30 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|11ג||תיקון: תשע״ח־15|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11ג}}
{{ח:ת}} אגרה בעד רישיון או חידוש רישיון לרכב מאחד הסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים 2}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 3|3}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 6|ו־6}}, שברישיונו נרשם כי הוא רכב להוראת נהיגה, אשר מועד מתן רישיונו או חידושו חל בין יום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) לבין יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), תהיה לפי הסכום הנקוב בפרטים האמורים, לפי העניין, בהפחתה של 892 שקלים חדשים לשנה, נוסף על כל הפחתה אחרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|חלק זה}}.

{{ח:סעיף*|11ד||תיקון: תשע״ח־15|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק זה}}, אגרה בעד מתן רישיון או חידוש רישיון לרכב מנועי שמשקלו מעל 3,500 ק״ג, שברישיון הרכב שלו נרשם כי הוא מונע על ידי מנוע גז טבעי דחוס (גט״ד), אשר מועד מתן רישיונו או חידושו חל בין יום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) לבין יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023) תהיה 12 שקלים חדשים לשנה.

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשנ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|12א||תיקון: תשע״ח־15|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 12א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים 2 עד 11ד}}, סכום האגרה בעד רישיון רכב או חידושו, לאחר ביצוע כל ההפחתות הנקובות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים האמורים}}, החלות בנסיבות העניין, לא יפחת מ־11 שקלים חדשים לשנה.
{{ח:תת|(ב)}} כל ההפחתות של סכום האגרה בעד מתן רישיון רכב או חידושו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים 2 עד 11ד}}, החלות בנסיבות העניין, יהיו תקפות ביחס למועד חישוב סכום האגרה השנתי, ואינן ניתנות לצבירה או להעברה משנה לשנה.

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשע״א־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 13}}
{{ח:ת}} אגרה שנתית בעד רישיון סחר שניתן לאחת מן המטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(א)}} או בעד חידושו, למעט רישיון שניתן למטרה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(א)(5א)}}, היא 1,493 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|13א||תיקון: תשע״א־8, תשע״ח|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 13א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 14}}
{{ח:ת}} אגרה בעד רישיון רכב מיוחד שניתן לצורך נסיעה חד־פעמית לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|תקנה 278}} היא 46 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|15||תיקון: תשנ״ח־3, תשע״ח־3, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 15}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} תהיה האגרה השנתית בעד רישיון רכב הרשום על שם מוסד לסיוע טכני או אגודה לעזרה וצדקה –
{{ח:תת|(1)}} מוסד לסיוע טכני שהוכר על ידי שר התחבורה והניתן לאחד מכלי הרכב המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} – 30 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(2)}} אגודה לעזרה וצדקה של עדה דתית שהוכרה בידי שר התחבורה והניתן לרכב שאינו משמש אלא להובלת מתים – 30 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(3)}} ”אילן“ – איגוד ישראלי לילדים נפגעים, לרכב המשמש להסעת ילדים נפגעים – 30 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(4)}} ”אקים“ – אגודה לאומית לקימום אנשים עם מוגבלות שכלית בישראל, לרכב המשמש להסעת אנשים עם מוגבלות שכלית – 30 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(5)}} ”אגודת יד שרה“ – לרכב המשמש להובלת נכים – 30 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|15א||תיקון: תש״ע־13|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 15א}}
{{ח:ת}} בעד חידוש רישיון רכב לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|פרטים 2 עד 15}} באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי תוספת של 32 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תשנ״א־11, תשע״ב־8, תש״ע־13, תשע״ו־8, תשפ״א־7|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 16}}
{{ח:ת}} אגרה בעד כפל רישיון רכב, כפל אישור על תוקף רישיון רכב, כפל אישור רישום שינוי בעלות על רכב, או כפל רישיון סחר היא:
{{ח:תת}} כפל רישיון רכב או כפל אישור – 12 שקלים חדשים
{{ח:תת}} כפל רישיון סחר – 164 שקלים חדשים
{{ח:תת}} בעד כפל רישיון רכב או כפל אישור, אם ניתן באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי, תוספת של 32 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 17}}
{{ח:ת}} אגרה בעד בדיקה נוספת, בין בזמן הבדיקה השנתית ובין שלא בזמן הבדיקה השנתית, של רכב שאינו פטור מאגרת רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 17|פסקאות (2) ו־(3) לסעיף 17(א) לפקודה}}, היא 80 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|18||תיקון: תשע״ב־10, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 18}}
{{ח:ת}} אגרה בעד היתר לשינוי מבנה רכב הניתן לפי בקשת בעל הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 380|תקנה 380}}, למעט בקשה לאישור התקנת ערכת הסבה המאפשרת הנעת הרכב בגז פחמימני מעובה, היא 274 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|19||תיקון: תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 19}}
{{ח:ת}} האגרה בעד רישיון רכב מסוג נ״נ או חידושו היא 30 שקלים חדשים לשנה אם נתקיימו ברכב כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא נרשם לפי המלצת צה״ל על שם משק ספר ועודנו רשום כאמור;
{{ח:תת|(2)}} הותקנו בו מנוע דיזל ומערכת ספגות משוריינות כנגד מיקוש;
{{ח:תת|(3)}} הוגבלה תנועתו לנסיעה בדרכי עפר בגבולות שדות משק ספר בלבד.

{{ח:סעיף*|20||תיקון: תשנ״ה|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 20}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|21||תיקון: תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 21}}
{{ח:ת}} אגרה בעד בדיקת אב טיפוס של רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 282|בתקנה 282}} היא:
{{ח:תת}} רכב פרטי – 274 שקלים חדשים
{{ח:תת}} רכב מסחרי או רכב עבודה – 333 שקלים חדשים
{{ח:תת}} אוטובוס – 583 שקלים חדשים

{{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 22}}
{{ח:ת}} אגרה בעד רישיון לאופניים או לתלת־אופן, לרבות האגרה בעד לוחית מספר שתיקבע בחוק עזר שהתקינה מועצה של עיריה או מועצה מקומית, תהיה בסכום שלא יעלה על המפורט להלן:
{{ח:תת}} לאופניים – 46 שקלים חדשים;
{{ח:תת}} לתלת־אופן – 46 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 23}}
{{ח:ת}} אגרה בעד כניסתו של רכב מסחרי או אוטובוס לישראל ושהותו בה לפי {{ח:פנימי|סעיף 577|תקנה 577}} תהיה לגבי רכב כנקוב להלן בטור א׳ בשיעור הנקוב לצידו בטור ב׳ בדולרים של ארצות הברית של אמריקה, או בשווי של הסכום בשקלים לפי השער היציג של הדולר כפי שפרסם בנק ישראל ביום התשלום:
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;ארץ מוצא&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג הרכב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כולל מותר בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בדולרים של ארצות הברית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מצרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אוטובוס ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מצרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב מסחרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־10,000 עד 20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מצרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב מסחרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־20,001 עד 40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מצרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב מסחרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־40,001 עד 55,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ד|חלק ד׳: אגרות לרישיונות להפעלת מונית|תיקון: תשמ״ט־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 490א|תקנות 490א}}, {{ח:פנימי|סעיף 526|526}} {{ח:פנימי|סעיף 535|ו־535}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ג|וסעיפים 14ג(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ו|ו־14ו לפקודה}})}}|תיקון: תש״ן־3, תשנ״א־11, תשנ״ב־6, תשנ״ג־10, תשנ״ז־9}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: [הודעות]]}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2026):}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ב־6, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 1}}
{{ח:ת}} בעד מתן רישיון להפעלת מונית –
{{ח:תת|(א)}} מהמכסה שנקבעה לשנת 1989 – 141,893 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(ב)}} מהמכסות שהוקצו לשנים 1990 ו־1992 – 144,700 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(ג)}} לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210816.pdf|חוק לתיקון פקודת התעבורה (רישיונות להפעלת מונית – הוראת שעה), התשנ״ב–1992}} – 144,700 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 2}}
{{ח:ת}} אגרה בעד מתן היתר להעברת רישיון להפעלת מונית – 2,294 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|2א||תיקון: תשס״ח־10, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 2א}}
{{ח:ת}} אגרה בעד מתן היתר להעברת רישיון להפעלת מונית לפי צו ירושה או צו קיום צוואה – 882 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״א־11|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 3}}
{{ח:ת}} אגרה בעד מתן רישיון הסעה – 90 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשנ״ז־9, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 4}}
{{ח:ת}} אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון להפעלת מונית – 877 שקלים חדשים.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ה|חלק ה׳: אגרות בעד מידע מתוך מאגרי המידע של רשות הרישוי {{ח:הערה|(נמחק)}}|תיקון: תשע״ג־2, תשפ״א־5}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 נספח א|נספח א׳|תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ז, תשנ״ז־6}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|פרט 2 מחלק ג׳}})}}|תיקון: תשס״ד־3}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ז־6, תשס״ז־2, תשפ״ד־6}}
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 נספח א|בנספח זה}}, ”מחיר הרכב לצרכן“ – מחיר בהתאם למחירון היבואן של רכב ראשון מדגם ביום רישומו לראשונה או ב־1 בינואר בכל שנה, המאוחר מבין השניים, לרבות כל האבזרים והמכללים שהתקין יצרן הרכב בתהליך הייצור כחבילה בסיסית ולרבות אבזרי חובה על פי דין גם אם הם מותקנים בארץ ותוספות כמפורט להלן גם כשאינן חלק מהחבילה הבסיסית: חלון בגג, כריות אוויר, מערכת לשמירת יציבות הרכב, תיבת הילוכים אוטומטית, מזגן אויר, הגה כוח ומערכת ABS וכולל מס ערך מוסף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} (להלן – מע״מ), ולמעט מחירי מבצע והנחות; ואם הוא רכב ביבוא אישי שאין לו יבוא מסחרי מקביל – ערך הרכב שנקבע לצורך המכס; בתוספת המכס, מס קניה ומע״מ שיש לשלמם בעת ייבואו או שהיה צריך לשלמם אלמלא נקבעו פטורים.
{{ח:תת|(2)}} מחיר הרכב לצרכן המפורט בטבלה, יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון) לפי מדד מחירי רכב חדש, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מספר סדרה 140704), לפי שיעור השינוי בין מדד אוקטובר של השנה שבה מתבצע התחשיב למדד אוקטובר בשנה שקדמה לעדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון שלאחר אוקטובר 2023 – מדד ינואר שנת 2022, בעיגול ל־1,000 שקלים חדשים וזאת אם שיעור השינוי במדד כאמור הוא 1% או יותר.
{{ח:תת|(3)}} המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות –
{{ח:תתת|(א)}} עדכון לטבלה האחרונה {{ח:פנימי|תוספת 1 נספח א|שבנספח זה}} שפורסמה ברשומות לגבי רכב שנרשם לראשונה ביום העדכון הקודם, ובו יצוין היום הקודם ליום העדכון כתאריך סיום תקופת הרישום שאליה נוגעת הטבלה;
{{ח:תתת|(ב)}} טבלה חדשה {{ח:פנימי|תוספת 1 נספח א|בנספח זה}} לגבי רכב שנרשם לראשונה ביום העדכון, ובה גבולות קבוצות המחיר המעודכנות כאמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ז־6, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין היום הקובע ובין כ״ב באדר ב׳ התשנ״ז (31 במרס 1997) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ז־6, תשנ״ז־7, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1א}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1א''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ג באדר ב׳ התשנ״ז (1 באפריל 1997) ובין ב׳ באדר התשנ״ח (28 בפברואר 1998) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ח־10, תשנ״ט־3, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ב}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1ב''': רכב שנרשם לראשונה ביום ג׳ באדר התשנ״ח (1 במרס 1998) ועד י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט־3, תשנ״ט־5, תש״ס, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ג}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1ג''': רכב שנרשם לראשונה ביום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) ועד כ״ב בטבת התש״ס (31 בדצמבר 1999) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ס, תשס״ב־6, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ד}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1ד''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) ובין י״ח באייר התשס״ב (30 באפריל 2002) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ב־6, תשס״ג־6, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ה}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1ה''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י״ט באייר התשס״ב (1 במאי 2002) ובין כ״ח בניסן התשס״ג (30 באפריל 2003) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ג־6, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ו}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1ו''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ט בניסן התשס״ג (1 במאי 2003) ובין ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־3, תשס״ה־19|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ז}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1ז''': רכב שנרשם לראשונה ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) לבין יום י׳ באייר התשס״ד (1 במאי 2004) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־6, תשס״ה־8|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ח}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1ח''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י״א באייר התשס״ד (2 במאי 2004) ובין כ״א בניסן התשס״ה (30 באפריל 2005) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה־8, תשס״ו־12|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ט}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1ט''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ב בניסן התשס״ה (1 במאי 2005) לבין ב׳ באייר התשס״ו (30 באפריל 2006) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ו־12, תשס״ז־2|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1י}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1י''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006) לבין י׳ בטבת התשס״ז (31 בדצמבר 2006) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ז־2, תשס״ח־6|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יא}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1יא''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) ובין כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ח־6, תש״ע־5|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יב}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1יב''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) ובין י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ע־5, תשע״ג־5|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יג}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1יג''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) ובין כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ג־5, תשע״ג־6|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יד}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1יד''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) ובין י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ג־6|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1טו}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1טו''': רכב שנרשם לראשונה ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־4, תשפ״ב־7|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1טז}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1טז''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) ובין כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021)
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קבוצת מחיר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 101,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־101,001 עד 122,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־122,001 עד 144,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־144,001 עד 162,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־162,001 עד 210,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־210,001 עד 299,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־299,001 ש״ח ומעלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־7, [הודעות]|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יז}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1יז''': רכב שנרשם לראשונה ביום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023)
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קבוצת מחיר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 106,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־106,001 עד 128,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־128,001 עד 151,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־151,001 עד 170,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־170,001 עד 221,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־221,001 עד 314,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־314,001 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יח}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1יח''': רכב שנרשם לראשונה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) או לאחריו בתקופה שעד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024)
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קבוצת מחיר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 111,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־111,001 עד 135,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־135,001 עד 159,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־159,001 עד 179,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־179,001 עד 232,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־232,001 עד 330,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־330,001 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יט}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1יט''': רכב שנרשם לראשונה ביום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) או לאחריו בתקופה שעד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025)
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קבוצת מחיר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 114,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־114,001 עד 138,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־138,001 עד 162,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־162,001 עד 183,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־183,001 עד 238,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־238,001 עד 338,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־338,001 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1כ}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1כ''': רכב שנרשם לראשונה ביום י״ב בטבת התשפ״ו
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קבוצת מחיר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 117,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־117,001 עד 141,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־141,001 עד 167,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־167,001 עד 188,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־188,001 עד 244,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־244,001 עד 347,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־347,001 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 נספח ב|נספח ב׳|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־6}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ז|עוגן=תוספת 1 נספח ב טבלה 2}}
{{ח:ת}} '''טבלה 2''': {{ח:הערה|(נמחקה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח ב חלק א}}
{{ח:ת}} '''חלק א'''': כלי רכב ששנת יצורם עד 1979

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ח־8, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח ב חלק ב}}
{{ח:ת}} '''חלק ב'''': כלי רכב ששנת יצורם 1980 ואילך

{{ח:קטע3|תוספת 1 נספח ג|נספח ג׳|תיקון: תשנ״ח־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|פרט 2(ב1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח ג חלק א}}
{{ח:ת}} '''חלק א'''': כלי רכב ששנת יצורם עד 1987

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ח־5, תשנ״ח־8, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח ג חלק ב}}
{{ח:ת}} '''חלק ב'''': כלי רכב ששנת יצורם עד 1988 ואילך

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ח־3, תש״ן־4, תשנ״א}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף*|א||תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ב־5, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״ה־4, תשע״ה־6, תשע״ו־9, תשע״ח־2|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן ישראלי – ת״י“ – תקן ישראלי שפורסם לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט מכון – מפמ״כ“ – מפרט שפרסם מכון התקנים הישראלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן I.S.O{{ח:הערה|.}}‎“ – תקן שפרסם ארגון התקינה הבין־לאומי (International Standard Organization);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן DIN“ – תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut fuer Normung);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן B.S“ – תקן שפרסם מכון התקנים הבריטי (British Standard Institution);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן J.I.S.‎“ – תקן שפרסם מכון התקנים היפני (Japan Industrial Standard);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן EN“ – תקן טכני, שפורסם על ידי אחד מהמוסדות האירופיים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} CEN – European Committee for Standardization;
{{ח:תתת|(2)}} Cenelec – European Committee for Electrotechnical Standardization;
{{ח:תתת|(3)}} ETSI – European Telecommunications Standards Institute;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט S.A.E“ – מפרט שפרסמה אגודת מהנדסי הרכב של ארצות הברית של אמריקה (להלן – ארה״ב) (Society of Automotive Engineers);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנת E.C.E.‎“ – תקנה (Regulation) שפרסמו מוסדות האו״ם על סמך הסכם E/ECE/324‏ – E/ECE/TRANS/505 בדבר אימוץ תנאים אחידים לאישור והכרה הדדית של ציוד לרכב מנועי וחלקיו, שנחתם בז׳נבה ביום 20 במרס 1958;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיית E.E.C“ – הנחיה (Directive) שפרסמה מועצת הקהיליות האירופית (Council of European Communities), בדבר דרישות טכניות לרכב מנועי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן EEC ‏(EC)“ – תקנה (Regulation) שפרסמה מועצת הקהיליות האירופית (Council of European Communities), בדבר דרישות טכניות לרכב מנועי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן F.M.V.S.S.‎“ – תקן בטיחות פדרלי של ארה״ב (Federal Motor Vehicle Safety Standard) שפרסם משרד התחבורה של ארצות הברית, (U.S. Department of Transportation);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן CFR“ – התקנות הפדרליות של ארצות הברית של אמריקה (Code of Federal Regulations) בדבר תקני רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת A.B.E“ – הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב (Allgemeine Betriebserlaubnis) על פי תקנות התעבורה של הרפובליקה הפדרלית המערב גרמנית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור T.P.D.S.E.‎“ – הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב של ממשלת צרפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת D.G.M.‎“ – הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב של משרד התחבורה של איטליה, Direzeone Generale Motorizzazione;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת A.A.M.V.A“ – תעודת איגוד מינהלי הרכב של ארצות הברית (American Association of Motor Vehicle Administrators) בדבר בדיקת מוצר תעבורה על ידי מעבדה מוסמכת על פי דרישות האיגוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן CMVSS“ – תקני בטיחות לכלי רכב (Canadian Motor Vehicle Safety Standards) שפרסם משרד התחבורה של קנדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון ייצור“ – רשיון ייצור שניתן ליצרן של מוצר תעבורה על פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1983}} (להלן – צו הפיקוח);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פח מצופה מחזיר אור“ – פח מצופה חומר מחזיר אור לפי ת״י 341 – מיון 103.2 בעל כושר החזרת אור מס׳ 1 – מיון 103.3 והוא מסומן כנדרש בסעיף 105.1 לת״י 341 ולידו סימון מ.ת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישות חובה“ – דרישות טכניות לענין רישומו של רכב, שפרסם אגף הרכב ושניתן לעיין בהן במשרדי אגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ABG“ – אישור שנותן משרד התחבורה של גרמניה, המעיד על התאמה לתקן.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: סימונים}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} {{טור לשמאל|תו תקן – ניתן על־ידי מינהלת תו תקן במכון התקנים הישראלי, ומעיד על התאמת המוצר לת״י|הסימון: [[Image:Tav Teken Israeli.svg|40px|top|link=]]}}

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן תקן בטיחות – ניתן על ידי מינהלת תו־תקן במכון התקנים הישראלי ומעיד על התאמת המוצר למפמ״כ|הסימון: [[Image:Tav Teken Betichut.png|40px|top|link=]]}}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן העפיפון (Kite Mark) – ניתן על ידי מכון התקנים הבריטי ומעיד על התאמת המוצר לתקן B.S.‎|הסימון: [[Image:Kitemark.png|40px|top|link=]]}}

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן J.I.S.‎ – ניתן על ידי מכון התקנים היפני ומעיד על התאמת המוצר לתקן J.I.S.‎|הסימון: [[Image:JIS mark.svg|40px|top|link=]]}}

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן E.C.E – ניתן על ידי מוסדות האו״ם ומעיד על התאמת המוצר לתקנת E.C.E|הסימון: [[Image:ECE E4 Mark.png|40px|top|link=]]}}
{{ח:ת}} הערות
{{ח:תת|א.}} המספר שבעיגול מזהה את המדינה שבה נבדק המוצר (להבדיל מארץ הייצור) לפי הסימול הבא:
{{ח:תת}} {{עמודות|3|1. גרמניה המערבית {{ש}} 2. צרפת {{ש}} 3. איטליה {{ש}} 4. הולנד {{ש}} 5. שבדיה {{ש}} 6. בלגיה {{ש}} 7. הונגריה {{ש}} 8. צ׳כוסלובקיה {{ש}} 9. ספרד {{ש}} 10. יוגוסלביה {{ש}} 11. הממלכה המאוחדת {{ש}} 12. אוסטריה {{ש}} 13. לוקסמבורג {{ש}} 14. שוויץ {{ש}} 15. גרמניה המזרחית {{ש}} 16. נורבגיה {{ש}} 17. פינלנד {{ש}} 18. דנמרק {{ש}} 19. רומניה {{ש}} 20. פולין {{ש}} 21. פורטוגל {{ש}} 22. ברית המועצות {{ש}} 23. יוון {{ש}} 24. (טרם הוקצה) {{ש}} 25. קרואטיה {{ש}} 26. סלובניה {{ש}} 27. סלובקיה {{ש}} 28. בלרוס {{ש}} 29. אסטוניה {{ש}} 30. טורקיה}}
{{ח:תת|ב.}} המספר שמתחת לעיגול מזהה את מספר האישור שניתן למוצר, ובלעדיו אין הסימון תקף.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן E.E.C.‎ ניתן על ידי מועצת הקהיליות האירופיות (השוק המשותף) ומעיד על התאמה להנחיית E.E.C.‎ כמפורט|הסימון: [[Image:EEC Mark.png|40px|top|link=]]}}
{{ח:ת}} הערה: שיטות הספרור זהות לאלה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב פרט 5|שבסימן 5}} (E.C.E)

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן D.O.T.‎ – ניתן על ידי מחלקת התחבורה הפדרלית של ארה״ב ומעיד על התאמה לתקן FMVSS|הסימון: '''D.O.T.‎'''}}
{{ח:ת}} הערה: במקרים מסויימים מחייבים תקני FMVSS סימונים נוספים על פי המפורט בגוף התקן כדוגמת סימוני עומס, לחץ אוויר וכיו״ב בצמיגים.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן K.B.A.‎ – ניתן על ידי משרד התחבורה המערב גרמני ומעיד על התאמה לתעודת A.B.E.‎ (הספרה זהה לזו של תעודת ה־A.B.E.‎)|הסימון: '''KBA 123456'''}}

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן D.G.M.‎ – ניתן על ידי משרד התחבורה של איטליה ומעיד על התאמת המוצר למפורט בתעודת D.G.M.‎|הסימון: '''D.G.M.‎'''}}

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן S.A.E.‎ – מעיד על התאמת המוצר למפרט S.A.E.‎ –|הסימון: '''S.A.E. J1234'''}}

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן מ.ת. – מעיד על התאמת המוצר לתנאי רשיון ייצור שניתן על פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו הפיקוח}} –|הסימון: '''מ.ת. 3456'''}}

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן DIN STVZO – מעיד על התאמה לדרישות משרד התחבורה המערב גרמני –|הסימון: '''DIN STVZO'''}}

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשנ״ב־8|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} סימן JWL – מעיד על התאמה לתקן היפני לאופנים ממתכת קלה (Japan Wheel Light Metal Standard)

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳: תקנים, מפרטים וסימונים של מוצרי תעבורה}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשנ״א־11|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} תווית נוהג חדש {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|תקנה 9א}})}}
{{ח:תת|(1)}} נוסח התווית יהיה ”נהג חדש“, מידותיה 20×12 ס״מ ויהיה בה אמצעי להצמדתה לחלון.
{{ח:תת|(2)}} צבע האותיות בתווית יהיה שחור על רקע צהוב מחזיר אור, ומידותיהן: גובה – 40 מ״מ; רוחב – עד 35 מ״מ; עובי קו באות – 6 מ״מ.
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף*|1א||תיקון: תשע״ו־7, תשע״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 1א}}
{{ח:ת}} רכינוע וגלגינוע {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39יד|תקנות 39יד}}, {{ח:פנימי|סעיף 39יח1|39יח1}} {{ח:פנימי|סעיף 122ב|ו־122ב}})}}
{{ח:תת|(1)}} סימון הגלגינוע יהיה במדבקה בת־קיימא, רוחבה לא יפחת מ־60 מילימטר ואורכה מ־50 מילימטר, גודל אות בה לא יפחת מ־5 מילימטר, והיא תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} שם היצרן, שם היבואן וסימנם המסחרי, אם קיים;
{{ח:תתת|(ב)}} הודעה בדבר הגבלת גיל הרכיבה, לגיל 16 לפחות;
{{ח:תתת|(ג)}} המספר הסידורי של הגלגינוע, כפי שסומן בידי היצרן;
{{ח:תתת|(ד)}} משקל עצמי של הגלגינוע;
{{ח:תתת|(ה)}} משקל מרבי של רוכב;
{{ח:תתת|(ו)}} הספק מרבי;
{{ח:תתת|(ז)}} מהירות מרבית;
{{ח:תתת|(ח)}} בגלגינוע עם צמיג פניאומטי – לחץ אוויר בצמיגים;
{{ח:תת|(2)}} קסדות לרוכבי רכינוע וגלגינוע יסומנו על ידי היצרן או היבואן בסימן EN-1078 או בסימן CPSC; סימון כאמור יהיה לפי הוראות התקן האירופי EN-1078 או לפי הוראות התקן האמריקני CPSC-16, לפי הענין, כאמור בתקן הרשמי ת״י 1613 של מכון התקנים הישראלי – קסדות מגן לרוכבי אופניים, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ב־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} פנס אזהרה מהבהב או מסתובב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 62|תקנות 62(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 101|ו־101}})}}
{{ח:תת|(1)}} הפנס יהיה בצורת כיפה שקופה המאפשרת ראיית האור שבו מכל עבריו.
{{ח:תת|(2)}} בפנס ייקבע אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} נורית או זוג נוריות שהספקן הכולל לא יפחת מ־40W ולא יעלה על 55W; הנוריות תידלקנה ותכבינה לחלופין בקצב שלא יפחת מ־80 פעימות בדקה ולא יעלה על 100 פעימות בדקה; מקום שהותקנו בפנס זוג נוריות – תידלקנה ותכבינה בעת ובעונה אחת;
{{ח:תתת|(ב)}} נורית שהספקה לא יפחת מ־40W ולא יעלה על 55W שתדלוק דרך קבע ובו קבועה מראה קעורה מסתובבת המשמשת לשליחת קרן האור המשתקפת מאור הנורית; מהירות הסיבוב של המראה לא תפחת מ־80 סיבובים לדקה ולא תעלה על 100 סיבובים לדקה וקרן האור תהיה מקבילה לקרקע;
{{ח:תתת|(ג)}} פנס המתאים לתקן ECE Reg. 65.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״ב־5, תשס״א־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} שלט ”ילדים“ ושלט ”נוסעים“ {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 83|תקנות 83(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 84|ו־84(ג)}})}}
{{ח:תת|(1)}} מידות השלט – 12.5×30 ס״מ.
{{ח:תת|(2)}} החומר – פח מצופה בצבע מחזיר אור לבן ואם מותקנת בשלט תאורת LED, פח בצבע שחור.
{{ח:תת|(3)}} צבע אותיות המלה ”ילדים“ או ”נוסעים“ יהיה שחור ואם מותקנת תאורת LED בכל צבע, למעט צבע אדום, ומידותיהן:
{{ח:תת}} גובה – 70 מ״מ; רוחב – עד 54 מ״מ; עובי – 15 מ״מ.
{{ח:תת|(4)}} סימון: סימון לפי ת״י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ״מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ו־7, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} מושב בטיחות ומושב מגביה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 83א|תקנה 83א(א)}})}}
{{ח:תת|(א)}} מושב בטיחות ומושב מגביה יהיו מתאימים לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} FMVSS 213;
{{ח:תתת|(2)}} ECE R 44/03 ועדכוניו כפי שתורה מנהלת אגף הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} מושב הבטיחות והמושב המגביה יישאו סימון במידות 8×12 ס״מ בנוסח זה:
{{ח:תתת}} תוצרת חב׳ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{ש}} דגם . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{ש}} מתאים לתקן . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{ש}} אישור משרד התחבורה מיום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ש}} מתאים לשימושו של ילד מגיל . . . . . עד גיל . . . . . {{ש}} או ממשקל . . . . . . . . . . . . ק״ג עד . . . . . . . . . . . ק״ג {{ש}} היבואן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{ש}} מען: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{ש}} טלפון: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|4א||תיקון: תשנ״ב־5, תשנ״ג־4, תשנ״ט־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 4א}}
{{ח:ת}} מרכב תקני לרכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 84|תקנה 84(א) ו־(ב)}})}}
{{ח:תת|(1)}} באוטובוס זעיר – יתאים לדרישות החובה לאוטובוסים;
{{ח:תת|(2)}} ברכב מסחרי בלתי אחוד – יתאים למפמ״כ 63;
{{ח:תת|(3)}} ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק״ג – יתאים לדרישות החובה לרכב דו תכליתי שמשקלו הכולל המותר מעל 4,000 ק״ג;
{{ח:תת|(4)}} בטיולית – יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג טיולית;
{{ח:תת|(5)}} ברכב מדברי – יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג רכב מדברי;
{{ח:תת|(6)}} ברכב מסחרי להובלת נפטרים – יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג רכב להובלת נפטרים.

{{ח:סעיף*|4ב||תיקון: תשפ״א־12|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 4ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} שלט לסימון רכב מסחרי המוביל מטען חורג {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 85|תקנה 85(ז)}})}}
{{ח:תת|(1)}} מידות השלט: 40×50 ס״מ
{{ח:תת|(2)}} החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן
{{ח:תת|(3)}} כתובת בנוסח אחד מאלה:
{{ח:תת}} {{טורים שווים ממורכז | &lt;div style{{=}}&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;&quot;&gt;זהירות {{ש}} מטען חורג&lt;/div&gt; | &lt;div style{{=}}&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;&quot;&gt;זהירות {{ש}} מטען רחב&lt;/div&gt; | &lt;div style{{=}}&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;&quot;&gt;זהירות {{ש}} מטען ארוך&lt;/div&gt; }}
{{ח:תת}} צבע האותיות במלים יהיה אדום ומידות האותיות: גובה – 70 מ״מ; רוחב עד – 45 מ״מ; עובי – 15 מ״מ.
{{ח:תת|(4)}} סימון: סימון לפי ת״י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ״מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשנ״ג־3, תשע״ה־6, תשע״ו־9|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} התקני חיבור סובב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 85א|תקנה 85א(ב)}})}}
{{ח:ת}} התקני חיבור סובב המתאימים לאחד מהתקנים האלה:
{{ח:תת|(1)}} למפמ״כ 120;
{{ח:תת|(2)}} לתקן I.S.O;
{{ח:תת|(3)}} לתקן EN;
{{ח:תת|(4)}} לתקן DIN.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} משולש לסימון מטען חורג {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 88|תקנה 88(ג)}})}}
{{ח:תת|(1)}} מידות: משולש שווה צלעות שצלעו 60 ס״מ, וקדקדיו מעוגלים ברדיוס של 40 מ״מ.
{{ח:תת|(2)}} החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן.
{{ח:תת|(3)}} סימון: סימון לפי ת״י 341 סעיף 105.1 לסימון מ.ת. באותיות שגבהן לא יעלה על 3 מ״מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של בסיס המשולש.
{{ח:תת|(4)}} צבע המשולש –
{{ח:תתת|(א)}} לסימון מטען חורג קדמי – יהיה לבן מחזיר אור משני צדיו;
{{ח:תתת|(ב)}} לסימון מטען חורג אחורי – יהיה לבן מחזיר אור משני צדיו ולו מסגרת בצבע אדום מחזיר אור לאורך היקף המשולש משני צדיו; רוחב המסגרת יהיה 7.5 ס״מ.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} שלט סימון לגורר ולנגרר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 90|תקנה 90(ב) ו־(ג)}})}}
{{ח:תת|(1)}} מידות השלט לגורר: 12.5×30 ס״מ; לנגרר 40×50 ס״מ.
{{ח:תת|(2)}} החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן.
{{ח:תת|(3)}} כתובת בנוסח אחד מאלה:
{{ח:תת}} {{טורים שווים ממורכז | &lt;div style{{=}}&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;&quot;&gt;גורר&lt;/div&gt; |&lt;div style{{=}}&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;&quot;&gt;נגרר על ידי {{ש}} 12-345-67&lt;/div&gt; }}
{{ח:תת|(4)}} צבע האותיות יהיה שחור ומידותיהן:
{{ח:תת}} גובה – 70 מ״מ;
{{ח:תת}} רוחב – עד 45 מ״מ;
{{ח:תת}} רוחב – 15 מ״מ.
{{ח:תת|(5)}} סימון: הסימון לפי ת״י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ״מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט.

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ז־8, תשע״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} קסדות לרוכבי אופנוע ולרוכבי טרקטורון {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39ג|תקנות 39ג(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 119|119}} {{ח:פנימי|סעיף 223|ו־223}})}}
{{ח:ת}} קסדות מגן לרוכבי אופנוע ולרוכבי טרקטורון יהיו לפי אחד התקנים המפורטים והמסומנים להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2)}} תקנת E.C.E REG. 22 – סימון: E.C.E 22;
{{ח:תת|(3)}} תקן FMVSS 218 – סימון: D.O.T;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(6)}} תקן יפני JIS-T8133, ‏Type C בלבד – סימון JIS.

{{ח:סעיף*|9א||תיקון: תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 9א}}
{{ח:ת}} מחזיר אור לאופניים ולתלת אופן {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 130|תקנות 130(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|ו־136(ב)}})}}
{{ח:ת}} מחזיר אור לאופניים יהיה אחד מאלה –
{{ח:תת|(1)}} מחזיר אור קשיח שצבעו אדום ולפי תקן מן המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} תקנת ECE REG No. 3 – סימון: ECE;
{{ח:תתת|(ב)}} הנחיית ‎757/76{{ח:הערה|/}}EEC – סימון: EEC;
{{ח:תתת|(ג)}} הנחיות SAE {{ח:הערה|J}}1594 – סימון: SAE;
{{ח:תתת|(ד)}} תקן FMVSS 218 – סימון: D.O.T;
{{ח:תתת|(ה)}} תקן B.S 5361{{ח:הערה|:1976}} – סימון: סימן העפיפון;
{{ח:תתת|(ו)}} תקן DIN 4848 – סימון: DIN.
{{ח:תת|(2)}} מחזיר אור גמיש להדבקה על הכנף האחורית שצבעו אדום ומידותיו 2.5×15 ס״מ, לפי תקן ישראלי ת״י 341 מיון 103.1 ובעל כושר החזרת אור 103.3 או 103.4.

{{ח:סעיף*|9ב||תיקון: תשס״ה־19|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 9ב}}
{{ח:ת}} שלט סימון לרכב בבדיקה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 190א|תקנה 190א(ד)}})}}
{{ח:תת|(1)}} מידות השלט 25×45 ס״מ, מידות האותיות 25×20 מ״מ;
{{ח:תת|(2)}} השלט יהיה בצבע לבן מחזיר אור וצבע האותיות יהיה אדום;
{{ח:תת|(3)}} כתובת בנוסח כלהלן:
{{ח:תת}} &lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block;&quot;&gt;רכב בבדיקת מבחן {{ש}} שם המוסך &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;______________&lt;/span&gt; {{ש}} מספר רישיון המוסך &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;______________&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} מספר זיהוי רכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282}})}}
{{ח:תת|1.}} מספר הזיהוי של הרכב (Vehicle Identification Number – VIN) – יהיה כקבוע בתקן ISO 3779 או במפרט SAE J272.
{{ח:תת|2.}} מבנה מס׳ זיהוי (VIN)
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr style=&quot;font-size: 90%;&quot;&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;מס׳ רץ ומפעל הרכב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת ייצור&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;תכונות שונות של הרכב&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;יצרן וארץ ייצור&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|3.}} קוד סימון שנת ייצור:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;קוד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;V&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1997&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;W&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1998&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;X&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1999&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Y&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2001&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2004&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2005&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2006&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2007&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2008&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2009&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;A&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|10א||תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ב־4, תשנ״ג־6, תשנ״ג־9, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ו־2, תשע״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 10א}}
{{ח:ת}} תקנים למניעת זיהום אויר, תצרוכת והתאמת דלק ומניעת רעש מרכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 282א|תקנה 282א}})}}
{{ח:תת|(1)}} '''זיהום אויר מרכב המופעל במנוע בנזין'''
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;למן שנת הייצור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נפח המנוע בסמ״ק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כולל מותר בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נוסעים פרטי, מונית ורכב סיור מסחרי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זוטובוס, אוטובוס זעיר ורכב סיור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אופנוע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1977&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל נפח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 3500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎74/290/EEC {{ש}} או ECE 15.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎74/290/EEC {{ש}} או ECE 15.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1985&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל נפח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 3500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎78/665/EEC {{ש}} או ECE 15.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎78/665/EEC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;1989&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל נפח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 3500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎83/351/EEC {{ש}} או ECE 15.04 {{ש}} או CFR 40.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎83/351/EEC {{ש}} או ECE 15.04 {{ש}} או CFR 40.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ECE 47&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ECE 40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1992&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 2000&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;‎88/76/EEC {{ש}} או ‎88/436/EEC {{ש}} או ‎89/458/EEC {{ש}} או ‎89/491/EEC {{ש}} או ‎91/441/EEC {{ש}} או CFR 40.86&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1993&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 1600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1994&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל נפח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1995&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 3500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎93/59/EEC {{ש}} או לרכב מתוצרת ארה״ב EPA (49 States) LDT 40 CFR Part 68 as of 1/1/94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1996 לרכב שייצורו נמשך משנת הדגם 1995&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל נפח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 3500&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;‎93/59{{ח:הערה|/}}EEC או ‎94/12{{ח:הערה|/}}EEC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;1996 לדגם חדש שהוחל בייצורו ב־1 בינואר 1996&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;כל נפח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2500 {{ש}} 2500–3500&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;‎93/59{{ח:הערה|/}}EEC או ‎94/12{{ח:הערה|/}}EEC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;עד 3500&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;לרכב מתוצרת ארה״ב ECA (49 States)‎ מקסיקו וקנדה – כל דגמי 1996&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎40 CFR Part 86 as of 1.1.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;LDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(2)}} '''זיהום אויר מרכב המופעל במנוע דיזל'''
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;שנת הייצור&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג הרכב&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;משקל כולל מותר בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תקני עשן מחוייבים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;תקני גזים מחייבים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;לפי EEC&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לרכב מתוצרת ארה״ב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 1993&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל הסוגים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל משקל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;למן 1994&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב נוסעים פרטי, מונית, רכב סיור, רכב מסחרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2349&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎91/441/EEC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוטובוס רכב מסחרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,500 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎88/77/EEC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מונית או רכב סיור בעל מרכב זוטובוס ואוטובוס זעיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־2350 עד 3500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎88/77/EEC או ‎91/441/EEC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;למן 1995&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסחרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 3500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎93/59/EEC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;EPA (49 States) LDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 3500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎91/542/EEC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;EPA (49 States) GDT 1991 1993 YM&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;1996&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרטי, מונית, רכב סיור, זוטובוס, אוטובוס זעיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2,500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎72/306{{ח:הערה|/}}EEC או ECE 24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב שייצורו נמשך מ־1995: ‎93/59{{ח:הערה|/}}EEC או ‎94/12{{ח:הערה|/}}EEC {{ש}} דגם חדש שהוחל בייצורו מ־1.1.96: ‎94/12{{ח:הערה|/}}EEC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;EPM (49 States) CDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מסחרי, זוטובוס, אוטובוס זעיר ורכב סיור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־2,501 עד 3,500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎93/59{{ח:הערה|/}}EEC או ‎91/542{{ח:הערה|/}}EEC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;EPM (49 States) LDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 3,501&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎91/542{{ח:הערה|/}}EEC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;EPM (49 States) HDT 40 CFR Part 86 as of 1/1/94&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(3)}} '''תצרוכת והתאמת דלק'''
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;למן שנת הייצור&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;נוסעים פרטי ומונית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסחרי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;ממשקל כולל 400 ק״ג עד 2200 ק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ממשקל כולל 2201 ק״ג כולל ומעלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 400 ק״ג ממשקל כולל מותר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1986 ולאחריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎80/1268{{ח:הערה|/}}EEC או ECE 15.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1991&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;הצהרת יצרן הרכב כי המנוע מותאם לשימוש בבנזין לפי תקן ישראלי מס׳ 90 עם או בלי תוספים לדלק.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1992&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;הצהרת יצרן הרכב כי המנוע מותאם לשימוש (1) בבנזין לפי ת״י מס׳ 90 עם או בלי תוספים; (2) בבנזין נטול עופרת המשווק בישראל.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1994&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;הצהרת יצרן הרכב, לגבי רכב המונע במנוע דיזל, כי המנוע מותאם לשימוש בסולר לפי ת״י 107.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(4)}} '''רעש מכלי רכב'''
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנת הייצור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רכב בעל 4 גלגלים או יותר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רכב בעל 2 או 3 גלגלים עם מנוע מעל 50 סמ״ק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רכב בעל 2 או 3 גלגלים עם מנוע עד 50 סמ״ק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1977–1986&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ECE 9 או ‎70/157/EEC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1987 ולאחריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎77/212{{ח:הערה|/}}EEC או ‎81/334{{ח:הערה|/}}EEC או ‎84/372{{ח:הערה|/EEC}} או ECE 9.01 או ECE 51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ECE 41 או ‎78/1015{{ח:הערה|/}}EEC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ECE 63&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1995&lt;/td&gt;&lt;td&gt;‎84/424{{ח:הערה|/}}EEC או ‎89/491{{ח:הערה|/}}EEC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשנ״ב־3, תשס״ה־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} רפידות בלם ומצמד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 282ב|תקנה 282ב}})}}
{{ח:ת}} רפידות הבלם והמצמד יעמדו באחד מתקנים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מפרט SAE J866A ומסומנות בהתאם;
{{ח:תת|(2)}} תעודת ABE ומסומנות בצדן האחורי בסימון K.B.A.‎.

{{ח:סעיף*|11א||תיקון: תשנ״א־11, תשנ״ב־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 11א}}
{{ח:ת}} תקנים למניעת הפרעות קשר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 282ג|תקנה 282ג}})}}
{{ח:ת}} תקנים למניעת הפרעות קשר יהיו מתאימים לאחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} ‎72/245{{ח:הערה|/}}EEC;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:תת|(3)}} ECE 10;
{{ח:תת|(4)}} ת״י 81;
{{ח:תת|(5)}} ת״י 87.

{{ח:סעיף*|11ב||תיקון: תשנ״ו־2, תשנ״ז־8, תשס״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 11ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשנ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} מערכת הפליטה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 318|תקנה 318(ב)}})}}
{{ח:ת}} מערכת הפליטה תתאים לאחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מפמ״כ 144;
{{ח:תת|(2)}} הנחיית EEC מס׳ ‎334/81/EEC;
{{ח:תת|(3)}} תעודת ABE;
{{ח:תת|(4)}} תקן BS‏ – BS AU 193{{ח:הערה|:}}1983‎;
{{ח:ת}} סימונים:
{{ח:תת|(1)}} תו תקן;
{{ח:תת|(2)}} EEC;
{{ח:תת|(3)}} KBA;
{{ח:תת|(4)}} סימן העפיפון.

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשנ״ב־8, תשנ״ג־3, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 13}}
{{ח:ת}} אופנים ברכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 321|תקנה 321}})}}
{{ח:ת}} האופנים ברכב יהיו עשויים לפי אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} פלדה כבושה במידות שקבע יצרן הרכב לשימוש בסוג ובדגם הרכב הנדון בלבד;
{{ח:תת}} סימון: תו תקן;
{{ח:תת|(2)}} נתך קל, ומתאימים למפמ״כ 240;
{{ח:תת|(3)}} נתך קל, ואושרו בתעודת ABE;
{{ח:תת|(4)}} נתך קל המסומן DOT;
{{ח:תת|(5)}} נתך קל ואושר בתעודת JWL;
{{ח:תת|(6)}} נתך קל ואושר בתעודת JIS.

{{ח:סעיף*|14||תיקון: תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 14}}
{{ח:ת}} צמיגי גומי פנאומטיים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 322|תקנה 322(א)}})}}
{{ח:ת}} הצמיגים יתאימו לאחד מתקנים אלה:
{{ח:תת|(1)}} FMVSS 109 או CMVSS 109;
{{ח:תת|(2)}} FMVSS 119 או CMVSS 119;
{{ח:תת|(3)}} J.I.S.‎ 4230;
{{ח:תת|(4)}} E.C.E.‎ 30;
{{ח:תת|(5)}} E.C.E.‎ 54.
{{ח:ת}} סימונים: D.O.T.‎‏, E.C.E.‎‏, J.I.S.‎.
{{ח:ת}} הערה: הסימונים בכל הנוגע למידותיו, מבנהו וכושר ההעמסה של הצמיג, כמתחייב מהתקן יהיו בולטים על דופן הצמיג וייעשו בידי יצרן הצמיג.

{{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 15}}
{{ח:ת}} חיבורים לבדיקת לחץ האוויר במערכות בלמי אוויר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 326|תקנה 326(א)}})}}
{{ח:ת}} החיבורים לבדיקת לחץ האוויר יתאימו בכל פרטיהם לתקן – I.S.O. 3583/1975.

{{ח:סעיף*|15א||תיקון: תשנ״ב־8, תשנ״ד, תשס״ה־4, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 15א}}
{{ח:ת}} מיתקן למניעת נעילה (ABS) {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 330א|תקנה 330א}})}}
{{ח:תת|(א)}} המיתקן למניעת נעילה יתאים לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ‎88/194/ECC Annex 10;
{{ח:תתת|(2)}} ECE 13.06 Annex 13
{{ח:תת}} ובלבד שהמיתקן כולל חיישן למהירות סיבוב גלגלי הרכב ובקר המפעיל את המיתקן.
{{ח:תת|(ב)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330א|בתקנה 330א}} יתאים המיתקן גם לקבוע ב־Category 1 שב־Annex 10 וב־Annex 13 האמורים בפרט משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} במונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330א|בתקנה 330א(א)(3)}} יתאים המיתקן לאמור בפרט משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330א|בתקנה 330א(א)(4)}} יתאים המיתקן גם לקבוע ב־Category A שב־Annex 10 וב־Annex 13 האמורים בפרט משנה (א).
{{ח:תת|(ה)}} המיתקן יתאים לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקן ‎71/320/EEC‏ + ‎98/12/EC;
{{ח:תתת|(2)}} לרכב המיוצר במדינות NAFTA יתאים המיתקן לאחד מאלה ובהתאם לסיווגי הרכב כמפורט בתקנים:
{{ח:תתתת|(א)}} לרכב עם בלמים הידראוליים, כמפורט באחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} FMVSS 105;
{{ח:תתתתת|(2)}} CMVSS 105;
{{ח:תתתתת|(3)}} FMVSS 135;
{{ח:תתתתת|(4)}} CMVSS 135;
{{ח:תתתת|(ב)}} FMVSS 121 לרכב עם בלמי אוויר.

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשנ״ג, תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ז־8, תשס״ה, תשס״ה־4, תשס״ה־16, תשס״ט־4, תשע״ה־4, תשע״ה־6, תשע״ט־8|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 16}}
{{ח:ת}} פנסים ואורות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 351|תקנה 351(ב)}})}}
{{ח:תת|(1)}} פנסי החזית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 334|בתקנה 334}} יתאימו לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ‎89/517/EEC;
{{ח:תתת|(ב)}} ECE 1;
{{ח:תתת|(ג)}} ECE 2;
{{ח:תתת|(ד)}} ECE 5;
{{ח:תתת|(ה)}} ECE 8;
{{ח:תתת|(ו)}} ECE 20;
{{ח:תתת|(ז)}} ECE 31;
{{ח:תתת|(ח)}} ECE 56;
{{ח:תתת|(ט)}} ECE 57;
{{ח:תתת|(י)}} FMVSS 108 מסוג Guide‏ HB3 ו־HB4 שאישר מנהל אגף הרכב לדגם הרכב;
{{ח:תתת|(י)}} FMVSS 108;
{{ח:תתת|(יא)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תתת|(יב)}} C.M.V.S.S 108.
{{ח:תת|(2)}} פנסי הסימון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 339|בתקנות 339}}, {{ח:פנימי|סעיף 340|340}}, {{ח:פנימי|סעיף 341|341}} {{ח:פנימי|סעיף 369|ו־369(ב)}}, לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה יתאימו לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מפמ״כ 341;
{{ח:תתת|(ב)}} ECE REG. 7;
{{ח:תתת|(ג)}} ‎97/30/EC ו־‎76/758/EEC;
{{ח:תת}} וכן לענין פנסים לפי –
{{ח:תתת}} {{ח:פנימי|סעיף 339|תקנה 339}} – תקן SAE‏, SAE J222;
{{ח:תתת}} {{ח:פנימי|סעיף 340|תקנות 340}} {{ח:פנימי|סעיף 369|ו־369}} – תקן SAE‏, SAE J592;
{{ח:תתת}} {{ח:פנימי|סעיף 341|תקנה 341}} – תקן SAE‏, SAE J585.
{{ח:תת|(3)}} פנסי האיתות והבלימה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 342|בתקנות 342}} {{ח:פנימי|סעיף 344|ו־344}}, לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מפמ״כ 341;
{{ח:תתת|(ב)}} ECE REG. 56;
{{ח:תתת|(ג)}} ECE REG. 6;
{{ח:תתת|(ד)}} ECE REG. 48;
{{ח:תתת|(ה)}} ‎759/76/EEC;
{{ח:תתת|(ו)}} ‎97/30/EC ו־‎76/758/EEC;
{{ח:תת}} וכן לענין פנסים לפי –
{{ח:תתת}} {{ח:פנימי|סעיף 342|תקנה 342}} – תקן SAE‏, SAE J586;
{{ח:תתת}} {{ח:פנימי|סעיף 344|תקנה 344}} – תקן SAE‏, SAE J588.
{{ח:תת|(3א)}} פנס הבלימה הנוסף כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 342|בתקנה 342}} יתאים לאחד מתקנים אלה:
{{ח:תת|(1)}} SAE {{ח:הערה|J}}186A
{{ח:תת|(2)}} ECE Reg. 7
{{ח:תת}} סימונים: DOT‏, ECE‏, SAE;
{{ח:תת}} הערה: פנס המותקן מצדה הפנימי של השמשה האחורית יהיה פטור מסעיפי מפרט SAE {{ח:הערה|J}}186A הנוגעים להגנה מפני לחות, אבק וקורוזיה.
{{ח:תת|(4)}} הפנסים להארת לוחית הזיהוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 343|תקנה 343}}, לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ECE REG. 4;
{{ח:תתת|(ב)}} ‎760/76/EEC;
{{ח:תתת|(ג)}} SAE J587.
{{ח:תת|(5)}} פנסי ערפל קדמיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 347|תקנה 347(א)}} יתאימו לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ECE REG. 19;
{{ח:תתת|(ב)}} ‎762/76/EEC.
{{ח:תת|(6)}} פנסי ערפל אחוריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 347א|תקנה 347א}} יתאימו לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ECE REG. 38;
{{ח:תתת|(ב)}} ‎538/77{{ח:הערה|/}}EEC.
{{ח:תת|(6א)}} פנסי ערפל שיותקנו ברכב ששנת ייצורו 2005 ואילך יהיו –
{{ח:תתת|(א)}} בהתאם לתקן ‎1999/14/EC‏ + ‎77/538/EEC;
{{ח:תתת|(ב)}} בהתאם לתקני FMVSS לרכב המיוצר במדינות NAFTA;
{{ח:תתת|(ג)}} בהתאם לתקני CMVSS לרכב המיוצר בקנדה.
{{ח:תת|(7)}} הפנסים להארת הדרך בנסיעה לאחור, לפי {{ח:פנימי|סעיף 348|תקנה 348}} לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ECE REG. 23;
{{ח:תתת|(ב)}} ‎77/539/EEC ו־‎97/32/EC;
{{ח:תתת|(ג)}} SAE J593.
{{ח:תת|(8)}} פנס החזית יהיה מסומן בסימן מובלט על העדשה או על הפנס באחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ECE;
{{ח:תתת|(ב)}} שם היצרן וסוג הפנס;
{{ח:תתת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תתת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תת}} ואולם ניתן לסמן את פנס החזית ברכב נוסעים פרטי על פי התקנים שנקבעו לענין זה בדרישות החובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282}}.
{{ח:תת|(9)}} הנוריות לפנסי החזית יהיו מסומנות באחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ECE לפנס אירופאי;
{{ח:תתת|(ב)}} ECE או DOT, שם יצרן וסוג נורה על פי FMVSS לפנס אמריקאי;
{{ח:תתת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תתת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(10)}} עדשות הפנסים המפורטים, בפסקאות (2) עד (7) יהיו מסומנים באחד מסימונים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} תו תקן;
{{ח:תתת|(ב)}} E.C.E;
{{ח:תתת|(ג)}} E.E.C;
{{ח:תתת|(ד)}} D.O.T.‎;
{{ח:תתת|(ה)}} S.A.E.‎;
{{ח:תתת|(ו)}} מ.ת.
{{ח:תת|(11)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף*|16א||תיקון: תשס״ה־4, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 16א}}
{{ח:ת}} מחווני כיוון {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 344|תקנה 344(יב)}})}}
{{ח:ת}} מחווני הכיוון ברכב יהיו –
{{ח:תת|(1)}} בהתאם לתקן ‎97/28/EC‏ + ‎76/756/EEC;
{{ח:תת|(2)}} בהתאם לתקני FMVSS לרכב המיוצר במדינות NAFTA.
{{ח:תת|(2)}} בהתאם לתקני FMVSS;
{{ח:תת|(3)}} בהתאם לתקני CMVSS לרכב המיוצר בקנדה.

{{ח:סעיף*|17||תיקון: תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 17}}
{{ח:ת}} מחזירי אור {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 345|תקנה 345}})}}
{{ח:ת}} מחזיר אור יהיה מתאים לאחר מתקנים אלה:
{{ח:תת|(1)}} ‎757/76/EEC;
{{ח:תת|(2)}} ECE REG. 3;
{{ח:תת|(3)}} FMVSS 108 או CMVSS 108;
{{ח:תת|(4)}} SAE {{ח:הערה|J}}1594.
{{ח:ת}} סימונים:
{{ח:תת|(1)}} סימון EEC;
{{ח:תת|(2)}} סימון DOT;
{{ח:תת|(3)}} סימון מ.ת.;
{{ח:תת|(4)}} סימון ECE;
{{ח:תת|(5)}} סימון SAE.
{{ח:ת}} הערה: תקנים וסימונים אלה יבואו ברכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה בלבד.

{{ח:סעיף*|17א||תיקון: תשנ״ד־6, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 17א}}
{{ח:ת}} חומר לבנין פנים המרכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 352|תקנה 352(ב)}})}}
{{ח:ת}} כל חומר שממנו בנוי פנים המרכב יתאים לאחד מתקנים אלה:
{{ח:תת|(1)}} FMVSS 302 או CMVSS 302;
{{ח:תת|(2)}} מפמ״כ 373 או 400.
{{ח:ת}} הערה: בדיקת החומר תיעשה לפי תקן ISO 3795 כאשר מהירות הבעירה של החומר לא תעלה על 250 מ״מ לדקה.

{{ח:סעיף*|18||תיקון: תשנ״ג, תשנ״ד־4, תשנ״ד־6, תשס״ה־4, תשס״ה־18, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 18}}
{{ח:ת}} מושבים ברכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 355|תקנה 355(ג2) עד (ה)}})}}
{{ח:תת|(א)}} מושב יתאים לאחד מתקנים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} FMVSS 222;
{{ח:תתת|(2)}} מפמ״כ 363;
{{ח:תתת|(3)}} ECE REG. 17 לגבי חוזק התקנת המושבים;
{{ח:תתת|(4)}} ECE REG. 25 לגבי הלם משענת הראש;
{{ח:תתת|(5)}} ECE REG. 21 לגבי הלם גב המושב.
{{ח:תת|(ב)}} חומרי הריפוד והציפויים למושבים יתאימו לאחד מתקנים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} FMVSS 302;
{{ח:תתת|(2)}} מפמ״כ 373.
{{ח:תת}} הערה: בדיקת החומר תיעשה לפי תקן ISO 3795 כאשר מהירות הבעירה של החומר לא תעלה על 100 מ״מ לדקה.
{{ח:תת|(ג)}} משענת ראש שתותקן ברכב תהיה בהתאם לאחד מתקנים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנחיית ‎78/932/EEC;
{{ח:תתת|(2)}} תקן FMVSS 202 או תקן CMVSS 202 לרכב המיוצר בקנדה.

{{ח:סעיף*|19||תיקון: תשנ״א־11, תשנ״ה־4, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 19}}
{{ח:ת}} שמשות לרכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 356|תקנה 356(א) ו־(ג)}})}}
{{ח:תת|(א)}} השמשות לרכב יתאימו לאחד מתקנים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ת״י 546;
{{ח:תתת|(2)}} ECE Reg. 43;
{{ח:תתת|(3)}} ‎92/22/EEC;
{{ח:תתת|(4)}} FMVSS 205 או CMVSS 205.
{{ח:תת|(ב)}} שמשות לרכב שיובאו או יוצרו בישראל עד יום 1 ביולי 1992 יכול שיתאימו גם לאחד מתקנים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} BS AU 178{{ח:הערה|:1980}}
{{ח:תתת|(2)}} DGM
{{ח:תתת|(3)}} DIN
{{ח:תתת|(4)}} JIS R 3211{{ח:הערה|:1998}}
{{ח:תת|(ג)}} שמשות העשויות חומר שאינו זכוכית יהיו מן הסוג המיוצר על פי רשיון ייצור או שאושרו ליבוא בידי מנהל אגף הרכב.

{{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 20}}
{{ח:ת}} צופר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 359|תקנה 359(א) ו־(ד)}})}}
{{ח:ת}} הצופר ברכב יתאים לאחד מתקנים אלה:
{{ח:תת|(1)}} ECE REG. 28;
{{ח:תת|(2)}} ‎70/388/EEC.
{{ח:ת}} סימונים:
{{ח:תת|(1)}} E.C.E.‎;
{{ח:תת|(2)}} E.E.C.‎.

{{ח:סעיף*|21||תיקון: תשנ״ג־3, תשע״ה־4, תשע״ח־12|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 21}}
{{ח:ת}} מראות תשקיף מצלמות ומסכים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 361|תקנה 361}})}}
{{ח:תת|(א)}} מראות התשקיף מצלמות ומסכים ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 361|תקנה 361}} יתאימו לאחד מתקנים אלה –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} ECE REG. 46;
{{ח:תתת|(3)}} ‎71/127/EEC;
{{ח:תתת|(4)}} ‎79/795/EEC;
{{ח:תתת|(5)}} FMVSS 111.
{{ח:תת|(ב)}} סימונים:
{{ח:תתת|(1)}} תו תקן;
{{ח:תתת|(2)}} EEC;
{{ח:תתת|(3)}} ECE;
{{ח:תתת|(4)}} FMVSS;
{{ח:תתת|(5)}} מ.ת.

{{ח:סעיף*|22||תיקון: תשנ״ג־3, תשע״ט־8|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 22}}
{{ח:ת}} מיתקן להגנה בפני התנגשות תת־רכבית – פגוש אחורי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 363א|תקנה 363א(א)}})}}
{{ח:ת}} המיתקן יתאים לאחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מפמ״כ 241;
{{ח:תת|(2)}} ‎79/490/EEC ועדכונו – ‎81/333/EEC;
{{ח:תת|(3)}} תקן ישראלי 5841 – התקן הגנה תת־רכבי אחורי, מאוגוסט 2008 כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד ובאתר האינטרנט של מכון התקנים;
{{ח:תת|(4)}} תקנת E.C.E 58 לרבות עדכונים שיתפרסמו לפיה וכתוקפה מזמן לזמן.
{{ח:ת}} סימונים:
{{ח:תת|(1)}} תו תקן;
{{ח:תת|(2)}} סימון E.E.C.‎.

{{ח:סעיף*|23||תיקון: תשס״ה־6, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 23}}
{{ח:ת}} חגורות בטיחות ברכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39ד|תקנות 39ד(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 39ה|39ה(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 364א|ו־364א(ג), (ד) ו־(ה)}})}}
{{ח:תת|(א)}} חגורות הבטיחות לגבי כל נוסע יהיו אחת מאלה –
{{ח:תת}} חגורת מתניים: חגורה החובקת את חלקו הקדמי של אגן הירכיים של החוגר;
{{ח:תת}} חגורה אלכסונית: חגורה החובקת באלכסון את חזהו של החוגר מן הירך לכתף שמנגד;
{{ח:תת}} חגורת שלוש נקודות: מערכת חגורות המעוגנת בשלוש נקודות עיגון והמהווה שילוב של חגורת מתניים וחגורה אלכסונית;
{{ח:תת}} חגורה נצמדת: חגורת מתניים, או חגורת שלוש נקודות המצויידת בסליל קפיצי לקליטת רצועת החגורה, שאינו מגביל את תנועותיו של החוגר בתנאי נהיגה רגילים.
{{ח:תת|(ב)}} חגורות הבטיחות תתאמנה, לפי הענין, לאחד מתקנים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ת״י 543;
{{ח:תתת|(2)}} ECE REG. 16;
{{ח:תתת|(3)}} JIS D 4604{{ח:הערה|:1995}};
{{ח:תתת|(4)}} BS 3254{{ח:הערה|:1960}};
{{ח:תתת|(5)}} FMVSS 209 או CMVSS 209.
{{ח:תת|(ג)}} סימונים:
{{ח:תתת|(1)}} סימון תו תקן;
{{ח:תתת|(2)}} סימון E.C.E.‎;
{{ח:תתת|(3)}} סימון D.O.T.‎;
{{ח:תתת|(4)}} סימון J.I.S.‎;
{{ח:תתת|(5)}} סימון B.S.‎ (סמל העפיפון).

{{ח:סעיף*|24||תיקון: תשנ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 24}}
{{ח:ת}} מזגני אוויר ברכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ג|תקנה 364ג(ז)}})}}
{{ח:ת}} מזגן האוויר יתאים למפמ״כ 344.
{{ח:ת}} מזגן מייצור מקומי – יסומן על פי סעיף 5 שבמפמ״כ 344, בתו תקן או בסימן מ.ת.
{{ח:ת}} מזגן מיובא – יירשם עליו שם היצרן ודגם המזגן.

{{ח:סעיף*|24א||תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ג, תשנ״ג־3, תשנ״ד־4, תשפ״א־9|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 24א}}
{{ח:ת}} טכוגרף ברכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ד|תקנה 364ד}})}}
{{ח:ת}} טכוגרף המותקן ברכב, מאחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} טכוגרף בעל דיסקות – טכוגרף המתאים לנדרש בפרקים 1 עד 4 של ANNEX להנחיה ‎3821/85{{ח:הערה|/}}EEC המסומן בסימון EEC או שניתנה לגביו תעודה מאת מעבדה מוסמכת כי הוא תואם את הנדרש כאמור;
{{ח:תת|(2)}} טכוגרף דיגיטלי – מערכת טכוגרף המתאימה להגדרות בנספח 1 לאמנה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}}, הכוללת מכשיר טכוגרף דיגיטלי שהותקן ברכב לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|חוק רישוי שירותים}}, ומסומן בסימון כמפורט באמנה.

{{ח:סעיף*|24ב||תיקון: תשנ״ו־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 24ב}}
{{ח:ת}} מיתקן מגביל מהירות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ה|תקנה 364ה}})}}
{{ח:ת}} מיתקן מגביל המהירות יתאים ל־Annex 1 בהנחייה ‎92/24/EEC.

{{ח:סעיף*|25||תיקון: תשנ״א־11, תשנ״ג־3, תשס״ה־19, תשס״ט־5, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 25}}
{{ח:ת}} משולשי אזהרה לרכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 367|תקנה 367}})}}
{{ח:ת}} משולשי האזהרה יתאימו לאחד מתקנים אלה –
{{ח:תת|(1)}} ת״י 5384;
{{ח:תת|(2)}} ECE REG. 27 בהתאם לעדכון האחרון;
{{ח:תת|(3)}} FMVSS 125;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:תת|(5)}} CMVSS 125.
{{ח:ת}} סימונים:
{{ח:תת|(1)}} תו תקן;
{{ח:תת|(2)}} E.C.E;
{{ח:תת|(3)}} D.O.T.‎;
{{ח:תת|(4)}} FMVSS;
{{ח:תת|(5)}} CMVSS.

{{ח:סעיף*|26||תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשנ״ז־8, תשס״ה־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 26}}
{{ח:ת}} מטפים לשימוש ברכב מנועי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 370|תקנה 370(א)}})}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג הרכב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כושר כיבוי עפ״י ת״י 1012&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המטפים לרכב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תחילה (שנת ייצור הרכב)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הערות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;מוניות ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 1992&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1993 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אמבולנסים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל שנות הייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג לרבות תומך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 1992&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 2&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;מ־1993 ואילך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;או 89ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוטובוס או רכב מסחרי אשר לו היתר להסיע עד 15 נוסעים בנוסף לנהג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל שנות הייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האבקה תתאים גם לכיבוי מוצקים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;אוטובוס אשר לו היתר להסיע מעל 15 נוסעים בנוסף לנהג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 2&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;כל שנות הייצור&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;האבקה תתאים גם לכיבוי מוצקים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;או 89ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוטובוס מפרקי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל שנות הייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוטובוס דו־קומתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל שנות הייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;רכב מסחרי אשר לו היתר להסיע מעל 15 נוסעים בנוסף לנהג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 2&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;עד 1992&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;או 89ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 2&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;מ־1993 ואילך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;או 89ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכלית להובלת גז דליק או דלק נוזלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;89ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 1992&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בנתמך&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;89ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 1&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;מ־1993 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;במשאית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בגרור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;במשאית המיועדת להובלת בקבוקי גז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;183ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל שנות הייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} הערות:
{{ח:תת|(א)}} המטפים יתאימו לת״י 570.
{{ח:תת|(ב)}} ברכב ששנת ייצורו עד 1991 מותר השימוש במטפים המתאימים לת״י 463.
{{ח:תת|(ג)}} ברכב ששנת ייצורו עד 1992 מותר השימוש במטפים המתאימים לת״י 987.
{{ח:תת|(ד)}} ברכב מהסוג המנוי בטבלה ששנת ייצורו עד 1996 מותר השימוש במטפים מהסוג האמור בטבלה או בהתאם לאמור בהערה (ה).
{{ח:תת|(ה)}} ברכב מהסוג המנוי בטבלה ששנת ייצורו 1997 או לאחריה לא יותר שימוש אלא במטפים בהתאם למפמ״כ 339 מנובמבר 1995 וסימונם יהיה:
{{ח:תתת|(1)}} ת״י 570 – לסוג המטפה;
{{ח:תתת|(2)}} ת״י 129 – לתחזוקתו התקופתית;
{{ח:תתת|(3)}} ת״י 1022 – להתאמת האבקה לכיבוי דלקות ממין א׳ למוצקים, ממין ב׳ לנוזלים וממין ג׳ לחשמל.

{{ח:סעיף*|27||תיקון: תשנ״ג־3, תשנ״ה־4, תשנ״ט־2, תש״ס־3, תשע״ו־9|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 27}}
{{ח:ת}} מתקני גרירה וריתום בגורר, בגרור, בתומך ובנתמך {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 371|תקנות 371}} {{ח:פנימי|סעיף 377|ו־377(א) ו־(ד)}})}}
{{ח:ת}} מיתקני גרירה וריתום יהיו לפי תקנים אלה:
{{ח:תת|(1)}} חיבורי חשמל –
{{ח:תתת|(א)}} לרכב מסוג M1‏, M2‏, N1‏, O1‏, O2 – לפי תקן ISO 11446‏ (13 פינים 12V);
{{ח:תתת|(ב)}} לרכב מסוג N2‏, N3‏, O3‏, O4 – לפי תקן ISO 12098‏ (15 פינים 24V);
{{ח:תתת|(ג)}} לרכב מסוג M2‏, N2‏, N3‏, O3‏, O4 – לפי תקן ISO 1724‏ (7 פינים Type 12N);
{{ח:תתת|(ד)}} לכלי רכב המובילים חומרים מסוכנים – לפי אחד מתקנים אלה:
{{ח:תתת}} ISO 7638:2003
{{ח:תתת}} ISO 12098:2004
{{ח:תתת}} ISO 25981:2008
{{ח:תתת}} EN 15207:2015.
{{ח:תת|(2)}} חיבורי אוויר וזרנוקים לבלמי אוויר לגוררים ונגררים לפי ת״י 273, ולפי SAE J318.
{{ח:תת|(3)}} ווי גרירה, עיני גרירה ותפוחי גרירה לפי אחד מאלה:
{{ח:תתת}} מפמ״כ 343
{{ח:תתת}} ISO 1102
{{ח:תתת}} ISO 1103
{{ח:תתת}} SAE {{ח:הערה|J}}847
{{ח:תתת}} MS 51118
{{ח:תתת}} MS 51135
{{ח:תתת}} MS 51137
{{ח:תתת}} DIN 74052
{{ח:תתת}} DIN 74058
{{ח:תתת}} BS AU 25
{{ח:תתת}} BS AU 113
{{ח:תתת}} תקן ‎94/20/EEC
{{ח:תת|(4)}} גלגל חמישי ופין לנתמך יהיו לפי אחד מתקנים אלה:
{{ח:תתת}} אישור ABG או מפמ״כ 71, או מפמ״כ 40 או מפמ״כ 277 ו־309.
{{ח:ת}} סימונים:
{{ח:תת|(א)}} תו תקן, גובה מרכז הגלגל החמישי בתומך יהיה לפי תקן ISO 1726;
{{ח:תת|(ב)}} ECE;
{{ח:תת|(ג)}} EEC;
{{ח:תת|(ד)}} תקן ‎94/20{{ח:הערה|/}}EC.

{{ח:סעיף*|28||תיקון: תשנ״ב־8, תשנ״ו־2, תשס״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 28}}
{{ח:ת}} סימון רכב למטרות בטיחות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 383א|תקנות 383א עד 383ח}})}}
{{ח:תת|(א)}} טבלאות מחזירות אור לפי {{ח:פנימי|סעיף 383א|תקנות 383א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 383ו|383ו(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 383ז|ו־383ז(א) ו־(ב)}}
{{ח:תתת|(1)}} מידות: 30×60 ס״מ.
{{ח:תתת|(2)}} חומר: פח מצופה מחזיר אור לבן שהוא בעל כושר החזרת אור מס׳ 2 מיון 103.4.
{{ח:תתת|(3)}} על גבי הטבלה יעברו 7 פסים בצבעי אדום־לבן, מחזירי אור, לסירוגין בזווית של 45 מעלות לבסיס המלבן המהווה את הטבלה; רוחב הפסים יהיה שווה.
{{ח:תתת}} בטבלה המיועדת לצדו השמאלי של הרכב יעברו הפסים כך, שייווצרו שני משולשים שווי שוקיים לבנים, שאורך כל אחת משוקיהן 10 ס״מ, בפינה השמאלית העליונה ובפינה הימנית התחתונה של הטבלה;
{{ח:תתת}} בטבלה המיועדת לצד הימני של הרכב, ייווצרו המשולשים הלבנים האמורים בפינה השמאלית התחתונה והימנית העליונה.
{{ח:תת}} דוגמאות: {{ח:הערה|(הושמט)}}
{{ח:תת|(ב)}} מחזירי האור לפי {{ח:פנימי|סעיף 383ג|תקנות 383ג(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 383ה|383ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 383ו|ו־383ו(א)}}
{{ח:תתת|(1)}} מידות (בהתאם לאמור בתקנות):
{{ח:תתת}} 2.5×15 ס״מ
{{ח:תתת}} 5×40 ס״מ
{{ח:תתת}} 10×80 ס״מ
{{ח:תתת|(2)}} חומר: מחזיר אור גמיש לפי מיון 103.1 או מחזיר אור קשיח לפי מיון 103.2 על פי ת״י 341, בעל כושר החזרת אור מס׳ 1 – מיון 103.3.
{{ח:תתת|(3)|(א)}} בצדו השמאלי של הרכב: מחזיר אור מלבני שבפינתו השמאלית העליונה והימנית התחתונה משולש שווה שוקיים אדום שכל אחת משוקיו כמידת גובה המלבן. השטח שבין יתרי שני המשולשים יחולק ל־5 פסים שווים מקבילים בצבע אדום־לבן מחזיר אור, לסירוגין, המקבילים ליתרי המשולשים בזווית של 45 מעלות לבסיס המלבן, כך שייווצרו שלושה פסים לבנים ושני פסים אדומים בין המשולשים האדומים שבקצות המלבן.
{{ח:תתתת|(ב)}} בצדו הימני של הרכב: מחזיר אור מלבני כאמור בפסקת משנה (א), אולם שני המשולשים האדומים ייקבעו בפינתו הימנית העליונה והשמאלית התחתונה של המלבן; חלוקת הפסים כמפורט לעיל:
{{ח:תתת}} דוגמאות: {{ח:הערה|(הושמט)}}
{{ח:תתת|(4)}} התקנה: מחזירי אור גמישים יודבקו במקומות הקבועים בכל תקנה לפי הענין; אם לא ניתן להדביק מחזיר אור כאמור, יותקן במקומו מחזיר אור קשיח באותן מידות.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיר האור לפי {{ח:פנימי|סעיף 383ג|תקנה 383ג(ב)}} יהיה –
{{ח:תתת}} באורך – 37.5 ס״מ
{{ח:תתת}} ברוחב – 5 ס״מ
{{ח:תתת}} גובה ורוחב האותיות – 30 מ״מ
{{ח:תתת}} צבע האותיות לבן על רקע אדום
{{ח:תתת}} חומר המדבקה גמיש לפי סעיף 103.1 בת״י 341
{{ח:ת}} סימון: סימון לכל סוגי מחזירי האור יהיה כמפורט בסעיף 105.1 בת״י 341 ובתוספת סימון מ.ת..

{{ח:סעיף*|29||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 29}}
{{ח:ת}} מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ו|תקנה 364ו}})}}
{{ח:ת}} מערכת להתרעה מפני התנגשות לפנים תעמוד בתאימות אלקטרו־מגנטית; יצרן המערכת יתאים את המערכת לדגם הרכב; המערכת תעמוד בדרישות סעיפים 5.2 עד 6 (כולל) לתקנת ECE 131 או בדרישות סעיפים 1.2 עד 2.8 (כולל) לנספח 2 לתקנת נציבות האיחוד האירופי ‎(EU) No 347/2012 ולמעט הדרישות הנוגעות לבלימה אוטומטית של הרכב;
{{ח:ת}} הוכחת עמידת המערכת בדרישות המפורטות, תהיה באמצעות קבלת אישור מאחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מעבדה מוסמכת;
{{ח:תת|(2)}} מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי דירקטיבה ‎2007/46/EC, על עדכוניה;
{{ח:תת|(3)}} יצרן הרכב, כי הוא מתקין את המערכת ברכבים שהוא מייצר בקו הייצור.

{{ח:סעיף*|30||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 30}}
{{ח:ת}} מערכת התרעה על סטייה מנתיב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ו|תקנה 364ו}})}}
{{ח:ת}} מערכת התרעה על סטייה מנתיב תעמוד בתאימות אלקטרו־מגנטית; יצרן המערכת יתאים את המערכת לדגם הרכב; המערכת תעמוד בדרישות סעיפים 5.1 עד 5.4 (כולל) וסעיפים 6.2 עד 6.7 (כולל) לתקנת ECE 130 או בדרישות סעיפים 1.1 עד 1.4 (כולל) וסעיפים 2.2 עד 2.7 (כולל) לנספח 2 לתקנת נציבות האיחוד האירופי ‎(EU) No. 351/2012;
{{ח:ת}} סימוני הנתיבים המשמשים לבדיקת התרעת המערכת על סטייה מנתיב לפי התקן האמור יהיו אלה שנקבעו במדינת ישראל;
{{ח:ת}} הוכחת עמידת המערכת בדרישות המפורטות, תהיה באמצעות קבלת אישור מאחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מעבדה מוסמכת;
{{ח:תת|(2)}} מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי דירקטיבה ‎2007/46/EC, על עדכוניה;
{{ח:תת|(3)}} יצרן הרכב, כי הוא מתקין את המערכת ברכבים שהוא מייצר בקו הייצור.

{{ח:סעיף*|31||תיקון: תשע״ח־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 31}}
{{ח:ת}} מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ח|תקנה 364ח}})}}
{{ח:ת}} מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים תקיים את הדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי מערכת להתרעה מפני התנגשות מלפנים שהתקין יצרן הרכב בקו היצור – ניתן לגביה אישור כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 364ח|בתקנת משנה 364ח(ב)(1)}};
{{ח:תת|(2)}} לגבי מערכת להתרעה מפני התנגשות מלפנים שהותקנה בארץ – ניתן לגביה אישור מעבדה מוסמכת על כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} המערכת מתאימה לדגם הרכב;
{{ח:תתת|(ב)}} המערכת עומדת בדרישות תאימות אלקטרו־מגנטית בהתאם לתקן ECE 10;
{{ח:תתת|(ג)}} המערכת עומדת בדרישות סעיפים 5.2 עד 6 (כולל) לתקן ECE 131 או בדרישות סעיפים 1.2 עד 2.8 (כולל) לנספח 2 לתקן ‎(EU) EEC No 347/2012 ולמעט הדרישות הנוגעות לבלימה אוטומטית של הרכב.

{{ח:סעיף*|32||תיקון: תשע״ח־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 32}}
{{ח:ת}} מערכת התרעה על סטייה מנתיב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ח|תקנה 364ח}})}}
{{ח:ת}} מערכת התרעה על סטייה מנתיב תקיים את הדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי מערכת התרעה על סטייה מנתיב שהתקין יצרן הרכב בקו הייצור – ניתן לגביה אישור כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 364ח|בתקנת משנה 364ח(ב)(1)}};
{{ח:תת|(2)}} לגבי מערכת התרעה על סטייה מנתיב שהותקנה בארץ – ניתן לגביה אישור מעבדה מוסמכת על כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} המערכת מתאימה לדגם הרכב;
{{ח:תתת|(ב)}} המערכת עומדת בדרישות תאימות אלקטרו־מגנטית בהתאם לתקן ECE 10;
{{ח:תתת|(ג)}} המערכת עומדת בדרישות סעיפים 5.1 עד 5.4 (כולל) וסעיפים 6.2 עד 6.7 (כולל) לתקן ECE 130 או בדרישות סעיפים 1.1 עד 1.4 (כולל) וסעיפים 2.2 עד 2.7 (כולל) לנספח 2 לתקן ‎(EU) EEC No 351/2012; סימוני הנתיבים המשמשים לבדיקת התרעת המערכת על סטייה מנתיב לפי התקנים האמורים יהיו אלה שנקבעו במדינת ישראל.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית: לוחיות זיהוי|תיקון: תשכ״ט־7}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 300|תקנות 300(ב) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 301|ו־301(ג)}})}}|תיקון: תשנ״א־11, תשס״ה, תשע״ו־9}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשכ״ב־3, תשכ״ה־9, תשל״א־2, תשל״ה־7, תשל״ו־3, תשל״ז־6, תשל״ח־4, תש״ם־3, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשמ״ז, תשמ״ז־3, תשמ״ז־5, תשמ״ט־6, תשנ״א־11, תשנ״ג־6, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ט, תשנ״ט־6, תשס״ה, תשע״ד־7, תשע״ה־3, תשע״ו־9|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} לוחיות הזיהוי יהיו על פי תקן ישראלי ת״י 5327 של מכון התקנים הישראלי (להלן – תקן 5327), שעותק ממנו מופקד באגף הרכב ושירותי תחזוקה של משרד התחבורה וכל אדם רשאי לעיין בו.
{{ח:תת|(ב)}} לוחיות הזיהוי יותאמו לסוג הרכב כמפורט בפרק ג׳ של תקן 5327: ”הלוחית המוגמרת – דרישות ובדיקות“;
{{ח:תת|(ג)}} צורתה וצבעיה של לוחית הזיהוי יהיו לפי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צבע לוחית הזיהוי כולה יהיה צהוב מחזיר אור, וצבע הספרות המוטבעות בה יהיה שחור כאמור בתקן 5327;
{{ח:תתת|(2)}} צבע לוחית הזיהוי יהיה כאמור בפסקה (1), למעט צדה השמאלי של הלוחית שיהיה כחול ועליו יוטבע, בשילוב הצבעים כחול ולבן, דגל המדינה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדגל והסמל|בחוק הדגל והסמל, התש״ט–1949}}, האותיות IL כאמור בתקן 5327, המילה ”ישראל“ בעברית ובערבית;
{{ח:תתת|(3)}} כאמור בפסקה (2), כשהמילה ”ישראל“ בעברית בלבד, ובתנאי שלוחית כאמור הותקנה לפני יום כ״ב בחשון התש״ס (1 בנובמבר 1999).
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (1), לא יירשם טרקטורון או רכב שטח ולא יחודש רישיונו אלא אם כן צבע לוחית הזיהוי שלו ירוק מחזיר אור, ומתקיימות בה הדרישות המפורטות להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} להלן ספי החזרים מינימליים מומלצים להחזר (Retreflectivity) לזווית כניסה (Entrance angle) של 5 מעלות ו־0.333″, לפי תקן אירופי.
{{ח:תתתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;צבע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סף מינימלי מומלץ למקדם החזר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ירוק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;6.5 &lt;i&gt;cd&lt;/i&gt; ⋅ &lt;i&gt;lx&lt;/i&gt;&lt;sup&gt;−1&lt;/sup&gt; ⋅ &lt;i&gt;m&lt;/i&gt;&lt;sup&gt;−2&lt;/sup&gt; &lt;&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(ב)}} להלן תחום קואורדינטות הצבע (בדיקת יום) הרחב ביותר המומלץ:
{{ח:תתתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;ירוק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;קואורדינטה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נקודה 1&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נקודה 2&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נקודה 3&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נקודה 4&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;x&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.350&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;y&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.345&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.380&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(ג)}} לוחית זיהוי לטרקטורון, רכב שטח:
{{ח:תתתת}} המידות: אורך – 225 מ״מ, גובה – 215 מ״מ
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(תרשים הושמט)}}
{{ח:תתתת|(ד)}} גודל הספרות והאותיות – עבור לוחית זיהוי ירוקה לטרקטורון ורכב שטח
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(תרשים הושמט)}}
{{ח:תת|(ד)}} צבע לוחית הזיהוי ברכב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 17|בסעיף 17(א)(3) לפקודה}} יהיה לבן מחזיר אור כאמור במיפרט.
{{ח:תת|(ה)}} מספר הרישום על גבי הכנף הקדמית באופנוע יסומן בצבע שחור על רקע צהוב מחזיר אור וייראה משני עברי האופנוע; מידות הרקע הצהוב יהיו בהתאם למספר הספרות וגודלן ובלבד שגובה כל ספרה יהיה 30 ס״מ לפחות.
{{ח:תת|(ה1)}} לוחית הזיהוי האחורית בטרקטור יכול שתהיה גם על פי המפורט במיון 4.3 במיפרט 327 האמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ו)}} לוחיות זיהוי ישאו סימן השגחה על פי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}}, או תו תקן, כאמור {{ח:חיצוני|צו התקנים (קביעת תווי תקן)|בצו התקנים (קביעת תווי תקן), התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ז)}} לוחית זיהוי נוספת, בכלי רכב המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 9|בתוספת התשיעית}}, תותקן בחלקו האחורי של כלי הרכב, בגובה שלא יעלה על 1.7 מטר ולא יפחת מ־0.8 מטר מגובה פני הדרך.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשל״ו־3, תשס״ה־19|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} דוגמה של לוחית זיהוי הניתנת לבעל רשיון סחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 295|תקנה 295}} היא:
{{ח:תתת}} במבחן {{ש}} 1000-10
{{ח:תת|(ב)}} מידות לוחית זיהוי כאמור הם:
{{ח:תת}} גובה – 250 מילימטרים
{{ח:תת}} אורך – 370 מילימטרים
{{ח:תת}} גובה האות – 70 מילימטרים
{{ח:תת}} רוחב האות – 35 מילימטרים
{{ח:תת}} גובה הספרה – 75 מילימטרים
{{ח:תת}} רוחב הספרה – 45 מילימטרים
{{ח:תת}} עובי האות או הספרה – 10 מילימטרים
{{ח:תת|(ג)}} צבע הלוחית יהיה לבן, וצבע האותיות והספרות – אדום.
{{ח:תת|(ד)}} בצד שמאל של הלוחית ליד המלה ”במבחן“ תצויין שנת הרשיון בשתי הספרות האחרונות של השנה לפי הלוח הגריגוריאני.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ד־9, תשפ״ד{{=}}15|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} לוחית זיהוי לרכב לתחבורה קלה תהיה לפי הוראות תקן 5327 בכל הנוגע ללוחיות לרכב לתחבורה קלה ותותאם לסוג הרכב בהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרט 1(ג)(1)}}, לעניין רכב לתחבורה קלה הרשום על שם חברה שפעילותה העסקית העיקרית היא בהעמדת רכב כאמור לשימוש אחרים בתמורה, צבע הלוחית יהיה לבן מחזיר אור ויתקיימו בה הדרישות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} להלן ספי החזרים מינימליים מומלצים להחזר (Retreflectivity) לזווית כניסה (Entrance angle) של 5 מעלות ו־0.333″, לפי תקן אירופי.
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;צבע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סף מינימלי מומלץ למקדם החזר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לבן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;6.5 &lt;i&gt;cd&lt;/i&gt; ⋅ &lt;i&gt;lx&lt;/i&gt;&lt;sup&gt;−1&lt;/sup&gt; ⋅ &lt;i&gt;m&lt;/i&gt;&lt;sup&gt;−2&lt;/sup&gt; &lt;&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} להלן תחום קואורדינטות הצבע (בדיקת יום) הרחב ביותר המומלץ:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;לבן&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;קואורדינטה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נקודה 1&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נקודה 2&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נקודה 3&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נקודה 4&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;x&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.350&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;y&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.345&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.380&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳: סימני היכר למונית|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־5, תשנ״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 507|תקנה 507}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} סימני היכר למוניות הם:
{{ח:תת|(1)}} קופסה על גג המונית או קופסה משולבת בגגון;
{{ח:תת|(2)}} מדבקה על כל אחת משתי הדלתות הקדמיות של המונית מצדה החיצוני.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ד־3, תשמ״ג־2, תשמ״ד־4, תשמ״ה־4, תשנ״ג־5, תש״ף־4}}
{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ג|חלק ג׳: טופס אישור על ביצוע נסיעה לפי הסכם|תיקון: תשכ״ה, תשל״ו־2, תשמ״ה־4, תשס״ד־7}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 510|תקנה 510(ג)(6)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אישור על ביצוע נסיעה לפי הסכם
{{ח:ת}} שם התאגיד . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} שם מזמין הנסיעה . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מספר הרישוי של המונית . . . . . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מספר השירוי להפעלת המונית . . . . . . . . .
{{ח:ת}} תאריך הנסיעה והשעה . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת מנהל התאגיד או סדרן בתאגיד}} }}

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ד|חלק ד׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}}
{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשכ״ח, תשל״א־2, תשל״ה־4, תש״ם־8}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}})}}}}

{{ח:סעיף*|(א)||תיקון: תש״ם־9, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4|עוגן=תוספת 5 פרט א}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;בשקלים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;בין השעות &lt;br&gt; 06:01-16:00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בין השעות &lt;br&gt; 16:01-24:00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בין השעות &lt;br&gt; 24:01-06:00&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 5 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אגרה בעד הרחקת רכב ({{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77(א)}})
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;358&lt;/td&gt;&lt;td&gt;448&lt;/td&gt;&lt;td&gt;538&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 5 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} תשלום בעד הרחקת רכב בידי מורשה לגרור ({{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77(ב)}})
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;358&lt;/td&gt;&lt;td&gt;448&lt;/td&gt;&lt;td&gt;538&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 5 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} תשלום בעד החסנת רכב שהורחק, החל ביום השביעי –
&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;
{{ח:תת|4.}} האגרות והתשלומים שבפסקה זו יותאמו לשיעור העלאות המחירים לשירותי גרירה שאישר הממונה על המחירים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|סעיף 16ז לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, ויעוגלו לשקל הקרוב.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(ב)||תיקון: תש״ם־9|עוגן=תוספת 5 פרט ב}}
{{ח:ת}} הנוסח של טופס גרירת רכב, האישור על קבלת האגרה והודעת הזיכוי של הבנק יהיו כמפורט להלן: {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף*|(ג)||תיקון: תשמ״א־5|עוגן=תוספת 5 פרט ג}}
{{ח:ת}} הודעת רושם דו״ח לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27|סעיף 27 לפקודת התעבורה}}: {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף*|(ד)||תיקון: תשמ״א־5, תשע״ט־8|עוגן=תוספת 5 פרט ד}}
{{ח:ת}} דו״ח בוחן תנועה על תאונת דרכים: {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשמ״א־2, תשס״ג־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 544|תקנה 544}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה־8, תשע״ז־8, תשפ״א־11, תשפ״א־15}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;'''2 נקודות'''&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודה}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;תקנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור מקוצר של העבירה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 83ב|83ב(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגה ברכב שבו נוסע לא חגור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 97|97(א), (ב) ו־(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נסיעה בלא הפעלת אורות כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ב|65ב(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־לבישת אפוד זוהר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;'''4 נקודות'''&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור מקוצר של העבירה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפרעה או עיכוב תנועה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות לתמרור ב–37 – אי עצירה בלבד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות לתמרור ב–48 – אי מעבר מצדו הימני של התמרור או אי מתן זכות קדימה לתנועה החוצה את הדרך במעגל התנועה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28א|28א(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגה ברכב שבו לא מנותקת בזמן הנסיעה תצוגה הנראית לנהג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36(ה)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כניסת רכב מסחרי לצומת שלא מהנתיב הימני&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 38|38(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגה על מדרכה שלא לשם חצייתה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נסיעה אחורנית תוך סיכון או פגיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47(ה)(2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקיפה שלא מצד שמאל או עקיפה או סטיה אחרי תמרור א–30 לפני מפגש מסילת ברזל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48(ב) ו־(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיכוב תנועה, אי ירידה לשפת הכביש או לשול מיוצב או אי עצירה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 83ב|83ב(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוסע שאינו חגור בחגורת בטיחות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(פקע)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלת מטען שלא בבטיחות ואינו מאובטח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(2)(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלת מטען המגביל שדה ראיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 90|90(ו)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גרירת רכב שלא בבטיחות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 91|91(א) עד (ג), (ו) ו־(ז)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־קיום סייגים בגרירה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 93|93(א)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי מתן זכות קדימה לרכב ביטחון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 97|97(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 99|99(א)(1), (2) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101}} {{ח:פנימי|סעיף 103|ו־103}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נסיעה בלא הפעלת אורות כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;'''6 נקודות'''&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור מקוצר של העבירה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגה בלא רישיון רכב החייב ברישום וברישוי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגה בלא זהירות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות לתמרורים – איסורי כניסה לכלי רכב שונים: ב–1, ב–2, ב–12, ב–13, ב–14, ב–15, ב–16, ב–17, ב–18, ב–54, ב–60, ב–68&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות לתמרורים – איסורי עקיפה לפי תמרור ב–8, ב–10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פניות אסורות לפי תמרורים 428 עד 431&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נסיעה בכיוונים שלא על פי תמרורים ב–40, ב–41, ב–42, ב–43, ב–44, ב–45, ב–46, ב–47, ב–50, ב–51, ה–4, או בניגוד לכיוון החץ שסומן על פני הדרך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 23|23(א)(1) ו־(2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות להוראות או איתות של שוטר או פקח עירוני&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 26|26(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגה תוך חוסר שליטה ברכב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 33|33(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגה שלא בכביש למעט דו־גלגלי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגה תוך חציית קו הפרדה רצוף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגה שלא בימין הדרך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגת רכב בכיוון ההפוך בכביש חד־סיטרי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 39א|39א(א), (ג) ו־(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 39ג|39ג(א), (ג) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 39ד|39ד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 39ה|ו־39ה(א) ו־(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגת מכונה ניידת, טרקטורון, טרקטור משא או רכב שטח בניגוד לתקנות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47(ה)(3) ו־(4)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקיפות – לפני מעבר חציה, בצומת או אי השלמת עקיפה לפני צומת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 56|56(ב)(2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־פתיחה של חלון רכב או דלת אוטובוס, לפי העניין, בעצירה לפני מפגש מסילת ברזל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חציית אוטובוס במפגש מסילת ברזל בדרך לא סלולה אספלט או בטון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47(ח)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב מעל 4,000 ק״ג, העוקף שלא כדין רכב עוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 64|64(א)(1), (2) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(ב)(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי מתן זכות קדימה – לרכב מימין, לרכב ממול בפניה שמאלה, לרכב שבדרך הסלולה, להולך רגל, לרכב הנע בכביש, לרכב שבא נגדו;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 68|68}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי מתן אפשרות להולך רגל לעבור בבטחה, כניסה למסלול תנועה תוך סיכון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 65|65}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כניסה למפגש מסילת ברזל או צומת כשאין יכולת להמשיך בנסיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 83ב|83ב(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהג שאינו חגור בחגורת בטיחות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(5)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלת מטען ברכב עד 14.99% מעל המשקל הכולל המותר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85(א1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלת מטען שאינו מאובטח לרכב בהתאם לדרישות תקן אבטחת מטענים; הובלת מטען ברכב מסוג N3 על ידי נהג שלא עבר השתלמות מקצועית בנושא יישום תקן אבטחת מטענים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 86|86}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלת מטען בתפזורת לא מכוסה או מכוסה בכיסוי שאינו מקיים את דרישות פרק ד׳ לתקן אבטחת מטענים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 95ד|95ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגת רכב תפעולי שלא באזור שנקבע או שלא בהתאם להוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 95ד|בתקנה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 119|119(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגה או רכיבה על אופנוע בלי לחבוש קסדת מגן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 155|155}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפרשת חומרים הפוגעים בבטיחות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;'''8 נקודות'''&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור מקוצר של העבירה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|10(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון נהיגה לא תקף לאותו סוג רכב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 12א1|12א1(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגת נהג חדש צעיר בלא מלווה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 12א2|12א2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגת נהג חדש צעיר עם נוסעים במספר העולה על המותר בלא מלווה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 16|16(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוראת נהיגה תוך שימוש בטלפון בלא דיבורית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 38|38(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)(2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאונת דרכים שבה נחבל אדם או התנהגות שגרמה לנזק לאדם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|62(2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגה בקלות ראש או ברשלנות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|62(11)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיבוש פעולת מיתקן מגביל מהירות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התנהגות שעלולה לסכן חיי אדם, עוברי דרך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגת רכב שבמצבו עלול לסכן עוברי דרך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגה תוך שימוש בטלפון בלא דיבורית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|44(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פניית פרסה תוך סיכון עוברי דרך בנסיבות מחמירות לפי ההוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס (להלן – נסיבות מחמירות)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47(ה)(1) ו־(ז)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקיפה כשהראות לקויה לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מהירות מעל 20 קמ״ש עד 30 קמ״ש מעל למותר בדרך עירונית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מהירות מעל 25 קמ״ש עד 40 קמ״ש מעל למותר בדרך שאינה עירונית או בדרך מהירה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65|65(א)(1) ו־(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 56|56(א)(1), (2) ו־(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי עצירה לפני מפגש רכבת בנסיבות המפורטות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65|בסעיף}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או בתקנה}}, לפי העניין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 64|64(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נסיעה ברמזור באור אדום וצהוב יחד בניגוד לרמזור ה–2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 64|64(ה)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נסיעה ברמזור באור צהוב מהבהב בלי לאפשר להולך רגל לחצות בבטחה או בלי לאפשר לרכב הבא לצומת לחצות בבטחה את הצומת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 67|67(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־מתן אפשרות להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 83א|83א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסעת ילד שאינו רתום במושב בטיחות או במושב מגביה, לפי העניין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(4)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלת מטען שלא בבטיחות ואינו מאובטח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(5)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלת מטען ברכב מ־15% מעל המשקל הכולל המותר ועד 24.99%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85(ד)(1) ו־(ה)(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלת מטען החורג ממידות הרכב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85א|85א(ו)(1), (3) ו־(4)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלת מכולה בניגוד לתקנות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 168|168}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שעות נהיגה מעל המותר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 308|308(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגת רכב שנמסרה לגביו הודעת אי שימוש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 364ד|364ד(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגה בלא טכוגרף תקין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 364ה|364ה(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגה בלא מגביל מהירות תקין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;'''10 נקודות'''&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור מקוצר של העבירה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|סעיף 304 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} שחל עליו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיף 64 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גרימת מוות ברשלנות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|10(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגת רכב בידי מי שלא ניתן לו רישיון נהיגה לאותו סוג רכב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|64א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקרה אחרי פגיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64ד|64ד(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סירוב לבדיקת שכרות;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65|65(א)(2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 56|56(א)(4)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־עצירה לפני מפגש מסילת ברזל כשהמחסום נע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מהירות מעל 30 קמ״ש מעל למותר בדרך עירונית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מהירות מעל 40 קמ״ש מעל למותר בדרך שאינה עירונית או בדרך מהירה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47(ד) ו־(ה)(5)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקיפת רכב כשהדרך לא פנויה או על קו הפרדה רצוף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 64|64(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי מתן זכות קדימה בתמרור ב–36&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 64|64(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי מתן זכות קדימה בתמרור ב–37&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 64|64(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נסיעה ברמזור באור אדום בניגוד לרמזור ה–1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 67|67(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא איפשר להולך רגל להשלים חצייה בבטחה בנסיבות מחמירות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(5)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלת מטען מעל 25% מהמשקל הכולל המותר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|62(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 26|26(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 169ב|169ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 67|67}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהיגת רכב בזמן פסילה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשמ״ג־2, תשנ״ב־3}}
{{ח:קטע3||ציוד לארגז עזרה ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 369א|תקנות 369א}} {{ח:פנימי|סעיף 408|ו־408}})}}|תיקון: תשנ״א, תשנ״א־11}}

{{ח:סעיף*|א||תיקון: תשנ״ב־3|עוגן=תוספת 7 פרט א}}
{{ח:ת}} ציוד לארגז עזרה ראשונה לכל רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 369א|בתקנה 369א(ב)}} ולכל אוטובוס יכלול הפריטים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} 1 תחבושת אישית;
{{ח:תת|(2)}} 2 משולשי בד;
{{ח:תת|(3)}} 10 אגדים מדבקים;
{{ח:תת|(4)}} 5 פדים סטריליים שגודל כל אחד מהם 3×3 אינטש;
{{ח:תת|(5)}} 3 אגדים גליליים שגודל כל אחד מהם 3×3 אינטש;
{{ח:תת|(6)}} 2 סיכות בטחון;
{{ח:תת|(7)}} 1 זוג מספריים.

{{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 7 פרט ב}}
{{ח:ת}} באוטובוס ציבורי הפועל בקו עירוני או אזורי, ימצא – בנוסף לציוד המפורט {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט א|בסעיף א׳}} – הציוד המפורט להלן, כשהוא ארוז באופן הרמטי:
{{ח:תת|(1)}} 5 תחבושות אישיות;
{{ח:תת|(2)}} 2 תחבושות בינוניות;
{{ח:תת|(3)}} 8 משולשי בד;
{{ח:תת|(4)}} 1 תחבושת כוויה מטלין;
{{ח:תת|(5)}} 1 גזה עליון.

{{ח:סעיף*|ג||תיקון: תשנ״ב־3|עוגן=תוספת 7 פרט ג}}
{{ח:ת}} בטיולית ובכל אוטובוס אחר, פרט לאוטובוס פרטי או אוטובוס ציבורי הפועל בקו עירוני או אזורי, ימצא – בנוסף לציוד המפורט {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט א|בסעיף א׳}} – הציוד המפורט להלן כשהוא ארוז באופן הרמטי:
{{ח:תת|(1)}} 8 תחבושות אישיות קטנות;
{{ח:תת|(2)}} 2 תחבושות בינוניות;
{{ח:תת|(3)}} 1 תחבושת בטן גדולה;
{{ח:תת|(4)}} 10 משולשי בד;
{{ח:תת|(5)}} 1 תחבושת כוויה מטלין;
{{ח:תת|(6)}} 10 גזות סטריליות שגודל כל אחת מהן 3×3 אינטש;
{{ח:תת|(7)}} 1 חוסם עורקים מגומי;
{{ח:תת|(8)}} 1 גזה וזלין סטרילית;
{{ח:תת|(9)}} 1 זוג מספריים לחומר.

{{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת 7 פרט ד}}
{{ח:ת}} הציוד המפורט {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט ב|בסעיפים ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט ג|ו־ג׳}} הוא לשימוש רק במקרה של פיגוע או תאונה ואם נעשה בו שימוש כאמור, יושלם מיד לכמות שפורטה כאמור וייסגר שוב באופן הרמטי.

{{ח:סעיף*|ה||תיקון: תשנ״א, תשנ״א־11|עוגן=תוספת 7 פרט ה}}
{{ח:ת}} ערכת חילוץ מסוג שאישר מפקח כבאות ראשי במשרד הפנים.

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: תשנ״א־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ד|תקנה 364ד}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|100}} תל־אביב – קהיר
{{ח:תת|392}} באר־שבע – אילת
{{ח:תת|393}} תל־אביב – אילת
{{ח:תת|394}} תל־אביב – אילת
{{ח:תת|395}} באר־שבע – אילת
{{ח:תת|444}} ירושלים – אילת
{{ח:תת|840}} תל־אביב – קרית־שמונה
{{ח:תת|841}} תל־אביב – קרית־שמונה
{{ח:תת|842}} תל־אביב – קרית־שמונה
{{ח:תת|963}} ירושלים – קרית־שמונה
{{ח:תת|964}} ירושלים – צפת
{{ח:תת|966}} חיפה – שפך־זוהר
{{ח:תת|991}} חיפה – אילת
{{ח:תת|995}} חיפה – באר־שבע

{{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית|תיקון: תשס״ג־4, תשס״ה־20}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ד|תקנה 364ד(ב1)(1)}})}}}}
{{ח:קטע3||יומן נסיעות חודשי אישי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם פרטי ומשפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעודת זהות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ רישיון נהיגה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ סידורי של היומן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ רישיון מוגבל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ העמוד&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} מס׳ הרכב: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_______________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מס׳ הרכב {{מוקטן|(במידה והנהג עובר מרכב לרכב)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;תחילת עבודה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;נהיגה בפועל&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הפסקות או המתנות&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;מנוחה מחוץ לעבודה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;סיום העבודה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;סה״כ שעות עבודה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;פרטי הנסיעה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;רישום מד מרחק נסיעה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;חתימת הנהג&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|תאריך}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|שעה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|משעה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד שעה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|משעה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד שעה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|משעה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד שעה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|תאריך}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|שעה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|שעות}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|דקות}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|ממקום}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|למקום}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|בהתחלה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|בסיום}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:ת}} {{מוקטן|הערה: שיטת מילוי השעות תיעשה לפי 24 שעות (אחרי 12 בצהריים: 13, 14 וכו׳)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | חתימה: &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_______________&lt;/span&gt; | תאריך: &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_______________&lt;/span&gt; }}

{{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית|תיקון: תשס״ה, תשס״ו־8}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 300|תקנות 300(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 301|ו־301(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 10 פרט 1}}
{{ח:ת}} משא רכין

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 10 פרט 2}}
{{ח:ת}} משא אשפה בתפזורת

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 10 פרט 3}}
{{ח:ת}} משא רכין מנוף קדמי

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 10 פרט 4}}
{{ח:ת}} משא מגבה נוע

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 10 פרט 5}}
{{ח:ת}} משא מערבל בטון

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 10 פרט 6}}
{{ח:ת}} משא אשפה מגבה נוע

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 10 פרט 7}}
{{ח:ת}} משא מכל אבקה רכין

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 10 פרט 8}}
{{ח:ת}} גרורים שמשקלם הכולל עולה על 4 טון

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תשס״ט־10|עוגן=תוספת 10 פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשס״ט־10|עוגן=תוספת 10 פרט 10}}
{{ח:ת}} רכב מסוג O4

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשס״ט־10|עוגן=תוספת 10 פרט 11}}
{{ח:ת}} רכב מסוג N3

{{ח:קטע2|תוספת 11|תוספת אחת עשרה|תיקון: תשס״ה־15}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495}})}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 11 טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1''': בקשה לקבלת רישיון לקו שירות במוניות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495(א)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 11 טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2''': פירוט המוניות שיעמדו לרשות התאגיד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495(ב)(3)}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ו־10|עוגן=תוספת 11 טופס 3}}
{{ח:ת}} '''טופס 3''': ערבות בנקאית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495(ב)(7)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 11 טופס 4}}
{{ח:ת}} '''טופס 4''': התחייבות למילוי תנאי הרישיון {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495(ג)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 11 טופס 5}}
{{ח:ת}} '''טופס 5''': התחייבות לסימון מונית בצבע התאגיד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495(ג)}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ו־10|עוגן=תוספת 11 טופס 6}}
{{ח:ת}} '''טופס 6''': ערבות בנקאית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495ז|תקנה 495ז}})}}

{{ח:קטע2|תוספת 12|תוספת שתים עשרה|תיקון: תש״ע־11}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 216|תקנות 216(ד)(3)}})}}}}
{{ח:קטע2|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה|תיקון: תשע״ד־5}}
{{ח:קטע3|תוספת 13 חלק א|חלק א׳: טפסים לעניין רכב שנגרם לו נזק או נזק בטיחותי|תיקון: תשע״ד־11}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 309|תקנה 309}})}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק א טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1''': תעודת בדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 309|תקנה 309(א)‏}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק א טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2''': הודעה לרשות הרישוי בדבר רכב שנגרם לו נזק בטיחותי‏

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק א טופס 3}}
{{ח:ת}} '''טופס 3''': הודעה בדבר תיקון רכב שנגרם לו נזק בטיחותי לפי {{ח:פנימי|סעיף 309|תקנה 309(ה)}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק א טופס 4}}
{{ח:ת}} '''טופס 4''': תעודה בדבר תקינות רכב‏

{{ח:קטע3|תוספת 13 חלק ב|חלק ב׳: טפסים לעניין רישום רישיון הפעלה למונית ברישיון רכב|תיקון: תשע״ד־11}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 276ה|תקנות 286ה {{מוקטן|[צ״ל: 276ה]}}}} {{ח:פנימי|סעיף 287ב|ו־287ב}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ד־11|עוגן=תוספת 13 חלק ב טופס 5}}
{{ח:ת}} '''טופס 5''': טופס לעניין הודעה על רישיון הפעלה למונית

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ד־11, תשע״ח־3|עוגן=תוספת 13 חלק ב טופס 6}}
{{ח:ת}} '''טופס 6''': טופס לעניין מחיקת רישיון הפעלה שפורט ברישיון רכב

{{ח:קטע3|תוספת 13 חלק ג|חלק ג׳: טפסים לעניין {{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳}}|תיקון: תשע״ט־7}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 585|תקנה 585(א) (14) ו־(15)}})}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק ג טופס א}}
{{ח:ת}} '''טופס א'''': טופס בדיקת תקינות לרכב פרטי ומסחרי עד 9,999 ק״ג

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק ג טופס ב1}}
{{ח:ת}} '''טופס ב׳1''': טופס בדיקת תקינות בטיחותית לאוטובוס מס׳ סידורי . . . . . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק ג טופס ב2}}
{{ח:ת}} '''טופס ב׳2''': טופס בדיקת תקינות בטיחותית למונית

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק ג טופס ג}}
{{ח:ת}} '''טופס ג'''': טופס בדיקה בטיחותית לכלי רכב מעל 10,000 ק״ג

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק ג טופס ד}}
{{ח:ת}} '''טופס ד'''': טופס בדיקת תקינות לנתמך/גרור

{{ח:קטע2|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה|תיקון: תשע״ד־12, תשע״ד־14}}
{{ח:קטע3||סימון אופניים עם מנוע עזר לפי התקן הרשמי}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39טז|תקנה 39טז(2)(ב)(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו־7}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Electric bicycle mark israel.png|425px|link=]]}}

{{ח:קטע2|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה א׳|תיקון: תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 191א|תקנה 191א}})}}}}
{{ח:קטע3||הצהרה בדבר מצבו הרפואי של מבקש רישיון נהיגה {{ש}} טופס 1}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} יש לסמן את המבוקש {{ח:פנימי|תוספת 14א חלק א|בחלק א׳}}, למלא את {{ח:פנימי|תוספת 14א חלק ב|חלק ב׳}} ולהשיב ולסמן במקום המתאים לכך לצד השאלות {{ח:פנימי|תוספת 14א חלק ג|שבחלק ג׳}}:

{{ח:קטע3|תוספת 14 חלק א|חלק א׳:}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מבקש להוציא רישיון לדרגה (אנא בחר) ‎1/A/A1/A2/B/C1
{{ח:ת}} הוספת דרגת רישיון נהיגה לדרגה (אנא בחר) C+E/D/D1/D2/D3/C
{{ח:ת}} מבקש להוסיף היתר לנהיגת אמבולנס / רכב לכיבוי שרפות / רכב שב״ס מבצעי / רכב חילוץ / רכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון / אופנוע להגשת עזרה ראשונה / טרקטורון / היתר לנהיגת כלי רכב לצורך בדיקה כשהם בלא נוסעים או מטען / היתר לנהיגת אוטובוס לצורך חניה בחניון כשהוא בלא נוסעים או מטען

{{ח:קטע3|תוספת 14 חלק ב|חלק ב׳: פרטים אישיים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ זהות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כתובת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טלפון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ טלפון נייד&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 14 חלק ג|חלק ג׳: הצהרה רפואית}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40px&quot;&gt;כן&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40px&quot;&gt;לא&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} האם עברת אירוע של איבוד הכרה ב־5 השנים האחרונות?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה במחלת הכפיון (אפילפסיה)?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} האם אתה נוטל תרופות לטיפול במחלת הכפיון (אפילפסיה)?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} אם התשובה לשאלה הקודמת {{ח:פנימי|תוספת 14 חלק ג פרט 3|בפרט 3}} היא כן, האם סוג התרופה או מינונה שונה לאחרונה?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} האם עברת בעברך אירוע מוחי (STROKE) או אירוע מוחי חולף (TIA)?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעת קשב וריכוז (ADHD)?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} האם אתה נוטל תרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעה בתחושה, טווח תנועה או כוח גס של הגפיים?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה במחלת לב?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעה בקצב הלב (ARRHYTHMIA)?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} האם הושתל לך קוצב לב (PACEMAKER) או קוצב (DEFIBRILLATOR)?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה בסוכרת מטיפוס 1 (TYPE 1DM – נעורים)?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה בסוכרת מטיפוס 2 (TYPE 2DM – מבוגרים)?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} האם אתה מטופל בשל מחלת סוכרת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 14 חלק ג פרט 12|בפרט 12}} {{ח:פנימי|תוספת 14 חלק ג פרט 13|או 13}} באמצעות אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|1.}} כדורים;
{{ח:תתת|2.}} מזרק אינסולין;
{{ח:תתת|3.}} משאבת אינסולין.
&lt;/td&gt;&lt;td &gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(15)}} האם פסיכאטר או פסיכולוג נתן לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מבעיה בתחום בריאות הנפש?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(16)}} האם אתה מקבל טיפול תרופתי או אחר לבעיה בתחום בריאות הנפש שניתנה לגביה אבחנה רפואית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 14 חלק ג פרט 15|בפרט 15}}?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(17)}} האם אתה חש עייפות ורצון להירדם במהלך היום?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(18)}} האם אתה נוטל תרופות מרשם באופן קבוע (למעט תרופות הקשורות להפרעות קשב וריכוז)?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(19)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מסחרחורת (VERTIGO)?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(20)}} האם סבלת מחבלת ראש בשנה האחרונה?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(21)}} האם עברת ניתוח ראש בעברך?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(22)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל ממחלה של מערכת העצבים (למשל פרקינסון, טרשת נפוצה וכיוצא באלה)?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 23&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(23)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מבעיה בזיכרון או בריכוז?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 24&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(24)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה בסרטן?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 25&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(25)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעת נשימה בשינה?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 26&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(26)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל ממחלת ריאות הדורשת טיפול תרופתי קבוע?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 14 חלק ג פרט 27&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(27)}} האם ידוע לך על סיבה רפואית אחרת או נוספת על האמור בהצהרה זו שיכולה להפריע לך או למנוע ממך לנהוג?
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוקטן|* שים לב לאור {{ח:פנימי|סעיף 191א|תקנה 191א לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, מילוי של תשובה חיובית בהצהרה רפואית זו אין משמעותה דחייה אוטומטית של הבקשה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני החתום/ה מטה מצהיר/ה, כי הפרטים שמילאתי בהצהרה זו הם הפרטים המדויקים, המלאים והנכונים ביחס למצבי הרפואי בעבר ובהווה;
{{ח:ת}} ידוע לי כי אם הגשתי הצהרה הכוללת מידע כוזב או מטעה, רשות הרישוי רשאית לסרב לתת לי רישיון נהיגה, להתלותו או שלא לחדשו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191ב|בתקנה 191ב לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת}} לידיעתך –
{{ח:תת|(1)}} קיים איסור בחוק על נהיגה עם סמים או שרידיהם בגוף ועם אלכוהול בריכוז העולה על הקבוע בחוק;
{{ח:תת|(2)}} ישנה חובה להודיע על שינוי במצב רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13(ב) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | חתימת מבקש הרישיון . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|בכל מקום שבו הפנייה היא בלשון זכר, הכוונה גם ללשון נקבה}}

{{ח:קטע2|תוספת 15|תוספת חמש עשרה|תיקון: תשע״ט־7}}
{{ח:קטע3||חובת מתן שירותי בטיחות במשרה מלאה או מתן אישור לקצין בטיחות לתת שירותי בטיחות בחלק מימי פעילות המפעל או לתת שירותי בטיחות למפעל נוסף}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 580|תקנה 580(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 584ב|ו־584ב(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 15 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עבודה“ – שמונה שעות עבודה לפחות שלא יחלו לאחר השעה 14:00 אם קדמו להן שעות עבודה נוספות באותו יום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב החכר“ ו”רכב השכרה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 15 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} מתן שירותי קצין בטיחות במפעל יהיה בהיקף משרה כנקוב בטור ד׳ בהתאם למספר כלי הרכב כנקוב בטור ג׳ שלצדו.
{{ח:תת|(ב)}} עלה מספר כלי הרכב במפעל על מספר המחייב התקשרות עם קצין בטיחות בהיקף משרה מלאה (להלן {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת זו}} – המספר העודף של כלי הרכב), תידרש קבלת שירותי בטיחות מקצין בטיחות נוסף, בהתאם למספר העודף של כלי הרכב לפי היחס הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת זו}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סוג הרכב או סוג המפעל&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;25%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} כמות כלי הרכב במפעל&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;30%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} מספר ימי עבודה בשבוע הנדרשים לפיקוח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;כלי רכב מסוג M1 שסיווג המשנה שלו הוא פרטי או שצוין ברישיונו כמרכב אחוד, רכב מסוג N1‏, O1‏, O2‏, OT‏, T‏, L, לרבות רכב החכר ורכב השכרה למעט כלי רכב או מפעל שמתקיים לגביו המפורט בפרט 2 או 5, לפי העניין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0 עד 44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45 עד 70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71 עד 80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81 עד 100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101 עד 250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרה מלאה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;מפעל שהוא מוביל מסוג א ו־ה כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות שירותי הובלה}}, שבו חלק מכלי הרכב מהסוגים המפורטים בפרט 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 עד 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|היקף משרה כפי שתקבע הרשות, באישור רשות הרישוי, לקצין הבטיחות ולמפעל בהתאם לכמות כלי הרכב במפעל ולסוגם}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6 עד 15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16 עד 25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26 עד 40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41 עד 70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71 עד 120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרה מלאה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;כלי רכב מסוג M1 או M2 או M3 שסיווג המשנה שלו הוא אוטובוס פרטי או אוטובוס ציבורי או מונית הפועלת בקו שירות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 עד 15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16 עד 25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26 עד 40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41 עד 71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72 עד 120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרה מלאה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;כלי רכב מסוג N3‏, O3‏* ‎- למעט רכב מסיווג משנה רכב עבודה, ו־N2, למעט לגבי מוביל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|בחוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}} (להלן – חוק שירותי הובלה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 עד 60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61 עד 80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81 עד 120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;121 עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרה מלאה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;כלי רכב מסוג O4*, וכן מפעל שהוא מוביל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|בחוק שירותי הובלה}} ובלבד שלא מתקיים לגביו כל המפורט בפרט 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 עד 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|היקף משרה כפי שתקבע הרשות, באישור רשות הרישוי, לקצין הבטיחות ולמפעל בהתאם לכמות כלי הרכב במפעל ולסוגם}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6 עד 15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16 עד 25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26 עד 40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41 עד 70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71 עד 120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרה מלאה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;אמבולנס, מונית למעט מונית הפועלת בקו שירות, רכב סיור, רכב מדברי, רכב עבודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 עד 40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41 עד 60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61 עד 90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91 עד 120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;121 עד 180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרה מלאה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|* לגבי כלי רכב מסוג O3 ו־O4 – גרור ונתמך יחושבו כיחידה אחת לצורך חישוב היקף כלי הרכב במפעל לקביעת היקף ימי העבודה הנדרשים של קצין בטיחות.}}

{{ח:חתימות|ט״ז בניסן תשכ״א (2 באפריל 1961)}}
* '''יצחק בן אהרן'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qrstnbs113fndyk9y374s9tsfnuk3cd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3015879</id>
      <parentid>3011404</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T21:06:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3015879</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1806" sha1="595bbklixwmzqoh8pvn7xelkll6i9q2" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות התעבורה]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
* [[חוק עבודת נשים]]
* [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]]
* [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]]
* [[חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים)|חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה {{מוקטן|(הוראת שעה – מקרים מיוחדים)}}]]
* [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי {{מוקטן|(הוראת שעה) (תעסוקה)}}]]
* [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי {{מוקטן|(הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(כללי השתייכות)}}]]
* [[חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה]]
* [[חוק השמות]]
* [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* [[חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים {{מוקטן|(החזרה לעבודה)}}]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות)|תקנות צער בעלי חיים {{מוקטן|(הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון)|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות {{מוקטן|(בקשה לרישיון)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>595bbklixwmzqoh8pvn7xelkll6i9q2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:קינות לתשעה באב</title>
    <ns>14</ns>
    <id>327128</id>
    <revision>
      <id>3015851</id>
      <parentid>2948976</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T19:30:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:תשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי תשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3015851</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="301" sha1="c2861xidy7jfylycijlluh3nn7vnhd0" xml:space="preserve">קינות לתשעה באב, לפי מנהגי העדות השונות.
{{מיזמים|ויקיפדיה=קינות לתשעה באב}}

[[קטגוריה:קינות ביהדות]]
[[קטגוריה:פיוטי תשעה באב]]
[[קטגוריה:קינות]]
[[קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]</text>
      <sha1>c2861xidy7jfylycijlluh3nn7vnhd0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מחבר:אברהם בקראט</title>
    <ns>108</ns>
    <id>333965</id>
    <revision>
      <id>3015820</id>
      <parentid>915140</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T13:41:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>קישורים</comment>
      <origin>3015820</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="948" sha1="l82lq081h3wl0wn296sd3w1kkkbdtll" xml:space="preserve">פרשן ומשורר ממגורשי ספרד, מראשוני פרשני רש&quot;י.

גולת הכותרת של יצירתו היא &quot;[[ספר הזכרון]]&quot; על פירוש רש&quot;י לתורה, אותו כתב בטוניס בשנת רס&quot;ז (1507). בספר זה, שזכה למהדורה מבוארת ע&quot;י הרב מ' פיליפ (פתח תקוה, תשל&quot;ח), מאובחנים ומנוסחים לראשונה כמה מהעקרונות הפרשניים של רש&quot;י.

מלבד ספרו נשתמרו גם מספר יצירות ספרותיות שלו, המפורסמת שבהן היא כרוניקה על גירוש ספרד אליה צירף קינה המתארת את הגירוש לפרטיו. בנוסף לכך, כתב גם פיוטים ושירי שבח, חידות ושירי שעשועים, וכן פתגמים ומשלים שתירגם מערבית.
{{מיזמים|ויקיפדיה=אברהם בקראט}}
[[קטגוריה:אברהם בקראט]]</text>
      <sha1>l82lq081h3wl0wn296sd3w1kkkbdtll</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רבינו שמשון על מקוואות ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>345322</id>
    <revision>
      <id>3015886</id>
      <parentid>2877441</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T22:26:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מיכאל משיכון בבלי</username>
        <id>11436</id>
      </contributor>
      <comment>/* משנה ו */</comment>
      <origin>3015886</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13730" sha1="ltok4ozckaa77dlkymfnnrhbcxs3him" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רבינו שמשון|על מקואות|ח|ט|י}}
{{המרת או.סי.אר 2}}
===[[משנה מקואות ט א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;&lt;b&gt;אלו חוצצין באדם.&lt;/b&gt; משום דבסיפא קתני אלו חוצצין בכלים תנא גבי טבילת אדם אלו חוצצין באדם וקצת קשה בפרק במה אשה (דף נז.) דמייתי הך משנה וקאמר ת&quot;ר וה&quot;ל למימר תנן התם: 

&lt;b&gt;שבראשי הבנות.&lt;/b&gt; בריש במה אשה (שם.) אמרי' דאכולהו קאי דבראש חוצצין בצואר אין חוצצין לפי שאין אשה חונקת עצמה: 

&lt;b&gt;של צמר ושל שער.&lt;/b&gt; בפרק במה אשה (שם) אמרינן מודים חכמים לרבי יהודה בחוטי שער: &lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה מקואות ט ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;&lt;b&gt;קילקי הלב.&lt;/b&gt; קילקי וחבק דפרק במה אשה (דף סד.) פירש בערוך כל אשה שאינה חלקה ויש לה שערות כאיש שעיר בבית השחי או בלבו מודלה אל גרונו תמאס מן הזיעה והן מתקלקלין ונעשין כקלקי שפירשנו ואקילקי דבמה אשה פירש בגד עשוי משער של עזים והוא קשה ועשוי להציעו תחת הכרים והכסתות: 

&lt;b&gt;לפלוף. &lt;/b&gt;צואת העין: 

&lt;b&gt;גליד שחוץ למכה.&lt;/b&gt; ריר היוצא מן המכה מתייבש ונעשה גליד: 

&lt;b&gt;שרף היבש.&lt;/b&gt; כגון שרף היוצא מן הפרי ומן האילן: 

&lt;b&gt;וגילדי צואה שעל בשרו.&lt;/b&gt; כשיש זיעה מרובה על בשרו מתיבשת ונעשית כמין גליד: 

&lt;b&gt;והמלמולים. &lt;/b&gt;פירש בערוך אדם שידיו מלוכלכות בטיט או בבצק או בזיעה ומולל ידו אחת על חבירתה נעשה על ידו כמין גרגרים של שעורים והעיקר מן וקטפת מלילות (דברים כג): 

&lt;b&gt;מרקה. &lt;/b&gt;פי' בערוך טיט שמערבין בו דברים אחרים לחזקו כדכתיב (אסתר ב) תמרוקי הנשים והוא שיער של צאן וי&quot;מ טיט מתוקן לעושי כלי חרס שרוי בלובן ביצה לתקן בו כלים שנסדקו ואין מים ממחקו: 

&lt;b&gt;יתדות דרכים.&lt;/b&gt; מפרש בתוספ' (פ&quot;ז) אלו שמהלכין עליהם בימות הגשמים ואין מתמעכין ושמא כשהן לחין נקראו גץ יוני וכשיבשו נקראין יתדות לפי שהן משופין כיתדות וקשין לבני אדם המהלכים עליהם כדמוכח בסוף מרובה (ד' פא:): 

&lt;b&gt;שאין טובלין בהן.&lt;/b&gt; כעין מטה שרגליה שוקעת בטיט דלעיל בפ&quot;ז: 

&lt;b&gt;ואין מטבילין אותן.&lt;/b&gt; אם נטמאו מימיו דלא סלקה השקה במקום הטיט כדתנינן לקמן גבי לגין: &lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה מקואות ט ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;&lt;b&gt;ובית השחי.&lt;/b&gt; בחנם תמי' דהוי בכלל בית הסתרים: 

&lt;b&gt;ובית הסתרים באיש.&lt;/b&gt; דאיש אינו מקפיד אבל אשה מקפדת ודוקא נשואה שלא תתגנה על בעלה כדפרי' בסוף פירקין דלעיל:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה מקואות ט ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;&lt;b&gt;ולפלוף שבעין.&lt;/b&gt; בפ' תינוקת (ד' סו.) אמר מר עוקבא לפלוף שבעין לח אינו חוצץ יבש חוצץ אימתי נקרא יבש משמתחיל לירק אמר שמואל כחול שבעין אינו תוצץ ע&quot;ג העין חוצץ ואם עיניה פורחות בין כך ובין כך אינו חוצץ דמתוך שעיניה פורחות אין הכחול מידבק: 

&lt;b&gt;כשות של קטן.&lt;/b&gt; כי האי גונא תנן בפ&quot;ב דעוקצין (מ&quot;ו) כשות של קישות והנץ שלה טהור ופי' בערוך כשם שיש לקישות כשהן הקושואין קטנים שיש להם כמין שיער קטן כך יש לקטן והוא הכשות לא מטמא ולא מיטמא דלא חשיב יד להכניס טומאה ולהוציא והא דתניא בת&quot;כ בבשר הזב (ויקרא טו) ולא. בצואה שעליו ולא בקילקין שעליו ולא בשירים ולא בנזמים ולא בטבעות אע&quot;פ שאין יוצאין יכול שאני מוציא את השיער ואת הצפורן ת&quot;ל (שם) טמא ההוא שיער דמרבינן התם לא דמי כלל לכשות דהכא דאין לו אלא בקטנותו ואינו עיקר שיער ולא חשוב כלל ובמקומינו קורין אותו שיער שוטה: 

&lt;b&gt;תניא &lt;/b&gt;בתוספתא (פ&quot;ט) ושאמרו חוצצין ושאמרו אין חוצצין לא מטמאין ולא מיטמאין חוץ מקרום שע&quot;ג המכה והאגד שעל גבי המכה והקשקשין שע&quot;ג השבר. והשירים והנזמין והקטבלאות והטבעות אוצין חוצצין רפין אין חוצצין ר&quot;ש שזורי אומר בית הסתרים בנשואה חוצץ בפנויה אינו חוצץ סם יבש שעל גבי המכה והכחול שבעין הרי אלו אינן חוצצין הדם והדיו והדבש והחלב ושרף התות ושרף התאנה ושרף השקמה ושרף החרוב יבשין חוצצין לחין אין חוצצין ושאר כל השרפין בין לחין בין יבשין חוצצין מפני שהם שטף לכלוכי פירות והכחול שחוץ לעין הרי אלו חוצצין צואה שתחת הצפורן שלא כנגד הבשר והמים והבצק שתחת הצפורן אפי' כנגד הבשר הרי אלו חוצצין כשות של גדול שאינו מקפיד עליה והאב' והבשר המדולדלין באדם הרי אלו אינן חוצצין ר' יוחנן בן יוסף אומר צפורן שפרשה רובה הרי זו אינה חוצצת כל החוצצין בכלים חוצצין בנדה ובגר בשעת טבילה ובחולין אינן חוצצין. פי' לא מטמאין שאין מוציאין טומאה אם הוא זב ונגע בהן הטהור. ולא מיטמאין שאין מכניסין טומאה אם הוא טהור ונגע בהן הזב: חוץ מקרום כלומר חוץ מקרום ואגד וקשקשין כל הני אחוץ קיימין שכולם דינן כקרום: השירים מכאן ואילך איירי בדין חציצה: אוצין דחוקין על הבשר כמו בתר איצצא דפ' חבית במס' [[שבת קמד א|שבת (דף קמד.)]] מלשון (משלי יט) אץ ברגלים: שלא כנגד הבשר שהצפורן גדול ועודף על הבשר: בנדה ובגר אית דגרסי בפרה ובעובד כוכבים בטבילת הפרה ובעובד כוכבים שנתגייר. ובחולין אין חוצצין דלא אחמור רבנן בחולין והא דתניא בפ' כל הבשר (דף קו.) דכל דבר החוצץ בטבילה בגוף חוצץ בנטילת ידים לחולין התם לאכילה והכא לנגיעה דיש חילוק בין אכילה לנגיעה כדאשכחן בסוף אין דורשין (דף כ.):&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה מקואות ט ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;&lt;b&gt;אלו חוצצין.&lt;/b&gt; כל הני תלויים בקפידה כדתני סיפא דדבר המקפיד חוצץ וכולהו מדרבנן בין באדם בין בכלים כדא&quot;ר יצחק בפ' תינוקת (דף סז.) דבר תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ רובו ואין מקפיד עליו אינו חוצץ וגזרו על רובו שאינו מקפיד משום רובו המקפיד ועל מיעוטו המקפיד משום רובו המקפיד אבל מיעוטו שאינו מקפיד לא גזרו: 

&lt;b&gt;נקיים. &lt;/b&gt;קפדי עלייהו: 

&lt;b&gt;בלוסים. &lt;/b&gt;מלוכלכים מלשון עיסה בלוסה דסוף כלל גדול (דף עו:) לא קפיד עלייהו: 

&lt;b&gt;איכוף. &lt;/b&gt;כמו אוכף: 

&lt;b&gt;זקקים. &lt;/b&gt;נודות של עור מל' זיקא בין מליא בין חסרא שרי במס' ע&quot;ז בשלהי פ' ר' ישמעאל (דף ס.): &lt;קטע סוף=ה/&gt;

===[[משנה מקואות ט ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;&lt;b&gt;של בנאים.&lt;/b&gt; בסוף אלו קשרים {{הפניה-גמ1|שבת|קיד|א}} אמרינן מאי בנאים אמר רבי יוחנן אלו תלמידי חכמים שעוסקין בבניינו של עולם כל ימיהם וקפדי על רבב שבבגדיהם שלא יהו מן המשניאים כדאמר ר' יוחנן התם כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה שנאמר כל משנאי אהבו מות אל תיקרי משנאי אלא משניאי לפיכך אפי' בצד אחד חוצץ ולא עלתה לו טבילה אבל עם הארץ אינו מקפיד אלא א&quot;כ יוצא מעבר אל עבר ומהך דייקינן התם דעל המרדעת חוצץ דלעיל היינו משני צדדין דלא תהא מרדעת חשובה מבגדו של עם הארץ ומתני' דווקא בשאינו מוכר רבב דאי מוכר רבב הוא אינו חוצץ כדאמר רבא בסוף פרק דם חטאת {{הפניה-גמ1|זבחים|צח|ב}} דם על בגדו חוצץ ואם טבח הוא אינו חוצץ רבב על בגדו חוצץ ואם מוכר רבב הוא אינו חוצץ ומיבעיא ליה התם באדם אחד שהוא טבח ומוכר רבב אחדא ודאי לא קפיד אתרתי קפיד או לא קפיד וקאי בתיקו: &lt;קטע סוף=ו/&gt;

===[[משנה מקואות ט ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;&lt;b&gt;זפתין. &lt;/b&gt;זופתי חבית או עושי זפת: 

&lt;b&gt;מפסלו אילנות.&lt;/b&gt; שנוטל הפסולת אי נמי מלשון (שמות כד) ויפסול שני לוחות אבנים שנוטל כל הענפים כדי שתתעבה הקורה ועבודה היא דאסורה בשביעית כדתנן בפ' ב' דשביעית (מ&quot;ג) מקרסמין ומזרדין ומפסלין עד ראש השנה: 

&lt;b&gt;של קייצים.&lt;/b&gt; מלקטי קוצים: 

&lt;b&gt;כל המקפיד עליו.&lt;/b&gt; להעבירו ולהסירו מעליו: 

&lt;b&gt;תניא &lt;/b&gt;בתוספתא(רפ&quot;ז) טבעת שנתונה בלבינה של טיט טופח והטבילה טהורה ואם היה טיט יון וחביריו כאילו לא טבלה לגין שהוא מלא מים טמאין ונתון על פיו הטיט טופח אם היו מים שוקעין בטיט והטבילן טהור ואם היה טיט היון וחביריו כאילו לא טבל ור' יוסי מטמא בשל מריקא מפני ששפין בו סידקי כלים ואלו הן יתידות הדרכים אלו שמהלכין עליהם בימות הגשמים והן מתמעכין. על הבגדים מצד אחד אינו חוצץ משני צדדין חוצץ דברי ר' מאיר (רבי יהודה אומר משום רבי ישמעאל של בנאים מצד אחד אף משל בור) גדולה מצד אחד קטנה עד שתהא משני צדדין. הזפת שבכוס ושבצלוחית מתוכו חוצצת מאחוריו אינה חוצצת במה דברים אמורים מבית האומן אבל מבית בעל הבית בין מתוכו בין מאחריו הרי זו חוצצת בתמחוי ובקערה בין מתוכן בין מאחוריהן בין מבית האומן ובין מבית בעל הבית הרי זו חוצצת המור והקומוס בין בכוס בין בצלוחית בין בקערה בין בתמחוי בין מתוכן בין מאחוריהן בין מבית האומן ובין מבית בעל הבית הרי אלו חוצצין על הסנדל מתוכן למעלה חוצץ למטה אינו חוצץ ועל הספסל מלמעלה ומן הצדדין חוצץ ומלמטה אינו חוצץ לכלוכי צואה שבכסא ובקתדראות והמכובשין בין מתוכן בין מאחוריהן בין מלמטן בין מן הצדדין הרי אלו חוצצין על מטות של בעל הבית רבי עקיבא אומר על הגשיש החיצון חוצץ על הפנימי אינו חוצץ ועל המטפחות של מפסלי אילנות ר' עקיבא אומר [אף] על חלוקן רבי שמעון אומר אף של שמנים כיוצא בהן לכלוכי שמרים שבכוס ושבצלוחית והמוך שבשירים ושבזוג והטיט והבצק שעל ידי קורדום ושעל ידי המגריפה הרי אלו אינן חוצצין הגלידו הרי אלו חוצצין. פי' וחביריו דתנן בריש פירקין. לגין של עץ טהור. הלגין והמים. מתמעכין. אית דגרסי מתמעטין כלומר מתמעטין בימות הקיץ. גדולה מצד אחד. ומתני' בשל בור קטנה. על הסנדל מתוכו למעלה באפנתא עור שעל גבי הרגל. למטה. בגילדא דהוא עור שתחת כף הרגל שדורס עליו. ובקתדראות אית דגרסי ובקדרות: והמכובשים היינו ששחרוריתם יבש עליהן כדקתני מתני' לא יטביל הקומקמוס בפחמים אלא אם כן שפשף. גשיש החיצון. הוא הלבן החיצון דקפיד עליה טפי אבל על הפנימי לא קפיד. והמוך שבשיר. כשהתכשיט חלול משימין שם מוך. הגלידו יבשו:&lt;קטע סוף=ז/&gt;</text>
      <sha1>ltok4ozckaa77dlkymfnnrhbcxs3him</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חותם הארבעה/פרק 8</title>
    <ns>0</ns>
    <id>364952</id>
    <revision>
      <id>3015843</id>
      <parentid>3011765</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T19:20:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מיכה מ</username>
        <id>40615</id>
      </contributor>
      <origin>3015843</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24893" sha1="enszp02budyme556u5gzv3g9ku4wz5c" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=ארתור קונן דויל
|שם ספר=חותם הארבעה
|שם נוסף=פרק 8: הבלתי-סדירים מרחוב בייקר
|הבא=חותם הארבעה/פרק 9
|רישום הבא=פרק 9
|סוגה=
}}

&quot;מה עכשיו?&quot; שאלתי.  &quot;טובי איבד את סגולתו להצליח בכל תנאי&quot;.

&quot;הוא פעל לפי תחושותיו,&quot; אמר הולמס, מרים אותו מן החבית ומוליך אותו החוצה ממגרש העצים.  &quot;אם תחשוב כמה קריאוסוט מובל ברחובות לונדון מדי יום, אין פלא שמסלולינו הצטלבו. הוא משמש הרבה עכשיו, במיוחד לצורך ייבוש של עץ.  טובי המסכן לא אשם.&quot;

&quot;אנחנו חייבים לעלות שוב על נתיב הריח העיקרי, אני מניח.&quot;

&quot;כן, ולמרבה המזל, איננו צריכים ללכת רחוק.  מה שבלבל את הכלב בפינת נייט'ס פלייס היה שהיו שני מסלולים שונים בכיוונים מנוגדים, אנחנו הלכנו במסלול הלא נכון.  מה שנשאר הוא ללכת בשני.&quot;

לא היה בכך כל קושי. כשהוביל את טובי למקום שבו הוא שגה, הוא חיפש סביבו במעגל רחב ולבסוף זינק לכיוון חדש.

&quot;אנחנו חייבים לדאוג שהוא לא יביא אותנו עכשיו למקום שממנו הגיעה חבית הקריאוסוט,&quot; ציינתי.

&quot;חשבתי על זה.  אבל אתה רואה שהוא נשאר על המדרכה, ואילו החבית עברה על גבי הכביש.  לא, אנחנו עכשיו על נתיב הריח האמיתי.&quot;

נתיב הריח פנה מטה לעבר הנהר, עובר דרך בלמונט פלייס ורחוב פרינס'ז.  בקצה רחוב ברוד הוא רץ ישר אל שפת המים, במקום בו היה מזח עץ קטן. טובי הוליך אותנו ממש עד קצה המזח, ושם עמד, מייבב, מביט על הזרם החשוך שמעבר לקצה.

&quot;אין לנו מזל, &quot;אמר הולמס. &quot;הם לקחו סירה מכאן.&quot;

כמה סירות משוטים קטנות ודוגיות צפו במים וליד קצה המזח. לקחנו את טובי לכל אחת מהן בתורה, אבל אף שהוא ריחרח במלוא הרצינות, הוא לא נתן סימן לדבר.

סמוך לרציף העגינה הגס היה בית לבנים קטן, עם שלט עץ שנתלה דרך החלון השני. &quot;מרדכי סמית&quot; נכתב עליו באותיות-דפוס גדולות, ומתחתיהן &quot;סירות להשכרה לפי שעה או יום&quot;. כתובת שנייה מעל הדלת הודיעה לנו כי סירת קיטור היתה זמינה; את ההצהרה הזו אישרה ערימת קוקס&lt;ref&gt;פחמי-אבן המשמשים להסקת מנועי קיטור&lt;/ref&gt; גדולה על הרציף.  שרלוק הולמס התבונן סביבו אט-אט, ופניו עטו הבעה מבשרת-רעות.

&quot;זה נראה רע,&quot; אמר.  &quot;האנשים האלה פִקְחים מכפי שציפיתי. נראה שהם כיסו את עקבותיהם.  היה כאן, אני חושש, שיתוף-פעולה מאורגן מראש&quot;.

בדיוק כשהוא התקרב לדלת הבית היא נפתחה, וילד קטן מתולתל כבן שש רץ החוצה, ובעקבותיו אישה מוצקה, אדומת פנים, וספוג גדול בידה.

&quot;אתה תחזור לפה ותתרחץ, ג'ק,&quot; צעקה.  &quot;תחזור, שד משחת, כי אם אבא שלך יחזור הביתה וימצא אותך ככה אתה כבר תראה מה יהיה&quot;.

&quot;איזה ילד חמוד!&quot; אמר הולמס אסטרטגית.  &quot;איזה שובב ורוד-לחיים!  עכשיו, ג'ק, יש משהו שאתה רוצה?&quot;

הילד הרהר לרגע.

&quot;הייתי רוצה שילינ',&quot; אמר.

&quot;שום דבר שהיית רוצה יותר?&quot;

&quot;הייתי רוצה יותר שני שילינ',&quot; ענה ילד-הפלא לאחר מעט מחשבה.

&quot;אז הנה לך. תפוס! - ילד נאה, מרת סמית!&quot;

&quot;שאלוהים יברך אותך, אדוני, הוא באמת ככה, ועוד יותר.  זה נהיה כמעט יותר מדי קשה בשבילי להסתדר אתו, במיוחד 'שבעלי הולך לימים שלמים&quot;.

&quot;הוא לא כאן?&quot; אמר הולמס בקול מאוכזב. &quot;זה מצער אותי, כי רציתי לדבר עם מר סמית&quot;.

&quot;הוא לא חזר מאז אתמול בבוקר, אדוני, והאמת שאני מתחילה קצת לפחוד עליו, אבל אם זה לגבי סירה, אדוני, אולי אני גם יכולה לעזור לך&quot;.

&quot;רציתי לשכור את סירת הקיטור שלו&quot;.

&quot;אבל, שאלוהים יברך אותך, אדוני, זה הסירת קיטור שהוא נעלם איתה.  זה מה שאנ'לא מבינה; כי אני יודעת שאין שמה יותר פחם ממה שצריך לשוט איתה נגיד עד ווליץ' ובחזרה.  אם הוא היה לוקח ת'ארבה אז לא הייתי דואגת; המון פעמים היו לו עבודות איתה שהוא שט עד גרייבסנד, ואז, אם היה שם הרבה מה לעשות, הוא היה נש'ר שם ללילה, אבל מה עוזרת סירת קיטור בלי פחם?&quot;

&quot;הוא היה יכול לקנות קצת פחם באיזה רציף במורד הנהר.&quot;

&quot;הוא היה יכול, אדוני, אבל זאת לא היתה הדרך שלו.  הרבה פעמים שמעתי אותו כועס על המחירים שהם לוקחים בשביל כמה שקים מסכנים.  חוץ מזה, אנ'לא אוהבת את האיש עם הרגל-עץ, עם הפרצוף המכוער שלו והצורת דיבור המוזרה שלו.  מה יש לו כל הזמן לחפש פה?&quot;

&quot;אדם בעל רגל-עץ?&quot; אמר הולמס בפליאה קלה.

&quot;כן, אדוני, טיפוס שחום, עם פרצוף כמו קוף, שכבר בא כמה פעמים לבעלי.  זה הוא היה שהעיר אותו בלילה, ויותר מזה, האיש שלי ידע שהוא בא, כי הוא כבר הכין את הסירה עם קיטור דולק. אני אומרת לך באמת, אדוני, אני לא מרגישה טוב עם זה.&quot;

&quot;אבל, מרת סמית היקרה שלי,&quot; אמר הולמס, מושך בכתפיו.  &quot;את מפחידה את עצמך בגלל כלום.  איך היית יכולה לדעת שזה האיש בעל רגל-העץ שהגיע בלילה?  אני לא ממש מבין איך את יכולה להיות כל-כך בטוחה.&quot;

&quot;הקול שלו, אדוני.  הכרתי את הקול שלו, שהוא כזה עבה ומעורפל.  הוא דפק על התריס - בערך בשלוש זה היה.  'תרים רגל, חבריקו,' הוא אומר: &quot;הגיע הזמן לעלות למשמרת.'  הזקן שלי העיר את ג'ים - זה הבכור שלי - והם הלכו בלי להגיד לי חצי מלה.  יכולתי לשמוע את הרגל עץ דופקת על האבנים.&quot;

&quot;והאם האיש הזה בעל רגל-העץ היה לבדו?&quot;

&quot;לא יכולה ל'גיד, ממש לא, אדוני.  אני לא שמעתי אף אחד אחר&quot;.

&quot;חבל, מרת סמית, כי אני רציתי סירת קיטור, ושמעתי דברים טובים על - תני לי להיזכר, איך קוראים לה?&quot;

&quot;ה''אורורה'', אדוני.&quot;

&quot;אה!  היא לא הסירה הירוקה הישנה הזו עם פס צהוב, הרחבה מאד במרכז?&quot;

&quot;לא, ממש לא.  היא קטנה וזריזה יותר מכל סירה על הנהר הזה. צבעו אותה מחדש לא מזמן, שחורה עם שני קווים אדומים.&quot;

&quot;תודה.  אני מקווה שתשמעי בקרוב ממר סמית.  אני יורד במורד הנהר, ואם אראה במקרה את ה''אורורה'' אני אגיד לו שאת מוטרדת.  ארובה שחורה, את אומרת?&quot;

&quot;לא, אדוני, שחורה עם פס לבן&quot;.

&quot;אה, כמובן.  הצדדים הם אלה שהיו שחורים.  בוקר טוב לך, מרת סמית.  יש כאן שַיָּט עם סירת מעבורת, ווטסון.  ניקח אותה ונחצה את הנהר&quot;.

&quot;הדבר החשוב ביותר עם אנשים מהסוג הזה,&quot; אמר הולמס כשישבנו בין חבלי הסירה, &quot;הוא לעולם לא להביא אותם לחשוב שהמידע שלהם עשוי להיות בעל חשיבות, ולו הזעומה ביותר, עבורך.  אם תעשה זאת, הם יחתמו את פיהם מיד כמו צדפה.  אם אתה מקשיב להם בלית ברירה, כביכול, יש לך סיכויים מצוינים להשיג את מה שאתה רוצה.&quot;

&quot;המסלול שלנו נראה עכשיו די ברור,&quot; אמרתי.

&quot;מה היית עושה, אם כך?&quot;

&quot;הייתי שוכר סירה ושט במורד הנהר בעקבות ה''אורורה''&quot;.

&quot;ידידי היקר, תהיה זו משימה עצומה.  היא היתה עשויה לעגון בכל מזח שהוא משני עברי הנהר, מכאן ועד גריניץ'.  מתחת לגשר יש מבוך מושלם של נקודות עגינה לאורך קילומטרים.  יקח לך ימים על ימים למצות אותם, אם תעשה זאת לבדך.&quot;

&quot;הפעל את המשטרה, אם כך.&quot;

&quot;לא.  סביר להניח שברגע האחרון אני אקרא לאתלני ג'ונס.  הוא לא בחור גרוע, ולא הייתי רוצה לעשות דבר שיפגע בו מבחינה מקצועית.  אבל יש לי חשק לעבוד על זה בעצמי, אם כבר הרחקנו לכת עד כאן.&quot;

&quot;אולי נוכל לפרסם מודעות, אם כן, ולבקש מידע מעובדי הרציפים?&quot;

&quot;עוד יותר גרוע!  האנשים שלנו היו יודעים שעלינו על עקבותיהם, והם היו נעלמים אל מחוץ למדינה.  כפי שזה כעת, עדיין יש אפשרות שהם יעזבו, אבל כל עוד הם חושבים שהם בטוחים לגמרי הם לא ימהרו.  האנרגיה של ג'ונס תועיל לנו, משום שהשקפתו על המקרה תדחף את עצמה, ללא ספק, לעתונות היומית, והנמלטים יחשבו שכולם במסלול הלא-נכון.&quot;

&quot;מה נעשה, אם כן?&quot; שאלתי כשירדנו מהסירה ליד כלא מילבנק.

&quot;ניקח את הכרכרה הזו, ניסע הביתה, נאכל ארוחת בוקר, ונתפוס איזו שעה של שינה.  יש סיכוי טוב שנצטרך להיות שוב על רגלינו הלילה.  עצור במשרד טלגרף, רַכָּב!  אנחנו נשמור את טובי, עדיין יתכן שיהיה לנו צורך בו.&quot;

עצרנו ליד משרד הדואר של רחוב פטר הגדול, והולמס שיגר את המברק שלו.

&quot;למי אתה חושב שזה?&quot; הוא שאל כשחזרנו לנסוע.

&quot;ממש אין לי מושג.&quot;

&quot;אתה זוכר את מחלקת רחוב בייקר של הבולשת, שבה נעזרתי במקרה של ג'פרסון הופ?&quot;

&quot;היטב,&quot; אמרתי, תוך כדי צחוק.

&quot;זה בדיוק המקרה שבו הם עשויים להראות מה רב ערכם.  אם ייכשלו, יש לי אמצעים אחרים; אבל אני אנסה אותם קודם.  המברק הזה היה לעוזר הקטן והמלוכלך שלי, ויגינס, ואני מצפה שהוא והכנופיה שלו יהיו איתנו עוד לפני שנסיים את ארוחת הבוקר שלנו.&quot;

השעה היתה כבר בין שמונה לתשע, והתחלתי לחוש בתגובה חזקה לאחר רצף הארועים המסעירים של הלילה.  הייתי צולע ועייף, מוחי מעורפל וגופי מותש.  לא היתה לי ההתלהבות המקצועית שהניעה את בן-לווייתי להמשיך הלאה, וגם לא יכולתי לראות בַּמקרה רק בעיה אינטלקטואלית מופשטת.  באשר למותו של ברתולומיאו שולטו, לא שמעתי עליו טובות, ולא יכולתי לחוש סלידה עזה כלפי הרוצחים שלו.  האוצר, לעומת זאת, היה ענין אחר. הוא, או חלק ממנו, היה שייך בדין לעלמה מורסטן.  כל עוד היה סיכוי להשיב אותו, הייתי נכון להקדיש את חיי למטרה אחת ויחידה זו.  אכן, אילו הייתי מוצא אותו, היא ודאי היתה יוצאת מהשג ידי לָנֶצח.  אולם, אהבה אשר תושפע ממחשבה כזו תהיה קטנונית ואנוכית.  אם הולמס היה יכול לעבוד כדי למצוא את הפושעים, לי היתה סיבה חזקה פי עשרה שדחפה אותי למצוא את האוצר.

אמבטיה ברחוב בייקר והחלפה של כל בגדי ריעננו אותי להפליא.  כשירדתי לחדר שלנו מצאתי את ארוחת הבוקר ערוכה ואת הולמס מוזג את הקפה.

&quot;הנה זה,&quot; אמר, צוחק ומצביע על עיתון פתוח.  &quot;ג'ונס הנמרץ והכתב הנמצא בכל מקום כתבו את זה כפי שנראה להם. אבל היה לך מספיק מהמקרה.  מוטב שתאכל קודם את קתלי החזיר והביצים שלך.&quot;

לקחתי ממנו את העיתון וקראתי את הידיעה הקצרה, שכותרתה היתה &quot;ארוע מסתורי בנורווד העילית&quot;.

&quot;בערך בשעה שתים-עשרה, הלילה&quot;, כתב ה''סטנדרד'', &quot;מר ברתולומיאו שולטו, מפונדיצ'רי לודג', נורווד עילית, נמצא מת בחדרו בנסיבות המצביעות על פשע.  לפי מיטב ידיעתנו, לא נמצאו סימנים ממשיים של אלימות על גופתו של מר שולטו, אולם אוסף רב-ערך של אבני חן הודיות שהמנוח ירש מאביו נלקח מהבית.  המקרה התגלה על ידי מר שרלוק הולמס וד&quot;ר ווטסון, אשר ביקרו בבית עם מר תדיאוס שולטו, אחיו של המנוח. למרבה המזל, מר את'לני ג'ונס, איש הבולשת הידוע, היה במקרה בתחנת המשטרה בנורווד, והגיע למקום בתוך חצי שעה מקבלת ההודעה.  יכולותיו המאומנות והמנוסות הופעלו מיד לזיהוי הפושעים, והתוצאה המשמחת היא שהאח, תדיאוס שולטו, כבר נעצר, יחד עם סוכנת הבית, גברת ברנסטון, משרת הודי בשם לאל ראו, ושוער או סבל בשם מקמרדו.  קרוב לוודאי שהגנב או הגנבים הכירו היטב את הבית, שכן הידע הטכני המפורסם של מר ג'ונס ויכולת ההבחנה בפרטים שלו אפשרו לו להוכיח באופן ודאי כי העבריינים לא יכלו להיכנס מהדלת או מהחלון, אלא היו חייבים לעשות את דרכם על גג הבניין, ומשם דרך דלת-סתרים אל חדר שממנו היתה דלת אל זה שבו נמצאה הגופה.  עובדה זו, שניתן להראותה בבירור, מוכיחה מעבר לכל ספק כי לא היתה זו פריצה אקראית בלבד.  הפעולה המהירה והנמרצת של אנשי החוק מראה את היתרון הגדול בנוכחותו של  אדם יחיד, רב-כשרונות ופעיל, באירועים כאלה.  איננו יכולים אלא לחשוב כי היא מספקת טיעון חזק לאלה הרוצים לראות את כוחות הבילוש שלנו מבוזרים יותר, כך שיבואו במגע קרוב ואפקטיבי יותר עם המקרים שעליהם לחקור.&quot;

&quot;האין זה נפלא!&quot; אמר הולמס, מגחך מעל ספל הקפה שלו.  &quot;מה דעתך על זה?&quot;

&quot;אני חושב שאנו-עצמנו היינו קרובים מאד להיעצר על הרצח.&quot;

&quot;אני מסכים.  לא אהיה ערב לבטחוננו אם יעבור עליו עוד אחד מהתקפי הפעלתנות שלו.&quot;

ברגע זה נשמע צלצול רם בפעמון, ויכולתי לשמוע את גברת הדסון, בעלת הבית שלנו, מרימה את קולה ביבבה של מורת-רוח וחשש.

&quot;אלהים, הולמס,&quot; אמרתי, מתרומם למחצה, &quot;נראה לי שהם באמת בעקבותינו&quot;.

&quot;לא, המצב לא רע עד-כדי-כך.  זה הכח הלא-רשמי - הבלתי-סדירים מרחוב בייקר&quot;.

תוך כדי דיבורו, נשמע קול טפיפת רגליים יחפות על המדרגות, המולה של קולות גבוהים, ותריסר נערי-רחוב מלוכלכים ומרופטים חשו פנימה.  הם הפגינו מידה של משמעת, למרות כניסתם הסוערת, שכן הם נעמדו מיד בשורה ועמדו מולנו בפרצופים מלאי-ציפיה.  אחד מהם, גבוה ומבוגר יותר מהאחרים, יצא מהשורה באווירה של עליונות נינוחה, שהיתה מצחיקה מאוד בדחליל קטן ומרופט שכזה.

&quot;קיבלתי את ההודעה שלך, אדוני,&quot; אמר, &quot;והבאתי אותם בצ'יק. שלושה שילינ' ושישה פני לכרטיסי נסיעה&quot;.

&quot;הנה לך,&quot; אמר הולמס, מוציא את המטבעות.  &quot;בעתיד הם יכולים לדווח לך, ויגינס, ואתה אלַי.  אני לא יכול לאפשר שיפלשו כך אל הבית.  בכל אופן, מוטב שכולכם תשמעו את ההוראות. אני רוצה למצוא היכן נמצאת סירת קיטור בשם ''אורורה'', הבעלים הוא מרדכי סמית, שחורה עם שני פסים אדומים, ארובה שחורה עם פס לבן.  היא נמצאת איפשהו במורד הנהר.  אני רוצה שנער אחד יהיה ליד נקודת העגינה של מרדכי סמית מול מילבנק כדי להודיע אם הסירה תחזור.  אתם חייבים לחלק את העבודה ביניכם, ולכסות את שתי הגדות באופן יסודי.  הודע לי ברגע שיש לך חדשות.  הכל ברור?&quot;

&quot;כן, בוס,&quot; אמר ויגינס.

&quot;אותו תשלום כמו בפעם הקודמת, ​​וגינאה לנער שימצא את הסירה. הנה ליום מראש.  וקדימה, צאו לדרך!&quot;

הוא הושיט שילינג לכל אחד מהם והם ירדו בהמולה במדרגות, וכעבור רגע ראיתי אותם דוהרים במורד הרחוב.

&quot;אם הסירה נמצאת על פני המים הם ימצאו אותה,&quot; אמר הולמס, תוך שקם מהשולחן והדליק את מקטרתו.  &quot;הם יכולים ללכת לכל מקום, לראות כל דבר, להאזין לכל שיחה.  אני מצפה לשמוע לפני הערב שהם זיהו אותה.  בינתיים, אנחנו לא יכולים לעשות דבר מלבד לחכות לתוצאות.  לא נוכל לעלות שוב על העקבות שנעלמו עד שנמצא את ה''אורורה'' או את מר מרדכי סמית.&quot;

&quot;טובי יכול לאכול את השיירים האלה, הייתי אומר.  אתה הולך לישון, הולמס?&quot;

&quot;לא: אני לא עייף.  אני בנוי בצורה משונה.  אני לא זוכר שחשתי אי-פעם עייף מעבודה, אף על פי שהבטלה מתישה אותי לחלוטין.  אני מתכוון לעשן ולחשוב על העסק המוזר הזה, שאותו הציגה בפנינו הלקוחה הנאה שלי.  אם אי-פעם היתה למישהו משימה קלה, זו שלנו צריכה להיות כזו.  אנשים בעלי רגלי-עץ הם לא נפוצים במיוחד, אבל האיש האחר חייב, כך נראה לי, להיות יחודי לחלוטין.&quot;

&quot;שוב האיש האחר הזה!&quot;
{{תרגום מכונה}}
&quot;אין לי כל כוונה לעשות לו תעלומה, בכל אופן, אבל אתה חייב לחשוב על דעתך, עכשיו, שקול את הנתונים, רגליים זעירות, בהונות רגליים, רגליים עירומות, גמישות רבה, חצים מורעלים קטנים, מה אתה עושה מכל זה?

&quot;פראי!&quot; קראתי. &quot;אולי אחד ההודים האלה שהיו המקורבים לג'ונתן סמול&quot;.

&quot;בקושי, &quot;אמר. &quot;כשראיתי לראשונה סימנים של נשק מוזר, נטהתי לחשוב כך, אבל אופים המרשים של הסימנים גרם לי לשקול מחדש את השקפותי: חלק מתושבי חצי האי ההודי הם אנשים קטנים, אבל אף אחד מהם לא יכול היה להשאיר סימנים כאלה הינדו הנכונה יש לה רגליים ארוכות ורזות.המוחמדן הסנדל, בעל הבוהן הגדולה, מופרד היטב מהאחרים, כי בדרך כלל חוצים את הרצועה, גם את החצים הקטנים האלה אפשר לירות רק בדרך אחת. אם כן, איפה נוכל למצוא את הפרא שלנו? &quot;

&quot;דרום אמריקה, &quot;סיכנתי.

הוא הושיט את ידו והוריד נפח גדול מן המדף.

&quot;זהו הכרך הראשון של קובץ גאוגרפי המתפרסם כעת, אפשר לראות בו את הסמכות האחרונה, מה יש לנו כאן?

&quot;'איי אנדמן, הממוקמת 340 קילומטרים מצפון לסומטרה, במפרץ בנגל'.

&quot;מה זה כל זה? אקלים לחות, שוניות אלמוגים, כרישים, פורט בלייר, צריפים אסירים, רוטלנד איילנד, כותנה - אה הנה אנחנו!

&quot;האבוריג'ים של איי אנדמן עשויים אולי לטעון שההבחנה היא הגזע הקטן ביותר על פני האדמה הזאת, אם כי כמה אנתרופולוגים מעדיפים את בושמן של אפריקה, את האינדיאנים של דיגר של אמריקה ואת טרה דל פו'יאס, הגובה הממוצע הוא מתחת לארבע רגליים, אם כי אנשים מבוגרים רבים עשויים להיות קטנים בהרבה מאלה, הם אנשים נוקבים, עצבניים ובלתי נסבלים, אם כי מסוגלים ליצור את קשרי הידידות המסורים ביותר, כאשר הביטחון שלהם נרכש פעם.

&quot;תגיד את זה, ווטסון, עכשיו תקשיב לזה.

&quot;&quot;הם מטבעם מחרידים, יש להם ראש גדול, מעוות, עיניים קטנות וקשות, ותווי ראש מעוותים, אבל הרגליים והידיים שלהם קטנות להפליא, ולכן הן בלתי נסבלות ועזות, שכן כל המאמצים של הפקידים הבריטים נכשלו לזכות בהם בכל עת, הם תמיד היו טרוריסטים לצוותי ספינות, כשהם מעיפים את הניצולים עם מועדוני האבן שלהם או יורים בהם עם החצים המורעלים שלהם, הטבח הזה מסתיים תמיד בחגיגה קניבלית &quot;.

&quot;אנשים נחמדים, חביבים, ווטסון י אם הבחור הזה הושאר למכשיריו הבלתי-משוחזרים, אולי היה זה רומן מחריד עוד יותר, ואני חושב שגם אם ג'ונתן סמול ייתן עסקה טובה העסיקו אותו &quot;.

&quot;אבל איך הוא היה צריך להיות כל כך בן לוויה?&quot;

&quot;אה, זה יותר ממה שאני יכול להגיד, אבל מאז, כבר, כבר קבענו ש&quot;קטן&quot; בא מן האנדאמים, זה לא כל כך נפלא שהאי הזה צריך להיות איתו.לא ספק נדע הכול על זה הפעם, תראי, ווטסון, אתה נראה כל הזמן, שכב שם על הספה וראה אם ​​אני יכול להרדים אותך.

הוא הרים את הכינור שלו מהפינה, וכשהתמתחתי, הוא התחיל לנגן קצת אוויר חלוש, חלומי ומלודי - שלו, ללא ספק, משום שהיה לו כישרון מופלא לאלתור.יש לי זיכרון מעורפל של איבריו הכחושים, פניו הרציניים ועלייתו וקשתו של הקשת. ואז נראה שאני צף בשלווה על ים ים רך, עד שמצאתי את עצמי בתוך חלום, ופניה המתוקות של מרי מורסטן מביטות בי.</text>
      <sha1>enszp02budyme556u5gzv3g9ku4wz5c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:חגי א א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>375621</id>
    <revision>
      <id>3015821</id>
      <parentid>954421</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T13:42:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ערן117</username>
        <id>4764</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>עיצוב</comment>
      <origin>3015821</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="655" sha1="sjvokkcx2wa5ydg99zj44fekuocvvgg" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|חגי|א|א א|א|א ב|הבהרה=כן
|ציטוט=בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר ה' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאמֹר:}}

=דריוש=
זה [[w:דריוש השני|דריוש השני]], כמובן בעזרא. ראה [[ביאור: עזרא א א]].</text>
      <sha1>sjvokkcx2wa5ydg99zj44fekuocvvgg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מדרש תנחומא מקץ יא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379904</id>
    <revision>
      <id>3015901</id>
      <parentid>2681505</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T08:31:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תקלדה</comment>
      <origin>3015901</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2743" sha1="jw2w7tml1cuqmqh3vu4omrmpbd9mrje" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מדרש תנחומא|מקץ|י|יא|יב|}}
{{פמ|מדרש תנחומא|מקץ|יא}}דבר אחר: '''ואל שדי יתן לכם רחמים''' {{ממ|בראשית|מג|יד}}. זש&quot;ה היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח {{ממ|איוב|לו|יט}}. אמר רבי אלעזר לא תהא בוסר בשעת הרוחה שלא להתפלל. אמר הקב&quot;ה כשם שאני זקוק להוריד גשמים וטללים ולגדל צמחים לתחיית הבריות כך תהא זקוק להתפלל לפני ולברך אותי מעין מעשי, ולא תאמר אני בריוח מה אני מתפלל וכשתגיע לך צרה תבא ותתפלל, אלא עד שלא תבא לך הצרה הוי מקדים ומתפלל. אמר רבי אלעזר כתוב בספר בן סירא אוקיר לאסיאך עד שלא תצטרך ליה, מהו וכל מאמצי כח. אמר רבי יוחנן שכך היו עושין הצדיקים מאמצי כח הגבורה, תדע שהרי יעקב אבינו עדין היה בנימין אצלו והקדים להתפלל עליו, שנאמר ואל שדי יתן לכם רחמים. ואל שדי {{ממ|בראשית|מג|יד}}. מה ראה יעקב לברכם באל שדי, ללמדך שהרבה יסורין עברו על יעקב, עד שהיה במעי אמו היה עשו מריב עמו, שנאמר ויתרוצצו הבנים {{ממ|בראשית|כה|כב}}.‏ וכן הוא אומר‏ על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו {{ממ|עמוס|א|יא}} ברח מפני עשו ללבן והיה שם עשרים שנה בצרות רבות, שנאמר הייתי ביום אכלני חרב ונו׳ {{ממ|בראשית|לא|מ}}. ואחר שיצא רדף לבן אחריו להרגו, שנאמר וירדוף אחריו דרך (שלשת) [שבעת] ימים {{ממ|בראשית|לא|כג}},‏ נמלט מטנו בא עשו בקש עוד להרגו והפסיד עליו כל אותו הדורון, עזים מאתים וגו׳ {{ממ|בראשית|לב|יד}}. יצא מעשו באה עליו צרת דינה, יצא מצרת דינה באה עליו צרת רחל, אחר כל הצרות בקש לנוח קמעא באה עליו צרת יוסף, והכתוב צווח לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ‏{{ממ|איוב|ג|כו}}.‏ אחר כך באה עליו צרת שמעון, אחר כך צרת בנימין, לפיכך היה מתפלל באל שדי ואומר מי שאמר לשמים וארץ די יאמר ליסורי די.‏ לפי שכשברא הקדוש ב״ה שמים והארץ היו נמתחין והולכין עד שאמר להן הקדוש ברוך הוא די,‏ לפיכך כתיב ואל שדי:</text>
      <sha1>jw2w7tml1cuqmqh3vu4omrmpbd9mrje</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1711885</id>
    <revision>
      <id>3015910</id>
      <parentid>2993172</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T11:26:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3015910</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74177" sha1="g0m9cm435129f0tvibesn0561y7ad8h" xml:space="preserve">==פרק יז==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] דורש &quot;ויסעו&quot;-הסיעו (הרחיקו) עצמן, ממדבר סין-הר סיני.}}
'''&quot;וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין&quot;''', לְפִי דְּרָכֵינוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין הַשִּׂנְאָה בָּאָה אֶלָּא עַל הַחֵטְא וְעַל הָעֲבֵירָה.
}}

===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] שתי גישות לביקורת: לפי הראשונה משה טוען שהביקורת היא עלבון לקב&quot;ה ונסיון מולו. לפי השניה ביקורת היא מעשה חיובי, והיא מביאה לחיזוק שם ה' בעולם.
מכאן מתחילה שורה של דרשות המעריכות את ישראל כחוטאים או מעריכות אותם כצדיקים.}}
'''&quot;וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה&quot;''', שֶׁעָבְרוּ עַל שׁוּרַת הַדִּין. '''&quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת ה'&quot;''' –
אָמַר לָהֶם: כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם מִידַּיְּנִין כְּנֶגְדִּי – הֲרֵי אַתֶּם מְנַסִּין אֶת הַמָּקוֹם.
דָּבָר אַחֵר: אָמַר לָהֶם, כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם מִידַּיְּנִין כְּנֶגְדִּי – הֲרֵי הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, וּשְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם.
}}

===פסוק ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] הדרשן מדגיש את ההבדל בין רפידים למרה: במרה רצו לשתות, אבל לא היו צמאים. ברפידים היו צמאים ולכן התלונה מוצדקת יותר.}}
'''&quot;וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁנָּגַע בָּהֶם צִמָּאוֹן.
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם&quot; {{ממ|שמות|טו|כג}}, לֹא נָגַע בָּהֶן צִמָּאוֹן; אֲבָל כָּאן נָגַע בָּהֶן צִמָּאוֹן.
 
'''&quot;וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם&quot;''' – אָמַר לָהֶן: דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אָדָם כּוֹעֵס בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – אֵין נוֹתֵן פָּנָיו אֶלָּא בַּקָּטָן; 
אֲבָל כָּאן נָתְנוּ פְּנֵיהֶם בַּגָּדוֹל.
{{הע-שמאל|ר' יאשיה תמה על שישראל דואגים למקנה שלה כשם שדואגים לעצמם, ומשווה אותם למי שביתו חרב והוא מתאבל על החלון שנשבר. הדרשה השניה היא בזכות ישראל, שדאגו לבהמה החיונית למסע במדבר.}}
'''&quot;לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי&quot;''' – מִיכָּאן הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: נְפַל בֵּיתָא – חֲבַל לְכִּוְתָא.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי&quot;''' – אָמְרוּ: בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלְּאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא חַיָּיו.
הֵא כֵּיצַד? אָדָם יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ וְאֵין בְּהֶמְתּוֹ עִמּוֹ – מִסְתַּגֵּף הוּא.
}}

===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] דרשה בשבחו של משה שלא נמנע מלהתפלל בעד העם.
לפי הדרשה השניה משה התלונן לפני הקב&quot;ה שהתפקיד שלו כמתווך בין הקב&quot;ה לעם הוא כבד מנשוא, ואילו הקב&quot;ה תומך בישראל ומונע ממשה לכעוס על הים.
כאן משה מתנגד לישראל ומאשים אותם במזימה לסקלו, ואילו במעשה העגל משה התפלל עד ישראל והקב&quot;ה כעס עליהם. הקב&quot;ה ומשה נראים כמחלקים ביניהם את התפקידים.}}
'''&quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר&quot;''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה, שֶׁלֹּא אָמַר: הוֹאִיל וְהֵן מִדַּיְּנִין כְּנֶגְדִּי – אַף אֲנִי אֵינִי מְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶן רַחֲמִים; אֶלָּא אָמַר '''&quot;מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה&quot;'''.
 
אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, בֵּינְךָ לְבֵינָם הֲרֵינִי הָרוּג! שֶׁאָמַרְתָּ לִי אַל תַּקְפִּיד כְּנֶגְדָּן, &quot;כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ&quot; {{ממ|במדבר|יא|יב}}.
 
כָּאן מָקוֹם מֵמִיךְ וּמֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ, אֲבָל בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הַמָּקוֹם מַגְבִּיהַּ וּמֹשֶׁה {{ב|מֵמִיךְ!|מנמיך את הכעס כנגד ישראל}}
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] הדרשות על &quot;עבור לפני העם&quot; מופיעות שם תוך שינוי הדוברים.
ר' יהודה קורא &quot;עבור&quot; - סלח, שעל משה לסלוח לישראל. ר' נחמיה קורא 'עבור', שמשה יעבור וימשיך להנהיג את ישראל, ומי שהדבר אינו נראה לו - שיסבול!
דבר אחר קובע שמשה ילך להוציא מים ולפתור את הבעיה. זקני העם באים עם משה כעדים שהמים יוצאים מהסלע ואינם מים שהיו שם מראש.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם&quot;''' – עֲבֹר עַל דִּבְרֵיהֶם. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: עֲבֹר עַל חֵטְא שֶׁלָּהֶן!
רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: '''&quot;עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם&quot;''' – וְדְרִגְשָׁא לֵיהּ - יְמַלֵּיל!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם&quot;''' – הוֹצִיא לָהֶן מַיִם. '''&quot;וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְעֵדוּת, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַעְיָנוֹת הָיוּ שָׁם.
{{הע-שמאל|המטה הארון והקטורת פוגעים במי שנושא אותם שלא כראוי, אבל ביסודם הם מביאים ברכה.}}
'''&quot;וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאוֹר קַח אִתְּךָ וְהָלָכְתָּ&quot;''' – 
זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲמִין וְאוֹמְרִים 'שֶׁל פֻּרְעָנוּת הוּא', 
וְאֵילּוּ הֵן: מַטֶּה וְאָרוֹן וּקְטֹרֶת.
קְטֹרֶת זוֹ – אָמְרוּ שֶׁל פֻּרְעָנוּת הִיא! הִיא הָרְגָה אֶת נָדָב וַאֲבִיהוּא! 
לַסּוֹף יָדְעוּ שֶׁהִיא שֶׁל בְּרָכָה: &quot;וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם&quot; {{ממ|במדבר|יז|יב}}!
אָרוֹן זֶה – אָמְרוּ שֶׁל פֻּרְעָנוּת הוּא! הוּא הָרַג אֶת עֻזָּא וְאֶת פְּלִשְׁתִּים וְאֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ! 
לַסּוֹף יָדְעוּ שֶׁהוּא שֶׁל בְּרָכָה: &quot;וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה' בֵּית עֹבֵד... וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם&quot; {{ממ|שמואל ב|ו|יב}}!
מַטֶּה זֶה – אָמְרוּ שֶׁל פֻּרְעָנוּת הוּא! הוּא הֵבִיא עֶשֶׂר מַכּוֹת עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרָיִם! 
לַסּוֹף יָדְעוּ שֶׁהוּא שֶׁל בְּרָכָה: '''&quot;וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר&quot;'''.
}}

===פסוק ו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] דורש 'לפניך' בזמן, ולא 'מולך'.משה ראה את מדרך כף רגלו של הקב&quot;ה, ושם הכה בסלע.}}
'''&quot;הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב&quot;''' – אָמַר לוֹ: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא רֹשֶׁם רַגְלֵי אָדָם, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם&quot; {{ממ|יחזקאל|א|כו}} – שָׁם אֲנִי עוֹמֵד לְפָנֶיךָ.
{{הע-שמאל|ר' יוסי קורא &quot;והכית באמצעות הצור&quot;, שהמכה תהיה ע&quot;י אבן. המטה עצמו הוא מאבן צור - ספיר.}}
'''&quot;וְהִכִּיתָ בַצּוּר&quot;''' – מִכָּאן רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָה אוֹמֵר: מַקֵּל זֶה שֶׁל {{ב|סַמְפִּיר|ספיר}} הוּא! 'וְהִכִּיתָ עַל הַצּוּר' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;וְהִכִּיתָ בַצּוּר&quot;'''!
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע סוף ו.]] בפסוק ו נזכרו משה והקב&quot;ה, והפירוש סובל את שניהם. ר' יהושע טוען שמשה קרא למקום מסה ומריבה, ואילו הקב&quot;ה לא ראה את תלונות ישראל בחומרה; ור' אלעזר המודעי, ששופט את ישראל לחומרה, טוען שהקב&quot;ה (&quot;המקום&quot;) הוא שקרא כך.}}
'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֹשֶׁה קְרָאוֹ מַסָּה וּמְרִיבָה.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמָּקוֹם קְרָאוֹ מַסָּה וּמְרִיבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם&quot;'''.
{{הע-שמאל|יתכן שלפנינו הערה נפרדת: בית הדין הוא מקום של מריבות, ולכן גם הוא מכונה 'מקום'; וראו [[דברים יז ח]].
אפשרות פרשנית אחרת - במסה ומריבה השתנה שמו של הקב&quot;ה - הוא &quot;בית דין הגדול&quot;, או &quot;המקום&quot;! וראו א&quot;א אורבך, חז&quot;ל, עמ' 156 הע' 61.}}
מִכָּאן לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל, בּ&quot;ה, שֶׁנִּקְרָא 'מָקוֹם'.
{{הע-שמאל|השאלה שעומדת לפני החכמים היא, שהרי ה' היה בקרבם בבירור, בעמוד הענן ובעמוד האש, ומה היה להם לנסות? – ר' יהושע אומר שבדקו האם הקב&quot;ה מסוגל לעשות ניסים - כלומר בדיקה בתחום התיאולוגי; ור' אליעזר מסביר את הנסיון בתחום האתי: האם ראוי הקב&quot;ה שנעבדנו?}}
'''&quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן&quot;'''.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם יֶשְׁנוֹ רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, בָּרוּךְ הוּא, 
אִם יֶשְׁנוֹ עָלֵינוּ – נֵדַע, וְאִם לָאו – לֹא נֵדַע.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אִם סִפֵּק צָרְכֵינוּ בַּמִּדְבָּר – נַעַבְדֶנּוּ, 
וְאִם לָאו – לֹא נַעַבְדֶנּוּ.
{{הע-שמאל|משחק מילים 'רשום'-'מפרש';
הדרשה תוהה על הסמיכות של פרשת עמלק לפרשת מסה ומריבה, ומסבירה גם את החומרה שבבקשת המים: המים אינם אלא תורה, והיעדרם מסמל העדר תורה ושכחת הקב&quot;ה, ולכן בא עמלק ונלחם בישראל. וראו גם לעיל פס' א.}}
{{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|במכילתא עמלק א א.]]}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּהוּ וְרַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמְרִים: מִקְרָא זֶה {{ב|רָשׁוּם,|סתום}} 
וּמְפֹרָשׁ עַל יְדֵי אִיּוֹב: &quot;הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה יִשְׂגֶּה אָחוּ בְּלִי מָיִם&quot; {{ממ|איוב|ח|יא}}
וְכִי אֶפְשָׁר לְגֹמֶא זֶה לִהְיוֹת שֶׁלֹּא בִִּּצִּים וְשֶׁלֹּא עֵצִים, וְאֶפְשָׁר אָחוּ זֶה לִהְיוֹת שֶׁלֹּא מַיִם?
כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לִפְרֹשׁ מִדִּבְרֵי תוֹרָה!
לְפִי שֶׁפֵּרְשׁוּ יִשְׂרָאֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לְפִיכָךְ בָּא עֲלֵיהֶן שׂוֹנֵא.
שֶׁאֵין שׂוֹנֵא בָּא אֶלָּא עַל הַחֵטְא וְעַל הַעֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...&quot;'''
}}

===פסוק ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א,]] בחילופי שמות הדוברים.
ר' יהושע מפרש 'ולא ירא אלוהים' על עמלק, שלא ירא להכנס תחת כנפי הענן ולצוד נפשות מישראל.
אחרים מסבירים את הביטוי על ישראל, שעדיין לא היו להם מצוות המביעות את יראת האלוהים.
ר' אליעזר, בניגוד לר' אלעזר המודעי, מבדיל בין מלחמת עמלק כאן, שבא למלחמה ישירה וגלויה – לבין הפסוקים בדברים, המבטאים מלחמת גרילה שאינה גלויה.}}
'''&quot;וַיָּבֹא עֲמָלֵק&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁהָיָה נִכְנָס תַּחַת עַנְנֵי כָּבוֹד וְגוֹנֵב נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וְהוֹרְגָן; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot; {{ממ|דברים|כה|יח}}. 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: &quot;וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים&quot; (שם) – זֶה יִשְׂרָאֵל.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שֶׁבָּא עָלֶיךָ בְּגִלּוּי פָּנִים, 
לְפִי שֶׁכָּל בִּיאוֹת כֻּלָּן שֶׁבָּא – לֹא בָּא אֶלָּא בְּמַטְמוֹנִיּוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ&quot; (שם), 
אֲבָל בִּיאָה זוֹ – בָּא בְּגִלּוּי פָּנִים.
{{הע-שמאל|דורש את המילה 'ויבוא', שנראית מיותרת. לפי הדרשה היה עמלק חלוץ של צבאות גדולים בהרבה.}} 
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיָּבֹא עֲמָלֵק&quot;''' – שֶׁבָּא בְּעֵצָה; 
לְפִי שֶׁהָלַךְ וְכִנֵּס {{ב|כָּל אוֹתָן אֲלָפִים וְכָל אוֹתָן רְבָבוֹת בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל פֻּרְעָנוּת|צרי ישראל יקבלו פורענות בעתיד, כי השתתפו בכנס של עמלק}}. 
אָמְרוּ לוֹ: הֵיאַךְ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּן? פַּרְעֹה שֶׁעָמַד כְּנֶגְדָּם – טִבְּעוֹ הַמָּקוֹם בַּיָּם, הֵיאַךְ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּן? 
אָמַר לָהֶן: אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם עֵצָה מַה תַּעֲשׂוּ; אִם יְנַצְּחוּנִי – בִּרְחוּ, וְאִם לָאו – בּוֹאוּ וְסַיְּעוּנוּ עֲלֵיהֶן.
{{הע-שמאל|דורש ויבוא – ממרחק רב. ר' יהודה הנשיא ישב בגליל, ולפי ההסבר שלו עמלק בא מהנגב עד לגליל. הדרשה אינה על ימי יציאת מצרים אלא על ימיו של הדרשן ועל מקומו שלו.
ר' נתן טוען שעמלק הגיע מעבר הירדן, שהרי הוא מבני עשו שישב בשעיר.
אחרים דורשים 'ויבא' – שהובא ע&quot;י מידת הדין, כדי להיפרע מהעם שהיו כפויי טובה, והתלוננו במסה ומריבה. הסיפור של המלך יואש מדגים עיקרון דומה: המלך היה כפוי טובה ליהוידע והרג את בנו, ולבסוף נרצח בידי עבדיו שהיו כפויי טובה לאדונם.
התבוסה לארם נוספת כעונש נוסף ליואש, ששילם גם מחיר אישי ועונה על ידי הארמים בגופו.}}
רַבִּי נָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: חֲמֵשֶׁת עֲמָמִים פָּסַע וּבָא עֲמָלֵק וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי...&quot; {{ממ|במדבר|יג|כט}} – 
הוּא הָיָה לִפְנִים מִכֻּלָּם!
רַבִּי אוֹמֵר: לֹא בָּא אֶלָּא מֵהַרְרֵי שֵׂעִיר; 
אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה פָּסַע וּבָא עֲמָלֵק וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל. 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: יָבוֹא עֲמָלֵק כְּפוּי טוֹבָה – וְיִפָּרַע מֵעַם כְּפוּיֵי טוֹבָה כַּיּוֹצֵא בּוֹ! 
&quot;וְאֵלֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִים עָלָיו זָבָד בֶּן שִׁמְעָת הָעַמּוֹנִית וִיהוֹזָבָד בֶּן שִׁמְרִית&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כד|כו}}. 
יָבוֹאוּ אֵלּוּ, כְּפוּיֵי טוֹבָה – וְיִפָּרְעוּ מִן יוֹאָשׁ, כְּפוּי טוֹבָה; 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו, וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ; 
וּבְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא אֱלֹקִים וְיִדְרֹשׁ&quot; (שם פס' כב).
מָה עָנְשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? &quot;וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם... וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים&quot;. אַל תִּקְרֵי שְׁפָטִים אֶלָּא שְׁפוּטִים; 
וּמַה שְׁפוּטִים עָשׂוּ בּוֹ? אָמְרוּ: הֶעֱמִידוּ עָלָיו בִּרְיוֹנוֹת קָשִׁים {{ב|&quot;אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִשָּׁה&quot;|השוו [[בראשית יט ח]]}} מִימֵיהֶם, 
וְעִנּוּ אוֹתוֹ בְּמִשְׁכַּב זָכוּר; 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו&quot; {{ממ|הושע|ה|ה}}. 
&quot;וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ בְּמַחֲלוּיִים רַבִּים 
הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בְּדַמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כד|כה}}.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מתנגד לטענות של 'אחרים' בדרשה הבאה, שמנסים להצדיק את ההתקפה של עמלק בכך שישראל ריפו ידיהם מדברי תורה.
הדרשה על החמורים גם היא מעשית, וטוענת שכך היה ביציאת מצרים, שהיו בידיהם רק חמורים, ולכן קדושת הבכורה חלה רק על פטרי חמורים; וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ב|בכורות א, ב.]] השאלה על פטרי סוסים וגמלים תואמת את הגישה הקראית, שמקדשת גם אותם, לפי [[במדבר יח טו]].}}
'''&quot;בִּרְפִידִם&quot;''' – אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה: דָּבָר זֶה שָׁאַלְנוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב {{ב|בְּמוֹתְבָא רַבָּא|במושב הגדול, בית המדרש המרכזי}}: 
רְפִידִם מַהוּא? אָמַר לָנוּ: כְּמַשְׁמָעוֹ. 
וְעוֹד אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה: דָּבָר זֶה שָׁאַלְנוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּמוֹתְבָא רַבָּא: 
מִפְּנֵי מָה פָּדוּ יִשְׂרָאֵל פִּטְרֵי חֲמוֹרִים וְלֹא פָּדוּ פִּטְרֵי גְמַלִּים וּפִטְרֵי סוּסִים? 
אָמַר לָנוּ: גְּזֵרַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בָּרוּךְ הוּא. 
דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁסִּיְּעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם; שֶׁאֵין לְךָ כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ שִׁבְעִים חֲמוֹרִים לְפָנָיו 
שֶׁהָיוּ טְעוּנִים כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת.
{{הע-שמאל|דורש 'רפידים' – רפיון ידים. רפידים אינו שם המקום אלא הסיבה שבגללה בא עמלק; וראו גם לעיל פס' א ופס' ז.}}
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: אֵין רְפִידִם אֶלָּא רִפְיוֹן יָדַיִם; 
לְפִי שֶׁרִפּוּ יִשְׂרָאֵל יְדֵיהֶם מִדִּבְרֵי תוֹרָה – לְפִיכָךְ בָּא עֲלֵיהֶם שׂוֹנֵא, 
לְפִי שֶׁאֵין הַשׂוֹנֵא בָּא אֶלָּא עַל הַחֵטְא וְעַל הָעֲבֵרָה; 
{{הע-שמאל|ענשו של רחבעם דומה לענשו של יואש, ראו לעיל: בשני המקרים החטא הוא דתי, ונעשה ע&quot;י המלך, והעונש הוא צבאי ולאומי.}}
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כְּהָכִין מַלְכוּת רְחַבְעָם וּכְחֶזְקָתוֹ עָזַב אֶת תּוֹרַת ה'&quot; {{ממ|דברי הימים ב|יב|א}}. 
וּמַה נֶּאֱמַר בּוֹ? &quot;וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת&quot; {{ממ|מלכים א|יד|כד}}. 
וּמָה עָנְשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? דִּכְתִיב: &quot;וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם... 
וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה&quot; {{ממ|מלכים א|יד|כו}}.
{{הע-שמאל|דרשה פסימית, שלפיה הפרויקט של עם ישראל נכשל, העם חזר לבבל, התורה חזרה לכותבה והכסף חזר למצרים.}}
וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁחָזְרוּ לִמְקוֹמָן: גָּלוּת חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם&quot; {{ממ|יהושע|כד|ב}}; 
וּמַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶל&quot; {{ממ|עזרא|ה|יב}}. 
כְּתַב שָׁמַיִם חָזַר לִמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם&quot; {{ממ|שמות|כ|יט}}; 
וּמַה הוּא אוֹמֵר? &quot;הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ – וְאֵינֶנּוּ&quot; {{ממ|משלי|כג|ה}}.
}}

===פסוק ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א.]]
דורש את המלה 'לנו' ככוללת את משה ואת יהושע, כשווי ערך.
וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יב|אבות ד, יב;]] וראו גם [[אבות דרבי נתן כז#ד|אבות דר' נתן פרק כז, ד.]]
משה היה אחיו הצעיר (חברו) של אהרון, אבל אהרון עשה אותו כרבו וכינה אותו 'אדוני'.
יהושע היה תלמידו של משה. אמנם משה עשאו כמותו, אבל יהושע התיחס אל משה במורא כמו מהקב&quot;ה, וייחס לו כוחות כילוי אלוהיים; וכן גיחזי ייחס לאלישע כוחות של החייאת מתים, כמו הקב&quot;ה.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים&quot;''' – מִכָּאן שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד תַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כִּכְבוֹד חֲבֵרוֹ.
וְיִלְמַד כָּל הָעוֹלָם מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ 'בְּחַר לִי אֲנָשִׁים' אֶלָּא '''&quot;בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים&quot;''', עֲשָׂאוֹ כְּמוֹתוֹ!
וּמִנַּיִן שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד חֲבֵרוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כִּכְבוֹד רַבּוֹ? שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בְּאַהֲרֹן, שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה &quot;בִּי אֲדֹנִי&quot; {{ממ|במדבר|יב|יא}}
וַהֲלוֹא אָחִיו קָטָן הוּא! אֶלָּא עֲשָׂאוֹ רַבּוֹ!
וּמִנַּיִן שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד רַבּוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כִּכְבוֹד שָׁמַיִם? שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה &quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot; {{ממ|במדבר|יא|כח}}
אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַלֶּה – כָּךְ אַתָּה כַּלֵּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְּיָדְךָ&quot; {{ממ|מלכים ב|ד|כט}}
אָמְרוּ לוֹ לְגֵחֲזִי: לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶן: לְהַחֲיוֹת מֵתִים.
אָמְרוּ לוֹ: וְכִי אָדָם מֵמִית וּמְחַיֶּה? וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה! אָמַר לָהֶן: אַף רַבִּי מֵמִית וּמְחַיֶּה!
{{הע-שמאל|יהושע בחר אנשים, והמחלוקת היא בדגש: האם הדגש הוא על גבורתם או על יראת האלוהים שלהם. לעניין הדרשה על 'אנשים' ראו [[שמות יח כא]].}} 
'''&quot;אֲנָשִׁים&quot;''' – אֲנָשִׁים גִּבּוֹרִים, אֲנָשִׁים יִרְאֵי חֵטְא.
{{הע-שמאל|דורש 'צא'. ר' אלעזר מוסיף גם רמז למלכותו של יהושע בעתיד.}}
'''&quot;וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ: 
צֵא מִתַּחַת כַּנְפֵי הֶעָנָן וְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק!
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, 
אֱמֹר לִיהוֹשֻׁעַ: רֹאשְׁךָ זֶה, לָמָּה אַתָּה מְשַׁמְּרוֹ, לֹא לְכֶתֶר?
צֵא וְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק!
{{הע-שמאל|ר' יהושע מעדיף גם כאן, כמו ברוב הדרשות, את הפשט. ר' אלעזר דורש את 'ראש הגבעה' כרמז לזכות אבות ואמהות; וראו לקמן, על הפסוק 'עלו ראש הגבעה'. יתכן שגם כאן הם חולקים בשאלה האם הגיע לישראל לנצח במלחמה בזכות עצמם או רק בזכות האבות; והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טז#פסוק ד|לעיל טז ד.]]
התחינה הזאת מדגישה שהניסים אינם בכוחו המאגי של המטה אלא הם מעשה של הקב&quot;ה, ולכן הוא מכונה 'מטה האלוהים'.
ואכן למעשה לא השתמש משה במטה, בניגוד לציפיותיו, אלא בידיו.}}
'''&quot;מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי&quot;''',
מָחָר נִהְיֶה מְעֻתָּדִין וְעוֹמְדִין עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, 
וּמַטֶּה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'תְּהֵא בְּיָדְךָ' – תְּהֵא בְּיָדִי לְעוֹלָם. כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מָחָר נִגְזֹר תַּעֲנִית וְנִהְא מְעֻתָּדִין וְעוֹמְדִין עַל מַעֲשֵׂה אָבוֹת!
'''&quot;רֹאשׁ&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אָבוֹת. '''&quot;הַגִּבְעָה&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אִמָּהוֹת.
'''&quot;וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי&quot;''' – אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: 
בְּמַטְּךָ זֶה הוֹצֵאתָם מִמִּצְרַיִם וְקָרַעְתָּ לָהֶם אֶת הַיָּם, וְהוֹרַדְתָּ לָהֶן אֶת הַמָּן, 
וְהֵגַזְתָּ לָהֶן אֶת הַשְּׂלָו, וְעָשִׂיתָ לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת.
בְּמַטֶּה זֶה אַתָּה תַּעֲשֶׂה לָהֶן נִסִּים וּגְבוּרוֹת בְּשָׁעָה זוֹ.
{{הע-שמאל|חמש מילים שניתן להצמידן לחלק הקודם של הפסוק או לחלקו הבא אחריהן. המילה 'וקם' היא דרשה המנסה למצוא רמז לתחית המתים מן התורה שבכתב.‎‎}}
אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים יֵשׁ שֶׁאֵין לָהֶם בַּתּוֹרָה הֶכְרֵעַ: שְׂאֵת, אָרוּר, מָחָר, מְשֻׁקָּדִים, וְקָם.
שְׂאֵת מִנַּיִן? &quot;הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת&quot; אוֹ &quot;שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב&quot; {{ממ|בראשית|ד|ז}}
&quot;אָרוּר אַפָּם כִּי עָז&quot; אוֹ &quot;כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר&quot; {{ממ|בראשית|מט|ו}}
'''&quot;מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה&quot;''' אוֹ '''&quot;צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר&quot;'''.
&quot;מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ&quot; אוֹ &quot;בַּמְּנוֹרָה אַרְבָּעָה גְבִיעִים מְשֻׁקָּדִים&quot; {{ממ|שמות|כה|לד}}
&quot;וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה&quot; אוֹ &quot;הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם&quot; {{ממ|דברים|לא|טז}} – 
אֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים יֵשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין לָהֶם הֶכְרֵעַ.
}}

===פסוק י===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א,]] דגש על המשמעת למשה ולא על רצונו של יהושע למלוך בעתיד, והשוו לעיל, על הפסוק 'וצא הלחם בעמלק'.}}
'''&quot;וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה&quot;''' – עָשָׂה מַה שֶּׁנִּתְפַּקֵּד, וְלֹא עָבַר עַל גְּזֵרַת מֹשֶׁה.
'''&quot;וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה&quot;''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ. 
}}

===פסוק יא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א,]]
השוו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק ג#משנה ח|ראה&quot;ש ג ח:]] שם מובא נוסח מעובד של הדרשה שכאן. שם הסגולה להתגברות ישראל היא ההבטה כלפי מעלה, ואילו כאן היא בפשטות אמונה שמשה היה נביא אמת.
גם הדרשה הזאת, כמו הדרשה על 'מטה האלוהים' לעיל, היא דרשה אנטי-מאגית.
נוסח השאלה נראה קשה, כי 'שבירת עמלק' היא 'גִּיבּוּר ישראל'; ויתכן שמדובר בלשון נקיה שבגללה הפך 'גיבור עמלק' ל'שיבור עמלק'.
כאן נוספה גם דרשה על דם הפסח, וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק יג|לעיל יב פס' יג.]]}}
'''&quot;וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל&quot;''' – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: וְכִי יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה מַגְבִּירוֹת יִשְׂרָאֵל אוֹ שׁוֹבְרוֹת עֲמָלֵק?
אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, וּמַאֲמִינִין בְּמַה שֶּׁפְּקָדוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה 
הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּין וּגְבוּרוֹת.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת&quot; {{ממ|שמות|יב|ז}}.
וְכִי מָה הַדָּם מְהַנֶּה לַמַּלְאָךְ, וּמָה הַדָּם מְהַנֶּה לַמְּזוּזָה?
אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם 
וּמַאֲמִינִין בְּמַה שֶּׁפְּקָדוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת – הַמָּקוֹם חָס עֲלֵיהֶן.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף...&quot; {{ממ|במדבר|כא|ח}}, 
וְכִי נָחָשׁ מֵמִית וּמְחַיֶּה?
אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וּמַאֲמִינִים בְּמַה שֶּׁפְּקָדוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת כָּךְ
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח לָהֶם רְפוּאָה.
{{הע-שמאל|ר' עקיבא מנתק את הביטוי 'וגבר ישראל' מהסיטואציה של המלחמה ודורש אותו על לימוד תורה בעתיד.}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְגָבַר יִשְׂרָאֵל&quot;'''? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְגָבַר עֲמָלֵק&quot;'''?
כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ אֶת יָדוֹ – שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְהַגְבִּיהַּ דִּבְרֵי תוֹרָה הָעֲתִידִין לְהִנָּתֵן עַל יָדָיו;
אַף כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מַשְׁפִּיל אֶת יָדָיו, כְּוִיכוֹל שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁפִּיל דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְהִנָּתֵן עַל יָדָיו.
}}

===פסוק יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א.]] 
משה חטא בכך שדחה את המלחמה למחרת, ולא הזדרז לעשותה באותו היום; וענשו היה שכבדו ידיו. דורש כבדו-ב כדים.}}
'''&quot;וִידֵי מֹשֶׁה כְבֵדִים&quot;''' – יָקְרוּ יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה 
כְּאָדָם שֶׁתְּלוּיִין בּוֹ שְׁנֵי כַּדֵּי מַיִם, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מִכָּאן שֶׁאֵין מְרַשְּׁלִין לִדְבַר מִצְוָה, 
שֶׁאִלּוּ אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ 'בְּחַר לִי אֲנָשִׁים מִיָּד' – לֹא בָּא לִידֵי צַעַר הַהוּא, אֶלָּא אָמַר &quot;לְמָחָר&quot;.
{{הע-שמאל|משה מצטער כחלק מהציבור, וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק מא|לעיל יב מא,]] שגם הקב&quot;ה הצטער עם עמו.}}
'''&quot;וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו&quot;''' – וְכִי לֹא הָיָה שָׁם כֶּסֶת אַחַת אוֹ {{ב|גְּלוֹבְקְרִין|כרית}} אֶחָד שֶׁיַּנִּיחַ תַּחְתָּיו וְיֵשֵׁב? 
אֶלָּא אָמַר: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצָרָה – אַף אֲנִי אֱהֵא עִמָּהֶן בְּצָרָה! מִיכָּן אָמְרוּ: חַיָּב אָדָם לְהִצְטַעֵר עִם הַצִּבּוּר!
'''&quot;וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַעֲלֶה בָּהֶן וּמוֹרִיד בָּהֶן.
'''&quot;וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל {{ב|בְּתַעֲנִית כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם,|תענית ציבור מסתיימת עם שקיעת השמש.}} כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
{{הע-שמאל|ר' אלעזר המודעי כשיטתו, שאלמלא זכות אבות לא היה הקב&quot;ה סולח לישראל. וראו גם לעיל, על הפסוק 'על ראש הגבעה'.}}
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וִידֵי מֹשֶׁה כְבֵדִים&quot;''' – {{ב|יָקַר|היה כבד}} הַחֵטְא עַל מֹשֶׁה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ. 
מֶה עָשָׂה? נִפְנָה לָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂי אָבוֹת; '''&quot;וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אִמָהוֹת
{{הע-שמאל|גם זכות השבטים נכללת בזכות אבות. משה אהרון וחור היו שלושה שירדו לפני התיבה.}}
'''&quot;וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶחָד... אֶחָד&quot;'''? 
מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַהֲרֹן מַזְכִּיר מַעֲשֵׂה לֵוִי וְחוּר מַזְכִּיר מַעֲשֵׂה יְהוּדָה. 
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין פְּחוּתִין מִשְּׁלֹשָׁה שֶׁיֹּרְדִים לִפְנֵי תֵּבָה בְּתַעֲנִית צִבּוּר.
'''&quot;וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? – יָדוֹ אַחַת שֶׁלֹּא נָטַל בָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל כְּלוּם '''&quot;אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ&quot;'''. 
וּבְיָדוֹ אַחַת אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עַל יָדִי הוֹצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, 
וְעַל יָדִי קָרַעְתָּה לָהֶן אֶת הַיָּם, וְהוֹרַדְתָּה לָהֶן אֶת הַמָּן, וְהֵגַזְתָּ לָהֶן אֶת הַשְּׂלָיו, 
וְעַל יָדִי תַּעֲשֶׂה לָהֶן נִסִּין בְּשָׁעָה זוֹ!
{{הע-שמאל|לכינוי &quot;מלכות חייבת&quot; לרומי ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא דר' ישמעאל עמלק א א,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#א|מכילתא דר' ישמעאל ויהי א.]]}} 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ&quot;''', אָמַר: רָאִיתִי כָּל מַלְכֻיּוֹת כֻּלָּן אֵין עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אֶלָּא עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת; 
{{ב|מַלְכוּת חַיֶּבֶת זוֹ|רומי}} עוֹשָׂה מִלְחָמָה מִשַּׁחֲרִית וְעַד עַרְבִית!
}}

===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א סוף א.]]
שני החכמים דורשים 'ויחלוש' באמצעות משחקי מילים: ר' יהושע דורש 'ויחלוש' – ירד וחתך ראש; עמו – עומדים; ר' אלעזר דורש 'ויחלוש' – גרם לו לפחד זעזוע וחיל, ושבר. לפי דברי ר' יהושע הנצחון היה פיזי, ואילו לפי ר' אלעזר הניצחון הוא בעל אפקט פסיכולוגי.}}
'''&quot;וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁיָּרַד וְחָתַךְ רָאשֵׁי גִּבּוֹרִים הָעוֹמְדִין בְּרָאשֵׁי שׁוּרוֹת.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר בּוֹ לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן: וַיָּחֵל, וַיֶּאֱחֹז, וַיְשַׁבֵּר.
 
'''&quot;עֲמָלֵק&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ, '''&quot;עַם&quot;''' – אֵלּוּ בָּנָיו, '''&quot;אֶת&quot;''' – אֵלּוּ חַיָּלוֹת שֶׁעִמּוֹ; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;עֲמָלֵק&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ, '''&quot;עַם&quot;''' – אֵלּוּ בָּנָיו, '''&quot;אֶת&quot;''' – אֵלּוּ חַיָּלוֹת שֶׁעִמּוֹ.
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְאֶת&quot;''' – אֵלּוּ חַיָּלוֹת שֶׁעִם בָּנָיו.
{{הע-שמאל|ר' יהושע דורש 'לפי חרב' שהרגם בחרב ולא המשיך להתעלל בהם.
ר' אליעזר דורש 'לפי חרב' – כאילו בחרב, אבל למעשה לא השתמש יהושע בחרב אלא בכוחו של הקב&quot;ה – על פי הגבורה.
אחרים מחמירים בדין עמלק, וקושרים את גורלו לגורל עשו שעליו מנבא יחזקאל בפרק לה, שיהיה רווי דם; וראו גם לעיל על פסוק יב.}} 
'''&quot;לְפִי חָרֶב&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא נִוְּלוּם, אֶלָּא הָיוּ דָּנִין אוֹתָן בְּרַחֲמִים.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;לְפִי חָרֶב&quot;''' – לִמְּדָנוּ לְמִלְחָמָה זוֹ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל פִּי גְּבוּרָה.
אֲחֵרִים אוֹמְרִין: '''&quot;לְפִי חָרֶב&quot;''' – נִתְקַיֵּם בָּהֶן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: &quot;כִּי לְדָם אֶעֶשְׂךָ וְדָם יִרְדְּפֶךָ, 
אִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדְּפֶךָ&quot; {{ממ|יחזקאל|לה|ו}}.
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב,]] כאן נוספה הדרשה של ר' יהושע על &quot;כתוב זאת זכרון בספר.&quot;
הזקנים מנסחים מעין חוק היסטורי: למרות שהפוגעים בישראל היו מעין שוט בידי הקב&quot;ה, באו בגלל חטאי ישראל – בסופו של דבר הפוגעים מקבלים את ענשם. במקרה שלפנינו עמלק בא ופגע בישראל כעונש (ראו לעיל פרשה א) – אבל גם השוט הפוגע נענש! - דורש &quot;כי מחה&quot; בעוה&quot;ז, &quot;אמחה&quot; בעוה&quot;ב.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר&quot;''' – זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים אוֹמְרִים: שׁוֹט שֶׁיִּשְׂרָאֵל לוֹקִין בּוֹ – סוֹפוֹ לִלְקוֹת!
יִלְמֹד כָּל הָעוֹלָם מִפַּרְעֹה, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁבָּא וְשִׁעְבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – טִבְּעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם&quot; {{ממ|שמות|יד|כז}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּעֲמָלֵק, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁבָּא וְשִׁעְבֵּד וְהִזִּיק אֶת יִשְׂרָאֵל 
אִבְּדוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר&quot;'''; 
וְכֵן כָּל אֻמָּה וּמַלְכוּת שֶׁתָּבוֹא לְהַזִּיק אֶת יִשְׂרָאֵל – בּוֹ בַּדָּבָר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִמֶּנָּה לְעוֹלָם!
{{הע-שמאל|לכלל 'במדה שאדם מודד...' ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק ד|לעיל טו ד.]]}}
אָמְרוּ: 'בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ'!
{{הע-שמאל|בנביאים – ראו שמואל א טו; במגילה – ראו מגילת אסתר.
ר' יהושע טוען שיהושע נמשח למנהיג העם אחרי משה כבר בזמן מלחמת עמלק.}}
'''&quot;כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר&quot;''' – '''&quot;כְּתֹב&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן, '''&quot;זֹאת&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה, 
'''&quot;זִכָּרוֹן&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּנָּבִיא, '''&quot;בַּסֵּפֶר&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמְּגִלָּה; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;זֹאת&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה, '''&quot;זִכָּרוֹן&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמְּגִלָּה, 
'''&quot;בַּסֵּפֶר&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּנָּבִיא. '''&quot;וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ&quot;''' – בּוֹ בַּיּוֹם נִמְשַׁח יְהוֹשֻׁעַ, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: זֶה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה שֶׁנָּתַן לָהֶם רֶמֶז; שְׁנַיִם חָשׁוּ וּשְׁנַיִם לֹא חָשׁוּ:
{{הע-שמאל|משה נרמז מראש (אצלנו) שלא יכנס לארץ, אבל לא חש ברמז, ולכן התחנן וביקש להכנס. המדרש מאריך, כאן ובהזדמנויות נוספות, בפירוט התחינות של משה, כי בהן מתחנן האדם הגדול ביותר על חייו; הסירוב שהוא נתקל בו ממחיש את העובדה הבסיסית שכל אדם - אפילו משה רבנו – סופו למיתה.
הצדקה מסוימת לכך שמשה לא חש ברמז: הוא חשב שמאחר והצליח לכבוש את עבר הירדן יוכל גם להמשיך בכך בא&quot;י עצמה. דורש &quot;אתה החילות&quot; ([[דברים ג כד]]) על מלחמת סיחון ועוג.}}
מֹשֶׁה נָתַן לוֹ רֶמֶז וְלֹא חָשׁ: '''&quot;וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ&quot;''' 
יְהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְאֵין מֹשֶׁה מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ!
לְסוֹף הוּא עוֹמֵד וּמְבַקֵּשׁ כָּל אוֹתָן בַּקָּשׁוֹת, וְאוֹמֵר: הוֹאִיל וְהִתְחַלְתָּ תַּרְאֵנִי מִקְצָת הָאָרֶץ – הַרְאֵנִי כֻּלָּהּ!
מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה דָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְפֶתַח פַּלְטוֹרִין שֶׁלּוֹ.
נִכְנַס פֶּתַח רִאשׁוֹן – וְשָׁתְקוּ לוֹ, נִכְנַס פֶּתַח שֵׁנִי – וְשָׁתְקוּ לוֹ, בָּא לְהִכָּנֵס לְפֶתַח שְׁלִישִׁי – נָזְפוּ בּוֹ! אָמְרוּ לוֹ: 'דַּיֶּךָ עַד כָּאן'!
כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁבָּא מֹשֶׁה, וְכִבֵּשׁ שְׁנֵי עֲמָמִין, סִיחוֹן וְעוֹג, וְחִלְּקָם,
אָמַר: דּוֹמֶה שֶׁלֹּא נִגְזְרָה גְּזֵרָה אֶלָּא עַל תְּנַאי, וְאֵין אָנוּ מְנֻדִּין אֶלָּא עַל תְּנַאי!
{{ב|וַעֲדַאִן|ועדיין}} הָיָה מְבַקֵּשׁ וְאוֹמֵר: לֹא נִגְזְרָה גְּזֵרָה אֶלָּא שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לָהּ מֶלֶךְ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה&quot; {{ממ|במדבר|כ|יב}}, אֶכָּנֵס לָהּ כְּהֶדְיוֹט!
אָמַר לוֹ: אֵין מֶלֶךְ נִכְנָס כְּהֶדְיוֹט! אָמַר לְפָנָיו: אִם נִגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לָהּ לֹא מֶלֶךְ וְלֹא הֶדְיוֹט –
{{הע-שמאל|דורש את [[דברים ג כד]]-כה. השוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|ספרי דברים כז-כט.]]}}
אֶכָּנֵס לָהּ בִּ{{ב|מְחִלָּה שֶׁל קֵיסַרְיוֹן פַּמְיוֹס|מערת הבניאס (בצפון הארץ)}}! אָמַר: &quot;וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא&quot; {{ממ|דברים|לב|נב}}.
אוֹמֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם נִגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לָהּ לֹא מֶלֶךְ וְלֹא הֶדְיוֹט וְלֹא בִּמְחִלָּה,
אֶכָּנֵס לָהּ בְּמוֹתִי! אָמַר לוֹ: &quot;כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה&quot; {{ממ|דברים|ג|כז}}.
וְכִי מֵת יָכוֹל לַעֲבֹר? אֶלָּא אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, אַף עַצְמוֹתֶיךָ לֹא יַעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה!
{{הע-שמאל|שתי דרשות על בכיו של משה: הראשונה היא על בכי של יאוש, והשניה היא בכי של בקשת עזרה.}}
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: הָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה, וְאָמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: &quot;אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן&quot; {{ממ|דברים|יא|לא}}, 
אַתֶּם עוֹבְרִים וְלֹא אֲנִי!
{{ב|וְעַד אִן|ועדיין}} הָיָה מְבַקֵּשׁ וְאוֹמֵר: &quot;אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה&quot; {{ממ|דברים|ג|כה}}, אֵין &quot;נָא&quot; אֶלָּא בַּקָּשָׁה.
&quot;וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר&quot; – זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, &quot;הָהָר הַטּוֹב&quot; – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, 
&quot;וְהַלְּבָנוֹן&quot; – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל&quot; {{ממ|ישעיה|י|לד}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ&quot; {{ממ|זכריה|יא|א}}.
{{הע-שמאל|שני הנביאים ראו את כל הארץ, אבל אברהם ראה מהמקום שבו היה, ואילו משה נאלץ לעלות לראש ההר; והשוו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז,]] שם נאמר שהאבות לא ראו את הארץ בעיניהם, אלא הסתפקו בהבטחת הקב&quot;ה.}}
וְאָמְרוּ חֲכָמִים: חֲבוּבָה יִרְאָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם יַתִּיר מִשֶּׁל מֹשֶׁה, שֶׁאַבְרָהָם לֹא לִבְּטוּהוּ וּמֹשֶׁה לִבְּטוּהוּ:
בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר &quot;שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה&quot; {{ממ|בראשית|יג|יד}}.
בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר &quot;עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ... וּרְאֵה&quot; {{ממ|דברים|ג|כז}}; עֲלֵה! הַבֵּט! רְאֵה!
{{הע-שמאל|הראיה של משה היתה ראיה נבואית, לא רק בכך שראה את כל הארץ, אלא גם בכך שראה את העתיד; וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז.‎‎]]}} 
מִנַּיִן שֶׁכָּל בַּקָּשׁוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – נָתַן לוֹ?
בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ מִן גִּלְעָד וְעַד דָּן&quot; {{ממ|דברים|לד|א}}.
בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶת הַגִּלְעָד&quot;,
וְאֵין גִּלְעָד אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן&quot; {{ממ|ירמיה|כב|ו}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ שִׁמְשׁוֹן בֶּן מָנוֹחַ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד דָּן&quot;, 
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ&quot; {{ממ|שופטים|יג|ב}}.
{{הע-שמאל|שתי הדרשות הללו קשורות למלחמת ארבעת המלכים של אברהם, ולא למשה; אבל הביטוי 'עד דן' מופיע גם שם. וראו גם [[בראשית רבה מג ב]], שכששמע אברהם שעתידים לעבוד שם ע&quot;ז תשש כוחו.}}
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּרְדֹּף עַד דָּן&quot; {{ממ|בראשית|יד|יד}}, וַהֲלֹא עַד אָן לֹא בָּאוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וְלֹא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ!
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ לְאַבְרָהָם: שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצְאוּ, וְזֶהוּ חֶלְקוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן!
וְיֵשׁ אוֹמְרִים כָּךְ אָמַר לוֹ: בְּמָקוֹם זֶה עֲתִידִין בָּנֶיךָ לְהַעֲמִיד עֲבוֹדָה זָרָה – וְתָשַׁשׁ כּוֹחוֹ מֵעָלָיו.
וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁהֶרְאָהוּ|הקב&quot;ה למשה}} בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם? וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם&quot; {{ממ|שופטים|ד|ו}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵת אֶרֶץ אֶפְרַיִם&quot;, 
וְאוֹמֵר: &quot;לְמַטֵּה אֶפְרַיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן&quot; {{ממ|במדבר|יג|ח}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמְנַשֶּׁה&quot;, 
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי&quot; {{ממ|שופטים|ו|טו}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ דָּוִד בְּמַלְכוּתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה&quot;,
וּלְהַלָּן אוֹמֵר: &quot;וַיִּבְחַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּי מִכֹּל בֵּית אָבִי לִהְיוֹת לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, כִּי בִיהוּדָה בָּחַר לְנָגִיד
וּבְבֵית יְהוּדָה בֵּית אָבִי, וּבְבֵית אָבִי בִּי רָצָה לִהְיוֹת מֶלֶךְ&quot; {{ממ|דברי הימים א|כח|ד}}.
{{הע-שמאל|משה עמד בהר נבו שבמזרח וראה את המערב.‎‎‎}}
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ אֶת כָּל הַמַּעֲרָב? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן&quot;; וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ קִבְרֵי אָבוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת הַנֶּגֶב&quot;.
וּמִנַּיִן לָמַדְנוּ עַל קִבְרֵי אָבוֹת, שֶׁהֵם בַּנֶּגֶב? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן&quot; {{ממ|במדבר|יג|כב}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ מַהְפֵּכַת סְדוֹם וַעֲמֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת הַכִּכָּר&quot;, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: 
&quot;וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל הַכִּכָּר&quot; {{ממ|בראשית|יט|כה}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ גּוֹג וְכָל הֲמוֹנוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בִּקְעַת יְרֵחוֹ&quot;, וְלָמַדְנוּ שֶׁעֲתִידִין גּוֹג וְכָל הֲמוֹנוֹ לַעֲלוֹת וְלִפּוֹל בְּבִקְעַת יְרֵחוֹ.
{{הע-שמאל|בקעת יריחו אכן נראית מהר נבו גם להדיוטות, וכשם שראה אותה כך ראה את מראות הנבואה העל-טבעיים.
משה ראה גם את דבורה ואת אשת לוט, אבל הנשים נדחקו לסוף הרשימה.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;בִּקְעַת יְרֵחוֹ&quot; – וַהֲלֹא הַהֶדְיוֹט רוֹאֶה בִּקְעַת יְרֵחוֹ!
אֶלָּא מַה בִּקְעָה זוֹ מְיֻשֶּׁבֶת, שָׂדֶה מְלֵאָה חִטִּים כָּל שֶׁהוּא, שָׂדֶה מְלֵאָה שְׂעוֹרִים כָּל שֶׁהוּא 
כָּךְ הֶרְאָהוּ אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּבִקְעַת יְרֵחוֹ.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ דְּבוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עִיר הַתְּמָרִים&quot; וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה&quot; {{ממ|שופטים|ד|ה}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ אֵשֶׁת לוֹט? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד צֹעַר&quot;, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה&quot; {{ממ|בראשית|יט|כג}}.
{{הע-שמאל|כאן מדובר ברמז חיובי, ובהבטחה של הקב&quot;ה שישמור עליו, וראו [[בראשית רבה עו]], שהיו שגינו אותו על שחשש מהמפגש עם עשו והיו ששיבחו אותו ואף קבעו 'אין הבטחה לצדיק בעולם הזה'.}}
יַעֲקֹב נִתַּן לוֹ רֶמֶז וְלֹא חָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ&quot; {{ממ|בראשית|כח|טו}};
לְסוֹף הָיָה מִתְיָרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ&quot; {{ממ|בראשית|לב|ח}},
אֶפְשָׁר מִי שֶׁהִבְטִיחוֹ הַמָּקוֹם יְהֵא מִתְיָרֵא? אֶלָּא אָמַר: שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא.
{{הע-שמאל|דוד, שהצליח לגבור על חיות רעות, הבין שמדובר ברמז שיצליח לגבור על אויביו ועל גלית, וראו [[שמואל א יז לו]].}}
דָּוִד נִתַּן לוֹ רֶמֶז וְחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ&quot; {{ממ|שמואל א|יז|לו}};
אָמַר: מָה אֲנִי סָפוּן, שֶׁהָרַגְתִּי שָׁלוֹשׁ בְּהֵמוֹת רָעוֹת הַלָּלוּ?
אֶלָּא שֶׁמָּא דָּבָר עָתִיד לְאֵרַע בְּיִשְׂרָאֵל וַעֲתִידִין לְהִנָּצֵל עַל יָדִי! לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם&quot; (שם).
{{הע-שמאל|מרדכי הבין שעלית אסתר למלכות היא רמז שיזדקקו ישראל להצלה, וראו [[אסתר ד יד]].}}
מָרְדֳּכַי נִתַּן לוֹ רֶמֶז וְחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים&quot; {{ממ|אסתר|ב|יא}};
אֶפְשָׁר לַחֲסִידָה זוֹ שֶׁתִּנָּשֵׂא לְעָרֵל זֶה? אֶלָּא שֶׁמָּא דָּבָר עָתִיד לְאֵרַע בְּיִשְׂרָאֵל וַעֲתִידִין לְהִנָּצֵל עַל יָדָהּ!
וּמִיָּד &quot;וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה&quot; (שם פס' כב).
{{הע-שמאל|הדרשה מתארת מחיה מוחלטת של עמלק וזרעו, מתחת השמים וגם מעליהם - בעולם הבא.
ר' יהושע מוסיף את משפחותיו של עמלק, כלומר את סבו – עשו, ובתפיסת חז&quot;ל - רומי. ר' אלעזר מוסיף את אגג, ודורש למחות את עמלק בדור מסוים – הוא דורו של אגג; וכך מסביר את ההחמרה של שמואל עם שאול.}}
'''&quot;כִּי מָחֹה אֶמְחֶה&quot;''' – ''''מָחֹה'''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ''''אֶמְחֶה'''' – לָעוֹלָם הַבָּא; 
''''מָחֹה'''' – לוֹ וּלְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ''''עֲמָלֵק'''' – זֶה אֲגָג, ''''זֵכֶר'''' – זֶה הָמָן, 
''''מָחֹה'''' – לוֹ וּלְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ, ''''אֶמְחֶה'''' – לוֹ וּלְכָל הַדּוֹר הַהוּא.
{{הע-שמאל|ר' יהושע ור' אלעזר דורשים 'מתחת השמים' על ישראל, שנמצאים תחת כנפי אביהם שבשמים. הם חולקים בשאלה על איזה זמן מדובר: ר' יהושע דורש שמדובר בזמן מלחמת עמלק ברפידים, ואילו ר' אלעזר דורש על זמן הגלות – כנראה בסיפור מגילת אסתר, כשהמן ניסה להרוג את היהודים המפוזרים בארבע רוחות ה'שמים'.}}
'''&quot;מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ נִין וָנֶכֶד לַעֲמָלֵק, 
שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: 'גָּמָל זֶה שֶׁלַּעֲמָלֵק', 'רָחֵל זוֹ שֶׁלַּעֲמָלֵק', 'אִילָן זֶה שֶׁלַּעֲמָלֵק'.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁבָּא לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת כַּנְפֵי הַשָּׁמַיִם,
אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, רָשָׁע זֶה בָּא לְאַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ {{ב|מִתַּחַת כַּנְפֵי הַשָּׁמַיִם|מקביל ל&quot;תחת כנפי השכינה&quot;}}! סֵפֶר תּוֹרָה, מִי יִקְרָא בּוֹ?
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בָּנֶיךָ, שֶׁעָתִיד אַתָּה לְפַזְּרָם בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם&quot; {{ממ|זכריה|ב|י}},
סֵפֶר תּוֹרָה מִי יִקְרָא בּוֹ?
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מעביר את מחיית עמלק לאחריותו של הקב&quot;ה ולאחרית הימים, במלחמת גוג ומגוג.
ר' נתן מסביר את כל סיפור המגילה כתזכורת לישראל לקיים את מחיית עמלק ולא כסכנה אמיתית שעמדה לפניהם.}}
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר מֹשֶׁה: יֹאבַד שְׁמָם שֶׁלְּאֵלּוּ, וְיִמָּחֶה שְׁמָם מִן הָעוֹלָם, 
וְתֵעָקֵר עֲבוֹדָה זָרָה וְעוֹבְדֶיהָ, וִיהִי הַמָּקוֹם יְחִידִי בָּעוֹלָם.
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן... וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה&quot; {{ממ|עובדיה|א|כא}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד&quot; {{ממ|זכריה|יד|ט}}.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לֹא בָּא הָמָן אֶלָּא זֵכֶר לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ&quot; {{ממ|אסתר|ט|כח}}
}}

===פסוק טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב,]]
השוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יז#פסוק ז|לעיל יז ז.]] ר' אלעזר מחלק את הפסוק בין ה' ל'נסי', והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק מא|לעיל יב מא.]] ר' יהושע מחלק בין מזבח ל'ויקרא'. הוא דורש את השייכות: הנס הוא של משה.}}
'''&quot;וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי&quot;'''.
 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֹשֶׁה קְרָאוֹ נִסִּי; אָמַר לָהֶן: נֵס זֶה שֶׁעָשָׂה לָכֶם הַמָּקוֹם – בְּגִנִּי עֲשָׂאוֹ!
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמָּקוֹם קְרָאוֹ נִסִּי; שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּנֵס – כְּאִלּוּ נֵס לְפָנָיו, שְׁרוּיִין בְּצָרָה – כְּאִלּוּ צָרָה הִיא לְפָנָיו, 
שְׁרוּיִין בְּשִׂמְחָה – שִׂמְחָה הִיא לְפָנָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ&quot; {{ממ|שמואל א|ב|א}}.
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א סוף ב.]]
ר' יהושע כר' אליעזר לעיל, פס' יד.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק&quot;''', מִשֶּׁיֵּשֵׁב עַל כֵּס יָהּ – מִלְחָמָה שֶׁלְּיָהּ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה '''&quot;מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדּוֹר דּוֹר&quot;'''; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
{{הע-שמאל|ר' אלעזר מעביר את המצווה למחיית עמלק לתחום דיני הגיור, ומוסיף את עמלק לרשימת האסורים לבוא בקהל, כמו עמון ומואב; והשוו [[רמב&quot;ם הלכות איסורי ביאה יב יז]], שלא מנע גיור של עמלקיים. לדברי ר' אלעזר הרג דוד את בן הגר בגלל מוצאו ולא בגלל דבריו. לשיטתו, בניגוד לשיטת ר' אליעזר ור' יהושע, החובה להשמיד את עמלק חלה על ישראל, ולא על הקב&quot;ה.}} 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאִם יָבֹאוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת לְהִתְגַּיֵּר – יְקַבְּלוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל, 
וּמֵעֲמָלֵק לֹא יְקַבְּלוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ אֵי מִזֶּה אָתָּה? 
וַיֹּאמֶר בֶּן אִישׁ גֵּר עֲמָלֵקִי אָנֹכִי&quot; {{ממ|שמואל ב|א|יג}}.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּר דָּוִד מַה נֶּאֱמַר לוֹ לְמֹשֶׁה רַבּוֹ, שֶׁאִם יָבֹאוּ מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהִתְגַּיֵּר יְקַבְּלוּ אֹתָם יִשְׂרָאֵל, 
וּמֵעֲמָלֵק לֹא יְקַבְּלוּ אֹתָם יִשְׂרָאֵל. &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד דָּמְךָ עַל רֹאשֶׁךָ כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ&quot; {{ממ|שמואל ב|א|טז}}.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר טוען שההשמדה של עמלק תתרחש בימות המשיח ע&quot;י ישראל; הוא דורש 'מדור' – כמו 'דורים', שני דורות, ובנוסף ל'דור' – שלושה דורות, שהם ימות המשיח, לעניין ימות המשיח ראו [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שי|ספרי דברים שי.]]}}
'''&quot;מִדּוֹר דּוֹר&quot;''', 'מִדּוֹר' הָעוֹלָם הַזֶּה לְ'דוֹר' – הָעוֹלָם הַבָּא; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מִדּוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִדּוֹרוֹ שֶׁלִּשְׁמוּאֵל לְדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, {{ב|שֶׁהֵם|ימות המשיח ימשכו כשלושה דורות}} ג' דּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ... דּוֹר דּוֹרִים&quot; {{ממ|תהלים|עב|ה}}.
}}</text>
      <sha1>g0m9cm435129f0tvibesn0561y7ad8h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015911</id>
      <parentid>3015910</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T11:33:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3015911</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74191" sha1="s8m804ridqawge7sdmjjmz1hh1pmlzt" xml:space="preserve">==פרק יז==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] דורש &quot;ויסעו&quot;-הסיעו (הרחיקו) עצמן, ממדבר סין-הר סיני.}}
'''&quot;וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין&quot;''', לְפִי דְּרָכֵינוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין הַשִּׂנְאָה בָּאָה אֶלָּא עַל הַחֵטְא וְעַל הָעֲבֵירָה.
}}

===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] שתי גישות לביקורת: לפי הראשונה משה טוען שהביקורת היא עלבון לקב&quot;ה ונסיון מולו. לפי השניה ביקורת היא מעשה חיובי, והיא מביאה לחיזוק שם ה' בעולם.
מכאן מתחילה שורה של דרשות המעריכות את ישראל כחוטאים או מעריכות אותם כצדיקים.}}
'''&quot;וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה&quot;''', שֶׁעָבְרוּ עַל שׁוּרַת הַדִּין. '''&quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת ה'&quot;''' –
אָמַר לָהֶם: כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם מִידַּיְּנִין כְּנֶגְדִּי – הֲרֵי אַתֶּם מְנַסִּין אֶת הַמָּקוֹם.
דָּבָר אַחֵר: אָמַר לָהֶם, כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם מִידַּיְּנִין כְּנֶגְדִּי – הֲרֵי הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, וּשְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם.
}}

===פסוק ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] הדרשן מדגיש את ההבדל בין רפידים למרה: במרה רצו לשתות, אבל לא היו צמאים. ברפידים היו צמאים ולכן התלונה מוצדקת יותר.}}
'''&quot;וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁנָּגַע בָּהֶם צִמָּאוֹן.
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם&quot; {{ממ|שמות|טו|כג}}, לֹא נָגַע בָּהֶן צִמָּאוֹן; אֲבָל כָּאן נָגַע בָּהֶן צִמָּאוֹן.
 
'''&quot;וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם&quot;''' – אָמַר לָהֶן: דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אָדָם כּוֹעֵס בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – אֵין נוֹתֵן פָּנָיו אֶלָּא בַּקָּטָן; 
אֲבָל כָּאן נָתְנוּ פְּנֵיהֶם בַּגָּדוֹל.
{{הע-שמאל|ר' יאשיה תמה על שישראל דואגים למקנה שלה כשם שדואגים לעצמם, ומשווה אותם למי שביתו חרב והוא מתאבל על החלון שנשבר. הדרשה השניה היא בזכות ישראל, שדאגו לבהמה החיונית למסע במדבר.}}
'''&quot;לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי&quot;''' – מִיכָּאן הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: נְפַל בֵּיתָא – חֲבַל לְכִּוְתָא.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי&quot;''' – אָמְרוּ: בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלְּאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא חַיָּיו.
הֵא כֵּיצַד? אָדָם יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ וְאֵין בְּהֶמְתּוֹ עִמּוֹ – מִסְתַּגֵּף הוּא.
}}

===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] דרשה בשבחו של משה שלא נמנע מלהתפלל בעד העם.
לפי הדרשה השניה משה התלונן לפני הקב&quot;ה שהתפקיד שלו כמתווך בין הקב&quot;ה לעם הוא כבד מנשוא, ואילו הקב&quot;ה תומך בישראל ומונע ממשה לכעוס על הים.
כאן משה מתנגד לישראל ומאשים אותם במזימה לסקלו, ואילו במעשה העגל משה התפלל עד ישראל והקב&quot;ה כעס עליהם. הקב&quot;ה ומשה נראים כמחלקים ביניהם את התפקידים.}}
'''&quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר&quot;''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה, שֶׁלֹּא אָמַר: הוֹאִיל וְהֵן מִדַּיְּנִין כְּנֶגְדִּי – אַף אֲנִי אֵינִי מְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶן רַחֲמִים; אֶלָּא אָמַר '''&quot;מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה&quot;'''.
 
אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, בֵּינְךָ לְבֵינָם הֲרֵינִי הָרוּג! שֶׁאָמַרְתָּ לִי אַל תַּקְפִּיד כְּנֶגְדָּן, &quot;כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ&quot; {{ממ|במדבר|יא|יב}}.
 
כָּאן מָקוֹם מֵמִיךְ וּמֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ, אֲבָל בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הַמָּקוֹם מַגְבִּיהַּ וּמֹשֶׁה {{ב|מֵמִיךְ!|מנמיך את הכעס כנגד ישראל}}
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] הדרשות על &quot;עבור לפני העם&quot; מופיעות שם תוך שינוי הדוברים.
ר' יהודה קורא &quot;עבור&quot; - סלח, שעל משה לסלוח לישראל. ר' נחמיה קורא 'עבור', שמשה יעבור וימשיך להנהיג את ישראל, ומי שהדבר אינו נראה לו - שיסבול!
דבר אחר קובע שמשה ילך להוציא מים ולפתור את הבעיה. זקני העם באים עם משה כעדים שהמים יוצאים מהסלע ואינם מים שהיו שם מראש.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם&quot;''' – עֲבֹר עַל דִּבְרֵיהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֲבֹר עַל חֵטְא שֶׁלָּהֶן!
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: '''&quot;עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם&quot;''' – וְדְרִגְשָׁא לֵיהּ - יְמַלֵּיל!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם&quot;''' – הוֹצִיא לָהֶן מַיִם. '''&quot;וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְעֵדוּת, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַעְיָנוֹת הָיוּ שָׁם.
{{הע-שמאל|המטה הארון והקטורת פוגעים במי שנושא אותם שלא כראוי, אבל ביסודם הם מביאים ברכה.}}
'''&quot;וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאוֹר קַח אִתְּךָ וְהָלָכְתָּ&quot;''' – 
זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲמִין וְאוֹמְרִים 'שֶׁל פֻּרְעָנוּת הוּא', 
וְאֵילּוּ הֵן: מַטֶּה וְאָרוֹן וּקְטֹרֶת.
קְטֹרֶת זוֹ – אָמְרוּ שֶׁל פֻּרְעָנוּת הִיא! הִיא הָרְגָה אֶת נָדָב וַאֲבִיהוּא! 
לַסּוֹף יָדְעוּ שֶׁהִיא שֶׁל בְּרָכָה: &quot;וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם&quot; {{ממ|במדבר|יז|יב}}!
אָרוֹן זֶה – אָמְרוּ שֶׁל פֻּרְעָנוּת הוּא! הוּא הָרַג אֶת עֻזָּא וְאֶת פְּלִשְׁתִּים וְאֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ! 
לַסּוֹף יָדְעוּ שֶׁהוּא שֶׁל בְּרָכָה: &quot;וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה' בֵּית עֹבֵד... וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם&quot; {{ממ|שמואל ב|ו|יב}}!
מַטֶּה זֶה – אָמְרוּ שֶׁל פֻּרְעָנוּת הוּא! הוּא הֵבִיא עֶשֶׂר מַכּוֹת עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרָיִם! 
לַסּוֹף יָדְעוּ שֶׁהוּא שֶׁל בְּרָכָה: '''&quot;וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר&quot;'''.
}}

===פסוק ו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] דורש 'לפניך' בזמן, ולא 'מולך'.משה ראה את מדרך כף רגלו של הקב&quot;ה, ושם הכה בסלע.}}
'''&quot;הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב&quot;''' – אָמַר לוֹ: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא רֹשֶׁם רַגְלֵי אָדָם, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם&quot; {{ממ|יחזקאל|א|כו}} – שָׁם אֲנִי עוֹמֵד לְפָנֶיךָ.
{{הע-שמאל|ר' יוסי קורא &quot;והכית באמצעות הצור&quot;, שהמכה תהיה ע&quot;י אבן. המטה עצמו הוא מאבן צור - ספיר.}}
'''&quot;וְהִכִּיתָ בַצּוּר&quot;''' – מִכָּאן רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָה אוֹמֵר: מַקֵּל זֶה שֶׁל {{ב|סַמְפִּיר|ספיר}} הוּא! 'וְהִכִּיתָ עַל הַצּוּר' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;וְהִכִּיתָ בַצּוּר&quot;'''!
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע סוף ו.]] בפסוק ו נזכרו משה והקב&quot;ה, והפירוש סובל את שניהם. ר' יהושע טוען שמשה קרא למקום מסה ומריבה, ואילו הקב&quot;ה לא ראה את תלונות ישראל בחומרה; ור' אלעזר המודעי, ששופט את ישראל לחומרה, טוען שהקב&quot;ה (&quot;המקום&quot;) הוא שקרא כך.}}
'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֹשֶׁה קְרָאוֹ מַסָּה וּמְרִיבָה.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמָּקוֹם קְרָאוֹ מַסָּה וּמְרִיבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם&quot;'''.
{{הע-שמאל|יתכן שלפנינו הערה נפרדת: בית הדין הוא מקום של מריבות, ולכן גם הוא מכונה 'מקום'; וראו [[דברים יז ח]].
אפשרות פרשנית אחרת - במסה ומריבה השתנה שמו של הקב&quot;ה - הוא &quot;בית דין הגדול&quot;, או &quot;המקום&quot;! וראו א&quot;א אורבך, חז&quot;ל, עמ' 156 הע' 61.}}
מִכָּאן לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל, בּ&quot;ה, שֶׁנִּקְרָא 'מָקוֹם'.
{{הע-שמאל|השאלה שעומדת לפני החכמים היא, שהרי ה' היה בקרבם בבירור, בעמוד הענן ובעמוד האש, ומה היה להם לנסות? – ר' יהושע אומר שבדקו האם הקב&quot;ה מסוגל לעשות ניסים - כלומר בדיקה בתחום התיאולוגי; ור' אליעזר מסביר את הנסיון בתחום האתי: האם ראוי הקב&quot;ה שנעבדנו?}}
'''&quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן&quot;'''.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם יֶשְׁנוֹ רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, בָּרוּךְ הוּא, 
אִם יֶשְׁנוֹ עָלֵינוּ – נֵדַע, וְאִם לָאו – לֹא נֵדַע.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אִם סִפֵּק צָרְכֵינוּ בַּמִּדְבָּר – נַעַבְדֶנּוּ, 
וְאִם לָאו – לֹא נַעַבְדֶנּוּ.
{{הע-שמאל|משחק מילים 'רשום'-'מפרש';
הדרשה תוהה על הסמיכות של פרשת עמלק לפרשת מסה ומריבה, ומסבירה גם את החומרה שבבקשת המים: המים אינם אלא תורה, והיעדרם מסמל העדר תורה ושכחת הקב&quot;ה, ולכן בא עמלק ונלחם בישראל. וראו גם לעיל פס' א.}}
{{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|במכילתא עמלק א א.]]}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּהוּ וְרַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמְרִים: מִקְרָא זֶה {{ב|רָשׁוּם,|סתום}} 
וּמְפֹרָשׁ עַל יְדֵי אִיּוֹב: &quot;הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה יִשְׂגֶּה אָחוּ בְּלִי מָיִם&quot; {{ממ|איוב|ח|יא}}
וְכִי אֶפְשָׁר לְגֹמֶא זֶה לִהְיוֹת שֶׁלֹּא בִִּּצִּים וְשֶׁלֹּא עֵצִים, וְאֶפְשָׁר אָחוּ זֶה לִהְיוֹת שֶׁלֹּא מַיִם?
כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לִפְרֹשׁ מִדִּבְרֵי תוֹרָה!
לְפִי שֶׁפֵּרְשׁוּ יִשְׂרָאֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לְפִיכָךְ בָּא עֲלֵיהֶן שׂוֹנֵא.
שֶׁאֵין שׂוֹנֵא בָּא אֶלָּא עַל הַחֵטְא וְעַל הַעֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...&quot;'''
}}

===פסוק ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א,]] בחילופי שמות הדוברים.
ר' יהושע מפרש 'ולא ירא אלוהים' על עמלק, שלא ירא להכנס תחת כנפי הענן ולצוד נפשות מישראל.
אחרים מסבירים את הביטוי על ישראל, שעדיין לא היו להם מצוות המביעות את יראת האלוהים.
ר' אליעזר, בניגוד לר' אלעזר המודעי, מבדיל בין מלחמת עמלק כאן, שבא למלחמה ישירה וגלויה – לבין הפסוקים בדברים, המבטאים מלחמת גרילה שאינה גלויה.}}
'''&quot;וַיָּבֹא עֲמָלֵק&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁהָיָה נִכְנָס תַּחַת עַנְנֵי כָּבוֹד וְגוֹנֵב נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וְהוֹרְגָן; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot; {{ממ|דברים|כה|יח}}. 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: &quot;וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים&quot; (שם) – זֶה יִשְׂרָאֵל.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שֶׁבָּא עָלֶיךָ בְּגִלּוּי פָּנִים, 
לְפִי שֶׁכָּל בִּיאוֹת כֻּלָּן שֶׁבָּא – לֹא בָּא אֶלָּא בְּמַטְמוֹנִיּוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ&quot; (שם), 
אֲבָל בִּיאָה זוֹ – בָּא בְּגִלּוּי פָּנִים.
{{הע-שמאל|דורש את המילה 'ויבוא', שנראית מיותרת. לפי הדרשה היה עמלק חלוץ של צבאות גדולים בהרבה.}} 
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיָּבֹא עֲמָלֵק&quot;''' – שֶׁבָּא בְּעֵצָה; 
לְפִי שֶׁהָלַךְ וְכִנֵּס {{ב|כָּל אוֹתָן אֲלָפִים וְכָל אוֹתָן רְבָבוֹת בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל פֻּרְעָנוּת|צרי ישראל יקבלו פורענות בעתיד, כי השתתפו בכנס של עמלק}}. 
אָמְרוּ לוֹ: הֵיאַךְ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּן? פַּרְעֹה שֶׁעָמַד כְּנֶגְדָּם – טִבְּעוֹ הַמָּקוֹם בַּיָּם, הֵיאַךְ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּן? 
אָמַר לָהֶן: אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם עֵצָה מַה תַּעֲשׂוּ; אִם יְנַצְּחוּנִי – בִּרְחוּ, וְאִם לָאו – בּוֹאוּ וְסַיְּעוּנוּ עֲלֵיהֶן.
{{הע-שמאל|דורש ויבוא – ממרחק רב. ר' יהודה הנשיא ישב בגליל, ולפי ההסבר שלו עמלק בא מהנגב עד לגליל. הדרשה אינה על ימי יציאת מצרים אלא על ימיו של הדרשן ועל מקומו שלו.
ר' נתן טוען שעמלק הגיע מעבר הירדן, שהרי הוא מבני עשו שישב בשעיר.
אחרים דורשים 'ויבא' – שהובא ע&quot;י מידת הדין, כדי להיפרע מהעם שהיו כפויי טובה, והתלוננו במסה ומריבה. הסיפור של המלך יואש מדגים עיקרון דומה: המלך היה כפוי טובה ליהוידע והרג את בנו, ולבסוף נרצח בידי עבדיו שהיו כפויי טובה לאדונם.
התבוסה לארם נוספת כעונש נוסף ליואש, ששילם גם מחיר אישי ועונה על ידי הארמים בגופו.}}
רַבִּי נָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: חֲמֵשֶׁת עֲמָמִים פָּסַע וּבָא עֲמָלֵק וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי...&quot; {{ממ|במדבר|יג|כט}} – 
הוּא הָיָה לִפְנִים מִכֻּלָּם!
רַבִּי אוֹמֵר: לֹא בָּא אֶלָּא מֵהַרְרֵי שֵׂעִיר; 
אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה פָּסַע וּבָא עֲמָלֵק וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל. 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: יָבוֹא עֲמָלֵק כְּפוּי טוֹבָה – וְיִפָּרַע מֵעַם כְּפוּיֵי טוֹבָה כַּיּוֹצֵא בּוֹ! 
&quot;וְאֵלֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִים עָלָיו זָבָד בֶּן שִׁמְעָת הָעַמּוֹנִית וִיהוֹזָבָד בֶּן שִׁמְרִית&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כד|כו}}. 
יָבוֹאוּ אֵלּוּ, כְּפוּיֵי טוֹבָה – וְיִפָּרְעוּ מִן יוֹאָשׁ, כְּפוּי טוֹבָה; 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו, וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ; 
וּבְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא אֱלֹקִים וְיִדְרֹשׁ&quot; (שם פס' כב).
מָה עָנְשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? &quot;וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם... וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים&quot;. אַל תִּקְרֵי שְׁפָטִים אֶלָּא שְׁפוּטִים; 
וּמַה שְׁפוּטִים עָשׂוּ בּוֹ? אָמְרוּ: הֶעֱמִידוּ עָלָיו בִּרְיוֹנוֹת קָשִׁים {{ב|&quot;אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִשָּׁה&quot;|השוו [[בראשית יט ח]]}} מִימֵיהֶם, 
וְעִנּוּ אוֹתוֹ בְּמִשְׁכַּב זָכוּר; 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו&quot; {{ממ|הושע|ה|ה}}. 
&quot;וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ בְּמַחֲלוּיִים רַבִּים 
הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בְּדַמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כד|כה}}.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מתנגד לטענות של 'אחרים' בדרשה הבאה, שמנסים להצדיק את ההתקפה של עמלק בכך שישראל ריפו ידיהם מדברי תורה.
הדרשה על החמורים גם היא מעשית, וטוענת שכך היה ביציאת מצרים, שהיו בידיהם רק חמורים, ולכן קדושת הבכורה חלה רק על פטרי חמורים; וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ב|בכורות א, ב.]] השאלה על פטרי סוסים וגמלים תואמת את הגישה הקראית, שמקדשת גם אותם, לפי [[במדבר יח טו]].}}
'''&quot;בִּרְפִידִם&quot;''' – אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה: דָּבָר זֶה שָׁאַלְנוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב {{ב|בְּמוֹתְבָא רַבָּא|במושב הגדול, בית המדרש המרכזי}}: 
רְפִידִם מַהוּא? אָמַר לָנוּ: כְּמַשְׁמָעוֹ. 
וְעוֹד אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה: דָּבָר זֶה שָׁאַלְנוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּמוֹתְבָא רַבָּא: 
מִפְּנֵי מָה פָּדוּ יִשְׂרָאֵל פִּטְרֵי חֲמוֹרִים וְלֹא פָּדוּ פִּטְרֵי גְמַלִּים וּפִטְרֵי סוּסִים? 
אָמַר לָנוּ: גְּזֵרַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בָּרוּךְ הוּא. 
דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁסִּיְּעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם; שֶׁאֵין לְךָ כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ שִׁבְעִים חֲמוֹרִים לְפָנָיו 
שֶׁהָיוּ טְעוּנִים כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת.
{{הע-שמאל|דורש 'רפידים' – רפיון ידים. רפידים אינו שם המקום אלא הסיבה שבגללה בא עמלק; וראו גם לעיל פס' א ופס' ז.}}
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: אֵין רְפִידִם אֶלָּא רִפְיוֹן יָדַיִם; 
לְפִי שֶׁרִפּוּ יִשְׂרָאֵל יְדֵיהֶם מִדִּבְרֵי תוֹרָה – לְפִיכָךְ בָּא עֲלֵיהֶם שׂוֹנֵא, 
לְפִי שֶׁאֵין הַשׂוֹנֵא בָּא אֶלָּא עַל הַחֵטְא וְעַל הָעֲבֵרָה; 
{{הע-שמאל|ענשו של רחבעם דומה לענשו של יואש, ראו לעיל: בשני המקרים החטא הוא דתי, ונעשה ע&quot;י המלך, והעונש הוא צבאי ולאומי.}}
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כְּהָכִין מַלְכוּת רְחַבְעָם וּכְחֶזְקָתוֹ עָזַב אֶת תּוֹרַת ה'&quot; {{ממ|דברי הימים ב|יב|א}}. 
וּמַה נֶּאֱמַר בּוֹ? &quot;וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת&quot; {{ממ|מלכים א|יד|כד}}. 
וּמָה עָנְשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? דִּכְתִיב: &quot;וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם... 
וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה&quot; {{ממ|מלכים א|יד|כו}}.
{{הע-שמאל|דרשה פסימית, שלפיה הפרויקט של עם ישראל נכשל, העם חזר לבבל, התורה חזרה לכותבה והכסף חזר למצרים.}}
וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁחָזְרוּ לִמְקוֹמָן: גָּלוּת חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם&quot; {{ממ|יהושע|כד|ב}}; 
וּמַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶל&quot; {{ממ|עזרא|ה|יב}}. 
כְּתַב שָׁמַיִם חָזַר לִמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם&quot; {{ממ|שמות|כ|יט}}; 
וּמַה הוּא אוֹמֵר? &quot;הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ – וְאֵינֶנּוּ&quot; {{ממ|משלי|כג|ה}}.
}}

===פסוק ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א.]]
דורש את המלה 'לנו' ככוללת את משה ואת יהושע, כשווי ערך.
וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יב|אבות ד, יב;]] וראו גם [[אבות דרבי נתן כז#ד|אבות דר' נתן פרק כז, ד.]]
משה היה אחיו הצעיר (חברו) של אהרון, אבל אהרון עשה אותו כרבו וכינה אותו 'אדוני'.
יהושע היה תלמידו של משה. אמנם משה עשאו כמותו, אבל יהושע התיחס אל משה במורא כמו מהקב&quot;ה, וייחס לו כוחות כילוי אלוהיים; וכן גיחזי ייחס לאלישע כוחות של החייאת מתים, כמו הקב&quot;ה.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים&quot;''' – מִכָּאן שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד תַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כִּכְבוֹד חֲבֵרוֹ.
וְיִלְמַד כָּל הָעוֹלָם מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ 'בְּחַר לִי אֲנָשִׁים' אֶלָּא '''&quot;בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים&quot;''', עֲשָׂאוֹ כְּמוֹתוֹ!
וּמִנַּיִן שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד חֲבֵרוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כִּכְבוֹד רַבּוֹ? שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בְּאַהֲרֹן, שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה &quot;בִּי אֲדֹנִי&quot; {{ממ|במדבר|יב|יא}}
וַהֲלוֹא אָחִיו קָטָן הוּא! אֶלָּא עֲשָׂאוֹ רַבּוֹ!
וּמִנַּיִן שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד רַבּוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כִּכְבוֹד שָׁמַיִם? שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה &quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot; {{ממ|במדבר|יא|כח}}
אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַלֶּה – כָּךְ אַתָּה כַּלֵּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְּיָדְךָ&quot; {{ממ|מלכים ב|ד|כט}}
אָמְרוּ לוֹ לְגֵחֲזִי: לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶן: לְהַחֲיוֹת מֵתִים.
אָמְרוּ לוֹ: וְכִי אָדָם מֵמִית וּמְחַיֶּה? וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה! אָמַר לָהֶן: אַף רַבִּי מֵמִית וּמְחַיֶּה!
{{הע-שמאל|יהושע בחר אנשים, והמחלוקת היא בדגש: האם הדגש הוא על גבורתם או על יראת האלוהים שלהם. לעניין הדרשה על 'אנשים' ראו [[שמות יח כא]].}} 
'''&quot;אֲנָשִׁים&quot;''' – אֲנָשִׁים גִּבּוֹרִים, אֲנָשִׁים יִרְאֵי חֵטְא.
{{הע-שמאל|דורש 'צא'. ר' אלעזר מוסיף גם רמז למלכותו של יהושע בעתיד.}}
'''&quot;וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ: 
צֵא מִתַּחַת כַּנְפֵי הֶעָנָן וְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק!
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, 
אֱמֹר לִיהוֹשֻׁעַ: רֹאשְׁךָ זֶה, לָמָּה אַתָּה מְשַׁמְּרוֹ, לֹא לְכֶתֶר?
צֵא וְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק!
{{הע-שמאל|ר' יהושע מעדיף גם כאן, כמו ברוב הדרשות, את הפשט. ר' אלעזר דורש את 'ראש הגבעה' כרמז לזכות אבות ואמהות; וראו לקמן, על הפסוק 'עלו ראש הגבעה'. יתכן שגם כאן הם חולקים בשאלה האם הגיע לישראל לנצח במלחמה בזכות עצמם או רק בזכות האבות; והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טז#פסוק ד|לעיל טז ד.]]
התחינה הזאת מדגישה שהניסים אינם בכוחו המאגי של המטה אלא הם מעשה של הקב&quot;ה, ולכן הוא מכונה 'מטה האלוהים'.
ואכן למעשה לא השתמש משה במטה, בניגוד לציפיותיו, אלא בידיו.}}
'''&quot;מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי&quot;''',
מָחָר נִהְיֶה מְעֻתָּדִין וְעוֹמְדִין עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, 
וּמַטֶּה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'תְּהֵא בְּיָדְךָ' – תְּהֵא בְּיָדִי לְעוֹלָם. כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מָחָר נִגְזֹר תַּעֲנִית וְנִהְא מְעֻתָּדִין וְעוֹמְדִין עַל מַעֲשֵׂה אָבוֹת!
'''&quot;רֹאשׁ&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אָבוֹת. '''&quot;הַגִּבְעָה&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אִמָּהוֹת.
'''&quot;וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי&quot;''' – אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: 
בְּמַטְּךָ זֶה הוֹצֵאתָם מִמִּצְרַיִם וְקָרַעְתָּ לָהֶם אֶת הַיָּם, וְהוֹרַדְתָּ לָהֶן אֶת הַמָּן, 
וְהֵגַזְתָּ לָהֶן אֶת הַשְּׂלָו, וְעָשִׂיתָ לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת.
בְּמַטֶּה זֶה אַתָּה תַּעֲשֶׂה לָהֶן נִסִּים וּגְבוּרוֹת בְּשָׁעָה זוֹ.
{{הע-שמאל|חמש מילים שניתן להצמידן לחלק הקודם של הפסוק או לחלקו הבא אחריהן. המילה 'וקם' היא דרשה המנסה למצוא רמז לתחית המתים מן התורה שבכתב.‎‎}}
אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים יֵשׁ שֶׁאֵין לָהֶם בַּתּוֹרָה הֶכְרֵעַ: שְׂאֵת, אָרוּר, מָחָר, מְשֻׁקָּדִים, וְקָם.
שְׂאֵת מִנַּיִן? &quot;הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת&quot; אוֹ &quot;שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב&quot; {{ממ|בראשית|ד|ז}}
&quot;אָרוּר אַפָּם כִּי עָז&quot; אוֹ &quot;כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר&quot; {{ממ|בראשית|מט|ו}}
'''&quot;מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה&quot;''' אוֹ '''&quot;צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר&quot;'''.
&quot;מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ&quot; אוֹ &quot;בַּמְּנוֹרָה אַרְבָּעָה גְבִיעִים מְשֻׁקָּדִים&quot; {{ממ|שמות|כה|לד}}
&quot;וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה&quot; אוֹ &quot;הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם&quot; {{ממ|דברים|לא|טז}} – 
אֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים יֵשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין לָהֶם הֶכְרֵעַ.
}}

===פסוק י===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א,]] דגש על המשמעת למשה ולא על רצונו של יהושע למלוך בעתיד, והשוו לעיל, על הפסוק 'וצא הלחם בעמלק'.}}
'''&quot;וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה&quot;''' – עָשָׂה מַה שֶּׁנִּתְפַּקֵּד, וְלֹא עָבַר עַל גְּזֵרַת מֹשֶׁה.
'''&quot;וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה&quot;''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ. 
}}

===פסוק יא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א,]]
השוו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק ג#משנה ח|ראה&quot;ש ג ח:]] שם מובא נוסח מעובד של הדרשה שכאן. שם הסגולה להתגברות ישראל היא ההבטה כלפי מעלה, ואילו כאן היא בפשטות אמונה שמשה היה נביא אמת.
גם הדרשה הזאת, כמו הדרשה על 'מטה האלוהים' לעיל, היא דרשה אנטי-מאגית.
נוסח השאלה נראה קשה, כי 'שבירת עמלק' היא 'גִּיבּוּר ישראל'; ויתכן שמדובר בלשון נקיה שבגללה הפך 'גיבור עמלק' ל'שיבור עמלק'.
כאן נוספה גם דרשה על דם הפסח, וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק יג|לעיל יב פס' יג.]]}}
'''&quot;וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל&quot;''' – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: וְכִי יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה מַגְבִּירוֹת יִשְׂרָאֵל אוֹ שׁוֹבְרוֹת עֲמָלֵק?
אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, וּמַאֲמִינִין בְּמַה שֶּׁפְּקָדוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה 
הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּין וּגְבוּרוֹת.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת&quot; {{ממ|שמות|יב|ז}}.
וְכִי מָה הַדָּם מְהַנֶּה לַמַּלְאָךְ, וּמָה הַדָּם מְהַנֶּה לַמְּזוּזָה?
אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם 
וּמַאֲמִינִין בְּמַה שֶּׁפְּקָדוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת – הַמָּקוֹם חָס עֲלֵיהֶן.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף...&quot; {{ממ|במדבר|כא|ח}}, 
וְכִי נָחָשׁ מֵמִית וּמְחַיֶּה?
אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וּמַאֲמִינִים בְּמַה שֶּׁפְּקָדוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת כָּךְ
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח לָהֶם רְפוּאָה.
{{הע-שמאל|ר' עקיבא מנתק את הביטוי 'וגבר ישראל' מהסיטואציה של המלחמה ודורש אותו על לימוד תורה בעתיד.}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְגָבַר יִשְׂרָאֵל&quot;'''? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְגָבַר עֲמָלֵק&quot;'''?
כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ אֶת יָדוֹ – שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְהַגְבִּיהַּ דִּבְרֵי תוֹרָה הָעֲתִידִין לְהִנָּתֵן עַל יָדָיו;
אַף כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מַשְׁפִּיל אֶת יָדָיו, כְּוִיכוֹל שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁפִּיל דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְהִנָּתֵן עַל יָדָיו.
}}

===פסוק יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א.]] 
משה חטא בכך שדחה את המלחמה למחרת, ולא הזדרז לעשותה באותו היום; וענשו היה שכבדו ידיו. דורש כבדו-ב כדים.}}
'''&quot;וִידֵי מֹשֶׁה כְבֵדִים&quot;''' – יָקְרוּ יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה 
כְּאָדָם שֶׁתְּלוּיִין בּוֹ שְׁנֵי כַּדֵּי מַיִם, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מִכָּאן שֶׁאֵין מְרַשְּׁלִין לִדְבַר מִצְוָה, 
שֶׁאִלּוּ אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ 'בְּחַר לִי אֲנָשִׁים מִיָּד' – לֹא בָּא לִידֵי צַעַר הַהוּא, אֶלָּא אָמַר &quot;לְמָחָר&quot;.
{{הע-שמאל|משה מצטער כחלק מהציבור, וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק מא|לעיל יב מא,]] שגם הקב&quot;ה הצטער עם עמו.}}
'''&quot;וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו&quot;''' – וְכִי לֹא הָיָה שָׁם כֶּסֶת אַחַת אוֹ {{ב|גְּלוֹבְקְרִין|כרית}} אֶחָד שֶׁיַּנִּיחַ תַּחְתָּיו וְיֵשֵׁב? 
אֶלָּא אָמַר: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצָרָה – אַף אֲנִי אֱהֵא עִמָּהֶן בְּצָרָה! מִיכָּן אָמְרוּ: חַיָּב אָדָם לְהִצְטַעֵר עִם הַצִּבּוּר!
'''&quot;וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַעֲלֶה בָּהֶן וּמוֹרִיד בָּהֶן.
'''&quot;וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל {{ב|בְּתַעֲנִית כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם,|תענית ציבור מסתיימת עם שקיעת השמש.}} כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
{{הע-שמאל|ר' אלעזר המודעי כשיטתו, שאלמלא זכות אבות לא היה הקב&quot;ה סולח לישראל. וראו גם לעיל, על הפסוק 'על ראש הגבעה'.}}
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וִידֵי מֹשֶׁה כְבֵדִים&quot;''' – {{ב|יָקַר|היה כבד}} הַחֵטְא עַל מֹשֶׁה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ. 
מֶה עָשָׂה? נִפְנָה לָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂי אָבוֹת; '''&quot;וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אִמָהוֹת
{{הע-שמאל|גם זכות השבטים נכללת בזכות אבות. משה אהרון וחור היו שלושה שירדו לפני התיבה.}}
'''&quot;וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶחָד... אֶחָד&quot;'''? 
מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַהֲרֹן מַזְכִּיר מַעֲשֵׂה לֵוִי וְחוּר מַזְכִּיר מַעֲשֵׂה יְהוּדָה. 
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין פְּחוּתִין מִשְּׁלֹשָׁה שֶׁיֹּרְדִים לִפְנֵי תֵּבָה בְּתַעֲנִית צִבּוּר.
'''&quot;וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? – יָדוֹ אַחַת שֶׁלֹּא נָטַל בָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל כְּלוּם '''&quot;אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ&quot;'''. 
וּבְיָדוֹ אַחַת אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עַל יָדִי הוֹצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, 
וְעַל יָדִי קָרַעְתָּה לָהֶן אֶת הַיָּם, וְהוֹרַדְתָּה לָהֶן אֶת הַמָּן, וְהֵגַזְתָּ לָהֶן אֶת הַשְּׂלָיו, 
וְעַל יָדִי תַּעֲשֶׂה לָהֶן נִסִּין בְּשָׁעָה זוֹ!
{{הע-שמאל|לכינוי &quot;מלכות חייבת&quot; לרומי ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא דר' ישמעאל עמלק א א,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#א|מכילתא דר' ישמעאל ויהי א.]]}} 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ&quot;''', אָמַר: רָאִיתִי כָּל מַלְכֻיּוֹת כֻּלָּן אֵין עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אֶלָּא עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת; 
{{ב|מַלְכוּת חַיֶּבֶת זוֹ|רומי}} עוֹשָׂה מִלְחָמָה מִשַּׁחֲרִית וְעַד עַרְבִית!
}}

===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א סוף א.]]
שני החכמים דורשים 'ויחלוש' באמצעות משחקי מילים: ר' יהושע דורש 'ויחלוש' – ירד וחתך ראש; עמו – עומדים; ר' אלעזר דורש 'ויחלוש' – גרם לו לפחד זעזוע וחיל, ושבר. לפי דברי ר' יהושע הנצחון היה פיזי, ואילו לפי ר' אלעזר הניצחון הוא בעל אפקט פסיכולוגי.}}
'''&quot;וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁיָּרַד וְחָתַךְ רָאשֵׁי גִּבּוֹרִים הָעוֹמְדִין בְּרָאשֵׁי שׁוּרוֹת.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר בּוֹ לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן: וַיָּחֵל, וַיֶּאֱחֹז, וַיְשַׁבֵּר.
 
'''&quot;עֲמָלֵק&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ, '''&quot;עַם&quot;''' – אֵלּוּ בָּנָיו, '''&quot;אֶת&quot;''' – אֵלּוּ חַיָּלוֹת שֶׁעִמּוֹ; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;עֲמָלֵק&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ, '''&quot;עַם&quot;''' – אֵלּוּ בָּנָיו, '''&quot;אֶת&quot;''' – אֵלּוּ חַיָּלוֹת שֶׁעִמּוֹ.
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְאֶת&quot;''' – אֵלּוּ חַיָּלוֹת שֶׁעִם בָּנָיו.
{{הע-שמאל|ר' יהושע דורש 'לפי חרב' שהרגם בחרב ולא המשיך להתעלל בהם.
ר' אליעזר דורש 'לפי חרב' – כאילו בחרב, אבל למעשה לא השתמש יהושע בחרב אלא בכוחו של הקב&quot;ה – על פי הגבורה.
אחרים מחמירים בדין עמלק, וקושרים את גורלו לגורל עשו שעליו מנבא יחזקאל בפרק לה, שיהיה רווי דם; וראו גם לעיל על פסוק יב.}} 
'''&quot;לְפִי חָרֶב&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא נִוְּלוּם, אֶלָּא הָיוּ דָּנִין אוֹתָן בְּרַחֲמִים.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;לְפִי חָרֶב&quot;''' – לִמְּדָנוּ לְמִלְחָמָה זוֹ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל פִּי גְּבוּרָה.
אֲחֵרִים אוֹמְרִין: '''&quot;לְפִי חָרֶב&quot;''' – נִתְקַיֵּם בָּהֶן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: &quot;כִּי לְדָם אֶעֶשְׂךָ וְדָם יִרְדְּפֶךָ, 
אִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדְּפֶךָ&quot; {{ממ|יחזקאל|לה|ו}}.
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב,]] כאן נוספה הדרשה של ר' יהושע על &quot;כתוב זאת זכרון בספר.&quot;
הזקנים מנסחים מעין חוק היסטורי: למרות שהפוגעים בישראל היו מעין שוט בידי הקב&quot;ה, באו בגלל חטאי ישראל – בסופו של דבר הפוגעים מקבלים את ענשם. במקרה שלפנינו עמלק בא ופגע בישראל כעונש (ראו לעיל פרשה א) – אבל גם השוט הפוגע נענש! - דורש &quot;כי מחה&quot; בעוה&quot;ז, &quot;אמחה&quot; בעוה&quot;ב.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר&quot;''' – זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים אוֹמְרִים: שׁוֹט שֶׁיִּשְׂרָאֵל לוֹקִין בּוֹ – סוֹפוֹ לִלְקוֹת!
יִלְמֹד כָּל הָעוֹלָם מִפַּרְעֹה, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁבָּא וְשִׁעְבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – טִבְּעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם&quot; {{ממ|שמות|יד|כז}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּעֲמָלֵק, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁבָּא וְשִׁעְבֵּד וְהִזִּיק אֶת יִשְׂרָאֵל 
אִבְּדוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר&quot;'''; 
וְכֵן כָּל אֻמָּה וּמַלְכוּת שֶׁתָּבוֹא לְהַזִּיק אֶת יִשְׂרָאֵל – בּוֹ בַּדָּבָר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִמֶּנָּה לְעוֹלָם!
{{הע-שמאל|לכלל 'במדה שאדם מודד...' ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק ד|לעיל טו ד.]]}}
אָמְרוּ: 'בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ'!
{{הע-שמאל|בנביאים – ראו שמואל א טו; במגילה – ראו מגילת אסתר.
ר' יהושע טוען שיהושע נמשח למנהיג העם אחרי משה כבר בזמן מלחמת עמלק.}}
'''&quot;כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר&quot;''' – '''&quot;כְּתֹב&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן, '''&quot;זֹאת&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה, 
'''&quot;זִכָּרוֹן&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּנָּבִיא, '''&quot;בַּסֵּפֶר&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמְּגִלָּה; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;זֹאת&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה, '''&quot;זִכָּרוֹן&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמְּגִלָּה, 
'''&quot;בַּסֵּפֶר&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּנָּבִיא. '''&quot;וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ&quot;''' – בּוֹ בַּיּוֹם נִמְשַׁח יְהוֹשֻׁעַ, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: זֶה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה שֶׁנָּתַן לָהֶם רֶמֶז; שְׁנַיִם חָשׁוּ וּשְׁנַיִם לֹא חָשׁוּ:
{{הע-שמאל|משה נרמז מראש (אצלנו) שלא יכנס לארץ, אבל לא חש ברמז, ולכן התחנן וביקש להכנס. המדרש מאריך, כאן ובהזדמנויות נוספות, בפירוט התחינות של משה, כי בהן מתחנן האדם הגדול ביותר על חייו; הסירוב שהוא נתקל בו ממחיש את העובדה הבסיסית שכל אדם - אפילו משה רבנו – סופו למיתה.
הצדקה מסוימת לכך שמשה לא חש ברמז: הוא חשב שמאחר והצליח לכבוש את עבר הירדן יוכל גם להמשיך בכך בא&quot;י עצמה. דורש &quot;אתה החילות&quot; ([[דברים ג כד]]) על מלחמת סיחון ועוג.}}
מֹשֶׁה נָתַן לוֹ רֶמֶז וְלֹא חָשׁ: '''&quot;וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ&quot;''' 
יְהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְאֵין מֹשֶׁה מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ!
לְסוֹף הוּא עוֹמֵד וּמְבַקֵּשׁ כָּל אוֹתָן בַּקָּשׁוֹת, וְאוֹמֵר: הוֹאִיל וְהִתְחַלְתָּ תַּרְאֵנִי מִקְצָת הָאָרֶץ – הַרְאֵנִי כֻּלָּהּ!
מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה דָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְפֶתַח פַּלְטוֹרִין שֶׁלּוֹ.
נִכְנַס פֶּתַח רִאשׁוֹן – וְשָׁתְקוּ לוֹ, נִכְנַס פֶּתַח שֵׁנִי – וְשָׁתְקוּ לוֹ, בָּא לְהִכָּנֵס לְפֶתַח שְׁלִישִׁי – נָזְפוּ בּוֹ! אָמְרוּ לוֹ: 'דַּיֶּךָ עַד כָּאן'!
כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁבָּא מֹשֶׁה, וְכִבֵּשׁ שְׁנֵי עֲמָמִין, סִיחוֹן וְעוֹג, וְחִלְּקָם,
אָמַר: דּוֹמֶה שֶׁלֹּא נִגְזְרָה גְּזֵרָה אֶלָּא עַל תְּנַאי, וְאֵין אָנוּ מְנֻדִּין אֶלָּא עַל תְּנַאי!
{{ב|וַעֲדַאִן|ועדיין}} הָיָה מְבַקֵּשׁ וְאוֹמֵר: לֹא נִגְזְרָה גְּזֵרָה אֶלָּא שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לָהּ מֶלֶךְ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה&quot; {{ממ|במדבר|כ|יב}}, אֶכָּנֵס לָהּ כְּהֶדְיוֹט!
אָמַר לוֹ: אֵין מֶלֶךְ נִכְנָס כְּהֶדְיוֹט! אָמַר לְפָנָיו: אִם נִגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לָהּ לֹא מֶלֶךְ וְלֹא הֶדְיוֹט –
{{הע-שמאל|דורש את [[דברים ג כד]]-כה. השוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|ספרי דברים כז-כט.]]}}
אֶכָּנֵס לָהּ בִּ{{ב|מְחִלָּה שֶׁל קֵיסַרְיוֹן פַּמְיוֹס|מערת הבניאס (בצפון הארץ)}}! אָמַר: &quot;וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא&quot; {{ממ|דברים|לב|נב}}.
אוֹמֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם נִגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לָהּ לֹא מֶלֶךְ וְלֹא הֶדְיוֹט וְלֹא בִּמְחִלָּה,
אֶכָּנֵס לָהּ בְּמוֹתִי! אָמַר לוֹ: &quot;כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה&quot; {{ממ|דברים|ג|כז}}.
וְכִי מֵת יָכוֹל לַעֲבֹר? אֶלָּא אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, אַף עַצְמוֹתֶיךָ לֹא יַעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה!
{{הע-שמאל|שתי דרשות על בכיו של משה: הראשונה היא על בכי של יאוש, והשניה היא בכי של בקשת עזרה.}}
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: הָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה, וְאָמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: &quot;אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן&quot; {{ממ|דברים|יא|לא}}, 
אַתֶּם עוֹבְרִים וְלֹא אֲנִי!
{{ב|וְעַד אִן|ועדיין}} הָיָה מְבַקֵּשׁ וְאוֹמֵר: &quot;אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה&quot; {{ממ|דברים|ג|כה}}, אֵין &quot;נָא&quot; אֶלָּא בַּקָּשָׁה.
&quot;וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר&quot; – זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, &quot;הָהָר הַטּוֹב&quot; – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, 
&quot;וְהַלְּבָנוֹן&quot; – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל&quot; {{ממ|ישעיה|י|לד}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ&quot; {{ממ|זכריה|יא|א}}.
{{הע-שמאל|שני הנביאים ראו את כל הארץ, אבל אברהם ראה מהמקום שבו היה, ואילו משה נאלץ לעלות לראש ההר; והשוו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז,]] שם נאמר שהאבות לא ראו את הארץ בעיניהם, אלא הסתפקו בהבטחת הקב&quot;ה.}}
וְאָמְרוּ חֲכָמִים: חֲבוּבָה יִרְאָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם יַתִּיר מִשֶּׁל מֹשֶׁה, שֶׁאַבְרָהָם לֹא לִבְּטוּהוּ וּמֹשֶׁה לִבְּטוּהוּ:
בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר &quot;שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה&quot; {{ממ|בראשית|יג|יד}}.
בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר &quot;עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ... וּרְאֵה&quot; {{ממ|דברים|ג|כז}}; עֲלֵה! הַבֵּט! רְאֵה!
{{הע-שמאל|הראיה של משה היתה ראיה נבואית, לא רק בכך שראה את כל הארץ, אלא גם בכך שראה את העתיד; וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז.‎‎]]}} 
מִנַּיִן שֶׁכָּל בַּקָּשׁוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – נָתַן לוֹ?
בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ מִן גִּלְעָד וְעַד דָּן&quot; {{ממ|דברים|לד|א}}.
בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶת הַגִּלְעָד&quot;,
וְאֵין גִּלְעָד אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן&quot; {{ממ|ירמיה|כב|ו}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ שִׁמְשׁוֹן בֶּן מָנוֹחַ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד דָּן&quot;, 
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ&quot; {{ממ|שופטים|יג|ב}}.
{{הע-שמאל|שתי הדרשות הללו קשורות למלחמת ארבעת המלכים של אברהם, ולא למשה; אבל הביטוי 'עד דן' מופיע גם שם. וראו גם [[בראשית רבה מג ב]], שכששמע אברהם שעתידים לעבוד שם ע&quot;ז תשש כוחו.}}
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּרְדֹּף עַד דָּן&quot; {{ממ|בראשית|יד|יד}}, וַהֲלֹא עַד אָן לֹא בָּאוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וְלֹא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ!
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ לְאַבְרָהָם: שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצְאוּ, וְזֶהוּ חֶלְקוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן!
וְיֵשׁ אוֹמְרִים כָּךְ אָמַר לוֹ: בְּמָקוֹם זֶה עֲתִידִין בָּנֶיךָ לְהַעֲמִיד עֲבוֹדָה זָרָה – וְתָשַׁשׁ כּוֹחוֹ מֵעָלָיו.
וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁהֶרְאָהוּ|הקב&quot;ה למשה}} בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם? וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם&quot; {{ממ|שופטים|ד|ו}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵת אֶרֶץ אֶפְרַיִם&quot;, 
וְאוֹמֵר: &quot;לְמַטֵּה אֶפְרַיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן&quot; {{ממ|במדבר|יג|ח}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמְנַשֶּׁה&quot;, 
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי&quot; {{ממ|שופטים|ו|טו}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ דָּוִד בְּמַלְכוּתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה&quot;,
וּלְהַלָּן אוֹמֵר: &quot;וַיִּבְחַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּי מִכֹּל בֵּית אָבִי לִהְיוֹת לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, כִּי בִיהוּדָה בָּחַר לְנָגִיד
וּבְבֵית יְהוּדָה בֵּית אָבִי, וּבְבֵית אָבִי בִּי רָצָה לִהְיוֹת מֶלֶךְ&quot; {{ממ|דברי הימים א|כח|ד}}.
{{הע-שמאל|משה עמד בהר נבו שבמזרח וראה את המערב.‎‎‎}}
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ אֶת כָּל הַמַּעֲרָב? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן&quot;; וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ קִבְרֵי אָבוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת הַנֶּגֶב&quot;.
וּמִנַּיִן לָמַדְנוּ עַל קִבְרֵי אָבוֹת, שֶׁהֵם בַּנֶּגֶב? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן&quot; {{ממ|במדבר|יג|כב}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ מַהְפֵּכַת סְדוֹם וַעֲמֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת הַכִּכָּר&quot;, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: 
&quot;וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל הַכִּכָּר&quot; {{ממ|בראשית|יט|כה}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ גּוֹג וְכָל הֲמוֹנוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בִּקְעַת יְרֵחוֹ&quot;, וְלָמַדְנוּ שֶׁעֲתִידִין גּוֹג וְכָל הֲמוֹנוֹ לַעֲלוֹת וְלִפּוֹל בְּבִקְעַת יְרֵחוֹ.
{{הע-שמאל|בקעת יריחו אכן נראית מהר נבו גם להדיוטות, וכשם שראה אותה כך ראה את מראות הנבואה העל-טבעיים.
משה ראה גם את דבורה ואת אשת לוט, אבל הנשים נדחקו לסוף הרשימה.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;בִּקְעַת יְרֵחוֹ&quot; – וַהֲלֹא הַהֶדְיוֹט רוֹאֶה בִּקְעַת יְרֵחוֹ!
אֶלָּא מַה בִּקְעָה זוֹ מְיֻשֶּׁבֶת, שָׂדֶה מְלֵאָה חִטִּים כָּל שֶׁהוּא, שָׂדֶה מְלֵאָה שְׂעוֹרִים כָּל שֶׁהוּא 
כָּךְ הֶרְאָהוּ אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּבִקְעַת יְרֵחוֹ.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ דְּבוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עִיר הַתְּמָרִים&quot; וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה&quot; {{ממ|שופטים|ד|ה}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ אֵשֶׁת לוֹט? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד צֹעַר&quot;, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה&quot; {{ממ|בראשית|יט|כג}}.
{{הע-שמאל|כאן מדובר ברמז חיובי, ובהבטחה של הקב&quot;ה שישמור עליו, וראו [[בראשית רבה עו]], שהיו שגינו אותו על שחשש מהמפגש עם עשו והיו ששיבחו אותו ואף קבעו 'אין הבטחה לצדיק בעולם הזה'.}}
יַעֲקֹב נִתַּן לוֹ רֶמֶז וְלֹא חָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ&quot; {{ממ|בראשית|כח|טו}};
לְסוֹף הָיָה מִתְיָרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ&quot; {{ממ|בראשית|לב|ח}},
אֶפְשָׁר מִי שֶׁהִבְטִיחוֹ הַמָּקוֹם יְהֵא מִתְיָרֵא? אֶלָּא אָמַר: שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא.
{{הע-שמאל|דוד, שהצליח לגבור על חיות רעות, הבין שמדובר ברמז שיצליח לגבור על אויביו ועל גלית, וראו [[שמואל א יז לו]].}}
דָּוִד נִתַּן לוֹ רֶמֶז וְחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ&quot; {{ממ|שמואל א|יז|לו}};
אָמַר: מָה אֲנִי סָפוּן, שֶׁהָרַגְתִּי שָׁלוֹשׁ בְּהֵמוֹת רָעוֹת הַלָּלוּ?
אֶלָּא שֶׁמָּא דָּבָר עָתִיד לְאֵרַע בְּיִשְׂרָאֵל וַעֲתִידִין לְהִנָּצֵל עַל יָדִי! לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם&quot; (שם).
{{הע-שמאל|מרדכי הבין שעלית אסתר למלכות היא רמז שיזדקקו ישראל להצלה, וראו [[אסתר ד יד]].}}
מָרְדֳּכַי נִתַּן לוֹ רֶמֶז וְחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים&quot; {{ממ|אסתר|ב|יא}};
אֶפְשָׁר לַחֲסִידָה זוֹ שֶׁתִּנָּשֵׂא לְעָרֵל זֶה? אֶלָּא שֶׁמָּא דָּבָר עָתִיד לְאֵרַע בְּיִשְׂרָאֵל וַעֲתִידִין לְהִנָּצֵל עַל יָדָהּ!
וּמִיָּד &quot;וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה&quot; (שם פס' כב).
{{הע-שמאל|הדרשה מתארת מחיה מוחלטת של עמלק וזרעו, מתחת השמים וגם מעליהם - בעולם הבא.
ר' יהושע מוסיף את משפחותיו של עמלק, כלומר את סבו – עשו, ובתפיסת חז&quot;ל - רומי. ר' אלעזר מוסיף את אגג, ודורש למחות את עמלק בדור מסוים – הוא דורו של אגג; וכך מסביר את ההחמרה של שמואל עם שאול.}}
'''&quot;כִּי מָחֹה אֶמְחֶה&quot;''' – ''''מָחֹה'''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ''''אֶמְחֶה'''' – לָעוֹלָם הַבָּא; 
''''מָחֹה'''' – לוֹ וּלְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ''''עֲמָלֵק'''' – זֶה אֲגָג, ''''זֵכֶר'''' – זֶה הָמָן, 
''''מָחֹה'''' – לוֹ וּלְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ, ''''אֶמְחֶה'''' – לוֹ וּלְכָל הַדּוֹר הַהוּא.
{{הע-שמאל|ר' יהושע ור' אלעזר דורשים 'מתחת השמים' על ישראל, שנמצאים תחת כנפי אביהם שבשמים. הם חולקים בשאלה על איזה זמן מדובר: ר' יהושע דורש שמדובר בזמן מלחמת עמלק ברפידים, ואילו ר' אלעזר דורש על זמן הגלות – כנראה בסיפור מגילת אסתר, כשהמן ניסה להרוג את היהודים המפוזרים בארבע רוחות ה'שמים'.}}
'''&quot;מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ נִין וָנֶכֶד לַעֲמָלֵק, 
שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: 'גָּמָל זֶה שֶׁלַּעֲמָלֵק', 'רָחֵל זוֹ שֶׁלַּעֲמָלֵק', 'אִילָן זֶה שֶׁלַּעֲמָלֵק'.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁבָּא לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת כַּנְפֵי הַשָּׁמַיִם,
אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, רָשָׁע זֶה בָּא לְאַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ {{ב|מִתַּחַת כַּנְפֵי הַשָּׁמַיִם|מקביל ל&quot;תחת כנפי השכינה&quot;}}! סֵפֶר תּוֹרָה, מִי יִקְרָא בּוֹ?
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בָּנֶיךָ, שֶׁעָתִיד אַתָּה לְפַזְּרָם בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם&quot; {{ממ|זכריה|ב|י}},
סֵפֶר תּוֹרָה מִי יִקְרָא בּוֹ?
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מעביר את מחיית עמלק לאחריותו של הקב&quot;ה ולאחרית הימים, במלחמת גוג ומגוג.
ר' נתן מסביר את כל סיפור המגילה כתזכורת לישראל לקיים את מחיית עמלק ולא כסכנה אמיתית שעמדה לפניהם.}}
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר מֹשֶׁה: יֹאבַד שְׁמָם שֶׁלְּאֵלּוּ, וְיִמָּחֶה שְׁמָם מִן הָעוֹלָם, 
וְתֵעָקֵר עֲבוֹדָה זָרָה וְעוֹבְדֶיהָ, וִיהִי הַמָּקוֹם יְחִידִי בָּעוֹלָם.
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן... וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה&quot; {{ממ|עובדיה|א|כא}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד&quot; {{ממ|זכריה|יד|ט}}.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לֹא בָּא הָמָן אֶלָּא זֵכֶר לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ&quot; {{ממ|אסתר|ט|כח}}
}}

===פסוק טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב,]]
השוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יז#פסוק ז|לעיל יז ז.]] ר' אלעזר מחלק את הפסוק בין ה' ל'נסי', והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק מא|לעיל יב מא.]] ר' יהושע מחלק בין מזבח ל'ויקרא'. הוא דורש את השייכות: הנס הוא של משה.}}
'''&quot;וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי&quot;'''.
 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֹשֶׁה קְרָאוֹ נִסִּי; אָמַר לָהֶן: נֵס זֶה שֶׁעָשָׂה לָכֶם הַמָּקוֹם – בְּגִנִּי עֲשָׂאוֹ!
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמָּקוֹם קְרָאוֹ נִסִּי; שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּנֵס – כְּאִלּוּ נֵס לְפָנָיו, שְׁרוּיִין בְּצָרָה – כְּאִלּוּ צָרָה הִיא לְפָנָיו, 
שְׁרוּיִין בְּשִׂמְחָה – שִׂמְחָה הִיא לְפָנָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ&quot; {{ממ|שמואל א|ב|א}}.
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א סוף ב.]]
ר' יהושע כר' אליעזר לעיל, פס' יד.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק&quot;''', מִשֶּׁיֵּשֵׁב עַל כֵּס יָהּ – מִלְחָמָה שֶׁלְּיָהּ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה '''&quot;מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדּוֹר דּוֹר&quot;'''; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
{{הע-שמאל|ר' אלעזר מעביר את המצווה למחיית עמלק לתחום דיני הגיור, ומוסיף את עמלק לרשימת האסורים לבוא בקהל, כמו עמון ומואב; והשוו [[רמב&quot;ם הלכות איסורי ביאה יב יז]], שלא מנע גיור של עמלקיים. לדברי ר' אלעזר הרג דוד את בן הגר בגלל מוצאו ולא בגלל דבריו. לשיטתו, בניגוד לשיטת ר' אליעזר ור' יהושע, החובה להשמיד את עמלק חלה על ישראל, ולא על הקב&quot;ה.}} 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאִם יָבֹאוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת לְהִתְגַּיֵּר – יְקַבְּלוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל, 
וּמֵעֲמָלֵק לֹא יְקַבְּלוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ אֵי מִזֶּה אָתָּה? 
וַיֹּאמֶר בֶּן אִישׁ גֵּר עֲמָלֵקִי אָנֹכִי&quot; {{ממ|שמואל ב|א|יג}}.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּר דָּוִד מַה נֶּאֱמַר לוֹ לְמֹשֶׁה רַבּוֹ, שֶׁאִם יָבֹאוּ מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהִתְגַּיֵּר יְקַבְּלוּ אֹתָם יִשְׂרָאֵל, 
וּמֵעֲמָלֵק לֹא יְקַבְּלוּ אֹתָם יִשְׂרָאֵל. &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד דָּמְךָ עַל רֹאשֶׁךָ כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ&quot; {{ממ|שמואל ב|א|טז}}.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר טוען שההשמדה של עמלק תתרחש בימות המשיח ע&quot;י ישראל; הוא דורש 'מדור' – כמו 'דורים', שני דורות, ובנוסף ל'דור' – שלושה דורות, שהם ימות המשיח, לעניין ימות המשיח ראו [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שי|ספרי דברים שי.]]}}
'''&quot;מִדּוֹר דּוֹר&quot;''', 'מִדּוֹר' הָעוֹלָם הַזֶּה לְ'דוֹר' – הָעוֹלָם הַבָּא; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מִדּוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִדּוֹרוֹ שֶׁלִּשְׁמוּאֵל לְדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, {{ב|שֶׁהֵם|ימות המשיח ימשכו כשלושה דורות}} ג' דּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ... דּוֹר דּוֹרִים&quot; {{ממ|תהלים|עב|ה}}.
}}</text>
      <sha1>s8m804ridqawge7sdmjjmz1hh1pmlzt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015912</id>
      <parentid>3015911</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T11:37:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3015912</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74193" sha1="lmto8ih7bhltmwemhihbalds72rknax" xml:space="preserve">==פרק יז==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] דורש &quot;ויסעו&quot;-הסיעו (הרחיקו) עצמן, ממדבר סין-הר סיני.}}
'''&quot;וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין&quot;''', לְפִי דַּרְכֵּינוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין הַשִּׂנְאָה בָּאָה אֶלָּא עַל הַחֵטְא וְעַל הָעֲבֵירָה.
}}

===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] שתי גישות לביקורת: לפי הראשונה משה טוען שהביקורת היא עלבון לקב&quot;ה ונסיון מולו. לפי השניה ביקורת היא מעשה חיובי, והיא מביאה לחיזוק שם ה' בעולם.
מכאן מתחילה שורה של דרשות המעריכות את ישראל כחוטאים או מעריכות אותם כצדיקים.}}
'''&quot;וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה&quot;''', שֶׁעָבְרוּ עַל שׁוּרַת הַדִּין. '''&quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת ה'&quot;''' –
אָמַר לָהֶם: כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם מִידַּיְּנִין כְּנֶגְדִּי – הֲרֵי אַתֶּם מְנַסִּין אֶת הַמָּקוֹם.
דָּבָר אַחֵר: אָמַר לָהֶם, כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם מִידַּיְּנִין כְּנֶגְדִּי – הֲרֵי הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, וּשְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם.
}}

===פסוק ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] הדרשן מדגיש את ההבדל בין רפידים למרה: במרה רצו לשתות, אבל לא היו צמאים. ברפידים היו צמאים ולכן התלונה מוצדקת יותר.}}
'''&quot;וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁנָּגַע בָּהֶם צִמָּאוֹן.
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם&quot; {{ממ|שמות|טו|כג}}, לֹא נָגַע בָּהֶן צִמָּאוֹן; אֲבָל כָּאן נָגַע בָּהֶן צִמָּאוֹן.
 
'''&quot;וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם&quot;''' – אָמַר לָהֶן: דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אָדָם כּוֹעֵס בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – אֵין נוֹתֵן פָּנָיו אֶלָּא בַּקָּטָן; 
אֲבָל כָּאן נָתְנוּ פְּנֵיהֶם בַּגָּדוֹל.
{{הע-שמאל|ר' יאשיה תמה על שישראל דואגים למקנה שלה כשם שדואגים לעצמם, ומשווה אותם למי שביתו חרב והוא מתאבל על החלון שנשבר. הדרשה השניה היא בזכות ישראל, שדאגו לבהמה החיונית למסע במדבר.}}
'''&quot;לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי&quot;''' – מִיכָּאן הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: נְפַל בֵּיתָא – חֲבַל לְכִּוְתָא.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי&quot;''' – אָמְרוּ: בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלְּאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא חַיָּיו.
הֵא כֵּיצַד? אָדָם יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ וְאֵין בְּהֶמְתּוֹ עִמּוֹ – מִסְתַּגֵּף הוּא.
}}

===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] דרשה בשבחו של משה שלא נמנע מלהתפלל בעד העם.
לפי הדרשה השניה משה התלונן לפני הקב&quot;ה שהתפקיד שלו כמתווך בין הקב&quot;ה לעם הוא כבד מנשוא, ואילו הקב&quot;ה תומך בישראל ומונע ממשה לכעוס על הים.
כאן משה מתנגד לישראל ומאשים אותם במזימה לסקלו, ואילו במעשה העגל משה התפלל עד ישראל והקב&quot;ה כעס עליהם. הקב&quot;ה ומשה נראים כמחלקים ביניהם את התפקידים.}}
'''&quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר&quot;''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה, שֶׁלֹּא אָמַר: הוֹאִיל וְהֵן מִדַּיְּנִין כְּנֶגְדִּי – אַף אֲנִי אֵינִי מְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶן רַחֲמִים; אֶלָּא אָמַר '''&quot;מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה&quot;'''.
 
אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, בֵּינְךָ לְבֵינָם הֲרֵינִי הָרוּג! שֶׁאָמַרְתָּ לִי אַל תַּקְפִּיד כְּנֶגְדָּן, &quot;כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ&quot; {{ממ|במדבר|יא|יב}}.
 
כָּאן מָקוֹם מֵמִיךְ וּמֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ, אֲבָל בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הַמָּקוֹם מַגְבִּיהַּ וּמֹשֶׁה {{ב|מֵמִיךְ!|מנמיך את הכעס כנגד ישראל}}
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] הדרשות על &quot;עבור לפני העם&quot; מופיעות שם תוך שינוי הדוברים.
ר' יהודה קורא &quot;עבור&quot; - סלח, שעל משה לסלוח לישראל. ר' נחמיה קורא 'עבור', שמשה יעבור וימשיך להנהיג את ישראל, ומי שהדבר אינו נראה לו - שיסבול!
דבר אחר קובע שמשה ילך להוציא מים ולפתור את הבעיה. זקני העם באים עם משה כעדים שהמים יוצאים מהסלע ואינם מים שהיו שם מראש.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם&quot;''' – עֲבֹר עַל דִּבְרֵיהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֲבֹר עַל חֵטְא שֶׁלָּהֶן!
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: '''&quot;עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם&quot;''' – וְדְרִגְשָׁא לֵיהּ - יְמַלֵּיל!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם&quot;''' – הוֹצִיא לָהֶן מַיִם. '''&quot;וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְעֵדוּת, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַעְיָנוֹת הָיוּ שָׁם.
{{הע-שמאל|המטה הארון והקטורת פוגעים במי שנושא אותם שלא כראוי, אבל ביסודם הם מביאים ברכה.}}
'''&quot;וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאוֹר קַח אִתְּךָ וְהָלָכְתָּ&quot;''' – 
זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲמִין וְאוֹמְרִים 'שֶׁל פֻּרְעָנוּת הוּא', 
וְאֵילּוּ הֵן: מַטֶּה וְאָרוֹן וּקְטֹרֶת.
קְטֹרֶת זוֹ – אָמְרוּ שֶׁל פֻּרְעָנוּת הִיא! הִיא הָרְגָה אֶת נָדָב וַאֲבִיהוּא! 
לַסּוֹף יָדְעוּ שֶׁהִיא שֶׁל בְּרָכָה: &quot;וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם&quot; {{ממ|במדבר|יז|יב}}!
אָרוֹן זֶה – אָמְרוּ שֶׁל פֻּרְעָנוּת הוּא! הוּא הָרַג אֶת עֻזָּא וְאֶת פְּלִשְׁתִּים וְאֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ! 
לַסּוֹף יָדְעוּ שֶׁהוּא שֶׁל בְּרָכָה: &quot;וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה' בֵּית עֹבֵד... וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם&quot; {{ממ|שמואל ב|ו|יב}}!
מַטֶּה זֶה – אָמְרוּ שֶׁל פֻּרְעָנוּת הוּא! הוּא הֵבִיא עֶשֶׂר מַכּוֹת עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרָיִם! 
לַסּוֹף יָדְעוּ שֶׁהוּא שֶׁל בְּרָכָה: '''&quot;וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר&quot;'''.
}}

===פסוק ו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] דורש 'לפניך' בזמן, ולא 'מולך'.משה ראה את מדרך כף רגלו של הקב&quot;ה, ושם הכה בסלע.}}
'''&quot;הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב&quot;''' – אָמַר לוֹ: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא רֹשֶׁם רַגְלֵי אָדָם, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם&quot; {{ממ|יחזקאל|א|כו}} – שָׁם אֲנִי עוֹמֵד לְפָנֶיךָ.
{{הע-שמאל|ר' יוסי קורא &quot;והכית באמצעות הצור&quot;, שהמכה תהיה ע&quot;י אבן. המטה עצמו הוא מאבן צור - ספיר.}}
'''&quot;וְהִכִּיתָ בַצּוּר&quot;''' – מִכָּאן רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָה אוֹמֵר: מַקֵּל זֶה שֶׁל {{ב|סַמְפִּיר|ספיר}} הוּא! 'וְהִכִּיתָ עַל הַצּוּר' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;וְהִכִּיתָ בַצּוּר&quot;'''!
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע סוף ו.]] בפסוק ו נזכרו משה והקב&quot;ה, והפירוש סובל את שניהם. ר' יהושע טוען שמשה קרא למקום מסה ומריבה, ואילו הקב&quot;ה לא ראה את תלונות ישראל בחומרה; ור' אלעזר המודעי, ששופט את ישראל לחומרה, טוען שהקב&quot;ה (&quot;המקום&quot;) הוא שקרא כך.}}
'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֹשֶׁה קְרָאוֹ מַסָּה וּמְרִיבָה.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמָּקוֹם קְרָאוֹ מַסָּה וּמְרִיבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם&quot;'''.
{{הע-שמאל|יתכן שלפנינו הערה נפרדת: בית הדין הוא מקום של מריבות, ולכן גם הוא מכונה 'מקום'; וראו [[דברים יז ח]].
אפשרות פרשנית אחרת - במסה ומריבה השתנה שמו של הקב&quot;ה - הוא &quot;בית דין הגדול&quot;, או &quot;המקום&quot;! וראו א&quot;א אורבך, חז&quot;ל, עמ' 156 הע' 61.}}
מִכָּאן לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל, בּ&quot;ה, שֶׁנִּקְרָא 'מָקוֹם'.
{{הע-שמאל|השאלה שעומדת לפני החכמים היא, שהרי ה' היה בקרבם בבירור, בעמוד הענן ובעמוד האש, ומה היה להם לנסות? – ר' יהושע אומר שבדקו האם הקב&quot;ה מסוגל לעשות ניסים - כלומר בדיקה בתחום התיאולוגי; ור' אליעזר מסביר את הנסיון בתחום האתי: האם ראוי הקב&quot;ה שנעבדנו?}}
'''&quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן&quot;'''.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם יֶשְׁנוֹ רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, בָּרוּךְ הוּא, 
אִם יֶשְׁנוֹ עָלֵינוּ – נֵדַע, וְאִם לָאו – לֹא נֵדַע.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אִם סִפֵּק צָרְכֵינוּ בַּמִּדְבָּר – נַעַבְדֶנּוּ, 
וְאִם לָאו – לֹא נַעַבְדֶנּוּ.
{{הע-שמאל|משחק מילים 'רשום'-'מפרש';
הדרשה תוהה על הסמיכות של פרשת עמלק לפרשת מסה ומריבה, ומסבירה גם את החומרה שבבקשת המים: המים אינם אלא תורה, והיעדרם מסמל העדר תורה ושכחת הקב&quot;ה, ולכן בא עמלק ונלחם בישראל. וראו גם לעיל פס' א.}}
{{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|במכילתא עמלק א א.]]}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּהוּ וְרַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמְרִים: מִקְרָא זֶה {{ב|רָשׁוּם,|סתום}} 
וּמְפֹרָשׁ עַל יְדֵי אִיּוֹב: &quot;הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה יִשְׂגֶּה אָחוּ בְּלִי מָיִם&quot; {{ממ|איוב|ח|יא}}
וְכִי אֶפְשָׁר לְגֹמֶא זֶה לִהְיוֹת שֶׁלֹּא בִִּּצִּים וְשֶׁלֹּא עֵצִים, וְאֶפְשָׁר אָחוּ זֶה לִהְיוֹת שֶׁלֹּא מַיִם?
כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לִפְרֹשׁ מִדִּבְרֵי תוֹרָה!
לְפִי שֶׁפֵּרְשׁוּ יִשְׂרָאֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לְפִיכָךְ בָּא עֲלֵיהֶן שׂוֹנֵא.
שֶׁאֵין שׂוֹנֵא בָּא אֶלָּא עַל הַחֵטְא וְעַל הַעֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...&quot;'''
}}

===פסוק ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א,]] בחילופי שמות הדוברים.
ר' יהושע מפרש 'ולא ירא אלוהים' על עמלק, שלא ירא להכנס תחת כנפי הענן ולצוד נפשות מישראל.
אחרים מסבירים את הביטוי על ישראל, שעדיין לא היו להם מצוות המביעות את יראת האלוהים.
ר' אליעזר, בניגוד לר' אלעזר המודעי, מבדיל בין מלחמת עמלק כאן, שבא למלחמה ישירה וגלויה – לבין הפסוקים בדברים, המבטאים מלחמת גרילה שאינה גלויה.}}
'''&quot;וַיָּבֹא עֲמָלֵק&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁהָיָה נִכְנָס תַּחַת עַנְנֵי כָּבוֹד וְגוֹנֵב נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וְהוֹרְגָן; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot; {{ממ|דברים|כה|יח}}. 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: &quot;וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים&quot; (שם) – זֶה יִשְׂרָאֵל.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שֶׁבָּא עָלֶיךָ בְּגִלּוּי פָּנִים, 
לְפִי שֶׁכָּל בִּיאוֹת כֻּלָּן שֶׁבָּא – לֹא בָּא אֶלָּא בְּמַטְמוֹנִיּוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ&quot; (שם), 
אֲבָל בִּיאָה זוֹ – בָּא בְּגִלּוּי פָּנִים.
{{הע-שמאל|דורש את המילה 'ויבוא', שנראית מיותרת. לפי הדרשה היה עמלק חלוץ של צבאות גדולים בהרבה.}} 
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיָּבֹא עֲמָלֵק&quot;''' – שֶׁבָּא בְּעֵצָה; 
לְפִי שֶׁהָלַךְ וְכִנֵּס {{ב|כָּל אוֹתָן אֲלָפִים וְכָל אוֹתָן רְבָבוֹת בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל פֻּרְעָנוּת|צרי ישראל יקבלו פורענות בעתיד, כי השתתפו בכנס של עמלק}}. 
אָמְרוּ לוֹ: הֵיאַךְ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּן? פַּרְעֹה שֶׁעָמַד כְּנֶגְדָּם – טִבְּעוֹ הַמָּקוֹם בַּיָּם, הֵיאַךְ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּן? 
אָמַר לָהֶן: אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם עֵצָה מַה תַּעֲשׂוּ; אִם יְנַצְּחוּנִי – בִּרְחוּ, וְאִם לָאו – בּוֹאוּ וְסַיְּעוּנוּ עֲלֵיהֶן.
{{הע-שמאל|דורש ויבוא – ממרחק רב. ר' יהודה הנשיא ישב בגליל, ולפי ההסבר שלו עמלק בא מהנגב עד לגליל. הדרשה אינה על ימי יציאת מצרים אלא על ימיו של הדרשן ועל מקומו שלו.
ר' נתן טוען שעמלק הגיע מעבר הירדן, שהרי הוא מבני עשו שישב בשעיר.
אחרים דורשים 'ויבא' – שהובא ע&quot;י מידת הדין, כדי להיפרע מהעם שהיו כפויי טובה, והתלוננו במסה ומריבה. הסיפור של המלך יואש מדגים עיקרון דומה: המלך היה כפוי טובה ליהוידע והרג את בנו, ולבסוף נרצח בידי עבדיו שהיו כפויי טובה לאדונם.
התבוסה לארם נוספת כעונש נוסף ליואש, ששילם גם מחיר אישי ועונה על ידי הארמים בגופו.}}
רַבִּי נָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: חֲמֵשֶׁת עֲמָמִים פָּסַע וּבָא עֲמָלֵק וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי...&quot; {{ממ|במדבר|יג|כט}} – 
הוּא הָיָה לִפְנִים מִכֻּלָּם!
רַבִּי אוֹמֵר: לֹא בָּא אֶלָּא מֵהַרְרֵי שֵׂעִיר; 
אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה פָּסַע וּבָא עֲמָלֵק וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל. 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: יָבוֹא עֲמָלֵק כְּפוּי טוֹבָה – וְיִפָּרַע מֵעַם כְּפוּיֵי טוֹבָה כַּיּוֹצֵא בּוֹ! 
&quot;וְאֵלֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִים עָלָיו זָבָד בֶּן שִׁמְעָת הָעַמּוֹנִית וִיהוֹזָבָד בֶּן שִׁמְרִית&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כד|כו}}. 
יָבוֹאוּ אֵלּוּ, כְּפוּיֵי טוֹבָה – וְיִפָּרְעוּ מִן יוֹאָשׁ, כְּפוּי טוֹבָה; 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו, וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ; 
וּבְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא אֱלֹקִים וְיִדְרֹשׁ&quot; (שם פס' כב).
מָה עָנְשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? &quot;וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם... וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים&quot;. אַל תִּקְרֵי שְׁפָטִים אֶלָּא שְׁפוּטִים; 
וּמַה שְׁפוּטִים עָשׂוּ בּוֹ? אָמְרוּ: הֶעֱמִידוּ עָלָיו בִּרְיוֹנוֹת קָשִׁים {{ב|&quot;אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִשָּׁה&quot;|השוו [[בראשית יט ח]]}} מִימֵיהֶם, 
וְעִנּוּ אוֹתוֹ בְּמִשְׁכַּב זָכוּר; 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו&quot; {{ממ|הושע|ה|ה}}. 
&quot;וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ בְּמַחֲלוּיִים רַבִּים 
הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בְּדַמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כד|כה}}.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מתנגד לטענות של 'אחרים' בדרשה הבאה, שמנסים להצדיק את ההתקפה של עמלק בכך שישראל ריפו ידיהם מדברי תורה.
הדרשה על החמורים גם היא מעשית, וטוענת שכך היה ביציאת מצרים, שהיו בידיהם רק חמורים, ולכן קדושת הבכורה חלה רק על פטרי חמורים; וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ב|בכורות א, ב.]] השאלה על פטרי סוסים וגמלים תואמת את הגישה הקראית, שמקדשת גם אותם, לפי [[במדבר יח טו]].}}
'''&quot;בִּרְפִידִם&quot;''' – אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה: דָּבָר זֶה שָׁאַלְנוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב {{ב|בְּמוֹתְבָא רַבָּא|במושב הגדול, בית המדרש המרכזי}}: 
רְפִידִם מַהוּא? אָמַר לָנוּ: כְּמַשְׁמָעוֹ. 
וְעוֹד אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה: דָּבָר זֶה שָׁאַלְנוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּמוֹתְבָא רַבָּא: 
מִפְּנֵי מָה פָּדוּ יִשְׂרָאֵל פִּטְרֵי חֲמוֹרִים וְלֹא פָּדוּ פִּטְרֵי גְמַלִּים וּפִטְרֵי סוּסִים? 
אָמַר לָנוּ: גְּזֵרַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בָּרוּךְ הוּא. 
דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁסִּיְּעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם; שֶׁאֵין לְךָ כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ שִׁבְעִים חֲמוֹרִים לְפָנָיו 
שֶׁהָיוּ טְעוּנִים כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת.
{{הע-שמאל|דורש 'רפידים' – רפיון ידים. רפידים אינו שם המקום אלא הסיבה שבגללה בא עמלק; וראו גם לעיל פס' א ופס' ז.}}
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: אֵין רְפִידִם אֶלָּא רִפְיוֹן יָדַיִם; 
לְפִי שֶׁרִפּוּ יִשְׂרָאֵל יְדֵיהֶם מִדִּבְרֵי תוֹרָה – לְפִיכָךְ בָּא עֲלֵיהֶם שׂוֹנֵא, 
לְפִי שֶׁאֵין הַשׂוֹנֵא בָּא אֶלָּא עַל הַחֵטְא וְעַל הָעֲבֵרָה; 
{{הע-שמאל|ענשו של רחבעם דומה לענשו של יואש, ראו לעיל: בשני המקרים החטא הוא דתי, ונעשה ע&quot;י המלך, והעונש הוא צבאי ולאומי.}}
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כְּהָכִין מַלְכוּת רְחַבְעָם וּכְחֶזְקָתוֹ עָזַב אֶת תּוֹרַת ה'&quot; {{ממ|דברי הימים ב|יב|א}}. 
וּמַה נֶּאֱמַר בּוֹ? &quot;וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת&quot; {{ממ|מלכים א|יד|כד}}. 
וּמָה עָנְשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? דִּכְתִיב: &quot;וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם... 
וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה&quot; {{ממ|מלכים א|יד|כו}}.
{{הע-שמאל|דרשה פסימית, שלפיה הפרויקט של עם ישראל נכשל, העם חזר לבבל, התורה חזרה לכותבה והכסף חזר למצרים.}}
וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁחָזְרוּ לִמְקוֹמָן: גָּלוּת חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם&quot; {{ממ|יהושע|כד|ב}}; 
וּמַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶל&quot; {{ממ|עזרא|ה|יב}}. 
כְּתַב שָׁמַיִם חָזַר לִמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם&quot; {{ממ|שמות|כ|יט}}; 
וּמַה הוּא אוֹמֵר? &quot;הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ – וְאֵינֶנּוּ&quot; {{ממ|משלי|כג|ה}}.
}}

===פסוק ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א.]]
דורש את המלה 'לנו' ככוללת את משה ואת יהושע, כשווי ערך.
וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יב|אבות ד, יב;]] וראו גם [[אבות דרבי נתן כז#ד|אבות דר' נתן פרק כז, ד.]]
משה היה אחיו הצעיר (חברו) של אהרון, אבל אהרון עשה אותו כרבו וכינה אותו 'אדוני'.
יהושע היה תלמידו של משה. אמנם משה עשאו כמותו, אבל יהושע התיחס אל משה במורא כמו מהקב&quot;ה, וייחס לו כוחות כילוי אלוהיים; וכן גיחזי ייחס לאלישע כוחות של החייאת מתים, כמו הקב&quot;ה.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים&quot;''' – מִכָּאן שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד תַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כִּכְבוֹד חֲבֵרוֹ.
וְיִלְמַד כָּל הָעוֹלָם מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ 'בְּחַר לִי אֲנָשִׁים' אֶלָּא '''&quot;בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים&quot;''', עֲשָׂאוֹ כְּמוֹתוֹ!
וּמִנַּיִן שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד חֲבֵרוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כִּכְבוֹד רַבּוֹ? שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בְּאַהֲרֹן, שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה &quot;בִּי אֲדֹנִי&quot; {{ממ|במדבר|יב|יא}}
וַהֲלוֹא אָחִיו קָטָן הוּא! אֶלָּא עֲשָׂאוֹ רַבּוֹ!
וּמִנַּיִן שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד רַבּוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כִּכְבוֹד שָׁמַיִם? שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה &quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot; {{ממ|במדבר|יא|כח}}
אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַלֶּה – כָּךְ אַתָּה כַּלֵּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְּיָדְךָ&quot; {{ממ|מלכים ב|ד|כט}}
אָמְרוּ לוֹ לְגֵחֲזִי: לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶן: לְהַחֲיוֹת מֵתִים.
אָמְרוּ לוֹ: וְכִי אָדָם מֵמִית וּמְחַיֶּה? וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה! אָמַר לָהֶן: אַף רַבִּי מֵמִית וּמְחַיֶּה!
{{הע-שמאל|יהושע בחר אנשים, והמחלוקת היא בדגש: האם הדגש הוא על גבורתם או על יראת האלוהים שלהם. לעניין הדרשה על 'אנשים' ראו [[שמות יח כא]].}} 
'''&quot;אֲנָשִׁים&quot;''' – אֲנָשִׁים גִּבּוֹרִים, אֲנָשִׁים יִרְאֵי חֵטְא.
{{הע-שמאל|דורש 'צא'. ר' אלעזר מוסיף גם רמז למלכותו של יהושע בעתיד.}}
'''&quot;וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ: 
צֵא מִתַּחַת כַּנְפֵי הֶעָנָן וְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק!
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, 
אֱמֹר לִיהוֹשֻׁעַ: רֹאשְׁךָ זֶה, לָמָּה אַתָּה מְשַׁמְּרוֹ, לֹא לְכֶתֶר?
צֵא וְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק!
{{הע-שמאל|ר' יהושע מעדיף גם כאן, כמו ברוב הדרשות, את הפשט. ר' אלעזר דורש את 'ראש הגבעה' כרמז לזכות אבות ואמהות; וראו לקמן, על הפסוק 'עלו ראש הגבעה'. יתכן שגם כאן הם חולקים בשאלה האם הגיע לישראל לנצח במלחמה בזכות עצמם או רק בזכות האבות; והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טז#פסוק ד|לעיל טז ד.]]
התחינה הזאת מדגישה שהניסים אינם בכוחו המאגי של המטה אלא הם מעשה של הקב&quot;ה, ולכן הוא מכונה 'מטה האלוהים'.
ואכן למעשה לא השתמש משה במטה, בניגוד לציפיותיו, אלא בידיו.}}
'''&quot;מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי&quot;''',
מָחָר נִהְיֶה מְעֻתָּדִין וְעוֹמְדִין עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, 
וּמַטֶּה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'תְּהֵא בְּיָדְךָ' – תְּהֵא בְּיָדִי לְעוֹלָם. כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מָחָר נִגְזֹר תַּעֲנִית וְנִהְא מְעֻתָּדִין וְעוֹמְדִין עַל מַעֲשֵׂה אָבוֹת!
'''&quot;רֹאשׁ&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אָבוֹת. '''&quot;הַגִּבְעָה&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אִמָּהוֹת.
'''&quot;וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי&quot;''' – אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: 
בְּמַטְּךָ זֶה הוֹצֵאתָם מִמִּצְרַיִם וְקָרַעְתָּ לָהֶם אֶת הַיָּם, וְהוֹרַדְתָּ לָהֶן אֶת הַמָּן, 
וְהֵגַזְתָּ לָהֶן אֶת הַשְּׂלָו, וְעָשִׂיתָ לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת.
בְּמַטֶּה זֶה אַתָּה תַּעֲשֶׂה לָהֶן נִסִּים וּגְבוּרוֹת בְּשָׁעָה זוֹ.
{{הע-שמאל|חמש מילים שניתן להצמידן לחלק הקודם של הפסוק או לחלקו הבא אחריהן. המילה 'וקם' היא דרשה המנסה למצוא רמז לתחית המתים מן התורה שבכתב.‎‎}}
אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים יֵשׁ שֶׁאֵין לָהֶם בַּתּוֹרָה הֶכְרֵעַ: שְׂאֵת, אָרוּר, מָחָר, מְשֻׁקָּדִים, וְקָם.
שְׂאֵת מִנַּיִן? &quot;הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת&quot; אוֹ &quot;שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב&quot; {{ממ|בראשית|ד|ז}}
&quot;אָרוּר אַפָּם כִּי עָז&quot; אוֹ &quot;כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר&quot; {{ממ|בראשית|מט|ו}}
'''&quot;מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה&quot;''' אוֹ '''&quot;צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר&quot;'''.
&quot;מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ&quot; אוֹ &quot;בַּמְּנוֹרָה אַרְבָּעָה גְבִיעִים מְשֻׁקָּדִים&quot; {{ממ|שמות|כה|לד}}
&quot;וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה&quot; אוֹ &quot;הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם&quot; {{ממ|דברים|לא|טז}} – 
אֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים יֵשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין לָהֶם הֶכְרֵעַ.
}}

===פסוק י===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א,]] דגש על המשמעת למשה ולא על רצונו של יהושע למלוך בעתיד, והשוו לעיל, על הפסוק 'וצא הלחם בעמלק'.}}
'''&quot;וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה&quot;''' – עָשָׂה מַה שֶּׁנִּתְפַּקֵּד, וְלֹא עָבַר עַל גְּזֵרַת מֹשֶׁה.
'''&quot;וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה&quot;''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ. 
}}

===פסוק יא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א,]]
השוו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק ג#משנה ח|ראה&quot;ש ג ח:]] שם מובא נוסח מעובד של הדרשה שכאן. שם הסגולה להתגברות ישראל היא ההבטה כלפי מעלה, ואילו כאן היא בפשטות אמונה שמשה היה נביא אמת.
גם הדרשה הזאת, כמו הדרשה על 'מטה האלוהים' לעיל, היא דרשה אנטי-מאגית.
נוסח השאלה נראה קשה, כי 'שבירת עמלק' היא 'גִּיבּוּר ישראל'; ויתכן שמדובר בלשון נקיה שבגללה הפך 'גיבור עמלק' ל'שיבור עמלק'.
כאן נוספה גם דרשה על דם הפסח, וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק יג|לעיל יב פס' יג.]]}}
'''&quot;וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל&quot;''' – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: וְכִי יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה מַגְבִּירוֹת יִשְׂרָאֵל אוֹ שׁוֹבְרוֹת עֲמָלֵק?
אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, וּמַאֲמִינִין בְּמַה שֶּׁפְּקָדוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה 
הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּין וּגְבוּרוֹת.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת&quot; {{ממ|שמות|יב|ז}}.
וְכִי מָה הַדָּם מְהַנֶּה לַמַּלְאָךְ, וּמָה הַדָּם מְהַנֶּה לַמְּזוּזָה?
אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם 
וּמַאֲמִינִין בְּמַה שֶּׁפְּקָדוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת – הַמָּקוֹם חָס עֲלֵיהֶן.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף...&quot; {{ממ|במדבר|כא|ח}}, 
וְכִי נָחָשׁ מֵמִית וּמְחַיֶּה?
אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וּמַאֲמִינִים בְּמַה שֶּׁפְּקָדוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת כָּךְ
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח לָהֶם רְפוּאָה.
{{הע-שמאל|ר' עקיבא מנתק את הביטוי 'וגבר ישראל' מהסיטואציה של המלחמה ודורש אותו על לימוד תורה בעתיד.}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְגָבַר יִשְׂרָאֵל&quot;'''? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְגָבַר עֲמָלֵק&quot;'''?
כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ אֶת יָדוֹ – שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְהַגְבִּיהַּ דִּבְרֵי תוֹרָה הָעֲתִידִין לְהִנָּתֵן עַל יָדָיו;
אַף כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מַשְׁפִּיל אֶת יָדָיו, כְּוִיכוֹל שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁפִּיל דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְהִנָּתֵן עַל יָדָיו.
}}

===פסוק יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א.]] 
משה חטא בכך שדחה את המלחמה למחרת, ולא הזדרז לעשותה באותו היום; וענשו היה שכבדו ידיו. דורש כבדו-ב כדים.}}
'''&quot;וִידֵי מֹשֶׁה כְבֵדִים&quot;''' – יָקְרוּ יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה 
כְּאָדָם שֶׁתְּלוּיִין בּוֹ שְׁנֵי כַּדֵּי מַיִם, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מִכָּאן שֶׁאֵין מְרַשְּׁלִין לִדְבַר מִצְוָה, 
שֶׁאִלּוּ אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ 'בְּחַר לִי אֲנָשִׁים מִיָּד' – לֹא בָּא לִידֵי צַעַר הַהוּא, אֶלָּא אָמַר &quot;לְמָחָר&quot;.
{{הע-שמאל|משה מצטער כחלק מהציבור, וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק מא|לעיל יב מא,]] שגם הקב&quot;ה הצטער עם עמו.}}
'''&quot;וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו&quot;''' – וְכִי לֹא הָיָה שָׁם כֶּסֶת אַחַת אוֹ {{ב|גְּלוֹבְקְרִין|כרית}} אֶחָד שֶׁיַּנִּיחַ תַּחְתָּיו וְיֵשֵׁב? 
אֶלָּא אָמַר: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצָרָה – אַף אֲנִי אֱהֵא עִמָּהֶן בְּצָרָה! מִיכָּן אָמְרוּ: חַיָּב אָדָם לְהִצְטַעֵר עִם הַצִּבּוּר!
'''&quot;וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַעֲלֶה בָּהֶן וּמוֹרִיד בָּהֶן.
'''&quot;וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל {{ב|בְּתַעֲנִית כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם,|תענית ציבור מסתיימת עם שקיעת השמש.}} כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
{{הע-שמאל|ר' אלעזר המודעי כשיטתו, שאלמלא זכות אבות לא היה הקב&quot;ה סולח לישראל. וראו גם לעיל, על הפסוק 'על ראש הגבעה'.}}
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וִידֵי מֹשֶׁה כְבֵדִים&quot;''' – {{ב|יָקַר|היה כבד}} הַחֵטְא עַל מֹשֶׁה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ. 
מֶה עָשָׂה? נִפְנָה לָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂי אָבוֹת; '''&quot;וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אִמָהוֹת
{{הע-שמאל|גם זכות השבטים נכללת בזכות אבות. משה אהרון וחור היו שלושה שירדו לפני התיבה.}}
'''&quot;וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶחָד... אֶחָד&quot;'''? 
מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַהֲרֹן מַזְכִּיר מַעֲשֵׂה לֵוִי וְחוּר מַזְכִּיר מַעֲשֵׂה יְהוּדָה. 
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין פְּחוּתִין מִשְּׁלֹשָׁה שֶׁיֹּרְדִים לִפְנֵי תֵּבָה בְּתַעֲנִית צִבּוּר.
'''&quot;וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? – יָדוֹ אַחַת שֶׁלֹּא נָטַל בָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל כְּלוּם '''&quot;אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ&quot;'''. 
וּבְיָדוֹ אַחַת אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עַל יָדִי הוֹצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, 
וְעַל יָדִי קָרַעְתָּה לָהֶן אֶת הַיָּם, וְהוֹרַדְתָּה לָהֶן אֶת הַמָּן, וְהֵגַזְתָּ לָהֶן אֶת הַשְּׂלָיו, 
וְעַל יָדִי תַּעֲשֶׂה לָהֶן נִסִּין בְּשָׁעָה זוֹ!
{{הע-שמאל|לכינוי &quot;מלכות חייבת&quot; לרומי ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא דר' ישמעאל עמלק א א,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#א|מכילתא דר' ישמעאל ויהי א.]]}} 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ&quot;''', אָמַר: רָאִיתִי כָּל מַלְכֻיּוֹת כֻּלָּן אֵין עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אֶלָּא עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת; 
{{ב|מַלְכוּת חַיֶּבֶת זוֹ|רומי}} עוֹשָׂה מִלְחָמָה מִשַּׁחֲרִית וְעַד עַרְבִית!
}}

===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א סוף א.]]
שני החכמים דורשים 'ויחלוש' באמצעות משחקי מילים: ר' יהושע דורש 'ויחלוש' – ירד וחתך ראש; עמו – עומדים; ר' אלעזר דורש 'ויחלוש' – גרם לו לפחד זעזוע וחיל, ושבר. לפי דברי ר' יהושע הנצחון היה פיזי, ואילו לפי ר' אלעזר הניצחון הוא בעל אפקט פסיכולוגי.}}
'''&quot;וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁיָּרַד וְחָתַךְ רָאשֵׁי גִּבּוֹרִים הָעוֹמְדִין בְּרָאשֵׁי שׁוּרוֹת.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר בּוֹ לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן: וַיָּחֵל, וַיֶּאֱחֹז, וַיְשַׁבֵּר.
 
'''&quot;עֲמָלֵק&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ, '''&quot;עַם&quot;''' – אֵלּוּ בָּנָיו, '''&quot;אֶת&quot;''' – אֵלּוּ חַיָּלוֹת שֶׁעִמּוֹ; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;עֲמָלֵק&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ, '''&quot;עַם&quot;''' – אֵלּוּ בָּנָיו, '''&quot;אֶת&quot;''' – אֵלּוּ חַיָּלוֹת שֶׁעִמּוֹ.
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְאֶת&quot;''' – אֵלּוּ חַיָּלוֹת שֶׁעִם בָּנָיו.
{{הע-שמאל|ר' יהושע דורש 'לפי חרב' שהרגם בחרב ולא המשיך להתעלל בהם.
ר' אליעזר דורש 'לפי חרב' – כאילו בחרב, אבל למעשה לא השתמש יהושע בחרב אלא בכוחו של הקב&quot;ה – על פי הגבורה.
אחרים מחמירים בדין עמלק, וקושרים את גורלו לגורל עשו שעליו מנבא יחזקאל בפרק לה, שיהיה רווי דם; וראו גם לעיל על פסוק יב.}} 
'''&quot;לְפִי חָרֶב&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא נִוְּלוּם, אֶלָּא הָיוּ דָּנִין אוֹתָן בְּרַחֲמִים.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;לְפִי חָרֶב&quot;''' – לִמְּדָנוּ לְמִלְחָמָה זוֹ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל פִּי גְּבוּרָה.
אֲחֵרִים אוֹמְרִין: '''&quot;לְפִי חָרֶב&quot;''' – נִתְקַיֵּם בָּהֶן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: &quot;כִּי לְדָם אֶעֶשְׂךָ וְדָם יִרְדְּפֶךָ, 
אִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדְּפֶךָ&quot; {{ממ|יחזקאל|לה|ו}}.
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב,]] כאן נוספה הדרשה של ר' יהושע על &quot;כתוב זאת זכרון בספר.&quot;
הזקנים מנסחים מעין חוק היסטורי: למרות שהפוגעים בישראל היו מעין שוט בידי הקב&quot;ה, באו בגלל חטאי ישראל – בסופו של דבר הפוגעים מקבלים את ענשם. במקרה שלפנינו עמלק בא ופגע בישראל כעונש (ראו לעיל פרשה א) – אבל גם השוט הפוגע נענש! - דורש &quot;כי מחה&quot; בעוה&quot;ז, &quot;אמחה&quot; בעוה&quot;ב.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר&quot;''' – זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים אוֹמְרִים: שׁוֹט שֶׁיִּשְׂרָאֵל לוֹקִין בּוֹ – סוֹפוֹ לִלְקוֹת!
יִלְמֹד כָּל הָעוֹלָם מִפַּרְעֹה, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁבָּא וְשִׁעְבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – טִבְּעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם&quot; {{ממ|שמות|יד|כז}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּעֲמָלֵק, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁבָּא וְשִׁעְבֵּד וְהִזִּיק אֶת יִשְׂרָאֵל 
אִבְּדוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר&quot;'''; 
וְכֵן כָּל אֻמָּה וּמַלְכוּת שֶׁתָּבוֹא לְהַזִּיק אֶת יִשְׂרָאֵל – בּוֹ בַּדָּבָר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִמֶּנָּה לְעוֹלָם!
{{הע-שמאל|לכלל 'במדה שאדם מודד...' ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק ד|לעיל טו ד.]]}}
אָמְרוּ: 'בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ'!
{{הע-שמאל|בנביאים – ראו שמואל א טו; במגילה – ראו מגילת אסתר.
ר' יהושע טוען שיהושע נמשח למנהיג העם אחרי משה כבר בזמן מלחמת עמלק.}}
'''&quot;כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר&quot;''' – '''&quot;כְּתֹב&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן, '''&quot;זֹאת&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה, 
'''&quot;זִכָּרוֹן&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּנָּבִיא, '''&quot;בַּסֵּפֶר&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמְּגִלָּה; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;זֹאת&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה, '''&quot;זִכָּרוֹן&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמְּגִלָּה, 
'''&quot;בַּסֵּפֶר&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּנָּבִיא. '''&quot;וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ&quot;''' – בּוֹ בַּיּוֹם נִמְשַׁח יְהוֹשֻׁעַ, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: זֶה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה שֶׁנָּתַן לָהֶם רֶמֶז; שְׁנַיִם חָשׁוּ וּשְׁנַיִם לֹא חָשׁוּ:
{{הע-שמאל|משה נרמז מראש (אצלנו) שלא יכנס לארץ, אבל לא חש ברמז, ולכן התחנן וביקש להכנס. המדרש מאריך, כאן ובהזדמנויות נוספות, בפירוט התחינות של משה, כי בהן מתחנן האדם הגדול ביותר על חייו; הסירוב שהוא נתקל בו ממחיש את העובדה הבסיסית שכל אדם - אפילו משה רבנו – סופו למיתה.
הצדקה מסוימת לכך שמשה לא חש ברמז: הוא חשב שמאחר והצליח לכבוש את עבר הירדן יוכל גם להמשיך בכך בא&quot;י עצמה. דורש &quot;אתה החילות&quot; ([[דברים ג כד]]) על מלחמת סיחון ועוג.}}
מֹשֶׁה נָתַן לוֹ רֶמֶז וְלֹא חָשׁ: '''&quot;וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ&quot;''' 
יְהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְאֵין מֹשֶׁה מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ!
לְסוֹף הוּא עוֹמֵד וּמְבַקֵּשׁ כָּל אוֹתָן בַּקָּשׁוֹת, וְאוֹמֵר: הוֹאִיל וְהִתְחַלְתָּ תַּרְאֵנִי מִקְצָת הָאָרֶץ – הַרְאֵנִי כֻּלָּהּ!
מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה דָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְפֶתַח פַּלְטוֹרִין שֶׁלּוֹ.
נִכְנַס פֶּתַח רִאשׁוֹן – וְשָׁתְקוּ לוֹ, נִכְנַס פֶּתַח שֵׁנִי – וְשָׁתְקוּ לוֹ, בָּא לְהִכָּנֵס לְפֶתַח שְׁלִישִׁי – נָזְפוּ בּוֹ! אָמְרוּ לוֹ: 'דַּיֶּךָ עַד כָּאן'!
כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁבָּא מֹשֶׁה, וְכִבֵּשׁ שְׁנֵי עֲמָמִין, סִיחוֹן וְעוֹג, וְחִלְּקָם,
אָמַר: דּוֹמֶה שֶׁלֹּא נִגְזְרָה גְּזֵרָה אֶלָּא עַל תְּנַאי, וְאֵין אָנוּ מְנֻדִּין אֶלָּא עַל תְּנַאי!
{{ב|וַעֲדַאִן|ועדיין}} הָיָה מְבַקֵּשׁ וְאוֹמֵר: לֹא נִגְזְרָה גְּזֵרָה אֶלָּא שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לָהּ מֶלֶךְ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה&quot; {{ממ|במדבר|כ|יב}}, אֶכָּנֵס לָהּ כְּהֶדְיוֹט!
אָמַר לוֹ: אֵין מֶלֶךְ נִכְנָס כְּהֶדְיוֹט! אָמַר לְפָנָיו: אִם נִגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לָהּ לֹא מֶלֶךְ וְלֹא הֶדְיוֹט –
{{הע-שמאל|דורש את [[דברים ג כד]]-כה. השוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|ספרי דברים כז-כט.]]}}
אֶכָּנֵס לָהּ בִּ{{ב|מְחִלָּה שֶׁל קֵיסַרְיוֹן פַּמְיוֹס|מערת הבניאס (בצפון הארץ)}}! אָמַר: &quot;וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא&quot; {{ממ|דברים|לב|נב}}.
אוֹמֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם נִגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לָהּ לֹא מֶלֶךְ וְלֹא הֶדְיוֹט וְלֹא בִּמְחִלָּה,
אֶכָּנֵס לָהּ בְּמוֹתִי! אָמַר לוֹ: &quot;כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה&quot; {{ממ|דברים|ג|כז}}.
וְכִי מֵת יָכוֹל לַעֲבֹר? אֶלָּא אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, אַף עַצְמוֹתֶיךָ לֹא יַעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה!
{{הע-שמאל|שתי דרשות על בכיו של משה: הראשונה היא על בכי של יאוש, והשניה היא בכי של בקשת עזרה.}}
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: הָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה, וְאָמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: &quot;אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן&quot; {{ממ|דברים|יא|לא}}, 
אַתֶּם עוֹבְרִים וְלֹא אֲנִי!
{{ב|וְעַד אִן|ועדיין}} הָיָה מְבַקֵּשׁ וְאוֹמֵר: &quot;אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה&quot; {{ממ|דברים|ג|כה}}, אֵין &quot;נָא&quot; אֶלָּא בַּקָּשָׁה.
&quot;וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר&quot; – זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, &quot;הָהָר הַטּוֹב&quot; – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, 
&quot;וְהַלְּבָנוֹן&quot; – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל&quot; {{ממ|ישעיה|י|לד}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ&quot; {{ממ|זכריה|יא|א}}.
{{הע-שמאל|שני הנביאים ראו את כל הארץ, אבל אברהם ראה מהמקום שבו היה, ואילו משה נאלץ לעלות לראש ההר; והשוו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז,]] שם נאמר שהאבות לא ראו את הארץ בעיניהם, אלא הסתפקו בהבטחת הקב&quot;ה.}}
וְאָמְרוּ חֲכָמִים: חֲבוּבָה יִרְאָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם יַתִּיר מִשֶּׁל מֹשֶׁה, שֶׁאַבְרָהָם לֹא לִבְּטוּהוּ וּמֹשֶׁה לִבְּטוּהוּ:
בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר &quot;שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה&quot; {{ממ|בראשית|יג|יד}}.
בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר &quot;עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ... וּרְאֵה&quot; {{ממ|דברים|ג|כז}}; עֲלֵה! הַבֵּט! רְאֵה!
{{הע-שמאל|הראיה של משה היתה ראיה נבואית, לא רק בכך שראה את כל הארץ, אלא גם בכך שראה את העתיד; וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז.‎‎]]}} 
מִנַּיִן שֶׁכָּל בַּקָּשׁוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – נָתַן לוֹ?
בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ מִן גִּלְעָד וְעַד דָּן&quot; {{ממ|דברים|לד|א}}.
בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶת הַגִּלְעָד&quot;,
וְאֵין גִּלְעָד אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן&quot; {{ממ|ירמיה|כב|ו}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ שִׁמְשׁוֹן בֶּן מָנוֹחַ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד דָּן&quot;, 
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ&quot; {{ממ|שופטים|יג|ב}}.
{{הע-שמאל|שתי הדרשות הללו קשורות למלחמת ארבעת המלכים של אברהם, ולא למשה; אבל הביטוי 'עד דן' מופיע גם שם. וראו גם [[בראשית רבה מג ב]], שכששמע אברהם שעתידים לעבוד שם ע&quot;ז תשש כוחו.}}
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּרְדֹּף עַד דָּן&quot; {{ממ|בראשית|יד|יד}}, וַהֲלֹא עַד אָן לֹא בָּאוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וְלֹא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ!
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ לְאַבְרָהָם: שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצְאוּ, וְזֶהוּ חֶלְקוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן!
וְיֵשׁ אוֹמְרִים כָּךְ אָמַר לוֹ: בְּמָקוֹם זֶה עֲתִידִין בָּנֶיךָ לְהַעֲמִיד עֲבוֹדָה זָרָה – וְתָשַׁשׁ כּוֹחוֹ מֵעָלָיו.
וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁהֶרְאָהוּ|הקב&quot;ה למשה}} בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם? וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם&quot; {{ממ|שופטים|ד|ו}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵת אֶרֶץ אֶפְרַיִם&quot;, 
וְאוֹמֵר: &quot;לְמַטֵּה אֶפְרַיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן&quot; {{ממ|במדבר|יג|ח}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמְנַשֶּׁה&quot;, 
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי&quot; {{ממ|שופטים|ו|טו}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ דָּוִד בְּמַלְכוּתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה&quot;,
וּלְהַלָּן אוֹמֵר: &quot;וַיִּבְחַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּי מִכֹּל בֵּית אָבִי לִהְיוֹת לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, כִּי בִיהוּדָה בָּחַר לְנָגִיד
וּבְבֵית יְהוּדָה בֵּית אָבִי, וּבְבֵית אָבִי בִּי רָצָה לִהְיוֹת מֶלֶךְ&quot; {{ממ|דברי הימים א|כח|ד}}.
{{הע-שמאל|משה עמד בהר נבו שבמזרח וראה את המערב.‎‎‎}}
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ אֶת כָּל הַמַּעֲרָב? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן&quot;; וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ קִבְרֵי אָבוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת הַנֶּגֶב&quot;.
וּמִנַּיִן לָמַדְנוּ עַל קִבְרֵי אָבוֹת, שֶׁהֵם בַּנֶּגֶב? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן&quot; {{ממ|במדבר|יג|כב}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ מַהְפֵּכַת סְדוֹם וַעֲמֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת הַכִּכָּר&quot;, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: 
&quot;וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל הַכִּכָּר&quot; {{ממ|בראשית|יט|כה}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ גּוֹג וְכָל הֲמוֹנוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בִּקְעַת יְרֵחוֹ&quot;, וְלָמַדְנוּ שֶׁעֲתִידִין גּוֹג וְכָל הֲמוֹנוֹ לַעֲלוֹת וְלִפּוֹל בְּבִקְעַת יְרֵחוֹ.
{{הע-שמאל|בקעת יריחו אכן נראית מהר נבו גם להדיוטות, וכשם שראה אותה כך ראה את מראות הנבואה העל-טבעיים.
משה ראה גם את דבורה ואת אשת לוט, אבל הנשים נדחקו לסוף הרשימה.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;בִּקְעַת יְרֵחוֹ&quot; – וַהֲלֹא הַהֶדְיוֹט רוֹאֶה בִּקְעַת יְרֵחוֹ!
אֶלָּא מַה בִּקְעָה זוֹ מְיֻשֶּׁבֶת, שָׂדֶה מְלֵאָה חִטִּים כָּל שֶׁהוּא, שָׂדֶה מְלֵאָה שְׂעוֹרִים כָּל שֶׁהוּא 
כָּךְ הֶרְאָהוּ אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּבִקְעַת יְרֵחוֹ.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ דְּבוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עִיר הַתְּמָרִים&quot; וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה&quot; {{ממ|שופטים|ד|ה}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ אֵשֶׁת לוֹט? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד צֹעַר&quot;, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה&quot; {{ממ|בראשית|יט|כג}}.
{{הע-שמאל|כאן מדובר ברמז חיובי, ובהבטחה של הקב&quot;ה שישמור עליו, וראו [[בראשית רבה עו]], שהיו שגינו אותו על שחשש מהמפגש עם עשו והיו ששיבחו אותו ואף קבעו 'אין הבטחה לצדיק בעולם הזה'.}}
יַעֲקֹב נִתַּן לוֹ רֶמֶז וְלֹא חָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ&quot; {{ממ|בראשית|כח|טו}};
לְסוֹף הָיָה מִתְיָרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ&quot; {{ממ|בראשית|לב|ח}},
אֶפְשָׁר מִי שֶׁהִבְטִיחוֹ הַמָּקוֹם יְהֵא מִתְיָרֵא? אֶלָּא אָמַר: שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא.
{{הע-שמאל|דוד, שהצליח לגבור על חיות רעות, הבין שמדובר ברמז שיצליח לגבור על אויביו ועל גלית, וראו [[שמואל א יז לו]].}}
דָּוִד נִתַּן לוֹ רֶמֶז וְחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ&quot; {{ממ|שמואל א|יז|לו}};
אָמַר: מָה אֲנִי סָפוּן, שֶׁהָרַגְתִּי שָׁלוֹשׁ בְּהֵמוֹת רָעוֹת הַלָּלוּ?
אֶלָּא שֶׁמָּא דָּבָר עָתִיד לְאֵרַע בְּיִשְׂרָאֵל וַעֲתִידִין לְהִנָּצֵל עַל יָדִי! לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם&quot; (שם).
{{הע-שמאל|מרדכי הבין שעלית אסתר למלכות היא רמז שיזדקקו ישראל להצלה, וראו [[אסתר ד יד]].}}
מָרְדֳּכַי נִתַּן לוֹ רֶמֶז וְחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים&quot; {{ממ|אסתר|ב|יא}};
אֶפְשָׁר לַחֲסִידָה זוֹ שֶׁתִּנָּשֵׂא לְעָרֵל זֶה? אֶלָּא שֶׁמָּא דָּבָר עָתִיד לְאֵרַע בְּיִשְׂרָאֵל וַעֲתִידִין לְהִנָּצֵל עַל יָדָהּ!
וּמִיָּד &quot;וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה&quot; (שם פס' כב).
{{הע-שמאל|הדרשה מתארת מחיה מוחלטת של עמלק וזרעו, מתחת השמים וגם מעליהם - בעולם הבא.
ר' יהושע מוסיף את משפחותיו של עמלק, כלומר את סבו – עשו, ובתפיסת חז&quot;ל - רומי. ר' אלעזר מוסיף את אגג, ודורש למחות את עמלק בדור מסוים – הוא דורו של אגג; וכך מסביר את ההחמרה של שמואל עם שאול.}}
'''&quot;כִּי מָחֹה אֶמְחֶה&quot;''' – ''''מָחֹה'''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ''''אֶמְחֶה'''' – לָעוֹלָם הַבָּא; 
''''מָחֹה'''' – לוֹ וּלְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ''''עֲמָלֵק'''' – זֶה אֲגָג, ''''זֵכֶר'''' – זֶה הָמָן, 
''''מָחֹה'''' – לוֹ וּלְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ, ''''אֶמְחֶה'''' – לוֹ וּלְכָל הַדּוֹר הַהוּא.
{{הע-שמאל|ר' יהושע ור' אלעזר דורשים 'מתחת השמים' על ישראל, שנמצאים תחת כנפי אביהם שבשמים. הם חולקים בשאלה על איזה זמן מדובר: ר' יהושע דורש שמדובר בזמן מלחמת עמלק ברפידים, ואילו ר' אלעזר דורש על זמן הגלות – כנראה בסיפור מגילת אסתר, כשהמן ניסה להרוג את היהודים המפוזרים בארבע רוחות ה'שמים'.}}
'''&quot;מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ נִין וָנֶכֶד לַעֲמָלֵק, 
שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: 'גָּמָל זֶה שֶׁלַּעֲמָלֵק', 'רָחֵל זוֹ שֶׁלַּעֲמָלֵק', 'אִילָן זֶה שֶׁלַּעֲמָלֵק'.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁבָּא לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת כַּנְפֵי הַשָּׁמַיִם,
אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, רָשָׁע זֶה בָּא לְאַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ {{ב|מִתַּחַת כַּנְפֵי הַשָּׁמַיִם|מקביל ל&quot;תחת כנפי השכינה&quot;}}! סֵפֶר תּוֹרָה, מִי יִקְרָא בּוֹ?
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בָּנֶיךָ, שֶׁעָתִיד אַתָּה לְפַזְּרָם בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם&quot; {{ממ|זכריה|ב|י}},
סֵפֶר תּוֹרָה מִי יִקְרָא בּוֹ?
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מעביר את מחיית עמלק לאחריותו של הקב&quot;ה ולאחרית הימים, במלחמת גוג ומגוג.
ר' נתן מסביר את כל סיפור המגילה כתזכורת לישראל לקיים את מחיית עמלק ולא כסכנה אמיתית שעמדה לפניהם.}}
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר מֹשֶׁה: יֹאבַד שְׁמָם שֶׁלְּאֵלּוּ, וְיִמָּחֶה שְׁמָם מִן הָעוֹלָם, 
וְתֵעָקֵר עֲבוֹדָה זָרָה וְעוֹבְדֶיהָ, וִיהִי הַמָּקוֹם יְחִידִי בָּעוֹלָם.
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן... וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה&quot; {{ממ|עובדיה|א|כא}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד&quot; {{ממ|זכריה|יד|ט}}.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לֹא בָּא הָמָן אֶלָּא זֵכֶר לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ&quot; {{ממ|אסתר|ט|כח}}
}}

===פסוק טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב,]]
השוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יז#פסוק ז|לעיל יז ז.]] ר' אלעזר מחלק את הפסוק בין ה' ל'נסי', והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק מא|לעיל יב מא.]] ר' יהושע מחלק בין מזבח ל'ויקרא'. הוא דורש את השייכות: הנס הוא של משה.}}
'''&quot;וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי&quot;'''.
 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֹשֶׁה קְרָאוֹ נִסִּי; אָמַר לָהֶן: נֵס זֶה שֶׁעָשָׂה לָכֶם הַמָּקוֹם – בְּגִנִּי עֲשָׂאוֹ!
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמָּקוֹם קְרָאוֹ נִסִּי; שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּנֵס – כְּאִלּוּ נֵס לְפָנָיו, שְׁרוּיִין בְּצָרָה – כְּאִלּוּ צָרָה הִיא לְפָנָיו, 
שְׁרוּיִין בְּשִׂמְחָה – שִׂמְחָה הִיא לְפָנָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ&quot; {{ממ|שמואל א|ב|א}}.
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א סוף ב.]]
ר' יהושע כר' אליעזר לעיל, פס' יד.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק&quot;''', מִשֶּׁיֵּשֵׁב עַל כֵּס יָהּ – מִלְחָמָה שֶׁלְּיָהּ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה '''&quot;מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדּוֹר דּוֹר&quot;'''; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
{{הע-שמאל|ר' אלעזר מעביר את המצווה למחיית עמלק לתחום דיני הגיור, ומוסיף את עמלק לרשימת האסורים לבוא בקהל, כמו עמון ומואב; והשוו [[רמב&quot;ם הלכות איסורי ביאה יב יז]], שלא מנע גיור של עמלקיים. לדברי ר' אלעזר הרג דוד את בן הגר בגלל מוצאו ולא בגלל דבריו. לשיטתו, בניגוד לשיטת ר' אליעזר ור' יהושע, החובה להשמיד את עמלק חלה על ישראל, ולא על הקב&quot;ה.}} 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאִם יָבֹאוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת לְהִתְגַּיֵּר – יְקַבְּלוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל, 
וּמֵעֲמָלֵק לֹא יְקַבְּלוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ אֵי מִזֶּה אָתָּה? 
וַיֹּאמֶר בֶּן אִישׁ גֵּר עֲמָלֵקִי אָנֹכִי&quot; {{ממ|שמואל ב|א|יג}}.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּר דָּוִד מַה נֶּאֱמַר לוֹ לְמֹשֶׁה רַבּוֹ, שֶׁאִם יָבֹאוּ מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהִתְגַּיֵּר יְקַבְּלוּ אֹתָם יִשְׂרָאֵל, 
וּמֵעֲמָלֵק לֹא יְקַבְּלוּ אֹתָם יִשְׂרָאֵל. &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד דָּמְךָ עַל רֹאשֶׁךָ כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ&quot; {{ממ|שמואל ב|א|טז}}.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר טוען שההשמדה של עמלק תתרחש בימות המשיח ע&quot;י ישראל; הוא דורש 'מדור' – כמו 'דורים', שני דורות, ובנוסף ל'דור' – שלושה דורות, שהם ימות המשיח, לעניין ימות המשיח ראו [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שי|ספרי דברים שי.]]}}
'''&quot;מִדּוֹר דּוֹר&quot;''', 'מִדּוֹר' הָעוֹלָם הַזֶּה לְ'דוֹר' – הָעוֹלָם הַבָּא; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מִדּוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִדּוֹרוֹ שֶׁלִּשְׁמוּאֵל לְדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, {{ב|שֶׁהֵם|ימות המשיח ימשכו כשלושה דורות}} ג' דּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ... דּוֹר דּוֹרִים&quot; {{ממ|תהלים|עב|ה}}.
}}</text>
      <sha1>lmto8ih7bhltmwemhihbalds72rknax</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1712076</id>
    <revision>
      <id>3015913</id>
      <parentid>2993170</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T11:39:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3015913</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="75286" sha1="qdc0z21hcd1m7pdq6c5eusy88j810t9" xml:space="preserve">==פרק יח==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]]
לפי ר' יהושע הגיע יתרו לאחר מלחמת עמלק; לפי ר' אלעזר הוא הגיע לאחר מתן תורה, בניגוד לפשט, כלומר בזמן מתן תורה הוא לא היה נוכח במחנה ישראל.
הקשר בין המבול למתן תורה, המתואר בשיחה בין בלעם למלכים, מבוסס על [[תהלים כט]], וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמג|ספרי דברים שמג.]]}}
'''&quot;וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ&quot;''' – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא?
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע וּבָא, שֶׁכֵּן הִיא כְּתוּבָה בְּצִדָּהּ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק&quot; {{ממ|שמות|יז|יג}}.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא. 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בוֹ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, זָעוּ כָּל מַלְכֵי תֵּבֵל בְּהֵיכְלֵיהֶם,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד&quot; {{ממ|תהלים|כט|ט}}.
יָכוֹל לֹא יָדְעוּ עַל מָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד... ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן&quot; (שם פס' יא).
 
נִתְקַבְּצוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל בִּלְעָם, 
אָמְרוּ לוֹ: דּוֹמֶה שֶׁהַמָּקוֹם מְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ בַּמַּיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁאִבְּדָם לְאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל,
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב&quot; {{ממ|תהלים|כט|י}}! 
אָמַר לָהֶן: שׁוֹטִים! כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|ישעיה|נד|ט}}!
אָמְרוּ לוֹ: בְּוַדַּאי מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מֵבִיא הוּא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ.
אָמַר לָהֶן: אֵינוֹ מֵבִיא לֹא מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם וְלֹא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. 
תּוֹרָה נוֹתֵן לְעַמּוֹ וְשָׂכָר מְשַׁלֵּם לִירֵאָיו!
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ הַדָּבָר הַזֶּה – פָּנוּ כֻּלָּם אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר קורא &quot;ויהי כשמוע... את אשר הוביש&quot;, ולא ששמעו על קריעת הים והירדן, אלא שמעו '''את''' הקריעה עצמה.}} 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא. 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּקְרַע יָם לְיִשְׂרָאֵל, שָׁמְעוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם 
אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם&quot; {{ממ|יהושע|ה|א}}.
וְכֵן רָחָב אוֹמֶרֶת לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: &quot;כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם&quot; {{ממ|יהושע|ב|י}}.
{{הע-שמאל|תולדות רחב הזונה. באותם אמצעים שסייעו לרחב לזנות ולקבל לקוחות בסתר היא השתמשה להצלת המרגלים, ובזכות ההצלה ביקשה שימחלו חטאיה. דמותה של רחב, משולי החברה שביריחו וראשונת הנכנעים לישראל, העסיקה את חז&quot;ל. וראו גם בסיפור על ר' אלעזר בן דורדיא, [[עבודה זרה יז א]]}} 
אָמְרוּ: בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. 
כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – זִנְּתָה.
לַחֲמִשִּׁים שָׁנָה נִתְגַּיְּרָה. אָמְרָה: בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים חָטָאתִי – בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים יִמְחֹל לִי: 
בְּחֶבֶל וּבְחַלּוֹן וּבְסֻכָּה,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן&quot; {{ממ|יהושע|ב|טו}}, &quot;וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ&quot; (שם פס' ו).
{{הע-שמאל|ב[[שמות ד יח]] מכונה החותן &quot;יתר&quot;. כשהוא נפגש עם משה הוא מכונה יתרו. הדרשה משווה את יתרו לשורה של אנשים ששמם גדל והשתנה. המעבר משרי לשרה הגדיל פיזית את האות י ולכן גם כאן נעשה השינוי בהגדלת שמה.}}
'''&quot;וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ&quot;''' – מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יֶתֶר; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת, וְנִקְרָא יִתְרוֹ.
שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ אַבְרָם; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא אַבְרָהָם.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׂרָה: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ שָׂרָי; כֵּיוָן שֶׁעָשַׂת מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת וְנִקְרְאָה שָׂרָה.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ; וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ.
 
וְיֵשׁ שֶׁמּוֹנְעִין מֵהֶן! יֵשׁ לְךָ לִלְמֹד מֵעֶפְרוֹן: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן; 
כֵּיוָן שֶׁפָּסַק דָּמִים עִם אָבִינוּ אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: &quot;אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא&quot; {{ממ|בראשית|כג|טו}} – 
מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא עֶפְרֹן.
{{הע-שמאל|אין להתחבר לרשע, וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה ז|אבות א ז.]]}}
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹנָדָב: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב {{ממ|מלכים ב|י|טו}}, 
וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַבֵּר לְיֵהוּא – מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב {{ממ|ירמיה|לה|ו}}.
מִיכָּן אָמְרוּ: אַל יִתְחַבֵּר אָדָם לְרָשָׁע, וַאֲפִילּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה! ([[אבות דרבי נתן ט|אבות דר' נתן ט, ד.]]
 
שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לְיִתְרוֹ: יֶתֶר, וְיִתְרוֹ, וְחֹבָב, בֶּן, רְעוּאֵל, פּוּטִי וְקֵינִי.
יֶתֶר – שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ – שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים. חֹבָב – שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. 
קֵינִי – שֶׁקָּנָה הָעוֹלָם הַבָּא. בֶּן – שֶׁהָיָה כְּבֵן לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל – שֶׁהָיָה רֵעַ לַמָּקוֹם. 
פּוּטִי – שֶׁ{{ב|פָּט|ביזה}} כָּל (עֹבְדֵי) עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם.
{{הע-שמאל|מה היה יתרו לפני שהגיע אל משה: כומר לע&quot;ז או מדייני מכובד סתם?}}
'''&quot;כֹּהֵן&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כּוֹמֶר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם... וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים&quot; {{ממ|שופטים|יח|ל}}.
רַבִּי לְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שַׂר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ&quot; {{ממ|שמואל ב|ח|יח}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְגַם עִירָא הַיָּאִירִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִד&quot; {{ממ|שמואל ב|כ|כו}}.
 
'''&quot;חֹתֵן מֹשֶׁה&quot;''', מִתְּחִלָּה הָיָה מֹשֶׁה מְכַבְּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ&quot; {{ממ|שמות|ד|יח}}.
עַכְשָׁיו הִתְחִיל חָמִיו מְכַבְּדוֹ! אָמְרוּ לוֹ: מַה טִּיבְךָ? אָמַר לָהֶם: חֹתֵן מֹשֶׁה אָנֹכִי!
 
'''&quot;אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל&quot;''' – שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּיִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּמֹשֶׁה,
שָׁקוּל הָרַב כַּתַּלְמִיד וְתַלְמִיד כַּנָּגִיד.
 
'''&quot;כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם&quot;''', מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
כְּנֶגֶד כָּל נִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל.
}}

===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]]
במהלך הסיפור של יציאת מצרים לא הופיעה ציפורה, מאז המאורע במלון, והנה אנחנו שומעים שהיא היתה במדיין. את הפער הזה מנסה הדרשה לאחות: לדעת ר' יהושע גירש משה את ציפורה בגט; לדעת ר' אלעזר הם נשארו נשואים, אבל היא חזרה למדיין ולא היתה ביציאת מצרים.}}
'''&quot;וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ&quot;'''
 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּדָבָר. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּאִגֶּרֶת; 
נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ&quot; {{ממ|דברים|כד|א}}; 
מַה שִׁילּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן – גֵּט, אַף שִׁילּוּחַ הָאָמוּר כָּאן – גֵּט!
 
אֵימָתַי שְׁלָחָהּ? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה 'לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם', 
לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְהִרְכִּיבָם עַל הַחֲמוֹר. אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְאַהֲרֹן: &quot;צֵא לִקְרַאת אָחִיךָ הַמִּדְבָּרָה&quot;. 
יָצָא לִקְרָאתוֹ, הִתְחִיל מְגַפְּפוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה אָחִי, הֵיכָן הָיִיתָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ?
אָמַר לוֹ: בְּמִדְיָן! אָמַר לוֹ: מַה טִּיב אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעִמְּךָ?
אָמַר לוֹ: אִשְׁתִּי וּבָנַי הֵן.
– לְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ: לְמִצְרָיִם!
אָמַר לוֹ: עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִין, עַכְשָׁיו אַתָּה מֵבִיא לָנוּ אֶת הָאַחֲרוֹנִים?!
מִיָּד אָמַר לָהּ: חִזְרִי לְבֵית אָבִיךְ!
 
מִיָּד נָטְלָה אֶת בָּנֶיהָ וְחָזְרָה לָהּ לְבֵית אָבִיהָ; לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ&quot;''' – &quot;וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ&quot;.
}}

===פסוק ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] כיצד חש משה במדיין? – לדעת ר' יהושע הוא הרגיש מנוכר למקום; לדעת ר' אלעזר הוא היה מנוכר לאלוהי מדין, ואי הנוחות שלו היתה דתית.  במכילתא דר&quot;י טוענים שמשה הקדיש את גרשום לע&quot;ז בשעתו.}}
'''&quot;וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם, כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה&quot;''';
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֶרֶץ נָכְרִיָּה הִיא לוֹ בְּוַדַּאי!
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ נֵכָר – יָהּ; שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲנִי עוֹבֵד אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ&quot; {{ממ|תהלים|נ|א}}
}}

===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם מיוחסים דברי אלעזר המודעי שכאן לר' יהושע, ואכן אין סתרה בין דברי ר' יהושע לדברי ר' אלעזר המודעי.
ר' אלעזר המודעי דורש 'מחרב פרעה' ממש. ר' אליעזר דורש 'מי שם פה לאדם' וכו'.}}
'''&quot;וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹקֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה&quot;.'''
אֵימָתַי הִצִּילוֹ הַמָּקוֹם? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ דָּתָן &quot;מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ... כַּאֲשֶׁר הָרָגְתָּ&quot; {{ממ|שמות|ב|יד}}.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: תָּפְסוּ אֶת מֹשֶׁה וְהֶעֱלוּהוּ לַבִּימָה, כְּפָתוּהוּ וְהִנִּיחוּ לוֹ סַיִּיף עַל צַוָּארוֹ.
יָרַד מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם כִּדְמוּת מֹשֶׁה, תָּפְשׂוּ אֶת הַמַּלְאָךְ וְהִנִּיחוּ אֶת מֹשֶׁה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת מֹשֶׁה – עֲשָׂאָן הַמָּקוֹם כִּתִּים כִּתִּים, אִלְּמִים חֵרְשִׁים וְסוּמִין.
אוֹמְרִין לָאִלְּמִים: הֵיכָן הוּא מֹשֶׁה? וְאֵינָן יְכוֹלִים לְדַבֵּר. לַחֵרְשִׁים – וְאֵינָן שׁוֹמְעִין. לַסּוּמִין – וְאֵינָן רוֹאִין!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי&quot; {{ממ|שמות|ד|יא}}
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|במכילתא עמלק ב א.]]}}
'''&quot;וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ&quot;, אֵינִי יוֹדֵעַ: בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה אוֹ בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו&quot;''', בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה וְלֹא בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר.
{{הע-שמאל|המילים 'שם הר האלוהים' מסבירות מדוע יצא יתרו למדבר.}}
'''&quot;אֶל הַמִּדְבָּר&quot;''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁשָּׁרוּי בְּבֵיתוֹ וּבִכְבוֹדוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, 
עַכְשָׁו יָבוֹא לְמִדְבַּר תֹּהוּ הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם? – לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;אֶל הַמִּדְבָּר&quot;'''.
}}

===פסוק ו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]]
ר' יהושע טוען שמשה הסתפק במכתב, ואילו ר' אלעזר טוען שיתרו חשש שמא יתנכר לו משה, ולכן שלח שליח שיתחנן למשה בשמו.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּאִגֶּרֶת {{ב|וִירָהּ|השליך את האגרת}} לְתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל:
עֲשֵׂה בְּגִינִי. וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינִי – עֲשֵׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ – עֲשֵׂה בְּגִין בָּנֶיךָ.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מפסק את הפסוק ומפסיק אחרי 'אני', ומייחס את המילה 'אני' לקב&quot;ה ולא ליתרו. הוספתי את הפסוק מתהלים על פי הגניזה, והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק ו|לעיל ו ב,]] הדרשות על &quot;אני ה'&quot;.
לפי דבריו התגייר יתרו, והוא מסמל את היחס לגיור בכלל.
אפילו אם יש סיבה לדחות את המתגייר יש לעשות זאת בדרך שאינה מוחלטת, ולאפשר לו להתקרב לבסוף. דורש את הפסוק מירמיה כאומר: 'אלוה מקרב אני ולא אלוה מרחיק'!}}
רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, [שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ&quot; {{ממ|תהלים|נ|א}}.] 
אֲנִי שֶׁמְּקָרֵב וְאֵינִי מְרַחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי&quot; {{ממ|ירמיה|כג|כג}}! אֲנִי שֶׁקֵּרַבְתִּי אֶת יִתְרוֹ וְלֹא רֵחַקְתִּיו!
אָדָם זֶה שֶׁבָּא אֶצְלְךָ – לֹא בָּא אֶלָּא לְהִתְגַּיֵּר; לֹא בָּא אֶלָּא לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה! אַף אַתָּה, קָרְבֵהוּ וְאַל תְּרַחֲקֵהוּ!
 
מִכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם דּוֹחֶה בִּשְׂמֹאול וּמְקָרֵב בְּיָמִין; לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע לְגֵיחֲזִי, שֶׁרְחָקוֹ לְעוֹלָם.
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם נוסף שכל ישראל יצאו לקראת יתרו.
דורש כאן את פס' יב, 'ויבוא אהרון וכל זקני ישראל... לפני האלוהים' וחסרה במכילתא שם הדרשה על דוד המלך ושאול חותנו שלפנינו.}}
'''&quot;וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ&quot;''' – אָמְרוּ: יָצְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; 
וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף אָרוֹן יָצָא עִמָּהֶם.
{{הע-שמאל|הציטוט מבמדבר קושר בין משה ל'איש', וגם מציב את הרקע לכך שהוא בענוותו נשק ליתרו.}}
'''&quot;וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם&quot;''' 
אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִי נִשְׁתַּחֲוָה לְמִי, וּמִי נִשֵּׁק לְמִי?
מִי שָׁמַעְנוּ שֶׁקָּרוּי 'אִישׁ'? 
לֹא מֹשֶׁה? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד&quot; {{ממ|במדבר|יב|ג}}!
הָא לֹא נִשְׁתַּחֲוָה וְלֹא נִשֵּׁק אֶלָּא מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ! מִיכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם נוֹהֵג כָּבוֹד בְּחָמִיו.
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר לְשָׁאוּל: &quot;וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה&quot; {{ממ|שמואל א|כד|יא}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד כִּכְבוֹד אָבִיו.
'''&quot;וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה&quot;''' – זֶה בֵּית הַמִּדְרָשׁ.
}}

===פסוק ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] שם דורשים &quot;את כל אשר עשה ה' - שנתן תורה לעמו&quot; - כדעת ר' אלעזר המודעי. כאן הדרשה יכולה להיות גם כר' יהושע.}}
'''&quot;וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ&quot;''' – לְמָשְׁכוֹ וּלְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה.
'''&quot;אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָיִם&quot;''' – שָׁקוּל פַּרְעֹה כְּמִצְרַיִם, וּמִצְרַיִם שְׁקוּלִין כְּפַרְעֹה.
'''&quot;עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל&quot;''' – שֶׁתֵּדַע עַמִּי בְּיִשְׂרָאֵל.
'''&quot;אֵת כָּל הַתְּלָאָה&quot;''' – בְּמִצְרַיִם, '''&quot;אֲשֶׁר מְצָאָתַם&quot;''' – עַל הַיָּם, '''&quot;בַּדֶּרֶךְ&quot;''' – זוֹ בִּיאַת עֲמָלֵק, '''&quot;וַיַּצִּלֵם ה'&quot;''' – מִכֻּלָּם!
}}

===פסוק ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]]
לשיטת ר' אלעזר המודעי בקשת המן היתה לא לגיטימית, ונחשבה עבירה ונסיון לה'; לכן הוא מפרש את 'הטובה' על בקשת המים – כל זאת בניגוד לשיטת ר' יהושע.}}
'''&quot;עַל כָּל הַטּוֹבָה&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַמָּן הִגִּיד לוֹ. 
אָמַר לוֹ: מָן שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בּוֹ טַעַם פַּת, טַעַם בָּשָׂר, טַעַם דָּגִים, טַעַם חֲגָבִים, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''&quot;הַטּוֹבָה&quot;''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''&quot;עַל כָּל הַטּוֹבָה&quot;'''.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַבְּאֵר הִגִּיד לוֹ! 
אָמַר לוֹ: בְּאֵר שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בָּהּ טַעַם דְּבַשׁ, טַעַם חָלָב, טַעַם יַיִן חָדָשׁ, טַעַם יַיִן יָשָׁן, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! 
שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''&quot;הַטּוֹבָה&quot;''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''&quot;עַל כָּל הַטּוֹבָה&quot;'''.
{{הע-שמאל|דורש גזירה שווה 'הטובה' – 'הארץ הטובה' ([[דברים ד כא]]), וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טז#פסוק ל|לעיל טז ל]].}}
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּטוֹבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִגִּיד לוֹ! 
אָמַר לוֹ: עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּכְהֻנָּה וּלְוִיָּה. 
שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''&quot;הַטּוֹבָה&quot;''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''&quot;עַל כָּל הַטּוֹבָה&quot;'''.
 
'''&quot;אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם&quot;''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן הַהוּא שֶׁלְּמִצְרַיִם.
}}

===פסוק י===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' פפיס אינו מחשיב את שירת הים כהודאה, כי אין בה המטבע &quot;ברוך ה'&quot;.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'&quot;''' – אָמַר רַבִּי פַּפְּיָס: גְּנַאי לְמֹשֶׁה וּלְסִיעָתוֹ, שֶׁהֲרֵי שִׁשִּׁים רִבּוֹא הוֹצִיא הַמָּקוֹם מִמִּצְרַיִם, 
וְלֹא הָיָה מֵהֶן אֶחָד שֶׁפָּתַח וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם, עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'&quot;'''.
{{הע-שמאל|דורש את הכפילות 'מיד מצרים ומיד פרעה'.
פרעה מתואר כסוג של ע&quot;ז, הטוען כנגד הקב&quot;ה.}}
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִיַּד פַּרְעֹה&quot;'''? שֶׁנִּקְרָא &quot;הַתַּנִּין הַגָּדוֹל&quot;, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנְנִי אֵלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּין הַגָּדוֹל&quot; {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}.
 
'''&quot;אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם&quot;''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן שֶׁלְּפַרְעֹה.
}}

===פסוק יא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] 
בתחילת הדרשה מגונה יתרו, שעד עכשיו לא האמין בקב&quot;ה. בהמשך מתואר יתרו כמומחה לדתות, ודוקא מפני שעבד לכל ע&quot;ז בעולם חשובה ההתגיירות שלו, כסימן &quot;אובייקטיבי&quot; לעליונות היהדות. מכאן שהגרים שהיו עובדי ע&quot;ז חשובים לאמונה היהודית במיוחד. בסוף הדרשה מובאים דברי רחב ונעמן, העולים, לפי הדרשה, על דברי הגירות של יתרו: רחב שיירה מקום לאלים נוספים על יד הקב&quot;ה, ונעמן לא כינה אותו &quot;אלוהי השמים&quot;, אבל שניהם הודו בו יותר מיתרו.}}
'''&quot;עַתָּה יָדַעְתִּי&quot;''' – עַד עַכְשָׁיו לֹא הוֹדָה בַּדָּבָר! '''&quot;כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים&quot;'''.
אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, 
עַכְשָׁיו הוֹצִיא הַמָּקוֹם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים&quot;'''!
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים&quot;'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הִנִּיחַ יִתְרוֹ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ; 
עַכְשָׁיו הוֹדָה בַּדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֱלֹהִים' – &quot;הָאֱלֹהִים&quot;, 'כָּל הָאֱלֹהִים' – '''&quot;מִכָּל הָאֱלֹהִים&quot;'''.
נַעֲמָן הוֹדָה בַּדָּבָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|מלכים ב|ה|טו}}.
וְכֵן רָחָב הַזּוֹנָה שִׁיְּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת&quot; {{ממ|יהושע|ב|יא}}.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק ד|לעיל טו ד.]]}}
'''&quot;כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם&quot;''' – מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר!
שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחִשְּׁבוּ הַמִּצְרִים לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – בָּהּ דָּנָן הַמָּקוֹם, '''&quot;כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם&quot;'''.
}}

===פסוק יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב סוף א.]] יתרו עבד ע&quot;ז בכל הדרכים האסורות על ישראל; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו;]] 
הדרשה מציגה את הבעייתיות של גיור עובדי ע&quot;ז, בניגוד לאמור לעיל על 'מכל האלוהים'; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ג#יד|תוספתא ב&quot;מ ג יד.]]}}
'''&quot;וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים&quot;''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: 
אָדָם שֶׁעוֹמֵד מְזַבֵּחַ וּמְקַטֵּר לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּכָל יוֹם, עַכְשָׁיו יָבִיא עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים?
'''&quot;וַיָּבֹא אַהֲרֹן&quot;''' – מֹשֶׁה לְהֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה יָצָא לִקְרָאתוֹ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ&quot; {{ממ|שמות|יח|ז}}! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ!
{{הע-שמאל|בסיפור לא מופיע משה רבנו כהצדקה למעשיו של רבן גמליאל, אלא רק אברהם והקב&quot;ה, שהשימוש שלהם מפורש בכתוב. והשוו [[נדרים ט א]], גם שם פותח ר' אליעזר בכבוד אביו, חכמים מתנגדים, ור' צדוק פותח בכבוד הקב&quot;ה.}}
דָּבָר זֶה דָּרַשׁ רַבִּי צָדוֹק כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ. אָמְרוּ: בַּדִּין שֶׁאָנוּ מְסֻבִּין, 
וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמְּשֵׁנוּ?
אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעָמַד וְשִׁמֵּשׁ!
אָמְרוּ לוֹ: וְאֵיזֶה הוּא?
אָמַר לָהֶם: אַבְרָהָם {{ב|בַּפִּנָּה|הגדול, או: אבינו}} גְּדוֹל הַדּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם&quot; {{ממ|בראשית|יח|ח}}! 
{{הע-שמאל|ראו [[בבא מציעא פו ב]], שאברהם חשד במלאכים שהם עובדי ע&quot;ז.}}
וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם; 
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה!

אָמַר לָהֶם רַבִּי צָדוֹק: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם וּמֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ!
אָמְרוּ לוֹ: הֵיזֶה?
אָמַר לָהֶן: אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנּוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד צְרָכָיו וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר&quot; {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר: &quot;נוֹתֵן לַבְּהֵמָה לַחְמָהּ&quot; {{ממ|תהלים|קמז|ט}}. 
וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לְפָנָיו; 
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה.
}}

===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
דרשה בשיטת ר' אלעזר בן ערך (לעיל ב א), שהביקור של יתרו היה לאחר מתן תורה: הלוחות השניים ניתנו ביום הכיפורים, ולמחרת ישב משה לשפוט את העם, על פי התורה שניתנה.}}
'''&quot;וַיְהִי מִמָּחֳרָת&quot;''' – מִמָּחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. '''&quot;וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם&quot;''' – כְּמִנְהָגוֹ.
'''&quot;מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב&quot;''' – וְכִי מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב הָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְדָן אֶת יִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא אֵין הַדַּיָּנִין יוֹשְׁבִין אֶלָּא עַד זְמַן סְעוּדָה!
{{הע-שמאל|הדין מעצב את המציאות, ולכן הדיין הוא שותף של הקב&quot;ה. דורש ערב ובקר.
לפי הדרשה לפס' יד, התרעם יתרו על שמשה לא שיתף אחרים בדיונים, אלא נהג כשופט יחיד. לפי דרשה זו אין יתרו חושש לעייפות של משה אלא לגאווה שהוא מפגין כשופט יחיד. וראו גם בדרשה לפס' טו.}}
אֶלָּא כָּל הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שֻׁתָּף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית!
נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר&quot; {{ממ|בראשית|א|ה}}!
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]}}
'''&quot;וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם&quot;''', אָמַר לוֹ: כְּמֶלֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב וַעֲבָדָיו עוֹמְדִין – כָּךְ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל!
'''&quot;מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ&quot;'''?
}}
 
===פסוק טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
יהודה שואל על הגאווה הנראית לכאורה מהביטוי 'יבוא אלי העם לדרוש', ורבן גמליאל עונה, שמשה סיים במילים 'לדרוש אלוהים', ותלה את הגדולה בקב&quot;ה.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים&quot;''', דָּבָר זֶה שָׁאַל יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
מָה רָאָה מֹשֶׁה לוֹמַר כָּךְ '''&quot;כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים&quot;'''?
אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, מַה יֹּאמַר? ''' 'כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ' '''? כְּשֶׁאָמַר ''' 'אֱלֹהִים' ''' - יָפֶה אָמַר!
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
דורש 'דבר' – חפץ שעלול להיטמא או להיטהר. רעהו - כרעהו.}}
'''&quot;כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי&quot;''' – בֵּין טוּמְאָה לְטָהֳרָה. 
'''&quot;וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ&quot;''' – זֶה דִּין שֶׁאֵין בּוֹ פְּשָׁרָה; 
'''&quot;וּבֵין רֵעֵהוּ&quot;''' – זֶה דִּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּשָׁרָה, וְנִפְטָרִין וְהוֹלְכִין כְּרֵעִים.
{{הע-שמאל|חוקים הם לדעת ר' יהושע הוראות הנתונות בתורה שבכתב ונדרשים ממנה ישירות. לדעת ר' אלעזר אלו איסורי עריות, שהם חוקי הגויים שמהם יש להתרחק. שניהם מסכימים לזיהוי של תורות עם הוראות ומצוות עשה; והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק כה|לעיל טו כה:]] ר' אלעזר לשיטתו שם, אבל דעת ר' יהושע השתנתה.}}
'''&quot;וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת, '''&quot;וְאֶת תּוֹרוֹתָיו&quot;''' – אֵלּוּ הוֹרָאוֹת; כָּךְ דִּבְרֵי ר' יְהוֹשֻׁעַ.
 
ר' אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים&quot;''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, '''&quot;וְאֶת תּוֹרוֹתָיו&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת.
}}

===פסוק יז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין זכותו של יתרו השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי במדבר סוף סח,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|שם סוף קיד.]]}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה&quot;''' – חָבִיב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁנִּתַּן לוֹ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ, זֶה מִנּוּי זְקֵנִים.
וַהֲלֹא מִנּוּי זְקֵנִים הָיָה דָּבָר הָגוּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, 
וּמִפְּנֵי מָה לֹא צִוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה תְּחִלָּה? אֶלָּא כְּדֵי לִיתֵּן גְּדֻלָּה לְיִתְרוֹ בְּעֵינֵי מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; 
לְוֹמַר: גָּדוֹל הָיָה יִתְרוֹ, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו.
אַף יִתְרוֹ לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁאִם יַסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים&quot;.
}}

===פסוק יח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
ר' יהושע מפרש את הביטוי 'נבול תיבול' מלשון דברי נבלה ושנאה שמשה מעורר על עצמו; ר' אלעזר מפרש כדימוי לצמח שעליו ופירותיו נובלים ומתים.}}
'''&quot;נָבֹל תִּבֹּל&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יְחַלְּלוּ אוֹתְךָ וִיקַנְטְרוּ אוֹתְךָ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: יְנַבְּלוּ אוֹתְךָ וִינַשְּׁרוּ אוֹתְךָ, כִּתְאֵנָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ נוֹשְׁרִין. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה&quot; {{ממ|ישעיה|לד|ד}}.
{{הע-שמאל|ר' אלעזר דורש גם את 'גם העם הזה' בנפרד מ'גם אתה', וכך מוסיף את נדב ואביהו לרשימת המנהיגים של ישראל.}} 
'''&quot;אַתָּה&quot;''' – זֶה מֹשֶׁה, '''&quot;גַּם&quot;''' – זֶה אַהֲרֹן, '''&quot;הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ&quot;''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;אַתָּה&quot;''' – זֶה מֹשֶׁה, '''&quot;גַּם&quot;''' – זֶה אַהֲרֹן, '''&quot;הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ&quot;''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים. 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְגַם&quot;''' – זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא.
{{הע-שמאל|קורה לחה שעדיין לא יובשה כבדה מקורה יבשה. העם הוא עדיין לח ואינו במצבו הסופי הראוי למלאכה, ולכן צריך שיתוף פעולה של כמה אנשים.}}
'''&quot;כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר&quot;'''; אָמַר לוֹ: הִסְתַּכֵּל בְּקוֹרָה זוֹ, כְּשֶׁהִיא לַחָה – כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין תַּחְתֶּיהָ אֶחָד אֶחָד – אֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. 
שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה – יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ&quot;'''.
}}

===פסוק יט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
יתרו משאיר למשה פתח להתיעץ לא רק אתו אלא גם עם הקב&quot;ה; וראו [[דברים א ט]], שם מייחס משה את העצה לעצמו.}}
'''&quot;עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ&quot;''' – אִם תִּשְׁמָעֵנִי, יִיטַב לָךְ.
'''&quot;אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹקִים עִמָּךְ&quot;''', אִם מוֹדֶה לָךְ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד.
'''&quot;הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹקִים&quot;''', הֱיֵה לָהֶם כִּכְלִי מָלֵא דִּבְּרוֹת.
'''&quot;וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹקִים&quot;''' – דְּבָרִים שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ, תָּבוֹא תַּרְצֶה לָעָם.
}}

===פסוק כ===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
לעניין החוקים והתורות – ראו לעיל פס' טז. בהמשך, ר' יהושע דורש דרך לעומת מעשה: לימוד תורה ומעשים טובים. ר' אלעזר, כדרכו, מפרט מעשי גמילות חסדים לכל מילה בפסוק, ומדגיש את הפעולות לפנים משורת הדין.}}
'''&quot;וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים&quot;''' – אֵלּוּ {{ב|גְּזֵרוֹת|הכתוב}}, '''&quot;וְאֶת הַתּוֹרֹת&quot;''' – אֵלּוּ {{ב|הוֹרָאוֹת|חכמים}}; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;אֶת הַחֻקִּים&quot;''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת&quot; {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; 
'''&quot;וְאֶת הַתּוֹרֹת&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. '''&quot;וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ&quot;''' – זוֹ גְּזֵרָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ&quot; {{ממ|דברים|ה|ל}}.
 
'''&quot;וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן&quot;''' – זֶה מַעֲשֶׂה הַטּוֹב; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם&quot;''' – שֶׁתּוֹדִיעַ לָהֶם בֵּית חַיֵּיהֶם, '''&quot;אֶת הַדֶּרֶךְ&quot;''' – זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, 
'''&quot;יֵלְכוּ&quot;''' – זֶה בִּקּוּר חוֹלִים, '''&quot;בָּהּ&quot;''' – זוֹ קְבוּרַת מֵתִים, 
'''&quot;וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה&quot;''' – זֶה הַדִּין, '''&quot;אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן&quot;''' – זֶה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.
}}

===פסוק כא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
לדעת ר' יהושע מיני השופטים והשרים הוא בנבואה, ולא כעולה מהפשט ע&quot;י משה עצמו; לדברי ר' אלעזר המינוי הוא כמראה למשה עצמו; כלומר ככל שאדם דומה יותר למשה כך הוא מתאים יותר להנהגה.
בפירוט התכונות של המנהיגים מעדיף ר' אלעזר, כמו בדרשה הקודמת, את ההנהגה החסידית – של הפשרה ושל ר' חנינא בן דוסא – על פני עשיית הדין מתוך יראה מהקב&quot;ה.}}
'''&quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot;''' – אַתָּה תֶּחֱזֶה לָהֶם, מִנְּבוּאָה. '''&quot;אַנְשֵׁי חַיִל&quot;''' – אֵלּוּ עֲשִׁירִים בַּעֲלֵי מָמוֹן. 
'''&quot;יִרְאֵי אֱלוֹקִים&quot;''' – אֵלּוּ שֶׁיְּרֵאִים מִן הַמָּקוֹם בַּדִּין. '''&quot;אַנְשֵׁי אֱמֶת&quot;''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. 
'''&quot;שֹׂנְאֵי בָצַע&quot;''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין לְקַבֵּל מָמוֹן; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot;''' – תֶּחֱזֶה לָהֶם בְּאַסְפַּקְלַרְיָא, כְּמַחֲזִית זוֹ שֶׁהַמְּלָכִים חוֹזִים בָּהּ. 
'''&quot;אַנְשֵׁי חַיִל&quot;''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''&quot;יִרְאֵי אֱלוֹקִים&quot;''' – אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים פְּשָׁרָה בַּדִּין. 
'''&quot;אַנְשֵׁי אֱמֶת&quot;''' – כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וַחֲבֵירָיו. '''&quot;שֹׂנְאֵי בָצַע&quot;''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין מָמוֹן עַצְמָן. 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מָמוֹן עַצְמָן הֵן שׂוֹנְאִין, מָמוֹן אֲחֵרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
{{הע-שמאל|חישוב מספר השרים מעלה שהם היו רבים מאד.}}
'''&quot;וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים&quot;''' – שֵׁשׁ מֵאוֹת; '''&quot;שָׂרֵי מֵאוֹת&quot;''' – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים; 
'''&quot;שָׂרֵי חֲמִשִּׁים&quot;''' – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; '''&quot;שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת&quot;''' – שֵׁשֶׁת רִיבּוֹא.
נִמְצְאוּ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת!
}}

===פסוק כב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
דורשים 'בכל עת', שהשרים אינם עסוקים במלאכה. ר' אלעזר מדגיש שהם עוסקים בתורה.}}
'''&quot;וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת&quot;''' – 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן יִהְיוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן '''וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה''' יְהוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת.
{{הע-שמאל|החלוקה בין ערכאות השיפוט אינה לפי זהות הנשפטים אלא לפי השאלות המשפטיות.}}
'''&quot;וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדוֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ&quot;''' – דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם.
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה&quot; (לְקַמָּן פָּסוּק כו), הָא אֵין 'דָּבָר גָּדוֹל' אָמוּר אֶלָּא בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים;
דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם.
}}

===פסוק כג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] שוב, כמו בדרשה לעיל על פס' יט, מדגישה הדרשה שיתרו מסייג את דבריו ותולה אותם בהסכמת הקב&quot;ה. וראו לקמן בדרשה על פס' כד, שזו שיטת ר' אלעזר.
&quot;כל העם הזה&quot; - ראו לעיל פס' יח}}
'''&quot;אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים&quot;''' – אָמַר לוֹ: צֵא וְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה; 
אִם מוֹדֶה לְךָ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד.
 
'''&quot;וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם&quot;''' – אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
{{הע-שמאל|בשלב הראשון המפסיד בדין כועס וחש פגוע, אבל עם הזמן הוא מודה ומשלים עם פסק הדין.
הדין עושה שלום בכל הסביבה ושולט גם על בעלי חיים – נראה שהכוונה היא בעיקר לבעלי חיים מבוייתים, שמעמדם נקבע על ידו.
הדרשן ממשיך ומפליג בשבח המשפט, שאם הוא מתקיים לאמיתו נמנעת אנרכיה, היו מחז&quot;ל שהעניקו אפילו למלכות רומי צד חיובי, ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ב|אבות ג ב.]]}}
 
'''&quot;עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְשָׁלוֹם&quot;''', רַ' סִימַאי אוֹמֵר: הַדָּן אֶת הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, נִרְאֶה כְּמַטִּיל קִנְאָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת 
וְאֵינוֹ אֶלָּא נוֹתֵן שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ... אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם&quot; {{ממ|זכריה|ח|טז}}.
 
אֵין לִי אֶלָּא {{ב|נוֹטֵל מָמוֹן|מי שזכה בדין}}, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלוֹם. 
מִנַּיִן שֶׁאַף הַמִּתְחַיֵּב מָמוֹן, שֶׁגַּם הוּא סוֹפוֹ שָׁלוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם&quot;'''!
 
אֵין לִי אֶלָּא לְבַעֲלֵי דִּינִין, וּמִנַּיִן אַף לְכָל יִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט&quot; {{ממ|תהלים|עב|ב}}. 
מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? &quot;יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם&quot;!
 
אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי אָדָם בִּלְבַד, מִנַּיִן שֶׁהַמִּשְׁפָּט שָׁלוֹם אַף לִבְהֵמוֹת וּלְחַיּוֹת וּלְכָל בַּעֲלֵי חַיִּים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ... וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו&quot;, 
מַה כְּת' אַחֲרָיו? &quot;וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ... 
לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יא|ד|ט}}.
 
&quot;דֵּעָה&quot; – זוֹ הִיא הַמִּשְׁפָּט! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר לְשַׁלּוּם: &quot;הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָּאֶרֶז? 
אָבִיךָ, הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב; 
הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי, נְאֻם ה'&quot; {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כב|טו|טז}}.
 
גָּדוֹל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁכָּל הַשּׂוֹנְאוֹ אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ&quot; {{ממ|איוב|לד|יז}}. 
וְאֵין חֲבִישָׁה אֶלָּא רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם&quot; {{ממ|תהלים|קמז|ג}}!
}}

===פסוק כד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש לפי פשט, ואילו ר' אלעזר טוען שמשה לא עשה כדברי יתרו אלא לאחר שהורה לו כך הקב&quot;ה.}}
'''&quot;וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חוֹתְנוֹ&quot;''' – וַדַּאי, '''&quot;וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר&quot;''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ חָמִיו; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ&quot;''' – וַדַּאי, '''&quot;וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר&quot;''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם!
}}

===פסוק כה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]] [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צב|וספרי במדבר צב]]}}
'''&quot;וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל&quot;''' – מִנָּה עֲלֵיהֶן דַּיָּנִין.
וְצִוָּה אֶת הַדַּיָּנִין שֶׁיִּהְיוּ סוֹבְלִין טֹרַח הַצִּבּוּר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם&quot; {{ממ|דברים|א|טז}}.
וְצִוָּה אֶת הָעָם שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין כָּבוֹד בַּדַּיָּנִין, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן&quot; {{ממ|דברים|א|יח}}.
}}
 
===פסוק כו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מקבילה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יז|בספרי דברים יז.]] ביקורת על הגאווה של משה.}}
'''&quot;וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה&quot;''', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
מֹשֶׁה, אַתָּה דָּן אֶת הַקּוֹשְׁיוֹת? הֲרֵי בְּנוֹת צְלָפְחָד בָּאִין לִשְׁאֹל, בְּדִין שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רַבָּן מְשִׁיבִין עָלָיו
וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב! אֶלָּא &quot;וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'&quot; {{ממ|במדבר|כז|ה}}!
}}

===פסוק כז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] כאן, וכן [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|בספרי זוטא י ל]] מתפרש הביטוי &quot;העם&quot; שבספר שופטים כריבוי: עם רב, ואילו במכילתא הוא מתפרש ככינוי לחכמים.}}
'''&quot;וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שִׁלְּחוֹ בִּכְבוֹד שֶׁלְּעוֹלָם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: נָתַן לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת.
אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי; שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר לָהֶם הֱוֵי יוֹדֵעַ מָה אָמְרוּ לוֹ: &quot;אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ&quot; {{ממ|במדבר|י|לא}}.
אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה נָתַתָּ לָנוּ עֵצָה טוֹבָה, עֵצָה יָפָה, וְהַמָּקוֹם הוֹדָה לִדְבָרֶיךָ, אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ!
אָמַר לָהֶן: כְּלוּם הַנֵּר מְהַנֶּה אֶלָּא בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ? מַה יַּעֲשֶׂה נֵר בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה? אַתָּה חַמָּה וְאַהֲרֹן לְבָנָה!
אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי, שֶׁאֲבִיאֵם תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמַיִם.
יָכוֹל שֶׁהָלַךְ וְלֹא חָזַר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד 
וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם&quot; {{ממ|שופטים|א|טז}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עִמָּהֶן עַם רָב.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|ספרי זוטא י ל.]] יתרו אחראי להחזרת החובות ולשמירת הפקדונות.}}
דָּבָר אַחֵר, &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ&quot;, לָמָּה חָזַר לְאַרְצוֹ?
אֶלָּא כָּךְ הָיָה יִתְרוֹ מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם מַפְקִידִין אֶצְלִי פִּקְדוֹנוֹת, שֶׁאֲנִי הָיִיתִי הַנֶּאֱמָן שֶׁבָּעִיר; 
וְאִם אֲנִי מַנִּיחָן וְהוֹלֵךְ לִי, הֵן אוֹמְרִין: בָּרַח לוֹ יִתְרוֹ וְלָקַח כָּל פִּקְדוֹנוֹתֵינוּ וְנָתַן לַחֲתָנוֹ; נִמְצֵאתִי מוֹצִיא שֵׁם רָע עָלַי וְעָלֶיךָ; 
אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמַחֲזִיר אֶת כֻּלָּן.
דָּבָר אַחֵר, &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ&quot;, לָמָּה חָזַר? אֶלָּא הָיָה מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: הַשָּׁנָה הַזֹּאת – שְׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה, וַאֲנִי לָוִיתִי וּפִרְנַסְתִּי אֶת הָעֲנִיִּים; 
וְאִם אֵין אֲנִי הוֹלֵךְ וּפוֹרֵעַ אֶת הַחוֹבוֹת – נִמְצֵאתִי מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּפוֹרְעָן! 
וּמִנַּיִן שֶׁשְּׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה&quot; {{ממ|שמות|ט|לא}}; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקוּ הַחִטִּים אֶלָּא הַשְּׂעוֹרִים, 
אִם אֵין שְׂעוֹרִים – הַחִטִּים מִתְיַקְּרִים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|וספרי במדבר עח]]
יעבץ ורכב הם כינויים נוספים ליתרו, בנוסף למנויים לעיל פס' א; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי במדבר עח.]]}}
הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶן אֵצֶל יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ שִׁמְעָתִים תִּרְעָתִים שׂוּכָתִים 
הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב&quot; {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}.
כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כָּךְ בָּנָיו חִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאַחֲרָיו; 
שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה: &quot;הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן, 
וָאֶתֵּן לִפְנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִיעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן&quot; {{ממ|ירמיה|לה|ה}}.
אָמַר לָהֶם יִרְמְיָה: הַמָּקוֹם אָמַר לִי שֶׁתִּשְׁתּוּ יָיִן! 
אָמְרוּ לוֹ: אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן כָּל יָמִים שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב; 
וַאֲדַיִן הָיָה שֶׁלֹּא חָרֵב, אֶלָּא אָמַר לָנוּ: תִּהְיוּ מִתְאַבְּלִין עָלָיו, שֶׁסּוֹפוֹ לֵיחָרֵב!
וְאָמַר לָנוּ: אַל תָּסוּכוּ וְאַל תְּסַפְּרוּ וְאַל תֵּשְׁבוּ בְּבָתִּים, 
&quot;וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ&quot; (שם פס' י).
{{הע-שמאל|המילים &quot;תרעתים&quot;, &quot;שמעתים&quot; וכו' הם כינויים לתלמידי חכמים ואינם שמות משפחה.}}
לְכָךְ נִקְרְאוּ &quot;תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים&quot;: 
תִּרְעָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לְגַלֵּחַ. שׂוּכָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לָסוּךְ. שִׁמְעָתִים – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם.
דָּבָר אַחֵר: &quot;תִּרְעָתִים&quot; – שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. 
דָּבָר אַחֵר – שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִין בְּבַקָּשָׁתָן וְנַעֲנִין. &quot;שִׁמְעָתִים&quot; – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תוֹרָה.
דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיְתָה תְּפִלָּתָן נִשְׁמַעַת. &quot;שׂוּכָתִים&quot; – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּסֻכּוֹת. 
דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיוּ מְסַכְּכִין עַל יִשְׂרָאֵל וּמְגִנִּין עֲלֵיהֶן.
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר: קָרְבַּן {{ב|בֵּית שׁוֹתֵי מַיִם|שמעתים}} הַיּוֹם! יָצְאָה בַּת קוֹל מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים 
וְאָמְרָה לָהֶן: מִי שֶׁקִּבֵּל קָרְבַּן אֲבוֹתֵיכֶם בַּמִּדְבָּר הוּא יְקַבֵּל קָרְבַּנְכֶם בְּשָׁעָה זוֹ! 
{{הע-שמאל|בני רכב הם הקינים (דברי הימים), והקינים הם בני חותן משה (שופטים). מכאן שרכב הוא יתרו.}}
וּמִי הֵן אֵלּוּ? &quot;הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב&quot; {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}!
וְאוֹמֵר &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; {{ממ|שופטים|א|טז}}, הֱוֵי אוֹמֵר: בֵּית רֵכָב הֵמָּה מִיִּתְרוֹ.
בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה הָיָה צִדְקָן שֶׁלִּבְנֵי יִתְרוֹ, שֶׁהֲרֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב שָׁמַע מִפִּי הַנָּבִיא שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לֵיחָרֵב, 
וְעָמַד וְגָזַר עַל בָּנָיו שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת: שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ יַיִן, וְשֶׁלֹּא יִבְנוּ בָּתִּים, וְשֶׁלֹּא יִטְּעוּ כְּרָמִים.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם 
וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם 
לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם {{הפניה לפסוקים|ירמיה|לה|ו|ז}}.
{{הע-שמאל|עובדי האדמה מצטיירים כמועדים לחטוא. הדרשה אינה מונה את יצחק, שהיה גם הוא עובד אדמה. מבין ארבעת המנויים כאן רק נח ולוט שתו יין והשתכרו.}}
וּמִנַּיִן לָמַד שֶׁפְּרִישׁוּת הַיַּיִן מַאֲרֶכֶת יָמִים? 
שֶׁהֲרֵי אַרְבָּעָה הָיוּ לוֹהֲטִין אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצְאוּ כָּרָאוּי: קַיִן וְנֹחַ וְלוֹט וְעֻזִּיָּהוּ. 
קַיִן – &quot;וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה&quot; {{ממ|בראשית|ד|ב}}. נֹחַ – &quot;וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה&quot; {{ממ|בראשית|ט|כ}}.
וְלוֹט – &quot;וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה&quot; {{ממ|בראשית|יג|י}}. 
עֻזִּיָּהוּ – &quot;כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כו|י}}.
{{הע-שמאל|ברית בני רכב היא נצחית ואינה תלויה בדבר, אבל היא נכרתה לאחר שבני רכב הוכיחו את דבקותם במצוות אביהם, ולא היו זקוקים לתנאי כלשהו.
ר' שמעון מזכיר שהברית הבטיחה להם את התורה ולא את הכהונה, התלויה בקיום המקדש.
ר' חנינא בן גמליאל ממקם את ביקור יתרו בשנה השניה ליציאת מצרים, כשמינה משה את ראשי השבטים. והשוו לעיל פסוק יג, וראו [[במדבר י ל]] ואילך, שיציאת יתרו וחזרתו לארצו התרחשו בשנה השניה.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַבְּרִית שֶׁכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנֵי יִתְרוֹ יָתֵר מִן הַבְּרִית שֶׁכָּרַת לִבְנֵי דָּוִד, 
שֶׁהַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם דָּוִד אֵינוֹ כָּרוּת, אֶלָּא עַל תְּנַאי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם 
גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ&quot; {{ממ|תהלים|קלב|יב}}.
אֲבָל הַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב – לֹא נִכְרַת עַל תְּנַאי, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב
עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים&quot; {{ממ|ירמיה|לה|יט}}!
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲלֹא כְּבָר נִפְסְקָה כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב&quot;? 
אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ מִמֶּנּוּ יוֹשְׁבֵי סַנְהֶדְרִין לְעוֹלָם!
מָה אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל.
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה {{ב|אַכְסַלְטַיָּנוֹת|Vexillatio יחידת פרשים נושאת דגל}} עַל יִשְׂרָאֵל; 
וְאֵימָתַי הֶעֱמִידָן? בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם&quot; {{ממ|במדבר|ב|ב}}!
}}</text>
      <sha1>qdc0z21hcd1m7pdq6c5eusy88j810t9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק כ</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1712376</id>
    <revision>
      <id>3015903</id>
      <parentid>2993165</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T09:08:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3015903</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="93282" sha1="nksh8bau23ibxatvc9r54f1lg0mc6aq" xml:space="preserve">==פרק כ==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ההצדקה לדרישות של הקב&quot;ה מישראל מבוססת על הסכמתם ועל קבלתם את עול המצוות. המשל של רבי עוסק באשה שלא הורגלה לנפץ צמר, אבל משנלקחה לאשה ע&quot;י בעלה – התחייבה לכך.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot;''' – אָמַר לָהֶם: דִּין אֲנִי נוֹהֵג בֵּינֵיכֶם וּבֵין כָּל הַדְּבָרִים; 
שֶׁאִלּוּ לֹא קִבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם – לֹא הָיִיתִי נִפְרָע מִכֶּם! אֵינוֹ דּוֹמֶה מְקַבֵּל לְשֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל.
 
רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה {{ב|[חֲשׁוּבָה]|תוספת של מלמד, שאינה בנוסחאות}}. {{ב|אֲמָרוּן לָהּ: הִתְלַקַּחַתְּ לֵיהּ? פִּיסִי עַמְרֵיהּ!|אמרו לה: נלקחת לו? – נפצי צמרו!}}
כָּךְ אַתֶּם יִשְׂרָאֵל: נִמְשַׁכְתֶּם לִי, נִתְמַשְׁכַּנְתֶּם לִי, נָקוּי שֶׁתַּעֲשׂוּ לִי רְצוֹנִי!
 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש סוף ד.]] שם טוענים שכל עשר הדיברות נאמרו בדיבור אחד, וזה &quot;מה אי אפשר לפה (אנושי) לדבר&quot; וכו'. 
כאן מתיחס להבדלים בין שמות לדברים, ודורש וידבר אלוקים – אחת דִּבֵּר אלוקים.
הדרשה &quot;אני שנפרע&quot; וכו' – עוסקת בשם אלוקים, הנתפש כמידת הדין - בניגוד לשם הויה, הנתפס כמידת הרחמים.
הדרשה &quot;על ראשון ראשון&quot; – ראו מחלוקת ר' ישמעאל ור' עקיבא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|במכילתא בחדש סוף ד.]] לפי הדרשה שכאן אמר הקב&quot;ה כל דיבר לחוד והעם ענו אחרי כל דיבר &quot;הן&quot; או &quot;לאו&quot;, כשיטת ר' ישמעאל, ועשר הדיברות לא נאמרו בדיבור אחד.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן הֵן שֶׁנֶּאֶמְרוּ {{ב|לְהַלָּן,|ב[[דברים ה]]}} 
שְׁנֵיהֶם לְעִנְיָן אֶחָד, מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַפֶּה לוֹמַר וְאִי אֶפְשָׁר לָהּ לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ.
כָּאן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; {{ממ|תהלים|סב|יב}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'&quot; {{ממ|ירמיה|כג|כט}}; מָה אֵשׁ זֶה, נֶחֱלָק לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת – כָּךְ דִּבּוּר אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה מִקְרָאוֹת.

דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים&quot;''' – אֲנִי שֶׁנִּפְרָע עַל יְדֵי כָּךְ וַאֲנִי שֶׁמְּשַׁלֵּם שָׂכָר עַל יְדֵי כָּךְ. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם&quot; {{ממ|דברים|ה|ד}}.

דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶם עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן.
{{הע-שמאל|הדרשן לשיטתו שהדיבור היה נפרד בפני עצמו לכל דבר.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים&quot;'''. יָכוֹל {{ב|בָּאַחֲרוֹנָה|בסוף}} אָמְרוּ לוֹ 'קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ'? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ&quot;. 'אָנֹכִי' הָיָה בַּכְּלָל, וְיָצָא מוּצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: 
מָה 'אָנֹכִי' הָיָה לוֹ דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְקַבָּלָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ – כָּךְ כָּל דִּבֵּר וְדִבֵּר הָיָה לוֹ דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְקַבָּלָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֵאמֹר&quot;'''? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶן עַל כָּל דִּבֵּר וְדִבֵּר, עַל לָאו לָאו וְעַל הֵין הֵין.
}}

===פסוק ב–ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדוגמאות נוספות לטענה שהקב&quot;ה עושה מעשים באור השמש ולא בחושך ראו [[בראשית רבה לב ח]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלז|ספרי דברים שלז]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה.]]}}
'''&quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''' – אֲנִי הוּא זֶה, וּמִי {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת|שיכול להתנגד לי}} – יָבוֹאוּ וְיִמְחֶה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעִנְיַן הַשְׁחָתַת עוֹלָם נֶאֱמַר &quot;וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם&quot; {{ממ|בראשית|ז|ד}}, 
אֲנִי הוּא זֶה וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת יָבוֹא וְיִמְחֶה.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ... אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יט}}, 
אֲנִי הוּא זֶה! וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת יָבוֹא וְיִמְחֶה.
{{הע-שמאל|דרשה על המתח בין אלוהות אוניברסלית לאלוהות פרטיקולרית: למרות שהקב&quot;ה הוא אלוהי כל העולם יש לו יחס מיוחד ודרישות מיוחדות מעם ישראל דווקא.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''', אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם! יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֱלֹקֶיךָ&quot;'''.
יָכוֹל עָלֶיךָ {{ב|בִּפְנֵי עַצְמְךָ?|בלבד}} תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אָנֹכִי ה'&quot;''' – אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם.
הָא כֵּיצַד? אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, וּשְׁמִי יָחוּל עָלֶיךָ.
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי '''הָאָדֹן''' ה'&quot; {{ממ|שמות|לד|כג}}, אָדוֹן אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם;
יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;ה' '''אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל'''&quot;.
יָכוֹל עָלֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. 
הָא כֵּיצַד? אָדוֹן אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – וְחָל שְׁמִי עָלֶיךָ.
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר &quot;כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|ירמיה|לב|טו}}, &quot;הִנֵּה אֲנִי ה' אֱלֹקֵי כָּל בָּשָׂר&quot; (שם פס' כז).
אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם; יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל&quot;.
יָכוֹל עָלֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲנִי ה' אֱלֹקֵי כָּל בָּשָׂר&quot;! הָא כֵּיצַד? אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – וְחָל שְׁמִי עָלֶיךָ.
{{הע-שמאל|דרשה המניחה ששם אלוקות מייצג את מידת הדין, וראו גם לעיל פס' א [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|וספרי דברים כו.]]}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה'&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֱלֹקֶיךָ&quot;'''?
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם עוֹשִׂין אַתֶּם רְצוֹנִי – הֲרֵי '''&quot;אָנֹכִי ה'&quot;''', שֶׁנֶּאֱמַר בִּי &quot;ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן&quot; {{ממ|שמות|לד|ו}}.
וְאִם לָאו – '''&quot;אֱלֹקֶיךָ&quot;''', אֲנִי נִפְרָע {{ב|מִשּׂוֹנְאֵיכֶם!|לשון נקיה: מכם}} שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֱלֹקֶיךָ&quot;''', אֶלָּא לְשׁוֹן דַּיָּן!
{{הע-שמאל|לעניין הצעת התורה לכל האומות ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה.]] לעניין התביעה מישראל לקבל את התורה כתוצאה של יציאת מצרים ראו שם בתחילת הפרשה.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָתוֹ עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְלֹא קִבְּלוּ הֵימֶנּוּ.
חָזַר לוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: '''&quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;''', אֲפִילּוּ אֵין לִי עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁהוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – כְּדַאי.
'''&quot;מִבֵּית עֲבָדִים&quot;''', אֲפִילּוּ אֵין לִי עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁפְּדִיתִיךָ מִבֵּית עֲבָדִים – דַּי.
{{הע-שמאל|החובה להשמיד גם ע&quot;ז השייכת לאחרים, וכן להחזיק בפסל שאחרים עובדים אותו.
לדרשות על &quot;אלוהים אחרים&quot; השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}}
&quot;לֹא יִהְיֶה לְךָ&quot; – יָכוֹל לֹא יְקַיֵּם לְעַצְמוֹ, אֲבָל יְקַיֵּם לַאֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לֹא יִהְיֶה&quot;.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא יִהְיֶה לְךָ&quot;? מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּם עֲבוֹדָה זָרָה לְעַצְמוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם &quot;לֹא יִהְיֶה&quot; וּמִשּׁוּם &quot;לְךָ&quot;.
&quot;אֱלֹהִים&quot; – יָכוֹל לְפִי שֶׁנִּקְרְאוּ אֱלֹהִים, יָכוֹל יֵשׁ בָּהֶן צֹרֶךְ לְפָנַי? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲחֵרִים&quot;.
דָּבָר אַחֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֱלֹהִים אֲחֵרִים&quot;? שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם אֱלוֹהַּ שֶׁל כֶּסֶף וֶאֱלוֹהַּ שֶׁל זָהָב,
וְיֹאמַר: לֹא שִׁקּוּץ אֶלָּא לֶאֱלוֹהַּ! {{ב|לֹא גִּלּוּל אֶלָּא לֶאֱלוֹהַּ!|כביכול אין איסור בהחזקת הפסל אלא אם עובדים אותו}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֱלֹהִים אֲחֵרִים&quot;, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אַתָּה מַחֲזִיק בּוֹ לְשֵׁם אֱלוֹהַּ – אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ.
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲחֵרִים&quot; – אַחֲרוֹנִים; בָּאַחֲרוֹנָה נַעֲשׂוּ! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם&quot; {{ממ|דברים|לב|יז}}.
לֹא הוֹעִילוּ לְךָ, וְלֹא הוֹעִילוּ לַאֲבוֹתֶיךָ, וְלֹא הוֹעִילוּ כְּלוּם מִימֵיהֶן!
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲחֵרִים&quot; – '''שֶׁמְּאַחֲרִין''' אֶת הַטּוֹבָה מִלָּבוֹא לָעוֹלָם.
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲחֵרִים&quot; – שֶׁעוֹשִׂין אֶת עוֹבְדֵיהֶן '''אֲחֵרִים'''.
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲחֵרִים&quot; – '''שֶׁאֲחֵרִים''' הֵן לְעוֹבְדֵיהֶן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה&quot; {{ממ|ישעיה|מו|ז}}.
&quot;עַל פָּנָי&quot; – לֹא בִּדְמוּתִי וְלֹא בִּדְמוּת שַׁמָּשַׁי.
דָּבָר אַחֵר: &quot;עַל פָּנָי&quot; – מְלַמֵּד שֶׁמְּבִיאִין אַף לָעוֹלָם.
}}

===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|איסור עשיית פסלים ותמונות הוא כולל כל צורה שניתן לעבוד לה, אפילו אם בונה הפסל אינו עובד אותו, וגם צורת מלאכים וחיות הקודש אסורה. בסוף הדרשה דורש 'פסל – פוסל', שהפסל מרחיק את הקב&quot;ה מן העולם, וגורם למותו של העובד אותו.}}
'''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה&quot;''' – שֶׁמָּא תֹּאמַר אֶעֱשֶׂה צוּרָה וְאֶעֱבֹד אוֹתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה&quot;'''.
 
יָכוֹל צוּרַת אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה&quot; {{ממ|דברים|ד|טז}}.
יָכוֹל צוּרַת אֶבֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאֶבֶן מַשְׂכִּית&quot; {{ממ|ויקרא|כו|א}}.
יָכוֹל צוּרַת עֵץ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ&quot; {{ממ|דברים|טז|כא}}.
יָכוֹל צוּרַת דָּג? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּבְנִית כָּל דָּגָה&quot; {{ממ|דברים|ד|יח}}.
יָכוֹל צוּרַת עוֹף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמַיִם&quot; (שם פס' יז).
יָכוֹל צוּרַת בְּהֵמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה&quot; (שם).
יָכוֹל צוּרַת מַלְאָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמָּעַל&quot;'''.
יָכוֹל תְּהוֹם וְחֹשֶׁךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ&quot;'''.
יָכוֹל {{ב|הַבּוּבְיָא|בבואה של אדם}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם&quot;'''.
יָכוֹל צוּרַת {{ב|סַרְסְרוֹיְרִין|סנוורין במים (שברירי)}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם&quot;'''.
יָכוֹל צוּרַת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה&quot; (דברים ד, יט).
 
'''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה לְעַצְמוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם '''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה&quot;''' וּמִשּׁוּם '''&quot;לְךָ&quot;'''.
 
'''&quot;פֶּסֶל&quot;''': אֵין לִי אֶלָּא '''&quot;פֶּסֶל&quot;''', כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כָּל תְּמוּנָה&quot;''' – לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.
'''&quot;אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם&quot;''' – לְרַבּוֹת שָׁמַיִם עַצְמָם.
'''&quot;מִמָּעַל&quot;''' – לְרַבּוֹת מַלְאֲכֵי שָׁרֵת.
'''&quot;וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ&quot;''' – לְרַבּוֹת הָרִים וּגְבָעוֹת נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים.
'''&quot;מִתַּחַת&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַתְּהוֹמוֹת.
'''&quot;וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת חַיּוֹת הַיָּם וְאֶת הַדּוֹלְפָנִין.
'''&quot;מִתַּחַת&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַשִּׁלְשׁוּלִין.
'''&quot;לָאָרֶץ&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶרֶץ עַצְמָהּ.
 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כָּל תְּמוּנָה&quot;''' – לֹא בִּדְמוּתָן וְלֹא בִּדְמוּת בָּבוּאָה שֶׁלָּהֶן, וְלֹא בִּדְמוּת חַיּוֹת רָעוֹת וְלֹא בִּדְמוּת חַיּוֹת שֶׁלְּמַעְלָה!
אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת כֻּלָּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;פֶּסֶל&quot;'''? אֶלָּא אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן נִמְצֵאתָ פּוֹסֵל עוֹלָם מִמֶּנִּי, וַהֲרִינִי פּוֹסֵל עוֹלָם מִמְּךָ!
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אסור להשתחוות בהקשר דתי, אבל מותר להשתחוות כהבעת כבוד לאדם. מכאן מרחיבים את איסורי ע&quot;ז לכל מה שנהוג במקדש, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]
דורש את לשון הרבים &quot;מראות&quot;, שהנביאים ראו הופעות של הקב&quot;ה כשינויים בלבושו, אבל למעשה לא זכו לראות את הקב&quot;ה אלא ממלאכיו, ואילו במתן תורה זכתה גם שפחה לראות את פני הקב&quot;ה עצמו, בפנים של אהבה לשומרי המצוות ובפנים של קנאה.}}
&quot;'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם'''&quot;, מִשְׁתַּחֲוֶה אַתָּה לְאָדָם. יָכוֹל אֲפִילּוּ נֶעֱבָד {{ב|כְּהָמָן|שעשה עצמו ע&quot;ז}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם'''&quot; – לֹא תִּשְׁתַּחֲוֶה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָה.
&quot;'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם'''&quot; – הִשְׁתַּחֲוָיָה בִּכְלָל הָיְתָה; לָמָּה יָצָאת? לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ:
מָה הִשְׁתַּחֲוָיָה, מְיוּחֶדֶת, מַעֲשֶׂה יְחִידִי, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ בֵּין שֶׁהוּא עוֹבְדוֹ בֵּין שֶׁאֵינוֹ עוֹבְדוֹ –
כָּךְ כָּל עֲבוֹדָה הַמְיוּחֶדֶת לַשֵּׁם, אִם עָשָׂה אוֹתָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה – חַיָּיבִין עָלֶיהָ, בֵּין שֶׁהוּא עוֹבְדוֹ בֵּין שֶׁאֵינוֹ עוֹבְדוֹ.
 
&quot;'''כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ'''&quot; – מְלַמֵּד שֶׁרָאוּ פָּנִים שֶׁעֲתִידוֹת לְשַׁלֵּם שָׂכָר לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא.
וּכְלַפֵּי שֶׁהַנְּבִיאִים מַשְׁמִיעִים אוֹתָם בִּלְשׁוֹנוֹת הַרְבֵּה,
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר&quot; {{ממ|דניאל|ז|ט}} וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ&quot; {{ממ|ישעיה|סג|ב}}.
וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ {{ב|שֶׁלְּפִי שָׁעָה הֵם רוֹאִים|שהנביאים רואים את בגדי הקב&quot;ה כתוצאה של זמנים שונים}}? – לְכָךְ נֶאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל: &quot;וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים&quot; {{ממ|יחזקאל|א|א}}.
אָמַר לָהֶם: הַרְבֵּה רְאִיּוֹת רָאִיתִי עַד שֶׁזָּכִיתִי לְהַקְבִּיל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה!
 
&quot;'''אֵל קַנָּא'''&quot; – מְלַמֵּד שֶׁרָאוּ פָּנִים עֲתִידוֹת לִיפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא. &quot;'''אֵל קַנָּא'''&quot; – אֵל דַּיָּין, אֵל קָשֶׁה, אֵל אַכְזָרִי.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]] שם מדגיש רבן גמליאל לפילוספוס שהקנאה מופנית לעובדי ע&quot;ז ולא לאלילים. בנוסח שברשב&quot;י אגריפס שואל מדוע אין הקב&quot;ה פוגע בגויים, ור&quot;ג עונה לו שישראל עשו שני חטאים: עזיבת הקב&quot;ה - ועבודה לפסילים.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;'''אֵל קַנָּא'''&quot; – וְכִי יֵשׁ לְפָנָיו קִנְאָה? וְכִי נִפְרָע עַל יְדֵי קִנְאָה? 
הָא אֵין נִפְרָע לֹא עַל יְדֵי אֶבֶן וְלֹא עַל יְדֵי חֵץ וְלֹא עַל יְדֵי {{ב|חַלְקוֹק!|קלע}}
כִּבְיָכוֹל הָיָה לְךָ אַחֵר – חִילַּפְתַּנִי בּוֹ!
שָׁאַל אַגְרִיפַּס סָבָא אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֵין מִתְקַנֵּא אֶלָּא {{ב|בַּאֲחֵרִים,|בישראל - לשון נקיה}} 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים&quot; {{ממ|דברים|ד|לט}}?
אָמַר לוֹ: אֵין מִתְקַנֵּא לֹא בְּגָדוֹל מִמֶּנּוּ וְלֹא בְּכַיּוֹצֵא בּוֹ אֶלָּא בְּקָטָן מִמֶּנּוּ; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי, אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים&quot; {{ממ|ירמיה|ב|יג}}.
אִלּוּ עָזְבוּ אוֹתִי, מְקוֹר מַיִם חַיִּים – עֲלוּבִין הָיוּ; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה &quot;לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם&quot; (שם).
&quot;'''פֹּקֵד'''&quot;, אֵין פּוֹקֵד אֶלָּא {{ב|מַזְכִּיר|לאו דווקא לרעה}}, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה&quot; {{ממ|בראשית|כא|א}} 
וְאוֹמֵר: &quot;פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם&quot; {{ממ|שמות|ג|טז}}.
{{הע-שמאל|ר' יהודה הופך את המשמעות של הפקידה ומפרש אותה כהכלה ואי מתן עונש.}}
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹנֵס אֲנִי עֲוֹנוֹתֵיהֶם לְיָדִי, וְתוֹלֶה אוֹתָן עַד אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת, כְּיֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;בְּנֵי רְבִיעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|מלכים ב|טו|יב}} – וְהָיָה לוֹ כֵּן.
{{הע-שמאל|הסתירה בין הפסוק שלנו ליחזקאל נפתרת בטענה שמדובר במסורת משפחתית של רוע, שלושה דורות לאחור; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;'''פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים'''&quot;, 
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;אָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן וּבֵן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב&quot; {{ממ|יחזקאל|יח|כ}}!
אִם הָיוּ אָבוֹת זַכָּאִין – תּוֹלֶה לָהֶן, וְאִם לָאו – אֵין תּוֹלֶה לָהֶן. מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְאֶחָד שֶׁלָּוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ. בָּא בְּנוֹ וְלָוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ.
וּבָא בֶּן בְּנוֹ וְלָוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ; לָרְבִיעִי – אֵין מַלְוִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי אֲבוֹתָיו שֶׁהָיוּ כַּפְרָנִין!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ&quot; {{ממ|איכה|ה|ז}}.
אַל תְּהִי קוֹרֵא &quot;עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ&quot; אֶלָּא &quot;עֲוֹנֹתֵינוּ סָבָלְנוּ&quot;! מִי גָּרַם לָנוּ לִסְבּוֹל עֲוֹנוֹת נַפְשֵׁינוּ? – אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ כַּפְרָנִין!
 
{{ב|&quot;'''פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים'''&quot;|מכיל את העוון ואינו פוגע בבנים}}, יָכוֹל עַל יוֹצְאֵי יָרֵךְ בִּלְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''וְעַל בְּנֵי בָנִים'''&quot;.
יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: הָא אֵין תּוֹלֶה אֶלָּא לָהֶן בִּלְבַד. מִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי'''&quot;.
}}

===פסוק ו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''&quot;וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים&quot;''' – יָכוֹל לְיוֹצְאֵי יָרֵךְ בִּלְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְאֶלֶף דּוֹר&quot; {{ממ|דברים|ז|ט}}!
יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: הָא אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא לְאֶלֶף דּוֹר; 
וּמִנַּיִן לַאֲלָפִים וּלְאַלְפֵי אֲלָפִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים&quot;'''!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יט#פסוק יז|לעיל יט יז:]] &quot;להודיע כמה מעלות בין תלמוד למעשה&quot;. 
גם כאן עוסק בשתי דרכים לקיום המצוות, ולומד שעדיפה עבודה מאהבת האל על טובו על עבודה מיראת מידת הפורענות, כי מידת הטוב מרובה!
העדיפות של מידת הטוב על מידת הפורענות היא פי 2000/4. כאן חוזר הדרשן ומפרש את פקידת העוון כמידת פורענות, כמו הפשט.}}
'''&quot;לְאֹהֲבַי&quot;''' – לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה לְפָנַי מֵאַהֲבָה.
'''&quot;וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי&quot;''' – לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה לְפָנַי מִיִּרְאָה.
לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה מַעֲלוֹת יֵשׁ בֵּין הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה יוֹתֵר מִמִּדַּת הַפּוּרְעָנוּת עַל אַחַת חֲמֵשׁ מֵאוֹת.
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|להגדרת שבועת שוא ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה ח|שבועות ג ח]] בשבועת שוא יש חילול שם הקב&quot;ה, ואינה כשבועת ביטוי שיש בה גם עבירה בין אדם לחברו. להחמרה בשבועת שוא ביחס לשבועת ביטוי ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ד#ב|תוספתא שבועות ד סוף ב.]]
לעניין הכפרה ראו דברי רבי יהודה [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#ה|בתוספתא יומא ד סוף ה.]] איסור &quot;לא תשא&quot; עצמו נחשב שם כמצווה המתכפרת בתשובה וביום הכיפורים, למרות שאין בה חיוב כרת או מיתה בידי שמים, ואילו המצוות שענשן נמוך יותר מתכפרות בתשובה גרידא.}} 
'''&quot;לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא&quot;'''. אֵין &quot;לַשָּׁוְא&quot; אֶלָּא דָּבָר {{ב|שֶׁלֹּא הָיָה|בעבר}}, {{ב|וְלֹא נִהְיָה|בהווה}}, וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת.
'''&quot;כִּי לֹא יְנַקֶּה ה'&quot;'''. לְתוֹךְ {{ב|שֶׁנֶּאֱמַר בְּחוֹרֵב תְּשׁוּבָה &quot;וְנַקֵּה&quot;,|המילה &quot;ונקה&quot; מתפרשת כאחת המידות של הקב&quot;ה, המתרצה בתשובה}} יָכוֹל תְּהֵא {{ב|תְּשׁוּבָה|בלבד}} מְכַפֶּרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי לֹא יְנַקֶּה ה'&quot;'''.
אֵין זֶה קַל וָחֹמֶר מֵעַתָּה, שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתָה לַשָּׁמַיִם?
אוֹ עַל כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא תְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא&quot;''', עַל '''זֶה''' אֵין תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת! 
מְכַפֶּרֶת הִיא עַל כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה!
הֲרֵי זֶה קַל וָחֹמֶר מֵעַתָּה, שֶׁתְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִיּוּם עֲשֵׂה.
אֱמֹר מֵעַתָּה: כֹּל שֶׁהוּא מִ''''לֹא תִשָּׂא'''' וּלְמַטָּה – עֲבֵרוֹת קַלּוֹת, וּתְשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת. 
וְכֹל שֶׁהוּא מִ''''לֹא תִשָּׂא'''' וּלְמַעְלָה – עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, וְאֵין תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת.
 
יָכוֹל לֹא יְהֵא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם&quot;.
}}

===פסוק ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פס' א.
שמאי ראה את השבת כעיקר ואת ימי החול כהכנה אליה, ולכן היה מזכיר את השבת בימי החול, וראו הקצנה של גישתו לשבת ב[[ביצה טז א]].
טקס הקידוש נעשה בלילה, למרות שכאן נקשרת הקדושה '''ליום''' השבת.}}
'''&quot;זָכוֹר&quot;''' וְ&quot;שָׁמוֹר&quot; – שְׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ לְעִנְיָן אֶחָד; מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְדַבֵּר וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ.
כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹקִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; {{ממ|תהלים|סב|יב}}.
 
שַׁמַּאי הַזָּקֵן אוֹמֵר: זָכְרָהּ עַד שֶׁלֹּא תָּבוֹא, וְשָׁמְרָהּ מִשֶּׁתָּבוֹא.
אָמְרוּ עָלָיו עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן שֶׁלֹּא הָיָה זִכְרוֹן שַׁבָּת זָז מִתּוֹךְ פִּיו: לָקַח חֵפֶץ טוֹב – אָמַר 'זֶה לַשַּׁבָּת'.
כְּלִי חָדָשׁ – אוֹמֵר 'זֶה לַשַּׁבָּת'.
 
'''&quot;זָכוֹר&quot;''', רַ' יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכְּשֶׁאַתָּה מוֹנֶה – 
הֱוֵי מוֹנֶה 'אֶחָד בַּשַּׁבָּת' וְ'שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת', 'שְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת', 'רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת', 'חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת' וְ'עֶרֶב שַׁבָּת'?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זָכוֹר&quot;'''.
 
'''&quot;אֶת יוֹם&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא יוֹם; לַיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְקַדְּשׁוֹ&quot;'''. 
אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יוֹם&quot;'''? כְּבוֹד יוֹם קוֹדֵם לִכְבוֹד לַיְלָה.
'''&quot;לְקַדְּשׁוֹ&quot;''' – בַּלַּיְלָה קַדְּשׁוֹ. מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא קִדֵּשׁ בַּלַּיְלָה – מְקַדֵּשׁ וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ&quot;'''!
 
{{הע-שמאל|יש להבחין בין בגדי החול לבין בגדי השבת, וכן בין סעודות החול לסעודות השבת. ההבחנה נדרשת לעניים, הנתבעים לאכול בשבת מאכלים מיוחדים – ולעשירים, האוכלים סעודה יפה בכל יום.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְקַדְּשׁוֹ&quot;''', בַּמֶּה אַתָּה מְקַדְּשׁוֹ? בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה וּבִכְסוּת נְקִיָּה,
שֶׁלֹּא תְּהֵא סְעוּדָתְךָ שֶׁלַּשַּׁבָּת כִּסְעוּדַת הַחֹל, וְלֹא עֲטִיפָתְךָ שֶׁלַּשַּׁבָּת כַּעֲטִיפָתְךָ בַּחֹל.
וּמִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ עָנִי לֹא יְהֵא מַאֲכָלוֹ שֶׁלַּשַּׁבָּת כְּמַאֲכָלוֹ שֶׁלַּחֹל, וְעָשִׁיר לֹא יְהֵא מַאֲכָלוֹ שֶׁלַּשַּׁבָּת כְּמַאֲכַל הַחֹל?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ&quot;'''.
}}

===פסוק ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רבי רואה את העבודה והמלאכה בימי החול כמצווה;
ר' אלעזר מצביע על המלאכה (בהקמת המשכן) כגורמת להשראת שכינה. לקשרים נוספים בין מלאכת המשכן לאיסורי המלאכה בשבת ראו [[ביאור:משנה שבת פרק ז#משנה ב|בביאור לשבת ז ב.]] ולהלן פס' יא.
ר' יוסי הגלילי רואה את המלאכה כניגוד למוות, (ומבין דבריו אפשר לשמוע קשר בין הבטלה, אולי אפילו בשבת - למוות, וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]);
ר' עקיבא מוכיח את חשיבות המלאכה מעצם קיומם של עובדים המקבלים מכספי הלישכה ומחללים את קדושת הכספים;
ר' שמעון מוכיח זאת מההיתר לאומנים להכנס לקודש הקדשים כדי לנקותו, ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ד#משנה ח|מידות ד ח.]];
כל הדוברים הם מבית הלל, שראו קדושה גם בימי החול ובמלאכה שאינם בשבת.}}
'''&quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד&quot;''' – רַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי זוֹ גְּזֵרָה אַחֶרֶת; 
שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל שַׁבָּת – כָּךְ נִצְטַוּוּ עַל הַמְּלָאכָה.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁלֹּא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָשׂוּ מְלָאכָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם&quot; {{ממ|שמות|כה|ח}}.
 
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁלֹּא קָנַס הַמָּקוֹם מִיתָה עַל אָדָם אֶלָּא מִתּוֹךְ בַּטָּלָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו&quot; {{ממ|בראשית|כה|יז}}.
 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁהֲרֵי נֶהֱנֶה שָׁוֶה פְּרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ – מֵבִיא מְעִילָה וְחֻמְשָׁהּ, וּמֵבִיא אָשָׁם בִּשְׁתֵּי סְלָעִים; 
וְהַפּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בַּהֶקְדֵּשׁ – נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה!
 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁאֲפִלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה – חַיָּב מִיתָה; 
וּבִשְׁעַת עֲבוֹדָה – טְמֵאִין וּבַעֲלֵי מוּמִין מֻתָּרִין לְהִכָּנֵס.
 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבת פרק א#משנה ה|שבת א ה-י,]] שם קיבלו בית הלל את דעתם של בית שמאי בעניין הבישול והצליה, ובית שמאי הודו לבית הלל בעניין קורת בית הבד ועיגולי הגת. כאן לפנינו המחלוקת העקרונית, לפני שהתפשרו על חלק מהדברים. וראו [[ביאור:תוספתא/שבת/א#ט|תוספתא שבת א ט:]] בית שמאי רואים את זמן השבת כקדוש ולכן אוסרים להשתמש בו (אלא אם המלאכה התחילה להתבצע מבעוד יום). בית הלל רואים את הקדושה כעניינו של האדם, ואוסרים עליו לעשות מלאכה בשבת אבל מתירים לו לעשות מלאכה כרצונו ביום ששי עד כניסת השבת.}}
'''&quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִין: &quot;אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ וְסַמָּנִין וְכַרְשִׁינִין אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם;
וְאֵין פּוֹרְשִׂין מְצוּדוֹת חַיּוֹת וְעוֹפוֹת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם;
וְאֵין טוֹעֲנִין בְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד וּבְעִגּוּלֵי הַגַּת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ מִבְּעוֹד יוֹם;
וְאֵין פּוֹתְקִין מַיִם לְגַנּוֹת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּתְמַלֵּא מִבְּעוֹד יוֹם;
וְאֵין נוֹתְנִין בָּשָׂר, בָּצָל וּבֵיצָה עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ, וְלֹא תַּבְשִׁיל לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצָּלוּ מִבְּעוֹד יוֹם.
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין בְּכֻלָּן!&quot;
 
אֶלָּא שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: '''&quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ&quot;''' – שֶׁתְּהֵא מְלַאכְתְּךָ גְּמוּרָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין: '''&quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד&quot;''' – עוֹשֶׂה אַתָּה כָּל שִׁשָּׁה, וּשְׁאָר מְלַאכְתְּךָ הִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵילֶיהָ בַּשַּׁבָּת;
'''&quot;וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ&quot;''' – שֶׁתְּהֵא בַּשַּׁבָּת כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ מְלָאכָה.
}}

===פסוק י===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את הצורך באיזכורים רבים של השבת: מצוות היום החלות גם בלילה, עונש ואזהרה, עשה ולא תעשה, וחיוב מיתה בסקילה. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז.]]}}
'''&quot;וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה; מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה; מִיתָה מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת&quot; {{ממ|שמות|לא|טו}}!
עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת&quot; (שם פס' ט&quot;ז)!
 
אֵין לִי אֶלָּא עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לִמְלֶאכֶת יוֹם; עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לִמְלֶאכֶת לַיְלָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב&quot; {{ממ|ויקרא|כג|לב}}. 
אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים – תְּנֵהוּ עִנְיָן לְלֵילֵי שַׁבָּתוֹת!
אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה; מִיתָה מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת&quot; {{ממ|שמות|לא|יד}}.
 
{{הע-שמאל|בעניין הקשר בין איסורי השבת למלאכת המשכן ראו לעיל בדרשה לפס' ט, וכן [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק טז|לעיל יב טז.]]
איסורי השבת נמסרו לכל העם הגדולים, כולל בנו ובתו של אדם. האיסור כולל גם את איסור ההוראה לקטן לעשות מלאכה האסורה בשבת, אבל אין לאסור עליו לעשות כרצונו, שהרי אין לקטן מחשבה!
יחס אב-בן שונים מיחסי אב-בת, ולכן צריך להזכיר את שניהם.}}
'''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה&quot;''', יָכוֹל לֹא יְקַנֵּב אֶת הַיָּרָק וְלֹא יָדִיחַ אֶת הַכֵּלִים וְלֹא יַצִּיעַ אֶת הַמִּטּוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מְלָאכָה&quot;'''. נֶאֶמְרָה כָּאן 'מְלָאכָה' וְנֶאֶמְרָה 'מְלָאכָה' בַּמִּשְׁכָּן {{ממ|שמות|לה|כא}}.
מַה מְּלָאכָה הָאֲמוּרָה בַּמִּשְׁכָּן – מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה, 
אַף מְלָאכָה הָאֲמוּרָה בַּשַּׁבָּת – מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה וְכוּ' {{ב|כִּי הֵיכִי דִּכְתִיבָא לְעֵיל.|קיצור סופרים - הפנייה [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק טז|לעיל יב טז]]}}
 
'''&quot;אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבִתֶּךָ&quot;''', יָכוֹל בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;אַתָּה&quot;''' – הֲרֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים אֲמוּרִין.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בִּנְךָ וּבִתֶּךָ&quot;'''? אֵלּוּ בְּנוֹ וּבִתּוֹ קְטַנִּים, 
שֶׁלֹּא יֹאמַר לִבְנוֹ קָטָן: 'הַכְנֵס לִי כְּלִי זֶה מִן הַשּׁוּק', 'הַכְנֵס לִי כַּלְכָּלָה זוֹ מִן הַשּׁוּק'.
יָכוֹל יְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶן שֶׁלֹּא יְשַׁבְּרוּ חֲרָסִים, שֶׁלֹּא יַנְתִּיזוּ צְרוֹרוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אַתָּה&quot;'''. מָה אַתָּה, מִדַּעַת עַצְמְךָ מְלֶאכֶת עַצְמְךָ – אַף הֵן, מִדַּעַת עַצְמָן מְלֶאכֶת עַצְמָן.
 
יֵאָמֵר בֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בַּת? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּבֵּן מַה שֶּׁאֵין בַּבַּת, וְיֵשׁ בַּבַּת מַה שֶּׁאֵין בַּבֵּן.
בֵּן – אָבִיו חַיָּב בּוֹ מִצְווֹת: לְמוּלוֹ וְלִפְדּוֹתוֹ, וּלְלַמְּדוֹ תּוֹרָה וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה – מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבַּת.
בַּת – אָבִיהָ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבֵּן.
הֵא, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּבֵּן שֶׁאֵין בַּבַּת, וּבַבַּת שֶׁאֵין בַּבֵּן – נִצְרַךְ לוֹמַר בַּבֵּן וְצָרַךְ לוֹמַר בַּבַּת.
 
{{הע-שמאל|נראה שהדרשה על הבהמה דומה לדרשה על הקטן: אין להורות לה או לגרום לה לעשות מלאכה, אבל מותר לה לעשות כרצונה. עשיית המלאכה של הבהמה, כמו זו של הקטן, אינה נחשבת &quot;מלאכה שיש עמה מחשבה&quot;.
הדרשה על העבד והאמה הכנעניים, וכן על הגרים התושבים קשה יותר לשחזור, אבל נראה שהיא מבוססת על חיפוש האיזון בין הפסוק שלנו לבין הפסוק מ[[שמות כג יב]]. 
ר' יוסי הגלילי מתיר להם רק לעשות מלאכה להכנת אוכל לעצמם, כדין ישראל ביום טוב, ור' עקיבא מתיר להם לעשות מלאכה כישראל בחול המועד, כלומר גם מלאכת &quot;הפסד מרובה&quot; ומלאכה בצינעה (ראו [[ביאור:משנה מסכת מועד קטן|במבוא למסכת מועד קטן.]]) ר' יוסי מחלק: הוא מתיר לעבד לעשות בשבת כל מלאכה – ולגר תושב הוא מתיר לעשות בשבת כבחול המועד.
ר' שמעון מתיר לגר תושב ולעבד כנעני לעשות כל המלאכות בשבת כביום חול
המונח &quot;גר תושב&quot; בכלל נראה כיצירה דמיונית של חז&quot;ל, ובהתאם לא ברור מנגנון אכיפת ההגבלות על הגר התושב בשבת, לשיטת כל החכמים חוץ מר' שמעון.}}
'''&quot;וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ&quot;''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ&quot; – יֵשׁ עֶבֶד וְאָמָה שֶׁאֵינוֹ כָּמוֹךָ,
וְאֵיזֶה זֶה? עֶבֶד וְאָמָה {{ב|הַתּוֹשָׁבִים|המכונים בדרך כלל &quot;כנעניים&quot;}}! לְאֵיזוֹ שְׁבִיתָה אַתָּה מְחַיְּבָם?...
מֻתָּרִין בִּמְלָאכָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְהֶמְתֶּךָ&quot;''' א... יָכוֹל הֵן יְהוּ אֲסוּרִין בִּמְלָאכָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ&quot; {{ממ|שמות|כג|יב}}...הַבְּהֵמָה. 
אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר וְתוֹשָׁב וְעֶבֶד וְתוֹשָׁב עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם טוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ&quot; – הִרְוִיחַ לָהֶן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָפֹשׁוּ עַמֵּךְ עַל הֶהָרִים&quot; {{ממ|נחום|ג|יח}}.
...אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר תּוֹשָׁב וְעֶבֶד תּוֹשָׁב עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוּלוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד!
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;גֵּרְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ&quot; וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר&quot; – הַנַּח לוֹ!
אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר תּוֹשָׁב עוֹשֶׂה מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוּלוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד; עֶבֶד תּוֹשָׁב עוֹשֶׂה מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹל!
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גֵּר תּוֹשָׁב וְאֶחָד עֶבֶד תּוֹשָׁב, עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹל.
 
'''&quot;וּבְהֶמְתֶּךָ&quot;''', לָמָּה אֲנִי צָרִיךְ? אִם לִלַּמֵּד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה&quot;'''!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּבְהֶמְתֶּךָ&quot;'''? לֹא יַשְׂכִּיר אָדָם בְּהֶמְתּוֹ לְגוֹי וְלֹא יַשְׁאִילֶנּוּ, וְשֶׁלֹּא תֵּצֵא בְּמַשּׂוֹי בַּשַּׁבָּת.
יָכוֹל יַרְכִּין לָהּ יֶתֶר וְתֹאכַל, וְיֹאחַז לָהּ עֲשָׂבִים וְתֹאכַל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אַתָּה&quot;'''.
יָכוֹל יְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה תּוֹלֶשֶׁת וְעוֹקֶרֶת?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אַתָּה&quot;'''. מָה אַתָּה, מִדַּעַת עַצְמְךָ מְלֶאכֶת עַצְמְךָ – אַף הִיא, מִדַּעַת עַצְמָהּ מְלֶאכֶת עַצְמָהּ!
 
'''&quot;וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ&quot;''' – אִם בְּגֵר צֶדֶק הַכָּתוּב מְדַבֵּר – כְּבָר אָמוּר: &quot;הַקָּהָל, חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר&quot; {{ממ|במדבר|טו|טו}}!
הֵא, מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;וְגֵרְךָ&quot;'''? בְּגֵר תּוֹשָׁב הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
}}

===פסוק יא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז.]] כאן מרחיבים את הטענה &quot;שהים שקול...&quot; ומחילים אותה גם על בריאת הלוויתן.
בהמשך טוען הדרשן שנברא משהו ביום השבת – נבראה המנוחה!
לעניין הדין השוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד#משנה א|סנהדרין ד סוף א,]] שבית הדין האנושי לא פעל בשבת.
לברכת וקדושת השבת השוו לדעת ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|במכילתא בחדש ז.]]}}
'''&quot;אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם&quot;''', וַהֲלֹא יָם בִּכְלַל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הָיָה? 
אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ שֶׁבַח בַּיָּם כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;זֶה הַיָּם גָּדוֹל... לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|קד|כה|כו}}, 
וַהֲלֹא לִוְיָתָן בִּכְלַל מַעֲשִׂים שֶׁבַּיָּם הָיָה? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ שֶׁבַח בְּלִוְיָתָן כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשִׂים שֶׁבַּיָּם.
 
'''&quot;וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִבְרֵאת הֲנָחָה אֶלָּא עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי. יָכוֹל אַף מִן הַדִּין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיִּנָּפַשׁ&quot;, מַגִּיד שֶׁאֵין הַדִּין בָּטֵל מִפָּנָיו לְעוֹלָם! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|פט|טו}}.
 
'''&quot;עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ&quot;''', בַּמֶּה בֵּרְכוֹ? בֵּרְכוֹ בַּמָּן וְקִדְּשׁוֹ בַּמָּן:
בְּכָל יוֹם הוּא אוֹמֵר &quot;עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת&quot; {{ממ|שמות|טז|טז}} – וּבַשַּׁבָּת הוּא אוֹמֵר &quot;שְׁנֵי הָעֹמֶר&quot; (שם פס' כב)!
בְּכָל יוֹם הוּא אוֹמֵר &quot;וַיִּבְאַשׁ&quot; (שם פס' כ) – וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הוּא אוֹמֵר &quot;וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ&quot; (שם פס' כד);
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה&quot; (שם פס' כב) וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;שְׁנֵי הָעֹמֶר&quot;; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מְשֻׁנֶּה בְּטַעְמוֹ וּבְרֵיחוֹ מִשְּׁאָר יָמִים!
}}

===פסוק יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]] הפסוק ממשלי מלמד שיש להשקיע גם כסף כדי לכבד את אביו ואמו.
להשוואות בין כבוד אב ואם לכבוד הקב&quot;ה ראו דברי רבי במכילתא שם. וראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה א|ספרא קדושים פרשה א, ד-ז.]] 
בסוף הדרשה מעיר הדרשן &quot;וכן בדין...&quot; ומסביר בכך את הדמיון בין כיבוד אב ואם לכבוד הקב&quot;ה. הוא מעיר שאין אפשרות להכות את הקב&quot;ה ולכן אין במצווה על כבודו איסור הכאה.
בסוף הדרשה מוצגת ישיבת א&quot;י לאו דווקא כמצווה אלא כשכר למי שמכבד את אביו ואמו. האלטרנטיבה היא איום בגלות ולא מוות.}}
'''&quot;כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ&quot;''' – כִּבּוּד זֶה, אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּא! כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ&quot; {{ממ|משלי|ג|ט}}, 
אֱמֹר מֵעַתָּה: מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, וּמַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא!
 
נֶאֱמַר כֵּן: '''&quot;כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: &quot;כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ&quot;; שָׁקוּל כִּבּוּד אָב וָאֵם כְּכִבּוּד הַמָּקוֹם!
 
נֶאֱמַר: &quot;אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|ג}}, וְנֶאֱמַר: &quot;אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא&quot; {{ממ|דברים|ו|יג}}; שָׁקוּל מוֹרָא אָב וָאֵם כְּמוֹרָא הַמָּקוֹם.
 
נֶאֱמַר: &quot;מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת&quot; {{ממ|שמות|כא|יז}}, וְנֶאֱמַר: &quot;וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת&quot; (ויק' כד טז); 
שְׁקוּלָה קִלְלַת אָב וָאֵם כְּקִלְלַת הַמָּקוֹם. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מַכֶּה כְּלַפֵּי מַעְלָה. וְכֵן בַּדִּין, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם שֻׁתָּפִים בּוֹ!
 
'''&quot;לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה&quot;''' – וְלֹא בַּגּוֹלָה וְלֹא בְּתוֹשָׁבוּת.
}}

===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]] כאן מוסיפים שתים מהמשמעויות של ההתראה: איסור הרצח חל גם על מי שמוכן לשאת בעונש, וכן על מי שלא ניתן להרוג אותו כי כבר חרצו את דינו למוות.}}
'''&quot;לֹא תִּרְצָח&quot;''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ&quot; {{ממ|במדבר|לה|טז}} לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּרְצָח&quot;'''.
מִנַּיִן אָמַר 'הֲרֵינִי רוֹצֵחַ עַל מְנָת לֵיהָרֵג' הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּרְצָח&quot;'''!
מִנַּיִן לַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג, וְאָמַר 'הֲרֵינִי רוֹצֵחַ' - הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּרְצָח&quot;'''!
 
{{הע-שמאל|גם כאן יש שתי משמעויות להתראה: אסור לנאוף אפילו אם הנואף מוכן לשאת בעונש; אסור הניאוף כולל גם ניאוף במחשבה: אסור לאדם להעלות בדמיונו שאשתו, שאיתה הוא שוכב - היא אשת חברו.}}
'''&quot;לֹא תִּנְאָף&quot;''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת&quot; {{ממ|ויקרא|כ|י}} לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּנְאָף&quot;'''.
מִנַּיִן אָמַר 'הֲרֵינִי נוֹאֵף עַל מְנָת לֵיהָרֵג' הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּנְאָף&quot;'''!
מִנַּיִן הָאוֹכֵל בִּקְעָרוֹ, וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אוֹכֵל בִּקְעָרָה שֶׁלַּחֲבֵירוֹ, וְהָיָה שׁוֹתֶה בְּכוֹסוֹ, וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹתֶה בְּכוֹסוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּנְאָף&quot;'''!
 
{{הע-שמאל|אסור לגנוב אפילו אם הגנב מוכן לשאת בעונש; ואסור לאדם גם לגנוב את רכושו שמגיע לו בדין! וראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה ב|ספרא קדושים פרשה ב ב.]]
בניגוד למכילתא, כאן הגנב גונב ממון ולא נפשות.}}
'''&quot;לֹא תִּגְנֹב&quot;''' עַל מְנָת לְמֵיקַט! '''&quot;לֹא תִּגְנֹב&quot;''' עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה!
בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: אַל תִּטֹּל אֶת שֶׁלְּךָ מִבֵּית אֲחֵרִים, שֶׁמָּא תֵּרָאֶה גּוֹנֵב, אֶלָּא שְׁבֹר אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ 'שֶׁלִּי אֲנִי נוֹטֵל'!
 
{{הע-שמאל|גם אם העד מעיד שאכן היה פיקדון – הוא חייב לדייק מה היה הפיקדון בדיוק.}}
'''&quot;לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר&quot;''' - אֵין 'שֶׁקֶר' אֶלָּא מִבְדֶּה. כֵּי צַד? הִפְקִיד לוֹ זָהָב - לֹא יֹאמַר לוֹ מַרְגָּלִית, מַרְגָּלִית - לֹא יֹאמַר לוֹ זָהָב.
מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו&quot; {{ממ|דברים|יט|יט}}, אִם מָמוֹן - מָמוֹן, וְאִם מַכּוֹת - מַכּוֹת, וְאִם עֳנָשִׁין – עֳנָשִׁין.
עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר&quot;'''!
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|תאווה היא רצון להשיג מה ששייך לאחר. חימוד הוא תחילת המעשים כדי להשיג זאת. הדרשה אוסרת להתאוות כי בהמשך לתאווה מתפתחת חמדה, אבל מותר להתאוות ואף לחמוד את מה שנתון למכירה או את בת האחר הנתונה לאירוסין. בכך מתירה הדרשה את קיומו של שוק, הן במובן הכלכלי הן במובן המשפחתי.
בהמשך מבהירה הדרשה שהאיסור חל על כל רכוש הזולת: מקרקעין ומיטלטלין, בעלי חיים וכו' – שהשגתם תגרום לחוסר לזולת.}}
'''&quot;לֹא תַחְמֹד&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;לֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ה|יח}} – לְחַיֵּב עַל תַּאֲוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְעַל חֶמְדָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אֵיזוֹ הִיא תַּאֲוָה? הָאוֹמֵר '{{ב|לְוַאי|הלואי}}' שֶׁ... חֶמְדָּה – הַכּוֹבֵשׁ כִּבּוּשִׁין לִיטְּלָן.
מִנַּיִן הִתְאַוָּה אָדָם – סוֹפוֹ לַחְמֹד? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא תִתְאַוֶּה&quot; וְ'''&quot;לֹא תַחְמֹד&quot;'''.
 
מִנַּיִן חָמַד אָדָם – סוֹפוֹ לִגְזֹל? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ&quot; {{ממ|מיכה|ב|ב}}.
יָכוֹל לֹא יִתְאַוֶּה עַל בִּתּוֹ לִיטְּלָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֵשֶׁת רֵעֶךָ&quot;'''; מָה '''&quot;אֵשֶׁת רֵעֶךָ&quot;''', שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ – אַף כָּל דָּבָר שֶׁאָסוּר לְךָ!
אוֹ מָה '''&quot;אֵשֶׁת רֵעֶךָ&quot;''', שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בֵּיתוֹ&quot;''' וְ&quot;שָׂדֵהוּ&quot;.
 
אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁנִּקְנִין בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁנִּקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ&quot;'''.
אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, דְּבָרִים שֶׁהֵן כְּקַרְקַע – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא כְּקַרְקַע? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ&quot;'''.
אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁשְּׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ!
 
מִנַּיִן לֹא יִתְאַוֶּה לְמַקְלוֹ וְלֹא יִתְאַוֶּה לְמַנְעָלוֹ וְלֹא יִתְאַוֶּה לְפֻנְדָּתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ&quot;'''.
יָכוֹל לֹא יֹאמַר 'לְוַאי עֵינִי כְּעֵינוֹ', 'לְוַאי שְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ'? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ בֵּיתוֹ&quot;''' וְ&quot;שָׂדֵהוּ&quot;;
מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶן לָבוֹא תַּחַת יָדֶיךָ וַחֲבֵרְךָ חֲסֵרָן – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לָבוֹא תַּחַת יָדֶיךָ וַחֲבֵרְךָ חֲסֵרָן.
 
{{הע-שמאל|החזרה על המילה &quot;לא&quot; מלמדת שכל איסור עומד בפני עצמו; באיסור &quot;לא תחמוד&quot; אין הפסקות בין מושא חמדה אחד לאחר, ולכן מסיטה הדרשה את האיסור לחימוד הנפוץ של אשת רעך, שאם הוליד ממנה בן – הוא יורש את כל המושאים הללו גם יחד. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|במכילתא בחדש ח,]] &quot;שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא חוֹמֵד - סוֹף מוֹלִיד בֶּן שֶׁהוּא מְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וּמְכַבֵּד לְמִי שֶׁאֵינוֹ אָבִיו. בשתי המכילתות זוהה החומד עם הנואף.
בהמשך טוענת הדרשה לקשר סיבתי בין האיסורים השונים, על דרך שעובר עבירה אחת מהן – סופו לעבור על כולם.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ...&quot;''' יֵשׁ לְךָ מִי שֶׁהוּא חוֹמֵד {{ב|אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ|גם יחד}}?
אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהוּא בָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵירוֹ וְיוֹלֶדֶת בֵּן זָכָר – בַּעְלָהּ סָבוּר שֶׁהוּא בְּנוֹ, נִמְצָא מוֹרִישׁ לוֹ בֵּיתוֹ וְשָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ.
יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲבֹר עַל כֻּלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּרְצָח, לֹא תִּנְאָף, לֹא תִּגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה, לֹא תַחְמֹד&quot;''' – לְחַיֵּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;לֹא תִרְצָח וְלֹא תִנְאָף וְלֹא תִגְנֹב וְלֹא תַעֲנֶה וְלֹא תַחְמֹד&quot;? {{ממ|דברים|ה|יז}} מַגִּיד שֶׁכֻּלָּן תְּפוּשִׁין זֶה בָּזֶה.
 
פָּרַץ אָדָם בְּאֶחָד מֵהֶן – סוֹפוֹ לִפְרֹץ בְּכֻלָּן! מִנַּיִן רָצַח אָדָם – סוֹפוֹ לִנְאֹף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא. אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם... גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל... {{ב|כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ&quot;|נראה שדורש כיס – אשה.}} {{הפניה לפסוקים|משלי|א|י|יד}}
וּמִנַּיִן נָאַף אָדָם – סוֹפוֹ לִגְנֹב? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ&quot;, מַה כְּתִיב? – &quot;וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|נ|יח}}
מִנַּיִן אִם גָּנַב אָדָם – סוֹפוֹ לָבוֹא לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ, אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד&quot; {{ממ|משלי|כט|כד}}
}}

===פסוק טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|כל הפצעים והפגעים רופאו ע&quot;י הקב&quot;ה לפני מעמד הר סיני. לדברי ר' אליעזר על גודל ההתגלות ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|מכילתא שירה ג.]] 
לעניין ראיית הקולות השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#ט|מכילתא בחדש ט,]] דעת ר' עקיבא.
הדרשה מייחסת לישראל ואף לשפחותיהם את ראיית ההתגלות כדבר אובייקטיבי, שאינו תלוי בזהות הרואה. והוא ראיית הכבוד של הקב&quot;ה, וכתוצאה מכך את התנועה שלהם אנה ואנה.}}
'''&quot;וְכָל הָעָם רֹאִים&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן סוּמִין!
מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים&quot; {{ממ|דברים|ד|לה}} – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן טִפְּשִׁים!
כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ&quot; (שם פס' לו) – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶם חֵרְשִׁים!
מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו&quot; – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן אִלְּמִים!
מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אַתֶּם נִצָּבִים&quot; {{ממ|דברים|כט|ט}} – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן חִגְּרִים!
וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן אֶחָד חוֹשֵׁשׁ בְּרֹאשׁוֹ וְחָשׁ בְּשִׁנָּיו? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל&quot; {{ממ|תהלים|קה|לז}}.
'''&quot;אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם&quot;''' – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַקּוֹל, אֲבָל כֵּן '''&quot;אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם&quot;'''. 
כְּשֵׁם שֶׁרָאוּ אֶת הַלַּפִּידִים – כָּךְ רָאוּ אֶת הַקּוֹלוֹת!
'''&quot;וַיַּרְא הָעָם&quot;''' – מָה רָאוּ? כָּבוֹד גָּדוֹל רָאוּ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה בְּיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁלֹּא רָאָה גָּדוֹל שֶׁבַּנְּבִיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיַּרְא הָעָם&quot;'''; 
מָה רָאוּ? כְּבוֹד גָּדוֹל רָאוּ!
'''&quot;וַיָּנוּעוּ&quot;''' – אֵין לְשׁוֹן נִיעָה אֶלָּא {{ב|טֵרוּף!|תנועה לא רצונית}} כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר&quot; {{ממ|ישעיה|כד|כ}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ&quot; {{ממ|ישעיה|ז|ב}}.
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנביאים, שתווכו לעם את דברי הקב&quot;ה, מוצגים כגמול טוב לישראל. הפסקת הנבואה נגרם מהביוש שלהם.}}
'''&quot;וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה&quot;''' – בָּזוֹ זָכוּ שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם נְבִיאִים; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|יח|טו}}.
אֲבָל מִשֶּׁהָיוּ &quot;מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹקִים&quot; – פָּסְקָה מֵהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; 
כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹקִים&quot; {{ממ|דברי הימים ב|לו|טז}}.
'''&quot;וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹקִים פֶּן נָמוּת&quot;''' – אִם נִתּוֹסְפָה לָהֶם דָּבָר אֶחָד מֵתִים הָיוּ... אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ שׁוֹחֲיִין בְּיָדָם... 
שֶׁהָרוּחַ נִבְזֶקֶת בָּהֶם מ... רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁהָיוּ שׁוֹחִין עִמ...
}}

===פסוק יז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לתחילת הדרשה ראו דברי אשת מנוח ב[[שופטים יג כג]]. בהמשך דורש נסות – נשאות, לעשות אתכם לנשיאים ושולטים; או לנישאים וגבוהים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט.]]}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ&quot;''' – אָמַר לָהֶם: לֹא נָתַן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא עָשָׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת לָבוֹא {{ב|וּלְמוֹתְכֶן|ולהמיתכם}},
'''&quot;כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם&quot;''' – לְגַדֶּלְכֶם עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ...&quot; {{ממ|מלכים ב|כה|כז}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם...&quot;''' – לְגַדֶּלְכֶם בְּמִצְווֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת&quot; {{ממ|זכריה|ט|טז}}
וְאוֹמֵר: &quot;נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס&quot; {{ממ|תהלים|ס|ו}}.
{{הע-שמאל|דורש &quot;נסות&quot; להקשות. משה טוען שאין דרך בחזרה מהידיעה: אדם היודע את התורה מחוייב לה יותר ממי שלא למדה מעולם. לשורה האחרונה ראו מכילתא שם: &quot;יראתו – זה בושת פנים&quot;.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם&quot;''' – לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם שׁוֹגְגִין, עַכְשָׁיו אַתֶּם מְזִידִין;
לְשֶׁעָבַר לֹא הֱיִיתֶם יוֹדְעִין מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וּמַחַת פּוּרְעָנוּתָן שֶׁלָּרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא,
עַכְשָׁיו אַתֶּם יוֹדְעִין מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וּמַחַת פּוּרְעָנוּתָן שֶׁלָּרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא.
'''&quot;וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ&quot;''' – כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בּוֹשֶׁת פָּנִים, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא.
}}

===פסוק יח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|התיאור של שתי חומות ערפל דומה לתיאור שתי הפרוכות במקדש, ראו דברי ת&quot;ק [[ביאור:משנה יומא פרק ה|ביומא ה א.]] לשיר התהילה למשה בן עמרם השוו [[מלכים א יב טז]].}}
'''&quot;וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל&quot;''' – יָכוֹל לָעֲרָפֶל הַפְּנִימִי אוֹ לָעֲרָפֶל הַחִיצוֹן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹקִים&quot;'''. אֱמֹר מֵעַתָּה: שְׁתֵּי חוֹמוֹת שֶׁל עֲרָפֶל הָיוּ, וְהָיָה מֹשֶׁה מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲרָפֶל הַפְּנִימִי!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּשְׁלֹמֹה: &quot;אָז אָמַר שְׁלֹמֹה ה' אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל&quot; {{ממ|מלכים א|ח|יב}}. אַשְׁרֶיךָ מֹשֶׁה, אַשְׁרֶיךָ בֶּן עַמְרָם!
}}
 
===פסוק כא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת  ומעוצבת#פרשה יא|מכילתא בחדש יא:]] דעות ר' יהודה ור' מאיר מוצגות שם כדעות של ר' ישמעאל ואיסי בן עקיבא.}}
{{ב|'''&quot;מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי&quot;'''|זה מה שנאמר למשה – ראו בסוף הפסוק הקודם}} – יָכוֹל אֲדָמָה וַדַּאי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|כז|ו}} 
כְּשֶׁתִּכָּנֵס לָאָרֶץ עֲשֵׂה לִי מִזְבֵּחַ הַמְּחֻבָּר בָּאֲדָמָה; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: תַּחַת עֲזָרוֹת הָיָה חָלוּל, וְהַמִּזְבֵּחַ הָיָה מְחֻבָּר בָּאֲדָמָה.
'''&quot;וְזָבַחְתָּ עָלָיו&quot;''' – יָכוֹל שֶׁתְּהֵא {{ב|זְבִיחָה|שחיטה}} בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|יב|כז}} 
בָּשָׂר וְדָם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ, וְאֵין זְבִיחָה עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ! אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;עָלָיו&quot;'''? 
בְּסָמוּךְ לוֹ; כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה&quot; {{ממ|במדבר|ב|כ}}.
{{הע-שמאל|אם אין מקום על המזבח, ניתן גם להקטיר את החלבים בעזרה, כשם שהשחיטה מתקיימת שם; (אבל את קומץ המנחה ואת הנסכים, שאינם תופסים מקום - יש להקריב ולהקטיר על המזבח.) התקדים הוא מחנוכת המקדש הראשון בימי שלמה.}}
מִנַּיִן: לֹא יָכֹלְתָּ לְהַקְטִיר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – הַקְטֵר עַל גַּבֵּי אֲדָמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי&quot;'''.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר... 
כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' קָטֹן מֵהָכִיל&quot; {{ממ|מלכים א|ח|סד}}.
וְכִי מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִין שֶׁהוּא קָטָן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא&quot; {{ממ|מלכים א|ג|ד}} 
כְּשֶׁאַתָּה בָּא לְחֶשְׁבּוֹן אַמּוֹת וּלְמִנְיַן עוֹלוֹת, הֲרֵי הוּא גָּדוֹל מִזֶּה! אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר &quot;קָטֹן&quot;? נִפְסַל; 
כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר 'כֹּהֵן קָטָן הוּא'.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה קָטָן הָיָה וַדַּאי, וּמַקְטִיר בָּעֲזָרָה הָיָה, שֶׁכָּל הָעֲזָרָה כְּשֵׁרָה לְהַקְטִיר חֲלָבִים! 
וּמִנַּיִן שֶׁאִם הָיוּ אֵמוּרִין מְרֻבִּים, וּקְמָצִין מְרֻבִּים, וּנְסָכִים מְרֻבִּים – עוֹשֶׂה לָהֶם הַבְעָרָה אַחַת שֶׁתַּחֲזִיק אֶת כֻּלָּם?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ&quot;'''.
{{הע-שמאל|הזכרת ה', האפשרית &quot;בכל מקום&quot; מתפרשת כברכת כהנים, ולכן אינה מוגבלת למקום מסוים. דורש &quot;את שמו&quot;- &quot;את שמי&quot;, וראו גם [[במדבר ו כז]].}}
'''&quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי&quot;''' – מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם&quot; {{ממ|דברים|יב|ה}}, 
יָכוֹל לֹא תְּהֵא בִּרְכַּת כֹּהֲנִים נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ? בַּגְּבוּלִין מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ&quot;'''.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ו|אבות ג ו.]] נראה שהנוסח המקורי הוא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|כבמכילתא בחדש יא,]] שהשלושה דנים.}}
אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן: מִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בָּהֶם? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל&quot; {{ממ|תהלים|פב|א}}.
רַבִּי חֲלַפְתָּא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: מִנַּיִן לִשְׁנַיִם? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע&quot; {{ממ|מלאכי|ג|טז}}.
אֶחָד מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי&quot;'''!
}}

===פסוק כב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה יג|בספרא נדבה פרשה יג א:]] הסיוג &quot;ואם&quot; מלמד שבזמן החורבן לא יהיה מזבח אבנים (כשם שתהיה תקופה שלא יחול היובל ושלא יקריבו את העומר).
הכנת אבני המזבח צריכה להיות מתחילתה ועד סופה לשם המזבח.
לדברי ריב&quot;ז השוו את דברי ר' שמעון בן אלעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|במכילתא בחדש יא,]] שניסח את ה&quot;פורענות&quot; בנוסח &quot;לקצר את שנותיו של אדם&quot; וכו'.}}
'''&quot;מִזְבַּח אֲבָנִים&quot;''' – יָכוֹל רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תִּבְנֶה&quot;'''. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם&quot;'''? מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד לִפְסֹק וְלַחֲזֹר!
 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְאִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|במדבר|לו|ד}} – מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד הַיּוֹבֵל לִפְסֹק וְלַחֲזֹר!
 
'''&quot;תַּעֲשֶׂה לִּי&quot;''' – שֶׁתְּהֵא חֲצִיבָתָן וְהֲבָאָתָן וּבְנִיָּתָן לִשְׁמִי!
 
'''&quot;לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית&quot;''' – מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ&quot;''', יָכוֹל לֹא יְהוּ פְּסוּלוֹת אֶלָּא אִם כֵּן נִתְגַּזְּזוּ בְּחֶרֶב?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל&quot; – הֲרֵי בַּרְזֶל כְּחֶרֶב!
אִם סוֹפֵנוּ לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל כְּחֶרֶב, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי חַרְבְּךָ&quot;'''?
 
זוֹ הִיא שֶׁרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר: מָה רָאָה בַּרְזֶל לִפָּסֵל מִכָּל מִינֵי מַתָּכוֹת כֻּלָּן?
מִפְּנֵי שֶׁהַחֶרֶב נַעֲשֵׂית מִמֶּנּוּ, וְחֶרֶב סִימַן פּוּרְעָנוּת, וּמִזְבֵּחַ סִימַן כַּפָּרָה; מַעֲבִירִין דָּבָר שֶׁהוּא סִימַן פּוּרְעָנוּת מִפְּנֵי דָּבָר שֶׁהוּא סִימַן כַּפָּרָה.
{{הע-שמאל|השוו לכאן את דברי ריב&quot;ז במכילתא שם, המנוסחים &quot;שמטילות שלום&quot; במקום &quot;שמטילות כפרה&quot;, ובצד השני &quot;המטיל שלום בין אדם לחברו&quot; במקום &quot;בני תורה&quot;. ההבדל דומה לזה שהופיע לעיל, פס' כא, שהדרשן מחליף את כל הערכים בתלמוד תורה.}}
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֲבָנִים, שֶׁאֵינָן לֹא רוֹאוֹת וְלֹא שׁוֹמְעוֹת וְלֹא מְדַבְּרוֹת,
עַל שֶׁמְּטִילוֹת כַּפָּרָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא &quot;לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל&quot; –
בְּנֵי תּוֹרָה, שֶׁהֵן כַּפָּרָה לָעוֹלָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהֶם אֶחָד מִכָּל מַזִּיקִין שֶׁבָּעוֹלָם.
 
מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל&quot; {{ממ|דברים|כז|ה}}, יָכוֹל אִם הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל יְהוּ פְּסוּלוֹת?
הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן הֲנָפָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן הֲנָפָה; מַה הֲנָפָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – מַגָּע, אַף הֲנָפָה הָאֲמוּרָה כָּאן – מַגָּע.
מַה הֲנָפָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – חִסָּרוֹן, אַף הֲנָפָה הָאֲמוּרָה כָּאן – חִסָּרוֹן.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ג#משנה ד|מדות ג ד.]] לגבי אבני ההיכל והעזרות ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא.]] ושם מכשירים גם מזבח ששתים מאבניו הן גזית, שנאמר &quot;אתהן&quot; בלשון רבים.
וראו [[ביאור:תוספתא/סוכה/ג#טז|תוספתא סוכה ג טז,]] שהשתמשו בגוש מלח כד לתקן את המזבח באופן זמני.}}
מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: בַּרְזֶל פּוֹסֵל בִּנְגִיעָה, וּפְגִימָה בְּכָל דָּבָר, וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים בְּחִסָּרוֹן.
 
יָכוֹל אַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת לֹא יְהוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁלֵמוֹת? דִּין הוּא: וּמַה מִּזְבֵּחַ, שֶׁאַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת מַכְשִׁירוֹת אוֹתוֹ,
אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא בַּאֲבָנִים שְׁלֵמוֹת –
אַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת, שֶׁמַּכְשִׁירוֹת אֶת הַמִּזְבֵּחַ – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁלֵמוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית&quot;''' – אֶתְהֶן אִי אַתָּה בּוֹנֶה גָּזִית; בּוֹנֶה אַתָּה הֵיכָל וַעֲזָרוֹת בַּאֲבָנִים שֶׁנִּפְגְּמוּ אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ.
 
יָכוֹל אִם נִפְגְּמָה אֶבֶן אַחַת מִלְּמַעְלָה יְהֵא מִזְבֵּחַ כֻּלּוֹ מְחֻלָּל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַתְּחַלְלֶהָ&quot;''': הִיא מְחֻלֶּלֶת וְאֵין הַמִּזְבֵּחַ מְחֻלָּל.
}}
 
===פסוק כג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא.]]
הדרשה הראשונה כאן מרחיבה את החובה ללכת על הכבש עקב בצד גודל גם לירידה מהמזבח.
לשם הקטרת החלבים וכו' חייב הכהן לעלות לראש המזבח, ואינו רשאי להקטיר בעמדו למטה.
לעניין &quot;אין עליו אלא סמוך&quot; השוו לעיל פס' כא.
כל ההליכה בעזרה ובהיכל היתה עקב בצד גודל, ולא רק העליה למזבח – למרות שבעזרה היו מעלות.
בכך משלימה הדרשה את הניתוק של איסור &quot;גילוי הערווה&quot; של הכהנים, מהחובה לעשות כבש למזבח, ואת החלפתו בהליכה בצעדים קטנים בכל המקדש.}}
'''&quot;וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי&quot;''' – יָכוֹל לֹא יַעֲלֶה, אֲבָל {{ב|מֻתָּר לֵירֵד|אם עלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו&quot;'''.
 
יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: יָכוֹל יְהֵא מִזְבֵּחַ קָטָן, וְיַעֲמֹד בָּאָרֶץ וְיַקְטִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהֶעֱלָה הַכֹּהֵן אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה הַמִּזְבֵּחָה&quot; {{ממ|ויקרא|יד|כ}}.
 
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת&quot;'''? שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לוֹ מַעֲלוֹת.
 
'''&quot;אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה&quot; {{ממ|שמות|כח|מב}}.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו&quot;'''? שֶׁכְּשֶׁתַּעֲלֶה לַמִּזְבֵּחַ לֹא תְּהֵא פּוֹסֵעַ פְּסִיעָה גַּסָּה, אֶלָּא מְהַלֵּךְ עָקֵב בְּצַד גּוּדָל.
 
אֵין לִי אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ, עֲזָרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי&quot;'''.
וְנֶאֱמַר '''&quot;עָלָיו&quot;''', אֵין &quot;עָלָיו&quot; אֶלָּא בְּסָמוּךְ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה&quot; {{ממ|במדבר|ב|כ}}.
 
יָכוֹל לֹא נַעֲשֶׂה מַעֲלוֹת לַהֵיכָל וְלָעֲזָרוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי&quot;''' – לַמִּזְבֵּחַ אִי אַתָּה עוֹשֶׂה מַעֲלוֹת, לַהֵיכָל וְלָעֲזָרוֹת אַתָּה עוֹשֶׂה מַעֲלוֹת!
}}</text>
      <sha1>nksh8bau23ibxatvc9r54f1lg0mc6aq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק כא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1712889</id>
    <revision>
      <id>3015904</id>
      <parentid>2999578</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T09:21:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3015904</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="213769" sha1="cx0ckfsepqlcl4t8su80x6lra00n4w1" xml:space="preserve">==פרק כא==
 
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה הראשונה עוסקת בלשון הרבים &quot;משפטים&quot;, שיש ביניהם הבדלים, ומדובר בעקרונות שונים. בהמשך מובאים ר' עקיבא ור' ישמעאל על חיוב אשה בנזיקין: ר' ישמעאל דרש בכל עניין דרשה מיוחדת לחייב נשים. ואילו ר' עקיבא דרש את כולם מ&quot;לפניהם&quot;. ר' יוסי הגלילי דרש לעניין זה את הפסוק מבמדבר. והשוו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ז|תוספתא ב&quot;ק ו ז:]] שם מדובר על נושא אחר, אבל ר' עקיבא הוא האומר 'כל אחד ואחד יתרבה במקומו' ונראה שמוחלפת  השיטה.}}
'''&quot;וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם&quot;''' – יָכוֹל שֶׁכָּל מִשְׁפָּט שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר לְעִנְיָן אֶחָד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם&quot;'''.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְפִי שֶׁאֵין מְפֹרָשׁ בַּדִּינִין אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים&quot;'''.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְרַבֶּה בִּמְקוֹמוֹ.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת...&quot; {{ממ|במדבר|ה|ו}} 
הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל דִּינִין שֶׁבַּתּוֹרָה!
{{הע-שמאל|דורש &quot;לפניהם&quot; אל הפנים שבהם או לפנינים שבהם. והשוו [[גיטין פח ב]], שדורש בדרך אחרת: לפניהם ולא לפני הדיוטות. 
הדרשות מתארות את דיני ממונות כידע אקסלוסיבי הדומה למעשה מרכבה. והשוו לסיפור אלעזר בן ערך [[ביאור:תוספתא/חגיגה/ב|בתוספתא חגיגה ב א,]] כאן יורד ר' יוחנן מהחמור רק לאחר ששמע את הדרשות המוצלחות של ר' אלעזר.}}
'''&quot;אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם&quot;''' – 'לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל' לֹא נֶאֱמַר כֵּן, אֶלָּא '''&quot;לִפְנֵיהֶם&quot;''', לַפָּנִים שֶׁבָּהֶם! מְלַמֵּד שֶׁאֵין שׁוֹנִין בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת לְעַם הָאָרֶץ.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם&quot;''' – מָה {{ב|הַפְּנִימָה|הפנינה}} הַזֹּאת, אֵינָהּ נִגְלֵית לְכָל בְּרִיָּה, 
כָּךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לְשַׁקֵּעַ עַצְמְךָ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה אֶלָּא בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִין.
וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְיוֹצֵא מִירוּשָׁלַיִם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ תַּלְמִידוֹ מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו.
אָמַר לוֹ: רַבִּי, שְׁנֵה לִי פֶּרֶק אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה! אָמַר לוֹ: לֹא כָּךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: &quot;וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ&quot;?
אָמַר לוֹ: אִם לָאיו, תֵּן לִי רְשׁוּת שֶׁאֹמַר לְפָנֶיךָ! הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ דּוֹרֵשׁ עַד שֶׁהָיְתָה הָאֵשׁ מְלַהֶטֶת מִכָּל סְבִיבָיו.
כֵּיוָן שֶׁרָאָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי שֶׁהָיְתָה הָאֵשׁ מְלַהֶטֶת מִכָּל סְבִיבָיו, יָרַד מֵעַל הַחֲמוֹר וּנְשָׁקוֹ, וְאָמַר לוֹ:
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּךָ! אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁזֶּה יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ. ([[ביאור:תוספתא/חגיגה/ב|תוספתא חגיגה ב א]])
הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה – מַכְרִיעַ הוּא אֶת כֻּלָּם! ([[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ח|אבות ב ח]])
}}

===פסוק ב===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|עבד עברי יתכן, לפי התורה בשני מצבים: העני המוכר את עצמו (ראו [[ויקרא כה לט]]) או הנמכר ע&quot;י בית דין כדי להשלים את תשלומי הגניבה שגנב (ראו [[שמות כב ב]]). לאחר הכיבוש הרומאי עקב המרידות השונות נוסף גם מצב שלישי – שבויי מלחמה ששועבדו ע&quot;י הרומאים ונמכרו בשוק. חז&quot;ל הגדירו את קניית העבדים הללו ע&quot;י יהודים או קהילות כ&quot;מצוות פדיון שבויים&quot;, בעיתות מצוקה נמכרו לעבדות הרבה מעל ליכולת הפדיון של הציבור.
אם עברי נמכר – יש לעשות מאמץ שהוא ימכר לעברי אחר ולא לידי גויים. למעשה לא נהגו דיני עבד עברי, והקריאה לפדות עבדים ע&quot;י קנייתם לא התממשה: גם כשפדו עבדים, בדרך כלל לא השאירו אותם כעבדים אלא שחררו אותם מיד.}}
'''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי&quot;''', מִנַּיִן כְּשֶׁתְּהֵא קוֹנֶה, לֹא תְּהֵא קוֹנֶה אֶלָּא עֶבֶד עִבְרִי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד – עִבְרִי&quot;'''.
וּמִנַּיִן כְּשֶׁיְּהֵא נִמְכָּר, לֹא יְהֵא נִמְכָּר אֶלָּא לְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנִמְכַּר לָךְ&quot; {{ממ|ויקרא|כה|לט}}.
וּמִנַּיִן כְּשֶׁבֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ, לֹא יְהוּא מוֹכְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְךָ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי&quot; {{ממ|דברים|טו|יב}}.
'''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי&quot;''' – זֶה שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ.
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה&quot; 
זֶה שֶׁבֵּית דִּין מוֹכְרִים אוֹתוֹ לְךָ.
בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ לָשׁוֹן קְצָרָה: '''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי&quot;''' 
בֵּין שֶׁמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, וּבֵין שֶׁבֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְךָ.
{{הע-שמאל|אחד ההבדלים בין עבד עברי לאמה עבריה הוא בזהות המוכר: העבד נמכר ע&quot;י בית דין או ע&quot;י עצמו, ואילו האמה נמכרת דווקא ע&quot;י אביה.}}
'''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי&quot;''' – עֶבֶד עִבְרִי אַתָּה קוֹנֶה מֵעַצְמוֹ, וְאִי אַתָּה קוֹנֶה עִבְרִיָּה מֵעַצְמָהּ.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה עִבְרִי, שֶׁאֵין אָבִיו מוֹכְרוֹ, הֲרֵי הוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ;
עִבְרִיָּה, שֶׁאָבִיהָ מוֹכְרָהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי&quot;'''.
עִבְרִי אַתָּה קוֹנֶה מֵעַצְמוֹ, וְאִי אַתָּה קוֹנֶה עִבְרִיָּה מֵעַצְמָהּ!
קַל וָחֹמֶר לְעִבְרִי, שֶׁיְּהֵא אָבִיו מוֹכְרוֹ: וּמָה עִבְרִיָּה, שֶׁאֵין הִיא מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ, אָבִיהָ מוֹכְרָהּ;
עִבְרִי, שֶׁמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אָבִיו מוֹכְרוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה&quot; {{ממ|שמות|כא|ז}}.
הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בְּנוֹ.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה א|מכילתא נזיקין א:]] עבד עברי אינו עבד שנקנה מעברי אלא עבד שהוא עצמו עברי. ההוכחה היא מדברים טו.}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּעֶבֶד עִבְרִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אַתָּה אוֹמֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר,
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם...&quot; {{ממ|ויקרא|כה|מו}}? בְּלוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הַגּוֹי.
אֲבָל לוֹקֵחַ עֶבֶד מִיִּשְׂרָאֵל – יָכוֹל יֵצֵא בְּשֵׁשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד&quot;'''.
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי...&quot; {{ממ|דברים|טו|יב}}.
הוּא שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: מַה לְּהַלָּן &quot;אָחִיךָ&quot;, אַף כֵּן &quot;אָחִיךָ&quot;.
{{הע-שמאל|דורש &quot;עברי&quot; כרמז לעבר בן שם, לאברהם או לשפת הדיבור העברית.}}
נֶאֶמְרוּ מִצְוֹת הָאֵלּוּ בְּעֶבֶד עִבְרִי בִּזְכוּתוֹ שֶׁל עֵבֶר. דָּבָר אַחֵר: בִּזְכוּת אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה מֵעֵבֶר הַנָּהָר.
דָּבָר אַחֵר: בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִין בְּלָשׁוֹן עִבְרִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ&quot; {{ממ|שמות|ה|ג}}.
{{הע-שמאל|עבד עברי אינו מועבר ליורשים, וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קיח|ספרי דברים קיח.]] הוא משתחרר כשהוא בריא, ואם הוא חולה אינו משתחרר אלא בעליו מטפל בו עד שיבריא.
אין לקונה העבד לדרוש ממנו לעבוד בעבודה ציבורית לקהילה, אלא אם העבד הסכים לכך או עבד בעבודות אלו לפני שנמכר, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה א|מכילתא נזיקין א.]]}} 
'''&quot;שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד&quot;''' – אַף אֶת הַבֵּן! יָכוֹל אַף אֶת הַיּוֹרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַעֲבָדְךָ&quot; {{ממ|דברים|טו|יב}} – וְלֹא אֶת הַיּוֹרֵשׁ!
מָה רָאִיתָ לְהָבִיא אֶת הַבֵּן וּלְהוֹצִיא אֶת הַיּוֹרֵשׁ, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?
מֵבִיא אֲנִי אֶת הַבֵּן, שֶׁקָּם תַּחַת הָאָב לִיעִידָה וּלְשְׂדֵה אֲחֻזָּה – וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַיּוֹרֵשׁ, שֶׁלֹּא קָם תַּחַת הָאָב לִיעִידָה וּלְשְׂדֵה אֲחֻזָּה!
'''&quot;שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד&quot;''', וְלֹא חוֹלֶה! יָכוֹל אֲפִלּוּ חָלָה וְנִתְרַפֵּא וּמְטַיֵּל בַּשּׁוּק? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת&quot;'''.
נִמְצָא שֶׁאַתָּה בָּא עָלָיו מִיכָּן וּמִכָּאן! לֹא! אִם אָמַרְתָּ הַחוֹלֶה וְהַמֻּטָּל לַמִּטָּה, שֶׁכֵּן אֵינוֹ רָאוּי לַעֲבֹד!
'''&quot;יַעֲבֹד&quot;''' – שֶׁלֹּא יִמְסֹר אֻמָּנוּתוֹ לְאַחֵר; שֶׁאִם הָיָה בַּלָּן לָרַבִּים, סַפָּר לָרַבִּים, נַחְתּוֹם לָרַבִּים, שֻׁלְחָנִי – לֹא יַעֲשֶׂה!
יָכוֹל אֲפִלּוּ הָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ כָּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יַעֲבֹד&quot;'''.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְחַדֵּשׁ לוֹ אֻמָּנוּת שֶׁלְּכוֹס.
{{הע-שמאל|שחרור העבד מתבצע בתחילת השנה השביעית ולא בסופה. אין לבעל העבד זכות לדרוש ממנו החזר הוצאות רפואיות. שחרור העבד הוא באמצעות שטר שחרור, ומתלווה לקריאה &quot;צא!&quot;}}
'''&quot;וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא&quot;''', יָכוֹל בִּתְחִלַּת שָׁנָה – תַּלְמוּד לוֹמַר – אוֹ בְּסוֹפָהּ?
הֲרֵי אַתָּה דָּן: שְׁנַת שֶׁבַע מוֹצִיאָה עֲבָדִים וְיוֹבֵל מוֹצִיא עֲבָדִים.
מַה מָּצִינוּ בְּיוֹבֵל, בִּתְחִלָּתוֹ וְלֹא בְּסוֹפוֹ – אַף זוֹ, בִּתְחִלָּתָהּ וְלֹא בְּסוֹפָהּ!
אוֹ לֵךְ לְכָה לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֱמַר כָּאן שְׁנַת שֶׁבַע, בְּהַשְׁמֵּט מַלְוֶה;
מַה שְּׁנַת שֶׁבַע הָאָמוּר בְּהַשְׁמֵּט מַלְוֶה, בְּסוֹפָהּ וְלֹא בִּתְחִלָּתָהּ – אַף כָּאן, בְּסוֹפָהּ וְלֹא בִּתְחִלָּתָהּ!
נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין דָּבָר שֶׁתָּלוּי בְּיוֹבֵל מִדָּבָר שֶׁתָּלוּי בְּיוֹבֵל, וְאַל יוֹכַח הַשְׁמֵּט מַלְוֶה, שֶׁאֵין תָּלוּי בְּיוֹבֵל!
אוֹ לֵךְ לְכָה לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ קִדּוּשׁ בֵּית דִּין מִדָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ קִדּוּשׁ בֵּית דִּין,
וְאַל יוֹכִיחַ יוֹבֵל, שֶׁצָּרִיךְ קִדּוּשׁ בֵּית דִּין!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא&quot;'''! אֱמֹר מֵעַתָּה: בִּתְחִלָּתָהּ וְלֹא בְּסוֹפָהּ!
'''&quot;וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם&quot;''', מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם&quot;. {{ממ|דברים|טו|יג}}
מְלַמֵּד שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר לוֹ &quot;צֵא!&quot;
יָכוֹל אִם אָמַר לוֹ &quot;צֵא&quot; הֲרֵי הוּא יוֹצֵא, וְאִם לָאו אֵינוֹ יוֹצֵא? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם&quot;'''.
נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;חָפְשִׁי&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;חָפְשִׁי&quot; {{ממ|שמות|כא|כו}}: 
מַה &quot;חָפְשִׁי&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, שְׁטָר – אַף '''&quot;חָפְשִׁי&quot;''' הָאָמוּר כָּאן, שְׁטָר!
יָכוֹל אִם הָיָה חוֹלֶה וּמֻטָּל בַּמִּטָּה, וְהוֹצִיא עָלָיו רַבּוֹ הוֹצָאוֹת הַרְבֵּה יְהֵא צָרִיךְ לִיתֵּן לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם!&quot;'''
}}

===פסוק ג===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם העבד העברי נשוי, לפני או אחרי שנמכר – אינו חייב להתגרש ואשתו זכאית למזונות מהאדון במהלך שש שנות העבדות, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה א|מכילתא נזיקין סוף א.]] הזכות הזאת אינה קיימת אם העבד נישא בלי אישור האדון, או בניגוד לחוק.}}
'''&quot;אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא&quot;''' – יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם&quot;''', אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת!
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא&quot;''' – אֵין לְךָ עָלָיו אֶלָּא עֲבוֹדָה!
'''&quot;אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא&quot;''' – מַה הוּא, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָיו – אַף אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן.
עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ עַד שֶׁלֹּא לְקָחוֹ רַבּוֹ – חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן, שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא לְקָחוֹ אֶלָּא עַל מְנָת כֵּן; 
אֲבָל אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ מִשֶּׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ – לֹא יְהֵא רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן, שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בִּמְזוֹנוֹתָיו.
אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר כֵּן, אֶלָּא: אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ מִשֶּׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ – רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן, שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בִּמְזוֹנוֹתָיו; 
אֲבָל אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ עַד שֶׁלֹּא לְקָחוֹ רַבּוֹ – לֹא יְהֵא רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ&quot;'''.
שְׁתֵּי נָשִׁים כָּאן: אַחַת עַד שֶׁלֹּא לְקָחוֹ רַבּוֹ, וְאַחַת מִשֶּׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ.
יָכוֹל אֲפִלּוּ הָיָה לוֹ אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ&quot;''' – אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא עִמּוֹ, יָצָאת זוֹ שֶׁאֵינָהּ עִמּוֹ.
יָכוֹל אֲפִלּוּ הָיְתָה אִשְׁתּוֹ פְּסוּלָה, כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ&quot;''', 
אִשָּׁה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהִתְקַיֵּם עִמּוֹ. יָצָאת זוֹ, שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְהִתְקַיֵּם עִמּוֹ.
יָכוֹל אֲפִלּוּ נָשָׂא אִשָּׁה שֶׁלֹּא מִדַּעַת רַבּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הוּא&quot;'''. מַה '''הוּא''' מִדַּעַת רַבּוֹ – אַף אִשְׁתּוֹ מִדַּעַת רַבּוֹ.
יָכוֹל יְהֵא מַעֲשֵׂה אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ? וְדִין הוּא: מָה עֶבֶד כְּנַעֲנִי, שֶׁאֵין רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָיו, מַעֲשֵׂה בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ 
זֶה, שֶׁרַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָיו, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מַעֲשֵׂה בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הוּא&quot;''': הוּא מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל רַבּוֹ, וְאֵין מַעֲשֵׂה בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/ברייתא דר' ישמעאל|בריתא דר' ישמעאל|מידה יד.]]}}
(יָכוֹל תְּהֵא מְצִיאָתוֹ וִירוּשָּׁתוֹ שֶׁל רַבּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַעֲבָדְךָ&quot; {{ממ|דברים|טו|יב}} – אֵין לְךָ עָלָיו אֶלָּא עֲבוֹדָה.
יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁיָּצָא לִדּוֹן בְּחִדּוּשׁ לֹא יְהֵא זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבִירוּשָּׁתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא&quot;''', הֶחֱזִירוֹ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵרוּשׁ, הֲרֵי הוּא כְּבַעַל:
מָה הַבַּעַל, זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבִירוּשָּׁתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ – אַף זֶה, זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וִירוּשָּׁתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ. 
דָּבָר אַחֵר:) '''&quot;וְיָצָאת אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ&quot;''' – אַל תַּפְרִישֶׁנּוּ מֵאִשְׁתּוֹ.
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְיָצָא מֵעִמְּךָ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|כה|מא}} – אַל תַּפְרִישֶׁנּוּ מִבָּנָיו.
}}

===פסוק ד===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אגב דיני עבד עברי הדרשה מלמדת כמה דינים על שפחה כנענית:
אין האדון או בנו מחוייבים לתת לעבד העברי אשה – שפחה כנענית, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ב.|מכילתא נזיקין ב.]]
הם רשאים לעשות זאת בתנאי שהעבד נשוי ויש לו בנים מאשתו הישראלית.
שפחה כנענית יכולה להיות נשואה לשני עבדים כנעניים,  אבל לא לעבד עברי ולאדם נוסף; 
העבד אינו נשוי לשתי שפחות כנעניות. 
ענייני קידושין וגירושין אינם נוהגים בשפחה כנענית, ואם האדון רוצה – רשאי למכור את השפחה לאחר ולהשאיר את עבדו העברי ברשותו, וממילא יפורק הקשר של העבד עם השפחה. 
וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ז|אבות ב ז:]] &quot;מרבה שפחות...&quot;}}
'''&quot;אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''', יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם&quot;''', אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת.
'''&quot;אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַבֵּן.
'''&quot;יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' – בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אַתָּה אוֹמֵר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּבַת חוֹרִין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ&quot;'''. אִם בַּת חוֹרִין, הֵיאַךְ וְלָדוֹת לַבַּעַל?
אוֹ יָכוֹל אֲפִילּוּ אֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים מִיִּשְׂרָאֵל – הֲרֵי הוּא מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְיָצְאָת אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ&quot; 
בִּזְמַן שֶׁעִמּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים הוּא נוֹתֵן לוֹ שִׁפְחָה, וְאִם לָאו – אֵינוֹ יָכוֹל.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' – אִשָּׁה אַחַת נוֹתֵן לוֹ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים.
יָכוֹל לֹא יִתֵּן לְבֶן חוֹרִין שְׁתֵּי נָשִׁים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' – לוֹ אֵין נוֹתֵן שְׁתֵּי נָשִׁים, נוֹתֵן הוּא {{ב|לְבֶן חוֹרִין שְׁתֵּי נָשִׁים.|הביגמיה היתה מותרת בעולמם של חז&quot;ל}}
יָכוֹל יִתֵּן אִשָּׁה אַחַת לִשְׁנַיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתֵן לַעֲבָדָיו הַכְּנַעֲנִיִּים שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנַיִם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' אִשָּׁה אַחַת נוֹתֵן לוֹ, וְאֵין נוֹתֵן אִשָּׁה אַחַת לִשְׁנַיִם!
יָכוֹל לֹא יִתֵּן לַעֲבָדָיו הַכְּנַעֲנִיִּים שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנַיִם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' – לוֹ אֵין נוֹתֵן שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנַיִם, נוֹתֵן הוּא לַעֲבָדָיו הַכְּנַעֲנִיִּים שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנַיִם!
 
'''&quot;וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת&quot;''' – מַקִּישׁ בֵּן לְבַת: מָה הַבַּת, אֵין לָהּ קִדּוּשִׁין עַל בֶּן חוֹרִין, וְאֵינָהּ יוֹצֵאת הֵימֶנּוּ בְּגֵט 
אַף הַבֵּן, אֵין לוֹ קִדּוּשִׁין עַל בַּת חוֹרִין, וְאֵין יוֹצְאָה הֵימֶנּוּ בְּגֵט.
'''&quot;הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ&quot;''' – כָּל בָּנִים שֶׁיּוֹלֶדֶת, בֵּין מִמֶּנּוּ בֵּין מִמָּקוֹם אַחֵר – הֲרֵי אֵלּוּ עֲבָדִים.
'''&quot;תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁיּוֹצְאָה בְּלֹא גֵּט.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ&quot;''' – יָכוֹל אִם רָצָה רַבּוֹ לִמְכֹּר אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו כְּשֶׁהוּא תַּחְתָּיו, יָכוֹל הוּא לְעַכֵּב עַל יָדָיו? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ&quot;'''.
'''&quot;וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ&quot;''' – לְרַבּוֹת לוֹ יְצִיאוֹת הַרְבֵּה!
}}

===פסוק ה===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ב|מכילתא נזיקין ב,]] שם אין העבד משלש את דבריו.
האמירה של העבד ורציעתו מתקיימים בתום שש השנים, בזמן יציאתו, בתנאי שיש לו ולרבו אשה ובנים, ושניהם בריאים ואוהבים זה את זה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכא|ספרי דברים קכא.]]}}
'''&quot;וְאִם אָמֹר יֹאמַר&quot;''' – עַד שֶׁיֹּאמַר וְיִשְׁנֶה וִישַׁלֵּשׁ.
 
'''&quot;הָעֶבֶד&quot;''' – וְלֹא אָמָה; מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן&quot; {{ממ|דברים|טו|יז}} לְהַעֲנִיק, יָכוֹל אַף לִרְצִיעָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הָעֶבֶד&quot;''' – וְלֹא אָמָה.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;הָעֶבֶד&quot;''' – עַד שֶׁיֹּאמַר כְּשֶׁהוּא עֶבֶד. יָכוֹל אִם אָמַר בְּתוֹךְ שֵׁשׁ יְהֵא נִרְצָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי&quot;''', עַד שֶׁיֹּאמַר בִּשְׁעַת יְצִיאָתוֹ. 
הָא אִם אָמַר בְּתוֹךְ שֵׁשׁ – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;אִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד&quot;''' – עַד שֶׁיֹּאמַר כְּשֶׁהוּא עֶבֶד.
 
'''&quot;אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי&quot;'''. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם לָאו, מָה עָלְתָה עַל לִבִּי? שֶׁאִם אֵינוֹ אוֹהֵב הֵיאַךְ נִרְצָע?
מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: הָיָה הוּא אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ וְרַבּוֹ אֵינוֹ אוֹהֲבוֹ, וְהָיָה הוּא אָהוּב עַל רַבּוֹ וְהוּא אֵין אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ – הֲרֵי זֶה אֵין נִרְצָע, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי אֲהֵבְךָ&quot; {{ממ|דברים|טו|טז}}; לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וּלְרַבּוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים – הֲרֵי זֶה אֵין נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ&quot; (שם); 
לְרַבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, וְלוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים – הֲרֵי זֶה אֵין נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי&quot;'''.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: חָלָה אֵצֶל רַבּוֹ אוֹ שֶׁחָלָה רַבּוֹ אֶצְלוֹ – הֲרֵי זֶה אֵין נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ&quot; (שם).
}}

===פסוק ו===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|&quot;האלוהים&quot; הוא לפי הדרשה בית דין של שלושה, ולא המקדש. רבי, [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ב|במכילתא נזיקין ב]], מסייג את הצורך בשלושה למקרה שהעבד נמכר בגניבתו. הרציעה היא מול הדלת דווקא, ומדובר בדלת עומדת ולא מפורקת.
האדון חייב לרצוע את העבד בעצמו ולא ע&quot;י שליח. הרציעה נעשית בגובה האוזן הימנית, ולדעת ר' יהודה היא בתנוך. ר' אלעזר קובע שעבד שהוא כהן אינו נרצע, שהרי אין לעשות את הכהן בעל מום, וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכב|ספרי דברים קכב.]]}}
'''&quot;וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים&quot;''' – מוֹלִיכוֹ אֵצֶל שְׁלֹשָׁה וְאוֹמֵר דְּבָרָיו לִפְנֵיהֶם.
'''&quot;וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה&quot;''' – יָכוֹל יְהֵא רוֹצְעוֹ בַּמְּזוּזָה? דִּין הוּא:
וּמַה דֶּלֶת, שֶׁאֵין בָּהּ מִצְוַת מְזוּזָה, יֵשׁ בָּהּ מִצְוַת רְצִיעָה; מְזוּזָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִצְוַת מְזוּזָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא בָּהּ מִצְוַת רְצִיעָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת&quot;, וְלֹא בַּמְּזוּזָה! יָכוֹל בַּדֶּלֶת הָעוֹמֵד, אוֹ בַּדֶּלֶת הֶעָקוּר?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה&quot;''', מַה מְּזוּזָה מְעֻמָּד – אַף דֶּלֶת מְעֻמָּד, אֵין לִי אֶלָּא דֶּלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְזוּזָה,
דֶּלֶת שֶׁאֵין בָּהּ מְזוּזָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה&quot;'''.
רִאשׁוֹנָה מַה הַדֶּלֶת שֶׁאֵין בָּהּ מְזוּזָה? '''&quot;וְרָצַע אֲדֹנָיו&quot;''' – רִבָּה. אֵין רִבּוּי אַחַר רִבּוּי בַּתּוֹרָה, אֶלָּא לְמַעֵט.
'''&quot;אֲדֹנָיו&quot;''' – וְלֹא בָּנָיו, '''&quot;אֲדֹנָיו&quot;''' – וְלֹא עַבְדּוֹ, '''&quot;אֲדֹנָיו&quot;''' – וְלֹא שְׁלוּחוֹ.
'''&quot;אֶת אָזְנוֹ&quot;''' – נֶאֱמַר כָּן '''&quot;אָזְנוֹ&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אָזְנוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|יד|יד}}.
מַה &quot;אָזְנוֹ&quot; הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, יְמָנִית, בַּגָּבֹהַּ שֶׁבָּאֹזֶן – אַף '''&quot;אָזְנוֹ&quot;''' הָאֲמוּרָה כָּן, יְמָנִית, בַּגָּבֹהַּ שֶׁבָּאֹזֶן!
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יוּדָן הָיָה אוֹמֵר בְּ{{ב|מֵילַת|תנוך האוזן}} הָיָה רוֹצְעוֹ, {{ב|שֶׁמָּה כֹּהֵן|שמא, אם היה העבד כהן}} – וְנִמְצָא פּוֹסְלוֹ מִן הָעֲבוֹדָה;
וַאֲנִי אוֹמֵר: אֵין כֹּהֵן נִרְצָע!
{{הע-שמאל|המרצע, לדעת ר' יוסי בר' יהודה, הוא כל כלי חד. לדעת רבי הוא צריך להיות ממתכת דווקא, וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ב|מכילתא שם.]] הרציעה מאפשרת לעבד להאריך את עבדותו עד היובל, אבל דווקא בחיי האדון, ואין העבד הנרצע עובר לבן האדון: הרציעה היא ביטוי ליחסי אהבה בין העבד ואדונו, ואינה מועברת לבן.}}
'''&quot;מַרְצֵעַ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא מַרְצֵעַ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַמַּחַט וְהַמַּכְטֵף {{ב|וְאֶת הַסִּיל וְאֶת הַסִּירָה?|מיני קוצים}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְלָקַחְתָּ&quot; {{ממ|דברים|טו|יז}}, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי אוֹמֵר: '''&quot;מַרְצֵעַ&quot;''', מַה מַּרְצֵעַ מְיֻחָד, מִן הַמַּתֶּכֶת – אַף אֵין לִי אֶלָּא מִן הַמַּתֶּכֶת.
'''&quot;וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם&quot;''', יָכוֹל אַף אֶת הַבֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַעֲבָדוֹ&quot;''' – וְלֹא לִבְנוֹ, שֶׁהָיָה בַּדִּין:
מַה כֶּסֶף, שֶׁאֵין קוֹנֶה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ, הֲרֵי הוּא קוֹנֶה לַבֵּן;
רְצִיעָה, שֶׁהִיא קוֹנָה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא קוֹנָה לַבֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיָה לְךָ&quot; (שם) – וְלֹא לַבֵּן!
קַל וָחֹמֶר לִרְצִיעָה, שֶׁלֹּא תְּהֵא קוֹנָה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ: מַה כֶּסֶף, שֶׁהוּא קוֹנֶה לַבֵּן, אֵינוֹ קוֹנֶה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ;
רְצִיעָה, שֶׁאֵין קוֹנָה לַבֵּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תְּהֵא קוֹנָה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם&quot;'''.
יָכוֹל לֹא תְּהֵא רְצִיעָה יוֹצֵא בַּיּוֹבֵל? דִּין הוּא: וּמַה כֶּסֶף, שֶׁהוּא קוֹנֶה לַבֵּן, הֲרֵי הוּא יוֹצֵא בַּיּוֹבֵל;
רְצִיעָה, שֶׁאֵין קוֹנָה לַבֵּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא יוֹצֵא בַּיּוֹבֵל?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ כֶּסֶף, שֶׁאֵין קוֹנֶה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ – תֹּאמַר בִּרְצִיעָה, שֶׁהִיא קוֹנָה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|כה|י}} – זֶה הַנִּרְצָע לִפְנֵי הַיּוֹבֵל, שֶׁהַיּוֹבֵל מוֹצִיאוֹ!
&quot;עֶבֶד עוֹלָם&quot; {{ממ|דברים|טו|יז}} – כָּל יְמֵי עוֹלָמוֹ שֶׁל רוֹצֵעַ, אֲפִילּוּ נִמְכַּר שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה לִפְנֵי הַיּוֹבֵל!
מִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר כָּאן לְהַלָּן, וְאֶת הָאָמוּר לְהַלָּן כָּאן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹלָם&quot; &quot;עוֹלָם&quot; לִגְזֵרָה שָׁוָה!
}}

===פסוק ז===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ח|סוטה ג ח]] לעניין ההבדלים בין האיש והאשה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|מכילתא נזיקין ג]] לעניין זכויות המכירה. האמה העבריה היא ילדה הנמסרת לאדון עד שתתבגר ותנשא לו או לבנו. ההבדל העיקרי בין האמה העבריה לאשה רגילה הוא בכך שבמקרה של האמה כסף הקידושין ניתן לאב מראש, והוא אינו צריך להמתין עד שבתו תנשא. האמה העבריה יוצאת מרשות האדון כשהיא מתבגרת, או שהיא נישאת לאדון או לבנו, אם אינם קרוביה ואם נישואיה להם אינם אסורים. וראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ב|קידושין א ב.]] ר' מאיר מכיר גם באמה הנמכרת בתנאי '''שלא''' תנשא לאדון או לבנו, וחכמים טוענים שאם הנישואין כשרים – אין האב רשאי להתנות תנאי כזה.}}
'''&quot;וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה&quot;'''. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ&quot; {{ממ|שמות|כב|ב}} – מְלַמֵּד שֶׁהָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבָתוֹ. 
יָכוֹל אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִמְכֹּר אִישׁ&quot;'''; הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבָה וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָה!
יָכוֹל לֹא תִּמָּכֵר בְּגִנּוּב עַצְמָהּ, תִּמָּכֵר בְּגִנּוּב אָבִיהָ? אָמַרְתָּ: אִם בְּגִנּוּב עַצְמָהּ אֵינָהּ נִמְכֶּרֶת – תִּמָּכֵר בְּגִנּוּב אָבִיהָ? 
מִפְּנֵי מָה אֵין נִמְכֶּרֶת בְּגִנּוּב עַצְמָהּ? שֶׁכֵּן אֵינָהּ מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ; תִּמָּכֵר בְּגִנּוּב אָבִיהָ, שֶׁכֵּן אָבִיהָ מוֹכְרָהּ! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִמְכֹּר אִישׁ&quot;''', הָאִישׁ מוֹכֵר, וְאֵין בֵּית דִּין מוֹכְרִין!
אֵין זֶה קַל וָחֹמֶר שֶׁאֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה; אָבִיהָ לֹא יְהֵא מוֹכְרָהּ! 
וּמַה קִּדּוּשִׁין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִיתָה חֲמוּרָה וְיוֹצְאָה בְּגֵט – אָבִיהָ מְקַדְּשָׁהּ, 
מְכִירָה, שֶׁאֵין בָּהּ מִיתָה חֲמוּרָה, וְיוֹצְאָה שֶׁלֹּא בְּגֵט – אֵינוֹ דִּין שֶׁמּוֹכְרָהּ? 
מִפְּנֵי מָה אָבִיהָ מְקַדְּשָׁהּ? שֶׁכֵּן מְקַדֶּשֶׁת אֶת עַצְמָהּ; לֹא יְהֵא מוֹכְרָהּ, שֶׁכֵּן אֵינָהּ מוֹכֶרֶת עַצְמָהּ! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הִיא מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ!
 
ה... '''&quot;לְאָמָה&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁמּוֹכְרָהּ {{ב|לִפְסוּלִין!|למי שאינם רשאים לשאת אותה, כגון ממזר}} וַהֲלֹא דִּין הוּא: אִם מְקַדְּשָׁהּ לִפְסוּלִין, לֹא יִמְכְּרֶנָּה לִפְסוּלִין? 
מַה לִּי מְקַדְּשָׁהּ לִפְסוּלִין, שֶׁכֵּן מְקַדְּשָׁהּ בִּנְעוּרֶיהָ; יִמְכְּרֶנָּה לִפְסוּלִין, שֶׁכֵּן אֵין מוֹכְרָהּ בִּנְעוּרֶיהָ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָמָה&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַפְּסוּלִין! 
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ&quot;, לְרַבּוֹת אֶת הַפְּסוּלִין!
 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָמָה&quot;'''? לְרַבּוֹת אֶת הַקְּרוֹבִים. שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמוֹכְרָהּ לִפְסוּלִין, לֹא יִמְכְּרֶנָּה לַקְּרוֹבִים? 
מַה לִּי מוֹכְרָהּ לִפְסוּלִין, שֶׁכֵּן מְקַדְּשָׁהּ לָהֶן, יִמְכְּרֶנָּה לַקְּרוֹבִים, שֶׁכֵּן אֵין מְקַדְּשָׁהּ לָהֶן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָמָה&quot;''', לְרַבּוֹת הַקְּרוֹבִים; '''&quot;לְאָמָה&quot;''' – לְאָמָה בִּלְבַד.
 
אֵין לִי... אַתְּ {{ב|קוֹצֵץ עִמּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לְיָעֵד|רשאי האב להתנות שבתו לא תנשא לאדון או לבנו.}}, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין יָכוֹל לָקוֹץ!
 
{{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר &quot;צאת העבדים&quot; היא עבודה משפילה כעבודת העבד הכנעני. ר' עקיבא מפרש את הביטוי כשחרור העבד הנ&quot;ל בשן ועין. בסיום הדרשה חולקים ת&quot;ק ור' שמעון האם רשאי האב למכור את בתו לאמה פעמיים וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|דרשת ר' יוסי הגלילי במכילתא שם.]]}}
'''&quot;לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים&quot;''', שֶׁלֹּא תְּהֵא נוֹטֶלֶת אַחֲרָיו דְּלָאִים {{ב|וּבְלוֹרִיּוֹת|צ&quot;ל ובלנריות: כלי מרחץ (balneāriae)}} לַמֶּרְחָץ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד&quot; {{ממ|ויקרא|כה|לט}}!
 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים&quot;'''? שֶׁלֹּא תְּהֵא יוֹצֵאת עַל הַשֵּׁן וְעַל הָעַיִן כָּעֲבָדִים. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה עֶבֶד כְּנַעֲנִי, שֶׁאֵין יוֹצֵא בְּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף, הֲרֵי הוּא יוֹצֵא עַל הַשֵּׁן וְעַל הָעַיִן  
זוֹ, שֶׁיּוֹצְאָה בְּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא יוֹצְאָ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָעַיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים&quot;''', שֶׁלֹּא תְּהֵא יוֹצְאָה עַל הַשֵּׁן וְעַל הָעַיִן כָּעֲבָדִים.
 
מִכָּן אָמְרוּ: מוֹכֵר אָדָם אֶת בִּתּוֹ לְאִישׁוּת וְשׁוֹנֶה, וְלִשִָפָחוּת וְשׁוֹנֶה, לְאִישׁוּת אַחַר שְׁפָחוּת, אֲבָל לֹא לִשִָפָחוּת אַחַר אִישׁוּת! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹכְרָהּ לִשִָפָחוּת אַחַר אִישׁוּת – כָּךְ אֵין מוֹכְרָהּ לִשִָפָחוּת אַחַר שִָפָחוּת! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים&quot;''' – וְלִשְׁפָחוֹת אַחַר אִישׁוּת כָּעֲבָדִים!
}}

===פסוק ח===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם האדון אינו קרוב משפחה של האמה ואינו פסול לה, ואם האמה מסכימה – יש מצווה לייעד אותה ולארס אותה לו או לבנו; אם הוא קרוב או פסול או שאינו רוצה להנשא לה - עליו להחזירה לאביה. ר' אליעזר בן יעקב טוען שבנו של האדון אינו רשאי לסרב ליעוד או לנישואין, אלא רק האדון עצמו. בכל מקרה אין לאדון רשות למכור או לתת את האמה לאיש שלישי – אפילו לא לקרוב משפחתה.}}
'''&quot;אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא כְּעוּרָה; נָאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא '''&quot;בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ&quot;''', בְּעֵינֵי בְּנוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם רָעָה&quot;'''.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּעֵינָיו!
 
'''&quot;אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ&quot;''' – מִכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן; שֶׁאִם רָצָה לְיַעֵד – הֲרֵי הוּא מְיַעֵד.
'''&quot;יְעָדָהּ&quot;''' – &quot;יְעָדֶנָּה&quot; – מִדַּעְתָּהּ! מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ מְקַדְּשָׁהּ אֶלָּא מִדַּעְתָּהּ! '''&quot;יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ&quot;''', 
מְלַמֵּד שֶׁמִּצְוַת יְעִידָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת פְּדִיָּה.
'''&quot;וְהֶפְדָּהּ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁיּוֹצְאָה {{ב|בְּגֵרָעוֹן כֶּסֶף|אם האב יכול לשלם את הכסף שקיבל או את חלקו היחסי - הוא רשאי לשלם ולקבל את בתו.}}! '''&quot;וְהֶפְדָּהּ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁבֵּית דִּין מַפְדִּין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחוֹ!
{{הע-שמאל|בעניין גרעון כסף - אין לפדות את האמה לפני שחלף פרק זמן מינימלי - זמן שבו היא יכולה לעשות מלאכה בשווי פרוטה, שיהיה מה לנכות ממה ששילם עליה האדון.}}
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: '''&quot;וְהֶפְדָּהּ&quot;''' – עַד שֶׁיִּהְיֶה בַּיּוֹם כְּדֵי פְּדִיָּה! 
מִכָּאן אָמְרוּ: אִם שָׁהֲתָה כְּדֵי שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה – מִתְקַדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת.

'לְנָכְרִי לֹא יִמָּכֵר', יָכוֹל לֹא יִמְכְּרֶנָּה אֲבָל יִתְּנֶנָּה בְּמַתָּנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְנָכְרִי לֹא יִמְשׁוֹל&quot;'''.
יָכוֹל לֹא יִמְכְּרֶנָּה לַאֲחֵרִים, אֲבָל {{ב|יִמְכְּרֶנָּה לִקְרוֹבִים|לקרובי משפחתה, ראו פס' ז}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'לְעַם לֹא יִמָּכֵר'.
יָכוֹל לֹא יִמָּכֵר אֲבָל יִתְּנֶנָּה בְּמַתָּנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל&quot;'''!
 
יֹאמַר 'לַאֲחֵרִים', מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר לִקְרוֹבִים? שֶׁאִילּוּ נֶאֱמַר לַאֲחֵרִים וְלֹא נֶאֱמַר לִקְרוֹבִים, 
הָיִיתִי אוֹמֵר: 'לֹא יִמְכְּרֶנָּה' לַאֲחֵרִים, אֲבָל יִמְכְּרֶנָּה לִקְרוֹבִים! צָרִיךְ לוֹמַר לַאֲחֵרִין – וְצָרִיךְ לוֹמַר לִקְרוֹבִים!
{{הע-שמאל|ת&quot;ק מפרש &quot;בגדו&quot; מלשון בגד, ור' שמעון מפרש מלשון בגידה, וראו גם לעיל פס' ז.}}
'''&quot;בְּבִגְדוֹ בָהּ&quot;''' – כֵּיוָן שֶׁפֵּרַס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ אֵין יָכוֹל לְמָכְרָהּ!
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּגַד בָּהּ אֵין רַשַּׁאי לְשַׁעְבְּדָהּ! מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת.
}}

===פסוק ט===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|היעוד הוא כקידושין של האמה, והוא מחייב את המיועד במזונות האמה, בכסותה ובעונתה.
היעוד אינו אפשרי לאחי האדון אלא רק לו או לבנו.}}
'''&quot;לִבְנוֹ&quot;''' – יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם&quot;''', אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת!
'''&quot;לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה&quot;''' – לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר בָּאָב בַּבֵּן, וְאֶת הָאָמוּר בַּבֵּן בָּאָב: שֶׁאִם רָצָה לְיָעֵד – הֲרֵי הוּא מְיָעֵד.
'''&quot;לִבְנוֹ&quot;''' – וְלֹא לְאָחִיו! שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה אִם הַבֵּן, שֶׁלֹּא קָנְתָה לוֹ תּוֹרָה יְבָמָה, קָנְתָה לוֹ יְעִידָה; 
אָח, שֶׁקָּנְתָה לוֹ תּוֹרָה יְבָמָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּקְנֶה לוֹ יְעִידָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לִבְנוֹ&quot;''' – וְלֹא לְאָחִיו.
'''&quot;לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה&quot;''' – בְּחַיֵּי אָבִיו מְיָעֲדָהּ, וְאֵין מְיָעֲדָהּ לְאַחַר מִיתַת אָבִיו.
'''&quot;כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ&quot;''', מַה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן – אַף זוֹ, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ. 
וְכִי מָה לָמַדְנוּ לְמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת... בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן! מַה בַּת יִשְׂרָאֵל, &quot;כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע&quot; 
אַף זוֹ, &quot;כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע&quot;.
מַה בַּת יִשְׂרָאֵל, מִשֶּׁקִּדְּשָׁהּ אָבִיהָ חַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין, וְאֵינָהּ יוֹצֵא אֶלָּא בְּגֵט 
אַף זוֹ, מִשֶּׁיְּעָדָהּ חַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין, וְאֵינָהּ יוֹצְאָה אֶלָּא בְּגֵט. וּבַת מְשֻׁחְרֶרֶת וּבַת חוֹרִין.
}}

===פסוק י===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדעת ת&quot;ק חייב המייעד בפרנסת האמה בכסותה ובעונתה (קיום יחסים) האמורה בתורה. דרשות דבר אחר ור' אליעזר בן יעקב מפרשים &quot;עונתה&quot; ו&quot;שארה&quot; כהגדרות של &quot;כסותה&quot;. שתהיה מתאימה לה ולעונת השנה. וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|מכילתא נזיקין ג,]] שם מופייע ר' יונתן ולא ר' אליעזר בן יעקב.}}
'''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''', יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם&quot;'''; אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת.
'''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''' – וְלֹא {{ב|שֶׁל הֶפְקֵר!|זונה}} '''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''' – בְּבַת חוֹרִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
'''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאָב זַכַּאי בְּקִדּוּשֵׁי בִּתּוֹ קְטַנָּה! 
'''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁמֻּתָּר לִקְנוֹת לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת לְשׁוּם אִישׁוּת.
'''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''', הֲרֵי הַלָּז כַּיּוֹצֵא בָּהּ: מַה זוֹ, נִקְנֵית בִּשְׁטָר – אַף זוֹ, נִקְנֵית בִּשְׁטָר!
'''&quot;שְׁאֵרָהּ&quot;''' – זוֹ פַּרְנָסָתָהּ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי&quot; {{ממ|מיכה|ג|ג}}. '''&quot;כְּסוּתָהּ&quot;''' – זוֹ כְּסוּת.
'''&quot;עֹנָתָהּ&quot;''' – זוֹ עוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;שְׁאֵרָהּ&quot;''' – זוֹ קְרוֹבַת בָּשָׂר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|יח|ו}}.
'''&quot;כְּסוּתָהּ&quot;''' – זוֹ כְּסוּת. '''&quot;עֹנָתָהּ&quot;''' – זוֹ פַּרְנָסָתָהּ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ&quot;''', לְפִי שְׁאֵרָהּ תְּהֵא כְּסוּתָהּ! שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְבִּישָׁהּ כְּסוּת זְקֵנָה בְּיַלְדָּה, וּכְסוּת יַלְדָּה בִּזְקֵנָה.
'''&quot;כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ&quot;''', לְפִי עִתָּהּ תְּהֵא כְּסוּתָהּ! שֶׁלֹּא יִתֵּן לָהּ כֵּלִים שֶׁל חַמָּה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְשֶׁל גְּשָׁמִים בִּימוֹת הַחַמָּה.
'''&quot;לֹא יִגְרָע&quot;''' – הָאָב גּוֹרֵעַ לַבֵּן.
}}

===פסוק יא===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מפרש &quot;שלוש אלה&quot; על השאר הכסות והעונה; ר' עקיבא מפרש את הביטוי על יעידה לו או לבנו או לפדיונה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|מכילתא נזיקין ג.]]}}
'''&quot;וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ&quot;'''. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה שְׁאֵר, כְּסוּת וְעוֹנָה.
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע&quot;!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה&quot;'''?
יָכוֹל יַעֲשֶׂה לָהּ כָּל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֵלֶּה&quot;'''.
יָכוֹל יַעֲשֶׂה לָהּ אֶת כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה&quot;'''!
אֱמֹר מֵעַתָּה: לֹא יְעָדָהּ, לֹא הוּא וְלֹא בְּנוֹ, וְלֹא פְּדָאָהּ.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ב|קדושין א ב,]] וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|סוף מכילתא נזיקין ג.]] האמה יוצאת כמו העבד או בסימני בגרות. כאשר הנערה מביאה סימנים, אם לא יועדה אין צורך לשלם עבור פדיונה.}}
'''&quot;וְיָצְאָה חִנָּם&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ?
אִם לְלַמֵּד שֶׁתְּהֵא יוֹצֵא בְּסוֹף שֵׁשׁ, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה&quot; {{ממ|דברים|טו|יב}}.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְיָצְאָה חִנָּם&quot;'''? רִבָּה לָהּ הַכָּתוּב יְצִיאָה אַחֶרֶת!
'''&quot;וְיָצְאָה חִנָּם&quot;''' – אֵלּוּ יְמֵי הַבֹּגֶר. '''&quot;אֵין כָּסֶף&quot;''' – אֵלּוּ יְמֵי הַנְּעוּרִים.
הוֹאִיל וְאָדָם מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ וְאָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ:
מַה כְּשֶׁמְּקַדְּשָׁהּ, מְקַדְּשָׁהּ עַד שֶׁתָּבִיא סִימָנִין – אַף כְּשֶׁמּוֹכְרָהּ, מוֹכְרָהּ עַד שֶׁתָּבִיא סִימָנִין!
 
יֵאָמֵר בַּנְּעוּרִים, מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר בַּבֹּגֶר?
אִלּוּ נֶאֱמַר בַּנְּעוּרִים וְלֹא נֶאֱמַר בַּבֹּגֶר, הָיִיתִי אוֹמֵר: לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד בַּבֹּגֶר, שֶׁאֵין לְאָבִיהָ בָּהּ רְשׁוּת, אֲבָל יִשְׁתַּעְבֵּד בַּנְּעוּרִים, שֶׁיֵּשׁ לְאָבִיהָ בָּהּ רְשׁוּת!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְיָצְאָה חִנָּם&quot;''' אֵלּוּ יְמֵי בֹּגֶר, '''&quot;אֵין כָּסֶף&quot;''' אֵלּוּ יְמֵי נְעוּרִים!
יֵאָמֵר בַּבֹּגֶר, מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר בַּנְּעוּרִים?
שֶׁאִלּוּ נֶאֱמַר בַּבֹּגֶר וְלֹא נֶאֱמַר בַּנְּעוּרִים, הָיִיתִי אוֹמֵר: לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד בַּבֹּגֶר, יִשְׁתַּעְבֵּד בַּנְּעוּרִים!
צָרִיךְ לוֹמַר בַּבֹּגֶר וְצָרִיךְ לוֹמַר בַּנְּעָרִים!
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: '''&quot;אֵין כָּסֶף&quot;''' – מַכֵּה אִישׁ וָמֵת...
}}

===פסוק יב===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הביטוי &quot;מכה&quot; כולל את כל המכים האפשריים. הצמצום &quot;איש&quot; מוציא את המכה נפל, שממילא ימות, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד,]] [[ביאור:ספרא/אמור#פרק כ|וספרא אמור פרק כ, א.]] נראה שנוסח הספרא שימש את הנוסח שלפנינו.}}
'''&quot;מַכֵּה אִישׁ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא מַכֶּה אֶת הָאִישׁ; מַכֶּה אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם&quot; {{ממ|ויקרא|כד|יז}}; בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה וּבֵין קָטָן!
אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ הַמַּכֶּה, (את ה)אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מַכֵּה&quot;''', בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה.
וְאֵין לִי אֶלָּא אִישׁ הַמַּכֶּה אֶת הָאִשָּׁה וְאִשָּׁה הַמַּכָּה אֶת הָאִישׁ; אִשָּׁה הַמַּכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;רוֹצֵחַ... מוֹת יוּמָת&quot; {{ממ|במדבר|לה|טז}} מִכָּל מָקוֹם!
אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מַכֵּה אִישׁ&quot;'''? שֶׁיָּכוֹל אֲפִילּוּ הִכָּה אֶת הַנְּפָלִים וּבֶן שְׁמוֹנָה יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ&quot;''':
מָה אִישׁ מְיוּחָד? שֶׁהוּא בֶּן קְיָמָה! יָצְאוּ נְפָלִים וּבֶן שְׁמוֹנָה, שֶׁאֵינָן בְּנֵי קְיָמָה!
{{הע-שמאל|יש לוודא שהנפטר מת בגלל המכה. אבל אם אדם שלישי התערב בפגיעה במוכה, ובעקבות ההתערבות שלו המוכה מת - לא מחייבים את המכה אלא את המתערב השלישי. וראו דעת ר' יהודה בן בתירא ב[[סנהדרין עח א]]; וראו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק כ|ספרא אמור פרק כ, א.]]
הדרשה על במדבר מלמדת הלכה עתיקה, שיש להמית את הרוצח בדרך שבה המית את הקרבן, אבל ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט|סנהדרין ט א,]] וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד,]] הדורשים כמו בהמשך הדרשה שלפנינו, שכל הרוצחים נידונים בסייף דווקא.
הדרשה &quot;ברור לו מיתה יפה&quot; – ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ט#ג|בתוספתא סנהדרין ט ג,]] שכינה את מיתת הסייף &quot;נאה שבמיתות&quot;}}
'''&quot;וָמֵת&quot;''' – מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת! 
מִכָּן אַתָּה אוֹמֵר: {{ב|הִכָּהוּ|ועוד לא מת}} וּבָא אֶחָד וּבִלְבְּלוֹ – הָאַחֲרוֹן חַיָּב.
'''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', אֵין אָנוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה תְּהֵא מִיתָתוֹ שֶׁלְּזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרוֹצֵחַ&quot; {{ממ|במדבר|לה|ל}}.
בַּמֶּה שֶׁיִּרְצַח זֶה – יֵרָצַח זֶה! יָכוֹל הֱמִיתוֹ בְּסַכִּין – יְמִיתֶנּוּ בְּסַכִּין; הֱמִיתוֹ בְּקָנֶה – יְמִיתֶנּוּ בִּקְרִימוֹת שֶׁלְּקָנֶה?
נֶאֱמַר כָּן הַבְעָרָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן הַבְעָרָה; מַה הַבְעָרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, הַתָּזַת רֹאשׁ – אַף כָּאן, הַתָּזַת רֹאשׁ!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: נֶאֶמְרָה כָּן נְקִימָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת&quot; {{ממ|ויקרא|כו|כה}};
מַה נְּקִימָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, בְּסַיִף – אַף כָּן, בְּסַיִף!
רַבִּי... בֶּן... אוֹמֵר: &quot;וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|יח}} – בְּרֹר לוֹ מִיתָה יָפָה!
}}

===פסוק יג===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המשפט הראשון כנראה אינו מהמכילתא אלא מדברי רס&quot;ג, כך מעיר כהנא. הדרשה על &quot;אנה לידו&quot; – כגלגול הרצח בשוגג לידיו דנה את הרוצח בשגגה לכף חובה, בטענה שרצח איננו מקרי לגמרי, והרצח התגלגל ליד הרוצח בשגגה ע&quot;י הקב&quot;ה; כלומר יש עוון ברוצח הזה - גם אם לא ברצח עצמו;  וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד:]] המכילתא מתארת מצב של גלגול חובה לידי חייב, ואילו הדרשה כאן משלימה את העניין, ומציגה גלגול זכות לידי זכאי (נבוכדנצר!) לוליאנוס ופפוס אינם מצפים לנס, בטענה שהם ורוצחיהם אינם ראויים לו, בכך הם מעצבים את הלך הרוח בתקופת התנאים ובתקופת הנוצרים הראשונים: במקום הציפיה מהקב&quot;ה לנסים של הצלה עומדת הציפיה מבני האדם למסור את נפשם ולמות על האמונה וכך לקדש את השם; וראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ט|ספרא אמור פרק ט ה.]] בכל אופן מנחם הדרשן את הקהל ומספר שעוד לפני מותם מת טריאנוס בידי הקב&quot;ה.}} 
('''&quot;וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה&quot;''' הָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא לִטְעֹן טֹעַן אַחֵר שֶׁהוּא כְּעִנְיָנוֹ – יָצָא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחְמִיר!)
'''&quot;וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה&quot;''', אֵין 'אֲשֶׁר לֹא צָדָה' אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לוֹ; כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל כְּלִי בְּלֹא צְדִיָּה&quot; {{ממ|במדבר|לה|כב}}.
'''&quot;וְהָאֱלֹהִים אִנָּה&quot;''' – אֵין 'אִנָּה' אֶלָּא שֶׁמַּזְדְּקִיף לוֹ; כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי&quot; {{ממ|מלכים ב|ה|ז}}.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: &quot;כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים&quot; {{ממ|שופטים|יד|ד}}.
'''&quot;וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹקִים אִנָּה לְיָדוֹ&quot;''', מְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב.
זוֹ הִיא שֶׁשָּׁאַל טְרַיּוֹנוּס אֶת לוּלוֹנִיס וְאֶת פַּפְּיוֹס אָחִיו, כְּשֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶן מִיתָה.
אָמַר לָהֶן: אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל נְבוּכַד נֶאצַּר, וְאַתֶּם בְּנֵיהֶם שֶׁלְחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה;
יָבוֹא מִי שֶׁהִצִּיל אֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִיַּד נְבוּכַד נֶאצַּר – וְיַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי!
אָמְרוּ לוֹ: נְבוּכַד נֶאצַּר זָכָה לְהֵעָשׂוֹת עַל יָדוֹ נִסִּים, וַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה זָכוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה עַל יְדֵיהֶם נִסִּים;
נְבוּכַד נֶאצַּר זָכָה שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי, וַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה זָכוּ שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ מִיתָה;
וְאַתָּה – אִי אַתָּה כְּדַאי לְהֵעָשׂוֹת נִסִּים עַל יָדֶיךָ, וְאָנוּ – אֵין אָנוּ כְּדַאי שֶׁיֵּעָשׂוּ לָנוּ נִסִּים;
אַתָּה נִתְחַיַּבְתָּה לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי, וְאָנוּ נִתְחַיַּבְנוּ מִיתָה. וְכִי אִם אִי אַתָּה הוֹרְגֵנוּ אֵין אָנוּ מֵתִים?
כָּתוּב בְּתוֹרָתֵנוּ: '''&quot;וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ&quot;'''; מְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב!
וּכְשֶׁנָּמוּת – תֵּדַע שֶׁאָנוּ בָּנָיו שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה! לֹא מֵתוּ עַד שֶׁרָאוּ אוֹתָן מְחַטְּטִין אֶת עֵינָיו!
{{הע-שמאל|ערי המקלט הראשונות הוקצו בחיי משה, וראו [[דברים ד מג]], &quot;את בצר במדבר&quot;.
ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ז|מכות ב ז;]] אבל לפי [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ד|מכות ב ד]] הערים לא פעלו כערי מקלט עד שהפרישו שלוש ערים בארץ ישראל, ובארבעים שנות המדבר היו גולים למחנה לווייה.
לעניין &quot;שם שם שם&quot; ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפא|ספרי דברים קפא.]]
הקשר לתחום שבת מופיע גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|במכילתא נזיקין ד,]] אבל שם לומדים בכיוון ההפוך: מתחום ערי מקלט - לתחום שבת! - ואכן תחום שבת אינו מפורש בכתוב, ואילו לתחום ערי מקלט אפשר למצוא מקור, ראו [[במדבר לה ו]].}}
'''&quot;וְשַׂמְתִּי לְךָ&quot;''' – בְּחַיֶּיךָ; מְלַמֵּד שֶׁמַּגְלִין לַמִּדְבָּר! 
'''&quot;מָקוֹם&quot;''' – מְקוֹמְךָ; מְלַמֵּד שֶׁמַּגְלִין לְמַחֲנֵה לְוִיָּה!
נֶאֱמַר כָּן '''מָקוֹם''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: &quot;שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ&quot; {{ממ|שמות|טז|כט}}.
מַה '''מָּקוֹם''' הָאָמוּר לְהַלָּן, חוּץ לְאַלְפַּיִם אַמָּה וְאֵין הָעִיר עוֹלָה מִן הַמִּדָּה 
אַף כָּן אַלְפַּיִם אַמָּה, וְאֵין הָעִיר עוֹלָה מִן הַמִּדָּה.
'''שָׁם, שָׁם, שָׁם,''' ג' פְּעָמִים: שָׁם תְּהֵא דִּירָתוֹ, וְשָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ, וְשָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ; דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.
}}

===פסוק יד===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המילים &quot;יזיד&quot;, &quot;בערמה&quot; מתארות את ההתראה ואת העדים לרצח ולא את הרוצח עצמו. העדות וההתראה מתקיימים רק &quot;בשעת הריגתו&quot;, כלומר בשעה שהרג את קרבן הרצח.
לעניין עדים זוממים ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ו|מכות א ו,]] &quot;כאשר זמם... עד שיגמר הדין&quot;, שהעדים נהרגים למרות שלא התקיימה מזימתם.}}
'''&quot;וְכִי יָזִיד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ&quot;''', עַד שֶׁיָּזִיד[וּ] עָלָיו אֲחֵרִין בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ. 
'''&quot;לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה&quot;''', עַד שֶׁיַּעֲרִימוּ עָלָיו אֲחֵרִים בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ.
אַתָּה אוֹמֵר בָּזֶה הַדָּבָר מְדַבֵּר; אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא... תַּלְמוּד לוֹמַר... 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי יָזִיד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ&quot;'''? 
עַד שֶׁיָּזִידוּ עָלָיו אֲחֵרִים בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ; 
'''&quot;לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה&quot;'''... ר'... אוֹמֵר: יָכוֹל נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה יְהֵא חַיָּב, 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּעֵדִים זוֹמְמִין, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָרְגוּ – חַיָּבִין;
וְהָרוֹדֵף אַחַר הַזָּכוּר וְאַחַר נַעֲרָה הַמְאֹרָשָׂה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וָמֵת&quot; {{ממ|שמות|כא|יב}}, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת!
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי יָזִיד אִישׁ&quot;'''? עַד שֶׁיָּזִידוּ עָלָיו אֲחֵרִים בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ! 
'''&quot;לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה&quot;''' – עַד שֶׁיַּעֲרִימוּ עָלָיו אֲחֵרִים בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד.]] &quot;'ואיש כי יכה כל נפש אדם' - להוציא את הקטן.&quot;
לעניין המתכוון להרוג את זה והרג את זה ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ב|סנהדרין ט ב.]] הדרשה פוטרת ממוות את הרוצח גוי או גר תושב.}}
'''&quot;כִּי יָזִיד אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְקָטָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מָה הָאִישׁ מְיֻחָד, שֶׁהוּא מֵזִיד וּמַזְרִיעַ – יָצָא קָטָן, שֶׁאֵינוֹ מֵזִיד וּמַזְרִיעַ!
'''&quot;עַל רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִים!|לגויים}} '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת אֲחֵרִים, שֶׁאֵין לָהֶן מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל, וַעֲדָאן לֹא אוֹצִיא אֶת גֵּר תּוֹשָׁב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל! 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
'''&quot;לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה&quot;''' – פְּרָט לְמִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה, שֶׁיִּפָּטֵר, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמִּתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה חַיָּב; 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה&quot;'''? פְּרָט לְמִתְכַּוֵּן לְהָמִית אֶת הַגּוֹי וְהֵמִית אֶת בֶּן יִשְׂרָאֵל, אֶת בֶּן שְׁמוֹנָה וְהֵמִית אֶת בֶּן תִּשְׁעָה!
{{הע-שמאל|לפנינו שתי דרשות סותרות: הראשונה קובעת שאם כהן נמצא באמצע העבודה שלו, על גבי המזבח - ממתינים עד שיסיים את העבודה ואחר כך הורגים אותו. לפי הדרשה השניה מפסיקים אותו באמצע העבודה כדי להוציאו להורג. וראו דברי ר' עקיבא ב[[יומא פה א]]-ב, וראו גם את דבריו [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|במכילתא דר&quot;י שבתא א.]]}}
'''&quot;מֵעִם מִזְבְּחִי&quot;''' – וְלֹא מֵרֹאשׁ הַכֶּבֶשׁ וְלֹא מֵרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ!
וַאֲפִילּוּ עֲבוֹדָה בְּיָדוֹ וְעוֹמֵד וּמַקְטִיר, דּוֹחִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה וּמְמִיתִין אוֹתוֹ!
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: קַל וָחֹמֶר הֵן הַדְּבָרִים: מָה עֲבוֹדָה, שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, דּוֹחִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה לְהָמִית נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ; 
שַׁבָּת, שֶׁעֲבוֹדָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת – דִּין הוּא שֶׁיִּדְחוּ אוֹתָהּ בִּשְׁבִיל לְהַחֲיוֹת סְפֵק נֶפֶשׁ!
אֵין לִי אֶלָּא רוֹצֵחַ בִּלְבָד; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמּוּמָתִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת&quot;'''.
{{הע-שמאל|עבודת המזבח אמנם אינה דוחה את המתת הכהן האשם, אבל היא דוחה ענשים על עבירות אחרות, כגון ענשי גלות, מלקות וכו'.
בהמשך קושרים את עונש המוות לקיומו של מזבח ושל מקדש, וכך מנמקים את ביטול סמכות ההוצאה להורג ע&quot;י הסנהדרין מאז החורבן. הקשר בין הוצאה להורג לבין קיומו של מזבח הוא בכך ששניהם מכפרים - ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב.]] אכן, למעשה נשללה מהסנהדרין הזכות להרוג עבריינים  ע&quot;י השליט הרומאי עוד לפני החורבן.}}
'''&quot;לָמוּת&quot;''', וְלֹא לִגְלוֹת! '''&quot;לָמוּת&quot;''', וְלֹא לִלְקוֹת! '''&quot;לָמוּת&quot;''', וְלֹא לַעֲנָשִׁין! '''&quot;לָמוּת&quot;''', וְלֹא לִדְבָרִים אֲחֵרִים!
מִנַּיִן שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין סְמוּכָה לַמִּזְבֵּחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת&quot;'''.
וּמִנַּיִן שֶׁאֵין מְמִיתִין אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת&quot;''', הָא אִם יֵשׁ מִזְבֵּחַ – אַתָּה מֵמִית, 
וְאִם לָאו – אִי אַתָּה מֵמִית!
}}

===פסוק טו===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דין מוות למכה אביו אינו חל על המכה את סבו וסבתו, ואינו חל על המכה את אביו או את אמו מן הספק.
גם על הכאת אחד מהוריו חייב מיתה בחנק, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה.]] אביו של הגר הוא ספק אביו, ולכן הגר פטור גם על הכאתו ואף על הכאת אמו!}}
'''&quot;וּמַכֵּה אָבִיו&quot;''' – וְלֹא אֲבִי אָבִיו! '''&quot;אִמּוֹ&quot;''' – וְלֹא אֵם אִמּוֹ! 
'''&quot;אָבִיו&quot;''' – וְלֹא הַסָּפֵק! '''&quot;אִמּוֹ&quot;''' – וְלֹא הַסָּפֵק.
'''&quot;וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת&quot;'''. יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּכֵּם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת&quot; {{ממ|ויקרא|כד|כא}}, וַאֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ&quot;'''? יָכוֹל הַגֵּר שֶׁהָיְתָה הוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, יָכוֹל יְהֵא חַיָּב עַל מַכַּת אִמּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ&quot;'''; אֶת שֶׁחַיָּב עַל מַכַּת אָבִיו – חַיָּב עַל מַכַּת אִמּוֹ,
אֶת שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל מַכַּת אָבִיו – אֵינוֹ חַיָּב עַל מַכַּת אִמּוֹ.
{{הע-שמאל|למכה את הגופות של הוריו אין עונש מוות, ואילו למקלל אותם יש עונש אפילו אם קילל אותם לאחר מותם; וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא|סנהדרין יא א.]] 
איסור הכאת הורים נלמד מאיסור הכאת בהמה של אדם אחר, החל דווקא על בהמה חיה, ודווקא אם עשה בהם חבורה. 
המכה את אביו או אמו בשוגג פטור מתשלומים למרות שאינו נהרג, כשם שהמכה בהמה חייב בתשלומים אפילו אם הכה אותה בשגגה; וראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרק כ|ספרא אמור פרק כ ח.]]}}
יָכוֹל אִם הִכָּן לְאַחַר מִיתָה יְהֵא חַיָּב?
וְדִין הוּא: וּמַה קְּלָלָה, שֶׁאֵין נוֹהֶגֶת בַּכֹּל, חַיָּבִין עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתָה;
מַכָּה, שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּא חַיָּבִין עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּמַכֵּה בְהֵמָה... וּמַכֵּה אָדָם&quot; {{ממ|ויקרא|כד|כא}};
מַה מַּכֵּה בְהֵמָה אֵינוֹ חַיָּב לְאַחַר מִיתָה – אַף מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, לֹא יְהֵא חַיָּב לְאַחַר מִיתָה.
יָכוֹל אִם הִכָּן וְלֹא עָשָׂה בָּהֶן חַבּוּרָה יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּמַכֵּה בְהֵמָה... וּמַכֵּה אָדָם&quot;;
מַה מַּכֵּה בְהֵמָה אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהּ חַבּוּרָה – אַף מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶן חַבּוּרָה!
יָכוֹל אִם הִכָּה אוֹתָן שׁוֹגֵג יְהֵא חַיָּב בְּתַשְׁלוּמִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּמַכֵּה בְהֵמָה... וּמַכֵּה אָדָם&quot;;
מַה מַּכֵּה בְהֵמָה, לֹא חִלֵּק בָּהּ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְחַיְּבוֹ בְּתַשְׁלוּמִין,
אַף מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, לֹא חִלֵּק בָּהֶן בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין!
{{הע-שמאל|לעניין מיתה יפה ראו לעיל פס' יב, והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה,]] שם טוען ר' יאשיה שמיתת חנק היא הקלה ביותר, ואילו ר' יונתן טוען כרבי כאן.}}
'''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', אֵין אָנוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה תְּהֵא מִיתָתוֹ שֶׁל זֶה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|יח}} – בְּרֹר לוֹ מִיתָה יָפָה; וְהֵיזֶה זֶה? זֶה חֶנֶק!
רַבִּי אוֹמֵר: לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא יָפָה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִיתָה סְתָם; וְכָל מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה סְתָם – הִיא חֶנֶק!
מִנַּיִן לֹא יָכֹלְתָּ לַהֲמִיתוֹ בְּחֶנֶק – הֲמִיתוֹ בְּאַחַת מִכָּל מִיתוֹת, בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', מִכָּל מָקוֹם!
}}

===פסוק טז===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה:]] דרשות אחרות אבל אותם דיונים.}}
'''&quot;וְגֹנֵב אִישׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹנֵב אֶת הָאִישׁ; הַגּוֹנֵב אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ&quot; {{ממ|דברים|כד|ו}}; בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה בֵּין קָטָן!
אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ הַגּוֹנֵב, אִשָּׁה הַגּוֹנֶבֶת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;גֹּנֵב אִישׁ&quot;''', בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה!
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;אִישׁ&quot;'''? שֶׁיָּכוֹל אֲפִילּוּ גָּנַב אֶת הַנְּפָלִים וּבֶן שְׁמוֹנָה יְהֵא חַיָּב? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ&quot;''' – מָה אִישׁ מְיֻחָד, שֶׁהוּא בֶּן קְיָמָה – יָצְאוּ נְפָלִים וּבֶן שְׁמוֹנָה, שֶׁאֵינָן בְּנֵי קְיָמָה!
מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּגְנֹב בְּעֵדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב&quot;'''.
וּמִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּמְכֹּר בְּעֵדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ&quot;'''.
{{הע-שמאל|אב שחטף את בנו פטור, וכן פטור החוטף אם מכר את החטוף למשפחתו. ניתן לשמוע בדרשה הד לסיפור יוסף שהופרש מאחיו, אבל הם לא השתמשו בו ולא הכניסו אותו לרשותם אלא לבור אשר במדבר.
בעניין &quot;שיכניסנו לרשותו&quot; ראו במכילתא שם. לדברי ר' יהודה ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא#משנה א|סנהדרין יא א,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעג|ספרי דברים רעג.]] לעניין &quot;סתם מיתה שבתורה&quot; ראו דברי רבי לעיל פס' טו.}}
'''&quot;וְנִמְצָא&quot;''' – פְּרָט לְמִי שֶׁמְּצֻיִּן בְּיָדוֹ; יָצָא הָאָב שֶׁגָּנַב אֶת בְּנוֹ.
יָכוֹל מְכָרוֹ {{ב|לְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו|של החטוף}} יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו&quot;, עַד שֶׁיַּפְרִישֶׁנּוּ מֵאֶחָיו.
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנָּתַן בּוֹ דָּמִים – קָנָה, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ&quot;''', מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ&quot;'''.
'''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''' – בִּסְתָם מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, בְּחֶנֶק!
מִנַּיִן לֹא יָכֹלְתָּ לַהֲמִיתוֹ בְּחֶנֶק, הֲמִיתֵהוּ בְּאַחַת מִכָּל מִיתוֹת, בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', מִכָּל מָקוֹם.
}}

===פסוק יז===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' טו. לעניין ההחמרה בדין המקלל לעומת דין המכה ראו שם וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה,]] וראו גם [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא|סנהדרין יא א.]]}}
'''&quot;וּמְקַלֵּל אָבִיו&quot;''' – וְלֹא אֲבִי אָבִיו! '''&quot;אִמּוֹ&quot;''' – וְלֹא אֵם אִמּוֹ! '''&quot;אָבִיו&quot;''' – וְלֹא הַסָּפֵק! '''&quot;אִמּוֹ&quot;''' – וְלֹא הַסָּפֵק!
'''&quot;וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת&quot;''', יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|כ|ט}} – אֶחָד מֵהֶם.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ&quot;'''? יָכוֹל הַגֵּר שֶׁהָיְתָה הוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵידָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, יְהֵא חַיָּב עַל קִלְלַת אִמּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ&quot;''': אֶת שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִלְלַת אָבִיו – חַיָּב עַל קִלְלַת אִמּוֹ,
וְאֶת שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל קִלְלַת אָבִיו – אֵינוֹ חַיָּב עַל קִלְלַת אִמּוֹ.
יָכוֹל אִם קִלְּלָן לְאַחַר מִיתָה לֹא יְהֵא חַיָּב? וְדִין הוּא: וּמַה מַּכֶּה, שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל – אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתָה,
קְלָלָה, שֶׁאֵין נוֹהֶגֶת בַּכֹּל, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהוּא חַיָּבִין עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ&quot; (ויקרא שם) – אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה.
{{הע-שמאל|לעניין הזכרת השם המפורש בקללה ולעניין חיוב הסקילה ראו מכילתא שם.}}
יָכוֹל אֲפִלּוּ קִלְּלָם בְּכִנּוּי יְהֵא חַיָּב? נֶאֱמַר '''&quot;וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ&quot;''' וְנֶאֱמַר &quot;אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו&quot; {{ממ|ויקרא|כד|טו}},
מַה לְּהַלָּן, בַּשֵּׁם – אַף כָּאן, בַּשֵּׁם!
'''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', אֵין אָנוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה תְּהֵא מִיתָתוֹ שֶׁל זֶה! תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;דָּמָיו בּוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|כ|ט}} וּלְהַלָּן נֶאֱמַר &quot;דְּמֵיהֶם בָּם&quot; (שם פס' כז).
מַה &quot;דְּמֵיהֶם בָּם&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, סְקִילָה – אַף &quot;דָּמָיו בּוֹ&quot; הָאָמוּר כָּאן, סְקִילָה!
מִנַּיִן לֹא יְכָלְתָּה לַהֲמִיתוֹ בִּסְקִילָה הֲמִיתוֹ בְּאַחַת מִכָּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת, בֵּין קַלּוֹת וּבֵין חֲמוּרוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', מִכָּל מָקוֹם!
}}

===פסוק יח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כה#פיסקה רפו|ספרי דברים רפו.]] הדרשה מתארת מדרון חלקלק המאפיין את המריבה המתדרדרת למכות ולענשים.
חיוב הנשים בתשלומים – ראו שם וראו דברי ר' יונתן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|במכילתא נזיקין ו.]]
הדרשה &quot;אנשים ולא שוורים&quot; טוענת שאין היררכיה בין נזקי אדם לנזקי השור, ולכן אין ללמוד מזה לזה, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב&quot;ק ג י.]]}}
'''&quot;וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים&quot;''', אֵין דָּבָר טוֹב יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְרִיבָה! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵה (!) מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט&quot; {{ממ|בראשית|יג|ז}}
מִי גָּרַם לְלוֹט לִפְרֹשׁ מִן הַצַּדִּיק הַהוּא? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ מְרִיבָה. 
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם&quot; {{ממ|דברים|כה|א}}
מִי גָּרַם לָזֶה לִלְקוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ מְרִיבָה.
'''&quot;וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים&quot;''' – כַּתְּחִלָּה הֵן בָּאִין לִידֵי {{ב|מַצּוּת|ניצות}}, וְאַחַר כָּךְ לִידֵי מַכּוֹת, וְאַחַר כָּךְ בָּאִין לִידֵי עֳנָשִׁין!
'''&quot;וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁתֵּי נָשִׁים, אִשָּׁה וְאִישׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot; – בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲנָשִׁים&quot;'''? '''&quot;אֲנָשִׁים&quot;''', וְלֹא שְׁוָרִים!
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה אִם ‏‏{{ב|בְּמָקוֹם שֶׁפָּטַר עַל נִזְקֵי עַצְמוֹ|כגון שהדליק את הגדיש בשבת}}, חִיֵּב עַל נִזְקֵי שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ
כָּאן, שֶׁחִיֵּב עַל נִזְקֵי עַצְמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל נִזְקֵי שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲנָשִׁים&quot;''', וְלֹא שְׁוָרִים.
{{הע-שמאל|קטן שהיכה פטור; אם המוכה הוא גוי או גר תושב אינו זכאי לתשלומים, כשם שאפילו אם נהרג המוכה פטור המכה מעונש, וראו לעיל פס' יד.
שמעון התימני דורש להביא לבית הדין את כלי הרצח או המכה. ר' נתן דורש גם הוא כך [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|במכילתא דר&quot;י נזיקין ו,]] אבל ר' עקיבא טוען שלא תמיד ניתן לעשות זאת, וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ב|תוספתא סנהדרין יב ב.]]}}
'''&quot;וְהִכָּה אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְקָטָן; '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִים|לגויים}}; 
'''&quot;אֶת רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב.
מוֹצִיא אֲנִי אֲחֵרִים, שֶׁאֵין לָהֶן מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל, וַעֲדַיִן לֹא יָצָא גֵּר תּוֹשָׁב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לַאֲחֵרִים, '''&quot;אֶת רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
'''&quot;בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אֶבֶן וְאֶגְרֹף {{ב|הַמְּיֻחָדִין|המזוהים}}; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot; – בְּכָל דָּבָר;
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף&quot;'''? שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: מַה אֶגְרֹף מְיֻחָד, שֶׁמָּסוּר לְעֵדִים וְלָעֵדָה 
כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁמָּסוּר לְעֵדִים וְלָעֵדָה. 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וְכִי אֵינָן אֶלָּא שֶׁדְּחָאוֹ מֵרֹאשׁ הַבִּירָה וְנָפַל וּמֵת, אוֹמְרִין אָנוּ תָּבוֹא בִּירָה לְבֵית דִּין?
אֶלָּא הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵדִים, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת תְּלוּיִין בְּעֵדִים!
{{הע-שמאל|הדרשה קובעת שרק אם יש ביד המכה אבן (אגרופן) הוא חייב, ואם הכה ביד חשופה הוא פטור! בניגוד ל[[במדבר לה כא]]. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קס|ספרי במדבר קס.]] וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|במכילתא נזיקין ו]]. תנאי נוסף להריגת המכה הוא שיש במכה כדי להמית, ולכן גם אם הכה בכלי מתכת קטן, כגון מחט - הדרשה פוטרת אותו. 
אם היה במכה כדי להמית, יתכן שמדובר ברצח, ואז יהיה המכה פטור מתשלומים, ולכן לא גובים ממנו את התשלום מיידית; אבל אם בכל זאת המוכה לא מת – ישלם לו הכל רטרואקטיבית. לעומת זאת אם לא היה במכה כדי להמית – משלם מייד את הריפוי ומתחיל לשלם קיצבה על השבת.}}
נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;אֶבֶן&quot;''', נֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אוֹ בְאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ&quot; {{ממ|במדבר|לה|יז}}, 
מַגִּיד {{ב|שֶׁאֵינוֹ חַיָּב|מיתה}} עַד שֶׁיְּהֵא דָּבָר אַחֵר מְסַיֵּעַ אֶת יָדוֹ.
מִנַּיִן הִכָּהוּ {{ב|בְּמַחַט וּבְצִנּוֹרָה|כלי מתכת קטנים}} יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת&quot;'''!
&quot;שִׁבְתּוֹ יִתֵּן&quot;, הָא אִם מֵת – פָּטוּר מִלִּתֵּן שֶׁבֶת. 
יָכוֹל אֶחָד מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית וְאֶחָד מַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית הוּא {{ב|נוֹתֵן שֶׁבֶת וְרִפּוּי?|מיד}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot; – עַד שֶׁיְּהֵא מַכֶּה תָּפֵס לְמִיתָה, אֱמֹר מֵעַתָּה: מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית.
'''&quot;לֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב&quot;''' – לְפִי, וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם נָפַל לְמִשְׁכָּב אֵינוֹ מֵת? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב&quot;'''?
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ {{ב|בַּמַּטָּן|למטן, להלן, במקרה שאמדוהו למיתה}} שֶׁנּוֹתֵן לוֹ בִּשְׁעַת עֲמִידָתוֹ, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב&quot;''';
בִּשְׁעַת נְפִילָתוֹ נוֹתֵן לוֹ וְאֵין נוֹתֵן לוֹ בִּשְׁעַת עֲמִידָתוֹ.
וְעַד כָּן הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית; מִיכָּן וְאֵילָךְ הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית!
אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְהֵקֵל מִמַּה שֶׁהָיָה – {{ב|אוֹמְדִין אוֹתוֹ לְמָמוֹן|שהרי המכה היה בחזקת רוצח כשאמדו את המוכה למיתה, ולא שילם פיצויים.}} שְׁנִיָּה!
}}

===פסוק יט===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם המוכה הבריא, ויצא מביתו – לחצר או לגינה, פטור המכה ממוות וחייב בתשלומי הנזק; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו.]]
אם נקטעה ידו או רגלו, ונשאר במוכה מום קבוע, שבסופו של דבר המית את המוכה - אפילו אם המוכה החלים באופן זמני - חכמים מחייבים את המכה כרוצח; ר' נחמיה פוטר אותו ממוות (ומחייב אותו בתשלומי נזק); נראה שטעמו של ר' נחמיה הוא המאמץ לפטור את המכה ממוות, ראו [[ביאור:משנה מסכת סנהדרין|במבוא למסכת סנהדרין.]]
אם המוכה עבר על דברי הרופאים והדבר החמיר את מצבו – פטור המכה מהפיצויים על ההחמרה; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#א|תוספתא ב&quot;ק ט א-ב.]] דעות שונות מאלו שכאן.}}
'''&quot;אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ&quot;''' – יָכוֹל מִמִּטָּה זוֹ לְמִטָּה זוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בַּחוּץ&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא חוּץ; מִנַּיִן {{ב|לְרַבּוֹת חֲצֵרוֹ וְגִנָּתוֹ|שלא יצא לרשות הרבים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהִתְהַלֵּךְ&quot;'''.
 
קָטַע יָדוֹ וְקָטַע רַגְלוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי בָּזֶה {{ב|'''&quot;עַל מִשְׁעַנְתּוֹ&quot;'''|ויהיה המכה פטור ממוות}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ&quot;'''. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל מִשְׁעַנְתּוֹ&quot;'''? {{ב|עַל בֻּרְיוֹ!|כאדם בריא}}
 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ&quot;'''? לְפִי שֶׁמָּצִינוּ {{ב|לְמַעְלָה,|במקרה שלא היה במכה כדי להמית}} שֶׁנּוֹתֵן לוֹ בִּשְׁעַת נְפִילָתוֹ. 
יָכוֹל {{ב|אַף זֶה|אם היה במכה כדי להמית, אבל המוכה הבריא}} כֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ&quot;''' – בִּשְׁעַת עֲמִידָתוֹ נוֹתֵן לוֹ, וְלֹא בִּשְׁעַת נְפִילָתוֹ.
 
אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, וְהֵקֵל מִמַּה שֶׁהָיָה, הִכְבִּיד וְאַחַר כָּךְ מֵת – אוֹמְדִין אֹתוֹ;
אִם מֵחֲמַת מַכָּה רִאשׁוֹנָה מֵת – הֲרֵי זֶה חַיָּב; אִם לָאו – הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ... וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot;'''.
אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: אִם לָאו, מָה עָלְתָה עַל לִבִּי, שֶׁיְּהֵא זֶה מִטַּיֵּל בַּשּׁוּק וְזֶה בָּא וְנֶהֱרָג?
אֶלָּא אֲפִילּוּ מֵחֲמַת מַכָּה רִאשׁוֹנָה מֵת – הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
 
'''&quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot;''' – בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה; '''&quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot;''' – יָכוֹל לְכָל דָּבָר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן&quot;'''.
אֵין שִׁבְתּוֹ אֶלָּא בַּטִּילָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ&quot; {{ממ|שמות|לא|יז}}.
יָכוֹל יִהְיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא עוֹשֶׂה סֶלַע בַּיּוֹם, וּכְאִלּוּ עוֹשֶׂה שְׁתֵּי סְלָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot;'''!
 
'''&quot;רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן&quot;''' – שִׁבְתּוֹ אַחֲרוֹנָה יִתֵּן, לֹא שִׁבְתּוֹ רִאשׁוֹנָה.
'''&quot;וְרַפֹּא יְרַפֵּא&quot;''' – יְרַפֵּא, וְחוֹזֵר וּמְרַפֵּא.
אוֹ יָכוֹל אֲפִילּוּ עָבַר עַל דִּבְרֵי הָרוֹפֵא, וְאָכַל דְּבַשׁ וּמִינֵי מְתִיקָה – שֶׁהַדְּבַשׁ וּמִינֵי מְתִיקָה קָשִׁין לַמַּכָּה – וְהֶעֶלְתָה מַכָּתוֹ גַּרְגּוּתְנִי, יְהֵא חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;רַק... יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא&quot;'''!
}}

===פסוק כ===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ז|מכילתא נזיקין ז,]] דרשות אחרות מאלו שכאן לטענה שמדובר בעבד כנעני. בכל מכה שהכה האדון והרג את עבדו, והעבד מת תוך יממה מתקיים דין &quot;נקום ינקם&quot;. הדרשה אינה מוכיחה את הטענה אלא קובעת אותה כמובן מאליו.}}
'''&quot;וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ&quot;''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה עִבְרִיִּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר?
תַּלְמוּד לוֹמַר ''''עֶבֶד וְאָמָה'''' – עֶבֶד וְאָמָה שֶׁתּוֹרָתָן שָׁוָה זוֹ לָזוֹ; יָצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים שֶׁאֵין תּוֹרָתָן שָׁוָה זוֹ לָזוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;כִּי כַסְפּוֹ הוּא&quot; – יָצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים, שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶן כֶּסֶף!
 
'''&quot;וְכִי יַכֶּה אִישׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נָקֹם יִנָּקֵם&quot;''', בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ&quot;'''? פְּרָט לְקָטָן.
 
'''&quot;בַּשֵּׁבֶט&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בַּשֵּׁבֶט; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נָקֹם יִנָּקֵם&quot;''', בְּכָל דָּבָר!
 
'''&quot;וּמֵת תַּחַת יָדוֹ&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא אֲפִלּוּ מֵת לְעֶשֶׂר שָׁעוֹת הֲרֵי זֶה חַיָּב, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמֵת תַּחַת יָדוֹ&quot;'''?
{{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר מתקיים דין &quot;יום או יומיים&quot; רק בעבד הנמצא &quot;תחת ידו&quot; של המכה אותו, ושייך רק לו.
נקימה היא המתה בסיף, וראו במכילתא שם.}}
אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמִיתָה, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשִׁעְבּוּד! מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'עֶבֶד זֶה מָכוּר לְךָ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם' –
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה וָזֶה אֵינוֹ בְּדִין 'יוֹם אוֹ יוֹמַיִם'! הָרִאשׁוֹן – מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ תַּחְתָּיו, וְהַשֵּׁנִי – מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ עַבְדּוֹ;
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶם יֶשְׁנָן בְּדִין 'יוֹם אוֹ יוֹמַיִם'! זֶה – מִפְּנֵי שֶׁהוּא תַּחְתָּיו, וְזֶה – מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּסְפּוֹ!
 
'''&quot;נָקֹם יִנָּקֵם&quot;'''; נֶאֶמְרָה כָּאן נְקִימָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית&quot; {{ממ|ויקרא|כו|כה}}; מַה לְּהַלָּן, סַיִף – אַף כָּאן, בְּסַיִף.
יָכוֹל יַעֲשֶׂה בּוֹ מַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית כְּמַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית?
וְדִין הוּא: חַיָּב בְּעֶבֶד וְחַיָּב בְּבֶן חוֹרִין; מַה בֶּן חוֹרִין, עַד שֶׁיְּהֵא בַּמַּכָּה כְּדֵי לְהָמִית – אַף בְּעֶבֶד, עַד שֶׁיְּהֵא בַּמַּכָּה כְּדֵי לְהָמִית!
}}
 
===פסוק כא===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ז|מכילתא נזיקין ז,]] דברי ר' ישמעאל.}}
'''&quot;יוֹם&quot;''' – יָכוֹל יוֹם אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יוֹמַיִם&quot;'''; אוֹ '''&quot;יוֹמַיִם&quot;''' – יָכוֹל שְׁנֵי יָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יוֹם&quot;'''. 
אֱמוֹר מֵעַתָּה: יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי יָמִים; הֱוֵי אוֹמֵר: מֵעֵת לְעֵת.
 
'''&quot;כִּי כַסְפּוֹ הוּא&quot;''' – יָצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִים, שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם כֶּסֶף. '''&quot;כַּסְפּוֹ&quot;''' – פְּרָט לְשֻׁתָּפִין. 
'''&quot;הוּא&quot;''' – פְּרָט לְמִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין.
}}

===פסוק כב===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|החובל בחברו, בין במתכוון בין באינו מתכוון, חייב בחמשת התשלומים. הדרשה קובעת שמצות היא מריבה, וכך מאחדת את עניין המריבה עם המצות שנדונה לעיל פס' יח-יט.
בניגוד לת&quot;ק [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|במכילתא נזיקין ח]] כאן מדובר רק על תשלומים ולא על רצח; וראו דברי רבי שם.}}
'''&quot;וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים&quot;''' – לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן. '''&quot;וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה&quot;''' – 
אֵין לִי אֶלָּא בְּ'כִי יִנָּצוּ', שֶׁעָשָׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן;
מִנַּיִן אַף בְּ'כִי יְרִיבוּן' (פס' יח) נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי יִנָּצוּ&quot;''' וְ&quot;כִי יְרִיבוּן&quot;; מַצּוּת הִיא מְרִיבָה וּמְרִיבָה הִיא מַצּוּת.
מַה בְּ'''&quot;כִי יִנָּצוּ&quot;''', נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן – אַף בְּ&quot;כִי יְרִיבוּן&quot; נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן!
כָּאן הוּא נוֹתֵן נֶזֶק וְצַעַר, וּלְהַלָּן הוּא נוֹתֵן שֶׁבֶת וְרִפּוּי. מִנַּיִן לִיתֵן אֶת הָאָמוּר שֶׁלָּזֶה בָּזֶה, וְאֶת הָאָמוּר שֶׁלָּזֶה בָּזֶה?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים&quot;''', &quot;וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים&quot;; וַהֲלֹא מַצּוּת הִיא מְרִיבָה וּמְרִיבָה הִיא מַצּוּת!
אֶלָּא לִיתֵן אֶת הָאָמוּר כָּאן לְהַלָּן, וְאֶת הָאָמוּר לְהַלָּן כָּאן!
{{הע-שמאל|הריבוי של הנשים מחייב את הדרשן להוציא מישהו, והוא מוציא את השור, וראו תופעה דומה לעיל פס' יח. להלכה הנקבעת כאן ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ד|ב&quot;ק ה ד.]]}}
'''&quot;כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; 
מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁתֵּי נָשִׁים, אִשָּׁה וְאִישׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ&quot;''', בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲנָשִׁים&quot;'''? אֲנָשִׁים וְלֹא שְׁוָרִים! 
מִכָּאן אָמְרוּ: שׁוֹרוֹ שֶׁנָּגַף אֶת הָאִשָּׁה – פָּטוּר מִדְּמֵי וְלָדוֹת.
אִלּוּ נֶאֱמַר ''''וְנָגְפוּ אִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן'''', הָיִיתִי אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּהְיוּ לָהּ שְׁנֵי וְלָדוֹת וּבַעַל;
מִנַּיִן יֵשׁ לָהּ בַּעַל וְאֵין לָהּ וְלָדוֹת, יֵשׁ לָהּ וְלָדוֹת וְאֵין לָהּ בַּעַל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה&quot;''', מִכָּל מָקוֹם.
יָכוֹל אֵין כָּל הָעִנְיָן מְדַבֵּר אֶלָּא בְּבַת חוֹרִין? מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַגִּיּוֹרֶת וְאֶת הַשִּׁפְחָה הַמְשֻׁחְרֶרֶת?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה&quot;''' – מִכָּל מָקוֹם.
{{הע-שמאל|מדובר על מצב שהעוברים מתו והאשה לא. &quot;אסון&quot; הוא מות האשה, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|מכילתא נזיקין ח.]]}}
'''&quot;וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן&quot;''' – שׁוֹמֵעַ אֲנִי אָסוֹן בָּאִשָּׁה, אוֹ אָסוֹן בַּוְּלָדוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מַכֵּה אִישׁ&quot; (פס' יב) – פְּרָט לַוְּלָדוֹת.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן&quot;'''? בָּאִשָּׁה וְלֹא בַּוְּלָדוֹת.
'''&quot;וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ&quot;''', הָא אִם יֵשׁ שָׁם אָסוֹן אֵין נֶעֱנָשׁ! '''&quot;עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ&quot;''' – בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה! 
'''&quot;עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ&quot;''' – בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶּסֶף!
'''&quot;כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה&quot;''', יָכוֹל אִם אָמַר מָנֶה הוּא נוֹתֵן מָנֶה, וְאִם אָמַר מֵאָה מָנֶה הוּא נוֹתֵן מֵאָה מָנֶה?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָתַן בִּפְלִילִים&quot;''' – בְּדַיָּנִים; אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה&quot;'''? לִימֵּד שֶׁדְּמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל!
}}

===פסוק כג===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|מכילתא נזיקין ח.]] וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ח#משנה ה|ב&quot;ק ח ה,]] שחייבי מיתה פטורים מתשלומים.
הדרשה מרמזת לקריאה דחויה, &quot;נפש תחת נפש עין&quot;, הדחיה של דרשה כזאת היא שלא כתוב &quot;נפש תחת נפש בהמה&quot; אלא רק 'עין'.}}
'''&quot;וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ&quot;''', יָכוֹל הָרַג אָדָם וּבְהֵמָה כְּאֶחָד, וְקָטַע רֹאשׁוֹ שֶׁלָּזֶה וְאֶצְבָּעוֹ שֶׁלָּזֶה כְּאֶחָד, 
יָכוֹל יְהֵא חַיָּב מִיתָה וְתַשְׁלוּמִין?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ&quot; {{ממ|ויקרא|כד|יח}} וְלֹא 'נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וּבְהֵמָה', וְלֹא 'נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וָעַיִן'.
אֲבָל הָרַג אָדָם '''וְאַחַר כָּךְ''' הָרַג בְּהֵמָה, קָטַע רֹאשׁ שֶׁלָּזֶה '''וְאַחַר כָּךְ''' קָטַע אֶצְבָּעוֹ שֶׁלָּזֶה – חַיָּב,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וּבְהֵמָה&quot;, &quot;נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וָעַיִן&quot;!
זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲוֹן מִיתָה וְתַשְׁלוּמִין '''כְּאֶחָד''' – נִדּוֹן בְּמִיתָה וּפָטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין!
}}

===פסוק כה===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|מכילתא נזיקין ח.]] העונשים בפסוק &quot;עין תחת עין&quot; מתפרשים כתשלום ממון, אבל הביטוי &quot;נפש תחת נפש&quot; יוצא מן הכלל, בגלל הפסוק בספר במדבר.}}
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר '''&quot;חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף&quot; (פס' י&quot;ח); 
הָא &quot;חַבּוּרָה&quot; &quot;חַבּוּרָה&quot;: מַה חַבּוּרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – &quot;שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא&quot;, אַף כָּאן – &quot;שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא&quot;.
אוֹ יָכוֹל אַף &quot;נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ&quot;? – תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ&quot; {{ממ|במדבר|לה|לא}}, 
לְ'''נֶפֶשׁ''' רֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר לְאֵיבָרִין.
}}

===פסוק כו===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט.]] כאן נוסף תנאי שהתכוון להכות את העבד.}}
'''&quot;וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ&quot;''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר 'עֶבֶד וְאָמָה' – עֶבֶד וְאָמָה שֶׁתּוֹרָתָן שָׁוָה זוֹ לָזוֹ; יָצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים, שֶׁאֵין תּוֹרָתָן שָׁוָה זוֹ לָזוֹ.
'''&quot;וְכִי יַכֶּה אִישׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ&quot;''', בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ&quot;'''? פְּרָט לְקָטָן.
'''&quot;אֶת... עַבְדּוֹ&quot;''' – עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּין לוֹ.
'''&quot;אֶת עֵין&quot;''', יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁהִכָּהוּ עַל עֵינוֹ יְהֵא יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְשִׁחֲתָהּ&quot;''', יָצָא זֶה שֶׁלֹּא שִׁחֵת.
יָכוֹל אֲפִלּוּ הִכָּהוּ '''{{ב|כְּנֶגֶד|לא על העין אלא מהצד ההפוך}}''' עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה, '''כְּנֶגֶד''' אָזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶת עֵין&quot;''' – עַד שֶׁיַּכֵּהוּ עַל עֵינוֹ!
}}

===פסוק כז===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שן מתנדנדת נחשבת כשן שנפלה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט.]]}}
'''&quot;וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל&quot;''' – יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁהִכָּהוּ עַל שִׁנּוֹ יְהֵא יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יַפִּיל&quot;''';
יָכוֹל עַד שָׁעָה שֶׁיַּפִּילֶנָּה לָאָרֶץ? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: הִכָּהוּ עַל שִׁנּוֹ וְנִדְנְדָהּ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, יְהֵא יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין?
תַּלְמוּד לוֹמַר 'עַיִן' וְ''' 'שֵׁן' '''; מָה עַיִן שֶׁשִּׁחֵת – אַף '''שֵׁן''' שֶׁשִּׁחֵת!
יָכוֹל אֲפִלּוּ הִפִּיל שִׁנּוֹ שֶׁל חָלָב? תַּלְמוּד לוֹמַר ''' 'שֵׁן' ''' וְ'עַיִן'; מָה עַיִן שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת – אַף '''שֵׁן''' שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#ט|תוספתא ב&quot;ק ט ט.]] לדעת רשב&quot;ג אם לא התכוון להכות את עבדו – אין האדון חייב לשחררו.}}
'''&quot;יַפִּיל&quot;''' – עַד שֶׁיְּתַכַּוֵּן לוֹ. הָיָה רַבּוֹ רוֹפֵא, אָמַר לוֹ: 'כְּחֹל לִי עֵינִי' וְסִמְּאָהּ, 'חֲתֹר לִי שִׁנִּי' וְהִפִּילָהּ – שִׂחֵק בָּאָדוֹן, יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין!
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא יָצָא בֶּן חוֹרִין!
'''&quot;יְשַׁלְּחֶנּוּ&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ: בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה! '''&quot;חָפְשִׁי&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ: בֵּין קָטָן וּבֵין גָּדוֹל!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט;]] לעניין החופשה שניתנה לשפחה ראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרק ה|ספרא קדושים פרק ה ה.]] אם שילח את העבד לחפשי – האדון פטור מתשלומים לעבדו.}}
'''&quot;חָפְשִׁי&quot;''', נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;חָפְשִׁי&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'חָפְשִׁי'; מַה 'חָפְשִׁי' הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁטָר – אַף כָּאן שְׁטָר!
מִנַּיִן &quot;לַחָפְשִׁי&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן שֶׁהוּא שְׁטָר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|כ}},
וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְכָתַב לָהּ&quot; {{ממ|דברים|כד|א}}. מַה 'לָהּ' הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁטָר – אַף 'לָהּ' הָאָמוּר כָּאן שְׁטָר!
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן שִׁלּוּחַ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שִׁלּוּחַ (שם פס' ג); מַה שִׁלּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן גֵּט – אַף כָּן גֵּט!
יָכוֹל יְהֵא יוֹצֵא בְּנִיזְקוֹ, מְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ וּדְמֵי שִׁנּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ&quot;''' &quot;תַּחַת עֵינוֹ&quot;.
&quot;תַּחַת עֵינוֹ&quot; – כָּל הַבָּא מֵחֲמַת עֵינוֹ; '''&quot;תַּחַת שִׁנּוֹ&quot;''' – כָּל הַבָּא מֵחֲמַת שִׁנּוֹ.
}}

===פסוק כח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין שור האיצטדין ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ד|ב&quot;ק ד ד.]]
ראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י,]] שם מסיקים אותן מסקנות הלכתיות מדרשות אחרות: חיוב שור שהמית אדם בנשיכה, רביצה וכו' נלמד כאן מ&quot;ומת&quot;, ושם מגזירה שווה 'איש או אשה'; נזקים של בע&quot;ח שאינו שור נלמדים כאן מ&quot;סקול יסקל&quot; ושם מדיני שבת!}}
'''&quot;וְכִי יִגַּח&quot;''' – פְּרָט לְשֶׁהִגִּיחוּהוּ. מִכָּאן אָמְרוּ: שׁוֹר הָאִצְטַדְיֹן פָּטוּר, לְפִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מְעֻשֶּׂה!
'''&quot;וְכִי יִגַּח&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא נְגִיחָה; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה?
וְדִין הוּא: חִיֵּב שׁוֹר בְּשׁוֹר וְשׁוֹר בְּאָדָם. מַה מָּצִינוּ שׁוֹר בְּשׁוֹר, עָשָׂה בּוֹ נְגִיחָה, רְבִיצָה, נְשִׁיכָה, בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה –
אַף בָּזֶה, נַעֲשֶׂה בּוֹ נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה!
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מַה {{ב|שׁוֹר בְּשׁוֹר|שור תם שהרג שור אחר}}, שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ, עָשָׂה בּוֹ נְגִיחָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה, בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה,
{{ב|זֶה,|שׁוֹר שֶׁהָרַג אָדָם}} שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה, בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ שׁוֹר בְּשׁוֹר, שֶׁעָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וָמֵת&quot;'''; לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה!
אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר? {{ב|הוּא הַדִּין וְהִיא הַתְּשׁוּבָה!|גם כאן אי אפשר ללמד קל וחמר משור מועד, כי השור התם אינו מחיב את בעליו בתשלום כפר}}
תַּלְמוּד לוֹמַר {{ב|'''&quot;סָקֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר&quot;'''|דורש את הכפילות 'סקול יסקל'}} לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר.
{{הע-שמאל|לעניין הכוונה של השור לפגוע ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ו|ב&quot;ק ד ו,]] שאם השור הרג אדם בשגגה הוא פטור מסקילה. לעניין הסקילה על כל הריגה של אדם , גם קטן – ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|מכילתא נזיקין יא.]]}}
'''&quot;אֶת אִישׁ&quot;''' – עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לוֹ; '''&quot;אֶת אִשָּׁה&quot;''' – עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לָהּ. 
'אִישׁ וְאִשָּׁה' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ וְאִשָּׁה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת {{ב|קָטָן וּקְטַנָּה, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינָס|הנהרג הוא אדם כלשהו}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה&quot;'''.
'''&quot;וָמֵת&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה.
'''&quot;סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר.
{{הע-שמאל|כאמור לעיל, אם השור לא התכוון להזיק הוא פטור מסקילה, אבל שור שרבע אדם או נרבע על ידו חייב הריגה (ראו [[ויקרא כ טו]]) למרות שלא התכוון לעשות זאת. מצד שני אם השור המועד נגח בכוונה והמית אדם – בעליו משלם כופר, ואילו אם השור רבע אדם אין תשלומי כופר. לכן יש צורך בפסוק &quot;סקול יסקל&quot; ללמד שגם שור הרובע נסקל.}}
וְאֵין לִי אֶלָּא נוֹגֵחַ; רוֹבֵעַ מִנַּיִן? וְדִין הוּא: 
מַה נּוֹגֵחַ, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, טָעוּן סְקִילָה –
רוֹבֵעַ, שֶׁעָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן סְקִילָה?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְגִיחָה, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר לְאַחַר מִיתַת נַפְשׁוֹ –
תֹּאמַר בְּרוֹבֵעַ, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר לְאַחַר מִיתַת נַפְשׁוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;סָקֹל יִסָּקֵל&quot;'''.
{{הע-שמאל|פרה שהמיתה ואחר כך המליטה – יש להרוג גם את הוולדות ואת המעורבים איתם, וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ה#ג|תוספתא ב&quot;ק ה ג,]] אבל את הוולדות, לדעת ת&quot;ק, אין לסקול אלא להמית ברעב.}}
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד; מִנַּיִן לְרַבּוֹת וַלְדוֹתֵיהֶן וַעֲרִיבוֹתֵיהֶן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;סָקֹל יִסָּקֵל&quot;'''.
וְלֹא יְהֵא מְסַקְּלוֹ מִיָּד, אֶלָּא כּוֹנְסוֹ לְכִפָּה עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּתוּ! 
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֻּלָּן הָיוּ נִסְקָלִין!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י,]] וכן [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ח|ב&quot;ק ד ח.]]
וראו במכילתא שם, שמסיקים מכך שעגלה ערופה באה לכפר שאיסור ההנאה מעצמותיה וכו' קל מזה של השור. כאן מוצגת הטענה שדין שור הנסקל קל מדין עגלה ערופה דווקא כי היא באה לכפר, ולומדים את איסור ההנאה מחלקי השור מהביטוי &quot;ולא יאכל את בשרו&quot;}}
'''&quot;וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהִיא נְבֵלָה, וּנְבֵלָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה?
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;'''? מַגִּיד שֶׁאִם שְׁחָטוֹ מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – בְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה.
יָכוֹל אִם שְׁחָטוֹ עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ יְהֵא בְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;סָקֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''' –
אֶת שֶׁהוּא בִּכְלַל סְקִילָה - בְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל סְקִילָה – בְּשָׂרוֹ מֻתָּר בַּאֲכִילָה.
'''&quot;וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּשָׂרוֹ; מִנַּיִן לְרַבּוֹת גִּידִים וַעֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר?
דִּין הוּא: הוֹאִיל וְזֶה אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה,
מַה מָּצִינוּ בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה, עָשָׂה בָּהּ גִּידִין וַעֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר –
אַף בָּזֶה, נַעֲשֶׂה בּוֹ גִּידִין, עֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה, שֶׁהִיא בָּאָה לְכַפֵּר – תֹּאמַר בָּזוֹ, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה לְכַפֵּר?
הֲרֵי הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה יוֹכִיחַ, שֶׁאֵינוֹ בָּא לְכַפֵּר – וְעָשָׂה בּוֹ גִּידִין וַעֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה, שֶׁעָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן 
תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;סָקֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''' וַדַּאי 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לַעֲשׂוֹת גִּידִים וַעֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר!
'''&quot;וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''' – אֲפִלּוּ לַכְּלָבִים; הֲרֵי זֶה בָּא לְאוֹסְרוֹ בַּהֲנָאָה.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י,]] שם מובאות דרשות שונות מאלו שכאן ע&quot;י התנאים השונים. בן עזאי כאן מחמיר בדין בעל השור התם שהרג, וטוען שכביכול יצא בלי דמו שלו, כלומר הוא עדיין אשם, למרות שאינו נענש – בניגוד לדברי ר' יהודה בן בתירא שם;
ראב&quot;ע כאן כר' עקיבא שם, שפטור מדמי ולדות, וראו לעיל פס' כב. ר' אליעזר כאן כבן עזאי שם, ואילו ר' עקיבא כאן כרבן גמליאל שם, וראו [[ביאור:משנה ערכין פרק ג#משנה ג|ערכין ג ג.]]}}
'''&quot;וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי&quot;''' – בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: נָקִי מִדָּמוֹ שֶׁלּוֹ כֻּלּוֹ, 
כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר 'יָצָא אִישׁ פְּלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו וְאֵין לוֹ בָּהֶן הֲנָאָה שֶׁל כְּלוּם'.
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: '''&quot;וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי&quot;''' – נָקִי מִדְּמֵי וַלְדוֹת. 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אֲנָשִׁים&quot; – וְלֹא שְׁוָרִים!
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: '''&quot;וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי&quot;''' – נָקִי מֵחֲצִי נֶזֶק! מִפְּנֵי שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר: חִיֵּב שׁוֹר בְּשׁוֹר וְשׁוֹר בְּאָדָם;
מַה מָּצִינוּ שׁוֹר בְּשׁוֹר, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּמוּעָד נֶזֶק מְשַׁלֵּם – אַף בָּזֶה, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּמוּעָד נֶזֶק שָׁלֵם!
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: וְכִי מַה בְּפָנַיִךְ, שֶׁאָמַרְנוּ בָּזֶה שֶׁטָּעוּן סְקִילָה? 
אֶלָּא בְּמִתְכַּוֵּן לְהָמִית אֶת הַגּוֹי וְהֵמִית אֶת בַּר יִשְׂרָאֵל, אֶת בֶּן שְׁמֹנָה וְהֵמִית אֶת בֶּן תִּשְׁעָה!
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: '''&quot;וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי&quot;''' – נָקִי מִדָּמוֹ שֶׁל עֶבֶד, מִפְּנֵי שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר: חִיֵּב בְּעֶבֶד וְחִיֵּב בְּבֶן חוֹרִין;
מַה בֶּן חוֹרִין חָלַק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּכֹפֶר... עֶבֶד... בְּכֹפֶר! וְעוֹד קַל וָחֹמֶר:
וּמַה בֶּן חוֹרִין, שֶׁמְּשַׁלֵּם כָּל כָּפְרוֹ, חָלַק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּכֹפֶר; 
עֶבֶד, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם כָּל כָּפְרוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּחֲלֹק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּכֹפֶר?
אוֹ מַחְמִיר אֲנִי בְּעֶבֶד יָתֵר מִבֶּן חוֹרִין, מִפְּנֵי שֶׁבֶּן חוֹרִין, אִם הָיָה יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים – נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים;
וְעֶבֶד אִם הָיָה יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים – נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סֶלַע! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי&quot;'''? – נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד.
}}

===פסוק כט===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י.]] השור המועד עובר תהליך של עדות בבית דין בנוכחות בעליו. אם השואל את השור לא ידע שהשור מועד – הבעלים משלמים את נזקיו והשואל פטור. בר לבב מציעה לתקן על פי הטרמינולוגיה המקובלת ל&quot;לרבות&quot; במקום &quot;להביא&quot;. אין להחלפת המונחים משמעות עניינית.}}
'''&quot;אִם שׁוֹר נַגָּח הוּא&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנָּגַח וְהוּא תָּם, מִנַּיִן עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם שׁוֹר נַגָּח הוּא&quot;''' – וַדַּאי וְלֹא סָפֵק.
'''&quot;תְּמֹל&quot;''' – הֲרֵי שְׁנַיִם, '''&quot;שִׁלְשֹׁם&quot;''' – הֲרֵי שְׁלֹשָׁה; מְלַמֵּד שֶׁאֵין נַעֲשֶׂה מוּעָד עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה!
וְהוּא עַד '''&quot;וְהוּעַד בִּבְעָלָיו&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא בְּעָלִים; בֵּית דִּין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ נוֹדַע&quot; {{ממ|שמות|כא|לו}} – בְּבֵית דִּין!
עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: {{ב|תַּחְתּוֹן|פס' לו}} בְּבֵית דִּין, כָּאן בְּבָעָלִים! מִנַּיִן כָּאן בְּבֵית דִּין, תַּחְתּוֹן בְּבָעָלִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' &quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot; (שם) לִגְזֵרָה שָׁוָה: 
מַה '''&quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' הָאָמוּר כָּאן בְּבֵית דִּין - אַף &quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot; הָאָמוּר לְמַטָּה בְּבֵית דִּין;
וּמַה '''&quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' הָאָמוּר כָּן {{ב|בִּבְעָלִים|בנוכחות הבעלים}} – אַף &quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot; הָאָמוּר לְמַטָּה בִּבְעָלִים.
'''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּעָלָיו; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''' – אֶת שֶׁדֶּרֶךְ שְׁמִירָתוֹ עָלָיו, [לְרַבּוֹת] (להביא) שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר!
אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;'''? פְּרָט לְשׁוֹאֵל תָּם וְנִמְצָא מוּעָד!
מִנַּיִן הוּעַד בּוֹ בִּפְנֵי שׁוֹאֵל שֶׁהוּא מוּעָד – הֲרֵי זֶה מוּעָד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;'''.
{{הע-שמאל|לעניין שור של חירש שוטה או קטן ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ד#ד|תוספתא ב&quot;ק ד ד.]] לעניין דרך השמירה ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ט|ב&quot;ק ד ט.]] שור מועד שפגע באדם ולא המיתו אינו נסקל. אם השור המית אשה – הכופר משולם לבניה ולא לבעלה.}}
'''&quot;לֹא יִשְׁמְרֶנּוּ... וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''', אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לְשַׁמֵּר! יָצְאוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לְשַׁמֵּר.
שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגְחוּ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין! רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
שׁוֹר שֶׁפָּסַק אֶת הַמּוֹסֵרָה וְיָצָא וְהִזִּיק – אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד חַיָּב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; 
וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּם חַיָּב וּמוּעָד פָּטוּר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: זֶה וְזֶה פְּטוּרִין 
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה לַשּׁוֹר הַמּוּעָד אֶלָּא סַכִּין.
'''&quot;וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת&quot; (לעיל פס' כח).
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;'''? 
מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''',
יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁהֱעִידוּהוּ וְנָגַח, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵמִית – הֲרֵי הוּא חַיָּב מִיתָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהֵמִית אִישׁ&quot;''' – מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיָּמִית.
'''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''' – מָה הָאִישׁ, נְזָקָיו לְבָנָיו, אַף הָאִשָּׁה, נְזָקֶיהָ לְבָנֶיהָ.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י:]] בעל השור המועד שהרג אדם אינו מומת, בניגוד לפשט הפסוק – אלא חייב כופר, וחייב מיתה בידי שמים.בית הדין שדן את השור הוא בי&quot;ד המוסמך לדון דיני נפשות.
לריבוי של שור שרבע אשה או נרבע ע&quot;י גבר, ולריבוי של נשיכה וכו' השוו לעיל פס' כח: שם מדובר על שור תם וכאן על שור מועד, אבל גם כאן חוזרת הדרשה ומרבה גם שור תם בקריאה &quot;השור יסקל וגם&quot;. לעניין שאר בהמה חיה ועוף לדעת ר' אליעזר ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ג#א|תוספתא סנהדרין ג א;]] אבל העדות של ר' יהודה בן בבא (ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ו|עדיות ו א]]) תומכת בגישת ת&quot;ק, שמיתתם בבית דין של 23.}}
'''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר&quot;!
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת&quot;''', יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁהַשּׁוֹר נִסְקָל כָּךְ בְּעָלָיו נִסְקָלִין?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''': הַשּׁוֹר נִסְקָל וְאֵין בְּעָלָיו נִסְקָלִין! וְעַד אָן אֲנִי אוֹמֵר יָמוּתוּ בְּעָלִין!
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;רוֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ&quot; {{ממ|במדבר|לה|טז}}; רוֹצֵחַ מֵת, בְּעָלִים אֵינָן מֵתִים.
וְעַד אָן אֲנִי אוֹמֵר יָמוּתוּ בְּעָלִין! תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ&quot; (שם פס' ל),
וְאוֹמֵר &quot;וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ... מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ&quot; (שם פס' לא); רוֹצֵחַ מֵת וְאֵין בְּעָלִין מֵתִין!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת&quot;'''? כְּמִיתַת בְּעָלִין כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר!
מַה מִּיתַת בְּעָלִין, בִּדְחִיָּה וּבִסְקִילָה וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה – אַף מִיתַת הַשּׁוֹר בִּדְחִיָּה וּבִסְקִילָה וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.
אֵין לִי אֶלָּא נוֹגֵחַ, רוֹבֵעַ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא נְגִיחָה;
מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא מוּעָד, תָּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר, מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף כַּיּוֹצֵא בַּשּׁוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם&quot;'''.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַשּׁוֹר שֶׁהֵמִית – מִיתָתוֹ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, וּשְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף שֶׁהֵמִיתוּ – כָּל הַקּוֹדֵם לְהָרְגָן זָכָה לַשָּׁמַיִם.
הֵעִיד [רַבִּי] יְהוּדָה בֶּן בָּבָא שֶׁנִּסְקַל תַּרְנְגוֹל בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ. 
}}

===פסוק ל===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין הכופר ראו לעיל פס' כב. לעניין דרך החישוב שלו ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין סוף י.]] אם השומרים חייבים בכופר – לדעת ר' עקיבא הכופר הוא פדיון נפשם של השומרים.}}
'''&quot;אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' – יָכוֹל אִם אָמַר מָנֶה יְהֵא נוֹתֵן מָנֶה, וְאִם אָמַר מֵאָה מָנֶה יְהֵא נוֹתֵן מֵאָה מָנֶה?
נֶאֱמַר כָּן '''&quot;יוּשַׁת עָלָיו&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;יָשִׁית עָלָיו&quot; (לעיל פס' כב).
מַה &quot;יָשִׁית עָלָיו&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּבֵית דִּין, אַף '''&quot;יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' הָאָמוּר כָּן – בְּבֵית דִּין!
מַה &quot;יָשִׁית עָלָיו&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּעָלִין, אַף '''&quot;יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' הָאָמוּר כָּן – בְּעָלִין!
'''&quot;וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ&quot;''' – יָכוֹל פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל נִזָּק, אוֹ פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל מַזִּיק? נֶאֱמַר כָּן '''&quot;יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;יָשִׁית עָלָיו&quot;.
מַה &quot;יָשִׁית עָלָיו&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל נִזָּק, אַף '''&quot;יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' הָאָמוּר כָּן – פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל נִזָּק!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: הוֹאִיל וּתְפוּסַת בְּעָלִין בְּמִיתָה, וּפְטִירָתָן בְּכֹפֶר – אֱמֹר מֵעַתָּה: פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל מַזִּיק!
'''&quot;אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַבֵּן וְאֶת הַבַּת! '''&quot;כְּכֹל... יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' – לְרַבּוֹת שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר!
}}

===פסוק לא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בן ובת אינם איש ואשה אלא קטנים, שהשור הנוגח פגע בהם; וראו לעיל פס' כח, שלמדו על סקילת שור שנגח את הקטן מ&quot;או&quot;.
הדרשה דוחה לימוד מאדם הרוצח, כי האדם חייב בשת אם הנפגע לא נהרג, ואילו השור פטור ממנה – ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב&quot;ק ג י,]] ומשעינה את הדין על הפסוק.}}
'''&quot;אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת&quot; (לעיל פס' כח).
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח&quot;'''? ... דִּין הוּא: חִיֵּב אָדָם בְּאָדָם וְשׁוֹר בְּאָדָם;
מַה מָּצִינוּ אָדָם בְּאָדָם, לֹא חִלֵּק בּוֹ בֵּין קְטַנִּים לִגְדוֹלִים בְּמִיתָה – אַף בָּזֶה לֹא נַחֲלֹק בּוֹ בֵּין קְטַנִּים לִגְדוֹלִים בְּמִיתָה!
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מָה אִם {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא חִיֵּב אֶת הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִין,|רוצח שהוא קטן פטור ממוות}} חִיֵּב {{ב|עַל הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִין| עגל שהמית אדם נסקל}},
כָּאן, {{ב|שֶׁחִיֵּב אֶת הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִים|אם גדול רצח את הקטן -חייב}}, אֵינוֹ דִּין {{ב|שֶׁנְּחַיֵּב עַל הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִים|שור שהמית את הקטן נסקל}}?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח&quot;'''!
אֵין לִי אֶלָּא מוּעָד, תָּם מִנַּיִן? וְדִין הוּא: חִיֵּב בְּבֵן וּבַת וְחִיֵּב בְּאִישׁ וּבְאִשָּׁה;
מַה מָּצִינוּ בְּאִישׁ וּבְאִשָּׁה, לֹא חִלֵּק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּמִיתָה – אַף בְּבֵן וּבַת לֹא נַחֲלֹק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּמִיתָה.
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁהוּרַע כֹּחָן בִּנְזִיקִין, לֹא חִלֵּק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּמִיתָה –
בֵּן וּבַת, שֶׁיָּפֶה כֹּחָן בִּנְזִיקִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַחֲלֹק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּמִיתָה?
{{הע-שמאל|אי אפשר ללמוד קל וחומר משור מועד, כי צריך לשם כך לטעון שהריגת ילד חמורה מהריגת מבוגר, מה שאינו נכון; הדרשן דורש את הכפילות &quot;יגח... יגח&quot;.}}
אָמַרְתָּה: כָּךְ דָּנִין? מִן הֶחָמוּר לַקַּל לְהַחְמִיר עָלָיו? וְאִם הֶחְמִיר בְּמוּעָד, נַחְמִיר בְּתָם?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח&quot;'''! 
שְׁתֵּי נְגִיחוֹת כֵּן: נְגִיחָה לְתָם וּנְגִיחָה לְמוּעָד!
{{הע-שמאל|אם הננגח לא מת, אבל נגרמה לו נכות – בעל השור חייב בתשלומי הנזק, אבל לא בפיצוי על הצער הריפוי השבת והבושת. גם הטענה הזאת נלמדת מהכפילות &quot;יגח...יגח&quot;, ולא מקל וחומר מהגונב בהמה – שאינו משלם בושת – וגם לא מדין החובל בחברו או בעבד, החייבים בתשלומים אלו או בחלקם.
שור תם שפצע אדם – לדעת ת&quot;ק משלם חצי מה&quot;נזק&quot;, כשם ששור תם שנגח שור אחר משלם חצי נזק; לדעת ר' עקיבא משלם את כולו, כשם שאם הרג את האדם השור נסקל; אבל ר' עקיבא מודה שהתשלום הוא לכל היותר מחיר השור הפוגע.}}
אֵין לִי אֶלָּא עַל כֻּלּוֹ; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת אֵבָרָיו?
וְדִין הוּא: מָה הַגּוֹנֵב וְהַמּוֹכֵר, שֶׁחַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵין חַיָּב עַל אֵבָרָיו – זֶה, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל אֵבָרָיו?
אָדָם בְּאָדָם יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ – חַיָּב עַל אֵבָרָיו!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת?
אָדָם בְּעֶבֶד יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי וְשֶׁבֶת וּבֹשֶׁת, תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי וְשֶׁבֶת וּבֹשֶׁת?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח&quot;''' – שְׁתֵּי נְגִיחוֹת כֵּן: נְגִיחָה לְמִיתָה וּנְגִיחָה לִנְזִיקִין.
יָכוֹל אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם? וְדִין הוּא: חִיֵּב בְּשׁוֹר בְּשׁוֹר וְשׁוֹר בְּאָדָם;
מַה מָּצִינוּ שׁוֹר בְּשׁוֹר, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם – אַף בָּזֶה, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק בְּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם!
דָּבָר אַחֵר, חִיֵּב עַל כֻּלּוֹ וְחִיֵּב עַל אֵבָרָיו; מַה מָּצִינוּ עַל כֻּלּוֹ, תָּם פָּטוּר וּמוּעָד חַיָּב – אַף עַל אֵבָרָיו, תָּם פָּטוּר וּמוּעָד חַיָּב!
נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ מִדָּבָר {{ב|שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ,|משור שהזיק לשור אחר}} וְאֵין דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ מִדָּבָר שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ!
וְאַל יוֹכִיחַ עַל כֻּלּוֹ, {{ב|שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ|שור שהרג אדם נסקל}}!
אוֹ לֵךְ לְךָ לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין אָדָם מֵאָדָם, וְאֵין דָּנִין אָדָם מִשּׁוֹר!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ&quot;''', כְּמִשְׁפַּט הַמּוּעָד בְּמוּעָד – כָּךְ מִשְׁפַּט הַתָּם בְּתָם!
וְרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מִנַּיִן לְתָם בְּאָדָם שֶׁמְּשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ&quot;''' כְּמִשְׁפַּט מוּעָד כָּךְ מִשְׁפַּט הַתָּם!
יָכוֹל יְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יֵעָשֶׂה לּוֹ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ!
}}

===פסוק לב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|מכילתא נזיקין יא,]] שדורשים שמדובר בעבד כנעני מעצם הדין שאת הפיצוי מקבל האדון. כאן דורשים זאת מהשוואה לפס' כו, שעסק בשחרור העבד בשן ועין.}}
'''&quot;אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה&quot;''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר?
נֶאֱמַר כָּן &quot;עֶבֶד וְאָמָה&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;עֶבֶד וְאָמָה&quot; (לְעֵיל פָּסוּק כו).
מַה &quot;עֶבֶד וְאָמָה&quot; הָאֲמוּרִים לְהַלָּן – בְּעֶבֶד וְאָמָה כְּנַעֲנִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, 
אַף &quot;עֶבֶד וְאָמָה&quot; הָאָמוּר כָּן – בְּעֶבֶד וְאָמָה כְּנַעֲנִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ז|בכורות ח ז,]] &quot;במנה צורי&quot;.}}
'''&quot;כֶּסֶף&quot;''', יָכוֹל דִּינָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׁלֹשִׁים&quot;'''. יָכוֹל שְׁלֹשִׁים דִּינָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׁקָלִים&quot;'''!
'''&quot;כֶּסֶף&quot;''', יָכוֹל בֵּי בַּבְלִיּוֹת וְעַלְמִיּוֹת וְקַפּוֹדְקִיּוֹת?
נֶאֱמַר כָּן '''&quot;שְׁקָלִים&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;שְׁקָלִים&quot; {{ממ|ויקרא|כז|כה}};
מַה שְּׁקָלִים הָאֲמוּרִים לְהַלָּן – בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, אַף שְׁקָלִים הָאֲמוּרִים כָּן – בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
{{הע-שמאל|אדונו של העבד יכול להיות גם ילד או ילדה.
נתינת הכסף, כמו סקילת השור – נעשית בבית דין.}}
'''&quot;יִתֵּן לַאדֹנָיו&quot;''' – בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה; '''&quot;יִתֵּן לַאדֹנָיו&quot;''' – בֵּין קָטָן וּבֵין גָּדוֹל;
'''&quot;יִתֵּן לַאדֹנָיו&quot;''', יָכוֹל בְּבֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;'''; מַה סְּקִילָתוֹ בְּבֵית דִּין – אַף נְתִינָתוֹ בְּבֵית דִּין!
{{הע-שמאל|אם העבד לא מת כתוצאה מהנגיחה – אין לסקול את השור.
רק שור מועד נסקל על הריגת עבד. אמנם אפשר לפרש את פס' לא-לב כעוסקים בכל שור, אבל הכלל &quot;דבר שהיה בכלל ויצא...&quot; (ראו [[ביאור:ספרא/ברייתא דר' ישמעאל#פרק א|ברייתא דר' ישמעאל א ד.]]) מחייב את הדרשן להעמיד גם את הפסוקים האלו כעוסקים רק בשור מועד.}}
'''&quot;וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר&quot; (לעיל פסוק כח)! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;'''?
מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא&quot; (לעיל פסוק כט), יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁנָּגַח, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵמִית – יְהֵא חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot; '''&quot;וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''', לִגְזֵרָה שָׁוָה:
מַה &quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – לְמִיתָה, אַף '''&quot;וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''' הָאָמוּר כָּן – לְמִיתָה;
וּמַה '''&quot;וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''' הָאָמוּר כָּן – בְּמוּעָד וְלֹא בְּתָם, אַף &quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּמוּעָד וְלֹא בְּתָם.
מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בְּחִדּוּשׁ – הֶחֱזִירוֹ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ!
{{הע-שמאל|המילה &quot;שור&quot; חוזרת שבע פעמים בפס' כח-לב. הדרשן משתמש בעובדה זו כדי לזכור את רשימת השוורים [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ז|שבב&quot;ק ד ז]] (בתוספת 'שור שאין לו בעלים') ארבעת האחרונים פטורים מן המיתה לדעת ר' יהודה. לפי הדרשה גם משנה ח שם היא לדעת ר' יהודה, וכן גם [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ד#ו|בתוספתא ב&quot;ק ד ו.]]}}
'שׁוֹר' 'שׁוֹר' שֶׁבַע פְּעָמִים: שׁוֹר הָאִשָּׁה, שׁוֹר הַיְּתוֹמִים, שׁוֹר הָאַפִּטְרוֹפִין, 
שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַקֹּדֶשׁ, וְשׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְשֶׁאֵין לוֹ בְּעָלִים – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין מִיתָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ וְשֶׁאֵין לוֹ בְּעָלִים – פְּטוּרִין מִן הַמִּיתָה;
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהוּעַד בִּבְעָלָיו&quot; (פסוק כט) – אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָלִים – חַיָּב מִיתָה, אֶת שֶׁאֵין לוֹ בְּעָלִים – פָּטוּר מִן הַמִּיתָה!
יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲפִילּוּ שׁוֹר הֶדְיוֹט שֶׁהֵמִית, לֹא הִסְפִּיקוּ לְעָמְדוֹ בַּדִּין עַד שֶׁהִקְדִּישׁוֹ בְּעָלָיו, 
וְכֵן שׁוֹר גֵּר שֶׁמֵּת, לֹא הִסְפִּיקוּ לְעָמְדוֹ בַּדִּין עַד שֶׁמֵּת הַגֵּר;
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית&quot; {{ממ|שמות|כא|כט}} – אֶת שֶׁשָּׁוַת הֲמָתָתוֹ לְהַעֲדָתוֹ בְּבֵית דִּין חַיָּב, 
וְשֶׁלֹּא שָׁוַת הֲמָתָתוֹ לְהַעֲדָתוֹ בְּבֵית דִּין פָּטוּר.
}}

===פסוק לג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם חופר הבור השתמש ברשות הרבים וגרם למכשול שם – הוא חייב, כי אין רשות להפריע לרבים, מקום שהבהמות עוברות בו; וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ה|ב&quot;ק ה ה.]] וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ב|תוספתא ב&quot;ק ו ב.]]}}
'''&quot;וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר&quot;''' {{ב|הֲרֵי זֶה|&quot;כי יפתח&quot;}} בָּא לְלַמֵּד עַל הַחוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּפָתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לִפְתֹּחַ אֲבָל יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לַחְפֹּר, וְיֵשׁ לָהּ רְשׁוּת לַבְּהֵמָה לְהַלֵּךְ.
{{ב|וְעַל הַחוֹפֵר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים|&quot;כי יכרה&quot;}} וּפָתוּחַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ,
שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לַחְפֹּר אֲבָל יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לִפְתֹּחַ, וְיֵשׁ לָהּ רְשׁוּת לַבְּהֵמָה לְהַלֵּךְ.
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בִּבְהֵמָה, שֶׁאִם הִזִּיקָה כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – פָּטוּר עָלֶיהָ;
יָכוֹל אִם הֻזְּקָה כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים יְהֵא פָּטוּר עָלֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר&quot;'''.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|מכילתא נזיקין יא.]]
בתוך רשותו יש לאדם זכות לחפור כרצונו ואינו חייב לפצות את בעלי הבהמות שנפלו לבורו.
אדם אחראי על בור הנמצא ברשותו אפילו אם הוא לא היה מעורב בכרייתו, אלא הבור הגיע אליו בדרך כלשהי.}}
אֵין לִי אֶלָּא הַפּוֹתֵחַ וְהַכּוֹרֶה; פָּתַח וְלֹא כָּרָה, כָּרָה וְלֹא פָּתַח – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִפְתַּח... אוֹ כִּי יִכְרֶה&quot;'''.
יָכוֹל אַף הַפּוֹתֵחַ וְהַכּוֹרֶה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר&quot; {{ממ|שמות|כב|ד}} –
מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁהוּא חוּץ מֵרְשׁוּתוֹ – כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁהוּא, חוּץ מֵרְשׁוּתוֹ.
'''&quot;כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא הַפּוֹתֵחַ וְהַכּוֹרֶה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת שֶׁיָּרַשׁ וְלָקַח וְשֶׁנִּתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot;, לְרַבּוֹת אֶת שֶׁיָּרַשׁ וְלָקַח וְשֶׁנִּתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה.
יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּא לִרְשׁוּתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר&quot;'''.
{{הע-שמאל|השואל את הבור וכן שאר השומרים – חייבים על הנזקים שנגרמים בזמן שהבור ברשותם, והשוו לעיל פס' כט.
לעניין חריצין ונעיצין (גדרות חפורות או המונחות מעל לקרקע) – ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ה|ב&quot;ק ה ה.]]}}
אֵין לִי אֶלָּא הַפּוֹתֵחַ וְהַכּוֹרֶה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם וְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא יְכַסֶּנּוּ&quot;''' –
אֶת שֶׁדֶּרֶךְ כִּסּוּיוֹ עָלָיו, לְרַבּוֹת שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם וְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר.
'''&quot;כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא בּוֹר;
מִנַּיִן לְרַבּוֹת חֲרִיצִין שֶׁהֵן עֲמֻקִּין י' טְפָחִים וּנְעִיצִין עֲמֻקִּין י' טְפָחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בּוֹר&quot;'''.
יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ עֹמֶק י' טְפָחִים, וְיֵשׁ בּוֹ לְהָמִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בּוֹר&quot;'''.
מַה בּוֹר מְיֻחָד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֹמֶק י' טְפָחִים וְיֵשׁ בּוֹ לְהָמִית – כָּךְ כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ י' טְפָחִים וְיֵשׁ בּוֹ לְהָמִית.
{{הע-שמאל|בעל הבור חייב גם על נזקים שנגרמו לבהמה – אפילו אם לא מתה,  שנאמר &quot;כסף ישיב לבעליו&quot; והשוו את הדיון לזה דלעיל פס' לא.}}
יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב בְּנִזְקוֹ? וְדִין הוּא: מָה הַגּוֹנֵב וְהַמּוֹכֵר, שֶׁחַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵין חַיָּב עַל אֵבָרָיו –
זֶה, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל אֵבָרָיו? אָדָם בְּאָדָם יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ וְחַיָּב עַל אֵבָרָיו!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת – תֹּאמַר בָּזֶה שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת?
אָדָם בְּעֶבֶד יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת, תֹּאמַר בָּזֶה שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו&quot;, לְרַבּוֹת אֶת הַנְּזָקִין.
{{הע-שמאל|ראו דרשה דומה לעיל פס' כו: &quot;איש&quot; אינו בהכרח מוציא אשה, אלא מוציא קטן או הקדש. כאן הוא גם מכניס בור של שותפים; וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ו|ב&quot;ק ה ו.]] הדרשה צמודה לסדר המשנה.}}
'''&quot;כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יְשַׁלֵּם&quot;, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה.
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;אִישׁ&quot;'''? פְּרָט לְקָטָן; '''&quot;אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ; '''&quot;אִישׁ&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הַשְּׁנַיִם.
בּוֹר שֶׁל שְׁנַיִם, אֶחָד מְכַסֶּה וְאֶחָד מְגַלֶּה – הַמְּגַלֶּה חַיָּב! כִּסָּהוּ עַד שֶׁעָמַד – וְנִתְגַּלָּה, רָאָהוּ וְלֹא כִּסָּהוּ – הֲרֵי זֶה חַיָּב!
כִּסָּהוּ וְהָלַךְ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְגַּלָּה לְאַחַר כֵּן – פָּטוּר!
'''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;''' פְּרָט לְשׁוֹר שֶׁהִרְתִּיעַ מִקּוֹל הַבִּירָה וְנָפַל לַבּוֹר; שֶׁלְּפָנָיו – חַיָּב, וְשֶׁלְּאַחֲרָיו – פָּטוּר.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו|תוספתא ב&quot;ק ו א.]]
דרשה הפוטרת את בעל הבור מנזקים לאדם שנפל לבור, או לכלים ולרתמות שהיו על השור ועל החמור. את הדין עצמו ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ו|בב&quot;ק ה סוף ו.]]}}
שׁוֹר שֶׁדָּחַף אֶת חֲבֵרוֹ וְנָפַל לַבּוֹר וּמֵת – בַּעַל הַשּׁוֹר חַיָּב וּבַעַל הַבּוֹר פָּטוּר.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בְּמוּעָד – זֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה; בְּתָם – בַּעַל הַבּוֹר מְשַׁלֵּם שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וּבַעַל הַשּׁוֹר רְבִיעַ!
'''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? אִם לְלַמֵּד עַל אָדָם, שֶׁפָּטוּר –
הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;, אֶת שֶׁהַמֵּת שֶׁלּוֹ, יָצָא אָדָם שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;'''? '''שׁוֹר''', וְלֹא כֵּלָיו, '''חֲמוֹר''', וְלֹא כֵּלָיו.
מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵלָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ, אוֹ חֲמוֹר וְכֵלָיו וְנִתְקָרְעוּ – חַיָּב עַל נִזְקֵי בְּהֵמָה וּפָטוּר עַל נִזְקֵי כֵּלִים.
אוֹ הוּטְחוּ כֵּלִים עַל קַרְקַע – הֲרֵי זֶה חַיָּב! {{ב|(על נזקי בהמה ופטור על נזקי כלים)|נראה כאשגרת סופר מלמעלה}}
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ז|ב&quot;ק ה ז.]]
להשוואה בין שור לבור, שאין ביניהם היררכיה ברורה ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#יד|תוספתא ב&quot;ק ו יד.]]}}
'''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר וַחֲמוֹר הַמְּיֻחָדִין; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר?
וְדִין הוּא: מָה הַשּׁוֹר, {{ב|שֶׁאֵין מוּעָד לְעוֹלָם|לא תמיד הוא מועד ומסוכן}} – עָשָׂה בּוֹ שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר;
בּוֹר, {{ב|שֶׁמּוּעָד לְעוֹלָם|שהוא מסוכן תמיד}} – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹר, שֶׁדַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק – תֹּאמַר בְּבוֹר, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;''', לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ז|תוספתא ב&quot;ק ו ז.]]
להגבלת האחריות לבור ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ו|ב&quot;ק ה ו.]]}}
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר כָּאן '''שׁוֹר חֲמוֹר''' וְנֶאֱמַר לְעִנְיַן שַׁבָּת &quot;שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ה|יד}};
מַה שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ הָאֲמוּרִים לְעִנְיַן שַׁבָּת, עָשָׂה שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר –
אַף '''שׁוֹר וַחֲמוֹר''' הָאֲמוּרִים כֵּן לְעִנְיַן נְזָקִין – נַעֲשֶׂה שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;'''? '''שׁוֹר''' וְלֹא בֵּן וְלֹא בַּת, '''חֲמוֹר''' וְלֹא עֶבֶד וְלֹא אָמָה.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה שׁוֹר, שֶׁאֵין מוּעָד לְעוֹלָם – הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל הַבֵּן וְעַל הַבַּת עַל הָעֶבֶד וְעַל הָאָמָה,
בּוֹר, שֶׁמּוּעָד לְעוֹלָם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל הַבֵּן וְעַל הַבַּת וְעַל הָעֶבֶד וְעַל הָאָמָה?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹר, שֶׁדַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק – תֹּאמַר בְּבוֹר, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;''' – '''שׁוֹר''' וְלֹא בֵּן וְלֹא בַּת, '''חֲמוֹר''' וְלֹא עֶבֶד וְלֹא אָמָה.
{{הע-שמאל|הדחיה של הקל וחומר והדרשה על &quot;כסף ישיב לבעליו&quot; הופיעה בפסוק הנוכחי, וחזרה כאן לפי סדר הפסוק.}}
יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב בְּנִזְקוֹ? דִּין הוּא: מָה הַגּוֹנֵב וְהַמּוֹכֵר, שֶׁחַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ חַיָּב עַל אֵבָרָיו –
זֶה, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל אֵבָרָיו?
אָדָם בְּאָדָם יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ וְחַיָּב עַל אֵיבָרָיו.
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת; תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵן מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת?
אָדָם בְּעֶבֶד יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת.
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת,
תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו&quot; לְרַבּוֹת אֶת הַנְּזָקִין.
}}

===פסוק לד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|סיכום הדרשות דלעיל פס' לג, המרחיבות את אחריות בעל הבור מכמה כיוונים.
אין משלם שור אחר במקום השור המת אלא בכסף, כשם שמשלם במקרה של שור שנגח שור: מחשבים את הנזק, כמה היה השור החי שווה וכמה שווה הנבלה, ונותן לבעל השור את ההפרש בכסף. אחרים מחייבים את בעל הבור להוציא מהבור את הנבלה ללא תמורה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|מכילתא נזיקין סוף פרשה יא.]]}}
'''&quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה; '''&quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, בֵּין קָטָן וּבֵין גָּדוֹל. 
'''&quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לְרַבּוֹת אֶת שֶׁיָּרַשׁ וְלָקַח וְנִתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה.
'''&quot;כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לְרַבּוֹת הַנְּזָקִין.
'''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' – לַנִּזָּק! יָכוֹל אַף לַמַּזִּיק? אָמַרְתָּ: לֹא כָּךְ הָיָה! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' &quot;הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;? – לִגְזֵרָה שָׁוָה.
מַה '''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' הָאָמוּר כֵּן, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים 
אַף &quot;הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן (לקמן פס' לו), אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים.
וּמָה אַף &quot;הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, בְּעָלִין מִטַּפְּלִין בַּנְּבֵלָה – אַף '''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' הָאָמוּר כֵּן, בְּעָלִים מִטַּפְּלִין בַּנְּבֵלָה.
מַה &quot;הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְלֹא שׁוֹר וּנְבֵלָה תַּחַת הַשּׁוֹר 
אַף '''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' הָאָמוּר כֵּן, שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְלֹא שׁוֹר וּנְבֵלָה תַּחַת הַשּׁוֹר.
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מִנַּיִן לְבַעַל הַבּוֹר שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת שׁוֹרוֹ מִן הַבּוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת&quot;''' – גַּם אֶת הַשּׁוֹר וְגַם אֶת הַכֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו.
}}

===פסוק לה===
 {{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין משמעות לדרך המדויקת שבה פגע שור בשור אחר והמית אותו, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב,]] שנאמר &quot;ומת&quot;. אין הדבר נלמד משור שנגח אדם (פס' כח-לב), כי במקרה הנדון כאן השור אינו נסקל.}}
'''&quot;וְכִי יִגֹּף&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא {{ב|נְגִיפָה;|דחיפה}} מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְגִיחָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה – כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה?
וְדִין הוּא: חִיֵּב שׁוֹר בְּאָדָם וְשׁוֹר בְּשׁוֹר; מַה מָּצִינוּ שׁוֹר בְּאָדָם, עָשָׂה בּוֹ נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה 
אַף זֶה, נַעֲשֶׂה בּוֹ נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה!
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: מַה שּׁוֹר בְּאָדָם, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, עָשָׂה בּוֹ נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה 
זֶה, שֶׁעָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹר בְּאָדָם, שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וָמֵת&quot;''', לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה.
{{הע-שמאל|גם להרחבת דיני השור על כל בהמה חיה ועוף אין ללמוד בקל וחומר משור שנגח אדם, כי השור ההוא נסקל.
אם השור של חרש שוטה או קטן הזיק – הם פטורים מלשלם, אבל אם השור שלהם הוזק – הם מקבלים  את  הפיצוי, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ד|ב&quot;ק ד ד.]]
ההקדש אינו משלם ואינו מקבל תשלום על שור שנגח או שננגח.
הדרשן דורש פעמיים &quot;איש פרט לגבוה&quot;: הן בתחילת הדרשה, לגבי השור הנוגח, הן בסופה, לעניין שור שננגח.}}
אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר? 
הוּא הַדִּין וְהוּא הַתְּשׁוּבָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי&quot;''' לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי חַיִּין.
'''&quot;אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְקָטָן. יָכוֹל לֹא יְשַׁלֵּם עַל יְדֵי קָטָן, וְלֹא יְהֵא קָטָן מְשַׁלֵּם עַל יָדָיו? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot; לְרַבּוֹת שֶׁל חֵרֵשׁ וְשֶׁל שׁוֹטֶה וְשֶׁל קָטָן!
'''&quot;אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ. יָכוֹל יְשַׁלֵּם עַל יְדֵי הֶקְדֵּשׁ וְלֹא יְהֵא הֶקְדֵּשׁ מְשַׁלֵּם עַל יָדָיו, 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ &quot;שֶׁיַּד הַהֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה&quot; ([[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ט|שקלים ד ט]])?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ!
{{הע-שמאל|שור של גוי או של גר תושב שנגח – משלם את כל הנזק, אבל אם ננגח ע&quot;י שור של ישראל – אינו מקבל פיצוי.
הדרשה על &quot;הופיע מרבבות קדש&quot; מרמזת על ביקורת מוסרית על הדין הזה, וראו [[בבא קמא לח א]] [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמד|וספרי דברים שמד.]]}}
'''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִין!|לגויים}} '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב! יָכוֹל לֹא יְשַׁלֵּם עַל יְדֵי הַגּוֹי, וְלֹא יְהֵא הַגּוֹי מְשַׁלֵּם עַל יָדָיו?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot;, לְרַבּוֹת שֶׁל גּוֹיִם, שֶׁל גֵּר תּוֹשָׁב.
יָכוֹל יְהוּ מְשַׁלְּמִין בְּתָם חֲצִי נֵזֶק, בְּמוּעָד נֵזֶק שָׁלֵם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שׁוֹר רֵעֵהוּ&quot;''' – שׁוֹר רֵעֵהוּ יוֹצֵא כַּסֵּדֶר הַזֶּה, וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִין יוֹצֵא כַּסֵּדֶר הַזֶּה.
וַעֲלֵיהֶן הוּא אוֹמֵר &quot;הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן&quot; {{ממ|דברים|לג|ב}}, הוֹפִיעַ פָּנִים כְּנֶגֶד כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם!
'''&quot;וָמֵת&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה!
'''&quot;וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי חַיִּין!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה ט|ב&quot;ק ג ט,]] וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב.]] הדוגמאות מראות שהתורה עסקה בשני שוורים שווים בערכם, כי אם שור יקר נגח שור זול חציית ערכם של השוורים עלולה לגרום לבעל השור לשלם יותר משור מועד; ואם שור זול נגח שור יקר והנבלה שווה יותר מערכו של השור המזיק עלול להיווצר מצב שבעל השור המזיק מרויח! – שתי האפשרויות הללו נדחות ולכן יש להניח ששני השוורים היו באותו הערך.}}
'''&quot;וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ&quot;''' – שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז,
זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, 
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: לֹא בָּזֶה דִּבְּרָה תוֹרָה, לֹא דִּבְּרָה אֶלָּא בְּשֶׁאֵין נְבֵלָה יָפָה כְּלוּם.
וְהָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן&quot;'''? אַף אֶת {{ב|הַפְּחוֹת|הפחת, ירידת הערך}} יֶחֱצוּן:
שׁוֹר יָפֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים, וְאֵין הַנְּבֵלָה שָׁוָה כְּלוּם 
יְהֵא זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת וִיהֵא זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת?
וְכִי לָמָּה יָצָא מוּעָד, לְהַחְמִיר עָלָיו אוֹ לְהָקֵל עָלָיו? הֱוֵי אוֹמֵר לְהַחְמִיר עָלָיו! 
וּמַה מוּעָד, שֶׁיָּצָא לְהַחְמִיר עָלָיו, אֵין מְשַׁלֵּם יַתִּיר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק,
תָּם, שֶׁיָּצָא לְהָקֵל עָלָיו – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם יָתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק? לֹא דִּבְּרָה תוֹרָה אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם שָׁוִין.
שׁוֹר יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָנֶה, וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז,
יְהֵא זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת? 
הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהַמַּזִּיק נִשְׂכָּר בְּכָל מָקוֹם, שֶׁיְּהֵא נִשְׂכָּר כֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot; – בְּעָלִין מְשַׁלְּמִין וְאֵין הַבְּעָלִין נִשְׂכָּרִין! 
שׁוֹר יָפֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז,
זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ&quot;''' וַדַּאי?
{{הע-שמאל|כאן המשך דבריו של ר' מאיר:  בעלי שני השוורים מחלקים ביניהם שוה בשוה את הפחת שנגרם בגלל הנגיחה. ההתחשבנות אינה בשור מול שור אלא בכסף, לאחר שמכרו את השור המזיק ואת השור הניזק.}}
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן&quot;'''? 
מְחַצְּצִין אֶת הַמִּיתָה בֵּינֵיהֶן
כַּמָּה נָטְלָה מִיתָה? – מָאתַיִם זוּז, זֶה נוֹטֵל מָנֶה וְזֶה נוֹטֵל מָנֶה.
'''&quot;וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁשָּׁמִין לַנִּזָּק בְּכֶסֶף וְלַמַּזִּיק בְּכֶסֶף, מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן.
{{הע-שמאל|גם אם השור המותקף לא מת חל הדין הנ&quot;ל, שנאמר &quot;את כספו&quot;. הדרשה דוחה נסיונות ללמוד את הכלל הזה בק&quot;ו מגנב או מתשלומי אדם שהזיק לחברו, או לעבד.
בכתב היד מופיע כאן ציטוט מפס' לד, בר לבב טוענת שהציטוט מהפסוק הנדון מתאים יותר לדרשה.}}
אֵין לִי אֶלָּא עַל כֻּלּוֹ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת אֵבָרָיו? וְדִין הוּא: מַה הַגּוֹנֵב וְהַמּוֹכֵר, שֶׁחַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵין חַיָּב עַל אֵיבָרָיו –
זֶה, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל אֵבָרָיו?
אָדָם בְּאָדָם יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ וְחַיָּב עַל אֵבָרָיו!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת?
אָדָם בְּעֶבֶד יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת, תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת?
תַּלְמוּד לוֹמַר ['''&quot;אֶת כַּסְפּוֹ&quot;'''] (&quot;כסף ישיב לבעליו&quot;), לְרַבּוֹת אֶת הַנְּזָקִין!
{{הע-שמאל|המקסימום שניתן לגבות כשהנוגח הוא שור תם הוא ערכו של השור. 
החלוקה הפנימית מעדיפה את  הניזוק האחרון, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג|ב&quot;ק ג א.]]}}
מִכָּאן אָמְרוּ: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שְׁוָרִים זֶה אַחַר זֶה – הָאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר!
כֵּיצַד? שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם, וְחָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר יָפֶה מָאתַיִם 
זֶה נוֹטֵל מָנֶה וְזֶה נוֹטֵל מָנֶה.
חָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר יָפֶה מָאתַיִם, הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה וְשֶׁלְּפָנָיו נוֹטֵל מָנֶה, וְהָרִאשׁוֹן מַפְסִיד!
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֻּלָּן הָיוּ נוֹטְלִין! אֶלָּא מַהוּ '''&quot;וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ&quot;'''?
שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם, וְחָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר יָפֶה מָאתַיִם –
הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו – זֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז וְזֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז.
וְחָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר יָפֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו חֲמִשִּׁים זוּז, 
וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים זֶה נוֹטֵל דִּינַר זָהָב וְזֶה נוֹטֵל דִּינַר זָהָב; לְפִיהֶן מְשַׁלְּמִין.
}}

===פסוק לו===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדרשה הראשונה, הטוענת שההעדאה נעשית בנוכחות הבעלים בבית הדין – ראו לעיל פס' כט.}}
'''&quot;אוֹ נוֹדַע&quot;''' – בְּבֵית דִּין! בַּבְּעָלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהוּעַד בִּבְעָלָיו&quot; (פס' כט).
{{ב|עֲדַאִן|עדיין}} אֲנִי אוֹמֵר: כָּאן בְּבֵית דִּין, {{ב|עֶלְיוֹן|לעיל פס' כט}} בַּבְּעָלִין. מִנַּיִן עֶלְיוֹן בְּבֵית דִּין, כָּאן בַּבְּעָלִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' – '''&quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' לְמַעְלָן: מַה '''&quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' הָאָמוּר כָּאן – בְּבֵית דִּין,
אַף &quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot; הָאָמוּר לְמַעְלָן – בְּבֵית דִּין.
וּמַה &quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot; הָאָמוּר לְמַעְלָן – בְּעָלִים, אַף '''&quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' הָאָמוּר כָּאן – בְּעָלִים.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כט, שם נדרשת אותה טענה לעניין שור שנגח אדם; וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב, &quot;ולא ישמרנו&quot;,]] שהשומר נכנס תחת הבעלים. אבל אם לא אמר לשומר שמדובר בשור מועד – לא.
לעניין חירש שוטה וקטן – ראו לעיל פס' כט. לכאורה הביטוי &quot;שלם ישלם&quot; סותר את הדרשה הקודמת, הפוטרת חרש שוטה וקטן מתשלומים על הנזק שגרם שורם. הפתרון הוא במינוי אפוטרופוס. אם לא מונה אפוטרופוס אכן החש&quot;ו פטורים.}}
'''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּעָלָיו; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם, שׂוֹכֵר וְנוֹשֵׂא שָׂכָר?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''' – אֶת שֶׁדֶּרֶךְ שְׁמִירָתוֹ עָלָיו, לְהָבִיא שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם, שׂוֹכֵר וְנוֹשֵׂא שָׂכָר.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;'''? פְּרָט לְשׁוֹאֵל שֶׁשְּׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא תָּם וְנִמְצָא מוּעָד.
מִנַּיִן הוּעַד בּוֹ בִּפְנֵי שׁוֹאֵל הֲרֵי זֶה מוּעָד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;'''.
'''&quot;לֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''' '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''' שְׁנֵי פְּעָמִים – אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לְשַׁמֵּר, 
יָצְאוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לְשַׁמֵּר.
'''&quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot;''', זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ לְרַבּוֹת שֶׁלְּחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. הָא כֵּיצַד?
שׁוֹר שֶׁלְּחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח, בֵּית דִּין מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפִּין וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפִּין, 
וְאִם הִזִּיקוּ – יְהוּ חַיָּבִין לְשַׁלֵּם!
{{הע-שמאל|שור מועד שנגח שור משלם את כל הנזק. גם כאן החישוב הוא כספי, לפי ערך השור בשוק ולא בנתינת השור, וראו לעיל פס' לה.}}
'''&quot;שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁמְּשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. '''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' – לַנִּיזָק!
יָכוֹל יְהֵא זֶה אוֹמֵר לוֹ: תֵּן לִי מֵאָה מָנֶה תַּחַת שׁוֹרִי! וְהַלָּז אוֹמֵר &quot;טוֹל שׁוֹר יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים תַּחַת שׁוֹרְךָ&quot;?
נֶאֱמַר כָּן '''&quot;תַּחַת&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;תַּחַת&quot; (פס' כד). מַה &quot;תַּחַת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים, 
אַף '''&quot;תַּחַת&quot;''' הָאָמוּר כָּן – אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים.
'''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' – מִטַּפֵּל בַּנְּבֵלָה עַד שֶׁיַּמְצִיאֶהָ לּוֹ.
}}

===פסוק לז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דרשה לפי האמור לעיל פס' א בדעת  ר' ישמעאל &quot;כל אחד ואחד יתרבה במקומו&quot;. כאן נאמר &quot;ישלם&quot;, והמילה 'איש' נדרשת לעניין מכירה לעבד (להלן [[שמות כב ב]].)}}
'''&quot;כִּי יִגְנֹב אִישׁ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְשַׁלֵּם&quot;''', בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה.
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;אִישׁ&quot;'''? לְעִנְיָן שֶׁלְּמַטָּה: הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָה!
'''&quot;שׁוֹר אוֹ שֶׂה&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר וְשֶׂה הַמְּיֻחָדִין; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַכִּלְאַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אוֹ שֶׂה&quot;'''.
{{הע-שמאל|הדרשן ממעט את כל החיות והבהמות חוץ משור ושה מדין תשלומי ארבעה וחמישה, בניגוד לדרשה הרגילה &quot;לעשות שאר בהמה חיה ועוף כשור&quot; (לעיל פס' כח, פס' כט, פס' לה); וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז|ב&quot;ק ז א,]] [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ה|ותוספתא ב&quot;ק ז ה.]]
בר לבב מתקנת מ&quot;בהמה טהורה&quot; ל&quot;חיה טהורה&quot;, כדי לתת משמעות לדרשה &quot;שור ולא חיה&quot; שבהמשך.}} 
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַכּוֹי? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה&quot;''' – אֶת שֶׁכֻּלּוֹ שֶׂה! 
יָצָא זֶה, שֶׁאֵין כֻּלּוֹ שֶׂה.
'''&quot;וּטְבָחוֹ&quot;''', לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּתַשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, שֶׁעָשָׂה בָּהֶן בְּהֵמָה טְמֵאָה כִּטְהוֹרָה; יָכוֹל אַף זֶה כֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ&quot;''', יָצָאת בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁאֵין לָהּ טְבִיחָה!
מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁאֵין לָהּ טְבִיחָה – וּמֵבִיא אֶת [הַחַיָּה] (הבהמה) הַטְּהוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ טְבִיחָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שׁוֹר&quot;''' וְלֹא חַיָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: מַה בְּהֵמָה, שֶׁאֵינָהּ בְּמִצְוַת כִּסּוּי, הֲרֵי הִיא בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה;
חַיָּה, שֶׁהִיא בְּמִצְוַת כִּסּוּי, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שׁוֹר&quot;''' וְלֹא חַיָּה.
'''&quot;שֶׂה&quot;''' וְלֹא עוֹפוֹת! שֶׁהָיָה בַּדִּין: מַה בְּהֵמָה, שֶׁאֵינָהּ בְּ'אִם עַל הַבָּנִים', הֲרֵי הִיא בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה;
עוֹף, שֶׁהוּא בְּ'אִם עַל הַבָּנִים', אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שֶׂה&quot;''', וְלֹא עוֹפוֹת.
{{הע-שמאל|הגונב הוא שטובח או מוכר, או שאומר לאחרים לטבוח או למכור כאילו הוא בעל הבהמה. מכירה היא בעד כסף, ולא נתינה במתנה.}}
'''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא טְבָחוֹ וּמְכָרוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ אָמַר לַאֲחֵרִים לְטוֹבְחוֹ וַאֲפִילּוּ אָמַר לַאֲחֵרִים לְמוֹכְרוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;'''.
יָכוֹל אֲפִילּוּ טְבָחוּהוּ אֲחֵרִין שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וַאֲפִילּוּ מְכָרוּהוּ אֲחֵרִין שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;''' – הַגּוֹנֵב, עַד שֶׁיְּהֵא טוֹבֵחַ וּמוֹכֵר.
יָכוֹל הַגּוֹנֵב וְנוֹתֵן בְּמַתָּנָה, הַגּוֹנֵב וְשׁוֹלֵחַ {{ב|סִבְלוֹנוֹת לְבֵית חָמִיו,|מעין מוהר}} יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;''', כֹּל שֶׁדֶּרֶךְ מְכִירָה!
{{הע-שמאל|הגנב לא גנב כדי לפרוע חוב שהיה לו ולא התכוון להחזיר לבעל השור כסף כתשלום על שורו. אם הגנב ירש את נכסי הנגנב ואחר כך טבח או מכר את הגניבה, או שמכר חלק מהגניבה ולא את כולה – אינו משלם ארבעה וחמישה, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב]] &quot;מכירה – כולה&quot;.}}
יָכוֹל אֲפִילּוּ גָּנַב וְהִקִּיף, גָּנַב וְהֶחְלִיף, גָּנַב וּפָרַע בְּחוֹבוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אוֹ מְכָרוֹ&quot;'''.
יָכוֹל גָּנַב וְיָרַשׁ וְאַחַר כָּךְ טָבַח, גָּנַב וְהִקְדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ טָבַח, יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;'''. מַה גְּנֵבָה, שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ – אַף טְבִיחָה וּמְכִירָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ! 
יָצָא זֶה, שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ.
יָכוֹל מְכָרָהּ חוּץ מִיָּדָהּ וְחוּץ מֵרַגְלָהּ, חוּץ מִקַּרְנָהּ וְחוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ, יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;'''; מַה טְּבִיחָה – כֻּלָּהּ, אַף מְכִירָה – כֻּלָּהּ.
{{הע-שמאל|הגונב קדשים חייב גם כרת, כמועל, ופטור מתשלומי ארבעה וחמישה, שנאמר &quot;תחת השור&quot;.}}
יָכוֹל הַגּוֹנֵב אֶת הַקֳּדָשִׁים וּמוֹכְרָן יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;'''.
מַה טְּבִיחָה, שֶׁאֵין חַיָּבִין כָּרֵת עַל טְבִיחָתָהּ – אַף מְכִירָה, שֶׁאֵין חַיָּבִין כָּרֵת עַל מְכִירָתָהּ, יָצְאוּ קֳדָשִׁים.
אוֹ: מַה טְּבִיחָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אֲכִילָה – אַף מְכִירָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אֲכִילָה – וְיָצְאוּ חֻלִּין?
כְּשֶׁאַתָּה בָּא לְדֶרֶךְ זוֹ אֵין כֵּן אֶלָּא קֳדָשִׁים, וּכְשֶׁאַתָּה בָּא לְדֶרֶךְ זוֹ אֵין כֵּן אֶלָּא חֻלִּין!
נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;תַּחַת&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;תַּחַת&quot; (פס' לו); 
מַה &quot;תַּחַת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, פְּרָט לְגָבוֹהַּ – אַף '''&quot;תַּחַת&quot;''' הָאָמוּר כָּאן, פְּרָט לְגָבוֹהַּ.
{{הע-שמאל|הגנב נידון כאילו הוא מקפיד על שאר המצוות: אינו אוכל טריפה או שור הנסקל, אינו מועל וכו'. אין משמעות לטביחת הבהמה הטריפה. לכן מתקנת כאן בר לבב &quot;ומכרה&quot; ולא &quot;וטבחה&quot;.
המיעוטים הללו הם כי מדובר בגזירת מלך שאין לה טעם ממשי.
התשלומים של ארבעה וחמישה, כמו שאר התשלומים בפרשה – הם בכסף ולא בבהמות.}}
יָכוֹל הַגּוֹנֵב טְרֵפָה [וּמְכָרָהּ] (וטבחה), יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;''', מְכִירָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֲכִילָה. יָצְתָה טְרֵפָה שֶׁאֵין לִטְבִיחָתָהּ אֲכִילָה.
יָכוֹל הַגּוֹנֵב שׁוֹר הַנִּסְקָל וְהַשּׁוֹחֵט בְּנֵי חֻלִּין בִּפְנִים יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;''', טְבִיחָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ מְכִירָה. יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין לִטְבִיחָתָן מְכִירָה.
'''&quot;חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה&quot;''' – גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא!
יָכוֹל יְהֵא זֶה אוֹמֵר לוֹ: &quot;תֵּן לִי מֵאָה מָנֶה תַּחַת שׁוֹרִי&quot;, 
וְהַלָּז אוֹמֵר לוֹ: &quot;טֹל חֲמִשָּׁה שְׁוָרִין בְּנֵי חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה סְלָעִין תַּחַת שׁוֹרְךָ&quot;?
נֶאֱמַר כָּן '''&quot;תַּחַת&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;תַּחַת&quot; (פס' כד); מַה &quot;תַּחַת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים –
אַף כָּאן, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים!
}}</text>
      <sha1>cx0ckfsepqlcl4t8su80x6lra00n4w1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תלמידי רבנו יונה על הרי&quot;ף/ברכות/פרק ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1719864</id>
    <revision>
      <id>3015897</id>
      <parentid>2971822</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T06:12:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הערות, הגהות ושינויי נוסחאות */</comment>
      <origin>3015897</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29345" sha1="j54kwj45r83u3hhn5d6jj69qplucrcd" xml:space="preserve">==[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף יח עמוד א|דף יח עמוד א]]==
&lt;קטע התחלה=יח א/&gt;
'''תפילת השחר עד חצות.''' דסבירא ליה לתנא קמא דתמיד של שחר קרב עד חצות, דעדיין בוקר מיקרי. ור' יהודה אומר עד ד' שעות, דסבירא ליה דתמיד של שחר אינו קרב אלא עד ארבע שעות בלבד:

'''תפילת המנחה עד הערב.''' אין לפרש עד יציאת הכוכבים שהוא לילה ממש, דעל כרחך אית לן למימר דעד הערב האמור בכאן אינו רוצה לומר אלא עד שקיעת החמה, משום דהכי אמרין בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|נו|א}}: מניין לדם שנפסל בשקיעת החמה וכו'? רוצה לומר, דמשקיעת החמה ואילך אינו זמן זריקת דם תמיד של בין הערבים; ותפילת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערבים, ועיקר התמיד הוא זריקת הדם; וכי היכי שזריקת הדם אין זמנה אלא עד שקיעת החמה, הכא נמי תפילת המנחה שנתקנה כנגדה אין זמנה אלא עד שקיעת החמה בלבד: 

'''ושל מוספין כל היום.''' וגבי מנחה לא אמרו כל היום, מפני שאין זמנה אלא משש שעות ומחצה ומעלה, אבל של מוספים זמנה כל היום, אלא שיש להקדים תפילת יוצר תחלה שהיא דבר יום ביומו, כדאמרינן בברכות{{שוליים|ת0351}}: מניין לנסכים שקרבים בבקר וכו':

'''גמ'. טעה ולא התפלל ערבית''' וכו'. ויש לשאול, דכיון דקיימא לן דתפילת ערבית רשות, למה צריך להשלים אותה ולהתפלל שחרית שתים? וכן יש לשאול במאי דאמרינן בפירקין לקמן {{הפניה-גמ|ברכות|ל|ב}}: טעה ולא הזכיר של ראש חודש בערבית אין מחזירין אותו, לפי שאין מקדשין את החדש אלא ביום, אמאי איצטריך למימר האי טעמא? תיפוק ליה משום דתפילת ערבית רשות? ותירץ בהלכות גדולות ז&quot;ל, דאף על גב דתפילת ערבית רשות, כיון שמתפלל אותה, קבעה עליו חובה, ולפיכך צריך לחזור ולהתפלל שחרית שתים, כמו שצריך תשלומים מתפילת יוצר ומתפילת מנחה. ולפיכך כשטעה ולא הזכיר של ראש חודש בערבית הוצרך גם כן לטעם אין מקדשין את החודש אלא ביום, שאם לא כן היה לו לחזור ולהתפלל כיון שקבעה עליו לחובה:

ורבינו יצחק הזקן ז&quot;ל מתרץ בענין אחר{{שוליים|ת0352}} יותר נכון, דכי אמרינן דתפילת ערבית רשות, אינו רוצה לומר שאם ירצה לא יתפלל אותה כלל, אלא רוצה לומר שאינה חובה כמו יוצר ומנחה, אבל מצוה איכא, דמצוה לגבי חובה רשות קרי ליה. ומביא ראיה מדאמרינן במסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|ט|ב}}: הני חברין בבלאין, למאן דאמר תפילת ערבית רשות, כיון דשרא המייניה לא מטרחינן ליה; דמשמע דדווקא היכא דשרא המייניה לא מטרחינן ליה, הא לא שרא המייניה מטרחינן. ואם איתא דלית בה מצוה, אפילו לא שרא המייניה אמאי מטרחינן ליה? אלא ודאי תפלת ערבית מצוה היא ויש להתפלל אותה היכא דליכא טרחא. אבל אכתי קשה מאי דאמרינן ביומא {{הפניה-גמ|יומא|פז|ב}} איבעיא להו: תפילת נעילה פוטרת של ערבית וכו'; ואם איתא דאיכא מצוה בתפילת ערבית, היכי קאמר דתפילת נעילה פוטרת? ואפשר לתרץ דהתם מפני שהוא עייף ויגע מהתפילות והתענית, כמאן דשרא המייניה דמי, ולפיכך היו אומרים שתפילת נעילה פוטרת אותה; אבל אם לא מפני זה, ודאי היה לו לקיים המצוה ולהתפלל אותה. אבל לדעת בעל הלכות גדולות ז&quot;ל קשיא, דאי בשקבעה עליו חובה, היאך יפטור אותה תפילת נעילה? ואם כשלא קבעה עליו חובה, כיון דלדבריו ליכא מצוה, למה צריך שיפטור אותה תפילת נעילה? אלא ודאי התירוץ האחר הוא עיקר. והרב אלפסי ז&quot;ל כתבם שניהם בפירקין לקמן, ונראה מדבריו שסומך יותר על תירוץ בעל הלכות ז&quot;ל, אבל למורי הרב נראה שהאחר יותר עיקר כמו שכתבנו:

'''טעה ולא התפלל מנחה, יתפלל תפילת ערבית שתים.''' ואומרים רבני צרפת ז&quot;ל, דדווקא כשטעה ושכח תפילה אחת יש לה תשלומין, אבל אם טעה ולא התפלל ערבית ומנחה אינו מתפלל {{שוליים|ת0353}}שלשה אלא שתים, אחת של שחרית ואחת של ערבית, שאין התשלומין מועילין אלא לתפילה אחת בלבד. ויש מפרשים שאפילו לא התפלל תפילות הרבה, לכולן יש להן תשלומין. והם אומרים שמי שהיה תפוס או חולה, כשיצא מבית האסורין או כשנתרפא, שיתפלל כל התפילות שהפסיד. ואין דעת מורי הרב נר&quot;ו נוחה בזה, אלא הנכון כמו שאומרים רבני צרפת ז&quot;ל, והוא גם כן דעת רבינו משה ז&quot;ל. מיהו אם ירצה להתפלל אותה בתורת נדבה ושיחדש בהם שום דבר, הרשות בידו, ונכון לעשות כן:

'''טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת יתפלל ערבית שתים של שבת.''' וקא משמע לן השתא שאף על פי שאינו עושה תשלומין מאותה תפילה בעצמה, אפילו הכי מתפלל שתים מאותה של שבת.

ואומרים רבני צרפת ז&quot;ל, שאם טעה ולא התפלל תפילת המוספין כל היום, שאין לה תשלומין, דבתפילת שמונה עשרה שהיא רחמים יש לה תשלומין, שאין זמן בקשת רחמים עובר; אבל בתפילת מוסף שאינה אלא שבח, כיון שעבר הזמן אין לה תשלומין. תדע, שהרי אנו רואין שהפסוקים של קרבן {{שוליים|ת0354}}מוסף אין אנו מזכירין אותם בתפלת יוצר, רוצה לומר שלא התקינו לומר בה הפסוקים של קרבן [שחרית כמו שהתקינו בתפילת] מוסף; וכיון שזו היא כנגד קרבן מוסף וכבר עבר הזמן, אין לה תשלומין. אבל תפילת יוצר של שבת או של מנחה, אף על פי שהם שבח, כיון שהיא כנגד תפילת רחמים שמתפללין בכל יום בחול – יש להן תשלומין כמו שיש לתפילת חול. 

ומזה הטעם אומרים גם כן, שאם טעה ולא הזכיר של ראש חודש במנחה ולא נזכר ביום, אינו מתפלל בערב שתים אחת של ערבית ואחת של מנחה; שכיון שהתפלל כבר י&quot;ח, והחזרה אינה צריכה אלא מפני זכירת ראש חודש, הואיל ועבר היום ולא נזכר בעוד שהיה ראש חודש לחזור ולהתפלל אינו חוזר עכשיו, דמה תועלת אחר שעבר ראש חודש להתפלל פעם אחרת, כיון שאינו מזכיר ראש חודש עכשיו? והי&quot;ח, כבר התפלל אותה.

אבל חכמי פרובינצ&quot;א ז&quot;ל אומרים, דכיון שבאותה תפילה לא יצא ידי חיוב, שלא התפלל אותם כדינה, כמי שלא התפלל כלל דיינינן ליה ומתפלל שתים לערב; ואף על פי שכבר עבר ראש חודש ואינו מזכיר ענין ראש חודש 

----
{{שולייםלמטה|ת0351}} אינו לא בברכות, ולא במנחות כבדפוסים אחרונים. וצ&quot;ל: כדאמרינן ביומא {{הפניה-גמ|יומא|לד|א}}, מנין לנסכים שקודמין למוספין וכו'. עיין ברא&quot;ש כאן סימן א ע&quot;ש שמביא ראיה זו מיומא. {{ק|גליון מהדורת דפוס ווילנא}}.

{{שולייםלמטה|ת0352}} נ&quot;ב: הנראה. הגא&quot;י.

{{שולייםלמטה|ת0353}} נ&quot;ב: שחרית. הגא&quot;י. והוא כמו &quot;בשחרית&quot;. {{ק|ויקיעורך}}.

{{שולייםלמטה|ת0354}} תיבת '''מוסף''' נמחק וצ&quot;ל תמיד של שחר אין אנו מזכירין וכו'. ד&quot;ת.&lt;קטע סוף=יח א/&gt;

==[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף יח עמוד ב|דף יח עמוד ב]]==
&lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;בתפילה. ומורי הרב נר&quot;ו היה מסופק בזה, והיה אומר שהנכון לצאת מן הספק שיתפלל אותה לערב בתורת נדבה; ואין צריך לחדש בה דבר, כיון שהוא מתפלל אותה על דרך הספק, כי שמא הלכה הוא שצריך לחזור ולהתפלל אותה לחובה, ואין לך חידוש גדול מזה:

'''העיד רבי יהודה בן בבא על תמיד של שחר שקרב בד' שעות.''' ואומר במדרש{{שוליים|ת0361}} שהמלך שלמה היה ישן עד ג' שעות, כמו שדרך בני מלכים לעמוד בג' שעות. ופעם אחת הטעתו בת פרעה וישן עד ד' שעות והקריבו תמיד של שחר בד' שעות{{שוליים|ת0362}} ומזה היתה קבלה ביד ר' יהודה בן בבא והעיד שתמיד של שחר קרב בארבע שעות:

'''דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד.''' אע&quot;פ שנראה מכאן שאם ירצה יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ואילך, דלר' יהודה משם ואילך אינו זמן תפילת מנחה, ולדברי רבנן יכול להתפלל מנחה עד הערב, אפילו הכי אין לו לאדם לעשות בעניין שיהו מנהגותיו סותרין זה את זה; שאם יתפלל מנחה לפעמים מפלג המנחה ואילך כרבנן, ולפעמים יתפלל ערבית באותו זמן קודם שקיעת החמה כר' יהודה, נמצאו דבריו סותרין זה את זה, שפעמים דן אותו יום ופעמים דן אותו לילה. אלא יעשה כל שעה כמו רבנן, שיתפלל מנחה עד שקיעת החמה, ותפילת ערבית אח&quot;כ, או כמו ר' יהודה שיתפלל תפלת המנחה לעולם עד פלג המנחה בלבד ויתפלל ערבית אח&quot;כ כל זמן שירצה, ואפילו קודם שקיעת החמה. ועכשיו כיון שמנהגנו להתפלל תפילת מנחה אחר פלג המנחה כרבנן, אין לנו להתפלל תפילת ערבית קודם שקיעת החמה כרבי יהודה, אלא לעשות הכל כרבנן. מיהו בדיעבד אם התפלל תפילת ערבית בכוונה לצאת מפלג המנחה ואילך יצא, ולא מחייבין ליה לחזור ולהתפלל. מפי מורי הרב נר&quot;ו:

'''אסור לעבור כנגד המתפללין''' וכו'. ודווקא כנגד פניהם, אבל בצידם לא חיישינן להעברה בעלמא:

'''אל יתפלל אדם אחורי רבו ולא כנגד רבו.''' נראה בגמ'{{שוליים|ת0363}} שהטעם שאסרו להתפלל אחורי רבו, מפני ההפסקה, כי שמא יצטרך רבו לפסוע ג' פסיעות לאחוריו בעוד שהוא מתפלל ולא יוכל להפסיק. וכנגד רבו שאסור נראה שהטעם הוא מפני שמשוה עצמו לרבו. וכל שכן אם חוזר אחוריו כנגד רבו, שהוא ביזוי יותר ואסור. מיהו אם מרחיק ארבע אמות נראה שמותר להתפלל אחוריו או כנגדו, שזה כרשות אחר בפני עצמו נראה:
 
'''והנותן שלום לרבו.''' רוצה לומר שמקדים לו שלום, ואין לו לתלמיד להקדים שלום לרב, אלא כמי שיש לו מורא ממנו ואינו יכול להקדים לו שום דיבור מרוב המורא. וכן אמרו {{הפניה-גמ|שבת|פט|א|מסכת=כן}}: כלום יש עבד שמקדים שלום לרבו? ומה שאמרו בהרבה מקומות: כדי שאלת שלום תלמיד לרב, אינו רוצה לומר אלא כדי חזרת שלום תלמיד לרב. מפי מורי הרב נר&quot;ו:

'''האומר דבר שלא שמע מפי רבו.''' רוצה לומר, שלא שמע ממנו ואומר אותו בשמו:

'''רב צלי של שבת בערב שבת.''' כלומר, היה מתפלל קודם שקיעת החמה, ולאחר יציאת הכוכבים היה קורא קריאת שמע בעונתה; ואף על פי שלא היה סומך גאולה לתפילה, כיון שהיה מתכוין למצוה לקבל שבת מבעוד יום ולהוסיף מחול על הקודש לא חיישינן להכי. וזהו מפלג המנחה ואילך, דמשם ואילך יכול אדם לקבל השבת בתפילתו, אבל קודם לכן לא. וכשרוצה להתפלל ולקבל עליו השבת מבעוד יום, צריך שידליק תחילה, שאחר שקיבל השבת בתפילה אינו יכול להדליק ולעשות שום מלאכה אחר כך. ואם תאמר: והיאך יכול להדליק כל כך מבעוד יום? שהרי אמרו {{הפניה-גמ|שבת|כג|ב|מסכת=כן}}: ובלבד שלא יקדים, ובלבד שלא יאחר! יש לומר, דהני מילי כשאינו מקבל השבת עד הערב, דכיון שאינו מקבל השבת עד הערב אין לו להקדים ההדלקה; אבל כשמקבל שבת מבעוד יום ומדליק תחילה סמוך לקבלה, אף על פי שעוד היום גדול אין בכך כלום. והיה אומר ה&quot;ר יעקב מאורלינ&quot;ש ז&quot;ל, שאף על פי שתוספת שבת די בכל שהוא, אפילו הכי אם הוא מוסיף הרבה{{שוליים|ת0364}} יותר, בכלל תוספת הוי וחייב עליו, אף על פי שאפשר לומר שאינו אלא מדרבנן, אפילו הכי אסור לעשות בו שום דבר כמו תוספת כל שהוא. וכיוצא בזה אמרו לעניין תרומה {{הפניה-גמ|עבודה זרה|עג|ב|מסכת=כן}}, שאף על פי שחיטה אחת פוטרת כל הכרי, אפילו הכי אם תרם הרבה, הכל דיינינן ליה תרומה ([[משנה תרומות ד ה]]). מיהו אם התפלל מבעוד יום בטעות, שהוא יום מעונן והיה חושב שהיה לילה ואחר כך זרחה השמש, צריך לחזור ולהתפלל אף על פי שהתפלל מפלג המנחה ואילך, כיון שלא נתכוין להתפלל אלא אחר שקיעת החמה והתפלל בטעות, ומותר בעשיית מלאכה, שקבלת טעות לא שמה קבלה. וראיה לדבר מדאמר בגמרא {{הפניה-גמ|ברכות|כז|א}}: &quot;וטעותא מי הדרא? והא קאמר אבידן: פעם אחת נתקשרו שמים בעבים וכסבורין העם לומר: חשיכה, ובאו לבתי כנסיות והתפללו של מוצאי שבת בשבת ואחר כך זרחה חמה, ובאו ושאלו לרבי, ואמר להם.: הואיל והתפללו התפללו&quot;. ומהדרינן: &quot;שאני ציבור דלא מטרחינן להו&quot;, דמשמע דדווקא מפני טורח הצבור חששו ואינם צריכין להתפלל, אבל ביחיד לא חיישינן לטרחא. והרב רבי משה בר יוסף נרבונ&quot;י ז&quot;ל אמר שאם טעו הציבור בערב שבת והתפללו מבעוד יום, שהיו סבורין שהיה חשכה, אף על פי שלא נחייב אותם לחזור ולהתפלל מפני טורח הציבור ויוצאין באותה תפילה של שבת שהתפללו כבר, אפילו הכי מותרין בעשיית מלאכה. ודייק הכי מדאמר &quot;שאני ציבור דלא מטרחינן להו&quot;, דמשמע שלא חששו אלא משום טרחא בלחוד, אבל מפני קבלת השבת בתפילתם לא חששו כלל ומותרין במלאכה:

'''ורבי יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת.''' כתב רבינו האי גאון ז&quot;ל, שזה לא היה עושה אלא למצוה, שהיה לו להחשיך על התחום לדבר מצוה, כגון על עסקי המת או על עסקי חתן וכלה; אבל שלא לדבר מצוה, כיון שכבר נהגו העולם להתפלל מנחה עד שקיעת החמה, אין לו להתפלל ערבית אלא משקיעת החמה ואילך, אלא כשצריך להקדים בעבור דבר מצוה שיש לו לעשות כמו שאמרנו:

'''מאי אין לה קבע, אינה קבע, כמאן דאמר תפילת ערבית רשות.''' פירוש, בלשון '''אין לה קבע''' נכללים שני


----

{{שולייםלמטה|ת0361}} ויקרא רבה סדר שמיני פ' י&quot;ב. ורש&quot;י הביא במשלי ל&quot;א בשם הפסיקתא. ועיין במעשה אלפסי.

{{שולייםלמטה|ת0362}} תמהתי מאד על דברי זה המפרש, איך מוכח מזה המעשה שאינו קרב ביותר מד' שעות? כי זה המכוון מעדות רבי יהודה. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בעדותו של רבי יהודה, שאמר &quot;ועל תמיד של שחר שקרב בד' שעות&quot;, והוסיף רש&quot;י ז&quot;ל: &quot;ותו לא&quot;, עכ&quot;ד:

{{שולייםלמטה|ת0363}} רש&quot;י פירש, דמחזי כיוהרא. והתוס' פירשו, דמחזי כמשתחווה לרבו. ואולי לדעתם אפילו ברחוק ד' אמות אסור:

{{שולייםלמטה|ת0364}} ראוי לדעת אם זה יצדק אפילו ביותר מפלג המנחה. תנ&quot;י:&lt;קטע סוף=יח ב/&gt;


==[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף יט עמוד א|דף יט עמוד א]]==
&lt;קטע התחלה=יט א/&gt;דברים האחד שאינה חובה כמו תפלת שחרית ומנחה אלא רשות והאחר שאין לה זמן קבוע אלא זמנה כל הלילה ומשום הכי לא פירש בה זמן קבוע כמו שפירש בשאר התפלות ומאי דאמרי' בגמ' א&quot;כ לימא תפלת הערב כל הלילה לא בא למעט שאין בכלל משמעות הלשון שזמנה כל הלילה אלא הכי קאמר אם איתא דמאי דתנן תפלת הערב אין לה קבע אין בו משמעות אחר אלא שזמנה כל הלילה למה שנה לשון אין לה קבע ליתני תפלת הערב כל הלילה ומדלא תני הכי שמעי' דאיכא נמי משמעות אחר דאתא לאשמעי' שהוא רשות ונמצא שאין לה קבע ר&quot;ל ב' דברים שהיא רשות ושזמנה כל הלילה ועל זה אמרו (לקמן) [לעיל] מ&quot;מ אמרו תפלת הערב אין לה קבע שהרי איברים ופדרים שלא נתעכלו מבעוד יום קרבין והולכין כל הלילה ובודאי אינו נותן טעם למאי דאמר שהיא רשות שאין זה הטעם נופל בו כלל אלא למ&quot;ד שזמנה כל הלילה ואמר תדע מפני מה אמרו שזמנה כל הלילה מפני שאיברים ופדרים קרבים כל הלילה ומה שלא פירשו זמנה בפירוש ולא אמרו תפלת הערב כל הלילה כמו שאמרו במוספין ושל מוספין כל היום אע&quot;פ שאין להם זמן קבוע מפני שבא להשמיענו בזה הלשון משמעות אחר שהיא רשות. מפי מורי הרב נר&quot;ו:

'''שאין מקדשין את החדש אלא ביום.''' דכתיב: &quot;תקעו בחדש שופר&quot;, וכתיב בתריה: &quot;כי חק לישראל הוא משפט&quot; וכו', וכתיב: &quot;דינו לבקר משפט&quot;; מה להלן אין דנין דיני ממונות אלא ביום, אף הכא נמי אין מקדשין את החודש אלא ביום. ומדחזינן שמפני שאין קידוש החודש בלילה אין מחזירין אותו כשלא הזכיר של ראש חודש, שמעינן דשבתות וימים טובים שקדושתן גם כן בלילה, אם טעה ולא הזכיר של יום טוב או של שבת בערבית מחזירין אותו. ואית דמפרשי דדווקא בשאר ימים טובים, אבל ביום טוב של ראש השנה כיון שתלוי בראש חודש, אם טעה ולא הזכיר של יום טוב בערבית אין מחזירין אותו, דכראש חודש דיינינן ליה. ונוכל לומר שאף על פי שתלוי בראש חודש, כיון שהוא יום טוב ומצות יום טוב אלימא טפי שיש בה איסור מלאכה, מה שאין כן בראש חודש, ובתפילה גם כן אין אנו מזכירין עניין ראש חודש כלל אלא עניין יום טוב, יותר יש לנו לדון אותו כמו יום טוב מלדון אותו כמו רטש חודש, ואם לא הזכיר בערבית מעין יום טוב מחזירין אותו:

'''רבי יהודה אומר מתפלל של מוספין ואח&quot;כ של מנחה.''' ור' יהודה אזיל לטעמיה דס&quot;ל דתפלת המוספין זמנה עד ז' שעות בלבד, וכיון שעוברת זמנה יש לו להקדים אותה תחילה. ורבנן דסברי דתפילת המוספין כל היום ואינה עוברת זמנה, ס&quot;ל דמתפלל של מנחה ואח&quot;כ של מוספין, והלכתא כוותייהו:


'''ויש לשאול.''' ביוה&quot;כ שאנו מתפללין מוסף אחר ו' שעות ומחצה, למה אנו מקדימין תפילת מוסף קודם תפילת המנחה, דכיון שהגיע זמן המנחה היה לנו להקדים תפילת מנחה? ותירצו רבני צרפת ז&quot;ל דהכא במנחה קטנה, שהיא מט' שעות ומחצה ומעלה עסקינן, ובכה&quot;ג אמרו דכיון שהגיע זמן מנחה קטנה מתפלל מנחה תחילה ואח&quot;כ מתפלל מוסף, אבל בזמן מנחה גדולה, כיון שעוד היום גדול מתפלל מוסף ואח&quot;כ מנחה, וביוה&quot;כ משום הכי אין אנו חוששין להתפלל מנחה קודם המוסף, מפני שעדיין אינו זמן מנחה קטנה. וסמכו לפרש כן על הירושלמי. 

ואין זה נראה, דעל כרחין אית לן למימר דבמנחה גדולה עסקינן, מדחזינן לרבי יהודה דאמר מתפלל של מוספין ואח&quot;כ מתפלל של מנחה, ורבי יהודה ס&quot;ל דזמן תפילת מוסף אינה אלא עד שבע שעות, וכיון שמשם ואילך אינו זמן מוסף, האיך היה יכול לומר שאחר תשע שעות ומחצה יתפלל מוסף תחילה, שהרי כבר עבר זמנה? אלא ודאי במנחה גדולה איירי, ומשום הכי היה אומר ר' יהודה שמיד שהגיע זמן מנחה גדולה מתפלל של מוספין שזמנה עוברת, ורבנן פליגי עליה וסבירא להו דמתפלל של מנחה תחילה. ומדרבי יהודה נשמע לרבנן, דכי היכי דמילתיה דרבי יהודה לא איירי אלא במנחה גדולה כדכתבינן, הכי נמי רבנן דפליגי עליה בהכי איירי. 

ומה שהיה קשה לנו במנהג שנוהגים העולם להתפלל ביוה&quot;כ מוסף תחילה ואע&quot;פ שהגיע זמן המנחה, אומר הרב מורי נר&quot;ו דלא קשיא מידי, דמאי דאמרינן הכא: היו לפניו ב' תפילות מתפלל של מנחה ואח&quot;כ מתפלל של מוסף, אינו רוצה לומר שהגיע זמן שתי תפילות, אלא במי שרוצה להתפלל שתי תפילות מיד משהגיע זמן מנחה גדולה, וכיון שרוצה להתפלל מוסף ומנחה מיד, יש לו להקדים המנחה. אבל אם אינו רוצה עכשיו להתפלל מנחה אלא מוסף לבד, וכוונתו להתפלל מנחה אחר שעה או שתי שעות, יכול להתפלל של מוסף תחילה, אע&quot;פ שהגיע זמן מנחה גדולה. וביוה&quot;כ, כיון שאין כוונתנו להתפלל שתי התפילות זו אצל זו{{שוליים|ת0371}} אלא כוונתינו להתפלל מנחה אחר כך, אין לחוש אם עכשיו אנו מתפללים מוסף קודם המנחה אע&quot;פ שהגיע זמן מנחה גדולה. מיהו לאחר שהגיע זמן מנחה קטנה נראה שיש לו להקדים לעולם תפלת מנחה לתפילת מוסף, ועל הדרך שאמרו{{שוליים|ת0372}} בירושלמי. אע&quot;פ שההלכה אי אפשר לפרש אותה במנחה קטנה כדכתבינן לעיל, אפילו הכי לעניין הדין כך הוא, דמשעת מנחה קטנה ואילך מקדים תפילת מנחה לתפילת מוסף:

'''עליו הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי.''' כלומר, בעבור המועד שמאחרים הם נוגים, והוא מלשון שבר, כמו שהיה מפרש רב יוסף. ופשטיה דקרא לשבח הוא, כלומר כי בשעת קיבוץ גליות יאמר הקב&quot;ה לירושלם: אותם שהיו נאנחים ונוגים בעבור שלא היו עולין לרגל במועד, כבר אספתי אותם בתוכך, ולא תחשב כי אספתי עם אחר, אלא אלו שאספתי '''ממך היו''' וראויים היו לכך כי נשאו עליך חרפה, וסוף הפסוק הוא דברי הנביא:
 
'''ובציבור שנו.''' כלומר, כשעומד בבהכ&quot;נ אין לו להקדים ולהתפלל, אלא ימתין כדי שיתפלל עם הציבור, שתפילת הרבים היא רצויה יותר לפני המקום. אלא{{שוליים|ת0373}} אם רואה שהשעה עוברת ואין הציבור מתפללין, מתפלל הוא בפני עצמו:

'''ולית הלכתא כוותיה ולא כריב&quot;ל דאמר אסור לאדם שיטעום כלום''' וכו'. ודווקא טעימה אינה אסורה, כגון אכילת פירות או אכילת פת מועט, ואפילו משעת מנחה קטנה ואילך, אבל סעודה אסורה. ובמסכת שבת פרק ראשון (דף ט ע&quot;ב) גבי לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה ולא יכנס לאכול וכו' פסק הרי&quot;ף ז&quot;ל כמו הלשון שמפרש המשנה לחומרא, במנחה גדולה ובסעודה קטנה, דמשעת מנחה גדולה ואילך אין לו לאכול אפילו סעודה קטנה, כגון הסעודות שלנו, עד שיתפלל מנחה. וכן כתב שמאותו הזמן ואילך לא ישב לפני הספר אפילו בתספורת דידן. ורבי יעקב ז&quot;ל פסק לקולא כמו הלשון האחר, שאינו אוסר בסעודות קטנות שלנו אלא ממנחה קטנה ואילך, אבל משעת מנחה גדולה עד שעת מנחה קטנה אינו אסור אלא בסעודה גדולה בלבד, כגון סעודות של אירוסין ונישואין וכיוצא בהן. וכמו כן כתב שאינו אסור לספר משעת מנחה גדולה עד שעת מנחה קטנה אלא בתספורת בן אלעשה, שהיתה תספורת כמו כהן גדול והיו שוהין בה הרבה, אבל בתספורת דידן אינו אסור אלא משעת מנחה קטנה ואילך:
 
'''מתני'.''' ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו וכו'. 


----

{{שולייםלמטה|ת0371}} אולי אומר זה לפי שאומר פיוטים ודברים שאינם חובת היום בין מוסף למנחה, כי לולא זה כוונתנו היתה להתפלל מיד אחר מוסף תפילת מנחה {{ק|שלא היו נוהגים לעשות הפסקה בין מוסף למנחה. ויקיעורך}}. ואף על פי שמאריכין במוסף, אם הוא דבר שהוא חובת התפילה, לא ייקרא זה שאין כוונתנו להתפלל מיד מנחה: ד&quot;ת.

{{שולייםלמטה|ת0372}} שיתבאר. מא&quot;י.

{{שולייםלמטה|ת0373}} אבל. כצ&quot;ל. מא&quot;י.&lt;קטע סוף=יט א/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:רי&quot;ף ברכות עם מפרשים]]
[[קטגוריה:רבנו יונה גירונדי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>j54kwj45r83u3hhn5d6jj69qplucrcd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אאביך ביום מבך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1720411</id>
    <revision>
      <id>3015847</id>
      <parentid>3005374</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T19:28:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:תשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3015847</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15193" sha1="1xuw63z4jbnxk6jxiw1wb4an2yv7cjw" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===א===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול שש; '''אלעזר בירבי קליר''' (כפול)}}

&lt;קטע התחלה=א/&gt;אַ{{סי|אֲ}}בִיךְ בְּיוֹם מֶבֶךְ עֹגֶל חֲצִי גָרְנִי{{ש}}
אֲ{{סי|אַ}}טְּמָה כָל שָׂפָה מֵעֲנוֹת בִּגְרוֹנִי{{ש}}
אֲ{{סי|אַ}}לֵּם כָּל פֶּה כִּי לֹא שָׁךְ חֲרוֹנִי{{ש}}
אַ{{סי|אֲ}}בִין תְּשַׁע מֵאוֹת וְעוֹד כִּי לֹא דָשׁ בֶּן גָּרְנִי{{ש}}
אַ{{סי|אֲ}}קִיץ חֶבְרוֹנִי, {{סי|אֲ}}שֶׁר חִבְּרָנִי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} יָגַעְתִּי בְּקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי.{{ממס|תהלים סט ד}}
:גְּרוֹנִי {{סי|אַ|1}}נְשִׁית צְחִיחָה אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ{{ש}}
:{{סי|אַ|1}}חֲזִיק מָגֵן וְצִנָּה בְּגִינֵךְ לְגוֹנְנֵךְ{{ש}}
:וְאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל טז יא}}&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|מגן}}

===ב===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אָ{{סי|בְ}}קוּ בְקִינוֹת בְּכָל שָׁנָה שְׁלוּחַי{{ש}}
אָ{{סי|בְ}}כוּ בָהּ פָּנִים בְּפָנִים עַד כְּלוֹת שִׁלֻּחָי{{ש}}
אֶ{{סי|בְ}}כֶּה חֶדֶר קוֹלִי מִלְּהָרִים קוֹל נִיהָי{{ש}}
אֲ{{סי|בַ}}לֶּה בוֹכִיָּה עַד יְעֻשְּׁשׁוּ נֹגְהָי{{ש}}
אֲ{{סי|בַ}}כֶּה וּלְחָיַי, אִ{{סי|בֵּ}}י שְׁלָחַי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹהָי:{{ממס|תהלים סט ד}}
:לֵאלֹהַי {{סי|לְ|1}}חַכּוֹת וְיַעֲשֶׂה לְמַעֲנוֹ{{ש}}
:{{סי|לְ|1}}הַטְלִילְכֶם בְּטַלְלֵי מְעוֹנוֹ{{ש}}
:כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ:{{ממס|זכריה ב יב}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}
{{הור|מחיה}}
===ג===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֶ{{סי|גְ}}מֶה לַעֲנָה פְּנֵי תֵיבָה בְּקָרְבִי{{ש}}
אַ{{סי|גִּ}}יר עַיִן וְלֹא תִדְמֶה כִּי אֵין מְקָרְבִי{{ש}}
אֶ{{סי|גְ}}עֶה וְאֶפְעֶה כִּי רָחַק קְרוֹבִי{{ש}}
אֲ{{סי|גַ}}לֶּה שָׁדַי חָלוּץ מוּל מַחֲרִיבִי{{ש}}
אַ{{סי|גִּ}}ישׁ חִין מְרִיבִי, אַךְ לֹא רָב רִיבִי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי.{{ממס|תהלים לט ד}}
:בְּקִרְבִּי {{סי|עָ|1}}צוּר וְחָתוּם יוֹם נָקָם אֲרִיאֵל{{ש}}
:{{סי|עֵ|1}}ת כִּי בֹא יָבֹא וְלֹא יְאַחֵר אֵל{{ש}}
:כִּי גָּדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו יב ו}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}
===ד===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֱ{{סי|ד}}וֹם וְלֹא אֵצֵא פֶתַח וְאֶכָּבֵד{{ש}}
אַ{{סי|דְ}}מִים כָּל פִּיּוֹת כִּי אֵבֶל כָּבֵד{{ש}}
אֵ{{סי|דְ}}עָה מִלִּין וּמֶלֶל אַכְבֵּד{{ש}}
אֵ{{סי|דִ}}י כַּמֶּה שָׁנִים הֲמָמִי בְּמַכְבֵּד{{ש}}
אַ{{סי|דְ}}מָתִי אִבֵּד, אַ{{סי|דִּ}}ירַי לְהַאֲבֵד{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אוֹבֵד:{{ממס|תהלים לא יג}}
:אוֹבֵד {{סי|זֵ|1}}רוּי כְּשֶׂה בַּקֵּשׁ מָה אֵרְעוֹ{{ש}}
:{{סי|זֵ|1}}ר רוּחַ דַּעַת לְרוֹעֲעוֹ{{ש}}
:כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ.{{ממס|דברים לא כא}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|חונן}}

===ה===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֶ{{סי|הֱ}}מֶה כַּיּוֹנָה נֶהִי תְּמוּר שִׁירָי{{ש}}
אֶ{{סי|הְ}}גֶּה הַוּוֹת עַל שְׁנֵי שְׁבָרָי{{ש}}
אָ{{סי|הִ}}ימָה כַּהֲמוֹת יַמִּים בְּתוֹךְ שׁוֹבְרָי{{ש}}
אַ{{סי|הֲ}}לֵּךְ בְּהָרֵי נֶשֶׁף בְּאֵין מְיַשְּׁרָי{{ש}}
אָ{{סי|הֲ}}הוּ יְשָׁרַי, אֶ{{סי|הֱ}}מוּ כְשֵׁרָי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי כְּאַיִן שֻׁפְּכוּ אֲשֻׁרָי:{{ממס|תהלים עג ב}}
:אֲשֻׁרָי {{סי|רֻ|1}}דְּפוּ בְכֶבֶל לְהֵאָסֵר{{ש}}
:{{סי|רְ|1}}צֵה תְשׁוּבָתִי בִּסְלִיחָה לְהִתְבַּשֵּׂר{{ש}}
:מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר.{{ממס|ישעיהו נב ז}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}
{{הור|הרוצה}}
===ו===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;א{{סי|וֹ}}יָה לִי כִּי גַרְתִּי צוּל לְכִלָּיוֹן{{ש}}
א{{סי|וֹ}}נֶנֶת וְצוֹלֶלֶת מֵאֵין דִּלָּיוֹן{{ש}}
א{{סי|וֹ}}ם אֲשֶׁר עַל כָּל גּוֹי הוּשְׂמָה עֶלְיוֹן{{ש}}
א{{סי|וֹ}}ת הֻשָׂם בְּהֵרָשֵׁם בְּאֶצְבְּעוֹת יְמִין עֶלְיוֹן{{ש}}
א{{סי|וֹ}}מְרָה לְגִלָּיוֹן, אִ{{סי|וּ}}וּי לְכִלָּיוֹן{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן.{{ממס|תהלים עז יא}}
:עֶלְיוֹן {{סי|בְּ|1}}רֹאשׁ הָרִים תְּכוֹנֵן אַרְמוֹנֶךָ{{ש}}
:{{סי|בְּ|1}}הַרְבְּךָ לִסְלֹחַ פִּשְׁעֵי הֲמוֹנֶךָ{{ש}}
:תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ:{{ממס|תהלים פט יד}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}
{{הור|חנון המרבה}}
===ז===
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אָ{{סי|ז}} אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי לְבֵית מַעֲדַנָּי{{ש}}
אָ{{סי|זַ}}ל קִצִּי וְשֻׁנּוּ וְלֹאֲטוּ עִדָּנָי{{ש}}
אֶ{{סי|זְ}}כְּרָה נְגִינָתִי בְּלֵיל נִדּוֹנָי{{ש}}
אֶ{{סי|זְ}}עַק אֵלֶיךָ חָמָס כְהֻבְלְעוּ אֲדָנָי{{ש}}
אֲ{{סי|זַ}}י אַצְדִּיק דִּינַי, אֲ{{סי|זַ}}מְּרָה לַייָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי.{{ממס|תהלים עז ח}}
:אֲדֹנָי {{סי|יִ|1}}רְאֶה בָּעֳנִי עַם עוֹלָם{{ש}}
:{{סי|י|1}}וֹפִיעַ לְגָאֳלָם גְּאֻלַּת עוֹלָם{{ש}}
:כִּי לֹא יִזְנַח אֲדֹנָי לְעוֹלָם:{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג לא}}&lt;קטע סוף=ז/&gt;{{ש}}
{{הור|גואל}}
{{הור2|עננו}}
===ח===
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אָ{{סי|ח}}וֹר וָקֶדֶם מִמָּדוֹם לְמָדוֹם{{ש}}
אַ{{סי|חֲ}}רָיו נִמְשַׁכְתִּי וְנָחַנִי עַד אֱדוֹם{{ש}}
אֲ{{סי|חָ}}זַתְנִי רְעָדָה שָׁם בִּנְזִיד אָדוֹם{{ש}}
אֲ{{סי|ח}}וֹרַנִּית שְׁמוֹנָה שַׁבְתִּי בִּגְבוּל בַּת אֱדוֹם{{ש}}
אָ{{סי|חַ}}זְתִּי פֶה לִדּוֹם, אַ{{סי|חֲ}}רִישׁ עַל הֲדוֹם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם.{{ממס|עמוס ה יג}}
:יִדֹּם {{סי|ר|1}}וֹבֵץ פֶּתַח מִלְּהַשְׂטִינְכֶם{{ש}}
:{{סי|ר|1}}וֹפֵא כָל בָּשָׂר הוּא יִשְׁמַע בְּקוֹלְכֶם{{ש}}
:הַמַּזְכִּירִים אֶת יְיָ אַל דֳּמִי לָכֶם:{{ממס|ישעיהו סב ו}}&lt;קטע סוף=ח/&gt;{{ש}}
{{הור|רופא}}
===ט===
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אַ{{סי|טֶּ}}ה לְמָשָׁל אָזְנִי בְּמִשְׁנֶה הַר הַטּוֹב{{ש}}
אֲ{{סי|ט}}וּמִים אֲשֶׁר גָּעוּ נְטוּלַי לִקְטוֹב{{ש}}
אֵ{{סי|ט}}וּן חֲדַר הַמִּטּוֹת בַּגַּרְזֶן לַחְטוֹב{{ש}}
אִ{{סי|טּ}}וּ לַגַּרְזֶן כָּל לַח וְרָטוֹב{{ש}}
אַ{{סי|טִּ}}יף בְּכָל טוֹב, אֵין עוֹשֵׂה טוֹב{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב.{{ממס|תהלים לט ג}}
:מִטּוֹב {{סי|בַּ|1}}ל יֶחְסַר אֲסָמַי לְמַלְּאוֹ{{ש}}
:{{סי|בִּ|1}}רְכַּת שְׁנַת טוֹב יַשְׁפִּיעַ בִּגְבוּלוֹ{{ש}}
:אַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ.{{ממס|ישעיהו סב ז}}&lt;קטע סוף=ט/&gt;{{ש}}
{{הור|מברך}}
===י===
&lt;קטע התחלה=י/&gt;אֵ{{סי|י}}כָה מֵאַיֶּכָּה שֻׁלְחַפְתִּי בְּמַלְקוֹחַי{{ש}}
אֻ{{סי|יַּ}}מְתִּי מְגִלַּת קִינוֹת בִּפְנֵי פְקָחַי{{ש}}
אִ{{סי|יְּ}}לוּ כַּמֶּה יוֹבְלוֹת וְלֹא גָעוּ פְּקַח קוֹחַי{{ש}}
אֵ{{סי|י}}מִים מַעֲרִימִים עֲלֵי מַקָּחַי{{ש}}
אִ{{סי|י}}שֵּׁי מַלְקוֹחַי, אִ{{סי|י}}כְּלוּ רִקּוּחַי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי.{{ממס|תהלים כב טז}}
:מַלְקוֹחַי {{סי|יַ|1}}מְתִּיק לְשׁוֹרֵר לְחוֹכִי{{ש}}
:{{סי|יֶ|1}}אֱסוֹף מְזָרִי לְאִוּוּי מְחַכִּי{{ש}}
:וְעוֹד בַּל תִּדְבַּק לְשֹׁונִי לְחִכִּי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלז ו}}&lt;קטע סוף=י/&gt;{{ש}}
{{הור|מקבץ}}
===יא===
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אֲ{{סי|כָ}}לַנִי הֲמָמַנִי שִׁבֵּר עַצְמוֹתַי{{ש}}
אַ{{סי|ךְ}} בִּי יָשׁוּב לְסִיג אַשְׁמוֹתַי{{ש}}
אֶ{{סי|כְ}}תֹּב קִינִים אֲשֶׁר פָּצוּ שִׂפְתֵי מְזִמּוֹתַי{{ש}}
אֲ{{סי|כַ}}וְּנָה נְכוֹחוֹת מוּל קָמוֹתַי{{ש}}
אַ{{סי|כְ}}בִּיר נַהֲמוֹתַי, אַ{{סי|כְ}}רִיז טוֹב מוֹתַי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְאַתָּה יְיָ עַד מָתָי:{{ממס|תהלים ו ד}}
:מָתַי {{סי|ק|1}}וּמוֹ לָעַד קָמִים לְהַחֲרִימָם{{ש}}
:{{סי|קָ|1}}רֵב יוֹם אֵידָם בַּמִּשְׁפָּט לְהִתְרוֹמָם{{ש}}
:עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְיָ עַתָּה אֵרֹמָם.{{ממס|ישעיהו לג י}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;{{ש}}
{{הור|מלך אוהב}}
===יב===
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אֱ{{סי|לִ}}י כַתַּנִּים בְהַעֲצִימֵנִי{{ש}}
אֶ{{סי|לְ}}יָה כַּיְעֵנִים בְּהַאֲשִׁימֵנִי{{ש}}
אֵ{{סי|לִ}}י אֵלִי לָמָּה סְחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנִי{{ש}}
אַ{{סי|ל}} בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְּיַסְּרֵנִי{{ש}}
אָ{{סי|לִ}}יתָ לְחָטְמֵנִי, אַ{{סי|לּ}}וּף בְּאַף לְשָׂטְמֵנִי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי, בְּעֹצֶם יָדְךָ תִּשְׂטְמֵנִי:{{ממס|איוב ל כא}}
:תִּשְׂטְמֵנִי {{סי|לֹ|1}}א לְנֶצַח תָּשׁוּב וּתְנַחֲמֵנִי{{ש}}
:{{סי|לְ|1}}עֵת תַּכְנִיעַ זֵדִים זוֹמְמֵי לְלָחֳמֵנִי{{ש}}
:יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי:{{ממס|ישעיהו יב א}}&lt;קטע סוף=יב/&gt;{{ש}}
{{הור|שובר}}
===יג===
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אָ{{סי|מַ}}ר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּפֶצַח{{ש}}
אָ{{סי|מ}}וּתָה הַפַּעַם וְלֹא אֶרְאֶה רֶצַח{{ש}}
אִ{{סי|ם}} כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחִי אַרְגִּיז וְאָעִיז מֶצַח{{ש}}
אָ{{סי|מַ}}רְתִּי הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח{{ש}}
אֲ{{סי|מָ}}רֵר בֶחֵרוּף רֶצַח, אֱ{{סי|מֶ}}ת חֳרָבוֹת לָנֶצַח{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} עַד אָנָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח.{{ממס|תהלים יג ב}}
:נֶצַח {{סי|יִ|1}}וָּדַע כִּי רֶגַע יִשְׁצוֹף{{ש}}
:{{סי|יִ|1}}רְצֶה אֶת בּוֹטְחָיו צִדְקָם לִרְצוֹף{{ש}}
:כִּי לֹא לְעוֹלָם יָרִיב וְלֹא לָנֶצַח יִקְצוֹף{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו נז טז}}&lt;קטע סוף=יג/&gt;{{ש}}
{{הור|משען}}
===יד===
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אָ{{סי|נָ}}ה אֲנַחְנוּ עוֹלִים וְחַיַּת יַעַר שִׁכְּלָתְנוּ{{ש}}
אָ{{סי|נָ}}ה אֵלֵךְ מֵרוּחֲךְ וְסַעֲרָתְךָ כִּלָּתְנוּ{{ש}}
אָ{{סי|נ}}וּד כְּצִפּוֹר נוֹדֵד כִּי הֵילִילָתְנוּ{{ש}}
אָ{{סי|נ}}וּשָׁה כִּי אֵשׁ בֵּינוֹת אֲכָלָתְנוּ{{ש}}
אֲ{{סי|נָ}}חוֹת מְלֵאָתְנוּ, אֲ{{סי|נִ}}ינוּת תִּכְלָתְנוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵיכָה}} כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט י}}
:אֲכָלַתְנוּ {{סי|ר|1}}וֹפֶסֶת בְּיַעַר גָּדְלָה{{ש}}
:{{סי|רְ|1}}אֵה בְקִנְאָתִי וְתַשְׁמִיעַ בִּגְדֻלָּה{{ש}}
:קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלַיִם וּלְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה:{{ממס|זכריה א יד}}&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{הור2|(קינות)}}
{{הור|בונה ירושלים}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:קרובות י&quot;ח]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>1xuw63z4jbnxk6jxiw1wb4an2yv7cjw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מסכת סופרים (היגר)/מבוא/פרק שלישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1723906</id>
    <revision>
      <id>3015812</id>
      <parentid>2961540</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T13:06:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>עמ' 23</comment>
      <origin>3015812</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37198" sha1="brbu8uqlcwn72opapium22barbex3w7" xml:space="preserve">{{כו|פרק ג}}

==מסכת סופרים וספרות חז״ל==

'''א.''' רוב המאמרים שבחמשה פרקים הראשונים של מסכת סופרים נמצאים גם כן בחמשה הפרקים של מסכת ספר תורה (שבע מסכתות קטנות, הוצאת מ. היגער, צד כ״א-ל״ו). גם הפרקים האלו נחלקים במסכת סופרים כמו הפרקים במסכת ספר תורה. וכבר אמרתי במבוא ל&quot;שבע מסכתות קטנות&quot; שלי (צד י׳), כי מסכת סופרים היא מאוחרת ממסכת ס״ת, ושלפני המחבר של מסכת סופרים היתה מסכת ס״ת. לשונה של מסכת ס״ת, כמו לשון שש המסכתות הבאות עמה, לשון הברייתא צח ונקי, ולא נמצא בה רק הלכות פשוטות ופסוקות; מה שאין כן במסכת סופרים. המסדר של מסכת סופרים שהיה ירושלמי ושידע את התלמוד בבלי, השתמש במסכת ס״ת, והוסיף נופך מן התלמוד בבלי וממקורות אחרים להברייתות של מםכת ס״ת (ראה מראה מקומות שלי למסכת ס&quot;ת; וגם מראה מקומות להלן, בגוף הספר).

ואם נשוה את חמשת הפרקים הראשונים של מס׳ סופרים לשאר הפרקים של מס׳ סופרים, נראה כי שני הקובצים האלה שונים חם במקוריהם, ובלשונם, וכי חמשת הפרקים הראשונים באים ממקום אחד, ממסכת ספר תורה שלפנינו.

החכם רא״ה ווייס בדור דור ודורשיו שלו, אומר שבעל חמסכת ס״ת השתמש במסכת סופרים, וש&quot;יש ראיות מוכיחות שבעל מסכת ס״ת נסמך על מסכת סופרים ולא בהפך&quot; (דור, ח&quot;ב, צד 252-253, ניו־יורק-ברלין, תרפ״ד). אבל ראיותיו של ווייס הן כהררים התלויים בשערה. הא לך אחת מראיותיו מהלכה ב׳ בנוגע להסיפור ששאל אחד את ר׳ יהושע הגרסי: &quot;הנה בעל מסכת ס״ת לא הביא רק הוכחת בעל מ״ס אשר אין לה מקור אחר כי אם במ״ס, ועל כן מי זה יטיל ספק עוד שבעל מסכת ס״ת סמך על מ״ס&quot;. אבל באמת בעל מסכת ספר תורה לא הביא שום הוכחה, לא של בעל מסכת סופרים, ולא של מקור אחר, כי אם ברייתא סתמא, כותבין על עורות וכו׳ (פ״א, סימן ב׳). ובעל מסכת סופרים הוא ששינה את ריש הברייתא, בתור הוכחה, מיכן שכותבין וכו׳ (פ״א, סימן ג׳), אחר שהפסיק את הברייתות של מס׳ ס״ת, והביא בסימן ב׳ את המאמר, שאל אחד וכו', לא מתלמוד בבלי, כמו שווייס משער, כי אם ממסכת סופרים ב׳ (השוה הביטוי, &quot;שאל אחד&quot; הנמצא במ״ס ובמס׳ סופרים ב׳, כנגד הביטוי, &quot;שאל בייתוסי אחד&quot;, שב[[שבת קח א|שבת ק״ח א׳]]), כמו שנראה להלן. וזה הוא דרכו של הבעל מסכת סופרים להביא מאמרים ולהפסיק את הברייתות, כמו שמוכח משאר הפרקים שבמסכת וו (ראה למשל הסימנים י׳-י״ב, פ״ב, במסכת סופרים: ואין פוחתין וכו׳, אבל בשיטין וכו׳, ובקלפים וכו׳. המאמרים שבסימן י׳ וי״ב, הם ברייתא אחת במסכת ס״ת, פ״ב, סימן ז׳. והמסדר של מס׳ סופרים הפסיק את הברייתא, והוסיף מאמר ארוך ע״ד השיטין).

וכן מן המאמר שבריש פ״ד, ר׳ יוסי אומר צבאות חול, ווייס מוכיח, שם, ואומר: &quot;הנה מהערכת אלה המאמרים זה נגד זה אנו לומדים שבעל מסכת סופרים העתיק זה מן הירושלמי ושינה הנוסחא והלשון והדבור... ועתה אם מצאנו במסכת ס״ת פ״ד ר׳ יוסי אומר צבאות היו נוהגים בו חול, הדבר ברור כי נמשך אחר מסכת סופרים והעתיק לשונו&quot;. הדבר שהיה ברור לווייס איננו ברור לי. בעל מ״ס שינה הנוסחא והלשון והדבור של הירושלמי, משום, שלפי השערת ווייס, המסדר של מ״ס השתמש בירושלמי, ולא בברייתא דמסכת ס״ת. אבל מדוע לא נאמר שהמסדר השתמש בברייתא דמסכת ס״ת, ולא &quot;שינה הנוסחא והלשון והדיבור&quot;?!

יתר על כן, במס׳ סופרים מצינו מאמר אחד הנשנה בשני מקומות: גמר כל הספרים וכו׳ עושה אותו יריעה אחת קטנה וכו׳ (פ״ב, סימן ז׳; פ״ג, סימן כ׳). ובמסכת ס״ת יש שתי הלכות שונות בדבר זה: 1) גמר כל הספר וכו׳ ועושה אותו דף קטן וכו׳ (פ״א, סימן ט׳); 2) גמר כל הספר וכו׳ עושה אותו יריעה קטנה וכו׳ (פ״ב, סימן ח׳). הלכה אחת מדברת על כתיבת דף קטן בסוף הספר, וההלכה השנייה, על העשיית יריעה קטנה בסוף הספר. ומוכח שהמעתיקי מס׳ סופרים ממס׳ ס״ת טעו בדבר, והעתיקו במקום אחד בטעות &quot;יריעה&quot;, במקום &quot;דף&quot;.

ובכל זה, אין שום ספק שבעל המסכת סופרים, שהשתמש בירושלמי בעד שאר הפרקים של המסכת, הביא ג״כ מאמרים אחדים מהתלמוד ההוא בחמשה פרקים הראשונים. כן, למשל, המאמר ע״ד האותיות הכפולים (פוף פ״ב), שאיננו במסכת ס״ת, הוא לקוח מהירושלמי, מגילה, פ״א (ע״א עמוד ד׳, דפוס קראטאשין). והשוה ג״כ, סופרים, פ״ד, סימן כ״ה: אבל חנון ורחום וכו׳. המאמר ההוא ליתא במס׳ ס״ת שלפנינו, אבל מובא בשנויים בירושלמי מגילה (שם, ע״א עמוד ד׳-ע״ב עמוד א׳). ואפשר ג״כ שמאמרים האלו, ומאמרים אחרים, היו במס׳ ס״ת העיקרית ונאבדו. ר׳ אליעזר קרשקש מביא בבית זבול שלו מאמר אחד מספר תורה פ״ה, שאיננו במסכת ס״ת שלפנינו: ונשיא בית אב למשפחות מררי... ספר תורה פ״ה (בית זבול, צד 15, הוצ׳ ר״מ גסטר).

'''ב.''' מסדר המסכת סופרים השתמש גם כן במסכת סופרים ב׳ (שבע מסכתות קטנות הנ״ל, צד פא-פו). הרבה הלכות המובאות בחמשת פרקים הראשונים של מסכת סופרים, ושאינן במסכת ס״ת, נמצאות בשינויים במסכת סופרים ב׳. השוה הלכות האלה:

{|
! מסכת סופרים !! מסכת סופרים ב׳
|-
| פ״א, סימן ב׳. || פ&quot;א, סימן ב׳.
|-
| פ״א, סימן י״ג.|| פ״א, סימן י״ד.
|-
| פ״ב, סימן ב׳. || פ״א, סימן כ״ג.
|-
| פ״ב, סימן ג׳. || פ״א, סימן כ׳-כ״א.
|-
| פ״ב, סימן ט׳. || פ״א, סוף סימן כ״ד.
|-
| פ״ג, סימן ה׳. || פ״א, סימן י״ז.
|-
| פ״ג, סימן י׳. || פ״א, סימן ו׳.
|-
| פ״ג, סימן י״ב. || פ״ב, סימן י׳-י״א. 
|-
| פ״ג, ריש סימן ט״ו. || פ״ב, סימן ט׳.
|-
| פ״ג, סוף סימן י״ח. || פ״ב, סימן ב׳.
|-
| פ״ג, סימן י״ט. || סימן פ״ב, סימן ג׳.
|-
| פ״ה, סימן ה׳. || פ״א, סימן י״ב.
|-
| פ״ה, סימן י׳. || פ״א, סימן י״א.
|-
| פ״ה, סימן י״ז. || פ״א, סימן ט׳.
|-
| פ״ה, סימן י״ח. || פ״א, סימן כ״ו.
|-
| פ״ה, סימן י״ט. || פ״א, סימן כ״ז.
|}

ולפעמים, בהלכה אחת שָׂם המסדר, או מעתיק מאוחר, שני מאמרים ביחד משני המקורים. בסופרים, פ״ב, סימן ג׳, ריש ההלכה, שם בן ארבע אותיות וכו׳, מתאימה עם ההלכה שבסופרים ב׳ (פ״א, סימן ב׳), וסוף ההלכה, אבל לא משם קטן וכו׳, היא לקוחה ממסכת ס״ת (פ״ב, סימן ב').

ואם ישאלך אדם לאמר: מנא לן שבעל מסכת סופרים השתמש במסכת סופרים ב׳, ולא להיפוך? צא ואמור לו, שהגאוני בבל כבר השתמשו בסופרים ב׳ הבבלית. ולפי מאמר אחד שבספרי הגאונים, התלמוד בבלי כבר ידע את המסכת ההיא: &quot;תניא נמי במסכת מנחות, הטועה את השם גורד את מה שכתב... ונימא מר הלכה כמר ונימא מר הלכה כמר... משום דאפכי להו, פירוש, יש שמהפך דברי ר׳ יהודה לר׳ יוסי ודברי ר׳ יוסי לר׳ יהודה, ועיקר ההפיכה הזאת משכחת לה בבריתא דספרים, ר׳ יהודה אומר את תולין את השם...&quot; (כ״י אדלער 222; גנזי מצרים, הל׳ ס״ת, לר׳ אלחנן אדלער, צד 24, אכספרד 1897. השווה מסכת סופרים ב׳, פ״א הי״ב. וראה מבוא, לקמן, הפרק על הקדמונים אשר הביאו את המסכת סופרים). ולפי פירוש זה, התלמוד ידע את המסכת סופרים ב׳ הבבלית, ולהברייתא במסכת ההיא כיוון התלמוד באמרו &quot;משום דאפכי להו&quot;.

'''ג.''' בנוגע להסיפור על דבר התרגום של תורת משה שתירגמו הזקנים (פ״א, סימן ז׳), יש להעיר שהמסדר מביא שני סיפורים, בסיפור הראשון, חמשה זקנים כתבו את התורה לתלמי יוונית. המספר של חמשה זקנים נזכר גם כן באבות דרבי נתן, נוסחא ב, ריש פרק ל״ז, הוצ׳ שעכטער; ובנוה שלום לרש״ז טויסיק, צד 35 (וראה הערת טויסיק, שם). בסיפור השני, ע״ב זקנים תרגמו את התורה. וי״ג שינויים הנזכרים שם, מתאימים עם הנוסחאות של מקורי ארץ ישראל. ראה מסכת ספר תורה, פרק א׳, סימן ו׳; מכילתא דרבי ישמעאל, בא, פי״ד (צד ט״ו ב׳-ט״ז א׳, הוצ׳ מא״ש); ירושלמי מגילה, פ״א, ע״א עמוד ד׳, דפוס קראטאשין; מדרש תנחומא, פרשת שמות, סימן י״ט, הוצאת באבער. במקורי בבל הוסיפו עוד שני שינויים, בביטויים &quot;נערי&quot; ו&quot;אצילי&quot; (שמות כ״ד, ה׳, י״א). השוה מגילה ט׳ א׳-ב׳; מדרש תנתומא, פרשת שמות, סימן כ״ב, ווארשא תרל״ט; ספר המעשיות לגסטר, מעשה 61, צד 37-38, עברית; מדרש הגדול, שמות, לשמות ד׳ כ׳, צד 39-40, הוצ' האפפמאנן.

וכן בדבר הפתוחות והסתומות של הפרשיות, הלך המסדר מסכת סופרים בעקבי בני ארץ ישראל. הפרשה פתוחה היא, &quot;כל שלא התחיל בראש השיטה&quot; וכו׳ (פרק א׳, סימן ט״ו). זו היתה הגירסא בירושלמי שלפני רבינו תם (תוספות מנחות ל״ב, א׳, בד״ה והאידנא; ספר התרומה לר׳ ברוך מגרמיזא, הל׳ ספר תורה, סימן ר׳, ס״ו עמוד א׳, ווארשא תרנ״ז); שלפני ר׳ מנחם מאירי (קרית ספר, ט׳ עמוד א, אזמיר תרכ״ג); שלפני ר׳ משה מקוצי (סמ״ג, מ״ע כ״ג, צד ט״ו ב, מונקאטש תרס״ה); ושלפני הרא״ש (הל׳ קטנות, הל׳ ס״ת, סימן י״ג). והגירסא בירושלמי שלפנינו, פתוחה מראשה סתומה, היא משובשת (ראה ירושלמי מגילה, פ״א, ע״א עמוד ג, וגם במסכת ס״ת, שהיא מסכת ירושלמית, שלטו ידי המגיהים, להתאים גירסתה לגירסאות מקורי בבל – השוה מסכת ס״ת, פ״א, סימן י׳).

והרבה מהראשונים יגעו בחינם להגיה הגירסא במס׳ סופרים כדי להתאימה עם הגירסאות התלמוד בבלי, הגאונים, וסידור הקדמונים שחיה לפני ר״ת. ראה מרדכי, הלכות קטנות (קמ״ה עמוד ד, ריווא דטרינטא שי&quot;ט; ובדפוס ווילנא, סימן תתקס״א. ומה שהעיד הרב יעקב מקלצון שם, שראה במסכת סופרים גירסא אחרת, אפשר שכוון להגירסא המשובשת במסכת ס״ת, או לברייתא דספרים, כמו שנראה להלן. וכן צריכין להגיה את המאמר המובא מסופרים בספר האגור לר״י לנדא, סור הל׳ תפילין, סדילקאב 1834: במקום, כל שהניח בסוף שיטה, צריכין לגרוס, כל שהניח בראש שיטה); ושו&quot;ת ר׳ מנחם עזריה, סימן ק״ו, דיהרנפורט תקמ״ח.

והרא״ש מצא סתירה בין הירושלמי ובין מסכת סופרים בנוגע לפרשה הפתוחה מסופה, משום שלפי הירושלמי הנ״ל, גם פתוחה מסופה פתוחה. אבל באמת לא ראינו שום סתירה. בסופרים שלפנינו לא נזכר כלל על דבר פתוחה בסופה. ואין לנו להוכיח שבעל מסכת סופרים סבר כנגד הירושלמי, שפרשה כזו היא סתומה.

'''ד.''' בארבעה פרקים, ו׳-ט׳, מביא המסדר של מסכת סופרים הלכות וכללים על דבר המסורה בתנ״ך. הלכות אחרות בנוגע להמסורה נזכרו גם כן בפרקים ד׳ וה׳ של מסכת סופרים. והמסדר ממשיך עניין המסורה בפרקים הנדונים. ממאמרים אחדים שבפרקים האלו אנו לומדים שהמסדר הולך בעקבי בני ארץ ישראל, כנגד כללי בני בבל. בני א״י, למשל, היו מחמירים יותר מבני בבל בדבר התגין (השוה מסכתות כלה להיגער, צד 88־89; גנזי מצרים, הלכות ס״ת, לר״א אדלר, צד 18; 34; בית נכות ההלכות לרח״מ הורוויץ, ח״א, צד 53, סימן כ״ד; איי הי״ם, סימן קנ״ז, ליוורנו תרכ״ט; גנזי שעכטער לר״ל נינצבורג, ח״ב, צד 23. וראה מבוא לקמן, הפרק על הקדמונים אשר הביאו את המסכת סופרים). ובעל מסכת סופרים מביא בריש פ״ט את המאמר שבי״ת שבבראשית צריך ארבעה תגין וכו׳. וכן בפ״ט, סימן ב, אומר שוישחט הוא חצי הפסוקים של תורה. והוא כנגד הבבלי, {{הפניה-גמ|קידושין|ל|א|מסכת=כן}}, ש&quot;והתגלח&quot; הוא חצי הפסוקים של תורה. בפרק ט, סימן י״א, מביא את ההלכה שברכת כהנים לא נקרין ולא מתרגמין. הלכה ההיא מתאימה עם גירסת המשנה שבירושלמי מגילה, פרק ד, והתוספתא מגילה (פרק ד, סימן ל״ח, הוצאת צוקערמאנדעל), וכדעתו של ר׳ יוסה בירושלמי מגילה (פרק ד, ע״ה עמוד ג׳), שברכת כהנים לברכה ניתנה ולא ניתנה לקריאה, כנגד גירסת הבבלי {{הפניה-גמ|מגילה|כה|ב|מסכת=כן}}, ההלכות גדולות, ושאר גאוני בבל, והרמב״ם ז״ל.

בסימן ה׳ אומר, ה׳ דהלי״י צריך להיות פשוט מכל ה׳ וכו׳. הלכה ההיא נוסדה לכאורה על מנהגי בני בבל, ולא בני א״י (ראה שתי ידות לר׳ מנחם די לונזאנו, סוף אור תורה, צד כ״ז א, ויניציאה שע״ח). אבל, השוה, ירושלמי מגילה, פ״א, ע״א עמוד ג, דפוס קראטאשין.

'''ה.''' בפרקים י׳-י״ד, המסדר מביא מאמרים על דבר זמני קריאת התורה, מספר הקרואים, קריאת התורה ועבודות אחרות בביהכ״נ במניין עשרה, דילוג וטעויות בקריאות התורה, ברכות התורה לפניה ולאחריה; כללים על דבר שירות הים, האזינו, דבורה, ושירות אחרות שבתנ״ך; כתיבת וקריאת מגילה אסתר, ונוסח ברכותיה; נוסח ברכות התורה והמפטיר, ונוסח פריסה שמע של המפטיר; וזמן קריאת מגילת אסתר ושאר המגילות.

רוב המאמרים שבפרק העשירי הם לקוחים ממשנה ומירושלמי מגילה (אבל ראה מיללער, מסכת סופרים, מבוא, צד 13, הערה 15). מאמרו של ר׳ יהודה, בסימן ב׳, על דבר קריאת התורה בשבת במנחה ובשני ובחמישי, מובא בברייתא אחת, בבבלי מגילה ל״א ב׳. והמסדר של מסכת סופרים איננו מזכיר דעתו של ר׳ מאיר המובאה שם, בברייתא ההיא, משום שר' זירא פוסק בתלמוד, שם, כר׳ יהודה. בסימן ו׳ אומר שאין עושין מעמד ומושב על נשים. והוא כנגד הבבלי, [[בבא בתרא ק ב|בב״ב ק׳ ב׳]], כמו שהעיר הגר״א ז״ל. ואין שום ספק שמסדר המסכת הלך בעקבות בני א״י בזה. השוה, משנה, [[מועד קטן כז א|מו״ק כ״ז א׳]], ומחלוקת נהרדעי ור' אלעזר, בתלמוד, שם, כ״ז ב׳-כ״ח א׳; ומסכת שמחות, פי״א, סימן ב׳, הוצ׳ מ. היגער.

המאמרים שבסימנים א׳-ג׳, בפרק י״א, הם לקוחים מהמשנה, תוספתא, והירושלמי מגילה. אבל המאמר שבסוף סימן א׳, כגון כי כה אמר וכו׳, הוא לקוח מתלמוד בבלי ([[מגילה כד א]] – אבל השוה תוספתא מגילה, פ״ד, סימן י״ח, הוצ׳ צוקערמאנדעל). וההלכות בסימנים ד׳-ו׳, בנוגע להחזן שטעה בקריאת התורה, מיוסדות הן על מקורי ומנהגי בני א״י (ראה ספר המעשים לבני ארץ ישראל, הוצ׳ ר״י מאנן, תרביץ, שנה א׳, ספר ג, צד 6-5), כמו, שהמפטיר אינו עולה למניין שבעה (השוה ירושלמי מגילה, פ״ד, ע״ה עמוד א׳; ובבלי [[מגילה כג א|מגילה, כ״ג א׳]]-ב׳); מנהגם לחלק הסדרים כפי קריאת ג' שנים; ושהיו אצלם סדרים אשר אין בהם כ״א פסוקים.

'''ו.''' רוב המאמרים בפרק י״ב באים מהירושלמי מגילה, וגם הכללים שבסוף הפרק על דבר השירות שבתנ״ך מיוסדים הם על מנהגי בני א״י. וכן בסימן ה׳ (וגם בפ״כ, סימן ט׳), בנוגע לראש חדש טבת שחל להיות בשבת, מביא המסדר מאמר אחד של ר׳ יצחק סחורה שקורין בעניין כלות, והמפטיר בשל שבת וראש חדש, כלומר, שבשבת זו אין קורין בסדר השבוע כלל, כי אם שקורין הז׳ קרואים בעניין חנוכה (ומה שאמר לקמן בפרק י״ז, סימן ב׳, ר״ח וימי חנוכה שחלו להיות בשבת, קורין שבעה בעניין שבת וכו׳, היינו דוקא שר״ח או ימי חנוכה שחלו להיות בשבת, אבל לא כשר״ח וימי חנוכה חלו להיות בשבת – וראה מה שפירשתי שם), והמפטיר, או השמיני, קורא בתורה בשל שבת ור״ח, רוצה לומר, פרשת וביום השבת, ובראשי חדשיכם (ובעל מסכת סופרים איננו מדבר כלל על קריאת המפטיר בנביאים. והרבה מהראשונים, במחילת כבודם, טעו בזה ואמרו שלפי המסכת סופרים קורין בשבת ור״ח חנוכה בהפטרת ר״ח. ראה מבוא לקמן, הפרק על הקדמונים אשר הביאו את המסכת סופרים, והערות בגוף הספר). הלכה זו היא כנגד מאמרו של ר׳ יצחק נפחא בבבלי [[מגילה כט ב|מגילה, כ״ט ב]], שבר״ח טבת שחל להיות בשבת, קורין אחד בעניינו של יום, כלומר בסדר השבוע, ואחד בדר״ח ואחד בדחנוכה (והשוה ירושלמי מגילה, פרק ג, ע״ד עמוד ב׳; וירושלמי ברכות, פ״ד, ז׳ עמוד ג׳). וגם בדבר ראש חודש טבת שחל להיות בחול, בסוף סימן ה׳ (ובפרק כ׳, סימן ט׳), הלך הבעל מסכת סופרים כנגד המסקנא בבבלי מגילה, שם. בירושלמי מגילה, שם, ובבבלי, שם, מצינו חילוקי דיעות בזה, והבבלי מסיק: והלכתא אין משגיחין בחנוכה, ור״ח עיקר. אבל בעל מסכת סופרים פוסק שביום הראשון קורין שלשה בשל ר״ח והרביעי בשל חנוכה, וביום שני יקרא שלשה לחנוכה והרביעי של ר״ח. ואם ישאל השואל, שמא לא ראה בעל מסכת סופרים את התלמוד בבלי, צא ואמור לו, שמהבטוי &quot;כל התדיר מחבירו קודם לחבירו&quot; בסופרים ובבבלי, מוכח, שבעל מסכת סופרים ראה את המאמרים בתלמוד בבלי. וכן בסימן ז׳, מחלק בעל מסכת סופרים את שירת הלוים, או שירת האזינו, בבית המקדש, להאזינו, זכור, ירכיבהו, וישמן, וכו׳. לפי חלוקה ההיא, השלישי שר רק שני פסוקים ([[דברים לב יג|דברים ל״ב, י״ג]]–[[דברים לב יד|י״ד]]). וזו היא כנגד דעתו של רב בבבלי, [[ראש השנה לא א|ר״ה ל״א א׳]], שכדרך שחלוקים כאן, כך חלוקים בבית הכנסת.

'''ז.''' המאמרים שבראש הפרק י״ג לקוחים הם מהירושלמי מגילה, סוף פ״ג. וגם המאמר בסימן ד׳, על דבר הוי״ו דויזתא, היה בירושלמי שלפני הראשונים (ראה אבודרהם, סדר תפילות של פורים, ע״ה עמוד ד׳, ויניציאה שכ״ו). וכן נוסחאות ברכות התורה והנביאים, המובאות בסוף הפרק, הן נוסחאות בני א״י. נוסחת ברכת התורה ליחיד, בסימן ו׳, היא כנגד נוסחת הברכה ליחיד בבבלי, [[ברכות יא ב|ברכות י״א ב׳]]. וכן החתימה בברכת המפטיר, בסוף סימן י״ב, מצמיח קרן ישועה לעמו ישראל, היא נוסחת א״י. ראה ירושלמי ראש השנה, פ״ד, נ״ט עמוד ג׳. והשוה בבלי, [[פסחים קיז ב|פסחים קי״ז ב׳]]; מדרש שמואל, פכ״ו, סוף סימן ג׳, הוצ׳ באבער, והערת באבער, שם.

וכדאי גם כן להעיר מה שאמר בסימן י״ד, פי״ג, שאינו מזכיר בחתימה ישראל, אלא מקדש השבת בלבד, שהשבת קדמה לישראל וכו׳. מסקנה זו היא לכאורה מתאימה עם מנהג בני בבל, וכנגד מנהג בני א״י, משום שלפי עדותם של גאוני בבל, בני בבל אומרים מקדש השבת, ובני א״י אומרים מקדש ישראל ויום השבת (ראה חלוף מנהגים למיללער, סימן ל״ב, צד 31, ויויען תרל״ח). אבל יש להשיב כמה תשובות בדבר. לפי עדותו של הירושלמי, היו &quot;נהיגין תמן&quot;, כלומר, בבבל, לחתום בברכה אחת מעין שבע, מקדש ישראל ואת יום השבת (ראה ירושלמי ברכות, ריש פ״ח, י״א עמוד ד׳; וירושלמי פסחים, פ״י, ל״ז עמוד ג׳). וגם רבא בבבלי מתנגד לסבי דפומבדיתא, ואומר שבצלותא בין בשבתא בין ביומא טבא מקדש ישראל ([[פסחים קיז ב|פסחים קי״ז ב׳]]). ואם כן הלכה שבמסכת סופרים מתאימה למנהגי בני ארץ ישראל (והשוה גם כן מאמרו של רבינא, [[ביצה יז א|ביצה י״ז א׳]]; ותוספתא ברכות, פ״ג, סימן י״ג, הוצ׳ צוקערמאנדעל). ואין שום ספק שכבר היו חלוקי מנהגים בדבר הזכרת &quot;ישראל&quot; בשבת בשתי המדינות עצמן, בבבל ובא״י. והוצרך בעל מסכת סופרים ליתן טעם להלכתו, משום שראה איזה מקומות בא״י נוהגין כן.

'''ח.''' רוב המאמרים בפי״ד באים מהירושלמי ומשאר מקורי א״י. המאמרים בסימן א׳, על דבר ברכות המגילה, היו בירושלמי שלפני קדמונים (ראה שו״ת מוהר״ר ישראל מברונא, סימן ט״ז, צד ח׳ א׳–ב׳; וסימן ס״ו, צד ל׳ ב׳ – ל״א א׳, שטעטטין תר״כ). ומה שאמר, שכתובה בכתובים, כוונתו שהמגילות הן הלק מהכתובים, ולא מהנביאים, והקורא בכתובים צריך לברך ברכה אחרת, כמו שנאמר בסוף הסימן, חוץ מכאן. ובסימן ב׳, מביא לראשונה נוסחת הירושלמי, ואח״כ נוסחת הבבלי, של הברכה לאחר קריאת המגילה (ראה הערות בפנים הספר). ועל דבר המאמרים בסימן ג׳, השוה ירושלמי מגילה, סוף פ״ג; מדרש ב״ר, פמ״ט, סימן א׳; מדרש אסתר רבה, פ״ו, סימן ח׳, ווארשא תרכ״ז; ומדרש שמואל, פ״א, סימן ב׳, הוצ׳ באבער.

בסימנים ד׳-ט׳, פי״ד, מתאר המחבר פריסת השמע של המפטיר בנביא, קודם קריאת התורה, שכך היה מנהגי א״י (ראה הערות). אבל דעת ר׳ יצחק מווינא היא שהמפטיר בנביא, לפי המסכת סופרים, היה פורס על שמע לאחר קריאת התורה (ראה אור זרוע, חלק ב, הלכות שבת, סימן מ״ב, י׳ עמוד א׳, זיטאמיר תרכ״ב. וראה מאמרו של ר״י מאנן, HUCA, כרך ד׳, 1927, צד 261-260). ומה שנוגע להביטוי ״ויתקלס״, בריש סימן ו׳, כבר היו חלוקי דעות הגאונים בזה. ראה טור אורח חיים, סימן נ״ו, וב״י שם; שבלי הלקט השלם, ענין תפלה, סימן ח׳, הוצ׳ באבער; וגנזי שעכטער לר״ל גינצבנרג, ח״ב, צד 161, 163. ועל כל פנים אין ספק שבעל מסכת סופרים מדבר על מנהגי ארץ ישראל. וזה מוכח גם כן ממה שאומר בסימן ה׳, שהיו אומרים וצדקתך, ואנו יודעים שבבבל היו אומרים זה רק במנחה בשבת (ראה לקמן, הפרק על הקדמונים אשר הביאו את המסכת סופרים). וכן בסימן ט״ז, מדבר לרוב על מנהגי א״י, אעפ״י שמזכיר שם ג״כ שני ימים טובים של גליות האחרונים. וגם מאמרו על דבר מנהג מבטל הלכה, בסוף סימן ההוא, נוסד על מאמרי ירושלמי (השוה, [[ירושלמי יבמות יב א|ירושלמי, יבמות, ריש פי״ב]], י״ב עמוד ג׳; [[ירושלמי בבא מציעא ז א|ב״מ, ריש פ״ז]], י״א עמוד ב׳; [[ירושלמי שביעית ה א|שביעית, ריש פ״ה]], ל״ה עמוד ד׳; פסחים, פ״ד, ל׳ עמוד ד׳; תעניות, פ״א, ס״ד עמוד ג׳; קידושין, פ״ד, ס״ו עמוד ב׳; ע״ז, פ״א, ל״ט עמוד ד׳; ובבלי ר״ה ט״ו ב׳). וכמו כן המאמר בסוף הפרק, תפילה שבלת וכו׳, נוסד על הירושלמי מגילה, סוף פ״ד, כנגד הבבלי, [[שבת עט ב|שבת ע״ט ב׳]].

'''ט.''' בפרקים ט״ו-ט״ז, מביא המסדר מאמרים, על דבר כתיבת הספרים בשאר לשונות, על הצלת הספרים והברכות בשבת מפני הדליקה, ועל קריאה בכתבי הקדש בשבת; אגדות שונות על לימודי מקרא משנה ותלמוד, על חינוכי בנים בתלמוד תורה, ועל לימודי הלכות ואגדות ודברי חכמה; ומאמרי ריב״ל על דרך אגדתא.

רוב המאמרים שבשני פרקים האלו נוסדו על מקורי ארץ ישראל. המאמר בפרק ט״ו סימן א׳, אין בין וכו׳, הוא לקוח מהמשנה ([[משנה מגילה א ד|מגילה, א׳ ד׳]]). והמאמרים שבסימן ב׳-ה׳ הם מהירושלמי (שבת, פרק ט״ז, ט״ו עמוד ג׳), אבל בירושלמי באים שם המאמרים בסדר אחר. גם המאמרים שבסימן ו׳ נוסדו על מקורי ארץ ישראל. השוה ירושלמי הוריות פ״ג, מ״ח עמוד ג׳; פסיקתא דרב כהנא, בחודש השלישי, צד ק״ב א׳-ב׳, וק״ה א׳, הוצ׳ באבער. ומאמרו של אבא גוריין, בריש סימן ז׳, נמצא במשנה, סוף קידושין. ונוסח המאמר כאן מתאים עם נוסח במשנה שבירושלמי קידושין. מאמרו של רשב״י בסוף הפרק הוא לקוח מהירושלמי קידושין (סור פ״ד, ס״ו עמוד ג׳).

'''י.''' מקור המאמר של ר׳ נהוראי בפרק ט״ז, סימן א׳, הוא התוספתא והמשנה קידושין. והמאמרים של ריב״ל על דרך אגדתא, בסימן ב׳ וח׳, לקוחים הם מהירושלמי (שבת פרק ט״ז, ט״ו עמוד ג׳). וראוי להעיר שכבר התעוררו גדולי המחברים על מאמרים האלו של ריב״ל, המדברים על התנגדותו לאגדתא, וריב״ל בעצמו היה בעל אגדה גדול, והיה משבח אה האגדות בכמה מקומות, וגם היו מסדרין אגדתא קמיה (ראה [[ברכות י א]]; [[בבא קמא נה א]]; [[בבא בתרא ט ב]] - [[בבא בתרא י א|י א]]; ירושלמי, פאה, פ״ב, י״ז עמוד א׳; מעשרות, פ״א, מ״ח עמוד ד׳; סנהדרין, פ״י, כ״ט עמוד ג׳; פי״א, ל׳ עמוד ב׳; [[משנה אבות ו ב|אבות, פרק ו, משנה ב]]; מדרש תהלים, מזמור כ״ח, סימן ה', הוצ׳ באבער). ואפשר שריב״ל כיוון לספרי מינים, המכילים אגדות שונות. ומשום זה מביא מסדר המסכת מאמרים של ריב״ל, וביחוד המאמר שבסימן ב, משום שרוצה להוכיח שספרי מינים אין מצילין אותן מפני הדליקה. ו&quot;בברייתא דספרים&quot; שהיתה לפני גאוני בבל, היה מאמר כעין זה על דבר הצלת ספרי מינים (ראה הוספות שלי, בסוף מסכת שמחות, צד 266. והשוה גם כן תוספתא, עבודה זרה, פרק א, סימן כ', הוצ' צוקערמאנדעל; ירושלמי, פאה, פרק א, ט״ו עמוד ג׳; סוטה, סוף פרק ט, כ״ד עמוד ג׳; ומדרש הגדול, אחרי מות, צד 454; וריש אמור, צד 519־520, הוצ׳ ראבינאוויץ). וגם המאמר שבסוף המסכת, בנדפס (ובהוספה א׳, בהוצאה שלנו), תני מה עשה יעקב אבינו וכו', היה מעין תשובה לדברי המינים (ראה מדרש תנחומא, וישב, סימן ח', הוצ׳ באבער: שאל מין אחד לרבינו וכו׳ אבותיכם אינן מודים וכו׳ מפני שהיה יעקב אבינו יודע ברוח הקדש שהיה יוסף חי וכו׳). והשוה שו״ת הרדב״ז, ח״ד, סימן רל״ב, צד נ׳ א׳, סדילקאב תקצ״ו; סימן אלף ש״ג, ווארשא תרמ״ב; ערך מילין לשי״ר, ערך אגדה; ומורה נבוכי הזמן לרנ״ה קראכמאל, שער י״ד; ראבי״ה לר׳ אליקים המילזאהני, ריש פ״כ, צד כ״א ב׳ - כ״ב א׳, אופען 1837; מבוא התלמוד לרצ״ה חיות, פל״ב, זאלקווא תר״ה; ויגדיל תורה לר״י אקערמאן, סימן ר״מ, צד 209-207.

המאמרים בסימן ג׳-ה׳, נוסדו על מקורי ארץ ישראל (השוה פסיקתא רבתי כ״א, צד ק״א א׳ - ק״ב א׳, הוצ׳ מא״ש; פסיקתא דר״כ, בחודש השלישי, צד ק״א ב׳; ק״י א׳, הוצ׳ באבער; מדרש תנחומא, יתרו, סימן י״ז, הוצ׳ באבער; מדרש שה״ש רבה, פ״ב, סימן י״ד, ווארשא תרכ״ז; ירושלמי סנהדרין, ריש פ״ד, כ״ב עמוד א׳; מדרש תהלים, מזמור י״ב, סימן ד׳, הוצ׳ באבער). ועל דבר המאמרים שבסימן ו׳-ז׳, על ריב״ז והילל, השוה [[סוכה כח א|סוכה כ״ח א׳]]; [[בבא בתרא קלד א|ב״ב קל״ד א׳]]; אבות דרבי נתן, נוסח א, ריש פי״ד, צד כ״ט א; נוסח ב, פכ״ח, צד כ״ט א׳-ב׳, הוצ׳ שעכטער.

מה שנוגע להמאמר של ריב״ל, בסימן ח׳, כבר אמרתי לעיל, שמקורו הוא בירושלמי שבת פט״ז. והשוה גם כן מדרש תהלים, מזמור כ״ב, ס״ק י״ט, הוצ׳ באבער. אבל הביטוי, הילכך קבעו וכו׳ עולת תמיד, ליתא בירושלמי ולא במדרש תהלים. ריב״ל מדבר רק מקע״ה פרשיות שבא בהן דיבור, אמירה, או ציווי למשה. ובעל מסכת סופרים מסמיך לזה ענין הסדרים ואומר, הלכך קבעו קע״ה סדרים וכו׳. לפי דעת ר״א עפשטיין, כוונתו של בעל מסכת סופרים בזה להקנ״ד סדרים הנזכרים במסורה שקוראים בארץ ישראל במשך ג׳ שנים, ואל כ״א פרשיות שקוראים בימים ידועים בבל שנה ושנה, ובסך הכל עולים קע״ה (מקדמוניות היהודים, צד 61-58). ור״ל גינצבורג השיג עליו בזה ואמר, כיון שבעל מסכת סופרים אומר בכל &quot;שבת ושבת&quot;, ואם כן איך אפשר לאמר שכוונתו בזה גם להפרשיות שקוראים במועדים ובשאר ימים ידועים (גנזי שעכטער, ח&quot;א, צד 454-453)?

וכן יש להקשות כנגד השערת עפשטיין, שהנה בעל מסכת סופרים אומר לקמן (פי״ז, סימן ו׳), שמפסיקין לראש חודש לחנוכה וליום הכיפורים, שאם יבואו אלו בשבת, אין קורין כסדרן, שמפסיקין סידרן, וקורין באלו.

ולפי זה, חוץ מן הקנ״ד סדרים האחרים הבלתי שבים למקומם רק אחר ג׳ שנים, קראו יותר מכ״א פרשיות מיוחדות. ואפשר שהכ״א פרשיות הן הפרשיות שקראו בשבתות שלא קראו כסידרן הנ״ל, עם הד׳ פרשיות בשבתות של שקלים, זכור, פרה, החודש. ונקה לדוגמא השבתות של נ׳ שנים, תרצ״ה־תרצ״ז:

::::תרצ״ה
:1) שבת חנוכה 
:2) שבת ר״ח שבט
:3) שבת שקלים
:4) שבת זכור
:5) שבת פרה
:6) שבת החודש
:7) שבת ר״ח אייר.

::::תרצ״ו		
:8) שבת א׳ דחנוכה
:9) שבת ח׳ דחנוכה
:10) שבת ר״ח שבט
:11) שבת שקלים	
:12) שבת זכור
:13) שבת פרה
:14) שבת החודש.

::::תרצ״ז		
:15) שבת יום הכיפורים
:16) שבת ר״ח חשון
:17) שבת חנוכה
:18) שבת שקלים	
:19) שבת זכור
:20) שבת פרה
:21) שבת ר״ח ניסן, ופרשת החדש.

הכנסתי שבת יום הכיפורים, משום יום הכפורים נזכר בסופרים, שם, בין הזמנים שמפסיקין. ולא הכנסתי שבת א׳ דר״ח תמוז, תרצ״ו, ולא שבת א׳ דר״ח אלול תרצ״ז, משום שבארץ ישראל נהגו רק ביום אחד דראש חודש,</text>
      <sha1>brbu8uqlcwn72opapium22barbex3w7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015813</id>
      <parentid>3015812</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T13:07:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3015813</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37198" sha1="613hh1xkmfbvlcz8z6hvswwj0t34yxb" xml:space="preserve">{{כו|פרק ג}}

==מסכת סופרים וספרות חז״ל==

'''א.''' רוב המאמרים שבחמשה פרקים הראשונים של מסכת סופרים נמצאים גם כן בחמשה הפרקים של מסכת ספר תורה (שבע מסכתות קטנות, הוצאת מ. היגער, צד כ״א-ל״ו). גם הפרקים האלו נחלקים במסכת סופרים כמו הפרקים במסכת ספר תורה. וכבר אמרתי במבוא ל&quot;שבע מסכתות קטנות&quot; שלי (צד י׳), כי מסכת סופרים היא מאוחרת ממסכת ס״ת, ושלפני המחבר של מסכת סופרים היתה מסכת ס״ת. לשונה של מסכת ס״ת, כמו לשון שש המסכתות הבאות עמה, לשון הברייתא צח ונקי, ולא נמצא בה רק הלכות פשוטות ופסוקות; מה שאין כן במסכת סופרים. המסדר של מסכת סופרים שהיה ירושלמי ושידע את התלמוד בבלי, השתמש במסכת ס״ת, והוסיף נופך מן התלמוד בבלי וממקורות אחרים להברייתות של מםכת ס״ת (ראה מראה מקומות שלי למסכת ס&quot;ת; וגם מראה מקומות להלן, בגוף הספר).

ואם נשוה את חמשת הפרקים הראשונים של מס׳ סופרים לשאר הפרקים של מס׳ סופרים, נראה כי שני הקובצים האלה שונים חם במקוריהם, ובלשונם, וכי חמשת הפרקים הראשונים באים ממקום אחד, ממסכת ספר תורה שלפנינו.

החכם רא״ה ווייס בדור דור ודורשיו שלו, אומר שבעל המסכת ס״ת השתמש במסכת סופרים, וש&quot;יש ראיות מוכיחות שבעל מסכת ס״ת נסמך על מסכת סופרים ולא בהפך&quot; (דור, ח&quot;ב, צד 252-253, ניו־יורק-ברלין, תרפ״ד). אבל ראיותיו של ווייס הן כהררים התלויים בשערה. הא לך אחת מראיותיו מהלכה ב׳ בנוגע להסיפור ששאל אחד את ר׳ יהושע הגרסי: &quot;הנה בעל מסכת ס״ת לא הביא רק הוכחת בעל מ״ס אשר אין לה מקור אחר כי אם במ״ס, ועל כן מי זה יטיל ספק עוד שבעל מסכת ס״ת סמך על מ״ס&quot;. אבל באמת בעל מסכת ספר תורה לא הביא שום הוכחה, לא של בעל מסכת סופרים, ולא של מקור אחר, כי אם ברייתא סתמא, כותבין על עורות וכו׳ (פ״א, סימן ב׳). ובעל מסכת סופרים הוא ששינה את ריש הברייתא, בתור הוכחה, מיכן שכותבין וכו׳ (פ״א, סימן ג׳), אחר שהפסיק את הברייתות של מס׳ ס״ת, והביא בסימן ב׳ את המאמר, שאל אחד וכו', לא מתלמוד בבלי, כמו שווייס משער, כי אם ממסכת סופרים ב׳ (השוה הביטוי, &quot;שאל אחד&quot; הנמצא במ״ס ובמס׳ סופרים ב׳, כנגד הביטוי, &quot;שאל בייתוסי אחד&quot;, שב[[שבת קח א|שבת ק״ח א׳]]), כמו שנראה להלן. וזה הוא דרכו של הבעל מסכת סופרים להביא מאמרים ולהפסיק את הברייתות, כמו שמוכח משאר הפרקים שבמסכת וו (ראה למשל הסימנים י׳-י״ב, פ״ב, במסכת סופרים: ואין פוחתין וכו׳, אבל בשיטין וכו׳, ובקלפים וכו׳. המאמרים שבסימן י׳ וי״ב, הם ברייתא אחת במסכת ס״ת, פ״ב, סימן ז׳. והמסדר של מס׳ סופרים הפסיק את הברייתא, והוסיף מאמר ארוך ע״ד השיטין).

וכן מן המאמר שבריש פ״ד, ר׳ יוסי אומר צבאות חול, ווייס מוכיח, שם, ואומר: &quot;הנה מהערכת אלה המאמרים זה נגד זה אנו לומדים שבעל מסכת סופרים העתיק זה מן הירושלמי ושינה הנוסחא והלשון והדבור... ועתה אם מצאנו במסכת ס״ת פ״ד ר׳ יוסי אומר צבאות היו נוהגים בו חול, הדבר ברור כי נמשך אחר מסכת סופרים והעתיק לשונו&quot;. הדבר שהיה ברור לווייס איננו ברור לי. בעל מ״ס שינה הנוסחא והלשון והדבור של הירושלמי, משום, שלפי השערת ווייס, המסדר של מ״ס השתמש בירושלמי, ולא בברייתא דמסכת ס״ת. אבל מדוע לא נאמר שהמסדר השתמש בברייתא דמסכת ס״ת, ולא &quot;שינה הנוסחא והלשון והדיבור&quot;?!

יתר על כן, במס׳ סופרים מצינו מאמר אחד הנשנה בשני מקומות: גמר כל הספרים וכו׳ עושה אותו יריעה אחת קטנה וכו׳ (פ״ב, סימן ז׳; פ״ג, סימן כ׳). ובמסכת ס״ת יש שתי הלכות שונות בדבר זה: 1) גמר כל הספר וכו׳ ועושה אותו דף קטן וכו׳ (פ״א, סימן ט׳); 2) גמר כל הספר וכו׳ עושה אותו יריעה קטנה וכו׳ (פ״ב, סימן ח׳). הלכה אחת מדברת על כתיבת דף קטן בסוף הספר, וההלכה השנייה, על העשיית יריעה קטנה בסוף הספר. ומוכח שהמעתיקי מס׳ סופרים ממס׳ ס״ת טעו בדבר, והעתיקו במקום אחד בטעות &quot;יריעה&quot;, במקום &quot;דף&quot;.

ובכל זה, אין שום ספק שבעל המסכת סופרים, שהשתמש בירושלמי בעד שאר הפרקים של המסכת, הביא ג״כ מאמרים אחדים מהתלמוד ההוא בחמשה פרקים הראשונים. כן, למשל, המאמר ע״ד האותיות הכפולים (פוף פ״ב), שאיננו במסכת ס״ת, הוא לקוח מהירושלמי, מגילה, פ״א (ע״א עמוד ד׳, דפוס קראטאשין). והשוה ג״כ, סופרים, פ״ד, סימן כ״ה: אבל חנון ורחום וכו׳. המאמר ההוא ליתא במס׳ ס״ת שלפנינו, אבל מובא בשנויים בירושלמי מגילה (שם, ע״א עמוד ד׳-ע״ב עמוד א׳). ואפשר ג״כ שמאמרים האלו, ומאמרים אחרים, היו במס׳ ס״ת העיקרית ונאבדו. ר׳ אליעזר קרשקש מביא בבית זבול שלו מאמר אחד מספר תורה פ״ה, שאיננו במסכת ס״ת שלפנינו: ונשיא בית אב למשפחות מררי... ספר תורה פ״ה (בית זבול, צד 15, הוצ׳ ר״מ גסטר).

'''ב.''' מסדר המסכת סופרים השתמש גם כן במסכת סופרים ב׳ (שבע מסכתות קטנות הנ״ל, צד פא-פו). הרבה הלכות המובאות בחמשת פרקים הראשונים של מסכת סופרים, ושאינן במסכת ס״ת, נמצאות בשינויים במסכת סופרים ב׳. השוה הלכות האלה:

{|
! מסכת סופרים !! מסכת סופרים ב׳
|-
| פ״א, סימן ב׳. || פ&quot;א, סימן ב׳.
|-
| פ״א, סימן י״ג.|| פ״א, סימן י״ד.
|-
| פ״ב, סימן ב׳. || פ״א, סימן כ״ג.
|-
| פ״ב, סימן ג׳. || פ״א, סימן כ׳-כ״א.
|-
| פ״ב, סימן ט׳. || פ״א, סוף סימן כ״ד.
|-
| פ״ג, סימן ה׳. || פ״א, סימן י״ז.
|-
| פ״ג, סימן י׳. || פ״א, סימן ו׳.
|-
| פ״ג, סימן י״ב. || פ״ב, סימן י׳-י״א. 
|-
| פ״ג, ריש סימן ט״ו. || פ״ב, סימן ט׳.
|-
| פ״ג, סוף סימן י״ח. || פ״ב, סימן ב׳.
|-
| פ״ג, סימן י״ט. || סימן פ״ב, סימן ג׳.
|-
| פ״ה, סימן ה׳. || פ״א, סימן י״ב.
|-
| פ״ה, סימן י׳. || פ״א, סימן י״א.
|-
| פ״ה, סימן י״ז. || פ״א, סימן ט׳.
|-
| פ״ה, סימן י״ח. || פ״א, סימן כ״ו.
|-
| פ״ה, סימן י״ט. || פ״א, סימן כ״ז.
|}

ולפעמים, בהלכה אחת שָׂם המסדר, או מעתיק מאוחר, שני מאמרים ביחד משני המקורים. בסופרים, פ״ב, סימן ג׳, ריש ההלכה, שם בן ארבע אותיות וכו׳, מתאימה עם ההלכה שבסופרים ב׳ (פ״א, סימן ב׳), וסוף ההלכה, אבל לא משם קטן וכו׳, היא לקוחה ממסכת ס״ת (פ״ב, סימן ב').

ואם ישאלך אדם לאמר: מנא לן שבעל מסכת סופרים השתמש במסכת סופרים ב׳, ולא להיפוך? צא ואמור לו, שהגאוני בבל כבר השתמשו בסופרים ב׳ הבבלית. ולפי מאמר אחד שבספרי הגאונים, התלמוד בבלי כבר ידע את המסכת ההיא: &quot;תניא נמי במסכת מנחות, הטועה את השם גורד את מה שכתב... ונימא מר הלכה כמר ונימא מר הלכה כמר... משום דאפכי להו, פירוש, יש שמהפך דברי ר׳ יהודה לר׳ יוסי ודברי ר׳ יוסי לר׳ יהודה, ועיקר ההפיכה הזאת משכחת לה בבריתא דספרים, ר׳ יהודה אומר את תולין את השם...&quot; (כ״י אדלער 222; גנזי מצרים, הל׳ ס״ת, לר׳ אלחנן אדלער, צד 24, אכספרד 1897. השווה מסכת סופרים ב׳, פ״א הי״ב. וראה מבוא, לקמן, הפרק על הקדמונים אשר הביאו את המסכת סופרים). ולפי פירוש זה, התלמוד ידע את המסכת סופרים ב׳ הבבלית, ולהברייתא במסכת ההיא כיוון התלמוד באמרו &quot;משום דאפכי להו&quot;.

'''ג.''' בנוגע להסיפור על דבר התרגום של תורת משה שתירגמו הזקנים (פ״א, סימן ז׳), יש להעיר שהמסדר מביא שני סיפורים, בסיפור הראשון, חמשה זקנים כתבו את התורה לתלמי יוונית. המספר של חמשה זקנים נזכר גם כן באבות דרבי נתן, נוסחא ב, ריש פרק ל״ז, הוצ׳ שעכטער; ובנוה שלום לרש״ז טויסיק, צד 35 (וראה הערת טויסיק, שם). בסיפור השני, ע״ב זקנים תרגמו את התורה. וי״ג שינויים הנזכרים שם, מתאימים עם הנוסחאות של מקורי ארץ ישראל. ראה מסכת ספר תורה, פרק א׳, סימן ו׳; מכילתא דרבי ישמעאל, בא, פי״ד (צד ט״ו ב׳-ט״ז א׳, הוצ׳ מא״ש); ירושלמי מגילה, פ״א, ע״א עמוד ד׳, דפוס קראטאשין; מדרש תנחומא, פרשת שמות, סימן י״ט, הוצאת באבער. במקורי בבל הוסיפו עוד שני שינויים, בביטויים &quot;נערי&quot; ו&quot;אצילי&quot; (שמות כ״ד, ה׳, י״א). השוה מגילה ט׳ א׳-ב׳; מדרש תנתומא, פרשת שמות, סימן כ״ב, ווארשא תרל״ט; ספר המעשיות לגסטר, מעשה 61, צד 37-38, עברית; מדרש הגדול, שמות, לשמות ד׳ כ׳, צד 39-40, הוצ' האפפמאנן.

וכן בדבר הפתוחות והסתומות של הפרשיות, הלך המסדר מסכת סופרים בעקבי בני ארץ ישראל. הפרשה פתוחה היא, &quot;כל שלא התחיל בראש השיטה&quot; וכו׳ (פרק א׳, סימן ט״ו). זו היתה הגירסא בירושלמי שלפני רבינו תם (תוספות מנחות ל״ב, א׳, בד״ה והאידנא; ספר התרומה לר׳ ברוך מגרמיזא, הל׳ ספר תורה, סימן ר׳, ס״ו עמוד א׳, ווארשא תרנ״ז); שלפני ר׳ מנחם מאירי (קרית ספר, ט׳ עמוד א, אזמיר תרכ״ג); שלפני ר׳ משה מקוצי (סמ״ג, מ״ע כ״ג, צד ט״ו ב, מונקאטש תרס״ה); ושלפני הרא״ש (הל׳ קטנות, הל׳ ס״ת, סימן י״ג). והגירסא בירושלמי שלפנינו, פתוחה מראשה סתומה, היא משובשת (ראה ירושלמי מגילה, פ״א, ע״א עמוד ג, וגם במסכת ס״ת, שהיא מסכת ירושלמית, שלטו ידי המגיהים, להתאים גירסתה לגירסאות מקורי בבל – השוה מסכת ס״ת, פ״א, סימן י׳).

והרבה מהראשונים יגעו בחינם להגיה הגירסא במס׳ סופרים כדי להתאימה עם הגירסאות התלמוד בבלי, הגאונים, וסידור הקדמונים שחיה לפני ר״ת. ראה מרדכי, הלכות קטנות (קמ״ה עמוד ד, ריווא דטרינטא שי&quot;ט; ובדפוס ווילנא, סימן תתקס״א. ומה שהעיד הרב יעקב מקלצון שם, שראה במסכת סופרים גירסא אחרת, אפשר שכוון להגירסא המשובשת במסכת ס״ת, או לברייתא דספרים, כמו שנראה להלן. וכן צריכין להגיה את המאמר המובא מסופרים בספר האגור לר״י לנדא, סור הל׳ תפילין, סדילקאב 1834: במקום, כל שהניח בסוף שיטה, צריכין לגרוס, כל שהניח בראש שיטה); ושו&quot;ת ר׳ מנחם עזריה, סימן ק״ו, דיהרנפורט תקמ״ח.

והרא״ש מצא סתירה בין הירושלמי ובין מסכת סופרים בנוגע לפרשה הפתוחה מסופה, משום שלפי הירושלמי הנ״ל, גם פתוחה מסופה פתוחה. אבל באמת לא ראינו שום סתירה. בסופרים שלפנינו לא נזכר כלל על דבר פתוחה בסופה. ואין לנו להוכיח שבעל מסכת סופרים סבר כנגד הירושלמי, שפרשה כזו היא סתומה.

'''ד.''' בארבעה פרקים, ו׳-ט׳, מביא המסדר של מסכת סופרים הלכות וכללים על דבר המסורה בתנ״ך. הלכות אחרות בנוגע להמסורה נזכרו גם כן בפרקים ד׳ וה׳ של מסכת סופרים. והמסדר ממשיך עניין המסורה בפרקים הנדונים. ממאמרים אחדים שבפרקים האלו אנו לומדים שהמסדר הולך בעקבי בני ארץ ישראל, כנגד כללי בני בבל. בני א״י, למשל, היו מחמירים יותר מבני בבל בדבר התגין (השוה מסכתות כלה להיגער, צד 88־89; גנזי מצרים, הלכות ס״ת, לר״א אדלר, צד 18; 34; בית נכות ההלכות לרח״מ הורוויץ, ח״א, צד 53, סימן כ״ד; איי הי״ם, סימן קנ״ז, ליוורנו תרכ״ט; גנזי שעכטער לר״ל נינצבורג, ח״ב, צד 23. וראה מבוא לקמן, הפרק על הקדמונים אשר הביאו את המסכת סופרים). ובעל מסכת סופרים מביא בריש פ״ט את המאמר שבי״ת שבבראשית צריך ארבעה תגין וכו׳. וכן בפ״ט, סימן ב, אומר שוישחט הוא חצי הפסוקים של תורה. והוא כנגד הבבלי, {{הפניה-גמ|קידושין|ל|א|מסכת=כן}}, ש&quot;והתגלח&quot; הוא חצי הפסוקים של תורה. בפרק ט, סימן י״א, מביא את ההלכה שברכת כהנים לא נקרין ולא מתרגמין. הלכה ההיא מתאימה עם גירסת המשנה שבירושלמי מגילה, פרק ד, והתוספתא מגילה (פרק ד, סימן ל״ח, הוצאת צוקערמאנדעל), וכדעתו של ר׳ יוסה בירושלמי מגילה (פרק ד, ע״ה עמוד ג׳), שברכת כהנים לברכה ניתנה ולא ניתנה לקריאה, כנגד גירסת הבבלי {{הפניה-גמ|מגילה|כה|ב|מסכת=כן}}, ההלכות גדולות, ושאר גאוני בבל, והרמב״ם ז״ל.

בסימן ה׳ אומר, ה׳ דהלי״י צריך להיות פשוט מכל ה׳ וכו׳. הלכה ההיא נוסדה לכאורה על מנהגי בני בבל, ולא בני א״י (ראה שתי ידות לר׳ מנחם די לונזאנו, סוף אור תורה, צד כ״ז א, ויניציאה שע״ח). אבל, השוה, ירושלמי מגילה, פ״א, ע״א עמוד ג, דפוס קראטאשין.

'''ה.''' בפרקים י׳-י״ד, המסדר מביא מאמרים על דבר זמני קריאת התורה, מספר הקרואים, קריאת התורה ועבודות אחרות בביהכ״נ במניין עשרה, דילוג וטעויות בקריאות התורה, ברכות התורה לפניה ולאחריה; כללים על דבר שירות הים, האזינו, דבורה, ושירות אחרות שבתנ״ך; כתיבת וקריאת מגילה אסתר, ונוסח ברכותיה; נוסח ברכות התורה והמפטיר, ונוסח פריסה שמע של המפטיר; וזמן קריאת מגילת אסתר ושאר המגילות.

רוב המאמרים שבפרק העשירי הם לקוחים ממשנה ומירושלמי מגילה (אבל ראה מיללער, מסכת סופרים, מבוא, צד 13, הערה 15). מאמרו של ר׳ יהודה, בסימן ב׳, על דבר קריאת התורה בשבת במנחה ובשני ובחמישי, מובא בברייתא אחת, בבבלי מגילה ל״א ב׳. והמסדר של מסכת סופרים איננו מזכיר דעתו של ר׳ מאיר המובאה שם, בברייתא ההיא, משום שר' זירא פוסק בתלמוד, שם, כר׳ יהודה. בסימן ו׳ אומר שאין עושין מעמד ומושב על נשים. והוא כנגד הבבלי, [[בבא בתרא ק ב|בב״ב ק׳ ב׳]], כמו שהעיר הגר״א ז״ל. ואין שום ספק שמסדר המסכת הלך בעקבות בני א״י בזה. השוה, משנה, [[מועד קטן כז א|מו״ק כ״ז א׳]], ומחלוקת נהרדעי ור' אלעזר, בתלמוד, שם, כ״ז ב׳-כ״ח א׳; ומסכת שמחות, פי״א, סימן ב׳, הוצ׳ מ. היגער.

המאמרים שבסימנים א׳-ג׳, בפרק י״א, הם לקוחים מהמשנה, תוספתא, והירושלמי מגילה. אבל המאמר שבסוף סימן א׳, כגון כי כה אמר וכו׳, הוא לקוח מתלמוד בבלי ([[מגילה כד א]] – אבל השוה תוספתא מגילה, פ״ד, סימן י״ח, הוצ׳ צוקערמאנדעל). וההלכות בסימנים ד׳-ו׳, בנוגע להחזן שטעה בקריאת התורה, מיוסדות הן על מקורי ומנהגי בני א״י (ראה ספר המעשים לבני ארץ ישראל, הוצ׳ ר״י מאנן, תרביץ, שנה א׳, ספר ג, צד 6-5), כמו, שהמפטיר אינו עולה למניין שבעה (השוה ירושלמי מגילה, פ״ד, ע״ה עמוד א׳; ובבלי [[מגילה כג א|מגילה, כ״ג א׳]]-ב׳); מנהגם לחלק הסדרים כפי קריאת ג' שנים; ושהיו אצלם סדרים אשר אין בהם כ״א פסוקים.

'''ו.''' רוב המאמרים בפרק י״ב באים מהירושלמי מגילה, וגם הכללים שבסוף הפרק על דבר השירות שבתנ״ך מיוסדים הם על מנהגי בני א״י. וכן בסימן ה׳ (וגם בפ״כ, סימן ט׳), בנוגע לראש חדש טבת שחל להיות בשבת, מביא המסדר מאמר אחד של ר׳ יצחק סחורה שקורין בעניין כלות, והמפטיר בשל שבת וראש חדש, כלומר, שבשבת זו אין קורין בסדר השבוע כלל, כי אם שקורין הז׳ קרואים בעניין חנוכה (ומה שאמר לקמן בפרק י״ז, סימן ב׳, ר״ח וימי חנוכה שחלו להיות בשבת, קורין שבעה בעניין שבת וכו׳, היינו דוקא שר״ח או ימי חנוכה שחלו להיות בשבת, אבל לא כשר״ח וימי חנוכה חלו להיות בשבת – וראה מה שפירשתי שם), והמפטיר, או השמיני, קורא בתורה בשל שבת ור״ח, רוצה לומר, פרשת וביום השבת, ובראשי חדשיכם (ובעל מסכת סופרים איננו מדבר כלל על קריאת המפטיר בנביאים. והרבה מהראשונים, במחילת כבודם, טעו בזה ואמרו שלפי המסכת סופרים קורין בשבת ור״ח חנוכה בהפטרת ר״ח. ראה מבוא לקמן, הפרק על הקדמונים אשר הביאו את המסכת סופרים, והערות בגוף הספר). הלכה זו היא כנגד מאמרו של ר׳ יצחק נפחא בבבלי [[מגילה כט ב|מגילה, כ״ט ב]], שבר״ח טבת שחל להיות בשבת, קורין אחד בעניינו של יום, כלומר בסדר השבוע, ואחד בדר״ח ואחד בדחנוכה (והשוה ירושלמי מגילה, פרק ג, ע״ד עמוד ב׳; וירושלמי ברכות, פ״ד, ז׳ עמוד ג׳). וגם בדבר ראש חודש טבת שחל להיות בחול, בסוף סימן ה׳ (ובפרק כ׳, סימן ט׳), הלך הבעל מסכת סופרים כנגד המסקנא בבבלי מגילה, שם. בירושלמי מגילה, שם, ובבבלי, שם, מצינו חילוקי דיעות בזה, והבבלי מסיק: והלכתא אין משגיחין בחנוכה, ור״ח עיקר. אבל בעל מסכת סופרים פוסק שביום הראשון קורין שלשה בשל ר״ח והרביעי בשל חנוכה, וביום שני יקרא שלשה לחנוכה והרביעי של ר״ח. ואם ישאל השואל, שמא לא ראה בעל מסכת סופרים את התלמוד בבלי, צא ואמור לו, שמהבטוי &quot;כל התדיר מחבירו קודם לחבירו&quot; בסופרים ובבבלי, מוכח, שבעל מסכת סופרים ראה את המאמרים בתלמוד בבלי. וכן בסימן ז׳, מחלק בעל מסכת סופרים את שירת הלוים, או שירת האזינו, בבית המקדש, להאזינו, זכור, ירכיבהו, וישמן, וכו׳. לפי חלוקה ההיא, השלישי שר רק שני פסוקים ([[דברים לב יג|דברים ל״ב, י״ג]]–[[דברים לב יד|י״ד]]). וזו היא כנגד דעתו של רב בבבלי, [[ראש השנה לא א|ר״ה ל״א א׳]], שכדרך שחלוקים כאן, כך חלוקים בבית הכנסת.

'''ז.''' המאמרים שבראש הפרק י״ג לקוחים הם מהירושלמי מגילה, סוף פ״ג. וגם המאמר בסימן ד׳, על דבר הוי״ו דויזתא, היה בירושלמי שלפני הראשונים (ראה אבודרהם, סדר תפילות של פורים, ע״ה עמוד ד׳, ויניציאה שכ״ו). וכן נוסחאות ברכות התורה והנביאים, המובאות בסוף הפרק, הן נוסחאות בני א״י. נוסחת ברכת התורה ליחיד, בסימן ו׳, היא כנגד נוסחת הברכה ליחיד בבבלי, [[ברכות יא ב|ברכות י״א ב׳]]. וכן החתימה בברכת המפטיר, בסוף סימן י״ב, מצמיח קרן ישועה לעמו ישראל, היא נוסחת א״י. ראה ירושלמי ראש השנה, פ״ד, נ״ט עמוד ג׳. והשוה בבלי, [[פסחים קיז ב|פסחים קי״ז ב׳]]; מדרש שמואל, פכ״ו, סוף סימן ג׳, הוצ׳ באבער, והערת באבער, שם.

וכדאי גם כן להעיר מה שאמר בסימן י״ד, פי״ג, שאינו מזכיר בחתימה ישראל, אלא מקדש השבת בלבד, שהשבת קדמה לישראל וכו׳. מסקנה זו היא לכאורה מתאימה עם מנהג בני בבל, וכנגד מנהג בני א״י, משום שלפי עדותם של גאוני בבל, בני בבל אומרים מקדש השבת, ובני א״י אומרים מקדש ישראל ויום השבת (ראה חלוף מנהגים למיללער, סימן ל״ב, צד 31, ויויען תרל״ח). אבל יש להשיב כמה תשובות בדבר. לפי עדותו של הירושלמי, היו &quot;נהיגין תמן&quot;, כלומר, בבבל, לחתום בברכה אחת מעין שבע, מקדש ישראל ואת יום השבת (ראה ירושלמי ברכות, ריש פ״ח, י״א עמוד ד׳; וירושלמי פסחים, פ״י, ל״ז עמוד ג׳). וגם רבא בבבלי מתנגד לסבי דפומבדיתא, ואומר שבצלותא בין בשבתא בין ביומא טבא מקדש ישראל ([[פסחים קיז ב|פסחים קי״ז ב׳]]). ואם כן הלכה שבמסכת סופרים מתאימה למנהגי בני ארץ ישראל (והשוה גם כן מאמרו של רבינא, [[ביצה יז א|ביצה י״ז א׳]]; ותוספתא ברכות, פ״ג, סימן י״ג, הוצ׳ צוקערמאנדעל). ואין שום ספק שכבר היו חלוקי מנהגים בדבר הזכרת &quot;ישראל&quot; בשבת בשתי המדינות עצמן, בבבל ובא״י. והוצרך בעל מסכת סופרים ליתן טעם להלכתו, משום שראה איזה מקומות בא״י נוהגין כן.

'''ח.''' רוב המאמרים בפי״ד באים מהירושלמי ומשאר מקורי א״י. המאמרים בסימן א׳, על דבר ברכות המגילה, היו בירושלמי שלפני קדמונים (ראה שו״ת מוהר״ר ישראל מברונא, סימן ט״ז, צד ח׳ א׳–ב׳; וסימן ס״ו, צד ל׳ ב׳ – ל״א א׳, שטעטטין תר״כ). ומה שאמר, שכתובה בכתובים, כוונתו שהמגילות הן הלק מהכתובים, ולא מהנביאים, והקורא בכתובים צריך לברך ברכה אחרת, כמו שנאמר בסוף הסימן, חוץ מכאן. ובסימן ב׳, מביא לראשונה נוסחת הירושלמי, ואח״כ נוסחת הבבלי, של הברכה לאחר קריאת המגילה (ראה הערות בפנים הספר). ועל דבר המאמרים בסימן ג׳, השוה ירושלמי מגילה, סוף פ״ג; מדרש ב״ר, פמ״ט, סימן א׳; מדרש אסתר רבה, פ״ו, סימן ח׳, ווארשא תרכ״ז; ומדרש שמואל, פ״א, סימן ב׳, הוצ׳ באבער.

בסימנים ד׳-ט׳, פי״ד, מתאר המחבר פריסת השמע של המפטיר בנביא, קודם קריאת התורה, שכך היה מנהגי א״י (ראה הערות). אבל דעת ר׳ יצחק מווינא היא שהמפטיר בנביא, לפי המסכת סופרים, היה פורס על שמע לאחר קריאת התורה (ראה אור זרוע, חלק ב, הלכות שבת, סימן מ״ב, י׳ עמוד א׳, זיטאמיר תרכ״ב. וראה מאמרו של ר״י מאנן, HUCA, כרך ד׳, 1927, צד 261-260). ומה שנוגע להביטוי ״ויתקלס״, בריש סימן ו׳, כבר היו חלוקי דעות הגאונים בזה. ראה טור אורח חיים, סימן נ״ו, וב״י שם; שבלי הלקט השלם, ענין תפלה, סימן ח׳, הוצ׳ באבער; וגנזי שעכטער לר״ל גינצבנרג, ח״ב, צד 161, 163. ועל כל פנים אין ספק שבעל מסכת סופרים מדבר על מנהגי ארץ ישראל. וזה מוכח גם כן ממה שאומר בסימן ה׳, שהיו אומרים וצדקתך, ואנו יודעים שבבבל היו אומרים זה רק במנחה בשבת (ראה לקמן, הפרק על הקדמונים אשר הביאו את המסכת סופרים). וכן בסימן ט״ז, מדבר לרוב על מנהגי א״י, אעפ״י שמזכיר שם ג״כ שני ימים טובים של גליות האחרונים. וגם מאמרו על דבר מנהג מבטל הלכה, בסוף סימן ההוא, נוסד על מאמרי ירושלמי (השוה, [[ירושלמי יבמות יב א|ירושלמי, יבמות, ריש פי״ב]], י״ב עמוד ג׳; [[ירושלמי בבא מציעא ז א|ב״מ, ריש פ״ז]], י״א עמוד ב׳; [[ירושלמי שביעית ה א|שביעית, ריש פ״ה]], ל״ה עמוד ד׳; פסחים, פ״ד, ל׳ עמוד ד׳; תעניות, פ״א, ס״ד עמוד ג׳; קידושין, פ״ד, ס״ו עמוד ב׳; ע״ז, פ״א, ל״ט עמוד ד׳; ובבלי ר״ה ט״ו ב׳). וכמו כן המאמר בסוף הפרק, תפילה שבלת וכו׳, נוסד על הירושלמי מגילה, סוף פ״ד, כנגד הבבלי, [[שבת עט ב|שבת ע״ט ב׳]].

'''ט.''' בפרקים ט״ו-ט״ז, מביא המסדר מאמרים, על דבר כתיבת הספרים בשאר לשונות, על הצלת הספרים והברכות בשבת מפני הדליקה, ועל קריאה בכתבי הקדש בשבת; אגדות שונות על לימודי מקרא משנה ותלמוד, על חינוכי בנים בתלמוד תורה, ועל לימודי הלכות ואגדות ודברי חכמה; ומאמרי ריב״ל על דרך אגדתא.

רוב המאמרים שבשני פרקים האלו נוסדו על מקורי ארץ ישראל. המאמר בפרק ט״ו סימן א׳, אין בין וכו׳, הוא לקוח מהמשנה ([[משנה מגילה א ד|מגילה, א׳ ד׳]]). והמאמרים שבסימן ב׳-ה׳ הם מהירושלמי (שבת, פרק ט״ז, ט״ו עמוד ג׳), אבל בירושלמי באים שם המאמרים בסדר אחר. גם המאמרים שבסימן ו׳ נוסדו על מקורי ארץ ישראל. השוה ירושלמי הוריות פ״ג, מ״ח עמוד ג׳; פסיקתא דרב כהנא, בחודש השלישי, צד ק״ב א׳-ב׳, וק״ה א׳, הוצ׳ באבער. ומאמרו של אבא גוריין, בריש סימן ז׳, נמצא במשנה, סוף קידושין. ונוסח המאמר כאן מתאים עם נוסח במשנה שבירושלמי קידושין. מאמרו של רשב״י בסוף הפרק הוא לקוח מהירושלמי קידושין (סור פ״ד, ס״ו עמוד ג׳).

'''י.''' מקור המאמר של ר׳ נהוראי בפרק ט״ז, סימן א׳, הוא התוספתא והמשנה קידושין. והמאמרים של ריב״ל על דרך אגדתא, בסימן ב׳ וח׳, לקוחים הם מהירושלמי (שבת פרק ט״ז, ט״ו עמוד ג׳). וראוי להעיר שכבר התעוררו גדולי המחברים על מאמרים האלו של ריב״ל, המדברים על התנגדותו לאגדתא, וריב״ל בעצמו היה בעל אגדה גדול, והיה משבח אה האגדות בכמה מקומות, וגם היו מסדרין אגדתא קמיה (ראה [[ברכות י א]]; [[בבא קמא נה א]]; [[בבא בתרא ט ב]] - [[בבא בתרא י א|י א]]; ירושלמי, פאה, פ״ב, י״ז עמוד א׳; מעשרות, פ״א, מ״ח עמוד ד׳; סנהדרין, פ״י, כ״ט עמוד ג׳; פי״א, ל׳ עמוד ב׳; [[משנה אבות ו ב|אבות, פרק ו, משנה ב]]; מדרש תהלים, מזמור כ״ח, סימן ה', הוצ׳ באבער). ואפשר שריב״ל כיוון לספרי מינים, המכילים אגדות שונות. ומשום זה מביא מסדר המסכת מאמרים של ריב״ל, וביחוד המאמר שבסימן ב, משום שרוצה להוכיח שספרי מינים אין מצילין אותן מפני הדליקה. ו&quot;בברייתא דספרים&quot; שהיתה לפני גאוני בבל, היה מאמר כעין זה על דבר הצלת ספרי מינים (ראה הוספות שלי, בסוף מסכת שמחות, צד 266. והשוה גם כן תוספתא, עבודה זרה, פרק א, סימן כ', הוצ' צוקערמאנדעל; ירושלמי, פאה, פרק א, ט״ו עמוד ג׳; סוטה, סוף פרק ט, כ״ד עמוד ג׳; ומדרש הגדול, אחרי מות, צד 454; וריש אמור, צד 519־520, הוצ׳ ראבינאוויץ). וגם המאמר שבסוף המסכת, בנדפס (ובהוספה א׳, בהוצאה שלנו), תני מה עשה יעקב אבינו וכו', היה מעין תשובה לדברי המינים (ראה מדרש תנחומא, וישב, סימן ח', הוצ׳ באבער: שאל מין אחד לרבינו וכו׳ אבותיכם אינן מודים וכו׳ מפני שהיה יעקב אבינו יודע ברוח הקדש שהיה יוסף חי וכו׳). והשוה שו״ת הרדב״ז, ח״ד, סימן רל״ב, צד נ׳ א׳, סדילקאב תקצ״ו; סימן אלף ש״ג, ווארשא תרמ״ב; ערך מילין לשי״ר, ערך אגדה; ומורה נבוכי הזמן לרנ״ה קראכמאל, שער י״ד; ראבי״ה לר׳ אליקים המילזאהני, ריש פ״כ, צד כ״א ב׳ - כ״ב א׳, אופען 1837; מבוא התלמוד לרצ״ה חיות, פל״ב, זאלקווא תר״ה; ויגדיל תורה לר״י אקערמאן, סימן ר״מ, צד 209-207.

המאמרים בסימן ג׳-ה׳, נוסדו על מקורי ארץ ישראל (השוה פסיקתא רבתי כ״א, צד ק״א א׳ - ק״ב א׳, הוצ׳ מא״ש; פסיקתא דר״כ, בחודש השלישי, צד ק״א ב׳; ק״י א׳, הוצ׳ באבער; מדרש תנחומא, יתרו, סימן י״ז, הוצ׳ באבער; מדרש שה״ש רבה, פ״ב, סימן י״ד, ווארשא תרכ״ז; ירושלמי סנהדרין, ריש פ״ד, כ״ב עמוד א׳; מדרש תהלים, מזמור י״ב, סימן ד׳, הוצ׳ באבער). ועל דבר המאמרים שבסימן ו׳-ז׳, על ריב״ז והילל, השוה [[סוכה כח א|סוכה כ״ח א׳]]; [[בבא בתרא קלד א|ב״ב קל״ד א׳]]; אבות דרבי נתן, נוסח א, ריש פי״ד, צד כ״ט א; נוסח ב, פכ״ח, צד כ״ט א׳-ב׳, הוצ׳ שעכטער.

מה שנוגע להמאמר של ריב״ל, בסימן ח׳, כבר אמרתי לעיל, שמקורו הוא בירושלמי שבת פט״ז. והשוה גם כן מדרש תהלים, מזמור כ״ב, ס״ק י״ט, הוצ׳ באבער. אבל הביטוי, הילכך קבעו וכו׳ עולת תמיד, ליתא בירושלמי ולא במדרש תהלים. ריב״ל מדבר רק מקע״ה פרשיות שבא בהן דיבור, אמירה, או ציווי למשה. ובעל מסכת סופרים מסמיך לזה ענין הסדרים ואומר, הלכך קבעו קע״ה סדרים וכו׳. לפי דעת ר״א עפשטיין, כוונתו של בעל מסכת סופרים בזה להקנ״ד סדרים הנזכרים במסורה שקוראים בארץ ישראל במשך ג׳ שנים, ואל כ״א פרשיות שקוראים בימים ידועים בבל שנה ושנה, ובסך הכל עולים קע״ה (מקדמוניות היהודים, צד 61-58). ור״ל גינצבורג השיג עליו בזה ואמר, כיון שבעל מסכת סופרים אומר בכל &quot;שבת ושבת&quot;, ואם כן איך אפשר לאמר שכוונתו בזה גם להפרשיות שקוראים במועדים ובשאר ימים ידועים (גנזי שעכטער, ח&quot;א, צד 454-453)?

וכן יש להקשות כנגד השערת עפשטיין, שהנה בעל מסכת סופרים אומר לקמן (פי״ז, סימן ו׳), שמפסיקין לראש חודש לחנוכה וליום הכיפורים, שאם יבואו אלו בשבת, אין קורין כסדרן, שמפסיקין סידרן, וקורין באלו.

ולפי זה, חוץ מן הקנ״ד סדרים האחרים הבלתי שבים למקומם רק אחר ג׳ שנים, קראו יותר מכ״א פרשיות מיוחדות. ואפשר שהכ״א פרשיות הן הפרשיות שקראו בשבתות שלא קראו כסידרן הנ״ל, עם הד׳ פרשיות בשבתות של שקלים, זכור, פרה, החודש. ונקה לדוגמא השבתות של נ׳ שנים, תרצ״ה־תרצ״ז:

::::תרצ״ה
:1) שבת חנוכה 
:2) שבת ר״ח שבט
:3) שבת שקלים
:4) שבת זכור
:5) שבת פרה
:6) שבת החודש
:7) שבת ר״ח אייר.

::::תרצ״ו		
:8) שבת א׳ דחנוכה
:9) שבת ח׳ דחנוכה
:10) שבת ר״ח שבט
:11) שבת שקלים	
:12) שבת זכור
:13) שבת פרה
:14) שבת החודש.

::::תרצ״ז		
:15) שבת יום הכיפורים
:16) שבת ר״ח חשון
:17) שבת חנוכה
:18) שבת שקלים	
:19) שבת זכור
:20) שבת פרה
:21) שבת ר״ח ניסן, ופרשת החדש.

הכנסתי שבת יום הכיפורים, משום יום הכפורים נזכר בסופרים, שם, בין הזמנים שמפסיקין. ולא הכנסתי שבת א׳ דר״ח תמוז, תרצ״ו, ולא שבת א׳ דר״ח אלול תרצ״ז, משום שבארץ ישראל נהגו רק ביום אחד דראש חודש,</text>
      <sha1>613hh1xkmfbvlcz8z6hvswwj0t34yxb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015814</id>
      <parentid>3015813</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T13:09:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3015814</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37199" sha1="71nv8v6oiytiwh8on9kxrgx7d5u81rj" xml:space="preserve">{{כו|פרק ג}}

==מסכת סופרים וספרות חז״ל==

'''א.''' רוב המאמרים שבחמשה פרקים הראשונים של מסכת סופרים נמצאים גם כן בחמשה הפרקים של מסכת ספר תורה (שבע מסכתות קטנות, הוצאת מ. היגער, צד כ״א-ל״ו). גם הפרקים האלו נחלקים במסכת סופרים כמו הפרקים במסכת ספר תורה. וכבר אמרתי במבוא ל&quot;שבע מסכתות קטנות&quot; שלי (צד י׳), כי מסכת סופרים היא מאוחרת ממסכת ס״ת, ושלפני המחבר של מסכת סופרים היתה מסכת ס״ת. לשונה של מסכת ס״ת, כמו לשון שש המסכתות הבאות עמה, לשון הברייתא צח ונקי, ולא נמצא בה רק הלכות פשוטות ופסוקות; מה שאין כן במסכת סופרים. המסדר של מסכת סופרים שהיה ירושלמי ושידע את התלמוד בבלי, השתמש במסכת ס״ת, והוסיף נופך מן התלמוד בבלי וממקורות אחרים להברייתות של מםכת ס״ת (ראה מראה מקומות שלי למסכת ס&quot;ת; וגם מראה מקומות להלן, בגוף הספר).

ואם נשוה את חמשת הפרקים הראשונים של מס׳ סופרים לשאר הפרקים של מס׳ סופרים, נראה כי שני הקובצים האלה שונים חם במקוריהם, ובלשונם, וכי חמשת הפרקים הראשונים באים ממקום אחד, ממסכת ספר תורה שלפנינו.

החכם רא״ה ווייס בדור דור ודורשיו שלו, אומר שבעל המסכת ס״ת השתמש במסכת סופרים, וש&quot;יש ראיות מוכיחות שבעל מסכת ס״ת נסמך על מסכת סופרים ולא בהפך&quot; (דור, ח״ב, צד 252-253, ניו־יורק-ברלין, תרפ״ד). אבל ראיותיו של ווייס הן כהררים התלויים בשערה. הא לך אחת מראיותיו מהלכה ב׳ בנוגע להסיפור ששאל אחד את ר׳ יהושע הגרסי: &quot;הנה בעל מסכת ס״ת לא הביא רק הוכחת בעל מ״ס אשר אין לה מקור אחר כי אם במ״ס, ועל כן מי זה יטיל ספק עוד שבעל מסכת ס״ת סמך על מ״ס&quot;. אבל באמת בעל מסכת ספר תורה לא הביא שום הוכחה, לא של בעל מסכת סופרים, ולא של מקור אחר, כי אם ברייתא סתמא, כותבין על עורות וכו׳ (פ״א, סימן ב׳). ובעל מסכת סופרים הוא ששינה את ריש הברייתא, בתור הוכחה, מיכן שכותבין וכו׳ (פ״א, סימן ג׳), אחר שהפסיק את הברייתות של מס׳ ס״ת, והביא בסימן ב׳ את המאמר, שאל אחד וכו', לא מתלמוד בבלי, כמו שווייס משער, כי אם ממסכת סופרים ב׳ (השוה הביטוי, &quot;שאל אחד&quot; הנמצא במ״ס ובמס׳ סופרים ב׳, כנגד הביטוי, &quot;שאל בייתוסי אחד&quot;, שב[[שבת קח א|שבת ק״ח א׳]]), כמו שנראה להלן. וזה הוא דרכו של הבעל מסכת סופרים להביא מאמרים ולהפסיק את הברייתות, כמו שמוכח משאר הפרקים שבמסכת וו (ראה למשל הסימנים י׳-י״ב, פ״ב, במסכת סופרים: ואין פוחתין וכו׳, אבל בשיטין וכו׳, ובקלפים וכו׳. המאמרים שבסימן י׳ וי״ב, הם ברייתא אחת במסכת ס״ת, פ״ב, סימן ז׳. והמסדר של מס׳ סופרים הפסיק את הברייתא, והוסיף מאמר ארוך ע״ד השיטין).

וכן מן המאמר שבריש פ״ד, ר׳ יוסי אומר צבאות חול, ווייס מוכיח, שם, ואומר: &quot;הנה מהערכת אלה המאמרים זה נגד זה אנו לומדים שבעל מסכת סופרים העתיק זה מן הירושלמי ושינה הנוסחא והלשון והדבור... ועתה אם מצאנו במסכת ס״ת פ״ד ר׳ יוסי אומר צבאות היו נוהגים בו חול, הדבר ברור כי נמשך אחר מסכת סופרים והעתיק לשונו&quot;. הדבר שהיה ברור לווייס איננו ברור לי. בעל מ״ס שינה הנוסחא והלשון והדבור של הירושלמי, משום, שלפי השערת ווייס, המסדר של מ״ס השתמש בירושלמי, ולא בברייתא דמסכת ס״ת. אבל מדוע לא נאמר שהמסדר השתמש בברייתא דמסכת ס״ת, ולא &quot;שינה הנוסחא והלשון והדיבור&quot;?!

יתר על כן, במס׳ סופרים מצינו מאמר אחד הנשנה בשני מקומות: גמר כל הספרים וכו׳ עושה אותו יריעה אחת קטנה וכו׳ (פ״ב, סימן ז׳; פ״ג, סימן כ׳). ובמסכת ס״ת יש שתי הלכות שונות בדבר זה: 1) גמר כל הספר וכו׳ ועושה אותו דף קטן וכו׳ (פ״א, סימן ט׳); 2) גמר כל הספר וכו׳ עושה אותו יריעה קטנה וכו׳ (פ״ב, סימן ח׳). הלכה אחת מדברת על כתיבת דף קטן בסוף הספר, וההלכה השנייה, על העשיית יריעה קטנה בסוף הספר. ומוכח שהמעתיקי מס׳ סופרים ממס׳ ס״ת טעו בדבר, והעתיקו במקום אחד בטעות &quot;יריעה&quot;, במקום &quot;דף&quot;.

ובכל זה, אין שום ספק שבעל המסכת סופרים, שהשתמש בירושלמי בעד שאר הפרקים של המסכת, הביא ג״כ מאמרים אחדים מהתלמוד ההוא בחמשה פרקים הראשונים. כן, למשל, המאמר ע״ד האותיות הכפולים (פוף פ״ב), שאיננו במסכת ס״ת, הוא לקוח מהירושלמי, מגילה, פ״א (ע״א עמוד ד׳, דפוס קראטאשין). והשוה ג״כ, סופרים, פ״ד, סימן כ״ה: אבל חנון ורחום וכו׳. המאמר ההוא ליתא במס׳ ס״ת שלפנינו, אבל מובא בשנויים בירושלמי מגילה (שם, ע״א עמוד ד׳-ע״ב עמוד א׳). ואפשר ג״כ שמאמרים האלו, ומאמרים אחרים, היו במס׳ ס״ת העיקרית ונאבדו. ר׳ אליעזר קרשקש מביא בבית זבול שלו מאמר אחד מספר תורה פ״ה, שאיננו במסכת ס״ת שלפנינו: ונשיא בית אב למשפחות מררי... ספר תורה פ״ה (בית זבול, צד 15, הוצ׳ ר״מ גסטר).

'''ב.''' מסדר המסכת סופרים השתמש גם כן במסכת סופרים ב׳ (שבע מסכתות קטנות הנ״ל, צד פא-פו). הרבה הלכות המובאות בחמשת פרקים הראשונים של מסכת סופרים, ושאינן במסכת ס״ת, נמצאות בשינויים במסכת סופרים ב׳. השוה הלכות האלה:

{|
! מסכת סופרים !! מסכת סופרים ב׳
|-
| פ״א, סימן ב׳. || פ&quot;א, סימן ב׳.
|-
| פ״א, סימן י״ג.|| פ״א, סימן י״ד.
|-
| פ״ב, סימן ב׳. || פ״א, סימן כ״ג.
|-
| פ״ב, סימן ג׳. || פ״א, סימן כ׳-כ״א.
|-
| פ״ב, סימן ט׳. || פ״א, סוף סימן כ״ד.
|-
| פ״ג, סימן ה׳. || פ״א, סימן י״ז.
|-
| פ״ג, סימן י׳. || פ״א, סימן ו׳.
|-
| פ״ג, סימן י״ב. || פ״ב, סימן י׳-י״א. 
|-
| פ״ג, ריש סימן ט״ו. || פ״ב, סימן ט׳.
|-
| פ״ג, סוף סימן י״ח. || פ״ב, סימן ב׳.
|-
| פ״ג, סימן י״ט. || סימן פ״ב, סימן ג׳.
|-
| פ״ה, סימן ה׳. || פ״א, סימן י״ב.
|-
| פ״ה, סימן י׳. || פ״א, סימן י״א.
|-
| פ״ה, סימן י״ז. || פ״א, סימן ט׳.
|-
| פ״ה, סימן י״ח. || פ״א, סימן כ״ו.
|-
| פ״ה, סימן י״ט. || פ״א, סימן כ״ז.
|}

ולפעמים, בהלכה אחת שָׂם המסדר, או מעתיק מאוחר, שני מאמרים ביחד משני המקורים. בסופרים, פ״ב, סימן ג׳, ריש ההלכה, שם בן ארבע אותיות וכו׳, מתאימה עם ההלכה שבסופרים ב׳ (פ״א, סימן ב׳), וסוף ההלכה, אבל לא משם קטן וכו׳, היא לקוחה ממסכת ס״ת (פ״ב, סימן ב').

ואם ישאלך אדם לאמר: מנא לן שבעל מסכת סופרים השתמש במסכת סופרים ב׳, ולא להיפוך? צא ואמור לו, שהגאוני בבל כבר השתמשו בסופרים ב׳ הבבלית. ולפי מאמר אחד שבספרי הגאונים, התלמוד בבלי כבר ידע את המסכת ההיא: &quot;תניא נמי במסכת מנחות, הטועה את השם גורד את מה שכתב... ונימא מר הלכה כמר ונימא מר הלכה כמר... משום דאפכי להו, פירוש, יש שמהפך דברי ר׳ יהודה לר׳ יוסי ודברי ר׳ יוסי לר׳ יהודה, ועיקר ההפיכה הזאת משכחת לה בבריתא דספרים, ר׳ יהודה אומר את תולין את השם...&quot; (כ״י אדלער 222; גנזי מצרים, הל׳ ס״ת, לר׳ אלחנן אדלער, צד 24, אכספרד 1897. השווה מסכת סופרים ב׳, פ״א הי״ב. וראה מבוא, לקמן, הפרק על הקדמונים אשר הביאו את המסכת סופרים). ולפי פירוש זה, התלמוד ידע את המסכת סופרים ב׳ הבבלית, ולהברייתא במסכת ההיא כיוון התלמוד באמרו &quot;משום דאפכי להו&quot;.

'''ג.''' בנוגע להסיפור על דבר התרגום של תורת משה שתירגמו הזקנים (פ״א, סימן ז׳), יש להעיר שהמסדר מביא שני סיפורים, בסיפור הראשון, חמשה זקנים כתבו את התורה לתלמי יוונית. המספר של חמשה זקנים נזכר גם כן באבות דרבי נתן, נוסחא ב, ריש פרק ל״ז, הוצ׳ שעכטער; ובנוה שלום לרש״ז טויסיק, צד 35 (וראה הערת טויסיק, שם). בסיפור השני, ע״ב זקנים תרגמו את התורה. וי״ג שינויים הנזכרים שם, מתאימים עם הנוסחאות של מקורי ארץ ישראל. ראה מסכת ספר תורה, פרק א׳, סימן ו׳; מכילתא דרבי ישמעאל, בא, פי״ד (צד ט״ו ב׳-ט״ז א׳, הוצ׳ מא״ש); ירושלמי מגילה, פ״א, ע״א עמוד ד׳, דפוס קראטאשין; מדרש תנחומא, פרשת שמות, סימן י״ט, הוצאת באבער. במקורי בבל הוסיפו עוד שני שינויים, בביטויים &quot;נערי&quot; ו&quot;אצילי&quot; (שמות כ״ד, ה׳, י״א). השוה מגילה ט׳ א׳-ב׳; מדרש תנתומא, פרשת שמות, סימן כ״ב, ווארשא תרל״ט; ספר המעשיות לגסטר, מעשה 61, צד 37-38, עברית; מדרש הגדול, שמות, לשמות ד׳ כ׳, צד 39-40, הוצ' האפפמאנן.

וכן בדבר הפתוחות והסתומות של הפרשיות, הלך המסדר מסכת סופרים בעקבי בני ארץ ישראל. הפרשה פתוחה היא, &quot;כל שלא התחיל בראש השיטה&quot; וכו׳ (פרק א׳, סימן ט״ו). זו היתה הגירסא בירושלמי שלפני רבינו תם (תוספות מנחות ל״ב, א׳, בד״ה והאידנא; ספר התרומה לר׳ ברוך מגרמיזא, הל׳ ספר תורה, סימן ר׳, ס״ו עמוד א׳, ווארשא תרנ״ז); שלפני ר׳ מנחם מאירי (קרית ספר, ט׳ עמוד א, אזמיר תרכ״ג); שלפני ר׳ משה מקוצי (סמ״ג, מ״ע כ״ג, צד ט״ו ב, מונקאטש תרס״ה); ושלפני הרא״ש (הל׳ קטנות, הל׳ ס״ת, סימן י״ג). והגירסא בירושלמי שלפנינו, פתוחה מראשה סתומה, היא משובשת (ראה ירושלמי מגילה, פ״א, ע״א עמוד ג, וגם במסכת ס״ת, שהיא מסכת ירושלמית, שלטו ידי המגיהים, להתאים גירסתה לגירסאות מקורי בבל – השוה מסכת ס״ת, פ״א, סימן י׳).

והרבה מהראשונים יגעו בחינם להגיה הגירסא במס׳ סופרים כדי להתאימה עם הגירסאות התלמוד בבלי, הגאונים, וסידור הקדמונים שחיה לפני ר״ת. ראה מרדכי, הלכות קטנות (קמ״ה עמוד ד, ריווא דטרינטא שי&quot;ט; ובדפוס ווילנא, סימן תתקס״א. ומה שהעיד הרב יעקב מקלצון שם, שראה במסכת סופרים גירסא אחרת, אפשר שכוון להגירסא המשובשת במסכת ס״ת, או לברייתא דספרים, כמו שנראה להלן. וכן צריכין להגיה את המאמר המובא מסופרים בספר האגור לר״י לנדא, סור הל׳ תפילין, סדילקאב 1834: במקום, כל שהניח בסוף שיטה, צריכין לגרוס, כל שהניח בראש שיטה); ושו&quot;ת ר׳ מנחם עזריה, סימן ק״ו, דיהרנפורט תקמ״ח.

והרא״ש מצא סתירה בין הירושלמי ובין מסכת סופרים בנוגע לפרשה הפתוחה מסופה, משום שלפי הירושלמי הנ״ל, גם פתוחה מסופה פתוחה. אבל באמת לא ראינו שום סתירה. בסופרים שלפנינו לא נזכר כלל על דבר פתוחה בסופה. ואין לנו להוכיח שבעל מסכת סופרים סבר כנגד הירושלמי, שפרשה כזו היא סתומה.

'''ד.''' בארבעה פרקים, ו׳-ט׳, מביא המסדר של מסכת סופרים הלכות וכללים על דבר המסורה בתנ״ך. הלכות אחרות בנוגע להמסורה נזכרו גם כן בפרקים ד׳ וה׳ של מסכת סופרים. והמסדר ממשיך עניין המסורה בפרקים הנדונים. ממאמרים אחדים שבפרקים האלו אנו לומדים שהמסדר הולך בעקבי בני ארץ ישראל, כנגד כללי בני בבל. בני א״י, למשל, היו מחמירים יותר מבני בבל בדבר התגין (השוה מסכתות כלה להיגער, צד 88־89; גנזי מצרים, הלכות ס״ת, לר״א אדלר, צד 18; 34; בית נכות ההלכות לרח״מ הורוויץ, ח״א, צד 53, סימן כ״ד; איי הי״ם, סימן קנ״ז, ליוורנו תרכ״ט; גנזי שעכטער לר״ל נינצבורג, ח״ב, צד 23. וראה מבוא לקמן, הפרק על הקדמונים אשר הביאו את המסכת סופרים). ובעל מסכת סופרים מביא בריש פ״ט את המאמר שבי״ת שבבראשית צריך ארבעה תגין וכו׳. וכן בפ״ט, סימן ב, אומר שוישחט הוא חצי הפסוקים של תורה. והוא כנגד הבבלי, {{הפניה-גמ|קידושין|ל|א|מסכת=כן}}, ש&quot;והתגלח&quot; הוא חצי הפסוקים של תורה. בפרק ט, סימן י״א, מביא את ההלכה שברכת כהנים לא נקרין ולא מתרגמין. הלכה ההיא מתאימה עם גירסת המשנה שבירושלמי מגילה, פרק ד, והתוספתא מגילה (פרק ד, סימן ל״ח, הוצאת צוקערמאנדעל), וכדעתו של ר׳ יוסה בירושלמי מגילה (פרק ד, ע״ה עמוד ג׳), שברכת כהנים לברכה ניתנה ולא ניתנה לקריאה, כנגד גירסת הבבלי {{הפניה-גמ|מגילה|כה|ב|מסכת=כן}}, ההלכות גדולות, ושאר גאוני בבל, והרמב״ם ז״ל.

בסימן ה׳ אומר, ה׳ דהלי״י צריך להיות פשוט מכל ה׳ וכו׳. הלכה ההיא נוסדה לכאורה על מנהגי בני בבל, ולא בני א״י (ראה שתי ידות לר׳ מנחם די לונזאנו, סוף אור תורה, צד כ״ז א, ויניציאה שע״ח). אבל, השוה, ירושלמי מגילה, פ״א, ע״א עמוד ג, דפוס קראטאשין.

'''ה.''' בפרקים י׳-י״ד, המסדר מביא מאמרים על דבר זמני קריאת התורה, מספר הקרואים, קריאת התורה ועבודות אחרות בביהכ״נ במניין עשרה, דילוג וטעויות בקריאות התורה, ברכות התורה לפניה ולאחריה; כללים על דבר שירות הים, האזינו, דבורה, ושירות אחרות שבתנ״ך; כתיבת וקריאת מגילה אסתר, ונוסח ברכותיה; נוסח ברכות התורה והמפטיר, ונוסח פריסה שמע של המפטיר; וזמן קריאת מגילת אסתר ושאר המגילות.

רוב המאמרים שבפרק העשירי הם לקוחים ממשנה ומירושלמי מגילה (אבל ראה מיללער, מסכת סופרים, מבוא, צד 13, הערה 15). מאמרו של ר׳ יהודה, בסימן ב׳, על דבר קריאת התורה בשבת במנחה ובשני ובחמישי, מובא בברייתא אחת, בבבלי מגילה ל״א ב׳. והמסדר של מסכת סופרים איננו מזכיר דעתו של ר׳ מאיר המובאה שם, בברייתא ההיא, משום שר' זירא פוסק בתלמוד, שם, כר׳ יהודה. בסימן ו׳ אומר שאין עושין מעמד ומושב על נשים. והוא כנגד הבבלי, [[בבא בתרא ק ב|בב״ב ק׳ ב׳]], כמו שהעיר הגר״א ז״ל. ואין שום ספק שמסדר המסכת הלך בעקבות בני א״י בזה. השוה, משנה, [[מועד קטן כז א|מו״ק כ״ז א׳]], ומחלוקת נהרדעי ור' אלעזר, בתלמוד, שם, כ״ז ב׳-כ״ח א׳; ומסכת שמחות, פי״א, סימן ב׳, הוצ׳ מ. היגער.

המאמרים שבסימנים א׳-ג׳, בפרק י״א, הם לקוחים מהמשנה, תוספתא, והירושלמי מגילה. אבל המאמר שבסוף סימן א׳, כגון כי כה אמר וכו׳, הוא לקוח מתלמוד בבלי ([[מגילה כד א]] – אבל השוה תוספתא מגילה, פ״ד, סימן י״ח, הוצ׳ צוקערמאנדעל). וההלכות בסימנים ד׳-ו׳, בנוגע להחזן שטעה בקריאת התורה, מיוסדות הן על מקורי ומנהגי בני א״י (ראה ספר המעשים לבני ארץ ישראל, הוצ׳ ר״י מאנן, תרביץ, שנה א׳, ספר ג, צד 6-5), כמו, שהמפטיר אינו עולה למניין שבעה (השוה ירושלמי מגילה, פ״ד, ע״ה עמוד א׳; ובבלי [[מגילה כג א|מגילה, כ״ג א׳]]-ב׳); מנהגם לחלק הסדרים כפי קריאת ג' שנים; ושהיו אצלם סדרים אשר אין בהם כ״א פסוקים.

'''ו.''' רוב המאמרים בפרק י״ב באים מהירושלמי מגילה, וגם הכללים שבסוף הפרק על דבר השירות שבתנ״ך מיוסדים הם על מנהגי בני א״י. וכן בסימן ה׳ (וגם בפ״כ, סימן ט׳), בנוגע לראש חדש טבת שחל להיות בשבת, מביא המסדר מאמר אחד של ר׳ יצחק סחורה שקורין בעניין כלות, והמפטיר בשל שבת וראש חדש, כלומר, שבשבת זו אין קורין בסדר השבוע כלל, כי אם שקורין הז׳ קרואים בעניין חנוכה (ומה שאמר לקמן בפרק י״ז, סימן ב׳, ר״ח וימי חנוכה שחלו להיות בשבת, קורין שבעה בעניין שבת וכו׳, היינו דוקא שר״ח או ימי חנוכה שחלו להיות בשבת, אבל לא כשר״ח וימי חנוכה חלו להיות בשבת – וראה מה שפירשתי שם), והמפטיר, או השמיני, קורא בתורה בשל שבת ור״ח, רוצה לומר, פרשת וביום השבת, ובראשי חדשיכם (ובעל מסכת סופרים איננו מדבר כלל על קריאת המפטיר בנביאים. והרבה מהראשונים, במחילת כבודם, טעו בזה ואמרו שלפי המסכת סופרים קורין בשבת ור״ח חנוכה בהפטרת ר״ח. ראה מבוא לקמן, הפרק על הקדמונים אשר הביאו את המסכת סופרים, והערות בגוף הספר). הלכה זו היא כנגד מאמרו של ר׳ יצחק נפחא בבבלי [[מגילה כט ב|מגילה, כ״ט ב]], שבר״ח טבת שחל להיות בשבת, קורין אחד בעניינו של יום, כלומר בסדר השבוע, ואחד בדר״ח ואחד בדחנוכה (והשוה ירושלמי מגילה, פרק ג, ע״ד עמוד ב׳; וירושלמי ברכות, פ״ד, ז׳ עמוד ג׳). וגם בדבר ראש חודש טבת שחל להיות בחול, בסוף סימן ה׳ (ובפרק כ׳, סימן ט׳), הלך הבעל מסכת סופרים כנגד המסקנא בבבלי מגילה, שם. בירושלמי מגילה, שם, ובבבלי, שם, מצינו חילוקי דיעות בזה, והבבלי מסיק: והלכתא אין משגיחין בחנוכה, ור״ח עיקר. אבל בעל מסכת סופרים פוסק שביום הראשון קורין שלשה בשל ר״ח והרביעי בשל חנוכה, וביום שני יקרא שלשה לחנוכה והרביעי של ר״ח. ואם ישאל השואל, שמא לא ראה בעל מסכת סופרים את התלמוד בבלי, צא ואמור לו, שמהבטוי &quot;כל התדיר מחבירו קודם לחבירו&quot; בסופרים ובבבלי, מוכח, שבעל מסכת סופרים ראה את המאמרים בתלמוד בבלי. וכן בסימן ז׳, מחלק בעל מסכת סופרים את שירת הלוים, או שירת האזינו, בבית המקדש, להאזינו, זכור, ירכיבהו, וישמן, וכו׳. לפי חלוקה ההיא, השלישי שר רק שני פסוקים ([[דברים לב יג|דברים ל״ב, י״ג]]–[[דברים לב יד|י״ד]]). וזו היא כנגד דעתו של רב בבבלי, [[ראש השנה לא א|ר״ה ל״א א׳]], שכדרך שחלוקים כאן, כך חלוקים בבית הכנסת.

'''ז.''' המאמרים שבראש הפרק י״ג לקוחים הם מהירושלמי מגילה, סוף פ״ג. וגם המאמר בסימן ד׳, על דבר הוי״ו דויזתא, היה בירושלמי שלפני הראשונים (ראה אבודרהם, סדר תפילות של פורים, ע״ה עמוד ד׳, ויניציאה שכ״ו). וכן נוסחאות ברכות התורה והנביאים, המובאות בסוף הפרק, הן נוסחאות בני א״י. נוסחת ברכת התורה ליחיד, בסימן ו׳, היא כנגד נוסחת הברכה ליחיד בבבלי, [[ברכות יא ב|ברכות י״א ב׳]]. וכן החתימה בברכת המפטיר, בסוף סימן י״ב, מצמיח קרן ישועה לעמו ישראל, היא נוסחת א״י. ראה ירושלמי ראש השנה, פ״ד, נ״ט עמוד ג׳. והשוה בבלי, [[פסחים קיז ב|פסחים קי״ז ב׳]]; מדרש שמואל, פכ״ו, סוף סימן ג׳, הוצ׳ באבער, והערת באבער, שם.

וכדאי גם כן להעיר מה שאמר בסימן י״ד, פי״ג, שאינו מזכיר בחתימה ישראל, אלא מקדש השבת בלבד, שהשבת קדמה לישראל וכו׳. מסקנה זו היא לכאורה מתאימה עם מנהג בני בבל, וכנגד מנהג בני א״י, משום שלפי עדותם של גאוני בבל, בני בבל אומרים מקדש השבת, ובני א״י אומרים מקדש ישראל ויום השבת (ראה חלוף מנהגים למיללער, סימן ל״ב, צד 31, ויויען תרל״ח). אבל יש להשיב כמה תשובות בדבר. לפי עדותו של הירושלמי, היו &quot;נהיגין תמן&quot;, כלומר, בבבל, לחתום בברכה אחת מעין שבע, מקדש ישראל ואת יום השבת (ראה ירושלמי ברכות, ריש פ״ח, י״א עמוד ד׳; וירושלמי פסחים, פ״י, ל״ז עמוד ג׳). וגם רבא בבבלי מתנגד לסבי דפומבדיתא, ואומר שבצלותא בין בשבתא בין ביומא טבא מקדש ישראל ([[פסחים קיז ב|פסחים קי״ז ב׳]]). ואם כן הלכה שבמסכת סופרים מתאימה למנהגי בני ארץ ישראל (והשוה גם כן מאמרו של רבינא, [[ביצה יז א|ביצה י״ז א׳]]; ותוספתא ברכות, פ״ג, סימן י״ג, הוצ׳ צוקערמאנדעל). ואין שום ספק שכבר היו חלוקי מנהגים בדבר הזכרת &quot;ישראל&quot; בשבת בשתי המדינות עצמן, בבבל ובא״י. והוצרך בעל מסכת סופרים ליתן טעם להלכתו, משום שראה איזה מקומות בא״י נוהגין כן.

'''ח.''' רוב המאמרים בפי״ד באים מהירושלמי ומשאר מקורי א״י. המאמרים בסימן א׳, על דבר ברכות המגילה, היו בירושלמי שלפני קדמונים (ראה שו״ת מוהר״ר ישראל מברונא, סימן ט״ז, צד ח׳ א׳–ב׳; וסימן ס״ו, צד ל׳ ב׳ – ל״א א׳, שטעטטין תר״כ). ומה שאמר, שכתובה בכתובים, כוונתו שהמגילות הן הלק מהכתובים, ולא מהנביאים, והקורא בכתובים צריך לברך ברכה אחרת, כמו שנאמר בסוף הסימן, חוץ מכאן. ובסימן ב׳, מביא לראשונה נוסחת הירושלמי, ואח״כ נוסחת הבבלי, של הברכה לאחר קריאת המגילה (ראה הערות בפנים הספר). ועל דבר המאמרים בסימן ג׳, השוה ירושלמי מגילה, סוף פ״ג; מדרש ב״ר, פמ״ט, סימן א׳; מדרש אסתר רבה, פ״ו, סימן ח׳, ווארשא תרכ״ז; ומדרש שמואל, פ״א, סימן ב׳, הוצ׳ באבער.

בסימנים ד׳-ט׳, פי״ד, מתאר המחבר פריסת השמע של המפטיר בנביא, קודם קריאת התורה, שכך היה מנהגי א״י (ראה הערות). אבל דעת ר׳ יצחק מווינא היא שהמפטיר בנביא, לפי המסכת סופרים, היה פורס על שמע לאחר קריאת התורה (ראה אור זרוע, חלק ב, הלכות שבת, סימן מ״ב, י׳ עמוד א׳, זיטאמיר תרכ״ב. וראה מאמרו של ר״י מאנן, HUCA, כרך ד׳, 1927, צד 261-260). ומה שנוגע להביטוי ״ויתקלס״, בריש סימן ו׳, כבר היו חלוקי דעות הגאונים בזה. ראה טור אורח חיים, סימן נ״ו, וב״י שם; שבלי הלקט השלם, ענין תפלה, סימן ח׳, הוצ׳ באבער; וגנזי שעכטער לר״ל גינצבנרג, ח״ב, צד 161, 163. ועל כל פנים אין ספק שבעל מסכת סופרים מדבר על מנהגי ארץ ישראל. וזה מוכח גם כן ממה שאומר בסימן ה׳, שהיו אומרים וצדקתך, ואנו יודעים שבבבל היו אומרים זה רק במנחה בשבת (ראה לקמן, הפרק על הקדמונים אשר הביאו את המסכת סופרים). וכן בסימן ט״ז, מדבר לרוב על מנהגי א״י, אעפ״י שמזכיר שם ג״כ שני ימים טובים של גליות האחרונים. וגם מאמרו על דבר מנהג מבטל הלכה, בסוף סימן ההוא, נוסד על מאמרי ירושלמי (השוה, [[ירושלמי יבמות יב א|ירושלמי, יבמות, ריש פי״ב]], י״ב עמוד ג׳; [[ירושלמי בבא מציעא ז א|ב״מ, ריש פ״ז]], י״א עמוד ב׳; [[ירושלמי שביעית ה א|שביעית, ריש פ״ה]], ל״ה עמוד ד׳; פסחים, פ״ד, ל׳ עמוד ד׳; תעניות, פ״א, ס״ד עמוד ג׳; קידושין, פ״ד, ס״ו עמוד ב׳; ע״ז, פ״א, ל״ט עמוד ד׳; ובבלי ר״ה ט״ו ב׳). וכמו כן המאמר בסוף הפרק, תפילה שבלת וכו׳, נוסד על הירושלמי מגילה, סוף פ״ד, כנגד הבבלי, [[שבת עט ב|שבת ע״ט ב׳]].

'''ט.''' בפרקים ט״ו-ט״ז, מביא המסדר מאמרים, על דבר כתיבת הספרים בשאר לשונות, על הצלת הספרים והברכות בשבת מפני הדליקה, ועל קריאה בכתבי הקדש בשבת; אגדות שונות על לימודי מקרא משנה ותלמוד, על חינוכי בנים בתלמוד תורה, ועל לימודי הלכות ואגדות ודברי חכמה; ומאמרי ריב״ל על דרך אגדתא.

רוב המאמרים שבשני פרקים האלו נוסדו על מקורי ארץ ישראל. המאמר בפרק ט״ו סימן א׳, אין בין וכו׳, הוא לקוח מהמשנה ([[משנה מגילה א ד|מגילה, א׳ ד׳]]). והמאמרים שבסימן ב׳-ה׳ הם מהירושלמי (שבת, פרק ט״ז, ט״ו עמוד ג׳), אבל בירושלמי באים שם המאמרים בסדר אחר. גם המאמרים שבסימן ו׳ נוסדו על מקורי ארץ ישראל. השוה ירושלמי הוריות פ״ג, מ״ח עמוד ג׳; פסיקתא דרב כהנא, בחודש השלישי, צד ק״ב א׳-ב׳, וק״ה א׳, הוצ׳ באבער. ומאמרו של אבא גוריין, בריש סימן ז׳, נמצא במשנה, סוף קידושין. ונוסח המאמר כאן מתאים עם נוסח במשנה שבירושלמי קידושין. מאמרו של רשב״י בסוף הפרק הוא לקוח מהירושלמי קידושין (סור פ״ד, ס״ו עמוד ג׳).

'''י.''' מקור המאמר של ר׳ נהוראי בפרק ט״ז, סימן א׳, הוא התוספתא והמשנה קידושין. והמאמרים של ריב״ל על דרך אגדתא, בסימן ב׳ וח׳, לקוחים הם מהירושלמי (שבת פרק ט״ז, ט״ו עמוד ג׳). וראוי להעיר שכבר התעוררו גדולי המחברים על מאמרים האלו של ריב״ל, המדברים על התנגדותו לאגדתא, וריב״ל בעצמו היה בעל אגדה גדול, והיה משבח אה האגדות בכמה מקומות, וגם היו מסדרין אגדתא קמיה (ראה [[ברכות י א]]; [[בבא קמא נה א]]; [[בבא בתרא ט ב]] - [[בבא בתרא י א|י א]]; ירושלמי, פאה, פ״ב, י״ז עמוד א׳; מעשרות, פ״א, מ״ח עמוד ד׳; סנהדרין, פ״י, כ״ט עמוד ג׳; פי״א, ל׳ עמוד ב׳; [[משנה אבות ו ב|אבות, פרק ו, משנה ב]]; מדרש תהלים, מזמור כ״ח, סימן ה', הוצ׳ באבער). ואפשר שריב״ל כיוון לספרי מינים, המכילים אגדות שונות. ומשום זה מביא מסדר המסכת מאמרים של ריב״ל, וביחוד המאמר שבסימן ב, משום שרוצה להוכיח שספרי מינים אין מצילין אותן מפני הדליקה. ו&quot;בברייתא דספרים&quot; שהיתה לפני גאוני בבל, היה מאמר כעין זה על דבר הצלת ספרי מינים (ראה הוספות שלי, בסוף מסכת שמחות, צד 266. והשוה גם כן תוספתא, עבודה זרה, פרק א, סימן כ', הוצ' צוקערמאנדעל; ירושלמי, פאה, פרק א, ט״ו עמוד ג׳; סוטה, סוף פרק ט, כ״ד עמוד ג׳; ומדרש הגדול, אחרי מות, צד 454; וריש אמור, צד 519־520, הוצ׳ ראבינאוויץ). וגם המאמר שבסוף המסכת, בנדפס (ובהוספה א׳, בהוצאה שלנו), תני מה עשה יעקב אבינו וכו', היה מעין תשובה לדברי המינים (ראה מדרש תנחומא, וישב, סימן ח', הוצ׳ באבער: שאל מין אחד לרבינו וכו׳ אבותיכם אינן מודים וכו׳ מפני שהיה יעקב אבינו יודע ברוח הקדש שהיה יוסף חי וכו׳). והשוה שו״ת הרדב״ז, ח״ד, סימן רל״ב, צד נ׳ א׳, סדילקאב תקצ״ו; סימן אלף ש״ג, ווארשא תרמ״ב; ערך מילין לשי״ר, ערך אגדה; ומורה נבוכי הזמן לרנ״ה קראכמאל, שער י״ד; ראבי״ה לר׳ אליקים המילזאהני, ריש פ״כ, צד כ״א ב׳ - כ״ב א׳, אופען 1837; מבוא התלמוד לרצ״ה חיות, פל״ב, זאלקווא תר״ה; ויגדיל תורה לר״י אקערמאן, סימן ר״מ, צד 209-207.

המאמרים בסימן ג׳-ה׳, נוסדו על מקורי ארץ ישראל (השוה פסיקתא רבתי כ״א, צד ק״א א׳ - ק״ב א׳, הוצ׳ מא״ש; פסיקתא דר״כ, בחודש השלישי, צד ק״א ב׳; ק״י א׳, הוצ׳ באבער; מדרש תנחומא, יתרו, סימן י״ז, הוצ׳ באבער; מדרש שה״ש רבה, פ״ב, סימן י״ד, ווארשא תרכ״ז; ירושלמי סנהדרין, ריש פ״ד, כ״ב עמוד א׳; מדרש תהלים, מזמור י״ב, סימן ד׳, הוצ׳ באבער). ועל דבר המאמרים שבסימן ו׳-ז׳, על ריב״ז והילל, השוה [[סוכה כח א|סוכה כ״ח א׳]]; [[בבא בתרא קלד א|ב״ב קל״ד א׳]]; אבות דרבי נתן, נוסח א, ריש פי״ד, צד כ״ט א; נוסח ב, פכ״ח, צד כ״ט א׳-ב׳, הוצ׳ שעכטער.

מה שנוגע להמאמר של ריב״ל, בסימן ח׳, כבר אמרתי לעיל, שמקורו הוא בירושלמי שבת פט״ז. והשוה גם כן מדרש תהלים, מזמור כ״ב, ס״ק י״ט, הוצ׳ באבער. אבל הביטוי, הילכך קבעו וכו׳ עולת תמיד, ליתא בירושלמי ולא במדרש תהלים. ריב״ל מדבר רק מקע״ה פרשיות שבא בהן דיבור, אמירה, או ציווי למשה. ובעל מסכת סופרים מסמיך לזה ענין הסדרים ואומר, הלכך קבעו קע״ה סדרים וכו׳. לפי דעת ר״א עפשטיין, כוונתו של בעל מסכת סופרים בזה להקנ״ד סדרים הנזכרים במסורה שקוראים בארץ ישראל במשך ג׳ שנים, ואל כ״א פרשיות שקוראים בימים ידועים בבל שנה ושנה, ובסך הכל עולים קע״ה (מקדמוניות היהודים, צד 61-58). ור״ל גינצבורג השיג עליו בזה ואמר, כיון שבעל מסכת סופרים אומר בכל &quot;שבת ושבת&quot;, ואם כן איך אפשר לאמר שכוונתו בזה גם להפרשיות שקוראים במועדים ובשאר ימים ידועים (גנזי שעכטער, ח&quot;א, צד 454-453)?

וכן יש להקשות כנגד השערת עפשטיין, שהנה בעל מסכת סופרים אומר לקמן (פי״ז, סימן ו׳), שמפסיקין לראש חודש לחנוכה וליום הכיפורים, שאם יבואו אלו בשבת, אין קורין כסדרן, שמפסיקין סידרן, וקורין באלו.

ולפי זה, חוץ מן הקנ״ד סדרים האחרים הבלתי שבים למקומם רק אחר ג׳ שנים, קראו יותר מכ״א פרשיות מיוחדות. ואפשר שהכ״א פרשיות הן הפרשיות שקראו בשבתות שלא קראו כסידרן הנ״ל, עם הד׳ פרשיות בשבתות של שקלים, זכור, פרה, החודש. ונקה לדוגמא השבתות של נ׳ שנים, תרצ״ה־תרצ״ז:

::::תרצ״ה
:1) שבת חנוכה 
:2) שבת ר״ח שבט
:3) שבת שקלים
:4) שבת זכור
:5) שבת פרה
:6) שבת החודש
:7) שבת ר״ח אייר.

::::תרצ״ו		
:8) שבת א׳ דחנוכה
:9) שבת ח׳ דחנוכה
:10) שבת ר״ח שבט
:11) שבת שקלים	
:12) שבת זכור
:13) שבת פרה
:14) שבת החודש.

::::תרצ״ז		
:15) שבת יום הכיפורים
:16) שבת ר״ח חשון
:17) שבת חנוכה
:18) שבת שקלים	
:19) שבת זכור
:20) שבת פרה
:21) שבת ר״ח ניסן, ופרשת החדש.

הכנסתי שבת יום הכיפורים, משום יום הכפורים נזכר בסופרים, שם, בין הזמנים שמפסיקין. ולא הכנסתי שבת א׳ דר״ח תמוז, תרצ״ו, ולא שבת א׳ דר״ח אלול תרצ״ז, משום שבארץ ישראל נהגו רק ביום אחד דראש חודש,</text>
      <sha1>71nv8v6oiytiwh8on9kxrgx7d5u81rj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הילילו הה ליום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726541</id>
    <revision>
      <id>3015860</id>
      <parentid>3001995</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T20:26:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3015860</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2979" sha1="7a9e8h5bysxhf8pefbs4zc4v9vnpi4k" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|הפיוט מיוסד על פסוקי [[איכה א]] החל מאות ס'}}

הֵלִילוּ הָהּ לַיּוֹם{{ש}}
כִּי קָצַף עָלֵינוּ אָיֹם{{ש}}
בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵבֶל לִי בְּזֶה יוֹם{{ש}}
לָכֵן אֶבְכֶּה לִקְשֵׁה יוֹם{{ש}}
וְאַנְחוֹתַי רַבּוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם{{ש}}
עַד יְכוֹנֵן שֵׁם הָעִיר מִיּוֹם

{{סי|סִ}}{{סי|לָּה|0}} וְגַם הוֹגָה{{ש}}
וּמַכָּתִי נְהוּגָה{{ש}}
וְצָרָתִי לִי לָעֲגָה{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר בִּלְגָּה

{{סי|עַ}}{{סי|ל|0}} כֵּן יֵאָמֵר{{ש}}
קִינִים וְלֹא זֶמֶר{{ש}}
עַל כֻּלּוֹ כָבוֹד אֹמֵר{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר אִמֵּר

{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה|0}} וְאֵין מַחֲזִיר{{ש}}
מְקוֹם טָהֳרַת נָזִיר{{ש}}
כִּרְסְמָהּ מִיַּעַר חֲזִיר{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר חֵזִיר

{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק|0}} לִי פִצֵּץ{{ש}}
שׁוּבִי, וָאֶתְלוֹצֵץ{{ש}}
חוֹמוֹתַי פִּצֵּץ{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר הַפִּצֵּץ

{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְפוֹתֵחַ יָד{{ש}}
וּמֶנִּי אָזְלַת יָד{{ש}}
וְטָבְעוּ פִּתְחֵי יָהּ{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר פְּתַחְיָה

{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְהַחֲזֵק אֵל{{ש}}
כִּי אֵין יַד לְאֵל{{ש}}
וְנֶעֱלָמוֹת מַרְאוֹת יֶחֶזְקֵאל{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר יְחֶזְקֵאל

{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ|0}} בִי מְלָכִים{{ש}}
כִּי נוֹעֲלוּ מַלְאָכִים{{ש}}
וְנָפְלוּ בֹּעַז וְיָכִין{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר יָכִין

{{סי|שֻׁ}}לַּמְתִּי רֹעַ גְּמוּל{{ש}}
לָכֵן לִבִּי אָמוּל{{ש}}
וְלֹא רִחַם עַל יוֹנֵק וְגָמוּל{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר גָּמוּל

{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא|0}} וְתִדְלֶה יָהּ{{ש}}
וְתָחֹן עַם דְּלָיָה{{ש}}
יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָה{{ר1}}
וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר דְּלָיָה

{{סי|תָּ}}{{סי|רוּם|0}} וְתָעֹז יָהּ{{ש}}
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ש}}
וְתָסִיר נְהִי וְנִהְיָה{{ר1}}
וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר מַעַזְיָה.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]</text>
      <sha1>7a9e8h5bysxhf8pefbs4zc4v9vnpi4k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015862</id>
      <parentid>3015860</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T20:36:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>כך מקובל</comment>
      <origin>3015862</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2966" sha1="h76xa6i99agapiuc9qwwfhjrbpphp5j" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|הפיוט מיוסד על פסוקי [[איכה א]] החל מאות ס'}}

הֵלִילוּ הָהּ לַיּוֹם{{ש}}
כִּי קָצַף עָלֵינוּ אָיֹם{{ש}}
בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵבֶל לִי בְּזֶה יוֹם{{ש}}
לָכֵן אֶבְכֶּה לִקְשֵׁה יוֹם{{ש}}
וְאַנְחוֹתַי רַבּוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם{{ש}}
עַד יְכוֹנֵן שֵׁם הָעִיר מִיּוֹם

{{סי|סִ}}{{סי|לָּה|0}} וְגַם הוֹגָה{{ש}}
וּמַכָּתִי נְהוּגָה{{ש}}
וְצָרָתִי לִי לָעֲגָה{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר בִּלְגָּה

{{סי|עַ}}{{סי|ל|0}} כֵּן יֵאָמֵר{{ש}}
קִינִים וְלֹא זֶמֶר{{ש}}
עַל כֻּלּוֹ כָבוֹד אֹמֵר{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר אִמֵּר

{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה|0}} וְאֵין מַחֲזִיר{{ש}}
מְקוֹם טָהֳרַת נָזִיר{{ש}}
כִּרְסְמָהּ מִיַּעַר חֲזִיר{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר חֵזִיר

{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק|0}} לִי פִצֵּץ{{ש}}
שׁוּבִי, וָאֶתְלוֹצֵץ{{ש}}
חוֹמוֹתַי פִּצֵּץ{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר הַפִּצֵּץ

{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְפוֹתֵחַ יָד{{ש}}
וּמֶנִּי אָזְלַת יָד{{ש}}
וְטָבְעוּ פִּתְחֵי יָהּ{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר פְּתַחְיָה

{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְהַחֲזֵק אֵל{{ש}}
כִּי אֵין יַד לְאֵל{{ש}}
וְנֶעֱלָמוֹת מַרְאוֹת יֶחֶזְקֵאל{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר יְחֶזְקֵאל

{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ|0}} בִי מְלָכִים{{ש}}
כִּי נוֹעֲלוּ מַלְאָכִים{{ש}}
וְנָפְלוּ בֹּעַז וְיָכִין{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר יָכִין

{{סי|שֻׁ}}לַּמְתִּי רֹעַ גְּמוּל{{ש}}
לָכֵן לִבִּי אָמוּל{{ש}}
וְלֹא רִחַם עַל יוֹנֵק וְגָמוּל{{ר1}}
לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר גָּמוּל

{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא|0}} וְתִדְלֶה יָהּ{{ש}}
וְתָחֹן עַם דְּלָיָה{{ש}}
יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָה{{ר1}}
וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר דְּלָיָה

{{סי|תָּ}}{{סי|רוּם|0}} וְתָעֹז יָהּ{{ש}}
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ש}}
וְתָסִיר נְהִי וְנִהְיָה{{ר1}}
וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר מַעַזְיָה.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:יניי]]</text>
      <sha1>h76xa6i99agapiuc9qwwfhjrbpphp5j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ואיזו תהילה כפי גודלך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727852</id>
    <revision>
      <id>3015857</id>
      <parentid>2952845</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T19:42:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קרובות (פיוט)]]; הוספת [[קטגוריה:רהיטים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3015857</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2313" sha1="o9narh2qqq5x76ut9zm7i077zeok0pc" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ'''}}
|-
|וְאֵיזוֹ {{סי|תְ}}הִלָּה כְּפִי גָדְלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|שָׁ}}אַתָּה אָדוֹן וְהַכֹּל שֶׁלָּךְ
|-
|וְאֵיזוֹ {{סי|רִ}}נָּה כְּמִדַּת פָּעֳלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|קֶ}}דֶם מְעוֹנָה אַתָּה וּמָעוֹן אָהֳלָךְ
|-
|וְאֵיזוֹ {{סי|צְ}}פִירַת תִּפְאֶרֶת תְּכַלְכְּלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|פָּ}}רוֹשׁ וְעָמֹק אֵיךְ יְכַלְכְּלָךְ
|-
|וְאֵיזוֹ {{סי|עֶ}}צֶם תֶּחֱשֶׁה מִלְּמַלְּלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|ס}}וֹבֵל זְרוֹעוֹת עוֹלָם בְּמִלּוּלָךְ
|-
|וְאֵיזוֹ {{סי|נְ}}שָׁמָה לֹא תְהַלְלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|מֶ}}לֶךְ מְלָכִים וּמַלְכוּת יָאָתָה לָךְ
|-
|וְאֵיזוֹ {{סי|לֵ}}ב לֹא יְצַפֶּה לְמוּלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|כֹּ}}חַ וּגְבוּרָה תְּסַלְסְלָךְ
|-
|וְאֵיזוֹ {{סי|יָ}}ד מַמְחָה בִּגְזֵרַת מֶמְשָׁלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|טִ}}פּוּחַ וַהֲדוֹם וְשׁוֹכְנָיו יְצַלְצְלָךְ
|-
|וְאֵיזוֹ {{סי|חָ}}כָם {{ק|[לֹא]}} יִזְכֹּר מַעֲלָלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|ז}}וֹחֲלִים מִגַּאֲוָתָךְ אַבִּירֵי זְבוּלָךְ
|-
|וְאֵיזוֹ {{סי|וְ}}הוּא יוֹדֵעַ חֵילָךְ {{רווח|1}}||{{סי|הִ}}נָּשֵׂא אֲדוֹן כֹּל בְּנוֹחֲלָךְ
|-
|וְאֵיזוֹ {{סי|דֵ}}עָה תָּבִין לְפַלְּלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|גְּ}}דוֹל הָעֵצָה מִי יְכִילָךְ
|-
|וְאֵיזוֹ {{סי|בִ}}ינָה תִּתְקַיֵּם לְמוּלָךְ {{רווח|1}}||{{סי|אֲ}}דֹנָי אֱלֹהַי מְאֹד אֲעַלָּךְ
|}
[[קטגוריה:רהיטים]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>o9narh2qqq5x76ut9zm7i077zeok0pc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין צח ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728642</id>
    <revision>
      <id>3015823</id>
      <parentid>3015782</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T14:39:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3015823</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16779" sha1="tlmcs2ovih8urdz67vn7rbguvigknci" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צח|ב|צח א|צט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צח עמוד ב] בכותל שאינו משופע, למעלה משלשה - גוללו אצלו, למטה משלשה - הופכו על הכתב. רבי יהודה אומר: אפילו אינו מסולק מן הארץ וכו'. דבעינן הנחה על גבי משהו. ואלא הא דאמר רבא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תוך שלשה לרבנן צריך הנחה, לימא כתנאי אמרה לשמעתיה? - אלא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כולה רבי יהודה היא, }}וחיסורי מיחסרא והכי קתני: {{הל&quot;מ-ריף-ראש|הגיע לעשרה }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|טפחים הסמוכין לארץ }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|הופכו על הכתב }}במה דברים אמורים - בכותל משופע, אבל בכותל שאינו משופע - אפילו פחות משלשה טפחים גוללו אצלו. שרבי יהודה אומר: אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. מאי טעמא - דבעינן הנחה על גבי משהו. 
משנה. {{שוליים|ג}}זיז שלפני חלון - נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת. 
גמרא. האי זיז {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דמפיק להיכא? אילימא דמפיק לרשות הרבים - ליחוש דילמא נפיל, ואתי לאיתויי! אלא דמפיק לרשות היחיד - פשיטא! - אמר אביי: לעולם }}דמפיק לרשות הרבים{{הל&quot;מ-ריף-ראש| למעלה מי' טפחים דקי&quot;ל דרה&quot;ר ליתא אלא עד י' טפחים אבל למעלה מעשרה טפחים מקום פטור הוא הלכך נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת כיון דבהדי רשות היחיד הוא כרשות היחיד דמי מיהו אין נותנין עליו ונוטלין ממנו }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומאי נותנין עליו דקתני - }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כלים הנשברים}}{{הל&quot;מ-ריף-ראש| אלא מאני דמיתברי כגון כוסות וקערות וכיוצא בהן דאי נפלי לרה&quot;ר מיתברי ולא אתו לאיתויינהו אבל כלים דלא מיתברי אסיר חיישינן דילמא נפיל ואתי לאיתויינהו מרשות הרבים לרה&quot;י:}},. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|תניא נמי הכי: זיז שלפני החלון היוצא לרשות הרבים - נותנין עליו קערות וכוסות קיתוניות וצלוחיות. ומשתמש בכל הכותל עד עשרה התחתונים. ואם יש זיז אחד למטה ממנו }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|- משתמש בו, ובעליון }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אין משתמש בו אלא כנגד חלונו}}. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|האי זיז היכי דמי? אי דלית ביה ארבעה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - מקום פטור הוא, }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואפילו כנגד חלונו נמי לא ישתמש}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| פי' רש&quot;י אף על גב דאוקימנא בכלים הנשברים. הני מילי בדאית ביה ארבעה דלא שכיחי למיפל כולי האי. אבל אי לית ביה ארבעה דרובא נפלו ליה מיחזי כמאן דשדי להו לרה&quot;ר. וקשה לפירושו כיון דאפילו ברחב ד' אסר כלים שאין נשברים. איזה שיעור ניתן לזיז להשתמש עליו כלים שאין נשברים. כיון דברוחב ארבעה אסור הוא הדין ברחב ארבע אמות. דלענין שבת חשיב רשות ארבעה טפחים כמו ארבע אמות או יותר. וגג שאין לו מעקה העומד אצל רשות הרבים יהא אסור להשתמש עליו בכלים שאינן נשברים דלמא נפלי ואתי לאיתויינהו. הלכך נראה לפרש דברחב ארבעה שרי לאישתמושי ביה אפילו כלים שאינן נשברים. וכי פריך לעיל ליחוש דלמא נפלי ואתי לאיתויינהו הא דלא משני ליה ברחב ארבעה ובכלים שאין נשברים משום דסתם זיז אין בו רחב ארבעה. והאי דדייק גמרא אי דלית ביה ארבעה אפילו כנגד חלונו לא ישתמש ולא משני ליה דאיירי בכלים הנשברים. משום דעל כרחך לא מתוקמא בכלים הנשברים מדקתני לא ישתמש בו אלא כנגד חלונו בלבד. הלכך רישא דברייתא דאיירי בזיז כל שהוא נקט קערות וכוסות דמשתברין. וסיפא דחלון משלימו לארבעה איירי בכל הכלים}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|:. ואי אית ביה ארבעה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אמאי כנגד חלונו בלבד. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|- בכולי הכותל לישתמש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|! - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר אביי: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תחתון - דאית ביה ארבעה, ועליון - }}ד{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|לית ביה ארבעה, וחלון משלימתו לארבעה. כנגד חלון - משתמש, דחורי חלון הוא, דהאי גיסא ודהאי גיסא - אסור. }}
משנה. {{שוליים|ו}}עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים, ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד, ובלבד שלא יוציא חוץ מארבע אמות. {{שוליים|ז}}לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד, וכן לא ירוק. רבי יהודה אומר: אף משנתלש רוקו בפיו לא יהלך ארבע אמות, עד שירוק. 
גמרא  {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מתני ליה רב חיננא בר שלמיא לחייא בר רב קמיה דרב: לא יעמוד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים. אמר ליה: שבקת רבנן ועבדת כרבי מאיר! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''למטה משלשה''' -  הגיע. ראש הספר לשלשה סמוך לקרקע ארעא סמיכתא הוא והרי הוא כמונח:

'''אלא הא דאמר רבא''' -  בפ' הזורק במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|ק|א}}:

'''תוך שלשה לרבנן''' -  דפליגי עליה דר&quot;ע בקלוטה כמי שהונחה ואמרי דהזורק מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים למטה מעשרה לא אמרינן הואיל ונקלטה ביו&quot;ד תחתונים שהן רה&quot;ר הרי היא כמי שהונחה לחייבו אפי' זרק למטה משלשה לא מיחייב אם עד שלא הגיע לארץ נשרף או בלעו כלב אלא אם כן נח על גבי משהו ואפילו לא הוי מקום ארבעה הויא הנחה ולמעלה משלשה אם נח פטור ואפי' לר&quot;ע דאי מקום ארבעה הוא כרמלית הוא ואי לית ביה ארבעה מקום פטור הוא:

'''נימא כתנאי אמרה לשמעתיה''' -  דהא תנא קמא אפילו כי לא נח נמי גזר למטה מג' משום דילמא זמנין דאין אגדו בידו ולרבא כי אין אגדו בידו נמי כי האי גוונא דלא נח לא מיחייב אם קלטו והחזירו קודם שנח:

'''מתני' זיז שלפני החלון''' -  בולט מן הכותל גבוה י' ורחב ד':

'''נותנין עליו''' -  בני עלייה דרה&quot;י הוא:

'''גמ' דמפיק להיכן''' -  להיכן בולט:

'''דמפיק לרה&quot;י''' -  לחצר:

'''כלים הנשברים''' -  כלי חרס וזכוכית שאם נפלו ישברו דליכא למימר דילמא אזיל ומייתי להו:

'''קערות וכוסות וקיתוניות''' -  כולם כלים הנשברים הם דסתמייהו דחרס:

'''משתמש בכל הכותל''' -  אם הזיז מוטל לארכו אצל הכותל על פני כולו משתמש בכל הזיז:

'''עד עשרה התחתונים''' -  כלומר כל מקום שהוא בין סמוך לחלון מיד בין מופלג הימנו הרבה ובלבד שלא יהא בתוך עשרה תחתונים שברשות הרבים:

'''למטה הימנו''' -  למעלה מעשרה:

'''משתמש בו''' -  בתחתון ע&quot;פ כל הכותל אם מונח לאורכו אצל הכותל:

'''האי זיז''' -  עליון היכי דמי:

'''אי דלית ביה ארבעה מקום פטור הוא''' -  ואפילו כנגד חלונו לא לשתמש נהי דמקום פטור הוא ומותר לכתף עליו כדקי&quot;ל מקום שאין בו ארבעה מותר לבני רה&quot;ר ולבני רה&quot;י לכתף עליו מיהו תשמיש תדיר לא משתרי ביה דלא חזי לתשמישתא ושכיחי כלים למיפל לרה&quot;ר ואע&quot;ג דאוקמינן בכלים הנשברים הני מילי בדאית ביה ד' דלא שכיחי למיפל כולי האי אבל הכא דרובא נפלי מחזי כמאן דשדי להדיא לרשות הרבים:

'''חורי חלון הוא''' -  כלומר זוית החלון והרחבתו הוא ולשון חורי דנקט משום דגבי שבת שייך. למימר חורי רשות הרבים כרשות הרבים וכן חורי רה&quot;י כרה&quot;י דמי כגון כותל הסמוכה לרה&quot;ר ויש בה חורין פתוחין לרה&quot;ר למטה מיו&quot;ד הוי רה&quot;ר: מתני' עומד אדם ברה&quot;י: בבית או על הגג ושוחה ונוטל חפץ ברה&quot;ר כאן ומניחו כאן:

'''ובלבד שלא יוציאנו מארבע אמותיו''' -  ממקום שהיה מונח בו ואשמועי' . מתניתין דלא גזרינן שמא יכניסנו אצלו:

'''וישתין ברה&quot;ר''' -  דמפיק מרה&quot;י לרה&quot;ר:

'''משנתלש רוקו בפיו''' -  משנתגאל ונאסף לצאת:

'''לא יהלך ארבע אמות עד שירוק''' -  דכיון דלמשדייא קאי משאוי הוא:

'''גמ' מתני ליה רב כו'''' - גזירה שמא יכניסנו אצלו:

'''ועבדת כר&quot;מ''' -  דאיהו הוא דגזר שמא יביא אצלו כדלקמן בפירקין [דף קא.] לא יעמוד ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים שיטול מפתח ברשות הרבים ויפתח בו פתח הסמוך לרשות הרבים שמא יכניס אצלו במקום שהוא.:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צח ב נימא כתנאי אמרה לשמעתיה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_ב_נימא כתנאי אמרה לשמעתיה]]
'''נימא''' כתנאי אמרה לשמעתיה. אע&quot;ג דלא ניחא הכא לאוקמי מילתא דרבא בפלוגתא דתנאי דמתני' מ&quot;מ ע&quot;כ אשכחן ברייתא דפליגא עליה במסכת שבת בפ' הזורק (דף צז.) גבי הזורק מרה&quot;י לרה&quot;י ורה&quot;ר באמצע דקתני בברייתא תוך ג' ד&quot;ה חייב אי נמי יש לחלק דהכא שבא החפץ מלמעלה מג' למטה לתוך ג' הוא דבעי רבא הנחה על גבי משהו אבל התם איירי שהיה החפץ תוך ג' משיצא מתחת ידו להכי חשיב כמונח דהא מודה רבא דהמעביר בתוך שלשה דכמונח בקרקע דמי כדמוכח בפרק המוציא יין (שם דף פ.) והא דלא חשבינן מתגלגל כמונח בסוף הזורק (שם דף ק.) התם איירי כשהיתה תחילת זריקה למעלה מג':
[[File:תוס עירובין 10 צח ב אלא כולה רבי יהודה היא.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_ב_אלא כולה רבי יהודה היא]]
''' אלא''' כולה רבי יהודה היא. תימה דבשבת בפרק הזורק (דף צז:) בעי למימר דסבר ר' יהודה קלוטה כמו שהונחה גבי הזורק מרה&quot;י לרה&quot;ר ועבר ד' אמות ברה&quot;ר ולמסקנא דהתם ניחא דמוקי לה כגון דאמר כדנפקא לרה&quot;ר תנוח דמסתבר טפי למימר התם קלוטה כמו שהונחה כיון שהיה דעתו ורצונו שתנוח שם אבל הכא דאין רצונו . שיפול שם הספר אין לנו לומר שיהא כמונח אבל למאי דס&quot;ד התם מעיקרא דמיחייב שתים ובאומר כל מקום שתרצה שם תנוח קשה ויש לחלק דהתם אינו מקפיד על החפץ אנה שינוח אבל הכא מקפיד ומרצונו היה חפץ שלא היה שם מונח אבל לרבא קשיא דאפי' באומר כל מקום שתרצה תנוח בעי רבא הנחה על גבי משהו דמקפיד אפילו נח על גבי משהו לא מיחייב דלא נעשית מחשבתו וצריך לומר דלמאי דס&quot;ד התם מעיקרא לית ליה דרבא ועוד יש לומר כדפרישית לעיל דהתם כשתחילת זריקתו תוך שלשה:
[[File:תוס עירובין 10 צח ב ניחוש דילמא נפיל ואתי לאיתויי.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_ב_ניחוש דילמא נפיל ואתי לאיתויי]]
''' ניחוש''' דילמא נפיל ואתי לאיתויי. ואי דמפיק לכרמלית או לחצר שאינה מעורבת לרבא דלית ליה לקמן (צט.) גזירה לגזירה פשיטא דשרי דלא איצטריך למיתני ולאביי דגזר אסור כמו במפיק לרה&quot;ר ועוד נראה מדמשני אביי לעולם דמפיק לרה&quot;ר משמע דבמפיק לכרמלית או לחצר שאינה מעורבת שרי אפילו כלים שאינן נשברים ואע&quot;ג דלקמן גזר אביי גזירה לגזירה יש לחלק כמו שפירשתי לעיל ובפרק כיצד משתתפין (לעיל דף פד.) גבי אנשי חצר. ואנשי עלייה ששכחו ולא עירבו דקתני זיז היוצא מן הכותל בעשרה דעלייה הוי לעלייה אפילו הניח שם כלים שאינם נשברים:
[[File:תוס עירובין 10 צח ב ומשתמש בכל הכותל עד עשרה תחתונים.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_ב_ומשתמש בכל הכותל עד עשרה תחתונים]]
''' ומשתמש''' בכל הכותל עד עשרה תחתונים. פי' בקונטרס אם הזיז מוטל לארכו על פני כל הכותל משתמש בכל הזיז וקשה לר&quot;י דהיינו סיפא דקתני אם יש זיז למטה הימנו משתמש בו ומפרש ר&quot;י דבחורין שבכותל קאמר דמשתמש ולשון משתמש בכל הכותל משמע נמי כן:

''' אי''' דלית ליה ארבע אפי' כנגד חלונו נמי לא ישתמש. משמע מפירוש הקונט' דברחב ד' משתמש בכלים הנשברים אבל שאין רחב לא ישתמש אפי' כלים הנשברים דהוי כאילו שדי להו להדיא וקשה לר&quot;י דכיון דאפילו ברחב ד' לא ישתמש בכלים שאין נשברין א&quot;כ אפילו רחב מאה אמה נמי דלענין שבת חשיב רחב ד' כרחב אלף ונראה לר&quot;י דברחב ד' שרי ליתן אפילו כלים שאינן נשברים ומתני' ברחב כל שהוא והא דלא מוקי לה ברחב ד' ובכל כלים משום דסתם זיז אינו רחב ד' וכי פריך הש&quot;ס אי דלית ביה ארבעה אפילו כנגד חלונו לא ישתמש ה&quot;מ למיפרך אפי' בשלמטה הימנו לא ישתמש והא דלא משני ליה דבכלים הנשברים איירי היינו משום דלא מיתוקמא בהכי ע&quot;כ מדלא שרי בשאר הכותל אלא כנגד חלונו בלבד:

''' תחתון''' דאית ביה ד'. ק&quot;ק דמעליון שמעינן ליה דשרינן כנגד חלונו משום דחלון משלימתו לד' ויש לומר דאיצטריך לאשמועינן בתחתון אף על גב דלא ניחא תשמישתא דהא איכא עליון דמפסיק:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צח|ב}}</text>
      <sha1>tlmcs2ovih8urdz67vn7rbguvigknci</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015827</id>
      <parentid>3015823</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T15:24:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3015827</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17025" sha1="hy6l1a05knrab2wr3du855iamqst2ir" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צח|ב|צח א|צט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צח עמוד ב] בכותל שאינו משופע, למעלה משלשה - גוללו אצלו, למטה משלשה - הופכו על הכתב. רבי יהודה אומר: אפילו אינו מסולק מן הארץ וכו'. דבעינן הנחה על גבי משהו. ואלא הא דאמר רבא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תוך שלשה לרבנן צריך הנחה, לימא כתנאי אמרה לשמעתיה? - אלא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כולה רבי יהודה היא, }}וחיסורי מיחסרא והכי קתני: {{הל&quot;מ-ריף-ראש|הגיע לעשרה }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|טפחים הסמוכין לארץ }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|הופכו על הכתב }}במה דברים אמורים - בכותל משופע, אבל בכותל שאינו משופע - אפילו פחות משלשה טפחים גוללו אצלו. שרבי יהודה אומר: אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. מאי טעמא - דבעינן הנחה על גבי משהו. 
משנה. {{שוליים|ג}}זיז שלפני חלון - נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת. 
גמרא. האי זיז {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דמפיק להיכא? אילימא דמפיק לרשות הרבים - ליחוש דילמא נפיל, ואתי לאיתויי! אלא דמפיק לרשות היחיד - פשיטא! - אמר אביי: לעולם }}דמפיק לרשות הרבים{{הל&quot;מ-ריף-ראש| למעלה מי' טפחים דקי&quot;ל דרה&quot;ר ליתא אלא עד י' טפחים אבל למעלה מעשרה טפחים מקום פטור הוא הלכך נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת כיון דבהדי רשות היחיד הוא כרשות היחיד דמי מיהו אין נותנין עליו ונוטלין ממנו }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומאי נותנין עליו דקתני - }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כלים הנשברים}}{{הל&quot;מ-ריף-ראש| אלא מאני דמיתברי כגון כוסות וקערות וכיוצא בהן דאי נפלי לרה&quot;ר מיתברי ולא אתו לאיתויינהו אבל כלים דלא מיתברי אסיר חיישינן דילמא נפיל ואתי לאיתויינהו מרשות הרבים לרה&quot;י:}},. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|תניא נמי הכי: זיז שלפני החלון היוצא לרשות הרבים - נותנין עליו קערות וכוסות קיתוניות וצלוחיות. ומשתמש בכל הכותל עד עשרה התחתונים. ואם יש זיז אחד למטה ממנו }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|- משתמש בו, ובעליון }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אין משתמש בו אלא כנגד חלונו}}. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|האי זיז היכי דמי? אי דלית ביה ארבעה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - מקום פטור הוא, }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואפילו כנגד חלונו נמי לא ישתמש}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| פי' רש&quot;י אף על גב דאוקימנא בכלים הנשברים. הני מילי בדאית ביה ארבעה דלא שכיחי למיפל כולי האי. אבל אי לית ביה ארבעה דרובא נפלו ליה מיחזי כמאן דשדי להו לרה&quot;ר. וקשה לפירושו כיון דאפילו ברחב ד' אסר כלים שאין נשברים. איזה שיעור ניתן לזיז להשתמש עליו כלים שאין נשברים. כיון דברוחב ארבעה אסור הוא הדין ברחב ארבע אמות. דלענין שבת חשיב רשות ארבעה טפחים כמו ארבע אמות או יותר. וגג שאין לו מעקה העומד אצל רשות הרבים יהא אסור להשתמש עליו בכלים שאינן נשברים דלמא נפלי ואתי לאיתויינהו. הלכך נראה לפרש דברחב ארבעה שרי לאישתמושי ביה אפילו כלים שאינן נשברים. וכי פריך לעיל ליחוש דלמא נפלי ואתי לאיתויינהו הא דלא משני ליה ברחב ארבעה ובכלים שאין נשברים משום דסתם זיז אין בו רחב ארבעה. והאי דדייק גמרא אי דלית ביה ארבעה אפילו כנגד חלונו לא ישתמש ולא משני ליה דאיירי בכלים הנשברים. משום דעל כרחך לא מתוקמא בכלים הנשברים מדקתני לא ישתמש בו אלא כנגד חלונו בלבד. הלכך רישא דברייתא דאיירי בזיז כל שהוא נקט קערות וכוסות דמשתברין. וסיפא דחלון משלימו לארבעה איירי בכל הכלים}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|:. ואי אית ביה ארבעה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אמאי כנגד חלונו בלבד. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|- בכולי הכותל לישתמש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|! - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר אביי: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תחתון - דאית ביה ארבעה, ועליון - }}ד{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|לית ביה ארבעה, וחלון משלימתו לארבעה. כנגד חלון - משתמש, דחורי חלון הוא, דהאי גיסא ודהאי גיסא - אסור. }}
משנה. {{שוליים|ו}}עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים, ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד, ובלבד שלא יוציא חוץ מארבע אמות. {{שוליים|ז}}לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד, וכן לא ירוק. רבי יהודה אומר: אף משנתלש רוקו בפיו לא יהלך ארבע אמות, עד שירוק. 
גמרא  {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מתני ליה רב חיננא בר שלמיא לחייא בר רב קמיה דרב: לא יעמוד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים. אמר ליה: שבקת רבנן ועבדת כרבי מאיר! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''למטה משלשה''' -  הגיע. ראש הספר לשלשה סמוך לקרקע ארעא סמיכתא הוא והרי הוא כמונח:

'''אלא הא דאמר רבא''' -  בפ' הזורק במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|ק|א}}:

'''תוך שלשה לרבנן''' -  דפליגי עליה דר&quot;ע בקלוטה כמי שהונחה ואמרי דהזורק מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים למטה מעשרה לא אמרינן הואיל ונקלטה ביו&quot;ד תחתונים שהן רה&quot;ר הרי היא כמי שהונחה לחייבו אפי' זרק למטה משלשה לא מיחייב אם עד שלא הגיע לארץ נשרף או בלעו כלב אלא אם כן נח על גבי משהו ואפילו לא הוי מקום ארבעה הויא הנחה ולמעלה משלשה אם נח פטור ואפי' לר&quot;ע דאי מקום ארבעה הוא כרמלית הוא ואי לית ביה ארבעה מקום פטור הוא:

'''נימא כתנאי אמרה לשמעתיה''' -  דהא תנא קמא אפילו כי לא נח נמי גזר למטה מג' משום דילמא זמנין דאין אגדו בידו ולרבא כי אין אגדו בידו נמי כי האי גוונא דלא נח לא מיחייב אם קלטו והחזירו קודם שנח:

'''מתני' זיז שלפני החלון''' -  בולט מן הכותל גבוה י' ורחב ד':

'''נותנין עליו''' -  בני עלייה דרה&quot;י הוא:

'''גמ' דמפיק להיכן''' -  להיכן בולט:

'''דמפיק לרה&quot;י''' -  לחצר:

'''כלים הנשברים''' -  כלי חרס וזכוכית שאם נפלו ישברו דליכא למימר דילמא אזיל ומייתי להו:

'''קערות וכוסות וקיתוניות''' -  כולם כלים הנשברים הם דסתמייהו דחרס:

'''משתמש בכל הכותל''' -  אם הזיז מוטל לארכו אצל הכותל על פני כולו משתמש בכל הזיז:

'''עד עשרה התחתונים''' -  כלומר כל מקום שהוא בין סמוך לחלון מיד בין מופלג הימנו הרבה ובלבד שלא יהא בתוך עשרה תחתונים שברשות הרבים:

'''למטה הימנו''' -  למעלה מעשרה:

'''משתמש בו''' -  בתחתון ע&quot;פ כל הכותל אם מונח לאורכו אצל הכותל:

'''האי זיז''' -  עליון היכי דמי:

'''אי דלית ביה ארבעה מקום פטור הוא''' -  ואפילו כנגד חלונו לא לשתמש נהי דמקום פטור הוא ומותר לכתף עליו כדקי&quot;ל מקום שאין בו ארבעה מותר לבני רה&quot;ר ולבני רה&quot;י לכתף עליו מיהו תשמיש תדיר לא משתרי ביה דלא חזי לתשמישתא ושכיחי כלים למיפל לרה&quot;ר ואע&quot;ג דאוקמינן בכלים הנשברים הני מילי בדאית ביה ד' דלא שכיחי למיפל כולי האי אבל הכא דרובא נפלי מחזי כמאן דשדי להדיא לרשות הרבים:

'''חורי חלון הוא''' -  כלומר זוית החלון והרחבתו הוא ולשון חורי דנקט משום דגבי שבת שייך. למימר חורי רשות הרבים כרשות הרבים וכן חורי רה&quot;י כרה&quot;י דמי כגון כותל הסמוכה לרה&quot;ר ויש בה חורין פתוחין לרה&quot;ר למטה מיו&quot;ד הוי רה&quot;ר: מתני' עומד אדם ברה&quot;י: בבית או על הגג ושוחה ונוטל חפץ ברה&quot;ר כאן ומניחו כאן:

'''ובלבד שלא יוציאנו מארבע אמותיו''' -  ממקום שהיה מונח בו ואשמועי' . מתניתין דלא גזרינן שמא יכניסנו אצלו:

'''וישתין ברה&quot;ר''' -  דמפיק מרה&quot;י לרה&quot;ר:

'''משנתלש רוקו בפיו''' -  משנתגאל ונאסף לצאת:

'''לא יהלך ארבע אמות עד שירוק''' -  דכיון דלמשדייא קאי משאוי הוא:

'''גמ' מתני ליה רב כו'''' - גזירה שמא יכניסנו אצלו:

'''ועבדת כר&quot;מ''' -  דאיהו הוא דגזר שמא יביא אצלו כדלקמן בפירקין [דף קא.] לא יעמוד ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים שיטול מפתח ברשות הרבים ויפתח בו פתח הסמוך לרשות הרבים שמא יכניס אצלו במקום שהוא.:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צח ב נימא כתנאי אמרה לשמעתיה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_ב_נימא כתנאי אמרה לשמעתיה]]
'''נימא''' כתנאי אמרה לשמעתיה. אע&quot;ג דלא ניחא הכא לאוקמי מילתא דרבא בפלוגתא דתנאי דמתני' מ&quot;מ ע&quot;כ אשכחן ברייתא דפליגא עליה במסכת שבת בפ' הזורק (דף צז.) גבי הזורק מרה&quot;י לרה&quot;י ורה&quot;ר באמצע דקתני בברייתא תוך ג' ד&quot;ה חייב אי נמי יש לחלק דהכא שבא החפץ מלמעלה מג' למטה לתוך ג' הוא דבעי רבא הנחה על גבי משהו אבל התם איירי שהיה החפץ תוך ג' משיצא מתחת ידו להכי חשיב כמונח דהא מודה רבא דהמעביר בתוך שלשה דכמונח בקרקע דמי כדמוכח בפרק המוציא יין (שם דף פ.) והא דלא חשבינן מתגלגל כמונח בסוף הזורק (שם דף ק.) התם איירי כשהיתה תחילת זריקה למעלה מג':
[[File:תוס עירובין 10 צח ב אלא כולה רבי יהודה היא.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_ב_אלא כולה רבי יהודה היא]]
''' אלא''' כולה רבי יהודה היא. תימה דבשבת בפרק הזורק (דף צז:) בעי למימר דסבר ר' יהודה קלוטה כמו שהונחה גבי הזורק מרה&quot;י לרה&quot;ר ועבר ד' אמות ברה&quot;ר ולמסקנא דהתם ניחא דמוקי לה כגון דאמר כדנפקא לרה&quot;ר תנוח דמסתבר טפי למימר התם קלוטה כמו שהונחה כיון שהיה דעתו ורצונו שתנוח שם אבל הכא דאין רצונו . שיפול שם הספר אין לנו לומר שיהא כמונח אבל למאי דס&quot;ד התם מעיקרא דמיחייב שתים ובאומר כל מקום שתרצה שם תנוח קשה ויש לחלק דהתם אינו מקפיד על החפץ אנה שינוח אבל הכא מקפיד ומרצונו היה חפץ שלא היה שם מונח אבל לרבא קשיא דאפי' באומר כל מקום שתרצה תנוח בעי רבא הנחה על גבי משהו דמקפיד אפילו נח על גבי משהו לא מיחייב דלא נעשית מחשבתו וצריך לומר דלמאי דס&quot;ד התם מעיקרא לית ליה דרבא ועוד יש לומר כדפרישית לעיל דהתם כשתחילת זריקתו תוך שלשה:
[[File:תוס עירובין 10 צח ב ניחוש דילמא נפיל ואתי לאיתויי.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_ב_ניחוש דילמא נפיל ואתי לאיתויי]]
''' ניחוש''' דילמא נפיל ואתי לאיתויי. ואי דמפיק לכרמלית או לחצר שאינה מעורבת לרבא דלית ליה לקמן (צט.) גזירה לגזירה פשיטא דשרי דלא איצטריך למיתני ולאביי דגזר אסור כמו במפיק לרה&quot;ר ועוד נראה מדמשני אביי לעולם דמפיק לרה&quot;ר משמע דבמפיק לכרמלית או לחצר שאינה מעורבת שרי אפילו כלים שאינן נשברים ואע&quot;ג דלקמן גזר אביי גזירה לגזירה יש לחלק כמו שפירשתי לעיל ובפרק כיצד משתתפין (לעיל דף פד.) גבי אנשי חצר. ואנשי עלייה ששכחו ולא עירבו דקתני זיז היוצא מן הכותל בעשרה דעלייה הוי לעלייה אפילו הניח שם כלים שאינם נשברים:
[[File:תוס עירובין 10 צח ב ומשתמש בכל הכותל עד עשרה תחתונים.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_ב_ומשתמש בכל הכותל עד עשרה תחתונים]]
''' ומשתמש''' בכל הכותל עד עשרה תחתונים. פי' בקונטרס אם הזיז מוטל לארכו על פני כל הכותל משתמש בכל הזיז וקשה לר&quot;י דהיינו סיפא דקתני אם יש זיז למטה הימנו משתמש בו ומפרש ר&quot;י דבחורין שבכותל קאמר דמשתמש ולשון משתמש בכל הכותל משמע נמי כן:
[[File:תוס עירובין 10 צח ב אי דלית ליה ארבע אפי' כנגד חלונו נמי לא ישתמש.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_ב_אי דלית ליה ארבע אפי' כנגד חלונו נמי לא ישתמש]]
''' אי''' דלית ליה ארבע אפי' כנגד חלונו נמי לא ישתמש. משמע מפירוש הקונט' דברחב ד' משתמש בכלים הנשברים אבל שאין רחב לא ישתמש אפי' כלים הנשברים דהוי כאילו שדי להו להדיא וקשה לר&quot;י דכיון דאפילו ברחב ד' לא ישתמש בכלים שאין נשברין א&quot;כ אפילו רחב מאה אמה נמי דלענין שבת חשיב רחב ד' כרחב אלף ונראה לר&quot;י דברחב ד' שרי ליתן אפילו כלים שאינן נשברים ומתני' ברחב כל שהוא והא דלא מוקי לה ברחב ד' ובכל כלים משום דסתם זיז אינו רחב ד' וכי פריך הש&quot;ס אי דלית ביה ארבעה אפילו כנגד חלונו לא ישתמש ה&quot;מ למיפרך אפי' בשלמטה הימנו לא ישתמש והא דלא משני ליה דבכלים הנשברים איירי היינו משום דלא מיתוקמא בהכי ע&quot;כ מדלא שרי בשאר הכותל אלא כנגד חלונו בלבד:

''' תחתון''' דאית ביה ד'. ק&quot;ק דמעליון שמעינן ליה דשרינן כנגד חלונו משום דחלון משלימתו לד' ויש לומר דאיצטריך לאשמועינן בתחתון אף על גב דלא ניחא תשמישתא דהא איכא עליון דמפסיק:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צח|ב}}</text>
      <sha1>hy6l1a05knrab2wr3du855iamqst2ir</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015829</id>
      <parentid>3015827</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T15:33:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3015829</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17171" sha1="ezixlg5yl78l0dm8zoggdcobg1qej6k" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צח|ב|צח א|צט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צח עמוד ב] בכותל שאינו משופע, למעלה משלשה - גוללו אצלו, למטה משלשה - הופכו על הכתב. רבי יהודה אומר: אפילו אינו מסולק מן הארץ וכו'. דבעינן הנחה על גבי משהו. ואלא הא דאמר רבא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תוך שלשה לרבנן צריך הנחה, לימא כתנאי אמרה לשמעתיה? - אלא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כולה רבי יהודה היא, }}וחיסורי מיחסרא והכי קתני: {{הל&quot;מ-ריף-ראש|הגיע לעשרה }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|טפחים הסמוכין לארץ }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|הופכו על הכתב }}במה דברים אמורים - בכותל משופע, אבל בכותל שאינו משופע - אפילו פחות משלשה טפחים גוללו אצלו. שרבי יהודה אומר: אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. מאי טעמא - דבעינן הנחה על גבי משהו. 
משנה. {{שוליים|ג}}זיז שלפני חלון - נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת. 
גמרא. האי זיז {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דמפיק להיכא? אילימא דמפיק לרשות הרבים - ליחוש דילמא נפיל, ואתי לאיתויי! אלא דמפיק לרשות היחיד - פשיטא! - אמר אביי: לעולם }}דמפיק לרשות הרבים{{הל&quot;מ-ריף-ראש| למעלה מי' טפחים דקי&quot;ל דרה&quot;ר ליתא אלא עד י' טפחים אבל למעלה מעשרה טפחים מקום פטור הוא הלכך נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת כיון דבהדי רשות היחיד הוא כרשות היחיד דמי מיהו אין נותנין עליו ונוטלין ממנו }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומאי נותנין עליו דקתני - }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כלים הנשברים}}{{הל&quot;מ-ריף-ראש| אלא מאני דמיתברי כגון כוסות וקערות וכיוצא בהן דאי נפלי לרה&quot;ר מיתברי ולא אתו לאיתויינהו אבל כלים דלא מיתברי אסיר חיישינן דילמא נפיל ואתי לאיתויינהו מרשות הרבים לרה&quot;י:}},. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|תניא נמי הכי: זיז שלפני החלון היוצא לרשות הרבים - נותנין עליו קערות וכוסות קיתוניות וצלוחיות. ומשתמש בכל הכותל עד עשרה התחתונים. ואם יש זיז אחד למטה ממנו }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|- משתמש בו, ובעליון }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אין משתמש בו אלא כנגד חלונו}}. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|האי זיז היכי דמי? אי דלית ביה ארבעה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - מקום פטור הוא, }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואפילו כנגד חלונו נמי לא ישתמש}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| פי' רש&quot;י אף על גב דאוקימנא בכלים הנשברים. הני מילי בדאית ביה ארבעה דלא שכיחי למיפל כולי האי. אבל אי לית ביה ארבעה דרובא נפלו ליה מיחזי כמאן דשדי להו לרה&quot;ר. וקשה לפירושו כיון דאפילו ברחב ד' אסר כלים שאין נשברים. איזה שיעור ניתן לזיז להשתמש עליו כלים שאין נשברים. כיון דברוחב ארבעה אסור הוא הדין ברחב ארבע אמות. דלענין שבת חשיב רשות ארבעה טפחים כמו ארבע אמות או יותר. וגג שאין לו מעקה העומד אצל רשות הרבים יהא אסור להשתמש עליו בכלים שאינן נשברים דלמא נפלי ואתי לאיתויינהו. הלכך נראה לפרש דברחב ארבעה שרי לאישתמושי ביה אפילו כלים שאינן נשברים. וכי פריך לעיל ליחוש דלמא נפלי ואתי לאיתויינהו הא דלא משני ליה ברחב ארבעה ובכלים שאין נשברים משום דסתם זיז אין בו רחב ארבעה. והאי דדייק גמרא אי דלית ביה ארבעה אפילו כנגד חלונו לא ישתמש ולא משני ליה דאיירי בכלים הנשברים. משום דעל כרחך לא מתוקמא בכלים הנשברים מדקתני לא ישתמש בו אלא כנגד חלונו בלבד. הלכך רישא דברייתא דאיירי בזיז כל שהוא נקט קערות וכוסות דמשתברין. וסיפא דחלון משלימו לארבעה איירי בכל הכלים}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|:. ואי אית ביה ארבעה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אמאי כנגד חלונו בלבד. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|- בכולי הכותל לישתמש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|! - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר אביי: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תחתון - דאית ביה ארבעה, ועליון - }}ד{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|לית ביה ארבעה, וחלון משלימתו לארבעה. כנגד חלון - משתמש, דחורי חלון הוא, דהאי גיסא ודהאי גיסא - אסור. }}
משנה. {{שוליים|ו}}עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים, ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד, ובלבד שלא יוציא חוץ מארבע אמות. {{שוליים|ז}}לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד, וכן לא ירוק. רבי יהודה אומר: אף משנתלש רוקו בפיו לא יהלך ארבע אמות, עד שירוק. 
גמרא  {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מתני ליה רב חיננא בר שלמיא לחייא בר רב קמיה דרב: לא יעמוד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים. אמר ליה: שבקת רבנן ועבדת כרבי מאיר! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''למטה משלשה''' -  הגיע. ראש הספר לשלשה סמוך לקרקע ארעא סמיכתא הוא והרי הוא כמונח:

'''אלא הא דאמר רבא''' -  בפ' הזורק במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|ק|א}}:

'''תוך שלשה לרבנן''' -  דפליגי עליה דר&quot;ע בקלוטה כמי שהונחה ואמרי דהזורק מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים למטה מעשרה לא אמרינן הואיל ונקלטה ביו&quot;ד תחתונים שהן רה&quot;ר הרי היא כמי שהונחה לחייבו אפי' זרק למטה משלשה לא מיחייב אם עד שלא הגיע לארץ נשרף או בלעו כלב אלא אם כן נח על גבי משהו ואפילו לא הוי מקום ארבעה הויא הנחה ולמעלה משלשה אם נח פטור ואפי' לר&quot;ע דאי מקום ארבעה הוא כרמלית הוא ואי לית ביה ארבעה מקום פטור הוא:

'''נימא כתנאי אמרה לשמעתיה''' -  דהא תנא קמא אפילו כי לא נח נמי גזר למטה מג' משום דילמא זמנין דאין אגדו בידו ולרבא כי אין אגדו בידו נמי כי האי גוונא דלא נח לא מיחייב אם קלטו והחזירו קודם שנח:

'''מתני' זיז שלפני החלון''' -  בולט מן הכותל גבוה י' ורחב ד':

'''נותנין עליו''' -  בני עלייה דרה&quot;י הוא:

'''גמ' דמפיק להיכן''' -  להיכן בולט:

'''דמפיק לרה&quot;י''' -  לחצר:

'''כלים הנשברים''' -  כלי חרס וזכוכית שאם נפלו ישברו דליכא למימר דילמא אזיל ומייתי להו:

'''קערות וכוסות וקיתוניות''' -  כולם כלים הנשברים הם דסתמייהו דחרס:

'''משתמש בכל הכותל''' -  אם הזיז מוטל לארכו אצל הכותל על פני כולו משתמש בכל הזיז:

'''עד עשרה התחתונים''' -  כלומר כל מקום שהוא בין סמוך לחלון מיד בין מופלג הימנו הרבה ובלבד שלא יהא בתוך עשרה תחתונים שברשות הרבים:

'''למטה הימנו''' -  למעלה מעשרה:

'''משתמש בו''' -  בתחתון ע&quot;פ כל הכותל אם מונח לאורכו אצל הכותל:

'''האי זיז''' -  עליון היכי דמי:

'''אי דלית ביה ארבעה מקום פטור הוא''' -  ואפילו כנגד חלונו לא לשתמש נהי דמקום פטור הוא ומותר לכתף עליו כדקי&quot;ל מקום שאין בו ארבעה מותר לבני רה&quot;ר ולבני רה&quot;י לכתף עליו מיהו תשמיש תדיר לא משתרי ביה דלא חזי לתשמישתא ושכיחי כלים למיפל לרה&quot;ר ואע&quot;ג דאוקמינן בכלים הנשברים הני מילי בדאית ביה ד' דלא שכיחי למיפל כולי האי אבל הכא דרובא נפלי מחזי כמאן דשדי להדיא לרשות הרבים:

'''חורי חלון הוא''' -  כלומר זוית החלון והרחבתו הוא ולשון חורי דנקט משום דגבי שבת שייך. למימר חורי רשות הרבים כרשות הרבים וכן חורי רה&quot;י כרה&quot;י דמי כגון כותל הסמוכה לרה&quot;ר ויש בה חורין פתוחין לרה&quot;ר למטה מיו&quot;ד הוי רה&quot;ר: מתני' עומד אדם ברה&quot;י: בבית או על הגג ושוחה ונוטל חפץ ברה&quot;ר כאן ומניחו כאן:

'''ובלבד שלא יוציאנו מארבע אמותיו''' -  ממקום שהיה מונח בו ואשמועי' . מתניתין דלא גזרינן שמא יכניסנו אצלו:

'''וישתין ברה&quot;ר''' -  דמפיק מרה&quot;י לרה&quot;ר:

'''משנתלש רוקו בפיו''' -  משנתגאל ונאסף לצאת:

'''לא יהלך ארבע אמות עד שירוק''' -  דכיון דלמשדייא קאי משאוי הוא:

'''גמ' מתני ליה רב כו'''' - גזירה שמא יכניסנו אצלו:

'''ועבדת כר&quot;מ''' -  דאיהו הוא דגזר שמא יביא אצלו כדלקמן בפירקין [דף קא.] לא יעמוד ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים שיטול מפתח ברשות הרבים ויפתח בו פתח הסמוך לרשות הרבים שמא יכניס אצלו במקום שהוא.:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צח ב נימא כתנאי אמרה לשמעתיה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_ב_נימא כתנאי אמרה לשמעתיה]]
'''נימא''' כתנאי אמרה לשמעתיה. אע&quot;ג דלא ניחא הכא לאוקמי מילתא דרבא בפלוגתא דתנאי דמתני' מ&quot;מ ע&quot;כ אשכחן ברייתא דפליגא עליה במסכת שבת בפ' הזורק (דף צז.) גבי הזורק מרה&quot;י לרה&quot;י ורה&quot;ר באמצע דקתני בברייתא תוך ג' ד&quot;ה חייב אי נמי יש לחלק דהכא שבא החפץ מלמעלה מג' למטה לתוך ג' הוא דבעי רבא הנחה על גבי משהו אבל התם איירי שהיה החפץ תוך ג' משיצא מתחת ידו להכי חשיב כמונח דהא מודה רבא דהמעביר בתוך שלשה דכמונח בקרקע דמי כדמוכח בפרק המוציא יין (שם דף פ.) והא דלא חשבינן מתגלגל כמונח בסוף הזורק (שם דף ק.) התם איירי כשהיתה תחילת זריקה למעלה מג':
[[File:תוס עירובין 10 צח ב אלא כולה רבי יהודה היא.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_ב_אלא כולה רבי יהודה היא]]
''' אלא''' כולה רבי יהודה היא. תימה דבשבת בפרק הזורק (דף צז:) בעי למימר דסבר ר' יהודה קלוטה כמו שהונחה גבי הזורק מרה&quot;י לרה&quot;ר ועבר ד' אמות ברה&quot;ר ולמסקנא דהתם ניחא דמוקי לה כגון דאמר כדנפקא לרה&quot;ר תנוח דמסתבר טפי למימר התם קלוטה כמו שהונחה כיון שהיה דעתו ורצונו שתנוח שם אבל הכא דאין רצונו . שיפול שם הספר אין לנו לומר שיהא כמונח אבל למאי דס&quot;ד התם מעיקרא דמיחייב שתים ובאומר כל מקום שתרצה שם תנוח קשה ויש לחלק דהתם אינו מקפיד על החפץ אנה שינוח אבל הכא מקפיד ומרצונו היה חפץ שלא היה שם מונח אבל לרבא קשיא דאפי' באומר כל מקום שתרצה תנוח בעי רבא הנחה על גבי משהו דמקפיד אפילו נח על גבי משהו לא מיחייב דלא נעשית מחשבתו וצריך לומר דלמאי דס&quot;ד התם מעיקרא לית ליה דרבא ועוד יש לומר כדפרישית לעיל דהתם כשתחילת זריקתו תוך שלשה:
[[File:תוס עירובין 10 צח ב ניחוש דילמא נפיל ואתי לאיתויי.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_ב_ניחוש דילמא נפיל ואתי לאיתויי]]
''' ניחוש''' דילמא נפיל ואתי לאיתויי. ואי דמפיק לכרמלית או לחצר שאינה מעורבת לרבא דלית ליה לקמן (צט.) גזירה לגזירה פשיטא דשרי דלא איצטריך למיתני ולאביי דגזר אסור כמו במפיק לרה&quot;ר ועוד נראה מדמשני אביי לעולם דמפיק לרה&quot;ר משמע דבמפיק לכרמלית או לחצר שאינה מעורבת שרי אפילו כלים שאינן נשברים ואע&quot;ג דלקמן גזר אביי גזירה לגזירה יש לחלק כמו שפירשתי לעיל ובפרק כיצד משתתפין (לעיל דף פד.) גבי אנשי חצר. ואנשי עלייה ששכחו ולא עירבו דקתני זיז היוצא מן הכותל בעשרה דעלייה הוי לעלייה אפילו הניח שם כלים שאינם נשברים:
[[File:תוס עירובין 10 צח ב ומשתמש בכל הכותל עד עשרה תחתונים.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_ב_ומשתמש בכל הכותל עד עשרה תחתונים]]
''' ומשתמש''' בכל הכותל עד עשרה תחתונים. פי' בקונטרס אם הזיז מוטל לארכו על פני כל הכותל משתמש בכל הזיז וקשה לר&quot;י דהיינו סיפא דקתני אם יש זיז למטה הימנו משתמש בו ומפרש ר&quot;י דבחורין שבכותל קאמר דמשתמש ולשון משתמש בכל הכותל משמע נמי כן:
[[File:תוס עירובין 10 צח ב אי דלית ליה ארבע אפי' כנגד חלונו נמי לא ישתמש.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_ב_אי דלית ליה ארבע אפי' כנגד חלונו נמי לא ישתמש]]
''' אי''' דלית ליה ארבע אפי' כנגד חלונו נמי לא ישתמש. משמע מפירוש הקונט' דברחב ד' משתמש בכלים הנשברים אבל שאין רחב לא ישתמש אפי' כלים הנשברים דהוי כאילו שדי להו להדיא וקשה לר&quot;י דכיון דאפילו ברחב ד' לא ישתמש בכלים שאין נשברין א&quot;כ אפילו רחב מאה אמה נמי דלענין שבת חשיב רחב ד' כרחב אלף ונראה לר&quot;י דברחב ד' שרי ליתן אפילו כלים שאינן נשברים ומתני' ברחב כל שהוא והא דלא מוקי לה ברחב ד' ובכל כלים משום דסתם זיז אינו רחב ד' וכי פריך הש&quot;ס אי דלית ביה ארבעה אפילו כנגד חלונו לא ישתמש ה&quot;מ למיפרך אפי' בשלמטה הימנו לא ישתמש והא דלא משני ליה דבכלים הנשברים איירי היינו משום דלא מיתוקמא בהכי ע&quot;כ מדלא שרי בשאר הכותל אלא כנגד חלונו בלבד:
[[File:תוס עירובין 10 צח ב תחתון דאית ביה ד'.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_ב_תחתון דאית ביה ד']]
''' תחתון''' דאית ביה ד'. ק&quot;ק דמעליון שמעינן ליה דשרינן כנגד חלונו משום דחלון משלימתו לד' ויש לומר דאיצטריך לאשמועינן בתחתון אף על גב דלא ניחא תשמישתא דהא איכא עליון דמפסיק:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צח|ב}}</text>
      <sha1>ezixlg5yl78l0dm8zoggdcobg1qej6k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין צט א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728643</id>
    <revision>
      <id>3015832</id>
      <parentid>2938679</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T17:31:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3015832</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16185" sha1="gql0b3km7akkiagi7s5pg80vwbgznio" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צט|א|צח ב|צט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צט עמוד א] - הוא סבר: מדסיפא רבי מאיר רישא נמי רבי מאיר, ולא היא: סיפא רבי מאיר, ורישא רבנן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובלבד שלא יוציא חוץ. הא הוציא חייב חטאת. לימא מסייע ליה לרבא, דאמר רבא: המעביר חפץ מתחילת ארבע לסוף ארבע, והעבירו דרך עליו - חייב. - מי קתני אם הוציא חייב חטאת, דילמא, אם הוציא - פטור אבל אסור. איכא דאמרי: הא הוציא - פטור אבל אסור. לימא תיהוי תיובתיה דרבא, דאמר רבא: המעביר מתחילת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו - חייב! - מי קתני, הוציא פטור אבל אסור? דילמא: אם הוציא - חייב חטאת. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא יעמוד אדם ברשות היחיד וכו'. }}אמר רב יוסף: {{שוליים|א}}השתין ורק בשוגג - חייב חטאת. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא בעינן עקירה והנחה }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואף על פי שלא עקר}} מעל גבי מקום ארבעה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וליכא! }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|- מחשבתו משויא ליה מקום}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, דאי לא תימא הכי, הא }}דאמר רבא: {{שוליים|ב}}זרק ונח בפי הכלב או בפי הכבשן - חייב {{הל&quot;מ-רק-גמרא|חטאת. והא בעינן הנחה על גבי מקום ארבעה - וליכא! אלא: }}אלמא מחשבתו משויא ליה מקום, הכי נמי מחשבה משויא לה מקום {{הל&quot;מ-רק-ראש|ודוקא כה&quot;ג דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר. כגון זרק לפי הכלב שיאכלנו או לפי הכבשן שישרף שם וכן השתין ורק. אבל זרק לתוך ידו של חבירו אפילו במתכוין לא אמרינן מחשבתו משויא ליה מקום אלא דוקא משום דידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה וכן מוכח בפ&quot;ק דשבת (דף ה א): }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|והני מילי לרבי יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה דומיא דהמוציא המת במטה אבל לר' שמעון פטור דהאי רוק אינו צריך ליהנות בו אחר שרקקו:}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. בעי רבא: הוא ברשות היחיד, ופי אמה ברשות הרבים מהו? בתר עקירה אזלינן, או }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בתר יציאה אזלינן? - תיקו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכן לא ירוק רבי יהודה אומר וכו'. אף על גב דלא הפיך בה? והתנן: היה אוכל דבילה בידים מסואבות, והכניס ידו לתוך פיו ליטול צרור, רבי מאיר מטמא, ורבי יוסי מטהר, רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היפך בה - טמא, לא היפך בה - טהור! - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. ריש לקיש אמר: לעולם לא תחליף, והכא במאי עסקינן - בכיחו. והתניא; רבי יהודה אומר: כיחו ונתלש. מאי לאו - רוק ונתלש! - לא, כיחו ונתלש. והא תניא; רבי יהודה אומר: כיחו שנתלש, וכן רוקו שנתלש, לא יהלך ארבע אמות עד שירוק - אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא. }}אמר ריש לקיש: כיח בפני רבו חייב מיתה, שנאמר כל משנאי אהבו מות, אל תקרי למשנאי אלא למשניאי. - והא מינס אניס! - כיח {{שוליים|ה}}ורק קאמרינן. 
משנה. {{שוליים|ו}}לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד, אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה. וכן בגת. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|גמרא. רישא רבנן וסיפא רבי מאיר! - אמר רב יוסף: בחפיצין שצריכין לו, ודברי הכל.}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| . ופי' רש&quot;י וליכא למימר דשתיית מים ליהוי הכנסה כמשתין ורק. דלא דמי להתם דהתם קא עקר מרשות זו לרשות זו ועביד הנחה ברשות אחרת. אבל שותה עביד הנחה ועקירה בחד רשותא דהא ברשות שהוא שותה בו פיו עומד ובפיו נחין מיד. ואף על פי שהן חוזרין ונבלעין במעיו אין חשש הואיל ונחו בפיו‌ שהוא מקום פטור.‌ והא דגבי משתין ורק לא חשיב פיו מקום פטור.‌ הכא שאני שהוא במקום אחד ופיו במקום אחר ואין לאסור מההוא טעמא דאמר לעיל (דף פה ב) מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו. דהתם הוא דגזור רבנן דלמא אתי לאפוקי מרשות היחיד לרה&quot;ר להדיא בלא הנחת מקום פטור אבל הכא אי אפשר בלא הנחה בפיו שהוא מקום פטור. ולפי פירוש זה העומד ברה&quot;י וראשו ברשות הרבים מותר לרוק לרה&quot;ר לפי שהרוק נח בפיו שהוא מקום פטור קודם שיצא לרה&quot;ר והא דמיבעיא ליה פי האמה לרה&quot;ר מהו. היינו דוקא במי רגלים שמשנעקרים שוב אין נחין בפי האמה. מיהו קשה הא דאמר בשמעתא קמייתא דשבת (דף ג ב) גבי היתה ידו מליאה פירות והוציאה לחוץ משחשיכה‌ דאי שדי להו אתי לידי חיוב חטאת ליקנסוה. והיכי אתי לידי חיוב חטאת והלא כשנחו הפירות בידו כשהיתה ידו ברשות הרבים נעשית ידו מקום פטור וכבר נחו הפירות במקום פטור ותו לא אתי לידי חיוב חטאת אי שדי להו. וי&quot;ל דהתם לא חשיב הנחת הפירות בידו כמונחין במקום פטור כיון‌ שלא נתן החפץ לידו ממקום אחר אחרי שהוציאה לרה&quot;ר כמו גבי שתיה שנתן המים לתוך פיו. ולפי תירוץ זה אסור לרוק מרשות היחיד לרה&quot;ר אפילו ראשו ברה&quot;ר דאע&quot;פ שהרוק נח בפיו אין חשיבא הנחה כיון דלא בא ממקום אחר לתוך פיו כמו בשתיה:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש| איבעיא להו: כרמלית מאי? אמר אביי: היא היא. אמר רבא: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|היא גופא גזירה, ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה? }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמר אביי: מנא אמינא לה - מדקתני: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מדסיפא ר&quot;מ''' -  הא דלא יפתח דאיירי ר&quot;מ בהו:

'''הא הוציא''' -  החפץ מד' אמות חייב אע&quot;ג דהוא עומד בגבוה והגביהו למעלה מי' והעבירו לא אמרי' העברת מקום פטור הוא אלמא בתר הנחה ועקירה אזלינן והרי נטלו מתחילת ארבע והניחו לסוף ארבע:

'''פטור אבל אסור''' -  מדרבנן דילמא אתי לעבורי דרך למטה מעשרה:

'''מחשבתו''' -  שהוא צריך לכך משווא לה הוצאה חשובה:

'''זרק''' -  מתחילת ד' לסוף ד':

'''בפי הכבשן''' -  שקלטה שלהבת ונשרפה:

'''בתר עקירה''' -  מן הגוף אזלינן והן נעקרין מן החלל של הגוף וחייב דמוציא מן הגוף שהוא רה&quot;י לרה&quot;ר:

'''או בתר יציאה''' -  שיוצא מן הגוף ממנו והרי פי אמה ברה&quot;ר ואין כאן עקירה מרה&quot;י:

'''ואע&quot;ג דלא היפך''' -  בתמיה דמשום תליש' לחודיה אמר ר' יהודה דאסור דלמיפק קאי ואפי' דלא היפך בה בתוך פיו:

'''היה אוכל דבילה''' -  של תרומה:

'''בידים מסואבות''' -  סתם ידים שלא נטלו הוו שניות ופוסלות את התרומה:

'''ר&quot;מ מטמא''' -  שהרי הוכשרה התרומה ברוק שבפיו:

'''ר' יוסי מטהר''' -  דקסבר כל זמן שהרוק בתוך פיו לאו משקה הוא והרי הוא כגופו של אדם ואינו מכשיר:

'''היפך''' -  ברוק להוציאו לחוץ טמא דלמשדייה קאי ומכשיר:

'''מוחלפת השיטה''' -  החליף ר' יהודה שיטתו ויצא הימנה:

'''לא תחליף''' -  לא תימא מוחלפת היא דמתניתין דקאמר אע&quot;ג דלא היפך קאי למשדיי' בכיחו עסקינן ליחה שנתלשה מן הגוף ע&quot;י חולי שקורין טו&quot;ש:

'''כיחו ונתלש''' -  לא יהלך ד' אמות עד שירוק:

'''מאי לאו''' -  תרתי קתני כיחו וכן רוקו:

'''כדשנינן מעיקרא''' -  מוחלפת השיטה:

'''חייב מיתה''' -  בידי שמים:

'''כל משנאי אהבו מות''' -  תורה אמרה להאי קרא בפרשת ה' קנני:

'''אלא למשניאי''' -  למשניאים דעתו באנינות:

'''והא מינס אניס''' -  שעל כרחו הוא ע&quot;י חולי או הצינה:

'''כיח ורק קאמרינן''' -  שרקק אותו בפני רבו והיה לו להסתלק משם או להבליעו בכסותו:

'''מתני' וישתה ברה&quot;ר''' -  ויושיט צוארו לרה&quot;ר וישתה גזירה שמא יכניס הכלי אצלו:

'''וכן בגת''' -  מפרש בגמ' לענין מעשר:

'''גמ' רישא רבנן''' -  לעיל אוקימנא להא דקתני עומד אדם ברה&quot;י ומטלטל ברה&quot;ר כרבנן דפליגי עליה דר&quot;מ במתני' גבי מפתח ולא גזרינן שמא יכניס והכא גזר שמא יכניס כר&quot;מ והא ליכא למימר דשתיית המים תהוי הכנסה כמשתין ורוק דלא דמי דהתם קא עקר מרשות זו וקא עבד הנחה לרשות זו אבל שותה עביד עקירה והנחה בחדא רשותא דהא ברשות שהוא שותה בה פיו עומד ובפיו הן נחין מיד:

'''בחפיצין הצריכין לו''' -  אפי' רבנן מודו דגזר בהו דמתוך שהוא צריך להם יכניסם אצלו הלכך משקין הללו צריכין לו וגזרינן:

'''כרמלית מאי''' -  מהו שיעמוד בכרמלית וישתה ברה&quot;י או ברה&quot;ר:

'''היא היא''' -  כי היכי דלא יעמוד ברה&quot;ר וישתה ברה&quot;י כך לא יעמוד בכרמלית וישתה ברה&quot;י:

'''היא גופה גזירה''' -  אי דעייל לגביה כלי ליכא איסורא דאורייתא אלא גזירה דרבנן דלא ליתי לאפוקי מרה&quot;י לרה&quot;ר ואנן ניקום ונגזר שתיה אטו הכנסת כלי:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צט א הוא סבר מדסיפא ר&quot;מ.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_הוא סבר מדסיפא ר&quot;מ]]
'''הוא''' סבר מדסיפא ר&quot;מ כו'. פי' בקונט' סיפא ההיא דלא יפתח דאיירי בה ר&quot;מ וק&quot;ק דהיא רחוקה יותר מדאי ונראה לר&quot;י דסיפא דלא ישתין ולא ירוק דפליג עליה ר' יהודה וסתם בר פלוגתא דר' יהודה ר&quot;מ ומיהו קשה דא&quot;כ הוה ליה למיפרך נמי בגמרא ר&quot;מ אדר&quot;מ למאי דגרסי' ברוב ספרים ר' מאיר מטמא וכן גרס ר&quot;ח ולמאי דמסיק מוחלפת השיטה נמי ניחא דלא תיקשי דר&quot;מ אדר&quot;מ ושמא מש&quot;ה הניח מלהקשות דר&quot;מ אדר&quot;מ משום דאיכא דמהפכי דרבי מאיר לדברי רבי יוסי:

''' זרק''' ונח ברה&quot;ר בפי כלב כו'. אור&quot;י דלא גרסי' ונח דונח משמע דלא נתכוין לכך. כדמוכח בפ&quot;ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ה|א}} גבי הא דא&quot;ר יוחנן זרק חפץ והלך ונח בתוך ידו של חבירו חייב הכא איירי במתכוין לכך ומיהו ר&quot;ח גריס ונח דמצי למימר דונח משמע שפיר מתכוין דסתם זרק נח החפץ במקום שמתכוין אבל הלך ונח משמע שהלך בלא כוונת האדם ועוד י&quot;ל דבפ&quot;ק דשבת מיתורא דמימרא דייק דאיירי בלא מתכוין:

''' מחשבתו''' משוי' ליה מקום. דוקא בכי האי גוונא דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר כגון בפי כלב שיאכלנה ובפי הכבשן שתשרף שם וכן השתין ורק אבל זרק על המקלות או על שום דבר אפי' במתכוין לא אמרו מחשבתו משויא ליה מקום:

''' היה''' אוכל דבילה בידים מסואבות. פי' בקונט' דבילה של תרומה ור&quot;י אומר דאפי' בשל חולין ניחא דידים הפוסלות תרומה מטמאין את הרוק שהוא משקה להיות תחילה וחוזר ומטמא את הדבילה וגם מכשירה דהוו להו חולין טמאים דפוסלין את הגוייה דמשקין כל שהוא מטמאין כדאמרינן בברכות פרק אלו דברים (דף נב.) שמא יצאו מים אחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים וסתמא דמאחורי הכוס ליכא רביעית דבכל נטילתו ליכא אלא רביעית ובפ&quot;ק דפסחים {{הפניה-גמ|פסחים|יד|ב}} נמי משמע שהבשר מטמא מחמת המשקין שעליו וסתמא ליכא בהו רביעית והא דקאמר בכמה דוכתי לטמא טומאת משקין ברביעית גבי יין ובנזיר [לח:] גבי עשר רביעי' היינו לפסול את הגוייה כדתנן במעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יז|ב}} כל המשקין מצטרפין לפסול את הגוייה ברביעית אבל ליטמא ולטמא אוכלים בכל שהוא [משקין] טימאו ומטמו ורוק חשיב משקה לקבל טומאה כמו שחשוב משקה להכשיר הדבילה והשתא ההיא דחגיגה {{הפניה-גמ|חגיגה|כ|ב}} נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה לפי מה שפירשתי ניחא אפי' ברוק של טהור וכן פי' הר&quot;ר י&quot;ט נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה ובשעה שנארג בה כדי לקבל טומאה עדיין היה רוק לח עליה שניטמא מחמת הידים וטימא את המפה שהמשקה מטמא בכל שהוא כדפרישית ולא כמו שמפרש ר&quot;ת דאיירי ברוק של נדה כמו שפירש שם בקונטרס לפי שלא היה נראה לו להעמיד ברוק של טהור משום דלא חשיב רוק משקה לקבל טומאה דחשיב שפיר משקה כדפרישית:

''' רבי''' מאיר מטמא. אית ספרים דגרסי רבי מאיר מטהר:

''' וכן''' בגת. לענין מעשר פירוש צריך שיכניס ראשו ורובו על הגת ועל ידי כן מותר לשתות בכל ענין והיינו כרבי מאיר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צט|א}}</text>
      <sha1>gql0b3km7akkiagi7s5pg80vwbgznio</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015833</id>
      <parentid>3015832</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T17:42:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3015833</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16336" sha1="45g48mody10d2b3o6rbaswue88is8w6" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צט|א|צח ב|צט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צט עמוד א] - הוא סבר: מדסיפא רבי מאיר רישא נמי רבי מאיר, ולא היא: סיפא רבי מאיר, ורישא רבנן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובלבד שלא יוציא חוץ. הא הוציא חייב חטאת. לימא מסייע ליה לרבא, דאמר רבא: המעביר חפץ מתחילת ארבע לסוף ארבע, והעבירו דרך עליו - חייב. - מי קתני אם הוציא חייב חטאת, דילמא, אם הוציא - פטור אבל אסור. איכא דאמרי: הא הוציא - פטור אבל אסור. לימא תיהוי תיובתיה דרבא, דאמר רבא: המעביר מתחילת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו - חייב! - מי קתני, הוציא פטור אבל אסור? דילמא: אם הוציא - חייב חטאת. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא יעמוד אדם ברשות היחיד וכו'. }}אמר רב יוסף: {{שוליים|א}}השתין ורק בשוגג - חייב חטאת. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא בעינן עקירה והנחה }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואף על פי שלא עקר}} מעל גבי מקום ארבעה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וליכא! }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|- מחשבתו משויא ליה מקום}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, דאי לא תימא הכי, הא }}דאמר רבא: {{שוליים|ב}}זרק ונח בפי הכלב או בפי הכבשן - חייב {{הל&quot;מ-רק-גמרא|חטאת. והא בעינן הנחה על גבי מקום ארבעה - וליכא! אלא: }}אלמא מחשבתו משויא ליה מקום, הכי נמי מחשבה משויא לה מקום {{הל&quot;מ-רק-ראש|ודוקא כה&quot;ג דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר. כגון זרק לפי הכלב שיאכלנו או לפי הכבשן שישרף שם וכן השתין ורק. אבל זרק לתוך ידו של חבירו אפילו במתכוין לא אמרינן מחשבתו משויא ליה מקום אלא דוקא משום דידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה וכן מוכח בפ&quot;ק דשבת (דף ה א): }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|והני מילי לרבי יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה דומיא דהמוציא המת במטה אבל לר' שמעון פטור דהאי רוק אינו צריך ליהנות בו אחר שרקקו:}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. בעי רבא: הוא ברשות היחיד, ופי אמה ברשות הרבים מהו? בתר עקירה אזלינן, או }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בתר יציאה אזלינן? - תיקו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכן לא ירוק רבי יהודה אומר וכו'. אף על גב דלא הפיך בה? והתנן: היה אוכל דבילה בידים מסואבות, והכניס ידו לתוך פיו ליטול צרור, רבי מאיר מטמא, ורבי יוסי מטהר, רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היפך בה - טמא, לא היפך בה - טהור! - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. ריש לקיש אמר: לעולם לא תחליף, והכא במאי עסקינן - בכיחו. והתניא; רבי יהודה אומר: כיחו ונתלש. מאי לאו - רוק ונתלש! - לא, כיחו ונתלש. והא תניא; רבי יהודה אומר: כיחו שנתלש, וכן רוקו שנתלש, לא יהלך ארבע אמות עד שירוק - אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא. }}אמר ריש לקיש: כיח בפני רבו חייב מיתה, שנאמר כל משנאי אהבו מות, אל תקרי למשנאי אלא למשניאי. - והא מינס אניס! - כיח {{שוליים|ה}}ורק קאמרינן. 
משנה. {{שוליים|ו}}לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד, אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה. וכן בגת. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|גמרא. רישא רבנן וסיפא רבי מאיר! - אמר רב יוסף: בחפיצין שצריכין לו, ודברי הכל.}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| . ופי' רש&quot;י וליכא למימר דשתיית מים ליהוי הכנסה כמשתין ורק. דלא דמי להתם דהתם קא עקר מרשות זו לרשות זו ועביד הנחה ברשות אחרת. אבל שותה עביד הנחה ועקירה בחד רשותא דהא ברשות שהוא שותה בו פיו עומד ובפיו נחין מיד. ואף על פי שהן חוזרין ונבלעין במעיו אין חשש הואיל ונחו בפיו‌ שהוא מקום פטור.‌ והא דגבי משתין ורק לא חשיב פיו מקום פטור.‌ הכא שאני שהוא במקום אחד ופיו במקום אחר ואין לאסור מההוא טעמא דאמר לעיל (דף פה ב) מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו. דהתם הוא דגזור רבנן דלמא אתי לאפוקי מרשות היחיד לרה&quot;ר להדיא בלא הנחת מקום פטור אבל הכא אי אפשר בלא הנחה בפיו שהוא מקום פטור. ולפי פירוש זה העומד ברה&quot;י וראשו ברשות הרבים מותר לרוק לרה&quot;ר לפי שהרוק נח בפיו שהוא מקום פטור קודם שיצא לרה&quot;ר והא דמיבעיא ליה פי האמה לרה&quot;ר מהו. היינו דוקא במי רגלים שמשנעקרים שוב אין נחין בפי האמה. מיהו קשה הא דאמר בשמעתא קמייתא דשבת (דף ג ב) גבי היתה ידו מליאה פירות והוציאה לחוץ משחשיכה‌ דאי שדי להו אתי לידי חיוב חטאת ליקנסוה. והיכי אתי לידי חיוב חטאת והלא כשנחו הפירות בידו כשהיתה ידו ברשות הרבים נעשית ידו מקום פטור וכבר נחו הפירות במקום פטור ותו לא אתי לידי חיוב חטאת אי שדי להו. וי&quot;ל דהתם לא חשיב הנחת הפירות בידו כמונחין במקום פטור כיון‌ שלא נתן החפץ לידו ממקום אחר אחרי שהוציאה לרה&quot;ר כמו גבי שתיה שנתן המים לתוך פיו. ולפי תירוץ זה אסור לרוק מרשות היחיד לרה&quot;ר אפילו ראשו ברה&quot;ר דאע&quot;פ שהרוק נח בפיו אין חשיבא הנחה כיון דלא בא ממקום אחר לתוך פיו כמו בשתיה:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש| איבעיא להו: כרמלית מאי? אמר אביי: היא היא. אמר רבא: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|היא גופא גזירה, ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה? }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמר אביי: מנא אמינא לה - מדקתני: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מדסיפא ר&quot;מ''' -  הא דלא יפתח דאיירי ר&quot;מ בהו:

'''הא הוציא''' -  החפץ מד' אמות חייב אע&quot;ג דהוא עומד בגבוה והגביהו למעלה מי' והעבירו לא אמרי' העברת מקום פטור הוא אלמא בתר הנחה ועקירה אזלינן והרי נטלו מתחילת ארבע והניחו לסוף ארבע:

'''פטור אבל אסור''' -  מדרבנן דילמא אתי לעבורי דרך למטה מעשרה:

'''מחשבתו''' -  שהוא צריך לכך משווא לה הוצאה חשובה:

'''זרק''' -  מתחילת ד' לסוף ד':

'''בפי הכבשן''' -  שקלטה שלהבת ונשרפה:

'''בתר עקירה''' -  מן הגוף אזלינן והן נעקרין מן החלל של הגוף וחייב דמוציא מן הגוף שהוא רה&quot;י לרה&quot;ר:

'''או בתר יציאה''' -  שיוצא מן הגוף ממנו והרי פי אמה ברה&quot;ר ואין כאן עקירה מרה&quot;י:

'''ואע&quot;ג דלא היפך''' -  בתמיה דמשום תליש' לחודיה אמר ר' יהודה דאסור דלמיפק קאי ואפי' דלא היפך בה בתוך פיו:

'''היה אוכל דבילה''' -  של תרומה:

'''בידים מסואבות''' -  סתם ידים שלא נטלו הוו שניות ופוסלות את התרומה:

'''ר&quot;מ מטמא''' -  שהרי הוכשרה התרומה ברוק שבפיו:

'''ר' יוסי מטהר''' -  דקסבר כל זמן שהרוק בתוך פיו לאו משקה הוא והרי הוא כגופו של אדם ואינו מכשיר:

'''היפך''' -  ברוק להוציאו לחוץ טמא דלמשדייה קאי ומכשיר:

'''מוחלפת השיטה''' -  החליף ר' יהודה שיטתו ויצא הימנה:

'''לא תחליף''' -  לא תימא מוחלפת היא דמתניתין דקאמר אע&quot;ג דלא היפך קאי למשדיי' בכיחו עסקינן ליחה שנתלשה מן הגוף ע&quot;י חולי שקורין טו&quot;ש:

'''כיחו ונתלש''' -  לא יהלך ד' אמות עד שירוק:

'''מאי לאו''' -  תרתי קתני כיחו וכן רוקו:

'''כדשנינן מעיקרא''' -  מוחלפת השיטה:

'''חייב מיתה''' -  בידי שמים:

'''כל משנאי אהבו מות''' -  תורה אמרה להאי קרא בפרשת ה' קנני:

'''אלא למשניאי''' -  למשניאים דעתו באנינות:

'''והא מינס אניס''' -  שעל כרחו הוא ע&quot;י חולי או הצינה:

'''כיח ורק קאמרינן''' -  שרקק אותו בפני רבו והיה לו להסתלק משם או להבליעו בכסותו:

'''מתני' וישתה ברה&quot;ר''' -  ויושיט צוארו לרה&quot;ר וישתה גזירה שמא יכניס הכלי אצלו:

'''וכן בגת''' -  מפרש בגמ' לענין מעשר:

'''גמ' רישא רבנן''' -  לעיל אוקימנא להא דקתני עומד אדם ברה&quot;י ומטלטל ברה&quot;ר כרבנן דפליגי עליה דר&quot;מ במתני' גבי מפתח ולא גזרינן שמא יכניס והכא גזר שמא יכניס כר&quot;מ והא ליכא למימר דשתיית המים תהוי הכנסה כמשתין ורוק דלא דמי דהתם קא עקר מרשות זו וקא עבד הנחה לרשות זו אבל שותה עביד עקירה והנחה בחדא רשותא דהא ברשות שהוא שותה בה פיו עומד ובפיו הן נחין מיד:

'''בחפיצין הצריכין לו''' -  אפי' רבנן מודו דגזר בהו דמתוך שהוא צריך להם יכניסם אצלו הלכך משקין הללו צריכין לו וגזרינן:

'''כרמלית מאי''' -  מהו שיעמוד בכרמלית וישתה ברה&quot;י או ברה&quot;ר:

'''היא היא''' -  כי היכי דלא יעמוד ברה&quot;ר וישתה ברה&quot;י כך לא יעמוד בכרמלית וישתה ברה&quot;י:

'''היא גופה גזירה''' -  אי דעייל לגביה כלי ליכא איסורא דאורייתא אלא גזירה דרבנן דלא ליתי לאפוקי מרה&quot;י לרה&quot;ר ואנן ניקום ונגזר שתיה אטו הכנסת כלי:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צט א הוא סבר מדסיפא ר&quot;מ.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_הוא סבר מדסיפא ר&quot;מ]]
'''הוא''' סבר מדסיפא ר&quot;מ כו'. פי' בקונט' סיפא ההיא דלא יפתח דאיירי בה ר&quot;מ וק&quot;ק דהיא רחוקה יותר מדאי ונראה לר&quot;י דסיפא דלא ישתין ולא ירוק דפליג עליה ר' יהודה וסתם בר פלוגתא דר' יהודה ר&quot;מ ומיהו קשה דא&quot;כ הוה ליה למיפרך נמי בגמרא ר&quot;מ אדר&quot;מ למאי דגרסי' ברוב ספרים ר' מאיר מטמא וכן גרס ר&quot;ח ולמאי דמסיק מוחלפת השיטה נמי ניחא דלא תיקשי דר&quot;מ אדר&quot;מ ושמא מש&quot;ה הניח מלהקשות דר&quot;מ אדר&quot;מ משום דאיכא דמהפכי דרבי מאיר לדברי רבי יוסי:
[[File:.תוס עירובין 10 צט א הוא סבר מדסיפא ר&quot;מ.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_הוא סבר מדסיפא ר&quot;מ]]
''' זרק''' ונח ברה&quot;ר בפי כלב כו'. אור&quot;י דלא גרסי' ונח דונח משמע דלא נתכוין לכך. כדמוכח בפ&quot;ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ה|א}} גבי הא דא&quot;ר יוחנן זרק חפץ והלך ונח בתוך ידו של חבירו חייב הכא איירי במתכוין לכך ומיהו ר&quot;ח גריס ונח דמצי למימר דונח משמע שפיר מתכוין דסתם זרק נח החפץ במקום שמתכוין אבל הלך ונח משמע שהלך בלא כוונת האדם ועוד י&quot;ל דבפ&quot;ק דשבת מיתורא דמימרא דייק דאיירי בלא מתכוין:

''' מחשבתו''' משוי' ליה מקום. דוקא בכי האי גוונא דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר כגון בפי כלב שיאכלנה ובפי הכבשן שתשרף שם וכן השתין ורק אבל זרק על המקלות או על שום דבר אפי' במתכוין לא אמרו מחשבתו משויא ליה מקום:

''' היה''' אוכל דבילה בידים מסואבות. פי' בקונט' דבילה של תרומה ור&quot;י אומר דאפי' בשל חולין ניחא דידים הפוסלות תרומה מטמאין את הרוק שהוא משקה להיות תחילה וחוזר ומטמא את הדבילה וגם מכשירה דהוו להו חולין טמאים דפוסלין את הגוייה דמשקין כל שהוא מטמאין כדאמרינן בברכות פרק אלו דברים (דף נב.) שמא יצאו מים אחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים וסתמא דמאחורי הכוס ליכא רביעית דבכל נטילתו ליכא אלא רביעית ובפ&quot;ק דפסחים {{הפניה-גמ|פסחים|יד|ב}} נמי משמע שהבשר מטמא מחמת המשקין שעליו וסתמא ליכא בהו רביעית והא דקאמר בכמה דוכתי לטמא טומאת משקין ברביעית גבי יין ובנזיר [לח:] גבי עשר רביעי' היינו לפסול את הגוייה כדתנן במעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יז|ב}} כל המשקין מצטרפין לפסול את הגוייה ברביעית אבל ליטמא ולטמא אוכלים בכל שהוא [משקין] טימאו ומטמו ורוק חשיב משקה לקבל טומאה כמו שחשוב משקה להכשיר הדבילה והשתא ההיא דחגיגה {{הפניה-גמ|חגיגה|כ|ב}} נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה לפי מה שפירשתי ניחא אפי' ברוק של טהור וכן פי' הר&quot;ר י&quot;ט נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה ובשעה שנארג בה כדי לקבל טומאה עדיין היה רוק לח עליה שניטמא מחמת הידים וטימא את המפה שהמשקה מטמא בכל שהוא כדפרישית ולא כמו שמפרש ר&quot;ת דאיירי ברוק של נדה כמו שפירש שם בקונטרס לפי שלא היה נראה לו להעמיד ברוק של טהור משום דלא חשיב רוק משקה לקבל טומאה דחשיב שפיר משקה כדפרישית:

''' רבי''' מאיר מטמא. אית ספרים דגרסי רבי מאיר מטהר:

''' וכן''' בגת. לענין מעשר פירוש צריך שיכניס ראשו ורובו על הגת ועל ידי כן מותר לשתות בכל ענין והיינו כרבי מאיר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צט|א}}</text>
      <sha1>45g48mody10d2b3o6rbaswue88is8w6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015834</id>
      <parentid>3015833</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T18:20:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3015834</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16346" sha1="lg05ddutwpijjpaxeyoaauzthn6h472" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צט|א|צח ב|צט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צט עמוד א] - הוא סבר: מדסיפא רבי מאיר רישא נמי רבי מאיר, ולא היא: סיפא רבי מאיר, ורישא רבנן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובלבד שלא יוציא חוץ. הא הוציא חייב חטאת. לימא מסייע ליה לרבא, דאמר רבא: המעביר חפץ מתחילת ארבע לסוף ארבע, והעבירו דרך עליו - חייב. - מי קתני אם הוציא חייב חטאת, דילמא, אם הוציא - פטור אבל אסור. איכא דאמרי: הא הוציא - פטור אבל אסור. לימא תיהוי תיובתיה דרבא, דאמר רבא: המעביר מתחילת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו - חייב! - מי קתני, הוציא פטור אבל אסור? דילמא: אם הוציא - חייב חטאת. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא יעמוד אדם ברשות היחיד וכו'. }}אמר רב יוסף: {{שוליים|א}}השתין ורק בשוגג - חייב חטאת. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא בעינן עקירה והנחה }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואף על פי שלא עקר}} מעל גבי מקום ארבעה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וליכא! }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|- מחשבתו משויא ליה מקום}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, דאי לא תימא הכי, הא }}דאמר רבא: {{שוליים|ב}}זרק ונח בפי הכלב או בפי הכבשן - חייב {{הל&quot;מ-רק-גמרא|חטאת. והא בעינן הנחה על גבי מקום ארבעה - וליכא! אלא: }}אלמא מחשבתו משויא ליה מקום, הכי נמי מחשבה משויא לה מקום {{הל&quot;מ-רק-ראש|ודוקא כה&quot;ג דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר. כגון זרק לפי הכלב שיאכלנו או לפי הכבשן שישרף שם וכן השתין ורק. אבל זרק לתוך ידו של חבירו אפילו במתכוין לא אמרינן מחשבתו משויא ליה מקום אלא דוקא משום דידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה וכן מוכח בפ&quot;ק דשבת (דף ה א): }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|והני מילי לרבי יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה דומיא דהמוציא המת במטה אבל לר' שמעון פטור דהאי רוק אינו צריך ליהנות בו אחר שרקקו:}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. בעי רבא: הוא ברשות היחיד, ופי אמה ברשות הרבים מהו? בתר עקירה אזלינן, או }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בתר יציאה אזלינן? - תיקו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכן לא ירוק רבי יהודה אומר וכו'. אף על גב דלא הפיך בה? והתנן: היה אוכל דבילה בידים מסואבות, והכניס ידו לתוך פיו ליטול צרור, רבי מאיר מטמא, ורבי יוסי מטהר, רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היפך בה - טמא, לא היפך בה - טהור! - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. ריש לקיש אמר: לעולם לא תחליף, והכא במאי עסקינן - בכיחו. והתניא; רבי יהודה אומר: כיחו ונתלש. מאי לאו - רוק ונתלש! - לא, כיחו ונתלש. והא תניא; רבי יהודה אומר: כיחו שנתלש, וכן רוקו שנתלש, לא יהלך ארבע אמות עד שירוק - אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא. }}אמר ריש לקיש: כיח בפני רבו חייב מיתה, שנאמר כל משנאי אהבו מות, אל תקרי למשנאי אלא למשניאי. - והא מינס אניס! - כיח {{שוליים|ה}}ורק קאמרינן. 
משנה. {{שוליים|ו}}לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד, אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה. וכן בגת. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|גמרא. רישא רבנן וסיפא רבי מאיר! - אמר רב יוסף: בחפיצין שצריכין לו, ודברי הכל.}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| . ופי' רש&quot;י וליכא למימר דשתיית מים ליהוי הכנסה כמשתין ורק. דלא דמי להתם דהתם קא עקר מרשות זו לרשות זו ועביד הנחה ברשות אחרת. אבל שותה עביד הנחה ועקירה בחד רשותא דהא ברשות שהוא שותה בו פיו עומד ובפיו נחין מיד. ואף על פי שהן חוזרין ונבלעין במעיו אין חשש הואיל ונחו בפיו‌ שהוא מקום פטור.‌ והא דגבי משתין ורק לא חשיב פיו מקום פטור.‌ הכא שאני שהוא במקום אחד ופיו במקום אחר ואין לאסור מההוא טעמא דאמר לעיל (דף פה ב) מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו. דהתם הוא דגזור רבנן דלמא אתי לאפוקי מרשות היחיד לרה&quot;ר להדיא בלא הנחת מקום פטור אבל הכא אי אפשר בלא הנחה בפיו שהוא מקום פטור. ולפי פירוש זה העומד ברה&quot;י וראשו ברשות הרבים מותר לרוק לרה&quot;ר לפי שהרוק נח בפיו שהוא מקום פטור קודם שיצא לרה&quot;ר והא דמיבעיא ליה פי האמה לרה&quot;ר מהו. היינו דוקא במי רגלים שמשנעקרים שוב אין נחין בפי האמה. מיהו קשה הא דאמר בשמעתא קמייתא דשבת (דף ג ב) גבי היתה ידו מליאה פירות והוציאה לחוץ משחשיכה‌ דאי שדי להו אתי לידי חיוב חטאת ליקנסוה. והיכי אתי לידי חיוב חטאת והלא כשנחו הפירות בידו כשהיתה ידו ברשות הרבים נעשית ידו מקום פטור וכבר נחו הפירות במקום פטור ותו לא אתי לידי חיוב חטאת אי שדי להו. וי&quot;ל דהתם לא חשיב הנחת הפירות בידו כמונחין במקום פטור כיון‌ שלא נתן החפץ לידו ממקום אחר אחרי שהוציאה לרה&quot;ר כמו גבי שתיה שנתן המים לתוך פיו. ולפי תירוץ זה אסור לרוק מרשות היחיד לרה&quot;ר אפילו ראשו ברה&quot;ר דאע&quot;פ שהרוק נח בפיו אין חשיבא הנחה כיון דלא בא ממקום אחר לתוך פיו כמו בשתיה:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש| איבעיא להו: כרמלית מאי? אמר אביי: היא היא. אמר רבא: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|היא גופא גזירה, ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה? }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמר אביי: מנא אמינא לה - מדקתני: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מדסיפא ר&quot;מ''' -  הא דלא יפתח דאיירי ר&quot;מ בהו:

'''הא הוציא''' -  החפץ מד' אמות חייב אע&quot;ג דהוא עומד בגבוה והגביהו למעלה מי' והעבירו לא אמרי' העברת מקום פטור הוא אלמא בתר הנחה ועקירה אזלינן והרי נטלו מתחילת ארבע והניחו לסוף ארבע:

'''פטור אבל אסור''' -  מדרבנן דילמא אתי לעבורי דרך למטה מעשרה:

'''מחשבתו''' -  שהוא צריך לכך משווא לה הוצאה חשובה:

'''זרק''' -  מתחילת ד' לסוף ד':

'''בפי הכבשן''' -  שקלטה שלהבת ונשרפה:

'''בתר עקירה''' -  מן הגוף אזלינן והן נעקרין מן החלל של הגוף וחייב דמוציא מן הגוף שהוא רה&quot;י לרה&quot;ר:

'''או בתר יציאה''' -  שיוצא מן הגוף ממנו והרי פי אמה ברה&quot;ר ואין כאן עקירה מרה&quot;י:

'''ואע&quot;ג דלא היפך''' -  בתמיה דמשום תליש' לחודיה אמר ר' יהודה דאסור דלמיפק קאי ואפי' דלא היפך בה בתוך פיו:

'''היה אוכל דבילה''' -  של תרומה:

'''בידים מסואבות''' -  סתם ידים שלא נטלו הוו שניות ופוסלות את התרומה:

'''ר&quot;מ מטמא''' -  שהרי הוכשרה התרומה ברוק שבפיו:

'''ר' יוסי מטהר''' -  דקסבר כל זמן שהרוק בתוך פיו לאו משקה הוא והרי הוא כגופו של אדם ואינו מכשיר:

'''היפך''' -  ברוק להוציאו לחוץ טמא דלמשדייה קאי ומכשיר:

'''מוחלפת השיטה''' -  החליף ר' יהודה שיטתו ויצא הימנה:

'''לא תחליף''' -  לא תימא מוחלפת היא דמתניתין דקאמר אע&quot;ג דלא היפך קאי למשדיי' בכיחו עסקינן ליחה שנתלשה מן הגוף ע&quot;י חולי שקורין טו&quot;ש:

'''כיחו ונתלש''' -  לא יהלך ד' אמות עד שירוק:

'''מאי לאו''' -  תרתי קתני כיחו וכן רוקו:

'''כדשנינן מעיקרא''' -  מוחלפת השיטה:

'''חייב מיתה''' -  בידי שמים:

'''כל משנאי אהבו מות''' -  תורה אמרה להאי קרא בפרשת ה' קנני:

'''אלא למשניאי''' -  למשניאים דעתו באנינות:

'''והא מינס אניס''' -  שעל כרחו הוא ע&quot;י חולי או הצינה:

'''כיח ורק קאמרינן''' -  שרקק אותו בפני רבו והיה לו להסתלק משם או להבליעו בכסותו:

'''מתני' וישתה ברה&quot;ר''' -  ויושיט צוארו לרה&quot;ר וישתה גזירה שמא יכניס הכלי אצלו:

'''וכן בגת''' -  מפרש בגמ' לענין מעשר:

'''גמ' רישא רבנן''' -  לעיל אוקימנא להא דקתני עומד אדם ברה&quot;י ומטלטל ברה&quot;ר כרבנן דפליגי עליה דר&quot;מ במתני' גבי מפתח ולא גזרינן שמא יכניס והכא גזר שמא יכניס כר&quot;מ והא ליכא למימר דשתיית המים תהוי הכנסה כמשתין ורוק דלא דמי דהתם קא עקר מרשות זו וקא עבד הנחה לרשות זו אבל שותה עביד עקירה והנחה בחדא רשותא דהא ברשות שהוא שותה בה פיו עומד ובפיו הן נחין מיד:

'''בחפיצין הצריכין לו''' -  אפי' רבנן מודו דגזר בהו דמתוך שהוא צריך להם יכניסם אצלו הלכך משקין הללו צריכין לו וגזרינן:

'''כרמלית מאי''' -  מהו שיעמוד בכרמלית וישתה ברה&quot;י או ברה&quot;ר:

'''היא היא''' -  כי היכי דלא יעמוד ברה&quot;ר וישתה ברה&quot;י כך לא יעמוד בכרמלית וישתה ברה&quot;י:

'''היא גופה גזירה''' -  אי דעייל לגביה כלי ליכא איסורא דאורייתא אלא גזירה דרבנן דלא ליתי לאפוקי מרה&quot;י לרה&quot;ר ואנן ניקום ונגזר שתיה אטו הכנסת כלי:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:.תוס עירובין 10 צט א הוא סבר מדסיפא ר&quot;מ.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_הוא סבר מדסיפא ר&quot;מ]]
'''הוא''' סבר מדסיפא ר&quot;מ כו'. פי' בקונט' סיפא ההיא דלא יפתח דאיירי בה ר&quot;מ וק&quot;ק דהיא רחוקה יותר מדאי ונראה לר&quot;י דסיפא דלא ישתין ולא ירוק דפליג עליה ר' יהודה וסתם בר פלוגתא דר' יהודה ר&quot;מ ומיהו קשה דא&quot;כ הוה ליה למיפרך נמי בגמרא ר&quot;מ אדר&quot;מ למאי דגרסי' ברוב ספרים ר' מאיר מטמא וכן גרס ר&quot;ח ולמאי דמסיק מוחלפת השיטה נמי ניחא דלא תיקשי דר&quot;מ אדר&quot;מ ושמא מש&quot;ה הניח מלהקשות דר&quot;מ אדר&quot;מ משום דאיכא דמהפכי דרבי מאיר לדברי רבי יוסי:
[[File:תוס עירובין 10 צט א זרק ונח ברה&quot;ר בפי כלב.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_זרק ונח ברה&quot;ר בפי כלב]]
''' זרק''' ונח ברה&quot;ר בפי כלב כו'. אור&quot;י דלא גרסי' ונח דונח משמע דלא נתכוין לכך. כדמוכח בפ&quot;ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ה|א}} גבי הא דא&quot;ר יוחנן זרק חפץ והלך ונח בתוך ידו של חבירו חייב הכא איירי במתכוין לכך ומיהו ר&quot;ח גריס ונח דמצי למימר דונח משמע שפיר מתכוין דסתם זרק נח החפץ במקום שמתכוין אבל הלך ונח משמע שהלך בלא כוונת האדם ועוד י&quot;ל דבפ&quot;ק דשבת מיתורא דמימרא דייק דאיירי בלא מתכוין:

''' מחשבתו''' משוי' ליה מקום. דוקא בכי האי גוונא דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר כגון בפי כלב שיאכלנה ובפי הכבשן שתשרף שם וכן השתין ורק אבל זרק על המקלות או על שום דבר אפי' במתכוין לא אמרו מחשבתו משויא ליה מקום:

''' היה''' אוכל דבילה בידים מסואבות. פי' בקונט' דבילה של תרומה ור&quot;י אומר דאפי' בשל חולין ניחא דידים הפוסלות תרומה מטמאין את הרוק שהוא משקה להיות תחילה וחוזר ומטמא את הדבילה וגם מכשירה דהוו להו חולין טמאים דפוסלין את הגוייה דמשקין כל שהוא מטמאין כדאמרינן בברכות פרק אלו דברים (דף נב.) שמא יצאו מים אחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים וסתמא דמאחורי הכוס ליכא רביעית דבכל נטילתו ליכא אלא רביעית ובפ&quot;ק דפסחים {{הפניה-גמ|פסחים|יד|ב}} נמי משמע שהבשר מטמא מחמת המשקין שעליו וסתמא ליכא בהו רביעית והא דקאמר בכמה דוכתי לטמא טומאת משקין ברביעית גבי יין ובנזיר [לח:] גבי עשר רביעי' היינו לפסול את הגוייה כדתנן במעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יז|ב}} כל המשקין מצטרפין לפסול את הגוייה ברביעית אבל ליטמא ולטמא אוכלים בכל שהוא [משקין] טימאו ומטמו ורוק חשיב משקה לקבל טומאה כמו שחשוב משקה להכשיר הדבילה והשתא ההיא דחגיגה {{הפניה-גמ|חגיגה|כ|ב}} נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה לפי מה שפירשתי ניחא אפי' ברוק של טהור וכן פי' הר&quot;ר י&quot;ט נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה ובשעה שנארג בה כדי לקבל טומאה עדיין היה רוק לח עליה שניטמא מחמת הידים וטימא את המפה שהמשקה מטמא בכל שהוא כדפרישית ולא כמו שמפרש ר&quot;ת דאיירי ברוק של נדה כמו שפירש שם בקונטרס לפי שלא היה נראה לו להעמיד ברוק של טהור משום דלא חשיב רוק משקה לקבל טומאה דחשיב שפיר משקה כדפרישית:

''' רבי''' מאיר מטמא. אית ספרים דגרסי רבי מאיר מטהר:

''' וכן''' בגת. לענין מעשר פירוש צריך שיכניס ראשו ורובו על הגת ועל ידי כן מותר לשתות בכל ענין והיינו כרבי מאיר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צט|א}}</text>
      <sha1>lg05ddutwpijjpaxeyoaauzthn6h472</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015836</id>
      <parentid>3015834</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T18:42:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3015836</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16508" sha1="lp40tgwo8180ser3x23aq9qbneheenh" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צט|א|צח ב|צט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צט עמוד א] - הוא סבר: מדסיפא רבי מאיר רישא נמי רבי מאיר, ולא היא: סיפא רבי מאיר, ורישא רבנן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובלבד שלא יוציא חוץ. הא הוציא חייב חטאת. לימא מסייע ליה לרבא, דאמר רבא: המעביר חפץ מתחילת ארבע לסוף ארבע, והעבירו דרך עליו - חייב. - מי קתני אם הוציא חייב חטאת, דילמא, אם הוציא - פטור אבל אסור. איכא דאמרי: הא הוציא - פטור אבל אסור. לימא תיהוי תיובתיה דרבא, דאמר רבא: המעביר מתחילת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו - חייב! - מי קתני, הוציא פטור אבל אסור? דילמא: אם הוציא - חייב חטאת. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא יעמוד אדם ברשות היחיד וכו'. }}אמר רב יוסף: {{שוליים|א}}השתין ורק בשוגג - חייב חטאת. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא בעינן עקירה והנחה }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואף על פי שלא עקר}} מעל גבי מקום ארבעה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וליכא! }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|- מחשבתו משויא ליה מקום}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, דאי לא תימא הכי, הא }}דאמר רבא: {{שוליים|ב}}זרק ונח בפי הכלב או בפי הכבשן - חייב {{הל&quot;מ-רק-גמרא|חטאת. והא בעינן הנחה על גבי מקום ארבעה - וליכא! אלא: }}אלמא מחשבתו משויא ליה מקום, הכי נמי מחשבה משויא לה מקום {{הל&quot;מ-רק-ראש|ודוקא כה&quot;ג דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר. כגון זרק לפי הכלב שיאכלנו או לפי הכבשן שישרף שם וכן השתין ורק. אבל זרק לתוך ידו של חבירו אפילו במתכוין לא אמרינן מחשבתו משויא ליה מקום אלא דוקא משום דידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה וכן מוכח בפ&quot;ק דשבת (דף ה א): }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|והני מילי לרבי יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה דומיא דהמוציא המת במטה אבל לר' שמעון פטור דהאי רוק אינו צריך ליהנות בו אחר שרקקו:}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. בעי רבא: הוא ברשות היחיד, ופי אמה ברשות הרבים מהו? בתר עקירה אזלינן, או }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בתר יציאה אזלינן? - תיקו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכן לא ירוק רבי יהודה אומר וכו'. אף על גב דלא הפיך בה? והתנן: היה אוכל דבילה בידים מסואבות, והכניס ידו לתוך פיו ליטול צרור, רבי מאיר מטמא, ורבי יוסי מטהר, רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היפך בה - טמא, לא היפך בה - טהור! - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. ריש לקיש אמר: לעולם לא תחליף, והכא במאי עסקינן - בכיחו. והתניא; רבי יהודה אומר: כיחו ונתלש. מאי לאו - רוק ונתלש! - לא, כיחו ונתלש. והא תניא; רבי יהודה אומר: כיחו שנתלש, וכן רוקו שנתלש, לא יהלך ארבע אמות עד שירוק - אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא. }}אמר ריש לקיש: כיח בפני רבו חייב מיתה, שנאמר כל משנאי אהבו מות, אל תקרי למשנאי אלא למשניאי. - והא מינס אניס! - כיח {{שוליים|ה}}ורק קאמרינן. 
משנה. {{שוליים|ו}}לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד, אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה. וכן בגת. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|גמרא. רישא רבנן וסיפא רבי מאיר! - אמר רב יוסף: בחפיצין שצריכין לו, ודברי הכל.}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| . ופי' רש&quot;י וליכא למימר דשתיית מים ליהוי הכנסה כמשתין ורק. דלא דמי להתם דהתם קא עקר מרשות זו לרשות זו ועביד הנחה ברשות אחרת. אבל שותה עביד הנחה ועקירה בחד רשותא דהא ברשות שהוא שותה בו פיו עומד ובפיו נחין מיד. ואף על פי שהן חוזרין ונבלעין במעיו אין חשש הואיל ונחו בפיו‌ שהוא מקום פטור.‌ והא דגבי משתין ורק לא חשיב פיו מקום פטור.‌ הכא שאני שהוא במקום אחד ופיו במקום אחר ואין לאסור מההוא טעמא דאמר לעיל (דף פה ב) מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו. דהתם הוא דגזור רבנן דלמא אתי לאפוקי מרשות היחיד לרה&quot;ר להדיא בלא הנחת מקום פטור אבל הכא אי אפשר בלא הנחה בפיו שהוא מקום פטור. ולפי פירוש זה העומד ברה&quot;י וראשו ברשות הרבים מותר לרוק לרה&quot;ר לפי שהרוק נח בפיו שהוא מקום פטור קודם שיצא לרה&quot;ר והא דמיבעיא ליה פי האמה לרה&quot;ר מהו. היינו דוקא במי רגלים שמשנעקרים שוב אין נחין בפי האמה. מיהו קשה הא דאמר בשמעתא קמייתא דשבת (דף ג ב) גבי היתה ידו מליאה פירות והוציאה לחוץ משחשיכה‌ דאי שדי להו אתי לידי חיוב חטאת ליקנסוה. והיכי אתי לידי חיוב חטאת והלא כשנחו הפירות בידו כשהיתה ידו ברשות הרבים נעשית ידו מקום פטור וכבר נחו הפירות במקום פטור ותו לא אתי לידי חיוב חטאת אי שדי להו. וי&quot;ל דהתם לא חשיב הנחת הפירות בידו כמונחין במקום פטור כיון‌ שלא נתן החפץ לידו ממקום אחר אחרי שהוציאה לרה&quot;ר כמו גבי שתיה שנתן המים לתוך פיו. ולפי תירוץ זה אסור לרוק מרשות היחיד לרה&quot;ר אפילו ראשו ברה&quot;ר דאע&quot;פ שהרוק נח בפיו אין חשיבא הנחה כיון דלא בא ממקום אחר לתוך פיו כמו בשתיה:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש| איבעיא להו: כרמלית מאי? אמר אביי: היא היא. אמר רבא: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|היא גופא גזירה, ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה? }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמר אביי: מנא אמינא לה - מדקתני: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מדסיפא ר&quot;מ''' -  הא דלא יפתח דאיירי ר&quot;מ בהו:

'''הא הוציא''' -  החפץ מד' אמות חייב אע&quot;ג דהוא עומד בגבוה והגביהו למעלה מי' והעבירו לא אמרי' העברת מקום פטור הוא אלמא בתר הנחה ועקירה אזלינן והרי נטלו מתחילת ארבע והניחו לסוף ארבע:

'''פטור אבל אסור''' -  מדרבנן דילמא אתי לעבורי דרך למטה מעשרה:

'''מחשבתו''' -  שהוא צריך לכך משווא לה הוצאה חשובה:

'''זרק''' -  מתחילת ד' לסוף ד':

'''בפי הכבשן''' -  שקלטה שלהבת ונשרפה:

'''בתר עקירה''' -  מן הגוף אזלינן והן נעקרין מן החלל של הגוף וחייב דמוציא מן הגוף שהוא רה&quot;י לרה&quot;ר:

'''או בתר יציאה''' -  שיוצא מן הגוף ממנו והרי פי אמה ברה&quot;ר ואין כאן עקירה מרה&quot;י:

'''ואע&quot;ג דלא היפך''' -  בתמיה דמשום תליש' לחודיה אמר ר' יהודה דאסור דלמיפק קאי ואפי' דלא היפך בה בתוך פיו:

'''היה אוכל דבילה''' -  של תרומה:

'''בידים מסואבות''' -  סתם ידים שלא נטלו הוו שניות ופוסלות את התרומה:

'''ר&quot;מ מטמא''' -  שהרי הוכשרה התרומה ברוק שבפיו:

'''ר' יוסי מטהר''' -  דקסבר כל זמן שהרוק בתוך פיו לאו משקה הוא והרי הוא כגופו של אדם ואינו מכשיר:

'''היפך''' -  ברוק להוציאו לחוץ טמא דלמשדייה קאי ומכשיר:

'''מוחלפת השיטה''' -  החליף ר' יהודה שיטתו ויצא הימנה:

'''לא תחליף''' -  לא תימא מוחלפת היא דמתניתין דקאמר אע&quot;ג דלא היפך קאי למשדיי' בכיחו עסקינן ליחה שנתלשה מן הגוף ע&quot;י חולי שקורין טו&quot;ש:

'''כיחו ונתלש''' -  לא יהלך ד' אמות עד שירוק:

'''מאי לאו''' -  תרתי קתני כיחו וכן רוקו:

'''כדשנינן מעיקרא''' -  מוחלפת השיטה:

'''חייב מיתה''' -  בידי שמים:

'''כל משנאי אהבו מות''' -  תורה אמרה להאי קרא בפרשת ה' קנני:

'''אלא למשניאי''' -  למשניאים דעתו באנינות:

'''והא מינס אניס''' -  שעל כרחו הוא ע&quot;י חולי או הצינה:

'''כיח ורק קאמרינן''' -  שרקק אותו בפני רבו והיה לו להסתלק משם או להבליעו בכסותו:

'''מתני' וישתה ברה&quot;ר''' -  ויושיט צוארו לרה&quot;ר וישתה גזירה שמא יכניס הכלי אצלו:

'''וכן בגת''' -  מפרש בגמ' לענין מעשר:

'''גמ' רישא רבנן''' -  לעיל אוקימנא להא דקתני עומד אדם ברה&quot;י ומטלטל ברה&quot;ר כרבנן דפליגי עליה דר&quot;מ במתני' גבי מפתח ולא גזרינן שמא יכניס והכא גזר שמא יכניס כר&quot;מ והא ליכא למימר דשתיית המים תהוי הכנסה כמשתין ורוק דלא דמי דהתם קא עקר מרשות זו וקא עבד הנחה לרשות זו אבל שותה עביד עקירה והנחה בחדא רשותא דהא ברשות שהוא שותה בה פיו עומד ובפיו הן נחין מיד:

'''בחפיצין הצריכין לו''' -  אפי' רבנן מודו דגזר בהו דמתוך שהוא צריך להם יכניסם אצלו הלכך משקין הללו צריכין לו וגזרינן:

'''כרמלית מאי''' -  מהו שיעמוד בכרמלית וישתה ברה&quot;י או ברה&quot;ר:

'''היא היא''' -  כי היכי דלא יעמוד ברה&quot;ר וישתה ברה&quot;י כך לא יעמוד בכרמלית וישתה ברה&quot;י:

'''היא גופה גזירה''' -  אי דעייל לגביה כלי ליכא איסורא דאורייתא אלא גזירה דרבנן דלא ליתי לאפוקי מרה&quot;י לרה&quot;ר ואנן ניקום ונגזר שתיה אטו הכנסת כלי:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:.תוס עירובין 10 צט א הוא סבר מדסיפא ר&quot;מ.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_הוא סבר מדסיפא ר&quot;מ]]
'''הוא''' סבר מדסיפא ר&quot;מ כו'. פי' בקונט' סיפא ההיא דלא יפתח דאיירי בה ר&quot;מ וק&quot;ק דהיא רחוקה יותר מדאי ונראה לר&quot;י דסיפא דלא ישתין ולא ירוק דפליג עליה ר' יהודה וסתם בר פלוגתא דר' יהודה ר&quot;מ ומיהו קשה דא&quot;כ הוה ליה למיפרך נמי בגמרא ר&quot;מ אדר&quot;מ למאי דגרסי' ברוב ספרים ר' מאיר מטמא וכן גרס ר&quot;ח ולמאי דמסיק מוחלפת השיטה נמי ניחא דלא תיקשי דר&quot;מ אדר&quot;מ ושמא מש&quot;ה הניח מלהקשות דר&quot;מ אדר&quot;מ משום דאיכא דמהפכי דרבי מאיר לדברי רבי יוסי:
[[File:תוס עירובין 10 צט א זרק ונח ברה&quot;ר בפי כלב.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_זרק ונח ברה&quot;ר בפי כלב]]
''' זרק''' ונח ברה&quot;ר בפי כלב כו'. אור&quot;י דלא גרסי' ונח דונח משמע דלא נתכוין לכך. כדמוכח בפ&quot;ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ה|א}} גבי הא דא&quot;ר יוחנן זרק חפץ והלך ונח בתוך ידו של חבירו חייב הכא איירי במתכוין לכך ומיהו ר&quot;ח גריס ונח דמצי למימר דונח משמע שפיר מתכוין דסתם זרק נח החפץ במקום שמתכוין אבל הלך ונח משמע שהלך בלא כוונת האדם ועוד י&quot;ל דבפ&quot;ק דשבת מיתורא דמימרא דייק דאיירי בלא מתכוין:
[[File:תוס עירובין 10 צט א מחשבתו משוי' ליה מקום.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_מחשבתו משוי' ליה מקום]]
''' מחשבתו''' משוי' ליה מקום. דוקא בכי האי גוונא דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר כגון בפי כלב שיאכלנה ובפי הכבשן שתשרף שם וכן השתין ורק אבל זרק על המקלות או על שום דבר אפי' במתכוין לא אמרו מחשבתו משויא ליה מקום:

''' היה''' אוכל דבילה בידים מסואבות. פי' בקונט' דבילה של תרומה ור&quot;י אומר דאפי' בשל חולין ניחא דידים הפוסלות תרומה מטמאין את הרוק שהוא משקה להיות תחילה וחוזר ומטמא את הדבילה וגם מכשירה דהוו להו חולין טמאים דפוסלין את הגוייה דמשקין כל שהוא מטמאין כדאמרינן בברכות פרק אלו דברים (דף נב.) שמא יצאו מים אחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים וסתמא דמאחורי הכוס ליכא רביעית דבכל נטילתו ליכא אלא רביעית ובפ&quot;ק דפסחים {{הפניה-גמ|פסחים|יד|ב}} נמי משמע שהבשר מטמא מחמת המשקין שעליו וסתמא ליכא בהו רביעית והא דקאמר בכמה דוכתי לטמא טומאת משקין ברביעית גבי יין ובנזיר [לח:] גבי עשר רביעי' היינו לפסול את הגוייה כדתנן במעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יז|ב}} כל המשקין מצטרפין לפסול את הגוייה ברביעית אבל ליטמא ולטמא אוכלים בכל שהוא [משקין] טימאו ומטמו ורוק חשיב משקה לקבל טומאה כמו שחשוב משקה להכשיר הדבילה והשתא ההיא דחגיגה {{הפניה-גמ|חגיגה|כ|ב}} נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה לפי מה שפירשתי ניחא אפי' ברוק של טהור וכן פי' הר&quot;ר י&quot;ט נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה ובשעה שנארג בה כדי לקבל טומאה עדיין היה רוק לח עליה שניטמא מחמת הידים וטימא את המפה שהמשקה מטמא בכל שהוא כדפרישית ולא כמו שמפרש ר&quot;ת דאיירי ברוק של נדה כמו שפירש שם בקונטרס לפי שלא היה נראה לו להעמיד ברוק של טהור משום דלא חשיב רוק משקה לקבל טומאה דחשיב שפיר משקה כדפרישית:

''' רבי''' מאיר מטמא. אית ספרים דגרסי רבי מאיר מטהר:

''' וכן''' בגת. לענין מעשר פירוש צריך שיכניס ראשו ורובו על הגת ועל ידי כן מותר לשתות בכל ענין והיינו כרבי מאיר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צט|א}}</text>
      <sha1>lp40tgwo8180ser3x23aq9qbneheenh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015856</id>
      <parentid>3015836</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T19:41:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3015856</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16698" sha1="4w8ih529k7tufozqnhchpxj997vlzg9" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צט|א|צח ב|צט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צט עמוד א] - הוא סבר: מדסיפא רבי מאיר רישא נמי רבי מאיר, ולא היא: סיפא רבי מאיר, ורישא רבנן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובלבד שלא יוציא חוץ. הא הוציא חייב חטאת. לימא מסייע ליה לרבא, דאמר רבא: המעביר חפץ מתחילת ארבע לסוף ארבע, והעבירו דרך עליו - חייב. - מי קתני אם הוציא חייב חטאת, דילמא, אם הוציא - פטור אבל אסור. איכא דאמרי: הא הוציא - פטור אבל אסור. לימא תיהוי תיובתיה דרבא, דאמר רבא: המעביר מתחילת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו - חייב! - מי קתני, הוציא פטור אבל אסור? דילמא: אם הוציא - חייב חטאת. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא יעמוד אדם ברשות היחיד וכו'. }}אמר רב יוסף: {{שוליים|א}}השתין ורק בשוגג - חייב חטאת. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא בעינן עקירה והנחה }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואף על פי שלא עקר}} מעל גבי מקום ארבעה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וליכא! }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|- מחשבתו משויא ליה מקום}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, דאי לא תימא הכי, הא }}דאמר רבא: {{שוליים|ב}}זרק ונח בפי הכלב או בפי הכבשן - חייב {{הל&quot;מ-רק-גמרא|חטאת. והא בעינן הנחה על גבי מקום ארבעה - וליכא! אלא: }}אלמא מחשבתו משויא ליה מקום, הכי נמי מחשבה משויא לה מקום {{הל&quot;מ-רק-ראש|ודוקא כה&quot;ג דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר. כגון זרק לפי הכלב שיאכלנו או לפי הכבשן שישרף שם וכן השתין ורק. אבל זרק לתוך ידו של חבירו אפילו במתכוין לא אמרינן מחשבתו משויא ליה מקום אלא דוקא משום דידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה וכן מוכח בפ&quot;ק דשבת (דף ה א): }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|והני מילי לרבי יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה דומיא דהמוציא המת במטה אבל לר' שמעון פטור דהאי רוק אינו צריך ליהנות בו אחר שרקקו:}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. בעי רבא: הוא ברשות היחיד, ופי אמה ברשות הרבים מהו? בתר עקירה אזלינן, או }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בתר יציאה אזלינן? - תיקו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכן לא ירוק רבי יהודה אומר וכו'. אף על גב דלא הפיך בה? והתנן: היה אוכל דבילה בידים מסואבות, והכניס ידו לתוך פיו ליטול צרור, רבי מאיר מטמא, ורבי יוסי מטהר, רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היפך בה - טמא, לא היפך בה - טהור! - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. ריש לקיש אמר: לעולם לא תחליף, והכא במאי עסקינן - בכיחו. והתניא; רבי יהודה אומר: כיחו ונתלש. מאי לאו - רוק ונתלש! - לא, כיחו ונתלש. והא תניא; רבי יהודה אומר: כיחו שנתלש, וכן רוקו שנתלש, לא יהלך ארבע אמות עד שירוק - אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא. }}אמר ריש לקיש: כיח בפני רבו חייב מיתה, שנאמר כל משנאי אהבו מות, אל תקרי למשנאי אלא למשניאי. - והא מינס אניס! - כיח {{שוליים|ה}}ורק קאמרינן. 
משנה. {{שוליים|ו}}לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד, אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה. וכן בגת. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|גמרא. רישא רבנן וסיפא רבי מאיר! - אמר רב יוסף: בחפיצין שצריכין לו, ודברי הכל.}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| . ופי' רש&quot;י וליכא למימר דשתיית מים ליהוי הכנסה כמשתין ורק. דלא דמי להתם דהתם קא עקר מרשות זו לרשות זו ועביד הנחה ברשות אחרת. אבל שותה עביד הנחה ועקירה בחד רשותא דהא ברשות שהוא שותה בו פיו עומד ובפיו נחין מיד. ואף על פי שהן חוזרין ונבלעין במעיו אין חשש הואיל ונחו בפיו‌ שהוא מקום פטור.‌ והא דגבי משתין ורק לא חשיב פיו מקום פטור.‌ הכא שאני שהוא במקום אחד ופיו במקום אחר ואין לאסור מההוא טעמא דאמר לעיל (דף פה ב) מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו. דהתם הוא דגזור רבנן דלמא אתי לאפוקי מרשות היחיד לרה&quot;ר להדיא בלא הנחת מקום פטור אבל הכא אי אפשר בלא הנחה בפיו שהוא מקום פטור. ולפי פירוש זה העומד ברה&quot;י וראשו ברשות הרבים מותר לרוק לרה&quot;ר לפי שהרוק נח בפיו שהוא מקום פטור קודם שיצא לרה&quot;ר והא דמיבעיא ליה פי האמה לרה&quot;ר מהו. היינו דוקא במי רגלים שמשנעקרים שוב אין נחין בפי האמה. מיהו קשה הא דאמר בשמעתא קמייתא דשבת (דף ג ב) גבי היתה ידו מליאה פירות והוציאה לחוץ משחשיכה‌ דאי שדי להו אתי לידי חיוב חטאת ליקנסוה. והיכי אתי לידי חיוב חטאת והלא כשנחו הפירות בידו כשהיתה ידו ברשות הרבים נעשית ידו מקום פטור וכבר נחו הפירות במקום פטור ותו לא אתי לידי חיוב חטאת אי שדי להו. וי&quot;ל דהתם לא חשיב הנחת הפירות בידו כמונחין במקום פטור כיון‌ שלא נתן החפץ לידו ממקום אחר אחרי שהוציאה לרה&quot;ר כמו גבי שתיה שנתן המים לתוך פיו. ולפי תירוץ זה אסור לרוק מרשות היחיד לרה&quot;ר אפילו ראשו ברה&quot;ר דאע&quot;פ שהרוק נח בפיו אין חשיבא הנחה כיון דלא בא ממקום אחר לתוך פיו כמו בשתיה:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש| איבעיא להו: כרמלית מאי? אמר אביי: היא היא. אמר רבא: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|היא גופא גזירה, ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה? }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמר אביי: מנא אמינא לה - מדקתני: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מדסיפא ר&quot;מ''' -  הא דלא יפתח דאיירי ר&quot;מ בהו:

'''הא הוציא''' -  החפץ מד' אמות חייב אע&quot;ג דהוא עומד בגבוה והגביהו למעלה מי' והעבירו לא אמרי' העברת מקום פטור הוא אלמא בתר הנחה ועקירה אזלינן והרי נטלו מתחילת ארבע והניחו לסוף ארבע:

'''פטור אבל אסור''' -  מדרבנן דילמא אתי לעבורי דרך למטה מעשרה:

'''מחשבתו''' -  שהוא צריך לכך משווא לה הוצאה חשובה:

'''זרק''' -  מתחילת ד' לסוף ד':

'''בפי הכבשן''' -  שקלטה שלהבת ונשרפה:

'''בתר עקירה''' -  מן הגוף אזלינן והן נעקרין מן החלל של הגוף וחייב דמוציא מן הגוף שהוא רה&quot;י לרה&quot;ר:

'''או בתר יציאה''' -  שיוצא מן הגוף ממנו והרי פי אמה ברה&quot;ר ואין כאן עקירה מרה&quot;י:

'''ואע&quot;ג דלא היפך''' -  בתמיה דמשום תליש' לחודיה אמר ר' יהודה דאסור דלמיפק קאי ואפי' דלא היפך בה בתוך פיו:

'''היה אוכל דבילה''' -  של תרומה:

'''בידים מסואבות''' -  סתם ידים שלא נטלו הוו שניות ופוסלות את התרומה:

'''ר&quot;מ מטמא''' -  שהרי הוכשרה התרומה ברוק שבפיו:

'''ר' יוסי מטהר''' -  דקסבר כל זמן שהרוק בתוך פיו לאו משקה הוא והרי הוא כגופו של אדם ואינו מכשיר:

'''היפך''' -  ברוק להוציאו לחוץ טמא דלמשדייה קאי ומכשיר:

'''מוחלפת השיטה''' -  החליף ר' יהודה שיטתו ויצא הימנה:

'''לא תחליף''' -  לא תימא מוחלפת היא דמתניתין דקאמר אע&quot;ג דלא היפך קאי למשדיי' בכיחו עסקינן ליחה שנתלשה מן הגוף ע&quot;י חולי שקורין טו&quot;ש:

'''כיחו ונתלש''' -  לא יהלך ד' אמות עד שירוק:

'''מאי לאו''' -  תרתי קתני כיחו וכן רוקו:

'''כדשנינן מעיקרא''' -  מוחלפת השיטה:

'''חייב מיתה''' -  בידי שמים:

'''כל משנאי אהבו מות''' -  תורה אמרה להאי קרא בפרשת ה' קנני:

'''אלא למשניאי''' -  למשניאים דעתו באנינות:

'''והא מינס אניס''' -  שעל כרחו הוא ע&quot;י חולי או הצינה:

'''כיח ורק קאמרינן''' -  שרקק אותו בפני רבו והיה לו להסתלק משם או להבליעו בכסותו:

'''מתני' וישתה ברה&quot;ר''' -  ויושיט צוארו לרה&quot;ר וישתה גזירה שמא יכניס הכלי אצלו:

'''וכן בגת''' -  מפרש בגמ' לענין מעשר:

'''גמ' רישא רבנן''' -  לעיל אוקימנא להא דקתני עומד אדם ברה&quot;י ומטלטל ברה&quot;ר כרבנן דפליגי עליה דר&quot;מ במתני' גבי מפתח ולא גזרינן שמא יכניס והכא גזר שמא יכניס כר&quot;מ והא ליכא למימר דשתיית המים תהוי הכנסה כמשתין ורוק דלא דמי דהתם קא עקר מרשות זו וקא עבד הנחה לרשות זו אבל שותה עביד עקירה והנחה בחדא רשותא דהא ברשות שהוא שותה בה פיו עומד ובפיו הן נחין מיד:

'''בחפיצין הצריכין לו''' -  אפי' רבנן מודו דגזר בהו דמתוך שהוא צריך להם יכניסם אצלו הלכך משקין הללו צריכין לו וגזרינן:

'''כרמלית מאי''' -  מהו שיעמוד בכרמלית וישתה ברה&quot;י או ברה&quot;ר:

'''היא היא''' -  כי היכי דלא יעמוד ברה&quot;ר וישתה ברה&quot;י כך לא יעמוד בכרמלית וישתה ברה&quot;י:

'''היא גופה גזירה''' -  אי דעייל לגביה כלי ליכא איסורא דאורייתא אלא גזירה דרבנן דלא ליתי לאפוקי מרה&quot;י לרה&quot;ר ואנן ניקום ונגזר שתיה אטו הכנסת כלי:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:.תוס עירובין 10 צט א הוא סבר מדסיפא ר&quot;מ.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_הוא סבר מדסיפא ר&quot;מ]]
'''הוא''' סבר מדסיפא ר&quot;מ כו'. פי' בקונט' סיפא ההיא דלא יפתח דאיירי בה ר&quot;מ וק&quot;ק דהיא רחוקה יותר מדאי ונראה לר&quot;י דסיפא דלא ישתין ולא ירוק דפליג עליה ר' יהודה וסתם בר פלוגתא דר' יהודה ר&quot;מ ומיהו קשה דא&quot;כ הוה ליה למיפרך נמי בגמרא ר&quot;מ אדר&quot;מ למאי דגרסי' ברוב ספרים ר' מאיר מטמא וכן גרס ר&quot;ח ולמאי דמסיק מוחלפת השיטה נמי ניחא דלא תיקשי דר&quot;מ אדר&quot;מ ושמא מש&quot;ה הניח מלהקשות דר&quot;מ אדר&quot;מ משום דאיכא דמהפכי דרבי מאיר לדברי רבי יוסי:
[[File:תוס עירובין 10 צט א זרק ונח ברה&quot;ר בפי כלב.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_זרק ונח ברה&quot;ר בפי כלב]]
''' זרק''' ונח ברה&quot;ר בפי כלב כו'. אור&quot;י דלא גרסי' ונח דונח משמע דלא נתכוין לכך. כדמוכח בפ&quot;ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ה|א}} גבי הא דא&quot;ר יוחנן זרק חפץ והלך ונח בתוך ידו של חבירו חייב הכא איירי במתכוין לכך ומיהו ר&quot;ח גריס ונח דמצי למימר דונח משמע שפיר מתכוין דסתם זרק נח החפץ במקום שמתכוין אבל הלך ונח משמע שהלך בלא כוונת האדם ועוד י&quot;ל דבפ&quot;ק דשבת מיתורא דמימרא דייק דאיירי בלא מתכוין:
[[File:תוס עירובין 10 צט א מחשבתו משוי' ליה מקום.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_מחשבתו משוי' ליה מקום]]
''' מחשבתו''' משוי' ליה מקום. דוקא בכי האי גוונא דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר כגון בפי כלב שיאכלנה ובפי הכבשן שתשרף שם וכן השתין ורק אבל זרק על המקלות או על שום דבר אפי' במתכוין לא אמרו מחשבתו משויא ליה מקום:
[[File:תוס עירובין 10 צט א היה אוכל דבילה בידים מסואבות.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_היה אוכל דבילה בידים מסואבות]]
''' היה''' אוכל דבילה בידים מסואבות. פי' בקונט' דבילה של תרומה ור&quot;י אומר דאפי' בשל חולין ניחא דידים הפוסלות תרומה מטמאין את הרוק שהוא משקה להיות תחילה וחוזר ומטמא את הדבילה וגם מכשירה דהוו להו חולין טמאים דפוסלין את הגוייה דמשקין כל שהוא מטמאין כדאמרינן בברכות פרק אלו דברים (דף נב.) שמא יצאו מים אחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים וסתמא דמאחורי הכוס ליכא רביעית דבכל נטילתו ליכא אלא רביעית ובפ&quot;ק דפסחים {{הפניה-גמ|פסחים|יד|ב}} נמי משמע שהבשר מטמא מחמת המשקין שעליו וסתמא ליכא בהו רביעית והא דקאמר בכמה דוכתי לטמא טומאת משקין ברביעית גבי יין ובנזיר [לח:] גבי עשר רביעי' היינו לפסול את הגוייה כדתנן במעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יז|ב}} כל המשקין מצטרפין לפסול את הגוייה ברביעית אבל ליטמא ולטמא אוכלים בכל שהוא [משקין] טימאו ומטמו ורוק חשיב משקה לקבל טומאה כמו שחשוב משקה להכשיר הדבילה והשתא ההיא דחגיגה {{הפניה-גמ|חגיגה|כ|ב}} נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה לפי מה שפירשתי ניחא אפי' ברוק של טהור וכן פי' הר&quot;ר י&quot;ט נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה ובשעה שנארג בה כדי לקבל טומאה עדיין היה רוק לח עליה שניטמא מחמת הידים וטימא את המפה שהמשקה מטמא בכל שהוא כדפרישית ולא כמו שמפרש ר&quot;ת דאיירי ברוק של נדה כמו שפירש שם בקונטרס לפי שלא היה נראה לו להעמיד ברוק של טהור משום דלא חשיב רוק משקה לקבל טומאה דחשיב שפיר משקה כדפרישית:

''' רבי''' מאיר מטמא. אית ספרים דגרסי רבי מאיר מטהר:

''' וכן''' בגת. לענין מעשר פירוש צריך שיכניס ראשו ורובו על הגת ועל ידי כן מותר לשתות בכל ענין והיינו כרבי מאיר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צט|א}}</text>
      <sha1>4w8ih529k7tufozqnhchpxj997vlzg9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015858</id>
      <parentid>3015856</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T19:59:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3015858</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16832" sha1="elrmwi4k3jp16e00bn5yc06g2lig0y9" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צט|א|צח ב|צט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צט עמוד א] - הוא סבר: מדסיפא רבי מאיר רישא נמי רבי מאיר, ולא היא: סיפא רבי מאיר, ורישא רבנן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובלבד שלא יוציא חוץ. הא הוציא חייב חטאת. לימא מסייע ליה לרבא, דאמר רבא: המעביר חפץ מתחילת ארבע לסוף ארבע, והעבירו דרך עליו - חייב. - מי קתני אם הוציא חייב חטאת, דילמא, אם הוציא - פטור אבל אסור. איכא דאמרי: הא הוציא - פטור אבל אסור. לימא תיהוי תיובתיה דרבא, דאמר רבא: המעביר מתחילת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו - חייב! - מי קתני, הוציא פטור אבל אסור? דילמא: אם הוציא - חייב חטאת. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא יעמוד אדם ברשות היחיד וכו'. }}אמר רב יוסף: {{שוליים|א}}השתין ורק בשוגג - חייב חטאת. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא בעינן עקירה והנחה }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואף על פי שלא עקר}} מעל גבי מקום ארבעה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וליכא! }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|- מחשבתו משויא ליה מקום}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, דאי לא תימא הכי, הא }}דאמר רבא: {{שוליים|ב}}זרק ונח בפי הכלב או בפי הכבשן - חייב {{הל&quot;מ-רק-גמרא|חטאת. והא בעינן הנחה על גבי מקום ארבעה - וליכא! אלא: }}אלמא מחשבתו משויא ליה מקום, הכי נמי מחשבה משויא לה מקום {{הל&quot;מ-רק-ראש|ודוקא כה&quot;ג דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר. כגון זרק לפי הכלב שיאכלנו או לפי הכבשן שישרף שם וכן השתין ורק. אבל זרק לתוך ידו של חבירו אפילו במתכוין לא אמרינן מחשבתו משויא ליה מקום אלא דוקא משום דידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה וכן מוכח בפ&quot;ק דשבת (דף ה א): }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|והני מילי לרבי יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה דומיא דהמוציא המת במטה אבל לר' שמעון פטור דהאי רוק אינו צריך ליהנות בו אחר שרקקו:}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. בעי רבא: הוא ברשות היחיד, ופי אמה ברשות הרבים מהו? בתר עקירה אזלינן, או }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בתר יציאה אזלינן? - תיקו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכן לא ירוק רבי יהודה אומר וכו'. אף על גב דלא הפיך בה? והתנן: היה אוכל דבילה בידים מסואבות, והכניס ידו לתוך פיו ליטול צרור, רבי מאיר מטמא, ורבי יוסי מטהר, רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היפך בה - טמא, לא היפך בה - טהור! - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. ריש לקיש אמר: לעולם לא תחליף, והכא במאי עסקינן - בכיחו. והתניא; רבי יהודה אומר: כיחו ונתלש. מאי לאו - רוק ונתלש! - לא, כיחו ונתלש. והא תניא; רבי יהודה אומר: כיחו שנתלש, וכן רוקו שנתלש, לא יהלך ארבע אמות עד שירוק - אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא. }}אמר ריש לקיש: כיח בפני רבו חייב מיתה, שנאמר כל משנאי אהבו מות, אל תקרי למשנאי אלא למשניאי. - והא מינס אניס! - כיח {{שוליים|ה}}ורק קאמרינן. 
משנה. {{שוליים|ו}}לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד, אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה. וכן בגת. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|גמרא. רישא רבנן וסיפא רבי מאיר! - אמר רב יוסף: בחפיצין שצריכין לו, ודברי הכל.}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| . ופי' רש&quot;י וליכא למימר דשתיית מים ליהוי הכנסה כמשתין ורק. דלא דמי להתם דהתם קא עקר מרשות זו לרשות זו ועביד הנחה ברשות אחרת. אבל שותה עביד הנחה ועקירה בחד רשותא דהא ברשות שהוא שותה בו פיו עומד ובפיו נחין מיד. ואף על פי שהן חוזרין ונבלעין במעיו אין חשש הואיל ונחו בפיו‌ שהוא מקום פטור.‌ והא דגבי משתין ורק לא חשיב פיו מקום פטור.‌ הכא שאני שהוא במקום אחד ופיו במקום אחר ואין לאסור מההוא טעמא דאמר לעיל (דף פה ב) מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו. דהתם הוא דגזור רבנן דלמא אתי לאפוקי מרשות היחיד לרה&quot;ר להדיא בלא הנחת מקום פטור אבל הכא אי אפשר בלא הנחה בפיו שהוא מקום פטור. ולפי פירוש זה העומד ברה&quot;י וראשו ברשות הרבים מותר לרוק לרה&quot;ר לפי שהרוק נח בפיו שהוא מקום פטור קודם שיצא לרה&quot;ר והא דמיבעיא ליה פי האמה לרה&quot;ר מהו. היינו דוקא במי רגלים שמשנעקרים שוב אין נחין בפי האמה. מיהו קשה הא דאמר בשמעתא קמייתא דשבת (דף ג ב) גבי היתה ידו מליאה פירות והוציאה לחוץ משחשיכה‌ דאי שדי להו אתי לידי חיוב חטאת ליקנסוה. והיכי אתי לידי חיוב חטאת והלא כשנחו הפירות בידו כשהיתה ידו ברשות הרבים נעשית ידו מקום פטור וכבר נחו הפירות במקום פטור ותו לא אתי לידי חיוב חטאת אי שדי להו. וי&quot;ל דהתם לא חשיב הנחת הפירות בידו כמונחין במקום פטור כיון‌ שלא נתן החפץ לידו ממקום אחר אחרי שהוציאה לרה&quot;ר כמו גבי שתיה שנתן המים לתוך פיו. ולפי תירוץ זה אסור לרוק מרשות היחיד לרה&quot;ר אפילו ראשו ברה&quot;ר דאע&quot;פ שהרוק נח בפיו אין חשיבא הנחה כיון דלא בא ממקום אחר לתוך פיו כמו בשתיה:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש| איבעיא להו: כרמלית מאי? אמר אביי: היא היא. אמר רבא: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|היא גופא גזירה, ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה? }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמר אביי: מנא אמינא לה - מדקתני: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מדסיפא ר&quot;מ''' -  הא דלא יפתח דאיירי ר&quot;מ בהו:

'''הא הוציא''' -  החפץ מד' אמות חייב אע&quot;ג דהוא עומד בגבוה והגביהו למעלה מי' והעבירו לא אמרי' העברת מקום פטור הוא אלמא בתר הנחה ועקירה אזלינן והרי נטלו מתחילת ארבע והניחו לסוף ארבע:

'''פטור אבל אסור''' -  מדרבנן דילמא אתי לעבורי דרך למטה מעשרה:

'''מחשבתו''' -  שהוא צריך לכך משווא לה הוצאה חשובה:

'''זרק''' -  מתחילת ד' לסוף ד':

'''בפי הכבשן''' -  שקלטה שלהבת ונשרפה:

'''בתר עקירה''' -  מן הגוף אזלינן והן נעקרין מן החלל של הגוף וחייב דמוציא מן הגוף שהוא רה&quot;י לרה&quot;ר:

'''או בתר יציאה''' -  שיוצא מן הגוף ממנו והרי פי אמה ברה&quot;ר ואין כאן עקירה מרה&quot;י:

'''ואע&quot;ג דלא היפך''' -  בתמיה דמשום תליש' לחודיה אמר ר' יהודה דאסור דלמיפק קאי ואפי' דלא היפך בה בתוך פיו:

'''היה אוכל דבילה''' -  של תרומה:

'''בידים מסואבות''' -  סתם ידים שלא נטלו הוו שניות ופוסלות את התרומה:

'''ר&quot;מ מטמא''' -  שהרי הוכשרה התרומה ברוק שבפיו:

'''ר' יוסי מטהר''' -  דקסבר כל זמן שהרוק בתוך פיו לאו משקה הוא והרי הוא כגופו של אדם ואינו מכשיר:

'''היפך''' -  ברוק להוציאו לחוץ טמא דלמשדייה קאי ומכשיר:

'''מוחלפת השיטה''' -  החליף ר' יהודה שיטתו ויצא הימנה:

'''לא תחליף''' -  לא תימא מוחלפת היא דמתניתין דקאמר אע&quot;ג דלא היפך קאי למשדיי' בכיחו עסקינן ליחה שנתלשה מן הגוף ע&quot;י חולי שקורין טו&quot;ש:

'''כיחו ונתלש''' -  לא יהלך ד' אמות עד שירוק:

'''מאי לאו''' -  תרתי קתני כיחו וכן רוקו:

'''כדשנינן מעיקרא''' -  מוחלפת השיטה:

'''חייב מיתה''' -  בידי שמים:

'''כל משנאי אהבו מות''' -  תורה אמרה להאי קרא בפרשת ה' קנני:

'''אלא למשניאי''' -  למשניאים דעתו באנינות:

'''והא מינס אניס''' -  שעל כרחו הוא ע&quot;י חולי או הצינה:

'''כיח ורק קאמרינן''' -  שרקק אותו בפני רבו והיה לו להסתלק משם או להבליעו בכסותו:

'''מתני' וישתה ברה&quot;ר''' -  ויושיט צוארו לרה&quot;ר וישתה גזירה שמא יכניס הכלי אצלו:

'''וכן בגת''' -  מפרש בגמ' לענין מעשר:

'''גמ' רישא רבנן''' -  לעיל אוקימנא להא דקתני עומד אדם ברה&quot;י ומטלטל ברה&quot;ר כרבנן דפליגי עליה דר&quot;מ במתני' גבי מפתח ולא גזרינן שמא יכניס והכא גזר שמא יכניס כר&quot;מ והא ליכא למימר דשתיית המים תהוי הכנסה כמשתין ורוק דלא דמי דהתם קא עקר מרשות זו וקא עבד הנחה לרשות זו אבל שותה עביד עקירה והנחה בחדא רשותא דהא ברשות שהוא שותה בה פיו עומד ובפיו הן נחין מיד:

'''בחפיצין הצריכין לו''' -  אפי' רבנן מודו דגזר בהו דמתוך שהוא צריך להם יכניסם אצלו הלכך משקין הללו צריכין לו וגזרינן:

'''כרמלית מאי''' -  מהו שיעמוד בכרמלית וישתה ברה&quot;י או ברה&quot;ר:

'''היא היא''' -  כי היכי דלא יעמוד ברה&quot;ר וישתה ברה&quot;י כך לא יעמוד בכרמלית וישתה ברה&quot;י:

'''היא גופה גזירה''' -  אי דעייל לגביה כלי ליכא איסורא דאורייתא אלא גזירה דרבנן דלא ליתי לאפוקי מרה&quot;י לרה&quot;ר ואנן ניקום ונגזר שתיה אטו הכנסת כלי:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:.תוס עירובין 10 צט א הוא סבר מדסיפא ר&quot;מ.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_הוא סבר מדסיפא ר&quot;מ]]
'''הוא''' סבר מדסיפא ר&quot;מ כו'. פי' בקונט' סיפא ההיא דלא יפתח דאיירי בה ר&quot;מ וק&quot;ק דהיא רחוקה יותר מדאי ונראה לר&quot;י דסיפא דלא ישתין ולא ירוק דפליג עליה ר' יהודה וסתם בר פלוגתא דר' יהודה ר&quot;מ ומיהו קשה דא&quot;כ הוה ליה למיפרך נמי בגמרא ר&quot;מ אדר&quot;מ למאי דגרסי' ברוב ספרים ר' מאיר מטמא וכן גרס ר&quot;ח ולמאי דמסיק מוחלפת השיטה נמי ניחא דלא תיקשי דר&quot;מ אדר&quot;מ ושמא מש&quot;ה הניח מלהקשות דר&quot;מ אדר&quot;מ משום דאיכא דמהפכי דרבי מאיר לדברי רבי יוסי:
[[File:תוס עירובין 10 צט א זרק ונח ברה&quot;ר בפי כלב.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_זרק ונח ברה&quot;ר בפי כלב]]
''' זרק''' ונח ברה&quot;ר בפי כלב כו'. אור&quot;י דלא גרסי' ונח דונח משמע דלא נתכוין לכך. כדמוכח בפ&quot;ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ה|א}} גבי הא דא&quot;ר יוחנן זרק חפץ והלך ונח בתוך ידו של חבירו חייב הכא איירי במתכוין לכך ומיהו ר&quot;ח גריס ונח דמצי למימר דונח משמע שפיר מתכוין דסתם זרק נח החפץ במקום שמתכוין אבל הלך ונח משמע שהלך בלא כוונת האדם ועוד י&quot;ל דבפ&quot;ק דשבת מיתורא דמימרא דייק דאיירי בלא מתכוין:
[[File:תוס עירובין 10 צט א מחשבתו משוי' ליה מקום.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_מחשבתו משוי' ליה מקום]]
''' מחשבתו''' משוי' ליה מקום. דוקא בכי האי גוונא דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר כגון בפי כלב שיאכלנה ובפי הכבשן שתשרף שם וכן השתין ורק אבל זרק על המקלות או על שום דבר אפי' במתכוין לא אמרו מחשבתו משויא ליה מקום:
[[File:תוס עירובין 10 צט א היה אוכל דבילה בידים מסואבות.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_היה אוכל דבילה בידים מסואבות]]
''' היה''' אוכל דבילה בידים מסואבות. פי' בקונט' דבילה של תרומה ור&quot;י אומר דאפי' בשל חולין ניחא דידים הפוסלות תרומה מטמאין את הרוק שהוא משקה להיות תחילה וחוזר ומטמא את הדבילה וגם מכשירה דהוו להו חולין טמאים דפוסלין את הגוייה דמשקין כל שהוא מטמאין כדאמרינן בברכות פרק אלו דברים (דף נב.) שמא יצאו מים אחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים וסתמא דמאחורי הכוס ליכא רביעית דבכל נטילתו ליכא אלא רביעית ובפ&quot;ק דפסחים {{הפניה-גמ|פסחים|יד|ב}} נמי משמע שהבשר מטמא מחמת המשקין שעליו וסתמא ליכא בהו רביעית והא דקאמר בכמה דוכתי לטמא טומאת משקין ברביעית גבי יין ובנזיר [לח:] גבי עשר רביעי' היינו לפסול את הגוייה כדתנן במעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יז|ב}} כל המשקין מצטרפין לפסול את הגוייה ברביעית אבל ליטמא ולטמא אוכלים בכל שהוא [משקין] טימאו ומטמו ורוק חשיב משקה לקבל טומאה כמו שחשוב משקה להכשיר הדבילה והשתא ההיא דחגיגה {{הפניה-גמ|חגיגה|כ|ב}} נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה לפי מה שפירשתי ניחא אפי' ברוק של טהור וכן פי' הר&quot;ר י&quot;ט נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה ובשעה שנארג בה כדי לקבל טומאה עדיין היה רוק לח עליה שניטמא מחמת הידים וטימא את המפה שהמשקה מטמא בכל שהוא כדפרישית ולא כמו שמפרש ר&quot;ת דאיירי ברוק של נדה כמו שפירש שם בקונטרס לפי שלא היה נראה לו להעמיד ברוק של טהור משום דלא חשיב רוק משקה לקבל טומאה דחשיב שפיר משקה כדפרישית:
[[File:תוס עירובין 10 צט א רבי מאיר מטמא.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_רבי מאיר מטמא]]
''' רבי''' מאיר מטמא. אית ספרים דגרסי רבי מאיר מטהר:

''' וכן''' בגת. לענין מעשר פירוש צריך שיכניס ראשו ורובו על הגת ועל ידי כן מותר לשתות בכל ענין והיינו כרבי מאיר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צט|א}}</text>
      <sha1>elrmwi4k3jp16e00bn5yc06g2lig0y9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015859</id>
      <parentid>3015858</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T20:14:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3015859</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16944" sha1="7h417n3aet4npram4wduvstl8vtnv0e" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צט|א|צח ב|צט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צט עמוד א] - הוא סבר: מדסיפא רבי מאיר רישא נמי רבי מאיר, ולא היא: סיפא רבי מאיר, ורישא רבנן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ובלבד שלא יוציא חוץ. הא הוציא חייב חטאת. לימא מסייע ליה לרבא, דאמר רבא: המעביר חפץ מתחילת ארבע לסוף ארבע, והעבירו דרך עליו - חייב. - מי קתני אם הוציא חייב חטאת, דילמא, אם הוציא - פטור אבל אסור. איכא דאמרי: הא הוציא - פטור אבל אסור. לימא תיהוי תיובתיה דרבא, דאמר רבא: המעביר מתחילת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו - חייב! - מי קתני, הוציא פטור אבל אסור? דילמא: אם הוציא - חייב חטאת. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא יעמוד אדם ברשות היחיד וכו'. }}אמר רב יוסף: {{שוליים|א}}השתין ורק בשוגג - חייב חטאת. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא בעינן עקירה והנחה }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואף על פי שלא עקר}} מעל גבי מקום ארבעה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וליכא! }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|- מחשבתו משויא ליה מקום}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, דאי לא תימא הכי, הא }}דאמר רבא: {{שוליים|ב}}זרק ונח בפי הכלב או בפי הכבשן - חייב {{הל&quot;מ-רק-גמרא|חטאת. והא בעינן הנחה על גבי מקום ארבעה - וליכא! אלא: }}אלמא מחשבתו משויא ליה מקום, הכי נמי מחשבה משויא לה מקום {{הל&quot;מ-רק-ראש|ודוקא כה&quot;ג דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר. כגון זרק לפי הכלב שיאכלנו או לפי הכבשן שישרף שם וכן השתין ורק. אבל זרק לתוך ידו של חבירו אפילו במתכוין לא אמרינן מחשבתו משויא ליה מקום אלא דוקא משום דידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה וכן מוכח בפ&quot;ק דשבת (דף ה א): }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|והני מילי לרבי יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה דומיא דהמוציא המת במטה אבל לר' שמעון פטור דהאי רוק אינו צריך ליהנות בו אחר שרקקו:}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. בעי רבא: הוא ברשות היחיד, ופי אמה ברשות הרבים מהו? בתר עקירה אזלינן, או }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בתר יציאה אזלינן? - תיקו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכן לא ירוק רבי יהודה אומר וכו'. אף על גב דלא הפיך בה? והתנן: היה אוכל דבילה בידים מסואבות, והכניס ידו לתוך פיו ליטול צרור, רבי מאיר מטמא, ורבי יוסי מטהר, רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היפך בה - טמא, לא היפך בה - טהור! - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. ריש לקיש אמר: לעולם לא תחליף, והכא במאי עסקינן - בכיחו. והתניא; רבי יהודה אומר: כיחו ונתלש. מאי לאו - רוק ונתלש! - לא, כיחו ונתלש. והא תניא; רבי יהודה אומר: כיחו שנתלש, וכן רוקו שנתלש, לא יהלך ארבע אמות עד שירוק - אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא. }}אמר ריש לקיש: כיח בפני רבו חייב מיתה, שנאמר כל משנאי אהבו מות, אל תקרי למשנאי אלא למשניאי. - והא מינס אניס! - כיח {{שוליים|ה}}ורק קאמרינן. 
משנה. {{שוליים|ו}}לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד, אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה. וכן בגת. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|גמרא. רישא רבנן וסיפא רבי מאיר! - אמר רב יוסף: בחפיצין שצריכין לו, ודברי הכל.}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| . ופי' רש&quot;י וליכא למימר דשתיית מים ליהוי הכנסה כמשתין ורק. דלא דמי להתם דהתם קא עקר מרשות זו לרשות זו ועביד הנחה ברשות אחרת. אבל שותה עביד הנחה ועקירה בחד רשותא דהא ברשות שהוא שותה בו פיו עומד ובפיו נחין מיד. ואף על פי שהן חוזרין ונבלעין במעיו אין חשש הואיל ונחו בפיו‌ שהוא מקום פטור.‌ והא דגבי משתין ורק לא חשיב פיו מקום פטור.‌ הכא שאני שהוא במקום אחד ופיו במקום אחר ואין לאסור מההוא טעמא דאמר לעיל (דף פה ב) מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו. דהתם הוא דגזור רבנן דלמא אתי לאפוקי מרשות היחיד לרה&quot;ר להדיא בלא הנחת מקום פטור אבל הכא אי אפשר בלא הנחה בפיו שהוא מקום פטור. ולפי פירוש זה העומד ברה&quot;י וראשו ברשות הרבים מותר לרוק לרה&quot;ר לפי שהרוק נח בפיו שהוא מקום פטור קודם שיצא לרה&quot;ר והא דמיבעיא ליה פי האמה לרה&quot;ר מהו. היינו דוקא במי רגלים שמשנעקרים שוב אין נחין בפי האמה. מיהו קשה הא דאמר בשמעתא קמייתא דשבת (דף ג ב) גבי היתה ידו מליאה פירות והוציאה לחוץ משחשיכה‌ דאי שדי להו אתי לידי חיוב חטאת ליקנסוה. והיכי אתי לידי חיוב חטאת והלא כשנחו הפירות בידו כשהיתה ידו ברשות הרבים נעשית ידו מקום פטור וכבר נחו הפירות במקום פטור ותו לא אתי לידי חיוב חטאת אי שדי להו. וי&quot;ל דהתם לא חשיב הנחת הפירות בידו כמונחין במקום פטור כיון‌ שלא נתן החפץ לידו ממקום אחר אחרי שהוציאה לרה&quot;ר כמו גבי שתיה שנתן המים לתוך פיו. ולפי תירוץ זה אסור לרוק מרשות היחיד לרה&quot;ר אפילו ראשו ברה&quot;ר דאע&quot;פ שהרוק נח בפיו אין חשיבא הנחה כיון דלא בא ממקום אחר לתוך פיו כמו בשתיה:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש| איבעיא להו: כרמלית מאי? אמר אביי: היא היא. אמר רבא: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|היא גופא גזירה, ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה? }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמר אביי: מנא אמינא לה - מדקתני: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מדסיפא ר&quot;מ''' -  הא דלא יפתח דאיירי ר&quot;מ בהו:

'''הא הוציא''' -  החפץ מד' אמות חייב אע&quot;ג דהוא עומד בגבוה והגביהו למעלה מי' והעבירו לא אמרי' העברת מקום פטור הוא אלמא בתר הנחה ועקירה אזלינן והרי נטלו מתחילת ארבע והניחו לסוף ארבע:

'''פטור אבל אסור''' -  מדרבנן דילמא אתי לעבורי דרך למטה מעשרה:

'''מחשבתו''' -  שהוא צריך לכך משווא לה הוצאה חשובה:

'''זרק''' -  מתחילת ד' לסוף ד':

'''בפי הכבשן''' -  שקלטה שלהבת ונשרפה:

'''בתר עקירה''' -  מן הגוף אזלינן והן נעקרין מן החלל של הגוף וחייב דמוציא מן הגוף שהוא רה&quot;י לרה&quot;ר:

'''או בתר יציאה''' -  שיוצא מן הגוף ממנו והרי פי אמה ברה&quot;ר ואין כאן עקירה מרה&quot;י:

'''ואע&quot;ג דלא היפך''' -  בתמיה דמשום תליש' לחודיה אמר ר' יהודה דאסור דלמיפק קאי ואפי' דלא היפך בה בתוך פיו:

'''היה אוכל דבילה''' -  של תרומה:

'''בידים מסואבות''' -  סתם ידים שלא נטלו הוו שניות ופוסלות את התרומה:

'''ר&quot;מ מטמא''' -  שהרי הוכשרה התרומה ברוק שבפיו:

'''ר' יוסי מטהר''' -  דקסבר כל זמן שהרוק בתוך פיו לאו משקה הוא והרי הוא כגופו של אדם ואינו מכשיר:

'''היפך''' -  ברוק להוציאו לחוץ טמא דלמשדייה קאי ומכשיר:

'''מוחלפת השיטה''' -  החליף ר' יהודה שיטתו ויצא הימנה:

'''לא תחליף''' -  לא תימא מוחלפת היא דמתניתין דקאמר אע&quot;ג דלא היפך קאי למשדיי' בכיחו עסקינן ליחה שנתלשה מן הגוף ע&quot;י חולי שקורין טו&quot;ש:

'''כיחו ונתלש''' -  לא יהלך ד' אמות עד שירוק:

'''מאי לאו''' -  תרתי קתני כיחו וכן רוקו:

'''כדשנינן מעיקרא''' -  מוחלפת השיטה:

'''חייב מיתה''' -  בידי שמים:

'''כל משנאי אהבו מות''' -  תורה אמרה להאי קרא בפרשת ה' קנני:

'''אלא למשניאי''' -  למשניאים דעתו באנינות:

'''והא מינס אניס''' -  שעל כרחו הוא ע&quot;י חולי או הצינה:

'''כיח ורק קאמרינן''' -  שרקק אותו בפני רבו והיה לו להסתלק משם או להבליעו בכסותו:

'''מתני' וישתה ברה&quot;ר''' -  ויושיט צוארו לרה&quot;ר וישתה גזירה שמא יכניס הכלי אצלו:

'''וכן בגת''' -  מפרש בגמ' לענין מעשר:

'''גמ' רישא רבנן''' -  לעיל אוקימנא להא דקתני עומד אדם ברה&quot;י ומטלטל ברה&quot;ר כרבנן דפליגי עליה דר&quot;מ במתני' גבי מפתח ולא גזרינן שמא יכניס והכא גזר שמא יכניס כר&quot;מ והא ליכא למימר דשתיית המים תהוי הכנסה כמשתין ורוק דלא דמי דהתם קא עקר מרשות זו וקא עבד הנחה לרשות זו אבל שותה עביד עקירה והנחה בחדא רשותא דהא ברשות שהוא שותה בה פיו עומד ובפיו הן נחין מיד:

'''בחפיצין הצריכין לו''' -  אפי' רבנן מודו דגזר בהו דמתוך שהוא צריך להם יכניסם אצלו הלכך משקין הללו צריכין לו וגזרינן:

'''כרמלית מאי''' -  מהו שיעמוד בכרמלית וישתה ברה&quot;י או ברה&quot;ר:

'''היא היא''' -  כי היכי דלא יעמוד ברה&quot;ר וישתה ברה&quot;י כך לא יעמוד בכרמלית וישתה ברה&quot;י:

'''היא גופה גזירה''' -  אי דעייל לגביה כלי ליכא איסורא דאורייתא אלא גזירה דרבנן דלא ליתי לאפוקי מרה&quot;י לרה&quot;ר ואנן ניקום ונגזר שתיה אטו הכנסת כלי:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:.תוס עירובין 10 צט א הוא סבר מדסיפא ר&quot;מ.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_הוא סבר מדסיפא ר&quot;מ]]
'''הוא''' סבר מדסיפא ר&quot;מ כו'. פי' בקונט' סיפא ההיא דלא יפתח דאיירי בה ר&quot;מ וק&quot;ק דהיא רחוקה יותר מדאי ונראה לר&quot;י דסיפא דלא ישתין ולא ירוק דפליג עליה ר' יהודה וסתם בר פלוגתא דר' יהודה ר&quot;מ ומיהו קשה דא&quot;כ הוה ליה למיפרך נמי בגמרא ר&quot;מ אדר&quot;מ למאי דגרסי' ברוב ספרים ר' מאיר מטמא וכן גרס ר&quot;ח ולמאי דמסיק מוחלפת השיטה נמי ניחא דלא תיקשי דר&quot;מ אדר&quot;מ ושמא מש&quot;ה הניח מלהקשות דר&quot;מ אדר&quot;מ משום דאיכא דמהפכי דרבי מאיר לדברי רבי יוסי:
[[File:תוס עירובין 10 צט א זרק ונח ברה&quot;ר בפי כלב.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_זרק ונח ברה&quot;ר בפי כלב]]
''' זרק''' ונח ברה&quot;ר בפי כלב כו'. אור&quot;י דלא גרסי' ונח דונח משמע דלא נתכוין לכך. כדמוכח בפ&quot;ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ה|א}} גבי הא דא&quot;ר יוחנן זרק חפץ והלך ונח בתוך ידו של חבירו חייב הכא איירי במתכוין לכך ומיהו ר&quot;ח גריס ונח דמצי למימר דונח משמע שפיר מתכוין דסתם זרק נח החפץ במקום שמתכוין אבל הלך ונח משמע שהלך בלא כוונת האדם ועוד י&quot;ל דבפ&quot;ק דשבת מיתורא דמימרא דייק דאיירי בלא מתכוין:
[[File:תוס עירובין 10 צט א מחשבתו משוי' ליה מקום.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_מחשבתו משוי' ליה מקום]]
''' מחשבתו''' משוי' ליה מקום. דוקא בכי האי גוונא דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר כגון בפי כלב שיאכלנה ובפי הכבשן שתשרף שם וכן השתין ורק אבל זרק על המקלות או על שום דבר אפי' במתכוין לא אמרו מחשבתו משויא ליה מקום:
[[File:תוס עירובין 10 צט א היה אוכל דבילה בידים מסואבות.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_היה אוכל דבילה בידים מסואבות]]
''' היה''' אוכל דבילה בידים מסואבות. פי' בקונט' דבילה של תרומה ור&quot;י אומר דאפי' בשל חולין ניחא דידים הפוסלות תרומה מטמאין את הרוק שהוא משקה להיות תחילה וחוזר ומטמא את הדבילה וגם מכשירה דהוו להו חולין טמאים דפוסלין את הגוייה דמשקין כל שהוא מטמאין כדאמרינן בברכות פרק אלו דברים (דף נב.) שמא יצאו מים אחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים וסתמא דמאחורי הכוס ליכא רביעית דבכל נטילתו ליכא אלא רביעית ובפ&quot;ק דפסחים {{הפניה-גמ|פסחים|יד|ב}} נמי משמע שהבשר מטמא מחמת המשקין שעליו וסתמא ליכא בהו רביעית והא דקאמר בכמה דוכתי לטמא טומאת משקין ברביעית גבי יין ובנזיר [לח:] גבי עשר רביעי' היינו לפסול את הגוייה כדתנן במעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יז|ב}} כל המשקין מצטרפין לפסול את הגוייה ברביעית אבל ליטמא ולטמא אוכלים בכל שהוא [משקין] טימאו ומטמו ורוק חשיב משקה לקבל טומאה כמו שחשוב משקה להכשיר הדבילה והשתא ההיא דחגיגה {{הפניה-גמ|חגיגה|כ|ב}} נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה לפי מה שפירשתי ניחא אפי' ברוק של טהור וכן פי' הר&quot;ר י&quot;ט נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה ובשעה שנארג בה כדי לקבל טומאה עדיין היה רוק לח עליה שניטמא מחמת הידים וטימא את המפה שהמשקה מטמא בכל שהוא כדפרישית ולא כמו שמפרש ר&quot;ת דאיירי ברוק של נדה כמו שפירש שם בקונטרס לפי שלא היה נראה לו להעמיד ברוק של טהור משום דלא חשיב רוק משקה לקבל טומאה דחשיב שפיר משקה כדפרישית:
[[File:תוס עירובין 10 צט א רבי מאיר מטמא.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_רבי מאיר מטמא]]
''' רבי''' מאיר מטמא. אית ספרים דגרסי רבי מאיר מטהר:
[[File:תוס עירובין 10 צט א וכן בגת.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_א_וכן בגת]]
''' וכן''' בגת. לענין מעשר פירוש צריך שיכניס ראשו ורובו על הגת ועל ידי כן מותר לשתות בכל ענין והיינו כרבי מאיר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צט|א}}</text>
      <sha1>7h417n3aet4npram4wduvstl8vtnv0e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין צט ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728644</id>
    <revision>
      <id>3015888</id>
      <parentid>2938680</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T04:52:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3015888</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14687" sha1="l7mkkntd5kcu6sivznzf36o03k7gcqy" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צט|ב|צט א|ק א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צט עמוד ב] וכן בגת. ורבא אמר: לענין מעשר. וכן אמר רב ששת: וכן בגת - לענין מעשר. דתנן: שותין על הגת, בין בחמין ובין בצונן ופטור, דברי רבי מאיר. רבי אליעזר בר צדוק מחייב. וחכמים אומרים: על החמין - חייב, ועל הצונן - פטור, מפני שמחזיר את המותר. }}
משנה. קולט אדם מן המזחילה למטה מעשרה טפחים, ומן הצינור מכל מקום שותה. 
גמרא. {{שוליים|א}}קולט - אין, אבל מצרף - לא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירוש קולט תופס כלומר מקבל מן המים היורדין באויר ושותה אבל לצרף ידו מן המזחילה לא. }}מאי טעמא? - אמר רב נחמן: הכא במזחילה פחות משלשה סמוך לגג עסקינן, דכל פחות משלשה סמוך לגג כגג דמי. תניא נמי הכי: {{שוליים|ב}}עומד אדם ברשות היחיד ומגביה ידו למעלה מעשרה טפחים לפחות משלשה סמוך לגג - וקולט, ובלבד שלא יצרף. תניא אידך: לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויגביה ידו למעלה מעשרה טפחים לפחות משלשה סמוך לגג ויצרף, אבל קולט הוא ושותה. מן הצינור מכל מקום שותה. תנא: {{שוליים|ג}}אם יש בצינור ארבעה על ארבעה - אסור, מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות. 
משנה. {{שוליים|ד}}בור ברשות הרבים וחולייתו גבוה עשרה טפחים - חלון שעל גביו ממלאין הימנו בשבת, אשפה ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים - חלון שעל גביו שופכין לתוכה מים בשבת. 
גמרא. {{הל&quot;מ-רק-ריף|פירוש כגון דחולייתה גבוה י' טפחים דקי&quot;ל דאין רה&quot;ר עולה למעלה מי' טפחי' אלא מקום פטור הוא לפיכך ממלאין ממנה מחלון שעל גבה: וכן באשפה אוקימנא באשפה של רבים שאינה עשויה ליפנות אבל אשפה של יחיד שעשויה ליפנות לא חיישינן דילמא מפני לה והויא לה רה&quot;ר:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|במאי עסקינן? אילימא בסמוכה - למה לי חוליא עשרה? - אמר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב הונא}} רבא: {{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכא במאי עסקינן - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|במופלגת מן הכותל ארבעה}} עסקינן{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|. וטעמא - דאיכא חוליא עשרה}}, {{הל&quot;מ-רק-ראש|דהשתא מטלטל מרשות היחיד לרה&quot;י דרך מקום פטור}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הא ליכא חוליא עשרה - קא מטלטל מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא בסמוכה, הא קא משמע לן: דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה. }}
{{שוליים|ו}}אשפה {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ברשות הרבים וכו'. ולא חיישינן שמא תנטל אשפה? - והא רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מעשה במבוי אחד שצידו אחד כלה לים וצידו אחד כלה לאשפה, ובא מעשה לפני רבי ולא אמר בו לא איסור ולא היתר. היתר לא אמר בו - דחיישינן שמא תנטל אשפה ויעלה הים שירטון. איסור לא אמר בו - דהא קיימין מחיצות! - לא קשיא; }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הא - דיחיד, הא - דרבים. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אוקימנא באשפה של רבים שאין עשויה לפנות. אבל אשפה של יחיד העשויה לפנות לא דחיישינן דלמא מפני לה והויא לה רה&quot;ר:}}
משנה. {{שוליים|ח}}אילן שהיה מיסך על הארץ, אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים - מטלטלים תחתיו. שרשיו גבוהים מן הארץ שלשה טפחים - לא ישב עליהן. 
גמרא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|אם אין נופו גבוה מן הארץ ג' טפחים פי' כיון שאין בינו ובין הארץ ג' טפחים הוו להו כלבודין לארץ ונמצאו כמחיצות לפיכך מותר לטלטל תחתיו של אילן ואוקמה רב אחא בר יעקב בפרק הישן דעביד להו בהוצא ודפנא כי היכי דלא ליזול וליתי ברוח מצויה דכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה. }}אמר רב הונא בריה דרב יהושע: {{שוליים|ט}}אין מטלטלין בו יתר מבית סאתים.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מאי טעמא? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכן בגת''' -  והאי גת מאי היא אי רה&quot;י וקאמר דלא יעמוד ברה&quot;ר ויושיט צוארו בגת ויטול כלי וישתה הא תנא ליה רישא אלא לאו בגת כרמלית כגון שאינה גבוהה י':

'''שותין על הגת''' -  עומד על הגת ושותה דכל זמן שלא הוציאו לחוץ לאו שתיית קבע היא ופטור מן המעשר בין שמזגו בחמין בין שמזגו בצונן:

'''מחייב''' -  במזיגה שמוזגו במים משויא ליה קבע:

'''על החמין חייב''' -  דאין ראוי לחזור המותר שמקלקל היין הלכך כי מזג ליה בחמין אדעתא למשתייה כוליה מזג ליה ומשוייא ליה מזיגת קבע אבל מזיגת צונן לא משויי' ליה קבע דילמא שתי פורתא ומהדר הלכך כל כמה דשתי הוי עראי ומתני' דקתני וכן בגת ר&quot;מ היא וקתני לא יעמוד ע&quot;ג קרקע וישתה בגת בלא הפרשת מעשר אא&quot;כ הכניס ראשו ורובו לגת:

'''מתני' קולט אדם מן המזחילה''' -  למטה מי' טפחים גגין שלהן חלקים היו וטחים בטיט ומרזבין קטנים הרבה היו לגג להוציא המים ונותנין למטה מהם דף כנגד אורך הכותל בשיפוע וכל המרזבין שופכין עליו והוא מביא כל המים למקום אחד שלא יזיקו את הכותל ועומד אדם ברה&quot;ר וקולט בכלי למטה מי' טפחים מן המים היורדין מן המזחילה וקולט דוקא כדמפרש בגמ' אבל לא יצרף פיו או כלי למזחילה שהוא בפחות משלשה סמוך לגג ואף על פי שהוא למטה מי' מ&quot;ט דהואיל ומוטלת לאורך הכותל ובתוך ג' לגג דמיא לגג והוי כמוציא מן הגג שהוא רה&quot;י לרה&quot;ר:

'''ומן הצינור מ&quot;מ''' -  כלומר בין קולט בין מצרף משום דצינור לעולם ארוך ויוצא לרה&quot;ר וליכא למימר לבוד וכיון דלמטה מעשרה הוא ליכא איסורא ובגמרא מוקים לה כשאין בפיו ארבעה ולא גזרינן אטו היכא דאית ביה ארבעה דאי נמי אית ביה ד' כרמלית הוא דלא גבוה עשרה ומש&quot;ה נקט מתני' גבי מזחילה למטה מי' משום דבעי' למתני ומן הצינור מ&quot;מ ואי למעלה מי' לא משתרי צירוף הצינור גזירה אטו צינור שבפיו ארבע' דקא מפיק מרה&quot;י לרה&quot;ר אבל קליטה אפי' למעלה מי' נמי משתרי דאוירא הוא מקום פטור:

'''גמ' מצרף''' -  פיו או חבית למזחילה והוי כשואב ממנה:

'''תניא נמי הכי''' -  דפחות מג' סמוך לגג כגג דמי והמצרף משם כמצרף בגג:

'''עומד אדם ברה&quot;י''' -  כגון בגג:

'''וקולט''' -  מן האויר מים שיורדים מגגו של חבירו אבל לא יצרף. ובמתניתין נמי שמעתי דהכי גרסינן מן הצינור ומ&quot;מ ולא גרסינן מכל מקום בלא וי&quot;ו למשרי צירוף אלא ומ&quot;מ כלומר מ&quot;מ המקלח קולט ומצאתי בתוספתא דצירוף מותר בצינור למטה מי' ועוד הא דקאמר תנא אם יש בצינור ארבעה אסור אהיכא קאי אקליטה מאי מרשות לרשות איכא ואי אצירוף מתני' נמי אסר אפי' כשאין בו ארבעה ואני שמעתי דאתירוצא דמתני' נמי קאי דאוקימנא בפחות מג' לגג הא לאו הכי מצרפין ואין דרך לשון הש&quot;ס כן לומר תנא אתירוץ אמוראים שלא הוזכר במשנה אלא ה&quot;ג ומן הצינור מ&quot;מ וכו' מתני' היא ואלמטה מעשרה קאי ולא סיפא דברייתא היא:

'''תנא אם יש בצינור ארבעה''' -  ברוחב:

'''אסור''' -  לצרף ואע&quot;ג דלמטה מי' הואי ולבוד נמי ליכא אפ&quot;ה כרמלית מיהא הוי ומפיק מכרמלית לרשות הרבים:

'''גמ' אי נימא בסמוכה''' -  שהבור סמוכה לכותל בתוך ארבעה טפחים:

'''למה לי חוליא עשרה''' -  בור גופיה רה&quot;י ועומקה עשרה והרי אין רשות הרבים מפסקת בינתים:

'''וטעמא דאיכא חוליא עשרה''' -  דלא מטי דלי לרה&quot;ר:

'''הא קמ&quot;ל כו'''' -  ומתניתין לאו כדס&quot;ד דתיהוי חוליא עשרה לבד מבור אלא ה&quot;ק בור ברה&quot;ר וחולייתו סביביו וסך הכל גבוה י' מקרקעית הבור רה&quot;י וממלאין ממנה לחלון:

'''שופכין לתוכה''' -  דאשפה רה&quot;י. היא. ולא חיישינן שמא תנטל אשפה. ותעמוד על פחות מי' ואתי למשרי ביה נמי כמעיקרא:

'''במבוי''' -  ראשו אחד פתוח לרה&quot;ר וראשו אחד סתום ושני צדדיו אחד ים וגידודיו גבוהים י' ואחד אשפה ובתים וחצירות פתוחין לו בדופן אמצעי:

'''שירטון''' -  לימו&quot;ן בלע&quot;ז שמעלה טיט לשפתיו ומתיבש ונעשה קרקע עולם:

'''דרבים''' -  מתני' באשפה דרבים:

'''מתני' המיסך''' -  שנופו נוטה למטה מכל צדדיו סביב:

'''מטלטלין תחתיו''' -  דאמרי' לבוד והרי יש כאן מחיצה עשרה:

'''שרשיו גבוהים''' -  שאין הענפים נמוכין אלא בראשן הולכין ומגביהין לצד חיבורן:

'''לא ישב עליהן''' -  דכיון דגבוהין שלשה כאילן חשיבי ואין משתמשין באילן:

'''גמ' אלא בבית סאתים''' -  אם היה היקיפו יותר על בית סאתים אין מטלטלין בו אלא בארבע ואפילו נטעו מתחילה לכך דהוי מוקף לדירה:

'''מ&quot;ט''' -  הא כל היקף לדירה אפילו עשרה כורים מותר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צט ב קולט אדם מן המזחילה למטה מי'.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_ב_קולט אדם מן המזחילה למטה מי']]
'''קולט''' אדם מן המזחילה למטה מי'. כן גריס בקונטרס פי' מאויר אבל לא יצרף פיו או כלי למזחילה לפי שהמזחילה בפחות מג' סמוך לגג ואע&quot;פ שהיא למטה מי' מ&quot;מ ה&quot;ל כמוציא מן הגג לרה&quot;ר כיון דתוך ג' לגג היא:

''' מן''' הצינור מכל מקום שותה. פירוש אפי' בצירוף כיון שהוא למטה מי' ורחוק שלשה טפחים מן הגג דליכא לבוד ובגמרא מוקי לה דלית ביה ארבעה דאי הוי ביה ארבעה היה אסור לצרף דמכרמלית לרה&quot;ר קא מפיק וכפירוש הקונטרס מוכח בתוספתא דמתיר צירוף בצינור למטה מי' לכך נראה כגרסת הקונט' דגריס גבי מזחילה למטה מי' דאי הוי גרסי' למעלה מי' הוה משמע צינור אפילו למעלה שרי ולמטה אפי' מזחילה שרי ובתוספתא לא שרי אלא הצינור למטה אבל צינור למעלה מי' או מזחילה אפילו למטה אסור ואית דגרס ומן הצינור ומ&quot;מ מותר ובקונטרס הקשה על זאת הגיר' בגמרא:

''' לא''' יעמוד אדם ברה&quot;ר ויגביה ידו למטה מי'. כן גי' ר&quot;ח אבל בקונטרס גרס לא יעמוד אדם ברה&quot;י והכי פירושא לא יעמוד על גגו ויצרף מגג חבירו שגבוה ממנו עשרה טפחים ולא עירבו ואתיא אפי' כר&quot;מ דאמר גגות רשות אחת הן דבגג גבוה י' מודה ואפילו לר&quot;ש מצי אתיא דמצי לפרושי דלצרף אסור ולהביאם לבית קאמר וקולט מותר אפילו להביאם וכגון שלא שבתו בגג חבירו דאי שבתו פשיטא דאסור להביאם לבית ומ&quot;מ אע&quot;ג דלא שבתו אסור לצרף ולהביאם לבית דדמי ממש דמגג לבית קא מייתי אבל לישנא דברייתא לא משתמע כר&quot;ש דקאמר אבל קולט הוא ושותה משמע במקומו מכלל דצירוף אפילו במקומו אסור והא דאמר בגיטין בהזורק (דף עט:) א&quot;ר יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגגו ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו היינו להביאם לבית כדפרישית לעיל צריך לומר דאיירי כששבתו בגג דבשלא שבתו שרי כדאמ' הכא ומהר&quot;י אומר דהתם איירי בקולט מאויר גג חבירו והכא בקולט מאויר גג שלו בסמוך לגג חבירו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צט|ב}}</text>
      <sha1>l7mkkntd5kcu6sivznzf36o03k7gcqy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015900</id>
      <parentid>3015888</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T07:42:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3015900</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14857" sha1="n2m08mv32a9su0ed9r48c3ukknuz4zv" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צט|ב|צט א|ק א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צט עמוד ב] וכן בגת. ורבא אמר: לענין מעשר. וכן אמר רב ששת: וכן בגת - לענין מעשר. דתנן: שותין על הגת, בין בחמין ובין בצונן ופטור, דברי רבי מאיר. רבי אליעזר בר צדוק מחייב. וחכמים אומרים: על החמין - חייב, ועל הצונן - פטור, מפני שמחזיר את המותר. }}
משנה. קולט אדם מן המזחילה למטה מעשרה טפחים, ומן הצינור מכל מקום שותה. 
גמרא. {{שוליים|א}}קולט - אין, אבל מצרף - לא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירוש קולט תופס כלומר מקבל מן המים היורדין באויר ושותה אבל לצרף ידו מן המזחילה לא. }}מאי טעמא? - אמר רב נחמן: הכא במזחילה פחות משלשה סמוך לגג עסקינן, דכל פחות משלשה סמוך לגג כגג דמי. תניא נמי הכי: {{שוליים|ב}}עומד אדם ברשות היחיד ומגביה ידו למעלה מעשרה טפחים לפחות משלשה סמוך לגג - וקולט, ובלבד שלא יצרף. תניא אידך: לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויגביה ידו למעלה מעשרה טפחים לפחות משלשה סמוך לגג ויצרף, אבל קולט הוא ושותה. מן הצינור מכל מקום שותה. תנא: {{שוליים|ג}}אם יש בצינור ארבעה על ארבעה - אסור, מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות. 
משנה. {{שוליים|ד}}בור ברשות הרבים וחולייתו גבוה עשרה טפחים - חלון שעל גביו ממלאין הימנו בשבת, אשפה ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים - חלון שעל גביו שופכין לתוכה מים בשבת. 
גמרא. {{הל&quot;מ-רק-ריף|פירוש כגון דחולייתה גבוה י' טפחים דקי&quot;ל דאין רה&quot;ר עולה למעלה מי' טפחי' אלא מקום פטור הוא לפיכך ממלאין ממנה מחלון שעל גבה: וכן באשפה אוקימנא באשפה של רבים שאינה עשויה ליפנות אבל אשפה של יחיד שעשויה ליפנות לא חיישינן דילמא מפני לה והויא לה רה&quot;ר:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|במאי עסקינן? אילימא בסמוכה - למה לי חוליא עשרה? - אמר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב הונא}} רבא: {{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכא במאי עסקינן - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|במופלגת מן הכותל ארבעה}} עסקינן{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|. וטעמא - דאיכא חוליא עשרה}}, {{הל&quot;מ-רק-ראש|דהשתא מטלטל מרשות היחיד לרה&quot;י דרך מקום פטור}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הא ליכא חוליא עשרה - קא מטלטל מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא בסמוכה, הא קא משמע לן: דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה. }}
{{שוליים|ו}}אשפה {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ברשות הרבים וכו'. ולא חיישינן שמא תנטל אשפה? - והא רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מעשה במבוי אחד שצידו אחד כלה לים וצידו אחד כלה לאשפה, ובא מעשה לפני רבי ולא אמר בו לא איסור ולא היתר. היתר לא אמר בו - דחיישינן שמא תנטל אשפה ויעלה הים שירטון. איסור לא אמר בו - דהא קיימין מחיצות! - לא קשיא; }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הא - דיחיד, הא - דרבים. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אוקימנא באשפה של רבים שאין עשויה לפנות. אבל אשפה של יחיד העשויה לפנות לא דחיישינן דלמא מפני לה והויא לה רה&quot;ר:}}
משנה. {{שוליים|ח}}אילן שהיה מיסך על הארץ, אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים - מטלטלים תחתיו. שרשיו גבוהים מן הארץ שלשה טפחים - לא ישב עליהן. 
גמרא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|אם אין נופו גבוה מן הארץ ג' טפחים פי' כיון שאין בינו ובין הארץ ג' טפחים הוו להו כלבודין לארץ ונמצאו כמחיצות לפיכך מותר לטלטל תחתיו של אילן ואוקמה רב אחא בר יעקב בפרק הישן דעביד להו בהוצא ודפנא כי היכי דלא ליזול וליתי ברוח מצויה דכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה. }}אמר רב הונא בריה דרב יהושע: {{שוליים|ט}}אין מטלטלין בו יתר מבית סאתים.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מאי טעמא? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכן בגת''' -  והאי גת מאי היא אי רה&quot;י וקאמר דלא יעמוד ברה&quot;ר ויושיט צוארו בגת ויטול כלי וישתה הא תנא ליה רישא אלא לאו בגת כרמלית כגון שאינה גבוהה י':

'''שותין על הגת''' -  עומד על הגת ושותה דכל זמן שלא הוציאו לחוץ לאו שתיית קבע היא ופטור מן המעשר בין שמזגו בחמין בין שמזגו בצונן:

'''מחייב''' -  במזיגה שמוזגו במים משויא ליה קבע:

'''על החמין חייב''' -  דאין ראוי לחזור המותר שמקלקל היין הלכך כי מזג ליה בחמין אדעתא למשתייה כוליה מזג ליה ומשוייא ליה מזיגת קבע אבל מזיגת צונן לא משויי' ליה קבע דילמא שתי פורתא ומהדר הלכך כל כמה דשתי הוי עראי ומתני' דקתני וכן בגת ר&quot;מ היא וקתני לא יעמוד ע&quot;ג קרקע וישתה בגת בלא הפרשת מעשר אא&quot;כ הכניס ראשו ורובו לגת:

'''מתני' קולט אדם מן המזחילה''' -  למטה מי' טפחים גגין שלהן חלקים היו וטחים בטיט ומרזבין קטנים הרבה היו לגג להוציא המים ונותנין למטה מהם דף כנגד אורך הכותל בשיפוע וכל המרזבין שופכין עליו והוא מביא כל המים למקום אחד שלא יזיקו את הכותל ועומד אדם ברה&quot;ר וקולט בכלי למטה מי' טפחים מן המים היורדין מן המזחילה וקולט דוקא כדמפרש בגמ' אבל לא יצרף פיו או כלי למזחילה שהוא בפחות משלשה סמוך לגג ואף על פי שהוא למטה מי' מ&quot;ט דהואיל ומוטלת לאורך הכותל ובתוך ג' לגג דמיא לגג והוי כמוציא מן הגג שהוא רה&quot;י לרה&quot;ר:

'''ומן הצינור מ&quot;מ''' -  כלומר בין קולט בין מצרף משום דצינור לעולם ארוך ויוצא לרה&quot;ר וליכא למימר לבוד וכיון דלמטה מעשרה הוא ליכא איסורא ובגמרא מוקים לה כשאין בפיו ארבעה ולא גזרינן אטו היכא דאית ביה ארבעה דאי נמי אית ביה ד' כרמלית הוא דלא גבוה עשרה ומש&quot;ה נקט מתני' גבי מזחילה למטה מי' משום דבעי' למתני ומן הצינור מ&quot;מ ואי למעלה מי' לא משתרי צירוף הצינור גזירה אטו צינור שבפיו ארבע' דקא מפיק מרה&quot;י לרה&quot;ר אבל קליטה אפי' למעלה מי' נמי משתרי דאוירא הוא מקום פטור:

'''גמ' מצרף''' -  פיו או חבית למזחילה והוי כשואב ממנה:

'''תניא נמי הכי''' -  דפחות מג' סמוך לגג כגג דמי והמצרף משם כמצרף בגג:

'''עומד אדם ברה&quot;י''' -  כגון בגג:

'''וקולט''' -  מן האויר מים שיורדים מגגו של חבירו אבל לא יצרף. ובמתניתין נמי שמעתי דהכי גרסינן מן הצינור ומ&quot;מ ולא גרסינן מכל מקום בלא וי&quot;ו למשרי צירוף אלא ומ&quot;מ כלומר מ&quot;מ המקלח קולט ומצאתי בתוספתא דצירוף מותר בצינור למטה מי' ועוד הא דקאמר תנא אם יש בצינור ארבעה אסור אהיכא קאי אקליטה מאי מרשות לרשות איכא ואי אצירוף מתני' נמי אסר אפי' כשאין בו ארבעה ואני שמעתי דאתירוצא דמתני' נמי קאי דאוקימנא בפחות מג' לגג הא לאו הכי מצרפין ואין דרך לשון הש&quot;ס כן לומר תנא אתירוץ אמוראים שלא הוזכר במשנה אלא ה&quot;ג ומן הצינור מ&quot;מ וכו' מתני' היא ואלמטה מעשרה קאי ולא סיפא דברייתא היא:

'''תנא אם יש בצינור ארבעה''' -  ברוחב:

'''אסור''' -  לצרף ואע&quot;ג דלמטה מי' הואי ולבוד נמי ליכא אפ&quot;ה כרמלית מיהא הוי ומפיק מכרמלית לרשות הרבים:

'''גמ' אי נימא בסמוכה''' -  שהבור סמוכה לכותל בתוך ארבעה טפחים:

'''למה לי חוליא עשרה''' -  בור גופיה רה&quot;י ועומקה עשרה והרי אין רשות הרבים מפסקת בינתים:

'''וטעמא דאיכא חוליא עשרה''' -  דלא מטי דלי לרה&quot;ר:

'''הא קמ&quot;ל כו'''' -  ומתניתין לאו כדס&quot;ד דתיהוי חוליא עשרה לבד מבור אלא ה&quot;ק בור ברה&quot;ר וחולייתו סביביו וסך הכל גבוה י' מקרקעית הבור רה&quot;י וממלאין ממנה לחלון:

'''שופכין לתוכה''' -  דאשפה רה&quot;י. היא. ולא חיישינן שמא תנטל אשפה. ותעמוד על פחות מי' ואתי למשרי ביה נמי כמעיקרא:

'''במבוי''' -  ראשו אחד פתוח לרה&quot;ר וראשו אחד סתום ושני צדדיו אחד ים וגידודיו גבוהים י' ואחד אשפה ובתים וחצירות פתוחין לו בדופן אמצעי:

'''שירטון''' -  לימו&quot;ן בלע&quot;ז שמעלה טיט לשפתיו ומתיבש ונעשה קרקע עולם:

'''דרבים''' -  מתני' באשפה דרבים:

'''מתני' המיסך''' -  שנופו נוטה למטה מכל צדדיו סביב:

'''מטלטלין תחתיו''' -  דאמרי' לבוד והרי יש כאן מחיצה עשרה:

'''שרשיו גבוהים''' -  שאין הענפים נמוכין אלא בראשן הולכין ומגביהין לצד חיבורן:

'''לא ישב עליהן''' -  דכיון דגבוהין שלשה כאילן חשיבי ואין משתמשין באילן:

'''גמ' אלא בבית סאתים''' -  אם היה היקיפו יותר על בית סאתים אין מטלטלין בו אלא בארבע ואפילו נטעו מתחילה לכך דהוי מוקף לדירה:

'''מ&quot;ט''' -  הא כל היקף לדירה אפילו עשרה כורים מותר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צט ב קולט אדם מן המזחילה למטה מי'.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_ב_קולט אדם מן המזחילה למטה מי']]
'''קולט''' אדם מן המזחילה למטה מי'. כן גריס בקונטרס פי' מאויר אבל לא יצרף פיו או כלי למזחילה לפי שהמזחילה בפחות מג' סמוך לגג ואע&quot;פ שהיא למטה מי' מ&quot;מ ה&quot;ל כמוציא מן הגג לרה&quot;ר כיון דתוך ג' לגג היא:
[[File:תוס עירובין 10 צט ב מן הצינור מכל מקום שותה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_ב_מן הצינור מכל מקום שותה]]
''' מן''' הצינור מכל מקום שותה. פירוש אפי' בצירוף כיון שהוא למטה מי' ורחוק שלשה טפחים מן הגג דליכא לבוד ובגמרא מוקי לה דלית ביה ארבעה דאי הוי ביה ארבעה היה אסור לצרף דמכרמלית לרה&quot;ר קא מפיק וכפירוש הקונטרס מוכח בתוספתא דמתיר צירוף בצינור למטה מי' לכך נראה כגרסת הקונט' דגריס גבי מזחילה למטה מי' דאי הוי גרסי' למעלה מי' הוה משמע צינור אפילו למעלה שרי ולמטה אפי' מזחילה שרי ובתוספתא לא שרי אלא הצינור למטה אבל צינור למעלה מי' או מזחילה אפילו למטה אסור ואית דגרס ומן הצינור ומ&quot;מ מותר ובקונטרס הקשה על זאת הגיר' בגמרא:

''' לא''' יעמוד אדם ברה&quot;ר ויגביה ידו למטה מי'. כן גי' ר&quot;ח אבל בקונטרס גרס לא יעמוד אדם ברה&quot;י והכי פירושא לא יעמוד על גגו ויצרף מגג חבירו שגבוה ממנו עשרה טפחים ולא עירבו ואתיא אפי' כר&quot;מ דאמר גגות רשות אחת הן דבגג גבוה י' מודה ואפילו לר&quot;ש מצי אתיא דמצי לפרושי דלצרף אסור ולהביאם לבית קאמר וקולט מותר אפילו להביאם וכגון שלא שבתו בגג חבירו דאי שבתו פשיטא דאסור להביאם לבית ומ&quot;מ אע&quot;ג דלא שבתו אסור לצרף ולהביאם לבית דדמי ממש דמגג לבית קא מייתי אבל לישנא דברייתא לא משתמע כר&quot;ש דקאמר אבל קולט הוא ושותה משמע במקומו מכלל דצירוף אפילו במקומו אסור והא דאמר בגיטין בהזורק (דף עט:) א&quot;ר יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגגו ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו היינו להביאם לבית כדפרישית לעיל צריך לומר דאיירי כששבתו בגג דבשלא שבתו שרי כדאמ' הכא ומהר&quot;י אומר דהתם איירי בקולט מאויר גג חבירו והכא בקולט מאויר גג שלו בסמוך לגג חבירו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צט|ב}}</text>
      <sha1>n2m08mv32a9su0ed9r48c3ukknuz4zv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015902</id>
      <parentid>3015900</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T08:32:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3015902</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15077" sha1="0ho7ytgh1ptz3jeo401w3ij0qhin3sh" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צט|ב|צט א|ק א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צט עמוד ב] וכן בגת. ורבא אמר: לענין מעשר. וכן אמר רב ששת: וכן בגת - לענין מעשר. דתנן: שותין על הגת, בין בחמין ובין בצונן ופטור, דברי רבי מאיר. רבי אליעזר בר צדוק מחייב. וחכמים אומרים: על החמין - חייב, ועל הצונן - פטור, מפני שמחזיר את המותר. }}
משנה. קולט אדם מן המזחילה למטה מעשרה טפחים, ומן הצינור מכל מקום שותה. 
גמרא. {{שוליים|א}}קולט - אין, אבל מצרף - לא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירוש קולט תופס כלומר מקבל מן המים היורדין באויר ושותה אבל לצרף ידו מן המזחילה לא. }}מאי טעמא? - אמר רב נחמן: הכא במזחילה פחות משלשה סמוך לגג עסקינן, דכל פחות משלשה סמוך לגג כגג דמי. תניא נמי הכי: {{שוליים|ב}}עומד אדם ברשות היחיד ומגביה ידו למעלה מעשרה טפחים לפחות משלשה סמוך לגג - וקולט, ובלבד שלא יצרף. תניא אידך: לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויגביה ידו למעלה מעשרה טפחים לפחות משלשה סמוך לגג ויצרף, אבל קולט הוא ושותה. מן הצינור מכל מקום שותה. תנא: {{שוליים|ג}}אם יש בצינור ארבעה על ארבעה - אסור, מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות. 
משנה. {{שוליים|ד}}בור ברשות הרבים וחולייתו גבוה עשרה טפחים - חלון שעל גביו ממלאין הימנו בשבת, אשפה ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים - חלון שעל גביו שופכין לתוכה מים בשבת. 
גמרא. {{הל&quot;מ-רק-ריף|פירוש כגון דחולייתה גבוה י' טפחים דקי&quot;ל דאין רה&quot;ר עולה למעלה מי' טפחי' אלא מקום פטור הוא לפיכך ממלאין ממנה מחלון שעל גבה: וכן באשפה אוקימנא באשפה של רבים שאינה עשויה ליפנות אבל אשפה של יחיד שעשויה ליפנות לא חיישינן דילמא מפני לה והויא לה רה&quot;ר:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|במאי עסקינן? אילימא בסמוכה - למה לי חוליא עשרה? - אמר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב הונא}} רבא: {{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכא במאי עסקינן - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|במופלגת מן הכותל ארבעה}} עסקינן{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|. וטעמא - דאיכא חוליא עשרה}}, {{הל&quot;מ-רק-ראש|דהשתא מטלטל מרשות היחיד לרה&quot;י דרך מקום פטור}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הא ליכא חוליא עשרה - קא מטלטל מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא בסמוכה, הא קא משמע לן: דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה. }}
{{שוליים|ו}}אשפה {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ברשות הרבים וכו'. ולא חיישינן שמא תנטל אשפה? - והא רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מעשה במבוי אחד שצידו אחד כלה לים וצידו אחד כלה לאשפה, ובא מעשה לפני רבי ולא אמר בו לא איסור ולא היתר. היתר לא אמר בו - דחיישינן שמא תנטל אשפה ויעלה הים שירטון. איסור לא אמר בו - דהא קיימין מחיצות! - לא קשיא; }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הא - דיחיד, הא - דרבים. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אוקימנא באשפה של רבים שאין עשויה לפנות. אבל אשפה של יחיד העשויה לפנות לא דחיישינן דלמא מפני לה והויא לה רה&quot;ר:}}
משנה. {{שוליים|ח}}אילן שהיה מיסך על הארץ, אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים - מטלטלים תחתיו. שרשיו גבוהים מן הארץ שלשה טפחים - לא ישב עליהן. 
גמרא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|אם אין נופו גבוה מן הארץ ג' טפחים פי' כיון שאין בינו ובין הארץ ג' טפחים הוו להו כלבודין לארץ ונמצאו כמחיצות לפיכך מותר לטלטל תחתיו של אילן ואוקמה רב אחא בר יעקב בפרק הישן דעביד להו בהוצא ודפנא כי היכי דלא ליזול וליתי ברוח מצויה דכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה. }}אמר רב הונא בריה דרב יהושע: {{שוליים|ט}}אין מטלטלין בו יתר מבית סאתים.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מאי טעמא? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכן בגת''' -  והאי גת מאי היא אי רה&quot;י וקאמר דלא יעמוד ברה&quot;ר ויושיט צוארו בגת ויטול כלי וישתה הא תנא ליה רישא אלא לאו בגת כרמלית כגון שאינה גבוהה י':

'''שותין על הגת''' -  עומד על הגת ושותה דכל זמן שלא הוציאו לחוץ לאו שתיית קבע היא ופטור מן המעשר בין שמזגו בחמין בין שמזגו בצונן:

'''מחייב''' -  במזיגה שמוזגו במים משויא ליה קבע:

'''על החמין חייב''' -  דאין ראוי לחזור המותר שמקלקל היין הלכך כי מזג ליה בחמין אדעתא למשתייה כוליה מזג ליה ומשוייא ליה מזיגת קבע אבל מזיגת צונן לא משויי' ליה קבע דילמא שתי פורתא ומהדר הלכך כל כמה דשתי הוי עראי ומתני' דקתני וכן בגת ר&quot;מ היא וקתני לא יעמוד ע&quot;ג קרקע וישתה בגת בלא הפרשת מעשר אא&quot;כ הכניס ראשו ורובו לגת:

'''מתני' קולט אדם מן המזחילה''' -  למטה מי' טפחים גגין שלהן חלקים היו וטחים בטיט ומרזבין קטנים הרבה היו לגג להוציא המים ונותנין למטה מהם דף כנגד אורך הכותל בשיפוע וכל המרזבין שופכין עליו והוא מביא כל המים למקום אחד שלא יזיקו את הכותל ועומד אדם ברה&quot;ר וקולט בכלי למטה מי' טפחים מן המים היורדין מן המזחילה וקולט דוקא כדמפרש בגמ' אבל לא יצרף פיו או כלי למזחילה שהוא בפחות משלשה סמוך לגג ואף על פי שהוא למטה מי' מ&quot;ט דהואיל ומוטלת לאורך הכותל ובתוך ג' לגג דמיא לגג והוי כמוציא מן הגג שהוא רה&quot;י לרה&quot;ר:

'''ומן הצינור מ&quot;מ''' -  כלומר בין קולט בין מצרף משום דצינור לעולם ארוך ויוצא לרה&quot;ר וליכא למימר לבוד וכיון דלמטה מעשרה הוא ליכא איסורא ובגמרא מוקים לה כשאין בפיו ארבעה ולא גזרינן אטו היכא דאית ביה ארבעה דאי נמי אית ביה ד' כרמלית הוא דלא גבוה עשרה ומש&quot;ה נקט מתני' גבי מזחילה למטה מי' משום דבעי' למתני ומן הצינור מ&quot;מ ואי למעלה מי' לא משתרי צירוף הצינור גזירה אטו צינור שבפיו ארבע' דקא מפיק מרה&quot;י לרה&quot;ר אבל קליטה אפי' למעלה מי' נמי משתרי דאוירא הוא מקום פטור:

'''גמ' מצרף''' -  פיו או חבית למזחילה והוי כשואב ממנה:

'''תניא נמי הכי''' -  דפחות מג' סמוך לגג כגג דמי והמצרף משם כמצרף בגג:

'''עומד אדם ברה&quot;י''' -  כגון בגג:

'''וקולט''' -  מן האויר מים שיורדים מגגו של חבירו אבל לא יצרף. ובמתניתין נמי שמעתי דהכי גרסינן מן הצינור ומ&quot;מ ולא גרסינן מכל מקום בלא וי&quot;ו למשרי צירוף אלא ומ&quot;מ כלומר מ&quot;מ המקלח קולט ומצאתי בתוספתא דצירוף מותר בצינור למטה מי' ועוד הא דקאמר תנא אם יש בצינור ארבעה אסור אהיכא קאי אקליטה מאי מרשות לרשות איכא ואי אצירוף מתני' נמי אסר אפי' כשאין בו ארבעה ואני שמעתי דאתירוצא דמתני' נמי קאי דאוקימנא בפחות מג' לגג הא לאו הכי מצרפין ואין דרך לשון הש&quot;ס כן לומר תנא אתירוץ אמוראים שלא הוזכר במשנה אלא ה&quot;ג ומן הצינור מ&quot;מ וכו' מתני' היא ואלמטה מעשרה קאי ולא סיפא דברייתא היא:

'''תנא אם יש בצינור ארבעה''' -  ברוחב:

'''אסור''' -  לצרף ואע&quot;ג דלמטה מי' הואי ולבוד נמי ליכא אפ&quot;ה כרמלית מיהא הוי ומפיק מכרמלית לרשות הרבים:

'''גמ' אי נימא בסמוכה''' -  שהבור סמוכה לכותל בתוך ארבעה טפחים:

'''למה לי חוליא עשרה''' -  בור גופיה רה&quot;י ועומקה עשרה והרי אין רשות הרבים מפסקת בינתים:

'''וטעמא דאיכא חוליא עשרה''' -  דלא מטי דלי לרה&quot;ר:

'''הא קמ&quot;ל כו'''' -  ומתניתין לאו כדס&quot;ד דתיהוי חוליא עשרה לבד מבור אלא ה&quot;ק בור ברה&quot;ר וחולייתו סביביו וסך הכל גבוה י' מקרקעית הבור רה&quot;י וממלאין ממנה לחלון:

'''שופכין לתוכה''' -  דאשפה רה&quot;י. היא. ולא חיישינן שמא תנטל אשפה. ותעמוד על פחות מי' ואתי למשרי ביה נמי כמעיקרא:

'''במבוי''' -  ראשו אחד פתוח לרה&quot;ר וראשו אחד סתום ושני צדדיו אחד ים וגידודיו גבוהים י' ואחד אשפה ובתים וחצירות פתוחין לו בדופן אמצעי:

'''שירטון''' -  לימו&quot;ן בלע&quot;ז שמעלה טיט לשפתיו ומתיבש ונעשה קרקע עולם:

'''דרבים''' -  מתני' באשפה דרבים:

'''מתני' המיסך''' -  שנופו נוטה למטה מכל צדדיו סביב:

'''מטלטלין תחתיו''' -  דאמרי' לבוד והרי יש כאן מחיצה עשרה:

'''שרשיו גבוהים''' -  שאין הענפים נמוכין אלא בראשן הולכין ומגביהין לצד חיבורן:

'''לא ישב עליהן''' -  דכיון דגבוהין שלשה כאילן חשיבי ואין משתמשין באילן:

'''גמ' אלא בבית סאתים''' -  אם היה היקיפו יותר על בית סאתים אין מטלטלין בו אלא בארבע ואפילו נטעו מתחילה לכך דהוי מוקף לדירה:

'''מ&quot;ט''' -  הא כל היקף לדירה אפילו עשרה כורים מותר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צט ב קולט אדם מן המזחילה למטה מי'.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_ב_קולט אדם מן המזחילה למטה מי']]
'''קולט''' אדם מן המזחילה למטה מי'. כן גריס בקונטרס פי' מאויר אבל לא יצרף פיו או כלי למזחילה לפי שהמזחילה בפחות מג' סמוך לגג ואע&quot;פ שהיא למטה מי' מ&quot;מ ה&quot;ל כמוציא מן הגג לרה&quot;ר כיון דתוך ג' לגג היא:
[[File:תוס עירובין 10 צט ב מן הצינור מכל מקום שותה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_ב_מן הצינור מכל מקום שותה]]
''' מן''' הצינור מכל מקום שותה. פירוש אפי' בצירוף כיון שהוא למטה מי' ורחוק שלשה טפחים מן הגג דליכא לבוד ובגמרא מוקי לה דלית ביה ארבעה דאי הוי ביה ארבעה היה אסור לצרף דמכרמלית לרה&quot;ר קא מפיק וכפירוש הקונטרס מוכח בתוספתא דמתיר צירוף בצינור למטה מי' לכך נראה כגרסת הקונט' דגריס גבי מזחילה למטה מי' דאי הוי גרסי' למעלה מי' הוה משמע צינור אפילו למעלה שרי ולמטה אפי' מזחילה שרי ובתוספתא לא שרי אלא הצינור למטה אבל צינור למעלה מי' או מזחילה אפילו למטה אסור ואית דגרס ומן הצינור ומ&quot;מ מותר ובקונטרס הקשה על זאת הגיר' בגמרא:
[[File:תוס עירובין 10 צט ב לא יעמוד אדם ברה&quot;ר ויגביה ידו למטה מי'.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צט_ב_לא יעמוד אדם ברה&quot;ר ויגביה ידו למטה מי']]
''' לא''' יעמוד אדם ברה&quot;ר ויגביה ידו למטה מי'. כן גי' ר&quot;ח אבל בקונטרס גרס לא יעמוד אדם ברה&quot;י והכי פירושא לא יעמוד על גגו ויצרף מגג חבירו שגבוה ממנו עשרה טפחים ולא עירבו ואתיא אפי' כר&quot;מ דאמר גגות רשות אחת הן דבגג גבוה י' מודה ואפילו לר&quot;ש מצי אתיא דמצי לפרושי דלצרף אסור ולהביאם לבית קאמר וקולט מותר אפילו להביאם וכגון שלא שבתו בגג חבירו דאי שבתו פשיטא דאסור להביאם לבית ומ&quot;מ אע&quot;ג דלא שבתו אסור לצרף ולהביאם לבית דדמי ממש דמגג לבית קא מייתי אבל לישנא דברייתא לא משתמע כר&quot;ש דקאמר אבל קולט הוא ושותה משמע במקומו מכלל דצירוף אפילו במקומו אסור והא דאמר בגיטין בהזורק (דף עט:) א&quot;ר יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגגו ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו היינו להביאם לבית כדפרישית לעיל צריך לומר דאיירי כששבתו בגג דבשלא שבתו שרי כדאמ' הכא ומהר&quot;י אומר דהתם איירי בקולט מאויר גג חבירו והכא בקולט מאויר גג שלו בסמוך לגג חבירו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צט|ב}}</text>
      <sha1>0ho7ytgh1ptz3jeo401w3ij0qhin3sh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור בני רומא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1732477</id>
    <revision>
      <id>3015837</id>
      <parentid>3007518</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T18:58:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* תשעה באב */</comment>
      <origin>3015837</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28539" sha1="kcq4cm1nqr3y6yb4ejyncfjo4gjq19m" xml:space="preserve">{{הור2|
*קיצורים:
**{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש&quot;א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט&quot;ז.
**{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו.
**{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע&quot;פ מחזור הרטום).
*הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה.
}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*לשני וחמישי: 
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]]
*קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]]
*[[אל אדון]]
*בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי)

==שבת ראש חדש==
*יוצר: [[תאמת אור בקדש]]

==שבת בראשית==
*יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]])
*[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]]

==שבת חנוכה==
*יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]]
*עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]]
*יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]]
*סליחות:
**[[אבותינו בשלוותם]]
**[[אז בעזבי מקרא דת]]
**[[אריה מסבכו]]
*תחנונים:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]]

==שבת שקלים==
*יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]
==שבת זכור==
*יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]
*[[מי כמוך (ריה&quot;ל)]]

==תענית אסתר==
*סליחות:
**[[אבשרה בקהל רב]]
**[[אלופי דת וחכמי דורות]]
**[[אתה האל עושה פלא]]
*תחינות:
**[[שוכן עליונים]]
**[[אל אחד ואין שני]]

==פורים==
*אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]]
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
===שושן פורים שחל בשבת===
* יוצר: [[צרי טבח הכינו]]
{{סוף}}
==שבת פרה==
*יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]
==שבת החודש==
*יוצר: [[אות זה החדש]]
==שבת הגדול==
*יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]]
*[[אז כגולגל שעבוד הורים]]

==פסח==
*מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*פיוטים לליל הסדר:
**[[אז רוב ניסים]]
**[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]]
**[[כי לו נאה]]
*רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''
**סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה
**אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: גן נעול אוספו אראלים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**זולת: אתיית יום גאלתני {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]]
*יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''
**סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים
**אופן: ראשו כתם פז {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''
**סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו
*רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]]
*יוצר ליום ח': [[אופל המוני]]
*בהוצאת ס&quot;ת: 
**[[תאיר נוגה]]
**[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]]
**[[מי כמוך אומר ומקים]]
**[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
**[[אב הרחמים אדון השלום]]

==שבת לפני שבועות==
*יוצר: [[אמונת עתים]]
*אזהרות: 
**[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז שש מאות]]

==שבועות==
*רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]]
*יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]]
*יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] 
*אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==י&quot;ז תמוז==
*קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]]
*סליחות:
**[[אתאנו לך יוצר רוחות]]
**[[תחילת אורח]]
**[[אנהים במר יחידתי]]
*תחינה: [[כנסת ישראל]]

==שבת איכה==
*יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==תשעה באב==
*י&quot;א לפני איכה: [[למי אבכה]]
*קרובות: [[זכור איכה]]
*קינות:
**[[שבת סורו מני]]
**[[איכה אצת באפך]]
**[[אאדה עד חוג שמים]]
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]]
**[[איכה ישבה חבצלת השרון]]
**[[אהלי אני עבטתי]]
**[[איכה אהובים נאמנים]]
**[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]]
**[[אוי כי אוסרתי]]
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל]]
**[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]]
**[[איכה אלי קוננו מאליו]]
**[[אוי כי מחלוקת]]
**[[במכת אהלה]]
**[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]]
**[[אם תאכלנה נשים פרים]]
**[[אם תעירו תלונותיכם]]
**[[אז בחטאינו]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
*נחמה:
**[[אנכי אנכי אנחם]]
**[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]]
**סלוק: [[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]]

==שבת נחמו==
*יוצר: [[את יום פדותכם]]
*זולת: [[ארחמך מרחמי]]

==סליחות==
*תחנונים:
**[[הביטה וראה את אנחותינו]]
**[[אל תבישנו]]
**[[אלהינו שבשמים חננו]]
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[עשה למען שמך]]
**[[עננו אבינו]]
**[[דעני לעניי]]
**[[כשענית לאברהם]]
**[[רחמנא חטינן]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[למקדימים בתפילה]]
**[[מחי ומסי]]
**[[מה נפתח ונימא]]
**[[מוחץ ורופא]]
**[[הלא אמרית ליך]]
**[[מרן דבשמיא]]
**בת ציון עינה למרה תליא
**אלהא על כל מליך
**אל עביד גבורן
**מרן דבשמיא בנפיש חטינן
**[[תורתא דמרביא]]
**[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]]
*אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==שבת קודם ראש השנה==
*יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*שחרית:
**רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]]
**רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
**יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]
***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]
***אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
***[[מלך אמיץ ואיום]]
**זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]]
**רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*(בהוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]])
*לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
*מוסף:
**[[ונתנה תוקף]]
**לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]]
**עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]]
*סליחות:
**עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
**[[תאלת יום ענוי]]
**[[אמרנו נגזרנו לנו]]
*תחינות:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]]

==שבת תשובה==
*יוצר: [[אלי שובה איומתי]]

==ליל יום כיפור==
*[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*פתיחה:
**[[אהבת צדק ותשנא רשע]]
**[[יעלה תחנוננו]]
**[[היה עם פיפיות]]
*סליחות:
**[[דלתיך הלילה]]
**[[יום יעלה נקראה]]
**[[ישראל בחירי אל]]
**[[יה אשר גאה גאה]]
**[[ברוך אלהי עליון]]
**[[ירצה עם אביון]]

==שחרית ליום כיפור==
===יוצרות===
*רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]]
*רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]]
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
**אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
*(י&quot;א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*(י&quot;א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}

===קדושתא===
*רשות: [[מתני אחזו חלחלה]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]]
*[[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]]
*[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]]
*[[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]]
*[[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]]
*[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]]
*קדושה:
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[האומרים אחד]]

===סליחות===
*[[אהלת מתוחים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*פתיחה: [[היה עם פיפיות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}}
*[[יערב חין ערכנו]]
*[[ביום עשור קראתיך]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ביום הלבנת פשעי]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יה צור עולמים]]
*[[ידידי אל ברכוהו]]
*[[ביום כפרת עווני]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*בשבת: [[שרי קודש היום]]
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[קול יעקב קורא]]
*[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* תוכחה: [[אדם איך ינקה]]
* תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*סדר פסוקים:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
**[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]]
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אהללך בקול רם]]

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]]
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]]
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]]
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]]
*[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]]
*[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]]
*[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]]
*[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]]
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]]
*סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[ונתנה תוקף]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[המאמירים באימה]]

===סדר העבודה===
*סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]]
*רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]]
*סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]]
*תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]]
*תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]]
*תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*סדר פסוקים:
**[[אעשה למען שמי]]
**[[יום אדיר ומיוחד]]
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]]
*מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]]
*משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]]
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]]
*[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]]
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]]
*קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[אפננת ערוגים]]
*וידוי: במה אקדם ה'
*[[היה עם פיפיות]]
*[[ידך פשוט ופתחה]]
*[[בת עמי לא תחשה]]
*[[במקדש אל והיכליו]]
*חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]]
*סדר פסוקים:
**[[אצתי צום כפור]]
**[[אשפוך תחינה]]
**[[אומן אמונים יכון]]

==נעילה==
*[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
===קדושתא===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[היה עם פיפיות]]
*[[בטרם שמש יבוא]]
*[[אלהים דר מרומך]]
*[[יהיו נא אמרי פי]]
*[[בטרם שמש בחדרו]]
*[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[עב קל ממרומך]]
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]]
*סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

===תחינות===
*[[למקדימים בתפילה]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מה נפתח ונימא]]

==שבת לפני סוכות==
*יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}

==סוכות==
*רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]]
*גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
*הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]]
*יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]]
===הושענא רבה===
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]]
*הקפות:
**הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]]
**הקפה ב': [[למען אמיתך]]
**הקפה ג': [[אבן שתיה]]
**הקפה ד': [[אדון המושיע]]
**הקפה ה': [[אומרים לאדרך]]
**הקפה ו': [[אדם ובהמה]]
**הקפה ז': [[אל למושעות]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
**[[כהושעת אלים]]
**[[למען תמים בדורותיו]]
**[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]]
**[[אז כעיני עבדים]]
**[[תענה אמונים]]
**[[אל נא תעינו כשה אובד]]
**[[אנא רחום אל תפן לרשענו]]
**[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]]

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*[להוצאת ס&quot;ת: תאיר נוגה וכו']
*עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]]

==שמחת תורה==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*פיוטים לסיום התורה:
**[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[היום תאמצנו]]

==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}==
*זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
*קרובות: [[קרב אורך לעניה]]
*תחינות:
**[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]]
**סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]]
**[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]]
**[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]]
**[[אבוא היום בתפילה]]
**[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]]
**[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
**[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]]

{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
==יום העצמאות==
* רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]]
* יוצר: ראו טובות יה גמלנו
{{סוף}}
=הסליחות לאשמורות=
{{הור2|ע&quot;פ ספר &quot;תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק&quot;ק איטליאני&quot; שנדפס בכמה מהדורות}}
*תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]]
==סליחות==
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]]
*[[יציץ צור מחרכו]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]]
*[[אל נכספתי לראותך]]
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]]
*[[בקר אערוך לך ואצפה]]
*[[אז מקדם הקדמת תשובה]]
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]]
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
*[[אנוש מה יצדק]]
*[[למענך אלהי]]
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[מצרי ערי יצרי]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]]
*[[אודך ה' כי אנפת בי]]
*[[את פני מבין צפוני]]
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]]
*[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]]
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]]
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]]

==תוספת במהד' ונציה שמ&quot;ז==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*בקשה: לך ניבי (ארקוולטי)
*שרידי עם (ארקוולטי)
*פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי)
*בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי)
*בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי)
*סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי
*בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי
*סליחה: [[ברכי אצולה]]
*תחינה: משול יצר
*תחנון: אלהי עוז
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)]])

==תוספת במהדורות אחרות==
{{הור|כגון ונציה תק&quot;ב, מנטובה תקל&quot;ח}}
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[ישראל בחירי אל]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]]

==הסליחות ע&quot;פ מחזור הרטום==
{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו
|-
|א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]]
|-
|ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]]
|-
|ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]]
|-
|ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
|-
|ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]]
|-
|ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]]
|-
|ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]]
|}</text>
      <sha1>kcq4cm1nqr3y6yb4ejyncfjo4gjq19m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015844</id>
      <parentid>3015837</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T19:22:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* תשעה באב */</comment>
      <origin>3015844</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28515" sha1="qfuv6dyjddjfktm2x0dw70xoyz5manc" xml:space="preserve">{{הור2|
*קיצורים:
**{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש&quot;א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט&quot;ז.
**{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו.
**{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע&quot;פ מחזור הרטום).
*הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה.
}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*לשני וחמישי: 
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]]
*קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]]
*[[אל אדון]]
*בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי)

==שבת ראש חדש==
*יוצר: [[תאמת אור בקדש]]

==שבת בראשית==
*יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]])
*[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]]

==שבת חנוכה==
*יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]]
*עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]]
*יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]]
*סליחות:
**[[אבותינו בשלוותם]]
**[[אז בעזבי מקרא דת]]
**[[אריה מסבכו]]
*תחנונים:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]]

==שבת שקלים==
*יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]
==שבת זכור==
*יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]
*[[מי כמוך (ריה&quot;ל)]]

==תענית אסתר==
*סליחות:
**[[אבשרה בקהל רב]]
**[[אלופי דת וחכמי דורות]]
**[[אתה האל עושה פלא]]
*תחינות:
**[[שוכן עליונים]]
**[[אל אחד ואין שני]]

==פורים==
*אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]]
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
===שושן פורים שחל בשבת===
* יוצר: [[צרי טבח הכינו]]
{{סוף}}
==שבת פרה==
*יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]
==שבת החודש==
*יוצר: [[אות זה החדש]]
==שבת הגדול==
*יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]]
*[[אז כגולגל שעבוד הורים]]

==פסח==
*מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*פיוטים לליל הסדר:
**[[אז רוב ניסים]]
**[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]]
**[[כי לו נאה]]
*רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''
**סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה
**אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: גן נעול אוספו אראלים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**זולת: אתיית יום גאלתני {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]]
*יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''
**סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים
**אופן: ראשו כתם פז {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''
**סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו
*רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]]
*יוצר ליום ח': [[אופל המוני]]
*בהוצאת ס&quot;ת: 
**[[תאיר נוגה]]
**[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]]
**[[מי כמוך אומר ומקים]]
**[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
**[[אב הרחמים אדון השלום]]

==שבת לפני שבועות==
*יוצר: [[אמונת עתים]]
*אזהרות: 
**[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז שש מאות]]

==שבועות==
*רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]]
*יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]]
*יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] 
*אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==י&quot;ז תמוז==
*קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]]
*סליחות:
**[[אתאנו לך יוצר רוחות]]
**[[תחילת אורח]]
**[[אנהים במר יחידתי]]
*תחינה: [[כנסת ישראל]]

==שבת איכה==
*יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==תשעה באב==
*י&quot;א לפני איכה: [[למי אבכה]]
*קרובות: [[זכור איכה]]
*קינות:
**[[שבת סורו מני]]
**[[איכה אצת באפך]]
**[[אאדה עד חוג שמים]]
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]]
**[[איכה ישבה חבצלת השרון]]
**[[אהלי אני עבטתי]]
**[[איכה אהובים נאמנים]]
**[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]]
**[[אוי כי אוסרתי]]
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל]]
**[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]]
**[[איכה אלי קוננו מאליו]]
**[[אוי כי מחלוקת]]
**[[במכת אהלה]]
**[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]]
**[[אם תאכלנה נשים פרים]]
**[[אם תעירו תלונותיכם]]
**[[אז בחטאינו]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
*נחמה:
**[[אנכי אנכי אנחם]]
**[[בימים ההם ובעת ההיא]]
**סלוק: [[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]]

==שבת נחמו==
*יוצר: [[את יום פדותכם]]
*זולת: [[ארחמך מרחמי]]

==סליחות==
*תחנונים:
**[[הביטה וראה את אנחותינו]]
**[[אל תבישנו]]
**[[אלהינו שבשמים חננו]]
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[עשה למען שמך]]
**[[עננו אבינו]]
**[[דעני לעניי]]
**[[כשענית לאברהם]]
**[[רחמנא חטינן]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[למקדימים בתפילה]]
**[[מחי ומסי]]
**[[מה נפתח ונימא]]
**[[מוחץ ורופא]]
**[[הלא אמרית ליך]]
**[[מרן דבשמיא]]
**בת ציון עינה למרה תליא
**אלהא על כל מליך
**אל עביד גבורן
**מרן דבשמיא בנפיש חטינן
**[[תורתא דמרביא]]
**[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]]
*אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==שבת קודם ראש השנה==
*יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*שחרית:
**רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]]
**רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
**יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]
***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]
***אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
***[[מלך אמיץ ואיום]]
**זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]]
**רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*(בהוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]])
*לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
*מוסף:
**[[ונתנה תוקף]]
**לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]]
**עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]]
*סליחות:
**עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
**[[תאלת יום ענוי]]
**[[אמרנו נגזרנו לנו]]
*תחינות:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]]

==שבת תשובה==
*יוצר: [[אלי שובה איומתי]]

==ליל יום כיפור==
*[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*פתיחה:
**[[אהבת צדק ותשנא רשע]]
**[[יעלה תחנוננו]]
**[[היה עם פיפיות]]
*סליחות:
**[[דלתיך הלילה]]
**[[יום יעלה נקראה]]
**[[ישראל בחירי אל]]
**[[יה אשר גאה גאה]]
**[[ברוך אלהי עליון]]
**[[ירצה עם אביון]]

==שחרית ליום כיפור==
===יוצרות===
*רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]]
*רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]]
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
**אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
*(י&quot;א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*(י&quot;א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}

===קדושתא===
*רשות: [[מתני אחזו חלחלה]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]]
*[[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]]
*[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]]
*[[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]]
*[[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]]
*[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]]
*קדושה:
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[האומרים אחד]]

===סליחות===
*[[אהלת מתוחים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*פתיחה: [[היה עם פיפיות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}}
*[[יערב חין ערכנו]]
*[[ביום עשור קראתיך]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ביום הלבנת פשעי]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יה צור עולמים]]
*[[ידידי אל ברכוהו]]
*[[ביום כפרת עווני]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*בשבת: [[שרי קודש היום]]
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[קול יעקב קורא]]
*[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* תוכחה: [[אדם איך ינקה]]
* תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*סדר פסוקים:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
**[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]]
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אהללך בקול רם]]

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]]
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]]
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]]
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]]
*[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]]
*[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]]
*[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]]
*[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]]
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]]
*סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[ונתנה תוקף]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[המאמירים באימה]]

===סדר העבודה===
*סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]]
*רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]]
*סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]]
*תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]]
*תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]]
*תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*סדר פסוקים:
**[[אעשה למען שמי]]
**[[יום אדיר ומיוחד]]
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]]
*מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]]
*משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]]
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]]
*[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]]
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]]
*קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[אפננת ערוגים]]
*וידוי: במה אקדם ה'
*[[היה עם פיפיות]]
*[[ידך פשוט ופתחה]]
*[[בת עמי לא תחשה]]
*[[במקדש אל והיכליו]]
*חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]]
*סדר פסוקים:
**[[אצתי צום כפור]]
**[[אשפוך תחינה]]
**[[אומן אמונים יכון]]

==נעילה==
*[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
===קדושתא===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[היה עם פיפיות]]
*[[בטרם שמש יבוא]]
*[[אלהים דר מרומך]]
*[[יהיו נא אמרי פי]]
*[[בטרם שמש בחדרו]]
*[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[עב קל ממרומך]]
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]]
*סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

===תחינות===
*[[למקדימים בתפילה]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מה נפתח ונימא]]

==שבת לפני סוכות==
*יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}

==סוכות==
*רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]]
*גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
*הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]]
*יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]]
===הושענא רבה===
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]]
*הקפות:
**הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]]
**הקפה ב': [[למען אמיתך]]
**הקפה ג': [[אבן שתיה]]
**הקפה ד': [[אדון המושיע]]
**הקפה ה': [[אומרים לאדרך]]
**הקפה ו': [[אדם ובהמה]]
**הקפה ז': [[אל למושעות]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
**[[כהושעת אלים]]
**[[למען תמים בדורותיו]]
**[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]]
**[[אז כעיני עבדים]]
**[[תענה אמונים]]
**[[אל נא תעינו כשה אובד]]
**[[אנא רחום אל תפן לרשענו]]
**[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]]

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*[להוצאת ס&quot;ת: תאיר נוגה וכו']
*עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]]

==שמחת תורה==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*פיוטים לסיום התורה:
**[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[היום תאמצנו]]

==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}==
*זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
*קרובות: [[קרב אורך לעניה]]
*תחינות:
**[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]]
**סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]]
**[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]]
**[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]]
**[[אבוא היום בתפילה]]
**[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]]
**[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
**[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]]

{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
==יום העצמאות==
* רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]]
* יוצר: ראו טובות יה גמלנו
{{סוף}}
=הסליחות לאשמורות=
{{הור2|ע&quot;פ ספר &quot;תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק&quot;ק איטליאני&quot; שנדפס בכמה מהדורות}}
*תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]]
==סליחות==
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]]
*[[יציץ צור מחרכו]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]]
*[[אל נכספתי לראותך]]
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]]
*[[בקר אערוך לך ואצפה]]
*[[אז מקדם הקדמת תשובה]]
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]]
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
*[[אנוש מה יצדק]]
*[[למענך אלהי]]
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[מצרי ערי יצרי]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]]
*[[אודך ה' כי אנפת בי]]
*[[את פני מבין צפוני]]
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]]
*[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]]
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]]
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]]

==תוספת במהד' ונציה שמ&quot;ז==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*בקשה: לך ניבי (ארקוולטי)
*שרידי עם (ארקוולטי)
*פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי)
*בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי)
*בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי)
*סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי
*בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי
*סליחה: [[ברכי אצולה]]
*תחינה: משול יצר
*תחנון: אלהי עוז
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)]])

==תוספת במהדורות אחרות==
{{הור|כגון ונציה תק&quot;ב, מנטובה תקל&quot;ח}}
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[ישראל בחירי אל]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]]

==הסליחות ע&quot;פ מחזור הרטום==
{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו
|-
|א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]]
|-
|ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]]
|-
|ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]]
|-
|ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
|-
|ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]]
|-
|ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]]
|-
|ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]]
|}</text>
      <sha1>qfuv6dyjddjfktm2x0dw70xoyz5manc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכור איכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732806</id>
    <revision>
      <id>3015861</id>
      <parentid>3011593</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T20:28:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3015861</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15658" sha1="6s7ey0mcimx3qbbzopi3aq9r4eh3ymw" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|הקרובה מיוסדת על פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה) עד אות נ' – ההמשך בקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}. סימן: '''א&quot;ב''' (כפול 7); '''אלעזר בירבי קליר'''}}

{{סי|זְכֹר|10}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}נוּ שְׂפָתֵינוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}{{סי|ךְ|0}} {{סי|אִ}}כּוּ פַּעֲמֵי מְרוֹן שַׁאֲפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|א}}{{סי|וֹתִי|0}} {{סי|אֲ}}זַי הֵשַׁמּוּ עֲנִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֲ}}{{סי|נִי|0}} {{סי|אָ}}נְפוּ בִי טְלָאֵי תְכִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אֲ}}בִיבֵי תְנוּפָתֵנוּ / {{סי|אֲ}}רוּכַת תְּרוּפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}הֲמוּ בְּחֻפָּתֵנוּ / {{סי|אֶת חֶרְפָּתֵנוּ|10}}

חֶרְפָּתֵנוּ {{סי|אָ|2}}צוּ בְּרוּחָם / יְעַלְעוּ אֶפְרוֹחָם{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|אִ|2}}ישׁ נִדְהָם / וְאוֹרָךְ זוֹרְחָם{{ש}}
זְכֹר {{סי|אֶ|2}}זְרָחָם / וְגוֹנְנֵם בְּרַחַם / מָגֵן אַבְרָהָם{{ש}}
{{הור|מגן}}

{{סי|נַחֲלָתֵנוּ|10}} {{סי|בְּ}}{{סי|נֵי|0}} {{סי|בְ}}לִי שֵׁם כּוֹרִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}{{סי|מַחֲשַׁכִּים|0}} {{סי|בְּ}}מַאְפֵּלְיָה עָמֹק עוֹכְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|נָה|0}} {{סי|בְּ}}דָיֵק סוֹלְלוֹת כָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לָּה|0}} {{סי|בְּ}}שִׁמְצַת שׁוֹר אִכָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לַּע|0}} {{סי|בְּ}}עֶבְרָה זִיו נִכָּרִים / {{סי|בַּ}}חֲרוֹת אַף חוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|כֹה|0}} {{סי|בְּ}}לֹא הוֹן נִמְכָּרִים / {{סי|בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים|10}}

לְנָכְרִים {{סי|לִ|2}}גְאֵיוֹנִים מוּמָתִים / וְחַיָּתָם לַמְּמִיתִים{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|לֹ|2}}א יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ עֲמוּתִים / וְיָדָךְ מִמְתִים{{ש}}
זְכֹר {{סי|לַ|2}}עֲקֵדַת בֶּן מְתִים / מְטַל מְחַיֶּה הַמֵּתִים{{ש}}
{{הור|מחיה}}

{{סי|יְתוֹמִים|10}} {{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} גֵּרִים נֶחְשְׁבוּ מִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} גָּזִית לְהַפְשִׁיט הָאוֹמְנוֹת{{ש}}
{{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} גָּמַר אֹמֶר אֱמוּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} גַּבֵּי תְאוֹמֵי נֶאֱמָנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַע|0}} גֶּדֶשׁ שְׁלִישִׁי מִמְּנוֹת / גְּעָרָה הִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|לְתָה|0}} גּוֹלָה וְסוּרָה לִמְנוֹת / {{סי|אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת|10}}

כְּאַלְמָנוֹת {{סי|עִ|2}}נּוּנוּ לָדוּשׁ / סֹעַר מַתְבֵּן כְּהִדּוּשׁ{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|ע|2}}וֹמֵד בְּרָחוֹק קָדוֹשׁ / וְאַתָּה קָדוֹשׁ{{ש}}
זְכֹר {{סי|עָ|2}}קַב בַּבֶּטֶן וְתִקְדֹּשׁ / הָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}}
{{הור|האל}}

{{סי|מֵימֵינוּ|10}} {{סי|דָּ}}{{סי|בַק|0}} דְּאָגָה וְרָגְזָה כְּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} דֵּי עַיְתָּה לוֹ וַיּוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} דוֹדָנִים כְּהוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}{{סי|ב|0}} דָּאַב סַרְטָן בְּמַאֲרָב חֻבָּאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} דְּמֹעַ מְבַכּוֹת תַּמּוּז כְּבָאוּ / דּוֹהֲרֵי קֵץ תָּבוֹאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} דוֹלְקִים אֲשֶׁר יְלֻבָּאוּ / {{סי|בִּמְחִיר יָבֹאוּ|10}}

יָבֹאוּ {{סי|זְ|2}}דוֹנֵי נִגְדַּעַת / הַשְׁנָיַת זְמַנֵּי מוּדַעַת{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|ז|2}}וֹעֵם לָדַעַת / וּמִפִּיךָ דַעַת{{ש}}
זְכֹר {{סי|זֹ|2}}קֶן עֶדְנָה וְחֹן מְיֻדַּעַת / חֹנֵן הַדָּעַת{{ש}}
{{הור|חונן}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|הָ}}{{סי|אוֹכְלִים|0}} הַלַּעַן הֶחֱלָנוּ{{ש}}
{{סי|הִ}}{{סי|שְׂבִּיעַנִי|0}} הִרְוַנִי וּמִלֶּחֶם בִּחֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יִיתִי|0}} הֲלוּמֵי יַיִן כְּהִבְהִילָנוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}{{סי|בִיא|0}} הַהַגְרִים אֲרִי וְנִהֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יָה|0}} הוֹרֵס אָב וָאֵם חִלּוּנוּ / הַשֵּׁאת וְהַשֶּׁבֶר לְנַחֲלֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יוּ|0}} הַמְּצָרִים לְזַחֲלֵנוּ / {{סי|וְלֹא הוּנַח לָנוּ|10}}

לָנוּ {{סי|רָ|2}}עוֹת חִשְּׁבָה לְמַגֵּר כֵּס יְשִׁיבָה{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|ר|2}}וֹעֶה שֶׁבָּא / וְעֶדְרוֹ נִשְׁבָּה{{ש}}
זְכֹר {{סי|רְ|2}}צוּצָה וְשׁוּבָה / הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה{{ש}}
{{הור|הרוצה}}

{{סי|מִצְרַיִם|10}} {{סי|וַ}}{{סי|יִּגְדַּל|0}} שָׁם שֵׁם נְשׂוּאֵי רָחַם{{ש}}
{{סי|וָ}}{{סי|אֹמַר|0}} כְּמִיָּמִין כֵּן יַעֲרֹץ לֹחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|תִּזְנַח|0}} רוּחַ בְּחֵטְא נַאֲפוּף זַהַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּגְרֵס|0}} הוֹד בְּתוּלָה מִקַּדְרוּת פֶּחָם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּחְמֹס|0}} טוּר שֹׁהַם / מְעַשְּׂרֵי בַּשִּׁשִּׁי יַחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יֵּצֵא|0}} קוֹל נֹהַם / כְּדֻקְּרוּ {{סי|לִשְׂבֹעַ לָחֶם|10}}

לֶחֶם {{סי|בַּ|2}}עֲרַב לִמְלֹחַ / תְּמוּר נִזְלֵי שִׁילוֹחַ{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|בָ|2}}ז לִשְׁלֹחַ / וְהֵם עַמְּךָ אֱלוֹהַּ{{ש}}
זְכֹר {{סי|בְּ|2}}רוּכַת בֶּטֶן וּסְלֹחַ / הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ{{ש}}
{{הור|חנון}}

{{סי|אֲבוֹתֵינוּ|10}} {{סי|זַ}}{{סי|כּוּ|0}} וְחֶטְאָם תִּבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}{{סי|את|0}} הָעֵת בְּכֵן בְּסוֹל וְקוֹץ נִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} גְּזֵרַת סַפִּיר קִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} לְהַכְרִיעַ בַּפֶּלֶס זְכוּת הַר הֻגְבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|נַח|0}} וְחֻבַּלְנוּ / עַל חֲבֹל חָבַלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|כְרָה|0}} דָּת בַּשְּׁבִיעִי עִוַּלְנוּ / כִּי לֹא {{סי|סָבַלְנוּ|10}}

סָבַלְנוּ {{סי|יִ|2}}סּוּרֵי אֵל / וְנָהִינוּ הוֹי אֲרִיאֵל{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|יָ|2}}שֵׁן, אֵל / עוּרָה וְאַל תִּישָׁן אֵל / וְצִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
זְכֹר {{סי|יְ|2}}פַת תֹּאַר לְהִגָּאֵל / גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|גואל}}

{{סי|עֲבָדִים|10}} {{סי|חָ}}{{סי|שַׁךְ|0}} לִי לְיוֹם אֵידָם{{ש}}
{{סי|חֶ}}{{סי|לְקִי|0}} וַאֲבִיָּה בְּנַאֲצָם בְּחִידָם{{ש}}
{{סי|חֲ}}{{סי|דָשִׁים|0}} מִקָּרוֹב עַמִּי בְּצַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חַ}}{{סי|סְדֵי|0}} מְקוֹם עַקְרָב תַּמּוּ לְיָדָם{{ש}}
{{סי|חָ}}{{סי|שַׁב|0}} לְצַיְּדָם / בְּבוּל שְׁמִינִי לְגַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חֵ}}{{סי|טְא|0}} כְּחֻיְּבוּ לְיָדָם / {{סי|פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם|10}}

מִיָּדָם {{סי|רֻ|2}}טְּפַשׁ מַחֲלִי / וְרָפָה חֵילִי{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|רֵ|2}}עַ כְּאָח לִי / וְלֹא תִרְפָּאֵנִי מֵחֹלִי{{ש}}
זְכֹר {{סי|רֹ|2}}בַע מְחוֹלְלִי / רוֹפֵא חֹלִי{{ש}}
{{הור|רופא}}

{{סי|בְּנַפְשֵׁנוּ|10}} {{סי|ט}}{{סי|וֹבִים|0}} נֶאֱלָחוּ לְלֹא דָבָר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} מִבְצָר שׁוֹד וְאַרְבֵּל הֻדְבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} עַד צוּלָה אִתָּם נִדַּבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} רִשְׁפֵי קֶשֶׁת בְּעֵמֶק שִׁבַּר{{ש}}
{{סי|טָ}}{{סי|בְעוּ|0}} בַמִּדְבָּר / עַד תְּשִׁיעִי דֻּבַּר{{ש}}
{{סי|טֻ}}{{סי|מְאָתָהּ|0}} מִשְּׁלֹחַ דֻּבַּר / לְצוֹק {{סי|הַמִּדְבָּר|10}}

הַמִּדְבָּר {{סי|בְּ|2}}אִישׁוֹנִים / בְּפָנִים מְשֻׁנִּים{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|בַ|2}}שּׁוֹשַׁנִּים / מַבְעִיר עֲשָׁנִים{{ש}}
זְכֹר {{סי|בְּ|2}}רִית רִאשׁוֹנִים / בְּטַל, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים{{ש}}
{{הור|מברך}}

{{סי|עוֹרֵנוּ|10}} {{סי|יְ}}{{סי|דֵי|0}} עָב כָּמְרוּ לִיעָב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} עֹל כָּבוּל מְתִימַי לְהַתְעַב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} יְשׁוּעָתִי לְהַעֲבִיר כְּעָב{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שֵׁב|0}} בְּמַאֲרָב טְבֹחַ גְּדָיֵי מֵעָיו{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שְׁבוּ|0}} מְרֵעָיו / בֶּעָשׂוֹר עִיר לִלְעַב{{ש}}
{{סי|יָ}}{{סי|דוֹ|0}} נִחַת וְתִעַב / בְּ{{סי|זַלְעֲפוֹת רָעָב|10}}

רָעָב {{סי|יָ|2}}עַף יִשְׁרֵי אֵל / מֵרֶגֶשׁ הַרְרֵי אֵל{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|י|2}}וֹסֵר אֵל / הָקִיצָה וְאַל תִּזְנַח אֵל{{ש}}
זְכֹר {{סי|יָ|2}}הּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל / מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|מקבץ}}

{{סי|נָשִׁים|10}} {{סי|כִּ}}{{סי|לָּה|0}} נְבוֹ אִתָּם מִלְּהִתְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} פְנוּיוֹת קָנָה אוֹתָם לְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} בְעוּלוֹת מִלֵּט וְצִיר לוֹ הוֹדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} כְמַסְלוּל חַד דְּלָיָו חוֹדָה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|לוּ|0}} בִפְחִידָה / כְּהֻפְקַד שְׁבָט לְחַדָּה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|ל|0}} גֵּיא בְּיָדוֹ אֲחוּדָה / כְּגָלְתָה {{סי|יְהוּדָה|10}}

יְהוּדָה {{סי|קְ|2}}הָלָהּ נִשְׁפַּט / בְּאַרְבַּעַת שְׁפָטַי שָׁפַט{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|קָ|2}}מִים לְהַשְׁפַּט / בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט{{ש}}
זְכֹר {{סי|קֹ|2}}שֶׁט שָׁפַט / אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{הור|מלך אוהב}}

{{סי|שָׂרִים|10}} {{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} מָצְאוּ מִרְעֶה כְּנֶעֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|עַוֵּת|0}} מִבְצַר צְפַת אֲדָמוֹת נֶעֱדָרוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|הַטּוֹת|0}} מִדִּין דַּלִּים נֶאֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|דַכֵּא|0}} נִדְגִּים רְשָׁתוֹת סָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|אִמֹּתָם|0}} לֹא גָדָרוּ / וְגִיהַּ אֲדָר קָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} שִׁלְּמוּ כְּנָדָרוּ / לָכֵן {{סי|לֹא נֶהְדָּרוּ|10}}

נֶהְדְּרוּ {{סי|לְ|2}}הַאֲדִים / פְּנֵי כַשְׂדִּים{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|ל|2}}וֹחֵם יְדִידִים / וּמַלְחִים מְזִידִים{{ש}}
זְכֹר {{סי|לְ|2}}אִישׁ חֲסָדִים / וְהַכְנַע זֵדִים{{ש}}
{{הור|שובר}}

{{סי|בַּחוּרִים|10}} {{סי|מֵ}}{{סי|חַטֹּאת|0}} כְּנֹקֶף נָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} יִּתְרוֹן כִּי דַלּוּ וּמִמְּעוֹן נֶחְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|פִּי|0}} גְזֵרַת מֶלֶךְ נוֹשִׁים מָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|י|0}} הֶאֱמִין בַּנּוֹגְשִׂים כִּי בָם נִמְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} בֶּצַע כִּי נֶאֱשָׁלוּ / וּבַזִּיקִים שֻׁלְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|מָּרוֹם|0}} בָּאֵשׁ בֻּשָּׁלוּ / כַּאֲשֶׁר {{סי|כָּשָׁלוּ|10}}

כָּשְׁלוּ {{סי|יְ|2}}לָדִים דַּקִּים / בְּיַד מַדִּיקִים{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|יָ|2}}ם רְחוֹקִים / וְלֹא תַעֲנֶה דְחוּקִים{{ש}}
זְכֹר {{סי|יְ|2}}שִׁישַׁת מַצְדִּיקִים / מִבְטָח לַצַּדִּיקִים{{ש}}
{{הור|משען}}

{{סי|זְקֵנִים|10}} {{סי|נָ}}{{סי|עוּ|0}} מִסֵּדֶר אַגָּנָתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְנוּ|0}} כָּרִינוּ שִׁיחִים לְגַנּוֹתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שָּׂא|0}} קִינָה לְאֶלֶף מַגִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְפְּשָׂה|0}} אֵין מְצֹא יְשִׁיבַת גִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נְ}}{{סי|בִיאַיִךְ|0}} בְּאַגָּנָתָם / הָפַךְ מַנְגִּינָתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שְׂקַד|0}} עֹל גָּלוּתָם / וּפַסּוּ אֱמוּנִים {{סי|מִנְּגִינָתָם|10}}

מִנְּגִינָתָם {{סי|רְ|2}}בִיד / יָהִיר הֶאֱבִיד{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|רַ|2}}ב מַקְפִּיד / מַשְׂאוּי לְהַכְבִּיד{{ש}}
זְכֹר {{סי|רָ|2}}ם וְתָלוּל לְהַרְבִּיד / אֱלֹהֵי דָוִד

{{הור|קטע-מעבר לקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}}}{{ש}}
דָּוִד זַרְעוֹ מִכִּסְאוֹ נִשְׁבַּת{{ש}}
עַל כִּי עָבְרוּ אִמְרֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
וּבַעֲוֹנוֹתָם הֻגְלוּ נְצוּרֵי כְּבָבַת{{ש}}
לָכֵן מְשׂוֹשׂ לֵב שָׁבַת
[[קטגוריה:קרובות י&quot;ח]]
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>6s7ey0mcimx3qbbzopi3aq9r4eh3ymw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015863</id>
      <parentid>3015861</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T20:42:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3015863</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15857" sha1="dxc5fk8izvyl96eyejocagfa7eug1bx" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|הקרובה מיוסדת על פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה) עד אות נ' – ההמשך בקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}. סימן: '''א&quot;ב''' (כפול 7; עד ה'); '''אלעזר בירבי קליר'''}}

{{סי|זְכֹר|10}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}נוּ שְׂפָתֵינוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}{{סי|ךְ|0}} {{סי|אִ}}כּוּ פַּעֲמֵי מְרוֹן שַׁאֲפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|א}}{{סי|וֹתִי|0}} {{סי|אֲ}}זַי הֵשַׁמּוּ עֲנִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֲ}}{{סי|נִי|0}} {{סי|אָ}}נְפוּ בִי טְלָאֵי תְכִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אֲ}}בִיבֵי תְנוּפָתֵנוּ / {{סי|אֲ}}רוּכַת תְּרוּפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}הֲמוּ בְּחֻפָּתֵנוּ / {{סי|אֶת חֶרְפָּתֵנוּ|10}}

חֶרְפָּתֵנוּ {{סי|אָ|2}}צוּ בְּרוּחָם / יְעַלְעוּ אֶפְרוֹחָם{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|אִ|2}}ישׁ נִדְהָם / וְאוֹרָךְ זוֹרְחָם{{ש}}
זְכֹר {{סי|אֶ|2}}זְרָחָם / וְגוֹנְנֵם בְּרַחַם / מָגֵן אַבְרָהָם{{ש}}
{{הור|מגן}}

{{סי|נַחֲלָתֵנוּ|10}} {{סי|בְּ}}{{סי|נֵי|0}} {{סי|בְ}}לִי שֵׁם כּוֹרִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}{{סי|מַחֲשַׁכִּים|0}} {{סי|בְּ}}מַאְפֵּלְיָה עָמֹק עוֹכְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|נָה|0}} {{סי|בְּ}}דָיֵק סוֹלְלוֹת כָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לָּה|0}} {{סי|בְּ}}שִׁמְצַת שׁוֹר אִכָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לַּע|0}} {{סי|בְּ}}עֶבְרָה זִיו נִכָּרִים / {{סי|בַּ}}חֲרוֹת אַף חוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|כֹה|0}} {{סי|בְּ}}לֹא הוֹן נִמְכָּרִים / {{סי|בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים|10}}

לְנָכְרִים {{סי|לִ|2}}גְאֵיוֹנִים מוּמָתִים / וְחַיָּתָם לַמְּמִיתִים{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|לֹ|2}}א יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ עֲמוּתִים / וְיָדָךְ מִמְתִים{{ש}}
זְכֹר {{סי|לַ|2}}עֲקֵדַת בֶּן מְתִים / מְטַל מְחַיֶּה הַמֵּתִים{{ש}}
{{הור|מחיה}}

{{סי|יְתוֹמִים|10}} {{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גֵּ}}רִים נֶחְשְׁבוּ מִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גָּ}}זִית לְהַפְשִׁיט הָאוֹמְנוֹת{{ש}}
{{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גָּ}}מַר אֹמֶר אֱמוּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גַּ}}בֵּי תְאוֹמֵי נֶאֱמָנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַע|0}} {{סי|גֶּ}}דֶשׁ שְׁלִישִׁי מִמְּנוֹת / {{סי|גְּ}}עָרָה הִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|לְתָה|0}} {{סי|גּ}}וֹלָה וְסוּרָה לִמְנוֹת / {{סי|אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת|10}}

כְּאַלְמָנוֹת {{סי|עִ|2}}נּוּנוּ לָדוּשׁ / סֹעַר מַתְבֵּן כְּהִדּוּשׁ{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|ע|2}}וֹמֵד בְּרָחוֹק קָדוֹשׁ / וְאַתָּה קָדוֹשׁ{{ש}}
זְכֹר {{סי|עָ|2}}קַב בַּבֶּטֶן וְתִקְדֹּשׁ / הָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}}
{{הור|האל}}

{{סי|מֵימֵינוּ|10}} {{סי|דָּ}}{{סי|בַק|0}} {{סי|דְּ}}אָגָה וְרָגְזָה כְּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דֵּ}}י עַיְתָּה לוֹ וַיּוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹדָנִים כְּהוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}{{סי|ב|0}} {{סי|דָּ}}אַב סַרְטָן בְּמַאֲרָב חֻבָּאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דְּ}}מֹעַ מְבַכּוֹת תַּמּוּז כְּבָאוּ / {{סי|דּ}}וֹהֲרֵי קֵץ תָּבוֹאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹלְקִים אֲשֶׁר יְלֻבָּאוּ / {{סי|בִּמְחִיר יָבֹאוּ|10}}

יָבֹאוּ {{סי|זְ|2}}דוֹנֵי נִגְדַּעַת / הַשְׁנָיַת זְמַנֵּי מוּדַעַת{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|ז|2}}וֹעֵם לָדַעַת / וּמִפִּיךָ דַעַת{{ש}}
זְכֹר {{סי|זֹ|2}}קֶן עֶדְנָה וְחֹן מְיֻדַּעַת / חֹנֵן הַדָּעַת{{ש}}
{{הור|חונן}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|הָ}}{{סי|אוֹכְלִים|0}} {{סי|הַ}}לַּעַן הֶחֱלָנוּ{{ש}}
{{סי|הִ}}{{סי|שְׂבִּיעַנִי|0}} {{סי|הִ}}רְוַנִי וּמִלֶּחֶם בִּחֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יִיתִי|0}} {{סי|הֲ}}לוּמֵי יַיִן כְּהִבְהִילָנוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}{{סי|בִיא|0}} {{סי|הַ}}הַגְרִים אֲרִי וְנִהֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יָה|0}} {{סי|ה}}וֹרֵס אָב וָאֵם חִלּוּנוּ / {{סי|הַ}}שֵּׁאת וְהַשֶּׁבֶר לְנַחֲלֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יוּ|0}} {{סי|הַ}}מְּצָרִים לְזַחֲלֵנוּ / {{סי|וְלֹא הוּנַח לָנוּ|10}}

לָנוּ {{סי|רָ|2}}עוֹת חִשְּׁבָה לְמַגֵּר כֵּס יְשִׁיבָה{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|ר|2}}וֹעֶה שֶׁבָּא / וְעֶדְרוֹ נִשְׁבָּה{{ש}}
זְכֹר {{סי|רְ|2}}צוּצָה וְשׁוּבָה / הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה{{ש}}
{{הור|הרוצה}}

{{סי|מִצְרַיִם|10}} {{סי|וַ}}{{סי|יִּגְדַּל|0}} שָׁם שֵׁם נְשׂוּאֵי רָחַם{{ש}}
{{סי|וָ}}{{סי|אֹמַר|0}} כְּמִיָּמִין כֵּן יַעֲרֹץ לֹחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|תִּזְנַח|0}} רוּחַ בְּחֵטְא נַאֲפוּף זַהַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּגְרֵס|0}} הוֹד בְּתוּלָה מִקַּדְרוּת פֶּחָם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּחְמֹס|0}} טוּר שֹׁהַם / מְעַשְּׂרֵי בַּשִּׁשִּׁי יַחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יֵּצֵא|0}} קוֹל נֹהַם / כְּדֻקְּרוּ {{סי|לִשְׂבֹעַ לָחֶם|10}}

לֶחֶם {{סי|בַּ|2}}עֲרַב לִמְלֹחַ / תְּמוּר נִזְלֵי שִׁילוֹחַ{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|בָ|2}}ז לִשְׁלֹחַ / וְהֵם עַמְּךָ אֱלוֹהַּ{{ש}}
זְכֹר {{סי|בְּ|2}}רוּכַת בֶּטֶן וּסְלֹחַ / הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ{{ש}}
{{הור|חנון}}

{{סי|אֲבוֹתֵינוּ|10}} {{סי|זַ}}{{סי|כּוּ|0}} וְחֶטְאָם תִּבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}{{סי|את|0}} הָעֵת בְּכֵן בְּסוֹל וְקוֹץ נִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} גְּזֵרַת סַפִּיר קִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} לְהַכְרִיעַ בַּפֶּלֶס זְכוּת הַר הֻגְבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|נַח|0}} וְחֻבַּלְנוּ / עַל חֲבֹל חָבַלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|כְרָה|0}} דָּת בַּשְּׁבִיעִי עִוַּלְנוּ / כִּי לֹא {{סי|סָבַלְנוּ|10}}

סָבַלְנוּ {{סי|יִ|2}}סּוּרֵי אֵל / וְנָהִינוּ הוֹי אֲרִיאֵל{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|יָ|2}}שֵׁן, אֵל / עוּרָה וְאַל תִּישָׁן אֵל / וְצִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
זְכֹר {{סי|יְ|2}}פַת תֹּאַר לְהִגָּאֵל / גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|גואל}}

{{סי|עֲבָדִים|10}} {{סי|חָ}}{{סי|שַׁךְ|0}} לִי לְיוֹם אֵידָם{{ש}}
{{סי|חֶ}}{{סי|לְקִי|0}} וַאֲבִיָּה בְּנַאֲצָם בְּחִידָם{{ש}}
{{סי|חֲ}}{{סי|דָשִׁים|0}} מִקָּרוֹב עַמִּי בְּצַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חַ}}{{סי|סְדֵי|0}} מְקוֹם עַקְרָב תַּמּוּ לְיָדָם{{ש}}
{{סי|חָ}}{{סי|שַׁב|0}} לְצַיְּדָם / בְּבוּל שְׁמִינִי לְגַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חֵ}}{{סי|טְא|0}} כְּחֻיְּבוּ לְיָדָם / {{סי|פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם|10}}

מִיָּדָם {{סי|רֻ|2}}טְּפַשׁ מַחֲלִי / וְרָפָה חֵילִי{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|רֵ|2}}עַ כְּאָח לִי / וְלֹא תִרְפָּאֵנִי מֵחֹלִי{{ש}}
זְכֹר {{סי|רֹ|2}}בַע מְחוֹלְלִי / רוֹפֵא חֹלִי{{ש}}
{{הור|רופא}}

{{סי|בְּנַפְשֵׁנוּ|10}} {{סי|ט}}{{סי|וֹבִים|0}} נֶאֱלָחוּ לְלֹא דָבָר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} מִבְצָר שׁוֹד וְאַרְבֵּל הֻדְבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} עַד צוּלָה אִתָּם נִדַּבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} רִשְׁפֵי קֶשֶׁת בְּעֵמֶק שִׁבַּר{{ש}}
{{סי|טָ}}{{סי|בְעוּ|0}} בַמִּדְבָּר / עַד תְּשִׁיעִי דֻּבַּר{{ש}}
{{סי|טֻ}}{{סי|מְאָתָהּ|0}} מִשְּׁלֹחַ דֻּבַּר / לְצוֹק {{סי|הַמִּדְבָּר|10}}

הַמִּדְבָּר {{סי|בְּ|2}}אִישׁוֹנִים / בְּפָנִים מְשֻׁנִּים{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|בַ|2}}שּׁוֹשַׁנִּים / מַבְעִיר עֲשָׁנִים{{ש}}
זְכֹר {{סי|בְּ|2}}רִית רִאשׁוֹנִים / בְּטַל, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים{{ש}}
{{הור|מברך}}

{{סי|עוֹרֵנוּ|10}} {{סי|יְ}}{{סי|דֵי|0}} עָב כָּמְרוּ לִיעָב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} עֹל כָּבוּל מְתִימַי לְהַתְעַב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} יְשׁוּעָתִי לְהַעֲבִיר כְּעָב{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שֵׁב|0}} בְּמַאֲרָב טְבֹחַ גְּדָיֵי מֵעָיו{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שְׁבוּ|0}} מְרֵעָיו / בֶּעָשׂוֹר עִיר לִלְעַב{{ש}}
{{סי|יָ}}{{סי|דוֹ|0}} נִחַת וְתִעַב / בְּ{{סי|זַלְעֲפוֹת רָעָב|10}}

רָעָב {{סי|יָ|2}}עַף יִשְׁרֵי אֵל / מֵרֶגֶשׁ הַרְרֵי אֵל{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|י|2}}וֹסֵר אֵל / הָקִיצָה וְאַל תִּזְנַח אֵל{{ש}}
זְכֹר {{סי|יָ|2}}הּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל / מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|מקבץ}}

{{סי|נָשִׁים|10}} {{סי|כִּ}}{{סי|לָּה|0}} נְבוֹ אִתָּם מִלְּהִתְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} פְנוּיוֹת קָנָה אוֹתָם לְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} בְעוּלוֹת מִלֵּט וְצִיר לוֹ הוֹדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} כְמַסְלוּל חַד דְּלָיָו חוֹדָה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|לוּ|0}} בִפְחִידָה / כְּהֻפְקַד שְׁבָט לְחַדָּה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|ל|0}} גֵּיא בְּיָדוֹ אֲחוּדָה / כְּגָלְתָה {{סי|יְהוּדָה|10}}

יְהוּדָה {{סי|קְ|2}}הָלָהּ נִשְׁפַּט / בְּאַרְבַּעַת שְׁפָטַי שָׁפַט{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|קָ|2}}מִים לְהַשְׁפַּט / בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט{{ש}}
זְכֹר {{סי|קֹ|2}}שֶׁט שָׁפַט / אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{הור|מלך אוהב}}

{{סי|שָׂרִים|10}} {{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} מָצְאוּ מִרְעֶה כְּנֶעֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|עַוֵּת|0}} מִבְצַר צְפַת אֲדָמוֹת נֶעֱדָרוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|הַטּוֹת|0}} מִדִּין דַּלִּים נֶאֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|דַכֵּא|0}} נִדְגִּים רְשָׁתוֹת סָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|אִמֹּתָם|0}} לֹא גָדָרוּ / וְגִיהַּ אֲדָר קָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} שִׁלְּמוּ כְּנָדָרוּ / לָכֵן {{סי|לֹא נֶהְדָּרוּ|10}}

נֶהְדְּרוּ {{סי|לְ|2}}הַאֲדִים / פְּנֵי כַשְׂדִּים{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|ל|2}}וֹחֵם יְדִידִים / וּמַלְחִים מְזִידִים{{ש}}
זְכֹר {{סי|לְ|2}}אִישׁ חֲסָדִים / וְהַכְנַע זֵדִים{{ש}}
{{הור|שובר}}

{{סי|בַּחוּרִים|10}} {{סי|מֵ}}{{סי|חַטֹּאת|0}} כְּנֹקֶף נָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} יִּתְרוֹן כִּי דַלּוּ וּמִמְּעוֹן נֶחְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|פִּי|0}} גְזֵרַת מֶלֶךְ נוֹשִׁים מָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|י|0}} הֶאֱמִין בַּנּוֹגְשִׂים כִּי בָם נִמְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} בֶּצַע כִּי נֶאֱשָׁלוּ / וּבַזִּיקִים שֻׁלְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|מָּרוֹם|0}} בָּאֵשׁ בֻּשָּׁלוּ / כַּאֲשֶׁר {{סי|כָּשָׁלוּ|10}}

כָּשְׁלוּ {{סי|יְ|2}}לָדִים דַּקִּים / בְּיַד מַדִּיקִים{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|יָ|2}}ם רְחוֹקִים / וְלֹא תַעֲנֶה דְחוּקִים{{ש}}
זְכֹר {{סי|יְ|2}}שִׁישַׁת מַצְדִּיקִים / מִבְטָח לַצַּדִּיקִים{{ש}}
{{הור|משען}}

{{סי|זְקֵנִים|10}} {{סי|נָ}}{{סי|עוּ|0}} מִסֵּדֶר אַגָּנָתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְנוּ|0}} כָּרִינוּ שִׁיחִים לְגַנּוֹתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שָּׂא|0}} קִינָה לְאֶלֶף מַגִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְפְּשָׂה|0}} אֵין מְצֹא יְשִׁיבַת גִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נְ}}{{סי|בִיאַיִךְ|0}} בְּאַגָּנָתָם / הָפַךְ מַנְגִּינָתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שְׂקַד|0}} עֹל גָּלוּתָם / וּפַסּוּ אֱמוּנִים {{סי|מִנְּגִינָתָם|10}}

מִנְּגִינָתָם {{סי|רְ|2}}בִיד / יָהִיר הֶאֱבִיד{{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|רַ|2}}ב מַקְפִּיד / מַשְׂאוּי לְהַכְבִּיד{{ש}}
זְכֹר {{סי|רָ|2}}ם וְתָלוּל לְהַרְבִּיד / אֱלֹהֵי דָוִד

{{הור|קטע-מעבר לקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}}}{{ש}}
דָּוִד זַרְעוֹ מִכִּסְאוֹ נִשְׁבַּת{{ש}}
עַל כִּי עָבְרוּ אִמְרֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
וּבַעֲוֹנוֹתָם הֻגְלוּ נְצוּרֵי כְּבָבַת{{ש}}
לָכֵן מְשׂוֹשׂ לֵב שָׁבַת
[[קטגוריה:קרובות י&quot;ח]]
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>dxc5fk8izvyl96eyejocagfa7eug1bx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס&quot;ח.pdf/24</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1735694</id>
    <revision>
      <id>3015818</id>
      <parentid>2983785</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T13:27:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3015818</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1960" sha1="ltf28hfcrg5rs7hjpxk2mqeliokk22e" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;הירש אייזנשטיין&quot; /&gt;{{כותרת רצה||משפטי הטעמים}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א ה/&gt;אמ&quot;ת יתכן להיות בתחלת הפסוק לפי ששם ישרתהו יותר משמש אחד, ובכ&quot;א ספרים לא ישרתהו כ&quot;א שמש אחד, ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים בעבור כן יתכן להיות סילוק בג' ספרים בראש הפסוק.&lt;קטע סוף=א ה/&gt;
----
&lt;קטע התחלה=א ו/&gt;
===&lt;span id=&quot;פרק ו&quot;&gt;&lt;/span&gt;פרק ו'.===
{{קטן|על שכונת המשרתים.}}

דע כי המשרת אל יתכן שיהי' שכן האחד לימינו על אופן מכל פנים כ&quot;א שלשה והם '''שופר מונח ושופר עילוי ומרכא.''' {{גדול-מודגש|אש֣ר נחל֣ו אלעז֣ר הכה֣ן ויהוש֢ע{{ביאור|שם=גלגל}} בן־נו֟ן}} ([[יהושע יט נא]]) ודומיהן מן המונח. ומן העילוי כגון {{גדול-מודגש|כ֣י מ֣ה רא֑ית}} ([[שמואל א כח יג|ש&quot;א כח יג]]). ומרכא כגון {{גדול-מודגש|אש֥ר ב֥ית ישרא֣ל{{מ:לגרמיה}}}} ([[יחזקאל ח ו]]). ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. '''והשופר המונח''' ישרת לתלשא ולטרס כאשר יהיו לו ג' משרתים ויותר. וליתיב פשטא כאשר יש לו ד' משרתים, והמיוחד שבמקרא שיש לו ו' משרתים כמבואר בפרק הקדו'. והשופר המונח יהי' שכן אל דרגא כגון {{גדול-מודגש|ג֣ם ב֧ן וא֣ח אין־ל֗ו}} ([[קהלת ד ח]]). '''ואזלא''' יהי' שכן אל שופר הפוך כגון {{גדול-מודגש|וקר֨אתי על֤יו לכל־הרי֙}} ([[יחזקאל לח כא]]), ויהי' שכן&lt;קטע סוף=א ו/&gt;&lt;noinclude&gt;
==הערות העתקה==
{{ביאורים|הערות={{ביאור|שם=גלגל|עיין בהערתנו על הגלגל [[../23|בפרק הקודם]].}}}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ltf28hfcrg5rs7hjpxk2mqeliokk22e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:רש&quot;י בראשית מב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1736051</id>
    <revision>
      <id>3015817</id>
      <parentid>2986350</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T13:26:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>ביאור, מקורות</comment>
      <origin>3015817</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35691" sha1="m8p0s8l2k6s8t1e5kxlpx3vrccifn6n" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט בביאור|רש&amp;quot;י|בראשית|בראשית מא|מב|בראשית מג}}
{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=בראשית מב/&gt;{{צ-ברשי|בראשית|מב|א}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=א|דיבור=וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם}}וּמֵהֵיכָן רָאָה? וַהֲלֹא לֹא רָאָה אֶלָּא שָׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה שָׁמַעְתִּי&quot; וְגוֹ' {{קטן|([[בראשית מב ב|להלן פסוק ב]])}}. וּמַהוּ &quot;וַיַּרְא&quot;? רָאָה {{ב|בְּאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁל קֹדֶשׁ|במראה נבואי, רוח הקודש}} שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ {{ב|שֶׂבֶר|בשי&quot;ן שמאלית, תקוה, כמו &quot;כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן&quot; ([[תהלים קד כז]])}} בְּמִצְרַיִם; {{ב|וְלֹא הָיְתָה נְבוּאָה מַמָּשׁ|יעקב לא קיבל נבואה ברורה שיוסף חי במצרים (ראו רש&quot;י לעיל על [[ביאור:רש&quot;י בראשית לז#לג|לז, לג]]) אלא רק משהו מעורפל שבשורה טובה כלשהי מחכה לו במצרים}} לְהוֹדִיעוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁזֶּה יוֹסֵף.{{הערה|[[בראשית רבה צא ו|ב&quot;ר צא, ו]]: ד&quot;א: וירא יעקב כי יש שבר במצרים - וכי במצרים היה יעקב שראה תבואה במצרים שאמר הכתוב 'וירא יעקב כי יש שבר במצרים'? והלא אמר לבניו 'ויאמר: הנה שמעתי'? אלא מיום שנגנב יוסף נסתלקה רוח הקודש ממנו, ורואה ואינו רואה, ושומע ואינו שומע, ומפני מה לא נאמר 'יש אוכל במצרים' שאמר הכתוב 'כי יש שבר במצרים' והלא כבר נאמר 'ותרעב כל ארץ מצרים' ומה ת&quot;ל 'יש שבר'? אלא אל תהי קורא 'יש שבר' אלא 'יש סבר', שראה באספקלריא {{ב|שסִברו|תקוותו (כמו &quot;אבד סברן ובטל סכויין&quot; - [[יומא עב א]])}} במצרים, ואיזה זה - זה יוסף.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לָמָּה תִּתְרָאוּ}}לָמָּה תַּרְאוּ עַצְמְכֶם בִּפְנֵי בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו [כְּאִלּוּ אַתֶּם] שְׂבֵעִים? כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיָה לָהֶם תְּבוּאָה.{{הערה|[[תענית י ב|תענית י ע&quot;ב]]: ההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין הרי זה מתענה עמהן [...] שנאמר &quot;ויאמר יעקב לבניו למה תתראו&quot; - אמר להם יעקב לבניו: אל תראו עצמכם כשאתם שבעין, לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל, כדי שלא יתקנאו בכם. (רש&quot;י על הגמרא: אל תראו עצמכם - שיש לכם חטים הרבה, ולא הלכו אלא בשביל דבר זה, שלא להתראות בפני בני עשו שהיו צעורים ורעבים)}}{{ש}}
[וְלִי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ: לָמָּה תִּתְרָאוּ? לָמָּה יְהוּ הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּכֶם וּמַתְמִיהִים בָּכֶם, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לָכֶם אֹכֶל בְּטֶרֶם שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם?]{{הערה|הפירוש הראשון היה בלשון פעיל: למה תציגו את עצמכם; הפירוש השני בסביל: למה תהפכו למוקד הסתכלות.}}{{ש}}
וּמִפִּי אֲחֵרִים שָׁמַעְתִּי {{ב|שֶׁהוּא|פירוש המילה &quot;תִּתְרָאוּ&quot;}} לְשׁוֹן כְּחִישָׁה: לָמָּה תִּהְיוּ כְּחוּשִׁים בָּרָעָב? וְדוֹמֶה לוֹ: &quot;וּמַרְוֶה גַּם הוּא {{ב|יוֹרֶא|(ירווה איש כחוש) המילה &quot;יוֹרֶא&quot; דומה למילה &quot;תִּתְרָאוּ&quot;}}&quot; {{קטן|([[משלי יא כה|משלי יא, כה]])}}.&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|ב}}
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=ב|דיבור=רְדוּ שָׁמָּה}}וְלֹא אָמַר 'לְכוּ', רֶמֶז לְמָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ לַמִּצְרִים, כְּמִנְיַן {{גמט|רד&quot;ו}}.{{הערה|[[בראשית רבה צא ב|ב&quot;ר צא, ב]] וכן [[מדרש תנחומא מקץ ח]]: מהו 'רדו'? שראה שירדו שמה וישתעבדו במצרים כמנין רד&quot;ו.}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|ג}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=ג|דיבור=וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף}}וְלֹא כָּתַב 'בְּנֵי יַעֲקֹב'; מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מִתְחָרְטִים בִּמְכִירָתוֹ, וְנָתְנוּ לִבָּם לְהִתְנַהֵג עִמוֹ בְּאַחֲוָה, וְלִפְדּוֹתוֹ בְּכָל מָמוֹן שֶׁיִּפְסְקוּ עֲלֵיהֶם.{{הערה|[[בראשית רבה צא ו|ב&quot;ר צא, ו]]: וירדו אחי יוסף - 'בני ישראל' צריך המקרא לומר? אלא בתחלה לא נהגו בו אחוה ומכרוהו, ולסוף מתחרטין ואומרים 'אימתי נרד למצרים נחזיר את אחינו לאביו'. וכשאמר להם אביהם לירד, למצרים נתנו כולם דעת אחת להחזירו;{{ש}}באופן דומה גם ב[[מדרש תנחומא מקץ ח|תנחומא, ח]].}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֲשָׂרָה}}{{ב|מַה תַּלְמוּד לוֹמַר|מה החידוש בכך? והרי ידוע שמתוך 12 האחים יוסף במצרים ובפסוק הבא כתוב שבנימין לא הלך, ואם כן הרי ברור שנשארו 10?}}? וַהֲלֹא כְּתִיב: &quot;וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף לֹא שָׁלַח&quot; {{קטן|([[בראשית מב ד|להלן פסוק ד]])}}. אֶלָּא לְעִנְיָן הָאַחֲוָה הָיוּ חֲלוּקִין לַעֲשָׂרָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה אַהֲבַת כֻּלָּם וְשִׂנְאַת כֻּלָּם שָׁוָה לוֹ; אֲבָל לְעִנְיַן &quot;לִשְׁבֹּר בָּר&quot; כֻּלָּם לֵב אֶחָד לָהֶם.{{הערה|[[בראשית רבה צא ב|ב&quot;ר צא, ב]]: וירדו אחי יוסף עשרה - א&quot;ר בנימין: ממשמע שנאמר 'אחי יוסף' איני יודע שהם עשרה? אתמהא?! אלא תשעה (ויש גורסים: עשרה) חלוקים לאחוה ואחד לשבר בר.{{ש}}השאלה המתבקשת היא איך ברש&quot;י בד&quot;ה הקודם הוזכר שכולם היו אחים באחוה וכאן הם חלוקים? ניתן לענות שהרגשות שלהם כלפי יוסף היו מורכבים. הם היו &quot;חלוקים לעשרה&quot; – כל אחד סחב מטען אחר, רמת אשמה אחרת, וזיכרונות שונים של כעס או קנאה מהעבר. אבל מצד שני, כשזה הגיע לשורה התחתונה ולשאלה המוסרית של מה עושים עכשיו, הם הצליחו להתגבר על מטעני העבר, &quot;נתנו לבם&quot; כאחד, וקיבלו החלטה משותפת לעשות הכול כדי להציל אותו.}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|ד}}
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=ד|דיבור=פֶּן יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן}}{{ב|וּבַבַּיִת לֹא יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן|והרי אסונות ח&quot;ו יכולים לקרות בכל מקום על פי גזירה משמים}}? אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: מִכָּאן שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה.{{הערה|[[בראשית רבה צא ט|צא, ט]]: בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ {{ב|וגו'|הפסוק המלא: &quot;וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ, וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה&quot;}} (פסוק לח) - הָא בַּבַּיִת לֹא? אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: מִיכָּן שֶׁאֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה;{{ש}}[[מדרש תנחומא ויגש א]]: &quot;ויאמר לא ירד בני עמכם&quot; וגו' &quot;וקראהו אסון&quot; מכאן את למד, שהיוצא לדרך השטן מקטרגו. אמר ר' יוסי בן חנינא: לפי ששנינו: על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתם. למה בשעת לידתן? שהשטן מקטרג בשעת הסכנה.{{ש}}בסוגייה זו ראו גם רש&quot;י על &quot;קיר נטוי&quot; ב[[ראש השנה טז ב]] וכן [[שבת לב א]]: לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו: הבא זכות והפטר.}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|ה}}
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=ה|דיבור=בְּתוֹךְ הַבָּאִים}}מַטְמִינִין עַצְמָן שֶׁלֹּא יַכִּירוּם,{{הערה|[[מדרש תנחומא מקץ ו|תנחומא, ו]]: &quot;בתוך הבאים&quot; - שלא יכירם אדם}} לְפִי שֶׁצִּוָּה לָהֶם אֲבִיהֶם שֶׁלֹּא {{ב|יִתְרָאוּ כֻלָּם בְּפֶתַח אֶחָד|יחשפו את עצמם כקבוצה אחת גדולה בהכנסם בשער אחד למצרים}}, אֶלָּא שֶׁיִּכָּנֵס כָּל אֶחָד בְּפִתְחוֹ, כְּדֵי {{ב|שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּהֶם עַיִן הָרָע|של יבלטו ויגרמו לקינאה אצל המביטים בהם}}, שֶׁכֻּלָּם נָאִים וְכֻלָּם גִּבּוֹרִים.{{הערה|[[מדרש תנחומא מקץ ח|תנחומא, ח]]: ויאמר יעקב לבניו למה תתראו (פסוק א) - אמר יעקב לבניו: אתם גבורין, אתם נאים, אל תכנסו בשער אחד, ואל תעמדו במקום אחד, שלא ישלוט בכם עין רע; וכן ב[[בראשית רבה צא ו|ב&quot;ר צא, ו]].{{ש}}לגבי המושג &quot;עין הרע&quot; ברש&quot;י - אמנם כאן ניתן לפרש באופן רציונלי כמבט המלווה בקינאה חזקה היכולה לגרום למעשים כלפי מושא הקינאה, אך למשל מדברי רש&quot;י על [[ביאור:רש&quot;י בראשית טז#ה|טז, ה]] נראה שהוא מייחס ל&quot;עין הרע&quot; גם יכולת מאגית: &quot;שֶׁהִכְנִיסָה עַיִן הָרָע בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל הָגָר וְהִפִּילָה עוּבָּרָהּ&quot;.}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|ו}}
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=ו|דיבור=וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם}}נִשְׁתַּטְּחוּ לוֹ עַל פְּנֵיהֶם. וְכֵן כָּל הִשְׁתַּחֲוָאָה, פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם הוּא.{{הערה|[[מגילה כב ב|מגילה כ&quot;ב ע&quot;ב]]: השתחואה זו פישוט ידים ורגלים שנאמר ([[בראשית לז, י]]): &quot;הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה&quot;. וכן ב[[שבועות טז ב|שבועות ט&quot;ז ע&quot;ב]].}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|ז}}
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=ז|דיבור=וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם}}נַעֲשָׂה לָהֶם {{ב|כְּנָכְרִי בִּדְבָרִים|כזר בדבריו אליהם - דיבר אליהם כאילו הוא לא מכיר אותם}}, לְדַבֵּר קָשׁוֹת.{{הערה|[[מדרש תנחומא מקץ ח|תנחומא, ח]]: ויכירם ויתנכר אליהם וידבר אתם וגו' - מלמד שנעשה להן כנכרי. וכן ב[[בראשית רבה צא ו|ב&quot;ר צא, ו]].}}&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|ח}}
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=ח|דיבור=וַיַּכֵּר יוֹסֵף וְגוֹ'}}לְפִי שֶׁהִנִּיחָם חֲתוּמֵי זָקָן.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ}}שֶׁיָּצָא מֵאֶצְלָם בְּלֹא חֲתִימַת זָקָן, וְעַכְשָׁו מְצָאוּהוּ בַּחֲתִימַת זָקָן.{{הערה|[[בראשית רבה צא ז|ב&quot;ר צא, ז]]: ויכר יוסף את אחיו וגו' - ר' לוי ורבנן. ר' לוי אמר: בשעה שנפלו בידו 'ויכר יוסף את אחיו'. בשעה שנפל בידן 'והם לא הכירוהו'. ורבנן אמרי: הוא שהניחן בחתימת זקן 'ויכר יוסף את אחיו', 'והם לא הכירוהו' שלא הניחוהו בחתימת זקן;{{ש}}[[כתובות כז ב|כתובות כ&quot;ז ע&quot;ב]]: ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירהו - מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן. וכן ב[[בבא מציעא לט ב|ב&quot;מ ל&quot;ט ע&quot;ב]].}}{{ש}}
וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו – כְּשֶׁנִּמְסְרוּ בְּיָדוֹ, {{ב|הִכִּיר שֶׁהֵם אֶחָיו|הכיר בהם, נתן להם יחס מועדף (בניגוד ל&quot;וַיַּכִּרֵם&quot; בפסוק הקודם - שם המשמעות היא זיהוי, וכאן העדפה)}} וְרִחֵם עֲלֵיהֶם; וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ, כְּשֶׁנָּפַל בְּיָדָם, לִנְהֹג בּוֹ אַחֲוָה.{{הערה|ראו ציטוט מב&quot;ר בהערה הקודמת.}}&lt;קטע סוף=ח/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|ט}}
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=ט|דיבור=אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם}}עֲלֵיהֶם;{{הערה|תרגום יונתן: דְחָלַם עֲלֵיהוֹם.}} וְיָדַע שֶׁנִּתְקַיְּמוּ, שֶׁהֲרֵי הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֶרְוַת הָאָרֶץ}}{{ב|גִּלּוּי הָאָרֶץ|מקומות שאינם מוגנים על ידי חומות וכו'}}, מֵהֵיכָן הִיא נוֹחָה לְהִכָּבֵשׁ; כְּמוֹ: &quot;אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה&quot; {{קטן|([[ויקרא כ יח|ויקרא כ, יח]])}}, וּכְמוֹ: &quot;עֵרֹם וְעֶרְיָה&quot; {{קטן|([[יחזקאל טז ז|יחזקאל טז, ז]])}}; וְכֵן כָּל עֶרְוָה שֶׁבַּמִּקְרָא, לְשׁוֹן גִּלּוּי.{{ש}}
וְתַרְגּוּם אוֹנְקְלוֹס: &quot;{{ב|בִּדְקָא דְּאַרְעָא|המקומות הרעועים של הארץ}}&quot;,{{הערה|לפנינו: &quot;בִּדְקַהּ דְּאַרְעָא&quot;}} כְּמוֹ: &quot;{{ב|בֶּדֶק הַבַּיִת|שברי הבית, המקומות שצריך לתקן}}&quot; {{קטן|([[מלכים ב יב ו|מל&quot;ב יב, ו]])}}, רִעוּעַ הַבַּיִת; {{ב|אֲבָל לֹא דִּקְדֵּק לְפָרְשׁוֹ אַחַר לְשׁוֹן הַמִּקְרָא|רש&quot;י מציין שכאן אונקלוס תירגם תירגום חופשי ולא מילולי - המשמעות דומה אך המילה לא מדוייקת (הוא תירגם &quot;רעוע&quot; במקום &quot;גלוי&quot;)}}.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|י}}
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=י|דיבור=לֹא אֲדֹנִי}}לֹא תֹּאמַר כֵּן, שֶׁהֲרֵי &quot;עֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל&quot;.&lt;קטע סוף=י/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|יא}}
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=יא|דיבור=כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ}}נִצְנְצָה בָּהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּכְלָלוּהוּ עִמָּהֶם, שֶׁאַף הוּא בֶּן אֲבִיהֶם.{{הערה|[[בראשית רבה צא ז|ב&quot;ר צא, ז]]: כלנו בני איש אחד - נצנצה בהם רוח הקודש. אמרין ליה: אנן ואת בנוהי דגבר חד אנן.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כֵּנִים}}אֲמִתִּיִּים, 
:כְּמוֹ: &quot;כֵּן דִּבַּרְתָּ&quot; {{קטן|([[שמות י כט|שמות י, כט]])}}; 
:&quot;כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דּוֹבְרוֹת&quot; {{קטן|([[במדבר כז ז|במדבר כז, ז]])}}; 
:&quot;{{ב|וְעֶבְרָתוֹ|...וכעסו (של מואב)}}, {{ב|לֹא כֵן בַּדָּיו|שקריו אינם כנים}}&quot; {{קטן|([[ישעיהו טז ו|ישעיהו טז, ו]])}}.&lt;קטע סוף=יא/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|יב}}
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=יב|דיבור=כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת}}שֶׁהֲרֵי נִכְנַסְתֶּם בַּעֲשָׂרָה שַׁעֲרֵי הָעִיר; לָמָּה לֹא נִכְנַסְתֶּם בְּשַׁעַר אֶחָד?{{הערה|[[מדרש תנחומא מקץ ח]]: א&quot;ר יהודה בר סימון: אף יוסף יודע היה שאחיו יורדין למצרים לשבר אכל, מה עשה הושיב שומרין על כל הפתחי' [...] אמר להן: אני רואה בגביע שלי כי מרגלים אתם. אמרו לו: כנים אנחנו, אלא כך צוהו אבא אל תכנסו בשער אחד. אמר להן: בשוק של זונות מה טיבכם, לא הייתם מתיראין מן העין, היכן צות אביכם? אמרו לו: אבידה נאבדה לנו והיינו מבקשין אותה שם. וכן ב[[בראשית רבה צא ו|ב&quot;ר צא, ו]].}}&lt;קטע סוף=יב/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|יג}}
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=יג|דיבור=וַיֹּאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ וְגוֹ' [וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ]}}וּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁאֵינֶנּוּ, נִתְפַּזַּרְנוּ בָּעִיר לְבַקְּשׁוֹ.{{הערה|נרמז בתנחומא ובב&quot;ר המוזכרים בהערה הקודמת.}}&lt;קטע סוף=יג/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|יד}}
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=יד|דיבור=הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי}}הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, שֶׁאַתֶּם מְרַגְּלִים, הוּא הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן. זֶהוּ לְפִי פְּשׁוּטוֹ.{{ש}}
{{ב|וּמִדְרָשׁוֹ|המדרש ניתלה על המילים &quot;הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵכֶם&quot; שמשמע מהם שיש במשפט הקודם הוכחה לשיטתו של יוסף (ולפי פירוש הפשט שהביא רש&quot;י לעיל אין בדברי האחים &quot;שְׁנֵים עָשָׂר... וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ&quot; דבר שמחזק את הטענה שהם מרגלים)}}, אָמַר לָהֶם: וְאִלּוּ מְצָאתֶם אוֹתוֹ, וְיִפְסְקוּ עֲלֵיכֶם מָמוֹן הַרְבֵּה, תִּפְדוּהוּ? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: וְאִם יֹאמְרוּ לָכֶם שֶׁלֹּא יַחֲזִירוּהוּ בְּשׁוּם מָמוֹן, מַה תַּעֲשׂוּ? אָמְרוּ: לְכָךְ בָּאנוּ, לַהֲרֹג אוֹ לֵהָרֵג. אָמַר לָהֶם: הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם; לַהֲרֹג בְּנֵי הָעִיר בָּאתֶם! מְנַחֵשׁ אֲנִי בַּגָּבִיעַ שֶׁלִּי שֶׁשְּׁנַיִם מִכֶּם הֶחֱרִיבוּ כְּרָךְ גָּדוֹל שֶׁל שְׁכֶם.{{הערה|[[מדרש תנחומא מקץ ח|תנחומא שם]]: אמר להן: אי זו אבידה, אני רואה בגביע ששנים מכם החריבו כרך גדול של שכם. אמרו לו: ומי הן? הקיש בגביע - אמר להן: שמעון ולוי שמם. מיד נזדעזעו ואמרו לו: שנים עשר עבדיך אחים אנחנו. אמר להן: והיכן השנים? אמרו לו: הקטן את אבינו היום והאחד איננו; [[בראשית רבה צא ז|ב&quot;ר צא, ז]]: {{ב|אמר להון|אמר להם}}: {{ב|ואן הוא זבנן יתיה|ואם הוא נמכר?}} {{ב|אמר להון|אמר להם:}} {{ב|בכמה זבנתון יתיה|בכמה תקנו אותו?}}? {{ב|אמרין ליה|אמרו לו}}: בחמש סלעין. אמר להון: {{ב|ואין הוה אמר לכון בר נש|ואם היה אומר לכם אדם}}: {{ב|יהבון לי חמש סלעין ואנא יהיב יתיה לכון|תנו לי חמש סלעים ואני אתן אותו לכם}}, {{ב|אתון עבדין|הייתם עושים זאת}}? אמרין ליה: {{ב|אין|כן}}. ואם אמר לכון בר נש: {{ב|יהבון לי בכפלא ואנא יהיב יתיב לכון|תנו לי בכפליים ואני אתן אותו לכם}}, אתון עבדין? אמרין: הין. ואם הוה בר נש אמר לכון: {{ב|אין הויתון יהבין ביה אלפא לא יהבינא ליה לכון|גם אם תתנו עבורו אלף, לא אתן אותו לכם}}, מה הויתון עבדין? אמרין ליה: על מנת כן {{ב|נחתינון|ירדנו (למצרים)}}, {{ב|אי למקטל אי לאיתקטלא|או להרוג או להיהרג}}. אמר להון: הוא אשר דברתי אליכם - מרגלים וגו'.}}&lt;קטע סוף=יד/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|טו}}
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=טו|דיבור=חֵי פַרְעֹה}}{{ב|אִם יִחְיֶה פַּרְעֹה|כך משמעות לשון שבועה כאשר נשבעים בחיי מישהו: אם יחיה הרי שאעשה דבר מסויים, ואם לא אעשה הוא ימות}}. כְּשֶׁהָיָה נִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר, הָיָה נִשְׁבָּע בְּחַיֵּי פַּרְעֹה.{{הערה|[[בראשית רבה צא ז|ב&quot;ר צא, ז]]: בזאת תבחנו חי פרעה בשעה שהיה מבקש לישבע לשקר היה נשבע בחי פרעה. א&quot;ר לוי: משל לגדי שברח מן המרעה ונכנס אצל אשה אלמנה. מה עשתה? עמדה ושחטתא והפשיטתו, ונתנתו בתוך המטה, וכסה עליו סדין. {{ב|אתון בעין ליה מן גבה|באו (הבעלים) לבקש אותו ממנה}}. אמרה: {{ב|כן תהא ההיא אתתא מנכשא מבשריה הדין ואכלה|לשון שבועה: כך תהיה אותה אישה (כלומר היא עצמה) חותכת מהבשר הזה (כביכול הבן שלה שנמצא במיטה) ואוכלת}} {{ב|אם ידע ביה כך|אם אני יודעת עליו דבר}}.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה}}מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|טז}}
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=טז|דיבור=הַאֱמֶת אִתְּכֶם}}אִם אֱמֶת אִתְּכֶם. לְפִיכָךְ הוּא [{{ק|ס&quot;א:}} הֵ&quot;א] נָקוּד פַּתָּח, שֶׁהוּא {{ב|כְּמוֹ בִּלְשׁוֹן תֵּימַהּ|ה&quot;א השאלה (שבדר&quot;כ נקודה בחטף-פתח, אך לפני אותיות אהח&quot;ע מנוקדת בפתח)}}. וְאִם לֹא תְּבִיאוּהוּ, חֵי פַרְעֹה כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם.&lt;קטע סוף=טז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|יז}}
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=יז|דיבור=מִשְׁמָר}}בֵּית הָאֲסוּרִים.&lt;קטע סוף=יז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|יט}}
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=יט|דיבור=בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם}}שֶׁאַתֶּם אֲסוּרִים בּוֹ עַכְשָׁו.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ}}לְבֵית אֲבִיכֶם.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם}}מַה שֶּׁקְּנִיתֶם לְרַעֲבוֹן אַנְשֵׁי בָּתֵּיכֶם.{{הערה|על פי תרגום יונתן: וְאַתּוּן אִיזִילוּ אוֹבִילוּ עִיבּוּרָא דִזְבַּנְתּוּן לִכְפֵינֵי בָתֵּיכוֹן.}}&lt;קטע סוף=יט/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|כ}}
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=כ|דיבור=וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם}}יִתְאַמְּתוּ וְיִתְקַיְּמוּ, כְּמוֹ: &quot;אָמֵן אָמֵן&quot; {{קטן|([[במדבר ה כב|במדבר ה, כב]])}}, וּכְמוֹ: &quot;{{ב|יֵאָמֶן נָא דְּבָרְךָ|שיהיו דבריך  נאמנים}}&quot; {{קטן|([[מלכים א ח כו|מל&quot;א ח, כו]])}}.&lt;קטע סוף=כ/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|כא}}
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=כא|דיבור=אֲבָל}}כְּתַרְגּוּמוֹ: &quot;{{ב|בְּקוּשְׁטָא|באמת, אכן, אמנם, ברם (ולא &quot;אבל&quot; במשמעות של &quot;אולם&quot;)}}&quot;. וְרָאִיתִי בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה {{קטן|([[בראשית רבה צא ח|צא, ח]])}}: {{ב|לִישְׁנָא דְּרוֹמָאָה הוּא, &quot;אֲבָל&quot;, &quot;בְּרַם&quot;|בלשון המדוברת בארץ יהודה השתמשו במילה &quot;אבל&quot; במשמעות של &quot;ברם&quot;}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בָּאָה אֵלֵינוּ}}{{ב|טַעֲמוֹ בַּבֵּי&quot;ת|מלעיל}}, לְפִי שֶׁהוּא בִּלְשׁוֹן עָבַר, שֶׁכְּבָר בָּאָה. וְתַרְגּוּמוֹ: &quot;אֲתָת לַנָא&quot;.{{הערה|כפי שפירט רש&quot;י לעיל על &quot;בָּאָ֖ה עִם הַצֹּאן&quot;\&quot;וְרָחֵל בָּ֗אָה&quot; - [[ביאור:רש&quot;י בראשית כט#ו|כט, ו]]}}&lt;קטע סוף=כא/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|כב}}
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=כב|דיבור=וְגַם דָּמוֹ}}{{ב|אֵתִין וְגַמִּין רִבּוּיִין|המילים &quot;את&quot; ו-&quot;גם&quot; רומזות שיש להוסיף (&quot;לרבות&quot;) משהו שלא נזכר בפסוק}}:{{הערה|[[בראשית רבה א יד|ב&quot;ר א, יד]]: אכין ורקין מיעוטין, אתין וגמין רבויין.}} דָּמוֹ, וְגַם {{ב|דַּם הַזָּקֵן|הצער של יעקב על הבשורה שיוסף מת}}.{{הערה|[[בראשית רבה צא ח|שם צא, ח]]: &quot;וגם דמו הנה נדרש&quot; - דמו וגם דם הזקן.}}&lt;קטע סוף=כב/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|כג}}
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=כג|דיבור=וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שׁוֹמֵעַ יוֹסֵף}}מֵבִין לְשׁוֹנָם.{{הערה|תרגום יונתן: וְאִינוּן לָא הֲווֹ יָדְעִין אֲרוּם שָׁמַע הֲוָה יוֹסֵף בְּלִישַׁן בֵּית קוּדְשָׁא.}} וּבְפָנָיו הָיוּ מְדַבְּרִים {{ב|כֵּן|את שנאמר בשני הפסוקים הקודמים}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם}}כִּי כְּשֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים עִמּוֹ, הָיָה הַמֵּלִיץ בֵּינֵיהֶם הַיּוֹדֵעַ לְשׁוֹן עִבְרִי וְלָשׁוֹן מִצְרִי, וְהָיָה מֵלִיץ דִּבְרֵיהֶם לְיוֹסֵף וְדִבְרֵי יוֹסֵף לָהֶם; לְכָךְ הָיוּ סְבוּרִים שֶׁאֵין יוֹסֵף מַכִּיר בְּלָשׁוֹן עִבְרִי.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הַמֵּלִיץ}}זֶה מְנַשֶּׁה [בְּנוֹ].{{הערה|תרגום יונתן: אֲרוּם הֲוָה מְנַשֶׁה לִמְתוּרְגְמָן בֵּינֵיהוֹם;{{ש}}[[בראשית רבה צא ח|ב&quot;ר שם]]: כי המליץ - זה מנשה.}}&lt;קטע סוף=כג/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|כד}}
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=כד|דיבור=וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם}}{{ב|נִתְרַחֵק מֵעֲלֵיהֶם|כפי שמוכח מהמשך הפסוק: &quot;וַיָּשׇׁב אֲלֵהֶם&quot;}}, שֶׁלֹּא יִרְאוּהוּ בּוֹכֶה.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיֵּבְךְּ}}לְפִי שֶׁשָּׁמַע שֶׁהָיוּ {{ב|מִתְחָרְטִין|&quot;וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ&quot; וכו'}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֶת שִׁמְעוֹן}}הוּא הִשְׁלִיכוֹ לַבּוֹר, הוּא שֶׁאָמַר לְלֵוִי: &quot;הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא&quot; {{קטן|([[בראשית לז יט|בראשית לז, יט]]}};{{הערה|[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית מג יד|תנחומא ישן יז]]: &quot;ויקח מאתם את שמעון&quot; - אמר: {{ב|אסרני|שמעון לכד אותי}} והשליכני לבור, אף אני אוסר אותו.}}{{ש}}
דָּבָר אַחֵר: נִתְכַּוֵּן יוֹסֵף לְהַפְרִידוֹ מִלֵּוִי, שֶׁמָּא יִתְיַעֲצוּ שְׁנֵיהֶם לַהֲרֹג אוֹתוֹ.{{הערה|[[מדרש תנחומא ויגש ד]]: מה עשה? ויקח מאתם את שמעון ויאסור אותו מפני שהוא דחפו לבור. ועוד: פירש אותו מלוי שלא יטלו עליו עצה להרגו.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם}}לֹא אֲסָרוֹ אֶלָּא לְעֵינֵיהֶם; וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ – הוֹצִיאוֹ, וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ.{{הערה|[[בראשית רבה צא ח|ב&quot;ר צא, ח]]: ר' חגי בשם רבי יצחק אמר: לעיניהם אסרו. כיון שיצאו להם, היה מאכילו ומשקו, מרחיצו וסכו.}}&lt;קטע סוף=כד/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|כז}}
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=כז|דיבור=וַיִּפְתַּח הָאֶחָד}}הוּא לֵוִי שֶׁנִּשְׁאַר יָחִיד מִשִּׁמְעוֹן בֶּן זוּגוֹ.{{הערה|תרגום יונתן: וּפְתַח לֵוִי דְאִשְׁתָּאֵר בִּלְחוֹדֵיהּ מִשִׁמְעוֹן חַבְרֵיהּ יַת שַקֵיהּ.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בַּמָּלוֹן}}בַּמָּקוֹם שֶׁלָּנוּ בַּלַּיְלָה.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אַמְתַּחְתּוֹ}}{{ב|הוּא שַׂק|הוא השק שהוזכר בתחילת הפסוק (הגירסה ברש&quot;י המצוטט ברמב&quot;ן: &quot;הוא '''ה'''שק&quot;)}}.&lt;קטע סוף=כז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|כח}}
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=כח|דיבור=וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי}}גַּם הַכֶּסֶף בּוֹ עִם הַתְּבוּאָה.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ}}לַהֲבִיאֵנוּ לִידֵי {{ב|עֲלִילָה זוֹ|הצרה הזאת שהעלילו עלינו המצרים (להאשים אותנו בגניבה)}}; {{ב|שֶׁלֹּא הוּשַׁב|שהרי ברור שלא הוחזר כספינו}} אֶלָּא לְהִתְעוֹלֵל עָלֵינוּ.&lt;קטע סוף=כח/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|לד}}
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=לד|דיבור=וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ}}תְּסוֹבְבוּ. וְכָל לְשׁוֹן &quot;סוֹחֲרִים&quot; וּ&quot;סְחוֹרָה&quot; – עַל שֵׁם {{ב|שֶׁמְּחַזְּרִים|הולכים וחוזרים}} וְסוֹבְבִים {{ב|אַחַר הַפְּרַקְמַטְיָא|לקנות ולמכור את הסחורה שלהם}}.&lt;קטע סוף=לד/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|לה}}
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=לה|דיבור=צְרוֹר כַּסְפּוֹ}}{{ב|קֶשֶׁר כַּסְפּוֹ|פיסת בד בה עוטפים את מטבעות הכסף וקושרים כך שלא יתפזרו}}.{{הערה|תרגום יונתן: קְטַר כַּסְפֵּיהּ}}&lt;קטע סוף=לה/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|לו}}
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=לו|דיבור=אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם}}מְלַמֵּד שֶׁחֲשָׁדָן שֶׁמָּא הֲרָגוּהוּ אוֹ מְכָרוּהוּ, כְּיוֹסֵף.{{הערה|[[בראשית רבה צא ט|ב&quot;ר צא, ט]]: ויהי הם מריקים שקיהם וגו' - מלמד שחשדן אביהם.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שִׁכַּלְתֶּם}}כָּל מִי שֶׁבָּנָיו {{ב|אֲבוּדִים|מורחקים ממנו (בניגוד ללשון ימינו בה המילה &quot;שכול&quot; שמורה למות ילד)}} קָרוּי שַׁכּוּל.&lt;קטע סוף=לו/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מב|לח}}
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=לח|דיבור=לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם}}{{ב|לֹא קִבֵּל דְּבָרָיו שֶׁל רְאוּבֵן|במקרא לא מוזכרת התייחסות של יעקב לדברי ראובן: &quot;אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ&quot;, ולכן רש&quot;י כנראה מסביר שהצעת ראובן כל כך תמוהה שלא היתה ראויה להתייחסות}}; אָמַר: בְּכוֹר שׁוֹטֶה הוּא זֶה! הוּא אוֹמֵר לְהָמִית בָּנָיו; וְכִי בָּנָיו הֵם {{ב|וְלֹא בָּנַי|ואין הם הנכדים שלי (שנחשבים כבנים)}}?{{הערה|[[בראשית רבה צא ט|ב&quot;ר שם]]: רבי אומר: הרי זה בכור שוטה - בניך לא בני הם? אתמהא?!}}&lt;קטע סוף=לח/&gt;&lt;קטע סוף=בראשית מב/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות שוליים==
&lt;references/&gt;
{{סרגל ניווט בביאור|רש&amp;quot;י|בראשית|בראשית מא|מב|בראשית מג}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:בראשית מב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>m8p0s8l2k6s8t1e5kxlpx3vrccifn6n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס&quot;ח.pdf/68</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1736765</id>
    <revision>
      <id>3015811</id>
      <parentid>3011725</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T13:00:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>[[משתמש:הירש אייזנשטיין]], אם זה לא מתאים או לא מדויק תמחק כמובן</comment>
      <origin>3015811</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2073" sha1="54khaobfibk0jdrtcydcdv6ibtflrjc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;הירש אייזנשטיין&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;
==שער ג'.==
{{קטן|על שכונת הטעמים.}}

===&lt;span id=&quot;פרק א&quot;&gt;&lt;/span&gt;פרק א'.===
{{קטן|מה שראוי להיות שכן על דרך חוק ולא יעבור.}}

{{גדול-מודגש|תביר}} אי אפשר בלא טפחא אחריו, והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח והוא {{גדול-מודגש|אם אֶ֥רֶץ מַ֖אְפֵּלְיָ֑ה}} ([[ירמיהו ב לא|ירמי' ב לא]]). כן כתב החכם בן בלעם ואחריו החזיק הר&quot;מ הנקדן באומרו כל תביר אחריו טפחא בר מן ארץ מאפליה עכ&quot;ל והוא תימה כי לא מצאנו תביר בפסוק זה בשום ספר מספרי הדפוס, גם במקרא כ&quot;י לא מצאתי בו תביר, ואין לומר שהמאיילא הוא הפ&quot;א שבתיבת מאפליה וא&quot;כ יתבכן המרכא במ&quot;ם ומלת ארץ בתביר, גם זה ליתא שהרי מתנאי המאיילא שיהי' בינה ובין האתנח מלך אחד כמבואר לעיל בשער האתנח, וא&quot;כ ע&quot;כ אנו צריכין לומר שהתביר הוא במלת {{גדול-מודגש|אם}} ואין כן בכל הספרים{{ביאור|לפנינו אכן יש תביר במלת 'אִ֛ם'.}} ועיין מ&quot;ש לקמן  פ&quot;ב אצל הזקף).

{{גדול-מודגש|הטפחא}} אי אפשר שלא יהי' אחרי' או אתנח או ס&quot;פ {{גדול-מודגש|בראש֖י' בר֣א אלה֑ים א֥ת השמ֖ים וא֥ת האֽרץ.}}

ומן זה {{גדול-מודגש|הזרקא}} אי אפשר שלא יהי' אחרי' רודפיה (הוא הסגולתא) חוץ ממקום אחד והוא {{גדול-מודגש|כה אמר יי֮ למשיחו֮ לכ֣ורש{{מ:לגרמיה}}אשׁר החז֣קתי בימינו}}{{ביאור|לגבי הלגרמיה שלא מופיע אצלנו, עיין בהערת המחבר [[משפטי הטעמים/שער א#פרק ב|לעיל שער א' פרק ב']].}} ([[ישעיהו מה א|ישעי' מה א]]), ואלו&lt;noinclude&gt;
==הערות העתקה==
{{ביאורים}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>54khaobfibk0jdrtcydcdv6ibtflrjc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015816</id>
      <parentid>3015811</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T13:16:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3015816</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2071" sha1="6ulninfrkne124zbg5qq5bgesur8rul" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;הירש אייזנשטיין&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;
==שער ג'.==
{{קטן|על שכונת הטעמים.}}

===&lt;span id=&quot;פרק א&quot;&gt;&lt;/span&gt;פרק א'.===
{{קטן|מה שראוי להיות שכן על דרך חוק ולא יעבור.}}

{{גדול-מודגש|תביר}} אי אפשר בלא טפחא אחריו, והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח והוא {{גדול-מודגש|אם אֶ֥רֶץ מַ֖אְפֵּלְיָ֑ה}} ([[ירמיהו ב לא|ירמי' ב לא]]). כן כתב החכם בן בלעם ואחריו החזיק הר&quot;מ הנקדן באומרו כל תביר אחריו טפחא בר מן ארץ מאפליה עכ&quot;ל והוא תימה כי לא מצאנו תביר בפסוק זה בשום ספר מספרי הדפוס, גם במקרא כ&quot;י לא מצאתי בו תביר, ואין לומר שהמאיילא הוא הפ&quot;א שבתיבת מאפליה וא&quot;כ יתכן המרכא במ&quot;ם ומלת ארץ בתביר, גם זה ליתא שהרי מתנאי המאיילא שיהי' בינה ובין האתנח מלך אחד כמבואר לעיל בשער האתנח, וא&quot;כ ע&quot;כ אנו צריכין לומר שהתביר הוא במלת {{גדול-מודגש|אם}} ואין כן בכל הספרים{{ביאור|לפנינו אכן יש תביר במלת 'אִ֛ם'.}} ועיין מ&quot;ש לקמן  פ&quot;ב אצל הזקף).

{{גדול-מודגש|הטפחא}} אי אפשר שלא יהי' אחרי' או אתנח או ס&quot;פ {{גדול-מודגש|בראש֖י' בר֣א אלה֑ים א֥ת השמ֖ים וא֥ת האֽרץ.}}

ומן זה {{גדול-מודגש|הזרקא}} אי אפשר שלא יהי' אחרי' רודפיה (הוא הסגולתא) חוץ ממקום אחד והוא {{גדול-מודגש|כה אמר יי֮ למשיחו֮ לכ֣ורש{{מ:לגרמיה}}אשׁר החז֣קתי בימינו}}{{ביאור|לגבי הלגרמיה שלא מופיע אצלנו, עיין בהערת המחבר [[משפטי הטעמים/שער א#פרק ב|לעיל שער א' פרק ב']].}} ([[ישעיהו מה א|ישעי' מה א]]), ואלו&lt;noinclude&gt;
==הערות העתקה==
{{ביאורים}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6ulninfrkne124zbg5qq5bgesur8rul</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738392</id>
    <revision>
      <id>3015891</id>
      <parentid>3009215</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T05:50:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3015891</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1089" sha1="epxn1u68nwwux15bvxjjdxftptithvk" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|פרק א]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|שופטים א}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|פרק ב]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|שופטים ב}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|פרק ג]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|שופטים ג}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|פרק ד]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|שופטים ד}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|פרק ה]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|שופטים ה}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|פרק ו]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|שופטים ו}}

{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>epxn1u68nwwux15bvxjjdxftptithvk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ה' זעקתי בצירי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738741</id>
    <revision>
      <id>3015882</id>
      <parentid>2998091</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T22:08:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:תשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי תשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3015882</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3717" sha1="sahif8ez84s4rbtrv8l0hqe0ku8d6jd" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|שמות לב יב}}'''

{{הור|סימן: '''זרחיה הלוי חזק'''}}

יְיָ {{סי|זָ}}עַקְתִּי בְצִירִי / וּמִכֹּבֶד שִׁבְרִי / הֲלוֹא כֹה דְבָרִי / כָּאֵשׁ.{{ממס|ירמיהו כג כט}}

{{סי|רָ}}פוּ יָדַיִם / וְצָלְלוּ אָזְנַיִם / מִיּוֹם יְרוּשָׁלָיִם{{ש}}
וְאָבְלוּ נְפָשִׁים / וְלִבּוֹת נֵאֱנָשִׁים / מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים / מִן הָאֵשׁ.{{ממס|במדבר יח ט}}

{{סי|חֲ}}מַת אֵל מָצִיתִי / וְלַעֲנָה רָוִיתִי / וְתַחַת אָוֶן רָאִיתִי{{ש}}
אָהֳלֵי כוּשָׁן / וּמִשְׁכְּנוֹת יָקְשָׁן / וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן / וְלַפִּיד אֵשׁ.{{ממס|בראשית טו יז}}

{{סי|יְ}}לָדַי גָּלֽוּ / וּמוֹנַי גָּֽלוּ / וְאוֹיְבַי שָׁלוּ{{ש}}
וְחוֹמוֹת צִיּוֹן אָבְלוּ / וּמִקְדָּשֶׁיהָ נִחֲלוּ / וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ / בָאֵשׁ.{{ממס|נחמיה ב ג}}

{{סי|ה}}וֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל / נִתַּן לְמַגְדִּיאֵל / וְצוּר יִשְׂרָאֵל {{ש}}
הֵשִׁיב יְמִינוֹ / אָחוֹר, וּגְאוֹנוֹ / וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ / בָּאֵשׁ.{{ממס|מ&quot;ב כא ו}}

{{סי|הֵ}}עִיר בְּקִצְפּוֹ / וְהִבְעִיר בְּאַפּוֹ / מְזוּזָתוֹ וְסִפּוֹ{{ש}}
וּבָאוּ פָרִיצִים / רוֹעֲצִים רוֹצְצִים / וְעָרְכוּ עֵצִים / עַל הָאֵשׁ.{{ממס|ויקרא א ז}}

{{סי|לְ}}מִקְדְּשֵׁי מוֹרִיָּה / עֵינִי בוֹכִיָּה / וְנַפְשִׁי הוֹמִיָּה{{ש}}
חֻלַּל הֲדָרָם / וְגָלָה יְקָרָם / וְהָשְׁלַךְ פְּאֵרָם / וְיִתְרָם / אָכְלָה אֵשׁ.{{ממס|איוב כב כ}}

{{סי|וְ}}אַיֵּה קִנְאָתֶךָ / וּזְרוֹעַ גְּבוּרָתֶךָ / וְהִנֵּה לְעֻמָּתֶךָ{{ש}}
גֶּפֶן עֲנֵפָה / בְּיַד עֵפֶר וְעֵיפָה / וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה / מַאֲכֹלֶת אֵשׁ.{{ממס|ישעיהו ט ד}}

{{סי|יִ}}שְׁעֲךָ אֵל מוֹשִׁיעַ / תְּגַלֶּה וְתוֹפִיעַ / הָלוֹךְ לְהַרְגִיעַ{{ש}}
עַם דַּל וְרָזֶה / בָּזוּי וְנִבְזֶה / הֲלוֹא זֶה / אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ.{{ממס|זכריה ג ב}}

{{סי|חֶ}}טְאוֹ תִסְלַח / וְאוֹרְךָ תִשְׁלַח / וַהֲדָרְךָ רְכַב צְלַח{{ש}}
לִקְרַאת  אֹם נְגוּעָה / צוֹלֵעָה וְתוֹעָה / מַרְכְּבוֹתֶיךָ יְשׁוּעָה / רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ.{{ממס|מ&quot;ב ב יא}}

{{סי|זֵ}}דִים {{סי|קַ}}צֵּץ / צָרִים רַצֵּץ / וְשִׁמְשְׁךְ תְנוֹצֵץ{{ש}}
מֵאֲפֵלָה גְדוֹלָה / לְסוּרָה וְגוֹלָה / וְתִהְיֶה לָהּ / חוֹמַת אֵשׁ.{{ממס|זכריה ב ט}}
{{ש}}
{{הור|שוב מחרון אפך…}}
[[קטגוריה:פיוטי תחינה]]
[[קטגוריה:זרחיה הלוי]]
[[קטגוריה:פיוטי תשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>sahif8ez84s4rbtrv8l0hqe0ku8d6jd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נשמת שדודים נדודים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738829</id>
    <revision>
      <id>3015884</id>
      <parentid>2998850</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T22:17:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3015884</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1489" sha1="92pgsh6xxzlkcjvcgzc30z6htg8pkbv" xml:space="preserve">נִשְׁמַת שְׁדוּדִים נְדוּדִים בְּאַרְצוֹת מוֹנִים,{{ש}}
תְּשַׁבֵּחֲךָ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה יֶהְגּוּ בְּקִינִים,{{ש}}
דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים:

נִשְׁמַת מוֹרֶה פִּי עֲנָתוֹת וּמַקְשֶׁה רוּחוֹ,{{ש}}
תְּהַלְלָךְ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּזָכְרוֹ דְּבַר מוֹכִיחוֹ,{{ש}}
דְּבַר יְיָ יְהֹוָה אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ:

נִשְׁמַת אֲמֵלִים עֲמֵלִים לִבָּם יִפְחַד,{{ש}}
תְּאַדְּרָךְ אָזְנָם אָטְמוּ וְלֹא שָׁמְעוּ יַחַד,{{ש}}
דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד:

נִשְׁמַת לְכוּדִים בְּפַח חֶטְאָם וּבְמִכְמוֹר,{{ש}}
תְּלַהֲנָךְ לָהֶם תְּבַשֵּׂר דִּבְרֵי נִחוּמִים הָחֵל וְגָמוֹר,{{ש}}
דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר:

נִשְׁמַת שְׁפָלִים מְרוּדִים בְּמֶרְיָם,{{ש}}
תְּשׁוֹרְרָךְ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ בְּעֵת נִהְיָם,{{ש}}
וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם:}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי נשמת]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>92pgsh6xxzlkcjvcgzc30z6htg8pkbv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015885</id>
      <parentid>3015884</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T22:17:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3015885</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1487" sha1="fmyxl6vhm2xpfvgmuhle9qz4q3x87a9" xml:space="preserve">נִשְׁמַת שְׁדוּדִים נְדוּדִים בְּאַרְצוֹת מוֹנִים,{{ש}}
תְּשַׁבֵּחֲךָ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה יֶהְגּוּ בְּקִינִים,{{ש}}
דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים:

נִשְׁמַת מוֹרֶה פִּי עֲנָתוֹת וּמַקְשֶׁה רוּחוֹ,{{ש}}
תְּהַלְלָךְ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּזָכְרוֹ דְּבַר מוֹכִיחוֹ,{{ש}}
דְּבַר יְיָ יְהֹוָה אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ:

נִשְׁמַת אֲמֵלִים עֲמֵלִים לִבָּם יִפְחַד,{{ש}}
תְּאַדְּרָךְ אָזְנָם אָטְמוּ וְלֹא שָׁמְעוּ יַחַד,{{ש}}
דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד:

נִשְׁמַת לְכוּדִים בְּפַח חֶטְאָם וּבְמִכְמוֹר,{{ש}}
תְּלַהֲנָךְ לָהֶם תְּבַשֵּׂר דִּבְרֵי נִחוּמִים הָחֵל וְגָמוֹר,{{ש}}
דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר:

נִשְׁמַת שְׁפָלִים מְרוּדִים בְּמֶרְיָם,{{ש}}
תְּשׁוֹרְרָךְ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ בְּעֵת נִהְיָם,{{ש}}
וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם:&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי נשמת]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>fmyxl6vhm2xpfvgmuhle9qz4q3x87a9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015898</id>
      <parentid>3015885</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T06:36:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3015898</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1752" sha1="asmpupay2ns2m9ri5pmxx9m2nqpo3h4" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}

נִשְׁמַת {{סי|שְׁ}}דוּדִים נְדוּדִים בְּאַרְצוֹת מוֹנִים,{{ש}}
תְּ{{סי|שַׁ}}בֵּחֲךָ / מִדֵּי {{סי|שָׁ}}נָה בְשָׁנָה יֶהְגּוּ בְּקִינִים,{{ש}}
דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים:{{ממס|ירמיהו א א}}

נִשְׁמַת {{סי|מ}}וֹרֶה פִּי עֲנָתוֹת וּמַקְשֶׁה רוּחוֹ,{{ש}}
תְּהַלְלָךְ / {{סי|מִ}}דֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּזָכְרוֹ דְּבַר מוֹכִיחוֹ,{{ש}}
דְּבַר יְיָ אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ:{{ממס|שמות ד כח|לפני=ע&quot;פ}}

נִשְׁמַת {{סי|אֲ}}מֵלִים עֲמֵלִים לִבָּם יִפְחַד,{{ש}}
תְּ{{סי|אַ}}דְּרָךְ / {{סי|אָ}}זְנָם אָטְמוּ וְלֹא שָׁמְעוּ יַחַד,{{ש}}
דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד:{{ממס|מלכים א כב יג}}

נִשְׁמַת {{סי|לְ}}כוּדִים בְּפַח חֶטְאָם וּבְמִכְמוֹר,{{ש}}
תְּ{{סי|לַ}}הֲנָךְ / {{סי|לָ}}הֶם תְּבַשֵּׂר דִּבְרֵי נִחוּמִים הָחֵל וְגָמוֹר,{{ש}}
דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר:{{ממס|דברים ב כו}}

נִשְׁמַת שְׁפָלִים מְרוּדִים בְּמֶרְיָם,{{ש}}
תְּשׁוֹרְרָךְ / אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ בְּעֵת נִהְיָם,{{ש}}
וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם:&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי נשמת]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>asmpupay2ns2m9ri5pmxx9m2nqpo3h4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015899</id>
      <parentid>3015898</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T06:39:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3015899</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1752" sha1="em2rr501hwd5wpx9u2gbr4viwtcjuaa" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}

נִשְׁמַת {{סי|שְׁ}}דוּדִים נְדוּדִים בְּאַרְצוֹת מוֹנִים,{{ש}}
תְּ{{סי|שַׁ}}בְּחָךְ / מִדֵּי {{סי|שָׁ}}נָה בְשָׁנָה יֶהְגּוּ בְּקִינִים,{{ש}}
דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים:{{ממס|ירמיהו א א}}

נִשְׁמַת {{סי|מ}}וֹרֶה פִּי עֲנָתוֹת וּמַקְשֶׁה רוּחוֹ,{{ש}}
תְּהַלְלָךְ / {{סי|מִ}}דֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּזָכְרוֹ דְּבַר מוֹכִיחוֹ,{{ש}}
דְּבַר יְיָ אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ:{{ממס|שמות ד כח|לפני=ע&quot;פ}}

נִשְׁמַת {{סי|אֲ}}מֵלִים עֲמֵלִים לִבָּם יִפְחַד,{{ש}}
תְּ{{סי|אַ}}דְּרָךְ / {{סי|אָ}}זְנָם אָטְמוּ וְלֹא שָׁמְעוּ יַחַד,{{ש}}
דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד:{{ממס|מלכים א כב יג}}

נִשְׁמַת {{סי|לְ}}כוּדִים בְּפַח חֶטְאָם וּבְמִכְמוֹר,{{ש}}
תְּ{{סי|לַ}}הֲגָךְ / {{סי|לָ}}הֶם תְּבַשֵּׂר דִּבְרֵי נִחוּמִים הָחֵל וְגָמוֹר,{{ש}}
דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר:{{ממס|דברים ב כו}}

נִשְׁמַת שְׁפָלִים מְרוּדִים בְּמֶרְיָם,{{ש}}
תְּשׁוֹרְרָךְ / אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ בְּעֵת נִהְיָם,{{ש}}
וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם:&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי נשמת]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>em2rr501hwd5wpx9u2gbr4viwtcjuaa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נשמת ילדים שוממים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738834</id>
    <revision>
      <id>3015883</id>
      <parentid>2998864</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T22:14:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3015883</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1022" sha1="iozw18ljf9u09ubtaii78ctjzfbcuu8" xml:space="preserve">נשמת ילדים שוממים, על חרבן אריאל{{ש}}
בושים ונכלמים על לא שמעו דבר האל,{{ש}}
שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל:

נשמת עניים משתוממים, מיום אשר נסו צלָלַי,{{ש}}
תוועדך דובר צדק, נאם להם שמעו בנים מִלַּי,{{ש}}
מה מצאו אבותיכם בי עוול כי רחקו מעלי:

נשמת קדושים שוכבים, בין תנור וכיריים,{{ש}}
קדורנית הולכים על כי מאסו דת שוכן שמים,{{ש}}
ולא אמרו איה יהוה המעלה אותנו מארץ מצרים:

נשמת חרדים בעָנְיים, חשוכים במקום שִׁבְיָם,{{ש}}
תגדלך, הרימו קול בתחינות בקול ימים ודכים,{{ש}}
אומרים ואילו פינו מלא שירה כים:&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי נשמת]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>iozw18ljf9u09ubtaii78ctjzfbcuu8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>וארץ שפל רומי ונקלה כבודי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738926</id>
    <revision>
      <id>3015846</id>
      <parentid>3005575</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T19:28:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קרובות (פיוט)]]; הוספת [[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3015846</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5959" sha1="n91ez3kf76dab3jb5pxqg9gojfg623y" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''; '''אנייה''' (משולש)}}

וָאָרֶץ {{סי|שָׁ}}פַל רוּמִי וְנִקְלָה כְבוֹדִי{{ש}}
{{סי|לְ}}עָפָר שָׁחָה נַפְשִׁי וְקָצְרָה יָדִי{{ש}}
{{סי|מִ}}דֵּי זָכְרִי יְגוֹנַי הוֹמִים גַּלֵּי נַפְשִׁי וְקוֹדְחִים שְׁבִיבֵי יְקוֹדִי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לָעַד יֶחֱשַׂף צִלִּי וְיֵצַר צַעֲדִי{{ר1}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי.{{ממס|תהלים ג ד}}

{{סי|בַּ}}עֲדִי {{סי|רַ}}בָּה שַׂר צָבָא וּמִלְחָמָה קִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|יִ}}פְעַת {{סי|הוֹדִ}}י חִלֵּל כִּתֵּת וְהִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא בְּיוֹם זֶה אֶקְרָא צוֹם וַעֲצָרָה אֲקַדֵּשׁ {{ר1}}
בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ

{{עוגן בשורה|א}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|אָ|1}}נוּ וְאָבְלוּ פִּתְחֵי מְעוֹנַי {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|אָ|1}}פְלוּ וְכָהוּ עֵינַי {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|אֲ|1}}רִי נֹהֵם וְצָלְלוּ אָזְנָי {{ר1}}
יוֹם וַיִּקְרָא {{מילת קבע|אַרְיֵה}} עַל מִצְפֶה אֲדֹנָי.{{ממס|ישעיהו כא ח}}

(יְיָ אַל תִּקְצֹף עַד מְאֹד לְהַכְנִיעִי {{ש}}
וְאַל לָעַד תִּזְכּוֹר עָוֹן לְהַרְשִׁיעִי {{ש}}
אֱזוֹן נָא מִזְּבוּלֶךָ לְקוֹל שַׁוְעִי {{ר1}}
מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי.{{ממס|ש&quot;ב כב ג}}){{ש}}
{{הור|מלך עוזר}}

{{עוגן בשורה|ב}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|נֻ|1}}תַּק אֵזוֹר כֹּחִי לְהַמְאִיכוֹ {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|נ|1}}וֹתַרְתִּי כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכוֹ {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|נֻ|1}}גַּר עַמִּי סְחוֹב וְהַשְׁלִיכוֹ {{ר1}}
יוֹם עָלָה {{מילת קבע|אַרְיֵה}} מִסֻּבְּכוֹ.{{ממס|ירמיהו ד ז}}

מִסֻּבְּכוֹ עָלָה וְהִשְׁקָנִי כּוֹס רַעַל {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וְאוֹתִי בְּמַסְגֵּר נָעַל {{ש}}
(נָא הַחֲיֵה רְדוּמֵינוּ בְּכוֹס תַּעַל {{ר1}}
מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.{{ממס|ש&quot;א ב ו}}){{ש}}
{{הור|ונאמן}}

{{עוגן בשורה|ג}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}עֲצוּ הַתָּרִים לְהוֹצִיא דִבּוֹת {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יְ|1}}לָלָה הִשְׁמִיעוּ וְקוֹל בִּמְרִיבוֹת {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|יָ|1}}דַיִם רָפוּ וְלֹא מָצְאוּ תְשׁוּבוֹת {{ר1}}
אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ {{מילת קבע|אֲרִי}} בֵּין הָרְחֹבוֹת.{{ממס|משלי כו יג}}

הָרְחֹבוֹת מָלְאוּ הוֹ הוֹ וּמִסְפֵּד וִילֵיל {{ש}}
וְנֻפְּצוּ לַסֶּלַע יוֹנֵק וְעוֹלֵל {{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם לַעֲדַת אֲרִיאֵל {{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

{{עוגן בשורה|ד}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}רוּ בְּכִלְיוֹתֵינוּ חֵץ בְּגַחַל {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יָ|1}}רְעָה נַפְשׁוֹתֵינוּ בְּבַחַל {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' אֲרִי נוֹהֵם כְּנַהֲמַת יָם וְנַחַל {{ר1}}
שַׁאֲגַת {{מילת קבע|אַרְיֵה}} וְקוֹל שָׁחַל.{{ממס|איוב ד י}}

שַׁחַל עָדָה וְשָׂם קוֹמָתִי מְגֻדַּעַת {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וּכְרֵסוֹ מֵעֲדָנַי שׂוֹבַעַת {{ש}}
יָהּ הוֹדַע זְרוֹעֲךָ בְּגַאֲוָה מוֹדַעַת {{ר1}}
הָאֵל הַמְלַמֵּד לְאָדָם דַּעַת{{ש}}
{{הור|וחננו}}

{{עוגן בשורה|ה}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|ה|1}}וֹ הוֹ בְּכָל חוּצוֹת הֻקְרָא {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|הֲ|1}}לֹא שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|הֶ|1}}גֶה וְקִנִים וָהִי וּמוֹרָא {{ר1}}
{{מילת קבע|אַרְיֵה}} שָׁאָג מִי לֹא יִירָא.{{ממס|עמוס ג ח}}

(מִי לֹא יִירָא הֲמוֹן שֵׁבֶט אַף נְצִיבִים{{ש}}
הֵם הַכְּפִירִים הַהוֹמִים כְּדוֹבִים {{ש}}
הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ יִתְאַפְּקוּ לַנִּכְאָבִים {{ש}}
רְפָא מְשׁוּבוֹתֵינוּ כְּנָאַמְתָּ לַשָּׁבִים {{ר1}}
שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים.{{ממס|ירמיהו ג יד}}){{ש}}
{{הור|הרוצה בתשובה}}
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]</text>
      <sha1>n91ez3kf76dab3jb5pxqg9gojfg623y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/פרובנס</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739611</id>
    <revision>
      <id>3015908</id>
      <parentid>3003845</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T10:31:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>התחלה. כמובן עיקר החומר נמצא במחזורים.</comment>
      <origin>3015908</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6332" sha1="nqhbcekv2mm5z4u23s9aavt5ii7vnin" xml:space="preserve">סידורים ומחזורים כמנהגי פרובנס שבאו בדפוס:
# סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז
# סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז
# סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה
# סדר לארבע צומות וארבע פרשיות כמנהג קרפנטרץ, אמשטרדם תקכ״ג 
# סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג קרפנטרץ, אמשטרדם תקכ&quot;ג
# מחזור לראש השנה וערב יום כיפור כמנהג קרפנטרץ, אמשטרדם תקכ&quot;א
# מחזור יום כיפור כמנהג קרפנטרץ
# מחזור לשלש רגלים כמנהג קרפנטרץ, אמשטרדם תקכ&quot;א
# סדר האשמורות כמנהג אויניון, אמשטרדם תקכ״ג
# מחזור לראש השנה כמנהג אויניון, אמשטרדם תקכ״ה
# מחזור ליום כיפור כמנהג אויניון, אמשטרדם תקכ״ו

{{הור2|על פי 'סדר התמיד', אוויניון תקכ&quot;ז}}

==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה רבון עלם]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]
==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (אויניון)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (קרפנטרץ)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (קרפנטרץ)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה שם דר מעונה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]
==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]</text>
      <sha1>nqhbcekv2mm5z4u23s9aavt5ii7vnin</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירדתי לתחתיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739730</id>
    <revision>
      <id>3015854</id>
      <parentid>3005609</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T19:38:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3015854</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1310" sha1="dvbil996stfj18ojx0hfrnv6v9ep1w6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף בן סלעי חזק'''}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי לְתַחְתִּיּוֹת {{סי|וְ}}אָבַד נִצְחִי{{ש}}
{{סי|סָ}}רָה צְפִירַת תִּפְאַרְתִּי וְצִיצַת מִצְחִי{{ש}}
{{סי|פָּ}}קוּ מוֹרֵי פְּלִילִיָּה וְעִבְּטוּ אָרְחִי{{ש}}
{{סי|בָּ}}חַלְתִּי {{סי|נְ}}אֻם {{סי|סַלְעִי}} וְנֶאֱסַף בְּחֶטְאִי יַרְחִי{{ש}}
{{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|זְ}}מִרוֹת {{סי|קְ}}נוּיוֹת הֲסִירוֹתִי מִנִּכְחִי{{ר1}}
וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי.{{ממס|ישעיהו לח טז}}

רוּחִי חֻבָּלָה, יָמַי נִזְעָכוּ בְּרֹב כַּחְשִׁי{{ש}}
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי וְנִלְכַּדְתִּי בְמוֹקְשִׁי{{ש}}
נְהִי וּמִסְפֵּד אֲעוֹרֵר וְקִינִים תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ר1}}
מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:קרובות (פיוט)]]</text>
      <sha1>dvbil996stfj18ojx0hfrnv6v9ep1w6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015855</id>
      <parentid>3015854</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T19:38:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קרובות (פיוט)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3015855</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1267" sha1="5wq91vdey6wcnpapdo1n89vhw4wisak" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף בן סלעי חזק'''}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי לְתַחְתִּיּוֹת {{סי|וְ}}אָבַד נִצְחִי{{ש}}
{{סי|סָ}}רָה צְפִירַת תִּפְאַרְתִּי וְצִיצַת מִצְחִי{{ש}}
{{סי|פָּ}}קוּ מוֹרֵי פְּלִילִיָּה וְעִבְּטוּ אָרְחִי{{ש}}
{{סי|בָּ}}חַלְתִּי {{סי|נְ}}אֻם {{סי|סַלְעִי}} וְנֶאֱסַף בְּחֶטְאִי יַרְחִי{{ש}}
{{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|זְ}}מִרוֹת {{סי|קְ}}נוּיוֹת הֲסִירוֹתִי מִנִּכְחִי{{ר1}}
וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי.{{ממס|ישעיהו לח טז}}

רוּחִי חֻבָּלָה, יָמַי נִזְעָכוּ בְּרֹב כַּחְשִׁי{{ש}}
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי וְנִלְכַּדְתִּי בְמוֹקְשִׁי{{ש}}
נְהִי וּמִסְפֵּד אֲעוֹרֵר וְקִינִים תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ר1}}
מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>5wq91vdey6wcnpapdo1n89vhw4wisak</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/שבועות/תיקון ליל שבועות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740149</id>
    <revision>
      <id>3015867</id>
      <parentid>3011587</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T20:52:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* קידושין */</comment>
      <origin>3015867</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="165609" sha1="sb1vwu1q37xpnac5x4i6p0regbfoz5j" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=תיקון ליל שבועות=
==תפילה קודם הלימוד==
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן.

לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י&quot;ה בו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה.
{{סוף}}
{{מ:טעמי המקרא}}
==תורה==
===ספר בראשית===
====בראשית====
{{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}}

{{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}}

====נח====
{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}}
====לך לך====
{{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}}
====וירא====
{{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}}

{{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}}
====חיי שרה====
{{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}}
====תולדות====
{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}}

{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}}
====ויצא====
{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}}
====וישלח====
{{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}}

{{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}}
====וישב====
{{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}}
====מקץ====
{{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}}

{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}}
====ויגש====
{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}}

{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}}
====ויחי====
{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}}

{{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}}
'''חזק'''
{{הור2|'''אדני'''}}

===ספר שמות===
====שמות====
{{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ז}}

{{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|א}}
====וארא====
{{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}}

{{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}}
====בא====
{{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}}
====בשלח====
{{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}}
{|align=center style=&quot;width: 650px;&quot;
|-
|align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}}
|-
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} 
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}}
|align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}}
|align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}}
|}
{{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}}  {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} 

{{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}}
{{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃

====יתרו====
{{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}}
{{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} 

{{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}}

{{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} 
לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃

{{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}}
====משפטים====
{{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}}

{{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|י}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}}
====תרומה====
{{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}}
====תצוה====
{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות כח/טעמים|א}}

{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|י}}
====כי תשא====
{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}}

{{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}}
====ויקהל====
{{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}}
====פקודי====
{{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}}

{{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אדינ'''}}

===ספר ויקרא===
====ויקרא====
{{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}}
====צו====
{{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}}
{{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} 

{{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}}
{{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}}
====שמיני====
{{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}}
====תזריע====
{{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}}
====מצורע====
{{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}}
====אחרי מות====
{{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}}
====קדושים====
{{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}}
====אמור====
{{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}}
====בהר====
{{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}}
====בחוקותי====
{{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}}

{{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אנדי'''}}

===ספר במדבר===
====במדבר====
{{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}}
====נשא====
{{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}}

{{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}}

{{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}}
====בהעלותך====
{{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}}
====שלח====
{{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}}
====קרח====
{{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}}
====חקת====
{{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}}
====בלק====
{{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}}
====פנחס====
{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}}

{{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}}
====מטות====
{{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}}
====מסעי====
{{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אניד'''}}

===ספר דברים===
====דברים====
{{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}}
====ואתחנן====
{{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}}

{{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}}
אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}}
====עקב====
{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}}

{{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}}
====ראה====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}}

{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}}

{{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}}
====שופטים====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}}

{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}}
====כי תצא====
{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}}

{{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}}
====כי תבוא====
{{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}}
====נצבים====
{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}}

{{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}}
====וילך====
{{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}}

====האזינו====
{{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}}
{{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}}

{{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}}
====וזאת הברכה====
{{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==נביאים==
{{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}}

{{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}}

{{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}}
===יהושע===
{{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|א}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}}

{{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃
{{הור2|'''אינד'''}}

===שופטים===
{{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|א}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃
{{הור2|'''דאני'''}}

===שמואל===
{{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}}
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}}
{{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}}
{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃
{{הור2|'''דאינ'''}}

===מלכים===
{{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}}
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דנאי'''}}

===ישעיהו===
{{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}}
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}'''
{{הור2|'''דניא'''}}

===ירמיהו===
{{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}}
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דיאנ'''}}

===יחזקאל===
{{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}}

{{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} 

{{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}}
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} 
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃
{{הור2|'''דינא'''}}

===תרי עשר===
{{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|א}} 
{{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}}
{{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}}

{{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}}
{{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}}
{{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==כתובים==
===רות===
{{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|א}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ה}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|י}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יז}}

{{#קטע:רות ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כ}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ 
{{הור2|'''נאיד'''}}

===תהלים===
====פרק א====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
====פרק יט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק סח====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק קיט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|&lt;/p&gt;}}
====פרק קנ====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}}
{{הור2|'''נדאי'''}}

===איוב===
{{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}}
{{#קטע:איוב א/טעמים|א}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ 
{{הור2|'''נדיא'''}}

===משלי===
{{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ג}}

{{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|י}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
{{הור2|'''נידא'''}}

===קהלת===
{{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}}
{{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}}

{{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}}
{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}}
&lt;b&gt;{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}&lt;/b&gt;
{{הור2|'''ניאד'''}}

===שיר השירים===
{{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}}
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}}
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}}
{{הור2|'''יאדנ'''}}

===איכה===
{{הור2|קוראים בלחש.}}
{{ממס1|איכה א/טעמים|איכה א א-ג}}
{{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איכה ה/טעמים#ה כ|איכה ה כ-כב}}
{{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}}'''
{{הור2|'''יאנד'''}}

===דניאל===
{{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}}
{{הור2|'''ידאנ'''}}

===אסתר===
{{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}}

{{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}}
{{הור2|'''ידנא'''}}
===דברי הימים===
{{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}}
{{הור2|'''ניאד'''}}
===עזרא===
{{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}}

{{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}}
{{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}
{{סוף}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==משנה==
===סדר זרעים===
====ברכות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}}
====פאה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}}
====דמאי====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}}
====כלאים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}}
====שביעית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}}
====מעשרות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}}
====מעשר שני====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}}
====חלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}}
====ערלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}}
====בכורים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}
===סדר מועד===
====שבת====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}}
====עירובין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}}
====פסחים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}}
====חגיגה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}}
====ביצה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}}
====מועד קטן====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}}
====ראש השנה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}}
====יומא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}}
====סוכה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}}
====תענית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}}
====שקלים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}}
====מגילה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}
===סדר נשים===
====יבמות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}}
====כתובות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}}

====סוטה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}}
====נדרים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}}

====נזיר====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}}

====גיטין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}}
====קידושין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר נזיקין===
====בבא קמא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}}
====בבא מציעא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}}

{{קטמש|בבא מציעא|י|ו}}
====בבא בתרא====
{{קטמש|בבא בתרא|א|א}}

{{קטמש|בבא בתרא|י|ח}}
====סנהדרין====
{{קטמש|סנהדרין|א|א}}

{{קטמש|סנהדרין|יא|ו}}
====מכות====
{{קטמש|מכות|א|א}}

{{קטמש|מכות|ג|טז}}
====שבועות====
{{קטמש|שבועות|א|א}}

{{קטמש|שבועות|ח|ו}}
====עדויות====
{{קטמש|עדויות|א|א}}

{{קטמש|עדויות|ח|ז}}
====עבודה זרה====
{{קטמש|עבודה זרה|א|א}}

{{קטמש|עבודה זרה|ה|יב}}
====אבות====
{{קטמש|אבות|א|א}}

{{קטמש|אבות|ו|יא}}
====הוריות====
{{קטמש|הוריות|א|א}}

{{קטמש|הוריות|ג|ח}}
===סדר קדשים===
====זבחים====
{{קטמש|זבחים|א|א}}

{{קטמש|זבחים|יד|י}}
====מנחות====
{{קטמש|מנחות|א|א}}

{{קטמש|מנחות|יג|יא}}
====חולין====
{{קטמש|חולין|א|א}}

{{קטמש|חולין|יב|ה}}
====בכורות====
{{קטמש|בכורות|א|א}}

{{קטמש|בכורות|ט|ח}}
====ערכין====
{{קטמש|ערכין|א|א}}

{{קטמש|ערכין|ט|ח}}
====תמורה====
{{קטמש|תמורה|א|א}}

{{קטמש|תמורה|ז|ו}}
====כריתות====
{{קטמש|כריתות|א|א}}

{{קטמש|כריתות|ו|ט}}
====מעילה====
{{קטמש|מעילה|א|א}}

{{קטמש|מעילה|ו|ו}}
====תמיד====
{{קטמש|תמיד|א|א}}

{{קטמש|תמיד|ז|ד}}
====מדות====
{{קטמש|מידות|א|א}}

{{קטמש|מידות|ה|ד}}
====קנים====
{{קטמש|קינים|א|א}}

{{קטמש|קינים|ג|ו}}
===סדר טהרות===
====מקואות====
{{קטמש|מקוואות|א|א}}

…
====פרה====
{{קטמש|פרה|א|א}}

{{קטמש|פרה|יב|יא}}
====ידים====
…
====אהלות====
{{קטמש|אהלות|א|א}}

{{קטמש|אהלות|יח|י}}
====נגעים====
{{קטמש|נגעים|א|א}}

{{קטמש|נגעים|יד|יג}}
====זבים====
{{קטמש|זבים|א|א}}

{{קטמש|זבים|ה|יב}}
====נדה====
…
====טהרות====
…
====כלים====
{{קטמש|כלים|א|א}}

{{קטמש|כלים|ל|ד}}
====טבול יום====
…
====מכשירין====
…
====עוקצין====
{{קטמש|עוקצין|א|א}}

{{קטמש|עוקצין|ג|יב}}

==ספר יצירה==
בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ 
יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ 
עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם
וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר 
וְסִפּוּר. 

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים 
עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ 
כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי 
וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא 
אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, 
רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב 
גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם
אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף
וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל
הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת
לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ 
לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ 
בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ&quot;מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו
וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת 
בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם,
דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, 
נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר
וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ&quot;שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת 
וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת 
וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ 
רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת 
וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ&quot;ד 
כָּפְרָ&quot;ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. 
שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז 
הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא
שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן
קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל.
דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ&quot;ו
זַ&quot;ח טִ&quot;י לַ&quot;ן סַ&quot;ע צַ&quot;ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד
מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה
מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם:
שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. 
עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן:
בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת:
עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת:
בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע.
וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב.
{{הור2|קדיש יתום}}

==זוהר==
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר 
הַתְּנוּפָה. {{מ&quot;מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ
חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ
בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ
בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק
מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי 
מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ 
שִׁבְעַת יָמִים {{מ&quot;מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא
פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן 
וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא
כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ
אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן 
עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף
הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי 
לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם 
חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע
שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ
דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת 
הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ&quot;מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב
וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ
יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ
וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ
אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא
וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה
וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא
חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת 
תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו
בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא
בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא
אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ 
לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה
דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא
דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה
בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ
וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי 
עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי 
אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא
חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן
בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן
וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל 
אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא
בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין 
דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא
כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא
לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא
וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא
תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן
וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי 
לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא
וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ
לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא 
בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין
אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת 
צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|שה&quot;ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא
וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן 
דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא
לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל

…

==סדר תרי&quot;ג מצוות==
{{הור2|צריך לומר התרי&quot;ג מצות בכוונה לשמור ולעשות ולקיים, ואז הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה.}}
{|
|-
|{{ק|'''א'''}} || מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה
|-
|{{ק|'''ב'''}} || מִצְוַת מִילָה
|-
|{{ק|'''ג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה
|-
|{{ק|'''ד'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''ה'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''ו'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ
|-
|{{ק|'''ז'''}} || מִצְוַת הַשְׁבָּתַת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''ח'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה
|-
|{{ק|'''ט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ בְּכוֹרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''י'''}} || מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם
|-
|{{ק|'''יא'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יב'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל
|-
|{{ק|'''יד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד הַבֹּקֶר
|-
|{{ק|'''טו'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''טז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ
|-
|{{ק|'''יז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל מוּמָר
|-
|{{ק|'''יח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְגֵר תּוֹשָׁב
|-
|{{ק|'''יט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִבְּשַׂר הַפֶּסַח חוּצָה
|-
|{{ק|'''כ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כג'''}} || שֶׁלֹּא יֵרָאֶה לָנוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כד'''}} || שֶׁלֹּא לָצֵאת בַּשַּׁבָּת חוּץ לִתְחוּם
|-
|{{ק|'''כה'''}} || מִצְוַת הַאֲמָנָה בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כו'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שַׁבָּת בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''כז'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''כח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בְּמַחְשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ זוּלָתִי הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל
|-
|{{ק|'''ל'''}} || שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת {{נ|לַעֲבוֹדָה זָרָה|לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''לא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} בַּמֶּה שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵעָבֵד
|-
|{{ק|'''לב'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשָּׁוְא
|-
|{{ק|'''לג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''לד'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג נָקִי
|-
|{{ק|'''לה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אִישׁ
|-
|{{ק|'''לו'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ {{נ|מִיִּשְׂרָאֵל|אָדָם}}
|-
|{{ק|'''לז'''}} || שֶׁלֹּא לְהָעִיד שֶׁקֶר
|-
|{{ק|'''לח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲמֹד
|-
|{{ק|'''לט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרַת אָדָם אֲפִלּוּ לְנוֹי
|-
|{{ק|'''מ'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי מִזְבֵּחַ גָּזִית (נ&quot;א אבני גזית במזבח)
|-
|{{ק|'''מא'''}} || שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''מב'''}} || מִצְוַת דִּין עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''מג'''}} || מִצְוַת יִעוּד שֶׁל אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מד'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּחֶנֶק הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מו'''}} || מִצְוַת דִּינֵי קְנָסוֹת לְחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ
|-
|{{ק|'''מז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּסַיִף הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מח'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן דִּין בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ
|-
|{{ק|'''מט'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הַבּוֹר
|-
|{{ק|'''נ'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן גַּנָּב בְּתַשְׁלוּמִים אוֹ בְמִיתָה
|-
|{{ק|'''נא'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי מַבְעֶה
|-
|{{ק|'''נב'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הָאֵשׁ
|-
|{{ק|'''נג'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם
|-
|{{ק|'''נד'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין טוֹעֵן וְנִטְעָן
|-
|{{ק|'''נה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין נוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר
|-
|{{ק|'''נו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַשּׁוֹאֵל
|-
|{{ק|'''נז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַמְפֻתָּה
|-
|{{ק|'''נח'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אָמָה עִבְרִיָּה הַקּוֹנֶה אוֹתָהּ מִיַּד הָאָב
|-
|{{ק|'''נט'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה
|-
|{{ק|'''ס'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''סא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוֹר הַנִּסְקָל
|-
|{{ק|'''סב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת מְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''סג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''סד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בְּמָמוֹן
|-
|{{ק|'''סה'''}} || שֶׁלֹּא לְעַנּוֹת יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת
|-
|{{ק|'''סו'''}} || מִצְוַת הַלְוָאָה לֶעָנִי
|-
|{{ק|'''סז'''}} || מִצְוַת הַטָּיָה אַחֲרֵי רַבִּים
|-
|{{ק|'''סח'''}} || מִצְוַת פֵּרוּק מַשָּׂא
|-
|{{ק|'''סט'''}} || מִצְוַת שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת
|-
|{{ק|'''ע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''עא'''}} || מִצְוַת חֲגִיגָה בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''עב'''}} || מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''עג'''}} || שֶׁלֹּא יִתְבַּע חוֹב מֵעָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּפְרֹעַ
|-
|{{ק|'''עד'''}} || שֶׁלֹּא יָשִׁית יָד בֵּין לֹוֶה לְמַלְוֶה בְּרִבִּית
|-
|{{ק|'''עה'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּן
|-
|{{ק|'''עו'''}} || לָאו דְּבִרְכַּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''עז'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַנָּשִׂיא
|-
|{{ק|'''עח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים חֻקֵּי הַתְּבוּאוֹת
|-
|{{ק|'''עט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה
|-
|{{ק|'''פ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ טַעֲנַת בַּעַל דִּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּינוֹ
|-
|{{ק|'''פא'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד בַּעַל עֲבֵרָה
|-
|{{ק|'''פב'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אֶחָד
|-
|{{ק|'''פג'''}} || שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה מִי שֶׁלִּמֵּד זְכוּת תְּחִלָּה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''פד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל עָנִי בַּדִּין
|-
|{{ק|'''פה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט חוֹטֵא מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ
|-
|{{ק|'''פו'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין בְּאֹמֶד הַדָּעַת
|-
|{{ק|'''פז'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד
|-
|{{ק|'''פח'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע {{נ|בַּעֲבוֹדָה זָרָה|בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''פט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדִּיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט שֶׂה הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּעוֹד שֶׁהֶחָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ
|-
|{{ק|'''צא'''}} || שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֵמוּרֵי הַפֶּסַח לִפָּסֵל בְּלִינָה
|-
|{{ק|'''צב'''}} || שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''צג'''}} || שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עַמְמַיָּא וְכֵן לְכָל עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוֹכָבִים}} בְּאַרְצֵנוּ
|-
|{{ק|'''צה'''}} || מִצְוַת בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''צו'''}} || מִצְוַת סִדּוּר לֶחֶם הַפָּנִים וּלְבוֹנָה זַכָּה לִפְנֵי יְיָ בְּכָל שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''צז'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּדֵּי הָאָרוֹן מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''צח'''}} || מִצְוַת עֲרִיכַת נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''צט'''}} || מִצְוַת לְבִישַׁת בִּגְדֵי כֹהֲנִים
|-
|{{ק|'''ק'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קא'''}} || מִצְוַת הַקְטָרַת קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קב'''}} || שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד
|-
|{{ק|'''קג'''}} || שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ הַמְּעִיל שֶׁל כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''קד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר וּלְהַקְרִיב עַל מִזְבַּח הַזָּהָב חוּץ קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קו'''}} || מִצְוַת נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''קז'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם לִפְנֵי עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קח'''}} || מִצְוַת מְשִׁיחַת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קט'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת הָאָרֶץ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''קי'''}} || שֶׁלֹּא יָסוּךְ זָר בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קיג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת תִּקְרֹבֶת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''קיד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''קטו'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בֵּית דִּין מִשְׁפַּט מָוֶת בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''קטז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''קיז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה
|-
|{{ק|'''קיח'''}} || מִצְוַת מְלִיחַת הַקָּרְבָּן
|-
|{{ק|'''קיט'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן בֵּית דִּין שֶׁטָּעוּ בְּהוֹרָאָה
|-
|{{ק|'''קכ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן חַטָּאת לְיָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת
|-
|{{ק|'''קכא'''}} || מִצְוַת עֵדוּת
|-
|{{ק|'''קכב'''}} || מִצְוַת קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד
|-
|{{ק|'''קכג'''}} || מִצְוַת תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ לְאוֹכֵל מִן הַתְּרוּמָה אוֹ מוֹעֵל בָּהּ
|-
|{{ק|'''קכד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי
|-
|{{ק|'''קכה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם וַדַּאי
|-
|{{ק|'''קכו'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַגָּזֵל
|-
|{{ק|'''קכז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ
|-
|{{ק|'''קכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּלֹא מֶלַח
|-
|{{ק|'''קכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל בְּחַטַּאת הָעוֹף
|-
|{{ק|'''קל'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן זַיִת בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלא'''}} || שֶׁלֹּא לָתֵת לְבוֹנָה בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלב'''}} || מִצְוַת הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן
|-
|{{ק|'''קלג'''}} || מִצְוַת הַדְלָקַת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלד'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת
|-
|{{ק|'''קלה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הַחַטָּאת
|-
|{{ק|'''קלז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קלח'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה זֶבַח הַשְּׁלָמִים
|-
|{{ק|'''קלט'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת נוֹתַר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמ'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''קמב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''קמג'''}} || שֶׁלֹּא תֵּאָכֵל מִנְחַת כֹּהֵן
|-
|{{ק|'''קמד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאת הַנַּעֲשֵׂית בִּפְנִים
|-
|{{ק|'''קמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַתּוֹדָה וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל
|-
|{{ק|'''קמז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חֵלֶב
|-
|{{ק|'''קמט'''}} || שֶׁלֹּא נֹאכַל דַּם בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף
|-
|{{ק|'''קנ'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה
|-
|{{ק|'''קנא'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי דָּגִים
|-
|{{ק|'''קנב'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי חֲגָבִים
|-
|{{ק|'''קנג'''}} || מִצְוַת טֻמְאַת שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים
|-
|{{ק|'''קנד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת אֳכָלִים
|-
|{{ק|'''קנה'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נְבֵלָה
|-
|{{ק|'''קנו'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר
|-
|{{ק|'''קנז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קנח'''}} || שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קנט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס שְׁתוּיֵי יַיִן בַּמִּקְדָּשׁ וְכֵן שֶׁלֹּא יוֹרֶה שָׁתוּי
|-
|{{ק|'''קס'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה
|-
|{{ק|'''קסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''קסד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִינֵי שְׁרָצִים דַּקִּים הַנּוֹלָדִים בַּזְּרָעִים וּבַפֵּרוֹת
|-
|{{ק|'''קסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִשֶּׁרֶץ הַמַּיִם
|-
|{{ק|'''קסו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַשְּׁרָצִים הַמִּתְהַוִּים מִן הָעִפּוּשׁ
|-
|{{ק|'''קסז'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת מְצֹרָע
|-
|{{ק|'''קע'''}} || הַנְהָגַת הַמְּצֹרָע בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה וְכָל מְטַמְּאֵי אָדָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֵן טְמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן נִגְעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קעב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קעג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ שְׂעַר הַנֶּתֶק
|-
|{{ק|'''קעד'''}} || מִצְוַת הַטָּהֳרָה מִן הַצָּרַעַת שֶׁתִּהְיֶה בְּמִינִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''קעה'''}} || מִצְוַת תִּגְלַחַת מְצֹרָע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
|-
|{{ק|'''קעו'''}} || מִצְוַת טְבִילָה לַטְּמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מְצֹרָע כְּשֶׁיִּתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ
|-
|{{ק|'''קעח'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת בַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בוֹ נֶגַע
|-
|{{ק|'''קעט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָב לִהְיוֹת טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָב כְּשֶׁיִּטְהַר מִזּוֹבוֹ
|-
|{{ק|'''קפא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפב'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נִדָּה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפג'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָבָה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָבָה כְּשֶׁתִּטְהַר מִזּוֹבָהּ
|-
|{{ק|'''קפה'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''קפו'''}} || מִצְוַת כִּסּוּי הַדָּם
|-
|{{ק|'''קפז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל שֶׁכֵּן זָרִים
|-
|{{ק|'''קפח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''קפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּלֹא בִיאָה
|-
|{{ק|'''קצ'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אָב
|-
|{{ק|'''קצא'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵם
|-
|{{ק|'''קצב'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אָב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ
|-
|{{ק|'''קצג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ בְּכָל צַד שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ
|-
|{{ק|'''קצד'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''קצה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצו'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ מִן הָאָב וְהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו
|-
|{{ק|'''קצח'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אָב
|-
|{{ק|'''קצט'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אֵם
|-
|{{ק|'''ר'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל עֶרְוַת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רא'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רב'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''רג'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אָח
|-
|{{ק|'''רד'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ
|-
|{{ק|'''רה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ
|-
|{{ק|'''רז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ
|-
|{{ק|'''רח'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''רחצ'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה נִדָּה
|-
|{{ק|'''רט'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ
|-
|{{ק|'''רי'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזָּכָר
|-
|{{ק|'''ריא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עִם בְּהֵמָה
|-
|{{ק|'''ריב'''}} || שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּבְנָה הַנָּשִׁים עִם הַבְּהֵמוֹת
|-
|{{ק|'''ריג'''}} || מִצְוַת יִרְאַת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''ריד'''}} || מִצְוַת פֵּאָה
|-
|{{ק|'''רטו'''}} || מִצְוַת לֶקֶט
|-
|{{ק|'''רטז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריח'''}} || מִצְוַת שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בְּצֶדֶק
|-
|{{ק|'''ריט'''}} || מִצְוַת תּוֹכָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה
|-
|{{ק|'''רכ'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רכא'''}} || מִצְוַת נֶטַע רְבָעִי
|-
|{{ק|'''רכב'''}} || מִצְוַת לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רכג'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד חֲכָמִים
|-
|{{ק|'''רכד'''}} || מִצְוַת צִדּוּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלִים וְהַמִּדּוֹת
|-
|{{ק|'''רכה'''}} || מִצְוַת שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה
|-
|{{ק|'''רכו'''}} || שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא בְמַחְשָׁבָה וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא אֲפִלּוּ בְּהַבָּטָה
|-
|{{ק|'''רכז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לְזוּלָתוֹ
|-
|{{ק|'''רכח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל נוֹתָר
|-
|{{ק|'''רכט'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת הַפֵּאָה בַּשָּׂדֶה
|-
|{{ק|'''רל'''}} || שֶׁלֹּא לָקַחַת שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקָּצִיר
|-
|{{ק|'''רלא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלב'''}} || שֶׁלֹּא לִלְקֹט פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלג'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב שׁוּם חֵפֶץ אוֹ מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלד'''}} || שֶׁלֹּא יְכַחֵשׁ עַל הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ מֵאַחֵר בְּיָדוֹ
|-
|{{ק|'''רלה'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע עַל כְּפִירַת מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלו'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר
|-
|{{ק|'''רלז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשֹׁק
|-
|{{ק|'''רלח'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹל
|-
|{{ק|'''רלט'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר שְׂכַר שָׂכִיר
|-
|{{ק|'''רמ'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''רמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁיל תָּם בַּדֶּרֶךְ
|-
|{{ק|'''רמב'''}} || שֶׁלֹּא לְעַוֵּת הַמִּשְׁפָּט
|-
|{{ק|'''רמג'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבֵּד גָּדוֹל בַּדִּין
|-
|{{ק|'''רמד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַגֵּל
|-
|{{ק|'''רמה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲמֹד עַל דָּם רֵעִים
|-
|{{ק|'''רמו'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אָח
|-
|{{ק|'''רמז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רמח'''}} || שֶׁלֹּא לִנְקֹם
|-
|{{ק|'''רמט'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטֹר
|-
|{{ק|'''רנ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ
|-
|{{ק|'''רנא'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים בָּאָרֶץ וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָן בְּשׁוּם מָקוֹם
|-
|{{ק|'''רנב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עָרְלָה
|-
|{{ק|'''רנג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֶרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא
|-
|{{ק|'''רנד'''}} || שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ
|-
|{{ק|'''רנה'''}} || שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן
|-
|{{ק|'''רנו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקִּיף פְּאַת הָרֹאשׁ
|-
|{{ק|'''רנז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית פְּאַת זָקָן
|-
|{{ק|'''רנח'''}} || שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בִּבְשָׂרוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע
|-
|{{ק|'''רנט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב
|-
|{{ק|'''רס'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''רסא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִדּוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת בִּכְלַל
|-
|{{ק|'''רסב'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''רסג'''}} || שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''רסד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת הַכֹּהֲנִים לִקְרוֹבֵיהֶם וּבִכְלָלָהּ שֶׁיִּתְאַבְּלוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁשָּׁה מִקְּרוֹבֵיהֶם הַיְדוּעִים
|-
|{{ק|'''רסה'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ זֶרַע אַהֲרֹן
|-
|{{ק|'''רסו'''}} || מִצְוַת כֹּהֵן גָּדוֹל לִשָּׂא נַעֲרָה בְתוּלָה
|-
|{{ק|'''רסז'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן לִהְיוֹת תָּמִים
|-
|{{ק|'''רסח'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁמוֹנָה יָמִים וּלְמַעְלָה
|-
|{{ק|'''רסט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''רע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן הָעֹמֶר שֶׁל שְׂעוֹרִים בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעד'''}} || מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר
|-
|{{ק|'''רעה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה חֲדָשָׁה מִן הַחִטִּים בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעו'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת מִמְּלָאכָה בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעז'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעט'''}} || מִצְוַת תַּעֲנִית בְּיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפ'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפד'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא נִקְרָא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפו'''}} || מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב
|-
|{{ק|'''רפז'''}} || מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה
|-
|{{ק|'''רפח'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּמֵת זוּלַת בַּקְּרוֹבִים הַמְבֹאָרִים בַּכָּתוּב
|-
|{{ק|'''רפט'''}} || שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ כֹּהֵן טְבוּל יוֹם עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ
|-
|{{ק|'''רצ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה זֹנָה
|-
|{{ק|'''רצא'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה חֲלָלָה
|-
|{{ק|'''רצב'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה גְרוּשָׁה
|-
|{{ק|'''רצג'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''רצד'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשׁוּם טֻמְאָה בְּמֵת
|-
|{{ק|'''רצה'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''רצו'''}} || שֶׁלֹּא יִבְעֹל כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִדּוּשִׁין
|-
|{{ק|'''רצז'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם קָבוּעַ בַּעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רצח'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''רצט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם בַּהֵיכָל כֻּלּוֹ
|-
|{{ק|'''ש'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא
|-
|{{ק|'''שא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן טָמֵא תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל שׁוּם זָר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שה'''}} || שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲלָלָה מִן הַקֹּדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טֶבֶל
|-
|{{ק|'''שז'''}} || שֶׁלֹּא נַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְהַקְרִיבָן לַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שח'''}} || שֶׁלֹּא יִתֵּן מוּם בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שט'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְשֵׁם קָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שי'''}} || שֶׁלֹּא יַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין
|-
|{{ק|'''שיא'''}} || שֶׁלֹּא יִזְרֹק דַּם בַּעַל מוּם עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שיב'''}} || שֶׁלֹּא לְסָרֵס זְכַר אֶחָד מִכָּל הַמִּינִים
|-
|{{ק|'''שיג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם מִיַּד {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''שיד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁחֹט בְּהֵמָה וּבְנָהּ בְּיוֹם אֶחָד
|-
|{{ק|'''שטו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם בֵּין בְּנֵי אָדָם
|-
|{{ק|'''שטז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם כְּלוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''שיט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָלִי מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְמֶל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם חַג שָׁבוּעוֹת
|-
|{{ק|'''שכב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל תִּשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בָּעֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''שכו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''שכז'''}} || מִצְוַת סְפִירַת שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שכח'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''של'''}} || מִצְוַת עֲשִׂיַּת דִּין בֵּין לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר
|-
|{{ק|'''שלא'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת קַרְקַע {{נ|לִבְעָלֶיהָ|לְבַעְלֵיהֶן}} בַּיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלב'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן הַנְּחָלוֹת שֶׁהֵן תּוֹךְ הָעִיר עַד הַשְׁלָמַת שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלג'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדָה בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''שלד'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלה'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה עֲבוֹדָה גַּם בָּאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''שלו'''}} || שֶׁלֹּא נִקְצֹר סְפִיחִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלז'''}} || שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלח'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בָּאָרֶץ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלט'''}} || שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי תְבוּאוֹת שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שמ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת בַּיּוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בִּשְׁאָר שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִקָּח וּמִמְכָּר
|-
|{{ק|'''שמב'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''שמג'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַצְּמִיתוּת
|-
|{{ק|'''שמד'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי עָרֵי הַלְוִיִּם וּשְׂדוֹתֵיהֶן
|-
|{{ק|'''שמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְוֹת בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''שמו'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדָה בְזוּיָה כְּמוֹ עֲבוֹדַת כְּנַעֲנִי
|-
|{{ק|'''שמז'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּכֵר עֶבֶד עִבְרִי עַל אֶבֶן הַמִּקָּח
|-
|{{ק|'''שמח'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵד בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדַת פָּרֶךְ
|-
|{{ק|'''שמט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ {{נ|לַגּוֹי|לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לוֹ בְּפָרֶךְ
|-
|{{ק|'''שנ'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה עַל אֶבֶן מַשְׂכִּית אֲפִלּוּ לַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''שנא'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ אָדָם שֶׁיִּתֵּן דָּמָים הַקְּצוּבִים בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''שנב'''}} || מִצְוַת הַמֵּמִיר בֶּהֱמַת קָרְבָּן בִּבְהֵמָה שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן קֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנג'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בְּהֵמָה שֶׁיִּתֵּן כְּפִי שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''שנד'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בָּתִּים שֶׁיִּתֵּן הָעֵרֶךְ שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן וְתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנה'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ שָׂדֶה שֶׁיִּתֵּן כְּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּפָּרָשָׁה
|-
|{{ק|'''שנו'''}} || מִצְוַת דִּין מַחֲרִים מִנְּכָסָיו שֶׁהוּא לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שנז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שנח'''}} || שֶׁלֹּא נָמִיר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שנט'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת הַקֳּדָשִׁים מִקָּרְבָּן לְקָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שס'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר קַרְקַע שֶׁהֶחֱרִימוּ אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ אֶלָּא תִּנָּתֵן לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שסא'''}} || שֶׁלֹּא תִגָּאֵל שְׂדֵה הַחֵרֶם
|-
|{{ק|'''שסב'''}} || שֶׁלֹּא לִגְאֹל מַעְשַׂר בְּהֵמָה אֶלָּא יֵאָכֵל בִּירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''שסג'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה
|-
|{{ק|'''שסד'''}} || מִצְוַת וִדּוּי עַל הַחֵטְא
|-
|{{ק|'''שסה'''}} || מִצְוַת סוֹטָה שֶׁיְּבִיאֶהָ הַבַּעַל אֶל הַכֹּהֵן וְיַעֲשֶׂה לָהּ כְּמִשְׁפַּט הַכָּתוּב
|-
|{{ק|'''שסו'''}} || מִצְוַת גִּדּוּל שְׂעַר נָזִיר
|-
|{{ק|'''שסז'''}} || מִצְוַת גִּלּוּחַ הַנָּזִיר וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו
|-
|{{ק|'''שסח'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''שסט'''}} || מִצְוַת מַשָּׂא הָאָרוֹן בַּכָּתֵף
|-
|{{ק|'''שע'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שעא'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהָשִׂים לְבוֹנָה בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעג'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן אוֹ כָּל מִינֵי שֵׁכָר
|-
|{{ק|'''שעד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר עֲנָבִים לַחִים
|-
|{{ק|'''שעה'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר צִמּוּקִים
|-
|{{ק|'''שעו'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר זֶרַע הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעז'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר קְלִפַּת הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעח'''}} || שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנָּזִיר שְׂעָרוֹ כָּל יְמֵי נִזְרוֹ
|-
|{{ק|'''שעט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַנָּזִיר לְאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''שפ'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הַנָּזִיר בְּמֵת
|-
|{{ק|'''שפא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּאִיָּר לְמִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה
|-
|{{ק|'''שפב'''}} || מִצְוַת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁיֵּאָכֵל עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאִיָּר
|-
|{{ק|'''שפג'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''שפד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי לְמָחֳרָתוֹ
|-
|{{ק|'''שפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מֵעַצְמוֹת פֶּסַח שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''שפו'''}} || מִצְוַת חַלָּה
|-
|{{ק|'''שפז'''}} || מִצְוַת צִיצִת
|-
|{{ק|'''שפח'''}} || שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינָיִם
|-
|{{ק|'''שפט'''}} || מִצְוַת שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצ'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן בְּכוֹר אָדָם
|-
|{{ק|'''שצא'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצב'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן
|-
|{{ק|'''שצג'''}} || מִצְוַת הַלְוִיִּם לָתֵת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''שצד'''}} || שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת לְוִיִּם וּלְוִיִּם בַּעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שצה'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד זָר בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצו'''}} || שֶׁלֹּא לְבַטֵּל שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצז'''}} || שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה
|-
|{{ק|'''שצח'''}} || מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה
|-
|{{ק|'''שצט'''}} || מִצְוַת כָּל טֻמְאַת מֵת
|-
|{{ק|'''ת'''}} || מִצְוַת מֵי נִדָּה שֶׁמְּטַמְּאִין אָדָם טָהוֹר וּמְטַהֲרִין אָדָם טָמֵא מִטֻּמְאַת מֵת בִּלְבָד
|-
|{{ק|'''תא'''}} || מִצְוַת דִּינֵי נְחָלוֹת
|-
|{{ק|'''תב'''}} || מִצְוַת הַקְרָבַת תְּמִידִין בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''תג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''תד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''תה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם חַג הַשָּׁבֻעוֹת
|-
|{{ק|'''תו'''}} || מִצְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''תז'''}} || מִצְוַת הֲפָרַת נְדָרִים
|-
|{{ק|'''תח'''}} || שֶׁלֹּא יַחֵל דְּבָרָיו בִּנְדָרִים
|-
|{{ק|'''תט'''}} || מִצְוַת לָתֵת עָרִים לַלְוִיִּם לָשֶׁבֶת בָּהֵן וְהֵן קוֹלְטוֹת
|-
|{{ק|'''תטו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לְהַגְלוֹת מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה מֵעִירוֹ לְעָרֵי מִקְלָט וְעַל הָרוֹצֵחַ בְּעַצְמוֹ לָלֶכֶת שָׁם
|-
|{{ק|'''תטז'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג הָרוֹצֵחַ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין
|-
|{{ק|'''תי'''}} || שֶׁלֹּא יוֹרֶה הָעֵד בְּדִין שֶׁהֵעִיד {{נ|בּוֹ|}} בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''תיא'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לְהַצִּיל מִמָּוֶת הָרוֹצֵחַ
|-
|{{ק|'''תיב'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִמְּחֻיָּב גָּלוּת לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת
|-
|{{ק|'''תיג'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת בְּדַיָּנִין אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּדִינֵי תוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָכָם בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת
|-
|{{ק|'''תיד'''}} || שֶׁלֹּא יִירָא הַדַּיָּן בַּדִּין מֵאָדָם רָע
|-
|{{ק|'''תיז'''}} || מִצְוַת אַחְדוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיח'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיט'''}} || מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תכ'''}} || מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית
|-
|{{ק|'''תכא'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד
|-
|{{ק|'''תכב'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ
|-
|{{ק|'''תכג'''}} || מִצְוַת מְזוּזָה
|-
|{{ק|'''תכד'''}} || מִצְוַת הֲרִיגַת שִׁבְעָה עֲמָמִים
|-
|{{ק|'''תכה'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְאַוֹּת מַה שֶׁבְּיַד אַחֵינוּ {{נ|בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|}}
|-
|{{ק|'''תכו'''}} || שֶׁלֹּא לְנַסּוֹת נְבִיא אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּאי
|-
|{{ק|'''תכז'''}} || שֶׁלֹּא לָחֹן לְעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן בְּעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכט'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
|-
|{{ק|'''תל'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַגֵּרִים
|-
|{{ק|'''תלא'''}} || מִצְוַת יִרְאַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תלב'''}} || מִצְוַת תְּפִלָּה
|-
|{{ק|'''תלג'''}} || מִצְוַת הַחֶבְרָה וְהַדְּבִיקָה עִם חַכְמֵי הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תלד'''}} || מִצְוַת הַצָּרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁיִּשָּׁבַע בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תלה'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִצִּפּוּי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תלו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדְבִּיק שׁוּם דָּבָר {{נ|מֵעֲבוֹדָה זָרָה|מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ בְּמָמוֹנֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ לֵהָנוֹת {{נ|בּוֹ|בָּהּ}}
|-
|{{ק|'''תלז'''}} || מִצְוָה לְאַבֵּד אֲשֵׁרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ
|-
|{{ק|'''תלח'''}} || מִצְוָה לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם בְּחוֹבָה אוֹ בִנְדָבָה בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ
|-
|{{ק|'''תלט'''}} || מִצְוַת לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַבְּחִירָה וְלֹא בַחוּץ
|-
|{{ק|'''תמ'''}} || מִצְוַת פְּדִיַּת קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם וְאַחַר כָּךְ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה
|-
|{{ק|'''תמא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטָה
|-
|{{ק|'''תמב'''}} || מִצְוַת לְהִטָּפֵל בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן מִחוּץ לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''תמג'''}} || מִצְוַת חֲקִירַת עֵדִים הֵיטֵב
|-
|{{ק|'''תמד'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת עִיר הַנִּדַּחַת וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ
|-
|{{ק|'''תמה'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תמו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''תמז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר עָנִי תַּחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית
|-
|{{ק|'''תמח'''}} || מִצְוַת הַשְׁמָטַת כְּסָפִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תמט'''}} || מִצְוַת לִנְגֹּשׂ אֶת {{נ|הַנָּכְרִי|הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תנ'''}} || מִצְוַת צְדָקָה
|-
|{{ק|'''תנא'''}} || מִצְוַת הַעֲנָקַת עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''תנב'''}} || מִצְוַת לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תנג'''}} || מִצְוַת לְהֵרָאוֹת בָּרְגָלִים בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תנד'''}} || שֶׁלֹּא לְאַבֵּד בָּתֵּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁלֹּא לִמְחֹק שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַכְּתוּבִים שָׁם
|-
|{{ק|'''תנה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת קָדָשִׁים בַּחוּץ
|-
|{{ק|'''תנו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דָּגָן חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל תִּירוֹשׁ חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תס'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים
|-
|{{ק|'''תסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''תסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים
|-
|{{ק|'''תסג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ כֹּהֲנִים בִּכּוּרִים קֹדֶם הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''תסד'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַלְוִיִּם מִלָּתֵת לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם וּלְשַׂמְּחָם בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הֶחָי
|-
|{{ק|'''תסו'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ מֵהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תסט'''}} || שֶׁלֹּא לְהָסִית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תע'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַשִּׂנְאָה מִן הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַצִּיל אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעג'''}} || שֶׁלֹּא יִלְמֹד הַנִּסָּת זְכוּת עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעד'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק הַנִּסָּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעה'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עִיר הַנִּדַּחַת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה
|-
|{{ק|'''תעו'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן עִיר הַנִּדַּחַת
|-
|{{ק|'''תעז'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד כְּמוֹ עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תעח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת
|-
|{{ק|'''תעט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין
|-
|{{ק|'''תפ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָגָב טָמֵא {{תיקון גירסה|וְכָל שֶׁכֵּן|וְכֵן כָּל}} שֶׁרֶץ הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תפא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁמֵּתוּ מֵאֲלֵיהֶן
|-
|{{ק|'''תפב'''}} || שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ הַהַלְוָאָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ זְמַן שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תפג'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַחֲיוֹת הֶעָנִי מִלִּתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ
|-
|{{ק|'''תפד'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַלְוֹת לֶעָנִי מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''תפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ עֶבֶד עִבְרִי רֵיקָם כְּשֶׁיֵּצֵא חָפְשִׁי
|-
|{{ק|'''תפו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹז אֶת הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן אַחַר חֲצוֹת
|-
|{{ק|'''תפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַחֲגִיגָה שֶׁנִּקְרַב בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי
|-
|{{ק|'''*'''}} || (שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן פֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד){{הערה|המצוה הזאת לדעת החינוך שאינו חושב המצוה ק&quot;ד שלא יאכל זר בשר קדשי קדשים וחשב המצוה הזאת לתשלום תרי&quot;ג.}}
|-
|{{ק|'''תצ'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לָרֶגֶל בְּלֹא קָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה עִמָּנוּ {{נ|שֶׁנַּקְרִיב|כְּשֶׁנַּקְרִיב}} שָׁם
|-
|{{ק|'''תצא'''}} || מִצְוַת מִנּוּי שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל קָהָל מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצב'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל זְמָן
|-
|{{ק|'''תצג'''}} || מִצְוַת מִנּוּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} עָלֵינוּ
|-
|{{ק|'''תצד'''}} || מִצְוַת לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה אַחַת יְתֵרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצה'''}} || מִצְוַת מַתְּנוֹת זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵבָה לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצו'''}} || מִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלִתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצז'''}} || מִצְוַת רֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁיִּתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצח'''}} || מִצְוַת לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים בַּמִּקְדָּשׁ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמָרוֹת וּבַמּוֹעֲדִים {{תיקון גירסה|עוֹלִים|עוֹבְדִים}} כְּאֶחָד
|-
|{{ק|'''תצט'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל נָבִיא שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִם לֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תק'''}} || מִצְוָה לְהָכִין שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט
|-
|{{ק|'''תקא'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת לְעֵדִים זוֹמְמִין כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ לַעֲשׂוֹת
|-
|{{ק|'''תקב'''}} || מִצְוָה לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן לַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקג'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת בְּמִלְחֲמוֹת הָרְשׁוּת כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקד'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל
|-
|{{ק|'''תקה'''}} || שֶׁלֹּא לָטַעַת אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תקו'''}} || שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה
|-
|{{ק|'''תקז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''תקח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַמְרוֹת עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקט'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} כִּי אִם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקטו'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ סוּסִים
|-
|{{ק|'''תקטז'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ נָשִׁים
|-
|{{ק|'''תקי'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ כֶּסֶף וְזָהָב לְבַד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקיא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקיב'''}} || שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשֵׁבֶט לֵוִי נַחֲלָה בָּאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיג'''}} || שֶׁלֹּא יִטֹּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיד'''}} || שֶׁלֹּא לִקְסֹם
|-
|{{ק|'''תקיז'''}} || שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''תקיח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חָבֶר
|-
|{{ק|'''תקיט'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּאוֹב
|-
|{{ק|'''תקכ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּיִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''תקכא'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים
|-
|{{ק|'''תקכב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת שֶׁקֶר בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תקכג'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תקכד'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא יָגוּר מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''תקכה'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל הַמַּזִּיק בְּדִינֵי קְנָסוֹת
|-
|{{ק|'''תקכו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַסִּיג גְּבוּל
|-
|{{ק|'''תקכז'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד
|-
|{{ק|'''תקכח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲרֹץ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת כָּל נְשָׁמָה מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁבַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקל'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל בַּמָּצוֹר וְכֵן כָּל הַשְׁחָתָה בִּכְלַל הַלָּאו
|-
|{{ק|'''תקלא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד וְלִזְרֹעַ בְּנַחַל אֵיתָן
|-
|{{ק|'''תקלב'''}} || מִצְוַת דִּין יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקלג'''}} || מִצְוַת דִּין תְּלִיָּה לְמִי שֶׁיִּתְחַיֵּב לִתְלוֹת
|-
|{{ק|'''תקלד'''}} || מִצְוַת קְבוּרָה לְנֶהֱרָג עַל פִּי בֵּית דִּין וְכֵן לְכָל מֵת
|-
|{{ק|'''תקלה'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקלו'''}} || מִצְוַת הֲקָמַת מַשָּׂא לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקלז'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן
|-
|{{ק|'''תקלח'''}} || מִצְוַת מַעֲקֶה
|-
|{{ק|'''תקלט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשִׁין בְּאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמ'''}} || מִצְוָה שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקמא'''}} || מִצְוָה עַל בֵּית דִּין לִסְקֹל בַּאֲבָנִים מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב סְקִילָה
|-
|{{ק|'''תקמב'''}} || מִצְוָה עַל הַמְאַנֵּס שֶׁיִּשָּׂא אֲנוּסָתוֹ לְאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמג'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָד בַּמִּלְחָמָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
|-
|{{ק|'''תקמד'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָתֵד בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקמה'''}} || {{נ|מִצְוַת|רְשׁוּת}} הַלְוָאָה לְנָכְרִי בְּרִבִּית אִם מִצְטָרֵךְ לִלְוֹת
|-
|{{ק|'''תקמו'''}} || מִצְוַת קִיּוּם מוֹצָא שְׂפָתַיִם
|-
|{{ק|'''תקמז'''}} || מִצְוָה לְהַנִּיחַ הַשָּׂכִיר לֶאֱכֹל בִּזְמַן שְׂכִירָתוֹ מִדְּבָרִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''תקמח'''}} || מִצְוַת הָרוֹצֶה לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה בִּשְׁטָר
|-
|{{ק|'''תקמט'''}} || מִצְוָה שֶׁיִּשְׂמַח חָתָן עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה
|-
|{{ק|'''תקנ'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקנא'''}} || מִצְוַת נְתִינַת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ
|-
|{{ק|'''תקנב'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עֹמֶר הַשִּׁכְחָה
|-
|{{ק|'''תקנג'''}} || מִצְוַת מַלְקוּת לָרְשָׁעִים
|-
|{{ק|'''תקנד'''}} || מִצְוַת יִבּוּם
|-
|{{ק|'''תקנה'''}} || מִצְוַת חֲלִיצָה
|-
|{{ק|'''תקנו'''}} || מִצְוָה לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף
|-
|{{ק|'''תקנז'''}} || מִצְוָה לִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תקנח'''}} || מִצְוָה לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק
|-
|{{ק|'''תקנט'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקס'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַמֵּר בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ
|-
|{{ק|'''תקסא'''}} || שֶׁלֹּא יָלִין הַצָּלוּב עַל הָעֵץ וְכֵן הַמֵּת בְּבֵיתוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ
|-
|{{ק|'''תקסב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַלֵּם מִן הָאֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקסג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ
|-
|{{ק|'''תקסד'''}} || שֶׁלֹּא תַּעְדֶּה אִשָּׁה עֲדִי אִישׁ
|-
|{{ק|'''תקסה'''}} || שֶׁלֹּא יְעָדָהּ הָאִישׁ עֲדִי אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקסו'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים
|-
|{{ק|'''תקסז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹל
|-
|{{ק|'''תקסח'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם בְּכֶרֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאוֹרָיְתָא
|-
|{{ק|'''תקסט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''תקע'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְהֵמָה
|-
|{{ק|'''תקעא'''}} || שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז
|-
|{{ק|'''תקעב'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ מוֹצִיא שֵׁם רָע אֶת אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''תקעג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ הָאֲנוּסָה
|-
|{{ק|'''תקעד'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאוֹנֵס אֶת אֲנוּסָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקעה'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח סָרִיס בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעו'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח מַמְזֵר בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעז'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעח'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ שָׁלוֹם לְעַמּוֹן וּמוֹאָב
|-
|{{ק|'''תקעט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק זֶרַע אֱדוֹם מֵהִתְחַתֵּן עִם קְהַל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִצְרִי כְּמוֹ כֵן אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפא'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְמַחֲנֵה לְוִיִּם
|-
|{{ק|'''תקפב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפד'''}} || שֶׁלֹּא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנַן זֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב
|-
|{{ק|'''תקפו'''}} || שֶׁלֹּא לִלְווֹת בְּרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפז'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת
|-
|{{ק|'''תקפח'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח הַשָּׂכִיר יָתֵר עַל אֲכִילָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקפט'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַשָּׂכִיר בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תקצ'''}} || שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַמְגָרֵשׁ גְּרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת
|-
|{{ק|'''תקצא'''}} || שֶׁלֹּא יִצָּא חָתָן מִבֵּיתוֹ כָּל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לַצָּבָא וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי צִבּוּר
|-
|{{ק|'''תקצב'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ
|-
|{{ק|'''תקצג'''}} || שֶׁלֹּא לִתְלֹשׁ סִמָּנֵי צָרָעַת
|-
|{{ק|'''תקצד'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ
|-
|{{ק|'''תקצה'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ עֲבוֹט מִבְּעָלָיו בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקצו'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד קָרוֹב
|-
|{{ק|'''תקצז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֵּר אוֹ יָתוֹם
|-
|{{ק|'''תקצח'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''תקצט'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח עֹמֶר הַשִּׁכְחָה מִתְּבוּאָה אוֹ מֵאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''תר'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף בְּמַלְקוּת הַמְחֻיָּב מַלְקוּת וּבִכְלָלָהּ שֶׁלֹּא נַכֶּה יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תרא'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲסֹם בְּהֵמָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תרב'''}} || שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא הַיְבָמָה לְאַחֵר חוּץ מִן הַיָּבָם
|-
|{{ק|'''תרג'''}} || שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף
|-
|{{ק|'''תרד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁהֶה מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת חֲסֵרִים עִמָּנוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא וְנִתֵּן בָּהֶן
|-
|{{ק|'''תרה'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תרו'''}} || מִצְוַת קְרִיאָה עַל הַבִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''תרז'''}} || מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''תרח'''}} || מִצְוָה לְהִדָּמוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂנוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב
|-
|{{ק|'''תרט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת
|-
|{{ק|'''תרי'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה
|-
|{{ק|'''תריא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה
|-
|{{ק|'''תריב'''}} || מִצְוַת הַקְהֵל בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תריג'''}} || מִצְוָה לִכְתֹּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{מ&quot;מ|דברים לא|יט}}.
|}
רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת 
אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר 
יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==אדרא רבא==
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא: עַד אֵימָתַי נְתִיב בְּקַיָּמָא 
דְּחַד סַמְכָא, כְּתִיב עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ {{מ&quot;מ|תהלים קיט|קכו}}.
יוֹמִין זְעִירִין, וּמָרֵי דְחוֹבָא דָּחֵק, כָּרוֹזָא קָרֵי כָּל יוֹמָא,
וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִנּוּן וְאִנְּהוּ בְּשׁוּלֵי כַרְמָא לָא
אַשְׁגְּחָן וְלָא יָדְעִין לְאָן אֲתַר אָזְלִין כְּמָה דְיָאוּת. אִתְכְּנַשׁוּ
חַבְרַיָּא לְבֵי אִדְּרָא מְלֻבָּשִׁין שִׁרְיָן סַיְפֵי וְרֻמְחֵי בִּידֵיכוֹן,
אִזְדְּרַזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן, בְּעֵטָא, בְּחָכְמְתָא, בְּסוּכְלְתָנוּ, בְּדַעְתָּא,
בְּחֵיזוּ, בְּיָדִין, בְּרַגְלִין, אַמְלַכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן דְּבִרְשׁוּתֵהּ
חַיֵּי וּמוֹתָא לְמִגְזַר דִּינִין דִּקְשֹׁט, מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין
צַיְתֵי לְהוּ וַחֲדָאָן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּלְמִנְדַּע לְהוּ. יְתֵב רַבִּי 
שִׁמְעוֹן וּבְכָא וַאֲמַר וַי אִי גְלֵינָא וַי אִי לָא גְלֵינָא. חַבְרַיָּא
דַּהֲווּ תַמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רַבִּי אַבָּא וַאֲמַר לֵהּ אִי נִיחָא
קַמֵּהּ דְּמַר לְגַלָּאָה הָא כְתִיב סוֹד יְיָ לִירֵאָיו {{מ&quot;מ|תהלים כה|יד}} וְהָא חַבְרַיָּא
אִלֵּין דַּחֲלִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִנּוּן וּכְבָר עָלוּ בְאִדְּרָא
דְּבֵי מַשְׁכְּנָא מִנְּהוֹן עָלוּ וּמִנְּהוֹן נְפַקוּ. תָּנָא אִתְמַנוּ
חַבְרַיָּא קַמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאִשְׁתְּכַחוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב וְרַבִּי יִצְחָק
וְרַבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב וְרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא. יָדִין
יְהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֶצְבָּעָן זְקַפוּ לְעֵלָּא וְעָלוּ בְחַקְלָא
בֵּינֵי אִילָנֵי וִיתַבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּצְלִי צְלוֹתֵהּ יְתֵב 
בְּגַוַּיְהוּ וַאֲמַר כָּל חַד יְשַׁוֵּי יְדוֹי בְּתֻקְפּוֹי שַׁוּוּ יְדַיְהוּ וּנְסֵב
לוֹן, פְּתַח וַאֲמַר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה 
מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר {{מ&quot;מ|דברים כז|טו}}, וְעָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן. פְּתַח
רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, 
מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא
דְּאִיהִי מִתְבַּטַּלָא אִי לָא יִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנוֹי שְׁמָא דָא 
וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ {{מ&quot;מ|דברים לג|כט}},
וּכְתִיב מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ {{מ&quot;מ|שמות טו|יא}}. קְרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וַאֲמַר: אֲנַן
כְּלָלָא דְכֹלָּא עַד הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּנוּ קָיְמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ
קָלָא וְאַרְכֻבָּתָן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנֻפְיָא
עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי. חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: יְיָ שָׁמַעְתִּי 
שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי {{מ&quot;מ|חבקוק ג|ב}}. אֲמַר: הָתָם יָאוּת הָוֵה לְמֶהֱוֵי דָחֵל אֲנַן.
בַּחֲבִיבוּתָא תָּלְיָא מִלְּתָא, דִּכְתִיב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ {{מ&quot;מ|דברים ו|ה}},
וּכְתִיב: מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם {{מ&quot;מ|דברים ז|ח}}, וּכְתִיב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ {{מ&quot;מ|מלאכי א|ב}}.
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==תחינה==
==הערות==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>sb1vwu1q37xpnac5x4i6p0regbfoz5j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015868</id>
      <parentid>3015867</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T20:52:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הוריות */</comment>
      <origin>3015868</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="165642" sha1="ig6ze8owuv5u2dnn52rghn0pahmnnqx" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=תיקון ליל שבועות=
==תפילה קודם הלימוד==
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן.

לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י&quot;ה בו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה.
{{סוף}}
{{מ:טעמי המקרא}}
==תורה==
===ספר בראשית===
====בראשית====
{{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}}

{{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}}

====נח====
{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}}
====לך לך====
{{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}}
====וירא====
{{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}}

{{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}}
====חיי שרה====
{{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}}
====תולדות====
{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}}

{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}}
====ויצא====
{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}}
====וישלח====
{{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}}

{{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}}
====וישב====
{{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}}
====מקץ====
{{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}}

{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}}
====ויגש====
{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}}

{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}}
====ויחי====
{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}}

{{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}}
'''חזק'''
{{הור2|'''אדני'''}}

===ספר שמות===
====שמות====
{{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ז}}

{{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|א}}
====וארא====
{{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}}

{{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}}
====בא====
{{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}}
====בשלח====
{{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}}
{|align=center style=&quot;width: 650px;&quot;
|-
|align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}}
|-
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} 
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}}
|align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}}
|align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}}
|}
{{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}}  {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} 

{{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}}
{{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃

====יתרו====
{{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}}
{{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} 

{{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}}

{{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} 
לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃

{{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}}
====משפטים====
{{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}}

{{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|י}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}}
====תרומה====
{{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}}
====תצוה====
{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות כח/טעמים|א}}

{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|י}}
====כי תשא====
{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}}

{{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}}
====ויקהל====
{{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}}
====פקודי====
{{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}}

{{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אדינ'''}}

===ספר ויקרא===
====ויקרא====
{{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}}
====צו====
{{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}}
{{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} 

{{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}}
{{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}}
====שמיני====
{{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}}
====תזריע====
{{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}}
====מצורע====
{{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}}
====אחרי מות====
{{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}}
====קדושים====
{{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}}
====אמור====
{{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}}
====בהר====
{{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}}
====בחוקותי====
{{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}}

{{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אנדי'''}}

===ספר במדבר===
====במדבר====
{{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}}
====נשא====
{{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}}

{{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}}

{{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}}
====בהעלותך====
{{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}}
====שלח====
{{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}}
====קרח====
{{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}}
====חקת====
{{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}}
====בלק====
{{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}}
====פנחס====
{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}}

{{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}}
====מטות====
{{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}}
====מסעי====
{{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אניד'''}}

===ספר דברים===
====דברים====
{{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}}
====ואתחנן====
{{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}}

{{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}}
אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}}
====עקב====
{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}}

{{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}}
====ראה====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}}

{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}}

{{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}}
====שופטים====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}}

{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}}
====כי תצא====
{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}}

{{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}}
====כי תבוא====
{{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}}
====נצבים====
{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}}

{{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}}
====וילך====
{{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}}

====האזינו====
{{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}}
{{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}}

{{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}}
====וזאת הברכה====
{{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==נביאים==
{{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}}

{{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}}

{{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}}
===יהושע===
{{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|א}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}}

{{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃
{{הור2|'''אינד'''}}

===שופטים===
{{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|א}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃
{{הור2|'''דאני'''}}

===שמואל===
{{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}}
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}}
{{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}}
{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃
{{הור2|'''דאינ'''}}

===מלכים===
{{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}}
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דנאי'''}}

===ישעיהו===
{{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}}
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}'''
{{הור2|'''דניא'''}}

===ירמיהו===
{{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}}
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דיאנ'''}}

===יחזקאל===
{{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}}

{{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} 

{{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}}
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} 
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃
{{הור2|'''דינא'''}}

===תרי עשר===
{{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|א}} 
{{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}}
{{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}}

{{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}}
{{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}}
{{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==כתובים==
===רות===
{{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|א}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ה}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|י}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יז}}

{{#קטע:רות ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כ}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ 
{{הור2|'''נאיד'''}}

===תהלים===
====פרק א====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
====פרק יט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק סח====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק קיט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|&lt;/p&gt;}}
====פרק קנ====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}}
{{הור2|'''נדאי'''}}

===איוב===
{{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}}
{{#קטע:איוב א/טעמים|א}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ 
{{הור2|'''נדיא'''}}

===משלי===
{{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ג}}

{{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|י}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
{{הור2|'''נידא'''}}

===קהלת===
{{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}}
{{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}}

{{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}}
{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}}
&lt;b&gt;{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}&lt;/b&gt;
{{הור2|'''ניאד'''}}

===שיר השירים===
{{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}}
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}}
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}}
{{הור2|'''יאדנ'''}}

===איכה===
{{הור2|קוראים בלחש.}}
{{ממס1|איכה א/טעמים|איכה א א-ג}}
{{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איכה ה/טעמים#ה כ|איכה ה כ-כב}}
{{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}}'''
{{הור2|'''יאנד'''}}

===דניאל===
{{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}}
{{הור2|'''ידאנ'''}}

===אסתר===
{{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}}

{{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}}
{{הור2|'''ידנא'''}}
===דברי הימים===
{{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}}
{{הור2|'''ניאד'''}}
===עזרא===
{{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}}

{{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}}
{{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}
{{סוף}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==משנה==
===סדר זרעים===
====ברכות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}}
====פאה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}}
====דמאי====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}}
====כלאים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}}
====שביעית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}}
====מעשרות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}}
====מעשר שני====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}}
====חלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}}
====ערלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}}
====בכורים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}
===סדר מועד===
====שבת====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}}
====עירובין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}}
====פסחים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}}
====חגיגה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}}
====ביצה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}}
====מועד קטן====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}}
====ראש השנה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}}
====יומא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}}
====סוכה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}}
====תענית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}}
====שקלים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}}
====מגילה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}
===סדר נשים===
====יבמות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}}
====כתובות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}}

====סוטה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}}
====נדרים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}}

====נזיר====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}}

====גיטין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}}
====קידושין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר נזיקין===
====בבא קמא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}}
====בבא מציעא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}}

{{קטמש|בבא מציעא|י|ו}}
====בבא בתרא====
{{קטמש|בבא בתרא|א|א}}

{{קטמש|בבא בתרא|י|ח}}
====סנהדרין====
{{קטמש|סנהדרין|א|א}}

{{קטמש|סנהדרין|יא|ו}}
====מכות====
{{קטמש|מכות|א|א}}

{{קטמש|מכות|ג|טז}}
====שבועות====
{{קטמש|שבועות|א|א}}

{{קטמש|שבועות|ח|ו}}
====עדויות====
{{קטמש|עדויות|א|א}}

{{קטמש|עדויות|ח|ז}}
====עבודה זרה====
{{קטמש|עבודה זרה|א|א}}

{{קטמש|עבודה זרה|ה|יב}}
====אבות====
{{קטמש|אבות|א|א}}

{{קטמש|אבות|ו|יא}}
====הוריות====
{{קטמש|הוריות|א|א}}

{{קטמש|הוריות|ג|ח}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר קדשים===
====זבחים====
{{קטמש|זבחים|א|א}}

{{קטמש|זבחים|יד|י}}
====מנחות====
{{קטמש|מנחות|א|א}}

{{קטמש|מנחות|יג|יא}}
====חולין====
{{קטמש|חולין|א|א}}

{{קטמש|חולין|יב|ה}}
====בכורות====
{{קטמש|בכורות|א|א}}

{{קטמש|בכורות|ט|ח}}
====ערכין====
{{קטמש|ערכין|א|א}}

{{קטמש|ערכין|ט|ח}}
====תמורה====
{{קטמש|תמורה|א|א}}

{{קטמש|תמורה|ז|ו}}
====כריתות====
{{קטמש|כריתות|א|א}}

{{קטמש|כריתות|ו|ט}}
====מעילה====
{{קטמש|מעילה|א|א}}

{{קטמש|מעילה|ו|ו}}
====תמיד====
{{קטמש|תמיד|א|א}}

{{קטמש|תמיד|ז|ד}}
====מדות====
{{קטמש|מידות|א|א}}

{{קטמש|מידות|ה|ד}}
====קנים====
{{קטמש|קינים|א|א}}

{{קטמש|קינים|ג|ו}}
===סדר טהרות===
====מקואות====
{{קטמש|מקוואות|א|א}}

…
====פרה====
{{קטמש|פרה|א|א}}

{{קטמש|פרה|יב|יא}}
====ידים====
…
====אהלות====
{{קטמש|אהלות|א|א}}

{{קטמש|אהלות|יח|י}}
====נגעים====
{{קטמש|נגעים|א|א}}

{{קטמש|נגעים|יד|יג}}
====זבים====
{{קטמש|זבים|א|א}}

{{קטמש|זבים|ה|יב}}
====נדה====
…
====טהרות====
…
====כלים====
{{קטמש|כלים|א|א}}

{{קטמש|כלים|ל|ד}}
====טבול יום====
…
====מכשירין====
…
====עוקצין====
{{קטמש|עוקצין|א|א}}

{{קטמש|עוקצין|ג|יב}}

==ספר יצירה==
בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ 
יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ 
עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם
וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר 
וְסִפּוּר. 

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים 
עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ 
כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי 
וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא 
אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, 
רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב 
גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם
אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף
וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל
הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת
לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ 
לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ 
בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ&quot;מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו
וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת 
בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם,
דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, 
נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר
וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ&quot;שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת 
וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת 
וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ 
רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת 
וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ&quot;ד 
כָּפְרָ&quot;ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. 
שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז 
הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא
שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן
קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל.
דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ&quot;ו
זַ&quot;ח טִ&quot;י לַ&quot;ן סַ&quot;ע צַ&quot;ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד
מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה
מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם:
שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. 
עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן:
בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת:
עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת:
בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע.
וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב.
{{הור2|קדיש יתום}}

==זוהר==
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר 
הַתְּנוּפָה. {{מ&quot;מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ
חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ
בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ
בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק
מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי 
מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ 
שִׁבְעַת יָמִים {{מ&quot;מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא
פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן 
וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא
כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ
אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן 
עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף
הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי 
לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם 
חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע
שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ
דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת 
הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ&quot;מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב
וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ
יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ
וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ
אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא
וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה
וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא
חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת 
תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו
בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא
בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא
אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ 
לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה
דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא
דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה
בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ
וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי 
עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי 
אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא
חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן
בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן
וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל 
אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא
בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין 
דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא
כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא
לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא
וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא
תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן
וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי 
לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא
וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ
לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא 
בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין
אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת 
צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|שה&quot;ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא
וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן 
דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא
לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל

…

==סדר תרי&quot;ג מצוות==
{{הור2|צריך לומר התרי&quot;ג מצות בכוונה לשמור ולעשות ולקיים, ואז הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה.}}
{|
|-
|{{ק|'''א'''}} || מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה
|-
|{{ק|'''ב'''}} || מִצְוַת מִילָה
|-
|{{ק|'''ג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה
|-
|{{ק|'''ד'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''ה'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''ו'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ
|-
|{{ק|'''ז'''}} || מִצְוַת הַשְׁבָּתַת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''ח'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה
|-
|{{ק|'''ט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ בְּכוֹרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''י'''}} || מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם
|-
|{{ק|'''יא'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יב'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל
|-
|{{ק|'''יד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד הַבֹּקֶר
|-
|{{ק|'''טו'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''טז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ
|-
|{{ק|'''יז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל מוּמָר
|-
|{{ק|'''יח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְגֵר תּוֹשָׁב
|-
|{{ק|'''יט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִבְּשַׂר הַפֶּסַח חוּצָה
|-
|{{ק|'''כ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כג'''}} || שֶׁלֹּא יֵרָאֶה לָנוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כד'''}} || שֶׁלֹּא לָצֵאת בַּשַּׁבָּת חוּץ לִתְחוּם
|-
|{{ק|'''כה'''}} || מִצְוַת הַאֲמָנָה בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כו'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שַׁבָּת בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''כז'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''כח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בְּמַחְשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ זוּלָתִי הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל
|-
|{{ק|'''ל'''}} || שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת {{נ|לַעֲבוֹדָה זָרָה|לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''לא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} בַּמֶּה שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵעָבֵד
|-
|{{ק|'''לב'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשָּׁוְא
|-
|{{ק|'''לג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''לד'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג נָקִי
|-
|{{ק|'''לה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אִישׁ
|-
|{{ק|'''לו'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ {{נ|מִיִּשְׂרָאֵל|אָדָם}}
|-
|{{ק|'''לז'''}} || שֶׁלֹּא לְהָעִיד שֶׁקֶר
|-
|{{ק|'''לח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲמֹד
|-
|{{ק|'''לט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרַת אָדָם אֲפִלּוּ לְנוֹי
|-
|{{ק|'''מ'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי מִזְבֵּחַ גָּזִית (נ&quot;א אבני גזית במזבח)
|-
|{{ק|'''מא'''}} || שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''מב'''}} || מִצְוַת דִּין עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''מג'''}} || מִצְוַת יִעוּד שֶׁל אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מד'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּחֶנֶק הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מו'''}} || מִצְוַת דִּינֵי קְנָסוֹת לְחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ
|-
|{{ק|'''מז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּסַיִף הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מח'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן דִּין בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ
|-
|{{ק|'''מט'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הַבּוֹר
|-
|{{ק|'''נ'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן גַּנָּב בְּתַשְׁלוּמִים אוֹ בְמִיתָה
|-
|{{ק|'''נא'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי מַבְעֶה
|-
|{{ק|'''נב'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הָאֵשׁ
|-
|{{ק|'''נג'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם
|-
|{{ק|'''נד'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין טוֹעֵן וְנִטְעָן
|-
|{{ק|'''נה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין נוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר
|-
|{{ק|'''נו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַשּׁוֹאֵל
|-
|{{ק|'''נז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַמְפֻתָּה
|-
|{{ק|'''נח'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אָמָה עִבְרִיָּה הַקּוֹנֶה אוֹתָהּ מִיַּד הָאָב
|-
|{{ק|'''נט'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה
|-
|{{ק|'''ס'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''סא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוֹר הַנִּסְקָל
|-
|{{ק|'''סב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת מְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''סג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''סד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בְּמָמוֹן
|-
|{{ק|'''סה'''}} || שֶׁלֹּא לְעַנּוֹת יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת
|-
|{{ק|'''סו'''}} || מִצְוַת הַלְוָאָה לֶעָנִי
|-
|{{ק|'''סז'''}} || מִצְוַת הַטָּיָה אַחֲרֵי רַבִּים
|-
|{{ק|'''סח'''}} || מִצְוַת פֵּרוּק מַשָּׂא
|-
|{{ק|'''סט'''}} || מִצְוַת שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת
|-
|{{ק|'''ע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''עא'''}} || מִצְוַת חֲגִיגָה בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''עב'''}} || מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''עג'''}} || שֶׁלֹּא יִתְבַּע חוֹב מֵעָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּפְרֹעַ
|-
|{{ק|'''עד'''}} || שֶׁלֹּא יָשִׁית יָד בֵּין לֹוֶה לְמַלְוֶה בְּרִבִּית
|-
|{{ק|'''עה'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּן
|-
|{{ק|'''עו'''}} || לָאו דְּבִרְכַּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''עז'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַנָּשִׂיא
|-
|{{ק|'''עח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים חֻקֵּי הַתְּבוּאוֹת
|-
|{{ק|'''עט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה
|-
|{{ק|'''פ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ טַעֲנַת בַּעַל דִּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּינוֹ
|-
|{{ק|'''פא'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד בַּעַל עֲבֵרָה
|-
|{{ק|'''פב'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אֶחָד
|-
|{{ק|'''פג'''}} || שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה מִי שֶׁלִּמֵּד זְכוּת תְּחִלָּה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''פד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל עָנִי בַּדִּין
|-
|{{ק|'''פה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט חוֹטֵא מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ
|-
|{{ק|'''פו'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין בְּאֹמֶד הַדָּעַת
|-
|{{ק|'''פז'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד
|-
|{{ק|'''פח'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע {{נ|בַּעֲבוֹדָה זָרָה|בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''פט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדִּיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט שֶׂה הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּעוֹד שֶׁהֶחָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ
|-
|{{ק|'''צא'''}} || שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֵמוּרֵי הַפֶּסַח לִפָּסֵל בְּלִינָה
|-
|{{ק|'''צב'''}} || שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''צג'''}} || שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עַמְמַיָּא וְכֵן לְכָל עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוֹכָבִים}} בְּאַרְצֵנוּ
|-
|{{ק|'''צה'''}} || מִצְוַת בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''צו'''}} || מִצְוַת סִדּוּר לֶחֶם הַפָּנִים וּלְבוֹנָה זַכָּה לִפְנֵי יְיָ בְּכָל שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''צז'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּדֵּי הָאָרוֹן מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''צח'''}} || מִצְוַת עֲרִיכַת נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''צט'''}} || מִצְוַת לְבִישַׁת בִּגְדֵי כֹהֲנִים
|-
|{{ק|'''ק'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קא'''}} || מִצְוַת הַקְטָרַת קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קב'''}} || שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד
|-
|{{ק|'''קג'''}} || שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ הַמְּעִיל שֶׁל כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''קד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר וּלְהַקְרִיב עַל מִזְבַּח הַזָּהָב חוּץ קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קו'''}} || מִצְוַת נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''קז'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם לִפְנֵי עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קח'''}} || מִצְוַת מְשִׁיחַת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קט'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת הָאָרֶץ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''קי'''}} || שֶׁלֹּא יָסוּךְ זָר בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קיג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת תִּקְרֹבֶת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''קיד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''קטו'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בֵּית דִּין מִשְׁפַּט מָוֶת בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''קטז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''קיז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה
|-
|{{ק|'''קיח'''}} || מִצְוַת מְלִיחַת הַקָּרְבָּן
|-
|{{ק|'''קיט'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן בֵּית דִּין שֶׁטָּעוּ בְּהוֹרָאָה
|-
|{{ק|'''קכ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן חַטָּאת לְיָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת
|-
|{{ק|'''קכא'''}} || מִצְוַת עֵדוּת
|-
|{{ק|'''קכב'''}} || מִצְוַת קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד
|-
|{{ק|'''קכג'''}} || מִצְוַת תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ לְאוֹכֵל מִן הַתְּרוּמָה אוֹ מוֹעֵל בָּהּ
|-
|{{ק|'''קכד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי
|-
|{{ק|'''קכה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם וַדַּאי
|-
|{{ק|'''קכו'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַגָּזֵל
|-
|{{ק|'''קכז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ
|-
|{{ק|'''קכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּלֹא מֶלַח
|-
|{{ק|'''קכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל בְּחַטַּאת הָעוֹף
|-
|{{ק|'''קל'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן זַיִת בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלא'''}} || שֶׁלֹּא לָתֵת לְבוֹנָה בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלב'''}} || מִצְוַת הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן
|-
|{{ק|'''קלג'''}} || מִצְוַת הַדְלָקַת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלד'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת
|-
|{{ק|'''קלה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הַחַטָּאת
|-
|{{ק|'''קלז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קלח'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה זֶבַח הַשְּׁלָמִים
|-
|{{ק|'''קלט'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת נוֹתַר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמ'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''קמב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''קמג'''}} || שֶׁלֹּא תֵּאָכֵל מִנְחַת כֹּהֵן
|-
|{{ק|'''קמד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאת הַנַּעֲשֵׂית בִּפְנִים
|-
|{{ק|'''קמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַתּוֹדָה וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל
|-
|{{ק|'''קמז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חֵלֶב
|-
|{{ק|'''קמט'''}} || שֶׁלֹּא נֹאכַל דַּם בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף
|-
|{{ק|'''קנ'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה
|-
|{{ק|'''קנא'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי דָּגִים
|-
|{{ק|'''קנב'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי חֲגָבִים
|-
|{{ק|'''קנג'''}} || מִצְוַת טֻמְאַת שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים
|-
|{{ק|'''קנד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת אֳכָלִים
|-
|{{ק|'''קנה'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נְבֵלָה
|-
|{{ק|'''קנו'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר
|-
|{{ק|'''קנז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קנח'''}} || שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קנט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס שְׁתוּיֵי יַיִן בַּמִּקְדָּשׁ וְכֵן שֶׁלֹּא יוֹרֶה שָׁתוּי
|-
|{{ק|'''קס'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה
|-
|{{ק|'''קסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''קסד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִינֵי שְׁרָצִים דַּקִּים הַנּוֹלָדִים בַּזְּרָעִים וּבַפֵּרוֹת
|-
|{{ק|'''קסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִשֶּׁרֶץ הַמַּיִם
|-
|{{ק|'''קסו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַשְּׁרָצִים הַמִּתְהַוִּים מִן הָעִפּוּשׁ
|-
|{{ק|'''קסז'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת מְצֹרָע
|-
|{{ק|'''קע'''}} || הַנְהָגַת הַמְּצֹרָע בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה וְכָל מְטַמְּאֵי אָדָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֵן טְמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן נִגְעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קעב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קעג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ שְׂעַר הַנֶּתֶק
|-
|{{ק|'''קעד'''}} || מִצְוַת הַטָּהֳרָה מִן הַצָּרַעַת שֶׁתִּהְיֶה בְּמִינִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''קעה'''}} || מִצְוַת תִּגְלַחַת מְצֹרָע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
|-
|{{ק|'''קעו'''}} || מִצְוַת טְבִילָה לַטְּמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מְצֹרָע כְּשֶׁיִּתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ
|-
|{{ק|'''קעח'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת בַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בוֹ נֶגַע
|-
|{{ק|'''קעט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָב לִהְיוֹת טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָב כְּשֶׁיִּטְהַר מִזּוֹבוֹ
|-
|{{ק|'''קפא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפב'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נִדָּה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפג'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָבָה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָבָה כְּשֶׁתִּטְהַר מִזּוֹבָהּ
|-
|{{ק|'''קפה'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''קפו'''}} || מִצְוַת כִּסּוּי הַדָּם
|-
|{{ק|'''קפז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל שֶׁכֵּן זָרִים
|-
|{{ק|'''קפח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''קפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּלֹא בִיאָה
|-
|{{ק|'''קצ'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אָב
|-
|{{ק|'''קצא'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵם
|-
|{{ק|'''קצב'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אָב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ
|-
|{{ק|'''קצג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ בְּכָל צַד שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ
|-
|{{ק|'''קצד'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''קצה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצו'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ מִן הָאָב וְהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו
|-
|{{ק|'''קצח'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אָב
|-
|{{ק|'''קצט'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אֵם
|-
|{{ק|'''ר'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל עֶרְוַת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רא'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רב'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''רג'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אָח
|-
|{{ק|'''רד'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ
|-
|{{ק|'''רה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ
|-
|{{ק|'''רז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ
|-
|{{ק|'''רח'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''רחצ'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה נִדָּה
|-
|{{ק|'''רט'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ
|-
|{{ק|'''רי'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזָּכָר
|-
|{{ק|'''ריא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עִם בְּהֵמָה
|-
|{{ק|'''ריב'''}} || שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּבְנָה הַנָּשִׁים עִם הַבְּהֵמוֹת
|-
|{{ק|'''ריג'''}} || מִצְוַת יִרְאַת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''ריד'''}} || מִצְוַת פֵּאָה
|-
|{{ק|'''רטו'''}} || מִצְוַת לֶקֶט
|-
|{{ק|'''רטז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריח'''}} || מִצְוַת שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בְּצֶדֶק
|-
|{{ק|'''ריט'''}} || מִצְוַת תּוֹכָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה
|-
|{{ק|'''רכ'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רכא'''}} || מִצְוַת נֶטַע רְבָעִי
|-
|{{ק|'''רכב'''}} || מִצְוַת לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רכג'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד חֲכָמִים
|-
|{{ק|'''רכד'''}} || מִצְוַת צִדּוּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלִים וְהַמִּדּוֹת
|-
|{{ק|'''רכה'''}} || מִצְוַת שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה
|-
|{{ק|'''רכו'''}} || שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא בְמַחְשָׁבָה וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא אֲפִלּוּ בְּהַבָּטָה
|-
|{{ק|'''רכז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לְזוּלָתוֹ
|-
|{{ק|'''רכח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל נוֹתָר
|-
|{{ק|'''רכט'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת הַפֵּאָה בַּשָּׂדֶה
|-
|{{ק|'''רל'''}} || שֶׁלֹּא לָקַחַת שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקָּצִיר
|-
|{{ק|'''רלא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלב'''}} || שֶׁלֹּא לִלְקֹט פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלג'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב שׁוּם חֵפֶץ אוֹ מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלד'''}} || שֶׁלֹּא יְכַחֵשׁ עַל הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ מֵאַחֵר בְּיָדוֹ
|-
|{{ק|'''רלה'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע עַל כְּפִירַת מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלו'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר
|-
|{{ק|'''רלז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשֹׁק
|-
|{{ק|'''רלח'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹל
|-
|{{ק|'''רלט'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר שְׂכַר שָׂכִיר
|-
|{{ק|'''רמ'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''רמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁיל תָּם בַּדֶּרֶךְ
|-
|{{ק|'''רמב'''}} || שֶׁלֹּא לְעַוֵּת הַמִּשְׁפָּט
|-
|{{ק|'''רמג'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבֵּד גָּדוֹל בַּדִּין
|-
|{{ק|'''רמד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַגֵּל
|-
|{{ק|'''רמה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲמֹד עַל דָּם רֵעִים
|-
|{{ק|'''רמו'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אָח
|-
|{{ק|'''רמז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רמח'''}} || שֶׁלֹּא לִנְקֹם
|-
|{{ק|'''רמט'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטֹר
|-
|{{ק|'''רנ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ
|-
|{{ק|'''רנא'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים בָּאָרֶץ וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָן בְּשׁוּם מָקוֹם
|-
|{{ק|'''רנב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עָרְלָה
|-
|{{ק|'''רנג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֶרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא
|-
|{{ק|'''רנד'''}} || שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ
|-
|{{ק|'''רנה'''}} || שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן
|-
|{{ק|'''רנו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקִּיף פְּאַת הָרֹאשׁ
|-
|{{ק|'''רנז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית פְּאַת זָקָן
|-
|{{ק|'''רנח'''}} || שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בִּבְשָׂרוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע
|-
|{{ק|'''רנט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב
|-
|{{ק|'''רס'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''רסא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִדּוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת בִּכְלַל
|-
|{{ק|'''רסב'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''רסג'''}} || שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''רסד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת הַכֹּהֲנִים לִקְרוֹבֵיהֶם וּבִכְלָלָהּ שֶׁיִּתְאַבְּלוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁשָּׁה מִקְּרוֹבֵיהֶם הַיְדוּעִים
|-
|{{ק|'''רסה'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ זֶרַע אַהֲרֹן
|-
|{{ק|'''רסו'''}} || מִצְוַת כֹּהֵן גָּדוֹל לִשָּׂא נַעֲרָה בְתוּלָה
|-
|{{ק|'''רסז'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן לִהְיוֹת תָּמִים
|-
|{{ק|'''רסח'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁמוֹנָה יָמִים וּלְמַעְלָה
|-
|{{ק|'''רסט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''רע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן הָעֹמֶר שֶׁל שְׂעוֹרִים בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעד'''}} || מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר
|-
|{{ק|'''רעה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה חֲדָשָׁה מִן הַחִטִּים בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעו'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת מִמְּלָאכָה בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעז'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעט'''}} || מִצְוַת תַּעֲנִית בְּיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפ'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפד'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא נִקְרָא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפו'''}} || מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב
|-
|{{ק|'''רפז'''}} || מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה
|-
|{{ק|'''רפח'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּמֵת זוּלַת בַּקְּרוֹבִים הַמְבֹאָרִים בַּכָּתוּב
|-
|{{ק|'''רפט'''}} || שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ כֹּהֵן טְבוּל יוֹם עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ
|-
|{{ק|'''רצ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה זֹנָה
|-
|{{ק|'''רצא'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה חֲלָלָה
|-
|{{ק|'''רצב'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה גְרוּשָׁה
|-
|{{ק|'''רצג'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''רצד'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשׁוּם טֻמְאָה בְּמֵת
|-
|{{ק|'''רצה'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''רצו'''}} || שֶׁלֹּא יִבְעֹל כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִדּוּשִׁין
|-
|{{ק|'''רצז'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם קָבוּעַ בַּעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רצח'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''רצט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם בַּהֵיכָל כֻּלּוֹ
|-
|{{ק|'''ש'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא
|-
|{{ק|'''שא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן טָמֵא תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל שׁוּם זָר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שה'''}} || שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲלָלָה מִן הַקֹּדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טֶבֶל
|-
|{{ק|'''שז'''}} || שֶׁלֹּא נַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְהַקְרִיבָן לַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שח'''}} || שֶׁלֹּא יִתֵּן מוּם בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שט'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְשֵׁם קָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שי'''}} || שֶׁלֹּא יַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין
|-
|{{ק|'''שיא'''}} || שֶׁלֹּא יִזְרֹק דַּם בַּעַל מוּם עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שיב'''}} || שֶׁלֹּא לְסָרֵס זְכַר אֶחָד מִכָּל הַמִּינִים
|-
|{{ק|'''שיג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם מִיַּד {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''שיד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁחֹט בְּהֵמָה וּבְנָהּ בְּיוֹם אֶחָד
|-
|{{ק|'''שטו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם בֵּין בְּנֵי אָדָם
|-
|{{ק|'''שטז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם כְּלוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''שיט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָלִי מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְמֶל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם חַג שָׁבוּעוֹת
|-
|{{ק|'''שכב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל תִּשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בָּעֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''שכו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''שכז'''}} || מִצְוַת סְפִירַת שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שכח'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''של'''}} || מִצְוַת עֲשִׂיַּת דִּין בֵּין לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר
|-
|{{ק|'''שלא'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת קַרְקַע {{נ|לִבְעָלֶיהָ|לְבַעְלֵיהֶן}} בַּיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלב'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן הַנְּחָלוֹת שֶׁהֵן תּוֹךְ הָעִיר עַד הַשְׁלָמַת שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלג'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדָה בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''שלד'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלה'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה עֲבוֹדָה גַּם בָּאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''שלו'''}} || שֶׁלֹּא נִקְצֹר סְפִיחִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלז'''}} || שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלח'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בָּאָרֶץ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלט'''}} || שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי תְבוּאוֹת שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שמ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת בַּיּוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בִּשְׁאָר שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִקָּח וּמִמְכָּר
|-
|{{ק|'''שמב'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''שמג'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַצְּמִיתוּת
|-
|{{ק|'''שמד'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי עָרֵי הַלְוִיִּם וּשְׂדוֹתֵיהֶן
|-
|{{ק|'''שמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְוֹת בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''שמו'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדָה בְזוּיָה כְּמוֹ עֲבוֹדַת כְּנַעֲנִי
|-
|{{ק|'''שמז'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּכֵר עֶבֶד עִבְרִי עַל אֶבֶן הַמִּקָּח
|-
|{{ק|'''שמח'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵד בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדַת פָּרֶךְ
|-
|{{ק|'''שמט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ {{נ|לַגּוֹי|לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לוֹ בְּפָרֶךְ
|-
|{{ק|'''שנ'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה עַל אֶבֶן מַשְׂכִּית אֲפִלּוּ לַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''שנא'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ אָדָם שֶׁיִּתֵּן דָּמָים הַקְּצוּבִים בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''שנב'''}} || מִצְוַת הַמֵּמִיר בֶּהֱמַת קָרְבָּן בִּבְהֵמָה שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן קֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנג'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בְּהֵמָה שֶׁיִּתֵּן כְּפִי שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''שנד'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בָּתִּים שֶׁיִּתֵּן הָעֵרֶךְ שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן וְתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנה'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ שָׂדֶה שֶׁיִּתֵּן כְּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּפָּרָשָׁה
|-
|{{ק|'''שנו'''}} || מִצְוַת דִּין מַחֲרִים מִנְּכָסָיו שֶׁהוּא לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שנז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שנח'''}} || שֶׁלֹּא נָמִיר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שנט'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת הַקֳּדָשִׁים מִקָּרְבָּן לְקָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שס'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר קַרְקַע שֶׁהֶחֱרִימוּ אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ אֶלָּא תִּנָּתֵן לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שסא'''}} || שֶׁלֹּא תִגָּאֵל שְׂדֵה הַחֵרֶם
|-
|{{ק|'''שסב'''}} || שֶׁלֹּא לִגְאֹל מַעְשַׂר בְּהֵמָה אֶלָּא יֵאָכֵל בִּירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''שסג'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה
|-
|{{ק|'''שסד'''}} || מִצְוַת וִדּוּי עַל הַחֵטְא
|-
|{{ק|'''שסה'''}} || מִצְוַת סוֹטָה שֶׁיְּבִיאֶהָ הַבַּעַל אֶל הַכֹּהֵן וְיַעֲשֶׂה לָהּ כְּמִשְׁפַּט הַכָּתוּב
|-
|{{ק|'''שסו'''}} || מִצְוַת גִּדּוּל שְׂעַר נָזִיר
|-
|{{ק|'''שסז'''}} || מִצְוַת גִּלּוּחַ הַנָּזִיר וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו
|-
|{{ק|'''שסח'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''שסט'''}} || מִצְוַת מַשָּׂא הָאָרוֹן בַּכָּתֵף
|-
|{{ק|'''שע'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שעא'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהָשִׂים לְבוֹנָה בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעג'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן אוֹ כָּל מִינֵי שֵׁכָר
|-
|{{ק|'''שעד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר עֲנָבִים לַחִים
|-
|{{ק|'''שעה'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר צִמּוּקִים
|-
|{{ק|'''שעו'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר זֶרַע הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעז'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר קְלִפַּת הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעח'''}} || שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנָּזִיר שְׂעָרוֹ כָּל יְמֵי נִזְרוֹ
|-
|{{ק|'''שעט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַנָּזִיר לְאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''שפ'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הַנָּזִיר בְּמֵת
|-
|{{ק|'''שפא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּאִיָּר לְמִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה
|-
|{{ק|'''שפב'''}} || מִצְוַת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁיֵּאָכֵל עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאִיָּר
|-
|{{ק|'''שפג'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''שפד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי לְמָחֳרָתוֹ
|-
|{{ק|'''שפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מֵעַצְמוֹת פֶּסַח שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''שפו'''}} || מִצְוַת חַלָּה
|-
|{{ק|'''שפז'''}} || מִצְוַת צִיצִת
|-
|{{ק|'''שפח'''}} || שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינָיִם
|-
|{{ק|'''שפט'''}} || מִצְוַת שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצ'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן בְּכוֹר אָדָם
|-
|{{ק|'''שצא'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצב'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן
|-
|{{ק|'''שצג'''}} || מִצְוַת הַלְוִיִּם לָתֵת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''שצד'''}} || שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת לְוִיִּם וּלְוִיִּם בַּעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שצה'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד זָר בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצו'''}} || שֶׁלֹּא לְבַטֵּל שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצז'''}} || שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה
|-
|{{ק|'''שצח'''}} || מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה
|-
|{{ק|'''שצט'''}} || מִצְוַת כָּל טֻמְאַת מֵת
|-
|{{ק|'''ת'''}} || מִצְוַת מֵי נִדָּה שֶׁמְּטַמְּאִין אָדָם טָהוֹר וּמְטַהֲרִין אָדָם טָמֵא מִטֻּמְאַת מֵת בִּלְבָד
|-
|{{ק|'''תא'''}} || מִצְוַת דִּינֵי נְחָלוֹת
|-
|{{ק|'''תב'''}} || מִצְוַת הַקְרָבַת תְּמִידִין בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''תג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''תד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''תה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם חַג הַשָּׁבֻעוֹת
|-
|{{ק|'''תו'''}} || מִצְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''תז'''}} || מִצְוַת הֲפָרַת נְדָרִים
|-
|{{ק|'''תח'''}} || שֶׁלֹּא יַחֵל דְּבָרָיו בִּנְדָרִים
|-
|{{ק|'''תט'''}} || מִצְוַת לָתֵת עָרִים לַלְוִיִּם לָשֶׁבֶת בָּהֵן וְהֵן קוֹלְטוֹת
|-
|{{ק|'''תטו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לְהַגְלוֹת מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה מֵעִירוֹ לְעָרֵי מִקְלָט וְעַל הָרוֹצֵחַ בְּעַצְמוֹ לָלֶכֶת שָׁם
|-
|{{ק|'''תטז'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג הָרוֹצֵחַ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין
|-
|{{ק|'''תי'''}} || שֶׁלֹּא יוֹרֶה הָעֵד בְּדִין שֶׁהֵעִיד {{נ|בּוֹ|}} בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''תיא'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לְהַצִּיל מִמָּוֶת הָרוֹצֵחַ
|-
|{{ק|'''תיב'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִמְּחֻיָּב גָּלוּת לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת
|-
|{{ק|'''תיג'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת בְּדַיָּנִין אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּדִינֵי תוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָכָם בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת
|-
|{{ק|'''תיד'''}} || שֶׁלֹּא יִירָא הַדַּיָּן בַּדִּין מֵאָדָם רָע
|-
|{{ק|'''תיז'''}} || מִצְוַת אַחְדוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיח'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיט'''}} || מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תכ'''}} || מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית
|-
|{{ק|'''תכא'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד
|-
|{{ק|'''תכב'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ
|-
|{{ק|'''תכג'''}} || מִצְוַת מְזוּזָה
|-
|{{ק|'''תכד'''}} || מִצְוַת הֲרִיגַת שִׁבְעָה עֲמָמִים
|-
|{{ק|'''תכה'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְאַוֹּת מַה שֶׁבְּיַד אַחֵינוּ {{נ|בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|}}
|-
|{{ק|'''תכו'''}} || שֶׁלֹּא לְנַסּוֹת נְבִיא אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּאי
|-
|{{ק|'''תכז'''}} || שֶׁלֹּא לָחֹן לְעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן בְּעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכט'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
|-
|{{ק|'''תל'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַגֵּרִים
|-
|{{ק|'''תלא'''}} || מִצְוַת יִרְאַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תלב'''}} || מִצְוַת תְּפִלָּה
|-
|{{ק|'''תלג'''}} || מִצְוַת הַחֶבְרָה וְהַדְּבִיקָה עִם חַכְמֵי הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תלד'''}} || מִצְוַת הַצָּרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁיִּשָּׁבַע בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תלה'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִצִּפּוּי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תלו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדְבִּיק שׁוּם דָּבָר {{נ|מֵעֲבוֹדָה זָרָה|מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ בְּמָמוֹנֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ לֵהָנוֹת {{נ|בּוֹ|בָּהּ}}
|-
|{{ק|'''תלז'''}} || מִצְוָה לְאַבֵּד אֲשֵׁרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ
|-
|{{ק|'''תלח'''}} || מִצְוָה לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם בְּחוֹבָה אוֹ בִנְדָבָה בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ
|-
|{{ק|'''תלט'''}} || מִצְוַת לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַבְּחִירָה וְלֹא בַחוּץ
|-
|{{ק|'''תמ'''}} || מִצְוַת פְּדִיַּת קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם וְאַחַר כָּךְ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה
|-
|{{ק|'''תמא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטָה
|-
|{{ק|'''תמב'''}} || מִצְוַת לְהִטָּפֵל בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן מִחוּץ לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''תמג'''}} || מִצְוַת חֲקִירַת עֵדִים הֵיטֵב
|-
|{{ק|'''תמד'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת עִיר הַנִּדַּחַת וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ
|-
|{{ק|'''תמה'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תמו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''תמז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר עָנִי תַּחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית
|-
|{{ק|'''תמח'''}} || מִצְוַת הַשְׁמָטַת כְּסָפִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תמט'''}} || מִצְוַת לִנְגֹּשׂ אֶת {{נ|הַנָּכְרִי|הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תנ'''}} || מִצְוַת צְדָקָה
|-
|{{ק|'''תנא'''}} || מִצְוַת הַעֲנָקַת עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''תנב'''}} || מִצְוַת לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תנג'''}} || מִצְוַת לְהֵרָאוֹת בָּרְגָלִים בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תנד'''}} || שֶׁלֹּא לְאַבֵּד בָּתֵּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁלֹּא לִמְחֹק שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַכְּתוּבִים שָׁם
|-
|{{ק|'''תנה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת קָדָשִׁים בַּחוּץ
|-
|{{ק|'''תנו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דָּגָן חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל תִּירוֹשׁ חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תס'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים
|-
|{{ק|'''תסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''תסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים
|-
|{{ק|'''תסג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ כֹּהֲנִים בִּכּוּרִים קֹדֶם הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''תסד'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַלְוִיִּם מִלָּתֵת לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם וּלְשַׂמְּחָם בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הֶחָי
|-
|{{ק|'''תסו'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ מֵהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תסט'''}} || שֶׁלֹּא לְהָסִית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תע'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַשִּׂנְאָה מִן הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַצִּיל אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעג'''}} || שֶׁלֹּא יִלְמֹד הַנִּסָּת זְכוּת עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעד'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק הַנִּסָּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעה'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עִיר הַנִּדַּחַת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה
|-
|{{ק|'''תעו'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן עִיר הַנִּדַּחַת
|-
|{{ק|'''תעז'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד כְּמוֹ עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תעח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת
|-
|{{ק|'''תעט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין
|-
|{{ק|'''תפ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָגָב טָמֵא {{תיקון גירסה|וְכָל שֶׁכֵּן|וְכֵן כָּל}} שֶׁרֶץ הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תפא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁמֵּתוּ מֵאֲלֵיהֶן
|-
|{{ק|'''תפב'''}} || שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ הַהַלְוָאָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ זְמַן שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תפג'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַחֲיוֹת הֶעָנִי מִלִּתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ
|-
|{{ק|'''תפד'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַלְוֹת לֶעָנִי מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''תפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ עֶבֶד עִבְרִי רֵיקָם כְּשֶׁיֵּצֵא חָפְשִׁי
|-
|{{ק|'''תפו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹז אֶת הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן אַחַר חֲצוֹת
|-
|{{ק|'''תפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַחֲגִיגָה שֶׁנִּקְרַב בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי
|-
|{{ק|'''*'''}} || (שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן פֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד){{הערה|המצוה הזאת לדעת החינוך שאינו חושב המצוה ק&quot;ד שלא יאכל זר בשר קדשי קדשים וחשב המצוה הזאת לתשלום תרי&quot;ג.}}
|-
|{{ק|'''תצ'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לָרֶגֶל בְּלֹא קָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה עִמָּנוּ {{נ|שֶׁנַּקְרִיב|כְּשֶׁנַּקְרִיב}} שָׁם
|-
|{{ק|'''תצא'''}} || מִצְוַת מִנּוּי שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל קָהָל מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצב'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל זְמָן
|-
|{{ק|'''תצג'''}} || מִצְוַת מִנּוּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} עָלֵינוּ
|-
|{{ק|'''תצד'''}} || מִצְוַת לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה אַחַת יְתֵרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצה'''}} || מִצְוַת מַתְּנוֹת זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵבָה לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצו'''}} || מִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלִתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצז'''}} || מִצְוַת רֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁיִּתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצח'''}} || מִצְוַת לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים בַּמִּקְדָּשׁ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמָרוֹת וּבַמּוֹעֲדִים {{תיקון גירסה|עוֹלִים|עוֹבְדִים}} כְּאֶחָד
|-
|{{ק|'''תצט'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל נָבִיא שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִם לֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תק'''}} || מִצְוָה לְהָכִין שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט
|-
|{{ק|'''תקא'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת לְעֵדִים זוֹמְמִין כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ לַעֲשׂוֹת
|-
|{{ק|'''תקב'''}} || מִצְוָה לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן לַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקג'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת בְּמִלְחֲמוֹת הָרְשׁוּת כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקד'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל
|-
|{{ק|'''תקה'''}} || שֶׁלֹּא לָטַעַת אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תקו'''}} || שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה
|-
|{{ק|'''תקז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''תקח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַמְרוֹת עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקט'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} כִּי אִם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקטו'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ סוּסִים
|-
|{{ק|'''תקטז'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ נָשִׁים
|-
|{{ק|'''תקי'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ כֶּסֶף וְזָהָב לְבַד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקיא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקיב'''}} || שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשֵׁבֶט לֵוִי נַחֲלָה בָּאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיג'''}} || שֶׁלֹּא יִטֹּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיד'''}} || שֶׁלֹּא לִקְסֹם
|-
|{{ק|'''תקיז'''}} || שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''תקיח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חָבֶר
|-
|{{ק|'''תקיט'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּאוֹב
|-
|{{ק|'''תקכ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּיִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''תקכא'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים
|-
|{{ק|'''תקכב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת שֶׁקֶר בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תקכג'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תקכד'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא יָגוּר מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''תקכה'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל הַמַּזִּיק בְּדִינֵי קְנָסוֹת
|-
|{{ק|'''תקכו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַסִּיג גְּבוּל
|-
|{{ק|'''תקכז'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד
|-
|{{ק|'''תקכח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲרֹץ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת כָּל נְשָׁמָה מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁבַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקל'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל בַּמָּצוֹר וְכֵן כָּל הַשְׁחָתָה בִּכְלַל הַלָּאו
|-
|{{ק|'''תקלא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד וְלִזְרֹעַ בְּנַחַל אֵיתָן
|-
|{{ק|'''תקלב'''}} || מִצְוַת דִּין יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקלג'''}} || מִצְוַת דִּין תְּלִיָּה לְמִי שֶׁיִּתְחַיֵּב לִתְלוֹת
|-
|{{ק|'''תקלד'''}} || מִצְוַת קְבוּרָה לְנֶהֱרָג עַל פִּי בֵּית דִּין וְכֵן לְכָל מֵת
|-
|{{ק|'''תקלה'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקלו'''}} || מִצְוַת הֲקָמַת מַשָּׂא לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקלז'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן
|-
|{{ק|'''תקלח'''}} || מִצְוַת מַעֲקֶה
|-
|{{ק|'''תקלט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשִׁין בְּאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמ'''}} || מִצְוָה שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקמא'''}} || מִצְוָה עַל בֵּית דִּין לִסְקֹל בַּאֲבָנִים מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב סְקִילָה
|-
|{{ק|'''תקמב'''}} || מִצְוָה עַל הַמְאַנֵּס שֶׁיִּשָּׂא אֲנוּסָתוֹ לְאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמג'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָד בַּמִּלְחָמָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
|-
|{{ק|'''תקמד'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָתֵד בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקמה'''}} || {{נ|מִצְוַת|רְשׁוּת}} הַלְוָאָה לְנָכְרִי בְּרִבִּית אִם מִצְטָרֵךְ לִלְוֹת
|-
|{{ק|'''תקמו'''}} || מִצְוַת קִיּוּם מוֹצָא שְׂפָתַיִם
|-
|{{ק|'''תקמז'''}} || מִצְוָה לְהַנִּיחַ הַשָּׂכִיר לֶאֱכֹל בִּזְמַן שְׂכִירָתוֹ מִדְּבָרִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''תקמח'''}} || מִצְוַת הָרוֹצֶה לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה בִּשְׁטָר
|-
|{{ק|'''תקמט'''}} || מִצְוָה שֶׁיִּשְׂמַח חָתָן עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה
|-
|{{ק|'''תקנ'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקנא'''}} || מִצְוַת נְתִינַת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ
|-
|{{ק|'''תקנב'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עֹמֶר הַשִּׁכְחָה
|-
|{{ק|'''תקנג'''}} || מִצְוַת מַלְקוּת לָרְשָׁעִים
|-
|{{ק|'''תקנד'''}} || מִצְוַת יִבּוּם
|-
|{{ק|'''תקנה'''}} || מִצְוַת חֲלִיצָה
|-
|{{ק|'''תקנו'''}} || מִצְוָה לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף
|-
|{{ק|'''תקנז'''}} || מִצְוָה לִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תקנח'''}} || מִצְוָה לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק
|-
|{{ק|'''תקנט'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקס'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַמֵּר בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ
|-
|{{ק|'''תקסא'''}} || שֶׁלֹּא יָלִין הַצָּלוּב עַל הָעֵץ וְכֵן הַמֵּת בְּבֵיתוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ
|-
|{{ק|'''תקסב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַלֵּם מִן הָאֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקסג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ
|-
|{{ק|'''תקסד'''}} || שֶׁלֹּא תַּעְדֶּה אִשָּׁה עֲדִי אִישׁ
|-
|{{ק|'''תקסה'''}} || שֶׁלֹּא יְעָדָהּ הָאִישׁ עֲדִי אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקסו'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים
|-
|{{ק|'''תקסז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹל
|-
|{{ק|'''תקסח'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם בְּכֶרֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאוֹרָיְתָא
|-
|{{ק|'''תקסט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''תקע'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְהֵמָה
|-
|{{ק|'''תקעא'''}} || שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז
|-
|{{ק|'''תקעב'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ מוֹצִיא שֵׁם רָע אֶת אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''תקעג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ הָאֲנוּסָה
|-
|{{ק|'''תקעד'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאוֹנֵס אֶת אֲנוּסָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקעה'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח סָרִיס בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעו'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח מַמְזֵר בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעז'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעח'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ שָׁלוֹם לְעַמּוֹן וּמוֹאָב
|-
|{{ק|'''תקעט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק זֶרַע אֱדוֹם מֵהִתְחַתֵּן עִם קְהַל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִצְרִי כְּמוֹ כֵן אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפא'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְמַחֲנֵה לְוִיִּם
|-
|{{ק|'''תקפב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפד'''}} || שֶׁלֹּא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנַן זֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב
|-
|{{ק|'''תקפו'''}} || שֶׁלֹּא לִלְווֹת בְּרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפז'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת
|-
|{{ק|'''תקפח'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח הַשָּׂכִיר יָתֵר עַל אֲכִילָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקפט'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַשָּׂכִיר בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תקצ'''}} || שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַמְגָרֵשׁ גְּרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת
|-
|{{ק|'''תקצא'''}} || שֶׁלֹּא יִצָּא חָתָן מִבֵּיתוֹ כָּל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לַצָּבָא וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי צִבּוּר
|-
|{{ק|'''תקצב'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ
|-
|{{ק|'''תקצג'''}} || שֶׁלֹּא לִתְלֹשׁ סִמָּנֵי צָרָעַת
|-
|{{ק|'''תקצד'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ
|-
|{{ק|'''תקצה'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ עֲבוֹט מִבְּעָלָיו בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקצו'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד קָרוֹב
|-
|{{ק|'''תקצז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֵּר אוֹ יָתוֹם
|-
|{{ק|'''תקצח'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''תקצט'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח עֹמֶר הַשִּׁכְחָה מִתְּבוּאָה אוֹ מֵאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''תר'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף בְּמַלְקוּת הַמְחֻיָּב מַלְקוּת וּבִכְלָלָהּ שֶׁלֹּא נַכֶּה יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תרא'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲסֹם בְּהֵמָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תרב'''}} || שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא הַיְבָמָה לְאַחֵר חוּץ מִן הַיָּבָם
|-
|{{ק|'''תרג'''}} || שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף
|-
|{{ק|'''תרד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁהֶה מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת חֲסֵרִים עִמָּנוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא וְנִתֵּן בָּהֶן
|-
|{{ק|'''תרה'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תרו'''}} || מִצְוַת קְרִיאָה עַל הַבִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''תרז'''}} || מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''תרח'''}} || מִצְוָה לְהִדָּמוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂנוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב
|-
|{{ק|'''תרט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת
|-
|{{ק|'''תרי'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה
|-
|{{ק|'''תריא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה
|-
|{{ק|'''תריב'''}} || מִצְוַת הַקְהֵל בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תריג'''}} || מִצְוָה לִכְתֹּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{מ&quot;מ|דברים לא|יט}}.
|}
רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת 
אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר 
יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==אדרא רבא==
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא: עַד אֵימָתַי נְתִיב בְּקַיָּמָא 
דְּחַד סַמְכָא, כְּתִיב עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ {{מ&quot;מ|תהלים קיט|קכו}}.
יוֹמִין זְעִירִין, וּמָרֵי דְחוֹבָא דָּחֵק, כָּרוֹזָא קָרֵי כָּל יוֹמָא,
וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִנּוּן וְאִנְּהוּ בְּשׁוּלֵי כַרְמָא לָא
אַשְׁגְּחָן וְלָא יָדְעִין לְאָן אֲתַר אָזְלִין כְּמָה דְיָאוּת. אִתְכְּנַשׁוּ
חַבְרַיָּא לְבֵי אִדְּרָא מְלֻבָּשִׁין שִׁרְיָן סַיְפֵי וְרֻמְחֵי בִּידֵיכוֹן,
אִזְדְּרַזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן, בְּעֵטָא, בְּחָכְמְתָא, בְּסוּכְלְתָנוּ, בְּדַעְתָּא,
בְּחֵיזוּ, בְּיָדִין, בְּרַגְלִין, אַמְלַכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן דְּבִרְשׁוּתֵהּ
חַיֵּי וּמוֹתָא לְמִגְזַר דִּינִין דִּקְשֹׁט, מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין
צַיְתֵי לְהוּ וַחֲדָאָן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּלְמִנְדַּע לְהוּ. יְתֵב רַבִּי 
שִׁמְעוֹן וּבְכָא וַאֲמַר וַי אִי גְלֵינָא וַי אִי לָא גְלֵינָא. חַבְרַיָּא
דַּהֲווּ תַמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רַבִּי אַבָּא וַאֲמַר לֵהּ אִי נִיחָא
קַמֵּהּ דְּמַר לְגַלָּאָה הָא כְתִיב סוֹד יְיָ לִירֵאָיו {{מ&quot;מ|תהלים כה|יד}} וְהָא חַבְרַיָּא
אִלֵּין דַּחֲלִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִנּוּן וּכְבָר עָלוּ בְאִדְּרָא
דְּבֵי מַשְׁכְּנָא מִנְּהוֹן עָלוּ וּמִנְּהוֹן נְפַקוּ. תָּנָא אִתְמַנוּ
חַבְרַיָּא קַמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאִשְׁתְּכַחוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב וְרַבִּי יִצְחָק
וְרַבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב וְרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא. יָדִין
יְהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֶצְבָּעָן זְקַפוּ לְעֵלָּא וְעָלוּ בְחַקְלָא
בֵּינֵי אִילָנֵי וִיתַבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּצְלִי צְלוֹתֵהּ יְתֵב 
בְּגַוַּיְהוּ וַאֲמַר כָּל חַד יְשַׁוֵּי יְדוֹי בְּתֻקְפּוֹי שַׁוּוּ יְדַיְהוּ וּנְסֵב
לוֹן, פְּתַח וַאֲמַר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה 
מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר {{מ&quot;מ|דברים כז|טו}}, וְעָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן. פְּתַח
רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, 
מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא
דְּאִיהִי מִתְבַּטַּלָא אִי לָא יִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנוֹי שְׁמָא דָא 
וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ {{מ&quot;מ|דברים לג|כט}},
וּכְתִיב מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ {{מ&quot;מ|שמות טו|יא}}. קְרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וַאֲמַר: אֲנַן
כְּלָלָא דְכֹלָּא עַד הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּנוּ קָיְמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ
קָלָא וְאַרְכֻבָּתָן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנֻפְיָא
עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי. חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: יְיָ שָׁמַעְתִּי 
שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי {{מ&quot;מ|חבקוק ג|ב}}. אֲמַר: הָתָם יָאוּת הָוֵה לְמֶהֱוֵי דָחֵל אֲנַן.
בַּחֲבִיבוּתָא תָּלְיָא מִלְּתָא, דִּכְתִיב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ {{מ&quot;מ|דברים ו|ה}},
וּכְתִיב: מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם {{מ&quot;מ|דברים ז|ח}}, וּכְתִיב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ {{מ&quot;מ|מלאכי א|ב}}.
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==תחינה==
==הערות==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>ig6ze8owuv5u2dnn52rghn0pahmnnqx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015869</id>
      <parentid>3015868</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T20:52:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* קנים */</comment>
      <origin>3015869</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="165675" sha1="7ngb8foaao6za92r6ctvopvd9i0hvyp" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=תיקון ליל שבועות=
==תפילה קודם הלימוד==
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן.

לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י&quot;ה בו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה.
{{סוף}}
{{מ:טעמי המקרא}}
==תורה==
===ספר בראשית===
====בראשית====
{{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}}

{{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}}

====נח====
{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}}
====לך לך====
{{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}}
====וירא====
{{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}}

{{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}}
====חיי שרה====
{{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}}
====תולדות====
{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}}

{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}}
====ויצא====
{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}}
====וישלח====
{{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}}

{{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}}
====וישב====
{{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}}
====מקץ====
{{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}}

{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}}
====ויגש====
{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}}

{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}}
====ויחי====
{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}}

{{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}}
'''חזק'''
{{הור2|'''אדני'''}}

===ספר שמות===
====שמות====
{{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ז}}

{{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|א}}
====וארא====
{{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}}

{{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}}
====בא====
{{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}}
====בשלח====
{{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}}
{|align=center style=&quot;width: 650px;&quot;
|-
|align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}}
|-
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} 
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}}
|align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}}
|align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}}
|}
{{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}}  {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} 

{{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}}
{{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃

====יתרו====
{{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}}
{{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} 

{{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}}

{{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} 
לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃

{{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}}
====משפטים====
{{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}}

{{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|י}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}}
====תרומה====
{{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}}
====תצוה====
{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות כח/טעמים|א}}

{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|י}}
====כי תשא====
{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}}

{{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}}
====ויקהל====
{{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}}
====פקודי====
{{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}}

{{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אדינ'''}}

===ספר ויקרא===
====ויקרא====
{{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}}
====צו====
{{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}}
{{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} 

{{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}}
{{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}}
====שמיני====
{{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}}
====תזריע====
{{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}}
====מצורע====
{{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}}
====אחרי מות====
{{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}}
====קדושים====
{{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}}
====אמור====
{{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}}
====בהר====
{{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}}
====בחוקותי====
{{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}}

{{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אנדי'''}}

===ספר במדבר===
====במדבר====
{{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}}
====נשא====
{{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}}

{{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}}

{{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}}
====בהעלותך====
{{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}}
====שלח====
{{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}}
====קרח====
{{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}}
====חקת====
{{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}}
====בלק====
{{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}}
====פנחס====
{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}}

{{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}}
====מטות====
{{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}}
====מסעי====
{{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אניד'''}}

===ספר דברים===
====דברים====
{{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}}
====ואתחנן====
{{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}}

{{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}}
אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}}
====עקב====
{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}}

{{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}}
====ראה====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}}

{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}}

{{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}}
====שופטים====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}}

{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}}
====כי תצא====
{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}}

{{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}}
====כי תבוא====
{{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}}
====נצבים====
{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}}

{{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}}
====וילך====
{{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}}

====האזינו====
{{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}}
{{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}}

{{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}}
====וזאת הברכה====
{{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==נביאים==
{{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}}

{{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}}

{{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}}
===יהושע===
{{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|א}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}}

{{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃
{{הור2|'''אינד'''}}

===שופטים===
{{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|א}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃
{{הור2|'''דאני'''}}

===שמואל===
{{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}}
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}}
{{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}}
{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃
{{הור2|'''דאינ'''}}

===מלכים===
{{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}}
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דנאי'''}}

===ישעיהו===
{{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}}
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}'''
{{הור2|'''דניא'''}}

===ירמיהו===
{{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}}
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דיאנ'''}}

===יחזקאל===
{{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}}

{{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} 

{{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}}
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} 
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃
{{הור2|'''דינא'''}}

===תרי עשר===
{{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|א}} 
{{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}}
{{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}}

{{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}}
{{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}}
{{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==כתובים==
===רות===
{{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|א}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ה}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|י}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יז}}

{{#קטע:רות ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כ}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ 
{{הור2|'''נאיד'''}}

===תהלים===
====פרק א====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
====פרק יט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק סח====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק קיט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|&lt;/p&gt;}}
====פרק קנ====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}}
{{הור2|'''נדאי'''}}

===איוב===
{{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}}
{{#קטע:איוב א/טעמים|א}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ 
{{הור2|'''נדיא'''}}

===משלי===
{{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ג}}

{{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|י}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
{{הור2|'''נידא'''}}

===קהלת===
{{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}}
{{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}}

{{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}}
{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}}
&lt;b&gt;{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}&lt;/b&gt;
{{הור2|'''ניאד'''}}

===שיר השירים===
{{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}}
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}}
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}}
{{הור2|'''יאדנ'''}}

===איכה===
{{הור2|קוראים בלחש.}}
{{ממס1|איכה א/טעמים|איכה א א-ג}}
{{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איכה ה/טעמים#ה כ|איכה ה כ-כב}}
{{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}}'''
{{הור2|'''יאנד'''}}

===דניאל===
{{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}}
{{הור2|'''ידאנ'''}}

===אסתר===
{{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}}

{{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}}
{{הור2|'''ידנא'''}}
===דברי הימים===
{{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}}
{{הור2|'''ניאד'''}}
===עזרא===
{{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}}

{{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}}
{{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}
{{סוף}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==משנה==
===סדר זרעים===
====ברכות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}}
====פאה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}}
====דמאי====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}}
====כלאים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}}
====שביעית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}}
====מעשרות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}}
====מעשר שני====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}}
====חלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}}
====ערלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}}
====בכורים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}
===סדר מועד===
====שבת====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}}
====עירובין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}}
====פסחים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}}
====חגיגה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}}
====ביצה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}}
====מועד קטן====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}}
====ראש השנה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}}
====יומא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}}
====סוכה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}}
====תענית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}}
====שקלים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}}
====מגילה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}
===סדר נשים===
====יבמות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}}
====כתובות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}}

====סוטה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}}
====נדרים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}}

====נזיר====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}}

====גיטין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}}
====קידושין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר נזיקין===
====בבא קמא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}}
====בבא מציעא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}}

{{קטמש|בבא מציעא|י|ו}}
====בבא בתרא====
{{קטמש|בבא בתרא|א|א}}

{{קטמש|בבא בתרא|י|ח}}
====סנהדרין====
{{קטמש|סנהדרין|א|א}}

{{קטמש|סנהדרין|יא|ו}}
====מכות====
{{קטמש|מכות|א|א}}

{{קטמש|מכות|ג|טז}}
====שבועות====
{{קטמש|שבועות|א|א}}

{{קטמש|שבועות|ח|ו}}
====עדויות====
{{קטמש|עדויות|א|א}}

{{קטמש|עדויות|ח|ז}}
====עבודה זרה====
{{קטמש|עבודה זרה|א|א}}

{{קטמש|עבודה זרה|ה|יב}}
====אבות====
{{קטמש|אבות|א|א}}

{{קטמש|אבות|ו|יא}}
====הוריות====
{{קטמש|הוריות|א|א}}

{{קטמש|הוריות|ג|ח}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר קדשים===
====זבחים====
{{קטמש|זבחים|א|א}}

{{קטמש|זבחים|יד|י}}
====מנחות====
{{קטמש|מנחות|א|א}}

{{קטמש|מנחות|יג|יא}}
====חולין====
{{קטמש|חולין|א|א}}

{{קטמש|חולין|יב|ה}}
====בכורות====
{{קטמש|בכורות|א|א}}

{{קטמש|בכורות|ט|ח}}
====ערכין====
{{קטמש|ערכין|א|א}}

{{קטמש|ערכין|ט|ח}}
====תמורה====
{{קטמש|תמורה|א|א}}

{{קטמש|תמורה|ז|ו}}
====כריתות====
{{קטמש|כריתות|א|א}}

{{קטמש|כריתות|ו|ט}}
====מעילה====
{{קטמש|מעילה|א|א}}

{{קטמש|מעילה|ו|ו}}
====תמיד====
{{קטמש|תמיד|א|א}}

{{קטמש|תמיד|ז|ד}}
====מדות====
{{קטמש|מידות|א|א}}

{{קטמש|מידות|ה|ד}}
====קנים====
{{קטמש|קינים|א|א}}

{{קטמש|קינים|ג|ו}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר טהרות===
====מקואות====
{{קטמש|מקוואות|א|א}}

…
====פרה====
{{קטמש|פרה|א|א}}

{{קטמש|פרה|יב|יא}}
====ידים====
…
====אהלות====
{{קטמש|אהלות|א|א}}

{{קטמש|אהלות|יח|י}}
====נגעים====
{{קטמש|נגעים|א|א}}

{{קטמש|נגעים|יד|יג}}
====זבים====
{{קטמש|זבים|א|א}}

{{קטמש|זבים|ה|יב}}
====נדה====
…
====טהרות====
…
====כלים====
{{קטמש|כלים|א|א}}

{{קטמש|כלים|ל|ד}}
====טבול יום====
…
====מכשירין====
…
====עוקצין====
{{קטמש|עוקצין|א|א}}

{{קטמש|עוקצין|ג|יב}}

==ספר יצירה==
בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ 
יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ 
עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם
וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר 
וְסִפּוּר. 

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים 
עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ 
כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי 
וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא 
אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, 
רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב 
גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם
אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף
וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל
הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת
לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ 
לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ 
בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ&quot;מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו
וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת 
בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם,
דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, 
נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר
וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ&quot;שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת 
וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת 
וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ 
רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת 
וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ&quot;ד 
כָּפְרָ&quot;ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. 
שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז 
הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא
שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן
קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל.
דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ&quot;ו
זַ&quot;ח טִ&quot;י לַ&quot;ן סַ&quot;ע צַ&quot;ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד
מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה
מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם:
שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. 
עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן:
בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת:
עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת:
בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע.
וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב.
{{הור2|קדיש יתום}}

==זוהר==
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר 
הַתְּנוּפָה. {{מ&quot;מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ
חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ
בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ
בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק
מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי 
מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ 
שִׁבְעַת יָמִים {{מ&quot;מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא
פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן 
וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא
כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ
אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן 
עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף
הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי 
לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם 
חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע
שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ
דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת 
הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ&quot;מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב
וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ
יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ
וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ
אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא
וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה
וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא
חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת 
תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו
בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא
בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא
אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ 
לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה
דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא
דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה
בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ
וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי 
עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי 
אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא
חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן
בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן
וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל 
אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא
בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין 
דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא
כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא
לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא
וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא
תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן
וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי 
לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא
וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ
לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא 
בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין
אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת 
צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|שה&quot;ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא
וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן 
דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא
לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל

…

==סדר תרי&quot;ג מצוות==
{{הור2|צריך לומר התרי&quot;ג מצות בכוונה לשמור ולעשות ולקיים, ואז הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה.}}
{|
|-
|{{ק|'''א'''}} || מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה
|-
|{{ק|'''ב'''}} || מִצְוַת מִילָה
|-
|{{ק|'''ג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה
|-
|{{ק|'''ד'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''ה'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''ו'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ
|-
|{{ק|'''ז'''}} || מִצְוַת הַשְׁבָּתַת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''ח'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה
|-
|{{ק|'''ט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ בְּכוֹרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''י'''}} || מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם
|-
|{{ק|'''יא'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יב'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל
|-
|{{ק|'''יד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד הַבֹּקֶר
|-
|{{ק|'''טו'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''טז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ
|-
|{{ק|'''יז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל מוּמָר
|-
|{{ק|'''יח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְגֵר תּוֹשָׁב
|-
|{{ק|'''יט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִבְּשַׂר הַפֶּסַח חוּצָה
|-
|{{ק|'''כ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כג'''}} || שֶׁלֹּא יֵרָאֶה לָנוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כד'''}} || שֶׁלֹּא לָצֵאת בַּשַּׁבָּת חוּץ לִתְחוּם
|-
|{{ק|'''כה'''}} || מִצְוַת הַאֲמָנָה בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כו'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שַׁבָּת בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''כז'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''כח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בְּמַחְשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ זוּלָתִי הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל
|-
|{{ק|'''ל'''}} || שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת {{נ|לַעֲבוֹדָה זָרָה|לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''לא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} בַּמֶּה שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵעָבֵד
|-
|{{ק|'''לב'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשָּׁוְא
|-
|{{ק|'''לג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''לד'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג נָקִי
|-
|{{ק|'''לה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אִישׁ
|-
|{{ק|'''לו'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ {{נ|מִיִּשְׂרָאֵל|אָדָם}}
|-
|{{ק|'''לז'''}} || שֶׁלֹּא לְהָעִיד שֶׁקֶר
|-
|{{ק|'''לח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲמֹד
|-
|{{ק|'''לט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרַת אָדָם אֲפִלּוּ לְנוֹי
|-
|{{ק|'''מ'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי מִזְבֵּחַ גָּזִית (נ&quot;א אבני גזית במזבח)
|-
|{{ק|'''מא'''}} || שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''מב'''}} || מִצְוַת דִּין עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''מג'''}} || מִצְוַת יִעוּד שֶׁל אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מד'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּחֶנֶק הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מו'''}} || מִצְוַת דִּינֵי קְנָסוֹת לְחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ
|-
|{{ק|'''מז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּסַיִף הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מח'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן דִּין בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ
|-
|{{ק|'''מט'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הַבּוֹר
|-
|{{ק|'''נ'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן גַּנָּב בְּתַשְׁלוּמִים אוֹ בְמִיתָה
|-
|{{ק|'''נא'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי מַבְעֶה
|-
|{{ק|'''נב'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הָאֵשׁ
|-
|{{ק|'''נג'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם
|-
|{{ק|'''נד'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין טוֹעֵן וְנִטְעָן
|-
|{{ק|'''נה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין נוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר
|-
|{{ק|'''נו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַשּׁוֹאֵל
|-
|{{ק|'''נז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַמְפֻתָּה
|-
|{{ק|'''נח'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אָמָה עִבְרִיָּה הַקּוֹנֶה אוֹתָהּ מִיַּד הָאָב
|-
|{{ק|'''נט'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה
|-
|{{ק|'''ס'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''סא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוֹר הַנִּסְקָל
|-
|{{ק|'''סב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת מְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''סג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''סד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בְּמָמוֹן
|-
|{{ק|'''סה'''}} || שֶׁלֹּא לְעַנּוֹת יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת
|-
|{{ק|'''סו'''}} || מִצְוַת הַלְוָאָה לֶעָנִי
|-
|{{ק|'''סז'''}} || מִצְוַת הַטָּיָה אַחֲרֵי רַבִּים
|-
|{{ק|'''סח'''}} || מִצְוַת פֵּרוּק מַשָּׂא
|-
|{{ק|'''סט'''}} || מִצְוַת שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת
|-
|{{ק|'''ע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''עא'''}} || מִצְוַת חֲגִיגָה בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''עב'''}} || מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''עג'''}} || שֶׁלֹּא יִתְבַּע חוֹב מֵעָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּפְרֹעַ
|-
|{{ק|'''עד'''}} || שֶׁלֹּא יָשִׁית יָד בֵּין לֹוֶה לְמַלְוֶה בְּרִבִּית
|-
|{{ק|'''עה'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּן
|-
|{{ק|'''עו'''}} || לָאו דְּבִרְכַּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''עז'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַנָּשִׂיא
|-
|{{ק|'''עח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים חֻקֵּי הַתְּבוּאוֹת
|-
|{{ק|'''עט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה
|-
|{{ק|'''פ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ טַעֲנַת בַּעַל דִּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּינוֹ
|-
|{{ק|'''פא'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד בַּעַל עֲבֵרָה
|-
|{{ק|'''פב'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אֶחָד
|-
|{{ק|'''פג'''}} || שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה מִי שֶׁלִּמֵּד זְכוּת תְּחִלָּה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''פד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל עָנִי בַּדִּין
|-
|{{ק|'''פה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט חוֹטֵא מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ
|-
|{{ק|'''פו'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין בְּאֹמֶד הַדָּעַת
|-
|{{ק|'''פז'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד
|-
|{{ק|'''פח'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע {{נ|בַּעֲבוֹדָה זָרָה|בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''פט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדִּיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט שֶׂה הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּעוֹד שֶׁהֶחָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ
|-
|{{ק|'''צא'''}} || שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֵמוּרֵי הַפֶּסַח לִפָּסֵל בְּלִינָה
|-
|{{ק|'''צב'''}} || שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''צג'''}} || שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עַמְמַיָּא וְכֵן לְכָל עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוֹכָבִים}} בְּאַרְצֵנוּ
|-
|{{ק|'''צה'''}} || מִצְוַת בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''צו'''}} || מִצְוַת סִדּוּר לֶחֶם הַפָּנִים וּלְבוֹנָה זַכָּה לִפְנֵי יְיָ בְּכָל שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''צז'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּדֵּי הָאָרוֹן מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''צח'''}} || מִצְוַת עֲרִיכַת נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''צט'''}} || מִצְוַת לְבִישַׁת בִּגְדֵי כֹהֲנִים
|-
|{{ק|'''ק'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קא'''}} || מִצְוַת הַקְטָרַת קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קב'''}} || שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד
|-
|{{ק|'''קג'''}} || שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ הַמְּעִיל שֶׁל כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''קד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר וּלְהַקְרִיב עַל מִזְבַּח הַזָּהָב חוּץ קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קו'''}} || מִצְוַת נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''קז'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם לִפְנֵי עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קח'''}} || מִצְוַת מְשִׁיחַת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קט'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת הָאָרֶץ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''קי'''}} || שֶׁלֹּא יָסוּךְ זָר בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קיג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת תִּקְרֹבֶת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''קיד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''קטו'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בֵּית דִּין מִשְׁפַּט מָוֶת בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''קטז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''קיז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה
|-
|{{ק|'''קיח'''}} || מִצְוַת מְלִיחַת הַקָּרְבָּן
|-
|{{ק|'''קיט'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן בֵּית דִּין שֶׁטָּעוּ בְּהוֹרָאָה
|-
|{{ק|'''קכ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן חַטָּאת לְיָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת
|-
|{{ק|'''קכא'''}} || מִצְוַת עֵדוּת
|-
|{{ק|'''קכב'''}} || מִצְוַת קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד
|-
|{{ק|'''קכג'''}} || מִצְוַת תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ לְאוֹכֵל מִן הַתְּרוּמָה אוֹ מוֹעֵל בָּהּ
|-
|{{ק|'''קכד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי
|-
|{{ק|'''קכה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם וַדַּאי
|-
|{{ק|'''קכו'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַגָּזֵל
|-
|{{ק|'''קכז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ
|-
|{{ק|'''קכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּלֹא מֶלַח
|-
|{{ק|'''קכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל בְּחַטַּאת הָעוֹף
|-
|{{ק|'''קל'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן זַיִת בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלא'''}} || שֶׁלֹּא לָתֵת לְבוֹנָה בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלב'''}} || מִצְוַת הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן
|-
|{{ק|'''קלג'''}} || מִצְוַת הַדְלָקַת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלד'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת
|-
|{{ק|'''קלה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הַחַטָּאת
|-
|{{ק|'''קלז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קלח'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה זֶבַח הַשְּׁלָמִים
|-
|{{ק|'''קלט'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת נוֹתַר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמ'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''קמב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''קמג'''}} || שֶׁלֹּא תֵּאָכֵל מִנְחַת כֹּהֵן
|-
|{{ק|'''קמד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאת הַנַּעֲשֵׂית בִּפְנִים
|-
|{{ק|'''קמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַתּוֹדָה וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל
|-
|{{ק|'''קמז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חֵלֶב
|-
|{{ק|'''קמט'''}} || שֶׁלֹּא נֹאכַל דַּם בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף
|-
|{{ק|'''קנ'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה
|-
|{{ק|'''קנא'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי דָּגִים
|-
|{{ק|'''קנב'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי חֲגָבִים
|-
|{{ק|'''קנג'''}} || מִצְוַת טֻמְאַת שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים
|-
|{{ק|'''קנד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת אֳכָלִים
|-
|{{ק|'''קנה'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נְבֵלָה
|-
|{{ק|'''קנו'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר
|-
|{{ק|'''קנז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קנח'''}} || שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קנט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס שְׁתוּיֵי יַיִן בַּמִּקְדָּשׁ וְכֵן שֶׁלֹּא יוֹרֶה שָׁתוּי
|-
|{{ק|'''קס'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה
|-
|{{ק|'''קסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''קסד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִינֵי שְׁרָצִים דַּקִּים הַנּוֹלָדִים בַּזְּרָעִים וּבַפֵּרוֹת
|-
|{{ק|'''קסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִשֶּׁרֶץ הַמַּיִם
|-
|{{ק|'''קסו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַשְּׁרָצִים הַמִּתְהַוִּים מִן הָעִפּוּשׁ
|-
|{{ק|'''קסז'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת מְצֹרָע
|-
|{{ק|'''קע'''}} || הַנְהָגַת הַמְּצֹרָע בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה וְכָל מְטַמְּאֵי אָדָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֵן טְמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן נִגְעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קעב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קעג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ שְׂעַר הַנֶּתֶק
|-
|{{ק|'''קעד'''}} || מִצְוַת הַטָּהֳרָה מִן הַצָּרַעַת שֶׁתִּהְיֶה בְּמִינִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''קעה'''}} || מִצְוַת תִּגְלַחַת מְצֹרָע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
|-
|{{ק|'''קעו'''}} || מִצְוַת טְבִילָה לַטְּמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מְצֹרָע כְּשֶׁיִּתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ
|-
|{{ק|'''קעח'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת בַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בוֹ נֶגַע
|-
|{{ק|'''קעט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָב לִהְיוֹת טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָב כְּשֶׁיִּטְהַר מִזּוֹבוֹ
|-
|{{ק|'''קפא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפב'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נִדָּה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפג'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָבָה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָבָה כְּשֶׁתִּטְהַר מִזּוֹבָהּ
|-
|{{ק|'''קפה'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''קפו'''}} || מִצְוַת כִּסּוּי הַדָּם
|-
|{{ק|'''קפז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל שֶׁכֵּן זָרִים
|-
|{{ק|'''קפח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''קפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּלֹא בִיאָה
|-
|{{ק|'''קצ'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אָב
|-
|{{ק|'''קצא'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵם
|-
|{{ק|'''קצב'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אָב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ
|-
|{{ק|'''קצג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ בְּכָל צַד שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ
|-
|{{ק|'''קצד'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''קצה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצו'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ מִן הָאָב וְהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו
|-
|{{ק|'''קצח'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אָב
|-
|{{ק|'''קצט'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אֵם
|-
|{{ק|'''ר'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל עֶרְוַת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רא'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רב'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''רג'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אָח
|-
|{{ק|'''רד'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ
|-
|{{ק|'''רה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ
|-
|{{ק|'''רז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ
|-
|{{ק|'''רח'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''רחצ'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה נִדָּה
|-
|{{ק|'''רט'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ
|-
|{{ק|'''רי'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזָּכָר
|-
|{{ק|'''ריא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עִם בְּהֵמָה
|-
|{{ק|'''ריב'''}} || שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּבְנָה הַנָּשִׁים עִם הַבְּהֵמוֹת
|-
|{{ק|'''ריג'''}} || מִצְוַת יִרְאַת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''ריד'''}} || מִצְוַת פֵּאָה
|-
|{{ק|'''רטו'''}} || מִצְוַת לֶקֶט
|-
|{{ק|'''רטז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריח'''}} || מִצְוַת שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בְּצֶדֶק
|-
|{{ק|'''ריט'''}} || מִצְוַת תּוֹכָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה
|-
|{{ק|'''רכ'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רכא'''}} || מִצְוַת נֶטַע רְבָעִי
|-
|{{ק|'''רכב'''}} || מִצְוַת לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רכג'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד חֲכָמִים
|-
|{{ק|'''רכד'''}} || מִצְוַת צִדּוּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלִים וְהַמִּדּוֹת
|-
|{{ק|'''רכה'''}} || מִצְוַת שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה
|-
|{{ק|'''רכו'''}} || שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא בְמַחְשָׁבָה וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא אֲפִלּוּ בְּהַבָּטָה
|-
|{{ק|'''רכז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לְזוּלָתוֹ
|-
|{{ק|'''רכח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל נוֹתָר
|-
|{{ק|'''רכט'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת הַפֵּאָה בַּשָּׂדֶה
|-
|{{ק|'''רל'''}} || שֶׁלֹּא לָקַחַת שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקָּצִיר
|-
|{{ק|'''רלא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלב'''}} || שֶׁלֹּא לִלְקֹט פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלג'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב שׁוּם חֵפֶץ אוֹ מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלד'''}} || שֶׁלֹּא יְכַחֵשׁ עַל הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ מֵאַחֵר בְּיָדוֹ
|-
|{{ק|'''רלה'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע עַל כְּפִירַת מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלו'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר
|-
|{{ק|'''רלז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשֹׁק
|-
|{{ק|'''רלח'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹל
|-
|{{ק|'''רלט'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר שְׂכַר שָׂכִיר
|-
|{{ק|'''רמ'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''רמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁיל תָּם בַּדֶּרֶךְ
|-
|{{ק|'''רמב'''}} || שֶׁלֹּא לְעַוֵּת הַמִּשְׁפָּט
|-
|{{ק|'''רמג'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבֵּד גָּדוֹל בַּדִּין
|-
|{{ק|'''רמד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַגֵּל
|-
|{{ק|'''רמה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲמֹד עַל דָּם רֵעִים
|-
|{{ק|'''רמו'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אָח
|-
|{{ק|'''רמז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רמח'''}} || שֶׁלֹּא לִנְקֹם
|-
|{{ק|'''רמט'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטֹר
|-
|{{ק|'''רנ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ
|-
|{{ק|'''רנא'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים בָּאָרֶץ וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָן בְּשׁוּם מָקוֹם
|-
|{{ק|'''רנב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עָרְלָה
|-
|{{ק|'''רנג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֶרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא
|-
|{{ק|'''רנד'''}} || שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ
|-
|{{ק|'''רנה'''}} || שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן
|-
|{{ק|'''רנו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקִּיף פְּאַת הָרֹאשׁ
|-
|{{ק|'''רנז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית פְּאַת זָקָן
|-
|{{ק|'''רנח'''}} || שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בִּבְשָׂרוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע
|-
|{{ק|'''רנט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב
|-
|{{ק|'''רס'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''רסא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִדּוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת בִּכְלַל
|-
|{{ק|'''רסב'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''רסג'''}} || שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''רסד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת הַכֹּהֲנִים לִקְרוֹבֵיהֶם וּבִכְלָלָהּ שֶׁיִּתְאַבְּלוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁשָּׁה מִקְּרוֹבֵיהֶם הַיְדוּעִים
|-
|{{ק|'''רסה'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ זֶרַע אַהֲרֹן
|-
|{{ק|'''רסו'''}} || מִצְוַת כֹּהֵן גָּדוֹל לִשָּׂא נַעֲרָה בְתוּלָה
|-
|{{ק|'''רסז'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן לִהְיוֹת תָּמִים
|-
|{{ק|'''רסח'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁמוֹנָה יָמִים וּלְמַעְלָה
|-
|{{ק|'''רסט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''רע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן הָעֹמֶר שֶׁל שְׂעוֹרִים בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעד'''}} || מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר
|-
|{{ק|'''רעה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה חֲדָשָׁה מִן הַחִטִּים בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעו'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת מִמְּלָאכָה בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעז'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעט'''}} || מִצְוַת תַּעֲנִית בְּיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפ'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפד'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא נִקְרָא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפו'''}} || מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב
|-
|{{ק|'''רפז'''}} || מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה
|-
|{{ק|'''רפח'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּמֵת זוּלַת בַּקְּרוֹבִים הַמְבֹאָרִים בַּכָּתוּב
|-
|{{ק|'''רפט'''}} || שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ כֹּהֵן טְבוּל יוֹם עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ
|-
|{{ק|'''רצ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה זֹנָה
|-
|{{ק|'''רצא'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה חֲלָלָה
|-
|{{ק|'''רצב'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה גְרוּשָׁה
|-
|{{ק|'''רצג'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''רצד'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשׁוּם טֻמְאָה בְּמֵת
|-
|{{ק|'''רצה'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''רצו'''}} || שֶׁלֹּא יִבְעֹל כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִדּוּשִׁין
|-
|{{ק|'''רצז'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם קָבוּעַ בַּעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רצח'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''רצט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם בַּהֵיכָל כֻּלּוֹ
|-
|{{ק|'''ש'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא
|-
|{{ק|'''שא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן טָמֵא תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל שׁוּם זָר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שה'''}} || שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲלָלָה מִן הַקֹּדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טֶבֶל
|-
|{{ק|'''שז'''}} || שֶׁלֹּא נַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְהַקְרִיבָן לַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שח'''}} || שֶׁלֹּא יִתֵּן מוּם בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שט'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְשֵׁם קָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שי'''}} || שֶׁלֹּא יַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין
|-
|{{ק|'''שיא'''}} || שֶׁלֹּא יִזְרֹק דַּם בַּעַל מוּם עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שיב'''}} || שֶׁלֹּא לְסָרֵס זְכַר אֶחָד מִכָּל הַמִּינִים
|-
|{{ק|'''שיג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם מִיַּד {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''שיד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁחֹט בְּהֵמָה וּבְנָהּ בְּיוֹם אֶחָד
|-
|{{ק|'''שטו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם בֵּין בְּנֵי אָדָם
|-
|{{ק|'''שטז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם כְּלוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''שיט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָלִי מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְמֶל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם חַג שָׁבוּעוֹת
|-
|{{ק|'''שכב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל תִּשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בָּעֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''שכו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''שכז'''}} || מִצְוַת סְפִירַת שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שכח'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''של'''}} || מִצְוַת עֲשִׂיַּת דִּין בֵּין לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר
|-
|{{ק|'''שלא'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת קַרְקַע {{נ|לִבְעָלֶיהָ|לְבַעְלֵיהֶן}} בַּיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלב'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן הַנְּחָלוֹת שֶׁהֵן תּוֹךְ הָעִיר עַד הַשְׁלָמַת שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלג'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדָה בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''שלד'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלה'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה עֲבוֹדָה גַּם בָּאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''שלו'''}} || שֶׁלֹּא נִקְצֹר סְפִיחִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלז'''}} || שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלח'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בָּאָרֶץ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלט'''}} || שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי תְבוּאוֹת שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שמ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת בַּיּוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בִּשְׁאָר שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִקָּח וּמִמְכָּר
|-
|{{ק|'''שמב'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''שמג'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַצְּמִיתוּת
|-
|{{ק|'''שמד'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי עָרֵי הַלְוִיִּם וּשְׂדוֹתֵיהֶן
|-
|{{ק|'''שמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְוֹת בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''שמו'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדָה בְזוּיָה כְּמוֹ עֲבוֹדַת כְּנַעֲנִי
|-
|{{ק|'''שמז'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּכֵר עֶבֶד עִבְרִי עַל אֶבֶן הַמִּקָּח
|-
|{{ק|'''שמח'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵד בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדַת פָּרֶךְ
|-
|{{ק|'''שמט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ {{נ|לַגּוֹי|לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לוֹ בְּפָרֶךְ
|-
|{{ק|'''שנ'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה עַל אֶבֶן מַשְׂכִּית אֲפִלּוּ לַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''שנא'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ אָדָם שֶׁיִּתֵּן דָּמָים הַקְּצוּבִים בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''שנב'''}} || מִצְוַת הַמֵּמִיר בֶּהֱמַת קָרְבָּן בִּבְהֵמָה שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן קֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנג'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בְּהֵמָה שֶׁיִּתֵּן כְּפִי שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''שנד'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בָּתִּים שֶׁיִּתֵּן הָעֵרֶךְ שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן וְתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנה'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ שָׂדֶה שֶׁיִּתֵּן כְּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּפָּרָשָׁה
|-
|{{ק|'''שנו'''}} || מִצְוַת דִּין מַחֲרִים מִנְּכָסָיו שֶׁהוּא לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שנז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שנח'''}} || שֶׁלֹּא נָמִיר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שנט'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת הַקֳּדָשִׁים מִקָּרְבָּן לְקָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שס'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר קַרְקַע שֶׁהֶחֱרִימוּ אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ אֶלָּא תִּנָּתֵן לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שסא'''}} || שֶׁלֹּא תִגָּאֵל שְׂדֵה הַחֵרֶם
|-
|{{ק|'''שסב'''}} || שֶׁלֹּא לִגְאֹל מַעְשַׂר בְּהֵמָה אֶלָּא יֵאָכֵל בִּירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''שסג'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה
|-
|{{ק|'''שסד'''}} || מִצְוַת וִדּוּי עַל הַחֵטְא
|-
|{{ק|'''שסה'''}} || מִצְוַת סוֹטָה שֶׁיְּבִיאֶהָ הַבַּעַל אֶל הַכֹּהֵן וְיַעֲשֶׂה לָהּ כְּמִשְׁפַּט הַכָּתוּב
|-
|{{ק|'''שסו'''}} || מִצְוַת גִּדּוּל שְׂעַר נָזִיר
|-
|{{ק|'''שסז'''}} || מִצְוַת גִּלּוּחַ הַנָּזִיר וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו
|-
|{{ק|'''שסח'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''שסט'''}} || מִצְוַת מַשָּׂא הָאָרוֹן בַּכָּתֵף
|-
|{{ק|'''שע'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שעא'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהָשִׂים לְבוֹנָה בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעג'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן אוֹ כָּל מִינֵי שֵׁכָר
|-
|{{ק|'''שעד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר עֲנָבִים לַחִים
|-
|{{ק|'''שעה'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר צִמּוּקִים
|-
|{{ק|'''שעו'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר זֶרַע הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעז'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר קְלִפַּת הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעח'''}} || שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנָּזִיר שְׂעָרוֹ כָּל יְמֵי נִזְרוֹ
|-
|{{ק|'''שעט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַנָּזִיר לְאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''שפ'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הַנָּזִיר בְּמֵת
|-
|{{ק|'''שפא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּאִיָּר לְמִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה
|-
|{{ק|'''שפב'''}} || מִצְוַת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁיֵּאָכֵל עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאִיָּר
|-
|{{ק|'''שפג'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''שפד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי לְמָחֳרָתוֹ
|-
|{{ק|'''שפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מֵעַצְמוֹת פֶּסַח שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''שפו'''}} || מִצְוַת חַלָּה
|-
|{{ק|'''שפז'''}} || מִצְוַת צִיצִת
|-
|{{ק|'''שפח'''}} || שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינָיִם
|-
|{{ק|'''שפט'''}} || מִצְוַת שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצ'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן בְּכוֹר אָדָם
|-
|{{ק|'''שצא'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצב'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן
|-
|{{ק|'''שצג'''}} || מִצְוַת הַלְוִיִּם לָתֵת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''שצד'''}} || שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת לְוִיִּם וּלְוִיִּם בַּעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שצה'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד זָר בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצו'''}} || שֶׁלֹּא לְבַטֵּל שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצז'''}} || שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה
|-
|{{ק|'''שצח'''}} || מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה
|-
|{{ק|'''שצט'''}} || מִצְוַת כָּל טֻמְאַת מֵת
|-
|{{ק|'''ת'''}} || מִצְוַת מֵי נִדָּה שֶׁמְּטַמְּאִין אָדָם טָהוֹר וּמְטַהֲרִין אָדָם טָמֵא מִטֻּמְאַת מֵת בִּלְבָד
|-
|{{ק|'''תא'''}} || מִצְוַת דִּינֵי נְחָלוֹת
|-
|{{ק|'''תב'''}} || מִצְוַת הַקְרָבַת תְּמִידִין בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''תג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''תד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''תה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם חַג הַשָּׁבֻעוֹת
|-
|{{ק|'''תו'''}} || מִצְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''תז'''}} || מִצְוַת הֲפָרַת נְדָרִים
|-
|{{ק|'''תח'''}} || שֶׁלֹּא יַחֵל דְּבָרָיו בִּנְדָרִים
|-
|{{ק|'''תט'''}} || מִצְוַת לָתֵת עָרִים לַלְוִיִּם לָשֶׁבֶת בָּהֵן וְהֵן קוֹלְטוֹת
|-
|{{ק|'''תטו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לְהַגְלוֹת מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה מֵעִירוֹ לְעָרֵי מִקְלָט וְעַל הָרוֹצֵחַ בְּעַצְמוֹ לָלֶכֶת שָׁם
|-
|{{ק|'''תטז'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג הָרוֹצֵחַ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין
|-
|{{ק|'''תי'''}} || שֶׁלֹּא יוֹרֶה הָעֵד בְּדִין שֶׁהֵעִיד {{נ|בּוֹ|}} בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''תיא'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לְהַצִּיל מִמָּוֶת הָרוֹצֵחַ
|-
|{{ק|'''תיב'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִמְּחֻיָּב גָּלוּת לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת
|-
|{{ק|'''תיג'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת בְּדַיָּנִין אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּדִינֵי תוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָכָם בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת
|-
|{{ק|'''תיד'''}} || שֶׁלֹּא יִירָא הַדַּיָּן בַּדִּין מֵאָדָם רָע
|-
|{{ק|'''תיז'''}} || מִצְוַת אַחְדוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיח'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיט'''}} || מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תכ'''}} || מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית
|-
|{{ק|'''תכא'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד
|-
|{{ק|'''תכב'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ
|-
|{{ק|'''תכג'''}} || מִצְוַת מְזוּזָה
|-
|{{ק|'''תכד'''}} || מִצְוַת הֲרִיגַת שִׁבְעָה עֲמָמִים
|-
|{{ק|'''תכה'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְאַוֹּת מַה שֶׁבְּיַד אַחֵינוּ {{נ|בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|}}
|-
|{{ק|'''תכו'''}} || שֶׁלֹּא לְנַסּוֹת נְבִיא אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּאי
|-
|{{ק|'''תכז'''}} || שֶׁלֹּא לָחֹן לְעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן בְּעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכט'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
|-
|{{ק|'''תל'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַגֵּרִים
|-
|{{ק|'''תלא'''}} || מִצְוַת יִרְאַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תלב'''}} || מִצְוַת תְּפִלָּה
|-
|{{ק|'''תלג'''}} || מִצְוַת הַחֶבְרָה וְהַדְּבִיקָה עִם חַכְמֵי הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תלד'''}} || מִצְוַת הַצָּרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁיִּשָּׁבַע בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תלה'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִצִּפּוּי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תלו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדְבִּיק שׁוּם דָּבָר {{נ|מֵעֲבוֹדָה זָרָה|מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ בְּמָמוֹנֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ לֵהָנוֹת {{נ|בּוֹ|בָּהּ}}
|-
|{{ק|'''תלז'''}} || מִצְוָה לְאַבֵּד אֲשֵׁרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ
|-
|{{ק|'''תלח'''}} || מִצְוָה לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם בְּחוֹבָה אוֹ בִנְדָבָה בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ
|-
|{{ק|'''תלט'''}} || מִצְוַת לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַבְּחִירָה וְלֹא בַחוּץ
|-
|{{ק|'''תמ'''}} || מִצְוַת פְּדִיַּת קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם וְאַחַר כָּךְ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה
|-
|{{ק|'''תמא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטָה
|-
|{{ק|'''תמב'''}} || מִצְוַת לְהִטָּפֵל בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן מִחוּץ לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''תמג'''}} || מִצְוַת חֲקִירַת עֵדִים הֵיטֵב
|-
|{{ק|'''תמד'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת עִיר הַנִּדַּחַת וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ
|-
|{{ק|'''תמה'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תמו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''תמז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר עָנִי תַּחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית
|-
|{{ק|'''תמח'''}} || מִצְוַת הַשְׁמָטַת כְּסָפִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תמט'''}} || מִצְוַת לִנְגֹּשׂ אֶת {{נ|הַנָּכְרִי|הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תנ'''}} || מִצְוַת צְדָקָה
|-
|{{ק|'''תנא'''}} || מִצְוַת הַעֲנָקַת עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''תנב'''}} || מִצְוַת לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תנג'''}} || מִצְוַת לְהֵרָאוֹת בָּרְגָלִים בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תנד'''}} || שֶׁלֹּא לְאַבֵּד בָּתֵּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁלֹּא לִמְחֹק שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַכְּתוּבִים שָׁם
|-
|{{ק|'''תנה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת קָדָשִׁים בַּחוּץ
|-
|{{ק|'''תנו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דָּגָן חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל תִּירוֹשׁ חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תס'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים
|-
|{{ק|'''תסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''תסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים
|-
|{{ק|'''תסג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ כֹּהֲנִים בִּכּוּרִים קֹדֶם הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''תסד'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַלְוִיִּם מִלָּתֵת לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם וּלְשַׂמְּחָם בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הֶחָי
|-
|{{ק|'''תסו'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ מֵהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תסט'''}} || שֶׁלֹּא לְהָסִית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תע'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַשִּׂנְאָה מִן הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַצִּיל אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעג'''}} || שֶׁלֹּא יִלְמֹד הַנִּסָּת זְכוּת עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעד'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק הַנִּסָּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעה'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עִיר הַנִּדַּחַת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה
|-
|{{ק|'''תעו'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן עִיר הַנִּדַּחַת
|-
|{{ק|'''תעז'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד כְּמוֹ עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תעח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת
|-
|{{ק|'''תעט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין
|-
|{{ק|'''תפ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָגָב טָמֵא {{תיקון גירסה|וְכָל שֶׁכֵּן|וְכֵן כָּל}} שֶׁרֶץ הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תפא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁמֵּתוּ מֵאֲלֵיהֶן
|-
|{{ק|'''תפב'''}} || שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ הַהַלְוָאָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ זְמַן שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תפג'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַחֲיוֹת הֶעָנִי מִלִּתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ
|-
|{{ק|'''תפד'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַלְוֹת לֶעָנִי מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''תפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ עֶבֶד עִבְרִי רֵיקָם כְּשֶׁיֵּצֵא חָפְשִׁי
|-
|{{ק|'''תפו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹז אֶת הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן אַחַר חֲצוֹת
|-
|{{ק|'''תפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַחֲגִיגָה שֶׁנִּקְרַב בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי
|-
|{{ק|'''*'''}} || (שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן פֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד){{הערה|המצוה הזאת לדעת החינוך שאינו חושב המצוה ק&quot;ד שלא יאכל זר בשר קדשי קדשים וחשב המצוה הזאת לתשלום תרי&quot;ג.}}
|-
|{{ק|'''תצ'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לָרֶגֶל בְּלֹא קָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה עִמָּנוּ {{נ|שֶׁנַּקְרִיב|כְּשֶׁנַּקְרִיב}} שָׁם
|-
|{{ק|'''תצא'''}} || מִצְוַת מִנּוּי שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל קָהָל מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצב'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל זְמָן
|-
|{{ק|'''תצג'''}} || מִצְוַת מִנּוּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} עָלֵינוּ
|-
|{{ק|'''תצד'''}} || מִצְוַת לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה אַחַת יְתֵרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצה'''}} || מִצְוַת מַתְּנוֹת זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵבָה לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצו'''}} || מִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלִתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצז'''}} || מִצְוַת רֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁיִּתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצח'''}} || מִצְוַת לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים בַּמִּקְדָּשׁ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמָרוֹת וּבַמּוֹעֲדִים {{תיקון גירסה|עוֹלִים|עוֹבְדִים}} כְּאֶחָד
|-
|{{ק|'''תצט'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל נָבִיא שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִם לֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תק'''}} || מִצְוָה לְהָכִין שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט
|-
|{{ק|'''תקא'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת לְעֵדִים זוֹמְמִין כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ לַעֲשׂוֹת
|-
|{{ק|'''תקב'''}} || מִצְוָה לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן לַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקג'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת בְּמִלְחֲמוֹת הָרְשׁוּת כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקד'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל
|-
|{{ק|'''תקה'''}} || שֶׁלֹּא לָטַעַת אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תקו'''}} || שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה
|-
|{{ק|'''תקז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''תקח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַמְרוֹת עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקט'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} כִּי אִם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקטו'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ סוּסִים
|-
|{{ק|'''תקטז'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ נָשִׁים
|-
|{{ק|'''תקי'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ כֶּסֶף וְזָהָב לְבַד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקיא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקיב'''}} || שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשֵׁבֶט לֵוִי נַחֲלָה בָּאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיג'''}} || שֶׁלֹּא יִטֹּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיד'''}} || שֶׁלֹּא לִקְסֹם
|-
|{{ק|'''תקיז'''}} || שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''תקיח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חָבֶר
|-
|{{ק|'''תקיט'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּאוֹב
|-
|{{ק|'''תקכ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּיִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''תקכא'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים
|-
|{{ק|'''תקכב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת שֶׁקֶר בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תקכג'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תקכד'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא יָגוּר מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''תקכה'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל הַמַּזִּיק בְּדִינֵי קְנָסוֹת
|-
|{{ק|'''תקכו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַסִּיג גְּבוּל
|-
|{{ק|'''תקכז'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד
|-
|{{ק|'''תקכח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲרֹץ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת כָּל נְשָׁמָה מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁבַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקל'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל בַּמָּצוֹר וְכֵן כָּל הַשְׁחָתָה בִּכְלַל הַלָּאו
|-
|{{ק|'''תקלא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד וְלִזְרֹעַ בְּנַחַל אֵיתָן
|-
|{{ק|'''תקלב'''}} || מִצְוַת דִּין יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקלג'''}} || מִצְוַת דִּין תְּלִיָּה לְמִי שֶׁיִּתְחַיֵּב לִתְלוֹת
|-
|{{ק|'''תקלד'''}} || מִצְוַת קְבוּרָה לְנֶהֱרָג עַל פִּי בֵּית דִּין וְכֵן לְכָל מֵת
|-
|{{ק|'''תקלה'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקלו'''}} || מִצְוַת הֲקָמַת מַשָּׂא לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקלז'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן
|-
|{{ק|'''תקלח'''}} || מִצְוַת מַעֲקֶה
|-
|{{ק|'''תקלט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשִׁין בְּאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמ'''}} || מִצְוָה שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקמא'''}} || מִצְוָה עַל בֵּית דִּין לִסְקֹל בַּאֲבָנִים מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב סְקִילָה
|-
|{{ק|'''תקמב'''}} || מִצְוָה עַל הַמְאַנֵּס שֶׁיִּשָּׂא אֲנוּסָתוֹ לְאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמג'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָד בַּמִּלְחָמָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
|-
|{{ק|'''תקמד'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָתֵד בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקמה'''}} || {{נ|מִצְוַת|רְשׁוּת}} הַלְוָאָה לְנָכְרִי בְּרִבִּית אִם מִצְטָרֵךְ לִלְוֹת
|-
|{{ק|'''תקמו'''}} || מִצְוַת קִיּוּם מוֹצָא שְׂפָתַיִם
|-
|{{ק|'''תקמז'''}} || מִצְוָה לְהַנִּיחַ הַשָּׂכִיר לֶאֱכֹל בִּזְמַן שְׂכִירָתוֹ מִדְּבָרִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''תקמח'''}} || מִצְוַת הָרוֹצֶה לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה בִּשְׁטָר
|-
|{{ק|'''תקמט'''}} || מִצְוָה שֶׁיִּשְׂמַח חָתָן עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה
|-
|{{ק|'''תקנ'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקנא'''}} || מִצְוַת נְתִינַת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ
|-
|{{ק|'''תקנב'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עֹמֶר הַשִּׁכְחָה
|-
|{{ק|'''תקנג'''}} || מִצְוַת מַלְקוּת לָרְשָׁעִים
|-
|{{ק|'''תקנד'''}} || מִצְוַת יִבּוּם
|-
|{{ק|'''תקנה'''}} || מִצְוַת חֲלִיצָה
|-
|{{ק|'''תקנו'''}} || מִצְוָה לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף
|-
|{{ק|'''תקנז'''}} || מִצְוָה לִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תקנח'''}} || מִצְוָה לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק
|-
|{{ק|'''תקנט'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקס'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַמֵּר בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ
|-
|{{ק|'''תקסא'''}} || שֶׁלֹּא יָלִין הַצָּלוּב עַל הָעֵץ וְכֵן הַמֵּת בְּבֵיתוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ
|-
|{{ק|'''תקסב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַלֵּם מִן הָאֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקסג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ
|-
|{{ק|'''תקסד'''}} || שֶׁלֹּא תַּעְדֶּה אִשָּׁה עֲדִי אִישׁ
|-
|{{ק|'''תקסה'''}} || שֶׁלֹּא יְעָדָהּ הָאִישׁ עֲדִי אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקסו'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים
|-
|{{ק|'''תקסז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹל
|-
|{{ק|'''תקסח'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם בְּכֶרֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאוֹרָיְתָא
|-
|{{ק|'''תקסט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''תקע'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְהֵמָה
|-
|{{ק|'''תקעא'''}} || שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז
|-
|{{ק|'''תקעב'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ מוֹצִיא שֵׁם רָע אֶת אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''תקעג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ הָאֲנוּסָה
|-
|{{ק|'''תקעד'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאוֹנֵס אֶת אֲנוּסָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקעה'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח סָרִיס בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעו'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח מַמְזֵר בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעז'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעח'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ שָׁלוֹם לְעַמּוֹן וּמוֹאָב
|-
|{{ק|'''תקעט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק זֶרַע אֱדוֹם מֵהִתְחַתֵּן עִם קְהַל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִצְרִי כְּמוֹ כֵן אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפא'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְמַחֲנֵה לְוִיִּם
|-
|{{ק|'''תקפב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפד'''}} || שֶׁלֹּא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנַן זֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב
|-
|{{ק|'''תקפו'''}} || שֶׁלֹּא לִלְווֹת בְּרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפז'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת
|-
|{{ק|'''תקפח'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח הַשָּׂכִיר יָתֵר עַל אֲכִילָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקפט'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַשָּׂכִיר בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תקצ'''}} || שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַמְגָרֵשׁ גְּרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת
|-
|{{ק|'''תקצא'''}} || שֶׁלֹּא יִצָּא חָתָן מִבֵּיתוֹ כָּל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לַצָּבָא וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי צִבּוּר
|-
|{{ק|'''תקצב'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ
|-
|{{ק|'''תקצג'''}} || שֶׁלֹּא לִתְלֹשׁ סִמָּנֵי צָרָעַת
|-
|{{ק|'''תקצד'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ
|-
|{{ק|'''תקצה'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ עֲבוֹט מִבְּעָלָיו בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקצו'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד קָרוֹב
|-
|{{ק|'''תקצז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֵּר אוֹ יָתוֹם
|-
|{{ק|'''תקצח'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''תקצט'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח עֹמֶר הַשִּׁכְחָה מִתְּבוּאָה אוֹ מֵאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''תר'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף בְּמַלְקוּת הַמְחֻיָּב מַלְקוּת וּבִכְלָלָהּ שֶׁלֹּא נַכֶּה יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תרא'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲסֹם בְּהֵמָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תרב'''}} || שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא הַיְבָמָה לְאַחֵר חוּץ מִן הַיָּבָם
|-
|{{ק|'''תרג'''}} || שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף
|-
|{{ק|'''תרד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁהֶה מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת חֲסֵרִים עִמָּנוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא וְנִתֵּן בָּהֶן
|-
|{{ק|'''תרה'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תרו'''}} || מִצְוַת קְרִיאָה עַל הַבִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''תרז'''}} || מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''תרח'''}} || מִצְוָה לְהִדָּמוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂנוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב
|-
|{{ק|'''תרט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת
|-
|{{ק|'''תרי'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה
|-
|{{ק|'''תריא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה
|-
|{{ק|'''תריב'''}} || מִצְוַת הַקְהֵל בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תריג'''}} || מִצְוָה לִכְתֹּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{מ&quot;מ|דברים לא|יט}}.
|}
רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת 
אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר 
יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==אדרא רבא==
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא: עַד אֵימָתַי נְתִיב בְּקַיָּמָא 
דְּחַד סַמְכָא, כְּתִיב עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ {{מ&quot;מ|תהלים קיט|קכו}}.
יוֹמִין זְעִירִין, וּמָרֵי דְחוֹבָא דָּחֵק, כָּרוֹזָא קָרֵי כָּל יוֹמָא,
וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִנּוּן וְאִנְּהוּ בְּשׁוּלֵי כַרְמָא לָא
אַשְׁגְּחָן וְלָא יָדְעִין לְאָן אֲתַר אָזְלִין כְּמָה דְיָאוּת. אִתְכְּנַשׁוּ
חַבְרַיָּא לְבֵי אִדְּרָא מְלֻבָּשִׁין שִׁרְיָן סַיְפֵי וְרֻמְחֵי בִּידֵיכוֹן,
אִזְדְּרַזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן, בְּעֵטָא, בְּחָכְמְתָא, בְּסוּכְלְתָנוּ, בְּדַעְתָּא,
בְּחֵיזוּ, בְּיָדִין, בְּרַגְלִין, אַמְלַכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן דְּבִרְשׁוּתֵהּ
חַיֵּי וּמוֹתָא לְמִגְזַר דִּינִין דִּקְשֹׁט, מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין
צַיְתֵי לְהוּ וַחֲדָאָן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּלְמִנְדַּע לְהוּ. יְתֵב רַבִּי 
שִׁמְעוֹן וּבְכָא וַאֲמַר וַי אִי גְלֵינָא וַי אִי לָא גְלֵינָא. חַבְרַיָּא
דַּהֲווּ תַמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רַבִּי אַבָּא וַאֲמַר לֵהּ אִי נִיחָא
קַמֵּהּ דְּמַר לְגַלָּאָה הָא כְתִיב סוֹד יְיָ לִירֵאָיו {{מ&quot;מ|תהלים כה|יד}} וְהָא חַבְרַיָּא
אִלֵּין דַּחֲלִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִנּוּן וּכְבָר עָלוּ בְאִדְּרָא
דְּבֵי מַשְׁכְּנָא מִנְּהוֹן עָלוּ וּמִנְּהוֹן נְפַקוּ. תָּנָא אִתְמַנוּ
חַבְרַיָּא קַמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאִשְׁתְּכַחוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב וְרַבִּי יִצְחָק
וְרַבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב וְרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא. יָדִין
יְהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֶצְבָּעָן זְקַפוּ לְעֵלָּא וְעָלוּ בְחַקְלָא
בֵּינֵי אִילָנֵי וִיתַבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּצְלִי צְלוֹתֵהּ יְתֵב 
בְּגַוַּיְהוּ וַאֲמַר כָּל חַד יְשַׁוֵּי יְדוֹי בְּתֻקְפּוֹי שַׁוּוּ יְדַיְהוּ וּנְסֵב
לוֹן, פְּתַח וַאֲמַר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה 
מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר {{מ&quot;מ|דברים כז|טו}}, וְעָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן. פְּתַח
רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, 
מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא
דְּאִיהִי מִתְבַּטַּלָא אִי לָא יִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנוֹי שְׁמָא דָא 
וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ {{מ&quot;מ|דברים לג|כט}},
וּכְתִיב מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ {{מ&quot;מ|שמות טו|יא}}. קְרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וַאֲמַר: אֲנַן
כְּלָלָא דְכֹלָּא עַד הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּנוּ קָיְמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ
קָלָא וְאַרְכֻבָּתָן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנֻפְיָא
עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי. חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: יְיָ שָׁמַעְתִּי 
שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי {{מ&quot;מ|חבקוק ג|ב}}. אֲמַר: הָתָם יָאוּת הָוֵה לְמֶהֱוֵי דָחֵל אֲנַן.
בַּחֲבִיבוּתָא תָּלְיָא מִלְּתָא, דִּכְתִיב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ {{מ&quot;מ|דברים ו|ה}},
וּכְתִיב: מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם {{מ&quot;מ|דברים ז|ח}}, וּכְתִיב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ {{מ&quot;מ|מלאכי א|ב}}.
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==תחינה==
==הערות==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>7ngb8foaao6za92r6ctvopvd9i0hvyp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015870</id>
      <parentid>3015869</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T20:52:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* עוקצין */</comment>
      <origin>3015870</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="165707" sha1="hmt5p95l5e9ui3gnmwm5b5dfhntboxd" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=תיקון ליל שבועות=
==תפילה קודם הלימוד==
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן.

לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י&quot;ה בו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה.
{{סוף}}
{{מ:טעמי המקרא}}
==תורה==
===ספר בראשית===
====בראשית====
{{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}}

{{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}}

====נח====
{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}}
====לך לך====
{{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}}
====וירא====
{{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}}

{{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}}
====חיי שרה====
{{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}}
====תולדות====
{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}}

{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}}
====ויצא====
{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}}
====וישלח====
{{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}}

{{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}}
====וישב====
{{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}}
====מקץ====
{{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}}

{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}}
====ויגש====
{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}}

{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}}
====ויחי====
{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}}

{{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}}
'''חזק'''
{{הור2|'''אדני'''}}

===ספר שמות===
====שמות====
{{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ז}}

{{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|א}}
====וארא====
{{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}}

{{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}}
====בא====
{{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}}
====בשלח====
{{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}}
{|align=center style=&quot;width: 650px;&quot;
|-
|align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}}
|-
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} 
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}}
|align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}}
|align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}}
|}
{{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}}  {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} 

{{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}}
{{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃

====יתרו====
{{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}}
{{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} 

{{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}}

{{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} 
לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃

{{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}}
====משפטים====
{{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}}

{{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|י}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}}
====תרומה====
{{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}}
====תצוה====
{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות כח/טעמים|א}}

{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|י}}
====כי תשא====
{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}}

{{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}}
====ויקהל====
{{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}}
====פקודי====
{{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}}

{{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אדינ'''}}

===ספר ויקרא===
====ויקרא====
{{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}}
====צו====
{{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}}
{{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} 

{{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}}
{{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}}
====שמיני====
{{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}}
====תזריע====
{{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}}
====מצורע====
{{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}}
====אחרי מות====
{{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}}
====קדושים====
{{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}}
====אמור====
{{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}}
====בהר====
{{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}}
====בחוקותי====
{{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}}

{{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אנדי'''}}

===ספר במדבר===
====במדבר====
{{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}}
====נשא====
{{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}}

{{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}}

{{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}}
====בהעלותך====
{{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}}
====שלח====
{{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}}
====קרח====
{{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}}
====חקת====
{{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}}
====בלק====
{{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}}
====פנחס====
{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}}

{{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}}
====מטות====
{{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}}
====מסעי====
{{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אניד'''}}

===ספר דברים===
====דברים====
{{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}}
====ואתחנן====
{{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}}

{{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}}
אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}}
====עקב====
{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}}

{{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}}
====ראה====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}}

{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}}

{{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}}
====שופטים====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}}

{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}}
====כי תצא====
{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}}

{{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}}
====כי תבוא====
{{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}}
====נצבים====
{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}}

{{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}}
====וילך====
{{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}}

====האזינו====
{{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}}
{{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}}

{{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}}
====וזאת הברכה====
{{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==נביאים==
{{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}}

{{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}}

{{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}}
===יהושע===
{{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|א}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}}

{{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃
{{הור2|'''אינד'''}}

===שופטים===
{{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|א}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃
{{הור2|'''דאני'''}}

===שמואל===
{{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}}
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}}
{{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}}
{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃
{{הור2|'''דאינ'''}}

===מלכים===
{{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}}
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דנאי'''}}

===ישעיהו===
{{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}}
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}'''
{{הור2|'''דניא'''}}

===ירמיהו===
{{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}}
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דיאנ'''}}

===יחזקאל===
{{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}}

{{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} 

{{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}}
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} 
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃
{{הור2|'''דינא'''}}

===תרי עשר===
{{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|א}} 
{{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}}
{{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}}

{{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}}
{{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}}
{{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==כתובים==
===רות===
{{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|א}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ה}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|י}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יז}}

{{#קטע:רות ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כ}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ 
{{הור2|'''נאיד'''}}

===תהלים===
====פרק א====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
====פרק יט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק סח====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק קיט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|&lt;/p&gt;}}
====פרק קנ====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}}
{{הור2|'''נדאי'''}}

===איוב===
{{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}}
{{#קטע:איוב א/טעמים|א}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ 
{{הור2|'''נדיא'''}}

===משלי===
{{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ג}}

{{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|י}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
{{הור2|'''נידא'''}}

===קהלת===
{{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}}
{{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}}

{{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}}
{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}}
&lt;b&gt;{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}&lt;/b&gt;
{{הור2|'''ניאד'''}}

===שיר השירים===
{{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}}
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}}
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}}
{{הור2|'''יאדנ'''}}

===איכה===
{{הור2|קוראים בלחש.}}
{{ממס1|איכה א/טעמים|איכה א א-ג}}
{{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איכה ה/טעמים#ה כ|איכה ה כ-כב}}
{{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}}'''
{{הור2|'''יאנד'''}}

===דניאל===
{{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}}
{{הור2|'''ידאנ'''}}

===אסתר===
{{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}}

{{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}}
{{הור2|'''ידנא'''}}
===דברי הימים===
{{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}}
{{הור2|'''ניאד'''}}
===עזרא===
{{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}}

{{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}}
{{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}
{{סוף}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==משנה==
===סדר זרעים===
====ברכות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}}
====פאה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}}
====דמאי====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}}
====כלאים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}}
====שביעית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}}
====מעשרות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}}
====מעשר שני====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}}
====חלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}}
====ערלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}}
====בכורים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}
===סדר מועד===
====שבת====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}}
====עירובין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}}
====פסחים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}}
====חגיגה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}}
====ביצה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}}
====מועד קטן====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}}
====ראש השנה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}}
====יומא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}}
====סוכה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}}
====תענית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}}
====שקלים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}}
====מגילה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}
===סדר נשים===
====יבמות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}}
====כתובות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}}

====סוטה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}}
====נדרים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}}

====נזיר====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}}

====גיטין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}}
====קידושין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר נזיקין===
====בבא קמא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}}
====בבא מציעא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}}

{{קטמש|בבא מציעא|י|ו}}
====בבא בתרא====
{{קטמש|בבא בתרא|א|א}}

{{קטמש|בבא בתרא|י|ח}}
====סנהדרין====
{{קטמש|סנהדרין|א|א}}

{{קטמש|סנהדרין|יא|ו}}
====מכות====
{{קטמש|מכות|א|א}}

{{קטמש|מכות|ג|טז}}
====שבועות====
{{קטמש|שבועות|א|א}}

{{קטמש|שבועות|ח|ו}}
====עדויות====
{{קטמש|עדויות|א|א}}

{{קטמש|עדויות|ח|ז}}
====עבודה זרה====
{{קטמש|עבודה זרה|א|א}}

{{קטמש|עבודה זרה|ה|יב}}
====אבות====
{{קטמש|אבות|א|א}}

{{קטמש|אבות|ו|יא}}
====הוריות====
{{קטמש|הוריות|א|א}}

{{קטמש|הוריות|ג|ח}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר קדשים===
====זבחים====
{{קטמש|זבחים|א|א}}

{{קטמש|זבחים|יד|י}}
====מנחות====
{{קטמש|מנחות|א|א}}

{{קטמש|מנחות|יג|יא}}
====חולין====
{{קטמש|חולין|א|א}}

{{קטמש|חולין|יב|ה}}
====בכורות====
{{קטמש|בכורות|א|א}}

{{קטמש|בכורות|ט|ח}}
====ערכין====
{{קטמש|ערכין|א|א}}

{{קטמש|ערכין|ט|ח}}
====תמורה====
{{קטמש|תמורה|א|א}}

{{קטמש|תמורה|ז|ו}}
====כריתות====
{{קטמש|כריתות|א|א}}

{{קטמש|כריתות|ו|ט}}
====מעילה====
{{קטמש|מעילה|א|א}}

{{קטמש|מעילה|ו|ו}}
====תמיד====
{{קטמש|תמיד|א|א}}

{{קטמש|תמיד|ז|ד}}
====מדות====
{{קטמש|מידות|א|א}}

{{קטמש|מידות|ה|ד}}
====קנים====
{{קטמש|קינים|א|א}}

{{קטמש|קינים|ג|ו}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר טהרות===
====מקואות====
{{קטמש|מקוואות|א|א}}

…
====פרה====
{{קטמש|פרה|א|א}}

{{קטמש|פרה|יב|יא}}
====ידים====
…
====אהלות====
{{קטמש|אהלות|א|א}}

{{קטמש|אהלות|יח|י}}
====נגעים====
{{קטמש|נגעים|א|א}}

{{קטמש|נגעים|יד|יג}}
====זבים====
{{קטמש|זבים|א|א}}

{{קטמש|זבים|ה|יב}}
====נדה====
…
====טהרות====
…
====כלים====
{{קטמש|כלים|א|א}}

{{קטמש|כלים|ל|ד}}
====טבול יום====
…
====מכשירין====
…
====עוקצין====
{{קטמש|עוקצין|א|א}}

{{קטמש|עוקצין|ג|יב}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==ספר יצירה==
בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ 
יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ 
עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם
וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר 
וְסִפּוּר. 

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים 
עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ 
כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי 
וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא 
אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, 
רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב 
גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם
אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף
וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל
הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת
לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ 
לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ 
בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ&quot;מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו
וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת 
בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם,
דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, 
נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר
וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ&quot;שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת 
וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת 
וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ 
רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת 
וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ&quot;ד 
כָּפְרָ&quot;ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. 
שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז 
הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא
שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן
קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל.
דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ&quot;ו
זַ&quot;ח טִ&quot;י לַ&quot;ן סַ&quot;ע צַ&quot;ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד
מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה
מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם:
שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. 
עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן:
בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת:
עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת:
בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע.
וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב.
{{הור2|קדיש יתום}}

==זוהר==
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר 
הַתְּנוּפָה. {{מ&quot;מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ
חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ
בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ
בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק
מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי 
מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ 
שִׁבְעַת יָמִים {{מ&quot;מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא
פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן 
וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא
כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ
אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן 
עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף
הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי 
לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם 
חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע
שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ
דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת 
הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ&quot;מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב
וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ
יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ
וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ
אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא
וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה
וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא
חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת 
תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו
בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא
בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא
אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ 
לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה
דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא
דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה
בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ
וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי 
עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי 
אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא
חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן
בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן
וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל 
אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא
בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין 
דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא
כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא
לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא
וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא
תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן
וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי 
לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא
וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ
לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא 
בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין
אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת 
צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|שה&quot;ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא
וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן 
דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא
לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל

…

==סדר תרי&quot;ג מצוות==
{{הור2|צריך לומר התרי&quot;ג מצות בכוונה לשמור ולעשות ולקיים, ואז הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה.}}
{|
|-
|{{ק|'''א'''}} || מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה
|-
|{{ק|'''ב'''}} || מִצְוַת מִילָה
|-
|{{ק|'''ג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה
|-
|{{ק|'''ד'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''ה'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''ו'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ
|-
|{{ק|'''ז'''}} || מִצְוַת הַשְׁבָּתַת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''ח'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה
|-
|{{ק|'''ט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ בְּכוֹרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''י'''}} || מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם
|-
|{{ק|'''יא'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יב'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל
|-
|{{ק|'''יד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד הַבֹּקֶר
|-
|{{ק|'''טו'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''טז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ
|-
|{{ק|'''יז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל מוּמָר
|-
|{{ק|'''יח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְגֵר תּוֹשָׁב
|-
|{{ק|'''יט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִבְּשַׂר הַפֶּסַח חוּצָה
|-
|{{ק|'''כ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כג'''}} || שֶׁלֹּא יֵרָאֶה לָנוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כד'''}} || שֶׁלֹּא לָצֵאת בַּשַּׁבָּת חוּץ לִתְחוּם
|-
|{{ק|'''כה'''}} || מִצְוַת הַאֲמָנָה בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כו'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שַׁבָּת בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''כז'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''כח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בְּמַחְשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ זוּלָתִי הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל
|-
|{{ק|'''ל'''}} || שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת {{נ|לַעֲבוֹדָה זָרָה|לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''לא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} בַּמֶּה שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵעָבֵד
|-
|{{ק|'''לב'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשָּׁוְא
|-
|{{ק|'''לג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''לד'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג נָקִי
|-
|{{ק|'''לה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אִישׁ
|-
|{{ק|'''לו'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ {{נ|מִיִּשְׂרָאֵל|אָדָם}}
|-
|{{ק|'''לז'''}} || שֶׁלֹּא לְהָעִיד שֶׁקֶר
|-
|{{ק|'''לח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲמֹד
|-
|{{ק|'''לט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרַת אָדָם אֲפִלּוּ לְנוֹי
|-
|{{ק|'''מ'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי מִזְבֵּחַ גָּזִית (נ&quot;א אבני גזית במזבח)
|-
|{{ק|'''מא'''}} || שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''מב'''}} || מִצְוַת דִּין עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''מג'''}} || מִצְוַת יִעוּד שֶׁל אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מד'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּחֶנֶק הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מו'''}} || מִצְוַת דִּינֵי קְנָסוֹת לְחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ
|-
|{{ק|'''מז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּסַיִף הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מח'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן דִּין בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ
|-
|{{ק|'''מט'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הַבּוֹר
|-
|{{ק|'''נ'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן גַּנָּב בְּתַשְׁלוּמִים אוֹ בְמִיתָה
|-
|{{ק|'''נא'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי מַבְעֶה
|-
|{{ק|'''נב'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הָאֵשׁ
|-
|{{ק|'''נג'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם
|-
|{{ק|'''נד'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין טוֹעֵן וְנִטְעָן
|-
|{{ק|'''נה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין נוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר
|-
|{{ק|'''נו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַשּׁוֹאֵל
|-
|{{ק|'''נז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַמְפֻתָּה
|-
|{{ק|'''נח'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אָמָה עִבְרִיָּה הַקּוֹנֶה אוֹתָהּ מִיַּד הָאָב
|-
|{{ק|'''נט'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה
|-
|{{ק|'''ס'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''סא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוֹר הַנִּסְקָל
|-
|{{ק|'''סב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת מְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''סג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''סד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בְּמָמוֹן
|-
|{{ק|'''סה'''}} || שֶׁלֹּא לְעַנּוֹת יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת
|-
|{{ק|'''סו'''}} || מִצְוַת הַלְוָאָה לֶעָנִי
|-
|{{ק|'''סז'''}} || מִצְוַת הַטָּיָה אַחֲרֵי רַבִּים
|-
|{{ק|'''סח'''}} || מִצְוַת פֵּרוּק מַשָּׂא
|-
|{{ק|'''סט'''}} || מִצְוַת שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת
|-
|{{ק|'''ע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''עא'''}} || מִצְוַת חֲגִיגָה בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''עב'''}} || מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''עג'''}} || שֶׁלֹּא יִתְבַּע חוֹב מֵעָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּפְרֹעַ
|-
|{{ק|'''עד'''}} || שֶׁלֹּא יָשִׁית יָד בֵּין לֹוֶה לְמַלְוֶה בְּרִבִּית
|-
|{{ק|'''עה'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּן
|-
|{{ק|'''עו'''}} || לָאו דְּבִרְכַּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''עז'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַנָּשִׂיא
|-
|{{ק|'''עח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים חֻקֵּי הַתְּבוּאוֹת
|-
|{{ק|'''עט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה
|-
|{{ק|'''פ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ טַעֲנַת בַּעַל דִּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּינוֹ
|-
|{{ק|'''פא'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד בַּעַל עֲבֵרָה
|-
|{{ק|'''פב'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אֶחָד
|-
|{{ק|'''פג'''}} || שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה מִי שֶׁלִּמֵּד זְכוּת תְּחִלָּה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''פד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל עָנִי בַּדִּין
|-
|{{ק|'''פה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט חוֹטֵא מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ
|-
|{{ק|'''פו'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין בְּאֹמֶד הַדָּעַת
|-
|{{ק|'''פז'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד
|-
|{{ק|'''פח'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע {{נ|בַּעֲבוֹדָה זָרָה|בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''פט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדִּיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט שֶׂה הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּעוֹד שֶׁהֶחָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ
|-
|{{ק|'''צא'''}} || שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֵמוּרֵי הַפֶּסַח לִפָּסֵל בְּלִינָה
|-
|{{ק|'''צב'''}} || שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''צג'''}} || שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עַמְמַיָּא וְכֵן לְכָל עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוֹכָבִים}} בְּאַרְצֵנוּ
|-
|{{ק|'''צה'''}} || מִצְוַת בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''צו'''}} || מִצְוַת סִדּוּר לֶחֶם הַפָּנִים וּלְבוֹנָה זַכָּה לִפְנֵי יְיָ בְּכָל שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''צז'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּדֵּי הָאָרוֹן מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''צח'''}} || מִצְוַת עֲרִיכַת נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''צט'''}} || מִצְוַת לְבִישַׁת בִּגְדֵי כֹהֲנִים
|-
|{{ק|'''ק'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קא'''}} || מִצְוַת הַקְטָרַת קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קב'''}} || שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד
|-
|{{ק|'''קג'''}} || שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ הַמְּעִיל שֶׁל כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''קד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר וּלְהַקְרִיב עַל מִזְבַּח הַזָּהָב חוּץ קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קו'''}} || מִצְוַת נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''קז'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם לִפְנֵי עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קח'''}} || מִצְוַת מְשִׁיחַת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קט'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת הָאָרֶץ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''קי'''}} || שֶׁלֹּא יָסוּךְ זָר בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קיג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת תִּקְרֹבֶת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''קיד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''קטו'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בֵּית דִּין מִשְׁפַּט מָוֶת בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''קטז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''קיז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה
|-
|{{ק|'''קיח'''}} || מִצְוַת מְלִיחַת הַקָּרְבָּן
|-
|{{ק|'''קיט'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן בֵּית דִּין שֶׁטָּעוּ בְּהוֹרָאָה
|-
|{{ק|'''קכ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן חַטָּאת לְיָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת
|-
|{{ק|'''קכא'''}} || מִצְוַת עֵדוּת
|-
|{{ק|'''קכב'''}} || מִצְוַת קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד
|-
|{{ק|'''קכג'''}} || מִצְוַת תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ לְאוֹכֵל מִן הַתְּרוּמָה אוֹ מוֹעֵל בָּהּ
|-
|{{ק|'''קכד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי
|-
|{{ק|'''קכה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם וַדַּאי
|-
|{{ק|'''קכו'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַגָּזֵל
|-
|{{ק|'''קכז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ
|-
|{{ק|'''קכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּלֹא מֶלַח
|-
|{{ק|'''קכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל בְּחַטַּאת הָעוֹף
|-
|{{ק|'''קל'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן זַיִת בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלא'''}} || שֶׁלֹּא לָתֵת לְבוֹנָה בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלב'''}} || מִצְוַת הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן
|-
|{{ק|'''קלג'''}} || מִצְוַת הַדְלָקַת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלד'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת
|-
|{{ק|'''קלה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הַחַטָּאת
|-
|{{ק|'''קלז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קלח'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה זֶבַח הַשְּׁלָמִים
|-
|{{ק|'''קלט'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת נוֹתַר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמ'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''קמב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''קמג'''}} || שֶׁלֹּא תֵּאָכֵל מִנְחַת כֹּהֵן
|-
|{{ק|'''קמד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאת הַנַּעֲשֵׂית בִּפְנִים
|-
|{{ק|'''קמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַתּוֹדָה וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל
|-
|{{ק|'''קמז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חֵלֶב
|-
|{{ק|'''קמט'''}} || שֶׁלֹּא נֹאכַל דַּם בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף
|-
|{{ק|'''קנ'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה
|-
|{{ק|'''קנא'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי דָּגִים
|-
|{{ק|'''קנב'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי חֲגָבִים
|-
|{{ק|'''קנג'''}} || מִצְוַת טֻמְאַת שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים
|-
|{{ק|'''קנד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת אֳכָלִים
|-
|{{ק|'''קנה'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נְבֵלָה
|-
|{{ק|'''קנו'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר
|-
|{{ק|'''קנז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קנח'''}} || שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קנט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס שְׁתוּיֵי יַיִן בַּמִּקְדָּשׁ וְכֵן שֶׁלֹּא יוֹרֶה שָׁתוּי
|-
|{{ק|'''קס'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה
|-
|{{ק|'''קסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''קסד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִינֵי שְׁרָצִים דַּקִּים הַנּוֹלָדִים בַּזְּרָעִים וּבַפֵּרוֹת
|-
|{{ק|'''קסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִשֶּׁרֶץ הַמַּיִם
|-
|{{ק|'''קסו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַשְּׁרָצִים הַמִּתְהַוִּים מִן הָעִפּוּשׁ
|-
|{{ק|'''קסז'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת מְצֹרָע
|-
|{{ק|'''קע'''}} || הַנְהָגַת הַמְּצֹרָע בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה וְכָל מְטַמְּאֵי אָדָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֵן טְמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן נִגְעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קעב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קעג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ שְׂעַר הַנֶּתֶק
|-
|{{ק|'''קעד'''}} || מִצְוַת הַטָּהֳרָה מִן הַצָּרַעַת שֶׁתִּהְיֶה בְּמִינִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''קעה'''}} || מִצְוַת תִּגְלַחַת מְצֹרָע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
|-
|{{ק|'''קעו'''}} || מִצְוַת טְבִילָה לַטְּמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מְצֹרָע כְּשֶׁיִּתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ
|-
|{{ק|'''קעח'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת בַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בוֹ נֶגַע
|-
|{{ק|'''קעט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָב לִהְיוֹת טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָב כְּשֶׁיִּטְהַר מִזּוֹבוֹ
|-
|{{ק|'''קפא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפב'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נִדָּה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפג'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָבָה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָבָה כְּשֶׁתִּטְהַר מִזּוֹבָהּ
|-
|{{ק|'''קפה'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''קפו'''}} || מִצְוַת כִּסּוּי הַדָּם
|-
|{{ק|'''קפז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל שֶׁכֵּן זָרִים
|-
|{{ק|'''קפח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''קפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּלֹא בִיאָה
|-
|{{ק|'''קצ'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אָב
|-
|{{ק|'''קצא'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵם
|-
|{{ק|'''קצב'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אָב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ
|-
|{{ק|'''קצג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ בְּכָל צַד שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ
|-
|{{ק|'''קצד'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''קצה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצו'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ מִן הָאָב וְהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו
|-
|{{ק|'''קצח'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אָב
|-
|{{ק|'''קצט'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אֵם
|-
|{{ק|'''ר'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל עֶרְוַת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רא'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רב'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''רג'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אָח
|-
|{{ק|'''רד'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ
|-
|{{ק|'''רה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ
|-
|{{ק|'''רז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ
|-
|{{ק|'''רח'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''רחצ'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה נִדָּה
|-
|{{ק|'''רט'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ
|-
|{{ק|'''רי'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזָּכָר
|-
|{{ק|'''ריא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עִם בְּהֵמָה
|-
|{{ק|'''ריב'''}} || שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּבְנָה הַנָּשִׁים עִם הַבְּהֵמוֹת
|-
|{{ק|'''ריג'''}} || מִצְוַת יִרְאַת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''ריד'''}} || מִצְוַת פֵּאָה
|-
|{{ק|'''רטו'''}} || מִצְוַת לֶקֶט
|-
|{{ק|'''רטז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריח'''}} || מִצְוַת שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בְּצֶדֶק
|-
|{{ק|'''ריט'''}} || מִצְוַת תּוֹכָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה
|-
|{{ק|'''רכ'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רכא'''}} || מִצְוַת נֶטַע רְבָעִי
|-
|{{ק|'''רכב'''}} || מִצְוַת לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רכג'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד חֲכָמִים
|-
|{{ק|'''רכד'''}} || מִצְוַת צִדּוּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלִים וְהַמִּדּוֹת
|-
|{{ק|'''רכה'''}} || מִצְוַת שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה
|-
|{{ק|'''רכו'''}} || שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא בְמַחְשָׁבָה וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא אֲפִלּוּ בְּהַבָּטָה
|-
|{{ק|'''רכז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לְזוּלָתוֹ
|-
|{{ק|'''רכח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל נוֹתָר
|-
|{{ק|'''רכט'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת הַפֵּאָה בַּשָּׂדֶה
|-
|{{ק|'''רל'''}} || שֶׁלֹּא לָקַחַת שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקָּצִיר
|-
|{{ק|'''רלא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלב'''}} || שֶׁלֹּא לִלְקֹט פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלג'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב שׁוּם חֵפֶץ אוֹ מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלד'''}} || שֶׁלֹּא יְכַחֵשׁ עַל הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ מֵאַחֵר בְּיָדוֹ
|-
|{{ק|'''רלה'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע עַל כְּפִירַת מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלו'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר
|-
|{{ק|'''רלז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשֹׁק
|-
|{{ק|'''רלח'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹל
|-
|{{ק|'''רלט'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר שְׂכַר שָׂכִיר
|-
|{{ק|'''רמ'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''רמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁיל תָּם בַּדֶּרֶךְ
|-
|{{ק|'''רמב'''}} || שֶׁלֹּא לְעַוֵּת הַמִּשְׁפָּט
|-
|{{ק|'''רמג'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבֵּד גָּדוֹל בַּדִּין
|-
|{{ק|'''רמד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַגֵּל
|-
|{{ק|'''רמה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲמֹד עַל דָּם רֵעִים
|-
|{{ק|'''רמו'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אָח
|-
|{{ק|'''רמז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רמח'''}} || שֶׁלֹּא לִנְקֹם
|-
|{{ק|'''רמט'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטֹר
|-
|{{ק|'''רנ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ
|-
|{{ק|'''רנא'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים בָּאָרֶץ וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָן בְּשׁוּם מָקוֹם
|-
|{{ק|'''רנב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עָרְלָה
|-
|{{ק|'''רנג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֶרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא
|-
|{{ק|'''רנד'''}} || שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ
|-
|{{ק|'''רנה'''}} || שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן
|-
|{{ק|'''רנו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקִּיף פְּאַת הָרֹאשׁ
|-
|{{ק|'''רנז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית פְּאַת זָקָן
|-
|{{ק|'''רנח'''}} || שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בִּבְשָׂרוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע
|-
|{{ק|'''רנט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב
|-
|{{ק|'''רס'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''רסא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִדּוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת בִּכְלַל
|-
|{{ק|'''רסב'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''רסג'''}} || שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''רסד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת הַכֹּהֲנִים לִקְרוֹבֵיהֶם וּבִכְלָלָהּ שֶׁיִּתְאַבְּלוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁשָּׁה מִקְּרוֹבֵיהֶם הַיְדוּעִים
|-
|{{ק|'''רסה'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ זֶרַע אַהֲרֹן
|-
|{{ק|'''רסו'''}} || מִצְוַת כֹּהֵן גָּדוֹל לִשָּׂא נַעֲרָה בְתוּלָה
|-
|{{ק|'''רסז'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן לִהְיוֹת תָּמִים
|-
|{{ק|'''רסח'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁמוֹנָה יָמִים וּלְמַעְלָה
|-
|{{ק|'''רסט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''רע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן הָעֹמֶר שֶׁל שְׂעוֹרִים בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעד'''}} || מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר
|-
|{{ק|'''רעה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה חֲדָשָׁה מִן הַחִטִּים בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעו'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת מִמְּלָאכָה בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעז'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעט'''}} || מִצְוַת תַּעֲנִית בְּיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפ'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפד'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא נִקְרָא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפו'''}} || מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב
|-
|{{ק|'''רפז'''}} || מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה
|-
|{{ק|'''רפח'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּמֵת זוּלַת בַּקְּרוֹבִים הַמְבֹאָרִים בַּכָּתוּב
|-
|{{ק|'''רפט'''}} || שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ כֹּהֵן טְבוּל יוֹם עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ
|-
|{{ק|'''רצ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה זֹנָה
|-
|{{ק|'''רצא'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה חֲלָלָה
|-
|{{ק|'''רצב'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה גְרוּשָׁה
|-
|{{ק|'''רצג'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''רצד'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשׁוּם טֻמְאָה בְּמֵת
|-
|{{ק|'''רצה'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''רצו'''}} || שֶׁלֹּא יִבְעֹל כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִדּוּשִׁין
|-
|{{ק|'''רצז'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם קָבוּעַ בַּעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רצח'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''רצט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם בַּהֵיכָל כֻּלּוֹ
|-
|{{ק|'''ש'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא
|-
|{{ק|'''שא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן טָמֵא תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל שׁוּם זָר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שה'''}} || שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲלָלָה מִן הַקֹּדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טֶבֶל
|-
|{{ק|'''שז'''}} || שֶׁלֹּא נַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְהַקְרִיבָן לַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שח'''}} || שֶׁלֹּא יִתֵּן מוּם בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שט'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְשֵׁם קָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שי'''}} || שֶׁלֹּא יַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין
|-
|{{ק|'''שיא'''}} || שֶׁלֹּא יִזְרֹק דַּם בַּעַל מוּם עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שיב'''}} || שֶׁלֹּא לְסָרֵס זְכַר אֶחָד מִכָּל הַמִּינִים
|-
|{{ק|'''שיג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם מִיַּד {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''שיד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁחֹט בְּהֵמָה וּבְנָהּ בְּיוֹם אֶחָד
|-
|{{ק|'''שטו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם בֵּין בְּנֵי אָדָם
|-
|{{ק|'''שטז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם כְּלוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''שיט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָלִי מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְמֶל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם חַג שָׁבוּעוֹת
|-
|{{ק|'''שכב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל תִּשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בָּעֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''שכו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''שכז'''}} || מִצְוַת סְפִירַת שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שכח'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''של'''}} || מִצְוַת עֲשִׂיַּת דִּין בֵּין לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר
|-
|{{ק|'''שלא'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת קַרְקַע {{נ|לִבְעָלֶיהָ|לְבַעְלֵיהֶן}} בַּיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלב'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן הַנְּחָלוֹת שֶׁהֵן תּוֹךְ הָעִיר עַד הַשְׁלָמַת שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלג'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדָה בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''שלד'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלה'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה עֲבוֹדָה גַּם בָּאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''שלו'''}} || שֶׁלֹּא נִקְצֹר סְפִיחִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלז'''}} || שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלח'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בָּאָרֶץ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלט'''}} || שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי תְבוּאוֹת שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שמ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת בַּיּוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בִּשְׁאָר שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִקָּח וּמִמְכָּר
|-
|{{ק|'''שמב'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''שמג'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַצְּמִיתוּת
|-
|{{ק|'''שמד'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי עָרֵי הַלְוִיִּם וּשְׂדוֹתֵיהֶן
|-
|{{ק|'''שמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְוֹת בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''שמו'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדָה בְזוּיָה כְּמוֹ עֲבוֹדַת כְּנַעֲנִי
|-
|{{ק|'''שמז'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּכֵר עֶבֶד עִבְרִי עַל אֶבֶן הַמִּקָּח
|-
|{{ק|'''שמח'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵד בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדַת פָּרֶךְ
|-
|{{ק|'''שמט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ {{נ|לַגּוֹי|לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לוֹ בְּפָרֶךְ
|-
|{{ק|'''שנ'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה עַל אֶבֶן מַשְׂכִּית אֲפִלּוּ לַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''שנא'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ אָדָם שֶׁיִּתֵּן דָּמָים הַקְּצוּבִים בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''שנב'''}} || מִצְוַת הַמֵּמִיר בֶּהֱמַת קָרְבָּן בִּבְהֵמָה שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן קֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנג'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בְּהֵמָה שֶׁיִּתֵּן כְּפִי שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''שנד'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בָּתִּים שֶׁיִּתֵּן הָעֵרֶךְ שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן וְתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנה'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ שָׂדֶה שֶׁיִּתֵּן כְּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּפָּרָשָׁה
|-
|{{ק|'''שנו'''}} || מִצְוַת דִּין מַחֲרִים מִנְּכָסָיו שֶׁהוּא לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שנז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שנח'''}} || שֶׁלֹּא נָמִיר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שנט'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת הַקֳּדָשִׁים מִקָּרְבָּן לְקָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שס'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר קַרְקַע שֶׁהֶחֱרִימוּ אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ אֶלָּא תִּנָּתֵן לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שסא'''}} || שֶׁלֹּא תִגָּאֵל שְׂדֵה הַחֵרֶם
|-
|{{ק|'''שסב'''}} || שֶׁלֹּא לִגְאֹל מַעְשַׂר בְּהֵמָה אֶלָּא יֵאָכֵל בִּירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''שסג'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה
|-
|{{ק|'''שסד'''}} || מִצְוַת וִדּוּי עַל הַחֵטְא
|-
|{{ק|'''שסה'''}} || מִצְוַת סוֹטָה שֶׁיְּבִיאֶהָ הַבַּעַל אֶל הַכֹּהֵן וְיַעֲשֶׂה לָהּ כְּמִשְׁפַּט הַכָּתוּב
|-
|{{ק|'''שסו'''}} || מִצְוַת גִּדּוּל שְׂעַר נָזִיר
|-
|{{ק|'''שסז'''}} || מִצְוַת גִּלּוּחַ הַנָּזִיר וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו
|-
|{{ק|'''שסח'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''שסט'''}} || מִצְוַת מַשָּׂא הָאָרוֹן בַּכָּתֵף
|-
|{{ק|'''שע'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שעא'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהָשִׂים לְבוֹנָה בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעג'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן אוֹ כָּל מִינֵי שֵׁכָר
|-
|{{ק|'''שעד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר עֲנָבִים לַחִים
|-
|{{ק|'''שעה'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר צִמּוּקִים
|-
|{{ק|'''שעו'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר זֶרַע הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעז'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר קְלִפַּת הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעח'''}} || שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנָּזִיר שְׂעָרוֹ כָּל יְמֵי נִזְרוֹ
|-
|{{ק|'''שעט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַנָּזִיר לְאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''שפ'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הַנָּזִיר בְּמֵת
|-
|{{ק|'''שפא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּאִיָּר לְמִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה
|-
|{{ק|'''שפב'''}} || מִצְוַת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁיֵּאָכֵל עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאִיָּר
|-
|{{ק|'''שפג'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''שפד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי לְמָחֳרָתוֹ
|-
|{{ק|'''שפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מֵעַצְמוֹת פֶּסַח שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''שפו'''}} || מִצְוַת חַלָּה
|-
|{{ק|'''שפז'''}} || מִצְוַת צִיצִת
|-
|{{ק|'''שפח'''}} || שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינָיִם
|-
|{{ק|'''שפט'''}} || מִצְוַת שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצ'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן בְּכוֹר אָדָם
|-
|{{ק|'''שצא'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצב'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן
|-
|{{ק|'''שצג'''}} || מִצְוַת הַלְוִיִּם לָתֵת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''שצד'''}} || שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת לְוִיִּם וּלְוִיִּם בַּעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שצה'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד זָר בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצו'''}} || שֶׁלֹּא לְבַטֵּל שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצז'''}} || שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה
|-
|{{ק|'''שצח'''}} || מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה
|-
|{{ק|'''שצט'''}} || מִצְוַת כָּל טֻמְאַת מֵת
|-
|{{ק|'''ת'''}} || מִצְוַת מֵי נִדָּה שֶׁמְּטַמְּאִין אָדָם טָהוֹר וּמְטַהֲרִין אָדָם טָמֵא מִטֻּמְאַת מֵת בִּלְבָד
|-
|{{ק|'''תא'''}} || מִצְוַת דִּינֵי נְחָלוֹת
|-
|{{ק|'''תב'''}} || מִצְוַת הַקְרָבַת תְּמִידִין בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''תג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''תד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''תה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם חַג הַשָּׁבֻעוֹת
|-
|{{ק|'''תו'''}} || מִצְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''תז'''}} || מִצְוַת הֲפָרַת נְדָרִים
|-
|{{ק|'''תח'''}} || שֶׁלֹּא יַחֵל דְּבָרָיו בִּנְדָרִים
|-
|{{ק|'''תט'''}} || מִצְוַת לָתֵת עָרִים לַלְוִיִּם לָשֶׁבֶת בָּהֵן וְהֵן קוֹלְטוֹת
|-
|{{ק|'''תטו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לְהַגְלוֹת מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה מֵעִירוֹ לְעָרֵי מִקְלָט וְעַל הָרוֹצֵחַ בְּעַצְמוֹ לָלֶכֶת שָׁם
|-
|{{ק|'''תטז'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג הָרוֹצֵחַ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין
|-
|{{ק|'''תי'''}} || שֶׁלֹּא יוֹרֶה הָעֵד בְּדִין שֶׁהֵעִיד {{נ|בּוֹ|}} בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''תיא'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לְהַצִּיל מִמָּוֶת הָרוֹצֵחַ
|-
|{{ק|'''תיב'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִמְּחֻיָּב גָּלוּת לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת
|-
|{{ק|'''תיג'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת בְּדַיָּנִין אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּדִינֵי תוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָכָם בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת
|-
|{{ק|'''תיד'''}} || שֶׁלֹּא יִירָא הַדַּיָּן בַּדִּין מֵאָדָם רָע
|-
|{{ק|'''תיז'''}} || מִצְוַת אַחְדוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיח'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיט'''}} || מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תכ'''}} || מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית
|-
|{{ק|'''תכא'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד
|-
|{{ק|'''תכב'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ
|-
|{{ק|'''תכג'''}} || מִצְוַת מְזוּזָה
|-
|{{ק|'''תכד'''}} || מִצְוַת הֲרִיגַת שִׁבְעָה עֲמָמִים
|-
|{{ק|'''תכה'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְאַוֹּת מַה שֶׁבְּיַד אַחֵינוּ {{נ|בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|}}
|-
|{{ק|'''תכו'''}} || שֶׁלֹּא לְנַסּוֹת נְבִיא אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּאי
|-
|{{ק|'''תכז'''}} || שֶׁלֹּא לָחֹן לְעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן בְּעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכט'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
|-
|{{ק|'''תל'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַגֵּרִים
|-
|{{ק|'''תלא'''}} || מִצְוַת יִרְאַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תלב'''}} || מִצְוַת תְּפִלָּה
|-
|{{ק|'''תלג'''}} || מִצְוַת הַחֶבְרָה וְהַדְּבִיקָה עִם חַכְמֵי הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תלד'''}} || מִצְוַת הַצָּרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁיִּשָּׁבַע בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תלה'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִצִּפּוּי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תלו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדְבִּיק שׁוּם דָּבָר {{נ|מֵעֲבוֹדָה זָרָה|מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ בְּמָמוֹנֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ לֵהָנוֹת {{נ|בּוֹ|בָּהּ}}
|-
|{{ק|'''תלז'''}} || מִצְוָה לְאַבֵּד אֲשֵׁרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ
|-
|{{ק|'''תלח'''}} || מִצְוָה לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם בְּחוֹבָה אוֹ בִנְדָבָה בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ
|-
|{{ק|'''תלט'''}} || מִצְוַת לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַבְּחִירָה וְלֹא בַחוּץ
|-
|{{ק|'''תמ'''}} || מִצְוַת פְּדִיַּת קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם וְאַחַר כָּךְ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה
|-
|{{ק|'''תמא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטָה
|-
|{{ק|'''תמב'''}} || מִצְוַת לְהִטָּפֵל בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן מִחוּץ לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''תמג'''}} || מִצְוַת חֲקִירַת עֵדִים הֵיטֵב
|-
|{{ק|'''תמד'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת עִיר הַנִּדַּחַת וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ
|-
|{{ק|'''תמה'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תמו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''תמז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר עָנִי תַּחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית
|-
|{{ק|'''תמח'''}} || מִצְוַת הַשְׁמָטַת כְּסָפִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תמט'''}} || מִצְוַת לִנְגֹּשׂ אֶת {{נ|הַנָּכְרִי|הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תנ'''}} || מִצְוַת צְדָקָה
|-
|{{ק|'''תנא'''}} || מִצְוַת הַעֲנָקַת עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''תנב'''}} || מִצְוַת לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תנג'''}} || מִצְוַת לְהֵרָאוֹת בָּרְגָלִים בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תנד'''}} || שֶׁלֹּא לְאַבֵּד בָּתֵּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁלֹּא לִמְחֹק שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַכְּתוּבִים שָׁם
|-
|{{ק|'''תנה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת קָדָשִׁים בַּחוּץ
|-
|{{ק|'''תנו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דָּגָן חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל תִּירוֹשׁ חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תס'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים
|-
|{{ק|'''תסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''תסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים
|-
|{{ק|'''תסג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ כֹּהֲנִים בִּכּוּרִים קֹדֶם הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''תסד'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַלְוִיִּם מִלָּתֵת לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם וּלְשַׂמְּחָם בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הֶחָי
|-
|{{ק|'''תסו'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ מֵהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תסט'''}} || שֶׁלֹּא לְהָסִית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תע'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַשִּׂנְאָה מִן הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַצִּיל אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעג'''}} || שֶׁלֹּא יִלְמֹד הַנִּסָּת זְכוּת עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעד'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק הַנִּסָּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעה'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עִיר הַנִּדַּחַת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה
|-
|{{ק|'''תעו'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן עִיר הַנִּדַּחַת
|-
|{{ק|'''תעז'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד כְּמוֹ עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תעח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת
|-
|{{ק|'''תעט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין
|-
|{{ק|'''תפ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָגָב טָמֵא {{תיקון גירסה|וְכָל שֶׁכֵּן|וְכֵן כָּל}} שֶׁרֶץ הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תפא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁמֵּתוּ מֵאֲלֵיהֶן
|-
|{{ק|'''תפב'''}} || שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ הַהַלְוָאָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ זְמַן שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תפג'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַחֲיוֹת הֶעָנִי מִלִּתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ
|-
|{{ק|'''תפד'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַלְוֹת לֶעָנִי מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''תפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ עֶבֶד עִבְרִי רֵיקָם כְּשֶׁיֵּצֵא חָפְשִׁי
|-
|{{ק|'''תפו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹז אֶת הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן אַחַר חֲצוֹת
|-
|{{ק|'''תפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַחֲגִיגָה שֶׁנִּקְרַב בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי
|-
|{{ק|'''*'''}} || (שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן פֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד){{הערה|המצוה הזאת לדעת החינוך שאינו חושב המצוה ק&quot;ד שלא יאכל זר בשר קדשי קדשים וחשב המצוה הזאת לתשלום תרי&quot;ג.}}
|-
|{{ק|'''תצ'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לָרֶגֶל בְּלֹא קָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה עִמָּנוּ {{נ|שֶׁנַּקְרִיב|כְּשֶׁנַּקְרִיב}} שָׁם
|-
|{{ק|'''תצא'''}} || מִצְוַת מִנּוּי שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל קָהָל מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצב'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל זְמָן
|-
|{{ק|'''תצג'''}} || מִצְוַת מִנּוּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} עָלֵינוּ
|-
|{{ק|'''תצד'''}} || מִצְוַת לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה אַחַת יְתֵרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצה'''}} || מִצְוַת מַתְּנוֹת זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵבָה לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצו'''}} || מִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלִתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצז'''}} || מִצְוַת רֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁיִּתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצח'''}} || מִצְוַת לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים בַּמִּקְדָּשׁ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמָרוֹת וּבַמּוֹעֲדִים {{תיקון גירסה|עוֹלִים|עוֹבְדִים}} כְּאֶחָד
|-
|{{ק|'''תצט'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל נָבִיא שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִם לֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תק'''}} || מִצְוָה לְהָכִין שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט
|-
|{{ק|'''תקא'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת לְעֵדִים זוֹמְמִין כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ לַעֲשׂוֹת
|-
|{{ק|'''תקב'''}} || מִצְוָה לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן לַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקג'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת בְּמִלְחֲמוֹת הָרְשׁוּת כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקד'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל
|-
|{{ק|'''תקה'''}} || שֶׁלֹּא לָטַעַת אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תקו'''}} || שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה
|-
|{{ק|'''תקז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''תקח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַמְרוֹת עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקט'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} כִּי אִם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקטו'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ סוּסִים
|-
|{{ק|'''תקטז'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ נָשִׁים
|-
|{{ק|'''תקי'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ כֶּסֶף וְזָהָב לְבַד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקיא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקיב'''}} || שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשֵׁבֶט לֵוִי נַחֲלָה בָּאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיג'''}} || שֶׁלֹּא יִטֹּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיד'''}} || שֶׁלֹּא לִקְסֹם
|-
|{{ק|'''תקיז'''}} || שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''תקיח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חָבֶר
|-
|{{ק|'''תקיט'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּאוֹב
|-
|{{ק|'''תקכ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּיִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''תקכא'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים
|-
|{{ק|'''תקכב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת שֶׁקֶר בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תקכג'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תקכד'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא יָגוּר מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''תקכה'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל הַמַּזִּיק בְּדִינֵי קְנָסוֹת
|-
|{{ק|'''תקכו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַסִּיג גְּבוּל
|-
|{{ק|'''תקכז'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד
|-
|{{ק|'''תקכח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲרֹץ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת כָּל נְשָׁמָה מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁבַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקל'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל בַּמָּצוֹר וְכֵן כָּל הַשְׁחָתָה בִּכְלַל הַלָּאו
|-
|{{ק|'''תקלא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד וְלִזְרֹעַ בְּנַחַל אֵיתָן
|-
|{{ק|'''תקלב'''}} || מִצְוַת דִּין יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקלג'''}} || מִצְוַת דִּין תְּלִיָּה לְמִי שֶׁיִּתְחַיֵּב לִתְלוֹת
|-
|{{ק|'''תקלד'''}} || מִצְוַת קְבוּרָה לְנֶהֱרָג עַל פִּי בֵּית דִּין וְכֵן לְכָל מֵת
|-
|{{ק|'''תקלה'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקלו'''}} || מִצְוַת הֲקָמַת מַשָּׂא לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקלז'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן
|-
|{{ק|'''תקלח'''}} || מִצְוַת מַעֲקֶה
|-
|{{ק|'''תקלט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשִׁין בְּאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמ'''}} || מִצְוָה שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקמא'''}} || מִצְוָה עַל בֵּית דִּין לִסְקֹל בַּאֲבָנִים מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב סְקִילָה
|-
|{{ק|'''תקמב'''}} || מִצְוָה עַל הַמְאַנֵּס שֶׁיִּשָּׂא אֲנוּסָתוֹ לְאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמג'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָד בַּמִּלְחָמָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
|-
|{{ק|'''תקמד'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָתֵד בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקמה'''}} || {{נ|מִצְוַת|רְשׁוּת}} הַלְוָאָה לְנָכְרִי בְּרִבִּית אִם מִצְטָרֵךְ לִלְוֹת
|-
|{{ק|'''תקמו'''}} || מִצְוַת קִיּוּם מוֹצָא שְׂפָתַיִם
|-
|{{ק|'''תקמז'''}} || מִצְוָה לְהַנִּיחַ הַשָּׂכִיר לֶאֱכֹל בִּזְמַן שְׂכִירָתוֹ מִדְּבָרִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''תקמח'''}} || מִצְוַת הָרוֹצֶה לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה בִּשְׁטָר
|-
|{{ק|'''תקמט'''}} || מִצְוָה שֶׁיִּשְׂמַח חָתָן עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה
|-
|{{ק|'''תקנ'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקנא'''}} || מִצְוַת נְתִינַת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ
|-
|{{ק|'''תקנב'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עֹמֶר הַשִּׁכְחָה
|-
|{{ק|'''תקנג'''}} || מִצְוַת מַלְקוּת לָרְשָׁעִים
|-
|{{ק|'''תקנד'''}} || מִצְוַת יִבּוּם
|-
|{{ק|'''תקנה'''}} || מִצְוַת חֲלִיצָה
|-
|{{ק|'''תקנו'''}} || מִצְוָה לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף
|-
|{{ק|'''תקנז'''}} || מִצְוָה לִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תקנח'''}} || מִצְוָה לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק
|-
|{{ק|'''תקנט'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקס'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַמֵּר בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ
|-
|{{ק|'''תקסא'''}} || שֶׁלֹּא יָלִין הַצָּלוּב עַל הָעֵץ וְכֵן הַמֵּת בְּבֵיתוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ
|-
|{{ק|'''תקסב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַלֵּם מִן הָאֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקסג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ
|-
|{{ק|'''תקסד'''}} || שֶׁלֹּא תַּעְדֶּה אִשָּׁה עֲדִי אִישׁ
|-
|{{ק|'''תקסה'''}} || שֶׁלֹּא יְעָדָהּ הָאִישׁ עֲדִי אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקסו'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים
|-
|{{ק|'''תקסז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹל
|-
|{{ק|'''תקסח'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם בְּכֶרֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאוֹרָיְתָא
|-
|{{ק|'''תקסט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''תקע'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְהֵמָה
|-
|{{ק|'''תקעא'''}} || שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז
|-
|{{ק|'''תקעב'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ מוֹצִיא שֵׁם רָע אֶת אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''תקעג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ הָאֲנוּסָה
|-
|{{ק|'''תקעד'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאוֹנֵס אֶת אֲנוּסָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקעה'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח סָרִיס בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעו'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח מַמְזֵר בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעז'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעח'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ שָׁלוֹם לְעַמּוֹן וּמוֹאָב
|-
|{{ק|'''תקעט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק זֶרַע אֱדוֹם מֵהִתְחַתֵּן עִם קְהַל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִצְרִי כְּמוֹ כֵן אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפא'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְמַחֲנֵה לְוִיִּם
|-
|{{ק|'''תקפב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפד'''}} || שֶׁלֹּא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנַן זֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב
|-
|{{ק|'''תקפו'''}} || שֶׁלֹּא לִלְווֹת בְּרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפז'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת
|-
|{{ק|'''תקפח'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח הַשָּׂכִיר יָתֵר עַל אֲכִילָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקפט'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַשָּׂכִיר בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תקצ'''}} || שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַמְגָרֵשׁ גְּרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת
|-
|{{ק|'''תקצא'''}} || שֶׁלֹּא יִצָּא חָתָן מִבֵּיתוֹ כָּל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לַצָּבָא וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי צִבּוּר
|-
|{{ק|'''תקצב'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ
|-
|{{ק|'''תקצג'''}} || שֶׁלֹּא לִתְלֹשׁ סִמָּנֵי צָרָעַת
|-
|{{ק|'''תקצד'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ
|-
|{{ק|'''תקצה'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ עֲבוֹט מִבְּעָלָיו בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקצו'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד קָרוֹב
|-
|{{ק|'''תקצז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֵּר אוֹ יָתוֹם
|-
|{{ק|'''תקצח'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''תקצט'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח עֹמֶר הַשִּׁכְחָה מִתְּבוּאָה אוֹ מֵאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''תר'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף בְּמַלְקוּת הַמְחֻיָּב מַלְקוּת וּבִכְלָלָהּ שֶׁלֹּא נַכֶּה יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תרא'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲסֹם בְּהֵמָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תרב'''}} || שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא הַיְבָמָה לְאַחֵר חוּץ מִן הַיָּבָם
|-
|{{ק|'''תרג'''}} || שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף
|-
|{{ק|'''תרד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁהֶה מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת חֲסֵרִים עִמָּנוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא וְנִתֵּן בָּהֶן
|-
|{{ק|'''תרה'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תרו'''}} || מִצְוַת קְרִיאָה עַל הַבִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''תרז'''}} || מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''תרח'''}} || מִצְוָה לְהִדָּמוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂנוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב
|-
|{{ק|'''תרט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת
|-
|{{ק|'''תרי'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה
|-
|{{ק|'''תריא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה
|-
|{{ק|'''תריב'''}} || מִצְוַת הַקְהֵל בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תריג'''}} || מִצְוָה לִכְתֹּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{מ&quot;מ|דברים לא|יט}}.
|}
רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת 
אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר 
יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==אדרא רבא==
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא: עַד אֵימָתַי נְתִיב בְּקַיָּמָא 
דְּחַד סַמְכָא, כְּתִיב עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ {{מ&quot;מ|תהלים קיט|קכו}}.
יוֹמִין זְעִירִין, וּמָרֵי דְחוֹבָא דָּחֵק, כָּרוֹזָא קָרֵי כָּל יוֹמָא,
וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִנּוּן וְאִנְּהוּ בְּשׁוּלֵי כַרְמָא לָא
אַשְׁגְּחָן וְלָא יָדְעִין לְאָן אֲתַר אָזְלִין כְּמָה דְיָאוּת. אִתְכְּנַשׁוּ
חַבְרַיָּא לְבֵי אִדְּרָא מְלֻבָּשִׁין שִׁרְיָן סַיְפֵי וְרֻמְחֵי בִּידֵיכוֹן,
אִזְדְּרַזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן, בְּעֵטָא, בְּחָכְמְתָא, בְּסוּכְלְתָנוּ, בְּדַעְתָּא,
בְּחֵיזוּ, בְּיָדִין, בְּרַגְלִין, אַמְלַכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן דְּבִרְשׁוּתֵהּ
חַיֵּי וּמוֹתָא לְמִגְזַר דִּינִין דִּקְשֹׁט, מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין
צַיְתֵי לְהוּ וַחֲדָאָן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּלְמִנְדַּע לְהוּ. יְתֵב רַבִּי 
שִׁמְעוֹן וּבְכָא וַאֲמַר וַי אִי גְלֵינָא וַי אִי לָא גְלֵינָא. חַבְרַיָּא
דַּהֲווּ תַמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רַבִּי אַבָּא וַאֲמַר לֵהּ אִי נִיחָא
קַמֵּהּ דְּמַר לְגַלָּאָה הָא כְתִיב סוֹד יְיָ לִירֵאָיו {{מ&quot;מ|תהלים כה|יד}} וְהָא חַבְרַיָּא
אִלֵּין דַּחֲלִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִנּוּן וּכְבָר עָלוּ בְאִדְּרָא
דְּבֵי מַשְׁכְּנָא מִנְּהוֹן עָלוּ וּמִנְּהוֹן נְפַקוּ. תָּנָא אִתְמַנוּ
חַבְרַיָּא קַמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאִשְׁתְּכַחוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב וְרַבִּי יִצְחָק
וְרַבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב וְרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא. יָדִין
יְהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֶצְבָּעָן זְקַפוּ לְעֵלָּא וְעָלוּ בְחַקְלָא
בֵּינֵי אִילָנֵי וִיתַבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּצְלִי צְלוֹתֵהּ יְתֵב 
בְּגַוַּיְהוּ וַאֲמַר כָּל חַד יְשַׁוֵּי יְדוֹי בְּתֻקְפּוֹי שַׁוּוּ יְדַיְהוּ וּנְסֵב
לוֹן, פְּתַח וַאֲמַר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה 
מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר {{מ&quot;מ|דברים כז|טו}}, וְעָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן. פְּתַח
רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, 
מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא
דְּאִיהִי מִתְבַּטַּלָא אִי לָא יִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנוֹי שְׁמָא דָא 
וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ {{מ&quot;מ|דברים לג|כט}},
וּכְתִיב מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ {{מ&quot;מ|שמות טו|יא}}. קְרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וַאֲמַר: אֲנַן
כְּלָלָא דְכֹלָּא עַד הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּנוּ קָיְמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ
קָלָא וְאַרְכֻבָּתָן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנֻפְיָא
עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי. חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: יְיָ שָׁמַעְתִּי 
שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי {{מ&quot;מ|חבקוק ג|ב}}. אֲמַר: הָתָם יָאוּת הָוֵה לְמֶהֱוֵי דָחֵל אֲנַן.
בַּחֲבִיבוּתָא תָּלְיָא מִלְּתָא, דִּכְתִיב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ {{מ&quot;מ|דברים ו|ה}},
וּכְתִיב: מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם {{מ&quot;מ|דברים ז|ח}}, וּכְתִיב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ {{מ&quot;מ|מלאכי א|ב}}.
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==תחינה==
==הערות==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>hmt5p95l5e9ui3gnmwm5b5dfhntboxd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015871</id>
      <parentid>3015870</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T20:54:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* זוהר */</comment>
      <origin>3015871</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="165740" sha1="p2hia2x7miqqmvy69g7879wm5l4ihun" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=תיקון ליל שבועות=
==תפילה קודם הלימוד==
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן.

לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י&quot;ה בו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה.
{{סוף}}
{{מ:טעמי המקרא}}
==תורה==
===ספר בראשית===
====בראשית====
{{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}}

{{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}}

====נח====
{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}}
====לך לך====
{{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}}
====וירא====
{{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}}

{{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}}
====חיי שרה====
{{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}}
====תולדות====
{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}}

{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}}
====ויצא====
{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}}
====וישלח====
{{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}}

{{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}}
====וישב====
{{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}}
====מקץ====
{{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}}

{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}}
====ויגש====
{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}}

{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}}
====ויחי====
{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}}

{{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}}
'''חזק'''
{{הור2|'''אדני'''}}

===ספר שמות===
====שמות====
{{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ז}}

{{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|א}}
====וארא====
{{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}}

{{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}}
====בא====
{{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}}
====בשלח====
{{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}}
{|align=center style=&quot;width: 650px;&quot;
|-
|align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}}
|-
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} 
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}}
|align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}}
|align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}}
|}
{{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}}  {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} 

{{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}}
{{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃

====יתרו====
{{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}}
{{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} 

{{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}}

{{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} 
לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃

{{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}}
====משפטים====
{{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}}

{{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|י}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}}
====תרומה====
{{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}}
====תצוה====
{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות כח/טעמים|א}}

{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|י}}
====כי תשא====
{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}}

{{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}}
====ויקהל====
{{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}}
====פקודי====
{{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}}

{{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אדינ'''}}

===ספר ויקרא===
====ויקרא====
{{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}}
====צו====
{{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}}
{{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} 

{{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}}
{{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}}
====שמיני====
{{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}}
====תזריע====
{{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}}
====מצורע====
{{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}}
====אחרי מות====
{{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}}
====קדושים====
{{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}}
====אמור====
{{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}}
====בהר====
{{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}}
====בחוקותי====
{{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}}

{{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אנדי'''}}

===ספר במדבר===
====במדבר====
{{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}}
====נשא====
{{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}}

{{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}}

{{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}}
====בהעלותך====
{{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}}
====שלח====
{{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}}
====קרח====
{{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}}
====חקת====
{{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}}
====בלק====
{{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}}
====פנחס====
{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}}

{{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}}
====מטות====
{{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}}
====מסעי====
{{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אניד'''}}

===ספר דברים===
====דברים====
{{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}}
====ואתחנן====
{{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}}

{{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}}
אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}}
====עקב====
{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}}

{{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}}
====ראה====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}}

{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}}

{{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}}
====שופטים====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}}

{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}}
====כי תצא====
{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}}

{{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}}
====כי תבוא====
{{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}}
====נצבים====
{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}}

{{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}}
====וילך====
{{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}}

====האזינו====
{{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}}
{{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}}

{{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}}
====וזאת הברכה====
{{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==נביאים==
{{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}}

{{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}}

{{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}}
===יהושע===
{{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|א}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}}

{{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃
{{הור2|'''אינד'''}}

===שופטים===
{{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|א}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃
{{הור2|'''דאני'''}}

===שמואל===
{{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}}
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}}
{{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}}
{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃
{{הור2|'''דאינ'''}}

===מלכים===
{{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}}
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דנאי'''}}

===ישעיהו===
{{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}}
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}'''
{{הור2|'''דניא'''}}

===ירמיהו===
{{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}}
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דיאנ'''}}

===יחזקאל===
{{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}}

{{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} 

{{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}}
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} 
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃
{{הור2|'''דינא'''}}

===תרי עשר===
{{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|א}} 
{{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}}
{{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}}

{{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}}
{{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}}
{{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==כתובים==
===רות===
{{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|א}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ה}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|י}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יז}}

{{#קטע:רות ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כ}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ 
{{הור2|'''נאיד'''}}

===תהלים===
====פרק א====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
====פרק יט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק סח====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק קיט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|&lt;/p&gt;}}
====פרק קנ====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}}
{{הור2|'''נדאי'''}}

===איוב===
{{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}}
{{#קטע:איוב א/טעמים|א}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ 
{{הור2|'''נדיא'''}}

===משלי===
{{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ג}}

{{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|י}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
{{הור2|'''נידא'''}}

===קהלת===
{{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}}
{{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}}

{{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}}
{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}}
&lt;b&gt;{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}&lt;/b&gt;
{{הור2|'''ניאד'''}}

===שיר השירים===
{{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}}
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}}
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}}
{{הור2|'''יאדנ'''}}

===איכה===
{{הור2|קוראים בלחש.}}
{{ממס1|איכה א/טעמים|איכה א א-ג}}
{{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איכה ה/טעמים#ה כ|איכה ה כ-כב}}
{{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}}'''
{{הור2|'''יאנד'''}}

===דניאל===
{{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}}
{{הור2|'''ידאנ'''}}

===אסתר===
{{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}}

{{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}}
{{הור2|'''ידנא'''}}
===דברי הימים===
{{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}}
{{הור2|'''ניאד'''}}
===עזרא===
{{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}}

{{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}}
{{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}
{{סוף}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==משנה==
===סדר זרעים===
====ברכות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}}
====פאה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}}
====דמאי====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}}
====כלאים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}}
====שביעית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}}
====מעשרות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}}
====מעשר שני====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}}
====חלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}}
====ערלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}}
====בכורים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}
===סדר מועד===
====שבת====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}}
====עירובין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}}
====פסחים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}}
====חגיגה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}}
====ביצה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}}
====מועד קטן====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}}
====ראש השנה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}}
====יומא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}}
====סוכה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}}
====תענית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}}
====שקלים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}}
====מגילה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}
===סדר נשים===
====יבמות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}}
====כתובות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}}

====סוטה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}}
====נדרים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}}

====נזיר====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}}

====גיטין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}}
====קידושין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר נזיקין===
====בבא קמא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}}
====בבא מציעא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}}

{{קטמש|בבא מציעא|י|ו}}
====בבא בתרא====
{{קטמש|בבא בתרא|א|א}}

{{קטמש|בבא בתרא|י|ח}}
====סנהדרין====
{{קטמש|סנהדרין|א|א}}

{{קטמש|סנהדרין|יא|ו}}
====מכות====
{{קטמש|מכות|א|א}}

{{קטמש|מכות|ג|טז}}
====שבועות====
{{קטמש|שבועות|א|א}}

{{קטמש|שבועות|ח|ו}}
====עדויות====
{{קטמש|עדויות|א|א}}

{{קטמש|עדויות|ח|ז}}
====עבודה זרה====
{{קטמש|עבודה זרה|א|א}}

{{קטמש|עבודה זרה|ה|יב}}
====אבות====
{{קטמש|אבות|א|א}}

{{קטמש|אבות|ו|יא}}
====הוריות====
{{קטמש|הוריות|א|א}}

{{קטמש|הוריות|ג|ח}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר קדשים===
====זבחים====
{{קטמש|זבחים|א|א}}

{{קטמש|זבחים|יד|י}}
====מנחות====
{{קטמש|מנחות|א|א}}

{{קטמש|מנחות|יג|יא}}
====חולין====
{{קטמש|חולין|א|א}}

{{קטמש|חולין|יב|ה}}
====בכורות====
{{קטמש|בכורות|א|א}}

{{קטמש|בכורות|ט|ח}}
====ערכין====
{{קטמש|ערכין|א|א}}

{{קטמש|ערכין|ט|ח}}
====תמורה====
{{קטמש|תמורה|א|א}}

{{קטמש|תמורה|ז|ו}}
====כריתות====
{{קטמש|כריתות|א|א}}

{{קטמש|כריתות|ו|ט}}
====מעילה====
{{קטמש|מעילה|א|א}}

{{קטמש|מעילה|ו|ו}}
====תמיד====
{{קטמש|תמיד|א|א}}

{{קטמש|תמיד|ז|ד}}
====מדות====
{{קטמש|מידות|א|א}}

{{קטמש|מידות|ה|ד}}
====קנים====
{{קטמש|קינים|א|א}}

{{קטמש|קינים|ג|ו}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר טהרות===
====מקואות====
{{קטמש|מקוואות|א|א}}

…
====פרה====
{{קטמש|פרה|א|א}}

{{קטמש|פרה|יב|יא}}
====ידים====
…
====אהלות====
{{קטמש|אהלות|א|א}}

{{קטמש|אהלות|יח|י}}
====נגעים====
{{קטמש|נגעים|א|א}}

{{קטמש|נגעים|יד|יג}}
====זבים====
{{קטמש|זבים|א|א}}

{{קטמש|זבים|ה|יב}}
====נדה====
…
====טהרות====
…
====כלים====
{{קטמש|כלים|א|א}}

{{קטמש|כלים|ל|ד}}
====טבול יום====
…
====מכשירין====
…
====עוקצין====
{{קטמש|עוקצין|א|א}}

{{קטמש|עוקצין|ג|יב}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==ספר יצירה==
בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ 
יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ 
עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם
וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר 
וְסִפּוּר. 

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים 
עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ 
כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי 
וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא 
אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, 
רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב 
גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם
אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף
וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל
הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת
לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ 
לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ 
בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ&quot;מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו
וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת 
בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם,
דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, 
נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר
וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ&quot;שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת 
וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת 
וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ 
רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת 
וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ&quot;ד 
כָּפְרָ&quot;ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. 
שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז 
הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא
שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן
קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל.
דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ&quot;ו
זַ&quot;ח טִ&quot;י לַ&quot;ן סַ&quot;ע צַ&quot;ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד
מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה
מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם:
שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. 
עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן:
בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת:
עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת:
בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע.
וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב.
{{הור2|קדיש יתום}}

==זוהר==
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר 
הַתְּנוּפָה. {{מ&quot;מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ
חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ
בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ
בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק
מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי 
מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ 
שִׁבְעַת יָמִים {{מ&quot;מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא
פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן 
וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא
כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ
אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן 
עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף
הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי 
לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם 
חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע
שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ
דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת 
הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ&quot;מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב
וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ
יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ
וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ
אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא
וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה
וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא
חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת 
תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו
בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא
בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא
אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ 
לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה
דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא
דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה
בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ
וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי 
עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי 
אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא
חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן
בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן
וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל 
אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא
בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין 
דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא
כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא
לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא
וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא
תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן
וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי 
לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא
וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ
לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא 
בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין
אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת 
צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|שה&quot;ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא
וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן 
דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא
לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל

…

{{הור2|קדיש דרבנן}}

==סדר תרי&quot;ג מצוות==
{{הור2|צריך לומר התרי&quot;ג מצות בכוונה לשמור ולעשות ולקיים, ואז הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה.}}
{|
|-
|{{ק|'''א'''}} || מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה
|-
|{{ק|'''ב'''}} || מִצְוַת מִילָה
|-
|{{ק|'''ג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה
|-
|{{ק|'''ד'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''ה'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''ו'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ
|-
|{{ק|'''ז'''}} || מִצְוַת הַשְׁבָּתַת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''ח'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה
|-
|{{ק|'''ט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ בְּכוֹרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''י'''}} || מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם
|-
|{{ק|'''יא'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יב'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל
|-
|{{ק|'''יד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד הַבֹּקֶר
|-
|{{ק|'''טו'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''טז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ
|-
|{{ק|'''יז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל מוּמָר
|-
|{{ק|'''יח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְגֵר תּוֹשָׁב
|-
|{{ק|'''יט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִבְּשַׂר הַפֶּסַח חוּצָה
|-
|{{ק|'''כ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כג'''}} || שֶׁלֹּא יֵרָאֶה לָנוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כד'''}} || שֶׁלֹּא לָצֵאת בַּשַּׁבָּת חוּץ לִתְחוּם
|-
|{{ק|'''כה'''}} || מִצְוַת הַאֲמָנָה בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כו'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שַׁבָּת בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''כז'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''כח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בְּמַחְשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ זוּלָתִי הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל
|-
|{{ק|'''ל'''}} || שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת {{נ|לַעֲבוֹדָה זָרָה|לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''לא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} בַּמֶּה שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵעָבֵד
|-
|{{ק|'''לב'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשָּׁוְא
|-
|{{ק|'''לג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''לד'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג נָקִי
|-
|{{ק|'''לה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אִישׁ
|-
|{{ק|'''לו'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ {{נ|מִיִּשְׂרָאֵל|אָדָם}}
|-
|{{ק|'''לז'''}} || שֶׁלֹּא לְהָעִיד שֶׁקֶר
|-
|{{ק|'''לח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲמֹד
|-
|{{ק|'''לט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרַת אָדָם אֲפִלּוּ לְנוֹי
|-
|{{ק|'''מ'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי מִזְבֵּחַ גָּזִית (נ&quot;א אבני גזית במזבח)
|-
|{{ק|'''מא'''}} || שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''מב'''}} || מִצְוַת דִּין עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''מג'''}} || מִצְוַת יִעוּד שֶׁל אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מד'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּחֶנֶק הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מו'''}} || מִצְוַת דִּינֵי קְנָסוֹת לְחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ
|-
|{{ק|'''מז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּסַיִף הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מח'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן דִּין בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ
|-
|{{ק|'''מט'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הַבּוֹר
|-
|{{ק|'''נ'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן גַּנָּב בְּתַשְׁלוּמִים אוֹ בְמִיתָה
|-
|{{ק|'''נא'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי מַבְעֶה
|-
|{{ק|'''נב'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הָאֵשׁ
|-
|{{ק|'''נג'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם
|-
|{{ק|'''נד'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין טוֹעֵן וְנִטְעָן
|-
|{{ק|'''נה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין נוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר
|-
|{{ק|'''נו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַשּׁוֹאֵל
|-
|{{ק|'''נז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַמְפֻתָּה
|-
|{{ק|'''נח'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אָמָה עִבְרִיָּה הַקּוֹנֶה אוֹתָהּ מִיַּד הָאָב
|-
|{{ק|'''נט'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה
|-
|{{ק|'''ס'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''סא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוֹר הַנִּסְקָל
|-
|{{ק|'''סב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת מְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''סג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''סד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בְּמָמוֹן
|-
|{{ק|'''סה'''}} || שֶׁלֹּא לְעַנּוֹת יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת
|-
|{{ק|'''סו'''}} || מִצְוַת הַלְוָאָה לֶעָנִי
|-
|{{ק|'''סז'''}} || מִצְוַת הַטָּיָה אַחֲרֵי רַבִּים
|-
|{{ק|'''סח'''}} || מִצְוַת פֵּרוּק מַשָּׂא
|-
|{{ק|'''סט'''}} || מִצְוַת שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת
|-
|{{ק|'''ע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''עא'''}} || מִצְוַת חֲגִיגָה בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''עב'''}} || מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''עג'''}} || שֶׁלֹּא יִתְבַּע חוֹב מֵעָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּפְרֹעַ
|-
|{{ק|'''עד'''}} || שֶׁלֹּא יָשִׁית יָד בֵּין לֹוֶה לְמַלְוֶה בְּרִבִּית
|-
|{{ק|'''עה'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּן
|-
|{{ק|'''עו'''}} || לָאו דְּבִרְכַּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''עז'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַנָּשִׂיא
|-
|{{ק|'''עח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים חֻקֵּי הַתְּבוּאוֹת
|-
|{{ק|'''עט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה
|-
|{{ק|'''פ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ טַעֲנַת בַּעַל דִּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּינוֹ
|-
|{{ק|'''פא'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד בַּעַל עֲבֵרָה
|-
|{{ק|'''פב'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אֶחָד
|-
|{{ק|'''פג'''}} || שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה מִי שֶׁלִּמֵּד זְכוּת תְּחִלָּה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''פד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל עָנִי בַּדִּין
|-
|{{ק|'''פה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט חוֹטֵא מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ
|-
|{{ק|'''פו'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין בְּאֹמֶד הַדָּעַת
|-
|{{ק|'''פז'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד
|-
|{{ק|'''פח'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע {{נ|בַּעֲבוֹדָה זָרָה|בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''פט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדִּיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט שֶׂה הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּעוֹד שֶׁהֶחָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ
|-
|{{ק|'''צא'''}} || שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֵמוּרֵי הַפֶּסַח לִפָּסֵל בְּלִינָה
|-
|{{ק|'''צב'''}} || שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''צג'''}} || שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עַמְמַיָּא וְכֵן לְכָל עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוֹכָבִים}} בְּאַרְצֵנוּ
|-
|{{ק|'''צה'''}} || מִצְוַת בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''צו'''}} || מִצְוַת סִדּוּר לֶחֶם הַפָּנִים וּלְבוֹנָה זַכָּה לִפְנֵי יְיָ בְּכָל שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''צז'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּדֵּי הָאָרוֹן מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''צח'''}} || מִצְוַת עֲרִיכַת נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''צט'''}} || מִצְוַת לְבִישַׁת בִּגְדֵי כֹהֲנִים
|-
|{{ק|'''ק'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קא'''}} || מִצְוַת הַקְטָרַת קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קב'''}} || שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד
|-
|{{ק|'''קג'''}} || שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ הַמְּעִיל שֶׁל כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''קד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר וּלְהַקְרִיב עַל מִזְבַּח הַזָּהָב חוּץ קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קו'''}} || מִצְוַת נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''קז'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם לִפְנֵי עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קח'''}} || מִצְוַת מְשִׁיחַת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קט'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת הָאָרֶץ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''קי'''}} || שֶׁלֹּא יָסוּךְ זָר בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קיג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת תִּקְרֹבֶת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''קיד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''קטו'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בֵּית דִּין מִשְׁפַּט מָוֶת בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''קטז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''קיז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה
|-
|{{ק|'''קיח'''}} || מִצְוַת מְלִיחַת הַקָּרְבָּן
|-
|{{ק|'''קיט'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן בֵּית דִּין שֶׁטָּעוּ בְּהוֹרָאָה
|-
|{{ק|'''קכ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן חַטָּאת לְיָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת
|-
|{{ק|'''קכא'''}} || מִצְוַת עֵדוּת
|-
|{{ק|'''קכב'''}} || מִצְוַת קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד
|-
|{{ק|'''קכג'''}} || מִצְוַת תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ לְאוֹכֵל מִן הַתְּרוּמָה אוֹ מוֹעֵל בָּהּ
|-
|{{ק|'''קכד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי
|-
|{{ק|'''קכה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם וַדַּאי
|-
|{{ק|'''קכו'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַגָּזֵל
|-
|{{ק|'''קכז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ
|-
|{{ק|'''קכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּלֹא מֶלַח
|-
|{{ק|'''קכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל בְּחַטַּאת הָעוֹף
|-
|{{ק|'''קל'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן זַיִת בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלא'''}} || שֶׁלֹּא לָתֵת לְבוֹנָה בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלב'''}} || מִצְוַת הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן
|-
|{{ק|'''קלג'''}} || מִצְוַת הַדְלָקַת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלד'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת
|-
|{{ק|'''קלה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הַחַטָּאת
|-
|{{ק|'''קלז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קלח'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה זֶבַח הַשְּׁלָמִים
|-
|{{ק|'''קלט'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת נוֹתַר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמ'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''קמב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''קמג'''}} || שֶׁלֹּא תֵּאָכֵל מִנְחַת כֹּהֵן
|-
|{{ק|'''קמד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאת הַנַּעֲשֵׂית בִּפְנִים
|-
|{{ק|'''קמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַתּוֹדָה וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל
|-
|{{ק|'''קמז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חֵלֶב
|-
|{{ק|'''קמט'''}} || שֶׁלֹּא נֹאכַל דַּם בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף
|-
|{{ק|'''קנ'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה
|-
|{{ק|'''קנא'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי דָּגִים
|-
|{{ק|'''קנב'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי חֲגָבִים
|-
|{{ק|'''קנג'''}} || מִצְוַת טֻמְאַת שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים
|-
|{{ק|'''קנד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת אֳכָלִים
|-
|{{ק|'''קנה'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נְבֵלָה
|-
|{{ק|'''קנו'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר
|-
|{{ק|'''קנז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קנח'''}} || שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קנט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס שְׁתוּיֵי יַיִן בַּמִּקְדָּשׁ וְכֵן שֶׁלֹּא יוֹרֶה שָׁתוּי
|-
|{{ק|'''קס'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה
|-
|{{ק|'''קסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''קסד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִינֵי שְׁרָצִים דַּקִּים הַנּוֹלָדִים בַּזְּרָעִים וּבַפֵּרוֹת
|-
|{{ק|'''קסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִשֶּׁרֶץ הַמַּיִם
|-
|{{ק|'''קסו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַשְּׁרָצִים הַמִּתְהַוִּים מִן הָעִפּוּשׁ
|-
|{{ק|'''קסז'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת מְצֹרָע
|-
|{{ק|'''קע'''}} || הַנְהָגַת הַמְּצֹרָע בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה וְכָל מְטַמְּאֵי אָדָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֵן טְמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן נִגְעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קעב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קעג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ שְׂעַר הַנֶּתֶק
|-
|{{ק|'''קעד'''}} || מִצְוַת הַטָּהֳרָה מִן הַצָּרַעַת שֶׁתִּהְיֶה בְּמִינִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''קעה'''}} || מִצְוַת תִּגְלַחַת מְצֹרָע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
|-
|{{ק|'''קעו'''}} || מִצְוַת טְבִילָה לַטְּמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מְצֹרָע כְּשֶׁיִּתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ
|-
|{{ק|'''קעח'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת בַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בוֹ נֶגַע
|-
|{{ק|'''קעט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָב לִהְיוֹת טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָב כְּשֶׁיִּטְהַר מִזּוֹבוֹ
|-
|{{ק|'''קפא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפב'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נִדָּה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפג'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָבָה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָבָה כְּשֶׁתִּטְהַר מִזּוֹבָהּ
|-
|{{ק|'''קפה'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''קפו'''}} || מִצְוַת כִּסּוּי הַדָּם
|-
|{{ק|'''קפז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל שֶׁכֵּן זָרִים
|-
|{{ק|'''קפח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''קפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּלֹא בִיאָה
|-
|{{ק|'''קצ'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אָב
|-
|{{ק|'''קצא'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵם
|-
|{{ק|'''קצב'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אָב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ
|-
|{{ק|'''קצג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ בְּכָל צַד שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ
|-
|{{ק|'''קצד'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''קצה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצו'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ מִן הָאָב וְהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו
|-
|{{ק|'''קצח'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אָב
|-
|{{ק|'''קצט'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אֵם
|-
|{{ק|'''ר'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל עֶרְוַת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רא'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רב'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''רג'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אָח
|-
|{{ק|'''רד'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ
|-
|{{ק|'''רה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ
|-
|{{ק|'''רז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ
|-
|{{ק|'''רח'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''רחצ'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה נִדָּה
|-
|{{ק|'''רט'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ
|-
|{{ק|'''רי'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזָּכָר
|-
|{{ק|'''ריא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עִם בְּהֵמָה
|-
|{{ק|'''ריב'''}} || שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּבְנָה הַנָּשִׁים עִם הַבְּהֵמוֹת
|-
|{{ק|'''ריג'''}} || מִצְוַת יִרְאַת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''ריד'''}} || מִצְוַת פֵּאָה
|-
|{{ק|'''רטו'''}} || מִצְוַת לֶקֶט
|-
|{{ק|'''רטז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריח'''}} || מִצְוַת שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בְּצֶדֶק
|-
|{{ק|'''ריט'''}} || מִצְוַת תּוֹכָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה
|-
|{{ק|'''רכ'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רכא'''}} || מִצְוַת נֶטַע רְבָעִי
|-
|{{ק|'''רכב'''}} || מִצְוַת לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רכג'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד חֲכָמִים
|-
|{{ק|'''רכד'''}} || מִצְוַת צִדּוּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלִים וְהַמִּדּוֹת
|-
|{{ק|'''רכה'''}} || מִצְוַת שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה
|-
|{{ק|'''רכו'''}} || שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא בְמַחְשָׁבָה וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא אֲפִלּוּ בְּהַבָּטָה
|-
|{{ק|'''רכז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לְזוּלָתוֹ
|-
|{{ק|'''רכח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל נוֹתָר
|-
|{{ק|'''רכט'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת הַפֵּאָה בַּשָּׂדֶה
|-
|{{ק|'''רל'''}} || שֶׁלֹּא לָקַחַת שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקָּצִיר
|-
|{{ק|'''רלא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלב'''}} || שֶׁלֹּא לִלְקֹט פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלג'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב שׁוּם חֵפֶץ אוֹ מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלד'''}} || שֶׁלֹּא יְכַחֵשׁ עַל הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ מֵאַחֵר בְּיָדוֹ
|-
|{{ק|'''רלה'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע עַל כְּפִירַת מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלו'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר
|-
|{{ק|'''רלז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשֹׁק
|-
|{{ק|'''רלח'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹל
|-
|{{ק|'''רלט'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר שְׂכַר שָׂכִיר
|-
|{{ק|'''רמ'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''רמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁיל תָּם בַּדֶּרֶךְ
|-
|{{ק|'''רמב'''}} || שֶׁלֹּא לְעַוֵּת הַמִּשְׁפָּט
|-
|{{ק|'''רמג'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבֵּד גָּדוֹל בַּדִּין
|-
|{{ק|'''רמד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַגֵּל
|-
|{{ק|'''רמה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲמֹד עַל דָּם רֵעִים
|-
|{{ק|'''רמו'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אָח
|-
|{{ק|'''רמז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רמח'''}} || שֶׁלֹּא לִנְקֹם
|-
|{{ק|'''רמט'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטֹר
|-
|{{ק|'''רנ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ
|-
|{{ק|'''רנא'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים בָּאָרֶץ וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָן בְּשׁוּם מָקוֹם
|-
|{{ק|'''רנב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עָרְלָה
|-
|{{ק|'''רנג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֶרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא
|-
|{{ק|'''רנד'''}} || שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ
|-
|{{ק|'''רנה'''}} || שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן
|-
|{{ק|'''רנו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקִּיף פְּאַת הָרֹאשׁ
|-
|{{ק|'''רנז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית פְּאַת זָקָן
|-
|{{ק|'''רנח'''}} || שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בִּבְשָׂרוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע
|-
|{{ק|'''רנט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב
|-
|{{ק|'''רס'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''רסא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִדּוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת בִּכְלַל
|-
|{{ק|'''רסב'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''רסג'''}} || שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''רסד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת הַכֹּהֲנִים לִקְרוֹבֵיהֶם וּבִכְלָלָהּ שֶׁיִּתְאַבְּלוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁשָּׁה מִקְּרוֹבֵיהֶם הַיְדוּעִים
|-
|{{ק|'''רסה'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ זֶרַע אַהֲרֹן
|-
|{{ק|'''רסו'''}} || מִצְוַת כֹּהֵן גָּדוֹל לִשָּׂא נַעֲרָה בְתוּלָה
|-
|{{ק|'''רסז'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן לִהְיוֹת תָּמִים
|-
|{{ק|'''רסח'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁמוֹנָה יָמִים וּלְמַעְלָה
|-
|{{ק|'''רסט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''רע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן הָעֹמֶר שֶׁל שְׂעוֹרִים בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעד'''}} || מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר
|-
|{{ק|'''רעה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה חֲדָשָׁה מִן הַחִטִּים בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעו'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת מִמְּלָאכָה בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעז'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעט'''}} || מִצְוַת תַּעֲנִית בְּיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפ'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפד'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא נִקְרָא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפו'''}} || מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב
|-
|{{ק|'''רפז'''}} || מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה
|-
|{{ק|'''רפח'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּמֵת זוּלַת בַּקְּרוֹבִים הַמְבֹאָרִים בַּכָּתוּב
|-
|{{ק|'''רפט'''}} || שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ כֹּהֵן טְבוּל יוֹם עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ
|-
|{{ק|'''רצ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה זֹנָה
|-
|{{ק|'''רצא'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה חֲלָלָה
|-
|{{ק|'''רצב'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה גְרוּשָׁה
|-
|{{ק|'''רצג'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''רצד'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשׁוּם טֻמְאָה בְּמֵת
|-
|{{ק|'''רצה'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''רצו'''}} || שֶׁלֹּא יִבְעֹל כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִדּוּשִׁין
|-
|{{ק|'''רצז'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם קָבוּעַ בַּעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רצח'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''רצט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם בַּהֵיכָל כֻּלּוֹ
|-
|{{ק|'''ש'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא
|-
|{{ק|'''שא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן טָמֵא תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל שׁוּם זָר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שה'''}} || שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲלָלָה מִן הַקֹּדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טֶבֶל
|-
|{{ק|'''שז'''}} || שֶׁלֹּא נַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְהַקְרִיבָן לַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שח'''}} || שֶׁלֹּא יִתֵּן מוּם בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שט'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְשֵׁם קָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שי'''}} || שֶׁלֹּא יַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין
|-
|{{ק|'''שיא'''}} || שֶׁלֹּא יִזְרֹק דַּם בַּעַל מוּם עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שיב'''}} || שֶׁלֹּא לְסָרֵס זְכַר אֶחָד מִכָּל הַמִּינִים
|-
|{{ק|'''שיג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם מִיַּד {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''שיד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁחֹט בְּהֵמָה וּבְנָהּ בְּיוֹם אֶחָד
|-
|{{ק|'''שטו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם בֵּין בְּנֵי אָדָם
|-
|{{ק|'''שטז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם כְּלוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''שיט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָלִי מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְמֶל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם חַג שָׁבוּעוֹת
|-
|{{ק|'''שכב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל תִּשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בָּעֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''שכו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''שכז'''}} || מִצְוַת סְפִירַת שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שכח'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''של'''}} || מִצְוַת עֲשִׂיַּת דִּין בֵּין לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר
|-
|{{ק|'''שלא'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת קַרְקַע {{נ|לִבְעָלֶיהָ|לְבַעְלֵיהֶן}} בַּיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלב'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן הַנְּחָלוֹת שֶׁהֵן תּוֹךְ הָעִיר עַד הַשְׁלָמַת שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלג'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדָה בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''שלד'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלה'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה עֲבוֹדָה גַּם בָּאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''שלו'''}} || שֶׁלֹּא נִקְצֹר סְפִיחִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלז'''}} || שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלח'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בָּאָרֶץ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלט'''}} || שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי תְבוּאוֹת שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שמ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת בַּיּוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בִּשְׁאָר שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִקָּח וּמִמְכָּר
|-
|{{ק|'''שמב'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''שמג'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַצְּמִיתוּת
|-
|{{ק|'''שמד'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי עָרֵי הַלְוִיִּם וּשְׂדוֹתֵיהֶן
|-
|{{ק|'''שמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְוֹת בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''שמו'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדָה בְזוּיָה כְּמוֹ עֲבוֹדַת כְּנַעֲנִי
|-
|{{ק|'''שמז'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּכֵר עֶבֶד עִבְרִי עַל אֶבֶן הַמִּקָּח
|-
|{{ק|'''שמח'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵד בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדַת פָּרֶךְ
|-
|{{ק|'''שמט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ {{נ|לַגּוֹי|לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לוֹ בְּפָרֶךְ
|-
|{{ק|'''שנ'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה עַל אֶבֶן מַשְׂכִּית אֲפִלּוּ לַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''שנא'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ אָדָם שֶׁיִּתֵּן דָּמָים הַקְּצוּבִים בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''שנב'''}} || מִצְוַת הַמֵּמִיר בֶּהֱמַת קָרְבָּן בִּבְהֵמָה שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן קֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנג'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בְּהֵמָה שֶׁיִּתֵּן כְּפִי שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''שנד'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בָּתִּים שֶׁיִּתֵּן הָעֵרֶךְ שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן וְתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנה'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ שָׂדֶה שֶׁיִּתֵּן כְּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּפָּרָשָׁה
|-
|{{ק|'''שנו'''}} || מִצְוַת דִּין מַחֲרִים מִנְּכָסָיו שֶׁהוּא לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שנז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שנח'''}} || שֶׁלֹּא נָמִיר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שנט'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת הַקֳּדָשִׁים מִקָּרְבָּן לְקָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שס'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר קַרְקַע שֶׁהֶחֱרִימוּ אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ אֶלָּא תִּנָּתֵן לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שסא'''}} || שֶׁלֹּא תִגָּאֵל שְׂדֵה הַחֵרֶם
|-
|{{ק|'''שסב'''}} || שֶׁלֹּא לִגְאֹל מַעְשַׂר בְּהֵמָה אֶלָּא יֵאָכֵל בִּירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''שסג'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה
|-
|{{ק|'''שסד'''}} || מִצְוַת וִדּוּי עַל הַחֵטְא
|-
|{{ק|'''שסה'''}} || מִצְוַת סוֹטָה שֶׁיְּבִיאֶהָ הַבַּעַל אֶל הַכֹּהֵן וְיַעֲשֶׂה לָהּ כְּמִשְׁפַּט הַכָּתוּב
|-
|{{ק|'''שסו'''}} || מִצְוַת גִּדּוּל שְׂעַר נָזִיר
|-
|{{ק|'''שסז'''}} || מִצְוַת גִּלּוּחַ הַנָּזִיר וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו
|-
|{{ק|'''שסח'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''שסט'''}} || מִצְוַת מַשָּׂא הָאָרוֹן בַּכָּתֵף
|-
|{{ק|'''שע'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שעא'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהָשִׂים לְבוֹנָה בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעג'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן אוֹ כָּל מִינֵי שֵׁכָר
|-
|{{ק|'''שעד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר עֲנָבִים לַחִים
|-
|{{ק|'''שעה'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר צִמּוּקִים
|-
|{{ק|'''שעו'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר זֶרַע הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעז'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר קְלִפַּת הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעח'''}} || שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנָּזִיר שְׂעָרוֹ כָּל יְמֵי נִזְרוֹ
|-
|{{ק|'''שעט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַנָּזִיר לְאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''שפ'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הַנָּזִיר בְּמֵת
|-
|{{ק|'''שפא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּאִיָּר לְמִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה
|-
|{{ק|'''שפב'''}} || מִצְוַת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁיֵּאָכֵל עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאִיָּר
|-
|{{ק|'''שפג'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''שפד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי לְמָחֳרָתוֹ
|-
|{{ק|'''שפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מֵעַצְמוֹת פֶּסַח שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''שפו'''}} || מִצְוַת חַלָּה
|-
|{{ק|'''שפז'''}} || מִצְוַת צִיצִת
|-
|{{ק|'''שפח'''}} || שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינָיִם
|-
|{{ק|'''שפט'''}} || מִצְוַת שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצ'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן בְּכוֹר אָדָם
|-
|{{ק|'''שצא'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצב'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן
|-
|{{ק|'''שצג'''}} || מִצְוַת הַלְוִיִּם לָתֵת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''שצד'''}} || שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת לְוִיִּם וּלְוִיִּם בַּעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שצה'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד זָר בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצו'''}} || שֶׁלֹּא לְבַטֵּל שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצז'''}} || שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה
|-
|{{ק|'''שצח'''}} || מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה
|-
|{{ק|'''שצט'''}} || מִצְוַת כָּל טֻמְאַת מֵת
|-
|{{ק|'''ת'''}} || מִצְוַת מֵי נִדָּה שֶׁמְּטַמְּאִין אָדָם טָהוֹר וּמְטַהֲרִין אָדָם טָמֵא מִטֻּמְאַת מֵת בִּלְבָד
|-
|{{ק|'''תא'''}} || מִצְוַת דִּינֵי נְחָלוֹת
|-
|{{ק|'''תב'''}} || מִצְוַת הַקְרָבַת תְּמִידִין בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''תג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''תד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''תה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם חַג הַשָּׁבֻעוֹת
|-
|{{ק|'''תו'''}} || מִצְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''תז'''}} || מִצְוַת הֲפָרַת נְדָרִים
|-
|{{ק|'''תח'''}} || שֶׁלֹּא יַחֵל דְּבָרָיו בִּנְדָרִים
|-
|{{ק|'''תט'''}} || מִצְוַת לָתֵת עָרִים לַלְוִיִּם לָשֶׁבֶת בָּהֵן וְהֵן קוֹלְטוֹת
|-
|{{ק|'''תטו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לְהַגְלוֹת מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה מֵעִירוֹ לְעָרֵי מִקְלָט וְעַל הָרוֹצֵחַ בְּעַצְמוֹ לָלֶכֶת שָׁם
|-
|{{ק|'''תטז'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג הָרוֹצֵחַ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין
|-
|{{ק|'''תי'''}} || שֶׁלֹּא יוֹרֶה הָעֵד בְּדִין שֶׁהֵעִיד {{נ|בּוֹ|}} בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''תיא'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לְהַצִּיל מִמָּוֶת הָרוֹצֵחַ
|-
|{{ק|'''תיב'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִמְּחֻיָּב גָּלוּת לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת
|-
|{{ק|'''תיג'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת בְּדַיָּנִין אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּדִינֵי תוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָכָם בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת
|-
|{{ק|'''תיד'''}} || שֶׁלֹּא יִירָא הַדַּיָּן בַּדִּין מֵאָדָם רָע
|-
|{{ק|'''תיז'''}} || מִצְוַת אַחְדוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיח'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיט'''}} || מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תכ'''}} || מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית
|-
|{{ק|'''תכא'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד
|-
|{{ק|'''תכב'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ
|-
|{{ק|'''תכג'''}} || מִצְוַת מְזוּזָה
|-
|{{ק|'''תכד'''}} || מִצְוַת הֲרִיגַת שִׁבְעָה עֲמָמִים
|-
|{{ק|'''תכה'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְאַוֹּת מַה שֶׁבְּיַד אַחֵינוּ {{נ|בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|}}
|-
|{{ק|'''תכו'''}} || שֶׁלֹּא לְנַסּוֹת נְבִיא אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּאי
|-
|{{ק|'''תכז'''}} || שֶׁלֹּא לָחֹן לְעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן בְּעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכט'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
|-
|{{ק|'''תל'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַגֵּרִים
|-
|{{ק|'''תלא'''}} || מִצְוַת יִרְאַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תלב'''}} || מִצְוַת תְּפִלָּה
|-
|{{ק|'''תלג'''}} || מִצְוַת הַחֶבְרָה וְהַדְּבִיקָה עִם חַכְמֵי הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תלד'''}} || מִצְוַת הַצָּרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁיִּשָּׁבַע בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תלה'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִצִּפּוּי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תלו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדְבִּיק שׁוּם דָּבָר {{נ|מֵעֲבוֹדָה זָרָה|מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ בְּמָמוֹנֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ לֵהָנוֹת {{נ|בּוֹ|בָּהּ}}
|-
|{{ק|'''תלז'''}} || מִצְוָה לְאַבֵּד אֲשֵׁרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ
|-
|{{ק|'''תלח'''}} || מִצְוָה לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם בְּחוֹבָה אוֹ בִנְדָבָה בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ
|-
|{{ק|'''תלט'''}} || מִצְוַת לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַבְּחִירָה וְלֹא בַחוּץ
|-
|{{ק|'''תמ'''}} || מִצְוַת פְּדִיַּת קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם וְאַחַר כָּךְ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה
|-
|{{ק|'''תמא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטָה
|-
|{{ק|'''תמב'''}} || מִצְוַת לְהִטָּפֵל בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן מִחוּץ לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''תמג'''}} || מִצְוַת חֲקִירַת עֵדִים הֵיטֵב
|-
|{{ק|'''תמד'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת עִיר הַנִּדַּחַת וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ
|-
|{{ק|'''תמה'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תמו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''תמז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר עָנִי תַּחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית
|-
|{{ק|'''תמח'''}} || מִצְוַת הַשְׁמָטַת כְּסָפִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תמט'''}} || מִצְוַת לִנְגֹּשׂ אֶת {{נ|הַנָּכְרִי|הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תנ'''}} || מִצְוַת צְדָקָה
|-
|{{ק|'''תנא'''}} || מִצְוַת הַעֲנָקַת עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''תנב'''}} || מִצְוַת לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תנג'''}} || מִצְוַת לְהֵרָאוֹת בָּרְגָלִים בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תנד'''}} || שֶׁלֹּא לְאַבֵּד בָּתֵּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁלֹּא לִמְחֹק שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַכְּתוּבִים שָׁם
|-
|{{ק|'''תנה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת קָדָשִׁים בַּחוּץ
|-
|{{ק|'''תנו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דָּגָן חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל תִּירוֹשׁ חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תס'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים
|-
|{{ק|'''תסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''תסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים
|-
|{{ק|'''תסג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ כֹּהֲנִים בִּכּוּרִים קֹדֶם הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''תסד'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַלְוִיִּם מִלָּתֵת לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם וּלְשַׂמְּחָם בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הֶחָי
|-
|{{ק|'''תסו'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ מֵהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תסט'''}} || שֶׁלֹּא לְהָסִית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תע'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַשִּׂנְאָה מִן הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַצִּיל אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעג'''}} || שֶׁלֹּא יִלְמֹד הַנִּסָּת זְכוּת עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעד'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק הַנִּסָּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעה'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עִיר הַנִּדַּחַת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה
|-
|{{ק|'''תעו'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן עִיר הַנִּדַּחַת
|-
|{{ק|'''תעז'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד כְּמוֹ עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תעח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת
|-
|{{ק|'''תעט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין
|-
|{{ק|'''תפ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָגָב טָמֵא {{תיקון גירסה|וְכָל שֶׁכֵּן|וְכֵן כָּל}} שֶׁרֶץ הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תפא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁמֵּתוּ מֵאֲלֵיהֶן
|-
|{{ק|'''תפב'''}} || שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ הַהַלְוָאָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ זְמַן שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תפג'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַחֲיוֹת הֶעָנִי מִלִּתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ
|-
|{{ק|'''תפד'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַלְוֹת לֶעָנִי מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''תפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ עֶבֶד עִבְרִי רֵיקָם כְּשֶׁיֵּצֵא חָפְשִׁי
|-
|{{ק|'''תפו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹז אֶת הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן אַחַר חֲצוֹת
|-
|{{ק|'''תפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַחֲגִיגָה שֶׁנִּקְרַב בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי
|-
|{{ק|'''*'''}} || (שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן פֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד){{הערה|המצוה הזאת לדעת החינוך שאינו חושב המצוה ק&quot;ד שלא יאכל זר בשר קדשי קדשים וחשב המצוה הזאת לתשלום תרי&quot;ג.}}
|-
|{{ק|'''תצ'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לָרֶגֶל בְּלֹא קָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה עִמָּנוּ {{נ|שֶׁנַּקְרִיב|כְּשֶׁנַּקְרִיב}} שָׁם
|-
|{{ק|'''תצא'''}} || מִצְוַת מִנּוּי שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל קָהָל מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצב'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל זְמָן
|-
|{{ק|'''תצג'''}} || מִצְוַת מִנּוּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} עָלֵינוּ
|-
|{{ק|'''תצד'''}} || מִצְוַת לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה אַחַת יְתֵרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצה'''}} || מִצְוַת מַתְּנוֹת זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵבָה לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצו'''}} || מִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלִתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצז'''}} || מִצְוַת רֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁיִּתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצח'''}} || מִצְוַת לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים בַּמִּקְדָּשׁ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמָרוֹת וּבַמּוֹעֲדִים {{תיקון גירסה|עוֹלִים|עוֹבְדִים}} כְּאֶחָד
|-
|{{ק|'''תצט'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל נָבִיא שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִם לֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תק'''}} || מִצְוָה לְהָכִין שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט
|-
|{{ק|'''תקא'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת לְעֵדִים זוֹמְמִין כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ לַעֲשׂוֹת
|-
|{{ק|'''תקב'''}} || מִצְוָה לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן לַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקג'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת בְּמִלְחֲמוֹת הָרְשׁוּת כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקד'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל
|-
|{{ק|'''תקה'''}} || שֶׁלֹּא לָטַעַת אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תקו'''}} || שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה
|-
|{{ק|'''תקז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''תקח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַמְרוֹת עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקט'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} כִּי אִם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקטו'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ סוּסִים
|-
|{{ק|'''תקטז'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ נָשִׁים
|-
|{{ק|'''תקי'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ כֶּסֶף וְזָהָב לְבַד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקיא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקיב'''}} || שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשֵׁבֶט לֵוִי נַחֲלָה בָּאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיג'''}} || שֶׁלֹּא יִטֹּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיד'''}} || שֶׁלֹּא לִקְסֹם
|-
|{{ק|'''תקיז'''}} || שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''תקיח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חָבֶר
|-
|{{ק|'''תקיט'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּאוֹב
|-
|{{ק|'''תקכ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּיִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''תקכא'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים
|-
|{{ק|'''תקכב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת שֶׁקֶר בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תקכג'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תקכד'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא יָגוּר מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''תקכה'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל הַמַּזִּיק בְּדִינֵי קְנָסוֹת
|-
|{{ק|'''תקכו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַסִּיג גְּבוּל
|-
|{{ק|'''תקכז'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד
|-
|{{ק|'''תקכח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲרֹץ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת כָּל נְשָׁמָה מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁבַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקל'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל בַּמָּצוֹר וְכֵן כָּל הַשְׁחָתָה בִּכְלַל הַלָּאו
|-
|{{ק|'''תקלא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד וְלִזְרֹעַ בְּנַחַל אֵיתָן
|-
|{{ק|'''תקלב'''}} || מִצְוַת דִּין יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקלג'''}} || מִצְוַת דִּין תְּלִיָּה לְמִי שֶׁיִּתְחַיֵּב לִתְלוֹת
|-
|{{ק|'''תקלד'''}} || מִצְוַת קְבוּרָה לְנֶהֱרָג עַל פִּי בֵּית דִּין וְכֵן לְכָל מֵת
|-
|{{ק|'''תקלה'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקלו'''}} || מִצְוַת הֲקָמַת מַשָּׂא לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקלז'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן
|-
|{{ק|'''תקלח'''}} || מִצְוַת מַעֲקֶה
|-
|{{ק|'''תקלט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשִׁין בְּאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמ'''}} || מִצְוָה שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקמא'''}} || מִצְוָה עַל בֵּית דִּין לִסְקֹל בַּאֲבָנִים מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב סְקִילָה
|-
|{{ק|'''תקמב'''}} || מִצְוָה עַל הַמְאַנֵּס שֶׁיִּשָּׂא אֲנוּסָתוֹ לְאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמג'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָד בַּמִּלְחָמָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
|-
|{{ק|'''תקמד'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָתֵד בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקמה'''}} || {{נ|מִצְוַת|רְשׁוּת}} הַלְוָאָה לְנָכְרִי בְּרִבִּית אִם מִצְטָרֵךְ לִלְוֹת
|-
|{{ק|'''תקמו'''}} || מִצְוַת קִיּוּם מוֹצָא שְׂפָתַיִם
|-
|{{ק|'''תקמז'''}} || מִצְוָה לְהַנִּיחַ הַשָּׂכִיר לֶאֱכֹל בִּזְמַן שְׂכִירָתוֹ מִדְּבָרִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''תקמח'''}} || מִצְוַת הָרוֹצֶה לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה בִּשְׁטָר
|-
|{{ק|'''תקמט'''}} || מִצְוָה שֶׁיִּשְׂמַח חָתָן עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה
|-
|{{ק|'''תקנ'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקנא'''}} || מִצְוַת נְתִינַת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ
|-
|{{ק|'''תקנב'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עֹמֶר הַשִּׁכְחָה
|-
|{{ק|'''תקנג'''}} || מִצְוַת מַלְקוּת לָרְשָׁעִים
|-
|{{ק|'''תקנד'''}} || מִצְוַת יִבּוּם
|-
|{{ק|'''תקנה'''}} || מִצְוַת חֲלִיצָה
|-
|{{ק|'''תקנו'''}} || מִצְוָה לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף
|-
|{{ק|'''תקנז'''}} || מִצְוָה לִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תקנח'''}} || מִצְוָה לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק
|-
|{{ק|'''תקנט'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקס'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַמֵּר בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ
|-
|{{ק|'''תקסא'''}} || שֶׁלֹּא יָלִין הַצָּלוּב עַל הָעֵץ וְכֵן הַמֵּת בְּבֵיתוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ
|-
|{{ק|'''תקסב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַלֵּם מִן הָאֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקסג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ
|-
|{{ק|'''תקסד'''}} || שֶׁלֹּא תַּעְדֶּה אִשָּׁה עֲדִי אִישׁ
|-
|{{ק|'''תקסה'''}} || שֶׁלֹּא יְעָדָהּ הָאִישׁ עֲדִי אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקסו'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים
|-
|{{ק|'''תקסז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹל
|-
|{{ק|'''תקסח'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם בְּכֶרֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאוֹרָיְתָא
|-
|{{ק|'''תקסט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''תקע'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְהֵמָה
|-
|{{ק|'''תקעא'''}} || שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז
|-
|{{ק|'''תקעב'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ מוֹצִיא שֵׁם רָע אֶת אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''תקעג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ הָאֲנוּסָה
|-
|{{ק|'''תקעד'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאוֹנֵס אֶת אֲנוּסָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקעה'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח סָרִיס בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעו'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח מַמְזֵר בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעז'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעח'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ שָׁלוֹם לְעַמּוֹן וּמוֹאָב
|-
|{{ק|'''תקעט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק זֶרַע אֱדוֹם מֵהִתְחַתֵּן עִם קְהַל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִצְרִי כְּמוֹ כֵן אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפא'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְמַחֲנֵה לְוִיִּם
|-
|{{ק|'''תקפב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפד'''}} || שֶׁלֹּא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנַן זֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב
|-
|{{ק|'''תקפו'''}} || שֶׁלֹּא לִלְווֹת בְּרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפז'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת
|-
|{{ק|'''תקפח'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח הַשָּׂכִיר יָתֵר עַל אֲכִילָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקפט'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַשָּׂכִיר בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תקצ'''}} || שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַמְגָרֵשׁ גְּרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת
|-
|{{ק|'''תקצא'''}} || שֶׁלֹּא יִצָּא חָתָן מִבֵּיתוֹ כָּל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לַצָּבָא וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי צִבּוּר
|-
|{{ק|'''תקצב'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ
|-
|{{ק|'''תקצג'''}} || שֶׁלֹּא לִתְלֹשׁ סִמָּנֵי צָרָעַת
|-
|{{ק|'''תקצד'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ
|-
|{{ק|'''תקצה'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ עֲבוֹט מִבְּעָלָיו בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקצו'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד קָרוֹב
|-
|{{ק|'''תקצז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֵּר אוֹ יָתוֹם
|-
|{{ק|'''תקצח'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''תקצט'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח עֹמֶר הַשִּׁכְחָה מִתְּבוּאָה אוֹ מֵאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''תר'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף בְּמַלְקוּת הַמְחֻיָּב מַלְקוּת וּבִכְלָלָהּ שֶׁלֹּא נַכֶּה יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תרא'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲסֹם בְּהֵמָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תרב'''}} || שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא הַיְבָמָה לְאַחֵר חוּץ מִן הַיָּבָם
|-
|{{ק|'''תרג'''}} || שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף
|-
|{{ק|'''תרד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁהֶה מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת חֲסֵרִים עִמָּנוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא וְנִתֵּן בָּהֶן
|-
|{{ק|'''תרה'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תרו'''}} || מִצְוַת קְרִיאָה עַל הַבִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''תרז'''}} || מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''תרח'''}} || מִצְוָה לְהִדָּמוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂנוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב
|-
|{{ק|'''תרט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת
|-
|{{ק|'''תרי'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה
|-
|{{ק|'''תריא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה
|-
|{{ק|'''תריב'''}} || מִצְוַת הַקְהֵל בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תריג'''}} || מִצְוָה לִכְתֹּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{מ&quot;מ|דברים לא|יט}}.
|}
רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת 
אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר 
יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==אדרא רבא==
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא: עַד אֵימָתַי נְתִיב בְּקַיָּמָא 
דְּחַד סַמְכָא, כְּתִיב עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ {{מ&quot;מ|תהלים קיט|קכו}}.
יוֹמִין זְעִירִין, וּמָרֵי דְחוֹבָא דָּחֵק, כָּרוֹזָא קָרֵי כָּל יוֹמָא,
וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִנּוּן וְאִנְּהוּ בְּשׁוּלֵי כַרְמָא לָא
אַשְׁגְּחָן וְלָא יָדְעִין לְאָן אֲתַר אָזְלִין כְּמָה דְיָאוּת. אִתְכְּנַשׁוּ
חַבְרַיָּא לְבֵי אִדְּרָא מְלֻבָּשִׁין שִׁרְיָן סַיְפֵי וְרֻמְחֵי בִּידֵיכוֹן,
אִזְדְּרַזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן, בְּעֵטָא, בְּחָכְמְתָא, בְּסוּכְלְתָנוּ, בְּדַעְתָּא,
בְּחֵיזוּ, בְּיָדִין, בְּרַגְלִין, אַמְלַכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן דְּבִרְשׁוּתֵהּ
חַיֵּי וּמוֹתָא לְמִגְזַר דִּינִין דִּקְשֹׁט, מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין
צַיְתֵי לְהוּ וַחֲדָאָן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּלְמִנְדַּע לְהוּ. יְתֵב רַבִּי 
שִׁמְעוֹן וּבְכָא וַאֲמַר וַי אִי גְלֵינָא וַי אִי לָא גְלֵינָא. חַבְרַיָּא
דַּהֲווּ תַמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רַבִּי אַבָּא וַאֲמַר לֵהּ אִי נִיחָא
קַמֵּהּ דְּמַר לְגַלָּאָה הָא כְתִיב סוֹד יְיָ לִירֵאָיו {{מ&quot;מ|תהלים כה|יד}} וְהָא חַבְרַיָּא
אִלֵּין דַּחֲלִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִנּוּן וּכְבָר עָלוּ בְאִדְּרָא
דְּבֵי מַשְׁכְּנָא מִנְּהוֹן עָלוּ וּמִנְּהוֹן נְפַקוּ. תָּנָא אִתְמַנוּ
חַבְרַיָּא קַמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאִשְׁתְּכַחוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב וְרַבִּי יִצְחָק
וְרַבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב וְרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא. יָדִין
יְהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֶצְבָּעָן זְקַפוּ לְעֵלָּא וְעָלוּ בְחַקְלָא
בֵּינֵי אִילָנֵי וִיתַבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּצְלִי צְלוֹתֵהּ יְתֵב 
בְּגַוַּיְהוּ וַאֲמַר כָּל חַד יְשַׁוֵּי יְדוֹי בְּתֻקְפּוֹי שַׁוּוּ יְדַיְהוּ וּנְסֵב
לוֹן, פְּתַח וַאֲמַר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה 
מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר {{מ&quot;מ|דברים כז|טו}}, וְעָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן. פְּתַח
רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, 
מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא
דְּאִיהִי מִתְבַּטַּלָא אִי לָא יִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנוֹי שְׁמָא דָא 
וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ {{מ&quot;מ|דברים לג|כט}},
וּכְתִיב מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ {{מ&quot;מ|שמות טו|יא}}. קְרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וַאֲמַר: אֲנַן
כְּלָלָא דְכֹלָּא עַד הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּנוּ קָיְמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ
קָלָא וְאַרְכֻבָּתָן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנֻפְיָא
עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי. חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: יְיָ שָׁמַעְתִּי 
שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי {{מ&quot;מ|חבקוק ג|ב}}. אֲמַר: הָתָם יָאוּת הָוֵה לְמֶהֱוֵי דָחֵל אֲנַן.
בַּחֲבִיבוּתָא תָּלְיָא מִלְּתָא, דִּכְתִיב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ {{מ&quot;מ|דברים ו|ה}},
וּכְתִיב: מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם {{מ&quot;מ|דברים ז|ח}}, וּכְתִיב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ {{מ&quot;מ|מלאכי א|ב}}.
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==תחינה==
==הערות==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>p2hia2x7miqqmvy69g7879wm5l4ihun</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015872</id>
      <parentid>3015871</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T20:57:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* תחינה */</comment>
      <origin>3015872</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="166357" sha1="os8wtqy8lhy1fwsgymk1dwfc7uc3x13" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=תיקון ליל שבועות=
==תפילה קודם הלימוד==
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן.

לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י&quot;ה בו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה.
{{סוף}}
{{מ:טעמי המקרא}}
==תורה==
===ספר בראשית===
====בראשית====
{{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}}

{{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}}

====נח====
{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}}
====לך לך====
{{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}}
====וירא====
{{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}}

{{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}}
====חיי שרה====
{{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}}
====תולדות====
{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}}

{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}}
====ויצא====
{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}}
====וישלח====
{{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}}

{{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}}
====וישב====
{{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}}
====מקץ====
{{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}}

{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}}
====ויגש====
{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}}

{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}}
====ויחי====
{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}}

{{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}}
'''חזק'''
{{הור2|'''אדני'''}}

===ספר שמות===
====שמות====
{{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ז}}

{{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|א}}
====וארא====
{{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}}

{{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}}
====בא====
{{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}}
====בשלח====
{{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}}
{|align=center style=&quot;width: 650px;&quot;
|-
|align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}}
|-
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} 
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}}
|align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}}
|align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}}
|}
{{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}}  {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} 

{{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}}
{{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃

====יתרו====
{{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}}
{{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} 

{{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}}

{{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} 
לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃

{{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}}
====משפטים====
{{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}}

{{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|י}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}}
====תרומה====
{{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}}
====תצוה====
{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות כח/טעמים|א}}

{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|י}}
====כי תשא====
{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}}

{{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}}
====ויקהל====
{{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}}
====פקודי====
{{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}}

{{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אדינ'''}}

===ספר ויקרא===
====ויקרא====
{{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}}
====צו====
{{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}}
{{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} 

{{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}}
{{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}}
====שמיני====
{{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}}
====תזריע====
{{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}}
====מצורע====
{{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}}
====אחרי מות====
{{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}}
====קדושים====
{{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}}
====אמור====
{{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}}
====בהר====
{{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}}
====בחוקותי====
{{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}}

{{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אנדי'''}}

===ספר במדבר===
====במדבר====
{{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}}
====נשא====
{{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}}

{{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}}

{{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}}
====בהעלותך====
{{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}}
====שלח====
{{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}}
====קרח====
{{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}}
====חקת====
{{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}}
====בלק====
{{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}}
====פנחס====
{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}}

{{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}}
====מטות====
{{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}}
====מסעי====
{{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אניד'''}}

===ספר דברים===
====דברים====
{{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}}
====ואתחנן====
{{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}}

{{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}}
אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}}
====עקב====
{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}}

{{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}}
====ראה====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}}

{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}}

{{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}}
====שופטים====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}}

{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}}
====כי תצא====
{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}}

{{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}}
====כי תבוא====
{{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}}
====נצבים====
{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}}

{{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}}
====וילך====
{{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}}

====האזינו====
{{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}}
{{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}}

{{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}}
====וזאת הברכה====
{{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==נביאים==
{{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}}

{{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}}

{{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}}
===יהושע===
{{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|א}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}}

{{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃
{{הור2|'''אינד'''}}

===שופטים===
{{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|א}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃
{{הור2|'''דאני'''}}

===שמואל===
{{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}}
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}}
{{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}}
{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃
{{הור2|'''דאינ'''}}

===מלכים===
{{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}}
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דנאי'''}}

===ישעיהו===
{{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}}
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}'''
{{הור2|'''דניא'''}}

===ירמיהו===
{{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}}
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דיאנ'''}}

===יחזקאל===
{{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}}

{{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} 

{{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}}
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} 
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃
{{הור2|'''דינא'''}}

===תרי עשר===
{{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|א}} 
{{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}}
{{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}}

{{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}}
{{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}}
{{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==כתובים==
===רות===
{{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|א}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ה}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|י}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יז}}

{{#קטע:רות ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כ}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ 
{{הור2|'''נאיד'''}}

===תהלים===
====פרק א====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
====פרק יט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק סח====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק קיט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|&lt;/p&gt;}}
====פרק קנ====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}}
{{הור2|'''נדאי'''}}

===איוב===
{{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}}
{{#קטע:איוב א/טעמים|א}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ 
{{הור2|'''נדיא'''}}

===משלי===
{{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ג}}

{{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|י}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
{{הור2|'''נידא'''}}

===קהלת===
{{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}}
{{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}}

{{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}}
{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}}
&lt;b&gt;{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}&lt;/b&gt;
{{הור2|'''ניאד'''}}

===שיר השירים===
{{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}}
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}}
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}}
{{הור2|'''יאדנ'''}}

===איכה===
{{הור2|קוראים בלחש.}}
{{ממס1|איכה א/טעמים|איכה א א-ג}}
{{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איכה ה/טעמים#ה כ|איכה ה כ-כב}}
{{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}}'''
{{הור2|'''יאנד'''}}

===דניאל===
{{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}}
{{הור2|'''ידאנ'''}}

===אסתר===
{{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}}

{{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}}
{{הור2|'''ידנא'''}}
===דברי הימים===
{{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}}
{{הור2|'''ניאד'''}}
===עזרא===
{{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}}

{{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}}
{{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}
{{סוף}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==משנה==
===סדר זרעים===
====ברכות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}}
====פאה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}}
====דמאי====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}}
====כלאים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}}
====שביעית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}}
====מעשרות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}}
====מעשר שני====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}}
====חלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}}
====ערלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}}
====בכורים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}
===סדר מועד===
====שבת====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}}
====עירובין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}}
====פסחים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}}
====חגיגה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}}
====ביצה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}}
====מועד קטן====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}}
====ראש השנה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}}
====יומא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}}
====סוכה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}}
====תענית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}}
====שקלים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}}
====מגילה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}
===סדר נשים===
====יבמות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}}
====כתובות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}}

====סוטה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}}
====נדרים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}}

====נזיר====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}}

====גיטין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}}
====קידושין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר נזיקין===
====בבא קמא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}}
====בבא מציעא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}}

{{קטמש|בבא מציעא|י|ו}}
====בבא בתרא====
{{קטמש|בבא בתרא|א|א}}

{{קטמש|בבא בתרא|י|ח}}
====סנהדרין====
{{קטמש|סנהדרין|א|א}}

{{קטמש|סנהדרין|יא|ו}}
====מכות====
{{קטמש|מכות|א|א}}

{{קטמש|מכות|ג|טז}}
====שבועות====
{{קטמש|שבועות|א|א}}

{{קטמש|שבועות|ח|ו}}
====עדויות====
{{קטמש|עדויות|א|א}}

{{קטמש|עדויות|ח|ז}}
====עבודה זרה====
{{קטמש|עבודה זרה|א|א}}

{{קטמש|עבודה זרה|ה|יב}}
====אבות====
{{קטמש|אבות|א|א}}

{{קטמש|אבות|ו|יא}}
====הוריות====
{{קטמש|הוריות|א|א}}

{{קטמש|הוריות|ג|ח}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר קדשים===
====זבחים====
{{קטמש|זבחים|א|א}}

{{קטמש|זבחים|יד|י}}
====מנחות====
{{קטמש|מנחות|א|א}}

{{קטמש|מנחות|יג|יא}}
====חולין====
{{קטמש|חולין|א|א}}

{{קטמש|חולין|יב|ה}}
====בכורות====
{{קטמש|בכורות|א|א}}

{{קטמש|בכורות|ט|ח}}
====ערכין====
{{קטמש|ערכין|א|א}}

{{קטמש|ערכין|ט|ח}}
====תמורה====
{{קטמש|תמורה|א|א}}

{{קטמש|תמורה|ז|ו}}
====כריתות====
{{קטמש|כריתות|א|א}}

{{קטמש|כריתות|ו|ט}}
====מעילה====
{{קטמש|מעילה|א|א}}

{{קטמש|מעילה|ו|ו}}
====תמיד====
{{קטמש|תמיד|א|א}}

{{קטמש|תמיד|ז|ד}}
====מדות====
{{קטמש|מידות|א|א}}

{{קטמש|מידות|ה|ד}}
====קנים====
{{קטמש|קינים|א|א}}

{{קטמש|קינים|ג|ו}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר טהרות===
====מקואות====
{{קטמש|מקוואות|א|א}}

…
====פרה====
{{קטמש|פרה|א|א}}

{{קטמש|פרה|יב|יא}}
====ידים====
…
====אהלות====
{{קטמש|אהלות|א|א}}

{{קטמש|אהלות|יח|י}}
====נגעים====
{{קטמש|נגעים|א|א}}

{{קטמש|נגעים|יד|יג}}
====זבים====
{{קטמש|זבים|א|א}}

{{קטמש|זבים|ה|יב}}
====נדה====
…
====טהרות====
…
====כלים====
{{קטמש|כלים|א|א}}

{{קטמש|כלים|ל|ד}}
====טבול יום====
…
====מכשירין====
…
====עוקצין====
{{קטמש|עוקצין|א|א}}

{{קטמש|עוקצין|ג|יב}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==ספר יצירה==
בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ 
יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ 
עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם
וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר 
וְסִפּוּר. 

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים 
עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ 
כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי 
וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא 
אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, 
רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב 
גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם
אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף
וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל
הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת
לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ 
לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ 
בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ&quot;מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו
וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת 
בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם,
דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, 
נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר
וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ&quot;שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת 
וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת 
וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ 
רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת 
וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ&quot;ד 
כָּפְרָ&quot;ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. 
שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז 
הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא
שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן
קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל.
דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ&quot;ו
זַ&quot;ח טִ&quot;י לַ&quot;ן סַ&quot;ע צַ&quot;ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד
מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה
מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם:
שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. 
עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן:
בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת:
עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת:
בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע.
וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב.
{{הור2|קדיש יתום}}

==זוהר==
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר 
הַתְּנוּפָה. {{מ&quot;מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ
חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ
בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ
בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק
מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי 
מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ 
שִׁבְעַת יָמִים {{מ&quot;מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא
פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן 
וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא
כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ
אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן 
עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף
הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי 
לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם 
חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע
שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ
דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת 
הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ&quot;מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב
וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ
יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ
וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ
אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא
וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה
וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא
חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת 
תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו
בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא
בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא
אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ 
לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה
דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא
דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה
בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ
וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי 
עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי 
אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא
חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן
בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן
וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל 
אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא
בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין 
דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא
כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא
לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא
וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא
תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן
וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי 
לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא
וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ
לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא 
בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין
אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת 
צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|שה&quot;ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא
וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן 
דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא
לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל

…

{{הור2|קדיש דרבנן}}

==סדר תרי&quot;ג מצוות==
{{הור2|צריך לומר התרי&quot;ג מצות בכוונה לשמור ולעשות ולקיים, ואז הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה.}}
{|
|-
|{{ק|'''א'''}} || מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה
|-
|{{ק|'''ב'''}} || מִצְוַת מִילָה
|-
|{{ק|'''ג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה
|-
|{{ק|'''ד'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''ה'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''ו'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ
|-
|{{ק|'''ז'''}} || מִצְוַת הַשְׁבָּתַת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''ח'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה
|-
|{{ק|'''ט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ בְּכוֹרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''י'''}} || מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם
|-
|{{ק|'''יא'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יב'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל
|-
|{{ק|'''יד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד הַבֹּקֶר
|-
|{{ק|'''טו'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''טז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ
|-
|{{ק|'''יז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל מוּמָר
|-
|{{ק|'''יח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְגֵר תּוֹשָׁב
|-
|{{ק|'''יט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִבְּשַׂר הַפֶּסַח חוּצָה
|-
|{{ק|'''כ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כג'''}} || שֶׁלֹּא יֵרָאֶה לָנוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כד'''}} || שֶׁלֹּא לָצֵאת בַּשַּׁבָּת חוּץ לִתְחוּם
|-
|{{ק|'''כה'''}} || מִצְוַת הַאֲמָנָה בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כו'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שַׁבָּת בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''כז'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''כח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בְּמַחְשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ זוּלָתִי הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל
|-
|{{ק|'''ל'''}} || שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת {{נ|לַעֲבוֹדָה זָרָה|לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''לא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} בַּמֶּה שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵעָבֵד
|-
|{{ק|'''לב'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשָּׁוְא
|-
|{{ק|'''לג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''לד'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג נָקִי
|-
|{{ק|'''לה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אִישׁ
|-
|{{ק|'''לו'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ {{נ|מִיִּשְׂרָאֵל|אָדָם}}
|-
|{{ק|'''לז'''}} || שֶׁלֹּא לְהָעִיד שֶׁקֶר
|-
|{{ק|'''לח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲמֹד
|-
|{{ק|'''לט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרַת אָדָם אֲפִלּוּ לְנוֹי
|-
|{{ק|'''מ'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי מִזְבֵּחַ גָּזִית (נ&quot;א אבני גזית במזבח)
|-
|{{ק|'''מא'''}} || שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''מב'''}} || מִצְוַת דִּין עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''מג'''}} || מִצְוַת יִעוּד שֶׁל אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מד'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּחֶנֶק הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מו'''}} || מִצְוַת דִּינֵי קְנָסוֹת לְחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ
|-
|{{ק|'''מז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּסַיִף הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מח'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן דִּין בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ
|-
|{{ק|'''מט'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הַבּוֹר
|-
|{{ק|'''נ'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן גַּנָּב בְּתַשְׁלוּמִים אוֹ בְמִיתָה
|-
|{{ק|'''נא'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי מַבְעֶה
|-
|{{ק|'''נב'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הָאֵשׁ
|-
|{{ק|'''נג'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם
|-
|{{ק|'''נד'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין טוֹעֵן וְנִטְעָן
|-
|{{ק|'''נה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין נוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר
|-
|{{ק|'''נו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַשּׁוֹאֵל
|-
|{{ק|'''נז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַמְפֻתָּה
|-
|{{ק|'''נח'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אָמָה עִבְרִיָּה הַקּוֹנֶה אוֹתָהּ מִיַּד הָאָב
|-
|{{ק|'''נט'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה
|-
|{{ק|'''ס'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''סא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוֹר הַנִּסְקָל
|-
|{{ק|'''סב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת מְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''סג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''סד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בְּמָמוֹן
|-
|{{ק|'''סה'''}} || שֶׁלֹּא לְעַנּוֹת יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת
|-
|{{ק|'''סו'''}} || מִצְוַת הַלְוָאָה לֶעָנִי
|-
|{{ק|'''סז'''}} || מִצְוַת הַטָּיָה אַחֲרֵי רַבִּים
|-
|{{ק|'''סח'''}} || מִצְוַת פֵּרוּק מַשָּׂא
|-
|{{ק|'''סט'''}} || מִצְוַת שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת
|-
|{{ק|'''ע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''עא'''}} || מִצְוַת חֲגִיגָה בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''עב'''}} || מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''עג'''}} || שֶׁלֹּא יִתְבַּע חוֹב מֵעָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּפְרֹעַ
|-
|{{ק|'''עד'''}} || שֶׁלֹּא יָשִׁית יָד בֵּין לֹוֶה לְמַלְוֶה בְּרִבִּית
|-
|{{ק|'''עה'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּן
|-
|{{ק|'''עו'''}} || לָאו דְּבִרְכַּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''עז'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַנָּשִׂיא
|-
|{{ק|'''עח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים חֻקֵּי הַתְּבוּאוֹת
|-
|{{ק|'''עט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה
|-
|{{ק|'''פ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ טַעֲנַת בַּעַל דִּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּינוֹ
|-
|{{ק|'''פא'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד בַּעַל עֲבֵרָה
|-
|{{ק|'''פב'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אֶחָד
|-
|{{ק|'''פג'''}} || שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה מִי שֶׁלִּמֵּד זְכוּת תְּחִלָּה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''פד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל עָנִי בַּדִּין
|-
|{{ק|'''פה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט חוֹטֵא מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ
|-
|{{ק|'''פו'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין בְּאֹמֶד הַדָּעַת
|-
|{{ק|'''פז'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד
|-
|{{ק|'''פח'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע {{נ|בַּעֲבוֹדָה זָרָה|בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''פט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדִּיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט שֶׂה הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּעוֹד שֶׁהֶחָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ
|-
|{{ק|'''צא'''}} || שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֵמוּרֵי הַפֶּסַח לִפָּסֵל בְּלִינָה
|-
|{{ק|'''צב'''}} || שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''צג'''}} || שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עַמְמַיָּא וְכֵן לְכָל עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוֹכָבִים}} בְּאַרְצֵנוּ
|-
|{{ק|'''צה'''}} || מִצְוַת בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''צו'''}} || מִצְוַת סִדּוּר לֶחֶם הַפָּנִים וּלְבוֹנָה זַכָּה לִפְנֵי יְיָ בְּכָל שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''צז'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּדֵּי הָאָרוֹן מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''צח'''}} || מִצְוַת עֲרִיכַת נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''צט'''}} || מִצְוַת לְבִישַׁת בִּגְדֵי כֹהֲנִים
|-
|{{ק|'''ק'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קא'''}} || מִצְוַת הַקְטָרַת קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קב'''}} || שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד
|-
|{{ק|'''קג'''}} || שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ הַמְּעִיל שֶׁל כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''קד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר וּלְהַקְרִיב עַל מִזְבַּח הַזָּהָב חוּץ קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קו'''}} || מִצְוַת נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''קז'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם לִפְנֵי עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קח'''}} || מִצְוַת מְשִׁיחַת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קט'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת הָאָרֶץ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''קי'''}} || שֶׁלֹּא יָסוּךְ זָר בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קיג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת תִּקְרֹבֶת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''קיד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''קטו'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בֵּית דִּין מִשְׁפַּט מָוֶת בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''קטז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''קיז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה
|-
|{{ק|'''קיח'''}} || מִצְוַת מְלִיחַת הַקָּרְבָּן
|-
|{{ק|'''קיט'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן בֵּית דִּין שֶׁטָּעוּ בְּהוֹרָאָה
|-
|{{ק|'''קכ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן חַטָּאת לְיָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת
|-
|{{ק|'''קכא'''}} || מִצְוַת עֵדוּת
|-
|{{ק|'''קכב'''}} || מִצְוַת קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד
|-
|{{ק|'''קכג'''}} || מִצְוַת תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ לְאוֹכֵל מִן הַתְּרוּמָה אוֹ מוֹעֵל בָּהּ
|-
|{{ק|'''קכד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי
|-
|{{ק|'''קכה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם וַדַּאי
|-
|{{ק|'''קכו'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַגָּזֵל
|-
|{{ק|'''קכז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ
|-
|{{ק|'''קכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּלֹא מֶלַח
|-
|{{ק|'''קכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל בְּחַטַּאת הָעוֹף
|-
|{{ק|'''קל'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן זַיִת בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלא'''}} || שֶׁלֹּא לָתֵת לְבוֹנָה בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלב'''}} || מִצְוַת הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן
|-
|{{ק|'''קלג'''}} || מִצְוַת הַדְלָקַת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלד'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת
|-
|{{ק|'''קלה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הַחַטָּאת
|-
|{{ק|'''קלז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קלח'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה זֶבַח הַשְּׁלָמִים
|-
|{{ק|'''קלט'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת נוֹתַר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמ'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''קמב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''קמג'''}} || שֶׁלֹּא תֵּאָכֵל מִנְחַת כֹּהֵן
|-
|{{ק|'''קמד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאת הַנַּעֲשֵׂית בִּפְנִים
|-
|{{ק|'''קמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַתּוֹדָה וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל
|-
|{{ק|'''קמז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חֵלֶב
|-
|{{ק|'''קמט'''}} || שֶׁלֹּא נֹאכַל דַּם בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף
|-
|{{ק|'''קנ'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה
|-
|{{ק|'''קנא'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי דָּגִים
|-
|{{ק|'''קנב'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי חֲגָבִים
|-
|{{ק|'''קנג'''}} || מִצְוַת טֻמְאַת שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים
|-
|{{ק|'''קנד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת אֳכָלִים
|-
|{{ק|'''קנה'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נְבֵלָה
|-
|{{ק|'''קנו'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר
|-
|{{ק|'''קנז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קנח'''}} || שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קנט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס שְׁתוּיֵי יַיִן בַּמִּקְדָּשׁ וְכֵן שֶׁלֹּא יוֹרֶה שָׁתוּי
|-
|{{ק|'''קס'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה
|-
|{{ק|'''קסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''קסד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִינֵי שְׁרָצִים דַּקִּים הַנּוֹלָדִים בַּזְּרָעִים וּבַפֵּרוֹת
|-
|{{ק|'''קסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִשֶּׁרֶץ הַמַּיִם
|-
|{{ק|'''קסו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַשְּׁרָצִים הַמִּתְהַוִּים מִן הָעִפּוּשׁ
|-
|{{ק|'''קסז'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת מְצֹרָע
|-
|{{ק|'''קע'''}} || הַנְהָגַת הַמְּצֹרָע בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה וְכָל מְטַמְּאֵי אָדָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֵן טְמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן נִגְעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קעב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קעג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ שְׂעַר הַנֶּתֶק
|-
|{{ק|'''קעד'''}} || מִצְוַת הַטָּהֳרָה מִן הַצָּרַעַת שֶׁתִּהְיֶה בְּמִינִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''קעה'''}} || מִצְוַת תִּגְלַחַת מְצֹרָע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
|-
|{{ק|'''קעו'''}} || מִצְוַת טְבִילָה לַטְּמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מְצֹרָע כְּשֶׁיִּתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ
|-
|{{ק|'''קעח'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת בַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בוֹ נֶגַע
|-
|{{ק|'''קעט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָב לִהְיוֹת טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָב כְּשֶׁיִּטְהַר מִזּוֹבוֹ
|-
|{{ק|'''קפא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפב'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נִדָּה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפג'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָבָה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָבָה כְּשֶׁתִּטְהַר מִזּוֹבָהּ
|-
|{{ק|'''קפה'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''קפו'''}} || מִצְוַת כִּסּוּי הַדָּם
|-
|{{ק|'''קפז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל שֶׁכֵּן זָרִים
|-
|{{ק|'''קפח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''קפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּלֹא בִיאָה
|-
|{{ק|'''קצ'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אָב
|-
|{{ק|'''קצא'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵם
|-
|{{ק|'''קצב'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אָב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ
|-
|{{ק|'''קצג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ בְּכָל צַד שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ
|-
|{{ק|'''קצד'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''קצה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצו'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ מִן הָאָב וְהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו
|-
|{{ק|'''קצח'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אָב
|-
|{{ק|'''קצט'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אֵם
|-
|{{ק|'''ר'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל עֶרְוַת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רא'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רב'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''רג'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אָח
|-
|{{ק|'''רד'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ
|-
|{{ק|'''רה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ
|-
|{{ק|'''רז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ
|-
|{{ק|'''רח'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''רחצ'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה נִדָּה
|-
|{{ק|'''רט'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ
|-
|{{ק|'''רי'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזָּכָר
|-
|{{ק|'''ריא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עִם בְּהֵמָה
|-
|{{ק|'''ריב'''}} || שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּבְנָה הַנָּשִׁים עִם הַבְּהֵמוֹת
|-
|{{ק|'''ריג'''}} || מִצְוַת יִרְאַת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''ריד'''}} || מִצְוַת פֵּאָה
|-
|{{ק|'''רטו'''}} || מִצְוַת לֶקֶט
|-
|{{ק|'''רטז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריח'''}} || מִצְוַת שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בְּצֶדֶק
|-
|{{ק|'''ריט'''}} || מִצְוַת תּוֹכָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה
|-
|{{ק|'''רכ'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רכא'''}} || מִצְוַת נֶטַע רְבָעִי
|-
|{{ק|'''רכב'''}} || מִצְוַת לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רכג'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד חֲכָמִים
|-
|{{ק|'''רכד'''}} || מִצְוַת צִדּוּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלִים וְהַמִּדּוֹת
|-
|{{ק|'''רכה'''}} || מִצְוַת שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה
|-
|{{ק|'''רכו'''}} || שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא בְמַחְשָׁבָה וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא אֲפִלּוּ בְּהַבָּטָה
|-
|{{ק|'''רכז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לְזוּלָתוֹ
|-
|{{ק|'''רכח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל נוֹתָר
|-
|{{ק|'''רכט'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת הַפֵּאָה בַּשָּׂדֶה
|-
|{{ק|'''רל'''}} || שֶׁלֹּא לָקַחַת שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקָּצִיר
|-
|{{ק|'''רלא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלב'''}} || שֶׁלֹּא לִלְקֹט פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלג'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב שׁוּם חֵפֶץ אוֹ מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלד'''}} || שֶׁלֹּא יְכַחֵשׁ עַל הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ מֵאַחֵר בְּיָדוֹ
|-
|{{ק|'''רלה'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע עַל כְּפִירַת מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלו'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר
|-
|{{ק|'''רלז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשֹׁק
|-
|{{ק|'''רלח'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹל
|-
|{{ק|'''רלט'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר שְׂכַר שָׂכִיר
|-
|{{ק|'''רמ'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''רמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁיל תָּם בַּדֶּרֶךְ
|-
|{{ק|'''רמב'''}} || שֶׁלֹּא לְעַוֵּת הַמִּשְׁפָּט
|-
|{{ק|'''רמג'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבֵּד גָּדוֹל בַּדִּין
|-
|{{ק|'''רמד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַגֵּל
|-
|{{ק|'''רמה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲמֹד עַל דָּם רֵעִים
|-
|{{ק|'''רמו'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אָח
|-
|{{ק|'''רמז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רמח'''}} || שֶׁלֹּא לִנְקֹם
|-
|{{ק|'''רמט'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטֹר
|-
|{{ק|'''רנ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ
|-
|{{ק|'''רנא'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים בָּאָרֶץ וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָן בְּשׁוּם מָקוֹם
|-
|{{ק|'''רנב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עָרְלָה
|-
|{{ק|'''רנג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֶרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא
|-
|{{ק|'''רנד'''}} || שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ
|-
|{{ק|'''רנה'''}} || שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן
|-
|{{ק|'''רנו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקִּיף פְּאַת הָרֹאשׁ
|-
|{{ק|'''רנז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית פְּאַת זָקָן
|-
|{{ק|'''רנח'''}} || שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בִּבְשָׂרוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע
|-
|{{ק|'''רנט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב
|-
|{{ק|'''רס'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''רסא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִדּוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת בִּכְלַל
|-
|{{ק|'''רסב'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''רסג'''}} || שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''רסד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת הַכֹּהֲנִים לִקְרוֹבֵיהֶם וּבִכְלָלָהּ שֶׁיִּתְאַבְּלוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁשָּׁה מִקְּרוֹבֵיהֶם הַיְדוּעִים
|-
|{{ק|'''רסה'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ זֶרַע אַהֲרֹן
|-
|{{ק|'''רסו'''}} || מִצְוַת כֹּהֵן גָּדוֹל לִשָּׂא נַעֲרָה בְתוּלָה
|-
|{{ק|'''רסז'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן לִהְיוֹת תָּמִים
|-
|{{ק|'''רסח'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁמוֹנָה יָמִים וּלְמַעְלָה
|-
|{{ק|'''רסט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''רע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן הָעֹמֶר שֶׁל שְׂעוֹרִים בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעד'''}} || מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר
|-
|{{ק|'''רעה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה חֲדָשָׁה מִן הַחִטִּים בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעו'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת מִמְּלָאכָה בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעז'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעט'''}} || מִצְוַת תַּעֲנִית בְּיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפ'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפד'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא נִקְרָא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפו'''}} || מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב
|-
|{{ק|'''רפז'''}} || מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה
|-
|{{ק|'''רפח'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּמֵת זוּלַת בַּקְּרוֹבִים הַמְבֹאָרִים בַּכָּתוּב
|-
|{{ק|'''רפט'''}} || שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ כֹּהֵן טְבוּל יוֹם עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ
|-
|{{ק|'''רצ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה זֹנָה
|-
|{{ק|'''רצא'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה חֲלָלָה
|-
|{{ק|'''רצב'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה גְרוּשָׁה
|-
|{{ק|'''רצג'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''רצד'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשׁוּם טֻמְאָה בְּמֵת
|-
|{{ק|'''רצה'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''רצו'''}} || שֶׁלֹּא יִבְעֹל כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִדּוּשִׁין
|-
|{{ק|'''רצז'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם קָבוּעַ בַּעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רצח'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''רצט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם בַּהֵיכָל כֻּלּוֹ
|-
|{{ק|'''ש'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא
|-
|{{ק|'''שא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן טָמֵא תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל שׁוּם זָר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שה'''}} || שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲלָלָה מִן הַקֹּדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טֶבֶל
|-
|{{ק|'''שז'''}} || שֶׁלֹּא נַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְהַקְרִיבָן לַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שח'''}} || שֶׁלֹּא יִתֵּן מוּם בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שט'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְשֵׁם קָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שי'''}} || שֶׁלֹּא יַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין
|-
|{{ק|'''שיא'''}} || שֶׁלֹּא יִזְרֹק דַּם בַּעַל מוּם עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שיב'''}} || שֶׁלֹּא לְסָרֵס זְכַר אֶחָד מִכָּל הַמִּינִים
|-
|{{ק|'''שיג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם מִיַּד {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''שיד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁחֹט בְּהֵמָה וּבְנָהּ בְּיוֹם אֶחָד
|-
|{{ק|'''שטו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם בֵּין בְּנֵי אָדָם
|-
|{{ק|'''שטז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם כְּלוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''שיט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָלִי מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְמֶל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם חַג שָׁבוּעוֹת
|-
|{{ק|'''שכב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל תִּשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בָּעֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''שכו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''שכז'''}} || מִצְוַת סְפִירַת שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שכח'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''של'''}} || מִצְוַת עֲשִׂיַּת דִּין בֵּין לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר
|-
|{{ק|'''שלא'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת קַרְקַע {{נ|לִבְעָלֶיהָ|לְבַעְלֵיהֶן}} בַּיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלב'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן הַנְּחָלוֹת שֶׁהֵן תּוֹךְ הָעִיר עַד הַשְׁלָמַת שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלג'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדָה בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''שלד'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלה'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה עֲבוֹדָה גַּם בָּאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''שלו'''}} || שֶׁלֹּא נִקְצֹר סְפִיחִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלז'''}} || שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלח'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בָּאָרֶץ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלט'''}} || שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי תְבוּאוֹת שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שמ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת בַּיּוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בִּשְׁאָר שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִקָּח וּמִמְכָּר
|-
|{{ק|'''שמב'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''שמג'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַצְּמִיתוּת
|-
|{{ק|'''שמד'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי עָרֵי הַלְוִיִּם וּשְׂדוֹתֵיהֶן
|-
|{{ק|'''שמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְוֹת בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''שמו'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדָה בְזוּיָה כְּמוֹ עֲבוֹדַת כְּנַעֲנִי
|-
|{{ק|'''שמז'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּכֵר עֶבֶד עִבְרִי עַל אֶבֶן הַמִּקָּח
|-
|{{ק|'''שמח'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵד בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדַת פָּרֶךְ
|-
|{{ק|'''שמט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ {{נ|לַגּוֹי|לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לוֹ בְּפָרֶךְ
|-
|{{ק|'''שנ'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה עַל אֶבֶן מַשְׂכִּית אֲפִלּוּ לַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''שנא'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ אָדָם שֶׁיִּתֵּן דָּמָים הַקְּצוּבִים בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''שנב'''}} || מִצְוַת הַמֵּמִיר בֶּהֱמַת קָרְבָּן בִּבְהֵמָה שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן קֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנג'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בְּהֵמָה שֶׁיִּתֵּן כְּפִי שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''שנד'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בָּתִּים שֶׁיִּתֵּן הָעֵרֶךְ שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן וְתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנה'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ שָׂדֶה שֶׁיִּתֵּן כְּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּפָּרָשָׁה
|-
|{{ק|'''שנו'''}} || מִצְוַת דִּין מַחֲרִים מִנְּכָסָיו שֶׁהוּא לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שנז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שנח'''}} || שֶׁלֹּא נָמִיר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שנט'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת הַקֳּדָשִׁים מִקָּרְבָּן לְקָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שס'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר קַרְקַע שֶׁהֶחֱרִימוּ אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ אֶלָּא תִּנָּתֵן לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שסא'''}} || שֶׁלֹּא תִגָּאֵל שְׂדֵה הַחֵרֶם
|-
|{{ק|'''שסב'''}} || שֶׁלֹּא לִגְאֹל מַעְשַׂר בְּהֵמָה אֶלָּא יֵאָכֵל בִּירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''שסג'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה
|-
|{{ק|'''שסד'''}} || מִצְוַת וִדּוּי עַל הַחֵטְא
|-
|{{ק|'''שסה'''}} || מִצְוַת סוֹטָה שֶׁיְּבִיאֶהָ הַבַּעַל אֶל הַכֹּהֵן וְיַעֲשֶׂה לָהּ כְּמִשְׁפַּט הַכָּתוּב
|-
|{{ק|'''שסו'''}} || מִצְוַת גִּדּוּל שְׂעַר נָזִיר
|-
|{{ק|'''שסז'''}} || מִצְוַת גִּלּוּחַ הַנָּזִיר וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו
|-
|{{ק|'''שסח'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''שסט'''}} || מִצְוַת מַשָּׂא הָאָרוֹן בַּכָּתֵף
|-
|{{ק|'''שע'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שעא'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהָשִׂים לְבוֹנָה בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעג'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן אוֹ כָּל מִינֵי שֵׁכָר
|-
|{{ק|'''שעד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר עֲנָבִים לַחִים
|-
|{{ק|'''שעה'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר צִמּוּקִים
|-
|{{ק|'''שעו'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר זֶרַע הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעז'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר קְלִפַּת הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעח'''}} || שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנָּזִיר שְׂעָרוֹ כָּל יְמֵי נִזְרוֹ
|-
|{{ק|'''שעט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַנָּזִיר לְאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''שפ'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הַנָּזִיר בְּמֵת
|-
|{{ק|'''שפא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּאִיָּר לְמִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה
|-
|{{ק|'''שפב'''}} || מִצְוַת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁיֵּאָכֵל עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאִיָּר
|-
|{{ק|'''שפג'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''שפד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי לְמָחֳרָתוֹ
|-
|{{ק|'''שפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מֵעַצְמוֹת פֶּסַח שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''שפו'''}} || מִצְוַת חַלָּה
|-
|{{ק|'''שפז'''}} || מִצְוַת צִיצִת
|-
|{{ק|'''שפח'''}} || שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינָיִם
|-
|{{ק|'''שפט'''}} || מִצְוַת שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצ'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן בְּכוֹר אָדָם
|-
|{{ק|'''שצא'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצב'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן
|-
|{{ק|'''שצג'''}} || מִצְוַת הַלְוִיִּם לָתֵת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''שצד'''}} || שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת לְוִיִּם וּלְוִיִּם בַּעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שצה'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד זָר בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצו'''}} || שֶׁלֹּא לְבַטֵּל שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצז'''}} || שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה
|-
|{{ק|'''שצח'''}} || מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה
|-
|{{ק|'''שצט'''}} || מִצְוַת כָּל טֻמְאַת מֵת
|-
|{{ק|'''ת'''}} || מִצְוַת מֵי נִדָּה שֶׁמְּטַמְּאִין אָדָם טָהוֹר וּמְטַהֲרִין אָדָם טָמֵא מִטֻּמְאַת מֵת בִּלְבָד
|-
|{{ק|'''תא'''}} || מִצְוַת דִּינֵי נְחָלוֹת
|-
|{{ק|'''תב'''}} || מִצְוַת הַקְרָבַת תְּמִידִין בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''תג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''תד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''תה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם חַג הַשָּׁבֻעוֹת
|-
|{{ק|'''תו'''}} || מִצְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''תז'''}} || מִצְוַת הֲפָרַת נְדָרִים
|-
|{{ק|'''תח'''}} || שֶׁלֹּא יַחֵל דְּבָרָיו בִּנְדָרִים
|-
|{{ק|'''תט'''}} || מִצְוַת לָתֵת עָרִים לַלְוִיִּם לָשֶׁבֶת בָּהֵן וְהֵן קוֹלְטוֹת
|-
|{{ק|'''תטו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לְהַגְלוֹת מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה מֵעִירוֹ לְעָרֵי מִקְלָט וְעַל הָרוֹצֵחַ בְּעַצְמוֹ לָלֶכֶת שָׁם
|-
|{{ק|'''תטז'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג הָרוֹצֵחַ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין
|-
|{{ק|'''תי'''}} || שֶׁלֹּא יוֹרֶה הָעֵד בְּדִין שֶׁהֵעִיד {{נ|בּוֹ|}} בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''תיא'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לְהַצִּיל מִמָּוֶת הָרוֹצֵחַ
|-
|{{ק|'''תיב'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִמְּחֻיָּב גָּלוּת לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת
|-
|{{ק|'''תיג'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת בְּדַיָּנִין אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּדִינֵי תוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָכָם בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת
|-
|{{ק|'''תיד'''}} || שֶׁלֹּא יִירָא הַדַּיָּן בַּדִּין מֵאָדָם רָע
|-
|{{ק|'''תיז'''}} || מִצְוַת אַחְדוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיח'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיט'''}} || מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תכ'''}} || מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית
|-
|{{ק|'''תכא'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד
|-
|{{ק|'''תכב'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ
|-
|{{ק|'''תכג'''}} || מִצְוַת מְזוּזָה
|-
|{{ק|'''תכד'''}} || מִצְוַת הֲרִיגַת שִׁבְעָה עֲמָמִים
|-
|{{ק|'''תכה'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְאַוֹּת מַה שֶׁבְּיַד אַחֵינוּ {{נ|בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|}}
|-
|{{ק|'''תכו'''}} || שֶׁלֹּא לְנַסּוֹת נְבִיא אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּאי
|-
|{{ק|'''תכז'''}} || שֶׁלֹּא לָחֹן לְעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן בְּעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכט'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
|-
|{{ק|'''תל'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַגֵּרִים
|-
|{{ק|'''תלא'''}} || מִצְוַת יִרְאַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תלב'''}} || מִצְוַת תְּפִלָּה
|-
|{{ק|'''תלג'''}} || מִצְוַת הַחֶבְרָה וְהַדְּבִיקָה עִם חַכְמֵי הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תלד'''}} || מִצְוַת הַצָּרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁיִּשָּׁבַע בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תלה'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִצִּפּוּי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תלו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדְבִּיק שׁוּם דָּבָר {{נ|מֵעֲבוֹדָה זָרָה|מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ בְּמָמוֹנֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ לֵהָנוֹת {{נ|בּוֹ|בָּהּ}}
|-
|{{ק|'''תלז'''}} || מִצְוָה לְאַבֵּד אֲשֵׁרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ
|-
|{{ק|'''תלח'''}} || מִצְוָה לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם בְּחוֹבָה אוֹ בִנְדָבָה בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ
|-
|{{ק|'''תלט'''}} || מִצְוַת לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַבְּחִירָה וְלֹא בַחוּץ
|-
|{{ק|'''תמ'''}} || מִצְוַת פְּדִיַּת קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם וְאַחַר כָּךְ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה
|-
|{{ק|'''תמא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטָה
|-
|{{ק|'''תמב'''}} || מִצְוַת לְהִטָּפֵל בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן מִחוּץ לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''תמג'''}} || מִצְוַת חֲקִירַת עֵדִים הֵיטֵב
|-
|{{ק|'''תמד'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת עִיר הַנִּדַּחַת וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ
|-
|{{ק|'''תמה'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תמו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''תמז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר עָנִי תַּחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית
|-
|{{ק|'''תמח'''}} || מִצְוַת הַשְׁמָטַת כְּסָפִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תמט'''}} || מִצְוַת לִנְגֹּשׂ אֶת {{נ|הַנָּכְרִי|הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תנ'''}} || מִצְוַת צְדָקָה
|-
|{{ק|'''תנא'''}} || מִצְוַת הַעֲנָקַת עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''תנב'''}} || מִצְוַת לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תנג'''}} || מִצְוַת לְהֵרָאוֹת בָּרְגָלִים בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תנד'''}} || שֶׁלֹּא לְאַבֵּד בָּתֵּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁלֹּא לִמְחֹק שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַכְּתוּבִים שָׁם
|-
|{{ק|'''תנה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת קָדָשִׁים בַּחוּץ
|-
|{{ק|'''תנו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דָּגָן חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל תִּירוֹשׁ חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תס'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים
|-
|{{ק|'''תסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''תסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים
|-
|{{ק|'''תסג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ כֹּהֲנִים בִּכּוּרִים קֹדֶם הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''תסד'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַלְוִיִּם מִלָּתֵת לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם וּלְשַׂמְּחָם בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הֶחָי
|-
|{{ק|'''תסו'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ מֵהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תסט'''}} || שֶׁלֹּא לְהָסִית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תע'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַשִּׂנְאָה מִן הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַצִּיל אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעג'''}} || שֶׁלֹּא יִלְמֹד הַנִּסָּת זְכוּת עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעד'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק הַנִּסָּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעה'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עִיר הַנִּדַּחַת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה
|-
|{{ק|'''תעו'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן עִיר הַנִּדַּחַת
|-
|{{ק|'''תעז'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד כְּמוֹ עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תעח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת
|-
|{{ק|'''תעט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין
|-
|{{ק|'''תפ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָגָב טָמֵא {{תיקון גירסה|וְכָל שֶׁכֵּן|וְכֵן כָּל}} שֶׁרֶץ הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תפא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁמֵּתוּ מֵאֲלֵיהֶן
|-
|{{ק|'''תפב'''}} || שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ הַהַלְוָאָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ זְמַן שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תפג'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַחֲיוֹת הֶעָנִי מִלִּתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ
|-
|{{ק|'''תפד'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַלְוֹת לֶעָנִי מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''תפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ עֶבֶד עִבְרִי רֵיקָם כְּשֶׁיֵּצֵא חָפְשִׁי
|-
|{{ק|'''תפו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹז אֶת הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן אַחַר חֲצוֹת
|-
|{{ק|'''תפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַחֲגִיגָה שֶׁנִּקְרַב בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי
|-
|{{ק|'''*'''}} || (שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן פֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד){{הערה|המצוה הזאת לדעת החינוך שאינו חושב המצוה ק&quot;ד שלא יאכל זר בשר קדשי קדשים וחשב המצוה הזאת לתשלום תרי&quot;ג.}}
|-
|{{ק|'''תצ'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לָרֶגֶל בְּלֹא קָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה עִמָּנוּ {{נ|שֶׁנַּקְרִיב|כְּשֶׁנַּקְרִיב}} שָׁם
|-
|{{ק|'''תצא'''}} || מִצְוַת מִנּוּי שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל קָהָל מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצב'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל זְמָן
|-
|{{ק|'''תצג'''}} || מִצְוַת מִנּוּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} עָלֵינוּ
|-
|{{ק|'''תצד'''}} || מִצְוַת לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה אַחַת יְתֵרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצה'''}} || מִצְוַת מַתְּנוֹת זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵבָה לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצו'''}} || מִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלִתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצז'''}} || מִצְוַת רֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁיִּתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצח'''}} || מִצְוַת לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים בַּמִּקְדָּשׁ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמָרוֹת וּבַמּוֹעֲדִים {{תיקון גירסה|עוֹלִים|עוֹבְדִים}} כְּאֶחָד
|-
|{{ק|'''תצט'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל נָבִיא שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִם לֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תק'''}} || מִצְוָה לְהָכִין שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט
|-
|{{ק|'''תקא'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת לְעֵדִים זוֹמְמִין כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ לַעֲשׂוֹת
|-
|{{ק|'''תקב'''}} || מִצְוָה לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן לַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקג'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת בְּמִלְחֲמוֹת הָרְשׁוּת כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקד'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל
|-
|{{ק|'''תקה'''}} || שֶׁלֹּא לָטַעַת אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תקו'''}} || שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה
|-
|{{ק|'''תקז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''תקח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַמְרוֹת עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקט'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} כִּי אִם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקטו'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ סוּסִים
|-
|{{ק|'''תקטז'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ נָשִׁים
|-
|{{ק|'''תקי'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ כֶּסֶף וְזָהָב לְבַד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקיא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקיב'''}} || שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשֵׁבֶט לֵוִי נַחֲלָה בָּאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיג'''}} || שֶׁלֹּא יִטֹּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיד'''}} || שֶׁלֹּא לִקְסֹם
|-
|{{ק|'''תקיז'''}} || שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''תקיח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חָבֶר
|-
|{{ק|'''תקיט'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּאוֹב
|-
|{{ק|'''תקכ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּיִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''תקכא'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים
|-
|{{ק|'''תקכב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת שֶׁקֶר בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תקכג'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תקכד'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא יָגוּר מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''תקכה'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל הַמַּזִּיק בְּדִינֵי קְנָסוֹת
|-
|{{ק|'''תקכו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַסִּיג גְּבוּל
|-
|{{ק|'''תקכז'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד
|-
|{{ק|'''תקכח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲרֹץ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת כָּל נְשָׁמָה מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁבַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקל'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל בַּמָּצוֹר וְכֵן כָּל הַשְׁחָתָה בִּכְלַל הַלָּאו
|-
|{{ק|'''תקלא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד וְלִזְרֹעַ בְּנַחַל אֵיתָן
|-
|{{ק|'''תקלב'''}} || מִצְוַת דִּין יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקלג'''}} || מִצְוַת דִּין תְּלִיָּה לְמִי שֶׁיִּתְחַיֵּב לִתְלוֹת
|-
|{{ק|'''תקלד'''}} || מִצְוַת קְבוּרָה לְנֶהֱרָג עַל פִּי בֵּית דִּין וְכֵן לְכָל מֵת
|-
|{{ק|'''תקלה'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקלו'''}} || מִצְוַת הֲקָמַת מַשָּׂא לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקלז'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן
|-
|{{ק|'''תקלח'''}} || מִצְוַת מַעֲקֶה
|-
|{{ק|'''תקלט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשִׁין בְּאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמ'''}} || מִצְוָה שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקמא'''}} || מִצְוָה עַל בֵּית דִּין לִסְקֹל בַּאֲבָנִים מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב סְקִילָה
|-
|{{ק|'''תקמב'''}} || מִצְוָה עַל הַמְאַנֵּס שֶׁיִּשָּׂא אֲנוּסָתוֹ לְאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמג'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָד בַּמִּלְחָמָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
|-
|{{ק|'''תקמד'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָתֵד בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקמה'''}} || {{נ|מִצְוַת|רְשׁוּת}} הַלְוָאָה לְנָכְרִי בְּרִבִּית אִם מִצְטָרֵךְ לִלְוֹת
|-
|{{ק|'''תקמו'''}} || מִצְוַת קִיּוּם מוֹצָא שְׂפָתַיִם
|-
|{{ק|'''תקמז'''}} || מִצְוָה לְהַנִּיחַ הַשָּׂכִיר לֶאֱכֹל בִּזְמַן שְׂכִירָתוֹ מִדְּבָרִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''תקמח'''}} || מִצְוַת הָרוֹצֶה לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה בִּשְׁטָר
|-
|{{ק|'''תקמט'''}} || מִצְוָה שֶׁיִּשְׂמַח חָתָן עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה
|-
|{{ק|'''תקנ'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקנא'''}} || מִצְוַת נְתִינַת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ
|-
|{{ק|'''תקנב'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עֹמֶר הַשִּׁכְחָה
|-
|{{ק|'''תקנג'''}} || מִצְוַת מַלְקוּת לָרְשָׁעִים
|-
|{{ק|'''תקנד'''}} || מִצְוַת יִבּוּם
|-
|{{ק|'''תקנה'''}} || מִצְוַת חֲלִיצָה
|-
|{{ק|'''תקנו'''}} || מִצְוָה לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף
|-
|{{ק|'''תקנז'''}} || מִצְוָה לִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תקנח'''}} || מִצְוָה לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק
|-
|{{ק|'''תקנט'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקס'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַמֵּר בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ
|-
|{{ק|'''תקסא'''}} || שֶׁלֹּא יָלִין הַצָּלוּב עַל הָעֵץ וְכֵן הַמֵּת בְּבֵיתוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ
|-
|{{ק|'''תקסב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַלֵּם מִן הָאֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקסג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ
|-
|{{ק|'''תקסד'''}} || שֶׁלֹּא תַּעְדֶּה אִשָּׁה עֲדִי אִישׁ
|-
|{{ק|'''תקסה'''}} || שֶׁלֹּא יְעָדָהּ הָאִישׁ עֲדִי אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקסו'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים
|-
|{{ק|'''תקסז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹל
|-
|{{ק|'''תקסח'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם בְּכֶרֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאוֹרָיְתָא
|-
|{{ק|'''תקסט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''תקע'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְהֵמָה
|-
|{{ק|'''תקעא'''}} || שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז
|-
|{{ק|'''תקעב'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ מוֹצִיא שֵׁם רָע אֶת אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''תקעג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ הָאֲנוּסָה
|-
|{{ק|'''תקעד'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאוֹנֵס אֶת אֲנוּסָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקעה'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח סָרִיס בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעו'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח מַמְזֵר בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעז'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעח'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ שָׁלוֹם לְעַמּוֹן וּמוֹאָב
|-
|{{ק|'''תקעט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק זֶרַע אֱדוֹם מֵהִתְחַתֵּן עִם קְהַל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִצְרִי כְּמוֹ כֵן אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפא'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְמַחֲנֵה לְוִיִּם
|-
|{{ק|'''תקפב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפד'''}} || שֶׁלֹּא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנַן זֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב
|-
|{{ק|'''תקפו'''}} || שֶׁלֹּא לִלְווֹת בְּרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפז'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת
|-
|{{ק|'''תקפח'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח הַשָּׂכִיר יָתֵר עַל אֲכִילָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקפט'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַשָּׂכִיר בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תקצ'''}} || שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַמְגָרֵשׁ גְּרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת
|-
|{{ק|'''תקצא'''}} || שֶׁלֹּא יִצָּא חָתָן מִבֵּיתוֹ כָּל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לַצָּבָא וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי צִבּוּר
|-
|{{ק|'''תקצב'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ
|-
|{{ק|'''תקצג'''}} || שֶׁלֹּא לִתְלֹשׁ סִמָּנֵי צָרָעַת
|-
|{{ק|'''תקצד'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ
|-
|{{ק|'''תקצה'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ עֲבוֹט מִבְּעָלָיו בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקצו'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד קָרוֹב
|-
|{{ק|'''תקצז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֵּר אוֹ יָתוֹם
|-
|{{ק|'''תקצח'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''תקצט'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח עֹמֶר הַשִּׁכְחָה מִתְּבוּאָה אוֹ מֵאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''תר'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף בְּמַלְקוּת הַמְחֻיָּב מַלְקוּת וּבִכְלָלָהּ שֶׁלֹּא נַכֶּה יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תרא'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲסֹם בְּהֵמָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תרב'''}} || שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא הַיְבָמָה לְאַחֵר חוּץ מִן הַיָּבָם
|-
|{{ק|'''תרג'''}} || שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף
|-
|{{ק|'''תרד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁהֶה מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת חֲסֵרִים עִמָּנוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא וְנִתֵּן בָּהֶן
|-
|{{ק|'''תרה'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תרו'''}} || מִצְוַת קְרִיאָה עַל הַבִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''תרז'''}} || מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''תרח'''}} || מִצְוָה לְהִדָּמוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂנוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב
|-
|{{ק|'''תרט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת
|-
|{{ק|'''תרי'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה
|-
|{{ק|'''תריא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה
|-
|{{ק|'''תריב'''}} || מִצְוַת הַקְהֵל בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תריג'''}} || מִצְוָה לִכְתֹּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{מ&quot;מ|דברים לא|יט}}.
|}
רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת 
אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר 
יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==אדרא רבא==
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא: עַד אֵימָתַי נְתִיב בְּקַיָּמָא 
דְּחַד סַמְכָא, כְּתִיב עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ {{מ&quot;מ|תהלים קיט|קכו}}.
יוֹמִין זְעִירִין, וּמָרֵי דְחוֹבָא דָּחֵק, כָּרוֹזָא קָרֵי כָּל יוֹמָא,
וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִנּוּן וְאִנְּהוּ בְּשׁוּלֵי כַרְמָא לָא
אַשְׁגְּחָן וְלָא יָדְעִין לְאָן אֲתַר אָזְלִין כְּמָה דְיָאוּת. אִתְכְּנַשׁוּ
חַבְרַיָּא לְבֵי אִדְּרָא מְלֻבָּשִׁין שִׁרְיָן סַיְפֵי וְרֻמְחֵי בִּידֵיכוֹן,
אִזְדְּרַזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן, בְּעֵטָא, בְּחָכְמְתָא, בְּסוּכְלְתָנוּ, בְּדַעְתָּא,
בְּחֵיזוּ, בְּיָדִין, בְּרַגְלִין, אַמְלַכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן דְּבִרְשׁוּתֵהּ
חַיֵּי וּמוֹתָא לְמִגְזַר דִּינִין דִּקְשֹׁט, מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין
צַיְתֵי לְהוּ וַחֲדָאָן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּלְמִנְדַּע לְהוּ. יְתֵב רַבִּי 
שִׁמְעוֹן וּבְכָא וַאֲמַר וַי אִי גְלֵינָא וַי אִי לָא גְלֵינָא. חַבְרַיָּא
דַּהֲווּ תַמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רַבִּי אַבָּא וַאֲמַר לֵהּ אִי נִיחָא
קַמֵּהּ דְּמַר לְגַלָּאָה הָא כְתִיב סוֹד יְיָ לִירֵאָיו {{מ&quot;מ|תהלים כה|יד}} וְהָא חַבְרַיָּא
אִלֵּין דַּחֲלִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִנּוּן וּכְבָר עָלוּ בְאִדְּרָא
דְּבֵי מַשְׁכְּנָא מִנְּהוֹן עָלוּ וּמִנְּהוֹן נְפַקוּ. תָּנָא אִתְמַנוּ
חַבְרַיָּא קַמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאִשְׁתְּכַחוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב וְרַבִּי יִצְחָק
וְרַבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב וְרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא. יָדִין
יְהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֶצְבָּעָן זְקַפוּ לְעֵלָּא וְעָלוּ בְחַקְלָא
בֵּינֵי אִילָנֵי וִיתַבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּצְלִי צְלוֹתֵהּ יְתֵב 
בְּגַוַּיְהוּ וַאֲמַר כָּל חַד יְשַׁוֵּי יְדוֹי בְּתֻקְפּוֹי שַׁוּוּ יְדַיְהוּ וּנְסֵב
לוֹן, פְּתַח וַאֲמַר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה 
מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר {{מ&quot;מ|דברים כז|טו}}, וְעָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן. פְּתַח
רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, 
מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא
דְּאִיהִי מִתְבַּטַּלָא אִי לָא יִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנוֹי שְׁמָא דָא 
וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ {{מ&quot;מ|דברים לג|כט}},
וּכְתִיב מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ {{מ&quot;מ|שמות טו|יא}}. קְרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וַאֲמַר: אֲנַן
כְּלָלָא דְכֹלָּא עַד הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּנוּ קָיְמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ
קָלָא וְאַרְכֻבָּתָן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנֻפְיָא
עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי. חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: יְיָ שָׁמַעְתִּי 
שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי {{מ&quot;מ|חבקוק ג|ב}}. אֲמַר: הָתָם יָאוּת הָוֵה לְמֶהֱוֵי דָחֵל אֲנַן.
בַּחֲבִיבוּתָא תָּלְיָא מִלְּתָא, דִּכְתִיב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ {{מ&quot;מ|דברים ו|ה}},
וּכְתִיב: מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם {{מ&quot;מ|דברים ז|ח}}, וּכְתִיב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ {{מ&quot;מ|מלאכי א|ב}}.
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==תחינה==
{{הור2|הרי לך י&quot;ג קדישים כמנין {{צ|אחד}}. וסמוך לאור היום יאמר '''[[שיר השירים]]''' כולה. ובגמר כל התיקון יאמר תחינה זו:}}

…

{{הור2|בקדרותא דצפרא מעט קודם שיעלה עמוד השחר בעת שמשחיר פני רקיע סוד אילת השחר, אז יטבול כדי לקבל תוספת הקדושה. ומשום הרב ז&quot;ל כתבו שיש לטבול ד' פעמים ולכוין בכל פעם באות אחד משם הוי&quot;ה בניקוד קמץ שהוא הארת הכת&quot;ר, ויאמר פסוק זה:}}

…

==הערות==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>os8wtqy8lhy1fwsgymk1dwfc7uc3x13</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית מועד/דרוש מג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740167</id>
    <revision>
      <id>3015864</id>
      <parentid>3011487</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T20:46:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3015864</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15954" sha1="6r0fwvpff6qf7f72ahlbpx1n6liv4fe" xml:space="preserve">== דרוש שלשה וארבעים: ==

'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;לחינוך תורה ומצות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''. 

'''&lt;big&gt;עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר&lt;/big&gt;'''. 

'''במדרש''': '''א&quot;ר יודן למה נמשלה תורה בעץ החיים, מה עץ החיים פרוש על גן עדן כך התורה פרושה על כל החיים. תני עץ החיים מהלך ת&quot;ק שנה וכל מימי בראשית מתפלגין מתחתיו. רבי הונא בשם רבי בנימין אמר למלך שאמר לבנו צא לפרקמטיא א&quot;ל אבא מתירא אני בדרך מן הלסטים מה עשה נטל מקלו וחקקו ונתן בו קמיע מומחה ואמר לו בני הב מקל זה בידך ואי אתה מתירא מכל ברכה. אילו נאמר עץ חיים היא ללומדים בה או לעמלים בה לא היתה תקומה וממה שאמר למחזיקים בה לכל יש תקומה''': 

כל מעלותיו של אדם קצובים לו מראשי שנותיו ומרגלי פעולותיו הבאות למדת זמנו כי לא יוכל אדם להשיג כל המעלות בבת אחת להיותו בלתי מוכן אליהן, אמנם ממעלה אחת יבא לאחרת עד השיגו את כלן והתורה היא המושיטה אתהן כפי מה שיקרב אדם אליה ויגע בה בהכנתו וישיג מדרגה אחר מדרגה. ויש להניח תחלה כי מה שלא יולד אדם מוכן בשעתו לקבל כל שלימותו כאחד אבל יצטרך לו זמן רב וטרחה ויגיעה ומסייעים ואמצעיים רבים, הנה הוא מפני כי כן נגזר מהגזרה הקדומה שיצאה על אדם הראשון. שבזיעת אפו יאכל לחם היינו שיהיה לו יגיעה בשדה והוא הדין בתורה שהיא שדה של צדיקים שבה פועלים ועמלים ביגיעה רבה ומלך לשדה זה נעבד להוציא לחם מן הארץ חיות ומזון עצמי לאדם. ואולם לפום צערא אגרא לפי העמל והיגיעה שיש לאדם בהשגת מדרגותיו כך הוא השכר ולכן אין לדאג על הטירחא יתירא כי יש אחריה עדנה. והנה האדם עץ השדה אדם הראשון היה עץ השדה הידוע מטע ה' להתפאר וקומתו ושיעורו היה לפי שלמותו אבל תולדותיו לא נדמו לו כי יונקותיו ופארותיו שיצאו לרגלו נשארו שפלים ונבזים פגומים בעיקרם. אלא כי ה' אלקים אמת הוציא לאמיתו אחד מיונקותיו ושתלו במקום שגדל ועשה פארות טובות והוא אברהם אבינו שאחד היה בארץ ושתלו הב&quot;ה באמרו לך לך כו' ושם אעשך לגוי גדול. והם כל הצדיקים שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ששם גדלים שרשי אילן זה וכן נאמר ואנכי נטעתיך שורק כלו זרע אמת. וכתיב כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו. ואמר ג&quot;כ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר מטעו כתיב רמז למטע אדם הראשון ורמז ג&quot;כ לנשמות שמטען בגן עדן ושרשן למעלה, כי כן שורש האדם בראשו וזהו החכם עיניו בראשו. ועם זה יש קושי גדול עוד להשיג גידול מטעים הללו מפני החושים שהם כלי הפעולות המעוקמים מרוע מזג ההרכבה שהיצירה נכונה עליו כי האדם משול לעץ השדה כאמור שאם נוטעים אותו בקרקע רע לא יצלח ואם נוטעים אותו בקרקע טוב יצלח ועם כל זה צריך לגידולו אל תיקונים רבים כך האדם אע&quot;פ שיהיה ממזג טוב צריך מסייעים ותיקונים וזמנים רבים קודם שיעשה פירות משובחים והם ההכנות והחינוכים הראוים לו כדי שתחנן דעתו. וכבר דימו האדם בתחת זמנו לאילן בשני ערלתו ואנחנו לבא לשיעור הדרוש בקצרה נאמר כי כן האדם דומה לאילן שאינו גדל אלא כפי שיעור היניקה שמקבל מהאדמה. וכך האדם אינו גדל בנפשו אלא כפי מה שיינק מהתורה. ובזה צריך עמל וזמן והחכם אמר האדם יולידהו האדם והשמש כי בגופו דבר. ואנחנו נאמר שיולידהו התורה והזמן כי בנפש[נ]ו דיברנו. 

=== חמש מוצאות הנפש: ===
ולפי שהחושים הם כלים להשגת מעלות הנפש על ידי הפעולות היוצאות מהם והכל באמצעות התורה והזמן, צריך להכינם ולהכשירם לתורה כפי סדר זמנם, וזה שיהיו מסייעים לנפש בפעולותיה אשר בהן תשיג מעלותיה, כי חמש מוצאות יש לה בפעולותיה, אמונה, יראה, אהבה, כונה, שמחה. כנגד החמשה חושים המשרתים בחוץ ובפנים, וכשממרקין ומזרזין אלו גם אלו יעלו מוכנים, וסימניך וחמושים עלו בני ישראל, ומתרגמינן ומזורזין, וכן וירק את חניכיו וזריז, כי חינוך החושים סבה שהנפש תשיג ותעלה כל מבוקשיה בתורה ובמצות, והרמז בזה חמש תנועות גדולות וחמש תנועות קטנות המניעות האותיות, וכן חמש מוצאות שלהן והכל לפי מה שיש לאדם חמש ידות בנפש, א' כשנימול שאז נקרא נפשו בשם. ב' כשמתחנך בתורה ומצות רוח ה' נוססה בו. ג' כשנכנס בר מצוה להמנות בדבר שבקדושה נמנה עמה כח קדוש ונוסף גם הוא ליצה&quot;ט. ד' כשנושא אשה ומתאחד במציאותו. ה' כשיהיו לו בנים ויגדלם לעבודתו יתברך. באלה יהיה איש שלם זוכה לכל מעלות האדם התלויות בחמש שמות שיש לנפש רוח נשמה יחידה חיה. כשנימול זוכה בנפש וזו תחלת האמונה. כשמתחנך בתורה ומצות מתוך יראה הרי זו תחלת היראה וזוכה לרוח המושל הטוב שיעלה עליו. כשנכנס במנין אנשים ומקבל עול מלכות שמים זוכה לנשמה שהיא אהבה רבה, ובזה יגביר יצ&quot;ט על יצה&quot;ר, כי עתה בא לו עזרו מקדש כי בהיות הרוח והנשמה עם הנפש מחוזקת היא ביצה&quot;ט כי טובים השנים מהאחד והחוט המשולש לא במהרה ינתק, וזהו שכתוב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, לפי שיצה&quot;ר גובר מיום הלידה על הנפש עד י&quot;ג שנה ואז בא היצה&quot;ט כשיכנס בשנת י&quot;ד, והסימן ברוך הבא בשם ידו&quot;ד שהן י&quot;ד אותיות, לרמוז לנו שהיצה&quot;ט הבא בשם ה' והוא ברוך בא בי&quot;ד שנה ומוציא היצה&quot;ר משלטנותו שהוא ארור, וכן אמרו בס' הזוהר בריש פרשת וישלח ע&quot;פ לפתח חטאת רובץ. ובריש פרשת וישב ע&quot;פ טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל. וכן דרשו שם על זה צדיק הראשון בריבו כו', ובהיות עם הנפש הרוח והנשמה שהם רבים, בזה היא נפדית מן היצה&quot;ר והיינו פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, הנם רוח ונשמה. כשנושא אשה ומכוין בה לשם שמים אז זוכה לשם יחידה שמתיחד בכונתו ביחוד העולם כמו שאמרנו בדרוש הנישואין ויחוד נעשה בכח הכונה. כשיש לו בנים ומגדלם לעבודת האל יתברך קונה לו שם חיה כי הוא את נפשו יחיה בהיות לו בנים חיים וזה סוד בן איש חי, ומשמחת עולם יש לו למניח בנים כשרים כי שמח בחלקו וחלקו בחיים כדכתיב חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים וגומר. והזוכה בדברים אלו הוא שקנה שלמות פעולותיו והשיג המעלות הראויות להן ולכן יש לכל אדם להכין נפשו ואיבריו לעבודת ה' ונפש בניו וכל נפשות בית ישראל בחינוך הפעולות שבהן נקנות המעלות שהן שלמות האדם, וחינוך התורה והמצות הוא קיום כל דבר, ומשום חינוך חייבו חכמים אפילו הקטנים עם שהמצוה מוטלת על האב או הרב לחנך בנו או תלמידו לתורה ולמצות, וכן כתיב חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, ועיקר החינוך הוא בזמן שהאדם תופס בשלשת הנהגות בהנהגת עצמו בהנהגת ביתו זו אשתו, בהנהגת מדינתו היינו עם הבריות, שבשלשתן יחנך מעצמו כאשר חנכו אביו מנעוריו. והוא מה שא&quot;ר יהודה ור' נחמיה בפ&quot;ק דקדושין, חנוך לנער כו' חד אמר משיתסר עד עשרין ותרתין, וחד אמר מתמני סרי עד עשרין וארבע, שבכלל שש שנים אלו אדם עומד ותופס בשלשה הנהגות כאחד, אם כפי הרוב ואם כפי הדין, וכאשר יתחנך באלו בעונה זו לא יסור מחינוך ומדרך אשר בא בו. והמחנך את בניו בראוי להם מזכה אותם בחמשה דברים בנוי בתואר בעושר בגבורה בחכמה, ואלו הם כנגד החמש מעלות שזכרנו הבאות לרגל מלאכת החינוך ויותר ממה שהאיש עושה עם בנו בנו עושה עמו, כי יטול האב בעבור הבנים כפלים מהזכות שזכה לבנים בכבוד ועוז כחות הנפש שזכרנו כי זכות הבנים תלוי באב והוא קודם אליו ומי שאינו מחנך בניו לעבודת האל ית' לא די שאינו מזכה אותם לחמשה דברים שאמרנו אלא שגורם להם חמשה דברים רעים בהפך החמשה טובים והם שנזכרו ביואב זב ומצורע מחזיק בפלך נופל בחרב וחסר לחם, זב כנגד כח הגבורה מצורע כנגד הנוי, מחזיק בפלך כנגד העושר נופל בחרב כנגד התואר וחסר לחם כנגד החכמה. וקשה מזה שהאב שלא הדריך את בניו בדרך הנכונה וגרם רעה עליהם הוא מחולל מהם וישיגהו בושת וחרפה. על כן יש להקפיד הרבה על חינוך הנערים להדריכם לתורה ולמצות כי יזכו לכל המעלות, וחינוך זה אין לו שיעור מוגבל כי הוא גדל בגידול הבנים, ולקביעות החינוך נהגו שבשנת י&quot;ג יהיו הבנים נחנכים בכל מילי כדי שיהיו מוכנים לזמן שנכנסים בכלל אנשים ואומרים קדיש לקדשם ולהזמינם לתורה ומצות. וכן יש לחנכם לקרא דברי תורה ברבים שקריאת התורה ברבים יוסיף אומץ וכח בנפש ולהכניסם גם כן בחברת מקיימי מצות ומע&quot;ט וכל החברות נכללות תחת ג' סוגים שהן תורה עבודה גמ&quot;ח. שהעולם נכון עליהם חברת תלמוד תורה כמשמעה ועמה המשפטים והדינים הראויים לבעלי התורה, חבורת עבודה כגון חברת שומרים לבקר לתפלות ורננות שהן במקום עבודה או חבורת הסובבי' בעיר לפקוד על המצות הצריכות פקידה ולזכור דרכי התשובה. חברת גמ&quot;ח עם החיים ועם המתים צדקה ושלום עם החיים השכבה והספד וכל הצריך למתים. וכדי לזכות את הרבים ולחנכם לתורה ולמע&quot;ט יש לדרוש בשבח מעמידי החבורות והמודיעים לרבים את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון, כי אלו הם הדומים לבוראם באמת המטיב לכל הבריות. ועתה להיות תלמוד תורה סבה לקיום כל המצות הכנת עסק התורה שקול ושוה כנגד ההכנות, ולכן נחתום הדרוש בשבח הכנת עסק התורה וחינוך לימודה ברבים כי זה עיקר העיקרים שיש בו הוראה לקטנים ולגדולים והנשים בכלל הריוח כי הן מרויחות ומרחיבות התורה עם שמירתן המצות המוטלות עליהם, ובפרט צריך לחנכם בג' מצות הידועות שכנגדן אמרה חנה ג' פעמים אמתך, כדא&quot;ר יוסי ב&quot;ח ג' אמתות הללו למה, אמרה חנה לפני הקב&quot;ה רבש&quot;ע ג' דבקי מיתה בראת באשה ואמרי לה בדקי מיתה ואלו הם חלה נדה והדלקת הנר, כלום עברתי על אחת מהן. וידוע כי מצות הנשים מלומדה רצוני שמקיימות המצות שלמדום בחינוך, ולכן צריך לחנך אותן במצות הראויות להן ועל כלן בג' הנזכרות שהן סוגי כל המצות הנחלקות על הנפש בצומחת ובמרגשת ובמשכלת שכנגדן חלה נדה והדלקת הנר, ובאלה משתלמת בכלן נוסף כי בחלה נכללות אזהרות המאכלים בהכשרם. בנדה הצניעות והפרישות בטהרה. בהדלקת הנר יראת ה' וכבוד שמו ב&quot;ה. ובחינוך עסק תלמוד תורה ברבים נאמר כי ידוע כמה גדול מעלת תלמוד תורה בחברת חברים מהלומד יחידי, כי גם שהעוסק בתורה לבדו שכינה עמו כמו שאמרו בפ&quot;ק דברכות ומנין לאחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו שנאמר בכל המקום אשר אזכיר וכו'. הנה התלמוד תורה בחברה עדיף טפי אם שהאחד חיזוק לחבירו ומחדדן טפי, כאמרו ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו. וכאלו יש לכל אחד מהחבורה פיפיות רבות כדכתיב וחרב פיפיות בידם, ובכן רבים יחכמו, ואם שהתלמוד תורה בחבורה עושה קודם וחידוש בהויה מעין בריאת העולם כמו שארז&quot;ל (הקדמת הזוהר דף ה' ע&quot;א) ע&quot;פ כי הנה השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה, היינו שמתחדשים בחידוש דברי תורה, וזה שאמרו שם (ברכות ו, א): וכי מאחר דאפילו חד תרי מבעיא, תרי מכתבן מילייהו בספר הזכרונות, חד לא מכתבן מיליה כדכתיב אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו כו'. והרצון שרבים העוסקים בתורה יחד מחדשים הוייה בדבריהם לפי שעושים רושם במשאם ובמתנם, וזה כמו בנין בעולם כי האותיות נקראות אבנים והתיבות בתים כאמרם (בס' יצירה) שתי אותיות בונות שני בתים כו'.  

{{להשלים}}</text>
      <sha1>6r0fwvpff6qf7f72ahlbpx1n6liv4fe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740173</id>
    <revision>
      <id>3015909</id>
      <parentid>3015801</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T11:14:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3015909</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4464" sha1="0zej57ct9x4xyp06arj0ncjjbdi8ktb" xml:space="preserve">{{להשלים}}

[ז, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;אל תעש רע ואל ישיגך רע&lt;קטע סוף=א/&gt; [ז, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;רחק מעון ויט ממך:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

[ז, ג] &lt;קטע התחלה=ג/&gt;אל תזרע חרושי על אח פן תקצרהו שבעתים:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

[ז, ד] &lt;קטע התחלה=ד/&gt;אל תבקש מאל ממשלת וכן ממלך מושב כבוד:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

[ז, ה] &lt;קטע התחלה=ה/&gt;אל תצטדק לפני אל ולפני מלך אל תתבונן:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

[ז, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;אל תבקש להיות מושל אם אין לך חיל להשבית זדון:{{ש}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;

[ז, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;פן תגור מפני נדיב ונתתה בצה בתמימיך:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

[ז, ז] &lt;קטע התחלה=ז/&gt;אל תרשיעך בעדת שער ואל תפילך בקהלה:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

[ז, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;אל תקשור לשנות חט כי באחת לא תקנה:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[ז, ט] ''אין''

[ז, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;אל תתקצר בתפלה ובצדקה אל תתעבר:&lt;קטע סוף=י/&gt;

[ז, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;אל תבז לאנוש במר רוח זכר כי יש מרים ומשפיל:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[ז, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;אל תחרוש חמס על אח וכן על רע וחבר יחדו:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

[ז, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;אל תחפץ לכחש כל כחש כי תקותו לא תנעם:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

[ז, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;אל תסוד בעדת שרים ואל תישן דבר בתפלה:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

[ז, טו] &lt;קטע התחלה=טו/&gt;אל תקוץ בצבא מלאכה ועבדה כי מאל נחלקה:&lt;קטע סוף=טו/&gt;

[ז, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;אל תחשובך במתי עם זכור עברון לא יתעבר:&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[ז, יז] &lt;קטע התחלה=יז/&gt;מאד מאד השפיל גאוה כי תקות אנוש רמה:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[ז, יח] &lt;קטע התחלה=יח/&gt;אל תמיר אוהב במחיר ואח תלים בזהב אופיר:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

[ז, יט] &lt;קטע התחלה=יט/&gt;אל תמאס אשה משכלת וטובת חן מפנינים:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

[ז, כ] &lt;קטע התחלה=כ/&gt;אל תרע עבד עובד באמת וכן שכיר נותן נפשו:&lt;קטע סוף=כ/&gt;

[ז, כא] &lt;קטע התחלה=כא/&gt;עבד משכיל אהוב כנפשך ואל תמנע ממנו חופש:&lt;קטע סוף=כא/&gt;

[ז, כב] &lt;קטע התחלה=כב/&gt;בהמה לך ראה בעיניך ואם אמנה היא העמידה:&lt;קטע סוף=כב/&gt;

[ז, כג] &lt;קטע התחלה=כג/&gt;בנים לך יסיר אותם ושא להם נשים בנעוריהם:&lt;קטע סוף=כג/&gt;

[ז, כד] &lt;קטע התחלה=כד/&gt;בנות לך נצור שארם ואל תאיר אלהם פנים:&lt;קטע סוף=כד/&gt;

[ז, כה] &lt;קטע התחלה=כה/&gt;הוצא בת ויצא עסק ואל גבר נבון זבדה:&lt;קטע סוף=כה/&gt;

[ז, כו] &lt;קטע התחלה=כו/&gt;אשה לך אל תתעבה ושנואה אל תאמי בה:&lt;קטע סוף=כו/&gt;

[ז, כז] ''אין''

[ז, כח] ''אין''

[ז, כט] &lt;קטע התחלה=כט/&gt;בכל לבך פחד אל ואת כהניו הקדיש:&lt;קטע סוף=כט/&gt;

[ז, ל] &lt;קטע התחלה=ל/&gt;בכל מאודך אהוב עושך ואת משרתיו לא תעזב:&lt;קטע סוף=ל/&gt;

[ז, לא] &lt;קטע התחלה=לא/&gt;כבד אל והדר כהן ות[ן ח]לקם כאשר צוותה:{{ש}}&lt;קטע סוף=לא/&gt;

[ז, לא] &lt;קטע התחלה=לא/&gt;לחם אש[מ]ים ותרומת יד [זבח]י צדק ותרומת קדש:&lt;קטע סוף=לא/&gt;

[ז, לב] &lt;קטע התחלה=לב/&gt;וגם לאב[יון הו]ש[י]ט יד למען תשלם ברכתך:&lt;קטע סוף=לב/&gt;

[ז, לג] &lt;קטע התחלה=לג/&gt;חן מתן לפני כל חי וגם ממת אל תמנע חסד:&lt;קטע סוף=לג/&gt;

[ז, לד] &lt;קטע התחלה=לד/&gt;אל תתאחר מבוכים ועם אבלים תתאבל:&lt;קטע סוף=לד/&gt;

[ז, לה] &lt;קטע התחלה=לה/&gt;אל תשא לב מאוהב כי ממנו תאהב:&lt;קטע סוף=לה/&gt;

[ז, לו] &lt;קטע התחלה=לו/&gt;בכל מעשיך זכור אחרית ולעולם לא תשחת:&lt;קטע סוף=לו/&gt;

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=32 סמנד פרק ז]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>0zej57ct9x4xyp06arj0ncjjbdi8ktb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/376</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1743670</id>
    <revision>
      <id>3015828</id>
      <parentid>3015804</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T15:27:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3015828</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4407" sha1="4c2a6wiiym01rpclurgd75uj3yqkw3z" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫המתיבתא והישיבות הפרטיות

תג
&lt;קטע התחלה=פרק מא/&gt;
עד שגם לאיש כראפאפורט הי׳ חסר הידיעה היותר פשוטה כי המתיבתא
היחידה הכוללת והסנהדרין מכל ראשי חכמי הדור יחד וריש המתיבתא הכוללת
הוא דבר לעצמו, וזה באמת לא הי׳ בבבל כדברי רב שרירא עד אשר נתבטל
בימי רב ושמואל המתיבתא היחידה בארץ ישראל ככל אשר כבר נתבאר לנו כל
זה בח&quot;ב, ובתים להרבצת התורה בכל מקום הוא דבר לעצמו, ושם הרביצו תורתם
לתלמידים כל אחד מחכמי הדור, גם בבבל גם בארץ ישראל.

ותהי להיפך כי רק על ידי הבתים האלה היתה יכולה המתיבתא להתקיים,
לפי שבמתיבתא באו חכמי הדור ותלמידי הדור רק לעתים קבועים וזמנים קצרים.

ורק מפני שכבר הוכנו בתלמודם בהמס׳ ההיא במקומם במקום הישיבות
הפרטיות של חכמי הדור יכלו להבין ולדעת את כל השקלא וטרי׳ של ראשי
חכמי הדור בכל הספיקות אשר הוצעו בהמתיבתא בכל עניני המס׳ ההיא.

ועל כן נראה שגם רבי עצמו בן הנשיא אשר בודאי הי׳ מקומו בעיר
המתיבתא בכל זה הלך למקום ראשי הדור ללמוד אצלם בישיבותיהם הפרטיות.

כמו שהם דברי רבי במס׳ [[שבת קמז ב|שבת ד׳ קמ״ז]] ״אמר רבי כשהיינו למדין תורה
אצל ר׳ שמעון בתקוע היינו מעלין שמן ואלונטית מחצר לגג וכו׳.״

ובמס׳ [[מנחות יח א|מנחות ד׳ י&quot;ח]] ״והתניא אמר רבי כשהלכתי למצות מדותי אצל ר׳
אלעזר בן שמוע ואמרי לה למצות מדותיו של ר' אלעזר בן שמוע מצאתי יוסף
הבבלי יושב לפניו וכו'״.

ובמס׳ [[עירובין נג א|עירובין ד׳ נ&quot;ג]] ״אמר רבי כשהיינו לומדין תורה אצל ר׳ אלעזר בן
שמוע היינו יושבין ששה ששה באמה״{{שוליים|(נח)}}.

ואך צחוק עשה לנו החכם ווייס שם בעמוד ‪177‬ באמרו:

״והנה כל אלה ראשי הישיבות שמרו לישיבתם את כל תוקף מעמדה
העצמי ודרשו ויסדו הלכות מבלי שעות אל הסכמת '''בית דינו של רשב״ג'''.&quot;

ולא ידע החכם ווייס מי הי׳ '''בית דינו של רשב&quot;ג'''.&quot;
‬
והנה הורגלו החוקרים האלה לדבר בדברי ימי ישראל כמדבר על העצים
והאבנים.

והיכן נמצא בכל הש&quot;ס איזה תוקף כללי או איזה מעמד עצמי להישיבות‬
‫ההם אשר היו לראשי חכמי התורה‪ ,‬זולתי להמתיבתא הכוללת‪.‬‬
‫והיכן נמצא להם איזה ענין זולתי דבר הלימוד עם התלמידים‪-.‬‬
‫ותהי׳ להיפך כי כל כך נשמר שם ענינם הפרטי הזה עד אשר אך כיוצא‬
‫מן הכלל נזכר דבר מציאותם‪ ,‬ורק'מתוך איזה מקרה פרטי נשאר זכרונם של כל‬
‫ישיבה פרטית פעם או פעמיים בכל הש־ס‪.‬‬

---------------------------

{{שולייםלמטה|(נח)}} התוס׳ במנחות י&quot;ח שם ד״ה עד אחת כתבו ״וקשה דבסוף העתי אמר רכי‬
‫כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר‘ אלעזר בן שמוע חברו עלי תלמידיו כתרנגולין של בית בוקיא ולא‬
‫הניחו לי ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו ושמא מעשה זה הי' אח״ב תדע דהתם קאמר ללמוד‬
‫תורה והכא קאמר למצות מרותי״‪.‬‬
‫והדבר פשוס דביבמות^שם הבונה דק *דבר אחד במשנה זר* לפי שאז רבו מאד ולא הי׳‬
‫יבול להיות שם יותר‪.‬‬
‫‪ .‬והוא באיבעית אימא חאהדק בעירובין ד' נ״ג ״ואי בעית אימא דבר אחד במשנתנו קאמר‪.‬״‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4c2a6wiiym01rpclurgd75uj3yqkw3z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015887</id>
      <parentid>3015828</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T04:52:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3015887</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4440" sha1="fcs62mhgso6zbg6kkeca5vbjrhkvf3b" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫המתיבתא והישיבות הפרטיות

תג
&lt;קטע התחלה=פרק מא/&gt;
עד שגם לאיש כראפאפורט הי׳ חסר הידיעה היותר פשוטה כי המתיבתא
היחידה הכוללת והסנהדרין מכל ראשי חכמי הדור יחד וריש המתיבתא הכוללת
הוא דבר לעצמו, וזה באמת לא הי׳ בבבל כדברי רב שרירא עד אשר נתבטל
בימי רב ושמואל המתיבתא היחידה בארץ ישראל ככל אשר כבר נתבאר לנו כל
זה בח&quot;ב, ובתים להרבצת התורה בכל מקום הוא דבר לעצמו, ושם הרביצו תורתם
לתלמידים כל אחד מחכמי הדור, גם בבבל גם בארץ ישראל.

ותהי להיפך כי רק על ידי הבתים האלה היתה יכולה המתיבתא להתקיים,
לפי שבמתיבתא באו חכמי הדור ותלמידי הדור רק לעתים קבועים וזמנים קצרים.

ורק מפני שכבר הוכנו בתלמודם בהמס׳ ההיא במקומם במקום הישיבות
הפרטיות של חכמי הדור יכלו להבין ולדעת את כל השקלא וטרי׳ של ראשי
חכמי הדור בכל הספיקות אשר הוצעו בהמתיבתא בכל עניני המס׳ ההיא.

ועל כן נראה שגם רבי עצמו בן הנשיא אשר בודאי הי׳ מקומו בעיר
המתיבתא בכל זה הלך למקום ראשי הדור ללמוד אצלם בישיבותיהם הפרטיות.

כמו שהם דברי רבי במס׳ [[שבת קמז ב|שבת ד׳ קמ״ז]] ״אמר רבי כשהיינו למדין תורה
אצל ר׳ שמעון בתקוע היינו מעלין שמן ואלונטית מחצר לגג וכו׳.״

ובמס׳ [[מנחות יח א|מנחות ד׳ י&quot;ח]] ״והתניא אמר רבי כשהלכתי למצות מדותי אצל ר׳
אלעזר בן שמוע ואמרי לה למצות מדותיו של ר' אלעזר בן שמוע מצאתי יוסף
הבבלי יושב לפניו וכו'״.

ובמס׳ [[עירובין נג א|עירובין ד׳ נ&quot;ג]] ״אמר רבי כשהיינו לומדין תורה אצל ר׳ אלעזר בן
שמוע היינו יושבין ששה ששה באמה״{{שוליים|(נח)}}.

ואך צחוק עשה לנו החכם ווייס שם בעמוד ‪177‬ באמרו:

״והנה כל אלה ראשי הישיבות שמרו לישיבתם את כל תוקף מעמדה
העצמי ודרשו ויסדו הלכות מבלי שעות אל הסכמת '''בית דינו של רשב״ג'''.&quot;

ולא ידע החכם ווייס מי הי׳ '''בית דינו של רשב&quot;ג'''.&quot;
‬
והנה הורגלו החוקרים האלה לדבר בדברי ימי ישראל כמדבר על העצים
והאבנים.

והיכן נמצא בכל הש&quot;ס איזה תוקף כללי או איזה מעמד עצמי להישיבות
ההם אשר היו לראשי חכמי התורה, זולתי להמתיבתא הכוללת.

והיכן נמצא להם איזה ענין זולתי דבר הלימוד עם התלמידים.

ותהי להיפך כי כל כך נשמר שם ענינם הפרטי הזה עד אשר אך כיוצא
מן הכלל נזכר דבר מציאותם, ורק מתוך איזה מקרה פרטי נשאר זכרונם של כל
ישיבה פרטית פעם או פעמיים בכל הש&quot;ס.
&lt;קטע סוף=פרק מא/&gt;
---------------------------
&lt;קטע התחלה=הערות מא/&gt;
{{שולייםלמטה|(נח)}} התוס׳ ב[[מנחות יח א|מנחות י&quot;ח]] שם ד״ה עד אחת כתבו ״וקשה דבסוף הערל אמר רבי
כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר‘ אלעזר בן שמוע חברו עלי תלמידיו כתרנגולין של בית בוקיא ולא
הניחו לי ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו ושמא מעשה זה הי' אח״כ תדע דהתם קאמר ללמוד‬
‫תורה והכא קאמר למצות מדותי״.

והדבר פשוט דביבמות שם הכונה דק *דבר אחד במשנה זר* לפי שאז רבו מאד ולא הי׳‬
‫יבול להיות שם יותר‪.‬‬
‫‪ .‬והוא באיבעית אימא חאהדק בעירובין ד' נ״ג ״ואי בעית אימא דבר אחד במשנתנו קאמר‪.‬״‬

&lt;קטע סוף=הערות מא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fcs62mhgso6zbg6kkeca5vbjrhkvf3b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015906</id>
      <parentid>3015887</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T10:19:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3015906</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4415" sha1="1rimf8d25vey84sllmddh5a1sj0t7pc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫המתיבתא והישיבות הפרטיות

תג
&lt;קטע התחלה=פרק מא/&gt;
עד שגם לאיש כראפאפורט הי׳ חסר הידיעה היותר פשוטה כי המתיבתא
היחידה הכוללת והסנהדרין מכל ראשי חכמי הדור יחד וריש המתיבתא הכוללת
הוא דבר לעצמו, וזה באמת לא הי׳ בבבל כדברי רב שרירא עד אשר נתבטל
בימי רב ושמואל המתיבתא היחידה בארץ ישראל ככל אשר כבר נתבאר לנו כל
זה בח&quot;ב, ובתים להרבצת התורה בכל מקום הוא דבר לעצמו, ושם הרביצו תורתם
לתלמידים כל אחד מחכמי הדור, גם בבבל גם בארץ ישראל.

ותהי להיפך כי רק על ידי הבתים האלה היתה יכולה המתיבתא להתקיים,
לפי שבמתיבתא באו חכמי הדור ותלמידי הדור רק לעתים קבועים וזמנים קצרים.

ורק מפני שכבר הוכנו בתלמודם בהמס׳ ההיא במקומם במקום הישיבות
הפרטיות של חכמי הדור יכלו להבין ולדעת את כל השקלא וטרי׳ של ראשי
חכמי הדור בכל הספיקות אשר הוצעו בהמתיבתא בכל עניני המס׳ ההיא.

ועל כן נראה שגם רבי עצמו בן הנשיא אשר בודאי הי׳ מקומו בעיר
המתיבתא בכל זה הלך למקום ראשי הדור ללמוד אצלם בישיבותיהם הפרטיות.

כמו שהם דברי רבי במס׳ [[שבת קמז ב|שבת ד׳ קמ״ז]] ״אמר רבי כשהיינו למדין תורה
אצל ר׳ שמעון בתקוע היינו מעלין שמן ואלונטית מחצר לגג וכו׳.״

ובמס׳ [[מנחות יח א|מנחות ד׳ י&quot;ח]] ״והתניא אמר רבי כשהלכתי למצות מדותי אצל ר׳
אלעזר בן שמוע ואמרי לה למצות מדותיו של ר' אלעזר בן שמוע מצאתי יוסף
הבבלי יושב לפניו וכו'״.

ובמס׳ [[עירובין נג א|עירובין ד׳ נ&quot;ג]] ״אמר רבי כשהיינו לומדין תורה אצל ר׳ אלעזר בן
שמוע היינו יושבין ששה ששה באמה״{{שוליים|(נח)}}.

ואך צחוק עשה לנו החכם ווייס שם בעמוד ‪177‬ באמרו:

״והנה כל אלה ראשי הישיבות שמרו לישיבתם את כל תוקף מעמדה
העצמי ודרשו ויסדו הלכות מבלי שעות אל הסכמת '''בית דינו של רשב״ג'''.&quot;

ולא ידע החכם ווייס מי הי׳ '''בית דינו של רשב&quot;ג'''.&quot;
‬
והנה הורגלו החוקרים האלה לדבר בדברי ימי ישראל כמדבר על העצים
והאבנים.

והיכן נמצא בכל הש&quot;ס איזה תוקף כללי או איזה מעמד עצמי להישיבות
ההם אשר היו לראשי חכמי התורה, זולתי להמתיבתא הכוללת.

והיכן נמצא להם איזה ענין זולתי דבר הלימוד עם התלמידים.

ותהי להיפך כי כל כך נשמר שם ענינם הפרטי הזה עד אשר אך כיוצא
מן הכלל נזכר דבר מציאותם, ורק מתוך איזה מקרה פרטי נשאר זכרונם של כל
ישיבה פרטית פעם או פעמיים בכל הש&quot;ס.
&lt;קטע סוף=פרק מא/&gt;
---------------------------
&lt;קטע התחלה=הערות מא/&gt;
{{שולייםלמטה|(נח)}} התוס׳ ב[[מנחות יח א|מנחות י&quot;ח]] שם ד״ה עד אחת כתבו ״וקשה דבסוף הערל אמר רבי
כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר‘ אלעזר בן שמוע חברו עלי תלמידיו כתרנגולין של בית בוקיא ולא
הניחו לי ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו ושמא מעשה זה הי' אח״כ תדע דהתם קאמר ללמוד‬
‫תורה והכא קאמר למצות מדותי״.

והדבר פשוט דביבמות שם הכונה דק &quot;דבר אחד במשנה זו&quot; לפי שאז רבו מאד ולא הי׳
יכול להיות שם יותר.

והוא באיבעית אימא חאהדק בעירובין ד' נ״ג ״ואי בעית אימא דבר אחד במשנתנו קאמר‪.‬״‬

&lt;קטע סוף=הערות מא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1rimf8d25vey84sllmddh5a1sj0t7pc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015907</id>
      <parentid>3015906</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T10:25:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3015907</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4458" sha1="a6662tlhk5vlebasa81yipcp7qk6qa8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫המתיבתא והישיבות הפרטיות

תג
&lt;קטע התחלה=פרק מא/&gt;
עד שגם לאיש כראפאפורט הי׳ חסר הידיעה היותר פשוטה כי המתיבתא
היחידה הכוללת והסנהדרין מכל ראשי חכמי הדור יחד וריש המתיבתא הכוללת
הוא דבר לעצמו, וזה באמת לא הי׳ בבבל כדברי רב שרירא עד אשר נתבטל
בימי רב ושמואל המתיבתא היחידה בארץ ישראל ככל אשר כבר נתבאר לנו כל
זה בח&quot;ב, ובתים להרבצת התורה בכל מקום הוא דבר לעצמו, ושם הרביצו תורתם
לתלמידים כל אחד מחכמי הדור, גם בבבל גם בארץ ישראל.

ותהי להיפך כי רק על ידי הבתים האלה היתה יכולה המתיבתא להתקיים,
לפי שבמתיבתא באו חכמי הדור ותלמידי הדור רק לעתים קבועים וזמנים קצרים.

ורק מפני שכבר הוכנו בתלמודם בהמס׳ ההיא במקומם במקום הישיבות
הפרטיות של חכמי הדור יכלו להבין ולדעת את כל השקלא וטרי׳ של ראשי
חכמי הדור בכל הספיקות אשר הוצעו בהמתיבתא בכל עניני המס׳ ההיא.

ועל כן נראה שגם רבי עצמו בן הנשיא אשר בודאי הי׳ מקומו בעיר
המתיבתא בכל זה הלך למקום ראשי הדור ללמוד אצלם בישיבותיהם הפרטיות.

כמו שהם דברי רבי במס׳ [[שבת קמז ב|שבת ד׳ קמ״ז]] ״אמר רבי כשהיינו למדין תורה
אצל ר׳ שמעון בתקוע היינו מעלין שמן ואלונטית מחצר לגג וכו׳.״

ובמס׳ [[מנחות יח א|מנחות ד׳ י&quot;ח]] ״והתניא אמר רבי כשהלכתי למצות מדותי אצל ר׳
אלעזר בן שמוע ואמרי לה למצות מדותיו של ר' אלעזר בן שמוע מצאתי יוסף
הבבלי יושב לפניו וכו'״.

ובמס׳ [[עירובין נג א|עירובין ד׳ נ&quot;ג]] ״אמר רבי כשהיינו לומדין תורה אצל ר׳ אלעזר בן
שמוע היינו יושבין ששה ששה באמה״{{שוליים|(נח)}}.

ואך צחוק עשה לנו החכם ווייס שם בעמוד ‪177‬ באמרו:

״והנה כל אלה ראשי הישיבות שמרו לישיבתם את כל תוקף מעמדה
העצמי ודרשו ויסדו הלכות מבלי שעות אל הסכמת '''בית דינו של רשב״ג'''.&quot;

ולא ידע החכם ווייס מי הי׳ '''בית דינו של רשב&quot;ג'''.&quot;
‬
והנה הורגלו החוקרים האלה לדבר בדברי ימי ישראל כמדבר על העצים
והאבנים.

והיכן נמצא בכל הש&quot;ס איזה תוקף כללי או איזה מעמד עצמי להישיבות
ההם אשר היו לראשי חכמי התורה, זולתי להמתיבתא הכוללת.

והיכן נמצא להם איזה ענין זולתי דבר הלימוד עם התלמידים.

ותהי להיפך כי כל כך נשמר שם ענינם הפרטי הזה עד אשר אך כיוצא
מן הכלל נזכר דבר מציאותם, ורק מתוך איזה מקרה פרטי נשאר זכרונם של כל
ישיבה פרטית פעם או פעמיים בכל הש&quot;ס.
&lt;קטע סוף=פרק מא/&gt;
---------------------------
&lt;קטע התחלה=הערות מא/&gt;
{{שולייםלמטה|(נח)}} התוס׳ ב[[מנחות יח א|מנחות י&quot;ח]] שם ד״ה עד אחת כתבו ״וקשה דבסוף הערל אמר רבי
כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר‘ אלעזר בן שמוע חברו עלי תלמידיו כתרנגולין של בית בוקיא ולא
הניחו לי ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו ושמא מעשה זה הי' אח״כ תדע דהתם קאמר ללמוד‬
‫תורה והכא קאמר למצות מדותי״.

והדבר פשוט דב[[יבמות פד א|יבמות שם]] הכונה רק &quot;דבר אחד במשנה זו&quot; לפי שאז רבו מאד ולא הי׳
יכול להיות שם יותר.

והוא באיבעית אימא האחרון ב[[עירובין נג א|עירובין ד' נ״ג]] ״ואי בעית אימא דבר אחד במשנתנו קאמר.״

&lt;קטע סוף=הערות מא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>a6662tlhk5vlebasa81yipcp7qk6qa8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמת יהגה חכי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743671</id>
    <revision>
      <id>3015835</id>
      <timestamp>2026-05-10T18:42:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מהדורה זמנית: העתקה מקובץ מעשי ידי גאונים קדמונים ברלין תרט&quot;ז + ניקוד (ע&quot;פ רוב ללא בדיקה במקורות) + עריכת ההבאות מן המקרא. בתקוה שתשמש בסיס למהדורה משופרת</comment>
      <origin>3015835</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66434" sha1="0a4dfxcjbrd152cdfmw75o6hq0zdm14" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אזהרות לרבנא אליהו הזקן זצ&quot;ל

{{הור|סימן: '''אליהו חזק''', '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֱ}}מֶת יֶהְגֶּה חִכִּי מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֲדֹנִי{{ש}}
כָּל פִּקּוּדֵי כֹל בְּסִיס טֶבַע אֲדָנִי{{ש}}
{{סי|לְ}}בַל אֶכָּשֵׁל נִדְבוֹת פִּי לְהַעֲמִידֵנִי{{ר1}}
רְצֵה נָא יְיָ [וּ]מִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי.{{ממס|תהלים קיט קח}}

{{סי|יִ}}תְרוֹן הַכְשֵׁר חָכְמָה סוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נְצוֹר עֵדוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד אִמְרֵי נֹעַם טוּרֵי קִצְבוֹתֶיךָ{{ר1}}
הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ.{{ממס|תהלים קיט עג}}

[{{סי|וּ}}]בְעֵרֶךְ מִלַּי מִמְּךָ מִשְׂגָּב אֲבַקְשָׁה{{ש}}
חֻקֵּי חַיִּים בָּם לֹא אִנָּקְשָׁה{{ש}}
{{סי|חִ}}מְּדָתַם רַעְיָתְךָ בַּשְּׁלִישִׁי לְחָפְשָׁהּ{{ר1}}
לִמֻּד מִדְבָּר (כ)[בְּ]אַוַּת נַפְשָׁהּ.{{ממס|ירמיהו ב כד}}

{{סי|זְ}}קוּקָה שִׁבְעָתַיִם לְגַרְגֶּרֶת רְבִידִים{{ש}}
יַעֲלַת חֵן לְלוֹקְחָהּ זְבוּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ צוּרִי דְּבָרֶיהָ הַחֲמוּדִים{{ר1}}
יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים.{{ממס|ישעיהו נ ד}}

{{סי|אָ}}מוֹן שַׁעֲשׁוּעִים אֶדֶר מַחְמַדְּךָ{{ש}}
אוֹת אָתָתִי בְּקוּשְׁטָא לְהַעֲמִידְךָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}רוּר דַּרְבָּן מַרְדַּע מַלְמָדְךָ{{ר1}}
(אנכי) [אֲנִי] יְיָ [אֱלֹהֶיךָ] מְלַמֶּדְךָ.{{ממס|ישעיהו מח יז}}

{{סי|גְּ}}בוּלוֹת הִצַּבְתִּי מְמַדֵּי שְׁעָלִי{{ש}}
חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי מְיַשְּׁרֵי מִשְׁעוֹלִי{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרוֹן הִרְבֵּיתִי לִפְנֵי פֹעֲלִי{{ר1}}
לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי.{{ממס|תהלים פא יד}}

{{סי|הַ}}שֵּׁם תִּירָא אַחֲרָיו נוֹהִים{{ש}}
תַּתֵּם דֶּרֶךְ תָּקוּץ בִּגְבוֹהִים{{ש}}
{{סי|וְ}}טַהֵר גוּפְךָ מִהְיוֹת כְּמִתְלַהְלְהִים{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים.{{ממס|קהלת ד יז}}

{{סי|זָ}}רִיז לְהוֹרוֹת וְאַלּוּף לְסֵבֶל{{ש}}
לְאַהֲבָה וּלְקַדֵּשׁ צְבָאֲךָ עֲלֵי תֵבֶל{{ש}}
{{סי|חֶ}}סֶד רָדְפָה בַחַיִּים, כִּי הֶבֶל{{ר1}}
לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל.{{ממס|קהלת ז ב}}

{{סי|טְ}}בִילָה בִזְמַנָּהּ עַל אַרְבַּע גְּדִילִים{{ש}}
יָתֵד אֲזֵנֶךָ תְּכַסֶּה הַגְּדוֹלִים{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידַי בִּתְפִלָּה קוֹדֶם שׁוֹאֲלִים{{ר1}}
הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים.{{ממס|תהלים כט א}}

{{סי|כַּ}}בֵּד הוֹרֶיךָ זְכוֹר בּוֹרְאֶךָ{{ש}}
פַּלֵּס אֹרַח נְתִיב מוֹרָאֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}פִתְחֲךָ מְזֻזָּה יְמִין מְבוֹאֶךָ{{ר1}}
יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ.{{ממס|תהלים קכא ח}}

{{סי|מֵ}}אָה בְרָכוֹת יוֹם יוֹם שַׁחֲרֵהוּ{{ש}}
מִקְדָּשׁ לְיִרְאָה מְאֹד תְּהַדְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹפֶשׁ כִּפּוּר כְּאִסּוּרָיו שָׁמְרֵהוּ{{ר1}}
הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ.{{ממס|ישעיהו נח ו}}

{{סי|סְ}}פוּרִים לָעֹמֶר חֲמִשִּׁים קְבַעְתִּים{{ש}}
לִישׁוּעַ הַבֵּן חֲמִשָּׁה הִשְׁמַעְתִּים{{ש}}
{{סי|עִ}}בּוּר וּתְקוּפָה בְּחֶשְׁבּוֹן הוֹדַעְתִּים{{ר1}}
לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|פְּ}}אֵרְךָ בְרֹאשֶׁךָ יָד תִּשָּׂאֶנּוּ{{ש}}
לֶקֶט וְשִׁכְחָה לֶעָנִי תַּמְצִיאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי שְׁבִיעִית פִּרְיָהּ תּוֹצִיאֶנּוּ{{ר1}}
כָּל יַד עָמֵל תְּבוֹאֶנּוּ.{{ממס|איוב כ כב}}

{{סי|קְ}}רָא שְׁמַע הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ{{ש}}
לָתֵת מָנָה לְמַחֲזִיקֵי דָּת אֵשׁ{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁוּל לְנוֹתָר כֹּהֵן תִּתְיָאֵשׁ{{ר1}}
הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ.{{ממס|יחזקאל כד י}}

{{סי|שְׁ}}קָלִים לְהָבִיא בְּאֶחָד יַשְׁמִיעוּ{{ש}}
לִשְׁפּוֹט גֵּר צֶדֶק אֵלָיו תַּשְׁמִיעוּ{{ש}}
{{סי|תְּ}}קִיעוֹת בְּזִכָּרוֹן זְכוּת יַכְרִיעוּ{{ר1}}
בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ.{{ממס|תהלים צח ו}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תִּ}}רְדּוֹף צֶדֶק וְתִזְכֶּה לְכִילָה{{ש}}
רֵאשִׁית הַגֵּז מִצֹּאן בְּמִכְלָה{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ אֲשֵׁרָה נֶחֱרָצָה וְכָלָה{{ר1}}
הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה.{{ממס|יחזקאל טו ד}}

{{סי|רֵ}}עַ לֶאֱהוֹב וּלְצַדֵּק מִפְעָלַי{{ש}}
לְגָרֵי שַׁעַר נִבְלוֹת גִּיעוּלַי{{ש}}
{{סי|קְ}}רִיאַת מֶלֶךְ דַּעַת מַעֲלָלַי{{ר1}}
בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי.{{ממס|תהלים מ ח}}

{{סי|צַ}}חַן טַהֵר בְּקָרְבָּן וּתְחִנָּה{{ש}}
שַׂמַּח כַּלָּה בְּהַטָּיַת חִנָּהּ{{ש}}
{{סי|פֶּ}}גַע אֶפְרוֹחִים בְּרֵיכָה תְּחַזְּקֶנָּה{{ר1}}
כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת (מקנה) [מִן קִנָּהּ].{{ממס|משלי כז ח}}

{{סי|עֲ}}רֻמִּים תַּלְבִּישׁ וּתְבַקֵּר חוֹלִי{{ש}}
גְּמוּל דַּלִּים לִנְחוֹל בְּהַנְחִילִי{{ש}}
{{סי|סַ}}פֵּר יוֹמָם מְגִלַּת אִיּוּלִי{{ר1}}
וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי.{{ממס|תהלים כב ג}}

{{סי|נֵ}}ר שַׁבָּת וַחֲנֻוכָּה מְאוֹר עֵיפָתֶךָ{{ש}}
פֶּטֶר שׁוֹר וַחֲמוֹר בְּכוֹרֵי רְפָתֶיךָ{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרְשֵׁי סִינַי בְּתַרְבִּיץ מִשְׁפַּתֶּיךָ{{ר1}}
יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ.{{ממס|משלי כב יח}}

{{סי|לַ}}יְלָה וּשְׁמֹנֶה עָשָׂר לְהַלֵּל גָּמוּר אֲגוּדִים{{ש}}
בִּשְׁמִי לִישָּׁבַע אֱמוּנָה מַגִּידִים{{ש}}
{{סי|כֶּ}}סֶף אֲחֻזָּה לָעוֹלָם מַעֲבִידִים{{ר1}}
כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים.{{ממס|בראשית ט כה}}

{{סי|יִ}}בּוּם לְאָח וּמַעֲשֵׂר עָנִי תְּחַלֵּק{{ש}}
קוֹמֵץ וּמַקְטִיר מַזֶּה וּמוֹלֵק{{ש}}
{{סי|טְ}}רֹד תִּמְחֶה פָּשַׁט כַּיֶּלֶק{{ר1}}
רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק.{{ממס|במדבר כד כ}}

{{סי|חֲ}}לִיצָה וְרוֹק נִרְאֶה לַחֲמִשָּׁה{{ש}}
תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וָחֳומָשִׁים חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{סי|זָ}}כָה לִכְהֻונָּה גְדוֹלָה לְשַׁמְּשָׁה{{ר1}}
בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה.{{ממס|ויקרא כא יד}}

{{סי|וְ}}עַל הַמִּצְוֹת לְכַפֵּר פָּר תִּקְנֶה{{ש}}
עֲבוֹדַת הֶעָשׂוֹר עָלֶיךָ תִּמְנֶה{{ש}}
{{סי|הִ}}טַּמֵּא לְמֵת וְלֹא לְעֵר וְעוֹנֶה{{ר1}}
הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה.{{ממס|משלי כא יג}}

{{סי|דָּ}}ם לְכִסּוּי בְּחֻולִּין נְתַתַּנִי{{ש}}
סֻכָּה כָל שִׁבְעָה זֵכֶר לַעֲנָנִי{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל מוּרָם כַּאֲשֶׁר דָּנַנִּי{{ר1}}
זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי.{{ממס|תהלים נ כג}}

{{סי|בִּ}}עוּר חָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר הִצְרִיכוּ{{ש}}
שָׁלֹשׁ רְגָלִים פְּעָמֶיךָ יִדְרוֹכוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}תֶּם כֹּהֲנַי מוּל מַעֲרֶכֶת תַּעֲרוֹכוּ{{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ.{{ממס|תהלים קלד ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''הזקן בר מנחם חזק'''}}

{{סי|אָ}}ח לְהַחֲיוֹת אֲשׁוּרוֹ כִּי יִמְעַד{{ש}}
לִקְבּוֹר מֵתִים לִלְוָיָה תִצְעַד{{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵךְ לַמּוֹצִיא בְּחַסְדּוֹ לָעַד{{ר1}}
וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד.{{ממס|תהלים קד טו}}

{{סי|גִּ}}יל תָּגִיל בְּקַלִּים יִשְׁחֲטוּן{{ש}}
בַּכֹּל וּלְעוֹלָם הַכֹּל יִשְׁחֲטוּן{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אִילָן בִּשְׁתַּיִם לְיָד יִפְשׁוֹטוּן{{ר1}}
תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן.{{ממס|תהלים קד כח}}

{{סי|הִ}}תְקַדֵּשׁ וְקִדּוּשׁ וּפַיֵּיס לִשְׂכַר יוֹמָם דּוֹפְקִים{{ש}}
מוֹצָאֵי פֶה תִּשְׁמוֹר רְצוֹן יְיָ מְפִיקִים{{ש}}
{{סי|וּ}}פְרוֹק וּטְעוֹן לְבִרְכַּיִם פִּיקִים{{ר1}}
(נופל) [וְנָפַל] וְאֵין לוֹ מֵקִים.{{ממס|ירמיהו נ לב}}

{{סי|זְ}}בִיחָה בַּצָּפוֹן זְרִיקָה וְקַבָּלָה{{ש}}
פְּתִיתָה וּמְלִיקָה יְצִיקָה וּבְלִילָה{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק אֲכִילַת פְּסָחִים בְּיוֹם חֲלִילָה{{ר1}}
תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה.{{ממס|תהלים קד כ}}

{{סי|טָ}}הֳרַת קָרְבָּן וְהַזָּיָה וְאֵמוּרִין לְרָחְצָה{{ש}}
הֶסְגֵּר וְהֶחְלֵט לַמַּחֲנֶה חוּצָה{{ש}}
{{סי|יִ}}טָּהֲרוּ טְמֵאִים בִּלְתִּי חֲצִיצָה{{ר1}}
שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה.{{ממס|שה&quot;ש ד ב}}

{{סי|כֶּ}}רֶם בְּאַרְבַּע טַהֵר יְרַקְרַק אֲדַמְדָּם{{ש}}
יִשְׁמְרוּ שַׁבַּתִּי יִלְבְּשׁוּ מַחֲמַדָּם{{ש}}
{{סי|לְ}}זָכְרוֹ בָּאִין תָּדִיר תָּדִיר מֻקְדָּם{{ר1}}
תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם.{{ממס|משלי כג לא}}

{{סי|מַ}}חְסוֹר הַעֲבוֹט שַׁלַּח מִמְּךָ כִּי טוֹב{{ש}}
קְדֻושָּׁה וַעֲנָוָה הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב{{ש}}
{{סי|נ}}וֹדְדֵי לְלֶחֶם בֵּיתְךָ מִקְּטוֹב{{ר1}}
תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב.{{ממס|תהלים קד כח}}

{{סי|שׂ}}וֹטָה לְהַשְׁקוֹת מַעְשַׂר וַדַּאי וּדְמַאִים{{ש}}
קוֹדֶשׁ רִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי וּבַגּוֹלָה יוֹמַיִם{{ש}}
{{סי|עֲ}}רוֹךְ אֶתְרוֹג וַהֲדַס וְלוּלָב לַשָּׁמַים{{ר1}}
כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם.{{ממס|ישעיהו מד ד}}

{{סי|פְּ}}דוּיִים בְּהַעֲנֵק וּבְמַתָּן יְחֻנְּנוּ{{ש}}
דְּבָרַי בְּלִי גִּמְגּוּם בְּפִיךָ יִשָּׁנְנוּ{{ש}}
{{סי|צ}}וֹרֶךְ גַּג בְּמַעֲקֶה לַהֲכִינֶנּוּ{{ר1}}
מֵיְיָ מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ.{{ממס|תהלים לז כג}}

{{סי|קְ}}בַע תּוֹרָתְךָ וְלַבָּנִים תִּשְׁנֶה{{ש}}
וִדּוּי נָמוֹךְ וּמִקְרָא רָם תַּעֲנֶה{{ש}}
{{סי|רַ}}ב לְהַדֵּר וְשָׂב תַּחְבּוּלוֹת יִקְנֶה{{ר1}}
עִמְדוּ עֲמֹדוּ וְאֵין מַפְנֶה.{{ממס|נחום ב ט}}

{{סי|שָׁ}}לֹשׁ תִּסְעוֹד פְּרֵה וּרְבֵה וְתִבְנֶה{{ש}}
בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֹּהֵן יֶהֱנֶה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת עֲשִׂירִי קֹדֶשׁ קוֹנֶה{{ר1}}
תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה.{{ממס|ירמיהו לג יג}}

{{סי|הַ}}סְּגָן בְּכִפּוּר פַּר יַקְרִיבֶנּוּ{{ש}}
עֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת תִּדְּבֶנּוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מַן עֲשִׂירִית כֶּסֶף כִּי יַלְוֶנּוּ{{ר1}}
לֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ.{{ממס|ירמיהו יז יא}}

{{סי|קָ}}רְבַּן בֵּית דִּין וְחִזּוּק בֶּרֶךְ תִּכְרַע{{ש}}
שְׁבִיתַת שְׁלֹשָׁה עֲבוֹדָתָם הִפָּרַע{{ש}}
{{סי|נִ}}מּוֹל לִשְׁמֹנָה אַף בְּשַׁבָּת מְאוֹרָע{{ר1}}
קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע.{{ממס|במדבר ו ה}}

{{סי|בַּ}}שֵּׁם הַדָּבֵק לֶכֶת בְּחִין עֶרְכּוֹ{{ש}}
מַעְשֵׂר שֵׁנִי אֱכוֹל בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}מִצְוֹת עַד כֹּה וְעַד כֹּה{{ר1}}
חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ.{{ממס|משלי כב ו}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי קֹדֶשׁ מוֹעֲדֶיךָ{{ש}}
כִּפּוּר וְזִכָּרוֹן מְלִיצִים בַּעֲדֶךָ{{ש}}
{{סי|רֶ}}צַח כִּי תִמְצָא נוֹפֵל בִּשָׂדֶךָ{{ר1}}
עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ.{{ממס|ש&quot;א טז ב}}

{{סי|מְ}}נוּיִים לַפֶּסַח מִכְסַת בֶּעָשׂוֹר תִּקְבַּע{{ש}}
עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים אֲכִילָתוֹ תִּקְבַּע{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱסַר אַרְבָּעָה בִּשּׁוּלוֹ בַּטֶּבַע{{ר1}}
יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע.{{ממס|ישעיהו מד טז}}

{{סי|חֻ}}קַּי לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת [תְּאַלְּפָה]{{ש}}
לְשׂוּמָם עַל לֵב עַד בֹּא חֲלִיפָה{{ש}}
{{סי|מִ}}דָּה הַשְׁלֵם צֶדֶק הִין לְמִדְפָּה (תאלפה){{ר1}}
אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה.{{ממס|משלי כ י}}

{{סי|חֲ}}וֹת שׁוֹפְטִים הוֹרוֹת דִּין סֵתֶר{{ש}}
הָשֵׁב הַעֲבוֹט וְנָתוֹן וְאֶקְשׁוֹר לְךָ כֶּתֶר{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק בְּשַׂר תַּאֲוָה כִּי יַרְחִיב לְךָ פֶּתֶר{{ר1}}
אָמַר יְיָ אָכֹל וְהוֹתֵר.{{ממס|מ&quot;ב ד מג}}

{{סי|זְ}}הִירִים בְּמִשְׁפָּט לַאֲמִתּוֹ מַצְדִּיקִים{{ש}}
אַרְבָּעָה בָּרֶגֶל לְשִׂמְחָה נִזְקָקִים{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה עֲצֶרֶת בַּדָּשׁ בְּהַדְּבָרִים עַתִּיקִים{{ר1}}
אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים.{{ממס|נחמיה ח י}}

{{סי|קְ}}דוֹשַׁי תִּירָא עוֹסְקֵי דָּת תְּמִימָה{{ש}}
מַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ לִבְּךָ הַשָּׁמַיְמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רָאתָ עַמִּיתְךָ וְדַעְתּוֹ לֹא נָכוֹנָה{{ר1}}
שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה.{{ממס|משלי כט טו}}

אֶבְיוֹן לְהַלְווֹת בָּהֶן תַּלְמוּד סְדָרֶיךָ{{ש}}
עֲשֵׂה צְדָקָה כְּמִנְיַן עֲדָרֶיךָ{{ש}}
בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְהַעֲלוֹת נִדְבוֹת הֲדָרֶיךָ{{ר1}}
וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.{{ממס|תהלים נ יד}}

מַלֵּא לִבֵּנוּ לְיִרְאָתְךָ מַחֲסֶה{{ש}}
נִתְלוֹנֵן בְּצִלְּךָ וּבִכְנָפֶיךָ נֶחְסֶה{{ש}}
שָׁלְמוּ כֻלָּם מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ר1}}
כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה.{{ממס|שמות יט ח}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליהו חזק אמן סלה'''}}

{{סי|אָ}}זְנְךָ הַט לְצֶדֶק כִּי יִמְלוֹךְ מֶלֶךְ{{ש}}
דְּרָכַי דַרְכֵי נֹעַם נְתִיב שָׁלוֹם תֵּלֶךְ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}ין בִּנְזִיקִין אֵין מִקְצוֹעַ וּלְהִתְחַכֵּם וְלֵילֶךְ{{ר1}}
שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ז ד}}

{{סי|גְּ}}מַר דִּין נִמְכַּר בִּשְׁבִיעִית חֹפֶשׁ{{ש}}
וְגַם מוֹכֵר עַצְמוֹ יִמְצָא נוֹפֶשׁ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינְךָ לִפְסוֹל זִבְחֵי טֶפֶשׁ{{ר1}}
הַפִּסְחִים וְהַעִוְרִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב ה ח}}

{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית וְיוֹבֵל בְּחֻקֵּיהֶן תִּתְיַצְּבוּן{{ש}}
בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה לְשָׁנָה תִּקְצוֹבוּן{{ש}}
{{סי|וּ}}בָאֵר עַל שְׁלֵימוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר תְּצֻוּוּן{{ר1}}
לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן.{{ממס|איוב יט כד}} 

{{סי|זָ}}ךְ שֶׁמֶן לַמָּאוֹר וַהֲקָמַת מִשְׁכָּנִי{{ש}}
בִּגְדֵי שְׂרָד כִּיּוֹר עִם כַּנִּי{{ש}}
{{סי|חָ}}דַלְתִּי מִפְּסוֹחַ לְאוֹנֶס תּוֹשְׁשַׁנִי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|טִ}}יעַת רְבָעִי עִבְרִי לְנָכְרִי בְּמִמְכָּרָיו{{ש}}
חֲצוֹצְרוֹת לְהָרִיעַ לְמַסַּע הֶכֵּרָיו{{ש}}
{{סי|יְ}}פַת תֹּאַר הִתַּרְתִּי לְהִרְהוּר כִּעוּרָיו{{ר1}}
כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו.{{ממס|בראשית ח כא}}

{{סי|כִּ}}שְׂדֵה הָאָרֶץ בֵּית חָצֵר וּמְסִבּוֹ{{ש}}
חֲנֻכַּת מִזְבֵּחַ לְהַדְלִיק אֵשׁ שֶׁבּוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרְבָּן תַּקָּנָתִי לְעוֹסְקֵי טָבוֹ{{ר1}}
עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.{{ממס|בראשית כח יב}}

{{סי|מ}}וֹצִיא שֵׁם רָע לַעֲנוֹשׁ לֹא כֵן יְדַמֶּה{{ש}}
שׁוֹתֶה בוֹר וּמְקַלְקֵל לָזֶה דּוֹמֶה{{ש}}
{{סי|נְ}}צוֹר אֵפֶר פָּרָה טָהוֹר מְטַמֵּא{{ר1}}
מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא.{{ממס|איוב יד ד}}

{{סי|ס}}וּר נְבֵלָה וְשֶׁרֶץ וְשִׁכְבַת זֶרַע תִּרְחָצָה{{ש}}
כֹּהֵן לִקְדֻשָּׁה בִּזְרִיזוּת תִּנְחָצָה{{ש}}
{{סי|עִ}}בְרִיָּה מֵרְשׁוּת אָדוֹן תֵּצֵא חוּצָה{{ר1}}
כְּפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ.{{ממס|בראשית מ י}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת גֵּר וְתוֹשָׁב יוֹלֶדֶת וּנְגָעִים{{ש}}
סַנְהֶדְרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה רִיבוֹת מַרְגִּיעִים{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן סַנְהֶדְרֵי גָזִית הֲלִיכוֹתַי קוֹבְעִים{{ר1}}
יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים.{{ממס|שמות א ה}}

{{סי|קְ}}רֵבַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּמִלֵּי שְׁבָחֶיךָ{{ש}}
תְּרוּמַת מֶכֶס הַשְּׁבִי מַלְקוֹחִי רִוִּיתִיךָ{{ש}}
{{סי|רִ}}בִּיתִיךָ בְּכוֹר לְיַפּוֹת כֹּחֶךָ{{ר1}}
שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ.{{ממס|בראשית מח כב}}

{{סי|שְׁ}}לָמִים וְעוֹלוֹת (יגצו) [יֵרָצוּ] לְעוֹשֶׂיךָ{{ש}}
הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ וְכָלִיל סִדְרֵי מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב מִנְיַן רְאִיּוֹת זָב כְּנִימוֹסֶיךָ{{ר1}}
יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסֶךָ.{{ממס|דברים כה יג}}

{{סי|שֶׁ}}מֶן הַמִּשְׁחָה וַחֲרָמִים וָעֵרֶךְ{{ש}}
הֶקְדֵּשׁ לְפִי הַכָּבוֹד נִדּוֹן כְּדֶרֶךְ{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}שׁ עָרֵי מִקְלָט פָּרָשַׁת הַדֶּרֶךְ{{ר1}}
יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ.{{ממס|תהלים כה ח}}

{{סי|תּ}}וֹרַת נָזִיר וְאוֹנֵס וּמְפַתֶּה לִשְׁלֵמָה{{ש}}
עִיר אוֹיֵב לָמַס לְךָ כִּי הָשְׁלְמָה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת מוֹרֶדֶת חֶרֶב לַעֲקוֹר תְּחוּמָהּ{{ר1}}
אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.{{ממס|תהלים קכ ז}}

{{סי|תָּ}}לוּי אָשָׁם וַדַּאי וּקְטֹרֶת לְנַחַת{{ש}}
לֶחֶם הַפָּנִים לְפָנַי מֻנַּחַת{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְחִיק גְּמוּלָה לְהִנָּצֵל מִשַּׁחַת{{ר1}}
מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת.{{ממס|משלי כה כו}}

{{סי|אֹ}}כֶל וּמַשְׁקֶה וּבֶגֶד לְטֻמְאָתָן יָרְדוּ{{ש}}
שׁוֹכֵב עִם נֶחְרֶפֶת לְהַלְקוֹת כִּי מָרְדוּ{{ש}}
{{סי|לָ}}קוּץ שׁוֹלַחַת יָד בְּמָמָוֹן יִשְׁקוֹדוּ{{ר1}}
אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ.{{ממס|איוב טו יח}}

{{סי|יְ}}מֵי הֶחָג לְנַסֵּךְ מַיִם בְּמַיִם תֻּוחַן{{ש}}
עֶשְׂרוֹנַי כְּמִשְׁפָּטָם אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן{{ש}}
{{סי|הַ}}מַּעֲרָכוֹת שְׁתַּיִם שֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת לַשֻּׁלְחָן{{ר1}}
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן.{{ממס|תהלים כג ה}}

{{סי|וּ}}פָרָשַׁת נִדַּחַת וּנְבִיא לְסָרָה מְסָרֵב{{ש}}
סֵפֶר כְּרִיתוּת וְדָבָר הַמְעָרֵב{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק תְּמִידִין כָּלִיל יֵעָרֵב{{ר1}}
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב.{{ממס|דה&quot;ב יג יא}}

{{סי|זְ}}כוֹר קְלָלוֹת וּבְרָכוֹת וְכֹחֲךָ יִגְבַּר{{ש}}
הֲבָאַת עֹמֶר מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בִּמְחֻובָּר{{ש}}
{{סי|קְ}}הָלְךָ הַקְהֵל אִישׁ וְאִשָּׁה וְטַף כִּמְדֻבָּר{{ר1}}
וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר.{{ממס|ישעיהו ל כא}}

{{סי|אֶ}}ת שְׁבוּעַת וְהֶעְלֵם דָּבָר בִּכְלָל קָרְבָּנַי{{ש}}
נַחֲלוֹת וְנוֹתְנֵי מוּמִין בְּמִדְרַשׁ דָּרְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|מ}}וּסָפִין {{סי|נִ}}קְרָבִין בְּסִדּוּר עִנְיָנַי{{ר1}}
לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי יְיָ.{{ממס|דה&quot;ב ב ג}}

{{סי|שָׂ}}מַח {{סי|לִ}}בִּי לְגַרְגְּרוֹת עֲנָקֶיךָ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן לִי מַה יָּקְרוּ הֲמוֹן מְחוֹקְקֶיךָ{{ש}}
תַּמּוּ פָּרָשִׁיּוֹת חֻקֵּי צִבּוּר דְּבֵקֶיךָ{{ר1}}
יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ.{{ממס|תהלים קיט פ}}{{ש}}
  
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''הזקן חזק'''}}

{{סי|אֲ}}לֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא בֹּאוּ עוּשׂוּ {{ש}}
לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר הֵחָלְצוּ חוּשׁוּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}סִפּוּר עָנְשַׁי לִשְׁמֹעַ תֶּחֱשׁוּ {{ר1}}
פְּתָאיִם עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי כז יב|וגם=משלי כב ג}}

דַּנְתֶּם דִּין לְחוֹב לְהַלִּין צֶדֶק תְּמַלְאוּהוּ {{ש}}
לִזְכוּת בּוֹ בְיוֹם הַפְּסָק תַּעֲלוּהוּ {{ש}}
{{סי|דַּ}}נְתֶּם וְנִתְחַיֵּב סְקִילָה תִּסְקְלוּהוּ {{ר1}}
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ.{{ממס|אסתר ז ט}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אֵם כַּלָּה וּבְהֵמָה {{ש}}
אוֹב וְיִדְּעֹנִי מִטַּמֵּא בָּהֵמָּה {{ש}}
{{סי|וּ}}מְקַלֵּל אָב וָאֵם נֶפֶשׁ לְעָגְמָה {{ר1}}
כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה.{{ממס|משלי כו ח}}

{{סי|זָ}}נָה אֲרוּסָה כִּי נִפְתָּה לִבָּם {{ש}}
מֵסִית וּמַדִּיחַ בְּמַחְשַׁכֵּי חֻבָּם {{ש}}
{{סי|חִ}}לֵּל שַׁבְּתוֹתַי בִּמְלֶאכֶת טַבָּם {{ר1}}
אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם.{{ממס|קהלת י ט}}

{{סי|טִ}}מְּאוּ אֵשֶׁת אָב בְּרוֹעַ מְזִמָּתָם {{ש}}
זְכָרִים נִזְקָקִים לְזָכָר עֲמִיתָם {{ש}}
{{סי|יַ}}ד עֵדִים רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרֵיהֶם לַהֲמִיתָם {{ר1}}
שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם.{{ממס|תהלים סח כח}}

{{סי|כְּ}}סִילוּת הוֹמִיָּה בִּלְתִּי הָבֵן {{ש}}
לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תְּכַוֵּן {{ש}}
{{סי|לְ}}סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא אִישׁ כִּי בֵן {{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן.{{ממס|ישעיהו סב י}}

{{סי|מְ}}גַדֵּף בְּנִיבוֹ בְּנַפְשׁוֹ נִבְהָל {{ש}}
עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שֵׁם כִּי יְחַל {{ש}}
{{סי|נַ}}פְשָׁם מֵאִתִּי זֹאת תִּנְחָל {{ר1}}
חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל.{{ממס|ש&quot;א יז מ}}

{{סי|סָ}}כָל מַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ בְּאִשָּׁיו {{ש}}
וּמְכַשֵּׁף בַּעֲשׂוֹתוֹ מַעֲשֵׂי בְאוּשָׁיו {{ש}}
{{סי|עַ}}ל זֶה וְעַל זֶה הִסְכִּים בָּעֳנָשָׁיו {{ר1}}
רֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו.{{ממס|זכריה ז ב}}

{{סי|פֵּ}}רוּשׁ שְׂרֵפָה דַּלְתוֹתַי תִּשְׁקוֹד {{ש}}
אֶת מִי וָמִי בְּדִינָהּ תִּפְקוֹד {{ש}}
{{סי|צ}}וֹק אֲבָר רוֹתֵחַ לִיקוֹד {{ר1}}
תַּחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד.{{ממס|ישעיהו י טז}}

{{סי|קִ}}לְקְלָה בַת כֹּהֵן בְּמַרְגִּילֵי רוֹכֵל {{ש}}
וְהַבָּא עֲלַבְתּוֹ מִבְּלִי הַשְׂכֵּל {{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה נַפְשָׁם בְּאֵי זוֹ תֵּכֵל {{ר1}}
אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.{{ממס|איוב לא יב}}

{{סי|שׁ}}וֹכֵב עִם חוֹתֶנֶת לְמֶשֶׁךְ לֵצִים {{ש}}
וְעִם בַּת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ לְהַתְרָאַת מֵלִיצִים {{ש}}
{{סי|שִׁ}}לְּמוּ בְּאַהֲבָה לִהְיוֹת שִׁקּוּצִים {{ר1}}
דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים.{{ממס|תהלים קיח יב}}

{{סי|תּ}}וֹעֲבוּ וְנֶאֱלָחוּ בְּטֶנֶף מַעֲשִׂים {{ש}}
בָּאֵי אִשָּׁה וּבִתָּהּ צוּר מַכְעִיסִים {{ש}}
{{סי|תְּ}}נֵם לְמַאֲכוֹלֶת אֵשׁ יְחִידָתָם חוֹמְסִים {{ר1}}
כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים.{{ממס|ישעיהו סד א}}

{{סי|הַ}}בַּת בִּנְךָ וְאֵם חֲמוֹת אֶתְהֶן בְּבָעֳלָךְ {{ש}}
וְגַם אֵם חוֹתֵן בְּיֵצֶר מַעֲלָלָךְ {{ש}}
{{סי|זְ}}כוּרִים לְמַעְלָה כְּמוֹהֶם בְּנָפְלָךְ {{ר1}}
כֵּן יִשְׂרְפוּ לָךְ.{{ממס|ירמיהו לד ה}}

{{סי|קַ}}ח מִפִּיו תּוֹרָה וְרַבֵּה פְעָלִים {{ש}}
סְקִילָה שְׁנִיָּה נֶאֶמְרָה בְּגוֹרָלָהּ עוֹלִים {{ש}}
{{סי|נָ}}א אֲבָאֵר בְּוָו נִכְלָלִים {{ר1}}
(תרב) [חֶרֶב] שְׁלִישִׁתָה חֶרֶב חֲלָלִים.{{ממס|יחזקאל כא יט}}

{{סי|חִ}}בּוּר שֶׁבַע לְמִיתַת נִדּוֹנַי {{ש}}
מֵהֵיטֵב שִׁוּוּי גְּזֵרַת דִּינַי {{ש}}
{{סי|זֶ}}ה רוֹצֵחַ וְנִדְחִים מְדָנַי {{ר1}}
נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם יְיָ.{{ממס|ירמיהו כה לא}}

{{סי|קַ}}ו לָקָו צַו לָצָו אַשְׁמִיעֲכֶם {{ש}}
סִדּוּר חֵנֶק עַתָּה אוֹדִיעֲכֶם {{ש}}
{{סי|קָ}}שֶׁה סוּדָר לְרַכָּה תַּכְרִיכֵם {{ר1}}
מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם.{{ממס|שמות יב כא}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}ב וָאֵם מַכֶּה וּמִתְנַבֵּא בְּשֵׁם אֱלִיל לְנִקְשִׁי {{ש}}
גּוֹנֵב נֶפֶשׁ וּנְבִיא שֶׁקֶר וּמַמְרֵא בְּמִדְרָשִׁי {{ש}}
{{סי|בּ}}וֹעֵל אֵשֶׁת אִישׁ וְכֹהֶנֶת וְזוֹמְמֶיהָ בְּהַקִּישִׁי {{ר1}}
וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי.{{ממס|איוב ז טו}}

{{סי|גָּ}}מְרוּ מִיתוֹת בֵּית דִּין אַרְבָּעָה בְּמִנְיָנַי {{ש}}
עֵדִים וְהַתְרָאָה סֵדֶר עִנְיָנַי {{ש}}
{{סי|דְּ}}רוּשִׁים וְנוֹסָפִים עֲלֵיהֶם זְדוֹנַי {{ר1}}
גּוֹי כְּרֵתִים דְּבַר יְיָ.{{ממס|צפניה ב ה}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ עִנָּה{{ש}}
אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְעִם נִדָּה זָנָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲכִילָה בְכִפּוּר עִם אָחְלָה תְּפַרְסְמֶנָּה {{ר1}}
יַכְרֵת יְיָ לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה.{{ממס|מלאכי ב יב}}

{{סי|זְ}}בִיחַת וְהַעֲלָיַת קֳדָשַׁי חוּץ לִגְבוּלָם {{ש}}
אֲכִילַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ וּפִגּוּלָם {{ש}}
{{סי|חֵ}}יקְךָ אֲחוֹת אָב עַל כָּל־נֶעְלָם {{ר1}}
תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם.{{ממס|עובדיה א י}}

{{סי|טָ}}מֵא אוֹכֵל קֹדֶשׁ אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי {{ש}}
וְאוֹכֵל חֵלֶב וָדָם אֲשֶׁר הֶחְדַּלְתִּי {{ש}}
{{סי|יַ}}עֲמוֹד יְפַטֵּם שַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי {{ר1}}
אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי.{{ממס|ירמיהו לד יג}}

{{סי|כְּ}}בוֹא אֶל־מִקְדָּשׁ טָמֵא יְטַמֵּא מַחֲנֵיהֶם {{ש}}
וְלֹא עוֹשֶׂה פֶסַח לַחֲבוּרַת מְנוּיֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לְ}}נַפְשָׁם אָמַר יִכָּרְתוּ הֵם וּמֶהֱמֵהֶם{{ר1}}
אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם.{{ממס|ירמיהו ז כח}}

{{סי|מִ}}ילָה הֵפֵר בְּרִית אֵל מְחוֹלְלוֹ {{ש}}
בֶּחָמֵץ בְּפֶסַח דְּבַר קָדְשִׁי חִלְּלוֹ {{ש}}
{{סי|נָ}}תַן כָּאֵלֶּה סָךְ בְּמִשְׁחָה בְּמִנְלוֹ {{ר1}}
יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ.{{ממס|דניאל ט כו}}

{{סי|סֹ}}בּוּ נָא אֵלַי לְאִמְרַת נָעֳמִי {{ש}}
עֵצָה וּגְבוּרָה וְתוּשִׁיָּה עִמִּי {{ש}}
{{סי|עַ}}ל אֵיזֶה אֵלֶּה לָדַעַת טַעֲמִי {{ר1}}
יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי.{{ממס|עמוס ט י}}

{{סי|פָּ}}רוּעַ וּמְשַׁמֵּשׁ לֹא מַזֶּה וּבֶן מַזֶּה {{ש}}
לֹא רָחַץ יָדָיו וְרַגְלָיו דִּבְרַי בּוֹזֶה {{ש}}
{{סי|צַ}}ד זֶה כָּרֵת לֹא אֶחֱזֶה {{ר1}}
רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה.{{ממס|שמות י יז}}

{{סי|קֹ}}דֶשׁ מְשַׁמְּשִׁין בְּטֻמְאָה עֲצָתִי הֵמִירוּ {{ש}}
מְחֻסְּרֵי בְגָדִים וְכַפָּרָה כָּהֵנָּה לֹא שָׁמְרוּ {{ש}}
{{סי|ר}}וֹוַחַת הֲלָכָה בַּכֹּל גָּמְרוּ {{ר1}}
אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ.{{ממס|איוב כח כב}}

{{סי|שִׁ}}מֵּשׁ טְבוּל יוֹם אֵין הַדִּין עִמּוֹ {{ש}}
שְׁתוּי יַיִן לַמִּקְדָּשׁ פְּעָמוֹ {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}אָכַל טֶבֶל כְּמוֹ כֵן בַּאֲשָׁמוֹ {{ר1}}
יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ.{{ממס|תהלים מא ו}}

{{סי|תְּ}}רוּמַת הָאָרֶץ גָּזְלָה גְּבוּל צַח {{ש}}
זָר הָאוֹכְלָהּ לְאַזְהָרַת צַח {{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּמַת כֹּהֵן טָמֵא בַּלֵּעַ בְּפֶצַח {{ר1}}
בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח.{{ממס|ישעיהו כה ח}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}שֵׁת לִבְּךָ לְמַלְקִיּוֹת עַל כָּל־לָאו וָלָאו {{ש}}
בִּרְצוּעַת עֵגֶל וַחֲמוֹר בְּמִדְרַשׁ מַקְהֵלָיו{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹבֵב וְלֹא מַכִּיר לְהַלְקוֹת כְּמִפְעָלָיו {{ר1}}
יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי בְּרָכָה בִּלְתִּי מוֹצָא {{ש}}
מֵרְאוֹת שׁוֹר וְתִתְעַלֵּם נִדָּח כִּי תִמְצָא {{ש}}
{{סי|קֵ}}יבָר וּנְקִיָּה חָמֵץ בִּימֵי מַצָּה {{ר1}}
יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא.{{ממס|קהלת ח יז}}

{{סי|צִ}}וִּיתִי לֹא תַעֲשׂוּ אִישׁ בְּעֵינָיו נוֹכַח {{ש}}
מֵרָצוֹחַ וְגָנוֹב לְהַזְכִּיר וּלְהוֹכַח {{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדַּת מְחִייַּת עֲמָלֵק לְהִתְווַכָּח {{ר1}}
קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל תִּשְׁכַּח.{{ממס|משלי ד ה}}

{{סי|עֲ}}צֶרֶת וְיוֹם כִּפּוּר אַחַת בַּשָּׁנָה {{ש}}
אַל תַּעַשׂ מְלָאכָה מִקַּחַת בָּשְׁנָה {{ש}}
{{סי|סַ}}גֵּל זִכְרוֹן רִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי דְּרוֹשׁ נָא {{ר1}}
אַל יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה.{{ממס|איוב ג ו}}

{{סי|נַ}}חֵשׁ וּמְעוֹנֵן מֵעֲשׂוֹת מְנָת מִדָּיו{{ש}}
לֹא תַחְמֹד לְרֵעַ בַּעֲדֵי עֲדָיו {{ש}}
{{סי|מְ}}לִיצַי לְהוֹרוֹת מְסוֹר לְאָדוֹן מַחֲמַדָּיו {{ר1}}
לא אַחֲרִישׁ בַּדָּיו.{{ממס|איוב מא ד}}

{{סי|לֹ}}א תְעַנּוּן אַלְמָנָה וְיָתוֹם שְׁכוֹל {{ש}}
לֹא תְלַקֵּט וְלֹא תְעוֹלֵל לַעֲנִיֵּי כַּלְכּוֹל {{ש}}
{{סי|כְּ}}מִדְרָשִׁי עַל הַדָּם כֹּל יָכוֹל {{ר1}}
(אל) [וְלֹא] תֶחֶטְאוּ לַייָ לֶאֱכֹל.{{ממס|ש&quot;א יד לד}}

{{סי|יִ}}נָּבֵא שֶׁקֶר אַל תִּשְׁמַע לְקוֹלוֹ {{ש}}
לִפְנֵי עִוֵּר מִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן לְעַקְּלוֹ {{ש}}
{{סי|טַ}}עַמְךָ לֹא יָאֹר נָשִׂיא לְגַעֲלוֹ {{ר1}}
אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ.{{ממס|משלי כ יא}}

{{סי|חֲ}}מוֹר מֵהַבִּיט וְתִתְעַלֵּם נוֹפֵל בְּסִבְלוֹ {{ש}}
אַלְמָנָה עֲנִיָּה וַעֲשִׁירָה בִּגְדָהּ (מלסבלו) [מִלְּחָבְלוֹ] {{ש}}
{{סי|זָ}}קֵן לֵוִי חֲמִשִּׁים בְּמִלֹּא {{ר1}}
מְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ.{{ממס|קהלת ה יד}}

{{סי|וּ}}פֶסַח מִזְּבוֹחַ שַׁעֲרֵי חוֹמוֹת וְחֵילָם {{ש}}
לֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל עַד עֶצֶם מִלְּאָכְלָם {{ש}}
{{סי|הַ}}לְוִיִּים מֵהַנְחִיל עִם אֲחֵיהֶם בְּנָוחֲלָם {{ר1}}
חֵלֶק אֵין לָהֶם [עוֹד] לְעוֹלָם.{{ממס|קהלת ט ו}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ מִצְרַיִם מִשּׁוּב עֲקֵבִים בַּל יֶחְמָסוּ {{ש}}
יָרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב לֵב לֹא יִמָּסוּ {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם פְּאַת שָׂדְךָ לַעֲנִיִּים בּוֹ יִתְּסוּ {{ר1}}
כָּלָה אַל תַּעֲשׂוּ.{{ממס|ירמיהו ה י}}

{{סי|בָּ}}שָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה מִלְּאֱכוֹל לַכֶּלֶב הִשְׁלַכְתּוֹ {{ש}}
עִבְרִי לֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם מֵאִתְּךָ בְּלֶכְתּוֹ {{ש}}
{{סי|בַּ}}הֶרֶת מֻסְגָּר וּמָוחְלָט חוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁלַּחְתּוֹ{{ר1}}
אַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.{{ממס|משלי ג יא}}

{{סי|אֵ}}יתָן מֵעֲבוֹד וּמִזְּרוֹעַ לַעֲרִיפַת נְחָלֶיךָ {{ש}}
פֶּסַח לֹא תוֹצִיא מִמְּחִיצַת אוֹהָלֶיךָ {{ש}}
{{סי|אָ}}כְלָךְ בְּהֵמוֹת צֹאנְךָ וְאֵילֶיךָ {{ר1}}
טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית לא לט}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליהו הזקן חזק'''}}

{{סי|אֶ}}בְיוֹן לָחוּן לֹא יֵרַע לְגַלְגֵּל מִדָּה בְּמִדָּה {{ש}}
מִלּוֹמַר קָרְבָה רְאֵה מַה כָּתוּב בְּצִדָּהּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}אַרְצְכֶם מִתֵּת בְּרִצְפַּת מִקְדָּשׁ צִמְדָה {{ר1}}
כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.{{ממס|ישעיהו ב טז}}

{{סי|גְּ}}זֵלָה מֵעֲשׂוֹת וְרַגֵּל שֶׁקֶר יִמְעוֹד {{ש}}
מֵעֲלוֹת עַל מַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי לִצְעוֹד {{ש}}
{{סי|דִּ}}בּוּק חֹשֶׁן בְּאֵפוֹד לִסְעוֹד {{ר1}}
אֵין מֵזַח עוֹד.{{ממס|ישעיהו כג י}}

{{סי|הַ}}שְּׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה לֹא יִגְרַע וִיעַכֵּב {{ש}}
חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר מִלְּעַכֵּב {{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יַחֲבוֹל רֵחַיִם שֶׁכֶב {{ר1}}
עִמּוֹ גַּם רֶכֶב.{{ממס|בראשית נ ט}}

{{סי|זַ}}הֵר כֹּהֲנַי מִפְּרוֹעַ וּמִפְּרוֹם כְּלָל כְּלָל {{ש}}
גָּדוֹל אוֹנֵן מִצֵּאת מִקְדָּשׁ לֹא יְחֻלַּל {{ש}}
{{סי|חֲ}}לָלָה זֹנָה מִקַּחַת זַרְעוֹ מְחֻלָּל {{ר1}}
כִּי יִמָּצֵא חָלָל.{{ממס|דברים כא א}}

{{סי|ט}}וּב שְׁבִיעִית נְזִירֶיךָ מִלִּבְצוֹר וְלֶאֱגוֹר {{ש}}
לֹא תִכְרוֹת לָהֶם בְּרִית מִסָּבִיב מָגוֹר {{ש}}
{{סי|יִ}}נָּצֵל עֶבֶד בְּמִבְטַחֲךָ לִסְגּוֹר {{ר1}}
לֹא יֻתַּן סְגוֹר.{{ממס|איוב כח טו}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂיהֶם לֹא תַעֲשׂוּ וְלֹא תֵלְכוּ בְחֻקֵּיהֶם {{ש}}
לֹא תִתְחַתֵּן בָּם קִרְבַת דְּבֵקֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לֹ}}א כֶסֶף בְּנֶשֶׁךְ וּמַאֲכָלִים בְּמִכְרֵיהֶם {{ר1}}
לֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם.{{ממס|תהלים מד יג}}

{{סי|מֶ}}לַח לֹא תַשְׁבִּית לְכָל קָרְבָּן מָוחְזָר {{ש}}
וּשְׂאוֹר וּדְבַשׁ מֵהַקְטִיר מִמִּזְבְּחִי מוּזָר {{ש}}
{{סי|נֵ}}צַח מִהְיוֹת כְּקֹרַח זֶרַע אֶלְעָזָר {{ר1}}
עֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר.{{ממס|איוב יט כז}}

{{סי|שֶׂ}}רֶט לָנֶפֶשׁ בְּבוֹאֲךָ לְתַנּוֹתוֹ {{ש}}
לֹא תַעֲזוֹב לֵוִי מִקּוּמְךָ תַּחֲנוֹתוֹ {{ש}}
{{סי|עַ}}מּוֹנִי וּמוֹאָבִי מִבּוֹא הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים מְנָתוֹ {{ר1}}
זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ.{{ממס|תהלים צח ג}}

{{סי|פֶּ}}רֶךְ מֵרְדוֹת וּמִקְּפוֹץ לְיָד יִשְׁלָחוּן{{ש}}
לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶיךָ נְכָסֶיךָ יַצְלִיחוּן{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי כֹהֲנַי בְּגֵרוּשִׁין לֹא יִקָּחוּן{{ר1}}
אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן.{{ממס|תהלים קטו ו}}

{{סי|קַ}}עֲקַע כְּתוֹבֶת בִּבְשַׂרְכֶם לֹא תִתְּנוּהוּ{{ש}}
אוֹב וְיִדְּעוֹנִי אַל תִּפְנוּהוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יב רָב בְּסַנְהֶדְרֵי מֻפְלָא תְּמַנּוּהוּ{{ר1}}
מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|שֵׁ}}ם רָע מוֹצִיא וְאוֹנֵס מִלְּשַׁלֵּחַ נוֹשֵׂא{{ש}}
מַמְזֵר לֹא יִשָּׂא וּמַמְזֶרֶת לֹא תִנַּשֵּׂא{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אִלְתִּיו צִוַּנִי חוּץ מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי מְנַסֶּה{{ר1}}
לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה.{{ממס|ישעיהו ז יב}}

{{סי|תַּ}}חְבּוֹט זֵיתְךָ לֹא תְפָאֵר לְהָבַר{{ש}}
מִלִּשָּׂא חֵטְא לְרַע לְהוֹכִיחַ כִּי עָבַר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קַּח אִשָּׁה חֲדָשָׁה מִצֵּאת לַצָּבָא כְּבָר{{ר1}}
שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|אַ}}ל תְּחַיֶּה כָל נְשָׁמָה יֶחֶרְבוּ חָרוֹב{{ש}}
לֹא תַשְׁחִית וְתִכְרוֹת עֵץ מַאֲכָל וַחֲרוֹב{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִדְרוֹשׁ לְמוֹאָב לְקַלֶּלְךָ יֶאֱרוֹב{{ר1}}
שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב.{{ממס|ישעיהו נז יט}}

{{סי|יְ}}שַׁסֵּעַ וְלֹא יַבְדִּיל וְלֹא עוֹד הַזָּדָה{{ש}}
נִבְלַת בְּהֵמָה לֹא תֹאכַל וְגַם אֶת גִּידָהּ{{ש}}
{{סי|הַ}}מֶּלֶךְ לֹא יַרְבֶּה בְּטֵלִים לְשָׁקְדָּה{{ר1}}
סוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה.{{ממס|נחום ג ב}}

{{סי|וּ}}מָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיב מִקְנֵה{{ש}}
בְּאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ בְּכָל אֲשֶׁר תִּקְנֶה{{ש}}
{{סי|הָ}}עִיר הַנִּדַּחַת הַכֹּל תְּפַנֶּה{{ר1}}
חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה.{{ממס|יחזקאל כו יד}}

{{סי|זְ}}רִיעָה לֹא בַּיּוֹבֵל קָצִיר וּבָצִיר עִמָּם{{ש}}
לֹא תִשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים בְּעִנְיַן רִשּׁוּמָם{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹת זְבָחֶיךָ לַשֵּׁם הַמְרוֹמָם{{ר1}}
לֹא בָּנָיו מוּמָם.{{ממס|דברים לב ה}}

{{סי|נָ}}כְרִים מִיָּדָם לֹא תַקְרִיב קָרְבְּנֵיהֶם{{ש}}
מִצְרַיִם לֹא תוֹסִיף לִרְאוֹת פְּנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|חֵ}}טְא וְעָוֹן לְעֵדוּת טִיבְהֶם{{ר1}}
לא אֶחָד בָּהֶם.{{ממס|תהלים קלט טז}}

{{סי|זֶ}}רַע לֹא כִלְאַיִם יִפְתְּחוּ הָאֲדָמָה וִישַׂדְּדוּ{{ש}}
אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רְשָׁעִים יָעִידוּ{{ש}}
{{סי|קְ}}רִיבוֹת שֵׁם אֱלִילִים מִשְּׁמוֹעַ תְּכַחֲדוּ{{ר1}}
לֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ.{{ממס|ירמיהו ג טז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֶ}}ל הַמַּחֲנֶה לֹא תָבֹא לְמִקְרֶה הַטֻּמְאוֹת{{ש}}
לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ דִּבְרֵי חֲפָאוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָקָן מֵהַשְׁחִית תַּחְתִּית לְקַפְאוֹת{{ר1}}
כֵּן לְאַרְבַּע הַפֵּאוֹת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות כה כו}}

{{סי|גֵּ}}ר לֹא תִלְחַץ וְלֹא תוֹנֶה אוֹנָאַת שִׂיחִים{{ש}}
עָרֵל וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכְלוּ בִּפְסָחִים{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ גְּדִידוֹת מֵעֲשׂוֹת בְּהֵאָנֵק אֲנוּחִים{{ר1}}
כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים.{{ממס|מ&quot;א יח כח}}

{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית לֹא תִגּוֹשׂ לְעֶבֶד לֹוֶה חֹפֶשׁ{{ש}}
עִם הַבָּשָׂר לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִשִּׂים סֻלָּם רָעוּעַ בְּבֵית נֶפֶשׁ{{ר1}}
וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ.{{ממס|ישעיהו נו יא}}

{{סי|זָ}}מִיר לֹא בַשְּׁבִיעִית זֶרַע וּקְצִיר גִּילוֹ{{ש}}
פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת־יְיָ לְאֶפְרַיִם תִּרְגְּלוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}קְתִּי לֹא תִנְאַף מֻזְהָר מְנָאֵף בְּעִקּוּלוֹ{{ר1}}
לֹא יְעַקְּבֵם כִּי יִשָּׁמַע קוֹלוֹ.{{ממס|איוב לז ד}}

{{סי|טְ}}מֵאִים מִלֶּאֱכוֹל מְנוּיִים אֶת עָזְנִיָּה{{ש}}
פֶּן יוֹסִיף אַזְהָרָה לְחַבָּלַת טְרִיָּה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַס מִפְּגוֹם תֵּן לַעֲנָה פוֹרִיָּה{{ר1}}
בְּאֵר צָרָה נָכְרִיָּה.{{ממס|משלי כג כז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף כִּי תַלְוֶה לְעָנִי כְּנוֹשֶׁה לוֹ אַל{{ש}}
נֶעֱבָד מִלְּהָבִיא בַיִת נִתְעָב וּמְגֹאָל{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָלִין נִבְלַת תָּלוּי נוֹאָל{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|מִ}}שְׁפַּט גֵּר צִוַּנִי לֹא אַטֶּה בִּלְשׁוֹנִי{{ש}}
לְבַל לֶכֶת רָכִיל בַּסֵּתֶר מְלָושְׁנִי{{ש}}
{{סי|נִ}}פְקַדְתִּי מִתִּעוּב מִצְרִי וַאֲדוֹמִי וְלִפְסוֹל רִאשׁוֹנִי{{ר1}}
עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי.{{ממס|קהלת ד טו}}

{{סי|שְׂ}}אוֹר וְחָמֵץ לֹא יִרְאוּ גְּבוּלֵי מוֹשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
אוֹבוֹת לֹא תִדְרוֹשׁ לַחֲקוֹר מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|עֲ}}דֵי עַד לֹא תַשִּׂיג לְמַלֵּא תַאֲוָתֶךָ{{ר1}}
גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ.{{ממס|משלי כב כח}}

{{סי|פֶּ}}ן יִבְעַט לְדִי זָהָב סְגֻלַּת מְלָכִים מְרֻבָּה{{ש}}
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מְלָכוֹת לֹא יוֹתֵר לְחִבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיכָה יְבָמָה לַיָּבָם לזבה שָׁבָה{{ר1}}
זָרִים לֹא יַעַבְרוּ בָהּ.{{ממס|יואל ד יז}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא בְּעַם גּוֹרָלוֹ{{ש}}
מִלָּגוֹז בְּכוֹר צֹאן אַף כִּי הֻומַּם וְחִלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה מֵעֲבוֹד מֵרֶחֶם בָּחַר לוֹ{{ר1}}
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ.{{ממס|דברים לג יז}}

{{סי|שֹׁ}}חַד לֹא תִקַּח לַחֲקוֹר הַדִּין מִנַּיִן{{ש}}
נָזִיר לֹא יֹאכַל עֲנָבִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹלַחַת יָד הֲגוּנָה אַיִן{{ר1}}
לֹא חָסָה עָלַיִךְ עַיִן.{{ממס|יחזקאל טז ה}}

{{סי|תִּ}}קּוּן אִשָּׁה לֹא תֶהְדַּר לְכַלְּלִי{{ש}}
וְלֹא עַל אִשָּׁה תִּקּוּן מַכְלוּלִי{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִטְּעוֹם בְּמַאֲכָלִי{{ר1}}
מָצָאתִי אוֹן לִי.{{ממס|הושע יב ט}}

{{הור|סימן: '''אליהו הזקן חזק בתורה ובמעשים טובים בלבי אמן ואמן כן יהי רצון רוכב שמים בעזרי'''}}

{{סי|אַ}}ל כְּהַטָּיָתְךָ לְטוֹבָה לִרְעוֹת לְרַבִּים קָשׁוּר{{ש}}
מֵעֲשׂוֹת עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט מִשְׁפָּטִי תָשׁוּר{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָתוּר עַל לֵב לֶאֱחוֹז בְּרֶגֶל אַשּׁוּר{{ר1}}
עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר.{{ממס|בראשית טז ז}}

{{סי|יָ}}כֹלְתָּ לֹא לִמְכּוֹר יְעוּדָה יִתְכַּסּוּ בְּבִגְדָּם{{ש}}
גְּרוּשָׁה בְעוּלָה מִלַּחֲזוֹר לְבַעְלָהּ אֲשֶׁר קָדַם{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת רִיבֵי דִּין עוֹמֵד בְּסוֹדָם{{ר1}}
לֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם.{{ממס|ירמיהו מט יח}}

{{סי|וְ}}לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא לְבַעֲרָה{{ש}}
יְפַת תֹּאַר עִנִּיתָהּ לֹא תִתְעַמֵּר לְצַעֲרָהּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן בְּלֹא בָשֵׁל מְבוּשָּׁל פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
קַח נָא מִפִּיו תּוֹרָה.{{ממס|איוב כב כב}}

{{סי|זַ}}רְעֲךָ לֹא יִמָּצֵא מַעֲבִיר בָּאֵשׁ לְקָמְלוֹ{{ש}}
לֹא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִינוֹ מִלְּחָמְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דֵּם מֵהַצִּיל רֵעַ מֵעֲמוֹד לְקָם לוֹ{{ר1}}
עָלָיו דָּמִים לוֹ.{{ממס|שמות כב ב}}

{{סי|נֶ}}פֶשׁ לֹא תְשַׁקֵּץ בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּאַזְהָרָה{{ש}}
לֹא תַחְנִיף וּתְטַמֵּא אֶרֶץ מְטֹהָרָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
אַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה.{{ממס|איוב ג ד}}

{{סי|חֵ}}ילִי לָרֶגֶל לֹא פָנַי רֵיקָם בַּעֲלוֹתָם{{ש}}
לֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ לְזֹהַם פְּעֻלָּתָם{{ש}}
{{סי|חַ}}יָּבֵי מִלְוֶה מַלְוִין בֵּיתִי מְנוּחָתָם{{ר1}}
לֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם.{{ממס|יואל ב ז}}

{{סי|זְ}}כוֹר מִשְּׁמוֹעַ שָׁוְא תֵּשֵׁב רִיב תַּחְקְרֵהוּ{{ש}}
מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם יְיָ תְּיַקְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה דִּין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֶאֱכוֹל וְלֹא יִפְדֵהוּ {{ר1}}
בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ.{{ממס|משלי כד ז}}

{{סי|קַ}}דֵּשׁ עֵצָיו מִשְּׂרוֹף בַּעֲצֵי אֲשֵׁרָה לֵאמֹר{{ש}}
לֹא תָסוּר מִכָּל דְּבָרַי תִּגְמוֹר{{ש}}
{{סי|קְ}}שׁוּרִים יַחְדָּיו מֵחֲרוֹשׁ תִּשְׁמוֹר{{ר1}}
רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר.{{ממס|ישעיהו לב כ}}

{{סי|בִּ}}תְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ גְּבֶרֶת לְשִׁפְחָה{{ש}}
לֹא תִלְמוֹד כְּמַעֲשֵׂיהֶם מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה{{ש}}
{{סי|תִּ}}מְצָא קֵן לֹא תִקַּח מֵחָה{{ר1}}
אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה.{{ממס|תהלים קיג ט}}

{{סי|וְ}}לֹא תָקִים מַצֵּבָה מֵאַחֲרֵי לָשׁוּב{{ש}}
וְלֹא הַקָּפַת פְּאַת רֹאשְׁךָ לָשׁוּב{{ש}}
{{סי|רֶ}}וַח פְּעֻלָּה לְהַלִּין לְנֶפֶשׁ חָשׁוּב{{ר1}}
אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב.{{ממס|משלי ג כח}}

{{סי|הָ}}דוּר לֹא בְּרִיב לְכָבוֹד כִּי יִדַּל{{ש}}
לֹא תִטַּמְּאוּ בָהֶם קֹדֶשׁ מֵחוֹל יִבְדַּל{{ש}}
{{סי|וְ}}דַיָּן בִּשְׁפוֹט עִם שְׁמִי עוֹז וּמִגְדָּל{{ר1}}
לֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל.{{ממס|איוב לד יט}}

{{סי|בִּ}}לְבָבְךָ אַל־תֹּאמַר בְּצֶדֶק לִי רְוָחָה{{ש}}
לֹא תוֹנֶה רֵעַ בְּחֵיל תְּמוּרָה וּשְׁבָחָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה בְּבֵין הָעֵינַיִם מִשּׂוּם לְסָרְחָה{{ר1}}
עַל כָּל רֹאשׁ קָרְחָה.{{ממס|עמוס ח י}}

{{סי|עָ}}לֶיךָ אִישׁ נָכְרִי לֹא תוּכַל לִישַּׂאֶנּוּ{{ש}}
שְׂכַר שָׂכִיר שֶׁמֶשׁ לֹא תְבוֹאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי אֶתְנָן מֵהָבִיא מִזְבְּחִי לֹא אֶרְצֶנּוּ{{ר1}}
כִּי בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ.{{ממס|משלי כא כז}}

{{סי|יְ}}קָר חֶפְצִי רָע לִבְּךָ אַל יִתְאַו{{ש}}
לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא זַרְעוֹ כִּי נִתְעַב{{ש}}
{{סי|מִ}}יַּד הַבֵּן לֹא יוּמַת אָב לְדַאַב{{ר1}}
וּבֵן לֹא יָמוּת בַּעֲוֹן הָאָב.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל יח יז}}

{{סי|טְ}}בוּלִים כִּלְאַיִם מִלִּלְבּוֹשׁ וְגַם מֵעֲלוֹת לְמָסָךְ{{ש}}
אֱלִיל לֹא יַעֲשֶׂה בְּשֶׁקֶר נָסַךְ{{ש}}
{{סי|וּ}}מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִתֵּת לַמֵּת אֲנִי נֶחֱסָךְ{{ר1}}
כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ.{{ממס|תהלים מב ה}}

{{סי|בָּ}}עַרְבַּיִם עַל חָמֵץ מִשְּׁחוֹט פֶּסַח שֵׂיוֹ{{ש}}
כֶּרֶם לֹא כִלְאַיִם פֶּן יֵקַד אֵשׁ כִּרְיוֹ{{ש}}
{{סי|יַ}}עֲבוֹד עָצִיץ נָקוּב וְהוֹסִיף נֶאֱסָר בְּמִרְיוֹ{{ר1}}
וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ.{{ממס|שה&quot;ש ח יב}}

{{סי|מַ}}דִּיחַ מֵחֲמוֹל וְכַסּוֹת בְּמַה לַּתֶּבֶן אֶת הַבָּר{{ש}}
לֹא תַשִּׁיךְ וְתִשּׁוֹךְ הוֹן מֵהֶבֶל מֻצְבָּר{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֵלֶּה הִזְהַרְתִּי אַבְנֵי מִזְבֵּחַ תּוֹךְ וּבָר{{ר1}}
כֵּן נָגֹזּוּ וְעָבָר.{{ממס|נחום א יב}}

{{סי|לֹ}}א תִשְׁמַע לְמַדִּיחַ לַחֲלַקְלַקּוֹת עָרַב{{ש}}
וְלֹא תֹאבֶה וְתַכְמִין מְחִתָּה לוֹ תִקְרַב{{ש}}
{{סי|בְּ}}אָכְלְךָ פֶּסַח בֶּן נֵכָר סַרָב{{ר1}}
בְּשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב.{{ממס|משלי יד י}}

{{סי|יְ}}דִידוּת אָח מִשְּׂנוֹא וּמִלָּחוֹן גּוֹיִם עֲדֵי עַד{{ש}}
מִלִּשָּׂא וְהַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפַּט בֵּית וַעַד{{ש}}
{{סי|אַ}}ל־תְּאַחֵר נְדָרִים רֶגֶל קִבּוּץ נוֹעָד{{ר1}}
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד.{{ממס|משלי ל כט}}

{{סי|מְ}}כַשֵּׁפָה מִלְּהַחֲיוֹת וּמִלְּאַחֵר דִּמְעָה וּמְלֵאָה{{ש}}
לֹא יָמִיר בְּהֵמָה בְּטוֹבָה מַתְּלָאָה{{ש}}
{{סי|נָ}}זִיר לֹא כְשִׁמְשׁוֹן יַיִן לְגָמְעָה{{ר1}}
וְאֶל מֵת אָדָם לֹא יָבוֹא לְטָמְאָה.{{ממס|יחזקאל מד כה}}

{{סי|אַ}}ל יִטְמָא בַּעַל לִפְסוּלָה נֶאֱהֶבֶת{{ש}}
לֹא תַרְבִּיעַ בְּהֵמָה בְּלֹא מִינָהּ מַרְהֶבֶת{{ש}}
{{סי|מִ}}זְבְּחִי תָּמִיד לְהַקְרִיבָה מְהַבְהֶבֶת{{ר1}}
לֹא תִכְבֶּה לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ממס|יחזקאל כא ג}}

{{סי|נֶ}}צַח מָסוּר מִלֵּב פִּקּוּדִים יְשָׁרִים{{ש}}
עֹרֶף לֹא תַקְשׁוּ מִהְיוֹת בַּקּוֹשְׁרִים{{ש}}
{{סי|נֶ}}טַע קֹדֶשׁ לְהִלּוּל מֵישָׁרִים{{ר1}}
לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים.{{ממס|ישעיהו כז ט}}

{{סי|וּ}}בַעַל מוּם לֹא יִגַּשׁ מַקְטִיר וְזוֹרֵק{{ש}}
יָדְךָ לֹא תִקַּח כַּחַשׁ פֶּרֶק{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׂבָּה וּבְנָהּ מִשְּׁחוֹט תּוֹדִיעַ לְהָרֵק{{ר1}}
תַּעֲמֹד עַל־הַפֶּרֶק.{{ממס|עובדיה א יד}}

{{סי|נֹ}}עַם דְּבָרַי לֹא תִשְׁכַּח לִלְמוֹד{{ש}}
כֶּסֶף וְזָהָב עַל אֱלִיל לֹא תַחְמוֹד{{ש}}
{{סי|יְ}}רָא מֵרְאוֹת עֶרְוַת דָּבָר לִצְמוֹד{{ר1}}
וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל־תַּעֲמֹד.{{ממס|משלי כה ו}}

{{סי|הַ}}מִּדָּה מֵעֲשׂוֹת עָוֶל מִשְׁקָל וּמְשׂוּרָה לְכֶסֶף{{ש}}
יְפַת תֹּאַר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַכֶּסֶף{{ש}}
{{סי|יַ}}ד עָנִי לְחַזֵּק שִׁכְחָה לְאַסֵּף{{ר1}}
עָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר וְאֵין מְאַסֵּף.{{ממס|ירמיהו ט כא}}

{{סי|רְ}}צוֹחַ נָקִי וְצַדִּיק אַל תְּהִי עַוְלָה{{ש}}
שְׂדֵה רֵיעַ מִלְּהָנִיף חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה{{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּי מִלֶּאֱכוֹל סְתֹם וְאַבֵּד סוּרֵי לָהּ{{ר1}}
לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה.{{ממס|בראשית לד יד}}

[{{סי|וְ}}]לֹא תִקּוֹם וְלֹא תִטּוֹר פָּנִים נִזְעָמִים{{ש}}
בְּחֶפְצֵי שְׁאֵלָה כְּמִדְרַשׁ הַטְּעָמִים{{ש}}
{{סי|נִ}}אוּף בַּת מִלְּחַלֵּל לָתֶת לָהּ בְּעִגּוּמִים{{ר1}}
זָקֵן בָּא בַּיָּמִים.{{ממס|בראשית כד א}}

{{סי|רֹ}}אשׁ נָזִיר לֹא תַעֲבִיר תַּעַר מְרוּטָה{{ש}}
בַּעֲלַת מוּם מִזְּבוֹחַ כְּלָלָהּ וּפְרָטָהּ{{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא תְטַמֵּא לְךָ כֹּהֵן מִבְטָא{{ר1}}
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא.{{ממס|ויקרא ד ב}}

{{סי|כְּ}}דַבֵּר רָשׁ תַּחֲנוּן מִלְּאַמֵּץ לֵב לְמָנָה{{ש}}
כֹּהֲנַי לֹא יְחַלְּלוּ שְׁמִי אֹמֶן אֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}כְהֻנָּה גְדוֹלָה מִקַּחַת כֹּהֵן נִמְנָה{{ר1}}
הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה.{{ממס|יחזקאל מד כב}}

{{סי|שְׁ}}לֹשָׁה לֹא תְבַשֵּׁל אֲכִילָה הֲנָאָה תְּבַשְּׁלֵהוּ{{ש}}
מוּם פָּרוֹכֶת מִבֹּא מִקְדָּשׁ מִלְּחַלְּלֵהוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְקוֹחַ לְחֵרֶם בְּיַד לֹא יַעַזְבֵהוּ{{ר1}}
אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא.{{ממס|ישעיהו מא ז}}

{{סי|יִ}}גַּע בְּטָמֵא מִנְחַת כֹּהֵן מִלֶּאֱכוֹל מְאוּמָה{{ש}}
וְשֶׁקֶץ וְחָגָב טָמֵא כְּחֹק אֻמָּה וְאֻמָּה{{ש}}
{{סי|מִ}}דּוֹת לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה לְעָרְמָה{{ר1}}
אֶבֶן וָאָבֶן וּמֹאזְנֵי מִרְמָה.{{ממס|משלי כ כג}}

{{סי|בַּ}}קֹּדֶשׁ לֹא יֹאכְלוּ וְלֹא יְחַלְּלוּ אָסִיף{{ש}}
שֵׁם מִלְּחַלֵּל וְזֶרַע חָלָל מִלְּהוֹסִיף{{ש}}
{{סי|עֵ}}רֶךְ תּוֹרָה לֹא תִגְרַע לְבַל תַּכְסִיף{{ר1}}
עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף.{{ממס|איוב לח יא}}

{{סי|זֶ}}ה סֵדֶר לָאו וָעֹנֶשׁ סִיַּמְתִּיו לְאָפְנֵהוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}צַפְתִּיו תּוֹךְ עַמִּי לְצוּר יַעַבְדֶנְהוּ{{ש}}
{{סי|יְ}}סֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ{{ר1}}
חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ.{{ממס|ירמיהו ה כב}}

אָז שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת לְכַלָּה נוֹעָדִים{{ש}}
שָׁמַיִם וָאָרֶץ נֶאֱמָנִים עֵדִים{{ש}}
פֵּרוּשׁ עֹנֶשׁ וְשָׂכָר שָׂשִׂים וְחָדִים{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ט כז}}

לִי אֲנִי חָכְמָה יוּשַׁת לֵב וְיֻתַּן{{ש}}
מְזִמּוֹת רוֹעַ שְׂאוֹר מִדְרָשִׁי יְחִתַּן{{ש}}
לָזֶה וְלַבָּא שְׂכָרִי רַב יִמְתַּן{{ר1}}
הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן.{{ממס|בראשית לד יב}}

וָתִיקֵי אֲמָרַי מְאִירֵי עֵינַיִם{{ש}}
מָה רַב טוּבוֹ לְמַטֵּי אָזְנַיִם{{ש}}
פּוֹעֲלַי עֲצֵלִים לִלְבּוֹן שִׁנַּיִם{{ר1}}
וְהַמְּלָאכָה לֹא לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.{{ממס|עזרא י יג}}

מֶשֶׁךְ מִפְּנִינִים מַה־יָּקָר לְהוֹרוֹת{{ש}}
דִּינֵי מָמוֹן וְנֶפֶשׁ הַטֻּמְאוֹת וְהַטְּהָרוֹת{{ש}}
כָּלוּ צוּפִי מֶתֶק אַזְהָרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

לְהַר נַחֲלָתְךָ נַחְנוּ גְאוּלִים{{ש}}
מִדֵּי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת פָּנֶיךָ שׁוֹאֲלִים{{ש}}
לֵאמֹר כְּבָרִאשׁוֹנָה שָׁלֹשׁ רְגָלִים עוֹלִים{{ר1}}
מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים.{{ממס|שה&quot;ש ז ב}}
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ וְנֶאֱמַר: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}{{ש}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>0a4dfxcjbrd152cdfmw75o6hq0zdm14</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015865</id>
      <parentid>3015835</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T20:47:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>נדמה שעדיף לנקד כך</comment>
      <origin>3015865</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66434" sha1="jeype8kl64zf8ujyqwv99yfrpsftt94" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אזהרות לרבנא אליהו הזקן זצ&quot;ל

{{הור|סימן: '''אליהו חזק''', '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֱ}}מֶת יֶהְגֶּה חִכִּי מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֲדֹנִי{{ש}}
כָּל פִּקּוּדֵי כֹל בְּסִיס טֶבַע אֲדָנִי{{ש}}
{{סי|לְ}}בַל אֶכָּשֵׁל נִדְבוֹת פִּי לְהַעֲמִידֵנִי{{ר1}}
רְצֵה נָא יְיָ [וּ]מִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי.{{ממס|תהלים קיט קח}}

{{סי|יִ}}תְרוֹן הַכְשֵׁר חָכְמָה סוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נְצוֹר עֵדוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד אִמְרֵי נֹעַם טוּרֵי קִצְבוֹתֶיךָ{{ר1}}
הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ.{{ממס|תהלים קיט עג}}

[{{סי|וּ}}]בְעֵרֶךְ מִלַּי מִמְּךָ מִשְׂגָּב אֲבַקְשָׁה{{ש}}
חֻקֵּי חַיִּים בָּם לֹא אִנָּקְשָׁה{{ש}}
{{סי|חִ}}מְּדָתַם רַעְיָתְךָ בַּשְּׁלִישִׁי לְחָפְשָׁהּ{{ר1}}
לִמֻּד מִדְבָּר (כ)[בְּ]אַוַּת נַפְשָׁהּ.{{ממס|ירמיהו ב כד}}

{{סי|זְ}}קוּקָה שִׁבְעָתַיִם לְגַרְגֶּרֶת רְבִידִים{{ש}}
יַעֲלַת חֵן לְלוֹקְחָהּ זְבוּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ צוּרִי דְּבָרֶיהָ הַחֲמוּדִים{{ר1}}
יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים.{{ממס|ישעיהו נ ד}}

{{סי|אָ}}מוֹן שַׁעֲשׁוּעִים אֶדֶר מַחְמַדְּךָ{{ש}}
אוֹת אָתָתִי בְּקוּשְׁטָא לְהַעֲמִידְךָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}רוּר דַּרְבָּן מַרְדַּע מַלְמָדְךָ{{ר1}}
(אנכי) [אֲנִי] יְיָ [אֱלֹהֶיךָ] מְלַמֶּדְךָ.{{ממס|ישעיהו מח יז}}

{{סי|גְּ}}בוּלוֹת הִצַּבְתִּי מְמַדֵּי שְׁעָלִי{{ש}}
חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי מְיַשְּׁרֵי מִשְׁעוֹלִי{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרוֹן הִרְבֵּיתִי לִפְנֵי פֹעֲלִי{{ר1}}
לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי.{{ממס|תהלים פא יד}}

{{סי|הַ}}שֵּׁם תִּירָא אַחֲרָיו נוֹהִים{{ש}}
תַּתֵּם דֶּרֶךְ תָּקוּץ בִּגְבוֹהִים{{ש}}
{{סי|וְ}}טַהֵר גוּפְךָ מִהְיוֹת כְּמִתְלַהְלְהִים{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים.{{ממס|קהלת ד יז}}

{{סי|זָ}}רִיז לְהוֹרוֹת וְאַלּוּף לְסֵבֶל{{ש}}
לְאַהֲבָה וּלְקַדֵּשׁ צְבָאֲךָ עֲלֵי תֵבֶל{{ש}}
{{סי|חֶ}}סֶד רָדְפָה בַחַיִּים, כִּי הֶבֶל{{ר1}}
לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל.{{ממס|קהלת ז ב}}

{{סי|טְ}}בִילָה בִזְמַנָּהּ עַל אַרְבַּע גְּדִילִים{{ש}}
יָתֵד אֲזֵנֶךָ תְּכַסֶּה הַגְּדוֹלִים{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידַי בִּתְפִלָּה קוֹדֶם שׁוֹאֲלִים{{ר1}}
הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים.{{ממס|תהלים כט א}}

{{סי|כַּ}}בֵּד הוֹרֶיךָ זְכוֹר בּוֹרְאֶךָ{{ש}}
פַּלֵּס אֹרַח נְתִיב מוֹרָאֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}פִתְחֲךָ מְזֻזָּה יְמִין מְבוֹאֶךָ{{ר1}}
יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ.{{ממס|תהלים קכא ח}}

{{סי|מֵ}}אָה בְרָכוֹת יוֹם יוֹם שַׁחֲרֵהוּ{{ש}}
מִקְדָּשׁ לְיִרְאָה מְאֹד תְּהַדְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹפֶשׁ כִּפּוּר כְּאִסּוּרָיו שָׁמְרֵהוּ{{ר1}}
הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ.{{ממס|ישעיהו נח ו}}

{{סי|סְ}}פוּרִים לָעֹמֶר חֲמִשִּׁים קְבַעְתִּים{{ש}}
לִישׁוּעַ הַבֵּן חֲמִשָּׁה הִשְׁמַעְתִּים{{ש}}
{{סי|עִ}}בּוּר וּתְקוּפָה בְּחֶשְׁבּוֹן הוֹדַעְתִּים{{ר1}}
לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|פְּ}}אֵרְךָ בְרֹאשֶׁךָ יָד תִּשָּׂאֶנּוּ{{ש}}
לֶקֶט וְשִׁכְחָה לֶעָנִי תַּמְצִיאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי שְׁבִיעִית פִּרְיָהּ תּוֹצִיאֶנּוּ{{ר1}}
כָּל יַד עָמֵל תְּבוֹאֶנּוּ.{{ממס|איוב כ כב}}

{{סי|קְ}}רָא שְׁמַע הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ{{ש}}
לָתֵת מָנָה לְמַחֲזִיקֵי דָּת אֵשׁ{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁוּל לְנוֹתָר כֹּהֵן תִּתְיָאֵשׁ{{ר1}}
הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ.{{ממס|יחזקאל כד י}}

{{סי|שְׁ}}קָלִים לְהָבִיא בְּאֶחָד יַשְׁמִיעוּ{{ש}}
לִשְׁפּוֹט גֵּר צֶדֶק אֵלָיו תַּשְׁמִיעוּ{{ש}}
{{סי|תְּ}}קִיעוֹת בְּזִכָּרוֹן זְכוּת יַכְרִיעוּ{{ר1}}
בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ.{{ממס|תהלים צח ו}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תִּ}}רְדּוֹף צֶדֶק וְתִזְכֶּה לְכִילָה{{ש}}
רֵאשִׁית הַגֵּז מִצֹּאן בְּמִכְלָה{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ אֲשֵׁרָה נֶחֱרָצָה וְכָלָה{{ר1}}
הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה.{{ממס|יחזקאל טו ד}}

{{סי|רֵ}}עַ לֶאֱהוֹב וּלְצַדֵּק מִפְעָלַי{{ש}}
לְגָרֵי שַׁעַר נִבְלוֹת גִּיעוּלַי{{ש}}
{{סי|קְ}}רִיאַת מֶלֶךְ דַּעַת מַעֲלָלַי{{ר1}}
בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי.{{ממס|תהלים מ ח}}

{{סי|צַ}}חַן טַהֵר בְּקָרְבָּן וּתְחִנָּה{{ש}}
שַׂמַּח כַּלָּה בְּהַטָּיַת חִנָּהּ{{ש}}
{{סי|פֶּ}}גַע אֶפְרוֹחִים בְּרֵיכָה תְּחַזְּקֶנָּה{{ר1}}
כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת (מקנה) [מִן קִנָּהּ].{{ממס|משלי כז ח}}

{{סי|עֲ}}רֻמִּים תַּלְבִּישׁ וּתְבַקֵּר חוֹלִי{{ש}}
גְּמוּל דַּלִּים לִנְחוֹל בְּהַנְחִילִי{{ש}}
{{סי|סַ}}פֵּר יוֹמָם מְגִלַּת אִיּוּלִי{{ר1}}
וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי.{{ממס|תהלים כב ג}}

{{סי|נֵ}}ר שַׁבָּת וַחֲנֻוכָּה מְאוֹר עֵיפָתֶךָ{{ש}}
פֶּטֶר שׁוֹר וַחֲמוֹר בְּכוֹרֵי רְפָתֶיךָ{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרְשֵׁי סִינַי בְּתַרְבִּיץ מִשְׁפַּתֶּיךָ{{ר1}}
יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ.{{ממס|משלי כב יח}}

{{סי|לַ}}יְלָה וּשְׁמֹנֶה עָשָׂר לְהַלֵּל גָּמוּר אֲגוּדִים{{ש}}
בִּשְׁמִי לִישָּׁבַע אֱמוּנָה מַגִּידִים{{ש}}
{{סי|כֶּ}}סֶף אֲחֻזָּה לָעוֹלָם מַעֲבִידִים{{ר1}}
כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים.{{ממס|בראשית ט כה}}

{{סי|יִ}}בּוּם לְאָח וּמַעֲשֵׂר עָנִי תְּחַלֵּק{{ש}}
קוֹמֵץ וּמַקְטִיר מַזֶּה וּמוֹלֵק{{ש}}
{{סי|טְ}}רֹד תִּמְחֶה פָּשַׁט כַּיֶּלֶק{{ר1}}
רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק.{{ממס|במדבר כד כ}}

{{סי|חֲ}}לִיצָה וְרוֹק נִרְאֶה לַחֲמִשָּׁה{{ש}}
תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וָחֳומָשִׁים חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{סי|זָ}}כָה לִכְהֻונָּה גְדוֹלָה לְשַׁמְּשָׁה{{ר1}}
בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה.{{ממס|ויקרא כא יד}}

{{סי|וְ}}עַל הַמִּצְוֹת לְכַפֵּר פָּר תִּקְנֶה{{ש}}
עֲבוֹדַת הֶעָשׂוֹר עָלֶיךָ תִּמְנֶה{{ש}}
{{סי|הִ}}טַּמֵּא לְמֵת וְלֹא לְעֵר וְעוֹנֶה{{ר1}}
הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה.{{ממס|משלי כא יג}}

{{סי|דָּ}}ם לְכִסּוּי בְּחֻולִּין נְתַתַּנִי{{ש}}
סֻכָּה כָל שִׁבְעָה זֵכֶר לַעֲנָנִי{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל מוּרָם כַּאֲשֶׁר דָּנַנִּי{{ר1}}
זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי.{{ממס|תהלים נ כג}}

{{סי|בִּ}}עוּר חָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר הִצְרִיכוּ{{ש}}
שָׁלֹשׁ רְגָלִים פְּעָמֶיךָ יִדְרוֹכוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}תֶּם כֹּהֲנַי מוּל מַעֲרֶכֶת תַּעֲרוֹכוּ{{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ.{{ממס|תהלים קלד ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''הזקן בר מנחם חזק'''}}

{{סי|אָ}}ח לְהַחֲיוֹת אֲשׁוּרוֹ כִּי יִמְעַד{{ש}}
לִקְבּוֹר מֵתִים לִלְוָיָה תִצְעַד{{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵךְ לַמּוֹצִיא בְּחַסְדּוֹ לָעַד{{ר1}}
וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד.{{ממס|תהלים קד טו}}

{{סי|גִּ}}יל תָּגִיל בְּקַלִּים יִשְׁחֲטוּן{{ש}}
בַּכֹּל וּלְעוֹלָם הַכֹּל יִשְׁחֲטוּן{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אִילָן בִּשְׁתַּיִם לְיָד יִפְשׁוֹטוּן{{ר1}}
תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן.{{ממס|תהלים קד כח}}

{{סי|הִ}}תְקַדֵּשׁ וְקִדּוּשׁ וּפַיֵּיס לִשְׂכַר יוֹמָם דּוֹפְקִים{{ש}}
מוֹצָאֵי פֶה תִּשְׁמוֹר רְצוֹן יְיָ מְפִיקִים{{ש}}
{{סי|וּ}}פְרוֹק וּטְעוֹן לְבִרְכַּיִם פִּיקִים{{ר1}}
(נופל) [וְנָפַל] וְאֵין לוֹ מֵקִים.{{ממס|ירמיהו נ לב}}

{{סי|זְ}}בִיחָה בַּצָּפוֹן זְרִיקָה וְקַבָּלָה{{ש}}
פְּתִיתָה וּמְלִיקָה יְצִיקָה וּבְלִילָה{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק אֲכִילַת פְּסָחִים בְּיוֹם חֲלִילָה{{ר1}}
תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה.{{ממס|תהלים קד כ}}

{{סי|טָ}}הֳרַת קָרְבָּן וְהַזָּיָה וְאֵמוּרִין לְרָחְצָה{{ש}}
הֶסְגֵּר וְהֶחְלֵט לַמַּחֲנֶה חוּצָה{{ש}}
{{סי|יִ}}טָּהֲרוּ טְמֵאִים בִּלְתִּי חֲצִיצָה{{ר1}}
שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה.{{ממס|שה&quot;ש ד ב}}

{{סי|כֶּ}}רֶם בְּאַרְבַּע טַהֵר יְרַקְרַק אֲדַמְדָּם{{ש}}
יִשְׁמְרוּ שַׁבַּתִּי יִלְבְּשׁוּ מַחֲמַדָּם{{ש}}
{{סי|לְ}}זָכְרוֹ בָּאִין תָּדִיר תָּדִיר מֻקְדָּם{{ר1}}
תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם.{{ממס|משלי כג לא}}

{{סי|מַ}}חְסוֹר הַעֲבוֹט שַׁלַּח מִמְּךָ כִּי טוֹב{{ש}}
קְדֻושָּׁה וַעֲנָוָה הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב{{ש}}
{{סי|נ}}וֹדְדֵי לְלֶחֶם בֵּיתְךָ מִקְּטוֹב{{ר1}}
תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב.{{ממס|תהלים קד כח}}

{{סי|שׂ}}וֹטָה לְהַשְׁקוֹת מַעְשַׂר וַדַּאי וּדְמַאִים{{ש}}
קוֹדֶשׁ רִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי וּבַגּוֹלָה יוֹמַיִם{{ש}}
{{סי|עֲ}}רוֹךְ אֶתְרוֹג וַהֲדַס וְלוּלָב לַשָּׁמַים{{ר1}}
כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם.{{ממס|ישעיהו מד ד}}

{{סי|פְּ}}דוּיִים בְּהַעֲנֵק וּבְמַתָּן יְחֻנְּנוּ{{ש}}
דְּבָרַי בְּלִי גִּמְגּוּם בְּפִיךָ יִשָּׁנְנוּ{{ש}}
{{סי|צ}}וֹרֶךְ גַּג בְּמַעֲקֶה לַהֲכִינֶנּוּ{{ר1}}
מֵיְיָ מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ.{{ממס|תהלים לז כג}}

{{סי|קְ}}בַע תּוֹרָתְךָ וְלַבָּנִים תִּשְׁנֶה{{ש}}
וִדּוּי נָמוֹךְ וּמִקְרָא רָם תַּעֲנֶה{{ש}}
{{סי|רַ}}ב לְהַדֵּר וְשָׂב תַּחְבּוּלוֹת יִקְנֶה{{ר1}}
עִמְדוּ עֲמֹדוּ וְאֵין מַפְנֶה.{{ממס|נחום ב ט}}

{{סי|שָׁ}}לֹשׁ תִּסְעוֹד פְּרֵה וּרְבֵה וְתִבְנֶה{{ש}}
בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֹּהֵן יֶהֱנֶה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת עֲשִׂירִי קֹדֶשׁ קוֹנֶה{{ר1}}
תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה.{{ממס|ירמיהו לג יג}}

{{סי|הַ}}סְּגָן בְּכִפּוּר פַּר יַקְרִיבֶנּוּ{{ש}}
עֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת תִּדְּבֶנּוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מַן עֲשִׂירִית כֶּסֶף כִּי יַלְוֶנּוּ{{ר1}}
לֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ.{{ממס|ירמיהו יז יא}}

{{סי|קָ}}רְבַּן בֵּית דִּין וְחִזּוּק בֶּרֶךְ תִּכְרַע{{ש}}
שְׁבִיתַת שְׁלֹשָׁה עֲבוֹדָתָם הִפָּרַע{{ש}}
{{סי|נִ}}מּוֹל לִשְׁמֹנָה אַף בְּשַׁבָּת מְאוֹרָע{{ר1}}
קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע.{{ממס|במדבר ו ה}}

{{סי|בַּ}}שֵּׁם הַדָּבֵק לֶכֶת בְּחִין עֶרְכּוֹ{{ש}}
מַעְשֵׂר שֵׁנִי אֱכוֹל בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}מִצְוֹת עַד כֹּה וְעַד כֹּה{{ר1}}
חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ.{{ממס|משלי כב ו}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי קֹדֶשׁ מוֹעֲדֶיךָ{{ש}}
כִּפּוּר וְזִכָּרוֹן מְלִיצִים בַּעֲדֶךָ{{ש}}
{{סי|רֶ}}צַח כִּי תִמְצָא נוֹפֵל בִּשָׂדֶךָ{{ר1}}
עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ.{{ממס|ש&quot;א טז ב}}

{{סי|מְ}}נוּיִים לַפֶּסַח מִכְסַת בֶּעָשׂוֹר תִּקְבַּע{{ש}}
עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים אֲכִילָתוֹ תִּקְבַּע{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱסַר אַרְבָּעָה בִּשּׁוּלוֹ בַּטֶּבַע{{ר1}}
יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע.{{ממס|ישעיהו מד טז}}

{{סי|חֻ}}קַּי לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת [תְּאַלְּפָה]{{ש}}
לְשׂוּמָם עַל לֵב עַד בֹּא חֲלִיפָה{{ש}}
{{סי|מִ}}דָּה הַשְׁלֵם צֶדֶק הִין לְמִדְפָּה (תאלפה){{ר1}}
אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה.{{ממס|משלי כ י}}

{{סי|חֲ}}וֹת שׁוֹפְטִים הוֹרוֹת דִּין סֵתֶר{{ש}}
הָשֵׁב הַעֲבוֹט וְנָתוֹן וְאֶקְשׁוֹר לְךָ כֶּתֶר{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק בְּשַׂר תַּאֲוָה כִּי יַרְחִיב לְךָ פֶּתֶר{{ר1}}
אָמַר יְיָ אָכֹל וְהוֹתֵר.{{ממס|מ&quot;ב ד מג}}

{{סי|זְ}}הִירִים בְּמִשְׁפָּט לַאֲמִתּוֹ מַצְדִּיקִים{{ש}}
אַרְבָּעָה בָּרֶגֶל לְשִׂמְחָה נִזְקָקִים{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה עֲצֶרֶת בַּדָּשׁ בְּהַדְּבָרִים עַתִּיקִים{{ר1}}
אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים.{{ממס|נחמיה ח י}}

{{סי|קְ}}דוֹשַׁי תִּירָא עוֹסְקֵי דָּת תְּמִימָה{{ש}}
מַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ לִבְּךָ הַשָּׁמַיְמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רָאתָ עַמִּיתְךָ וְדַעְתּוֹ לֹא נָכוֹנָה{{ר1}}
שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה.{{ממס|משלי כט טו}}

אֶבְיוֹן לְהַלְווֹת בָּהֶן תַּלְמוּד סְדָרֶיךָ{{ש}}
עֲשֵׂה צְדָקָה כְּמִנְיַן עֲדָרֶיךָ{{ש}}
בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְהַעֲלוֹת נִדְבוֹת הֲדָרֶיךָ{{ר1}}
וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.{{ממס|תהלים נ יד}}

מַלֵּא לִבֵּנוּ לְיִרְאָתְךָ מַחֲסֶה{{ש}}
נִתְלוֹנֵן בְּצִלְּךָ וּבִכְנָפֶיךָ נֶחְסֶה{{ש}}
שָׁלְמוּ כֻלָּם מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ר1}}
כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה.{{ממס|שמות יט ח}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליהו חזק אמן סלה'''}}

{{סי|אָ}}זְנְךָ הַט לְצֶדֶק כִּי יִמְלוֹךְ מֶלֶךְ{{ש}}
דְּרָכַי דַרְכֵי נֹעַם נְתִיב שָׁלוֹם תֵּלֶךְ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}ין בִּנְזִיקִין אֵין מִקְצוֹעַ וּלְהִתְחַכֵּם וְלֵילֶךְ{{ר1}}
שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ז ד}}

{{סי|גְּ}}מַר דִּין נִמְכַּר בִּשְׁבִיעִית חֹפֶשׁ{{ש}}
וְגַם מוֹכֵר עַצְמוֹ יִמְצָא נוֹפֶשׁ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינְךָ לִפְסוֹל זִבְחֵי טֶפֶשׁ{{ר1}}
הַפִּסְחִים וְהַעִוְרִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב ה ח}}

{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית וְיוֹבֵל בְּחֻקֵּיהֶן תִּתְיַצְּבוּן{{ש}}
בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה לְשָׁנָה תִּקְצוֹבוּן{{ש}}
{{סי|וּ}}בָאֵר עַל שְׁלֵימוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר תְּצֻוּוּן{{ר1}}
לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן.{{ממס|איוב יט כד}} 

{{סי|זָ}}ךְ שֶׁמֶן לַמָּאוֹר וַהֲקָמַת מִשְׁכָּנִי{{ש}}
בִּגְדֵי שְׂרָד כִּיּוֹר עִם כַּנִּי{{ש}}
{{סי|חָ}}דַלְתִּי מִפְּסוֹחַ לְאוֹנֶס תּוֹשְׁשַׁנִי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|טִ}}יעַת רְבָעִי עִבְרִי לְנָכְרִי בְּמִמְכָּרָיו{{ש}}
חֲצוֹצְרוֹת לְהָרִיעַ לְמַסַּע הֶכֵּרָיו{{ש}}
{{סי|יְ}}פַת תֹּאַר הִתַּרְתִּי לְהִרְהוּר כִּעוּרָיו{{ר1}}
כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו.{{ממס|בראשית ח כא}}

{{סי|כִּ}}שְׂדֵה הָאָרֶץ בֵּית חָצֵר וּמְסִבּוֹ{{ש}}
חֲנֻכַּת מִזְבֵּחַ לְהַדְלִיק אֵשׁ שֶׁבּוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרְבָּן תַּקָּנָתִי לְעוֹסְקֵי טָבוֹ{{ר1}}
עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.{{ממס|בראשית כח יב}}

{{סי|מ}}וֹצִיא שֵׁם רָע לַעֲנוֹשׁ לֹא כֵן יְדַמֶּה{{ש}}
שׁוֹתֶה בוֹר וּמְקַלְקֵל לָזֶה דּוֹמֶה{{ש}}
{{סי|נְ}}צוֹר אֵפֶר פָּרָה טָהוֹר מְטַמֵּא{{ר1}}
מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא.{{ממס|איוב יד ד}}

{{סי|ס}}וּר נְבֵלָה וְשֶׁרֶץ וְשִׁכְבַת זֶרַע תִּרְחָצָה{{ש}}
כֹּהֵן לִקְדֻשָּׁה בִּזְרִיזוּת תִּנְחָצָה{{ש}}
{{סי|עִ}}בְרִיָּה מֵרְשׁוּת אָדוֹן תֵּצֵא חוּצָה{{ר1}}
כְּפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ.{{ממס|בראשית מ י}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת גֵּר וְתוֹשָׁב יוֹלֶדֶת וּנְגָעִים{{ש}}
סַנְהֶדְרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה רִיבוֹת מַרְגִּיעִים{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן סַנְהֶדְרֵי גָזִית הֲלִיכוֹתַי קוֹבְעִים{{ר1}}
יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים.{{ממס|שמות א ה}}

{{סי|קְ}}רֵבַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּמִלֵּי שְׁבָחֶיךָ{{ש}}
תְּרוּמַת מֶכֶס הַשְּׁבִי מַלְקוֹחִי רִוִּיתִיךָ{{ש}}
{{סי|רִ}}בִּיתִיךָ בְּכוֹר לְיַפּוֹת כֹּחֶךָ{{ר1}}
שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ.{{ממס|בראשית מח כב}}

{{סי|שְׁ}}לָמִים וְעוֹלוֹת (יגצו) [יֵרָצוּ] לְעוֹשֶׂיךָ{{ש}}
הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ וְכָלִיל סִדְרֵי מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב מִנְיַן רְאִיּוֹת זָב כְּנִימוֹסֶיךָ{{ר1}}
יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסֶךָ.{{ממס|דברים כה יג}}

{{סי|שֶׁ}}מֶן הַמִּשְׁחָה וַחֲרָמִים וָעֵרֶךְ{{ש}}
הֶקְדֵּשׁ לְפִי הַכָּבוֹד נִדּוֹן כְּדֶרֶךְ{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}שׁ עָרֵי מִקְלָט פָּרָשַׁת הַדֶּרֶךְ{{ר1}}
יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ.{{ממס|תהלים כה ח}}

{{סי|תּ}}וֹרַת נָזִיר וְאוֹנֵס וּמְפַתֶּה לִשְׁלֵמָה{{ש}}
עִיר אוֹיֵב לָמַס לְךָ כִּי הָשְׁלְמָה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת מוֹרֶדֶת חֶרֶב לַעֲקוֹר תְּחוּמָהּ{{ר1}}
אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.{{ממס|תהלים קכ ז}}

{{סי|תָּ}}לוּי אָשָׁם וַדַּאי וּקְטֹרֶת לְנַחַת{{ש}}
לֶחֶם הַפָּנִים לְפָנַי מֻנַּחַת{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְחִיק גְּמוּלָה לְהִנָּצֵל מִשַּׁחַת{{ר1}}
מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת.{{ממס|משלי כה כו}}

{{סי|אֹ}}כֶל וּמַשְׁקֶה וּבֶגֶד לְטֻמְאָתָן יָרְדוּ{{ש}}
שׁוֹכֵב עִם נֶחְרֶפֶת לְהַלְקוֹת כִּי מָרְדוּ{{ש}}
{{סי|לָ}}קוּץ שׁוֹלַחַת יָד בְּמָמָוֹן יִשְׁקוֹדוּ{{ר1}}
אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ.{{ממס|איוב טו יח}}

{{סי|יְ}}מֵי הֶחָג לְנַסֵּךְ מַיִם בְּמַיִם תֻּוחַן{{ש}}
עֶשְׂרוֹנַי כְּמִשְׁפָּטָם אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן{{ש}}
{{סי|הַ}}מַּעֲרָכוֹת שְׁתַּיִם שֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת לַשֻּׁלְחָן{{ר1}}
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן.{{ממס|תהלים כג ה}}

{{סי|וּ}}פָרָשַׁת נִדַּחַת וּנְבִיא לְסָרָה מְסָרֵב{{ש}}
סֵפֶר כְּרִיתוּת וְדָבָר הַמְעָרֵב{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק תְּמִידִין כָּלִיל יֵעָרֵב{{ר1}}
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב.{{ממס|דה&quot;ב יג יא}}

{{סי|זְ}}כוֹר קְלָלוֹת וּבְרָכוֹת וְכֹחֲךָ יִגְבַּר{{ש}}
הֲבָאַת עֹמֶר מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בִּמְחֻובָּר{{ש}}
{{סי|קְ}}הָלְךָ הַקְהֵל אִישׁ וְאִשָּׁה וְטַף כִּמְדֻבָּר{{ר1}}
וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר.{{ממס|ישעיהו ל כא}}

{{סי|אֶ}}ת שְׁבוּעַת וְהֶעְלֵם דָּבָר בִּכְלָל קָרְבָּנַי{{ש}}
נַחֲלוֹת וְנוֹתְנֵי מוּמִין בְּמִדְרַשׁ דָּרְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|מ}}וּסָפִין {{סי|נִ}}קְרָבִין בְּסִדּוּר עִנְיָנַי{{ר1}}
לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי יְיָ.{{ממס|דה&quot;ב ב ג}}

{{סי|שָׂ}}מַח {{סי|לִ}}בִּי לְגַרְגְּרוֹת עֲנָקֶיךָ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן לִי מַה יָּקְרוּ הֲמוֹן מְחוֹקְקֶיךָ{{ש}}
תַּמּוּ פָּרָשִׁיּוֹת חֻקֵּי צִבּוּר דְּבֵקֶיךָ{{ר1}}
יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ.{{ממס|תהלים קיט פ}}{{ש}}
  
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''הזקן חזק'''}}

{{סי|אֲ}}לֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא בֹּאוּ עוּשׂוּ {{ש}}
לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר הֵחָלְצוּ חוּשׁוּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}סִפּוּר עָנְשַׁי לִשְׁמֹעַ תֶּחֱשׁוּ {{ר1}}
פְּתָאיִם עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי כז יב|וגם=משלי כב ג}}

דַּנְתֶּם דִּין לְחוֹב לְהַלִּין צֶדֶק תְּמַלְאוּהוּ {{ש}}
לִזְכוּת בּוֹ בְיוֹם הַפְּסָק תַּעֲלוּהוּ {{ש}}
{{סי|דַּ}}נְתֶּם וְנִתְחַיֵּב סְקִילָה תִּסְקְלוּהוּ {{ר1}}
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ.{{ממס|אסתר ז ט}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אֵם כַּלָּה וּבְהֵמָה {{ש}}
אוֹב וְיִדְּעֹנִי מִטַּמֵּא בָּהֵמָּה {{ש}}
{{סי|וּ}}מְקַלֵּל אָב וָאֵם נֶפֶשׁ לְעָגְמָה {{ר1}}
כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה.{{ממס|משלי כו ח}}

{{סי|זָ}}נָה אֲרוּסָה כִּי נִפְתָּה לִבָּם {{ש}}
מֵסִית וּמַדִּיחַ בְּמַחְשַׁכֵּי חֻבָּם {{ש}}
{{סי|חִ}}לֵּל שַׁבְּתוֹתַי בִּמְלֶאכֶת טַבָּם {{ר1}}
אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם.{{ממס|קהלת י ט}}

{{סי|טִ}}מְּאוּ אֵשֶׁת אָב בְּרוֹעַ מְזִמָּתָם {{ש}}
זְכָרִים נִזְקָקִים לְזָכָר עֲמִיתָם {{ש}}
{{סי|יַ}}ד עֵדִים רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרֵיהֶם לַהֲמִיתָם {{ר1}}
שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם.{{ממס|תהלים סח כח}}

{{סי|כְּ}}סִילוּת הוֹמִיָּה בִּלְתִּי הָבֵן {{ש}}
לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תְּכַוֵּן {{ש}}
{{סי|לְ}}סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא אִישׁ כִּי בֵן {{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן.{{ממס|ישעיהו סב י}}

{{סי|מְ}}גַדֵּף בְּנִיבוֹ בְּנַפְשׁוֹ נִבְהָל {{ש}}
עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שֵׁם כִּי יְחַל {{ש}}
{{סי|נַ}}פְשָׁם מֵאִתִּי זֹאת תִּנְחָל {{ר1}}
חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל.{{ממס|ש&quot;א יז מ}}

{{סי|סָ}}כָל מַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ בְּאִשָּׁיו {{ש}}
וּמְכַשֵּׁף בַּעֲשׂוֹתוֹ מַעֲשֵׂי בְאוּשָׁיו {{ש}}
{{סי|עַ}}ל זֶה וְעַל זֶה הִסְכִּים בָּעֳנָשָׁיו {{ר1}}
רֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו.{{ממס|זכריה ז ב}}

{{סי|פֵּ}}רוּשׁ שְׂרֵפָה דַּלְתוֹתַי תִּשְׁקוֹד {{ש}}
אֶת מִי וָמִי בְּדִינָהּ תִּפְקוֹד {{ש}}
{{סי|צ}}וֹק אֲבָר רוֹתֵחַ לִיקוֹד {{ר1}}
תַּחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד.{{ממס|ישעיהו י טז}}

{{סי|קִ}}לְקְלָה בַת כֹּהֵן בְּמַרְגִּילֵי רוֹכֵל {{ש}}
וְהַבָּא עֲלַבְתּוֹ מִבְּלִי הַשְׂכֵּל {{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה נַפְשָׁם בְּאֵי זוֹ תֵּכֵל {{ר1}}
אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.{{ממס|איוב לא יב}}

{{סי|שׁ}}וֹכֵב עִם חוֹתֶנֶת לְמֶשֶׁךְ לֵצִים {{ש}}
וְעִם בַּת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ לְהַתְרָאַת מֵלִיצִים {{ש}}
{{סי|שִׁ}}לְּמוּ בְּאַהֲבָה לִהְיוֹת שִׁקּוּצִים {{ר1}}
דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים.{{ממס|תהלים קיח יב}}

{{סי|תּ}}וֹעֲבוּ וְנֶאֱלָחוּ בְּטֶנֶף מַעֲשִׂים {{ש}}
בָּאֵי אִשָּׁה וּבִתָּהּ צוּר מַכְעִיסִים {{ש}}
{{סי|תְּ}}נֵם לְמַאֲכוֹלֶת אֵשׁ יְחִידָתָם חוֹמְסִים {{ר1}}
כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים.{{ממס|ישעיהו סד א}}

{{סי|הַ}}בַּת בִּנְךָ וְאֵם חֲמוֹת אֶתְהֶן בְּבָעֳלָךְ {{ש}}
וְגַם אֵם חוֹתֵן בְּיֵצֶר מַעֲלָלָךְ {{ש}}
{{סי|זְ}}כוּרִים לְמַעְלָה כְּמוֹהֶם בְּנָפְלָךְ {{ר1}}
כֵּן יִשְׂרְפוּ לָךְ.{{ממס|ירמיהו לד ה}}

{{סי|קַ}}ח מִפִּיו תּוֹרָה וְרַבֵּה פְעָלִים {{ש}}
סְקִילָה שְׁנִיָּה נֶאֶמְרָה בְּגוֹרָלָהּ עוֹלִים {{ש}}
{{סי|נָ}}א אֲבָאֵר בְּוָו נִכְלָלִים {{ר1}}
(תרב) [חֶרֶב] שְׁלִישִׁתָה חֶרֶב חֲלָלִים.{{ממס|יחזקאל כא יט}}

{{סי|חִ}}בּוּר שֶׁבַע לְמִיתַת נִדּוֹנַי {{ש}}
מֵהֵיטֵב שִׁוּוּי גְּזֵרַת דִּינַי {{ש}}
{{סי|זֶ}}ה רוֹצֵחַ וְנִדְחִים מְדָנַי {{ר1}}
נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם יְיָ.{{ממס|ירמיהו כה לא}}

{{סי|קַ}}ו לָקָו צַו לָצָו אַשְׁמִיעֲכֶם {{ש}}
סִדּוּר חֵנֶק עַתָּה אוֹדִיעֲכֶם {{ש}}
{{סי|קָ}}שֶׁה סוּדָר לְרַכָּה תַּכְרִיכֵם {{ר1}}
מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם.{{ממס|שמות יב כא}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}ב וָאֵם מַכֶּה וּמִתְנַבֵּא בְּשֵׁם אֱלִיל לְנִקְשִׁי {{ש}}
גּוֹנֵב נֶפֶשׁ וּנְבִיא שֶׁקֶר וּמַמְרֵא בְּמִדְרָשִׁי {{ש}}
{{סי|בּ}}וֹעֵל אֵשֶׁת אִישׁ וְכֹהֶנֶת וְזוֹמְמֶיהָ בְּהַקִּישִׁי {{ר1}}
וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי.{{ממס|איוב ז טו}}

{{סי|גָּ}}מְרוּ מִיתוֹת בֵּית דִּין אַרְבָּעָה בְּמִנְיָנַי {{ש}}
עֵדִים וְהַתְרָאָה סֵדֶר עִנְיָנַי {{ש}}
{{סי|דְּ}}רוּשִׁים וְנוֹסָפִים עֲלֵיהֶם זְדוֹנַי {{ר1}}
גּוֹי כְּרֵתִים דְּבַר יְיָ.{{ממס|צפניה ב ה}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ עִנָּה{{ש}}
אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְעִם נִדָּה זָנָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲכִילָה בְכִפּוּר עִם אָחְלָה תְּפַרְסְמֶנָּה {{ר1}}
יַכְרֵת יְיָ לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה.{{ממס|מלאכי ב יב}}

{{סי|זְ}}בִיחַת וְהַעֲלָיַת קֳדָשַׁי חוּץ לִגְבוּלָם {{ש}}
אֲכִילַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ וּפִגּוּלָם {{ש}}
{{סי|חֵ}}יקְךָ אֲחוֹת אָב עַל כָּל־נֶעְלָם {{ר1}}
תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם.{{ממס|עובדיה א י}}

{{סי|טָ}}מֵא אוֹכֵל קֹדֶשׁ אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי {{ש}}
וְאוֹכֵל חֵלֶב וָדָם אֲשֶׁר הֶחְדַּלְתִּי {{ש}}
{{סי|יַ}}עֲמוֹד יְפַטֵּם שַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי {{ר1}}
אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי.{{ממס|ירמיהו לד יג}}

{{סי|כְּ}}בוֹא אֶל־מִקְדָּשׁ טָמֵא יְטַמֵּא מַחֲנֵיהֶם {{ש}}
וְלֹא עוֹשֶׂה פֶסַח לַחֲבוּרַת מְנוּיֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לְ}}נַפְשָׁם אָמַר יִכָּרְתוּ הֵם וּמֶהֱמֵהֶם{{ר1}}
אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם.{{ממס|ירמיהו ז כח}}

{{סי|מִ}}ילָה הֵפֵר בְּרִית אֵל מְחוֹלְלוֹ {{ש}}
בֶּחָמֵץ בְּפֶסַח דְּבַר קָדְשִׁי חִלְּלוֹ {{ש}}
{{סי|נָ}}תַן כָּאֵלֶּה סָךְ בְּמִשְׁחָה בְּמִנְלוֹ {{ר1}}
יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ.{{ממס|דניאל ט כו}}

{{סי|סֹ}}בּוּ נָא אֵלַי לְאִמְרַת נָעֳמִי {{ש}}
עֵצָה וּגְבוּרָה וְתוּשִׁיָּה עִמִּי {{ש}}
{{סי|עַ}}ל אֵיזֶה אֵלֶּה לָדַעַת טַעֲמִי {{ר1}}
יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי.{{ממס|עמוס ט י}}

{{סי|פָּ}}רוּעַ וּמְשַׁמֵּשׁ לֹא מַזֶּה וּבֶן מַזֶּה {{ש}}
לֹא רָחַץ יָדָיו וְרַגְלָיו דִּבְרַי בּוֹזֶה {{ש}}
{{סי|צַ}}ד זֶה כָּרֵת לֹא אֶחֱזֶה {{ר1}}
רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה.{{ממס|שמות י יז}}

{{סי|קֹ}}דֶשׁ מְשַׁמְּשִׁין בְּטֻמְאָה עֲצָתִי הֵמִירוּ {{ש}}
מְחֻסְּרֵי בְגָדִים וְכַפָּרָה כָּהֵנָּה לֹא שָׁמְרוּ {{ש}}
{{סי|ר}}וֹוַחַת הֲלָכָה בַּכֹּל גָּמְרוּ {{ר1}}
אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ.{{ממס|איוב כח כב}}

{{סי|שִׁ}}מֵּשׁ טְבוּל יוֹם אֵין הַדִּין עִמּוֹ {{ש}}
שְׁתוּי יַיִן לַמִּקְדָּשׁ פְּעָמוֹ {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}אָכַל טֶבֶל כְּמוֹ כֵן בַּאֲשָׁמוֹ {{ר1}}
יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ.{{ממס|תהלים מא ו}}

{{סי|תְּ}}רוּמַת הָאָרֶץ גָּזְלָה גְּבוּל צַח {{ש}}
זָר הָאוֹכְלָהּ לְאַזְהָרַת צַח {{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּמַת כֹּהֵן טָמֵא בַּלֵּעַ בְּפֶצַח {{ר1}}
בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח.{{ממס|ישעיהו כה ח}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}שֵׁת לִבְּךָ לְמַלְקִיּוֹת עַל כָּל־לָאו וָלָאו {{ש}}
בִּרְצוּעַת עֵגֶל וַחֲמוֹר בְּמִדְרַשׁ מַקְהֵלָיו{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹבֵב וְלֹא מַכִּיר לְהַלְקוֹת כְּמִפְעָלָיו {{ר1}}
יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי בְּרָכָה בִּלְתִּי מוֹצָא {{ש}}
מֵרְאוֹת שׁוֹר וְתִתְעַלֵּם נִדָּח כִּי תִמְצָא {{ש}}
{{סי|קֵ}}יבָר וּנְקִיָּה חָמֵץ בִּימֵי מַצָּה {{ר1}}
יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא.{{ממס|קהלת ח יז}}

{{סי|צִ}}וִּיתִי לֹא תַעֲשׂוּ אִישׁ בְּעֵינָיו נוֹכַח {{ש}}
מֵרָצוֹחַ וְגָנוֹב לְהַזְכִּיר וּלְהוֹכַח {{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדַּת מְחִייַּת עֲמָלֵק לְהִתְווַכָּח {{ר1}}
קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל תִּשְׁכַּח.{{ממס|משלי ד ה}}

{{סי|עֲ}}צֶרֶת וְיוֹם כִּפּוּר אַחַת בַּשָּׁנָה {{ש}}
אַל תַּעַשׂ מְלָאכָה מִקַּחַת בָּשְׁנָה {{ש}}
{{סי|סַ}}גֵּל זִכְרוֹן רִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי דְּרוֹשׁ נָא {{ר1}}
אַל יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה.{{ממס|איוב ג ו}}

{{סי|נַ}}חֵשׁ וּמְעוֹנֵן מֵעֲשׂוֹת מְנָת מִדָּיו{{ש}}
לֹא תַחְמֹד לְרֵעַ בַּעֲדֵי עֲדָיו {{ש}}
{{סי|מְ}}לִיצַי לְהוֹרוֹת מְסוֹר לְאָדוֹן מַחֲמַדָּיו {{ר1}}
לא אַחֲרִישׁ בַּדָּיו.{{ממס|איוב מא ד}}

{{סי|לֹ}}א תְעַנּוּן אַלְמָנָה וְיָתוֹם שְׁכוֹל {{ש}}
לֹא תְלַקֵּט וְלֹא תְעוֹלֵל לַעֲנִיֵּי כַּלְכּוֹל {{ש}}
{{סי|כְּ}}מִדְרָשִׁי עַל הַדָּם כֹּל יָכוֹל {{ר1}}
(אל) [וְלֹא] תֶחֶטְאוּ לַייָ לֶאֱכֹל.{{ממס|ש&quot;א יד לד}}

{{סי|יִ}}נָּבֵא שֶׁקֶר אַל תִּשְׁמַע לְקוֹלוֹ {{ש}}
לִפְנֵי עִוֵּר מִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן לְעַקְּלוֹ {{ש}}
{{סי|טַ}}עַמְךָ לֹא יָאֹר נָשִׂיא לְגַעֲלוֹ {{ר1}}
אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ.{{ממס|משלי כ יא}}

{{סי|חֲ}}מוֹר מֵהַבִּיט וְתִתְעַלֵּם נוֹפֵל בְּסִבְלוֹ {{ש}}
אַלְמָנָה עֲנִיָּה וַעֲשִׁירָה בִּגְדָהּ (מלסבלו) [מִלְּחָבְלוֹ] {{ש}}
{{סי|זָ}}קֵן לֵוִי חֲמִשִּׁים בְּמִלֹּא {{ר1}}
מְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ.{{ממס|קהלת ה יד}}

{{סי|וּ}}פֶסַח מִזְּבוֹחַ שַׁעֲרֵי חוֹמוֹת וְחֵילָם {{ש}}
לֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל עַד עֶצֶם מִלְּאָכְלָם {{ש}}
{{סי|הַ}}לְוִיִּים מֵהַנְחִיל עִם אֲחֵיהֶם בְּנָוחֲלָם {{ר1}}
חֵלֶק אֵין לָהֶם [עוֹד] לְעוֹלָם.{{ממס|קהלת ט ו}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ מִצְרַיִם מִשּׁוּב עֲקֵבִים בַּל יֶחְמָסוּ {{ש}}
יָרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב לֵב לֹא יִמָּסוּ {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם פְּאַת שָׂדְךָ לַעֲנִיִּים בּוֹ יִתְּסוּ {{ר1}}
כָּלָה אַל תַּעֲשׂוּ.{{ממס|ירמיהו ה י}}

{{סי|בָּ}}שָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה מִלְּאֱכוֹל לַכֶּלֶב הִשְׁלַכְתּוֹ {{ש}}
עִבְרִי לֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם מֵאִתְּךָ בְּלֶכְתּוֹ {{ש}}
{{סי|בַּ}}הֶרֶת מֻסְגָּר וּמָוחְלָט חוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁלַּחְתּוֹ{{ר1}}
אַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.{{ממס|משלי ג יא}}

{{סי|אֵ}}יתָן מֵעֲבוֹד וּמִזְּרוֹעַ לַעֲרִיפַת נְחָלֶיךָ {{ש}}
פֶּסַח לֹא תוֹצִיא מִמְּחִיצַת אוֹהָלֶיךָ {{ש}}
{{סי|אָ}}כְלָךְ בְּהֵמוֹת צֹאנְךָ וְאֵילֶיךָ {{ר1}}
טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית לא לט}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליהו הזקן חזק'''}}

{{סי|אֶ}}בְיוֹן לָחוּן לֹא יֵרַע לְגַלְגֵּל מִדָּה בְּמִדָּה {{ש}}
מִלּוֹמַר קָרְבָה רְאֵה מַה כָּתוּב בְּצִדָּהּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}אַרְצְכֶם מִתֵּת בְּרִצְפַּת מִקְדָּשׁ צִמְדָה {{ר1}}
כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.{{ממס|ישעיהו ב טז}}

{{סי|גְּ}}זֵלָה מֵעֲשׂוֹת וְרַגֵּל שֶׁקֶר יִמְעוֹד {{ש}}
מֵעֲלוֹת עַל מַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי לִצְעוֹד {{ש}}
{{סי|דִּ}}בּוּק חֹשֶׁן בְּאֵפוֹד לִסְעוֹד {{ר1}}
אֵין מֵזַח עוֹד.{{ממס|ישעיהו כג י}}

{{סי|הַ}}שְּׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה לֹא יִגְרַע וִיעַכֵּב {{ש}}
חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר מִלְּעַכֵּב {{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יַחֲבוֹל רֵחַיִם שֶׁכֶב {{ר1}}
עִמּוֹ גַּם רֶכֶב.{{ממס|בראשית נ ט}}

{{סי|זַ}}הֵר כֹּהֲנַי מִפְּרוֹעַ וּמִפְּרוֹם כְּלָל כְּלָל {{ש}}
גָּדוֹל אוֹנֵן מִצֵּאת מִקְדָּשׁ לֹא יְחֻלַּל {{ש}}
{{סי|חֲ}}לָלָה זֹנָה מִקַּחַת זַרְעוֹ מְחֻלָּל {{ר1}}
כִּי יִמָּצֵא חָלָל.{{ממס|דברים כא א}}

{{סי|ט}}וּב שְׁבִיעִית נְזִירֶיךָ מִלִּבְצוֹר וְלֶאֱגוֹר {{ש}}
לֹא תִכְרוֹת לָהֶם בְּרִית מִסָּבִיב מָגוֹר {{ש}}
{{סי|יִ}}נָּצֵל עֶבֶד בְּמִבְטַחֲךָ לִסְגּוֹר {{ר1}}
לֹא יֻתַּן סְגוֹר.{{ממס|איוב כח טו}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂיהֶם לֹא תַעֲשׂוּ וְלֹא תֵלְכוּ בְחֻקֵּיהֶם {{ש}}
לֹא תִתְחַתֵּן בָּם קִרְבַת דְּבֵקֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לֹ}}א כֶסֶף בְּנֶשֶׁךְ וּמַאֲכָלִים בְּמִכְרֵיהֶם {{ר1}}
לֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם.{{ממס|תהלים מד יג}}

{{סי|מֶ}}לַח לֹא תַשְׁבִּית לְכָל קָרְבָּן מָוחְזָר {{ש}}
וּשְׂאוֹר וּדְבַשׁ מֵהַקְטִיר מִמִּזְבְּחִי מוּזָר {{ש}}
{{סי|נֵ}}צַח מִהְיוֹת כְּקֹרַח זֶרַע אֶלְעָזָר {{ר1}}
עֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר.{{ממס|איוב יט כז}}

{{סי|שֶׂ}}רֶט לָנֶפֶשׁ בְּבוֹאֲךָ לְתַנּוֹתוֹ {{ש}}
לֹא תַעֲזוֹב לֵוִי מִקּוּמְךָ תַּחֲנוֹתוֹ {{ש}}
{{סי|עַ}}מּוֹנִי וּמוֹאָבִי מִבּוֹא הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים מְנָתוֹ {{ר1}}
זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ.{{ממס|תהלים צח ג}}

{{סי|פֶּ}}רֶךְ מֵרְדוֹת וּמִקְּפוֹץ לְיָד יִשְׁלָחוּן{{ש}}
לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶיךָ נְכָסֶיךָ יַצְלִיחוּן{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי כֹהֲנַי בְּגֵרוּשִׁין לֹא יִקָּחוּן{{ר1}}
אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן.{{ממס|תהלים קטו ו}}

{{סי|קַ}}עֲקַע כְּתוֹבֶת בִּבְשַׂרְכֶם לֹא תִתְּנוּהוּ{{ש}}
אוֹב וְיִדְּעוֹנִי אַל תִּפְנוּהוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יב רָב בְּסַנְהֶדְרֵי מֻפְלָא תְּמַנּוּהוּ{{ר1}}
מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|שֵׁ}}ם רָע מוֹצִיא וְאוֹנֵס מִלְּשַׁלֵּחַ נוֹשֵׂא{{ש}}
מַמְזֵר לֹא יִשָּׂא וּמַמְזֶרֶת לֹא תִנַּשֵּׂא{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אִלְתִּיו צִוַּנִי חוּץ מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי מְנַסֶּה{{ר1}}
לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה.{{ממס|ישעיהו ז יב}}

{{סי|תַּ}}חְבּוֹט זֵיתְךָ לֹא תְפָאֵר לְהָבַר{{ש}}
מִלִּשָּׂא חֵטְא לְרַע לְהוֹכִיחַ כִּי עָבַר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קַּח אִשָּׁה חֲדָשָׁה מִצֵּאת לַצָּבָא כְּבָר{{ר1}}
שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|אַ}}ל תְּחַיֶּה כָל נְשָׁמָה יֶחֶרְבוּ חָרוֹב{{ש}}
לֹא תַשְׁחִית וְתִכְרוֹת עֵץ מַאֲכָל וַחֲרוֹב{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִדְרוֹשׁ לְמוֹאָב לְקַלֶּלְךָ יֶאֱרוֹב{{ר1}}
שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב.{{ממס|ישעיהו נז יט}}

{{סי|יְ}}שַׁסֵּעַ וְלֹא יַבְדִּיל וְלֹא עוֹד הַזָּדָה{{ש}}
נִבְלַת בְּהֵמָה לֹא תֹאכַל וְגַם אֶת גִּידָהּ{{ש}}
{{סי|הַ}}מֶּלֶךְ לֹא יַרְבֶּה בְּטֵלִים לְשָׁקְדָּה{{ר1}}
סוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה.{{ממס|נחום ג ב}}

{{סי|וּ}}מָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיב מִקְנֵה{{ש}}
בְּאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ בְּכָל אֲשֶׁר תִּקְנֶה{{ש}}
{{סי|הָ}}עִיר הַנִּדַּחַת הַכֹּל תְּפַנֶּה{{ר1}}
חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה.{{ממס|יחזקאל כו יד}}

{{סי|זְ}}רִיעָה לֹא בַּיּוֹבֵל קָצִיר וּבָצִיר עִמָּם{{ש}}
לֹא תִשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים בְּעִנְיַן רִשּׁוּמָם{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹת זְבָחֶיךָ לַשֵּׁם הַמְרוֹמָם{{ר1}}
לֹא בָּנָיו מוּמָם.{{ממס|דברים לב ה}}

{{סי|נָ}}כְרִים מִיָּדָם לֹא תַקְרִיב קָרְבְּנֵיהֶם{{ש}}
מִצְרַיִם לֹא תוֹסִיף לִרְאוֹת פְּנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|חֵ}}טְא וְעָוֹן לְעֵדוּת טִיבְהֶם{{ר1}}
לא אֶחָד בָּהֶם.{{ממס|תהלים קלט טז}}

{{סי|זֶ}}רַע לֹא כִלְאַיִם יִפְתְּחוּ הָאֲדָמָה וִישַׂדְּדוּ{{ש}}
אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רְשָׁעִים יָעִידוּ{{ש}}
{{סי|קְ}}רִיבוֹת שֵׁם אֱלִילִים מִשְּׁמוֹעַ תְּכַחֲדוּ{{ר1}}
לֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ.{{ממס|ירמיהו ג טז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֶ}}ל הַמַּחֲנֶה לֹא תָבֹא לְמִקְרֶה הַטֻּמְאוֹת{{ש}}
לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ דִּבְרֵי חֲפָאוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָקָן מֵהַשְׁחִית תַּחְתִּית לְקַפְאוֹת{{ר1}}
כֵּן לְאַרְבַּע הַפֵּאוֹת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות כה כו}}

{{סי|גֵּ}}ר לֹא תִלְחַץ וְלֹא תוֹנֶה אוֹנָאַת שִׂיחִים{{ש}}
עָרֵל וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכְלוּ בִּפְסָחִים{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ גְּדִידוֹת מֵעֲשׂוֹת בְּהֵאָנֵק אֲנוּחִים{{ר1}}
כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים.{{ממס|מ&quot;א יח כח}}

{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית לֹא תִגּוֹשׂ לְעֶבֶד לֹוֶה חֹפֶשׁ{{ש}}
עִם הַבָּשָׂר לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִשִּׂים סֻלָּם רָעוּעַ בְּבֵית נֶפֶשׁ{{ר1}}
וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ.{{ממס|ישעיהו נו יא}}

{{סי|זָ}}מִיר לֹא בַשְּׁבִיעִית זֶרַע וּקְצִיר גִּילוֹ{{ש}}
פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת־יְיָ לְאֶפְרַיִם תִּרְגְּלוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}קְתִּי לֹא תִנְאַף מֻזְהָר מְנָאֵף בְּעִקּוּלוֹ{{ר1}}
לֹא יְעַקְּבֵם כִּי יִשָּׁמַע קוֹלוֹ.{{ממס|איוב לז ד}}

{{סי|טְ}}מֵאִים מִלֶּאֱכוֹל מְנוּיִים אֶת עָזְנִיָּה{{ש}}
פֶּן יוֹסִיף אַזְהָרָה לְחַבָּלַת טְרִיָּה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַס מִפְּגוֹם תֵּן לַעֲנָה פוֹרִיָּה{{ר1}}
בְּאֵר צָרָה נָכְרִיָּה.{{ממס|משלי כג כז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף כִּי תַלְוֶה לְעָנִי כְּנוֹשֶׁה לוֹ אַל{{ש}}
נֶעֱבָד מִלְּהָבִיא בַיִת נִתְעָב וּמְגֹאָל{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָלִין נִבְלַת תָּלוּי נוֹאָל{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|מִ}}שְׁפַּט גֵּר צִוַּנִי לֹא אַטֶּה בִּלְשׁוֹנִי{{ש}}
לְבַל לֶכֶת רָכִיל בַּסֵּתֶר מְלָושְׁנִי{{ש}}
{{סי|נִ}}פְקַדְתִּי מִתִּעוּב מִצְרִי וַאֲדוֹמִי וְלִפְסוֹל רִאשׁוֹנִי{{ר1}}
עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי.{{ממס|קהלת ד טו}}

{{סי|שְׂ}}אוֹר וְחָמֵץ לֹא יִרְאוּ גְּבוּלֵי מוֹשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
אוֹבוֹת לֹא תִדְרוֹשׁ לַחֲקוֹר מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|עֲ}}דֵי עַד לֹא תַשִּׂיג לְמַלֵּא תַאֲוָתֶךָ{{ר1}}
גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ.{{ממס|משלי כב כח}}

{{סי|פֶּ}}ן יִבְעַט לְדִי זָהָב סְגֻלַּת מְלָכִים מְרֻבָּה{{ש}}
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מְלָכוֹת לֹא יוֹתֵר לְחִבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיכָה יְבָמָה לַיָּבָם לזבה שָׁבָה{{ר1}}
זָרִים לֹא יַעַבְרוּ בָהּ.{{ממס|יואל ד יז}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא בְּעַם גּוֹרָלוֹ{{ש}}
מִלָּגוֹז בְּכוֹר צֹאן אַף כִּי הֻומַּם וְחִלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה מֵעֲבוֹד מֵרֶחֶם בָּחַר לוֹ{{ר1}}
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ.{{ממס|דברים לג יז}}

{{סי|שֹׁ}}חַד לֹא תִקַּח לַחֲקוֹר הַדִּין מִנַּיִן{{ש}}
נָזִיר לֹא יֹאכַל עֲנָבִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹלַחַת יָד הֲגוּנָה אַיִן{{ר1}}
לֹא חָסָה עָלַיִךְ עַיִן.{{ממס|יחזקאל טז ה}}

{{סי|תִּ}}קּוּן אִשָּׁה לֹא תֶהְדַּר לְכַלְּלִי{{ש}}
וְלֹא עַל אִשָּׁה תִּקּוּן מַכְלוּלִי{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִטְּעוֹם בְּמַאֲכָלִי{{ר1}}
מָצָאתִי אוֹן לִי.{{ממס|הושע יב ט}}

{{הור|סימן: '''אליהו הזקן חזק בתורה ובמעשים טובים בלבי אמן ואמן כן יהי רצון רוכב שמים בעזרי'''}}

{{סי|אַ}}ל כְּהַטָּיָתְךָ לְטוֹבָה לִרְעוֹת לְרַבִּים קָשׁוּר{{ש}}
מֵעֲשׂוֹת עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט מִשְׁפָּטִי תָשׁוּר{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָתוּר עַל לֵב לֶאֱחוֹז בְּרֶגֶל אַשּׁוּר{{ר1}}
עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר.{{ממס|בראשית טז ז}}

{{סי|יָ}}כֹלְתָּ לֹא לִמְכּוֹר יְעוּדָה יִתְכַּסּוּ בְּבִגְדָּם{{ש}}
גְּרוּשָׁה בְעוּלָה מִלַּחֲזוֹר לְבַעְלָהּ אֲשֶׁר קָדַם{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת רִיבֵי דִּין עוֹמֵד בְּסוֹדָם{{ר1}}
לֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם.{{ממס|ירמיהו מט יח}}

{{סי|וְ}}לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא לְבַעֲרָה{{ש}}
יְפַת תֹּאַר עִנִּיתָהּ לֹא תִתְעַמֵּר לְצַעֲרָהּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן בְּלֹא בָשֵׁל מְבוּשָּׁל פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
קַח נָא מִפִּיו תּוֹרָה.{{ממס|איוב כב כב}}

{{סי|זַ}}רְעֲךָ לֹא יִמָּצֵא מַעֲבִיר בָּאֵשׁ לְקָמְלוֹ{{ש}}
לֹא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִינוֹ מִלְּחָמְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דֵּם מֵהַצִּיל רֵעַ מֵעֲמוֹד לְקָם לוֹ{{ר1}}
עָלָיו דָּמִים לוֹ.{{ממס|שמות כב ב}}

{{סי|נֶ}}פֶשׁ לֹא תְשַׁקֵּץ בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּאַזְהָרָה{{ש}}
לֹא תַחְנִיף וּתְטַמֵּא אֶרֶץ מְטֹהָרָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
אַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה.{{ממס|איוב ג ד}}

{{סי|חֵ}}ילִי לָרֶגֶל לֹא פָנַי רֵיקָם בַּעֲלוֹתָם{{ש}}
לֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ לְזֹהַם פְּעֻלָּתָם{{ש}}
{{סי|חַ}}יָּבֵי מִלְוֶה מַלְוִין בֵּיתִי מְנוּחָתָם{{ר1}}
לֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם.{{ממס|יואל ב ז}}

{{סי|זְ}}כוֹר מִשְּׁמוֹעַ שָׁוְא תֵּשֵׁב רִיב תַּחְקְרֵהוּ{{ש}}
מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם יְיָ תְּיַקְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה דִּין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֶאֱכוֹל וְלֹא יִפְדֵהוּ {{ר1}}
בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ.{{ממס|משלי כד ז}}

{{סי|קַ}}דֵּשׁ עֵצָיו מִשְּׂרוֹף בַּעֲצֵי אֲשֵׁרָה לֵאמֹר{{ש}}
לֹא תָסוּר מִכָּל דְּבָרַי תִּגְמוֹר{{ש}}
{{סי|קְ}}שׁוּרִים יַחְדָּיו מֵחֲרוֹשׁ תִּשְׁמוֹר{{ר1}}
רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר.{{ממס|ישעיהו לב כ}}

{{סי|בִּ}}תְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ גְּבֶרֶת לְשִׁפְחָה{{ש}}
לֹא תִלְמוֹד כְּמַעֲשֵׂיהֶם מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה{{ש}}
{{סי|תִּ}}מְצָא קֵן לֹא תִקַּח מֵחָה{{ר1}}
אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה.{{ממס|תהלים קיג ט}}

{{סי|וְ}}לֹא תָקִים מַצֵּבָה מֵאַחֲרֵי לָשׁוּב{{ש}}
וְלֹא הַקָּפַת פְּאַת רֹאשְׁךָ לָשׁוּב{{ש}}
{{סי|רֶ}}וַח פְּעֻלָּה לְהַלִּין לְנֶפֶשׁ חָשׁוּב{{ר1}}
אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב.{{ממס|משלי ג כח}}

{{סי|הָ}}דוּר לֹא בְּרִיב לְכָבוֹד כִּי יִדַּל{{ש}}
לֹא תִטַּמְּאוּ בָהֶם קֹדֶשׁ מֵחוֹל יִבְדַּל{{ש}}
{{סי|וְ}}דַיָּן בִּשְׁפוֹט עִם שְׁמִי עוֹז וּמִגְדָּל{{ר1}}
לֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל.{{ממס|איוב לד יט}}

{{סי|בִּ}}לְבָבְךָ אַל־תֹּאמַר בְּצֶדֶק לִי רְוָחָה{{ש}}
לֹא תוֹנֶה רֵעַ בְּחֵיל תְּמוּרָה וּשְׁבָחָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה בְּבֵין הָעֵינַיִם מִשּׂוּם לְסָרְחָה{{ר1}}
עַל כָּל רֹאשׁ קָרְחָה.{{ממס|עמוס ח י}}

{{סי|עָ}}לֶיךָ אִישׁ נָכְרִי לֹא תוּכַל לִישַּׂאֶנּוּ{{ש}}
שְׂכַר שָׂכִיר שֶׁמֶשׁ לֹא תְבוֹאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי אֶתְנָן מֵהָבִיא מִזְבְּחִי לֹא אֶרְצֶנּוּ{{ר1}}
כִּי בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ.{{ממס|משלי כא כז}}

{{סי|יְ}}קָר חֶפְצִי רָע לִבְּךָ אַל יִתְאַו{{ש}}
לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא זַרְעוֹ כִּי נִתְעַב{{ש}}
{{סי|מִ}}יַּד הַבֵּן לֹא יוּמַת אָב לְדַאַב{{ר1}}
וּבֵן לֹא יָמוּת בַּעֲוֹן הָאָב.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל יח יז}}

{{סי|טְ}}בוּלִים כִּלְאַיִם מִלִּלְבּוֹשׁ וְגַם מֵעֲלוֹת לְמָסָךְ{{ש}}
אֱלִיל לֹא יַעֲשֶׂה בְּשֶׁקֶר נָסַךְ{{ש}}
{{סי|וּ}}מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִתֵּת לַמֵּת אֲנִי נֶחֱסָךְ{{ר1}}
כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ.{{ממס|תהלים מב ה}}

{{סי|בָּ}}עַרְבַּיִם עַל חָמֵץ מִשְּׁחוֹט פֶּסַח שֵׂיוֹ{{ש}}
כֶּרֶם לֹא כִלְאַיִם פֶּן יֵקַד אֵשׁ כִּרְיוֹ{{ש}}
{{סי|יַ}}עֲבוֹד עָצִיץ נָקוּב וְהוֹסִיף נֶאֱסָר בְּמִרְיוֹ{{ר1}}
וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ.{{ממס|שה&quot;ש ח יב}}

{{סי|מַ}}דִּיחַ מֵחֲמוֹל וְכַסּוֹת בְּמַה לַּתֶּבֶן אֶת הַבָּר{{ש}}
לֹא תַשִּׁיךְ וְתִשּׁוֹךְ הוֹן מֵהֶבֶל מֻצְבָּר{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֵלֶּה הִזְהַרְתִּי אַבְנֵי מִזְבֵּחַ תּוֹךְ וּבָר{{ר1}}
כֵּן נָגֹזּוּ וְעָבָר.{{ממס|נחום א יב}}

{{סי|לֹ}}א תִשְׁמַע לְמַדִּיחַ לַחֲלַקְלַקּוֹת עָרַב{{ש}}
וְלֹא תֹאבֶה וְתַכְמִין מְחִתָּה לוֹ תִקְרַב{{ש}}
{{סי|בְּ}}אָכְלְךָ פֶּסַח בֶּן נֵכָר סַרָב{{ר1}}
בְּשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב.{{ממס|משלי יד י}}

{{סי|יְ}}דִידוּת אָח מִשְּׂנוֹא וּמִלָּחוֹן גּוֹיִם עֲדֵי עַד{{ש}}
מִלִּשָּׂא וְהַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפַּט בֵּית וַעַד{{ש}}
{{סי|אַ}}ל־תְּאַחֵר נְדָרִים רֶגֶל קִבּוּץ נוֹעָד{{ר1}}
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד.{{ממס|משלי ל כט}}

{{סי|מְ}}כַשֵּׁפָה מִלְּהַחֲיוֹת וּמִלְּאַחֵר דִּמְעָה וּמְלֵאָה{{ש}}
לֹא יָמִיר בְּהֵמָה בְּטוֹבָה מַתְּלָאָה{{ש}}
{{סי|נָ}}זִיר לֹא כְשִׁמְשׁוֹן יַיִן לְגָמְעָה{{ר1}}
וְאֶל מֵת אָדָם לֹא יָבוֹא לְטָמְאָה.{{ממס|יחזקאל מד כה}}

{{סי|אַ}}ל יִטְמָא בַּעַל לִפְסוּלָה נֶאֱהֶבֶת{{ש}}
לֹא תַרְבִּיעַ בְּהֵמָה בְּלֹא מִינָהּ מַרְהֶבֶת{{ש}}
{{סי|מִ}}זְבְּחִי תָּמִיד לְהַקְרִיבָה מְהַבְהֶבֶת{{ר1}}
לֹא תִכְבֶּה לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ממס|יחזקאל כא ג}}

{{סי|נֶ}}צַח מָסוּר מִלֵּב פִּקּוּדִים יְשָׁרִים{{ש}}
עֹרֶף לֹא תַקְשׁוּ מִהְיוֹת בַּקּוֹשְׁרִים{{ש}}
{{סי|נֶ}}טַע קֹדֶשׁ לְהִלּוּל מֵישָׁרִים{{ר1}}
לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים.{{ממס|ישעיהו כז ט}}

{{סי|וּ}}בַעַל מוּם לֹא יִגַּשׁ מַקְטִיר וְזוֹרֵק{{ש}}
יָדְךָ לֹא תִקַּח כַּחַשׁ פֶּרֶק{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׂבָּה וּבְנָהּ מִשְּׁחוֹט תּוֹדִיעַ לְהָרֵק{{ר1}}
תַּעֲמֹד עַל־הַפֶּרֶק.{{ממס|עובדיה א יד}}

{{סי|נֹ}}עַם דְּבָרַי לֹא תִשְׁכַּח לִלְמוֹד{{ש}}
כֶּסֶף וְזָהָב עַל אֱלִיל לֹא תַחְמוֹד{{ש}}
{{סי|יְ}}רָא מֵרְאוֹת עֶרְוַת דָּבָר לִצְמוֹד{{ר1}}
וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל־תַּעֲמֹד.{{ממס|משלי כה ו}}

{{סי|הַ}}מִּדָּה מֵעֲשׂוֹת עָוֶל מִשְׁקָל וּמְשׂוּרָה לְכֶסֶף{{ש}}
יְפַת תֹּאַר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַכֶּסֶף{{ש}}
{{סי|יַ}}ד עָנִי לְחַזֵּק שִׁכְחָה לְאַסֵּף{{ר1}}
עָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר וְאֵין מְאַסֵּף.{{ממס|ירמיהו ט כא}}

{{סי|רְ}}צוֹחַ נָקִי וְצַדִּיק אַל תְּהִי עַוְלָה{{ש}}
שְׂדֵה רֵיעַ מִלְּהָנִיף חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה{{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּי מִלֶּאֱכוֹל סְתֹם וְאַבֵּד סוּרֵי לָהּ{{ר1}}
לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה.{{ממס|בראשית לד יד}}

[{{סי|וְ}}]לֹא תִקּוֹם וְלֹא תִטּוֹר פָּנִים נִזְעָמִים{{ש}}
בְּחֶפְצֵי שְׁאֵלָה כְּמִדְרַשׁ הַטְּעָמִים{{ש}}
{{סי|נִ}}אוּף בַּת מִלְּחַלֵּל לָתֶת לָהּ בְּעִגּוּמִים{{ר1}}
זָקֵן בָּא בַּיָּמִים.{{ממס|בראשית כד א}}

{{סי|רֹ}}אשׁ נָזִיר לֹא תַעֲבִיר תַּעַר מְרוּטָה{{ש}}
בַּעֲלַת מוּם מִזְּבוֹחַ כְּלָלָהּ וּפְרָטָהּ{{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא תְטַמֵּא לְךָ כֹּהֵן מִבְטָא{{ר1}}
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא.{{ממס|ויקרא ד ב}}

{{סי|כְּ}}דַבֵּר רָשׁ תַּחֲנוּן מִלְּאַמֵּץ לֵב לְמָנָה{{ש}}
כֹּהֲנַי לֹא יְחַלְּלוּ שְׁמִי אֹמֶן אֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}כְהֻנָּה גְדוֹלָה מִקַּחַת כֹּהֵן נִמְנָה{{ר1}}
הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה.{{ממס|יחזקאל מד כב}}

{{סי|שְׁ}}לֹשָׁה לֹא תְבַשֵּׁל אֲכִילָה הֲנָאָה תְּבַשְּׁלֵהוּ{{ש}}
מוּם פָּרוֹכֶת מִבֹּא מִקְדָּשׁ מִלְּחַלְּלֵהוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְקוֹחַ לְחֵרֶם בְּיַד לֹא יַעַזְבֵהוּ{{ר1}}
אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא.{{ממס|ישעיהו מא ז}}

{{סי|יִ}}גַּע בְּטָמֵא מִנְחַת כֹּהֵן מִלֶּאֱכוֹל מְאוּמָה{{ש}}
וְשֶׁקֶץ וְחָגָב טָמֵא כְּחֹק אֻמָּה וְאֻמָּה{{ש}}
{{סי|מִ}}דּוֹת לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה לְעָרְמָה{{ר1}}
אֶבֶן וָאָבֶן וּמֹאזְנֵי מִרְמָה.{{ממס|משלי כ כג}}

{{סי|בַּ}}קֹּדֶשׁ לֹא יֹאכְלוּ וְלֹא יְחַלְּלוּ אָסִיף{{ש}}
שֵׁם מִלְּחַלֵּל וְזֶרַע חָלָל מִלְּהוֹסִיף{{ש}}
{{סי|עֵ}}רֶךְ תּוֹרָה לֹא תִגְרַע לְבַל תַּכְסִיף{{ר1}}
עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף.{{ממס|איוב לח יא}}

{{סי|זֶ}}ה סֵדֶר לָאו וָעֹנֶשׁ סִיַּמְתִּיו לְאָפְנֵהוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}צַפְתִּיו תּוֹךְ עַמִּי לְצוּר יַעַבְדֶנְהוּ{{ש}}
{{סי|יְ}}סֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ{{ר1}}
חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ.{{ממס|ירמיהו ה כב}}

אָז שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת לְכַלָּה נוֹעָדִים{{ש}}
שָׁמַיִם וָאָרֶץ נֶאֱמָנִים עֵדִים{{ש}}
פֵּרוּשׁ עֹנֶשׁ וְשָׂכָר שָׂשִׂים וְחָדִים{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ט כז}}

לִי אֲנִי חָכְמָה יוּשַׁת לֵב וְיֻתַּן{{ש}}
מְזִמּוֹת רוֹעַ שְׂאוֹר מִדְרָשִׁי יְחִתַּן{{ש}}
לָזֶה וְלַבָּא שְׂכָרִי רַב יִמְתַּן{{ר1}}
הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן.{{ממס|בראשית לד יב}}

וָתִיקֵי אֲמָרַי מְאִירֵי עֵינַיִם{{ש}}
מָה רַב טוּבוֹ לְמַטֵּי אָזְנַיִם{{ש}}
פּוֹעֲלַי עֲצֵלִים לִלְבּוֹן שִׁנַּיִם{{ר1}}
וְהַמְּלָאכָה לֹא לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.{{ממס|עזרא י יג}}

מֶשֶׁךְ מִפְּנִינִים מַה־יָּקָר לְהוֹרוֹת{{ש}}
דִּינֵי מָמוֹן וְנֶפֶשׁ הַטֻּמְאוֹת וְהַטְּהָרוֹת{{ש}}
כָּלוּ צוּפִי מֶתֶק אַזְהָרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

לְהַר נַחֲלָתְךָ נְחֵנוּ גְאוּלִים{{ש}}
מִדֵּי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת פָּנֶיךָ שׁוֹאֲלִים{{ש}}
לֵאמֹר כְּבָרִאשׁוֹנָה שָׁלֹשׁ רְגָלִים עוֹלִים{{ר1}}
מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים.{{ממס|שה&quot;ש ז ב}}
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ וְנֶאֱמַר: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}{{ש}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>jeype8kl64zf8ujyqwv99yfrpsftt94</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015876</id>
      <parentid>3015865</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T21:05:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3015876</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66466" sha1="ogvp3spnmscmkkawdlue5uybzbbxv2f" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אזהרות לרבנא אליהו הזקן זצ&quot;ל

{{הור|סימן: '''אליהו חזק''', '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֱ}}מֶת יֶהְגֶּה חִכִּי מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֲדֹנִי{{ש}}
כָּל פִּקּוּדֵי כֹל בְּסִיס טֶבַע אֲדָנִי{{ש}}
{{סי|לְ}}בַל אֶכָּשֵׁל נִדְבוֹת פִּי לְהַעֲמִידֵנִי{{ר1}}
רְצֵה נָא יְיָ [וּ]מִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי.{{ממס|תהלים קיט קח}}

{{סי|יִ}}תְרוֹן הַכְשֵׁר חָכְמָה סוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נְצוֹר עֵדוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד אִמְרֵי נֹעַם טוּרֵי קִצְבוֹתֶיךָ{{ר1}}
הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ.{{ממס|תהלים קיט עג}}

[{{סי|וּ}}]בְעֵרֶךְ מִלַּי מִמְּךָ מִשְׂגָּב אֲבַקְשָׁה{{ש}}
חֻקֵּי חַיִּים בָּם לֹא אִנָּקְשָׁה{{ש}}
{{סי|חִ}}מְּדָתַם רַעְיָתְךָ בַּשְּׁלִישִׁי לְחָפְשָׁהּ{{ר1}}
לִמֻּד מִדְבָּר (כ)[בְּ]אַוַּת נַפְשָׁהּ.{{ממס|ירמיהו ב כד}}

{{סי|זְ}}קוּקָה שִׁבְעָתַיִם לְגַרְגֶּרֶת רְבִידִים{{ש}}
יַעֲלַת חֵן לְלוֹקְחָהּ זְבוּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ צוּרִי דְּבָרֶיהָ הַחֲמוּדִים{{ר1}}
יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים.{{ממס|ישעיהו נ ד}}

{{סי|אָ}}מוֹן שַׁעֲשׁוּעִים אֶדֶר מַחְמַדְּךָ{{ש}}
אוֹת אָתָתִי בְּקוּשְׁטָא לְהַעֲמִידְךָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}רוּר דַּרְבָּן מַרְדַּע מַלְמָדְךָ{{ר1}}
(אנכי) [אֲנִי] יְיָ [אֱלֹהֶיךָ] מְלַמֶּדְךָ.{{ממס|ישעיהו מח יז}}

{{סי|גְּ}}בוּלוֹת הִצַּבְתִּי מְמַדֵּי שְׁעָלִי{{ש}}
חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי מְיַשְּׁרֵי מִשְׁעוֹלִי{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרוֹן הִרְבֵּיתִי לִפְנֵי פֹעֲלִי{{ר1}}
לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי.{{ממס|תהלים פא יד}}

{{סי|הַ}}שֵּׁם תִּירָא אַחֲרָיו נוֹהִים{{ש}}
תַּתֵּם דֶּרֶךְ תָּקוּץ בִּגְבוֹהִים{{ש}}
{{סי|וְ}}טַהֵר גוּפְךָ מִהְיוֹת כְּמִתְלַהְלְהִים{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים.{{ממס|קהלת ד יז}}

{{סי|זָ}}רִיז לְהוֹרוֹת וְאַלּוּף לְסֵבֶל{{ש}}
לְאַהֲבָה וּלְקַדֵּשׁ צְבָאֲךָ עֲלֵי תֵבֶל{{ש}}
{{סי|חֶ}}סֶד רָדְפָה בַחַיִּים, כִּי הֶבֶל{{ר1}}
לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל.{{ממס|קהלת ז ב}}

{{סי|טְ}}בִילָה בִזְמַנָּהּ עַל אַרְבַּע גְּדִילִים{{ש}}
יָתֵד אֲזֵנֶךָ תְּכַסֶּה הַגְּדוֹלִים{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידַי בִּתְפִלָּה קוֹדֶם שׁוֹאֲלִים{{ר1}}
הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים.{{ממס|תהלים כט א}}

{{סי|כַּ}}בֵּד הוֹרֶיךָ זְכוֹר בּוֹרְאֶךָ{{ש}}
פַּלֵּס אֹרַח נְתִיב מוֹרָאֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}פִתְחֲךָ מְזֻזָּה יְמִין מְבוֹאֶךָ{{ר1}}
יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ.{{ממס|תהלים קכא ח}}

{{סי|מֵ}}אָה בְרָכוֹת יוֹם יוֹם שַׁחֲרֵהוּ{{ש}}
מִקְדָּשׁ לְיִרְאָה מְאֹד תְּהַדְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹפֶשׁ כִּפּוּר כְּאִסּוּרָיו שָׁמְרֵהוּ{{ר1}}
הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ.{{ממס|ישעיהו נח ו}}

{{סי|סְ}}פוּרִים לָעֹמֶר חֲמִשִּׁים קְבַעְתִּים{{ש}}
לִישׁוּעַ הַבֵּן חֲמִשָּׁה הִשְׁמַעְתִּים{{ש}}
{{סי|עִ}}בּוּר וּתְקוּפָה בְּחֶשְׁבּוֹן הוֹדַעְתִּים{{ר1}}
לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|פְּ}}אֵרְךָ בְרֹאשֶׁךָ יָד תִּשָּׂאֶנּוּ{{ש}}
לֶקֶט וְשִׁכְחָה לֶעָנִי תַּמְצִיאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי שְׁבִיעִית פִּרְיָהּ תּוֹצִיאֶנּוּ{{ר1}}
כָּל יַד עָמֵל תְּבוֹאֶנּוּ.{{ממס|איוב כ כב}}

{{סי|קְ}}רָא שְׁמַע הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ{{ש}}
לָתֵת מָנָה לְמַחֲזִיקֵי דָּת אֵשׁ{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁוּל לְנוֹתָר כֹּהֵן תִּתְיָאֵשׁ{{ר1}}
הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ.{{ממס|יחזקאל כד י}}

{{סי|שְׁ}}קָלִים לְהָבִיא בְּאֶחָד יַשְׁמִיעוּ{{ש}}
לִשְׁפּוֹט גֵּר צֶדֶק אֵלָיו תַּשְׁמִיעוּ{{ש}}
{{סי|תְּ}}קִיעוֹת בְּזִכָּרוֹן זְכוּת יַכְרִיעוּ{{ר1}}
בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ.{{ממס|תהלים צח ו}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תִּ}}רְדּוֹף צֶדֶק וְתִזְכֶּה לְכִילָה{{ש}}
רֵאשִׁית הַגֵּז מִצֹּאן בְּמִכְלָה{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ אֲשֵׁרָה נֶחֱרָצָה וְכָלָה{{ר1}}
הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה.{{ממס|יחזקאל טו ד}}

{{סי|רֵ}}עַ לֶאֱהוֹב וּלְצַדֵּק מִפְעָלַי{{ש}}
לְגָרֵי שַׁעַר נִבְלוֹת גִּיעוּלַי{{ש}}
{{סי|קְ}}רִיאַת מֶלֶךְ דַּעַת מַעֲלָלַי{{ר1}}
בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי.{{ממס|תהלים מ ח}}

{{סי|צַ}}חַן טַהֵר בְּקָרְבָּן וּתְחִנָּה{{ש}}
שַׂמַּח כַּלָּה בְּהַטָּיַת חִנָּהּ{{ש}}
{{סי|פֶּ}}גַע אֶפְרוֹחִים בְּרֵיכָה תְּחַזְּקֶנָּה{{ר1}}
כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת (מקנה) [מִן קִנָּהּ].{{ממס|משלי כז ח}}

{{סי|עֲ}}רֻמִּים תַּלְבִּישׁ וּתְבַקֵּר חוֹלִי{{ש}}
גְּמוּל דַּלִּים לִנְחוֹל בְּהַנְחִילִי{{ש}}
{{סי|סַ}}פֵּר יוֹמָם מְגִלַּת אִיּוּלִי{{ר1}}
וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי.{{ממס|תהלים כב ג}}

{{סי|נֵ}}ר שַׁבָּת וַחֲנֻכָּה מְאוֹר עֵיפָתֶךָ{{ש}}
פֶּטֶר שׁוֹר וַחֲמוֹר בְּכוֹרֵי רְפָתֶיךָ{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרְשֵׁי סִינַי בְּתַרְבִּיץ מִשְׁפַּתֶּיךָ{{ר1}}
יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ.{{ממס|משלי כב יח}}

{{סי|לַ}}יְלָה וּשְׁמֹנֶה עָשָׂר לְהַלֵּל גָּמוּר אֲגוּדִים{{ש}}
בִּשְׁמִי לִישָּׁבַע אֱמוּנָה מַגִּידִים{{ש}}
{{סי|כֶּ}}סֶף אֲחֻזָּה לָעוֹלָם מַעֲבִידִים{{ר1}}
כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים.{{ממס|בראשית ט כה}}

{{סי|יִ}}בּוּם לְאָח וּמַעֲשֵׂר עָנִי תְּחַלֵּק{{ש}}
קוֹמֵץ וּמַקְטִיר מַזֶּה וּמוֹלֵק{{ש}}
{{סי|טְ}}רֹד תִּמְחֶה פָּשַׁט כַּיֶּלֶק{{ר1}}
רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק.{{ממס|במדבר כד כ}}

{{סי|חֲ}}לִיצָה וְרוֹק נִרְאֶה לַחֲמִשָּׁה{{ש}}
תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וָחֳומָשִׁים חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{סי|זָ}}כָה לִכְהֻונָּה גְדוֹלָה לְשַׁמְּשָׁה{{ר1}}
בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה.{{ממס|ויקרא כא יד}}

{{סי|וְ}}עַל הַמִּצְוֹת לְכַפֵּר פָּר תִּקְנֶה{{ש}}
עֲבוֹדַת הֶעָשׂוֹר עָלֶיךָ תִּמְנֶה{{ש}}
{{סי|הִ}}טַּמֵּא לְמֵת וְלֹא לְעֵר וְעוֹנֶה{{ר1}}
הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה.{{ממס|משלי כא יג}}

{{סי|דָּ}}ם לְכִסּוּי בְּחֻולִּין נְתַתַּנִי{{ש}}
סֻכָּה כָל שִׁבְעָה זֵכֶר לַעֲנָנִי{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל מוּרָם כַּאֲשֶׁר דָּנַנִּי{{ר1}}
זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי.{{ממס|תהלים נ כג}}

{{סי|בִּ}}עוּר חָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר הִצְרִיכוּ{{ש}}
שָׁלֹשׁ רְגָלִים פְּעָמֶיךָ יִדְרוֹכוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}תֶּם כֹּהֲנַי מוּל מַעֲרֶכֶת תַּעֲרוֹכוּ{{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ.{{ממס|תהלים קלד ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''הזקן בר מנחם חזק אמן'''}}

{{סי|אָ}}ח לְהַחֲיוֹת אֲשׁוּרוֹ כִּי יִמְעַד{{ש}}
לִקְבּוֹר מֵתִים לִלְוָיָה תִצְעַד{{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵךְ לַמּוֹצִיא בְּחַסְדּוֹ לָעַד{{ר1}}
וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד.{{ממס|תהלים קד טו}}

{{סי|גִּ}}יל תָּגִיל בְּקַלִּים יִשְׁחֲטוּן{{ש}}
בַּכֹּל וּלְעוֹלָם הַכֹּל יִשְׁחֲטוּן{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אִילָן בִּשְׁתַּיִם לְיָד יִפְשׁוֹטוּן{{ר1}}
תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן.{{ממס|תהלים קד כח}}

{{סי|הִ}}תְקַדֵּשׁ וְקִדּוּשׁ וּפַיֵּיס לִשְׂכַר יוֹמָם דּוֹפְקִים{{ש}}
מוֹצָאֵי פֶה תִּשְׁמוֹר רְצוֹן יְיָ מְפִיקִים{{ש}}
{{סי|וּ}}פְרוֹק וּטְעוֹן לְבִרְכַּיִם פִּיקִים{{ר1}}
(נופל) [וְנָפַל] וְאֵין לוֹ מֵקִים.{{ממס|ירמיהו נ לב}}

{{סי|זְ}}בִיחָה בַּצָּפוֹן זְרִיקָה וְקַבָּלָה{{ש}}
פְּתִיתָה וּמְלִיקָה יְצִיקָה וּבְלִילָה{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק אֲכִילַת פְּסָחִים בְּיוֹם חֲלִילָה{{ר1}}
תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה.{{ממס|תהלים קד כ}}

{{סי|טָ}}הֳרַת קָרְבָּן וְהַזָּיָה וְאֵמוּרִין לְרָחְצָה{{ש}}
הֶסְגֵּר וְהֶחְלֵט לַמַּחֲנֶה חוּצָה{{ש}}
{{סי|יִ}}טָּהֲרוּ טְמֵאִים בִּלְתִּי חֲצִיצָה{{ר1}}
שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה.{{ממס|שה&quot;ש ד ב}}

{{סי|כֶּ}}רֶם בְּאַרְבַּע טַהֵר יְרַקְרַק אֲדַמְדָּם{{ש}}
יִשְׁמְרוּ שַׁבַּתִּי יִלְבְּשׁוּ מַחֲמַדָּם{{ש}}
{{סי|לְ}}זָכְרוֹ בָּאִין תָּדִיר תָּדִיר מֻקְדָּם{{ר1}}
תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם.{{ממס|משלי כג לא}}

{{סי|מַ}}חְסוֹר הַעֲבוֹט שַׁלַּח מִמְּךָ כִּי טוֹב{{ש}}
קְדֻושָּׁה וַעֲנָוָה הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב{{ש}}
{{סי|נ}}וֹדְדֵי לְלֶחֶם בֵּיתְךָ מִקְּטוֹב{{ר1}}
תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב.{{ממס|תהלים קד כח}}

{{סי|שׂ}}וֹטָה לְהַשְׁקוֹת מַעְשַׂר וַדַּאי וּדְמַאִים{{ש}}
קוֹדֶשׁ רִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי וּבַגּוֹלָה יוֹמַיִם{{ש}}
{{סי|עֲ}}רוֹךְ אֶתְרוֹג וַהֲדַס וְלוּלָב לַשָּׁמַים{{ר1}}
כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם.{{ממס|ישעיהו מד ד}}

{{סי|פְּ}}דוּיִים בְּהַעֲנֵק וּבְמַתָּן יְחֻנְּנוּ{{ש}}
דְּבָרַי בְּלִי גִּמְגּוּם בְּפִיךָ יִשָּׁנְנוּ{{ש}}
{{סי|צ}}וֹרֶךְ גַּג בְּמַעֲקֶה לַהֲכִינֶנּוּ{{ר1}}
מֵיְיָ מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ.{{ממס|תהלים לז כג}}

{{סי|קְ}}בַע תּוֹרָתְךָ וְלַבָּנִים תִּשְׁנֶה{{ש}}
וִדּוּי נָמוֹךְ וּמִקְרָא רָם תַּעֲנֶה{{ש}}
{{סי|רַ}}ב לְהַדֵּר וְשָׂב תַּחְבּוּלוֹת יִקְנֶה{{ר1}}
עִמְדוּ עֲמֹדוּ וְאֵין מַפְנֶה.{{ממס|נחום ב ט}}

{{סי|שָׁ}}לֹשׁ תִּסְעוֹד פְּרֵה וּרְבֵה וְתִבְנֶה{{ש}}
בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֹּהֵן יֶהֱנֶה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת עֲשִׂירִי קֹדֶשׁ קוֹנֶה{{ר1}}
תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה.{{ממס|ירמיהו לג יג}}

{{סי|הַ}}סְּגָן בְּכִפּוּר פַּר יַקְרִיבֶנּוּ{{ש}}
עֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת תִּדְּבֶנּוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מַן עֲשִׂירִית כֶּסֶף כִּי יַלְוֶנּוּ{{ר1}}
לֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ.{{ממס|ירמיהו יז יא}}

{{סי|קָ}}רְבַּן בֵּית דִּין וְחִזּוּק בֶּרֶךְ תִּכְרַע{{ש}}
שְׁבִיתַת שְׁלֹשָׁה עֲבוֹדָתָם הִפָּרַע{{ש}}
{{סי|נִ}}מּוֹל לִשְׁמֹנָה אַף בְּשַׁבָּת מְאוֹרָע{{ר1}}
קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע.{{ממס|במדבר ו ה}}

{{סי|בַּ}}שֵּׁם הַדָּבֵק לֶכֶת בְּחִין עֶרְכּוֹ{{ש}}
מַעְשֵׂר שֵׁנִי אֱכוֹל בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}מִצְוֹת עַד כֹּה וְעַד כֹּה{{ר1}}
חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ.{{ממס|משלי כב ו}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי קֹדֶשׁ מוֹעֲדֶיךָ{{ש}}
כִּפּוּר וְזִכָּרוֹן מְלִיצִים בַּעֲדֶךָ{{ש}}
{{סי|רֶ}}צַח כִּי תִמְצָא נוֹפֵל בִּשָׂדֶךָ{{ר1}}
עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ.{{ממס|ש&quot;א טז ב}}

{{סי|מְ}}נוּיִים לַפֶּסַח מִכְסַת בֶּעָשׂוֹר תִּקְבַּע{{ש}}
עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים אֲכִילָתוֹ תִּקְבַּע{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱסַר אַרְבָּעָה בִּשּׁוּלוֹ בַּטֶּבַע{{ר1}}
יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע.{{ממס|ישעיהו מד טז}}

{{סי|חֻ}}קַּי לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת [תְּאַלְּפָה]{{ש}}
לְשׂוּמָם עַל לֵב עַד בֹּא חֲלִיפָה{{ש}}
{{סי|מִ}}דָּה הַשְׁלֵם צֶדֶק הִין לְמִדְפָּה (תאלפה){{ר1}}
אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה.{{ממס|משלי כ י}}

{{סי|חֲ}}וֹת שׁוֹפְטִים הוֹרוֹת דִּין סֵתֶר{{ש}}
הָשֵׁב הַעֲבוֹט וְנָתוֹן וְאֶקְשׁוֹר לְךָ כֶּתֶר{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק בְּשַׂר תַּאֲוָה כִּי יַרְחִיב לְךָ פֶּתֶר{{ר1}}
אָמַר יְיָ אָכֹל וְהוֹתֵר.{{ממס|מ&quot;ב ד מג}}

{{סי|זְ}}הִירִים בְּמִשְׁפָּט לַאֲמִתּוֹ מַצְדִּיקִים{{ש}}
אַרְבָּעָה בָּרֶגֶל לְשִׂמְחָה נִזְקָקִים{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה עֲצֶרֶת בַּדָּשׁ בְּהַדְּבָרִים עַתִּיקִים{{ר1}}
אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים.{{ממס|נחמיה ח י}}

{{סי|קְ}}דוֹשַׁי תִּירָא עוֹסְקֵי דָּת תְּמִימָה{{ש}}
מַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ לִבְּךָ הַשָּׁמַיְמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רָאתָ עַמִּיתְךָ וְדַעְתּוֹ לֹא נָכוֹנָה{{ר1}}
שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה.{{ממס|משלי כט טו}}

{{סי|אֶ}}בְיוֹן לְהַלְווֹת בָּהֶן תַּלְמוּד סְדָרֶיךָ{{ש}}
עֲשֵׂה צְדָקָה כְּמִנְיַן עֲדָרֶיךָ{{ש}}
בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְהַעֲלוֹת נִדְבוֹת הֲדָרֶיךָ{{ר1}}
וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.{{ממס|תהלים נ יד}}

{{סי|מַ}}לֵּא לִבֵּנוּ לְיִרְאָתְךָ מַחֲסֶה{{ש}}
{{סי|נִ}}תְלוֹנֵן בְּצִלְּךָ וּבִכְנָפֶיךָ נֶחְסֶה{{ש}}
שָׁלְמוּ כֻלָּם מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ר1}}
כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה.{{ממס|שמות יט ח}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליהו חזק אמן סלה'''}}

{{סי|אָ}}זְנְךָ הַט לְצֶדֶק כִּי יִמְלוֹךְ מֶלֶךְ{{ש}}
דְּרָכַי דַרְכֵי נֹעַם נְתִיב שָׁלוֹם תֵּלֶךְ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}ין בִּנְזִיקִין אֵין מִקְצוֹעַ וּלְהִתְחַכֵּם וְלֵילֶךְ{{ר1}}
שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ז ד}}

{{סי|גְּ}}מַר דִּין נִמְכַּר בִּשְׁבִיעִית חֹפֶשׁ{{ש}}
וְגַם מוֹכֵר עַצְמוֹ יִמְצָא נוֹפֶשׁ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינְךָ לִפְסוֹל זִבְחֵי טֶפֶשׁ{{ר1}}
הַפִּסְחִים וְהַעִוְרִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב ה ח}}

{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית וְיוֹבֵל בְּחֻקֵּיהֶן תִּתְיַצְּבוּן{{ש}}
בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה לְשָׁנָה תִּקְצוֹבוּן{{ש}}
{{סי|וּ}}בָאֵר עַל שְׁלֵימוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר תְּצֻוּוּן{{ר1}}
לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן.{{ממס|איוב יט כד}} 

{{סי|זָ}}ךְ שֶׁמֶן לַמָּאוֹר וַהֲקָמַת מִשְׁכָּנִי{{ש}}
בִּגְדֵי שְׂרָד כִּיּוֹר עִם כַּנִּי{{ש}}
{{סי|חָ}}דַלְתִּי מִפְּסוֹחַ לְאוֹנֶס תּוֹשְׁשַׁנִי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|טִ}}יעַת רְבָעִי עִבְרִי לְנָכְרִי בְּמִמְכָּרָיו{{ש}}
חֲצוֹצְרוֹת לְהָרִיעַ לְמַסַּע הֶכֵּרָיו{{ש}}
{{סי|יְ}}פַת תֹּאַר הִתַּרְתִּי לְהִרְהוּר כִּעוּרָיו{{ר1}}
כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו.{{ממס|בראשית ח כא}}

{{סי|כִּ}}שְׂדֵה הָאָרֶץ בֵּית חָצֵר וּמְסִבּוֹ{{ש}}
חֲנֻכַּת מִזְבֵּחַ לְהַדְלִיק אֵשׁ שֶׁבּוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרְבָּן תַּקָּנָתִי לְעוֹסְקֵי טָבוֹ{{ר1}}
עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.{{ממס|בראשית כח יב}}

{{סי|מ}}וֹצִיא שֵׁם רָע לַעֲנוֹשׁ לֹא כֵן יְדַמֶּה{{ש}}
שׁוֹתֶה בוֹר וּמְקַלְקֵל לָזֶה דּוֹמֶה{{ש}}
{{סי|נְ}}צוֹר אֵפֶר פָּרָה טָהוֹר מְטַמֵּא{{ר1}}
מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא.{{ממס|איוב יד ד}}

{{סי|ס}}וּר נְבֵלָה וְשֶׁרֶץ וְשִׁכְבַת זֶרַע תִּרְחָצָה{{ש}}
כֹּהֵן לִקְדֻשָּׁה בִּזְרִיזוּת תִּנְחָצָה{{ש}}
{{סי|עִ}}בְרִיָּה מֵרְשׁוּת אָדוֹן תֵּצֵא חוּצָה{{ר1}}
כְּפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ.{{ממס|בראשית מ י}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת גֵּר וְתוֹשָׁב יוֹלֶדֶת וּנְגָעִים{{ש}}
סַנְהֶדְרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה רִיבוֹת מַרְגִּיעִים{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן סַנְהֶדְרֵי גָזִית הֲלִיכוֹתַי קוֹבְעִים{{ר1}}
יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים.{{ממס|שמות א ה}}

{{סי|קְ}}רֵבַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּמִלֵּי שְׁבָחֶיךָ{{ש}}
תְּרוּמַת מֶכֶס הַשְּׁבִי מַלְקוֹחִי רִוִּיתִיךָ{{ש}}
{{סי|רִ}}בִּיתִיךָ בְּכוֹר לְיַפּוֹת כֹּחֶךָ{{ר1}}
שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ.{{ממס|בראשית מח כב}}

{{סי|שְׁ}}לָמִים וְעוֹלוֹת (יגצו) [יֵרָצוּ] לְעוֹשֶׂיךָ{{ש}}
הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ וְכָלִיל סִדְרֵי מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב מִנְיַן רְאִיּוֹת זָב כְּנִימוֹסֶיךָ{{ר1}}
יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסֶךָ.{{ממס|דברים כה יג}}

{{סי|שֶׁ}}מֶן הַמִּשְׁחָה וַחֲרָמִים וָעֵרֶךְ{{ש}}
הֶקְדֵּשׁ לְפִי הַכָּבוֹד נִדּוֹן כְּדֶרֶךְ{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}שׁ עָרֵי מִקְלָט פָּרָשַׁת הַדֶּרֶךְ{{ר1}}
יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ.{{ממס|תהלים כה ח}}

{{סי|תּ}}וֹרַת נָזִיר וְאוֹנֵס וּמְפַתֶּה לִשְׁלֵמָה{{ש}}
עִיר אוֹיֵב לָמַס לְךָ כִּי הָשְׁלְמָה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת מוֹרֶדֶת חֶרֶב לַעֲקוֹר תְּחוּמָהּ{{ר1}}
אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.{{ממס|תהלים קכ ז}}

{{סי|תָּ}}לוּי אָשָׁם וַדַּאי וּקְטֹרֶת לְנַחַת{{ש}}
לֶחֶם הַפָּנִים לְפָנַי מֻנַּחַת{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְחִיק גְּמוּלָה לְהִנָּצֵל מִשַּׁחַת{{ר1}}
מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת.{{ממס|משלי כה כו}}

{{סי|אֹ}}כֶל וּמַשְׁקֶה וּבֶגֶד לְטֻמְאָתָן יָרְדוּ{{ש}}
שׁוֹכֵב עִם נֶחְרֶפֶת לְהַלְקוֹת כִּי מָרְדוּ{{ש}}
{{סי|לָ}}קוּץ שׁוֹלַחַת יָד בְּמָמָוֹן יִשְׁקוֹדוּ{{ר1}}
אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ.{{ממס|איוב טו יח}}

{{סי|יְ}}מֵי הֶחָג לְנַסֵּךְ מַיִם בְּמַיִם תֻּוחַן{{ש}}
עֶשְׂרוֹנַי כְּמִשְׁפָּטָם אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן{{ש}}
{{סי|הַ}}מַּעֲרָכוֹת שְׁתַּיִם שֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת לַשֻּׁלְחָן{{ר1}}
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן.{{ממס|תהלים כג ה}}

{{סי|וּ}}פָרָשַׁת נִדַּחַת וּנְבִיא לְסָרָה מְסָרֵב{{ש}}
סֵפֶר כְּרִיתוּת וְדָבָר הַמְעָרֵב{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק תְּמִידִין כָּלִיל יֵעָרֵב{{ר1}}
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב.{{ממס|דה&quot;ב יג יא}}

{{סי|זְ}}כוֹר קְלָלוֹת וּבְרָכוֹת וְכֹחֲךָ יִגְבַּר{{ש}}
הֲבָאַת עֹמֶר מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בִּמְחֻובָּר{{ש}}
{{סי|קְ}}הָלְךָ הַקְהֵל אִישׁ וְאִשָּׁה וְטַף כִּמְדֻבָּר{{ר1}}
וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר.{{ממס|ישעיהו ל כא}}

{{סי|אֶ}}ת שְׁבוּעַת וְהֶעְלֵם דָּבָר בִּכְלָל קָרְבָּנַי{{ש}}
נַחֲלוֹת וְנוֹתְנֵי מוּמִין בְּמִדְרַשׁ דָּרְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|מ}}וּסָפִין {{סי|נִ}}קְרָבִין בְּסִדּוּר עִנְיָנַי{{ר1}}
לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי יְיָ.{{ממס|דה&quot;ב ב ג}}

{{סי|שָׂ}}מַח {{סי|לִ}}בִּי לְגַרְגְּרוֹת עֲנָקֶיךָ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן לִי מַה יָּקְרוּ הֲמוֹן מְחוֹקְקֶיךָ{{ש}}
תַּמּוּ פָּרָשִׁיּוֹת חֻקֵּי צִבּוּר דְּבֵקֶיךָ{{ר1}}
יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ.{{ממס|תהלים קיט פ}}{{ש}}
  
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''הזקן חזק'''}}

{{סי|אֲ}}לֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא בֹּאוּ עוּשׂוּ {{ש}}
לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר הֵחָלְצוּ חוּשׁוּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}סִפּוּר עָנְשַׁי לִשְׁמֹעַ תֶּחֱשׁוּ {{ר1}}
פְּתָאיִם עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי כז יב|וגם=משלי כב ג}}

דַּנְתֶּם דִּין לְחוֹב לְהַלִּין צֶדֶק תְּמַלְאוּהוּ {{ש}}
לִזְכוּת בּוֹ בְיוֹם הַפְּסָק תַּעֲלוּהוּ {{ש}}
{{סי|דַּ}}נְתֶּם וְנִתְחַיֵּב סְקִילָה תִּסְקְלוּהוּ {{ר1}}
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ.{{ממס|אסתר ז ט}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אֵם כַּלָּה וּבְהֵמָה {{ש}}
אוֹב וְיִדְּעֹנִי מִטַּמֵּא בָּהֵמָּה {{ש}}
{{סי|וּ}}מְקַלֵּל אָב וָאֵם נֶפֶשׁ לְעָגְמָה {{ר1}}
כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה.{{ממס|משלי כו ח}}

{{סי|זָ}}נָה אֲרוּסָה כִּי נִפְתָּה לִבָּם {{ש}}
מֵסִית וּמַדִּיחַ בְּמַחְשַׁכֵּי חֻבָּם {{ש}}
{{סי|חִ}}לֵּל שַׁבְּתוֹתַי בִּמְלֶאכֶת טַבָּם {{ר1}}
אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם.{{ממס|קהלת י ט}}

{{סי|טִ}}מְּאוּ אֵשֶׁת אָב בְּרוֹעַ מְזִמָּתָם {{ש}}
זְכָרִים נִזְקָקִים לְזָכָר עֲמִיתָם {{ש}}
{{סי|יַ}}ד עֵדִים רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרֵיהֶם לַהֲמִיתָם {{ר1}}
שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם.{{ממס|תהלים סח כח}}

{{סי|כְּ}}סִילוּת הוֹמִיָּה בִּלְתִּי הָבֵן {{ש}}
לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תְּכַוֵּן {{ש}}
{{סי|לְ}}סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא אִישׁ כִּי בֵן {{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן.{{ממס|ישעיהו סב י}}

{{סי|מְ}}גַדֵּף בְּנִיבוֹ בְּנַפְשׁוֹ נִבְהָל {{ש}}
עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שֵׁם כִּי יְחַל {{ש}}
{{סי|נַ}}פְשָׁם מֵאִתִּי זֹאת תִּנְחָל {{ר1}}
חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל.{{ממס|ש&quot;א יז מ}}

{{סי|סָ}}כָל מַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ בְּאִשָּׁיו {{ש}}
וּמְכַשֵּׁף בַּעֲשׂוֹתוֹ מַעֲשֵׂי בְאוּשָׁיו {{ש}}
{{סי|עַ}}ל זֶה וְעַל זֶה הִסְכִּים בָּעֳנָשָׁיו {{ר1}}
רֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו.{{ממס|זכריה ז ב}}

{{סי|פֵּ}}רוּשׁ שְׂרֵפָה דַּלְתוֹתַי תִּשְׁקוֹד {{ש}}
אֶת מִי וָמִי בְּדִינָהּ תִּפְקוֹד {{ש}}
{{סי|צ}}וֹק אֲבָר רוֹתֵחַ לִיקוֹד {{ר1}}
תַּחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד.{{ממס|ישעיהו י טז}}

{{סי|קִ}}לְקְלָה בַת כֹּהֵן בְּמַרְגִּילֵי רוֹכֵל {{ש}}
וְהַבָּא עֲלַבְתּוֹ מִבְּלִי הַשְׂכֵּל {{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה נַפְשָׁם בְּאֵי זוֹ תֵּכֵל {{ר1}}
אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.{{ממס|איוב לא יב}}

{{סי|שׁ}}וֹכֵב עִם חוֹתֶנֶת לְמֶשֶׁךְ לֵצִים {{ש}}
וְעִם בַּת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ לְהַתְרָאַת מֵלִיצִים {{ש}}
{{סי|שִׁ}}לְּמוּ בְּאַהֲבָה לִהְיוֹת שִׁקּוּצִים {{ר1}}
דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים.{{ממס|תהלים קיח יב}}

{{סי|תּ}}וֹעֲבוּ וְנֶאֱלָחוּ בְּטֶנֶף מַעֲשִׂים {{ש}}
בָּאֵי אִשָּׁה וּבִתָּהּ צוּר מַכְעִיסִים {{ש}}
{{סי|תְּ}}נֵם לְמַאֲכוֹלֶת אֵשׁ יְחִידָתָם חוֹמְסִים {{ר1}}
כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים.{{ממס|ישעיהו סד א}}

{{סי|הַ}}בַּת בִּנְךָ וְאֵם חֲמוֹת אֶתְהֶן בְּבָעֳלָךְ {{ש}}
וְגַם אֵם חוֹתֵן בְּיֵצֶר מַעֲלָלָךְ {{ש}}
{{סי|זְ}}כוּרִים לְמַעְלָה כְּמוֹהֶם בְּנָפְלָךְ {{ר1}}
כֵּן יִשְׂרְפוּ לָךְ.{{ממס|ירמיהו לד ה}}

{{סי|קַ}}ח מִפִּיו תּוֹרָה וְרַבֵּה פְעָלִים {{ש}}
סְקִילָה שְׁנִיָּה נֶאֶמְרָה בְּגוֹרָלָהּ עוֹלִים {{ש}}
{{סי|נָ}}א אֲבָאֵר בְּוָו נִכְלָלִים {{ר1}}
(תרב) [חֶרֶב] שְׁלִישִׁתָה חֶרֶב חֲלָלִים.{{ממס|יחזקאל כא יט}}

{{סי|חִ}}בּוּר שֶׁבַע לְמִיתַת נִדּוֹנַי {{ש}}
מֵהֵיטֵב שִׁוּוּי גְּזֵרַת דִּינַי {{ש}}
{{סי|זֶ}}ה רוֹצֵחַ וְנִדְחִים מְדָנַי {{ר1}}
נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם יְיָ.{{ממס|ירמיהו כה לא}}

{{סי|קַ}}ו לָקָו צַו לָצָו אַשְׁמִיעֲכֶם {{ש}}
סִדּוּר חֵנֶק עַתָּה אוֹדִיעֲכֶם {{ש}}
{{סי|קָ}}שֶׁה סוּדָר לְרַכָּה תַּכְרִיכֵם {{ר1}}
מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם.{{ממס|שמות יב כא}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}ב וָאֵם מַכֶּה וּמִתְנַבֵּא בְּשֵׁם אֱלִיל לְנִקְשִׁי {{ש}}
גּוֹנֵב נֶפֶשׁ וּנְבִיא שֶׁקֶר וּמַמְרֵא בְּמִדְרָשִׁי {{ש}}
{{סי|בּ}}וֹעֵל אֵשֶׁת אִישׁ וְכֹהֶנֶת וְזוֹמְמֶיהָ בְּהַקִּישִׁי {{ר1}}
וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי.{{ממס|איוב ז טו}}

{{סי|גָּ}}מְרוּ מִיתוֹת בֵּית דִּין אַרְבָּעָה בְּמִנְיָנַי {{ש}}
עֵדִים וְהַתְרָאָה סֵדֶר עִנְיָנַי {{ש}}
{{סי|דְּ}}רוּשִׁים וְנוֹסָפִים עֲלֵיהֶם זְדוֹנַי {{ר1}}
גּוֹי כְּרֵתִים דְּבַר יְיָ.{{ממס|צפניה ב ה}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ עִנָּה{{ש}}
אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְעִם נִדָּה זָנָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲכִילָה בְכִפּוּר עִם אָחְלָה תְּפַרְסְמֶנָּה {{ר1}}
יַכְרֵת יְיָ לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה.{{ממס|מלאכי ב יב}}

{{סי|זְ}}בִיחַת וְהַעֲלָיַת קֳדָשַׁי חוּץ לִגְבוּלָם {{ש}}
אֲכִילַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ וּפִגּוּלָם {{ש}}
{{סי|חֵ}}יקְךָ אֲחוֹת אָב עַל כָּל־נֶעְלָם {{ר1}}
תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם.{{ממס|עובדיה א י}}

{{סי|טָ}}מֵא אוֹכֵל קֹדֶשׁ אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי {{ש}}
וְאוֹכֵל חֵלֶב וָדָם אֲשֶׁר הֶחְדַּלְתִּי {{ש}}
{{סי|יַ}}עֲמוֹד יְפַטֵּם שַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי {{ר1}}
אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי.{{ממס|ירמיהו לד יג}}

{{סי|כְּ}}בוֹא אֶל־מִקְדָּשׁ טָמֵא יְטַמֵּא מַחֲנֵיהֶם {{ש}}
וְלֹא עוֹשֶׂה פֶסַח לַחֲבוּרַת מְנוּיֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לְ}}נַפְשָׁם אָמַר יִכָּרְתוּ הֵם וּמֶהֱמֵהֶם{{ר1}}
אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם.{{ממס|ירמיהו ז כח}}

{{סי|מִ}}ילָה הֵפֵר בְּרִית אֵל מְחוֹלְלוֹ {{ש}}
בֶּחָמֵץ בְּפֶסַח דְּבַר קָדְשִׁי חִלְּלוֹ {{ש}}
{{סי|נָ}}תַן כָּאֵלֶּה סָךְ בְּמִשְׁחָה בְּמִנְלוֹ {{ר1}}
יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ.{{ממס|דניאל ט כו}}

{{סי|סֹ}}בּוּ נָא אֵלַי לְאִמְרַת נָעֳמִי {{ש}}
עֵצָה וּגְבוּרָה וְתוּשִׁיָּה עִמִּי {{ש}}
{{סי|עַ}}ל אֵיזֶה אֵלֶּה לָדַעַת טַעֲמִי {{ר1}}
יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי.{{ממס|עמוס ט י}}

{{סי|פָּ}}רוּעַ וּמְשַׁמֵּשׁ לֹא מַזֶּה וּבֶן מַזֶּה {{ש}}
לֹא רָחַץ יָדָיו וְרַגְלָיו דִּבְרַי בּוֹזֶה {{ש}}
{{סי|צַ}}ד זֶה כָּרֵת לֹא אֶחֱזֶה {{ר1}}
רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה.{{ממס|שמות י יז}}

{{סי|קֹ}}דֶשׁ מְשַׁמְּשִׁין בְּטֻמְאָה עֲצָתִי הֵמִירוּ {{ש}}
מְחֻסְּרֵי בְגָדִים וְכַפָּרָה כָּהֵנָּה לֹא שָׁמְרוּ {{ש}}
{{סי|ר}}וֹוַחַת הֲלָכָה בַּכֹּל גָּמְרוּ {{ר1}}
אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ.{{ממס|איוב כח כב}}

{{סי|שִׁ}}מֵּשׁ טְבוּל יוֹם אֵין הַדִּין עִמּוֹ {{ש}}
שְׁתוּי יַיִן לַמִּקְדָּשׁ פְּעָמוֹ {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}אָכַל טֶבֶל כְּמוֹ כֵן בַּאֲשָׁמוֹ {{ר1}}
יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ.{{ממס|תהלים מא ו}}

{{סי|תְּ}}רוּמַת הָאָרֶץ גָּזְלָה גְּבוּל צַח {{ש}}
זָר הָאוֹכְלָהּ לְאַזְהָרַת צַח {{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּמַת כֹּהֵן טָמֵא בַּלֵּעַ בְּפֶצַח {{ר1}}
בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח.{{ממס|ישעיהו כה ח}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}שֵׁת לִבְּךָ לְמַלְקִיּוֹת עַל כָּל־לָאו וָלָאו {{ש}}
בִּרְצוּעַת עֵגֶל וַחֲמוֹר בְּמִדְרַשׁ מַקְהֵלָיו{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹבֵב וְלֹא מַכִּיר לְהַלְקוֹת כְּמִפְעָלָיו {{ר1}}
יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי בְּרָכָה בִּלְתִּי מוֹצָא {{ש}}
מֵרְאוֹת שׁוֹר וְתִתְעַלֵּם נִדָּח כִּי תִמְצָא {{ש}}
{{סי|קֵ}}יבָר וּנְקִיָּה חָמֵץ בִּימֵי מַצָּה {{ר1}}
יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא.{{ממס|קהלת ח יז}}

{{סי|צִ}}וִּיתִי לֹא תַעֲשׂוּ אִישׁ בְּעֵינָיו נוֹכַח {{ש}}
מֵרָצוֹחַ וְגָנוֹב לְהַזְכִּיר וּלְהוֹכַח {{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדַּת מְחִייַּת עֲמָלֵק לְהִתְווַכָּח {{ר1}}
קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל תִּשְׁכַּח.{{ממס|משלי ד ה}}

{{סי|עֲ}}צֶרֶת וְיוֹם כִּפּוּר אַחַת בַּשָּׁנָה {{ש}}
אַל תַּעַשׂ מְלָאכָה מִקַּחַת בָּשְׁנָה {{ש}}
{{סי|סַ}}גֵּל זִכְרוֹן רִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי דְּרוֹשׁ נָא {{ר1}}
אַל יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה.{{ממס|איוב ג ו}}

{{סי|נַ}}חֵשׁ וּמְעוֹנֵן מֵעֲשׂוֹת מְנָת מִדָּיו{{ש}}
לֹא תַחְמֹד לְרֵעַ בַּעֲדֵי עֲדָיו {{ש}}
{{סי|מְ}}לִיצַי לְהוֹרוֹת מְסוֹר לְאָדוֹן מַחֲמַדָּיו {{ר1}}
לא אַחֲרִישׁ בַּדָּיו.{{ממס|איוב מא ד}}

{{סי|לֹ}}א תְעַנּוּן אַלְמָנָה וְיָתוֹם שְׁכוֹל {{ש}}
לֹא תְלַקֵּט וְלֹא תְעוֹלֵל לַעֲנִיֵּי כַּלְכּוֹל {{ש}}
{{סי|כְּ}}מִדְרָשִׁי עַל הַדָּם כֹּל יָכוֹל {{ר1}}
(אל) [וְלֹא] תֶחֶטְאוּ לַייָ לֶאֱכֹל.{{ממס|ש&quot;א יד לד}}

{{סי|יִ}}נָּבֵא שֶׁקֶר אַל תִּשְׁמַע לְקוֹלוֹ {{ש}}
לִפְנֵי עִוֵּר מִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן לְעַקְּלוֹ {{ש}}
{{סי|טַ}}עַמְךָ לֹא יָאֹר נָשִׂיא לְגַעֲלוֹ {{ר1}}
אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ.{{ממס|משלי כ יא}}

{{סי|חֲ}}מוֹר מֵהַבִּיט וְתִתְעַלֵּם נוֹפֵל בְּסִבְלוֹ {{ש}}
אַלְמָנָה עֲנִיָּה וַעֲשִׁירָה בִּגְדָהּ (מלסבלו) [מִלְּחָבְלוֹ] {{ש}}
{{סי|זָ}}קֵן לֵוִי חֲמִשִּׁים בְּמִלֹּא {{ר1}}
מְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ.{{ממס|קהלת ה יד}}

{{סי|וּ}}פֶסַח מִזְּבוֹחַ שַׁעֲרֵי חוֹמוֹת וְחֵילָם {{ש}}
לֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל עַד עֶצֶם מִלְּאָכְלָם {{ש}}
{{סי|הַ}}לְוִיִּים מֵהַנְחִיל עִם אֲחֵיהֶם בְּנָוחֲלָם {{ר1}}
חֵלֶק אֵין לָהֶם [עוֹד] לְעוֹלָם.{{ממס|קהלת ט ו}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ מִצְרַיִם מִשּׁוּב עֲקֵבִים בַּל יֶחְמָסוּ {{ש}}
יָרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב לֵב לֹא יִמָּסוּ {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם פְּאַת שָׂדְךָ לַעֲנִיִּים בּוֹ יִתְּסוּ {{ר1}}
כָּלָה אַל תַּעֲשׂוּ.{{ממס|ירמיהו ה י}}

{{סי|בָּ}}שָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה מִלְּאֱכוֹל לַכֶּלֶב הִשְׁלַכְתּוֹ {{ש}}
עִבְרִי לֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם מֵאִתְּךָ בְּלֶכְתּוֹ {{ש}}
{{סי|בַּ}}הֶרֶת מֻסְגָּר וּמָוחְלָט חוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁלַּחְתּוֹ{{ר1}}
אַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.{{ממס|משלי ג יא}}

{{סי|אֵ}}יתָן מֵעֲבוֹד וּמִזְּרוֹעַ לַעֲרִיפַת נְחָלֶיךָ {{ש}}
פֶּסַח לֹא תוֹצִיא מִמְּחִיצַת אוֹהָלֶיךָ {{ש}}
{{סי|אָ}}כְלָךְ בְּהֵמוֹת צֹאנְךָ וְאֵילֶיךָ {{ר1}}
טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית לא לט}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליהו הזקן חזק'''}}

{{סי|אֶ}}בְיוֹן לָחוּן לֹא יֵרַע לְגַלְגֵּל מִדָּה בְּמִדָּה {{ש}}
מִלּוֹמַר קָרְבָה רְאֵה מַה כָּתוּב בְּצִדָּהּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}אַרְצְכֶם מִתֵּת בְּרִצְפַּת מִקְדָּשׁ צִמְדָה {{ר1}}
כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.{{ממס|ישעיהו ב טז}}

{{סי|גְּ}}זֵלָה מֵעֲשׂוֹת וְרַגֵּל שֶׁקֶר יִמְעוֹד {{ש}}
מֵעֲלוֹת עַל מַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי לִצְעוֹד {{ש}}
{{סי|דִּ}}בּוּק חֹשֶׁן בְּאֵפוֹד לִסְעוֹד {{ר1}}
אֵין מֵזַח עוֹד.{{ממס|ישעיהו כג י}}

{{סי|הַ}}שְּׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה לֹא יִגְרַע וִיעַכֵּב {{ש}}
חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר מִלְּעַכֵּב {{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יַחֲבוֹל רֵחַיִם שֶׁכֶב {{ר1}}
עִמּוֹ גַּם רֶכֶב.{{ממס|בראשית נ ט}}

{{סי|זַ}}הֵר כֹּהֲנַי מִפְּרוֹעַ וּמִפְּרוֹם כְּלָל כְּלָל {{ש}}
גָּדוֹל אוֹנֵן מִצֵּאת מִקְדָּשׁ לֹא יְחֻלַּל {{ש}}
{{סי|חֲ}}לָלָה זֹנָה מִקַּחַת זַרְעוֹ מְחֻלָּל {{ר1}}
כִּי יִמָּצֵא חָלָל.{{ממס|דברים כא א}}

{{סי|ט}}וּב שְׁבִיעִית נְזִירֶיךָ מִלִּבְצוֹר וְלֶאֱגוֹר {{ש}}
לֹא תִכְרוֹת לָהֶם בְּרִית מִסָּבִיב מָגוֹר {{ש}}
{{סי|יִ}}נָּצֵל עֶבֶד בְּמִבְטַחֲךָ לִסְגּוֹר {{ר1}}
לֹא יֻתַּן סְגוֹר.{{ממס|איוב כח טו}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂיהֶם לֹא תַעֲשׂוּ וְלֹא תֵלְכוּ בְחֻקֵּיהֶם {{ש}}
לֹא תִתְחַתֵּן בָּם קִרְבַת דְּבֵקֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לֹ}}א כֶסֶף בְּנֶשֶׁךְ וּמַאֲכָלִים בְּמִכְרֵיהֶם {{ר1}}
לֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם.{{ממס|תהלים מד יג}}

{{סי|מֶ}}לַח לֹא תַשְׁבִּית לְכָל קָרְבָּן מָוחְזָר {{ש}}
וּשְׂאוֹר וּדְבַשׁ מֵהַקְטִיר מִמִּזְבְּחִי מוּזָר {{ש}}
{{סי|נֵ}}צַח מִהְיוֹת כְּקֹרַח זֶרַע אֶלְעָזָר {{ר1}}
עֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר.{{ממס|איוב יט כז}}

{{סי|שֶׂ}}רֶט לָנֶפֶשׁ בְּבוֹאֲךָ לְתַנּוֹתוֹ {{ש}}
לֹא תַעֲזוֹב לֵוִי מִקּוּמְךָ תַּחֲנוֹתוֹ {{ש}}
{{סי|עַ}}מּוֹנִי וּמוֹאָבִי מִבּוֹא הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים מְנָתוֹ {{ר1}}
זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ.{{ממס|תהלים צח ג}}

{{סי|פֶּ}}רֶךְ מֵרְדוֹת וּמִקְּפוֹץ לְיָד יִשְׁלָחוּן{{ש}}
לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶיךָ נְכָסֶיךָ יַצְלִיחוּן{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי כֹהֲנַי בְּגֵרוּשִׁין לֹא יִקָּחוּן{{ר1}}
אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן.{{ממס|תהלים קטו ו}}

{{סי|קַ}}עֲקַע כְּתוֹבֶת בִּבְשַׂרְכֶם לֹא תִתְּנוּהוּ{{ש}}
אוֹב וְיִדְּעוֹנִי אַל תִּפְנוּהוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יב רָב בְּסַנְהֶדְרֵי מֻפְלָא תְּמַנּוּהוּ{{ר1}}
מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|שֵׁ}}ם רָע מוֹצִיא וְאוֹנֵס מִלְּשַׁלֵּחַ נוֹשֵׂא{{ש}}
מַמְזֵר לֹא יִשָּׂא וּמַמְזֶרֶת לֹא תִנַּשֵּׂא{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אִלְתִּיו צִוַּנִי חוּץ מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי מְנַסֶּה{{ר1}}
לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה.{{ממס|ישעיהו ז יב}}

{{סי|תַּ}}חְבּוֹט זֵיתְךָ לֹא תְפָאֵר לְהָבַר{{ש}}
מִלִּשָּׂא חֵטְא לְרַע לְהוֹכִיחַ כִּי עָבַר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קַּח אִשָּׁה חֲדָשָׁה מִצֵּאת לַצָּבָא כְּבָר{{ר1}}
שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|אַ}}ל תְּחַיֶּה כָל נְשָׁמָה יֶחֶרְבוּ חָרוֹב{{ש}}
לֹא תַשְׁחִית וְתִכְרוֹת עֵץ מַאֲכָל וַחֲרוֹב{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִדְרוֹשׁ לְמוֹאָב לְקַלֶּלְךָ יֶאֱרוֹב{{ר1}}
שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב.{{ממס|ישעיהו נז יט}}

{{סי|יְ}}שַׁסֵּעַ וְלֹא יַבְדִּיל וְלֹא עוֹד הַזָּדָה{{ש}}
נִבְלַת בְּהֵמָה לֹא תֹאכַל וְגַם אֶת גִּידָהּ{{ש}}
{{סי|הַ}}מֶּלֶךְ לֹא יַרְבֶּה בְּטֵלִים לְשָׁקְדָּה{{ר1}}
סוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה.{{ממס|נחום ג ב}}

{{סי|וּ}}מָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיב מִקְנֵה{{ש}}
בְּאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ בְּכָל אֲשֶׁר תִּקְנֶה{{ש}}
{{סי|הָ}}עִיר הַנִּדַּחַת הַכֹּל תְּפַנֶּה{{ר1}}
חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה.{{ממס|יחזקאל כו יד}}

{{סי|זְ}}רִיעָה לֹא בַּיּוֹבֵל קָצִיר וּבָצִיר עִמָּם{{ש}}
לֹא תִשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים בְּעִנְיַן רִשּׁוּמָם{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹת זְבָחֶיךָ לַשֵּׁם הַמְרוֹמָם{{ר1}}
לֹא בָּנָיו מוּמָם.{{ממס|דברים לב ה}}

{{סי|נָ}}כְרִים מִיָּדָם לֹא תַקְרִיב קָרְבְּנֵיהֶם{{ש}}
מִצְרַיִם לֹא תוֹסִיף לִרְאוֹת פְּנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|חֵ}}טְא וְעָוֹן לְעֵדוּת טִיבְהֶם{{ר1}}
לא אֶחָד בָּהֶם.{{ממס|תהלים קלט טז}}

{{סי|זֶ}}רַע לֹא כִלְאַיִם יִפְתְּחוּ הָאֲדָמָה וִישַׂדְּדוּ{{ש}}
אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רְשָׁעִים יָעִידוּ{{ש}}
{{סי|קְ}}רִיבוֹת שֵׁם אֱלִילִים מִשְּׁמוֹעַ תְּכַחֲדוּ{{ר1}}
לֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ.{{ממס|ירמיהו ג טז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֶ}}ל הַמַּחֲנֶה לֹא תָבֹא לְמִקְרֶה הַטֻּמְאוֹת{{ש}}
לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ דִּבְרֵי חֲפָאוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָקָן מֵהַשְׁחִית תַּחְתִּית לְקַפְאוֹת{{ר1}}
כֵּן לְאַרְבַּע הַפֵּאוֹת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות כה כו}}

{{סי|גֵּ}}ר לֹא תִלְחַץ וְלֹא תוֹנֶה אוֹנָאַת שִׂיחִים{{ש}}
עָרֵל וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכְלוּ בִּפְסָחִים{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ גְּדִידוֹת מֵעֲשׂוֹת בְּהֵאָנֵק אֲנוּחִים{{ר1}}
כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים.{{ממס|מ&quot;א יח כח}}

{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית לֹא תִגּוֹשׂ לְעֶבֶד לֹוֶה חֹפֶשׁ{{ש}}
עִם הַבָּשָׂר לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִשִּׂים סֻלָּם רָעוּעַ בְּבֵית נֶפֶשׁ{{ר1}}
וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ.{{ממס|ישעיהו נו יא}}

{{סי|זָ}}מִיר לֹא בַשְּׁבִיעִית זֶרַע וּקְצִיר גִּילוֹ{{ש}}
פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת־יְיָ לְאֶפְרַיִם תִּרְגְּלוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}קְתִּי לֹא תִנְאַף מֻזְהָר מְנָאֵף בְּעִקּוּלוֹ{{ר1}}
לֹא יְעַקְּבֵם כִּי יִשָּׁמַע קוֹלוֹ.{{ממס|איוב לז ד}}

{{סי|טְ}}מֵאִים מִלֶּאֱכוֹל מְנוּיִים אֶת עָזְנִיָּה{{ש}}
פֶּן יוֹסִיף אַזְהָרָה לְחַבָּלַת טְרִיָּה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַס מִפְּגוֹם תֵּן לַעֲנָה פוֹרִיָּה{{ר1}}
בְּאֵר צָרָה נָכְרִיָּה.{{ממס|משלי כג כז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף כִּי תַלְוֶה לְעָנִי כְּנוֹשֶׁה לוֹ אַל{{ש}}
נֶעֱבָד מִלְּהָבִיא בַיִת נִתְעָב וּמְגֹאָל{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָלִין נִבְלַת תָּלוּי נוֹאָל{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|מִ}}שְׁפַּט גֵּר צִוַּנִי לֹא אַטֶּה בִּלְשׁוֹנִי{{ש}}
לְבַל לֶכֶת רָכִיל בַּסֵּתֶר מְלָושְׁנִי{{ש}}
{{סי|נִ}}פְקַדְתִּי מִתִּעוּב מִצְרִי וַאֲדוֹמִי וְלִפְסוֹל רִאשׁוֹנִי{{ר1}}
עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי.{{ממס|קהלת ד טו}}

{{סי|שְׂ}}אוֹר וְחָמֵץ לֹא יִרְאוּ גְּבוּלֵי מוֹשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
אוֹבוֹת לֹא תִדְרוֹשׁ לַחֲקוֹר מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|עֲ}}דֵי עַד לֹא תַשִּׂיג לְמַלֵּא תַאֲוָתֶךָ{{ר1}}
גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ.{{ממס|משלי כב כח}}

{{סי|פֶּ}}ן יִבְעַט לְדִי זָהָב סְגֻלַּת מְלָכִים מְרֻבָּה{{ש}}
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מְלָכוֹת לֹא יוֹתֵר לְחִבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיכָה יְבָמָה לַיָּבָם לזבה שָׁבָה{{ר1}}
זָרִים לֹא יַעַבְרוּ בָהּ.{{ממס|יואל ד יז}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא בְּעַם גּוֹרָלוֹ{{ש}}
מִלָּגוֹז בְּכוֹר צֹאן אַף כִּי הֻומַּם וְחִלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה מֵעֲבוֹד מֵרֶחֶם בָּחַר לוֹ{{ר1}}
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ.{{ממס|דברים לג יז}}

{{סי|שֹׁ}}חַד לֹא תִקַּח לַחֲקוֹר הַדִּין מִנַּיִן{{ש}}
נָזִיר לֹא יֹאכַל עֲנָבִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹלַחַת יָד הֲגוּנָה אַיִן{{ר1}}
לֹא חָסָה עָלַיִךְ עַיִן.{{ממס|יחזקאל טז ה}}

{{סי|תִּ}}קּוּן אִשָּׁה לֹא תֶהְדַּר לְכַלְּלִי{{ש}}
וְלֹא עַל אִשָּׁה תִּקּוּן מַכְלוּלִי{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִטְּעוֹם בְּמַאֲכָלִי{{ר1}}
מָצָאתִי אוֹן לִי.{{ממס|הושע יב ט}}

{{הור|סימן: '''אליהו הזקן חזק בתורה ובמעשים טובים בלבי אמן אמן וכן יהי רצון רוכב שמים בעזרי'''}}

{{סי|אַ}}ל כְּהַטָּיָתְךָ לְטוֹבָה לִרְעוֹת לְרַבִּים קָשׁוּר{{ש}}
מֵעֲשׂוֹת עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט מִשְׁפָּטִי תָשׁוּר{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָתוּר עַל לֵב לֶאֱחוֹז בְּרֶגֶל אַשּׁוּר{{ר1}}
עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר.{{ממס|בראשית טז ז}}

{{סי|יָ}}כֹלְתָּ לֹא לִמְכּוֹר יְעוּדָה יִתְכַּסּוּ בְּבִגְדָּם{{ש}}
גְּרוּשָׁה בְעוּלָה מִלַּחֲזוֹר לְבַעְלָהּ אֲשֶׁר קָדַם{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת רִיבֵי דִּין עוֹמֵד בְּסוֹדָם{{ר1}}
לֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם.{{ממס|ירמיהו מט יח}}

{{סי|וְ}}לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא לְבַעֲרָה{{ש}}
יְפַת תֹּאַר עִנִּיתָהּ לֹא תִתְעַמֵּר לְצַעֲרָהּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן בְּלֹא בָשֵׁל מְבוּשָּׁל פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
קַח נָא מִפִּיו תּוֹרָה.{{ממס|איוב כב כב}}

{{סי|זַ}}רְעֲךָ לֹא יִמָּצֵא מַעֲבִיר בָּאֵשׁ לְקָמְלוֹ{{ש}}
לֹא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִינוֹ מִלְּחָמְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דֵּם מֵהַצִּיל רֵעַ מֵעֲמוֹד לְקָם לוֹ{{ר1}}
עָלָיו דָּמִים לוֹ.{{ממס|שמות כב ב}}

{{סי|נֶ}}פֶשׁ לֹא תְשַׁקֵּץ בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּאַזְהָרָה{{ש}}
לֹא תַחְנִיף וּתְטַמֵּא אֶרֶץ מְטֹהָרָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
אַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה.{{ממס|איוב ג ד}}

{{סי|חֵ}}ילִי לָרֶגֶל לֹא פָנַי רֵיקָם בַּעֲלוֹתָם{{ש}}
לֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ לְזֹהַם פְּעֻלָּתָם{{ש}}
{{סי|חַ}}יָּבֵי מִלְוֶה מַלְוִין בֵּיתִי מְנוּחָתָם{{ר1}}
לֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם.{{ממס|יואל ב ז}}

{{סי|זְ}}כוֹר מִשְּׁמוֹעַ שָׁוְא תֵּשֵׁב רִיב תַּחְקְרֵהוּ{{ש}}
מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם יְיָ תְּיַקְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה דִּין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֶאֱכוֹל וְלֹא יִפְדֵהוּ {{ר1}}
בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ.{{ממס|משלי כד ז}}

{{סי|קַ}}דֵּשׁ עֵצָיו מִשְּׂרוֹף בַּעֲצֵי אֲשֵׁרָה לֵאמֹר{{ש}}
לֹא תָסוּר מִכָּל דְּבָרַי תִּגְמוֹר{{ש}}
{{סי|קְ}}שׁוּרִים יַחְדָּיו מֵחֲרוֹשׁ תִּשְׁמוֹר{{ר1}}
רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר.{{ממס|ישעיהו לב כ}}

{{סי|בִּ}}תְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ גְּבֶרֶת לְשִׁפְחָה{{ש}}
לֹא תִלְמוֹד כְּמַעֲשֵׂיהֶם מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה{{ש}}
{{סי|תִּ}}מְצָא קֵן לֹא תִקַּח מֵחָה{{ר1}}
אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה.{{ממס|תהלים קיג ט}}

{{סי|וְ}}לֹא תָקִים מַצֵּבָה מֵאַחֲרֵי לָשׁוּב{{ש}}
וְלֹא הַקָּפַת פְּאַת רֹאשְׁךָ לָשׁוּב{{ש}}
{{סי|רֶ}}וַח פְּעֻלָּה לְהַלִּין לְנֶפֶשׁ חָשׁוּב{{ר1}}
אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב.{{ממס|משלי ג כח}}

{{סי|הָ}}דוּר לֹא בְּרִיב לְכָבוֹד כִּי יִדַּל{{ש}}
לֹא תִטַּמְּאוּ בָהֶם קֹדֶשׁ מֵחוֹל יִבְדַּל{{ש}}
{{סי|וְ}}דַיָּן בִּשְׁפוֹט עִם שְׁמִי עוֹז וּמִגְדָּל{{ר1}}
לֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל.{{ממס|איוב לד יט}}

{{סי|בִּ}}לְבָבְךָ אַל־תֹּאמַר בְּצֶדֶק לִי רְוָחָה{{ש}}
לֹא תוֹנֶה רֵעַ בְּחֵיל תְּמוּרָה וּשְׁבָחָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה בְּבֵין הָעֵינַיִם מִשּׂוּם לְסָרְחָה{{ר1}}
עַל כָּל רֹאשׁ קָרְחָה.{{ממס|עמוס ח י}}

{{סי|עָ}}לֶיךָ אִישׁ נָכְרִי לֹא תוּכַל לִישַּׂאֶנּוּ{{ש}}
שְׂכַר שָׂכִיר שֶׁמֶשׁ לֹא תְבוֹאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי אֶתְנָן מֵהָבִיא מִזְבְּחִי לֹא אֶרְצֶנּוּ{{ר1}}
כִּי בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ.{{ממס|משלי כא כז}}

{{סי|יְ}}קָר חֶפְצִי רָע לִבְּךָ אַל יִתְאַו{{ש}}
לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא זַרְעוֹ כִּי נִתְעַב{{ש}}
{{סי|מִ}}יַּד הַבֵּן לֹא יוּמַת אָב לְדַאַב{{ר1}}
וּבֵן לֹא יָמוּת בַּעֲוֹן הָאָב.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל יח יז}}

{{סי|טְ}}בוּלִים כִּלְאַיִם מִלִּלְבּוֹשׁ וְגַם מֵעֲלוֹת לְמָסָךְ{{ש}}
אֱלִיל לֹא יַעֲשֶׂה בְּשֶׁקֶר נָסַךְ{{ש}}
{{סי|וּ}}מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִתֵּת לַמֵּת אֲנִי נֶחֱסָךְ{{ר1}}
כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ.{{ממס|תהלים מב ה}}

{{סי|בָּ}}עַרְבַּיִם עַל חָמֵץ מִשְּׁחוֹט פֶּסַח שֵׂיוֹ{{ש}}
כֶּרֶם לֹא כִלְאַיִם פֶּן יֵקַד אֵשׁ כִּרְיוֹ{{ש}}
{{סי|יַ}}עֲבוֹד עָצִיץ נָקוּב וְהוֹסִיף נֶאֱסָר בְּמִרְיוֹ{{ר1}}
וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ.{{ממס|שה&quot;ש ח יב}}

{{סי|מַ}}דִּיחַ מֵחֲמוֹל וְכַסּוֹת בְּמַה לַּתֶּבֶן אֶת הַבָּר{{ש}}
לֹא תַשִּׁיךְ וְתִשּׁוֹךְ הוֹן מֵהֶבֶל מֻצְבָּר{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֵלֶּה הִזְהַרְתִּי אַבְנֵי מִזְבֵּחַ תּוֹךְ וּבָר{{ר1}}
כֵּן נָגֹזּוּ וְעָבָר.{{ממס|נחום א יב}}

{{סי|לֹ}}א תִשְׁמַע לְמַדִּיחַ לַחֲלַקְלַקּוֹת עָרַב{{ש}}
וְלֹא תֹאבֶה וְתַכְמִין מְחִתָּה לוֹ תִקְרַב{{ש}}
{{סי|בְּ}}אָכְלְךָ פֶּסַח בֶּן נֵכָר סַרָב{{ר1}}
בְּשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב.{{ממס|משלי יד י}}

{{סי|יְ}}דִידוּת אָח מִשְּׂנוֹא וּמִלָּחוֹן גּוֹיִם עֲדֵי עַד{{ש}}
מִלִּשָּׂא וְהַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפַּט בֵּית וַעַד{{ש}}
{{סי|אַ}}ל־תְּאַחֵר נְדָרִים רֶגֶל קִבּוּץ נוֹעָד{{ר1}}
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד.{{ממס|משלי ל כט}}

{{סי|מְ}}כַשֵּׁפָה מִלְּהַחֲיוֹת וּמִלְּאַחֵר דִּמְעָה וּמְלֵאָה{{ש}}
לֹא יָמִיר בְּהֵמָה בְּטוֹבָה מַתְּלָאָה{{ש}}
{{סי|נָ}}זִיר לֹא כְשִׁמְשׁוֹן יַיִן לְגָמְעָה{{ר1}}
וְאֶל מֵת אָדָם לֹא יָבוֹא לְטָמְאָה.{{ממס|יחזקאל מד כה}}

{{סי|אַ}}ל יִטְמָא בַּעַל לִפְסוּלָה נֶאֱהֶבֶת{{ש}}
לֹא תַרְבִּיעַ בְּהֵמָה בְּלֹא מִינָהּ מַרְהֶבֶת{{ש}}
{{סי|מִ}}זְבְּחִי תָּמִיד לְהַקְרִיבָה מְהַבְהֶבֶת{{ר1}}
לֹא תִכְבֶּה לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ממס|יחזקאל כא ג}}

{{סי|נֶ}}צַח מָסוּר מִלֵּב פִּקּוּדִים יְשָׁרִים{{ש}}
עֹרֶף לֹא תַקְשׁוּ מִהְיוֹת בַּקּוֹשְׁרִים{{ש}}
{{סי|נֶ}}טַע קֹדֶשׁ לְהִלּוּל מֵישָׁרִים{{ר1}}
לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים.{{ממס|ישעיהו כז ט}}

{{סי|וּ}}בַעַל מוּם לֹא יִגַּשׁ מַקְטִיר וְזוֹרֵק{{ש}}
יָדְךָ לֹא תִקַּח כַּחַשׁ פֶּרֶק{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׂבָּה וּבְנָהּ מִשְּׁחוֹט תּוֹדִיעַ לְהָרֵק{{ר1}}
תַּעֲמֹד עַל־הַפֶּרֶק.{{ממס|עובדיה א יד}}

{{סי|נֹ}}עַם דְּבָרַי לֹא תִשְׁכַּח לִלְמוֹד{{ש}}
כֶּסֶף וְזָהָב עַל אֱלִיל לֹא תַחְמוֹד{{ש}}
{{סי|יְ}}רָא מֵרְאוֹת עֶרְוַת דָּבָר לִצְמוֹד{{ר1}}
וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל־תַּעֲמֹד.{{ממס|משלי כה ו}}

{{סי|הַ}}מִּדָּה מֵעֲשׂוֹת עָוֶל מִשְׁקָל וּמְשׂוּרָה לְכֶסֶף{{ש}}
יְפַת תֹּאַר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַכֶּסֶף{{ש}}
{{סי|יַ}}ד עָנִי לְחַזֵּק שִׁכְחָה לְאַסֵּף{{ר1}}
עָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר וְאֵין מְאַסֵּף.{{ממס|ירמיהו ט כא}}

{{סי|רְ}}צוֹחַ נָקִי וְצַדִּיק אַל תְּהִי עַוְלָה{{ש}}
שְׂדֵה רֵיעַ מִלְּהָנִיף חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה{{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּי מִלֶּאֱכוֹל סְתֹם וְאַבֵּד סוּרֵי לָהּ{{ר1}}
לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה.{{ממס|בראשית לד יד}}

[{{סי|וְ}}]לֹא תִקּוֹם וְלֹא תִטּוֹר פָּנִים נִזְעָמִים{{ש}}
בְּחֶפְצֵי שְׁאֵלָה כְּמִדְרַשׁ הַטְּעָמִים{{ש}}
{{סי|נִ}}אוּף בַּת מִלְּחַלֵּל לָתֶת לָהּ בְּעִגּוּמִים{{ר1}}
זָקֵן בָּא בַּיָּמִים.{{ממס|בראשית כד א}}

{{סי|רֹ}}אשׁ נָזִיר לֹא תַעֲבִיר תַּעַר מְרוּטָה{{ש}}
בַּעֲלַת מוּם מִזְּבוֹחַ כְּלָלָהּ וּפְרָטָהּ{{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא תְטַמֵּא לְךָ כֹּהֵן מִבְטָא{{ר1}}
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא.{{ממס|ויקרא ד ב}}

{{סי|כְּ}}דַבֵּר רָשׁ תַּחֲנוּן מִלְּאַמֵּץ לֵב לְמָנָה{{ש}}
כֹּהֲנַי לֹא יְחַלְּלוּ שְׁמִי אֹמֶן אֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}כְהֻנָּה גְדוֹלָה מִקַּחַת כֹּהֵן נִמְנָה{{ר1}}
הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה.{{ממס|יחזקאל מד כב}}

{{סי|שְׁ}}לֹשָׁה לֹא תְבַשֵּׁל אֲכִילָה הֲנָאָה תְּבַשְּׁלֵהוּ{{ש}}
מוּם פָּרוֹכֶת מִבֹּא מִקְדָּשׁ מִלְּחַלְּלֵהוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְקוֹחַ לְחֵרֶם בְּיַד לֹא יַעַזְבֵהוּ{{ר1}}
אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא.{{ממס|ישעיהו מא ז}}

{{סי|יִ}}גַּע בְּטָמֵא מִנְחַת כֹּהֵן מִלֶּאֱכוֹל מְאוּמָה{{ש}}
וְשֶׁקֶץ וְחָגָב טָמֵא כְּחֹק אֻמָּה וְאֻמָּה{{ש}}
{{סי|מִ}}דּוֹת לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה לְעָרְמָה{{ר1}}
אֶבֶן וָאָבֶן וּמֹאזְנֵי מִרְמָה.{{ממס|משלי כ כג}}

{{סי|בַּ}}קֹּדֶשׁ לֹא יֹאכְלוּ וְלֹא יְחַלְּלוּ אָסִיף{{ש}}
שֵׁם מִלְּחַלֵּל וְזֶרַע חָלָל מִלְּהוֹסִיף{{ש}}
{{סי|עֵ}}רֶךְ תּוֹרָה לֹא תִגְרַע לְבַל תַּכְסִיף{{ר1}}
עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף.{{ממס|איוב לח יא}}

{{סי|זֶ}}ה סֵדֶר לָאו וָעֹנֶשׁ סִיַּמְתִּיו לְאָפְנֵהוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}צַפְתִּיו תּוֹךְ עַמִּי לְצוּר יַעַבְדֶנְהוּ{{ש}}
{{סי|יְ}}סֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ{{ר1}}
חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ.{{ממס|ירמיהו ה כב}}

אָז שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת לְכַלָּה נוֹעָדִים{{ש}}
שָׁמַיִם וָאָרֶץ נֶאֱמָנִים עֵדִים{{ש}}
פֵּרוּשׁ עֹנֶשׁ וְשָׂכָר שָׂשִׂים וְחָדִים{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ט כז}}

לִי אֲנִי חָכְמָה יוּשַׁת לֵב וְיֻתַּן{{ש}}
מְזִמּוֹת רוֹעַ שְׂאוֹר מִדְרָשִׁי יְחִתַּן{{ש}}
לָזֶה וְלַבָּא שְׂכָרִי רַב יִמְתַּן{{ר1}}
הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן.{{ממס|בראשית לד יב}}

וָתִיקֵי אֲמָרַי מְאִירֵי עֵינַיִם{{ש}}
מָה רַב טוּבוֹ לְמַטֵּי אָזְנַיִם{{ש}}
פּוֹעֲלַי עֲצֵלִים לִלְבּוֹן שִׁנַּיִם{{ר1}}
וְהַמְּלָאכָה לֹא לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.{{ממס|עזרא י יג}}

מֶשֶׁךְ מִפְּנִינִים מַה־יָּקָר לְהוֹרוֹת{{ש}}
דִּינֵי מָמוֹן וְנֶפֶשׁ הַטֻּמְאוֹת וְהַטְּהָרוֹת{{ש}}
כָּלוּ צוּפִי מֶתֶק אַזְהָרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

לְהַר נַחֲלָתְךָ נְחֵנוּ גְאוּלִים{{ש}}
מִדֵּי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת פָּנֶיךָ שׁוֹאֲלִים{{ש}}
לֵאמֹר כְּבָרִאשׁוֹנָה שָׁלֹשׁ רְגָלִים עוֹלִים{{ר1}}
מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים.{{ממס|שה&quot;ש ז ב}}
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ וְנֶאֱמַר: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}{{ש}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>ogvp3spnmscmkkawdlue5uybzbbxv2f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015880</id>
      <parentid>3015876</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T21:16:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3015880</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66464" sha1="oah84fbf5vjokzw6fp21lpu215jek7i" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אזהרות לרבנא אליהו הזקן זצ&quot;ל

{{הור|סימן: '''אליהו חזק''', '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֱ}}מֶת יֶהְגֶּה חִכִּי מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֲדֹנִי{{ש}}
כָּל פִּקּוּדֵי כֹל בְּסִיס טֶבַע אֲדָנִי{{ש}}
{{סי|לְ}}בַל אֶכָּשֵׁל נִדְבוֹת פִּי לְהַעֲמִידֵנִי{{ר1}}
רְצֵה נָא יְיָ [וּ]מִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי.{{ממס|תהלים קיט קח}}

{{סי|יִ}}תְרוֹן הַכְשֵׁר חָכְמָה סוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נְצוֹר עֵדוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד אִמְרֵי נֹעַם טוּרֵי קִצְבוֹתֶיךָ{{ר1}}
הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ.{{ממס|תהלים קיט עג}}

[{{סי|וּ}}]בְעֵרֶךְ מִלַּי מִמְּךָ מִשְׂגָּב אֲבַקְשָׁה{{ש}}
חֻקֵּי חַיִּים בָּם לֹא אִנָּקְשָׁה{{ש}}
{{סי|חִ}}מְּדָתַם רַעְיָתְךָ בַּשְּׁלִישִׁי לְחָפְשָׁהּ{{ר1}}
לִמֻּד מִדְבָּר (כ)[בְּ]אַוַּת נַפְשָׁהּ.{{ממס|ירמיהו ב כד}}

{{סי|זְ}}קוּקָה שִׁבְעָתַיִם לְגַרְגֶּרֶת רְבִידִים{{ש}}
יַעֲלַת חֵן לְלוֹקְחָהּ זְבוּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ צוּרִי דְּבָרֶיהָ הַחֲמוּדִים{{ר1}}
יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים.{{ממס|ישעיהו נ ד}}

{{סי|אָ}}מוֹן שַׁעֲשׁוּעִים אֶדֶר מַחְמַדְּךָ{{ש}}
אוֹת אָתָתִי בְּקוּשְׁטָא לְהַעֲמִידְךָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}רוּר דַּרְבָּן מַרְדַּע מַלְמָדְךָ{{ר1}}
(אנכי) [אֲנִי] יְיָ [אֱלֹהֶיךָ] מְלַמֶּדְךָ.{{ממס|ישעיהו מח יז}}

{{סי|גְּ}}בוּלוֹת הִצַּבְתִּי מְמַדֵּי שְׁעָלִי{{ש}}
חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי מְיַשְּׁרֵי מִשְׁעוֹלִי{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרוֹן הִרְבֵּיתִי לִפְנֵי פֹעֲלִי{{ר1}}
לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי.{{ממס|תהלים פא יד}}

{{סי|הַ}}שֵּׁם תִּירָא אַחֲרָיו נוֹהִים{{ש}}
תַּתֵּם דֶּרֶךְ תָּקוּץ בִּגְבוֹהִים{{ש}}
{{סי|וְ}}טַהֵר גוּפְךָ מִהְיוֹת כְּמִתְלַהְלְהִים{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים.{{ממס|קהלת ד יז}}

{{סי|זָ}}רִיז לְהוֹרוֹת וְאַלּוּף לְסֵבֶל{{ש}}
לְאַהֲבָה וּלְקַדֵּשׁ צְבָאֲךָ עֲלֵי תֵבֶל{{ש}}
{{סי|חֶ}}סֶד רָדְפָה בַחַיִּים, כִּי הֶבֶל{{ר1}}
לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל.{{ממס|קהלת ז ב}}

{{סי|טְ}}בִילָה בִזְמַנָּהּ עַל אַרְבַּע גְּדִילִים{{ש}}
יָתֵד אֲזֵנֶךָ תְּכַסֶּה הַגְּדוֹלִים{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידַי בִּתְפִלָּה קוֹדֶם שׁוֹאֲלִים{{ר1}}
הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים.{{ממס|תהלים כט א}}

{{סי|כַּ}}בֵּד הוֹרֶיךָ זְכוֹר בּוֹרְאֶךָ{{ש}}
פַּלֵּס אֹרַח נְתִיב מוֹרָאֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}פִתְחֲךָ מְזֻזָה יְמִין מְבוֹאֶךָ{{ר1}}
יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ.{{ממס|תהלים קכא ח}}

{{סי|מֵ}}אָה בְרָכוֹת יוֹם יוֹם שַׁחֲרֵהוּ{{ש}}
מִקְדָּשׁ לְיִרְאָה מְאֹד תְּהַדְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹפֶשׁ כִּפּוּר כְּאִסּוּרָיו שָׁמְרֵהוּ{{ר1}}
הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ.{{ממס|ישעיהו נח ו}}

{{סי|סְ}}פוּרִים לָעֹמֶר חֲמִשִּׁים קְבַעְתִּים{{ש}}
לִישׁוּעַ הַבֵּן חֲמִשָּׁה הִשְׁמַעְתִּים{{ש}}
{{סי|עִ}}בּוּר וּתְקוּפָה בְּחֶשְׁבּוֹן הוֹדַעְתִּים{{ר1}}
לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|פְּ}}אֵרְךָ בְרֹאשֶׁךָ יָד תִּשָּׂאֶנּוּ{{ש}}
לֶקֶט וְשִׁכְחָה לֶעָנִי תַּמְצִיאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי שְׁבִיעִית פִּרְיָהּ תּוֹצִיאֶנּוּ{{ר1}}
כָּל יַד עָמֵל תְּבוֹאֶנּוּ.{{ממס|איוב כ כב}}

{{סי|קְ}}רָא שְׁמַע הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ{{ש}}
לָתֵת מָנָה לְמַחֲזִיקֵי דָּת אֵשׁ{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁוּל לְנוֹתָר כֹּהֵן תִּתְיָאֵשׁ{{ר1}}
הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ.{{ממס|יחזקאל כד י}}

{{סי|שְׁ}}קָלִים לְהָבִיא בְּאֶחָד יַשְׁמִיעוּ{{ש}}
לִשְׁפּוֹט גֵּר צֶדֶק אֵלָיו תַּשְׁמִיעוּ{{ש}}
{{סי|תְּ}}קִיעוֹת בְּזִכָּרוֹן זְכוּת יַכְרִיעוּ{{ר1}}
בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ.{{ממס|תהלים צח ו}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תִּ}}רְדּוֹף צֶדֶק וְתִזְכֶּה לְכִילָה{{ש}}
רֵאשִׁית הַגֵּז מִצֹּאן בְּמִכְלָה{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ אֲשֵׁרָה נֶחֱרָצָה וְכָלָה{{ר1}}
הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה.{{ממס|יחזקאל טו ד}}

{{סי|רֵ}}עַ לֶאֱהוֹב וּלְצַדֵּק מִפְעָלַי{{ש}}
לְגָרֵי שַׁעַר נִבְלוֹת גִּיעוּלַי{{ש}}
{{סי|קְ}}רִיאַת מֶלֶךְ דַּעַת מַעֲלָלַי{{ר1}}
בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי.{{ממס|תהלים מ ח}}

{{סי|צַ}}חַן טַהֵר בְּקָרְבָּן וּתְחִנָּה{{ש}}
שַׂמַּח כַּלָּה בְּהַטָּיַת חִנָּהּ{{ש}}
{{סי|פֶּ}}גַע אֶפְרוֹחִים בְּרֵיכָה תְּחַזְּקֶנָּה{{ר1}}
כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת (מקנה) [מִן קִנָּהּ].{{ממס|משלי כז ח}}

{{סי|עֲ}}רֻמִּים תַּלְבִּישׁ וּתְבַקֵּר חוֹלִי{{ש}}
גְּמוּל דַּלִּים לִנְחוֹל בְּהַנְחִילִי{{ש}}
{{סי|סַ}}פֵּר יוֹמָם מְגִלַּת אִיּוּלִי{{ר1}}
וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי.{{ממס|תהלים כב ג}}

{{סי|נֵ}}ר שַׁבָּת וַחֲנֻכָּה מְאוֹר עֵיפָתֶךָ{{ש}}
פֶּטֶר שׁוֹר וַחֲמוֹר בְּכוֹרֵי רְפָתֶיךָ{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרְשֵׁי סִינַי בְּתַרְבִּיץ מִשְׁפַּתֶּיךָ{{ר1}}
יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ.{{ממס|משלי כב יח}}

{{סי|לַ}}יְלָה וּשְׁמֹנֶה עָשָׂר לְהַלֵּל גָּמוּר אֲגוּדִים{{ש}}
בִּשְׁמִי לִישָּׁבַע אֱמוּנָה מַגִּידִים{{ש}}
{{סי|כֶּ}}סֶף אֲחֻזָּה לָעוֹלָם מַעֲבִידִים{{ר1}}
כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים.{{ממס|בראשית ט כה}}

{{סי|יִ}}בּוּם לְאָח וּמַעֲשֵׂר עָנִי תְּחַלֵּק{{ש}}
קוֹמֵץ וּמַקְטִיר מַזֶּה וּמוֹלֵק{{ש}}
{{סי|טְ}}רֹד תִּמְחֶה פָּשַׁט כַּיֶּלֶק{{ר1}}
רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק.{{ממס|במדבר כד כ}}

{{סי|חֲ}}לִיצָה וְרוֹק נִרְאֶה לַחֲמִשָּׁה{{ש}}
תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וָחֳומָשִׁים חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{סי|זָ}}כָה לִכְהֻונָּה גְדוֹלָה לְשַׁמְּשָׁה{{ר1}}
בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה.{{ממס|ויקרא כא יד}}

{{סי|וְ}}עַל הַמִּצְוֹת לְכַפֵּר פָּר תִּקְנֶה{{ש}}
עֲבוֹדַת הֶעָשׂוֹר עָלֶיךָ תִּמְנֶה{{ש}}
{{סי|הִ}}טַּמֵּא לְמֵת וְלֹא לְעֵר וְעוֹנֶה{{ר1}}
הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה.{{ממס|משלי כא יג}}

{{סי|דָּ}}ם לְכִסּוּי בְּחֻולִּין נְתַתַּנִי{{ש}}
סֻכָּה כָל שִׁבְעָה זֵכֶר לַעֲנָנִי{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל מוּרָם כַּאֲשֶׁר דָּנַנִּי{{ר1}}
זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי.{{ממס|תהלים נ כג}}

{{סי|בִּ}}עוּר חָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר הִצְרִיכוּ{{ש}}
שָׁלֹשׁ רְגָלִים פְּעָמֶיךָ יִדְרוֹכוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}תֶּם כֹּהֲנַי מוּל מַעֲרֶכֶת תַּעֲרוֹכוּ{{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ.{{ממס|תהלים קלד ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''הזקן בר מנחם חזק אמן'''}}

{{סי|אָ}}ח לְהַחֲיוֹת אֲשׁוּרוֹ כִּי יִמְעַד{{ש}}
לִקְבּוֹר מֵתִים לִלְוָיָה תִצְעַד{{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵךְ לַמּוֹצִיא בְּחַסְדּוֹ לָעַד{{ר1}}
וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד.{{ממס|תהלים קד טו}}

{{סי|גִּ}}יל תָּגִיל בְּקַלִּים יִשְׁחֲטוּן{{ש}}
בַּכֹּל וּלְעוֹלָם הַכֹּל יִשְׁחֲטוּן{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אִילָן בִּשְׁתַּיִם לְיָד יִפְשׁוֹטוּן{{ר1}}
תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן.{{ממס|תהלים קד כח}}

{{סי|הִ}}תְקַדֵּשׁ וְקִדּוּשׁ וּפַיֵּיס לִשְׂכַר יוֹמָם דּוֹפְקִים{{ש}}
מוֹצָאֵי פֶה תִּשְׁמוֹר רְצוֹן יְיָ מְפִיקִים{{ש}}
{{סי|וּ}}פְרוֹק וּטְעוֹן לְבִרְכַּיִם פִּיקִים{{ר1}}
(נופל) [וְנָפַל] וְאֵין לוֹ מֵקִים.{{ממס|ירמיהו נ לב}}

{{סי|זְ}}בִיחָה בַּצָּפוֹן זְרִיקָה וְקַבָּלָה{{ש}}
פְּתִיתָה וּמְלִיקָה יְצִיקָה וּבְלִילָה{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק אֲכִילַת פְּסָחִים בְּיוֹם חֲלִילָה{{ר1}}
תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה.{{ממס|תהלים קד כ}}

{{סי|טָ}}הֳרַת קָרְבָּן וְהַזָּיָה וְאֵמוּרִין לְרָחְצָה{{ש}}
הֶסְגֵּר וְהֶחְלֵט לַמַּחֲנֶה חוּצָה{{ש}}
{{סי|יִ}}טָּהֲרוּ טְמֵאִים בִּלְתִּי חֲצִיצָה{{ר1}}
שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה.{{ממס|שה&quot;ש ד ב}}

{{סי|כֶּ}}רֶם בְּאַרְבַּע טַהֵר יְרַקְרַק אֲדַמְדָּם{{ש}}
יִשְׁמְרוּ שַׁבַּתִּי יִלְבְּשׁוּ מַחֲמַדָּם{{ש}}
{{סי|לְ}}זָכְרוֹ בָּאִין תָּדִיר תָּדִיר מֻקְדָּם{{ר1}}
תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם.{{ממס|משלי כג לא}}

{{סי|מַ}}חְסוֹר הַעֲבוֹט שַׁלַּח מִמְּךָ כִּי טוֹב{{ש}}
קְדֻושָּׁה וַעֲנָוָה הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב{{ש}}
{{סי|נ}}וֹדְדֵי לְלֶחֶם בֵּיתְךָ מִקְּטוֹב{{ר1}}
תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב.{{ממס|תהלים קד כח}}

{{סי|שׂ}}וֹטָה לְהַשְׁקוֹת מַעְשַׂר וַדַּאי וּדְמַאִים{{ש}}
קוֹדֶשׁ רִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי וּבַגּוֹלָה יוֹמַיִם{{ש}}
{{סי|עֲ}}רוֹךְ אֶתְרוֹג וַהֲדַס וְלוּלָב לַשָּׁמַים{{ר1}}
כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם.{{ממס|ישעיהו מד ד}}

{{סי|פְּ}}דוּיִים בְּהַעֲנֵק וּבְמַתָּן יְחֻנְּנוּ{{ש}}
דְּבָרַי בְּלִי גִּמְגּוּם בְּפִיךָ יִשָּׁנְנוּ{{ש}}
{{סי|צ}}וֹרֶךְ גַּג בְּמַעֲקֶה לַהֲכִינֶנּוּ{{ר1}}
מֵיְיָ מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ.{{ממס|תהלים לז כג}}

{{סי|קְ}}בַע תּוֹרָתְךָ וְלַבָּנִים תִּשְׁנֶה{{ש}}
וִדּוּי נָמוֹךְ וּמִקְרָא רָם תַּעֲנֶה{{ש}}
{{סי|רַ}}ב לְהַדֵּר וְשָׂב תַּחְבּוּלוֹת יִקְנֶה{{ר1}}
עִמְדוּ עֲמֹדוּ וְאֵין מַפְנֶה.{{ממס|נחום ב ט}}

{{סי|שָׁ}}לֹשׁ תִּסְעוֹד פְּרֵה וּרְבֵה וְתִבְנֶה{{ש}}
בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֹּהֵן יֶהֱנֶה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת עֲשִׂירִי קֹדֶשׁ קוֹנֶה{{ר1}}
תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה.{{ממס|ירמיהו לג יג}}

{{סי|הַ}}סְּגָן בְּכִפּוּר פַּר יַקְרִיבֶנּוּ{{ש}}
עֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת תִּדְּבֶנּוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מַן עֲשִׂירִית כֶּסֶף כִּי יַלְוֶנּוּ{{ר1}}
לֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ.{{ממס|ירמיהו יז יא}}

{{סי|קָ}}רְבַּן בֵּית דִּין וְחִזּוּק בֶּרֶךְ תִּכְרַע{{ש}}
שְׁבִיתַת שְׁלֹשָׁה עֲבוֹדָתָם הִפָּרַע{{ש}}
{{סי|נִ}}מּוֹל לִשְׁמֹנָה אַף בְּשַׁבָּת מְאוֹרָע{{ר1}}
קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע.{{ממס|במדבר ו ה}}

{{סי|בַּ}}שֵּׁם הַדָּבֵק לֶכֶת בְּחִין עֶרְכּוֹ{{ש}}
מַעְשֵׂר שֵׁנִי אֱכוֹל בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}מִצְוֹת עַד כֹּה וְעַד כֹּה{{ר1}}
חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ.{{ממס|משלי כב ו}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי קֹדֶשׁ מוֹעֲדֶיךָ{{ש}}
כִּפּוּר וְזִכָּרוֹן מְלִיצִים בַּעֲדֶךָ{{ש}}
{{סי|רֶ}}צַח כִּי תִמְצָא נוֹפֵל בִּשָׂדֶךָ{{ר1}}
עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ.{{ממס|ש&quot;א טז ב}}

{{סי|מְ}}נוּיִים לַפֶּסַח מִכְסַת בֶּעָשׂוֹר תִּקְבַּע{{ש}}
עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים אֲכִילָתוֹ תִּקְבַּע{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱסַר אַרְבָּעָה בִּשּׁוּלוֹ בַּטֶּבַע{{ר1}}
יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע.{{ממס|ישעיהו מד טז}}

{{סי|חֻ}}קַּי לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת [תְּאַלְּפָה]{{ש}}
לְשׂוּמָם עַל לֵב עַד בֹּא חֲלִיפָה{{ש}}
{{סי|מִ}}דָּה הַשְׁלֵם צֶדֶק הִין לְמִדְפָּה (תאלפה){{ר1}}
אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה.{{ממס|משלי כ י}}

{{סי|חֲ}}וֹת שׁוֹפְטִים הוֹרוֹת דִּין סֵתֶר{{ש}}
הָשֵׁב הַעֲבוֹט וְנָתוֹן וְאֶקְשׁוֹר לְךָ כֶּתֶר{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק בְּשַׂר תַּאֲוָה כִּי יַרְחִיב לְךָ פֶּתֶר{{ר1}}
אָמַר יְיָ אָכֹל וְהוֹתֵר.{{ממס|מ&quot;ב ד מג}}

{{סי|זְ}}הִירִים בְּמִשְׁפָּט לַאֲמִתּוֹ מַצְדִּיקִים{{ש}}
אַרְבָּעָה בָּרֶגֶל לְשִׂמְחָה נִזְקָקִים{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה עֲצֶרֶת בַּדָּשׁ בְּהַדְּבָרִים עַתִּיקִים{{ר1}}
אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים.{{ממס|נחמיה ח י}}

{{סי|קְ}}דוֹשַׁי תִּירָא עוֹסְקֵי דָּת תְּמִימָה{{ש}}
מַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ לִבְּךָ הַשָּׁמַיְמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רָאתָ עַמִּיתְךָ וְדַעְתּוֹ לֹא נָכוֹנָה{{ר1}}
שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה.{{ממס|משלי כט טו}}

{{סי|אֶ}}בְיוֹן לְהַלְווֹת בָּהֶן תַּלְמוּד סְדָרֶיךָ{{ש}}
עֲשֵׂה צְדָקָה כְּמִנְיַן עֲדָרֶיךָ{{ש}}
בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְהַעֲלוֹת נִדְבוֹת הֲדָרֶיךָ{{ר1}}
וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.{{ממס|תהלים נ יד}}

{{סי|מַ}}לֵּא לִבֵּנוּ לְיִרְאָתְךָ מַחֲסֶה{{ש}}
{{סי|נִ}}תְלוֹנֵן בְּצִלְּךָ וּבִכְנָפֶיךָ נֶחְסֶה{{ש}}
שָׁלְמוּ כֻלָּם מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ר1}}
כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה.{{ממס|שמות יט ח}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליהו חזק אמן סלה'''}}

{{סי|אָ}}זְנְךָ הַט לְצֶדֶק כִּי יִמְלוֹךְ מֶלֶךְ{{ש}}
דְּרָכַי דַרְכֵי נֹעַם נְתִיב שָׁלוֹם תֵּלֶךְ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}ין בִּנְזִיקִין אֵין מִקְצוֹעַ וּלְהִתְחַכֵּם וְלֵילֶךְ{{ר1}}
שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ז ד}}

{{סי|גְּ}}מַר דִּין נִמְכַּר בִּשְׁבִיעִית חֹפֶשׁ{{ש}}
וְגַם מוֹכֵר עַצְמוֹ יִמְצָא נוֹפֶשׁ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינְךָ לִפְסוֹל זִבְחֵי טֶפֶשׁ{{ר1}}
הַפִּסְחִים וְהַעִוְרִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב ה ח}}

{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית וְיוֹבֵל בְּחֻקֵּיהֶן תִּתְיַצְּבוּן{{ש}}
בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה לְשָׁנָה תִּקְצוֹבוּן{{ש}}
{{סי|וּ}}בָאֵר עַל שְׁלֵימוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר תְּצֻוּוּן{{ר1}}
לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן.{{ממס|איוב יט כד}} 

{{סי|זָ}}ךְ שֶׁמֶן לַמָּאוֹר וַהֲקָמַת מִשְׁכָּנִי{{ש}}
בִּגְדֵי שְׂרָד כִּיּוֹר עִם כַּנִּי{{ש}}
{{סי|חָ}}דַלְתִּי מִפְּסוֹחַ לְאוֹנֶס תּוֹשְׁשַׁנִי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|טִ}}יעַת רְבָעִי עִבְרִי לְנָכְרִי בְּמִמְכָּרָיו{{ש}}
חֲצוֹצְרוֹת לְהָרִיעַ לְמַסַּע הֶכֵּרָיו{{ש}}
{{סי|יְ}}פַת תֹּאַר הִתַּרְתִּי לְהִרְהוּר כִּעוּרָיו{{ר1}}
כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו.{{ממס|בראשית ח כא}}

{{סי|כִּ}}שְׂדֵה הָאָרֶץ בֵּית חָצֵר וּמְסִבּוֹ{{ש}}
חֲנֻכַּת מִזְבֵּחַ לְהַדְלִיק אֵשׁ שֶׁבּוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרְבָּן תַּקָּנָתִי לְעוֹסְקֵי טָבוֹ{{ר1}}
עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.{{ממס|בראשית כח יב}}

{{סי|מ}}וֹצִיא שֵׁם רָע לַעֲנוֹשׁ לֹא כֵן יְדַמֶּה{{ש}}
שׁוֹתֶה בוֹר וּמְקַלְקֵל לָזֶה דּוֹמֶה{{ש}}
{{סי|נְ}}צוֹר אֵפֶר פָּרָה טָהוֹר מְטַמֵּא{{ר1}}
מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא.{{ממס|איוב יד ד}}

{{סי|ס}}וּר נְבֵלָה וְשֶׁרֶץ וְשִׁכְבַת זֶרַע תִּרְחָצָה{{ש}}
כֹּהֵן לִקְדֻשָּׁה בִּזְרִיזוּת תִּנְחָצָה{{ש}}
{{סי|עִ}}בְרִיָּה מֵרְשׁוּת אָדוֹן תֵּצֵא חוּצָה{{ר1}}
כְּפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ.{{ממס|בראשית מ י}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת גֵּר וְתוֹשָׁב יוֹלֶדֶת וּנְגָעִים{{ש}}
סַנְהֶדְרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה רִיבוֹת מַרְגִּיעִים{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן סַנְהֶדְרֵי גָזִית הֲלִיכוֹתַי קוֹבְעִים{{ר1}}
יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים.{{ממס|שמות א ה}}

{{סי|קְ}}רֵבַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּמִלֵּי שְׁבָחֶיךָ{{ש}}
תְּרוּמַת מֶכֶס הַשְּׁבִי מַלְקוֹחִי רִוִּיתִיךָ{{ש}}
{{סי|רִ}}בִּיתִיךָ בְּכוֹר לְיַפּוֹת כֹּחֶךָ{{ר1}}
שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ.{{ממס|בראשית מח כב}}

{{סי|שְׁ}}לָמִים וְעוֹלוֹת (יגצו) [יֵרָצוּ] לְעוֹשֶׂיךָ{{ש}}
הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ וְכָלִיל סִדְרֵי מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב מִנְיַן רְאִיּוֹת זָב כְּנִימוֹסֶיךָ{{ר1}}
יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסֶךָ.{{ממס|דברים כה יג}}

{{סי|שֶׁ}}מֶן הַמִּשְׁחָה וַחֲרָמִים וָעֵרֶךְ{{ש}}
הֶקְדֵּשׁ לְפִי הַכָּבוֹד נִדּוֹן כְּדֶרֶךְ{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}שׁ עָרֵי מִקְלָט פָּרָשַׁת הַדֶּרֶךְ{{ר1}}
יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ.{{ממס|תהלים כה ח}}

{{סי|תּ}}וֹרַת נָזִיר וְאוֹנֵס וּמְפַתֶּה לִשְׁלֵמָה{{ש}}
עִיר אוֹיֵב לָמַס לְךָ כִּי הָשְׁלְמָה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת מוֹרֶדֶת חֶרֶב לַעֲקוֹר תְּחוּמָהּ{{ר1}}
אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.{{ממס|תהלים קכ ז}}

{{סי|תָּ}}לוּי אָשָׁם וַדַּאי וּקְטֹרֶת לְנַחַת{{ש}}
לֶחֶם הַפָּנִים לְפָנַי מֻנַּחַת{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְחִיק גְּמוּלָה לְהִנָּצֵל מִשַּׁחַת{{ר1}}
מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת.{{ממס|משלי כה כו}}

{{סי|אֹ}}כֶל וּמַשְׁקֶה וּבֶגֶד לְטֻמְאָתָן יָרְדוּ{{ש}}
שׁוֹכֵב עִם נֶחְרֶפֶת לְהַלְקוֹת כִּי מָרְדוּ{{ש}}
{{סי|לָ}}קוּץ שׁוֹלַחַת יָד בְּמָמָוֹן יִשְׁקוֹדוּ{{ר1}}
אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ.{{ממס|איוב טו יח}}

{{סי|יְ}}מֵי הֶחָג לְנַסֵּךְ מַיִם בְּמַיִם תֻּוחַן{{ש}}
עֶשְׂרוֹנַי כְּמִשְׁפָּטָם אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן{{ש}}
{{סי|הַ}}מַּעֲרָכוֹת שְׁתַּיִם שֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת לַשֻּׁלְחָן{{ר1}}
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן.{{ממס|תהלים כג ה}}

{{סי|וּ}}פָרָשַׁת נִדַּחַת וּנְבִיא לְסָרָה מְסָרֵב{{ש}}
סֵפֶר כְּרִיתוּת וְדָבָר הַמְעָרֵב{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק תְּמִידִין כָּלִיל יֵעָרֵב{{ר1}}
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב.{{ממס|דה&quot;ב יג יא}}

{{סי|זְ}}כוֹר קְלָלוֹת וּבְרָכוֹת וְכֹחֲךָ יִגְבַּר{{ש}}
הֲבָאַת עֹמֶר מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בִּמְחֻובָּר{{ש}}
{{סי|קְ}}הָלְךָ הַקְהֵל אִישׁ וְאִשָּׁה וְטַף כִּמְדֻבָּר{{ר1}}
וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר.{{ממס|ישעיהו ל כא}}

{{סי|אֶ}}ת שְׁבוּעַת וְהֶעְלֵם דָּבָר בִּכְלָל קָרְבָּנַי{{ש}}
נַחֲלוֹת וְנוֹתְנֵי מוּמִין בְּמִדְרַשׁ דָּרְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|מ}}וּסָפִין {{סי|נִ}}קְרָבִין בְּסִדּוּר עִנְיָנַי{{ר1}}
לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי יְיָ.{{ממס|דה&quot;ב ב ג}}

{{סי|שָׂ}}מַח {{סי|לִ}}בִּי לְגַרְגְּרוֹת עֲנָקֶיךָ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן לִי מַה יָּקְרוּ הֲמוֹן מְחוֹקְקֶיךָ{{ש}}
תַּמּוּ פָּרָשִׁיּוֹת חֻקֵּי צִבּוּר דְּבֵקֶיךָ{{ר1}}
יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ.{{ממס|תהלים קיט פ}}{{ש}}
  
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''הזקן חזק'''}}

{{סי|אֲ}}לֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא בֹּאוּ עוּשׂוּ {{ש}}
לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר הֵחָלְצוּ חוּשׁוּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}סִפּוּר עָנְשַׁי לִשְׁמֹעַ תֶּחֱשׁוּ {{ר1}}
פְּתָאיִם עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי כז יב|וגם=משלי כב ג}}

דַּנְתֶּם דִּין לְחוֹב לְהַלִּין צֶדֶק תְּמַלְאוּהוּ {{ש}}
לִזְכוּת בּוֹ בְיוֹם הַפְּסָק תַּעֲלוּהוּ {{ש}}
{{סי|דַּ}}נְתֶּם וְנִתְחַיֵּב סְקִילָה תִּסְקְלוּהוּ {{ר1}}
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ.{{ממס|אסתר ז ט}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אֵם כַּלָּה וּבְהֵמָה {{ש}}
אוֹב וְיִדְּעֹנִי מִטַּמֵּא בָּהֵמָּה {{ש}}
{{סי|וּ}}מְקַלֵּל אָב וָאֵם נֶפֶשׁ לְעָגְמָה {{ר1}}
כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה.{{ממס|משלי כו ח}}

{{סי|זָ}}נָה אֲרוּסָה כִּי נִפְתָּה לִבָּם {{ש}}
מֵסִית וּמַדִּיחַ בְּמַחְשַׁכֵּי חֻבָּם {{ש}}
{{סי|חִ}}לֵּל שַׁבְּתוֹתַי בִּמְלֶאכֶת טַבָּם {{ר1}}
אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם.{{ממס|קהלת י ט}}

{{סי|טִ}}מְּאוּ אֵשֶׁת אָב בְּרוֹעַ מְזִמָּתָם {{ש}}
זְכָרִים נִזְקָקִים לְזָכָר עֲמִיתָם {{ש}}
{{סי|יַ}}ד עֵדִים רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרֵיהֶם לַהֲמִיתָם {{ר1}}
שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם.{{ממס|תהלים סח כח}}

{{סי|כְּ}}סִילוּת הוֹמִיָּה בִּלְתִּי הָבֵן {{ש}}
לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תְּכַוֵּן {{ש}}
{{סי|לְ}}סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא אִישׁ כִּי בֵן {{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן.{{ממס|ישעיהו סב י}}

{{סי|מְ}}גַדֵּף בְּנִיבוֹ בְּנַפְשׁוֹ נִבְהָל {{ש}}
עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שֵׁם כִּי יְחַל {{ש}}
{{סי|נַ}}פְשָׁם מֵאִתִּי זֹאת תִּנְחָל {{ר1}}
חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל.{{ממס|ש&quot;א יז מ}}

{{סי|סָ}}כָל מַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ בְּאִשָּׁיו {{ש}}
וּמְכַשֵּׁף בַּעֲשׂוֹתוֹ מַעֲשֵׂי בְאוּשָׁיו {{ש}}
{{סי|עַ}}ל זֶה וְעַל זֶה הִסְכִּים בָּעֳנָשָׁיו {{ר1}}
רֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו.{{ממס|זכריה ז ב}}

{{סי|פֵּ}}רוּשׁ שְׂרֵפָה דַּלְתוֹתַי תִּשְׁקוֹד {{ש}}
אֶת מִי וָמִי בְּדִינָהּ תִּפְקוֹד {{ש}}
{{סי|צ}}וֹק אֲבָר רוֹתֵחַ לִיקוֹד {{ר1}}
תַּחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד.{{ממס|ישעיהו י טז}}

{{סי|קִ}}לְקְלָה בַת כֹּהֵן בְּמַרְגִּילֵי רוֹכֵל {{ש}}
וְהַבָּא עֲלַבְתּוֹ מִבְּלִי הַשְׂכֵּל {{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה נַפְשָׁם בְּאֵי זוֹ תֵּכֵל {{ר1}}
אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.{{ממס|איוב לא יב}}

{{סי|שׁ}}וֹכֵב עִם חוֹתֶנֶת לְמֶשֶׁךְ לֵצִים {{ש}}
וְעִם בַּת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ לְהַתְרָאַת מֵלִיצִים {{ש}}
{{סי|שִׁ}}לְּמוּ בְּאַהֲבָה לִהְיוֹת שִׁקּוּצִים {{ר1}}
דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים.{{ממס|תהלים קיח יב}}

{{סי|תּ}}וֹעֲבוּ וְנֶאֱלָחוּ בְּטֶנֶף מַעֲשִׂים {{ש}}
בָּאֵי אִשָּׁה וּבִתָּהּ צוּר מַכְעִיסִים {{ש}}
{{סי|תְּ}}נֵם לְמַאֲכוֹלֶת אֵשׁ יְחִידָתָם חוֹמְסִים {{ר1}}
כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים.{{ממס|ישעיהו סד א}}

{{סי|הַ}}בַּת בִּנְךָ וְאֵם חֲמוֹת אֶתְהֶן בְּבָעֳלָךְ {{ש}}
וְגַם אֵם חוֹתֵן בְּיֵצֶר מַעֲלָלָךְ {{ש}}
{{סי|זְ}}כוּרִים לְמַעְלָה כְּמוֹהֶם בְּנָפְלָךְ {{ר1}}
כֵּן יִשְׂרְפוּ לָךְ.{{ממס|ירמיהו לד ה}}

{{סי|קַ}}ח מִפִּיו תּוֹרָה וְרַבֵּה פְעָלִים {{ש}}
סְקִילָה שְׁנִיָּה נֶאֶמְרָה בְּגוֹרָלָהּ עוֹלִים {{ש}}
{{סי|נָ}}א אֲבָאֵר בְּוָו נִכְלָלִים {{ר1}}
(תרב) [חֶרֶב] שְׁלִישִׁתָה חֶרֶב חֲלָלִים.{{ממס|יחזקאל כא יט}}

{{סי|חִ}}בּוּר שֶׁבַע לְמִיתַת נִדּוֹנַי {{ש}}
מֵהֵיטֵב שִׁוּוּי גְּזֵרַת דִּינַי {{ש}}
{{סי|זֶ}}ה רוֹצֵחַ וְנִדְחִים מְדָנַי {{ר1}}
נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם יְיָ.{{ממס|ירמיהו כה לא}}

{{סי|קַ}}ו לָקָו צַו לָצָו אַשְׁמִיעֲכֶם {{ש}}
סִדּוּר חֵנֶק עַתָּה אוֹדִיעֲכֶם {{ש}}
{{סי|קָ}}שֶׁה סוּדָר לְרַכָּה תַּכְרִיכֵם {{ר1}}
מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם.{{ממס|שמות יב כא}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}ב וָאֵם מַכֶּה וּמִתְנַבֵּא בְּשֵׁם אֱלִיל לְנִקְשִׁי {{ש}}
גּוֹנֵב נֶפֶשׁ וּנְבִיא שֶׁקֶר וּמַמְרֵא בְּמִדְרָשִׁי {{ש}}
{{סי|בּ}}וֹעֵל אֵשֶׁת אִישׁ וְכֹהֶנֶת וְזוֹמְמֶיהָ בְּהַקִּישִׁי {{ר1}}
וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי.{{ממס|איוב ז טו}}

{{סי|גָּ}}מְרוּ מִיתוֹת בֵּית דִּין אַרְבָּעָה בְּמִנְיָנַי {{ש}}
עֵדִים וְהַתְרָאָה סֵדֶר עִנְיָנַי {{ש}}
{{סי|דְּ}}רוּשִׁים וְנוֹסָפִים עֲלֵיהֶם זְדוֹנַי {{ר1}}
גּוֹי כְּרֵתִים דְּבַר יְיָ.{{ממס|צפניה ב ה}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ עִנָּה{{ש}}
אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְעִם נִדָּה זָנָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲכִילָה בְכִפּוּר עִם אָחְלָה תְּפַרְסְמֶנָּה {{ר1}}
יַכְרֵת יְיָ לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה.{{ממס|מלאכי ב יב}}

{{סי|זְ}}בִיחַת וְהַעֲלָיַת קֳדָשַׁי חוּץ לִגְבוּלָם {{ש}}
אֲכִילַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ וּפִגּוּלָם {{ש}}
{{סי|חֵ}}יקְךָ אֲחוֹת אָב עַל כָּל־נֶעְלָם {{ר1}}
תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם.{{ממס|עובדיה א י}}

{{סי|טָ}}מֵא אוֹכֵל קֹדֶשׁ אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי {{ש}}
וְאוֹכֵל חֵלֶב וָדָם אֲשֶׁר הֶחְדַּלְתִּי {{ש}}
{{סי|יַ}}עֲמוֹד יְפַטֵּם שַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי {{ר1}}
אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי.{{ממס|ירמיהו לד יג}}

{{סי|כְּ}}בוֹא אֶל־מִקְדָּשׁ טָמֵא יְטַמֵּא מַחֲנֵיהֶם {{ש}}
וְלֹא עוֹשֶׂה פֶסַח לַחֲבוּרַת מְנוּיֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לְ}}נַפְשָׁם אָמַר יִכָּרְתוּ הֵם וּמֶהֱמֵהֶם{{ר1}}
אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם.{{ממס|ירמיהו ז כח}}

{{סי|מִ}}ילָה הֵפֵר בְּרִית אֵל מְחוֹלְלוֹ {{ש}}
בֶּחָמֵץ בְּפֶסַח דְּבַר קָדְשִׁי חִלְּלוֹ {{ש}}
{{סי|נָ}}תַן כָּאֵלֶּה סָךְ בְּמִשְׁחָה בְּמִנְלוֹ {{ר1}}
יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ.{{ממס|דניאל ט כו}}

{{סי|סֹ}}בּוּ נָא אֵלַי לְאִמְרַת נָעֳמִי {{ש}}
עֵצָה וּגְבוּרָה וְתוּשִׁיָּה עִמִּי {{ש}}
{{סי|עַ}}ל אֵיזֶה אֵלֶּה לָדַעַת טַעֲמִי {{ר1}}
יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי.{{ממס|עמוס ט י}}

{{סי|פָּ}}רוּעַ וּמְשַׁמֵּשׁ לֹא מַזֶּה וּבֶן מַזֶּה {{ש}}
לֹא רָחַץ יָדָיו וְרַגְלָיו דִּבְרַי בּוֹזֶה {{ש}}
{{סי|צַ}}ד זֶה כָּרֵת לֹא אֶחֱזֶה {{ר1}}
רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה.{{ממס|שמות י יז}}

{{סי|קֹ}}דֶשׁ מְשַׁמְּשִׁין בְּטֻמְאָה עֲצָתִי הֵמִירוּ {{ש}}
מְחֻסְּרֵי בְגָדִים וְכַפָּרָה כָּהֵנָּה לֹא שָׁמְרוּ {{ש}}
{{סי|ר}}וֹוַחַת הֲלָכָה בַּכֹּל גָּמְרוּ {{ר1}}
אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ.{{ממס|איוב כח כב}}

{{סי|שִׁ}}מֵּשׁ טְבוּל יוֹם אֵין הַדִּין עִמּוֹ {{ש}}
שְׁתוּי יַיִן לַמִּקְדָּשׁ פְּעָמוֹ {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}אָכַל טֶבֶל כְּמוֹ כֵן בַּאֲשָׁמוֹ {{ר1}}
יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ.{{ממס|תהלים מא ו}}

{{סי|תְּ}}רוּמַת הָאָרֶץ גָּזְלָה גְּבוּל צַח {{ש}}
זָר הָאוֹכְלָהּ לְאַזְהָרַת צַח {{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּמַת כֹּהֵן טָמֵא בַּלֵּעַ בְּפֶצַח {{ר1}}
בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח.{{ממס|ישעיהו כה ח}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}שֵׁת לִבְּךָ לְמַלְקִיּוֹת עַל כָּל־לָאו וָלָאו {{ש}}
בִּרְצוּעַת עֵגֶל וַחֲמוֹר בְּמִדְרַשׁ מַקְהֵלָיו{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹבֵב וְלֹא מַכִּיר לְהַלְקוֹת כְּמִפְעָלָיו {{ר1}}
יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי בְּרָכָה בִּלְתִּי מוֹצָא {{ש}}
מֵרְאוֹת שׁוֹר וְתִתְעַלֵּם נִדָּח כִּי תִמְצָא {{ש}}
{{סי|קֵ}}יבָר וּנְקִיָּה חָמֵץ בִּימֵי מַצָּה {{ר1}}
יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא.{{ממס|קהלת ח יז}}

{{סי|צִ}}וִּיתִי לֹא תַעֲשׂוּ אִישׁ בְּעֵינָיו נוֹכַח {{ש}}
מֵרָצוֹחַ וְגָנוֹב לְהַזְכִּיר וּלְהוֹכַח {{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדַּת מְחִייַּת עֲמָלֵק לְהִתְווַכָּח {{ר1}}
קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל תִּשְׁכַּח.{{ממס|משלי ד ה}}

{{סי|עֲ}}צֶרֶת וְיוֹם כִּפּוּר אַחַת בַּשָּׁנָה {{ש}}
אַל תַּעַשׂ מְלָאכָה מִקַּחַת בָּשְׁנָה {{ש}}
{{סי|סַ}}גֵּל זִכְרוֹן רִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי דְּרוֹשׁ נָא {{ר1}}
אַל יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה.{{ממס|איוב ג ו}}

{{סי|נַ}}חֵשׁ וּמְעוֹנֵן מֵעֲשׂוֹת מְנָת מִדָּיו{{ש}}
לֹא תַחְמֹד לְרֵעַ בַּעֲדֵי עֲדָיו {{ש}}
{{סי|מְ}}לִיצַי לְהוֹרוֹת מְסוֹר לְאָדוֹן מַחֲמַדָּיו {{ר1}}
לא אַחֲרִישׁ בַּדָּיו.{{ממס|איוב מא ד}}

{{סי|לֹ}}א תְעַנּוּן אַלְמָנָה וְיָתוֹם שְׁכוֹל {{ש}}
לֹא תְלַקֵּט וְלֹא תְעוֹלֵל לַעֲנִיֵּי כַּלְכּוֹל {{ש}}
{{סי|כְּ}}מִדְרָשִׁי עַל הַדָּם כֹּל יָכוֹל {{ר1}}
(אל) [וְלֹא] תֶחֶטְאוּ לַייָ לֶאֱכֹל.{{ממס|ש&quot;א יד לד}}

{{סי|יִ}}נָּבֵא שֶׁקֶר אַל תִּשְׁמַע לְקוֹלוֹ {{ש}}
לִפְנֵי עִוֵּר מִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן לְעַקְּלוֹ {{ש}}
{{סי|טַ}}עַמְךָ לֹא יָאֹר נָשִׂיא לְגַעֲלוֹ {{ר1}}
אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ.{{ממס|משלי כ יא}}

{{סי|חֲ}}מוֹר מֵהַבִּיט וְתִתְעַלֵּם נוֹפֵל בְּסִבְלוֹ {{ש}}
אַלְמָנָה עֲנִיָּה וַעֲשִׁירָה בִּגְדָהּ (מלסבלו) [מִלְּחָבְלוֹ] {{ש}}
{{סי|זָ}}קֵן לֵוִי חֲמִשִּׁים בְּמִלֹּא {{ר1}}
מְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ.{{ממס|קהלת ה יד}}

{{סי|וּ}}פֶסַח מִזְּבוֹחַ שַׁעֲרֵי חוֹמוֹת וְחֵילָם {{ש}}
לֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל עַד עֶצֶם מִלְּאָכְלָם {{ש}}
{{סי|הַ}}לְוִיִּים מֵהַנְחִיל עִם אֲחֵיהֶם בְּנָוחֲלָם {{ר1}}
חֵלֶק אֵין לָהֶם [עוֹד] לְעוֹלָם.{{ממס|קהלת ט ו}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ מִצְרַיִם מִשּׁוּב עֲקֵבִים בַּל יֶחְמָסוּ {{ש}}
יָרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב לֵב לֹא יִמָּסוּ {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם פְּאַת שָׂדְךָ לַעֲנִיִּים בּוֹ יִתְּסוּ {{ר1}}
כָּלָה אַל תַּעֲשׂוּ.{{ממס|ירמיהו ה י}}

{{סי|בָּ}}שָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה מִלְּאֱכוֹל לַכֶּלֶב הִשְׁלַכְתּוֹ {{ש}}
עִבְרִי לֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם מֵאִתְּךָ בְּלֶכְתּוֹ {{ש}}
{{סי|בַּ}}הֶרֶת מֻסְגָּר וּמָוחְלָט חוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁלַּחְתּוֹ{{ר1}}
אַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.{{ממס|משלי ג יא}}

{{סי|אֵ}}יתָן מֵעֲבוֹד וּמִזְּרוֹעַ לַעֲרִיפַת נְחָלֶיךָ {{ש}}
פֶּסַח לֹא תוֹצִיא מִמְּחִיצַת אוֹהָלֶיךָ {{ש}}
{{סי|אָ}}כְלָךְ בְּהֵמוֹת צֹאנְךָ וְאֵילֶיךָ {{ר1}}
טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית לא לט}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליהו הזקן חזק'''}}

{{סי|אֶ}}בְיוֹן לָחוּן לֹא יֵרַע לְגַלְגֵּל מִדָּה בְּמִדָּה {{ש}}
מִלּוֹמַר קָרְבָה רְאֵה מַה כָּתוּב בְּצִדָּהּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}אַרְצְכֶם מִתֵּת בְּרִצְפַּת מִקְדָּשׁ צִמְדָה {{ר1}}
כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.{{ממס|ישעיהו ב טז}}

{{סי|גְּ}}זֵלָה מֵעֲשׂוֹת וְרַגֵּל שֶׁקֶר יִמְעוֹד {{ש}}
מֵעֲלוֹת עַל מַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי לִצְעוֹד {{ש}}
{{סי|דִּ}}בּוּק חֹשֶׁן בְּאֵפוֹד לִסְעוֹד {{ר1}}
אֵין מֵזַח עוֹד.{{ממס|ישעיהו כג י}}

{{סי|הַ}}שְּׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה לֹא יִגְרַע וִיעַכֵּב {{ש}}
חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר מִלְּעַכֵּב {{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יַחֲבוֹל רֵחַיִם שֶׁכֶב {{ר1}}
עִמּוֹ גַּם רֶכֶב.{{ממס|בראשית נ ט}}

{{סי|זַ}}הֵר כֹּהֲנַי מִפְּרוֹעַ וּמִפְּרוֹם כְּלָל כְּלָל {{ש}}
גָּדוֹל אוֹנֵן מִצֵּאת מִקְדָּשׁ לֹא יְחֻלַּל {{ש}}
{{סי|חֲ}}לָלָה זֹנָה מִקַּחַת זַרְעוֹ מְחֻלָּל {{ר1}}
כִּי יִמָּצֵא חָלָל.{{ממס|דברים כא א}}

{{סי|ט}}וּב שְׁבִיעִית נְזִירֶיךָ מִלִּבְצוֹר וְלֶאֱגוֹר {{ש}}
לֹא תִכְרוֹת לָהֶם בְּרִית מִסָּבִיב מָגוֹר {{ש}}
{{סי|יִ}}נָּצֵל עֶבֶד בְּמִבְטַחֲךָ לִסְגּוֹר {{ר1}}
לֹא יֻתַּן סְגוֹר.{{ממס|איוב כח טו}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂיהֶם לֹא תַעֲשׂוּ וְלֹא תֵלְכוּ בְחֻקֵּיהֶם {{ש}}
לֹא תִתְחַתֵּן בָּם קִרְבַת דְּבֵקֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לֹ}}א כֶסֶף בְּנֶשֶׁךְ וּמַאֲכָלִים בְּמִכְרֵיהֶם {{ר1}}
לֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם.{{ממס|תהלים מד יג}}

{{סי|מֶ}}לַח לֹא תַשְׁבִּית לְכָל קָרְבָּן מָוחְזָר {{ש}}
וּשְׂאוֹר וּדְבַשׁ מֵהַקְטִיר מִמִּזְבְּחִי מוּזָר {{ש}}
{{סי|נֵ}}צַח מִהְיוֹת כְּקֹרַח זֶרַע אֶלְעָזָר {{ר1}}
עֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר.{{ממס|איוב יט כז}}

{{סי|שֶׂ}}רֶט לָנֶפֶשׁ בְּבוֹאֲךָ לְתַנּוֹתוֹ {{ש}}
לֹא תַעֲזוֹב לֵוִי מִקּוּמְךָ תַּחֲנוֹתוֹ {{ש}}
{{סי|עַ}}מּוֹנִי וּמוֹאָבִי מִבּוֹא הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים מְנָתוֹ {{ר1}}
זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ.{{ממס|תהלים צח ג}}

{{סי|פֶּ}}רֶךְ מֵרְדוֹת וּמִקְּפוֹץ לְיָד יִשְׁלָחוּן{{ש}}
לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶיךָ נְכָסֶיךָ יַצְלִיחוּן{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי כֹהֲנַי בְּגֵרוּשִׁין לֹא יִקָּחוּן{{ר1}}
אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן.{{ממס|תהלים קטו ו}}

{{סי|קַ}}עֲקַע כְּתוֹבֶת בִּבְשַׂרְכֶם לֹא תִתְּנוּהוּ{{ש}}
אוֹב וְיִדְּעוֹנִי אַל תִּפְנוּהוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יב רָב בְּסַנְהֶדְרֵי מֻפְלָא תְּמַנּוּהוּ{{ר1}}
מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|שֵׁ}}ם רָע מוֹצִיא וְאוֹנֵס מִלְּשַׁלֵּחַ נוֹשֵׂא{{ש}}
מַמְזֵר לֹא יִשָּׂא וּמַמְזֶרֶת לֹא תִנַּשֵּׂא{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אִלְתִּיו צִוַּנִי חוּץ מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי מְנַסֶּה{{ר1}}
לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה.{{ממס|ישעיהו ז יב}}

{{סי|תַּ}}חְבּוֹט זֵיתְךָ לֹא תְפָאֵר לְהָבַר{{ש}}
מִלִּשָּׂא חֵטְא לְרַע לְהוֹכִיחַ כִּי עָבַר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קַּח אִשָּׁה חֲדָשָׁה מִצֵּאת לַצָּבָא כְּבָר{{ר1}}
שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|אַ}}ל תְּחַיֶּה כָל נְשָׁמָה יֶחֶרְבוּ חָרוֹב{{ש}}
לֹא תַשְׁחִית וְתִכְרוֹת עֵץ מַאֲכָל וַחֲרוֹב{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִדְרוֹשׁ לְמוֹאָב לְקַלֶּלְךָ יֶאֱרוֹב{{ר1}}
שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב.{{ממס|ישעיהו נז יט}}

{{סי|יְ}}שַׁסֵּעַ וְלֹא יַבְדִּיל וְלֹא עוֹד הַזָּדָה{{ש}}
נִבְלַת בְּהֵמָה לֹא תֹאכַל וְגַם אֶת גִּידָהּ{{ש}}
{{סי|הַ}}מֶּלֶךְ לֹא יַרְבֶּה בְּטֵלִים לְשָׁקְדָּה{{ר1}}
סוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה.{{ממס|נחום ג ב}}

{{סי|וּ}}מָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיב מִקְנֵה{{ש}}
בְּאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ בְּכָל אֲשֶׁר תִּקְנֶה{{ש}}
{{סי|הָ}}עִיר הַנִּדַּחַת הַכֹּל תְּפַנֶּה{{ר1}}
חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה.{{ממס|יחזקאל כו יד}}

{{סי|זְ}}רִיעָה לֹא בַּיּוֹבֵל קָצִיר וּבָצִיר עִמָּם{{ש}}
לֹא תִשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים בְּעִנְיַן רִשּׁוּמָם{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹת זְבָחֶיךָ לַשֵּׁם הַמְרוֹמָם{{ר1}}
לֹא בָּנָיו מוּמָם.{{ממס|דברים לב ה}}

{{סי|נָ}}כְרִים מִיָּדָם לֹא תַקְרִיב קָרְבְּנֵיהֶם{{ש}}
מִצְרַיִם לֹא תוֹסִיף לִרְאוֹת פְּנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|חֵ}}טְא וְעָוֹן לְעֵדוּת טִיבְהֶם{{ר1}}
לא אֶחָד בָּהֶם.{{ממס|תהלים קלט טז}}

{{סי|זֶ}}רַע לֹא כִלְאַיִם יִפְתְּחוּ הָאֲדָמָה וִישַׂדְּדוּ{{ש}}
אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רְשָׁעִים יָעִידוּ{{ש}}
{{סי|קְ}}רִיבוֹת שֵׁם אֱלִילִים מִשְּׁמוֹעַ תְּכַחֲדוּ{{ר1}}
לֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ.{{ממס|ירמיהו ג טז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֶ}}ל הַמַּחֲנֶה לֹא תָבֹא לְמִקְרֶה הַטֻּמְאוֹת{{ש}}
לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ דִּבְרֵי חֲפָאוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָקָן מֵהַשְׁחִית תַּחְתִּית לְקַפְאוֹת{{ר1}}
כֵּן לְאַרְבַּע הַפֵּאוֹת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות כה כו}}

{{סי|גֵּ}}ר לֹא תִלְחַץ וְלֹא תוֹנֶה אוֹנָאַת שִׂיחִים{{ש}}
עָרֵל וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכְלוּ בִּפְסָחִים{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ גְּדִידוֹת מֵעֲשׂוֹת בְּהֵאָנֵק אֲנוּחִים{{ר1}}
כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים.{{ממס|מ&quot;א יח כח}}

{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית לֹא תִגּוֹשׂ לְעֶבֶד לֹוֶה חֹפֶשׁ{{ש}}
עִם הַבָּשָׂר לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִשִּׂים סֻלָּם רָעוּעַ בְּבֵית נֶפֶשׁ{{ר1}}
וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ.{{ממס|ישעיהו נו יא}}

{{סי|זָ}}מִיר לֹא בַשְּׁבִיעִית זֶרַע וּקְצִיר גִּילוֹ{{ש}}
פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת־יְיָ לְאֶפְרַיִם תִּרְגְּלוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}קְתִּי לֹא תִנְאַף מֻזְהָר מְנָאֵף בְּעִקּוּלוֹ{{ר1}}
לֹא יְעַקְּבֵם כִּי יִשָּׁמַע קוֹלוֹ.{{ממס|איוב לז ד}}

{{סי|טְ}}מֵאִים מִלֶּאֱכוֹל מְנוּיִים אֶת עָזְנִיָּה{{ש}}
פֶּן יוֹסִיף אַזְהָרָה לְחַבָּלַת טְרִיָּה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַס מִפְּגוֹם תֵּן לַעֲנָה פוֹרִיָּה{{ר1}}
בְּאֵר צָרָה נָכְרִיָּה.{{ממס|משלי כג כז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף כִּי תַלְוֶה לְעָנִי כְּנוֹשֶׁה לוֹ אַל{{ש}}
נֶעֱבָד מִלְּהָבִיא בַיִת נִתְעָב וּמְגֹאָל{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָלִין נִבְלַת תָּלוּי נוֹאָל{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|מִ}}שְׁפַּט גֵּר צִוַּנִי לֹא אַטֶּה בִּלְשׁוֹנִי{{ש}}
לְבַל לֶכֶת רָכִיל בַּסֵּתֶר מְלָושְׁנִי{{ש}}
{{סי|נִ}}פְקַדְתִּי מִתִּעוּב מִצְרִי וַאֲדוֹמִי וְלִפְסוֹל רִאשׁוֹנִי{{ר1}}
עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי.{{ממס|קהלת ד טו}}

{{סי|שְׂ}}אוֹר וְחָמֵץ לֹא יִרְאוּ גְּבוּלֵי מוֹשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
אוֹבוֹת לֹא תִדְרוֹשׁ לַחֲקוֹר מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|עֲ}}דֵי עַד לֹא תַשִּׂיג לְמַלֵּא תַאֲוָתֶךָ{{ר1}}
גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ.{{ממס|משלי כב כח}}

{{סי|פֶּ}}ן יִבְעַט לְדִי זָהָב סְגֻלַּת מְלָכִים מְרֻבָּה{{ש}}
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מְלָכוֹת לֹא יוֹתֵר לְחִבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיכָה יְבָמָה לַיָּבָם לזבה שָׁבָה{{ר1}}
זָרִים לֹא יַעַבְרוּ בָהּ.{{ממס|יואל ד יז}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא בְּעַם גּוֹרָלוֹ{{ש}}
מִלָּגוֹז בְּכוֹר צֹאן אַף כִּי הֻומַּם וְחִלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה מֵעֲבוֹד מֵרֶחֶם בָּחַר לוֹ{{ר1}}
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ.{{ממס|דברים לג יז}}

{{סי|שֹׁ}}חַד לֹא תִקַּח לַחֲקוֹר הַדִּין מִנַּיִן{{ש}}
נָזִיר לֹא יֹאכַל עֲנָבִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹלַחַת יָד הֲגוּנָה אַיִן{{ר1}}
לֹא חָסָה עָלַיִךְ עַיִן.{{ממס|יחזקאל טז ה}}

{{סי|תִּ}}קּוּן אִשָּׁה לֹא תֶהְדַּר לְכַלְּלִי{{ש}}
וְלֹא עַל אִשָּׁה תִּקּוּן מַכְלוּלִי{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִטְּעוֹם בְּמַאֲכָלִי{{ר1}}
מָצָאתִי אוֹן לִי.{{ממס|הושע יב ט}}

{{הור|סימן: '''אליהו הזקן חזק בתורה ובמעשים טובים בלבי אמן אמן וכן יהי רצון רוכב שמים בעזרי'''}}

{{סי|אַ}}ל כְּהַטָּיָתְךָ לְטוֹבָה לִרְעוֹת לְרַבִּים קָשׁוּר{{ש}}
מֵעֲשׂוֹת עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט מִשְׁפָּטִי תָשׁוּר{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָתוּר עַל לֵב לֶאֱחוֹז בְּרֶגֶל אַשּׁוּר{{ר1}}
עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר.{{ממס|בראשית טז ז}}

{{סי|יָ}}כֹלְתָּ לֹא לִמְכּוֹר יְעוּדָה יִתְכַּסּוּ בְּבִגְדָּם{{ש}}
גְּרוּשָׁה בְעוּלָה מִלַּחֲזוֹר לְבַעְלָהּ אֲשֶׁר קָדַם{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת רִיבֵי דִּין עוֹמֵד בְּסוֹדָם{{ר1}}
לֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם.{{ממס|ירמיהו מט יח}}

{{סי|וְ}}לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא לְבַעֲרָה{{ש}}
יְפַת תֹּאַר עִנִּיתָהּ לֹא תִתְעַמֵּר לְצַעֲרָהּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן בְּלֹא בָשֵׁל מְבוּשָּׁל פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
קַח נָא מִפִּיו תּוֹרָה.{{ממס|איוב כב כב}}

{{סי|זַ}}רְעֲךָ לֹא יִמָּצֵא מַעֲבִיר בָּאֵשׁ לְקָמְלוֹ{{ש}}
לֹא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִינוֹ מִלְּחָמְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דֵּם מֵהַצִּיל רֵעַ מֵעֲמוֹד לְקָם לוֹ{{ר1}}
עָלָיו דָּמִים לוֹ.{{ממס|שמות כב ב}}

{{סי|נֶ}}פֶשׁ לֹא תְשַׁקֵּץ בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּאַזְהָרָה{{ש}}
לֹא תַחְנִיף וּתְטַמֵּא אֶרֶץ מְטֹהָרָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
אַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה.{{ממס|איוב ג ד}}

{{סי|חֵ}}ילִי לָרֶגֶל לֹא פָנַי רֵיקָם בַּעֲלוֹתָם{{ש}}
לֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ לְזֹהַם פְּעֻלָּתָם{{ש}}
{{סי|חַ}}יָּבֵי מִלְוֶה מַלְוִין בֵּיתִי מְנוּחָתָם{{ר1}}
לֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם.{{ממס|יואל ב ז}}

{{סי|זְ}}כוֹר מִשְּׁמוֹעַ שָׁוְא תֵּשֵׁב רִיב תַּחְקְרֵהוּ{{ש}}
מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם יְיָ תְּיַקְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה דִּין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֶאֱכוֹל וְלֹא יִפְדֵהוּ {{ר1}}
בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ.{{ממס|משלי כד ז}}

{{סי|קַ}}דֵּשׁ עֵצָיו מִשְּׂרוֹף בַּעֲצֵי אֲשֵׁרָה לֵאמֹר{{ש}}
לֹא תָסוּר מִכָּל דְּבָרַי תִּגְמוֹר{{ש}}
{{סי|קְ}}שׁוּרִים יַחְדָּיו מֵחֲרוֹשׁ תִּשְׁמוֹר{{ר1}}
רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר.{{ממס|ישעיהו לב כ}}

{{סי|בִּ}}תְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ גְּבֶרֶת לְשִׁפְחָה{{ש}}
לֹא תִלְמוֹד כְּמַעֲשֵׂיהֶם מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה{{ש}}
{{סי|תִּ}}מְצָא קֵן לֹא תִקַּח מֵחָה{{ר1}}
אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה.{{ממס|תהלים קיג ט}}

{{סי|וְ}}לֹא תָקִים מַצֵּבָה מֵאַחֲרֵי לָשׁוּב{{ש}}
וְלֹא הַקָּפַת פְּאַת רֹאשְׁךָ לָשׁוּב{{ש}}
{{סי|רֶ}}וַח פְּעֻלָּה לְהַלִּין לְנֶפֶשׁ חָשׁוּב{{ר1}}
אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב.{{ממס|משלי ג כח}}

{{סי|הָ}}דוּר לֹא בְּרִיב לְכָבוֹד כִּי יִדַּל{{ש}}
לֹא תִטַּמְּאוּ בָהֶם קֹדֶשׁ מֵחוֹל יִבְדַּל{{ש}}
{{סי|וְ}}דַיָּן בִּשְׁפוֹט עִם שְׁמִי עוֹז וּמִגְדָּל{{ר1}}
לֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל.{{ממס|איוב לד יט}}

{{סי|בִּ}}לְבָבְךָ אַל־תֹּאמַר בְּצֶדֶק לִי רְוָחָה{{ש}}
לֹא תוֹנֶה רֵעַ בְּחֵיל תְּמוּרָה וּשְׁבָחָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה בְּבֵין הָעֵינַיִם מִשּׂוּם לְסָרְחָה{{ר1}}
עַל כָּל רֹאשׁ קָרְחָה.{{ממס|עמוס ח י}}

{{סי|עָ}}לֶיךָ אִישׁ נָכְרִי לֹא תוּכַל לִישַּׂאֶנּוּ{{ש}}
שְׂכַר שָׂכִיר שֶׁמֶשׁ לֹא תְבוֹאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי אֶתְנָן מֵהָבִיא מִזְבְּחִי לֹא אֶרְצֶנּוּ{{ר1}}
כִּי בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ.{{ממס|משלי כא כז}}

{{סי|יְ}}קָר חֶפְצִי רָע לִבְּךָ אַל יִתְאַו{{ש}}
לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא זַרְעוֹ כִּי נִתְעַב{{ש}}
{{סי|מִ}}יַּד הַבֵּן לֹא יוּמַת אָב לְדַאַב{{ר1}}
וּבֵן לֹא יָמוּת בַּעֲוֹן הָאָב.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל יח יז}}

{{סי|טְ}}בוּלִים כִּלְאַיִם מִלִּלְבּוֹשׁ וְגַם מֵעֲלוֹת לְמָסָךְ{{ש}}
אֱלִיל לֹא יַעֲשֶׂה בְּשֶׁקֶר נָסַךְ{{ש}}
{{סי|וּ}}מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִתֵּת לַמֵּת אֲנִי נֶחֱסָךְ{{ר1}}
כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ.{{ממס|תהלים מב ה}}

{{סי|בָּ}}עַרְבַּיִם עַל חָמֵץ מִשְּׁחוֹט פֶּסַח שֵׂיוֹ{{ש}}
כֶּרֶם לֹא כִלְאַיִם פֶּן יֵקַד אֵשׁ כִּרְיוֹ{{ש}}
{{סי|יַ}}עֲבוֹד עָצִיץ נָקוּב וְהוֹסִיף נֶאֱסָר בְּמִרְיוֹ{{ר1}}
וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ.{{ממס|שה&quot;ש ח יב}}

{{סי|מַ}}דִּיחַ מֵחֲמוֹל וְכַסּוֹת בְּמַה לַּתֶּבֶן אֶת הַבָּר{{ש}}
לֹא תַשִּׁיךְ וְתִשּׁוֹךְ הוֹן מֵהֶבֶל מֻצְבָּר{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֵלֶּה הִזְהַרְתִּי אַבְנֵי מִזְבֵּחַ תּוֹךְ וּבָר{{ר1}}
כֵּן נָגֹזּוּ וְעָבָר.{{ממס|נחום א יב}}

{{סי|לֹ}}א תִשְׁמַע לְמַדִּיחַ לַחֲלַקְלַקּוֹת עָרַב{{ש}}
וְלֹא תֹאבֶה וְתַכְמִין מְחִתָּה לוֹ תִקְרַב{{ש}}
{{סי|בְּ}}אָכְלְךָ פֶּסַח בֶּן נֵכָר סַרָב{{ר1}}
בְּשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב.{{ממס|משלי יד י}}

{{סי|יְ}}דִידוּת אָח מִשְּׂנוֹא וּמִלָּחוֹן גּוֹיִם עֲדֵי עַד{{ש}}
מִלִּשָּׂא וְהַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפַּט בֵּית וַעַד{{ש}}
{{סי|אַ}}ל־תְּאַחֵר נְדָרִים רֶגֶל קִבּוּץ נוֹעָד{{ר1}}
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד.{{ממס|משלי ל כט}}

{{סי|מְ}}כַשֵּׁפָה מִלְּהַחֲיוֹת וּמִלְּאַחֵר דִּמְעָה וּמְלֵאָה{{ש}}
לֹא יָמִיר בְּהֵמָה בְּטוֹבָה מַתְּלָאָה{{ש}}
{{סי|נָ}}זִיר לֹא כְשִׁמְשׁוֹן יַיִן לְגָמְעָה{{ר1}}
וְאֶל מֵת אָדָם לֹא יָבוֹא לְטָמְאָה.{{ממס|יחזקאל מד כה}}

{{סי|אַ}}ל יִטְמָא בַּעַל לִפְסוּלָה נֶאֱהֶבֶת{{ש}}
לֹא תַרְבִּיעַ בְּהֵמָה בְּלֹא מִינָהּ מַרְהֶבֶת{{ש}}
{{סי|מִ}}זְבְּחִי תָּמִיד לְהַקְרִיבָה מְהַבְהֶבֶת{{ר1}}
לֹא תִכְבֶּה לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ממס|יחזקאל כא ג}}

{{סי|נֶ}}צַח מָסוּר מִלֵּב פִּקּוּדִים יְשָׁרִים{{ש}}
עֹרֶף לֹא תַקְשׁוּ מִהְיוֹת בַּקּוֹשְׁרִים{{ש}}
{{סי|נֶ}}טַע קֹדֶשׁ לְהִלּוּל מֵישָׁרִים{{ר1}}
לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים.{{ממס|ישעיהו כז ט}}

{{סי|וּ}}בַעַל מוּם לֹא יִגַּשׁ מַקְטִיר וְזוֹרֵק{{ש}}
יָדְךָ לֹא תִקַּח כַּחַשׁ פֶּרֶק{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׂבָּה וּבְנָהּ מִשְּׁחוֹט תּוֹדִיעַ לְהָרֵק{{ר1}}
תַּעֲמֹד עַל־הַפֶּרֶק.{{ממס|עובדיה א יד}}

{{סי|נֹ}}עַם דְּבָרַי לֹא תִשְׁכַּח לִלְמוֹד{{ש}}
כֶּסֶף וְזָהָב עַל אֱלִיל לֹא תַחְמוֹד{{ש}}
{{סי|יְ}}רָא מֵרְאוֹת עֶרְוַת דָּבָר לִצְמוֹד{{ר1}}
וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל־תַּעֲמֹד.{{ממס|משלי כה ו}}

{{סי|הַ}}מִּדָּה מֵעֲשׂוֹת עָוֶל מִשְׁקָל וּמְשׂוּרָה לְכֶסֶף{{ש}}
יְפַת תֹּאַר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַכֶּסֶף{{ש}}
{{סי|יַ}}ד עָנִי לְחַזֵּק שִׁכְחָה לְאַסֵּף{{ר1}}
עָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר וְאֵין מְאַסֵּף.{{ממס|ירמיהו ט כא}}

{{סי|רְ}}צוֹחַ נָקִי וְצַדִּיק אַל תְּהִי עַוְלָה{{ש}}
שְׂדֵה רֵיעַ מִלְּהָנִיף חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה{{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּי מִלֶּאֱכוֹל סְתֹם וְאַבֵּד סוּרֵי לָהּ{{ר1}}
לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה.{{ממס|בראשית לד יד}}

[{{סי|וְ}}]לֹא תִקּוֹם וְלֹא תִטּוֹר פָּנִים נִזְעָמִים{{ש}}
בְּחֶפְצֵי שְׁאֵלָה כְּמִדְרַשׁ הַטְּעָמִים{{ש}}
{{סי|נִ}}אוּף בַּת מִלְּחַלֵּל לָתֶת לָהּ בְּעִגּוּמִים{{ר1}}
זָקֵן בָּא בַּיָּמִים.{{ממס|בראשית כד א}}

{{סי|רֹ}}אשׁ נָזִיר לֹא תַעֲבִיר תַּעַר מְרוּטָה{{ש}}
בַּעֲלַת מוּם מִזְּבוֹחַ כְּלָלָהּ וּפְרָטָהּ{{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא תְטַמֵּא לְךָ כֹּהֵן מִבְטָא{{ר1}}
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא.{{ממס|ויקרא ד ב}}

{{סי|כְּ}}דַבֵּר רָשׁ תַּחֲנוּן מִלְּאַמֵּץ לֵב לְמָנָה{{ש}}
כֹּהֲנַי לֹא יְחַלְּלוּ שְׁמִי אֹמֶן אֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}כְהֻנָּה גְדוֹלָה מִקַּחַת כֹּהֵן נִמְנָה{{ר1}}
הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה.{{ממס|יחזקאל מד כב}}

{{סי|שְׁ}}לֹשָׁה לֹא תְבַשֵּׁל אֲכִילָה הֲנָאָה תְּבַשְּׁלֵהוּ{{ש}}
מוּם פָּרוֹכֶת מִבֹּא מִקְדָּשׁ מִלְּחַלְּלֵהוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְקוֹחַ לְחֵרֶם בְּיַד לֹא יַעַזְבֵהוּ{{ר1}}
אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא.{{ממס|ישעיהו מא ז}}

{{סי|יִ}}גַּע בְּטָמֵא מִנְחַת כֹּהֵן מִלֶּאֱכוֹל מְאוּמָה{{ש}}
וְשֶׁקֶץ וְחָגָב טָמֵא כְּחֹק אֻמָּה וְאֻמָּה{{ש}}
{{סי|מִ}}דּוֹת לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה לְעָרְמָה{{ר1}}
אֶבֶן וָאָבֶן וּמֹאזְנֵי מִרְמָה.{{ממס|משלי כ כג}}

{{סי|בַּ}}קֹּדֶשׁ לֹא יֹאכְלוּ וְלֹא יְחַלְּלוּ אָסִיף{{ש}}
שֵׁם מִלְּחַלֵּל וְזֶרַע חָלָל מִלְּהוֹסִיף{{ש}}
{{סי|עֵ}}רֶךְ תּוֹרָה לֹא תִגְרַע לְבַל תַּכְסִיף{{ר1}}
עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף.{{ממס|איוב לח יא}}

{{סי|זֶ}}ה סֵדֶר לָאו וָעֹנֶשׁ סִיַּמְתִּיו לְאָפְנֵהוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}צַפְתִּיו תּוֹךְ עַמִּי לְצוּר יַעַבְדֶנְהוּ{{ש}}
{{סי|יְ}}סֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ{{ר1}}
חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ.{{ממס|ירמיהו ה כב}}

אָז שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת לְכַלָּה נוֹעָדִים{{ש}}
שָׁמַיִם וָאָרֶץ נֶאֱמָנִים עֵדִים{{ש}}
פֵּרוּשׁ עֹנֶשׁ וְשָׂכָר שָׂשִׂים וְחָדִים{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ט כז}}

לִי אֲנִי חָכְמָה יוּשַׁת לֵב וְיֻתַּן{{ש}}
מְזִמּוֹת רוֹעַ שְׂאוֹר מִדְרָשִׁי יְחִתַּן{{ש}}
לָזֶה וְלַבָּא שְׂכָרִי רַב יִמְתַּן{{ר1}}
הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן.{{ממס|בראשית לד יב}}

וָתִיקֵי אֲמָרַי מְאִירֵי עֵינַיִם{{ש}}
מָה רַב טוּבוֹ לְמַטֵּי אָזְנַיִם{{ש}}
פּוֹעֲלַי עֲצֵלִים לִלְבּוֹן שִׁנַּיִם{{ר1}}
וְהַמְּלָאכָה לֹא לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.{{ממס|עזרא י יג}}

מֶשֶׁךְ מִפְּנִינִים מַה־יָּקָר לְהוֹרוֹת{{ש}}
דִּינֵי מָמוֹן וְנֶפֶשׁ הַטֻּמְאוֹת וְהַטְּהָרוֹת{{ש}}
כָּלוּ צוּפִי מֶתֶק אַזְהָרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

לְהַר נַחֲלָתְךָ נְחֵנוּ גְאוּלִים{{ש}}
מִדֵּי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת פָּנֶיךָ שׁוֹאֲלִים{{ש}}
לֵאמֹר כְּבָרִאשׁוֹנָה שָׁלֹשׁ רְגָלִים עוֹלִים{{ר1}}
מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים.{{ממס|שה&quot;ש ז ב}}
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ וְנֶאֱמַר: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}{{ש}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>oah84fbf5vjokzw6fp21lpu215jek7i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויכון עולם על מלאתו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743672</id>
    <revision>
      <id>3015838</id>
      <timestamp>2026-05-10T19:01:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מקור: מחזור בני רומא מהד' בולוניא (מחזור קימחא דאבישונא); כמה תיקונים ע&quot;פ מחזור רומניא</comment>
      <origin>3015838</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22559" sha1="5eqcxymhc065wu8twvcaogzsa4r0vh6" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
וְיִכּוֹן עוֹלָם עַל מְלֵאָתוֹ {{ש}}
מִכָּל חֲסֵרוֹתָיו לְמַלֹּאותוֹ {{ש}}
כִּימֵי עֲלוּמָיו לְעַלּוֹתוֹ {{ש}}
כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּתוֹ {{ש}}
לְתִפְאַרְתּוֹ וְלִתְהִלָּתוֹ {{ש}}
לְהֵיטִיבוֹ בְּאַחֲרִיתוֹ {{ש}}
בְּטוּב אַחֲרִית דָּבָר לְהַרְבּוֹתוֹ {{ש}}
כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִבִּרְיָתוֹ {{ש}}
בְּשִׁשָּׁה שֶׁחָסַר מֵרֵאשִׁיתוֹ {{ש}}
עוֹד יָשׁוּבוּ לוֹ מָלֵא לְשִׁיתוֹ {{ש}}
בְּוָו אֲשֶׁר חִסְּרוֹ מִתּוֹלַדְתּוֹ {{ש}}
לְמִסְפַּר שִׁשָּׁה שֶׁחָסַר לֵדָתוֹ {{ש}}
יָשׁוּבוּ לוֹ לְמַלֹּאות דָּתוֹ {{ש}}
אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ {{ש}}
וְכָל אֶחָד וְאֶחָד קֶצֶב מִדָּתוֹ {{ש}}
בְּקוֹמָה זְקוּפָה הֲקָמָתוֹ {{ש}}
וְתַבְנִית הֵיכָל רִקְמָתוֹ {{ש}}
מִמֵּאָה וְעַד תֵּשַׁע קוֹמָתוֹ {{ש}}
לֶכֶת קוֹמְמִיּוּת תְּקוּמָתוֹ {{ש}}
כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ זִיו דְּמוּתוֹ {{ש}}
כִּי כִּימֵי הָעֵץ עֲצִימָתוֹ {{ש}}
לְבַל יָשׁוּב לְחוּג אַדְמָתוֹ {{ש}}
מָוֶת יְבֻלַּע מֵאֵימָתוֹ {{ש}}
בְּלִי לִמְשֹׁל בּוֹ לַהֲמִיתוֹ {{ש}}
לְחַיֵּי עַד תְּחִי נִשְׁמָתוֹ {{ש}}
לְהַעֲבִיר חֶרְפָּתוֹ וְאַשְׁמָתוֹ

וְכָל זֶרַע זֵרוּעַ הַנִּזְרָע בָּאָרֶץ {{ש}}
בֶּן יוֹמוֹ יַרְטִיב עַל הָאָרֶץ {{ש}}
יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ {{ש}}
לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ {{ש}}
כְּלֶפֶת יַגְזִיעַ שֹׁרֶשׁ בָּאָרֶץ {{ש}}
יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן עַל הָאָרֶץ {{ש}}
קְנֵה הַשִּׁבֹּלֶת כְּצַמֶּרֶת הָאֶרֶז {{ש}}
וְכִלְיוֹת חִטָּה כְּכִלְיוֹת בָּקָר בְּעֶרֶץ {{ש}}
מַרְעִיד בַּקָּנֶה וּמִתְנַעֲרוֹת לָאָרֶץ {{ש}}
בְּלִי לִקְצֹר וְלָדוּשׁ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ {{ש}}
כִּי כָל דָּבָר וְדָבָר מוּכָן בְּעֶרֶץ

וְעֵץ סְרָק יְהֵא לְמַאֲכָל {{ש}}
כְּמוֹ פְרִי עַתָּה נֶאֱכָל {{ש}}
כֵּן עֹקֶץ וּקְלִפָּה וְעֵץ יֵאָכַל {{ש}}
וְלָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כָּל מַאֲכָל {{ש}}
בַּקַּיִץ וּבַחֹרֶף יְהֵא נֶאֱכָל {{ש}}
וְלֹא יַבְאִישׁ וְיִרְקַב וְיִתְאַכַּל {{ש}}
כִּי בְטַעַם וְשֹׁמֶן וְרֵיחַ יִתְכַּלְכַּל {{ש}}
וְעַל הַנַּחַל הַיּוֹצֵא מִתַּחַת הֵיכָל {{ש}}
יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ כָּל עֵץ מַאֲכָל {{ש}}
וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל {{ש}}
וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה נֶאֱכָל {{ש}}
לְרַפֹּאות כָּל אִלֵּם וְסָכָל {{ש}}
לְהַתְרִיף כָּל רֶחֶם עָקָר וּמְשֻׁכָּל

וּבְעִצָּבוֹן בַּל יֵאָכֵל לֶחֶם {{ש}}
וּבְעֶצֶב אִשָּׁה בַּל תִּפְתַּח רֶחֶם {{ש}}
כִּי תַּעֲבֹר הֵרָיוֹן בְּכָל יַחֵם {{ש}}
שִׁשִּׁים רְבָבוֹת תְּעַבֵּר בְּכָל רֶחֶם {{ש}}
בְּלִי עוֹצֵר וְצַעַר וָנַהַם {{ש}}
וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב וְשֹׁהַם 

וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק {{ש}}
כְּאַבְקַת רוֹכֵל לְהִתְאַבֵּק {{ש}}
מִשְׁפָּחָה בְמִשְׁפָּחָה לְהִדָּבֵק {{ש}}
בִּימִין רוֹמֵמָה לְהִתְחַבֵּק {{ש}}
עִם גְּדוּדִים וְאֶרְאֶלִּים לְהֵאָבֵק {{ש}}
לְנַשְּׂאָם וּלְנַטְּלָם בְּצוּרָם אוֹתָם לְדַבֵּק

וְיִבָּרְאוּ שָׁמַיִם חֲדָשִׁים {{ש}}
וְאִתָּם יִהְיוּ שִׁשָּׁה דְבָרִים חֲדָשִׁים {{ש}}
וּשְׁלֹשָׁה אֲחֵרִים הַמְיֻשָּׁשִׁים {{ש}}
וּבְקִרְבָּם מִתְכַּוְּנִים אַרְבָּעָה חָרָשִׁים {{ש}}
וְסֵפֶר הַתּוֹרָה לָמוֹ דוֹרְשִׁים {{ש}}
וּבֵינֵיהֶם שִׁבְעָה רוֹעִים מְפֹרָשִׁים {{ש}}
עִמְקֵי הַבְּרִית לָמוֹ מְפָרְשִׁים {{ש}}
אֲשֶׁר מֵאָז הֵם מְעֻשָּׁשִׁים {{ש}}
יָבוֹאוּ לְעַטֵּר צֹאן קָדָשִׁים {{ש}}
וּבָא יְיָ אֱלֹהִים וְכָל קְדוֹשִׁים {{ש}}
וּבְתוֹכָם שְׁנֵי בְּנֵי הַיִּצְהָר מְאֻשָּׁשִׁים {{ש}}
וּבְמַחֲנָם שְׁמֹנָה נְסִיכִים דְּרוּשִׁים {{ש}}
סֵפֶר הַיָּשָׁר לָמוֹ דוֹרְשִׁים {{ש}}
וּמֵהֶם יוֹפִיעַ מָשִׁיחַ לִקְדוֹשִׁים {{ש}}
לִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים {{ש}}
וְיַעֲבִיר מַלְכוּת קְדֵשִׁים {{ש}}
הַמִּטַּהֲרִים וְהַמִּתְקַדְּשִׁים {{ש}}
וְתִנָּתֵן לְעֶלְיוֹנִים מְקֻדָּשִׁים {{ש}}
כְּיוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם דָּשִׁים {{ש}}
בִּכְנַף רְנָנִים מִתְחַדְּשִׁים {{ש}}
עִם אֶבְרָה חֲסִידָה מְחֻדָּשִׁים

וְתֵחָלֵק נַחֲלַת צְבִי חֵלֶק כְּחֵלֶק {{ש}}
עַל פִּי הַגּוֹרָל מִתְחַלֵּק {{ש}}
לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר תְּחַלֵּק {{ש}}
וְנָשִׂיא בַּתָּוֶךְ יִטֹּל חֵלֶק {{ש}}
שִׁבְעָה שְׁבָטִים מִצָּפוֹן יִטְּלוּ חֵלֶק {{ש}}
וַחֲמִשָּׁה מִתֵּימָן יַחַלְשׁוּ חֵלֶק

וְכָל חֵלֶק וָחֵלֶק יְהֵא מְיֻחָד חֶלְקוֹ {{ש}}
מִפְּאַת קָדִים יָמָּה חֶלְקוֹ {{ש}}
בְּאֹרֶךְ אֵין סוֹף לְחֶלְקוֹ {{ש}}
כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ אֹרֶךְ חֶלְקוֹ {{ש}}
אֲבָל רָחְבּוֹ יֻמְדַּד בְּחֻקּוֹ {{ש}}
עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף קָנִים יַרְחִיב חֵיקוֹ {{ש}}
בְּשִׁבְעִים מִיל יַשִּׁיקוֹ {{ש}}
וְהַנָּשִׂיא יַבְדִּיל מִמְּנָת חֶלְקוֹ

כְּמַטְלִית מְרֻבַּעַת בְּמִדַּת הָאֶלֶף {{ש}}
עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף {{ש}}
עַל עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף {{ש}}
מִצָּפוֹן יֻמַּד לַכֹּהֲנִים בְּלִי חֵלֶף {{ש}}
רֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים עַל אֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף {{ש}}
וּמִנֶּגֶב יָכִיל לַלְוִיִּם בְּלִי סֶלֶף {{ש}}
כְּמִדָּתָם בְּאֹרֶךְ בְּרֹחַב לְצֶלֶף {{ש}}
וְקֵדְמָה וָיָמָּה יִנָּתֵן לַנְּתִינִים בְּשֶׁלֶף {{ש}}
וְנוֹתָר בַּתָּוֶךְ בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף {{ש}}
חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים עַל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים לְצֵלַע הָאֶלֶף {{ש}}
הִיא הָעִיר וּמִגְרָשֶׁיהָ בְּנוּיָה לְתֶלֶף

כִּי כְאָרְכָּהּ כֵּן רָחְבָּהּ {{ש}}
וּכְאָרְכָּהּ וּכְרָחְבָּהּ כֵּן גָּבְהָהּ

עוֹלָה וּמַרְחֶבֶת וְנוֹסֶבֶת {{ש}}
עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִתְחַשֶּׁבֶת {{ש}}
וְעַד כִּסֵּא כָבוֹד מֻסֶּבֶת {{ש}}
וְצַר לִי הַמָּקוֹם מִשֶּׁבֶת {{נוא|הוראה=אצ&quot;ל|מַשֶּׁבֶת}} {{ש}}
גְּשָׁה לִי וְאֵשְׁבָה בְּשֶׁבֶת {{ש}}
וְיוֹשֵׁב לְיָמִין אוֹתָהּ מְיֻשֶּׁבֶת

וּשְׁתֵּי חוֹמוֹת לָהּ מֻקָּפוֹת {{ש}}
חוֹמַת אֵשׁ וְכָבוֹד לָהּ מַקִּיפוֹת {{ש}}
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה דְּלָתוֹת בָּם מֻזְקָפוֹת {{ש}}
הֲמוֹן שְׁנֵים עָשָׂר שֵׁבֶט בִּשְׁעָרֵימוֹ זְקוּפוֹת {{ש}}
מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ בְּאַרְבַּע תְּקוּפוֹת {{ש}}
יָבוֹאוּ לְהִשְׁתַּחֲוֹת בְּאַרְבַּע תְּכִיפוֹת

וְיִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי עֵדֶן גַּן {{ש}}
וְשֶׁבַע כִּתִּים מְשֹׁעָרִים בַּגַּן {{ש}}
וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגַּן {{ש}}
וְתַחְתָּיו שִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנִים שָׁרְרֵי אַגַּן {{ש}}
שְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מַעֲלוֹת בְּתוֹכוֹ מֻגָּן {{ש}}
מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה מְמֻגָּן {{ש}}
וְיִשְׁמְעוּ קוֹל צוּרָם בַּגַּן {{ש}}
וּכְמוֹ לְשֶׁעָבַר נִתְהַלֵּךְ בַּגַּן {{ש}}
כֵּן יִתְהַלֵּךְ בְּתוֹכָם בְּתוֹךְ הַגָּן

וְיִרְאוּ וְיַרְאוּ בְּאֶצְבַּע וּבִדְמוּת {{ש}}
וְיֹאמְרוּ זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ וְלֹא נָמוּת {{ש}}
הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת {{ש}}
הוּא יְנַהֲגֵנוּ בַּעֲלֵמוּת {{ש}}
הוּא יְנַהֲגֵנוּ בְּלִי עֲלָמוּת {{ש}}
הוּא יְנַהֲגֵנוּ בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת {{ש}}
וְאָז יַרְאֵם שָׁלֹשׁ נֶחָמוֹת {{ש}}
זִיו וְלִוְיָתָן וּבְהֵמוֹת {{ש}}
זִיז הַמַּטְעִים כָּל מִין מְטַעַמּוֹת {{ש}}
פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו בְּתַעֲלוּמוֹת {{ש}}
וּמַכְהֶה מְאוֹרוֹת עַד תְּהוֹמוֹת {{ש}}
וְיוֹצִיא לָהֶם בְּכֹחַ בְּהֵמוֹת

אֲשֶׁר רִבְצוֹ אֶלֶף הָרִים {{ש}}
וְאֵבוּסוֹ מֵאֶלֶף הָרִים {{ש}}
מַשְׁקֵהוּ מֵאֹסֶם נְהָרִים {{ש}}
יוּבַל הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְאַרְבַּעַת נַהֲרָיִם {{ש}}
יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו מַשְׁקֵהוּ לְהָרִים {{ש}}
וְכָל חַיְתוֹ יַעַר אֵלָיו מְדֹהָרִים {{ש}}
מֵימָיו לִשְׁתּוֹת מְמַהֲרִים {{ש}}
וְחָקוּק בּוֹ שְׁלֹשָׁה סִמָּנִים טְהוֹרִים {{ש}}
לְהִטַּהֵר לִישָׁרִים וּבַחוּרִים {{ש}}
וּמִגְּעִיָּתוֹ מְפָרֵק הָרִים

הִנֵּה נָא בְּמָתְנָיו כֹּחוֹ {{ש}}
וּמְעִידִים מַעֲשָׂיו עַל כָּרְחוֹ {{ש}}
וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ מוֹכִיחוֹ {{ש}}
וּמִי יוּכַל לַעֲמֹד נִכְחוֹ

יַחְפֹּץ כְּמוֹ אֶרֶז לְהַגְבִּיהַּ זְנָבוֹ {{ש}}
וְכָל חַיְתוֹ שָׂדַי יַשְׁכִּין לְקַנֵּן בּוֹ {{ש}}
וְאַחֲרֵי כֵּן יוֹרִיד בְּנַחַת זְנָבוֹ {{ש}}
וְיַשְׁכִּין מְעוֹפְפִים בְּאִבּוֹ {{ש}}
לְבַל יִנָּזְקוּ מֵחַיּוֹת הַיּוֹשְׁבוֹת בְּקִרְבּוֹ {{ש}}
כִּי רַחֲמָן הוּא בְּכָל מִדּוֹת שֶׁבּוֹ {{ש}}
וְיוֹשֵׁב כְּמֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ {{ש}}
עַד בּוֹא יוֹם מוּכָן לְשַׂחֵק בּוֹ {{ש}}
וְיִגָּלֶה לְעַם קְרוֹבוֹ

וְנֶגְדּוֹ יֻצַּב לִוְיָתָן {{ש}}
וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן {{ש}}
כִּי עוֹד הוּא לְשַׂחֲקוֹ נִתַּן {{ש}}
לַעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן {{ש}}
לְהִנָּתֵן לָמוֹ בְּמַתָּן

מִלְּמַטָּה יְחוֹלְלוּ לוֹ דָּגִים גְּדוֹלִים {{ש}}
וּמִלְמַעְלָה יְצַלְצְלוּ לוֹ אֶרְאֶלִּים {{ש}}
הוֹדוּ וּשְׁבָחוֹ מְמַלְּלִים 

תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חֶרֶשׂ {{ש}}
סְנַפִּירָיו מַכְהֶה גַּלְגַּל חֶרֶס {{ש}}
יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט חֶרֶס {{ש}}
כְּרוֹפֵד עַל חָרוּץ וְעוֹשֵׂהוּ חֶרֶס

יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה {{ש}}
סָגוּר חוֹתָם צָר צוּלָה {{ש}}
בְּקַשְׁקְשׁוֹתָיו כּוֹבֵשׁ כָּל מֵי מְצוּלָה {{ש}}
לִצְמָאוֹ עוֹלֶה מֵי צוּלָה {{ש}}
לִמְצֹא רֶוַח וְהַצָּלָה

מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן {{ש}}
מַרְתִּיחַ כָּל מֵי בָשָׁן {{ש}}
מַטְרִיד בְּעָקְצוֹ וּמַדְאִיג חַיּוֹת וְרוֹמְסָן {{ש}}
וּמֵהֶן יְשֻׂבַּע וִידֻשַּׁן {{ש}}
יַחְשֹׁב תְּהוֹם לְשֵׂיבָה בּוֹ לְכַבְּשָׁן

כְּעַפְעַפֵּי שַׁחַר מְכֻנֶּה בְּעֵינָיִם {{ש}}
בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ עֵינַיִם {{ש}}
סָבוּב אֵימוֹת שִׁנַּיִם {{ש}}
מְשֻׁבָּח בְּמִינִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם {{ש}}
וְיֵשׁ לוֹ זִוּוּגִים שְׁנַיִם {{ש}}
בְּרִיחַ עֲקַלָּתוֹן וְתַנִּינִים שְׁנַיִם {{ש}}
וְהוּא עֲלֵיהֶם כְּמֶלֶךְ בְּמַחֲנַיִם {{ש}}
מוּכָן בְּמִשְׁתֵּה נְצָחִים לְבֶן שִׁנַּיִם

וְהוּא מִכֻּלָּם כָּבֵד וְגָדוֹל {{ש}}
זְנָבוֹ סְמוּכָה בְּפִיהוּ בְּחַיִל גָּדוֹל {{ש}}
מַסְבִּיב כְּטַבַּעַת כָּל יָם הַגָּדוֹל {{ש}}
וּבְבוֹא יוֹם הַגָּדוֹל {{ש}}
יֹאמַר מֶלֶךְ הַגָּדוֹל {{ש}}
לְתִתּוֹ מַאֲכָל לְגוֹי גָּדוֹל {{ש}}
וִישַׁלַּח בּוֹ הַשַּׂר הַגָּדוֹל {{ש}}
וְאִתּוֹ גְדוּדִים הֲמוֹן גָּדוֹל {{ש}}
לִפְרֹס עָלָיו חֵרֶם גָּדוֹל {{ש}}
לְמָשְׁכוֹ בְחַכָּה בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל

וְיִרְמְחוּ בוֹ רְמָחִים {{ש}}
וְיַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל מֵרְמָחִים {{ש}}
וְעוֹד יַרְתִּיחוּ בּוֹ רְתָחִים {{ש}}
וּלְקַשׁ נֶחְשְׁבוּ לוֹ תּוֹתָחִים

וְיוֹרוּ בוֹ חִצֵּי קֶשֶׁת {{ש}}
לֹא יַבְרִיחֶנּוּ בֶן קָשֶׁת {{ש}}
לְעֵץ רִקָּבוֹן נְחֹשֶׁת

וְיִקְלְעוּ בוֹ אֲבָנִים כְּסֶלַע {{ש}}
וּלְקַשׁ נֶהְפְּכוּ לוֹ אַבְנֵי קֶלַע {{ש}}
וְאָז יֶחֱרֶה לְשִׁיתָם לְבַלַּע

וְיַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ מוּל אֵלִים {{ש}}
וּמִשְּׂאֵתוֹ יָגוּרוּ אֶרְאֶלִּים {{ש}}
וּמִפָּנָיו בְּחִיל נִבְהָלִים

וְיִוָּדַע אֵל מָעוֹז {{ש}}
וְיִתֶּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז {{ש}}
לִשְׁלֹחַ בּוֹ מַתַּן עֹז {{ש}}
לְהִתָּפֵשׂ בְּלִי לָעֹז {{ש}}
בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז

וְאָז יִמָּשֶׁה בְּמַעְיַן גַּנִּים {{ש}}
וְיִכְרוּ עָלָיו יוֹשְׁבֵי גַּנִּים {{ש}}
לַחֲצוֹתוֹ בֵּין כְּנַעֲנִים {{ש}}
וְיַעֲמֹד שָׁם לְעִתִּים מְזֻמָּנִים {{ש}}
נֶגֶד שָׁרְרוֹ מְשֻׁמָּנִים {{ש}}
וְיֻצְּגוּ בְעֵדֶן מְזֻמָּנִים

וְאֶחָד בְּאֶחָד יִגְּשׁוּ שְׁנֵיהֶם {{ש}}
וְרוּחַ לֹא יָבוֹא בֵינֵיהֶם {{ש}}
וּקְדֹשִׁים יִרְאוּם בְּעֵינֵיהֶם {{ש}}
אֵיךְ יִנָּצוּ לִפְנֵיהֶם {{ש}}
וְצוּר יְשַׂחֶק בָּם לִפְנֵיהֶם

וְיַתְחִיל מַקְרִין לְנַגֵּחַ בּוֹ בְּקַרְנָיו {{ש}}
וְזֶה בְּגַאֲוַת אֲפִיקֵי מָגִנָּיו {{ש}}
וְיִבְעַר אֵשׁ עִשּׁוּנָיו {{ש}}
וְיֶאֱחֹז בְּגִזָּה אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו {{ש}}
וְיָנוּס מִצַּעַר לְבֵין עֲצֵי עֲדָנָיו {{ש}}
וְיָנוּס וְיִבְרַח מִפָּנָיו {{ש}}
וְיֶאֱחֹז בְּקִיטוֹר עֲשָׁנָיו {{ש}}
בַּעֲצֵי בֹשֶׂם שׁוֹשַׁנָּיו {{ש}}
וְיַעֲלֶה רֵיחַ קְטֹרֶת עַד שְׁמֵי מְעוֹנָיו {{ש}}
וְכָל גַּן תְּעֻשַּׁן בְּעִנְיָנָיו

וּבַת קוֹל תְּפוֹצֵץ מִמְּרוֹמָיו {{ש}}
הָפִיחִי גַּנִּי יִזְּלוּ בְּשָׂמָיו {{ש}}
לְהָרִיחַ בּוֹ רֵיחַ סַמָּיו

וְאָז יְעוֹרְרוּ צָפוֹן וְתֵימָן {{ש}}
וִיסוֹבְבוּ לְאוֹת וְסִמָּן {{ש}}
וְיֶאֱזֹר עוֹד חַיִל וְיָאֳמַן {{ש}}
וְיָשׁוּב עַל בְּרִיחַ מְזֻמָּן {{ש}}
וְיֵצֵא לִקְרָאתוֹ מְיֻמָּן {{ש}}
וְיִלָּפְתוּ שֵׁנִית בּוֹ בִזְמָן {{ש}}
וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו מֻכְמָן {{ש}}
וַיַּסְבִּיבוֹ בְקַרְנָיו כְּאֻמָּן {{ש}}
וְדָג לְעֻמָּתוֹ יִתְיַמַּן {{ש}}
וּסְנַפִּירָיו יַשְׁחִיז לִזְמָן {{ש}}
וּלְשָׁחֳטוֹ בָם יִתְאַמַּן {{ש}}
זֶה קְרָנָיו לְמוּלוֹ יְעַקְמָן {{ש}}
וְזֶה סְנַפִּירָיו לְמוּלוֹ יְקִימָן {{ש}}
וּמִתּוֹךְ כָּךְ שְׁנֵיהֶם יַשְׁלִימָן {{ש}}
לְשָׁחֳטָם וּלְטָבְחָם וּלְהַחֲרִימָן {{ש}}
וְיִנָּתְנוּ מַאֲכָל לְעַם נֶאֱמָן {{ש}}
וְיָבִינוּ כִּי לֹא אַלְמָן {{ש}}
וְיֹאמְרוּ בָּרוּךְ הָאֵל הַנֶּאֱמָן {{ש}}
כִּי כָל דָּבָר וְדָבָר אֲשֶׁר מֵאָז זִמַּן {{ש}}
הֱקִיצוֹ לְקֵץ וְלִזְמָן

וְהוּא קָדוֹשׁ מֵעוֹלָמִים {{ש}}
נִקְרָא צוּר עוֹלָמִים {{ש}}
וְצָר בְּיָהּ שְׁנֵי עוֹלָמִים {{ש}}
וְגַל לְקִצָּם כָּל נֶעְלָמִים {{ש}}
לִכְבוֹד בֵּית הָעוֹלָמִים {{ש}}
הַמְכֻוָּן עַד לֹא עוֹלָמִים {{ש}}
אִתּוֹ לְדוֹרוֹת כּוֹנְנוּ מֵעוֹלָמִים {{ש}}
מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים {{ש}}
וּבוֹ יִשְׁכֹּן לְעוֹלָמִים {{ש}}
וְיִטַּע בּוֹ מְשִׁיחוֹ וְעַמּוֹ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃{{ממס|שמות טו יז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים׃{{ממס|מ&quot;א ח יג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלַיִם בְּרַחֲמִים, בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת, וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם׃{{ממס|זכריה א טז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כֹּה אָמַר יְיָ, שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָיִם, וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הָאֱמֶת, וְהַר יְיָ צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ׃{{ממס|זכריה ח ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם׃{{ממס|ש&quot;ב כב נא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יְיָ אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶיךָ, זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ׃{{ממס|דה&quot;ב ו מב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי׃{{ממס|תהלים קלב יז}}
{{סוף}}
{{הור|רחם ה' אלהינו…}}
[[קטגוריה:סילוקים]]
[[קטגוריה:פיוטי נחמה לתשעה באב]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]</text>
      <sha1>5eqcxymhc065wu8twvcaogzsa4r0vh6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015848</id>
      <parentid>3015838</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T19:28:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3015848</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22609" sha1="d8j3dmtckleidwy8tk5eccupzk9wm4n" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
וְיִכּוֹן עוֹלָם עַל מְלֵאָתוֹ {{ש}}
מִכָּל חֲסֵרוֹתָיו לְמַלֹּאותוֹ {{ש}}
כִּימֵי עֲלוּמָיו לְעַלּוֹתוֹ {{ש}}
כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּתוֹ {{ש}}
לְתִפְאַרְתּוֹ וְלִתְהִלָּתוֹ {{ש}}
לְהֵיטִיבוֹ בְּאַחֲרִיתוֹ {{ש}}
בְּטוּב אַחֲרִית דָּבָר לְהַרְבּוֹתוֹ {{ש}}
כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִבִּרְיָתוֹ {{ש}}
בְּשִׁשָּׁה שֶׁחָסַר מֵרֵאשִׁיתוֹ {{ש}}
עוֹד יָשׁוּבוּ לוֹ מָלֵא לְשִׁיתוֹ {{ש}}
בְּוָו אֲשֶׁר חִסְּרוֹ מִתּוֹלַדְתּוֹ {{ש}}
לְמִסְפַּר שִׁשָּׁה שֶׁחָסַר לֵדָתוֹ {{ש}}
יָשׁוּבוּ לוֹ לְמַלֹּאות דָּתוֹ {{ש}}
אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ {{ש}}
וְכָל אֶחָד וְאֶחָד קֶצֶב מִדָּתוֹ {{ש}}
בְּקוֹמָה זְקוּפָה הֲקָמָתוֹ {{ש}}
וְתַבְנִית הֵיכָל רִקְמָתוֹ {{ש}}
מִמֵּאָה וְעַד תֵּשַׁע קוֹמָתוֹ {{ש}}
לֶכֶת קוֹמְמִיּוּת תְּקוּמָתוֹ {{ש}}
כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ זִיו דְּמוּתוֹ {{ש}}
כִּי כִּימֵי הָעֵץ עֲצִימָתוֹ {{ש}}
לְבַל יָשׁוּב לְחוּג אַדְמָתוֹ {{ש}}
מָוֶת יְבֻלַּע מֵאֵימָתוֹ {{ש}}
בְּלִי לִמְשֹׁל בּוֹ לַהֲמִיתוֹ {{ש}}
לְחַיֵּי עַד תְּחִי נִשְׁמָתוֹ {{ש}}
לְהַעֲבִיר חֶרְפָּתוֹ וְאַשְׁמָתוֹ

וְכָל זֶרַע זֵרוּעַ הַנִּזְרָע בָּאָרֶץ {{ש}}
בֶּן יוֹמוֹ יַרְטִיב עַל הָאָרֶץ {{ש}}
יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ {{ש}}
לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ {{ש}}
כְּלֶפֶת יַגְזִיעַ שֹׁרֶשׁ בָּאָרֶץ {{ש}}
יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן עַל הָאָרֶץ {{ש}}
קְנֵה הַשִּׁבֹּלֶת כְּצַמֶּרֶת הָאֶרֶז {{ש}}
וְכִלְיוֹת חִטָּה כְּכִלְיוֹת בָּקָר בְּעֶרֶץ {{ש}}
מַרְעִיד בַּקָּנֶה וּמִתְנַעֲרוֹת לָאָרֶץ {{ש}}
בְּלִי לִקְצֹר וְלָדוּשׁ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ {{ש}}
כִּי כָל דָּבָר וְדָבָר מוּכָן בְּעֶרֶץ

וְעֵץ סְרָק יְהֵא לְמַאֲכָל {{ש}}
כְּמוֹ פְרִי עַתָּה נֶאֱכָל {{ש}}
כֵּן עֹקֶץ וּקְלִפָּה וְעֵץ יֵאָכַל {{ש}}
וְלָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כָּל מַאֲכָל {{ש}}
בַּקַּיִץ וּבַחֹרֶף יְהֵא נֶאֱכָל {{ש}}
וְלֹא יַבְאִישׁ וְיִרְקַב וְיִתְאַכַּל {{ש}}
כִּי בְטַעַם וְשֹׁמֶן וְרֵיחַ יִתְכַּלְכַּל {{ש}}
וְעַל הַנַּחַל הַיּוֹצֵא מִתַּחַת הֵיכָל {{ש}}
יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ כָּל עֵץ מַאֲכָל {{ש}}
וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל {{ש}}
וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה נֶאֱכָל {{ש}}
לְרַפֹּאות כָּל אִלֵּם וְסָכָל {{ש}}
לְהַתְרִיף כָּל רֶחֶם עָקָר וּמְשֻׁכָּל

וּבְעִצָּבוֹן בַּל יֵאָכֵל לֶחֶם {{ש}}
וּבְעֶצֶב אִשָּׁה בַּל תִּפְתַּח רֶחֶם {{ש}}
כִּי תַּעֲבֹר הֵרָיוֹן בְּכָל יַחֵם {{ש}}
שִׁשִּׁים רְבָבוֹת תְּעַבֵּר בְּכָל רֶחֶם {{ש}}
בְּלִי עוֹצֵר וְצַעַר וָנַהַם {{ש}}
וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב וְשֹׁהַם 

וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק {{ש}}
כְּאַבְקַת רוֹכֵל לְהִתְאַבֵּק {{ש}}
מִשְׁפָּחָה בְמִשְׁפָּחָה לְהִדָּבֵק {{ש}}
בִּימִין רוֹמֵמָה לְהִתְחַבֵּק {{ש}}
עִם גְּדוּדִים וְאֶרְאֶלִּים לְהֵאָבֵק {{ש}}
לְנַשְּׂאָם וּלְנַטְּלָם בְּצוּרָם אוֹתָם לְדַבֵּק

וְיִבָּרְאוּ שָׁמַיִם חֲדָשִׁים {{ש}}
וְאִתָּם יִהְיוּ שִׁשָּׁה דְבָרִים חֲדָשִׁים {{ש}}
וּשְׁלֹשָׁה אֲחֵרִים הַמְיֻשָּׁשִׁים {{ש}}
וּבְקִרְבָּם מִתְכַּוְּנִים אַרְבָּעָה חָרָשִׁים {{ש}}
וְסֵפֶר הַתּוֹרָה לָמוֹ דוֹרְשִׁים {{ש}}
וּבֵינֵיהֶם שִׁבְעָה רוֹעִים מְפֹרָשִׁים {{ש}}
עִמְקֵי הַבְּרִית לָמוֹ מְפָרְשִׁים {{ש}}
אֲשֶׁר מֵאָז הֵם מְעֻשָּׁשִׁים {{ש}}
יָבוֹאוּ לְעַטֵּר צֹאן קָדָשִׁים {{ש}}
וּבָא יְיָ אֱלֹהִים וְכָל קְדוֹשִׁים {{ש}}
וּבְתוֹכָם שְׁנֵי בְּנֵי הַיִּצְהָר מְאֻשָּׁשִׁים {{ש}}
וּבְמַחֲנָם שְׁמֹנָה נְסִיכִים דְּרוּשִׁים {{ש}}
סֵפֶר הַיָּשָׁר לָמוֹ דוֹרְשִׁים {{ש}}
וּמֵהֶם יוֹפִיעַ מָשִׁיחַ לִקְדוֹשִׁים {{ש}}
לִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים {{ש}}
וְיַעֲבִיר מַלְכוּת קְדֵשִׁים {{ש}}
הַמִּטַּהֲרִים וְהַמִּתְקַדְּשִׁים {{ש}}
וְתִנָּתֵן לְעֶלְיוֹנִים מְקֻדָּשִׁים {{ש}}
כְּיוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם דָּשִׁים {{ש}}
בִּכְנַף רְנָנִים מִתְחַדְּשִׁים {{ש}}
עִם אֶבְרָה חֲסִידָה מְחֻדָּשִׁים

וְתֵחָלֵק נַחֲלַת צְבִי חֵלֶק כְּחֵלֶק {{ש}}
עַל פִּי הַגּוֹרָל מִתְחַלֵּק {{ש}}
לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר תְּחַלֵּק {{ש}}
וְנָשִׂיא בַּתָּוֶךְ יִטֹּל חֵלֶק {{ש}}
שִׁבְעָה שְׁבָטִים מִצָּפוֹן יִטְּלוּ חֵלֶק {{ש}}
וַחֲמִשָּׁה מִתֵּימָן יַחַלְשׁוּ חֵלֶק

וְכָל חֵלֶק וָחֵלֶק יְהֵא מְיֻחָד חֶלְקוֹ {{ש}}
מִפְּאַת קָדִים יָמָּה חֶלְקוֹ {{ש}}
בְּאֹרֶךְ אֵין סוֹף לְחֶלְקוֹ {{ש}}
כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ אֹרֶךְ חֶלְקוֹ {{ש}}
אֲבָל רָחְבּוֹ יֻמְדַּד בְּחֻקּוֹ {{ש}}
עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף קָנִים יַרְחִיב חֵיקוֹ {{ש}}
בְּשִׁבְעִים מִיל יַשִּׁיקוֹ {{ש}}
וְהַנָּשִׂיא יַבְדִּיל מִמְּנָת חֶלְקוֹ

כְּמַטְלִית מְרֻבַּעַת בְּמִדַּת הָאֶלֶף {{ש}}
עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף {{ש}}
עַל עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף {{ש}}
מִצָּפוֹן יֻמַּד לַכֹּהֲנִים בְּלִי חֵלֶף {{ש}}
רֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים עַל אֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף {{ש}}
וּמִנֶּגֶב יָכִיל לַלְוִיִּם בְּלִי סֶלֶף {{ש}}
כְּמִדָּתָם בְּאֹרֶךְ בְּרֹחַב לְצֶלֶף {{ש}}
וְקֵדְמָה וָיָמָּה יִנָּתֵן לַנְּתִינִים בְּשֶׁלֶף {{ש}}
וְנוֹתָר בַּתָּוֶךְ בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף {{ש}}
חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים עַל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים לְצֵלַע הָאֶלֶף {{ש}}
הִיא הָעִיר וּמִגְרָשֶׁיהָ בְּנוּיָה לְתֶלֶף

כִּי כְאָרְכָּהּ כֵּן רָחְבָּהּ {{ש}}
וּכְאָרְכָּהּ וּכְרָחְבָּהּ כֵּן גָּבְהָהּ

עוֹלָה וּמַרְחֶבֶת וְנוֹסֶבֶת {{ש}}
עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִתְחַשֶּׁבֶת {{ש}}
וְעַד כִּסֵּא כָבוֹד מֻסֶּבֶת {{ש}}
וְצַר לִי הַמָּקוֹם מִשֶּׁבֶת {{נוא|הוראה=אצ&quot;ל|מַשֶּׁבֶת}} {{ש}}
גְּשָׁה לִי וְאֵשְׁבָה בְּשֶׁבֶת {{ש}}
וְיוֹשֵׁב לְיָמִין אוֹתָהּ מְיֻשֶּׁבֶת

וּשְׁתֵּי חוֹמוֹת לָהּ מֻקָּפוֹת {{ש}}
חוֹמַת אֵשׁ וְכָבוֹד לָהּ מַקִּיפוֹת {{ש}}
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה דְּלָתוֹת בָּם מֻזְקָפוֹת {{ש}}
הֲמוֹן שְׁנֵים עָשָׂר שֵׁבֶט בִּשְׁעָרֵימוֹ זְקוּפוֹת {{ש}}
מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ בְּאַרְבַּע תְּקוּפוֹת {{ש}}
יָבוֹאוּ לְהִשְׁתַּחֲוֹת בְּאַרְבַּע תְּכִיפוֹת

וְיִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי עֵדֶן גַּן {{ש}}
וְשֶׁבַע כִּתִּים מְשֹׁעָרִים בַּגַּן {{ש}}
וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגַּן {{ש}}
וְתַחְתָּיו שִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנִים שָׁרְרֵי אַגַּן {{ש}}
שְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מַעֲלוֹת בְּתוֹכוֹ מֻגָּן {{ש}}
מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה מְמֻגָּן {{ש}}
וְיִשְׁמְעוּ קוֹל צוּרָם בַּגַּן {{ש}}
וּכְמוֹ לְשֶׁעָבַר נִתְהַלֵּךְ בַּגַּן {{ש}}
כֵּן יִתְהַלֵּךְ בְּתוֹכָם בְּתוֹךְ הַגָּן

וְיִרְאוּ וְיַרְאוּ בְּאֶצְבַּע וּבִדְמוּת {{ש}}
וְיֹאמְרוּ זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ וְלֹא נָמוּת {{ש}}
הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת {{ש}}
הוּא יְנַהֲגֵנוּ בַּעֲלֵמוּת {{ש}}
הוּא יְנַהֲגֵנוּ בְּלִי עֲלָמוּת {{ש}}
הוּא יְנַהֲגֵנוּ בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת {{ש}}
וְאָז יַרְאֵם שָׁלֹשׁ נֶחָמוֹת {{ש}}
זִיו וְלִוְיָתָן וּבְהֵמוֹת {{ש}}
זִיז הַמַּטְעִים כָּל מִין מְטַעַמּוֹת {{ש}}
פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו בְּתַעֲלוּמוֹת {{ש}}
וּמַכְהֶה מְאוֹרוֹת עַד תְּהוֹמוֹת {{ש}}
וְיוֹצִיא לָהֶם בְּכֹחַ בְּהֵמוֹת

אֲשֶׁר רִבְצוֹ אֶלֶף הָרִים {{ש}}
וְאֵבוּסוֹ מֵאֶלֶף הָרִים {{ש}}
מַשְׁקֵהוּ מֵאֹסֶם נְהָרִים {{ש}}
יוּבַל הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְאַרְבַּעַת נַהֲרָיִם {{ש}}
יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו מַשְׁקֵהוּ לְהָרִים {{ש}}
וְכָל חַיְתוֹ יַעַר אֵלָיו מְדֹהָרִים {{ש}}
מֵימָיו לִשְׁתּוֹת מְמַהֲרִים {{ש}}
וְחָקוּק בּוֹ שְׁלֹשָׁה סִמָּנִים טְהוֹרִים {{ש}}
לְהִטַּהֵר לִישָׁרִים וּבַחוּרִים {{ש}}
וּמִגְּעִיָּתוֹ מְפָרֵק הָרִים

הִנֵּה נָא בְּמָתְנָיו כֹּחוֹ {{ש}}
וּמְעִידִים מַעֲשָׂיו עַל כָּרְחוֹ {{ש}}
וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ מוֹכִיחוֹ {{ש}}
וּמִי יוּכַל לַעֲמֹד נִכְחוֹ

יַחְפֹּץ כְּמוֹ אֶרֶז לְהַגְבִּיהַּ זְנָבוֹ {{ש}}
וְכָל חַיְתוֹ שָׂדַי יַשְׁכִּין לְקַנֵּן בּוֹ {{ש}}
וְאַחֲרֵי כֵּן יוֹרִיד בְּנַחַת זְנָבוֹ {{ש}}
וְיַשְׁכִּין מְעוֹפְפִים בְּאִבּוֹ {{ש}}
לְבַל יִנָּזְקוּ מֵחַיּוֹת הַיּוֹשְׁבוֹת בְּקִרְבּוֹ {{ש}}
כִּי רַחֲמָן הוּא בְּכָל מִדּוֹת שֶׁבּוֹ {{ש}}
וְיוֹשֵׁב כְּמֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ {{ש}}
עַד בּוֹא יוֹם מוּכָן לְשַׂחֵק בּוֹ {{ש}}
וְיִגָּלֶה לְעַם קְרוֹבוֹ

וְנֶגְדּוֹ יֻצַּב לִוְיָתָן {{ש}}
וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן {{ש}}
כִּי עוֹד הוּא לְשַׂחֲקוֹ נִתַּן {{ש}}
לַעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן {{ש}}
לְהִנָּתֵן לָמוֹ בְּמַתָּן

מִלְּמַטָּה יְחוֹלְלוּ לוֹ דָּגִים גְּדוֹלִים {{ש}}
וּמִלְמַעְלָה יְצַלְצְלוּ לוֹ אֶרְאֶלִּים {{ש}}
הוֹדוּ וּשְׁבָחוֹ מְמַלְּלִים 

תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חֶרֶשׂ {{ש}}
סְנַפִּירָיו מַכְהֶה גַּלְגַּל חֶרֶס {{ש}}
יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט חֶרֶס {{ש}}
כְּרוֹפֵד עַל חָרוּץ וְעוֹשֵׂהוּ חֶרֶס

יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה {{ש}}
סָגוּר חוֹתָם צָר צוּלָה {{ש}}
בְּקַשְׁקְשׁוֹתָיו כּוֹבֵשׁ כָּל מֵי מְצוּלָה {{ש}}
לִצְמָאוֹ עוֹלֶה מֵי צוּלָה {{ש}}
לִמְצֹא רֶוַח וְהַצָּלָה

מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן {{ש}}
מַרְתִּיחַ כָּל מֵי בָשָׁן {{ש}}
מַטְרִיד בְּעָקְצוֹ וּמַדְאִיג חַיּוֹת וְרוֹמְסָן {{ש}}
וּמֵהֶן יְשֻׂבַּע וִידֻשַּׁן {{ש}}
יַחְשֹׁב תְּהוֹם לְשֵׂיבָה בּוֹ לְכַבְּשָׁן

כְּעַפְעַפֵּי שַׁחַר מְכֻנֶּה בְּעֵינָיִם {{ש}}
בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ עֵינַיִם {{ש}}
סָבוּב אֵימוֹת שִׁנַּיִם {{ש}}
מְשֻׁבָּח בְּמִינִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם {{ש}}
וְיֵשׁ לוֹ זִוּוּגִים שְׁנַיִם {{ש}}
בְּרִיחַ עֲקַלָּתוֹן וְתַנִּינִים שְׁנַיִם {{ש}}
וְהוּא עֲלֵיהֶם כְּמֶלֶךְ בְּמַחֲנַיִם {{ש}}
מוּכָן בְּמִשְׁתֵּה נְצָחִים לְבֶן שִׁנַּיִם

וְהוּא מִכֻּלָּם כָּבֵד וְגָדוֹל {{ש}}
זְנָבוֹ סְמוּכָה בְּפִיהוּ בְּחַיִל גָּדוֹל {{ש}}
מַסְבִּיב כְּטַבַּעַת כָּל יָם הַגָּדוֹל {{ש}}
וּבְבוֹא יוֹם הַגָּדוֹל {{ש}}
יֹאמַר מֶלֶךְ הַגָּדוֹל {{ש}}
לְתִתּוֹ מַאֲכָל לְגוֹי גָּדוֹל {{ש}}
וִישַׁלַּח בּוֹ הַשַּׂר הַגָּדוֹל {{ש}}
וְאִתּוֹ גְדוּדִים הֲמוֹן גָּדוֹל {{ש}}
לִפְרֹס עָלָיו חֵרֶם גָּדוֹל {{ש}}
לְמָשְׁכוֹ בְחַכָּה בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל

וְיִרְמְחוּ בוֹ רְמָחִים {{ש}}
וְיַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל מֵרְמָחִים {{ש}}
וְעוֹד יַרְתִּיחוּ בּוֹ רְתָחִים {{ש}}
וּלְקַשׁ נֶחְשְׁבוּ לוֹ תּוֹתָחִים

וְיוֹרוּ בוֹ חִצֵּי קֶשֶׁת {{ש}}
לֹא יַבְרִיחֶנּוּ בֶן קָשֶׁת {{ש}}
לְעֵץ רִקָּבוֹן נְחֹשֶׁת

וְיִקְלְעוּ בוֹ אֲבָנִים כְּסֶלַע {{ש}}
וּלְקַשׁ נֶהְפְּכוּ לוֹ אַבְנֵי קֶלַע {{ש}}
וְאָז יֶחֱרֶה לְשִׁיתָם לְבַלַּע

וְיַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ מוּל אֵלִים {{ש}}
וּמִשְּׂאֵתוֹ יָגוּרוּ אֶרְאֶלִּים {{ש}}
וּמִפָּנָיו בְּחִיל נִבְהָלִים

וְיִוָּדַע אֵל מָעוֹז {{ש}}
וְיִתֶּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז {{ש}}
לִשְׁלֹחַ בּוֹ מַתַּן עֹז {{ש}}
לְהִתָּפֵשׂ בְּלִי לָעֹז {{ש}}
בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז

וְאָז יִמָּשֶׁה בְּמַעְיַן גַּנִּים {{ש}}
וְיִכְרוּ עָלָיו יוֹשְׁבֵי גַּנִּים {{ש}}
לַחֲצוֹתוֹ בֵּין כְּנַעֲנִים {{ש}}
וְיַעֲמֹד שָׁם לְעִתִּים מְזֻמָּנִים {{ש}}
נֶגֶד שָׁרְרוֹ מְשֻׁמָּנִים {{ש}}
וְיֻצְּגוּ בְעֵדֶן מְזֻמָּנִים

וְאֶחָד בְּאֶחָד יִגְּשׁוּ שְׁנֵיהֶם {{ש}}
וְרוּחַ לֹא יָבוֹא בֵינֵיהֶם {{ש}}
וּקְדֹשִׁים יִרְאוּם בְּעֵינֵיהֶם {{ש}}
אֵיךְ יִנָּצוּ לִפְנֵיהֶם {{ש}}
וְצוּר יְשַׂחֶק בָּם לִפְנֵיהֶם

וְיַתְחִיל מַקְרִין לְנַגֵּחַ בּוֹ בְּקַרְנָיו {{ש}}
וְזֶה בְּגַאֲוַת אֲפִיקֵי מָגִנָּיו {{ש}}
וְיִבְעַר אֵשׁ עִשּׁוּנָיו {{ש}}
וְיֶאֱחֹז בְּגִזָּה אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו {{ש}}
וְיָנוּס מִצַּעַר לְבֵין עֲצֵי עֲדָנָיו {{ש}}
וְיָנוּס וְיִבְרַח מִפָּנָיו {{ש}}
וְיֶאֱחֹז בְּקִיטוֹר עֲשָׁנָיו {{ש}}
בַּעֲצֵי בֹשֶׂם שׁוֹשַׁנָּיו {{ש}}
וְיַעֲלֶה רֵיחַ קְטֹרֶת עַד שְׁמֵי מְעוֹנָיו {{ש}}
וְכָל גַּן תְּעֻשַּׁן בְּעִנְיָנָיו

וּבַת קוֹל תְּפוֹצֵץ מִמְּרוֹמָיו {{ש}}
הָפִיחִי גַּנִּי יִזְּלוּ בְּשָׂמָיו {{ש}}
לְהָרִיחַ בּוֹ רֵיחַ סַמָּיו

וְאָז יְעוֹרְרוּ צָפוֹן וְתֵימָן {{ש}}
וִיסוֹבְבוּ לְאוֹת וְסִמָּן {{ש}}
וְיֶאֱזֹר עוֹד חַיִל וְיָאֳמַן {{ש}}
וְיָשׁוּב עַל בְּרִיחַ מְזֻמָּן {{ש}}
וְיֵצֵא לִקְרָאתוֹ מְיֻמָּן {{ש}}
וְיִלָּפְתוּ שֵׁנִית בּוֹ בִזְמָן {{ש}}
וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו מֻכְמָן {{ש}}
וַיַּסְבִּיבוֹ בְקַרְנָיו כְּאֻמָּן {{ש}}
וְדָג לְעֻמָּתוֹ יִתְיַמַּן {{ש}}
וּסְנַפִּירָיו יַשְׁחִיז לִזְמָן {{ש}}
וּלְשָׁחֳטוֹ בָם יִתְאַמַּן {{ש}}
זֶה קְרָנָיו לְמוּלוֹ יְעַקְמָן {{ש}}
וְזֶה סְנַפִּירָיו לְמוּלוֹ יְקִימָן {{ש}}
וּמִתּוֹךְ כָּךְ שְׁנֵיהֶם יַשְׁלִימָן {{ש}}
לְשָׁחֳטָם וּלְטָבְחָם וּלְהַחֲרִימָן {{ש}}
וְיִנָּתְנוּ מַאֲכָל לְעַם נֶאֱמָן {{ש}}
וְיָבִינוּ כִּי לֹא אַלְמָן {{ש}}
וְיֹאמְרוּ בָּרוּךְ הָאֵל הַנֶּאֱמָן {{ש}}
כִּי כָל דָּבָר וְדָבָר אֲשֶׁר מֵאָז זִמַּן {{ש}}
הֱקִיצוֹ לְקֵץ וְלִזְמָן

וְהוּא קָדוֹשׁ מֵעוֹלָמִים {{ש}}
נִקְרָא צוּר עוֹלָמִים {{ש}}
וְצָר בְּיָהּ שְׁנֵי עוֹלָמִים {{ש}}
וְגַל לְקִצָּם כָּל נֶעְלָמִים {{ש}}
לִכְבוֹד בֵּית הָעוֹלָמִים {{ש}}
הַמְכֻוָּן עַד לֹא עוֹלָמִים {{ש}}
אִתּוֹ לְדוֹרוֹת כּוֹנְנוּ מֵעוֹלָמִים {{ש}}
מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים {{ש}}
וּבוֹ יִשְׁכֹּן לְעוֹלָמִים {{ש}}
וְיִטַּע בּוֹ מְשִׁיחוֹ וְעַמּוֹ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃{{ממס|שמות טו יז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים׃{{ממס|מ&quot;א ח יג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלַיִם בְּרַחֲמִים, בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת, וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם׃{{ממס|זכריה א טז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כֹּה אָמַר יְיָ, שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָיִם, וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הָאֱמֶת, וְהַר יְיָ צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ׃{{ממס|זכריה ח ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם׃{{ממס|ש&quot;ב כב נא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יְיָ אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶיךָ, זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ׃{{ממס|דה&quot;ב ו מב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי׃{{ממס|תהלים קלב יז}}
{{סוף}}
{{הור|רחם ה' אלהינו…}}
[[קטגוריה:סילוקים]]
[[קטגוריה:פיוטי נחמה לתשעה באב]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>d8j3dmtckleidwy8tk5eccupzk9wm4n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטי נחמה לתשעה באב</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1743673</id>
    <revision>
      <id>3015840</id>
      <timestamp>2026-05-10T19:04:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף ריק</comment>
      <origin>3015840</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015841</id>
      <parentid>3015840</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T19:04:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים לפי מועד]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3015841</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47" sha1="k580fkt92sq4e3947u5k5d5kxv9x90y" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטים לפי מועד]]</text>
      <sha1>k580fkt92sq4e3947u5k5d5kxv9x90y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015842</id>
      <parentid>3015841</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T19:05:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:תשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3015842</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="82" sha1="hw2wibv7g6njrbjdqhkpid7pirvgo0h" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטים לפי מועד]]
[[קטגוריה:תשעה באב]]</text>
      <sha1>hw2wibv7g6njrbjdqhkpid7pirvgo0h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015852</id>
      <parentid>3015842</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T19:30:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:תשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי תשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3015852</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="93" sha1="4t207ja5qa6ardnww44yo9rq2fenc3i" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטים לפי מועד]]
[[קטגוריה:פיוטי תשעה באב]]</text>
      <sha1>4t207ja5qa6ardnww44yo9rq2fenc3i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015853</id>
      <parentid>3015852</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T19:30:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטים לפי מועד]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3015853</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45" sha1="4nurxxad6rntb1agvc6eyoapcli4yhv" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטי תשעה באב]]</text>
      <sha1>4nurxxad6rntb1agvc6eyoapcli4yhv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בימים ההם ובעת ההיא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743674</id>
    <revision>
      <id>3015845</id>
      <timestamp>2026-05-10T19:24:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;פ מחזור קימחא דאבישונא ומחזור רומניא</comment>
      <origin>3015845</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6492" sha1="bppayedovhcj4w5gx6u3bzmbwocx5mp" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן{{ר1}}
{{סי|אָ}}מְנָם בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם{{ר1}}
מְנַחֵם בֶּן עַמִּיאֵל פִּתְאוֹם יָבוֹא{{ר1}}
{{סי|בְּ}}בִקְעַת אַרְבֵּל יִצְמַח טוּבוֹ{{ר1}}
וּבִגְדֵי נָקָם יִלְבַּשׁ בְּחִטּוּבוֹ

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הַשֵּׁנִי הוּא חֹדֶשׁ אִיָּר{{ר1}}
{{סי|גְּ}}נוּזִים יִגָּלוּ בְּנוֹצְרֵי שְׁמִיטִים{{ר1}}
תַּעֲלֶה עֲדַת קֹרַח לְעֵין כָּל שְׁבָטִים{{ר1}}
{{סי|דִּ}}גְלֵי אָסָף יִהְיוּ מְקֻשָּׁטִים{{ר1}}
מַעַרְבוֹת מוֹאָב עַד נַחַל הַשִּׁטִּים

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן{{ר1}}
{{סי|הֵ}}ם יָקוּמוּ אֲשֶׁר מֵתוּ בַּמִּדְבָּר {{ר1}}
וְרַעַשׁ גָּדוֹל בְּחוֹמוֹת יֻגְבַּר{{ר1}}
{{סי|וּ}}בְרָאשֵׁי הָרִים יְהִי פִסַּת בַּר{{ר1}}
וְתִרְגַּז הָאָרֶץ וְסוֹד רָז יְדֻבַּר

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הָרְבִיעִי הוּא חֹדֶשׁ תַּמּוּז{{ר1}}
{{סי|זַ}}עַם וְעֶבְרָה בַּכֹּל תִּמָּצֵא {{ר1}}
וּמֶלֶךְ מִבִּלְעֲדֵי שָׁמַיִם יֵצֵא{{ר1}}
{{סי|חֹ}}סֶן מַסְטִין יֹאמַר לוֹ צֵא{{ר1}}
וְרֶוַח וְהַצָּלָה לַמְעוּטִים תִּמָּצֵא

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הַחֲמִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ אָב{{ר1}}
{{סי|טָ}}הוֹר יַעַט בִּגְדֵי נִקְמָתוֹ {{ר1}}
וְהַר הַזֵּיתִים יִבָּקַע מִגַּעֲרָתוֹ{{ר1}}
{{סי|יֵ}}צֵא מָשִׁיחַ בִּגְדֻלָּתוֹ{{ר1}}
כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הַשִּׁשִּׁי הוּא חֹדֶשׁ אֱלוּל{{ר1}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן יַכְרִיז בּוֹ בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל{{ר1}}
וְיֵרְדוּ מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל {{ר1}}
{{סי|לַ}}עֲרֹךְ מִלְחֶמֶת נִקְמַת אֵל{{ר1}}
וְלֹא יַשְׁאִירוּ אֶחָד מֵאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הַשְּׁבִיעִי הוּא חֹדֶשׁ תִּשְׁרִי{{ר1}}
{{סי|מְ}}הוּמוֹת וְסִכְסוּךְ יִהְיוּ בְּכָל גּוֹי{{ר1}}
וְיֹאמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי{{ר1}}
{{סי|נ}}וֹרָא כְּלָקַח לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי{{ר1}}
לִבְזוֹת נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הַשְּׁמִינִי הוּא חֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן{{ר1}}
{{סי|סַ}}עַר יִהְיֶה בְּגָלוּת רִאשׁוֹנָה {{ר1}}
וּבוֹ לַמִּדְבָּר תֵּצֵא שׁוֹשַׁנָּה{{ר1}}
{{סי|עֲ}}שָׂרָה אֶלֶף יִגְלוּ בְמַשְׁעֵנָה{{ר1}}
וְלֹא תִהְיֶה כְּרִאשׁוֹנָה הָאַחֲרוֹנָה

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הַתְּשִׁיעִי הוּא חֹדֶשׁ כִּסְלֵו{{ר1}}
{{סי|פִּ}}תְאוֹם תִּפּוֹל חֶרֶב מִשָּׁמַיִם{{ר1}}
וְדַם עֲרֵלִים יְהַלֵּךְ כְּנַחֲלֵי מַיִם{{ר1}}
{{סי|צָ}}ח מִשָּׁלֹשׁ וְעַד תֵּשַׁע יָהֹם הוֹמִים כַּמַּיִם{{ר1}}
וּמֵתִים יָקוּמוּ וְיִחְיוּ מִיּוֹמָיִם

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת{{ר1}}
{{סי|ק}}וֹל יִתְּנוּ שׁוֹקְדֵי יוֹם יוֹם{{ר1}}
אוֹי נָא לָנוּ כִּי פָנָה יוֹם{{ר1}}
{{סי|רָ}}עָב יְהִי אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה יוֹם{{ר1}}
וְשָׁם יִתְהַלֵּל בָּרוּךְ יְיָ יוֹם יוֹם

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בְּחֹדֶשׁ}} עַשְׁתֵּי עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט{{ר1}}
{{סי|שָׁ}}בָץ יְהִי בְּתִשְׁעִים וּמֵאָה אֶלֶף {{ר1}}
וּבְלוֹבְשֵׁי שִׁרְיוֹן מֵאָה אֶלֶף{{ר1}}
{{סי|שֶׁ}}מִּלְחֶמֶת רְבִיעִית יַעֲשׂוּ בְּצֵלַע הָאֶלֶף{{ר1}}
וְשָׁם אֶחָד מִכֶּם יִרְדֹּף אָלֶף

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בְּחֹדֶשׁ}} שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר{{ר1}}
{{סי|תָּ}}מִיד יִהְיוּ שְׁלֹשָׁה בִּבְנוּיָה{{ר1}}
תִּשְׁבִּי וּמְנַחֵם וְגַם נְחֶמְיָה{{ר1}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת מְכַהֵן עַמָּם מְנוּיָה{{ר1}}
וְשָׁם כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ.

[[קטגוריה:פיוטי נחמה לתשעה באב]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]</text>
      <sha1>bppayedovhcj4w5gx6u3bzmbwocx5mp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015881</id>
      <parentid>3015845</parentid>
      <timestamp>2026-05-10T21:26:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3015881</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6492" sha1="bnuzrzykps23cjl3gpf88nu5ivui05r" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן{{ר1}}
{{סי|אָ}}מְנָם בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם{{ר1}}
מְנַחֵם בֶּן עַמִּיאֵל פִּתְאוֹם יָבוֹא{{ר1}}
{{סי|בְּ}}בִקְעַת אַרְבֵּל יִצְמַח טוּבוֹ{{ר1}}
וּבִגְדֵי נָקָם יִלְבַּשׁ בְּחִטּוּבוֹ

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הַשֵּׁנִי הוּא חֹדֶשׁ אִיָּר{{ר1}}
{{סי|גְּ}}נוּזִים יִגָּלוּ בְּנוֹצְרֵי שְׁמִטִּים{{ר1}}
תַּעֲלֶה עֲדַת קֹרַח לְעֵין כָּל שְׁבָטִים{{ר1}}
{{סי|דִּ}}גְלֵי אָסָף יִהְיוּ מְקֻשָּׁטִים{{ר1}}
מַעַרְבוֹת מוֹאָב עַד נַחַל הַשִּׁטִּים

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן{{ר1}}
{{סי|הֵ}}ם יָקוּמוּ אֲשֶׁר מֵתוּ בַּמִּדְבָּר {{ר1}}
וְרַעַשׁ גָּדוֹל בְּחוֹמוֹת יֻגְבַּר{{ר1}}
{{סי|וּ}}בְרָאשֵׁי הָרִים יְהִי פִסַּת בַּר{{ר1}}
וְתִרְגַּז הָאָרֶץ וְסוֹד רָז יְדֻבַּר

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הָרְבִיעִי הוּא חֹדֶשׁ תַּמּוּז{{ר1}}
{{סי|זַ}}עַם וְעֶבְרָה בַּכֹּל תִּמָּצֵא {{ר1}}
וּמֶלֶךְ מִבִּלְעֲדֵי שָׁמַיִם יֵצֵא{{ר1}}
{{סי|חֹ}}סֶן מַסְטִין יֹאמַר לוֹ צֵא{{ר1}}
וְרֶוַח וְהַצָּלָה לַמְעוּטִים תִּמָּצֵא

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הַחֲמִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ אָב{{ר1}}
{{סי|טָ}}הוֹר יַעַט בִּגְדֵי נִקְמָתוֹ {{ר1}}
וְהַר הַזֵּיתִים יִבָּקַע מִגַּעֲרָתוֹ{{ר1}}
{{סי|יֵ}}צֵא מָשִׁיחַ בִּגְדֻלָּתוֹ{{ר1}}
כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הַשִּׁשִּׁי הוּא חֹדֶשׁ אֱלוּל{{ר1}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן יַכְרִיז בּוֹ בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל{{ר1}}
וְיֵרְדוּ מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל {{ר1}}
{{סי|לַ}}עֲרֹךְ מִלְחֶמֶת נִקְמַת אֵל{{ר1}}
וְלֹא יַשְׁאִירוּ אֶחָד מֵאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הַשְּׁבִיעִי הוּא חֹדֶשׁ תִּשְׁרִי{{ר1}}
{{סי|מְ}}הוּמוֹת וְסִכְסוּךְ יִהְיוּ בְּכָל גּוֹי{{ר1}}
וְיֹאמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי{{ר1}}
{{סי|נ}}וֹרָא כְּלָקַח לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי{{ר1}}
לִבְזוֹת נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הַשְּׁמִינִי הוּא חֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן{{ר1}}
{{סי|סַ}}עַר יִהְיֶה בְּגָלוּת רִאשׁוֹנָה {{ר1}}
וּבוֹ לַמִּדְבָּר תֵּצֵא שׁוֹשַׁנָּה{{ר1}}
{{סי|עֲ}}שָׂרָה אֶלֶף יִגְלוּ בְמַשְׁעֵנָה{{ר1}}
וְלֹא תִהְיֶה כְּרִאשׁוֹנָה הָאַחֲרוֹנָה

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הַתְּשִׁיעִי הוּא חֹדֶשׁ כִּסְלֵו{{ר1}}
{{סי|פִּ}}תְאוֹם תִּפּוֹל חֶרֶב מִשָּׁמַיִם{{ר1}}
וְדַם עֲרֵלִים יְהַלֵּךְ כְּנַחֲלֵי מַיִם{{ר1}}
{{סי|צָ}}ח מִשָּׁלֹשׁ וְעַד תֵּשַׁע יָהֹם הוֹמִים כַּמַּיִם{{ר1}}
וּמֵתִים יָקוּמוּ וְיִחְיוּ מִיּוֹמָיִם

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בַּחֹדֶשׁ}} הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת{{ר1}}
{{סי|ק}}וֹל יִתְּנוּ שׁוֹקְדֵי יוֹם יוֹם{{ר1}}
אוֹי נָא לָנוּ כִּי פָנָה יוֹם{{ר1}}
{{סי|רָ}}עָב יְהִי אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה יוֹם{{ר1}}
וְשָׁם יִתְהַלֵּל בָּרוּךְ יְיָ יוֹם יוֹם

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בְּחֹדֶשׁ}} עַשְׁתֵּי עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט{{ר1}}
{{סי|שָׁ}}בָץ יְהִי בְּתִשְׁעִים וּמֵאָה אֶלֶף {{ר1}}
וּבְלוֹבְשֵׁי שִׁרְיוֹן מֵאָה אֶלֶף{{ר1}}
{{סי|שֶׁ}}מִּלְחֶמֶת רְבִיעִית יַעֲשׂוּ בְּצֵלַע הָאֶלֶף{{ר1}}
וְשָׁם אֶחָד מִכֶּם יִרְדֹּף אָלֶף

{{מילת קבע|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא}}{{ש}}
{{מילת קבע|בְּחֹדֶשׁ}} שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר{{ר1}}
{{סי|תָּ}}מִיד יִהְיוּ שְׁלֹשָׁה בִּבְנוּיָה{{ר1}}
תִּשְׁבִּי וּמְנַחֵם וְגַם נְחֶמְיָה{{ר1}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת מְכַהֵן עַמָּם מְנוּיָה{{ר1}}
וְשָׁם כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ.

[[קטגוריה:פיוטי נחמה לתשעה באב]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]</text>
      <sha1>bnuzrzykps23cjl3gpf88nu5ivui05r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:קרובות לתשעה באב</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1743675</id>
    <revision>
      <id>3015849</id>
      <timestamp>2026-05-10T19:29:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קטגוריה:קרובות (פיוט)]] [[קטגוריה:פיוטי תשעה באב]]&quot;</comment>
      <origin>3015849</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="88" sha1="m8oax8lmaiwqgfs96ddvb69ik73esvs" xml:space="preserve">[[קטגוריה:קרובות (פיוט)]]
[[קטגוריה:פיוטי תשעה באב]]</text>
      <sha1>m8oax8lmaiwqgfs96ddvb69ik73esvs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטי תשעה באב</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1743676</id>
    <revision>
      <id>3015850</id>
      <timestamp>2026-05-10T19:29:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קטגוריה:פיוטים לפי מועד]] [[קטגוריה:תשעה באב]]&quot;</comment>
      <origin>3015850</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="82" sha1="hw2wibv7g6njrbjdqhkpid7pirvgo0h" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטים לפי מועד]]
[[קטגוריה:תשעה באב]]</text>
      <sha1>hw2wibv7g6njrbjdqhkpid7pirvgo0h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Orias</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743677</id>
    <revision>
      <id>3015889</id>
      <timestamp>2026-05-11T05:03:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}} ~~~~&quot;</comment>
      <origin>3015889</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121" sha1="28a6sfdzdkgeije4aa6y5jlho9entcl" xml:space="preserve">{{בה}} [[משתמש:Shahar9261|Shahar9261]] ([[שיחת משתמש:Shahar9261|שיחה]]) 08:03, 11 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>28a6sfdzdkgeije4aa6y5jlho9entcl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Orias</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1743678</id>
    <revision>
      <id>3015890</id>
      <timestamp>2026-05-11T05:03:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3015890</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743679</id>
    <revision>
      <id>3015892</id>
      <timestamp>2026-05-11T05:51:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מ:טעמי המקרא|18}} &lt;קטע התחלה=שופטים ו/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=א|דיבור=וַיַּעֲשׂוּ הָרַע}}עַד כָּאן נֶאֱמַר 'וַיּוֹסִיפוּ', שֶׁהָיָה נִצְבָּר חֵטְא עַל חֵטְא; אֲבָל בְּשִׁירָה זוֹ נִמְחַל לָהֶם כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְעַכְשָׁיו מַתְחִיל...&quot;</comment>
      <origin>3015892</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11026" sha1="obltopw31u5vanwj7vmyh56tzrb1fal" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שופטים ו/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=א|דיבור=וַיַּעֲשׂוּ הָרַע}}עַד כָּאן נֶאֱמַר 'וַיּוֹסִיפוּ', שֶׁהָיָה נִצְבָּר חֵטְא עַל חֵטְא; אֲבָל בְּשִׁירָה זוֹ נִמְחַל לָהֶם כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְעַכְשָׁיו מַתְחִילִין לַחֲטֹא. כָּךְ נִדְרַשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים (מדרש תהלים יח ו).&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=ב|דיבור=הַמִּנְהָרוֹת}}&quot;מַטְמוֹרְיָתָא&quot; (ת&quot;י) [=מסתרים], וּבִלְשׁוֹן לַעַז {{לעז|ווידי״ש|wuides|מספר=3293|תרגום=ריקות (?)|הערה=הפענוח של ברנדוין (וודוי&quot;ש wodwes) אינו נראה לי כלל. אמנם יש להניח, שלפנינו לא המלה wuides עצמה, אלא מלה הנגזרת ממנה, במשמעות של 'מנהרות', מעברים בתוך הסלעים, שחופרים אותם על־ידי כך, &quot;שמרוקנים את פנימיותו&quot; של הצור.}}. וְעַל שֵׁם שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶם מָאוֹר קָטָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין נִכָּר – קוֹרְאָן 'מִנְהָרוֹת', {{לעז|לוישיט״ש|luisets|תרגום=חדרים תת־קרקעיים (?)|מספר=3294|הערה=רש&quot;י מתכוון להסביר את מוצאה של המשמעות &quot;מנהרות&quot; במובן &quot;מעברים בתוך הסלעים&quot;, בכך, שיש צורך להשאיר חור בתקרת החפירה כדי שיהיה בה אור. המלה לא ידועה ממקום אחר, אבל כפי הנראה הייתה קיימת מלה כזאת במובן האמור. במילונים מוצאים luisel במשמעות &quot;קבר, ארון מתים&quot;, ויכול להיות שמדובר בגזירה דומה. בדפוסים לוישירני&quot;ש luisernes (&quot;לפידים&quot;).}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מְעָרוֹת}}{{לעז|קרוט״ש|crots|מספר=3295|תרגום=חורים, מערות|הערה=מלטינית crypta, בצרפתית של היום grotte. בימי־הביניים היו קיימות שתי הצורות crot וגם crote.}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מְצָדוֹת}}{{לעז|פליישי״ץ|pleisiz|מספר=3296|תרגום=נדר בנויה מעצים מסורגים}} בְּלַעַז, שֶׁעוֹשִׂים בַּיְּעָרִים עַל יְדֵי הַפָּלַת הָאִילָנוֹת סָבִיב סָבִיב.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=ה|דיבור=הֵם וּמִקְנֵיהֶם}}לִרְעוֹת אֶת הַתְּבוּאָה.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=ח|דיבור=אִישׁ נָבִיא}}זֶה הַנָּבִיא הוּא פִּינְחָס, בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק ב).&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יא|דיבור=אֲבִי הָעֶזְרִי}}מִבְּנֵי אֲבִיעֶזֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מְנַשֶּׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְגִדְעוֹן בְּנוֹ}}אָבִיו הָיָה חוֹבְטָן וְהוּא כּוֹבְרָן. אָמַר לוֹ: אַבָּא, זָקֵן אַתָּה, וְאִם יָבֹאוּ הַמִּדְיָנִים – לֹא תּוּכַל לָנוּס. לֵךְ אַתָּה, וַאֲנִי אַחֲבֹט.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בַּגַּת}}בְּקוֹרוֹת בֵּית הַבַּד.&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יב|דיבור=ה׳ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל}}שֶׁנָּתַן לְךָ כֹּחַ כָּזֶה.&lt;קטע סוף=יב/&gt; 

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יג|דיבור=וְיֵשׁ ה׳ עִמָּנוּ}}וְאִם יֵשׁ ה׳ עִמָּנוּ, לָמָּה מְצָאַתְנוּ? וְגוֹמֵר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ}}פֶּסַח הָיָה. אָמַר לוֹ: אֶמֶשׁ הִקְרַנִי אַבָּא אֶת הַהַלֵּל, וּשְׁמַעְתִּיו שֶׁהָיָה אוֹמֵר: &quot;בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם&quot; ([[תהלים קיד א]]), '''וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ.''' אִם צַדִּיקִים הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲשֶׂה לָנוּ בִּזְכוּתָם; וְאִם רְשָׁעִים הָיוּ, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לָהֶם נִפְלְאוֹתָיו חִנָּם – כֵּן יַעֲשֶׂה לָנוּ, '''וְאַיֵּה כָל נִפְלְאוֹתָיו'''?&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יד|דיבור=וַיִּפֶן אֵלָיו}}הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּכֹחֲךָ זֶה}}בְּכֹחַ הַזְּכוּת הַזֶּה שֶׁלִּמַּדְתָּ סָנֵגוֹרְיָא עַל בָּנַי. כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא ([[מדרש תנחומא שופטים ד]]).&lt;קטע סוף=יד/&gt;

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=טו|דיבור=הִנֵּה אַלְפִּי}}הָאֶלֶף שֶׁאֲנִי נִמְנֶה בּוֹ לִהְיוֹת תַּחַת שַׂר הָאֶלֶף, הוּא הָאֶלֶף הַדַּל בְּכָל אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יז|דיבור=שָׁאַתָּה. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה.&lt;קטע סוף=יז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יט|דיבור=קֶמַח מַצּוֹת}}לָמַדְנוּ שֶׁפֶּסַח הָיָה, יוֹם תְּנוּפַת הָעוֹמֶר. לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעוֹרִים מִתְהַפֵּךְ&quot; וְגוֹמֵר ([[שופטים ז יג|לקמן ז, יג]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְהַמָּרָק}}וְהָרֹטֶב.&lt;קטע סוף=יט/&gt;

&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כב|דיבור=אֲהָהּ}}לְשׁוֹן דְּאָגָה, כְּלוֹמַר, 'מַה תְּהֵא עָלַי'.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי}}כִּי עַל אֲשֶׁר רָאִיתִי מַלְאַךְ ה׳, לְכָךְ אֲנִי דּוֹאֵג וְצוֹעֵק ׳אֲהָהּ׳.&lt;קטע סוף=כב/&gt;

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כד|דיבור=וַיִּקְרָא לוֹ}}גִּדְעוֹן לַמִּזְבֵּחַ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=ה׳ שָׁלוֹם}}ה׳ הוּא שְׁלוֹמֵנוּ.&lt;קטע סוף=כד/&gt;

&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כה|דיבור=פַּר הַשּׁוֹר}}פַּר הַבָּחוּר, שֶׁהַשּׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי שׁוֹר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּפַר הַשֵּׁנִי}}&quot;וְתוֹרָא תִּנְיָנָא&quot; (ת&quot;י) [=והשור השני].{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁבַע שָׁנִים}}&quot;דְּאִיתְפַּטַּם שְׁבַע שְׁנִין לַעֲבוֹדָה זָרָה&quot; (ת&quot;י) [=שהתפטם שבע שנים לעבודה זרה]. שְׁמוֹנָה דְּבָרִים הֻתְּרוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה: מֻקְצֶה, אֲשֵׁרָה, וְלַיְלָה, וּבָמָה וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בִּתְמוּרָה ([[תמורה כח ב|כ&quot;ח ע&quot;ב]]).&lt;קטע סוף=כה/&gt;

&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כו|דיבור=רֹאשׁ הַמָּעוֹז}}רֹאשׁ הַסֶּלַע.&lt;קטע סוף=כו/&gt;

&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לא|דיבור=הַאַתֶּם תְּרִיבוּן לַבַּעַל}}בִּשְׁבִיל הַבַּעַל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=תּוֹשִׁיעוּן אוֹתוֹ}}תִּנְקְמוּ נִקְמָתוֹ. וְכֵן: &quot;וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי&quot; ([[שמואל א כה לג|שמ&quot;א כה, לג]]) דְּדָוִד, בְּנָבָל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר יָרִיב לוֹ}}בִּשְׁבִילוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַד הַבֹּקֶר}}עַד הַבֹּקֶר הַמְתִּינוּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אִם אֱלֹהִים הוּא}}יָרִיב הוּא לְעַצְמוֹ רִיבוֹ וְנִקְמָתוֹ. וּכְדֵי לִדְחוֹתָם עַד שֶׁיִּבְרַח גִּדְעוֹן הָיָה אוֹמֵר כֵּן.&lt;קטע סוף=לא/&gt;

&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לב|דיבור=יָרֶב בּוֹ}}בְּגִדְעוֹן. אֵצֶל רִיב נוֹפֵל 'עִם', אוֹ 'אֶת', אוֹ 'בּוֹ', כְּמוֹ: &quot;וַיָּרֶב בְּלָבָן&quot; ([[בראשית לא לו|בראשית לא, לו]]). אֲבָל ׳לוֹ׳ אֵינוֹ נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן, וְכָל ׳לוֹ׳ הַכְּתוּבִים כָּאן – ׳בִּשְׁבִיל׳ הֵם.&lt;קטע סוף=לב/&gt;

&lt;קטע התחלה=לד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לד|דיבור=רוּחַ ה׳}}רוּחַ גְּבוּרָה (ת&quot;י).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיִּזָּעֵק אֲבִיעֶזֶר}}כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.&lt;קטע סוף=לד/&gt;

&lt;קטע התחלה=לח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לח|דיבור=וַיְהִי כֵן}}שֶׁהָיָה טַל עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר ([[שופטים ו לז|פסוק לז]]): &quot;מְלֹא הַסֵּפֶל מַיִם&quot;. אֲבָל &quot;עַל כָּל הָאָרֶץ חֹרֶב&quot; לֹא נִתְקַיֵּם, שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַטַּל שֶׁאֵינוֹ נֶעְצָר ([[תענית ג א|תענית ג' ע&quot;א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיָּזַר}}לְשׁוֹן מְכַבֵּשׁ. וְכֵן: &quot;לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ&quot; ([[ישעיהו א ו|ישעיהו א, ו]]), לֹא נֶחְבְּשׁוּ לְהוֹצִיא הַלֵּחָה.&lt;קטע סוף=לח/&gt;&lt;קטע סוף=שופטים ה/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>obltopw31u5vanwj7vmyh56tzrb1fal</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015893</id>
      <parentid>3015892</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T05:52:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3015893</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11026" sha1="ly6w9m52g5lut5mmhvsa528n8i5hksb" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שופטים ו/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=א|דיבור=וַיַּעֲשׂוּ הָרַע}}עַד כָּאן נֶאֱמַר 'וַיּוֹסִיפוּ', שֶׁהָיָה נִצְבָּר חֵטְא עַל חֵטְא; אֲבָל בְּשִׁירָה זוֹ נִמְחַל לָהֶם כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְעַכְשָׁיו מַתְחִילִין לַחֲטֹא. כָּךְ נִדְרַשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים (מדרש תהלים יח ו).&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=ב|דיבור=הַמִּנְהָרוֹת}}&quot;מַטְמוֹרְיָתָא&quot; (ת&quot;י) [=מסתרים], וּבִלְשׁוֹן לַעַז {{לעז|ווידי״ש|wuides|מספר=3293|תרגום=ריקות (?)|הערה=הפענוח של ברנדוין (וודוי&quot;ש wodwes) אינו נראה לי כלל. אמנם יש להניח, שלפנינו לא המלה wuides עצמה, אלא מלה הנגזרת ממנה, במשמעות של 'מנהרות', מעברים בתוך הסלעים, שחופרים אותם על־ידי כך, &quot;שמרוקנים את פנימיותו&quot; של הצור.}}. וְעַל שֵׁם שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶם מָאוֹר קָטָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין נִכָּר – קוֹרְאָן 'מִנְהָרוֹת', {{לעז|לוישיט״ש|luisets|תרגום=חדרים תת־קרקעיים (?)|מספר=3294|הערה=רש&quot;י מתכוון להסביר את מוצאה של המשמעות &quot;מנהרות&quot; במובן &quot;מעברים בתוך הסלעים&quot;, בכך, שיש צורך להשאיר חור בתקרת החפירה כדי שיהיה בה אור. המלה לא ידועה ממקום אחר, אבל כפי הנראה הייתה קיימת מלה כזאת במובן האמור. במילונים מוצאים luisel במשמעות &quot;קבר, ארון מתים&quot;, ויכול להיות שמדובר בגזירה דומה. בדפוסים לוישירני&quot;ש luisernes (&quot;לפידים&quot;).}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מְעָרוֹת}}{{לעז|קרוט״ש|crots|מספר=3295|תרגום=חורים, מערות|הערה=מלטינית crypta, בצרפתית של היום grotte. בימי־הביניים היו קיימות שתי הצורות crot וגם crote.}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מְצָדוֹת}}{{לעז|פליישי״ץ|pleisiz|מספר=3296|תרגום=גדר בנויה מעצים מסורגים}} בְּלַעַז, שֶׁעוֹשִׂים בַּיְּעָרִים עַל יְדֵי הַפָּלַת הָאִילָנוֹת סָבִיב סָבִיב.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=ה|דיבור=הֵם וּמִקְנֵיהֶם}}לִרְעוֹת אֶת הַתְּבוּאָה.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=ח|דיבור=אִישׁ נָבִיא}}זֶה הַנָּבִיא הוּא פִּינְחָס, בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק ב).&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יא|דיבור=אֲבִי הָעֶזְרִי}}מִבְּנֵי אֲבִיעֶזֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מְנַשֶּׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְגִדְעוֹן בְּנוֹ}}אָבִיו הָיָה חוֹבְטָן וְהוּא כּוֹבְרָן. אָמַר לוֹ: אַבָּא, זָקֵן אַתָּה, וְאִם יָבֹאוּ הַמִּדְיָנִים – לֹא תּוּכַל לָנוּס. לֵךְ אַתָּה, וַאֲנִי אַחֲבֹט.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בַּגַּת}}בְּקוֹרוֹת בֵּית הַבַּד.&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יב|דיבור=ה׳ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל}}שֶׁנָּתַן לְךָ כֹּחַ כָּזֶה.&lt;קטע סוף=יב/&gt; 

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יג|דיבור=וְיֵשׁ ה׳ עִמָּנוּ}}וְאִם יֵשׁ ה׳ עִמָּנוּ, לָמָּה מְצָאַתְנוּ? וְגוֹמֵר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ}}פֶּסַח הָיָה. אָמַר לוֹ: אֶמֶשׁ הִקְרַנִי אַבָּא אֶת הַהַלֵּל, וּשְׁמַעְתִּיו שֶׁהָיָה אוֹמֵר: &quot;בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם&quot; ([[תהלים קיד א]]), '''וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ.''' אִם צַדִּיקִים הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲשֶׂה לָנוּ בִּזְכוּתָם; וְאִם רְשָׁעִים הָיוּ, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לָהֶם נִפְלְאוֹתָיו חִנָּם – כֵּן יַעֲשֶׂה לָנוּ, '''וְאַיֵּה כָל נִפְלְאוֹתָיו'''?&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יד|דיבור=וַיִּפֶן אֵלָיו}}הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּכֹחֲךָ זֶה}}בְּכֹחַ הַזְּכוּת הַזֶּה שֶׁלִּמַּדְתָּ סָנֵגוֹרְיָא עַל בָּנַי. כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא ([[מדרש תנחומא שופטים ד]]).&lt;קטע סוף=יד/&gt;

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=טו|דיבור=הִנֵּה אַלְפִּי}}הָאֶלֶף שֶׁאֲנִי נִמְנֶה בּוֹ לִהְיוֹת תַּחַת שַׂר הָאֶלֶף, הוּא הָאֶלֶף הַדַּל בְּכָל אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יז|דיבור=שָׁאַתָּה. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה.&lt;קטע סוף=יז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יט|דיבור=קֶמַח מַצּוֹת}}לָמַדְנוּ שֶׁפֶּסַח הָיָה, יוֹם תְּנוּפַת הָעוֹמֶר. לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעוֹרִים מִתְהַפֵּךְ&quot; וְגוֹמֵר ([[שופטים ז יג|לקמן ז, יג]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְהַמָּרָק}}וְהָרֹטֶב.&lt;קטע סוף=יט/&gt;

&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כב|דיבור=אֲהָהּ}}לְשׁוֹן דְּאָגָה, כְּלוֹמַר, 'מַה תְּהֵא עָלַי'.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי}}כִּי עַל אֲשֶׁר רָאִיתִי מַלְאַךְ ה׳, לְכָךְ אֲנִי דּוֹאֵג וְצוֹעֵק ׳אֲהָהּ׳.&lt;קטע סוף=כב/&gt;

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כד|דיבור=וַיִּקְרָא לוֹ}}גִּדְעוֹן לַמִּזְבֵּחַ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=ה׳ שָׁלוֹם}}ה׳ הוּא שְׁלוֹמֵנוּ.&lt;קטע סוף=כד/&gt;

&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כה|דיבור=פַּר הַשּׁוֹר}}פַּר הַבָּחוּר, שֶׁהַשּׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי שׁוֹר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּפַר הַשֵּׁנִי}}&quot;וְתוֹרָא תִּנְיָנָא&quot; (ת&quot;י) [=והשור השני].{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁבַע שָׁנִים}}&quot;דְּאִיתְפַּטַּם שְׁבַע שְׁנִין לַעֲבוֹדָה זָרָה&quot; (ת&quot;י) [=שהתפטם שבע שנים לעבודה זרה]. שְׁמוֹנָה דְּבָרִים הֻתְּרוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה: מֻקְצֶה, אֲשֵׁרָה, וְלַיְלָה, וּבָמָה וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בִּתְמוּרָה ([[תמורה כח ב|כ&quot;ח ע&quot;ב]]).&lt;קטע סוף=כה/&gt;

&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כו|דיבור=רֹאשׁ הַמָּעוֹז}}רֹאשׁ הַסֶּלַע.&lt;קטע סוף=כו/&gt;

&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לא|דיבור=הַאַתֶּם תְּרִיבוּן לַבַּעַל}}בִּשְׁבִיל הַבַּעַל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=תּוֹשִׁיעוּן אוֹתוֹ}}תִּנְקְמוּ נִקְמָתוֹ. וְכֵן: &quot;וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי&quot; ([[שמואל א כה לג|שמ&quot;א כה, לג]]) דְּדָוִד, בְּנָבָל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר יָרִיב לוֹ}}בִּשְׁבִילוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַד הַבֹּקֶר}}עַד הַבֹּקֶר הַמְתִּינוּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אִם אֱלֹהִים הוּא}}יָרִיב הוּא לְעַצְמוֹ רִיבוֹ וְנִקְמָתוֹ. וּכְדֵי לִדְחוֹתָם עַד שֶׁיִּבְרַח גִּדְעוֹן הָיָה אוֹמֵר כֵּן.&lt;קטע סוף=לא/&gt;

&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לב|דיבור=יָרֶב בּוֹ}}בְּגִדְעוֹן. אֵצֶל רִיב נוֹפֵל 'עִם', אוֹ 'אֶת', אוֹ 'בּוֹ', כְּמוֹ: &quot;וַיָּרֶב בְּלָבָן&quot; ([[בראשית לא לו|בראשית לא, לו]]). אֲבָל ׳לוֹ׳ אֵינוֹ נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן, וְכָל ׳לוֹ׳ הַכְּתוּבִים כָּאן – ׳בִּשְׁבִיל׳ הֵם.&lt;קטע סוף=לב/&gt;

&lt;קטע התחלה=לד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לד|דיבור=רוּחַ ה׳}}רוּחַ גְּבוּרָה (ת&quot;י).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיִּזָּעֵק אֲבִיעֶזֶר}}כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.&lt;קטע סוף=לד/&gt;

&lt;קטע התחלה=לח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לח|דיבור=וַיְהִי כֵן}}שֶׁהָיָה טַל עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר ([[שופטים ו לז|פסוק לז]]): &quot;מְלֹא הַסֵּפֶל מַיִם&quot;. אֲבָל &quot;עַל כָּל הָאָרֶץ חֹרֶב&quot; לֹא נִתְקַיֵּם, שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַטַּל שֶׁאֵינוֹ נֶעְצָר ([[תענית ג א|תענית ג' ע&quot;א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיָּזַר}}לְשׁוֹן מְכַבֵּשׁ. וְכֵן: &quot;לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ&quot; ([[ישעיהו א ו|ישעיהו א, ו]]), לֹא נֶחְבְּשׁוּ לְהוֹצִיא הַלֵּחָה.&lt;קטע סוף=לח/&gt;&lt;קטע סוף=שופטים ה/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>ly6w9m52g5lut5mmhvsa528n8i5hksb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015894</id>
      <parentid>3015893</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T05:54:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3015894</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11050" sha1="7fqtgks14ka27o2uwuf8vccty78n8s7" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שופטים ו/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=א|דיבור=וַיַּעֲשׂוּ הָרַע}}עַד כָּאן נֶאֱמַר 'וַיּוֹסִיפוּ', שֶׁהָיָה נִצְבָּר חֵטְא עַל חֵטְא; אֲבָל בְּשִׁירָה זוֹ נִמְחַל לָהֶם כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְעַכְשָׁיו מַתְחִילִין לַחֲטֹא. כָּךְ נִדְרַשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים (מדרש תהלים יח ו).&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=ב|דיבור=הַמִּנְהָרוֹת}}&quot;מַטְמוֹרְיָתָא&quot; (ת&quot;י) [=מסתרים], וּבִלְשׁוֹן לַעַז {{לעז|ווידי״ש|wuides|מספר=3293|תרגום=ריקות (?)|הערה=הפענוח של ברנדוין (וודוי&quot;ש wodwes) אינו נראה לי כלל. אמנם יש להניח, שלפנינו לא המלה wuides עצמה, אלא מלה הנגזרת ממנה, במשמעות של 'מנהרות', מעברים בתוך הסלעים, שחופרים אותם על־ידי כך, &quot;שמרוקנים את פנימיותו&quot; של הצור.}}. וְעַל שֵׁם שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶם מָאוֹר קָטָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין נִכָּר – קוֹרְאָן 'מִנְהָרוֹת', {{לעז|לוישיט״ש|luisets|תרגום=חדרים תת־קרקעיים (?)|מספר=3294|הערה=רש&quot;י מתכוון להסביר את מוצאה של המשמעות &quot;מנהרות&quot; במובן &quot;מעברים בתוך הסלעים&quot;, בכך, שיש צורך להשאיר חור בתקרת החפירה כדי שיהיה בה אור. המלה לא ידועה ממקום אחר, אבל כפי הנראה הייתה קיימת מלה כזאת במובן האמור. במילונים מוצאים luisel במשמעות &quot;קבר, ארון מתים&quot;, ויכול להיות שמדובר בגזירה דומה. בדפוסים לוישירני&quot;ש luisernes (&quot;לפידים&quot;).}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מְעָרוֹת}}{{לעז|קרוט״ש|crots|מספר=3295|תרגום=חורים, מערות|הערה=מלטינית crypta, בצרפתית של היום grotte. בימי־הביניים היו קיימות שתי הצורות crot וגם crote.}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מְצָדוֹת}}{{לעז|פליישי״ץ|pleisiz|מספר=3296|תרגום=גדר בנויה מעצים מסורגים}} בְּלַעַז, שֶׁעוֹשִׂים בַּיְּעָרִים עַל יְדֵי הַפָּלַת הָאִילָנוֹת סָבִיב סָבִיב.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=ה|דיבור=הֵם וּמִקְנֵיהֶם}}לִרְעוֹת אֶת הַתְּבוּאָה.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=ח|דיבור=אִישׁ נָבִיא}}זֶה הַנָּבִיא הוּא פִּינְחָס, בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק ב).&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יא|דיבור=אֲבִי הָעֶזְרִי}}מִבְּנֵי אֲבִיעֶזֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מְנַשֶּׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְגִדְעוֹן בְּנוֹ}}אָבִיו הָיָה חוֹבְטָן וְהוּא כּוֹבְרָן. אָמַר לוֹ: אַבָּא, זָקֵן אַתָּה, וְאִם יָבֹאוּ הַמִּדְיָנִים – לֹא תּוּכַל לָנוּס. לֵךְ אַתָּה, וַאֲנִי אַחֲבֹט.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בַּגַּת}}בְּקוֹרוֹת בֵּית הַבַּד.&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יב|דיבור=ה׳ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל}}שֶׁנָּתַן לְךָ כֹּחַ כָּזֶה.&lt;קטע סוף=יב/&gt; 

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יג|דיבור=וְיֵשׁ ה׳ עִמָּנוּ}}וְאִם יֵשׁ ה׳ עִמָּנוּ, לָמָּה מְצָאַתְנוּ? וְגוֹמֵר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ}}פֶּסַח הָיָה. אָמַר לוֹ: אֶמֶשׁ הִקְרַנִי אַבָּא אֶת הַהַלֵּל, וּשְׁמַעְתִּיו שֶׁהָיָה אוֹמֵר: &quot;בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם&quot; ([[תהלים קיד א]]), '''וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ.''' אִם צַדִּיקִים הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲשֶׂה לָנוּ בִּזְכוּתָם; וְאִם רְשָׁעִים הָיוּ, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לָהֶם נִפְלְאוֹתָיו חִנָּם – כֵּן יַעֲשֶׂה לָנוּ, '''וְאַיֵּה כָל נִפְלְאוֹתָיו'''?&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יד|דיבור=וַיִּפֶן אֵלָיו}}הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּכֹחֲךָ זֶה}}בְּכֹחַ הַזְּכוּת הַזֶּה שֶׁלִּמַּדְתָּ סָנֵגוֹרְיָא עַל בָּנַי. כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא ([[מדרש תנחומא שופטים#פרשה ד|שפטים, ד]]).&lt;קטע סוף=יד/&gt;

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=טו|דיבור=הִנֵּה אַלְפִּי}}הָאֶלֶף שֶׁאֲנִי נִמְנֶה בּוֹ לִהְיוֹת תַּחַת שַׂר הָאֶלֶף, הוּא הָאֶלֶף הַדַּל בְּכָל אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יז|דיבור=שָׁאַתָּה. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה.&lt;קטע סוף=יז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יט|דיבור=קֶמַח מַצּוֹת}}לָמַדְנוּ שֶׁפֶּסַח הָיָה, יוֹם תְּנוּפַת הָעוֹמֶר. לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעוֹרִים מִתְהַפֵּךְ&quot; וְגוֹמֵר ([[שופטים ז יג|לקמן ז, יג]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְהַמָּרָק}}וְהָרֹטֶב.&lt;קטע סוף=יט/&gt;

&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כב|דיבור=אֲהָהּ}}לְשׁוֹן דְּאָגָה, כְּלוֹמַר, 'מַה תְּהֵא עָלַי'.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי}}כִּי עַל אֲשֶׁר רָאִיתִי מַלְאַךְ ה׳, לְכָךְ אֲנִי דּוֹאֵג וְצוֹעֵק ׳אֲהָהּ׳.&lt;קטע סוף=כב/&gt;

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כד|דיבור=וַיִּקְרָא לוֹ}}גִּדְעוֹן לַמִּזְבֵּחַ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=ה׳ שָׁלוֹם}}ה׳ הוּא שְׁלוֹמֵנוּ.&lt;קטע סוף=כד/&gt;

&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כה|דיבור=פַּר הַשּׁוֹר}}פַּר הַבָּחוּר, שֶׁהַשּׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי שׁוֹר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּפַר הַשֵּׁנִי}}&quot;וְתוֹרָא תִּנְיָנָא&quot; (ת&quot;י) [=והשור השני].{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁבַע שָׁנִים}}&quot;דְּאִיתְפַּטַּם שְׁבַע שְׁנִין לַעֲבוֹדָה זָרָה&quot; (ת&quot;י) [=שהתפטם שבע שנים לעבודה זרה]. שְׁמוֹנָה דְּבָרִים הֻתְּרוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה: מֻקְצֶה, אֲשֵׁרָה, וְלַיְלָה, וּבָמָה וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בִּתְמוּרָה ([[תמורה כח ב|כ&quot;ח ע&quot;ב]]).&lt;קטע סוף=כה/&gt;

&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כו|דיבור=רֹאשׁ הַמָּעוֹז}}רֹאשׁ הַסֶּלַע.&lt;קטע סוף=כו/&gt;

&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לא|דיבור=הַאַתֶּם תְּרִיבוּן לַבַּעַל}}בִּשְׁבִיל הַבַּעַל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=תּוֹשִׁיעוּן אוֹתוֹ}}תִּנְקְמוּ נִקְמָתוֹ. וְכֵן: &quot;וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי&quot; ([[שמואל א כה לג|שמ&quot;א כה, לג]]) דְּדָוִד, בְּנָבָל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר יָרִיב לוֹ}}בִּשְׁבִילוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַד הַבֹּקֶר}}עַד הַבֹּקֶר הַמְתִּינוּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אִם אֱלֹהִים הוּא}}יָרִיב הוּא לְעַצְמוֹ רִיבוֹ וְנִקְמָתוֹ. וּכְדֵי לִדְחוֹתָם עַד שֶׁיִּבְרַח גִּדְעוֹן הָיָה אוֹמֵר כֵּן.&lt;קטע סוף=לא/&gt;

&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לב|דיבור=יָרֶב בּוֹ}}בְּגִדְעוֹן. אֵצֶל רִיב נוֹפֵל 'עִם', אוֹ 'אֶת', אוֹ 'בּוֹ', כְּמוֹ: &quot;וַיָּרֶב בְּלָבָן&quot; ([[בראשית לא לו|בראשית לא, לו]]). אֲבָל ׳לוֹ׳ אֵינוֹ נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן, וְכָל ׳לוֹ׳ הַכְּתוּבִים כָּאן – ׳בִּשְׁבִיל׳ הֵם.&lt;קטע סוף=לב/&gt;

&lt;קטע התחלה=לד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לד|דיבור=רוּחַ ה׳}}רוּחַ גְּבוּרָה (ת&quot;י).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיִּזָּעֵק אֲבִיעֶזֶר}}כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.&lt;קטע סוף=לד/&gt;

&lt;קטע התחלה=לח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לח|דיבור=וַיְהִי כֵן}}שֶׁהָיָה טַל עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר ([[שופטים ו לז|פסוק לז]]): &quot;מְלֹא הַסֵּפֶל מַיִם&quot;. אֲבָל &quot;עַל כָּל הָאָרֶץ חֹרֶב&quot; לֹא נִתְקַיֵּם, שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַטַּל שֶׁאֵינוֹ נֶעְצָר ([[תענית ג א|תענית ג' ע&quot;א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיָּזַר}}לְשׁוֹן מְכַבֵּשׁ. וְכֵן: &quot;לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ&quot; ([[ישעיהו א ו|ישעיהו א, ו]]), לֹא נֶחְבְּשׁוּ לְהוֹצִיא הַלֵּחָה.&lt;קטע סוף=לח/&gt;&lt;קטע סוף=שופטים ה/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>7fqtgks14ka27o2uwuf8vccty78n8s7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015895</id>
      <parentid>3015894</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T05:54:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3015895</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11050" sha1="0kkk5od18usf83a44sn3jyribg5nylk" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שופטים ו/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=א|דיבור=וַיַּעֲשׂוּ הָרַע}}עַד כָּאן נֶאֱמַר 'וַיּוֹסִיפוּ', שֶׁהָיָה נִצְבָּר חֵטְא עַל חֵטְא; אֲבָל בְּשִׁירָה זוֹ נִמְחַל לָהֶם כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְעַכְשָׁיו מַתְחִילִין לַחֲטֹא. כָּךְ נִדְרַשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים (מדרש תהלים יח ו).&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=ב|דיבור=הַמִּנְהָרוֹת}}&quot;מַטְמוֹרְיָתָא&quot; (ת&quot;י) [=מסתרים], וּבִלְשׁוֹן לַעַז {{לעז|ווידי״ש|wuides|מספר=3293|תרגום=ריקות (?)|הערה=הפענוח של ברנדוין (וודוי&quot;ש wodwes) אינו נראה לי כלל. אמנם יש להניח, שלפנינו לא המלה wuides עצמה, אלא מלה הנגזרת ממנה, במשמעות של 'מנהרות', מעברים בתוך הסלעים, שחופרים אותם על־ידי כך, &quot;שמרוקנים את פנימיותו&quot; של הצור.}}. וְעַל שֵׁם שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶם מָאוֹר קָטָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין נִכָּר – קוֹרְאָן 'מִנְהָרוֹת', {{לעז|לוישיט״ש|luisets|תרגום=חדרים תת־קרקעיים (?)|מספר=3294|הערה=רש&quot;י מתכוון להסביר את מוצאה של המשמעות &quot;מנהרות&quot; במובן &quot;מעברים בתוך הסלעים&quot;, בכך, שיש צורך להשאיר חור בתקרת החפירה כדי שיהיה בה אור. המלה לא ידועה ממקום אחר, אבל כפי הנראה הייתה קיימת מלה כזאת במובן האמור. במילונים מוצאים luisel במשמעות &quot;קבר, ארון מתים&quot;, ויכול להיות שמדובר בגזירה דומה. בדפוסים לוישירני&quot;ש luisernes (&quot;לפידים&quot;).}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מְעָרוֹת}}{{לעז|קרוט״ש|crots|מספר=3295|תרגום=חורים, מערות|הערה=מלטינית crypta, בצרפתית של היום grotte. בימי־הביניים היו קיימות שתי הצורות crot וגם crote.}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מְצָדוֹת}}{{לעז|פליישי״ץ|pleisiz|מספר=3296|תרגום=גדר בנויה מעצים מסורגים}} בְּלַעַז, שֶׁעוֹשִׂים בַּיְּעָרִים עַל יְדֵי הַפָּלַת הָאִילָנוֹת סָבִיב סָבִיב.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=ה|דיבור=הֵם וּמִקְנֵיהֶם}}לִרְעוֹת אֶת הַתְּבוּאָה.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=ח|דיבור=אִישׁ נָבִיא}}זֶה הַנָּבִיא הוּא פִּינְחָס, בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק ב).&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יא|דיבור=אֲבִי הָעֶזְרִי}}מִבְּנֵי אֲבִיעֶזֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מְנַשֶּׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְגִדְעוֹן בְּנוֹ}}אָבִיו הָיָה חוֹבְטָן וְהוּא כּוֹבְרָן. אָמַר לוֹ: אַבָּא, זָקֵן אַתָּה, וְאִם יָבֹאוּ הַמִּדְיָנִים – לֹא תּוּכַל לָנוּס. לֵךְ אַתָּה, וַאֲנִי אַחֲבֹט.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בַּגַּת}}בְּקוֹרוֹת בֵּית הַבַּד.&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יב|דיבור=ה׳ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל}}שֶׁנָּתַן לְךָ כֹּחַ כָּזֶה.&lt;קטע סוף=יב/&gt; 

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יג|דיבור=וְיֵשׁ ה׳ עִמָּנוּ}}וְאִם יֵשׁ ה׳ עִמָּנוּ, לָמָּה מְצָאַתְנוּ? וְגוֹמֵר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ}}פֶּסַח הָיָה. אָמַר לוֹ: אֶמֶשׁ הִקְרַנִי אַבָּא אֶת הַהַלֵּל, וּשְׁמַעְתִּיו שֶׁהָיָה אוֹמֵר: &quot;בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם&quot; ([[תהלים קיד א]]), '''וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ.''' אִם צַדִּיקִים הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲשֶׂה לָנוּ בִּזְכוּתָם; וְאִם רְשָׁעִים הָיוּ, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לָהֶם נִפְלְאוֹתָיו חִנָּם – כֵּן יַעֲשֶׂה לָנוּ, '''וְאַיֵּה כָל נִפְלְאוֹתָיו'''?&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יד|דיבור=וַיִּפֶן אֵלָיו}}הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּכֹחֲךָ זֶה}}בְּכֹחַ הַזְּכוּת הַזֶּה שֶׁלִּמַּדְתָּ סָנֵגוֹרְיָא עַל בָּנַי. כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא ([[מדרש תנחומא שופטים#פרשה ד|שפטים, ד]]).&lt;קטע סוף=יד/&gt;

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=טו|דיבור=הִנֵּה אַלְפִּי}}הָאֶלֶף שֶׁאֲנִי נִמְנֶה בּוֹ לִהְיוֹת תַּחַת שַׂר הָאֶלֶף, הוּא הָאֶלֶף הַדַּל בְּכָל אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יז|דיבור=שָׁאַתָּה}}כְּמוֹ שֶׁאַתָּה.&lt;קטע סוף=יז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יט|דיבור=קֶמַח מַצּוֹת}}לָמַדְנוּ שֶׁפֶּסַח הָיָה, יוֹם תְּנוּפַת הָעוֹמֶר. לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעוֹרִים מִתְהַפֵּךְ&quot; וְגוֹמֵר ([[שופטים ז יג|לקמן ז, יג]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְהַמָּרָק}}וְהָרֹטֶב.&lt;קטע סוף=יט/&gt;

&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כב|דיבור=אֲהָהּ}}לְשׁוֹן דְּאָגָה, כְּלוֹמַר, 'מַה תְּהֵא עָלַי'.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי}}כִּי עַל אֲשֶׁר רָאִיתִי מַלְאַךְ ה׳, לְכָךְ אֲנִי דּוֹאֵג וְצוֹעֵק ׳אֲהָהּ׳.&lt;קטע סוף=כב/&gt;

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כד|דיבור=וַיִּקְרָא לוֹ}}גִּדְעוֹן לַמִּזְבֵּחַ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=ה׳ שָׁלוֹם}}ה׳ הוּא שְׁלוֹמֵנוּ.&lt;קטע סוף=כד/&gt;

&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כה|דיבור=פַּר הַשּׁוֹר}}פַּר הַבָּחוּר, שֶׁהַשּׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי שׁוֹר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּפַר הַשֵּׁנִי}}&quot;וְתוֹרָא תִּנְיָנָא&quot; (ת&quot;י) [=והשור השני].{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁבַע שָׁנִים}}&quot;דְּאִיתְפַּטַּם שְׁבַע שְׁנִין לַעֲבוֹדָה זָרָה&quot; (ת&quot;י) [=שהתפטם שבע שנים לעבודה זרה]. שְׁמוֹנָה דְּבָרִים הֻתְּרוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה: מֻקְצֶה, אֲשֵׁרָה, וְלַיְלָה, וּבָמָה וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בִּתְמוּרָה ([[תמורה כח ב|כ&quot;ח ע&quot;ב]]).&lt;קטע סוף=כה/&gt;

&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כו|דיבור=רֹאשׁ הַמָּעוֹז}}רֹאשׁ הַסֶּלַע.&lt;קטע סוף=כו/&gt;

&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לא|דיבור=הַאַתֶּם תְּרִיבוּן לַבַּעַל}}בִּשְׁבִיל הַבַּעַל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=תּוֹשִׁיעוּן אוֹתוֹ}}תִּנְקְמוּ נִקְמָתוֹ. וְכֵן: &quot;וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי&quot; ([[שמואל א כה לג|שמ&quot;א כה, לג]]) דְּדָוִד, בְּנָבָל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר יָרִיב לוֹ}}בִּשְׁבִילוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַד הַבֹּקֶר}}עַד הַבֹּקֶר הַמְתִּינוּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אִם אֱלֹהִים הוּא}}יָרִיב הוּא לְעַצְמוֹ רִיבוֹ וְנִקְמָתוֹ. וּכְדֵי לִדְחוֹתָם עַד שֶׁיִּבְרַח גִּדְעוֹן הָיָה אוֹמֵר כֵּן.&lt;קטע סוף=לא/&gt;

&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לב|דיבור=יָרֶב בּוֹ}}בְּגִדְעוֹן. אֵצֶל רִיב נוֹפֵל 'עִם', אוֹ 'אֶת', אוֹ 'בּוֹ', כְּמוֹ: &quot;וַיָּרֶב בְּלָבָן&quot; ([[בראשית לא לו|בראשית לא, לו]]). אֲבָל ׳לוֹ׳ אֵינוֹ נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן, וְכָל ׳לוֹ׳ הַכְּתוּבִים כָּאן – ׳בִּשְׁבִיל׳ הֵם.&lt;קטע סוף=לב/&gt;

&lt;קטע התחלה=לד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לד|דיבור=רוּחַ ה׳}}רוּחַ גְּבוּרָה (ת&quot;י).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיִּזָּעֵק אֲבִיעֶזֶר}}כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.&lt;קטע סוף=לד/&gt;

&lt;קטע התחלה=לח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לח|דיבור=וַיְהִי כֵן}}שֶׁהָיָה טַל עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר ([[שופטים ו לז|פסוק לז]]): &quot;מְלֹא הַסֵּפֶל מַיִם&quot;. אֲבָל &quot;עַל כָּל הָאָרֶץ חֹרֶב&quot; לֹא נִתְקַיֵּם, שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַטַּל שֶׁאֵינוֹ נֶעְצָר ([[תענית ג א|תענית ג' ע&quot;א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיָּזַר}}לְשׁוֹן מְכַבֵּשׁ. וְכֵן: &quot;לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ&quot; ([[ישעיהו א ו|ישעיהו א, ו]]), לֹא נֶחְבְּשׁוּ לְהוֹצִיא הַלֵּחָה.&lt;קטע סוף=לח/&gt;&lt;קטע סוף=שופטים ה/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>0kkk5od18usf83a44sn3jyribg5nylk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3015896</id>
      <parentid>3015895</parentid>
      <timestamp>2026-05-11T05:58:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3015896</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11087" sha1="327fvh4ze8a77xbrugo7vgn9zen5of0" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שופטים ו/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=א|דיבור=וַיַּעֲשׂוּ הָרַע}}עַד כָּאן נֶאֱמַר 'וַיּוֹסִיפוּ', שֶׁהָיָה נִצְבָּר חֵטְא עַל חֵטְא; אֲבָל בְּשִׁירָה זוֹ נִמְחַל לָהֶם כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְעַכְשָׁיו מַתְחִילִין לַחֲטֹא. כָּךְ נִדְרַשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים (מדרש תהלים יח ו).&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=ב|דיבור=הַמִּנְהָרוֹת}}&quot;מַטְמוֹרְיָתָא&quot; (ת&quot;י) [=מסתרים], וּבִלְשׁוֹן לַעַז {{לעז|ווידי״ש|wuides|מספר=3293|תרגום=ריקות (?)|הערה=הפענוח של ברנדוין (וודוי&quot;ש wodwes) אינו נראה לי כלל. אמנם יש להניח, שלפנינו לא המלה wuides עצמה, אלא מלה הנגזרת ממנה, במשמעות של 'מנהרות', מעברים בתוך הסלעים, שחופרים אותם על־ידי כך, &quot;שמרוקנים את פנימיותו&quot; של הצור.}}. וְעַל שֵׁם שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶם מָאוֹר קָטָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין נִכָּר – קוֹרְאָן 'מִנְהָרוֹת', {{לעז|לוישיט״ש|luisets|תרגום=חדרים תת־קרקעיים (?)|מספר=3294|הערה=רש&quot;י מתכוון להסביר את מוצאה של המשמעות &quot;מנהרות&quot; במובן &quot;מעברים בתוך הסלעים&quot;, בכך, שיש צורך להשאיר חור בתקרת החפירה כדי שיהיה בה אור. המלה לא ידועה ממקום אחר, אבל כפי הנראה הייתה קיימת מלה כזאת במובן האמור. במילונים מוצאים luisel במשמעות &quot;קבר, ארון מתים&quot;, ויכול להיות שמדובר בגזירה דומה. בדפוסים לוישירני&quot;ש luisernes (&quot;לפידים&quot;).}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מְעָרוֹת}}{{לעז|קרוט״ש|crots|מספר=3295|תרגום=חורים, מערות|הערה=מלטינית crypta, בצרפתית של היום grotte. בימי־הביניים היו קיימות שתי הצורות crot וגם crote.}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מְצָדוֹת}}{{לעז|פליישי״ץ|pleisiz|מספר=3296|תרגום=גדר בנויה מעצים מסורגים}} בְּלַעַז, שֶׁעוֹשִׂים בַּיְּעָרִים עַל יְדֵי הַפָּלַת הָאִילָנוֹת סָבִיב סָבִיב.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=ה|דיבור=הֵם וּמִקְנֵיהֶם}}לִרְעוֹת אֶת הַתְּבוּאָה.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=ח|דיבור=אִישׁ נָבִיא}}זֶה הַנָּבִיא הוּא פִּינְחָס, בְּסֵדֶר עוֹלָם ([[סדר עולם רבא פרק ב|פרק ב]]).&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יא|דיבור=אֲבִי הָעֶזְרִי}}מִבְּנֵי אֲבִיעֶזֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מְנַשֶּׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְגִדְעוֹן בְּנוֹ}}אָבִיו הָיָה חוֹבְטָן וְהוּא כּוֹבְרָן. אָמַר לוֹ: אַבָּא, זָקֵן אַתָּה, וְאִם יָבֹאוּ הַמִּדְיָנִים – לֹא תּוּכַל לָנוּס. לֵךְ אַתָּה, וַאֲנִי אַחֲבֹט.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בַּגַּת}}בְּקוֹרוֹת בֵּית הַבַּד.&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יב|דיבור=ה׳ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל}}שֶׁנָּתַן לְךָ כֹּחַ כָּזֶה.&lt;קטע סוף=יב/&gt; 

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יג|דיבור=וְיֵשׁ ה׳ עִמָּנוּ}}וְאִם יֵשׁ ה׳ עִמָּנוּ, לָמָּה מְצָאַתְנוּ? וְגוֹמֵר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ}}פֶּסַח הָיָה. אָמַר לוֹ: אֶמֶשׁ הִקְרַנִי אַבָּא אֶת הַהַלֵּל, וּשְׁמַעְתִּיו שֶׁהָיָה אוֹמֵר: &quot;בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם&quot; ([[תהלים קיד א]]), '''וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ.''' אִם צַדִּיקִים הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲשֶׂה לָנוּ בִּזְכוּתָם; וְאִם רְשָׁעִים הָיוּ, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לָהֶם נִפְלְאוֹתָיו חִנָּם – כֵּן יַעֲשֶׂה לָנוּ, '''וְאַיֵּה כָל נִפְלְאוֹתָיו'''?&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יד|דיבור=וַיִּפֶן אֵלָיו}}הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּכֹחֲךָ זֶה}}בְּכֹחַ הַזְּכוּת הַזֶּה שֶׁלִּמַּדְתָּ סָנֵגוֹרְיָא עַל בָּנַי. כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא ([[מדרש תנחומא שופטים#פרשה ד|שפטים, ד]]).&lt;קטע סוף=יד/&gt;

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=טו|דיבור=הִנֵּה אַלְפִּי}}הָאֶלֶף שֶׁאֲנִי נִמְנֶה בּוֹ לִהְיוֹת תַּחַת שַׂר הָאֶלֶף, הוּא הָאֶלֶף הַדַּל בְּכָל אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יז|דיבור=שָׁאַתָּה}}כְּמוֹ שֶׁאַתָּה.&lt;קטע סוף=יז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=יט|דיבור=קֶמַח מַצּוֹת}}לָמַדְנוּ שֶׁפֶּסַח הָיָה, יוֹם תְּנוּפַת הָעוֹמֶר. לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעוֹרִים מִתְהַפֵּךְ&quot; וְגוֹמֵר ([[שופטים ז יג|לקמן ז, יג]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְהַמָּרָק}}וְהָרֹטֶב.&lt;קטע סוף=יט/&gt;

&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כב|דיבור=אֲהָהּ}}לְשׁוֹן דְּאָגָה, כְּלוֹמַר, 'מַה תְּהֵא עָלַי'.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי}}כִּי עַל אֲשֶׁר רָאִיתִי מַלְאַךְ ה׳, לְכָךְ אֲנִי דּוֹאֵג וְצוֹעֵק ׳אֲהָהּ׳.&lt;קטע סוף=כב/&gt;

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כד|דיבור=וַיִּקְרָא לוֹ}}גִּדְעוֹן לַמִּזְבֵּחַ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=ה׳ שָׁלוֹם}}ה׳ הוּא שְׁלוֹמֵנוּ.&lt;קטע סוף=כד/&gt;

&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כה|דיבור=פַּר הַשּׁוֹר}}פַּר הַבָּחוּר, שֶׁהַשּׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי שׁוֹר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּפַר הַשֵּׁנִי}}&quot;וְתוֹרָא תִּנְיָנָא&quot; (ת&quot;י) [=והשור השני].{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁבַע שָׁנִים}}&quot;דְּאִיתְפַּטַּם שְׁבַע שְׁנִין לַעֲבוֹדָה זָרָה&quot; (ת&quot;י) [=שהתפטם שבע שנים לעבודה זרה]. שְׁמוֹנָה דְּבָרִים הֻתְּרוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה: מֻקְצֶה, אֲשֵׁרָה, וְלַיְלָה, וּבָמָה וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בִּתְמוּרָה ([[תמורה כח ב|כ&quot;ח ע&quot;ב]]).&lt;קטע סוף=כה/&gt;

&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=כו|דיבור=רֹאשׁ הַמָּעוֹז}}רֹאשׁ הַסֶּלַע.&lt;קטע סוף=כו/&gt;

&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לא|דיבור=הַאַתֶּם תְּרִיבוּן לַבַּעַל}}בִּשְׁבִיל הַבַּעַל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=תּוֹשִׁיעוּן אוֹתוֹ}}תִּנְקְמוּ נִקְמָתוֹ. וְכֵן: &quot;וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי&quot; ([[שמואל א כה לג|שמ&quot;א כה, לג]]) דְּדָוִד, בְּנָבָל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר יָרִיב לוֹ}}בִּשְׁבִילוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַד הַבֹּקֶר}}עַד הַבֹּקֶר הַמְתִּינוּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אִם אֱלֹהִים הוּא}}יָרִיב הוּא לְעַצְמוֹ רִיבוֹ וְנִקְמָתוֹ. וּכְדֵי לִדְחוֹתָם עַד שֶׁיִּבְרַח גִּדְעוֹן הָיָה אוֹמֵר כֵּן.&lt;קטע סוף=לא/&gt;

&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לב|דיבור=יָרֶב בּוֹ}}בְּגִדְעוֹן. אֵצֶל רִיב נוֹפֵל 'עִם', אוֹ 'אֶת', אוֹ 'בּוֹ', כְּמוֹ: &quot;וַיָּרֶב בְּלָבָן&quot; ([[בראשית לא לו|בראשית לא, לו]]). אֲבָל ׳לוֹ׳ אֵינוֹ נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן, וְכָל ׳לוֹ׳ הַכְּתוּבִים כָּאן – ׳בִּשְׁבִיל׳ הֵם.&lt;קטע סוף=לב/&gt;

&lt;קטע התחלה=לד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לד|דיבור=רוּחַ ה׳}}רוּחַ גְּבוּרָה (ת&quot;י).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיִּזָּעֵק אֲבִיעֶזֶר}}כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.&lt;קטע סוף=לד/&gt;

&lt;קטע התחלה=לח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=ו|פסוק=לח|דיבור=וַיְהִי כֵן}}שֶׁהָיָה טַל עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר ([[שופטים ו לז|פסוק לז]]): &quot;מְלֹא הַסֵּפֶל מַיִם&quot;. אֲבָל &quot;עַל כָּל הָאָרֶץ חֹרֶב&quot; לֹא נִתְקַיֵּם, שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַטַּל שֶׁאֵינוֹ נֶעְצָר ([[תענית ג א|תענית ג' ע&quot;א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיָּזַר}}לְשׁוֹן מְכַבֵּשׁ. וְכֵן: &quot;לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ&quot; ([[ישעיהו א ו|ישעיהו א, ו]]), לֹא נֶחְבְּשׁוּ לְהוֹצִיא הַלֵּחָה.&lt;קטע סוף=לח/&gt;&lt;קטע סוף=שופטים ה/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>327fvh4ze8a77xbrugo7vgn9zen5of0</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>