ויקיטקסט
hewikisource
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99
MediaWiki 1.47.0-wmf.9
first-letter
מדיה
מיוחד
שיחה
משתמש
שיחת משתמש
ויקיטקסט
שיחת ויקיטקסט
קובץ
שיחת קובץ
מדיה ויקי
שיחת מדיה ויקי
תבנית
שיחת תבנית
עזרה
שיחת עזרה
קטגוריה
שיחת קטגוריה
עמוד
שיחת עמוד
ביאור
שיחת ביאור
מחבר
שיחת מחבר
תרגום
שיחת תרגום
מפתח
שיחת מפתח
מקור
שיחת מקור
TimedText
TimedText talk
יחידה
שיחת יחידה
אירוע
שיחת אירוע
ויקיטקסט:מזנון
4
34
3022074
3022052
2026-06-30T13:46:07Z
Trizek (WMF)
12400
/* שימו לב לעדכון הבא */ תגובה
3022074
wikitext
text/x-wiki
{{/פתיח}}
== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==
אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף "תבנית:כותרת לעמוד בגמרא" – ויקיטקסט <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;">
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]</span> יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)
:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==
<section begin="announcement-content" />
:''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>
שלום לכולם,
[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.
השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]
אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.
בברכה חמה,
אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי<br />
יו״ר ועדת הבחירות
בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות
[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates
[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.
[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates<section end="announcement-content" />
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=28866958 -->
== <span lang="en" dir="ltr">Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="message"/>
Dear Wikimedia Community,
The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]] of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].
A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.
Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.
Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.
Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.
Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.
=== Wikispore ===
The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.
After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support.
We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.
As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.
Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.
=== Wikinews ===
We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.
Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf <nowiki>[1]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 <nowiki>[2]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F <nowiki>[3]</nowiki>] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.
While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews <nowiki>[4]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F <nowiki>[5]</nowiki>, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? <nowiki>[6]</nowiki>].
[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.
Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.
SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.
'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.
=== Feedback and next steps ===
We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.
I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions.
<section end="message"/>
</div>
-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&oldid=28911188 -->
== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==
''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''
Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.
The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]
These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.
Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.
Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].
Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&oldid=28981877 -->
== <span lang="en" dir="ltr"> Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="message"/>
Hello everyone,
''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''
The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.
This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.
The three main features of this extension are:
* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
* '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
* '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.
'''Note''': The extension comes with a new user right called '''"Event Organizer"''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.
The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])
If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.
Thank you! <section end="message"/>
</div>
<bdi lang="en" dir="ltr">[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)</bdi>
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&oldid=29066664 -->
== זקוק ל"ויקי-עורך"... ==
שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ"ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי"א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע"פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ"ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ"ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים:
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה "היהודית" המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ"ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו "תורה" או "פרשות פתוחות וסתומות" או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ"ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל"ויקיעורך" שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
:שלום וברכה.
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל "פרשה פתוחה/סתומה" יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן:
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...
זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ"ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה "מה יקר חסדו"? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך.
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ"ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ"פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם.
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם "הצעד הקטן לאדם" שאנו עושים כאן יוביל ל"צעד גדול לאנושות" (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל "ארון הספרים היהודי" יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים "פרשות פתוחות וסתומות" הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד"ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל 55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש"ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש"ל וצבעוני) בש"ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז"ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ"ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על "עריכה" ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ"פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח"צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל"תורה" או ל"מקרא" יקבל בין שאר האפשרויות גם את "תורה טהורה"? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ"ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)
== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ"י פרשות ==
שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של "קישורים" בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)
:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ"ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==
שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה. כלדקמן:
# הופתעתי "שנמחקו" כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל "מהדורת ויקיטקסט". אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל "דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט"
דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש"ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
== הערות [[משתמש:עעא]] ==
מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :
בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.<br>
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)
--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג באב ה'תשפ"ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
== "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית" ==
בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית"], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.
אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב"חקירה"). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)
== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==
[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט "פנינים"]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק"ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)
== עין משפט ונר מצווה ==
מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)
:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr">Temporary accounts will be rolled out soon</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="body"/>
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.
Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate.
'''Why we are building temporary accounts'''
Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect.
Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.
'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: <code dir=ltr>~2025-12345-67</code> (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.
'''What does this mean for different groups of users?'''
'''For logged-out editors'''
* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.
'''For community members interacting with logged-out editors'''
* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.
'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''
* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.
'''Our requests for you, and next steps'''
* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.
To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!<section end="body" />
</div>
<bdi lang="en" dir="ltr">[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]</bdi> 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&oldid=29181713 -->
== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==
מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא.
בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)
== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==
מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)
== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
<section begin="server-switch"/><div class="plainlinks">
[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-Tech%2FServer+switch&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]
[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.
כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).
לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד.
תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע.
<span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&task=view&language=&filter=&action=translate translation or proofreading] of this banner text.</span>
'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''
*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.
'''השפעות אחרות''':
*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.
הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים.
'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''</div><section end="server-switch"/>
<span dir=ltr>[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])</span> 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29170715 -->
== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==
<section begin="announcement-content" />
שלום לכולם,
זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.
לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].
מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].
לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].
'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''
בברכה חמה,
אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי<br />יושב ראש, ועדת הבחירות<section end="announcement-content" />
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29360896 -->
== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==
[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל "עם כלביא". [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr">Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="function1"/>
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).
There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
<section end="function1"/>
</div>
-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29432175 -->
== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==
<section begin="announcement-content" />
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים.
אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]
מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.
בשם צוות התמיכה בוועדות,
<section end="announcement-content" />
-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29517125 -->
== בוט לשולחן ערוך ==
התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו"ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם "ס:") כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ט בחשוון ה'תשפ"ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק "ויברך דויד" במקום "ויברך דוד" (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה "הכל או כלום" או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ"א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד"ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר"ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס"ק ח לא יכול לבוא לפני סק"ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף "לוג" אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות "שפה טבעית" האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד"ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ"ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז"ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)
== <span lang="en" dir="ltr">Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="function2"/>
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki</span>. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
<section end="function2"/>
</div>
-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29583860 -->
== דף מפתח ==
מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)
== מפרשי הירושלמי ==
כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג.
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש"י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב"ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב"ז (או חידושי רידב"ז) ותוספות הרי"ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי"ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב"ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש"ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש"ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל "נר מערבי", וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר"א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר"ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא"פ). פירוש רא"פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. "לציין את זה '''בדפים'''". הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם "מהדורות סרוקות" אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך.
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה. אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף "פני משה על הירושלמי" מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה "פני משה". (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״ ראיתי בהיברובוקס. אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן. [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז"ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ"ד.
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)
== הוצאות לאור ==
האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)
== שבח לבורא עולם - התנ"ך המבואר הושלם ==
זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!
אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: "עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!" - צירוף מקרים משמח.
שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&platform=all-access&agent=user&redirects=0&start=2023-01-01&end=2025-12-02&pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ"ך.
אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)
נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.
הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש"י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש"י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).
תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)
אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ"ך! חזק וברוך!
מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש"י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש"י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש"י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)
::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)
:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש"י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי). [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)
:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ"ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ"ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)
== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==
שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ"ד (לפני כמאה שנים).
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים.
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)
== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==
קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט.
הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.
לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה.
הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.
האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה "להמשיך" את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט.
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד"כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם.
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::<nowiki>(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )</nowiki>
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע"כ ההודעה ממנו.
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם,
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה.
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח"כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש"כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בטבת ה'תשפ"ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית)
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת.
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת?
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע"ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו.
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל).
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם.
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו.
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם.
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה"תבניות" שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות "שלח דוא"ל למשתמש".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)
== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])
ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה"ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי"ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)
:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו " ו-', ועכשיו זה.<br>מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.<br>במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)
:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה "הנכונה" דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ"ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי "...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה" - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ד בטבת ה'תשפ"ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי"ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי"ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)
: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: <span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">ע</span> רגילה עם שווא נראית כ-<span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">עְ</span>, וזאת בדיוק הגלופה של ה-<span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">ﬠ</span> האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ"ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)
== [[אגרות צפון]] ==
שלום וברכה!
הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ"ג בטבת ה'תשפ"ו; <span style="color: #767676">ולמנינם:</span> 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).
:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&action=edit&redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ"ד בטבת ה'תשפ"ו; <span style="color: #767676">ולמנינם:</span> 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.<br>הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)
== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==
Dear Wikimedia communities,
We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.
''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''
In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.
We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.
📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]
If you have questions about the project, please refer to the FAQs:
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]
''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''
''Stay connected and receive updates:''
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]
We look forward to collaborating with you and your community.
'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29879549 -->
== תרומות של המשתמש OriBot229 ==
* למה ליצור כל הדפים של רש"י על תנ"ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ"ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)
:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)
::ולגבי דפי רש"י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש"י בראשית ח]]. זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ"ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)
== <span lang="en" dir="ltr">Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="announcement-content" />
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].
The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].
Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.
-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])<section end="announcement-content" />
</div>
23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29905753 -->
== בקשת הרשאת עורך ממשק ==
{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]). תודה! [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת "עורך ממשק".<br>ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.<br>בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום. עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}
== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==
שלום לכולם.
המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]] עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.
קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]] ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל"מכוער לעין".
דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)
:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/~2026-73521-1|~2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:~2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/~2026-73521-1|~2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:~2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ"ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר. כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)
== הוספת גאדג'ט "תצוגה מקדימה" להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==
(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])
הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.
מוזמנים לנסות: "תצוגה מקדימה להערות" (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].
בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).
זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?
תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)
:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה "העדפות קריאה". אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. "תצוגה מקדימה לדפים" - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשפ"ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך.
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה.
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה.
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ"כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:27, 9 במרץ 2026 (IST)
== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==
אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]] (הזמנית).
שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)
== שגיאות בטעמי המקרא ==
שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא "שואב" את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.
הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):
[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח
[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד
למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?
אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)
:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשפ"ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)
::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)
== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==
שלום לכולם
עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.
היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?
אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}.
בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)
:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך "קובץ מקור"? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע"ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)
== מקומו שלמרחב הביאור ==
אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ"ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: "מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''". האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא "גבולי", בעצם "קו תפר" או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב"ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות "לצטט" אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם "ביאור", היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על "האזור האפור" בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: "מה, אנחנו נעסוק במחקר?" אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ"ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ"ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)
== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==
כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע "מתקפל", והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).
מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)
:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)
== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==
ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?
דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&diff=2976171&oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.<br>אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)
לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: <nowiki>'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''</nowiki> - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - <nowiki>{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}</nowiki>... יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)
:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)
לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: <nowiki>יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}</nowiki> ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)
:בן עדריאל - תיקנתי.
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)
== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==
בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,
ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ"ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].
אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)
== דפי התלמוד הבסיסיים ==
ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ"ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)
== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==
שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם "אורות המלחמה". כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי. {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב"אורות מאופל" האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: "בעוילם" הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::"אורות המלחמה" ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת "אורות/". בלי ה"מאופל".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)
== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==
אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ"ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו "כקטון כגדול תשמעון" ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
== <span lang="en" dir="ltr"> Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] </span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.
* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from <code>http://</code> to <code>https://</code> (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) </div>
:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)
== שגיאת כתיב? ==
אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ"ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/~2026-19794-44|~2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:~2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ"ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)
== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,
This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as <code>Module:Itemgroup/list</code>).
'''The Change:'''<br />
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]].
We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.
'''What You Need To Do:'''<br />
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.
'''Deadline:'''<br />
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.
Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29941252 -->
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)
== Request for comment (global AI policy) ==
<bdi lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
</bdi>
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30424282 -->
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr">Vote now in the 2026 U4C election</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="announcement-content" />
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].
Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,<section end="announcement-content" />
</div>
[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 -->
== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
<bdi lang="en" dir="ltr">Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])</bdi> 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 -->
}}
== <span lang="en" dir="ltr">Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="Message"/>
'''Legal & Safety Contacts'''
Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].
<section end="Message"/>
</div>
-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&oldid=30731267 -->
== שימו לב לעדכון הבא ==
היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי.
זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team,
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request.
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read "This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account." Let me know if this is correct.
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well.
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have "create account" and "login" at the top-left of the page.
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
evoq36vpc3aclwb957pz9yaon9mmu0b
3022075
3022074
2026-06-30T13:51:01Z
Neriah
27210
/* שימו לב לעדכון הבא */
3022075
wikitext
text/x-wiki
{{/פתיח}}
== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==
אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף "תבנית:כותרת לעמוד בגמרא" – ויקיטקסט <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;">
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]</span> יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)
:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==
<section begin="announcement-content" />
:''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>
שלום לכולם,
[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.
השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]
אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.
בברכה חמה,
אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי<br />
יו״ר ועדת הבחירות
בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות
[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates
[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.
[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates<section end="announcement-content" />
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=28866958 -->
== <span lang="en" dir="ltr">Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="message"/>
Dear Wikimedia Community,
The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]] of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].
A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.
Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.
Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.
Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.
Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.
=== Wikispore ===
The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.
After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support.
We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.
As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.
Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.
=== Wikinews ===
We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.
Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf <nowiki>[1]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 <nowiki>[2]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F <nowiki>[3]</nowiki>] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.
While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews <nowiki>[4]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F <nowiki>[5]</nowiki>, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? <nowiki>[6]</nowiki>].
[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.
Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.
SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.
'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.
=== Feedback and next steps ===
We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.
I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions.
<section end="message"/>
</div>
-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&oldid=28911188 -->
== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==
''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''
Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.
The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]
These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.
Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.
Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].
Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&oldid=28981877 -->
== <span lang="en" dir="ltr"> Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="message"/>
Hello everyone,
''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''
The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.
This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.
The three main features of this extension are:
* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
* '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
* '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.
'''Note''': The extension comes with a new user right called '''"Event Organizer"''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.
The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])
If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.
Thank you! <section end="message"/>
</div>
<bdi lang="en" dir="ltr">[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)</bdi>
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&oldid=29066664 -->
== זקוק ל"ויקי-עורך"... ==
שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ"ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי"א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע"פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ"ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ"ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים:
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה "היהודית" המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ"ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו "תורה" או "פרשות פתוחות וסתומות" או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ"ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל"ויקיעורך" שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
:שלום וברכה.
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל "פרשה פתוחה/סתומה" יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן:
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...
זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ"ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה "מה יקר חסדו"? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך.
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ"ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ"פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם.
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם "הצעד הקטן לאדם" שאנו עושים כאן יוביל ל"צעד גדול לאנושות" (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל "ארון הספרים היהודי" יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים "פרשות פתוחות וסתומות" הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד"ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל 55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש"ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש"ל וצבעוני) בש"ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז"ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ"ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על "עריכה" ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ"פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח"צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל"תורה" או ל"מקרא" יקבל בין שאר האפשרויות גם את "תורה טהורה"? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ"ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)
== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ"י פרשות ==
שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של "קישורים" בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)
:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ"ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==
שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה. כלדקמן:
# הופתעתי "שנמחקו" כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל "מהדורת ויקיטקסט". אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל "דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט"
דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש"ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
== הערות [[משתמש:עעא]] ==
מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :
בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.<br>
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)
--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג באב ה'תשפ"ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
== "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית" ==
בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית"], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.
אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב"חקירה"). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)
== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==
[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט "פנינים"]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק"ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)
== עין משפט ונר מצווה ==
מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)
:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr">Temporary accounts will be rolled out soon</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="body"/>
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.
Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate.
'''Why we are building temporary accounts'''
Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect.
Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.
'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: <code dir=ltr>~2025-12345-67</code> (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.
'''What does this mean for different groups of users?'''
'''For logged-out editors'''
* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.
'''For community members interacting with logged-out editors'''
* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.
'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''
* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.
'''Our requests for you, and next steps'''
* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.
To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!<section end="body" />
</div>
<bdi lang="en" dir="ltr">[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]</bdi> 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&oldid=29181713 -->
== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==
מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא.
בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)
== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==
מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)
== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
<section begin="server-switch"/><div class="plainlinks">
[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-Tech%2FServer+switch&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]
[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.
כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).
לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד.
תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע.
<span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&task=view&language=&filter=&action=translate translation or proofreading] of this banner text.</span>
'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''
*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.
'''השפעות אחרות''':
*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.
הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים.
'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''</div><section end="server-switch"/>
<span dir=ltr>[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])</span> 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29170715 -->
== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==
<section begin="announcement-content" />
שלום לכולם,
זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.
לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].
מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].
לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].
'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''
בברכה חמה,
אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי<br />יושב ראש, ועדת הבחירות<section end="announcement-content" />
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29360896 -->
== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==
[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל "עם כלביא". [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr">Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="function1"/>
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).
There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
<section end="function1"/>
</div>
-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29432175 -->
== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==
<section begin="announcement-content" />
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים.
אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]
מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.
בשם צוות התמיכה בוועדות,
<section end="announcement-content" />
-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29517125 -->
== בוט לשולחן ערוך ==
התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו"ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם "ס:") כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ט בחשוון ה'תשפ"ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק "ויברך דויד" במקום "ויברך דוד" (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה "הכל או כלום" או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ"א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד"ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר"ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס"ק ח לא יכול לבוא לפני סק"ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף "לוג" אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות "שפה טבעית" האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד"ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ"ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז"ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)
== <span lang="en" dir="ltr">Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="function2"/>
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki</span>. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
<section end="function2"/>
</div>
-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29583860 -->
== דף מפתח ==
מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)
== מפרשי הירושלמי ==
כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג.
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש"י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב"ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב"ז (או חידושי רידב"ז) ותוספות הרי"ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי"ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב"ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש"ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש"ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל "נר מערבי", וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר"א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר"ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא"פ). פירוש רא"פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. "לציין את זה '''בדפים'''". הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם "מהדורות סרוקות" אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך.
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה. אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף "פני משה על הירושלמי" מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה "פני משה". (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״ ראיתי בהיברובוקס. אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן. [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז"ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ"ד.
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)
== הוצאות לאור ==
האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)
== שבח לבורא עולם - התנ"ך המבואר הושלם ==
זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!
אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: "עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!" - צירוף מקרים משמח.
שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&platform=all-access&agent=user&redirects=0&start=2023-01-01&end=2025-12-02&pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ"ך.
אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)
נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.
הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש"י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש"י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).
תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)
אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ"ך! חזק וברוך!
מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש"י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש"י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש"י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)
::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)
:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש"י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי). [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)
:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ"ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ"ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)
== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==
שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ"ד (לפני כמאה שנים).
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים.
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)
== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==
קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט.
הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.
לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה.
הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.
האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה "להמשיך" את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט.
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד"כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם.
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::<nowiki>(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )</nowiki>
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע"כ ההודעה ממנו.
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם,
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה.
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח"כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש"כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בטבת ה'תשפ"ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית)
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת.
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת?
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע"ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו.
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל).
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם.
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו.
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם.
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה"תבניות" שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות "שלח דוא"ל למשתמש".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)
== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])
ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה"ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי"ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)
:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו " ו-', ועכשיו זה.<br>מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.<br>במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)
:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה "הנכונה" דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ"ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי "...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה" - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ד בטבת ה'תשפ"ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי"ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי"ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)
: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: <span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">ע</span> רגילה עם שווא נראית כ-<span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">עְ</span>, וזאת בדיוק הגלופה של ה-<span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">ﬠ</span> האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ"ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)
== [[אגרות צפון]] ==
שלום וברכה!
הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ"ג בטבת ה'תשפ"ו; <span style="color: #767676">ולמנינם:</span> 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).
:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&action=edit&redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ"ד בטבת ה'תשפ"ו; <span style="color: #767676">ולמנינם:</span> 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.<br>הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)
== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==
Dear Wikimedia communities,
We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.
''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''
In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.
We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.
📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]
If you have questions about the project, please refer to the FAQs:
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]
''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''
''Stay connected and receive updates:''
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]
We look forward to collaborating with you and your community.
'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29879549 -->
== תרומות של המשתמש OriBot229 ==
* למה ליצור כל הדפים של רש"י על תנ"ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ"ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)
:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)
::ולגבי דפי רש"י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש"י בראשית ח]]. זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ"ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)
== <span lang="en" dir="ltr">Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="announcement-content" />
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].
The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].
Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.
-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])<section end="announcement-content" />
</div>
23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29905753 -->
== בקשת הרשאת עורך ממשק ==
{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]). תודה! [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת "עורך ממשק".<br>ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.<br>בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום. עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}
== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==
שלום לכולם.
המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]] עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.
קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]] ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל"מכוער לעין".
דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)
:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/~2026-73521-1|~2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:~2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/~2026-73521-1|~2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:~2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ"ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר. כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)
== הוספת גאדג'ט "תצוגה מקדימה" להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==
(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])
הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.
מוזמנים לנסות: "תצוגה מקדימה להערות" (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].
בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).
זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?
תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)
:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה "העדפות קריאה". אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. "תצוגה מקדימה לדפים" - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשפ"ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך.
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה.
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה.
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ"כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:27, 9 במרץ 2026 (IST)
== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==
אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]] (הזמנית).
שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)
== שגיאות בטעמי המקרא ==
שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא "שואב" את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.
הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):
[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח
[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד
למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?
אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)
:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשפ"ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)
::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)
== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==
שלום לכולם
עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.
היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?
אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}.
בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)
:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך "קובץ מקור"? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע"ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)
== מקומו שלמרחב הביאור ==
אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ"ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: "מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''". האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא "גבולי", בעצם "קו תפר" או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב"ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות "לצטט" אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם "ביאור", היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על "האזור האפור" בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: "מה, אנחנו נעסוק במחקר?" אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ"ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ"ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)
== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==
כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע "מתקפל", והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).
מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)
:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)
== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==
ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?
דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&diff=2976171&oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.<br>אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)
לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: <nowiki>'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''</nowiki> - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - <nowiki>{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}</nowiki>... יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)
:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)
לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: <nowiki>יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}</nowiki> ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)
:בן עדריאל - תיקנתי.
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)
== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==
בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,
ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ"ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].
אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)
== דפי התלמוד הבסיסיים ==
ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ"ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)
== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==
שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם "אורות המלחמה". כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי. {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב"אורות מאופל" האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: "בעוילם" הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::"אורות המלחמה" ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת "אורות/". בלי ה"מאופל".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)
== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==
אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ"ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו "כקטון כגדול תשמעון" ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
== <span lang="en" dir="ltr"> Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] </span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.
* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from <code>http://</code> to <code>https://</code> (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) </div>
:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)
== שגיאת כתיב? ==
אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ"ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/~2026-19794-44|~2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:~2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ"ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)
== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,
This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as <code>Module:Itemgroup/list</code>).
'''The Change:'''<br />
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]].
We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.
'''What You Need To Do:'''<br />
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.
'''Deadline:'''<br />
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.
Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29941252 -->
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)
== Request for comment (global AI policy) ==
<bdi lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
</bdi>
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30424282 -->
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr">Vote now in the 2026 U4C election</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="announcement-content" />
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].
Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,<section end="announcement-content" />
</div>
[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 -->
== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
<bdi lang="en" dir="ltr">Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])</bdi> 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 -->
}}
== <span lang="en" dir="ltr">Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="Message"/>
'''Legal & Safety Contacts'''
Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].
<section end="Message"/>
</div>
-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&oldid=30731267 -->
== שימו לב לעדכון הבא ==
היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי.
זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
<div class="mw-content-ltr">
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team,
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request.
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read "This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account." Let me know if this is correct.
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well.
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have "create account" and "login" at the top-left of the page.
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
</div>
sisbzooov356gt7m37lvswbqhfa63c7
3022094
3022075
2026-06-30T16:51:41Z
Nahum
68
/* שימו לב לעדכון הבא */ תגובה למשתמש Trizek (WMF) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])
3022094
wikitext
text/x-wiki
{{/פתיח}}
== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==
אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף "תבנית:כותרת לעמוד בגמרא" – ויקיטקסט <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;">
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]</span> יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)
:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==
<section begin="announcement-content" />
:''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>
שלום לכולם,
[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.
השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]
אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.
בברכה חמה,
אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי<br />
יו״ר ועדת הבחירות
בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות
[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates
[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.
[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates<section end="announcement-content" />
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=28866958 -->
== <span lang="en" dir="ltr">Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="message"/>
Dear Wikimedia Community,
The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]] of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].
A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.
Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.
Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.
Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.
Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.
=== Wikispore ===
The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.
After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support.
We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.
As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.
Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.
=== Wikinews ===
We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.
Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf <nowiki>[1]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 <nowiki>[2]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F <nowiki>[3]</nowiki>] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.
While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews <nowiki>[4]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F <nowiki>[5]</nowiki>, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? <nowiki>[6]</nowiki>].
[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.
Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.
SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.
'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.
=== Feedback and next steps ===
We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.
I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions.
<section end="message"/>
</div>
-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&oldid=28911188 -->
== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==
''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''
Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.
The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]
These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.
Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.
Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].
Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&oldid=28981877 -->
== <span lang="en" dir="ltr"> Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="message"/>
Hello everyone,
''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''
The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.
This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.
The three main features of this extension are:
* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
* '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
* '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.
'''Note''': The extension comes with a new user right called '''"Event Organizer"''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.
The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])
If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.
Thank you! <section end="message"/>
</div>
<bdi lang="en" dir="ltr">[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)</bdi>
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&oldid=29066664 -->
== זקוק ל"ויקי-עורך"... ==
שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ"ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי"א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע"פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ"ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ"ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים:
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה "היהודית" המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ"ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו "תורה" או "פרשות פתוחות וסתומות" או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ"ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל"ויקיעורך" שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
:שלום וברכה.
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל "פרשה פתוחה/סתומה" יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן:
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...
זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ"ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה "מה יקר חסדו"? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך.
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ"ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ"פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם.
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם "הצעד הקטן לאדם" שאנו עושים כאן יוביל ל"צעד גדול לאנושות" (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל "ארון הספרים היהודי" יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים "פרשות פתוחות וסתומות" הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד"ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל 55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש"ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש"ל וצבעוני) בש"ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז"ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ"ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על "עריכה" ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ"פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח"צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל"תורה" או ל"מקרא" יקבל בין שאר האפשרויות גם את "תורה טהורה"? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ"ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)
== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ"י פרשות ==
שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של "קישורים" בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)
:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ"ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==
שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה. כלדקמן:
# הופתעתי "שנמחקו" כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל "מהדורת ויקיטקסט". אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל "דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט"
דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש"ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
== הערות [[משתמש:עעא]] ==
מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :
בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.<br>
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)
--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג באב ה'תשפ"ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
== "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית" ==
בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית"], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.
אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב"חקירה"). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)
== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==
[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט "פנינים"]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק"ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)
== עין משפט ונר מצווה ==
מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)
:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr">Temporary accounts will be rolled out soon</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="body"/>
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.
Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate.
'''Why we are building temporary accounts'''
Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect.
Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.
'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: <code dir=ltr>~2025-12345-67</code> (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.
'''What does this mean for different groups of users?'''
'''For logged-out editors'''
* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.
'''For community members interacting with logged-out editors'''
* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.
'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''
* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.
'''Our requests for you, and next steps'''
* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.
To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!<section end="body" />
</div>
<bdi lang="en" dir="ltr">[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]</bdi> 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&oldid=29181713 -->
== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==
מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא.
בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)
== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==
מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)
== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
<section begin="server-switch"/><div class="plainlinks">
[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-Tech%2FServer+switch&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]
[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.
כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).
לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד.
תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע.
<span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&task=view&language=&filter=&action=translate translation or proofreading] of this banner text.</span>
'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''
*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.
'''השפעות אחרות''':
*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.
הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים.
'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''</div><section end="server-switch"/>
<span dir=ltr>[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])</span> 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29170715 -->
== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==
<section begin="announcement-content" />
שלום לכולם,
זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.
לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].
מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].
לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].
'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''
בברכה חמה,
אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי<br />יושב ראש, ועדת הבחירות<section end="announcement-content" />
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29360896 -->
== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==
[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל "עם כלביא". [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr">Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="function1"/>
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).
There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
<section end="function1"/>
</div>
-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29432175 -->
== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==
<section begin="announcement-content" />
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים.
אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]
מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.
בשם צוות התמיכה בוועדות,
<section end="announcement-content" />
-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29517125 -->
== בוט לשולחן ערוך ==
התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו"ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם "ס:") כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ט בחשוון ה'תשפ"ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק "ויברך דויד" במקום "ויברך דוד" (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה "הכל או כלום" או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ"א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד"ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר"ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס"ק ח לא יכול לבוא לפני סק"ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף "לוג" אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות "שפה טבעית" האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד"ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ"ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז"ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)
== <span lang="en" dir="ltr">Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="function2"/>
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki</span>. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
<section end="function2"/>
</div>
-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29583860 -->
== דף מפתח ==
מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)
== מפרשי הירושלמי ==
כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג.
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש"י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב"ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב"ז (או חידושי רידב"ז) ותוספות הרי"ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי"ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב"ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש"ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש"ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל "נר מערבי", וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר"א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר"ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא"פ). פירוש רא"פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. "לציין את זה '''בדפים'''". הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם "מהדורות סרוקות" אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך.
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה. אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף "פני משה על הירושלמי" מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה "פני משה". (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״ ראיתי בהיברובוקס. אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן. [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז"ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ"ד.
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)
== הוצאות לאור ==
האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)
== שבח לבורא עולם - התנ"ך המבואר הושלם ==
זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!
אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: "עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!" - צירוף מקרים משמח.
שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&platform=all-access&agent=user&redirects=0&start=2023-01-01&end=2025-12-02&pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ"ך.
אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)
נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.
הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש"י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש"י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).
תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)
אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ"ך! חזק וברוך!
מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש"י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש"י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש"י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)
::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)
:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש"י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי). [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)
:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ"ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ"ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)
== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==
שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ"ד (לפני כמאה שנים).
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים.
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)
== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==
קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט.
הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.
לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה.
הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.
האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה "להמשיך" את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט.
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד"כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם.
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::<nowiki>(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )</nowiki>
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע"כ ההודעה ממנו.
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם,
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה.
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח"כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש"כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בטבת ה'תשפ"ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית)
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת.
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת?
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע"ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו.
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל).
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם.
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו.
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם.
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה"תבניות" שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות "שלח דוא"ל למשתמש".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)
== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])
ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה"ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי"ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)
:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו " ו-', ועכשיו זה.<br>מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.<br>במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)
:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה "הנכונה" דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ"ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי "...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה" - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ד בטבת ה'תשפ"ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי"ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי"ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)
: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: <span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">ע</span> רגילה עם שווא נראית כ-<span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">עְ</span>, וזאת בדיוק הגלופה של ה-<span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">ﬠ</span> האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ"ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)
== [[אגרות צפון]] ==
שלום וברכה!
הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ"ג בטבת ה'תשפ"ו; <span style="color: #767676">ולמנינם:</span> 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).
:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&action=edit&redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ"ד בטבת ה'תשפ"ו; <span style="color: #767676">ולמנינם:</span> 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.<br>הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)
== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==
Dear Wikimedia communities,
We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.
''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''
In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.
We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.
📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]
If you have questions about the project, please refer to the FAQs:
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]
''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''
''Stay connected and receive updates:''
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]
We look forward to collaborating with you and your community.
'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29879549 -->
== תרומות של המשתמש OriBot229 ==
* למה ליצור כל הדפים של רש"י על תנ"ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ"ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)
:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)
::ולגבי דפי רש"י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש"י בראשית ח]]. זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ"ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)
== <span lang="en" dir="ltr">Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="announcement-content" />
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].
The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].
Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.
-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])<section end="announcement-content" />
</div>
23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29905753 -->
== בקשת הרשאת עורך ממשק ==
{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]). תודה! [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת "עורך ממשק".<br>ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.<br>בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום. עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}
== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==
שלום לכולם.
המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]] עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.
קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]] ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל"מכוער לעין".
דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)
:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/~2026-73521-1|~2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:~2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/~2026-73521-1|~2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:~2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ"ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר. כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)
== הוספת גאדג'ט "תצוגה מקדימה" להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==
(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])
הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.
מוזמנים לנסות: "תצוגה מקדימה להערות" (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].
בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).
זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?
תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)
:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה "העדפות קריאה". אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. "תצוגה מקדימה לדפים" - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשפ"ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך.
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה.
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה.
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ"כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:27, 9 במרץ 2026 (IST)
== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==
אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]] (הזמנית).
שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)
== שגיאות בטעמי המקרא ==
שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא "שואב" את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.
הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):
[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח
[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד
למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?
אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)
:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשפ"ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)
::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)
== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==
שלום לכולם
עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.
היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?
אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}.
בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)
:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך "קובץ מקור"? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע"ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)
== מקומו שלמרחב הביאור ==
אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ"ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: "מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''". האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא "גבולי", בעצם "קו תפר" או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב"ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות "לצטט" אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם "ביאור", היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על "האזור האפור" בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: "מה, אנחנו נעסוק במחקר?" אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ"ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ"ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)
== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==
כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע "מתקפל", והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).
מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)
:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)
== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==
ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?
דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&diff=2976171&oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.<br>אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)
לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: <nowiki>'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''</nowiki> - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - <nowiki>{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}</nowiki>... יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)
:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)
לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: <nowiki>יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}</nowiki> ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)
:בן עדריאל - תיקנתי.
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)
== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==
בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,
ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ"ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].
אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)
== דפי התלמוד הבסיסיים ==
ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ"ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)
== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==
שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם "אורות המלחמה". כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי. {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב"אורות מאופל" האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: "בעוילם" הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::"אורות המלחמה" ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת "אורות/". בלי ה"מאופל".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)
== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==
אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ"ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו "כקטון כגדול תשמעון" ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
== <span lang="en" dir="ltr"> Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] </span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.
* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from <code>http://</code> to <code>https://</code> (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) </div>
:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)
== שגיאת כתיב? ==
אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ"ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/~2026-19794-44|~2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:~2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ"ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)
== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,
This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as <code>Module:Itemgroup/list</code>).
'''The Change:'''<br />
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]].
We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.
'''What You Need To Do:'''<br />
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.
'''Deadline:'''<br />
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.
Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29941252 -->
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)
== Request for comment (global AI policy) ==
<bdi lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
</bdi>
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30424282 -->
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr">Vote now in the 2026 U4C election</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="announcement-content" />
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].
Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,<section end="announcement-content" />
</div>
[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 -->
== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
<bdi lang="en" dir="ltr">Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])</bdi> 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 -->
}}
== <span lang="en" dir="ltr">Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="Message"/>
'''Legal & Safety Contacts'''
Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].
<section end="Message"/>
</div>
-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&oldid=30731267 -->
== שימו לב לעדכון הבא ==
היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי.
זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
<div class="mw-content-ltr">
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team,
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request.
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read "This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account." Let me know if this is correct.
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well.
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have "create account" and "login" at the top-left of the page.
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I and my colleagues here are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
</div>
a8z42jbvbamn6ipz421n8ts4afbyuj4
3022097
3022094
2026-06-30T16:54:34Z
Nahum
68
/* שימו לב לעדכון הבא */
3022097
wikitext
text/x-wiki
{{/פתיח}}
== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==
אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף "תבנית:כותרת לעמוד בגמרא" – ויקיטקסט <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;">
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]</span> יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)
:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==
<section begin="announcement-content" />
:''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>
שלום לכולם,
[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.
השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]
אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.
בברכה חמה,
אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי<br />
יו״ר ועדת הבחירות
בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות
[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates
[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.
[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates<section end="announcement-content" />
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=28866958 -->
== <span lang="en" dir="ltr">Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="message"/>
Dear Wikimedia Community,
The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]] of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].
A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.
Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.
Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.
Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.
Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.
=== Wikispore ===
The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.
After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support.
We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.
As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.
Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.
=== Wikinews ===
We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.
Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf <nowiki>[1]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 <nowiki>[2]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F <nowiki>[3]</nowiki>] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.
While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews <nowiki>[4]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F <nowiki>[5]</nowiki>, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? <nowiki>[6]</nowiki>].
[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.
Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.
SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.
'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.
=== Feedback and next steps ===
We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.
I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions.
<section end="message"/>
</div>
-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&oldid=28911188 -->
== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==
''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''
Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.
The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]
These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.
Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.
Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].
Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&oldid=28981877 -->
== <span lang="en" dir="ltr"> Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="message"/>
Hello everyone,
''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''
The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.
This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.
The three main features of this extension are:
* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
* '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
* '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.
'''Note''': The extension comes with a new user right called '''"Event Organizer"''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.
The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])
If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.
Thank you! <section end="message"/>
</div>
<bdi lang="en" dir="ltr">[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)</bdi>
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&oldid=29066664 -->
== זקוק ל"ויקי-עורך"... ==
שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ"ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי"א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע"פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ"ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ"ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים:
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה "היהודית" המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ"ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו "תורה" או "פרשות פתוחות וסתומות" או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ"ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל"ויקיעורך" שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
:שלום וברכה.
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל "פרשה פתוחה/סתומה" יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן:
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...
זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ"ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה "מה יקר חסדו"? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך.
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ"ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ"פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם.
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם "הצעד הקטן לאדם" שאנו עושים כאן יוביל ל"צעד גדול לאנושות" (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל "ארון הספרים היהודי" יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים "פרשות פתוחות וסתומות" הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד"ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל 55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש"ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש"ל וצבעוני) בש"ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז"ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ"ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על "עריכה" ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ"פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח"צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל"תורה" או ל"מקרא" יקבל בין שאר האפשרויות גם את "תורה טהורה"? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ"ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)
== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ"י פרשות ==
שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של "קישורים" בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)
:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ"ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==
שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה. כלדקמן:
# הופתעתי "שנמחקו" כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל "מהדורת ויקיטקסט". אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל "דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט"
דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש"ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
== הערות [[משתמש:עעא]] ==
מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :
בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.<br>
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)
--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג באב ה'תשפ"ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
== "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית" ==
בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית"], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.
אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב"חקירה"). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)
== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==
[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט "פנינים"]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק"ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)
== עין משפט ונר מצווה ==
מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)
:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr">Temporary accounts will be rolled out soon</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="body"/>
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.
Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate.
'''Why we are building temporary accounts'''
Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect.
Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.
'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: <code dir=ltr>~2025-12345-67</code> (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.
'''What does this mean for different groups of users?'''
'''For logged-out editors'''
* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.
'''For community members interacting with logged-out editors'''
* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.
'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''
* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.
'''Our requests for you, and next steps'''
* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.
To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!<section end="body" />
</div>
<bdi lang="en" dir="ltr">[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]</bdi> 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&oldid=29181713 -->
== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==
מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא.
בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)
== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==
מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)
== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
<section begin="server-switch"/><div class="plainlinks">
[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-Tech%2FServer+switch&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]
[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.
כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).
לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד.
תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע.
<span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&task=view&language=&filter=&action=translate translation or proofreading] of this banner text.</span>
'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''
*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.
'''השפעות אחרות''':
*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.
הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים.
'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''</div><section end="server-switch"/>
<span dir=ltr>[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])</span> 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29170715 -->
== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==
<section begin="announcement-content" />
שלום לכולם,
זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.
לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].
מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].
לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].
'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''
בברכה חמה,
אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי<br />יושב ראש, ועדת הבחירות<section end="announcement-content" />
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29360896 -->
== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==
[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל "עם כלביא". [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr">Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="function1"/>
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).
There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
<section end="function1"/>
</div>
-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29432175 -->
== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==
<section begin="announcement-content" />
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים.
אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]
מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.
בשם צוות התמיכה בוועדות,
<section end="announcement-content" />
-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29517125 -->
== בוט לשולחן ערוך ==
התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו"ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם "ס:") כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ט בחשוון ה'תשפ"ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק "ויברך דויד" במקום "ויברך דוד" (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה "הכל או כלום" או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ"א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד"ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר"ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס"ק ח לא יכול לבוא לפני סק"ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף "לוג" אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות "שפה טבעית" האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד"ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ"ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז"ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)
== <span lang="en" dir="ltr">Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="function2"/>
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki</span>. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
<section end="function2"/>
</div>
-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29583860 -->
== דף מפתח ==
מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)
== מפרשי הירושלמי ==
כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג.
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש"י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב"ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב"ז (או חידושי רידב"ז) ותוספות הרי"ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי"ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב"ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש"ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש"ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל "נר מערבי", וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר"א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר"ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא"פ). פירוש רא"פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. "לציין את זה '''בדפים'''". הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם "מהדורות סרוקות" אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך.
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה. אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף "פני משה על הירושלמי" מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה "פני משה". (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״ ראיתי בהיברובוקס. אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן. [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז"ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ"ד.
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)
== הוצאות לאור ==
האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)
== שבח לבורא עולם - התנ"ך המבואר הושלם ==
זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!
אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: "עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!" - צירוף מקרים משמח.
שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&platform=all-access&agent=user&redirects=0&start=2023-01-01&end=2025-12-02&pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ"ך.
אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)
נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.
הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש"י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש"י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).
תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)
אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ"ך! חזק וברוך!
מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש"י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש"י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש"י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)
::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)
:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש"י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי). [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)
:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ"ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ"ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)
== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==
שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ"ד (לפני כמאה שנים).
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים.
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)
== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==
קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט.
הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.
לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה.
הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.
האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה "להמשיך" את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט.
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד"כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם.
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::<nowiki>(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )</nowiki>
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע"כ ההודעה ממנו.
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם,
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה.
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח"כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש"כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בטבת ה'תשפ"ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית)
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת.
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת?
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע"ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו.
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל).
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם.
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו.
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם.
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה"תבניות" שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות "שלח דוא"ל למשתמש".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)
== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])
ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה"ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי"ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)
:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו " ו-', ועכשיו זה.<br>מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.<br>במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)
:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה "הנכונה" דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ"ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי "...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה" - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ד בטבת ה'תשפ"ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי"ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי"ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)
: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: <span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">ע</span> רגילה עם שווא נראית כ-<span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">עְ</span>, וזאת בדיוק הגלופה של ה-<span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">ﬠ</span> האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ"ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)
== [[אגרות צפון]] ==
שלום וברכה!
הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ"ג בטבת ה'תשפ"ו; <span style="color: #767676">ולמנינם:</span> 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).
:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&action=edit&redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ"ד בטבת ה'תשפ"ו; <span style="color: #767676">ולמנינם:</span> 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.<br>הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)
== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==
Dear Wikimedia communities,
We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.
''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''
In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.
We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.
📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]
If you have questions about the project, please refer to the FAQs:
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]
''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''
''Stay connected and receive updates:''
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]
We look forward to collaborating with you and your community.
'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29879549 -->
== תרומות של המשתמש OriBot229 ==
* למה ליצור כל הדפים של רש"י על תנ"ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ"ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)
:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)
::ולגבי דפי רש"י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש"י בראשית ח]]. זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ"ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)
== <span lang="en" dir="ltr">Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="announcement-content" />
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].
The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].
Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.
-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])<section end="announcement-content" />
</div>
23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29905753 -->
== בקשת הרשאת עורך ממשק ==
{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]). תודה! [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת "עורך ממשק".<br>ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.<br>בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום. עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}
== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==
שלום לכולם.
המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]] עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.
קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]] ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל"מכוער לעין".
דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)
:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/~2026-73521-1|~2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:~2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/~2026-73521-1|~2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:~2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ"ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר. כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)
== הוספת גאדג'ט "תצוגה מקדימה" להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==
(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])
הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.
מוזמנים לנסות: "תצוגה מקדימה להערות" (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].
בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).
זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?
תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)
:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה "העדפות קריאה". אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. "תצוגה מקדימה לדפים" - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשפ"ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך.
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה.
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה.
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ"כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:27, 9 במרץ 2026 (IST)
== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==
אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]] (הזמנית).
שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)
== שגיאות בטעמי המקרא ==
שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא "שואב" את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.
הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):
[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח
[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד
למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?
אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)
:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשפ"ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)
::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)
== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==
שלום לכולם
עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.
היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?
אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}.
בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)
:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך "קובץ מקור"? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע"ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)
== מקומו שלמרחב הביאור ==
אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ"ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: "מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''". האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא "גבולי", בעצם "קו תפר" או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב"ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות "לצטט" אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם "ביאור", היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על "האזור האפור" בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: "מה, אנחנו נעסוק במחקר?" אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ"ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ"ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)
== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==
כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע "מתקפל", והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).
מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)
:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)
== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==
ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?
דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&diff=2976171&oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.<br>אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)
לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: <nowiki>'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''</nowiki> - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - <nowiki>{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}</nowiki>... יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)
:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)
לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: <nowiki>יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}</nowiki> ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)
:בן עדריאל - תיקנתי.
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)
== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==
בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,
ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ"ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].
אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)
== דפי התלמוד הבסיסיים ==
ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ"ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)
== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==
שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם "אורות המלחמה". כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי. {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב"אורות מאופל" האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: "בעוילם" הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::"אורות המלחמה" ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת "אורות/". בלי ה"מאופל".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)
== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==
אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ"ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו "כקטון כגדול תשמעון" ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
== <span lang="en" dir="ltr"> Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] </span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.
* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from <code>http://</code> to <code>https://</code> (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) </div>
:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)
== שגיאת כתיב? ==
אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ"ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/~2026-19794-44|~2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:~2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ"ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)
== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,
This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as <code>Module:Itemgroup/list</code>).
'''The Change:'''<br />
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]].
We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.
'''What You Need To Do:'''<br />
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.
'''Deadline:'''<br />
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.
Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29941252 -->
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)
== Request for comment (global AI policy) ==
<bdi lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
</bdi>
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30424282 -->
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr">Vote now in the 2026 U4C election</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="announcement-content" />
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].
Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,<section end="announcement-content" />
</div>
[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 -->
== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
<bdi lang="en" dir="ltr">Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])</bdi> 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 -->
}}
== <span lang="en" dir="ltr">Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="Message"/>
'''Legal & Safety Contacts'''
Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].
<section end="Message"/>
</div>
-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&oldid=30731267 -->
== שימו לב לעדכון הבא ==
היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי.
זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
<div class="mw-content-ltr">
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team,
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request.
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read "This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account." Let me know if this is correct.
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well.
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have "create account" and "login" at the top-left of the page.
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
</div>
7k909gj2sws0kjx8ye4v8ff584ry242
חוק הגנת הצרכן
0
1492
3022232
3019779
2026-07-01T11:00:53Z
OpenLawBot
8112
[3022180] עדכוני מדד: בשנת 2013: 16.26 / 50.82; בשנת 2014: 16.61 / 51.89; בשנת 2015: 16.56 / 51.74; בשנת 2016: 16.38 / 51.18; בשנת 2017: 16.33 / 51.02; בשנת 2018: 16.42 / 51.33; בשנת 2019: 16.57 / 51.79; בשנת 2020: 16.62 / 51.94; בשנת 2021: 16.52 / 51.63; בשנת 2022: 16.92 / 52.87; בשנת 2023: 17.81 / 55.67; בשנת 2024: 18.41 / 57.53; בשנת 2025: 19.04 / 59.50; בשנת 2026: 19.49 / 60.90.
3022232
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000237}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״א, 248|חוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209363.pdf}}, {{ח:תיבה|298|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317312.pdf}}, {{ח:תיבה|298|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317814.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 16|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317313.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 82|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210526.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 188|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210965.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 252|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211055.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 158|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 52|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|182|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211507.pdf}}, {{ח:תיבה|298|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211534.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 151|חוק עוולות מסחריות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211634.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 201|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 125|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300370.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 194|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300479.pdf}}, {{ח:תיבה|427|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300500.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 574|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1904.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 426|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299734.pdf}}, {{ח:תיבה|454|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299730.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 96|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299613.pdf}}, {{ח:תיבה|97|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 87|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299884.pdf}}, {{ח:תיבה|104|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299688.pdf}}, {{ח:תיבה|279|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}, {{ח:תיבה|320|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 27|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2073.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 14|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300676.pdf}}, {{ח:תיבה|490|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300046.pdf}}, {{ח:תיבה|493|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300809.pdf}}, {{ח:תיבה|576|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300792.pdf}}, {{ח:תיבה|606|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300798.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 305|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300725.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס׳ 3 לחוק החוזים האחידים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301011.pdf}}, {{ח:תיבה|636|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301182.pdf}}, {{ח:תיבה|1021|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301184.pdf}}, {{ח:תיבה|1022|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301307.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 279|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301142.pdf}}, {{ח:תיבה|280|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301329.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}, {{ח:תיבה|615|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301330.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 262|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301543.pdf}}, {{ח:תיבה|402|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_577390.pdf}}, {{ח:תיבה|454|חוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301575.pdf}}, {{ח:תיבה|622|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303824.pdf}}, {{ח:תיבה|734|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303846.pdf}}, {{ח:תיבה|734|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 66|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306602.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 611|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|620|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323305.pdf}}, {{ח:תיבה|717|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338807.pdf}}, {{ח:תיבה|897|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343668.pdf}}, {{ח:תיבה|1094|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347848.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}, {{ח:תיבה|442|תיקון מס׳ 4 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381088.pdf}}, {{ח:תיבה|593|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382428.pdf}}, {{ח:תיבה|1044|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390329.pdf}}, {{ח:תיבה|1156|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 126|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489222.pdf}}, {{ח:תיבה|742|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504033.pdf}}, {{ח:תיבה|748|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504039.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 143|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528245.pdf}}, {{ח:תיבה|222|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 98|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_590500.pdf}}, {{ח:תיבה|175|חוק הגז הפחמימני המעובה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_592903.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|964|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|546|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2963894.pdf}}, {{ח:תיבה|662|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3028650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 161|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|1016|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642902.pdf}}, {{ח:תיבה|1036|תיקון מס׳ 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642909.pdf}}, {{ח:תיבה|1046|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4643029.pdf}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 79 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4733951.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 498|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191595.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 368|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.
''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 1028|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4599.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 594|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4909.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 254|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5071.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 508|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5331.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 694|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5511.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 670|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5658.pdf}}; {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ב, 3945|עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10239.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 8414|עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13456.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2212|עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14088.pdf}}. ''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ה, 945|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6419.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 231|שינוי התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6732.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1099|שינוי התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7116.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הטעיה וניצול מצוקה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות לעניין סוגים של עסקאות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: סימון טובין והצגת מחירים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: אחריות ושירות לאחר מכירה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והממונה, תפקידו וסמכויותיו}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: אכיפה מינהלית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: עיצום כספי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן ג׳: התחייבות להימנע מהפרה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2: קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עונשין ותרופות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית: {{מוקטן|סעיפי הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות}}}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}</div>
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ס, תשס״ד־2, תשס״ו־4, תשע״ד־4, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אכיפה מינהלית“ – עיצום כספי, התראה מינהלית והתחייבות להימנע מהפרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת“ – הוועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשאה לחיוב“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכיין“ – בעל זכות שימוש בשם העוסק המקיים מערכת עסקית חשבונאית נפרדת מהעוסק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זה“ – לרבות התקנות לפיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותי תשלום“ – {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכר“ – לרבות השכרה, מקח־אגב־שכירות, הצגה למכירה, הצעה למכירה, וחליפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר זהות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהממונה הסמיכו למפקח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום העסק“ – מקום שבו מתנהל עסקו של העוסק, לרבות סניף שלו, ובלבד שהסניף אינו מנוהל על ידי זכיין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – טובין, מקרקעין, זכויות, ניירות ערך כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, ואיגרות חוב ממשלתיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – מכירת נכס או מתן שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסומת“ – לרבות פרסום שמומן או שנתמך בידי גורם מסחרי הקשור לנושא הפרסום, או שהמפרסם קיבל בעדו, מראש או בדיעבד, תשלום או כל טובת הנאה אחרת, או התחייבות לקבלם מאת גורם מסחרי כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שם“, לענין יחיד – השם הפרטי ושם המשפחה, ולענין תאגיד – השם הרשום של התאגיד במרשם המתנהל בהתאם לדין שעל פיו הוקם ומענו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התעשיה, המסחר והתיירות.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הטעיה וניצול מצוקה}}
{{ח:סעיף|2|איסור הטעיה|תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ח, תשנ״ג, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו־2, תשס״ח־3, תשע״ז־2, תשפ״ד־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:
{{ח:תתת|(1)}} הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;
{{ח:תתת|(2)}} המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;
{{ח:תתת|(3)}} מועד ההספקה או מועד מתן השירות;
{{ח:תתת|(3א)}} המקום שאליו יסופק לצרכן הנכס או השירות, לרבות הספקה לאזור, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
{{ח:תתת|(4)}} השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם, לרבות מצג בנכס או על גבי הנכס, המעיד על השימוש, על התועלת או על הסיכונים כאמור, ובכלל זה מצג או מספר המופיע באופן פיזי או דיגיטלי;
{{ח:תתת|(5)}} דרכי הטיפול בנכס;
{{ח:תתת|(6)}} זהות היצרן, היבואן או נותן השירות;
{{ח:תתת|(7)}} השם או הכינוי המסחרי של הנכס או השירות;
{{ח:תתת|(8)}} מקום הייצור של הנכס;
{{ח:תתת|(9)}} תאריך הייצור של הנכס או תאריך תפוגתו;
{{ח:תתת|(10)}} החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות;
{{ח:תתת|(11)}} התאמתו של הנכס או השירות לתקן, למיפרט או לדגם;
{{ח:תתת|(12)}} קיומם של חלפים, אבזרים או חמרים המיוחדים או המתאימים לתיקון הנכס או לשימוש בו;
{{ח:תתת|(13)}} המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית;
{{ח:תתת|(14)}} חוות דעת מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם, תוצאות השימוש בהם, והסיכונים הכרוכים בהם;
{{ח:תתת|(15)}} השימוש הקודם שנעשה בנכס או היותו חדש או משופץ;
{{ח:תתת|(16)}} שירות אחזקה ותנאיו;
{{ח:תתת|(17)}} תנאי אחריות לנכס או לשירות;
{{ח:תתת|(18)}} כמות הטובין שבמלאי מסוג נושא העסקה;
{{ח:תתת|(19)}} היות העסקה שלא במהלך עסקים;
{{ח:תתת|(20)}} היות מקורו של הנכס הנמכר בפשיטת רגל, בכינוס נכסים או בפירוק של חברה;
{{ח:תתת|(21)}} תנאי הביטול של עסקה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימכור עוסק, לא ייבא ולא יחזיק לצרכי מסחר נכס שיש בו הטעיה ולא ישתמש בנכס כאמור למתן שירות.
{{ח:תת|(ב1)}} לא יציב עוסק שלט ולא יודיע בכל דרך אחרת, שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו.
{{ח:תת|(ב2)}} עוסק המודיע, בכל דרך שהיא, שאין לצרכן זכות לבטל עסקה, או לקבל חזרה את כספו, יסייג את הודעתו באופן שיובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.
{{ח:סעיף|3|איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת|תיקון: תשמ״ח, תש״ס, תשע״ד־4, תשע״ו־3, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל (בסעיף זה – מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (להלן – הפעלת השפעה בלתי הוגנת).
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו עוסק שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן, כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:
{{ח:תתת|(1)}} הגביל את יכולתו של צרכן לעזוב מקום או יצר בפני צרכן את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;
{{ח:תתת|(2)}} מנע מצרכן את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;
{{ח:תתת|(3)}} ערך ביקורים חוזרים ונשנים בבית צרכן כדי לשכנעו לקשור עמו עסקה, אף שהצרכן הביע, במפורש או במשתמע, את רצונו כי יימנע מכך;
{{ח:תתת|(4)}} ביצע פניות חוזרות ונשנות לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;
{{ח:תתת|(5)}} ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן;
{{ח:תתת|(6)}} ניצל את העובדה שצרכן אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
{{ח:תתת|(7)}} איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו;
{{ח:תתת|(8)}} סיפק לצרכן נכס או שירות בתשלום, ללא בקשה מפורשת של הצרכן;
{{ח:תתת|(9)}} יצר רושם כי צרכן זכה או יזכה בפרס או בהטבה אחרת, אף שאין פרס או הטבה כאמור או שנדרש תשלום מהצרכן או תנאי אחר כדי לקבל את הפרס או את ההטבה ואלה לא פורסמו מראש;
{{ח:תתת|(10)}} מנע מצרכן להביא למקום העסק או מקום אחר המנוהל על ידי עוסק (בפסקה זו – מקום) מזון או שתייה מאותו סוג הנמכר במקום, אלא אם כן המקום במהותו הוא בית אוכל; הוראות פסקה זו לא יחולו אם המשטרה או ממונה ביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, הורו על מניעה כאמור מטעמי ביטחון הציבור.
{{ח:סעיף|3א|איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום|תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מצב חירום“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|(2)}} אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(3)}} מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת.
{{ח:תת|(ב)}} הוכרז מצב חירום ושוכנע השר כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום כדי להעלות מחירים של טובין חיוניים או שירותים חיוניים, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להכריז כי בתקופה שיקבע לפי סעיף קטן (ו)(1) יחולו הוראות סעיף זה, במדינה או בחלק ממנה כפי שיקבע (בסעיף זה – הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום); לא נמסרה עמדת שר האוצר בתוך שבעה ימים מהיום שבו השר פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הכרזה על איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13083.pdf|י״פ תשפ״ה, 2694}}), לפיה השר הכריז כי הוראות סעיף 3א יחולו בכל שטח המדינה לתקופה מיום 13.1.2025 ועד יום 26.2.2025).}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הכריז השר כאמור בסעיף קטן (ב), יקבעו הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר, בהודעה שתפורסם ברשומות, טובין חיוניים ושירותים חיוניים, למעט פירות וירקות בכפוף להוראות פסקה (3), והכול בהתחשב במאפייניו ובנסיבותיו של מצב החירום (בסעיף זה – ההודעה); הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים לעדכן את ההודעה כאמור מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(2)}} לא הסכימו הממונה והממונה על התקציבים על טובין או שירות כאמור בפסקה (1), יביאו את העניין בלא דיחוי להכרעת נציג ציבור שימנו השר ושר האוצר (בסעיף קטן זה – השרים), שהוא איש סגל בכיר בתחום הכלכלה של מוסד להשכלה גבוהה, שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}; על מינויו וכהונתו של נציג הציבור כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות החלות לעניין חבר ועדת הערר לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}; אין במחלוקת כאמור כדי למנוע פרסום הודעה לגבי טובין ושירותים שעליהם יש הסכמה.
{{ח:תתת|(3)}} סברו השרים כי יש לכלול בהודעה פרי מסוים או ירק מסוים, רשאים הם, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, להורות לממונה ולממונה על התקציבים לכלול אותם בהודעה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בתקופת ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם הציע, הציג או מכר לצרכן טובין חיוניים או שירותים חיוניים הנכללים בהודעה במחיר העולה באופן ניכר וחריג, כפי שנקבע בנוהל לפי פסקה (6), על המחיר הממוצע של הטובין או השירותים האמורים כפי שנמכרו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום (בסעיף זה – המחיר הממוצע), ולעניין פירות או ירקות – בכפוף להוראות פסקה (7).
{{ח:תתת|(2)}} נמכרו הטובין או השירותים על ידי העוסק בתקופה קצרה משלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום – יחושב המחיר הממוצע לפי אותה תקופה.
{{ח:תתת|(3)}} לא נמכרו הטובין או השירותים על ידי אותו עוסק בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, או שהעוסק לא מסר לממונה או למפקח ידיעה או מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(2)}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות סעיף זה – יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של הטובין או השירותים בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, כפי שנמכרו על ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לאלה של אותו עוסק.
{{ח:תתת|(4)}} לא נמכרו הטובין על ידי אותו עוסק ועל ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של מוצר דומה לאותם טובין כפי שנמכרו על ידי אותו עוסק בתקופה האמורה; לעניין זה, יראו מוצר כדומה לאותם טובין אם השימוש בו דומה לשימוש שנעשה בהם והוא זהה להם במשקלו ובגודלו.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), לעניין הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום שהשר הכריז לאחר שחלפה שנה מהיום שבו הוכרז מצב חירום, יובאו בחשבון שלושת החודשים שקדמו למועד כניסתה לתוקף של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת.
{{ח:תתת|(6)}} הממונה, בהתייעצות עם ועדת המחירים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, יקבע בנוהל אמות מידה שלפיהן יראו עלייה במחיר כעלייה באופן ניכר וחריג; אמות מידה לעניין פירות וירקות ייקבעו בהתייעצות עם ועדת המחירים כאמור, שבה שני חברים שהם עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר; נוהל לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תתת|(7)}} נכללו בהודעה פירות או ירקות, יקבעו השרים, בצו, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, את אופן חישוב המחיר הממוצע של פרי או ירק שנכללו בהודעה, ולא יחולו לגביו הוראות פסקאות (1) עד (5) לעניין חישוב המחיר הממוצע.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), לא יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העלייה במחיר הטובין או השירותים נעשתה לפי דין או לפי הסכם בין עוסק לצרכן שנחתם לפני ההכרזה על מצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} העלייה במחיר הטובין או השירותים נובעת מהתייקרות העלויות שהעוסק נדרש לשאת בהן כדי לספק את הטובין או השירות;
{{ח:תתת|(3)}} נסיבות חריגות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות ותהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ורשאי השר להאריך את תוקפה בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שאם סך תקופות ההכרזה עלה על 75 ימים, לא יאריך השר את תוקף ההכרזה אלא בצו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תתת|(2)}} פקע תוקפה של ההכרזה על מצב חירום, יפקע תוקפה של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום; חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן הכריז השר הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יבטל את ההכרזה בלא דיחוי.
{{ח:סעיף|4|חובת גילוי לצרכן|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק חייב לגלות לצרכן –
{{ח:תתת|(1)}} כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס;
{{ח:תתת|(2)}} כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל;
{{ח:תתת|(3)}} כל פרט מהותי לגבי נכס שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסחר ברכב משומש|תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן, פנינים ומוצרי זהב)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן, פנינים ומוצרי זהב), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח)|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי משקל של מוצר)|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי משקל של מוצר), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע״ו–2015}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה)|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי אספקת נכס או שירות)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי אספקת נכס או שירות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת}} אולם תהא זו הגנה לעוסק אם הוכיח כי הפגם, האיכות או התכונה או הפרט המהותי בנכס היו ידועים לצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על שירות.
{{ח:סעיף|4א|חוזה אחיד ומידע אחר המיועד לצרכן|תיקון: תשנ״ה, תש״ע, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין:
{{ח:תת|(1)}} האותיות, כולן או חלקן, בחוזה אחיד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החוזים האחידים|בחוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982}} (בסעיף זה – חוזה אחיד), או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן, לרבות בפרסומת, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע, ואופן כתיבתן והצגתן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן)|תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(2)}} רשימת תנאים מהותיים בחוזה אחיד, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי פסקה זו יכול שיהיו לפי סוגי עוסקים או שירותים.
{{ח:סעיף|4ב|זהות העוסק|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} עוסק חייב לגלות לצרכן את שמו ומספר הזהות שלו על גבי כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תכתובת מטעמו המופנית לצרכן מסוים; לענין פסקה זו, ”תכתובת“ – טופס הזמנה, תעודת אחריות ואישור התקנה;
{{ח:תת|(2)}} הצעה מטעמו לכריתת חוזה;
{{ח:תת|(3)}} חוזה שעליו הוא חותם;
{{ח:תת|(4)}} שובר תשלום באשראי או חשבונית מס.
{{ח:סעיף|4ג|חובת גילוי מדיניות החזרת טובין|תיקון: תשס״ה, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המציע, המציג, או המוכר טובין לצרכן, יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם; במודעה יצוין אם ניתן להחזיר טובין כאמור, לרבות הגבלות להחזרת הטובין, תנאי ההחזרה, אופן וסוג ההחזר שיקבל הצרכן (בחוק זה – מדיניות החזרת טובין); צוין במודעה כי לא ניתן להחזיר טובין, הן בדרך כלל והן במקרים מסוימים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש הצרכן להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם, בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה, והעוסק לא פעל בהתאם לאותה מדיניות, רשאי הצרכן להחזירם לעוסק בתוך שבעה ימים מיום שסורב, והעוסק יהיה חייב להשיב לו את מלוא התמורה שקיבל באופן שבו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין; לענין זה, פתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כהרעה במצב הטובין, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע אחרת לגבי טובין או סוגי טובין.
{{ח:תת|(ג)}} לא הציג עוסק מודעה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לו את הטובין, וההוראות לפי סעיף קטן (ב) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} מוצרי מזון או טובין פסידים;
{{ח:תתת|(2)}} טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק, או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית;
{{ח:תתת|(3)}} טובין שיוצרו במיוחד לפי הזמנה של הצרכן;
{{ח:תתת|(4)}} טובין שבהתאם להוראות שניתנו לפי דין אין להחזירם;
{{ח:תתת|(5)}} טובין שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות העומדת לצרכן במקרה של הפרת תנאי עסקה לפי כל דין.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע הוראות לענין סעיף זה, לרבות בדבר הצגת המודעה במקום העסק כאמור בסעיף קטן (א), ובדבר גודל האותיות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין)|תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין), התשס״ה–2005}}.}}
{{ח:סעיף|4ד|חשיפה נאותה של מצרכי מזון בפיקוח|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מצרך מזון בפיקוח“ – מצרך מזון {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|שחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, הוחל עליו בצו, ונקבע לו מחיר או מחיר מרבי לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}} או הוחל עליו פיקוח לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#פרק ו|פרק ו׳ לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין חובת עוסק להקצות שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח, בשטח, במיקום, באופן ובמועדים שיקבע, ובשים לב, בין השאר, לגודלו של העוסק, לסוג המצרך ולדרך אחסנתו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח)|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:סעיף|5|עריכת חוזה בכתב ומסירתו|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או ניצול מצוקת הצרכן, רשאי הוא לקבוע בתקנות, לגבי סוגי עסקים או שירותים, כי עוסק חייב לערוך חוזה בכתב עם הצרכן, ולציין בו את הפרטים שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית)|תקנות הגנת הצרכן (פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית), התש״ן–1989}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן)|תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות)|תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} עוסק, העומד לחתום על חוזה עם צרכן, חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני חתימתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.
{{ח:סעיף|6|אחריות להטעיה באריזה}}
{{ח:תת|(א)}} היתה הטעיה בעיצוב הנכס או באריזתו, על גבי האריזה או במצורף לה, יראו גם את היצרן, היבואן, האורז והמעצב כמפירים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתובענה בשל עוולה לפי סעיף זה תהא ליצרן, ליבואן, לאורז ולמעצב הגנה אם הוכיח שלא הוא אחראי להטעיה אלא פלוני שנקב בשמו ובמענו.
{{ח:סעיף|7|אחריות להטעיה בפרסומת|תיקון: תשמ״ח, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} –
{{ח:תתת|(1)}} את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;
{{ח:תתת|(2)}} אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה – אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של נכס או של שירות או בדבר ממצאי בדיקה שנעשתה בהם או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בהם, יהא הממונה רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הציג ראיות כאמור להנחת דעתו של הממונה, תהא בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה, אולם תהא זו הגנה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה.
{{ח:תתת|(2)}} המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.
{{ח:תתת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, השתתפות עיתונאי, לרבות מגיש, קריין או מנחה בכל כלי תקשורת, בפרסומת, יראו אותה כפרסומת מטעה, אם אין בה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית לבין הפרסומת.
{{ח:תתת|(4)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת.
{{ח:תת|(ד)}} חזקה שפרסומת נעשתה בידי מי שמצויין בה כמציע הנכס או השירות, אלא אם כן צויין אחרת בפרסומת עצמה.
{{ח:תת|(ה)}} פרסומת העלולה להטעות צרכן בישראל – אחת היא, לענין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה.
{{ח:סעיף|7א|פרסומת או דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים|תיקון: תשמ״ח, תש״ס, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת וכן לדרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסויים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים)|תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:סעיף|7ב|סייגים לשימוש בשם|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב), לא יציג ולא יפרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, ולא יקרא או יכנה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} פועל משיקולים עסקיים או למטרות רווח.
{{ח:תתת|(2)}} ממומן או נתמך בידי גורם מסחרי.
{{ח:תתת|(3)}} הכנסותיו, כולן או חלקן, הן –
{{ח:תתתת|(א)}} מפרסום מידע מסחרי;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתשלומים של גורמים מסחריים המשתתפים בסקרים שהוא עורך;
{{ח:תתתת|(ג)}} מדמי חבר קבועים או חד־פעמיים המשולמים על ידי גורמים מסחריים;
{{ח:תתתת|(ד)}} מתשלומים של גורמים מסחריים בעבור השימוש בתוצאות של סקרים, בדיקות או תחרויות הנערכות על ידיו;
{{ח:תתתת|(ה)}} ממתן חסות לפעילות מסחרית.
{{ח:תתת|(4)}} פרסומיו כוללים פרסומת, גלויה או מוסווית, בתשלום או שלא בתשלום, של גורם מסחרי.
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות לעניין סוגים של עסקאות|תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר במזומן“ – המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר באשראי“ – המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא כולל תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר לשיעורין“ – תשלומים לשיעורין של המחיר שנקבע לנכס או לשירות שאינם כוללים תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה מיוחדת“ – מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת לצרכן הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים של העסק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך מתן הנחה לצרכן פלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה באשראי“ – עסקה שנקבע לה מחיר באשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדמה“ – תשלום מראש של המחיר, כולו או מקצתו, לפני מסירת הנכס או מתן השירות; לענין זה יראו כתשלום גם מתן שטר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}}, אף אם ניתן למועד מאוחר ממועד הוצאתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוכלות“ – הצעת עסקה לצרכן מאת עוסק, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, וכן לכל מקום שאינו בית עסק של העוסק או של מי מטעמו (להלן – מקום הצרכן), או פניה יזומה של עוסק לצרכן בכל דרך שהיא, שבעקבותיה הגיע העוסק, או מי מטעמו, למקום הצרכן כדי לקשור עסקה.
{{ח:סעיף|9|הודעת פרטים בעסקת אשראי}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בצו טובין ושירותים שעוסק לא יקבע להם מחיר באשראי בעסקה עם צרכן אלא אם הודיע לו לגביהם מראש, בדרך שנקבעה באותו צו, פרטים אלה, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} המחיר באשראי והמחיר במזומן;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות)|תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבמחיר באשראי;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי)|תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי), התשמ״ד–1983}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} מהותה וסכומה של כל תוספת אחרת למחיר;
{{ח:תתת|(4)}} שיעורי התשלום של המחיר באשראי, ובמקח אגב שכירות – של דמי השכירות, ומועדיהם;
{{ח:תתת|(5)}} כל תניה שעל פיה ייפגעו זכויות הצרכן, וכל ריבית או קנס שיוטל עליו, בשל אי־קיום תנאי מתנאי העסקה;
{{ח:תתת|(6)}} כל התניה על דיני הראיות, על סדרי הדין או על סמכות מקומית של בית המשפט;
{{ח:תתת|(7)}} כל פרט אחר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי בצו לקבוע טובין ושירותים אשר, אם נמכרו או ניתנו תמורת מחיר לשיעורין, תהא חובה על העוסק להודיע בכתב לצרכן על כל תניה כמפורט בסעיף קטן (א)(4), (5) ו־(6) שנקבעה לעסקה.
{{ח:סעיף|10|נקיבת הפרש כוזב}}
{{ח:ת}} נמצא כי ההפרש בין המחיר במזומן למחיר באשראי, או שיעור הריבית, או סכומה של תוספת אחרת, גדול למעשה מזה שעליו הודיע העוסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, או כי המחיר לשיעורין גבוה מהמחיר במזומן, רשאי הצרכן לשלם לפי הסכום הנמוך, זולת אם הוכיח העוסק כי מקור אי ההתאמה בטעות בתום לב שהצרכן יכול היה להבחין בה בנסיבות העסקה.
{{ח:סעיף|11|אי־<wbr>קיום צו}}
{{ח:ת}} לא קיים העוסק את הוראותיו של צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאי בית המשפט, לפי בקשת צרכן ובהתחשב בנסיבות הענין, לרבות המועד שבו הוגשה הבקשה, לבטל את העסקה ולצוות על החזרת נושא העסקה לעוסק והתמורה או חלקה לצרכן, ורשאי הוא לחייב את העוסק בהוצאות שנגרמו לצרכן וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת.
{{ח:סעיף|12|תניה לענין תשלומים}}
{{ח:תת|(א)}} התנה העוסק, בעסקה באשראי או בעסקה שהמחיר בה הוא מחיר לשיעורין, כי הנכס יחולט או כי הסכום הנותר יעמוד במלואו לפרעון אם יפגר הצרכן בתשלום שיעור אחד – התנאי בטל, זולת אם היתה העסקה מסוג עסקאות שהשר קבע בצו שהן ניתנות לביטול בשל פיגור כאמור ונתמלאו התנאים לכך שבאותו צו.
{{ח:תת|(ב)}} בעסקה כאמור בסעיף קטן (א) שהעוסק לא עמד בתנאי מהותי מתנאיה, לא יראו אף בפיגור של יותר משיעור אחד עילה לחילוט הנכס או לדרישה לפרעון מידי של יתרת הסכום.
{{ח:סעיף|12א|איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המאפשר לצרכן לשלם בכרטיס חיוב, לא יתנה את אפשרות התשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על אמצעי תשלום כפי שיקבע שאינו כרטיס חיוב.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”אמצעי תשלום“ ו”כרטיס חיוב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.
{{ח:סעיף|13|מקדמות וערובות|תיקון: תשמ״ח, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בצו עסקאות שבהן לא יהא רשאי העוסק לקבל מקדמה מצרכן בשיעור העולה על זה שנקבע בצו, אלא בתנאים מסויימים שנקבעו בצו, או אם נתן לצרכן ערובה כפי שנקבע בצו.
{{ח:תת|(ב)}} שילם הצרכן מקדמה בעסקה והנכס לא סופק לו או השירות לא ניתן לו, בשל טעמים שהמוכר או נותן השירות אחראים להם, תוך שבועיים מיום שהוסכם עליו, ואם לא הוסכם – תוך שני חדשים מיום התשלום, יהא העוסק חייב בתשלום ריבית שקלית, מהיום שהוסכם עליו ועד ליום ההספקה או מתן השירות בפועל, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתן העוסק ערובה שהיה עליו לתתה לפי סעיף קטן (א), ישלם מיום קבלת המקדמה עד ליום ההספקה כפל הריבית שבסעיף קטן (ב) על האיחור האמור.
{{ח:סעיף|13א|עסקה לתקופה קצובה|תיקון: תשס״ח־2, תשע״ו־2, תשע״ח־3, תשע״ט־2, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד סיום העסקה או ההתחייבות“ – אחד ממועדים אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} מועד סיום העסקה לפי פסקה (1) להגדרה ”עסקה לתקופה קצובה“;
{{ח:תתתת|(2)}} מועד סיום התקופה שבה נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם לפי פסקה (2) להגדרה האמורה;
{{ח:תתתת|(3)}} מועד סיום ההשפעה בעסקאות קשורות לפי פסקה (3) להגדרה האמורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, למעט עסקה במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 6|בסעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 7|ו־7 בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה לתקופה קצובה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עסקה לתקופה מסוימת לרכישת טובין או שירותים;
{{ח:תתתת|(2)}} עסקה שבה, בתקופה מסוימת, נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם, בין אם העסקה עצמה היא לתקופה בלתי מסוימת ובין אם היא לתקופה מסוימת, למעט עסקה שבמהלכה, לתקופה מוגבלת ובלא כל תנאי, הוזיל העוסק את מחיר הטובין או השירותים, או הציע הטבה אחרת;
{{ח:תתתת|(3)}} עסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שהמחיר בעבור רכישת טובין או שירותים בעסקה אחת מושפע, לתקופה מסוימת, מהמחיר המשולם בעסקה האחרת או משפיע עליו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההודעה“ – התקופה החלה בין שישים הימים שלפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לבין שלושים הימים שלפני אותו מועד.
{{ח:תת|(ב)}} בעסקה לתקופה קצובה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, יודיע העוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; המועד האמור יצוין גם בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחוזה, אם קיים חוזה בכתב, או במסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} בכל חשבונית, או קבלה או הודעת תשלום, הנשלחת לצרכן בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ובלבד שאם נשלחת לצרכן אחת מאלה יותר מאשר פעם בחודש, תחול הוראה זו אחת לחודש בלבד; המועד האמור יצוין בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות;
{{ח:תתת|(3)}} במסרון למספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק, אם מסר – 21 ימים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ואם חל מועד מסירת ההודעה לפי פסקה זו בשבת או בחג – ביום שלאחר השבת או החג; ואולם לעניין עוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|בפרט 2 לתוספת השנייה}}, אם מספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק חסום לשירות קבלת מסרונים, יודיע העוסק לצרכן במועד האמור על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בשיחת טלפון או בהודעה קולית.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לתנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בין הצדדים תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לא יהיה תוקף, ויראו כאילו נקבע בחוזה שהוא בטל באותו מועד.
{{ח:תתת|(2)}} הציע עוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו; הציע עוסק לצרכן, לאחר תקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו, ואולם במהלך שלושים הימים הראשונים שבתקופת ההארכה לא יהיה העוסק רשאי להעלות את מחירי העסקה או לשנות את תנאיה לרעת הצרכן והצרכן יהיה רשאי להודיע על ביטול הסכמתו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג)(1) לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} טובין או שירותים או סוגים של טובין או שירותים, המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ובלבד שהעוסק הודיע בכתב לצרכן, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; העוסק יפרט בהודעה את תנאי העסקה ויציין בה במפורש כי ההתקשרות ביניהם תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות אלא אם כן יודיע הצרכן כי ברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות או תנאים נוספים שיחולו לגבי טובין או שירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|באותה תוספת}};
{{ח:תתת|(2)}} עסקה כאמור בפסקאות (2) או (3) שבהגדרה ”עסקה לתקופה קצובה“, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות ננקבו באופן ברור ומפורט במסמך בכתב שנמסר לצרכן בעת ההתקשרות בין העוסק לצרכן, ויכול שיצוין במסמך כאמור שהסכומים שננקבו יוצמדו למדד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ב)(3)}}; ואולם אם התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות נקבעים בידי הממשלה או בידי שר, יציין העוסק בהודעה את מחיר העסקה במועד מתן ההודעה, וכן כי המחיר ייקבע כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתנה לצרכן, בתקופת ההודעה, הודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שההודעה ניתנה בכתב ופורטו בה תנאי העסקה; ואולם לא תהיה חובה לתת הודעה כאמור, אם מועד סיום העסקה או ההתחייבות חל לא יאוחר מארבעה חודשים ממועד ההתקשרות בעסקה, והצרכן יהיה רשאי להודיע על סיום ההתקשרות בינו לבין העוסק, לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, בלי שיחויב בתשלום כלשהו בשל סיום ההתקשרות.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין סעיף זה, נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות בינו לבין העוסק הוא על העוסק.
{{ח:סעיף|13א1|ביטול עסקה לתקופה קצובה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} צרכן רשאי בכל עת לבטל עסקה לתקופה קצובה, מסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, בדרך ובתנאים המפורטים בה, ויחולו על ביטול עסקה כאמור ההוראות המפורטות לצדה {{ח:פנימי|תוספת 4|באותה תוספת}}; לעניין סעיף זה, ”עסקה לתקופה קצובה“ – לרבות עסקה לרכישת נכס.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 14א|14א}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|14ג1}} {{ח:פנימי|סעיף 14ו|ו־14ו}} ולא לגרוע מהן.
{{ח:סעיף|13ב|משלוח חשבוניות והודעות תשלום לצרכן|תיקון: תשס״ח־2, תשע״ב־2, תשע״ח, תשע״ט־2, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעסקה מתמשכת שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, ישלח העוסק לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק, או בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת מראש (בסעיף זה – מען), אחת לשישה חודשים לפחות, את פירוט התשלומים ששילם בששת החודשים שחלפו, או העתק מהחשבוניות המתייחסות לתשלומים ששילם הצרכן בתקופה האמורה, הכוללות פירוט התשלומים כאמור, אם לא נשלחו קודם לכן למען הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) לא יחול על עסקה שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט התשלומים כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א), בעסקה מתמשכת ישלח העוסק לצרכן, למענו, בחודש מרס בכל שנה, הודעה ובה פירוט חיובים שנתי; פירוט החיובים השנתי יכלול את פירוט הסכומים שבהם חויב הצרכן מ־1 בינואר ועד 31 בדצמבר של השנה שחלפה, לרבות חיובים בשל עסקאות נלוות לעסקה המתמשכת, את הסכום הכולל של אותם חיובים ואת יתרת החובות שהצרכן לא שילם עד מועד משלוח ההודעה בשל אותם חיובים.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין החובות שהיה על העוסק לכלול בפירוט החיובים השנתי לפי פסקה (1), נטל ההוכחה כי לצרכן חוב נוסף על הסכומים הכלולים בפירוט החיובים השנתי הוא על העוסק.
{{ח:תתת|(3)}} פירוט החיובים השנתי הראשון יישלח לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק; פירוט חיובים שנתי לאחר מכן יכול שיישלח בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת, כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב2)}} סעיף קטן (ב1) לא יחול על עסקה מתמשכת למכירת טובין שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט החיובים השנתי.
{{ח:תת|(ב3)}} בעסקה מתמשכת, לרבות בעסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז, שבה גובה העוסק תשלום קבוע, יפרט העוסק בחשבונית או בהודעת התשלום הנשלחת לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם; לא פירט העוסק את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, לא יהיה רשאי לגבות תשלום קבוע; בסעיף קטן זה, ”תשלום קבוע“ – תשלום נפרד מהתשלום על פי היקף הצריכה או השימוש שעושה הצרכן בטובין או בשירותים שהעוסק מספק לו או תשלום נלווה לתשלום על פי היקף כאמור, יהיה כינוים אשר יהיה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למתן או למשלוח חשבוניות, הודעות תשלום, קבלות או פירוט חיובים שנתי לצרכן וכן כי ההוראות בדבר פירוט חיובים שנתי לא יחולו על סוגי עוסקים שקבע.
{{ח:סעיף|13ב1|מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, בעסקה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון, יציע העוסק לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העוסק רשאי להציע לצרכן מועדים נוספים לחיוב.
{{ח:תת|(ב)}} לא בחר צרכן במועד חיוב, יחייב העוסק את חשבונו של הצרכן ב־10 בחודש.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק לא יהיה רשאי לגבות תוספת לסכום התשלום, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף זה.
{{ח:סעיף|13ב2|משלוח הודעת חוב לצרכן|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק הטוען כי צרכן לא שילם חיוב במועד שנקבע לכך, ישלח אליו הודעת חוב כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך ארבעה חודשים מהמועד האמור (בסעיף זה – הודעת חוב).
{{ח:תת|(ב)}} עוסק לא ינקוט פעולה שמטרתה גביית חוב מהצרכן, לרבות שליחת התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ולמעט שליחת הודעה ובה פירוט חיובים שנתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(ב1)}}, בטרם חלפו 14 ימים מיום שליחת הודעת חוב.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק לא יחייב צרכן בהוצאות גבייה, אלא אם כן שלח לו הודעת חוב וטרם חלפו 14 הימים האמורים בסעיף קטן (ב); בסעיף זה, ”הוצאות גבייה“ – לרבות תשלום בשל משלוח הודעת חוב ולמעט חיוב הצרכן בהפרשי הצמדה וריבית על פי דין או על פי הסכם או תוספת אחרת שסכומה או שיעורה נקבעו בחיקוק.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} העוסק ישלח לצרכן את הודעת החוב בכתב ובמסמך נפרד, למען הרשום של הצרכן אצל העוסק, ואם אין מען כאמור – למענו הרשום במרשם האוכלוסין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), עוסק רשאי לשלוח לצרכן הודעת חוב במסרון או בדרך ממוחשבת, ובלבד שהצרכן נתן את הסכמתו המפורשת מראש לקבלת דברי דואר מהעוסק בדרך ממוחשבת, או לקבלת מסרונים בעניין הודעת חוב, לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} הודעת חוב תישלח לצרכן במישרין על ידי העוסק ולא באמצעות אחר.
{{ח:תתת|(4)}} נטל ההוכחה כי העוסק שלח את הודעת החוב לצרכן הוא על העוסק.
{{ח:תתת|(5)}} הודעת חוב תכלול פרטים אלה באופן ברור:
{{ח:תתתת|(א)}} שם העוסק, לרבות שמו המסחרי;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטי העסקה, לרבות מועד עשייתה, תוקפה ומהותה;
{{ח:תתתת|(ג)}} פירוט החוב ואופן חישובו;
{{ח:תתתת|(ד)}} דרכי התקשרות עם העוסק לבירור החוב.
{{ח:תת|(ה)}} ביקש צרכן, בכתב או בעל פה, לקבל תיעוד המאשר את קיומה של העסקה שלגביה נשלחה אליו הודעת חוב, ישלח לו העוסק תיעוד כאמור בתוך 14 ימים ממועד הבקשה.
{{ח:תת|(ו)}} תבע עוסק מצרכן הוצאות גבייה בתובענה שהגיש נגדו לבית המשפט או ללשכת ההוצאה לפועל או בהליכי גבייה שנקט נגדו, ונוכח בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל כי העוסק לא שלח לצרכן הודעת חוב, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת הצרכן, להפחית מהחוב את הוצאות הגבייה, כולן או חלקן.
{{ח:סעיף|13ג|חובות גילוי בעסקה מתמשכת|תיקון: תשס״ח־3, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מתמשכת“ – עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות כל שינוי בעסקה או תוספת לה שאינם מהווים עסקה חדשה, והכל בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה, ולמעט עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גז“, ”ספק גז“ ו”צרכן גז“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק העומד להתקשר עם צרכן בעסקה מתמשכת, חייב לגלות לו, בעל פה, טרם ההתקשרות בעסקה, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות הצרכן לבטל עסקה מתמשכת, לרבות זכותו כאמור לעניין עסקה לתקופה בלתי קצובה;
{{ח:תתת|(2)}} בעסקה לתקופה קצובה – את משך העסקה ומועד סיומה;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל הביטול, ככל שישנם, לפי תנאי העסקה המתמשכת, ודרך חישוב התשלומים כאמור, ככל שנקבעה;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} נערכה העסקה המתמשכת בחוזה בכתב, יכלול העוסק את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) גם בחוזה שנחתם עם הצרכן; נערכה העסקה המתמשכת בעל פה, ימסור העוסק לצרכן, לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים, מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים; הפרטים יופיעו בחוזה או במסמך בכתב בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיפים 4ב}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|ו־14ג}}, ולא לגרוע מהן; ואולם היתה העסקה המתמשכת עסקת מכר מרחוק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, רשאי העוסק לכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) במסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|13ד|ביטול עסקה מתמשכת|תיקון: תשס״ח־3, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} חוזה בעסקה מתמשכת יסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט}}, ואם נמסרה הודעת הביטול באמצעות דואר רשום – בתוך שישה ימי עסקים מיום מסירתה למשלוח, והכל אם לא נקב הצרכן במועד מאוחר יותר בהודעת הביטול (בפסקה זו – מועד הביטול); במועד הביטול יפסיק העוסק את הספקת הטובין או השירותים, ולא יחייב את הצרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} מסר הצרכן הודעת ביטול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט}}, והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה המתמשכת עקב נסיבות שהעוסק לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, וביטול העסקה המתמשכת היה בלתי אפשרי בשל נסיבות אלה, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 31א|וסעיף 31א(א)(2ב)}}, כל עוד התקיימו אותן נסיבות.
{{ח:סעיף|13ד1|החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת|תיקון: תשע״ב־4, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקה מתמשכת שבה מחייב העוסק את חשבונו של הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב –
{{ח:תתת|(1)}} טען צרכן כי העוסק גבה ממנו סכום נוסף על הסכום שהוא רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות (בסעיף זה – סכום עודף), יברר העוסק את טענתו בתוך עשרה ימי עסקים;
{{ח:תתת|(2)}} מצא העוסק כי גבה מהצרכן סכום עודף, ישיבו לצרכן בתוך ארבעה ימי עסקים, בתוספת ריבית שקלית, מיום הגבייה ובתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן בסכום של 16 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 19.49 ש״ח)}} (בסעיף זה – סכום ההחזר), ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; היה סכום ההחזר נמוך מחמישים שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 60.90 ש״ח)}}, רשאי העוסק לזכות את הצרכן בסכום ההחזר במועד החיוב הבא, ובלבד שהודעת התשלום לעניין אותו חיוב נשלחת לצרכן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} עוסק ישלח לצרכן תשובה מנומקת בכתב על ממצאי הבירור, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימי עסקים מיום פנייתו.
{{ח:תת|(ג)}} הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, החל ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), בהתאם לשיעור השינוי בין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד העדכון לבין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה לכך; בסעיף זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין ושירותים שלגביהם יהיה עוסק רשאי לברר את טענת הצרכן או להשיב לו את הסכום העודף בתקופה ארוכה מהאמור בסעיף זה, כפי שיקבע.
{{ח:סעיף|13ה|עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה|תיקון: תש״ע־3, תשע״ו, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי רפואה“ – טיפול רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}, לרבות שירותי תמיכה רפואית ובכלל זה הסעה באמבולנס, ייעוץ רפואי או ביקור רופא, הפעלת מוקדים להיענות באמצעות לחצן מצוקה או אספקה של מכשיר או ציוד רפואי אחר, ולמעט טיפול כאמור הניתן על ידי קופת חולים או על ידי מעון, בין בעצמם ובין באמצעות אחר מטעמם, וטיפול כאמור הניתן במוסד רפואי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה עוסק עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן בעברית או בשפה שבה מסר לו העוסק מידע על העסקה (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 13ו|ובסעיף 13ו}} – החוזה);
{{ח:תתת|(2)}} העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס, בשפה כאמור בפסקה (1), החתום בידי העוסק, ובו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ג) (בסעיף זה – טופס הגילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי העוסק: שמו, מספר הזהות שלו, כתובתו ומספר הטלפון שלו, וכן מספר הפקסימילה וכתובת הדואר האלקטרוני שלו, אם קיימים; היה העוסק תאגיד – יפרט העוסק גם את סוג התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט השירותים, המכשירים והציוד הכלולים בעסקה, לרבות תנאים ומגבלות, ככל שישנם, לגבי פעולת המכשירים והציוד, וכן האזורים שבהם יינתנו השירותים או שאליהם יסופקו המכשירים או הציוד על פי העסקה והימים והשעות שבהם יינתנו או יסופקו;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר מחירה הכולל של העסקה, והסכומים שישולמו במהלך תקופת העסקה אם המחיר הכולל אינו משתלם כולו בעת עשייתה, וכן אופן התשלום ותנאיו;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי עסקה לתקופה קצובה – משך העסקה ומועד סיומה, וכן התנאים להארכתה לאחר מועד סיומה כאמור בסעיף קטן (ו);
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1)}} וכן פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל ביטול העסקה קודם למועד סיומה, ככל שנקבעו בחוזה תשלומים כאמור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(2)}};
{{ח:תתת|(6)}} פרטים בדבר האחריות לשירות, למכשירים ולציוד הכלולים בעסקה, ותנאי האחריות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג}} יחולו לעניין עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סעיפים קטנים (ב) עד (ד) לא יחולו; ואולם לעניין חובות הגילוי, הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיפים 4ב}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|ו־14ג(א) ו־(ב)}} ולא לגרוע מהן;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ה)}} בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לא יתקשר עוסק עם צרכן, לתקופה העולה על שנה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)(1)}}, רשאי עוסק להאריך את תוקפה של עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לאחר מועד סיומה, לתקופה שלא תעלה על חצי שנה בכל פעם, אף אם לא קיבל את הסכמת הצרכן לכך במהלך תקופת ההודעה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א(א)}}, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתקופת ההארכה לא ישונו תנאי העסקה, לרבות מחירה;
{{ח:תתת|(2)}} העוסק הודיע לצרכן, בכתב, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה, פירט בהודעה את תנאי העסקה וציין במפורש כי ההתקשרות תימשך לאחר מועד סיום העסקה, אלא אם כן הצרכן יודיע שברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת.
{{ח:תת|(ז)}} לא יהיה תוקף לתנאי בחוזה לעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, הקובע, במפורש או במשתמע, כי לאחר העתקת מקום מגוריו של הצרכן למעון, אשפוזו לתקופה ממושכת במוסד רפואי או פטירתו, ימשיכו החיובים המוטלים על הצרכן לפי החוזה לחול עליו, או יחולו על אדם אחר, ויראו כאילו נקבע בחוזה שתנאי כאמור בטל באותו מועד.
{{ח:סעיף|13ו|ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה|תיקון: תש״ע־3, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שאם ביטל את העסקה בתוך שלושים ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה(ב)(2)}}, לפי המאוחר – לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אף אם הוחל במתן השירות;
{{ח:תתת|(2)}} שאם העסקה היא לתקופה קצובה והוא ביטל אותה לפני מועד סיומה ולאחר תום שלושים הימים כאמור בפסקה (1) – לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אלא אם כן נקבעו מראש בחוזה דמי ביטול בשל ביטול העסקה לפני מועד סיומה ובסכום כפי שנקבע בחוזה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הסכום המרבי של דמי ביטול שניתן לקבוע בחוזה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיפים 13ד}} {{ח:פנימי|סעיף 14ט|ו־14ט}}.
{{ח:סעיף|13ז|תוצאות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה|תיקון: תש״ע־3}}
{{ח:ת}} משבוטלה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה –
{{ח:תת|(1)}} ישיב העוסק לצרכן, במועד הביטול כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 13ד|בסעיף 13ד(ג)}}, את אותו חלק ממחיר העסקה ששילם בעד התקופה שלאחר מתן ההודעה על הביטול או יבטל את חיובו של הצרכן בעד התקופה כאמור, וכן ימסור לצרכן עותק מהודעת ביטול החיוב; בוטלה עסקה שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, ואם קיבל מכשירים או ציוד במסגרת העסקה, יעמידם לרשות העוסק במקום שבו נמסרו לו ויודיע על כך לעוסק;
{{ח:תת|(2)}} התקין העוסק מכשירים או ציוד בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים.
{{ח:סעיף|13ח|תעריף שנקבע לפי דין – איסור גביית עמלה ודרכי תשלום|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־3, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמלה“ – תשלום בשל פעולה הנעשית לשם חישוב או קביעה של חיוב או בשל דרך תשלום החיוב, למעט תשלום לפי דין בשל איחור בתשלום החיוב.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עוסק המספק טובין או שירותים שנקבע להם תעריף לתשלום בידי צרכן לפי דין (בסעיף זה – שירותים או טובין מפוקחים) לא יהיה רשאי לגבות מצרכן עמלה לגבי אותם טובין או שירותים.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת פסקה (1) תחול גם לגבי שירותים או טובין שאינם שירותים או טובין מפוקחים, אם התשלום לגביהם מתבצע לפי חשבונית או הודעת תשלום מאת עוסק המספק שירותים או טובין מפוקחים, והחשבונית או הודעת התשלום כוללת גם חיובים בעד שירותים או טובין מפוקחים.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק כאמור בסעיף קטן (ב) יאפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים, בעסקה מתמשכת, גם בדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשאה לחיוב;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} תשלום, לרבות במזומן או בשיק, בבנק הדואר או בגופים אחרים שהתחייבו בהסכם עם העוסק שלא לגבות עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, ובלבד שאפשרות התשלום באותם גופים במצטבר תהיה בפריסה ארצית, כפי שאישר השר.
{{ח:תת|(ד)}} אישור השר כאמור בסעיף קטן (ג)(3) יינתן לעוסק בהתחשב בפריסה הארצית של בנק הדואר.
{{ח:תת|(ה)}} נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק הוראות לעניין תשלום במזומן, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו על פי דין סמכויות לעניין הסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא יחולו על סוג מסוים של צרכנים.
{{ח:סעיף|14|עסקה ברוכלות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ח־2, תש״ע, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקה ברוכלות רשאי הצרכן לבטל את ההסכם –
{{ח:תתת|(1)}} במכר – מיום עשיית ההסכם עד ארבעה־עשר ימים מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר מביניהם;
{{ח:תתת|(2)}} בשירות, תוך ארבעה־עשר ימים מיום עשיית ההסכם או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת – בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת – אם טרם הוחל במתן השירות.
{{ח:תת|(ב)}} משבוטל הסכם לפי סעיף קטן (א) או {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1(ב)}} –
{{ח:תתת|(1)}} ישיב העוסק לצרכן את התמורה ששילם; לעניין ביטול לפי סעיף קטן (א)(1) – הצרכן ישיב לעוסק את הנכס נושא העסקה בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן, ולעניין ביטול עסקה מתמשכת לפי סעיף קטן (א)(2), אם הוחל במתן השירות – ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, וכן ישיב לעוסק טובין שקיבל לצורך מתן השירות, אם קיבל טובין כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי ההסכם, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
{{ח:תת|(ב1)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) או {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1(ב)}} לא יחולו על עסקה בטובין פסידים.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, פרטים שעוסק חייב למסור לצרכן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן)|תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על עסקאות אחרות הנעשות שלא במקום עסק קבוע.
{{ח:סעיף|14א|עסקה בענין רכישה של יחידות נופש|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה עוסק עסקה בענין רכישה של יחידת נופש, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן (בסעיף זה – החוזה);
{{ח:תתת|(2)}} העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס חתום בידיו, שבו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) (להלן – טופס גילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
{{ח:תת|(ב)}} העוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי העוסק: שמו המלא, מספר הזהות שלו ומענו המלא בארץ ובחוץ לארץ; היה העוסק תאגיד – גם את סוג התאגיד, מספרו ומקום רישומו;
{{ח:תתת|(2)}} אם העוסק אינו הבעלים של הזכויות באתר יחידות הנופש – פרטי בעל הזכויות המנויים בפסקה (1), הגדרת מעמד העוסק ביחס לאתר יחידות הנופש והקשר המשפטי בינו לבין הבעלים של הזכויות באתר;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור מפורט של אתר יחידות הנופש ומיקומו, וכן של יחידת הנופש הנמכרת;
{{ח:תתת|(4)}} מהות הזכות הנמכרת בעסקה ותקופת תוקפה;
{{ח:תתת|(5)}} אם בניית אתר יחידות הנופש טרם הושלמה – שלב הבניה שבו מצוי האתר, המועד המשוער לסיום הבניה והמועד שבו מתחייב העוסק, שניתן יהיה לממש לראשונה את הזכויות באתר יחידות הנופש;
{{ח:תתת|(6)}} התחייב העוסק ליתן לצרכן בטוחות להבטחת תשלומיו או זכויותיו על פי החוזה – פרטי הבטוחות;
{{ח:תתת|(7)}} פירוט השירותים הכלולים בזכויות ביחידת הנופש;
{{ח:תתת|(8)}} פירוט השטחים המשותפים באתר יחידות הנופש, שבהם תהיה לצרכן זכות שימוש, ותנאי השימוש בהם;
{{ח:תתת|(9)}} מחיר יחידת הנופש, לרבות כל תשלום נוסף שהצרכן יידרש לשלם כדי לרכוש את הזכויות בעסקה;
{{ח:תתת|(10)}} הסכומים שהצרכן יידרש לשלם כחלקו בניהול ובתחזוקת יחידת הנופש ואתר יחידות הנופש, לרבות שיטת חישוב הסכומים ומועדי תשלומם;
{{ח:תתת|(11)}} זכותו של הצרכן לשימוש בזכויות דומות באתרי יחידות נופש אחרים, אם קיימות, התשלומים הנדרשים בשל כך, דרכי קביעתם ומועדי תשלומם;
{{ח:תתת|(12)}} הגבלות בזכותו של הצרכן להשתמש, להעביר או לסחור בזכויותיו על פי החוזה, אם קיימות;
{{ח:תתת|(13)}} פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(14)}} פרטים בדבר סמכות בית משפט בישראל או מחוץ לישראל, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ג)}} בעסקה בענין רכישה של יחידת נופש רשאי הצרכן לבטל את החוזה בתוך ארבעה־עשר ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים, או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לפי המאוחר מביניהם; הביטול ייעשה בדרך של מתן הודעה בכתב לעוסק.
{{ח:תת|(ד)}} לבית המשפט המוסמך בישראל תהיה הסמכות לדון בכל תובענה הקשורה בעסקה לפי סעיף זה; ואולם לגבי יחידת נופש הנמצאת מחוץ לישראל, רשאי הצרכן להגיש תובענה בבית משפט במדינה שבה נמצאת אותה יחידה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר יחידות נופש“ – בנין או מיזם, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, שבו מתנהל, או אמור להתנהל, הסדר של יחידות נופש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת נופש“ – זכות, בין קנינית ובין שלא קנינית, המקנה לבעליה זכות שימוש לסירוגין, בחדר או במקום מגורים אחר, בארץ או בחוץ לארץ, במשך שלוש שנים לפחות, לתקופה של יומיים או יותר במהלך כל שנה.
{{ח:סעיף|14ב|תשלום בדרך של מתן הוראת תשלום|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״ט־2, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} התחייב צרכן לשלם את תמורתה של עסקה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}, בדרך של מתן הוראת תשלום באמצעות המוטב, לא יחייב מנפיק אמצעי התשלום את המשלם בסכום החיוב, כולו או חלקו, לפני שחלפו 30 ימים לפחות מהמועד שבו הופקד בידיו מסמך המעיד על פעולת התשלום שבוצעה בשל אותה הוראת תשלום; הודיע המשלם למנפיק, בתוך 30 הימים האמורים, כי העסקה בוטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א(ג)}}, לא יחייבו המנפיק בסכום כלשהו בשל אותה עסקה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“, ”הוראת תשלום“, ”הנפקה“, ”מוטב“, ”משלם“ ו”שירותי תשלום למשלם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק“, של אמצעי תשלום – נותן שירותי התשלום למשלם שהנפיק את אמצעי התשלום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך המעיד על פעולת תשלום“ – מסמך כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 29|בפסקאות (1) או (2) להגדרה ”פעולת תשלום במסמך חסר“ שבסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום}}.
{{ח:סעיף|14ג|עסקת מכר מרחוק|תיקון: תשנ״ח־2, תשנ״ח־3, תשס״ד־2, תש״ע, תשע״ו־5, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בשיווק מרחוק חייב העוסק לגלות לצרכן פרטים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} השם, מספר הזהות והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ;
{{ח:תתת|(2)}} התכונות העיקריות של הנכס או של השירות;
{{ח:תתת|(3)}} מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום האפשריים;
{{ח:תתת|(4)}} מועד ודרך הספקת הנכס או השירות;
{{ח:תתת|(5)}} התקופה שבה ההצעה תהיה בתוקף;
{{ח:תתת|(6)}} פרטים בדבר אחריות לנכס;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את החוזה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעסקת מכר מרחוק יספק העוסק לצרכן בכתב, בעברית או בשפה שבה נעשתה הפניה לשיווק, לא יאוחר ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך הכולל פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו־(2);
{{ח:תתת|(2)}} מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום החלים על העסקה;
{{ח:תתת|(3)}} האופן שבו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} שם היצרן וארץ ייצור הנכס;
{{ח:תתת|(5)}} מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים נוספים החלים על העסקה.
{{ח:תת|(ג)}} בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל את העסקה –
{{ח:תתת|(1)}} בנכס – מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם;
{{ח:תתת|(2)}} בשירות – בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת – בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת – בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|וסעיף 14ג1(ג)}} לא יחולו על עסקת מכר מרחוק של –
{{ח:תתת|(1)}} טובין פסידים;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם מועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן;
{{ח:תתת|(3)}} מידע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(4)}} טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה;
{{ח:תתת|(5)}} טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עסקאות של מכר מרחוק, שאינן מנויות בסעיף קטן (ד), שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחיר הנכס“ – מחירו הכולל של הנכס או של השירות, לרבות דמי ההובלה וכן כל תוספת או הוצאה אחרות שיחולו על הצרכן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקת מכר מרחוק“ – התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיווק מרחוק“ – פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים.
{{ח:סעיף|14ג1|ביטול עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק על ידי צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש|תיקון: תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ותיק“ – מי שמלאו לו 65 שנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עולה חדש“ – מי שטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה ממשרד העלייה והקליטה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקת מכר מרחוק“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ו)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת זכאות כעולה“ – תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה על פי נוהלי המשרד.
{{ח:תת|(ב)}} בעסקה ברוכלות שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית ההסכם, מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}}, לפי העניין, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} בעסקת מכר מרחוק שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית העסקה, מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ב)}}, לפי העניין, לפי המאוחר, ובלבד שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית.
{{ח:תת|(ד)}} ביקש צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, לבטל עסקה ברוכלות לפי סעיף קטן (ב) או עסקת מכר מרחוק לפי סעיף קטן (ג), רשאי העוסק לדרוש ממנו להציג לפניו תעודה המוכיחה שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, ובלבד שלא ידרוש ממנו הוכחה נוספת לשם מימוש זכות הביטול כאמור; הצרכן יציג לפני העוסק אחד מהמסמכים שלהלן, לפי העניין, או ישלח לו עותק שלו, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית או פקסימיליה:
{{ח:תתת|(1)}} תעודה שניתנה לצרכן מהמדינה המעידה על כך שהוא אזרח ותיק;
{{ח:תתת|(2)}} תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודה המעידה על כך שהצרכן הוא אדם עם מוגבלות לתקופה העולה על שישה חודשים, שניתנה מגורם המוסמך על פי חוק לקבוע קיומה של מוגבלות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} תעודה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}; השר, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|ו־14ג}} ולא לגרוע מהן.
{{ח:סעיף|14ג2|ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות מחוץ לישראל|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיפים 14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו־14ה}}, עוסק המציע לצרכן להתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות הניתנים במלואם מחוץ לישראל באמצעות נותן שירות מחוץ לישראל, רשאי להציע לצרכן, לגבי אותו שירות שהוצע, לבחור בין החלופות שלהלן, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג):
{{ח:תתת|(1)}} זכות ביטול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיפים 14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו־14ה}} (בסעיף זה – זכות ביטול);
{{ח:תתת|(2)}} מדיניות הביטול של נותן השירות מחוץ לישראל (בסעיף זה – מדיניות ביטול).
{{ח:תת|(ב)}} לא יציע עוסק לצרכן עסקה הכוללת מדיניות ביטול, אלא אם כן מסר לצרכן בעת השיווק מרחוק וטרם ההתקשרות מידע בדבר מדיניות הביטול בעסקאות מהסוג המוצע, ובכלל זה אם היא כוללת זכות לבטל את העסקה; כללה מדיניות הביטול זכות כאמור, יכלול המידע גם את מועדי הביטול, ואם ישנם – את דמי הביטול והאפשרות לקבל החזר כספי; עוסק ימסור לצרכן פרטים כאמור גם במסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} פרסם עוסק באתר האינטרנט שלו עסקאות שיש לגביהן זכות ביטול ומדיניות ביטול, יפרסם גם מידע בדבר מדיניות הביטול, ובכלל זה את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} בחר צרכן בחלופה של מדיניות ביטול והיא כוללת זכות לבטל את העסקה ולהחזר כספי, ובכלל זה דמי ביטול, ישיב העוסק לצרכן את הכספים המגיעים לו בתוך המועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 14ה|בסעיף 14ה}}.
{{ח:תת|(ה)}} נטל ההוכחה לעניין מדיניות הביטול, לרבות גילויה לצרכן כאמור בסעיף זה, מוטל על העוסק.
{{ח:תת|(ו)}} לעניין סעיף זה, בעסקת מכר מרחוק לרכישת כרטיס טיסה מישראל או אליה הכוללת חניית ביניים מחוץ לישראל, לא יראו בקטע הטיסה מיעד ביניים ליעד ביניים אחר או ליעד הסופי, שירות הניתן במלואו מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תיירות“ – שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחוץ לישראל“ – למעט האזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.
{{ח:סעיף|14ד||תיקון: תשנ״ח־3, תשע״ו־5, תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|14ה|תוצאות ביטול עסקה|תיקון: תשנ״ח־3, תש״ע, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} ביטל צרכן חוזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ג)}} עקב פגם בנכס נושא החוזה או העסקה, עקב אי התאמה בין הנכס או בין השירות, לבין הפרטים שנמסרו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|או 14ג(א) ו־(ב)}}, עקב אי־אספקת הנכס או השירות במועד שנקבע לכך בחוזה או בשל כל הפרה אחרת של החוזה בידי העוסק –
{{ח:תתת|(1)}} יחזיר העוסק לצרכן בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן דמי ביטול כלשהם;
{{ח:תתת|(2)}} קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יעמידו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לו הנכס ויודיע על כך לעוסק, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל צרכן חוזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ג)}} שלא מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} יחזיר העוסק לצרכן, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן סכום כלשהו, זולת דמי ביטול בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר הנכס נושא החוזה או העסקה, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יחזירו לעוסק במקום עסקו, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
{{ח:תת|(ב1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), בוטלה עסקה מתמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ג)}}, שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו.
{{ח:תת|(ב2)}} התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”דמי ביטול“ – לרבות הוצאות או התחייבות בשל משלוח, אריזה או כל הוצאה או התחייבות אחרת שלטענת העוסק הוצאו על ידו או שהוא התחייב בהן בשל ההתקשרות בעסקה או בחוזה, או בשל ביטולה.
{{ח:סעיף|14ו|החזר כספי או זיכוי בשל החזרת טובין|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאם העסקה היא לרכישת טובין והצרכן קיבל את הטובין שרכש –
{{ח:תתת|(1)}} הוא יחזיר אותם לעוסק;
{{ח:תתת|(2)}} הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע הוראות לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לענין החזרת התמורה ששילם הצרכן בעבור הטובין או השירותים, לרבות אופן וסוג ההחזר הכספי, וכן נסיבות שבהן –
{{ח:תתת|(1)}} הזכות לבטל את העסקה תחול, לא תחול או תוגבל;
{{ח:תתת|(2)}} יהיה רשאי העוסק לנכות מסכום ההחזר הכספי דמי ביטול, בשיעור שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)|תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:סעיף|14ז|זיכוי בשל ביטול עסקה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ביטל צרכן הסכם לרכישת טובין או שירותים ולא היה זכאי להחזר כספי לפי הוראות כל דין, והעוסק נתן לו שובר זיכוי בשל הביטול (בסעיף זה – שובר זיכוי), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שובר הזיכוי יודפס או ייכתב באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום הנקוב בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה;
{{ח:תתת|(3)}} שובר הזיכוי יהיה תקף לשנתיים לפחות מיום מסירתו;
{{ח:תתת|(4)}} מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת החשבונית שניתנה לצרכן בעת ביצוע העסקה;
{{ח:תתת|(5)}} לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי, לרבות לעניין מימושו במכירה מיוחדת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סייגים להוראה זו.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת תוקף שובר הזיכוי וציון האפשרות להשתמש בו בלא תנאים מגבילים, או בסייגים שקבע השר לפי סעיף קטן (א)(5), יופיעו על גבי השובר, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}, לעניין תנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן.
{{ח:תת|(ג)}} מימש צרכן שובר זיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך מהסכום הנקוב בשובר, וההפרש לא עלה על 5% מהסכום הנקוב בשובר או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם, יהיה הצרכן זכאי לקבל את העודף במזומן.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שובר מתנה.
{{ח:סעיף|14ח|תווי קנייה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תו קנייה“ – כרטיס או מסמך הנרכש בכסף או בשווה כסף, המאפשר לאוחז בו לרכוש טובין או שירותים אצל עוסק, בסכום הנקוב בו, למעט כרטיס או מסמך המיועד לשימוש בעבור סוג מסוים של מוצר או שירות בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} מנפיק תו קנייה המבקש להגביל את תוקף תו הקנייה שהוא מנפיק יציין על גבי תו הקנייה, באותיות ברורות ובאופן בולט, נוסף על שמו, גם את מועד ההנפקה ואת מועד פקיעת התוקף, ובלבד שתקופת תוקפו של התו לא תפחת מחמש שנים ממועד ההנפקה; ואולם ניתן נגד מנפיק תו קנייה צו פשיטת רגל או צו פירוק, לא יוכל האוחז בתו לרכוש באמצעותו טובין או שירותים ממועד מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הנקוב בתו הקנייה יהיה אחיד לגבי כל העוסקים המנויים בו.
{{ח:תת|(ד)}} עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כעודף בשל מימוש תו קנייה יאפשר שימוש בשובר הזיכוי בכל אחד מסניפיו, ואולם הוא רשאי להגביל את השימוש בשובר הזיכוי בסניף הנושא שם מסחרי אחר.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14ז|בסעיף 14ז(א)(5)}}, עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כנגד החזרת מוצר שנרכש בתו קנייה, רשאי להגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי באותם תנאים מגבילים המופיעים על גבי תו הקנייה, ובלבד שיופיעו על גבי השובר.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין תווי קנייה, ובכלל זה לעניין תנאים המגבילים את אפשרות מימושם, בין השאר בסוגי מכירות או לגבי בעלי הנחות קבועות אצל עוסקים או בבתי עסק מסוימים.
{{ח:סעיף|14ט|דרכי ביטול עסקה וחובת גילוי|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} היתה לצרכן זכות לבטל עסקה לפי חוק זה או לפי חוזה, יאפשר לו העוסק לבטל את העסקה בהודעת ביטול שימסור לו הצרכן בכל אחת מהדרכים המפורטות להלן ובהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר העוסק לצרכן לפי סעיף קטן (ד) הנוגע לאותה דרך ביטול (בסעיף זה – הודעת ביטול):
{{ח:תתת|(1)}} בעל פה – בטלפון או בהודעה בעל פה במקום העסק, למעט אם נקבע לפי החוק כי ביטול העסקה ייעשה בדרך של הודעה בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} בדואר רשום;
{{ח:תתת|(3)}} בדואר אלקטרוני;
{{ח:תתת|(4)}} בפקסימיליה, אם יש לעוסק;
{{ח:תתת|(5)}} באינטרנט – בעסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באמצעי זה;
{{ח:תתת|(6)}} בכל אמצעי אחר שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין עסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באינטרנט, ייצור עוסק בדף הראשי של אתר האינטרנט שלו קישור ייעודי שבאמצעותו ניתן לשלוח הודעת ביטול בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(5), שימוקם באופן מובלט וברור.
{{ח:תת|(ג)}} בהודעת ביטול יפרט הצרכן את שמו ומספר הזהות שלו, ואם נמסרה הודעת הביטול בעל פה כאמור בסעיף קטן (א)(1) – פרט מזהה נוסף אם הוסכם עליו עם הצרכן בעת ההתקשרות; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שעל צרכן למסור בהודעת הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} עוסק יגלה לצרכן, בכתב, את הדרכים למסירת הודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (א), את פרטי ההתקשרות הנוגעים לכל דרך ביטול כאמור באותו סעיף קטן, ואת הפרטים שיש לכלול בהודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (ג), והכול לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים; לעניין זה, ”בכתב“ – לרבות בחוזה, בטופס גילוי או במסמך המפרט את עיקרי העסקה.
{{ח:תת|(ה)}} עוסק ימסור לצרכן מידע כאמור בסעיף קטן (ד) גם בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחשבונית, בקבלה או בהודעת תשלום, ולגבי עסקה לתקופה קצובה שלא נדרשת לגביה הסכמה מפורשת של הצרכן להמשך ההתקשרות – גם בהודעה על מועד סיום העסקה – הנשלחות לצרכן;
{{ח:תתת|(2)}} אם יש לעוסק אתר אינטרנט – בדף הראשי של האתר, ואם ניתן להתקשר בעסקה באינטרנט כאמור בסעיף קטן (ב) – בסמוך לקישור הייעודי כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ו)}} פרטי מידע שיש לגלותו לצרכן לפי סעיפים קטנים (ד) ו־(ה) יופיעו בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על ביטול עסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}}; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות נוספות וכן סוגי עוסקים שהוראות הסעיף, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם.
{{ח:סעיף|15|מכירה מיוחדת|תיקון: תש״ס, תשס״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת, יבהיר אילו טובין או שירותים כלולים בה ואילו טובין או שירותים אינם כלולים בה, את מחירם אצלו לפני המכירה ואת שיעור ההנחה או המחיר לאחר ההנחה וכן תנאי המכירה המיוחדת.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע עוסק על מכירה מיוחדת ורצה לשנות את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), יפרסם על כך הודעה באותה הדרך שבה פרסם את ההודעה הראשונה.
{{ח:תת|(ב1)}} עוסק שהודיע ברבים, למעט במקום העסק, על מכירה מיוחדת של טובין או שירותים, יכלול בפרסום את המספר המזערי של הפריטים המוצעים באותה מכירה מיוחדת, ואת המספר המזערי של הפריטים המוצעים בה בהנחה המרבית; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על טובין או שירותים שמחירם לצרכן, במכירה המיוחדת, אינו עולה על 50 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להעלות או להפחית את הסכום האמור לגבי סוגי טובין או שירותים שקבע, וכן לקבוע כי הוראות בדבר פרסום מספר מזערי של פריטים המוצעים במכירה מיוחדת לא יחולו על סוגי טובין או סוגי שירותים שקבע.
{{ח:תת|(ב2)}} עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת של טובין, יחזיק, בהתחשב במהותה ובהיקפה של ההודעה, מלאי סביר של הטובין הכלולים במכירה המיוחדת, זולת אם ציין העוסק בהודעתו אחרת.
{{ח:תת|(ב3)}} אזל מלאי הטובין שהוצעו במכירה מיוחדת, או שהשירותים, כולם או חלקם, אינם מוצעים עוד במכירה מיוחדת, לא ימשיך העוסק לפרסם ברבים או במקום העסק את ההודעה שפרסם על אותה מכירה; ואולם אזל חלק מהפריטים שבמלאי כאמור, רשאי העוסק להמשיך לפרסם את ההודעה שפרסם רק במקום העסק, ובלבד שיפרסם במקום העסק הודעה על הפריטים שאזלו.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין בענין הצגת מחירים של טובין או שירותים.
{{ח:סעיף|16|מחיר מיוחד}}
{{ח:ת}} עוסק שהודיע על מכירה בהנחה, או מחיר מיוחד, של טובין פגומים, או של טובין שאיכותם נמוכה מהרגיל או שמתקרב מועד תפוגתם על פי דין או נוהג או המלצת היצרן, יכלול בהודעתו את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד.
{{ח:סעיף|16א|שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שינוי“ – צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות לצרכן במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התכנית“, ”תכנית הטבות“ – התקשרות מתמשכת בין צרכן לבין עוסק, שבה הצרכן מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל העוסק, ומהותה היא קבלת הטבות או צבירת זכויות, מהעוסק או מעוסק אחר, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי התכנית“ – תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין העוסק שמפעיל את התכנית ובין הצרכן או במועד מאוחר יותר.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה –
{{ח:תתת|(1)}} ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} יאפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש העוסק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין העוסק גם את זכותו של הצרכן לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
{{ח:תתת|(2)}} יאפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; עוסק כאמור ישלח לצרכן הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו־(ד) יישלחו לצרכן באחת הדרכים המפורטות להלן שבה בחר הצרכן לקבל הודעות מהעוסק, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הצרכן לעוסק במועד ההתקשרות או במועד מאוחר יותר:
{{ח:תתת|(1)}} דואר;
{{ח:תתת|(2)}} דואר אלקטרוני;
{{ח:תתת|(3)}} מסרון;
{{ח:תתת|(4)}} אמצעי תקשורת מקוון אחר.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} סוגים של תכניות הטבות או של עוסקים, שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי בתכנית הטבות הכוללת הטבות או זכויות שמציע עוסק שאינו העוסק המפעיל את התכנית (בסעיף קטן זה – עוסק אחר), או סיום תכנית כאמור, בשל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתן לגבי העוסק האחר צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק האחר הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} העוסק האחר חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
{{ח:תתת|(2)}} מכירה מיוחדת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות.
{{ח:סעיף|16ב|הקמת מאגר להגבלת פניות שיווקיות וניהולו|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 16ג|ובסעיף 16ג}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המאגר“ – המאגר שהוקם לפי הוראות סעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פנייה שיווקית“ – פנייה של עוסק לצרכן באמצעות שיחה למספר הטלפון שלו במטרה להתקשר בעסקה, בין תוך כדי הפנייה ובין במועד מאוחר יותר, ובכלל זה הצעה לקבל נכס או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיחה“ – לרבות שיחה בתקשורת אלקטרונית.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקים ותנהל מאגר שבו יירשמו רק מספרי טלפון של צרכנים המעוניינים להגביל פנייה שיווקית אליהם מאת עוסקים או מי מטעמם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ג|בסעיף 16ג}}.
{{ח:תת|(ג)}} צרכן רשאי לבקש כי במאגר יירשם מספר טלפון אחד או יותר, והוא רשאי לבקש בכל עת לשנות את המספר או להסירו מהמאגר; הרשות תנקוט אמצעים סבירים למניעת רישומו של מספר טלפון במאגר, שינויו או הסרתו, שלא על דעת הצרכן.
{{ח:תת|(ד)}} על המאגר יחולו ההוראות החלות על מאגרי מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות בנוגע להקמת המאגר ולניהולו, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקשה של צרכן לרשום מספר טלפון במאגר, לשנותו או להסירו;
{{ח:תתת|(2)}} אופן בירור מידע הרשום במאגר על ידי עוסק וצרכן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)|תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד הטיפול בבקשת עוסק לקבלת מידע מהמאגר, ובכלל זה את סכום האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה.
{{ח:סעיף|16ג|איסור פנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק או מי מטעמו לא יפנה בפנייה שיווקית לצרכן שמספר הטלפון שלו רשום במאגר, לרבות במטרה לשכנעו להסיר את מספר הטלפון שלו מהמאגר.
{{ח:תת|(ב)}} נרשם מספר טלפון במאגר, חזקה כי הצרכן סירב לקבל פנייה שיווקית לאותו מספר טלפון.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש עוסק לפנות לצרכן בפנייה שיווקית, יוודא שמספר הטלפון שאליו הוא מבקש לפנות אינו רשום במאגר.
{{ח:תת|(ד)}} פנה עוסק בפנייה שיווקית מטעם עוסק אחר למספר טלפון הרשום במאגר, יראו את הפנייה כאילו נעשתה גם בידי העוסק שמטעמו היא נעשתה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מקרים, נסיבות וסוגי עסקאות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}.
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: סימון טובין והצגת מחירים|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:סעיף|17|סימון טובין ואריזתם|תיקון: תשנ״ח, תש״ס, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג, תשס״ד־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} על עוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם פרטים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} שם המצרך וכינויו המסחרי;
{{ח:תתת|(2)}} ארץ הייצור, ואולם, לעניין טובין שהם תוצרת חקלאית שאינה ארוזה בעת הצגתה למכירה לצרכן או תוצרת חקלאית הנארזת במקום שבו היא נמכרת או משווקת לצרכן, על עוסק לסמן באופן בולט את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת החקלאית; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי חובת סימון כאמור לא תחול על שיווק באופן מקוון של סוגי תוצרת חקלאית כפי שיקבע; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ארץ הייצור“ – לעניין בשר בהמות או עופות – מקום השחיטה, ולעניין דגים – מקום הדיג או שליית הדגים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוצרת חקלאית“ – פירות וירקות טריים, מוצרי חלב ובשר טרי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}} למעט בשר טרי המשווק באופן מקוון;
{{ח:תתת|(3)}} שם היצרן, מספר זהותו ומענו, ואם המצרך מיובא – שם היבואן, מספר זהותו ומענו;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המצרך ופירוט חמרי היסוד שמהם הוא מורכב.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע בצו –
{{ח:תתת|(1)}} טובין שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים נוספים שיש לסמן, לרבות פרטים בדבר מחיר הטובין לצרכן, תאריך ייצורם, מועד תפוגתם, היותם מסוכנים לשימוש, דרך כלל או לשימוש של ילדים בקבוצות גיל שונות כפי שיקבע, דרך השימוש בהם, איכותם, סבילותם, עמידותם או תכונותיהם האחרות, לרבות תכונות שיש בהן לעשותם כשרים בעיני הציבור כולו או מקצתו;
{{ח:תתת|(3)}} חובה לסמן טובין לפני יבואם;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות בדבר הדרך והצורה שבהן יסומנו טובין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון טובין)|צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} השר, בהתייעצות עם ארגון צרכנים יציג, רשאי לקבוע בצו תנאים שבהתקיימם יסומן מצרך בשם או בכינוי שיש בו כדי להעיד על טיבו או על מהותו, וכן שיש בו כדי למנוע טעות או הטעיה, בזיהוי, ברכישה או בשימוש במוצרי מזון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון)|צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998}}.}}
{{ח:תת|(ב2)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של עוסק לסמן טובין, בדרך ובצורה שקבע, באופן שיאפשר את זיהוי היצרן.
{{ח:תת|(ב3)|(1)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מתן מידע הקשור לקרינה בלתי מייננת הנפלטת ממכשיר פולט קרינה או הנוצרת בהפעלתו, לרבות רמת הקרינה המותרת ומידע נוסף לענין זה כפי שיקבע, וכן דרכים למתן המידע, בין בדרך של סימון על גבי המכשיר פולט הקרינה, בין במצורף אליו ובין בדרך אחרת שיקבע.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד)|תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פולטי קרינה.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מכשירים פולטי קרינה“ –
{{ח:תתתתת|(א)}} מכשירי טלפון נייד המקושרים בעזרת מערכת של מיתקני אלחוט הבנויה בשיטה התאית;
{{ח:תתתתת|(ב)}} מכשיר או מכונה המיועדים לצרכן והפולטים קרינה בלתי מייננת, או שבהפעלתם נוצרת קרינה כאמור;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרינה בלתי מייננת“ או ”קרינה“ – פליטת גלים אלקטרומגנטיים שהאנרגיה שלהם נמוכה מכדי לגרום להיווצרות יונים.
{{ח:תת|(ג)}} הסימון יהיה בעברית זולת אם נקבע אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} ראה השר כי הדבר דרוש כדי להגן על הצרכן, רשאי הוא בצו כללי או לסוגים לקבוע חובה לארוז טובין בדרך, בצורה או באופן שנקבעו בצו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960}}; הצו הותקן במקור מכוח פקודת סימני סחורות, שסעיפיה הרלוונטיים בוטלו בחוק זה, ויש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיף 17(ד) לחוק זה.}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} נכללה בחיקוק אחר הוראה לצורך הגנה על הצרכן והיא סותרת את סעיף קטן (א) או צו לפי סעיף קטן (ב) – ההוראות בחיקוק האחר עדיפות.
{{ח:סעיף|17א|הגדרות לענין {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}}, ”המחיר הכולל“ – מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק, לרבות –
{{ח:תת|(1)}} מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה;
{{ח:תת|(2)}} כל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה.
{{ח:סעיף|17ב|חובת הצגת מחיר על טובין והמחיר המחייב|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל.
{{ח:תת|(ב)}} הצגת המחיר כאמור בסעיף קטן (א) תהיה –
{{ח:תתת|(1)}} של המחיר הכולל בלבד, ורק במטבע ישראלי;
{{ח:תתת|(2)}} במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו גם על טובין המוצגים על ידי עוסק לראווה בכל דרך שהיא, באופן הנותן יסוד להניח שהטובין, או טובין הדומים להם, מוצעים על ידיו לצרכן למכירה.
{{ח:תת|(ד)}} המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין שלגביהם תהיה חובה להציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, הכל כפי שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה)|תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:סעיף|17ג|הצגת מחירי שירותים|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע שכל עוסק, שעסקו או חלק מעסקו הוא עשיית שירותים בתחום שקבע, יציג במקום עסקו את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן השירות או עשייתו; הצגת המחיר הכולל תהיה רק במטבע ישראלי, במקום הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים)|תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:סעיף|17ד|פרסום ונקיבה של מחירי נכסים ושירותים|תיקון: תשס״ב, תשס״ד}}
{{ח:ת}} לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי.
{{ח:סעיף|17ה|סייג להצגה של המחיר הכולל|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיפים 17א עד 17ג}}, רשאי עוסק, במשך שבעה ימים מיום שהוגדל או שהופחת שיעורם של מס, אגרה או כל תשלום חובה אחר החל על המכירה, שלא לכלול במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה, בתנאי שציין באופן בולט במקום העסק, כי המחיר אינו כולל את השיעור המוגדל או המופחת.
{{ח:סעיף|17ו|כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} השר, או כל שר בתחום סמכותו יחד עם השר, רשאים לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כללים לפרסום או להצגה באופן שונה של מחירי נכס או שירות, או של סוגי נכסים או שירותים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים)|תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע״ו–2015}}.}}
{{ח:סעיף|17ז|פטור|תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לא יחולו –
{{ח:תתת|(1)}} על נכס המיועד להימכר מחוץ לישראל, או על שירות המיועד להתבצע במלואו מחוץ לישראל; לענין זה, ”מחוץ לישראל“ – למעט האזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} על נכס או שירות המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ של התוספת הראשונה}}, ובתנאים הקבועים בה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 17ב|בסעיפים 17ב(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ג|17ג}} {{ח:פנימי|סעיף 17ד|ו־17ד}}, הצגה, פרסום ונקיבה של מחירו הכולל של נכס או של שירות, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}}, יכול שיהיה במטבע חוץ, ובלבד שמחירו במטבע ישראלי ייקבע לפי שער החליפין הקבוע בה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, ולגבי תחומים שבסמכותו של שר אחר – בהתייעצות עם אותו שר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.
{{ח:סעיף|17ח|הצבת מכשיר שקילה במכר טובין לפי משקל|תיקון: תשע״ז־3, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר שקילה“ – מכשיר שקילה אלקטרוני, שניתן לגביו אישור דגם כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשקלות והמידות|פקודת המשקלות והמידות, 1947}}, ואינו מיועד לשימוש אישי או ביתי לפי אותו אישור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קמעונאי גדול“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם|בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק שהוא קמעונאי גדול ומציע למכירה טובין לפי משקל שלא ניתן לגביהם שירות שקילה לפני התשלום בעדם יציב במקום עסקו מכשיר שקילה תקין אחד לפחות, ובלבד ששטח המכירה של מקום העסק הוא 300 מ״ר לפחות; מכשיר השקילה יוצב במקום גלוי ונגיש לצרכן וסמוך לטובין האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עוסקים נוספים שיחולו עליהם הוראות סעיף קטן (ב), וכן הוראות לעניין סוגי מכשירי שקילה שיוצבו בהתאם להוראות אותו סעיף קטן.
{{ח:סעיף|18|איסור מכירה והחזקה|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} לא ימכור עוסק ולא יחזיק למטרת מכירה טובין שלא קויימה לגביהם חובה מכוח {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.
{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: אחריות ושירות לאחר מכירה|תיקון: תש״ס}}
{{ח:סעיף|18א|אחריות לטובין ולשירותים|תיקון: תש״ס, תשס״ח־4, תשע״א־3, תשע״ד־5, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בתקנות, לחייב יצרן, יבואן, סיטונאי או קמעונאי של טובין או שירותים, לתת שירות לצרכן לאחר מכירה, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות לענין זה לרבות באלה –
{{ח:תתת|(1)}} תיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין, בשלמותם או בחלקם, בלי תשלום, במשך תקופה שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} מתן השירות במענו של הצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} הדרכים והמועדים לביצוע השירות;
{{ח:תתת|(4)}} קיום תחנות שירות במקומות או באזורים מסוימים;
{{ח:תתת|(5)}} מתן תעודות אחריות, תוכנן, ואיסור התנאה בתעודות כאמור על זכויות הצרכן לפי דין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה)|תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} עוסק המוכר טובין לצרכן ומוסר לו תעודת אחריות, ידביק או ימסור לו מדבקה לשם הדבקתה על הטובין, שבה יצוין תום תקופת האחריות (בחוק זה – מדבקת אחריות).
{{ח:תתת|(2)}} הציג צרכן לעוסק טובין שמודבקת עליהם מדבקת אחריות תקפה ומקורית, לא ידרוש העוסק מהצרכן להציג את תעודת האחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות.
{{ח:תתת|(3)}} השר יקבע הוראות לעניין מדבקת אחריות, לרבות סוג המדבקה, תוכנה ומידע שייכלל בה, צורתה, גודלה וגודל האותיות, וכן רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע סוגי טובין שהחובה הקבועה בפסקה (1) לא תחול לגביהם.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מדבקת אחריות)|תקנות הגנת הצרכן (מדבקת אחריות), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות פסקה (1) ובכפוף להוראות לפי פסקה (5), עוסק המוכר טובין לצרכן, והטובין מזוהים במספר סידורי או במספר זיהוי ייחודי, פטור מהחובה לפי אותה פסקה, אם הוא מקיים את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא אינו דורש מהצרכן להציג תעודת אחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות, אלא מזהה את הטובין ואת מועד רכישתם לפי המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מאפשר לצרכן לבדוק את תום תקופת האחריות בכל עת באתר אינטרנט, בטלפון בשיחת חינם ובאמצעות מסרון, באמצעות המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי.
{{ח:תתת|(5)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין או מקרים שהוראות פסקה (4) לא יחולו לגביהם.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(2) עד (4), לעניין חוזה למתן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה, לרבות תיקון והחלפה כאמור בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א), ולעניין חוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות טובין הנמצאים אצל הצרכן.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נדרש ביקור של טכנאי או נציג אחר מטעמו של העוסק במענו של צרכן, יתאם נותן השירות את המועד ואת שעת הביקור עם הצרכן; לעניין סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ד) עד (ו), נותן שירות הוא מי שמחויב לתת שירות –
{{ח:תתתת|(א)}} לשם קיום חיובים בתקופת אחריות, לרבות בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תתתת|(ב)}} בהתאם לחוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות הטובין הנמצאים אצל הצרכן;
{{ח:תתתת|(ג)}} לשם התקנה או הסרה של טובין שהעוסק מכר, השכיר או השאיל;
{{ח:תתתת|(ד)}} לשם בדיקות תקופתיות במיתקני גז ביתיים;
{{ח:תתתת|(ה)}} לשם הובלה של טובין שהעוסק מכר;
{{ח:תתתת|(ו)}} בהתאם לחוזה למתן שירות מתמשך לתיקון טובין תמורת תשלום.
{{ח:תתת|(1א)}} לעניין נותן שירות המנוי בפסקה (1)(א) עד (ד), ביקור במענו של צרכן יהיה בין השעות 8:00 ו־19:00 בימי חול, ובין השעות 8:00 ו־13:00 בימי שישי וערבי חג, בהתאם לתיאום מראש לפי הוראות פסקה (1); הוראות פסקה זו לא יחולו על מתן שירות לסוגי טובין או על סוגי עוסקים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (סייג לתחולת סעיף 18א(ג)(1א) לחוק)|תקנות הגנת הצרכן (סייג לתחולת סעיף 18א(ג)(1א) לחוק), התשע״ח–2017}}, לפיהן חובת ביקור טכנאי בשעות האמורות שהן שעות חשיכה, לא תחול על טובין שהשירות לגביהם ניתן כולו מחוץ לביתו של הצרכן למעט חדר מדרגות וחדר כניסה והשירות כאמור כרוך בטיפול בחשמל בגז או בעבודה בגובה; לעניין זה, ”עבודה בגובה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} זמן ההמתנה לנותן שירות לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה, ואולם נותן השירות רשאי להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום האמור, ובלבד שזמן ההמתנה של הצרכן במענו לא יעלה על שעתיים והובהר לצרכן שהוא רשאי לסרב להצעה כאמור אם אין בה כדי להקל עליו.
{{ח:תתת|(3)}} נותן השירות רשאי להודיע לצרכן, לא יאוחר משעה 20:00 בערב שקדם למועד הביקור שתואם, על דחיית הביקור, ולתאם עמו מועד ושעה חדשים לביקור, ובלבד שאין בדחיה כאמור כדי לדחות את מתן השירות מעבר לפרק הזמן שנקבע לכך לפי דין.
{{ח:תת|(ד)}} הפר נותן השירות את הוראות סעיף קטן (ג), יהיה הצרכן זכאי, בשל אותה הפרה, לפיצוי בלא הוכחת נזק, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תואם מועד לביקור בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה כאמור בסעיף קטן (ג)(2) – פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים; חלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה האמור – פיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} פעל נותן השירות בניגוד להוראות סעיף קטן (ג)(2) לעניין הקריאה הטלפונית – פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ה)}} נותן השירות רשאי להציע לצרכן הזכאי לפיצוי לפי הוראות סעיף קטן (ד), פיצוי בשווה כסף, בטובין או בשירותים, ובלבד שהודיע לצרכן כי הוא רשאי לבחור בין הפיצוי הכספי לבין הפיצוי המוצע והצרכן נתן את הסכמתו לכך; נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים לפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא על נותן השירות.
{{ח:תת|(ו)}} נבע האיחור מנסיבות שנותן השירות לא ידע עליהן בעת קביעת המועד ושעת הביקור ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, לא יהיה הצרכן זכאי לפיצוי לפי סעיף זה.
{{ח:סעיף|18ב|מתן שירות טלפוני חינם|תיקון: תשס״ו, תשע״ה, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} –
{{ח:תתת|(1)}} יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה של צרכן (בסעיף זה – שירות טלפוני); השירות הטלפוני יכלול גם מענה אנושי;
{{ח:תתת|(2)}} יגלה לצרכן, באופן ברור ובולט, את מספר הטלפון שבו ניתן לקבל את השירות הטלפוני וכן את השעות שבהן ניתן השירות הטלפוני, בכל אחד מאלה, אם קיים:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם בין העוסק לבין הצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל חשבונית שהוציא העוסק לצרכן;
{{ח:תתתת|(ג)}} אתר האינטרנט של העוסק.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} עוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} ומספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי לצרכן לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה ואת האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
{{ח:תתתת|(א)}} טיפול בתקלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בירור חשבון;
{{ח:תתתת|(ג)}} סיום התקשרות.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שעוסק כאמור באותה פסקה מספק, הוא רשאי לאפשר לצרכן לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
{{ח:תתת|(3)}} משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והצרכן לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו סמכויות להסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי עוסק כאמור רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בפסקה (3) בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד (בפסקה זו – אישור חריגה).
{{ח:תתתת|(ב)}} נתן שר או גוף אישור חריגה, ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע באישור, על עמידתם של העוסקים בהוראות אלה, ובכלל זה על השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם העוסקים מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפו של האישור – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי או הגוף, לפי העניין.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת הטובין או השירותים על ידי העוסק, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף קטן זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי, יודיע העוסק לצרכן, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
{{ח:תתת|(6)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע הוראות בכל הנוגע למתן שירות טלפוני לפי הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני)|תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:סעיף|18ג|זיהוי טלפוני של עוסק|תיקון: תשע״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} נציג של עוסק יזדהה בכל שיחה טלפונית עם צרכן בשמו המלא או בשמו הפרטי בציון פרט נוסף שיאפשר את זיהויו בפנייה לעוסק.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} פנייה טלפונית של עוסק לצרכן תיעשה ממספר טלפון מזוהה שניתן לחייג אליו; חובה זו לא תחול על טכנאי הפונה לצרכן מטעמו של עוסק.
{{ח:תתת|(2)}} לא היה מענה מצד הצרכן לפנייה הטלפונית של העוסק כאמור בפסקה (1), יודיע לו העוסק, לרבות טכנאי כאמור באותה פסקה, על מספר טלפון שבאמצעותו יוכל הצרכן ליצור קשר עם העוסק.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עוסק“ – כל אחד מאלה: עוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, עוסק המחויב לתת שירות לצרכן לאחר מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18א|בסעיף 18א(א)}}, או עוסק הנותן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18א|בסעיף 18א(ב)}}.
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והממונה, תפקידו וסמכויותיו|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:סעיף|19|הממונה|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:ת}} הממשלה תמנה, לפי המלצת השר, ממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|19א|הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יהיה מנהל הרשות.
{{ח:סעיף|19ב|תקציב הרשות|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; הממונה על סעיף תקציב זה לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}} יהיה הממונה.
{{ח:סעיף|19ג|עסקאות הרשות|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:ת}} לצורך ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
{{ח:סעיף|19ד|עובדי הרשות|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ב)}} עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.
{{ח:סעיף|20|תפקידי הממונה|תיקון: תשס״ו־4, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידי הממונה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} לפקח על ביצוע הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(1א)}} לחקור חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה ולהביא את העבריין לדין;
{{ח:תתת|(1ב)}} לנקוט הליכי אכיפה מינהלית נגד מפר לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לטפל בתלונות שראה בהן ממש על הפרת הוראות חוק זה או על פגיעה אחרת בצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} לערוך וליזום סקרים ומחקרים בעניני צרכנות;
{{ח:תתת|(3א)}} לטפל בכבילות בין עוסק לצרכן, הפוגעות ביכולת הצרכן לעבור מעוסק לעוסק;
{{ח:תתת|(4)}} לטפל בכל ענין אחר הקשור להגנת הצרכן ואשר לא הוטל בדין על רשות אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} הגיעה לממונה תלונה בענין שבו לפי חיקוק יש לרשות אחרת סמכות לפיקוח ולנקיטת אמצעים בעקבות בירור תלונה, ייוועץ באותה רשות לפני שיטפל בתלונה, ורשאי הוא אף להעביר את התלונה אליה; העביר הממונה את התלונה כאמור, תודיע הרשות לממונה על תוצאות הטיפול.
{{ח:סעיף|20א|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, או – בהסכמת השר – מבין עובדי משרד הכלכלה, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן; הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות וקיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הצרכן, כפי שהורה הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} הסמכתו של מפקח לפי סעיף זה תהיה בתעודה החתומה בידי הממונה, שמעידה על תפקידו כמפקח ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן – תעודת מפקח); תוקפה של תעודת מפקח לא יעלה על שלוש שנים מיום שניתנה, וכל עוד המפקח משמש בתפקידו.
{{ח:סעיף|20א1|הסמכת מפקחים לביצוע חדירה לחומר מחשב והפקת פלט|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להסמיך, מקרב המפקחים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}}, מפקחים שתהיה נתונה להם סמכות חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור לשם ביצוע צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א1)}}, ואולם לא יוסמכו מפקחים כאמור אלא לאחר שעברו הכשרה נוספת הנדרשת לצורך הפעלת הסמכויות כאמור, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון לאומי.
{{ח:סעיף|20ב|זיהוי מפקח|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, לאחר שהזדהה, ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.
{{ח:סעיף|21|סמכויות פיקוח|תיקון: תש״ס, תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; לעניין זה, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}} (בחוק זה – חוק המחשבים);
{{ח:תת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה, וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(4)}} להיכנס למקום העסק בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט; חובת ההזדהות וענידת התג לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ב|סעיף 20ב}} לא תחול לעניין סמכות זו.
{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשס״ו־4, תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|21ב|צו מינהלי לשמירת טובין במקום העסק|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה או מפקח כי עוסק לא סימן טובין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, רשאי הוא לצוות כי לא ייעשה כל שימוש בטובין האמורים והם יישמרו במקום העסק, באופן שיקבע ולפרק זמן שיקבע שלא יעלה על שישה חודשים; על אף האמור, רשאי הממונה או המפקח להתיר לעוסק להוציא את הטובין ממקום העסק כדי לסמנם כאמור במקום אחר; בסעיף זה, ”מקום העסק“ – לרבות מחסן של העוסק, לפי בחירת העוסק.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע העוסק לממונה או למפקח כי סימן את הטובין, יבדוק הממונה או המפקח, בסמוך לאחר הודעת העוסק, ולא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד ההודעה, אם הטובין סומנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, ואם נוכח כי הטובין סומנו כאמור – יבטל את הצו.
{{ח:סעיף|21ג|צו מינהלי להפסקת הפרה|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״א, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה שעוסק מפר הוראה מההוראות שלהלן, רשאי הוא לצוות על העוסק להפסיק את ההפרה, לבצע פעולה הדרושה למניעת אותה הפרה או לתקנה כדי לקיים את הוראת החוק שהופרה ולהודיע לממונה על הפסקת ההפרה, ביצוע הפעולה למניעת ההפרה או תיקון ההפרה, לפי העניין, באופן, בתנאים ובמועדים שייקבעו בצו:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לפי חוק זה, באופן העלול לפגוע בשיקול הדעת בביצוע עסקה של צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים או אם ההפרה נוגעת למספר רב של צרכנים או עלולה להסב נזק משמעותי לצרכן; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מאפיינים מיוחדים“ – לרבות אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, קטין, חסר ישע או אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“, ”אזרח ותיק“ ו”עולה חדש“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|בסעיף 14ג1(א)}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חסר ישע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הממונה לא ייתן צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, או בעל פה לפי בקשת העוסק ובאישור הממונה, בתוך שבעה ימי עסקים, ולעניין צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} – בתוך שלושה ימי עסקים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), נוכח הממונה כי יש אפשרות ממשית שמתן הזדמנות לטעון טענות כאמור באותה פסקה עלול לסכל את מטרת הוצאת הצו ויש צורך בהוצאתו באופן מיידי, רשאי הוא לצוות כאמור בסעיף קטן (א) בטרם ניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ולא יהיה בכך כדי לפגוע בתוקף הצו, אולם העוסק רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה לו הממונה, בהקדם האפשרי לאחר הוצאת הצו ולא יאוחר משבעה ימי עסקים מיום הוצאתו.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי סעיף זה לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים, והודעה על כך תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|21ד|בקשה לביטול צו מינהלי על ידי בית המשפט|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיפים 21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 21ג|או 21ג}} (בסעיף זה – הצו), רשאי להגיש לבית משפט השלום, בקשה לביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול הצו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.
{{ח:סעיף|22|סמכויות הממונה, מפקח ובית משפט בעת קיומו של חשד לביצוע עבירה|תיקון: תש״ס, תשע״ד־4, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה או למפקח חשד כי עוסק עבר עבירה על הוראות חוק זה, רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לביצוע העבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}} ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(א1)}} היה לממונה או למפקח חשד סביר כי עוסק עבר עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23א|בסעיף 23א}}, רשאי הוא לבקש מבית המשפט צו חדירה לחומר מחשב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}} וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש}} בשינוי זה: במקום ”בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור“ יקראו ”מפקח שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א1|סעיף 20א1}}“.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”חפץ“ – לרבות מסמך וכן מחשב וחומר מחשב כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}}.
{{ח:סעיף|22א|הוועדה המייעצת|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לממונה, לפי דרישתו, בכל ענין הנוגע להגנת הצרכן ולסחר הוגן, וכן לייעץ לו בהכנת הדין וחשבון השנתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב}} ובהכנת תכנית העבודה של הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה המייעצת תהיה בת שישה חברים והם:
{{ח:תתת|(1)}} עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
{{ח:תתת|(2)}} עובד משרד האוצר, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
{{ח:תתת|(3)}} שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(4)}} נציג ארגון צרכנים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ג)}}, שיקבע השר;
{{ח:תתת|(5)}} נציג העוסקים, שיקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה את אחד מחברי הוועדה המייעצת להיות יושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ד)}} חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו שלוש תקופות רצופות.
{{ח:סעיף|22ב|דין וחשבון שנתי|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הממונה, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, יכין דין וחשבון שנתי על פעילות הרשות באותה שנה, ויגישו לממשלה, באמצעות השר.
{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: אכיפה מינהלית|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:סעיף|22ג|עיצום כספי|תיקון: תשע״ד־4, תשע״ד־6, תשע״ו־4, תשע״ז־3, תשע״ז־4, תשע״ז־5, תשע״ח, תשע״ח־4, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ג־3, תשפ״ד־4, תשפ״ה, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} בסכום של 22,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 25,950 ש״ח)}}, ואם העוסק אינו תאגיד – בסכום של 7,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 8,260 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} הודיע או הציב שלט המודיע שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב1)}};
{{ח:תתת|(2)}} הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא גילה לצרכן פרט מהותי שהיה עליו לגלותו, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא קיים את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א(1)}} לגבי אותיות בחוזה אחיד או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן;
{{ח:תתת|(5)}} לא קיים את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א(2)}} לעניין ההבלטה ואופן הניסוח של תנאים מהותיים בחוזה אחיד או לעניין צירוף מסמך נפרד לגביהם;
{{ח:תתת|(6)}} לא גילה לצרכן את שמו ואת מספר הזהות שלו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב}};
{{ח:תתת|(7)}} לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(8)}} לא קיים את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} לעניין הקצאת שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח;
{{ח:תתת|(9)}} לא ערך חוזה בכתב עם הצרכן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)}} או לא נתן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה או לא מסר לו עותק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)}};
{{ח:תתת|(10)}} קבע מחיר באשראי בעסקה עם צרכן, בלי שמסר לצרכן הודעה מראש בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(10א)}} התנה תשלום בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר אם נקבע, בסכום רכישה מזערי, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א}};
{{ח:תתת|(11)}} לא הודיע לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ב)}};
{{ח:תתת|(12)}} לא שלח לצרכן פירוט תשלומים או העתקי חשבוניות בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב(א)}};
{{ח:תתת|(13)}} לא שלח לצרכן הודעה ובה פירוט חיובים שנתי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב(ב1)}};
{{ח:תתת|(13א)}} גבה תשלום קבוע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(ב3)}}, בעסקה מתמשכת ולא פירט בחשבונית או בהודעת התשלום שנשלחה לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(14)}} לא הציע לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב1|סעיף 13ב1}};
{{ח:תתת|(14א)}} לא שלח לצרכן הודעת חוב או תיעוד המאשר את קיומה של עסקה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב2|סעיף 13ב2(א) או (ה)}};
{{ח:תתת|(14ב)}} נקט פעולה שמטרתה גביית חוב או חייב בהוצאות גבייה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב2|סעיף 13ב2(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(15)}} לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג(ב)}};
{{ח:תתת|(16)}} לא כלל את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 13ג|בסעיף 13ג(ב)}} במסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}} או בחוזה שנחתם עם צרכן, או שלא מסר לצרכן מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג(ג)}};
{{ח:תתת|(17)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(18)}} עשה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה בלי שהתקיימו התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה(ב)}};
{{ח:תתת|(19)}} גבה מצרכן עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ח|סעיף 13ח(ב)}};
{{ח:תתת|(20)}} לא אפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים בעסקה מתמשכת באחת הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 13ח|בסעיף 13ח(ג)}};
{{ח:תתת|(21)}} בעסקה ברוכלות, לא מסר לצרכן פרטים שהיה עליו למסרם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}};
{{ח:תתת|(22)}} עשה עסקה בעניין רכישה של יחידות נופש, בלי שהתקיימו התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א(א)}};
{{ח:תתת|(23)}} חייב לקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}};
{{ח:תתת|(24)}} לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(א)}};
{{ח:תתת|(25)}} לא סיפק לצרכן מסמך בכתב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}};
{{ח:תתת|(25א)}} בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}} –
{{ח:תתתת|(א)}} הציע לצרכן חלופות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|באותו סעיף}} ולא גילה לו פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|סעיף 14ג2(ב) ו־(ג)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}}, אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(26)}} לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}};
{{ח:תתת|(27)}} לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (בסעיף זה – שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ז|סעיף 14ז(א) או (ד)}} או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה;
{{ח:תתת|(28)}} לא ציין על גבי השובר את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14ז|בסעיף 14ז(ב)}};
{{ח:תתת|(29)}} לא נתן לצרכן שמימש שובר עודף במזומן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ז|סעיף 14ז(ג)}};
{{ח:תתת|(30)}} הנפיק תו קנייה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ח|סעיף 14ח(ב) ו־(ג)}};
{{ח:תתת|(31)}} לא אפשר שימוש בשובר זיכוי שניתן כעודף בשל מימוש תו קנייה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ח|סעיף 14ח(ד)}};
{{ח:תתת|(31א)}} לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|בסעיף 14ט(א) ו־(ב)}}, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(31ב)}} לא גילה לצרכן מידע שהיה עליו לגלותו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט(ד) ו־(ה)}};
{{ח:תתת|(32)}} הודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת ולא הבהיר את הפרטים או התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)}} או שלא החזיק מלאי סביר של טובין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב2)}};
{{ח:תתת|(33)}} הודיע ברבים על מכירה מיוחדת ולא כלל בפרסום את הפרטים שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב1)}};
{{ח:תתת|(34)}} המשיך לפרסם ברבים או במקום העסק הודעה שפרסם על מכירה מיוחדת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב3)}};
{{ח:תתת|(35)}} לא כלל בהודעה על מכירה בהנחה או במחיר מיוחד, את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}};
{{ח:תתת|(35א)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(35ב)}} לא אפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(35ג)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ג)(1)}};
{{ח:תתת|(35ד)}} לא אפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(35ה)}} שלח לצרכן הודעות שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ה) או (ו)(1)}};
{{ח:תתת|(36)}} לא סימן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם, פרטים בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תתת|(37)}} לא הציג על גבי טובין או על גבי אריזתם את מחירם הכולל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(א), (ב) ו־(ג)}};
{{ח:תתת|(38)}} חייב צרכן במחיר הגבוה מהמחיר המחייב של טובין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(ד)}};
{{ח:תתת|(39)}} לא הציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(ה)}};
{{ח:תתת|(40)}} לא הציג את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן שירות או עשייתו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג}};
{{ח:תתת|(41)}} פרסם או נקב מחיר של נכס או שירות שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד}};
{{ח:תתת|(42)}} לא כלל במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה של מס, אגרה או תשלום חובה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ה|סעיף 17ה}};
{{ח:תתת|(43)}} קבע מחיר במטבע ישראלי לנכס או לשירות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}}, שמחירו הוצג, פורסם או ננקב במטבע חוץ, שלא לפי שער החליפין הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף 17ז(ב)}};
{{ח:תתת|(43א)}} לא הציב מכשיר שקילה במקום עסקו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ח|סעיף 17ח}};
{{ח:תתת|(44)}} מכר או החזיק למטרת מכירה, טובין שלא קוימה לגביהם חובה מכוח {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}};
{{ח:תתת|(45)}} לא נתן לצרכן שירות או תעודת אחריות, או לא הדביק או לא מסר מדבקת אחריות, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א}};
{{ח:תתת|(46)}} לא סיפק שירות טלפוני חינם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18ב|סעיף 18ב(א)(1) או (ב)}};
{{ח:תתת|(47)}} לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18ב|סעיף 18ב(א)(2)}};
{{ח:תתת|(47א)}} לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18ב|סעיף 18ב(א1) או (ב)}};
{{ח:תתת|(48)}} פנה טלפונית לצרכן שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18ג|סעיף 18ג(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בסכום של 45,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 53,070 ש״ח)}}, ואם הוא אינו תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 29,490 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) או (ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} מכר, ייבא או החזיק נכס שיש בו הטעיה, או השתמש בנכס כאמור למתן שירות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקאות (5) עד (7) שבו}};
{{ח:תתת|(4)}} לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתת|(5)}} פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)}};
{{ח:תתת|(6)}} פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}};
{{ח:תתת|(7)}} מתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב(ב)}} והוא הציג או פרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, או קרא או כינה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(א)}};
{{ח:תתת|(8)}} המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}};
{{ח:תתת|(9)}} לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א1|סעיף 13א1}} או {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301951.pdf|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 37), התשע״ד–2014}};
{{ח:תתת|(10)}} המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיף 13ד(ג)}};
{{ח:תתת|(11)}} לא השיב לצרכן סכום עודף בחיוב עסקה מתמשכת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד1|סעיף 13ד1(א)}};
{{ח:תתת|(12)}} התקשר עם צרכן לתקופה העולה על שנה, בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה(ה)}};
{{ח:תתת|(13)}} גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתת|(14)}} לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ז|סעיף 13ז}};
{{ח:תתת|(15)}} לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}};
{{ח:תתת|(16)}} לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}};
{{ח:תתת|(16א)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ד)}};
{{ח:תתת|(16ב)}} פנה בפנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ג|סעיף 16ג}};
{{ח:תתת|(17)}} הפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב התחייבות שהגיש לממונה, שעליו לעמוד בהם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22טז|סעיף 22טז(ג)}}.
{{ח:תת|(ב1)}} הפעיל עוסק השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(5) או (6)}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בסכום של 69,120 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 75,620 ש״ח)}}, ואם הוא אינו תאגיד – בסכום של 38,415 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 42,030 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב1), הפר עוסק צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21ג|בסעיף 21ג}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} בסכום של פי שלושה מסכום העיצום הכספי בשל ההפרה שבשלה הוצא הצו, ולעניין הפרת צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}} – פי שלושה מסכום העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוטל עיצום כספי בשל הפרה של צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור בפסקה (1), ייפסק מניין ימי ההפרה הנמשכת של ההפרה שבשלה הוצא הצו ביום שבו הוצא, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרה נמשכת של הפרה זו על התקופה שלאחר מכן.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הפר עוסק צו הפסקה מינהלי להפסקת הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21ג|בסעיף 21ג}}, בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בשיעור של חמישה אחוזים ממחזור המכירות שלו בשנת הכספים שקדמה לביצוע ההפרה, לעניין כל סוג טובין או שירות שלגביהם בוצעה הפרה, ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 10,586,720 ש״ח)}} לכל סוג טובין או שירות.
{{ח:תתת|(2)}} לא היה בידי הממונה מידע בדבר מחזור המכירות של המפר, רשאי הוא לדרוש מהמפר, בהודעה בכתב, מידע ופרטים נוספים הדרושים לשם כך, בתוך תקופה שקבע בהודעה.
{{ח:תתת|(3)}} לא מסר העוסק את הנדרש לפי הוראות פסקה (2), בתוך התקופה שנקבעה בהודעה, רשאי הממונה לקבוע את מחזור המכירות של העוסק לפי מיטב שפיטתו ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בסכום כמפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}}, ובלבד שבהודעה כאמור יפורטו סכומי העיצום הכספי שהממונה רשאי להטיל על עוסק שלא מסר מידע בדבר מחזור המכירות.
{{ח:סעיף|22ד|הפרה בנסיבות מחמירות|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג}}, ובלבד שלעניין נסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה ”נסיבות מחמירות“, לא יטיל הממונה עיצום כספי כאמור אלא בהתאם לנהלים שהורה עליהם.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג(ב1)}}, לא יטיל הממונה עיצום כספי בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה ”נסיבות מחמירות“;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור העיצום הכספי שיוטל על הפרה שמתקיימות לגביה נסיבות מחמירות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”נסיבות מחמירות“ לא יעלה על פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים; לעניין זה, חזקה כי הפרה שנעשתה על ידי עוסק ביותר מסניף אחד או נקודת מכירה אחת המופעלים על ידו, היא הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים;
{{ח:תתת|(2)}} הפרה של הוראה מהוראות לפי חוק זה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}, שבוצעה כלפי צרכן שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אזרח ותיק או עולה חדש כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|בסעיף 14ג1(א)}}, או קטין;
{{ח:תתתת|(ב)}} אדם שניכר שהוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} אדם שניכר שאינו שולט בשפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם התקשרות בעסקה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}, ובלבד שהפרות שיוספו {{ח:פנימי|תוספת 7|לתוספת האמורה}} יהיו מההפרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג(א) או (ב)}}.
{{ח:סעיף|22ה|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|אותו סעיף}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיף 22ד}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22יא|סעיף 22יא}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיף 22ו}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22י|סעיף 22י}};
{{ח:תתת|(5)}} פירוט נסיבות מחמירות בביצוע ההפרה, אם יש.
{{ח:סעיף|22ו|זכות טיעון|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ה|סעיף 22ה}}, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, לעניין סכומו ולעניין התקיימות נסיבות מחמירות, אם פורטו נסיבות מחמירות בהודעה על כוונת חיוב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.
{{ח:סעיף|22ז|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיף 22ו}}, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ח|סעיף 22ח}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ט|בסעיף 22ט}} ואת התקופה לתשלומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22יא|בסעיף 22יא}}.
{{ח:תתת|(2)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיף 22ו(א)}}, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיף 22ו(ב)}}, ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
{{ח:סעיף|22ח|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|בסימן זה}}, בשיעורים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי)|תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:סעיף|22ט|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ו|בסעיף 22ו}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 22כ|סעיף 22כ(א)}} והסכים הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 22כ|סעיף 22כ(ב)}}, יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:סעיף|22י|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 22יג|בסעיף 22יג}}, בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22יד|בסעיף 22יד}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ואולם לעניין הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)(37) או (38)}} – בתוך תשעה חודשים מהפרה קודמת של הוראות אלה.
{{ח:סעיף|22יא|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ז|בסעיף 22ז}}.
{{ח:סעיף|22יב|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:סעיף|22יג|התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הממונה להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22י|בסעיף 22י}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22יד|סעיף 22יד}}.
{{ח:סעיף|22יד|בקשה לביטול התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22יג|בסעיף 22יג}}, רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקי ההחלטה.
{{ח:סעיף|22טו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22י|בסעיף 22י(א)}}; דרישת תשלום אינה גורעת מזכותו של העוסק לטעון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ו|בסעיף 22ו}} לעניין סכום העיצום הכספי ולעניין הימשכות ההפרה, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיפים 22ו}} {{ח:פנימי|סעיף 22ז|ו־22ז}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)(37) או (38)}} – בתוך תשעה חודשים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 22י|סעיף 22י(ב)}}, והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיפים 22ו}} {{ח:פנימי|סעיף 22ז|ו־22ז}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ג|סימן ג׳: התחייבות להימנע מהפרה|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:סעיף|22טז|התחייבות להימנע מהפרה|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הוא להציע למפר, בהודעה בכתב, להגיש לו כתב התחייבות ועירבון מסוג שייקבע בנהלים, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}, במקום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|סימן א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה, שתחילתה ביום מסירת ההודעה כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 22י|בהגדרה ”הפרה חוזרת“ שבסעיף 22י(ב)}}, לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|בסימן זה}} – תקופת ההתחייבות).
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לדרוש כי המפר יכלול בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעליו לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} החזרת כסף או נכס לצרכן או לציבור צרכנים, בתוך תקופה שיורה עליה הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} פרסום מודעות ברבים בעניין ההפרה ובעניין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה ובתוך התקופה שיורה עליה.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יקבע את גובה העירבון שעל המפר להפקיד נוסף על כתב ההתחייבות; גובה העירבון יהיה בגובה העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ח|סעיף 22ח(ב)}}.
{{ח:סעיף|22יז|תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־<wbr>הגשתם|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}, בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22טז|בסעיף 22טז(א)}}, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22טז|בסעיף 22טז(א)}}, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.
{{ח:סעיף|22יח|הפרת התחייבות|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}} והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22י|בסעיף 22י(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט הממונה את העירבון ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 22י|סעיף 22י(ב)}}; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
{{ח:תתת|(3)}} הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב ההתחייבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22טז|בסעיף 22טז(ג)}} – יודיע הממונה למפר על כוונתו לחלט את העירבון; המפר רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, בתוך 45 ימים מיום הודעת הממונה, והממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך תקופה זו בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
{{ח:תת|(ג)}} הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא ימסור לו הממונה הודעה בדבר אפשרות להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}.
{{ח:סעיף|22יט|השבת העירבון|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:סעיף|22כ|ערעור|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור על דרישת תשלום והורה על החזרת הסכום ששולם {{ח:הערה|[<s>ששולם</s>]}} או על הפחתת סכום העיצום הכספי, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, יוחזר סכום העיצום הכספי ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|22כא|פרסום|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, יפרסם הממונה באתר האינטרנט של הרשות וכן בדרך נוספת אם החליט כך, את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות של הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ואחוזי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 22כ|סעיף 22כ}}, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן הוא רשאי שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים.
{{ח:תת|(ו)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום באינטרנט לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל הניתן, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א) או (ג), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה); לא הותקנו תקנות כאמור, יפרסם הממונה באינטרנט את הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (א) או (ג), לפי העניין, באופן שימנע ככל הניתן את זיהויו של המפר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)|תקנות הגנת הצרכן (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי), התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:סעיף|22כב|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, שהיא עבירה על הוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב, או התראה מינהלית או הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון, בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} הוגש נגד עוסק כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} בשל אותה הפרה.
{{ח:סעיף|22כג|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
{{ח:סעיף|22כד|אישור נהלים ופרסומם|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} נהלי הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיפים 22ד(א) סיפה}}, {{ח:פנימי|סעיף 22יג|22יג}}, {{ח:פנימי|סעיף 22טז|22טז}} {{ח:פנימי|סעיף 22לו|ו־22לו}} טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי שהוא הסמיך לכך, והם יפורסמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/collectors/policies?OfficeId{{=}}927abd8f-4179-4bc9-927b-7178d326cbd1|באתר האינטרנט של הרשות}}.
{{ח:סעיף|22כה|אצילת סמכויות|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, למעט לעניין קביעת נהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיפים 22ד(א) סיפה}}, {{ח:פנימי|סעיף 22יג|22יג}} {{ח:פנימי|סעיף 22טז|ו־22טז}}, לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים.
{{ח:סעיף|22כו|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} הממונה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים מתום שנה מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303824.pdf|חוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 39), התשע״ד–2014}}.
{{ח:קטע2|פרק ה2|פרק ה׳2: קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:סעיף|22כז|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2}}|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מאפיינים מיוחדים“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק ועולה חדש כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|בסעיף 14ג1(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} קטין;
{{ח:תתת|(3)}} חסר ישע, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(4)}} אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
{{ח:תתת|(5)}} אדם שיש לו מאפיינים מיוחדים אחרים, שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 22לח|סעיף 22לח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי מפוקח“, ”שירותי תשלום“ ו”שירותי תשלום למוטב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטעיה;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת השפעה בלתי הוגנת;
{{ח:תתת|(3)}} החזר כספי לצרכן בעקבות עסקה שבוטלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההוצאה לפועל“ – {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מערכת ההוצאה לפועל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 4|בסעיף 4(ב) לחוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיבות מחמירות“ – שימוש בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות, בין במעשה ובין במחדל, באותו עניין מהעניינים המנויים בהגדרה ”הפרה“ שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נעשה כלפי צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים;
{{ח:תתת|(2)}} נעשה תוך איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו, למעט לעניין הפרה שהיא הפעלת השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(7)}};
{{ח:תתת|(3)}} נעשה תוך גרימת נזק משמעותי במיוחד למספר רב של צרכנים.
{{ח:סעיף|22כח|קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} ביצע עוסק הפרה בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה לקבוע, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}, כי הוא מפר בנסיבות מחמירות ({{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – עוסק מפר בנסיבות מחמירות), לשם החלת הגבלות על עוסק כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|סעיף 18א לחוק שירותי תשלום}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל}}.
{{ח:סעיף|22כט|הודעת כוונה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע הממונה כי עוסק ביצע הפרה בנסיבות מחמירות, ובכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22כח|בסעיף 22כח}}, ימסור לעוסק הודעה על כוונתו כאמור ({{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – הודעת כוונה).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעת כוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל המהווה את ההפרה והוראת החוק או התקנה שהופרה;
{{ח:תתת|(2)}} הנסיבות המחמירות שבהפרה;
{{ח:תתת|(3)}} ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, אם תיקבע, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|סעיף 18א לחוק שירותי תשלום}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:תתת|(4)}} זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ל|סעיף 22ל}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה ימסור העתק של הודעת הכוונה לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם הפסקת העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|בסעיף 18א(ב) לחוק שירותי תשלום}};
{{ח:תתת|(2)}} למנהל מערכת ההוצאה לפועל, לשם עיכוב הליכים וכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|בסעיף 78ב(ב) לחוק ההוצאה לפועל}}.
{{ח:סעיף|22ל|זכות טיעון|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שנמסרה לו הודעת כוונה רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה כפי שיורה הממונה, בתוך 14 ימים ממועד מסירת הודעת הכוונה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יאריך תקופה זו, לבקשת עוסק שהוגשה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת שלא תעלה על שבעה ימים.
{{ח:סעיף|22לא|החלטת הממונה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} טען העוסק את טענותיו לפני הממונה במהלך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 22ל|בסעיף 22ל}} (בסעיף זה – תקופת השימוע), יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22כח|בסעיף 22כח}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הממונה ייתן את החלטתו בתוך 14 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 22ל|לסעיף 22ל}}, לפי המוקדם, והוא רשאי מטעמים מיוחדים להאריך תקופה זו בשבעה ימים נוספים.
{{ח:תתת|(2)}} לא נתן הממונה את החלטתו בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יודיע על כך לנותן שירותי תשלום למוטב, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|סעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום}}; אין באמור כדי לגרוע מסמכות הממונה לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22כח|בסעיף 22כח}}, ובלבד שלא חלפו 45 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 22ל|לסעיף 22ל}}, לפי המוקדם.
{{ח:תתת|(3)}} השר, על פי הצעת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופות האמורות בפסקה (1), אם נוכח כי הדבר נדרש ליישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}; השר רשאי להפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן זה בחלוף 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642902.pdf|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ״ד–2024}} {{ח:הערה|(ביום 4.10.2024)}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא טען העוסק את טענותיו בתקופת השימוע, יקבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות.
{{ח:סעיף|22לב|הודעת קביעה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} קבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ויפרט בה את נימוקי החלטתו ({{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – הודעת קביעה).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ימסור העתק של הודעת הקביעה לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח לשם הפסקת ביצוע פעולות תשלום לטובת מוטב שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם השבת כספים למשלם ולשם הגבלת ההתקשרות בחוזה שירותי תשלום עם המוטב, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|בסעיף 18א(ג) לחוק שירותי תשלום}};
{{ח:תתת|(2)}} למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם מניעת פתיחתם של תיקים חדשים לטובת זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ולשם המשך עיכוב הכספים וההליכים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם סגירת תיקים קיימים כאמור ולשם השבת הכספים שהתקבלו בהם לחייבים, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|בסעיף 78ב(ד) לחוק ההוצאה לפועל}}.
{{ח:סעיף|22לג|הודעת אי־<wbr>קביעה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} החליט הממונה שלא לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ({{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – הודעת אי־קביעה).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ימסור בלא דיחוי העתק של הודעת אי־הקביעה לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לנותן שירותי תשלום למוטב שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי־קביעה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|בסעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום}};
{{ח:תתת|(2)}} למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם ביטול עיכוב ההליכים והכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי־קביעה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|סעיף 78ב(ז) לחוק ההוצאה לפועל}}.
{{ח:סעיף|22לד|ערעור|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} על קביעת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22לב|סעיף 22לב}} ניתן לערער לבית משפט המוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22כ|סעיף 22כ(א)}}; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לעוסק הודעת הקביעה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור על קביעת הממונה כדי לעכב את ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}} החלות מכוח קביעת הממונה כאמור, אלא אם כן בית המשפט הורה על כך.
{{ח:סעיף|22לה|פרסום הודעת קביעה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה הכוללת פרטים אלה לעניין הודעת קביעה:
{{ח:תתת|(1)}} מהות ההפרה והנסיבות המחמירות שבשלהן ניתנה הודעת הקביעה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים על אודות המפר;
{{ח:תתת|(3)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} על פרסום הודעת הקביעה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22כא|סעיף 22כא(ב) עד (ו)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|22לו|קביעה לגבי עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל השפעה“, בעוסק שהוא יחיד – מי שביכולתו לכוון את פעילותו של העוסק, במישרין או בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בעוסק; לעניין זה יראו מי שמממן מעל 50% מהיקף הפעילות של העוסק כבעל השפעה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה“, לעוסק מפר בנסיבות מחמירות – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תאגיד בשליטת עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(2)}} בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(3)}} תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(4)}} תאגיד שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהות להרכב כאמור של העוסק המפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(5)}} עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(6)}} בעל השפעה בעוסק שהוא יחיד שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(7)}} עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא בעל השפעה או בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(8)}} מי שאחראי מטעם העוסק המפר בנסיבות מחמירות על תשלום שכר העבודה;
{{ח:תתתת|(9)}} מי שמכהן כנושא משרה אצל עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(10)}} עוסק שמי שמכהן בו כנושא משרה כיהן כנושא משרה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(11)}} מי שהוא קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות או של בעל השליטה בו או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות, או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של בעל שליטה בתאגיד שהוא עוסק מפר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“, בעוסק –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי עוסק שהוא תאגיד – נושא משרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי עוסק שהוא יחיד – מי שמנהל את פעילותו של העוסק, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות (בסעיף זה – עוסק בעל זיקה) והתקיימה לגבי הפעילות העסקית שלו אחת מהנסיבות המנויות להלן, רשאי הממונה לקבוע כי גם בעל הזיקה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות:
{{ח:תתת|(1)}} העוסק המפר בנסיבות מחמירות העביר את עיקר פעילותו העסקית לפעילות העסקית של העוסק בעל הזיקה;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאם לנהלים שעליהם הורה הממונה – דפוס ההתנהגות של העוסק בעל הזיקה כלפי הצרכן דומה לדפוס ההתנהגות שבשלו ניתנה הודעת הקביעה לעוסק המפר בנסיבות מחמירות.
{{ח:תת|(ג)}} שוכנע הממונה כי העוסק הוא בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות וכי מתקיימות לגבי פעילותו העסקית הנסיבות שבסעיף קטן (ב), ובכוונת הממונה לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור לעוסק הודעה על כוונתו לקבוע כאמור (בסעיף זה – הודעת כוונה).
{{ח:תת|(ד)}} בהודעת הכוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנסיבות שבשלהן בכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|סעיף 18א לחוק שירותי תשלום}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ל|סעיף 22ל}} המוחל לפי סעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ה)}} נמסרה לעוסק בעל זיקה הודעת כוונה כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22כט|סעיפים 22כט(ג) עד 22לה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|22לז|אצילת סמכות הממונה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}} לסגנו, והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:סעיף|22לח|תקנות לעניין צרכנים עם מאפיינים מיוחדים|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע צרכנים נוספים שייחשבו אנשים עם מאפיינים מיוחדים לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}.
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עונשין ותרופות}}
{{ח:סעיף|23|עונשין|תיקון: תש״ס, תשס״ב, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ח־5, תש״ע, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״ד־4, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס פי שבעה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין) –
{{ח:תתת|(1)}} עשה דבר העלול להטעות צרכן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א), (ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} פרסם פרסומת או נקט דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}};
{{ח:תתת|(5)}} בעסקה בענין רכישה של יחידות נופש, לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א}};
{{ח:תתת|(6)}} הפריע לאדם הפועל כדין לפי חוק זה מלבצע את סמכויותיו, או סירב, בלי הצדק סביר, להתייצב לפני אדם כאמור או למסור מידע או דבר אחר לפי דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}};
{{ח:תתת|(6א)}} הפר צו מינהלי שניתן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ג|סעיף 21ג}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} עוסק שעשה אחד מאלה, דינו – קנס פי שבעה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}} –
{{ח:תתת|(1)}} לא גילה לצרכן דבר בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} השתמש בשם שמשתמע ממנו כי מטרתו הגנה על הצרכן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} לענין מקדמות וערובות;
{{ח:תתת|(3א)}} בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה –
{{ח:תתתת|(א)}} לא חתם על חוזה בכתב עם הצרכן, לא מסר לצרכן טופס גילוי או התקשר עם צרכן בעסקה לתקופה קצובה, לתקופה העולה על שנה, והכל בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בעקבות ביטול העסקה על ידי הצרכן, גבה מהצרכן דמי ביטול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1) או (2)}}, או שלא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששילם או לא ביטל את חיובו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ז|סעיף 13ז}};
{{ח:תתת|(4)}} בעסקה ברוכלות, לא קיים הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} בשיווק מרחוק או בעסקת מכר מרחוק, לא גילה לצרכן פרטים או לא סיפק מסמך בכתב בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג}};
{{ח:תתת|(7)}} בעקבות ביטול עסקה על ידי צרכן, נהג בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} עוסק שעשה אחד מאלה, דינו – קנס פי שלושה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}} –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} לענין עריכת חוזה, העיון בו ומסירתו;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} לענין התשלום בסכום הנמוך;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיפים 17ב(א) עד (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ב|17ב(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ג|17ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ד|17ד}} {{ח:פנימי|סעיף 17ו|או 17ו}} לענין חובת הצגה או פרסום של מחירי נכסים ושירותים או לענין גביית מחירם המחייב;
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של עד חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר למועד שבו נמסרה הודעה או ניתן צו, או מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו, לפי המאוחר; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – הודעה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(4)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו“ – צו שנתן בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}.
{{ח:תת|(ה)}} עבר אדם, בתוך שלוש שנים, פעם נוספת עבירה לפי סעיף זה דינו –
{{ח:תתת|(1)}} בעבירות לפי סעיף קטן (א) – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות;
{{ח:תתת|(2)}} בעבירות לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) – כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות.
{{ח:תת|(ו)}} נעברה עבירה מן העבירות המנויות בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
{{ח:תת|(ז)}} על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|23א|נסיבות מחמירות|תיקון: תש״ס, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)(1) או (2)}} בנסיבות מחמירות – דינו של עובר העבירה מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרים מהקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה מתייחס למספר רב במיוחד של צרכנים;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה גרם נזק חמור במיוחד לצרכן או לקבוצת צרכנים;
{{ח:תתת|(3)}} עובר העבירה הפיק רווחים או טובות הנאה גדולים במיוחד מהמעשה;
{{ח:תתת|(4)}} העבירה נעברה או היתה מכוונת כלפי קשישים, חסרי ישע או קטינים, או כלפי ציבור של צרכנים הנתונים במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית, או כלפי מי שאינם יודעים את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
{{ח:תתת|(5)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)(1)}} תוך טענת עובדה אשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת.
{{ח:סעיף|23ב|הטלת קנס לאחר שנפסקו פיצויים לדוגמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}}|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} בבואו להטיל קנס על עוסק שהורשע בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו עוסק, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}}.
{{ח:סעיף|24|סמכויות נוספות של בית המשפט}}
{{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, לצוות –
{{ח:תת|(1)}} כי טובין של הנאשם שבהם או לגביהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;
{{ח:תת|(2)}} כי עסק של הנאשם ייסגר לתקופה שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע;
{{ח:תת|(3)}} כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית המשפט.
{{ח:סעיף|25|אחריות מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} בידי עובד מעובדיו, מורשהו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי הענין; המפר הוראת סעיף זה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – דירקטור, מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} בידי עובד, מורשה, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, המרשה או נושא המשרה בתאגיד, לפי הענין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.
{{ח:סעיף|26||תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|28|התחייבות העוסק|תיקון: תשמ״ח, [הודעות], תש״ס, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה הממונה סבור כי אדם עבר עבירה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו –
{{ח:תתת|(1)}} להימנע ממעשה או מחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה הוא מהווה עבירה לפי חוק זה; התחייבות לפי פסקה זו תהיה מלווה בערובה, בערבים או בלי ערבים, בסכום שלא יעלה על גובה הקנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(א)}}, ולתקופה שלא תעלה על שנתיים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} אדם שנתן התחייבות כאמור בסעיף קטן (א) לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות.
{{ח:תת|(ג)}} הורשע אדם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי סעיף קטן (א)(1), רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולא להטיל על הנאשם עונש נוסף;
{{ח:תתת|(2)}} להטיל עונש בשל העבירה אך להשאיר את הערובה בתקפה בלי לחלטה;
{{ח:תתת|(3)}} לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולהטיל כל עונש אחר בשל העבירה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”אדם“ – למעט תאגיד.
{{ח:סעיף|29|פטור|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} נמכר נכס בידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, או בידי מי שמוכר מטעם המדינה נכס שחולט או נעזב לטובתה או נכס אחר שהמדינה לא רכשה אותו או לא השתמשה בו, לא יראו במכר עסקה לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}}, ובלבד שההצעה למכירה גילתה את העובדה שמציעים למכירה נכסים מסוג זה והזהירה את הצרכן כי מהות התכונות העיקריות לגביהם אינה ידועה וכי הרשות אינה נושאת באחריות להן.
{{ח:סעיף|30|צו בית המשפט למניעת עבירה}}
{{ח:ת}} לפי בקשה של היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או הממונה, רשאי בית המשפט –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו עבירה לפי חוק זה ולתת ערובה לכך;
{{ח:תת|(2)}} לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה כאמור.
{{ח:סעיף|31|פיצויים|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, [הודעות], תשנ״ט, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} דין מעשה או מחדל בניגוד {{ח:פנימי|פרק ב|לפרקים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג|ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1|או ד׳1}} כדין עוולה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.
{{ח:תת|(א1)}} הזכות לסעדים בשל עוולה כאמור נתונה לצרכן שנפגע מהעוולה, וכן לעוסק שנפגע, במהלך עסקו, מהטעיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}} לא יחול על עוסק שנפגע מעוולה כאמור במהלך עסקו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 14,750 שקלים חדשים על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.
{{ח:תתת|(2)}} שינוי הסכום לפי שינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו נקבע לאחרונה, אינו טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ואולם לא יוגדל הסכום לפי פסקה זו לפני שחלפו שלושה חדשים מיום ההגדלה הקודמת.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה – ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”ארגון צרכנים“ – המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון אחר ששר המשפטים אישר לענין זה.
{{ח:סעיף|31א|פיצויים לדוגמה|תיקון: תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תש״ע־3, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ב־4, תשע״ו־5, תשע״ז־2, תשע״ז־4, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(ב)}}, לאחר שהעוסק לא פעל בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(א)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
{{ח:תתת|(1א)}} ביקש צרכן כי עוסק יספק את הנכס או השירות למקום כפי שהוסכם בין הצדדים, לאחר שהעוסק הטעה אותו בעניין המקום שאליו יסופק הנכס או השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(3א)}} – והעוסק לא סיפק את הנכס או השירות למקום שהוסכם בין הצדדים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(ב) ו־(ג)}}, לאחר שהעוסק לא הציג מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(א)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
{{ח:תתת|(2א)}} בעסקה לתקופה קצובה – ביקש צרכן כי עוסק יפסיק לחייבו בתשלומים לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}}, או לא נמסרה לצרכן הודעה בכתב לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ד)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה(ו)(2)}}, לפי העניין – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בניגוד לאותן הוראות;
{{ח:תתת|(2ב)}} ביקש צרכן לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט}} – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיף 13ד(ג)}};
{{ח:תתת|(2ב1)}} טען צרכן כי עוסק גבה ממנו סכום עודף – והעוסק לא השיב לצרכן את סכום ההחזר המגיע לו לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 13ד1|סעיף 13ד1}};
{{ח:תתת|(2ג)}} ביקש צרכן מעוסק לשלם בעד שירותים או טובין בלא עמלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ח|בסעיף 13ח(ב)}}, או לשלם כאמור באחת הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 13ח|בסעיף 13ח(ג)}} – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
{{ח:תתת|(3)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את מה שהעוסק קיבל מכוח הסכם רוכלות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}}, בעקבות ביטול ההסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ב)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את מה שקיבל מכוח ההסכם כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|או 14ה(ב)(1)}}, בעקבות ביטול חוזה לרכישה של יחידת נופש לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א(ג)}} או ביטול עסקת מכר מרחוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ג)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
{{ח:תתת|(4א)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ז|סעיף 13ז(1)}}, בעקבות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1) או (2)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
{{ח:תתת|(4ב)}} ביקש צרכן שהתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}} שיש לו זכות לבטלה לפי מדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל, כי העוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם, או ביקש צרכן לבטל את חיובו בעקבות ביטול עסקה כאמור – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(ד)}}, אף אם מחירם בקופה גבוה יותר – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
{{ח:תתת|(6)}} ביקש צרכן לשלם את מחירו של נכס או שירות במטבע ישראלי בהתאם לשער החליפין הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף 17ז(ב)}} – והעוסק סירב לאפשר תשלום כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק לקבל תעודת אחריות, כפי שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(5)}} או ביקש צרכן מעוסק לקבל מדבקת אחריות, כפי שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(א1)}} – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא מסר תעודה או מדבקה כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק, שיתקן קלקול שנתגלה בטובין שנמכרו לו או שיספק חלקי חילוף לשם תיקון הטובין, כפי שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(1)}} – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא תיקן כל קלקול כאמור במהלך תקופת האחריות בלא תמורה או לא סיפק חלקי חילוף כאמור עד תום תקופת האחריות, בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית; לעניין פסקה (2ב), די אם הצרכן מסר הודעת ביטול לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט(א)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 14ט|פסקה (1) שבו}}; לעניין פסקה (4), די אם הצרכן ביטל את העסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיפים 14א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|ו־14ג1(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים ובלבד שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, אם מצא כי ההפרה היא הפרה חוזרת או הפרה נמשכת או שהיא נעשתה בנסיבות מחמירות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 23א|בסעיף 23א(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי אחת הפסקאות שבסעיף קטן (א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של סעיף המנוי באותה פסקה שבשלה הורשע לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מהוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א), לאחר שנמסרה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(4)}} או שניתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}, או לאחר שנסתיימה תקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו כאמור, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ד)}} בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה לעוסק, בשל הפרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו עוסק הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.
{{ח:תת|(ה)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לצרכן כתוצאה מביצוע ההפרה:
{{ח:תתת|(1)}} אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
{{ח:תתת|(2)}} עידוד הצרכן למימוש זכויותיו;
{{ח:תתת|(3)}} חומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה;
{{ח:תתת|(4)}} שווייה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה;
{{ח:תתת|(5)}} ההיקף הכספי של עסקי העוסק;
{{ח:תתת|(6)}} גובה הקנס הקבוע בשל אותה הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיפים 23}} {{ח:פנימי|סעיף 23א|או 23א}}, אם קבוע קנס כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של צרכן לפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
{{ח:סעיף|32|ביטול עסקה|תיקון: תשמ״ח, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} נעשתה עסקה והוברר כי נעשה לגביה מעשה או מחדל שיש בו משום הטעיה או ניצול מצוקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, והם מהותיים בנסיבות הענין, ובהטעיה – אף אם לא העוסק היה המטעה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לו על ההטעיה או מהמועד שבו נודע לו שפסק ניצול המצוקה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} בוטלה עסקה כאמור בסעיף קטן (א), ישיב העוסק לצרכן, בתוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול, את התמורה ששילם הצרכן בעד העסקה, באותו אופן שבו שילם הצרכן, ואם היתה העסקה עסקה למכירת נכס – ישיב הצרכן לעוסק את הנכס נושא העסקה, בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן; היתה העסקה עסקה מתמשכת שהוחל במתן השירות לפיה – ישלם הצרכן לעוסק את התמורה היחסית לפי תנאי העסקה, בעד השירות שניתן לו עד למסירת ההודעה על הביטול.
{{ח:תת|(ב1)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי בתקנות לקבוע פרטים אשר אי־גילויים לצרכן ישמש עילה לביטול העסקה; הוראות סעיף זה יחולו אף על ביטול כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (עילות לביטול מכר) (חלקי חילוף)|תקנות הגנת הצרכן (עילות לביטול מכר) (חלקי חילוף), התשמ״ז–1986}}.}}
{{ח:סעיף|33|פרסום פסק דין או תיקון פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים, בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.
{{ח:סעיף|34|ראיה לפרסום}}
{{ח:ת}} הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס פרסום מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.
{{ח:סעיף|35|סמכויות המכס}}
{{ח:ת}} לענין סמכויותיהם של רשות המכס ושל פקידי המכס, יראו יבוא בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 2|לסעיפים 2(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}} כעבירה על דיני המכס, ופקיד המכס יהא רשאי לתפוס את הטובין שנעברה העבירה בהם או לגביהם בחזקת טובין מחולטים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.
{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:סעיף|35א||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35ב||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35ג||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35ד||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35ה||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35ו||תיקון: תשנ״ד, תש״ס, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35ז||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35ח||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35ט||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35י||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}
{{ח:סעיף|36|החוק מחייב}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.
{{ח:סעיף|37|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(א1)}} תקנות וצווים לפי חוק זה ייקבעו בהתייעצות עם הממונה או על פי הצעתו.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי חוק זה שנתייחדו לענין נכסים או שירותים שבשטח פעולתו של משרד ממשרדי הממשלה יותקנו גם בהתייעצות עם השר הממונה על אותו משרד.
{{ח:סעיף|38|סמכות הממונה לאצול}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לאצול סמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, חוץ מסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}} {{ח:פנימי|סעיף 30|או 30}}, לעובד המדינה אחר.
{{ח:סעיף|39|סייג לתחולה|תיקון: תשע״ו־6, תשע״ז, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על שירות הניתן בידי אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(2)}} מבטח או סוכן ביטוח כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(3)}} נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|(4)}} חברת תשלומים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}.
{{ח:סעיף|40|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} חוק המסחר ברכב משומש, התשל״ז–1977;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}};}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות|בפקודת סימני סחורות}}.}}
{{ח:סעיף|41|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.
{{ח:סעיף|42|דין המדינה}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה דין המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר.
{{ח:סעיף|43|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום א׳ באב התשמ״א (1 באוגוסט 1981).
{{ח:סעיף|44|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ב, תשס״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף 17ז}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף קטן (א)(3)}})}}|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} שירותי מלונאות בישראל המוצגים בבית מלון והניתנים לתייר, ובלבד שמחירם יוצג בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת בהתייעצות עם שר התיירות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר)|תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), התשס״ה–2005}}.}}
{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} שירות השכרת רכב מנועי לתייר, לנהיגה עצמית בישראל ובלבד שמחירו יינקב ויפורסם בהתאם לתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 1|פרטים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2|ו־2}}, ”תייר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף קטן (ב)}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השער היציג“, של מטבע חוץ פלוני – השער היציג שמפרסם בנק ישראל לאותו מטבע חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שער המכירה“ – שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ.
{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשס״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} תשלומים, אגרות, היטלים או מסים, שנקבעו לפי חיקוק אחר, המשתלמים לרשות שדות התעופה או לרשות הנמלים, לגבי כניסת נוסעים לישראל או יציאתם ממנה או לגבי הסעה ושינוע של טובין לישראל או הוצאתם ממנה, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער החליפין האמור בחיקוק האחר.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} טובין במחסן למכירה ליוצאים מישראל כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 12|בתקנה 12 לתקנות המכס, התשכ״ו–1965}}, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי השער היציג שפורסם לאחרונה לפני מועד עשיית העסקה עם הצרכן.
{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״ד, תשע״ט־3|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} שירות של הולכת נוסעים או הובלת מטענים באוויר, ביבשה או בים, מישראל או אליה, לרבות במסופי המעבר היבשתיים, וכן של החכרת כלי שיט או כלי טיס למטרות האמורות, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל. ההוראה בסעיף זה, כי המחיר בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון, לא תחול על הובלת מטענים בין־לאומית בים או באוויר, שנקבע לגביה הסדר בין מוביל בים או באוויר לבין איגוד בין־לאומי של חברות תעופה או ספנות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 3|בסעיף 3(7) בחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} שירות של חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל, ובלבד שמחירן בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל.
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (בחוק זה – חוק התקשורת), המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק האמור}} אחד או יותר מהשירותים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שירות טלפוניה הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;
{{ח:תת|(2)}} שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
{{ח:תת|(3)}} שירות גישה לאינטרנט.
{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}.
{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשפ״א־2|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ספק גז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה|בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020}}.
{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ספק שירות חיוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} ספק מים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים|בחוק המים, התשי״ט–1959}}.
{{ח:סעיף*|8||תיקון: ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:סעיף*|9||תיקון: ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} עוסק העושה עם צרכן עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 13ה|בסעיף 13ה לחוק}}.
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} שירות טלפוניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}}.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} שירות להספקת גז שנותן ספק גז לצרכן גז.
{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשס״ט, תש״ע־3|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א1|סעיף 13א1}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי ביטול“ – כל תשלום שהצרכן נדרש לשלם בשל ביטול העסקה, יהא כינויו אשר יהא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.
{{ח:סעיף*|1|עסקה בעניין רכישה של יחידת נופש|תיקון: תשע״ז־4|עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
{{ח:תת}} מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום המועד השנתי הסמוך לאחר מסירת הודעת הביטול, ואם נמסרה במהלך המועד השנתי – בתום אותו מועד
{{ח:ת}} '''תנאים לעניין הביטול'''
{{ח:תתת|(א)}} עוסק לא יגבה דמי ביטול; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות מהצרכן את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
{{ח:תתתת|(1)}} החלק היחסי ממחיר יחידת הנופש בעד זכות השימוש שיש לצרכן בה עד למועד כניסת הביטול לתוקף;
{{ח:תתתת|(2)}} 50% מהסכום שנותר ממחיר יחידת הנופש לאחר ניכוי הסכום לפי פסקה (1), ובלבד שהעוסק לא הגביל את זכותו של הצרכן להמחות את זכויותיו על פי החוזה, לרבות בדרך של חיוב בתשלום.
{{ח:תתת|(ב)}} עוסק ישיב לצרכן כל סכום שהצרכן שילם בעד התקופה שלאחר מועד כניסת הביטול לתוקף, בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלומו עד יום החזרתו, או יבטל את חיובו בעד התקופה כאמור, והכול למעט הסכומים שהוא רשאי לנכות בהתאם לסעיף קטן (א)(2).
{{ח:ת}} בפרט זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת נופש“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד השנתי“ – התקופה בשנה קלנדרית שבה יש לצרכן זכות שימוש ביחידת הנופש על פי העסקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר יחידת נופש“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א(ב)(9)}}.
{{ח:סעיף*|2|עסקה בעניין רכישת שירותים במכון כושר|תיקון: תשע״ז־4|עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
{{ח:תת}} מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום חודש ממועד מסירת הודעת הביטול
{{ח:ת}} '''תנאים לעניין הביטול'''
{{ח:תתת|(א)}} עוסק ישיב לצרכן את התמורה ששילם או יבטל את חיובו בשל העסקה; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
{{ח:תתתת|(1)}} החלק היחסי מהתמורה בעד זכות השימוש שיש לצרכן בתקופה שעד למועד כניסת הביטול לתוקף;
{{ח:תתתת|(2)}} דמי ביטול בגובה מכפלת מספר החודשים מהמועד שבו הוחל בביצוע העסקה ועד מועד כניסת הביטול לתוקף, בהפרש שבין המחיר החודשי בעסקה ובין המחיר החודשי במסלול חלופי, ובלבד שהעוסק גילה לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות, את המחיר החודשי במסלול החלופי.
{{ח:תתת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), דמי הביטול לא יעלו על הסכום הנמוך מבין הסכומים המחושבים לפי פסקה (1) או (2) להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} 25% מהתמורה – אם בוטלה בשליש הראשון של התקופה הקצובה, על 20% מהתמורה – אם בוטלה בשליש השני של התקופה הקצובה, או על 17% מהתמורה – אם בוטלה בשליש האחרון של התקופה הקצובה;
{{ח:תתתת|(2)}} הסכום שהיה על הצרכן לשלם לולא הביטול, בעד יתרת התקופה הקצובה ממועד כניסת הביטול לתוקף ועד לתום תקופת העסקה.
{{ח:ת}} בפרט זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון כושר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח)|בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ״ד–1994}}, וכן מקום שניתנים בו שירותי ספורט או מועדון בריאות, לרבות שירותי בריכת שחייה, תרגילי התעמלות ועיצוב הגוף, מרחץ אדים או אמבט זרמים, והכול למעט חוג המבוסס על תכנית לימודים, שניתן להצטרף אליו בהרשמה מראש ולא ניתן להצטרף אליו במועד מאוחר יותר ולמעט מקום שניתנים בו שירותי בריכת שחייה בלבד, הפעילה בתקופה שאינה עולה על חמישה חודשים בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר חודשי במסלול חלופי“ – המחיר החודשי בעד אותם שירותים הניתנים לצרכן בעסקה לתקופה קצובה, לו ההתקשרות היתה לתקופה בלתי קצובה, כפי שהוצע לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר חודשי בעסקה“ – המחיר שעל הצרכן לשלם בעד זכות השימוש במכון הכושר בתקופה הקצובה בהתאם לעסקה כשהוא מחולק במספר החודשים שבהם יש לצרכן זכות שימוש כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמורה“ – כל תשלום שעל צרכן לשלם לעוסק בקשר לעסקה עם מכון הכושר, ובכלל זה דמי רישום.
{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ו־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} תעודה המעידה על נכות או אישור זכאות לקצבה בשל מוגבלות שניתנו לצרכן על ידי המוסד לביטוח לאומי.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} תעודה המעידה על נכות שניתנה לצרכן לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}.
{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} החלטת ועדת אבחון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}}, בדבר היותו של אדם אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} אישור זכאות, לרבות זכאות חלקית, לקבלת שירותי תמיכה לתקשורת, שניתן בהתאם לתע״ס כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|בתקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ״ו–1986}} (להלן – תע״ס).
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} תעודת עיוור או לקוי ראייה שניתנה בהתאם לתע״ס.
{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} אישור על הכרה של השירות לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה והשירותים החברתיים שניתנה בהתאם לתע״ס.
{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 16ג|סעיף 16ג(ה)}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} עוסק הפונה לצרכן בפנייה שיווקית לאחר שהצרכן פנה אליו וביקש ממנו כי יחזור אליו באמצעות שיחה; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש שהעוסק יחזור אליו כאמור הוא על העוסק.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:ת}} עוסק הקשור לצרכן בעסקה מתמשכת שפונה לצרכן בפנייה שיווקית בתקופת העסקה ולגבי אותה עסקה, לרבות בעניין שינוי תנאיה (בפרט זה – פנייה מותרת); הוראות פרט זה לא יחולו על פנייה שיווקית לגבי עסקה אחרת או הארכתה של עסקה קיימת אלא אם כן ביקש הצרכן מיוזמתו, במסגרת הפנייה המותרת, להאריך את תוקפה של העסקה הקיימת; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש מיוזמתו להאריך תוקף עסקה קיימת הוא על העוסק; לעניין זה, ”עסקה מתמשכת“ – לרבות עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז.
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:ת}} עוסק שהצרכן נתן לו הסכמה מפורשת ונפרדת לפנייה שיווקית אליו, ובלבד שהסכמה זו לא הושגה באמצעות פנייה בשיחה למספר הטלפון של הצרכן; הסכמה כאמור תינתן במסמך נפרד בכתב, ובכלל זה בדרך אלקטרונית, ויובהר בו כי אין בהסכמה לפנייה השיווקית כאמור כדי להעיד על הסכמה לביצוע עסקה כלשהי בין הצרכן לעוסק; הסכמה כאמור תהיה בתוקף לשנה לכל היותר אלא אם כן הצרכן חזר בו מהסכמתו קודם לכן, וניתן להאריך את תוקפה, בהסכמת הצרכן בדרך האמורה, בשנה לכל היותר בכל פעם.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:ת}} צרכן שפנה מיוזמתו לעוסק ונתן לו הסכמה מפורשת לפנייה שיווקית אליו מאותו עוסק; ההסכמה תהיה בתוקף לשנה, אולם הצרכן רשאי לחזור בו מהסכמתו בכל עת; נטל ההוכחה לעניין הסכמת הצרכן ותוקפה הוא על העוסק.
{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשפ״ג־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיף 22ד(ב)(2)}})}}}}
{{ח:קטע3||סעיפי הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>הסעיף</th><th>פרטי ההפרה</th><th>תנאים</th></tr>
<tr id="תוספת 7 פרט 1"><td>
{{ח:תת|1.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(2)}}
</td><td>הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}}</td><td> </td></tr>
<tr id="תוספת 7 פרט 2"><td>
{{ח:תת|2.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(7)}}
</td><td>לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(ב) או (ג)}}</td><td> </td></tr>
<tr id="תוספת 7 פרט 3"><td>
{{ח:תת|3.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(25א)(ב)}}
</td><td>בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}}, לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}}, אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|באותו סעיף}}</td><td> </td></tr>
<tr id="תוספת 7 פרט 4"><td>
{{ח:תת|4.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(26)}}
</td><td>לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}}</td><td> </td></tr>
<tr id="תוספת 7 פרט 5"><td>
{{ח:תת|5.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(27)}}
</td><td>לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (להלן – שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ז|סעיף 14ז(א) או (ד)}} או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה</td><td> </td></tr>
<tr id="תוספת 7 פרט 6"><td>
{{ח:תת|6.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(31א)}}
</td><td>לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|בסעיף 14ט(א) ו־(ב)}}, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|אותו סעיף}}</td><td> </td></tr>
<tr id="תוספת 7 פרט 7"><td>
{{ח:תת|7.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(1)}}
</td><td>עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) או (ג)}}</td><td>לעניין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}} – ובלבד שהפרסומת מכוונת לקבוצת צרכנים מסוג המנוי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבפסקה (2) להגדרה ”נסיבות מחמירות“ שבסעיף 22ד(ב)}}</td></tr>
<tr id="תוספת 7 פרט 8"><td>
{{ח:תת|8.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(3)}}
</td><td>הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקאות (5) עד (7) שבו}}</td><td> </td></tr>
<tr id="תוספת 7 פרט 9"><td>
{{ח:תת|9.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(8)}}
</td><td>המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}}</td><td> </td></tr>
<tr id="תוספת 7 פרט 10"><td>
{{ח:תת|10.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(9)}}
</td><td>לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א1|סעיף 13א1}} או {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_577390.pdf|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 37), התשע״ד–2014}}</td><td> </td></tr>
<tr id="תוספת 7 פרט 11"><td>
{{ח:תת|11.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(10)}}
</td><td>המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיף 13ד(ג)}}</td><td> </td></tr>
<tr id="תוספת 7 פרט 12"><td>
{{ח:תת|12.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(13)}}
</td><td>גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1) או (2)}}</td><td> </td></tr>
<tr id="תוספת 7 פרט 13"><td>
{{ח:תת|13.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(14)}}
</td><td>לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ז|סעיף 13ז}}</td><td> </td></tr>
<tr id="תוספת 7 פרט 14"><td>
{{ח:תת|14.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(15)}}
</td><td>לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}}</td><td> </td></tr>
<tr id="תוספת 7 פרט 15"><td>
{{ח:תת|15.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(16)}}
</td><td>לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}}</td><td> </td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(ד)}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>מחזור המכירות לפי מיטב השפיטה {{ש}} (בשקלים חדשים)</th><th>סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr id="תוספת 8 פרט 1"><td>
{{ח:תת|1.}} עד 10 מיליון
</td><td>500,000</td></tr>
<tr id="תוספת 8 פרט 2"><td>
{{ח:תת|2.}} מעל 10 מיליון ועד 20 מיליון
</td><td>מיליון</td></tr>
<tr id="תוספת 8 פרט 3"><td>
{{ח:תת|3.}} מעל 20 מיליון ועד 100 מיליון
</td><td>5 מיליון</td></tr>
<tr id="תוספת 8 פרט 4"><td>
{{ח:תת|4.}} מעל 100 מיליון
</td><td>10 מיליון</td></tr>
</table>
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ו באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1982).}}
* '''מנחם בגין'''<br>ראש הממשלה
* '''גדעון פת'''<br>שר התעשיה המסחר והתיירות
* '''יצחק נבון'''<br>נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
pxnbyywpw5x0xrtf3476h2mh3ai2d37
חוק התחרות הכלכלית
0
4581
3022230
2978404
2026-07-01T11:00:27Z
OpenLawBot
8112
[3022225]
3022230
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000247}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 152|חוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_210124.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 4|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_ec_317317.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 34|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210123.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 141|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_210122.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 18|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210121.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 148|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210120.pdf}}.
'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ח, 128|חוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210423.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 48|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 149|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211316.pdf}}, {{ח:תיבה|305|חוק תובענות ייצוגיות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 53|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 98|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 113|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 165|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 279|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 78|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 191|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|984|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301276.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 382|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301424.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 412|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301577.pdf}}, {{ח:תיבה|471|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301636.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 33|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306584.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 5 לחוק החוזים האחידים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306610.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1262|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1200|חוק העיצובים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390481.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 911|תיקון מס׳ 20 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504230.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 246|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 227|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|406|תיקון מס׳ 23 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2722039.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 166|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}.
''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 1084|דחיית תחילה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6686.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 497|דחיית תחילה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7068.pdf}}, {{ח:תיבה|1362|דחיית תחילה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7136.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ט, 1069|שינוי סכום}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 315|שינוי סכום}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 669|שינוי סכום}}; {{ח:תיבה|י״פ תשע״ה, 6719|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 3643|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 2660|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 4194|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6385|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}, {{ח:תיבה|7032|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2997|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2879|הודעה בדבר עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 4239|הודעה בדבר עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 3048|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11050.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3028|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12002.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2940|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13114.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 3294|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14182.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הסדר כובל}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הסדר כובל מהו}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: איסור הסדר כובל}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: רישום הסדר כובל ואישורו}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מיזוג חברות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: תחולה ואיסור מיזוג}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הודעת מיזוג והסכמת הממונה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הפרדת חברות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מונופולין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: קבוצת ריכוז}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד2|פרק ד׳2: ייבוא מקביל וייבוא אישי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: בית הדין לתחרות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: רשות התחרות והממונה, תפקידו וסמכויותיו}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עונשין ותרופות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצום כספי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת: {{מוקטן|רשימת מעשים לעניין איסור פגיעה בייבוא מקביל או בייבוא אישי בידי יבואן ישיר}}}}</div>
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ט, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אב בית הדין“ – לרבות המשנה לאב בית הדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד עסקי“ – חבר־בני־אדם, בין מאוגד ובין שאינו מאוגד, שמטרותיו, כולן או חלקן, הן קידום ענייניהם העסקיים של החברים בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון צרכנים“ – ארגון המייצג צרכנים שאישר שר המשפטים לענין חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של רשות התחרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית הדין“ – בית הדין לתחרות המוקם לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגבל עסקי“ – הסדר כובל, מונופולין או מיזוג חברות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – בין במפורש ובין מכללה, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב על פי דין ובין אם לאו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – חברה שנוסדה ונרשמה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, לרבות חברת חוץ שנרשמה כאמור, אגודה שיתופית רשומה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, עמותה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}, ושותפות כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת בת“ – חברה שחברה אחרת שולטת בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר“ – לרבות הפרשי הצמדה למדד או למטבע, ריבית, שיעורי תשלום ותנאי תשלום אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיזוג חברות“ – לרבות רכישת עיקר נכסי חברה בידי חברה אחרת או רכישת מניות בחברה בידי חברה אחרת המקנות לחברה הרוכשת יותר מרבע מהערך הנקוב של הון המניות המוצא, או מכוח ההצבעה או מהכוח למנות יותר מרבע מהדירקטורים או השתתפות ביותר מרבע ברווחי החברה; הרכישה יכול שתהא במישרין או בעקיפין או באמצעות זכויות המוקנות בחוזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על התחרות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מטלטלין, מקרקעין וזכויות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק“ – עיסוק בייצור נכס, במכירתו, בשיווקו, ברכישתו, ביבואו או ביצואו, וכן עיסוק במתן שירות או בקבלתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ –
{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטורים של התאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הכלכלה.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הסדר כובל}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הסדר כובל מהו}}
{{ח:סעיף|2|הסדר כובל}}
{{ח:תת|(א)}} הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) יראו כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד העניינים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם;
{{ח:תתת|(2)}} הריווח שיופק;
{{ח:תתת|(3)}} חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו;
{{ח:תתת|(4)}} כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם.
{{ח:סעיף|3|הסדרים שאינם הסדרים כובלים|תיקון: תשע״א, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ז, תשע״ט, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לא ייחשבו כהסדרים כובלים ההסדרים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} הסדר שכל כבילותיו נקבעו על פי דין.
{{ח:תת|(2)}} הסדר שכל כבילותיו נוגעות לזכות השימוש באחד הנכסים הבאים: פטנט, מדגם, עיצוב, סימן מסחרי, זכות יוצרים, זכות מבצעים או זכות מטפחים ובלבד שנתקיימו שניים אלה –
{{ח:תתת|(א)}} ההסדר הוא בין בעל נכס כאמור ובין מקבל זכות השימוש בו;
{{ח:תתת|(ב)}} אם נכס כאמור טעון רישום על פי דין – שהוא נרשם.
{{ח:תת|(3)}} הסדר, בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות, שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין.
{{ח:תת|(4)|(א)}} הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק בסיטונות של תוצרת חקלאית מגידול מקומי מסוגים אלה: פירות ירקות, גידולי שדה, חלב, ביצים, דבש, בקר, צאן, עופות או דגים (להלן – תוצרת חקלאית), ומתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} כל הצדדים להסדר הם המגדלים של כל התוצרת החקלאית שאליה נוגע ההסדר;
{{ח:תתתת|(2)}} כל הצדדים להסדר הם מגדלים של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר; ובלבד שלא יהיה צד להסדר מי שהוא או אדם קשור אליו הוא משווק סיטונאי של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר, אשר למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק מקורה במגדלים אחרים, ואם הוא תאגיד מגדלים – מקורה של למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק במגדלים שאינם מחזיקים בתאגיד;
{{ח:תתתת|(3)}} הצדדים להסדר הם מגדל אחד או יותר ורוכש תוצרת חקלאית של אותו מגדל או של אותם מגדלים, וכל כבילותיו נוגעות לשיווק בסיטונות של התוצרת החקלאית שאותו מגדל או שאותם מגדלים מכרו לרוכש.
{{ח:תתת|(ב)}} הוראת פסקת משנה (א) לא תחול על אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית;
{{ח:תתתת|(2)}} הסדר כאמור בפסקת משנה (א) – אם אחד הצדדים להסדר הוא מגדל עופות שהוא או אדם קשור אליו מחזיק משחטה.
{{ח:תתת|(ב1)}} על אף האמור בפסקת משנה (ב)(2), על הסדר כאמור בפסקת משנה (א) בין מגדל שהוא או אדם קשור אליו מחזיק במשחטה אחת בלבד ובין מגדל שהוא או אדם קשור אליו מחזיק במשחטה אחת בלבד שהיא אותה משחטה, יחולו הוראות פסקת משנה (א); לעניין זה, יראו מגדל המחזיק במשחטה שהיא או אדם קשור לה שולט במשחטה אחת נוספת או יותר כמי שמחזיק במשחטה אחת בלבד.
{{ח:תתת|(ג)}} השר, בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להוסיף סוגים של תוצרת חקלאית לסוגים המנויים בפסקת משנה (א) או לגרוע מהם.
{{ח:תתת|(ד)}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אדם קשור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אדם השולט בתאגיד;
{{ח:תתתתת|(2)}} תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתתת|(3)}} תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו־(2);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”החזקה“ ו”שליטה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מגדל“ – מי שעוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק או תאגיד מגדלים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”משחטה“ – מיתקן המיועד לביצוע פעולה אחת או יותר מפעולות אלה: שחיטת עופות, מריטת נוצותיהם או הוצאת איברים מהם;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מגדלים“ – תאגיד שמי שעוסקים בגידול תוצרת חקלאית לשיווק מחזיקים לפחות 75% מאמצעי השליטה ומהזכות לרווחים בו, ומתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אם הוא תאגיד העוסק בשיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית ויש לו בעל שליטה או שיש אדם שזכאי להשתתף ביותר ממחצית מרווחיו – בעל השליטה או האדם האמור מגדל את החלק הגדול ביותר מהתוצרת החקלאית שמשווק התאגיד לעומת החלק שמגדל כל אחד מהמחזיקים בתאגיד שאינם שולטים בו;
{{ח:תתתתת|(2)}} מי שאינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק אינו שולט בתאגיד ואין לו זכות להשתתף ביותר ממחצית מרווחיו;
{{ח:תתתתת|(3)}} מי שאינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק, והוא משווק סיטונאי או משווק קמעונאי של תוצרת חקלאית, או אדם קשור למי מהם, לא מחזיק בתאגיד, בשיעור כלשהו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”סוג“, של תוצרת חקלאית – סוג מסוגי התוצרת החקלאית המפורטים בפסקת משנה (א), או פרט מפרטי אותו סוג, אם החליט על כך הממונה כדי למנוע חשש לפגיעה בתחרות; החלטת הממונה לפרוט סוג כאמור לפרטים תיכנס לתוקפה בתום שלושים ימים מיום פרסומה ברשומות; ההחלטה תפורסם באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(5)}} הסדר שהצדדים לו הם חברה וחברת בת שלה.
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(7)}} הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בינלאומית באויר, או לתובלה בינלאומית משולבת, באויר וביבשה ובלבד שכל הצדדים לו הם –
{{ח:תתת|1.}} מובילים באויר; או,
{{ח:תתת|2.}} מובילים באויר, ואיגוד בינלאומי של חברות תעופה שאושר לענין זה על־ידי שר התחבורה;
{{ח:תת}} ושהודעה עליו נמסרה לשר התחבורה בדרך שקבע; שר התחבורה יודיע, אחת לשנה, לועדת הכלכלה של הכנסת על הודעות כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)|תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין־לאומית), תשכ״ד–1964}}.}}
{{ח:תת|(8)}} התחייבות של מוכר עסק, בשלמותו, כלפי רוכש העסק שלא לעסוק באותו סוג עסק, כשההתחייבות אינה בניגוד לנוהגים סבירים ומקובלים.
{{ח:תת|(9)}} הסדר שארגון עובדים או ארגון מעבידים צד לו וכל כבילותיו נוגעות להעסקתם של עובדים ולתנאי העבודה.
{{ח:סעיף|3א|הסדרים בין מובילים באוויר|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(7)}}, הסדר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|באותו סעיף}} ייחשב כהסדר כובל אם מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
{{ח:תתת|(1)}} הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שהם ישראלים;
{{ח:תתת|(2)}} הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאחד מהם לפחות הוא ישראלי ואחד מהם לפחות אינו ישראלי;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיימים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאינם ישראלים ואחד מהם לפחות מקיים פעילות או בעל נציגות בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} אחד מעניניו העיקריים של ההסדר הוא תובלה אווירית לישראל או ממנה והכבילות בהסדר נוגעות לפעילות או להימנעות מפעילות בישראל של מי מהצדדים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3) לא יחולו לגבי הסדר כאמור באותו סעיף קטן אם ההסדר אושר בידי שר החוץ ושר התחבורה, בהחלטה מנומקת, מטעמים של מניעת פגיעה ממשית ביחסי החוץ של ישראל, לרבות יחסי החוץ הכלכליים–מסחריים שלה, או לשם הבטחת רציפות זכויות הטיס בין ישראל למדינות אחרות; אישור כאמור יינתן לאחר התייעצות עם שר האוצר ולאחר שהתקבלה עמדתו של הממונה לענין זה.
{{ח:סעיף|3ב|הסדרים בין מגדלי עופות|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ושר החקלאות ופיתוח הכפר (בסעיף זה – השרים), בהתייעצות עם המועצה לענף הלול ועם הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאים לקבוע בצו כי הסדר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(4)(ב)(2)}} לא ייחשב כהסדר כובל, לתקופה שיקבעו, שלא תעלה על שישה חודשים; בסעיף זה, ”המועצה לענף הלול“ – המועצה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1963}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקבעו השרים צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן שקלו, בין היתר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רמת ההכנסה הממוצעת של מגדלי עופות שהם או אדם קשור אליהם אינם מחזיקים במשחטה, עלולה להביא לסיום פעילותם;
{{ח:תתת|(2)}} התועלת מקביעת הצו עולה על הנזק העלול להיגרם לצרכן אם ייקבע;
{{ח:תתת|(3)}} פגיעה משמעותית בענף העוף;
{{ח:תתת|(4)}} שיקולים של מניעה או צמצום של עודפי תוצרת עוף תוך מניעת פגיעה בצרכנים.
{{ח:תת|(ג)}} סבר אחד השרים (בסעיף זה – השר היוזם) כי יש לקבוע צו לפי השיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השר היוזם יפנה לממונה ולמועצה לענף הלול כדי לקבל את עמדתם, והם ימסרו לו את עמדתם בתוך שבעה ימי עבודה; לא נמסרה עמדת אחד הגופים האמורים בתקופה האמורה, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עימו חובת ההתייעצות לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(2)}} השר היוזם יפנה לשר האחר וימסור לו את עמדתו בדבר הצורך לקבוע את הצו, בצירוף נימוקים וכל חומר אחר הדרוש לעניין, ובכלל זה עמדת המועצה לענף הלול והממונה;
{{ח:תתת|(3)}} השר האחר יחליט בתוך 21 ימי עבודה;
{{ח:תתת|(4)}} התנגד השר האחר לעמדת השר היוזם, יביא השר היוזם את המחלוקת להכרעת הממשלה, והממשלה תכריע בעניין בתוך 14 ימי עבודה.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הכלכלה של הכנסת רשאית לקבל החלטה בדבר פנייה לשרים כי יבחנו את השיקולים כאמור בסעיף קטן (ב) לעניין קביעת צו לפי סעיף זה, אם סברה כי יש לבחון את הצורך בקביעתו; פנתה הוועדה לאחד השרים, יעביר השר את עמדתו לוועדה בתוך חודשיים; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הוועדה לפי כל דין לפקח על עבודת הממשלה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה מיום ט״ז בתשרי התשפ״ד (1 באוקטובר 2023) ועד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), רשאים השרים לקבוע כי תקופת תוקפו של הצו לפי אותו סעיף קטן לא תעלה על תשעה חודשים.
{{ח:תת|(ו)}} צו לפי סעיף זה יפורסם גם באתרי האינטרנט של משרד האוצר ושל משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: איסור הסדר כובל}}
{{ח:סעיף|4|איסור הסדר כובל|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} לא יהיה אדם צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, אלא אם כן קיבל מאת בית הדין אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} או היתר זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, או שכל הכבילות שבהסדר פטורות בהתאם לפטור סוג שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}; היו האישור, ההיתר הזמני, הפטור או פטור הסוג מותנים – לא יהיה להם תוקף, אלא אם כן נתמלאו תנאיהם.
{{ח:סעיף|5|קביעת קו פעולה בידי איגוד עסקי}}
{{ח:ת}} קו פעולה שקבע איגוד עסקי לחבריו או חלקם העלול למנוע או להפחית תחרות בעסקים ביניהם, או קו פעולה כאמור שהמליץ עליו לפניהם יראו כהסדר כובל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, ואת האיגוד העסקי וכל אחד מחבריו הפועל על פיו כצד להסדר כובל.
{{ח:סעיף|6|התאמת פעולה להסדר כובל}}
{{ח:ת}} אדם המנהל עסק וביודעו על קיום הסדר כובל מתאים את פעולותיו להסדר, כולו או מקצתו, יראו אותו כצד להסדר.
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: רישום הסדר כובל ואישורו}}
{{ח:סעיף|7|בקשה לאישור הסדר כובל}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לעשות הסדר כובל יגיש לבית הדין בקשה לאישור ההסדר הכובל, בדרך שתיקבע בתקנות, לאחר שהעתק ממנה נרשם לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} המבקש ימסור העתק מן הבקשה לממונה; הממונה ירשום את הבקשה במרשם המנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} ויפרסם על כך הודעה ברשומות ובשני עתונים יומיים; פרטי הפרסום ודרכיו ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות)|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:סעיף|8|שמיעת הממונה והתנגדויות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יוזמן להשמיע בפני בית הדין את עמדתו וטענותיו בענין הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם העלול להיפגע מהסדר כובל, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים רשאים להגיש לבית הדין התנגדות מנומקת בכתב תוך שלושים ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}.
{{ח:סעיף|9|החלטת בית הדין}}
{{ח:ת}} בית הדין יחליט לאשר הסדר כובל, כולו או חלקו, אם הוא סבור כי הדבר הוא לטובת הציבור, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים.
{{ח:סעיף|10|שיקולים לטובת הציבור}}
{{ח:ת}} בעת שיבחן את טובת הציבור לענין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} ישקול בית הדין, בין השאר, את תרומת ההסדר הכובל לענינים המפורטים להלן ואם התועלת הצפויה לציבור תעלה באופן ממשי על הנזק העלול להיגרם לציבור או לחלק ממנו או למי שאינו צד להסדר ואלה הענינים:
{{ח:תת|(1)}} יעול הייצור והשיווק של נכסים או שירותים, הבטחת איכותם או הורדת מחיריהם לצרכן;
{{ח:תת|(2)}} הבטחת היצע מספיק של נכסים או שירותים לציבור;
{{ח:תת|(3)}} מניעת תחרות בלתי הוגנת העלולה להביא להגבלת התחרות באספקת הנכסים או השירותים שבהם עוסקים הצדדים להסדר, מצד אדם שאינו צד להסדר;
{{ח:תת|(4)}} מתן אפשרות לצדדים להסדר להשיג אספקה של נכסים או שירותים בתנאים סבירים מידי אדם שבידיו חלק ניכר של האספקה, או לספק בתנאים סבירים נכסים או שירותים לאדם שבידיו חלק ניכר של הרכישה של אותם נכסים או שירותים;
{{ח:תת|(5)}} מניעת פגיעה חמורה בענף החשוב למשק המדינה;
{{ח:תת|(6)}} שמירה על המשך קיום מפעלים כמקור תעסוקה באיזור שבו עלולה להיווצר אבטלה ממשית כתוצאה מסגירתם או מצמצום הייצור בהם;
{{ח:תת|(7)}} שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי צמצום היבוא או הוזלתו או על ידי הגדלת היצוא וכדאיותו.
{{ח:סעיף|11|תקופת האישור אישור}}
{{ח:ת}} בית הדין יהא לתקופה שהוא יקבע; לא קבע בית הדין תקופה, יהא ההסדר מאושר לתקופה שקבעו הצדדים או לשלוש שנים, לפי הקצר.
{{ח:סעיף|12|ביטול ושינוי אישור|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי לבטל אישור שנתן או לשנות את תנאיו, אם שוכנע, על פי בקשה של הממונה, כי חלו שינויים מהותיים בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן האישור.
{{ח:תת|(ב)}} אדם העלול להיפגע מהסדר כובל וכן ארגון צרכנים ואיגוד עסקי הסבורים שחל שינוי מהותי בנסיבות הסדר שאושר, רשאים לפנות לממונה בבקשה להפעיל סמכותו לפי סעיף קטן (א); החליט הממונה שהנסיבות אינן מצדיקות הפעלת סמכותו כאמור, יודיע על כך לפונה, בכתב מנומק, תוך שלושים ימים מיום קבלת הפניה.
{{ח:סעיף|13|היתר זמני}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לאישור הסדר כובל, רשאי אב בית הדין, אם הממונה המליץ על כך ואם שוכנע כי לכאורה ההסדר הוא לטובת הציבור כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, לתת לצדדים, על פי בקשתם, היתר זמני לנהוג על פי ההסדר; ההיתר יהיה לתקופה קצובה שלא תעלה על שנה, או עד למתן החלטת בית הדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, לפי המוקדם; אב בית הדין רשאי להתנות את ההיתר בתנאים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ימסור הודעה על מתן היתר זמני למי שהגיש התנגדות לאותו הסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}.
{{ח:תת|(ג)}} אב בית הדין רשאי, לפי בקשת הממונה או מי שהגיש התנגדות להסדר, לבטל היתר זמני שנתן או לשנות את תנאיו, ובלבד שניתנה לצדדים להסדר הכובל ולממונה וכן למבקש הביטול, הזדמנות להשמיע טענותיהם.
{{ח:סעיף|14|פטור מקבלת אישור|תיקון: תש״ס, תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לבקשת צד להסדר כובל ולאחר התייעצות עם הועדה לפטורים ולמיזוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} (להלן – הועדה), לפטור, בהחלטה מנומקת, צדדים להסדר כובל מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר, אם שוכנע כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכבילות שבהסדר הכובל אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדר, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה של ממש בתחרות בשוק כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} עיקרו של ההסדר הכובל אינו בהפחתת התחרות או במניעתה, ואין בו כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה, להתנות את הפטור בתנאים, לשנותו או לבטלו.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על פטור ותנאיו, על שינוי בתנאים ועל ביטול פטור, תימסר לצדדים להסדר ולאב בית הדין ותפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה לפטור לגבי הסדר בענין שהוא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יודיע הממונה למנהל הכללי של אותו משרד על דבר הבקשה ולא יחליט בבקשה לפני שעברו ארבעה עשר ימים מיום שנשלחה ההודעה.
{{ח:תת|(ה)}} הגשת בקשה לפטור מקבלת אישור בית הדין להסדר לפי סעיף זה מותנית בתשלום אגרה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר. בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאים השרים לקבוע את דרך עדכון האגרה.
{{ח:סעיף|14א|מועד למתן החלטת הממונה|תיקון: תש״ס, תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:ת}} הממונה ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים מהיום שבו הגיעה לידיו בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, אלא אם כן מצא כי בדיקת בקשת הפטור מצדיקה את הארכת התקופה בפרקי זמן שלא יעלו במצטבר על 120 ימים נוספים; על הארכה כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת, בכתב.
{{ח:סעיף|15|ביטול הפטור|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} אדם העלול להיפגע מהסדר כובל שניתן עליו פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים, רשאים, בכתב מנומק, לערור בפני אב בית הדין על החלטת הממונה, להעניק פטור או לערור על החלטתו שלא לבטל את הפטור שהעניק.
{{ח:תת|(ב)}} ראה אב בית הדין כי ההסדר הכובל אינו ממלא אחר התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(א)}} – יבטל את הפטור; תוקף הביטול יהיה מהמועד שיקבע אב בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת אב בית הדין לא תינתן אלא לאחר שניתנה לצדדים להסדר ולממונה הזדמנות להשמיע טענותיהם.
{{ח:סעיף|15א|פטור סוג|תיקון: תש״ס, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, באישור הועדה, לקבוע כללים לסוגי הסדרים כובלים אשר צדדים להם יהיו פטורים מקבלת אישור בית הדין (להלן – כללי פטור סוג), ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכבילות שבהסדרים אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדרים, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בשוק כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} עיקרם של ההסדרים אינו בהפחתת התחרות או במניעתה והם אינם כוללים כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרם.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם, בשני עיתונים יומיים, הודעה בדבר כוונתו להגיש כללי פטור סוג לאישור הועדה, לפחות 60 ימים בטרם הגשתם, ויעמיד את נוסחם לעיון הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} נתקבלו טענות מן הציבור בקשר לכללי פטור סוג, יפרט הממונה, בעת הגשת הכללים לאישור הועדה, את תגובתו לטענות.
{{ח:תת|(ד)}} אישרה הועדה את כללי פטור הסוג, יגישם הממונה לחתימת השר; השר יחתום על הכללים אלא אם כן שוכנע, מטעמים מיוחדים, כי אין לאשרם.
{{ח:תת|(ה)}} תוקפו של פטור סוג יהיה לחמש שנים אלא אם כן נקבע מועד מוקדם מכך בכללי פטור הסוג.
{{ח:תת|(ו)}} הממונה רשאי, באישור הועדה, לתקן את כללי פטור הסוג מעת לעת, וכן לחדשם לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים בכל פעם, בשינויים או בלא שינויים; הוראות סעיף זה יחולו גם לענין תיקון או חידוש הכללים.
{{ח:תת|(ז)}} הממונה רשאי לקבוע כי פטור המוענק בכללי פטור הסוג לא יחול על הסדר כובל מסוים ממועד שיקבע, ולהורות לצדדים לו לקבל אישור מבית הדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות)|כללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג לכבילות נלוות למיזוגים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג לכבילות נלוות למיזוגים) (הוראת שעה), התשס״ט–2009}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין־לאומית בים) (הוראת שעה), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה), התשע״ג–2013}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס׳ 2) (הוראת שעה), התשע״ד–2013}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים לשם שיווק ואספקה בחוץ לארץ של ציוד ביטחוני) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים לשם שיווק ואספקה בחוץ לארץ של ציוד ביטחוני) (הוראת שעה), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שעניינם ייצוא של ציוד ביטחוני מחוץ למדינת ישראל) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שעניינם ייצוא של ציוד ביטחוני מחוץ למדינת ישראל) (הוראת שעה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין־לאומית בים) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:סעיף|16|שינוי בהסדר כובל|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שינוי בפרט מהותי בהסדר כובל שאישר בית הדין או בהסדר שניתן לגביו היתר זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או בהסדר שניתן עליו פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, דינו כדין הסדר כובל חדש, הטעון בקשה לאישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, בקשה להיתר זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, או בקשה לפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, תוך שלושים ימים מיום השינוי.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שינוי“ – לרבות הוספת צד להסדר או השמטת צד ממנו.
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מיזוג חברות}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: תחולה ואיסור מיזוג}}
{{ח:סעיף|17|תחולה|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ט, [ק״ת הודעות], תשע״ט, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על מיזוג חברות שמתקיים בהן אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כתוצאה מהמיזוג יהפכו החברות המתמזגות לבעל מונופולין, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} מחזור המכירות של החברות המתמזגות ביחד, בשנת המאזן שקדמה למיזוג, עולה על סכום של 360 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 423,780,000 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} אחת החברות המתמזגות היא בעל מונופולין כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(א)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד לעומת המדד היסודי.
{{ח:תתת|(2)}} סכום מעודכן כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10,000 שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(3)}} הממונה יפרסם הודעה על סכום מעודכן כאמור, בסמוך למועד עדכונו, באתר האינטרנט וברשומות.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון המדד שפורסם בחודש ספטמבר 2018.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את דרך קביעת חלקה של חברה לעניין סעיף קטן (א)(1), ומחזור המכירות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות)|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|18|מיזוג עם חברה העוסקת בחוץ לארץ}}
{{ח:ת}} במיזוג עם חברה המנהלת עסקים הן בישראל והן מחוץ לישראל יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} רק לגבי מחזור המכירות של החברה בישראל ולגבי חלקה בישראל של החברה בייצור נכס, במכירתו, ברכישתו, בשיווקו או במתן שירות או בקבלתו בישראל.
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הודעת מיזוג והסכמת הממונה}}
{{ח:סעיף|19|איסור מיזוג חברות}}
{{ח:ת}} לא יתמזגו חברות אלא אם כן ניתנה תחילה הודעת מיזוג ונתקבלה למיזוג הסכמת הממונה, ואם היתה הסכמתו מותנית – לפי התנאים שקבע, הכל לפי האמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}}.
{{ח:סעיף|20|הודעת מיזוג|תיקון: תשס״ב, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כל אחת מהחברות שבכוונתן להתמזג תודיע על כך לממונה, בהודעה שפרטיה ייקבעו בתקנות (להלן – הודעת מיזוג); הממונה רשאי לדרוש פרטים נוספים הנראים לו נחוצים לבדיקת הבקשה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות)|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תוך שלושים ימים מיום שקיבל הודעת מיזוג מאת כל החברות המבקשות להתמזג, יודיע להן הממונה אם הוא מסכים למיזוג או מתנגד לו או מתנה אותו בתנאים שיציין בהודעתו; אי מתן הודעה כאמור תוך שלושים הימים האמורים דינו כהודעה על הסכמה, אלא אם כן הוארך המועד לפי סעיף קטן (ב1) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}.
{{ח:תת|(ב1)}} מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה את הארכת התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של שלושים ימים כל אחת; האריך הממונה את התקופה בשישים ימים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים, להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים; על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} נמסרה לממונה הודעת מיזוג ותחום פעולתן של החברות המבקשות להתמזג הוא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מן הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} הגשת הודעת מיזוג לממונה לפי הוראות סעיף זה מותנית בתשלום אגרה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר; בתקנות לפי סעיף זה רשאים השרים לקבוע את דרך עדכון האגרה.
{{ח:סעיף|21|החלטת הממונה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יתנגד למיזוג חברות או יתנה אותו בתנאים אם לדעתו קיים חשש סביר כי כתוצאה מן המיזוג כפי שהוצע תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רמת המחירים של נכס או של שירות;
{{ח:תתת|(2)}} איכות נמוכה של נכס או של שירות;
{{ח:תתת|(3)}} הכמות המסופקת של הנכס או היקף השירות, או סדירות האספקה ותנאיה.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת הממונה להסכים למיזוג חברות, להתנגד לו או להתנותו בתנאים יפרסם הממונה הודעה ברשומות, באתר האינטרנט ובשני עתונים יומיים.
{{ח:סעיף|22|ערר על החלטת הממונה}}
{{ח:תת|(א)}} התנגד הממונה למיזוג חברות, או התנה את הסכמתו בתנאים, רשאית כל אחת מהחברות המבקשות להתמזג להגיש ערר לבית הדין תוך שלושים ימים מיום שקיבלה את החלטת הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכים הממונה למיזוג חברות, בין בתנאים ובין ללא תנאים, רשאים כל אדם העלול להיפגע מן המיזוג, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים להגיש לבית הדין ערר על החלטת הממונה, תוך שלושים ימים מיום שההודעה על החלטת הממונה פורסמה בשני עתונים יומיים.
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.(ד) הגשת ערר לפי סעיף קטן (ב) לא תעכב את המיזוג אלא אם כן ניתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}.
{{ח:סעיף|23|ועדה לפטורים ומיזוגים|תיקון: תש״ס, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה לפטורים ולמיזוגים.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע רשימה של חמישה חברים עובדי המדינה בעלי ידע ומומחיות בכלכלה, בראיית חשבון, במינהל עסקים או במשפט (בסעיף זה – תחומי עיסוקה של הועדה), וכן רשימה של שמונה חברים נציגי ציבור ובהם –
{{ח:תתת|(1)}} ארבעה חברים שהם בעלי מוניטין במחקר והוראה בתחומי עיסוקה של הועדה;
{{ח:תתת|(2)}} ארבעה חברים מקרב הציבור שהם בעלי תואר אקדמי בתחומי עיסוקה של הועדה, ולהם ידע ונסיון מצטבר של שבע שנים לפחות בתחומים האמורים.
{{ח:תת|(ב1)}} מבין חברי הוועדה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} לפחות חמש נשים;
{{ח:תתת|(2)}} לפחות שלושה משפטנים.
{{ח:תת|(ג)}} השר ימנה יושב ראש לועדה מבין חברי הועדה נציגי הציבור; הודעה על מינוי יושב ראש הועדה ועל מינוי חבריה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הועדה ימנה את מותבי הועדה מבין חבריה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לענין אישור כללי פטור סוג – שבעה חברים, מהם ארבעה מרשימת החברים נציגי הציבור ובהם יושב ראש הועדה, שיהיה יושב ראש המותב;
{{ח:תתת|(2)}} לענין הודעת מיזוג ובקשת פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} – שלושה חברים, מהם שניים מרשימת החברים נציגי הציבור, שאחד מהם ימונה על ידיו כיושב ראש המותב;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}} – שלושה חברים, מהם אחד לפחות הוא משפטן ושניים מרשימת החברים ונציגי הציבור, ואחד מנציגי הציבור ימונה על ידיו כיושב ראש המותב.
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש הועדה רשאי למנות ועדות משנה מקרב חברי הועדה לשם מילוי תפקידי הועדה.
{{ח:תת|(ו)}} טענות שיתקבלו מן הציבור בנוגע לכללי פטור סוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(ג)}}, יובאו בפני הועדה או בפני ועדת משנה אשר ימנה יושב ראש הועדה; נתמנתה ועדת משנה כאמור, יובאו מסקנותיה והמלצותיה בפני חברי המותב לפחות שבעה ימים לפני מועד הדיון באישור הכללים.
{{ח:סעיף|23א|ניגוד ענינים|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכהן כחבר הועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר הועדה לבין ענין אחר שלו או של קרובו או של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי ענין בהם;
{{ח:תת}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה או צאצא של אחד מאלה וכל אדם הסמוך על שולחנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הועדה שעשוי להיות לו ענין, במישרין או בעקיפין, בנושא העומד לדיון במותב של הועדה, יודיע על כך ליושב ראש הועדה מיד לאחר שנודע לו על כך ולא יהיה נוכח בכל דיון באותו נושא.
{{ח:סעיף|23ב|סדרי דין|תיקון: תש״ס, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנין החוקי בישיבות הועדה הוא רוב חברי המותב.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות הועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי המותב המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} בישיבות הועדה ייערך פרוטוקול, שבו יירשמו המסמכים שהובאו בפניה וההחלטות שנתקבלו; בישיבות לאישור כללי פטור סוג יירשם גם תקציר הדיונים; בישיבות לעניין עיצום כספי יירשם פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יוזמן לכל דיון של הועדה; בישיבות הוועדה לעניין עיצום כספי יביא הממונה לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ז|סעיף 50ז}}, בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל־פה – פרוטוקול של טיעון בעל־פה כאמור
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש הועדה יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ככל שלא נקבעו בסעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} קיום הועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר.
{{ח:סעיף|23ג|דין חברי הועדה שאינם עובדי המדינה|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} חברי הועדה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לענין הוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.
{{ח:סעיף|23ד|סיום וחדילה מכהונה|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} חברי הועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הועדה יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הועדה;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר, בהסכמת יושב ראש הועדה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדה;
{{ח:תתת|(4)}} חדלו לגביו התנאים לפיהם היה כשיר להתמנות חבר ועדה.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש כתב אישום נגד חבר הועדה בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה לכאורה, האמור בסעיף קטן (ב)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
{{ח:סעיף|24|חובת התייעצות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסכים הממונה למיזוג חברות, בין בתנאים ובין ללא תנאים, אלא לאחר התייעצות עם הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ימציא ליושב ראש הועדה עותק מכל הודעת מיזוג מיד עם קבלתה.
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הפרדת חברות}}
{{ח:סעיף|25|סמכות בית הדין להפריד חברות שמוזגו}}
{{ח:תת|(א)}} ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות, שנעשה בניגוד להוראות חוק זה, תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, רשאי הוא לצוות על הפרדתן של החברות שמוזגו.
{{ח:תת|(ב)}} הפרדת החברות שמוזגו תהא בדרך של החזרת המצב לקדמותו או בדרך של העברת חלק מהמניות לגוף, לפי בחירתן, שאינו קשור להן, או הקמת חברה נוספת אליה יועברו חלק מנכסי החברות או בכל דרך אחרת שתיראה לבית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} היה תחום פעולתה של החברה בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מן הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}.
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מונופולין}}
{{ח:סעיף|26|מונופולין ובעל מונופולין|תיקון: תשע״א־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה, ”בעל מונופולין“, כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אדם שחלקו בכלל האספקה של נכסים או בכלל רכישתם, בכלל מתן שירותים או בכלל רכישתם, עולה על מחצית;
{{ח:תתת|(2)}} אדם המחזיק כוח שוק משמעותי ביחס לאספקת נכסים או רכישתם, או ביחס למתן שירותים או רכישתם.
{{ח:תת|(א1)}} הממונה יכריז על קיומו של בעל מונופולין בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט; על הכרזה כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ב) עד (ה)}}, כאילו היתה קביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המונופולין יכול שיהיה באזור מסויים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} הממונה ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לששה חדשים, רשימה של בעלי מונופולין.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”אדם“ – לרבות חברה ובנותיה, בנות של חברה אחת וכן אדם וחברה שהוא שולט בה.
{{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ה־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|28||תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|29|סירוב בלתי סביר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} לא יסרב בעל מונופולין סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש את הנכס או השירות שבמונופולין.
{{ח:סעיף|29א|ניצול מעמד לרעה|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מונופולין לא ינצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור.
{{ח:תת|(ב)}} יראו בעל מונופולין כמנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור, בכל אחד מן המקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} קביעה של רמת מחירי קניה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של השירות שבמונופולין;
{{ח:תתת|(2)}} צמצום או הגדלה של כמות הנכסים או היקף השירותים המוצעים על־ידי בעל מונופולין, שלא במסגרת פעילות תחרותית הוגנת;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת תנאי התקשרות שונים לעסקות דומות אשר עשויים להעניק ללקוחות או לספקים מסויימים יתרון בלתי הוגן כלפי המתחרים בהם;
{{ח:תתת|(4)}} התניית ההתקשרות בדבר הנכס או השירות שבמונופולין בתנאים אשר מטבעם או בהתאם לתנאי מסחר מקובלים אינם נוגעים לנושא ההתקשרות.
{{ח:תת}} הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|30|הסדרת פעולות מונופולין|תיקון: תשנ״ח, תשע״א־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ראה הממונה כי כתוצאה מקיומו של מונופולין או מהתנהגותו של בעל מונופולין, נפגעת התחרות בעסקים או נפגע הציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה הממונה כי כתוצאה מהתנהגותו של בעל מונופולין קיים חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או לפגיעה משמעותית בציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
{{ח:תת|(ג)}} יראו כפגיעה בתחרות בעסקים או כפגיעה בציבור כל פגיעה הנוגעת לאחד הענינים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחיר של נכס או של שירות;
{{ח:תתת|(2)}} איכות הנכס או השירות;
{{ח:תתת|(3)}} כמות הנכסים או היקף השירות;
{{ח:תתת|(4)}} אספקת הנכס או השירות, סדירותה או תנאיה;
{{ח:תתת|(5)}} חסם כניסה לענף או חסם למעבר בענף; לעניין זה, ”חסם למעבר בענף“ – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין מונופולין באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין מונופולין ברכישת נכסים או שירותים;
{{ח:תת}} הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יפרסם בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט את דבר כוונתו ליתן הוראות לפי סעיף זה, לפחות 14 ימים מראש, ויעמיד לעיון הציבור את נוסח ההוראות.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה ימסור את ההוראות לבעל המונופולין ויפרסם את דבר נתינתן בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט; נוסח ההוראות שניתנו ייכלל במרשם של מונופולין לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}; היה הממונה סבור כי אינטרס הציבור מחייב פרסום נוסח ההוראות, יפרסמן בעיתונים כאמור ובאתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ו)}} בעל מונופולין שנמסרו לו הוראות הממונה, ארגון צרכנים וכל אדם אחר הנפגע מהוראות אלה, רשאי להתנגד בכתב, בפירוט נימוקיו, להוראות הממונה בפני בית הדין, בתוך 30 ימים ממועד פרסום דבר מתן ההוראות בעיתונים כאמור בסעיף קטן (ה); בית הדין רשאי, לאחר ששמע את הצדדים, לאשר את הוראות הממונה, לבטלן או לשנותן.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות הממונה ייכנסו לתוקף בתום 30 ימים ממועד הפרסום בשני עיתונים יומיים האמור בסעיף קטן (ה) או במועד מאוחר יותר שקבע הממונה; הגיש בעל המונופולין התנגדות להוראות, רשאי בית הדין להתלות את תוקפן עד מועד ההחלטה בהתנגדות או עד מועד אחר שקבע.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}.
{{ח:סעיף|30א|מכירת נכס בידי מונופולין|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי, בעקבות פנייה של הממונה, להורות לבעל מונופולין למכור נכס שבידו, כולו או חלקו, אם מצא, כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים או בציבור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו כפגיעה בתחרות בעסקים או כפגיעה בציבור, כל פגיעה הנוגעת לאחד העניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(ג)}}.
{{ח:סעיף|31|הפרדת מונופולין|תיקון: תשנ״ח, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי כתוצאה מקיומו של מונופולין, נפגע הציבור, באופן משמעותי, באחד מן הדברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}} או בכל דרך אחרת, וכי לא ניתן באופן יעיל למנוע את הפגיעה על ידי הסדרת פעולות המונופולין לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 30א|סעיף 30א}} אלא רק בהפרדת המונופולין לשני תאגידים עסקיים נפרדים, או יותר, רשאי הוא לצוות על הפרדת המונופולין.
{{ח:תת|(ב)}} הפרדת המונופולין תהא בדרך של העברת חלק מהמניות לגוף שאינו קשור לבעל המונופולין, לפי בחירתו של בעל המונופולין, או הקמת חברה נוספת שאליה יועברו חלק מנכסי המונופולין או בכל דרך אחרת שתיראה לבית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} היה תחום פעולתו של בעל המונופולין בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מפנייתו לבית הדין.
{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: קבוצת ריכוז|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|31א|הגדרות לעניין {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}}|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(ו)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חסם למעבר בענף“ – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין קבוצת ריכוז באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין קבוצת ריכוז ברכישת נכסים או שירותים.
{{ח:סעיף|31ב|קבוצת ריכוז|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(א)(6)}} כי קבוצה מצומצמת של בני אדם המנהלים עסקים שבידיהם נתון ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, היא קבוצת ריכוז ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – קבוצת ריכוז), וכל אחד מבני האדם כאמור הוא חבר בקבוצת ריכוז, אם ראה כי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים קיימת תחרות מועטה בעסקים או שמתקיימים תנאים לתחרות מועטה בעסקים;
{{ח:תתת|(2)}} נקיטת צעדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג}} עשויה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או עשויה להגביר את התחרות בענף באופן משמעותי או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א)(1), יראו, בין השאר, חסם כניסה לענף יחד עם שניים או יותר מהתנאים המפורטים להלן, כתנאים לתחרות מועטה בעסקים בין חברי קבוצת ריכוז או בענף שבו הם פועלים:
{{ח:תתת|(1)}} חסם למעבר בענף;
{{ח:תתת|(2)}} אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה, או ששני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או שאדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה;
{{ח:תתת|(3)}} לחברי הקבוצה נתחי שוק דומים באספקה או ברכישה של נכסים או של שירותים בענף;
{{ח:תתת|(4)}} הנכסים או השירותים שמספקים או שרוכשים חברי הקבוצה בענף דומים זה לזה במידה רבה;
{{ח:תתת|(5)}} חברי הקבוצה מספקים נכסים או שירותים בענף למספר רב של לקוחות או של ספקים או רוכשים נכסים או שירותים כאמור ממספר רב של לקוחות או של ספקים;
{{ח:תתת|(6)}} לכל אחד מחברי הקבוצה, או למרביתם, יש אפשרות לדעת את עיקרם של תנאי ההתקשרות, בין לקוחות או ספקים לבין מרבית מחברי הקבוצה האחרים, לאספקה או לרכישה של נכסים או שירותים בענף.
{{ח:סעיף|31ג|הסדרת פעולות של קבוצת ריכוז|תיקון: תשע״א־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להורות לחברי קבוצת ריכוז, כולם או חלקם, בדבר צעדים שעליהם לנקוט כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף, ובכלל זה רשאי הממונה –
{{ח:תתת|(1)}} להורות על הסרתם או על צמצומם של חסמי כניסה לענף או של חסמים למעבר בענף, שהם תוצאה של מעשה או מחדל של מי מחברי הקבוצה;
{{ח:תתת|(2)}} להורות על הפסקת פעילות מסוימת של חבר הקבוצה אם סבר שהפעילות האמורה מקלה על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר;
{{ח:תתת|(3)}} לאסור על העברה או על פרסום של מידע בין חברי הקבוצה או בין חברי הקבוצה לבין אדם אחר, אם יש בהעברה או בפרסום כאמור כדי להקל על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר.
{{ח:תת|(ב)}} ראה בית הדין, בעקבות פנייה של הממונה, כי אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, רשאי הוא להורות על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, וכן לקבוע מועד למכירתן, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.
{{ח:תת|(ב1)}} בית הדין רשאי, בעקבות פנייה של הממונה, להורות על מכירת נכס של חבר בקבוצת ריכוז, כולו או חלקו, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין קבוצת ריכוז הפועלת בענף שהסדרתו היא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה או שלגוף אחר נתונות על פי דין סמכויות לעניין הסדרתו, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה יתייעץ עם המשרד או עם הגוף כאמור בנוגע למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף וכן בנוגע לפנייה לבית הדין לפי סעיף קטן (ב) או (ב1);
{{ח:תתת|(2)}} הממונה יקבל את הסכמת המשרד או הגוף כאמור למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ג) עד (ח)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הוראות הממונה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|31ד|הוראות מיוחדות לעניין קבוצת ריכוז בתחום הבנקאות ובתחום הביטוח|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יתייעץ עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע להם על כוונתו לתת הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31ג|סעיף 31ג(א)}} שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של בנק ישראל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל}}; ראה נגיד בנק ישראל או המפקח על הבנקים, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של תאגיד בנקאי או את יציבותה של המערכת הבנקאית, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יתייעץ עם הממונה על שוק ההון בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע לו על כוונתו לתת הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31ג|סעיף 31ג(א)}} שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של הממונה על שוק ההון; ראה הממונה על שוק ההון, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של מבטח או את יציבותה של מערכת הביטוח והחיסכון הפנסיוני, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נמנע הממונה ממתן הוראה בעקבות הודעת נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי הוראות סעיף זה, יפרסם באתר האינטרנט את דבר קבלת ההודעה, בלא נימוקיה, בסמוך למועד קבלתה, ואת נימוקיה – שישה חודשים מיום קבלתה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), הוסכם בין הממונה לבין נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי העניין, כי פרסום כאמור באותה פסקה עלול לפגוע ביציבות הגופים או המערכות המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ידחה הממונה את הפרסומים, כולם או חלקם, למועד שיוסכם ביניהם.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק בנק ישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התש״ע–2010}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על שוק ההון“ – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.
{{ח:קטע2|פרק ד2|פרק ד׳2: ייבוא מקביל וייבוא אישי|תיקון: תשע״ח, תשפ״ג־2}}
{{ח:סעיף|31ה|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד2|פרק ד׳2}}|תיקון: תשע״ח, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(ו)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייבוא אישי“ – ייבוא של טובין על ידי יחיד, לרבות באמצעות סחר מקוון, שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייבוא מקביל“ – ייבוא לישראל של טובין שאינו ייבוא אישי, בידי מי שאינו יבואן ישיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן ישיר“ – אדם שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מייבא לישראל טובין או מפיץ טובין שיובאו לישראל, בהתאם להסדר עם יצרן הטובין במדינת חוץ;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מייצר טובין בישראל, מכוח הסדר עם אדם במדינת חוץ.
{{ח:סעיף|31ו|איסור פגיעה בייבוא מקביל או בייבוא אישי בידי יבואן ישיר|תיקון: תשע״ח, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה יבואן ישיר מעשה מהמעשים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, אם מתקיים לגבי המעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כתוצאה ממנו עלול להיפגע ייבוא מקביל או ייבוא אישי בענף שבו פועל היבואן הישיר, ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף;
{{ח:תתת|(2)}} עיקרו מניעה או הפחתה של התחרות מצד ייבוא מקביל או ייבוא אישי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עלול למנוע או להפחית את התחרות מצד ייבוא מקביל או ייבוא אישי ואינו נחוץ למימוש עיקרו של ייבוא הטובין על ידו כיבואן ישיר.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.
{{ח:סעיף|31ז|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} הממונה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, לא יאוחר מיום 1 ביולי בכל שנה, במשך ארבע שנים החל משנת 2025, על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ד2|פרק זה}} ופעולות האכיפה שנעשו לפיו, ובכלל זה על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו וסכומם.
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: בית הדין לתחרות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:סעיף|32|הקמת בית הדין ומינוי חבריו|תיקון: תש״ס, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מוקם בזה בית דין לתחרות.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חברי בית הדין לא יעלה על שבעה עשר.
{{ח:תת|(ג)}} אב בית הדין ומשנהו יהיו שופטים של בית משפט מחוזי שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ג1)}} נבצר מאב בית הדין או ממשנהו למלא את תפקידיהם, למשך תקופה שלא תעלה על שנה, רשאי שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, למנות להם ממלא מקום, שהוא שופט של בית משפט מחוזי, לאותה תקופה או לחלקה.
{{ח:תת|(ד)}} יתר חברי בית הדין ימונו בידי שר המשפטים, לפי המלצת השר, ובהם יהיו לפחות שלושה נציגים של ארגוני צרכנים ושלושה נציגים של ארגונים כלכליים; מספר החברים שהם עובדי המדינה לא יעלה על שליש מכלל החברים.
{{ח:תת|(ה)}} תקופת כהונתם של חברי בית הדין תהיה שלוש שנים; חבר שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש, ובלבד שלא יכהן חבר, שאינו אב בית הדין או משנהו, יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה של מינוי חברי בית הדין תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|33|מותב בית הדין|תיקון: תשנ״ד, תש״ס}}
{{ח:ת}} בית הדין ידון בשלושה, ואולם רשאי השופט היושב לדין בישיבה מקדמית להורות כי הדיון יתקיים בדן יחיד והוא אב בית הדין או משנהו; החלטה על קיום הדיון בדן יחיד תינתן לאחר שמיעת הצדדים.
{{ח:סעיף|34|ניגוד ענינים}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר מותב של בית הדין בהליך מסויים או שיש לו ענין אישי בהליך – לא יהיה חבר במותב שידון באותו הליך וימסור הודעה על כך לאב בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} היה לחבר מותב ספק אם עלול להיווצר ניגוד ענינים יודיע על כך לאב בית הדין.
{{ח:סעיף|35|סמכויות נילוות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} החליט בית הדין בענין שהובא לפניו, רשאי הוא, באותה החלטה או בהחלטה נוספת, ליתן כל צו הנראה לו דרוש כדי להבטיח שהחלטתו תקויים.
{{ח:סעיף|36|צווי ביניים}}
{{ח:ת}} בכל ענין שהובא לפני בית הדין או לפני אב בית הדין, רשאי בית הדין או אב בית הדין להוציא צו ביניים, אם מצאו כי מן הראוי לעשות כן בנסיבות הענין.
{{ח:סעיף|37|ראיות וסדרי דין}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין ואב בית הדין לא יהיו קשורים בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר חסינות עדים ובדבר ראיות חסויות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין הזמנת עדים וגביית ראיות יהיו לאב בית הדין הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין אזרחי; ולענין ביצוע הצווים ובזיון בית המשפט דין צו בית הדין כדין צו בית משפט מחוזי בענין אזרחי.
{{ח:סעיף|38|הארכת מועדים}}
{{ח:ת}} מועד שנקבע לפי חוק זה, רשאי אב בית הדין לפי בקשת הממונה או אדם מעונין, להאריכו אף שנסתיים המועד, אם ראה שקיימים טעמים מיוחדים לעשות כן.
{{ח:סעיף|39|זכות ערעור|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} בעל דין שנפגע מהחלטת בית הדין, לרבות החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} וצו ביניים, או מהיתר זמני שנתן אב בית הדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, רשאי לערער עליהם לפני בית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה ימים מיום שהודעו לו; ערעור על צו ביניים, על החלטת בית הדין בערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} או על היתר זמני יידון לפני שופט יחיד אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט העליון אחרת.
{{ח:סעיף|40|סדרי דין}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין ואב בית הדין ידונו לפי סדרי הדין שהתקין שר המשפטים לפי סעיף קטן (ב); באין סדרי דין כאלה ידונו בדרך הנראית להם מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין –
{{ח:תתת|(1)}} לדיונים לפני בית הדין או אב בית הדין ובכלל זה הוראות בדבר –
{{ח:תתתת|(א)}} אנשים וארגונים שיהיו רשאים לטעון לטובת בעל דין או שיהיו רשאים להיות משיבים או שיש לשמוע אותם בטרם תינתן החלטה;
{{ח:תתתת|(ב)}} רציפות הדיון;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלום הוצאות, שכר טרחה ודמי בטלה של עדים;
{{ח:תתתת|(ד)}} אגרות;
{{ח:תתת|(2)}} לדיונים לפני בית המשפט העליון בערעורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)|תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור), התשמ״ט–1988}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)|תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות), התשמ״ט–1989}}.}}
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: רשות התחרות והממונה, תפקידו וסמכויותיו|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:סעיף|41|הממונה|תיקון: תשנ״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, ממונה על התחרות; הממונה יהיה עובד מדינה;
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|41א|הרשות|תיקון: תשנ״ד, תש״ס, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזאת רשות התחרות (להלן – הרשות).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יהיה מנהל הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}. הממונה על סעיף תקציב זה, לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}, יהיה מנהל הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות יהיה מורשה, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין למטרת ביצוע הוראות חוק זה, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
{{ח:סעיף|41ב|עובדי הרשות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, ואולם מנהל הרשות מורשה, באישור השר, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
{{ח:תת|(ב)}} עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו.
{{ח:סעיף|42|ניהול מרשם ופרסום ברשומות|תיקון: תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה ינהל מרשם של בקשות להסדרים כובלים ושל הסדרים כובלים שאושרו, מרשם של היתרים זמניים שניתנו, מרשם של פטורים שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, מרשם של מיזוגי חברות שניתנו עליהם הסכמת הממונה או אישור בית הדין, מרשם של מונופולין ומרשם של קבוצות ריכוז.
{{ח:תת|(ב)}} המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור; אולם רשאי בית הדין להורות כי ענין פלוני לא יהיה פתוח לעיון הציבור אם הוא סבור שיש לעשות כן מטעמים של בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או ענין חיוני אחר, לרבות עניינו של אדם בסוד מסחרי.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על החלטות של בית הדין ועל החלטות של בית המשפט העליון בערעורים עליהם, בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור הסדר כובל לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(2)}} החלטה בערר בדבר מיזוג חברות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לבעל מונופולין לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};
{{ח:תתת|(4)}} הוראות לחברי קבוצות ריכוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 31ג|סעיף 31ג}}.
{{ח:סעיף|43|קביעת הממונה|תיקון: תשנ״ו, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לקבוע אם –
{{ח:תתת|(1)}} הסדר או הסדר שצדדים מבקשים להגיע אליו, הינו הסדר כובל;
{{ח:תתת|(2)}} קו פעולה שאיגוד עסקי קבע או המליץ עליו, או מבקש לקבוע או להמליץ עליו, שהינו הסדר כובל;
{{ח:תתת|(3)}} במיזוג חברות מתקיימים תנאי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} בעל מונופולין ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29א|סעיף 29א}};
{{ח:תתת|(6)}} קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז כאמור {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק ד׳1}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על קביעת הממונה תימסר לצדדים להסדר כובל, לצדדים למיזוג החברות, לבעלי המונופולין ולחברי קבוצת הריכוז, לפי הענין, והוא רשאי אף לפרסמה ברשומות; היה הממונה בדעה שאינטרס הציבור מחייב פרסום, יפרסם את הקביעה ברשומות ובשני עתונים יומיים, לאחר שלושים ימים מיום המצאת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ב) החולק על הקביעה, או על חלקה, רשאי לערור לפני בית הדין תוך שלושים ימים מיום שהודעה עליה הומצאה לו. חובת הראיה בפני בית הדין היא על העורר.
{{ח:תת|(ד)}} בית הדין, לאחר ששמע את הצדדים, רשאי לאשר את קביעת הממונה, לבטלה או לשנותה.
{{ח:תת|(ה)}} קביעת הממונה תהא ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי.
{{ח:תת|(ו)}} אין בשימוש הממונה בסמכותו לפי סעיף זה, או באי שימוש בה, מניעה מלהעמיד לדין אדם שעבר על הוראות חוק זה.
{{ח:סעיף|43א|חוות דעת מקדמיות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי ליתן חוות דעת מקדמיות וכן לקבוע ולפרסם נוהל למתן חוות דעת כאמור; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בשיקול דעתו של הממונה אם ליתן חוות דעת מיקדמית, ולעניין זה רשאי הממונה להביא בחשבון גם את נסיבות המקרה ואת סדרי העדיפויות בפעילות הרשות.
{{ח:סעיף|44|פניית הממונה לבית הדין|תיקון: תשע״א־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} הממונה יפנה לבית הדין כדי שיפעיל סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, {{ח:פנימי|סעיף 30א|30א}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}} {{ח:פנימי|סעיף 31ג|או 31ג(ב) או (ב1)}} לפי הענין, אם ראה כי –
{{ח:תת|(1)}} קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות שנעשה בניגוד להוראות חוק זה תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחד העניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(א)}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} הפגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}} אינה ניתנת למניעה על ידי הסדרת המונופולין אלא רק על ידי הפרדתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31}};
{{ח:תת|(3א)}} יש במתן הוראה לבעל מונופולין למכירת נכס כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים או בציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30א|בסעיף 30א}};
{{ח:תת|(4)}} אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר בקבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף אשר לפחות אחד מהם הוא חבר קבוצת ריכוז מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר לפחות אחד מהם הוא חבר קבוצת ריכוז, ויש במתן הוראה על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג(ב)}}, כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף, או כדי להגביר את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברת התחרות;
{{ח:תת|(5)}} יש במתן הוראה על מכירת נכס של חבר בקבוצת ריכוז כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג(ב1)}}.
{{ח:סעיף|44א|בדיקות לגבי רמת התחרות בענפים שונים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לערוך בדיקות לגבי רמת התחרות בענפי משק שונים, לרבות בחינת קיומם של כשלים בתחרות וחסמים לתחרות, וכן רשאי הוא למסור את המסקנות המנומקות של בדיקותיו ואת המלצותיו לשר שנושא הבדיקה הוא בתחום אחריותו ולשר האוצר, ובענף שהסדרתו לפי דין היא בתחום אחריותו של גוף אחר – גם למי שעומד בראש אותו גוף.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם את מסקנות בדיקותיו באתר האינטרנט ובכל דרך אחרת שימצא לנכון.
{{ח:סעיף|45|חיפוש ותפיסות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, רשאי, אם יש לו יסוד סביר להניח שהדבר דרוש כדי הבטיח את ביצועו של חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום שבו מתנהל עסק ולערוך בו חיפוש; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך; הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|סעיפים 26 עד 29 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל חפץ, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודה האמורה}}, שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא עשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ ואם טרם הוגש כתב אישום – עד שבית הדין או בית המשפט שאליו הוגשה בקשה הקשורה באותו חפץ, יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום או בקשה כאמור בתוך ששה חודשים מיום התפיסה – יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה, או על פי בקשת מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ב1)}} בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ורשאי הוא לעשות כן בתנאים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בחוק זה, ”מסמך“ – לרבות חומר מחשב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תתת|(2)}} נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א), יאפשר התופס, לבקשת אותו אדם, להעתיק את המסמך.
{{ח:תתת|(3)}} הממונה רשאי לדחות בקשה כאמור בפסקה (2) לתקופה של שלושה חודשים מיום התפיסה, אם לדעתו העתקת המסמך עלולה לשבש חקירה בקשר לעבירה לפי חוק זה.
{{ח:תתת|(4)}} בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה, להאריך את התקופה האמורה בפסקה (3) בתקופות נוספות, ורשאי הוא לעשות כן בתנאים.
{{ח:תת|(ג1)}} על החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ג) רשאי האדם שמסמכו נתפס לערור בפני בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ד)}} המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או על פי בקשת מי שהוא הסמיך לכך או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.
{{ח:סעיף|45א|מינוי חוקר|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} לא יסמיך הממונה חוקר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)}}, אלא אם כן הוא עובד המדינה והתקיימו שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} משטרת ישראל לא הודיעה, תוך חודש מפנייתה של הרשות אליה, כי היא מתנגדת למינויו מטעמים של בטחון הציבור;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שנקבעה בין הממונה לבין משטרת ישראל.
{{ח:סעיף|46|חקירות ומסירת ידיעות|תיקון: תש״ס, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, או התעורר חשד אגב חקירה בעבירה לפי חוק זה כי נעברה עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 242|סעיפים 242}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|246}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 249|ו־249 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, בקשר לעבירה הנחקרת, רשאי הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך (להלן – חוקר), לחקור כל אדם הקשור לעבירה מעבירות כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות להן, ולדרוש מכל אדם כאמור להתייצב בפניו לשם חקירה כאמור, להתלוות אליו לחקירה ולמסור לו כל פרט, מסמך וידיעה הנוגעים לאותה עבירה; על החקירה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם חייב, לפי דרישתו של הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, למסור לו את הידיעות, המסמכים, הפנקסים, ושאר התעודות שלדעת הממונה יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על החזקתן והחזרתן של תעודות שנמסרו לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} בעבירה שניתן לחקור בה לפי סעיף קטן (א), שהיא בת מעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}} (להלן – חוק המעצרים), יהיו לממונה, למנהל מחלקת החקירות של הרשות ולסגנו ולחוקרים אחרים שהממונה הסמיך לכך, סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|סעיפים 23(א)(2),(3),(6), 23(ב), 23(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 27|27}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 67|67}} – למעט הסמכות לעכב אדם העומד לעבור עבירה, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 68|וסעיף 68 לחוק המעצרים}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המעצרים}} יחולו בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ה)}} לענין זה יראו את מנהל מחלקת החקירות ברשות ואת סגנו כ”קצין הממונה“ לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק המעצרים}}, ומשרדי הרשות שהוכרזו בצו של הממונה כ”תחנת משטרה“, ובלבד שלא יוחזק עצור שאינו נתון בחקירה באותה עת, במשרדי הרשות לאחר שעה 20:00, אלא יובא לתחנת משטרה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההגבלים העסקיים (קביעת תחנת משטרה)|צו ההגבלים העסקיים (קביעת תחנת משטרה), התש״ס–2000}}, לפיו משרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב המסגר 14 בתל אביב, משרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב יהדות קנדה 1 באור יהודה ומשרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב עם ועולמו 4 בירושלים, נקבעים בזה כתחנת משטרה לענין חקירות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בקשר לחקירות לפי החוק.}}
{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:סעיף|46א||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|46ב||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|46ג||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|46ד||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|46ה||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|46ו||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|46ז||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|46ח||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|46ט||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|46י||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עונשין ותרופות}}
{{ח:סעיף|47|עונשין|תיקון: תשנ״ו, תש״ס, תשע״א־2, תשע״ח, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} לא קיים תנאי שעל פיו אושר ההסדר הכובל או שעל פיו ניתן ההיתר הזמני או הפטור, לפי הענין;
{{ח:תתת|(3)}} לא הודיע על מיזוג חברות או עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}};
{{ח:תתת|(4)}} לא קיים תנאי שנקבע באישור המיזוג;
{{ח:תתת|(4א)}} ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29א|סעיף 29א}}, ובלבד שהוכחה כוונתו להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור;
{{ח:תתת|(5)}} עבר על הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיפים 30}} {{ח:פנימי|סעיף 31ג|או 31ג}} או על צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:פנימי|סעיף 31|או 31}};
{{ח:תתת|(6)}} עבר על צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיפים 35}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36}},
{{ח:תת}} דינו – מאסר שלוש שנים או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין) וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} (להלן – קנס נוסף), לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם היתה עבירה על פסקה (3) – לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43}}; אם היה תאגיד – כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי הענין.
{{ח:תת|(א1)}} מי שהיה צד להסדר כובל שלא אושר כדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ולא ניתן לו היתר זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, ואינו פטור בכללי פטור סוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43}}; אם היה תאגיד – כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעבר על הוראה אחרת מהוראות חוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}} וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם היה תאגיד – כפל הקנס האמור או הקנס הנוסף, לפי הענין.
{{ח:סעיף|47א|נסיבות מחמירות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}} בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסיפה {{ח:פנימי|סעיף 47|לסעיף 47(א)}}; לעניין סעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – נסיבות שבהן עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בעסקים, בין היתר בשל אחד או יותר מאלה:
{{ח:תת|(1)}} חלקו ומעמדו של הנאשם בענף המושפע מן העבירה;
{{ח:תת|(2)}} פרק הזמן שבו התקיימה העבירה;
{{ח:תת|(3)}} הנזק שנגרם או הצפוי להיגרם לציבור בשל העבירה;
{{ח:תת|(4)}} טובת ההנאה שהפיק הנאשם.
{{ח:סעיף|48|אחריות נושא משרה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מאסר שנה והקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:סעיף|49|הגנה לעובדים ולמורשים}}
{{ח:ת}} תהיה זו הגנה טובה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי חוק זה, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה.
{{ח:סעיף|50|עוולה בנזיקין|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} דין מעשה ומחדל בניגוד להוראות חוק זה, כדין עוולה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראה של הממונה או תנאי שהטיל לפי חוק זה יראו אותם, לעניין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, כחיקוק.
{{ח:סעיף|50א|צו לא תעשה|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לפי בקשת הממונה, רשאי אב בית הדין ובהעדרו, שופט אחר של בית המשפט המחוזי בירושלים –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו הפרה של הוראות חוק זה, ולתת ערובה לכך;
{{ח:תת|(2)}} לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת הפרה כאמור.
{{ח:סעיף|50ב|צו מוסכם|תיקון: תש״ס, תשע״ב, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט המוסמך לדון בעבירות לפי חוק זה, או בית הדין (להלן בסעיף זה – בית המשפט) רשאי, לפי בקשת הממונה וחלף הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}}, {{ח:פנימי|סעיף 43|43}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}} {{ח:פנימי|סעיף 50א|או 50א}}, או לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}}, לתת להסכמה בין הממונה לבין אדם אחר תוקף של צו (להלן – צו מוסכם); צו מוסכם כאמור יכול שיהיה בלא הודאה בחבות בנוגע לתקופה שקדמה למועד נתינתו ויכול שיכלול, בין השאר, חיוב בתשלום סכום כסף לאוצר המדינה מצד אותו אדם, וחיוב מצדו לעשות דבר או להימנע מעשייתו.
{{ח:תת|(ב)}} בקשת הממונה למתן צו מוסכם תהיה מנומקת ויפורטו בה, בין השאר, חלופות שנשקלו על ידו למתן צו מוסכם.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו מוסכם שאושר בידי בית המשפט, יהיה כתוקפו של פסק דין שניתן בידי בית משפט מחוזי, לכל דבר וענין.
{{ח:תת|(ד)}} בקשה לאישור צו מוסכם תידון בבית המשפט רק לאחר שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה פרסם, שלושים ימים לפחות טרם הגשת הבקשה, הודעה באתר האינטרנט ובשני עיתונים יומיים בדבר כוונתו להגיש צו מוסכם לאישור בית המשפט; בהודעה כאמור יוזמן כל אדם העלול להיפגע מן הצו המוסכם וכן ארגון צרכנים או איגוד עסקי, להביא את טענותיהם בקשר לצו בפני הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה צירף לבקשה לאישור הצו המוסכם פירוט הטענות שהובאו בפניו לפי פסקה (1), ואת תגובתו לטענות אלה.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט רשאי לשנות בכל עת את הוראות הצו המוסכם באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל הצדדים לצו המוסכם הגישו בקשה בהסכמה לשינוי הצו;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה או האדם שעמו הגיע הממונה לצו מוסכם, הגיש בקשה לשינוי הצו ובית המשפט שוכנע כי חל שינוי מהותי בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן הצו המוסכם; על הגשת בקשה לשינוי הוראות צו מוסכם שהוגשה לפי פסקה (1) או שהגיש הממונה לפי פסקה (2), יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ו)}} החליט בית המשפט שלא לאשר צו מוסכם, לא יהיו הצו, כל מה שנאמר בדיון באישורו, וכל מסמך אשר הוכן לבקשת הממונה בידי האדם שעמו מבקש הממונה להגיע לצו מוסכם לצורך הדיון, קבילים כראיה בהליך משפטי אחר, ואולם אין באי־אישורו של הצו המוסכם כדי למנוע מן הממונה לפתוח בהליך אחר לפי חוק זה
{{ח:סעיף|50ג|פרסום הודעה|תיקון: תש״ס, תשע״ט}}
{{ח:ת}} כל הודעה שעל הממונה לפרסם לפי חוק זה בשני עיתונים יומיים, תפורסם לפחות בעיתון יומי אחד בעל תפוצה רחבה בשפה העברית, ובעתון יומי או עיתון המתפרסם מדי שבוע לפחות בעל תפוצה רחבה היוצא לאור בישראל בשפה הערבית, וכן תפורסם ההודעה גם באתר האינטרנט.
{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצום כספי|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:סעיף|50ד|עיצום כספי|תיקון: תשע״ב, תשע״ח, תשע״ט, תשפ״ג־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בסכום של עד מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2026, 1,218,040 ש״ח)}}; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שמונה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 100 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 121,803,890 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} היה צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, בלא אישור, היתר זמני, פטור או פטור סוג, או הפר תנאי מהתנאים שבהם הותנה אישור, היתר או פטור כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, ובכלל זה הפר תנאי שקבע בית הדין או הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 22|או 22(ג)}};
{{ח:תתת|(3)}} עשה מעשה המהווה סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש נכס או שירות שבמונופולין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}, או המהווה ניצול לרעה של מעמדו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 29א|סעיף 29א}}, ובלבד שהמעשה הוא מסוג המעשים שקבע לעניין זה הממונה, ברשומות;
{{ח:תתת|(4)}} הפר הוראה שנתן הממונה לגבי מונופולין לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};
{{ח:תתת|(5)}} הפר הוראה שנתן הממונה לגבי קבוצת ריכוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 31ג|סעיף 31ג}};
{{ח:תתת|(5א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(6)}} הפר הוראה מהוראות צו מוסכם שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}};
{{ח:תתת|(7)}} יבואן ישיר שעשה מעשה המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31ו|סעיף 31ו}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר אדם דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ב)}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בסכום של עד 300 אלף שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2026, 365,410 ש״ח)}}; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שלושה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על שמונה מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2026, 9,744,310 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מחזור מכירות“ – כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|50ה|שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ד|סעיף 50ד}}, ישקול הממונה, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} משך ההפרה;
{{ח:תת|(2)}} מידת הפגיעה שההפרה עלולה לגרום לתחרות או לציבור;
{{ח:תת|(3)}} חלקו של המפר בהפרה, ומידת השפעתו על ביצועה;
{{ח:תת|(4)}} קיומן או העדרן של הפרות קודמות ומועד ביצוען;
{{ח:תת|(5)}} פעולות שנקט המפר למניעת הישנות ההפרה או להפסקתה, לרבות דיווח מיוזמתו על ההפרה, או פעולות שנקט לתיקון תוצאות ההפרה;
{{ח:תת|(6)}} לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם הפר;
{{ח:תת|(7)}} לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
{{ח:סעיף|50ו|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ד|בסעיף 50ד}} ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ד|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ד|סעיף 50ד}} והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ז|סעיף 50ז}}.
{{ח:סעיף|50ז|זכות הטיעון|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ה|סעיף 50ה}}, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה; מפר שטען את טענותיו בכתב, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה גם בעל פה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 90 ימים, מנימוקים שיירשמו.
{{ח:סעיף|50ח|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ז|סעיף 50ז}}, ולאחר התייעצות עם הוועדה, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל;
{{ח:תתת|(2)}} החלטת הממונה תינתן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 50ז|בסעיף 50ז(א) או (ב)}}, לפי המאוחר; ואולם מצא הממונה כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד סיום הבדיקות הנדרשות.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו, לרבות לעניין סכום העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ז|סעיף 50ז}}, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ז|סעיף 50ז(ב)}}, ככל שנקבעה, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
{{ח:סעיף|50ט|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ז|בסעיף 50ז}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 50יג|סעיף 50יג}} או ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 50ד|בסעיף 50ד}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת מדד חודש דצמבר 2011; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם הודעה ברשומות על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:סעיף|50י|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ח|בסעיף 50ח}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לדחות, ב־30 ימים, את תשלום העיצום וכן להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים, והכל על פי בקשתו של המפר ובשל נסיבות מיוחדות שהתקיימו לגביו.
{{ח:סעיף|50יא|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|50יב|גבייה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:סעיף|50יג|ערר לבית הדין|תיקון: תשע״ב, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום רשאי מפר לערור לפני בית הדין בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה למפר, ויחולו על ערר כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערר לבית הדין לפי סעיף קטן (א) או בהגשת ערעור על החלטת בית הדין בערר, לבית המשפט העליון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או אם הורה בית הדין או בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית הדין לקבל את הערר שהוגש לפי סעיף קטן (א) או החליט בית המשפט העליון לקבל ערעור שהוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|50יד|פרסום|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, יפרסם בציור את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(5)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערר לבית הדין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 50יג|סעיף 50יג}}, או ערעור לבית המשפט העליון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערר או הערעור, לפי העניין, ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(5), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:סעיף|50טו|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ב, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות {{ח:פנימי|סעיף 50ד|בסעיף 50ד}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחויב בשל אותה הפרה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|50טז|איסור שיפוי וביטוח|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –
{{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} (בסעיף זה – הליך);
{{ח:תתת|(2)}} חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל בהליך על בעל השליטה בו, על נושא משרה או על עובד שלו;
{{ח:תתת|(4)}} בעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל בהליך על התאגיד, על נושא משרה או על עובד בתאגיד;
{{ח:תתת|(5)}} הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד או בעל שליטה בו רשאי לשפות או לבטח אדם בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו של האדם, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש;
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}
{{ח:סעיף|51|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:סעיף|52|פטור}}
{{ח:ת}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או בטחון המדינה.
{{ח:סעיף|53|ביטול}}
{{ח:ת}} חוק ההגבלים העסקיים, התשי״ט–1959 (להלן – החוק הקודם) – בטל.
{{ח:סעיף|54|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה בתום שלושה חדשים מיום פרסומו.
{{ח:סעיף|55|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} הסדר כובל שאושר לפי החוק הקודם או היתר זמני שניתן לפי החוק הקודם – יראו אותם כאילו נעשו על פי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} החלה המועצה להגבלים עסקיים בדיון לפי החוק הקודם לפני תחילתו של חוק זה תסיים את הדיון לפי החוק הקודם אף לאחר תחילתו של חוק זה.
{{ח:סעיף|55א|הוראת מעבר לעניין עבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 21“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf|חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס׳ 21) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה), התשע״ט–2019}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf|תיקון מס׳ 21}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf|סעיף 22 לתיקון מס׳ 21}}, על עבירה של הסדר כובל לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)(1)}} שנעברה ערב יום התחילה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}} כנוסחו ערב יום התחילה, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47א|בסעיף 47א}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47א|סעיף 47א}}.
{{ח:תת|(ג)}} נעברה ערב יום התחילה עבירה לפי חוק זה, לא יראו – לעניין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 4|סעיף 4 לחוק העונשין}} – את תיקון {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf|בתיקון מס׳ 21}} כביטולו והוא יחול על עבירה כאמור כנוסחו מיום התחילה ואילך.
{{ח:סעיף|56|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות תוך שלושים ימים מיום קבלתו.
{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 31ו|סעיף 31ו}})}}}}
{{ח:קטע3||רשימת מעשים לעניין איסור פגיעה בייבוא מקביל או בייבוא אישי בידי יבואן ישיר}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} היותו של היבואן הישיר צד להסדר.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} התניה או דרישה של תנאים מסחריים.
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} שינוי תנאים מסחריים באופן מוסכם או באופן חד־צדדי.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} התערבות אצל קמעונאי בעניין סימון שונה או אופן הצגה שונה של טובין שיובאו בייבוא מקביל לעומת טובין שיובאו על ידי יבואן ישיר.
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} סירוב לספק טובין או שירות.
{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} דיווח על טובין שמקורם בייבוא מקביל באופן המאפשר מעקב אחר שרשרת האספקה, כולה או חלקה, של אותם טובין.
{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} שינוי במאפיינים או בתכונות של טובין.
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ב באב התשמ״ח (26 ביולי 1988).}}
* '''חיים הרצוג'''<br>נשיא המדינה
* '''יצחק שמיר'''<br>ראש הממשלה
* '''אריאל שרון'''<br>שר התעשיה והמסחר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
pmdazt3gdp1hn8olc0xfhc3wnzci3x2
מקור:חוק התכנון והבניה
116
6199
3022236
3020965
2026-07-01T11:04:56Z
Fuzzy
29
3022236
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק התכנון והבניה, תשכ"ה–1965
<מאגר 2000613 תיקון 2203070 תקן 148917 קוד a163Y00000DuDEJQA3>
<מקור>
'''חוק קודם:''' <!-- 2069867 --> ((חא"י כרך ב' פרק קמ"ב, עמ' 1411|פקודת בנין ערים, 1921|0:563627)). <!-- ((ע"ר 1934, תוס' 1, 198|פקודת תיקון חוקי הארץ|0:560895)). --> '''חוק קודם:''' <!-- 2000836 --> ((ע"ר 1936, תוס' 1, 153|פקודת בנין ערים, 1936|0:563896)), ((227|תיקון|0:563971)); ((1938, תוס' 1, 13|תקון|0:561260)); ((1939, תוס' 1, 7|תקון|0:561370)); ((1941, תוס' 1, 83|תקון|0:561761)); ((ס"ח תשי"ב, 16|תיקון|2:203719)); ((תשי"ד, 232|תיקון|2:208087)); ((תשי"ז, 135|תיקון|3:208086)); ((תשי"ט, 93|תיקון|3:208085)), ((X|ת"ט|ec:3:517976)).
'''חוק חדש:''' <!-- 2000613 --> ((ס"ח תשכ"ה, 307|חוק התכנון והבניה|5:209758)), ((XIV|ת"ט|ec:5:517768)); ((תשכ"ו, 2|ת"ט|ec:6:317377)); ((תשכ"ז, 10|תיקון|6:209778)); ((תשכ"ט, 172|תיקון מס' 2 לחוק ההתגוננות האזרחית|6:208297)), ((223|תיקון מס' 3|6:209777)); ((תש"ל, 31|ת"ט|ec:7:317378)); ((תשל"ג, 228|תיקון מס' 4|7:209776)); ((תשל"ו, 12|ת"ט|ec:8:317379)), ((233|חוק שירותי תיירות|8:209699)), ((253|תיקון מס' 6|8:209775)), ((253|תיקון מס' 7|8:209774)); ((תשל"ז, 21|הוראת שעה|8:209773)); ((תשל"ח, 15|תיקון מס' 8|9:209772)), ((180|תיקון מס' 9|9:209771)); ((תשל"ט, 14|תיקון מס' 10|9:209768)); ((תש"ם, 42|תיקון מס' 11|9:209770)); ((תשמ"א, 14|תיקון מס' 12|9:209769)), ((46|תיקון מס' 13|9:210235)), ((107|הוראת שעה|9:209766)), ((108|תיקון מס' 14|9:209767)), ((109|תיקון מס' 15|9:209765)), ((111|תיקון מס' 16|9:209764)), ((166|תיקון מס' 17|9:209763)), ((184|תיקון מס' 18|9:211680)), ((278|ת"ט|ec:9:317380)); ((תשמ"ב, 229|חוק הבזק|10:208164)); ((תשמ"ג, 25, 29|תיקון מס' 20|10:209762)), ((40|ת"ט|ec:10:317381)), ((63|ת"ט|ec:10:317493)); ((תשמ"ד, 146, 146|תיקון מס' 21|10:210223)); ((תשמ"ו, 129|תיקון מס' 22|11:210431)), ((130|תיקון מס' 23|11:210486)), ((150|תיקון מס' 24|11:210492)); ((תשמ"ח, 20|תיקון מס' 25|11:210559)), ((144|תיקון מס' 26|11:210685)); ((תשמ"ט, 7, 7|תיקון מס' 27|12:210703)), ((56|תיקון מס' 26 (תיקון)|12:210743)); ((תש"ן, 123|תיקון לחוק רשות הדואר|12:211618)), ((168|חוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|12:211688)); ((תשנ"א, 164|תיקון מס' 31 (תכנית לשימור אתרים)|12:211770)), ((213|תיקון מס' 32|12:210716)), ((220|תיקון מס' 33|12:211677)); ((תשנ"ב, 7|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס הרשות המקומית)|12:210749)), ((159|תיקון מס' 2 לחוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|12:211690)); ((תשנ"ג, 21|תיקון מס' 36|13:210971)); ((תשנ"ד, 98|תיקון מס' 37|13:211365)), ((123|תיקון מס' 38|13:211013)), ((242|תיקון מס' 39|13:210999)); ((תשנ"ה, 55|תיקון מס' 40|13:211052)), ((128|חוק זכיון ים המלח (תיקוני חקיקה)|13:211098)), ((338|תיקון מס' 42|13:211184)), ((450|תיקון מס' 43|13:211768)); ((תשנ"ו, 110|תיקון מס' 44|13:211247)), ((387|ת"ט|ec:14:317851)); ((תשנ"ז, 167|ת"ט|ec:14:317859)); ((תשנ"ח, 91|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((217|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|14:211511)), ((290|תיקון לחוק משק הדלק (קידום התחרות)|14:211532)); ((תשנ"ט, 93|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש"ס, 72|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((192|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|15:300273)), ((219|תיקון מס' 23 לחוק הבזק|15:300604)), ((277|תיקון מס' 2 לחוק הפיקדון על מיכלי משקה|15:300256)); ((תשס"א, 44|תיקון מס' 53|15:300281)), ((208|הוראת שעה|15:300352)), ((238|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)|15:300364)), ((489|חוק תאגידי מים וביוב|15:300397)), ((519|חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)|15:300408)), ((560|תיקון מס' 25 לחוק הבזק|15:300411)); ((תשס"ב, 83|חוק משק הגז הטבעי|15:300442)), ((132|תיקון מס' 59|15:300459)), ((157, 167|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((206|תיקון מס' 61|15:300474)), ((427|תיקון מס' 62|15:300501)), ((490|חוק לפיתוח הנגב והגליל (תיקוני חקיקה)|15:300527)); ((תשס"ג, 56|תיקון מס' 63|15:300578)), ((118|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|15:300615)), ((192|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((208|ת"ט|15:300614)), ((497|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)); ((תשס"ד, 70|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((503|תיקון מס' 68|16:299814)), ((546|חוק שמירת הסביבה החופית|16:300986)); ((תשס"ה, 105|תיקון מס' 70|16:299926)), ((276|תיקון מס' 72|16:299657)), ((323|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((660|תיקון מס' 73|16:299630)), ((747|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|16:299627)); ((תשס"ו, 166|חוק הקרינה הבלתי מייננת|16:299993)), ((325, 330, 359|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס"ז, 82|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((155|תיקון מס' 78|17:299973)), ((412|תיקון מס' 79|17:300655)); ((תשס"ח, 8|תיקון מס' 80|17:300088)), ((17|תיקון לחוק שמירת הסביבה החופית|17:300111)), ((62|עידוד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (הוראת שעה)|17:300786)), ((196|תיקון מס' 29 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|17:300839)), ((411|חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון|17:300778)), ((462|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת|17:300830)), ((632, 639|תיקון מס' 84 והוראת שעה|17:300885)), ((784|חוק אוויר נקי|17:299971)), ((798|תיקון מס' 86|17:300770)), ((840|תיקון מס' 87|17:300896)); ((תשס"ט, 82|תיקון מס' 88|17:300134)), ((82|תיקון מס' 89|17:300837)), ((216|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((330, 331|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תש"ע, 232|תיקון מס' 3 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|18:301077)), ((366|תיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|18:300106)), ((415|תיקון מס' 6 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)|18:301075)), ((450|תיקון מס' 94|18:300970)), ((555|תיקון מס' 95|18:300944)); ((תשע"א, 186|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((669|תיקון מס' 96|18:306566)); ((תשע"ב, 19|ת"ט|2320)), ((458|תיקון מס' 2 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|18:301325)), ((511|תיקון מס' 98|18:301229)), ((741|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע"ד, 207|תיקון מס' 100|19:301578)), ((474|תיקון מס' 101|19:301600)), ((667|תיקון מס' 102|19:303842)); ((תשע"ה, 212, 214|תיקון מס' 103 והוראת שעה|20:313585)); ((תשע"ו, 42, 45, 45, 81|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)), ((328|הוראת שעה|20:319029)), ((691|תיקון מס' 106|20:338721)), ((1146|תיקון מס' 107 והוראת שעה|20:348516)), ((1149|תיקון מס' 108 - הוראת שעה|20:348517)), ((1244|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|20:348685)); ((תשע"ז, 80, 127, 156, 160, 160|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((328|ת"ט|fr:20:369869)), ((489|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|20:381800)), ((584|תיקון מס' 115|20:382410)), ((884|תיקון מס' 116|20:382860)), ((1152|תיקון מס' 117 - הוראת שעה|20:390430)), ((1170|תיקון מס' 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|20:390432)); ((תשע"ח, 74, 77|תיקון מס' 119|20:456379)), ((142|תיקון מס' 120|20:489235)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((244, 246|תיקון מס' 122|20:491908)), ((494, 497, 497|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((749, 749|תיקון מס׳ 125|20:504040)), ((754|תיקון מס' 126|20:504076)), ((831|תיקון מס' 107 והוראת שעה (תיקון)|20:504197)); ((תשע"ט, 81|תיקון מס' 33 לחוק המקרקעין|20:527182)); ((תש"ף, 12|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|22:566892)), ((106|תיקון מס' 101 (תיקון מס' 5)|23:573950)); ((תשפ"א, 126|תיקון מס' 2 לחוק מקורות אנרגיה|23:591405)), ((248|תיקון מס' 34 לחוק המקרקעין|23:593721)); ((תשפ"ב, 150, 165, 170, 171, 188, 192, 197, 224, 234, 240|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((674|תיקון מס' 136|24:616234)), ((692|תיקון מס' 137 והוראת שעה|24:616359)), ((963|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)), ((1062|תיקון מס' 139|24:648304)); ((תשפ"ג, 159|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2572039)), ((192, 197, 208, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((538|תיקון מס' 145|25:2900638)); ((תשפ"ד, 60|תיקון מס' 146|25:3506179)), ((137|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור)|25:3547072)), ((155|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((256|תיקון מס' 149 והוראת שעה|25:3626730)), ((270|תיקון מס' 150 והוראת שעה - חרבות ברזל|25:3674214)), ((624|תיקון מס' 151|25:4236080)), ((626|תיקון מס' 152|25:4236080)), ((1090|תיקון מס' 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה|25:4693413)), ((1322|תיקון מס' 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|25:4758425)), ((1368|תיקון מס' 155|25:4768580)), ((1380|תיקון מס' 156 - הוראת שעה|25:4769219)); ((תשפ"ה, 24|תיקון מס' 157|25:5143098)), ((38|תיקון מס' 158|25:5154786)), ((110|תיקון מס' 159|25:5253077)), ((532, 539|תיקון מס' 160 והוראות שעה|25:6235571)), ((652|תיקון מס' 161|25:6956680)), ((720|תיקון מס' 162 - הוראת שעה|25:7597621)), ((750|תיקון מס' 163|25:7816298)); ((תשפ"ו, 350, 352, 358, 370|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((523|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)). <!-- עדכון אחרון: תשפ"ו-5 -->
''דחיית תחילה:'' ((ק"ת תשע"ו, 351|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|7587)); ((תשע"ז, 50|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|7723)), ((1183|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק (מס' 2){{ריק}})|7723)); ((תשע"ח, 732|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|7917)); ((תש"ף, 288|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|8311)); ((תשפ"ד, 1038|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה הנדחה של החוק)|11018)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק"ת תשפ"ו, 496|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 - הוראת שעה) (הארכת התקופה האמורה בסעיף 1 לחוק)|1380)).
__TOC__
== פרק א׳: פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ״א–8, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״א–3, תשנ״ד, תשנ״ה–4, תשס״ב–3, תשס״ד–3, תשס״ה–3, תשס״ז–3, תשס״ח–2, תשס״ח–4, תשס״ח–6, תשס״ח–7, תשס״ט–3, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע"ה-2, תשע״ו, תשע״ו–7, תשע״ו–9, תשע״ז–4, תשע״ז–7, תשע״ח, תשע״ח–7, תשע״ט, תשפ"ב, תשפ"ב-3, תשפ"ב-7, תשפ"ב-8, תשפ"ב-14, תשפ"ג-5, תשפ"ד-3)
: בחוק זה –
:- ”אדריכל רשוי” ו”מהנדס רשוי” – כמשמעותם לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים]];
:- "בית חולים ציבורי" - בית חולים שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא אחד מאלה:
::: (א) בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
::: (ב) בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים;
::: (ג) בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית;
::: (ד) בית חולים כללי שהוא תאגיד, שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) לעניין בית חולים חדש - הוא יכלול לפחות 300 מיטות אשפוז, ולעניין הרחבה של בית חולים קיים - בית החולים הקיים כולל לפחות 300 מיטות אשפוז, והשטח הכולל המותר לבנייה בהרחבה המוצעת לא יפחת מ-3,000 מ"ר שלפחות 80% מתוכם נועדו לשמש לטיפול רפואי כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]];
:: (3) שר הבריאות, לאחר שהתייעץ עם שר הפנים, הכריז שבית החולים הוא תשתית לאומית, אולם לא ייכללו בהכרזה שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית או שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתוכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים;
:- ”בטיחות הטיסה” – לרבות מניעת מפגעים הנגרמים עקב הטיסה;
:- ”בית סוהר” – בית סוהר כמשמעותו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971]], למעט בית סוהר ארעי כמשמעותו [[בפקודה האמורה]] ותאי מעצר בתחנות משטרה;
:- ”בנין” – כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות –
:: (1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;
:: (2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל;
:- ”בנין חורג” – בנין שלא נתקיימה בו הוראה מהוראותיה של תכנית או של תקנה אחרת לפי חוק זה החלות עליו, בין שניתנו לסוג מיוחד של בנינים ובין שהן חלות עליו בהיותו נמצא באזור או בשטח מיוחד, או שלא נתקיימה בו הוראה של היתר שניתן לבנייתו על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה;
:- ”בעל” – לרבות חוכר לדורות כאמור [[בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]];
:- ”בקר” – כמשמעותו [[בסימן ב׳ לפרק ה׳3]];
:- ”בקר מורשה” – בקר שקיבל הרשאה להיות בקר מורשה לעניין חיקוק מסוים לפי [[סעיף 158כב]];
:- ”בקרת ביצוע” – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר ביצוע עבודות בהתאם להיתר ובהתאם לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי [[סעיף 158כג(ז)]], והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;
:- ”בקרת תכן” – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר התאמתה של בקשה להיתר לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי [[סעיף 158כג(ז)]], והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;
:- ”גורם מאשר” – מי שאישורו או ההתייעצות עמו הם תנאי למתן היתר או לביצוע עבודות לפי היתר, לפי חוק זה או לפי חוק אחר, ושאינו מוסד תכנון;
:- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:- ”דרך” – תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מיתקני דרך;
:- ”היתר” – לרבות הרשאה;
:- ”הנדסאי” – הנדסאי רשום כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים]], הרשום כהנדסאי בנין או כהנדסאי אדריכלות;
:- ”הקלה” – הרשאה לבצע עבודה שהיא טעונה היתר לפי [[סעיף 145]] בסטיה מהוראות תכנית או תקנה אחרת החלות במקום הנדון ושאין בה משום שימוש חורג;
:- ”ועדה מקומית עצמאית” – ועדה מקומית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית לפי [[סעיף 31א]];
:- ”ועדה מקומית עצמאית מיוחדת” – ועדה מקומית עצמאית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי [[סעיף 31א]];
:- ”חברה ממשלתית” – כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975]], לרבות חברת בת ממשלתית כהגדרתה [[בחוק האמור]];
:- ”חוק גנים לאומיים” – [[=חוק גנים לאומיים|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998]];
:- ”חוק ההנדסאים והטכנאים” - [[=חוק ההנדסאים והטכנאים|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012]];
:- ”חוק חופש המידע” – [[חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]];
:- ”חוק המהנדסים והאדריכלים” – [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958]];
:- ”חוק משק הגז הטבעי” – [[חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002]];
:- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:- "חוק לקידום תשתיות לאומיות" - [[חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023]];
:- ”חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית” – [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016]];
:- ”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות״ – [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]];
:- ”חוק שמאי מקרקעין” – [[חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001]];
:- ”חוק התקשורת” – [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982]];
:- ”יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין” – מי שמונה לפי [[סעיף 2(ג) לחוק שמאי מקרקעין]];
:- "יחידת דיור" - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, המיועדים לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים;
:- ”יועץ סביבתי” – (((נמחקה);))
:- ”ימי עבודה” – למעט שבת ומועד ממועדי ישראל המפורטים [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948]], וערביהם, ולמעט ימי חול המועד וימי שבתון שנקבעו בחיקוק; שר הפנים רשאי לקבוע ימים נוספים שלא ייחשבו ימי עבודה לעניין זה, בין דרך כלל ובין לעניין סוגים של מוסדות תכנון או מוסד תכנון מסוים;
:- ”יישוב מיעוטים” – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- ”מבנה דרך” – מחלף, גשר או מנהרה לרבות חפיר או סוללה המצויים בתחילתו או בסופו של אחד מאלה, וכן תחנה לתחבורה ציבורית, וכל בניין אחר הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או השימוש בה שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים (בחוק זה – שר התחבורה);
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בניין הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או שימוש בה), התשע״ו–2016]].))
:- "מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי" - מבנה שאינו ממוקם בים, ושהקמתו נדרשת במישרין לצורך הקמת קו תשתית תת-קרקעי או מיתקן נלווה לו או לצורך שימוש בקו או במיתקן כאמור, ובלבד שהוא נלווה לקו התשתית והוא אחד מאלה:
:: (1) מבנה הנדסי הכולל מכשור וציוד הנדסי, חשמלי ואלקטרוני לצורך ייצור, השנאת או אגירת אנרגיה הנדרשים לתפעול קו תשתית תת-קרקעי;
:: (2) מבנה לניהול מי נגר;
:: (3) בניין אחר שקבע שר הפנים;
:- ”מגרש” – יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי רישום המקרקעין, בין אם מותרת בה בניה ובין אם לאו, לרבות מגרש תלת־ממדי;
:- ”מגרש תלת־ממדי” – יחידה נפחית המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, שגבולותיה נקבעו באופן תלת־ממדי בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי המקרקעין, בין אם מותרת בה בנייה ובין אם לאו;
:- ”מהנדס הועדה” – מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה;
:- "מורשה להיתר" - כהגדרתו [[בסעיף 13א לחוק המהנדסים והאדריכלים]], שניתנה לו תעודת מורשה להיתר;
:- ״מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה״ ו״מורשה לנגישות השירות״ – כמשמעותם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]];
:- ”מוסד תכנון” – כל רשות שיש לה סמכות בענין תכניות או היתרים, למעט מכון בקרה או מורשה להיתר;
:- ”מינהל התכנון” – (((פקעה);))
:- ”מסילת ברזל” – כמשמעותה [[בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972]], וכן מיתקנים לצורך מסילת ברזל או בקשר אליה המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;
:- "מיתקן לאגירת אנרגיה" - מיתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
:- "מיתקן אגרו-וולטאי" - מיתקן פוטו-וולטאי המוקם בקרקע שייעודה חקלאי, באופן שמתקיים בה במקביל שימוש חקלאי;
:- "מיתקן פוטו-וולטאי" - מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית;
:- ”מיתקני דרך” – כל אחד ממיתקנים אלה שבתוואי הדרך: אבן שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, תחנת המתנה לרכב, ספסל רחוב, מיתקן איסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה, תמרור, חניה במפלס הקרקע, מיתקני איתות, בקרה, ניטור ומדידה הנדרשים להפעלת הדרך, מיתקן טעינה לרכב חשמלי, מיתקני חשמול וטעינה בחשמל לרכבת, וכן כל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלה של דרך והמהווה חלק בלתי נפרד ממנה;
:- ”מיתקני תקשורת” – תחנת שידור, כהגדרתה [[בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990]], המשמשת או המיועדת לשמש לצורכי שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית;
:- ”מיתקני תשתית” – קווי תשתית ומיתקני חיבור כהגדרתם [[בסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות]], וכן כבלי תקשורת, מיתקנים להולכת גז וצינורות להולכת חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993]];
:- ”מכון בקרה” – גוף שניתן לו רישיון לפי [[סעיף 158טו]];
:- ”מקרקעי ישראל” – כמשמעותם [[בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל]];
:- ”מרחב מוגן” – מקלט כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]], במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני התקפה והמתוכנן בהתאם להוראות לפי [[החוק האמור]];
:- ”מתחם פינוי ובינוי”, "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית" ו"תכנית לפינוי ובינוי" – כהגדרתם [[בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]];
:- ”סביבה חופית” – כהגדרתה [[בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004]];
:- ”קרוב”, לאדם פלוני –
:: (1) בן זוג;
:: (2) הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של אותו אדם פלוני;
:: (3) אח או אחות ובני זוגם;
:: (4) תאגיד שהוא מנהלו או נושא משרה בו, או שחלקו בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה, עולה על 5%;
:- ”רשות מקומית” – עיריה או מועצה מקומית;
:- ”רשות עירונית” – רשות מקומית למעט מועצה אזורית;
:- ”שטח כולל המותר לבניה” – סך כל השטח המותר לבניה, הכולל הן שטחים למטרות עיקריות והן שטחים למטרות שירות;
:- ”שימוש חורג”, בקרקע או בבנין – השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה;
:- ”תחנה לאיסוף נוסעים והורדתם” – תחנה המיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, ובכלל זה ספסל, מצללה, עמדת בידוק, עמדת כרטוס וכל מיתקן אחר הנדרש במישרין להפעלת תחנה כאמור שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה;
:- ”תחנה לתחבורה ציבורית” – תחנה לנוסעים בתחבורה ציבורית שאינה מיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, לרבות מיתקנים המיועדים למתן שירותים נלווים הנדרשים במישרין להפעלת התחנה ולמתן שירותים בסיסיים לרווחת הנוסעים בה;
:- ”תכן הבנייה” – הוראות לפי חיקוק שעניינן יציבות ובטיחות הבניין ובטיחות המשתמש וכן תנאים לפי חיקוק אשר צריכים להתקיים בבניין;
:- ”תכנית” – תכנית מהתכניות שלפי [[פרק ג׳]], לרבות שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה;
:- ”תכנית דרך” – תכנית לדרך הכלולה בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מיתאר ארצית למסילות ברזל, או שהיא תכנית הנגזרת מתכנית מיתאר ארצית לדרכים, או שהיא תכנית לדרך המהווה עורק תחבורה ראשי שהועדה המקומית הנוגעת בדבר, בהסכמת הועדה המחוזית, החליטה כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה, או ששר התחבורה החליט, לאחר התייעצות עם שר הפנים ועם הועדה המקומית הנוגעת בדבר, כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה; לעניין הגדרה זו, ”דרך” – לרבות מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת;
:- "תכנית החיזוק (תמ"א 38)" - תכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38);
:- ”תכנית בסמכות ועדה מקומית” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, כאמור [[בסעיף 62א]];
:- ”תכנית בסמכות ועדה מחוזית” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאינה תכנית בסמכות ועדה מקומית;
:- ”תסקיר השפעה על הסביבה” או ”תסקיר” – מסמך הסוקר את הקשר שבין תכנית מוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע, לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או חזויות של התכנית על אותה סביבה ופירוט האמצעים הדרושים למניעה או לצמצום השפעות שליליות, כפי שייקבע בתקנות;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס״ג–2003]].))
:- ”תשתיות לאומיות” – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, מיתקני שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתם [[בסעיף 202ב]], תחנת כוח, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן מיתוג לחשמל, מיתקן השנאה לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי]], אתרי כרייה וחציבה, חניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית, תשתית תיירות, בית חולים ציבורי ובית סוהר;
:- ”תשתית תיירות” – מיזם ששר התיירות הכריז עליו לפי הוראות [[סעיף 76ב1]].
@ 1א. פרסום בעתון (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ח–10, תשע״ה)
: (א) ”פרסום בעתון” לעניין חוק זה,
:: (1) פרסום בשני עתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ כאמור בסעיף קטן (ב), ובמקום שבו מופיע עתון מקומי לפחות אחת לשבוע – פרסום נוסף בעתון המקומי;
:: (2) במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, פרסום אחד בעתון המתפרסם בשפה הערבית, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור;
:: (3) במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת יושב ראש הועדה המחוזית, קיים שיעור ניכר של ציבור שאינו קורא אף אחד משלושת העתונים הנפוצים כמשמעותם בסעיף קטן (ב), פרסום אחד בעתון מתוך רשימה שיקבע שר הפנים לאותו מרחב תכנון מקומי, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור.
: (ב) לעניין זה יפרסם שר הפנים ברשומות, מדי שנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המייצג את רוב המפרסמים במדינה, רשימה של שלושת העתונים היומיים הנפוצים ביותר במדינה בשפה העברית; פרסום באחד מהם ייחשב כפרסום בעתון נפוץ.
: (ג) הפרסום ייעשה במדור מיוחד בעתון, שיובלט במסגרת מתאימה, וישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה”.
: (ד) בכל פרסום בעיתון תצוין הפניה לאתרי אינטרנט כאמור [[בסעיף 1ב]] הכוללת את שמות המתחם של האתרים.
@ 1ב. חובת פרסום הודעות באינטרנט (תיקון: תשס״ח-10, תשע״ה)
: (א) נקבעה חובת פרסום בעיתון לפי חוק זה, תחול חובת הפרסום גם באתר אינטרנט במדור מיוחד, שיישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה”, כמפורט להלן:
:: (1) הודעות מטעם ועדה מקומית או רשות רישוי מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
:: (2) הודעות מטעם מוסד תכנון אחר – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ב) פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1), למעט הודעה לפי [[סעיף 149]], תועבר על ידי הוועדה המקומית למשרד הפנים; הועברה הודעה כאמור יפרסמה משרד הפנים גם באתר האינטרנט שלו; לעניין זה יראו הפניה באתר האינטרנט של משרד הפנים להודעה כפי שפורסמה באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א)(1), כפרסום באתר האינטרנט של משרד הפנים לפי סעיף קטן זה.
: (ג) לעניין שפת הפרסום לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יחולו הוראות [[סעיף 1א(א)]], בשינויים המחויבים.
@ 1ג. אתר אינטרנט (תיקון: תשס״ח–10, תשע״ה)
: (א) אתר אינטרנט שבו יש לפרסם תכניות, הודעות או מסמכים אחרים לפי חוק זה יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום והפרסום בו ייעשה באופן שיבטיח את זמינותו, שמירתו, יכולת אחזור המידע באתר והפקת פלט ממנו.
: (ב) המועד לפרסומם באתר אינטרנט של תכנית, הודעה או מסמך שיש לפרסמם לפי חוק זה יהיה עם מועד פרסומם הראשון בעיתון או עם הפרסום הראשון לגביהם לפי חוק זה, לפי העניין, והם לא יוסרו מהאתר, ואולם הודעה לפי [[סעיף 149]] לעניין שימוש חורג ניתן להסיר בתום תקופת תוקפו של השימוש החורג נושא ההודעה; מועד הפרסום באתר האינטרנט לא ישפיע על מניינן של תקופות לפי חוק זה הנמנות ממועד הפרסום.
: (ג) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) מבנה ומאפיינים אחרים של אתר אינטרנט, לרבות אמצעים טכנולוגיים שישמשו בהפעלתו ואבטחת המידע בו;
:: (2) צורת תכניות, הודעות או מסמכים המתפרסמים באתר אינטרנט ופרטים נוספים הנוגעים לאופן פרסומם;
:: (3) מסמכים נוספים שיש לפרסמם באתר אינטרנט;
:: (4) תכניות, הודעות או מסמכים, או חלקים מהם, שאין חובה לפרסמם באתר אינטרנט לצמיתות או שאין חובה לפרסמם כלל, לרבות בשל חשש לפגיעה בפרטיותו של אדם או בזכויות אחרות;
:: (5) פטור לוועדה מקומית מסוימת או לסוגים של ועדות מקומיות מחובת הפרסום באתר אינטרנט, לפרק זמן שלא יעלה על שנה.
== פרק ב׳: מוסדות תכנון ==
=== סימן א': המועצה הארצית ===
@ 2. מועצה ארצית (תיקון: תשכ"ה, תשל״ו–4, תשנ״ה–4, תשנ״ח, תשנ״ח–2, תשס״ב–7, תשס״ו–2, תשע״ה, תשע״ח, תשפ"ב-12, תשפ"ד-6)
: (א) תקום מועצה ארצית לתכנון ולבניה (להלן – המועצה הארצית) לייעץ לממשלה בכל הנוגע לקו הכללי בביצוע חוק זה, לרבות עניני חקיקה, ולמלא את יתר התפקידים המוטלים עליה בחוק זה ובכל דין אחר.
: (ב) וזה הרכב המועצה הארצית:
:: (1) שר הפנים או נציגו, והוא יהיה יושב ראש;
:: (2) 12 חברי הממשלה, שתחליט עליהם הממשלה מזמן לזמן, או נציגיהם;
:: (3) מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו מבין עובדי מינהל התכנון, והוא יהיה ממלא מקום היושב ראש;
:: (4) בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה שימנהו שר השיכון;
:: (5) מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או נציגו;
:: (6) ראשי העיריות ירושלים, תל־אביב־יפו וחיפה;
:: (7) ראשי שתי עיריות אחרות, ראשי שלוש מועצות מקומיות שאינן מועצות אזוריות וראשי שתי מועצות אזוריות; שר הפנים יקבע לענין זה את העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, ובלבד שאחת מהן בגליל ואחת בנגב; בפסקה זו, ”הגליל” – כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993]], ו”הנגב” – כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991]];
:: (8) חבר אחד שימנה שר הפנים מתוך הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי״ח–1958]], וממלא מקומו יהיה נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל שימנה שר הפנים; לעניין זה, "קבלן לעבודות הנדסה בנאיות" - כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]];
:: (9) נציגה אחת של ארגון נשים, והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר;
:: (10) נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות;
:: (11) נציג המוסדות המיישבים שימנהו שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ־ישראל;
:: (12) בעל הכשרה מקצועית בסוציולוגיה שיתמנה על ידי שר הפנים;
:: (13) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון האמור יגיש לו;
:: (13א) (((פקעה);))
:: (14) נציג הדור הצעיר, שימנהו שר הפנים בהתייעצות עם הגופים שלדעתו נוגעים בדבר;
:: (15) שני חברים שימנה שר הפנים הבקיאים בענייני תכנון ובנייה, האחד בן האוכלוסייה החרדית והשני בן האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית.
: (ג) במקומו של ראש רשות מקומית כחבר המועצה הארצית יכול לבוא אחד מסגניו או מהנדס הרשות המקומית שימנה לכך.
: (ד)(1) תקופת כהונתו של חבר המועצה הארצית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם כחברי המועצה הארצית של מנהל מינהל התכנון של מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, של חברי הממשלה ושל ראשי העיריות המנויים בסעיף קטן (ב)(6) תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו הם חברי המועצה הארצית.
: (ה) (((בוטל).))
@ 3. פרסום ברשומות
: מינוי חבר המועצה הארצית יפורסם ברשומות.
@ 4. מילוי מקומו של חבר מועצה שנעדר
: חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר המועצה שקדם לו.
@ 5. מזכיר המועצה הארצית ויועציה (תיקון: תשע״ה)
: (א) שר הפנים ימנה מזכיר למועצה הארצית.
: (ב) המועצה הארצית רשאית למנות לה יועצים מקצועיים.
@ 6. ועדות משנה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ז–5, תשפ"ב-6)
: (א) המועצה הארצית רשאית –
:: (1) למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסויימים ולקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן (בסעיף זה – ועדות משנה);
:: (2) למנות לועדות כאמור יועצים מקצועיים;
:: (3) לאצול לועדות כאמור מסמכויותיה, למעט כל סמכות בדבר תכנית מיתאר ארצית ובדבר הייעוץ בעניני החקיקה בשטח התכנון והבניה.
: (ב) היה חבר ועדה שנאצלה לה סמכות לפי סעיף זה חולק על החלטת הועדה, תעביר הועדה את ההחלטה, על־פי דרישתו, להכרעתה הסופית של המועצה.
: (ג) המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בערר על החלטת ועדה מחוזית כאמור [[בסעיף 12(ה)]]; דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו.
: (ד)(1) המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בתכניות שהועברו לה לפי [[סעיף 109א(ב)(2)]] או בבקשות שהועברו לה לפי [[סעיף 145(ג1)]]; ועדת משנה כאמור תהיה בת תשעה חברים, ובהם –
::: (א) שני חברים לפחות מבין החברים המנויים [[בפסקאות (6) ו־(7) של סעיף 2(ב)]];
::: (ב) חבר אחד לפחות מבין החברים המנויים [[בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)]].
:: (2) בדיון בתכנית הנוגעת לשטחים שהוראות [[סעיף 62א(ו)]] חלות עליהם, תכלול ועדת המשנה את נציג שר הביטחון במועצה הארצית.
:: (2א) בדיון בבקשה הנוגעת לתנאים לעניין מיתקני מים וביוב, תכלול ועדת המשנה את שר הבריאות או נציגו במועצה הארצית.
:: (2ב) לדיון בבקשה, בנושא המצוי בתחום אחריותו של משרד ממשלתי, יוזמן נציג השר הנוגע לעניין במועצה הארצית, שתהיה לו דעה מייעצת, וזאת אם השר האמור או נציגו אינם חברי ועדת המשנה.
:: (3) דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו.
: (ה)(1) המועצה הארצית תבחר מבין חבריה ועדת משנה לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, שתהיה בת אחד עשר חברים, ובהם:
::: (א) יושב ראש המועצה הארצית או חבר אחר מבין חברי המועצה הארצית שהוא ימנה, והוא יהיה היושב ראש;
::: (ב) נציג ראש הממשלה במועצה הארצית שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה;
::: (ג) נציג שר האוצר במועצה הארצית שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה;
::: (ד) נציג שר הבינוי והשיכון במועצה הארצית שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה;
::: (ה) נציג השר להגנת הסביבה שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה;
::: (ו) מנהל מינהל התכנון או נציגו;
::: (ז) שלושה חברים מבין החברים המנויים [[בפסקאות (6) ו-(7) של סעיף 2(ב)]];
::: (ח) שני חברים מבין החברים המנויים [[בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)]].
:: (2) ראש הרשות המקומית שבתחומה נכלל רוב שטח התכנית הנדונה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה.
:: (3) נציג שר הכלכלה והתעשייה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה.
:: (4) מינה יושב ראש המועצה הארצית את אחד מחברי ועדת המשנה ליושב ראש ועדת המשנה, לפי פסקת משנה (1)(א), תבחר המועצה הארצית מבין חבריה חבר נוסף במקומו.
:: (5) לוועדת המשנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדה מחוזית, לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, ויחולו לגביה הוראות [[פרק ג']] בשינויים המחויבים.
:: (6) הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי תכניות שהוגשו לוועדת המשנה עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026).
=== סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות (תיקון: תשס״ב–3) ===
@ 6א. ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (תיקון: תשס״ב–3, תשס״ט–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–7, תשע״ח, תשפ"ג-5, תשפ"ד-6, תשפ"ד-9, תשפ"ה)
: (א) תקום ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (להלן – הועדה לתשתיות), וזה הרכבה:
:: (1) נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג ראש הממשלה;
:: (3) נציג שר המשפטים;
:: (4) נציג השר לתשתיות לאומיות;
:: (5) נציג שר התחבורה;
:: (6) נציג שר האוצר;
:: (7) נציג שר הבינוי והשיכון;
:: (8) נציג השר לאיכות הסביבה;
:: (9) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
:: (9א) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (10) נציג רשות מקרקעי ישראל;
:: (11) נציג שר הביטחון;
:: (11א) (((פקעה);))
:: (12) בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה שימנה שר הפנים – והוא יהיה מתכנן הועדה;
:: (13) נציג ציבור שתמנה הממשלה;
:: (14) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון יגיש לו;
:: (14א) נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי;
:: (15) נציג השלטון המקומי שימנה שר הפנים.
: (א1) בדיון בתכנית לתשתית תיירות, יבוא נציג שר התיירות במקומו של נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.
: (א2) בדיון בתוכנית לתשתית לאומית החלה בסביבה החופית, יכלול הרכב הוועדה לתשתיות שני נציגים נוספים שמונו לפי [[סעיף 3(א)(13) לתוספת השנייה]] או נציגים שימונו בהתאם להוראות [[תוספת 2 פרט 3|אותו סעיף]] לעניין סעיף קטן זה.
: (א3) בדיון בתוכנית לפי [[סעיף 76ב(ב1)]], יהיה חבר בוועדה לתשתיות גם ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום התוכנית.
: (א4) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות יוזמן להשתתף בדיוני הוועדה לתשתיות כמשקיף.
: (ב) הועדה לתשתיות תפעל ליד המועצה הארצית, וחבר במועצה הארצית יוכל להתמנות גם לחבר בועדה לתשתיות.
: (ג) תקופת כהונתו של חבר הועדה לתשתיות תהא חמש שנים; ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) מי שמינה נציג לועדה לתשתיות רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה.
: (ו) כל אימת שהועדה דנה בתכנית, ששטחה, כולו או חלקו, בתחום ועדה מקומית, תזמין את מהנדס הועדה המקומית או את נציגו ותיתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שתחליט בענין.
@ 6ב. תפקידי הועדה לתשתיות וסמכויותיה (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ז–3, תשע״ח–9, תשפ"ב, תשפ"ג-5, תשפ"ד-9, תשפ"ה-4)
: (א) בעניני תכנון ובניה של תשתיות לאומיות יהיו לועדה לתשתיות כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית.
: (ב)(1) על אף האמור [[בפרק ה']], לעניין מתן היתר לפי [[אותו פרק]] לגבי סוגי היתרים כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה:
::: (א) רשות הרישוי תהיה יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה, ולעניין מתן היתר המנוי בפסקה (2)(ב) עד (ח) או בסעיף קטן (ב1) או לעניין היתר לייעודים או שימושים נוספים על פי תוכנית לתשתית לאומית בהתאם [[לסעיף 76ב(ב1)]], תהיה רשות הרישוי נוסף על אלה - גם מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר;
::: (ב) הוועדה המקומית תהיה הוועדה לתשתיות; ואולם הוראות [[סעיף 152(א)]] לא יחולו;
::: (ג) מהנדס הוועדה יהיה מתכנן הוועדה לתשתיות.
:: (2) הוראות פסקה (1) יחולו על סוגי היתרים והרשאות כמפורט להלן:
::: (א) היתר על פי תוכנית לתשתית לאומית;
::: (ב) היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, למעט תוכנית כאמור לפי [[סעיף 145(ח)(3)]];
::: (ג) הרשאה כאמור [[בסעיף 145(ו)(1א)]];
::: (ד) היתר על פי תמ"א 70/א כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]];
::: (ה) היתר למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה;
::: (ו) היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מועדפת לדיור כהגדרתה [[בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014]];
::: (ז)(1) היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, ובלבד שהיא בתחום שטח המיועד לתשתית לאומית בתוכנית לפי פסקאות משנה (א) עד (ו), והוגשה בקשה להיתר לגבי התשתית הלאומית האמורה לפי אותן פסקאות משנה שטרם ניתנה החלטה לגביה (בפסקת משנה זו - התשתית המוצעת);
:::: (2) לא תיתן רשות הרישוי היתר לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן קבעה בהיתר לתשתית הלאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, כי תנאי למימוש ההיתר על פי תוכנית התשתית בלא תשריט יהיה מימוש התשתית המוצעת;
::: (ח) היתר לביצוע והקמה של קווי תשתית תת-קרקעיים של מים או ביוב שעוברים ביותר ממרחב תכנון אחד - אם מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק המים, התשי"ט-1959]], אישר כי הם נדרשים לשם עמידה בתוכניות פיתוח למשק המים והביוב, אולם לא יוגשו לרשות הרישוי לפי פסקת משנה זו יותר משמונה בקשות להיתר בשנה קלנדרית אחת.
:: (3) בסעיף זה -
:::- "תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות" - כל אחת מאלה:
:::: (1) תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה;
:::: (2) תוכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
:::: (3) תוכנית מיתאר ארצית לפי [[סעיף 145(ח)(3)]];
:::- "תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית" - תוכנית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שאישרה ועדה מחוזית;
:::- "תוכנית תשתית בלא תשריט" - תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה שלא מצורף לה תשריט.
: (ב1) הוראות סעיף קטן (ב)(1) יחולו גם לעניין מתן היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, שאינו היתר כאמור בסעיף קטן (ב)(2)(ז) או לעניין מתן היתר לקווי תשתית כהגדרתם [[בחוק לקידום תשתיות לאומיות]] על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להיתר לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים - אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי טרם מתן ההיתר, או שלושה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להרשאה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי [[סעיף 145(ו)(1)]], וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או הרשאה או טרם ניתנה החלטה שעניינה סירוב לבקשה;
:: (2) מגיש הבקשה להיתר או להרשאה ביקש להעבירה לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1);
:: (3) רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) קיימה דיון מקדמי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה, מהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו, ובהרשאה - הגורם המוסמך לפי [[סעיף 145(ו)(1)]]; מצאה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), בדיון המקדמי, שההחלטה בבקשה להיתר או להרשאה לא ניתנה מסיבות שאינן בשליטת רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך כאמור, תורה על החזרת הבקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, ורשאית היא להחליט כאמור גם אם מצאה כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה; החליטה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) שלא להחזיר את הבקשה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, תמשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיעו רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך, לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן להגיש בקשה להיתר לפי תכנית כאמור באותו סעיף קטן לוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה חלה התכנית האמורה או לרשות הרישוי שלה, לפי העניין, ומשהוגשה בקשה להיתר כאמור יהיו כל הסמכויות לעניין מתן ההיתר נתונות לוועדה המקומית האמורה ולרשות הרישוי שלה, לפי העניין; ואולם היתה התכנית תכנית לתשתית לאומית רשאי רק מגיש התכנית או מי שהוא הסמיך לעניין זה להגיש בקשה להיתר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי שלה כאמור; לעניין זה, ”בקשה להיתר” – למעט בקשה להרשאה לפי [[סעיף 261(ה) או (ה1)]].
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 261(ה) ו-(ה1)]], לעניין הרשאה כאמור [[באותו סעיף]] לפי תכנית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[הסעיף האמור]] בשינויים אלה:
:: (1) בפסקה (2), במקום ”למתכנן המחוז” יקראו ”למתכנן הוועדה לתשתיות”;
:: (2) בפסקה (3), במקום ”יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית” יקראו ”יבדקו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות”, אחרי ”ויאשרו אותה” יבוא ”לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית, שימסור את חוות דעתו בתוך שמונה עשר ימים מיום שהוגש לו העתק הבקשה,” ובמקום קבעו המתכנן והמהנדס” יקראו ”קבעו יושב ראש הוועדה תשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות”;
:: (3) בפסקה (4), במקום ”לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית” יקראו ”לא החליטו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות”;
:: (4) פסקאות (5) ו־(7) – לא ייקראו;
:: (5) בפסקה (6), במקום ”יושב ראש הועדה המחוזית” יקראו ”יושב ראש הוועדה לתשתיות”.
: (ה) על אף האמור בכל דין, ובכלל זה [[בסעיף 145(א3) ו-(ג2)]], ראתה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כי בעל תשתית לא השיב לפנייה לעניין בקשה להיתר בתוך המועד שבו היה עליו להשיב לפי דין או שהשיב לפנייה כאמור וכלל בתשובתו הגבלות או תנאים שיש בהם כדי לסכל את מתן ההיתר או להקשות על מתן ההיתר או על ביצועו באופן בלתי סביר, רשאית רשות הרישוי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), לתת היתר אף בלא שהשיב בעל התשתית לפנייה או שלא בהתאם לתנאים או להגבלות שכלל בעל התשתית בעמדתו, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
:: (1) התוכנית שעל פיה מבוקש ההיתר היא תוכנית לתשתית לאומית ולא נקבע בה כי אישורו של בעל התשתית הוא תנאי למתן היתר;
:: (2) רשות הרישוי נתנה לבעל התשתית הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, לפני שקיבלה את החלטתה.
: (ו) רשות הרישוי לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (ה) אם סברה כי יש במתן היתר כאמור כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור.
: (ז) הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) יחולו לעניין קליטת בקשה להיתר, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "רשות הרישוי" יקראו "מתכנן הוועדה לתשתיות".
: (ח) בסעיף זה, "בעל תשתית" - גוף שאישורו, תיאום עימו, התייעצות עימו או התייחסותו, נדרשים, בין השאר, לפי דין, לצורך קליטת בקשה להיתר או למתן היתר, והוא בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית, בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, או חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות.
@ 6ג. ועדות משנה ותוקף החלטותיהן (תיקון: תשס״ב–3)
: (א) הועדה לתשתיות רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסוימים, לקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן, ולאצול להן מסמכויותיה (בסעיף זה – ועדות משנה).
: (ב) שני חברים לפחות של הועדה לתשתיות רשאים, בתוך שלושה ימים מיום שנמסרה להם החלטת ועדת משנה, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה לתשתיות דיון בענין שלגביו התקבלה ההחלטה; התקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה לתשתיות דיון ותקבל החלטה בענין בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה הדרישה כאמור.
@ 6ד. ועדת משנה להשגות (תיקון: תשס״ב–3)
: הועדה לתשתיות תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה בת חמישה חברים, לשמיעת השגות לתכנית לתשתית לאומית, וזה הרכבה –
: (1) יושב ראש הועדה לתשתיות או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות;
: (2) נציג שר המשפטים;
: (3) מתכנן הועדה;
: (4) חבר הועדה לתשתיות שהוא נציג הציבור;
: (5) חבר מבין חברי הועדה לתשתיות.
@ 6ה. יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ה)
: (א) יושב ראש הועדה לתשתיות ונציג השר לאיכות הסביבה בועדה לתשתיות ימנו לועדה, מתוך רשימה שיקבע שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה.
: (ב) שר הפנים ימנה מזכיר לועדה לתשתיות.
: (ג) הועדה לתשתיות רשאית למנות לה ולועדות המשנה שלה יועצים מקצועיים.
: (ד) הועדה לתשתיות ומתכנן הועדה רשאים לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצאו לנכון.
@ 6ו. מסירת החלטות הועדה לתשתיות (תיקון: תשס״ב–3)
: על אף האמור [[בסעיף 48ב]], החלטות הועדה לתשתיות יימסרו למשתתפים בדיון, לרבות לחברי ועדה שלא נכחו בדיון, מיד בתום הדיון בועדה.
=== סימן ב׳: ועדה מחוזית ===
@ 7. ועדה מחוזית (תיקון: תשנ״ב–2, תשנ״ה–4, תשס״ג–2, תשס״ג–4, תשס״ט–4, תשע״ה, תשע״ו–7, תשפ"ד-6, תשפ"ד-7)
: (א) לכל מחוז תהיה ועדה מחוזית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מחוזית), וזה הרכבה:
:: (1) נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג השר לאיכות הסביבה;
:: (3) נציג שר הבטחון;
:: (4) נציג שר הבינוי והשיכון;
:: (5) נציג שר הבריאות;
:: (6) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
:: (6א) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (7) נציג שר המשפטים;
:: (8) נציג שר התחבורה;
:: (9) נציג שר התיירות וממלא מקומו יהיה נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
:: (9א) (((פקעה);))
:: (10) נציג רשות מקרקעי ישראל;
:: (11) מתכנן המחוז כאמור [[בסעיף 8(א)]];
:: (12) חמישה חברים שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז (להלן – נציגי הרשויות המקומיות);
:: (13) חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
::: (א) הוא בקי בענייני תכנון ובניה;
::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
::: חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
:: (14) נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה” – הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002]];
:: (15) נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי.
: (א1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), הרכב הוועדות המחוזיות במחוז הצפון והדרום יכלול את נציג שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות וכן חבר שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז ולעניין זה יחולו הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) הרשויות המקומיות שבמחוז יגישו, תוך שלושים ימים מיום שנדרשו לכך על ידי שר הפנים או מי מטעמו, את המלצותיהן כאמור בסעיף קטן (א)(12); לא עשו כן, רשאי השר למנות את חמשת החברים ללא המלצה.
: (ג) חברותם של נציגי השרים כאמור בפסקאות (2), (4), (5) ו־(8) של סעיף קטן (א) בועדה המחוזית, או של ממלאי מקומם (להלן – הנציגים הקבועים), תהיה עיסוקם הבלעדי, זולת אם אישר שר הפנים לשר הממנה, להטיל עליהם תפקיד נוסף.
@ 8. מתכנן מחוז, מזכיר ועדה מחוזית ויועצים (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א)(1) שר הפנים ימנה לכל ועדה מחוזית מתכנן מחוז ומזכיר; מתכנן המחוז יכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.
:: (2) מינוי מתכנן מחוז שלא מקרב עובדי המדינה, יהיה לפי הוראות [[חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992]], ומשמונה יחולו עליו הדינים החלים על עובד ציבור.
: (ב) ועדה מחוזית רשאית להתייעץ בענין מסוים עם יועץ מקצועי שתקבע וכן רשאית היא למנות לה יועץ מקצועי של קבע לרבות יועץ משפטי.
@ 9. תקופת כהונה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ח, תשפ"ד-6)
: (א)(1) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המחוזית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה [[בסעיף 7(א)]] שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת [[סעיף 7|באותו סעיף קטן]]; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם של מתכנן המחוז ושל נציגי הרשויות המקומיות המנויים [[בסעיף 7(א)(11) ו־(12)]] כחברי הוועדה המחוזית תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו או שבשלו הם חברי הוועדה המחוזית.
: (ב) שר רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה המחוזית.
: (ג) חבר ועדה מחוזית – שאינו נציג שר – שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר הועדה שקדם לו.
@ 10. מהנדס מקומי בועדה מחוזית (תיקון: תשס״ב–3)
: כל אימת שהועדה לתשתיות או שועדה מחוזית דנה בתכנית שבתחום רשות מקומית, תזמין את מהנדס הרשות המקומית – אם ישנו – ואת נציגה לבוא לפניה, ואם באו – תתן להם הזדמנות להשמיע את דברם לפני שתחליט בענין.
@ 10א. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 11. ועדת משנה להתנגדויות (תיקון: תשל"ג, תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת התנגדויות לתכניות לפי [[פרק ג׳ סימן ו׳]] (להלן – ועדת משנה להתנגדויות), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית, שיהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות;
:: (2) נציג שר המשפטים;
:: (3) חבר מבין הנציגים הקבועים;
:: (4) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות;
:: (5) חבר שתבחר הועדה המחוזית.
: (ב) דנה ועדת המשנה להתנגדויות בהתנגדות לתכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה, דנים, או שהוא הומלץ, לפי [[סעיף 7(ב)]], על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש לדיון האמור חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות.
@ 11א. ועדת משנה לעררים (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א) ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת עררים לפי [[סעיף 111]] (להלן – ועדת משנה לעררים), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית שיהיה יושב ראש ועדת המשנה לעררים;
:: (2) נציג השר לאיכות הסביבה;
:: (3) נציג שר המשפטים;
:: (4) מתכנן המחוז;
:: (5) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות.
: (ב) דנה ועדת המשנה לעררים, בערר לגבי תכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה דנים או שהוא הומלץ, לפי [[סעיף 7(ב)]], על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש, לגבי אותו ערר, חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות.
@ 11א1. ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים (תיקון: תש״ע–3, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה –
::- ”שיכון ציבורי” – מקרקעין שאושרו כשיכון ציבורי בידי שר הבינוי והשיכון בהתאם להוראות [[סעיף 1א לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ״ד–1964]];
::- ”תכנית לשיכון ציבורי” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על תחומו של שיכון ציבורי אחד או יותר ברשות מקומית אחת, למעט תכנית כאמור החלה בתחומו של יישוב שיתופי כהגדרתו לפי [[פקודת המועצות המקומיות]], והכוללת הוראות של תכנית מפורטת, הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או חלוקה חדשה של הקרקע שנבנה עליה שיכון ציבורי או המיועדת להקמת שיכון כאמור, ואת אלה בלבד.
: (ב) בכל מחוז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות לשיכונים ציבוריים (בסעיף זה – ועדה משנה לרישום שיכונים ציבוריים), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג שר המשפטים;
:: (3) נציג שר הבינוי והשיכון;
:: (4) נציג השר להגנת הסביבה;
:: (4א) (((פקעה);))
:: (5) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות, שימנה שר הפנים;
:: (6) מתכנן המחוז;
:: (7) נציג רשות מקרקעי ישראל.
: (ג) הודעה על הקמת ועדה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.
: (ד) לדיוני ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל.
: (ה) לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדת מקומית הדרושות לשם אישור תכניות שיכונים ציבוריים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות [[פרק ד׳]], וליושב ראש ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי [[סעיפים 125]] [[ו־141]].
: (ו) דין החלטת ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו־11ה]] לא יחולו על ההחלטה.
: (ז) בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית, לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין.
: (ח)(1) החליטה ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית לשיכון ציבורי, שיש בה כדי לסתור את התכנית לשיכון ציבורי, עד שתאושר התכנית לשיכון ציבורי או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה.
:: (2) החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בפסקה זו – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה.
@ 11א2. ועדת משנה לתכניות מסוימות ביישובי מיעוטים (תיקון: תשע״ו)
: (א) בסעיף זה –
::- ”תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או של חלוקה חדשה של הקרקע, ואת אלה בלבד;
::- ”תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים” – תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים ותכנית נקודתית ביישוב מיעוטים;
::- ”תכנית נקודתית ביישוב מיעוטים” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים ולשימושים הנלווים למגורים, ובלבד שמספר יחידות הדיור הכלולות בה אינו עולה על 50.
: (ב) במחוז הצפון, במחוז חיפה ובמחוז המרכז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות מסוימות ביישובי מיעוטים (בסעיף זה – ועדת משנה ליישובי מיעוטים), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג שר המשפטים;
:: (3) נציג שר הבינוי והשיכון;
:: (4) נציג השר להגנת הסביבה;
:: (5) נציג שר הפנים;
:: (6) שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית;
:: (7) מתכנן המחוז.
: (ג) נציג רשות מקרקעי ישראל יהיה ממלא מקום נציג שר הבינוי והשיכון בוועדת המשנה.
: (ד) הודעה על הקמת ועדת משנה ליישובי מיעוטים תפורסם ברשומות.
: (ה) לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל.
: (ו) לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית מסוימת ביישוב מיעוטים חלה במרחב התכנון שלה.
: (ז) דין החלטה של ועדת משנה ליישובי מיעוטים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו־11ה]] לא יחולו על ההחלטה.
: (ח) ועדת משנה ליישובי מיעוטים רשאית לאשר תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים לאחר שהתקיימו שני אלה:
:: (1) הוגשה למנהל המרכז למיפוי ישראל תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית המסוימת;
:: (2) מנהל המרכז למיפוי ישראל הודיע כי המרכז למיפוי ישראל יאשר את התכנית לצורכי רישום שהוגשה לו התואמת את התכנית המסוימת, ככשרה לרישום בהתאם [[לפקודת המדידות]] [[ולחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]], עם אישור התכנית המסוימת בוועדת המשנה ליישובי מיעוטים ובהתאם לה.
: (ט) לוועדת משנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדה מקומית הדרושות לשם אישור תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות [[פרק ד׳]], וליושב ראש ועדת המשנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי [[סעיפים 125]] [[ו־141]].
: (י) בכפוף להוראות סעיף קטן (יא), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה ליישובי מיעוטים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין.
: (יא) החליטה ועדת משנה ליישובי מיעוטים על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית המסוימת, שיש בה כדי לסתור את התכנית המסוימת, עד שתאושר התכנית האמורה או עד שיוחלט שלא לאשרה.
: (יב) החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בסעיף קטן זה – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה ליישובי מיעוטים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שיוחלט שלא לאשרה.
@ 11א3. (תיקון: תשע״ו–7, תשע״ח–13) : (((פקע).))
@ 11א4. ועדת משנה להתחדשות עירונית (תיקון: תשע״ו–9, תשפ"ב-7)
: (א) בסעיף זה –
::- ”תכנית להתחדשות עירונית” – כל אחת מאלה, ובלבד שמספר יחידות הדיור החדשות הכלולות בה הוא 70 לפחות:
::: (1) תכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות;
::: (2) תכנית שמטרתה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה לפי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים.
: (ב) תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות להתחדשות עירונית (בסעיף זה – ועדת משנה להתחדשות עירונית), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג שר הבינוי והשיכון;
:: (3) נציג שר המשפטים;
:: (4) נציג השר להגנת הסביבה;
:: (5) נציג שר הפנים;
:: (6) נציג רשות מקרקעי ישראל;
:: (7) שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית, ובלבד שלעניין תכנית החלה בתחומה של רשות מקומית שנציגה הוא חבר בוועדה המחוזית, ייבחר אותו חבר כאחד משני הנציגים האמורים;
:: (8) מתכנן המחוז;
:: (9) נציג כאמור [[בסעיף 7(13)]].
: (ג) נציג שר הבינוי והשיכון יהיה ממלא מקום יושב ראש ועדת המשנה.
: (ד) הודעה על הקמת ועדת משנה להתחדשות עירונית תפורסם ברשומות.
: (ה) לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן דרך קבע מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או נציגו מקרב עובדי הרשות האמורה.
: (ו) לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית להתחדשות עירונית חלה במרחב התכנון שלה.
: (ז) דין החלטה של ועדת משנה להתחדשות עירונית כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו־11ה]] לא יחולו על ההחלטה.
: (ח) לוועדת משנה להתחדשות עירונית יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית הדרושות לשם אישור תכנית להתחדשות עירונית, למעט סמכויות המוקנות לוועדה המחוזית לפי [[סעיף 62א(ו)]].
@ 11א5. ועדת משנה של הוועדה המחוזית לעניין שמיעת טענות (תיקון: תשפ"ג-5)
: (א) תוקם, מקרב חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לשמיעת טענות לעניין בקשה להרשאה על פי תוכנית מיתאר ארצית כאמור [[בסעיף 145(ח)(3)]] (בסעיף זה - ועדת משנה לשמיעת טענות), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) מתכנן המחוז;
:: (3) נציג שר האנרגיה והתשתיות;
:: (4) נציג השר להגנת הסביבה;
:: (5) חבר שתבחר הוועדה המחוזית מקרב חברי הוועדה המנויים [[בסעיף 7(א)(12)]].
: (ב) דין החלטת ועדת משנה לשמיעת טענות כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו-11ה]] לא יחולו על ההחלטה.
@ 11ב. ועדות משנה אחרות (תיקון: תשנ״ה–4)
: ועדה מחוזית רשאית לבחור, מבין חבריה, ועדות משנה נוספות, בנות חמישה חברים כל אחת, ובהן לפחות חבר אחד שהוא מבין נציגי הרשויות המקומיות; הועדה תמנה יושב ראש לכל ועדת משנה שבחרה כאמור, מקרב חברי הועדה המחוזית, והיא רשאית לאצול לה מסמכויותיה.
@ 11ג. משלוח ההחלטות של ועדות המשנה (תיקון: תשנ״ה–4)
: החלטות ועדות המשנה יישלחו לכל חברי הועדה המחוזית, תוך עשרה ימים מקבלתן.
@ 11ד. החלטה פגומה – דיון במליאת הועדה (תיקון: תשנ״ה–4)
: שני חברים לפחות של הועדה המחוזית רשאים, תוך שבעה ימים מיום קבלת החלטתה של ועדת המשנה לידיהם, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה המחוזית דיון בענין שלגביו התקבלה בועדת המשנה החלטה, בנימוק שהחלטתה של ועדת המשנה פגומה מבחינה משפטית או תכנונית; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים; נתקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה המחוזית דיון בענין והחלטתה תהיה סופית.
@ 11ה. דין החלטת ועדת משנה (תיקון: תשנ״ה–4)
: בכפוף להוראות [[סעיף 11ד]], דין החלטת ועדת משנה כדין החלטת הועדה המחוזית.
@ 12. מרחב תכנון מחוזי (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ה-4)
: (א) כל שטח במחוז שאיננו מרחב תכנון מקומי לפי [[סימן ג׳]] או מרחב תכנון מיוחד לפי [[סימן ד׳]], יהיה אף הוא מרחב תכנון מקומי, ולועדה המחוזית של המחוז יהיו באותו שטח, בנוסף על סמכויותיה האחרות לפי חוק זה, כל הסמכויות שהיו לועדה המקומית אילו הוכרז השטח מרחב תכנון מקומי, למעט הסמכויות לפי [[פרק ה']], שיחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (ג) (בסעיף זה - מרחב תכנון מחוזי).
: (ב) שטח כאמור שביום תחילתו של חוק זה או בכל מועד שלאחר מכן נכלל בתחומה של רשות מקומית, לא יחולו עוד עליו הוראות סעיף קטן (א) בתום תקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה או מהיום שבו נכלל השטח בתחום רשות מקומית כאמור, הכל לפי המאוחר. שר הפנים רשאי, לגבי שטח פלוני, להאריך את התקופה האמורה בחמש שנים נוספות.
: (ג) לעניין הסמכויות לפי [[פרק ה']] לגבי מרחב תכנון מחוזי, יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כהגדרתם [[בסעיף 158ס]], כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, בהתאמה ולפי העניין.
: (ד) תכנית בסמכות ועדה מקומית במרחב תכנון מחוזי, יראו אותה לעניין חוק זה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית.
: (ה) בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית, למעט ערר על החלטה בעניין תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), וההחלטה ניתנה על ידי הוועדה המחוזית מכוח סמכותה לפי סעיף זה, יוגש הערר לוועדת המשנה של המועצה הארצית שהוקמה לפי [[סעיף 6(ג)]].
=== סימן ב׳1: ועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4) ===
@ 12א. ועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ח)
: (א) לכל מחוז תהיה ועדת ערר (בחוק זה – ועדת הערר) וזה הרכבה:
:: (1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, ובלבד שהוא מצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים;
:: (2) נציג מתכנן המחוז הבקי בעניני תכנון ובניה;
:: (3) חבר אחד שימנה שר הפנים, והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
::: (א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
::: חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
:: (4)(א) שני נציגי ציבור שימנה שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות;
::: (ב) לא נמסרה עמדת יושב ראש הארגון כאמור בפסקת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה;
::: (ג) לא ימנה שר הפנים נציג ציבור שהוא חבר במועצה של רשות מקומית, בועדה מקומית, בועדה מיוחדת או בועדה משותפת או שהוא עובד אחד הגופים האמורים.
: (ב) בדיון בערר לפי [[סעיף 12ב(א)(3)]] על החלטת ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לעניין תכנית שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]], יצורפו להרכב ועדת הערר חברים אלה:
:: (1) נציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה השר להגנת הסביבה;
:: (2) נציג שר הבינוי והשיכון בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר הבינוי והשיכון;
:: (3) נציג שר התחבורה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר התחבורה.
: (ב1) חבר ועדת הערר ימונה לתקופת כהונה אחת של שבע שנים; ואולם חבר ועדת הערר, למעט יושב ראש ועדת ערר, שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו.
: (ג) שר הפנים ימנה מזכיר לוועדת ערר, ויכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.
@ 12ב. סמכויות ועדת הערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ב, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ב-7, תשפ"ב-8)
: (א) ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר:
:: (1) לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית, של רשות רישוי מקומית או של ועדה משותפת למספר ועדות מקומיות שבמחוז אחד, בכל ענין שבו ניתנת בחוק זה זכות ערר על החלטותיהן, למעט בענינים שבתחום סמכותה של ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שמונתה לפי [[סעיף 12ו]];
:: (2) לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי כאמור בפסקה (1) שענינה חלוקה ואיחוד של קרקעות לפי [[פרק ד׳]], או היתר לפי חוק זה, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג;
:: (2א) לדון ולהחליט בערר על היתר שנתן מורשה להיתר לפי [[סעיף 158נז]];
:: (3) לדון ולהחליט בערר על החלטת ועדה מקומית בענין תכנית שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]] ולהחליט אם לאשר תכנית כאמור, עם או בלי שינויים, או בתנאים שתקבע או לדחותה;
:: (3א) לדון ולהחליט בערר שעניינו הנחיות מרחביות לפי [[סעיף 145ד(ז)]];
:: (3ב) לדון ולהחליט בהשגה לפי [[סעיף 152(א2)]];
:: (3ג) לדון ולהחליט בערר בשל אי־מתן היתר לפי [[סעיף 152(א3)]];
:: (4) לדון ולהחליט בכל ערר אחר שחוק זה מסמיך אותה לדון ולהחליט בו;
:: (5) לדון ולהחליט בערר לפי [[סעיף 26(ג) לחוק משק הגז הטבעי]].
: (ב) ועדת הערר רשאית לקבל חוות דעת של מומחה בכל ענין הנדון בפניה, בין ביוזמתה ובין ביוזמת הצדדים הנוגעים לענין; שר הפנים רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף קטן זה.
: (ב1) <!-- (((לא חל על עררים שהדיון בהם החל לפני יום 1.1.2022):)) --> בדיון בערר לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3) על החלטת ועדה מקומית לעניין מתן היתר לפי תכנית החיזוק (תמ"א 38) או על החלטה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לעניין תכנית להתחדשות עירונית, ישמש עובד הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שימנה מנהל הרשות האמורה כיועץ לוועדת הערר, ובלבד שהרשות לא יזמה או הגישה את התכנית שעליה הוגש הערר או שמכוחה הוגש ההיתר; בסעיף זה, "תכנית להתחדשות עירונית" - תכנית לפינוי ובינוי לפי [[סעיף 62א(א2)]] או תכנית כהגדרתה [[בפסקה (2) להגדרה "תכנית להתחדשות עירונית" שבסעיף 11א4(א)]].
: (ג) החלטת ועדת הערר תישלח בדואר רשום לצדדים וליושב ראש הועדה המקומית, תוך שבעה ימים מיום קבלתה.
: (ד)(1) החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) תהיה סופית.
:: (2) על החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(3) ניתן לערור לועדה המחוזית לפי [[סעיף 111]].
: (ה) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה יושב ראש ועדת הערר מוסמך לדון ולהחליט לבדו בערר, או בהשגה לפי [[סעיף 152(א2)]], על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית שעניינה היתר, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג.
@ 12ג. הקמת ועדות ערר נוספות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) שר הפנים, לאחר התייעצות עם הועדות המקומיות הנוגעות בדבר, רשאי להקים ועדות ערר נוספות לפי [[סימן זה]], למרחב תכנון מקומי אחד או יותר, שבמחוז מסוים, אם נוכח כי יש צורך לעשות כן.
: (ב) הודעה על הקמת ועדת הערר, הרכבה, ותחום סמכותה, תפורסם ברשומות והעתקה יישלח ליושב ראש הועדה המחוזית שבתחומה הוקמה ועדת הערר; יושב ראש הועדה המחוזית ישלח העתק מההודעה לועדות המקומיות שבמחוז, והועדות המקומיות ימסרו את ההודעה לכל דורש.
@ 12ד. סדרי דין (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, יקבע את סדרי הדין בועדות הערר.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010]].))
@ 12ה. הוצאות ועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) הוצאותיה של ועדת הערר, לרבות שכרם של חברי הועדה, ייכללו בתקציב משרד הפנים.
: (ב) הוקמה במחוז יותר מועדת ערר אחת, רשאי שר הפנים לקבוע את שיעור השתתפותן של הרשויות המקומיות בהוצאותיהן של הועדות הנוספות שהוקמו, בהתחשב באגרות הערר שיגבו באותו מחוז.
: (ג) קבע שר הפנים את סכום שיעור השתתפותה של רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב), יהיה סכום זה חוב המגיע ממנה לאוצר המדינה, מיום שהומצאה לה הודעה על כך משר הפנים; מותר לאוצר המדינה לנכות חוב כאמור מתוך הסכומים המגיעים מאוצר המדינה לרשות המקומית על פי דין או הסכם, או בדרך אחרת, על פי דרישת שר הפנים, וזאת על אף כל משכון, שעבוד, עיקול או איסור העברה אחר, המוטלים על הסכום האמור, ורואים את התשלום לועדת הערר כתשלום לרשות המקומית.
=== סימן ב׳2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2) ===
@ 12ו. ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2, תשס״ח–7, תשע״ה)
: לכל מחוז תהיה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (בחוק זה – ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה), וזה הרכבה:
: (1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, המצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד, והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים;
: (2) נציג מתכנן המחוז, הבקיא בעניני תכנון ובניה;
: (3) בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה, או השכלה מתאימה אחרת, שימנה שר הפנים, ובלבד שאינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית, שבאותו מחוז; לא ימונה אדם כאמור אם לדעת שר הפנים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר בוועדה לבין עיסוקיו האחרים.
@ 12ז. סמכויות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ז–7, תשפ"ב-2, תשפ"ג-2)
: ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה:
: (1) לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת להיטל השבחה לפי [[פרק ח׳1]];
: (2) לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת לתביעת פיצויים לפי [[פרק ט׳]];
: (3) לדון ולהחליט בערר לפי [[סעיף 28(ה)(3) לחוק משק הגז הטבעי]], ובדרישה לפיצויים לפי [[+|סעיפים 28(ב), (ג), (ד) ו-(ד1)]], [[+|28א]], [[+|45]] [[ו־53 לחוק האמור]];
: (4) לדון ולהחליט בדרישה לפיצויים לפי [[סעיף 16(ג) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017]].
@ 12ח. תחולת הוראות על ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2, תשע״ח)
: הוראות [[סעיפים 12א(ב1)]], [[12ב(ב), (ג) ו־(ד)(1)]], [[12ד]] [[ו־12ה(א)]] יחולו על ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בשינויים המחויבים.
=== סימן ג׳: ועדה מקומית ===
@ 13. מרחב תכנון מקומי (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, הועדה המחוזית והרשות המקומית הנוגעת בדבר, רשאי להכריז בצו על שטח כעל מרחב תכנון מקומי (להלן – צו תכנון).
: (ב) צו תכנון לגבי מרחב תכנון מקומי הכולל את השטח של מועצה אזורית לא יכלול גם שטחים של מועצה מקומית שאיננה מועצה אזורית או של עיריה, אלא אם כן שוכנע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, כי לא יהיה בקביעת מרחב התכנון המקומי משום פגיעה באופיה המיוחד של המועצה האזורית הנוגעת בדבר.
@ 14. תכנו ופרסומו של צו תכנון
: צו תכנון יפרט את גבולותיו או את תחומו של המרחב; הוא יפורסם ברשומות על לוחות המודעות של כל רשות מקומית הנמצאת בתחומו של המרחב ובמשרדה של כל רשות מקומית כאמור.
@ 15. תחילתו של צו תכנון
: צו תכנון – תחילתו במועד שנקבע בו, ואם לא נקבע – ביום החמישה־עשר מיום פרסומו ברשומות.
@ 16. שינוי מרחב תכנון (תיקון: תשע״ה, תשע״ו)
: (א) שר הפנים רשאי לשנות את תחומו או את גבולותיו של מרחב תכנון מקומי באותם התנאים ובאותה דרך שבהם הוא רשאי להכריז עליו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שונה תחומה של רשות מקומית לפי דין, רשאי שר האוצר להכריז בצו על התאמת מרחב התכנון המקומי לשינויים כאמור, ולא תחול על השינוי חובת התייעצות לפי [[סעיף 13]].
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
@ 17. ועדה מקומית
: לכל מרחב תכנון מקומי תהיה ועדה מקומית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מקומית).
@ 18. ועדה ברשות מקומית אחת (תיקון: תשכ"ט-2, תשל"ג, תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ט–4, תשע״ב–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ג-6, תשפ"ד-2, תשפ"ד-6)
: (א) במרחב תכנון מקומי הכולל תחום רשות מקומית אחת בלבד, תהיה מועצת הרשות המקומית – הועדה המקומית.
: (ב) לדיוני הועדה המקומית ולדיוני ועדת המשנה יוזמנו, דרך קבע, נציגי המשרדים והגופים הבאים, שתהא להם דעה מייעצת (בחוק זה – נציגים בעלי דעה מייעצת):
:: (1) נציגי שר הפנים, השר לאיכות הסביבה, שר הבינוי והשיכון, שר הבריאות, שר המשטרה ושר התחבורה;
:: (2) נציג רשות מקרקעי ישראל;
:: (3) נציג שימנה שר הפנים והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
::: (א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
::: נציג לפי פסקה זו ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
:: (3א) שני נציגים שימנה שר הפנים שמתקיים בהם האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (3), ובלבד שכל אחד מהם הוא בעל תואר אקדמי בתחום האדריכלות, ההנדסה או תכנון ערים ואזורים או בתחום מדעי החברה והסביבה הנוגעים לעניין או שהוא הנדסאי;
:: (4) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי - בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית;
:: (4א) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר - בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית;
:: (5) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות – בוועדה מקומית שבמרחבה מצויה מועצה אזורית.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003]].))
: (ג) לפי המלצת נציג שר הפנים, יזמין יושב ראש הועדה את נציגו של שר, שאינו מנוי בסעיף קטן (ב), אשר יש לו ענין בדבר הנדון בועדה; לנציג כאמור תהא דעה מייעצת בלבד.
: (ג1) נציג בעל דעה מייעצת לפי סעיף קטן (ב)(3) או (3א) יהיה זכאי לגמול בעבור השתתפותו בישיבות הוועדה המקומית או ועדות המשנה; הגמול ישולם מקופת הוועדה המקומית, בסכום שיקבע שר הפנים ולפי תנאים שיקבע; משרד הפנים ישפה את הוועדה המקומית בעלות תשלום הגמול לפי סעיף קטן זה; שר הפנים יקבע, לאחר התייעצות עם שר האוצר, הוראות לעניין שיפוי לפי סעיף קטן זה, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע כי ועדות מקומיות או סוגי ועדות מקומיות שיקבע לא יהיו זכאיות לשיפוי, כולו או חלקו, בהתחשב באמות מידה שיקבע לעניין זה ובין השאר במצבן הכלכלי.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (כללים בדבר גמול והוצאות לנציג בעל דעה מייעצת), התשע״ו–2015]].))
: (ג2) לנציג בעל דעה מייעצת תינתן הזדמנות לחוות את דעתו בכל עניין העולה לדיון בוועדה המקומית או בוועדת המשנה; הגיש נציג כאמור חוות דעת בכתב לפני הדיון, תוצג חוות דעתו בדיון.
: (ד) כל שניים, מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת, רשאים לערור כאחד על כל החלטה של הועדה המקומית או של ועדת המשנה לפני ועדת הערר, והיא רשאית לאשר את החלטת הועדה המקומית, לשנותה או לבטלה.
: (ה) ועדה מקומית תקים ועדת משנה לתכנון ולבניה (בסעיף זה – ועדת המשנה), וזה הרכבה:
:: (1) ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו שהמועצה מינתה לכך;
:: (2) במועצת רשות מקומית שמספר חבריה פחות מעשרים ואחד – לא יותר מששה חברי מועצה, ובמועצה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר – לא יותר מעשרה חברי מועצה; ואולם, אם קיימת במועצה ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, יהיה ייצוגן הכולל של הסיעות כאמור בועדת המשנה יחסי לייצוגן במועצה, אך לא פחות מנציג אחד;
:: (3) נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן, דרך קבע, לדיוני ועדת המשנה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה.
: (ו) כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו מוקנים לועדת המשנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), כדין החלטת הועדה המקומית.
: (ז)(1) כל החלטה של ועדת המשנה תישלח לכל חברי הועדה המקומית ולנציגים בעלי הדעה המייעצת, תוך עשרה ימים מיום קבלתה.
:: (2) שניים מחברי הוועדה המקומית כאחד או נציג בעל דעה מייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
:: (3) הוגשה דרישה כאמור, יידון הענין בישיבה הקרובה של הועדה המקומית; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטתה של ועדת המשנה כהחלטת הועדה המקומית, לכל דבר.
@ 19. ועדה במספר רשויות מקומיות (תיקון: תשכ״ט–2, תשל״ג, תשנ״ה–4, תשנ״ו, תשנ״ו–2, תשע״ב–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ח, תשע״ח–5, תשפ"ג-6)
: (א) במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת (להלן – הרשויות המרחביות), יהיה הרכבה של הועדה המקומית כזה:
:: (1) יושב ראש שימנה שר הפנים, מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות והתקיימו כל התנאים המפורטים להלן, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר (בסעיף קטן זה – הרשות המובילה) או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית:
::: (א) מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 18,000 או יותר;
::: (ב) מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי;
:: (2) שבעה חברים, ובמרחב תכנון מקומי שבו מספר הרשויות המרחביות עולה על חמש – מספר חברים כמספר הרשויות המרחביות בתוספת שני חברים, שימנה שר הפנים מתוך רשימת אנשים שהמליצו עליהם הרשויות המרחביות, בשים לב ככל האפשר למספר התושבים של כל אחת מהן, ובלבד שלכל רשות מרחבית יהיה נציג אחד לפחות, שלא יתמנה עובד הרשויות הללו ושלפחות שנים מהממונים לא יהיו חברי המועצות של הרשויות המרחביות;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה).))
:: ובלבד שלנציגי השרים תהא דעה מייעצת בלבד.
: (א1)(1) על אף הוראות סעיף קטן (א), במרחב תכנון מקומי, שברשות מרחבית אחת לפחות המצויה בתחומו, מספר התושבים הוא שלושים וחמישה אלף או יותר, יחולו הוראות אלה:
::: (א) הועדה המקומית תהיה בת 17 חברים ותורכב מנציגי הרשויות המרחביות;
::: (ב) שר הפנים יקבע את מספר הנציגים של כל רשות מרחבית בועדה המקומית, לפי היחס שבין מספר התושבים של כל אחת מהרשויות המרחביות למספר התושבים הכולל של הרשויות המרחביות שבאותו מרחב תכנון, אך לא פחות מנציג אחד לכל רשות מרחבית;
::: (ג) כל רשות מרחבית תבחר, ככל שניתן, את נציגיה לועדה המקומית בהתאם להרכב היחסי של הסיעות; ואולם, אם מספר הנציגים של רשות מרחבית אחת בועדה המקומית הוא ארבעה לפחות, וקיימת באותה רשות מרחבית ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, תבחר הרשות המרחבית, לועדה המקומית, נציג אחד לפחות מסיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה;
::: (ד) הועדה המקומית תבחר מבין חבריה יושב ראש; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות ומספר התושבים ברשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית.
:: (2)(א) הועדה המקומית שהוקמה לפי פסקה (1) תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה לתכנון ולבניה (להלן – ועדת משנה) בת שבעה חברים.
::: (ב) כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו נתונים לועדת משנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג), כדין החלטת הועדה המקומית.
::: (ג) על החלטות ועדת המשנה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 18(ז)]], ונוסף על המנויים [[בסעיף 18(ז)(2)]], גם חבר הוועדה המקומית שהוא נציג יחיד בה של רשות מרחבית רשאי לדרוש בכתב, בתקופה כאמור [[באותו סעיף]], שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
: (א2) לדיוני הועדה המקומית יוזמנו, דרך קבע, הנציגים בעלי הדעה המייעצת ויחולו בעניינם הוראות [[סעיף 18(ג1) עד (ד)]].
: (ב) נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן דרך קבע לדיוני הוועדה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה.
@ 20. מהנדס ומזכיר הועדה המקומית (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ב, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], מהנדס הרשות המקומית יהיה מהנדס הועדה.
: (ב) במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, תמנה הועדה המקומית את מהנדס הועדה מבין הכשירים להיות מהנדס ברשות מקומית שמספר תושביה הוא 10,000 לפחות, לפי [[חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1991]], והוא יהיה עובד הוועדה; הוראות [[+|סעיפים 5א]], [[+|6]] [[ו־6א לחוק האמור]] יחולו על מהנדס שמונה לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ושר הפנים יקבע הוראות בנוגע לדרכי מינויו והעברתו מכהונה.
: (ג) מהנדס הועדה המקומית ישמש גם כמזכיר הועדה, ואולם הוועדה המקומית רשאית למנות מזכיר לוועדה והוא יהיה עובד הרשות המקומית אם היא ועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], או עובד הוועדה – אם היא ועדה מקומית לפי [[סעיף 19]].
@ 20א. מבקר הוועדה המקומית (תיקון: תש״ע–4, תשע״ה)
: (א) בוועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], מבקר הרשות המקומית יהיה מבקר הוועדה המקומית.
: (ב) במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, יהיה מבקר הוועדה המקומית מבקר הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר.
: (ג) על פעולתו של מבקר הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות החלות על מבקר עיריה לפי הוראות [[פקודת העיריות]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן קבע השר אחרת בעניין זה.
@ 20ב. יועץ משפטי של ועדה מקומית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) לוועדה מקומית יהיה יועץ משפטי.
: (ב) בוועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], היועץ המשפטי של הרשות המקומית שמונה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל״ו–1975]], יהיה היועץ המשפטי של הוועדה המקומית.
: (ג) במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, מינויו של היועץ המשפטי של הוועדה המקומית טעון אישור של הוועדה במליאתה; שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע את תנאי הכשירות לכהונה של יועץ משפטי כאמור, וכן הוראות בנוגע לדרכי מינויו ולהעברתו מכהונה.
@ 21. תקופת כהונתו של חבר הועדה המקומית (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->, תשע״ה)
: כהונתו של חבר הועדה המקומית שבתחומה נמצאת יותר מרשות מקומית אחת, למעט נציגו של שר, תחדל בתום חמש שנים למינויו, אך לא לפני שימונה חבר אחר במקומו או לפני שהוא עצמו ימונה שנית; חבר ועדה מקומית שנתמנה על פי המלצת מועצת רשות מקומית, רשאית המועצה הבאה אחריה להמליץ על מינוי חבר אחר שימונה במקומו.
@ 22. פרסום ברשומות
: הודעה על מינוי חבר ועדה מקומית [[שסעיף 21]] דן בו, תפורסם ברשומות.
@ 23. (תיקון: תשל"ו-3, תשנ"ה-3) : (((בוטל).))
@ 24. תקציב (תיקון: תש״ע–4, תשע״ה)
: (א) בועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל תחום של רשות מקומית אחת בלבד, ייכלל אומדן הכנסותיה והוצאותיה בתקציב אותה רשות מקומית.
: (ב) היה מרחב התכנון כולל תחום של כמה רשויות מקומיות תערוך הועדה המקומית בכל שנה הצעת תקציב המראה את אומדן הכנסותיה והוצאותיה, והועדה המקומית רשאית בתקציב כאמור להטיל על הרשויות המקומיות שבתחומה תשלומי כסף למימון התקציב, לפי מכסות שתקבע.
: (ג) בתקנות מותר לקבוע מועד לעריכת התקציב.
: (ד) התקציב יוגש לאישור שר הפנים ולא ישולם סכום מכספי הועדה המקומית אלא על־פי תקציב מאושר כאמור ולא תתחייב הועדה המקומית בשום התחייבות אלא לפיו או לפי החלטה שאושרה כאמור.
: (ה) תמצית התקציב המאושר כאמור בסעיף קטן (ד), תפורסם ברשומות וכן באתרי האינטרנט של הרשות המקומית או של הרשויות המרחביות, לפי העניין, ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית, אם יש כזה.
@ 25. גביית האגרות (תיקון: תשנ״ה–4)
: אגרות המשתלמות על־פי תקנות לפי חוק זה לועדה המקומית בקשר לקרקעות או בנינים שבתחום רשות מקומית פלונית, ישולמו לקופת אותה רשות מקומית ויהיו חלק מהכנסותיה; אגרות כאמור בקשר לקרקעות ובנינים במקומות אחרים ישולמו לקופת הועדה המקומית ויהיו חלק מהכנסותיה.
@ 26. הקניית מקרקעין
: (א) מקרקעין שהופקעו על־ידי הועדה המקומית או שיש להקנותם לה בדרך אחרת מכוח חוק זה או על פיו יירשמו בפנקסי המקרקעין על שם הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או על שם המדינה אם נקבע הדבר במפורש בתכנית או אם אין רשות מקומית כאמור.
: (ב) מי שמקרקעין מוקנים כאמור רשומים על־שמו יבצע כל עסקה בהם על־פי הוראות הועדה המקומית שניתנו בהתאם לחוק זה, ולא יבצע בהם כל עסקה אלא על פי הוראות כאמור.
@ 27. ביצוע החוק על־ידי הועדה המקומית
: (א) מתפקידה של הועדה המקומית ושל כל רשות מקומית במרחב תכנון הכולל תחום של יותר מרשות מקומית אחת להבטיח את קיומן של הוראות חוק זה וכל תקנה על פיו.
: (ב) מקום שקיימת ועדת משנה לתכנון ולבניה חייבים בביצוע כאמור גם הועדה המקומית וגם ועדת המשנה.
@ 28. כפיית ביצוע על־ידי הועדה המחוזית (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) הועדה המחוזית רשאית להורות בכתב לועדה מקומית לעשות את כל הדרוש למילוי התפקידים המוטלים על הועדה המקומית בחוק זה או על־פיו, הן בדרך כלל והן בקשר למקום מסויים.
: (ב) לא קיימה הועדה המקומית הוראה או דרישה של הועדה המחוזית מכוח חוק זה, לרבות הוראה בדבר עריכת תכניות והפקעת קרקעות או בנינים, תוך הזמן שקבעה הועדה המחוזית, רשאית הועדה המחוזית לעשות בעצמה את כל הדרוש לביצוע ההוראה או הדרישה על־חשבון הועדה המקומית ובמקומה ולגבות את ההוצאות ממנה; לענין זה יהיו לה כל הסמכויות של הועדה המקומית, ומה שתעשה יראו כאילו נעשה על־ידי הועדה המקומית.
: (ג) לענין סעיף זה, דין ועדת המשנה לתכנון ולבניה או רשות הרישוי המקומית כדין הועדה המקומית.
@ 28א. ועדה ממונה (תיקון: תשס״ד, תשע״ה)
: (א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן, רשאי שר הפנים למנות ועדה ממונה למילוי תפקידי הועדה המקומית לפי [[סעיף 19]]:
:: (1) הועדה אינה ממלאת עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה;
:: (2) הועדה אינה עשויה למלא את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה.
: (ב) לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לענין זה, והתייעץ עם הועדה המחוזית הנוגעת בדבר.
: (ג) לועדה ממונה וליושב ראש שלה יהיו כל הסמכויות והחובות המוקנות לועדה מקומית וליושב ראש שלה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר.
: (ד) הועדה הממונה תכהן לתקופה שיקבע שר הפנים.
@ 28ב. העברת סמכויות מוועדה מקומית לוועדה מחוזית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) שר הפנים רשאי להורות על העברת סמכויותיה של ועדה מקומית, כולן או חלקן, לדון ולהחליט על הפקדתן או אישורן של תכניות שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]], לוועדה המחוזית, אם מצא כי הוועדה המקומית אינה ממלאת דרך קבע את תפקידיה לפי חוק זה לעניין תכניות כאמור או שהיא ממלאת אותם שלא בהתאם להוראות הדין או שהיא פועלת לגביהן בחריגה מסדרי מינהל תקין או מעקרונות של טוהר המידות.
: (ב) שר הפנים ייתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לשם הפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א), אם הוגשה לו חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך; חוות דעת כאמור תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה.
: (ג) לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לעניין זה, ולאחר שהתייעץ עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר.
: (ד) העברת הסמכויות לפי סעיף זה תהיה לתקופה שיורה שר הפנים; הועברו סמכויותיה של ועדה מקומית לפי [[סעיף 18]] והתקיימו בחירות למועצת הרשות המקומית, רשאית המועצה שכוננה לאחר בחירות כאמור לבקש משר הפנים לבחון מחדש את העברת הסמכויות; שר הפנים ידון ויחליט אם מוצדק לבטל את העברת הסמכויות, בתוך שישים ימים מיום שהוגשה לו בקשה כאמור.
: (ה) תכנית בסמכות ועדה מקומית שהסמכות לגביה הועברה לוועדה המחוזית לפי סעיף זה, יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית.
: (ו) הודעה על העברת סמכויות לפי סעיף זה ותקופתה ועל ביטול העברת הסמכויות תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.
@ 29. (תיקון: תשכ״ט-2, תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 29א. אצילת סמכויות בועדה מקומית של רשות מרחבית (תיקון: תשל״ג, תשע״ה)
: ועדה מקומית לפי [[סעיף 19]] רשאית, במידה שקבע שר הפנים בתקנות, לאצול מסמכויותיה לועדת משנה שתבחר מבין חבריה.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית), התשנ״ט–1999]].))
@ 30. רשות רישוי (תיקון: תשל"ג, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2)
: יושב ראש הועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הועדה המקומית ומהנדס הועדה המקומית, יחדיו, יהיו רשות רישוי מקומית לענין מתן היתר לפי [[סעיף 145]].
@ 31. המצאת מידע על ידי ועדה מקומית או מהנדס הוועדה (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ה)
: ועדה מקומית או מהנדס הוועדה ימציאו מזמן לזמן לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות, לפי דרישתם, באופן ובמועד שנקבעו בדרישה, את הידיעות הדרושות לדעתם, כדי לברר –
: (1) את צרכי מרחב התכנון לענין התווייתם והרחבתם של דרכים ושטחים פתוחים;
: (2) את צרכי מרחב התכנון בכל דבר אחר שבסמכות הועדה המקומית;
: (3) את כיוונו ואופיו המשוערים של פיתוח המרחב;
: (3א) את השטחים המיועדים לבינוי במרחב התכנון, לרבות מלאי יחידות הדיור וגודלן, בין שהם בנויים ובין שהם מתוכננים לבנייה;
: (3ב) את נוכחותם של הנציגים בעלי הדעה המייעצת בדיוני הוועדה המקומית וועדת המשנה שלה;
: (4) כל דבר הדרוש לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות לשם מילוי תפקידם או הפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה.
@ 31א. הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית או כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–9, תשפ"ב-7, תשפ"ג-4)
: (א) שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור [[בסעיף 62א(א1) או (ג)]], אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון ורישוי לפי חוק זה, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן [[בסעיף 11א4(א)]], מתוך כלל ההיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור.
: (ב)(1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא אם כן מכהן בוועדה המקומית נציג בעל דעה מייעצת, אחד לפחות, מבין הנציגים האמורים [[בסעיף 18(ב)(3) או (3א)]], ואולם שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כאמור גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור, ובלבד שימונה בתוך שנה מיום הסמכת הוועדה.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי, מטעמים מיוחדים, להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור באותה פסקה, ובלבד ששוכנע כי התקיימו כל אלה:
::: (א) בוצעו כל הפעולות הדרושות למינוי נציג כאמור והנציג לא מונה מטעמים שאינם תלויים בשר הפנים או בוועדה המקומית;
::: (ב) נקבע בחוות דעתה של יחידת הבקרה כמשמעותה [[בסעיף 31ג]], שהוגשה לפי סעיף קטן (ד), כי נציג בעל דעה מייעצת אחד לפחות, מבין נציגי השרים האמורים [[בסעיף 18(ב)(1)]], משתתף דרך כלל בישיבות הוועדה המקומית או ועדת המשנה שלה.
: (ג)(1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא לאחר שנתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לפי חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
:: (2) טרם הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית יפנה שר הפנים ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור בפסקה (1); חוות הדעת תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה; לא הוגשה חוות הדעת כאמור, לא יחולו הוראות פסקה (1).
: (ג1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית אלא בהתקיים שני אלה:
:: (1) הוא נוכח כי מכהנים בה מהנדס ועדה, תובע כהגדרתו [[בסעיף 203]] ומנהל פיקוח כמשמעותו [[בסעיף 35א(2)(ב) לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985]];
:: (2) הוא מצא כי היא עדכנה את סקר עבירות הבנייה בהתאם להוראות [[סעיף 254טז]] וכי יש בכוונתה לבצע אכיפה בהתאם למדיניות אכיפה שתקבע.
: (ד) החלטה לעניין הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר קבלת חוות דעת מאת יחידת הבקרה כמשמעותה [[בסעיף 31ג]]; המלצות וחוות דעת כאמור יוגשו לשר הפנים בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתן.
: (ה) שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית עצמאית כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן [[בסעיף 11א4(א)]], מתוך כלל הבקשות להיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור, שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור [[בסעיף 62א(א2)]], אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין הסמכה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד).
: (ו) הסמכה לפי סעיף זה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת תהיה לתקופה שיורה שר הפנים שלא תפחת משלוש שנים ושלא תעלה על חמש שנים; שר הפנים רשאי להאריך הסמכה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת לאחר שמצא, לעניין ועדה מקומית עצמאית, גם כי מיום הסמכתה היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת אכיפה של ההוראות לפי חוק זה.
: (ו1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), הוארכה הסמכה של ועדה מקומית עצמאית שחלפו חמש שנים ממועד הסמכתה כאמור לראשונה, יהיו נתונות לה הסמכויות של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, אלא אם כן מצא שר האוצר כי היא לא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
: (ז) מצא שר הפנים כי ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה או להארכת הסמכתה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ו), רשאי הוא לבטל את הסמכתה, לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר הפנים, ויחולו לעניין ההחלטה הוראות סעיף קטן (ד).
: (ח) על אף האמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), החליט שר הפנים לבטל את הסמכתה של ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת או לא לחדש את הסמכתה, רשאי הוא להורות לגבי תכניות או סוגי תכניות שוועדה מקומית כאמור החליטה להפקידן, כי תמשיך ותהיה נתונה לוועדה האמורה, לגבי אותן תכניות, הסמכות לפי הוראות [[סעיף 62א(א1), (א2) או (ג)]], לפי העניין.
: (ט) הודעה על הסמכה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת ותקופתה, על ביטול הסמכה כאמור ועל החלטה לפי סעיף קטן (ח) תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.
@ 31ב. מינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) ראה שר הפנים, מטעמים שיירשמו, כי יש צורך במינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית כדי להבטיח את התנהלותה התקינה והמקצועית או לשם הסמכתה כוועדה מקומית עצמאית, ימנה לוועדה המקומית מלווה מקצועי לתקופה שיורה ושלא תעלה על שנתיים (בסעיף זה – מלווה מקצועי); שר הפנים רשאי להאריך את תקופת כהונתו של המלווה המקצועי לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת.
: (ב) החלטה לעניין מינוי מלווה מקצועי לפי סעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם.
: (ג) מלווה מקצועי יהיה בעל הכשירות הנדרשת ממהנדס ועדה מקומית במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, כאמור [[בסעיף 20(ב)]].
: (ד) מונה לוועדה מקומית מלווה מקצועי, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יפעיל מהנדס הוועדה סמכות מסמכויותיו בתחומי הפעילות שקבע שר הפנים בכתב המינוי של המלווה מקצועי, אלא אם כן התקבל לכך אישור בכתב של המלווה המקצועי;
:: (2) המלווה המקצועי יוזמן לכל דיוני הוועדה המקומית, ועדת המשנה שלה ורשות הרישוי המקומית, וכן לכל דיון של מוסד תכנון שאליו נדרשת הזמנת מהנדס הוועדה, והוא יהיה רשאי להגיש חוות דעת בכתב, מטעמו, לגבי כל עניין הנדון בדיון כאמור ולהציג את עמדתו במהלך הדיון;
:: (3) המלווה המקצועי יהיה רשאי לדרוש כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, וכן לדרוש כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקה זו לדרוש אותם מאותו גורם; מידע או מסמך שדרש מלווה מקצועי כאמור, יימסרו לו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה;
:: (4) לשם מילוי תפקידו תהיה למלווה המקצועי גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בפסקה זו – מאגר מידע) של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו ולוועדה המקומית גישה אליו, לפי דין או הסכם;
:: (5) מלווה מקצועי שאינו עובד המדינה יפעיל את סמכויותיו לפי פסקאות (3) ו־(4) בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.
: (ה) שכרו של מלווה מקצועי ישולם מתקציב משרד הפנים.
: (ו) מלווה מקצועי יגיש לשר הפנים דוח על תפקודה של הוועדה המקומית בתחומי תפקידיו; דוח כאמור יוגש בתום כל שנה ובכל מועד אחר שבו ידרוש זאת שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ז) הודעה על מינוי מלווה מקצועי ועל תקופת כהונתו תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.
@ 31ג. יחידת בקרה על ועדות מקומיות (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) במשרד הפנים תוקם יחידת בקרה על ועדות מקומיות שתערוך בקרה על אופן פעילותן לפי חוק זה.
: (ב) יחידת הבקרה תגיש לשר הפנים דוח שנתי לעניין פעולותיה וממצאי הביקורת שערכה באותה שנה; הדוח השנתי יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ג) מנהל יחידת הבקרה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים ליחידת הבקרה לשם מילוי תפקידיה, לגבי ועדה מקומית מסוימת – מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, מהוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר שקבע שר הפנים לעניין זה; מידע או מסמך שדרשה יחידת הבקרה כאמור, יימסרו לה באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; מנהל יחידת הבקרה רשאי להסתייע, לשם מילוי תפקידו, באדם שאינו עובד המדינה, שהוסמך לכך בכתב, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.
@ 31ד. הדרכה, הכוונה וסיוע לוועדות מקומיות (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: שר הפנים יפעל ככל הניתן להדרכתן ולהכוונתן של הוועדות המקומיות כדי שיהיה ניתן לקדם את הסמכתן כוועדות מקומיות עצמאיות, וככל שנקבעו לכך סכומים בתקציב המדינה השנתי – יקצה שר הפנים לוועדות המקומיות סיוע כספי, לפי אמות מידה שיקבע, בהתחשב בין השאר במצבן הכלכלי.
=== סימן ד׳: ועדה מיוחדת ===
@ 32. מרחב תכנון מיוחד (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4, תשע״ה, תשפ"ב-14)
: (א) שר הפנים, על־פי המלצת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום מחוז אחד יהווה מרחב תכנון מיוחד, אם נתמלא אחד מאלה:
:: (1) בשטח הנדון עוד אין ישוב והוא נועד להקמת ישוב חדש;
:: (2) ביום תחילתו של חוק זה וערב פרסום הצו היו באותו שטח 75% לפחות מיחידות הדיור הקיימות והנמצאות בתהליך של בניה גם יחד, יחידות דיור שהוקמו או שהן מוקמות על ידי המדינה או מטעמה, וקויימה התייעצות בדבר מתן הצו עם הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח.
: (ב) שר הפנים, על פי המלצת שר הבינוי והשיכון ובהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, ואם סירבה רשות מקומית או לא הסכימה להמלצת שר הבינוי והשיכון תוך 90 יום מיום שנמסרה לה – באישור המועצה הארצית על פי הצעת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום אותה רשות מקומית יהיה מרחב תכנון מיוחד, אם המדינה הכינה תכנית להקים בו שכונה חדשה שעל פיה 75% לפחות של כלל יחידות הדיור באותו שטח יוקמו על ידי המדינה או מטעמה.
: (ג) [[סעיפים 14 עד 16]] יחולו על תכנו של הצו, פרסומו, תחילתו ושינויו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ושאר הוראות חוק זה יחולו במרחב תכנון מיוחד, ככל שאין [[בסימן זה]] או [[בסימן ה׳ לפרק ג׳]] הוראה מפורשת אחרת לאותו ענין.
: (ד) (((בוטל).))
@ 33. תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה, תשע״ח–10, תשפ"ב-12)
: (א) תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד יהיה לתקופה שנקבעה בו, אך לא יותר מחמש שנים מיום תחילתו.
: (ב) רשאי שר הפנים, בדרך האמורה [[בסעיף 32]], להאריך תקפו של צו כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, וכן רשאי הוא לשוב ולהאריך את תקפו של צו כאמור, בדרך האמורה, בתקופה נוספת שנייה שלא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, לבטל צו כאמור.
: (ג) (((פקע).))
@ 33א. (תיקון: תשס״ב–3, תשס״ז, תשס״ח–11, תשס״ט–4, תשע״ד-3, תשע״ה, תשע״ו–9) : (((בוטל).))
@ 34. ועדה מיוחדת והרכבה (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4, תשע״ה, תשע״ח–10, תשפ"ב-12)
: (א) לכל מרחב תכנון מיוחד תהיה ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מיוחדת), וזה הרכבה:
:: (1) שני נציגים של שר הפנים שאחד מהם יהיה יושב ראש ואחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה;
:: (2) שני נציגים של שר הבינוי והשיכון, שאחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה;
:: (3) נציג אחד של שר הבריאות;
:: (4) נציג אחד של שר המשפטים;
:: (5) נציג אחד של השר לאיכות הסביבה;
:: (6) נציג אחד של שר התחבורה;
:: (7) נציג אחד של שר הבטחון;
:: (7א) (((פקעה);))
:: (8) ארבעה נציגים של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שאליו מתייחס הדיון;
:: (9) נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002]], שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה.
: (ב) נוסף על הנציגים המנויים בסעיף קטן (א), בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה [[בסעיף 33]] יהיה חבר בוועדה המיוחדת גם נציג רשות מקומית הגובלת בתחום מרחב התכנון המיוחד, שימנה שר הפנים.
: (ג) לדיוני הוועדה המיוחדת בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה [[בסעיף 33]] יוזמנו דרך קבע שני נציגי רשויות מקומיות הסמוכות למרחב התכנון המיוחד שימנה שר האוצר.
: (ד) (((פקע).))
: (ה) (((פקע).))
: (ו) (((פקע).))
@ 35. מזכיר הועדה (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4)
: מזכיר הועדה המיוחדת יהיה מהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר; באין רשות מקומית או מהנדס רשות מקומית כאמור ימנה שר הבינוי והשיכון את המזכיר.
@ 36. הסמכויות והתפקידים (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשפ"ב-12)
: (א) בתחום מרחב תכנון מיוחד יהיו כל הסמכויות והתפקידים אשר לועדה מחוזית בידי הועדה המיוחדת בלבד כאילו היה מרחב התכנון המיוחד מחוז, וכן יהיו לועדה המיוחדת באותו תחום כל הסמכויות אשר לועדה מקומית כאילו היה מרחב תכנון מקומי [[שסעיף 13]] חל עליו; כל הוראה בחוק זה או על פיו המחייבת אישור הועדה המחוזית לדבר שנעשה על ידי הועדה המקומית לא תחול במרחב תכנון מיוחד.
: (ב) במרחב תכנון מיוחד תהיה רשות רישוי מיוחדת. רשות רישוי כאמור תהיה מורכבת מיושב ראש הועדה המיוחדת וממזכיר הועדה.
: (ג) (((פקע).))
===סימן ה׳: ועדה משותפת ===
@ 37. הקמת ועדות משותפות (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית ומוסדות התכנון הנוגעים בדבר, רשאי, בצו, להקים ועדה משותפת לתכנון ולבניה ליותר ממחוז אחד או ליותר ממרחב תכנון אחד (להלן – ועדה משותפת).
@ 38. הרכבן של ועדות משותפות (תיקון: תשע״ה)
: (א) שר הפנים יקבע את הרכבה של הועדה המשותפת וימנה את חבריה לפי המלצת מוסדות התכנון הנוגעים בדבר.
: (ב) לא המליצו מוסדות התכנון על הרכב אחיד או על חברים מוסכמים או שלא המליצו כלל תוך המועד שהורה שר הפנים, רשאי השר לקבוע את ההרכב ולמנות את החברים.
: (ג) שר הפנים רשאי למנות לועדה משותפת חברים נוספים שמספרם לא יעלה על חמישית מכל חבריה.
@ 39. סמכויות הועדה המשותפת (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשע״ה)
: לועדה המשותפת יהיו בתחום שנקבע לה הסמכויות והתפקידים של ועדה מחוזית, של ועדה מקומית, של רשות רישוי מחוזית או של רשות רישוי מקומית, הכל לפי הענין, שיוחדו לה בצו של שר הפנים, ורשאי שר הפנים בצו לאסור או להגביל את השימוש באותם סמכויות ותפקידים על ידי מוסדות התכנון הנוגעים בדבר.
@ 40. פרסום ברשומות
: כל צו לפי [[סימן זה]] יפורסם ברשומות.
=== סימן ו׳: הוראות כלליות ===
@ 41. מקום פנוי במוסד
: שום פעולה של מוסד תכנון לא תיפסל מחמת זה בלבד שבזמן עשייתה היה מקומו של חבר במוסד פנוי מכל סיבה שהיא.
@ 41א. מינוי נציגים מסוימים למוסד תכנון (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: לא המליץ הארגון המייצג כמשמעותו [[בסעיף 7(א)(13)]] [[או 18(ב)(3)]], לפי העניין, על מועמד לכהונה כחבר בוועדה מחוזית או כנציג בעל דעה מייעצת בוועדה מקומית, בתוך תשעים ימים ממועד פניית שר הפנים לארגון כאמור, רשאי שר הפנים למנות לאותו תפקיד אדם שמתקיימת בו הכשירות הנדרשת.
@ 42. מנין חוקי (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) המנין החוקי בישיבות של מוסדות התכנון הוא מחצית החברים; אם לא היה מנין חוקי בפתיחת הישיבה, ידחה היושב ראש את פתיחת הישיבה לחמש עשרה דקות; לאחר עבור זמן זה תהא הישיבה כדין גם אם השתתפו בה שליש ממספר החברים והיושב ראש בכללם, ובלבד שמספרם לא יפחת משנים בנוסף ליושב ראש.
: (ב) משנפתחה הישיבה כדין לפי סעיף קטן (א), יהא המשך הישיבה כדין רק כל עוד נכחו במהלכה שני חברים בנוסף ליושב ראש.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), המנין החוקי בישיבות מוסד תכנון, שמספר החברים בו הוא פחות מארבעה, הוא שניים לפחות.
@ 43. דעות שקולות בהצבעה (תיקון: תשנ״ה–4)
: היתה הצבעה בישיבת מוסד תכנון והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו ענין.
@ 44. סדרי הדיון והעבודה (תיקון: תשמ״ח-2, תשמ"ט-2, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) ישיבות מוסדות התכנון ינוהלו על ידי היושב ראש שלהם, ובהיעדרו – על ידי מי שהמוסד יבחר מבין חבריו, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה; שאר סדרי העבודה והדיונים של מוסד תכנון, לרבות העבודה והדיון בועדת משנה שלו, ייקבעו על ידי המוסד עצמו במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו.
: (ב) מזכיר מוסד התכנון ישלח את סדר היום של ישיבותיו, שבעה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, וכן למתכנן המחוז, לכל גורם אחר שהזמנתו לדיון נדרשת לפי חוק זה וכן לכל גורם אחר שקבע שר הפנים; ואולם יושב ראש מוסד התכנון רשאי להורות, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי סדר היום או שינויים בו יישלחו במועד קצר יותר בשל דחיפות העניין; מתכנן המחוז יעביר בהקדם האפשרי את סדר היום של ישיבות הוועדה המקומית שנשלח אליו, לנציגי השרים בוועדה המחוזית.
: (ג) מזכיר מוסד התכנון יצרף לסדר היום ששלח, את המסמכים הנדרשים לדיון או הודעה על העמדתם לעיון מקבלי ההודעה; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.
: (ד) סדר היום יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון זמן סביר לפני הדיון.
@ 44א. היעדרות חבר מישיבות מוסד תכנון (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: (א) חבר מוסד תכנון שנעדר משלוש ישיבות רצופות של מוסד התכנון או של ישיבות ועדת המשנה של מוסד התכנון, או שנעדר למעלה משליש מהישיבות בתקופה של שנה אחת, ואיש לא מילא את מקומו, יחדל להיות חבר במוסד התכנון; תקופת השנה תימנה מיום מינויו של החבר למוסד התכנון.
: (ב)(1) נעדר חבר מוסד תכנון משתי ישיבות רצופות, וגם ממלא מקומו לא השתתף בהן, ישלח יושב ראש מוסד התכנון, מיד לאחר הישיבה השניה הרצופה של מוסד התכנון שממנה נעדר חבר המוסד, הודעה לחבר המוסד וכן למי שמינה את החבר ולמי שהמליץ על חברותו במוסד התכנון, ואם היה החבר נציג שר – ישלח העתק גם למזכירות הממשלה; ההודעה תציין את מועדי ישיבות מוסד התכנון שמהן נעדר אותו חבר ואת הנוסח המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח במכתב רשום ותציין כי אם לא ישתתף החבר בישיבה הקרובה של מוסד התכנון, יחדל להיות חבר במוסד התכנון ומינויו יפקע.
:: (2) יושב ראש מוסד תכנון ישלח ב־31 בדצמבר של כל שנה, הודעה לכל חבר המוסד, ובה פירוט הישיבות שבהן נכח ושמהן נעדר במשך אותה תקופה; נעדר החבר משליש או יותר ממספר הישיבות שהתקיימו, ישלח יושב ראש מוסד התכנון הודעה כאמור גם לגורמים המנויים בפסקה (1).
: (ג) נעדר חבר מוסד תכנון כאמור בסעיף קטן (א) ונשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע יושב ראש מוסד התכנון לחבר ולגורמים המנויים בסעיף קטן (ב) על פקיעת חברותו של החבר במוסד התכנון.
: (ד)(1) פקעה חברותו של חבר מוסד תכנון, לא יחזור וימונה אותו חבר, כחבר באותו מוסד תכנון, במשך שנה מיום פקיעת חברותו.
:: (2) פקעה חברותו של חבר במוסד תכנון שאינו ועדת משנה תפקע חברותו גם בכל ועדות המשנה של אותו מוסד תכנון.
: (ד1) מונה לחבר מוסד תכנון ממלא מקום קבוע לפי [[סעיף 48א]], לא יחולו הוראות סעיף זה על חבר מוסד התכנון, והן יחולו על ממלא המקום הקבוע לפי הוראות [[הסעיף האמור]].
: (ה) בסעיף זה, ”מוסד תכנון” – למעט ועדה מקומית וועדת משנה של הועדה המקומית.
@ 44ב. חבר מוסד תכנון מקומי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה –
::- ”הוועדה לבחינת השעיה” – כמשמעותה [[בסעיף 19א לחוק הבחירה הישירה]];
::- ”חבר מוסד תכנון מקומי” – חבר ועדה מקומית או ועדת משנה שלה, למעט חבר כאמור הממונה בידי שר, ולמעט ראש רשות מקומית שהוגשה לגביו בקשה להשעיה לפי [[סעיף 19א לחוק הבחירה הישירה]];
::- ”חוק הבחירה הישירה” – [[=חוק הבחירה הישירה|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975]].
: (ב) לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ולא יכהן כחבר מוסד תכנון מקומי אם הורשע בעבירה שבית המשפט קבע שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון, ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, ובלבד שטרם חלפו שבע שנים מיום הרשעתו כאמור; לא קבע בית המשפט כאמור בפסק הדין המרשיע, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לעניין זה, שתוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור – לבית המשפט שלערעור.
: (ג) הוגש כתב אישום נגד חבר מוסד תכנון מקומי במהלך כהונתו או תלוי ועומד נגד חבר מוסד תכנון מקומי כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, רשאית הוועדה לבחינת השעיה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שנתנה לחבר מוסד התכנון המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להשעות את חבר מוסד התכנון המקומי מכהונתו במוסד התכנון המקומי, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון.
: (ד) החלטת הוועדה לבחינת השעיה לפי סעיף קטן (ג) תתקבל בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בתוך מועד אחר שקבע שר הפנים, והוראות [[סעיף 19א(א) עד (ד), (ו) עד (ח), (י), (יב) ו־(יג) לחוק הבחירה הישירה]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל לעניין חבר מוסד תכנון שהורשע בעבירה או שהוגש נגדו כתב אישום.
@ 44ג. חבר מוסד תכנון שקיים לגביו ניגוד עניינים תדיר (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון ולא יכהן כחבר מוסד תכנון אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין חברותו במוסד התכנון לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו ([[בפרק זה]] – ניגוד עניינים תדיר); שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע נסיבות שיש בהן כדי להעמיד חבר מוסד תכנון במצב של ניגוד עניינים תדיר.
@ 44ד. בדיקת ניגוד עניינים של חבר מוסד תכנון מקומי ותוצאותיה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה –
::- ”חבר מוסד תכנון מקומי” – כהגדרתו [[בסעיף 44ב]];
::- ”היועץ המשפטי” – היועץ המשפטי של הוועדה המקומית;
::- ”המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים” – מידע בדבר עיסוקיו, תפקידיו וענייניו האישיים של מי שעומד להתחיל לכהן או מכהן כחבר מוסד תכנון מקומי, שלו או של קרובו, העלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
: (ב) מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ימסור ליועץ המשפטי את המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, לפני תחילת כהונתו.
: (ג) חבר מוסד תכנון מקומי ידווח ליועץ המשפטי על כל שינוי שחל במידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, שמסר לפי הוראות סעיף קטן (ב), מידע כשנודע לו על השינוי כאמור.
: (ד) בתוך 21 ימים ממועד קבלת המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, יקבע היועץ המשפטי אם מתקיים ניגוד עניינים במי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או בחבר מוסד תכנון מקומי, לפי העניין; היועץ המשפטי ימסור את חוות דעתו בלא דיחוי למי שחוות הדעת ניתנה לגביו וכן ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר.
: (ה)(1) קבע היועץ המשפטי כי מתקיים באדם ניגוד עניינים תדיר, לא יחל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או יחדל מכהונתו, לפי העניין.
:: (2) אדם שניתנה לגביו החלטה לפי פסקה (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת היועץ המשפטי, רשאי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, בבקשה לבחון את החלטת היועץ המשפטי; היועץ המשפטי לממשלה או מי שהסמיך לכך רשאי, בתוך שלושים ימים מיום הפנייה אליו, לאשר את ההחלטה, לבטלה או לשנותה.
: (ו) קבע היועץ המשפטי כי מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או חבר מוסד תכנון מקומי, עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים שאינו ניגוד עניינים תדיר, יקבע הסדר למניעת ניגוד עניינים שלפיו יפעל אותו אדם, או יורה על עריכת שינויים בהסדר למניעת ניגוד עניינים שנקבע בעבר; הודיע מי שנקבע לגביו הסדר למניעת ניגוד עניינים על הסכמתו להסדר, רשאי הוא להתחיל לכהן כחבר מוסד התכנון, ואם הוא מכהן כחבר מוסד התכנון – ימשיך בכהונתו, והכול בכפוף לתחולת ההסדר; לא הודיע אותו אדם על הסכמתו להסדר – לא יתחיל לכהן, ואם הוא מכהן – יחדל מכהונתו.
: (ז) המגבלות שהוטלו על חבר מוסד תכנון מקומי לפי הסדר למניעת ניגוד עניינים, אם הוטלו, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור בדרך שקבע שר הפנים, ובלבד שלא יועמדו לעיון הציבור פרטים שאין למסרם לפי [[חוק חופש המידע]].
: (ח) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים ואופן מסירתו לפי סעיף זה.
: (ט) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל החלים על חבר מוסד תכנון שסעיף זה אינו חל עליו לעניין ניגוד עניינים כאמור בסעיף זה.
@ 45. התפטרות חבר (תיקון: תשע״ה)
: חברים של מוסד תכנון המכהנים מכוח מינוי – למעט נציגו של שר וחבר ועדה משותפת לפי [[סימן ה׳]] שאיננו חבר ועדה מחוזית – רשאים להתפטר מכהונתם בהודעת התפטרות בכתב שימסרו ליושב ראש מוסד התכנון שבו הם מכהנים; תקפה של ההתפטרות הוא עם מסירת ההודעה.
@ 46. שמירת סוד (תיקון: תשע״ד–2)
: חבר מוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, עובד או יועץ של מוסד תכנון, שהגיע לידיעתו במהלך דיוני המוסד או ועדת משנה שלו דבר שהמוסד או ועדת המשנה החליטו לשמור אותו בסוד – לא יגלנו למי שאינו חייב לגלות לו את הדבר לפי כל דין.
@ 47. ניגוד עניינים אישי בקשר לעניין מסוים (תיקון: תשל״ח–2, תשנ״ה–4, תשס״ח–7, תשע״ד–2)
: (א) חבר במוסד תכנון שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל ענין העומד לדיון במוסד או בועדה מועדותיו –
:: (1) יודיע על כך ליושב ראש בכתב או בעל פה מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור עומד לדיון; נמסרה ההודעה בעל־פה, תירשם בפרוטוקול הישיבה הקרובה של המוסד או הועדה;
:: (2) לא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה באותו ענין ולא יצביע בהחלטה על כל שאלה בקשר אליו.
: (ב) עובד במוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, או יועץ למוסד תכנון, שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו, שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בענין העומד לטיפול או לדיון במוסד או בועדה מועדותיו, יודיע על כך בכתב ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר, מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור הובא לטיפול או לדיון באותו מוסד או בועדה מועדותיו, ולא יטפל באותו ענין ולא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה הדנים בו.
: (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית או האזרחית של אדם על פי כל דין אחר.
: (ד) (((בוטל).))
@ 47א. הימנעות מהשתתפות בדיון בשל קשר ליזם או נטילת חלק בהחלטה העולה לדיון (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: (א) חבר מוסד תכנון לא ישתתף בדיון ובהצבעה בקשר להתנגדות או לערר, לפי העניין, למעט בהליך לפי [[סעיף 62(ד)]], אם נתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא נציג של גוף אשר יזם את התכנית המובאת לדיון, או של גוף אשר הגיש התנגדות או ערר לאותה תכנית;
:: (2) הוא נטל, כחבר, חלק בהחלטת אותו מוסד התכנון שעל החלטתו הוגש ערר.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דיוני הועדה המקומית לתכנון ולבניה וועדות המשנה שלה ועל דיוני הועדה למתקנים בטחוניים או ועדת הערר למתקנים בטחוניים לפי [[פרק ו׳]].
: (ג) חבר מוסד תכנון שנודעו לו עובדות המונעות ממנו מלהשתתף בהצבעה ובדיון לפי סעיף זה, יודיע על כך מיד בכתב ליושב ראש מוסד התכנון או בהודעה לפרוטוקול.
: (ד) היה מוסד התכנון ועדת משנה, יקבע יושב ראש מליאת הועדה מי מחברי מוסד התכנון ימלא את מקומו של החבר שנתקימו בו הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג).
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יראו חבר מוסד תכנון או ממלא מקומו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מביא בחשבון גם את ענייני הגוף שהוא מייצג או של האוכלוסייה שהוא נציגה במוסד התכנון, ככל שהם קשורים לחוק זה, והכול ככל שלא נקבעה הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.
@ 48. (תיקון: תשל"ח–2, תשנ״ה–4, תשע״ז–9) : (((בוטל).))
@ 48א. ממלא מקום לחבר מוסד תכנון (תיקון: תשל״ג, תש״ן–2, תשע״ד–2, תשע״ח)
: (א) מי שממנה חבר במוסד תכנון, רשאי למנות לו, בדרך ולתקופה שבה מתמנה אותו חבר, ממלא מקום אחד או יותר, ואולם בישיבת מוסד תכנון ייצג אותו ממלא מקום אחד בלבד.
: (ב) הכשירות הנדרשת מחבר נדרשת גם מממלא מקומו.
: (ג) נעדר חבר מישיבה פלונית של מוסד תכנון, יהא לממלא מקומו מעמד של חבר לאותה ישיבה.
: (ג1)(1) חבר מוסד תכנון שמונה לו ממלא מקום רשאי להטיל עליו למלא, דרך קבע, את מקומו באותו מוסד תכנון, דרך כלל או בוועדה מוועדותיו ([[בסימן זה]] – ממלא מקום קבוע); הטיל חבר מוסד התכנון על ממלא מקומו להיות ממלא מקומו הקבוע כאמור, יודיע על כך ליושב ראש מוסד התכנון.
:: (2) ממלא מקום קבוע שמונה לפי פסקה (1), יראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו היה חבר מוסד התכנון או חבר הוועדה כאמור באותה פסקה, לפי העניין, ובלבד שחבר מוסד התכנון לא הפעיל את סמכויותיו באותו עניין.
: (ד) [[סעיף 45]] יחול אף על ממלא מקום.
@ 48ב. אופן משלוח ההחלטות של מוסד התכנון והודעות מטעמו (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) החלטות מוסד התכנון והודעות לפי [[סעיף 61ב]], יישלחו, למי שאינו חבר המוסד ואינו נציג בעל דעה מייעצת, בדואר רשום.
: (ב) החלטות מוסד התכנון והודעות לפי [[סעיף 61ב]] יישלחו לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי דעה מייעצת, בדואר או בדרך מקוונת לכתובת לקבלת מסרים שמסרו; נשלחו ההחלטות בדואר – יראו אותן כאילו נמסרו בתום שלושה ימים מיום שנמסרו לדואר למשלוח; נשלחו ההחלטות בדרך מקוונת – יראו אותן כאילו נמסרו ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתן.
: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין משלוח החלטות והודעות לפי [[סעיף 61ב]] בדרך מקוונת על ידי מוסד התכנון, ורשאי הוא לקבוע, על אף הוראות סעיף קטן (א), כי החלטות והודעות מסוגים שיקבע יישלחו למנויים באותו סעיף קטן בדרך מקוונת אם מסרו כתובת לקבלת מסרים בדרך מקוונת, ובלבד שלא יקבע הוראות כאמור לגבי החלטות של מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים כהגדרתו [[בסעיף 48ג]], אלא בהסכמת שר הביטחון.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016]].))
@ 48ג. זכות עיון במסמכי מוסד תכנון (תיקון: תשס״ח, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 48ד]] –
::- ”חוק חופש המידע” – (((נמחקה);))
::- ”מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים” – הוועדה למיתקנים ביטחוניים וועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותן [[בפרק ו׳]];
::- ”ממונה ביטחון” – כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]];
::- ”מסמך” – לרבות פרוטוקול, וכן מידע מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב.
: (ב) חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת ונציג שר בוועדה המחוזית, זכאי לעיין בכל מסמך של אותו מוסד תכנון, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו, בתוך שלושה ימי עבודה מיום שביקש זאת, וכן זכאי הוא לקבל העתק מהמסמך, ובלבד שאין בהכנת ההעתק הקצאת משאבים בלתי סבירה מצד מוסד התכנון; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל העתק ממסמך כאמור, ינהג בו לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד הפנים בנוגע לאבטחת מידע (להלן – הנחיות אבטחת מידע).
: (ג)(1) חבר מועצה ברשות מרחבית הנמצאת בתחומו של מרחב תכנון מקומי כאמור [[בסעיף 19]], שאינו חבר בה, זכאי לעיין במסמכי מוסד התכנון של אותו מרחב הנוגעים לרשות המרחבית שבה הוא מכהן ולקבל העתק מהם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן קבע יושב ראש מוסד התכנון כי אין לאפשר עיון במסמך או מסירת העתקו בשל אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע]].
:: (2) על חבר מועצה כאמור בפסקה (1) שעיין במסמך לפי הוראות סעיף קטן זה או קיבל העתק ממנו, יחולו הוראות [[סעיף 46]], בשינויים המחויבים.
: (ד) בכל דיון של מוסד תכנון יובאו לפני חברי המוסד, ובוועדה מקומית – גם לפני הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כל המסמכים הנוגעים לדיון; לא הובא מסמך כאמור לפני חברי המוסד או הנציגים בעלי הדעה המייעצת, ינמק יושב ראש המוסד את הטעמים לכך.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מסמך שיושב ראש מוסד התכנון קבע שהוא כולל מידע בדבר דיונים פנימיים או תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי מוסדות תכנון, חבריהם או יועציהם, למעט התייעצויות הקבועות בדין ולמעט פרוטוקולים מישיבות של מוסד התכנון.
: (ו) האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות ועל חובות אחרות לעניין מסירת מידע וקבלתו ולא לגרוע מהן.
@ 48ד. חובת ניהול פרוטוקול ופרסומו (תיקון: תשס״ח, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בכל ישיבה של מוסד תכנון יירשם ויוקלט פרוטוקול, ואולם חובת הקלטה לא תחול על ישיבות של רשות רישוי; יושב ראש מוסד התכנון יהיה אחראי לניהולם התקין של הפרוטוקול וההקלטה ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו בפרוטוקול, להפסיק את הקלטת הישיבה לצורך התייעצות.
: (ב) הפרוטוקול ישקף נאמנה את פרטי הדיון ויצוינו בו, בין השאר –
:: (1) מועד הישיבה ומקום קיומה;
:: (2) סדר היום ושינויים שנערכו בו;
:: (3) שמות חברי מוסד התכנון הנוכחים בישיבה ותפקידיהם, ובוועדה מקומית – גם שמות הנציגים בעלי הדעה המייעצת, בציון אלה שנכחו בפתיחת הישיבה, וכן שמות החברים והנציגים כאמור שנעדרו מהישיבה ותפקידיהם;
:: (4) קיומו של מניין חוקי לפי [[סעיף 42]];
:: (5) שמות מוזמנים שאינם חברי מוסד התכנון ואינם הנציגים בעלי הדעה המייעצת שנכחו בישיבה ותפקידיהם;
:: (6) מהלך הדיון, לרבות עמדות הנציגים בעלי הדעה המייעצת בוועדה מקומית, הפסקות בהקלטת הישיבה לצורך התייעצות והטעמים להפסקות;
:: (7) החלטות שקיבל מוסד התכנון בישיבה ותוצאות הצבעות שהתקיימו, וכן פירוט המשתתפים בכל הצבעה, ואם דרשו זאת לפחות שליש מחברי מוסד התכנון – אופן הצבעתו של כל אחד ממשתתפי ההצבעה;
:: (8) הודעות שחובה למסרן למוסד התכנון לפי חוק זה.
: (ג)(1) פרוטוקול ישיבה יובא לאישור מוסד התכנון כסעיף ראשון בסדר היום של הישיבה הראשונה הבאה שמקיים מוסד התכנון; לא היה סיפק בידי יושב ראש מוסד התכנון להכין פרוטוקול ולהביאו לאישור כאמור, יובא הפרוטוקול לאישור מוסד התכנון בישיבה הראשונה לאחר המועד שבו הועבר לחברי מוסד התכנון כאמור בפסקה (2).
:: (2) פרוטוקול ישיבה יועבר לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, זמן סביר לפני הישיבה שבה יאושר הפרוטוקול, ובכל מקרה, לא יאוחר משלושים ימים ממועד הישיבה; חבר מוסד התכנון או נציג בעל דעה מייעצת שנכח בישיבה שלגביה נערך הפרוטוקול, רשאי לבקש את תיקון הפרוטוקול, עד למועד אישורו על ידי מוסד התכנון.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 48ה]].
: (ד)(1) חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת, רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב שיגיש ליושב ראש מוסד התכנון, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה, אם שוכנע יושב ראש המוסד כי יש בבקשה טעם ענייני; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל תמליל כאמור ינהג בו לפי הנחיות אבטחת מידע.
:: (2) דרשו לפחות שליש מחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – שליש מחבריה או שלושה נציגים בעלי דעה מייעצת, לפחות, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה או חלק ממנה, יורה יושב ראש מוסד התכנון על הכנה ומסירה של תמליל כאמור לחברי מוסד התכנון או לנציגים בעלי הדעה המייעצת שדרשו זאת.
: (ה)(1) פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון שאושר יהיה פתוח לעיון הציבור והקלטת ישיבה תהיה פתוחה לציבור לצורך האזנה; עיון והאזנה כאמור יהיו בלא תשלום.
:: (2) פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון או באתר האינטרנט של רשות מקומית שתחומה הוא במרחב התכנון של מוסד התכנון; לא היה למוסד תכנון או לרשות מקומית כאמור אתר אינטרנט, יפורסם הפרוטוקול באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) –
:: (1) לא יתיר יושב ראש מוסד תכנון עיון, האזנה או פרסום כאמור באותו סעיף קטן, אם קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע]] או אם סבר כי העיון, ההאזנה או הפרסום מהווים מסירת מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב; החלטת יושב ראש מוסד התכנון לפי פסקה זו תהא מנומקת והיא טעונה הסכמת היועץ המשפטי של מוסד התכנון שניתנה בחוות דעת מנומקת בכתב;
:: (2) לעניין מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים, יועמדו לעיון הציבור ויפורסמו כאמור באותו סעיף קטן רק החלטות שקיבל המוסד.
: (ז) מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים יפרסם הנחיות בדבר האופן והמועדים –
:: (1) להגשת בקשות לתיקון פרוטוקול;
:: (2) לעיון בפרוטוקולים ולהאזנה להקלטות של ישיבות.
@ 48ה. תחילת תוקפה של החלטת מוסד תכנון ופרסומה (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) החלטה שקיבל מוסד תכנון תיכנס לתוקפה במועד קבלתה.
: (ב) החלטה שקיבל מוסד תכנון תפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שלושה ימים ממועד קבלתה.
: (ג) נקבעו בהחלטה מועדים לשם נקיטת פעולות, יימנו המועדים מיום פרסום ההחלטה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן קיימת הוראה אחרת לפי חוק זה.
@ 48ו. דוח שנתי על פעולות מוסד תכנון (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) יושב ראש מוסד תכנון יגיש לשר הפנים ויפרסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי על פעולות מוסד התכנון לפי חוק זה, ובכלל זה על היקף פעילותו ועמידתו במועדים שנקבעו לפעילותו לפי חוק זה, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש ועדה מקומית יגיש למי שרשאי למנות נציגים בעלי דעה מייעצת ויפרסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי המפרט את מועדי הדיונים שקיימה הוועדה בשנה החולפת, בציון מועדי הדיונים בתכניות שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]], ומועדי הדיונים שמהם נעדרו הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כולם או חלקם.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
:: (1) דוח שנתי של ועדה למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה [[בפרק ו׳]] יוגש לשר הפנים ולא יפורסם;
:: (2) יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה [[בפרק ו׳]] יפרסם דוח שנתי כאמור באותו סעיף קטן לגבי פעולות כלל הוועדות למיתקנים ביטחוניים ואין הוא חייב לכלול בו פירוט לגבי כל ועדה בנפרד;
:: (3) לא יפורסם מידע הנכלל בדוח השנתי כאמור בפסקה (2) אם יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך, קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע]].
== פרק ג׳: תכניות ==
=== סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית ===
@ 49. הוראות תכנית מיתאר ארצית (תיקון: תשמ״ב)
: תכנית המיתאר הארצית תקבע את התכנון של שטח המדינה כולה, ובין השאר –
: (1) ייעוד הקרקע ושימושה, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך;
: (2) אזורי תעשיה ושטחי הפקת מחצבים;
: (3) התוויית רשת הדרכים הראשיות, קווי מסילות הברזל, קווי הספקה ארציים, נמלים, עורקי הספקת המים הארצית, סכרים, אגמי אגירה, תחנות כוח, רשת החשמל, הבזק, ושדות תעופה ודרכי הגישה האווירית אליהם, לרבות תחימת השטחים שבהם יחולו הגבלות למען בטיחות הטיסה; אולם היא לא תקבע שדה תעופה אלא באישור שר התחבורה או שר הבטחון;
: (4) הוראות בעניני שטחי נופש, ייעור ושימור קרקע;
: (5) הוראות בדבר שמירה על עתיקות, מקומות קדושים, ערכי נוף ושטחים שישארו בטבעם;
: (6) מקומות למפעלים ולמטרות ציבוריים שיש להם חשיבות ארצית;
: (7) תחזית התמורות בחלוקת האוכלוסיה במדינה ושלבי פיתוחה ועיתוים הרצוי, גדלם החזוי של ישובים, מיקומם וגדלם של ישובים חדשים ומקומם של ישובים, סוגיהם וגדלם;
: ומותר שתקבע בה הוראות בענינים שיכולים להיות נושא לתכנית מיתאר מחוזית.
@ 50. תכנית חלקית
: המועצה הארצית רשאית להורות על עריכת תכנית המיתאר הארצית חלקים חלקים לפי שטחים שונים של המדינה או לפי הענינים שהם נושא התכנית, ודין כל חלק כאמור כדין תכנית המיתאר הארצית.
@ 51. עריכת התכנית (תיקון: תשע״ה)
: המועצה הארצית תפרסם בדרך הנראית לה את נושא התכנית שעומדים לערוך וכן תתן את ההוראות לעריכתה, והוראות אלה יבוצעו על ידי מי ששר הפנים מינה לכך או על ידי מי שזכה לכך במכרז שפירסם.
@ 51א. (תיקון: תשע״ו–2) : (((פקע).))
@ 52. מסירת העתק לועדות המחוזיות (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–10)
: (א) נערכה תכנית מיתאר ארצית, תמסור המועצה הארצית העתק ממנה לועדות מחוזיות, וכל ועדה מחוזית רשאית להגיש למועצה הארצית את הערותיה לתכנית תוך התקופה שתקבע המועצה.
: (ב) ועדה מחוזית שקיבלה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), תודיע לועדות המקומיות, שלדעתה יש להן ענין בתכנית, על קבלת התכנית והוראותיה, ותאפשר להן לעיין בה במשרדי הועדה המחוזית.
: (ג) תכנית כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים, החל מיום מסירתה לוועדות המחוזיות.
@ 53. אישור תכנית (תיקון: תשע״ז–5)
: (א) המועצה הארצית תגיש לממשלה את התכנית שנערכה לפי הוראותיה יחד עם הערות הועדות המחוזיות, והממשלה רשאית לאשרה ללא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הגישה המועצה הארצית לממשלה תכנית, כאמור באותו סעיף קטן, ומתקיימים בתכנית כל אלה, יראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום ארבעה עשר ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה:
:: (1) היא כוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיהן, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
:: (2) היא כוללת הוראות הדרושות לביצוע תשתית, שמיקומה נקבע בתכנית מתאר ארצית שאושרה;
:: (3) היא אינה סותרת תכנית מתאר ארצית שאושרה; לעניין זה, לא יראו תכנית המשנה שינוי לא מהותי את תכנית המתאר הארצית שהיא מבצעת, כתכנית הסותרת תכנית מתאר ארצית כאמור, ובלבד שהמועצה הארצית קבעה כי מדובר בשינוי לא מהותי כאמור.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה תכנית שמתקיימים בה התנאים שבאותו סעיף קטן שינוי לא מהותי כאמור בפסקה (3) שלו, תגיש המועצה הארצית את התכנית לממשלה, כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף מסמך המפרט את השינוי, ויראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום עשרים ואחד ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה.
: (ד) ביקש חבר הממשלה להביא תכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ג), רשאית הממשלה לאשרה בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
@ 53א. אישור תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות (תיקון: תשפ"ג-5)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 53]], החליטה המועצה הארצית להגיש לאישור הממשלה תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)]], ישלח מזכיר המועצה הארצית למזכיר הממשלה, בתוך חמישה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית, עותק דיגיטלי של התוכנית או עותקים של התוכנית כמספר חברי הממשלה; מזכיר הממשלה ישלח לחברי הממשלה את התוכנית - בתוך שבעה ימים מיום שקיבל אותה לידיו בעותק דיגיטלי, ובתוך 14 ימים אם קיבל אותה בעותקים כמספר חברי הממשלה; יראו את התוכנית כמאושרת על ידי הממשלה בתום 21 ימים ממועד שבו נשלחה התוכנית לחברי הממשלה כאמור, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, בתקופה האמורה, להביא את התוכנית לדיון בממשלה.
: (ב) ביקש חבר הממשלה להביא תוכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א), יתקיים הדיון בתוך14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה, והממשלה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה התוכנית מיזם תשתית חיוני מועדף כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק לקידום תשתיות לאומיות]], וב-21 הימים כאמור בסעיף קטן (א) ביקש חבר הממשלה כי היא תובא לדיון בממשלה, יתקיים הדיון בוועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, כאמור בפסקה (2), בתוך 14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה ויראו את החלטת הוועדה כהחלטת הממשלה; חבר הממשלה שביקש כי יתקיים דיון כאמור יוזמן להציג את עמדתו לגבי התוכנית לפני הוועדה; הוועדה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
:: (2) לעניין סעיף זה, תוקם ועדת שרים לענייני תשתיות חיוניות, ואלה חבריה:
::: (א) ראש הממשלה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
::: (ב) שר האוצר, והוא יהיה ממלא מקום יושב ראש הוועדה;
::: (ג) שר הפנים;
::: (ד) השר הממונה על מיזם התשתית החיוני אשר בעניינו התכנסה הוועדה;
::: (ה) השר להגנת הסביבה.
@ 54. פרסום (תיקון: תשס״ח–10, תשע״ה)
: (א) אישרה הממשלה את התכנית, תודיע על כך ברשומות; התכנית תפורסם בדרך ובמידה שתורה המועצה הארצית.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), תכנית מתאר ארצית תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים עם אישורה על ידי הממשלה.
=== סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית ===
@ 55. מטרות התכנית
: המטרות של תכנית מיתאר מחוזית הן לקבוע את הפרטים הדרושים לביצוע תכנית המיתאר הארצית במחוז וכל דבר שיש לו חשיבות כללית למחוז והעשוי לשמש מטרה לתכנית מיתאר מקומית, ובכלל זה תנאים נאותים למחוז מבחינת הבטחון והתעסוקה.
@ 56. עריכת התכנית (תיקון: תשע״ה)
: כל ועדה מחוזית תכין ותגיש לאישור המועצה הארצית תוך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה תכנית מיתאר מחוזית, כפי שתפרט המועצה הארצית בהוראה; לא עשתה כן, רשאית המועצה הארצית להורות למי ששר הפנים ימנה לכך שיכין את התכנית.
@ 57. הוראות התכנית (תיקון: תשמ״ב)
: הועדה המחוזית רשאית, לאחר התייעצות בועדות המקומיות שבמחוז, לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית, ובין השאר –
: (1) שטחים וגבולות לפיתוח עירוני וכפרי;
: (2) שטחים חקלאיים;
: (3) אזורי תעשיה, לסוגיה השונים;
: (4) שטחי ייעור ועתיקות;
: (5) רשת מחוזית לבזק, לתחבורה ולדרכים;
: (6) בתי קברות שישמשו יותר ממקום ישוב אחד;
: (7) שטחים מוקפאים שלא ייקבע להם ייעוד כל שהוא;
: (8) הוראות בדבר שמירה על חוף הים;
: (9) התנאים למתן הקלות מהוראות התכנית.
@ 58. הוראות המועצה הארצית (תיקון: תשע״ה)
: (א) המועצה הארצית רשאית לחייב את הועדה המחוזית לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות שהועדה המחוזית רשאית לקבען בתכנית לפי [[סימן זה]], וכן הוראות בענינים שהמועצה הארצית מוסמכת להם לענין תכנית המיתאר הארצית.
: (ב) לא קיימה הועדה המחוזית הוראה מהוראות המועצה הארצית לפי [[סימן זה]], תוך הזמן שקבעה לה, רשאית המועצה הארצית להורות על ביצועה על ידי אדם ששר הפנים ימנה לכך.
@ 59. סמכויות של ממונה לביצוע (תיקון: תשע״ה)
: מי שמונה על ידי שר הפנים על פי [[סעיפים 56]] [[או 58]] יהיו לו לענין המוטל עליו במינוי כל הסמכויות של הועדה המחוזית ומה שעשה יראו כאילו נעשה על ידי הועדה המחוזית.
@ 60. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
=== סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת (תיקון: תשפ"ב-14) ===
@ 61. מטרות התכנית (תיקון: תשס״ב–6, תשס״ט)
: מטרות תכנית מיתאר מקומית הן:
: (1) פיקוח על פיתוח הקרקע במרחב התכנון המקומי, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך;
: (2) הבטחת תנאים נאותים מבחינת הבריאות, התברואה, הנקיון, הבטיחות, הבטחון, התחבורה והנוחות ומניעת מפגעים על ידי תכנון הקרקע ושימוש בה, ובכלל זה ייחוד אזורים למגורים, לתעשיה, למסחר ולמבני ציבור לרבות מבני דת; לענין סעיף זה, ”מבני דת” – לרבות מקוואות טהרה;
: (3) שמירה על כל בנין ודבר שיש להם חשיבות אדריכלית, היסטורית, ארכיאולוגית וכיוצא באלה;
: (4) שמירה ופיתוח של מקומות חשובים מבחינת הטבע או היופי, תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה בצמחיה, בערכי טבע, בנוף ובמורשת;
: (5) ייחוד שטחים ציבוריים פתוחים, לרבות לפארקים, לגנים ולגינות, הנותנים מענה לצורכי האוכלוסיה החזויה במרחב התכנון המקומי באופן הולם.
@ 61א. תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית (תיקון: תשנ״ה–4, תשנ״ח–3, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ז–7, תשע״ז–11, תשע״ח, תשפ"ב-14, תשפ"ג-4)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה הוא בפיתוח מבנים ותשתיות, ועדה מקומית או רשות מקומית, כל אחת בתחום מרחבה, וכן בעל קרקע או מי שיש לו ענין בקרקע (להלן – מגיש התכנית), רשאים להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ולהגישה לועדה המקומית; היתה התכנית בסמכות הועדה המחוזית, יעביר מגיש התכנית עותק לועדה המחוזית.
: (ב1) לעניין סעיף קטן (ב), יראו כמי שיש לו עניין בקרקע גם אחד מאלה, ובלבד שהיועץ המשפטי של מוסד התכנון חיווה את דעתו בכתב כי מתקיימים לגביו התנאים המנויים בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין הוכחת התקיימות התנאים כאמור:
:: (1) מי שיש לו זכות בחלק מסוים מהקרקע הנכללת בתכנית בשיעור של 66% או יותר ואין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה בחלק מסוים אחר של הקרקע הנכללת בתכנית, שהוא אינו בעל זכות בה (בפסקה זו – קרקע של בעל זכות אחר); לעניין פסקה זו, ”פגיעה” – אם על פני הדברים לפי התכנית המוצעת מתקיים אחד מאלה:
::: (א) פגיעה כמשמעותה [[בפרק ט׳]] בקרקע של בעל זכות אחר, או שהקרקע של בעל הזכות האחר מיועדת להפקעה לצורכי ציבור לפי [[פרק ח׳]];
::: (ב) העלייה בשוויה של הקרקע של בעל הזכות האחר היא בשיעור נמוך באופן משמעותי מהעלייה בשווייה של הקרקע של מי שמבקש להגיש את התכנית, והכול באופן יחסי לשווי זכותם בקרקע לפי מצבה בעת הבקשה להגשת התכנית;
:: (2) לעניין בית משותף כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]] או בית [[שפרק ו׳1 לחוק האמור]] חל עליו, הנכלל בתכנית – מי שמתקיימים בו תנאים שקבע שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הפנים, ובלבד שאין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה, כפי שתיקבע בתקנות כאמור, במקרקעין של בעל זכות אחר כפי שנקבע בתקנות כאמור.
: (ב2)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית המאפשר את הקמת התשתית או תכנונה או מי שהממשלה הסמיכה אותו לעניין הקמת תשתית או תכנונה, לרבות גורם מפעיל כהגדרתו [[בסעיף 255יד]], רשאי להגיש תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין התשתית האמורה בלבד, לרבות לעניין השימושים הדרושים לצורך הקמתה והשימושים הנלווים לאותה תשתית הדרושים לצורך הפעלתה והשימוש בה.
:: (2) תכנית כאמור בפסקה (1) תחול רק על שטח הנדרש לקיומה של התשתית או על שטח שלגביו נקבעו הוראות הנדרשות מחמת קיומה של אותה תשתית, ויכול שתחול גם על שטח הנדרש לשימושים נלווים לתפעול אותה תשתית ועל שטח המיועד להקמת התשתית לתקופת ההקמה כפי שתיקבע.
:: (3) לעניין סעיף קטן זה, ”תשתית” – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, תחנת כוח, מיתקני השנאה או מיתוג לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי]], אתרי כרייה וחציבה וחניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית.
: (ב3) ועדה מחוזית רשאית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, שהן בסמכות ועדה מחוזית, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) התכנית חלה על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו או על רוב שטחו של היישוב כאמור, או שהיא תכנית כוללנית;
:: (2) התכנית חלה על יותר ממרחב תכנון מקומי אחד;
:: (3) התכנית חלה על חלק ממרחב תכנון מקומי אחד ומתקיים לגביה אחד מאלה:
::: (א) הוועדה המקומית של אותו מרחב תכנון נתנה את הסכמתה להכנת התכנית על ידי הוועדה המחוזית;
::: (ב) הוועדה המחוזית הודיעה לוועדה המקומית על כוונתה להגיש תכנית, ככל שלא תוגש על ידה תכנית בשטח האמור בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בהחלטת הוועדה המחוזית, והוועדה המקומית לא הגישה תכנית כאמור בתוך אותו פרק הזמן.
: (ג) תכנית בסמכות ועדה מקומית תדון בה הועדה המקומית, ורשאית היא להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים, ואולם תכנית כאמור [[בסעיף 62א(א1)]] – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית, תכנית כאמור [[בסעיף 62א(א2)]] – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, ותכנית כאמור [[בסעיף 62א(ג)]] – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, והכול ובלבד –
:: (1) שלא תקבל הועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית, אלא אם כן הונחו לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הועדה המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, ולפיהן התכנית המוצעת היא תכנית בסמכות הועדה המקומית, ובכלל זה אינה סותרת הוראות של תכנית כוללנית בניגוד להוראות [[סעיף 62א(ד)]], לא מתקיים לגביה האמור [[בסעיף 62א(ו) עד (ח)]], ואישור התכנית לא יהיה בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי חוק זה;
:: (2) שאם החליטה הועדה המקומית על הפקדת תכנית הכוללת הגדלת שטחים, כאמור [[בסעיף 62א(א)(3)]], תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל רשום שאותם שטחים, או חלק מהם, הם במקרקעין שבבעלותו;
:: (2א) שאם החליטה הוועדה המקומית על הפקדת תכנית לרישוי מהיר כאמור [[בסעיף 145א1]], תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל זכות במקרקעין בתחום התכנית, הרשאי להגיש בקשה להיתר; ההודעה תימסר במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכות במקרקעין;
:: (3) שלא תופקד ולא תאושר תכנית בסמכות הוועדה המקומית אלא אם כן מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; לא תאשר הועדה המקומית תכנית, אלא אם כן חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי פסקה (4)(ה) קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות כאמור נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית;
:: (4) שלא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, המתייחסת, בין השאר, לאלה:
::: (א) עיקרי התכנית ומטרותיה;
::: (ב) עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב התכנוני הקיים;
::: (ג) היותה של התכנית ערוכה בהתאם להוראות לפי חוק זה ולדרישות מוסד התכנון כאמור [[בסעיף 85]];
::: (ד) מידת התאמתה של התכנית לתכניות גבוהות ממנה בסולם העדיפויות של תכניות כאמור [[בסימן ח׳]], החלות בתחום התכנית, לתכנית כוללנית כאמור [[בסעיף 62א(ד)]], ולהוראות כאמור [[בסעיף 62א(ו) עד (ח)]], לתכניות כאמור שהועברו להערות הוועדות המחוזיות או להשגות הציבור או שהופקדו, לפי העניין וכן למגבלות אחרות, אם ישנן, החלות על אישור התכנית לפי כל דין;
::: (ה) קיומם של שטחים המיועדים לצורכי ציבור, ובכלל זה שטחים המיועדים למוסדות ציבור, של שטחים פתוחים ושל תשתיות בשטח התכנית ובסביבתו, ואם הם נותנים מענה ראוי לצרכים הנובעים מהתכנית, כאמור בפסקה (3);
::: (ו) אם התכנית כוללת אתר הכלול ברשימת האתרים לפי [[סעיף 12 לתוספת הרביעית]] – גם פרטים בדבר השפעת התכנית על אתר כאמור;
::: (ז) כל עניין אחר הדרוש, לדעת מהנדס הוועדה, לצורך בחינת התכנית והחלטה בה;
::: (ח) המלצות מהנדס הוועדה לגבי התכנית המוצעת, לרבות השינויים הנדרשים בה לדעתו, ובכלל זה השינויים הנדרשים לצורך התאמתה לתכניות ולמגבלות כאמור בפסקת משנה (ד).
: (ד) תכנית בסמכות הועדה המחוזית, ידונו בה הועדה המקומית והועדה המחוזית בהתאם להוראות [[סעיף 62]], ורשאית הועדה המחוזית להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים.
@ 61ב. הודעה על הגשת תכנית בסמכות ועדה מקומית והגשת חוות דעת (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ב-6)
: (א) הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית, תשלח הוועדה הודעה על כך לחברי מוסד התכנון, לנציגים בעלי דעה מייעצת בוועדה המקומית, למתכנן המחוז וכן לגורמים אחרים שקבע שר הפנים; מתכנן המחוז יעביר את ההודעה לנציגי השרים בוועדה המחוזית; בהודעה יצוינו תחום התכנית ומטרותיה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 18(ג2)]], כל אחד מנציגי השרים בוועדה המחוזית וכל אחד מהגורמים הנוספים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (א), רשאים להגיש חוות דעת בכתב לוועדה המקומית; הוגשה חוות דעת כאמור, יוזמן מגיש חוות הדעת לדיון על הפקדת התכנית בוועדה המקומית או בוועדת משנה שלה ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו לפני קבלת החלטה.
: (ג) הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בתחום אחד מאלה, תשלח הוועדה הודעה על כך לרשות מקרקעי ישראל ולמינהל הדיור הממשלתי; בהודעה יצוינו תחום התכנית שהוגשה ומטרותיה:
:: (1) מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כאמור [[בפסקה (2) להגדרה "צורכי ציבור" שבסעיף 188(ב)]];
:: (2) מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור [[בסעיף 26(א)]];
:: (3) מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי.
@ 62. תכנית בסמכות ועדה מחוזית (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->, תשס״ח–5)
: (א) הוגשה לועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מחוזית, תדון בה הועדה המקומית, ותעביר המלצותיה לועדה המחוזית, תוך ששים ימים מהיום שהתכנית הוגשה לה; המלצות הועדה המקומית יכול שיהיו להפקיד את התכנית הנדונה, עם או בלי שינויים, או לדחותה; הועדה המקומית תשלח העתק ההמלצה למגיש התכנית, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההמלצה.
: (ב) הועדה המחוזית תדון בתכנית שהועברה אליה לפי סעיף קטן (א) לאחר שעברה בדיקה מוקדמת כאמור [[בסעיף 62ב]]; לא העבירה הועדה המקומית את המלצתה בתוך ששים הימים האמורים, תדון הועדה המחוזית בתכנית, אף ללא המלצת הועדה המקומית.
: (ג) מגיש התכנית רשאי להשיג בפני הועדה המחוזית על המלצה של הועדה המקומית, לדחות את התכנית או להפקידה בשינויים לפי סעיף זה, בתוך חמישה עשר ימים מיום שנמסרה לו המלצת הועדה המקומית.
: (ד) הועדה המחוזית תדון בהשגה שהוגשה ובתכנית והיא רשאית לקבל את ההשגה או לדחותה ולהפקיד את התכנית, בתנאים או בשינויים, או לדחות את התכנית.
@ 62א. תכנית בסמכות ועדה מקומית (תיקון: תשנ״ה–4, תשנ״ח–3, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו–5, תשע״ו–7, תשע״ו–9, תשע״ז–5, תשע״ז–6, תשע״ח, תשע״ח–3, תשע״ח–9, תשע״ח–13, תשפ"ב-7, תשפ"ב-10, תשפ"ב-14, תשפ"ג-4, תשפ"ה-4, תשפ"ה-7)
: (א) תכנית מפורטת או תכנית מיתאר מקומית, הכוללת אך ורק אחד או יותר מהנושאים המפורטים להלן, היא תכנית בסמכות הועדה המקומית:
:: (1) איחוד וחלוקה של מגרשים, כמשמעותם [[בסימן ז׳]] וכן תכנית שהמגרשים הנכללים בה הם בבעלות אדם אחד והיא כוללת הוראות לחלוקתם, באופן שלו היו בבעלות של יותר מאדם אחד, היה ניתן לראות בה תכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה [[בסימן ז׳]], והכול ובלבד שאין בתכנית שינוי בשטח הכולל של כל יעוד קרקע, למעט האמור בפסקאות (2) ו־(3);
:: (2) הרחבת דרך בתוואי המאושר בתכנית בת תוקף, למעט דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית (בפסקה זו – דרך בתוואי מאושר), וכן הארכת דרך בתוואי מאושר לצורך גישה למגרש סמוך או לצורך גישה לדרך סמוכה שאינה דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית או בתכנית מיתאר מחוזית;
:: (3) הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית בת־תוקף לצורכי ציבור; בסעיף זה –
:::- ”צורכי ציבור” – כל אחד מאלה: גנים, שטחי נופש וספורט, עתיקות, שטחי חניה, תחנות אוטובוס ורכבת שאינן תחנות קצה, שווקים, בתי קברות, מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים, מחסני חירום, תחנות משטרה ותחנות שירות לכיבוי אש, מיתקני תשתית מקומיים; שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, צורכי ציבור נוספים כצורכי ציבור לעניין סעיף זה או לעניין סעיף קטן זה, ובלבד שאישר צרכים אלה כמטרה ציבורית לעניין [[סעיף 188]];
:::: ((פורסם [[צו התכנון והבנייה (צורכי ציבור נוספים), התשע״ו–2016]].))
:::- ”מיתקני תשתית מקומיים” – מיתקנים לייצור, להפקה, לאספקה, לאגירה, לטיפול ולהולכה של דלק, גז, נפט, חשמל, מים, ביוב או פסולת, למעט תחנת תדלוק, וכן מיתקני תקשורת, והכול אם הם מיועדים לשרת בעיקר את מרחב התכנון המקומי;
:: (4) קביעת קו בניין או שינוי בקו בנין הקבוע בתכנית;
:: (4א) קביעת גובהם של בניינים ומספר הקומות שמותר להקים בבניין, או שינוי הוראות בדבר גובהם של בניינים ומספר הקומות כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאישרה הוועדה המחוזית (בסעיף זה – תכנית שאישרה הוועדה המחוזית);
:: (5) שינוי של הוראות לפי תכנית בדבר בינוי או עיצוב אדריכליים;
:: (6) שינוי חלוקת שטחי הבניה המותרים בתכנית אחת שהיא תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, מבלי לשנות את סך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית האמורה ובתנאי שהשטח הכולל המותר לבניה, בכל יעוד קרקע, לא יגדל ביותר מ־50%;
:: (7) קביעת גודל שטח מגרש שמותר להקים עליו בניין או שינוי הוראות בדבר גודל שטח מגרש כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
:: (8) הגדלת מספר יחידות הדיור, ללא הגדלת סך כל השטחים למטרות עיקריות;
:: (9)(א) כל ענין שניתן לבקשו כהקלה לפי [[סעיף 147]], בכפוף להוראות [[סעיף 151]] או כל עניין ששר הפנים קבע לפי [[סעיף 145(ב)(2)]] שניתן לקבל לגביו היתר בלא צורך בהליך של מתן הקלה, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תוכנית;
::: (ב) אין בהוראות פסקה זו כדי לפגוע בסמכות הועדה המקומית לתת הקלה לפי [[סעיף 147]] או בסמכות רשות רישוי מקומית לתת היתר לעבודה בסטייה מהוראות תוכנית לפי [[סעיף 145(ב)(2)]], ואולם לא יאושרו הקלה או היתר לעבודה בסטייה כאמור, אלא בכפוף להפחתה של הזכויות שנקבעו בתכנית שאושרה לפי פסקה זו;
::: (ג) לעניין פסקת משנה (א), [[בסעיף 147(ב)]], הסיפה החל במילים "לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה" ופסקאות (1) ו-(2) - לא ייקראו;
::: (ד) שר הפנים יקבע את דרכי הפרסום של הפקדת תכנית לפי פסקה זו;
:::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9)), התשנ״ז–1997]].))
:: (10) שינוי ייעודה של קרקע מקרקע המיועדת לתעשייה, למסחר, לחקלאות, למשרדים, לאחסנה או לחניה, לקרקע המיועדת לתחנת תדלוק, ובלבד שאין בתכנית הגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע; תכנית לפי פסקה זו לא תתיר אלא את הקמתם של המיתקנים והבניינים הדרושים במישרין לצורכי הפעלת תחנת התדלוק, ולשימושים מסחריים ומתן שירותי רכב המיועדים לשרת את משתמשי התחנה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים מסחריים ולשירותי רכב כאמור לא יעלה על 80 מ״ר; בפסקה זו, ”תחנת תדלוק” – לרבות תחנה המיועדת לאספקת גז, חשמל וכל מקור אנרגיה אחר לצורך הנעת כלי רכב;
:: (11) הוספת שימושים, במגרש המיועד בתכנית למגורים וששטחו אינו עולה על 2,500 מ״ר, למטרת משרדים או מלונאות, או למטרת מסחר בחזית בנין המיועד למגורים, והכל בלי לשנות את השטח הכולל המותר לבניה במגרש על פי התכנית, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבניה לצורך השימושים הנוספים לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבניה במגרש ושהוא נמצא ברשות עירונית שמספר תושביה עולה על 5,000 לפי נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: (11א) שינוי הייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית, המיועדת בתכנית למסחר, למשרדים, לאחסנה או למלאכה, לקרקע המיועדת למלונאות או הוספת שימושים למטרת מלונאות בקרקע כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע על פי התכנית לא ישונה;
::: (ב) הקביעה כאמור היא לעניין בניין שבנייתו הושלמה;
:: (12) הרחבת שטחה של יחידת דיור שבנייתה הושלמה עשר שנים לפחות לפני תחילת התכנית, באופן שהשטח הכולל המותר לבניה באותה יחידת דיור לא יעלה על 140 מ״ר, ובלבד שתוספת השטח לא תשמש אלא להרחבת יחידת הדיור האמורה;
:: (13) קביעת ייעוד או שינוי ייעוד של קרקע לאתר כהגדרתו [[בסעיף 1 לתוספת הרביעית]] (בסעיף זה – אתר לשימור) וקביעה או שינוי של הוראות לשימוש, למעט קביעה או שינוי של ייעוד או הוראות כאמור בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית המייעדת קרקע לאתר לשימור;
:: (13א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), שינוי ייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית המיועדת לתעסוקה או מסחר לייעוד מגורים, ובלבד שאין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית שמונעת בכל דרך את שינוי הייעוד, וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים בשל אישורה של תוכנית לפי פסקה זו; בפסקה זו, "תעסוקה" - כהגדרתה בסעיף קטן (א1)(3), למעט תעשייה כבדה;
:: (13ב)(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, או במגרש שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א), בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שחלה על המגרש, שאישרה הוועדה המחוזית, ואם חלה על המגרש תוכנית להתחדשות עירונית - עשר שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש, בשיעורים המפורטים להלן:
:::: (1) נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - כל אחד מאלה:
::::: (א) הגדלה מעל פני הקרקע - בשיעור שלא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של הבניין מעל פני הקרקע או 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, ובלבד שההגדלה לפי פסקת משנה זו לא תעלה על השטח המרבי; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
::::: (ב) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התוכנית והם יהיו בקומות תת-קרקעיות וכן שסך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקת משנה זו לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
:::: (2) נמצא במגרש בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]], ולא נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - הגדלה בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
:::: (3) במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין - כל אחד מאלה:
::::: (א) הגדלה מעל פני הקרקע - בשיעור שלא יעלה על 80% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
::::: (ב) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית כאמור בפסקת משנה (1)(ב);
::: (ב) בפסקה זו -
::::- "שטח מרבי" -
::::: (1) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 50,000 - 1,000 מ"ר;
::::: (2) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 50,000 אך אינו עולה על 100,000 - 2,000 מ"ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) - 1,200 מ"ר;
::::: (3) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000 - 3,500 מ"ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) - 1,200 מ"ר;
::::- "תוכנית להתחדשות עירונית" - תוכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות, הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים;
::: (ג) אושרה תוכנית לפי פסקה זו, לא תאושר לפי סעיף קטן זה, באותה תוכנית או בתוכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש, מעבר לאמור בפסקה זו, למעט הגדלה לפי פסקאות (13ג) ו-(14); על אף האמור, לעניין פסקת משנה (א)(2) ניתן לאשר הגדלה אף לפי פסקה (15);
::: (ד) הוראות פסקה זו לא יחולו על מגרש שנכלל כאתר המיועד לשימור בתוכנית מאושרת או מופקדת, שנכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי [[התוספת הרביעית]] או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תוכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]];
:: (13ג)(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד למגורים לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א) וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור -
:::: (1) במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין או במגרש שנמצא בו בניין, ונקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע לאחר הגדלתו לפי פסקה (13ב);
:::: (2) במגרש שנמצא בו בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]] ולא נקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]], ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקה (13ב)(א)(2);
::: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 61א(ג)]], לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה זו או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התוכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים;
:: (14) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, והוספת שימוש למסחר ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש למסחר לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לאחר הגדלתו לפי פסקה זו, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה; בתכנית לפי פסקה זו ייקבע כי הוראות [[התוספת השישית]] יחולו עליה;
:: (15) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותקים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות ובשטח שלא יעלה על שטח המגרש או על כפל שטח התכסית המותרת לבנייה במגרש על פי התכנית, לפי הגדול;
:: (16)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום רשות עירונית –
:::: (1) במגרש המיועד לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לבנייה שאינה למגורים – בשיעור שלא יעלה על 20% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 500 מ״ר, לפי הקטן;
:::: (2) במגרש שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]], ושלא ניתן להגדיל את השטח הכולל המותר לבנייה בו לפי פסקה (13ב), המיועד לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית -
::::: (א) למגורים בבנייה רוויה - בשיעור שלא יעלה על 25% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 750 מ"ר, לפי הקטן;
::::: (ב) למגורים בבנייה שאינה בנייה רוויה - בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש כאמור או בשטח שלא יעלה על 50 מ"ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ"ר; בפסקת משנה זו, "בנייה רוויה" - בנייה של ארבע יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות;
::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני יום כ"ט בתמוז התשמ"ט (1 באוגוסט 1989), וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, יופחת משטח ההגדלה המותר לפי פסקת משנה (א) שטח התוספת שאפשרה את ההקלה כאמור;
:: (17)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ״ר;
::: (ב) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית שאינה במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הקטן, ובלבד שהשטח האמור ישמש אך ורק לצורך יחידות הדיור שמותר לבנות במגרש לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
::: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, מועצות אזוריות שאינן במחוז הצפון או במחוז הדרום, שיחולו עליהן הוראות פסקת משנה (א), לפי אמות מידה שיקבע לעניין זה; אמות המידה ייקבעו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויתייחסו, בין השאר, למצבן החברתי–כלכלי של מועצות אזוריות ולמידת הפגיעה שעלולה להיגרם לרשויות עירוניות סמוכות בשל החלת ההוראות כאמור; הוחלו הוראות פסקת משנה (א) על מועצה אזורית כאמור, לא תחול עליה הוראת פסקת משנה (ב);
::: (ד) על אף הוראות פסקאות משנה (א) עד (ג), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני המועד האמור [[בסעיף 151(ב)]], וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, או ניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור [[בסעיף 151(ב2)]], יופחתו משטח ההגדלה המותר לפי פסקאות משנה (א) עד (ג) שטחי התוספות שאפשרו ההקלות כאמור;
:: (18)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה שנקבע בתכנית, במגרש המיועד לפי התכנית לצורכי ציבור כהגדרתם בפסקה (3), אך ורק לצורך הקמת צורכי הציבור האמורים;
::: (ב) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים למבני ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור שהם מבני ציבור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:::: (1) לא ייקבעו בתוכנית לפי פסקה זו הוראות שיש בהן כדי לסכל את מימוש השימושים של מבני הציבור שנקבעו בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש או להכביד הכבדה של ממש על מימושם;
:::: (2) המגרש אינו נמצא במתחם שנקבע בתוכנית כמתחם להתחדשות עירונית;
::: בפסקה זו, "מבני ציבור" - מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת, תרבות או מוסדות קהילתיים;
:: (19) קביעת הוראות לעניין הריסת בניינים, לעניין זכות מעבר או זכות להעברה כאמור [[בסעיף 63(8)]] ולעניין הפקעת קרקע הנדרשת לצורכי ציבור, והכול אם הדבר דרוש למימוש תכנית ולבנייה לפיה;
:: (20) שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לתעסוקה כהגדרתה בסעיף קטן (א1) (בפסקה זו – תעסוקה) לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לקרקע המיועדת לצורכי ציבור, או הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לצורכי ציבור, ובלבד שלאחר שינוי הייעוד או הוספת השימוש כאמור, השטח הכולל המותר לבנייה שנותר בייעוד תעסוקה במגרש לא יפחת מ־70% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש שיועד לתעסוקה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית; בפסקה זו, ”צורכי ציבור” – כהגדרתם בפסקה (3), אך במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה) – למעט מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים מרפאות שטחי נופש וספורט; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה ניתן לשנות ייעוד או להוסיף שימוש כאמור בפסקה זו, לכל צורכי הציבור כהגדרתם בפסקה (3), לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת שינוי הייעוד או הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם;
:: (21) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ב]] ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']];
:: (22) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ג]], ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']];
:: (23) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ד]] ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']];
:: (24) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ה]], ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']];
:: (25) חלוקת מגרש המיועד לאזור מגורים בנחלה, לשלושה מגרשים לכל היותר ושינוי ייעוד של שניים מהם לכל היותר למגורים, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
::: (א) שטח כל מגרש שייעודו שונה למגורים לא יעלה על 500 מ"ר או על שליש משטח המגרש כפי שהיה טרם החלוקה, לפי הנמוך;
::: (ב) סך יחידות הדיור במגרשים לאחר החלוקה לא יעלה על מספר יחידות הדיור שמותר להקים במגרש כפי שהיה טרם החלוקה;
:: (26) (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 7.7.2025):))
::: שינוי ייעודה של קרקע בתחום יישוב קיים הנמצאת בתחומה של מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, לקרקע המיועדת למגורים ולשימושים הנדרשים בעיקר ובמישרין לתוספת יחידות הדיור ובכלל זה לצורכי ציבור (בפסקה זו - שימושים נלווים למגורים), ותוספת שטח כולל המותר לבנייה למגורים או לשימושים נלווים למגורים במגרשים המיועדים למגורים או שייעודם שונה לפי פסקה זו (בפסקה זו - שטח כולל), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) על שטח התוכנית חלה תוכנית כוללנית, אולם בתקופה של 30 חודשים מיום תחילתו של [[25:7597621|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162 - הוראת שעה), התשפ"ה-2025]] (((ביום 7.7.2025))), יקראו את פסקת משנה זו כך שבסופה יבוא "או שהתקבלה חוות דעתו של מתכנן המחוז התומכת בקידום התוכנית המוצעת טרם הפקדתה, ואם התקבלה החלטה לשינוי התוכנית המוצעת לאחר קיום הליך לפי [[סעיף 106(ב)]] - גם טרם אישור התוכנית; לא הועברה חוות דעת מנומקת של מתכנן המחוז בתוך 60 ימים ממועד פניית הוועדה המקומית לקבלה, יראו כאילו התקבלה חוות דעתו התומכת בקידום התוכנית;";
::: (ב) התוכנית חלה בתחום שטח המיועד לפיתוח בתוכנית מיתאר מחוזית, אם נקבע כזה;
::: (ג) שטח הקרקע שייעודה ישונה לפי פסקה זו לא יעלה על 20 דונם בכל יישוב;
::: (ד) השטח הכולל שיתווסף לפי פסקה זו לא יעלה על 5,000 מ"ר בכל יישוב;
::: (ה)(1) מספר יחידות הדיור שיתווספו לפי פסקה זו לא יעלה על 40 יחידות דיור חדשות בכל יישוב, ובתוכנית ייקבע כי לפחות 30% מהן יהיו דירות קטנות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא יעלה על 80 מ"ר;
:::: (2) על אף האמור בפסקת משנה (1), הוועדה המקומית רשאית, בהחלטה מנומקת, לאשר תוכנית אף אם שיעור הדירות הקטנות הכלולות בה קטן מ-30%, אם נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התוכנית או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות כאמור;
:::: (3) על אף האמור בפסקאות משנה (1) ו-(2), קבעה תוכנית מיתאר ארצית הוראות שונות לעניין דירות קטנות בתחום יישוב שבמועצה אזורית, יחולו הוראות תוכנית המיתאר הארצית.
: (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית, יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת הכוללת אחד או יותר מהנושאים האלה:
:: (1) שינוי ייעוד והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה בהתאם להוראות פסקאות (13א) עד (13ג) שבסעיף קטן (א) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), בשינוי זה: במקום ההגדרה "שטח מרבי" שבפסקה (13ב)(ב) יקראו:
:::- ""שטח מרבי" - שטח שאינו עולה על 5,000 מ"ר;";
:: (2)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה, בתחום רשות עירונית, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:::: (1) השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לא יוגדל ביותר מ-200% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית (בפסקת משנה זו - תוספת השטח);
:::: (2) נקבע בתכנית כי הוראות [[התוספת השישית]] יחולו על תוספת השטח;
:::: (3) מתקיימות הוראות [[סעיף 63ג]];
::: (ב) (((נמחקה);))
:: (3) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש שיועד לתעסוקה או למלונאות, בהתאמה, בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילת התכנית האמורה ומתקיים המפורט להלן:
::: (א) השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות, לפי העניין, באותו מגרש לא יגדל ביותר מ־40% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
::: (ב) לעניין מגרש המיועד לתעסוקה – נוסף על הוראות פסקת משנה (א) – השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לאחר הגדלתו, לא יעלה על 350% משטח המגרש;
::: בסעיף קטן זה, ”תעסוקה” – אחד משימושי קרקע אלה: תעשייה, תעשייה עתירת ידע, מלאכה, משרדים או מרפאות;
:: (4) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בהיקף שלא יעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית האמורה, ובלבד ששטחי השירות כאמור נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין מגרש שהשטח הכולל המותר לבנייה בו הוגדל לפי פסקאות (1) או (3);
:: (5) הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית לצורכי ציבור, גם אם יש בכך כדי להקטין שטחים אחרים לצורכי ציבור; לעניין פסקה זו, יקראו את הוראת סעיף קטן (א)(1) כך שאחרי ”ו־(3)” יבוא ”או בסעיף קטן (א1)(5)”;
:: (6) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור;
:: (7) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לחניון ציבורי במגרש המיועד לחניון ציבורי;
:: (8) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך בנייה בקומות תת־קרקעיות, בתחום רשות עירונית;
:: (9) שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לאחד מהשימושים המנויים בהגדרה ”תעסוקה” שבפסקה (3) (בפסקה זו – שימושי תעסוקה) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, לשימוש אחר משימושי התעסוקה או למלונאות וכן הוספת שימושי תעסוקה בקרקע כאמור, ובלבד שלגבי קרקע כאמור בתחום מועצה אזורית יחולו הוראות אלה:
::: (א) לא ישונה ייעוד של קרקע למשרדים ולא ייווסף שימוש כאמור, אלא אם כן הדבר נדרש לצורך מתן שירותים לשימושי התעסוקה האחרים הקבועים בתכנית;
::: (ב) לא ישונה ייעוד של קרקע לתעשייה עתירה ידע ולא ייווסף שימוש כאמור;
:: (10) הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, למסחר הנלווה לתעסוקה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש האמור לא יעלה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש;
:: (11) הוספת שימושים שאינם לצורכי ציבור והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים כאמור (בפסקה זו – השימושים הנוספים), במגרש המיועד למבני ציבור, שהוא מקרקעי ישראל או שהוא בבעלות רשות מקומית, בכפוף להוראות אלה:
::: (א) הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש בניית מבני הציבור שטרם נבנו באותו מגרש בעת אישור התכנית לפי פסקה זו;
::: (ב) הוספת השימושים במסגרת השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש, או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים לא יעלו על 20% מסך השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש;
::: (ג) לא יהיה ניתן לממש בנייה או הוספת שימושים כאמור בשטח העולה על 20% משטח מבני הציבור שבנייתם מומשה במגרש לאחר אישור התכנית לפי פסקה זו;
::: (ד) היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר;
:: (12) הוספת שימושים והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, במגרש שאינו מיועד למבני ציבור בתכנית, בכפוף להוראות אלה:
::: (א) הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש יעדים ציבוריים בתחום המגרש או במגרש גובל; בפסקה זו, ”יעדים ציבוריים” – חיזוק בניין קיים מפני רעידות אדמה, או מיגונו לצורכי ביטחון, שימור אתר לשימור, פיתוח שטח פרטי פתוח בתחום המגרש תוך קביעה בתכנית של זכות הנאה לציבור לשימוש בו, וכל יעד ציבורי אחר שאישר שר הפנים לעניין זה;
::: (ב) הוספת השימושים במסגרת הגדלת השטח המותר לבנייה או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לא יעלו על 15% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש ובלבד שהיקף ההגדלה או השימושים הנוספים כאמור, יהיה ביחס סביר להיקף היעדים הציבוריים;
::: (ג) לא יהיה ניתן לממש בנייה או תוספת שימושים כאמור, אלא בכפוף למימוש היעדים הציבוריים;
::: (ד) היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר;
::: (ה) אושרה בתכנית קודמת הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה או הוספת שימושים לפי פסקה זו, יופחת משטח ההגדלה או משטח השימושים הנוספים המותרים לפי פסקה זו שטח ההגדלה שהוסיפה התכנית הקודמת או השטח שאושר לשימושים נוספים לפי התכנית הקודמת.
:: (13) הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
:: (14) הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה או למסחר, למעט במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה), כמפורט להלן:
::: (א) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית – לכל אחד מהשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) עד (3) שלהלן, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו-(3), במצטבר, לא יעלה על 30%, ולשימוש המפורט בפסקת משנה (2), בנפרד או במצטבר עם השימושים האחרים כאמור, לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור לשימוש המפורט בפסקת משנה (2) ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור בפסקת משנה זו, לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם:
:::: (1) בית דיור מוגן כהגדרתו [[בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012]];
:::: (2) דיור בהישג יד כהגדרתו [[בתוספת השישית]] שנקבע בתכנית כי יחולו עליו הוראות [[התוספת השישית]] והתקיימו לגביו הוראות [[סעיף 63ג]];
:::: (3) מעונות לתלמידים הלומדים במוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958]], שנקבע בתכנית כי הן יושכרו רק לתלמידים כאמור שנבחרו על ידי מוסד הלימודים שבו הם לומדים לפי אמות מידה שפורסמו ברבים;
::: (ב) בכל תכנית – הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, ואולם אם לפי התכנית כאמור מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור לאחר שנשקלו, בין השאר, השיקולים המפורטים בפסקת משנה (א);
:: (15) (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 7.7.2025):)) שינוי ייעוד ותוספת שטח כולל מותר לבנייה בהתאם להוראות פסקה (26) שבסעיף קטן (א), למעט פסקת משנה (א) שבה.
: (א2) בלי לגרוע מסעיפים קטנים (א) ו־(א1), תכנית בסמכות ועדה מקומית לעניין ועדה מקומית עצמאית מיוחדת יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שהיא אחת מאלה:
:: (1) תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בסעיף 14(ג) לחוק האמור (([צ"ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]))]];
:: (2) תכנית במתחם להתחדשות עירונית; בפסקה זו, ”מתחם להתחדשות עירונית” – אזור בשטח המיועד לבינוי לפי תכנית, שקבעה הוועדה המחוזית לעניין זה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אישרה הוועדה המחוזית תכנית מיתאר מקומית ומתקיים בה המפורט להלן (בחוק זה – תכנית כוללנית), יראו כתכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללנית, שמתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד), ולא יחולו לעניין אותה ועדה מקומית הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) למעט סעיף קטן (א1)(2), ובלבד שאם התכנית הכוללנית אושרה לפני יום י״ט בסיוון התשס״ו (15 ביוני 2006), ביום ההחלטה של הוועדה המקומית על הפקדת התכנית האמורה טרם חלפו עשרים שנים מיום אישורה של התכנית הכוללנית:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) התכנית שאישרה הוועדה המחוזית חלה על אחד מאלה:
::: (א) כל שטח מרחב התכנון המקומי;
::: (ב) כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו;
::: (ג) חלק משמעותי ממרחב התכנון או משטח היישוב כאמור בפסקת משנה (א) או (ב); לענין זה, ”חלק משמעותי” – כפי שתחליט הועדה המחוזית;
::: (ד) כל שטחו של מתחם פינוי ובינוי שהוכרז בצו לפי [[סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]] או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו [[בסעיף האמור]];
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כוללת, לפחות, את כל הענינים כמפורט להלן:
::: (א) ייעודי הקרקע בתחומה ושימושי הקרקע המותרים בכל אחד מהייעודים;
::: (ב) קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור, או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקה זו, ”צורכי ציבור” – כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]];
::: (ג) קביעת השטח הכולל המותר לבניה בכל ייעוד או בכלל הייעודים, גם בלא קביעת זכויות בניה בכל מגרש או במגרש כלשהו;
::: (ד) הנחיות בדבר שטחי קרקע שיש ליעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;
::: (ה) הנחיות לענין גובה הבנינים;
:: (5) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לא נקבעו הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף 145(ז)]] לגבי מגרשים מסוימים, אלא אם כן ביקשה הוועדה המקומית שייקבעו בתכנית הוראות בעניינים כאמור לגבי מגרשים המיועדים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] או למיתקני תשתית מקומיים.
: (ד)(1) תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17) ו-(18)(ב) שבו.
::: (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 7.7.2025):)) תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17), (18)(ב) ו-(26) שבו.
:: (1א)(א) תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית בעניינים הנוגעים לשטח הכולל המותר לבנייה, מספר יחידות הדיור, גובה הבניין ומספר הקומות; ואולם לגבי עניינים שנקבעו בתכנית לפי פסקאות אחרות שבסעיף קטן (א) יחולו הוראות פסקה (1).
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) יכול שתסתור תכנית כוללנית אם התקיים אחד או יותר מהעניינים האלה:
:::: (1) היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-30% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
:::: (2) מספר יחידות הדיור במגרש לא חורג ביותר מ-30% ממספר יחידות הדיור שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
:::: (3) גובה הבניין ומספר הקומות במגרש לא חורג ביותר משלוש קומות ממספר הקומות שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית.
::: (ג) הוראות פסקאות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו לעניין מגרש שחלה עליו תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור [[בסעיף 64(ב)]].
::: (ד) בפסקה זו, "מגרש" - מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]] או מגרש אחר כמשמעותו [[בסעיף 70ג]] [[או 70ה]].
:: (2) תכנית לפי סעיף קטן (א1)(2) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית, לא תסתור את התכנית הכוללנית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
::: (א) היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-60% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
::: (ב) התקבל אישור הוועדה המחוזית לתכנית, ובלבד שהיקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-120% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית.
: (ה)(1) לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום שהוסמכה לפי [[סעיף 31א]] (בסעיף קטן זה – המועד הקובע), לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להגשת תכנית כוללנית כאמור.
:: (2) הפקידה הוועדה המקומית כאמור בפסקה (1), לפני המועד הקובע, תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית או תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי הוראות סעיפים קטנים (א1) או (א2), תמשיך לחול הסמכות האמורה לעניין אותה תכנית.
:: (3) שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופות שלא יעלו יחד על שנתיים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים.
:: (4) לעניין סעיף קטן זה, הוגשה תכנית כוללנית ונדחתה על ידי הוועדה המחוזית, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה.
:: (5) על אף הוראות פסקה (1), לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטחו של מרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו עד המועד הקובע, אך הוגשה תכנית כאמור עד המועד הקובע החלה על רוב שטחה של רשות מרחבית באותו מרחב תכנון שהתכנית חלה בתחומה, לא יפקעו הסמכויות של הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לגבי תחומה של אותה רשות מרחבית.
:: (6) פקעו הסמכויות של ועדה מקומית לפי סעיף קטן זה, כולן או חלקן, תפורסם הודעה על כך באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ה1)(1) אישרה הוועדה המחוזית תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]], יראו תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללת להתחדשות עירונית כתכנית בסמכות ועדה מקומית, ובלבד שמתקיימים בה התנאים האלה:
::: (א) התכנית המפורטת חלה במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]];
::: (ב) התכנית המפורטת אינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית; ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף הוראות התכנית הכוללת להתחדשות עירונית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א), למעט פסקאות (4א), (6), (8), (16) ו-(17) שבו.
:: (2) על ועדה מקומית המוסמכת לדון בתכנית מפורטת כאמור בפסקה (1) לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(21) עד (24), וכן הוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2) לגבי מגרשים שנקבעו בעניינם הוראות לעניין התחדשות עירונית בתכנית כוללת להתחדשות עירונית והוראות [[סימן ד']].
: (ו) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה1), תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שמתקיים לגביה אחד מאלה במועד שהוגשה, לא יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מקומית:
:: (1) היא תכנית למיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בסעיף 159]], או שבתחומה נכלל מיתקן ביטחוני כאמור, אלא אם כן התכנית חלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, על כל תחומה של רשות מקומית או כל שטחו של יישוב, ונקבע בה כי הוראותיה אינן חלות על המיתקן הביטחוני;
:: (2) בתחום התכנית נכלל שטח שנסגר בצו שהוצא לפי [[תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על הוצאת צו כאמור בצירוף תשריט השטח שעליו הוא חל, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן ההודעה כאמור;
:: (3) בתחום התכנית נכלל שטח שהוועדה למיתקנים ביטחוניים החליטה להטיל בו מגבלות לפי [[סעיף 160(3א)]], אלא אם כן התכנית תואמת את המגבלות שהוטלו כאמור או שהוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית החורגות מהמגבלות האמורות;
:: (4) בתחום התכנית נכלל שטח ששר הביטחון הודיע, בתעודה בחתימת ידו, לוועדה למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עמה, כי הוא שטח שיש לגביו אינטרס ביטחוני והתכנית אינה תואמת את ההוראות שקבע לעניין שטח זה, אלא אם כן הוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות כאמור, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן הודעה כאמור.
: (ו1)(1) תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב), (13ג), (16) או (18)(ב) שבסעיף קטן (א) לא תסתור תוכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]].
:: (2) תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב)(א)(2) או (13ג) שבסעיף קטן (א) לא תכלול הסדרה של בנייה שלא כדין שהתקיים בה אחד מאלה:
::: (א) הבנייה הסתיימה אחרי יום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018);
::: (ב) שיעור החלק שנבנה שלא כדין במגרש עולה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית שחלה על המגרש בעת הבנייה שלא כדין.
:: (3)(א) לא הופקדה תוכנית כוללת להתחדשות עירונית או תוכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023) (בפסקה זו - המועד הקובע), לא יחולו הוראות פסקאות (13א) עד (13ג) ו-(18)(ב) שבסעיף קטן (א) לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להפקדת תוכנית כוללת או תוכנית כוללנית כאמור.
::: (ב) הוגשה לוועדה המקומית תוכנית לפי ההוראות האמורות בפסקת משנה (א), לפני המועד הקובע, תמשיך לחול הסמכות האמורה לגבי אותה תוכנית.
::: (ג) שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע, לעניין ועדה מקומית מסוימת, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התוכנית הכוללת או התוכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות, באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית.
::: (ד) על אף האמור [[בסעיף 119א1]], הוגשה לוועדה המחוזית, לפני יום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023), תוכנית שעניינה כאמור בפסקאות (13א), (13ב), (13ג) ו-(25) שבסעיף קטן (א) ובפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), תהיה הסמכות לדון בתוכנית ולאשרה נתונה לוועדה המחוזית.
:: (4) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 61א(ג)]], לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה (13א) או (13ב) או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת להיתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התוכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, "תכנון מתחמי" - כהגדרתו [[בסעיף 70ז(1)(א)]].
: (ז) על אף האמור בסעיף זה, תכנית שהיא אחת מהתכניות המפורטות להלן, רשאים משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או מגיש תכנית כאמור [[בסעיף 61א(ב2)]] להגישה לוועדה המחוזית ולא יראו אותה, אם הוגשה כאמור, כתכנית בסמכות ועדה מקומית:
:: (1) תכנית המייעדת שטח לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]], לדרך או לתשתית כהגדרתה [[בסעיף 61א(ב2)]], לרבות תכנית דרך;
:: (2) תכנית המייעדת שטח למגורים ולשימושים נלווים למגורים, ובלבד שמתוכננות בו 400 יחידות דיור חדשות לפחות;
:: (3) תכנית לשיכון ציבורי כהגדרתה [[בסעיף 11א1]];
:: (4) תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בסעיף 14(ג) לחוק האמור (([צ"ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]))]];
:: (5) תכנית המייעדת קרקע לאתר לשימור;
:: (6) תכנית ששר הפנים אישר לגביה כי היא בעלת חשיבות לאומית או מחוזית שפורסמה הודעה על הכנתה לפי [[סעיף 77]], או שהיא מסוג התכניות ששר הפנים קבע כי הן בעלות חשיבות כאמור.
: (ח) לא תדון ולא תאשר ועדה מקומית תכנית שבסמכותה אם היא אחת מאלה:
:: (1) היא חלה בתחומה של תכנית כאמור בסעיף קטן (ז), שאינה תכנית נושאית ואשר הוועדה המחוזית פרסמה הודעה על הכנתה לפי [[סעיף 77]], או הפקידה אותה, וההליכים לגביה טרם הסתיימו, אלא אם כן קבעה הוועדה המחוזית אחרת או בתנאים שקבעה; לעניין פסקה זו, ”תכנית נושאית” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, או על כל שטח הרשות המקומית או היישוב או על חלק משמעותי מהם, והמאפשרת להוסיף, בלי צורך באישורה של תכנית נוספת, שטח כולל מותר לבנייה או להוסיף שימוש על השימושים המותרים בתכנית, והכול בלי שהיא קובעת את מיקומם בתשריט התכנית;
:: (2) היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(1), המייעדת קרקע לצורכי ציבור, לדרך או לתשתית כמשמעותם באותו סעיף קטן, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
::: (א) אין בה שינוי של ייעוד הקרקע מצורכי הציבור, מהדרך או מהתשתית לייעוד אחר או צמצום השטח שיועד כאמור;
::: (ב) אין בה הקטנה של השטח הכולל המותר לבנייה או צמצום מגבלות הנובעות מקיומה של הדרך או של התשתית כאמור;
::: (ג) היא אינה קובעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה;
:: (3) היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(2), אלא אם כן אין בה הקטנה של מספר יחידות הדיור שנקבעו בתכנית כאמור או קביעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה;
:: (4) היא משנה תכנית כאמור בסעיף קטן (ז)(3) או (6) שאישרה הוועדה המחוזית ושנקבע בה כי אין לשנותה בתכנית בסמכות ועדה מקומית.
: (ט) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיפים 129 עד 131]] [[וסעיף 147]].
@ 62א1. תכנית כוללנית – מעקב אחר יישום ודיווח (תיקון: תשס״ו–2, תשע״ד–2)
: ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת שבמרחב התכנון שבתחומה אושרה תכנית כוללנית כאמור [[בסעיף 62א(ג)]], תעקוב אחר יישום התכניות שאושרו על ידיה לפי [[סעיף 62א]], ותדווח לועדה המחוזית, לפי דרישתה ולפחות אחת לשנה, על תוצאות המעקב כאמור, ובין השאר על אלה:
: (1) אופן מימושה של התכנית הכוללנית, כמשמעותה [[בסעיף 62א(ג)]], באמצעות תכניות שבסמכותה של הועדה המקומית לפי [[הסעיף האמור]];
: (2) מימוש התחזיות ששימשו להכנת התכנית הכוללנית האמורה בפסקה (1).
@ 62א2. תכנית בסמכות ועדה מחוזית שהוראות [[התוספת השישית]] חלות עליה (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) ועדה מחוזית רשאית לקבוע בתכנית שבסמכותה שטח כולל המותר לבנייה, שיחולו עליו הוראות [[התוספת השישית]] (בסעיף זה – שטח מוגדל), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) השטח המוגדל הוא מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהוועדה המחוזית היתה מאשרת בתכנית אילו לא חלו על שטח כאמור הוראות [[התוספת השישית]]; הוועדה המחוזית תנמק בהחלטה על הפקדת תכנית ובהחלטה על אישורה את קביעתה בדבר השטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהיתה מאשרת אילו לא היה נקבע שטח מוגדל באותה תכנית;
:: (2) התכנית תקבע את שיעור השטח המוגדל מתוך השטח הכולל המותר לבנייה למגורים בתחום התכנית;
:: (3) הוראות [[סעיף 63ג]].
: (ב) הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שהיועץ המקצועי לוועדה שהוסמך לפי הוראות סעיף קטן (ד) הגיש לה חוות דעת לעניין הוראות תכנית לפי סעיף זה, לרבות שיעור יחידות הדיור שנקבע בתכנית שהן יחידות לדיור בהישג יד, ישימות התכנית ואמצעים שיבטיחו את יעילותה, ובכלל זה לעניין מיקום יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד באגפים או בניינים שונים; ואולם הוועדה המחוזית רשאית להחליט על הפקדת התכנית אף בלא חוות הדעת אם היועץ המקצועי לוועדה לא הגיש את חוות הדעת שבעה ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית.
: (ג) עם הגשת תכנית הכוללת הוראות לפי סעיף זה, תבקש הוועדה המחוזית מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ב); הוגשה תכנית שלא כוללת הוראות כאמור, רשאים מתכנן המחוז או הוועדה המחוזית לבקש מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור, ובלבד שהפנייה ליועץ תיעשה 30 ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית.
: (ד) שר האוצר יסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה יועץ מקצועי לוועדה לעניין תכניות לפי סעיף זה.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
: (ה) הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה הזדמנות לרשות המקומית שהתכנית בתחומה להביא לפני הוועדה את עמדתה ושקלה את העמדה האמורה.
@ 62ב. בדיקה תכנונית מוקדמת (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–5)
: (א) הועדה המחוזית תדון בתכנית שבסמכותה לאחר שנבדקה בדיקה תכנונית מוקדמת בידי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך; מתכנן המחוז יסיים את בדיקת התכנית וימסור בכתב את הערותיו בתוך שלושים ימים מיום שהתכנית הועברה לועדה המחוזית לפי [[סעיף 62(ב) או (ג)]].
: (ב) מצא מתכנן המחוז כי התכנית שהוגשה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות מוסד התכנון כאמור [[בסעיף 85]], יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, על מנת שיתקנה, ויודיע על כך למהנדס הועדה המקומית; הוחזרה תכנית יערוך מתכנן המחוז בדיקה תכנונית מוקדמת נוספת תוך שלושים ימים ממועד הגשת התכנית המתוקנת.
: (ג) מתכנן המחוז רשאי להיוועץ עם נציגי השרים כאמור [[בסעיף 7]], ועם יתר חברי הועדה המחוזית; התכנית תהיה פתוחה לעיון כל חברי הועדה; חברי הועדה יהיו רשאים להגיש הערותיהם לגבי התכנית תוך הזמן שקבע מתכנן המחוז, בהודעה לחברי הועדה.
: (ד) מתכנן המחוז רשאי לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצא לנכון; קיבל חוות דעת כאמור יצרפה להמלצתו; שוכנע יושב ראש הועדה המחוזית כי עקב הכנת חוות דעת לא יסיים מתכנן המחוז את בדיקתו בתוך שלושים הימים, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להאריך את המועד להגשת הערות מתכנן המחוז בשלושים ימים נוספים; הארכת מועד לפי סעיף קטן זה אינה באה להוסיף על המועדים המצויינים [[בסעיף 85(ב)(1)]].
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בדיקה תכנונית מוקדמת של תכנית שבסמכות הועדה המקומית לפי [[סעיף 62א]], על ידי מהנדס הועדה המקומית.
@ 63. הוראות בתכנית מיתאר מקומית (תיקון: תשמ״ב, תשנ״ה–4, תשע״ז–7)
: מגיש התכנית רשאי לקבוע בתכנית מיתאר מקומית, תוך שמירה על הייעוד החקלאי של קרקעות המתאימות לכך, הוראה בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מפורטת וכן בענינים אלה:
: (1) תחימת שטחים ותנאי שימוש בקרקע ובבנינים בתוך כל שטח, ובכלל זה קביעת –
:: [א] שטחי קרקע או בנינים שאין להשתמש בהם למטרה פלונית או שאין להשתמש בהם אלא למטרה פלונית;
:: [ב] מקומות למזבלות ולהרחקת אשפה, זבל ופסולת ולניצולם;
:: [ג] רשת ומיתקנים לאספקת מים, חשמל, שירות בזק ושירותים אחרים כיוצא באלה;
:: [ד] קרקע לשטחים פתוחים – בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד – וקרקעות המיועדות להשתמר כטבען;
:: [ה] קרקע בשביל שדות תעופה, נמלים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים או שירותים ציבוריים אחרים;
:: [ו] קרקע לבתי קברות, לרבות הפסקת השימוש בבתי קברות קיימים;
:: [ז] קרקע שמותר בה לחצוב אבנים או לכרות עפר או חול או לייצר חצץ, התנאים שבהם יבוצעו פעולות אלה, וכן קרקע שבה אסור לבצע פעולות אלה;
:: [ח] איסורים, הגבלות או תנאים לפרסומת בקרקעות או בבנינים;
: (2) התווייתן של דרכים חדשות, וכן הטייתן, הרחבתן, שינוין וביטולן של דרכים קיימות;
: (3) מירווחים וקווים, בדרכים, שמעבר להם לא יבלוט בנין;
: (4) תנאים או הגבלות בדבר גודל השטח שמותר להקים עליו בנין, בדבר המירווח מסביב לכל בנין ובדבר גבהו, בטיחותו או לטיבו של בנין בכל אזור או מקום מסויים;
: (5) צפיפות הבניה המותרת;
: (6) תנאים או דרכים לביצוע תכנית שיכון;
: (7) תנאים למתן הקלות מהוראות התכנית בכפוף להוראות [[סעיפים 147 עד 153]];
: (8) חיוב בעלי קרקע או בנין, או בעלי זכות בהם, להעניק לציבור, או לבעלי קרקע או בנין גובלים, או לבעלי זכות בהם, או לרשות מקומית, או לרשות הפועלת על פי דין, זכות מעבר או את הזכות להעביר בקרקע או בבנין מי ניקוז או ביוב, צינורות להספקת מים או תעלות מים עליונים, רשת ומיתקנים להספקת חשמל, נפט, דלק, גז, ותקשורת ולהתקין בקרקע עוגני קרקע זמניים, וקביעת התנאים להענקת זכות כאמור;
: (9) הדרכים או השטחים הציבוריים שיש להקנותם למדינה או לרשות מקומית ושיירשמו על שמם, כאמור [[בסעיף 26]];
: (10) השלבים שבהם יבוצעו הוראות שונות שבתכנית.
@ 63א. מעונות לחוסים (תיקון: תשנ״ה–3, תשס״ב–5, תשע״ה, תשפ"ד-8, תשפ"ה-2)
: (א) יועדה בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת קרקע למטרת מגורים, יראו ייעוד כאמור כאילו הוא כולל גם היתר למגורי חוסים שמשרד העבודה והרווחה אישר להם לגור במעון, למגורי מתמודדי נפש שמשרד הבריאות אישר להם לגור במסגרת מגורים עצמאית או מוגנת, או לבית מאזן, ובלבד שבבנין מגורים מאוכלס לא יגורו יותר מששה חוסים; הגבלה זו לא תחול לגבי בנין מגורים שאינו מאוכלס; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של ועדה מקומית לכלול בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת, קרקע שיועדה בתכניות כאמור למטרת מוסדות, מעונות או טיפול בנזקקים, בכל מספר שהוא.
: (א1) שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] בהתאם לרשימת סוגי הדיור הכלולים [[#תוספת פרט ב|בסעיף ((())1(())) לחלק ב׳: תחום הדיור, שבתוספת לחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה]].
: (ב) בסעיף זה –
::- "בית מאזן" - מסגרת טיפולית למתמודדי נפש בקהילה הפועלת לפי אישור משרד הבריאות לעניין מסגרות מסוג זה;
::- ”מעון” – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965]];
::- ”חוסים” – כמשמעותם בהגדרת מעון;
::- ”חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה” – [[חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000]] (((במקור ההגדרה נכתבה הפוך)));
::- ”מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור” – סוגי דיור כמפורט [[בתוספת החמישית]];
::- ”מתמודד נפש” – כהגדרתו [[בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה]].
@ 63ב. הכללת דירות קטנות בתכנית למגורים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–9, תשפ"ה-8)
: (א) בסעיף זה, ”דירות קטנות” – דירות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא עולה על 80 מ"ר.
: (ב) יועדה קרקע בתכנית למגורים, ומתקיימים בה כל אלה, תקבע התכנית כי לפחות 20% מיחידות הדיור הכלולות בה יהיו דירות קטנות:
:: (1) התכנית כוללת 100 יחידות דיור חדשות לפחות או שהיא תכנית להתחדשות עירונית;
:: (2) צפיפות הבנייה בתכנית היא שבע יחידות דיור לדונם לפחות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית אף אם מספר יחידות הדיור הקטנות הכלולות בה קטן מ־20%, אם נוכח שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) מאפייני הבינוי בתחום התכנית או מאפייניה המיוחדים האחרים, מצדיקים שלא לכלול בה מספר דירות קטנות כאמור;
:: (2) נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התכנית, לרבות מאפייני האוכלוסייה או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות, אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות.
: (ד) הוראות שנקבעו בתכנית לפי סעיף קטן (ב) לא ישונו, בין בתכנית ובין בדרך של הקלה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מיום תחילתה של התכנית שבה נקבעו או אם התקיימו התנאים שבסעיף קטן (ג) במהלך התקופה האמורה.
@ 63ג. דיור בהישג יד (תיקון: תשע״ח–3, תשע״ח–9)
: (א) נקבע בתכנית לפי [[סעיף 62א(א)(14)]], [[62א(א1)(2) או (14)(א)(2)]] [[או 62א2]], כי יחידות דיור בתחומה יהיו לדיור בהישג יד וכי יחולו עליהן הוראות [[התוספת השישית]] יחולו הוראות אלה:
:: (1) התכנית תקבע כי לכל הפחות 25% מסך יחידות הדיור האמורות יהיו יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת וכי השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת לא יפחת מ־20% מהשטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור לדיור בהישג יד;
:: (2) התכנית תקבע כי הוראות התכנית לגבי יחידות הדיור שהוספו בה, שהוחלו עליהן הוראות [[התוספת השישית]] ושבנייתן לא מומשה, יפקעו בתום חמש שנים מיום אישור התכנית; מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על חמש שנים; לעניין זה, ”מימוש” – הגשת בקשה להיתר;
:: (3) מומשה הבנייה של חלק מיחידות הדיור לדיור בהישג יד, יהיו שיעור יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת מתוך סך יחידות הדיור לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה ושיעור השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת מתוך השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה, בהתאם לשיעורים שנקבעו בתכנית לפי הוראות סעיף זה;
:: (4) לא ייכללו בתכנית הוראות המתנות את מימושם של כל עבודה או שימוש המותרים לפיה, במימוש יחידות הדיור לדיור בהישג יד שהוספו בתכנית, כולן או חלקן; ואולם ניתן לקבוע בה כי מימוש הוראות שהן נדרשות בשל אותן יחידות דיור יהיה תנאי למימושן.
: (ב) קבע מוסד התכנון בתכנית שיעורים גבוהים מהשיעורים האמורים בסעיף קטן (א)(1), ינמק את החלטתו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), מוסד התכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת בשיעורים נמוכים מהשיעורים האמורים באותו סעיף קטן, אם נוכח, לפי חוות דעתו של מי ששר האוצר הסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה, כי מתקיים אחד מאלה:
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
:: (1) נוכח מאפייני היישוב או היצע יחידות הדיור לדיור בהישג יד ברשות המקומית שבתחומה נכלל שטח התכנית אין הצדקה לקביעת שיעורים כאמור;
:: (2) קביעת השיעורים כאמור בסעיף קטן (א)(1) תביא לכך שאי-אפשר יהיה ליישם את התכנית.
: (ד) חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש למוסד התכנון בתוך 14 ימים מיום שהתבקשה על ידי מוסד התכנון; לא הוגשה חוות הדעת במועד האמור, רשאי מוסד התכנון לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (ג) אף בלא חוות הדעת.
: (ה) בסעיף זה, ”דיור בהישג יד” ו”השכרה במחיר מופחת” – כהגדרתם [[בתוספת השישית]].
@ 64. חיוב להכין תכנית ולבצע תכניות שאושרו (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ו–9, תשפ"ב-14)
: (א) מצאה ועדה מחוזית כי יש צורך להכין תכנית בתחום מרחב תכנון מקומי, תורה לועדה המקומית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לפי הענין, ולהגישה תוך המועד שתקבע; הועדה המחוזית רשאית להורות לועדה המקומית אלו נושאים יש לכלול בתכנית וכן להורות לה לבצע תכנית שאושרה; הוראה זו באה להוסיף על סמכות הועדה המחוזית לפי [[סעיף 28]].
: (ב)(1) ועדה מקומית תכין תכנית כוללת להתחדשות עירונית כמשמעותה בפסקה (2) בתחום מרחב התכנון שלה ותגישה לוועדה המחוזית, ביוזמתה או אם מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כי יש צורך להכין תכנית כאמור בתחום אותו מרחב תכנון; מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כאמור, תודיע על כך לוועדה המקומית; הוועדה המקומית תכין תכנית כאמור, ותגישה לוועדה המחוזית בתוך 18 חודשים מיום ההודעה כאמור.
:: (2) תכנית כוללת להתחדשות עירונית תהיה תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו, הכוללת הוראות לעניין מתחמים ואזורים להתחדשות עירונית והוראות לעניין חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ובכלל זה כל אלה:
::: (א) דרכים למימוש התחדשות עירונית באזורים ובמתחמים שונים, לרבות קביעת אזורים לתכנון מתחמי לפינוי ובינוי וכן קביעת אזורים להתחדשות עירונית בדרך של חיזוק, חיזוק ועיבוי או הריסה ובנייה מחדש, ויכול שייקבעו לגבי אזור או מתחם כמה דרכים להתחדשות עירונית; לעניין זה, "תכנון מתחמי" - כהגדרתו [[בסעיף 70ז]];
::: (ב) לגבי אזורים שבהם נקבעה התחדשות עירונית כאמור בפסקת משנה (א) -
:::: (1) קביעת הוראות ותנאים למימוש התחדשות עירונית, ובכלל זה קביעת הנחיות בדבר שטחי קרקע מזעריים שיש לייעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;
:::: (2) קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, לגבי ייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקת משנה זו, "צורכי ציבור" - כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]];
:::: (3) קביעת ייעודי הקרקע והשימושים המותרים בכל אחד מהייעודים, קביעת השטח הכולל המותר לבנייה מעל הקרקע בכל ייעוד או בכלל הייעודים לרבות גובה המבנים, מספר הקומות ומספר יחידות הדיור.
:: (3) תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה יכול שתאפשר הוצאת היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר ובלבד שנקבעו הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף 145(ז)]] בתכנית אחרת; בתכנית כוללת להתחדשות עירונית לא ייקבעו הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף האמור]] לגבי מגרשים מסוימים.
:: (4) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים נוספים שיש או אין לכלול במסגרת תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה.
@ 65. (תיקון: תשנ״ה–3) : (((בוטל).))
=== (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשפ"ב-14) ===
@ 66. (תיקון: תשנ״ה–3) : (((בוטל).))
@ 67. (תיקון: תשל"ג, תשנ״ה–3) : (((בוטל).))
@ 68. (תיקון: תשנ״ה–3) : (((בוטל).))
@ 69. הוראות תכנית מפורטת (תיקון: תשכ"ה, תשמ״ב, תש״ן, תשע״ט, תשפ"ב-8)
: (א) כל עוד אין הוראות מתאימות בתכנית מיתאר, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות לכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית לפי [[סעיף 63]], וכן מותר לקבוע בה הוראות בענינים אלה:
:: (1) חלוקת קרקעות למגרשים או לאתרי־בניה, צורתם ואורך חזיתם;
:: (1א) הוראות בדבר מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
::: (א) אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות [[סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]];
::: (ב) גבולות המגרש התלת־ממדי ייקבעו בתכנית בהתאם להוראות שיקבע השר בתקנות;
:::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020]].))
::: (ג) אם התכנית בתחום המגרש התלת־ממדי כוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור, התכנית לא תהיה בסמכות ועדה מקומית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תכנית הכוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור תהיה בסמכות ועדה מקומית, ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין זה, ”צורכי ציבור” – כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]];
:::: ((פורסם [[צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי), התשפ"ד-2024]].))
:: (2) ייעוד קרקעות לדרכים, שטחים פתוחים, גנים, בתי־ספר, מרכזת טלפונים, מיתקן לחלוקת דברי דואר, מקומות לצרכי דת, סעד, בריאות, תרבות, מיקהל, נופש, ספורט ושטחי חניה, מקלטים ומחסנים (([צ״ל: ומחסים])) ציבוריים או לצרכי ציבור אחרים;
:: (3) מקומות חניה באתרים שלידם מתרכזים כלי רכב ממונעים;
:: (4) מיקום בנינים הנועדים לצרכים מיוחדים ותחימת שטחים שבהם יחולו הגבלות מיוחדות;
:: (5) שמירה על מקומות, מבנים ודברים אחרים שיש להם חשיבות לאומית, דתית, היסטורית, ארכיאולוגית, מדעית או אסתיטית;
:: (6) הריסתם ושיקומם של בנינים רעועים המהווים סכנה לנפש או שאינם ראויים לדיור מטעמי בריאות;
:: (7) שיקומם של בנינים בשטחים מאוכלסים ביתר או בנויים בצפיפות יתר ושל שטחים שכל בניה נוספת בהם עלולה, לדעת הועדה המקומית, להביא לידי צפיפות יתירה של האוכלוסיה או של הבנינים, וקביעת תנאים מיוחדים להיתרי בניה בשטחים אלה;
:: (8) הקצאת קרקע לבעל קרקע או לבעל זכות בקרקע שזכויותיו נפגעו אגב ביצועה של התכנית;
:: (9) מיקומם של בנינים, נפחם, גבהם, צורתם ומראם החיצוני;
:: (10) נטיעת עצים והתקנת ספסלים ואבזרים כיוצא בהם בדרכים ובשטחים פתוחים;
:: (11) מספר הבנינים שמותר להקים על מגרש, מספר הדירות בכל בנין ומספר החדרים בבנין או בדירה;
:: (12) הוצאות התכנית לרבות הוצאות עריכתה וביצועה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת -
:: (1) יקבע בתקנות עניינים שלגביהם לא ייקבעו הוראות בתכנית מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורו של מוסד תכנון שאינו רשות רישוי;
:: (2) רשאי לקבוע הוראות ולפיהן לא ייכללו בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), מסמכים שאינם מחייבים.
@ 70. התאמת מגרשים
: (א) היו בתחום תכנית מפורטת קרקעות שאינן תואמות את תנאי התכנית בדבר השטח או הצורה של מגרשים, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות –
:: (1) המאפשרות להקנות לבעל קרקע כאמור, לפי דרישתו, קרקע הגובלת עם הקרקע שלו (להלן – קרקע משלימה), בתנאי שהדבר דרוש כדי שהקרקע שלו יחד עם הקרקע המשלימה תתאם את תנאי התכנית בדבר שטחם וצורתם של מגרשים וכן בתנאי שיתרת הקרקע הגובלת תתאם תנאים אלה;
:: (2) המסדירות את דרכי ההקניה של הקרקע המשלימה ואת רישום ההקניה בפנקס המקרקעין, בהתאם להוראות [[סימן ז׳]], בשינויים המחוייבים, ובהתאם לתקנות.
: (ב) מקבל הקרקע המשלימה ישלם לבעלה הקודם את שוויה של הקרקע המשלימה וכן יפצה אותו על כל נזק שנגרם ליתרת הקרקע הגובלת כתוצאה מההפרדה.
: (ג) בסעיף זה, ”בעל” – למעט שוכר.
=== סימן ד': תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה (תיקון: תשפ"ב-14) ===
@ 70א. הגדרות - [[סימן ד']] (תיקון: תשפ"ב-14)
: [[סימן ד|בפרק (([צ"ל: בסימן])) זה]] -
:- "מבנה הטעון חיזוק" - בניין הנמצא במגרש המיועד לפי תכנית גם למגורים, ש-70% לפחות משטח הבנייה הכולל הקיים שלו משמש כדין למגורים, ובכלל זה לשטחי שירות למגורים, ושמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) מתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) ניתן היתר לבנייתו לפני יום י"ב בטבת התש"ם (1 בינואר 1980);
::: (ב) ניתן היתר לבנייתו בין יום י"ב בטבת התש"ם (1 בינואר 1980) ליום ז' בטבת התשמ"ה (31 בדצמבר 1984), וניתנה חוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו [[בסעיף 266ג1]] כי לא נבנה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר;
:: (2) לא בוצעו בו, לפי היתר, עבודות לחיזוק המבנה לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר;
:: (3) הוא בן שתי קומות מעל פני הקרקע לפחות, ויש בו ארבע יחידות דיור שנבנו לפי היתר לפחות; לעניין זה, תובא בחשבון קומת עמודים, אך לא תובא בחשבון קומה עליונה ששטחה פחות ממחצית שטחה של הקומה שמתחתיה;
:- "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה" - תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה באחד המסלולים האלה: הריסה ובנייה מחדש, הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, חיזוק או חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר;
:- "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש;
:- "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה במגרש האחר רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש;
:- "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה;
:- "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה, במגרש האחר, רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו, לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה;
:- "תעודת גמר" - אישור שנתנה הרשות המאשרת לפי [[סעיף 157א]] לאחר ששוכנעה כי מתקיים האמור [[בסעיף קטן (ה1) של אותו סעיף]];
:- "תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה" - ת"י 413 - תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה, כנוסחו מעת לעת; הוראות התקן יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
@ 70ב. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש (תיקון: תשפ"ב-14)
: (א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה:
:: (1) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע (בסעיף זה - שיעור הגדלת השטח הכולל); לעניין פסקה זו -
::: (א) שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
::: (ב) בחישוב שטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק לא תובא בחשבון תוספת בנייה למבנה שניתן היתר לבנייתה אחרי יום ט' באייר התשס"ה (18 במאי 2005);
:: (2) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
::: (א) שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת-קרקעיות;
::: (ב) סך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
:: (3) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקאות (1) ו-(2), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, לאחר הגדלתו לפי הפסקאות האמורות; בפסקה זו, "צורכי ציבור" - גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, בית תפילה, מרפאה ומרכז קהילתי שכונתי וכן שימושים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות ומוסדות קהילתיים כפי שיקבע, בצו, שר הפנים; בצו כאמור רשאי שר הפנים לקבוע שימושים שונים למגרש אחד או לכמה מגרשים כמשמעותם בסעיף קטן (ג)(1);
:: (4) קביעת הוראות לעניין חניה, אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה.
: (ב) אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1);
:: (2) לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) -
:: (1) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש הכוללת לפחות שלושה מגרשים גובלים, שבכל אחד מהם נמצא מבנה הטעון חיזוק, ונקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בדרך של הריסת כל המבנים האמורים ובנייתם מחדש והיא כוללת הוראות איחוד וחלוקה לפי [[סימן ז']] לגבי אותם מגרשים לפחות, רשאית הוועדה המקומית לקבוע אחד או יותר מאלה:
::: (א) שיעור הגדלת השטח הכולל בכל המגרשים יהיה עד 500% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של המבנים הטעונים חיזוק בכל המגרשים כאמור;
::: (ב) בשטח המגרשים כאמור - שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח;
:: (2) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה:
::: (א) שיעור הגדלת השטח הכולל במגרש יהיה עד 450%, 500% או 550%;
::: (ב) שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה.
@ 70ג. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר (תיקון: תשפ"ב-14)
: (א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה:
:: (1)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד ששיעור ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר לעלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקת משנה זו יחולו הוראות [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]]; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקת משנה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור;
::: (ב) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:::: (1) סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]];
:::: (2) במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק שיעור השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר;
:: (2) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה, במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
::: (א) שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית, והם יהיו בקומות תת-קרקעיות;
::: (ב) סך כל שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
:: (3)(א) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 10% מסך השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, "צורכי ציבור" - במגרש אחר שאין בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובמגרש שיש בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]];
::: (ב) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותם מגרשים לשם השימושים הנוספים כאמור, ובלבד ששיעור ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, "צורכי ציבור" - במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק - כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובמגרש אחר - כהגדרתם בפסקת משנה (א);
:: (4) קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
: (ב)(1) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה לפי [[סעיף 70ב]], לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי [[אותו סעיף]] תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי [[סעיף 70ב]].
:: (2) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי [[סעיף 70ב]] לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה תבוטל לפי סעיף זה או שייקבע בתכנית שתאושר לפי [[אותו סעיף]] כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה.
:: (3) אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב)(2).
:: (4) אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א)]] באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע, במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה:
:: (1) שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה כמשמעותו בסעיף קטן (א)(1) יהיה עד 350%, 400% או 450%;
:: (2) שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה.
@ 70ד. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק (תיקון: תשפ"ב-14)
: (א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע; לעניין פסקה זו יחולו הוראות [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]] והוראות [[סעיף 70ב(ג)(2)(ב)]];
:: (2) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה; בפסקה זו, "צורכי ציבור" - גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך;
:: (3) קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
: (ב)(1) מגיש התכנית יגיש לוועדה המקומית, יחד עם התכנית, חוות דעת מאת מהנדס הוועדה המקומית שניתנה בתוך שלוש השנים שקדמו להגשת התכנית, ולפיה אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול במסלול חיזוק, בהתחשב, בין השאר, במצבו של המבנה ובתקופה שחלפה ממועד הקמתו וכן במאפייני המבנה, המגרש וסביבתו, ובכלל זה בחשיבותם האדריכלית או ההיסטורית; חוות דעת המהנדס לפי פסקה זו תינתן בתוך שישים ימים ממועד פנייתו של מגיש התכנית למהנדס בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור.
:: (2) מגיש התכנית יגיש למהנדס הוועדה, יחד עם התכנית, תוצאות סקר הנדסי שערך מהנדס מבנים כהגדרתו [[בסעיף 266ג1]], הכולל חישוב הנדסי לגבי המבנה הטעון חיזוק לעניין עומסים אופקיים לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה ולעניין עומסים אופקיים ואנכיים לפי הכללים המקובלים בענף הנדסת מבנים.
:: (3) נקבע בתכנית מרחב מוגן דירתי כמשמעותו לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], לכל יחידת דיור, בשטח שלא יפחת מהשטח שקבע שר הביטחון לפי [[החוק האמור]] או מרחב מוגן קומתי כמשמעותו לפי [[אותו חוק]], אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי [[אותו חוק]].
:: (4) בתכנית ייקבע כי לא יינתן היתר מכוחה לביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת תוכן במכון בקרה לפי [[סעיף 145(ב3)]] או בקרת ביצוע במכון בקרה לפי [[סעיף 157ג]], אלא אם כן מהנדס הוועדה אישר בכתב כי התנאים בהיתר עומדים בדרישות התקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; לשם מתן אישור כאמור, מהנדס הוועדה רשאי להסתייע בחוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו [[בסעיף 266ג1]], שאינה מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו.
:: (5) שר הפנים יקבע הוראות לעניין חובת פיקוח נוסף מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו, על ביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת ביצוע במכון בקרה לפי [[סעיף 157ג]], בהתאם להיתר שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כדי להבטיח כי עם השלמת ביצוע העבודות לפי ההיתר המבנה יהיה עמיד מפני רעידת אדמה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה.
: (ג) אושרה תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1).
@ 70ה. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר (תיקון: תשפ"ב-14)
: (א) בתכנית לעמידות מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד שהיקף ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר להיקף העלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקה זו יחולו הוראות [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]]; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה ההיקף של הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, לפי פסקה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 100% מסך שטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור.
::: (ב) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:::: (1) סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]];
:::: (2) במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר;
:: (2)(א) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, "צורכי ציבור" - במגרש אחר שאין בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובמגרש שיש בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]];
::: (ב) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שסך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, "צורכי ציבור" - במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק - כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]], ובמגרש האחר - כהגדרתם בפסקת משנה (א);
:: (3) בתכנית שנקבעו בה הוראות לפי פסקה (1)(ב) - קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
: (ב)(1) לעניין תכנית הכוללת הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב) יחולו הוראות [[סעיף 70ד(ב)(1), (2) ו-(5)]], בשינויים המחויבים.
:: (2) נקבעו בתכנית הוראות כאמור [[בסעיף 70ד(ב)(3) ו-(4)]].
:: (3) נקבעה בתכנית הוראה שלפיה יהיה ניתן לממש את הבנייה או תוספת השימושים במגרש האחר, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), רק לאחר קבלת תעודת גמר לעניין ביצוע העבודות שנקבעו בתכנית במבנה הטעון חיזוק.
: (ג)(1) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק לפי [[סעיף 70ד]], לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי [[אותו סעיף]] תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי [[סעיף 70ד]].
:: (2) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי [[סעיף 70ד]] לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי סעיף זה תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי [[סעיף 70ד]] כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה.
:: (3) אושרה תכנית לפי סעיף קטן (א), לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א).
@ 70ו. קביעת הוראות מפורטות לשם מתן היתר (תיקון: תשפ"ב-14)
: (א) תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר.
: (ב) תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש ובמסלול חיזוק, יכול שתהיה תכנית לרישוי מהיר כאמור [[בסעיף 145א1]].
@ 70ז. תנאים להפקדה (תיקון: תשפ"ב-14)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 61א(ג)]], לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה או על אישורה, אלא אם כן מתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
: (1) הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המתייחסת לכל אלה:
:: (א) היתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, "תכנון מתחמי" - תכנון הכולל מספר מגרשים גובלים או סמוכים למגרשים שלגביהם הוגשה התכנית, שיתוכננו כחטיבה תכנונית אחת;
:: (ב) עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב הבנוי;
: (2) חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי [[סעיף 61א(ג)(4)(ה)]] קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית;
: (3) לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה הכוללת הוספת שימושים לצורכי ציבור לפי [[סעיפים 70ב(א)(3)]], [[70ג(א)(3)]], [[70ד(א)(2)]] [[או 70ה(א)(2)]], או לעניין תכנית לפי [[סעיף 70ב(ג)(1)]] הכוללת שלושה מגרשים רצופים לפחות והוראות לעניין שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח - הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים;
: (4) לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק ובמסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי [[סעיף 70ה(א)(1)(ב)]] - הוועדה המקומית שוכנעה, על סמך חוות הדעת של מהנדס הוועדה שהוגשה לפי [[סעיף 70ד(ב)(1)]], כי אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית במסלול חיזוק או במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי [[סעיף 70ה(א)(1)(ב)]].
@ 70ח. סייג לתחולה (תיקון: תשפ"ב-14)
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו אם במועד הגשת התכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה, כאמור [[בסימן זה]], מתקיים אחד מאלה:
: (1) על המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק חלה תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ"א 38) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של [[24:648304|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ"ב-2022]];
: (2) המבנה הטעון חיזוק נכלל כאתר המיועד לשימור בתכנית מאושרת או מופקדת, נכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי [[התוספת הרביעית]] או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]]; הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, שאינה כוללת את הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שבתכנית כאמור לא ייקבעו לגבי המבנה הטעון חיזוק הוראות הסותרות את התכנית שבה נכלל המגרש כאתר לשימור או פרטים שנקבעו לגביו ברשימת אתרים לשימור כאמור [[בתוספת הרביעית]] או תנאים בהודעה לפי [[סעיף 77]] או [[סעיף 78]].
@ 70ט. דחיית תכנית (תיקון: תשפ"ב-14)
: (א) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מסמכותה של הוועדה המקומית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה, אם מצאה משיקולים תכנוניים, אדריכליים, נופיים או כלכליים או בשל היעדר מענה ראוי של תשתיות וצורכי ציבור לצרכים הנובעים מהתכנית, כי יש לדחות את התכנית או אם מצאה כי יש להעדיף תכנון מתחמי, כהגדרתו [[בסעיף 70ז]]; הוועדה המקומית תפרט בכתב את הנימוקים לדחייה כאמור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה שאינה תואמת תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ"א 38) או תכנית כוללנית, ומטעם זה בלבד.
=== סימן ה׳: תכנית מיוחדת ===
@ 71. תכנית מיוחדת
: ועדה מיוחדת רשאית להכין בכל עת, למרחב התכנון המיוחד כולו או לכל חלק ממנו, תכנית מיתאר או תכנית מפורטת, הכל כפי שתמצא לנכון; אולם כל תכנית שהיתה בת תוקף בתחומי מרחב התכנון המיוחד ערב תחילתו של הצו המכריז על מרחב התכנון המיוחד, תעמוד בתקפה אלא אם תשונה או תבוטל על ידי הועדה המיוחדת כפי שנקבע בחוק זה.
@ 72. אישור תכנית מיתאר מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: תכנית מיתאר שהוכנה על ידי ועדה מיוחדת טעונה אישור שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, ולענין זה יהיו לשר הפנים כל הסמכויות לפי [[סעיף 109]]; תכנית מיתאר כאמור לישוב חדש או שהוגשה עליה התנגדות כאמור [[בסעיף 100]], לא תאושר אלא לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.
@ 73. התנגדות וערר לתכנית של ועדה מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->)
: התנגדות לתכנית של ועדה מיוחדת תוגש לועדה המיוחדת והיא תדון ותכריע בה; על החלטת הועדה בדבר דחיית ההתנגדות, קבלתה, אישור תכנית או דחייתה ניתן לערור למועצה הארצית ויהיו לה, לענין זה, הסמכויות של מוסד תכנון לפי [[סעיף 116]].
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית), תש״ל–1970]].))
@ 74. ערר על החלטות אחרות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית או של ועדה מחוזית [[שסעיפים 72]] [[ו־73]] אינם חלים עליה, וההחלטה ניתנה על ידי ועדה מיוחדת, יוגש הערר לפני שר הפנים ושר הבינוי והשיכון כאחד, וכל אחד מהשרים רשאי לאצול מסמכותו לפי סעיף זה, הן בדרך כלל והן למקרה מסויים והן לסוג מסויים של מקרים, ובלבד שחבר הועדה המיוחדת לא ידון ולא יכריע בערר כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970]].))
@ 75. דין תכנית מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4)
: בכפוף לאמור [[בסימן זה]] יחולו על תכנית של ועדה מיוחדת ההוראות החלות על תכנית שבסמכות ועדה מחוזית.
@ 76. תקנות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי להתקין תקנות בענין הפעלת סמכויותיה של ועדה מיוחדת במידה שלא נקבעו הוראות לכך בחוק זה.
=== סימן ה׳1: תכנית לשימור אתרים (תיקון: תשנ״א) ===
@ 76א. תכנית לשימור אתרים (תיקון: תשנ״א)
: על תכנית לשימור אתרים יחולו הוראות [[התוספת הרביעית]].
=== סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשס״ב–3) ===
@ 76ב. תכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ו–7, תשע״ז–7, תשפ"ב-3, תשפ"ג-5, תשפ"ד-9, תשפ"ה)
: (א) תכנית לתשתית לאומית תהיה תכנית מיתאר ארצית, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת כאמור בסעיף קטן (ב), ותקבע את התכנון של תשתיות לאומיות בשטח המדינה כולה או בחלק משטחה.
: (ב) תכנית לתשתית לאומית תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בניה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, ואולם הוועדה לתשתיות רשאית לקבוע לגבי חלק מתחום התכנית שאינו משמעותי וביצועו אינו נדרש באופן מיידי לאותה תשתית נושא התכנית, כי ביצוע העבודות על פיה יהיה טעון תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.
: (ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), בתוכנית לתשתית לאומית ניתן לכלול הוראות לעניין בנייה למגורים, לשטחי ציבור, לתעסוקה, למסחר ולמלונאות -
:: (1) בכל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שהוראות כאמור מתייחסות למקרקעי ישראל בלבד, ואין בו סטייה מהוראות תוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ"א 35):
::: (א) תחנה לתחבורה ציבורית, למעט אם בניית התחנה הושלמה;
::: (ב) חניון לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, למעט אם בניית החניון הושלמה;
::: (ג) מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלה של רכבת;
:: (2) במקרקעין מיועדים.
: (ב2) הוראות כאמור בסעיף קטן (ב1) ייקבעו רק לעניין אותו מגרש שבו נקבעה התשתית הלאומית כאמור בפסקאות (1) ו-(2) של אותו סעיף קטן, ולאחר שניתנה חוות דעת של מתכנן הוועדה כי יש הצדקה לתכנן בנייה כאמור בסעיף קטן (ב1) רישה כחלק בלתי נפרד מתכנון התשתית הלאומית.
: (ב3) על תוכנית לתשתית לאומית שהיא תוכנית משביחה כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]], יחולו הוראות [[סעיף 4א(ו) עד (י) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014]], כנוסחו במועד תחילתו של [[25:4758425|תיקון מס' 4]], בשינויים המחויבים.
: (ג) משרד ממשלתי, ועדה מחוזית – בתחום מרחבה, רשות שהוקמה לפי דין, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות, מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית לאומית המאפשר תכנון או הקמה של התשתית הלאומית, גורם מפעיל כהגדרתו [[בסעיף 255יד]], אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, בעל קרקע או בעל עניין בקרקע שהוסמך בידי שר התיירות לעניין תכנית לתשתית תיירות לפי [[סעיף 76ב1(ד)]] או כל גוף אחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה, רשאים להכין תכנית לתשתית לאומית ולהגישה לועדה לתשתיות ([[בסימן זה]] – מגיש תכנית).
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), במהלך שנה קלנדרית לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מעשר תכניות למיתקני השנאה לחשמל; אין באמור כדי למנוע הכללת מיתקני השנאה לחשמל בתכניות אחרות המוגשות לוועדה לתשתיות.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מחמש תוכניות לבית חולים ציבורי בשנה קלנדרית אחת.
: (ה1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב1)(2), בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של [[25:4758425|תיקון מס' 4]] או מיום אישור תוכנית מטרו הנוגעת לעניין, לפי המאוחר, לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית לפי סעיף קטן (ב1)(2), אלא בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר; הוראות פסקה זו לא יחולו על תוכנית במתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת, במרכז תחבורה משולב, ובתת-הקרקע של תחנה למערכת תחבורה עתירת נוסעים שנקבעה בתוכנית המטרו.
:: (2) בחלוף התקופה האמורה בפסקה (1), לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית שהוראות אותה פסקה חלות עליה אלא לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר.
: (ו) בסעיף זה -
::- "מערכת תחבורה עתירת נוסעים" - כהגדרתה [[בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014]];
::- "מקרקעין מיועדים" - כהגדרתם [[בסעיף 58 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]];
::- "מרכז תחבורה משולב" ו"תוכנית מטרו" - כהגדרתם [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]];
::- "תיקון מס' 4" - [[25:4758425|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס' 4), התשפ"ד-2024]].
@ 76ב1. הוראות לעניין תשתית תיירות (תיקון: תשע״ו–7)
: (א) בסעיף זה –
::- ”מיתקן אכסון מלונאי” – מבנה אחד או כמה מבנים במתחם אחד, הכולל 25 יחידות אירוח לפחות, שכולו בבעלות אדם אחד ומנוהל בידי אדם אחד, המיועד לספק בכל עת לציבור הרחב, בתשלום, לפרקי זמן קצרים וקצובים, שירותי לינה ואירוח וכן שירותים נלווים לרבות שירותי הסעדה ובילוי, למטרות פנאי ונופש;
::- ”יחידת אירוח” – יחידה שנועדה לשמש ללינה, לאירוח ולנופש הכוללת חדר אחד או שניים המיועדים ללינה וכן חדר רחצה ושירותים, ויכול שתכלול נוסף על האמור רק מטבחון אחד, פינת אוכל אחת וחדר רחצה נוסף אחד;
::- ”תכנית לתשתית תיירות” – תכנית לתשתית לאומית לעניין תשתית תיירות.
: (ב) שר התיירות לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד התיירות, רשאי להכריז על אחד מאלה כתשתית תיירות:
:: (1) מיזם להקמת מיתקן אכסון מלונאי אחד לפחות, הכולל 400 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם אחד;
:: (2) מיזם להקמת שני מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, הכוללים יחד 300 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית;
:: (3) מיזם להקמת ארבעה מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית;
:: (4) תשתית תחבורה שיש בה כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 76ב(ב)]], בתכנית לתשתית תיירות הכוללת הוראות המאפשרות הקמת מיתקני אכסון מלונאיים כאמור בסעיף קטן (ב)(1), (2) או (3), לפי העניין, בהתאם להכרזתה של אותה תשתית תיירות לפי אותו סעיף קטן, ניתן לכלול הוראות להקמה של אתר, תשתית או בניין נלווים למיתקן אכסון מלונאי בסמיכות גאוגרפית אליו שיש בהם כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור, והכול ובלבד שהאתר, התשתית או הבניין כאמור נכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב).
: (ד) שר התיירות רשאי, בהכרזה לפי סעיף קטן (ב), להסמיך בעל קרקע או בעל עניין בקרקע כאמור [[בסעיף 61א(ב) ו־(ב1)]], להכין תכנית לתשתית תיירות ולהגישה לוועדה לתשתיות בהתאם להוראות [[סעיף 76ב(ג)]].
: (ה) לא ייכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית.
: (ו) לא ייכלל בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים.
: (ז) שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בחודש מרס מדי שנה, על יישומן של הוראות [[20:348516|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 107 והוראת שעה), התשע״ו–2016]], לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
@ 76ג. הוראות מיוחדות לתכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ג-5)
: בהליכים לאישור תכנית לתשתית לאומית שהגיש מגיש תכנית ינהגו לפי הוראות חוק זה שענינן תכנית מיתאר ארצית, בשינויים המפורטים להלן:
: (1) הוראות [[סעיפים 77]] [[ו־78]] יחולו בשינויים המחויבים, ואולם –
:: (א) פרסום בעיתון של הודעה על הכנת תכנית לבניית תשתיות יהיה כאמור [[בסעיף 1א]], אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים” נאמר ”בחמישה עיתונים”, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ” נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים”;
:: (ב) יראו את המועד המאוחר מבין הפרסומים בעיתון כאמור [[בסעיף 1א]] כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור [[בסעיף 78]];
: (2) נכללו בתכנית לתשתית לאומית שינויים של תכנית מיתאר ארצית אחרת או תכנית מיתאר מחוזית, יצוינו בתכנית לתשתית לאומית השינויים גם לתכניות כאמור;
: (3)(א) הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית לאחר שנבדקה בדיקה מוקדמת בידי מתכנן שאינו עובד המדינה, אשר מינה יושב ראש הועדה מתוך רשימת מתכננים שיקבע שר הפנים (להלן בסעיף זה – המתכנן); המתכנן יסיים את בדיקת התכנית וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים מיום שהועברה התכנית לועדה;
:: (ב) מצא המתכנן כי התכנית שהועברה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות הועדה לתשתיות, יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, כדי שיתקנה; תוקנה התכנית והוחזרה לועדה, יערוך המתכנן בדיקה מוקדמת נוספת וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים ממועד הגשתה לועדה או מהמועד שהוחזרה לועדה;
: (4)(א)(1) תכנית לתשתית לאומית שהוגשה לועדה לתשתיות תועבר, באותו יום שהוגשה לה, ליועץ הסביבתי של הועדה;
::: (2) היועץ הסביבתי ימציא למגיש התכנית, בתוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו התכנית, הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה; העתק מההנחיות יומצא למתכנן הועדה לתשתיות;
:: (ב) חלק מגיש התכנית על ההנחיות שניתנו לו להכנת התסקיר, רשאי הוא לערור לפני הועדה לתשתיות על ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ד); הועדה תדון ותכריע בערר לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו בתוך 14 ימים מיום הגשתו;
:: (ג) התסקיר יוגש לועדה לתשתיות וליועץ הסביבתי שלה בהתאם להנחיות כאמור בפסקת משנה (א)(2);
:: (ד) בתוך שבעה ימים מיום קבלת התסקיר, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה לתשתיות; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הוא שלם;
:: (ה) היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו לועדה לתשתיות ולמגיש התכנית בתוך ארבעה עשר ימים ממועד קבלת התסקיר השלם;
: (5) הועדה לתשתיות רשאית לפטור את מגיש התכנית מהגשת תסקיר השפעה על הסביבה או לחייבו להגיש חוות דעת סביבתית במקום התסקיר; [[בסימן זה]], חוות דעת סביבתית – חוות דעת הבוחנת סוג מסוים של השפעה על הסביבה על ידי תכנית;
: (6)(א) הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית, תחליט להעבירה להערות הועדות המחוזיות, לדחותה או להתנות תנאים להעברתה, ותפרסם את החלטתה, בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגשה לה התכנית, התכנית המתוקנת או חוות דעת היועץ הסביבתי, לפי הענין ולפי המאוחר מביניהם;
:: (ב) החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית כאמור בפסקת משנה (א) –
::: (1) תפרסם הודעה על העברת התכנית בעיתון כאמור [[בסעיף 1א]], אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים” נאמר ”בחמישה עיתונים”, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ” נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים”;
::: (2) תמסור הודעות על העברת התכנית לכל משרד ממשרדי הממשלה, לועדה המקומית של מרחב תכנון ששטח התכנית, כולו או חלקו, בתחומו או גובל בתחומו, וכן לתאגידים המפורטים [[בסעיף 119ב(9)(א)]];
:: (ג) תכנית לתשתית לאומית תהיה פתוחה לעיון הציבור במשרד המועצה הארצית, במשרד הועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר;
: (7) החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית לתשתית לאומית כאמור בפסקה (6)(א), ימנה יושב ראש הועדה, באותו יום, חוקר, כהגדרתו [[בסעיף 107א(א)]], לשמיעת ההערות וההשגות שיוגשו לה;
: (8) כל מי שרשאי, לפי [[סעיף 100]], להגיש התנגדות לתכנית כאמור [[באותו סעיף]], רשאי להגיש השגה על תכנית לתשתית לאומית שהועברה כאמור בפסקה (6), בתוך שישים ימים מיום הפרסום בדבר ההעברה כאמור בפסקה (6)(ב)(1);
: (9)(א) ועדת המשנה לשמיעת השגות של הועדה לתשתיות תדון ותכריע בהשגות, בתוך עשרים ואחד ימים מהיום האחרון להגשת ההשגות;
:: (ב) מיד לאחר תום שמיעת ההשגות וההכרעה בהן תחליט הועדה לתשתיות בדבר דחיית התכנית לתשתית לאומית, התנאתה בתנאים, או בדבר הגשתה לאישור הממשלה, עם שינויים או בלא שינויים, לפי הענין;
: (10) הועברה תכנית כאמור בפסקה (6) ולא הוגשו לה השגות בתוך התקופה שנקבעה לכך תוגש התכנית לממשלה בתום שלושה ימים מתום המועד להגשת ההשגות, זולת אם החליטה הועדה לתשתיות אחרת בתוך שלושת הימים כאמור;
: (10א) הגשת תוכנית לממשלה לפי פסקה (9)(ב) או (10) והכרעת הממשלה או ועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, לפי העניין, לגבי התוכנית, יהיו בהתאם להוראות [[סעיף 53א]], ולעניין זה יקראו את [[הסעיף האמור]] כך שבמקום "מזכיר המועצה הארצית" יבוא "מזכיר הוועדה לתשתיות" ובמקום "במועצה" יבוא "בוועדה לתשתיות";
: (11) על אף האמור [[בסעיף 156]], לא יחולו [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השנייה]] על תכנית לתשתית לאומית.
@ 76ג1. הוראות מיוחדות לעניין שינוי תוכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשפ"ג-5, תשפ"ו-4)
: (א) בסעיף זה -
::- "תא שטח" - יחידת קרקע שנקבעה בתוכנית מאושרת לשם קביעת הוראות לאותה יחידה;
::- "תא שטח שהתווסף" - תא שטח שהתווסף לתוכנית המאושרת לפי סעיף קטן (ב)(2)(ד) או (ה);
::- "תוכנית מאושרת" - תוכנית לתשתית לאומית שאישרה הממשלה;
::- "תוכנית שינוי" - תוכנית לשינוי של תוכנית מאושרת.
: (ב) הוועדה לתשתיות רשאית לדון בתוכנית שינוי ולהחליט לדחותה, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי [[סעיף 76ג(10א)]] עם שינויים או בלא שינויים, והכול אם מתקיימים בה כל אלה:
:: (1) תוכנית השינוי הוגשה על ידי מי שהגיש את התוכנית המאושרת או מי מטעמו;
:: (2) השינוי הכלול בתוכנית השינוי הוא אחד או יותר מאלה, בלבד:
::: (א) שינוי מיקום של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי למיקום אחר בשטח התוכנית המאושרת או בתא שטח שהתווסף;
::: (ב) תוספת שטח כולל המותר לבנייה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 70% מהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לפי התוכנית המאושרת, או על 300 מ"ר - לעניין מבנה דרך, ולעניין מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי - על 100 מ"ר, והכול לפי הנמוך;
::: (ג) תוספת גובה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 3 מטרים מהגובה המותר של אותו מבנה מעל פני הקרקע לפי התוכנית המאושרת;
::: (ד) שינוי גבול התוכנית באופן המרחיב את שטחה, ובלבד שהשטח המוגדל לא יעלה על 5% משטח התוכנית המאושרת או על 1,000 מ"ר, לפי הנמוך, ושייעודי ההגדלה יהיו ייעודי שטח התוכנית המאושרת; על אף האמור בפסקת משנה זו, היקף השטח המוגדל שאינו מקרקעי ישראל או קרקע בבעלות רשות מקומית לא יעלה על 300 מ"ר;
::: (ה) על אף האמור בפסקת משנה (ד), לעניין תוכנית מאושרת הקובעת תוואי של תשתית לאומית מסוג קו תשתית או דרך - הרחבת התוואי שאושר בתוכנית המאושרת, ובלבד שההרחבה לא תעלה על 10% מרוחב התוואי שאושר בתוכנית המאושרת וטרם חלפו חמש שנים מיום תחילת התוכנית המאושרת;
::: (ו) הוספה, בשטח התוכנית המאושרת או בתא שטח שהתווסף, של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה של אותו מבנה לא יעלה על 100 מ"ר ושגובהו לא יעלה על 5 מטרים;
::: (ז) לעניין תוכנית מאושרת שהיא תוכנית למיזם תשתית חיוני כהגדרתו [[בחוק לקידום תשתיות לאומיות]] -
:::: (1) שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תאי שטח סמוכים בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 3,000 מ"ר, לפי הנמוך, ובלבד שסך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת וייעודי תאי השטח לפי התוכנית המאושרת לא ישונו;
:::: (2) שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תא שטח בתוכנית המאושרת לבין תא שטח שהתווסף הצמוד לו, בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 1,500 מ"ר, לפי הנמוך, ובלבד שייעוד תא השטח שהתווסף יהיה זהה לייעודו של תא השטח הצמוד לו בתוכנית המאושרת;
:: (2א) על אף האמור בפסקה (2), כללה תוכנית השינוי תא שטח שהתווסף, סך השטח הכולל המותר לבנייה שיאושר בתא שטח זה לא יעלה על 1,500 מ"ר;
:: (3) הוועדה לתשתיות לא דנה בשינוי הכלול בתוכנית השינוי בדיון להעברת התוכנית המאושרת להערות לפי [[סעיף 76ג(6)]] או בדיון להחלטה על הגשה של התוכנית המאושרת לאישור הממשלה, או שהיא דנה בשינוי כאמור, אולם היא סבורה כי עקב שינוי נסיבות או גילוי מידע חדש יש לדון בשינוי.
: (ג)(1) סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה לפגוע באדם אשר לו הייתה תוכנית השינוי מועברת להערות כאמור [[בסעיף 76ג(6)]], היה רשאי להגיש השגה בהתאם להוראות [[סעיף 76ג(8)]], לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לאישור הממשלה לפני שנתנה לאותו אדם במהלך תקופה של 60 ימים הזדמנות להשמיע את טענותיו.
:: (2) סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה להשפיע על שטחים פתוחים או כי שינוי המוצע בה במבנה דרך פוגע במעבר בעלי חיים, לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לפני שהתוכנית פורסמה בהתאם להוראות [[סעיף 76ג(6)]], וניתנה תקופה של 60 ימים מיום הפרסום להגשת השגות.
: (ד) הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תחליט הוועדה אם לדחות את תוכנית השינוי, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי [[סעיף 76ג(10א)]] עם שינויים או בלא שינויים, לפי העניין, בתוך 21 ימים מתום התקופה שבאותו סעיף קטן; הודעה על הכרעה בדבר הטענות או ההשגות ועל נימוקיה תינתן בכתב לאדם שהשמיע את הטענות או ההשגות.
: (ה) לא הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תוגש תוכנית השינוי לאישור הממשלה בהתאם [[לסעיף 76ג(10א)]] בתום 14 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), אלא אם כן הוועדה החליטה אחרת באותם 14 ימים.
: (ו) הוראות [[פסקאות (2) עד (5) ו-(11) של סעיף 76ג]] יחולו על תוכנית השינוי.
@ 76ג2. תחולה על תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות (תיקון: תשפ"ו-4)
: (א) הוראות [[סעיף 76ג1]] יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בסעיף קטן (ב), גם על שני אלה:
:: (1) המועצה הארצית - לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כאמור [[בפסקה (1) להגדרה "תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות" שבסעיף 6ב(ב)(3)]];
:: (2) הוועדה המחוזית - לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)(3)]].
: (ב) [[בסעיף 76ג1]], במקום סעיף קטן (ו) יקראו:
:: "(ו) לא נקבעה הוראה אחרת לעניין הליכי התכנון שבסעיף זה, יחולו על תוכנית השינוי הליכי התכנון לפי חוק זה.".
=== סימן ה׳3: תכנית למיתקן טעון היתר פליטה (תיקון: תשס״ח–9) ===
@ 76ד. הוראות מיוחדות לתכנית למיתקן טעון היתר (תיקון: תשס״ח–9)
: (א) בסעיף זה, ”תכנית למיתקן טעון היתר”, ”הליך משותף” – כמשמעותם [[בסעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008]] (בחוק זה – חוק אוויר נקי).
: (ב) בהליכים לאישור תכנית למיתקן טעון היתר ינהגו לפי הוראות חוק זה בכפוף להוראות לפי [[סעיף 23 לחוק אוויר נקי]].
: (ג) לא יינתן היתר לפי חוק זה להקמתו או להפעלתו של מקור פליטה טעון היתר כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]], אלא אם כן נקבע במפורש בתכנית החלה על הקרקע שלגביה מתבקש ההיתר לפי חוק זה כי היא מיועדת למקור פליטה כאמור.
=== סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות ===
@ 77. הודעה על הכנת תכנית (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4)
: מי שרשאי להגיש תכנית למוסד תכנון, רשאי לפנות למוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, בבקשה לפרסם הודעה בדבר הכנת התכנית; מצא מוסד התכנון לאחר ששקל בענין כי מן הנכון לעשות כן, יפרסם את ההודעה ברשומות, בעתון ובמשרדי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר; ההודעה תפרט את תחום התכנית והשינויים המוצעים; הפרסום בעיתון יהיה כאמור [[בסעיף 1א]]; הוצאות הפרסום יחולו על המבקש; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות מוסד תכנון לפרסם הודעה על הכנת תכנית מיוזמתו.
@ 78. היתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) פורסמה ברשומות הודעה כאמור [[בסעיף 77]], רשאי מוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, לקבוע תנאים שלפיהם יינתנו היתרי בניה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע בתחום התכנית המוצעת; תוקפם של תנאים אלה יהיה עד להפקדת התכנית, דחייתה או עד שיבוטלו התנאים או שישונו על ידי מי שקבעם, או לפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים, הכל לפי המועד המוקדם יותר; מוסד התכנון רשאי להאריך את תוקפם של התנאים או לשנותם לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שנים מנימוקים מיוחדים שיירשמו; ראה יושב ראש מוסד התכנון כי יש צורך בהארכה נוספת מעבר לשלוש שנים, רשאי הוא לעשות כן, באישור שר הפנים.
: (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת מוסד תכנון לפי סעיף זה רשאי לערור -
:: (1) כאשר ההחלטה היא של ועדה מחוזית – למועצה הארצית;
:: (2) כאשר ההחלטה היא של ועדה מקומית – לועדת הערר.
@ 79. פטור מתשלומי חובה (תיקון: תשנ״ה–4)
: הוגבלו זכויותיו של פלוני בקרקע מכוח [[סעיף 78]], רשאי שר האוצר לפטרו, פטור מלא או חלקי, מתשלום כל מס המגיע לאוצר המדינה בקשר לאותה קרקע, או לדחות את מועדי תשלומו, ורשאית רשות מקומית לתת פטור מלא או חלקי מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיעים לה מפלוני או לדחות את מועד תשלומם, הכל במידה שהדבר נוגע לתקופה שבה הוגבלו הזכויות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות.
@ 80. תפקידים מיוחדים בקשר לבטיחות הטיסה
: המועצה הארצית תורה לועדות המחוזיות לקבוע בתכניות המיתאר הוראות הדרושות, לדעת שר הבטחון או שר התחבורה, למען בטיחות הטיסה.
@ 81. ייזום תכניות לבטיחות הטיסה
: מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה רשאי להציע לכל מוסד תכנון תכנית, שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה, אם הדבר דרוש, לדעתו, למען בטיחות הטיסה; סמכות זו אינה גורעת מסמכות אחרת לפי חוק זה.
@ 82. ערר על דחיית תכנית בדבר בטיחות הטיסה
: (א) נדחתה הצעה לפי [[סעיף 81]], רשאי המציע לערור על הדחיה בפני ועדה המורכבת משר הפנים, שר האוצר, שר הבטחון ושר התחבורה, והחלטת הועדה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון שדחה את ההצעה.
: (ב) הגשת הערר תובא, בדרך המניחה את דעתה של ועדת השרים, לידיעתם של בעלי הזכויות במקרקעין ושל מחזיקיהם העלולים להיפגע על ידי קבלת הערר, ותינתן להם הזדמנות נאותה להגיש את טענותיהם בכתב בפני הועדה או להשמיען בעל־פה בפני נציגי השרים שמהם מורכבת הועדה.
@ 83. תשריט (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) לכל תכנית יצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה (להלן – תחום התכנית); אולם אין חובה לצרף תשריט להחלטה על ביטול, שינוי או התליית תכנית שאינם מחייבים שינוי של תשריט התכנית המקורית אלא אם כן מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית החליט אחרת.
: (ב) תחום התכנית יחול על שטח המצוי במחוז אחד.
@ 83א. מסמכי לוואי לתכנית (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א) מגיש תכנית יגיש למוסד תכנון יחד עם התכנית, מסמכים הדרושים להסברתה וכל מידע או מסמך אחר שידרוש יושב ראש מוסד התכנון; מוסד התכנון רשאי לדרוש כי המסמכים יתיחסו גם לשטח שהוא מחוץ לתחום התכנית כדי לבחון את ההשפעות ההדדיות של התכנית והשטח זה על זה.
: (ב) דרש יושב ראש מוסד התכנון מסמכים כאמור, יקבע גם את המועד להגשתם, ורשאי הוא לקבוע כי התכנית לא תופקד או לא תאושר, בטרם הוגשו המסמכים.
@ 83א1. מועד הגשת תכנית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: שר הפנים יקבע תנאים להגשת תכנית שבהתקיימם יראו את התכנית כתכנית שהוגשה לעניין חוק זה, לרבות מועדים לבדיקת התנאים האמורים ותוצאות אי־עמידה במועדים; על אף האמור [[בסעיפים 83א]] [[ו־85(א)]], מוסד תכנון או יושב ראש מוסד התכנון לא יהיו רשאים להוסיף תנאים לעניין זה נוסף על התנאים שנקבעו בתקנות כאמור.
@ 83ב. עריכת תסקיר השפעה על הסביבה (תיקון: תשס״ב–2, תשס״ח–9)
: (א) נדרש מגיש תכנית להגיש תסקיר השפעה על הסביבה, ייערך התסקיר וייחתם בידי בעל מקצוע.
: (א1) על תסקיר לתכנית למיתקן טעון היתר כהגדרתה [[בסעיף 76ד]], יחולו הוראות [[סעיף 23 לחוק אוויר נקי]].
: (ב) השר לאיכות הסביבה יקבע, לסוגי תכניות, את המקצועות, ההשכלה וההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעל מקצוע, כאמור בסעיף קטן (א).
@ 83ג. שמירה על עצים בוגרים (תיקון: תשס״ט–2, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה –
::- ”עץ בוגר” – עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות;
::- ”תכנית” – תכנית או חלק מתכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים, לרבות תכנית דרך, למעט תכנית שלא ניתן לקבוע במדויק היכן תמומש בפועל ותכנית שלא חלה לגביה חובת הגשת תשריט לפי [[סעיף 83]].
: (ב) בתשריט תכנית יסומנו העצים הבוגרים המצויים בתחומה באופן שיקבע שר הפנים.
: (ג) היו בתחום התכנית עצים בוגרים, לא יאשר מוסד התכנון את התכנית אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים; שר הפנים לאחר התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, יקבע סוגי תכניות שלגביהן יידרש מוסד התכנון להתייעץ עם פקיד היערות, כהגדרתו [[בפקודת היערות]], טרם קבלת החלטתו לפי סעיף זה.
: (ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בתנאים הנוגעים לנטיעת עצים לפי כל דין.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע"ה-2015]].))
@ 84. שלבי ביצוע
: כל תכנית תציין את התאריך המשוער לביצועה, ואם יש צורך תקבע שלבים לביצוע והתאריכים לביצוע כל שלב.
@ 85. הפקדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: (א) תכנית – למעט תכנית מיתאר ארצית – שהוגשה למוסד תכנון המוסמך לאשרה, תופקד על ידי מוסד התכנון בדרך הקבועה [[בסימן זה]], אולם תכנית שלא הוגשה לפי דרישת מוסד התכנון או שאינה מתאימה לדרישות אלה, רשאי הוא לדחותה בלי שתופקד.
: (ב)(1) מוסד תכנון המוסמך לאשר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ידון בתכנית ויחליט, בתוך ששים ימים מיום שהוגשה לו, להפקיד את התכנית, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה; יושב ראש מוסד התכנון, רשאי להאריך את תקופת ששים הימים בשלושים ימים נוספים, ולגבי תכנית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על חלק משמעותי ממנו – בתשעים ימים נוספים.
:: (2) דרש יושב ראש מוסד התכנון להגיש מסמכי לוואי לפי [[סעיף 83א]] כתנאי להפקדת התכנית, או הוחזרה התכנית כאמור [[בסעיף 62ב(ב)]], יחושבו המועדים הקבועים בסעיף זה ממועד הגשת המסמכים או הגשת התכנית המתוקנת.
: (ג) החליט מוסד תכנון על הפקדת תכנית, יירשם הדבר בפרוטוקול אשר ייחתם בידי היושב ראש ומזכיר מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מקבלתה.
@ 86. שינויים לפני ההפקדה (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->, תשע״ד–2)
: (א) לפני שמוסד התכנון יפקיד תכנית רשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכל כפי שיורה מוסד התכנון.
: (ב) החליט מוסד התכנון להפקיד תכנית בתנאי שיוכנסו בה שינויים או ימולאו תנאים, והשינויים לא הוכנסו או שהתנאים לא מולאו, בתוך ששה חודשים מהמועד שנמסרה למגיש התכנית הודעה על החלטת מוסד התכנון, ואם מוסד התכנון הוא ועדה מקומית – בתוך שלושה חודשים מהמועד האמור, רשאי מוסד התכנון, בתוך שלושים ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין, להחליט לבצע את הדרוש להפקדת התכנית במקומו ועל חשבונו של מגיש התכנית.
: (ג) ביצוע השינויים או מילוי התנאים לפי סעיף קטן (ב) על ידי מוסד התכנון ייעשה בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה על ידי מוסד התכנון.
: (ד) לא החליט מוסד התכנון לבצע את הדרוש להפקדת התכנית כאמור בסעיף קטן (ב) יראו את החלטת מוסד התכנון על ההפקדה, בתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), כבטלה.
: (ה) יושב ראש מוסד התכנון רשאי להאריך כל אחד מהמועדים הקבועים בסעיף זה, אם ראה כי יש הצדקה לכך, ובלבד ששוכנע כי לא יהיה בהארכת המועד כדי להביא לחריגה מהמועדים שנקבעו לאישור התכנית לפי [[סעיף 109א]].
@ 86א. הפקדת תכנית מצומצמת (תיקון: תשע״ד–2, תשפ"ד-2)
: (א) על תכנית בסמכות ועדה מקומית לפי [[סעיף 62א(א)(4), (5), (7), (9), (12) או (15)]], החלה על מגרש אחד או על מגרשים צמודים, ושטח המגרש או השטח הכולל של המגרשים הצמודים, לפי העניין, אינו עולה על 5,000 מ״ר (בסעיף זה – תכנית מצומצמת), יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים אלה:
:: (1) הסמכות של הוועדה המקומית לעניין הפקדת התכנית, תהיה נתונה ליושב ראש הוועדה המקומית;
:: (2) הבדיקה התכנונית המוקדמת בידי מהנדס הוועדה לפי [[סעיף 62ב(ה)]] תבוצע בתוך פרק זמן שלא יעלה על שלושים ימים מיום שהוגשה התכנית לוועדה המקומית; חוות הדעת לפי [[סעיף 61א(ג)(1)]], יוגשו עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה זו;
:: (3) יושב ראש הוועדה המקומית לא יחליט על הפקדת התכנית אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית המליץ בחוות דעתו לפי [[סעיף 61א(ג)(4)]], להפקיד את התכנית; חוות הדעת האמורה תוגש עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה (2);
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 85(ב)(1)]], יושב ראש הוועדה המקומית ידון בתכנית ויחליט אם להפקידה, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לו;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 86]], יושב ראש הוועדה המקומית רשאי, לפני שהוא מפקיד תכנית, לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכול כפי שיורה; דרש יושב ראש הוועדה המקומית כאמור, ימלא מגיש התכנית אחר הדרישה בתוך שלושים ימים ממועד קבלתה; לא עשה כן בתוך התקופה האמורה, יראו את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית על ההפקדה, בתום התקופה האמורה, כבטלה;
:: (6) הוראות [[סעיפים 78]], [[89א(ג)]], [[97]], [[97א]], [[98]], [[108(ג)]] [[ו־201]] לא יחולו על תכנית מצומצמת.
: (ב)(1) החלטת יושב ראש ועדה מקומית על הפקדת תכנית מצומצמת תישלח לכל חברי ועדת המשנה, כהגדרתה [[בסעיף 18(ה)]], ולנציגים בעלי הדעה המייעצת בתוך שלושה ימים מיום קבלתה.
:: (2) כל שניים מבין חברי ועדת המשנה או הנציגים בעלי הדעה המייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים דיון בעניין בוועדת המשנה; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
:: (3) הוגשה דרישה כאמור בפסקה (2), יידון העניין בישיבה הקרובה של ועדת המשנה, ולא יאוחר מ־15 ימים מיום שהוגשה הדרישה; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית כהחלטה סופית; התקיים בוועדת המשנה דיון בהתאם לדרישה כאמור, יראו את החלטת ועדת המשנה כהחלטה סופית, ולא יחולו הוראות [[סעיף 18(ז)]].
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על תכנית שמגיש התכנית הודיע בעת הגשתה כי הוא מבקש שלא להחליט על הפקדתה בדרך הקבועה בסעיף זה.
@ 87. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 88. מקום ההפקדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–10, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) תכנית מיתאר מחוזית תופקד במשרד הועדה המחוזית והעתקה יועבר למינהל התכנון במשרד הפנים בירושלים; תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, תופקד במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר.
: (ב) תכנית שהופקדה כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם באתרי אינטרנט כמפורט להלן:
:: (1) תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
:: (2) תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ג) על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות [[סעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים.
@ 89. הודעה על הפקדת תכנית (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) הודעה על הפקדת כל תכנית תפורסם ברשומות ובעתון; הפרסום בעתון יהיה כאמור [[בסעיף 1א]], וייעשה על ידי מוסד התכנון שהחליט על ההפקדה תוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה על הפקדת התכנית או מיום מילוי תנאי ההפקדה, הכל לפי המאוחר.
: (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם במשרדי הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן או חלק ממנו כלול בתחום התכנית, ובאין רשות מקומית כאמור – במקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום התכנית; כן תפורסם ההודעה על לוחות המודעות בשכונות הנוגעות בדבר.
@ 89א. פרסום ומסירה של הודעת הפקדה (תיקון: תשס״ג, תשס״ה–4, תשע״ה, תשפ"ד-4)
: (א) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת תפורסם על חשבון מגיש התכנית, על גבי שלט במקום בולט בתחום התכנית, למשך התקופה שנקבעה להגשת התנגדויות; ההודעה תכלול פרטים בהתאם להוראות [[סעיף 92]] וכן פירוט עיקרי ההבדלים בין המצב התכנוני הקיים לבין התכנית המופקדת.
: (ב) כיתוב על שלט כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בשפה העברית ואולם במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, יהיה הכיתוב גם בשפה הערבית.
: (ב1) יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תוכנית כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות על דרכי פרסום נוספות על האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אם מצא כי הפרסום לפי הוראות אותם סעיפים קטנים אינו יעיל, בשל נוכחות מעטה של תושבים בשטח שהתוכנית חלה עליו, עקב מצב מיוחד בעורף שהוכרז לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], או עקב אירוע חירום אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]].
: (ג) יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מטעמים שיירשמו ובכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, להורות כי על תכנית מסוימת או על סוגי תכניות לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או מקצתן, ורשאי הוא לקבוע דרכי פרסום חלופיות לתכנית שפטר כאמור; שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש מוסד התכנון לפטור מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב).
: (ג1) החלטת יושב ראש מוסד תכנון לפי סעיף קטן (ב1) או (ג), תועבר למינהל התכנון ותפורסם באתרי האינטרנט של מינהל התכנון ושל מוסד התכנון.
: (ד) נוסף על הוראות סעיף זה, הודעה על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), החלה על שטח שאינו עולה על 3,000 מ״ר, תפורסם או תימסר לבעלים ולמחזיקים במגרשים הגובלים בתחום התכנית, על חשבון מגיש התכנית, בדרך שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק), התשס״ד–2004]].))
@ 90. הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית
: הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תפורסם כאמור [[בסעיף 89]] ונוסף על כך במשרד הועדה המחוזית ובמשרד כל ועדה מקומית שבמחוז.
@ 91. הודעה למוסדות תכנון ומשרדי ממשלה (תיקון: תשל״ג)
: (א) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תימסר –
:: (1) לועדה המחוזית של כל מחוז הגובל מרחב תכנון מקומי הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;
:: (2) לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב תכנון הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;
:: (3) לכל משרד ממשרדי הממשלה.
: (ב) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב התכנון שעליו חלה התכנית וכן לכל משרד ממשרדי הממשלה.
: (ג) הודעה על הפקדת תכנית מפורטת תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל קרקע שבתחום התכנית.
@ 92. תוכן הודעת ההפקדה (תיקון: תשל״ג, תשס״ח–10)
: (א) הודעה על הפקדה תכלול ככל האפשר את מספרי הגוש והחלקה, את שם השכונה ואת הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם; כן תכלול ההודעה את עיקרי הוראות התכנית המופקדת, ואת המען והמועד והגשת התנגדויות לתכנית.
: (ב) לא צוינו בהודעה כאמור בסעיף קטן (א) מספרי הגוש והחלקה, הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם, כולם או חלקם, תכלול ההודעה תיאור כללי של הסביבה שבה נמצא תחום התכנית, באופן המאפשר לזהותה.
@ 93. הודעות על הפקדה מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->)
: שר הפנים רשאי לקבוע את דרכי מסירת הודעה על הפקדתה של תכנית לגופים ציבוריים המטפלים בשמירת טבע ונוף, בעתיקות ובערכים היסטוריים, אסתטיים וארכיטקטוניים וכמו כן למוסדות דת, חינוך ותרבות.
@ 94. הודעה על תכניות הנוגעות לטיסה
: הודעה על הפקדת תכנית שיש בה כדי להשפיע על הטיסה האזרחית או הצבאית תימסר גם למי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון, הכל לפי הענין.
@ 95. מניעת טענות
: טענה כי הודעת הפקדה לפי [[סעיפים 91]] [[או 93]] לא נמסרה למי שזכאי לכך, לא תישמע אלא מאותו זכאי עצמו.
@ 96. עיון בתכנית
: כל מעונין בתכנית שהופקדה, רשאי לעיין בה במקום ההפקדה ללא תשלום.
@ 96א. זכות עיון במסמכי מוסד תכנון וחובת פרסום באינטרנט (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) מסמכי תכנית וכל מסמך אחר שהוגש לפי חוק למוסד תכנון הדן בתכנית על ידי מגיש התכנית או מי מטעמו, וכן חוות דעת שהגיש נציג בעל דעה מייעצת לפי [[סעיף 18(ג2)]], חוות דעת היועץ המשפטי ומהנדס הוועדה המקומית שהוגשו לפי [[סעיף 61א(ג)(1)]], חוות דעת מהנדס הוועדה המקומית שהוגשה לפי [[סעיף 61א(ג)(4)]], וחוות דעת נציג שר בוועדה המחוזית או גורם אחר שקבע שר הפנים שהוגשה לפי [[סעיף 61ב(ב)]], יועמדו לעיון הציבור ממועד הגשתם למוסד התכנון.
: (ב) מזכיר מוסד תכנון יפרסם מסמכים כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט של מוסד התכנון ויעמידם לעיון הציבור, ורשאי שר הפנים לקבוע הוראות לעניין זה.
: (ג) שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מסמכים, למעט הוראות ותשריט של תכנית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם, אם מצא שבפרסומם יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה.
@ 97. הוראות לגבי מתן היתר שלא על פי תכנית מופקדת (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א)(1) הפקידה הועדה המקומית תכנית שבסמכותה, כאמור [[בסעיף 61א]], ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי [[סעיף 145]] לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת, אלא באישור הועדה המקומית; לא תדון הועדה המקומית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה, על חשבון המבקש, הודעה כאמור [[בסעיף 149]] וניתנה, למי שעלול להיפגע מההחלטה, הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים.
:: (2) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית, בדבר מתן היתר על פי סעיף זה, רשאי לערור לועדת הערר.
: (ב)(1) הפקידה הועדה המחוזית תכנית שבסמכותה כאמור [[בסעיף 61א]] ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי [[סעיף 145]] לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת אלא באישור ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית; לא תדון הועדה המחוזית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה על חשבון המבקש הודעה כאמור [[בסעיף 149]] וניתנה למי שעלול להיפגע מהחלטתה הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים.
:: (2) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית בדבר מתן היתר לפי סעיף זה, רשאי לערור לועדה המחוזית.
@ 97א. היתר על־פי תכנית שהופקדה (תיקון: תשמ״א–2, תשמ״ג, תשנ״ה–4)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 97]] [[ו־145(ב)]], רשאי מוסד תכנון שהפקיד תכנית, לאשר מתן היתר על פי תכנית שהפקיד אף אם אינו בהתאם לתכנית בת תוקף, אם נתקיימו שניים אלה:
:: (1) התכנית שבתוקף אושרה לפני י״ב בטבת התש״י (1 ינואר 1950);
:: (2) לא הוגשה התנגדות לתכנית שהופקדה עד תום תקופת ההפקדה, או שבמתן ההיתר אין כדי להשפיע על החלטה בדבר קבלת התנגדות שהוגשה.
: (ב) לענין [[פרקים ח׳]], [[ח׳1]] [[ו-ט׳]], יראו את יום מתן ההיתר לפי סעיף זה כיום תחילת תכנית לגבי המקרקעין שעליהם חל ההיתר.
@ 98. הגבלת פעולות אחרי הפקדת תכנית (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->)
: (א) מוסד תכנון שהפקיד תכנית, רשאי, אחרי הפקדת התכנית, ועד למתן תוקף לה, לאסור מתן כל היתר לבניה ולשימוש לגבי מקרקעין שבתחום התכנית או לקבוע תנאים למתן היתר כאמור.
: (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר.
: (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מחוזית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני המועצה הארצית.
@ 99. מקומות קדושים והיסטוריים ובתי־קברות
: הוראה בתכנית מיתאר מחוזית או מקומית בדבר שמירת מקום קדוש או בדבר בתי קברות תיערך בהתייעצות עם שר הדתות; הוראה כאמור בדבר שמירה על בנינים או אתרים שיש להם חשיבות היסטורית או ארכיאולוגית תיערך בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות.
@ 100. התנגדות (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה)
: כל מעונין בקרקע, בבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו נפגע על ידי תכנית מיתאר מחוזית או מקומית או תכנית מפורטת שהופקדו, רשאי להגיש התנגדות להן, וכן רשאים להגיש התנגדות להן –
: (1) ועדה מקומית, או מהנדס ועדה מקומית, שמרחב התכנון שלה כלול בתחום התכנית או גובל אותו;
: (2) רשות מקומית, לרבות ועד מקומי כאמור [[בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות]], שאזור שיפוטה כלול בתחום התכנית או גובל אותו;
: (3) גוף ציבורי או מקצועי שאושר לכך בדרך כלל על ידי שר הפנים בצו ברשומות ושיש לו ענין ציבורי בתכנית;
:: ((פורסמו צווים הקובעים את גופים ציבוריים ומקצועיים הבאים להגשת התנגדות לתכנית מיתאר מחוזית, מקומית או מפורטת שהופקדה ושיש להם ענין ציבורי בה: המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית לישראל, מינהל הפיתוח של קרן קיימת לישראל, מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע, הרשות לגנים לאומיים, הרשות לשמורות טבע, החברה להגנת הטבע, המועצה לארץ ישראל יפה, אגודת אדריכלי הנוף, המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר"ז), אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל (ק"ת תשל"ד, 535); אגודת האדריכלים בישראל, אגודת הארכיטקטים העצמאית בישראל (ק"ת תשל"ט, 228, 1018); האגודה הגיאוגרפית הישראלית (ק"ת תשמ"ט, 738); אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה, אתרא קדישא (ק"ת תשנ"ג, 431); התאחדות הקבלנים והבונים (ק"ת תשס"א, 486); התאחדות התעשיינים בישראל (ק"ת תשס"ב, 600); המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי (ק"ת תשס"ד, 247); עמותה לקידום התכנון, הבניה והסביבה בישראל (ק"ת תשס"ה, 7); עמותת במקום, מתכננים למען זכויות תכנון (ק"ת תשע"ה, 1887); ((ה))מועצה לשימור אתרי מורשת ישראל (ק"ת תשע"ז, 606).))
: (4) כל משרד ממשרדי הממשלה;
: (5) מתכנן המחוז – לתכנית שבסמכות הועדה המקומית.
@ 101. התנגדות מטעמי בטיחות הטיסה
: (א) מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון רשאי להגיש התנגדות לתכנית שהופקדה אם מצא שיש בה השפעה על הטיסה האזרחית או הצבאית והגשת ההתנגדות דרושה למען בטיחות הטיסה.
: (ב) נדחתה התנגדות לפי סעיף זה, רשאי המתנגד, תוך חמישה־עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה על הדחיה, לערור על הדחיה בפני ועדת השרים כאמור [[בסעיף 82]], והוראות [[אותו סעיף]] יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין.
@ 102. המועד להגשת התנגדות (תיקון: תשל"ג, תשנ״ה–4, תשס״ח–5)
: התנגדות לתכנית תוגש תוך חודשיים מהיום שפורסמה הודעה על הפקדתה; ואולם רשאי מוסד התכנון אשר הפקיד את התכנית, לקבוע להגשת התנגדויות תקופה ארוכה יותר, שלא תעלה על שלושה חודשים, הן למקרה מסוים והן לסוג של תכניות; מועד פרסום ההודעה יהיה המועד המאוחר שבין הפרסומים בעתון.
@ 103. מקום הגשת התנגדות (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4)
: התנגדות תוגש על ידי המתנגד –
: (1) לתכנית מיתאר מחוזית – למועצה הארצית ועותק לועדה המחוזית הנוגעת בדבר;
: (2) לתכנית בסמכות הועדה המחוזית – לועדה המחוזית, ועותק לועדה המקומית הנוגעת בדבר;
: (3) לתכנית בסמכות הועדה המקומית – לועדה המקומית, ועותק לועדה המחוזית.
@ 103א. הנמקת התנגדות (תיקון: תשמ״ו–2)
: (א) התנגדות לתכנית לא תתקבל ולא תידון אלא אם כן הוגשה בכתב בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנושא ציבורי שענינו שמירת אתרים, טבע, נוף, ואיכות חיים וסביבה, יכול שמתנגד המייצג קבוצת מתנגדים יגיש התנגדות מנומקת, המלווה בתצהיר שלו, ומתנגדים אחרים שהתנגדותם דומה במהותה רשאים להסתמך על התצהיר שהגיש אותו מתנגד.
@ 104. עיון בהתנגדויות (תיקון: תשע״ה)
: רשאי לעיין בהתנגדויות כל מי שעלול להיפגע על ידי קבלתן; אולם שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון, רשאי לקבוע בתקנות אם ובאיזו מידה תהא התנגדות לפי [[סעיף 101]] פתוחה לעיון.
@ 105. המחליטים בהתנגדות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: המועצה הארצית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית מיתאר מחוזית; הועדה המחוזית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שהופקדה על ידיה; הועדה המקומית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שבסמכותה.
@ 106. דיון והכרעה בהתנגדות (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תש״ס–2, תשס״ה–5, תשע״ד–2)
: (א) הוגשה התנגדות –
:: (1) לתכנית מיתאר מחוזית – רשאית הועדה המחוזית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות למועצה הארצית, תוך ארבעים וחמישה ימים מתום המועד להגשת ההתנגדות לפי [[סעיף 102]], אלא אם כן קבעה המועצה הארצית מועד אחר;
:: (2) לתכנית שהפקידה הועדה המחוזית – רשאית הועדה המקומית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות לועדה המחוזית תוך עשרים ואחד ימים מתום המועד להגשת התנגדויות לפי [[סעיף 102]];
:: (3) לתכנית בסמכות הועדה המקומית – רשאי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך להגיש חוות דעת לועדה המקומית בקשר להתנגדות, תוך 21 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות.
: (ב) מוסד תכנון כאמור [[בסעיף 105]], שאליו הוגשה התנגדות, רשאי לדחותה או לקבלה, כולה או מקצתה, או לשנות את התכנית, ככל המתחייב מקבלת ההתנגדות; היתה קבלת ההתנגדות עלולה, לדעת מוסד התכנון, לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, לא יכריע המוסד בהתנגדות לפני שיתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע טענותיו.
: (ג) מוסד תכנון שהוגשו אליו התנגדויות זהות במהותן, רשאי להזמין ולשמוע רק מספר מתנגדים מבין מגישי ההתנגדויות, אם לדעתו מייצגים אותם מתנגדים ענין או מקום זהים; כן רשאי מוסד התכנון להחליט כי יימנע משמיעת התנגדות שיש בה חזרה על התנגדות ששמע קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.
: (ד)(1) מצא מוסד תכנון כי התנגדות לתכנית או התנגדות להקלה או לשימוש חורג הוגשה שלא בתום לב והיא טורדנית וקנטרנית, רשאי הוא לחייב את מי שהתנגד, לשלם ליזם התכנית את הוצאות ההליך במוסד התכנון.
:: (2) מצא מוסד התכנון כי ההתנגדות היתה מוצדקת, רשאי הוא לחייב את היזם בתשלום הוצאות ההליך למתנגד.
:: (3) (((נמחקה).))
@ 107. שמיעת התנגדויות בפומבי (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4)
: לדיון בהתנגדויות יוזמנו המתנגד ומגיש התכנית; בתכנית מיתאר מחוזית יוזמן גם מתכנן המחוז ובתכנית שבסמכות הועדה המחוזית גם מהנדס הועדה המקומית, והם יהיו רשאים להשמיע דבריהם לפני המוסד המכריע; שמיעת ההתנגדות תהיה בפומבי.
@ 107א. מינוי חוקר (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה, ”חוקר” – מי ששר הפנים מינהו, ברשימת חוקרים שפורסמה ברשומות, לשמוע התנגדויות לתכניות, והוא אחד מאלה:
:: (1) עורך דין בעל ותק של חמש שנים;
:: (2) מהנדס רשוי או אדריכל רשוי לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958]], והוא בעל נסיון בתחום התכנון והבניה;
:: (3) מי שהיה יושב־ראש מוסד תכנון במשך חמש שנים לפחות;
:: (4) בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה.
: (ב) מוסד תכנון הדן בהתנגדויות לתכנית, רשאי למנות חוקר לשמיעת ההתנגדויות שהוגשו לו, אם הוא סבור כי עקב מספר המתנגדים או מהות ההתנגדויות מן הראוי לעשות כן, ואולם לא תמנה הועדה למתקנים בטחוניים חוקר, אלא לאחר שהתייעצה עם שר הבטחון; נתמנה חוקר לאחר שמוסד התכנון החל בשמיעת ההתנגדויות, רשאי החוקר לחזור ולשמוע התנגדויות שכבר נשמעו בפני מוסד התכנון.
: (ג) לא מינה מוסד התכנון חוקר לגבי תכנית פלונית, והיה שר הפנים סבור כי מן הראוי לעשות כן, רשאי השר למנות חוקר לאחר ששמע את דעתו של יושב ראש מוסד התכנון בענין.
: (ד) על שמיעת ההתנגדויות לפני חוקר יחולו הוראות [[סעיפים 106(ב) ו־(ג)]] [[ו־107]] בשינויים המחוייבים; החוקר יגיש למוסד התכנון תמצית ההתנגדויות והמלצותיו לגביהן והוא יוזמן לכל דיון במוסד התכנון בענין התכנית והתנגדות לה.
: (ה) שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע את סמכויותיו וסדרי עבודתו של חוקר, ובהתייעצות עם שר האוצר – את שכרו.
: (ו) המועצה הארצית רשאית לפעול בהתאם להוראותיו של סעיף זה, בשינויים המחוייבים, כשהיא דנה בהערות ובתגובות לתכנית מיתאר ארצית, אם ראתה כי מן הנכון לעשות כן.
@ 108. הכרעה בהתנגדות ואישור תכנית בהעדר התנגדות (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) מוסד תכנון יחליט לאשר או לדחות תכנית הטעונה אישורו רק לאחר עיון בחוות הדעת שהוגשו לפי [[סעיף 106(א)]] והמלצות החוקר לפי [[סעיף 107א(ד)]], אם הוגשו, ולאחר סיום שמיעת ההתנגדויות והכרעה בהן; אישור כאמור, יכול שיהיה מותנה בשינוי התכנית או במילוי תנאים, כפי שיקבע מוסד התכנון.
: (ב) הודעה על הכרעה בדבר התנגדויות ועל נימוקיה תינתן בכתב למתנגד ולמי שהשמיע טענות לפי [[סעיף 106]].
: (ג) הופקדה תכנית ולא הוגשה התנגדות בתוך התקופה הקבועה [[בסעיף 102]], יראו את התכנית כמאושרת על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתום שלושים ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליט המוסד אחרת תוך אותם שלושים הימים; ואולם אם התכנית טעונה אישור שר הפנים, לפי [[סעיף 109]], לא יראו אותה כמאושרת אלא לאחר קבלת אישור השר לפי [[אותו סעיף]].
: (ד) החליט מוסד תכנון לאשר תכנית או לדחותה, או אישר מוסד תכנון תכנית לפי סעיף קטן (ג), יירשם הדבר בפרוטוקול שייחתם בידי היושב ראש והמזכיר של מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה כאמור; בתכנית מיתאר מחוזית תישלח ההודעה האמורה גם לועדה המחוזית, בתכנית שבסמכות הועדה המחוזית – גם לועדה המקומית, ובתכנית שבסמכות הועדה המקומית גם לועדה המחוזית.
@ 109. סמכויות השר (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ח–5, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית, יעביר את התכנית לעיונו של שר הפנים מיד לאחר החלטתו; השר רשאי להורות, תוך 60 ימים מהיום שהועברה אליו התכנית, כי התכנית טעונה אישורו; החליט השר כאמור, יודיע על כך למוסד התכנון הנוגע בדבר תוך עשרה ימים מיום החלטתו.
: (ב) החליט השר כי התכנית טעונה אישורו, לא יינתן תוקף לתכנית אלא באישור השר; החלטת השר תינתן תוך 30 ימים מהיום שהתכנית הוגשה לאישורו; לא נתן החלטה תוך תקופה זו, יראו את התכנית כמאושרת על ידי השר.
: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע סוגי תכניות בסמכות ועדה מחוזית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהן.
@ 109א. מועדים לסיום הטיפול בתכנית (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ג-4)
: (א)(1) הוועדה המקומית תחליט לאשר תכנית שבסמכותה או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה, בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה, ולעניין תכנית מצומצמת שחלות לגביה הוראות [[סעיף 86א]] – בתוך שמונה חודשים ממועד הגשתה; יושב ראש הוועדה המחוזית רשאי, לבקשת הוועדה המקומית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
:: (2) לא החליטה הוועדה המקומית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המקומית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית לוועדה המחוזית; משהועברה התכנית לוועדה המחוזית יועברו סמכויותיה של הוועדה המקומית לגבי אותה תכנית לוועדה המחוזית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; הוועדה המחוזית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית; הוועדה המחוזית תחליט אם לאשר את התכנית או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה (בסעיף זה – תחליט בתכנית), בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה.
:: (3) הדיון בתכנית שהועברה לוועדה המחוזית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת משנה שמינתה הוועדה המחוזית לעניין זה לפי [[סעיף 11ב]]; על החלטת ועדת משנה כאמור לא יחולו הוראות [[סעיף 11ד]]; על החלטה כאמור למעט על החלטה על תכנית מצומצמת כמשמעותה [[בסעיף 86א]] יחולו הוראות [[סעיף 110]].
:: (4) על אף הוראות פסקאות (1) עד (3), לא אושרה תכנית מצומצמת כמשמעותה [[בסעיף 86א]] בתוך עשרה חודשים מיום שהוחלט על הפקדתה לפי [[סעיף 86א]], יראו את התכנית כבטלה.
: (ב)(1) הוועדה המחוזית תחליט בתכנית שבסמכותה, בתוך 18 חודשים ממועד הגשתה, ורשאי שר הפנים לקבוע תקופה ארוכה יותר לגבי סוגי תכניות שיקבע; יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת הוועדה המחוזית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים שיירשמו.
:: (2) לא החליטה הוועדה המחוזית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המחוזית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית למועצה הארצית, ואולם, אם התוכנית היא תוכנית למגורים הכוללת למעלה מ-500 יחידות דיור, יעביר מזכיר הוועדה את התוכנית למועצה הארצית בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1), אף אם מגיש התוכנית לא ביקש זאת; משהועברה התכנית למועצה הארצית, יועברו סמכויותיה של הוועדה המחוזית לגבי אותה תכנית למועצה הארצית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; המועצה הארצית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המחוזית; המועצה הארצית תחליט בתכנית בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה.
:: (3) הדיון בתכנית שהועברה למועצה הארצית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת המשנה שמינתה לעניין זה לפי [[סעיף 6(ד)]].
:: (4) בסעיף קטן זה, "תוכנית למגורים" - תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישור תוכנית נוספת, למעט תוכנית נוספת שהיא תוכנית איחוד או חלוקה כמשמעה [[בסימן ז']].
: (ג) המועצה הארצית תדון ותחליט בתכנית מיתאר ארצית בתוך 12 חודשים מיום שהחליטה על העברת התכנית להערות לפי [[סעיף 52]], ולגבי תכנית מיתאר מחוזית – בתוך 12 חודשים מיום שהוועדה המחוזית הגישה לה אותה.
: (ד) החליט יושב ראש מוסד תכנון על הארכת מועדים כאמור בסעיפים קטנים (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, יודיע על כך לשר הפנים, בצירוף הנימוקים להחלטתו.
@ 110. ערר בפני המועצה הארצית (תיקון: תשל"ג, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) על החלטת ועדה מחוזית בדבר אישור תכנית או דחייתה רשאים לערור בפני המועצה הארצית כל אחד מאלה:
:: (1) בזכות –
::: (א) שלושה חברי הועדה המחוזית כאחד;
::: (ב) ועדה מקומית או רשות מקומית הנוגעת בדבר;
:: (2) ברשות יושב ראש הועדה המחוזית –
::: (א) מגיש התכנית;
::: (ב) מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה;
::: (ג) מי שהשמיע טענות לפי [[סעיף 106(ב)]].
: (ב) בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש הועדה המחוזית, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית והוא יתן החלטתו בתוך חמישה עשר ימים.
: (ג) יושב ראש הועדה המחוזית רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה לממלא מקומו.
: (ד) הערר יוגש בתוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית, או הרשות לערור, לפי הענין.
: (ה) המועצה הארצית תיתן החלטתה תוך תשעים ימים מתום הגשת תשובות המשיבים או מתום המועד להגשת התשובות, כפי שייקבע, הכל לפי המוקדם.
: (ו) לבקשת מוסד תכנון רשאי שר הפנים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למתן ההחלטה.
: (ז) הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.
@ 111. ערר על החלטת ועדת הערר בפני הועדה המחוזית (תיקון: תשכ״ז, תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ"ה-4)
: (א) על החלטת ועדת ערר לפי [[סעיף 112]] רשאים לערור בפני הועדה המחוזית ברשות יושב ראש ועדת הערר:
:: (1) מי שהיה צד להליך בפני ועדת הערר;
:: (2) מגיש התכנית;
:: (3) מגיש התנגדות;
:: (4) מי שהשמיע את טענותיו לפי [[סעיף 106(ב)]];
:: (5) חבר ועדת הערר;
:: (6) נציג בעל דעה מייעצת כאמור [[בסעיף 18(ב)]];
:: (7) יושב ראש הועדה המקומית או ועדת המשנה שלה לתכנון ולבניה;
:: (8) מהנדס הועדה המקומית;
:: (9) מהנדס הרשות המקומית.
: (ב) בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר, תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצאה לצדדים בערר החלטה של ועדת הערר, והוא יתן החלטתו תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה.
: (ג) התקבלה רשות כאמור, יוגש הערר לועדה המחוזית, תוך שבעה ימים מיום קבלת הרשות; הועדה המחוזית תיתן החלטתה בערר תוך שלושים ימים מהיום שהוגש הערר והחלטתה תהיה סופית.
: (ד) הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.
@ 112. ערר בפני ועדת הערר (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשפ"ג-4)
: (א) על החלטת הועדה המקומית בדבר אישור תכנית שבסמכותה כאמור [[בסעיף 62א]] או דחייתה, רשאים לערור בפני ועדת הערר:
:: (1) שניים כאחד מבין חברי הועדה המקומית;
:: (2) שניים כאחד מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת כאמור [[בסעיף 18(ב)]];
:: (3) שניים כאחד מבין חברי הועדה המחוזית;
:: (4) מתכנן המחוז;
:: (5) מגיש התכנית;
:: (6) מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה;
:: (7) מי שהשמיע טענות לפי [[סעיף 106(ב)]].
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), הייתה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (א) ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, יחולו לגבי מי שמנוי בפסקאות (5) עד (7) שבאותו סעיף קטן (בסעיף קטן זה - מגיש ערר מוחרג) הוראות אלה:
:: (1) מגיש ערר מוחרג רשאי לערור ברשות יושב ראש ועדת הערר; בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר בתוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (ב);
:: (2) יושב ראש ועדת הערר ייתן החלטתו בבקשת רשות לערור בתוך 15 ימים מיום שהוגשה לו; בהחלטתו יביא בחשבון יושב ראש הוועדה, בין היתר, שיקולים אלה: הבקשה מגלה עילה או שהיא מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה והיא אינה קנטרנית או טורדנית;
:: (3) ניתנה רשות לערור, יוגש הערר לוועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שניתנה הרשות כאמור.
: (ב) הערר יוגש בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המקומית.
: (ג) ועדת הערר תיתן החלטתה בתוך שישים ימים מיום הגשת הערר.
: (ד) הודעה על ההחלטה בערר תינתן בתוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.
@ 113. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 114. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 115. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 116. סמכויות מוסד תכנון בערר (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->)
: (א) מוסד תכנון המוסמך להכריע בערר, רשאי לקבלו, כולו או מקצתו, או לדחותו ולאשר את התכנית, עם או בלי שינויים, או לדחותה.
: (ב) מוסד התכנון רשאי להחזיר את התכנית לדיון למוסד התכנון שעל החלטתו הוגש הערר, עם הוראות או בלעדיהן.
@ 117. פרסום אישור תכנית ודחייתה
: הודעה על אישור תכנית לפי [[סימן זה]] ועל דחייתה תינתן ותפורסם בדרך שנותנים ומפרסמים הודעה על הפקדת אותה תכנית, והיא תינתן למי שזכאי לקבל הודעה על הפקדה כאמור.
@ 118. שמירת תכנית שאושרה ופרסומה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–10, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) תכנית, לאחר שאושרה לפי [[סימן זה]], תימצא –
:: (1) בתכנית מיתאר מחוזית – במשרד הפנים ובמשרד הועדה המחוזית;
:: (2) בתכנית מיתאר מקומית או בתכנית מפורטת – במשרד הפנים בירושלים, במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית.
: (ב) תכנית, לאחר שאושרה לפי [[סימן זה]], תפורסם באתר האינטרנט כמפורט להלן:
:: (1) תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
:: (2) תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ג) על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות [[סעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים.
@ 119. תחילתה של תכנית (תיקון: תשל"ט, תשנ״ה–4, תשס״ח–10)
: (א) תחילתה של תכנית, שאושרה לפי [[סימן זה]], היא בתום חמישה עשר ימים מיום פרסום הודעה ברשומות או בעתון על דבר אישורה, לפי המועד שבו פורסמה ההודעה האחרונה מבין ההודעות ברשומות או בעיתון.
: (ב) מועד פרסום ההודעה ברשומות יהיה המועד הקובע לענין תביעת פיצויים לפי [[סעיף 197]].
: (ג) אין חובה לפרסם את מסמכי התכנית והוראותיה ברשומות.
@ 119א. חובת מסירת מידע (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2)
: ועדה מקומית תמסור, בכתב, לכל מעונין בקרקע, לפי בקשתו, תוך שלושים ימים, מידע בדבר התכניות הנוגעות לקרקע, בין שהן תקפות, מופקדות או שפורסמה הודעה על הכנתן לפי [[סעיף 77]] וכן תנאים לפי [[סעיף 78]] החלים על הקרקע, אם נקבעו תנאים כאמור; הועדה תמסור גם מידע בדבר חבות בתשלום היטל השבחה.
@ 119א1. העברת הדיון למוסד תכנון אחר (תיקון: תשע״ח, תשפ"ב-14)
: החל מוסד תכנון לדון בתכנית, ובטרם השלים את הדיון בה עברה הסמכות לגבי אותה תכנית לפי הוראות [[סעיפים 31א]] [[או 62א(א1)(1) או (3), (ג), (ד)(1א)(ג) או (ה1)]], למוסד תכנון אחר, יעביר מוסד התכנון את הדיון למוסד התכנון האחר, ואולם אם החליט מוסד התכנון על הפקדת התכנית לפני שעברה הסמכות למוסד התכנון האחר, תהיה נתונה לו הסמכות להמשיך ולדון בתכנית בכפוף להוראות לפי חוק זה.
@ 119א2. (תיקון: תשפ"ו-5) : (((פקע).))
=== סימן ו׳1: תכנון דרכים ומסילות ברזל (תיקון: תשנ״ד) ===
@ 119ב. הוראות מיוחדות לדרכים (תיקון: תשנ״ד)
: בהליכים לאישור תכנית דרך ינהגו לפי הוראות חוק זה, זולת ההוראות המיוחדות והשינויים המפורטים להלן:
: (1) המדינה, רשות מקומית, ועדה מקומית, רשות שהוקמה לפי דין או גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה, רשאים להגיש תכנית דרך לועדה המחוזית הנוגעת בדבר, בכפוף להוראות [[סעיף 119ג]];
: (2) לענין הוראות [[סעיפים 77]] [[ו־78]] –
:: (א) פרסום בעתון של הודעה על הכנת תכנית דרך יהיה כאמור [[בסעיף 1א]], אך במקום ”בשני עתונים” יבוא "בשלושה עתונים” ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ” יבוא ”שלפחות שניים מהם הם עתונים נפוצים”;
:: (ב) יראו את מועד פרסום ההודעה בעתונות כאמור [[בסעיף 1א]] כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור [[בסעיף 78]];
: (3) נכללו בתכנית דרך שינוי לתכנית אחרת או הוראות המחייבות שינוי מיתקני תשתית, יצוינו בתכנית הדרך גם השינויים שיידרשו בתכנית ובמיתקנים כאמור; תכנית דרך תהווה כשלעצמה שינוי לתכנית אחרת וניתן יהיה לשנות על פיה מיתקני תשתית, רק אם נקבעו בה במפורש השינויים האמורים.
: (4) נכללו מבני דרך בתכנית דרך, יצוינו מבנים אלה בתשריט התכנית;
: (5) על אופן הכנתה של תכנית דרך יחולו גם ההוראות שנקבעו לענין זה בתכנית המיתאר הארצית לדרכים;
: (6) הוגשה לועדה המחוזית תכנית דרך, לאחר שהתמלאו התנאים [[שבסעיף 119ג]], ימציא מגיש התכנית העתק ממנה לועדה המקומית, וזו תדון בתכנית ותחווה דעתה עליה תוך 30 ימים מיום שהומצא לה העתק התכנית; לא דנה הועדה המקומית בתכנית או לא חיוותה דעתה עליה תוך 30 הימים האמורים, רואים את הועדה המקומית כאילו לא התנגדה להפקדתה;
: (7) ועדה מחוזית תדון בתכנית דרך שהוגשה לה לפי פסקה (1), לאחר שהוגשה לה חוות דעת הועדה המקומית או בתום המועד האמור בפסקה (6), לפי המוקדם, ותחליט תוך 30 ימים אם להפקיד את התכנית או לדחותה;
: (8) ועדה מחוזית הדנה בתכנית דרך שהוגשה לה, תזמין לדיון את מהנדס הועדה המקומית שבתחומה מצויה התכנית, וכן את מהנדס הועדה המקומית של מרחב התכנון המקומי הגובל, אם לדעת הועדה המחוזית יש לתכנית השפעה על תחום מרחב זה, לשמיעת הערותיהם המקצועיות לתכניות והערות הועדות המקומיות שבהן הם משמשים מהנדסים.
: (9) החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית דרך יחולו הוראות אלה:
:: (א) הועדה תמסור הודעה על ההפקדה בנוסף למנויים [[בסעיף 91]], גם לתאגידים הפועלים על פי דין והממונים על שירותי רכבת, בזק, חשמל, מים וביוב, וכן לבעלים של מיתקני תשתית שבתחום התכנית; סברה הועדה המחוזית כי שירותים כאמור ומיתקני תשתית המצויים מחוץ לתחום התכנית, עלולים להיפגע על ידי התכנית, תמסור הודעה על הפקדת התכנית גם לממונים על השירותים ולבעלי המיתקנים האמורים;
:: (ב) התנגדות לתכנית החלה בשטח בנוי תוגש תוך 60 ימים מהיום שפורסמה בעתונות ההודעה על הפקדת התכנית הנדונה; התנגדות לתכנית החלה בשטח אחר, תוגש תוך 30 ימים מיום שפורסמה הודעה כאמור; לענין זה, ”שטח בנוי” – שטח שנועד בתכנית או שתכנית מתירה בו מגורים, משרדים, מסחר, תעשיה, מלונאות, מוסדות ציבור ובנייני ציבור במרחק שאינו עולה על 100 מטרים מגבול תוואי הדרך המתוכננת;
:: (ג) הועדה או ועדת משנה שלה, תדון בהתנגדויות ותחליט בהן תוך 30 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות, ורשאית היא להיעזר לשם כך בחוקר; לא דנה או לא החליטה הועדה בהתנגדויות במועד זה, ימנה שר הפנים, לבקשת מגיש התכנית, תוך 20 ימים ממועד קבלת הבקשה, חוקר לשמיעת התנגדויות והכרעה בהן; במנותו את החוקר יקצוב השר לחוקר את התקופה לשמיעת התנגדויות ולמתן המלצה בהן, ובלבד שלא תפחת מ־30 ימים; הועדה המחוזית תחליט בדבר אישור התכנית או דחייתה מיד לאחר תום שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן;
:: (ד) לא הוגשו התנגדויות לתכנית, יראו את התכנית כמאושרת בידי הועדה, כעבור 20 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליטה הועדה אחרת בתוך המועד האמור, לפי דרישה של חבר מחבריה אשר הוגשה בתוך 10 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות;
:: (ה) החלטת הועדה על הפקדת תכנית או על אישורה, תירשם בפרוטוקול אשר ייחתם בידי יושב ראש הועדה ומזכיר הועדה, ויישלח לחברי הועדה ולמגיש התכנית בתוך 14 ימים מיום ההחלטה כאמור;
:: (ו) המועדים האמורים [[בסעיף 109(א) ו־(ב)]] יהיו 30 ימים; ואולם אם הוגשו התנגדויות לתכנית, יהיה המועד האמור [[בסעיף 109(ב)]] 60 ימים;
: (10) תחילתה של תכנית דרך שאושרה, למעט לענין [[פרק ט׳]], בתום 15 ימים מיום פרסום הודעה בעתון על אישורה.
@ 119ג. תסקיר השפעה על הסביבה (תיקון: תשנ"ד, תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: (א) בטרם תוגש תכנית דרך לועדה מחוזית, יכין מגיש התכנית תשריט דרך, בהתאם להנחיות מתכנן המחוז, ויגישו לנציג השר לאיכות הסביבה בועדה המחוזית ([[בסימן זה]] – יועץ סביבתי), למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית הנוגעת בדבר; יועץ סביבתי שקיבל תשריט כאמור, יחזירו למגיש התכנית תוך 15 ימים מיום שקיבל את התשריט, ורשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית, בתוך 15 הימים האמורים, להכין תסקיר השפעה על הסביבה; דרש היועץ הסביבתי הכנת תסקיר כאמור, ינחה את מגיש התכנית בדבר הכנתו; העתק מההנחיות יומצא למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית.
: (ב) הנחיות להכנת תסקיר כאמור בסעיף קטן (א), יהיו בהתאמה לרמת התכנית, סוגה ומקומה.
: (ג) סבר מגיש תכנית הדרך כי לא נדרש תסקיר או חלק על ההנחיות שניתנו לו להכנתו, רשאי הוא לערור בפני הועדה המחוזית על הדרישה או ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ה); הועדה תדון בערר, לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו תוך 15 ימים מיום הגשתו; מגיש תכנית הדרך לא יוכל לערור על הדרישה להכנת תסקיר במקרים שהכנתו נדרשת לפי הוראות תכנית בת־תוקף.
: (ד) התסקיר יוגש ליועץ הסביבתי, לועדה המחוזית ולועדה המקומית.
: (ה) תוך 15 ימים מיום קבלת התסקיר, ואם בשטח התכנית נכלל מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת (בסעיף קטן זה – תכנית הכוללת מתחם תפעולי) – בתוך 30 ימים מהיום האמור, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה המחוזית ולועדה המקומית; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הושלם; היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו למגיש התכנית ולוועדות המחוזית והמקומית תוך 30 ימים ממועד קבלת התסקיר המושלם, ובתכנית הכוללת מתחם תפעולי – בתוך 90 ימים מהמועד האמור.
: (ו) התסקיר וחוות הדעת האמורה, במלואה או בחלקה, ייכללו במסמכי תכנית הדרך עם הפקדתה ובעת אישורה, ככל שתחליט על כך הועדה המחוזית.
: (ז) לא הציג היועץ הסביבתי דרישה להכנת תסקיר או לא נתן הנחיות להכנתו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מתכנן המחוז להציג דרישה וליתן הנחיות כאמור, תוך 30 ימים מתום 15 הימים האמורים בסעיף קטן (א), לאחר שהתייעץ עם גורם מקצועי כפי שיראה לנכון; עשה כך מתכנן המחוז, יבוא הוא במקום היועץ הסביבתי לכל דבר וענין האמורים בסעיפים קטנים (ג) עד (ה).
: (ח) לא הגישו היועץ הסביבתי או מתכנן המחוז את חוות דעתם בתוך המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ה) ו־(ז), תדון הועדה בתכנית הדרך ותחליט בה.
@ 119ד. פיצויים (תיקון: תשנ"ד, תשע״ז–8)
: (א) הוגשה תכנית דרך בידי המדינה או מטעמה כאמור [[בסעיף 119ב(1)]] או בידי רשות שהוקמה לפי דין שאינה רשות מקומית או ועדה מקומית, וחויבה ועדה מקומית בתשלום פיצויים לפי [[סעיף 197]] עקב אישור התכנית, ישפה מגיש התכנית כאמור את הועדה המקומית, ב־70 אחוזים מסכום הפיצויים; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל הסכמה אחרת בין הנושאים בתשלום הפיצויים או השיפוי ובין הזכאים להם.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), חויבה ועדה מקומית שבתחומה מועצה אזורית בפיצויים כאמור באותו סעיף קטן, לראשונה לעניין תכנית דרך מסוימת, ואין עוד זכות להגיש על החיוב האמור ערר או ערעור, רשאית היא לפנות לוועדת השיפוי שהוקמה לפי סעיף קטן (א2) (בסעיף זה – ועדת השיפוי), בבקשה להעלאת שיעור השיפוי הקבוע בסעיף קטן (א) לגבי כלל הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם עקב אישור התכנית כאמור.
: (א2)(1) תוקם ועדת שיפוי לטיפול בבקשות לפי סעיף קטן (א1), שחבריה הם:
::: (א) הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;
::: (ב) נציג שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
::: (ג) נציג שר הפנים;
::: (ד) נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של מועצות אזוריות;
::: (ה) יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שאינה במחוז שבו אושרה תכנית הדרך נשוא הבקשה, שימנה שר האוצר.
::: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
:: (2) שני חברי ועדת השיפוי, ובהם היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
: (א3) ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בהתחשב בתועלת הכלכלית לוועדה המקומית ולמועצה האזורית שבתחומן חלה תכנית הדרך, הנובעת מהשבחה עתידית צפויה במקרקעין שבתחומן עקב ביצוע התכנית, במישרין או בעקיפין, ובהתקיים תועלת כלכלית כאמור – בהתחשב גם בחוסנן הכלכלי של הוועדה המקומית והמועצה האזורית האמורות.
: (א4) ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לה, ורשאית היא להאריך את המועד האמור ב־60 ימים נוספים; היו הקולות בוועדת השיפוי שקולים, תועבר הבקשה לשר האוצר ושר הפנים, והם יחליטו בבקשה בתוך 60 ימים מיום העברתה אליהם.
: (א5) לא החליטה ועדת השיפוי או לא החליטו השרים בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) במועדים האמורים בסעיף קטן (א4), לפי העניין, ישפה מגיש התכנית את הוועדה המקומית במלוא סכום הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם בשל אותה תכנית דרך.
: (ב) לענין חיוב מגיש תכנית דרך בשיפוי על תשלום פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 198]] [[ו־199]] בשינויים אלה:
:: (1) מגיש תכנית הדרך יצורף ויהיה צד בכל שלבי הדיונים וההתדיינויות במוסד תכנון, בבית משפט או בהליך בוררות בקשר לפיצויים לפי [[סעיף 197]] וכן יהיה, לפי דרישתו, צד לכל הסכם בקשר לכך;
:: (2) החלטות הועדה המקומית והועדה המחוזית בדבר גובה הפיצויים יינתנו בהסכמת מגיש התכנית; לא היתה הסכמה בין אחת מהועדות האמורות לבין מגיש התכנית, יכריעו במחלוקת שר האוצר ושר הפנים.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו רק על תכנית דרך שאושרה אחרי יום כ׳ באייר התשנ״ד (1 במאי 1994).
=== סימן ו׳2: מיתקני גז טבעי (תיקון: תשס״ב) ===
@ 119ה. מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד (תיקון: תשס״ב, תשע״ד–2)
: לענין מיתקן גז כאמור [[בסעיף 26 לחוק משק הגז הטבעי]], יחולו, גם ההוראות לפי [[הסעיף האמור]].
@ 119ו. רישוי מיתקני גז (תיקון: תשס״ב, תשע״ה, תשע״ו–4)
: (א) היתר להקמת מיתקן גז כהגדרתו [[בחוק משק הגז הטבעי]] (בסעיף זה – מיתקן גז), למעט מיתקני גז [[שסעיף 119ה]] חל עליהם, יינתן בידי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי שתורכב מיושב ראש הועדה המחוזית לתכנון ולבניה והוא יהיה היושב ראש, מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית שבתחומה נמצא מיתקן הגז; מי שמוסמך לפי דין למנות את חברי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי, למעט מהנדס הוועדה המקומית, רשאי למנות להם ממלא מקום, אחד או יותר; חבר רשות הרישוי שהוא מהנדס הוועדה המקומית רשאי למנות לו ממלא מקום, אחד או יותר, ובלבד שמתקיימים בו התנאים כאמור [[בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1992]];
: (ב) שר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בדבר דרכי הרישוי של מיתקני גז, הליכי הרישוי של מיתקנים כאמור והמועדים שיחולו לענין הליכים אלה, ובלבד שאם הוגשה בקשה להיתר בהתאם לתקנות כאמור, ורשות הרישוי למיתקני גז טבעי לא נתנה את החלטתה בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה, יראו כאילו ניתן היתר להקמת מיתקן הגז בהתאם לבקשה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי), התשס״ג–2003]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס״ז–2006]].))
@ 119ז. ועדת המשנה לתכניות עבודה (תיקון: תשע״ו–2)
: (א) תקום ועדת משנה של המועצה הארצית לתכניות עבודה, שתדון בתכניות עבודה בהתאם להוראות [[סעיף 25א לחוק משק הגז הטבעי]] (בסעיף זה – הוועדה).
: (ב) בוועדה יכהנו חברים אלה מבין חברי המועצה הארצית:
:: (1) מנהל מינהל התכנון או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים או נציגו;
:: (3) ראש רשות מקומית שתמנה המועצה הארצית מבין חבריה המנויים [[בסעיף 2(ב)(6) ו־(7)]].
: (ג) שר האוצר ימנה מזכיר לוועדה, ויכול שימנה אותו מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
: (ד) הוראות [[סעיף 6(ב)]] לא יחולו על הוועדה.
=== סימן ז׳: חלוקה חדשה ===
@ 120. הגדרה
: [[בסימן זה]], ”מגרש” – לרבות דרך.
@ 121. איחוד וחלוקה בהסכמה ושלא בהסכמה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ט, תשפ"ב-8)
: בתכנית מיתאר מקומית ובתכנית מפורטת מותר לקבוע גם הוראות –
: (1) בדבר איחוד מגרשים, הן בהסכמת בעליהם והן שלא בהסכמתם;
: (2) בדבר חלוקתם של מגרשים בין בעליהם, הן למגרשים בבעלות משותפת והן למגרשים בבעלות נפרדת, הן בהסכמת הבעלים והן שלא בהסכמתם (להלן – חלוקה חדשה).
: (3) בדבר איחוד או חלוקה כאמור בפסקאות (1) ו־(2), הכוללים מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימות הוראות [[סעיף 69(א)(1א)]].
@ 122. חלוקה שלא בהסכמה (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4)
: חלוקה שלא הושגה עליה הסכמתם של כל הבעלים הנוגעים בדבר, יחולו עליה הוראות מיוחדות אלה:
: (1) כל מגרש שיוקצה יהיה קרוב, ככל האפשר, למקום בו היה קודם מגרשו של מקבל ההקצאה;
: (2) שוויו של המגרש שיוקצב כאמור ביחס לשוויים של סך כל המגרשים החדשים שנוצרו על ידי החלוקה, יהיה, ככל האפשר, כשוויו של המגרש הקודם של מקבל ההקצאה ביחס לשוויים של סך כל המגרשים הקודמים;
: (3) לא היתה אפשרות לשמור על מלוא היחסיות כאמור, יהיה מקבל ההקצאה, ששווי מגרשו החדש נמוך ביחס משוויו של מגרשו הקודם, זכאי לקבל מהועדה המקומית תשלום ההפרש, ומקבל ההקצאה ששווי מגרשו החדש גבוה ביחס משוויו של מגרשו הקודם, חייב לשלם לועדה המקומית את ההפרש;
: (4) מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית יחליט אם ובאיזו מידה אפשר לשמור על היחסיות בשווי המגרש החדש שהוקצה, או על קרבת מקומו למגרש הקודם, אולם רשאי מוסד התכנון לקבוע כי החלטה בדבר זכויות בעלי המגרשים הכלולים בתכנית שהוכנה לפי [[סימן זה]], תועבר לבורר שהסכימו עליו בעלי המגרש והועדה המקומית; לא הסכימו בעלי המגרש והועדה המקומית על בורר מוסכם, ימנה אותו יושב ראש ועדת הערר בהתייעצות עם יושב ראש הועדה המחוזית; הבורר שמונה, בין בהסכמה ובין שלא בהסכמה, יקבע את שכרו ואת החייבים בתשלומו; הוא ינמק את החלטתו לגבי הזכאות כאמור אם דרש זאת מוסד התכנון או אחד הצדדים; על הבוררות יחולו הוראות [[חוק הבוררות, התשכ״ח–1968]], בכפוף להוראות סעיף זה;
: (5) שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו מותר בתכנית לחלוקה חדשה לסטות מהוראות תכנית מיתאר המחייבת במקום.
@ 123. רישום הערה בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשנ״ה–4)
: הופקדה תכנית לחלוקה חדשה, יעביר יושב ראש מוסד התכנון שהפקיד את התכנית העתק ממנה ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר, ורשם המקרקעין ירשום הערה על יד כל חלקה רשומה העשויה להיפגע על ידי התכנית.
@ 124. תחילה (תיקון: תשנ״ה–4)
: תחילת תקפה של חלוקה חדשה היא ביום תחילת תקפה של התכנית שבה נכללה החלוקה.
@ 125. רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין על פי תכנית (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשנ״ט)
: (א) בתוך שמונה חודשים מיום תחילת תוקפה של החלוקה החדשה, יגיש יושב ראש הועדה המקומית, שבתחומה אושרה תכנית החלוקה החדשה, למנהל כהגדרתו [[בפקודת המדידות]] (בסעיף זה – המנהל), תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית של החלוקה החדשה שאושרה; בתוך חודשיים מהיום שהועברה התכנית למנהל, יאשרה ככשרה לרישום בהתאם [[לפקודת המדידות]] [[וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]], אם מצא כי התכנית ראויה לרישום כאמור.
: (ב) בתוך שמונה חודשים מהיום שאושרה תכנית ככשרה לרישום לפי סעיף קטן (א), יעביר יושב ראש הועדה המקומית ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר את התכנית, וכן את העתק התכנית לחלוקה החדשה שאושרה על תשריטיה, כשהוא חתום על ידיו, ורשם המקרקעין ירשום את החלוקה בהתאם לתכנית בתוך חודשיים מהיום שהועברו אליו התכנית והעתק התכנית כאמור.
: (ג) אי שמירת המועדים האמורים בסעיף זה לא תפגע בתוקפה של החלוקה החדשה ובזכויות שנרכשו מכוח [[סעיף 124]].
@ 126. השפעת חלוקה חדשה על שעבודים (תיקון: תשכ״ז)
: (א) שעבוד, שהיה ערב תחילת תקפה של חלוקה חדשה על אחת החלקות שבחלוקה, הולך אחרי בעלה הקודם, ויהיה על החלקה או על החלקות שהוקצו לו בחלוקה החדשה.
: (ב) היה השעבוד זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה שאינן נתונות להעברה לחלקה שבמקום האחר, תישאר הקרקע כפופה לשעבוד גם אחרי החלוקה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
: (ג) בסעיף זה, ”שעבוד” – משכנתה וכל זכות חפצית שיש בה כדי להגביל את הבעלות בקרקעות, וכן שכירות, איסור העברה, עיקול או הערה בפנקסי המקרקעין.
@ 127. איחוד מגרשים שלא בהסכמת הבעלים (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א) אוחדו מגרשים על פי תכנית, שלא בהסכמת כל הבעלים, ולא חולקו שנית למגרשים נפרדים בין בעליהם, או חולקו כולם או מקצתם, למגרשים משותפים, זכאי בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד לתבוע מהועדה המקומית שתרכוש את חלקו במגרשים המאוחדים או המשותפים.
: (ב) בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד, רשאית הועדה המקומית, בהודעה, לקבוע לו מועד של ששה חדשים לפחות שבו עליו להגיש לה תביעה כאמור בסעיף קטן (א); לא הוגשה התביעה תוך המועד שנקבע, לא יהיה בעל המגרש רשאי עוד להגישה.
: (ג) על רישום איחוד מגרשים ללא הסכמת כל הבעלים יחולו הוראות [[סעיף 125]], בשינויים המחוייבים לפי הענין.
: (ד) איחוד מגרשים על פי תכנית לא ישפיע על זכויותיו של מי שהיתה לו לפני האיחוד זכות על פי שכירות באחד המגרשים המאוחדים, או זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
@ 128. הבטחת הזכויות של בעל משכנתה
: הגיע לבעל מגרש תשלום מהועדה המקומית מכוח [[סעיף 122]] או מכוח [[סעיף 127]] והיה המגרש ממושכן במשכנתה, תפקיד הועדה המקומית את הסכום המגיע ממנה בבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא המגרש, ובית המשפט יחליט למי ישולם הסכום בשים לב לזכויותיהם של בעל המגרש ושל בעל המשכנתה.
=== סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות ===
@ 129. תכנית מיתאר מקומית
: תכנית מיתאר מקומית – כוחה יפה מתכנית מפורטת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר.
@ 130. תכנית מיתאר מחוזית
: תכנית מיתאר מחוזית – כוחה יפה מתכנית מיתאר מקומית ומתכנית מפורטת אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר המחוזית.
@ 131. תכנית המיתאר הארצית
: תכנית המיתאר הארצית – כוחה יפה מכל תכנית אחרת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר הארצית.
@ 132. תקנות לפי החוק
: תקנות לפי [[פרק י״א]] – כוחן יפה מכוחה של תכנית, אם לא נאמר אחרת בתקנות; אולם אין בכוחן כדי לפגוע בתכנית שאושרה כדין לפני התקנתן.
=== סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן ===
@ 133. סמכות מוסד תכנון (תיקון: תשנ״ה–4)
: מוסד תכנון שבסמכותו לאשר תכנית, מוסמך, באותה הדרך, לשנותה, לבטלה או להתלותה ובלבד שלמגיש התכנית תינתן, ככל האפשר, הזדמנות להשמיע דעתו.
@ 134. סמכות הועדה המחוזית (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: הועדה המחוזית רשאית, לאחר שנתנה לועדה המקומית הזדמנות להשמיע דעתה, או על פי בקשת הועדה המקומית, לבטל, להתלות או לשנות כל תכנית שבסמכות הועדה המקומית.
@ 135. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 136. (תיקון: תשכ"ז, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2) : (((בוטל).))
== פרק ד': חלוקה ואיחוד של קרקעות ==
@ 137. תשריט חלוקת קרקע
: בעל קרקע שחלה עליה תכנית שאושרה ושאיננה כוללת חלוקת קרקע, רשאי להגיש לאישור הועדה המקומית תשריט לחלוקת אותה קרקע; לא יינתן היתר לבניה על הקרקע כאמור אלא בהתאם לתשריט חלוקת קרקע (להלן [[פרק זה|בסימן זה (([צ"ל: בפרק זה]))]] – תשריט) שאושר או, באין תשריט כאמור, בהסכמת הועדה המחוזית.
@ 138. פרטי התשריט
: תשריט יפרט באופן ברור את גבולות הקרקע, את גבולותיהן של החלקות המוצעות, את דרכי הגישה לכל חלקה, כפי שהן בתכנית שאושרה, וכל פרט שתדרוש הועדה המקומית כדי לאפשר לה לבדוק את התאמת החלוקה לתכנית שאושרה.
@ 138א. תשריט הכולל מגרש תלת־ממדי (תיקון: תשע״ט)
: (א) ועדה מקומית לא תאשר תשריט הכולל מגרש תלת־ממדי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
:: (1) אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות [[סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]];
:: (2) גבולות המגרש התלת־ממדי נקבעו בתכנית או סומנו בהתאם להליך שיקבע השר בתקנות.
::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020]].))
: (ב) הוגשה בקשה לאישור תשריט לפי [[פרק זה]] לעניין מגרש תלת־ממדי המיועד לשימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]], ובתכנית החלה על השטח שבו נמצא המגרש אין הוראות לעניין מגרש תלת־ממדי, יהיה התשריט טעון הסכמה של הוועדה המחוזית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תשריט כאמור אינו טעון הסכמה.
:: ((פורסמו [[צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי), התשפ"ד-2024]].))
@ 139. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 140. ערר על תשריט חלוקה (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א) סירבה ועדה מקומית לאשר תשריט, רשאי בעל הקרקע, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה על הסירוב, לערור לפני ועדת הערר.
: (ב) אישרה ועדה מקומית תשריט שיש בו משום סטיה מתכנית שאושרה, רשאי הרואה עצמו נפגע, לערור על כך בפני ועדת הערר, בתוך שלושים ימים מיום קבלת החלטת הועדה המקומית; החלטתה של ועדת הערר תהיה סופית.
@ 141. רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח–2, תשנ״ה–4)
: רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין, על פי בקשת בעל הקרקע ולאחר תשלום האגרות שנקבעו לכך על פי כל דין, תשריט הכשר לרישום על פי [[פקודת המודדים]] [[וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]], התואם, תשריט הנושא עליו אישור יושב ראש הועדה המקומית שאישרה את התשריט, המעיד כי אין בתשריט סטיות מתכנית שאושרה, וכי הועדה המקומית אישרה את התשריט.
@ 142. שינוי, ביטול או התלייה של תשריט חלוקת קרקע (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->)
: כל עוד לא נרשם תשריט, רשאית הועדה המקומית לבטלו, להתלותו או לשנותו, ובלבד שנתנה לבעל הקרקע או למי שעלול להיפגע, הזדמנות להשמיע את טענותיו; על החלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי בעל הקרקע או מי שעלול להיפגע כאמור, לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה.
@ 143. הגבלה על חלוקת קרקע
: לא תירשם חלוקת קרקע בפנקסי המקרקעין אלא על פי תשריט שאושר על פי [[פרק זה]] או על פי [[סימן ז׳ לפרק ג׳]]; לא יינתן פסק־דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים אלא על פי תשריט ואישור כאמור, ולא יהא תוקף לכל רישום שנעשה בניגוד לסעיף זה לאחר תחילת חוק זה.
@ 144. איחוד
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על איחוד חלקות ורישומו בפנקסי המקרקעין, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
== פרק ה׳: רישוי ==
@ 145. עבודות טעונות היתר (תיקון: תשל״ח–2, תשמ״א–7, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״א–3, תשנ״ג, תשנ״ה–4, תשע״ד, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ה–2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז–5, תשע״ז–9, תשע״ח–7, ק״ת תש״ף, תשפ"ב-3, תשפ"ב-6, תשפ"ב-8, תשפ"ב-9, תשפ"ג-5, ק"ת תשפ"ד, תשפ"ו)
: (א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו רשות הרישוי המקומית היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:
:: (1) התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;
:: (2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;
::: בפסקה זו -
:::- ”שינוי פנימי” - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה, למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין, או את מספרן של יחידות הדיור;
:::- ”דירה” - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;
:: (3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית.
::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ״ז–1967]].))
: (א1) הרוצה להגיש בקשה להיתר לעבודה או לשימוש, ימציא למהנדס הועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לענין ההיתר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין –
:: (1) אופן הגשת בקשה לקבלת מידע, פרטיה ונספחיה;
:: (2) מידע להיתר והמועדים למסירתו; בסעיף זה, ”מידע להיתר” – סוגי המידע שימסור מהנדס הוועדה במענה לבקשה לקבלת מידע, לרבות התנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, וכן מידע והנחיות מטעם גורמים מאשרים וגופים נוספים;
:: (3) מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור;
:: (4) תקופת תוקפו של המידע להיתר שנמסר למבקש במסגרת מענה לבקשה לקבלת מידע;
:: (5) סוגי בקשות להיתר שלגביהן לא יהיה המבקש חייב להגיש בקשה לקבלת מידע.
: (א2) לא נמסר מידע להיתר, כולו או חלקו, במועדים שקבע שר הפנים, או שהבקשה להיתר היא מסוג שנקבע שאין חובה להגיש בקשה לקבלת מידע לגביה, רשאי מבקש הבקשה להיתר להגישה אף בלא המידע להיתר.
: (א3)(1) בקשה להיתר תוגש לרשות הרישוי המקומית.
:: (2) שר הפנים יקבע תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ורשאי הוא לקבוע כי אם נדרשים אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו, כתנאי למתן היתר, יהיו האישור, התיאום או ההתייעצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר; כללה בקשה להיתר עבודות או שימושים שלגביהם נדרש אישור או היתר לפי [[חוק גנים לאומיים]] או לפי [[חוק העתיקות, התשל״ח–1978]], יהיה אישור או היתר כאמור תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר.
:: (3) מהנדס הוועדה יבדוק אם בקשה להיתר שהוגשה עומדת בתנאים המוקדמים לקליטתה, יודיע על החלטתו בדבר עמידת הבקשה להיתר בתנאים מוקדמים אלה למבקש ההיתר, ואם מצא שהיא עומדת בהם – יקלוט את הבקשה.
:: (4) לא הודיע מהנדס הוועדה למבקש על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בתנאים המוקדמים כאמור בפסקה (2) בתוך תקופה שקבע שר הפנים, יראו את הבקשה להיתר כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.
: (ב)(1) לא יינתן היתר אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות שנקבעו לפי [[סעיף 145ד]] (בחוק זה – ההנחיות המרחביות) ולהוראות אחרות לפי חוק זה, החלות על הקרקע או הבניין הנדונים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים יקבע נושאים אשר השפעתם מעטה וזניחה, שלגביהם רשות רישוי מקומית תהיה רשאית לתת היתר, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תכנית, בלא צורך בהליך של מתן הקלה בהתאם להוראות [[סעיף 149]], ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) השפעתה של הסטייה המבוקשת מהתכנית כפי שהתבקשה בהיתר על חזות הבניין, על הסביבה או על אופיין ומאפייניהן, מעטה וזניחה, לפי חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המקומית;
::: (ב) אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי, של ממש;
::: (ג) אין בהם כדי לפגוע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו;
::: (ד) לא נקבעה בתכנית הוראה ולפיה הסטייה מהתכנית היא סטייה ניכרת או הוראה ולפיה לא ניתן לאשר לפי סעיף קטן זה בקשה להיתר שאיננה תואמת להוראות התכנית.
::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ"ג-2023]].))
: (ב1) רשות הרישוי המקומית תבדוק את התאמת הבקשה לתכניות ולהנחיות המרחביות ותיתן את החלטתה בעניין בתוך 45 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א3) (להלן – מועד קליטת הבקשה), אלא אם כן קבע שר הפנים מועדים אחרים לעניין סוגים שונים של בקשות להיתר.
: (ב2) הוגשה בקשה להיתר ונדרשת החלטתה של הוועדה המקומית או של מוסד תכנון אחר לפי חוק זה או לפי תכנית, לרבות החלטה לפי [[סעיפים 146 עד 149]], יחל מניין 45 ימי עבודה לפי סעיף קטן (ב1) ממועד ההחלטה או מהמועד שבו הוגשה בקשה מתוקנת על פי השינויים או התנאים שנקבעו בהחלטה כאמור, לפי העניין.
: (ב3) החליטה רשות הרישוי כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), לא יינתן היתר אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשות להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות או שימושים שבשל מהותם, אופיים או היקפם לא נדרשת לגביהם בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי [[סימן ג׳ בפרק ה׳3]]; (((החל מיום 1.1.2027):)) שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מתחולתו טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
: (ב4) שר הפנים יקבע הוראות לעניין האופן והמועד להעברת בקשה להיתר לבדיקת מכון בקרה ולעניין העברת תוצאות הבקרה לרשות הרישוי המקומית, לרבות לעניין בקשה להיתר שמכון הבקרה לא עמד במועד הקבוע בחוק זה לביצוע בקרת התכן שלה.
: (ג) נקבעו בתכנית, החלה על קרקע או על בנין, שלבי ביצוע שונים, לא תיתן רשות הרישוי המקומית היתר לעבודה או לשימוש, אם העבודה או השימוש אינם תואמים את השלב שאליו הגיעו, אלא באישור מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית.
: (ג1)(1) נקבעו בתכנית החלה על קרקע או על בניין תנאים למתן היתר הנוגעים לביצועה לעניין התניית ביצועה בסלילת דרכים או בהקמת תשתיות או נקבעו בתכנית למגורים החלה על קרקע או על בניין תנאים כאמור או תנאים אחרים למתן היתר הנוגעים לביצועה, לא תיתן רשות רישוי מקומית היתר לעבודה או לשימוש אם לא מולאו התנאים האמורים, אלא אם כן אישר זאת מוסד התכנון המוסמך לבקשת מי שרשאי להגיש את התכנית לגבי הקרקע או הבניין הנוגעים בדבר, ובלבד ששוכנע כי ניתן להשיג את המטרות שבשלהן נקבעו התנאים האמורים גם בלא מילוי אותם תנאים, ולעניין תנאים הנוגעים לסלילת דרכים או הקמת תשתיות - גם אם שוכנע כי השירות התשתיתי הנדרש יינתן באופן סביר, גם בלא מילוי אותם תנאים, והכול בשים לב לזמן שחלף ממועד אישור התכנית ולשינוי הנסיבות; מוסד התכנון המוסמך ייתן החלטה בבקשה לפי סעיף קטן זה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה.
:: (2) בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה תפורסם על חשבון המבקש, לתקופה של 15 ימים להערות הציבור; מוסד התכנון המוסמך יחליט על דרך פרסום הבקשה והליך שמיעת ההערות.
:: (3) לא החליט מוסד התכנון המוסמך בבקשה לפי סעיף קטן זה, בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר מוסד התכנון, לבקשת מגיש הבקשה, את הבקשה לוועדת המשנה שהוקמה לפי [[סעיף 6(ד)]]; ועדת המשנה תדון ותחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שבו הועברה אליה, והיא רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיע מוסד התכנון המוסמך.
:: (3א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של מוסד התכנון המוסמך לדחות בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה או הערה שהוגשה לבקשה כאמור רשאי לערור לוועדת המשנה שהוקמה לפי [[סעיף 6(ד)]] בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו והחלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון המוסמך.
:: (4) אושרה בקשה לפי סעיף קטן זה, תפורסם ההחלטה ברשומות.
:: (5) בסעיף קטן זה –
:::- ”מוסד התכנון המוסמך” – מוסד התכנון שאישר את התכנית, למעט ועדה מקומית;
:::- ”תכנית למגורים” – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישורה של תכנית נוספת וכן תכנית המייעדת שטח לתשתית הנדרשת במישרין לצורך בניית יחידות דיור.
: (ג2) רשות רישוי מקומית לא תתנה תנאים למתן היתר אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) התנאי פורט במידע להיתר;
:: (2) התנאי נדרש במפורש לפי חוק זה, לפי חיקוק אחר או לפי תכנית;
:: (3) התנאי נדרש, במקרים חריגים, למניעת סיכון ממשי לציבור או לבריאותו, או למניעת מפגע סביבתי חמור, ובלבד שלא היה ניתן לדעת על הסיכון או המפגע האמור בעת מסירת המידע להיתר.
: (ג3) אין בהוראות סעיף קטן (ג2) כדי לגרוע מסמכותה של רשות רישוי מקומית להתנות תנאים בהיתר לפי הוראות כל דין.
: (ד)(1) החליטה רשות רישוי מקומית כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), וניתן אישור מאת מכון בקרה כאמור בסעיף קטן (ב3), אם הוא נדרש, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה, ושולמו האגרות, ההיטלים והתשלומים האחרים, למעט ארנונה, שיש לשלמם על פי כל חיקוק בשל הנכס נושא ההיתר (בסעיף קטן זה – החיובים), או ניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלום החיובים, בכפוף להוראות כל דין; רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש ההיתר את פירוט החיובים לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין.
:: (2) לא שלחה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי את ההיתר אף שלא שולמו החיובים; ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים; תשלום כאמור ייגבה על ידי הרשות המקומית או הוועדה המקומית, לפי העניין, לפי כל חוק.
: (ה)(1) מהנדס ועדה מקומית רשאי להתיר שינויים בהיתר לצרכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שניתן על ידי רשות הרישוי המקומית לצרכי התאמה, ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודות, על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה ובנושאים שיקבע, ובלבד שלא יתיר השר שינויים כאמור אם יש בהם שינוי של ממש לעומת ההיתר שנתנה רשות הרישוי המקומית.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ״ב–1992]].))
: (ו)(1) שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ועם השר לאיכות הסביבה, סוגים של עבודות ומתקנים הדרושים להולכה, לחלוקה או להספקה של חשמל; נקבעו סוגים כאמור, תהיה הרשאת הקמתם בדרך שיקבע שר הפנים באותן תקנות; הרשאה כאמור תבוא במקום היתר לפי סעיף זה.
:: (1א) על אף האמור בתקנות לפי פסקה (1) [[ובסעיף 6ב(ב1)]], ניתן להגיש בקשה להרשאה לביצוע והקמה של עבודות ומיתקנים הדרושים להולכה של חשמל, לרשות הרישוי כאמור [[בסעיף 6ב(ב)(1)]], אם יושב ראש רשות החשמל אישר כי העבודות והמיתקנים שלגביהם הוגשה הבקשה להרשאה נדרשים לשם עמידה בתוכנית פיתוח כאמור [[בסעיף 19 לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996]], אולם לא יוגשו לרשות הרישוי כאמור בשנה קלנדרית אחת יותר מעשר בקשות להרשאה כאמור.
:: (1ב) על אף האמור בפסקה (1א), בקשה להרשאה שהועברה לרשות הרישוי לפי הוראות [[סעיף 6ב(ב1)]], לא תימנה במניין הבקשות לפי אותה פסקה.
:: (2) לענין [[פרק י׳]], עבודה שבוצעה או מתקן שהוקם כאמור בפסקה (1) ללא הרשאה על פי חוק זה או שלא בהתאם להרשאה כזו, יראו אותם כבניה ללא היתר או בניגוד לתנאי היתר, לפי הענין.
:: (3) עבודות שבוצעו או מתקנים שהוקמו כאמור בפסקה (1) על פי הרשאה לפי חוק זה, יראו אותם כאילו בוצעו או הוקמו בהתאם לתכנית, ובלבד שאין בהם סתירה להוראות תכנית מאושרת; שר הפנים רשאי בתקנות כאמור בפסקה (1), לקבוע הוראות לענין סטיה של הרשאה כאמור מתכנית מופקדת.
: (ו1)(1) הקמה של רשת כבלים אופטיים על גבי רשת חשמל עילית של בעל רישיון ספק שירות חיוני, המבוצעת בידי בעל רישיון כאמור, פטורה מהיתר לפי סעיף זה.
:: (2) הוסרה או הוטמנה רשת החשמל העילית, תוטמן או תוסר גם רשת הכבלים האופטיים שהוקמה על גביה.
:: (3) בסעיף קטן זה –
:::- ”רישיון ספק שירות חיוני” – כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996]];
:::- ”רשת חשמל עילית” – מיתקנים עיליים להולכה, חלוקה והספקה של חשמל, לרבות עמודים למתח נמוך, גבוה, עליון ועל־עליון, וכן הציוד והאבזרים המותקנים עליהם והמחוברים אליהם לצורכי רשת החשמל, תחנות השנאה זעירות, ארגזי חלוקת חשמל לסוגיהם וכן החיבורים אליהם, למעט חיבורים עיליים לבתים;
:::- ”רשת כבלים אופטיים” – רשת כבלים אופטיים או כל חלק ממנה, לרבות תיבות חיבורים או ארונות תקשורת, שגודלם אינו עולה על 80 × 40 × 50 סנטימטרים, המשמשת או המיועדת לשמש להספקת שירותי בזק; לעניין זה, ”שירות בזק” – כהגדרתו [[בחוק התקשורת]].
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל), התשנ״ח–1998]].))
: (ז) מוסד תכנון לא יתן היתר, מכוח תכנית שהופקדה אחרי ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) אלא אם כן אושרה למקרקעין, שלגביהם מבוקש ההיתר, תכנית הקובעת הוראות בכל אלה:
:: (1) פירוט יעודי הקרקע;
:: (2) חלוקה למגרשים או לחלקות וגבולותיהם, אם אלו לא נקבעו בתשריט חלוקת קרקע;
:: (3) קווי הבנין, מספר הקומות או גובה הבנינים;
:: (4) שטחי הבניה המותרים.
: (ח) על אף הוראות סעיף קטן (ז) –
:: (1) מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר לגבי עבודה או שימוש בקרקע שלדעת מוסד התכנון אופיים אינו דורש את קיום כל ההוראות שבסעיף קטן (ז), אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של הסעיף הקטן האמור;
:: (2) הוועדה המקומית רשאית להחליט על מתן היתר למיתקן שידור אלחוטי, קו או מיתקן ביוב, קו או מיתקן מים, מיתקן מדידה או ניטור, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן אגרו-וולטאי או מיתקן תשתית מסוג אחר שקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית, או בתכנית מיתאר מחוזית החלה על כל שטח המחוז שאושרה לאחר יום תחילתו של [[19:301578|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 100), התשע״ד–2013]], אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר כאמור תואם את הייעוד שנקבע בתכנית ואת השטח הכולל המותר לבנייה לפיה, ובתכנית כאמור מתקיימים כל אלה:
::: (א) עניינה תשתיות כלל־ארציות המחייבות פריסה רחבה של מיתקני תשתית ושנדרשת בשלהן גמישות לגבי מיקומו של כל מיתקן תשתית;
::: (ב) היא קובעת כי ניתן להוציא מכוחה היתר;
::: (ג) נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להיתרים ולהליך השמעת הטענות בעניין לפני הוועדה המקומית;
::: (ד) נקבעו בה שטחי בנייה והיקפי בנייה מותרים לכל מיתקן תשתית;
:: (3) הגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1) או רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות רשאים להחליט על מתן הרשאה לשינוי בנוגע לקווי חשמל במתח עליון (בפסקה זו - קווי 161) קיימים, וכן בנוגע למבנים ומיתקנים הנלווים לקווים כאמור לרבות לעניין הקמתם, וכן להחליט על מתן הרשאה להקמת קווי 161 תת-קרקעיים ולהקמת המבנים והמיתקנים הנלווים להם, על פי תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שהרשאה כאמור תואמת את הוראות התוכנית ובכלל זה את השטח הכולל המותר לבנייה על פיה, ובתוכנית כאמור מתקיימים כל אלה:
::: (א) האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של סעיף קטן (ח)(2), בשינוי זה: בפסקת משנה (ג), במקום "הוועדה המקומית" יקראו "הוועדה לתשתיות, אם הבקשה להרשאה הוגשה לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות, או ועדת המשנה לשמיעת טענות שהוקמה לפי [[סעיף 11א5]], אם הבקשה להרשאה הוגשה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1)";
::: (ב) לעניין הסטה של קווי 161 קיימים או שינוי משמעותי במגבלות הנובעות מקו חשמל כאמור - נקבע בה כי יוגש לגורם המוסמך או לרשות הרישוי כאמור של הוועדה לתשתיות מסמך סביבתי, כפי שיוגדר בתוכנית, המתייחס להשפעות הסביבתיות של הסטת הקו וכן נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להרשאה לתקופה שלא תפחת מ-45 ימים ולהליך השמעת הטענות בעניין; לעניין הסטה כאמור לשטח בנוי, ההוראות בה ייקבעו בשים לב לצורך בצמצום המגבלות בשטח בנוי הנובעות מקו החשמל;
::: (ג) לעניין הקמת קווי 161 תת-קרקעיים - נכללו בה הוראות לעניין הקמת הקווים כך שקווים שניתן להקים מכוחה יהיו קווים שהמגבלות החלות עליהם מצומצמות;
:: (4) רשות הרישוי המקומית רשאית לתת היתר להקמת מיגונית, לפי הוראות תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית אינה כוללת את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר תואם את הייעוד שנקבע בתוכנית כאמור ונקבע בה כי יהיה ניתן לתת היתר מכוחה; בסעיף זה, "מיגונית" - מבנה יביל לצורכי מיגון אוכלוסייה, הבנוי מבטון מזוין או מחומר בעל תכונות דומות, העשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ששטח הבנייה הכולל שלו אינו עולה על 15 מ"ר, וגובהו אינו עולה על 3.5 מטרים, ובלבד שהוצב על ידי המדינה או על ידי רשות מקומית.
: (ט) על אף האמור בסעיף קטן (ז), מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר למפעל מים בהתאם לתכנית למפעל מים לפי [[פרק שלישי לחוק המים, התשי״ט–1959]], שאושרה לפני יום י״ט באב התשס״ט (9 באוגוסט 2009) אף אם התכנית כאמור לא קבעה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של אותו סעיף קטן.
@ 145א. הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) היו המקרקעין שלגביהם מוגשת בקשה להיתר מקרקעי ישראל, וקבע שר הפנים לפי חוק זה כי נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר, תינתן תגובתה לבקשה להיתר בתוך 90 ימים מיום שהוגשה לה בקשה לתת את הסכמתה; ואולם היו המקרקעין מיועדים להקצאה למבקש ההיתר בפטור ממכרז, תינתן תגובת רשות מקרקעי ישראל לאחר שהתמלאו התנאים לביצוע הקצאה כאמור לפי כל דין.
: (ב) שר הפנים יקבע מקרים שבהם יראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הודיעה שאינה מתנגדת לבקשה להיתר אם חלף המועד למתן תגובתה בלי שניתנה.
@ 145א1. היתר תואם תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה שהיא תכנית לרישוי מהיר (תיקון: תשפ"ב-14, תשפ"ה-4)
: (א) בסעיף זה, "תכנית לרישוי מהיר" - תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש כאמור [[בסעיף 70ב]], תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק כאמור [[בסעיף 70ד]], תוכנית לפי [[סעיף 62א(א) (13ב)(א)(1)]] לעניין בניין שהוא מבנה הטעון חיזוק או תכנית מפורטת שאינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית שהוגשה לוועדה המקומית לפי [[סעיף 62א(ה1)]], ומתקיימים בה התנאים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה).
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 145]], הוגשה לוועדה המקומית תכנית לרישוי מהיר, ניתן להגיש לוועדה המקומית, לאחר ההחלטה על הפקדת התכנית ולפני הפקדתה, בקשה להיתר התואם את התכנית, ובלבד שמגיש התכנית ביקש להגיש את הבקשה להיתר בעת שהגיש את התכנית לרישוי מהיר.
: (ג) הוגשה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב), תדון בה הוועדה המקומית במסגרת הדיון בתכנית ותחליט, במסגרת ההחלטה על אישור התכנית ובמקום רשות הרישוי המקומית, אם הבקשה להיתר עומדת בתנאים הקבועים [[בסעיף 145(ב1)]] וכן תחליט על התנאים למתן ההיתר כאמור [[בסעיף 145(ג2)]] (בסעיף זה - החלטה לעניין מתן ההיתר), והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה); על אף האמור, שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור מקרים ותנאים שבהתקיימם רשות הרישוי המקומית היא שתדון בבקשה להיתר שהוגשה לפי סעיף זה ואת המועד לכך.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו על תכנית כאמור בסעיף קטן (א) החלה על מגרש אחד או שני מגרשים רצופים, שערך מי שרשאי לערוך בקשה להיתר למימוש התכנית לרישוי מהיר; שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור בסעיף קטן (ה), הוראות אחרות לעניין שטח התכנית או מספר המגרשים הכלולים בה.
: (ה) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין תכנית לרישוי מהיר ולעניין מתן היתר מכוחה, ובכלל זה הוראות בעניינים כמפורט להלן:
:: (1) תנאים מקדמיים להגשת תכנית לרישוי מהיר, ובכלל זה לעניין בקשה למידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה, פרטיה ונספחיה; מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, מסירת המידע מאת מהנדס הוועדה למגיש הבקשה והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור;
:: (2) תקופת תוקפו של המידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה;
:: (3) תנאים מקדמיים שעל התכנית לרישוי מהיר לעמוד בהם; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע הוראות לעניין שימושים מסוימים שאם ייקבעו בתכנית לא יחולו עליה הוראות סעיף זה, וכן לעניין החובה לקבוע בתכנית הוראות בדבר פקיעת תוקפה;
:: (4) מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר או אחרי הגשתה, לשם החלטה לעניין מתן ההיתר;
:: (5) הוראות לעניין ההליכים לפי סעיף זה ומועדיהם, ובכלל זה בעניינים המפורטים [[בסעיף 145(א3)]] ובעניין הדיון בהתנגדויות לתכנית ולבקשה להיתר;
:: (6) הוראות לעניין תקופת תוקפה של החלטה לעניין מתן היתר.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר), התשפ"ד-2023]].))
: (ו) נוסף על התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 83א1]], יראו את התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ה)(1), (3) ו-(4) לעניין מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר, כתנאים להגשת התכנית לרישוי מהיר.
: (ז) החליטה הוועדה המקומית על מתן היתר כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות [[סעיף 145(ב3) עד (ג1) ו-(ג3) עד (ה)]], אולם רשות הרישוי לא תיתן את ההיתר לפי ההוראות האמורות אלא לאחר תחילתה של התכנית לרישוי מהיר שאושרה כאמור בסעיף קטן (ג) ושמכוחה ניתן ההיתר.
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו לעניין תוכנית לרישוי מהיר, בין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לפי [[סעיפים 70ב]] [[או 70ד]], לפי העניין, ובין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש מכוח הוראות נוספות הנכללות בתכנית לפי [[סעיף 62א]].
@ 145ב. רישוי בדרך מקוצרת (תיקון: תשע"ד–2, תשע״ה-2, תשפ"ד-4, תשפ"ה-8)
: (א) בקשה להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות ושימושים שקבע שר הפנים, שמתקיימים בהם כל אלה, תידון בהליך רישוי בדרך מקוצרת בהתאם להוראות סעיף זה:
:: (1) הם לא עשויים ליצור סיכון או הפרעה של ממש;
:: (2) הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן; אולם לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]] וכן שטח נוסף כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]] - הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על הסביבה.
: (ב) על בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת יחולו הוראות חוק זה החלות על בקשה להיתר, בשינויים אלה:
:: (1) [[בסעיף 145(ב1) ו־(ב2)]], בכל מקום, במקום ”45 ימי עבודה” יקראו ”25 ימי עבודה”;
:: (2) לא החליטה רשות הרישוי המקומית במועד האמור בפסקה (1), יראו זאת כהחלטה שהבקשה תואמת לתכניות ולהנחיות המרחביות;
:: (3) רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש הודעה על פירוט החיובים האמורים [[בסעיף 145(ד)(1)]] בתוך 40 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 145(א3)]];
:: (4) החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ושלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו כל אלה, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה:
::: (א) אם הבקשה להיתר טעונה אישור של מכון בקרה כאמור [[בסעיף 145(ב3)]] – מכון הבקרה אישר כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות;
::: (ב) המבקש הגיש לרשות הרישוי בתוך עשרה ימי עבודה מהמועד שבו קיבל את ההודעה על פירוט החיובים, כאמור בפסקה (3), אישור על תשלום החיובים;
:: (5) החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ולא שלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו התנאים בפסקה (4)(א), ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 145(ד)(2)]], בשינויים המחויבים;
:: (6) לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, יראו את הבקשה להיתר כהיתר;
:: (7) התקיים האמור בפסקה (2) וכן התמלאו התנאים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, תיתן רשות הרישוי את ההיתר, ובלבד שמגיש הבקשה הגיש לה הצהרה מאת עורך הבקשה לפי חוק זה במתכונת שקבע שר הפנים על כל אלה:
::: (א) אם הבקשה להיתר נקלטה בהתאם להוראת [[סעיף 145(א2)(4)]] – על כך שהבקשה להיתר עומדת בתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר שקבע שר הפנים לפי [[סעיף 145(א3)(4)]];
::: (ב) אם לא צורף לבקשה אישור מכון בקרה כאמור [[בסעיף 145(ב3)]] – על כך שלא נדרש אישור כאמור;
::: (ג) על כך שהעבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות ולהוראות אחרות לפי חוק זה החלות על הקרקע או הבניין הנדונים;
:: (8) לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (7), יראו את הבקשה להיתר כהיתר;
:: (9) על אף הוראות פסקה (7), הוגשה השגה לפי [[סעיף 152(א2)]], לא תיתן רשות הרישוי את ההיתר ולא יראו את הבקשה להיתר כהיתר כאמור בפסקה (8), אלא אם כן ההשגה נדחתה והתקיימו כל התנאים האמורים בפסקה (7).
: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע סייגים, תנאים והוראות נוספות לעניין הליך רישוי בדרך מקוצרת, לרבות לעניין תוקף החלטה לפי סעיף זה, טפסים, סדרי נוהל והמועדים הנוגעים להליך כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017]].))
@ 145ב1. הוראות מיוחדות לעניין הקמת מרחב מוגן בהליך רישוי בדרך מקוצרת (תיקון: תשפ"ד-4, תשפ"ה-8)
: (א) על אף האמור בכל דין, על בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], בהליך רישוי בדרך מקוצרת (בסעיף זה - בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן), יחולו הוראות אלה:
:: (1) גורם מאשר או גורם נוסף ישיב לפנייה שהגיש מבקש ההיתר או מי מטעמו לקבלת מידע, לאישורו, או להתייעצות או לתיאום עימו, הנוגעת לבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, בתוך 15 ימים מיום הפנייה אליו; לא השיב הגורם המאשר או הגורם הנוסף, לפי העניין, עד תום התקופה האמורה, יראו, בתום התקופה, כאילו נתן את הסכמתו לביצוע הבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, ואם הבקשה הייתה למידע - כאילו אין בידו מידע שיש בו כדי להשפיע על הבקשה להיתר כאמור; בסעיף זה, "גורם נוסף" - גוף ציבורי או גוף תשתית כהגדרתם [[בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023]], שאישורו, או התייעצות או תיאום עימו נדרשים על פי תוכנית או חיקוק, או שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, ובכלל זה מידע בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה;
:: (2) גורם מאשר וגורם נוסף יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם נוהל פנייה אליהם לעניין הוראות פסקה (1), בכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב), שבו יצוינו כל אלה:
::: (א) פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין לשם פנייה לקבלת פרטים לעניין הקמת מרחב מוגן;
::: (ב) מנגנון ההשגה או הערר שנקבעו בדין על החלטות הגורם המאשר או הגורם הנוסף, אם נקבעו.
: (ב) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לגורם מאשר ולגורם נוסף ומתן מענה לפי סעיף זה, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) חובתו של גורם מאשר או של גורם נוסף לקבל פניות בדרך מקוונת;
:: (2) המועדים שבהם יראו פנייה כאילו התקבלה, ומענה והיעדר מענה לפנייה של גורם מאשר או גורם נוסף כתשובה;
:: (3) מסמכים ופרטים שצריכים להיכלל בפנייה.
:: ((ראו [[סימן ט' לחלק ב' לתקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017]].))
: (ג) לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות את התנאים שרשות רישוי או מהנדס הוועדה רשאים לקבוע כתנאי למתן ההיתר או כתנאי בהיתר ואת התנאים כאמור שאינם רשאים לקבוע; נקבעו תקנות כאמור - יהיה כוחן יפה מכוחה של תוכנית, לרבות תוכנית שאושרה כדין לפני התקנתן.
: (ד) על אף האמור בכל דין, לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן שהוא מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי לדירות מגורים, כמשמעותם לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], או שהוא מרחב מוגן במבנה המשמש לצורכי ציבור, כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת המרחב המוגן ורשות מקרקעי ישראל לא תגבה כל תשלום בשל הקמתו.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על הוספת שטח נוסף כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]].
@ 145ג. פטור מהיתר (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ד-4, תשפ"ה-8)
: (א) שר הפנים יקבע פטור מהיתר להקמתם של סוגי בניינים, לביצועם של סוגי עבודות ולסוגי שימושים שיקבע, ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה, לפי העניין:
:: (1) הם פשוטים מבחינה הנדסית;
:: (2) אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי של ממש;
:: (3) השפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן, מעטה; אולם לעניין עבודות שמבצעת המדינה או רשות מקומית, לצורך הקמת מרחב מוגן במבנה ציבור קיים במגרש המשמש לצורכי ציבור, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]] - השפעתם על הסביבה מעטה;
:: (4) הם לא פוגעים בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו.
: (ב) קבע שר הפנים פטור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין עבודות ושימושים הפטורים מהיתר, לרבות סייגים ותנאים לתחולת הפטור, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) חובת מסירת הודעה לרשות הרישוי המקומית על הקמת הבניינים, או על ביצוע העבודות או השימושים הפטורים מהיתר, אופן מסירתה, פרטיה והמועדים למסירתה;
:: (2) מפרטים ותנאים שיבטיחו כי הקמת הבניינים, ביצוע העבודות או השימושים, הפטורים מהיתר, ייעשו באופן מקצועי ובטיחותי ותוך השתלבות בסביבה.
: (ג) לא ייקבע פטור מהיתר לעבודות התקנה לראשונה של מיתקני אכסון ואגירה של גז, נפט, דלק או חומרים מסוכנים אחרים.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לאפשר הקמת בניין, ביצוע עבודה או שימוש שלא בהתאם לתכנית, להנחיות מרחביות או להוראות לפי חוק זה.
: (ה) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בשטח כאמור [[בסעיף 62א(ו)(1) עד (3)]].
@ 145ג1. הוראות מיוחדות לעניין עבודות להקמת מרחב מוגן (תיקון: תשפ"ד-4)
: הוראות [[סעיף 145ב1]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עבודות להקמת מרחב מוגן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 145ג]].
@ 145ד. הנחיות מרחביות (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, ק״ת תשע״ו, תשפ"ד-4)
: (א) ועדה מקומית רשאית לקבוע הנחיות מרחביות למרחב התכנון שלה בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב), ובלבד שאין בהן סתירה להוראות תכנית או להוראות לפי חוק זה.
: (ב) הנחיות מרחביות יכול שיתייחסו לחזותו ולמראהו החיצוני של בניין, למפלסי הכניסה לבניין, להשתלבות הבניין בסביבתו, לחיבור תשתיות ולעניינים נוספים כפי שקבע שר הפנים; ואולם, שר הפנים רשאי לקבוע תנאים וסייגים לעניין קביעת הנחיות מרחביות, לרבות הנחיות מרחביות שנקבעו כדין לפני התקנת תקנות לפי סעיף קטן זה.
: (ג) הנחיות מרחביות יכול שייקבעו לכל מרחב התכנון או לחלק ממנו, לסוגי מגרשים או למגרש מסוים, לסוגי בניינים או לבניין מסוים.
: (ד) ועדה מקומית רשאית לקבוע במסגרת ההנחיות המרחביות כי בשל מאפייניהם המיוחדים של מגרשים מסוימים או של סוגי מגרשים, ובכלל זה מיקומם, צורתם, גודלם או ייעודם, ייקבעו לגבי כל מגרש כאמור הנחיות מרחביות פרטניות בידי רשות הרישוי המקומית בשלב מסירת המידע להיתר כאמור [[בסעיף 145(א1)]]; הנחיות מרחביות פרטניות יעמדו בתוקפן עד תום תקופת תוקפו של המידע להיתר.
: (ה) לא תקבע ועדה מקומית הנחיה מרחבית הכוללת חובת אישור, תיאום או התייעצות.
: (ו) הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית יפורסמו באתר האינטרנט שלה והודעה על קביעתן תפורסם בעיתון; הנחיות מרחביות כאמור ייכנסו לתוקף בתום שלושים ימים ממועד הפרסום האחרון בעיתון לפי [[סעיף 1א]] או במועד מאוחר יותר שקבעה הוועדה המקומית.
: (ז) הרואה את עצמו נפגע על ידי הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית, רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסומן.
: (ח) על בקשה להיתר יחולו ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר, ואם לא נמסר מידע להיתר כאמור [[בסעיף 145(א1)]] – ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה.
: (ט) רשות הרישוי המקומית לא תהיה רשאית לתת הנחיות או לקבוע תנאים למתן היתר בעניינים האמורים בסעיף קטן (ב), אלא אם כן נקבעו בהנחיות המרחביות, ובהתאם לקבוע בהן.
@ 145ה. אישור לשינוי שימוש שנקבע בהיתר (תיקון: תשע״ז)
: (א) על אף האמור בחוק זה רשות הרישוי המקומית תיתן אישור לשינוי מטרת השימוש שנקבעה בהיתר לשימוש למטרת עסק (בסעיף זה – אישור לשינוי שימוש), אם התקיימו כל אלה:
:: (1) השימוש המבוקש למטרת עסק הותר בתכנית החלה על המגרש והוא תואם אותה ואת ההנחיות המרחביות החלות על המגרש;
:: (2) התכנית שלפיה מבוקש האישור לשינוי שימוש אושרה לאחר יום תחילתו של חוק זה כאמור [[בסעיף 279]];
:: (3) הבקשה אינה כוללת עבודות הטעונות היתר;
:: (4) הבקשה אינה למטרת מפעל לייצור תעשייתי;
:: (5) השימוש המבוקש למטרת עסק אין בו כדי לפגוע בסביבה, בבריאות הציבור או בבטיחותו, או לשנות משמעותית את אופי הסביבה.
: (ב) ניתן אישור לשינוי שימוש, לא יידרש כל אישור נוסף של מכון בקרה ולא יהיה צורך בקבלת היתר נוסף על ההיתר הקיים.
: (ג)(1) רשות הרישוי תחליט בבקשה לפי סעיף זה, לאחר שדנה בהערות שהוגשו לה לפי התקנות האמורות בסעיף קטן (ה), ככל שהוגשו, בתוך 30 ימי עבודה מיום שנקלטה.
:: (2) לא החליטה רשות הרישוי המקומית בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו זאת כסירוב לתת אישור ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לוועדת הערר בתוך 15 ימים מתום התקופה האמורה; ועדת הערר תחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שהוגשה לה.
: (ד) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי המקומית לסרב לבקשה לפי סעיף זה או לדחות הערה שהוגשה לפי סעיף זה רשאי לערור לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו.
: (ה) שר האוצר יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור לשינוי שימוש ותנאים מוקדמים להגשתה, ובכלל זה הגשתה בדרך מקוונת, פרטי הבקשה, הסכמתם הנדרשת של בעלי הזכויות במקרקעין לגביהם הוגשה הבקשה, משלוח הודעות ושמיעת הערות בעלי זכויות כאמור שלא נתנו את הסכמתם לבקשה, וכן תקופת תוקפו המזערית של אישור לשינוי שימוש.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ"ה-2025]].))
: (ו) על אף הוראות [[פרק זה]], על אישור לשינוי שימוש לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו בשינוי שימוש כאמור שימוש חורג.
@ 146. שימוש חורג (תיקון: תשמ״ח–2, תשנ״ה–4)
: (א) הועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג.
: (ב) (((בוטל).))
@ 147. הקלות (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״א, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ו–8, תשע״ז–10, תשפ"ב-8, תשפ"ב-14, תשפ"ה-4)
: (א) הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי [[סעיף 145]], בנושאים שנקבעו לפי [[סעיף 151(ב)(1)]], אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה מתוכנית שאושרה לפי [[סעיף 62א]], שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי [[אותו סעיף]], למעט [[פסקה (9) שבסעיף 62א(א)]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי [[סעיף 145]], בכפוף להוראות [[סעיף 151(ב)(2)]], לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה ושאינה כרוכה בהריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה שהיא אחת מאלה:
:: (1) הקלה מתוכנית שאושרה לפי [[סעיף 62א]] שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי [[אותו סעיף]], למעט [[פסקה (9) שבסעיף 62א(א)]];
:: (2) הקלה מתוכנית חדשה אשר נקבעו בה, לגבי אותו בניין, הוראות המאפשרות להרחיב את ניצול המקרקעין לעומת התוכנית שלפיה נבנה, באותו נושא שבו מתבקשת ההקלה, למעט תוכנית נושאית כהגדרתה [[בסעיף 62א(ח)]]; לעניין זה, "תוכנית חדשה" - תוכנית שאושרה אחרי יום ג' בניסן התשפ"ה (1 באפריל 2025).
@ 147א. היתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ב-6)
: (א) בסעיף זה -
::- "בית דיור מוגן" ו"מעונות לתלמידים" - כמשמעותם [[בסעיף 62א(א1)(14)(א)]];
::- "השטח הכולל" - השטח הכולל המותר לבנייה, למעט שטחי בנייה לתעסוקה שנוספו בתכנית לפי [[סעיף קטן (א)(16) או (א1)(3) שבסעיף 62א]], שאושרה לאחר יום י' בכסלו התשפ"ב (14 בנובמבר 2021);
::- "השכרה לטווח ארוך" - כהגדרתה [[בתוספת השישית]];
::- "שימוש ציבורי" - מרפאה, גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, או מרכז קהילתי הנועד לשמש את המעונות לתלמידים או את בית הדיור המוגן;
::- "שימושים אחרים למגורים" - דיור להשכרה לטווח ארוך, מעונות לתלמידים או בית דיור מוגן;
::- "תכנית מפורטת" - למעט תכנית שאושרה לאחר יום י' בכסלו התשפ"ב (14 בנובמבר 2021), הקובעת בתחומה שימוש למגורים או שטחי בנייה למגורים נוסף על שימוש התעסוקה שהותר בתחומה ערב אישורה ושניתן להוציא מכוחה היתר לבנייה למגורים בלא צורך באישורה של תכנית נוספת;
::- "תעסוקה" - כמשמעותה [[בסעיף 62א(א1)]].
: (ב) התירה התכנית המפורטת החלה במגרש שימוש לתעסוקה ולמגורים והשטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש נמוך מ-30 אחוזים מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, תיתן הוועדה המקומית היתר להגדלת השימוש למגורים ולתוספת יחידות דיור מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה - הגדלת שימוש למגורים), בכפוף להוראות אלה:
:: (1) השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לאחר הגדלתו, לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל;
:: (2) תוספת יחידות דיור תהיה בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לעניין גודל או מאפייני הדירה, ככל שנקבעו.
: (ג) התירה התכנית המפורטת החלה במגרש בתחום רשות עירונית שימוש לתעסוקה ולא התירה בו שימוש למגורים, תיתן הוועדה המקומית היתר לתוספת שימושים אחרים למגורים מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה - תוספת שימוש), בכפוף להוראות אלה:
:: (1) השטח הכולל המותר לבנייה לתוספת השימוש לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל;
:: (2) לא מותרים במגרש שימושי תעשייה או מלאכה;
:: (3) לעניין דיור להשכרה לטווח ארוך יחולו גם הוראות אלה:
::: (א) הוראות [[התוספת השישית]];
::: (ב) השטח הכולל המותר לבנייה של דירת מגורים לא יעלה על 50 מ"ר, לרבות שטחו של מרחב מוגן; לעניין זה, "דירת מגורים" - מערכת חדרים או תאים שנועדה לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד.
: (ד) בהיתר לפי סעיף זה רשאית ועדה מקומית, לאשר תוספת שימוש ציבורי שנועד לשרת את הגדלת השימוש למגורים או את תוספת השימושים האחרים למגורים, נוסף על הגדלת השימוש למגורים או לתוספת השימושים האחרים למגורים לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתוספת כאמור; תוספת לשימוש ציבורי כאמור לא תעלה על 10 אחוזים מהשטח הכולל, ובלבד שעל כל 20 מ"ר שהותרו למגורים או לשימושים אחרים למגורים לפי סעיף זה, יותר עד 1 מ"ר בנוי לשימוש ציבורי.
: (ה) הוועדה המקומית רשאית לקבוע בהיתר לפי סעיף זה הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה.
: (ו) היתר לפי סעיף זה יכלול 40 יחידות דיור לפחות.
: (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
:: (1) הוועדה המקומית מצאה, לפי חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, כי ניתן מענה נאות לצורכי ציבור; לעניין זה, "צורכי ציבור" - מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה בכל אזור במרחב התכנון;
:: (2) טרם התחילה הקמת הבניין שלגביו מתבקש ההיתר;
:: (3) אין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית, שמונעת בכל דרך את הגדלת השימוש או את תוספת השימושים האחרים למגורים למגרש וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים;
:: (4) התמלאו הוראות [[סעיף 149(א)]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: כל מעוניין בקרקע, בבניין או בכל פרט תכנוני אחר, הרואה את עצמו נפגע על ידי תוספת השימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך רשאי להגיש התנגדות לעניין תוספת שימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך, בתוך 30 ימים ממועד פרסום הבקשה להיתר.
: (ח) היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית לעניין זה תהיה סטייה ניכרת; ואולם לא יינתן היתר כאמור אם התכנית שקבעה כי סטייה מהוראותיה כאמור לעניין זה תהיה סטייה ניכרת אושרה אחרי יום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017).
: (ט) ניתן היתר לפי סעיף זה, לא ניתן יהיה לממש הגדלת שימוש למגורים, תוספת שימושים אחרים למגורים או הוספת שימוש ציבורי לפי היתר כאמור (בסעיף קטן זה - מימוש התוספת) בשיעור העולה על השיעורים שנקבעו בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), לפי העניין, מהשטח הכולל, שבנייתו מומשה לפני מימוש התוספת או יחד עימה.
: (י) ניתן היתר לפי סעיף זה וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתן ההיתר או מקרקעין הגובלים עימם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההיתר לפיצוי מהוועדה המקומית; הוראות [[סעיפים 197 עד 200]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתן ההיתר כמועד אישור תכנית.
: (יא) לעניין [[התוספת השלישית]], יראו את החלטת הוועדה המקומית לאשר היתר לפי סעיף זה כהחלטה למתן הקלה.
: (יב) על אף הוראות [[פרק זה]], על היתר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו היתר כאמור כהיתר לשימוש חורג.
: (יג) הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להיתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים, שהוגשה לוועדה המקומית עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026).
@ 147ב. הקלה לפיצול דירות (תיקון: תשפ"ד-10)
: (א) ועדה מקומית תיתן הקלה של תוספת יחידת דיור אחת לכל יחידת דיור צמודת קרקע הקיימת במגרש (בסעיף זה - יחידת דיור נוספת), מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש על פי הוראות התוכנית החלה על המגרש (בסעיף זה - התוכנית), וכן רשאית היא לתת הקלה של תוספת שטחי בנייה מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הוראות התוכנית לצורך יחידת דיור נוספת, בדרך של פיצול יחידת דיור קיימת או הוספת יחידת דיור נוספת, או שילוב של שניהם, אף אם נקבע בתוכנית כי סטייה מהוראותיה לעניין זה תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) אלה התנאים לעניין מתן הקלה לפי סעיף קטן (א):
:: (1) שטחה הכולל של יחידת הדיור הקיימת הוא 120 מ"ר לפחות - אם ההקלה היא בדרך של פיצול יחידת הדיור הקיימת, ובלא תוספת שטח כולל המותר לבנייה לצורך יחידת הדיור הנוספת;
:: (2) תוספת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך יחידת דיור נוספת לא תעלה על 45 מ"ר (בסעיף זה - תוספת השטח); שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל בתוספת השטח;
:: (3)(א) שטח יחידת הדיור הנוספת או יחידת הדיור הקיימת לאחר הפיצול, למעט שטח מדרגות גישה למפלס, לא יפחת מ-45 מ"ר, והיא תכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדים;
::: (ב) כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח שגודלו אינו פחות מהשטח המזערי למרחב מוגן שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן ביחידת הדיור הנוספת, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי [[אותו חוק]];
::: (ג) לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח בגודל האמור בפסקת משנה (ב), רשאית הרשות המוסמכת להורות כי מתן ההקלה יותנה בשיפורי מיגון ביחידת הדיור הנוספת;
:: (4) התוכנית נכנסה לתוקף לפני יום ט"ו באב התשע"ז (7 באוגוסט 2017);
:: (5) במועד הגשתה, הבקשה להקלה אינה חורגת מהמגבלה שנקבעה בהחלטת הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), אם נקבעה; לא החליטה הוועדה המקומית כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ד);
:: (6) המגרש, כולו או חלקו, אינו נמצא במתחם השפעה או במתחמי ההשפעה הזמניים, כהגדרתם [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]].
: (ג)(1) ועדה מקומית רשאית לקבוע, לאחר שהוצגה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, את מספר יחידות הדיור המרבי שהיא תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה בתחום מרחב התכנון שלה, כולו או חלקו, בהתחשב במוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הקיימים בכל אזור במרחב התכנון, ובלבד שהמספר האמור לא יפחת מ-20% ממספר יחידות הדיור צמודות הקרקע הקיימות בתחומה.
:: (2) החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1) תפורסם באתר האינטרנט שלה והודעה על כך תפורסם בעיתון.
:: (3) הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1), רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסום ההחלטה.
: (ד) לא החליטה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות אלה:
:: (1) לעניין בקשה להקלה שאינה כוללת תוספת שטח - ההקלה תינתן אם התקיימו כל אלה:
::: (א) לא הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור;
::: (ב) אם הוגשה התנגדות לפי [[סעיף 149]] לבקשה להקלה - הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית כי אין במתן ההקלה כדי לגרום לפגיעה בלתי סבירה במי שהגיש את ההתנגדות;
:: (2) לעניין בקשה להקלה הכוללת תוספת שטח - הוועדה המקומית רשאית לתת את ההקלה, אלא אם כן מצאה לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור.
: (ה) נקבעה בתוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה (תמ"א 35) הגבלה לעניין מספר יחידות הדיור ביישוב מסוים (בסעיף קטן זה - מגבלת כמות), יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוראות סעיף קטן (ג) לעניין מספר יחידות הדיור המזערי שהוועדה המקומית תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה - לא יחולו;
:: (2) לגבי יישוב במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגבלת הכמות לא יובא בחשבון מספר יחידות הדיור שניתנה לגביהן הקלה לפי סעיף זה, בשיעור של עד 20% ממספר יחידות הדיור שנקבעה במגבלת הכמות; הוראות אלה יחולו בהתייחס למגבלת הכמות שנקבעה בתוכנית מיתאר ארצית כאמור ברישה, כנוסחה ערב פרסומו של [[25:4768580|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 155), התשפ"ד-2024]].
: (ו)(1) ניתנה הקלה לתוספת יחידות דיור מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש לפי [[סעיף 147]], תופחת תוספת זו משיעור תוספת יחידות הדיור שניתן לתת לפי סעיף זה.
:: (2) תוספת יחידות דיור שניתנה בהקלה לפי סעיף זה תופחת משיעור תוספת יחידות הדיור המרבי שאפשר לתת לפי הוראות [[סעיף 147]].
: (ז) יחידת דיור שנוספה לפי הוראות סעיף זה תשמש להשכרה בלבד או למגורי קרוב, והבעלות או זכויות החכירה בה לא יועברו בנפרד מיחידת הדיור הקיימת, ולא יינתן לגביה היתר לשימוש חורג לשימוש שאינו למגורים; החליטה הוועדה המקומית על מתן ההקלה, לא יינתן היתר אלא אם כן נרשמה הערה, לבקשת יושב ראש הוועדה המקומית, שלפיה שימוש יחידת הדיור נושא ההקלה הוא להשכרה או למגורי קרוב, בלבד; לעניין זה, "קרוב" - כהגדרתו [[בתוספת השלישית]].
: (ח) הייתה בקשת ההקלה לפי סעיף זה לתוספת יחידת דיור ששטחה אינו עולה על 60 מ"ר, לא תתנה הוועדה המקומית את מתן ההקלה בהתקנת מקומות חניה נוספים במספר הנדרש לפי דין בתחום המגרש נושא ההקלה, כולם או חלקם, אולם הוועדה המקומית רשאית לחייב את מבקש ההקלה להשתתף בהתקנתו של מקום חניה אחד בחניון ציבורי באזור המגרש נושא ההקלה, בסכום שיקבע שמאי מטעם הוועדה המקומית.
: (ט) על אף האמור בהוראות לפי חוק זה או בתוכנית החלה על המגרש, בהקלה לפי סעיף זה הניתנת בדרך של פיצול ובלא תוספת שטח, תתיר הוועדה המקומית את שינוי השימוש בשטח יחידת הדיור שנועד לשמש כשטח שירות למרתף או למחסן על פי תוכנית, או שהוסף כשטח שירות כאמור לפי הוראות חוק זה, לשימוש כשטח למטרה עיקרית של מגורים, ובלבד שסך השטח ששינוי כאמור יותּרַ בו לא יעלה על 60 מ"ר, ומתוכו שטח המחסן ששינוי השימוש בו יותּרַ לא יעלה על 7.5 מ"ר, והכול בכפוף להוראות כל דין לעניין גובה מזערי של חדרים ושל דירות למטרת מגורים.
: (י) על אף האמור [[בסעיף 145]], ביטול של פיצול שלא כלל תוספת שטח ואושר מכוח סעיף זה והחזרת המצב לקדמותו פטורים מהיתר, אם מתקיים בהם האמור [[בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 145ג(א)]], ויחולו לעניין זה הוראות לפי [[סעיף 145ג(ב)]].
: (יא) על אף האמור [[בתוספת השלישית]], על השבחה במקרקעין בשל מתן הקלה לפי סעיף זה, למעט השבחה בשל התרת שינוי השימוש בשטח מרתף או מחסן כאמור בסעיף קטן (ט) או השבחה בשל תוספת שטח, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור של 34% מההשבחה (בסעיף קטן זה - היטל מופחת); מחצית ההיטל המופחת תשולם בעת קבלת ההיתר שלא היה ניתן לתיתו אלמלא מתן ההקלה, ויתרת ההיטל המופחת תשולם בעת מימוש זכויות במקרקעין כמשמעותו בפסקה (3) להגדרה "מימוש זכויות" [[שבתוספת השלישית]], לאחר מתן ההקלה.
: (יב) לא היה ביחידת הדיור הקיימת ערב מתן ההקלה מרחב מוגן, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח - יותנה מתן ההקלה בשיפורי מיגון באחד מחדרי יחידת הדיור הקיימת, אם הרשות המוסמכת הורתה כך;
:: (2) כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח - יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן או שיפורי מיגון ליחידת הדיור הקיימת, והכול בהתאם להוראות הרשות המוסמכת.
: (יג) על אף האמור בכל דין, הייתה יחידת הדיור שלגביה מתבקשת ההקלה לפי סעיף זה במקרקעי ישראל שבתחום רשות עירונית, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההקלה, ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההקלה כאמור.
: (יד) הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להקלה ליחידת דיור נוספת שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025) או עד המועד שנקבע לפי [[סעיף 60(ג) לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021]], אם נקבע, לפי המאוחר.
: (טו) בסעיף זה -
::- "יחידת דיור צמודת קרקע" - יחידת דיור על מגרש שלפי ייעודו מיועד לבניית ארבע יחידות דיור לדונם לכל היותר, ואשר מעליה או מתחתיה אין יחידת דיור נוספת;
::- "הרשות המוסמכת" - כהגדרתה [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]];
::- "שטח יחידת דיור" - השטח הכולל המותר לבנייה של יחידת דיור, לרבות שטחו של מרחב מוגן.
@ 148. שימוש חורג והקלה בתנאים (תיקון: תשנ״ה–4)
: היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש; היתר לשימוש חורג מהיתר או הקלה יכולים להינתן לתקופה מוגבלת מראש.
@ 149. תנאים מוקדמים למתן היתר לשימוש חורג או למתן הקלות (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תש״ע–5, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ח)
: (א) הועדה המקומית לא תתיר שימוש חורג ולא תיתן הקלה ולא תאשר בתשריט חלוקת קרקע סטיה מתכנית אלא לאחר שנתמלאו אלה:
:: (1) פורסמה, על חשבון המבקש, בעתון הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלה או להתרת שימוש חורג או לאישור תשריט חלוקת קרקע בסטיה מתכנית והקובעת כי התנגדויות לבקשה כאמור יוגשו בתוך 15 ימים ממועד הפרסום לפי פסקה זו, ולעניין מי שנמסרה לו הודעה לפי פסקאות (2א) ו־(2ב) – ממועד מסירת ההודעה;
:: (2) הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) הוצגה במקום בולט בחזית הקרקע או הבנין שעליהם חלה הבקשה במשך התקופה להגשת ההתנגדויות ובדרך שתיקבע על ידי הועדה המקומית או מי שמינתה לכך בדרך כלל;
:: (2א) הועדה המקומית מסרה על חשבון המבקש הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) ועל המועד להגשת התנגדויות לועדה המקומית –
::: (א) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;
::: (ב) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין הגובלים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;
::: (ג) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין, אשר לדעת הועדה ייפגעו או עלולים להיפגע מאישור הבקשה.
::: הודעה כאמור תימסר או תישלח לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים;
:: (2ב) בבקשה הנוגעת לאתר שנכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור – מסרה הועדה הודעה כאמור בפסקה (2א) לגופים הציבוריים והמקצועיים שאושרו לפי [[סעיף 100(3)]].
:: (3) הועדה החליטה בהתנגדות של בעל קרקע או בנין או מחזיק בהם והודיעה על כך למתנגדים במכתב רשום;
:: (4) בהקלה או בשימוש חורג מתכנית המיתאר הארצית או מתכנית מיתאר מחוזית – נתקבל אישור המועצה הארצית; ואולם הוועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג או לתת הקלה, אף אם לא התקבל אישור המועצה הארצית, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) ניתן להוציא מכוח התכנית היתר או לבצע עבודות בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
::: (ב) לתכנית מצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה והשטח שבו מתקיימות הוראות פסקת משנה (א);
::: (ג) התכנית אינה חלה על כל שטח מרחב תכנון מקומי או על כל שטחה של רשות מקומית;
::: (ד) נקבע בתכנית כי השימוש החורג או ההקלה אינם טעונים אישור של המועצה הארצית.
: (ב) יושב ראש הועדה המחוזית רשאי, בכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, לקבוע כי על בקשה מסויימת או על סוגים מסויימים של בקשות לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או מקצתן; הורה יושב ראש הועדה המחוזית כאמור, יקבע את ההוראות שיחולו על התכנית.
: (ג) שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש הועדה המחוזית לפטור מהוראות סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פטור סוגי בקשות מתחולת סעיף 149 לחוק), התשנ״ו–1996]].))
: (ד)(1) בסעיף קטן זה, ”התאמת נגישות” ו”אדם עם מוגבלות” – כהגדרתם [[בסעיף 158ו1]].
:: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) ומהוראות [[סעיף 151(ב1) ו־(ג)]], רשאי יושב ראש ועדת מחוזית לקבוע כי על בקשה שעניינה יצירת דרך גישה שהיא התאמת נגישות שהוגשה על ידי בעל זכות בנכס נושא הבקשה, שהוא או בן משפחתו המתגורר עמו הוא אדם עם מוגבלות, לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא מתקיים אחד מאלה:
::: (א) התאמת הנגישות תמנע מאחר שימוש סביר בקרקע או בבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, או בקרקע או בבניין גובלים;
::: (ב) התאמת הנגישות תפגע באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
::: (ג) התאמת הנגישות תחייב שינוי מהותי בבניין.
:: (3) החלטת יושב ראש הוועדה המחוזית כאמור בפסקה (2) תינתן בתוך שישים ימים מיום שהתבקש לכך; מנהל מינהל התכנון יפרסם הנחיות בדבר אופן הגשת בקשה לפי סעיף קטן זה והמסמכים שיש לצרף לה ובדבר האופן והמועד לקבלת החלטה כאמור ולמסירת הודעה למגיש הבקשה, כדי להבטיח מתן החלטה בתוך התקופה האמורה.
@ 150. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 151. סטיה ניכרת (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ״ט, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ה–3, תשס״ז–3, תשס״ט–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו–5, תשע״ז–9, תשע״ח–3, תשפ"ב-8, תשפ"ג-4, תשפ"ג-5, תשפ"ד-4, תשפ"ד-5, תשפ"ה-4, תשפ"ה-8, תשפ"ו-4)
: (א) לא יינתן היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטיה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבנין; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות מה ייחשב סטייה ניכרת לעניין זה.
: (ב)(1) לא תינתן הקלה אלא בנושאים ששר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, יקבע בתקנות ואין בהם סטייה ניכרת מתכנית; ואולם, נושאים כאמור לא יכללו הוספת שטחי בנייה, הוספת יחידות דיור או הוספת קומות.
:: (2) לעניין הקלה כאמור [[בסעיף 147(ב)]], לא תינתן הקלה אם יש בכך סטייה ניכרת מתוכנית החלה על הקרקע או הבניין; תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הקבוע בתוכנית שהופקדה לאחר כ"ט בתמוז התשמ"ט (1 באוגוסט 1989), היא סטייה ניכרת לעניין פסקה זו; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע, בתקנות, מה עוד ייחשב סטייה ניכרת לעניין פסקה זו.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש או 5% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש, הנמוך מביניהם, הנדרשים בשל ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, אשר אינן מתחייבות לפי הוראות לפי [[פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], או לפי הוראות לפי [[פרק ה׳1א לחוק זה]] – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
: (ב2)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביישוב מיעוטים, תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה בתחום מגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה ועדה מחוזית, בהיקף של עד 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית (להלן – התוספת) לא תיחשב כסטייה ניכרת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
::: (א) בניית התוספת הושלמה לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014);
::: (ב) הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי התוספת לא תפגע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו;
::: (ג) הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו תואמים את הצרכים הנובעים מהתוספת;
::: (ד) לא קיים צו שיפוטי סופי שניתן לפי [[פרק י׳]], להריסת התוספת או למניעת השימוש בה שטרם בוצע.
:: (2) כללה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית הוראות המאפשרות תוספת שטחי בנייה לשטחים המותרים מכוחה, בכפוף לאישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, בלי צורך באישור תכנית נוספת, יופחתו שטחים אלה מהשיעור הקבוע בפסקה (1).
:: (3) הוספה של קומות תת־קרקעיות או הוספה של שטח לצורכי חניה בקומות תת־קרקעיות, לא תיחשב כסטייה ניכרת לעניין בניית התוספת.
:: (4)(א) ועדה מקומית רשאית לתת הקלה בנוגע למגבלה שנקבעה בהוראות תכנית לגבי מספר יחידות הדיור בבניין, מספר הקומות בו, גובהו, תכסית הבניין או קווי הבניין, אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית כאמור תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
:::: (1) הסטייה כאמור נדרשת, לדעת הוועדה המקומית, לצורך התוספת;
:::: (2) התכנית כאמור נכנסה לתוקף לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).
::: (ב) ניתנה הקלה בהתאם להוראות פסקת משנה (א), לגבי סטייה ניכרת הקבועה לפי הוראת תכנית, וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתנה ההקלה כאמור או מקרקעין הגובלים עמם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההקלה לפיצוי מהוועדה המקומית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 197 עד 200]], בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתנה ההקלה כמועד אישור תכנית פוגעת.
:: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם התבקש היתר לפי הוראות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38).
:: (6) הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי בקשה להקלה שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ד׳ בטבת התש"ף (1 בינואר 2020).
: (ב3) (((פקע).))
: (ב4) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי לתת הקלה מתוכנית לתשתית לאומית או מתוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)]],
:: (1) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 75 מ"ר, לשם הקמת מיתקן השנאה לחשמל שנדרש למיתקן פוטו-וולטאי שהוקם לפי תוכנית, או לשם הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי שאושר בתוכנית, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית;
:: (2) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 150 מ"ר, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית, ואם המבנה האמור תת-קרקעי - לתוספת שטח כאמור שלא יעלה על 500 מ"ר, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית;
:: (3) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה, בכל היקף, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית בחלל כלוא בגשר, ובלבד שאין בכך כדי לצמצם את מפתח הגשר; בפסקה זו, "חלל כלוא בגשר" - חלל סגור אשר נמצא מתחת לגשר ואינו משמש למעבר.
: (ג)(1) תוספת שטחי שירות המתחייבת משינוי הוראת חוק או תקנות לאחר אישור התכנית, או תוספת שטחי שירות לשם בניית מרחב מוגן, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]] או תוספת שטחי שירות לשם בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה [[בחוק האמור]], אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה – לא ייחשבו כסטיה מתכנית.
:: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), לעניין תוספת שטחי שירות לשם הוספת מרחב מוגן דירתי כאמור בפסקה (1), תוספת של עד 3 מ"ר של שטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה או תוספת של עד 3 מ"ר של שטח רצפה, ובלבד שהוא נוסף לשטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה, והכול למרחב מוגן דירתי שאינו מרחב מוגן ליחידת דיור קיימת בבניין רב-קומות (בסעיף זה - שטח נוסף), באישור הרשות המוסמכת - לא תיחשב כסטייה מתוכנית, ואולם, לעניין דירה קטנה בבניין שטרם החלה הקמתו, המילים "תוספת של עד 3 מ"ר של שטח רצפה שלא ישמש חדר שירותים או חדר רחצה, ובלבד שהוא נוסף לשטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה, והכול" - לא ייקראו; בפסקה זו -
:::- "אזור עימות" - (((נמחקה);))
:::- "בניין רב-קומות" - כהגדרתו [[בסעיף 158טו1]];
:::- "דירה קטנה" - דירה ששטחה הכולל המותר לבנייה לפני הוספת שטח נוסף לא עולה על 80 מ"ר, ובכלל זה שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן דירתי שנקבע כאמור בפסקה (1);
:::- "מרחב מוגן דירתי" - כמשמעותו לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]];
:::- "הרשות המוסמכת" - כמשמעותה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]].
:: (3) הוראות פסקה (2) לא יחולו לעניין שטח נוסף במרחב מוגן בדירה שנבנתה או שמבוקש לבנותה מכוח תוכנית שהופקדה אחרי יום תחילתו של [[25:7816298|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163), התשפ"ה-2025]] (((ביום 22.7.2025))).
: (ג1) בהיתר הניתן מכוחה של תכנית שהופקדה לפני יום י׳ בכסלו התשס״ז (1 בדצמבר 2006), תוספת שטחי שירות המתחייבת לצורך התאמות נגישות הנדרשות לפי הוראות שלפי [[פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] או לפי הוראות שלפי [[פרק ה׳1א לחוק זה]] – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
: (ד) תוספת קומות תת קרקעיות לשטחי שירות, המתחייבת מתוספת שטחי שירות כאמור בסעיף קטן (ג) – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
: (ה) שינוי מהוראות שנקבעו בתכנית לעניין עצים בוגרים כהגדרתם [[בסעיף 83ג]] או לעניין נטיעת עצים – ייחשב כסטייה ניכרת לעניין סעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס״ב–2002]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ"ג-2023]].))
@ 151א. (תיקון: תשע״ו–3, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ח–11) : (((פקע).))
@ 151ב. היתר להפעלת מעון יום לפעוטות בדירת מגורים (תיקון: תשפ"ב-5)
: (א) בסעיף זה -
::- "היתר להפעלת מעון" - היתר לשימוש במבנה מגורים לשם הפעלת מעון יום לפעוטות;
::- "חוק הפיקוח" - [[=חוק הפיקוח|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]];
::- "היום הקובע" - כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022);
::- "מבנה מגורים" - מבנה הנמצא במגרש המיועד למגורים, שיש בו דירת מגורים אחת או יותר;
::- "מבקש ההיתר" - מבקש הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון שהוא בעל המקרקעין של מבנה המגורים או הבעלים, המנהל או המפעיל של מעון היום לפעוטות, ולעניין מבקש בקשה שהוא תאגיד - גם בעל השליטה בתאגיד או מנהלו;
::- "מעון יום לפעוטות" - מקום שהייה יומי לחינוך וטיפול בפעוטות;
::- "פעוט", "רישיון", "רישיון זמני" ו"שליטה" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח]].
: (ב) על אף ההוראות לפי [[פרק זה]], על מעון יום לפעוטות שפועל בתוך דירה במבנה מגורים, שלפי התכנית החלה עליה או ההיתר לבנייתה לא הותר בה שימוש לשם הפעלת מעון יום, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) אם שוהים באותה דירה עד 6 פעוטות - המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג או היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה, ויראו את ייעוד הקרקע למטרת מגורים כאילו הוא מתיר שימוש להפעלת מעון יום לפעוטות;
:: (2) אם שוהים באותה דירה בין 7 ל-36 פעוטות - המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג, ובלבד שקיבל היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה והוא בעל רישיון או רישיון זמני להפעלת מעון יום כאמור.
: (ג) הוועדה המקומית תיתן היתר להפעלת מעון, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ח), ובלבד שהתקיימו הוראות אלה:
:: (1) מבקש ההיתר הגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת מעון, ואם הוא לא בעל המקרקעין - צירף לבקשה מסמך המעיד על הסכמת בעל המקרקעין להפעלת המעון;
:: (2) הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון תכלול את אלה:
::: (א) כתובת הדירה;
::: (ב) המספר המרבי של פעוטות שישהו במעון היום;
::: (ג) הצהרה של מבקש ההיתר על ביצוע הפרסום כאמור בפסקה (3);
::: (ד) רישיון או רישיון זמני או התחייבות של מבקש ההיתר להגיש בקשה לרישיון כאמור בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר;
:: (3) בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר;
::: (א) הודעה המפרטת את מהות הבקשה להיתר ואת המועד להגשת התנגדויות לוועדה המקומית הוצגה על גבי שלט, ערוך לפי הוראות שנקבעו לגבי פרסום שלט לפי [[סעיף 89א]], בעניין צורת השלט, מידותיו, פרטי מציב השלט, גודל הכתב ושפת הפרסום בלבד, במקום בולט בחזית מבנה המגורים שלגביו הוגשה הבקשה וכן במבנים הגובלים עימו, בכל התקופה להגשת ההתנגדויות;
::: (ב) התקיימו לגבי הבקשה להיתר הוראות [[סעיף 149(א)(2א)(א) ו-(ב)]], או מסרה הוועדה המקומית הודעה מקוונת כאמור בסעיף זה, ובלבד שלא יושתו על מבקש ההיתר הוצאות בשל מסירת הודעות לפי סעיף קטן זה בסכום העולה על 500 שקלים חדשים; נשלחה הודעה מקוונת, יראו אותה כאילו נמסרה ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתה; בפסקת משנה זו, "הודעה מקוונת" - מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים לכתובת או למספר הטלפון הנייד שמסר הנמען לרשות המקומית לקבלת מסרים.
: (ד) התנגדות לבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון יכול שתוגש על ידי בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או במבנים הגובלים עימו, בלבד, בתוך 15 ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(3).
: (ה)(1) הוועדה המקומית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום שהוגשה הבקשה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ו) ו-(ז); לא ניתנה החלטה, יראו את הבקשה כמאושרת בתום המועד האמור.
:: (2) הוועדה רשאית שלא לאשר את הבקשה במועד האמור בפסקה (1), אם בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או בבניינים הגובלים עימו הגיש התנגדות שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית שאינה ניתנת לתיקון, ולאחר שפעלה בהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ו) ו-(ז).
: (ו) הוגשה התנגדות לפי סעיף קטן (ד) שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית, תודיע הוועדה המקומית למבקש ההיתר על כך בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), ותיתן לו הזדמנות להציע דרך לתיקון הפגיעה בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה; סברה הוועדה כי הפגיעה המתוארת בהתנגדות אינה ניתנת לתיקון, תיתן הוועדה למבקש ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.
: (ז) התקבלה תגובת מבקש ההיתר להתנגדות, תיתן הוועדה המקומית את החלטתה בתוך 30 ימים מיום קבלת התגובה; לא ניתנה החלטה במועד האמור - יראו את הבקשה כאילו אושרה בתום המועד האמור; לא התקבלה תגובה ממבקש ההיתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, תחליט הוועדה בבקשה בתוך 30 ימים נוספים.
: (ח) החליטה הוועדה לאשר בקשה להיתר להפעלת מעון או שלא ניתנה החלטה במועד האמור בסעיפים קטנים (ה) או (ז) לפי העניין, תיתן רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר היתר להפעלת מעון; בהיתר יצוין כי אין בו משום אישור או רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות לפי [[חוק הפיקוח]]; אין בקבלת היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה כדי לגרוע מהאיסור להפעיל מעון יום ללא רישיון כאמור [[בסעיף 4 לחוק הפיקוח]].
: (ט) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הוועדה המקומית לסרב לבקשתו לפי סעיף זה או לדחות התנגדות שהגיש לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחייה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי תיתן את ההיתר; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית בכפוף להוראות סעיף קטן (ח).
: (י) קבלת היתר להפעלת מעון לא תיחשב השבחה, כהגדרתה [[בתוספת השלישית]].
: (יא) על אף האמור בכל דין, הייתה הדירה שלגביה הוגשה בקשה להיתר להפעלת מעון במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההיתר לפי סעיף זה ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההיתר כאמור.
: (יב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מספר פעוטות מרבי שונה במעון יום שפועל בדירה צמודת קרקע כהגדרתה [[בסעיף 147((())י(()))(13)]], שניתן לבקש לגביו היתר להפעלת מעון או הליך אחר לקבלת היתר כאמור, בהתחשב, בין השאר, בהשפעה מרחבית ובהתנגדות בעלי דירות או מחזיקי דירות במבנה המגורים שבו יפעל המעון או במבנים הגובלים עימו.
: (יג) על מעון יום לפעוטות שהחל לפעול במבנה מגורים ערב היום הקובע ושוהים בו בין 7 פעוטות ל-36 פעוטות (בסעיף קטן זה - מעון קיים), יחולו הוראות סעיף זה בשינויים אלה:
:: (1) מבקש ההיתר להפעלת מעון קיים יהיה רשאי להגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת המעון בתוך 90 ימים מהיום הקובע; הוגשה בקשה כאמור, יהיה מפעיל המעון רשאי להמשיך ולהפעיל את המעון גם לאחר היום הקובע עד למתן החלטת הוועדה המקומית בבקשה כאמור;
:: (2) החליטה הוועדה המקומית שלא לאשר את הבקשה למתן היתר להפעלת מעון למעון קיים, תופסק פעילות המעון הקיים רק בתום שנת הלימודים שבה התקבלה החלטת הוועדה המקומית.
: (יד) על אף הוראות [[פרק זה]], על אישור להפעלת מעון יום לפעוטות לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד, ולא יראו שימוש כאמור כשימוש חורג.
@ 152. ערר והשגה (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשמ״ט–3, תשנ״ה–4, תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–9, תשפ"ב-14, תשפ"ג-4, תשפ"ה-4)
: (א)(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי [[פרק זה]] או לדחות התנגדות שהוגשה לפי הוראות [[סעיף 149(א)]] רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחיה, ואולם אין לערור על החלטה של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר בשל כך שמכון הבקרה שביצע בקרת תכן לבקשה להיתר קבע כי תוצאות הבקרה אינן תקינות.
:: (2) שני חברי הועדה המקומית כאחד או שני נציגים בעלי הדעה המייעצת בועדה המקומית כאחד, החולקים על החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לתת היתר לפי [[פרק זה]] או שלא לתתו, רשאים לערור לועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה של הועדה המקומית.
:: (3) הוגש ערר על החלטת רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר, וקבלה ועדת הערר את הערר, תיתן רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד שנקבע לכך לפי חוק זה; לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד האמור רשאי מבקש ההיתר לפנות לרשות הרישוי הארצית כהגדרתה [[בסעיף 158ס]] לשם הוצאת ההיתר ויהיו נתונות לרשות הרישוי הארצית כל הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המקומית לפי [[פרק זה]], ובכלל זה הסמכות לשלוח למבקש ההיתר את פירוט החיובים כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1)]] ולגבותם; גבתה רשות הרישוי הארצית את החיובים כאמור תעבירם במלואם למי שנקבע לפי כל דין; ואולם לעניין האגרה למתן ההיתר, תעביר רשות הרישוי הארצית לרשות הרישוי המקומית 40% משיעור האגרה שנקבע לפי [[סעיף 265(17)]] בלבד.
: (א1)(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי, כמשמעותה [[בסעיף 6ב(ב)]], לפי [[פרק זה]] רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ"א 70/א כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]] או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן [[6ב|באותו סעיף]] או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה.
:: (2) חבר הועדה לתשתיות או מהנדס ועדה מקומית שהוא חבר רשות הרישוי כמשמעותה [[בסעיף 6ב(ב)]] רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות על החלטת רשות הרישוי, כמשמעותה [[באותו סעיף]], לפי [[פרק זה]] בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי כאמור היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ"א 70/א כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]] או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן [[6ב|באותו סעיף]] או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה.
:: (3) חבר הוועדה לתשתיות רשאי לערור לפני ועדת הערר על החלטת הוועדה המקומית או רשות רישוי מקומית לפי [[סעיף 6ב(ג)]], בתוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה.
: (א2) הוגשה בקשה להיתר בדרך מקוצרת, רשאי שר הפנים לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים, שבהתקיים האמור [[בסעיף 145ב(ב)(2)]] רשאי בעל זכות במקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה להיתר כאמור, להגיש השגה לוועדת הערר, והכול במועדים ובעניינים שיקבע.
: (א3) לא נתנה רשות הרישוי המקומית היתר בהתאם להוראות [[סעיף 145(ד)(2)]], רשאי מבקש ההיתר לערור על כך לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מהמועד שנקבע למשלוח פירוט החיובים כאמור [[בסעיף 145(ד)(1)]]; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי ההיתר יינתן על ידיה; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית.
: (ב)(1) משהוגש ערר כאמור, לא יינתן היתר עד למתן החלטה בועדת הערר.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), ועדת הערר רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, כי בנסיבות העניין אין הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערר; לעניין פסקה זו, "היתר" - למעט היתר שנתן מורשה להיתר.
:: (3) (((נמחקה).))
: (ג) ועדת הערר תחליט בערר תוך שלושים ימים מיום הגשתו.
: (ד) החלטת ועדת הערר תבוא במקום החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי, לפי הענין.
@ 153. סדרי הערר (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4)
: לדיון בערר לפי [[פרק זה]], יוזמנו מבקש ההיתר, המתנגד, ונציגי רשות הרישוי המקומית או נציג הועדה המקומית, לפי הענין, ומשהתייצבו יתקיים הדיון בפניהם ורשאים הם להשמיע בפני ועדת הערר את טענותיהם.
@ 154. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 155. זכויות לפי דינים אחרים
: זכות ערר לפי [[פרק זה]] אינה גורעת מכל זכות של בעל זכות ערר לפי דין אחר.
@ 156. הגבלות בקרקע חקלאית ובתחום הסביבה החופית (תיקון: תשס״ד–3)
: (א) לא ישתמש אדם בקרקע חקלאית אלא בהתאם לאמור [[בתוספת הראשונה]].
: (ב) לא יעשה אדם בתחום הסביבה החופית דבר הטעון היתר לפי [[פרק זה]] אלא בהתאם לאמור [[בתוספת השניה]].
@ 157. מועד להכרעה בבקשות (תיקון: תשל"ג, תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ה–3, תשס״ח–5, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ד-2)
: (א) לא החליטה רשות רישוי מקומית בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה [[בסעיף 145(ב1)]], יראו זאת כסירוב לתת היתר ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לועדת הערר; ועדת הערר תחליט בבקשתו בתוך שלושים ימים מהיום שהוגשה לה; שר הפנים יקבע הוראות מיוחדות בדבר הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים, לביצוע התאמות נגישות כאמור, במוסדות חינוך.
: (ב) לא החליטה ועדה מקומית בבקשה להקלה או בבקשה להיתר לשימוש חורג, בתוך תשעים ימים ממועד קליטתה, יראו זאת כסירוב לבקשה, והמבקש רשאי להגיש את בקשתו לוועדת הערר.
: (ג) (((פקע).))
: (ד) (((פקע).))
: (ה) (((פקע).))
: (ו) (((פקע).))
: (ז) (((פקע).))
: (ח) (((פקע).))
@ 157א. הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון (תיקון: תשמ״א–6, תשמ״ו, תשנ״א–3, תשנ״ה–4, תשס״א–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ב-9, תשפ"ב-11, תשפ"ה-6, תשפ"ו-3)
: (א) בסעיף זה –
::- ”החברה” – חברת החשמל לישראל בע״מ או חברת החשמל למחוז ירושלים בע״מ, לפי הענין;
::- ”המנהל” – מי שהוסמך כדין לתת שירותי טלפון;
::- ”הרשות המאשרת” – יושב ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה, או יושב ראש ועדת משנה לפי [[סעיף 18]] יחד עם מהנדס הועדה המקומית;
::- ”ספק” – רשות מקומית או כל מי שהוסמך לספק מים לפי [[חוק המים, התשי״ט–1959]], או חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001]] (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), לפי הענין;
::- "הגדלת חיבור" - הוספת יכולת הספקה לחיבור חשמל קיים;
::- "הספקת חשמל" - חיבור בניין לראשונה לרשת החשמל.
: (ב)(1) לא תתחיל החברה בעבודה להספקת חשמל לבנין ולא תספק חשמל לצורך עבודות בניה, אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת או היתר בניה.
:: (2) לא תספק החברה חשמל לבנין אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת.
:: (3) לא תבצע החברה הגדלת חיבור לחיבור חשמל שגודלו עולה על 3×63 אמפר, אלא לאחר שקיבלה ממבקש החשמל הצהרה שלו כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבנייה או שהמציא לה אישור מאת הרשות המאשרת.
:: (4) החברה תדווח לרשות המאשרת, בתוך שבעה ימי עבודה לאחר תומו של כל רבעון קלנדרי, על הבקשות להגדלת חיבור שגודלן עולה על 3×40 אמפר שקיבלה באותו רבעון.
:: (5) מצאה הרשות המאשרת כי מבנה נושא בקשה להגדלת חיבור נבנה בסטייה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה שלא לבצע את הגדלת החיבור או להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן (ו).
:: (6) שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פסקאות (3) או (4) יחולו רק על חיבור בגודל העולה על האמור בפסקאות (3) או (4), כפי שינקוב בצו כאמור.
: (ג) לא יתקין המנהל טלפון בבנין חדש אלא לאחר שמבקש החיבור המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת.
: (ד)(1) לא יספק ספק מים למקרקעין לצורך ביצוע עבודה הטעונה היתר, אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת;
:: (2) לא יספק ספק מים לבנין – שלא לצורך ביצוע עבודה כאמור בפסקה (1) – אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת.
: (ה)(1) הרשות המאשרת תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד) אם ניתן היתר לפי [[סעיף 145]] לעבודות שלגביהן מבוקש חיבור החשמל, המים או הטלפון, או שבהן נבנה הבנין שלגביו מבוקש החיבור, לפי הענין.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאית הרשות המאשרת, מטעם מיוחד, ליתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ד)(1), בתנאים שיראו לה, גם אם היתר הבניה שהחליטה הועדה המקומית ליתן טרם ניתן.
:: (3) על אף האמור בפסקה (1), הרשות המאשרת לא תיתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2), (ג) ו־(ד)(2) לבנין חדש שנבנה בתחומה של חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב]], אלא לאחר שהחברה האמורה אישרה כי הבנין מחובר למערכת המים ולמערכת הביוב, או כי קיים פתרון אחר לשפכים, בהתאם לשימוש בבנין ולמטרותיו, ועל פי כל דין.
: (ה1) רשות מאשרת רשאית לתת אישור לפי סעיף זה, אם שוכנעה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבניה, למעט פרטים הטעונים השלמה אשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה מטעמים שפורטו על ידי מבקש הבקשה, אך הוא ראוי לשימוש גם לפני השלמתם של אותם פרטים; שר הפנים יקבע בתקנות את נוסח הבקשה לפי פסקה זו, יגדיר מהו מבנה הראוי לשימוש לענין סעיף זה, ויקבע את התנאים או הערבויות שיידרש מבקש אישור למלא או ליתן כדי להבטיח השלמת המבנה בהתאם להיתר הבניה, אם קיבל אישור לפני שהבניה הושלמה בהתאם להיתר.
: (ה2) (((בוטל).))
: (ה3) ניתן היתר לפי [[פרק זה]] בלי ששולמו החיובים כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1)]] ובלי שניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלומם בכפוף להוראות כל דין, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן שולמו החיובים האמורים או שניתנו ערבויות כאמור, ובלבד שפירוט החיובים האמורים נמסר למבקש האישור לא יאוחר מ־15 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לאישור לפי סעיף זה.
: (ה4) נקבעה חובת בקרת ביצוע לעבודות לפי ההיתר, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן אישר מכון בקרה כי תוצאות בקרת הביצוע תקינות.
: (ו) ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה היוותה סטיה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה.
: (ז) הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב לתת אישור לפי סעיף זה או על ידי הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (ב), (ו) או (ח)(2), רשאי לערור על כך בפני ועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הודע לו על הסירוב או על ההוראה; ועדת הערר תיתן החלטתה בערר בתוך שלושים ימים מיום שהוגש לה, ולאחר שנתנה הזדמנות לרשות המאשרת להשמיע עמדתה בפניה.
: (ח)(1) שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, לאחר התייעצות עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, כי הוראות סעיף זה לעניין חיבור לחשמל, למים או לטלפון לא יחולו בשטח פלוני לגבי מבנה המשמש למגורים הנמצא באותו השטח שבנייתו הסתיימה עד יום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018), לא נוספה לו תוספת בנייה מאותו מועד (בסעיף קטן זה - מבנה) והתמלאו לגביו התנאים המנויים בפסקה (1ב); שר הפנים יהיה רשאי לקבוע צו כאמור אם התקיימו כל אלה:
::: (א) הוגשה למוסד התכנון המוסמך תכנית מפורטת כאמור [[בסעיף 83א1]] המאפשרת מגורים בשטח האמור (בסעיף קטן זה - תכנית מוצעת);
::: (ב) התקיים אחד מאלה:
:::: (1) מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא משרד ממשלתי או רשות שהוקמה לפי חוק;
:::: (2) מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא הוועדה המקומית, הרשות המקומית, בעל קרקע או מי שיש לו עניין בקרקע וניתנה חוות דעת מתכנן המחוז ולפיה התכנית האמורה תואמת את הוראותיה של תכנית כוללנית שאושרה לגבי השטח או של תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שאושרה כאמור; חוות הדעת תינתן בתוך 30 ימים מיום ששר הפנים, מוסד התכנון או הרשות המקומית הנוגעים בדבר או מגיש התכנית ביקשו זאת ממתכנן המחוז;
:::: (3) מוסד התכנון המוסמך החליט על הפקדת התכנית המוצעת.
:: (1א) שר הפנים רשאי לתת צו כאמור בפסקה (1) ביוזמתו או לפי בקשת מוסד תכנון או רשות מקומית הנוגעים בדבר; בקשה כאמור תוגש לשר הפנים עם העתק לוועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובצירוף חוות דעת מתכנן המחוז אם התבקשה לפי פסקה (1)(ב)(2); הוועדה המחוזית תעביר לשר הפנים את חוות דעתה לעניין הבקשה בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לה; לא העבירה הוועדה המחוזית את חוות דעתה עד תום התקופה האמורה, יהיה רשאי שר הפנים להחליט בבקשה בלי לקבל את חוות דעתה; שר הפנים יחליט בבקשה שהוגשה לו כאמור בתוך 60 ימים מיום שקיבל את חוות הדעת של הוועדה המחוזית או מתום המועד לקבלת חוות הדעת, לפי המוקדם.
:: (1ב) ניתן צו כאמור בפסקה (1) לגבי שטח פלוני, לא יחולו הוראות סעיף זה על חיבור לחשמל, למים או לטלפון של מבנה הנמצא באותו שטח אם התקיימו כל אלה:
::: (א) מבקש החיבור הגיש בקשה לחיבור המבנה לחשמל, למים או לטלפון, לרשות המאשרת הנוגעת בדבר, שהתקיימו בה כל אלה:
:::: (1) מי שהגיש את הבקשה הוא מי שרשאי להגיש בקשה להיתר לגבי המבנה;
:::: (2) המבקש התחייב כי יגיש בקשה להיתר לגבי המבנה בתוך ארבעה חודשים מיום אישור התכנית המוצעת, יפעל להוצאת היתר כאמור בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה להיתר, ככל שהדבר בשליטתו, וישקיע את מרב המאמצים ואת המשאבים הנדרשים לשם כך;
:::: (3)(א) המבקש צירף לבקשתו ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) לטובת הוועדה המקומית והרשות המקומית הנוגעות בדבר, להבטחת תשלום החיובים כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1)]], שהיה חב בהם לפי התכנית המוצעת אילו הייתה מוגשת בקשה להיתר למבנה שלגביו מבוקש החיבור, בסכום החיובים שיעריכו שמאי הוועדה המקומית וגזבר הרשות המקומית, לפי העניין, או שהמבקש הפקיד בקופת הוועדה המקומית סכום בגובה החיובים כאמור; המבקש רשאי להפקיד סכום חלקי מהחיובים ולצרף לבקשתו ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) בגובה ההפרש שבין מלוא סכום החיובים לחלק שהופקד;
::::: (ב) לעניין סכום החיובים כאמור בפסקת משנה (א), בחישוב החיוב הנוגע להיטל ההשבחה יראו את התכנית המוצעת ואת תאריך הגשתה כתכנית שאושרה במועד האמור;
::::: (ג) ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר כאמור בפסקת משנה (א) תוצמד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::::: (ד) הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר))) תחולט אם המבקש לא יגיש בקשה להיתר למבנה כאמור בפסקת משנה (2) או לא ישלם את מלוא החיובים לפי דרישה שתומצא לו בקשר עם מתן ההיתר למבנה בתוך ארבעה חודשים ממועד הוצאתה;
::: (ב) ניתן אישור הרשות המאשרת לביצוע החיבור, ובו חיוותה דעתה כי המבנה תואם את התכנית המוצעת או שהוחלט להפקידה, לפי העניין;
::: (ג) (((החל מיום 30.9.2026):)) בפסקה זו -
::::- "נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
:::::- "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:::::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
:::::- "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]].
:: (1ג) ניתן אישור הרשות המאשרת לחיבור המבנה כאמור בפסקה (1ב)(ב), רשאים החברה, הספק או המנהל, לפי העניין, לחברו לחשמל, למים או לטלפון, לפי העניין, סמוך לאחר מתן האישור, ולא יותנה חיבור כאמור בהפקדתה או באישורה של התכנית המוצעת או במתן ההיתר למבנה.
:: (2) ראתה הרשות המאשרת כי בבניית המבנה, שלגביו ניתן אישור מכוח צו שר הפנים כאמור בפסקה (1), היתה סטייה מהוראות התכנית המוצעת, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותו מבנה; הוראות סעיף קטן (ז) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על הוראה לפי פסקה זו.
@ 157ב. אישור תחילת עבודה (תיקון: תשע״ד־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־3, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח–6, ק״ת תש״ף, תשפ"ב-8, תשפ"ב-9, תשפ"ג-4, תשפ"ג-5, ק"ת תשפ"ד)
: (א) לא תבוצע עבודה לפי היתר אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית נתן לבעל ההיתר אישור כי ניתן להתחיל בביצוע העבודות (בחוק זה – אישור תחילת עבודה); לא יתנה מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא בתנאים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי [[סעיף 145(א1)]] מאת גורם מאשר או בהיתר.
: (ב) נקבעה חובת בקרת ביצוע כאמור [[בסעיף 157ג]] לעבודות לפי ההיתר, לא ייתן מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא אם כן מסר לו בעל ההיתר הודעה על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע.
: (ג) מהנדס הוועדה המקומית יחליט בבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהוגשה לה הבקשה, ובלבד שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב); לא החליט מהנדס הוועדה המקומית בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימי עבודה נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שהתמלאו התנאים הנדרשים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי [[סעיף 145(א1)]] מאת גורם מאשר או בהיתר.
: (ג1) על אף האמור בסעיף זה, לעניין היתר שניתן לפי [[פרק ה'4]], הסמכות לתת אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה תהיה נתונה למורשה להיתר, והוא ייתן אישור כאמור למי שהוא בעל היתר בתוקף שניתן על ידי מורשה להיתר אם מצא כי בעל ההיתר התקשר עם מכון בקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב)]], וכן אם מצא כי התקיימו שאר התנאים שנקבעו לעניין זה בחיקוק, בהיתר, בתכנית ובמידע למורשה להיתר, כהגדרתו [[בסעיף 158מז]], ובלבד שהמורשה להיתר הודיע למהנדס הוועדה המקומית על כוונתו ליתן אישור כאמור שבעה ימי עבודה לפחות לפני מתן האישור; מהנדס הוועדה המקומית רשאי לתת הנחיות לתיאום תחילת העבודות כאמור במהלך התקופה האמורה.
: (ג2) המורשה להיתר יעביר את האישור שנתן לפי סעיף קטן (ג1) לרשות הרישוי המקומית בצירוף הודעה בדבר מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, אולם לבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב)]] לא תצורף הודעה כאמור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, ביצוע עבודה למבנה דרך אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי [[סעיף 261(ה)]] או למבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי [[סעיף 261(ה1)]] לא יהיה טעון אישור תחילת עבודה, ואולם בעל ההרשאה כאמור ימסור הודעה על תחילת העבודה למי שהוקנתה לו הסמכות לתת הרשאה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]] ולמהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר, חמישה עשר ימים לפני תחילת העבודה.
: (ה) על אף האמור בסעיף זה, שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עבודות לפי היתר שלא יהיו טעונים אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה.
@ 157ג. בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה–2, תשפ"ו)
: שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, לרבות חובת דיווח של מכון בקרה על ביצוע עבודות שלא בהתאם להיתר במועדים ובעניינים שיקבע; (((החל מיום 1.1.2027):)) שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מחובת בקרת ביצוע שנקבעה בתקנות כאמור, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016]].))
@ 158. (תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח–2) : (((בוטל).))
@ 158א. חובת התקנת מעליות וגנרטורים (תיקון: תשמ״א–4, תשס״א–5, תשס״ה–3, תשע״ה)
: (א) בכל בנין גבוה תותקן מעלית לנשיאת בני אדם ולא יינתן היתר לבניית בנין גבוה שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור, ובכל בנין מגורים תותקן מעלית או יבוצעו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות כאמור בסעיף קטן (ו).
: (א1)(1) בכל בנין מגורים, ובכל בנין ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 158ב]], שבהם מותקנת יותר ממעלית אחת יותקן באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת; שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה.
:: (2) לא יינתן היתר לבניית בנין שבו מתוכננת יותר ממעלית אחת שאין בו תנאי המחייב התקנת מנגנון פיקוד שבת.
:: (3) בסעיף זה, ”מנגנון פיקוד שבת” – כהגדרתו [[בחוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס״א–2001]].
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית), התשס״ד–2004]].))
: (ב) בכל בנין רב־קומות יותקן גנרטור להספקת זרם חשמל בשעת הפסקת זרם החשמל ממקור האספקה הראשי, לחלקי הבנין ולמיתקניו שקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית; לא יינתן היתר לבניית בנין רב־קומות שאין בו תנאי המחייב התקנת גנרטור כאמור.
: (ג) שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם המועצה הארצית ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, מהו בנין גבוה ובנין רב־קומות לענין סעיף זה.
: (ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בניה בהתקנת מעלית או גנרטור בבנין שאינו בנין גבוה, בנין נגיש או רב־קומות אם לדעתו ייעוד הבנין והשימוש בו מחייבים זאת.
: (ה) לענין סעיף זה רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות מיתקן אחר להספקת זרם חשמל שניתן להתקינו במקום גנרטור.
: (ו)(1) בכל בנין נגיש תותקן מעלית נגישה לנשיאת בני אדם (בסעיף זה – מעלית) ולא יינתן היתר לבניית בנין נגיש שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור.
:: (2) בכל אגף שאינו בנין נגיש יותקן או ייבנה, לפי הענין, אחד מאלה:
::: (א) מעלית נגישה;
::: (ב) התאמת נגישות כחלופה למעלית, שאישר מהנדס הוועדה, לאחר שנועץ במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה;
::: (ג) פיר למעלית.
:: (3) האמור בפסקה (2) לא יחול על אגף שאינו בנין נגיש, שמהנדס הועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות [[פרק ה׳1א]], וכי שאר יחידות הדיור בבנין תוכננו כך שניתן יהיה לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות [[פרק ה׳1א]].
:: (4) בסעיף זה –
:::- ”אגף” – חלק מבנין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף;
:::- ”בנין נגיש” – אגף שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לאגף לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר באגף (להלן – הפרש גובה), עולה על 10 מטרים; השר, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות גובה נמוך מהקבוע בסעיף זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע גובה העולה על הקבוע בסעיף זה אם הדבר נדרש מטעמים הנדסיים או טכניים.
:: (5) על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי לקבוע בצו כי במתחם, בשכונה או בחלק מיישוב שמתוכננים להיבנות בו בנינים שבהם הפרש הגובה אינו עולה על 13 מטרים, יהיו הבנינים, כולם או חלקם, פטורים מחובת התקנת מעלית, אם שוכנע השר כי הדבר דרוש מטעמים כלכליים או חברתיים הנוגעים לאוכלוסיה המתוכננת לאכלס את הבנינים.
@ 158א1. הצמדת מקומות חניה (תיקון: תשנ״ד–3)
: (א) בסעיף זה –
::- ”דירה” – כהגדרתה [[בסעיף 145(א)(2)]];
::- ”מקום חניה” – שטח המיועד לחניית כלי רכב, הכולל את שטח החניה ואת שטח התימרון לכניסה וליציאה של כלי רכב.
: (ב) לא יוצמדו לדירה אחת יותר משני מקומות חניה אלא בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות או באישור רשות הרישוי המקומית, ולא תאשר רשות הרישוי המקומית הצמדה כאמור אלא אם כן שוכנעה שהשימוש המיועד לדירה מחייב שיוצמדו לה יותר משני מקומות חניה.
: (ג) המצמיד מקומות חניה לדירה בניגוד להוראות סעיף זה, הצמדתו בטלה.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996]].))
@ 158א2. בתי שימוש המיועדים לנשים (תיקון: תשנ״ה, תשנ״ז, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה, ”בית שימוש ציבורי” – בית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 158ב]].
: (ב) בבית שימוש ציבורי יהיה המדור המיועד לנשים גדול בשטחו ובמספר הקבועות שבו מן המדור המיועד לגברים באותו מקום, הכל כפי שיקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית ועם שר הבריאות.
: (ג) שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה.
@ 158א3. (תיקון: תשע״ב–2, תשפ"ב-14) : (((בוטל).))
== פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים (תיקון: תשמ״א–5) ==
@ 158ב. הגדרות (תיקון: תשמ״א–5, תשע״ה)
: [[בפרק זה]] –
:- ”בנין ציבורי” – בנין הנמנה עם סוג בנינים המשמשים למטרה ציבורית, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים), התשמ"א-1981]].))
:- ”היתר” – היתר לבניה לפי [[פרק ה׳]].
@ 158ב1. תחולת [[פרק זה|הפרק]] (תיקון: תשס״ה–3)
: [[פרק זה]] והתקנות ולפיו יחולו לגבי בנין ציבורי שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין השר לפי [[סעיף 158ו1]] ולגבי בנין ציבורי שהוא מוסד חינוך או גן ילדים כהגדרתם [[#פרק ה1 סימן ז סימן משנה ב|ב((חלק ב' ל))סימן ז׳ ((לפרק ה'1)) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] אף אם ההיתר לגביו ניתן לאחר המועד האמור.
@ 158ג. סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי קיים (תיקון: תשמ״א–5, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) בנין ציבורי קיים אשר נבנה לפי היתר שהוצא עד ליום ט״ז בניסן התשל״ב (31 במרס 1972), או שנבנה לאחר מכן וניתן לו פטור כדין מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה, רשאי שר הפנים, על אף האמור בכל דין, להורות לבעלו או למחזיקו או לשניהם, באופן וביחס שיקבע השר, להתקין בו סידורים מיוחדים לנכים כנדרש בתקנות לפי חוק זה, או חלק מהן, בתוך תקופת זמן שיקבע.
: (ב) בנין ציבורי שנבנה לפי היתר שהוצא מיום י״ז בניסן התשל״ב (1 באפריל 1972) ואילך ולא הותקנו בו סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה ולא ניתן לגביו פטור ממילוי התקנות, תורה הועדה המקומית, על אף האמור בכל דין, לבעל או למחזיק או לשניהם, באופן וביחס שתקבע הועדה, להתקין בו סידורים מיוחדים כאמור תוך תקופת זמן שתקבע בהוראתה ושלא תעלה על שלוש שנים.
: (ג) ניתנה לגבי בנין ציבורי הוראה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), ומי שהוטלה עליו החובה לבצעה מנוע מבחינה הנדסית לבצע את ההוראה במלואה, רשאי הוא, בתוך תשעים ימים מיום שקיבל את ההוראה, לבקש הקלה כאמור [[בסעיף 147]] מאת הועדה המקומית; הועדה המקומית תעביר למתכנן המחוז הודעה על מתן הקלה כאמור, וזה יהיה רשאי, תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת ההודעה, לערור עליה בפני ועדת הערר והיא תינתן רק אם לא יהיה בה כדי למנוע מנכים את השימוש בבנין הציבורי.
: (ד) הוראה לפי סעיף זה לגבי בנין שעיקר שימושו הוא לעסק טעון רישוי לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968]] (להלן [[בפרק זה]] – עסק טעון רישוי), תכלול התראה בדבר ביטול הרשיון, לפי [[סעיף 158ה]], אם ההוראה לא תקויים.
: (ה) מי שלא מילא אחר הוראה של שר הפנים לפי סעיף קטן (א) או הוראה של ועדה מקומית לפי סעיף קטן (ב) ולא אושרה לו הקלה כאמור בסעיף קטן (ג), רואים אותו כמי שהפר תנאי היתר.
@ 158ד. ערעור (תיקון: תשמ״א–5, תשע״ה)
: (א) מי שקיבל הוראה משר הפנים כאמור [[בסעיף 158ג(א)]] או שקיבל הוראה מועדה מקומית כאמור [[בסעיף 158ג(ב)]], והוא סבור כי את הוצאות ביצוע ההוראה שהוטלה עליו יש להטיל במלואן או בחלקן על זולתו, הבעל או המחזיק, לפי הענין, רשאי הוא לערער, לענין הוצאות ביצוע ההוראה בלבד, לבית משפט השלום.
: (ב) אין בהגשת ערעור כדי לפגוע בעצם החיוב לבצע את ההוראה כאמור [[בסעיף 158ג]] בידי מי שחוייב לבצעה על פי ההוראה ובמועד שצויין בה.
: (ג) לדיון בערעור יוזמן גם מי שהמערער טוען כי עליו לשאת בהוצאות ביצוע ההוראה.
: (ד) הטלת ההוצאות וחלוקתן בין הבעל והמחזיק, או שיפוי בשל הוצאתן, בעקבות הערעור, יהיו כפי שבית המשפט ימצא צודק בנסיבות הענין.
@ 158ה. ביטול רשיון עסק (תיקון: תשמ״א–5, תש״ס–2, תשס״ה–5, תשע״ה)
: (א) היה עסק טעון רישוי עיקר שימושו של בנין ציבורי שלא קויימה לגביו הוראה לפי [[סעיף 158ג]] תוך התקופה שקבע השר או הועדה המקומית כאמור בו, יורו השר או הועדה המקומית, לפי הענין, לרשות הרישוי לבטל את רשיון העסק.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
@ 158ו. מתן היתר לבנין ציבורי (תיקון: תשמ״א–5)
: הועדה המקומית לא תיתן היתר לבנין ציבורי אלא אם נכללו בו הוראות בדבר סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה; אין בהוצאה (([צ״ל: בהוראה])) זו כדי לגרוע מחובתה של הועדה המקומית לפי [[סעיף 145(ב)]] או לפי כל הוראה אחרת המחייבת אותה.
== פרק ה׳1א((׳)): נגישות לאנשים עם מוגבלות (תיקון: תשס״ה–3) ==
@ 158ו1. נגישות מקום ציבורי חדש (תיקון: תשס״ה–3)
: (א) [[בפרק זה]] –
::- ”אדם עם מוגבלות”, ”אנשים עם מוגבלות”, ”גוף ציבורי”, ”נגישות”, ”התאמות נגישות”, ”מוסד חינוך”, ”נציבות”, ”נציב”, ”נטל כבד מדי”, ”רשות ציבורית” – כמשמעותם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]];
::- ”מקום ציבורי” – מקום מהמקומות המפורטים [[בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] המיועד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;
::- ”מקום ציבורי חדש” – מקום ציבורי, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן (ד), לרבות חלק כאמור ממקום ציבורי;
::- ”תקן ישראלי” – תקן ישראלי כמשמעותו [[בחוק התקנים, התשי״ג–1953]].
: (ב) לכל מונח [[בפרק זה]] שאין לו הגדרה בחוק זה, תהא המשמעות [[שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.
: (ג) מקום ציבורי חדש יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות ויבוצעו בו התאמות נגישות, והכל בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי [[פרק זה]], וברוח עקרונות היסוד ומטרותיו של [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]].
: (ד) שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת –
:: (1) יקבע בהתאם לעקרונות היסוד ומטרותיו של [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], את התאמות הנגישות הנדרשות במקום ציבורי חדש, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר –
::: (א) הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי החדש ולרבות הנגשת מעברים ממקומות החניה כאמור בסעיף קטן (ב);
::: (ב) הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי הענין, במקום הציבורי החדש;
:: (2) רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי לענין פסקה (1), ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוג של מקום ציבורי חדש, כולו או חלקו לענין מעלית, או התאמת נגישות אחרת, שעלותה גבוהה, שקבע השר (בסעיף זה – התאמת נגישות שעלותה גבוהה) – אם ביצוע התאמת הנגישות יטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בגודל המקום הציבורי החדש, בהיקף השירות המיועד להינתן בו ובייעודו, וכן היות המקום הציבורי חלק ממקום ציבורי קיים או תוספת לבנין קיים.
: (ה)(1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות, במקום ציבורי חדש, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת הנגישות אם נקבע כי מתקיים אחד מאלה:
::: (א) ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;
::: (ב) הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, עקב ייחודו בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
::: (ג) לענין מעלית או התאמה שעלותה גבוהה, שקבע השר – עלותה תטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות;
::: (ד) לענין היתר לתוספת או לשינוי בבנין קיים – היא מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום או השירות הניתן בו.
:: (2) נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין.
:: (3) בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוגש למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה יעביר העתק מהבקשה לנציב.
:: (4) מהנדס הוועדה והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור.
:: (5) קבע הנציב שלא מתקיימת אחת מעילות הפטור שבסעיף קטן זה, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור בבקשה. אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור.
:: (6) החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה.
:: (7) על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור בתנאים, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, מהנדס הוועדה והנציב יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 152 עד 155]], בשינויים המחויבים.
: (ו) הוראות לפי סעיף קטן (ד)(2), וסעיף קטן (ה)(1)(ג) לא יחולו לגבי –
:: (1) מקום ציבורי חדש שעתיד ליהות מופעל בידי רשות ציבורית;
:: (2) חובה שחלה לפי חוק זה, ערב כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף זה;
:: (3) מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי [[סימן ו׳ ((לפרק ה'1)) בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]];
:: (4) מוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף קטן (ז).
: (ז)(1) במקום המיועד להיות מוסד חינוך או גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה – מוסד חינוך חדש) יבוצעו התאמות נגישות בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי [[פרק זה]].
:: (2) בלי לגרוע מהוראות לפי [[פרק ה׳1]], שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד:
::: (א) התקנת פיר למעלית בבנין המרכזי;
::: (ב) התקנת תא שירותים נגיש לאדם עם מוגבלות, אחד לנשים ואחד לגברים;
::: (ג) הנגשת הכניסה למוסד החינוך ודרכי הגישה מהכניסה למבנה המרכזי, בין המבנה המרכזי למבנים הסמוכים, ודרכי הגישה לאולם הספורט ולחצר ולרבות כבישים בדרכי הגישה;
::: (ד) כל התאמה נוספת, שקבע שר הפנים.
: (ח) הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (ז), לענין מקום ציבורי חדש יחולו גם לענין –
:: (1) מקום המיועד להיות מקום עבודה, למעט שטחי עבודה אישיים ושטחים שאינם מיועדים לשהיית אדם, ולרבות הגישה לשטחים האישיים, המסדרונות, והכניסה לחדרי עבודה;
:: (2) כל מקום נוסף שקבע שר הפנים בצו.
: (ט) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
: (י) תקנות ראשונות לפי סעיפים קטנים (ד)(1) ו־(ז)(2) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).
: ((ראו [[חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970]].))
@ 158ו2. שטח משותף בבנין מגורים חדש (תיקון: תשס״ה–3, תשע״ה, תשפ"ב-14)
: (א) בסעיף זה –
::- ”בנין מגורים חדש” – בנין או חלק מבנין, שיש בו לפחות 6 יחידות דיור שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006);
::- ”יחידת דיור” – (((נמחקה);))
::- ”שטח משותף בבנין מגורים” – שטח המיועד לשמש את כלל דיירי בנין המגורים.
: (ב) בניה או שימוש בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש ייעשו בכפוף לביצוע התאמות נגישות באופן, בכמות ובדרך שייקבעו בתקנות בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ג) שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בהתאם לעקרונות היסוד, מטרותיו והוראותיו של [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] ובהתחשב בתקן הישראלי, את הסידורים הנדרשים כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר הנגשת –
:: (1) דרך הגישה לבנין, הכניסה לבנין והמבואה;
:: (2) מעלית, ככל שהותקנה;
:: (3) פתחי הגישה לדירות המגורים;
:: (4) אמצעי בטיחות, התרעה ואזהרה;
:: (5) חלק ממקומות החניה, שהתקנתם נדרשת לפי כל דין והדרך מהחניות לבנין;
:: (6) שטח משותף אחר בבנין, לרבות חצר, בריכה, חדר כושר וגג, ככל שהגג נועד לשימוש הדיירים ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים.
: (ד) בתקנות לפי סעיף זה ניתן גם לקבוע פטור מלא או חלקי, ובכלל זה דרישות מופחתות, לענין התאמת נגישות בבנין מגורים חדש אם נתקיימו בהתאמה אחד מאלה:
:: (1) היא מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5% מעלות הקמת הבנין או הפרויקט, לפי הענין;
:: (2) היא אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
:: (3) היא פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע.
: (ה)(1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות לפי סעיף זה, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת נגישות אם נקבע, לאחר התייעצות במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כי מתקיים בהתאמת הנגישות אחד התנאים הקבועים בסעיף קטן (ד).
:: (2) נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה המקומית או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין.
:: (3) בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תוגש למהנדס הוועדה המקומית, ומהנדס הוועדה המקומית יעביר העתק מהבקשה לנציב.
:: (4) מהנדס הוועדה המקומית והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור.
:: (5) קבע הנציב שאין ליתן פטור, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור; אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור.
:: (6) החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה.
:: (7) על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, והנציב ומהנדס הוועדה יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 152 עד 155]], בשינויים המחויבים.
: (ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
: (ז) תקנות לפי סעיף זה, יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).
: ((ראו [[פרק ב׳ לחלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970]].))
@ 158ו3. אישור מורשה נגישות (תיקון: תשס״ה–3, תשע״ה)
: (א) לא יינתן היתר, אישור או תעודת גמר, לפי הענין, לבנין שהוא מקום ציבורי חדש, למוסד חינוך חדש כמשמעותו [[בסעיף 158ו1(ז)]] או לבנין מגורים חדש כהגדרתו [[בסעיף 158ו2]], או לחלק ממנו, אלא אם כן התקבלה חוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות השירות, כי מתקיימות הוראות לפי כל אחד מאלה לפי הענין:
:: (1) [[פרק זה]];
:: (2) [[סעיף 158א]];
:: (3) לענין מוסד חינוך חדש – גם [[פרק ה׳1]];
:: השר רשאי לקבוע פטור מחובת התייעצות עם מומחה לנגישות השירות לסוגי בניני מגורים שיקבע.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
:: (1) יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה קלה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, אם מהנדס הוועדה אישר סטיה כאמור בנימוקים שיפורטו, ואישר כי אין בסטיה משום הפרה של ההוראת שלפי [[פרק זה]];
:: (2) יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הרשום בפנקס מיוחד כמשמעותו [[16:299916|בסעיף 21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס׳ 2), התשס״ה–2005]], שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשוי כהגדרתם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], אם קבע מהנדס הוועדה כי הסטיה מתחייבת מטעמי בטיחות, ואישר כי אין בסטיה כאמור משום הפרה של ההוראות לפי [[פרק זה]].
: (ג) בסעיף זה –
::- ”היתר” – כמשמעותו [[בסעיף 145]];
::- ”אישור” – כמשמעותו [[בסעיף 157א]];
::- ”תעודת גמר” – כמשמעותה [[פרק ט לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970]].
@ 158ו4. תוקף היתר - מוסד חינוך (תיקון: תשס״ה–3)
: החלטת מוסד תכנון ליתן היתר לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי [[פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למוסדות חינוך, תהיה תקפה למשך עשר שנים מקבלתה, ובלבד שלא קבע מהנדס הוועדה כי חלו שינויים בדין, בתכניות, בתקנים או בהנחיות הוועדה, המחייבים שינוי בהחלטה; מהנדס הוועדה ייתן את החלטתו בענין בתוך עשרה ימים ממועד הגשת בקשתו של בעל ההיתר לבצע את העבודה בהתאם להיתר.
== פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת (((בוטל))) (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשע״ד–2) ==
@ 158ז. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשס״ז–3, תשע״ד–2) : (((בוטל).))
@ 158ח. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשע״ד–2) : (((בוטל).))
@ 158ט. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (((בוטל).))
@ 158י. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 158יא. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (((בוטל).))
@ 158יב. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תש״ס–2, תשס״ה–5, תשע״ד–2, תשע״ה) : (((בוטל).))
== פרק ה׳3: מכוני בקרה (תיקון: תשנ״א–3, תשס״ה–2, תשע״ד–2<!--נוצר מחדש-->) ==
=== סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו (תיקון: תשע"ד–2) ===
@ 158יג. הגדרות – [[פרק ה׳3]] (תיקון: תשע״ד–2)
: [[בפרק זה]] –
:- ”בעל מכון” – בעל שליטה או בעל עניין במכון בקרה;
:- ”בעל עניין” ו”שליטה” – כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]];
:- ”חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות” – [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997]];
:- ”הרשות להסמכת מעבדות” – הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות]].
@ 158יד. הקמת מכון בקרה ותפקידיו (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) לא יפעיל אדם מכון בקרה אלא אם כן ניתן לו רישיון לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) מכון בקרה יוקם ויופעל לפי הוראות חוק זה, ואלה יהיו תפקידיו:
:: (1) לבצע בקרת תכן;
:: (2) לבצע בקרת ביצוע;
:: (3) להפעיל בקרים ובקרים מורשים, לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (4) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק זה.
@ 158טו. תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה ולפעילותו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח, תשע״ח–5, תשפ"ו)
: (א) שר הפנים רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה ([[בפרק זה]] – רישיון), אם התקיימו בו כל אלה:
:: (1) פועלים בשירותו כל אלה:
::: (א) מנהל בקרת תכן שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובתכן הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור [[בסימן ב׳]];
::: (ב) מנהל בקרת ביצוע שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובקרת ביצוע הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור [[בסימן ב׳]];
::: (ג) בקרים כאמור [[בסעיף 158יח]];
::: (ד) בקרים מורשים כאמור [[בסעיף 158כא]];
:: (2) הוא חברה שהתאגדה בישראל וכל עיסוקה הוא הפעלה של מכון בקרה, או שהוא משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית, רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר (בסעיף זה – תאגיד עירוני);
:: (3) בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים להיות בעל מכון או בעלי תפקידים כאמור, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי; לעניין זה, ”הורשע” – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;
:: (4) מכון בקרה, בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, אינם עלולים להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין פעולת מכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם;
:: (5) הוא הוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות לבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה; על הסמכה כאמור יחולו ההוראות לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות]], בשינויים המחויבים; הרשות להסמכת מעבדות תקבע כללים לעניין הסמכה של מכוני בקרה לסוגיהם;
:: (6) הוא עומד בתנאים נוספים שקבע שר הפנים, (((החל מיום 1.1.2027):)) באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
: (ב) לא ייתן שר הפנים למשרד ממשלתי, לרשות שהוקמה לפי חוק או לחברה ממשלתית רישיון אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על המשרד, הרשות או החברה, לפי העניין.
: (ג)(1) מכון בקרה שהוא רשות שהוקמה לפי חוק או חברה ממשלתית יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו על ידי אותה רשות או אותה חברה לפי העניין.
:: (2) מכון בקרה שהוא רשות מקומית או תאגיד עירוני יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו בתחום הרשות המקומית או הרשויות המקומיות שהן בעליו של התאגיד העירוני, לפי העניין.
: (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), מכון בקרה שהוא חברה ממשלתית שכל עיסוקה הוא הפעלת מכון בקרה, ואינה בשליטת חברה ממשלתית אחרת, או שחברה ממשלתית אחרת אינה בעלת עניין בה, יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של השר שנקבע לפי [[חוק החברות הממשלתיות]] כשר האחראי לענייני החברה, ובתחומי פעילותו של אותו מבקש היתר.
:: (2) הממשלה רשאית לקבוע כי מכון בקרה כאמור בפסקה (1) יפעיל את סמכותו גם לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של שר אחר.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(ג)(1), הוקם מכון בקרה כאמור בפסקה (1) לא תהיה חברה ממשלתית שתחום פעילותה הוא בתחום סמכותו של מכון הבקרה, רשאית להפעיל מכון בקרה.
@ 158טו1. תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה לעניין הקמת בניין מגורים חדש – הוראת שעה (תיקון: תשע״ח–5, תשפ"ב-8)
: (א) בסעיף זה –
::- ”בנייה רוויה” – בנייה של שש יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות;
::- ”בניין רב־קומות” – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין ובין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס שהכניסה אליה היא דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;
::- ”הקמת בניין מגורים חדש” – הקמת בניין חדש שאינו בניין רב־קומות, המיועד למגורים בלבד, בבנייה רוויה;
::- ”כניסה קובעת לבניין” – כהגדרתה לפי חוק זה לעניין בקשה להיתר;
::- ”מידע להיתר” – כהגדרתו [[בסעיף 145(א1)(2)]].
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 158טו(א)(1)(ד)]] [[ו-158כא(א)]], בתקופה שמיום פרסומו של [[20:491908|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 122), התשע״ח–2018]] (בסעיף קטן זה – יום תחילתו של [[20:491908|תיקון מס׳ 122]]), עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), יחולו הוראות אלה:
:: ((התקופה הוארכה עד יום 30.6.2024 (ק"ת תשפ"ד, 1038).))
:: (1) שר האוצר רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה לעניין בקשות להיתרים שעניינן הקמת בנין מגורים חדש, אף אם לא פועלים בשירותו כל הבקרים המורשים לעניין גורם מאשר המנויים [[בסעיף 158כא]];
::: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
:: (2) ניתן רישיון לגוף כאמור בפסקה (1), והוגשה לרשות הרישוי בקשה להיתר כאמור באותה פסקה שלגביה נדרש אישורו של גורם מאשר המנוי [[בסעיף 158כא]], ואין במכון בקרה בקר מורשה לעניין אותו גורם מאשר, רשאי מגיש הבקשה להיתר, לבחור, בהודעה שימסור לרשות הרישוי בתוך שבועיים מיום הגשת הבקשה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה, לפי הוראות [[סעיפים 145(ב3)]], [[157ב(ב)]], [[158יח(ב)]], [[158כג(א)]] [[או 261(ה)(3א)]], לפי העניין, ככל שהם בתוקף;
:: (3) הומצאה למהנדס הוועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לעניין בקשה להיתר כאמור בפסקה (2), יכלול המידע להיתר לעניין אותה בקשה הודעה בכתב על חובתו של הרוצה להגיש את הבקשה (בפסקה זו – המבקש) לפנות למכון בקרה וכן על כך שהוא רשאי לבחור, בדרך האמורה באותה פסקה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה כאמור באותה פסקה; לא נמסר המידע להיתר או נמסר המידע להיתר לעניין בקשה להיתר כאמור לפני יום תחילתו של [[20:491908|תיקון מס׳ 122]], יודיע מהנדס הוועדה למבקש, בכתב, במועד הגשת הבקשה להיתר, על חובתו לפנות למכון בקרה ועל אפשרותו לבחור כאמור.
: (ג) שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנתיים.
@ 158טו1א. (תיקון: תשפ"ד-11, ק"ת תשפ"ו, תשפ"ו-2) : (((בוטל).))
@ 158טז. רישיון, תנאיו והארכת תוקפו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) רישיון יעמוד בתוקפו חמש שנים, אלא אם כן קבע שר הפנים תקופה קצרה יותר; לבקשת מכון בקרה יאריך שר הפנים את תוקף הרישיון לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת, לאחר שביצע ביקורת ופיקוח על פעילות מכון הבקרה לפי [[סעיף 158לא]], ולאחר שנוכח שמתקיימים במכון כל התנאים לפי [[סעיף 158טו]], אלא אם כן ראה שיש הצדקה להאריך את הרישיון לתקופה קצרה יותר או שלא להאריכו כלל.
: (ב) רישיון יכול שיותנה בתנאים, ובכלל זה יכול שיורשה מכון בקרה לפעול בשטח המדינה כולה או בחלק ממנו או לעסוק בכל סוגי ההיתרים או בסוגי היתרים מסוימים.
: (ג) ניתן רישיון לפי [[פרק זה]], יפורסם דבר מתן הרישיון באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ד) מכון בקרה יפרסם באתר האינטרנט שלו את הרישיון שניתן לו ותנאיו, ויעמידו לעיון הציבור במשרדיו.
: (ה) רישיון לפי [[פרק זה]] אינו ניתן להעברה אלא בהתאם להוראות ותנאים שקבע שר הפנים.
@ 158יז. ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) שר הפנים יבטל רישיון אם נוכח שהתקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי או שניתן שלא כדין מטעם אחר;
:: (2) חדל להתקיים במכון הבקרה תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי [[סעיף 158טו]];
:: (3) חדל להתקיים או הופר תנאי מהותי מהתנאים שקבע שר הפנים ברישיון כאמור [[בסעיף 158טז(ב)]].
: (ב) שר הפנים רשאי לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לשנות את תנאיו, לרבות לעניין החלק משטח המדינה שבו מוסמך מכון הבקרה לפעול וסוגי ההיתרים שמכון הבקרה מוסמך לעסוק בהם, לאחר שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) מכון הבקרה אינו ממלא את תפקידיו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שקבע שר הפנים, ובכלל זה אינו מבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע במועדים שנקבעו לפי חוק זה;
:: (2) מכון הבקרה או מי מטעמו הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה על פעילות מכון הבקרה או תנאי מתנאי הרישיון להפעלת מכון הבקרה.
: (ג) הודעה בדבר ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו תישלח למכון הבקרה ותפורסם באתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל מכון הבקרה.
: (ד) ביטל שר הפנים רישיון, התלה אותו, הגבילו או שינה את תנאיו, ייתן הוראות לעניין בקשות להיתר ועבודות לפי היתר שמכון הבקרה החל לטפל בהן לפני החלטתו, ורשאי הוא להורות על העברתן לטיפול מכון בקרה אחר.
=== סימן ב׳: בקרים (תיקון: תשע״ד–2) ===
@ 158יח. בקרים במכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, ק"ת תשע"ו, ק"ת תשע"ז, ק"ת תשע"ז-2, ק"ת תשע"ח, תשע"ח-6, ק"ת תש"ף, תשפ"ב-9, ק"ת תשפ"ד, תשפ"ד-11, ק"ת תשפ"ו, תשפ"ו, תשפ"ו-2)
: (א) מכון בקרה יעסיק בקרים לעניין סוגי פעולות ובמספר שיקבע שר הפנים.
: (ב) לבקר יהיו נתונות הסמכויות של רשות הרישוי לביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה.
: (ב1) (((בוטל).))
: (ב2) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, בתיאום או בהתייעצות עימם, יחולו הוראות אלה:
:: (1) קבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, במסגרת המידע להיתר לפי [[סעיף 145(א1)]], תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור, תיאום או התייעצות (בסעיף קטן זה - תנאים או הנחיות), יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות לעניין זה;
:: (2) בתנאים או הנחיות, לא יקבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו הוראות המחייבות אישור, תיאום או התייעצות נוספים עם מי מהם בטרם יינתן ההיתר;
:: (3) נדרשו אישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, או תיאום או התייעצות עימם, לפי תוכנית, בעניינים כאמור בפסקה (1) ולא נמסרו תנאים או הנחיות לעניין זה במסגרת המידע להיתר כאמור באותה פסקה, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות.
: (ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי סעיף קטן (ב), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר או שהפעלתה על ידי הבקר תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר את הסמכות האמורה או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.
@ 158יט. רישום בקרים (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) הרשמים כמשמעותם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] [[ובחוק ההנדסאים והטכנאים]] ינהלו, בנפרד, פנקסי בקרים.
: (ב) בקר הוא מי שמתקיימות בו ההוראות לפי [[סעיף 158כ]], והוא רשום באחד מהפנקסים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם לכשירותו.
: (ג) על בקר יחולו הוראות [[חוק המהנדסים והאדריכלים]] לעניין האתיקה ועונשין או הוראות [[פרק ז׳ לחוק ההנדסאים והטכנאים]], בשינויים המחויבים, ולפי העניין.
@ 158כ. תנאי כשירות לבקר ותחומי פעולתו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשפ"ו)
: (א) כשיר להירשם כבקר בפנקס בקרים מי שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא אדריכל רשום, מהנדס רשום או הנדסאי רשום;
:: (2) הוא מקיים דרישות שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה, לעניין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור לתכן הבנייה ולפי חוק זה, ובלבד שההכשרה כאמור התקיימה במוסד שהוכר לעניין זה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב1); דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לעניין היקף שעות ההכשרה וההשתלמות, תוכנן, וסוג הבחינות.
::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים), התשפ״ד–2024]].))
: (ב) לשם קיום הוראות לפי [[פרק זה]] לעניין סמכויות בקר, הסמכות של הנדסאי רשום, של אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי, של מהנדס רשום או של מהנדס רשוי, תהיה תקפה רק לעניין אותו סוג פעולות שהוא מוסמך לגביהן לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים]].
: (ב1) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין הכרה בגוף ככשיר לקיים קורס להכשרת בקרים, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה של גוף להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה, להתלייתה או לביטולה, דרכי הפיקוח על גוף ההכשרה ואופן הפרסום בדבר הכרה בגוף כאמור או בדבר התליית ההכרה או ביטולה.
: (ג) בסעיף זה –
::- ”אדריכל רשום” ו”מהנדס רשום” – כמשמעותם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]];
::- ”הנדסאי רשום” – כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים]].
=== סימן ג׳: בקרים מורשים (תיקון: תשע״ד–2) ===
@ 158כא. העסקת בקר מורשה במכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח, תשע״ח–5, תשפ"ו)
: (א) מכון בקרה יעסיק בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים אלה, והוא יהיה עובד מכון הבקרה:
:: (1) שר הבריאות או עובד מעובדי משרדו;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) הרשות הארצית לכבאות והצלה או ממלא תפקיד בה;
:: (4) הרשות המוסמכת כמשמעותה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]].
: (ב) שר הפנים רשאי לקבוע כי תידרש העסקת בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים נוספים; לא יקבע שר הפנים כאמור אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על אותו גורם מאשר.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע שר הפנים כי נדרשת העסקת בקר מורשה לעניין [[חוק גנים לאומיים]] ולעניין [[חוק העתיקות, התשל״ח–1978]].
@ 158כב. כשירות בקרים מורשים והסמכתם (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–5, תשפ"ו)
: (א) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור של גורם מאשר שנקבע לפי [[סעיף 158כא]] או בהתייעצות עמו, יקבע השר כאמור [[בפסקה (1) של סעיף 158כא(א)]], ((<s>לפי העניין</s>,)) או השר הממונה על גורם מאשר כאמור [[בפסקה (3) או (4) של אותו סעיף]], לפי העניין ([[בסימן זה]] – השר הממונה), (((החל מיום 1.1.2027): באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,)) את תנאי הכשירות הנוספים הנדרשים מבקר, וכן רשאי הוא לקבוע תנאי הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה לשם הרשאתו כבקר מורשה לעניין אותו חיקוק (בסעיף זה – תנאי הכשירות).
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תנאי הכשירות וההכשרה של בקר הגא לעניין הרשות המוסמכת), התשע״ח–2018]]; פורסמו [[https://www.oref.org.il/sip_storage/files/4/5654.pdf | תנאי כשירות בקר מורשה מטעם פיקוד העורף]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (מכוני בקרה, תנאי כשירות נוספים והכשרה של בקר מורשה בטיחות אש), התשע״ח–2018]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (כשירות בקר מורשה בריאות), התשע״ח–2018]].))
: (ב) תנאי הכשירות יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים.
: (ג) מי שמבקש להיות בקר מורשה יגיש לרשות להסמכת מעבדות בקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים בהתאם להנחיותיה; הוגשה בקשה כאמור תבדוק הרשות להסמכת מעבדות את עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה הבקשה; קבעה הרשות להסמכת מעבדות שמתקיימים במבקש תנאי הכשירות, תודיע על כך לשר הממונה.
: (ד) קיבל השר הממונה הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) (בסעיף קטן זה – ההודעה), יחליט בה בתוך 21 ימים, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על הסכמתו להרשאה – תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו;
:: (2) השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את הבקשה, לרבות בשל אי־עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות או מאחר שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ה)(2) או (3), ובלבד שינמק את סירובו; השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את מועד מתן החלטתו לפי פסקה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים, לשם קבלת החלטתו;
:: (3) הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על דחיית בקשתו;
:: (4) לא הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה או בתוך התקופה הנוספת כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו וכן תודיע לשר הפנים על אישור הבקשה לפי פסקה זו.
: (ה) שר הפנים או השר הממונה רשאי לבטל הרשאה, להתלותה או להתנותה בתנאים, לאחר שנתן לבקר המורשה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הרשאתו ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי או שההרשאה אינה כדין מטעם אחר;
:: (2) הוא הורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור [[בסעיף 158טו(א)(3)]];
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו כבקר מורשה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו;
:: (4) חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות;
:: (5) הוא פעל שלא בהתאם להנחיות או להוראות שניתנו להפעלת סמכותו כאמור [[בסעיף 158כג]];
:: (6) הוא אינו ממלא את הסמכויות והתפקידים שניתנו לו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שנקבעו לכך;
:: (7) הוא נהג בדרך שאינה הולמת.
: (ו) הודעה בדבר ביטול הרשאתו של בקר מורשה, התלייתה או שינוי תנאיה, תישלח לבקר המורשה ולמכון הבקרה שבו הוא מועסק, וכן לשר הפנים ולשר הממונה, לפי העניין.
@ 158כג. סמכויות בקרים מורשים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשע״ז–2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח–5, תשע״ח–6, ק״ת תש״ף, תשפ"ב-9, ק"ת תשפ"ד)
: (א) על אף האמור בכל דין, לבקר מורשה יהיו נתונות הסמכויות של גורם מאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מורשה, למתן אישור, לתיאום או להתייעצות בעניין בקשה להיתר ועבודה לפי היתר לפי חוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של גורם מאשר לפי חיקוק מסוים לגבי סוגי בניינים או עבודות שיקבע, לא יהיו נתונות לבקר מורשה.
: (ג) קבע שר הפנים כאמור בסעיף קטן (ב), לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן הגורם המאשר לפי אותו חיקוק נתן את אישורו או את חוות דעתו לגבי העניינים שבסמכותו באותה בקשה להיתר; ואולם שר הפנים רשאי לקבוע כי יהיה מותר להגיש לרשות הרישוי המקומית את האישור או את חוות הדעת של גורמים מאשרים מסוימים לאחר הגשת הבקשה להיתר.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי חיקוק כאמור בסעיף קטן (א), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר מורשה או שהפעלתה על ידי הבקר המורשה תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר מורשה את הסמכות האמורה לעניין אותו חיקוק או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.
: (ה) השר הממונה או עובד בכיר מעובדי משרדו האחראי על התחום הנוגע בדבר ייתן הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם ([[בפרק זה]] – הנחיות והוראות הגורם המאשר); הנחיות והוראות הגורם המאשר יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים.
:: ((פורסמו [[https://www.oref.org.il/sip_storage/files/3/5653.pdf | הנחיות לפיהן בקר מורשה בתחום המיגון יפעיל את סמכותו]].))
: (ו) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע סוגי בניינים או עבודות שלגביהם נדרש בקר מורשה לבקש את התייחסות הגורם המאשר ולפעול לפי הנחייתו; קבע שר הפנים כאמור, יקבע את המועד למתן התייחסות הגורם המאשר; לא נתן הגורם המאשר את התייחסותו במועד שנקבע כאמור, יבקר הבקר המורשה את הבקשה להיתר לפי הנחיות והוראות הגורם המאשר לפי סעיף קטן (ה) ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור [[בסעיף 145(א1)]].
: (ז) בקר מורשה יבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע על פי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה, והכול בהתאם להנחיות והוראות הגורם המאשר ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור [[בסעיף 145(א1)]] או לפי הנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו).
: (ח) לא יקבע בקר מורשה כי נדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע עבודות לפי היתר, אלא לפי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה או כדי להתאים את הבקשה להיתר או את ביצוע העבודות להנחיות והוראות הגורם המאשר ולמידע שמסר הגורם המאשר כאמור [[בסעיף 145(א1)]] או בהתאם להנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו).
: (ט) על אף האמור בסעיף קטן (ח), בקר מורשה רשאי לקבוע שנדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע העבודות לפי היתר, אף אם לא מתקיים האמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) התקבלה לעניין זה הנחיית הגורם המאשר; שר הפנים רשאי לקבוע את המועדים לקבלת הנחיית הגורם המאשר לעניין זה;
:: (2) לא יהיה בתיקונים או בשינויים כאמור משום הקלה מהנחיות ומהוראות הגורם המאשר;
:: (3) אם מצא כי אם לא תתוקן הבקשה להיתר או שלא יבוצעו השינויים הנדרשים בעבודות לפי ההיתר, יש חשש ממשי לשלום הציבור, לבריאותו, לביטחונו או לבטיחותו או שיש סכנה לפגיעה מהותית באיכות הסביבה או להפרעה בלתי סבירה לאדם מסוים או לציבור.
=== סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2) ===
@ 158כד. הגשת מסמכים למכון בקרה ולבקר מורשה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–5)
: (א) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין המסמכים שיש להגיש למכון בקרה ואופן הגשתם; הוראות לעניין סוגי המסמכים שיש להגיש לבדיקת בקר מורשה לצורך חיקוק מסוים ייקבעו לאחר התייעצות עם השר הממונה כמשמעותו [[בסעיף 158כב(א)]].
: (ב) לא נמסרה עמדת השר הממונה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 21 ימים, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי אותו סעיף קטן.
@ 158כה. פעילותו של מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) מכון בקרה יודיע לרשות הרישוי המקומית ולמגיש הבקשה להיתר על תוצאות בקרת התכן שביצע בתוך שלושים ימי עבודה מהיום שנקלטה אצלו, ולגבי בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת – בתוך 15 ימי עבודה; שר הפנים רשאי לקבוע מועדים אחרים לגבי סוגים מסוימים של בקשות להיתר.
: (ב) מכון בקרה יפעל בכפוף לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות ופרסמה באתר האינטרנט שלה.
: (ג) למכון בקרה יהיה אתר אינטרנט שבו יפרסם את פרטיו ופרטים נוספים שהוא נדרש לפרסמם לפי חוק זה.
@ 158כו. אגרות ואיסור תמורה אחרת למכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע אגרות שמבקש היתר ישלם למכון הבקרה; בתקנות כאמור ייקבע כי מכון בקרה שלא עמד במועדים לפי חוק זה, ישיב למבקש את האגרה ששילם או חלק ממנה.
: (ב) לא יקבל מכון בקרה כל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת למעט האגרה שנקבעה לפי סעיף זה.
@ 158כז. החלת דינים על עובדי מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2)
: דין עובדי מכון בקרה והפועלים בשירותו כאמור [[בסעיף 158טו(א)(1)]] כדין עובדי הציבור לעניין חוקים אלה:
: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979]];
: (2) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969]];
: (3) [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]] – לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור.
@ 158כח. מניעת ניגוד עניינים בעבודת מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) בעל מכון ומי שפועל בשירותו של מכון בקרה לפי [[סעיף 158טו(א)(1)]], לא יטפלו בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע אם הטיפול בה עלול לגרום להם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין החזקותיהם במכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לפי העניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם, ואם נודע למי מהם על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך למנהל בקרת התכן או למנהל בקרת הביצוע במכון הבקרה, כמשמעותם [[בסעיף 158טו(א)(1)]], לפי העניין.
: (ב) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע כללים לעניין ניגודי עניינים של מכון בקרה, בעל מכון בקרה, עובדים ובעלי תפקידים במכון בקרה, ומי שפועלים בשירותו.
@ 158כט. קביעת הוראות לעניין מכוני בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשפ"ו)
: שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין רישוי מכון בקרה ולעניין הסדרת פעילותו, ובכלל זה הוראות לעניין –
: (1) התאגדותו ומבנהו, בכפוף להוראות כל דין; ((החל מיום 1.1.2027):)) תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
: (2) דרכי פעולתו ונוהלי עבודתו ועבודת הבקרים והבקרים המורשים, לרבות שיטות העבודה במכון הבקרה, הכשרה מקצועית שוטפת, ביטוח מקצועי, מערכת תיעוד של עבודת המכון, והוראות נוספות לשם הבטחת עבודתו המקצועית ואיכות פעולתו, לרבות לעניין מתן ערבויות והדרכים למימושן;
: (3) אופן הטיפול בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע, שעובד במכון בקרה, בעל תפקיד בו או מי שפועל בשירותו מצא כי הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, וכן הוראות בדבר העברת בקשה כאמור לטיפול מכון בקרה אחר והעברת התשלום שהתקבל לצורך הטיפול בבקשה האמורה לאותו מכון;
: (4) דרכי התשלום למכון בקרה בעד שירותיו, לרבות בעד התייעצות מוקדמת עם מכון הבקרה.
=== סימן ה׳: דיווח, פיקוח וביקורת (תיקון: תשע״ד–2) ===
@ 158ל. חובת דיווח של מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) מכון בקרה ידווח לשר הפנים באופן מיידי על כל שינוי שחל במידע שמסר בעת שהוגשה הבקשה לקבלת רישיון, או אם שונה או חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן רישיון.
: (ב) מכון בקרה ידווח לשר הפנים על פעילותו, לרבות עמידתו בתנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, וכן על כל מידע אחר שיבקש השר, בהתאם להוראות שקבע השר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום מידע ודיווחים שיוגשו לפי סעיף זה.
@ 158לא. ביקורת ופיקוח על מכוני בקרה ובקרים מורשים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א)(1) שר הפנים יבצע ביקורת ופיקוח על התקיימות התנאים למתן רישיון למכון בקרה והתנאים למתן הרשאה לבקר מורשה ועל פעילות מכון הבקרה והבקר המורשה, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין זה;
:: (2) לעניין ביקורת ופיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים להסתמך על ממצאי ביקורת ופיקוח של הרשות להסמכת מעבדות בעניין עמידת מכון הבקרה בתנאי ההסמכה ועמידת הבקר המורשה בתנאי הכשירות, ולשם כך רשאי הוא לדרוש מהרשות להסמכת מעבדות ממצאים כאמור וכל מידע שיש בידיה לעניין זה.
: (ב) לשם ביקורת ופיקוח על ביצוע הוראות [[פרק זה]], רשאי שר הפנים להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות לפי סעיף קטן (ג); לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה, לדעת שר הפנים, כדי למנוע את הסמכתו;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה שר הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר הפנים.
: (ג) לשם ביצוע תפקידו רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (ב) –
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים בנוגע לפעולותיו של מכון בקרה, ובכלל זה בנוגע לפעולותיו של בקר מורשה המועסק במכון הבקרה; בפסקה זו, ”מסמך” – לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995]];
:: (3) להיכנס למכון בקרה ולכל אתר שמתבצעת בו בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, כדי לבדוק את עבודת מכון הבקרה, מנהליו, עובדיו ומי שפועל בשירותו, לרבות עבודת הבקרים המורשים המועסקים במכון הבקרה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
: (ד) מפקח לפי סעיף זה לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:
:: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
:: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי שר הפנים המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח לפי סעיף זה, שאותה יציג לפי דרישה.
: (ה) לשם ביקורת ופיקוח על עבודת בקר מורשה תהיה הסמכות להסמיך מפקחים כאמור בסעיף קטן (ב) נתונה לשר הממונה על הגורם המאשר לעניין אותו בקר מורשה, והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו לעניין מפקחים כאמור, בשינויים המחויבים.
@ 158לא1. האחראי על מכוני הבקרה – מינויו וסמכויותיו (תיקון: תשע״ח–5)
: (((סמכויות שר האוצר הועברו לשר הפנים י״פ תש״ף, 6344).))
: (א) שר האוצר ימנה אחראי על מכוני הבקרה (בסעיף זה – האחראי); האחראי יהיה עובד מינהל התכנון.
: (ב) האחראי יפקח על פעולתם של מכוני הבקרה ושל הבקרים ויבקר אותן.
: (ג) האחראי יקבע את תוכנם וצורתם של טפסים ומסמכים הנוגעים לעבודת מכון הבקרה, ככל שלא נקבעו בתקנות לפי [[סעיף 158כד(א)]] או ככל שנקבע בתקנות כאמור כי הוא רשאי לשנות את תוכנם וצורתם של מסמכים כאמור.
: (ד) האחראי רשאי לתת הנחיות והוראות למכוני הבקרה, לרבות לעניין קביעת מפרטי בקרה, לגבי נושאים שיקבע שר האוצר בתקנות, ולמעט הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם כאמור [[בסעיף 158כג(ה)]] (בסעיף זה – הוראות האחראי); הוראות האחראי יכול שיינתנו לכלל מכוני הבקרה או למכון מסוים.
: (ה)(1) אין חובה לפרסם את הוראות האחראי ברשומות, ואולם האחראי יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
:: (2) הוראות האחראי וכל שינוי בהן, יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
=== סימן ו׳: עיצום כספי (תיקון: תשע״ד–2) ===
@ 158לב. עיצום כספי (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) [[בסימן זה]], ”הממונה” – מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים.
: (ב) הפר מכון בקרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום של 30,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפעיל את סמכויותיו אף שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים [[בסעיף 158טו(א)(1)]];
:: (2) הפעיל את סמכויותיו בניגוד לתנאי הרישיון שנקבעו לפי [[סעיף 158טז(ב)]], והמנויים [[בתוספת השביעית]];
:: (3) פעל שלא בהתאם לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות, בניגוד להוראות [[סעיף 158כה(ב)]];
:: (4) קיבל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת, בניגוד להוראות [[סעיף 158כו(ב)]];
:: (5) הפר חובות דיווח לפי [[סעיף 158ל(א)]];
:: (6) הפר חובות דיווח שקבע שר הפנים לפי [[סעיף 158ל(ב)]], המנויות [[בתוספת השביעית]].
@ 158לג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי מכון בקרה הפר הוראה מהוראות המנויות [[בסעיף 158לב(ב)]] ([[בסימן זה]] – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בסימן זה]] – הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] – המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 158לד]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 158לו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].
@ 158לד. זכות טיעון (תיקון: תשע״ד–2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 158לג]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
@ 158לה. החלטת הממונה על דרישת תשלום (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 158לד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 158לז]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 158לד]], בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
@ 158לו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות המנויות [[בסעיף 158לב(ב)]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
@ 158לז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], ובשיעורים שיקבע.
@ 158לח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 158לד]] – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 158מד]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[אותו סעיף]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; בסעיף זה, ”המדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).
@ 158לט. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע״ד–2)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 158לה]].
@ 158מ. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע״ד–2, תשפ"ד-3)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.
@ 158מא. גבייה (תיקון: תשע״ד–2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
@ 158מב. עיצום כספי על הפרה של חוק זה או חוק אחר (תיקון: תשע״ד–2)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 158לב(ב)]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
@ 158מג. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע״ד–2, תשפ"ד-3)
: (א) תשלום עיצום כספי, לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 158מד. ערעור על דרישת תשלום (תיקון: תשע״ד–2, תשפ"ד-3)
: (א) על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על דרישת התשלום.
: (ב) אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 158מה. פרסום (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[סימן זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ג) הוגש ערעור לפי [[סעיף 158מד]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]] וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
@ 158מו. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–3)
: שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השביעית]] ולקבוע בה הוראות שעל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי לפי [[סעיף 158לב(ב)(2) ו־(6)]] או לפי [[סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית]].
== פרק ה'4: רישוי באמצעות מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-8) ==
@ 158מז. הגדרות - [[פרק ה'4]] (תיקון: תשפ"ב-8)
: [[בפרק זה]] -
:- "בקשה להיתר" - בקשה למתן היתר שהגיש מורשה להיתר לפי [[סעיף 158נ(א)]];
:- "היטל השבחה" - כמשמעותו [[בתוספת השלישית]];
:- "החיובים" - כהגדרתם [[בסעיף 145(ד)(1)]];
:- "השבחה" ו"שמאי מקרקעין" - כהגדרתם [[בתוספת השלישית]];
:- "מידע למורשה להיתר" - פירוט כל התנאים וההוראות שבהתקיימם ניתן לתת היתר, תנאים שיש לקבוע בהיתר וכן עניינים נוספים שיקבע שר הפנים;
:- "תעודת גמר" - תעודה המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק.
@ 158מח. תנאי סף להיתר באמצעות מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4)
: על אף האמור [[בסעיף 145(א)]], בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן מורשה להיתר יהיה רשאי לתת היתר במקומה של רשות הרישוי המקומית:
: (1) בעל זכות במקרקעין או מי שקיבל הסכמה לכך מבעל זכות במקרקעין (בסעיף זה - מבקש ההיתר) ביקש ממורשה להיתר לתת היתר לפי סעיף זה לגבי המקרקעין;
: (2) ההיתר הוא לאחד מאלה, ובלבד שאינו כולל הקלה או שימוש חורג:
:: (א) להקמת בניין המיועד בעיקרו למגורים או הוספה לבניין כאמור המיועדת בעיקרה למגורים, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; לעניין זה, "מיועד בעיקרו למגורים" - אם לפחות 80% משטחי הבנייה המבוקשים בהיתר, להקמה או להוספה, מיועדים למגורים, ובכלל זה שטחי שירות המשרתים את המגורים;
:: (ב) להקמת בניין המיועד למגורים שמספר הקומות שבו לא עולה על שתיים, ומספר יחידות הדיור שבו לא עולה על חמש או הוספה לבניין, ובלבד שמספר הקומות שבו ומספר יחידות הדיור שבו לא יעלו בשל ההוספה על האמור בפסקת משנה זו;
:: (ג) להקמת מבנה ציבור או הוספה למבנה ציבור שתשמש כמבנה ציבור, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; בסעיף זה, "מבנה ציבור" - מבנה לשימושים ציבוריים לצורכי חינוך, תרבות, דת, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות, ספורט, מקלט ומחסה ציבורי ותחנה לתחבורה ציבורית, ושימושים ציבוריים נוספים כפי שקבע שר הפנים;
:: (ד) להקמת מבנה ציבור שהוא מבנה ציבור שהמורכבות של תכן הבנייה לגביו נמוכה, כפי שקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה, או הוספה למבנה ציבור כאמור;
: (3) ניתנה הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה בהתאם להוראות שיקבע השר;
: (4) היו המקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה מקרקעי ישראל, ניתנה הסכמת רשות מקרקעי ישראל, ככל שהיא נדרשת;
: (5) הבניין או הקרקע שלגביהם מבוקש ההיתר אינו אחד מאלה:
:: (א) אתר כהגדרתו [[בסעיף 1 לתוספת הרביעית]], המיועד לשימור לפי תכנית;
:: (ב) אתר הנכלל ברשימת אתרים לשימור כמשמעותה [[בסעיף 12 לתוספת הרביעית]];
:: (ג) בניין המיועד לשימור בתכנית מופקדת;
:: (ד) בניין המיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]];
: (6) ההיתר אינו טעון שיקול דעת של מוסד תכנון שאינו רשות הרישוי המקומית.
@ 158מט. הגשת בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4)
: (א) מורשה להיתר יגיש לרשות הרישוי בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר, בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לעניין זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטי הבקשה והמסמכים שיש לצרף אליה.
: (ב) נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מבקש הבקשה למידע להגיש למהנדס הוועדה המקומית בקשה לקבלת הבהרות לגבי המידע שנמסר.
: (ג) נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המורשה להיתר להפעיל סמכות הנתונה לפי חוק זה או בהוראות תוכנית לוועדה המקומית, לרשות הרישוי המקומית או למהנדס הוועדה המקומית, ואשר נדרשת לו לשם הגשת הבקשה להיתר, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
:: (1) שר הפנים קבע בתקנות כי המורשה להיתר רשאי להפעיל את אותה סמכות;
:: (2) מבקש הבקשה למידע הגיש בקשה לקבלת הבהרות כאמור בסעיף קטן (ב), הכוללת בקשה להפעלת הסמכות בידי הוועדה המקומית, רשות הרישוי המקומית או מהנדס הוועדה המקומית, לפי העניין, בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לעניין זה, ולא קיבל מענה בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות.
@ 158נ. הגשת בקשה להיתר וקליטתה (תיקון: תשפ"ב-8)
: (א) מורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר ואת כל הפרטים והמסמכים הנדרשים בהתאם להוראות שיקבע השר לעניין זה, אם מצא שמתקיימים כל אלה:
:: (1) כל התנאים המפורטים [[בסעיף 158מח]];
:: (2) ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר;
:: (3) העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי [[סעיף 145ד]], החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]] [[או 98]] ובהוראות [[סעיף 97]].
: (ב) מורשה להיתר יצרף לבקשה להיתר שהוא מעביר לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (א) את התצהירים הבאים:
:: (1) תצהיר שלו כי ההיתר עומד בכל התנאים המפורטים [[בסעיפים 158מח]] ו-158נ(א) ובהוראות כל דין, וכי הוא אינו נמצא בניגוד עניינים כאמור [[בסעיף 158נה]]; המורשה להיתר רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו ניתן בהתאם לחוות דעת או תכנית שקיבל ממומחה, ובלבד שצירף לבקשה להיתר תצהיר החתום בידי אותו מומחה;
:: (2) תצהיר מטעם המהנדס האחראי לתכנון שלד הבניין כי הוא תכנן את שלד הבניין וערך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים בעת הגשת הבקשה, והתקיימו לגביהם הוראות כל דין הנוגע לעניין.
: (ג) מועד קליטת המסמכים בידי רשות הרישוי המקומית כמפורט בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ייחשב כמועד קליטת הבקשה להיתר לעניין כל דין.
: (ד) המורשה להיתר יבצע כל תיאום או התייעצות המוטלים על רשות הרישוי בהתאם [[לסעיף 145(א3)]] ולהוראות מכוחו.
@ 158נא. תשלום חיובים למתן היתר (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4, תשפ"ד-3)
: (א) מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) מורשה להיתר יפנה לרשות הרישוי המקומית לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור.
: (ג) רשות הרישוי המקומית תמסור למורשה להיתר את פירוט החיובים בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - המועד האחרון).
: (ד) לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי המורשה להיתר לתת את ההיתר אף שלא שולמו החיובים.
: (ה) מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים.
: (ו) ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה - היטל ההשבחה בשל ההיתר) יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה המורשה להיתר לשמאי מקרקעין לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה - שומת המורשה להיתר);
:: (2) המורשה להיתר יעביר עותק משומת המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה - מועד הדיווח);
:: (3) הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למורשה להיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה - שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו היא אישרה את שומת המורשה להיתר;
:: (4) מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת המורשה להיתר (בסעיף זה - ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי [[התוספת השלישית]], להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית;
:: (5) כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא ייתן המורשה להיתר תעודת גמר;
:: (6) על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], לתקופה שבין מועד תשלום שומת המורשה להיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
:: (7) על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו [[$ תוספת שלישית|סעיפים 15]] [[ו-16 לתוספת השלישית]];
:: (8) הוראות [[$ תוספת שלישית|סעיפים 13א]] [[ו-14 לתוספת השלישית]] יחולו על שומת הוועדה המקומית.
: (ח) חובת תשלום אגרת היתר לפי [[סעיף 265(17)]] לא תחול על היתר לפי סעיף זה.
@ 158נב. מתן היתר (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4)
: (א) מורשה להיתר רשאי לתת היתר בבקשה להיתר לפי הוראות [[פרק זה]] אם התקיימו לגביה כל אלה:
:: (1) כל התנאים המפורטים [[בסעיף 158מח]];
:: (2) כל ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר;
:: (3) העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי [[סעיף 145ד]], החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]] [[או 98]] ובהוראות [[סעיף 97]];
:: (4) שולמו כל החיובים שפורטו בפירוט החיובים כאמור [[בסעיף 158נא(ג)]], בכפוף להוראות [[סעיף 158נא(ד)]], וכן היטל ההשבחה בשל ההיתר כאמור [[בסעיף 158נא(ז)]];
:: (5) התקבל אישור של כל גורם מאשר שנדרש על פי המידע למורשה להיתר וכן אישור של מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה וכי תוצאות הבקרה תקינות, אולם לבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) ו-(ד)]] לא יידרש אישור של מכון בקרה כאמור.
: (ב) מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי המקומית עותק של ההיתר שנתן לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה את כל המסמכים שצורפו לו.
: (ג) מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שנתן לצורכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, בכפוף להוראות שנקבעו מכוח [[סעיף 145(ה)(2)]] או הוראות אחרות שיקבע השר לעניין זה, ובלבד שיודיע המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית על השינויים בהיתר 15 ימי עבודה לפני ביצוע השינויים; רשות הרישוי המקומית רשאית לתת הוראות לעניין זה במהלך תקופה זו.
@ 158נג. תעודת גמר (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 157א]], הסמכות לתת תעודת גמר לפי [[פרק זה]] תהיה נתונה למורשה להיתר לעניין היתר שניתן לפי [[פרק זה]], והוא רשאי לתת תעודת גמר למי שהוא בעל היתר בתוקף, שניתן על ידו או על ידי מורשה להיתר אחר, אם מצא כי התקיימו כל אלה:
:: (1) העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק;
:: (2) כל התנאים שנקבעו בחיקוק, בתכנית, בהיתר או במידע למורשה להיתר למתן תעודת גמר;
:: (3) התקבל אישור של מכון בקרה כי המכון ביצע בקרת ביצוע לעבודה נושא ההיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) ו-(ד)]].
: (ב) מורשה להיתר יעביר עותק מתעודת גמר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי המקומית בהתאם להוראות שיקבע השר.
@ 158נד. חובות אמון, פיקוח ודיווח (תיקון: תשפ"ב-8)
: (א) מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין ושמאי העורך את שומת המורשה להיתר כהגדרתה [[בסעיף 158נא(ז)(1)]], יפעלו כלפי מוסדות התכנון בשקידה, במיומנות, במסירות ובתום לב, ולא יעדיפו את ענייניהם האישיים או את ענייניו של אחר על פני אלה של מוסדות התכנון ושל הציבור.
: (ב) נוכח מורשה להיתר, וכן מי שחלה עליו חובה לקיים פיקוח עליון על בנייה בהתאם להוראות לפי חוק זה, כי בבניין נושא ההיתר נעשים עבודה או שימוש בניגוד להיתר, לתכנית או לחוק, יורה לבעל ההיתר לפעול לתיקון הליקויים וידווח לרשות הרישוי על הליקויים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מיום שנודע לו על עבודה או על שימוש כאמור.
@ 158נה. ניגוד עניינים (תיקון: תשפ"ב-8)
: (א) מורשה להיתר לא יטפל בבקשה להיתר לפי [[פרק זה]] אם הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמורשה להיתר ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואם נודע לו על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך לרשות הרישוי המקומית.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יראו כניגוד עניינים לעניין מורשה להיתר כאמור באותו סעיף קטן אם סך הכנסותיו של המורשה להיתר ממבקש ההיתר בחמש השנים האחרונות עולה על מחצית מכלל הכנסותיו בתקופה זו.
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, רשאי מורשה להיתר לתת היתר בבקשה להיתר שהוא מבין עורכיה או אחראי לביקורת על ביצועה, ולא יראו אותו כמצוי בניגוד עניינים בשל כך בלבד.
@ 158נו. פרסום היתרים (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל ההיתרים שניתנו לפי [[פרק זה]] בתחום מרחב התכנון שלה, וכן תפרסם אחת לשנה את מספר החיובים ששולמו לפי שומת המורשה להיתר.
@ 158נז. ערר על היתר (תיקון: תשפ"ב-8)
: (א) מסר מורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית העתק של ההיתר כאמור [[בסעיף 158נב(ב)]], רשאית רשות הרישוי, אם מצאה שלא מתקיימים בהיתר הוראות [[פרק זה]], להגיש ערר לוועדת הערר בתוך 6 חודשים מיום שנמסר לה ההיתר כאמור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות הרישוי רשאית להגיש ערר כאמור בסעיף קטן (א) עד למתן תעודת הגמר אם התקיים בהיתר אחד מאלה:
:: (1) חריגה משטחי הבנייה המותרים לפי כל דין;
:: (2) חריגה ממספר יחידות הדיור המותרות לפי כל דין;
:: (3) חריגה מגובה המבנה המותר לפי כל דין;
:: (4) חריגה מקווי בניין המותרים לפי כל דין;
:: (5) חריגה משימושים המותרים לפי כל דין.
: (ג) הוגש ערר בנושאים המפורטים בסעיף קטן (ב), יותלה תוקפו של ההיתר עד להחלטה אחרת של ועדת הערר, ואם הוגש בנושאים אחרים - לא יותלה תוקפו של ההיתר אלא אם כן החליטה ועדת הערר לעשות כן.
: (ד) ועדת הערר תיתן החלטה בדבר התליית ההיתר כאמור בסעיף קטן (ג), בתוך 14 ימי עבודה מיום שהוגש הערר.
: (ה) שר הפנים רשאי לקבוע עניינים נוספים על העניינים המפורטים בסעיף קטן (ב) שעליהם יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).
@ 158נח. החלפת מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-8)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 158נג(א)]], נבצר ממורשה להיתר להמשיך למלא את תפקידו כמורשה להיתר לפי [[פרק זה]], רשאי מבקש ההיתר לפנות למורשה להיתר אחר לשם המשך הטיפול בהליכים לפי [[פרק זה]].
@ 158נט. תקנות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשפ"ב-8)
: שר הפנים יקבע תקנות לעניין יישום הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה הוראות לעניין מידע למורשה להיתר, הגשת בקשה להיתר, מתן היתר, מתן אישור תחילת עבודה לפי [[סעיף 157ב(ג1)]] ומתן תעודת גמר, לפי [[פרק זה]].
@ 158נט1. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ג-4)
: שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עד 31 במרץ מדי שנה, על יישום הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה על מספר המורשים להיתר ומספר ההיתרים שניתנו לפי [[פרק זה]] בכלל מרחבי התכנון, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר בשנים 2024 עד 2026.
== פרק ה'5: מוסד רישוי ארצי (תיקון: תשפ"ג-4) ==
@ 158ס. הגדרות - [[פרק ה'5]] (תיקון: תשפ"ג-4, תשפ"ה-4)
: [[בפרק זה]] -
:- "ועדת המשנה" - כמשמעותה [[בסעיף 6(ה)]];
:- "מהנדס מוסד רישוי ארצי" - אדם בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובנייה שמינה מנהל מינהל התכנון לעניין [[פרק זה]];
:- "מוסד רישוי ארצי" - רשות רישוי ארצית או ועדת המשנה, לפי העניין;
:- "מוסד רישוי מקומי" - רשות רישוי מקומית או ועדה מקומית, לפי העניין;
:- "רשות רישוי ארצית" - כמשמעותה [[בסעיף 158סא]].
@ 158סא. רשות רישוי ארצית ומוסד רישוי ארצי - מינוי, סמכויות והגשת בקשות (תיקון: תשפ"ג-4, תשפ"ה-4, תשפ"ו)
: (א) יושב ראש ועדת המשנה ומהנדס מוסד רישוי ארצי, יחדיו, יהיו רשות רישוי ארצית.
: (ב) על אף האמור [[בפרק ה']], מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר, לפי העניין, בקשה להיתר הכוללת בנייה של 80 יחידות דיור לפחות למוסד רישוי ארצי, ולעניין מתן היתר יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה המקומית, בהתאמה ולפי העניין; ואולם, לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן זה למוסד רישוי ארצי אלא אם כן התקיים האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין:
:: (1)(א) חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים - אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי לפני מתן ההיתר וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או החלטה שעניינה סירוב לבקשה להיתר;
::: (ב) על אף האמור [[בסעיף 157]], אם לא החליט מוסד רישוי מקומי בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], לא יראו זאת, לעניין פסקה זו, כסירוב לבקשה להיתר, כל עוד לא הגיש המבקש ערר בהתאם להוראות [[סעיף 157]];
:: (2) שר הפנים הורה בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות הרישוי המקומית, כאמור [[בסעיף 158סג]].
: (ג)(1) הועברה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב)(1), יקיים מוסד הרישוי הארצי דיון מקדמי עם מגיש הבקשה ומהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו.
:: (2) מצא מוסד הרישוי הארצי בדיון המקדמי שההחלטה בבקשה להיתר טרם ניתנה מסיבות שאינן בשליטת מוסד הרישוי המקומי, יורה על החזרת הבקשה להיתר למוסד הרישוי המקומי, ורשאי הוא להחליט על החזרת הבקשה למוסד הרישוי המקומי אם מצא כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה.
:: (3) החליט מוסד הרישוי הארצי שלא להחזיר את הבקשה למוסד הרישוי המקומי, ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע מוסד הרישוי המקומי.
:: (4) הועברה הבקשה להיתר למוסד רישוי ארצי, לא יהיה רשאי מבקש ההיתר להגישה לוועדת הערר בהתאם להוראות [[סעיף 157]].
: (ד) הועברה בקשה להיתר לפי סעיף קטן (ג) או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2), לא ידון בה מוסד הרישוי המקומי ולא יקבל כל החלטה בעניינה, אלא אם כן מוסד הרישוי הארצי החליט להחזיר את הטיפול בבקשה למוסד הרישוי המקומי כאמור בסעיף קטן (ג)(2).
: (ה) מוסד רישוי ארצי יזמין לכל דיון בעניין בקשה להיתר את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח שבבקשה להיתר או את נציגו וייתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שיחליט בעניין הבקשה.
: (ו) רשות רישוי ארצית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר שהועברה אליה או שהוגשה לה, לפי העניין, בתוך 45 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין, וועדת המשנה תיתן את החלטתה כאמור בתוך 90 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין.
: (ז) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשות רישוי ארצית בעניין היתר לפי [[פרק זה]] רשאי לערור לפני ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; החלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת רשות הרישוי הארצית.
@ 158סב. תשלום חיובים למתן היתר (תיקון: תשפ"ג-4, תשפ"ד-3)
: (א) הועברה בקשה להיתר לפי [[סעיף 158סא(ג)]], או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות [[סעיף 158סא(ב)(2)]], מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים כהגדרתם [[בסעיף 145(ד)(1)]] בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) מוסד הרישוי הארצי יפנה למוסד הרישוי המקומי לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), למעט אגרות בנייה, בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור.
: (ג) מוסד הרישוי המקומי ימסור למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית מוסד הרישוי הארצי כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - המועד האחרון).
: (ד) לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב), כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי מוסד הרישוי הארצי לתת את ההיתר אף אם לא שולמו החיובים כאמור.
: (ה) מוסד הרישוי הארצי ימסור למוסד הרישוי המקומי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ו) ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה, כמשמעותו [[בתוספת השלישית]], שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה - היטל ההשבחה בשל ההיתר), יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה מבקש ההיתר לשמאי מקרקעין כהגדרתו [[בתוספת השלישית]] לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה - שומת מבקש ההיתר);
:: (2) מבקש ההיתר יעביר עותק של השומה האמורה בפסקה (1) למוסד הרישוי המקומי בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה - מועד הדיווח);
:: (3) הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למבקש ההיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה - שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו אישרה את שומת מבקש ההיתר;
:: (4) מסרה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת מבקש ההיתר (בסעיף זה - ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי [[התוספת השלישית]], להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית;
:: (5) כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא תינתן תעודת גמר כהגדרתה [[בסעיף 158מז]];
:: (6) על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], לתקופה שבין מועד תשלום שומת מבקש ההיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
:: (7) על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו [[$ תוספת שלישית|סעיפים 15]] [[ו-16 לתוספת השלישית]];
:: (8) הוראות [[$ תוספת שלישית|סעיפים 13א]] [[ו-14 לתוספת השלישית]] יחולו על שומת הוועדה המקומית.
@ 158סג. הוראת שר הפנים בדבר הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות רישוי מקומית (תיקון: תשפ"ג-4)
: (א) נוכח שר הפנים, לפי המלצת המנהלים כאמור [[בסעיף 158סד]], כי רשות רישוי מקומית אינה ממלאת את תפקידה באופן חריג במתן היתרים, רשאי הוא להורות בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון שלה ([[בפרק זה]] - הכרזת שר הפנים).
: (ב) הכרזת שר הפנים תהיה לתקופה שיורה בצו, ושלא תעלה על 24 חודשים, ורשאי הוא לשוב ולהכריז כאמור לפי הוראות סעיף קטן (א).
@ 158סד. המלצת המנהלים לעניין הכרזת שר הפנים (תיקון: תשפ"ג-4)
: (א)(1) עד ליום כ"ו בתמוז התשפ"ד (1 באוגוסט 2024) ועד תום כל שנתיים לאחר מכן, יערוך מנהל מינהל התכנון בדיקה של כלל מוסדות הרישוי המקומיים במילוי תפקידם במתן היתרים, לשם גיבוש המלצה לשר הפנים לעניין הפעלת סמכותו לפי [[סעיף 158סג]].
:: (2) מנהל מינהל התכנון יערוך בדיקה כאמור בפסקה (1) בעניין מוסד רישוי מקומי מסוים גם לבקשת המנהלים; [[בפרק זה]], "המנהלים" - יושב ראש המועצה הארצית, המנהל הכללי של משרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון.
:: (3) מצא מנהל מינהל התכנון בבדיקה שערך כאמור בפסקה (1) כי יש מקום להמליץ לשר הפנים להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 158סג]], יודיע על כך למנהלים ולרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר.
: (ב) המנהלים רשאים, לאחר שנתנו לרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר הזדמנות לטעון את טענותיה, להמליץ לשר הפנים כי יפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 158סג]] בעניינה של רשות רישוי מקומית.
: (ג) המלצת המנהלים כאמור בסעיף קטן (ב) תתבסס, בין השאר, על נתונים אלה:
:: (1) הימשכות הליכי הרישוי במוסד הרישוי המקומי, בשים לב לעיכובים שאינם בשליטת מוסד הרישוי המקומי או הרשות המקומית הנוגעת בדבר;
:: (2) ממצאי הבדיקה שערך מנהל מינהל התכנון כאמור בסעיף קטן (א);
:: (3) שיעור ההחלטות של מוסד הרישוי המקומי שעניינן דחיית בקשה להיתר, שעליהן הוגשו עררים, מספר העררים שהוגשו ושיעור העררים שהתקבלו על ידי ועדת הערר;
:: (4) בעניינו של מוסד רישוי מקומי שבמרחב התכנון שלו נמצאת רשות מקומית אשר בינה ובין משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל נחתם הסכם בדבר שיווק נרחב של קרקעות לבנייה למגורים - נתונים בעניין קיום מחויבויותיה של הרשות המקומית אשר נקבעו בהסכם כאמור;
:: (5) שיעור המקרים של אי-מסירת מידע לפי [[סעיף 158מט]] למורשה להיתר במועד שנקבע.
: (ד) החליטו המנהלים להמליץ כאמור בסעיף קטן (ב), יעבירו את המלצתם לשר הפנים בתוך 45 ימים מתום התקופה לביצוע הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א).
== פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה ==
@ 159. הגדרות (תיקון: תשכ״ז, תשנ״ה–4)
: [[בפרק זה]] –
:- ”ועדה מחוזית” או ”ועדה מקומית” – לרבות ועדה מיוחדת או ועדה משותפת, בכל מקום שניתנו להם לפי חוק זה הסמכויות של הועדה המחוזית או של הועדה המקומית, הכל לפי הענין;
:- ”מיתקן בטחוני” – בנין, מחנה או דרך המוחזק או נועד להיות מוחזק בידי צבא־הגנה לישראל או בידי שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאושרה לצורך [[פרק זה]] על ידי שר הבטחון, למעט בנין, מחנה או דרך שאינו משמש למטרה בטחונית או שלא נועד לכך או ששר הבטחון או מי שהוסמך על ידיו הורה עליו שהוא פתוח לציבור; לענין הגדרה זו, ”שלוחה אחרת של מערכת הבטחון” – לרבות חברה ממשלתית, שהשר האחראי עליה הוא שר הבטחון.
@ 160. סדרי הגשת בקשה להיתר ותוכן הבקשה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה)
: על בקשה להיתר לפי [[פרק ה׳]] במיתקן בטחוני יחולו, על אף האמור בחוק זה או בתקנות על פיו, הוראות אלה:
: (1) הסמכות לתת את ההיתר תהיה בידי ועדת משנה של הועדה המחוזית, בהרכב של שלושה מחברי הועדה המחוזית (להלן – ועדה למיתקנים בטחוניים);
: (2) שני חברים בועדה למיתקנים בטחוניים ימונו על ידי שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון, ונציג שר הבטחון בועדה המחוזית יהיה החבר השלישי; שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את יושב ראש הועדה;
: (3) הבקשה למתן ההיתר תכלול רק פרטים על איתורו של מקום המיתקן הבטחוני ופירוט המיגבלות שעומדים להטילן עקב הקמת המיתקן על אדם אחר, ויצורף לה תשריט המקום;
: (3א) שר הבטחון או נציגו יודיעו למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות הועדות למתקנים בטחוניים להטיל מגבלות בשל מתקן בטחוני ועל כל שינוי שיחול במגבלות, אלא אם כן טעמים של בטחון המדינה מצדיקים אי מתן ההודעה כאמור;
: (3ב) הועברה הודעה כאמור בפסקה (3א), לא יפקיד ולא יאשר מוסד תכנון תכנית בניגוד למגבלות שהוטלו בשל מתקן בטחוני, אלא לאחר ששמע מוסד התכנון את עמדת נציג שר הבטחון בענין המגבלות האמורות, אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות שר הבטחון להגיש התנגדות לתכנית בשל מתקן בטחוני, כאמור [[בסעיף 177]];
: (4) לפי דרישת הועדה תימסר לה הודעה על סוג הייעוד הכללי של המיתקן הבטחוני; סוגי הייעוד הכללי ייקבעו על ידי מי שהוסמך לכך מטעם שר הבטחון;
: (5) [[סעיפים 149 עד 154]] לא יחולו;
: (6) לא תידרש בקרת תכן על ידי מכון בקרה.
@ 161. התחשבות בהנחיות ארכיטקטוניות וסביבתיות (תיקון: תשנ״ה–4)
: המבקש היתר למיתקן בטחוני והועדה למיתקנים בטחוניים יתחשבו, ככל האפשר, בהנחיות התכנוניות והסביבתיות שתיתן הועדה המחוזית לענין זה.
@ 162. המנין החוקי
: המנין החוקי בישיבת הועדה למיתקנים בטחוניים הוא שני חברים לפחות, שנציג שר הבטחון יהיה אחד מהם.
@ 163. עניני טיסה אזרחית
: בענינים הנוגעים לטיסה האזרחית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבטחון.
@ 164. קרקעות חקלאיות
: [[התוספת הראשונה לחוק זה]] לא תחול לגבי מיתקנים בטחוניים; אולם בענינים הנוגעים לקרקע חקלאית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את יושב ראש הועדה לשמירה על קרקע חקלאית.
@ 165. תחולת [[פרק ז׳]]
: שימוש בסמכויות לפי [[פרק ז׳]] לגבי מיתקן בטחוני טעון אישור הועדה למיתקנים בטחוניים.
@ 166. ועדת ערר (תיקון: תשע״ה)
: (א) דחתה הועדה למיתקנים בטחוניים בקשה לפי [[סעיף 160]], רשאי מי שהגיש אותה לערור, תוך חמישה עשר יום מהיום שהודעה לו הדחיה, על החלטת הועדה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית, בהרכב של חמישה חברי המועצה הארצית (להלן – ועדת ערר למיתקנים בטחוניים).
: (ב) שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את חברי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים.
: (ג) ועדת ערר למיתקנים בטחוניים רשאית לקבל את הערר או לאשר את ההחלטה שעוררים עליה, עם או בלי שינויים; לא קיבלה את הערר, כולו או מקצתו, רשאית היא לפי דרישת שר הבטחון לחזור ולדון בו.
@ 167. דיון בערר בהרכב של שלושה
: יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים רשאי להורות שבערר מסויים תהיה הועדה מורכבת משלושה חברים בלבד שיקבע.
@ 168. היושב ראש
: יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים ייבחר על ידי הועדה.
@ 169. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 170. סודיות הדיונים (תיקון: תשנ״ה–4)
: חבר הועדה למיתקנים בטחוניים וחבר ועדת הערר למיתקנים בטחוניים לא ימסרו, כל ידיעה שהגיעה אליהם במהלך דיוני הועדה למי שאינו מוסמך לקבלה.
@ 171. סדרי הדיון
: הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים יקבעו בעצמם את סדרי הדיון ואת סדרי עבודתם במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות על פיו.
@ 172. פטור
: מערכת הבטחון לא תזדקק להיתר של הועדה למיתקנים בטחוניים או של כל מוסד תכנון אחר לגבי –
: (1) מיתקן בטחוני שאיתורו אושר מטעם אגף התכנון של משרד הפנים לפני תחילתו של חוק זה;
: (2) מיתקן בטחוני נוסף בתחום מיתקן בטחוני קיים, ובלבד שמחמת הקמת המיתקן הבטחוני הנוסף כאמור לא יוטלו מגבלות על אדם אחר, ולא יחולו שינויים במגבלות כאמור שהן קיימות, וייעודו הכללי של המיתקן הבטחוני הנוסף לא יהיה מסוג השונה מסוגו של המיתקן הבטחוני הקיים.
@ 173. תקנות (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים, בהסכמת שר הבטחון, רשאי בתקנות לקבוע לגבי מיתקן בטחוני הוראות מיוחדות בכל הענינים שהוא רשאי להתקין להם תקנות על פי [[סעיף 265]] וכן הוראות בדבר התנאים למתן הקלה או היתר לשימוש חורג לפי [[פרק ה׳]].
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הוראות מיוחדות בדבר היתר במיתקן בטחוני), תשכ״ז–1966]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדה למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדת ערר למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966]].))
@ 174. מניעת מכשולי טיסה (תיקון: תשכ"ה)
: (א) מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה, הכל לפי הענין, רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולבצע בהם פעולה או לעשות בהם או מעליהם סידורים, לרבות תאורה, צביעה או סימון, הכל לשם מניעת מכשולי טיסה; אך לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו הודעה בכתב שלושה ימים מראש.
: (ב) המונע את מי שפועל מכוח סעיף קטן (א) מלמלא את תפקידו או להשתמש בסמכותו, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 2500 לירות; הוראה זו אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חוק אחר.
: (ג) מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות לבעל הקרקע או הבנין או למחזיק בהם לבצע את הפעולה או לעשות את הסידורים, הכל כאמור בסעיף קטן (א) ובמועד ובתנאים שיקבע.
: (ד) מי שניתנה לו הוראה לבצע פעולה או לעשות סידורים כאמור בסעיף קטן (ג) חייב בקיומה; קיים אותה, זכאי הוא לתשלום הוצאותיו מאוצר המדינה; הוראה זו אינה גורעת מאחריות לאי קיום החובה לפי כל חוק אחר.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל חובה שהוטלה או שתוטל על בעל קרקע או בנין בהתאם לתנאי כל היתר לפי כל חיקוק הדן בתכנון ובניה.
: (ו) ”מקרקעין”, בסעיף זה – לרבות עגורן ומנוף שגבהם מעל ארבעה מטרים, אף אם אינם מחוברים לקרקע.
@ 175. הוראת שינוי (תיקון: תשע״ה)
: (א) הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית, על פי דרישת שר הבטחון או סגנו, להורות לועדה המקומית, לועדה המחוזית או לועדה למימי חופין להכניס לתכנית הוראת שינוי, אם היא הכרחית לשם הבטחת פעולתו התקינה של מיתקן בטחוני, השימוש התקין בו, מניעת פגיעה בסודיותו או מניעת נזקי גוף או רכוש הצפויים מפעולתו או מהשימוש בו.
: (ב) היתה הוראת השינוי לפי סעיף קטן (א) איסור התקנתו של מיתקן חשמלי כמשמעותו [[בחוק החשמל, תשי״ד–1954]], של מיתקן אלקטרוני או של מיתקן אחר שייקבע בצו על ידי שר הדואר, הפסקת פעולתם או קביעת תנאים לשימוש בהם – יכול שתוגש הדרישה גם על ידי שר הדואר.
: (ג) היתה הוראת השינוי איסור השימוש בבנין מגורים או הגבלתו של השימוש בו, וכתוצאה מהוראת השינוי כאמור עשוי להיפסק השימוש בבנין או עשויה לחול הגבלה ניכרת ומוחשית בשימוש בו, לא תבוצע מכוח הוראות סעיף זה בלבד הפסקת השימוש בבנין או ההגבלה בשימוש בו כאמור לגבי מי שמחזיק בבנין בזכות חוקית או בזכות שביושר, אלא לאחר שהועמד לרשותו של אותו מחזיק שיכון חלוף סביר או, אם רצה בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.
: (ד) החלו בהליכים משפטיים לשם הכרעה אם אמנם הועמד לרשות המחזיק בבנין כאמור בסעיף קטן (ג) דיור חלוף סביר או סכום הפיצויים הנאות תמורתו, אין בכך כדי לעכב את ביצוע הוראות השינוי לגבי אותו מחזיק.
: (ה) הועדה למיתקנים בטחוניים תביא את הדרישה להוראת השינוי לידיעתם של בעלי הקרקעות והבנינים ושל בעלי זכות בהם אשר, לדעת הועדה, הם עלולים להיפגע על ידי הוראת השינוי, ובעל זכות כאמור רשאי, תוך עשרה ימים מהיום שהגיעה הוראת השינוי לידיעתו, להגיש התנגדות להוראה בפני הועדה בדרך שקבע שר הבטחון בהסכמת שר הפנים בתקנות.
: (ו) הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית לדחות את ההתנגדות או לקבלה, כולה או מקצתה, ולתת את הוראת השינוי, כפי שמחייבת, לדעתה, קבלת ההתנגדות; דחתה הועדה את ההתנגדות, כולה או מקצתה, תעביר אותה לדיון ולהכרעה סופית בפני ועדת הערר למיתקנים בטחוניים.
: (ז) בדיון בהתנגדות תונחה הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים על ידי השיקולים המפורטים בסעיף קטן (א).
: (ח) על פי דרישת חבר הועדה למיתקנים בטחוניים החולק על החלטתה בדבר הוראות שינוי, תעביר הועדה את ההכרעה באותו ענין לועדת הערר למיתקנים בטחוניים; הדרישה תוגש תוך חמישה עשר יום מיום מתן ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים, וההחלטה של ועדת הערר תבוא במקום ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים ותהא סופית.
: (ט) עברו כל התקופות להגשת ההתנגדויות או להגשת דרישות להכרעה על ידי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים או הוכרע בהן סופית, רואים את התכנית כאילו שונתה כדין על ידי הוראת השינוי והשינוי יקבל תוקף במועד שנקבע על ידי הועדה למיתקנים בטחוניים.
: (י) הוראות [[סימן ט׳ לפרק ג׳]] לא יחולו על תכנית ששונתה בדרך הוראת שינוי.
: (יא) כל מקום שהוראת שינוי סותרת היתר לפי חוק זה, הוראת השינוי עדיפה וההיתר יתוקן, ישונה או יבוטל בהתאם.
: (יב) ”הוראת שינוי”, בסעיף זה – לרבות הוראה בדבר –
:: (1) איסור הבניה או הגבלתה או קביעת תנאים לבניה;
:: (2) איסור השימוש בקרקע או בבנין או בחלק מהם או הגבלתו או קביעת תנאים לו.
@ 176. פיצויים
: מי שנפגע על ידי הוראה על פי [[סעיף 174]] או על ידי הוראת שינוי כאמור [[בסעיף 175]], יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה בהתאם להוראות [[פרק ט׳]] בשינויים המחוייבים לפי הענין; לענין זה יראו הוראה שניתנה על פי [[174|הסעיפים האמורים]] כאילו נכללה בהוראות המנויות [[בסעיף 200]].
@ 177. התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני (תיקון: תשנ״ה–4)
: הוגשה מטעם שר הבטחון התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני שהוא קיים, או שהקמתו אושרה והוא עלול להיפגע על־ידי התכנית, יחולו על ההתנגדות הוראות חוק זה בשינויים אלה:
: (1) ההתנגדות תוגש לועדה למיתקנים בטחוניים;
: (2) בהתנגדות לתכנית מיתאר מחוזית ובערר על קבלת התנגדות או על דחייתה תדון ותכריע ועדת הערר למיתקנים בטחוניים; בהתנגדות אחרת תדון ותכריע הועדה למיתקנים בטחוניים;
: (3) ההתנגדות לא תהיה נתונה לעיון על פי [[סעיף 104]];
: (4) הועדה למיתקנים בטחוניים תודיע לועדה המחוזית ולועדה המקומית על הגשת ההתנגדות וההכרעה בה.
@ 177א. הוראות לעניין מיתקן שרואים אותו כמיתקן ביטחוני בתקופת המעבר (תיקון: תשע״ו–6)
: (א) מיתקן שהוחזק בידי חברה ממשלתית שהופרטה, באחד מהשטחים המצוינים [[בתוספת השמינית]] (בסעיף זה – מיתקן קיים), ימשיכו לראות אותו כמיתקן ביטחוני לעניין [[פרק זה]] עד אישור תכנית למיתקן (בסעיף זה – תקופת המעבר), ובלבד שבתוך שנה ממועד ההפרטה הוועדה למיתקנים ביטחוניים אישרה לגביו מפרט המתאר את המצב הקיים (בסעיף זה – מפרט מצב קיים למיתקן).
: (ב) מפרט מצב קיים למיתקן יכלול מפת מדידה הכוללת את סימון גבולות המיתקן, תיאור המבנים הקיימים במיתקן (AS MADE), ייעודי הקרקע העיקריים המותרים בו והשטח הכולל הבנוי בתחום המיתקן הביטחוני במועד ההפרטה, והוא לא יהווה תכנית פוגעת לעניין [[סעיף 197]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה המיתקן הקיים בשטחים המצוינים [[$ תוספת 8|בפרטים (3)]] [[או (4) לתוספת השמינית]], תימשך תקופת המעבר לגביו עד תום ארבע שנים מהמועד שבו אושרה תכנית למיתקן לגבי השטח המנוי [[בפרט (4) לתוספת השמינית]].
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) –
:: (1) לא הופקדה תכנית למיתקן עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, יראו את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, ואולם שר האוצר ושר הביטחון רשאים להאריך את התקופה האמורה בשתי תקופות נוספות של שנתיים כל אחת, בהודעה שתפורסם ברשומות;
:: (2) לא אושרה תכנית למיתקן עד תום ארבע שנים ממועד הפקדתה, ימשיכו לראות את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני רק עד תום ארבע שנים ממועד ההפקדה.
: (ה) אושרה תכנית למיתקן קיים, יראו את המבנים התואמים את התכנית ואת המפרט שאושר לפי סעיף קטן (א) וכן מבנים שנבנו בהתאם לסעיפים קטנים (ו) ו־(ז) כאילו הוצא להם היתר כדין גם לאחר תום תקופת המעבר.
: (ו) הוראות [[סעיף 172(2)]] יחולו לגבי בנייה נוספת בתחום מיתקן שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, רק אם התקיימו כל אלה:
:: (1) שטח הבנייה אינו עולה על 50 מ״ר;
:: (2) אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את הבנייה בדרך שבה היה מאשר בנייה במיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון;
:: (3) הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 172]], הוועדה למיתקנים ביטחוניים רשאית לתת היתר לבניית מיתקן ביטחוני נוסף בתחום מיתקן קיים שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) השטח הכולל של הבנייה הנוספת לא יעלה במצטבר על 15% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה, ולגבי מיתקנים המצויים בשטח המצוין [[בפרט (3) לתוספת השמינית]] – על 5% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה; מהשטח המצטבר המותר לבנייה כאמור ינוכה סך שטחי הבנייה שבנייתם אושרה לפי סעיף קטן (ו);
:: (2) אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את המיתקן הנוסף בדרך שבה היה מאשר בניית מיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון;
:: (3) הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות.
: (ח) בסעיף זה –
::- ”מועד ההפרטה” – המועד שבו חדלה חברה המחזיקה במיתקן קיים להיות חברה ממשלתית;
::- ”תכנית למיתקן” – תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרים, כפי שאישרה הוועדה המחוזית בשטח המיתקן.
== פרק ז׳: שימוש חורג ==
@ 178. תקופת מקסימום לחריגה (תיקון: תשנ״ה–4)
: מיום תחילת תקפה של תכנית רשאית הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית –
: (1) לערוך רשימת בנינים בתחום התכנית שהם בנינים חורגים לפי התכנית או שיש בהם לפיה שימוש חורג, וכן רשימת הקרקעות בתחום התכנית שיש בהן לפיה שימוש חורג;
: (2) להמליץ על התקופה שבה מותר עוד להמשיך ולהשתמש בבנינים או בקרקעות כאמור שימוש חורג או שבה מותר לקיים בנינים כאמור כבנינים חורגים (להלן – תקופת מקסימום לחריגה).
@ 179. פרסום הרשימה ואישורה (תיקון: תשנ״ה–4)
: נערכה רשימת בנינים וקרקעות כאמור [[בסעיף 178]], ינהגו בה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחילת תקפה ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר הרשימה כאמור חורגת מהוראותיה; ובכל הודעה על הפקדת הרשימה ייאמר כי הועדה המקומית מבקשת לקבוע את תקופת המקסימום לשימוש החורג בבנינים או בקרקעות שברשימה ולקיום בנין שברשימה כבנין חורג.
@ 180. מבחנים לקביעת תקופת המקסימום לחריגה בבנינים (תיקון: תשנ״ה–4)
: לכל בנין חורג לפי [[סעיף 178]] תקבע תקופת המקסימום, בשים לב לכל הנסיבות ובין השאר –
: (1) התקופה המשוערת להמשך קיומו של הבנין, למעשה, בשים לב לשנות קיומו שחלפו ולמצבו אותה שעה;
: (2) התקופה המשוערת להמשך קיומו היעיל של הבנין מבחינה כלכלית וכמקור הכנסה;
: (3) מידתה ואפיה של החריגה;
: (4) אפיו הציבורי של הבנין.
@ 181. התקופה המרבית לחריגה (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->)
: התקופה המרבית לחריגה לכל קרקע שבה קיים שימוש חורג, תיקבע בשים לב לכל הנסיבות, ובין השאר, מידתה ואופיה של החריגה.
@ 182. אישור התקופה המרבית (תיקון: תשנ"ה-4<!--החלפה-->)
: הציעה הועדה המקומית, מכוח [[פרק זה]], לקבוע את התקופה המרבית לחריגה של כל בנין או קרקע, ינהגו בקביעה זו, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחולת תוקפה, ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר החריגה היא מהוראותיה כאמור [[בסעיף 179]], בשינויים המחוייבים לפי הענין.
@ 183. הפסקת החריגה בתום התקופה המרבית (תיקון: תשנ״ה–4)
: לא יאוחר מתום התקופה המרבית ייפסק השימוש החורג בבנין, או ישונה הבנין עד שלא יהיה עוד חורג או ייהרס או יסולק; לא נעשה כן, רשאי בית משפט השלום, לפי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות על המשתמש בבנין או על בעל זכות בו לבצע את הדבר, הכל לפי הענין וכפי שנראה לבית המשפט צודק בנסיבותיו.
@ 184. הפסקת החריגה לפני תום התקופה המרבית (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א) הועדה המקומית רשאית, אם נראה לה הדבר דרוש לצרכי התכנון, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית, להורות בכתב למשתמש בבנין או לבעל זכות בו להפסיק את השימוש החורג לפני תום התקופה המרבית לחריגה של אותו בנין, או לשנות, להרוס או לסלק את הבנין החורג, הכל לפי הענין, לפני תום אותה תקופה.
: (ב) הרואה את עצמו נפגע על ידי הוראת הועדה המקומית רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, תוך שלושים ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית לידיו; ועדת הערר רשאית לקבל את הערר או לאשר את הוראת הועדה המקומית, עם או בלי שינויים; ועדת הערר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום הגשת הערר; לא ניתן לערור על החלטת ועדת הערר.
: (ג) בוצעה ההוראה, זכאי בעל הזכות בבנין לפיצויים מהועדה המקומית; אולם בחישוב הפיצויים יביאו בחשבון כי בתום התקופה המרבית היה נפסק השימוש החורג בבנין או שהבנין היה טעון הריסה, סילוק או שינוי בלי תשלום פיצויים.
@ 185. אי־ביצוע ההפסקה לפני המועד (תיקון: תשנ״ה–4)
: לא קיים המשתמש בבנין או בעל הזכות בו את הוראת הועדה המקומית שניתנה לו לפי [[סעיף 184]], לאחר שתמה תקופת הערר עליה או לאחר שאושרה ההוראה על ידי ועדת הערר, רשאי בית משפט השלום, על פי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות עליו לקיים את ההוראה.
@ 186. ביצוע על ידי הועדה המקומית
: לא קויים צו של בית המשפט לפי [[סעיפים 183]] [[או 185]] ואין עוד ערעור עליו, רשאי בית המשפט, כשהנסיבות מחייבות זאת, להטיל את ביצועו על הועדה המקומית, וכן רשאי בית המשפט להרשות את הועדה המקומית לגבות את הוצאות הביצוע ממי שחייב בקיום הצו, בדרך שגובים חוב אזרחי; סעיף זה אינו גורע מסמכות בית המשפט לפי [[פקודת בזיון בית המשפט]], ומכל זכות לפיצויים לפי חוק זה.
@ 187. שיכון חלוף
: היה הבנין החורג בית מגורים או שהשימוש החורג היה בבנין מגורים, לא ייפסק השימוש שבזכות חוקית או שבזכות שביושר מכוח הוראות [[פרק זה]] בלבד, אלא לאחר שהועמד לבעלי הזכות שיכון חלוף סביר, או, אם רצו בכך, לאחר ששולמו להם או לזכותם פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.
== פרק ח׳: הפקעות ==
@ 188. מטרת ההפקעה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ב-6, תשפ"ג-4)
: (א) מותר לועדה המקומית, בכפוף להוראות [[סעיף 189]], להפקיע על פי חוק זה מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור.
: (ב) ”צרכי ציבור”, בסעיף זה – כל אחד מאלה:
:: (1) דרכים, גנים, שטחי נופש או ספורט, עתיקות, שטחי חניה, נמלים, מזחים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים, בתי קברות, מבנים לצרכי חינוך, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים ומחסים ציבוריים, מיתקני ביוב, מזבלות, מיתקנים להספקת מים, מיתקנים לאגירת אנרגיה, מיתקני השנאה לחשמל, ובכלל זה חדרי שנאים ותחנות משנה, וכל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר הפנים לעניין פסקה זו;
:: (2) תחנות משטרה, תחנות שירות לכיבוי אש, משרדי הממשלה, תחנות לתחבורה ציבורית, תחנות רכבת ארצית, בתי משפט, בתי סוהר, שדות תעופה, שמורות טבע, גנים לאומיים, מיתקנים או אתרים המשמשים לצורך צבאי או ביטחוני, מיתקנים להתפלת מים ומיתקני מים לרבות מאגרים, וכל צורך ציבורי אחר שאישר שר הפנים באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לעניין פסקה זו.
:: ((פורסמו הודעות על אישור מטרות ציבוריות אלו: מחסן חירום של רשות מקומית (י״פ תשל״ט, 191), תחנות מוניות (י״פ תשל״ט, 1098), בתי אבות, מוסדות הכוללים יחידות סיעודיות לקשישים ומעונות דיור מוגן לקשישים (י״פ תשמ״ב, 2631), תחנות משטרה ותחנות לכיבוי אש (י״פ תשמ״ג, 2597), שכונות מגורים לצורך קליטת עליה (י״פ תשנ״א, 2247), מיתקני תקשורת של בזק (י״פ תשנ״ג, 2), בתי משפט ומשרדים ראשיים של רשויות מקומיות (י״פ תשנ״ו, 3869), מגרשים לקיום השתלמות מעשית בנהיגה (י״פ תשס״ג, 2864), מעונות לסטודנטים (י״פ תשס״ד, 3349), מעון למגורי אנשים עם מוגבלות (י״פ תשס״ד, 3465), מיתקנים לתחזוקה ותפעול של רכבת קלה (י״פ תשס״ה, 954).))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע״ה–2014]].))
@ 189. סמכות הועדה המקומית (תיקון: תשפ"ב-6)
: (א) הועדה המקומית רשאית, בכל עת לאחר תחילת תקפה של תכנית מיתאר מקומית או של תכנית מפורטת, להפקיע מקרקעין בתחום התכנית, כשהפקעתם דרושה, לדעת הועדה המחוזית, למטרה ציבורית שלה נועדו בתכנית האמורה, והיא חייבת לעשות כן אם הועדה המחוזית, לאחר התייעצות אתה, דרשה זאת ממנה; אם בתכנית כאמור נועדו המקרקעין להפקעה, אין ההפקעה טעונה הסכמת הועדה המחוזית.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית רק לצורכי ציבור כאמור [[בפסקה (2) להגדרה "צורכי ציבור" שבסעיף 188(ב)]], אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
::: (א) ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין;
::: (ב) שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם [[בפסקה (1) להגדרה "צורכי ציבור" בסעיף 188(ב)]] ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה;
:: (2) הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור [[בסעיף 26(א)]] או שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
::: (א) ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין;
::: (ב) שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם [[בפסקה (1) להגדרה "צורכי ציבור" בסעיף 188(ב)]] ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה.
@ 190. ביצוע ההפקעה (תיקון: תש״ע–2, תשע״ה)
: (א) במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי [[הפקודה האמורה]], לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה:
:: (1) [[סעיף 20 לפקודה האמורה]] יחול גם על הפקעת מקרקעין לצרכי גנים, שטחי נופש וספורט וכן לבניני חינוך, תרבות, דת ובריאות, ובכל מקום שמדובר [[באותו סעיף]] על ”רבע” יבוא ”ארבע עשיריות”; אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש;
:: (2) שר הפנים רשאי להורות לועדה המקומית לשלם פיצויים בנסיבות שבהן היא רשאית לשלמם לפי [[סעיף 20(2)(ג) לפקודה האמורה]];
:: (3) לא תחול חובת תשלום פיצויים על הפקעת כל מבנה, גידול, עץ או דבר אחר המחובר לקרקע אם הוקמו, ניטעו או חוברו תוך הפרת חוק זה; אך רשאית הועדה המקומית לשלם פיצויים לתובע אם ראתה כי הוא פעל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים;
:: (4) לענין [[סעיף 12 לפקודה האמורה]] יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין – היום הששים לאחר המועד האמור;
:: (5) הועדה המקומית תשלם מיד אותו חלק מהפיצויים שאינו שנוי במחלוקת;
:: (6) [[+|סעיפים 5א]], [[+|7ב]], [[+|14(1א) ו־(1ב)]], [[+|14א עד 14ד]] [[ו־21 לפקודה האמורה]] לא יחולו;
:: (7) [[סעיף 9א לפקודה האמורה]] יחול, ואולם לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים בהפקעות לפי חוק זה, אלא על ידי שמאי מכריע.
: (ב) הועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים יום מראש; ההודעה תינתן בדרך שתיראה לועדה המקומית, לרבות פרסום בעתון יומי, ורואים אותה כאילו נתקבלה ביום נתינתה או ביום הפרסום; זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט.
@ 191. חילופי קרקע
: הועדה המקומית, בהסכמת הועדה המחוזית, רשאית לבוא לידי הסכם עם בעל מקרקעין שהופקעו על ידיה, כי במקום תשלום כסף תמורתם יועברו לו מקרקעין אחרים, בתחום התכנית או מחוצה לו, לסילוק מלא או חלקי של תביעותיו הנובעות מההפקעה.
@ 192. הסכם אינו היתר לחריגה
: שום דבר שבהסכם בדבר חילופי מקרקעין לפי [[פרק זה]] לא יתפרש כאילו בא להתיר שימוש במקרקעין שלא בהתאם לתכנית.
@ 193. דין רכוש שהופקע
: מקרקעין שהופקעו לפי [[פרק זה]] ינהגו בהם כאמור בתכנית החלה עליהם.
@ 194. שיכון חלוף
: בהליכי הפקעה מכוח [[פרק זה]] לא יפונה בית מגורים שנועד בתכנית להריסה אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהיה דר בבית מכוח זכות שבדין או זכות שביושר במועד פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין, או, אם רצה הדייר בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.
@ 195. דין מקרקעין שנרכשו בתמורה (תיקון: תשע״ה)
: מקרקעין שנרכשו בביצוע תכנית על פי הסכם או שהופקעו כך תמורת תשלום פיצויים, יחולו עליהם הוראות מיוחדות אלה:
: (1) כל עוד לא שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר להשכירם לגוף ציבורי או לאדם אחר, למטרה שלה נועדו בתכנית, ובלבד ששר הפנים, בהתייעצות עם הועדה המחוזית, נתן אישור על כך;
: (2) שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר באישור ובהתייעצות כאמור למכרם, להשכירם או לעשות בהם העברה אחרת, ובלבד שניתנה למי שרכשו ממנו את המקרקעין או לחליפו הודעה שהוא רשאי, תוך שלושים יום, לקנותם במחיר שלא יעלה על הסכום שבו נרכשו ממנו, בצירוף שוויה של כל השבחה בהם הנובעת מהתכנית; הודיע מקבל ההודעה תוך המועד האמור שהוא מוכן לקנות את המקרקעין, יועברו אליו כאמור.
@ 196. שינוי ייעוד של רכוש מופקע ללא תשלום
: (א) מקרקעין שהופקעו לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים וייעודם שונה לייעוד שלמענו אין להפקיע מקרקעין לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים, תשלם הועדה המקומית פיצויים למי שהיה זכאי להם בשעת ההפקעה אילו היתה ההפקעה מחייבת תשלום פיצויים באותה שעה, או אם רצה בכך, תחזיר את המקרקעין למי שהופקעו ממנו.
: (ב) בפעולה לפי סעיף זה – לענין [[סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש מקרקעין – המועד של שינוי הייעוד, ושווי המקרקעין ייקבע בשים לב לייעודם מחדש.
== פרק ח׳1: היטל השבחה (תיקון: תשמ״א–8) ==
@ 196א. היטל השבחה (תיקון: תשמ״א–8)
: ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו [[בתוספת השלישית]] ועל פיה.
== פרק ט׳: פיצויים ==
@ 197. תביעת פיצויים (תיקון: תשמ״ג, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור [[בסעיף 200]].
: (ב) התביעה לפיצויים תוגש למשרדי הועדה המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית; שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף אם כבר עברה התקופה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הגשת תביעה לפיצויים והדיון בה), תשל״א–1971]].))
@ 197א. התניית הליכי תכנון בכתב שיפוי (תיקון: תשע״ז–8)
: (א)(1) מוסד תכנון הדן בתכנית רשאי להתנות את הפקדת התכנית, או את אישורה, בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי [[סעיף 197]], בשים לב, בין השאר, למהות התכנית והיקפה, למידת תרומתה לצורכי ציבור ולזהות הנהנים ממנה.
:: (2) מוסד תכנון רשאי להתנות מתן היתר בהפקדת כתב שיפוי כאמור בפסקה (1) אם נקבעה הוראה המתירה זאת בתכנית שאושרה לפני יום ט״ו בכסלו התשע״ז (15 בדצמבר 2016) (בסעיף זה – המועד הקובע).
: (ב) הסמכות לדרוש הפקדת כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה נתונה גם לוועדה מקומית הדנה בבקשה למתן היתר מכוח תכנית שבה נדרש אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, לפי שיקול דעתו, כתנאי למתן ההיתר, ובלבד שנקבעה בתכנית הוראה המתירה זאת, והכול לגבי אותו חלק של הבקשה שנדרש לאישור כאמור; ואולם לעניין תכנית כאמור שאושרה לפני המועד הקובע, תהיה רשאית הוועדה המקומית לדרוש כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן זה, אף אם לא נקבעה באותה תכנית הוראה המתירה זאת.
: (ג) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע נוסח אחיד לכתב שיפוי כאמור בסעיף זה, ויכול שיקבע נוסחים שונים לעניין סוגים שונים של תכניות.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
@ 198. תביעה לפיצויים (תיקון: תשנ״ה-4<!--החלפה-->, תש״ס–2, תשס״ג–3, תשס״ה, תשס״ה–5, תשס״ו–2, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תש״ע, תשע״ה, תשפ"ב-8)
: (א) הוגשה תביעה לפי [[סעיף 197]], תודיע הועדה המקומית לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה ([[בפרק זה]] – המשיב) על הגשתה ותתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו.
: (ב) הועדה המקומית תדון בתביעה ותחליט, בתוך תשעים ימים מיום הגשת התביעה, אם לקבלה או לדחותה, ואם החליטה לקבלה – מהו הסכום המוצע כפיצויים.
: (ג) הועדה המקומית תודיע לתובע ולמשיב, את החלטתה, ואם החליטה לקבל את התביעה – את הסכום המוצע כפיצויים והנימוקים לכך; הסתמכה הוועדה המקומית בהחלטתה על שומה, תצרף להודעתה גם את אותה שומה.
: (ד) החליטה הועדה המקומית לדחות את התביעה, כולה או חלקה, או החליטה כי בנסיבות הענין אין זה מן הצדק לשלם פיצויים עקב הוראות [[סעיף 200]], רשאי התובע או המשיב, לערור בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה תוך 45 ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ב); יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ה)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), החליטה הוועדה המקומית כי התובע זכאי לפיצוי בסכום שונה מהסכום הנתבע, רשאים הוועדה המקומית, התובע והמשיב לפנות, בהסכמה, בתוך 45 ימים, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע מתוך רשימת השמאים המכריעים, לצורך הכרעה במחלוקת על סכום הפיצוי; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
:: (2) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לכל אחד מהפונים לפי פסקה (1), בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה, על זהותו של השמאי המכריע שמינה.
:: (3) השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2) ידון ויכריע במחלוקת על סכום הפיצוי; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים.
:: (4)(א) על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3) יכולים הוועדה המקומית, התובע או המשיב לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
::: (ב) פסקה זו תעמוד בתוקפה עד תום חמש שנים מיום תחילתו של סעיף זה, כנוסחו [[17:300885|בחוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 84 והוראת שעה), התשס״ח–2008]].
: (ה1)(1) המגיש ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף זה, ישלם לאוצר המדינה, במועד הגשתו, אגרה בסכום כמפורט להלן:
::: (א) כשסכום הערר אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים – 837 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 1,040.49 ש"ח)));
::: (ב) כשסכום הערר עולה על 500,000 שקלים חדשים – 1,675 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 2,082.22 ש"ח)));
::: שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע נסיבות שבהן יינתן פטור מאגרה לפי סעיף קטן זה.
:: (2) ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לא תקבל ערר ולא תדון בו, אלא אם כן שולמה בעת הגשתו אגרה או שניתן פטור מתשלום האגרה לפי הוראות סעיף קטן זה.
:: (3) הסכומים האמורים בפסקה (1) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור העליה במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: (4) החליטה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבל ערר, כולו או חלקו, רשאית היא להטיל על המשיב לשלם למגיש הערר הוצאות בגובה סכום האגרה, כולה או חלקה, כפי ששילם בעת הגשת הערר; היו מספר משיבים בערר – רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבוע את חלוקת ההוצאות כאמור בין המשיבים.
:: (5) בלי לגרוע מהאמור בפסקה (4), ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאית להטיל על צד לערר לשלם לצד השני את הוצאותיו בערר, כולן או חלקן.
:: (6) החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה להטיל הוצאות לפי פסקאות (4) או (5) תיחשב כפסק דין לעניין הוצאה לפועל.
: (ו)(1) דנה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו.
:: (2) היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד, רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי, מתוך רשימת השמאים המכריעים, אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר (בחוק זה – שמאי מייעץ).
:: (3) מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת.
:: (4) הוראות לפי [[פרק ט׳1]] יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין בפניו, מינויו ושכרו.
: (ז) על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה)(4), ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף קטן (ו)(1) או (3), ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים.
: (ח) שמאי מקרקעין שהתבקש להכין שומה בהליכים לפי סעיף זה, וכן שמאי מכריע ושמאי מייעץ שמונו לפי סעיף זה, רשאים לקבל מידע בהתאם להוראות [[סעיף 14א(א) לתוספת השלישית]], והוראות [[תוספת 3 פרט 14א|סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) של אותו סעיף]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מידע כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997]].))
@ 199. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 200. פטור מתשלום פיצויים (תיקון: תשפ"ד-4, תשפ"ה-8)
: (א) לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי הוראה שבתכנית הנמנית עם אחת ההוראות המפורטות להלן ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים:
:: (1) שינוי בתחום אזורים ובתנאי השימוש בקרקע שבהם;
:: (2) קביעת המירווח מסביב לבנינים וביניהם;
:: (3) הגבלת מספר הבנינים בשטח מסויים;
:: (4) הסדרת אתריהם של בנינים, גדלם, גבהם, תכנון צורתם או מראם החיצוני;
:: (5) איסור הבניה או הגבלתה, לצמיתות או לשעה, במקום שהקמת בנינים על הקרקע עלולה, בגלל מקומה או טיבה, להביא לידי סכנת שטפון, סחף קרקע, סכנה לבריאות או סכנת נפשות או לידי הוצאה יתירה של כספי ציבור להתקנת דרכים או ביבים, להספקת מים או לשירותים ציבוריים אחרים;
:: (6) איסור השימוש בקרקע או הגבלתו שלא בדרך איסור בניה או הגבלתה, כשהשימוש עלול להביא לידי סכנה לבריאות, סכנת נפשות או פגיעה רצינית אחרת לרעת הסביבה;
:: (7) הגבלת דרכי השימוש בבנינים;
:: (8) קביעת קו במקביל לדרך, שמעבר לו לא יבלוט שום בנין;
:: (9) חיוב להתקין על יד בנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה מקום לטעינת כלי רכב, פריקתם וציודם בדלק, הכל כדי למנוע חסימת דרך לתעבורה;
:: (10) חיוב להתקין בבנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה, למגורים, לבית לינה או לשימוש על ידי הציבור, או על יד בנין כאמור, מקום לחניית כלי רכב, למקלט או למחסה בפני התקפה אווירית;
:: (11) הוראה בתכנית שחל עליה [[סעיף 81]].
: (ב) לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי תוכנית שמטרתה היחידה היא קביעת הוראות לבניית אחד או יותר מאלה: מרחב מוגן או חדר עם שיפורי מיגון, במבנה קיים, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], או שטח נוסף כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]].
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין תוכנית כאמור באותו סעיף קטן, אם אותה תוכנית משנה הוראות בתוכנית קודמת וקובעת תנאים שיש בהם כדי להכביד הכבדה של ממש על האפשרות להקים מרחב מוגן או על אופן בנייתו, ובכלל זה הוראות לעניין קווי בניין, גובה בניין ותכסית המגרש, אלא אם כן התוכנית הקודמת היא תוכנית מיתאר ארצית למיגון שמטרתה היחידה היא כאמור באותו סעיף קטן, שאושרה ביום תחילתו של [[25:3626730|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 149 והוראת שעה), התשפ"ד-2023]], או לאחריו (בסעיף זה - תוכנית מיתאר ארצית למיגון), ומתקיימים שני אלה:
:: (1) מתקיים אחד מאלה:
::: (א) התוכנית המשנה אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון;
::: (ב) התוכנית המשנה קובעת הוראות לעניין שטח נוסף כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]] שאינו באזור עימות, והיא אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון הקובעת הוראות כאמור או - אם לא אושרה תוכנית המתקנת את תוכנית המיתאר הארצית למיגון, עד יום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) - מיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026);
:: (2) מתכנן המחוז של השטח שבו חלה התוכנית המשנה, לאחר התייעצות עם יושב ראש הוועדה המחוזית, נתן לה אישור אם מצא כי יש הצדקה של ממש להוראות שנקבעו בה; בהחלטתו ישקול מתכנן המחוז, בין השאר, את הכדאיות הכלכלית בהקמת מרחב מוגן על פי הוראותיה של התוכנית המשנה ואת ההשפעה הצפויה על מימוש האפשרות להקים מרחב מוגן, בשים לב לצורך בעידוד הקמתם של מרחבים מוגנים.
@ 201. אין פיצויים למעשים שאחרי הפקדת תכנית
: לא ישולמו פיצויים לפי [[פרק זה]] בקשר לכל בנין שהוקם, לכל דרך שנסללה ולכל דבר אחר שנעשה בתחום תכנית לאחר שההודעה בדבר הפקדתה פורסמה ברשומות לפי [[סעיף 89]].
@ 202. פיצויים על הפסקת חריגה
: מי שבתום תקופת המקסימום שנקבעה לשימוש חורג או לבנין חורג לפי [[פרק ז׳]] הינו בעל זכות במקרקעין שלגביהם נקבעה התקופה, לא יהיה זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו על ידי הפסקת השימוש או על ידי שינויו, הריסתו או סילוקו של הבנין, הכל לפי הענין, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ומן הצדק שישולמו פיצויים כאמור.
@ 202א. פיצויים בשל תכנית הכוללת ייעוד מקרקעין למיתקן גז (תיקון: תשס״ב, תשע״ד–2)
: נפגעו על ידי תכנית שמטרתה העיקרית ייעוד מקרקעין למיתקן גז, או על ידי כל אחת מן התכניות למערכת ההולכה, או על ידי תכנית הכוללת גם ייעוד מקרקעין למיתקן גז, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחומה או הגובלים עמה, יחולו לענין הפיצויים, לפי הענין, הוראות [[סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי]]; בסעיף זה –
:- ”מיתקן גז” ו”התכניות למערכת ההולכה” – כהגדרתם [[בחוק משק הגז הטבעי]];
:- ”תכנית” – לרבות תכנית עבודה שאושרה לפי [[סעיף 25(ד) לחוק משק הגז הטבעי]].
@ 202ב. כתב שיפוי כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשס״ו, תשע״ח–7, תשפ"ב-13)
: (א) בסעיף זה –
::- ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית” – מיתקן המוקם על ידי בעל רישיון או מטעמו, המשמש או המיועד לשמש למתן שירותי רדיו טלפון נייד, לרבות אנטנה, משדר, תורן או כל מכשיר עזר אחר, הנועד לתמוך בתפעול המיתקן;
::- "בעל רישיון" - בעל רישיון בזק לאספקת שירותי בזק באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד בהתאם [[לסעיף 2(ב)(1) לחוק התקשורת]].
: (ב) מוסד התכנון ידרוש, כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים לפי [[סעיף 197]] ובלבד שדרישה כאמור תהיה בהתאם להנחיות המועצה הארצית; הנחיות המועצה הארצית כאמור יעמדו בתוקפן עד שייקבעו הוראות לענין זה בתכנית מיתאר ארצית.
== פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים (תיקון: תשס״ח–7) ==
@ 202ג. רשימת שמאים מכריעים (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) שר המשפטים יקבע, על פי המלצת הוועדה המייעצת שהוקמה לפי [[סעיף 202ד]], רשימה של שמאי מקרקעין הכשירים לכהן כשמאים מכריעים (בחוק זה – רשימת השמאים המכריעים).
: (ב) שמאי מכריע ייכלל ברשימת השמאים המכריעים לתקופה של עשר שנים או עד הגיעו לגיל 70, לפי המוקדם.
: (ג) רשימת השמאים המכריעים תפורסם ברשומות.
@ 202ד. הוועדה המייעצת (תיקון: תשס״ח–7, תשע״ה)
: (א) תוקם ועדה מייעצת שתמליץ לשר המשפטים לעניין קביעת רשימת השמאים המכריעים ([[בפרק זה]] – הוועדה המייעצת), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) השמאי הממשלתי הראשי או נציגו;
:: (3) מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו;
:: (4) שני שמאי מקרקעין שיקבע יושב ראש הוועדה, מתוך רשימה של ארבעה שמאי מקרקעין שימנה שר המשפטים על פי המלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי מקרקעין בישראל, ואם לא ניתנה המלצה כאמור – שימנה שר המשפטים לפי בחירתו;
:: (5) היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, תל אביב–יפו או חיפה, שימנה שר הפנים;
:: (6) שני נציגי ציבור שימנה שר המשפטים;
:: (7) נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל; לעניין זה, ”קבלן לעבודות הנדסה בנאיות” – כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969]].
: (ב) הודעה בדבר מינוי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות.
@ 202ה. כשירות לכהונה כשמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7)
: מי שנתקיימו בו כל אלה, כשיר לכהן כשמאי מכריע:
: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
: (2) הוא שמאי הרשום בפנקס שמאי המקרקעין במשך שבע השנים האחרונות לפחות ועסק בפועל, ברציפות או לסירוגין, במשך חמש שנים לפחות בשמאות מקרקעין בנושאים כאמור [[בפרקים ח׳]], [[ח׳1]] [[או ט׳]];
: (3) הוא לא הורשע בעבירה, אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע ובית משפט לא קבע לגביו כי עבר עבירה כאמור, אף שלא הרשיעו בה;
: (4) רישומו בפנקס שמאי המקרקעין לא הותלה בחמש השנים האחרונות, ואם הותלה, חלפו חמש שנים לפחות ממועד סיום ההתליה ועד למועד המינוי;
: (5) הוא אינו פסול דין, מי שהוכרז פושט רגל או מי שמונה לו אפוטרופוס;
: (6) הוא לא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; [[בפרק זה]], ”עניין אישי או תפקיד אחר” – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של קרובו.
@ 202ו. פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) סברה הוועדה המייעצת כי מי שמבקש לכהן או מי שמכהן כשמאי מכריע נדרש לבצע פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים כאמור [[בסעיף 202ה(6)]], תמליץ על הפעולות שעליו לבצע, והתקופה לביצוען.
: (ב) המליצה הוועדה על פעולות כאמור בסעיף קטן (א), לגבי מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע, לא ייכלל האדם שלגביו ניתנה ההמלצה כאמור ברשימת השמאים המכריעים, אלא לאחר שהוועדה המייעצת אישרה כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור; היה אדם כלול ברשימה וניתנה לגביו המלצה כאמור בסעיף קטן (א), יתלה שר המשפטים את רישומו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, עד לאישור הוועדה המייעצת כאמור בסעיף קטן זה.
: (ג) שמאי מכריע לא יעסיק אדם שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו של אותו אדם או תפקיד השמאי המכריע, לבין תפקיד אחר שלו; התעורר חשש לניגוד עניינים כאמור, ידווח על כך המועסק לשמאי המכריע בלא דיחוי.
: (ד) מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע יודיע לוועדה המייעצת, עובר למינוי, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; מי שמכהן כשמאי מכריע יודיע כאמור מיד לאחר שנודע לו כי הוא עלול להימצא במצב כאמור.
@ 202ז. איסור ניגוד עניינים (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) שמאי מכריע לא יטפל בעניין שהועבר להכרעתו אם הוא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כשמאי מכריע באותו עניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.
: (ב) התברר לשמאי מכריע כי עניין שהועבר להכרעתו עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין ויימנע מלטפל באותו עניין עד לקבלת הנחיות מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין.
: (ג) נוכח יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, לפי הודעת שמאי מכריע כאמור בסעיף קטן (ב) או בדרך אחרת, כי עניין שהועבר לטיפולו של שמאי מכריע עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, יורה לשמאי המכריע על הפסקת הטיפול באותו עניין.
@ 202ח. ייחוד פעולת שמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) שמאי מכריע לא יבצע, במישרין או בעקיפין, פעולה שיוחדה לשמאי מקרקעין לפי [[הפרק החמישי לחוק שמאי מקרקעין]], למעט פעולה שהוא רשאי לבצעה לפי חוק זה או שהוטלה עליו לפי חיקוק אחר, ולא יעסוק בכל עיסוק אחר פרט לעיסוק לפי חוק זה, אלא אם כן אין העיסוק האחר עלול לגרום לניגוד עניינים עם פעולתו לפי חוק זה, והתקיים אחד מאלה:
:: (1) העיסוק הוטל עליו לפי חיקוק אחר;
:: (2) העיסוק מותר על פי כללים שקבע שר המשפטים בעניין זה לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;
:: (3) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, קבע כי הוא רשאי לעסוק בעיסוק זה.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו, בשינוים המחויבים, גם על שמאי מקרקעין, ועל מתמחה בשמאות מקרקעין, המועסקים בידי שמאי מכריע לצורך ביצוע תפקידו.
@ 202ט. מחיקה או התליה מרשימת השמאים המכריעים (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) שר המשפטים ימחק מרשימת השמאים המכריעים את רישומו של אדם שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 202ה(1) עד (5)]], לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי מי שחדל להתקיים בו התנאי האמור [[בסעיף 202ה(6)]], זולת אם אישרה הוועדה המייעצת כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור [[בסעיף 202ו]].
: (ב) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי להתלות את רישומו של אדם ברשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, בשל אחד מאלה:
:: (1) אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 202ה(3)]];
:: (2) אם הוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת לפי [[הפרק השישי לחוק שמאי מקרקעין]].
: (ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי למחוק את רישומו של אדם מרשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, אם סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע או כי לא מילא את תפקידיו כשמאי מכריע כראוי.
@ 202י. העברת הטיפול לשמאי מכריע אחר (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) נמחק או הותלה רישומו של שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים כאמור [[בסעיפים 202ו(ג)]] [[או 202ט]], או הורה לו יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין להפסיק את הטיפול בעניין שלפניו כאמור [[בסעיף 202ז]], יורה יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין על העברת העניין שלפני אותו שמאי מכריע לשמאי מכריע אחר מתוך רשימת השמאים המכריעים (להלן – השמאי המכריע הנעבר).
: (ב) השמאי המכריע הנעבר רשאי להורות, אם מצא כי לא ייגרם עיוות דין, שהדיון בפניו יימשך מהשלב שאליו הגיע השמאי המכריע שטיפולו בעניין הופסק; החליט השמאי המכריע הנעבר כי הדיון יימשך כאמור, יראו בחומר שהובא בהליך, כאילו הובא לפני השמאי המכריע הנעבר.
@ 202יא. עונשין (תיקון: תשס״ח–7)
: שמאי מכריע המטפל בעניין שעלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בניגוד להוראות [[סעיף 202ז]], דינו – מאסר שלוש שנים.
@ 202יב. החלת הוראות על שמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) דין שמאי מכריע כדין עובד הציבור לעניין [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]].
: (ב) בתום תקופת כהונתו יחולו על שמאי מכריע הוראות [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969]]; ואולם סמכויות הוועדה, כהגדרתה [[בסעיף 11 לחוק האמור]], כפי שנקבעו [[בחוק האמור]], יהיו נתונות לוועדה המייעצת.
@ 202יג. תקנות לעניין שמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7, תשפ"ב-8)
: (א) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע [[פרק זה]].
: (ב) שר המשפטים יתקין תקנות בעניינים אלה:
:: (1) באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובהתייעצות עם שר הפנים – שכרו של שמאי מכריע ותשלום אגרה בעד הגשת בקשה למינוי שמאי מכריע;
:: (2) סדרי הדין בבקשות להכרעה לפני שמאי מכריע, לרבות בבקשה למינויו ובכלל זה לרבות לעניין מועדים, דרך הגשת הבקשות וערר על החלטות שנתקבלו בהן.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ), התשס״ט–2008]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ), התשס״ט–2009]].))
== פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין (תיקון: תשע״ז–9) ==
=== סימן א׳: הגדרות (תיקון: תשע״ז–9) ===
@ 203. הגדרות – [[פרק י׳]] (תיקון: תשע״ז–9, תשפ"ב-8)
: [[בפרק זה]] –
:- ”גן לאומי” ו”שמורת טבע” – כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]];
:- ”הריסה” – לרבות פירוק עבודה שנעשתה או סילוקה, וכן כל פעולה הדרושה לשם השבת המקרקעין למצבם לפני תחילת ביצוע עבודה בהם, והכול כפי שנקבע בצו הריסה לפי [[פרק זה]];
:- ”ועדה מרחבית” – ועדה מקומית לפי [[סעיף 19]];
:- ”יושב ראש ועדה מקומית” – לרבות ראש רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו [[בסעיף 12]] – יושב ראש הוועדה המחוזית;
:- ”היחידה הארצית לאכיפה” – הרשות לאכיפה במקרקעין;
:- ”מהנדס הוועדה” – לרבות מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו [[בסעיף 12]] – מתכנן המחוז;
:- ”המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין” – המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה;
:- ”מנהל היחידה הארצית לאכיפה” – מנהל היחידה שמונה לפי [[סעיף 204]];
:- ”מנהל רשות הטבע והגנים” – כמשמעותו [[בחוק גנים לאומיים]];
:- ”מפקח” – מי שהוסמך למפקח לפי [[סעיף 205]];
:- ”מפקח מיוחד” – מפקח ביחידה הארצית לאכיפה, שהוסמך למפקח מיוחד לפי [[סעיף 205]], לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לעניין הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין;
:- ”עבודה אסורה” – בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר;
:- ”צו מינהלי” – כל אחד מאלה:
:: (1) צו מינהלי להפסקת עבודה כאמור [[בסעיף 216]];
:: (2) צו להריסת תוספת בנייה כאמור [[בסעיף 217]];
:: (3) צו מינהלי להפסקת שימוש כאמור [[בסעיף 219]];
:: (4) צו לסגירת בניין או מקום כאמור [[בסעיף 220]];
:: (5) צו הריסה מינהלי כאמור [[בסעיף 221]];
:- ”צו שיפוטי” – כל אחד מאלה:
:: (1) צו שיפוטי למניעת פעולות כאמור [[בסעיף 234]];
:: (2) צו הפסקה שיפוטי כאמור [[בסעיף 236]];
:: (3) צו הריסה בלא הליך פלילי כאמור [[בסעיף 239]];
:- ”רשות אוכפת” – כל אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) היחידה הארצית לאכיפה;
:: (2) ועדה מקומית – לעניין עבירה שבוצעה במרחב התכנון שלה;
:: (3) רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – לעניין עבירה שבוצעה בתחומה של אותה רשות מקומית;
:: (4) רשות הטבע והגנים – לעניין עבירה שבוצעה בתחום גן לאומי או שמורת טבע או בתחום שטח שיועד בתכנית לגן לאומי או לשמורת טבע כאמור [[בסעיף 233]];
:- ”רשות הטבע והגנים” – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים]];
:- ”רשות מקומית המוסמכת לאכיפה” – רשות מרחבית שהוסמכה לפי [[סעיף 254יב]];
:- ”שימוש אסור” – כל אחד מאלה:
:: (1) שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה בלא היתר, או בניגוד לתנאי היתר או שימוש במקרקעין בניגוד לתכנית;
:: (2) שימוש בעבודה אסורה;
:- ”תובע” – כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].
=== סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה (תיקון: תשע״ז–9) ===
@ 204. מנהל היחידה הארצית לאכיפה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) שר האוצר ימנה עובד בכיר בשירות המדינה למנהל היחידה הארצית לאכיפה.
: (ב) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יעמוד בראש היחידה הארצית לאכיפה ויהיה אחראי למילוי תפקידיה לפי חוק זה.
: (ג) למנהל היחידה הארצית לאכיפה יהיו הסמכויות הנתונות למפקח ולמפקח מיוחד לפי הוראות חוק זה.
: (ד) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יקבע הנחיות מקצועיות שלפיהן יפעילו מפקחים את סמכויותיהם לפי חוק זה; הנחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה.
@ 205. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) שר האוצר יסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים לעניין חוק זה, אשר יוסמכו בסמכויות לפי [[סימן זה]], כולן או חלקן, וכן רשאי הוא להסמיך מפקחים בסמכויות כאמור מבין אלה:
:: (1) עובד מעובדי המדינה – בהסכמת השר הממונה על משרדו של העובד;
:: (2) עובד מעובדי רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי [[סעיף 18]] או עובדי רשות מקומית מוסמכת לאכיפה – בהסכמת ראש הרשות המקומית שהוא עובד בה;
:: (3) עובד מעובדי ועדה מרחבית – בהסכמת יושב ראש הוועדה המרחבית שהוא עובד בה.
: (ב) סמכויות מפקחים מבין עובדי המדינה יהיו בשטח המדינה כולה או חלקה, כפי שיקבע שר האוצר בעת הסמכתם; סמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי ועדה מקומית יהיו בתחום מרחב התכנון שלה וסמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי רשות מקומית יהיו בתחומה של אותה רשות מקומית.
: (ג) לא יוסמך מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר האוצר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים.
: (ד) הודעה על הסמכת מפקח תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית, לפי העניין.
: (ה) מצא מנהל היחידה הארצית לאכיפה כי מפקח אינו ממלא אחר ההנחיות המקצועיות כאמור [[בסעיף 204(ד)]], רשאי הוא, לאחר שנתן למפקח הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, לבקש משר האוצר לבטל את הסמכתו של המפקח או להגביל את סמכויותיו לתקופה.
@ 206. סמכויות מפקחים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידו; בפסקה זו, ”מסמך” – לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995]];
:: (3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
:: (4) להיכנס בכל עת לכל מקרקעין, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים, אלא באחד מאלה:
::: (א) בעת סבירה ולאחר שקיבל את הסכמת המחזיק, ובלבד שהמחזיק הוא בגיר ושהמפקח הודיע למחזיק כי הוא רשאי לסרב לכניסתו;
::: (ב) ניתן צו של בית משפט המתיר לו להיכנס למקום.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח –
:: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+#2|סעיפים ((<s>(</s>))2((<s>)</s>))]] [[#3|ו-((<s>(</s>))3((<s>)</s>)) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969]] (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
:: (3) לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים;
:: (4) להיכנס בכל עת סבירה למקרקעין, ורשאי המפקח לעשות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש לשם כך, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
: (ג) סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות [[סעיף 75(ב) ו־(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], בשינויים המחויבים.
: (ד) אין בסמכויות מפקח לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שנתונות לו לפי כל דין אחר.
@ 207. חובת הזדהות (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
:: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה שר האוצר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
:: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי שר האוצר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה.
: (ב) חובת הזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:
:: (1) סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;
:: (2) פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.
: (ג) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.
=== סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון (תיקון: תשע״ז–9) ===
@ 208. הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי מערכת הביטחון (תיקון: תשע״ז–9)
: הוראות [[סימן זה]] נועדו להסדיר את הפיקוח והאכיפה של הוראות חוק זה כלפי מערכת הביטחון באופן שיאזן בין קיום מטרותיו של חוק זה לבין השמירה על ביטחון המדינה ושלום הציבור.
@ 209. הגדרות – [[סימן ג׳]] (תיקון: תשע״ז–9)
: [[בסימן זה]] –
:- ”גוף ביטחוני” – אחד הגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון”;
:- ”התאמה ביטחונית” – כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002]];
:- ”חוק להסדרת הביטחון” – [[=חוק להסדרת הביטחון|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]];
:- ”מערכת הביטחון” – כל אחד מאלה:
:: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;
:: (2) צבא הגנה לישראל;
:: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
:: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר האוצר;
:: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
:: (6) שלוחה אחרת של מערכת הביטחון כהגדרתה [[בסעיף 159]] שאושרה על ידי שר הביטחון לעניין [[פרק ו׳]] כאמור [[באותו סעיף]];
:- ”מפקח” – מי שהוסמך למפקח ביחידה הארצית לאכיפה לפי [[סעיף 205]], ולעניין מיתקן ביטחוני שחלות עליו הוראות [[סעיף 213]] [[או 214]] – מי שהוסמך למפקח לפי הוראות [[213|אותם סעיפים]], לפי העניין;
:- ”נוהל עבודה” – נוהל שנקבע לפי [[סעיף 212]];
:- ”קצין בכיר” – קצין שדרגתו סגן אלוף, סגן ניצב או סגן גונדר, לפחות, לפי העניין, או מי שדרגתו מקבילה לדרגה כאמור;
:- ”קצין מוסמך” –
:: (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון”, למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו [[בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון]];
:: (2) לעניין צבא הגנה לישראל – ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה;
:: (3) לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה;
:: (4) לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון]];
:: (5) לעניין משטרת ישראל – קצין בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה;
:: (6) לעניין שירות בתי הסוהר – קצין בכיר שהסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה;
:: (7) לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה;
:- ”השר הממונה” –
:: (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון” – שר הביטחון;
:: (2) לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון” – ראש הממשלה;
:: (3) לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון” – השר לביטחון הפנים.
@ 210. הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון (תיקון: תשע״ז–9)
: מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון, בכפוף לסייגים [[שבסימן זה]].
@ 211. סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון – הוראות מיוחדות (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני.
: (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(4)]] קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של המפקח למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
::: (א) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
::: (ב) מתרחשת במקום פעילות עוינת;
::: (ג) מתקיימת במיתקן פעילות או יש בו ציוד או מיתקנים שהמפקח אינו רשאי להיחשף להם מטעמים ביטחוניים, מטעמים של יחסי החוץ של מדינת ישראל או מטעמים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו.
:: (2) קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למפקח בכתב, ויקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(1)]], דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל עבודה, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.
: (ד) לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת אמצעים כאמור והשימוש בהם יהיו באופן שיאפשר את התיעוד הנדרש, ובלבד שיהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
: (ה)(1) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(2)]], מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –
::: (א) קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית גבוהה לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לגורם אחר ביחידה הארצית לאכיפה כפי שייקבע בנוהל עבודה, ככל שניתן מבחינה ביטחונית לקבוע גורם כאמור;
::: (ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקת משנה (א), לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
:: (2) קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקה (1)(א), לפי העניין, ובלבד שימסור למפקח או לגורם האחר הודעה בכתב על כך שהשמיט מידע.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(3)]], מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות, כפי שייקבע בנוהל עבודה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.
: (ז)(1) על אף האמור [[בסעיף 206(ב)(2)]] לא יתפוס מפקח חפץ אם יש חשש כי בשל הוצאתו מידי מערכת הביטחון יינזקו משמעותית כשירותו של גוף ביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.
:: (2) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני חפץ מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ויהיה נגיש למפקח.
@ 212. נוהל עבודה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) שר האוצר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל עבודה על אופן יישום הוראות [[סימן זה]] בגוף ביטחוני, ורשאי שר האוצר לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון”.
: (ב) קיבל שר האוצר את הסכמתו של השר הממונה לקבוע נוהל עבודה כאמור בסעיף קטן (א) או לתקן נוהל עבודה קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
@ 213. פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) השר הממונה רשאי לקבוע לעניין [[סימן זה]], כי מיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בפרק ו׳]], שמתקיים לגביו אחד מאלה, הוא מיתקן ביטחוני סודי:
:: (1) מתקיימת בו פעילות סודית;
:: (2) קיים צורך דחוף בהקמתו;
:: (3) הוא נועד לפעילות מבצעית.
: (ב) קבע השר הממונה כי מיתקן מסוים הוא מיתקן ביטחוני סודי, יופעלו סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי [[סימן ב׳]], בכפוף לסייגים [[שבסימן זה]], לעניין אותו מיתקן, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך לפי הוראות [[סעיף 205]].
: (ג)(1) השר הממונה, בהסכמת שר האוצר, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה במיתקן ביטחוני סודי, ובכלל זה על אופן הפעלת הסמכויות לפי [[סימן זה]] במיתקן כאמור, ורשאי השר הממונה לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים.
:: (2) קיבל השר הממונה את הסכמת שר האוצר לקבוע נוהל כאמור בפסקה (1) או לתקן נוהל קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
: (ד) מפקח כאמור בסעיף זה ידווח למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, אחת לשישה חודשים, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני שבו ביצע פעולות פיקוח ואכיפה, על פעולות הפיקוח והאכיפה שביצע במיתקנים ביטחוניים סודיים של אותו גוף ביטחוני.
@ 214. פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי מיוחד (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) השר הממונה רשאי לקבוע לעניין [[סימן זה]], כי מיתקן ביטחוני סודי כמשמעותו [[בסעיף 213]], שמתקיימים בו טעמים של סודיות מיוחדת המונעים מסירת דיווח כאמור [[בסעיף קטן (ד) של אותו סעיף]], הוא מיתקן ביטחוני סודי מיוחד (בסעיף זה – מיתקן ביטחוני סודי מיוחד); קבע השר הממונה כאמור, לא יחולו הוראות [[סעיף 213]] על אותו מיתקן, ויחולו עליו הוראות סעיף זה.
: (ב) סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי [[סימן ב׳]] יופעלו, בכפוף לסייגים [[שבסימן זה]], לעניין מיתקן ביטחוני סודי מיוחד, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך בידי השר הממונה לעניין זה.
: (ג) מנהל המיתקן הביטחוני הסודי המיוחד או ראש הגוף הביטחוני האחראי על המיתקן, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה באותו מיתקן, בהתבסס על נוהל העבודה.
@ 215. נהלים ראשונים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) נהלים ראשונים לפי [[סימן זה]] ייקבעו בתוך שמונה חודשים מיום פרסומו של [[20:382860|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017]].
: (ב) בהעדר הסכמה בין שר האוצר והשר הממונה – יכריע במחלוקת היועץ המשפטי לממשלה, והשרים כאמור יקבעו נהלים ראשונים בהתאם להכרעתו, והכול בתוך שלושה חודשים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א).
: (ג) לא הכריע היועץ המשפטי לממשלה במחלוקת כאמור בסעיף קטן (ב), יכריע בדבר ראש הממשלה, שיקבע נהלים ראשונים לפי [[סימן זה]] בתוך 30 ימים לאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ב).
=== סימן ד׳: אכיפה מינהלית (תיקון: תשע״ז–9) ===
@ 216. צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד ביקור במקום או על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג)]] ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק באופן מיידי את העבודה ([[בפרק זה]] – צו מינהלי להפסקת עבודה), ובלבד שלא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 236]] בעניין אותה עבודה.
: (ב) צו מינהלי להפסקת עבודה יכלול את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
:: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
:: (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]];
:: (4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 228]];
:: (5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), היה למי שהוסמך לתת צו כאמור בסעיף קטן (א) יסוד סביר להניח כי עבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, או שמפקח הודיע לו כי יש לו יסוד סביר להניח שעבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, רשאי מי שהוסמך לתת צו מינהלי להפסקת עבודה לתת צו מינהלי ארעי להפסקת אותה עבודה ([[בסימן זה]] – צו ארעי להפסקת עבודה), אף אם טרם הוגש לו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) או טרם קוימה חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]], ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) קיים צורך דחוף להפסיק את העבודה, בין השאר בשל סכנה לשלום הציבור או לשלומו של אדם;
:: (2) החובה להגיש דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) ולקיים היוועצות לפי [[סעיף 225]] יושלמו בהקדם האפשרי.
: (ד) תוקפו של צו ארעי להפסקת עבודה לא יעלה על חמישה ימים; ניתן צו ארעי כאמור ומולאו כל התנאים למתן צו מינהלי להפסקת עבודה, רשאי נותן הצו הארעי להפסקת עבודה להודיע למי שניתן לו הצו כי הצו ייחשב צו מינהלי להפסקת עבודה לכל דבר ועניין.
: ((לפי [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985]], על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].))
@ 217. צו להריסת תוספת בנייה לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) נמשכה העבודה שלגביה ניתן צו מינהלי להפסקת עבודה, לאחר שהומצא הצו ובניגוד להוראותיו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג)]], להרוס את העבודה שבוצעה לאחר שהומצא הצו המינהלי להפסקת עבודה ([[בפרק זה]] – צו להריסת תוספת בנייה), ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת עבודה.
: (ב) לא יינתן צו להריסת תוספת בנייה כאמור אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשכה העבודה בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת העבודה, את פרטי העבודה שנמשכה כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת העבודה.
: (ג) צו להריסת תוספת בנייה יכלול את הפרטים המנויים [[בסעיף 216(ב)]] ואת פרטי הצו המינהלי להפסקת עבודה שניתן.
: (ד) מי שניתן לו צו להריסת תוספת בנייה יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
: (ה) לא בוצע צו להריסת תוספת בנייה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו.
@ 218. איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) היה למפקח מיוחד יסוד סביר להניח כי מתבצעת לנגד עיניו עבירה של עבודה אסורה בלא היתר לפי [[סעיף 243(א) או (ב)]] באמצעות רכב או ציוד מכני הנדסי, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב או למפעיל הציוד המכני ההנדסי הודעה האוסרת את השימוש ברכב או בציוד כאמור לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וכן רשאי הוא ליטול את רישיון הרכב לתקופה האמורה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב או בציוד המכני ההנדסי ולנטילת הרישיון.
: (ב) על איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי יחולו הוראות [[+|סעיפים 57א(ב) עד (ו)]], [[+|57ב]] [[ו־57ד עד 57ז לפקודת התעבורה]], בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים להלן, ובעניינים האמורים באותן הוראות לא יחולו הוראות [[פרק זה]]:
:: (1) בכל מקום –
::: (א) אחרי ”רכב” יקראו ”או ציוד מכני הנדסי”;
::: (ב) אחרי ”ברכב” יקראו ”או בציוד המכני ההנדסי”;
::: (ג) אחרי ”הרכב” יקראו ”או הציוד המכני ההנדסי”;
::: (ד) אחרי ”שהרכב” יקראו ”או שהציוד המכני ההנדסי”;
:: (2) לעניין מסירת הודעות לרשות הרישוי לפי [[סעיף 57א לפקודת התעבורה|אותם סעיפים]], הודעה לעניין ציוד מכני הנדסי שהוא רכב תימסר גם לרשם הציוד ההנדסי כמשמעותו [[בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957]], ולעניין ציוד מכני הנדסי שאינו רכב – לרשם האמור בלבד;
:: (3) הסמכות הנתונה [[סעיף 57א לפקודת התעבורה|באותם סעיפים]] לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לבית משפט השלום, הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח מיוחד והסמכויות הנתונות לקצין משטרה יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה;
:: (4) תקנות לפי [[-|סעיפים 57א(ב)(2)]] [[-|ו־57ו(א)]] יחולו, ואולם שר האוצר בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות או הוראות אחרות באותם עניינים.
: (ג) בסעיף זה –
::- ”ציוד מכני הנדסי” – ציוד כהגדרתו [[בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957]];
::- ”רכב” – כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]].
@ 219. צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית, או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ג), כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ו)]], ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את השימוש האסור בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן הצו ([[בפרק זה]] – צו מינהלי להפסקת שימוש); ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת השימוש האסור באופן מיידי אם ראה כי יש בשימוש האסור סכנה לשלום הציבור או לבטיחותו.
: (ב) לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן התקיימו שני אלה:
:: (1) לא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 236]] בעניין אותו שימוש אסור;
:: (2) במועד הגשת התצהיר לפי סעיף קטן (ג) לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.
: (ג) לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי השימוש האסור שנעשה במקום וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.
: (ד) צו מינהלי להפסקת שימוש יכלול את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
:: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
:: (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]];
:: (4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 228]];
:: (5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.
@ 220. צו לסגירת בניין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) נמשך השימוש שלגביו ניתן צו מינהלי להפסקת שימוש, בניגוד להוראות הצו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ו)]], על סגירת הבניין או המקום ([[בפרק זה]] – צו לסגירת בניין או מקום), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת שימוש.
: (ב) לא יינתן צו לסגירת בניין או מקום אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשך השימוש האסור בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת השימוש, את פרטי השימוש האסור שנמשך כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת השימוש.
: (ג) צו לסגירת בניין או מקום יכלול את הפרטים המנויים [[בסעיף 219(ד)]], את פרטי הצו המינהלי להפסקת שימוש שניתן ואת פרטי הבניין או המקום שיש לסגור.
: (ד) מי שניתן לו צו לסגירת בניין או מקום יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
: (ה) לא בוצע צו לסגירת בניין או מקום בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.
@ 221. צו הריסה מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה ([[בפרק זה]] – צו הריסה מינהלי), ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מינהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור.
: (ב) לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי העבודה האסורה, ואם הצו כולל הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור – גם את פרטי השימוש האסור, וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו המועדים כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) צו הריסה מינהלי יכלול את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
:: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
:: (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]];
:: (4) פרטים בדבר הבנייה שהצו מורה על הריסתה;
:: (5) פרטים בדבר המועד המוקדם ביותר האפשרי לביצוע הצו כאמור [[בסעיף 222(ג)]] ובדבר תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין כאמור [[בסעיף 223]];
:: (6) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 228]];
:: (7) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.
: (ד) צו הריסה מינהלי יכול שיחול גם על חלק מבניין שנבנה כדין, אם על פי חוות דעתו של מהנדס בניין ביצוע הצו רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו.
: ((לפי [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985]], על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].))
@ 222. ביצוע צו הריסה מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) צו הריסה מינהלי יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.
: (ב) צו הריסה מינהלי יבוצע בתוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר לפי [[סעיף 221(ב)]], ואולם –
:: (1) הוגשה בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי לפי [[סעיף 228]] ועוכב ביצועו לפי [[סעיף 254ח]], ונדחתה הבקשה לביטול בידי בית המשפט, יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה;
:: (2) הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי לפי [[סעיף 254ט]], יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
::: (א) קיבל בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים מתום תקופת עיכוב הביצוע שקבע בית המשפט;
::: (ב) דחה בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה.
: (ג) לא יבוצע צו הריסה מינהלי שניתן לגבי עבודה אסורה שטרם הסתיימה אלא אם כן חלפו ארבעה ימים מיום המצאתו, ולגבי עבודה אסורה שהסתיימה – אלא אם כן חלפו שבעה ימים מיום המצאתו.
@ 223. תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה נותן צו הריסה מינהלי, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, לאחר שניתן צו ההריסה המינהלי או לאחר שבוצע הצו, באותם מקרקעין שהצו חל עליהם (להלן – עבודה אסורה נוספת), יחול צו ההריסה המינהלי גם על העבודה האסורה הנוספת, בלא צורך בהוצאת צו נוסף, אם הורה על כך נותן הצו, ובלבד שאם בוצע צו ההריסה המינהלי – במועד מתן ההוראה לא חלפו יותר משישה חודשים מיום ביצוע ההריסה, ולעניין הריסה בבית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס.
: (ב) לא יורה נותן צו ההריסה המינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מפקח הגיש לו דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה עבודה אסורה נוספת, את פרטי העבודה האסורה הנוספת, וכי לא חלפו המועדים כאמור באותו סעיף קטן.
: (ג) הוראה לפי סעיף קטן (א) לעניין עבודה אסורה נוספת שבוצעה לאחר שבוצע צו ההריסה המינהלי תבוצע בתוך 60 ימים מיום שניתנה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 222(ב)]], בשינויים המחויבים.
@ 224. בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ניתן צו הריסה מינהלי, ובכלל זה ניתנה הוראה לעניין עבודה אסורה נוספת לפי [[סעיף 223]], רשאית הרשות שמוסמכת לבצע את הצו לבקש מבית המשפט ארכה לביצוע הצו או ההוראה.
: (ב) בית המשפט רשאי לתת ארכה לביצוע הצו או ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), מנימוקים שיירשמו, ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שישה חודשים.
@ 225. חובת היוועצות כתנאי למתן צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) לא יינתן צו מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ –
:: (1) לעניין צו שנותן מנהל היחידה הארצית לאכיפה – עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית לאכיפה ועם מתכנן המחוז שבתחומו יינתן הצו;
:: (2) לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז במרחב תכנון כמשמעותו [[בסעיף 12]] – עם תובע המפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין;
:: (3) לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – עם תובע מטעם הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.
: (ב) היוועצות כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בכתב.
@ 226. המצאת צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) צו מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), צו הריסה מינהלי יומצא בדרך של הדבקה על קיר חיצוני או על דלת של הבניין שבו בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור או במקום אחר בולט לעין במקרקעין שבהם בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור; בעת ההמצאה ירשום ממציא הצו בגוף הצו את יום ההמצאה ויתעד את ההמצאה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן ההמצאה ותיעודה לפי סעיף זה.
@ 227. הודעה על מתן צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: ניתן צו מינהלי לפי [[סימן זה]], יודיע נותן הצו לראש הרשות המקומית שבתחומה ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן.
@ 228. בקשה לביטול צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) הרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לבית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 15 ימים מיום המצאת הצו לפי [[סעיף 226]].
: (ב) בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה –
:: (1) לעניין צו שניתן על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, שהוא הקרוב למקרקעין;
:: (2) לעניין צו שניתן על ידי יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, ובאין בית משפט לעניינים מקומיים כאמור – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין שהוא הקרוב למקרקעין.
: (ג) הוגשה בקשה לביטול הצו, לא יהיה בהגשת הבקשה כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע הצו.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע ממי שרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי לפנות לנותן הצו ולהביא לפניו את טענותיו.
@ 229. תנאים לביטול צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור [[בסימן זה]], או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו.
@ 230. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע״ז–9)
: אין בביצוע צו מינהלי כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי [[פרק זה]].
@ 231. פיצויים (תיקון: תשע״ז–9)
: צו מינהלי שבוטל ושבית המשפט קבע כי לא היה מקום לנתינתו מלכתחילה – מי שנגרם לו נזק על ידיו זכאי לתשלום פיצויים, כמפורט להלן, ואולם לא ישולמו פיצויים מחמת זה בלבד שהיה פגם במינויו או בהסמכתו של האדם שנתן את הצו, אם התקיימו בצו שאר התנאים לנתינתו:
: (1) מאת הוועדה המקומית – אם הצו ניתן על ידי יושב ראש הוועדה המקומית או מהנדס הוועדה המקומית;
: (2) מאת רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – אם הצו ניתן על ידי ראש הרשות או מהנדס הרשות המקומית האמורה;
: (3) מאוצר המדינה – אם צו כאמור ניתן על ידי היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז.
@ 232. אצילת סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) מנהל היחידה הארצית לאכיפה רשאי לאצול למשנה למנהל היחידה או למפקח מיוחד את הסמכויות הנתונות לו לפי [[סימן זה]], ואולם הסמכות הנוגעת לצו מינהלי להפסקת שימוש לפי [[סעיף 219]] ולצו לסגירת בניין או מקום לפי [[סעיף 220]] לא תואצל אלא למשנה למנהל היחידה.
: (ב) אצילת סמכות לפי סעיף קטן (א) למפקח מיוחד טעונה את אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה.
@ 233. סמכות האכיפה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) בסעיף זה, ”תכנית” – תכנית הכוללת את כל ההוראות המאפשרות להוציא מכוחה היתר לבנייה או לשימוש בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.
: (ב) לרשות הטבע והגנים ולמנהל רשות הטבע והגנים יהיו כל הסמכויות הנתונות לפי [[סימן זה]] ליחידה הארצית לאכיפה ולמנהל היחידה הארצית לאכיפה, בהתאמה, בתחום גנים לאומיים ושמורות טבע ובמקרקעין המיועדים בתכנית לגנים לאומיים ושמורות טבע, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) לעניין חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]], יתייעץ מנהל רשות הטבע והגנים עם תובע מטעם רשות הטבע והגנים;
:: (2) לעניין הגשת דין וחשבון או תצהיר בידי מפקח כאמור [[בסימן זה]] – יוגש הדין וחשבון או התצהיר בידי פקח של רשות הטבע והגנים.
: (ג) הזכאות לתשלום פיצויים לפי [[סעיף 231]] לגבי צו מינהלי שנתן מנהל רשות הטבע והגנים תהיה מאת רשות הטבע והגנים, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים [[באותו סעיף]].
=== סימן ה׳: צווים שיפוטיים (תיקון: תשע״ז–9) ===
@ 234. צו שיפוטי למניעת פעולות (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) נעשו פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך, לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג) או (ו)]], לפי העניין, להימנע מפעולה במקרקעין הקשורה לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לאסור על שימוש במקרקעין או להורות על סגירת בניין או מקום ([[בסימן זה]] – צו שיפוטי למניעת פעולות); ואולם צו שיפוטי למניעת פעולות לעניין איסור שימוש במקרקעין או לעניין סגירת בניין או מקום יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ורשאי בית המשפט המוסמך לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן.
: (ב) בית המשפט המוסמך לא ייתן צו שיפוטי למניעת פעולות אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, לפי העניין.
: (ג) בסעיף זה, ”בית המשפט המוסמך” – כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) אם הבקשה הוגשה בהליך פלילי על עבירה לפי [[פרק זה]] – בית המשפט הדן בהליך הפלילי;
:: (2) אם הבקשה לא הוגשה בהליך פלילי כאמור בפסקה (1) – בית המשפט המוסמך כמשמעותו [[בסעיף 228(ב)]], בהתאם לגורם שמטעמו הגיש התובע את הבקשה.
@ 235. צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או שנעשה שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו מניעת הפעולות להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]].
: (ב) לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו מניעת הפעולות, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו מניעת הפעולות, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו מניעת הפעולות.
: (ג) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
:: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
:: (3) פרטי הצו השיפוטי למניעת פעולות שניתן;
:: (4) פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;
:: (5) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 238]].
: (ד) מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
: (ה) לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו מניעת הפעולות או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור [[בסעיף 234(א)]], בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.
: (ו) הוראות [[סעיפים 226(א)]] [[ו־232]] יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
@ 236. צו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]], לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג) או (ו)]], לפי העניין, על הפסקת העבודה האסורה או השימוש האסור, או לתת צו לסגירת הבניין או המקום ([[בסימן זה]] – צו הפסקה שיפוטי).
: (ב) בית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא ייתן צו הפסקה שיפוטי אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור, לפי העניין.
: (ג) מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי [[פרק זה]].
: ((לפי [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978]], על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי|סעיף 209 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965 (כיום, סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982)]].))
@ 237. צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או נעשה שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו ההפסקה השיפוטי להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]].
: (ב) לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו ההפסקה השיפוטי.
: (ג) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
:: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
:: (3) פרטי צו ההפסקה השיפוטי שניתן;
:: (4) פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;
:: (5) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 238]].
: (ד) מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
: (ה) לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור [[בסעיף 236(א)]], ככל שנקבעה, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.
: (ו) הוראות [[סעיפים 226(א)]] [[ו־232]] יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
@ 238. בקשה לביטול צו שניתן לאחר הפרת צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשע״ז–9)
: ניתן צו כאמור [[בסעיף 235(א)]] או [[בסעיף 237(א)]] (בסעיף זה – הצו הנוסף), בתוך שנה מיום מתן צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי, לפי העניין, רשאי מי שניתן לו הצו הנוסף להגיש בקשה לביטול הצו הנוסף, לבית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]], שהוא בית המשפט האחרון שדן בצו מניעת הפעולות או בצו ההפסקה השיפוטי, לפי העניין, בתוך 24 שעות ממועד המצאת הצו, ויחולו על בקשה כאמור הוראות [[סעיף 229]], בשינויים המחויבים.
@ 239. צו הריסה בלא הליך פלילי (תיקון: תשע״ז–9, תשע״ח–4)
: (א) בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]] רשאי, לבקשת תובע, לצוות על הריסת עבודה אסורה אף אם לא הוגש כתב אישום בשלה, ובלבד שיש עניין ציבורי מיוחד במתן הצו ומתקיים אחד מאלה:
:: (1) לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבודה האסורה, בשקידה סבירה;
:: (2) לא ניתן או שאין זה מעשי למסור לאדם הזמנה לדין, בשקידה סבירה;
:: (3) לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבודה האסורה;
:: (4) מי שביצע את העבודה האסורה נפטר או שאינו בר־עונשין, לרבות בשל התיישנות שחלה על עבירת העבודה האסורה;
:: (5) התובע החליט כי נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי לפי [[סימן ו׳]].
: (ב) הוראות [[סעיף 226(ב)]] יחולו לגבי המצאת צו הריסה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
: (ג) צו הריסה לפי סעיף קטן (א) יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ובלבד שחלפו 21 ימים לפחות ממועד המצאת הצו.
@ 240. בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי (תיקון: תשע״ז–9)
: הרואה את עצמו נפגע מצו הריסה לפי [[סעיף 239(א)]], אשר לא היה צד לבקשה למתן צו כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטולו לבית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]], בתוך 21 ימים מיום המצאת הצו כאמור [[בסעיף 226(ב)]] כפי שהוחל [[בסעיף 239(ב)]].
@ 241. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע״ז–9)
: אין בביצוע צו שיפוטי כאמור [[בסימן זה]] כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי [[פרק זה]].
=== סימן ו׳: עונשין (תיקון: תשע״ז–9) ===
@ 242. הגדרות – [[סימן ו׳]] (תיקון: תשע״ז–9)
: [[בסימן זה]] –
:- ”בעל שליטה במקרקעין” – מי שנוהג מנהג בעלים במקרקעין, בין ברשות הבעלים ובין שלא ברשות הבעלים, ובכלל זה מי שמנהל את המקרקעין, מי שמפיק או זכאי להפיק הכנסה מהמקרקעין או מי שזכאי ליהנות מפירותיהם של המקרקעין כבעלים;
:- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:- ”קנס נוסף על עבירה נמשכת” – כל אחד מאלה:
:: (1) לעניין שימוש אסור שהוא שימוש שאינו למגורים – כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]];
:: (2) לעניין שימוש אסור שהוא שימוש למגורים – מחצית הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].
@ 243. עבודה אסורה ושימוש אסור (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) המבצע עבודה אסורה במקרקעין המפורטים להלן, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס לפי [[סעיף 245]]:
:: (1) מקרקעין המיועדים בתכנית לאחת מהתכליות המפורטות בהגדרה ”תשתיות לאומיות”;
:: (2) מקרקעין המצויים בסביבה החופית;
:: (3) מקרקעין שהוכרזו כקרקע חקלאית על פי [[התוספת הראשונה]];
:: (4) מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע, או מקרקעין המיועדים בתכנית לגן לאומי, לשמורת טבע או ליער;
:: (5) מקרקעין המיועדים בתכנית לשטחים ציבוריים פתוחים.
: (ב) המבצע עבודה אסורה במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס לפי [[סעיף 245]].
: (ג) בוצעה עבודה אסורה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ניתן להאשים בה אחד או יותר מאלה:
:: (1) בעל ההיתר לביצוע העבודה או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר כאמור;
:: (2) בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;
:: (3) בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
:: (4) מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
:: (5) מי שביצע בפועל את העבודה האסורה, למעט עובדים המועסקים על ידו;
:: (6) האדריכל, המהנדס, או ההנדסאי, האחראים לתכנון העבודה או לפיקוח עליה לפי הוראות חוק זה, או מי שתכנן בפועל את העבודה;
:: (7) הקבלן הראשי, למעט עובדים המועסקים על ידו.
: (ד) העושה שימוש אסור במקרקעין המפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי [[פרק זה]] או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי [[סעיף 245]].
: (ה) העושה שימוש אסור במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי [[פרק זה]] או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי [[סעיף 245]].
: (ו) נעשה שימוש אסור, ניתן להאשים בו אחד או יותר מאלה, ואולם לא יואשם לפי סעיף זה מי ששוכר את המקרקעין למטרת מגוריו בהם:
:: (1) בעל ההיתר לביצוע העבודה או לשימוש או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר לשימוש;
:: (2) מי שהוא בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;
:: (3) בעל השליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
:: (4) מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
:: (5) מי שביצע בפועל את השימוש, למעט עובדים המועסקים על ידו.
: (ז) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
@ 244. עבודה ושימוש על פי היתר שאינו תואם תכנית (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) המבצע עבודה אסורה על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] וכן קנס לפי [[סעיף 245]].
: (ב) העושה שימוש אסור על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכה העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי [[פרק זה]] או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי [[סעיף 245]].
@ 245. קנסות נוספים (תיקון: תשע״ז–9)
: הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 243]] [[או 244]], רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש או תשלום אחר, להטיל עליו קנסות אלה:
: (1) קנס בגובה שיעור האגרות ותשלומי החובה שהוטלו עליו לפי [[סעיף 254י]], אף אם שילם את האגרות ותשלומי החובה האמורים;
: (2) בעבירה לפי [[סעיפים 243(א) או (ב)]] [[ו־244(א)]] – קנס בגובה כפל השווי שהיה לעבודת הבנייה ולמקרקעין שעליהם היא בנויה אילו היתה העבודה האסורה מותרת; בקביעת גובה הקנס לפי פסקה זו רשאי בית המשפט להתחשב בכך שהמורשע הרס את העבודה האסורה לפני מתן גזר הדין והשיב את המצב לקדמותו;
: (3) בעבירה לפי [[סעיפים 243(ד) או (ה)]] [[ו־244(ב)]] - קנס בגובה כפל ההפרש שבין השווי שהיה למקרקעין שבהם נעשה השימוש האסור אילו היה אותו שימוש מותר, לבין שווי אותם מקרקעין לפי התכניות או ההיתרים החלים עליהם.
@ 246. אי־קיום צו (תיקון: תשע״ז–9)
: מי שאינו מקיים צו שהוטל עליו לפי [[פרק זה]], במועד שנקבע לכך לפי הוראות [[הפרק האמור]] או בהחלטת בית המשפט, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] וכן קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור.
@ 247. עבירה לפי [[פרק ה׳1]] (תיקון: תשע״ז–9)
: מי שאינו מקיים הוראה שניתנה לו כאמור [[בסעיף 158ג]] בתוך המועד שנקבע בהוראה, דינו – מאסר שנה, וכן קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור.
@ 248. הפרעה במילוי תפקיד (תיקון: תשע״ז–9)
: המפריע למפקח או למי שפועל בשם מוסד תכנון מלמלא את תפקידו או מלהשתמש בסמכות הנתונה לו לפי חוק זה, דינו – מאסר שנה.
@ 249. מסירת ידיעה כוזבת או מטעה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) המוסר ידיעה למוסד תכנון, למכון בקרה או לממלא תפקיד לפי חוק זה, שהיא ידיעה כוזבת או מטעה, דינו – מאסר שנתיים; לעניין סעיף זה, ”ממלא תפקיד לפי חוק זה” – לרבות חבר מוסד תכנון, נושא משרה, יועץ משפטי, עובד או נציג בעל דעה מייעצת במוסד תכנון, יועץ למוסד תכנון, חוקר, שמאי מכריע, עובד מכון בקרה או מפקח.
: (ב) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לבטל את האישור או ההיתר שהושג על ידי מסירת הידיעה הכוזבת או המטעה שבשלה הורשע, ולקבוע כי יראו את התכנית או ההוראה שאושרו או העבודה או השימוש שלגביהם ניתן ההיתר, כאילו בוצעו בלא אישור או בלא היתר, לפי העניין.
@ 250. בטלות היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת על פי מידע שאינו נכון (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ניתן היתר או ראו בקשה להיתר כהיתר, לפי [[סעיף 145ב(ב)(7) או (8)]], על יסוד הצהרה שהגיש מבקש ההיתר לפי אותן פסקאות שפרט מהפרטים, מידע או נתון שנכללו בה לא היה נכון, ואילו היתה אותה הצהרה נכונה לא היה ניתן ההיתר - בטל ההיתר, ובלבד שלא חלפו חמש שנים מהיום שניתן או מהיום שראו בו היתר, לפי העניין.
: (ב) ראתה רשות הרישוי שמתקיימים, לכאורה, התנאים המנויים בסעיף קטן (א), תודיע לבעל ההיתר על בטלותו, ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.
: (ג) לעניין [[פרק זה]] יראו את העבודה או השימוש שלגביהם ניתן היתר או שלגביהם ראו בבקשה להיתר כהיתר כאמור בסעיף זה, כאילו בוצעו בלא היתר.
@ 251. מתן אישור או היתר שלא כדין (תיקון: תשע״ז–9)
: העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
: (1) חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שהצביע בעד החלטה לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, או שהיה שותף להחלטות כאמור שלא דרך הצבעה, והכל אם ההחלטה אושרה במוסד התכנון;
: (2) עובד מוסד תכנון או יועץ של מוסד תכנון שקבע בכתב או בעל פה כי ניתן לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שניתן לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, ועל יסוד קביעתו אושרה התכנית או ההקלה או ניתן האישור או ההיתר או הומלץ עליהם;
: (3) בעל תפקיד במוסד תכנון שחתם על היתר או על אישור אחר לפי חוק זה, בניגוד להוראות לפי חוק זה.
@ 251א. עבירות של מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-8)
: (א) מורשה להיתר העושה אחד מאלה, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) נותן היתר בניגוד להוראות [[סעיף 158מח(2), (3), (4), (5) או (6)]] או [[סעיף 158נב(א)(2), (3), (4) או (5)]];
:: (2) נותן אישור תחילת עבודה שלא על פי היתר בתוקף, בניגוד להוראות [[סעיף 157ב(ג1)]];
:: (3) נותן תעודת גמר בעניין עבודות שבוצעו שלא על פי היתר בתוקף, או שבוצעו בטרם התקבל אישור של מכון בקרה על בקרת ביצוע, בניגוד להוראות [[סעיף 158נג(א)]].
: (ב) עבירות לפי [[סעיף 251א(א)]] הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.
@ 252. הפעלת מכון בקרה בלא רישיון או בניגוד לתנאיו (תיקון: תשע״ז–9)
: מי שעשה פעולה הטעונה רישוי לפי [[פרק ה׳3]] בלא רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 158יד(א)]], או בעל רישיון לפי [[הפרק האמור]] שהפר תנאי מהתנאים למתן רישיון או תנאי מתנאי הרישיון, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד שבו הומצאה לו התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה.
@ 253. ביצוע עבירות על ידי תאגיד (תיקון: תשע״ז–9)
: נעברה עבירה לפי חוק זה על ידי תאגיד, רשאי בית המשפט להטיל על התאגיד קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע לעבירה.
@ 254. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה” – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
@ 254א. תשלום קנסות (תיקון: תשע״ז–9)
: קנס שהוטל בפסק דין לפי [[פרק זה]] ישולם כמפורט להלן, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו:
: (1) לוועדה המקומית – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה;
: (2) לרשות המקומית המוסמכת לאכיפה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה;
: (3) לאוצר המדינה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע אחר מהתובעים המנויים בפסקאות (1) ו־(2).
=== סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים (תיקון: תשע״ז–9) ===
@ 254ב. צווים במסגרת גזר דין (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) גזר בית המשפט את עונשו של אדם בעבירה לפי [[סימן ו׳]], יצווה במסגרת גזר הדין על אחד או יותר מאלה, לפי העניין, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו שלא לעשות כן:
:: (1) לעניין עבודה אסורה –
::: (א) על הפסקת ביצוע העבודה האסורה, על הריסת העבודה האסורה, או על כך שלא ייעשה בה כל שימוש;
::: (ב) על הריסה של חלק מבניין שנבנה כדין, אם ביצוע הצו לפי פסקת משנה (א) רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו;
:: (2) לעניין שימוש אסור – על הפסקת השימוש האסור, ואם השימוש כאמור נעשה בעבודה אסורה – לצוות על הריסת העבודה האסורה, כולה או חלקה.
: (ב) בית המשפט רשאי לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו בקשר לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לתת צו שיפוטי למניעת פעולות, צו לסגירת בניין או מקום, צו להתאמת העבודה או השימוש להיתר או לתכנית או צו להשבת המצב לקדמותו.
: (ג) בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף זה גם אם קבע שהנאשם ביצע עבירה לפי [[סימן ו׳]] ולא הרשיעו בה.
@ 254ג. ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) צו שנתן בית משפט לפי [[סעיף 254ב]] יבוצע בידי מי שהורשע בביצוע העבירה או מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה ([[בפרק זה]] – מורשע), ואם היה יותר ממורשע אחד – בידי כולם יחדיו או בידי מי שבית המשפט קבע.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות האוכפת רשאית לבצע צו שניתן לפי [[סעיף 254ב]] בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המורשע לא קיים את הצו וחלף המועד לביצוע הצו לפי [[סעיף 254ד]], ובלבד שהתובע הודיע למורשע, בכתב, 21 ימים מראש לפחות, על כוונת הרשות האוכפת לבצע את הצו;
:: (2) בית המשפט הטיל את ביצוע הצו על הרשות האוכפת, ובלבד שהתובע ביקש זאת טרם מתן הצו.
@ 254ד. מועד ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) צו שנתן בית המשפט לפי [[סעיף 254ב]] יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים מיום שניתן הצו, ואולם רשאי בית המשפט, אם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו, לדחות את מועד ביצוע הצו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמועד ביצוע הצו לא יידחה ביותר משנה מיום שניתן.
: (ב) בית המשפט יתנה את דחיית המועד לביצוע הצו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שייראו לו, ובכלל זה התנאים המנויים להלן, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שלא לקבוע תנאים כאמור:
:: (1) תנאים שיבטיחו את קיום הצו, לרבות הפקדת ערובה;
:: (2) תשלום ההוצאות שנגרמו או שייגרמו לרשות האוכפת בשל דחיית מועד ביצוע הצו;
:: (3) תשלום האגרות ותשלומי החובה האחרים לפי [[סעיף 254י]].
@ 254ה. סמכויות ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ניתן צו לפי [[פרק זה]], רשאי מפקח מטעם הרשות האוכפת להיכנס למקום שהצו חל עליו לשם ביצוע הצו, להרחיק ממנו כל אדם וחפץ ולנקוט את כל האמצעים, לרבות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש, כדי להבטיח את ביצוע הצו, ובלבד שהזדהה כאמור [[בסעיף 207]], ורשאי שוטר לסייע למפקח כאמור בביצוע הצו, לרבות באמצעות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש וכלפי אדם.
: (ב)(1) נמצאו במקרקעין בשעת ביצוע הפעולה כאמור בסעיף קטן (א) מיטלטלין שהמורשע לא הוציאם, תשמור אותם הרשות האוכפת לתקופה סבירה; לא נדרשו המיטלטלין לאחר שהודע לנאשם על הימצאם בידי הרשות, רשאית היא למכרם לאחר תקופה סבירה, ובלבד שנתנה למורשע הודעה על המכירה, אם ניתן לאתרו; היו המיטלטלין פסידים – תמכור אותם הרשות האוכפת מיד.
:: (2) הוצאות השמירה והמכירה של המיטלטלין כאמור בפסקה (1) יחולו על המורשע, ואם נמכרו המיטלטלין זכאי הוא לדמי המכר בניכוי ההוצאות האמורות וההוצאות לפי [[סעיף 254ו]].
@ 254ו. תשלום הוצאות ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) בוצע צו בידי הרשות האוכפת כאמור [[בסעיף 254ג(ב)]], ישלם המורשע את הוצאות הביצוע לקופת הרשות האוכפת.
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע, בצו, את סכום ההוצאות לביצוע צווים המוטלים על מורשע, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים בהתחשב, בין השאר, במיקום המקרקעין שאליהם מתייחס הצו, בהיקף העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו ובמורכבות ביצוע הצו.
@ 254ז. תחולת הוראות לעניין ביצוע צווים אחרים (תיקון: תשע״ז–9)
: הוראות [[סעיפים 254ג(ב)]], [[254ה]] [[ו־254ו]] לעניין ביצוע צווים בידי הרשות האוכפת, הוצאות ביצועם, סמכויות מפקח בביצוע צו, השמירה והמכירה של מיטלטלין וההוצאות בשלהן, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על צווים אחרים שניתנו לפי [[פרק זה]], ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה.
=== סימן ח׳: עיכוב ביצוע צווים (תיקון: תשע״ז–9) ===
@ 254ח. עיכוב ביצוע זמני של צו עד להכרעה בבקשה לביטול הצו או בערעור (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) הוגשה בקשה לביטול צו לפי [[סעיף 228]], [[238]] [[או 240]], או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור או על החלטה לעניין צו שיפוטי לפי [[פרק זה]], לרבות צו שניתן לפי [[סעיף 254ב]], לא יעכב בית המשפט הדן בבקשה לביטול הצו או בית משפט שלערעור את ביצוע הצו אלא אם כן ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ונוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו; בית המשפט רשאי לעכב את ביצוע הצו כאמור עד למועד ההכרעה בבקשת ביטול הצו או בערעור, לפי העניין.
: (ב)(1) בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, אולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם.
: (ג) בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא בקשת הביטול או הערעור, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור [[בסעיף 254י]], כולם או חלקם.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעכב בית המשפט את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי [[סעיפים 217]], [[221]], [[235]], [[237]] [[או 239]] ולא יורה על דחיית מועד ביצועו של צו הריסה שניתן לפי [[סעיף 254ב]], אם מצא כי העבודה האסורה שלגביה ניתן הצו נמשכה לאחר שהומצא הצו.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), הוגשה בקשה לביטולו של צו מינהלי להפסקת עבודה, או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור, על החלטה לעניין צו שיפוטי למניעת פעולות או על החלטה לעניין צו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 236]] לגבי עבודה אסורה – לא יעכב בית המשפט את ביצועו של הצו נושא הבקשה או הערעור, והוא יחליט בבקשה לביטול הצו או בערעור, לפי העניין, בתוך 30 ימים מיום הגשתה, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים.
@ 254ט. בקשת בעל זכות לגבי מקרקעין לעיכוב ביצוע של צו סופי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) בעל זכות לגבי מקרקעין שניתן לגביהם צו מינהלי, צו לפי [[סעיף 235]] [[או 237]], או צו שיפוטי לפי [[פרק זה]], לרבות צו שניתן לפי [[סעיף 254ב]], או מי שהיה צד להליך לפי [[סעיף 254ח]], הרואה את עצמו נפגע מצו כאמור, ולא חלות לגבי אותו צו הוראות [[סעיף 254ח]], רשאי לבקש מבית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן לעכב את ביצוע הצו האמור:
:: (1) אם הבקשה לעיכוב הביצוע היא בעניין צו שניתן לגביו פסק דין סופי – רשאי רק מי שהיה צד להליך להגיש את הבקשה והבקשה תוגש לבית המשפט האחרון שדן בעניין;
:: (2) אם לא חלות על הבקשה לעיכוב ביצוע הוראות פסקה (1), תוגש הבקשה לבית המשפט המוסמך כמשמעותו [[בסעיף 228(ב)]].
: (ב) בקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף קטן (א) ניתן להגיש פעם אחת בלבד.
: (ג)(1) בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, ואולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם.
: (ד)(1) בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו.
:: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי [[סעיפים 217]], [[221]], [[235]], [[237]], [[239]] [[או 254ב]] אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין או אם מצא כי העבודה שלגביה ניתן הצו נמשכה, לאחר שהומצא הצו; לעניין זה, ”תכנית” – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.
: (ה) תקופת עיכוב הביצוע בהחלטה לפי סעיף קטן (ד) לא תעלה על שישה חודשים.
: (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ה), הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע הצו לתקופה פחותה משישה חודשים, רשאי הוא, לבקשת מגיש הבקשה לעיכוב ביצוע, להאריך את תקופת עיכוב הביצוע לתקופות נוספות, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף קטן (ד) ושתקופת עיכוב הביצוע לפי סעיף קטן (ד) ולפי סעיף קטן זה לא תעלה על שישה חודשים במצטבר.
: (ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו), רשאי בית המשפט בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב ביצוע צו, כאמור בסעיף קטן זה, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
: (ח) בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע כאמור בסעיף זה בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא הבקשה, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור [[בסעיף 254י]], כולם או חלקם.
: (ט) החלטת בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף זה דינה כדין החלטה אחרת של בית משפט והיא ניתנת לערעור לפני בית משפט שלערעור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית המשפט שלערעור.
=== סימן ט׳: חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים (תיקון: תשע״ז–9) ===
@ 254י. חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) בית המשפט רשאי לצוות על מורשע בעבירות לפי [[סעיפים 243]], [[244]] [[או 246]] לשלם כל אגרה או תשלום חובה אחר, לרבות היטל השבחה, שהיה חייב בתשלומם לפי חוק זה אילו היה ניתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע, ככל שלא שילם אותם קודם לכן; תשלומי חובה כאמור, למעט אגרות, יחושבו בהתחשב בתקופה שבה לא נהרסה העבודה האסורה או שבה נעשה השימוש האסור.
: (ב) הגיש מורשע בקשה למתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע כאמור בסעיף קטן (א) ושילם את התשלומים שהוטלו עליו כאמור באותו סעיף קטן, לא יידרש לשלמם שוב לגבי ההיתר נושא הבקשה שהגיש.
: (ג) בית המשפט רשאי לבקש מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין שימנה שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים לפי [[סעיף 202ג]], שייתן את חוות דעתו בדבר שיעור היטל ההשבחה לעניין סעיף זה; הצדדים יישאו בעלויות שכר טרחתו של השמאי המכריע בחלקים שווים; על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי סעיף זה יחולו ההוראות החלות על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי [[סעיף 202יג]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לא שילם מורשע את חלקו בשכר הטרחה של השמאי המכריע כאמור בסעיף קטן (ג), תשלם הרשות האוכפת את חלקו במקומו; שולם תשלום על ידי הרשות האוכפת כאמור, ייווסף התשלום לתשלומים שעל המורשע לשלם לפי סעיף זה.
: (ה) סכום שהצטווה אדם לשלם לפי סעיף זה ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על ידי בית משפט.
: (ו) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לשם ביצועו של סעיף זה.
=== סימן י׳: רישום בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשע״ז–9) ===
@ 254יא. רישום הערות בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) הוגש לבית המשפט כתב אישום בעבירה לפי [[סימן ו׳]], שההרשעה בה עלולה לגרור אחריה מתן צו כאמור [[בסעיף 254ב]], ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר הגשת כתב האישום, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהנאשם זוכה, שכתב האישום בוטל או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה הוגש כתב האישום.
: (ב) נתן בית המשפט צו לפי [[סעיף 239]] [[או 254ב]], יורה על רישום הערה בדבר מתן הצו האמור בפנקסי המקרקעין; הערה שנרשמה כאמור, תימחק על פי צו של בית משפט.
: (ג) ניתן צו הריסה מינהלי לפי [[סעיף 221]], ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר מתן הצו, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהצו בוטל, שהצו בוצע או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה ניתן הצו.
: (ד) נרשמה הערה לפי סעיף זה, תצרף הרשות האוכפת את העתק ההערה וכן את כתב האישום או את הצו שבשלו נרשמה, לתיק הבניין המתנהל בוועדה המקומית לגבי המקרקעין שעליהם נרשמה ההערה.
: (ה) בקשה לרישום או למחיקה של הערות לפי [[סימן זה]], למעט לפי סעיף קטן (ב), תוגש לפי טופס שיקבע שר המשפטים.
=== סימן י״א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה (תיקון: תשע״ז–9) ===
@ 254יב. הסמכת רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) שר האוצר רשאי, לבקשת רשות מרחבית, להסמיך אותה, בצו, לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה בעלת סמכויות אכיפה לפי [[פרק זה]]; הוסמכה רשות מרחבית כאמור –
:: (1) יראו אותה, לעניין הוראות [[פרק זה]], כוועדה מקומית לגבי תחומה הכלול במרחב התכנון של הוועדה המרחבית שאליה היא שייכת, ויראו, לעניין הוראות [[פרק זה]], את התחום האמור כמרחב התכנון המקומי שלה;
:: (2) יהיו נתונים לה, לעניין מרחב התכנון המקומי שלה, כל התפקידים והסמכויות הנתונים לפי [[פרק זה]] לוועדה המרחבית שאליה היא שייכת.
: (ב) בצו כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו הוראות לעניין הליכים לפי [[פרק זה]] שהחלו בהם טרם כניסת הצו לתוקף, במרחב התכנון המקומי של הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה.
: (ג) לא יסמיך שר האוצר רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המרחבית שייכת אליה ניתנה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]];
:: (2) שר האוצר נוכח, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת, כי הרשות המרחבית יכולה לנהל באופן יעיל ומקצועי מערכת אכיפה לפי הוראות חוק זה וכי ניתן מענה הולם לעניין המשאבים הדרושים לרשות המרחבית לשם כך; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת” – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג היחידה הארצית לאכיפה שימנה מנהל היחידה, מנציג המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין שימנה מנהל המחלקה, ומנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון;
:: (3) שר האוצר נתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולות בעלי תפקידים ועובדים של הרשות המרחבית, לפי חוות דעת שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ד) צו כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים, ואולם ניתן לשוב ולתת צו כאמור בהתאם להוראות סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת.
: (ה) שר האוצר רשאי, בצו, לבטל הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה ביקשה זאת;
:: (2) הוא מצא שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה לפי סעיף זה, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת בעניין ולאחר שניתנה לראש הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]].
: (ו) לא יבטל שר האוצר הסמכה של רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה שייכת אליה ולשאר ראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום אותה ועדה מרחבית, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]].
: (ז) הורה שר האוצר על ביטול הסמכה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי הוא לקבוע בצו כאמור באותו סעיף קטן הוראות לעניין הליכים תלויים ועומדים שנקטה הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה לפני ביטול הסמכתה.
: (ח) הודעה על הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה ועל ביטול הסמכה כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הוועדה המרחבית הנוגעת בדבר.
@ 254יג. העברת הטיפול בהליך אכיפה מסוים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות כי לא ייפתח הליך אכיפה לפי [[פרק זה]] לגבי עניין מסוים על ידי ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ואם החל הליך כאמור רשאי הוא להורות על הפסקתו והעברתו לידי גורם אחר שעליו יורה, המוסמך לנהל את אותו הליך לפי [[פרק זה]].
: (ב) מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות על העברת הטיפול בכתב אישום שהגיש תובע מטעם ועדה מקומית או מטעם רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, לתובע אחר.
@ 254יד. נטילת סמכויות אכיפה מוועדה מקומית (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) מצאו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כי ועדה מקומית אינה ממלאת את התפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], בין בכל מרחב התכנון המקומי שלה ובין באזור מסוים בו, רשאים הם לפנות בכתב לוועדה המקומית ולדרוש ממנה למלא את התפקידים המוטלים עליה כאמור בתוך תקופה שנקבעה בדרישה, שאם לא כן יפעלו לנטילת סמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) לא קיימה הוועדה המקומית דרישה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאים מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול ממנה את הסמכויות הנתונות לה לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בכל מרחב התכנון המקומי או באזור מסוים בו, לתקופה ובתנאים שיקבעו, ובכלל זה לעניין ביצוע פעולות אכיפה על ידי עובדי הוועדה המקומית.
: (ג) לא יחליטו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) הוגשה להם המלצה של הוועדה המייעצת, לאחר שבחנה אם יש צורך בנטילת הסמכות והתייעצה בעניין עם מנהל חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת” – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון, ומיושב ראש הוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית;
:: (2) ניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית הזדמנות לטעון את טענותיו בשם הוועדה המקומית לפני הוועדה המייעצת, בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]];
:: (3) היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך אישר זאת.
: (ד) ניטלה סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוועדה המקומית ובעלי תפקידים בה לא יפעילו סמכות מהסמכויות שניטלו ממנה כאמור, אלא באישור מראש בכתב של מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין; פעולה שנעשתה תוך הפעלת סמכות שניטלה בלי קבלת אישור מראש כאמור – בטלה;
:: (2) היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, לפי העניין, יהיו רשאיות להפעיל בעצמן את הסמכויות שניטלו מהוועדה המקומית לפי [[סימן זה]], במקום הוועדה המקומית, ולגבות את ההוצאות מהוועדה המקומית; פעולות שייעשו על ידי היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין לפי פסקה זו יראו אותן כאילו נעשו על ידי הוועדה המקומית;
:: (3) מנהל היחידה הארצית לאכיפה, מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין או מי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, יהיו רשאים לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים להם לשם מילוי תפקידם –
::: (א) מהוועדה המקומית ומכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה;
::: (ב) מרשות מקומית או מרשויות מרחביות שבתחום מרחב התכנון המקומי;
::: (ג) מגורם אחר שהמידע או המסמך נמצאים ברשותו ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) לדרוש אותם ממנו;
:: (4) מידע או מסמך שנדרשו כאמור בפסקה (3), יימסרו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה;
:: (5) למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, תהיה גישה לכל מאגר מידע של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו, שלוועדה המקומית יש גישה אליו לפי דין או הסכם; לעניין זה, ”מאגר מידע” – מאגר מידע הנדרש לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של המדינה לבצע פעולות אכיפה לפי כל דין.
=== סימן י״ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה (תיקון: תשע״ז–9) ===
@ 254טו. דיווח על פעולות אכיפה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א)(1) יושבי הראש של הוועדות המקומיות, ראשי הרשויות המקומיות המוסמכות לאכיפה, מנהל רשות הטבע והגנים והעומד בראש כל גורם אחר שהוסמך לבצע פעולות פיקוח ואכיפה לפי חוק זה, יעבירו למנהל היחידה הארצית לאכיפה, מדי שלושה חודשים, דיווח על פעולות האכיפה לפי חוק זה שנקטו כל אחד מאותם גורמים, לפי העניין, ובכלל זה על עבודה אסורה ועל שימוש אסור שאותרו בתחום הנתון לפיקוחם; דיווח כאמור יכול שיתבצע באופן מקוון.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), יושבי ראש ועדות מקומיות עצמאיות יעבירו דיווח כאמור באותה פסקה רק אחת לשישה חודשים.
:: (3) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יפרסם באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה טופס דיווח אחיד והנחיות מפורטות לדיווח כאמור בסעיף קטן זה.
: (ב) שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מ־30 באפריל, על פעולות האכיפה שביצעה היחידה הארצית לאכיפה וכל אחד מהגורמים כאמור בסעיף קטן (א)(1) בשנה שקדמה למועד הדיווח.
@ 254טז. סקר עבירות בנייה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ועדה מקומית ורשות מקומית המוסמכת לאכיפה יבצעו בתחומן סקר עבירות בנייה בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של [[20:382860|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017]], ויעדכנו את הסקר מדי חמש שנים; סקר ועדכון סקר שנערכו כאמור יוגשו למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין.
: (ב) סקר עבירות בנייה ייערך לפי הוראות שיפרסם מנהל היחידה הארצית לאכיפה באתר האינטרנט של היחידה ויכלול, בין השאר, ריכוז של העבירות המשמעותיות, בתחומי התכנון והבנייה, כפי שהוגדרו באותן הוראות, שבוצעו בתחום כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) לא ביצעה ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה סקר עבירות בנייה או עדכון שלו לפי סעיף קטן (א), רשאי מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהוא הסמיך לכך, לבצע את הסקר או את העדכון כאמור ולהטיל על הוועדה המקומית או על הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לשאת בתשלום בסך כפל ההוצאות שהוצאו לעריכת הסקר או עדכונו.
: (ד) בסעיף זה, ”סקר עבירות בנייה” – סקר לעניין עבירות של ביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור.
=== סימן י״ג: סדרי דין והוראות שונות (תיקון: תשע״ז–9) ===
@ 254יז. סמכות לדרוש מידע או מסמכים (תיקון: תשע״ז–9, תשפ"ב-8)
: (א) לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה, ובכלל זה עריכת ביקורת, יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך, הסמכויות הנתונות למנהל יחידת הבקרה כאמור [[בסעיף 31ג(ג)]].
: (ב) לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה לעניין היתר שנתן מורשה להיתר או פעולות שנקט לשם נתינתו של היתר, מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהסמיך לכך, רשאי לדרוש מידע ומסמכים כאמור בסעיף קטן (א) גם מהמורשה להיתר, וכן לקבל מידע לגבי מורשה להיתר מהמורשה להיתר, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר.
: (ג) היחידה הארצית לאכיפה וועדה מקומית עצמאית יודיעו לוועדת האתיקה כמשמעותה [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], בדבר כל מקרה של הטלת קנס מינהלי, העברת חומר לתביעה או הגשת כתבי אישום על מורשה להיתר, ותצרף להודעתה את המידע הרלוונטי לעניין.
@ 254יח. ניהול הליכים בידי תובע (תיקון: תשע״ז–9)
: רשות אוכפת תיוצג בבית המשפט בהליך לפי [[פרק זה]] בידי תובע.
@ 255. סדרי דין (תיקון: תשע״ז–9)
: כל עוד לא נקבעו, בחוק זה או בתקנות לפי [[סעיף 268]], סדרי דין להליכים לפי [[פרק זה]], יידונו ההליכים האמורים בדרך ובמועדים שבהם נדונים הליכים פליליים מאותו סוג, בשינויים המחויבים.
== פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה (((בוטל))) (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) ==
<!-- (([[13:211098|בתיקון מס׳ 41]] נוסף פרק י׳1, ובו סעיפים 255א עד 255ז. [[13:211768|בתיקון מס׳ 43]] נוסף פרק י׳1 בשנית, ובו סעיפים 255א עד 255ו. [[ec:14:317859|בתיקון טעות (ק״ת תשנ״ז, 167)]] פרק י׳1 שנוסף בתיקון מס׳ 41 סומן מחדש כפרק י׳2, וסעיפים 255א עד 255ו סומנו כסעיפים 255ז עד 255יב בהתאמה.)) -->
@ 255א. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).))
@ 255ב. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).))
@ 255ג. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).))
@ 255ד. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).))
@ 255ה. (תיקון: תשנ״ה–4, תשנ״ז, תש״ס–2) : (((בוטל).))
@ 255ו. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).))
== פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) ==
@ 255ז. הגדרות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: [[בפרק זה]] –
:- ”חוק הזכיון” – [[=חוק הזכיון|חוק זכיון ים המלח, התשכ״א–1961]];
:- ”שטר הזכיון” – שטר הזכיון [[שבתוספת לחוק הזכיון]];
:- ”בעל הזכיון” – כהגדרתו [[-#תוספת|בשטר הזכיון]] ולרבות בעל זכיון משנה;
:- ”בעל זכיון משנה” – מי שהוענק לו זכיון משנה על פי [[-#תוספת פרט 5|סעיף 5 לשטר הזכיון]];
:- ”ים המלח” – כהגדרתו [[-#תוספת|בשטר הזכיון]];
:- ”קרקעות חכורות” ו”קרקעות שמורות” – כהגדרתן [[תוספת לחוק הזכיון|בשטר הזכיון]] ועל פי גבולותיהן ביום התחילה;
:- ”חוק הוראות השעה” – [[=חוק הוראות השעה|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות), התשנ״ד–1994]];
:- ”שטח הזכיון” – כהגדרתו [[בחוק הוראות השעה]];
:- ”יום התחילה” – ט״ו באדר א׳ התשנ״ה (15 בפברואר 1995).
@ 255ח. סייג להחלת הוראות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: הוראות חוק זה והתקנות לפיו יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון, בכפוף [[לחוק הוראות השעה]] ולהוראות [[פרק זה]].
@ 255ט. סמכות מוסד תכנון לענין ים המלח והקרקעות החכורות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: (א) מוסד התכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר שענינה הקרקעות החכורות או ים המלח ויאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות [[חוק הזכיון]] [[-#תוספת|ושטר הזכיון]] ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות והוא רשאי להתנות תנאים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע פגיעה בסביבה ומפגעים בריאותיים.
: (ב) מוסד תכנון רשאי לסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר רק כאשר אין בהתנאת תנאים כאמור כדי למנוע פגיעה מהותית בסביבה או יצירת מפגעים בריאותיים חמורים; ואולם מוסד התכנון לא יסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר כאמור אם סירוב ימנע מבעל הזכיון אפשרות סבירה לממש את הוראות [[חוק הזכיון]] [[-#תוספת|ושטר הזכיון]].
@ 255י. מיזמים תיירותיים בשטח ים המלח (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: לענין שטח ים המלח, צפונית לקו רוחב 063, ישקול מוסד תכנון גם את צורכיהם של מיזמים תיירותיים.
@ 255יא. סמכות מוסד תכנון לענין הקרקעות השמורות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: מוסד תכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר, שענינן הקרקעות השמורות, במגמה לאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות [[חוק הזכיון]] [[-#תוספת|ושטר הזכיון]] ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות תוך שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים.
@ 255יב. אי תחולת [[פרקים ח((׳))1]] [[פרק ט|ו־ט((׳))]] (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: [[פרקים ח((׳))1]] [[פרק ט|ו־ט((׳))]] לא יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון.
@ 255יג. הוראות לענין קבלת היתר (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז, תשע״ד–2)
: (א) ביקש בעל הזכיון מהרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים היתר לפי [[חוק גנים לאומיים]], לביצוע עבודה בקרקעות שמורות שיועדו או שהוכרזו כגן לאומי או כשמורת טבע, וזו סירבה לבקשתו, רשאי בעל הזכיון לערור על ההחלטה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית שהרכבה – יושב ראש המועצה הארצית ונציגי שר התעשיה והמסחר והשר לאיכות הסביבה במועצה הארצית; החלטת הוועדה תינתן תוך 30 ימים וכל אחד מהצדדים רשאי לערור עליה לפני הממשלה תוך 30 ימים מיום ההחלטה.
: (ב) ועדת המשנה והממשלה ינחו עצמן בהחלטותיהן בדבר האיזון הראוי בין מטרות הזכיון לבין האפשרות של פגיעה מהותית בערכי טבע ונוף.
== פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות (תיקון: תשע״ז–7) ==
@ 255יד. הגדרות (תיקון: תשע״ז–7)
: [[בפרק זה]] –
:- ”הגורם המפעיל”, ”יום התחילה”, ”נכסי הפעילות”, ”פעילות”, של גורם מפעיל, ”שטר הזיכיון” ו”תקופת הזיכיון” – כהגדרתם [[בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל]];
:- ”חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל” - [[חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017]];
:- ”נפט” – נפט ותוצרי תהליך זיקוק נפט, לרבות דלק וגז פחמימני מעובה (גפ״מ);
:- ”רצועת הקרקע” – כמשמעותה [[פרט 6 לתוספת א לחוק זיכיון צינור הנפט|בסעיף 6(א) ו־(ב) לשטר הזיכיון]];
:- ”רשות הרישוי” – כמשמעותה [[בסעיף 255כג]].
@ 255טו. הוראות מעבר לעניין תוקפם של אישורים ובקשות תלויות ועומדות (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) אישור שנתן שר האוצר לפי [[פרט 5 לתוספת א לחוק זיכיון צינור הנפט|סעיף 5 לשטר הזיכיון]] או לפי [[#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינורות הנפט, התשי״ט–1959]], עד יום התחילה ([[בפרק זה]] – אישור שר האוצר), ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר המועד האמור ויראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין [[סעיף 261(ד)]], כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו באישור כאמור, לרבות לעניין הסטת קו תשתית המשמש להולכת נפט שמיקומו נקבע באישור שר האוצר, למיקום שונה בתחום רצועת הקרקע שאושרה בידי השר, והכול ובלבד שהגורם המפעיל הגיש תשריט לרשות הרישוי לפי הוראות [[סעיף 255טז(א)]].
: (ב) על אף האמור בהוראות לפי [[סעיף 265(1)]] לעניין תוקפם של היתרים, אישור כאמור בסעיף קטן (א) אשר טרם בוצעו העבודות לפיו, יעמוד בתוקף ויהיה ניתן לבצע את העבודות לפיו, בכל עת; הגורם המפעיל יודיע על ביצוע העבודות לרשות המקומית שבתחומה צפויות להתבצע העבודות, 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצוען.
: (ג) הוראות [[פרט 5 לתוספת א לחוק זיכיון צינור הנפט|סעיף 5 לשטר הזיכיון]] ימשיכו לחול גם לאחר יום התחילה על בקשה לקבלת אישור שר האוצר לפי [[-#תוספת א פרט 5|אותו סעיף]] שהוגשה לשר עד המועד האמור, ולעניין בקשה כאמור להקמת מיתקן אחסון נפט – עד יום כ״ז באב התשע״ו (31 באוגוסט 2016), ושביום התחילה טרם ניתנה בה החלטת השר; השר ייתן החלטה בבקשה כאמור בתוך ארבע שנים מיום התחילה; לעניין סעיף קטן זה, יראו בקשה שהוגשה למתכנן המחוז כאילו הוגשה לשר; הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו על בקשה שאושרה לפי סעיף קטן זה.
@ 255טז. אישור תשריט (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) הגורם המפעיל יגיש לרשות הרישוי, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, תשריט המציין את גבולות נכסי הפעילות, השטח הבנוי או שטח שאושרה בו בנייה וטרם בוצעה, ייעודי הקרקע והוראות נלוות לרבות מגבלות על שימושי הקרקע והנחיות בענייני סביבה, ולעניין נכס מנכסי הפעילות שהוא קו תשתית להולכת נפט – גם תחום רצועת הקרקע שבה הונח קו התשתית, והכול בהתאם למצב הקיים ובהתאם לאישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי [[סעיף 255טו(ג)]].
: (ב) רשות הרישוי תאשר את התשריט עד תום חמש שנים מיום התחילה, ויחולו לעניין אישורו הוראות אלה:
:: (1) רשות הרישוי רשאית, אם ראתה שגבולות נכסי הפעילות שהוקמו שונים מגבולותיהם לפי אישור שר האוצר, לקבוע בתשריט את גבולות נכסי הפעילות כפי שהוקמו בפועל, אם נוכחה שאין בשינוי הגבולות כאמור כדי להשפיע השפעה של ממש על הסביבה;
:: (2) רשות הרישוי רשאית לאשר את התשריט אף אם אינו תואם תכנית מתאר מקומית, מחוזית או ארצית.
: (ג) נתן שר האוצר אישור לפי [[סעיף 255טו(ג)]], ולא התייחס התשריט שהוגש לרשות הרישוי לפי סעיף קטן (א) לאישור האמור, בשל מועד מתן האישור, תתאים רשות הרישוי, בחלוף 30 ימים מתום התקופה האמורה [[באותו סעיף]], את התשריט גם לאותו אישור; הגורם המפעיל יידע את רשות הרישוי על מתן אישור כאמור.
: (ד) תשריט שאושר לפי הוראות סעיף זה, לרבות כל התאמה שנערכה בו לפי סעיף קטן (ג), יראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין [[סעיף 261(ד)]], כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו בו.
: (ה) הוראות [[סעיפים 117]] [[ו־118]] יחולו לעניין הודעה על אישור תשריט כאמור בסעיף קטן (ד), שמירתו ופרסומו, בשינויים המחויבים.
@ 255יז. הגשת תכנית ראשונה (תיקון: תשע״ז–7)
: הגורם המפעיל יגיש, בתוך שנתיים מיום התחילה, תכנית לעניין נכסי הפעילות למוסד תכנון מוסמך.
@ 255יח. בנייה נוספת לפני אישור תכנית ראשונה (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) רשות הרישוי רשאית לתת לגורם המפעיל, עד לאישור תכנית כאמור [[בסעיף 255יז]], היתר, הקלה או היתר לשימוש חורג (בסעיף זה – היתר), לבנייה נוספת שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) היקפה אינו עולה על 10% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר; לעניין אישור בנייה נוספת לפי פסקה זו במתחם אילת או במתחם אשקלון, יחושב שיעור שטח הבנייה הנוספת שניתן לאשר כאמור לגבי כל מתחם, בנפרד; לעניין זה –
:::- ”מתחם אילת” – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אילת;
:::- ”מתחם אשקלון” – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אשקלון או המועצה האזורית חוף אשקלון;
:: (2) היא תואמת את אישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי [[סעיף 255טו(ג)]], ואם אושר תשריט לפי [[סעיף 255טז]] – את התשריט;
:: (3) לא מתקיים לגביה האמור בפסקה (2), ואולם אין במתן היתר סטייה ניכרת מאישור או מתשריט כאמור באותה פסקה.
: (ב) ההוראות לפי [[סעיף 149]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין בקשה להיתר לבנייה נוספת לפי סעיף קטן (א)(1) או (3).
: (ג) הגיש גורם מפעיל בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי, תעביר רשות הרישוי את הבקשה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ולעניין רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(ב)]] – ליועץ הסביבתי של הוועדה לתשתיות לאומיות ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; גורם כאמור שהועברה אליו בקשה לפי סעיף קטן זה רשאי להעביר לרשות הרישוי, בתוך חודש מיום שהועברה אליו הבקשה, את עמדתו לגביה; בתום התקופה כאמור, רשאית רשות הרישוי לתת החלטה בבקשה.
: (ד) רשות הרישוי רשאית להתנות מתן היתר לפי סעיף זה בהכנת מסמך סביבתי, רק אם הבקשה שהוגשה לה כאמור היא בקשה לבנייה נוספת של מיתקן לאחסון נפט.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא אושרה תכנית כאמור [[בסעיף 255יז]] עד תום חמש שנים מיום התחילה, ייווספו לשיעור הבנייה הנוספת המרבי שרשאית רשות הרישוי להתיר לפי אותו סעיף קטן, 5% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר.
: (ו) היתר שנתנה רשות הרישוי לפי סעיף זה יראו אותו כתכנית מפורטת שאושרה וכהיתר שניתן.
@ 255יט. היתר למימוש תכנית שאושרה (תיקון: תשע״ז–7)
: אושרה תכנית שהגיש גורם מפעיל למוסד התכנון המוסמך לאשרה, ונדרשה הוצאת היתר מכוחה, רשאי הגורם המפעיל להגיש את הבקשה להיתר, לרבות בקשה למתן הקלה או היתר לשימוש חורג, לרשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(א)]], ולעניין תכנית כאמור שהיא תכנית לתשתית לאומית – גם לרשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(ב)]], לפי בחירתו.
@ 255כ. ערר (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) על החלטת רשות הרישוי בבקשות כאמור [[בסעיפים 255טז]]((,)) [[255יח]] [[ו־255יט]] ניתן להגיש ערר לוועדת ערר.
: (ב) ועדת הערר לעניין סעיף קטן (א) תהיה אחת מאלה:
:: (1) אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(א)]] – ועדת המשנה לתכניות עבודה שהוקמה לפי [[סעיף 119ז]];
:: (2) אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(ב)]] – הוועדה לתשתיות.
: (ג) הוראות [[סעיף 152(א)]] יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) והוראות [[סעיף 152(א1)(1) ו־(2)]] יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
@ 255כא. פיצויים והיטל השבחה (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 255טו(א) ו־(ב)]] [[ו־255טז]], לא יראו את אישור שר האוצר או תשריט שאושר כאמור [[255טו|באותם סעיפים]], כתכנית פוגעת לעניין [[סעיף 197]] או כתכנית שבשל אישורה חלה השבחה במקרקעין, לעניין [[התוספת השלישית]].
: (ב) על אישור שנתן שר האוצר לפי [[סעיף 255טו(ג)]] ועל היתר לבנייה נוספת שנתנה רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255יח]], יחולו הוראות [[סעיף 197]] [[והתוספת השלישית]] החלות לעניין תכנית.
@ 255כב. רציפות (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) כל היתר או אישור בנושא תכנון ובנייה שניתן או שיינתן לבעל זיכיון המשנה יראו אותו כאילו ניתן לגורם המפעיל.
: (ב) הוענקה זכות בנכסי הפעילות לגורם מפעיל (בסעיף זה – גורם מפעיל קודם) והוענקה לאחר מכן לגורם מפעיל אחר (בסעיף זה – גורם מפעיל חדש) –
:: (1) יראו כל בקשה או ערר שהגיש הגורם המפעיל הקודם או בעל זיכיון המשנה לפי חוק זה, ובכלל זה המסמכים שצורפו לבקשה או ערר כאמור, כאילו הוגשו בידי הגורם המפעיל החדש;
:: (2) יראו כל היתר או אישור שניתן לגורם מפעיל קודם כאילו ניתן לגורם המפעיל החדש.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאי יושב ראש מוסד התכנון הדן בבקשה או בערר כאמור באותו סעיף קטן, לדרוש מהגורם המפעיל החדש לצרף לבקשה או לערר כאמור מסמך מעודכן מטעמו, אם סבר שהדבר נחוץ לשם שמירה על הבטיחות.
@ 255כג. רשות הרישוי (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) רשות הרישוי לעניין [[פרק זה]] תהיה רשות הרישוי שהוקמה לפי [[סעיף 119ו]], בשינויים המחויבים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין אישור תשריט או בקשה לבנייה נוספת הכוללים שטח של שני מחוזות לפחות, תהיה רשות הרישוי, רשות הרישוי שלפי [[סעיף 6ב(ב)(1)]].
== פרק י״א: שונות ==
@ 256. בוררות
: מקום שנתגלעו סכסוכי ממון עקב ביצוע חוק זה, מותר לצדדים גם להסכים להכרעת הסכסוך בדרך של בוררות, [[חוק הבוררות|ופקודת הבוררות]] תחול.
@ 256א. אגרה השנויה במחלוקת (תיקון: תשמ״ח–2)
: נתגלעו חילוקי דעות בדבר תשלום אגרה לפי חוק זה או התקנות על פיו ודרך חישובה, ישלם החייב בתשלום את שנדרש לשלם, והוא רשאי לפנות לבית המשפט המוסמך אשר יכריע במחלוקת.
@ 257. כניסה למקרקעין לשם עריכת סקירה, בדיקה או מדידה (תיקון: תשע״ז–9, תשפ"ד-9)
: לשם עריכתה של תכנית או ביצועה או לשם קבלת החלטה בבקשה להיתר, רשאי מי שהורשה לכך על ידי הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית או הוועדה לתשתיות להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, לאחר שמסר הודעה על כך לבעל המקרקעין שבעה ימים לפחות מראש, כדי לסקור, לבדוק או למדוד אותם, ובלבד שלא ייכנס לבית מגורים אלא בהסכמת המחזיק בבית, שהוא בגיר, ולא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא ההגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאושרה על ידי שר הביטחון אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הביטחון.
@ 257א. (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה, תשע״ז–9) : (((בוטל).))
@ 258. ייצוג ועדה מקומית לפני בית המשפט (תיקון: תשנ״א–2, תשע״ז–9)
: ועדה מקומית רשאית לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני בית משפט בכל הליך באמצעות עובד שהרשתה לכך, ומסירת הזמנה, הודעה, צו או מסמך אחר בהליכים כאמור לידי אותו עובד תהא מסירה כדין לועדה המקומית; ההרשאה יכולה להיות כללית או לענין מיוחד ואולם בהליכים לפי [[פרק י׳]] יחולו הוראות [[סעיף 254יח]].
@ 259. תחולה על המדינה בדרך כלל (תיקון: תשמ״א–8, תשמ״א–9, תשמ״ג, תשס״ט–4, תשע״ז–9)
: (א) חוק זה מחייב גם את המדינה, אולם לא יחולו עליה הוראות [[סימן ו׳ בפרק י׳]]; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית של אדם אחר.
: (ב) המדינה פטורה מתשלום אגרה לגבי בניה לצרכי שירות ציבורי.
: (ב1) הליך אכיפה כלפי המדינה לפי הוראות [[סימן ד׳ בפרק י׳]] ינוהל בידי היחידה הארצית לאכיפה או בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כהגדרתם [[בסעיף 203]], בלבד.
: (ג) בית המשפט לא יתן צו נגד המדינה לפי הוראות [[פרק י׳]] אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה או לנציגו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ד) לגבי מקרקעין המנוהלים לפי [[חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960]] –
:: (1) ”חכירה לדורות” – לרבות עסקת חכירה לדורות שלא נגמרה ברישום;
:: (2) ההוראות [[שבסעיף 2(ב) לתוספת השלישית]] לא יחולו אלא אם ההחזקה במקרקעין שהחכירה רשות מקרקעי ישראל הוחזרה אליה, או אם זכות החכירה במקרקעין הועברה בהסכמתה;
:: (3) ההוראות [[שבסעיף 2(ג) לתוספת השלישית]] לא יחולו.
@ 260. עדיפות בדיון בבקשות המדינה
: מוסד תכנון ידון ויכריע בבקשות של המדינה ושל כל רשות שהוקמה בחוק לפני שידון ויכריע בבקשות אחרות.
@ 261. דרכים ותשתיות (תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע״ו–4, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז–2, תשע״ז–7, תשע״ז–9, ק״ת תשע״ז–2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח–6, תשע״ח–7, ק״ת תש״ף, תשפ"ב-9, תשפ"ב-13, תשפ"ג-2, תשפ"ג-5, ק"ת תשפ"ד)
: (א) תכנית שאין בה אלא הוראות בדבר התוויות דרכים או תיקון התוואי של דרכים והנוגעת ליותר ממרחב תכנון מקומי אחד, רשאי שר הבינוי והשיכון או שר התחבורה, להגישה לועדה המחוזית, עשה כן – יודיע עליה לכל ועדה מקומית שבמרחבה עובר התוואי.
: (ב) הועדה המחוזית תנהג בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), בדרך שבה היא נוהגת בתכניות שבסמכותה כאמור [[בסעיף 62]], ובלבד שהועדות המקומיות שבהן עובר תוואי הדרך רשאיות להגיש את הערותיהן לתכנית בתוך שלושים ימים מהיום שבו ניתנה להם הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) סירבה הועדה המחוזית לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (א), כפי שהוגשה לה בידי שר הבינוי והשיכון או בידי שר התחבורה, רשאי, כל אחד מהם, להגיש ערר על כך בפני המועצה הארצית, [[וסעיף 110]] יחול בשינויים המחויבים לפי הענין.
: (ד) התוויית דרך, סלילתה או סגירתה, וכן הקמתו של קו תשתית תת־קרקעי ומיתקן נלווה הנדרש במישרין להפעלתו בעל מאפיינים שקבע שר הפנים, למעט מערכת הולכה כהגדרתה [[בחוק משק הגז הטבעי]], שהגז המובל בה דורש עיבוד בטרם ניתן להזרימו לרשת החלוקה, או מערכת הולכה הפועלת בלחץ שמעל 80 בר (bar), אינן טעונות היתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביהן כל אלה:
:: (1) הן מבוצעות בידי אחד מאלה:
::: (א) המדינה;
::: (ב) רשות שהוקמה לפי דין;
::: (ג) גוף הפועל מטעם המדינה לפי דין;
::: (ד) גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה;
::: (ה) חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות;
::: (ו) רשות מקומית;
::: (ז) תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר שעיקר עיסוקו בפיתוח מבנים ותשתיות;
::: (ח) לעניין הקמת רשת חלוקה כהגדרתה [[בחוק משק הגז הטבעי]] – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (ט) לעניין הקמת רשת כהגדרתה [[בסעיף 17א לחוק התקשורת]], למעט הקמת רשת בבית משותף לפי [[סעיף 21ב(ב1) לחוק האמור]] – ספק מורשה כהגדרתו [[בסעיף 17א לחוק האמור]];
::: (י) גורם מפעיל כהגדרתו [[בסעיף 255יד]], אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו;
:: (2) הן נעשות בהתאם לאחת מאלה: תכנית מפורטת מאושרת מאושרת, תכנית מיתאר מקומית מאושרת הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, תוכנית עבודה שאושרה לפי [[+|סעיפים 25]] [[או 25א לחוק משק הגז הטבעי]] או אישור בהליך מהיר כהגדרתו [[#2|בחוק האמור]]; לעניין זה לא יראו תכניות כאמור [[בסעיף 145(ח)]], כתכניות שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהן;
:: (3) ניתנה הודעה על כך 15 ימים לפני תחילת ביצוען של העבודות לרשות המקומית ולוועדה המקומית הנוגעות בדבר;
:: (4) עם סיום ביצוע העבודות יגיש הגורם המבצע כאמור בפסקה (1) לרשות הרישוי מסמכים המעידים על הקמת העבודות בפועל בהתאם לתכנית כאמור בפסקה (2), והכול במתכונת שיקבע שר הפנים.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (מיתקנים נלווים לקו תשתית תת־קרקעי), התשע״ה–2015]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד) לחוק), התשע״ו–2016]].))
:: ((פורסמו [[תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשע״ז–2016]].))
: (ה)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ד) [[ובסעיף 145]], הקמת מבנה דרך בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ואולם, הקמת מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת, או הקמת מבנה הנדסי או כל מבנה אחר הדרוש במישרין לשם הקמה או הפעלה של מיזם המטרו כהגדרתו [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]], תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, למעט אם נקבע בחוק זה או בכל דין אחר כי אינם טעונים היתר לפי [[סעיף 145 לחוק זה]].
:: (2) בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך תוגש למתכנן המחוז והעתק ממנה יוגש למהנדס הועדה המקומית; הבקשה תכלול את הפרטים שלפיהם ניתן יהיה לקבוע אם הקמת מבנה הדרך תואמת הוראות תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), כן תכלול הבקשה את פרטי האדריכל או המהנדס האחראים לתכנון המבנה ופרטים נוספים שיקבע שר הפנים בתקנות, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון והשר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
:: (3) תוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה להרשאה יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית את הבקשה ויאשרו אותה אם היא תואמת את הוראות התכנית והוראת כל דין אחר הנוגעת לענין, שלא ניתנה לגביה הוראה אחרת בתקנות שהותקנו לפי פסקה (2); קבעו המתכנן והמהנדס כאחד כי הבקשה אינה תואמת הוראה מההוראות האמורות, ימסרו הודעה מנומקת בכתב על כך, למגיש הבקשה, בתוך התקופה האמורה.
:: (3א) לא תינתן הרשאה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות להרשאה שבשל מהותן, אופיין או היקפן לא נדרשת לגביהן בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי [[סימן ג׳ בפרק ה׳3]]; שר הפנים יקבע הוראות לעניין העברת בקשה להרשאה לבדיקת מכון בקרה וקבלת תוצאות הבדיקה ממכון הבקרה, לרבות קביעת מועדים לביצוע הפעולות האמורות.
:: (4) לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית בבקשה להרשאה בתוך התקופה האמורה בפסקה (3), יראו את הבקשה כמאושרת וכאילו ניתנה הרשאה לפיה, ובלבד שמכון בקרה אישר, ככל שאישורו נדרש, כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות.
:: (5) נתגלעו חילוקי דעות בין מתכנן המחוז ובין מהנדס הועדה המקומית בקבלת החלטה לפי פסקה (3), ימסרו את פרטי המחלוקת בהודעה בכתב, ליושב ראש הועדה המחוזית, והוא יכריע במחלוקת תוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה, לאחר שיתייעץ עם יושב ראש הועדה המקומית ועם מומחה מקצועי לענין השנוי במחלוקת.
:: (6) קבע יושב ראש הועדה המחוזית כי מתבצעות עבודות להקמת מבנה דרך ללא הרשאה או בניגוד לתנאי הרשאה, יחולו הוראות [[פרק י׳]] ככל שהן חלות על המדינה.
:: (7) על אף האמור בפסקאות (2) עד (5), בקשה להרשאה המוגשת על ידי רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת, תוגש למהנדס הוועדה המקומית והוא יהיה המוסמך להכריע בבקשה להרשאה.
:: (8) שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה על עבודה לפי סעיף זה הטעונה בקרת תכן; בעל ההרשאה ימסור הודעה לרשות המקומית לפני תחילת העבודות על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך), התשס״ה–2004]].))
: (ה1) על אף האמור בסעיף קטן (ד) [[ובסעיף 145]], הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה, והוראות סעיף קטן (ה) יחולו לעניין הרשאה כאמור בשינויים המחויבים.
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי תשתית נוספים וסוגי בניינים או עבודות הנדרשים במישרין להקמת תשתית או בשל קיומה, שהקמתם או ביצועם ייעשו שלא על פי היתר אלא על פי הרשאה כאמור בסעיף קטן (ה).
@ 262. ביטול ושינוי תחומי מרחב תכנון ומחוז
: ביטול של מחוז או של מרחב תכנון מקומי ושינוי גבולותיהם לא יפגעו בתקפן של תכניות ושל תקנות אחרות שהותקנו לאותו מחוז או מרחב תכנון או לחלק ממנו, והן ישארו בתקפן באותו תחום שבו חלו לפני כן, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיבוטלו או ישונו על ידי תכניות או תקנות אחרות, מכוח חוק זה.
@ 263. עסקאות ועובדים בועדה מקומית לפי [[סעיף 19]] (תיקון: תשל״ח, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) ועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל יותר מרשות מקומית אחת רשאית, באישור שר הפנים, לרכוש נכסים לצורך מילוי תפקידיה ולמכרם, וכן רשאית היא באישור השר להעסיק עובדים; תנאי העסקת העובדים יהיו כתנאי העסקת עובדים במועצה מקומית.
: (ב) נשתנה תחומו של מרחב התכנון, רשאי שר הפנים לקבוע בצו מה ייעשה בנכסים שרכשה הועדה המקומית לפי סעיף קטן (א).
: (ג) ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א) רשאית, באישור הועדה המחוזית, לבוא לידי הסכם עם המדינה או עם רשות מקומית שבתחומה נמצא מרחב התכנון, שלפיו ישרתו עובדים של הרשות המקומית או של המדינה גם את הועדה המקומית, ויועמדו נכסים של המדינה או של הרשות המקומית לרשות הועדה המקומית למילוי תפקידיה, הכל בתמורה ולפי תנאים שייקבעו בהסכם; בביצוע תפקידיה של הועדה המקומית יהיו עובדים כאמור כפופים להוראותיה בלבד.
: (ד) [[חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978]], יחול, בשינויים המחויבים, על עובדי ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א).
@ 264. סמכויות הממשלה
: על אף האמור בכל חוק לא יינתנו סמכויות הממשלה לפי חוק זה לאצילה אלא לועדה של שרים בלבד.
@ 265. ביצוע ותקנות (תיקון: תשכ״ו, תשמ״א–8, תשמ״ח–2, תשנ״ה–4, תשס״ג, תשס״ו, תשס״ז–2, תשס״ט–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ב-8, תשפ"ג-4)
: שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ואם התקנות מתייחסות למחוז או למרחב תכנון מקומי מסויים – גם עם הועדה המחוזית או הועדה המקומית הנוגעת בדבר, הכל לפי הענין – בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בענינים אלה:
: (1) הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים וכן תקופת תקפם של היתרים, חידושם וביטולם, לרבות בנוגע להגשת בקשה להיתר בדרך מקוונת;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ"ה-2025]].))
: (2) קביעת תנאים להיתרים הבאים להבטיח ביצוע יעיל של חוק זה, לרבות לעניין ביצוע הבנייה והעבודות לפי היתר;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הצללה בגן שעשועים), התשע״ט–2019]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש״ף–2019]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש), התש״ף–2019]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת־קיימה), התש״ף–2020]].))
: (3) הפקדת תשריטים, חתכים, שרטוטים וחישובים סטטיים ומתן כל ידיעה אחרת הדרושים לועדה המקומית בקשר לעבודה או לשימוש הטעונים היתר לפי חוק זה;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים), התשנ״א–1990]].))
: (4) הקמת מבנים ארעיים, השימוש בהם ומועד פירוקם;
: (5) רחבן של דרכים, התווייתן וסלילתן;
: (6) גבהם, גדלם ונפחם המינימלי של חדרים ושל דירות, ובדרך כלל – דרכי בנייתם של בנינים, תיקונם ושינוים;
: (7) מראם החיצוני של בנינים, יציבותם, שמירתם מפני אש או חדירת רעש, איוורורם, ניקוזם וביובם, מיתקני התברואה שלהם, תאורתם, הספקת המים בהם וצינורות לקווי טלפון;
: (8) הסדרת דרכי החימום והספקת הגז, במקום שמתקינים אותם;
: (9) דרכי הביצוע של צווים שניתנו על פי [[פרק י׳]] להריסת מבנים או חלק מהם;
:: ((סמכות שר הפנים לפי פסקה (9) הועברה לשר האוצר (י״פ תשע״ה, 7720; תש״ף, 6344).))
: (10) בנינים המשמשים דרך קבע לאסיפות;
: (11) התקנתם של מקומות חניה ואיכסון לכלי רכב בקרבתם של בנינים, הגישה למקומות אלה והיציאה מהם;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996]].))
: (12) בטיחותם של תופשי בנינים ושל המשתמשים בהם או המזדמנים אליהם; ובכלל זה, לשם הפחתת הסיכון לכוויות, הוראות לענין הגבלת טמפרטורת המים החמים בבניני מגורים ובבנינים המשמשים אוכלוסיות רגישות, כפי שקבע שר הפנים, ולענין התקנתם של אמצעי בטיחות לצורך זה; תקנות לפי פסקה זו לענין שינוי טמפרטורת המים החמים כאמור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
: (13) בטיחות הציבור והעובדים בעת ביצוע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה;
: (14) ערימת חמרים ופסולת בדרכים ובקרקעות ופינוים מאלה;
: (15) הזמנים והדרכים שבהם יש לבצע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה או שבהם מותר שימוש חורג לפי חוק זה, הכל כדי למנוע מיטרד, מהשכנים ומהציבור;
: (16) כללים שלפיהם תקבע ועדה מקומית תקופת מקסימום כאמור [[בפרק ז׳]];
: (17) שיעורן של אגרות למתן היתרים, מידע, אישורים ותעודות לפי חוק זה וכיוצא באלה, הנסיבות שבהן משתלם פקדון על חשבון האגרות ומתן פטור מתשלומן, וכן הוראות בדבר הפחתה משיעור אגרות למתן היתרים, או השבת האגרה ששולמה כאמור, בשל איחור משמעותי מהמועדים הקבועים לפי חוק זה למתן ההיתר;
: (17א) שיעורן של אגרות להגשת תכניות וטיפול בהן, ולהגשת עררים והשגות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
: (17ב) שיעורן של אגרות ערר לועדת ערר לפי [[פרק ב׳ סימן ב׳1]], באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
: (17ג) סדרי העיון בתכנית שהופקדה וקביעת נהלים ואגרות לקבלת העתקי תכנית ואישורה;
: (18) דרכי עריכתן של תכניות מיתאר ושל תכניות מפורטות בכל שלביהן והמסמכים, התעודות האחרות והידיעות שיש להמציא עם תכנית;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (כינוי תכניות), התשמ״ו–1985]].))
: (19) דרכי הביצוע של תכניות;
: (20) שיטת החישוב, לענין תכניות מיתאר, של יכולת קליטת האוכלוסיה בשטחים הנכללים בתכניות כאמור;
: (21) דרכי ההקניה של קרקע משלימה לפי [[סעיף 70]] ודרכי רישום ההקניה בפנקסי המקרקעין;
: (22) הטפסים וסדרי הנוהל בכל הליך לפי חוק זה למעט הליך בבית משפט או בבוררות;
: (22א) טופסי הודעה על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה;
: (22ב) הוראות לענין צורת הפרסום של הודעות על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה, ובין השאר הוראות לענין פרסום הודעה על גבי שלט לפי [[סעיף 89א]] לרבות צורת השלט, הכיתוב עליו, מידותיו, אופן הצבתו, דרכי הסרתו וכן הוראות לענין דרכי פרסום חלופיות לפי [[הסעיף האמור]];
: (23) מניעת הביצוע של עבודה או שימוש במקרקעין, ללא היתר או שלא בהתאם להיתר;
: (24) בדיקת חמרים המשמשים או שנועדו לשמש לבנין, בין שנקבע להם תקן רשמי ובין שלא נקבע, וכן בדיקת הקרקע לביסוס המבנים;
: (25) הסדרת זכויותיהם וחובותיהם של בעלים, שוכרים ותופשים בני־מצרא במקרקעין, בדבר התקנתם של קירות משותפים, קירות חיצוניים ויסודותיהם של קירות אלה, תיקונם, החזקתם וניקוים, וכן קביעת דרכי הבירור של חילוקי דעות בדבר זכויות וחובות אלה;
: (26) דרכי מסירתם של הודעות, מסמכים ותעודות אחרות לפי חוק זה או התקנות על פיו, לרבות באופן מקוון, בדואר אלקטרוני או באמצעים אלקטרוניים אחרים, למעט הודעות ומסמכים בהליכים משפטיים;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016]].))
: (27) הריסתם וסילוקם של בנינים שהם רעי מראה ושאין להם תובעים זולת המדינה;
: (28) הסדרת הקשר בין הועדה המחוזית והועדה המקומית להבטחת קיום הוראות הועדה המחוזית לפי חוק זה;
: (29) גביית ההוצאות של כל עבודה שהתקנות על פי חוק זה מחייבות או מתירות את עשייתה;
: (30) הוראות בדבר ביצוע [[התוספת השלישית]], לרבות מתן הודעות לפיה, נוהל שומה חוזרת ומימון הוצאות שמאות, ככל שלא נקבעו [[בתוספת השלישית]];
: (31) כללים לחישוב שטחים של מגרשים לבניה לצורכי רישוי ותכנון, לרבות השטח הכולל המותר לבניה ואפשרות חלוקתו לשטחים למטרות עיקריות, ושטחים למטרות שירות, גובה הבנינים, ומספר קומות;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992]].))
: (31א) תנאים והוראות לעניין שינוי כללי חישוב השטח הכולל המותר לבנייה בתוכניות מאושרות שקבעו את שטח הבנייה כאמור בחלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות, ובלבד שההשפעה התכנונית של שינוי כללי החישוב תהיה מועטה; שר הפנים יביא את נוסחן הסופי של התקנות לפי פסקה זו לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת 30 ימים לפחות לפני התקנתן;
: (32) כללים בדבר פיקוח וביקורת במקום הבניה ודיווח על ביצוע עבודה;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין), התשמ"ח-1987]].))
: (33) הנוהל בבקשות להיתרים להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתו [[בסעיף 202ב(א)]], לרבות הדרכים ליידוע הציבור ולשמיעתו או להגשת התנגדויות, בהתחשב, בין השאר בהוראות [[סעיף 149]] לענין פרסום ומסירה של הודעות ובסוג המיתקן, במיקומו, בגודלו או ברמת הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לאיכות הסביבה ועם שר התקשורת ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
: (34) הנוהל בבקשות להיתרים הכרוכים בשמירה, בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים כהגדרתם [[בסעיף 83ג]], וכן תקופת תוקפם של היתרים כאמור, חידושם, ביטולם או הנוהל בקביעת תנאים בהם, לרבות תנאים שנדרשו לפי [[פקודת היערות]]; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
: (35) הוראות לעניין סדרי עבודה ודיון של מוסד תכנון, לרבות נושאי משרה במוסד תכנון שניתנה להם סמכות לפי חוק זה לעניין תכניות או היתרים, ולרבות קביעת מועדים לביצוע פעולות על ידם, אם לא נקבעו בחוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית), תשל״ב–1972]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון), התשס״ג–2003]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תדירות דיוני מוסד תכנון), התשס״ג–2003]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע"ה-2015]].))
@ 265א. הצמדת תשלומים מסויימים (תיקון: תשמ״ח–2, תשפ"ב-8)
: על תשלומים לפי [[סעיפים 69(א)(12)]] [[ו־122(3) לחוק]] יחול [[חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה), התש״ם–1980]], ויראו לענין זה ועדה מקומית לתכנון ולבניה כאילו היתה רשות מקומית ואת התשלומים האמורים כאילו היו תשלומי חובה, הכל כמשמעותם [[באותו חוק]].
@ 266. פטור באזורים כפריים (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, עבודה או שימוש שיהיו באזורים כפריים כפי שיוגדרו באותן התקנות, פטורים מהיתר לפי [[פרק ה׳]]; הפטור יכול להיות ללא תנאי או בכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו), התשס״א–2001]].))
@ 266א. (תיקון: תש״ס–3) : (((בוטל).))
@ 266ב. (תיקון: תש״ס–3, תש"ס-4, תשע"ד-2) : (((בוטל).))
@ 266ג. פטור למיתקן גישה אלחוטית (תיקון: תשס״א–6, תשע״ה, תשע״ח–7, תשפ"ב-13)
: (א) התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית בידי ספק מורשה, אינם טעונים היתר לפי [[סעיף 145]]; שר הפנים, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לענין תחולת הפטור מחובת היתר כאמור ולענין דרכי התקנה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית), התשע״ט–2018]].))
: (ב) בסעיף זה, ”ספק מורשה” – כהגדרתו [[בסעיף 17א לחוק התקשורת]], ו”מיתקן גישה אלחוטית”, ”מיתקן עגינה” ו”גג בנין” – כהגדרתם [[בסעיף 27א לחוק התקשורת]].
@ 266ג1. פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית – הוראת שעה (תיקון: תשע״ח–7)
: (א) בסעיף זה –
::- ”מהנדס מבנים” – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]];
::- ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית” ו”בעל רישיון” – כהגדרתם [[בסעיף 202ב(א)]].
: (ב) עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן), לרבות החלפת מיתקן הכוללת חיזוק תורן (בסעיף זה – העבודה), פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) העבודה מבוצעת בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל, ממי שהוסמך לכך לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972]], הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי [[אותה פקודה]];
:: (2) ניתן אישור הממונה כהגדרתו [[בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006]], כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו־7 לחוק האמור]] וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה למיתקן הקיים; אישור הממונה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
:: (3) בעל הרישיון הציב, בטרם תחילת ביצוע העבודה, שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר האוצר באתר האינטרנט של מינהל התכנון;
::: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
:: (4) שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;
:: (5) גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן;
:: (6) גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;
:: (7) חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע - לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;
:: (8) חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 150 סנטימטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 50 סנטימטרים מבסיס התורן;
:: (9) בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו־(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המיתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.
: (ג) 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן מצוי המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
: (ד) בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה תימסר לוועדה המקומית שבתחומה מצוי המיתקן הודעה על סיום ביצועה; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.
: (ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ד) יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
: (ו) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום פרסומו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018]] (((החוק פורסם ביום 22.3.2018))).
@ 266ג2. הגדרות - [[סעיפים 266ג3 עד 266ג7]] (תיקון: תשפ"ב)
: בסעיף זה [[ובסעיפים 266ג3 עד 266ג7]] -
:- "אנטנה" - התקן המיועד לשדר ולקלוט גלים אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו;
:- "בעל רישיון" - כהגדרתו [[בסעיף 202ב]];
:- "גג בניין" - כהגדרתו [[בסעיף 27א לחוק התקשורת]], לרבות גג בניין המשמש מרפסת גג בקומה העליונה של הבניין;
:- "חוק הקרינה" - [[=חוק הקרינה|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006]];
:- "מהנדס מבנים" - מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]];
:- "מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית" - כהגדרתו [[בסעיף 202ב]], לרבות התקן המשמש לחיבור המיתקן אל בניין או אל עצם קיים;
:- "הממונה על הקרינה" - ממונה כהגדרתו [[בחוק הקרינה]];
:- "נכס גובל" - מגרש גובל או מבנה אחר שהוא בית מורכב כהגדרתו [[בסעיף 59 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]], באותו מגרש שבו ממוקם מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית;
:- "ציוד נלווה" - ציוד או מכשור נלווה הנדרש להפעלתו של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית;
:- "עצם קיים" - עמוד תשתית, ובכלל זה רמזור, עמוד תאורה, עמוד חשמל או תמרור, וכן שלט חוצות, מבנה דרך, קיר אקוסטי, קיר תמך או עצם קיים דומה שקבע שר הפנים.
@ 266ג3. ביצוע עבודה בהתאם להוראות תכנית מתירה (תיקון: תשפ"ב)
: עבודות להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, החלפתו או הוספת אנטנה למיתקן כאמור, בהתאם להוראות [[סעיפים 266ג4]], [[266ג5]] [[או 266ג6]], לפי העניין, יבוצעו בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.
@ 266ג4. פטור להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשפ"ב)
: (א) עבודה שהיא הקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו (בסעיף זה - מיתקן ועבודה בהתאמה), אינה טעונה היתר לפי [[סעיף 145]], ובלבד שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) העבודה תבוצע בידי בעל רישיון;
:: (2) המיתקן יוקם על גג בניין או בצמוד לקיר החיצוני של בניין או על עצם קיים;
:: (3) התקבלה הסכמה בכתב של בעלי הזכויות בגג הבניין, בקיר הבניין או בעצם הקיים, לפי העניין, לפי כל דין, לביצועה של העבודה;
:: (4) לעניין מידותיו של המיתקן יתקיימו כל אלה:
::: (א) אורך המיתקן המוקם על גג בניין אינו עולה על הנמוך מבין אלה: 6 מטרים מרצפת גג הבניין שעליו הוקם או 66 אחוזים מגובה הבניין שעליו הוקם, הנמדד ממפלס הכניסה הקובעת לבניין כהגדרתה [[בסעיף 158טו1(א)]];
::: (ב) הותקן המיתקן על עצם קיים, או על הקיר החיצוני של בניין, לא יעלו מידותיו של המיתקן על 65 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שלא תותר חריגה של יותר ממטר אחד מגובה העצם הקיים ושהמיתקן יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע, והכול למעט אם הוא מיתקן שהותקן במלואו בחלל הפנימי של העצם הקיים;
::: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע מידות נפח גדולות יותר מהאמור בפסקת משנה (ב), ובלבד שיתקיימו במיתקן, לאחר הגדלתו, התנאים המפורטים [[בסעיף 145ג(א)]];
:: (5) הממונה על הקרינה נתן למיתקן היתר בהתאם להוראות [[סעיף 6 לחוק הקרינה]], והמיתקן עומד בתנאי ההיתר;
:: (6) טווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה אינו חודר לנכס גובל, למעט חדירה למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שהטווח אינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח;
:: (7) ניתנו למיתקן האישורים הנדרשים לפי התכנית המתירה שמכוחה מוקם המיתקן, אולם לא יידרש אישור של הוועדה המקומית, רשות הרישוי או מהנדס הוועדה לעבודה או לפרט מפרטיה, אף אם אישורם נדרש לפי אותה תכנית;
:: (8) המיתקן אינו מוקם על בניין שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) הוא נכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור, ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי [[התוספת הרביעית]] או הוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]];
::: (ב) הוא בניין או עצם קיים במקרקעין המיועדים לגן לאומי, לשמורת טבע, לאתר הנצחה או ליער, בתכנית מאושרת או מופקדת, בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]];
::: (ג) הוא בניין או עצם קיים בתחום חוף הים כהגדרתו [[בתוספת השנייה]], למעט בניין באזור שהוחלו עליו הוראות [[סעיף 4(ה) לתוספת השנייה]];
::: (ד) הוא בתחום אתר עתיקות מוכרז לפי [[חוק העתיקות, התשל"ח-1978]];
:: (9) עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 145ד]] לגבי מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
:: (10) התקיימו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה, לפי העניין:
::: (א) אם המיתקן מוקם על גג בניין או בצמוד לקיר חיצוני של בניין -
:::: (1) הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בשטח הבנוי של הבניין; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש;
:::: (2) גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון; הותקן ציוד נלווה על ידי כמה בעלי רישיון - השטח הכולל של הציוד הנלווה לא יעלה על 6 מטרים רבועים;
:::: (3) לא יותקן ציוד נלווה על קיר חיצוני של בניין;
::: (ב) אם המיתקן הוקם על עצם קיים - הציוד הנלווה יותקן בחלל הפנימי של העצם הקיים או בתוך המיתקן עצמו; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לא תעלה חריגה ממעטפת מיתקן השידור או ממעטפת העצם הקיים, לפי העניין, על נפח של 27 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שהציוד הנלווה החורג יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע.
: (ב) בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה על סיום ביצוע הקמת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע (בסעיף זה - ההודעה) ויצרף אליה את כל אלה:
:: (1) הצהרת בעל הרישיון -
::: (א) כי המיתקן עומד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (א);
::: (ב) כי הקמת המיתקן בוצעה לפי כל דין החל על הקמתו, לרבות הוראות התכנית המתירה את ביצוע העבודה כאמור [[בסעיף 266ג3]];
:: (2) אישורים כאמור בפסקאות (5) ו-(7) שבסעיף קטן (א);
:: (3) אישור מהנדס מבנים שתכנן את הקמת המיתקן בדבר עיגון המיתקן ויציבותו, כי לא יתרחש כשל מבני במיתקן בנקודת העיגון למבנה וכי כשל מבני במיתקן לא יגרום לכשל מבני במבנה או בנקודת העיגון למבנה;
:: (4) מפה ערוכה, בקנה מידה של 1:250 או קנה מידה אחר שיפרסם מנהל מינהל התכנון באתר האינטרנט של מינהל התכנון לפי סעיף קטן (ג), המראה את התכסית, התבליט והתשתית הגאודטית בשטח קרקע בגבולות אותה מפה, שמיקום המיתקן שהוקם וטווח הבטיחות לבריאות הציבור מסומנים עליה;
:: (5) כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים בהתאם להוראות [[סעיף 202ב]].
: (ג) מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) וכן את אופן הגשת המפה והפרטים שיש לכלול בה לפי סעיף קטן (ב)(4).
: (ד) בעל הרישיון ישמור על תחזוקת המיתקן ותקינותו, למניעת מטרדים סביבתיים ובטיחותיים מהמיתקן.
: (ה) הופסק השימוש במיתקן, יסלקו בעל הרישיון בתוך 30 ימים לאחר הפסקת השימוש בו וישיב את המצב לקדמותו; בעל הרישיון ישלח לוועדה המקומית הודעה על הפסקת השימוש במיתקן ועל סילוקו בלא דיחוי ולא יאוחר משבעה ימים מיום הפסקת השימוש או מסילוק המיתקן כאמור; לעניין זה, הפסקה לתקופה הנדרשת לשם תחזוקה ותפעול שוטף של המיתקן לא תיחשב הפסקת שימוש.
@ 266ג5. פטור להחלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשפ"ב)
: (א) עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה - עבודה ומיתקן בהתאמה) פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) העבודה תבוצע בידי בעל רישיון;
:: (2) הממונה על הקרינה נתן למיתקן המחליף היתר בהתאם להוראות [[סעיף 6 לחוק הקרינה]] והמיתקן עומד בתנאי ההיתר או אישר כי לא נדרש היתר כאמור; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
:: (3) לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיים אחד מאלה:
::: (א) העבודה לא יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים;
::: (ב) העבודה יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים, ובלבד שטווח הבטיחות לאחר העלייה לא חודר לנכס גובל, למעט למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שאינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח;
:: (4) שטחו, גובהו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלו על הקבוע בהיתר; ואולם, לעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר, תותר הגבהתו ב-20 סנטימטרים לכל היותר לעומת המיתקן המקורי, ובכל מקרה אורכו של המיתקן לאחר החלפתו לא יעלה על 6 מטרים;
:: (5) עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 145ד]] לגבי החלפת מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
:: (6) לעניין מיתקן שהוקם בהיתר, בכפוף להוראות פסקה (4), מתקיימים התנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו.
: (ב) פטור לפי סעיף זה לא יחול על החלפה של תורן המיתקן או חיזוקו.
: (ג)(1) בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה על סיום ביצוע החלפת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע.
:: (2) להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)]], היתר או אישור הממונה על הקרינה בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את החלפת המיתקן כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(3)]].
:: (3) הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(3) או הוגבה המיתקן לפי הוראות סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(4)]].
: (ד) מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההודעה וההצהרה ואת אופן הגשת המפה, לפי סעיף קטן (ג).
@ 266ג6. פטור להוספת אנטנה למיתקן שידור קיים לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשפ"ב)
: (א) עבודה שהיא הוספת אנטנה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו, פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ההוספה תבוצע בידי בעל רישיון;
:: (2) הממונה על הקרינה נתן למיתקן הכולל את האנטנה הנוספת היתר בהתאם להוראות [[סעיף 6 לחוק הקרינה]] או אישר כי לא נדרש היתר חדש כאמור והמיתקן עומד בתנאי ההיתר שניתן; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
:: (3) עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 145ד]] לגבי הוספת האנטנה, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
:: (4) מיתקן השידור הקיים לא הוקם בפטור מהיתר על עצם קיים;
:: (5) לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיימות הוראות [[סעיף 266ג5(א)(3)]];
:: (6) שטחו וגובהו של המיתקן לאחר ביצוע ההוספה לא יעלו על הקבוע בהיתר, ולעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר - לא יעלו על הקבוע בהתאם לתנאי הפטור כאמור;
:: (7) תותר התקנת ציוד נלווה לעניין אנטנה שנוספה על מיתקן שידור שהוקם על גג בניין, ויחולו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה:
::: (א) הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בחלל קיים שבו הותקן ציוד נלווה לפי היתר; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה במיקום כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש;
::: (ב) גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון, ובלבד שסך השטח של הציוד הנלווה על גג הבניין לא יעלה על 6 מטרים רבועים.
: (ב)(1) בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע הוספת אנטנה, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע.
:: (2) להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים לפי סעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)]], היתר או אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את הוספת האנטנה, כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(3)]].
:: (3) הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(4)]].
: (ג) על הודעה, הצהרה וצירוף מפה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 266ג4(ג)]].
@ 266ג7. פטור להחלפת תורן וחיזוקו - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ב)
: (א) עבודה שהיא החלפה או חיזוק של תורן שהוא חלק ממיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה - מיתקן ועבודה בהתאמה), פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) העבודה תבוצע בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], ממי שהוסמך לכך לפי [[אותה פקודה]];
:: (2) ניתן אישור הממונה על הקרינה כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו-7 לחוק הקרינה]] וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
:: (3) בעל הרישיון הציב שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה, בטרם תחילת ביצוע העבודה, המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר הפנים באתר האינטרנט של מינהל התכנון;
:: (4) שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על הקבוע בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;
:: (5) גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו;
:: (6) גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו, ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;
:: (7) חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע - לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;
:: (8) חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון - לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 1.5 מטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין - 0.5 מטר מבסיס התורן;
:: (9) בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו-(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.
: (ב) 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן נמצא המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2).
: (ג) בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע החלפת תורן המיתקן או חיזוקו, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים - יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (א) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים - יצורף גם אישור של מהנדס מבנים, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.
: (ד) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ג), יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
: (ה) סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021]] (((החוק פורסם ביום 18.11.2021))).
@ 266ד. אגרה מופחתת – חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה והתחדשות עירונית (תיקון: תשס״ח–3, תשע״א–2, תשע״ה, תשע״ו–9)
: (א) שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי [[סעיף 145]], שחל לגביו פטור מהיטל השבחה לפי [[סעיף 19(ב)(10) לתוספת השלישית]], יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי [[סעיף 265(17)]].
: (ב) שר הפנים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי [[סעיף 145]], לגבי תכנית לפינוי ובינוי, כהגדרתה [[בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]], או לגבי תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו [[בסעיף 62א(א2)]] יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי [[סעיף 265(17)]]; שיעור אגרה כאמור יחול ברשות מקומית מסוימת לאחר שנתנה את הסכמתה לכך.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
@ 266ה. פטור לעבודות זמניות לשם ביצוע מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל המחוז (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) נוכח שר הפנים כי קיים מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל מחוז מסוים, ויש לגביו תכנית מאושרת, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי [[פרק ה׳]] או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) העבודות והשימושים יהיו זמניים ולתקופה שלא תעלה על התקופה הנדרשת להקמת המיזם;
:: (2) העבודות והשימושים ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית בלבד;
:: (3) השר קבע תנאים לביצוע העבודות והשימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ולעניין הבטחת זמניותם ולעניין החזרת המצב לקדמותו ככל הניתן;
:: (4) ביצוע העבודות והשימושים לא יסכל לאחר תום התקופה כאמור בפסקה (1) את ביצועה של תכנית שאושרה או תכנית שהוחלט להפקידה.
: (ב) נוכח שר הפנים, במקרים חריגים, כי קיים מיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית שלשם הקמתו נדרשים עבודות או שימושים זמניים שאם ביצועם יותנה באישורה של תכנית או קיומו של היתר, לפי העניין, לא יהיה ניתן לממש את המיזם במועד הדרוש, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי [[פרק ה׳]] או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם אף שאין תכנית מאושרת או שלא הופקדה תכנית לעניין אותו מיזם, ובלבד שיתקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
:: ((פורסמו [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מיתקני מערכת ההתרעה הארצית מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה), התשע״ו–2016]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשע״ו–2016]], <!-- [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשע״ט–2019]], --> [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה), התשע״ט–2019]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה), התש״ף–2020]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית ובעבור הקמת מבני השנאה ניידים לטעינת אוטובוסים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא לצורך ביצוע מחלף אתא צפון וסלילת הרכבת הקלה חיפה–נצרת) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה), התשפ״ג–2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשפ"ג-2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 2), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 3), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים למגורים ולצורכי ציבור ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל - חצרים) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה לקיבוץ נחל עוז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מבנים יבילים זמניים במרכז הלאומי לרפואה משפטית) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מרכיבי ביטחון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לעבודות הנדרשות לשיקום נזקים במתחם בית הזיקוק במפרץ חיפה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה זמנית לרכבי חירום למרכז הרפואי מעייני הישועה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת תחנת מדידה והפחתת לחץ בעבור חיבור תחנות כוח) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת תחנת מדידה והפחתת לחץ בעבור חיבור תחנות הכוח "דליה אנרגיה", "אי–פי–אם באר טוביה" ו"או–פי–סי מישור רותם") (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ו-2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה), התשפ"ו-2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה), התשפ"ו-2025]] , [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026]] ו[[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026]].))
: (ג) לדיון במועצה הארצית לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יוזמן ראש הרשות המקומית שבתחומה אמורות להתבצע העבודות כאמור באותם סעיפים קטנים, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את עמדתו בעניין.
: (ד) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים לפחות 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים; שר הפנים רשאי להורות, במקרים חריגים על קיצור המועד האמור לפרסום לפני תחילת העבודות או השימושים; הודעה על מתן צו כאמור תישלח למי שנדרש לפי חוק אישורו לביצוע העבודות או השימושים האמורים, לגורמים המנויים [[בסעיף 119ב(9)(א)]], ולרשות המקומית הנוגעת בדבר, 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים.
: (ה) ביצוע העבודות או השימושים לפי סעיף זה יהיה כפוף להוראות לפי חוק שעניינן תכן הבנייה.
@ 266ו. פטור לעניין עבודות או שימושים לצורך הקמת מתחם מגורים בעבור מי שפונו מביתם - הוראת שעה - חרבות ברזל (תיקון: תשפ"ד-5, תשפ"ה-3)
: (א) נוכח שר הפנים כי יש צורך בביצוע עבודות או שימושים לשם הקמת מתחם שישמש למגורים של מי שהתגוררו ביישוב באזור התחולה ופונו מביתם לפי החלטת הממשלה בדבר פינוי בשל המצב הביטחוני המיוחד (בסעיף זה - מתחם), רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע, בצו, בתקופה הקובעת, פטור מהיתר לפי [[פרק ה']] או פטור מתוכנית, לעבודות או לשימושים הנדרשים להקמת המתחם כאמור, והכול בכפוף להוראות כמפורט להלן וליתר הוראות סעיף זה:
:: (1) שטח המתחם לא יעלה על 500 דונם ומספר יחידות הדיור במתחם לא יעלה על 500;
:: (2) העבודות והשימושים יהיו למטרות מגורים, או לשימושים נלווים למגורים כפי שיפורטו בצו, ובכלל זה לצורכי ציבור, והכול ובלבד שהם ישמשו בעיקר ובמישרין את יחידות הדיור במתחם המגורים, ולמטרות אלה בלבד;
:: (3) העבודות ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית, בלבד, והכול כפי שייקבע בצו, ולעניין עבודות להקמת מיתקני תשתית מקומיים - גם בידי ספק מורשה כהגדרתו [[בחוק התקשורת]] או בידי בעל רישיון לפי כל דין להקמה או לאספקה של אותה תשתית;
:: (4) בצו ייקבעו תנאים לביצוע העבודות או השימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ותקופת ביצוע העבודות, וכן תיקבע תקופת תוקפו של הצו, ובלבד שתקופת תוקפו של צו הקובע פטור מתוכנית תיקבע בכפוף להוראות סעיף זה;
:: (5) השטח שלגביו יינתן הצו הוא מקרקעי ישראל או מקרקעין בבעלות רשות מקומית או שניתנה הסכמת בעל הזכויות בהם לביצוע העבודות והשימושים.
:: ((פורסמו [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (רוחמה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (רביבים) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025]] ו[[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (מלחמת התקומה) (ניר עוז) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025]].))
: (ב) לעניין צו כאמור בסעיף קטן (א) שנקבע בו פטור מתוכנית נוסף על הוראות סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור - את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו - תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב-20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו - צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית);
:: (2) לא יוקם במתחם יישוב חדש;
:: (3) הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור - יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית;
:: (4) הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]], או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה - תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים;
:: (5) בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח).
: (ג) ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים.
:: (1) התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור - את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו - תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב-20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו - צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית);
:: (2) לא יוקם במתחם יישוב חדש;
:: (3) הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור - יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית;
:: (4) הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]], או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה - תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים;
:: (5) בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח).
: (ג) ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים.
: (ד) על צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 266ה(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים.
: (ה)(1) ביצוען של עבודות לפי צו לפי סעיף זה יחל עד תום התקופה שנקבעה בצו, שלא תעלה על שישה חודשים מיום מתן הצו; שר הפנים רשאי לדחות את המועד האמור בחודשיים לכל היותר.
:: (2) לעניין סעיף קטן זה יראו ביצוע בפועל של חלק משמעותי מעבודות התשתית בשטח המתחם כתחילת ביצוע העבודות; לא הוחל בביצוע העבודות בתוך התקופה האמורה, לרבות תקופת ההארכה, לא יפקע תוקפו של הצו, אולם הצו יובא לדיון חוזר במועצה הארצית.
: (ו) נקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) פטור מתוכנית, יפקע תוקפו של הצו לעניין פטור כאמור בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) לא הוגשה תוכנית הכוללת הוראות להסדרת העבודות כפי שנקבעו בצו (בסעיף קטן זה - התוכנית), למוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתוך שנתיים ממועד תחילתו של הצו; לעניין זה, הוגשה תוכנית ונדחתה על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה;
:: (2) לא התקבלה החלטה על אישור התוכנית, בתוך שלוש שנים וחצי ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה;
:: (3) התוכנית לא נכנסה לתוקף בתוך חמש שנים ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בפסקה זו בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה;
:: (4) התוכנית נכנסה לתוקף.
: (ז) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ו), התקבלה החלטה על אישור תוכנית המסדירה חלק מהעבודות והשימושים שנקבעו בצו, יפקע תוקפו של הצו לעניין החלק שהתוכנית לא הסדירה.
: (ח) פקע תוקפו של הצו לפי סעיף קטן (ו)(1) עד (3) או לפי סעיף קטן (ז), לפי העניין, יהיה אחראי מי שביצע את העבודות לפי הצו, להשיב את המצב לקדמותו, ככל האפשר, ורשאי שר הפנים לקבוע בצו גורם אחר שיהיה אחראי להשבת המצב לקדמותו כאמור.
: (ט) מספר הצווים להקמת מתחם שלגביהם שטח המתחם אינו תואם תוכנית שאושרה או תוכנית שהוחלט על הפקדתה, לא יעלה על 12; שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להגדיל את מספר הצווים כאמור; צווים להקמת מתחם ביישוב שתושביו פונו לא יבואו במניין לפי סעיף קטן זה.
: (י) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי אזור נוסף שאינו אזור התחולה אם התקיימו לגבי אותו אזור התנאים למתן צו הקבועים ברישה של סעיף קטן (א).
: (יא) בסעיף זה -
::- "אזור התחולה" - מקום, או יישוב שנמצא כולו או חלקו, בטווח של 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;
::- "מיתקן תשתית מקומי" - אחד או יותר מאלה:
::: (1) מיתקן להספקה, לאגירה, לחלוקה ולהשנאה של חשמל;
::: (2) מיתקן פוטו-וולטאי ומיתקן לאגירת אנרגיה;
::: (3) מיתקן להספקה, לחלוקה או לאגירה של מים, ביוב, פסולת או גז, או לטיפול בהם;
::: (4) מיתקן המשמש או מיועד לשמש להספקת שירות בזק כהגדרתו [[בחוק התקשורת]] או להספקת שידורים כהגדרתם [[בסעיף 13ב לחוק האמור]];
::- "המצב הביטחוני המיוחד" - המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);
::- "צורכי ציבור" - שטח ציבורי פתוח, דרך, מבנה לצורכי חינוך, רווחה או דת ותרבות, מוסד קהילתי, מיתקן תשתית מקומי, מרפאה או צורך ציבורי אחר הנדרש למתחם המגורים בלבד;
::- "שטח המיועד לבינוי" - שטח שניתן להקים בו מבנים לפי תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת וכן שטח המיועד בתוכנית כאמור לשטח ציבורי פתוח, שטח פרטי פתוח ושטחי נופש ופנאי המהווים חלק מיישוב;
::- "שטח צמוד ליישוב" - שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד לבינוי, למעט שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד למבנה בודד או למבנים בודדים שלא נמצאים בהמשך רציף לשטח המיועד לבינוי;
::- "התקופה הקובעת" - תקופה של שנתיים מיום תחילתו של [[25:3674214|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 150 והוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023]] (((ביום 10.12.2023))).
@ 267. בניה לפי מיפרטים (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, למדינה כולה או לכל חלק ממנה, מיפרטים לסוגים של בנינים; נקבעו המיפרטים, מי שמבקש היתר בניה לפי המיפרט יהיה פטור מלמסור לועדה המקומית פרטים על הבניה במידה שהם נקבעו במיפרט ואין סתירה ביניהם לבין כל תכנית החלה על המקום.
@ 268. תקנות סדרי דין
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה ובין השאר גם הוראות בדבר מתן צווים על פי המבקש בלבד; הוראה זו אינה גורעת מסמכותו של שר המשפטים לפי חיקוק אחר.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל״ז–1976]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ״ג–1982]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס״ט–2008]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש״ע–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010]].))
@ 269. אצילת סמכויות (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, אולם מי שרואה את עצמו נפגע על ידי פעולה שנעשתה לגביו בלבד, מכוח אצילת סמכות כאמור, רשאי לערור לפני שר הפנים.
== פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר ==
@ 269א. הגדרות (תיקון: תשכ״ז)
: [[בפרק זה]] –
:– ”תכנית ממלכתית” – תכנית שאושרה על ידי אגף התכנון של משרד הפנים, או על ידי ועדת תיאום של אגפי התכנון של משרדי הפנים והשיכון, לפני תחילתו של חוק זה, והודעה על הפקדתה במשרדים האמורים פורסמה ברשומות על ידי שר הפנים ושר השיכון תוך חדשיים מיום תחילתו של [[6:209778|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז-1966]].
@ 270. ביטול (תיקון: תשמ״א–8)
: פקודת בנין ערים, 1936 (((להלן – ”הפקודה”))) – בטלה.
@ 271. שטח תכנון במרחב תכנון
: שטח תכנון עיר שהוכרז עליו לפי סעיף 10 לפקודה ושהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כמרחב תכנון מקומי שהוכרז עליו לפי [[סעיפים 13]] [[ו־14 לחוק זה]]; שטח תכנון גלילי שהוכרז כאמור – רואים אותו כמרחב תכנון מקומי [[שסעיף 12 לחוק זה]] חל עליו.
@ 272. ענינים תלויים ועומדים
: ענין שערב תחילתו של חוק זה היה תלוי ועומד לפני ועדה מקומית או ועדה מחוזית לפי הפקודה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כתלוי ועומד לפני הועדה המקומית או הועדה המחוזית לפי חוק זה, הכל לפי הענין.
@ 273. אישור תקנות ותכניות קיימות (תיקון: תשל״ו)
: רואים כתקנות, כתכנית מיתאר מקומית או כתכנית מפורטת שהותקנו או שאושרו לפי חוק זה, הכל לפי הענין, חוקי עזר, תקנות, תכניות מיתאר ותכניות בנין ערים מפורטות, שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה מכוח הפקודה, ואין נפקא מינה אם המדובר בתקנות בנות פועל תחיקתי או באחרות.
@ 274. אישרור
: תכניות מיתאר ותכניות מפורטות שנקבעו בהן הוראות שאי אפשר היה לקבוע לפי הפקודה, אך אפשר היה לקבוע אותן אילו בשעה שנקבעו היה חוק זה בתקפו – רואים אותן כאילו נקבעו ביום תחילת חוק זה, ויעמדו בתקפן במשך שלוש שנים מתחילת חוק זה, אם לא יבוטלו או ישונו לפני כן מכוח חוק זה.
@ 275. המשך בהליכים
: (א) כל הליך שהיה ערב תחילתו של חוק זה תלוי ועומד בפני מוסד תכנון, ימשיכו לטפל בו מיום תחילת חוק זה לפי חוק זה.
: (ב) שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מביטול הפקודה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח רציפות התכנון והפיקוח על הבניה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי מוסד תכנון מכוח סמכותו באותו ענין לפי חוק זה.
@ 276. ביטול ושינוי תחומי מחוז ושטחי תכנון עיר לפני תחילת החוק
: במידה שביטול מחוז או שטח תכנון עיר כאמור בפקודה, או שינוי גבולותיהם, לפני תחילתו של חוק זה, לא פגעו בתקפם של תכניות בנין ערים, תקנות, חוקי עזר וצווים, שהותקנו לפי הפקודה לאותו מחוז או שטח בנין ערים והם נשארו בתקפם באותו תחום, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד לביטולם או שינוים על ידי חוק עזר, תקנה, צו או תכנית בנין ערים מכוח הפקודה – הם יוסיפו לעמוד בתקפם עד שיבוטלו או ישונו מכוח הסמכויות לפי חוק זה.
@ 277. הפסקת שימוש חורג
: הוראות [[פרק י׳]] יחולו, מיום תחילתו של חוק זה, גם לגבי תכנית בנין ערים לפי הפקודה שנשארה בתקפה מכוח חוק זה; אולם שימוש חורג שהיה קיים ביום 24.3.1938 ושהמשיכו בו, מכוח התנאי המגביל לסעיף 11(ג) לפקודה, עד יום תחילתו של חוק זה, מותר להמשיך בו גם לאחר מכן, עד שיחול שינוי בבעלות או בהחזקה של הקרקע או הבנין.
@ 277א. התנגדות לתכנית ממלכתית (תיקון: תשכ״ז)
: ועדה מקומית שמרחב תכנונה כלול, כולו או מקצתו, בתחומה של תכנית ממלכתית או גובל תחום של תכנית כאמור, רשאית, תוך חדשיים מהמועד שבו פורסמה ברשומות הודעה על הפקדתה של התכנית כאמור [[בסעיף 269א]], להגיש לשרי הפנים והשיכון התנגדות לה; אך אין בהגשת התנגדות כדי לעכב את ביצוען של פעולות מטעם המדינה הטעונות היתר לפי [[פרק ה׳]].
@ 277ב. זכות עיון (תיקון: תשכ״ז)
: תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תהא פתוחה לעיון לכל מעונין במקום הפקדתה וללא תשלום.
@ 277ג. סמכויות השרים (תיקון: תשכ״ז)
: שרי הפנים והשיכון, בבואם להכריע בהתנגדות לפי [[סעיף 277א]], רשאים לאשר את התכנית, עם שינויים או בלי שינויים, או לבטל את התכנית.
@ 277ד. עריכה מחדש של תכנית ממלכתית (תיקון: תשכ״ז)
: תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תיערך בהתאם לתקנות לפי חוק זה בדבר עריכתן של תכניות, ושר הפנים יורה על עריכתה כתכנית מפורטת, או כתכנית מתאר, לפי הענין; אך לא יעשה כן כל עוד לא עברה התקופה להגשת התנגדות לפי [[סעיף 277א]], או כל עוד לא הוכרע בהתנגדות שהוגשה.
@ 277ה. אישור התכנית (תיקון: תשכ״ז)
: תכנית ששר הפנים, או מי שהסמיך לכך, אישר שנערכה כאמור [[בסעיף 277ד]], יראו אותה כתכנית שאושרה לפי [[פרק ג׳]]; אולם לא יהא עוד ערר עליה לפי [[אותו פרק]].
@ 277ו. פטור מהיתר (תיקון: תשכ״ז)
: על אף האמור בחוק זה, כל עבודה או שימוש מטעם המדינה בקרקע או בבנין על פי תכנית ממלכתית, שהוחל בביצועה לפני תום שנתיים מיום תחילתו של [[6:209778|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז–1966]] – פטורים מהיתר לפי [[פרק ה׳]] החל מיום תחילתו של חוק זה.
@ 277ז. דרכים (תיקון: תשכ״ז)
: התווייתה, סלילתה או סגירתה של דרך [[שפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943]], הוחלה עליה לפני תחילתו של חוק זה, מכוח צו לפי [[סעיף 3 לאותה פקודה]], לא יהיו טעונות היתר על אף האמור בחוק זה; הוראות צו כאמור שאושרו על ידי שר הפנים ושר העבודה יראו אותן כתכנית מתאר מחוזית שאושרה על פי [[פרק ג׳]].
@ 278. פרשנות
: הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על [[חוק הפרשנות|פקודת הפרשנות]] ולא לגרוע ממנה.
@ 279. תחילה
: תחילתו של חוק זה היא בתום ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.
@ 280. פרסום
: על אף האמור [[בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, תש״ט–1949]], יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש מיום קבלתו בכנסת.
== התוספת הראשונה ==
==== ((([[סעיף 156(א)]]))) ====
@ 1. הועדה (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->)
: תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים ([[בתוספת זו]] – הועדה).
@ 2. הרכב הועדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ג–2, תשס״ט–4, תשע״ה, תשפ"ד-6)
: (א) ואלה יהיו חברי הועדה:
:: (1) שני נציגים של שר הפנים;
:: (2) שני נציגים של שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
:: (2א) שני נציגים של שר החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (3) נציג שר השיכון;
:: (4) נציג שר הבטחון;
:: (5) נציג המוסדות המיישבים שימנה שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
:: (6) נציג המועצה הארצית שימנה שר הפנים לפי המלצתה;
:: (7) שני נציגי הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים;
:: (8) שני נציגי החקלאים שימנה שר הפנים;
:: (9) נציג רשות מקרקעי ישראל;
:: (10) נציג השר לאיכות הסביבה;
:: (11) חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
::: (א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
::: חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
:: (12) נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה” – הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002]];
:: (13) נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות.
: (ב) תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור - אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
@ 3. יושב ראש הועדה (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים ימנה אחד מנציגיו בועדה להיות יושב ראש בה.
@ 4. הנוהל
: הועדה תקבע בעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, לרבות המנין החוקי שלה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או בהחלטת המועצה הארצית.
@ 5. הכרזה על קרקע חקלאית (תיקון: תשע״ד–2)
: המועצה הארצית רשאית, לאחר שהתייעצה עם הוועדה, להכריז ברשומות כי קרקע פלונית תהא קרקע חקלאית לענין חוק זה (להלן – קרקע חקלאית).
@ 6. הגבלת אישור תכנית (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשפ"ג-5)
: (א) בכפוף להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 9]], לא תאושר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, אלא אם כן מתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) התכנית אושרה על ידי הועדה או שהיא מקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר שאושרה על ידי הועדה;
:: (1א) התכנית חלה על שטח שהוועדה, או המועצה הארצית או ועדת משנה שלה בהתאם להוראות פסקה (2), אישרה לגביו תכנית המייעדת אותו למטרה אחרת שאינה מטרה חקלאית או שטחים פתוחים;
:: (2) התכנית אושרה על ידי המועצה הארצית או ועדת משנה שלה, ובלבד שאישור התכנית כאמור נדרש לפי הוראות תכנית מיתאר ארצית או מחוזית, וצוין במפורש בהחלטת המועצה או ועדת המשנה שלה, לפי הענין, כי האישור ניתן גם לצורך [[תוספת זו]];
:: (3) התוכנית היא למיתקן אגרו-וולטאי והיא כוללת הוראות לשמירת הקרקע החקלאית והשימוש החקלאי בה, אלא אם כן נקבע בתוכנית מיתאר ארצית למיתקנים אגרו-וולטאיים כי סוגי תוכניות שיאושרו לפיה יהיו טעונים את אישור הוועדה.
: (ב) בסעיף זה, ”תכנית מיתאר מחוזית” – לרבות תכנית מיתאר מחוזית שהופקדה וטרם אושרה.
@ 7. הגבלות בשימוש בקרקע לא חקלאית (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: (א) לא יינתן על ידי מוסד תכנון היתר לבניה או לשימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית אלא בהתאם לתכנית שנתמלאו בה הדרישות של [[$ תוספת זו|סעיף 6]] או אם הסכימה לכך הועדה.
: (ב) ”מטרה לא חקלאית”, בסעיף זה – בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים.
: (ג) שימוש חורג בקרקע חקלאית טעון אישור הועדה המחוזית ובקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים – גם אישור הוועדה.
@ 8. הגבלות על קביעת מפעלים
: היתה קביעת מקומם של מפעלים, מוסדות או מיתקנים באזור שנקבע בתכנית כאזור חקלאי, או בכל מקום אחר שתכנית אינה חלה בו, טעונה היתר או הסכמה לפי חוק זה, לא יינתן ההיתר או ההסכמה אלא בהסכמת הועדה; הוראה זו אינה חלה על מיתקני מים, ביוב, ניקוז וחשמל.
@ 9. תכנית הטעונה אישור הועדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ו–2, תשפ"ד-6)
: (א) החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית, כהגדרתה [[$ תוספת זו|בסעיף 6(ב)]], למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, ולא מתקיים בתכנית אף תנאי מהתנאים המפורטים [[$ תוספת זו|בסעיף 6(א)]], יעבירה מוסד התכנון לועדה.
: (ב) ועדת משנה בת שישה חברים ובהם יושב ראש הועדה, נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר ונציג השר לאיכות הסביבה תחליט, תוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית, אם התכנית טעונה אישור הועדה, ותודיע על כך למוסד התכנון.
: (ג) לא החליטה ועדת המשנה תוך המועד האמור, לא תהיה התכנית טעונה אישור הועדה.
: (ד) החליטה ועדת המשנה כי התכנית טעונה אישור הועדה, תחליט הועדה תוך ששים ימים מיום שהתקבלה ההחלטה כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ה) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), מוסד התכנון או מגיש התכנית רשאים לבקש את החלטת הועדה לפני שתופקד התכנית.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר או להסכמה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 7(א)]] [[$ תוספת זו|ו־8]].
: (ז) הועדה תודיע למוסד התכנון על אישור או הסכמה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 6]], [[$ תוספת זו|7]] [[$ תוספת זו|או 8]], או על סירובה לתת אותם.
@ 9. מתן הודעה לועדה המחוזית
: הועדה תודיע לועדה המחוזית תוך שלושה חדשים על אישור או הסכמה לפי [[סעיפים 6]], [[7]] [[או 8]] או על סירובה לתת אותם.
@ 10. בדיקת תכניות קיימות
: הועדה תבדוק את התכניות החלות על קרקע חקלאית שאושרו לפני שהוכרזה כקרקע חקלאית, במידה שלא נעשו באותה קרקע, אגב ביצוע התכנית, עבודות בניה או עבודות אחרות שניתן עליהן היתר לפי החוק, ורשאית היא ליזום התליית תכנית כאמור, שינויה או ביטולה.
@ 11. הגבלת השימוש בסמכויות הועדה (תיקון: תשנ״ה–4)
: לא תשתמש הועדה בסמכות לפי חוק זה, אלא במידה שהדבר דרוש לשם שמירה על הייעוד של הקרקע החקלאית וניצולה החקלאי ושמירה על שטחים פתוחים.
@ 11א. תכנית לדרכים (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4)
: על אף האמור [[$ תוספת זו|בסעיף 6]], לא תימנע הועדה מלאשר תכניות לדרכים שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מתאר אחרת או בתכנית מפורטת הנגזרות ממנה, אך רשאית היא, תוך ששים ימים מיום שהוגשה לה תכנית לאישור, להתנות את אישורה בשינוי התוואי עד כדי 750 מטרים לכל צד מציר הדרך בתכנית, אם הדבר נחוץ לשמירה על הקרקע החקלאית, ובלבד שאין בכך שינוי מהותי בתכנית; לא עשתה כן תוך ששים ימים כאמור – יראו את התכנית שהוגשה כמאושרת על־ידי הועדה.
@ 12. ועדת ערר (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) המועצה הארצית תמנה מבין חבריה ועדת ערר של חמישה לענין [[תוספת זו]].
: (ב) הרואה את עצמו נפגע על־ידי סירוב הועדה לתת אישור לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 6]], [[$ תוספת זו|9]], [[$ תוספת זו|11א]] [[$ תוספת זו|או 16]] או לתת את הסכמתה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 7]] [[$ תוספת זו|או 8]], רשאי לערור על הסירוב לפני ועדת הערר לפי סעיף קטן (א).
: (ג) לא החליטה הועדה כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 9(ד)]], רשאי מי שרואה את עצמו נפגע על ידי כך להביא את הענין במישרין בפני ועדת הערר, לפי סעיף קטן (א), אשר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום שהוגש הערר.
: (ד) לועדת הערר לפי סעיף קטן (א), יהיו לענין סעיף זה כל הסמכויות של הועדה לפי [[התוספת הזאת]].
: (ה) אין אחרי החלטה ועדת הערר לפי סעיף קטן (א) ולא כלום.
@ 13. סדרי הדין בועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין של ועדת הערר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12(א)]].
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968]].))
@ 14. דין המדינה (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) [[$ תוספת זו|סעיף 7]] יחול גם על המדינה, אולם בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בערר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12]] כשהעורר הוא אחד ממוסדות המדינה, תכריע הממשלה, אחרי התייעצות עם המועצה הארצית, במקום ועדת הערר, לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12(א)]].
: (ב) בערר על החלטת הועדה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 11א]], כאשר העורר הוא אחד ממוסדות המדינה, יידון הערר בפני ועדת הערר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12(א)]] ויחולו הוראות [[$ תוספת זו|סעיף 12]].
@ 15. שמירת דינים וסמכויות אחרות
: הוראות [[תוספת זו]] אינן גורעות מהגבלות על הבניה או על השימוש בקרקע שבחוק זה ושבכל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור על־ידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי החוק.
@ 16. הוראות מעבר
: תוך תקופה של שנתיים מיום תחילת חוק זה לא ייקבע ייעודה של קרקע שטרם נקבע לה ייעוד, ולא ישונה ייעודה החקלאי של קרקע שנקבע בתכנית מאושרת, אלא באישור הועדה.
== תוספת שניה (תיקון: תשס״ד–3<!--החלפה-->) ==
==== ((([[סעיף 156(ב)]]))) ====
@ 1. הגדרות (תיקון: תשס״ח–2, תשס״ח–6)
: [[בתוספת זו]] –
:- "המועד הקובע” –
:: (1) לעניין הים התיכון – יום תחילתו של [[16:300986|תיקון 69]];
:: (2) לעניין ים סוף – יום תחילתו של [[17:300111|חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס״ח–2007]];
:: (3) לעניין ים כנרת – יום פרסומו של [[חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס״ח–2008]];
:- ”קו החוף” ו”תחום חוף הים” – כהגדרתם [[בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004]];
:- ”תיקון 69” - חוק זה כנוסחו לפי [[סעיף 21 לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004]].
@ 2. הועדה לשמירת הסביבה החופית
: תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן [[בתוספת זו]] – הועדה).
@ 3. הרכב הועדה (תיקון: תשס״ט–4, תשע״ה, תשע״ח, תשפ"ד-6)
: (א) ואלה יהיו חברי הועדה:
:: (1) נציג שימנה שר הפנים, בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) שני נציגים שימנה השר לאיכות הסביבה, מבין עובדי משרדו, בעלי הכשרה בעניני תכנון או תכנון ימי;
:: (3) נציג שימנה שר התחבורה, בעל הכשרה בענינים ימיים;
:: (4) נציג שימנה שר הביטחון;
:: (5) נציג שימנה שר התיירות;
:: (6) נציג שימנה שר התשתיות הלאומיות;
:: (7) נציג שימנה שר הבינוי והשיכון;
:: (8) נציג שימנה שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
:: (8א) נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (9) נציג בעל הכשרה מקצועית בעניני שמירת טבע, שתמנה רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים]];
:: (10) נציג שהוא אדריכל שאינו עובד המדינה והרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה;
:: (11) שלושה נציגי רשויות מקומיות שימנה שר הפנים;
:: (12) נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה, המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002]], שימנה שר הפנים על פי המלצה שיגישו לו גופים אלה;
:: (13) שני נציגים שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, שהם בעלי מומחיות בתחום השמירה על הסביבה החופית;
:: (14) נציג שימנה שר הפנים בהתייעצות עם שר התחבורה שהוא בעל מומחיות בתחום התחבורה הימית.
: (ב) תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה קטנה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) לדיוני הועדה יוזמן, דרך קבע, נציג רשות מקרקעי ישראל ותהיה לו דעה מייעצת.
@ 4. סייג לאישור תכנית, היתר לשימוש חורג והקלה (תיקון: תשס״ח–2, תשס״ח–6, תשע״ו–7, תשע״ח–13)
: (א) לא תופקד ולא תאושר תכנית החלה בתחום הסביבה החופית או חלק ממנה, אלא לאחר קבלת אישור הועדה, או אם היא תכנית מפורטת המקיימת את כל ההוראות של תכנית מיתאר מקומית שואשרה בידי הועדה.
: (ב) לא יינתן היתר לשימוש חורג בתחום הסביבה החופית, אלא באישור הועדה.
: (ג) לא יינתן היתר להקלה בתחום חוף הים, ולא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית שאינו כלול בתחום חוף הים מתכנית שאושרה לאחר המועד הקובע, אלא באישור הועדה.
: (ד) לא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית לרבות תחום חוף הים מתכנית שאושרה לפני המועד הקובע, אלא באישור הועדה.
: (ה) הועדה רשאית לקבוע כי הצורך בקבלת אישור כאמור לא יחול על תכנית מסוימת או סוגי תכניות או היתרים בתחום הסביבה החופית או על חלק מתחומי תכניות אלה, שאין בביצועם כדי להוות שינוי מהותי של המצב התכנוני המאושר או לגרום להשפעה ניכרת על הסביבה החופית; קביעה כאמור, יכול שתחול על סוגי תכניות או על אזורים מסוימים, ויכול שתהיה מותנית בהגבלות כפי שתקבע הועדה.
: (ו) (((פקע).))
@ 5. סייג למתן היתרים
: מוסד תכנון לא ייתן היתר לבניה, לשימוש או לפעולה אחרת הטעונה היתר לפי חוק זה לגבי תחום הסביבה החופית, אלא בהתאם לתכנית או להיתר שהתמלאו בהם דרישות [[$ תוספת זו|סעיף 4]], או בהתאם לתכנית שעומדת בהוראות [[$ תוספת זו|סעיף 11]].
@ 6. תכנית הטעונה אישור הועדה (תיקון: תשע״ה, תשפ"ו)
: (א) ועדת משנה בת חמישה חברים מבין חברי הועדה (להלן – ועדת המשנה), תחליט, בתוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית מאת מוסד התכנון שהגישה לועדה, אם התכנית טעונה אישורה של הועדה ותודיע על כך לכל חברי הועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התכנית לועדה.
: (ב) הרכב ועדת המשנה:
:: (1) אחד מנציגי שר הפנים והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג השר לאיכות הסביבה;
:: (3) אחד מנציגי הרשויות המקומיות כפי שיקבע שר הפנים;
:: (4) נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה;
:: (5) נציג לפי [[סעיף 3(א)(10) לתוספת זו]].
: (ב1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 3(א)(1)]] רשאי להחליט, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התוכנית מאת מוסד התכנון שהגיש אותה לוועדה, כי תוכנית טעונה אישור של הוועדה, בשים לב לאופייה של התוכנית, מורכבותה ומידת השפעתה על הסביבה החופית; החליט יושב ראש הוועדה כאמור, יחולו הוראות אלה:
::: (א) יושב ראש הוועדה יודיע על כך לכל חברי הוועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התוכנית לוועדה, 14 ימים לפחות לפני מועד הישיבה של הוועדה;
::: (ב) ועדת המשנה לא תדון ולא תחליט בעניינה של התוכנית האמורה.
:: (2) החליט יושב ראש הוועדה להעביר את התוכנית לוועדת המשנה או שלא החליט יושב ראש הוועדה כאמור בפסקה (1) בתוך התקופה האמורה באותה פסקה תועבר התוכנית לוועדת המשנה.
: (ג) לא החליטה ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום החלטת יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(2), ואם לא קיבל החלטה כאמור - מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ב1)(2), יראו את התכנית כטעונה אישורה של הועדה.
: (ד) החליטה ועדת המשנה לפי סעיף קטן (א) או החליט יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(1) כי התכנית טעונה אישור הועדה, תדון הועדה בנוגע לתכנית, בתוך 90 ימים מקבלת ההחלטה.
: (ה) לא דנה הועדה בתכנית בתוך 90 הימים, כאמור בסעיף קטן (ד), תועבר התכנית להכרעת המועצה הארצית, והיא תקבל החלטה בענין בתוך 120 ימים מיום שהועברה התכנית להכרעתה.
: (ו) חלק חבר הועדה על החלטת ועדת המשנה, רשאי הוא בתוך 15 ימים לאחר שהחלטת ועדת המשנה הומצאה לו, לבקש כי הנושא יועבר להכרעתה הסופית של הועדה; הוגשה בקשה כאמור, תועבר ההחלטה להכרעתה הסופית של הועדה.
: (ז) הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4]].
@ 7. סמכויות הועדה (תיקון: תשפ"ו)
: (א) הועדה תפעיל את סמכויותיה תוך שתיתן את דעתה לצורך בשמירה על הסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ולשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבה, במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים, לרבות שיקולי תשתית.
: (ב) לא תאשר הועדה לשמירת הסביבה החופית, תכנית או היתר הטעונים אישורה בתחום חוף הים, אלא לאחר שבחנה את ההצדקה באישורם אל מול ההכרה בערך של השמירה וצמצום הפגיעה בסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ובערך של שמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת, ובאופן שלא יהיה בו כדי לגרום לפגיעה במידה העולה על הנדרש בזכות הציבור למעבר חופשי לאורך תחום חוף הים ותקבע, ככל הנדרש וככל האפשר, את האמצעים הנדרשים כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה חופית וכדי לשקם את הפגיעה בסביבה החופית, אם תיגרם פגיעה כאמור.
: (ג) הועדה תפעיל את שיקול דעתה בהתאם לסעיפים קטנים (א) ו-(ב) תוך אבחנה בין שטחים בנויים לשטחים פתוחים ומתוך דגש על שמירת השטחים הפתוחים בתחום הסביבה החופית.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם על ועדת המשנה בהתאם [[$ תוספת זו|לסעיף 6]].
@ 8. ערר
: הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הועדה לשמירת הסביבה החופית לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 4]] [[$ תוספת זו|או 5]], או חבר הועדה, רשאים לערור עליה לפני המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה להם הודעה על ההחלטה.
@ 9. סמכויות המועצה הארצית בערר
: (א) המועצה הארצית רשאית לקבל את הערר, כולו או חלקו או לדחות את הערר או להחזיר את הענין לועדה לדיון מחדש.
: (ב) המועצה הארצית תדון בערר בהתאם לסמכות הועדה כפי הקבוע [[בסעיף 7 לתוספת]].
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969]].))
@ 10. שמירת דינים וסמכויות
: הוראות [[תוספת זו]] אינן גורעות מהגבלות על בניה או שימוש בקרקע על פי חוק זה ועל פי כל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור בידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי חוק התכנון והבניה.
@ 11. הוראת מעבר (תיקון: תשס״ח–2, תשס״ח–6)
: אין בהוראות [[תוספת זו]] כדי לפגוע בתכנית שהיא בת תוקף ערב המועד הקובע, וכל עוד התכנית בת תוקף או בתכנית מפורטת המקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר מקומית שהיא בת תוקף כאמור.
@ 12. סייג לתחולה (תיקון: תשס״ח–6)
: (א) הוראות [[תוספת זו]] לא יחולו על תחומם של אתרים כמפורט להלן בסביבה החופית של ים כנרת שבהם נמצאים מיתקנים להפקת מים, אגירתם, הובלתם, הטייתם, החדרתם לתת־הקרקע, הספקתם, מדידתם, ויסותם וניטורם:
:: (1) אתר ספיר;
:: (2) אתר פוליה;
:: (3) מכון טבריה;
:: (4) מוצא הכנרת – סכר דגניה;
:: (5) כניסת הירמוך;
:: (6) תחנת עמק הירדן.
: (ב) שר התשתיות הלאומיות יקבע בתקנות את גבולות תחומיהם של האתרים המפורטים בסעיף קטן (א), ובלבד שתחומי האתרים כאמור לא יעלה על התחום המזערי החיוני הנחוץ להפעלתם.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הכרזה על גבולות תחומיהם של אתרים בסביבה החופית של ים כנרת), התשע״ג–2013]].))
@ 13. אי-תחולה על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות (תיקון: תשפ"ג-5)
: הוראות [[תוספת זו]] לא יחולו על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)]], ובלבד שבהחלטת המועצה הארצית כאשר היא דנה בהערות לתוכנית מיתאר ארצית מפורטת החלה בתחום הסביבה החופית צוין במפורש כי החלטתה ניתנה גם לעניין [[תוספת זו]].
== תוספת שלישית (תיקון: תשמ״א–8) ==
==== ((([[סעיף 196א]]))) ====
@ 1. פרשנות (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח–2, תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תשע״ז, תשע״ח–12, תשפ"ב-14, תשפ"ד)
: (א) [[בתוספת זו]] –
::- ”השבחה” – עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג;
::- ”חכירה לדורות” – כמשמעותה [[בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]];
::- ”מימוש זכויות”, במקרקעין – אחת מאלה:
::: (1) קבלת היתר לפי חוק זה לבניה או לשימוש בהם שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל היטל השבחה;
::: (2) התחלת השימוש בהם בפועל כפי שהותר לראשונה עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל השבחה ואולם לא יראו בהתחלת שימוש מכוח אישור לשינוי שימוש לפי [[סעיף 145ה]] כמימוש זכויות;
::: (3) העברתם או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו או העברה על פי פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, העברה של זכויות במקרקעין בין בני זוג אגב פירוד, בין שהיא בין בני הזוג ובין שהיא מהם לילדיהם; ואולם לא יראו כמימוש זכויות רישום בפנקסי המקרקעין של זכויות במקרקעין אשר המחזיק בהם בפועל לפני יום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981), היה בעלם כהגדרתו [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961]]; בפסקה זו, "פירוד" - כל אחת מאלה:
:::: (א) התרת נישואין כהגדרתה [[בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973]];
:::: (ב) קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית המשפט או בית הדין על פי בקשה לפי [[סעיף 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973]], או קביעת הסדר אחר בידי בית המשפט או בית הדין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה להעברת זכויות במקרקעין ביניהם;
::- ”קרוב” – בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן זוג, אח ובני זוגם;
::- ”שומה סופית” – שומה שאין עוד זכות לשומה חוזרת או לערעור עליה;
::- ”שמאי מקרקעין” – כמשמעותו [[בחוק שמאי מקרקעין]];
::- ”תכנית” – תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת ולמעט תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]] לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.
: (ב) (((בוטל).))
@ 2. חבות בהיטל השבחה (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג–4)
: (א) חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור [[בתוספת זו]] (להלן – היטל); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל; היטל בעקבות אישור תכנית יחול על מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או הגובלים עמו בלבד.
: (ב) שילם חוכר לדורות את ההיטל, יהיה זכאי כלפי בעל המקרקעין לשיפוי בסכום ההפרש בין מה ששילם לבין הסכום שהיה עליו לשלם אילו היה ההיטל חל על השבחת החכירה לדורות בלבד; בקביעת סכום השיפוי תבוא בחשבון הזכות של החוכר לדורות להארכת החכירה, ואולם אם החכירה לא הוארכה מסיבה כלשהי, זכאי החוכר לדורות כלפי בעל המקרקעין לקבל את הסכום שנוכה לו מהשיפוי עקב הזכות להארכת החכירה, כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה ממועד תשלומו ועד למועד השיפוי בפועל.
: (ג) היה המחכיר זכאי, לפי הסכם, לתבוע מן החוכר תשלום עבור ניצול ההשבחה, יהיה החוכר זכאי לנכות את סכום ההיטל מכל תשלום שעליו לשלם למחכיר כאמור.
@ 3. שיעור ההיטל
: שיעור ההיטל הוא מחצית ההשבחה.
@ 3א. שיעור ההיטל בתכנית פינוי ובינוי (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) על אף האמור [[$ תוספת זאת|בסעיף 3]], החל מהמועד הקובע, שיעור ההיטל שיחול במקרקעין למגורים בשל אישורה של תכנית פינוי ובינוי (בסעיף זה - היטל בתכנית פינוי ובינוי) הוא רבע ההשבחה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) רשות מקומית רשאית, עד למועד הקובע, לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים שגבולותיהם ייקבעו בהחלטה, ולקבוע כי תחול באזור מסוים חובת תשלום היטל בתכנית פינוי ובינוי ששיעורו מחצית או רבע ההשבחה או שלא תחול בו חובת תשלום היטל כאמור, והכול בהתחשב, בין היתר, בשיקולים הנוגעים לערכי הקרקע, לצפיפות יחידות הדיור הקיימת והצפויה ולצורכי הפיתוח באותו אזור וכן שיקולים נוספים שיפורטו בהחלטה; קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד קביעתה ועד תום חמש שנים מהמועד הקובע;
:: (2) בתום כל חמש שנים מהמועד הקובע (בסעיף זה - מועד הקביעה מחדש) רשאית רשות מקומית לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים ולקבוע שיעורי היטל כאמור בפסקה (1); קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד הקביעה מחדש ועד תום חמש שנים ממועד זה.
: (ג) רשות מקומית תפרסם הודעה על כוונתה לקבל החלטה לפי סעיף קטן (ב) 30 ימים לפחות לפני קבלת החלטה כאמור.
: (ד) הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב) וכן הודעה לפי סעיף קטן (ג), יפורסמו ברשומות ובעיתון.
: (ה) בסעיף זה -
::- "אזור" - שטח שגודלו לא יפחת מ-30 דונם;
::- "המועד הקובע" - יום ל' בניסן התשפ"ב (1 במאי 2022);
::- "תכנית פינוי ובינוי" - תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו [[בסעיף 62א(א2)]];
::- "תכנית שהוגשה" - לפי הוראות [[סעיף 83א1]].
@ 4. שומת ההשבחה (תיקון: תשמ״ח–2, תשע״ח–12, תשפ"ב-7, תשפ"ב-14, תשפ"ד-3, תשפ"ד-9)
: על שומת ההשבחה יחולו הוראות אלה:
: (1) ההשבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין בסמוך לאחר אישור התכנית, התרת השימוש החורג או מתן ההקלה; אולם רשאית הועדה המקומית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור תכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה (להלן – דחיית השומה עד למימוש הזכויות);
: (2) החליטה הועדה המקומית על דחיית שומה עד למימוש הזכויות, לגבי מקרקעין שאינם כלולים בתכנית, תודיע הועדה לבעל המקרקעין, תוך חצי שנה מיום תחילת התכנית, על חבותו בהיטל, והוראות [[$ תוספת זו|סעיף 6(ג)]] יחולו גם על הודעה לפי פסקה זו;
: (3) (((בוטלה);))
: (4)(א) החליטה הועדה המקומית על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות, רשאי כל בעל מקרקעין לדרוש מהועדה המקומית בכל עת, לערוך את שומת ההשבחה בעבור אותם מקרקעין; משנתקבלה דרישה כזו, תיערך שומת ההשבחה לגבי מקרקעין אלה תוך 90 ימים מיום קבלת הדרישה;
:: (ב) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד עריכת שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), שתשולם לוועדה המקומית, בהתחשב, בין השאר, בעלות עריכת השומה;
:: (ג) שולמה אגרה לפי הוראות פסקת משנה (ב), ינוכה סכום האגרה ששולם מסכום ההיטל שחלה החובה לשלמו לפי שומת ההשבחה בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום ניכויו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
:: (ד) נערכה שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), וניתן פטור מתשלום ההיטל לפי [[$ תוספת זו|סעיף 19]], בעת מימוש הזכויות, למי שדרש את עריכת השומה, או לא חלה חובת תשלום היטל לגבי אותם מקרקעין, תחזיר הוועדה המקומית למי שדרש את עריכת השומה את סכום האגרה ששולם; לעניין זה, ”פטור מתשלום ההיטל לפי [[$ תוספת זו|סעיף 19]]” – למעט לפי הוראות [[פרט 19|סעיפים קטנים (א), (ב)(4) עד (6) או (ג) של אותו סעיף]];
: (5) במקרקעין שבהם אושרו מספר תכניות בזו אחר זו, בלי ששולם היטל עקב אף אחד מאישורים אלה, תהא ההשבחה ההפרש בין שוויים של המקרקעין בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה לבין שווים מיד לאחר אישורה של התכנית האחרונה;
: (5א) במקרקעין שבהם אושרה תכנית לאחר אישורה של תמ"א 70, כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]] (בסעיף זה - תמ"א 70), תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]] לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, תיווסף לשומת ההשבחה, השבחה בשל תמ"א 70, התכנית הכוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]] לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, אם היתה;
: (6) הפקעת מקרקעין ללא תשלום פיצויים לפי [[פרק ח׳ לחוק זה]], לא תובא בחשבון בעת עריכת שומת ההשבחה של אותם מקרקעין;
: (7) השומה תיערך ליום תחילת התכנית, או ליום אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי הענין, בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק חפשי;
: (8) שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים לחישוב ההשבחה במקרקעין בשל אישורה של תכנית לפינוי ובינוי.
@ 5. לוח שומה
: אושרה תכנית ולא החליטה הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות, תערוך הועדה המקומית, על פי חוות דעת של שמאי מקרקעין, לוח שומה לכל התכנית שאושרה, ובו יפורטו המקרקעין שהושבחו עקב אישור התכנית ושיעור השבחתם.
@ 6. הצגת הלוח והודעת שומה (תיקון: תשמ״ג, תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תשע״ה, תשפ"ה)
: (א) לוח שומה שנערך לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5]] יוצג במשרדי הועדה המקומית ובמשרדי הועדה המחוזית תוך חצי שנה מיום אישור התכנית.
: (ב) הועדה המקומית תביא לידיעת כל חייב בהיטל, עם הצגת לוח שומה או עקב מימוש זכויות, את שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל ואת זכותו לערער על החיוב בהיטל לפי האמור [[$ תוספת זו|בסעיף 14]] או להגיש שומה מטעמו כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 14(ב1)]].
: (ג) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בתקנות את דרכי מתן ההודעה ורשאי הוא לקבוע גם דרכים לתחליף מסירה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הודעות על חבות בהיטל השבחה ותחליף מסירה), התשמ״א–1981]].))
: (ד) הוצג לוח שומה, רשאית הועדה המקומית להורות על רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין לגבי חובת בעלי מקרקעין הכלולים בלוח לשלם את ההיטל.
: (ה) לא הוצג לוח שומה תוך חצי שנה מיום אישור התכנית, ייחשב הדבר כהחלטת הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות.
@ 7. מועד תשלום ההיטל (תיקון: תשמ״ג)
: (א) ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה.
: (ב) מימש החייב בהיטל חלק מן הזכויות במקרקעין ישלם היטל בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת בהיטל.
@ 8. ערובות להבטחת תשלום (תיקון: תשע״ה)
: (א) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן ערובות להבטחת תשלום ההיטל כתנאי למימוש זכויות במקרקעין אחרי אישור תכנית ולפני שנקבעה שומת ההשבחה לגבי אותם מקרקעין.
: (ב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דחיית חלק מתשלום ההיטל למועדים שלאחר מימוש זכויות במקרקעין; בתקנות כאמור ניתן לקבוע הוראות בדבר ההסדרים והתנאים להבטחת תשלום החלקים הנדחים, כולם או מקצתם, והסדרים לגבי דחיית מועד תשלום ההיטל לגבי שותף במקרקעין שטרם מימש זכויותיו כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערובות להבטחת תשלום היטל השבחה ודחיית תשלומים), התשמ״א–1981]].))
@ 9. הצמדה (תיקון: תשמ״ג)
: עלה מדד המחירים לצרכן או מדד תשומות הבניה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני המועד לתשלום ההיטל או כל חלק ממנו, לעומת מדד כאמור שפורסם בסמוך לפני תחילת התכנית, או אישור ההקלה, או השימוש החורג, שבעקבותיהם חל ההיטל, יוגדל הסכום שהחייב בהיטל חייב בו, לפי שיעור העליה הנמוך ביותר של שני המדדים האמורים.
@ 10. הבטחת אכיפה של תשלום ההיטל (תיקון: תשע״ה, תשע״ז, תשפ"ג-3)
: (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב ראש הועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי [[תוספת זו]], או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על פי [[תוספת זו]].
: (א1) רישום משכנתה על מקרקעין, אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, "משכנתה" - כמשמעותה [[בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]].
: (ב) שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר שילוב תעודה כאמור בסעיף קטן (א) בתעודה הניתנת מאת רשות מקומית והדרושה על פי דין אחר כתנאי לרישום עסקה במקרקעין בפנקסי המקרקעין.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל), התשמ״א–1981]].))
: (ג) לא יוצא היתר לבניה במקרקעין ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם ההיטל או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי [[תוספת זו]] בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, הכל כנדרש על פי [[תוספת זו]].
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מהיתר, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־25% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי [[תוספת זו]] בשל אותם מקרקעין, או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 25%.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מתכנית, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־40% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי [[תוספת זו]] בשל אותם מקרקעין או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 40%.
@ 11. שותפים במקרקעין (תיקון: תשע״ח–12)
: (א) שותפים במקרקעין או בחכירה לדורות בהם, ישלמו היטל כל אחד מהם באופן יחסי לחלקו במקרקעין המשותפים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חלה חובת תשלום היטל השבחה לגבי מקרקעין שהם רכוש משותף בבית משותף, ושלפי טיבו של הרכוש המשותף ניתן להצמידו לדירה פלונית, כגון חדר יציאה לגג או הרחבה, תחול חובת תשלומו על בעל הדירה שאליה אפשר להצמיד את הרכוש המשותף בלבד; לעניין זה –
::- ”בית משותף” – כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]] או בית [[שפרק ו׳1 לחוק האמור]] חל עליו;
::- ”בעל דירה”, ”דירה” ו”רכוש משותף” – כהגדרתם [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]];
::- ”הרחבה” - כהגדרתה [[בסעיף 71א לחוק המקרקעין]];
::- ”חוק המקרקעין” – [[חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]].
@ 12. חלוקת ההיטל (תיקון: תשמ״ג)
: במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת, כאמור [[בסעיף 19 לחוק זה]], יועברו לרשות המקומית או לישוב הנמצא בתחום מרחב התכנון האמור ואינו רשות מקומית, הסכומים שייגבו כהיטל בשל מקרקעין שבתחומם, לאחר ניכוי המגיע מהם לועדה המקומית לפי [[סעיף 24 לחוק זה]], לצורך המטרות המפורטות [[$ תוספת זו|בסעיף 13]].
@ 12א. (תיקון: תשמ״ג, תש״ס) : (((בוטל).))
@ 13. יעוד ההיטל (תיקון: תשמ״א–9, תשנ״א, תשע״ב–3, תשע״ה)
: (א) סכומים שנגבו כהיטל מיועדים, אחרי ניכוי הוצאות הגביה לרבות הוצאות של ערעור לפי [[תוספת זו]], לכיסוי ההוצאות של הועדה המקומית או של רשות מקומית אשר הועברו לה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12]] להכנת תכניות במרחב התכנון או בתחום הרשות המקומית, לפי הענין, ולביצוען, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור, כפי שהוגדרו [[בסעיף 188 לחוק זה]], ולרבות הוצאות שימור אתר או הפקעתו לפי [[התוספת הרביעית]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המקומית רשאית, מדי שנת כספים, להשתמש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לטובת השקעה בחינוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הסכום לא יעלה על 10% מיתרת ההכנסות או על מכפלה של 75 שקלים חדשים במספר התלמידים הלומדים במוסדות החינוך ברשות המקומית, לפי הנמוך;
:: (2) הכספים יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בחינוך כאמור בסעיף קטן זה;
:: (3) מתקיים אחד מאלה:
::: (א) היחס שבין יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית ובין הכנסותיה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר, והכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 42.5% ושיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית אינו עולה על 17.5%, ולעניין רשות מקומית ששיעור הגירעון המצטבר שלה עולה על השיעור האמור – אם בחמש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף וצמצמה את גירעונה המצטבר באותה תקופה ב־20% לפחות;
::: (ב) היחס כאמור בפסקת משנה (א) אינו עולה על 50%, ושיעור הגירעון המצטבר כאמור באותה פסקת משנה אינו עולה על 12.5%;
:: (4) הרשות המקומית אינה זכאית למענק סיוע ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף;
:: (5) היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר ובין סכומים המגיעים לרשות המקומית בעד ארנונה, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה לחייבים, הוא 80% לפחות;
:: (6) היחס שבין הוצאות השכר של הרשות המקומית ובין כלל הכנסותיה, הכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 30%;
:: (7) ראש הרשות המקומית הגיש לשר אישורים אלה:
::: (א) אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל כהגדרתו [[בסעיף 213א לפקודת העיריות]], המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור;
::: (ב) אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית ומהנדס הרשות המקומית כי אין בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות משום פגיעה ביכולתה של הרשות לממן, בשנה שבה ניתן האישור ובחמש השנים שלאחר מכן, את כל ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) החלטה כאמור בסעיף קטן (ב) טעונה את אישור השר, ואולם רשאי הוא שלא ליתן אישור כאמור, אף בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
: (ד) השר, בהתייעצות עם שר החינוך ועם שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
: (ה) בסעיף זה –
::- ”אשראי”, ”גירעון מצטבר”, ”גירעון שוטף” ו”הדוח המבוקר” – כהגדרתם [[בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]];
::- ”השקעה בחינוך” – הוצאות למימון תכניות השלמה, תכניות נוספות ותכניות העשרה או תגבור, במוסדות חינוך שבשטח שיפוטה של הרשות המקומית, ובלבד שלא ייכללו בהוצאות כאמור הוצאות שאינן נדרשות במיוחד למימון תכניות אלה, ובכלל זה הוצאות תפעול והוצאות שכר שוטפות של הרשות המקומית;
::- ”יתרת ההכנסות” – סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת, בניכוי סך ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א) שהוצאו בשנת הכספים הקודמת וסך ההתחייבויות להוצאות כאמור בשנת הכספים הקודמת;
::- ”מוסד חינוך” – כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]], וכן בית ספר מקצועי כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק החניכות, התשי״ג–1953]];
::- ”שנת כספים” – השנה המתחילה ב־1 בינואר של כל שנה;
::- ”תכנית השלמה” ו”תכנית נוספת” – כמשמעותן [[בחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953]];
::- ”תלמיד” – מי שחל עליו לימוד חובה לפי [[חוק לימוד חובה, התש״ט–1949]].
@ 13א. שיעור החיוב בהיטל (תיקון: תשס״ח–7, תשפ"ה)
: חיוב בהיטל השבחה יהיה בשיעור הקבוע בשומת ההשבחה שנערכה לפי הוראות [[פרט 4|סעיף 4]] או בשיעור הקבוע בלוח שומה כאמור [[$ תוספת|בסעיף 5]], או בהתאם לשומה מוסכמת כאמור [[$ תוספת|בסעיף 14(ב1)]] או בהתאם להחלטת השמאי המכריע, ועדת הערר או בית המשפט, לפי העניין.
@ 13ב. ייעוד היטל לתחזוקה ארוכת טווח (תיקון: תשפ"ה-4)
: (א) על אף האמור [[$ תוספת|בסעיף 13(א)]], רשות מקומית רשאית לנהל קרן תחזוקה ארוכת טווח, לשם תחזוקה ארוכת טווח בנכסים ציבוריים שבבעלות הרשות המקומית (בסעיף זה - הקרן).
: (ב) הרשות המקומית רשאית להעביר לקרן, בכל שנת כספים, סכום שלא יעלה על 5% מתוך יתרת היטלי ההשבחה או על 12 מיליון שקלים חדשים, לפי הנמוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) גזבר הרשות המקומית הגיש אישור בכתב למועצת הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל, המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת היטלי ההשבחה לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור; לא הגיש הגזבר אישור כאמור או חוות דעת כי לא מתקיימים התנאים האמורים, בתוך 30 ימים מיום שראש הרשות המקומית פנה אליו לקבלת אישור כאמור, יראו כאילו אישר כי אין גירעון כאמור וכי אין בשימוש בכספים כדי להביא לגירעון כאמור;
:: (2) כספי הקרן יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בתחזוקה ארוכת טווח של נכסים כאמור; הקרן כאמור תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבוליה ואחר ההוצאות שהוצאו בשל תחזוקה ארוכת טווח בנכסים השונים;
:: (3) התקבלה החלטת המועצה ברוב חבריה לעניין הסכום שיוקצה לכל נכס בכל שנה.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו לעניין נכס ציבורי שהחלטת מועצת הרשות המקומית לאשר את מימון בנייתו בתקציב בלתי רגיל של הרשות, התקבלה בשנת 2024 ואילך, או לגבי נכס שתקציב כאמור הוקצה למימון בנייתו עשר שנים או פחות מיום החלטת הרשות המקומית לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שאותו תקציב הוקצה לראשונה באותה שנה ואילך.
: (ד) הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור.
: (ה) בסעיף זה -
::- "יתרת היטלי ההשבחה" - סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת לאחר ניכוי הוצאות הגבייה לרבות הוצאות בשל ערעור לפי [[תוספת זו]];
::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "נכס ציבורי" - נכס המיועד לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]];
::- "תחזוקה ארוכת טווח" - תחזוקת מנע או תחזוקת שבר, ולמעט תחזוקה שוטפת;
::- "תחזוקת מנע" - פעולות מתוכננות, לרבות פעולות להחלפתם ולתחזוקתם של מיתקנים או תשתיות מרכזיים או חלק מהם או מרכיבים בהם, לצורך מניעת בלאי, שבר או כל הידרדרות של מצב הנכס, לרבות כל מיתקניו ולרבות שמירה מראש על מצבו התקין של הנכס ומיתקניו, והכול כדי לאפשר את תפקודם של הנכס וכל מיתקניו לאורך זמן;
::- "תחזוקת שבר" - פעולות הנדרשות עקב תקלה או שבר שאירעו באחד או יותר ממיתקנים או תשתיות של הנכס, לרבות פעולות הנדרשות באופן מיידי עקב תקלה או שבר כאמור;
::- "תחזוקה שוטפת" - פעולות הנדרשות לתפעול שגרתי של הנכס, כגון ניקיון, גינון, צביעה, תקלות קלות כולן או חלקן, והכול בשים לב למאפייניו של הנכס;
::- "תקציב בלתי רגיל" - כהגדרתו [[בסעיף 213א לפקודת העיריות]].
@ 14. שומה מוסכמת, שמאי מכריע, ערר וערעור (תיקון: תשמ״ג, תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשפ"ה)
: (א) על שומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4]] ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 45 ימים מיום שבו הובאה השומה לידיעת החייב; על לוח שומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5]] ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך שנה ממועד הצגת לוח השומה; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החייב בהיטל רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות, בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי העניין, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע לצורך הכרעה בעניין גובה החיוב; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו.
:: (2) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לחייב בהיטל ולוועדה המקומית, בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1), על זהותו של השמאי המכריע שמינה כאמור.
:: (3) השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2), ידון ויכריע לגבי גובה החיוב; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים.
:: (4) על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3), יכולים החייב בהיטל או הוועדה המקומית לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב1)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), (ב) או (ו), חייב בהיטל החולק על גובה החיוב בשומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4]] או בלוח שומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5]], וגובה החיוב המעודכן למועד עריכת השומה או לוח השומה, לפי העניין, אינו עולה על 90,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה - השומה המקורית), רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות לוועדה המקומית בבקשה לשוב ולבחון את סכום החיוב; פנייה כאמור תיעשה בתוך המועדים הקבועים בסעיף קטן (א), ותצורף אליה שומה שנערכה על ידי שמאי מקרקעין.
:: (2)(א) פנייה כאמור בפסקה (1) תובא לבחינת שמאי מקרקעין מטעם הוועדה המקומית, והוא יחליט בה בתוך 14 ימים מהמועד שבו הועברה אליו (בפסקה זו - המועד להחלטה).
::: (ב) לא יחליט השמאי בפנייה כאמור בפסקת משנה (א) אחרי המועד להחלטה, אם הוגש ערר לפי סעיף קטן (א), אם נעשתה פנייה בבקשה למינוי שמאי מכריע לפי סעיף קטן (ב), או אם חלפו 30 ימים מתום המועד להחלטה.
::: (ג) החליט השמאי להפחית את גובה החיוב, יעביר לחייב בהיטל, בתוך התקופה האמורה בפסקת משנה (א) או (ב), לפי העניין, שומה שנערכה בין השאר בהתחשב במאפייני הנכס ובנסיבותיו ושמתייחסת לשינויים מהשומה המקורית; החייב יודיע לשמאי כאמור, בתוך 21 ימים מהמועד שהועברה לו השומה, אם הוא מסכים לה.
::: (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו בהתקיים אחד מהמקרים המפורטים להלן, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א), ימנו 30 ימים מהמועד להחלטה:
:::: (1) השמאי לא החליט בפנייה במועד להחלטה;
:::: (2) השמאי שהועברה לו בקשה כאמור בפסקה (1), החליט שלא להפחית את גובה החיוב או שהחליט להפחית את גובה החיוב כאמור בפסקת משנה (ג) והחייב חולק על החלטתו.
:: (3) הסכים החייב לשומה כאמור, תעביר הוועדה המקומית את השומה המוסכמת לבדיקה של השמאי הממשלתי הראשי.
:: (4) השמאי הממשלתי הראשי רשאי להודיע, בתוך 21 ימים מיום שקיבל לבדיקתו את השומה המוסכמת, כי הוא אינו מאשר את השומה המוסכמת, והוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א) ימנו 30 ימים מיום שהודיע השמאי הממשלתי הראשי כאמור; לא הודיע השמאי הממשלתי הראשי על החלטתו בתוך התקופה האמורה, יראו את השומה המוסכמת כמאושרת על ידו.
:: (5) הוועדה המקומית תפרסם את השומות המוסכמות באתר האינטרנט שלה.
: (ג)(1) דנה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיף קטן (א) או (ב)(4) רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו.
:: (2) היה הערר לפי סעיף קטן (א) בלבד, רשאית ועדת הערר לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר.
:: (3) מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת.
:: (4) הוראות לפי [[פרק ט׳1]] יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין לפניו, מינויו ושכרו.
: (ד) על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)(4) ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (3), ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים.
: (ה) הגשת ערר או ערעור לפי סעיף זה לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם החייב בהיטל שילם את ההיטל; ואולם לגבי מי שמבקש היתר בניה לצורכי מגוריו או מגורי קרובו והגיש ערר או ערעור כאמור, לא תעכב ההגשה את מתן ההיתר, אם נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת; תקנות על פי [[$ תוספת זו|סעיף 8(ב)]] יחולו גם על מתן ערובה כאמור.
: (ו) הוועדה המקומית רשאית לשנות את השומה רק מנימוקים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010]].))
@ 14א. מסירת מידע (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ו–3, תשס״ח–7, תשס״ח–8)
: (א) המנהל כהגדרתו [[בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963]], או מי שהוא הסמיכו לכך, ימסור לשמאי מקרקעין, לשמאי מכריע או לשמאי מייעץ, לפי בקשתם, פרטים שברשותו בדבר המחירים שהוסכמו במספר עסקות של מכירת זכויות במקרקעין, כפי שיהיה דרוש לשמאי לצורך מילוי תפקידו לפי [[תוספת זו]], ובלבד שלא יימסרו פרטי זיהוי של בעלי הנכס.
: (ב) לא יגלה שמאי מקרקעין, שמאי מכריע או שמאי מייעץ, כל ידיעה שהגיעה אליו מכוח סעיף זה, אלא לצורך ביצוע [[תוספת זו]]; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר 6 חדשים.
: (ג) האופן, התנאים והאגרה למימושה של זכות לקבלת פרטים כאמור בסעיף זה, ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (מסירת מידע לשמאי מקרקעין), התשמ״ה-1985]].))
@ 15. הצמדה
: על תשלום ההיטל יחול [[=חוק ההצמדה|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980]] (להלן – חוק ההצמדה), ויראו לענין זה ועדה מקומית כאילו היתה רשות מקומית כמשמעותה [[בחוק ההצמדה]] ואת ההיטל כאילו היה כלול [[בתוספת לחוק האמור]].
@ 16. הפחתת תשלומי פיגורים (תיקון: תשס״ח–7<!--החלפה-->)
: בית משפט לעניינים מינהליים או ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה הדנים בערעור או בערר בעניין היטל השבחה, או שמאי מכריע בהחלטתו בעניין כאמור, רשאים להפחית את תשלומי הפיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות [[חוק ההצמדה]], בשל התקופה שבה התנהל ההליך לפניהם; וכן רשאים הם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להפחית תשלומי פיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות [[חוק ההצמדה]], כולם או חלקם, בשל תקופה נוספת.
@ 17. החזר היטל
: הוחלט בהליכים לפי [[תוספת זו]] על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם [[בחוק ההצמדה]], [[וסעיף 6 לחוק ההצמדה]] לא יחול.
@ 18. גביה (תיקון: תשע״ז)
: היטל המגיע על פי שומה סופית לגבי מקרקעין הנמצאים בתחום של רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית לגבותו בשם הועדה המקומית ובהסכמתה, בדרך שגובים את הארנונה הכללית של אותה רשות מקומית, ולעניין היטל המגיע כתוצאה ממתן היתר לשימוש למטרת עסק, החורג מהיתר או מתכנית, תחול על גבייתו [[פקודת המסים (גבייה)]], כפי שהוחלה על גביית ארנונה כללית; הוראה זו אינה גורעת מזכותה של הועדה המקומית לגבות את ההיטל על פי כל דין, לרבות בדרך שגובים חוב אזרחי.
@ 19. פטור מהיטל (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג–4, תשמ״ד, תשמ״ח–2, תשס״א, תשס״א–3, תשס״ה–3, תשס״ו–2, תשס״ו–5, תשס״ז–3, תשס״ח–3, תשע״א–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–9, תשע״ז, תשע״ז–8, תשע״ח–8, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ"ב-4, תשפ"ב-7, תשפ"ב-14, תשפ"ג, תשפ"ד, תשפ"ד-4, תשפ"ה-4, תשפ"ה-5, תשפ"ה-8)
: (א) חל היטל על בעל מקרקעין עקב מתן הקלה או התרת שימוש חורג, רשאית הועדה המקומית לפטור את בעל המקרקעין מחובת תשלום ההיטל, כולו או חלקו, בגלל מצבו החמרי.
: (ב) לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה:
:: (1) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף;
:: (2) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו ששר הבינוי והשיכון ושר הפנים הכריזו בצו, בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, כי לא תחול לגביהם חובת תשלום היטל השבחה;
:: (3) השבחה במקרקעין למגורים הנכללים באזור שיקום כמשמעותו [[בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ״ה–1965]];
:: (4) השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו [[בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979]], שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות;
:: (5) השבחה במקרקעין המשמשים לבעליהם לבניה של דירת מגורים או להרחבתה והוא זכאי לסיוע באחת מתכניות הסיוע של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהסיוע מיועד לבניה של אותה דירת מגורים, או להרחבתה, והשטח הכולל של אותה דירה תואם את הוראות תכנית הסיוע לה הוא זכאי; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת; פטור לפי פסקה זו יחול רק לענין קבלת היתר לבניית הדירה האמורה או להרחבתה; אולם מקבל הפטור רשאי להעביר את הבעלות או את החזקה בדירה גם ללא תשלום היטל על אותה דירה או חלק ממנה שלגביהם קיבל את הפטור;
:: (6) השבחה במקרקעין שבעליהם החזיקו בהם ערב ההשבחה עשר שנים לפחות, והם משמשים לבניה או להרחבה של דירת מגורים עבור בעליהם או קרובו וההשבחה נובעת מתכנית שאושרה, והתכנית שקדמה לה קיבלה תוקף לפני י״ב בטבת התש״י (1 בינואר 1950); פטור לפי פסקה זו יחול רק לגבי השטח המשמש לבניה או להרחבת הדירה האמורה; לענין משך ההחזקה, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח הדין, כדין המעביר;
:: (7) השבחה במקרקעין בשל תוספת שטחי שירות, הנדרשים לצורך ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, שבנייתה אינה נדרשת לפי חוק זה או לפי כל דין לרבות תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש כאמור [[בסעיף 151(ב1)]];
:: (8) השבחה במקרקעין המשמשים או המיועדים לשמש לדרך ציבורית, בין אם היא ממוקמת מעל פני הקרקע ובין מתחת לפני הקרקע, לרבות תחנה, מכל סוג שהוא, לאיסוף נוסעים ולהורדתם, למעט שטח במקרקעין כאמור המשמש או המיועד לשמש לצרכים מסחריים; לענין זה, ”דרך ציבורית” – דרך בבעלות המדינה או בבעלות רשות מקומית, לרבות דרך המופעלת בידי גורם שהוסמך על ידי מי מהן לשם כך, לפי הענין, והכל בין אם נגבה תשלום בעבור השימוש בדרך ובין אם לאו;
:: (9)(א) השבחה במקרקעין בשל בניית מרחב מוגן בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]] או השבחה במקרקעין בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה [[בחוק האמור]], אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה;
::: (ב) השבחה במקרקעין בשל תוכנית שמטרתה העיקרית היא קביעת הוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון כאמור בפסקת משנה (א); פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי החלק מההשבחה שמקורו בהוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון;
::: (ג) פסקאות משנה (א) ו-(ב) יחולו גם לעניין שטח נוסף כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]], וכן על בניית שטח נוסף כאמור בדירה שנבנתה או שמבוקש לבנותה מכוח תוכנית שהופקדה אחרי יום תחילתו של [[25:7816298|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163), התשפ"ה-2025]];
:: (10) השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית כמפורט להלן:
::: (א) תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38); ואולם על החלק מההשבחה שמקורו בתוספת שטחי בנייה בשיעור שטחה של קומה טיפוסית מורחבת או חלקה, מעבר ל־2.5 קומות טיפוסיות מורחבות, כאמור בסעיף 14א(א)(2) לתכנית האמורה, יחול היטל השבחה ששיעורו רבע ההשבחה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב2);
::: (ב) תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א) ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה פטור מתשלום היטל השבחה לו ניתן היתר לפי תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א); הוראות פסקה זו יחולו אף אם פקעה תכנית החיזוק (תמ"א 38) ובלבד שהוחלט על הפקדת התכנית המפורטת כאמור לפני תחילתו של [[24:648304|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ"ב-2022]];
::: (ג) תכנית אחרת המאפשרת בניית חדר מגורים על גג המבנה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חדר מגורים כאמור הצמוד לדירה שתיווסף לפי התכניות האמורות בפסקאות משנה (א) או (ב) ונכלל בהיתר שניתן לצורך חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה על פי הוראות תכניות אלה; שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם לא יחולו הוראות פסקת משנה זו;
:: (10א)(א) על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה כאמור [[בסימן ד' לפרק ג']], יחול היטל בשיעור רבע ההשבחה; שיעור ההיטל כאמור יחול לגבי כלל ההשבחה הנובעת מתכנית כאמור גם אם היא נובעת מעניינים נוספים המפורטים [[בסעיף 62א(א) או (א1)]], שנכללו במסגרת אותה תכנית;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), במגרש אחר כמשמעותו [[בסעיף 70ג(א)(1)]] או [[בסעיף 70ה(א)(1)]], לפי העניין, היטל בשיעור רבע ההשבחה יחול רק על חלק ההשבחה ששיעורו שווה ליחס שבין שטחי הבנייה שנוספו למגרש האחר לפי סעיפים אלה ובין כלל השטח הכולל המותר לבנייה שנוסף למגרש האחר מכוח אותה תכנית, ועל יתרת ההשבחה יחול היטל בשיעור מחצית ההשבחה;
::: (ג) על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]], מכוח תכנית שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה הטעון חיזוק כאמור, בין בדרך של חיזוק או חיזוק ועיבוי ובין בדרך הריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור רבע ההשבחה; ואולם שיעור ההיטל לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה חל עליו שיעור ההיטל האמור בפסקת משנה (א) אילו ניתן היתר לפי תכנית כאמור בפסקת משנה (א), ועל יתרת ההשבחה ישולם היטל בשיעור מחצית ההשבחה;
::: (ד) על אף האמור בפסקת משנה (ג), על תכנית מפורטת כאמור בפסקה (10)(ב) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של [[24:648304|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ"ב-2022]], יחולו הוראות אותה פסקה;
::: (ה) הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית במתחם פינוי ובינוי;
:: (11) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי לבדו או שהוא משולב עם מיתקן אגירה קטן שמתקיימים בה כל אלה:
::: (א) המיתקן הפוטו-וולטאי מותקן על גג בניין;
::: (ב) החשמל המיוצר במיתקן הפוטו-וולטאי והאנרגיה המאוכסנת במיתקן האגירה הקטן מיועדים לשימוש עצמי של המשתמשים בבניין;
::: (ג) מיתקן האגירה מחובר לאותו חיבור חשמל שאליו מחובר המיתקן הפוטו-וולטאי;
::: (ד) תכולת האנרגיה של מיתקן האגירה הקטן היא לכל היותר פי 6 מההספק המותקן של המיתקן הפוטו-וולטאי;
::: בפסקה זו -
:::- "מיתקן אגירה קטן" - מיתקן לאגירת אנרגיה בעל תכולת אנרגיה מרבית של 600 קילוואט-שעה ושגודלו אינו עולה על 5 מ"ר;
:::- "שימוש עצמי" - לרבות הזרמת עודפים של כמות חשמל שלא נצרכה, לרשת החשמל כהגדרתה [[בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996]], בתמורה להפחתת מחירה של אותה כמות ממחיר כמות החשמל המסופקת לבניין, לפי התקשרות עם מי שעוסק כדין בחלוקה, הספקה או הולכה של חשמל, והכול בהתאם לאמות המידה והתעריפים הנקבעים על ידי רשות החשמל לפי [[החוק האמור]];
:: (11א) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה שגודלו 400 מ"ר או פחות, אם החליטה על כך הרשות המקומית שבתחומה הוקם המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב4), והכול בשיעורים ובתנאים שקבעה לפי אותו סעיף קטן;
:: (12) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי, על גבי מאגר מים, מאגר קולחין או בריכת דגים או על הדפנות החיצוניות של המאגר או הבריכה כאמור;
:: (13) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי שמתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (א) הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך בתחום כלוא של מחלף או על צדדיו החיצוניים בחלקים שבהם נמצאים כבשים (רמפות) או סוללות עד למפגש הדרכים;
::: (ב) הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך על גבי מיגון אקוסטי או קיר תמך;
::: (ג) הוא משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה;
:: (14) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי שמתקיים בה כל אלה:
::: (א) המיתקן הפוטו-וולטאי מותקן על גג בניין;
::: (ב) הבניין שעליו מותקן המיתקן הפוטו-וולטאי אינו מיועד לייצור אנרגיה, ושטח המיתקן אינו עולה על 7,000 מ"ר.
: (ב1) (((פקע).))
: (ב2)(1) על אף האמור בפסקה (10א)(א), (ב) ו-(ג) של סעיף קטן (ב), רשות מקומית רשאית לקבוע, לעניין היתרים הניתנים בתחומה, כי לא תחול חובת תשלום היטל על החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו רבע ההשבחה כאמור בסיפה של אותה פסקה, או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו שמינית ההשבחה, ורשאית היא לקבוע לגבי החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו מחצית ההשבחה לפי פסקה (10א)(ג), כי לא תחול עליו חובת תשלום היטל או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו רבע ההשבחה או שמינית ההשבחה.
:: (2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, והיא תחול על כל תחום הרשות המקומית או חלק ממנו, כפי שנקבע בהחלטה.
:: (3) התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), לא ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה, אלא אם כן אישרו שר האוצר ושר הפנים שינוי של החלטה כאמור במועד מוקדם יותר, לבקשת הרשות המקומית.
: (ב3) מכירת זכויות על ידי קשיש כמשמעותה [[בסעיף 49לג1(ו1) לחוק מיסוי מקרקעין]], שמתקיימים בה כל התנאים האמורים [[באותו סעיף]], שנעשתה עד מועד קבלת היתר כאמור בפסקאות (10) או (10א) שבסעיף קטן (ב), לא יראו אותה כמימוש זכויות לעניין השבחה לפי אותן פסקאות; נמכרו זכויות כאמור, יראו לעניין [[תוספת זו]] ולעניין השבחה כאמור את מי שנמכרו לו אותן הזכויות כאילו רכש את הזכויות האמורות במועד שבו רכש אותן הקשיש; בסעיף קטן זה -
::- "חוק מיסוי מקרקעין" - [[=חוק מיסוי מקרקעין|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]];
::- "קשיש" - כהגדרתו [[בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין]].
: (ב4) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):))
:: (1) רשות מקומית רשאית לקבוע, לא יאוחר מיום כ"ה בטבת התש"ץ (31 בדצמבר 2029), לפי החלטת מועצת הרשות המקומית כאמור בפסקה (2), כי תחול חובת תשלום היטל בשיעור רבע מההשבחה או שלא תחול חובת תשלום היטל, בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה בתחומה, ורשאית היא לקבוע כאמור לגבי מיתקנים לאגירת אנרגיה בגודל או הספק מסוים.
:: (2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית ברוב חבריה, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, לאחר שהונחה לפניה חוות דעתו של גזבר הרשות המקומית לעניין ההחלטה; ואולם, לא הגיש גזבר הרשות המקומית את חוות דעתו בתוך 30 ימים מיום שהתבקש, רשאית הרשות להחליט כאמור בלא חוות דעתו של הגזבר.
:: (3) הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות ובעיתון.
:: (4) התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), היא תחול על כל תחום הרשות המקומית ולא ניתן לשנותה אלא בחלוף שלוש שנים ממועד קבלתה.
: (ג)(1) בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות, אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו, ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ״ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת.
:: (2) העברת הבעלות או החזקה בדירה שנבנתה או שהורחבה כאמור בפסקה (1) או שניתן להרחיבה לפי תכנית, לא יראו כמימוש זכויות ולא תחול בגינה חובת תשלום ההיטל, אם המחזיק במקרקעין או קרובו השתמשו בדירה למגוריהם או למגורי בני משפחתם הקרובים מגמר הבניה ועד מכירתה משך זמן שאינו פחות מארבע שנים; לענין זה, ”גמר הבניה” – כמשמעותו [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961]].
: (ג1) לענין סעיף זה, ”מקרקעין למגורים” ו”דירת מגורים” – לרבות מחסן אחד לכל יחידת דיור, ששטחו אינו עולה על 20 מ״ר.
: (ד) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות –
:: (1) הוראות בדבר פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל לסוגים של תכניות לבניה בשטח התיישבות חדשה, או בשטח פיתוח כפי שהוגדרו לצורך [[סעיף 11 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) סוגים של מבנים לצרכים חקלאיים שבנייתם לא תחשב כמימוש זכויות לענין תשלום היטל;
:: (3) הוראות בדבר מתן פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל על השבחה במקרקעין הכלולים בתכנית שבתחומה הותרה בפועל בעבר בניה על פי תכנית אחרת שלא הגיעה לכדי אישור כדין או על־פי אישור מאת מוסד תכנון.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים), התשמ״א–1981]].))
@ 20. הארכת מועדים (תיקון: תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תשע״ה)
: מועד שנקבע [[בתוספת זו]], רשאי שר הפנים, על פי בקשה, להאריכו, אלא אם כן קיימת הוראה אחרת באותו עניין בחוק זה או לפיו.
@ 21. הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל (תיקון: תשמ״ו–3, תשנ״ט)
: לגבי מקרקעי ישראל, כמשמעותם [[בחוק יסוד: מקרקעי ישראל]], שלא הוחכרו בחכירה לדורות או שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי ושונה ייעודם לייעוד אחר, והחוכר לדורות שלו הוחכרה הקרקע לשימוש חקלאי בלבד אינו זכאי לנצל את הקרקע על פי ייעודה החדש, אלא אם כן יתוקן חוזה החכירה המקורי או ייחתם חוזה חכירה חדש, יחול, על אף האמור [[בתוספת זו]] במקום היטל השבחה, ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של [[9:211680|חוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 18), התשמ״א–1981]].
== תוספת רביעית (תיקון: תשנ״א) ==
==== ((([[סעיף 76א]]))) ====
@ 1. הגדרות
: [[בתוספת זו]], ”אתר” – בנין או קבוצת בנינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, שלדעת מוסד תכנון הם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית.
@ 2. תכנית לשימור
: (א) דין תכנית לשימור אתרים, כדין תכנית מיתאר מקומית (להלן – תכנית לשימור).
: (ב) תכנית לשימור יכול שתוכן על ידי הועדה המקומית ויכול שתוכן על ידי מעונינים בכפוף [[$ תוספת זו|לסעיף 3]].
@ 3. תכנית לשימור שהוצעה על ידי מעונינים (תיקון: תשע״ה)
: (א) ועדה מקומית רשאית לקבל, בשינויים או ללא שינויים, תכנית לשימור שהציע לה בעל קרקע או רשות מקומית שבתחומה מצוי אתר, או כל גוף ששר הפנים אישר לכך בדרך כלל או באופן מיוחד (בסעיף זה – תכנית לשימור על ידי מעונינים).
: (ב) הועדה המקומית תחליט בדבר קבלת תכנית לשימור על ידי מעונינים תוך ששה חדשים מיום שהוצעה; לא החליטה הועדה בתוך אותו מועד, רשאי המציע להגיש את התכנית לועדה המחוזית.
: (ג) הרואה עצמו נפגע על ידי דחיית תכנית לשימור על ידי מעונינים או על ידי הכנסת שינויים בה רשאי לערור לפני הועדה המחוזית תוך שלושים ימים מיום שהודעה לו הדחיה.
@ 4. הוראות בשלב הביניים
: הוגשה לועדה מקומית תכנית לשימור או החליטה הועדה כי תוכן תכנית כזו, רשאית הועדה לקבוע הוראות בדבר איסורים והגבלות על פעולות, באתר הכלול או שייכלל בתכנית, העשויות לפגוע במטרת השימור, כל עוד נמצאת התכנית בדיון במוסדות התכנון (להלן – אתר שיועד לשימור); הוראות [[סעיפים 77]], [[78]] [[ו־79]] לענין פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור, איסורים והגבלות בתקופת ההכנה ופטור מתשלומי חובה, יחולו, בשינויים המחוייבים, על החלטה לפי סעיף זה, ואולם האיסורים וההגבלות לא יוטלו למשך תקופת זמן העולה על שנה ממועד פרסום ההודעה; הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, רשאית להאריך את התקופה האמורה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה.
: לענין זה, ”תקופת הכנה” – מיום פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור עד הפקדתה או עד פקיעתם של האיסורים וההגבלות לפי סעיף זה.
@ 5. הודעה
: החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית לשימור, תמסור על כך הודעה לבעלים ולמחזיקים בנכס הנמצא בתחום התכנית; הודעה כאמור תימסר או תישלח בדואר רשום לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים.
@ 6. שינויים על פי תכנית
: בתכנית לשימור מותר לקבוע הוראות בדבר השימושים המותרים באתר, לרבות תוספות בניה שניתן להוסיף לו, וכן לקבוע כללים בדבר היחס בין הוראות אלה לבין הוראות התכניות החלות על האתר.
@ 7. שינוי או שימוש באתר שנועד לשימור
: (א) בעל או מחזיק של אתר שיועד לשימור, הרוצה לעשות שינוי או שימוש באתר, רשאי לעשות כן רק בהתאם להוראות התכנית לשימור.
: (ב) בסעיף זה, ”שינוי” – כל פעולה הטעונה היתר לפי [[סעיף 145 לחוק]], לרבות ”שינוי פנימי” – אם נקבע כך במפורש בתכנית לשימור.
@ 8. העדר מקור כספי למימון לפיצויים
: (א) נתבעה ועדה מקומית לשלם פיצויים עבור נכס הכלול בתכנית לשימור לפי [[סעיפים 197]] [[ו־198]], והועדה המקומית ראתה כי אין לה מקור כספי למימון תביעה כאמור, רשאית הועדה המקומית ביוזמתה או לבקשת הרשות המקומית שבתחומה מצוי הנכס, בכל שלב משלבי בירור התביעה, וגם לאחר פסק דין סופי בה, ליזום תכנית לשינוי או לביטול התכנית לשימור.
: (ב) לא שולמו פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), והוחזר הנכס לייעוד שנקבע לו בתכנית שקדמה לתכנית לשימור, לא תחול חובת תשלום היטל השבחה עקב השינוי או הביטול של התכנית לשימור, על מי שהיה בעל זכות בנכס בעת אישור התכנית לשימור ובעת ביטולה או שינויה של התכנית לשימור.
@ 9. פטור ממסים (תיקון: תשפ"ד-4)
: (א) נפגעו מקרקעין שבתחום תכנית לשימור כאמור [[בסעיף 197]], ולפי הוראות [[סעיף 200(א)]] לא שולמו לנפגע פיצויים, יחולו על מקרקעין אלה הוראות [[סעיף 5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]] (להלן – הפקודה), בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג); זכאי לפטור לפי [[-|הפקודה]] הוא מי שנפגע כאמור וכל עוד הוא נפגע.
: (ב) היה הנכס מהווה מקור הכנסה עקב שימוש מסחרי בו, רשאי מי ששר הפנים הסמיכו לכך, לקבוע, בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמקור ההכנסה, את שיעור הפטור ואת משך תחולתו.
: (ג) מי ששר הפנים הסמיכו לכך רשאי, לבקשת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להפחית את שיעור הפטור בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמשך תקופת הפטור.
@ 10. ועדה לשימור
: כל רשות מקומית תקים ועדה לשימור אתרים, וזה הרכבה:
: (1) ברשות מקומית שהיא ועדה מקומית, לפי [[סעיף 18 לחוק]] – ראש הרשות או יושב־ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, וברשות מקומית הנמצאת במרחב תכנון לפי [[סעיף 19 לחוק]] – ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו, והוא יהיה היושב־ראש;
: (2) שלשה חברים של מועצת הרשות שתבחר הרשות;
: (3) עובד הרשות הבקי בענייני תכנון ובניה שמינה ראש הרשות;
: (4) מי שמצוי בנושא שימור מבנים ואתרי התיישבות, אשר ייקבע בידי מועצת הרשות, והוא יהיה בעל דעה מייעצת.
@ 11. הזמנת משתתפים
: לכל דיון בועדה לשימור אתרים יוזמנו מהנדס הרשות המקומית ומתכנן המחוז שבתחומו פועלת הועדה או נציגיהם.
@ 12. רשימת אתרים לשימור
: (א) ועדה לשימור אתרים, תכין, תוך תקופה של שנתיים מיום הקמתה, רשימה של אתרים הנמצאים בתחומה, שלדעתה ראוי לשמרם (להלן – רשימת אתרים).
: (ב) ברשימת אתרים יפורטו הטעמים לכך שהאתר ראוי לשימור, באיזו מידה ניתן לפתח את האתר, פרטי הבעלים של האתר ובעלי זכויות אחרים בו, ופרטים אחרים ככל שתמצא הועדה לשימור אתרים לנכון.
: (ג) רשימת האתרים תשמש את הועדה לשימור אתרים ואת מוסדות התכנון.
: (ד) הועדה לשימור אתרים רשאית בכל עת לשנות את רשימת האתרים.
: (ה) הוראות [[סימן ו׳ בפרק ב׳ לחוק]] יחולו על הועדה לשימור אתרים כאילו היתה מוסד תכנון, בשינויים המחוייבים.
@ 13. תפקידי ועדה לשימור
: בנוסף לתפקידיה וסמכויותיה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 12]], [[$ תוספת זו|14]] [[$ תוספת זו|ו־15]], תייעץ הועדה לשימור אתרים למועצת הרשות המקומית ולועדה המקומית שמרחב תכנונה כולל את תחום הרשות המקומית, בכל ענין הנוגע לשימורם של אתרים, וכן רשאית היא לייעץ לועדה המחוזית, אם נתבקשה על ידה לעשות כן.
@ 14. עבודות אחזקה
: (א) סברה הועדה לשימור אתרים, על־פי חוות דעתו של מהנדס הרשות המקומית, כי לאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית של הרס, או ששימורו של האתר ייפגם בצורה העלולה לפגוע במטרת השימור, רשאית הועדה לשימור אתרים באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הבעלים לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע; נשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס ולא ביצעו הבעלים את העבודות, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר, והבעלים יחוייבו בהחזר ההוצאות האמורות, אם לא החליטה הרשות המקומית לשאת בהוצאות אלה, כולן או חלקן.
: (ב) היה אתר כאמור בסעיף קטן (א) נכס המוחזק בידי דייר מוגן לפי [[חוק הגנת הדייר, התשל״ב–1972]] (להלן – דייר מוגן), רשאית הועדה לשימור, באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הדייר המוגן לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע, ועל העבודות האמורות יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיף 70 לחוק האמור]].
: (ג) בדרישה כאמור, תפורט חלוקת ההוצאות לביצוע העבודות בין בעל הנכס לבין הדייר המוגן, על פי קביעה של ראש הרשות המקומית, שתינתן לאחר שעיין בחוות דעת בכתב של מהנדס הרשות המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, המתייחסות לנכס נשוא העבודות וליתר נסיבות הענין.
: (ד) לא בוצעו העבודות ונשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר והוצאות העבודה יחולו בהתאם לחלוקה שנקבעה על פי סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).
: (ה) לשם בדיקת האתר והערכת הצורך בעבודות אחזקה, רשאי אדם שמינתה הועדה לשימור אתרים, להיכנס לאתר ולערוך את הבדיקות הנדרשות, ויהיו לו לענין זה, הסמכויות הקבועות [[בסעיף 257 לחוק]].
@ 15. הפקעה ופיצויים (תיקון: תש״ע–2)
: (א) לא בוצעו עבודות אחזקה באתר על ידי מי שנדרש לכך בתוך הזמן שהקציבה הועדה לשימור אתרים כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 14]], וסברה הועדה על־פי חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית, כי קיים חשש שהאתר ייפגע בצורה העלולה לסכל את מטרת השימור, רשאית הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, להפקיע את האתר או חלק ממנו.
: (ב) לא יופקע אתר כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן נתנה הועדה המחוזית אישור לכך לאחר שנתנה לבעל הנכס הזדמנות להביא טענותיו בפני הועדה לשימור אתרים ובפני הועדה המחוזית.
: (ג) לצרכי פיצויים בתמורה להפקעה, כאמור בסעיף קטן (א), לא תובא בחשבון אפשרות הפיתוח של הקרקע אילולא נועד האתר לשימור.
: (ד)(1) הופקע אתר לפי סעיף זה, רשאית הרשות המקומית למכרו או להחכירו, בכפוף לאמור בפסקה (2), ובלבד שבתנאי המכירה או החכירה יובטח שימור האתר;
:: (2) הועמד האתר למכירה או לחכירה, כאמור בפסקה (1), לתקופת זמן העולה על חמש שנים, תוך חמש שנים מיום ההפקעה יהיה מי שהאתר הופקע ממנו זכאי לרכשו או לחכרו, לפי הענין, בזכות ראשונה, תוך 60 ימים מיום שהודיעה לו הרשות המקומית על כוונתה למכור או להחכיר את האתר כאמור, ובלבד שמחיר המכירה או החכירה לא יפחת ממחיר שקבע השמאי הממשלתי הראשי או מי שהוא הסמיך לכך;
:: (3) מכירה או חכירה לפי סעיף זה טעונה אישור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ה) לא נקבעו הוראות מיוחדות [[בתוספת זו]], תבוצע ההפקעה על פי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], כאילו הורשתה הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, בהודעה ברשומות, להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי [[הפקודה האמורה]], לענין המקרקעין העומדים להפקעה.
@ 16. ערר (תיקון: תש״ס–2)
: (א) הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטות שנתקבלו לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 9]], [[$ תוספת זו|14]] [[$ תוספת זו|או 15(א)]], רשאי לערור עליהן בפני ועדת ערר בת שלושה חברים שימנה לענין זה שר המשפטים; יושב ראש הועדה יהיה עורך דין בעל ותק של שלוש שנים לפחות.
: (ב)(1) ועדת ערר הדנה בערר לענין [[$ תוספת זו|סעיף 9]], רשאית לבטל פטור שניתן או לשנות את שיעור הפטור ואת משך תחולתו;
:: (2) ועדת ערר הדנה בערר לענין [[$ תוספת זו|סעיף 14]], רשאית לבטל את דרישת הועדה לשימור אתרים, לשנותה, להורות על מי תחול חובת ביצוע העבודות האמורות [[פרט 14|בסעיף]], וכן להורות על חלוקה שונה של ההוצאות בין בעל הנכס, הדייר המוגן והרשות המקומית, הכל לפי הענין;
:: (3) ועדת ערר הדנה בערר לענין [[$ תוספת זו|סעיף 15(א)]], רשאית לבטל החלטה בדבר הפקעת אתר או חלק ממנו.
: (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר רשאי לערער עליה לפני בית משפט לענינים מינהליים.
: (ד) (((בוטל).))
@ 17. שמירת דינים
: הוראות [[תוספת זו]] באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
== התוספת החמישית (תיקון: תשס״ב–5) ==
==== ((([[סעיף 63א]]))) ====
=== סוגי הדיור ===
@ : מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור אלה:
@ 1. : דיור עצמאי;
@ 2. : דיור לוויין;
@ 3. : דיור מוגן;
@ 4. : דיור מוגן מתוגבר;
@ 5. : הוסטל;
@ 6. : הוסטל לצעירים;
@ 7. : הוסטל מתוגבר;
@ 8. : הוסטל כוללני.
== תוספת שישית (תיקון: תשע״ד–2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 62א]]))) ====
=== דיור בהישג יד ===
=== פרק א׳: הגדרות ופרשנות ===
@ 1. הגדרות (תיקון: תשע״ח–3, תשפ"ב-10)
: [[בתוספת זו]] –
:- ”בעלים”, של יחידת דיור – בעל כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק זה]];
:- ”בעל שליטה” – כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]];
:- ”בן המקום” – מי שמלאו לו 18 שנים, ומענו הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965]], במשך שלוש השנים האחרונות לפחות או במשך ארבע שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות, הוא בתחומה של הרשות המקומית שבתחומה חלה תכנית הכוללת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת או בתחום היישוב שהתכנית חלה בו, לפי העניין, ובלבד שהומצא לכך אישור ממרשם האוכלוסין;
:- ”בן משפחה” – בן זוג, לרבות ידוע בציבור כבן זוג, ילד, הורה, הורי הורה או אח, וכן בן זוג של כל אחד מאלה ומי שסמוך על שולחנו של אותו אדם;
:- ”גוף מוסדי” – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]];
:- ”דיור בהישג יד” – אחד מאלה:
:: (1) השכרה במחיר מופחת;
:: (2) השכרה לטווח ארוך;
:- ”הסכם שכירות” – הסכם להשכרת יחידת דיור בין הבעלים של יחידת דיור ובין שוכר בדיור בהישג יד;
:- ”השכרה במחיר מופחת” – השכרה לזכאים של יחידת דיור למגורים במחיר מופחת לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, והסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול לפחות שני תנאים אלה:
:: (1) יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופת השכירות, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות של חמש שנים במצטבר, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות או שחלפו שלוש שנים מיום שאותו אדם שכר את יחידת הדיור והוא חדל להיות זכאי;
:: (2) דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה;
:- ”השכרה לטווח ארוך” – השכרה של יחידת דיור למגורים לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, ואשר הסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול ארבעה תנאים אלה לפחות:
:: (1) יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופה שלא תפחת מחמש שנים, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות שיחד עם תקופת השכירות הראשונה כאמור לא יפחתו מעשר שנים במצטבר, והכול, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות;
:: (2) דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עיתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה;
:: (3) דמי השכירות ומנגנון לעדכון דמי השכירות, לכל תקופת השכירות, לרבות תקופת השכירות הנוספת כאמור בפסקה (1); התנאים שייקבעו בהסכם לעניין זה יהיו בהתאם להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1), (2) ו-(3)]];
:: (4) השוכר יהיה רשאי לסיים את תקופת השכירות בתום כל שנה ממועד תחילת השכירות, ובלבד שמסר הודעה על כך לבעלים של יחידת הדיור, באופן שנקבע בהסכם, 90 ימים לפני תום שנת השכירות האמורה לפחות, או פרק זמן קצר יותר אם נקבע בהסכם;
:- ”זכאי” – מי שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא עומד בתנאי הסף שנקבעו לפי [[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec203.aspx|החלטת הממשלה מספר 203 (דר/13) שעניינה הרחבת התכנית לדיור במחיר מופחת, מיום כ״ב בתמוז התשע״ה (9 ביולי 2015)]], כפי שתעודכן מעת לעת, ולעניין יחיד כמשמעותו בהחלטה האמורה – יראו אותו כמי שעומד בתנאי הסף הנוגע לגיל גם אם מלאו לו 26 שנים;
:: (2) הוא עומד בתנאים נוספים שקבע השר בתקנות לפי [[$ תוספת זו|סעיף 15(ב)]];
:- ”זכות”, בדיור בהישג יד או במגרש שתיבנה בו יחידת דיור בהישג יד – בעלות, שכירות, ובכלל זה חכירה לדורות או זכות לקבל אחת מהזכויות האמורות;
:- ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- ”מועד רכישת זכות בדיור בהישג יד” -
:: (1) לעניין זכות בעלות או חכירה לדורות – מועד עריכת ההסכם לרכישת הזכות כאמור;
:: (2) לעניין זכות שכירות שאינה חכירה לדורות – מועד עריכת הסכם השכירות או מועד קבלת החזקה בדיור בהישג יד, לפי המוקדם;
:- ”המנהל” – מי שהשר מינה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 9]];
:- ”מחיר מופחת” – דמי שכירות שנקבעו לפי הוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)]];
:- ”רכוש משותף” – כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]];
:- ”שוכר” – מי ששוכר יחידת דיור על פי הסכם שכירות לדיור בהישג יד ולמעט מי שהוא קרובו של בעלים של יחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד או בעל שליטה בתאגיד שהוא בעלים של יחידת דיור כאמור;
:- ”תכנית” – תכנית הכוללת הוראות מפורטות;
:- ”תקופת העמדה לשכירות” – תקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור הושכרה בהשכרה לטווח ארוך או בהשכרה במחיר מופחת, לפי העניין;
:- ”תקופת השכירות” – תקופה של שנה אחת לפחות;
:- ”תקרת דמי השכירות המופחתים” – המחיר הממוצע הארצי של שכר דירה חופשי לדירה בגודל של 4.5 עד 5 חדרים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברבעון שקדם למועד קביעת דמי השכירות המופחתים לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1א)]], כשהוא מוכפל ב־1.1;
:- ”השר” – שר האוצר.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הבינוי והשיכון (י״פ תש״ף, 6344).))
=== פרק ב׳: דיור בהישג יד ===
@ 2. שימוש בדיור בהישג יד (תיקון: תשע״ח–3, תשע״ח–9)
: (א) לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, אלא למגוריו של שוכר ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה לטווח ארוך.
: (ב) לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת אלא למגוריו של שוכר שהוא זכאי שעלה בגורל בהגרלה לפי סעיף קטן (ג) ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה במחיר מופחת.
: (ג)(1) יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת שאושרו בתחום תכנית יושכרו רק לזכאים שעלו בגורל בהגרלה שערכה הרשות המקומית ששטח התכנית נכלל בתחומה לפי תקנות שיקבע השר, בהסכמת שר הפנים, לעניין הגרלה לפי סעיף זה.
:: (2) בתקנות לפי פסקה (1) ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין מועד עריכתה של ההגרלה, אופן השתתפותם של זכאים בהגרלה, דרכי פרסום לזכאים בדבר עריכת ההגרלה, תקופת תוקפן של תוצאות ההגרלה, דרכי עריכת ההגרלה והפיקוח עליה והוראות בדבר מניעת ניגוד עניינים של עורך ההגרלה.
:: (3) יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת, יוצעו לזכאים לפי סדר עלייתם בגורל, בדרך שיקבע השר בתקנות.
:: (4)(א) מי שבבעלותו יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, ישכירה לזכאי הראשון שהוצע לו לשכור את אותה יחידה כאמור בפסקה (3) ואשר הסכים לשכור אותה, ואולם הבעלים רשאי לפנות למנהל, בבקשה מנומקת, שלא להשכירה לאותו זכאי, אם סבר כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
::: (ב) הוגשה בקשה כאמור בפסקת משנה (א) וראה המנהל כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובכלל זה כי יש חשש סביר שהזכאי לא יעמוד בתנאי הסכם השכירות, רשאי הוא לקבוע כי יחידת הדיור לא תושכר לזכאי שעלה בגורל לגביה; קבע המנהל כאמור, תוצע יחידת הדיור להשכרה לזכאי הבא אחריו ברשימת הזכאים לפי סדר העלייה בגורל כאמור בפסקה (3).
:: (5) השר רשאי לקבוע כי אם מספר הזכאים שביקשו להשתתף בהגרלה לעניין תכנית מסוימת קטן ממספר יחידות הדיור במחיר מופחת העומדות להשכרה, יהיה ניתן להציע את יחידות הדיור כאמור למועמדים נוספים שיעמדו בתנאים שיקבע בתקנות וייבחרו בהגרלה נוספת שתיערך בהתאם להוראות סעיף זה.
:: (6) על אף האמור בפסקה (1), מועצת רשות מקומית רשאית להודיע לשר כי לא תערוך הגרלות כאמור באותה פסקה; הודיעה המועצה כאמור, יערוך את ההגרלה מי שבבעלותו יחידת הדיור להשכרה במחיר מופחת, בפיקוח גורם שייקבע בתקנות לפי פסקה (1) ובהתאם להוראות אותן תקנות.
:: (7) לא הותקנו תקנות לפי פסקה (1), לא יינתן היתר מכוח תכנית לפי [[סעיף 62א(א)(14)]], [[62א(א1)(2) או (14)(א)(2)]] [[או 62א2]] או לפי [[סעיף 4(ב)(1א) או (1ב) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014]].
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (דרכי עריכת הגרלה ופיקוח), התשפ"ה-2024]].))
: (ד) מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע כי 25% מקרב הזכאים שיעלו בגורל בהגרלה שתיערך לפי סעיף קטן (ג), ולעניין יישוב באזור עדיפות לאומית – 30%, יהיו בני המקום ותינתן להם עדיפות בהשכרת יחידות דיור במחיר מופחת לפי הוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג); לעניין זה, ”אזור עדיפות לאומית” – אזור עדיפות לאומית שהממשלה החליטה עליו לפי הוראות [[פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009]].
@ 3. הגבלה על בעלות (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) על אף האמור בכל דין, כל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום התכנית יהיו בבעלות אדם אחד.
: (ג) לא תועבר בעלות ביחידת דיור כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הועברה, באותו מועד ולאותו אדם, הבעלות בכל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום אותה תכנית.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על התחייבות להעברת בעלות כאמור באותו סעיף קטן.
@ 4. חובת ניהול ואחזקה תקינה (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) בעלים של יחידות דיור בבניין שהן דיור בהישג יד חייב בניהולו ובאחזקתו התקינה של הרכוש המשותף של אותו בניין, לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד ליחידות הדיור שבבעלותו, והוא אינו רשאי להמחות חיוב זה לשוכר.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין מאפייני הניהול והאחזקה התקינה; השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין דמי ניהול ואחזקה שישלם השוכר.
: (ג) הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם שכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר.
: (ד) בסעיף זה, ”אחזקה תקינה” – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבנייה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן על ידי הבעלים של יחידות הדיור או בהסכמתו.
@ 5. דמי השכירות (תיקון: תשע״ח–3)
: (א)(1) דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך לא יעלו, בתקופת השכירות הראשונה, על דמי השכירות המשתלמים משוכר מרצון למשכיר מרצון בעד שכירות של יחידת דיור דומה בגודלה ובמיקומה באותו אזור (בסעיף זה – מחיר השוק).
:: (1א) דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בתקופת השכירות הראשונה, יהיו בשיעור נמוך ב־20% ממחיר השוק שקבע השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מטעמו לפני כניסתו של השוכר הראשון או שוכר חדש ליחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, והם לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים.
:: (1ב)(א) על אף האמור בפסקה (1א), רשות מקומית רשאית לקבוע, בהחלטה כאמור בפסקת משנה (ב), לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת בתחומה, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק השונה מהשיעור האמור באותה פסקה, ורשאית היא לקבוע שיעורי הפחתה שונים לאזורים שונים בתחומה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:::: (1) הקרקע שבה נמצאות יחידות הדיור אינה מקרקעי ישראל;
:::: (2) דמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים;
:::: (3) לעניין רשות מקומית במחוז הצפון ובמחוז הדרום שיעור ההפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק לא יפחת מ־10% ולא יעלה על 30%, ולעניין רשות מקומית במחוז אחר – לא יפחת מ־20% ולא יעלה על 40%.
::: (ב) החלטה כאמור בפסקת משנה (א) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, היא תהיה מנומקת, לא יהיה ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה והיא תחול על תכניות שהוגשו באותה תקופה.
::: (ג) על אף האמור בפסקה (1א), מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע, לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת במקרקעי ישראל, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק הגבוה מהשיעור האמור באותה פסקה, ובלבד שדמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים.
:: (2) בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד לא יעלה את דמי השכירות בתום תקופת השכירות הראשונה לאותו שוכר, אלא לפי שיעור עליית המדד ובתוספת בשיעור שיקבע השר, ובלבד שדמי השכירות לא יועלו לפי פסקה זו יותר מפעם אחת בשנה.
:: (3) על אף האמור בפסקה (2), חלפו חמש שנים מהמועד שבו הושכרה לראשונה יחידת דיור לאותו שוכר, יחולו הוראות פסקה (1), פסקה (1א) או פסקה (1ב), לפי העניין, בשינויים המחויבים, ולעניין יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת, יחולו שיעורי ההפחתה ממחיר השוק, כאמור באותן פסקאות, שנקבעו בתקופת השכירות הראשונה.
: (ב) לא ידרוש בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד משוכר אלא דמי שכירות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), והשתתפות בדמי ניהול ואחזקה תקינה כפי שנקבעו לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4(ב)]], ואלה בלבד; ואולם הוא רשאי לדרוש ערובה להבטחת תנאי הסכם השכירות, לפי הוראות [[סעיף 25י לחוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971]].
: (ג) השר רשאי לקבוע דמי שכירות מרביים ליחידת דיור שהיא דיור בהישג יד.
: (ד) הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם השכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר.
@ 5א. פקיעת חוזה השכירות בהשכרה במחיר מופחת (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור חדשה שעתידה להיבנות, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור החדשה לפי חוזה הרכישה, ואם נדחתה הכניסה ליחידת הדיור מעבר לתאריך שנקבע בחוזה הרכישה – במועד הכניסה הדחויה, בכפוף לכך שהשוכר המציא אישור על הדחייה מהמוכר.
: (ב) התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור שאינה חדשה, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור שרכש או בתום שישה חודשים ממועד הרכישה, לפי המוקדם.
=== פרק ג׳: העברת זכויות ורישום בפנקסי המקרקעין ===
@ 6. רישום הערה בפנקסי המקרקעין ורישום העברת זכויות (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) היתה זכות הבעלות או החכירה לדורות בחלקה, שעל כולה או על חלק ממנה חלות הוראות [[תוספת זו]], רשומה בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה באותה חלקה, אלא אם כן נרשמה הערה בפנקסי המקרקעין בדבר דיור בהישג יד; הערה בפנקסי המקרקעין כאמור תירשם על פי בקשה של בעל הזכות בחלקה ולפי אישור של מהנדס הוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה נמצאת החלקה כאמור ([[בתוספת זו]] – המהנדס); אישור המהנדס יהיה לפי טופס שקבע שר המשפטים;
:: (2) נרשמה הערה כאמור בפסקה (1), לא תירשם בפנקסי המקרקעין עסקה במקרקעין שבחלקה אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד;
:: (3) מי שמגיש למפקח על רישום מקרקעין בקשה לרישום בית משותף, יציין בבקשה כי בבית יש יחידות דיור לדיור בהישג יד; לבקשה כאמור יצורף אישור המהנדס, לגבי יחידות הדיור שהן דיור בהישג יד; החליט המפקח על רישום מקרקעין על מתן צו לרישום הבית כבית משותף, יורה בצו כי במועד רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים תירשם לגבי כל אחת מיחידות הדיור בבית המשותף, שצוין באישור המהנדס כאמור כי היא יחידת דיור לדיור בהישג יד הערה בדבר היותה דיור בהישג יד; נרשמה הערה כאמור, תימחק הערה שנרשמה לפי פסקה (1);
:: (4) נרשמה הערה כאמור בפסקה (3), לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל עסקה בזכויות ביחידת דיור בבית המשותף שהיא יחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן נתקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
: (ב) נרשמה הערה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3), לא תירשם הערה לפי [[סעיף 126 לחוק המקרקעין]], אלא באישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי ההתחייבות נושא ההערה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
: (ג) בסעיף זה, ”עסקה” – למעט משכנתה לטובת גוף מוסדי והעברת שכירות רשומה.
@ 7. רישום והעברה של זכויות שאינן רשומות (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) לא היו זכויות חכירה לדורות בקרקע שהיא מקרקעי ישראל [[שתוספת זו]] חלה עליה, רשומות בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה במגרש, אלא אם כן מבקש ההיתר מסר הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, בדבר דיור בהישג יד, ורשות מקרקעין ישראל אישרה את קבלת ההודעה;
:: (2) נמסרה הודעה כאמור בפסקה (1), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו או ביחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העברת הזכויות כאמור אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד;
:: (3) הושלמה הקמתו של בניין במגרש שניתנה לגביו הודעה כאמור בפסקה (1), ימסור בעל הזכויות במגרש הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, ובה יפרט את יחידות הדיור לדיור בהישג יד בבניין; לא תיתן רשות מקרקעי ישראל את הסכמתה לעסקה ביחידות הדיור לדיור בהישג יד כאמור אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהעסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד; לא התקבלה הודעה כאמור, לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו;
:: (4) התקבלה הודעה כאמור בפסקה (1) או (3), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל רישום זכויות בפנקסי המקרקעין, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהרישום אינו סותר את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו אף אם נודע לרשות מקרקעי ישראל על היותם של מגרש, בניין או יחידת דיור לדיור בהישג יד בדרך אחרת ממסירת הודעות כאמור בפסקאות (1) או (3) בסעיף קטן (א).
: (ג) בסעיף זה, ”העברת זכויות” – למעט משכון או שעבוד אחר לטובת גוף מוסדי.
@ 8. מחיקת הערות וביטול הצורך באישור (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) לבקשת בעל זכות בחלקה כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 6]], רשם המקרקעין ימחק את ההערה שנרשמה לגבי יחידת דיור לפי [[$ תוספת זו|סעיף 6(א)]], ובלבד שבעל הזכות המציא לרשם המקרקעין אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי אותה יחידת דיור.
: (ב) לבקשת בעל זכות במגרש כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 7]], רשות מקרקעי ישראל תאשר כי לא נדרשים עוד אישורים כאמור [[פרט 7 לתוספת זו|בסעיף קטן (א)(3) או (4) של אותו סעיף]], ובלבד שבעל הזכות המציא לרשות מקרקעי ישראל אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי יחידת הדיור לדיור בהישג יד כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 7]].
=== פרק ד׳: פיקוח על דיור בהישג יד (תיקון: תשע״ח–3) ===
@ 9. מינוי המנהל (תיקון: תשע״ח–3, תשפ"ב-10)
: (א) השר ימנה מבין עובדי משרדו, מנהל לעניין דיור בהישג יד; לא מונה מנהל כאמור, ישמש המנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון כמנהל.
: (ב) המנהל ייתן אישורים לפי [[תוספת זו]], וימלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי [[תוספת זו]].
@ 10. חובת דיווח (תיקון: תשע״ח–3, תשע״ח–9)
: (א) קיבל אדם היתר לבניין הכולל יחידות דיור לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר.
: (ב) העביר אדם בעלות ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר.
: (ג) מוסד תכנון שאישר תכנית לפי [[סעיף 62א(א)(14)]], [[62א(א1)(2) או (14)(א)(2)]] [[או 62א2]], לפי העניין, ידווח למנהל על התכנית, ובכלל זה על מספר יחידות הדיור שנקבעו לפיה שהן לדיור בהישג יד.
@ 11. (תיקון: תשע״ח–3) : (((בוטל).))
@ 12. ניהול רישום (תיקון: תשע״ח–3, תשפ"ב-10)
: (א) המנהל ינהל רישום שייכללו בו לפחות כל אלה:
:: (1) רישום של פרטי יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד;
:: (2) רישום של בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד.
: (ב) הרישום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון.
@ 13. בירור פניות ציבור (תיקון: תשע״ח–3, תשפ"ב-10)
: (א) המנהל יברר פניות ציבור לעניין [[תוספת זו]], לרבות לעניין הפרת הוראותיה על ידי בעלים של דיור בהישג יד; המנהל רשאי לברר את הפנייה בכל דרך שיראה לנכון, והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.
: (א1) המנהל ייתן את החלטתו בפנייה בתוך 90 ימים ממועד הגשתה, ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה או בתקופות נוספות, שלא יעלו על 90 ימים, במצטבר.
: (ב) מצא המנהל שפניית ציבור היא מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לבעל זכות ביחידת דיור בהישג יד ולכל מי שהפנייה נוגעת אליו.
: (ג) קבע המנהל כי פניית ציבור היא מוצדקת בשל הפרת הוראותיה של [[תוספת זו]] או הוראות שנקבעו לפיה, תהיה קביעתו ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי.
: (ד) החלטות המנהל יפורסמו לציבור באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין פרסום ההחלטות, בהתחשב, בין השאר, בצורך להגן על פרטיות ולמנוע פגיעה בשם הטוב של הנוגעים בדבר.
=== פרק ה׳: עיצום כספי ===
@ 14. הטלת עיצום כספי על בעלים של דיור בהישג יד (תיקון: תשע״ה, תשע״ח–3)
: (א) הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מהוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 15,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 30,000 שקלים חדשים:
:: (1) עשה שימוש או הרשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 2]], או העביר בעלות ביחידת דיור, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 3(ג)]];
:: (2) העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(2)]];
:: (2א) דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך תשלומים בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(ב)]];
:: (3) לא דיווח למנהל, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 10(א) או (ב)]].
: (א1) הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 30,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 60,000 שקלים חדשים:
:: (1) גבה דמי שכירות גבוהים מדמי השכירות שנקבעו לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)]] ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בניגוד לאמור [[פרט 5|באותו סעיף]], או העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(2)]];
:: (2) דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת תשלומים בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(ב)]];
:: (3) ערך הגרלה שלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[$ תוספת זו|סעיף 2(ג)]], המנויות [[בתוספת השביעית]].
: (ב) על עיצום כספי לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) יחולו הוראות [[סעיפים 158לג עד 158מו לחוק זה]] בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”לממונה” יבוא ”למנהל” ובכל מקום, במקום ”הממונה” יבוא ”המנהל”.
=== פרק ו׳: הוראות שונות (תיקון: תשע״ח–3) ===
@ 15. ביצוע ותקנות (תיקון: תשע״ח–3, תשפ"ב-10)
: (א) השר ממונה על ביצוע [[תוספת זו]], והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועה, ובכלל זה הוראות בעניין הפרטים שיש לפרסם לפי [[תוספת זו]], ואופן פרסומם, לרבות הפרסום באינטרנט.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון ועם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע תנאים נוספים לזכאות לשכירת יחידת דיור במחיר מופחת שיכללו מבחני הכנסה.
@ 15א. עונשין (תיקון: תשע״ח–3)
: בעלים של יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת העורך הגרלה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 2(ג)]], בניגוד לתקנות לפי [[פרט 2|אותו סעיף]], דינו – מאסר שנה.
@ 15ב. סעדים על הפרת הוראות (תיקון: תשע״ח–3)
: נוסף על האמור בכל דין, הופרו הוראות לפי [[תוספת זו]], יראו את מי שחייב בקיום אותן הוראות, כנאמן, ואת הפרת ההוראות האמורות כהפרה של חובת נאמנות כמשמעותה [[בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979]], ויחולו הוראות [[סעיף 39 לחוק האמור]].
@ 16. (תיקון: תשע״ז–11, תשע״ח–3) : (((בוטל).))
== תוספת שביעית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ח–3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 158לב(ב)]] או [[סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית]] [[וסעיף 158מו]]))) (תיקון: תשע״ח–3) ====
=== חלק א׳: הפרת הוראות לפי [[פרק ה׳3]] שיחול עליהן עיצום כספי (תיקון: תשע״ח–3) ===
=== חלק ב׳: הפרת הוראות לפי [[התוספת השישית]] שיחול עליהן עיצום כספי (תיקון: תשע״ח–3) ===
== תוספת שמינית (תיקון: תשע״ו–6) ==
==== ((([[סעיף 177א]]))) ====
@ (1) : כ־650 דונם של מתחם מפעל התחמושת הקלה בנצרת עילית כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.
@ (2) : כ־240 דונם של מתחם מפעל המתכת בטירת הכרמל כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.
@ (3) : כ־5,600 דונם מתוך מתחם רמת השרון המופיע במפה המצורפת בנספח ג׳ להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, כפי שמסומנים בתשריט 1 שבנספח ב׳ להסכם ההרשאה האמור, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.
@ (4) : כ־52,000 דונם של מתחם רמת בקע כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום י״ד בתמוז תשכ״ח (14 ביולי 1965).
<חתימות>
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* משה חיים שפירא, שר הפנים
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה
<ויקי>{{חוקי מקרקעין}}</ויקי>
2nlxyz0sv3k2c80sqed74j5wyb8sh3h
נזיר נ א
0
168048
3022228
2968185
2026-07-01T10:59:20Z
Seyegd
15319
/* רש"י (ריב"ן) */
3022228
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת לעמוד בגמרא|מפרש1=רש"י (ריב"ן)|נזיר|נ|א|מט ב|נ ב}}
<קטע התחלה=ג/>אמר ר' יוסי יאמרו מאיר שכב יהודה כעס יוסי שתק תורה מה תהא עליה א"ר יוסי לא נצרכה אלא למת שאין עליו כזית בשר ועדיין יאמר על אבר ממנו מגלח על כולו לא כל שכן אלא כדאמר רבי יוחנן לא נצרכה אלא {{שוליים|א}}לנפל שלא נתקשרו אבריו בגידין הכא נמי בנפל שלא נתקשרו אבריו בגידין רבא אמר לא נצרכה {{שוליים|ב}}אלא לרוב בניינו ולרוב מניינו שאין בהן רובע עצמות על כזית מת ועל כזית נצל:
ואיזהו נצל {{שוליים|ג}}בשר המת שקרש ומוהל שהרתיח היכי דמי אילימא דלא ידעינן דדידיה הוא כי קרש מאי הוי אלא דידעינן דדידיה הוא אף על גב דלא קרש אמר ר' ירמיה {{שוליים|ד}}בסתם אי קרש מוהל הוא לא קרש דלמא כיחו וניעו הוא {{שוליים|ה}}בעא מיניה אביי מרבה יש נצל לבהמה או אין נצל לבהמה מי אמרינן גמירי נצל דאתי מאדם אבל דאתי מבהמה לא או דלמא לא שנא הניחא למאן דאמר טומאה חמורה עד לגר וטומאה קלה עד לכלב שפיר אלא למ"ד {{שוליים|ו}}טומאה חמורה עד לכלב מאי איכא למימר תא שמע {{שוליים|ז}}המחוהו באור טמא בחמה טהור ואי ס"ד עד לכלב אפי' בחמה נמי אימת ממחי ליה בתר דאסרוח בחמה כיון דאסרח הוה ליה עפר תנן {{שוליים|ח}}כל הנצוק טהור {{שוליים|ט}}חוץ מדבש הזיפים והצפיחית<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י (ריב"ן)==
<קטע התחלה=ר/>
'''ועדיין יאמר על אבר ממנו מגלח''' - ובלבד שיהא עליו בשר כראוי ואע"פ שאין עליו כזית בשר על מת כולו לא כ"ש: כי אמר ר"מ דעל מת מגלח כי ההיא דאמר ר' יוחנן לא נצרכה אלא לנפל כו'. ובמס' חולין קאי וה"נ בנפל שלא נתקשרו אבריו בגידין יפה יפה אמר ר"מ דמיטמא ואע"פ שאין עליו בשר:
'''ורבא אמר''' - כי אמר ר"מ ברוב בניינו של מת או ברוב מניינו שאין עליהן כזית בשר ואין בין כולו רובע הקב עצמות דאע"ג דבעלמא לא הוי חשיב לענין טומאת אהל אא"כ שיהא בהן רובע עצמות גבי נזיר הוי חשוב כמת שלם הואיל דאית ביה רוב בניינו או רוב מניינו שהוא מיטמא עליו ומגלח עליהם:
'''שקרש''' - שנימוח ואח"כ קרש:
'''ומוהל שהרתיח''' - שיצא מבשר המת כמין מים והרתיח ליקרש ע"י רתיחות שהרתיח דכל הני נצל כבשר המת דמי ונזיר מגלח עליו:
'''נצל''' - לשון הפרש כמו ויצל אלהים ([[בראשית לא]]):
'''היכי דמי אילימא דלא ידעינן''' - אי ההיא משקה דקרש הוי מן המת כלומר דידעינן ודאי דלאו ממת הוא:
'''כי קרש אמאי מיטמא''' - הא ידעי' דלאו ממת הוא:
'''ואי מן המת הוא''' - בודאי אפילו לא קרש אמאי לא מטמא:
'''א"ר ירמיה בסתם''' - כלומר ספוקי מספקא לן אי דמת הוי אי לא הלכך אי קרש ודאי מגופיה של מת הוא ולא כיחו וניעו ואי לא קרש דלמא כיחו וניעו הוא דהא ליכא כיחו וניעו במת טמא דכל המשקים היוצאים ממת טהורין חוץ מן הדם:
'''כי גמירי''' - דנצל מטמא ההוא דאתי מאדם אבל נצל דאתי מבהמה לא מטמא כנבלה:
'''או דלמא לא שנא והניחא''' - דלא איצטריך ליה למיבעי אית ליה נצל או לא אליבא דמ"ד דטומאה חמורה כלומר דטומאת נבלה הוי לעולם כל זמן דחזי לאכילה לגר הלכך כיון דנצל הוא לא חזי לאכילת אדם לא מטמא: אלא למ"ד דטומאה חמורה לעולם הוא עד דמיפסל מאכילת כלב הכא מאי. מי אמרי' כיון דאכתי חזי לאכילת כלב אכתי מטמא כזית נבלה או דלמא כיון דנמוח כעפרא בעלמא דמי ולא מטמא טומאה קלה:
'''עד לכלב''' - כל זמן שלא תיפסל מאכילת כלב שאינה מוסרחת כ"כ שהכלב אינו רוצה לאוכלה:
'''ת"ש''' - חלב נבלה שהמחהו באור שהתיכו באור:
'''טמא''' - דעדיין אוכל ראוי הוא:
'''המחהו בחמה טהור''' - דפרחה טומאתו:
'''ואי ס"ד דיש נצל לבהמה אפי' המחהו ''' - בחמה ליהוי טמא כי חזר וקרש:
'''לעולם אימא לך דיש נצל לבהמה''' - והכא היינו טעמא דכי המחהו בחמה טהור דאימת קא ממחי ליה חמה לבתר דאסרח וכיון דאסרח תו לא חזי אפי' לאכילת כלב ומשום הכי טהור ואינו מטמא אפי' בטומאה קלה:
'''תנן התם כל הניצוק טהור''' - כל משקין שמריקין מכלי אל כלי אע"פ שנטמא תחתון וקילוח יורד משפה לשפה לא נעשה חיבור כדי לטמא העליון: חוץ מדבש הזיפים: מאותו דבש שהוא עבה ויכולין לזייפו לערב בו משקין אחרים וזיפים משמע לשון זיוף כדמפ' במס' סוטה בפ' בתרא (דף מח:):
'''והצפיחית''' - כמו כצפיחית בדבש ([[שמות טז]]) ברישקרי"ש {{קטן|({{הפניה לפסוק|{קטן|(ברישקי"ש: חלות|דבש)}})}}} בלע"ז והואיל והן עבין נעשה תחתון כמו מחובר לעליון שהקילוח היורד למטה למשקין טמאין נעשה כולו טמא ואפילו העליון אבל דבש שלנו שאינו עב הואיל וצלול הוא ניצוק שבו טהור ככל המשקין:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
'''רבא''' אמר לא נצרכה אלא לרוב בנינו ולרוב מנינו שאין בהם רובע עצמות. והיינו על המת דקתני במתני' דליכא אבר שלם ולרבותא נקט שאין בהם רובע עצמות דשיעורא דנזיר הוא בחצי קב (אלא לרבותא) דאע"פ שאין בו רובע עצמות הוא מגלח כיון שיש בו רוב הבנין או רוב המנין אבל אם אין בו רוב הבנין או רוב המנין אינו מגלח אא"כ יש בו חצי קב כדאמרינן במתני' דאין מגלח על אהל רובע עצמות ואית ספרים דגרסי לא נצרכה אלא לשדרה וגולגולת שאין בו רובע עצמות והכי נמי בפרקין לקמן (דף נג. ושם) פריך והאמר רבא לא נצרכה אלא לשדרה וגולגולת שאין בו רובע עצמות ולא מצינו שאמר רבא בעלמא אם לא כאן ולכך הגיהו בספרים כן ולא גרסי' ליה דהיכי מצינן למימר דעל המת דמתני' איירי בשדרה וגולגולת והא קתני במתני' בהדיא ועל השדרה ועל הגולגולת לכך יש לגרוס [אלא] לרוב בנין דלא תניא במתני' בפירוש ומהאי טעמא נמי ניחא אמאי לא משני רבא אמתני' דאהלות כדמשני הכא על המת דקתני התם לרוב בנינו או לרוב מנינו משום דבמתני' דבאהלות קתני בהדיא על רוב בנין או על רוב מנין דמטמא באהל הלכך ליכא לפרושי התם על המת אלא כר' יוחנן וא"כ לר' יוחנן תנא ושייר במתני' רוב בנינו ורוב מנינו אי ס"ל דנזיר מגלח עלייהו:
''' ת"ר''' איזהו נצל בשר המת שקרש. כך היא ברייתא בשר המת שקרש שנימוח הבשר מתחלה ואח"כ קרש וכן מוהל שהרתיח מוהל היוצא מן המת והרתיחו באור והעלה רתיחות היינו נצל וכזית מטמא באהל:
''' היכי''' דמי אי לא ידעי' דדידיה הוא. כלומר שאין אנו יודעים אם המוהל הזה מבשר המת שנימוח או מכיחו וניעו שהן טהורים כי קריש מאי הוי היכי מגלח על הספק ואי דידעינן דדידיה הוא ואע"ג דלא קריש נמי ול"ל דקריש כיון דידעינן שהוא מבשר המת:
''' א"ר''' ירמיה בסתם. כלומר דידעינן דבא מזה המת אבל לא ידעינן מוהל זה מבשרו או מכיחו קירש ודאי מוהל הוא הבא מבשר המת ואי לא קירש כיחו וניעו הוא וה"נ יש לפרש גבי הרתיח דלא ידעינן וכי הרתיח והעלה רתיחות ודאי מוהל הבא מהמת הוא וזהו נצל לא הרתיח כיחו וניעו הוא:
''' יש''' נצל לבהמה. כזית מן הנבלה שנרקב מאליו ונימוח מי מטמא במגע ובמשא או לאו ולא לענין גילוח דנזיר קבעי:
''' טומאה''' חמורה. היינו טומאת נבילות לטמא אדם במגע ובמשא:
''' עד''' לגר. עד שתפסל מלאכול לגר כדכתיב ([[דברים יד]]) לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה הראויה לגר קרויה נבילה לטמא במגע ובמשא והכא כיון שאינה ראויה לא מטמא וליכא למיבעי מידי אי יש נצל דאפילו אם תימצי לומר דיש נצל לבהמה הכא טהורה כיון דכבר נפסלה מאכילת גר:
''' וטומאה''' קלה. פי' שאר אוכלין שאינן מטמאין אלא כביצה לשאר אוכלין ומשקין ומטמאין טומאת אוכלין עד שיפסלו מאכילת כלב ומהאי סיומא לא נפקא מידי לסוגיא דידן אלא אגב רישא נקטיה:
''' אלא''' למ"ד טומאה חמורה עד לכלב מאי. כלומר לדידיה איכא למיבעי מי הוי של בהמה חשיב כבשר נבלה ומטמאה לאדם במגע ובמשא שהרי אכתי ראוי לכלב הוא או לא גמירי נצל בהמה להחשב כבשר ואע"ג דראוי לכלב עפרא בעלמא הוי ואינו מטמא:
''' ת"ש''' המחהו באור טמא. גבי נבלת עוף טהור מיתניא {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קכ|א}} המחהו לשומן של נבלת עוף טהור באור טמא דמשום הכי לא נפסל מלאכול לכלב כדמעיקרא דדרך להמחות שומן באור:
''' בחמה''' טהור. דכשנימוח בחמה הוא מסריח מחום השמש ואינו ראוי לאכילת אדם ולכך הוא טהור ואי ס"ד יש נצל לבהמה וה"ה לנבלת עוף טהור אפילו בחמה נמי ליטמא דאכתי הוא ראוי לכלב אלא ש"מ דאין נצל ולכך הוא טהור אבל באור מיהא כיון שהמחהו בידים עדיף מנצל דלא הוי אלא כשנרקב ונמחה מעצמו ומשני אימת קא ממחו לבתר דקא מסרח ובתר דאסרח מכח החמה מבאיש למאד דה"ל כעפרא דאף לכלב אינו ראוי ולא דמי לנצל דבהמה שנמחה בלא חמה וראוי אכתי לכלב:
''' תנן''' התם. בפרק [חמישי] דמכשירין כל הנצוק טהור שאם יצק ועירה משקין טהורים לתוך משקין טמאין מלמעלה למטה לא נטמאו הטהורים דנצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה:
''' חוץ''' מן דבש הזיפים. בפרק בתרא דסוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מח|ב}} מפרש רבי יוחנן מאי זיפים דבש שמזייפין אותו לפי שהוא עב יותר מדאי ומשימין בו מים ואינו ניכר רשב"ל אומר על שם מקומו שנאמר זיף וטלם ובעלות וצפיחית כמו כצפיחית בדבש כלומר שרודה אותו מן הכוורת מעורב עם השעוה ובערוך פירש עיסה שמטוגנת בדבש באלו נצוק טמא דמתוך שהוא עב [הרבה] חשיב אוכל וכאילו העליון והתחתון מעורבין יחד זה בזה ולכך הנצוק הוי חיבור:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/נזיר/פרק ז|נ א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת נזיר]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|נזיר|ז|נ|א}}
gqqsnyy9bqb2wdzju93th3yop38bt3j
עין איה על ברכות א קג
0
170714
3022112
2694721
2026-06-30T19:16:19Z
~2026-37710-52
45909
תיקנתי שגיאה
3022112
wikitext
text/x-wiki
{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|א|קב|קג|קד}}
{{צתב|ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב, וכי בתשיעי מתענין והלא בעשירי מתענין, אלא כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי.|ברכות|ח|ב}}.
תוכן התשובה הוא בשני ענינים : להשיב את אבידת רגשותיו הטובות שנפרצו גדריהם, ולזאת תועיל הפרישות מההנאות החומריות ודרכי העולם, שיתבונן בדרכי המוסר והעבודה לייסר נפשו באהבת השם ית' ויראתו.<br /> והשני הוא ההרגל, להתרגל בפועל וללכת בדרך טובים, שלא להמשך אחר תאוותיו שלא כדרך ד'. וזאת התשובה נשלמת ביחוד דוקא בהיותו עסוק בענייני העולם ותאוותיו החומריות לפי המדה הנאותה. ובהיותו מתרחק מדרכי העיון וחיי ההתבודדות ובכל זאת לא תסור ממנו תומתו לפרוש מכל דבר שלא כתורה, זאת היא השלמת התשובה, שתוסיף תת כח אל התשובה העיונית לרומם מעלתה.<br /> ע"כ עיוה"כ ג"כ מעותד ומוכן הוא לתשובה, אבל תשובתו היא התשובה המעשית ההרגלית, דומה לדברי חז"ל באותו פרק באותו מקום כו'.<br /> ע"כ תגמר תשובתו דוקא ע"י אכילה ושתיה והשתתפות בעסקי חומריות, ועם כל זה תהיה הכל כתורה וכמצוה על כן כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי, שבזה הוא מרומם ג"כ את תשובתו שבעשירי. כי בהשארה רק עיונית, לא תגיע לתכליתה, כי אם בהצרפה למעשה.
{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|א|קב|קג|קד}}
<noinclude>
[[קטגוריה:עין איה|ברכות א קג]]</noinclude>
[[קטגוריה:יום כיפור]]
bzcn5g625sh8d1yvjyi0orskarf8w3f
לקוטי מוהר"ן יא
0
223098
3022237
1450041
2026-07-01T11:25:57Z
~2026-37717-01
45913
3022237
wikitext
text/x-wiki
{{סרגל ניווט|לקוטי מוהר{{"}}ן||י|יא|יב|}}
תורה יא - אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי
אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים
א. כִּי יֵשׁ יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה
הַיְנוּ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד
וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה זאת עַל יָדוֹ
עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ
כִּי מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה
הוּא עֲדַיִן רָחוֹק מִתְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה
רַק עַל יְדֵי אֶמְצָעוּת הַדִּבּוּר
יָכוֹל לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ
הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּהַתּוֹרָה בְּדִבּוּרִים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצָאֵיהֶם" 'לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה'
מֵאִיר לוֹ הַדִּבּוּר בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְּבָרֶיךָ'
וּבְכָל פַּעַם וּפַעַם, עַל יְדֵי כָּל תְּשׁוּבָה וּתְשׁוּבָה
הוּא הוֹלֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה
עַד שֶׁיּוֹצֵא מִמַּדְרֵגָה פְּחוּתָה
וּבָא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ
וְזֶה שֶׁשָּׁאֲלוּ יוֹחָנִי וּמַמְרֵא לְמשֶׁה
'תֶּבֶן אַתָּה מַכְנִיס לַעֲפָרַיִם ?
הֵשִׁיב לָהֶם: אָמְרֵי אֱנָשֵׁי, לְמָתָא יַרְקָא, יַרְקָא שְׁקֻל'
'תֶּבֶן' זֶה בְּחִינַת תְּבוּנָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תְּבוּנָה תִנְצְרֶךָּ"
שֶׁהֵם הֵבִינוּ שֶׁמּשֶׁה רוֹצֶה לְהַכְנִיס תְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל
וְעַל כֵּן שָׁאֲלוּ
כִּי בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם
הֵם מְשׁוּלִים לְעָפָר
וְאֵיךְ יוּכַל לַהֲבִיאָם לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָ, לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה ?
וְזֶה: 'תֶּבֶן' לְשׁוֹן תְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה
'אַתָּה מַכְנִיס לַעֲפָרַיִם'
זֶה בְּחִינַת עָפָר, הַיְנוּ מַדְרֵגָה פְּחוּתָה
'הֵשִׁיב לָהֶם: אָמְרֵי אֱנָשֵׁי'
הַיְנוּ עַל יְדֵי הָאֲמִירוֹת
עַל יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי
הוּא מֵאִיר לוֹ לְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה
וְזֶהוּ: 'לְמָתָא יַרְקָא'
לַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה
'יַרְקָא' הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָו"
אוֹרִיקָן בְּפָרָשַׁת שׁוֹפְטִים
הַיְנוּ שֶׁזֵּרְזָם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה
כִּי פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים נֶאֱמַר עַל תְּשׁוּבָה: "מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב"
'הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ'
וְזֶהוּ: 'אָמְרֵי אֱנָשֵׁי, לְמָתָא יַרְקָא'
הַיְנוּ עַל יְדֵי הָאֲמִירוֹת וְהַדִּבּוּר שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי
'לְמָתָא יַרְקָא'
לַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה
יָאִיר לוֹ הַדִּבּוּר, שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה
וְזֶה: 'יַרְקָא שְׁקֻל'
בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל
שֶׁהַדִּבּוּר יָאִיר לוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ
ב. אַךְ לַדִּבּוּר שֶׁיָּאִיר לוֹ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת
כִּי אִם עַל יְדֵי כָּבוֹד
הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת
שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹדוֹ לְאַיִן נֶגֶד כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
הַיְנוּ עַל יְדֵי עֲנָוָוה וְקַטְנוּת
כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַדִּבּוּר הוּא מִכָּבוֹד
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד"
הַיְנוּ מַלְכוּת פֶּה
כִּי כְּשֶׁהַתּוֹרָה בָּאָה לְתוֹךְ דִּבּוּרִים פְּגוּמִים
לְפֶה פָּגוּם
לא דַּי שֶׁאֵין דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה מְאִירִים לוֹ
כִּי אִם גַּם הַתּוֹרָה עַצְמָהּ נִתְגַּשֵּׁם וְנִתְחַשֵּׁךְ שָׁם מִפִּיו
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ"
בְּחִינַת "וְיָמֵשׁ חשֶׁךְ"
הַיְנוּ שֶׁלּא יִתְגַּשְּׁמוּ וְיִתְחַשְּׁכוּ מִפִּיךָ
כִּי עַל יְדֵי שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת
הַיְנוּ עַל יְדֵי גַּדְלוּת
עַל יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לִפְתּחַ פֶּה
בִּבְחִינַת: "סָגְרוּ פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת"
כְּמַעֲשֶׂה דְּלֵוִי בַּר סִיסָא
שֶׁהֶעֱלוּהוּ לַבִּימָה, וְטָפַת רוּחוֹ עָלָיו, וְלא אֲנִיבוּן
כִּי עַל יְדֵי הַגֵּאוּת, הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדַת אֱלִילִים
וּבַעֲבוֹדַת אֱלִילִים כְּתִיב: "פְּסִילֵי אֱלהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ"
'וְכָל הָעוֹמֵד לִשְׂרף כְּשָׂרוּף דָּמֵי, וְכִתוּתֵי מִכְתָּת שִׁעוּרֵהּ'
כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא לְעִנְיַן שׁוֹפָר שֶׁל עֲבוֹדַת אֱלִילִים
וְכֵיוָן שֶׁמִּכְתָּת כָּתִית שִׁעוּרֵהּ
אֵין לוֹ כְּלֵי הַדִּבּוּר לְדַבֵּר עִמָּהֶם
אַךְ כְּשֶׁהוּא נִזְהָר וְשׁוֹמֵר כְּבוֹד ה' שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁלֵמוּת
שֶׁהוּא נִבְזֶה בְעֵינָיו נִמְאָס
עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים הַמְּאִירִים
בִּבְחִינַת: "וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ"
וְהֵם מְאִירִים לוֹ לִתְשׁוּבָה
וְיָכוֹל לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ כַּנַּ"ל
ג. וְכָבוֹד בִּשְׁלֵמוּת
אֵינוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי וָא"ו שֶׁיַּמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ
כִּי בְּלא וָא"ו נִשְׁאָר כְּבַד פֶּה
וְעַל יְדֵי וָא"ו
הוּא בִּבְחִינַת: "כָּבוֹד וְלא יִדּם"
כִּי כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וָא"ו, הוּא מוֹסִיף
הַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה, הַיְנוּ שְׁמִירַת הַבְּרִית
כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה, אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה'
כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, גֵּאוּת וְנִיאוּף
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק:"וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָּצוּד"
וְעַל כֵּן בְּרִית מְכֻנָּה בְּשֵׁם שַׁדַּ"י
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה"
כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת 'שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלקוּתִי לְכָל בְּרִיָּה'
וּכְשֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר הַבְּרִית
הַיְנוּ עַל יְדֵי גֵּאוּת
הוּא עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ עֲבוֹדַת אֱלִילִים
הוּא מַרְאֶה שֶׁאֵין דַּי לוֹ בֶּאֱלקוּתוֹ
עַד שֶׁצָּרִיךְ עֲבוֹדַת אֱלִילִים
וְעַל כֵּן פּוֹגֵם בְּשַׁדַּי
שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלקוּתוֹ לְכָל בְּרִיָּה
וּכְשֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית
הוּא זוֹכֶה לָאוֹר הַמֵּאִיר לוֹ לִתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל
ד. וְאוֹר הַזֶּה הוּא בְּחִינַת טַל אוֹרוֹת
הַכְּלוּלִים בַּוָּא"ו שֶׁל כָּבוֹד
בִּבְחִינַת: "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר"
'פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ' הֵם בְּחִינַת טַל אוֹרוֹת שֶׁל מִלּוּי שָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת
[פֵּרוּשׁ, כִּי שָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל שֵׁם הֲוַיָה בְּמִלּוּי אַלְפִין, הֵם בְּגִימַטְרִיָּא טַ"ל, וְהֵם בְּחִינַת טַל אוֹרוֹת, וְהֵם כְּלוּלִים בְּהַוָּא"ו שֶׁל הַשֵּׁם ]
'עִם גָּבֶר'
שֶׁהֵם כְּלוּלִים בַּבְּרִית
כִּי כָּאִישׁ גְּבוּרָתוֹ
וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא בְּרִית בּעַז
בּוֹ עז, בּוֹ תֻּקְפָּא
אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר הַבְּרִית
הוּא מְקַלְקֵל הַטַּ"ל אוֹרוֹת וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ על הַפַּרְנָסָה
הַיְנוּ טַ"ל מְלָאכוֹת
כַּמּוּבָא בַּזוהַר 'מָאן דְּזָרֵק פֵּרוּרִין דְּנַהֲמָא
עֲנִיּוּת רָדֵף אַבַּתְרֵהּ
כָּל שֶׁכֵּן מָאן דְּזָרֵק פֵּרוּרִין דְּמחָא'
וְזֶה: בּוֹ עַז
בּוֹ כָּלוּל שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת
הַיְנוּ ל"ט אוֹרוֹת מִי שֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית
וְל"ט מְלָאכוֹת מִי שֶׁפּוֹגֵם בּוֹ
כִּי עַז עִם הַכּוֹלֵל שְׁתֵּי פְּעָמִים טַל
וְזֶה: "מִשְׁכָּן מִשְׁכָּן" שְׁנֵי פְּעָמִים
שְׁנֵי פְּעָמִים ל"ט
כִּי ל"ט מְלָאכוֹת גָּמְרִינַן מִמִּשְׁכָּן
וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת בְּרִיתוֹ
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַל"ט מְלָאכוֹת
הֵם בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן
הַיְנוּ מִשְׁכָּן בְּבִנְיָנֵהּ
בְּחִינַת ל"ט אוֹרוֹת
אַךְ מִי שֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית
הַמְּלָאכוֹת שֶׁלּוֹ הֵם בִּבְחִינַת מִשְׁכָּן בְּחֻרְבָּנֵהּ
בִּבְחִינַת ל"ט מַלְקוֹת
בְּחִינַת: "אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ וְלא יוֹסִיף"
הַיְנוּ בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית
שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹסָפוֹת כַּנַּ"ל
ה. וּשְׁמִירַת הַבְּרִית יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת
יֵשׁ מִי שֶׁזִּוּוּגוֹ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל
וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא שׁוֹמֵר אֶת בְּרִיתוֹ עַל פִּי הַתּוֹרָה
שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִדִּינֵי הַתּוֹרָה
וְיֵשׁ מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית
שֶׁזִּוּוּגוֹ מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת
וְהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה
וְזֶה בְּחִינַת שַׁדַּי שֶׁל שַׁבָּת
שֶׁאָמַר לְעוֹלָמוֹ דַּי
שֶׁצִּמְצֵם אֶת עַצְמוֹ מִכָּל הַמְּלָאכוֹת
וְזֶה בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה
וְיֵשׁ בְּחִינַת שַׁדַּי שֶׁל חֹל
שֶׁגַּם בְּחֹל יֵשׁ צִמְצוּמִים מִמְּלָאכָה לַחֲבֶרְתָּהּ
וְזֶה בְּחִינַת מט"ט
שֶׁשֻּׁלְטְנוּתֵהּ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל
בְּחִינַת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה
שֶׁשְּׁמוֹ כְּשֵׁם רַבּוֹ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ
וְזֶה בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה
הַיְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
מַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמט"ט בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל
וּמַנְהִיג הָעוֹלָם עַל יָדוֹ
ו. וְזֶה בְּחִינַת הֲלָכָה וְקַבָּלָה
קבלה היא בחינת "הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קדֶשׁ" רָאשֵׁי תֵּבוֹת קַבָּלָה
וַהֲלָכָה הִיא בְּחִינַת: "הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ" רָאשֵׁי תֵבוֹת הֲלָכָה
כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת
"הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קדֶשׁ" זֶה בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה
הַיְנוּ זִוּוּג שֶׁל שַׁבָּת
וְזֶה בְּחִינַת בְּרִית עִלָּאָה
שֶׁשָּׁם עִקַּר הַהִשְׁתַּחֲוָיָה
בִּבְחִינַת: "וַיָּבאוּ אַחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ"
וְהוּא בְּחִינַת הַדְרַת קדֶשׁ
בִּבְחִינַת: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ"
"הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ" זֶה בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה
הַיְנוּ זִוּוּג שֶׁל חֹל
שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מט"ט
שֶׁשֻּׁלְטְנוּתֵהּ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל
שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה
וְזֶה: 'הָרִיעוּ' [לְשׁוֹן תְּרוּעָה וְזִמְרָה]
בִּבְחִינַת: "מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרת שָׁמַעְנוּ"
כִּי מט"ט הוּא בִּבְחִינַת כָּנָף
לְשׁוֹן "וְלא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ"
כִּי בּוֹ מִתְלַבֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל כַּיָּדוּעַ
ז. וְזֶה בְּחִינַת רָזִין
וְרָזִין דְּרָזִין
רָזִין הוּא בְּחִינַת הֲלָכָה
רָזִין דְּרָזִין הוּא בְּחִינַת קַבָּלָה
הִתְלַבְּשׁוּת הַקַּבָּלָה בַּהֲלָכָה
הוּא בְּחִינַת הַנְהָגַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל
שֶׁהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה
וְזֶה בְּחִינַת: [סִיּוּם הַפָּסוּק מִכְּנַף הָאָרֶץ הַנַּ"ל] "צְבִי לַצַּדִּיק רָזִי לִי רָזִי לִי"
'צְבִי לַצַּדִּיק' הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג
יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי רָזִין
הַיְנוּ יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה
שֶׁהֵם בְּחִינַת הֲלָכָה וְקַבָּלָה
בְּחִינַת רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנם לִבְרָכָה "יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם", שַׂר הָעוֹלָם אֲמָרוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאִילָנוֹת לְמִינֵהוּ, נָשְׂאוּ דְּשָׁאִים קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמָן: מָה אִילָנוֹת, שֶׁהֵם גְּבוֹהִים וְאֵינָם תְּכוּפִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִינֵהוּ, כָּל שֶׁכֵּן אֲנַן, שֶׁאָנוּ קְטַנִּים וּתְכוּפִים, שֶׁצְּרִיכִים לָצֵאת לְמִינֵהוּ. פָּתַח שַׂר הָעוֹלָם וְאָמַר: "יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם".
כִּי בֶּאֱמֶת
גַּם הַגְּדוֹלִים, שֶׁזִּוּוּגָן אֵינָם תְּכוּפִים
רַק מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת
גַּם לָהֶם הִזְהִירָה הַתּוֹרָה עַל שְׁמִירַת הַבְּרִית
שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת עַצְמָן
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת" רָאשֵׁי תֵּבוֹת בִּיאָה
כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת
הַיְנוּ אַף עַל פִּי שֶׁזִּוּוּגוֹ הוּא רַק מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת
אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ שְׁמִירָה גְּדוֹלָה
בְּחִינַת וְשָׁמְרוּ וְכוּ'
כָּל שֶׁכֵּן הַקְּטַנִּים
שֶׁהֵם בְּחִינַת דְּשָׁאִין
שֶׁזִּוּוּגָם תְּכוּפִים
גַּם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל
מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכִים שְׁמִירָה גְּדוֹלָה לִשְׁמר אֶת בְּרִיתָם
שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת עַצְמָם עַל פִּי הַתּוֹרָה
בִּבְחִינַת לְמִינֵיהֶם
מִיָּד כְּשֶׁשָּׁמַע שַׂר הָעוֹלָם שֶׁהוּא מט"ט
שֶׁשֻּׁלְטְנוּתֵהּ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל
בְּחִינַת דְּשָׁאִים
בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה
פָּתַח וְאָמַר: "יְהִי כְבוֹד ה'" כְּבוֹד דַּיְקָא
כִּי עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל
הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל
נִמְצָא, שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל
שֶׁהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה
הַיְנוּ מֵאִילָנוֹת וּדְשָׁאִים
גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים
זִוּוּג שֶׁל שַׁבָּת וְזִוּוּג שֶׁל חֹל
בְּחִינַת הֲלָכָה וְקַבָּלָה
רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין
אֲזַי הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל
וְעַל יְדֵי הַכָּבוֹד זוֹכֶה לְדִבּוּר הַמֵּאִיר
וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּר
יָכוֹל לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ כַּנַּ"ל
וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִמְנָא חֲדָא הֲוֵי אָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזָאִי לְהַאי צִפַּרְתָּא, דַּהֲוֵי קָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא, וְרֵישֵׁהּ בָּרָקִיעַ וְאָמְרִינַן: לֵית מַיָּא, וּבָעֵינַן לְמֵיחַת לַאֲקוּרֵי נַפְשִׁין. נְפַק בְּרַת קָלָא וְאָמַר לָן: לָא תְּחוּתוּ לְהָכָא, דִּנְפַלָא לֵהּ חֲצִינָא לְבַר נַגָּרָא הָכָא הָא שְׁבַע שְׁנִין, וְלָא מָטֵי לְאַרְעָא. וְלָא מִשּׁוּם דִּנְפִישָׁא מַיָּא, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּרְדִיפָא מַיָּא. אָמַר רַב אָשֵׁי: הַאי, זִיז שָׂדַי הוּא, דִּכְתִיב: "וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי"
רַשְׁבַּ"ם: וְחָזֵינַן לְהַאי צִפַּרְתָּא וכוּ' הָכֵי גָּרְסִינַן וְאָמְרִינַן לֵיכָּא מַיָּא הָיִינוּ סְבוּרִין שֶׁאֵינָן עֲמֻקִּין, הוֹאִיל וְלא קָאֵי בַּמַּיִם אֶלָּא עַד קַרְסוּלֵיהּ. חֲצִינָא גַּרְזֶן אוֹ מַעֲצָד. לְבַר נַגָּרָא חָרַשׁ עֵצִים. וְלָא מִשּׁוּם דַּעֲמִיקָא מַיָּא מַהֲלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים לא הִגִּיעַ הַחֲצִינָא לַקַּרְקַע. אֶלָּא מִשּׁוּם דִּרְדִיפֵי מַיָּא מִתּוֹךְ חֲרִיפוּת הַנָּהָר לא הָיָה נִצְלָל עֲדַיִן, וְלא מֵחֲמַת הָעמֶק בִּלְבַד. וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי ראשׁוֹ מַגִּיעַ לָרָקִיעַ.
צִפַּרְתָּא זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר
שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין הָאָדָם
שֶׁהוּא נִתְהַוֶּה מִמַּיִּין דּוּכְרִין וְנוּקְבִין
וּבֵין הַשָּׁמַיִם
שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה
כַּמּוּבָא עַל מְצרָע שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא שְׁנֵי צִפֳּרִים.
'יָבוֹא פַּטָּטַיָּא וִיכַפֵּר עַל פַּטָּטַיָּא'
דְּקָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא
כִּי מֵאַחַר שֶׁהַדִּבּוּר צָרִיךְ לְהָאִיר לוֹ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת שָׁם תְּשׁוּבָה
הוּא לִפְעָמִים בִּבְחִינַת:וַתְּגַל מַרְגְּלתָיו וַתִּשְׁכָּב
שֶׁהַדִּבּוּר צָרִיךְ לְהָאִיר בָּאָדָם
שֶׁהוּא לְמַטָּה בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה
וְעַל כֵּן נִקְרָא הַדִּבּוּר 'צִפַּרְתָּא דְּקָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא'
מַיָּא הוּא בְּחִינַת הָאָדָם
שֶׁנִּתְהַוֶּה מִמַּיִּין דּוּכְרִין וּמַיִּין נוּקְבִין כַּיָּדוּעַ
וְהַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִפַּרְתָּא
קָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ
אֵצֶל הָאָדָם שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה
כְּדֵי לְהָאִיר לוֹ
בִּבְחִינַת וַתְּגַל מַרְגְּלתָיו וְכוּ' כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ דְּקָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא כַּנַּ"ל
וְאָמְרִינַן לֵית מַיָּא
הַיְנוּ שֶׁהֵבִינוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְדִבּוּר
אֶלָּא עַל יְדֵי כָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת
שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בְּעֵינָיו אֶפֶס וָאַיִן
וְזֶהוּ: לֵית מַיָּא
שֶׁהָאָדָם יַחֲזִיק עַצְמוֹ לְאַיִן
וּבָעֵינַן לִנְחוּתֵי לְשׁוֹן שִׁפְלוּת
הַיְנוּ לִהְיוֹת שָׁפָל וְעָנָו
אַךְ שֶׁהָיָה לְאַקוּרֵי נַפְשִׁין
לְשׁוֹן: "אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז"
הַיְנוּ שֶׁהָיָה הָעֲנָוָוה בִּשְׁבִיל גַּדְלוּת
כְּדֵי לְהִתְכַּבֵּד וּלְהִתְיַקֵּר
כִּי מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִין גּדֶל בִּזּוּי הַגַּדְלוּת
עַל כֵּן הֵם עֲנָוִים
בִּשְׁבִיל לְהִתְכַּבֵּד וּלְהִתְיַקֵּר עַל יְדֵי הָעֲנָוָוה
וְזֶהוּ בְּחִינַת עֲנִיווּת שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּדְלוּת
וּבָעֵינַן לִנְחוּתֵי לִהְיוֹת שְׁפָלִים וַעֲנָוִים
לְאוֹקוּרֵי נַפְשִׁין
כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִהְיֶה יְקָרִים וַחֲשׁוּבִים
כִּי הַגַּאֲוָה מְבֻזָּה מְאֹד
נְפַק בְּרַת קָלָא וְאָמַר, לָא תְּחוּתוּ לְהָכָא
לָא תְּחוּתוּ לִהְיוֹת שְׁפָלִים בִּשְׁבִיל זֶה
בִּשְׁבִיל לְאוֹקוּרֵי נַפְשִׁין
שֶׁהִזְהִירָם הַבַּת קוֹל
שֶׁלּא יִהְיוּ עֲנָוִים בִּשְׁבִיל לְהִתְיַקֵּר וּלְהִתְכַּבֵּד
כִּי זֶה עֲנִיווּת הִיא תַּכְלִית הַגַּדְלוּת
דִּנְפַלָּה חֲצִינָא לְבַר נַגָּרָא הָא שְׁבַע שְׁנִין, וְלָא מָטְיָא לְאַרְעָא
שֶׁהַבַּת קוֹל הוֹדִיעָה לָהֶם שׁרֶשׁ הַגַּדְלוּת
כְּדֵי שֶׁיִּתְרַחֲקוּ עַד קָצֶה אַחֲרוֹן
וְלָא יְחוּתוּ לְהָכָא
שֶׁלּא יִהְיוּ עֲנָוִים בִּשְׁבִיל גַּדְלוּת
כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנם לִבְרָכָה: 'מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ'
הַיְנוּ שֶׁהוֹדִיעָה לָהֶם
שֶׁהַגַּדְלוּת
הוּא מִנְּפִילוֹת הַהִתְפָּאֲרוּת וְהַגַּאֲוָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
שֶׁהוּא לְבוּשׁוֹ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ
דִּנְפַלָא חֲצִינָא
בְּחִינַת לְבוּשׁ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר"
בַּר נַגָּרָא זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו"
וּכְמַאֲמַר 'אֱלקֵיכֶם נַגָּר הוּא'
מִנְּפִילַת הַלְּבוּשׁ הַזֶּה נִתְהַוָּה הַגַּדְלוּת
שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עַכּוּ"ם
שֶׁעַל יְדֵי זֶה גָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם
כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
לא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָבְדוּ בָּהּ שֶׁבַע בָּתֵּי עַכּוּ"ם
וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא עַכּוּ"ם בִּלְשׁוֹן תִּפְאֶרֶת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת"
כִּי הָעֲבוֹדָה זָרָה
שֶׁהוּא הַגַּדְלוּת
הוּא מִנְּפִילַת הִתְפָּאֲרוּתוֹ
הָא שְׁבַע שְׁנִין
זֶה בְּחִינַת הַגַּדְלוּת
שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ: וְלָא מְטֵי לְאַרְעָא
הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה
עֲדַיִן לא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ
כִּי עַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁהוּא הַגַּדְלוּת
שֶׁהוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה
בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה
עַל יְדֵי זֶה גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ כַּנַּ"ל
וְעַל יְדֵי זֶה עֲדַיִן לא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ
הַכּל עַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁל הַגַּדְלוּת
שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה כַּנַּ"ל
וְלָא מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא הַיְנוּ
לא תּאמַר שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה לָא מְטֵי לְאַרְעָא
דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא
מֵחֲמַת שֶׁהָעַכּוּ"ם הֵם רַבִּים
בְּחִינַת "רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה"
שֶׁהֵם בְּחִינַת מַיִם רַבִּים
אֶלָּא מִשּׁוּם דִּרְדִיפֵי מַיָּא
שֶׁהֵם רוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד
שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִם
בְּחִינַת "אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה' עַל מַיִם רַבִּים"
עַל יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלַחֲזר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
הַיְנוּ עַל יְדֵי רְדִיפַת הַכָּבוֹד וְהַגַּדְלוּת
כִּי עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁאֵין יְכוֹלִין לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ
הוּא רַק מֵחֲמַת עֲווֹן הַגַּדְלוּת וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל
כָּל זֶה הוֹדִיעָה לָהֶם הַבַּת קוֹל
גּדֶל בִּזּוּי הַגַּדְלוּת
כְּדֵי שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מֵהַגַּדְלוּת עַד קָצֶה אַחֲרוֹן כַּנַּ"ל
וְאָז כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל
וְאָז זוֹכִין לַדִּבּוּר הַמֵּאִיר
שֶׁהוּא בְּחִינַת צִפַּרְתָּא הַנַּ"ל כַּנַּ"ל
אֲבָל אֵיךְ זוֹכִין לָזֶה
לְשַׁבֵּר הַגַּדְלוּת וְהַכָּבוֹד שֶׁל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי
וְשֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת
הוּא עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל
שֶׁהֵם בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַב אָשֵׁי
הַאי זִיז שָׂדַי הוּא
הַיְנוּ בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה
שֶׁעַל יְדֵי יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה
שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי זֶה הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת
וְעַל יְדֵי כָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת
זוֹכִין לְצִפַּרְתָּא, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר
שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין מַיָּא לָרָקִיעַ כַּנַּ"ל
כִּי זִיז
הוּא בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה
בְּחִינַת מט"ט
בְּחִינַת מִכְּנַף הָאָרֶץ כַּנַּ"ל .
'עוֹף אֶחָד יֵשׁ
בְּשָׁעָה שֶׁמַּפְרִישׂ אֶת כְּנָפָיו הוּא מַחֲשִׁיךְ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ
וְזִיז שְׁמוֹ'
וְזֶה בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה
בְּחִינַת מט"ט
בְּחִינַת מִכְּנַף הָאָרֶץ
שֶׁבּוֹ מִתְלַבֵּשׁ בְּרִית עִלָּאָה
שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֶּׁמֶשׁ
שָׂדַי זֶה בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה כַּנַּ"ל
וְזֶה אֲנִי ה', יִחוּדָא עִלָּאָה
הוּא שְׁמִי, יִחוּדָא תַּתָּאָה
וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לא אֶתֵּן
זֶה בְּחִינַת כָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת
וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי" הַכּל כַּנַּ"ל
==קישורים חיצוניים==
* [https://my.schooler.biz/s/21824/likutey-moarn/30 שיעור בליקוטי מוהר"ן - על כל תורה יא']
* http://breslev.eip.co.il/?key=40
[[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]]
10vy62v9u69pyk1petf0iqpe4i1wox4
זוהר חלק כו
0
261522
3022108
3022040
2026-06-30T18:10:51Z
Roxette5
5159
/* קטע זמני לפרשת שלח */
3022108
wikitext
text/x-wiki
{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}
__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}.
תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.
בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה.
{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}}
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב.
כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה.
תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}}
ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין.
ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה.
תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''".
בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}.
הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח.
מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}.
תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.
'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''"
פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק!
כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט.
תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא.
תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא.
{{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}.
ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר.
אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}}
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''.
שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין!
פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}?
* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה!
* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}.
* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}.
* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.
רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}.
תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא.
בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}.
ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא.
ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא.
{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}}
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא!
ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}}
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא.
תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר.
כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא.
* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''
הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון.
תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''
ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא.
עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד.
כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.
[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''
אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא.
וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!
[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]
{| class="wikitable"
|+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא
|-
| 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}}
|-
| 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}}
|-
| 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}}
|-
| 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}}
|-
| 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}}
|-
| 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}}
|-
| 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}}
|-
| 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}}
|-
| 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}}
|}
: {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}
הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד.
{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}
{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}.
ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא.
ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}
ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד!
וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא.
* אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין.
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}.
* יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה.
תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.
ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ.
והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא.
אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}.
וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע.
תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד'''
וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!
ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}.
ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה.
ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}}
ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא.
אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}.
תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.
תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}.
ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.
כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}.
האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}.
ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון.
ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.
ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!
תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא.
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.
וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}}
שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין.
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא.
* תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין.
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא.
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו.
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא.
* שתיתאה - דינא ברחמי.
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן.
בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה.
שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי.
תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות.
תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין.
רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}}
אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא.
תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא.
ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח.
אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה.
זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}!
'''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}}
ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''.
ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא.
ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}}
כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא.
{{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}}
{{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}'''
רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''"{{ש}}
אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''"{{ש}}
אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''"
אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}}
בא רבי יהודה ונשק את ידיו.
וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}}
'''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}}
תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}}
ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין.
זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:
'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}}
אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}}
אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנב א/>בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}.
מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין!
תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל!
ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא.
תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}}
כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא!
תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא!
* שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא.
* וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא.
* נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש.
* ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}}
וכלא אחיד דא בדא!
ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}}
זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון!
'''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.
{{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}}
מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין.
אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}}
אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה.
ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה.
דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי.
אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}}
מאי טעמא? {{ש}}
דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.<קטע סוף=דף קנב ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנג א/>ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה.
זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! <קטע סוף=דף קנג א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}}
קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות.
מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}}
בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי!
האי קרא הכי מבעי ליה: "יש מפזר '''ויוסף עוד'''"! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}}
אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה.
אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. <קטע סוף=דף קנג ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}}
<קטע התחלה=דף קנד א/>{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין.
{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}}
דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא.
רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.
'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'.
זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן.
'''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא.
'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}}
מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו.
תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}}
חד לאורתא{{הערה|(נ"א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}}
כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת.
אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא.
כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}.
געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}}
אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}.
ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען.
ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא.
* חד לסטר מזרח - נהיר בחדו,
* וחד לסטר מערב - דא כניש נהוריה,
* וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא.
חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין.
* רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא.
* רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.<קטע סוף=דף קנד א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}}
*<קטע התחלה=דף קנד ב/>רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}.
כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו!
כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב.
'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}}
תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''.
האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}}
האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן.
חד מסטרא קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין.
כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}}
ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין.
תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין.
* רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}.
* רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}.
* רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}}
מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא!
בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}}
לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}}
כגוונא דא כלא לתתא.
תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו.
'''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}}
תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''.
האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס.
כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין.
שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב.
כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל!
חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך.
ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי.
תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}}
תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנה א/>מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}}
רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע!
תלת רישין אשתכחו במשריין אלין. חושבן דלהון:
* רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}.
* רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}.
* רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}}
בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא.
כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}}
ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}}
ודינא דלהון בסטרא רביעאה.
'''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}}
בהדיה אסוותא. {{ש}}
בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}}
האי אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא.
בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ"א|יט|יב}}. הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל.
בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר.
בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא.
תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא.
זכאין אינון ישראל! דקב"ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב"ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.
'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}}
רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}}
ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}. {{ש}}
אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']?
תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב.
תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל! דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא.
תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא.
ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}}
וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר.
אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא.
אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. <קטע סוף=דף קנה א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנה ב/>אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}.
אמר רבי אלעזר: "''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''" {{ש}}
אמר ליה: "''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''"
'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}}
אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא דלעילא.
אמר רבי יצחק: מאי שנא דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? "אתה" מבעי ליה?! {{ש}}
אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה!
מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}}
אמר ליה קב"ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''.
תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}}
על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}}
בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא.
ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא.
פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}}
זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי דעלמא! {{ש}}
אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא.
===קטע זמני===
'''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}}
אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}}
אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון!
פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}}
{{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא. דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במילי דההוא עלמא מידי.
אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}}
קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}}
האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום?
אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא! <קטע סוף=דף קנה ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}
<קטע התחלה=דף קנו א/>תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא, ויהיב ליה קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. {{ש}}
בגין כך בעי לאשארא עותריה להאי 'קרן', והאי 'קרן' יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא. בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא. ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, {{צ|והקרן}} קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא.
ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא! ודאי 'איש אחר יאכלנו', כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}.
בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא! וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי.
אמר רבי יוסי: "''ודאי!''"
תו אמר רבי יוסי: כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא - בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה!? אמאי?
א"ר אבא: האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו! {{ש}}
משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל! תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא - דהא אחיד צדקה הוה. ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר "''ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל!''". כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}}, אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים.
אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} - דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא. ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} ודאי! לנחתא לדרגא תתאה!
כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר דא - דלא תהא פגים בדרגא דילך! ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} - דכלהו אינון דתמן - אתאחדו בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא.
ובגיני האי מיכלא דא לא אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים.
זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה! עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל, דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}}. והא אוקימנא בכמה אתר:
'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}.
'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=דף קנו ב/>
==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנב א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנב א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}
<קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''.
אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!?
אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז "''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''"
אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}}
({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}})
'''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה'''
תנאין ואמוראין! {{ש}}
אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}}
וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}}
כהן ולוי.{{ש}}
ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.
שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.
ובימינא דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
<קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.
מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}.
ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה!
ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}}
בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.
הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.
ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}}
{{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}.
ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.
ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה.
ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}
<קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}}
{{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.
{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!
ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}}
דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}.
ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין.
לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.
{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.
קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר "''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''". {{ש}}
פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''".
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''
{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע"ע. ויקיעורך]'''}}
<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו ב/>
==פרשת שלח לך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=שלח דף קנו ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה'''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא?
אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט. וכדין בעי בר נש לצלאה דישכח רעותא קמי מאריה.
דאמר רבי ייסא: כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא, ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}}
כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן אתפשטו בעלמא. וכלהו שטאן בערבוביא, ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא, ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין וטעמין טעמא דמותא. והא אוקימנא.
תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא ואתחברו כחדא. ושריא בדרועא באתרהא. וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא - הא אשתתף בהדה! בגין דהיא וכל אוכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה, וכל אינון דאשתכחו בתושבחתא דאורייתא - כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהן, ואלין רשימין ביממא.
תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון ד'''מנצפך'''{{הערה|{{גמט דגש|מ"ם נו"ן צד"י פ"א כ"ף}} עולה {{גמט דגש|כל"ך סעפ"ה יאע"וצה}} עם ג' תיבות והכולל - ויקיעורך}} כליל לון{{הערה|ה"ג הרמ"ק עפ"י המתוק מדבש}}.
* '''ם'''' - אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}.
* '''נ'''' - הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא.
'''ו'''' דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. {{ש}}
בתר דאולידת - פתיחא הות בחד רישא דפתחא. {{ש}}
כד אתחריב בי מקדשא - אסתימו מבועין מכל סטרין.
את דא כליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כלך''' - וסימן {{צ|'''כלך''' יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}.
'''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא. דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית.
ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון. סליק מנייהו תרי - חד לאתר חד, וחד לאתר חד.
{{גמט דגש|כל"ך סעפ"ה יאע"וצה}} - הכי אתגליפו אתוון! ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב.
בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר - כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה. וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע '''שחר''' מקומו ד'''ה"א''' ואתכלילת בגויה.
תא חזי משה הוה שמשא ובעא לאעלאה לארעא. {{ש}}
אמר ליה קב"ה: משה! כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא בגוויה.<קטע סוף=שלח דף קנו ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנז א/>השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא?! לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא! אבל השתא לית היא{{הערה|ה"ג הגר"א עפ"י המתוק מדבש}} יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע.
תא חזי! משה - אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי! אלא ידע! והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה! ואתמר ואוקמוה חברייא.
כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון? {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע -- אלא לקמן יימא מלה! אבל הכא הכי אמר משה: אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן! מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בגן עדן דארעא. אמר: אם יש בה עץ דא - אנא איעול לתמן! ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל!
אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד. והוה דייק על אלין אילנין - הי מנייהו רב על אחרא, ולא חשש ליקרא דמאריה, ואחלף שבת לשבת. הדא הוא דכתיב {{צ|כי '''בחטאו''' מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}'''. בגין כך הוה דיניה סתים, ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין. בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים, ולא גלייא. ועל דא לא אתמר באתגלייא. וקב"ה עבד יקר ליקריה.
רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש. וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה. ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה דצלפחד קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} - אתידע דהא אתכפר חוביה.
תא חזי תרין אילנין אינון - חד לעילא וחד לתתא. בדא חיין, ובדא מותא. מאן דאחלף לון - גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא! ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}.
'''ארון ותורה''' בחד קיימי! תורה - עקרא, ארון - ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא '''וא"ו''' בכל אתר - {{צ|'''ארן''' הברית}} {{צ|'''ארן''' העדות}}.
בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה וְׄאַׄהֲׄרֹׄןׄ}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} - נקוד לעילא.
א"ר יצחק: משה אילנא דחיי נקט. ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו. ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} - דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא. ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים - באילנא אחרא תליין ואחידן. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' - בגינך.
רבי יהודה פתח {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}}
{{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא. {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו.
ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין, וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן, וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע - {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}.
'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. {{ש}}
אמר רבי ייסא לר' חזקיה: "''חמינא באפך דהרהורא אית בגווך!''" {{ש}}
אמר ליה: "''הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה! כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}, ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא - אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא! דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה!''" <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה: "''ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא!''" {{ש}}
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי. שאל לון מייא דהוה צחי, והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: "''מאן את?''" {{ש}}
אמר לון: "''יודאי אנא ואנא לאי וצחינא''". {{ש}}
אמרו: "''לעית באורייתא?''" {{ש}}
אמר לון: "''עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי''". {{ש}}
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}}
בתר דשתה אמר: "''נסלק עמך למייא!''" {{ש}}
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}}
יתבו. {{ש}}
אמר לון ההוא בר נש: "''השתא שאילו! דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב, ובגיניה רווחנא באורייתא''". {{ש}}
אמר רבי חזקיה: "''אי על ידא דברך - טב הוא, אבל מלה דאנן ביה - אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא''". {{ש}}
אמר ההוא בר נש: "''אימא מִלָך! דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא!''" {{ש}}
אמר ליה: "''האי קרא דאמר שלמה!''". סח ליה. {{ש}}
אמר ליה: "''וכי במה אתון פרישן משאר בני נשא דלא ידעי!''" {{ש}}
אמרו ליה: "''ובמה?''"
אמר לון: על דא אמר שלמה האי קרא! ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין! אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך! {{ש}}
ומאי אמרי? -- {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}}. טפשאי - דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא - אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא - קרא לון {{צ|בהמה}} - דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין!
ומנלן? -- קרא דעליה אוכח! דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{ש}}
{{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא. על מה? {{ש}}
{{צ|על דברת בני האדם}}! על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי! {{ש}}
{{צ|לברם האלהים}} - בלחודייהו, ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא. {{ש}}
{{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}} - ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש, ודעתייהו כבעירא. {{צ|המה להם}} בלחודייהו. ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא. ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין.
ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא!
ומה אתיב לון שלמה על דא? {{ש}}
קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{ש}}
{{צ|מי יודע}} - באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא! {{ש}}
{{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} - לאתר עלאה! לאתר יקר! לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה - מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי, ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה! ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{ש}}
{{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} - ולאו לההוא אתר דהוה כל בר נש דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}.
היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון! עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין! עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}.
אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה.{{ש}}
אמרו: "''ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא! זכאה האי שעתא דאערענא בך!''" <קטע סוף=דף קנז ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}
<קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר: "''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''"{{ש}}
פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - {{צ|זה רע}} ודאי! {{ש}}
מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי. בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה, ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}.
על דא אמר {{צ|זה רע}} - דלא יהא ליה מדורא לעילא.
{{צ|כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - שטותא תקיע בלבייהו. ואינון מחוסרי מהימנותא, ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא - לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}.
תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} - וחיין דההוא עלמא נינהו! {{ש}}
אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר וגו'}} {{ממ|קהלת|ט|ד}} - אף על גב דיבחר בר נש בההוא עלמא כמה דאמר -- לאו הוא כלום! דהא מסירא דא בידנא {{צ|אל כל החיים יש בטחון}}. ומסירא דא בידייהו - {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא?!
ועל דא - {{צ|זה רע}} ודאי! דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואף על גב דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין - אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי.
אמרו ליה: "''תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן?''" {{ש}}
אמר להו: "''אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי 'כסיל'! ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי!''" {{ש}}
אמרו ליה: "''למה?''" {{ש}}
אמר לון: "''דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא. ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}.{{ש}}
תא חזי מרגלים - על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא - אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי!''" {{ש}}
נשק לון ואזל ליה.
אזלו רבי חזקיה ור' ייסא. {{ש}}
עד דהוו אזלו - פגעו באינון בני נשא. {{ש}}
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו: "''מה שמיה דההוא בר נש?''" {{ש}}
אמרו: "''ר' חגי הוא! וחברא דבין חברייא הוא. ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא''". {{ש}}
אמר ר' ייסא: "''ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע! ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא! בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו, וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא!''"
תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה, כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא - מה כתיב ביה? {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש! ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך! ולא די ליה דנפיק מנה - אלא דאתברך בשמיה דקב"ה! ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:
'''{{צ|וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו! אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא. אמאי נטלי עיטא דא? אלא אמרו "''אי ייעלון ישראל לארעא - נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין! דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין, אבל בארעא לא נזכי!''". ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו - מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}
<קטע התחלה=דף קנח ב/>'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
אמר רבי יצחק: משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו! כדין צלי עליה דיהושע. כדין כלב הוה בדוחקא. אמר "''מה אעביד?! הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא!''". מה עבד כלב? אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה.
אמר ר' יהודה: ארח אחרא נטיל, ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה - דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי! כך כלב - בגין דהוה בדוחקא - לא אסתכל מדי, ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:
'''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
רבי יצחק אמר: וכי "הושע" קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}}, {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}!? אלא אמר ליה משה {{צ|יה יושיעך}} מנייהו!
רבי אבא אמר: כיון דשדריה למיעל לתמן - אצטריך למהוי שלים. ובמה? בשכינתא! דעד ההיא שעתא {{צ|נער}} אקרי כמה דאוקימנא, ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה. ואע"ג דאשכחן {{צ|יהושע}} בקדמיתא -- קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה! אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי!
'''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. {{ש}}
רבי חייא אמר: וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא?! והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין! והוא אסתפק בדא!? והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש!
אמר רבי יוסי: הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. {{ש}}
אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. {{ש}}
אמר: תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי! {{ש}}
אמר לון: אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא - {{צ|יש בה עץ}} - אילנא דחיי, ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא - תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא! ובדא תנדעון {{צ|היש בה '''עץ''' אם '''אין'''}}. ודא בעיתון בקדמיתא למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}}''' - למנדע שנוייא דיליה.
'''{{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}'''. {{ש}}
{{צ|והימים}} - מאי קא מיירי? דהא "ואז בכורי ענבים" סגי ליה!? אלא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען! כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון, כמה דתנינן {{צ|ענבים היו}}. ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!
'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - "ויבאו" מבעי ליה!? {{ש}}
אלא אמר רבי יוסי: כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב: "''יהושע - הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא, ויכיל לאשתזבא מנייהו. ואנא- מה אעביד?''". אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מעיטא בישא דשאר מאללין.
רבי יצחק אמר: מאן דהוה רשים מכלהו - דא עאל בגוויה! דביה תליא כלא! ותא חזי מאן הוא תקיף משאר אחרנין דיכיל לאעלא תמן - דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}? ומדחילו דלהון - מאן יכיל לאעלאה במערתא?!<קטע סוף=דף קנח ב/> {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנט א/>אלא שכינתא עאלת תמן בכלב! לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה! ודא הוא '''{{צ|ויבא עד חברון}}'''.
תאנא: אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו? זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא, ואולידו מבנת ארעא, ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} - מדאתברי עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:
'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. {{ש}}
כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי '''(חסר)''' {{להשלים}}
'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}}
שאל ליה. {{ש}}
אמר: מלה חד בעינא לשאלא! כיון דידע קב"ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא, וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}, {{צ|איש כי ימות}}, {{צ|וימת}}, {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב"ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא. כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}.
אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז - לית לן לשאלא!
אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז! דהא היא שמא קדישא עלאה הוי, ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא, ואי הכי - לית לן לשאלא ולאסתכלא!?
אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא, ושמיה קדישא סתים וגלייא! וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון, וליה אתחזיין. דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא - וכל שכן למשאל!
תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב"ה אסתכם על ידוי, ובגין דדרא דיליה רשימא הוא לעילא ותתא. ועל דא - מלין אתמרו באתגלייא על ידוי. ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא!
אבל תא חזי! כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא! {{ש}}
תא חזי רזא דמלה! {{ש}}
תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו.
* עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא. דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו. דאיהו גניז בגוויה.
* עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא. ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|יט|כ}}. ודא הוא עלמא תניינא.
* עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו, דאשתכח ביה פרודא. ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא 'אשתכח ביה ולא אשתכח'. אשתכח ביה השתא. כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי! עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו?}}, {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}} {{ממ|יחזקאל|ג|יב}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. <קטע סוף=דף קנט א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנט ב/>כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! {{ממ|בראשית|א|כז}} {{ש}}
כדין אית ליה תלת עלמין.
* עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי.
* עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה, ודא הוא 'גן עדן די בארעא', דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא.
* עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יַעֲשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}.
וכלא כגוונא עלאה דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה. ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד! והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירין! להוון חדן כד אסתלק מהאי עלמא!
ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין, ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא. ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא, ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא.
הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה!
ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה!
אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו!
'''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}}
תא חזי! קב"ה משבח באורייתא ואמר "''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''". {{ש}}
בני נשא דלא מהימני - לא ידעי ולא מסתכלי{{הערה|ה"ג הגר"א [[יהל אור/במדבר/חלק א|ביהל אור]] - המתוק מדבש}}. {{ש}}
קב"ה אמר "''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''" {{ש}}
אינון אמרי: "''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''"
מה כתיב? {{ש}}
'''{{צ|עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}}''' - "''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קיימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''".{{ש}}
'''{{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|יח}}''' - "''תחמון מנה ההוא עלמא, דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''". {{ש}}
'''{{צ|ואת העם היושב עליה}}''' - "''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''". {{ש}}
'''{{צ|החזק הוא הרפה}}''' - "''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה, אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא, או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''". {{ש}}
'''{{צ|המעט הוא אם רב}}''' - ''"אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי, אי לא''"
'''{{צ|ומה הארץ השמנה הִוא אם רזה}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}''' - מדאורייתא תנדעון מה {{צ|הארץ}} - מה ההוא עלמא! אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא, או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}}
'''{{צ|היש בה עץ אם אין}}''' - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין, או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה. אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}
<קטע התחלה=דף קס א/>'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}'''. {{ש}}
{{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו. דחשיב דלית בה אגר. חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה - חשיב דכלא הוא {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה.
'''{{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}''' - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור, אסור ומותר, כשר ופסול, עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא -
'''{{צ|ילידי הענק}}''' - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}}
'''{{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}}''' - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}}
{{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. 'נבנתה שבע שנים'{{הערה|ה"ג [[יהל אור/במדבר/חלק א|הגר"א ביהל אור]]}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא. והיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. והאי {{צ|חברון}} - מתורה שבכתב נפקת! כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי {{צ|נבנתה}} שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{ש}}
'''{{צ|לפני צען מצרים}}''' - כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ"א|ה|י}}.
'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' - אלין אינון מלי אגדה דרשה, דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}}
'''{{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}''' - אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין. אינון דבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו, ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד, ולא אשתכח בהו פרודא.
אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה - שוין ליה למהימנותא בפרודא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - בפרודא. {{ש}}
מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}.
'''{{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}}''' - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא! לסטרא דמינאי! לסטרא דפרודא! {{ש}}
הדא הוא דכתיב '''{{צ|וישובו מתור הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|כה}}'''. {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט! אמרי "''מאי אכפת לן! עד יומא לא חמינא טב לעלמא! אעמלנא בה - ביתא ריקם! יתיבנא בקלנא דעמא, ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''"
'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}''' - "''הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא''" . {{ש}}
'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}''' - "''טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא -- אבל מאן יכיל למזכי ביה?!''" {{ש}}
'''{{צ|אפס כי עז העם}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל, בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה. מאן הוא דיזכי בה?! ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} - מאן דבעי למזכי בה בעי - למהוי תקיף בעותרא, כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}.
'''{{צ|והערים גדולות בצורות}}'''. בתין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא '''{{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}}''' - בעי גופא תקיף גיבור כארי, בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול. מאן ייכול לזכאה בה?!
ועוד - '''{{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} {{ממ|במדבר|יג|כט}}''' - אי יימא בר נש דאפילו בכל דא יזכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}}
'''{{צ|והחתי והאמורי וגו'}}''' - כמה מקטרגי משתכחי תמן, דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה?!
במלין אלין {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}} {{ממ|במדבר|לב|ט}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה. כמה דאת אמר '''{{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}'''.
אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? '''{{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} {{ממ|במדבר|יד|ח}}''' כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה! לא בעי מנן אלא לבא, ויסתמרון ההוא רשימא קדישא, דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.<קטע סוף=דף קס א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}
<קטע התחלה=דף קס ב/>אבל '''{{צ|אך ביהוה אל תמרודו}} {{ממ|במדבר|יד|ט}}'''! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{הערה|מוגה כפי גירסת הגר"א ביהל אור - ויקיעורך}}וגופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}.
'''{{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}''' - דהא כל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי "''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''". בגין כך {{צ|אל תיראו}}.
'''{{צ|כי לחמנו הם}}''' - אינון בגרמייהו מזמנן מזוני בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא! כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ"א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ"א|יז|ו}}.
'''{{צ|סר צִלָּם מעליהם}}''' - מאן {{צ|צִלָּם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא.
זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}:
'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}}
רבי אבא: אמר כרתו ההוא אשכול. אתו לסלקא ליה - לא יכילו. אתו לנטלא ליה - לא יכילו. אתו כלב ויהושע - נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו! הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן.
{{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה, ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}}, לבתר קרייה {{צ|מוט}}. דכתיב {{צ|וישאוהו בַמוט}} - ההוא דאשתמודע! ההוא דכרתו! מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. {{ש}}
עד דהוו אתיין - אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר: "''איבא! איבא! אי בגינך אנן מתקטלין - מה אנן בחולקך?!''". מיד קליל גרמיה ויהבו לון.
ר' אלעזר אמר: לא יהבו לאחרי - דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} - ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו. ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}}. והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל - יהבו לון, ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים.
ר' יצחק אמר: כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו. ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון? הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}} - כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} {{ממ|שמות|ד|יז}}. ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון -- אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתמטי מקמייהו.
רבי יהודא אמר: מסורת שמא קדישא מסר לון משה. ובגיניה אשתזיבו מנייהו!
רבי חייא אמר: תלת שמהן אקרון: '''נפילים ענקים רפאים'''. וכלהו אורכי יומי.
* '''נפילין''' אקרון בקדמיתא.
* לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו - אקרון '''ענקים'''.
* לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא - אקרון '''רפאים'''.
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{ממ|איוב|כו|ה}}, {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}!?
אמר ליה: הכי הוא! בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא - כדין רפאים{{הערה|ה"ג הגר"א ביהל אור}}. ומנייהו נפקי. והוו אורכי יומי. וכד מתחלשי - אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים. כיון דפלגות גופא הוה מית - הוו נסבי עשבא מעשבי ברא, ושדיין לפומייהו ומיתו. ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון {{צ|רפאים}}.
אמר ר' יצחק: שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין. הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. <קטע סוף=דף קס ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}
<קטע התחלה=דף קסא א/>ר' שמעון אמר: אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא באומנא דלישנא בישא - לא הוה קאים עלמא רגעא חד! מאן אומנא דלישנא בישא? -- נחש! ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא.
אמר ר' שמעון: ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא, בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}{{הערה|גרסינן עפ"י הגר"א ביהל אור - ויקיעורך}}. כל שכן הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא! כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא - כאילו אפיקו עליה! בגין כך קני קב"ה על דא.
תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא! גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא, ומיתו אינון דאמרו, ואתגזר בכיה לדרי דרין, וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:
'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כז}}'''. {{ש}}
אמר רבי חייא: מאי שנא הכא {{צ|ויספרו}}, ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי! {{ש}}
{{צ|ויגידו}} - בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{ש}}
{{צ|ויאמר}} - אמירה בעלמא. {{צ|ויאמרו}} - הרהורא דלבא. {{צ|ויאמרו}} - תפקידתא. והא אוקימנא בכמה אתר. {{ש}}
{{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר.
'''{{צ|באנו אל הארץ}}''' - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא, והוית אמרת דלית דכוותה.
'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}''' - רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא - אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי.
רבי חייא אמר: הכי אמרו! עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה, וארימת שבחא על כלא -- ולאו הכי! דהא '''{{צ|זה פריה}}''' - אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. {{ש}}
אמרו: "''אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין - הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין!''"
'''{{צ|אפס כי עז העם [היושב בארץ]}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין, והכא - אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין! {{ש}}
'''{{צ|והערים בצורות}}''' - דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו - לא יעבדון בהו פגימותא!
אמר רבי יוסי: כל מה דאמרי - בלישנא בישא אמרו! וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! לבר נש דנשכיה חויה. כד בעאן לאגזמא ליה אמרי "''הא חויא הכא!''". {{ש}}
ר' אבא אמר: ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי! כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא - הא הכא זמין! ובאן אתר? '''{{צ|בארץ הנגב}}''' - דהא הוא אתר לאעלאה ביה. {{ש}}
מיד '''{{צ|ותשא כל העדה ויתנו את קולם}}''' - קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא.
אמר רבי יוסי: עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא? על ארעא ועל קב"ה! {{ש}}
אמר רבי יצחק: על ארעא - תינח, על קב"ה - מנין? {{ש}}
אמר ליה: משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} - מאן יכיל בהו! {{צ|כי עז העם}} דייקא, וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. כדין גרמו כל האי כמה דאתמר. ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}:
'''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}}
ר' אחא ור' יוסי אמרי: זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא! דקב"ה אתרעי בהו, ואתכני בהו, ואתפאר בהו! דהא עלמא לא אברי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא! בגין דחד בחד אתקשרן, וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין. אימתי? בזמן דעבדי רעותא דמאריהון.
תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא - אתקין ליה כגוונא עלאה ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא, דתמן שריא לבא דהוא תוקפא ומזונא דכל גופא.{{הערה|ה"ג עפ"י הגר"א ביהל אור (המתוק מדבש)}} <קטע סוף=דף קסא א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא, ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא. וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין. וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא.
תא חזי כד ברא קב"ה עלמא
* אסדר לְיַמא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא,
* וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם.
* וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא.
* והיא אסחרא להר הבית
* והר הבית אסחר לעזרות ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו
* ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית, דתמן סנהדרי גדולה יתבין
* ולשכת הגזית אסחר לאולם
* ואולם להיכל
* והיכל לבית קדש הקדשים
* דתמן שכינה שריא, וכפרת וכרובים וארון. והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא! ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא.
ולבא דא אתזן ממוחא דרישא, ואתאחיד דא בדא. הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}.
כגוונא דא לעילא ברזא יקירא סתימאה! ימא עלאה לקביל דא - דאית לעילא ימא מן ימא וימא מן ימא.{{ש}}
תא חזי
* נהר דינור אסחר לכמה משריין,
* ואינון שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין.
* ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו.
* ואינון סחרין לארבע רתיכין
* ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות, ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו, ותמן משתכחי ויתבי.
* וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית,
* וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש,
* ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין
* עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא
* ותמן הוא לבא שרייא {{ש}}
ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא.
כגוונא דא לעילא לעילא! ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה! {{ש}}
עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא. וכד יסתכלון מלי - כלא אתקשר דא בדא ודא בדא!
תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא, ומוחא אנהיר ללבא - כדין אקרי {{צ|נעם יהוה}}. והא אוקימנא. {{ש}}
ודא הוא '''{{צ|כח אדני}}''' - ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין. {{ש}}
'''{{צ|יגדל נא}}''' - דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא.
'''{{צ|כאשר דברת}}''' - כמה דאוקמוה
'''{{צ|לאמר}}''' - למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין למימר לדא בשעתא דעקתא, למימר דא בשעתא דרווחא.{{ש}}
ומאי הוא? '''{{צ|יהוה ארך אפים וגו'}}'''. והא אוקימנא מלי.
אמר ר' יצחק: 'אמת' אמאי סליק מכאן?
אמר רבי חייא: אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן! דהא בשקרו דברו גרמייהו. בההוא מדה דבר נש מודד - בה מודדין ליה! וכן שאר אחרי אסתלקו - דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו.
'''{{צ|סלחתי כדבריך}}''' - {{צ|כדבריך}} ממש! והא אתערו חברייא, והא אתמר:
===[מעשה דר' שמעון וחבריו ור' אילאי]===
{{קטן|'''[אמר המגיה: כך מצאתי בהעתקות אשר לפני. ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר. וגם במקומות אחרים ממנו חסר. ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר]'''}}
{{להשלים}}
...דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא. {{ש}}
נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין. {{ש}}
אמרו דא לדא: "''כיון דאנן הכא וחמינן כל דא - אי נמות הכא - ודאי ניעול לעלמא דאתי!''" {{ש}}
יתבו. שינתא נפלת עלייהו ודמכו. {{ש}}
אדהכי הא ההוא ממנא אתא ואתער לון. <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קסב א/>אמר לון: "''קומו! פוקו לגו פרדס דאברא!''"
נפקו. חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:{{ש}}
{{צ|במדבר הזה יתמו}} - הא באתר אחרא לא! {{צ|ושם ימותו}} - הא באתר אחרא לא! ודא בגופין - אבל בנשמתין לא, כגוונא דבני גנתא.
אמר לון ההוא ממנא: "''פוקו!''" {{ש}}
נפקו בהדיה. {{ש}}
אמר לון: "''שמעתון מדי לגו ההוא דרגא?''" {{ש}}
אמרו: "''שמענא דהא חד קלא הוה אמר {{צ|מאן דפסק - יתפסק. מאן דקצר - יתקצר. מאן דקצר - יתארך}}''". {{ש}}
אמר לון: "''ידעתון מאי האי?''" {{ש}}
אמרו: "''לא''".
אמר לון: חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין - ר' אילעאי דנציבין הוא - הוא ובריה! ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא. כיון דעאלו לגו חשוך - לא יכילו למסבל ומיתו.
וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה. ואמר קמיה תלת מלין עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא - דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}}.
* האי דאמר {{צ|מאן דפסק יתפסק}} - מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין - יתפסקון חיוהי מהאי עלמא, ודיניה קיימא בההוא עלמא!
* {{צ|מאן דקצר יתקצר}} - מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא - יתקצר מחיין דהאי עלמא.
* {{צ|מאן דקצר יתארך}} - מאן דאמר {{צ|אחד}} אצטריך לחטפא אל"ף ולקצרא קריאה דילה, ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא - יתארכון חייו.
אמרו ליה: תו אמר {{צ|תרין אינון, וחדא אשתתף בהו. ואינון תלתא. וכד הוו תלתא - אינון חד}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון '''{{צ|יהוה יהוה}}'''. '''{{צ|אלהינו}}''' אשתתף בהו, ואיהו חותמא דגושפנקא אמת. וכד מתחברן כחדא - אינון חד ביחודא חדא.
תו אמר: {{צ|תרין אינון, וחד אתהדר. כד שליט - טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי - אגניז חד ואשתאר חד לגבי בנימין. הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}} {{ממ|ש"א|כב|יא}}. ושאט{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}} במאתן אלף עלמין, ואתטמר ההוא דרכיב עליה. דאינון מאתן אלף גניזין - אינון דיליה בריך הוא!
"''פוקו מהכא! זכאין אתון!''" {{ש}}
נפקו. {{ש}}
יהב לון ההוא ממנא וורדא אחרא ונפקו. {{ש}}
כד נפקו - אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. {{ש}}
חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. {{ש}}
ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן. {{ש}}
אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא. {{ש}}
אמר לון: "''עולו זכאי קשוט חברין! דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו!''"
עאלו. מאטו לפרדס אחרא, וההוא נשרא בהדייהו. {{ש}}
כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה - אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם, בלבוש יקר מנהרא כוותייהו, ויתיב עמהון כחדא. {{ש}}
אמר לאינון דיתבי: "''הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא - דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא!''"{{ש}}
אמר חד מנייהו: "''אית בכו סימנא?''"{{ש}}
אמרו: "''הין!''" {{ש}}
אפיקו תרין ורדין וארחו בהו. {{ש}}
אמרו: "''תיבו מארי מתיבתא! תיבו זכאי קשוט!''" {{ש}}
אחידו בהו ויתבו.
בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא, ורזין אחרנין דאורייתא. {{ש}}
אהדרו לגבי אינון מארי מקרא. {{ש}}
אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}} {{ממ|תהלים|פו|ו}}. {{ש}}
{{צ|אני אמרתי}} - בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}}. כיון דאמשכתון בתר יצר הרע - {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}}. מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה, וההוא יצר הרע איהו דמית ואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}
<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו: אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. {{ש}}
מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא. חסרונין דאית בכו. דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש - 'מעלין ולא מורידין'. במסאבו - 'מורידין תדיר ולא מעלין'. ועל דא אקרון {{צ|פגריכם}} - חסרונין דלכון, כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש"א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא "תפלו". ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים. {{צ|ושם ימותו}}. בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם.
אמר להו רבי אילאי: "''זכאי קשוט! עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא - זכאה חולקכון!''" {{ש}}
קמו ועאלו גו דוכתא חדא, והוו תמן מאריהון דאגדה, ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא. {{ש}}
אמרו: "''מאן אלין?''" {{ש}}
אמר להון: "''אלין מאריהון דאגדה - חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות!''" {{ש}}
קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא. לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו. {{ש}}
אמר להו ר' אילאי: "''עולו לדוכתא אחרא ותחמו''".
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי - כראן קברין ומיד מתין, ומתהדרין חיין בגופין מנהרן קדישין. {{ש}}
אמרי ליה: "''מאי האי?''" {{ש}}
אמר לון: דא עבדי בכל יומא. ומיד דשכבי - מתעכלא ההוא זוהמא בישא דקבילו בקדמיתא, וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני. כגוונא דאתון חמאן - קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל! כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר - אתהדרו בלבושין{{הערה|ה"ג הרמ"ק (המתוק מדבש) ובדפוס שלנו "בגופין" (ויקיעורך)}} אחרנין - בגופין קדמאין גופין נוכראין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}.
קלא אתער - "''זילו אתכנשו! הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה!''" {{ש}}
לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי. {{ש}}
אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא. {{ש}}
חמו פתחא אחרא. עאלו תמן. {{ש}}
חמו היכלא חדא - עאלו ויתיבו תמן. {{ש}}
תרין עולימין הוו תמן. {{ש}}
זקפו עיינין וחמו חד משכנא מרקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא, ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא. {{ש}}
וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא. מתמן ולהלאה לא חמו כלום.
ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר:
* בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה - סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}}
* מאן דיסתכל וחמי - יסמון עיניה!
* מאן דלא יסתכל - חמי ואתפתח!
* אילנא דתמני סרי כד כפיף - יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף - חויא בישא אכיל ליה.
* מאן דעאל תרין כרובין לגו - רעותיה אתעביד.
* מאן דמעיין - רחיק מרעותיה.
* קרבנא דרביא - שלים לאתקבלא.
פסק ההוא קלא. {{ש}}
אמרו אינון תרין עולימין: "''סימנא אית בגוייכו?''"{{ש}}
אמרו: "''הין!''" {{ש}}
אפיקו אינון תרין ורדין. ארחו בהו. {{ש}}
אמרו: "''תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא, ויהון תדיר ברזא בגוייכו''". {{ש}}
אמרו: "''הן!''"
אמר רבי שמעון: "''כל הני מלין וכל מה דחמו - כתבו! וכד מטו הכא - הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}! ואנא שאילנא לאבי אבא - כמה הוו אינון תרין מלין? ואמר לי חייך ברי! אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו!''"
כיון דשמעו אלין תרין מילין - אמרו אינון ינוקי: "''פוקו פוקו! לית לכו רשותא יתיר למשמע!''" {{ש}}
אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר: "''ארחו בדא!''" {{ש}}
ארחו ביה ונפקו. ומכל דחמו - לא אנשו כלום.
נפקו. הא ממנא אחרא אתא. {{ש}}
אמר לון: "''חברייא! ר' אילאי שדרני לכו! תוריכו ליה הכא אפום מערתא, והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון! דאיהו תבע מגו מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין''". <קטע סוף=דף קסב ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}
<קטע התחלה=דף קסג א/>נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא, והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. {{ש}}
אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: "''אורייתא חדתא שמעתא?''" {{ש}}
אמר לון: "''ודאי! ורשו יהבו לי למימר לכו מלי!''" {{ש}}
אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו. {{ש}}
אמר לון: "''זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי, והא לית לכו דחילו ואמתנו''". {{ש}}
אמרו: "''ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא! ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא!''"
אמר לון: חמיתון אלין טוריא! כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא! וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומועדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא, ומתערי לגביה, ועאלין גו מתיבתא דיליה, ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה, ומשח רבו דנגיד עליה. ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא, עד דאקרי הכא 'מתיבתא דרחימותא'.
ואיהו נטיל בכל מתיבתא, בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא, ואיהי מתיבתא דמשה. וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו - בר אהרן בלחודוי. וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה - דהא ההוא מסוה דאנפוי פריס קמיה, ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה, ופרגודא 'פסיק ולא פסיק' בגוייהו. וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבר מאינון עננין.
וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא - הכי מנהרן אינון עננין. ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה. ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא! ואינון אנפי משה - אנפוי לא אתחזון כלל! ולית מאן דחמי לון - בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין.
משה אמר מלה סתם לאהרן, ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש? בכל אינון מבועין דאסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון, בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה.
כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין. וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי 'יומא דהלולא'. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין - כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא.
זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא! נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא. ואינון דאתחזון - פרחי לגבי מתיבתא עלאה. על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}:
פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. {{ש}}
מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה '''תמים'''}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש '''תם'''}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}?
בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל - דהא פריעה הוה ביה במה דאתפרע ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת לגו אתר דפריעה שארי - איהו שור, דיוקנא דשמאלא דכורסיא דיליה. וההוא שור אקרי {{צ|'''שור תם'''}} - דהא רתיכא דכורסייא רשימא דברית אית ביה. ועל דא האי שור אקרי '''תם'''. ויעקב אחיד ביה בגוויה. ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא.
במתניתא דבצלאל: כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. {{ש}}
בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין ד{{גמט דגש|זכור}} אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתייליד יוסף. ובמה? כד נטל שור בהדיה - דלא יתקיף לסטרא אחרא.<קטע סוף=דף קסג א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קסג ב/>ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור דנטל יעקב - בכור שורו ודאי!
וההוא שור - שור תם. {{צ|ויעקב איש תם}} - רבון ושליט, מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה.
בגין דאית {{צ|שור מועד}} בסטר ערלה ופריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי '''{{צ|שאיה}}''' - ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא. ובגין כך {{צ|לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו}} {{ממ|דברים|כב|י}} בגין דלא לאתערא להו.
ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי: {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא {{צ|תם}}. ומאן איהו? '''א'''' - רזא ד'''ו"ו'''. וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא.
אברהם לא אתפקד על פריעה, וכד עאל - עאל להאי '''תם''', ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא '''ים'''. והיינו '''תמים'''. לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו, ואתקשר עם ימינא עלאה.
{{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} ודאי! כמה דאיהו 'תמים' כללא חדא - אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי! במה אתעביד בר נש '''תמים'''? דיהא '''תם ים'''. '''תם''' - כמה דאתמר. '''ים''' - כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון '''י"ם''', ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא ב'תמים' למיהוי בך דרגין קדישין רזא ד{{צ|ים}} ודרגא קדישא. '''תם''' - לקבלא '''א'''' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא '''תם ים''' כגוונא דא ממש.
השתא פריש מאן דפריש במתיבתא, דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו! וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן! ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא ממש! {{ש}}
ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת. ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה! דהא {{צ|שש וארגמן לבושה}}! אבל חופאה דלבר האי גוון הוא.
כגוונא דא הוה משכנא! דכוליה בשפירו מרקמא לגו, ולבתר - {{צ|ופרשו בגד כליל תכלת}}. מאי טעמא? בגין דתחות ים דא אית {{צ|מצולות ים}}, כלל דכר ונוקבא. ואית לון עינא בישא לאסתכלא. וכד מסתכלין - זמין לעינייהו גוון תכלא, ולא יכלא עינייהו לשלטאה. ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות, מתחחמן לד' סטרין דעלמא.
כגוונא דא בר נש דלביש ציצית - אתעביד בכל יומא '''תמים'''! {{ש}}
{{גמט דגש|תם}} - בארבע כנפים מתקנן כדקא יאות. {{גמט דגש|ים}} - בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא. {{ש}}
סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש - לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא! וכדין איהו {{צ|'''תם ים עם יהוה אלהיו'''}} ממש בתקונא חדא; איהי לעילא ואיהו לתתא. {{ש}}
לבתר אסתלקת איהי גו דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} - עמיה ודאי! ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא!
א"ר אילאי: כל אלין דהכא - כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}}! ועל רזא דא - {{צ|במדבר הזה '''יתמו'''}}! אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר - הכי הוא ודאי! דהוה לון למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}} בארעא קדישא, אתר ד'''יהוה''' שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה. והשתא כל חד הוי 'תמים' במדברא דא לבר, אתר רחיק מתמן, דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי {{צ|עם יהוה}} כדקא יאות.
{{צ|ושם ימותו}} - כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא.
זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי! הני תרי מערתי אחרנין די לגו - דלא תשכחו כל דא תמן - דאינון גו מתיבתא דמשה, יתבי מרחיק. ועל דא כתיב במשה {{צ|ענו מאד מכל האדם}}. ונביאה עלאה קביל לון למתיבתא דיליה! <קטע סוף=דף קסג ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}
<קטע התחלה=דף קסד א/>מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא - שבעה יומין! והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום!
אמר לון רבי אילאי: זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}.
===קטע זמני לפרשת שלח===
'''{{צ|מאן דלא אסתכל - חמי ואתפתח}}'''. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין {{צ|מה לעילא מה לתא וכו'}} - זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה.
'''{{צ|אילנא דתמני סרי}}''' - שדרתו דבר נש. '''{{צ|כד כפיף}}''' קמי מאריה - '''{{צ|יזקוף ויתקיים}}''' לתחיית מתייא. '''{{צ|אי לא כפיף}}''' במודים - אתעביד חויא, ולית ליה תקומה לההוא זמנא.
'''{{צ|מאן דעאל בין תרין כרובים לגו}}'''. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'.
תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר)
ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר)
אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא.
א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה.
א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי.
חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:
בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא.
א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי.
תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט.
כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש.
אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה.
א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין.
א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה.
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא.
א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה.
בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:
פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך.
תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא.
תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}.
א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין
א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא.
א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי.
א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין.
תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה.
תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה.
תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ:
רעיא מהימנא
(במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי.
(ע"כ רעיא מהימנא)
{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא.
{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה.
{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר.
אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין.
{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה.
תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}.
תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}.
'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/>
==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}
--------------
k2nc081cfllf1cevea0c7vakh0ggv3r
3022117
3022108
2026-06-30T20:05:51Z
Roxette5
5159
/* קטע זמני לפרשת שלח */ לעילוי נשמת יחיאל מיכל אהרן בן שלמה יהודה
3022117
wikitext
text/x-wiki
{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}
__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}.
תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.
בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה.
{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}}
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב.
כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה.
תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}}
ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין.
ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה.
תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''".
בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}.
הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח.
מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}.
תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.
'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''"
פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק!
כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט.
תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא.
תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא.
{{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}.
ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר.
אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}}
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''.
שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין!
פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}?
* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה!
* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}.
* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}.
* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.
רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}.
תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא.
בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}.
ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא.
ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא.
{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}}
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא!
ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}}
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא.
תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר.
כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא.
* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''
הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון.
תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''
ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא.
עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד.
כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.
[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''
אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא.
וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!
[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]
{| class="wikitable"
|+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא
|-
| 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}}
|-
| 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}}
|-
| 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}}
|-
| 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}}
|-
| 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}}
|-
| 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}}
|-
| 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}}
|-
| 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}}
|-
| 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}}
|}
: {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}
הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד.
{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}
{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}.
ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא.
ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}
ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד!
וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא.
* אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין.
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}.
* יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה.
תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.
ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ.
והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא.
אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}.
וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע.
תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד'''
וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!
ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}.
ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה.
ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}}
ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא.
אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}.
תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.
תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}.
ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.
כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}.
האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}.
ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון.
ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.
ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!
תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא.
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.
וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}}
שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין.
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא.
* תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין.
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא.
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו.
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא.
* שתיתאה - דינא ברחמי.
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן.
בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה.
שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי.
תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות.
תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין.
רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}}
אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא.
תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא.
ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח.
אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה.
זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}!
'''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}}
ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''.
ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא.
ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}}
כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא.
{{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}}
{{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}'''
רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''"{{ש}}
אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''"{{ש}}
אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''"
אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}}
בא רבי יהודה ונשק את ידיו.
וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}}
'''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}}
תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}}
ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין.
זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:
'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}}
אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}}
אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנב א/>בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}.
מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין!
תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל!
ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא.
תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}}
כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא!
תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא!
* שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא.
* וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא.
* נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש.
* ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}}
וכלא אחיד דא בדא!
ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}}
זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון!
'''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.
{{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}}
מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין.
אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}}
אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה.
ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה.
דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי.
אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}}
מאי טעמא? {{ש}}
דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.<קטע סוף=דף קנב ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנג א/>ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה.
זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! <קטע סוף=דף קנג א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}}
קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות.
מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}}
בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי!
האי קרא הכי מבעי ליה: "יש מפזר '''ויוסף עוד'''"! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}}
אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה.
אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. <קטע סוף=דף קנג ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}}
<קטע התחלה=דף קנד א/>{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין.
{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}}
דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא.
רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.
'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'.
זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן.
'''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא.
'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}}
מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו.
תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}}
חד לאורתא{{הערה|(נ"א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}}
כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת.
אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא.
כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}.
געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}}
אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}.
ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען.
ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא.
* חד לסטר מזרח - נהיר בחדו,
* וחד לסטר מערב - דא כניש נהוריה,
* וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא.
חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין.
* רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא.
* רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.<קטע סוף=דף קנד א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}}
*<קטע התחלה=דף קנד ב/>רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}.
כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו!
כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב.
'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}}
תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''.
האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}}
האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן.
חד מסטרא קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין.
כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}}
ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין.
תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין.
* רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}.
* רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}.
* רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}}
מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא!
בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}}
לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}}
כגוונא דא כלא לתתא.
תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו.
'''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}}
תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''.
האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס.
כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין.
שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב.
כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל!
חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך.
ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי.
תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}}
תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנה א/>מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}}
רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע!
תלת רישין אשתכחו במשריין אלין. חושבן דלהון:
* רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}.
* רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}.
* רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}}
בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא.
כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}}
ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}}
ודינא דלהון בסטרא רביעאה.
'''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}}
בהדיה אסוותא. {{ש}}
בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}}
האי אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא.
בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ"א|יט|יב}}. הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל.
בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר.
בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא.
תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא.
זכאין אינון ישראל! דקב"ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב"ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.
'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}}
רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}}
ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}. {{ש}}
אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']?
תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב.
תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל! דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא.
תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא.
ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}}
וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר.
אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא.
אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. <קטע סוף=דף קנה א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנה ב/>אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}.
אמר רבי אלעזר: "''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''" {{ש}}
אמר ליה: "''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''"
'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}}
אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא דלעילא.
אמר רבי יצחק: מאי שנא דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? "אתה" מבעי ליה?! {{ש}}
אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה!
מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}}
אמר ליה קב"ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''.
תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}}
על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}}
בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא.
ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא.
פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}}
זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי דעלמא! {{ש}}
אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא.
===קטע זמני===
'''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}}
אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}}
אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון!
פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}}
{{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא. דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במילי דההוא עלמא מידי.
אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}}
קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}}
האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום?
אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא! <קטע סוף=דף קנה ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}
<קטע התחלה=דף קנו א/>תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא, ויהיב ליה קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. {{ש}}
בגין כך בעי לאשארא עותריה להאי 'קרן', והאי 'קרן' יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא. בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא. ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, {{צ|והקרן}} קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא.
ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא! ודאי 'איש אחר יאכלנו', כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}.
בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא! וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי.
אמר רבי יוסי: "''ודאי!''"
תו אמר רבי יוסי: כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא - בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה!? אמאי?
א"ר אבא: האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו! {{ש}}
משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל! תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא - דהא אחיד צדקה הוה. ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר "''ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל!''". כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}}, אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים.
אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} - דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא. ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} ודאי! לנחתא לדרגא תתאה!
כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר דא - דלא תהא פגים בדרגא דילך! ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} - דכלהו אינון דתמן - אתאחדו בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא.
ובגיני האי מיכלא דא לא אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים.
זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה! עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל, דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}}. והא אוקימנא בכמה אתר:
'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}.
'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=דף קנו ב/>
==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנב א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנב א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}
<קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''.
אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!?
אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז "''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''"
אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}}
({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}})
'''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה'''
תנאין ואמוראין! {{ש}}
אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}}
וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}}
כהן ולוי.{{ש}}
ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.
שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.
ובימינא דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
<קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.
מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}.
ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה!
ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}}
בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.
הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.
ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}}
{{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}.
ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.
ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה.
ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}
<קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}}
{{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.
{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!
ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}}
דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}.
ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין.
לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.
{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.
קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר "''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''". {{ש}}
פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''".
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''
{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע"ע. ויקיעורך]'''}}
<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו ב/>
==פרשת שלח לך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=שלח דף קנו ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה'''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא?
אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט. וכדין בעי בר נש לצלאה דישכח רעותא קמי מאריה.
דאמר רבי ייסא: כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא, ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}}
כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן אתפשטו בעלמא. וכלהו שטאן בערבוביא, ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא, ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין וטעמין טעמא דמותא. והא אוקימנא.
תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא ואתחברו כחדא. ושריא בדרועא באתרהא. וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא - הא אשתתף בהדה! בגין דהיא וכל אוכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה, וכל אינון דאשתכחו בתושבחתא דאורייתא - כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהן, ואלין רשימין ביממא.
תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון ד'''מנצפך'''{{הערה|{{גמט דגש|מ"ם נו"ן צד"י פ"א כ"ף}} עולה {{גמט דגש|כל"ך סעפ"ה יאע"וצה}} עם ג' תיבות והכולל - ויקיעורך}} כליל לון{{הערה|ה"ג הרמ"ק עפ"י המתוק מדבש}}.
* '''ם'''' - אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}.
* '''נ'''' - הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא.
'''ו'''' דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. {{ש}}
בתר דאולידת - פתיחא הות בחד רישא דפתחא. {{ש}}
כד אתחריב בי מקדשא - אסתימו מבועין מכל סטרין.
את דא כליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כלך''' - וסימן {{צ|'''כלך''' יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}.
'''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא. דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית.
ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון. סליק מנייהו תרי - חד לאתר חד, וחד לאתר חד.
{{גמט דגש|כל"ך סעפ"ה יאע"וצה}} - הכי אתגליפו אתוון! ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב.
בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר - כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה. וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע '''שחר''' מקומו ד'''ה"א''' ואתכלילת בגויה.
תא חזי משה הוה שמשא ובעא לאעלאה לארעא. {{ש}}
אמר ליה קב"ה: משה! כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא בגוויה.<קטע סוף=שלח דף קנו ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנז א/>השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא?! לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא! אבל השתא לית היא{{הערה|ה"ג הגר"א עפ"י המתוק מדבש}} יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע.
תא חזי! משה - אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי! אלא ידע! והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה! ואתמר ואוקמוה חברייא.
כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון? {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע -- אלא לקמן יימא מלה! אבל הכא הכי אמר משה: אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן! מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בגן עדן דארעא. אמר: אם יש בה עץ דא - אנא איעול לתמן! ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל!
אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד. והוה דייק על אלין אילנין - הי מנייהו רב על אחרא, ולא חשש ליקרא דמאריה, ואחלף שבת לשבת. הדא הוא דכתיב {{צ|כי '''בחטאו''' מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}'''. בגין כך הוה דיניה סתים, ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין. בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים, ולא גלייא. ועל דא לא אתמר באתגלייא. וקב"ה עבד יקר ליקריה.
רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש. וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה. ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה דצלפחד קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} - אתידע דהא אתכפר חוביה.
תא חזי תרין אילנין אינון - חד לעילא וחד לתתא. בדא חיין, ובדא מותא. מאן דאחלף לון - גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא! ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}.
'''ארון ותורה''' בחד קיימי! תורה - עקרא, ארון - ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא '''וא"ו''' בכל אתר - {{צ|'''ארן''' הברית}} {{צ|'''ארן''' העדות}}.
בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה וְׄאַׄהֲׄרֹׄןׄ}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} - נקוד לעילא.
א"ר יצחק: משה אילנא דחיי נקט. ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו. ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} - דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא. ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים - באילנא אחרא תליין ואחידן. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' - בגינך.
רבי יהודה פתח {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}}
{{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא. {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו.
ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין, וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן, וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע - {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}.
'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. {{ש}}
אמר רבי ייסא לר' חזקיה: "''חמינא באפך דהרהורא אית בגווך!''" {{ש}}
אמר ליה: "''הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה! כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}, ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא - אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא! דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה!''" <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה: "''ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא!''" {{ש}}
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי. שאל לון מייא דהוה צחי, והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: "''מאן את?''" {{ש}}
אמר לון: "''יודאי אנא ואנא לאי וצחינא''". {{ש}}
אמרו: "''לעית באורייתא?''" {{ש}}
אמר לון: "''עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי''". {{ש}}
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}}
בתר דשתה אמר: "''נסלק עמך למייא!''" {{ש}}
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}}
יתבו. {{ש}}
אמר לון ההוא בר נש: "''השתא שאילו! דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב, ובגיניה רווחנא באורייתא''". {{ש}}
אמר רבי חזקיה: "''אי על ידא דברך - טב הוא, אבל מלה דאנן ביה - אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא''". {{ש}}
אמר ההוא בר נש: "''אימא מִלָך! דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא!''" {{ש}}
אמר ליה: "''האי קרא דאמר שלמה!''". סח ליה. {{ש}}
אמר ליה: "''וכי במה אתון פרישן משאר בני נשא דלא ידעי!''" {{ש}}
אמרו ליה: "''ובמה?''"
אמר לון: על דא אמר שלמה האי קרא! ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין! אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך! {{ש}}
ומאי אמרי? -- {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}}. טפשאי - דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא - אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא - קרא לון {{צ|בהמה}} - דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין!
ומנלן? -- קרא דעליה אוכח! דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{ש}}
{{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא. על מה? {{ש}}
{{צ|על דברת בני האדם}}! על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי! {{ש}}
{{צ|לברם האלהים}} - בלחודייהו, ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא. {{ש}}
{{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}} - ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש, ודעתייהו כבעירא. {{צ|המה להם}} בלחודייהו. ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא. ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין.
ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא!
ומה אתיב לון שלמה על דא? {{ש}}
קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{ש}}
{{צ|מי יודע}} - באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא! {{ש}}
{{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} - לאתר עלאה! לאתר יקר! לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה - מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי, ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה! ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{ש}}
{{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} - ולאו לההוא אתר דהוה כל בר נש דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}.
היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון! עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין! עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}.
אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה.{{ש}}
אמרו: "''ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא! זכאה האי שעתא דאערענא בך!''" <קטע סוף=דף קנז ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}
<קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר: "''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''"{{ש}}
פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - {{צ|זה רע}} ודאי! {{ש}}
מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי. בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה, ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}.
על דא אמר {{צ|זה רע}} - דלא יהא ליה מדורא לעילא.
{{צ|כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - שטותא תקיע בלבייהו. ואינון מחוסרי מהימנותא, ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא - לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}.
תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} - וחיין דההוא עלמא נינהו! {{ש}}
אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר וגו'}} {{ממ|קהלת|ט|ד}} - אף על גב דיבחר בר נש בההוא עלמא כמה דאמר -- לאו הוא כלום! דהא מסירא דא בידנא {{צ|אל כל החיים יש בטחון}}. ומסירא דא בידייהו - {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא?!
ועל דא - {{צ|זה רע}} ודאי! דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואף על גב דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין - אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי.
אמרו ליה: "''תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן?''" {{ש}}
אמר להו: "''אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי 'כסיל'! ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי!''" {{ש}}
אמרו ליה: "''למה?''" {{ש}}
אמר לון: "''דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא. ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}.{{ש}}
תא חזי מרגלים - על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא - אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי!''" {{ש}}
נשק לון ואזל ליה.
אזלו רבי חזקיה ור' ייסא. {{ש}}
עד דהוו אזלו - פגעו באינון בני נשא. {{ש}}
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו: "''מה שמיה דההוא בר נש?''" {{ש}}
אמרו: "''ר' חגי הוא! וחברא דבין חברייא הוא. ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא''". {{ש}}
אמר ר' ייסא: "''ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע! ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא! בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו, וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא!''"
תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה, כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא - מה כתיב ביה? {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש! ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך! ולא די ליה דנפיק מנה - אלא דאתברך בשמיה דקב"ה! ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:
'''{{צ|וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו! אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא. אמאי נטלי עיטא דא? אלא אמרו "''אי ייעלון ישראל לארעא - נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין! דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין, אבל בארעא לא נזכי!''". ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו - מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}
<קטע התחלה=דף קנח ב/>'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
אמר רבי יצחק: משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו! כדין צלי עליה דיהושע. כדין כלב הוה בדוחקא. אמר "''מה אעביד?! הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא!''". מה עבד כלב? אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה.
אמר ר' יהודה: ארח אחרא נטיל, ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה - דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי! כך כלב - בגין דהוה בדוחקא - לא אסתכל מדי, ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:
'''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
רבי יצחק אמר: וכי "הושע" קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}}, {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}!? אלא אמר ליה משה {{צ|יה יושיעך}} מנייהו!
רבי אבא אמר: כיון דשדריה למיעל לתמן - אצטריך למהוי שלים. ובמה? בשכינתא! דעד ההיא שעתא {{צ|נער}} אקרי כמה דאוקימנא, ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה. ואע"ג דאשכחן {{צ|יהושע}} בקדמיתא -- קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה! אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי!
'''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. {{ש}}
רבי חייא אמר: וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא?! והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין! והוא אסתפק בדא!? והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש!
אמר רבי יוסי: הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. {{ש}}
אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. {{ש}}
אמר: תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי! {{ש}}
אמר לון: אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא - {{צ|יש בה עץ}} - אילנא דחיי, ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא - תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא! ובדא תנדעון {{צ|היש בה '''עץ''' אם '''אין'''}}. ודא בעיתון בקדמיתא למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}}''' - למנדע שנוייא דיליה.
'''{{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}'''. {{ש}}
{{צ|והימים}} - מאי קא מיירי? דהא "ואז בכורי ענבים" סגי ליה!? אלא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען! כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון, כמה דתנינן {{צ|ענבים היו}}. ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!
'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - "ויבאו" מבעי ליה!? {{ש}}
אלא אמר רבי יוסי: כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב: "''יהושע - הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא, ויכיל לאשתזבא מנייהו. ואנא- מה אעביד?''". אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מעיטא בישא דשאר מאללין.
רבי יצחק אמר: מאן דהוה רשים מכלהו - דא עאל בגוויה! דביה תליא כלא! ותא חזי מאן הוא תקיף משאר אחרנין דיכיל לאעלא תמן - דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}? ומדחילו דלהון - מאן יכיל לאעלאה במערתא?!<קטע סוף=דף קנח ב/> {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנט א/>אלא שכינתא עאלת תמן בכלב! לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה! ודא הוא '''{{צ|ויבא עד חברון}}'''.
תאנא: אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו? זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא, ואולידו מבנת ארעא, ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} - מדאתברי עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:
'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. {{ש}}
כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי '''(חסר)''' {{להשלים}}
'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}}
שאל ליה. {{ש}}
אמר: מלה חד בעינא לשאלא! כיון דידע קב"ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא, וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}, {{צ|איש כי ימות}}, {{צ|וימת}}, {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב"ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא. כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}.
אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז - לית לן לשאלא!
אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז! דהא היא שמא קדישא עלאה הוי, ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא, ואי הכי - לית לן לשאלא ולאסתכלא!?
אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא, ושמיה קדישא סתים וגלייא! וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון, וליה אתחזיין. דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא - וכל שכן למשאל!
תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב"ה אסתכם על ידוי, ובגין דדרא דיליה רשימא הוא לעילא ותתא. ועל דא - מלין אתמרו באתגלייא על ידוי. ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא!
אבל תא חזי! כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא! {{ש}}
תא חזי רזא דמלה! {{ש}}
תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו.
* עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא. דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו. דאיהו גניז בגוויה.
* עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא. ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|יט|כ}}. ודא הוא עלמא תניינא.
* עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו, דאשתכח ביה פרודא. ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא 'אשתכח ביה ולא אשתכח'. אשתכח ביה השתא. כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי! עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו?}}, {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}} {{ממ|יחזקאל|ג|יב}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. <קטע סוף=דף קנט א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קנט ב/>כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! {{ממ|בראשית|א|כז}} {{ש}}
כדין אית ליה תלת עלמין.
* עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי.
* עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה, ודא הוא 'גן עדן די בארעא', דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא.
* עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יַעֲשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}.
וכלא כגוונא עלאה דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה. ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד! והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירין! להוון חדן כד אסתלק מהאי עלמא!
ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין, ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא. ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא, ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא.
הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה!
ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה!
אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו!
'''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}}
תא חזי! קב"ה משבח באורייתא ואמר "''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''". {{ש}}
בני נשא דלא מהימני - לא ידעי ולא מסתכלי{{הערה|ה"ג הגר"א [[יהל אור/במדבר/חלק א|ביהל אור]] - המתוק מדבש}}. {{ש}}
קב"ה אמר "''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''" {{ש}}
אינון אמרי: "''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''"
מה כתיב? {{ש}}
'''{{צ|עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}}''' - "''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קיימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''".{{ש}}
'''{{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|יח}}''' - "''תחמון מנה ההוא עלמא, דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''". {{ש}}
'''{{צ|ואת העם היושב עליה}}''' - "''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''". {{ש}}
'''{{צ|החזק הוא הרפה}}''' - "''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה, אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא, או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''". {{ש}}
'''{{צ|המעט הוא אם רב}}''' - ''"אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי, אי לא''"
'''{{צ|ומה הארץ השמנה הִוא אם רזה}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}''' - מדאורייתא תנדעון מה {{צ|הארץ}} - מה ההוא עלמא! אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא, או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}}
'''{{צ|היש בה עץ אם אין}}''' - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין, או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה. אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}
<קטע התחלה=דף קס א/>'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}'''. {{ש}}
{{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו. דחשיב דלית בה אגר. חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה - חשיב דכלא הוא {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה.
'''{{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}''' - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור, אסור ומותר, כשר ופסול, עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא -
'''{{צ|ילידי הענק}}''' - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}}
'''{{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}}''' - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}}
{{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. 'נבנתה שבע שנים'{{הערה|ה"ג [[יהל אור/במדבר/חלק א|הגר"א ביהל אור]]}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא. והיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. והאי {{צ|חברון}} - מתורה שבכתב נפקת! כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי {{צ|נבנתה}} שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{ש}}
'''{{צ|לפני צען מצרים}}''' - כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ"א|ה|י}}.
'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' - אלין אינון מלי אגדה דרשה, דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}}
'''{{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}''' - אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין. אינון דבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו, ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד, ולא אשתכח בהו פרודא.
אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה - שוין ליה למהימנותא בפרודא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - בפרודא. {{ש}}
מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}.
'''{{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}}''' - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא! לסטרא דמינאי! לסטרא דפרודא! {{ש}}
הדא הוא דכתיב '''{{צ|וישובו מתור הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|כה}}'''. {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט! אמרי "''מאי אכפת לן! עד יומא לא חמינא טב לעלמא! אעמלנא בה - ביתא ריקם! יתיבנא בקלנא דעמא, ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''"
'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}''' - "''הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא''" . {{ש}}
'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}''' - "''טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא -- אבל מאן יכיל למזכי ביה?!''" {{ש}}
'''{{צ|אפס כי עז העם}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל, בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה. מאן הוא דיזכי בה?! ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} - מאן דבעי למזכי בה בעי - למהוי תקיף בעותרא, כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}.
'''{{צ|והערים גדולות בצורות}}'''. בתין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא '''{{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}}''' - בעי גופא תקיף גיבור כארי, בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול. מאן ייכול לזכאה בה?!
ועוד - '''{{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} {{ממ|במדבר|יג|כט}}''' - אי יימא בר נש דאפילו בכל דא יזכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}}
'''{{צ|והחתי והאמורי וגו'}}''' - כמה מקטרגי משתכחי תמן, דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה?!
במלין אלין {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}} {{ממ|במדבר|לב|ט}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה. כמה דאת אמר '''{{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}'''.
אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? '''{{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} {{ממ|במדבר|יד|ח}}''' כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה! לא בעי מנן אלא לבא, ויסתמרון ההוא רשימא קדישא, דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.<קטע סוף=דף קס א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}
<קטע התחלה=דף קס ב/>אבל '''{{צ|אך ביהוה אל תמרודו}} {{ממ|במדבר|יד|ט}}'''! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{הערה|מוגה כפי גירסת הגר"א ביהל אור - ויקיעורך}}וגופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}.
'''{{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}''' - דהא כל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי "''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''". בגין כך {{צ|אל תיראו}}.
'''{{צ|כי לחמנו הם}}''' - אינון בגרמייהו מזמנן מזוני בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא! כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ"א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ"א|יז|ו}}.
'''{{צ|סר צִלָּם מעליהם}}''' - מאן {{צ|צִלָּם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא.
זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}:
'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}}
רבי אבא: אמר כרתו ההוא אשכול. אתו לסלקא ליה - לא יכילו. אתו לנטלא ליה - לא יכילו. אתו כלב ויהושע - נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו! הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן.
{{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה, ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}}, לבתר קרייה {{צ|מוט}}. דכתיב {{צ|וישאוהו בַמוט}} - ההוא דאשתמודע! ההוא דכרתו! מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. {{ש}}
עד דהוו אתיין - אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר: "''איבא! איבא! אי בגינך אנן מתקטלין - מה אנן בחולקך?!''". מיד קליל גרמיה ויהבו לון.
ר' אלעזר אמר: לא יהבו לאחרי - דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} - ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו. ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}}. והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל - יהבו לון, ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים.
ר' יצחק אמר: כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו. ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון? הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}} - כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} {{ממ|שמות|ד|יז}}. ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון -- אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתמטי מקמייהו.
רבי יהודא אמר: מסורת שמא קדישא מסר לון משה. ובגיניה אשתזיבו מנייהו!
רבי חייא אמר: תלת שמהן אקרון: '''נפילים ענקים רפאים'''. וכלהו אורכי יומי.
* '''נפילין''' אקרון בקדמיתא.
* לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו - אקרון '''ענקים'''.
* לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא - אקרון '''רפאים'''.
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{ממ|איוב|כו|ה}}, {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}!?
אמר ליה: הכי הוא! בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא - כדין רפאים{{הערה|ה"ג הגר"א ביהל אור}}. ומנייהו נפקי. והוו אורכי יומי. וכד מתחלשי - אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים. כיון דפלגות גופא הוה מית - הוו נסבי עשבא מעשבי ברא, ושדיין לפומייהו ומיתו. ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון {{צ|רפאים}}.
אמר ר' יצחק: שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין. הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. <קטע סוף=דף קס ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}
<קטע התחלה=דף קסא א/>ר' שמעון אמר: אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא באומנא דלישנא בישא - לא הוה קאים עלמא רגעא חד! מאן אומנא דלישנא בישא? -- נחש! ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא.
אמר ר' שמעון: ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא, בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}{{הערה|גרסינן עפ"י הגר"א ביהל אור - ויקיעורך}}. כל שכן הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא! כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא - כאילו אפיקו עליה! בגין כך קני קב"ה על דא.
תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא! גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא, ומיתו אינון דאמרו, ואתגזר בכיה לדרי דרין, וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:
'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כז}}'''. {{ש}}
אמר רבי חייא: מאי שנא הכא {{צ|ויספרו}}, ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי! {{ש}}
{{צ|ויגידו}} - בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{ש}}
{{צ|ויאמר}} - אמירה בעלמא. {{צ|ויאמרו}} - הרהורא דלבא. {{צ|ויאמרו}} - תפקידתא. והא אוקימנא בכמה אתר. {{ש}}
{{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר.
'''{{צ|באנו אל הארץ}}''' - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא, והוית אמרת דלית דכוותה.
'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}''' - רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא - אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי.
רבי חייא אמר: הכי אמרו! עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה, וארימת שבחא על כלא -- ולאו הכי! דהא '''{{צ|זה פריה}}''' - אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. {{ש}}
אמרו: "''אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין - הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין!''"
'''{{צ|אפס כי עז העם [היושב בארץ]}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין, והכא - אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין! {{ש}}
'''{{צ|והערים בצורות}}''' - דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו - לא יעבדון בהו פגימותא!
אמר רבי יוסי: כל מה דאמרי - בלישנא בישא אמרו! וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! לבר נש דנשכיה חויה. כד בעאן לאגזמא ליה אמרי "''הא חויא הכא!''". {{ש}}
ר' אבא אמר: ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי! כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא - הא הכא זמין! ובאן אתר? '''{{צ|בארץ הנגב}}''' - דהא הוא אתר לאעלאה ביה. {{ש}}
מיד '''{{צ|ותשא כל העדה ויתנו את קולם}}''' - קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא.
אמר רבי יוסי: עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא? על ארעא ועל קב"ה! {{ש}}
אמר רבי יצחק: על ארעא - תינח, על קב"ה - מנין? {{ש}}
אמר ליה: משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} - מאן יכיל בהו! {{צ|כי עז העם}} דייקא, וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. כדין גרמו כל האי כמה דאתמר. ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}:
'''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}}
ר' אחא ור' יוסי אמרי: זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא! דקב"ה אתרעי בהו, ואתכני בהו, ואתפאר בהו! דהא עלמא לא אברי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא! בגין דחד בחד אתקשרן, וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין. אימתי? בזמן דעבדי רעותא דמאריהון.
תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא - אתקין ליה כגוונא עלאה ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא, דתמן שריא לבא דהוא תוקפא ומזונא דכל גופא.{{הערה|ה"ג עפ"י הגר"א ביהל אור (המתוק מדבש)}} <קטע סוף=דף קסא א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא, ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא. וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין. וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא.
תא חזי כד ברא קב"ה עלמא
* אסדר לְיַמא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא,
* וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם.
* וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא.
* והיא אסחרא להר הבית
* והר הבית אסחר לעזרות ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו
* ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית, דתמן סנהדרי גדולה יתבין
* ולשכת הגזית אסחר לאולם
* ואולם להיכל
* והיכל לבית קדש הקדשים
* דתמן שכינה שריא, וכפרת וכרובים וארון. והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא! ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא.
ולבא דא אתזן ממוחא דרישא, ואתאחיד דא בדא. הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}.
כגוונא דא לעילא ברזא יקירא סתימאה! ימא עלאה לקביל דא - דאית לעילא ימא מן ימא וימא מן ימא.{{ש}}
תא חזי
* נהר דינור אסחר לכמה משריין,
* ואינון שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין.
* ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו.
* ואינון סחרין לארבע רתיכין
* ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות, ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו, ותמן משתכחי ויתבי.
* וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית,
* וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש,
* ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין
* עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא
* ותמן הוא לבא שרייא {{ש}}
ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא.
כגוונא דא לעילא לעילא! ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה! {{ש}}
עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא. וכד יסתכלון מלי - כלא אתקשר דא בדא ודא בדא!
תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא, ומוחא אנהיר ללבא - כדין אקרי {{צ|נעם יהוה}}. והא אוקימנא. {{ש}}
ודא הוא '''{{צ|כח אדני}}''' - ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין. {{ש}}
'''{{צ|יגדל נא}}''' - דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא.
'''{{צ|כאשר דברת}}''' - כמה דאוקמוה
'''{{צ|לאמר}}''' - למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין למימר לדא בשעתא דעקתא, למימר דא בשעתא דרווחא.{{ש}}
ומאי הוא? '''{{צ|יהוה ארך אפים וגו'}}'''. והא אוקימנא מלי.
אמר ר' יצחק: 'אמת' אמאי סליק מכאן?
אמר רבי חייא: אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן! דהא בשקרו דברו גרמייהו. בההוא מדה דבר נש מודד - בה מודדין ליה! וכן שאר אחרי אסתלקו - דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו.
'''{{צ|סלחתי כדבריך}}''' - {{צ|כדבריך}} ממש! והא אתערו חברייא, והא אתמר:
===[מעשה דר' שמעון וחבריו ור' אילאי]===
{{קטן|'''[אמר המגיה: כך מצאתי בהעתקות אשר לפני. ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר. וגם במקומות אחרים ממנו חסר. ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר]'''}}
{{להשלים}}
...דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא. {{ש}}
נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין. {{ש}}
אמרו דא לדא: "''כיון דאנן הכא וחמינן כל דא - אי נמות הכא - ודאי ניעול לעלמא דאתי!''" {{ש}}
יתבו. שינתא נפלת עלייהו ודמכו. {{ש}}
אדהכי הא ההוא ממנא אתא ואתער לון. <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קסב א/>אמר לון: "''קומו! פוקו לגו פרדס דאברא!''"
נפקו. חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:{{ש}}
{{צ|במדבר הזה יתמו}} - הא באתר אחרא לא! {{צ|ושם ימותו}} - הא באתר אחרא לא! ודא בגופין - אבל בנשמתין לא, כגוונא דבני גנתא.
אמר לון ההוא ממנא: "''פוקו!''" {{ש}}
נפקו בהדיה. {{ש}}
אמר לון: "''שמעתון מדי לגו ההוא דרגא?''" {{ש}}
אמרו: "''שמענא דהא חד קלא הוה אמר {{צ|מאן דפסק - יתפסק. מאן דקצר - יתקצר. מאן דקצר - יתארך}}''". {{ש}}
אמר לון: "''ידעתון מאי האי?''" {{ש}}
אמרו: "''לא''".
אמר לון: חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין - ר' אילעאי דנציבין הוא - הוא ובריה! ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא. כיון דעאלו לגו חשוך - לא יכילו למסבל ומיתו.
וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה. ואמר קמיה תלת מלין עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא - דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}}.
* האי דאמר {{צ|מאן דפסק יתפסק}} - מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין - יתפסקון חיוהי מהאי עלמא, ודיניה קיימא בההוא עלמא!
* {{צ|מאן דקצר יתקצר}} - מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא - יתקצר מחיין דהאי עלמא.
* {{צ|מאן דקצר יתארך}} - מאן דאמר {{צ|אחד}} אצטריך לחטפא אל"ף ולקצרא קריאה דילה, ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא - יתארכון חייו.
אמרו ליה: תו אמר {{צ|תרין אינון, וחדא אשתתף בהו. ואינון תלתא. וכד הוו תלתא - אינון חד}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון '''{{צ|יהוה יהוה}}'''. '''{{צ|אלהינו}}''' אשתתף בהו, ואיהו חותמא דגושפנקא אמת. וכד מתחברן כחדא - אינון חד ביחודא חדא.
תו אמר: {{צ|תרין אינון, וחד אתהדר. כד שליט - טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי - אגניז חד ואשתאר חד לגבי בנימין. הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}} {{ממ|ש"א|כב|יא}}. ושאט{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}} במאתן אלף עלמין, ואתטמר ההוא דרכיב עליה. דאינון מאתן אלף גניזין - אינון דיליה בריך הוא!
"''פוקו מהכא! זכאין אתון!''" {{ש}}
נפקו. {{ש}}
יהב לון ההוא ממנא וורדא אחרא ונפקו. {{ש}}
כד נפקו - אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. {{ש}}
חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. {{ש}}
ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן. {{ש}}
אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא. {{ש}}
אמר לון: "''עולו זכאי קשוט חברין! דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו!''"
עאלו. מאטו לפרדס אחרא, וההוא נשרא בהדייהו. {{ש}}
כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה - אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם, בלבוש יקר מנהרא כוותייהו, ויתיב עמהון כחדא. {{ש}}
אמר לאינון דיתבי: "''הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא - דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא!''"{{ש}}
אמר חד מנייהו: "''אית בכו סימנא?''"{{ש}}
אמרו: "''הין!''" {{ש}}
אפיקו תרין ורדין וארחו בהו. {{ש}}
אמרו: "''תיבו מארי מתיבתא! תיבו זכאי קשוט!''" {{ש}}
אחידו בהו ויתבו.
בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא, ורזין אחרנין דאורייתא. {{ש}}
אהדרו לגבי אינון מארי מקרא. {{ש}}
אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}} {{ממ|תהלים|פו|ו}}. {{ש}}
{{צ|אני אמרתי}} - בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}}. כיון דאמשכתון בתר יצר הרע - {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}}. מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה, וההוא יצר הרע איהו דמית ואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}
<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו: אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. {{ש}}
מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא. חסרונין דאית בכו. דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש - 'מעלין ולא מורידין'. במסאבו - 'מורידין תדיר ולא מעלין'. ועל דא אקרון {{צ|פגריכם}} - חסרונין דלכון, כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש"א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא "תפלו". ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים. {{צ|ושם ימותו}}. בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם.
אמר להו רבי אילאי: "''זכאי קשוט! עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא - זכאה חולקכון!''" {{ש}}
קמו ועאלו גו דוכתא חדא, והוו תמן מאריהון דאגדה, ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא. {{ש}}
אמרו: "''מאן אלין?''" {{ש}}
אמר להון: "''אלין מאריהון דאגדה - חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות!''" {{ש}}
קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא. לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו. {{ש}}
אמר להו ר' אילאי: "''עולו לדוכתא אחרא ותחמו''".
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי - כראן קברין ומיד מתין, ומתהדרין חיין בגופין מנהרן קדישין. {{ש}}
אמרי ליה: "''מאי האי?''" {{ש}}
אמר לון: דא עבדי בכל יומא. ומיד דשכבי - מתעכלא ההוא זוהמא בישא דקבילו בקדמיתא, וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני. כגוונא דאתון חמאן - קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל! כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר - אתהדרו בלבושין{{הערה|ה"ג הרמ"ק (המתוק מדבש) ובדפוס שלנו "בגופין" (ויקיעורך)}} אחרנין - בגופין קדמאין גופין נוכראין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}.
קלא אתער - "''זילו אתכנשו! הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה!''" {{ש}}
לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי. {{ש}}
אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא. {{ש}}
חמו פתחא אחרא. עאלו תמן. {{ש}}
חמו היכלא חדא - עאלו ויתיבו תמן. {{ש}}
תרין עולימין הוו תמן. {{ש}}
זקפו עיינין וחמו חד משכנא מרקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא, ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא. {{ש}}
וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא. מתמן ולהלאה לא חמו כלום.
ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר:
* בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה - סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}}
* מאן דיסתכל וחמי - יסמון עיניה!
* מאן דלא יסתכל - חמי ואתפתח!
* אילנא דתמני סרי כד כפיף - יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף - חויא בישא אכיל ליה.
* מאן דעאל תרין כרובין לגו - רעותיה אתעביד.
* מאן דמעיין - רחיק מרעותיה.
* קרבנא דרביא - שלים לאתקבלא.
פסק ההוא קלא. {{ש}}
אמרו אינון תרין עולימין: "''סימנא אית בגוייכו?''"{{ש}}
אמרו: "''הין!''" {{ש}}
אפיקו אינון תרין ורדין. ארחו בהו. {{ש}}
אמרו: "''תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא, ויהון תדיר ברזא בגוייכו''". {{ש}}
אמרו: "''הן!''"
אמר רבי שמעון: "''כל הני מלין וכל מה דחמו - כתבו! וכד מטו הכא - הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}! ואנא שאילנא לאבי אבא - כמה הוו אינון תרין מלין? ואמר לי חייך ברי! אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו!''"
כיון דשמעו אלין תרין מילין - אמרו אינון ינוקי: "''פוקו פוקו! לית לכו רשותא יתיר למשמע!''" {{ש}}
אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר: "''ארחו בדא!''" {{ש}}
ארחו ביה ונפקו. ומכל דחמו - לא אנשו כלום.
נפקו. הא ממנא אחרא אתא. {{ש}}
אמר לון: "''חברייא! ר' אילאי שדרני לכו! תוריכו ליה הכא אפום מערתא, והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון! דאיהו תבע מגו מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין''". <קטע סוף=דף קסב ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}
<קטע התחלה=דף קסג א/>נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא, והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. {{ש}}
אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: "''אורייתא חדתא שמעתא?''" {{ש}}
אמר לון: "''ודאי! ורשו יהבו לי למימר לכו מלי!''" {{ש}}
אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו. {{ש}}
אמר לון: "''זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי, והא לית לכו דחילו ואמתנו''". {{ש}}
אמרו: "''ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא! ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא!''"
אמר לון: חמיתון אלין טוריא! כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא! וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומועדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא, ומתערי לגביה, ועאלין גו מתיבתא דיליה, ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה, ומשח רבו דנגיד עליה. ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא, עד דאקרי הכא 'מתיבתא דרחימותא'.
ואיהו נטיל בכל מתיבתא, בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא, ואיהי מתיבתא דמשה. וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו - בר אהרן בלחודוי. וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה - דהא ההוא מסוה דאנפוי פריס קמיה, ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה, ופרגודא 'פסיק ולא פסיק' בגוייהו. וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבר מאינון עננין.
וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא - הכי מנהרן אינון עננין. ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה. ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא! ואינון אנפי משה - אנפוי לא אתחזון כלל! ולית מאן דחמי לון - בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין.
משה אמר מלה סתם לאהרן, ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש? בכל אינון מבועין דאסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון, בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה.
כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין. וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי 'יומא דהלולא'. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין - כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא.
זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא! נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא. ואינון דאתחזון - פרחי לגבי מתיבתא עלאה. על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}:
פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. {{ש}}
מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה '''תמים'''}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש '''תם'''}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}?
בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל - דהא פריעה הוה ביה במה דאתפרע ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת לגו אתר דפריעה שארי - איהו שור, דיוקנא דשמאלא דכורסיא דיליה. וההוא שור אקרי {{צ|'''שור תם'''}} - דהא רתיכא דכורסייא רשימא דברית אית ביה. ועל דא האי שור אקרי '''תם'''. ויעקב אחיד ביה בגוויה. ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא.
במתניתא דבצלאל: כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. {{ש}}
בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין ד{{גמט דגש|זכור}} אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתייליד יוסף. ובמה? כד נטל שור בהדיה - דלא יתקיף לסטרא אחרא.<קטע סוף=דף קסג א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קסג ב/>ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור דנטל יעקב - בכור שורו ודאי!
וההוא שור - שור תם. {{צ|ויעקב איש תם}} - רבון ושליט, מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה.
בגין דאית {{צ|שור מועד}} בסטר ערלה ופריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי '''{{צ|שאיה}}''' - ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא. ובגין כך {{צ|לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו}} {{ממ|דברים|כב|י}} בגין דלא לאתערא להו.
ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי: {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא {{צ|תם}}. ומאן איהו? '''א'''' - רזא ד'''ו"ו'''. וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא.
אברהם לא אתפקד על פריעה, וכד עאל - עאל להאי '''תם''', ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא '''ים'''. והיינו '''תמים'''. לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו, ואתקשר עם ימינא עלאה.
{{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} ודאי! כמה דאיהו 'תמים' כללא חדא - אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי! במה אתעביד בר נש '''תמים'''? דיהא '''תם ים'''. '''תם''' - כמה דאתמר. '''ים''' - כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון '''י"ם''', ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא ב'תמים' למיהוי בך דרגין קדישין רזא ד{{צ|ים}} ודרגא קדישא. '''תם''' - לקבלא '''א'''' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא '''תם ים''' כגוונא דא ממש.
השתא פריש מאן דפריש במתיבתא, דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו! וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן! ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא ממש! {{ש}}
ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת. ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה! דהא {{צ|שש וארגמן לבושה}}! אבל חופאה דלבר האי גוון הוא.
כגוונא דא הוה משכנא! דכוליה בשפירו מרקמא לגו, ולבתר - {{צ|ופרשו בגד כליל תכלת}}. מאי טעמא? בגין דתחות ים דא אית {{צ|מצולות ים}}, כלל דכר ונוקבא. ואית לון עינא בישא לאסתכלא. וכד מסתכלין - זמין לעינייהו גוון תכלא, ולא יכלא עינייהו לשלטאה. ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות, מתחחמן לד' סטרין דעלמא.
כגוונא דא בר נש דלביש ציצית - אתעביד בכל יומא '''תמים'''! {{ש}}
{{גמט דגש|תם}} - בארבע כנפים מתקנן כדקא יאות. {{גמט דגש|ים}} - בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא. {{ש}}
סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש - לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא! וכדין איהו {{צ|'''תם ים עם יהוה אלהיו'''}} ממש בתקונא חדא; איהי לעילא ואיהו לתתא. {{ש}}
לבתר אסתלקת איהי גו דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} - עמיה ודאי! ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא!
א"ר אילאי: כל אלין דהכא - כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}}! ועל רזא דא - {{צ|במדבר הזה '''יתמו'''}}! אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר - הכי הוא ודאי! דהוה לון למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}} בארעא קדישא, אתר ד'''יהוה''' שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה. והשתא כל חד הוי 'תמים' במדברא דא לבר, אתר רחיק מתמן, דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי {{צ|עם יהוה}} כדקא יאות.
{{צ|ושם ימותו}} - כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא.
זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי! הני תרי מערתי אחרנין די לגו - דלא תשכחו כל דא תמן - דאינון גו מתיבתא דמשה, יתבי מרחיק. ועל דא כתיב במשה {{צ|ענו מאד מכל האדם}}. ונביאה עלאה קביל לון למתיבתא דיליה! <קטע סוף=דף קסג ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}
<קטע התחלה=דף קסד א/>מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא - שבעה יומין! והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום!
אמר לון רבי אילאי: זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}.
* '''{{צ|מאן דלא אסתכל - חמי ואתפתח}}'''. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין {{צ|מה לעילא מה לתא וכו'}} - זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה.
* '''{{צ|אילנא דתמני סרי}}''' - שדרתו דבר נש. '''{{צ|כד כפיף}}''' קמי מאריה - '''{{צ|יזקוף ויתקיים}}''' לתחיית מתייא. '''{{צ|אי לא כפיף}}''' במודים - אתעביד חויא, ולית ליה תקומה לההוא זמנא.
* '''{{צ|מאן דעאל בין תרין כרובים לגו}}''' - מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא - אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד.
* '''{{צ|מאן דמעיין}}''' בצלותיה ואסתכל בה - '''{{צ|רחיק מרעותיה}}''' דשאיל.
* '''{{צ|קרבנא דרביא}}''' - כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה - דא קרבנא '''{{צ|שלים לאתקבלא}}'''.
"''מכאן ולהלאה רחימין זילו!''" {{להשלים}}
{{קטן|'''(עד כאן ממה שיש בידנו על מעשה דר' שמעון ור' אילאי)'''}}
{{קטן|'''(כתב הרמ"ק כי אין בידנו סוף מעשה זה ולא תחילת המאמר הבא (מתוק מדבש))'''}}
===קטעים מקוטעים שונים===
{{להשלים}}
...אלעזר ברי - שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת! אבל חס ושלום! דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא - יעקב חכים הוה! ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנתתיה - לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא! ויהא קביר לה לבר ממערתא{{הערה|ה"ג הגר"א}}. אבל ללאה אעיל לה גו מערתא ולרחל שוי לבר. מית יעקב - אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן.
אוף הכי אדם!
* מתה חוה בקדמיתא - אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה.
* מית אדם - אתקבר בגווה בחבורא חדא.
* מתה שרה - אתקברת תמן, וחוה חמאת וחדאת לקבלה, וקמת וקבלה לה. שיעורא מחוה לגבי שרה - שיעורא דתרין אמין ולא יתיר.
* מת אברהם - אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא.
* מתה רבקה - אתקברת תמן, ושרה חמאת וקמת וקבלה לה.
* מת יצחק - אתקבר בהדה בחבורא חדא.
* מתה לאה - אתקברת תמן. ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה.
* מת יעקב - אתחבר בהדה בחבורא חדא.
וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא!
סדורא דלהון היך שכני? נשין לגבי נשין, ודכורין לגבי דכורין.
* אדם ברישא. חוה סמיך ליה.
* שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה.
* יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק.
* לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. {{ש}}
אשתכח אדם בסטרא דא, יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא.
בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות. והכי הוא:
* אדם וחוה בקדמיתא.
* ושרה ואברהם סמיך לון.
* יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא.
* יעקב ולאה באמצעיתא.
ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. {{ש}}
'''אדם וחוה, שרה ואברהם, יעקב ולאה, רבקה ויצחק'''. {{ש}}
אדם בסטרא דא, ויצחק בסטרא דא, ויעקב באמצעיתא. {{ש}}
יצחק לגבי אבוה - לאו ארח עלמא. ועם כל דא יעקב אצטריך באמצעיתא.
ובכל אינון זוגין - כמה דאתקברו - הכי יקומון והכי ישתכחון! {{ש}}
לאה תחדי בהדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם. וכלא בדוכתייהו!
===[מאמר של שתי נשמות צדיקים{{הערה|מכאן ואילך עד דף קע"ד ע"א מדבר על דיבור של שתי נשמות צדיקים עם ר' שמעון (הרמ"ק עפ"י מתוק מדבש)}}]===
'''{{קטן|(חסר תחילת הענין)}}'''
{{להשלים}}
...אלין הכא ואלין הכא דאינון מגדלאן דאבן טבא כלהו.
בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא, ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. {{ש}}
רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא {{צ|מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב}} {{ממ|משלי|יח|י}}. <קטע סוף=דף קסד א/>{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}{{ש}}
<קטע התחלה=דף קסד ב/>ופריש רב מתיבתא קרא דא: {{צ|מגדל עז}} - דא כנסת ישראל. {{ש}}
{{צ|בו ירוץ צדיק}} - ביה רעותיה דצדיק תדיר. ועל דא {{צ|ונשגב}} - ההוא מגדל - דלא ינפול לעלמין כמה דהוה.
ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. {{ש}}
{{צ|מגדל עז}} - דא תיבה וספר תורה דאיהו {{צ|עז}} לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל, דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה. {{ש}}
וההוא מגדל - {{צ|שם יהוה}} איהו, ודיוקנא דיליה. ואצטריך בשית דרגין. {{ש}}
{{צ|בו ירוץ צדיק}} - במאן? במגדל או בספר תורה?
אלא קרא דריש בהאי ובהאי!
* כד דרש במגדל - אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה.
* כד דריש לספר תורה - מאן דסליק לספר תורה למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי.
מאן אקרי צדיק מכלהו? שתיתאה דסליק מאינון שבעה. {{ש}}
אמר רבי שמעון: ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין!
{{צ|בו ירוץ צדיק}} - בספר תורה ירוץ דברי צדיק דא. {{ש}}
{{צ|ונשגב}} - ממאן? מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין! {{צ|ונשגב}} דלא יתנזק לעלמין!
בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דספר תורה כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההוא מגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דספר תורה ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ספר תורה דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ספר תורה פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וספר תורה אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ספר תורה כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בספר תורה יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'.
תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר)
ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר)
אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא.
א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה.
א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי.
חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:
בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא.
א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי.
תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט.
כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש.
אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה.
א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין.
א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה.
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא.
א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה.
בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:
פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך.
תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא.
תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}.
א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין
א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא.
א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי.
א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין.
תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה.
תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה.
תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ:
רעיא מהימנא
(במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי.
(ע"כ רעיא מהימנא)
{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא.
{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה.
{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר.
אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין.
{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה.
תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}.
תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/>
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}.
'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/>
==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}
--------------
39twxq9j843e5dqgn92ut3gew2uz517
מקור:חוק הגנת הצרכן
116
273350
3022180
3019717
2026-07-01T09:15:08Z
אליעזר.גרין
43694
עדכוני מדד: בשנת 2013: 16.26 / 50.82; בשנת 2014: 16.61 / 51.89; בשנת 2015: 16.56 / 51.74; בשנת 2016: 16.38 / 51.18; בשנת 2017: 16.33 / 51.02; בשנת 2018: 16.42 / 51.33; בשנת 2019: 16.57 / 51.79; בשנת 2020: 16.62 / 51.94; בשנת 2021: 16.52 / 51.63; בשנת 2022: 16.92 / 52.87; בשנת 2023: 17.81 / 55.67; בשנת 2024: 18.41 / 57.53; בשנת 2025: 19.04 / 59.50; בשנת 2026: 19.49 / 60.90.
3022180
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981
<מאגר 2000237 תיקון 2206851 תקן 148395 קוד a163Y00000DuD6JQAV>
<מקור> ((ס"ח תשמ"א, 248|חוק הגנת הצרכן|9:209363)), ((298|ת"ט|ec:9:317312)), ((298|ת"ט|ec:9:317814)); ((תשמ"ב, 16|ת"ט|ec:10:317313)); ((תשמ"ח, 82|תיקון|11:210526)); ((תשנ"ג, 188|תיקון מס' 2|13:210965)); ((תשנ"ד, 252|תיקון מס' 3|13:211055)); ((תשנ"ה, 158|תיקון מס' 4|13:211153)); ((תשנ"ח, 52|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((182|תיקון מס' 6|14:211507)), ((298|תיקון מס' 7|14:211534)); ((תשנ"ט, 151|חוק עוולות מסחריות|14:211634)); ((תש"ס, 201|תיקון מס' 9|15:300215)); ((תשס"א, 125|תיקון מס' 10|15:300370)); ((תשס"ב, 194|תיקון מס' 11|15:300479)), ((427|תיקון מס' 12|15:300500)); ((תשס"ג, 574|ת"ט|1904)); ((תשס"ד, 426|תיקון מס' 13|16:299734)), ((454|תיקון מס' 14|16:299730)); ((תשס"ה, 96|תיקון מס' 15|16:299613)), ((97|תיקון מס' 16|16:299847)); ((תשס"ו, 87|תיקון מס' 17|16:299884)), ((104|תיקון מס' 18|16:299688)), ((279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)), ((320|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס"ז, 27|ת"ט|2073)); ((תשס"ח, 14|תיקון מס' 21|17:300676)), ((490|תיקון מס' 22|17:300046)), ((493|תיקון מס' 23|17:300809)), ((576|תיקון מס' 24|17:300792)), ((606|תיקון מס' 25|17:300798)); ((תש"ע, 305|תיקון מס' 26|18:300725)), ((514|תיקון מס' 3 לחוק החוזים האחידים|18:301011)), ((636|תיקון מס' 28|18:301159)); ((תשע"א, 981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|18:301182)), ((1021|תיקון מס' 30|18:301184)), ((1022|תיקון מס' 31|18:301307)); ((תשע"ב, 279|תיקון מס' 32|18:301142)), ((280|תיקון מס' 33|18:301329)), ((582|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((615|תיקון מס' 35|18:301330)); ((תשע"ד, 262|תיקון מס' 36|19:301543)), ((402|תיקון מס' 37|19:577390)), ((454|חוק קידום התחרות בענף המזון|19:301575)), ((622|תיקון מס' 39|19:303824)), ((734|תיקון מס' 40|19:303846)), ((734|תיקון מס' 41|19:303847)); ((תשע"ה, 66|תיקון מס' 42|19:306602)); ((תשע"ו, 611|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((620|תיקון מס' 44|20:323305)), ((717|תיקון מס' 45|20:338807)), ((897|תיקון מס' 46|20:343668)), ((1094|תיקון מס' 47|20:347848)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)); ((תשע"ז, 331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((442|תיקון מס' 4 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים|20:381088)), ((593|תיקון מס' 51|20:382428)), ((1044|תיקון מס' 52|20:390329)), ((1156|תיקון מס' 53|20:390431)); ((תשע"ח, 126|תיקון מס' 54|20:489222)), ((742|תיקון מס' 55|20:504033)), ((748|תיקון מס' 56|20:504039)), ((878|תיקון מס' 57|20:504205)); ((תשע"ט, 143|תיקון מס' 58|20:528245)), ((222|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש"ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ"א, 98|תיקון מס' 61|23:590500)), ((175|חוק הגז הפחמימני המעובה|23:592903)); ((תשפ"ב, 833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((964|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ"ג, 374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((546|תיקון מס' 65|25:2963894)), ((662|תיקון מס' 66|25:3028650)); ((תשפ"ד, 161|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1016|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|25:4642902)), ((1036|תיקון מס' 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|25:4642909)), ((1046|תיקון מס' 70|25:4643029)), ((1177|תיקון מס' 79 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|25:4733951)); ((תשפ"ה, 498|תיקון מס' 72|25:6191595)); ((תשפ"ו, 368|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)). <!-- תיקון אחרון: תשפ"ו-1 -->
''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשמ"ד, 1028|שינוי סכומים|4599)); ((תשמ"ו, 594|שינוי סכומים|4909)); ((תשמ"ח, 254|שינוי סכומים|5071)); ((תשנ"א, 508|שינוי סכומים|5331)); ((תשנ"ג, 694|שינוי סכומים|5511)); ((תשנ"ה, 670|שינוי סכומים|5658)); ((י"פ תשפ"ב, 3945|עדכון סכומי עיצום כספי|10239)); ((תשפ"ה, 8414|עדכון סכומי עיצום כספי|13456)); ((תשפ"ו, 2212|עדכון סכומי עיצום כספי|14088)). ''שינוי התוספות:'' ((ק"ת תשס"ה, 945|שינוי התוספת לחוק|6419)); ((תשס"ט, 231|שינוי התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה)|6732)); ((תשע"ב, 1099|שינוי התוספת השנייה לחוק|7116)).
__TOC__
== פרק א': פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ו-4, תשע"ד-4, תשע"ט-2, תש"ף, תשפ"ד, תשפ"ד-2, תשפ"ו)
: בחוק זה -
:- "אכיפה מינהלית" - עיצום כספי, התראה מינהלית והתחייבות להימנע מהפרה;
:- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- "הוועדה המייעצת" - הוועדה שמונתה לפי [[סעיף 22א]];
:- "הממונה" - הממונה שנתמנה לפי [[סעיף 19]];
:- "הרשאה לחיוב" - כהגדרתה [[בחוק שירותי תשלום]];
:- "הרשות" - הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהוקמה לפי [[סעיף 19א]];
:- "זכיין" - בעל זכות שימוש בשם העוסק המקיים מערכת עסקית חשבונאית נפרדת מהעוסק;
:- "חוק זה" - לרבות התקנות לפיו;
:- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]];
:- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:- "חוק שירותי תשלום" - [[חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]];
:- "מכר" - לרבות השכרה, מקח-אגב-שכירות, הצגה למכירה, הצעה למכירה, וחליפין;
:- "מספר זהות" - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק החברות]];
:- "מפקח" - מי שהממונה הסמיכו למפקח בהתאם להוראות [[סעיף 20א]];
:- "מקום העסק" - מקום שבו מתנהל עסקו של העוסק, לרבות סניף שלו, ובלבד שהסניף אינו מנוהל על ידי זכיין;
:- "נותן ערבות אחר" - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
::- "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
:- "נכס" - טובין, מקרקעין, זכויות, ניירות ערך כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]], ואיגרות חוב ממשלתיות;
:- "עוסק" - מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
:- "עסקה" - מכירת נכס או מתן שירות;
:- "פקודת מעצר וחיפוש" - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]];
:- "פרסומת" - לרבות פרסום שמומן או שנתמך בידי גורם מסחרי הקשור לנושא הפרסום, או שהמפרסם קיבל בעדו, מראש או בדיעבד, תשלום או כל טובת הנאה אחרת, או התחייבות לקבלם מאת גורם מסחרי כאמור;
:- "צרכן" - מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי;
:- "שם", לענין יחיד - השם הפרטי ושם המשפחה, ולענין תאגיד - השם הרשום של התאגיד במרשם המתנהל בהתאם לדין שעל פיו הוקם ומענו;
:- "השר" - שר התעשיה, המסחר והתיירות.
== פרק ב': הטעיה וניצול מצוקה ==
@ 2. איסור הטעיה (תיקון: תשמ״א-2, תשמ״ח, תשנ״ג, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו-2, תשס"ח-3, תשע״ז–2, תשפ"ד-5)
: (א) לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:
:: (1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;
:: (2) המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;
:: (3) מועד ההספקה או מועד מתן השירות;
:: (3א) המקום שאליו יסופק לצרכן הנכס או השירות, לרבות הספקה לאזור, כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
:: (4) השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם, לרבות מצג בנכס או על גבי הנכס, המעיד על השימוש, על התועלת או על הסיכונים כאמור, ובכלל זה מצג או מספר המופיע באופן פיזי או דיגיטלי;
:: (5) דרכי הטיפול בנכס;
:: (6) זהות היצרן, היבואן או נותן השירות;
:: (7) השם או הכינוי המסחרי של הנכס או השירות;
:: (8) מקום הייצור של הנכס;
:: (9) תאריך הייצור של הנכס או תאריך תפוגתו;
:: (10) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות;
:: (11) התאמתו של הנכס או השירות לתקן, למיפרט או לדגם;
:: (12) קיומם של חלפים, אבזרים או חמרים המיוחדים או המתאימים לתיקון הנכס או לשימוש בו;
:: (13) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית;
:: (14) חוות דעת מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם, תוצאות השימוש בהם, והסיכונים הכרוכים בהם;
:: (15) השימוש הקודם שנעשה בנכס או היותו חדש או משופץ;
:: (16) שירות אחזקה ותנאיו;
:: (17) תנאי אחריות לנכס או לשירות;
:: (18) כמות הטובין שבמלאי מסוג נושא העסקה;
:: (19) היות העסקה שלא במהלך עסקים;
:: (20) היות מקורו של הנכס הנמכר בפשיטת רגל, בכינוס נכסים או בפירוק של חברה;
:: (21) תנאי הביטול של עסקה.
: (ב) לא ימכור עוסק, לא ייבא ולא יחזיק לצרכי מסחר נכס שיש בו הטעיה ולא ישתמש בנכס כאמור למתן שירות.
: (ב1) לא יציב עוסק שלט ולא יודיע בכל דרך אחרת, שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו.
: (ב2) עוסק המודיע, בכל דרך שהיא, שאין לצרכן זכות לבטל עסקה, או לקבל חזרה את כספו, יסייג את הודעתו באופן שיובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.
@ 3. איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת (תיקון: תשמ"ח, תש"ס, תשע"ד-4, תשע"ו-3, תשפ"ג-3)
: (א) לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל (בסעיף זה - מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (להלן - הפעלת השפעה בלתי הוגנת).
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו עוסק שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן, כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:
:: (1) הגביל את יכולתו של צרכן לעזוב מקום או יצר בפני צרכן את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;
:: (2) מנע מצרכן את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;
:: (3) ערך ביקורים חוזרים ונשנים בבית צרכן כדי לשכנעו לקשור עמו עסקה, אף שהצרכן הביע, במפורש או במשתמע, את רצונו כי יימנע מכך;
:: (4) ביצע פניות חוזרות ונשנות לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;
:: (5) ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן;
:: (6) ניצל את העובדה שצרכן אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (7) איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו;
:: (8) סיפק לצרכן נכס או שירות בתשלום, ללא בקשה מפורשת של הצרכן;
:: (9) יצר רושם כי צרכן זכה או יזכה בפרס או בהטבה אחרת, אף שאין פרס או הטבה כאמור או שנדרש תשלום מהצרכן או תנאי אחר כדי לקבל את הפרס או את ההטבה ואלה לא פורסמו מראש;
:: (10) מנע מצרכן להביא למקום העסק או מקום אחר המנוהל על ידי עוסק (בפסקה זו – מקום) מזון או שתייה מאותו סוג הנמכר במקום, אלא אם כן המקום במהותו הוא בית אוכל; הוראות פסקה זו לא יחולו אם המשטרה או ממונה ביטחון כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]], הורו על מניעה כאמור מטעמי ביטחון הציבור.
@ 3א. איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום (תיקון: תשפ"ד-4)
: (א) בסעיף זה, "מצב חירום" - כל אחד מאלה:
:: (1) מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]];
:: (2) אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]];
:: (3) מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת.
: (ב) הוכרז מצב חירום ושוכנע השר כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום כדי להעלות מחירים של טובין חיוניים או שירותים חיוניים, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להכריז כי בתקופה שיקבע לפי סעיף קטן (ו)(1) יחולו הוראות סעיף זה, במדינה או בחלק ממנה כפי שיקבע (בסעיף זה - הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום); לא נמסרה עמדת שר האוצר בתוך שבעה ימים מהיום שבו השר פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
:: ((פורסמה הכרזה על איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום (י"פ תשפ"ה, 2694 [13083]), לפיה השר הכריז כי הוראות סעיף 3א יחולו בכל שטח המדינה לתקופה מיום 13.1.2025 ועד יום 26.2.2025).))
: (ג)(1) הכריז השר כאמור בסעיף קטן (ב), יקבעו הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר, בהודעה שתפורסם ברשומות, טובין חיוניים ושירותים חיוניים, למעט פירות וירקות בכפוף להוראות פסקה (3), והכול בהתחשב במאפייניו ובנסיבותיו של מצב החירום (בסעיף זה - ההודעה); הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים לעדכן את ההודעה כאמור מזמן לזמן.
:: (2) לא הסכימו הממונה והממונה על התקציבים על טובין או שירות כאמור בפסקה (1), יביאו את העניין בלא דיחוי להכרעת נציג ציבור שימנו השר ושר האוצר (בסעיף קטן זה - השרים), שהוא איש סגל בכיר בתחום הכלכלה של מוסד להשכלה גבוהה, שהוכר לפי [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]]; על מינויו וכהונתו של נציג הציבור כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות החלות לעניין חבר ועדת הערר לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996]]; אין במחלוקת כאמור כדי למנוע פרסום הודעה לגבי טובין ושירותים שעליהם יש הסכמה.
:: (3) סברו השרים כי יש לכלול בהודעה פרי מסוים או ירק מסוים, רשאים הם, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, להורות לממונה ולממונה על התקציבים לכלול אותם בהודעה.
: (ד)(1) בתקופת ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם הציע, הציג או מכר לצרכן טובין חיוניים או שירותים חיוניים הנכללים בהודעה במחיר העולה באופן ניכר וחריג, כפי שנקבע בנוהל לפי פסקה (6), על המחיר הממוצע של הטובין או השירותים האמורים כפי שנמכרו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום (בסעיף זה - המחיר הממוצע), ולעניין פירות או ירקות - בכפוף להוראות פסקה (7).
:: (2) נמכרו הטובין או השירותים על ידי העוסק בתקופה קצרה משלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום - יחושב המחיר הממוצע לפי אותה תקופה.
:: (3) לא נמכרו הטובין או השירותים על ידי אותו עוסק בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, או שהעוסק לא מסר לממונה או למפקח ידיעה או מסמך לפי [[סעיף 21(2)]] לשם פיקוח על ביצוע הוראות סעיף זה - יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של הטובין או השירותים בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, כפי שנמכרו על ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לאלה של אותו עוסק.
:: (4) לא נמכרו הטובין על ידי אותו עוסק ועל ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של מוצר דומה לאותם טובין כפי שנמכרו על ידי אותו עוסק בתקופה האמורה; לעניין זה, יראו מוצר כדומה לאותם טובין אם השימוש בו דומה לשימוש שנעשה בהם והוא זהה להם במשקלו ובגודלו.
:: (5) על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), לעניין הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום שהשר הכריז לאחר שחלפה שנה מהיום שבו הוכרז מצב חירום, יובאו בחשבון שלושת החודשים שקדמו למועד כניסתה לתוקף של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת.
:: (6) הממונה, בהתייעצות עם ועדת המחירים כמשמעותה [[בסעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996]], יקבע בנוהל אמות מידה שלפיהן יראו עלייה במחיר כעלייה באופן ניכר וחריג; אמות מידה לעניין פירות וירקות ייקבעו בהתייעצות עם ועדת המחירים כאמור, שבה שני חברים שהם עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר; נוהל לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
:: (7) נכללו בהודעה פירות או ירקות, יקבעו השרים, בצו, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, את אופן חישוב המחיר הממוצע של פרי או ירק שנכללו בהודעה, ולא יחולו לגביו הוראות פסקאות (1) עד (5) לעניין חישוב המחיר הממוצע.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לא יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) העלייה במחיר הטובין או השירותים נעשתה לפי דין או לפי הסכם בין עוסק לצרכן שנחתם לפני ההכרזה על מצב חירום;
:: (2) העלייה במחיר הטובין או השירותים נובעת מהתייקרות העלויות שהעוסק נדרש לשאת בהן כדי לספק את הטובין או השירות;
:: (3) נסיבות חריגות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ו)(1) הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות ותהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ורשאי השר להאריך את תוקפה בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שאם סך תקופות ההכרזה עלה על 75 ימים, לא יאריך השר את תוקף ההכרזה אלא בצו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
:: (2) פקע תוקפה של ההכרזה על מצב חירום, יפקע תוקפה של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום; חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן הכריז השר הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יבטל את ההכרזה בלא דיחוי.
@ 4. חובת גילוי לצרכן (תיקון: תשמ"ח)
: (א) עוסק חייב לגלות לצרכן -
:: (1) כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס;
:: (2) כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל;
:: (3) כל פרט מהותי לגבי נכס שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
::: ((פורסמו [[תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978]].)) <!-- ; התקנות הותקנו במקור מכוח חוק המסחר ברכב משומש, שבוטל בחוק זה, ויש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיפים 4(א)(3), 5 ו־37 לחוק זה. -->
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות), התשנ"ג-1993]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן, פנינים ומוצרי זהב), התשנ"ה-1995]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע"ב-2012]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי משקל של מוצר), התשע"ה-2015]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע"ו-2015]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה), התשע"ז-2016]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי אספקת נכס או שירות), התשע״ח–2018]].))
:: אולם תהא זו הגנה לעוסק אם הוכיח כי הפגם, האיכות או התכונה או הפרט המהותי בנכס היו ידועים לצרכן.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על שירות.
@ 4א. חוזה אחיד ומידע אחר המיועד לצרכן (תיקון: תשנ"ה, תש"ע, תש"ע-2)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין:
: (1) האותיות, כולן או חלקן, בחוזה אחיד כמשמעותו [[בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982]] (בסעיף זה - חוזה אחיד), או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן, לרבות בפרסומת, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע, ואופן כתיבתן והצגתן.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ"ה-1995]].))
: (2) רשימת תנאים מהותיים בחוזה אחיד, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי פסקה זו יכול שיהיו לפי סוגי עוסקים או שירותים.
@ 4ב. זהות העוסק (תיקון: תשס"ד-2)
: עוסק חייב לגלות לצרכן את שמו ומספר הזהות שלו על גבי כל אחד מאלה:
: (1) תכתובת מטעמו המופנית לצרכן מסוים; לענין פסקה זו, "תכתובת" - טופס הזמנה, תעודת אחריות ואישור התקנה;
: (2) הצעה מטעמו לכריתת חוזה;
: (3) חוזה שעליו הוא חותם;
: (4) שובר תשלום באשראי או חשבונית מס.
@ 4ג. חובת גילוי מדיניות החזרת טובין (תיקון: תשס"ה, תשס"ז)
: (א) עוסק המציע, המציג, או המוכר טובין לצרכן, יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם; במודעה יצוין אם ניתן להחזיר טובין כאמור, לרבות הגבלות להחזרת הטובין, תנאי ההחזרה, אופן וסוג ההחזר שיקבל הצרכן (בחוק זה - מדיניות החזרת טובין); צוין במודעה כי לא ניתן להחזיר טובין, הן בדרך כלל והן במקרים מסוימים, יחולו הוראות [[סעיף 2(ב2)]].
: (ב) ביקש הצרכן להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם, בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה, והעוסק לא פעל בהתאם לאותה מדיניות, רשאי הצרכן להחזירם לעוסק בתוך שבעה ימים מיום שסורב, והעוסק יהיה חייב להשיב לו את מלוא התמורה שקיבל באופן שבו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין; לענין זה, פתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כהרעה במצב הטובין, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע אחרת לגבי טובין או סוגי טובין.
: (ג) לא הציג עוסק מודעה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לו את הטובין, וההוראות לפי סעיף קטן (ב) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על -
:: (1) מוצרי מזון או טובין פסידים;
:: (2) טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק, או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית;
:: (3) טובין שיוצרו במיוחד לפי הזמנה של הצרכן;
:: (4) טובין שבהתאם להוראות שניתנו לפי דין אין להחזירם;
:: (5) טובין שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות העומדת לצרכן במקרה של הפרת תנאי עסקה לפי כל דין.
: (ו) השר רשאי לקבוע הוראות לענין סעיף זה, לרבות בדבר הצגת המודעה במקום העסק כאמור בסעיף קטן (א), ובדבר גודל האותיות.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין), התשס"ה-2005]].))
@ 4ד. חשיפה נאותה של מצרכי מזון בפיקוח (תיקון: תשע"ד-3)
: (א) בסעיף זה, "מצרך מזון בפיקוח" - מצרך מזון [[שחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996]], הוחל עליו בצו, ונקבע לו מחיר או מחיר מרבי לפי [[פרק ה' לחוק האמור]] או הוחל עליו פיקוח לפי [[פרק ו' לחוק האמור]].
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין חובת עוסק להקצות שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח, בשטח, במיקום, באופן ובמועדים שיקבע, ובשים לב, בין השאר, לגודלו של העוסק, לסוג המצרך ולדרך אחסנתו.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע"ב-2012]].))
@ 5. עריכת חוזה בכתב ומסירתו (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ה)
: (א) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או ניצול מצוקת הצרכן, רשאי הוא לקבוע בתקנות, לגבי סוגי עסקים או שירותים, כי עוסק חייב לערוך חוזה בכתב עם הצרכן, ולציין בו את הפרטים שנקבעו בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית), התש״ן–1989]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס"ח-2008]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ"ג-1983]].))
: (ב) עוסק, העומד לחתום על חוזה עם צרכן, חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני חתימתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.
@ 6. אחריות להטעיה באריזה
: (א) היתה הטעיה בעיצוב הנכס או באריזתו, על גבי האריזה או במצורף לה, יראו גם את היצרן, היבואן, האורז והמעצב כמפירים את הוראות [[סעיף 2]].
: (ב) בתובענה בשל עוולה לפי סעיף זה תהא ליצרן, ליבואן, לאורז ולמעצב הגנה אם הוכיח שלא הוא אחראי להטעיה אלא פלוני שנקב בשמו ובמענו.
@ 7. אחריות להטעיה בפרסומת (תיקון: תשמ"ח, תש"ס)
: (א) היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות [[סעיף 2]] -
:: (1) את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;
:: (2) אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה - אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.
: (ב) הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של נכס או של שירות או בדבר ממצאי בדיקה שנעשתה בהם או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בהם, יהא הממונה רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הציג ראיות כאמור להנחת דעתו של הממונה, תהא בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה, אולם תהא זו הגנה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה.
: (ג)(1) פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה.
:: (2) המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.
:: (3) לענין סעיף קטן זה, השתתפות עיתונאי, לרבות מגיש, קריין או מנחה בכל כלי תקשורת, בפרסומת, יראו אותה כפרסומת מטעה, אם אין בה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית לבין הפרסומת.
:: (4) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת.
: (ד) חזקה שפרסומת נעשתה בידי מי שמצויין בה כמציע הנכס או השירות, אלא אם כן צויין אחרת בפרסומת עצמה.
: (ה) פרסומת העלולה להטעות צרכן בישראל - אחת היא, לענין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה.
@ 7א. פרסומת או דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים (תיקון: תשמ"ח, תש"ס, תש"ע)
: (א) לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית.
: (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת וכן לדרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסויים.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ"א-1991]].))
@ 7ב. סייגים לשימוש בשם (תיקון: תש"ס)
: (א) מי שהתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב), לא יציג ולא יפרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, ולא יקרא או יכנה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור.
: (ב)(1) פועל משיקולים עסקיים או למטרות רווח.
:: (2) ממומן או נתמך בידי גורם מסחרי.
:: (3) הכנסותיו, כולן או חלקן, הן -
::: (א) מפרסום מידע מסחרי;
::: (ב) מתשלומים של גורמים מסחריים המשתתפים בסקרים שהוא עורך;
::: (ג) מדמי חבר קבועים או חד-פעמיים המשולמים על ידי גורמים מסחריים;
::: (ד) מתשלומים של גורמים מסחריים בעבור השימוש בתוצאות של סקרים, בדיקות או תחרויות הנערכות על ידיו;
::: (ה) ממתן חסות לפעילות מסחרית.
:: (4) פרסומיו כוללים פרסומת, גלויה או מוסווית, בתשלום או שלא בתשלום, של גורם מסחרי.
== פרק ג': הוראות לעניין סוגים של עסקאות (תיקון: תשס"ח-3) ==
@ 8. הגדרות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תש"ס)
: [[בפרק זה]] -
:- "מחיר במזומן" - המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- "מחיר באשראי" - המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא כולל תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- "מחיר לשיעורין" - תשלומים לשיעורין של המחיר שנקבע לנכס או לשירות שאינם כוללים תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- "מכירה מיוחדת" - מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת לצרכן הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים של העסק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך מתן הנחה לצרכן פלוני;
:- "עסקה באשראי" - עסקה שנקבע לה מחיר באשראי;
:- "מקדמה" - תשלום מראש של המחיר, כולו או מקצתו, לפני מסירת הנכס או מתן השירות; לענין זה יראו כתשלום גם מתן שטר, כמשמעותו [[בפקודת השטרות]], אף אם ניתן למועד מאוחר ממועד הוצאתו;
:- "רוכלות" - הצעת עסקה לצרכן מאת עוסק, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, וכן לכל מקום שאינו בית עסק של העוסק או של מי מטעמו (להלן - מקום הצרכן), או פניה יזומה של עוסק לצרכן בכל דרך שהיא, שבעקבותיה הגיע העוסק, או מי מטעמו, למקום הצרכן כדי לקשור עסקה.
@ 9. הודעת פרטים בעסקת אשראי
: (א) השר רשאי לקבוע בצו טובין ושירותים שעוסק לא יקבע להם מחיר באשראי בעסקה עם צרכן אלא אם הודיע לו לגביהם מראש, בדרך שנקבעה באותו צו, פרטים אלה, כולם או מקצתם:
:: (1) המחיר באשראי והמחיר במזומן;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ"ג-1983]].))
:: (2) שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבמחיר באשראי;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי), התשמ"ד-1983]].))
:: (3) מהותה וסכומה של כל תוספת אחרת למחיר;
:: (4) שיעורי התשלום של המחיר באשראי, ובמקח אגב שכירות - של דמי השכירות, ומועדיהם;
:: (5) כל תניה שעל פיה ייפגעו זכויות הצרכן, וכל ריבית או קנס שיוטל עליו, בשל אי-קיום תנאי מתנאי העסקה;
:: (6) כל התניה על דיני הראיות, על סדרי הדין או על סמכות מקומית של בית המשפט;
:: (7) כל פרט אחר.
: (ב) השר רשאי בצו לקבוע טובין ושירותים אשר, אם נמכרו או ניתנו תמורת מחיר לשיעורין, תהא חובה על העוסק להודיע בכתב לצרכן על כל תניה כמפורט בסעיף קטן (א)(4), (5) ו-(6) שנקבעה לעסקה.
@ 10. נקיבת הפרש כוזב
: נמצא כי ההפרש בין המחיר במזומן למחיר באשראי, או שיעור הריבית, או סכומה של תוספת אחרת, גדול למעשה מזה שעליו הודיע העוסק לפי [[סעיף 9]], או כי המחיר לשיעורין גבוה מהמחיר במזומן, רשאי הצרכן לשלם לפי הסכום הנמוך, זולת אם הוכיח העוסק כי מקור אי ההתאמה בטעות בתום לב שהצרכן יכול היה להבחין בה בנסיבות העסקה.
@ 11. אי-קיום צו
: לא קיים העוסק את הוראותיו של צו שניתן לפי [[סעיף 9]], רשאי בית המשפט, לפי בקשת צרכן ובהתחשב בנסיבות הענין, לרבות המועד שבו הוגשה הבקשה, לבטל את העסקה ולצוות על החזרת נושא העסקה לעוסק והתמורה או חלקה לצרכן, ורשאי הוא לחייב את העוסק בהוצאות שנגרמו לצרכן וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת.
@ 12. תניה לענין תשלומים
: (א) התנה העוסק, בעסקה באשראי או בעסקה שהמחיר בה הוא מחיר לשיעורין, כי הנכס יחולט או כי הסכום הנותר יעמוד במלואו לפרעון אם יפגר הצרכן בתשלום שיעור אחד - התנאי בטל, זולת אם היתה העסקה מסוג עסקאות שהשר קבע בצו שהן ניתנות לביטול בשל פיגור כאמור ונתמלאו התנאים לכך שבאותו צו.
: (ב) בעסקה כאמור בסעיף קטן (א) שהעוסק לא עמד בתנאי מהותי מתנאיה, לא יראו אף בפיגור של יותר משיעור אחד עילה לחילוט הנכס או לדרישה לפרעון מידי של יתרת הסכום.
@ 12א. איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי (תיקון: תשפ"ה)
: (א) עוסק המאפשר לצרכן לשלם בכרטיס חיוב, לא יתנה את אפשרות התשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על אמצעי תשלום כפי שיקבע שאינו כרטיס חיוב.
: (ג) בסעיף זה, "אמצעי תשלום" ו"כרטיס חיוב" - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]].
@ 13. מקדמות וערובות (תיקון: תשמ"ח, תשפ"ד)
: (א) השר רשאי לקבוע בצו עסקאות שבהן לא יהא רשאי העוסק לקבל מקדמה מצרכן בשיעור העולה על זה שנקבע בצו, אלא בתנאים מסויימים שנקבעו בצו, או אם נתן לצרכן ערובה כפי שנקבע בצו.
: (ב) שילם הצרכן מקדמה בעסקה והנכס לא סופק לו או השירות לא ניתן לו, בשל טעמים שהמוכר או נותן השירות אחראים להם, תוך שבועיים מיום שהוסכם עליו, ואם לא הוסכם - תוך שני חדשים מיום התשלום, יהא העוסק חייב בתשלום ריבית שקלית, מהיום שהוסכם עליו ועד ליום ההספקה או מתן השירות בפועל, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ג) לא נתן העוסק ערובה שהיה עליו לתתה לפי סעיף קטן (א), ישלם מיום קבלת המקדמה עד ליום ההספקה כפל הריבית שבסעיף קטן (ב) על האיחור האמור.
@ 13א. עסקה לתקופה קצובה (תיקון: תשס"ח-2, תשע"ו-2, תשע"ח-3, תשע"ט-2, תש"ף)
: (א) בסעיף זה -
::- "מועד סיום העסקה או ההתחייבות" - אחד ממועדים אלה, לפי העניין:
::: (1) מועד סיום העסקה לפי פסקה (1) להגדרה "עסקה לתקופה קצובה";
::: (2) מועד סיום התקופה שבה נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם לפי פסקה (2) להגדרה האמורה;
::: (3) מועד סיום ההשפעה בעסקאות קשורות לפי פסקה (3) להגדרה האמורה;
::- "עסקה" - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט עסקה במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה, כמשמעותן [[+|בסעיפים 6]] [[ו-7 בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]];
::- "עסקה לתקופה קצובה" - כל אחת מאלה:
::: (1) עסקה לתקופה מסוימת לרכישת טובין או שירותים;
::: (2) עסקה שבה, בתקופה מסוימת, נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם, בין אם העסקה עצמה היא לתקופה בלתי מסוימת ובין אם היא לתקופה מסוימת, למעט עסקה שבמהלכה, לתקופה מוגבלת ובלא כל תנאי, הוזיל העוסק את מחיר הטובין או השירותים, או הציע הטבה אחרת;
::: (3) עסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שהמחיר בעבור רכישת טובין או שירותים בעסקה אחת מושפע, לתקופה מסוימת, מהמחיר המשולם בעסקה האחרת או משפיע עליו;
::- "תקופת ההודעה" - התקופה החלה בין שישים הימים שלפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לבין שלושים הימים שלפני אותו מועד.
: (ב) בעסקה לתקופה קצובה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, יודיע העוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; המועד האמור יצוין גם בכל אחד מאלה:
:: (1) בחוזה, אם קיים חוזה בכתב, או במסמך לפי הוראות [[סעיף 14ג(ב)]];
:: (2) בכל חשבונית, או קבלה או הודעת תשלום, הנשלחת לצרכן בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ובלבד שאם נשלחת לצרכן אחת מאלה יותר מאשר פעם בחודש, תחול הוראה זו אחת לחודש בלבד; המועד האמור יצוין בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות;
:: (3) במסרון למספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק, אם מסר - 21 ימים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ואם חל מועד מסירת ההודעה לפי פסקה זו בשבת או בחג - ביום שלאחר השבת או החג; ואולם לעניין עוסק המנוי [[בפרט 2 לתוספת השנייה]], אם מספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק חסום לשירות קבלת מסרונים, יודיע העוסק לצרכן במועד האמור על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בשיחת טלפון או בהודעה קולית.
: (ג)(1) לתנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בין הצדדים תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לא יהיה תוקף, ויראו כאילו נקבע בחוזה שהוא בטל באותו מועד.
:: (2) הציע עוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו; הציע עוסק לצרכן, לאחר תקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו, ואולם במהלך שלושים הימים הראשונים שבתקופת ההארכה לא יהיה העוסק רשאי להעלות את מחירי העסקה או לשנות את תנאיה לרעת הצרכן והצרכן יהיה רשאי להודיע על ביטול הסכמתו.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג)(1) לא יחולו על -
:: (1) טובין או שירותים או סוגים של טובין או שירותים, המפורטים [[בתוספת השלישית]], ובלבד שהעוסק הודיע בכתב לצרכן, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; העוסק יפרט בהודעה את תנאי העסקה ויציין בה במפורש כי ההתקשרות ביניהם תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות אלא אם כן יודיע הצרכן כי ברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השלישית]], וכן רשאי הוא לקבוע הוראות או תנאים נוספים שיחולו לגבי טובין או שירותים המפורטים [[באותה תוספת]];
:: (2) עסקה כאמור בפסקאות (2) או (3) שבהגדרה "עסקה לתקופה קצובה", ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) סכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות ננקבו באופן ברור ומפורט במסמך בכתב שנמסר לצרכן בעת ההתקשרות בין העוסק לצרכן, ויכול שיצוין במסמך כאמור שהסכומים שננקבו יוצמדו למדד כהגדרתו [[בסעיף 31(ב)(3)]]; ואולם אם התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות נקבעים בידי הממשלה או בידי שר, יציין העוסק בהודעה את מחיר העסקה במועד מתן ההודעה, וכן כי המחיר ייקבע כאמור;
::: (ב) ניתנה לצרכן, בתקופת ההודעה, הודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שההודעה ניתנה בכתב ופורטו בה תנאי העסקה; ואולם לא תהיה חובה לתת הודעה כאמור, אם מועד סיום העסקה או ההתחייבות חל לא יאוחר מארבעה חודשים ממועד ההתקשרות בעסקה, והצרכן יהיה רשאי להודיע על סיום ההתקשרות בינו לבין העוסק, לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, בלי שיחויב בתשלום כלשהו בשל סיום ההתקשרות.
: (ה) לעניין סעיף זה, נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות בינו לבין העוסק הוא על העוסק.
@ 13א1. ביטול עסקה לתקופה קצובה (תיקון: תשע"ד-2, תשע"ו-5)
: (א) צרכן רשאי בכל עת לבטל עסקה לתקופה קצובה, מסוג המנוי [[בתוספת הרביעית]], בדרך ובתנאים המפורטים בה, ויחולו על ביטול עסקה כאמור ההוראות המפורטות לצדה [[באותה תוספת]]; לעניין סעיף זה, "עסקה לתקופה קצובה" - לרבות עסקה לרכישת נכס.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[התוספת הרביעית]].
: (ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 14]], [[14א]], [[14ג]], [[14ג1]] [[ו-14ו]] ולא לגרוע מהן.
@ 13ב. משלוח חשבוניות והודעות תשלום לצרכן (תיקון: תשס"ח-2, תשע"ב-2, תשע"ח, תשע"ט-2, תש"ף)
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעסקה מתמשכת שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, ישלח העוסק לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק, או בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת מראש (בסעיף זה - מען), אחת לשישה חודשים לפחות, את פירוט התשלומים ששילם בששת החודשים שחלפו, או העתק מהחשבוניות המתייחסות לתשלומים ששילם הצרכן בתקופה האמורה, הכוללות פירוט התשלומים כאמור, אם לא נשלחו קודם לכן למען הצרכן.
: (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על עסקה שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט התשלומים כאמור באותו סעיף קטן.
: (ב1)(1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), בעסקה מתמשכת ישלח העוסק לצרכן, למענו, בחודש מרס בכל שנה, הודעה ובה פירוט חיובים שנתי; פירוט החיובים השנתי יכלול את פירוט הסכומים שבהם חויב הצרכן מ-1 בינואר ועד 31 בדצמבר של השנה שחלפה, לרבות חיובים בשל עסקאות נלוות לעסקה המתמשכת, את הסכום הכולל של אותם חיובים ואת יתרת החובות שהצרכן לא שילם עד מועד משלוח ההודעה בשל אותם חיובים.
:: (2) לעניין החובות שהיה על העוסק לכלול בפירוט החיובים השנתי לפי פסקה (1), נטל ההוכחה כי לצרכן חוב נוסף על הסכומים הכלולים בפירוט החיובים השנתי הוא על העוסק.
:: (3) פירוט החיובים השנתי הראשון יישלח לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק; פירוט חיובים שנתי לאחר מכן יכול שיישלח בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת, כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב2) סעיף קטן (ב1) לא יחול על עסקה מתמשכת למכירת טובין שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט החיובים השנתי.
: (ב3) בעסקה מתמשכת, לרבות בעסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז, שבה גובה העוסק תשלום קבוע, יפרט העוסק בחשבונית או בהודעת התשלום הנשלחת לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם; לא פירט העוסק את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, לא יהיה רשאי לגבות תשלום קבוע; בסעיף קטן זה, "תשלום קבוע" - תשלום נפרד מהתשלום על פי היקף הצריכה או השימוש שעושה הצרכן בטובין או בשירותים שהעוסק מספק לו או תשלום נלווה לתשלום על פי היקף כאמור, יהיה כינוים אשר יהיה.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למתן או למשלוח חשבוניות, הודעות תשלום, קבלות או פירוט חיובים שנתי לצרכן וכן כי ההוראות בדבר פירוט חיובים שנתי לא יחולו על סוגי עוסקים שקבע.
@ 13ב1. מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקון: תשע"א)
: (א) על אף האמור בכל דין, בעסקה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון, יציע העוסק לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העוסק רשאי להציע לצרכן מועדים נוספים לחיוב.
: (ב) לא בחר צרכן במועד חיוב, יחייב העוסק את חשבונו של הצרכן ב-10 בחודש.
: (ג) עוסק לא יהיה רשאי לגבות תוספת לסכום התשלום, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף זה.
@ 13ב2. משלוח הודעת חוב לצרכן (תיקון: תשע״ו–4)
: (א) עוסק הטוען כי צרכן לא שילם חיוב במועד שנקבע לכך, ישלח אליו הודעת חוב כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך ארבעה חודשים מהמועד האמור (בסעיף זה – הודעת חוב).
: (ב) עוסק לא ינקוט פעולה שמטרתה גביית חוב מהצרכן, לרבות שליחת התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ולמעט שליחת הודעה ובה פירוט חיובים שנתי כאמור [[בסעיף 13ב(ב1)]], בטרם חלפו 14 ימים מיום שליחת הודעת חוב.
: (ג) עוסק לא יחייב צרכן בהוצאות גבייה, אלא אם כן שלח לו הודעת חוב וטרם חלפו 14 הימים האמורים בסעיף קטן (ב); בסעיף זה, "הוצאות גבייה" - לרבות תשלום בשל משלוח הודעת חוב ולמעט חיוב הצרכן בהפרשי הצמדה וריבית על פי דין או על פי הסכם או תוספת אחרת שסכומה או שיעורה נקבעו בחיקוק.
: (ד)(1) העוסק ישלח לצרכן את הודעת החוב בכתב ובמסמך נפרד, למען הרשום של הצרכן אצל העוסק, ואם אין מען כאמור - למענו הרשום במרשם האוכלוסין.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), עוסק רשאי לשלוח לצרכן הודעת חוב במסרון או בדרך ממוחשבת, ובלבד שהצרכן נתן את הסכמתו המפורשת מראש לקבלת דברי דואר מהעוסק בדרך ממוחשבת, או לקבלת מסרונים בעניין הודעת חוב, לפי העניין.
:: (3) הודעת חוב תישלח לצרכן במישרין על ידי העוסק ולא באמצעות אחר.
:: (4) נטל ההוכחה כי העוסק שלח את הודעת החוב לצרכן הוא על העוסק.
:: (5) הודעת חוב תכלול פרטים אלה באופן ברור:
::: (א) שם העוסק, לרבות שמו המסחרי;
::: (ב) פרטי העסקה, לרבות מועד עשייתה, תוקפה ומהותה;
::: (ג) פירוט החוב ואופן חישובו;
::: (ד) דרכי התקשרות עם העוסק לבירור החוב.
: (ה) ביקש צרכן, בכתב או בעל פה, לקבל תיעוד המאשר את קיומה של העסקה שלגביה נשלחה אליו הודעת חוב, ישלח לו העוסק תיעוד כאמור בתוך 14 ימים ממועד הבקשה.
: (ו) תבע עוסק מצרכן הוצאות גבייה בתובענה שהגיש נגדו לבית המשפט או ללשכת ההוצאה לפועל או בהליכי גבייה שנקט נגדו, ונוכח בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל כי העוסק לא שלח לצרכן הודעת חוב, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת הצרכן, להפחית מהחוב את הוצאות הגבייה, כולן או חלקן.
@ 13ג. חובות גילוי בעסקה מתמשכת (תיקון: תשס"ח-3, תשע"ז-4)
: (א) בחוק זה -
::- "עסקה מתמשכת" - עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות כל שינוי בעסקה או תוספת לה שאינם מהווים עסקה חדשה, והכל בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה, ולמעט עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז;
::- "גז", "ספק גז" ו"צרכן גז" - כהגדרתם [[בסעיף 14 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989]].
: (ב) עוסק העומד להתקשר עם צרכן בעסקה מתמשכת, חייב לגלות לו, בעל פה, טרם ההתקשרות בעסקה, פרטים אלה:
:: (1) זכות הצרכן לבטל עסקה מתמשכת, לרבות זכותו כאמור לעניין עסקה לתקופה בלתי קצובה;
:: (2) בעסקה לתקופה קצובה - את משך העסקה ומועד סיומה;
:: (3) פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל הביטול, ככל שישנם, לפי תנאי העסקה המתמשכת, ודרך חישוב התשלומים כאמור, ככל שנקבעה;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ג) נערכה העסקה המתמשכת בחוזה בכתב, יכלול העוסק את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) גם בחוזה שנחתם עם הצרכן; נערכה העסקה המתמשכת בעל פה, ימסור העוסק לצרכן, לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים, מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים; הפרטים יופיעו בחוזה או במסמך בכתב בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 4ב]] [[ו-14ג]], ולא לגרוע מהן; ואולם היתה העסקה המתמשכת עסקת מכר מרחוק כאמור [[בסעיף 14ג]], רשאי העוסק לכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) במסמך לפי הוראות [[סעיף 14ג(ב)]].
: (ה) (((בוטל).))
@ 13ד. ביטול עסקה מתמשכת (תיקון: תשס"ח-3, תשע"ז-4)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) חוזה בעסקה מתמשכת יסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול לפי הוראות [[סעיף 14ט]], ואם נמסרה הודעת הביטול באמצעות דואר רשום - בתוך שישה ימי עסקים מיום מסירתה למשלוח, והכל אם לא נקב הצרכן במועד מאוחר יותר בהודעת הביטול (בפסקה זו - מועד הביטול); במועד הביטול יפסיק העוסק את הספקת הטובין או השירותים, ולא יחייב את הצרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול.
: (ד) מסר הצרכן הודעת ביטול לפי הוראות [[סעיף 14ט]], והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה המתמשכת עקב נסיבות שהעוסק לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, וביטול העסקה המתמשכת היה בלתי אפשרי בשל נסיבות אלה, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 31א(א)(2ב)]], כל עוד התקיימו אותן נסיבות.
@ 13ד1. החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת (תיקון: תשע"ב-4, תשע"ט-2, תש"ף, תשפ"ד)
: (א) בעסקה מתמשכת שבה מחייב העוסק את חשבונו של הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב -
:: (1) טען צרכן כי העוסק גבה ממנו סכום נוסף על הסכום שהוא רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות (בסעיף זה - סכום עודף), יברר העוסק את טענתו בתוך עשרה ימי עסקים;
:: (2) מצא העוסק כי גבה מהצרכן סכום עודף, ישיבו לצרכן בתוך ארבעה ימי עסקים, בתוספת ריבית שקלית, מיום הגבייה ובתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן בסכום של 16 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 19.49 ש"ח))) (בסעיף זה - סכום ההחזר), ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; היה סכום ההחזר נמוך מחמישים שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 60.90 ש"ח))), רשאי העוסק לזכות את הצרכן בסכום ההחזר במועד החיוב הבא, ובלבד שהודעת התשלום לעניין אותו חיוב נשלחת לצרכן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1).
: (ב) עוסק ישלח לצרכן תשובה מנומקת בכתב על ממצאי הבירור, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימי עסקים מיום פנייתו.
: (ג) הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, החל ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013), בהתאם לשיעור השינוי בין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד העדכון לבין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה לכך; בסעיף זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ד) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין ושירותים שלגביהם יהיה עוסק רשאי לברר את טענת הצרכן או להשיב לו את הסכום העודף בתקופה ארוכה מהאמור בסעיף זה, כפי שיקבע.
@ 13ה. עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון: תש"ע-3, תשע"ו, תשע"ז-4)
: (א) בחוק זה -
::- "מוסד רפואי" - כהגדרתו [[בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940]];
::- "מעון" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965]];
::- "קופת חולים" - כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]];
::- "שירותי רפואה" - טיפול רפואי כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]], לרבות שירותי תמיכה רפואית ובכלל זה הסעה באמבולנס, ייעוץ רפואי או ביקור רופא, הפעלת מוקדים להיענות באמצעות לחצן מצוקה או אספקה של מכשיר או ציוד רפואי אחר, ולמעט טיפול כאמור הניתן על ידי קופת חולים או על ידי מעון, בין בעצמם ובין באמצעות אחר מטעמם, וטיפול כאמור הניתן במוסד רפואי.
: (ב) לא יעשה עוסק עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן בעברית או בשפה שבה מסר לו העוסק מידע על העסקה (בסעיף זה [[ובסעיף 13ו]] - החוזה);
:: (2) העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס, בשפה כאמור בפסקה (1), החתום בידי העוסק, ובו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ג) (בסעיף זה - טופס הגילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי [[סעיף 4א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
: (ג) עוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
:: (1) פרטי העוסק: שמו, מספר הזהות שלו, כתובתו ומספר הטלפון שלו, וכן מספר הפקסימילה וכתובת הדואר האלקטרוני שלו, אם קיימים; היה העוסק תאגיד - יפרט העוסק גם את סוג התאגיד;
:: (2) פירוט השירותים, המכשירים והציוד הכלולים בעסקה, לרבות תנאים ומגבלות, ככל שישנם, לגבי פעולת המכשירים והציוד, וכן האזורים שבהם יינתנו השירותים או שאליהם יסופקו המכשירים או הציוד על פי העסקה והימים והשעות שבהם יינתנו או יסופקו;
:: (3) פרטים בדבר מחירה הכולל של העסקה, והסכומים שישולמו במהלך תקופת העסקה אם המחיר הכולל אינו משתלם כולו בעת עשייתה, וכן אופן התשלום ותנאיו;
:: (4) לגבי עסקה לתקופה קצובה - משך העסקה ומועד סיומה, וכן התנאים להארכתה לאחר מועד סיומה כאמור בסעיף קטן (ו);
:: (5) פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה בהתאם להוראות [[סעיף 13ו(א)(1)]] וכן פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל ביטול העסקה קודם למועד סיומה, ככל שנקבעו בחוזה תשלומים כאמור בהתאם להוראות [[סעיף 13ו(א)(2)]];
:: (6) פרטים בדבר האחריות לשירות, למכשירים ולציוד הכלולים בעסקה, ותנאי האחריות.
: (ד) הוראות [[סעיף 13ג]] יחולו לעניין עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) סעיפים קטנים (ב) עד (ד) לא יחולו; ואולם לעניין חובות הגילוי, הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 4ב]] [[ו-14ג(א) ו-(ב)]] ולא לגרוע מהן;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ה) בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לא יתקשר עוסק עם צרכן, לתקופה העולה על שנה.
: (ו) על אף הוראות [[סעיף 13א(ג)(1)]], רשאי עוסק להאריך את תוקפה של עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לאחר מועד סיומה, לתקופה שלא תעלה על חצי שנה בכל פעם, אף אם לא קיבל את הסכמת הצרכן לכך במהלך תקופת ההודעה כהגדרתה [[בסעיף 13א(א)]], ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) בתקופת ההארכה לא ישונו תנאי העסקה, לרבות מחירה;
:: (2) העוסק הודיע לצרכן, בכתב, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה, פירט בהודעה את תנאי העסקה וציין במפורש כי ההתקשרות תימשך לאחר מועד סיום העסקה, אלא אם כן הצרכן יודיע שברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת.
: (ז) לא יהיה תוקף לתנאי בחוזה לעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, הקובע, במפורש או במשתמע, כי לאחר העתקת מקום מגוריו של הצרכן למעון, אשפוזו לתקופה ממושכת במוסד רפואי או פטירתו, ימשיכו החיובים המוטלים על הצרכן לפי החוזה לחול עליו, או יחולו על אדם אחר, ויראו כאילו נקבע בחוזה שתנאי כאמור בטל באותו מועד.
@ 13ו. ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון: תש"ע-3, תשע"ז-4)
: (א) בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה, ובלבד -
:: (1) שאם ביטל את העסקה בתוך שלושים ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות [[סעיף 13ה(ב)(2)]], לפי המאוחר - לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אף אם הוחל במתן השירות;
:: (2) שאם העסקה היא לתקופה קצובה והוא ביטל אותה לפני מועד סיומה ולאחר תום שלושים הימים כאמור בפסקה (1) - לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אלא אם כן נקבעו מראש בחוזה דמי ביטול בשל ביטול העסקה לפני מועד סיומה ובסכום כפי שנקבע בחוזה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הסכום המרבי של דמי ביטול שניתן לקבוע בחוזה.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיפים 13ד]] [[ו-14ט]].
@ 13ז. תוצאות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון: תש"ע-3)
: משבוטלה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה -
: (1) ישיב העוסק לצרכן, במועד הביטול כהגדרתו [[בסעיף 13ד(ג)]], את אותו חלק ממחיר העסקה ששילם בעד התקופה שלאחר מתן ההודעה על הביטול או יבטל את חיובו של הצרכן בעד התקופה כאמור, וכן ימסור לצרכן עותק מהודעת ביטול החיוב; בוטלה עסקה שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, ואם קיבל מכשירים או ציוד במסגרת העסקה, יעמידם לרשות העוסק במקום שבו נמסרו לו ויודיע על כך לעוסק;
: (2) התקין העוסק מכשירים או ציוד בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים.
@ 13ח. תעריף שנקבע לפי דין - איסור גביית עמלה ודרכי תשלום (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב-3, תשע"ט-2, תש"ף, תשפ"ב)
: (א) בסעיף זה -
::- "בנק הדואר" - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
::- "בנק הדואר" - (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]];
::- "כרטיס אשראי" - (((נמחקה);))
::- "עמלה" - תשלום בשל פעולה הנעשית לשם חישוב או קביעה של חיוב או בשל דרך תשלום החיוב, למעט תשלום לפי דין בשל איחור בתשלום החיוב.
: (ב)(1) עוסק המספק טובין או שירותים שנקבע להם תעריף לתשלום בידי צרכן לפי דין (בסעיף זה - שירותים או טובין מפוקחים) לא יהיה רשאי לגבות מצרכן עמלה לגבי אותם טובין או שירותים.
:: (2) הוראת פסקה (1) תחול גם לגבי שירותים או טובין שאינם שירותים או טובין מפוקחים, אם התשלום לגביהם מתבצע לפי חשבונית או הודעת תשלום מאת עוסק המספק שירותים או טובין מפוקחים, והחשבונית או הודעת התשלום כוללת גם חיובים בעד שירותים או טובין מפוקחים.
: (ג) עוסק כאמור בסעיף קטן (ב) יאפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים, בעסקה מתמשכת, גם בדרכים אלה:
:: (1) הרשאה לחיוב;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) תשלום, לרבות במזומן או בשיק, בבנק הדואר או בגופים אחרים שהתחייבו בהסכם עם העוסק שלא לגבות עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, ובלבד שאפשרות התשלום באותם גופים במצטבר תהיה בפריסה ארצית, כפי שאישר השר.
: (ד) אישור השר כאמור בסעיף קטן (ג)(3) יינתן לעוסק בהתחשב בפריסה הארצית של בנק הדואר.
: (ה) נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק הוראות לעניין תשלום במזומן, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו על פי דין סמכויות לעניין הסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא יחולו על סוג מסוים של צרכנים.
@ 14. עסקה ברוכלות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ח-2, תש"ע, תשע"ו-5)
: (א) בעסקה ברוכלות רשאי הצרכן לבטל את ההסכם -
:: (1) במכר - מיום עשיית ההסכם עד ארבעה-עשר ימים מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר מביניהם;
:: (2) בשירות, תוך ארבעה-עשר ימים מיום עשיית ההסכם או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת - בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת - אם טרם הוחל במתן השירות.
: (ב) משבוטל הסכם לפי סעיף קטן (א) או [[סעיף 14ג1(ב)]] -
:: (1) ישיב העוסק לצרכן את התמורה ששילם; לעניין ביטול לפי סעיף קטן (א)(1) - הצרכן ישיב לעוסק את הנכס נושא העסקה בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן, ולעניין ביטול עסקה מתמשכת לפי סעיף קטן (א)(2), אם הוחל במתן השירות - ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, וכן ישיב לעוסק טובין שקיבל לצורך מתן השירות, אם קיבל טובין כאמור;
:: (2) התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי ההסכם, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
: (ב1) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) או [[סעיף 14ג1(ב)]] לא יחולו על עסקה בטובין פסידים.
: (ד) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, פרטים שעוסק חייב למסור לצרכן.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס"ח-2008]].))
: (ה) השר רשאי בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על עסקאות אחרות הנעשות שלא במקום עסק קבוע.
@ 14א. עסקה בענין רכישה של יחידות נופש (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ד-2)
: (א) לא יעשה עוסק עסקה בענין רכישה של יחידת נופש, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן (בסעיף זה - החוזה);
:: (2) העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס חתום בידיו, שבו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) (להלן - טופס גילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי [[סעיף 4א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
: (ב) העוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
:: (1) פרטי העוסק: שמו המלא, מספר הזהות שלו ומענו המלא בארץ ובחוץ לארץ; היה העוסק תאגיד - גם את סוג התאגיד, מספרו ומקום רישומו;
:: (2) אם העוסק אינו הבעלים של הזכויות באתר יחידות הנופש - פרטי בעל הזכויות המנויים בפסקה (1), הגדרת מעמד העוסק ביחס לאתר יחידות הנופש והקשר המשפטי בינו לבין הבעלים של הזכויות באתר;
:: (3) תיאור מפורט של אתר יחידות הנופש ומיקומו, וכן של יחידת הנופש הנמכרת;
:: (4) מהות הזכות הנמכרת בעסקה ותקופת תוקפה;
:: (5) אם בניית אתר יחידות הנופש טרם הושלמה - שלב הבניה שבו מצוי האתר, המועד המשוער לסיום הבניה והמועד שבו מתחייב העוסק, שניתן יהיה לממש לראשונה את הזכויות באתר יחידות הנופש;
:: (6) התחייב העוסק ליתן לצרכן בטוחות להבטחת תשלומיו או זכויותיו על פי החוזה - פרטי הבטוחות;
:: (7) פירוט השירותים הכלולים בזכויות ביחידת הנופש;
:: (8) פירוט השטחים המשותפים באתר יחידות הנופש, שבהם תהיה לצרכן זכות שימוש, ותנאי השימוש בהם;
:: (9) מחיר יחידת הנופש, לרבות כל תשלום נוסף שהצרכן יידרש לשלם כדי לרכוש את הזכויות בעסקה;
:: (10) הסכומים שהצרכן יידרש לשלם כחלקו בניהול ובתחזוקת יחידת הנופש ואתר יחידות הנופש, לרבות שיטת חישוב הסכומים ומועדי תשלומם;
:: (11) זכותו של הצרכן לשימוש בזכויות דומות באתרי יחידות נופש אחרים, אם קיימות, התשלומים הנדרשים בשל כך, דרכי קביעתם ומועדי תשלומם;
:: (12) הגבלות בזכותו של הצרכן להשתמש, להעביר או לסחור בזכויותיו על פי החוזה, אם קיימות;
:: (13) פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
:: (14) פרטים בדבר סמכות בית משפט בישראל או מחוץ לישראל, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
: (ג) בעסקה בענין רכישה של יחידת נופש רשאי הצרכן לבטל את החוזה בתוך ארבעה-עשר ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים, או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לפי המאוחר מביניהם; הביטול ייעשה בדרך של מתן הודעה בכתב לעוסק.
: (ד) לבית המשפט המוסמך בישראל תהיה הסמכות לדון בכל תובענה הקשורה בעסקה לפי סעיף זה; ואולם לגבי יחידת נופש הנמצאת מחוץ לישראל, רשאי הצרכן להגיש תובענה בבית משפט במדינה שבה נמצאת אותה יחידה.
: (ה) בסעיף זה -
::- "אתר יחידות נופש" - בנין או מיזם, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, שבו מתנהל, או אמור להתנהל, הסדר של יחידות נופש;
::- "יחידת נופש" - זכות, בין קנינית ובין שלא קנינית, המקנה לבעליה זכות שימוש לסירוגין, בחדר או במקום מגורים אחר, בארץ או בחוץ לארץ, במשך שלוש שנים לפחות, לתקופה של יומיים או יותר במהלך כל שנה.
@ 14ב. תשלום בדרך של מתן הוראת תשלום (תיקון: תשנ"ח-2, תשע"ט-2, תש"ף)
: (א) התחייב צרכן לשלם את תמורתה של עסקה, כאמור [[בסעיף 14א]], בדרך של מתן הוראת תשלום באמצעות המוטב, לא יחייב מנפיק אמצעי התשלום את המשלם בסכום החיוב, כולו או חלקו, לפני שחלפו 30 ימים לפחות מהמועד שבו הופקד בידיו מסמך המעיד על פעולת התשלום שבוצעה בשל אותה הוראת תשלום; הודיע המשלם למנפיק, בתוך 30 הימים האמורים, כי העסקה בוטלה בהתאם להוראות [[סעיף 14א(ג)]], לא יחייבו המנפיק בסכום כלשהו בשל אותה עסקה.
: (ב) בסעיף זה -
::- "אמצעי תשלום", "הוראת תשלום", "הנפקה", "מוטב", "משלם" ו"שירותי תשלום למשלם" - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום]];
::- "מנפיק", של אמצעי תשלום - נותן שירותי התשלום למשלם שהנפיק את אמצעי התשלום;
::- "מסמך המעיד על פעולת תשלום" - מסמך כאמור [[בפסקאות (1) או (2) להגדרה "פעולת תשלום במסמך חסר" שבסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום]].
@ 14ג. עסקת מכר מרחוק (תיקון: תשנ"ח-2, תשנ"ח-3, תשס"ד-2, תש"ע, תשע"ו-5, תשע"ז-4)
: (א) בשיווק מרחוק חייב העוסק לגלות לצרכן פרטים אלה לפחות:
:: (1) השם, מספר הזהות והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ;
:: (2) התכונות העיקריות של הנכס או של השירות;
:: (3) מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום האפשריים;
:: (4) מועד ודרך הספקת הנכס או השירות;
:: (5) התקופה שבה ההצעה תהיה בתוקף;
:: (6) פרטים בדבר אחריות לנכס;
:: (7) פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את החוזה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או [[סעיף 14ג1(ג)]].
: (ב) בעסקת מכר מרחוק יספק העוסק לצרכן בכתב, בעברית או בשפה שבה נעשתה הפניה לשיווק, לא יאוחר ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך הכולל פרטים אלה:
:: (1) הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו-(2);
:: (2) מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום החלים על העסקה;
:: (3) האופן שבו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או [[סעיף 14ג1(ג)]];
:: (4) שם היצרן וארץ ייצור הנכס;
:: (5) מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות;
:: (6) תנאים נוספים החלים על העסקה.
: (ג) בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל את העסקה -
:: (1) בנכס - מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם;
:: (2) בשירות - בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת - בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת - בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 14ג1(ג)]] לא יחולו על עסקת מכר מרחוק של -
:: (1) טובין פסידים;
:: (2) שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם מועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן;
:: (3) מידע כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]];
:: (4) טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה;
:: (5) טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית.
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עסקאות של מכר מרחוק, שאינן מנויות בסעיף קטן (ד), שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן.
: (ו) בסעיף זה -
::- "מחיר הנכס" - מחירו הכולל של הנכס או של השירות, לרבות דמי ההובלה וכן כל תוספת או הוצאה אחרות שיחולו על הצרכן;
::- "עסקת מכר מרחוק" - התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה;
::- "שיווק מרחוק" - פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים.
@ 14ג1. ביטול עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק על ידי צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש (תיקון: תשע"ו-5)
: (א) בסעיף זה -
::- "אדם עם מוגבלות" - כהגדרתו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]];
::- "אזרח ותיק" - מי שמלאו לו 65 שנים;
::- "עולה חדש" - מי שטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה ממשרד העלייה והקליטה;
::- "עסקת מכר מרחוק" - כהגדרתה [[בסעיף 14ג(ו)]];
::- "תעודת זכאות כעולה" - תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה על פי נוהלי המשרד.
: (ב) בעסקה ברוכלות שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית ההסכם, מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 14(ד)]], לפי העניין, לפי המאוחר.
: (ג) בעסקת מכר מרחוק שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית העסקה, מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים [[בסעיף 14ג(ב)]], לפי העניין, לפי המאוחר, ובלבד שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית.
: (ד) ביקש צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, לבטל עסקה ברוכלות לפי סעיף קטן (ב) או עסקת מכר מרחוק לפי סעיף קטן (ג), רשאי העוסק לדרוש ממנו להציג לפניו תעודה המוכיחה שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, ובלבד שלא ידרוש ממנו הוכחה נוספת לשם מימוש זכות הביטול כאמור; הצרכן יציג לפני העוסק אחד מהמסמכים שלהלן, לפי העניין, או ישלח לו עותק שלו, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית או פקסימיליה:
:: (1) תעודה שניתנה לצרכן מהמדינה המעידה על כך שהוא אזרח ותיק;
:: (2) תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה;
:: (3) תעודה המעידה על כך שהצרכן הוא אדם עם מוגבלות לתקופה העולה על שישה חודשים, שניתנה מגורם המוסמך על פי חוק לקבוע קיומה של מוגבלות כאמור;
:: (4) תעודה המנויה [[בתוספת החמישית]]; השר, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת החמישית]].
: (ה) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 14]] [[ו-14ג]] ולא לגרוע מהן.
@ 14ג2. ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות מחוץ לישראל (תיקון: תשע"ט)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 14ג(ג)]] [[ו-14ה]], עוסק המציע לצרכן להתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות הניתנים במלואם מחוץ לישראל באמצעות נותן שירות מחוץ לישראל, רשאי להציע לצרכן, לגבי אותו שירות שהוצע, לבחור בין החלופות שלהלן, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג):
:: (1) זכות ביטול לפי הוראות [[סעיפים 14ג(ג)]] [[ו-14ה]] (בסעיף זה - זכות ביטול);
:: (2) מדיניות הביטול של נותן השירות מחוץ לישראל (בסעיף זה - מדיניות ביטול).
: (ב) לא יציע עוסק לצרכן עסקה הכוללת מדיניות ביטול, אלא אם כן מסר לצרכן בעת השיווק מרחוק וטרם ההתקשרות מידע בדבר מדיניות הביטול בעסקאות מהסוג המוצע, ובכלל זה אם היא כוללת זכות לבטל את העסקה; כללה מדיניות הביטול זכות כאמור, יכלול המידע גם את מועדי הביטול, ואם ישנם - את דמי הביטול והאפשרות לקבל החזר כספי; עוסק ימסור לצרכן פרטים כאמור גם במסמך לפי [[סעיף 14ג(ב)]].
: (ג) פרסם עוסק באתר האינטרנט שלו עסקאות שיש לגביהן זכות ביטול ומדיניות ביטול, יפרסם גם מידע בדבר מדיניות הביטול, ובכלל זה את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) בחר צרכן בחלופה של מדיניות ביטול והיא כוללת זכות לבטל את העסקה ולהחזר כספי, ובכלל זה דמי ביטול, ישיב העוסק לצרכן את הכספים המגיעים לו בתוך המועדים הקבועים [[בסעיף 14ה]].
: (ה) נטל ההוכחה לעניין מדיניות הביטול, לרבות גילויה לצרכן כאמור בסעיף זה, מוטל על העוסק.
: (ו) לעניין סעיף זה, בעסקת מכר מרחוק לרכישת כרטיס טיסה מישראל או אליה הכוללת חניית ביניים מחוץ לישראל, לא יראו בקטע הטיסה מיעד ביניים ליעד ביניים אחר או ליעד הסופי, שירות הניתן במלואו מחוץ לישראל.
: (ז) בסעיף זה -
::- "שירותי תיירות" - שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי;
::- "מחוץ לישראל" - למעט האזור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]].
@ 14ד. (תיקון: תשנ"ח-3, תשע"ו-5, תשע"ז-4) : (((בוטל).))
@ 14ה. תוצאות ביטול עסקה (תיקון: תשנ"ח-3, תש"ע, תשע"ו-5)
: (א) ביטל צרכן חוזה לפי [[סעיפים 14א(ג)]], [[14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]] עקב פגם בנכס נושא החוזה או העסקה, עקב אי התאמה בין הנכס או בין השירות, לבין הפרטים שנמסרו לו לפי [[סעיפים 14א(א) ו-(ב)]] [[או 14ג(א) ו-(ב)]], עקב אי-אספקת הנכס או השירות במועד שנקבע לכך בחוזה או בשל כל הפרה אחרת של החוזה בידי העוסק -
:: (1) יחזיר העוסק לצרכן בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן דמי ביטול כלשהם;
:: (2) קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יעמידו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לו הנכס ויודיע על כך לעוסק, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
: (ב) ביטל צרכן חוזה לפי [[סעיפים 14א(ג)]], [[14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]] שלא מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א) -
:: (1) יחזיר העוסק לצרכן, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן סכום כלשהו, זולת דמי ביטול בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר הנכס נושא החוזה או העסקה, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם.
:: (2) קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יחזירו לעוסק במקום עסקו, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
: (ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בוטלה עסקה מתמשכת כאמור [[בסעיף 14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]], שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו.
: (ב2) התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
: (ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
: (ד) בסעיף זה, "דמי ביטול" - לרבות הוצאות או התחייבות בשל משלוח, אריזה או כל הוצאה או התחייבות אחרת שלטענת העוסק הוצאו על ידו או שהוא התחייב בהן בשל ההתקשרות בעסקה או בחוזה, או בשל ביטולה.
@ 14ו. החזר כספי או זיכוי בשל החזרת טובין (תיקון: תשס"ה-2)
: (א) בעסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאם העסקה היא לרכישת טובין והצרכן קיבל את הטובין שרכש -
:: (1) הוא יחזיר אותם לעוסק;
:: (2) הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש.
: (ב) השר יקבע הוראות לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לענין החזרת התמורה ששילם הצרכן בעבור הטובין או השירותים, לרבות אופן וסוג ההחזר הכספי, וכן נסיבות שבהן -
:: (1) הזכות לבטל את העסקה תחול, לא תחול או תוגבל;
:: (2) יהיה רשאי העוסק לנכות מסכום ההחזר הכספי דמי ביטול, בשיעור שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010]].))
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
@ 14ז. זיכוי בשל ביטול עסקה (תיקון: תשע"ב)
: (א) ביטל צרכן הסכם לרכישת טובין או שירותים ולא היה זכאי להחזר כספי לפי הוראות כל דין, והעוסק נתן לו שובר זיכוי בשל הביטול (בסעיף זה – שובר זיכוי), יחולו הוראות אלה:
:: (1) שובר הזיכוי יודפס או ייכתב באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה;
:: (2) הסכום הנקוב בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה;
:: (3) שובר הזיכוי יהיה תקף לשנתיים לפחות מיום מסירתו;
:: (4) מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת החשבונית שניתנה לצרכן בעת ביצוע העסקה;
:: (5) לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי, לרבות לעניין מימושו במכירה מיוחדת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סייגים להוראה זו.
: (ב) תקופת תוקף שובר הזיכוי וציון האפשרות להשתמש בו בלא תנאים מגבילים, או בסייגים שקבע השר לפי סעיף קטן (א)(5), יופיעו על גבי השובר, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 4א]], לעניין תנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן.
: (ג) מימש צרכן שובר זיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך מהסכום הנקוב בשובר, וההפרש לא עלה על 5% מהסכום הנקוב בשובר או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם, יהיה הצרכן זכאי לקבל את העודף במזומן.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שובר מתנה.
@ 14ח. תווי קנייה (תיקון: תשע"ד)
: (א) בסעיף זה, "תו קנייה" - כרטיס או מסמך הנרכש בכסף או בשווה כסף, המאפשר לאוחז בו לרכוש טובין או שירותים אצל עוסק, בסכום הנקוב בו, למעט כרטיס או מסמך המיועד לשימוש בעבור סוג מסוים של מוצר או שירות בלבד.
: (ב) מנפיק תו קנייה המבקש להגביל את תוקף תו הקנייה שהוא מנפיק יציין על גבי תו הקנייה, באותיות ברורות ובאופן בולט, נוסף על שמו, גם את מועד ההנפקה ואת מועד פקיעת התוקף, ובלבד שתקופת תוקפו של התו לא תפחת מחמש שנים ממועד ההנפקה; ואולם ניתן נגד מנפיק תו קנייה צו פשיטת רגל או צו פירוק, לא יוכל האוחז בתו לרכוש באמצעותו טובין או שירותים ממועד מתן הצו.
: (ג) הסכום הנקוב בתו הקנייה יהיה אחיד לגבי כל העוסקים המנויים בו.
: (ד) עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כעודף בשל מימוש תו קנייה יאפשר שימוש בשובר הזיכוי בכל אחד מסניפיו, ואולם הוא רשאי להגביל את השימוש בשובר הזיכוי בסניף הנושא שם מסחרי אחר.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 14ז(א)(5)]], עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כנגד החזרת מוצר שנרכש בתו קנייה, רשאי להגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי באותם תנאים מגבילים המופיעים על גבי תו הקנייה, ובלבד שיופיעו על גבי השובר.
: (ו) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין תווי קנייה, ובכלל זה לעניין תנאים המגבילים את אפשרות מימושם, בין השאר בסוגי מכירות או לגבי בעלי הנחות קבועות אצל עוסקים או בבתי עסק מסוימים.
@ 14ט. דרכי ביטול עסקה וחובת גילוי (תיקון: תשע"ז-4)
: (א) היתה לצרכן זכות לבטל עסקה לפי חוק זה או לפי חוזה, יאפשר לו העוסק לבטל את העסקה בהודעת ביטול שימסור לו הצרכן בכל אחת מהדרכים המפורטות להלן ובהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר העוסק לצרכן לפי סעיף קטן (ד) הנוגע לאותה דרך ביטול (בסעיף זה - הודעת ביטול):
:: (1) בעל פה - בטלפון או בהודעה בעל פה במקום העסק, למעט אם נקבע לפי החוק כי ביטול העסקה ייעשה בדרך של הודעה בכתב;
:: (2) בדואר רשום;
:: (3) בדואר אלקטרוני;
:: (4) בפקסימיליה, אם יש לעוסק;
:: (5) באינטרנט - בעסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באמצעי זה;
:: (6) בכל אמצעי אחר שקבע השר.
: (ב) לעניין עסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באינטרנט, ייצור עוסק בדף הראשי של אתר האינטרנט שלו קישור ייעודי שבאמצעותו ניתן לשלוח הודעת ביטול בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(5), שימוקם באופן מובלט וברור.
: (ג) בהודעת ביטול יפרט הצרכן את שמו ומספר הזהות שלו, ואם נמסרה הודעת הביטול בעל פה כאמור בסעיף קטן (א)(1) - פרט מזהה נוסף אם הוסכם עליו עם הצרכן בעת ההתקשרות; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שעל צרכן למסור בהודעת הביטול.
: (ד) עוסק יגלה לצרכן, בכתב, את הדרכים למסירת הודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (א), את פרטי ההתקשרות הנוגעים לכל דרך ביטול כאמור באותו סעיף קטן, ואת הפרטים שיש לכלול בהודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (ג), והכול לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים; לעניין זה, "בכתב" - לרבות בחוזה, בטופס גילוי או במסמך המפרט את עיקרי העסקה.
: (ה) עוסק ימסור לצרכן מידע כאמור בסעיף קטן (ד) גם בכל אחד מאלה:
:: (1) בחשבונית, בקבלה או בהודעת תשלום, ולגבי עסקה לתקופה קצובה שלא נדרשת לגביה הסכמה מפורשת של הצרכן להמשך ההתקשרות - גם בהודעה על מועד סיום העסקה - הנשלחות לצרכן;
:: (2) אם יש לעוסק אתר אינטרנט - בדף הראשי של האתר, ואם ניתן להתקשר בעסקה באינטרנט כאמור בסעיף קטן (ב) - בסמוך לקישור הייעודי כאמור באותו סעיף קטן.
: (ו) פרטי מידע שיש לגלותו לצרכן לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) יופיעו בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על ביטול עסקה לפי [[סעיף 14ו]]; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות נוספות וכן סוגי עוסקים שהוראות הסעיף, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם.
@ 15. מכירה מיוחדת (תיקון: תש"ס, תשס"ח-5)
: (א) עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת, יבהיר אילו טובין או שירותים כלולים בה ואילו טובין או שירותים אינם כלולים בה, את מחירם אצלו לפני המכירה ואת שיעור ההנחה או המחיר לאחר ההנחה וכן תנאי המכירה המיוחדת.
: (ב) הודיע עוסק על מכירה מיוחדת ורצה לשנות את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), יפרסם על כך הודעה באותה הדרך שבה פרסם את ההודעה הראשונה.
: (ב1) עוסק שהודיע ברבים, למעט במקום העסק, על מכירה מיוחדת של טובין או שירותים, יכלול בפרסום את המספר המזערי של הפריטים המוצעים באותה מכירה מיוחדת, ואת המספר המזערי של הפריטים המוצעים בה בהנחה המרבית; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על טובין או שירותים שמחירם לצרכן, במכירה המיוחדת, אינו עולה על 50 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להעלות או להפחית את הסכום האמור לגבי סוגי טובין או שירותים שקבע, וכן לקבוע כי הוראות בדבר פרסום מספר מזערי של פריטים המוצעים במכירה מיוחדת לא יחולו על סוגי טובין או סוגי שירותים שקבע.
: (ב2) עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת של טובין, יחזיק, בהתחשב במהותה ובהיקפה של ההודעה, מלאי סביר של הטובין הכלולים במכירה המיוחדת, זולת אם ציין העוסק בהודעתו אחרת.
: (ב3) אזל מלאי הטובין שהוצעו במכירה מיוחדת, או שהשירותים, כולם או חלקם, אינם מוצעים עוד במכירה מיוחדת, לא ימשיך העוסק לפרסם ברבים או במקום העסק את ההודעה שפרסם על אותה מכירה; ואולם אזל חלק מהפריטים שבמלאי כאמור, רשאי העוסק להמשיך לפרסם את ההודעה שפרסם רק במקום העסק, ובלבד שיפרסם במקום העסק הודעה על הפריטים שאזלו.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין בענין הצגת מחירים של טובין או שירותים.
@ 16. מחיר מיוחד
: עוסק שהודיע על מכירה בהנחה, או מחיר מיוחד, של טובין פגומים, או של טובין שאיכותם נמוכה מהרגיל או שמתקרב מועד תפוגתם על פי דין או נוהג או המלצת היצרן, יכלול בהודעתו את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד.
@ 16א. שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה (תיקון: תשע"ז-5)
: (א) בסעיף זה -
::- "שינוי" - צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות לצרכן במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
::- "התכנית", "תכנית הטבות" - התקשרות מתמשכת בין צרכן לבין עוסק, שבה הצרכן מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל העוסק, ומהותה היא קבלת הטבות או צבירת זכויות, מהעוסק או מעוסק אחר, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום;
::- "תנאי התכנית" - תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין העוסק שמפעיל את התכנית ובין הצרכן או במועד מאוחר יותר.
: (ב) ביקש עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה -
:: (1) ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
:: (2) יאפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש העוסק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור -
:: (1) ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין העוסק גם את זכותו של הצרכן לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
:: (2) יאפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ד) עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; עוסק כאמור ישלח לצרכן הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
: (ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו-(ד) יישלחו לצרכן באחת הדרכים המפורטות להלן שבה בחר הצרכן לקבל הודעות מהעוסק, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הצרכן לעוסק במועד ההתקשרות או במועד מאוחר יותר:
:: (1) דואר;
:: (2) דואר אלקטרוני;
:: (3) מסרון;
:: (4) אמצעי תקשורת מקוון אחר.
: (ו) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע -
:: (1) נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
:: (2) סוגים של תכניות הטבות או של עוסקים, שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
:: (1) שינוי בתכנית הטבות הכוללת הטבות או זכויות שמציע עוסק שאינו העוסק המפעיל את התכנית (בסעיף קטן זה - עוסק אחר), או סיום תכנית כאמור, בשל אחד מאלה:
::: (א) ניתן לגבי העוסק האחר צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק האחר הוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
::: (ב) העוסק האחר חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
:: (2) מכירה מיוחדת כהגדרתה [[בסעיף 8]], שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות.
@ 16ב. הקמת מאגר להגבלת פניות שיווקיות וניהולו (תיקון: תשפ"א)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 16ג]] -
::- "המאגר" - המאגר שהוקם לפי הוראות סעיף קטן (ב);
::- "פנייה שיווקית" - פנייה של עוסק לצרכן באמצעות שיחה למספר הטלפון שלו במטרה להתקשר בעסקה, בין תוך כדי הפנייה ובין במועד מאוחר יותר, ובכלל זה הצעה לקבל נכס או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה;
::- "שיחה" - לרבות שיחה בתקשורת אלקטרונית.
: (ב) הרשות תקים ותנהל מאגר שבו יירשמו רק מספרי טלפון של צרכנים המעוניינים להגביל פנייה שיווקית אליהם מאת עוסקים או מי מטעמם כאמור [[בסעיף 16ג]].
: (ג) צרכן רשאי לבקש כי במאגר יירשם מספר טלפון אחד או יותר, והוא רשאי לבקש בכל עת לשנות את המספר או להסירו מהמאגר; הרשות תנקוט אמצעים סבירים למניעת רישומו של מספר טלפון במאגר, שינויו או הסרתו, שלא על דעת הצרכן.
: (ד) על המאגר יחולו ההוראות החלות על מאגרי מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]].
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות בנוגע להקמת המאגר ולניהולו, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) בקשה של צרכן לרשום מספר טלפון במאגר, לשנותו או להסירו;
:: (2) אופן בירור מידע הרשום במאגר על ידי עוסק וצרכן.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ"ב-2022]].))
: (ו) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד הטיפול בבקשת עוסק לקבלת מידע מהמאגר, ובכלל זה את סכום האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה.
@ 16ג. איסור פנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר (תיקון: תשפ"א)
: (א) עוסק או מי מטעמו לא יפנה בפנייה שיווקית לצרכן שמספר הטלפון שלו רשום במאגר, לרבות במטרה לשכנעו להסיר את מספר הטלפון שלו מהמאגר.
: (ב) נרשם מספר טלפון במאגר, חזקה כי הצרכן סירב לקבל פנייה שיווקית לאותו מספר טלפון.
: (ג) ביקש עוסק לפנות לצרכן בפנייה שיווקית, יוודא שמספר הטלפון שאליו הוא מבקש לפנות אינו רשום במאגר.
: (ד) פנה עוסק בפנייה שיווקית מטעם עוסק אחר למספר טלפון הרשום במאגר, יראו את הפנייה כאילו נעשתה גם בידי העוסק שמטעמו היא נעשתה.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מקרים, נסיבות וסוגי עסקאות המפורטים [[בתוספת השישית]]; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השישית]].
== פרק ד': סימון טובין והצגת מחירים (תיקון: תשס"ב) ==
@ 17. סימון טובין ואריזתם (תיקון: תשנ"ח, תש"ס, תשס"א, תשס"ב-2, תשס"ג, תשס"ד-2, תשפ"ג-2)
: (א) על עוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם פרטים בדבר -
:: (1) שם המצרך וכינויו המסחרי;
:: (2) ארץ הייצור, ואולם, לעניין טובין שהם תוצרת חקלאית שאינה ארוזה בעת הצגתה למכירה לצרכן או תוצרת חקלאית הנארזת במקום שבו היא נמכרת או משווקת לצרכן, על עוסק לסמן באופן בולט את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת החקלאית; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי חובת סימון כאמור לא תחול על שיווק באופן מקוון של סוגי תוצרת חקלאית כפי שיקבע; בפסקה זו -
:::- "ארץ הייצור" - לעניין בשר בהמות או עופות - מקום השחיטה, ולעניין דגים - מקום הדיג או שליית הדגים;
:::- "תוצרת חקלאית" - פירות וירקות טריים, מוצרי חלב ובשר טרי כהגדרתו [[בסעיף 9 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]] למעט בשר טרי המשווק באופן מקוון;
:: (3) שם היצרן, מספר זהותו ומענו, ואם המצרך מיובא - שם היבואן, מספר זהותו ומענו;
:: (4) כמות המצרך ופירוט חמרי היסוד שמהם הוא מורכב.
: (ב) השר רשאי לקבוע בצו -
:: (1) טובין שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם;
:: (2) פרטים נוספים שיש לסמן, לרבות פרטים בדבר מחיר הטובין לצרכן, תאריך ייצורם, מועד תפוגתם, היותם מסוכנים לשימוש, דרך כלל או לשימוש של ילדים בקבוצות גיל שונות כפי שיקבע, דרך השימוש בהם, איכותם, סבילותם, עמידותם או תכונותיהם האחרות, לרבות תכונות שיש בהן לעשותם כשרים בעיני הציבור כולו או מקצתו;
:: (3) חובה לסמן טובין לפני יבואם;
:: (4) הוראות בדבר הדרך והצורה שבהן יסומנו טובין.
:: ((פורסם [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג-1983]].))
: (ב1) השר, בהתייעצות עם ארגון צרכנים יציג, רשאי לקבוע בצו תנאים שבהתקיימם יסומן מצרך בשם או בכינוי שיש בו כדי להעיד על טיבו או על מהותו, וכן שיש בו כדי למנוע טעות או הטעיה, בזיהוי, ברכישה או בשימוש במוצרי מזון.
:: ((פורסם [[צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998]].))
: (ב2) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של עוסק לסמן טובין, בדרך ובצורה שקבע, באופן שיאפשר את זיהוי היצרן.
: (ב3)(1) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מתן מידע הקשור לקרינה בלתי מייננת הנפלטת ממכשיר פולט קרינה או הנוצרת בהפעלתו, לרבות רמת הקרינה המותרת ומידע נוסף לענין זה כפי שיקבע, וכן דרכים למתן המידע, בין בדרך של סימון על גבי המכשיר פולט הקרינה, בין במצורף אליו ובין בדרך אחרת שיקבע.
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד), התשס"ב-2002]].))
:: (2) בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פולטי קרינה.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- "מכשירים פולטי קרינה" -
:::: (א) מכשירי טלפון נייד המקושרים בעזרת מערכת של מיתקני אלחוט הבנויה בשיטה התאית;
:::: (ב) מכשיר או מכונה המיועדים לצרכן והפולטים קרינה בלתי מייננת, או שבהפעלתם נוצרת קרינה כאמור;
:::- "קרינה בלתי מייננת" או "קרינה" - פליטת גלים אלקטרומגנטיים שהאנרגיה שלהם נמוכה מכדי לגרום להיווצרות יונים.
: (ג) הסימון יהיה בעברית זולת אם נקבע אחרת.
: (ד) ראה השר כי הדבר דרוש כדי להגן על הצרכן, רשאי הוא בצו כללי או לסוגים לקבוע חובה לארוז טובין בדרך, בצורה או באופן שנקבעו בצו.
::: ((פורסם [[צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960]]; הצו הותקן במקור מכוח פקודת סימני סחורות, שסעיפיה הרלוונטיים בוטלו בחוק זה, ויש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיף 17(ד) לחוק זה.))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) נכללה בחיקוק אחר הוראה לצורך הגנה על הצרכן והיא סותרת את סעיף קטן (א) או צו לפי סעיף קטן (ב) - ההוראות בחיקוק האחר עדיפות.
@ 17א. הגדרות לענין [[פרק ד']] (תיקון: תשס"ב)
: [[בפרק זה]], "המחיר הכולל" - מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק, לרבות -
: (1) מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה;
: (2) כל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה.
@ 17ב. חובת הצגת מחיר על טובין והמחיר המחייב (תיקון: תשס"ב)
: (א) עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל.
: (ב) הצגת המחיר כאמור בסעיף קטן (א) תהיה -
:: (1) של המחיר הכולל בלבד, ורק במטבע ישראלי;
:: (2) במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם על טובין המוצגים על ידי עוסק לראווה בכל דרך שהיא, באופן הנותן יסוד להניח שהטובין, או טובין הדומים להם, מוצעים על ידיו לצרכן למכירה.
: (ד) המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור.
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין שלגביהם תהיה חובה להציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, הכל כפי שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח-2008]].))
@ 17ג. הצגת מחירי שירותים (תיקון: תשס"ב)
: השר רשאי לקבוע שכל עוסק, שעסקו או חלק מעסקו הוא עשיית שירותים בתחום שקבע, יציג במקום עסקו את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן השירות או עשייתו; הצגת המחיר הכולל תהיה רק במטבע ישראלי, במקום הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים), התשע"ב-2012]].))
@ 17ד. פרסום ונקיבה של מחירי נכסים ושירותים (תיקון: תשס"ב, תשס"ד)
: לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי.
@ 17ה. סייג להצגה של המחיר הכולל (תיקון: תשס"ב)
: על אף הוראות [[סעיפים 17א עד 17ג]], רשאי עוסק, במשך שבעה ימים מיום שהוגדל או שהופחת שיעורם של מס, אגרה או כל תשלום חובה אחר החל על המכירה, שלא לכלול במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה, בתנאי שציין באופן בולט במקום העסק, כי המחיר אינו כולל את השיעור המוגדל או המופחת.
@ 17ו. כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים (תיקון: תשס"ב)
: השר, או כל שר בתחום סמכותו יחד עם השר, רשאים לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כללים לפרסום או להצגה באופן שונה של מחירי נכס או שירות, או של סוגי נכסים או שירותים.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ"א-1991]].))
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע"ו-2015]].))
@ 17ז. פטור (תיקון: תשס"ב, תשס"ד, תשס"ו)
: (א) הוראות [[פרק זה]] לא יחולו -
:: (1) על נכס המיועד להימכר מחוץ לישראל, או על שירות המיועד להתבצע במלואו מחוץ לישראל; לענין זה, "מחוץ לישראל" - למעט האזור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) על נכס או שירות המפורט [[בחלק א' של התוספת הראשונה]], ובתנאים הקבועים בה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 17ב(ב)(1)]], [[17ג]] [[ו-17ד]], הצגה, פרסום ונקיבה של מחירו הכולל של נכס או של שירות, כמפורט [[בחלק ב' של התוספת הראשונה]], יכול שיהיה במטבע חוץ, ובלבד שמחירו במטבע ישראלי ייקבע לפי שער החליפין הקבוע בה.
: (ג) השר, ולגבי תחומים שבסמכותו של שר אחר - בהתייעצות עם אותו שר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]].
@ 17ח. הצבת מכשיר שקילה במכר טובין לפי משקל (תיקון: תשע"ז-3, תשפ"ד-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "מכשיר שקילה" - מכשיר שקילה אלקטרוני, שניתן לגביו אישור דגם כמשמעותו לפי [[פקודת המשקלות והמידות, 1947]], ואינו מיועד לשימוש אישי או ביתי לפי אותו אישור;
::- "קמעונאי גדול" - כהגדרתו [[בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד-2014]].
: (ב) עוסק שהוא קמעונאי גדול ומציע למכירה טובין לפי משקל שלא ניתן לגביהם שירות שקילה לפני התשלום בעדם יציב במקום עסקו מכשיר שקילה תקין אחד לפחות, ובלבד ששטח המכירה של מקום העסק הוא 300 מ"ר לפחות; מכשיר השקילה יוצב במקום גלוי ונגיש לצרכן וסמוך לטובין האמורים.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עוסקים נוספים שיחולו עליהם הוראות סעיף קטן (ב), וכן הוראות לעניין סוגי מכשירי שקילה שיוצבו בהתאם להוראות אותו סעיף קטן.
@ 18. איסור מכירה והחזקה (תיקון: תשס"ב)
: לא ימכור עוסק ולא יחזיק למטרת מכירה טובין שלא קויימה לגביהם חובה מכוח [[פרק זה]].
== פרק ד'1: אחריות ושירות לאחר מכירה (תיקון: תש"ס) ==
@ 18א. אחריות לטובין ולשירותים (תיקון: תש"ס, תשס"ח-4, תשע"א-3, תשע"ד-5, תשע"ח-2)
: (א) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בתקנות, לחייב יצרן, יבואן, סיטונאי או קמעונאי של טובין או שירותים, לתת שירות לצרכן לאחר מכירה, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות לענין זה לרבות באלה -
:: (1) תיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין, בשלמותם או בחלקם, בלי תשלום, במשך תקופה שיקבע;
:: (2) מתן השירות במענו של הצרכן;
:: (3) הדרכים והמועדים לביצוע השירות;
:: (4) קיום תחנות שירות במקומות או באזורים מסוימים;
:: (5) מתן תעודות אחריות, תוכנן, ואיסור התנאה בתעודות כאמור על זכויות הצרכן לפי דין.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו-2006]].))
: (א1)(1) עוסק המוכר טובין לצרכן ומוסר לו תעודת אחריות, ידביק או ימסור לו מדבקה לשם הדבקתה על הטובין, שבה יצוין תום תקופת האחריות (בחוק זה – מדבקת אחריות).
:: (2) הציג צרכן לעוסק טובין שמודבקת עליהם מדבקת אחריות תקפה ומקורית, לא ידרוש העוסק מהצרכן להציג את תעודת האחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות.
:: (3) השר יקבע הוראות לעניין מדבקת אחריות, לרבות סוג המדבקה, תוכנה ומידע שייכלל בה, צורתה, גודלה וגודל האותיות, וכן רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע סוגי טובין שהחובה הקבועה בפסקה (1) לא תחול לגביהם.
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מדבקת אחריות), התשע"ב-2012]].))
:: (4) על אף הוראות פסקה (1) ובכפוף להוראות לפי פסקה (5), עוסק המוכר טובין לצרכן, והטובין מזוהים במספר סידורי או במספר זיהוי ייחודי, פטור מהחובה לפי אותה פסקה, אם הוא מקיים את כל אלה:
::: (א) הוא אינו דורש מהצרכן להציג תעודת אחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות, אלא מזהה את הטובין ואת מועד רכישתם לפי המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי;
::: (ב) הוא מאפשר לצרכן לבדוק את תום תקופת האחריות בכל עת באתר אינטרנט, בטלפון בשיחת חינם ובאמצעות מסרון, באמצעות המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי.
:: (5) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין או מקרים שהוראות פסקה (4) לא יחולו לגביהם.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(2) עד (4), לעניין חוזה למתן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה, לרבות תיקון והחלפה כאמור בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א), ולעניין חוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות טובין הנמצאים אצל הצרכן.
: (ג)(1) נדרש ביקור של טכנאי או נציג אחר מטעמו של העוסק במענו של צרכן, יתאם נותן השירות את המועד ואת שעת הביקור עם הצרכן; לעניין סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ד) עד (ו), נותן שירות הוא מי שמחויב לתת שירות -
::: (א) לשם קיום חיובים בתקופת אחריות, לרבות בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א);
::: (ב) בהתאם לחוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות הטובין הנמצאים אצל הצרכן;
::: (ג) לשם התקנה או הסרה של טובין שהעוסק מכר, השכיר או השאיל;
::: (ד) לשם בדיקות תקופתיות במיתקני גז ביתיים;
::: (ה) לשם הובלה של טובין שהעוסק מכר;
::: (ו) בהתאם לחוזה למתן שירות מתמשך לתיקון טובין תמורת תשלום.
:: (1א) לעניין נותן שירות המנוי בפסקה (1)(א) עד (ד), ביקור במענו של צרכן יהיה בין השעות 8:00 ו-19:00 בימי חול, ובין השעות 8:00 ו-13:00 בימי שישי וערבי חג, בהתאם לתיאום מראש לפי הוראות פסקה (1); הוראות פסקה זו לא יחולו על מתן שירות לסוגי טובין או על סוגי עוסקים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (סייג לתחולת סעיף 18א(ג)(1א) לחוק), התשע"ח-2017]], לפיהן חובת ביקור טכנאי בשעות האמורות שהן שעות חשיכה, לא תחול על טובין שהשירות לגביהם ניתן כולו מחוץ לביתו של הצרכן למעט חדר מדרגות וחדר כניסה והשירות כאמור כרוך בטיפול בחשמל בגז או בעבודה בגובה; לעניין זה, "עבודה בגובה" - כהגדרתה [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007]].))
:: (2) זמן ההמתנה לנותן שירות לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה, ואולם נותן השירות רשאי להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום האמור, ובלבד שזמן ההמתנה של הצרכן במענו לא יעלה על שעתיים והובהר לצרכן שהוא רשאי לסרב להצעה כאמור אם אין בה כדי להקל עליו.
:: (3) נותן השירות רשאי להודיע לצרכן, לא יאוחר משעה 20:00 בערב שקדם למועד הביקור שתואם, על דחיית הביקור, ולתאם עמו מועד ושעה חדשים לביקור, ובלבד שאין בדחיה כאמור כדי לדחות את מתן השירות מעבר לפרק הזמן שנקבע לכך לפי דין.
: (ד) הפר נותן השירות את הוראות סעיף קטן (ג), יהיה הצרכן זכאי, בשל אותה הפרה, לפיצוי בלא הוכחת נזק, כמפורט להלן:
:: (1) תואם מועד לביקור בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה כאמור בסעיף קטן (ג)(2) - פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים; חלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה האמור - פיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים;
:: (2) פעל נותן השירות בניגוד להוראות סעיף קטן (ג)(2) לעניין הקריאה הטלפונית - פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים.
: (ה) נותן השירות רשאי להציע לצרכן הזכאי לפיצוי לפי הוראות סעיף קטן (ד), פיצוי בשווה כסף, בטובין או בשירותים, ובלבד שהודיע לצרכן כי הוא רשאי לבחור בין הפיצוי הכספי לבין הפיצוי המוצע והצרכן נתן את הסכמתו לכך; נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים לפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא על נותן השירות.
: (ו) נבע האיחור מנסיבות שנותן השירות לא ידע עליהן בעת קביעת המועד ושעת הביקור ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, לא יהיה הצרכן זכאי לפיצוי לפי סעיף זה.
@ 18ב. מתן שירות טלפוני חינם (תיקון: תשס"ו, תשע"ה, תשע"ח-4)
: (א) עוסק המנוי [[בתוספת השניה]] -
:: (1) יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה של צרכן (בסעיף זה - שירות טלפוני); השירות הטלפוני יכלול גם מענה אנושי;
:: (2) יגלה לצרכן, באופן ברור ובולט, את מספר הטלפון שבו ניתן לקבל את השירות הטלפוני וכן את השעות שבהן ניתן השירות הטלפוני, בכל אחד מאלה, אם קיים:
::: (א) הסכם בין העוסק לבין הצרכן;
::: (ב) כל חשבונית שהוציא העוסק לצרכן;
::: (ג) אתר האינטרנט של העוסק.
: (א1)(1) עוסק המנוי [[בתוספת השנייה]] ומספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי לצרכן לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה ואת האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
::: (א) טיפול בתקלה;
::: (ב) בירור חשבון;
::: (ג) סיום התקשרות.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שעוסק כאמור באותה פסקה מספק, הוא רשאי לאפשר לצרכן לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
:: (3) משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והצרכן לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
:: (4)(א) נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק המנוי [[בתוספת השנייה]] הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו סמכויות להסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי עוסק כאמור רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בפסקה (3) בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד (בפסקה זו - אישור חריגה).
::: (ב) נתן שר או גוף אישור חריגה, ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע באישור, על עמידתם של העוסקים בהוראות אלה, ובכלל זה על השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם העוסקים מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפו של האישור - אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה - אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי או הגוף, לפי העניין.
:: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת הטובין או השירותים על ידי העוסק, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף קטן זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי, יודיע העוסק לצרכן, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
:: (6) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף קטן זה.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי -
:: (1) לקבוע הוראות בכל הנוגע למתן שירות טלפוני לפי הוראות סעיף זה;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני), התשע"ב-2012]].))
:: (2) לשנות את [[התוספת השניה]].
@ 18ג. זיהוי טלפוני של עוסק (תיקון: תשע"ד-6)
: (א) נציג של עוסק יזדהה בכל שיחה טלפונית עם צרכן בשמו המלא או בשמו הפרטי בציון פרט נוסף שיאפשר את זיהויו בפנייה לעוסק.
: (ב)(1) פנייה טלפונית של עוסק לצרכן תיעשה ממספר טלפון מזוהה שניתן לחייג אליו; חובה זו לא תחול על טכנאי הפונה לצרכן מטעמו של עוסק.
:: (2) לא היה מענה מצד הצרכן לפנייה הטלפונית של העוסק כאמור בפסקה (1), יודיע לו העוסק, לרבות טכנאי כאמור באותה פסקה, על מספר טלפון שבאמצעותו יוכל הצרכן ליצור קשר עם העוסק.
: (ג) בסעיף זה, "עוסק" - כל אחד מאלה: עוסק המנוי [[בתוספת השנייה]], עוסק המחויב לתת שירות לצרכן לאחר מכירה כאמור [[בסעיף 18א(א)]], או עוסק הנותן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה כאמור [[בסעיף 18א(ב)]].
== פרק ה': הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והממונה, תפקידו וסמכויותיו (תיקון: תשס"ו-4) ==
@ 19. הממונה (תיקון: תשס"ו-4)
: הממשלה תמנה, לפי המלצת השר, ממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
@ 19א. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (תיקון: תשס"ו-4)
: (א) מוקמת בזה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
: (ב) הממונה יהיה מנהל הרשות.
@ 19ב. תקציב הרשות (תיקון: תשס"ו-4)
: תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; הממונה על סעיף תקציב זה לענין [[החוק האמור]] יהיה הממונה.
@ 19ג. עסקאות הרשות (תיקון: תשס"ו-4)
: לצורך ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
@ 19ד. עובדי הרשות (תיקון: תשס"ו-4)
: (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]].
: (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.
@ 20. תפקידי הממונה (תיקון: תשס"ו-4, תשע"ד-4)
: (א) תפקידי הממונה יהיו -
:: (1) לפקח על ביצוע הוראות חוק זה;
:: (1א) לחקור חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה ולהביא את העבריין לדין;
:: (1ב) לנקוט הליכי אכיפה מינהלית נגד מפר לפי הוראות חוק זה;
:: (2) לטפל בתלונות שראה בהן ממש על הפרת הוראות חוק זה או על פגיעה אחרת בצרכן;
:: (3) לערוך וליזום סקרים ומחקרים בעניני צרכנות;
:: (3א) לטפל בכבילות בין עוסק לצרכן, הפוגעות ביכולת הצרכן לעבור מעוסק לעוסק;
:: (4) לטפל בכל ענין אחר הקשור להגנת הצרכן ואשר לא הוטל בדין על רשות אחרת.
: (ב) הגיעה לממונה תלונה בענין שבו לפי חיקוק יש לרשות אחרת סמכות לפיקוח ולנקיטת אמצעים בעקבות בירור תלונה, ייוועץ באותה רשות לפני שיטפל בתלונה, ורשאי הוא אף להעביר את התלונה אליה; העביר הממונה את התלונה כאמור, תודיע הרשות לממונה על תוצאות הטיפול.
@ 20א. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע"ד-4)
: (א) הממונה רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, או - בהסכמת השר - מבין עובדי משרד הכלכלה, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן; הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: (ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות וקיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הצרכן, כפי שהורה הממונה.
: (ג) הסמכתו של מפקח לפי סעיף זה תהיה בתעודה החתומה בידי הממונה, שמעידה על תפקידו כמפקח ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן - תעודת מפקח); תוקפה של תעודת מפקח לא יעלה על שלוש שנים מיום שניתנה, וכל עוד המפקח משמש בתפקידו.
@ 20א1. הסמכת מפקחים לביצוע חדירה לחומר מחשב והפקת פלט (תיקון: תשפ"ד-2)
: הממונה רשאי להסמיך, מקרב המפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 20א]], מפקחים שתהיה נתונה להם סמכות חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור לשם ביצוע צו כאמור [[בסעיף 22(א1)]], ואולם לא יוסמכו מפקחים כאמור אלא לאחר שעברו הכשרה נוספת הנדרשת לצורך הפעלת הסמכויות כאמור, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון לאומי.
@ 20ב. זיהוי מפקח (תיקון: תשע"ד-4)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, לאחר שהזדהה, ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודת מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.
@ 21. סמכויות פיקוח (תיקון: תש"ס, תשע"ד-4)
: לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; לעניין זה, "מסמך" - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]] (בחוק זה - חוק המחשבים);
: (3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה, וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4) להיכנס למקום העסק בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט; חובת ההזדהות וענידת התג לפי [[סעיף 20ב]] לא תחול לעניין סמכות זו.
@ 21א. (תיקון: תשס"ו-4, תשע"ד-4) : (((בוטל).))
@ 21ב. צו מינהלי לשמירת טובין במקום העסק (תיקון: תשע"ד-4)
: (א) נוכח הממונה או מפקח כי עוסק לא סימן טובין בהתאם להוראות [[סעיף 17]], רשאי הוא לצוות כי לא ייעשה כל שימוש בטובין האמורים והם יישמרו במקום העסק, באופן שיקבע ולפרק זמן שיקבע שלא יעלה על שישה חודשים; על אף האמור, רשאי הממונה או המפקח להתיר לעוסק להוציא את הטובין ממקום העסק כדי לסמנם כאמור במקום אחר; בסעיף זה, "מקום העסק" - לרבות מחסן של העוסק, לפי בחירת העוסק.
: (ב) הודיע העוסק לממונה או למפקח כי סימן את הטובין, יבדוק הממונה או המפקח, בסמוך לאחר הודעת העוסק, ולא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד ההודעה, אם הטובין סומנו בהתאם להוראות [[סעיף 17]], ואם נוכח כי הטובין סומנו כאמור - יבטל את הצו.
@ 21ג. צו מינהלי להפסקת הפרה (תיקון: תשע"ד-4, תשפ"א, תשפ"ד-4)
: (א) נוכח הממונה שעוסק מפר הוראה מההוראות שלהלן, רשאי הוא לצוות על העוסק להפסיק את ההפרה, לבצע פעולה הדרושה למניעת אותה הפרה או לתקנה כדי לקיים את הוראת החוק שהופרה ולהודיע לממונה על הפסקת ההפרה, ביצוע הפעולה למניעת ההפרה או תיקון ההפרה, לפי העניין, באופן, בתנאים ובמועדים שייקבעו בצו:
:: (1) הוראות [[סעיף 3(א)]] [[או 3א]];
:: (2) הוראות לפי חוק זה, באופן העלול לפגוע בשיקול הדעת בביצוע עסקה של צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים או אם ההפרה נוגעת למספר רב של צרכנים או עלולה להסב נזק משמעותי לצרכן; בסעיף קטן זה, "אדם עם מאפיינים מיוחדים" - לרבות אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, קטין, חסר ישע או אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה; לעניין זה -
:::- "אדם עם מוגבלות", "אזרח ותיק" ו"עולה חדש" - כהגדרתם [[בסעיף 14ג1(א)]];
:::- "חסר ישע" - כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]].
: (ב)(1) הממונה לא ייתן צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, או בעל פה לפי בקשת העוסק ובאישור הממונה, בתוך שבעה ימי עסקים, ולעניין צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת הוראות [[סעיף 3א]] - בתוך שלושה ימי עסקים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), נוכח הממונה כי יש אפשרות ממשית שמתן הזדמנות לטעון טענות כאמור באותה פסקה עלול לסכל את מטרת הוצאת הצו ויש צורך בהוצאתו באופן מיידי, רשאי הוא לצוות כאמור בסעיף קטן (א) בטרם ניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ולא יהיה בכך כדי לפגוע בתוקף הצו, אולם העוסק רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה לו הממונה, בהקדם האפשרי לאחר הוצאת הצו ולא יאוחר משבעה ימי עסקים מיום הוצאתו.
: (ג) הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי סעיף זה לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים, והודעה על כך תפורסם ברשומות.
@ 21ד. בקשה לביטול צו מינהלי על ידי בית המשפט (תיקון: תשע"ד-4, תשפ"א)
: (א) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי [[סעיפים 21ב]] [[או 21ג]] (בסעיף זה - הצו), רשאי להגיש לבית משפט השלום, בקשה לביטולו.
: (ב) הגשת בקשה לביטול הצו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי.
: (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.
@ 22. סמכויות הממונה, מפקח ובית משפט בעת קיומו של חשד לביצוע עבירה (תיקון: תש"ס, תשע"ד-4, תשפ"ד-2)
: (א) היה לממונה או למפקח חשד כי עוסק עבר עבירה על הוראות חוק זה, רשאי הוא -
:: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לביצוע העבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים;
:: (3) לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש]] בשינויים המחויבים.
: (א1) היה לממונה או למפקח חשד סביר כי עוסק עבר עבירה כאמור [[בסעיף 23א]], רשאי הוא לבקש מבית המשפט צו חדירה לחומר מחשב כהגדרתו [[בחוק המחשבים]] וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]] בשינוי זה: במקום "בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור" יקראו "מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 20א1]]".
: (ב) בסעיף זה, "חפץ" - לרבות מסמך וכן מחשב וחומר מחשב כהגדרתם [[בחוק המחשבים]].
@ 22א. הוועדה המייעצת (תיקון: תשס"ו-4)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לממונה, לפי דרישתו, בכל ענין הנוגע להגנת הצרכן ולסחר הוגן, וכן לייעץ לו בהכנת הדין וחשבון השנתי כאמור [[בסעיף 22ב]] ובהכנת תכנית העבודה של הרשות.
: (ב) הוועדה המייעצת תהיה בת שישה חברים והם:
:: (1) עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
:: (2) עובד משרד האוצר, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
:: (3) שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]];
:: (4) נציג ארגון צרכנים כהגדרתו [[בסעיף 31(ג)]], שיקבע השר;
:: (5) נציג העוסקים, שיקבע השר.
: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה את אחד מחברי הוועדה המייעצת להיות יושב ראש הוועדה.
: (ד) חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו שלוש תקופות רצופות.
@ 22ב. דין וחשבון שנתי (תיקון: תשס"ו)
: הממונה, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, יכין דין וחשבון שנתי על פעילות הרשות באותה שנה, ויגישו לממשלה, באמצעות השר.
== פרק ה'1: אכיפה מינהלית (תיקון: תשע"ד-4) ==
=== סימן א': עיצום כספי (תיקון: תשע"ד-4) ===
@ 22ג. עיצום כספי (תיקון: תשע"ד-4, תשע"ד-6, תשע"ו-4, תשע"ז-3, תשע"ז-4, תשע"ז-5, תשע"ח, תשע"ח-4, תשע"ט, תשפ"א, תשפ"ג-3, תשפ"ד-4, תשפ"ה, [י"פ הודעות])
: (א) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 22,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 25,950 ש"ח))), ואם העוסק אינו תאגיד - בסכום של 7,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 8,260 ש"ח))):
:: (1) הודיע או הציב שלט המודיע שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב1)]];
:: (2) הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות [[סעיף 2(ב2)]];
:: (3) לא גילה לצרכן פרט מהותי שהיה עליו לגלותו, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 4(א)(3)]];
:: (4) לא קיים את ההוראות לפי [[סעיף 4א(1)]] לגבי אותיות בחוזה אחיד או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן;
:: (5) לא קיים את ההוראות לפי [[סעיף 4א(2)]] לעניין ההבלטה ואופן הניסוח של תנאים מהותיים בחוזה אחיד או לעניין צירוף מסמך נפרד לגביהם;
:: (6) לא גילה לצרכן את שמו ואת מספר הזהות שלו בהתאם להוראות [[סעיף 4ב]];
:: (7) לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 4ג(ב) או (ג)]];
:: (8) לא קיים את ההוראות לפי [[סעיף 4ד]] לעניין הקצאת שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח;
:: (9) לא ערך חוזה בכתב עם הצרכן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 5(א)]] או לא נתן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה או לא מסר לו עותק כאמור [[בסעיף 5(ב)]];
:: (10) קבע מחיר באשראי בעסקה עם צרכן, בלי שמסר לצרכן הודעה מראש בהתאם להוראות לפי [[סעיף 9]];
:: (10א) התנה תשלום בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר אם נקבע, בסכום רכישה מזערי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 12א]];
:: (11) לא הודיע לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בהתאם להוראות [[סעיף 13א(ב)]];
:: (12) לא שלח לצרכן פירוט תשלומים או העתקי חשבוניות בהתאם להוראות לפי [[סעיף 13ב(א)]];
:: (13) לא שלח לצרכן הודעה ובה פירוט חיובים שנתי בהתאם להוראות [[סעיף 13ב(ב1)]];
:: (13א) גבה תשלום קבוע, כהגדרתו [[בסעיף 13ב(ב3)]], בעסקה מתמשכת ולא פירט בחשבונית או בהודעת התשלום שנשלחה לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (14) לא הציע לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום בהתאם להוראות [[סעיף 13ב1]];
:: (14א) לא שלח לצרכן הודעת חוב או תיעוד המאשר את קיומה של עסקה, בהתאם להוראות [[סעיף 13ב2(א) או (ה)]];
:: (14ב) נקט פעולה שמטרתה גביית חוב או חייב בהוצאות גבייה בניגוד להוראות [[סעיף 13ב2(ב) או (ג)]];
:: (15) לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 13ג(ב)]];
:: (16) לא כלל את הפרטים האמורים [[בסעיף 13ג(ב)]] במסמך לפי הוראות [[סעיף 14ג(ב)]] או בחוזה שנחתם עם צרכן, או שלא מסר לצרכן מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים, בהתאם להוראות [[סעיף 13ג(ג)]];
:: (17) (((נמחקה);))
:: (18) עשה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה בלי שהתקיימו התנאים לפי [[סעיף 13ה(ב)]];
:: (19) גבה מצרכן עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, בניגוד להוראות [[סעיף 13ח(ב)]];
:: (20) לא אפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים בעסקה מתמשכת באחת הדרכים המנויות [[בסעיף 13ח(ג)]];
:: (21) בעסקה ברוכלות, לא מסר לצרכן פרטים שהיה עליו למסרם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14(ד)]];
:: (22) עשה עסקה בעניין רכישה של יחידות נופש, בלי שהתקיימו התנאים לפי [[סעיף 14א(א)]];
:: (23) חייב לקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 14ב]];
:: (24) לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 14ג(א)]];
:: (25) לא סיפק לצרכן מסמך בכתב בהתאם להוראות [[סעיף 14ג(ב)]];
:: (25א) בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור [[בסעיף 14ג2]] -
::: (א) הציע לצרכן חלופות כאמור [[באותו סעיף]] ולא גילה לו פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 14ג2(ב) ו-(ג)]];
::: (ב) לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור [[בסעיף 14ג2]], אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור [[באותו סעיף]];
:: (26) לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14ו]];
:: (27) לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (בסעיף זה - שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות [[סעיף 14ז(א) או (ד)]] או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה;
:: (28) לא ציין על גבי השובר את הפרטים האמורים [[בסעיף 14ז(ב)]];
:: (29) לא נתן לצרכן שמימש שובר עודף במזומן בהתאם להוראות [[סעיף 14ז(ג)]];
:: (30) הנפיק תו קנייה בניגוד להוראות [[סעיף 14ח(ב) ו-(ג)]];
:: (31) לא אפשר שימוש בשובר זיכוי שניתן כעודף בשל מימוש תו קנייה בהתאם להוראות [[סעיף 14ח(ד)]];
:: (31א) לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות [[בסעיף 14ט(א) ו-(ב)]], לפי הוראות [[אותו סעיף]];
:: (31ב) לא גילה לצרכן מידע שהיה עליו לגלותו בהתאם להוראות [[סעיף 14ט(ד) ו-(ה)]];
:: (32) הודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת ולא הבהיר את הפרטים או התנאים האמורים [[בסעיף 15(א)]] או שלא החזיק מלאי סביר של טובין בהתאם להוראות [[סעיף 15(ב2)]];
:: (33) הודיע ברבים על מכירה מיוחדת ולא כלל בפרסום את הפרטים שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 15(ב1)]];
:: (34) המשיך לפרסם ברבים או במקום העסק הודעה שפרסם על מכירה מיוחדת, בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב3)]];
:: (35) לא כלל בהודעה על מכירה בהנחה או במחיר מיוחד, את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד, בניגוד להוראות [[סעיף 16]];
:: (35א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 16א(ב)(1)]];
:: (35ב) לא אפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ב)(2)]];
:: (35ג) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 16א(ג)(1)]];
:: (35ד) לא אפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ג)(2)]];
:: (35ה) שלח לצרכן הודעות שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 16א(ה) או (ו)(1)]];
:: (36) לא סימן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם, פרטים בהתאם להוראות לפי [[סעיף 17]];
:: (37) לא הציג על גבי טובין או על גבי אריזתם את מחירם הכולל בהתאם להוראות [[סעיף 17ב(א), (ב) ו-(ג)]];
:: (38) חייב צרכן במחיר הגבוה מהמחיר המחייב של טובין, בניגוד להוראות [[סעיף 17ב(ד)]];
:: (39) לא הציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 17ב(ה)]];
:: (40) לא הציג את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן שירות או עשייתו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (41) פרסם או נקב מחיר של נכס או שירות שלא בהתאם להוראות [[סעיף 17ד]];
:: (42) לא כלל במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה של מס, אגרה או תשלום חובה בהתאם להוראות [[סעיף 17ה]];
:: (43) קבע מחיר במטבע ישראלי לנכס או לשירות כמפורט [[בחלק ב' של התוספת הראשונה]], שמחירו הוצג, פורסם או ננקב במטבע חוץ, שלא לפי שער החליפין הקבוע [[בתוספת הראשונה]], בניגוד להוראות [[סעיף 17ז(ב)]];
:: (43א) לא הציב מכשיר שקילה במקום עסקו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ח]];
:: (44) מכר או החזיק למטרת מכירה, טובין שלא קוימה לגביהם חובה מכוח [[פרק ד']], בניגוד להוראות [[סעיף 18]];
:: (45) לא נתן לצרכן שירות או תעודת אחריות, או לא הדביק או לא מסר מדבקת אחריות, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 18א]];
:: (46) לא סיפק שירות טלפוני חינם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 18ב(א)(1) או (ב)]];
:: (47) לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 18ב(א)(2)]];
:: (47א) לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 18ב(א1) או (ב)]];
:: (48) פנה טלפונית לצרכן שלא בהתאם להוראות [[סעיף 18ג(ב)]].
: (ב) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 45,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 53,070 ש"ח))), ואם הוא אינו תאגיד - בסכום של 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 29,490 ש"ח))):
:: (1) עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) או (ג)]];
:: (2) מכר, ייבא או החזיק נכס שיש בו הטעיה, או השתמש בנכס כאמור למתן שירות, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]];
:: (3) הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)]], למעט [[סעיף 3|פסקאות (5) עד (7) שבו]];
:: (4) לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 4(א)(1) או (2)]];
:: (5) פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות [[סעיף 7(ג)]];
:: (6) פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7א]];
:: (7) מתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים [[בסעיף 7ב(ב)]] והוא הציג או פרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, או קרא או כינה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 7ב(א)]];
:: (8) המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות [[סעיף 13א(ג)]];
:: (9) לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי [[בתוספת הרביעית]], בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות [[סעיף 13א1]] או [[19:301951|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37), התשע"ד-2014]];
:: (10) המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ד(ג)]];
:: (11) לא השיב לצרכן סכום עודף בחיוב עסקה מתמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 13ד1(א)]];
:: (12) התקשר עם צרכן לתקופה העולה על שנה, בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 13ה(ה)]];
:: (13) גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]];
:: (14) לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 13ז]];
:: (15) לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות [[סעיף 14(ב)]];
:: (16) לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]];
:: (16א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ד)]];
:: (16ב) פנה בפנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר, בניגוד להוראות [[סעיף 16ג]];
:: (17) הפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב התחייבות שהגיש לממונה, שעליו לעמוד בהם בהתאם להוראות [[סעיף 22טז(ג)]].
: (ב1) הפעיל עוסק השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)(5) או (6)]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 69,120 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 75,620 ש"ח))), ואם הוא אינו תאגיד - בסכום של 38,415 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 42,030 ש"ח))).
: (ג)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב1), הפר עוסק צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור [[בסעיף 21ג]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של פי שלושה מסכום העיצום הכספי בשל ההפרה שבשלה הוצא הצו, ולעניין הפרת צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת [[סעיף 3(א)]] - פי שלושה מסכום העיצום הכספי הקבוע [[בסעיף 22ג(ב)]].
:: (2) הוטל עיצום כספי בשל הפרה של צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור בפסקה (1), ייפסק מניין ימי ההפרה הנמשכת של ההפרה שבשלה הוצא הצו ביום שבו הוצא, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרה נמשכת של הפרה זו על התקופה שלאחר מכן.
: (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הפר עוסק צו הפסקה מינהלי להפסקת הפרה כאמור [[בסעיף 21ג]], בשל הפרת הוראות [[סעיף 3א]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור של חמישה אחוזים ממחזור המכירות שלו בשנת הכספים שקדמה לביצוע ההפרה, לעניין כל סוג טובין או שירות שלגביהם בוצעה הפרה, ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 10,586,720 ש"ח))) לכל סוג טובין או שירות.
:: (2) לא היה בידי הממונה מידע בדבר מחזור המכירות של המפר, רשאי הוא לדרוש מהמפר, בהודעה בכתב, מידע ופרטים נוספים הדרושים לשם כך, בתוך תקופה שקבע בהודעה.
:: (3) לא מסר העוסק את הנדרש לפי הוראות פסקה (2), בתוך התקופה שנקבעה בהודעה, רשאי הממונה לקבוע את מחזור המכירות של העוסק לפי מיטב שפיטתו ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השמינית]], ובלבד שבהודעה כאמור יפורטו סכומי העיצום הכספי שהממונה רשאי להטיל על עוסק שלא מסר מידע בדבר מחזור המכירות.
@ 22ד. הפרה בנסיבות מחמירות (תיקון: תשע"ד-4, תשפ"ג-3)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי [[סעיף 22ג]], ובלבד שלעניין נסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה "נסיבות מחמירות", לא יטיל הממונה עיצום כספי כאמור אלא בהתאם לנהלים שהורה עליהם.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לעניין הפרה כאמור [[בסעיף 22ג(ב1)]], לא יטיל הממונה עיצום כספי בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה "נסיבות מחמירות";
:: (2) שיעור העיצום הכספי שיוטל על הפרה שמתקיימות לגביה נסיבות מחמירות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "נסיבות מחמירות" לא יעלה על פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה.
: (ב) בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" - כל אחת מאלה:
:: (1) הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים; לעניין זה, חזקה כי הפרה שנעשתה על ידי עוסק ביותר מסניף אחד או נקודת מכירה אחת המופעלים על ידו, היא הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים;
:: (2) הפרה של הוראה מהוראות לפי חוק זה המנויה [[בתוספת השביעית]], שבוצעה כלפי צרכן שהוא אחד מאלה:
::: (א) אזרח ותיק או עולה חדש כהגדרתם [[בסעיף 14ג1(א)]], או קטין;
::: (ב) אדם שניכר שהוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית;
::: (ג) אדם שניכר שאינו שולט בשפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם התקשרות בעסקה.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השביעית]], ובלבד שהפרות שיוספו [[לתוספת האמורה]] יהיו מההפרות המנויות [[בסעיף 22ג(א) או (ב)]].
@ 22ה. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע"ד-4, תשפ"ג-3)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]] או לפי [[סעיף 22ד]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות [[סעיף 22יא]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ו]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 22י]];
:: (5) פירוט נסיבות מחמירות בביצוע ההפרה, אם יש.
@ 22ו. זכות טיעון (תיקון: תשע"ד-4, תשפ"ג-3)
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 22ה]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, לעניין סכומו ולעניין התקיימות נסיבות מחמירות, אם פורטו נסיבות מחמירות בהודעה על כוונת חיוב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ב) הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.
@ 22ז. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע"ד-4)
: (א) טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ו]], יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 22ח]].
: (ב)(1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור [[בסעיף 22ט]] ואת התקופה לתשלומו כאמור [[בסעיף 22יא]].
:: (2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 22ו(א)]], בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[סעיף 22ו(ב)]], ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
@ 22ח. סכומים מופחתים (תיקון: תשע"ד-4)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסימן זה]], בשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע״ה–2014]].))
@ 22ט. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע"ד-4)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 22ו]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי [[סעיף 22כ(א)]] והסכים הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 22כ(ב)]], יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי כאמור [[בסעיף 22ג]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
@ 22י. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע"ד-4)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, "הפרה נמשכת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה [[בסעיף 22יג]], בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור [[בסעיף 22יד]].
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ואולם לעניין הפרה לפי [[סעיף 22ג(א)(37) או (38)]] - בתוך תשעה חודשים מהפרה קודמת של הוראות אלה.
@ 22יא. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע"ד-4)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 22ז]].
@ 22יב. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע"ד-4, תשפ"ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.
=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשע"ד-4) ===
@ 22יג. התראה מינהלית (תיקון: תשע"ד-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הממונה להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סעיף זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 22י]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 22יד]].
@ 22יד. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשע"ד-4)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 22יג]], רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
:: (1) הוא לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקי ההחלטה.
@ 22טו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשע"ד-4)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 22י(א)]]; דרישת תשלום אינה גורעת מזכותו של העוסק לטעון כאמור [[בסעיף 22ו]] לעניין סכום העיצום הכספי ולעניין הימשכות ההפרה, ויחולו הוראות [[סעיפים 22ו]] [[ו-22ז]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי [[סעיף 22ג(א)(37) או (38)]] - בתוך תשעה חודשים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 22י(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, ויחולו הוראות [[סעיפים 22ו]] [[ו-22ז]], בשינויים המחויבים.
=== סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשע"ד-4) ===
@ 22טז. התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשע"ד-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הוא להציע למפר, בהודעה בכתב, להגיש לו כתב התחייבות ועירבון מסוג שייקבע בנהלים, לפי הוראות [[סימן זה]], במקום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי הוראות [[סימן א']].
: (ב) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה, שתחילתה ביום מסירת ההודעה כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על התקופה האמורה [[בהגדרה "הפרה חוזרת" שבסעיף 22י(ב)]], לפי העניין ([[בסימן זה]] - תקופת ההתחייבות).
: (ג) הממונה רשאי לדרוש כי המפר יכלול בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעליו לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה, ובכלל זה -
:: (1) החזרת כסף או נכס לצרכן או לציבור צרכנים, בתוך תקופה שיורה עליה הממונה;
:: (2) פרסום מודעות ברבים בעניין ההפרה ובעניין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה ובתוך התקופה שיורה עליה.
: (ד) הממונה יקבע את גובה העירבון שעל המפר להפקיד נוסף על כתב ההתחייבות; גובה העירבון יהיה בגובה העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 22ח(ב)]].
@ 22יז. תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם (תיקון: תשע"ד-4)
: (א) הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]], בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 22טז(א)]], לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה.
: (ב) לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 22טז(א)]], ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.
@ 22יח. הפרת התחייבות (תיקון: תשע"ד-4)
: (א) הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]] והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור [[בסעיף 22י(א)]];
:: (2) חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט הממונה את העירבון ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 22י(ב)]]; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
:: (3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 22טז(ג)]] - יודיע הממונה למפר על כוונתו לחלט את העירבון; המפר רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, בתוך 45 ימים מיום הודעת הממונה, והממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך תקופה זו בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.
: (ב) לעניין [[פרק זה]], יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
: (ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא ימסור לו הממונה הודעה בדבר אפשרות להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]].
@ 22יט. השבת העירבון (תיקון: תשע"ד-4, תשפ"ד, תשפ"ו)
: עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (((החל מיום 30.9.2026):)) עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע"ד-4) ===
@ 22כ. ערעור (תיקון: תשע"ד-4, תשפ"ד)
: (א) על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
: (ב) אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור על דרישת תשלום והורה על החזרת הסכום ששולם (([<s>ששולם</s>])) או על הפחתת סכום העיצום הכספי, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], יוחזר סכום העיצום הכספי ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 22כא. פרסום (תיקון: תשע"ד-4)
: (א) הוטל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם הממונה באתר האינטרנט של הרשות וכן בדרך נוספת אם החליט כך, את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות של הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ואחוזי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי [[סעיף 22כ]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]], וכן הוא רשאי שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים.
: (ו) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום באינטרנט לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל הניתן, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א) או (ג), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה); לא הותקנו תקנות כאמור, יפרסם הממונה באינטרנט את הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (א) או (ג), לפי העניין, באופן שימנע ככל הניתן את זיהויו של המפר.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי), התשע"ט-2018]].))
@ 22כב. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע"ד-4, תשפ"ד, תשפ"ו)
: (א) תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי [[פרק זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], שהיא עבירה על הוראות לפי חוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב, או התראה מינהלית או הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון, בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
:: (((החל מיום 30.9.2026):)) שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ד) הוגש נגד עוסק כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה.
@ 22כג. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשע"ד-4)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
@ 22כד. אישור נהלים ופרסומם (תיקון: תשע"ד-4, תשפ"ג-3, תשפ"ד-2)
: נהלי הממונה לפי [[סעיפים 22ד(א) סיפה]], [[22יג]], [[22טז]] [[ו-22לו]] טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי שהוא הסמיך לכך, והם יפורסמו [https://www.gov.il/he/collectors/policies?OfficeId=927abd8f-4179-4bc9-927b-7178d326cbd1 באתר האינטרנט של הרשות].
@ 22כה. אצילת סמכויות (תיקון: תשע"ד-4, תשפ"ג-3)
: הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי [[פרק זה]], למעט לעניין קביעת נהלים לפי [[סעיפים 22ד(א) סיפה]], [[22יג]] [[ו-22טז]], לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים.
@ 22כו. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע"ד-4)
: הממונה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים מתום שנה מיום תחילתו של [[19:303824|חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), התשע"ד-2014]].
== פרק ה'2: קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ"ד-2) ==
@ 22כז. הגדרות - [[פרק ה'2]] (תיקון: תשפ"ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- "אדם עם מאפיינים מיוחדים" - כל אחד מאלה:
:: (1) אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק ועולה חדש כהגדרתם [[בסעיף 14ג1(א)]];
:: (2) קטין;
:: (3) חסר ישע, כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]];
:: (4) אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (5) אדם שיש לו מאפיינים מיוחדים אחרים, שקבע השר לפי [[סעיף 22לח]];
:- "גוף פיננסי מפוקח", "שירותי תשלום" ו"שירותי תשלום למוטב" - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום]];
:- "הפרה" - הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בעניינים אלה:
:: (1) הטעיה;
:: (2) הפעלת השפעה בלתי הוגנת;
:: (3) החזר כספי לצרכן בעקבות עסקה שבוטלה;
:- "חוק ההוצאה לפועל" - [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]];
:- "מנהל מערכת ההוצאה לפועל" - כמשמעותו [[בסעיף 4(ב) לחוק ההוצאה לפועל]];
:- "נסיבות מחמירות" - שימוש בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות, בין במעשה ובין במחדל, באותו עניין מהעניינים המנויים בהגדרה "הפרה" שהוא אחד מאלה:
:: (1) נעשה כלפי צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים;
:: (2) נעשה תוך איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו, למעט לעניין הפרה שהיא הפעלת השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)(7)]];
:: (3) נעשה תוך גרימת נזק משמעותי במיוחד למספר רב של צרכנים.
@ 22כח. קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ"ד-2)
: ביצע עוסק הפרה בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה לקבוע, לפי הוראות [[פרק זה]], כי הוא מפר בנסיבות מחמירות ([[בפרק זה]] - עוסק מפר בנסיבות מחמירות), לשם החלת הגבלות על עוסק כאמור לפי [[סעיף 18א לחוק שירותי תשלום]] [[וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל]].
@ 22כט. הודעת כוונה (תיקון: תשפ"ד-2)
: (א) שוכנע הממונה כי עוסק ביצע הפרה בנסיבות מחמירות, ובכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 22כח]], ימסור לעוסק הודעה על כוונתו כאמור ([[בפרק זה]] - הודעת כוונה).
: (ב) בהודעת כוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל המהווה את ההפרה והוראת החוק או התקנה שהופרה;
:: (2) הנסיבות המחמירות שבהפרה;
:: (3) ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, אם תיקבע, לפי [[סעיף 18א לחוק שירותי תשלום]] [[וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל]];
:: (4) זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ל]].
: (ג) הממונה ימסור העתק של הודעת הכוונה לכל אחד מאלה:
:: (1) לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם הפסקת העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור [[בסעיף 18א(ב) לחוק שירותי תשלום]];
:: (2) למנהל מערכת ההוצאה לפועל, לשם עיכוב הליכים וכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור [[בסעיף 78ב(ב) לחוק ההוצאה לפועל]].
@ 22ל. זכות טיעון (תיקון: תשפ"ד-2)
: (א) עוסק שנמסרה לו הודעת כוונה רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה כפי שיורה הממונה, בתוך 14 ימים ממועד מסירת הודעת הכוונה.
: (ב) הממונה יאריך תקופה זו, לבקשת עוסק שהוגשה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת שלא תעלה על שבעה ימים.
@ 22לא. החלטת הממונה (תיקון: תשפ"ד-2)
: (א) טען העוסק את טענותיו לפני הממונה במהלך התקופה האמורה [[בסעיף 22ל]] (בסעיף זה - תקופת השימוע), יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 22כח]].
: (ב)(1) הממונה ייתן את החלטתו בתוך 14 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם [[לסעיף 22ל]], לפי המוקדם, והוא רשאי מטעמים מיוחדים להאריך תקופה זו בשבעה ימים נוספים.
:: (2) לא נתן הממונה את החלטתו בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יודיע על כך לנותן שירותי תשלום למוטב, ויחולו הוראות [[סעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום]]; אין באמור כדי לגרוע מסמכות הממונה לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 22כח]], ובלבד שלא חלפו 45 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם [[לסעיף 22ל]], לפי המוקדם.
:: (3) השר, על פי הצעת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופות האמורות בפסקה (1), אם נוכח כי הדבר נדרש ליישום הוראות [[פרק זה]]; השר רשאי להפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן זה בחלוף 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4642902|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024]] (((ביום 4.10.2024))).
: (ג) לא טען העוסק את טענותיו בתקופת השימוע, יקבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות.
@ 22לב. הודעת קביעה (תיקון: תשפ"ד-2)
: (א) קבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ויפרט בה את נימוקי החלטתו ([[בפרק זה]] - הודעת קביעה).
: (ב) הממונה ימסור העתק של הודעת הקביעה לכל אחד מאלה:
:: (1) לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח לשם הפסקת ביצוע פעולות תשלום לטובת מוטב שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם השבת כספים למשלם ולשם הגבלת ההתקשרות בחוזה שירותי תשלום עם המוטב, כאמור [[בסעיף 18א(ג) לחוק שירותי תשלום]];
:: (2) למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם מניעת פתיחתם של תיקים חדשים לטובת זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ולשם המשך עיכוב הכספים וההליכים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם סגירת תיקים קיימים כאמור ולשם השבת הכספים שהתקבלו בהם לחייבים, כאמור [[בסעיף 78ב(ד) לחוק ההוצאה לפועל]].
@ 22לג. הודעת אי-קביעה (תיקון: תשפ"ד-2)
: (א) החליט הממונה שלא לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ([[בפרק זה]] - הודעת אי-קביעה).
: (ב) הממונה ימסור בלא דיחוי העתק של הודעת אי-הקביעה לכל אחד מאלה:
:: (1) לנותן שירותי תשלום למוטב שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי-קביעה, כאמור [[בסעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום]];
:: (2) למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם ביטול עיכוב ההליכים והכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי-קביעה, כאמור [[סעיף 78ב(ז) לחוק ההוצאה לפועל]].
@ 22לד. ערעור (תיקון: תשפ"ד-2)
: (א) על קביעת הממונה לפי [[סעיף 22לב]] ניתן לערער לבית משפט המוסמך לפי הוראות [[סעיף 22כ(א)]]; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לעוסק הודעת הקביעה.
: (ב) אין בהגשת ערעור על קביעת הממונה כדי לעכב את ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות מכוח קביעת הממונה כאמור, אלא אם כן בית המשפט הורה על כך.
@ 22לה. פרסום הודעת קביעה (תיקון: תשפ"ד-2)
: (א) הממונה יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה הכוללת פרטים אלה לעניין הודעת קביעה:
:: (1) מהות ההפרה והנסיבות המחמירות שבשלהן ניתנה הודעת הקביעה;
:: (2) פרטים על אודות המפר;
:: (3) שמו של המפר - אם הוא תאגיד.
: (ב) על פרסום הודעת הקביעה יחולו הוראות [[סעיף 22כא(ב) עד (ו)]], בשינויים המחויבים.
@ 22לו. קביעה לגבי עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ"ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- "בעל השפעה", בעוסק שהוא יחיד - מי שביכולתו לכוון את פעילותו של העוסק, במישרין או בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בעוסק; לעניין זה יראו מי שמממן מעל 50% מהיקף הפעילות של העוסק כבעל השפעה בו;
::- "בעל זיקה", לעוסק מפר בנסיבות מחמירות - כל אחד מאלה:
::: (1) תאגיד בשליטת עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (2) בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (3) תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (4) תאגיד שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהות להרכב כאמור של העוסק המפר בנסיבות מחמירות;
::: (5) עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (6) בעל השפעה בעוסק שהוא יחיד שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (7) עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא בעל השפעה או בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (8) מי שאחראי מטעם העוסק המפר בנסיבות מחמירות על תשלום שכר העבודה;
::: (9) מי שמכהן כנושא משרה אצל עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (10) עוסק שמי שמכהן בו כנושא משרה כיהן כנושא משרה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (11) מי שהוא קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות או של בעל השליטה בו או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות, או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של בעל שליטה בתאגיד שהוא עוסק מפר;
::- "נושא משרה", בעוסק -
::: (1) לגבי עוסק שהוא תאגיד - נושא משרה כהגדרתו [[בחוק החברות]];
::: (2) לגבי עוסק שהוא יחיד - מי שמנהל את פעילותו של העוסק, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;
::- "קרוב" ו"שליטה" - כהגדרתם [[בחוק החברות]].
: (ב) היה עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות (בסעיף זה - עוסק בעל זיקה) והתקיימה לגבי הפעילות העסקית שלו אחת מהנסיבות המנויות להלן, רשאי הממונה לקבוע כי גם בעל הזיקה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות:
:: (1) העוסק המפר בנסיבות מחמירות העביר את עיקר פעילותו העסקית לפעילות העסקית של העוסק בעל הזיקה;
:: (2) בהתאם לנהלים שעליהם הורה הממונה - דפוס ההתנהגות של העוסק בעל הזיקה כלפי הצרכן דומה לדפוס ההתנהגות שבשלו ניתנה הודעת הקביעה לעוסק המפר בנסיבות מחמירות.
: (ג) שוכנע הממונה כי העוסק הוא בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות וכי מתקיימות לגבי פעילותו העסקית הנסיבות שבסעיף קטן (ב), ובכוונת הממונה לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור לעוסק הודעה על כוונתו לקבוע כאמור (בסעיף זה - הודעת כוונה).
: (ד) בהודעת הכוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) הנסיבות שבשלהן בכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (2) ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לפי [[סעיף 18א לחוק שירותי תשלום]] [[וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל]];
:: (3) זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ל]] המוחל לפי סעיף קטן (ה).
: (ה) נמסרה לעוסק בעל זיקה הודעת כוונה כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות [[סעיפים 22כט(ג) עד 22לה]], בשינויים המחויבים.
@ 22לז. אצילת סמכות הממונה (תיקון: תשפ"ד-2)
: הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי [[פרק זה]] לסגנו, והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
@ 22לח. תקנות לעניין צרכנים עם מאפיינים מיוחדים (תיקון: תשפ"ד-2)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע צרכנים נוספים שייחשבו אנשים עם מאפיינים מיוחדים לעניין הוראות [[פרק זה]].
== פרק ו': עונשין ותרופות ==
@ 23. עונשין (תיקון: תש"ס, תשס"ב, תשס"ד, תשס"ו, תשס"ח-5, תש"ע, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"ד-4, תשפ"א)
: (א) עוסק שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס פי שבעה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין) -
:: (1) עשה דבר העלול להטעות צרכן בניגוד להוראות [[סעיף 2(א), (ב) או (ג)]];
:: (2) הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)]];
:: (3) פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 7(ג)]];
:: (4) פרסם פרסומת או נקט דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים בניגוד להוראות [[סעיף 7א]];
:: (5) בעסקה בענין רכישה של יחידות נופש, לא קיים את הוראות [[סעיף 14א]];
:: (6) הפריע לאדם הפועל כדין לפי חוק זה מלבצע את סמכויותיו, או סירב, בלי הצדק סביר, להתייצב לפני אדם כאמור או למסור מידע או דבר אחר לפי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיפים 21]] [[ו-22]];
:: (6א) הפר צו מינהלי שניתן בהתאם להוראות [[סעיף 21ג]];
:: (7) (((נמחקה).))
: (ב) עוסק שעשה אחד מאלה, דינו - קנס פי שבעה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]] -
:: (1) לא גילה לצרכן דבר בניגוד להוראות לפי [[סעיף 4]];
:: (2) השתמש בשם שמשתמע ממנו כי מטרתו הגנה על הצרכן בניגוד להוראות [[סעיף 7ב]];
:: (3) הפר הוראות לפי [[סעיף 13]] לענין מקדמות וערובות;
:: (3א) בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה -
::: (א) לא חתם על חוזה בכתב עם הצרכן, לא מסר לצרכן טופס גילוי או התקשר עם צרכן בעסקה לתקופה קצובה, לתקופה העולה על שנה, והכל בניגוד להוראות [[סעיף 13ה]];
::: (ב) בעקבות ביטול העסקה על ידי הצרכן, גבה מהצרכן דמי ביטול בניגוד להוראות [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]], או שלא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששילם או לא ביטל את חיובו, בניגוד להוראות [[סעיף 13ז]];
:: (4) בעסקה ברוכלות, לא קיים הוראות לפי [[סעיף 14]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) בשיווק מרחוק או בעסקת מכר מרחוק, לא גילה לצרכן פרטים או לא סיפק מסמך בכתב בניגוד להוראות [[סעיף 14ג]];
:: (7) בעקבות ביטול עסקה על ידי צרכן, נהג בניגוד להוראות [[סעיף 14ה]];
:: (8) (((נמחקה).))
: (ג) עוסק שעשה אחד מאלה, דינו - קנס פי שלושה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]] -
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) הפר הוראות לפי [[סעיף 5]] לענין עריכת חוזה, העיון בו ומסירתו;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) הפר הוראות לפי [[סעיף 10]] לענין התשלום בסכום הנמוך;
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) הפר הוראות לפי [[סעיפים 17ב(א) עד (ג)]], [[17ב(ד)]], [[17ג]], [[17ד]] [[או 17ו]] לענין חובת הצגה או פרסום של מחירי נכסים ושירותים או לענין גביית מחירם המחייב;
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) (((נמחקה).))
: (ד) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של עד חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר למועד שבו נמסרה הודעה או ניתן צו, או מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו, לפי המאוחר; לענין זה -
::- "הודעה" - הודעה שניתנה לפי [[סעיף 21(4)]];
::- "צו" - צו שנתן בית המשפט לפי [[סעיף 30]].
: (ה) עבר אדם, בתוך שלוש שנים, פעם נוספת עבירה לפי סעיף זה דינו -
:: (1) בעבירות לפי סעיף קטן (א) - מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות;
:: (2) בעבירות לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) - כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות.
: (ו) נעברה עבירה מן העבירות המנויות בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג) בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
: (ז) על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
@ 23א. נסיבות מחמירות (תיקון: תש"ס, תשע"ד-4)
: (א) נעברה עבירה לפי [[סעיף 23(א)(1) או (2)]] בנסיבות מחמירות - דינו של עובר העבירה מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרים מהקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
: (ב) בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" - אחת מאלה:
:: (1) המעשה מתייחס למספר רב במיוחד של צרכנים;
:: (2) המעשה גרם נזק חמור במיוחד לצרכן או לקבוצת צרכנים;
:: (3) עובר העבירה הפיק רווחים או טובות הנאה גדולים במיוחד מהמעשה;
:: (4) העבירה נעברה או היתה מכוונת כלפי קשישים, חסרי ישע או קטינים, או כלפי ציבור של צרכנים הנתונים במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית, או כלפי מי שאינם יודעים את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (5) נעברה עבירה לפי [[סעיף 23(א)(1)]] תוך טענת עובדה אשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת.
@ 23ב. הטלת קנס לאחר שנפסקו פיצויים לדוגמה לפי [[סעיף 31א]] (תיקון: תשס"ח)
: בבואו להטיל קנס על עוסק שהורשע בעבירה לפי [[סעיף 23]], רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו עוסק, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי [[סעיף 31א]].
@ 24. סמכויות נוספות של בית המשפט
: הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 23]], רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, לצוות -
: (1) כי טובין של הנאשם שבהם או לגביהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;
: (2) כי עסק של הנאשם ייסגר לתקופה שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע;
: (3) כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית המשפט.
@ 25. אחריות מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד (תיקון: תש"ס)
: (א) מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 23]] בידי עובד מעובדיו, מורשהו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי הענין; המפר הוראת סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - דירקטור, מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 23]] בידי עובד, מורשה, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, המרשה או נושא המשרה בתאגיד, לפי הענין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.
@ 26. (תיקון: תש"ס) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשע"ד-4) : (((בוטל).))
@ 28. התחייבות העוסק (תיקון: תשמ"ח, [הודעות], תש"ס, תשע"ד-4)
: (א) היה הממונה סבור כי אדם עבר עבירה על הוראות [[סעיף 25]], רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו -
:: (1) להימנע ממעשה או מחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה הוא מהווה עבירה לפי חוק זה; התחייבות לפי פסקה זו תהיה מלווה בערובה, בערבים או בלי ערבים, בסכום שלא יעלה על גובה הקנס כאמור [[בסעיף 23(א)]], ולתקופה שלא תעלה על שנתיים;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה).))
: (ב) אדם שנתן התחייבות כאמור בסעיף קטן (א) לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי [[סעיף 25]] בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות.
: (ג) הורשע אדם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי סעיף קטן (א)(1), רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה:
:: (1) לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולא להטיל על הנאשם עונש נוסף;
:: (2) להטיל עונש בשל העבירה אך להשאיר את הערובה בתקפה בלי לחלטה;
:: (3) לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולהטיל כל עונש אחר בשל העבירה.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) בסעיף זה, "אדם" - למעט תאגיד.
@ 29. פטור (תיקון: תשמ"ב)
: נמכר נכס בידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, או בידי מי שמוכר מטעם המדינה נכס שחולט או נעזב לטובתה או נכס אחר שהמדינה לא רכשה אותו או לא השתמשה בו, לא יראו במכר עסקה לענין [[סעיפים 2]], [[4]], [[6]] [[ו-7]], ובלבד שההצעה למכירה גילתה את העובדה שמציעים למכירה נכסים מסוג זה והזהירה את הצרכן כי מהות התכונות העיקריות לגביהם אינה ידועה וכי הרשות אינה נושאת באחריות להן.
@ 30. צו בית המשפט למניעת עבירה
: לפי בקשה של היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או הממונה, רשאי בית המשפט -
: (1) לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו עבירה לפי חוק זה ולתת ערובה לכך;
: (2) לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה כאמור.
@ 31. פיצויים (תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, [הודעות], תשנ״ט, תשס"ח)
: (א) דין מעשה או מחדל בניגוד [[לפרקים ב׳]], [[ג׳]], [[ד׳]] [[או ד׳1]] כדין עוולה לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].
: (א1) הזכות לסעדים בשל עוולה כאמור נתונה לצרכן שנפגע מהעוולה, וכן לעוסק שנפגע, במהלך עסקו, מהטעיה כאמור [[בסעיף 2]].
: (א2) [[פרק ו׳1]] לא יחול על עוסק שנפגע מעוולה כאמור במהלך עסקו.
: (ב)(1) הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 14,750 שקלים חדשים על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.
:: (2) שינוי הסכום לפי שינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו נקבע לאחרונה, אינו טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ואולם לא יוגדל הסכום לפי פסקה זו לפני שחלפו שלושה חדשים מיום ההגדלה הקודמת.
:: (3) בסעיף קטן זה – ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) בסעיף זה, ”ארגון צרכנים” – המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון אחר ששר המשפטים אישר לענין זה.
@ 31א. פיצויים לדוגמה (תיקון: תשס״ח, תשס"ח-2, תשס"ח-3, תש״ע-3, תשע״א-2, תשע"א-3, תשע"ב-4, תשע״ו–5, תשע״ז–2, תשע"ז-4, תשע"ט)
: (א) נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:
:: (1) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי [[סעיף 4ג(ב)]], לאחר שהעוסק לא פעל בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה לפי [[סעיף 4ג(א)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
:: (1א) ביקש צרכן כי עוסק יספק את הנכס או השירות למקום כפי שהוסכם בין הצדדים, לאחר שהעוסק הטעה אותו בעניין המקום שאליו יסופק הנכס או השירות כאמור [[בסעיף 2(א)(3א)]] – והעוסק לא סיפק את הנכס או השירות למקום שהוסכם בין הצדדים כאמור;
:: (2) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי [[סעיף 4ג(ב) ו־(ג)]], לאחר שהעוסק לא הציג מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם, לפי [[סעיף 4ג(א)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
:: (2א) בעסקה לתקופה קצובה – ביקש צרכן כי עוסק יפסיק לחייבו בתשלומים לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות לפי [[סעיף 13א(ג)]], או לא נמסרה לצרכן הודעה בכתב לפי [[סעיף 13א(ד)]] או לפי [[סעיף 13ה(ו)(2)]], לפי העניין – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בניגוד לאותן הוראות;
:: (2ב) ביקש צרכן לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול לפי הוראות [[סעיף 14ט]] – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 13ד(ג)]];
:: (2ב1) טען צרכן כי עוסק גבה ממנו סכום עודף – והעוסק לא השיב לצרכן את סכום ההחזר המגיע לו לפי הוראת [[סעיף 13ד1]];
:: (2ג) ביקש צרכן מעוסק לשלם בעד שירותים או טובין בלא עמלה כאמור [[בסעיף 13ח(ב)]], או לשלם כאמור באחת הדרכים המנויות [[בסעיף 13ח(ג)]] – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
:: (3) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את מה שהעוסק קיבל מכוח הסכם רוכלות, לפי [[סעיף 14(ב)]], בעקבות ביטול ההסכם לפי [[סעיף 14(א)]] [[או 14ג1(ב)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את מה שקיבל מכוח ההסכם כאמור;
:: (4) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו, לפי [[סעיף 14ה(א)(1)]] [[או 14ה(ב)(1)]], בעקבות ביטול חוזה לרכישה של יחידת נופש לפי [[סעיף 14א(ג)]] או ביטול עסקת מכר מרחוק לפי [[סעיף 14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
:: (4א) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו לפי [[סעיף 13ז(1)]], בעקבות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה לפי [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
:: (4ב) ביקש צרכן שהתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור [[בסעיף 14ג2]] שיש לו זכות לבטלה לפי מדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל, כי העוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם, או ביקש צרכן לבטל את חיובו בעקבות ביטול עסקה כאמור - והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
:: (5) ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין, לפי [[סעיף 17ב(ד)]], אף אם מחירם בקופה גבוה יותר – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
:: (6) ביקש צרכן לשלם את מחירו של נכס או שירות במטבע ישראלי בהתאם לשער החליפין הקבוע [[בתוספת הראשונה]], לפי [[סעיף 17ז(ב)]] – והעוסק סירב לאפשר תשלום כאמור;
:: (7) ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק לקבל תעודת אחריות, כפי שנדרש לפי [[סעיף 18א(5)]] או ביקש צרכן מעוסק לקבל מדבקת אחריות, כפי שנדרש לפי [[סעיף 18א(א1)]] – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא מסר תעודה או מדבקה כאמור;
:: (8) ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק, שיתקן קלקול שנתגלה בטובין שנמכרו לו או שיספק חלקי חילוף לשם תיקון הטובין, כפי שנדרש לפי [[סעיף 18א(1)]] – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא תיקן כל קלקול כאמור במהלך תקופת האחריות בלא תמורה או לא סיפק חלקי חילוף כאמור עד תום תקופת האחריות, בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי [[אותו סעיף]].
: (ב) לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית; לעניין פסקה (2ב), די אם הצרכן מסר הודעת ביטול לפי [[סעיף 14ט(א)]], למעט [[14ט|פסקה (1) שבו]]; לעניין פסקה (4), די אם הצרכן ביטל את העסקה כאמור [[בסעיפים 14א(ג)]], [[14ג(ג)]] [[ו־14ג1(ג)]].
: (ג)(1) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים ובלבד שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, אם מצא כי ההפרה היא הפרה חוזרת או הפרה נמשכת או שהיא נעשתה בנסיבות מחמירות כהגדרתן [[בסעיף 23א(ב)]].
:: (2) בסעיף קטן זה –
:::- ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות לפי אחת הפסקאות שבסעיף קטן (א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של סעיף המנוי באותה פסקה שבשלה הורשע לפי [[סעיף 23]];
:::- ”הפרה נמשכת” – הפרת הוראה מהוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א), לאחר שנמסרה הודעה לפי [[סעיף 21(4)]] או שניתן צו לפי [[סעיף 30]], או לאחר שנסתיימה תקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו כאמור, לפי המאוחר.
: (ד) בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה לעוסק, בשל הפרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו עוסק הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי [[סעיף 23]].
: (ה) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לצרכן כתוצאה מביצוע ההפרה:
:: (1) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
:: (2) עידוד הצרכן למימוש זכויותיו;
:: (3) חומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה;
:: (4) שווייה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה;
:: (5) ההיקף הכספי של עסקי העוסק;
:: (6) גובה הקנס הקבוע בשל אותה הפרה לפי [[סעיפים 23]] [[או 23א]], אם קבוע קנס כאמור.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של צרכן לפיצויים לפי [[סעיף 31]] או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
@ 32. ביטול עסקה (תיקון: תשמ"ח, תש"ע)
: (א) נעשתה עסקה והוברר כי נעשה לגביה מעשה או מחדל שיש בו משום הטעיה או ניצול מצוקה כאמור [[בסעיפים 2]] [[ו-3]], והם מהותיים בנסיבות הענין, ובהטעיה - אף אם לא העוסק היה המטעה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לו על ההטעיה או מהמועד שבו נודע לו שפסק ניצול המצוקה, לפי העניין.
: (ב) בוטלה עסקה כאמור בסעיף קטן (א), ישיב העוסק לצרכן, בתוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול, את התמורה ששילם הצרכן בעד העסקה, באותו אופן שבו שילם הצרכן, ואם היתה העסקה עסקה למכירת נכס - ישיב הצרכן לעוסק את הנכס נושא העסקה, בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן; היתה העסקה עסקה מתמשכת שהוחל במתן השירות לפיה - ישלם הצרכן לעוסק את התמורה היחסית לפי תנאי העסקה, בעד השירות שניתן לו עד למסירת ההודעה על הביטול.
: (ב1) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
: (ג) השר רשאי בתקנות לקבוע פרטים אשר אי-גילויים לצרכן ישמש עילה לביטול העסקה; הוראות סעיף זה יחולו אף על ביטול כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (עילות לביטול מכר) (חלקי חילוף), התשמ״ז–1986]].))
@ 33. פרסום פסק דין או תיקון פרסום
: (א) בית המשפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים, בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום.
: (ב) הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.
@ 34. ראיה לפרסום
: הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס פרסום מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.
@ 35. סמכויות המכס
: לענין סמכויותיהם של רשות המכס ושל פקידי המכס, יראו יבוא בניגוד [[לסעיפים 2(ב)]] [[ו-17]] כעבירה על דיני המכס, ופקיד המכס יהא רשאי לתפוס את הטובין שנעברה העבירה בהם או לגביהם בחזקת טובין מחולטים כמשמעותם [[בפקודת המכס]].
== פרק ו'1: תובענה ייצוגית (((בוטל))) (תיקון: תשנ"ד, תשס"ו-3) ==
@ 35א. (תיקון: תשנ"ד, תשס"ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ב. (תיקון: תשנ"ד, תשס"ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ג. (תיקון: תשנ"ד, תשס"ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ד. (תיקון: תשנ"ד, תשס"ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ה. (תיקון: תשנ"ד, תשס"ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ו. (תיקון: תשנ"ד, תש"ס, תשס"ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ז. (תיקון: תשנ"ד, תשס"ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ח. (תיקון: תשנ"ד, תשס"ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ט. (תיקון: תשנ"ד, תשס"ו-3) : (((בוטל).))
@ 35י. (תיקון: תשנ"ד, תשס"ו-3) : (((בוטל).))
== פרק ז': הוראות שונות ==
@ 36. החוק מחייב
: הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.
@ 37. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ו-4)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
: (א1) תקנות וצווים לפי חוק זה ייקבעו בהתייעצות עם הממונה או על פי הצעתו.
: (ב) תקנות לפי חוק זה שנתייחדו לענין נכסים או שירותים שבשטח פעולתו של משרד ממשרדי הממשלה יותקנו גם בהתייעצות עם השר הממונה על אותו משרד.
@ 38. סמכות הממונה לאצול
: הממונה רשאי לאצול סמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, חוץ מסמכויות לפי [[סעיפים 28]] [[או 30]], לעובד המדינה אחר.
@ 39. סייג לתחולה (תיקון: תשע"ו-6, תשע"ז, תשע"ט-2, תש"ף, תשפ"ג)
: הוראות חוק זה לא יחולו על שירות הניתן בידי אחד מאלה:
: (1) תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]];
: (2) מבטח או סוכן ביטוח כמשמעותם [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]];
: (3) נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
: (4) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]].
@ 40. ביטול
: בטלים -
: (1) חוק המסחר ברכב משומש, התשל"ז-1977;
: (2) ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957]];))
: (3) ((הנוסח שולב [[בפקודת סימני סחורות]].))
@ 41. שמירת דינים
: חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.
@ 42. דין המדינה
: לענין חוק זה דין המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר.
@ 43. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום א' באב התשמ"א (1 באוגוסט 1981).
@ 44. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.
== תוספת ראשונה (תיקון: תשס"ב, תשס"ו) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 17ז]]))) ====
=== חלק א' ===
==== ((([[17ז|סעיף קטן (א)(3)]]))) (תיקון: תשס"ד) ====
@ 1. (תיקון: ק"ת תשס"ה) : שירותי מלונאות בישראל המוצגים בבית מלון והניתנים לתייר, ובלבד שמחירם יוצג בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת בהתייעצות עם שר התיירות.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), התשס"ה-2005]].))
@ 2. (תיקון: ק"ת תשס"ה) : שירות השכרת רכב מנועי לתייר, לנהיגה עצמית בישראל ובלבד שמחירו יינקב ויפורסם בהתאם לתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
@ 3. (תיקון: ק"ת תשס"ה) : לענין [[פרטים 1]] [[ו-2]], "תייר" - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]].
=== חלק ב' ===
==== ((([[17ז|סעיף קטן (ב)]]))) ====
@ : [[בחלק זה]] -
:- "השער היציג", של מטבע חוץ פלוני - השער היציג שמפרסם בנק ישראל לאותו מטבע חוץ;
:- "שער המכירה" - שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ.
@ 1. (תיקון: תשס"ד) : תשלומים, אגרות, היטלים או מסים, שנקבעו לפי חיקוק אחר, המשתלמים לרשות שדות התעופה או לרשות הנמלים, לגבי כניסת נוסעים לישראל או יציאתם ממנה או לגבי הסעה ושינוע של טובין לישראל או הוצאתם ממנה, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער החליפין האמור בחיקוק האחר.
@ 2. : טובין במחסן למכירה ליוצאים מישראל כהגדרתו [[בתקנה 12 לתקנות המכס, התשכ"ו-1965]], ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי השער היציג שפורסם לאחרונה לפני מועד עשיית העסקה עם הצרכן.
@ 3. (תיקון: תשס"ד, תשע"ט-3) : שירות של הולכת נוסעים או הובלת מטענים באוויר, ביבשה או בים, מישראל או אליה, לרבות במסופי המעבר היבשתיים, וכן של החכרת כלי שיט או כלי טיס למטרות האמורות, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל. ההוראה בסעיף זה, כי המחיר בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון, לא תחול על הובלת מטענים בין-לאומית בים או באוויר, שנקבע לגביה הסדר בין מוביל בים או באוויר לבין איגוד בין-לאומי של חברות תעופה או ספנות, כמשמעותו [[בסעיף 3(7) בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988]].
@ 4. : שירות של חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל, ובלבד שמחירן בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל.
== תוספת שניה (תיקון: תשס"ו) ==
==== ((([[סעיף 18(ב)]]))) ====
@ 1. (תיקון: ק"ת תשע"ב, תשפ"ב-2) : ספק מורשה כהגדרתו [[=חוק התקשורת|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]] (בחוק זה - חוק התקשורת), המספק לפי [[החוק האמור]] אחד או יותר מהשירותים האלה:
: (1) שירות טלפוניה הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;
: (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
: (3) שירות גישה לאינטרנט.
@ 2. (תיקון: ק"ת תשע"ב, תשפ"ב-2) : (((נמחק).))
@ 3. : בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי [[חוק התקשורת]].
@ 4. : בעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[חוק התקשורת]].
@ 5. (תיקון: תשפ"א-2) : בעל רישיון ספק גז כמשמעותו [[בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א-2020]].
@ 6. : בעל רישיון ספק שירות חיוני כמשמעותו [[בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996]].
@ 7. : ספק מים כמשמעותו [[בחוק המים, התשי"ט-1959]].
@ 8. (תיקון: ק"ת תשע"ב, תשפ"ב-2) : (((נמחק).))
@ 9. (תיקון: ק"ת תשע"ב) : עוסק העושה עם צרכן עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה כמשמעותה [[13ה|בסעיף 13ה לחוק]].
== תוספת שלישית (תיקון: תשס"ח-2) ==
==== ((([[סעיף 13א]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשפ"ב-2) : שירות טלפוניה כהגדרתו [[בחוק התקשורת]].
@ 2. : שירות להספקת גז שנותן ספק גז לצרכן גז.
@ 3. (תיקון: ק"ת תשס"ט, תש"ע-3) : (((נמחק).))
== תוספת רביעית (תיקון: תשע"ד-2) ==
==== ((([[סעיף 13א1]]))) ====
@ : [[בתוספת זו]] -
:- "דמי ביטול" - כל תשלום שהצרכן נדרש לשלם בשל ביטול העסקה, יהא כינויו אשר יהא;
:- "הפרשי הצמדה" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]].
@ 1. עסקה בעניין רכישה של יחידת נופש (תיקון: תשע"ז-4)
: '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
:: מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום המועד השנתי הסמוך לאחר מסירת הודעת הביטול, ואם נמסרה במהלך המועד השנתי - בתום אותו מועד
: '''תנאים לעניין הביטול'''
:: (א) עוסק לא יגבה דמי ביטול; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות מהצרכן את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
::: (1) החלק היחסי ממחיר יחידת הנופש בעד זכות השימוש שיש לצרכן בה עד למועד כניסת הביטול לתוקף;
::: (2) 50% מהסכום שנותר ממחיר יחידת הנופש לאחר ניכוי הסכום לפי פסקה (1), ובלבד שהעוסק לא הגביל את זכותו של הצרכן להמחות את זכויותיו על פי החוזה, לרבות בדרך של חיוב בתשלום.
:: (ב) עוסק ישיב לצרכן כל סכום שהצרכן שילם בעד התקופה שלאחר מועד כניסת הביטול לתוקף, בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלומו עד יום החזרתו, או יבטל את חיובו בעד התקופה כאמור, והכול למעט הסכומים שהוא רשאי לנכות בהתאם לסעיף קטן (א)(2).
: בפרט זה -
:- "יחידת נופש" - כהגדרתה [[בסעיף 14א]];
:- "המועד השנתי" - התקופה בשנה קלנדרית שבה יש לצרכן זכות שימוש ביחידת הנופש על פי העסקה;
:- "מחיר יחידת נופש" - כמשמעותו [[בסעיף 14א(ב)(9)]].
@ 2. עסקה בעניין רכישת שירותים במכון כושר (תיקון: תשע"ז-4)
: '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
:: מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום חודש ממועד מסירת הודעת הביטול
: '''תנאים לעניין הביטול'''
:: (א) עוסק ישיב לצרכן את התמורה ששילם או יבטל את חיובו בשל העסקה; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
::: (1) החלק היחסי מהתמורה בעד זכות השימוש שיש לצרכן בתקופה שעד למועד כניסת הביטול לתוקף;
::: (2) דמי ביטול בגובה מכפלת מספר החודשים מהמועד שבו הוחל בביצוע העסקה ועד מועד כניסת הביטול לתוקף, בהפרש שבין המחיר החודשי בעסקה ובין המחיר החודשי במסלול חלופי, ובלבד שהעוסק גילה לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות, את המחיר החודשי במסלול החלופי.
:: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), דמי הביטול לא יעלו על הסכום הנמוך מבין הסכומים המחושבים לפי פסקה (1) או (2) להלן:
::: (1) 25% מהתמורה - אם בוטלה בשליש הראשון של התקופה הקצובה, על 20% מהתמורה – אם בוטלה בשליש השני של התקופה הקצובה, או על 17% מהתמורה – אם בוטלה בשליש האחרון של התקופה הקצובה;
::: (2) הסכום שהיה על הצרכן לשלם לולא הביטול, בעד יתרת התקופה הקצובה ממועד כניסת הביטול לתוקף ועד לתום תקופת העסקה.
: בפרט זה -
:- "מכון כושר" - כהגדרתו [[בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ"ד-1994]], וכן מקום שניתנים בו שירותי ספורט או מועדון בריאות, לרבות שירותי בריכת שחייה, תרגילי התעמלות ועיצוב הגוף, מרחץ אדים או אמבט זרמים, והכול למעט חוג המבוסס על תכנית לימודים, שניתן להצטרף אליו בהרשמה מראש ולא ניתן להצטרף אליו במועד מאוחר יותר ולמעט מקום שניתנים בו שירותי בריכת שחייה בלבד, הפעילה בתקופה שאינה עולה על חמישה חודשים בשנה;
:- "מחיר חודשי במסלול חלופי" - המחיר החודשי בעד אותם שירותים הניתנים לצרכן בעסקה לתקופה קצובה, לו ההתקשרות היתה לתקופה בלתי קצובה, כפי שהוצע לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות;
:- "מחיר חודשי בעסקה" - המחיר שעל הצרכן לשלם בעד זכות השימוש במכון הכושר בתקופה הקצובה בהתאם לעסקה כשהוא מחולק במספר החודשים שבהם יש לצרכן זכות שימוש כאמור;
:- "תמורה" - כל תשלום שעל צרכן לשלם לעוסק בקשר לעסקה עם מכון הכושר, ובכלל זה דמי רישום.
== תוספת חמישית (תיקון: תשע"ו-5) ==
==== ((([[סעיף 14ג1]]))) ====
@ 1. : תעודה המעידה על נכות או אישור זכאות לקצבה בשל מוגבלות שניתנו לצרכן על ידי המוסד לביטוח לאומי.
@ 2. : תעודה המעידה על נכות שניתנה לצרכן לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]]].
@ 3. (תיקון: תשע״ז) : החלטת ועדת אבחון לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ"ט-1969]], בדבר היותו של אדם אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית.
@ 4. : אישור זכאות, לרבות זכאות חלקית, לקבלת שירותי תמיכה לתקשורת, שניתן בהתאם לתע"ס כהגדרתן [[בתקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ"ו-1986]] (להלן - תע"ס).
@ 5. : תעודת עיוור או לקוי ראייה שניתנה בהתאם לתע"ס.
@ 6. : אישור על הכרה של השירות לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה והשירותים החברתיים שניתנה בהתאם לתע"ס.
== תוספת שישית (תיקון: תשפ"א) ==
==== ((([[סעיף 16ג(ה)]]))) ====
@ 1. : עוסק הפונה לצרכן בפנייה שיווקית לאחר שהצרכן פנה אליו וביקש ממנו כי יחזור אליו באמצעות שיחה; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש שהעוסק יחזור אליו כאמור הוא על העוסק.
@ 2. : עוסק הקשור לצרכן בעסקה מתמשכת שפונה לצרכן בפנייה שיווקית בתקופת העסקה ולגבי אותה עסקה, לרבות בעניין שינוי תנאיה (בפרט זה - פנייה מותרת); הוראות פרט זה לא יחולו על פנייה שיווקית לגבי עסקה אחרת או הארכתה של עסקה קיימת אלא אם כן ביקש הצרכן מיוזמתו, במסגרת הפנייה המותרת, להאריך את תוקפה של העסקה הקיימת; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש מיוזמתו להאריך תוקף עסקה קיימת הוא על העוסק; לעניין זה, "עסקה מתמשכת" - לרבות עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז.
@ 3. : עוסק שהצרכן נתן לו הסכמה מפורשת ונפרדת לפנייה שיווקית אליו, ובלבד שהסכמה זו לא הושגה באמצעות פנייה בשיחה למספר הטלפון של הצרכן; הסכמה כאמור תינתן במסמך נפרד בכתב, ובכלל זה בדרך אלקטרונית, ויובהר בו כי אין בהסכמה לפנייה השיווקית כאמור כדי להעיד על הסכמה לביצוע עסקה כלשהי בין הצרכן לעוסק; הסכמה כאמור תהיה בתוקף לשנה לכל היותר אלא אם כן הצרכן חזר בו מהסכמתו קודם לכן, וניתן להאריך את תוקפה, בהסכמת הצרכן בדרך האמורה, בשנה לכל היותר בכל פעם.
@ 4. : צרכן שפנה מיוזמתו לעוסק ונתן לו הסכמה מפורשת לפנייה שיווקית אליו מאותו עוסק; ההסכמה תהיה בתוקף לשנה, אולם הצרכן רשאי לחזור בו מהסכמתו בכל עת; נטל ההוכחה לעניין הסכמת הצרכן ותוקפה הוא על העוסק.
== תוספת שביעית (תיקון: תשפ"ג-3) ==
==== ((([[סעיף 22ד(ב)(2)]]))) ====
=== סעיפי הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות ===
: {|
! הסעיף !! פרטי ההפרה !! תנאים
|- <עוגן פרט 1>
| : 1. [[22ג(א)(2)]] || הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות [[סעיף 2(ב2)]] ||
|- <עוגן פרט 2>
| : 2. [[22ג(א)(7)]] || לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 4ג(ב) או (ג)]] ||
|- <עוגן פרט 3>
| : 3. [[22ג(א)(25א)(ב)]] || בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור [[בסעיף 14ג2]], לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור [[בסעיף 14ג2]], אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור [[באותו סעיף]] ||
|- <עוגן פרט 4>
| : 4. [[22ג(א)(26)]] || לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14ו]] ||
|- <עוגן פרט 5>
| : 5. [[22ג(א)(27)]] || לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (להלן - שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות [[סעיף 14ז(א) או (ד)]] או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה ||
|- <עוגן פרט 6>
| : 6. [[22ג(א)(31א)]] || לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות [[בסעיף 14ט(א) ו-(ב)]], לפי הוראות [[אותו סעיף]] ||
|- <עוגן פרט 7>
| : 7. [[22ג(ב)(1)]] || עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) או (ג)]] || לעניין [[סעיף 2(ג)]] - ובלבד שהפרסומת מכוונת לקבוצת צרכנים מסוג המנוי [[בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבפסקה (2) להגדרה "נסיבות מחמירות" שבסעיף 22ד(ב)]]
|- <עוגן פרט 8>
| : 8. [[22ג(ב)(3)]] || הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)]], למעט [[3|פסקאות (5) עד (7) שבו]] ||
|- <עוגן פרט 9>
| : 9. [[22ג(ב)(8)]] || המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות [[סעיף 13א(ג)]] ||
|- <עוגן פרט 10>
| : 10. [[22ג(ב)(9)]] || לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי [[בתוספת הרביעית]], בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות [[סעיף 13א1]] או [[19:577390|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37), התשע"ד-2014]] ||
|- <עוגן פרט 11>
| : 11. [[22ג(ב)(10)]] || המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ד(ג)]] ||
|- <עוגן פרט 12>
| : 12. [[22ג(ב)(13)]] || גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]] ||
|- <עוגן פרט 13>
| : 13. [[22ג(ב)(14)]] || לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 13ז]] ||
|- <עוגן פרט 14>
| : 14. [[22ג(ב)(15)]] || לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות [[סעיף 14(ב)]] ||
|- <עוגן פרט 15>
| : 15. [[22ג(ב)(16)]] || לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]] ||
|}
== תוספת שמינית (תיקון: תשפ"ד-4) ==
==== ((([[סעיף 22ג(ד)]]))) ====
: {|
! מחזור המכירות לפי מיטב השפיטה {{ש}} (בשקלים חדשים) !! סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|- <עוגן פרט 1>
| : 1. עד 10 מיליון || 500,000
|- <עוגן פרט 2>
| : 2. מעל 10 מיליון ועד 20 מיליון || מיליון
|- <עוגן פרט 3>
| : 3. מעל 20 מיליון ועד 100 מיליון || 5 מיליון
|- <עוגן פרט 4>
| : 4. מעל 100 מיליון || 10 מיליון
|}
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ"ו באדר ב' התשמ"א (1 באפריל 1982).
<חתימות>
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* גדעון פת, שר התעשיה המסחר והתיירות
* יצחק נבון, נשיא המדינה
6tph9sq4782blze7c9sw9f0hfoepj5b
מקור:חוק התחרות הכלכלית
116
275336
3022225
2978399
2026-07-01T10:41:35Z
Fuzzy
29
3022225
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (תיקון: תשע"ט)
<שם קודם> חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988
<מאגר 2000247 תיקון 2193153 תקן 150551 קוד a163Y00000DuDaTQAV>
<מקור>
'''חוק קודם:''' ((ס"ח תשי"ט, 152|חוק ההגבלים העסקיים|3:210124)); ((תש"ך, 4|ת"ט|ec:4:317317)); ((תשכ"א, 34|תיקון|4:210123)); ((תשכ"ג, 141|תיקון מס' 2|5:210122)); ((תשל"ב, 18|תיקון מס' 3|7:210121)); ((תשל"ג, 148|תיקון מס' 4|7:210120)).
'''חוק חדש:''' ((ס"ח תשמ"ח, 128|חוק ההגבלים העסקיים|11:210423)); ((תשנ"ד, 48|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ"ו, 149|תיקון מס' 2|13:211316)), ((305|חוק תובענות ייצוגיות (תיקוני חקיקה)|13:211685)); ((תשנ"ח, 53|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשנ"ט, 98|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש"ס, 113|תיקון מס' 6|15:300184)); ((תשס"ב, 165|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)); ((תשס"ד, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס"ו, 279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)); ((תשס"ז, 78|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשע"א, 191|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((984|תיקון מס' 12|18:301276)); ((תשע"ב, 382|תיקון מס' 13|18:301424)); ((תשע"ד, 412|תיקון מס' 14|19:301577)), ((471|תיקון מס' 15|19:301636)); ((תשע"ה, 33|תיקון מס' 16|19:306584)), ((111|תיקון מס' 5 לחוק החוזים האחידים|19:306610)); ((תשע"ו, 1262|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 1200|חוק העיצובים|20:390481)); ((תשע"ח, 911|תיקון מס' 20 - הוראת שעה|20:504230)); ((תשע"ט, 246|תיקון מס' 21|20:528392)); ((תשפ"ג, 227|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((406|תיקון מס' 23 והוראת שעה|25:2722039)); ((תשפ"ד, 166|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)).
''דחיית תחילה:'' ((ק"ת תשס"ח, 1084|דחיית תחילה|6686)); ((תשע"ב, 497|דחיית תחילה|7068)), ((1362|דחיית תחילה|7136)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשמ"ט, 1069|שינוי סכום)); ((תשנ"ו, 315|שינוי סכום)); ((תשנ"ט, 669|שינוי סכום)); ((י"פ תשע"ה, 6719|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע"ו, 3643|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע"ז, 2660|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע"ח, 4194|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע"ט, 6385|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)), ((7032|ת"ט)); ((תש"ף, 2997|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשפ"א, 2879|הודעה בדבר עדכון סכומים)); ((תשפ"ב, 4239|הודעה בדבר עדכון סכומים)); ((תשפ"ג, 3048|הודעה בדבר עדכון סכומים|11050)); ((תשפ"ד, 3028|הודעה בדבר עדכון סכומים|12002)); ((תשפ"ה, 2940|הודעה בדבר עדכון סכומים|13114)); ((תשפ"ו, 3294|הודעה בדבר עדכון סכומים|14182)).
__TOC__
== פרק א': הגדרות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ט, תשפ"ד)
: בחוק זה -
:- "אב בית הדין" - לרבות המשנה לאב בית הדין;
:- "איגוד עסקי" - חבר-בני-אדם, בין מאוגד ובין שאינו מאוגד, שמטרותיו, כולן או חלקן, הן קידום ענייניהם העסקיים של החברים בו;
:- "ארגון צרכנים" - ארגון המייצג צרכנים שאישר שר המשפטים לענין חוק זה;
:- "אתר האינטרנט" - אתר האינטרנט של רשות התחרות;
:- "בית הדין" - בית הדין לתחרות המוקם לפי חוק זה;
:- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:- "הגבל עסקי" - הסדר כובל, מונופולין או מיזוג חברות;
:- "הסדר" - בין במפורש ובין מכללה, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב על פי דין ובין אם לאו;
:- "חברה" - חברה שנוסדה ונרשמה לפי [[חוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], לרבות חברת חוץ שנרשמה כאמור, אגודה שיתופית רשומה כמשמעותה [[בפקודת האגודות השיתופיות]], עמותה כמשמעותה [[בחוק העמותות, התש"ם-1980]], ושותפות כהגדרתה [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]];
:- "חברת בת" - חברה שחברה אחרת שולטת בה;
:- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:- "מחיר" - לרבות הפרשי הצמדה למדד או למטבע, ריבית, שיעורי תשלום ותנאי תשלום אחרים;
:- "מיזוג חברות" - לרבות רכישת עיקר נכסי חברה בידי חברה אחרת או רכישת מניות בחברה בידי חברה אחרת המקנות לחברה הרוכשת יותר מרבע מהערך הנקוב של הון המניות המוצא, או מכוח ההצבעה או מהכוח למנות יותר מרבע מהדירקטורים או השתתפות ביותר מרבע ברווחי החברה; הרכישה יכול שתהא במישרין או בעקיפין או באמצעות זכויות המוקנות בחוזה;
:- "הממונה" - הממונה על התחרות שמונה לפי [[סעיף 41]];
:- "נכס" - מטלטלין, מקרקעין וזכויות;
:- "עסק" - עיסוק בייצור נכס, במכירתו, בשיווקו, ברכישתו, ביבואו או ביצואו, וכן עיסוק במתן שירות או בקבלתו;
:- "שליטה" -
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד;
:- "השר" - שר הכלכלה.
== פרק ב': הסדר כובל ==
=== סימן א': הסדר כובל מהו ===
@ 2. הסדר כובל
: (א) הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.
: (ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) יראו כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד העניינים הבאים:
:: (1) המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם;
:: (2) הריווח שיופק;
:: (3) חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו;
:: (4) כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם.
@ 3. הסדרים שאינם הסדרים כובלים (תיקון: תשע"א, תשע"ד, תשע"ה, תשע"ז, תשע"ט, תשפ"ג)
: על אף האמור [[בסעיף 2]], לא ייחשבו כהסדרים כובלים ההסדרים הבאים:
: (1) הסדר שכל כבילותיו נקבעו על פי דין.
: (2) הסדר שכל כבילותיו נוגעות לזכות השימוש באחד הנכסים הבאים: פטנט, מדגם, עיצוב, סימן מסחרי, זכות יוצרים, זכות מבצעים או זכות מטפחים ובלבד שנתקיימו שניים אלה -
:: (א) ההסדר הוא בין בעל נכס כאמור ובין מקבל זכות השימוש בו;
:: (ב) אם נכס כאמור טעון רישום על פי דין - שהוא נרשם.
: (3) הסדר, בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות, שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין.
: (4)(א) הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק בסיטונות של תוצרת חקלאית מגידול מקומי מסוגים אלה: פירות ירקות, גידולי שדה, חלב, ביצים, דבש, בקר, צאן, עופות או דגים (להלן - תוצרת חקלאית), ומתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (1) כל הצדדים להסדר הם המגדלים של כל התוצרת החקלאית שאליה נוגע ההסדר;
::: (2) כל הצדדים להסדר הם מגדלים של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר; ובלבד שלא יהיה צד להסדר מי שהוא או אדם קשור אליו הוא משווק סיטונאי של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר, אשר למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק מקורה במגדלים אחרים, ואם הוא תאגיד מגדלים - מקורה של למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק במגדלים שאינם מחזיקים בתאגיד;
::: (3) הצדדים להסדר הם מגדל אחד או יותר ורוכש תוצרת חקלאית של אותו מגדל או של אותם מגדלים, וכל כבילותיו נוגעות לשיווק בסיטונות של התוצרת החקלאית שאותו מגדל או שאותם מגדלים מכרו לרוכש.
:: (ב) הוראת פסקת משנה (א) לא תחול על אלה:
::: (1) מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית;
::: (2) הסדר כאמור בפסקת משנה (א) - אם אחד הצדדים להסדר הוא מגדל עופות שהוא או אדם קשור אליו מחזיק משחטה.
:: (ב1) על אף האמור בפסקת משנה (ב)(2), על הסדר כאמור בפסקת משנה (א) בין מגדל שהוא או אדם קשור אליו מחזיק במשחטה אחת בלבד ובין מגדל שהוא או אדם קשור אליו מחזיק במשחטה אחת בלבד שהיא אותה משחטה, יחולו הוראות פסקת משנה (א); לעניין זה, יראו מגדל המחזיק במשחטה שהיא או אדם קשור לה שולט במשחטה אחת נוספת או יותר כמי שמחזיק במשחטה אחת בלבד.
:: (ג) השר, בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להוסיף סוגים של תוצרת חקלאית לסוגים המנויים בפסקת משנה (א) או לגרוע מהם.
:: (ד) בפסקה זו -
:::- "אדם קשור" - כל אחד מאלה:
:::: (1) אדם השולט בתאגיד;
:::: (2) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1);
:::: (3) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו-(2);
:::- "אמצעי שליטה", "החזקה" ו"שליטה" - כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]];
:::- "מגדל" - מי שעוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק או תאגיד מגדלים;
:::- "משחטה" - מיתקן המיועד לביצוע פעולה אחת או יותר מפעולות אלה: שחיטת עופות, מריטת נוצותיהם או הוצאת איברים מהם;
:::- "תאגיד מגדלים" - תאגיד שמי שעוסקים בגידול תוצרת חקלאית לשיווק מחזיקים לפחות 75% מאמצעי השליטה ומהזכות לרווחים בו, ומתקיימים בו כל אלה:
:::: (1) אם הוא תאגיד העוסק בשיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית ויש לו בעל שליטה או שיש אדם שזכאי להשתתף ביותר ממחצית מרווחיו - בעל השליטה או האדם האמור מגדל את החלק הגדול ביותר מהתוצרת החקלאית שמשווק התאגיד לעומת החלק שמגדל כל אחד מהמחזיקים בתאגיד שאינם שולטים בו;
:::: (2) מי שאינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק אינו שולט בתאגיד ואין לו זכות להשתתף ביותר ממחצית מרווחיו;
:::: (3) מי שאינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק, והוא משווק סיטונאי או משווק קמעונאי של תוצרת חקלאית, או אדם קשור למי מהם, לא מחזיק בתאגיד, בשיעור כלשהו;
:::- "סוג", של תוצרת חקלאית - סוג מסוגי התוצרת החקלאית המפורטים בפסקת משנה (א), או פרט מפרטי אותו סוג, אם החליט על כך הממונה כדי למנוע חשש לפגיעה בתחרות; החלטת הממונה לפרוט סוג כאמור לפרטים תיכנס לתוקפה בתום שלושים ימים מיום פרסומה ברשומות; ההחלטה תפורסם באתר האינטרנט.
: (5) הסדר שהצדדים לו הם חברה וחברת בת שלה.
: (6) (((נמחקה).))
: (7) הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בינלאומית באויר, או לתובלה בינלאומית משולבת, באויר וביבשה ובלבד שכל הצדדים לו הם –
:: 1. מובילים באויר; או,
:: 2. מובילים באויר, ואיגוד בינלאומי של חברות תעופה שאושר לענין זה על-ידי שר התחבורה;
:: ושהודעה עליו נמסרה לשר התחבורה בדרך שקבע; שר התחבורה יודיע, אחת לשנה, לועדת הכלכלה של הכנסת על הודעות כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין־לאומית), תשכ״ד–1964]].))
: (8) התחייבות של מוכר עסק, בשלמותו, כלפי רוכש העסק שלא לעסוק באותו סוג עסק, כשההתחייבות אינה בניגוד לנוהגים סבירים ומקובלים.
: (9) הסדר שארגון עובדים או ארגון מעבידים צד לו וכל כבילותיו נוגעות להעסקתם של עובדים ולתנאי העבודה.
@ 3א. הסדרים בין מובילים באוויר (תיקון: תשס"ז)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 3(7)]], הסדר כאמור [[באותו סעיף]] ייחשב כהסדר כובל אם מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
:: (1) הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שהם ישראלים;
:: (2) הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאחד מהם לפחות הוא ישראלי ואחד מהם לפחות אינו ישראלי;
:: (3) מתקיימים שניים אלה:
::: (א) הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאינם ישראלים ואחד מהם לפחות מקיים פעילות או בעל נציגות בישראל;
::: (ב) אחד מעניניו העיקריים של ההסדר הוא תובלה אווירית לישראל או ממנה והכבילות בהסדר נוגעות לפעילות או להימנעות מפעילות בישראל של מי מהצדדים.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3) לא יחולו לגבי הסדר כאמור באותו סעיף קטן אם ההסדר אושר בידי שר החוץ ושר התחבורה, בהחלטה מנומקת, מטעמים של מניעת פגיעה ממשית ביחסי החוץ של ישראל, לרבות יחסי החוץ הכלכליים–מסחריים שלה, או לשם הבטחת רציפות זכויות הטיס בין ישראל למדינות אחרות; אישור כאמור יינתן לאחר התייעצות עם שר האוצר ולאחר שהתקבלה עמדתו של הממונה לענין זה.
@ 3ב. הסדרים בין מגדלי עופות (תיקון: תשפ"ג)
: (א) שר האוצר ושר החקלאות ופיתוח הכפר (בסעיף זה - השרים), בהתייעצות עם המועצה לענף הלול ועם הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאים לקבוע בצו כי הסדר כאמור [[בסעיף 3(4)(ב)(2)]] לא ייחשב כהסדר כובל, לתקופה שיקבעו, שלא תעלה על שישה חודשים; בסעיף זה, "המועצה לענף הלול" - המועצה שהוקמה לפי [[חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963]].
: (ב) לא יקבעו השרים צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן שקלו, בין היתר, את כל אלה:
:: (1) רמת ההכנסה הממוצעת של מגדלי עופות שהם או אדם קשור אליהם אינם מחזיקים במשחטה, עלולה להביא לסיום פעילותם;
:: (2) התועלת מקביעת הצו עולה על הנזק העלול להיגרם לצרכן אם ייקבע;
:: (3) פגיעה משמעותית בענף העוף;
:: (4) שיקולים של מניעה או צמצום של עודפי תוצרת עוף תוך מניעת פגיעה בצרכנים.
: (ג) סבר אחד השרים (בסעיף זה - השר היוזם) כי יש לקבוע צו לפי השיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה:
:: (1) השר היוזם יפנה לממונה ולמועצה לענף הלול כדי לקבל את עמדתם, והם ימסרו לו את עמדתם בתוך שבעה ימי עבודה; לא נמסרה עמדת אחד הגופים האמורים בתקופה האמורה, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עימו חובת ההתייעצות לפי סעיף זה;
:: (2) השר היוזם יפנה לשר האחר וימסור לו את עמדתו בדבר הצורך לקבוע את הצו, בצירוף נימוקים וכל חומר אחר הדרוש לעניין, ובכלל זה עמדת המועצה לענף הלול והממונה;
:: (3) השר האחר יחליט בתוך 21 ימי עבודה;
:: (4) התנגד השר האחר לעמדת השר היוזם, יביא השר היוזם את המחלוקת להכרעת הממשלה, והממשלה תכריע בעניין בתוך 14 ימי עבודה.
: (ד) ועדת הכלכלה של הכנסת רשאית לקבל החלטה בדבר פנייה לשרים כי יבחנו את השיקולים כאמור בסעיף קטן (ב) לעניין קביעת צו לפי סעיף זה, אם סברה כי יש לבחון את הצורך בקביעתו; פנתה הוועדה לאחד השרים, יעביר השר את עמדתו לוועדה בתוך חודשיים; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הוועדה לפי כל דין לפקח על עבודת הממשלה.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה מיום ט"ז בתשרי התשפ"ד (1 באוקטובר 2023) ועד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), רשאים השרים לקבוע כי תקופת תוקפו של הצו לפי אותו סעיף קטן לא תעלה על תשעה חודשים.
: (ו) צו לפי סעיף זה יפורסם גם באתרי האינטרנט של משרד האוצר ושל משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
=== סימן ב': איסור הסדר כובל ===
@ 4. איסור הסדר כובל (תיקון: תש"ס)
: לא יהיה אדם צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, אלא אם כן קיבל מאת בית הדין אישור לפי [[סעיף 9]] או היתר זמני לפי [[סעיף 13]] או פטור לפי [[סעיף 14]], או שכל הכבילות שבהסדר פטורות בהתאם לפטור סוג שנקבע לפי [[סעיף 15א]]; היו האישור, ההיתר הזמני, הפטור או פטור הסוג מותנים - לא יהיה להם תוקף, אלא אם כן נתמלאו תנאיהם.
@ 5. קביעת קו פעולה בידי איגוד עסקי
: קו פעולה שקבע איגוד עסקי לחבריו או חלקם העלול למנוע או להפחית תחרות בעסקים ביניהם, או קו פעולה כאמור שהמליץ עליו לפניהם יראו כהסדר כובל כאמור [[בסעיף 2]], ואת האיגוד העסקי וכל אחד מחבריו הפועל על פיו כצד להסדר כובל.
@ 6. התאמת פעולה להסדר כובל
: אדם המנהל עסק וביודעו על קיום הסדר כובל מתאים את פעולותיו להסדר, כולו או מקצתו, יראו אותו כצד להסדר.
=== סימן ג': רישום הסדר כובל ואישורו ===
@ 7. בקשה לאישור הסדר כובל
: (א) המבקש לעשות הסדר כובל יגיש לבית הדין בקשה לאישור ההסדר הכובל, בדרך שתיקבע בתקנות, לאחר שהעתק ממנה נרשם לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) המבקש ימסור העתק מן הבקשה לממונה; הממונה ירשום את הבקשה במרשם המנוהל לפי [[סעיף 42]] ויפרסם על כך הודעה ברשומות ובשני עתונים יומיים; פרטי הפרסום ודרכיו ייקבעו בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004]].))
@ 8. שמיעת הממונה והתנגדויות (תיקון: תש"ס)
: (א) הממונה יוזמן להשמיע בפני בית הדין את עמדתו וטענותיו בענין הבקשה.
: (ב) אדם העלול להיפגע מהסדר כובל, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים רשאים להגיש לבית הדין התנגדות מנומקת בכתב תוך שלושים ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות לפי [[סעיף 7(ב)]].
@ 9. החלטת בית הדין
: בית הדין יחליט לאשר הסדר כובל, כולו או חלקו, אם הוא סבור כי הדבר הוא לטובת הציבור, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים.
@ 10. שיקולים לטובת הציבור
: בעת שיבחן את טובת הציבור לענין [[פרק זה]] ישקול בית הדין, בין השאר, את תרומת ההסדר הכובל לענינים המפורטים להלן ואם התועלת הצפויה לציבור תעלה באופן ממשי על הנזק העלול להיגרם לציבור או לחלק ממנו או למי שאינו צד להסדר ואלה הענינים:
: (1) יעול הייצור והשיווק של נכסים או שירותים, הבטחת איכותם או הורדת מחיריהם לצרכן;
: (2) הבטחת היצע מספיק של נכסים או שירותים לציבור;
: (3) מניעת תחרות בלתי הוגנת העלולה להביא להגבלת התחרות באספקת הנכסים או השירותים שבהם עוסקים הצדדים להסדר, מצד אדם שאינו צד להסדר;
: (4) מתן אפשרות לצדדים להסדר להשיג אספקה של נכסים או שירותים בתנאים סבירים מידי אדם שבידיו חלק ניכר של האספקה, או לספק בתנאים סבירים נכסים או שירותים לאדם שבידיו חלק ניכר של הרכישה של אותם נכסים או שירותים;
: (5) מניעת פגיעה חמורה בענף החשוב למשק המדינה;
: (6) שמירה על המשך קיום מפעלים כמקור תעסוקה באיזור שבו עלולה להיווצר אבטלה ממשית כתוצאה מסגירתם או מצמצום הייצור בהם;
: (7) שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי צמצום היבוא או הוזלתו או על ידי הגדלת היצוא וכדאיותו.
@ 11. תקופת האישור אישור
: בית הדין יהא לתקופה שהוא יקבע; לא קבע בית הדין תקופה, יהא ההסדר מאושר לתקופה שקבעו הצדדים או לשלוש שנים, לפי הקצר.
@ 12. ביטול ושינוי אישור (תיקון: תש"ס)
: (א) בית הדין רשאי לבטל אישור שנתן או לשנות את תנאיו, אם שוכנע, על פי בקשה של הממונה, כי חלו שינויים מהותיים בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן האישור.
: (ב) אדם העלול להיפגע מהסדר כובל וכן ארגון צרכנים ואיגוד עסקי הסבורים שחל שינוי מהותי בנסיבות הסדר שאושר, רשאים לפנות לממונה בבקשה להפעיל סמכותו לפי סעיף קטן (א); החליט הממונה שהנסיבות אינן מצדיקות הפעלת סמכותו כאמור, יודיע על כך לפונה, בכתב מנומק, תוך שלושים ימים מיום קבלת הפניה.
@ 13. היתר זמני
: (א) הוגשה בקשה לאישור הסדר כובל, רשאי אב בית הדין, אם הממונה המליץ על כך ואם שוכנע כי לכאורה ההסדר הוא לטובת הציבור כמשמעותה [[בסעיף 10]], לתת לצדדים, על פי בקשתם, היתר זמני לנהוג על פי ההסדר; ההיתר יהיה לתקופה קצובה שלא תעלה על שנה, או עד למתן החלטת בית הדין לפי [[סעיף 9]], לפי המוקדם; אב בית הדין רשאי להתנות את ההיתר בתנאים.
: (ב) הממונה ימסור הודעה על מתן היתר זמני למי שהגיש התנגדות לאותו הסדר לפי [[סעיף 8]].
: (ג) אב בית הדין רשאי, לפי בקשת הממונה או מי שהגיש התנגדות להסדר, לבטל היתר זמני שנתן או לשנות את תנאיו, ובלבד שניתנה לצדדים להסדר הכובל ולממונה וכן למבקש הביטול, הזדמנות להשמיע טענותיהם.
@ 14. פטור מקבלת אישור (תיקון: תש"ס, תשס"ב)
: (א) הממונה רשאי, לבקשת צד להסדר כובל ולאחר התייעצות עם הועדה לפטורים ולמיזוגים לפי [[סעיף 23]] (להלן - הועדה), לפטור, בהחלטה מנומקת, צדדים להסדר כובל מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר, אם שוכנע כי התקיימו כל אלה:
:: (1) הכבילות שבהסדר הכובל אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדר, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה של ממש בתחרות בשוק כאמור;
:: (2) עיקרו של ההסדר הכובל אינו בהפחתת התחרות או במניעתה, ואין בו כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו.
: (ב) הממונה רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה, להתנות את הפטור בתנאים, לשנותו או לבטלו.
: (ג) הודעה על פטור ותנאיו, על שינוי בתנאים ועל ביטול פטור, תימסר לצדדים להסדר ולאב בית הדין ותפורסם ברשומות.
: (ד) הוגשה בקשה לפטור לגבי הסדר בענין שהוא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יודיע הממונה למנהל הכללי של אותו משרד על דבר הבקשה ולא יחליט בבקשה לפני שעברו ארבעה עשר ימים מיום שנשלחה ההודעה.
: (ה) הגשת בקשה לפטור מקבלת אישור בית הדין להסדר לפי סעיף זה מותנית בתשלום אגרה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר. בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאים השרים לקבוע את דרך עדכון האגרה.
@ 14א. מועד למתן החלטת הממונה (תיקון: תש"ס, תשע"ד, תשע"ט)
: הממונה ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים מהיום שבו הגיעה לידיו בקשה לפי [[סעיף 14]], אלא אם כן מצא כי בדיקת בקשת הפטור מצדיקה את הארכת התקופה בפרקי זמן שלא יעלו במצטבר על 120 ימים נוספים; על הארכה כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת, בכתב.
@ 15. ביטול הפטור (תיקון: תש"ס)
: (א) אדם העלול להיפגע מהסדר כובל שניתן עליו פטור לפי [[סעיף 14]], איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים, רשאים, בכתב מנומק, לערור בפני אב בית הדין על החלטת הממונה, להעניק פטור או לערור על החלטתו שלא לבטל את הפטור שהעניק.
: (ב) ראה אב בית הדין כי ההסדר הכובל אינו ממלא אחר התנאים האמורים [[בסעיף 14(א)]] - יבטל את הפטור; תוקף הביטול יהיה מהמועד שיקבע אב בית הדין.
: (ג) החלטת אב בית הדין לא תינתן אלא לאחר שניתנה לצדדים להסדר ולממונה הזדמנות להשמיע טענותיהם.
@ 15א. פטור סוג (תיקון: תש"ס, תשע"ט)
: (א) הממונה רשאי, באישור הועדה, לקבוע כללים לסוגי הסדרים כובלים אשר צדדים להם יהיו פטורים מקבלת אישור בית הדין (להלן - כללי פטור סוג), ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה:
:: (1) הכבילות שבהסדרים אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדרים, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בשוק כאמור;
:: (2) עיקרם של ההסדרים אינו בהפחתת התחרות או במניעתה והם אינם כוללים כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרם.
: (ב) הממונה יפרסם, בשני עיתונים יומיים, הודעה בדבר כוונתו להגיש כללי פטור סוג לאישור הועדה, לפחות 60 ימים בטרם הגשתם, ויעמיד את נוסחם לעיון הציבור.
: (ג) נתקבלו טענות מן הציבור בקשר לכללי פטור סוג, יפרט הממונה, בעת הגשת הכללים לאישור הועדה, את תגובתו לטענות.
: (ד) אישרה הועדה את כללי פטור הסוג, יגישם הממונה לחתימת השר; השר יחתום על הכללים אלא אם כן שוכנע, מטעמים מיוחדים, כי אין לאשרם.
: (ה) תוקפו של פטור סוג יהיה לחמש שנים אלא אם כן נקבע מועד מוקדם מכך בכללי פטור הסוג.
: (ו) הממונה רשאי, באישור הועדה, לתקן את כללי פטור הסוג מעת לעת, וכן לחדשם לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים בכל פעם, בשינויים או בלא שינויים; הוראות סעיף זה יחולו גם לענין תיקון או חידוש הכללים.
: (ז) הממונה רשאי לקבוע כי פטור המוענק בכללי פטור הסוג לא יחול על הסדר כובל מסוים ממועד שיקבע, ולהורות לצדדים לו לקבל אישור מבית הדין לפי [[סעיף 9]].
: ((פורסמו [[כללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות), התשס״א–2001]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה), התשס״א–2001]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה), התשס״א–2001]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה), התשס״א–2001]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג לכבילות נלוות למיזוגים) (הוראת שעה), התשס״ט–2009]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה), התשע״א–2011]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין־לאומית בים) (הוראת שעה), התשע״ג–2012]].))
<!-- ((פורסמו [[כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר שעניינם שיווק קיבולת טיסה ליעדים הכפופים להסכמי שמים פתוחים) (הוראת שעה), התשע״ג–2012]].)) -->
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה), התשע״ג–2013]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה), התשע״ד–2013]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים לשם שיווק ואספקה בחוץ לארץ של ציוד ביטחוני) (הוראת שעה), התשע״ה–2015]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שעניינם ייצוא של ציוד ביטחוני מחוץ למדינת ישראל) (הוראת שעה), התשע״ז–2017]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה), התשע״ח–2018]].))
: ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2), התשפ"ו-2026]].))
@ 16. שינוי בהסדר כובל (תיקון: תשע"ט)
: (א) שינוי בפרט מהותי בהסדר כובל שאישר בית הדין או בהסדר שניתן לגביו היתר זמני לפי [[סעיף 13]] או בהסדר שניתן עליו פטור לפי [[סעיף 14]], דינו כדין הסדר כובל חדש, הטעון בקשה לאישור לפי [[סעיף 7]], בקשה להיתר זמני לפי [[סעיף 13]], או בקשה לפטור לפי [[סעיף 14]], תוך שלושים ימים מיום השינוי.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בסעיף זה, "שינוי" - לרבות הוספת צד להסדר או השמטת צד ממנו.
== פרק ג': מיזוג חברות ==
=== סימן א': תחולה ואיסור מיזוג ===
@ 17. תחולה (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ט, [ק"ת הודעות], תשע"ט, [י"פ הודעות])
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על מיזוג חברות שמתקיים בהן אחד מאלה:
:: (1) כתוצאה מהמיזוג יהפכו החברות המתמזגות לבעל מונופולין, כמשמעותו [[בסעיף 26(א)(1)]];
:: (2) מחזור המכירות של החברות המתמזגות ביחד, בשנת המאזן שקדמה למיזוג, עולה על סכום של 360 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 423,780,000 ש"ח)));
:: (3) אחת החברות המתמזגות היא בעל מונופולין כמשמעותו [[בסעיף 26(א)(1)]].
: (ב)(1) הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד לעומת המדד היסודי.
:: (2) סכום מעודכן כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10,000 שקלים חדשים.
:: (3) הממונה יפרסם הודעה על סכום מעודכן כאמור, בסמוך למועד עדכונו, באתר האינטרנט וברשומות.
:: (4) בסעיף זה -
:::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
:::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון המדד שפורסם בחודש ספטמבר 2018.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את דרך קביעת חלקה של חברה לעניין סעיף קטן (א)(1), ומחזור המכירות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
:: ((פורסמו [[תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004]].))
: (ד) (((בוטל).))
@ 18. מיזוג עם חברה העוסקת בחוץ לארץ
: במיזוג עם חברה המנהלת עסקים הן בישראל והן מחוץ לישראל יחולו הוראות [[פרק זה]] רק לגבי מחזור המכירות של החברה בישראל ולגבי חלקה בישראל של החברה בייצור נכס, במכירתו, ברכישתו, בשיווקו או במתן שירות או בקבלתו בישראל.
=== סימן ב': הודעת מיזוג והסכמת הממונה ===
@ 19. איסור מיזוג חברות
: לא יתמזגו חברות אלא אם כן ניתנה תחילה הודעת מיזוג ונתקבלה למיזוג הסכמת הממונה, ואם היתה הסכמתו מותנית - לפי התנאים שקבע, הכל לפי האמור [[בסימן זה]].
@ 20. הודעת מיזוג (תיקון: תשס"ב, תשע"ט)
: (א) כל אחת מהחברות שבכוונתן להתמזג תודיע על כך לממונה, בהודעה שפרטיה ייקבעו בתקנות (להלן - הודעת מיזוג); הממונה רשאי לדרוש פרטים נוספים הנראים לו נחוצים לבדיקת הבקשה.
:: ((פורסמו [[תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004]].))
: (ב) תוך שלושים ימים מיום שקיבל הודעת מיזוג מאת כל החברות המבקשות להתמזג, יודיע להן הממונה אם הוא מסכים למיזוג או מתנגד לו או מתנה אותו בתנאים שיציין בהודעתו; אי מתן הודעה כאמור תוך שלושים הימים האמורים דינו כהודעה על הסכמה, אלא אם כן הוארך המועד לפי סעיף קטן (ב1) או לפי [[סעיף 38]].
: (ב1) מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה את הארכת התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של שלושים ימים כל אחת; האריך הממונה את התקופה בשישים ימים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים, להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים; על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת, בכתב.
: (ג) נמסרה לממונה הודעת מיזוג ותחום פעולתן של החברות המבקשות להתמזג הוא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מן הבקשה.
: (ד) הגשת הודעת מיזוג לממונה לפי הוראות סעיף זה מותנית בתשלום אגרה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר; בתקנות לפי סעיף זה רשאים השרים לקבוע את דרך עדכון האגרה.
@ 21. החלטת הממונה (תיקון: תשע"ט)
: (א) הממונה יתנגד למיזוג חברות או יתנה אותו בתנאים אם לדעתו קיים חשש סביר כי כתוצאה מן המיזוג כפי שהוצע תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחת מאלה:
:: (1) רמת המחירים של נכס או של שירות;
:: (2) איכות נמוכה של נכס או של שירות;
:: (3) הכמות המסופקת של הנכס או היקף השירות, או סדירות האספקה ותנאיה.
: (ב) על החלטת הממונה להסכים למיזוג חברות, להתנגד לו או להתנותו בתנאים יפרסם הממונה הודעה ברשומות, באתר האינטרנט ובשני עתונים יומיים.
@ 22. ערר על החלטת הממונה
: (א) התנגד הממונה למיזוג חברות, או התנה את הסכמתו בתנאים, רשאית כל אחת מהחברות המבקשות להתמזג להגיש ערר לבית הדין תוך שלושים ימים מיום שקיבלה את החלטת הממונה.
: (ב) הסכים הממונה למיזוג חברות, בין בתנאים ובין ללא תנאים, רשאים כל אדם העלול להיפגע מן המיזוג, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים להגיש לבית הדין ערר על החלטת הממונה, תוך שלושים ימים מיום שההודעה על החלטת הממונה פורסמה בשני עתונים יומיים.
: (ג) בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.(ד) הגשת ערר לפי סעיף קטן (ב) לא תעכב את המיזוג אלא אם כן ניתן צו לפי [[סעיף 36]].
@ 23. ועדה לפטורים ומיזוגים (תיקון: תש"ס, תשע"ב)
: (א) תוקם ועדה לפטורים ולמיזוגים.
: (ב) השר יקבע רשימה של חמישה חברים עובדי המדינה בעלי ידע ומומחיות בכלכלה, בראיית חשבון, במינהל עסקים או במשפט (בסעיף זה - תחומי עיסוקה של הועדה), וכן רשימה של שמונה חברים נציגי ציבור ובהם -
:: (1) ארבעה חברים שהם בעלי מוניטין במחקר והוראה בתחומי עיסוקה של הועדה;
:: (2) ארבעה חברים מקרב הציבור שהם בעלי תואר אקדמי בתחומי עיסוקה של הועדה, ולהם ידע ונסיון מצטבר של שבע שנים לפחות בתחומים האמורים.
: (ב1) מבין חברי הוועדה יהיו –
:: (1) לפחות חמש נשים;
:: (2) לפחות שלושה משפטנים.
: (ג) השר ימנה יושב ראש לועדה מבין חברי הועדה נציגי הציבור; הודעה על מינוי יושב ראש הועדה ועל מינוי חבריה תפורסם ברשומות.
: (ד) יושב ראש הועדה ימנה את מותבי הועדה מבין חבריה כמפורט להלן:
:: (1) לענין אישור כללי פטור סוג - שבעה חברים, מהם ארבעה מרשימת החברים נציגי הציבור ובהם יושב ראש הועדה, שיהיה יושב ראש המותב;
:: (2) לענין הודעת מיזוג ובקשת פטור לפי [[סעיף 14]] - שלושה חברים, מהם שניים מרשימת החברים נציגי הציבור, שאחד מהם ימונה על ידיו כיושב ראש המותב;
:: (3) לעניין עיצום כספי לפי [[פרק ז'1]] – שלושה חברים, מהם אחד לפחות הוא משפטן ושניים מרשימת החברים ונציגי הציבור, ואחד מנציגי הציבור ימונה על ידיו כיושב ראש המותב.
: (ה) יושב ראש הועדה רשאי למנות ועדות משנה מקרב חברי הועדה לשם מילוי תפקידי הועדה.
: (ו) טענות שיתקבלו מן הציבור בנוגע לכללי פטור סוג לפי [[סעיף 15א(ג)]], יובאו בפני הועדה או בפני ועדת משנה אשר ימנה יושב ראש הועדה; נתמנתה ועדת משנה כאמור, יובאו מסקנותיה והמלצותיה בפני חברי המותב לפחות שבעה ימים לפני מועד הדיון באישור הכללים.
@ 23א. ניגוד ענינים (תיקון: תש"ס)
: (א) לא יכהן כחבר הועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר הועדה לבין ענין אחר שלו או של קרובו או של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי ענין בהם;
:: לענין סעיף זה -
::- "קרוב" - בן זוג, הורה או צאצא של אחד מאלה וכל אדם הסמוך על שולחנו;
::- "בעל ענין" - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]].
: (ב) חבר הועדה שעשוי להיות לו ענין, במישרין או בעקיפין, בנושא העומד לדיון במותב של הועדה, יודיע על כך ליושב ראש הועדה מיד לאחר שנודע לו על כך ולא יהיה נוכח בכל דיון באותו נושא.
@ 23ב. סדרי דין (תיקון: תש"ס, תשע"ב)
: (א) המנין החוקי בישיבות הועדה הוא רוב חברי המותב.
: (ב) החלטות הועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי המותב המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.
: (ג) בישיבות הועדה ייערך פרוטוקול, שבו יירשמו המסמכים שהובאו בפניה וההחלטות שנתקבלו; בישיבות לאישור כללי פטור סוג יירשם גם תקציר הדיונים; בישיבות לעניין עיצום כספי יירשם פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו לפי [[סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]].
: (ד) הממונה יוזמן לכל דיון של הועדה; בישיבות הוועדה לעניין עיצום כספי יביא הממונה לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי [[סעיף 50ז]], בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל-פה – פרוטוקול של טיעון בעל-פה כאמור
: (ה) יושב ראש הועדה יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ככל שלא נקבעו בסעיף זה.
: (ו) קיום הועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר.
@ 23ג. דין חברי הועדה שאינם עובדי המדינה (תיקון: תש"ס)
: חברי הועדה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979]];
: (2) [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]], לענין הוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (3) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].
@ 23ד. סיום וחדילה מכהונה (תיקון: תש"ס)
: (א) חברי הועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.
: (ב) חבר הועדה יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הועדה;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר, בהסכמת יושב ראש הועדה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדה;
:: (4) חדלו לגביו התנאים לפיהם היה כשיר להתמנות חבר ועדה.
: (ג) הוגש כתב אישום נגד חבר הועדה בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה לכאורה, האמור בסעיף קטן (ב)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
@ 24. חובת התייעצות (תיקון: תש"ס)
: (א) לא יסכים הממונה למיזוג חברות, בין בתנאים ובין ללא תנאים, אלא לאחר התייעצות עם הועדה.
: (ב) הממונה ימציא ליושב ראש הועדה עותק מכל הודעת מיזוג מיד עם קבלתה.
=== סימן ג': הפרדת חברות ===
@ 25. סמכות בית הדין להפריד חברות שמוזגו
: (א) ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות, שנעשה בניגוד להוראות חוק זה, תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור כאמור [[בסעיף 21]], רשאי הוא לצוות על הפרדתן של החברות שמוזגו.
: (ב) הפרדת החברות שמוזגו תהא בדרך של החזרת המצב לקדמותו או בדרך של העברת חלק מהמניות לגוף, לפי בחירתן, שאינו קשור להן, או הקמת חברה נוספת אליה יועברו חלק מנכסי החברות או בכל דרך אחרת שתיראה לבית הדין.
: (ג) היה תחום פעולתה של החברה בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מן הבקשה.
: (ד) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 31]].
== פרק ד': מונופולין ==
@ 26. מונופולין ובעל מונופולין (תיקון: תשע"א-2, תשע"ט)
: (א) בחוק זה, "בעל מונופולין", כל אחד מאלה:
:: (1) אדם שחלקו בכלל האספקה של נכסים או בכלל רכישתם, בכלל מתן שירותים או בכלל רכישתם, עולה על מחצית;
:: (2) אדם המחזיק כוח שוק משמעותי ביחס לאספקת נכסים או רכישתם, או ביחס למתן שירותים או רכישתם.
: (א1) הממונה יכריז על קיומו של בעל מונופולין בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט; על הכרזה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 43(ב) עד (ה)]], כאילו היתה קביעה לפי [[סעיף 43(א)]].
: (ב) המונופולין יכול שיהיה באזור מסויים.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) הממונה ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לששה חדשים, רשימה של בעלי מונופולין.
: (ו) בסעיף זה, "אדם" - לרבות חברה ובנותיה, בנות של חברה אחת וכן אדם וחברה שהוא שולט בה.
@ 27. (תיקון: תשע"ה-2, תשע"ט) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשע"ט) : (((בוטל).))
@ 29. סירוב בלתי סביר (תיקון: תשס"ד)
: לא יסרב בעל מונופולין סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש את הנכס או השירות שבמונופולין.
@ 29א. ניצול מעמד לרעה (תיקון: תשנ"ו)
: (א) בעל מונופולין לא ינצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור.
: (ב) יראו בעל מונופולין כמנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור, בכל אחד מן המקרים האלה:
:: (1) קביעה של רמת מחירי קניה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של השירות שבמונופולין;
:: (2) צמצום או הגדלה של כמות הנכסים או היקף השירותים המוצעים על-ידי בעל מונופולין, שלא במסגרת פעילות תחרותית הוגנת;
:: (3) קביעת תנאי התקשרות שונים לעסקות דומות אשר עשויים להעניק ללקוחות או לספקים מסויימים יתרון בלתי הוגן כלפי המתחרים בהם;
:: (4) התניית ההתקשרות בדבר הנכס או השירות שבמונופולין בתנאים אשר מטבעם או בהתאם לתנאי מסחר מקובלים אינם נוגעים לנושא ההתקשרות.
:: הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיף קטן (א).
@ 30. הסדרת פעולות מונופולין (תיקון: תשנ"ח, תשע"א-2, תשע"ט)
: (א) ראה הממונה כי כתוצאה מקיומו של מונופולין או מהתנהגותו של בעל מונופולין, נפגעת התחרות בעסקים או נפגע הציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
: (ב) ראה הממונה כי כתוצאה מהתנהגותו של בעל מונופולין קיים חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או לפגיעה משמעותית בציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
: (ג) יראו כפגיעה בתחרות בעסקים או כפגיעה בציבור כל פגיעה הנוגעת לאחד הענינים האלה:
:: (1) מחיר של נכס או של שירות;
:: (2) איכות הנכס או השירות;
:: (3) כמות הנכסים או היקף השירות;
:: (4) אספקת הנכס או השירות, סדירותה או תנאיה;
:: (5) חסם כניסה לענף או חסם למעבר בענף; לעניין זה, "חסם למעבר בענף" – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין מונופולין באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין מונופולין ברכישת נכסים או שירותים;
:: הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב).
: (ד) הממונה יפרסם בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט את דבר כוונתו ליתן הוראות לפי סעיף זה, לפחות 14 ימים מראש, ויעמיד לעיון הציבור את נוסח ההוראות.
: (ה) הממונה ימסור את ההוראות לבעל המונופולין ויפרסם את דבר נתינתן בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט; נוסח ההוראות שניתנו ייכלל במרשם של מונופולין לפי הוראות [[סעיף 42]]; היה הממונה סבור כי אינטרס הציבור מחייב פרסום נוסח ההוראות, יפרסמן בעיתונים כאמור ובאתר האינטרנט.
: (ו) בעל מונופולין שנמסרו לו הוראות הממונה, ארגון צרכנים וכל אדם אחר הנפגע מהוראות אלה, רשאי להתנגד בכתב, בפירוט נימוקיו, להוראות הממונה בפני בית הדין, בתוך 30 ימים ממועד פרסום דבר מתן ההוראות בעיתונים כאמור בסעיף קטן (ה); בית הדין רשאי, לאחר ששמע את הצדדים, לאשר את הוראות הממונה, לבטלן או לשנותן.
: (ז) הוראות הממונה ייכנסו לתוקף בתום 30 ימים ממועד הפרסום בשני עיתונים יומיים האמור בסעיף קטן (ה) או במועד מאוחר יותר שקבע הממונה; הגיש בעל המונופולין התנגדות להוראות, רשאי בית הדין להתלות את תוקפן עד מועד ההחלטה בהתנגדות או עד מועד אחר שקבע.
: (ח) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיף 36]].
@ 30א. מכירת נכס בידי מונופולין (תיקון: תשע"ה)
: (א) בית הדין רשאי, בעקבות פנייה של הממונה, להורות לבעל מונופולין למכור נכס שבידו, כולו או חלקו, אם מצא, כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים או בציבור.
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו כפגיעה בתחרות בעסקים או כפגיעה בציבור, כל פגיעה הנוגעת לאחד העניינים המנויים [[בסעיף 30(ג)]].
@ 31. הפרדת מונופולין (תיקון: תשנ"ח, תשע"ה)
: (א) ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי כתוצאה מקיומו של מונופולין, נפגע הציבור, באופן משמעותי, באחד מן הדברים המנויים [[בסעיף 30]] או בכל דרך אחרת, וכי לא ניתן באופן יעיל למנוע את הפגיעה על ידי הסדרת פעולות המונופולין לפי [[סעיף 30]] או לפי [[סעיף 30א]] אלא רק בהפרדת המונופולין לשני תאגידים עסקיים נפרדים, או יותר, רשאי הוא לצוות על הפרדת המונופולין.
: (ב) הפרדת המונופולין תהא בדרך של העברת חלק מהמניות לגוף שאינו קשור לבעל המונופולין, לפי בחירתו של בעל המונופולין, או הקמת חברה נוספת שאליה יועברו חלק מנכסי המונופולין או בכל דרך אחרת שתיראה לבית הדין.
: (ג) היה תחום פעולתו של בעל המונופולין בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מפנייתו לבית הדין.
== פרק ד'1: קבוצת ריכוז (תיקון: תשע"א-2) ==
@ 31א. הגדרות לעניין [[פרק ד'1]] (תיקון: תשע"א-2)
: [[בפרק זה]] –
:- "אדם" – כהגדרתו [[בסעיף 26(ו)]];
:- "חסם למעבר בענף" – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין קבוצת ריכוז באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין קבוצת ריכוז ברכישת נכסים או שירותים.
@ 31ב. קבוצת ריכוז (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הממונה רשאי לקבוע לפי [[סעיף 43(א)(6)]] כי קבוצה מצומצמת של בני אדם המנהלים עסקים שבידיהם נתון ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, היא קבוצת ריכוז ([[בפרק זה]] – קבוצת ריכוז), וכל אחד מבני האדם כאמור הוא חבר בקבוצת ריכוז, אם ראה כי מתקיימים כל אלה:
:: (1) בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים קיימת תחרות מועטה בעסקים או שמתקיימים תנאים לתחרות מועטה בעסקים;
:: (2) נקיטת צעדים כאמור [[בסעיף 31ג]] עשויה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או עשויה להגביר את התחרות בענף באופן משמעותי או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף.
: (ב) לעניין סעיף קטן (א)(1), יראו, בין השאר, חסם כניסה לענף יחד עם שניים או יותר מהתנאים המפורטים להלן, כתנאים לתחרות מועטה בעסקים בין חברי קבוצת ריכוז או בענף שבו הם פועלים:
:: (1) חסם למעבר בענף;
:: (2) אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה, או ששני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או שאדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה;
:: (3) לחברי הקבוצה נתחי שוק דומים באספקה או ברכישה של נכסים או של שירותים בענף;
:: (4) הנכסים או השירותים שמספקים או שרוכשים חברי הקבוצה בענף דומים זה לזה במידה רבה;
:: (5) חברי הקבוצה מספקים נכסים או שירותים בענף למספר רב של לקוחות או של ספקים או רוכשים נכסים או שירותים כאמור ממספר רב של לקוחות או של ספקים;
:: (6) לכל אחד מחברי הקבוצה, או למרביתם, יש אפשרות לדעת את עיקרם של תנאי ההתקשרות, בין לקוחות או ספקים לבין מרבית מחברי הקבוצה האחרים, לאספקה או לרכישה של נכסים או שירותים בענף.
@ 31ג. הסדרת פעולות של קבוצת ריכוז (תיקון: תשע"א-2, תשע"ה)
: (א) הממונה רשאי להורות לחברי קבוצת ריכוז, כולם או חלקם, בדבר צעדים שעליהם לנקוט כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף, ובכלל זה רשאי הממונה –
:: (1) להורות על הסרתם או על צמצומם של חסמי כניסה לענף או של חסמים למעבר בענף, שהם תוצאה של מעשה או מחדל של מי מחברי הקבוצה;
:: (2) להורות על הפסקת פעילות מסוימת של חבר הקבוצה אם סבר שהפעילות האמורה מקלה על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר;
:: (3) לאסור על העברה או על פרסום של מידע בין חברי הקבוצה או בין חברי הקבוצה לבין אדם אחר, אם יש בהעברה או בפרסום כאמור כדי להקל על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר.
: (ב) ראה בית הדין, בעקבות פנייה של הממונה, כי אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, רשאי הוא להורות על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, וכן לקבוע מועד למכירתן, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.
: (ב1) בית הדין רשאי, בעקבות פנייה של הממונה, להורות על מכירת נכס של חבר בקבוצת ריכוז, כולו או חלקו, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.
: (ג) לעניין קבוצת ריכוז הפועלת בענף שהסדרתו היא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה או שלגוף אחר נתונות על פי דין סמכויות לעניין הסדרתו, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הממונה יתייעץ עם המשרד או עם הגוף כאמור בנוגע למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף וכן בנוגע לפנייה לבית הדין לפי סעיף קטן (ב) או (ב1);
:: (2) הממונה יקבל את הסכמת המשרד או הגוף כאמור למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.
: (ד) הוראות [[סעיף 30(ג) עד (ח)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הוראות הממונה לפי סעיף קטן (א).
@ 31ד. הוראות מיוחדות לעניין קבוצת ריכוז בתחום הבנקאות ובתחום הביטוח (תיקון: תשע"א-2, תשע"ו, תשע"ט)
: (א) הממונה יתייעץ עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע להם על כוונתו לתת הוראה לפי [[סעיף 31ג(א)]] שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של בנק ישראל לפי הוראות [[חוק בנק ישראל]]; ראה נגיד בנק ישראל או המפקח על הבנקים, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של תאגיד בנקאי או את יציבותה של המערכת הבנקאית, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה.
: (ב) הממונה יתייעץ עם הממונה על שוק ההון בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע לו על כוונתו לתת הוראה לפי [[סעיף 31ג(א)]] שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של הממונה על שוק ההון; ראה הממונה על שוק ההון, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של מבטח או את יציבותה של מערכת הביטוח והחיסכון הפנסיוני, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה.
: (ג)(1) נמנע הממונה ממתן הוראה בעקבות הודעת נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי הוראות סעיף זה, יפרסם באתר האינטרנט את דבר קבלת ההודעה, בלא נימוקיה, בסמוך למועד קבלתה, ואת נימוקיה – שישה חודשים מיום קבלתה;
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוסכם בין הממונה לבין נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי העניין, כי פרסום כאמור באותה פסקה עלול לפגוע ביציבות הגופים או המערכות המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ידחה הממונה את הפרסומים, כולם או חלקם, למועד שיוסכם ביניהם.
: (ד) בסעיף זה –
::- "חוק בנק ישראל" – [[חוק בנק ישראל, התש"ע-2010]];
::- "מבטח" – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
::- "הממונה על שוק ההון" – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
::- "המפקח על הבנקים" – המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]];
::- "תאגיד בנקאי" – כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]].
== פרק ד'2: ייבוא מקביל וייבוא אישי (תיקון: תשע"ח, תשפ"ג-2) ==
@ 31ה. הגדרות - [[פרק ד'2]] (תיקון: תשע"ח, תשפ"ג-2)
: [[בפרק זה]] -
:- "אדם" - כהגדרתו [[בסעיף 26(ו)]];
:- "ייבוא אישי" - ייבוא של טובין על ידי יחיד, לרבות באמצעות סחר מקוון, שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד;
:- "ייבוא מקביל" - ייבוא לישראל של טובין שאינו ייבוא אישי, בידי מי שאינו יבואן ישיר;
:- "יבואן ישיר" - אדם שמתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) הוא מייבא לישראל טובין או מפיץ טובין שיובאו לישראל, בהתאם להסדר עם יצרן הטובין במדינת חוץ;
:: (2) הוא מייצר טובין בישראל, מכוח הסדר עם אדם במדינת חוץ.
@ 31ו. איסור פגיעה בייבוא מקביל או בייבוא אישי בידי יבואן ישיר (תיקון: תשע"ח, תשפ"ג-2)
: (א) לא יעשה יבואן ישיר מעשה מהמעשים המפורטים [[בתוספת]], אם מתקיים לגבי המעשה אחד מאלה:
:: (1) כתוצאה ממנו עלול להיפגע ייבוא מקביל או ייבוא אישי בענף שבו פועל היבואן הישיר, ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף;
:: (2) עיקרו מניעה או הפחתה של התחרות מצד ייבוא מקביל או ייבוא אישי;
:: (3) הוא עלול למנוע או להפחית את התחרות מצד ייבוא מקביל או ייבוא אישי ואינו נחוץ למימוש עיקרו של ייבוא הטובין על ידו כיבואן ישיר.
: (ב) השר, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]].
@ 31ז. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ג-2)
: הממונה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, לא יאוחר מיום 1 ביולי בכל שנה, במשך ארבע שנים החל משנת 2025, על יישום הוראות [[פרק זה]] ופעולות האכיפה שנעשו לפיו, ובכלל זה על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו וסכומם.
== פרק ה': בית הדין לתחרות (תיקון: תשע"ט) ==
@ 32. הקמת בית הדין ומינוי חבריו (תיקון: תש"ס, תשע"ט)
: (א) מוקם בזה בית דין לתחרות.
: (ב) מספר חברי בית הדין לא יעלה על שבעה עשר.
: (ג) אב בית הדין ומשנהו יהיו שופטים של בית משפט מחוזי שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון.
: (ג1) נבצר מאב בית הדין או ממשנהו למלא את תפקידיהם, למשך תקופה שלא תעלה על שנה, רשאי שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, למנות להם ממלא מקום, שהוא שופט של בית משפט מחוזי, לאותה תקופה או לחלקה.
: (ד) יתר חברי בית הדין ימונו בידי שר המשפטים, לפי המלצת השר, ובהם יהיו לפחות שלושה נציגים של ארגוני צרכנים ושלושה נציגים של ארגונים כלכליים; מספר החברים שהם עובדי המדינה לא יעלה על שליש מכלל החברים.
: (ה) תקופת כהונתם של חברי בית הדין תהיה שלוש שנים; חבר שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש, ובלבד שלא יכהן חבר, שאינו אב בית הדין או משנהו, יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.
: (ו) הודעה של מינוי חברי בית הדין תפורסם ברשומות.
@ 33. מותב בית הדין (תיקון: תשנ"ד, תש"ס)
: בית הדין ידון בשלושה, ואולם רשאי השופט היושב לדין בישיבה מקדמית להורות כי הדיון יתקיים בדן יחיד והוא אב בית הדין או משנהו; החלטה על קיום הדיון בדן יחיד תינתן לאחר שמיעת הצדדים.
@ 34. ניגוד ענינים
: (א) מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר מותב של בית הדין בהליך מסויים או שיש לו ענין אישי בהליך - לא יהיה חבר במותב שידון באותו הליך וימסור הודעה על כך לאב בית הדין.
: (ב) היה לחבר מותב ספק אם עלול להיווצר ניגוד ענינים יודיע על כך לאב בית הדין.
@ 35. סמכויות נילוות (תיקון: תשע"ט)
: החליט בית הדין בענין שהובא לפניו, רשאי הוא, באותה החלטה או בהחלטה נוספת, ליתן כל צו הנראה לו דרוש כדי להבטיח שהחלטתו תקויים.
@ 36. צווי ביניים
: בכל ענין שהובא לפני בית הדין או לפני אב בית הדין, רשאי בית הדין או אב בית הדין להוציא צו ביניים, אם מצאו כי מן הראוי לעשות כן בנסיבות הענין.
@ 37. ראיות וסדרי דין
: (א) בית הדין ואב בית הדין לא יהיו קשורים בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר חסינות עדים ובדבר ראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]].
: (ב) לענין הזמנת עדים וגביית ראיות יהיו לאב בית הדין הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין אזרחי; ולענין ביצוע הצווים ובזיון בית המשפט דין צו בית הדין כדין צו בית משפט מחוזי בענין אזרחי.
@ 38. הארכת מועדים
: מועד שנקבע לפי חוק זה, רשאי אב בית הדין לפי בקשת הממונה או אדם מעונין, להאריכו אף שנסתיים המועד, אם ראה שקיימים טעמים מיוחדים לעשות כן.
@ 39. זכות ערעור (תיקון: תש"ס)
: בעל דין שנפגע מהחלטת בית הדין, לרבות החלטה לפי [[סעיף 30]] וצו ביניים, או מהיתר זמני שנתן אב בית הדין לפי [[סעיף 13]], רשאי לערער עליהם לפני בית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה ימים מיום שהודעו לו; ערעור על צו ביניים, על החלטת בית הדין בערר לפי [[סעיף 43]] או על היתר זמני יידון לפני שופט יחיד אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט העליון אחרת.
@ 40. סדרי דין
: (א) בית הדין ואב בית הדין ידונו לפי סדרי הדין שהתקין שר המשפטים לפי סעיף קטן (ב); באין סדרי דין כאלה ידונו בדרך הנראית להם מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין -
:: (1) לדיונים לפני בית הדין או אב בית הדין ובכלל זה הוראות בדבר -
::: (א) אנשים וארגונים שיהיו רשאים לטעון לטובת בעל דין או שיהיו רשאים להיות משיבים או שיש לשמוע אותם בטרם תינתן החלטה;
::: (ב) רציפות הדיון;
::: (ג) תשלום הוצאות, שכר טרחה ודמי בטלה של עדים;
::: (ד) אגרות;
:: (2) לדיונים לפני בית המשפט העליון בערעורים לפי [[סעיף 39]].
: ((פורסמו [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור), התשמ״ט–1988]].))
: ((פורסמו [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות), התשמ״ט–1989]].))
== פרק ו': רשות התחרות והממונה, תפקידו וסמכויותיו (תיקון: תשע"ט) ==
@ 41. הממונה (תיקון: תשנ"ד, תשע"ט)
: (א) הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, ממונה על התחרות; הממונה יהיה עובד מדינה;
: (ב) הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
@ 41א. הרשות (תיקון: תשנ"ד, תש"ס, תשע"ט)
: (א) מוקמת בזאת רשות התחרות (להלן - הרשות).
: (ב) הממונה יהיה מנהל הרשות.
: (ג) תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]. הממונה על סעיף תקציב זה, לענין [[החוק האמור]], יהיה מנהל הרשות.
: (ד) מנהל הרשות יהיה מורשה, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין למטרת ביצוע הוראות חוק זה, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
@ 41ב. עובדי הרשות (תיקון: תש"ס)
: (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]], ואולם מנהל הרשות מורשה, באישור השר, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
: (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו.
@ 42. ניהול מרשם ופרסום ברשומות (תיקון: תשס"א)
: (א) הממונה ינהל מרשם של בקשות להסדרים כובלים ושל הסדרים כובלים שאושרו, מרשם של היתרים זמניים שניתנו, מרשם של פטורים שניתנו לפי [[סעיף 14]], מרשם של מיזוגי חברות שניתנו עליהם הסכמת הממונה או אישור בית הדין, מרשם של מונופולין ומרשם של קבוצות ריכוז.
: (ב) המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור; אולם רשאי בית הדין להורות כי ענין פלוני לא יהיה פתוח לעיון הציבור אם הוא סבור שיש לעשות כן מטעמים של בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או ענין חיוני אחר, לרבות עניינו של אדם בסוד מסחרי.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על החלטות של בית הדין ועל החלטות של בית המשפט העליון בערעורים עליהם, בענינים אלה:
:: (1) אישור הסדר כובל לפי [[סעיף 9]];
:: (2) החלטה בערר בדבר מיזוג חברות לפי [[סעיף 22]];
:: (3) הוראות לבעל מונופולין לפי [[סעיף 30]];
:: (4) הוראות לחברי קבוצות ריכוז לפי [[סעיף 31ג]].
@ 43. קביעת הממונה (תיקון: תשנ"ו, תשע"א-2)
: (א) הממונה רשאי לקבוע אם -
:: (1) הסדר או הסדר שצדדים מבקשים להגיע אליו, הינו הסדר כובל;
:: (2) קו פעולה שאיגוד עסקי קבע או המליץ עליו, או מבקש לקבוע או להמליץ עליו, שהינו הסדר כובל;
:: (3) במיזוג חברות מתקיימים תנאי [[סעיף 17]];
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) בעל מונופולין ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות [[סעיף 29א]];
:: (6) קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז כאמור [[בפרק ד'1]].
: (ב) הודעה על קביעת הממונה תימסר לצדדים להסדר כובל, לצדדים למיזוג החברות, לבעלי המונופולין ולחברי קבוצת הריכוז, לפי הענין, והוא רשאי אף לפרסמה ברשומות; היה הממונה בדעה שאינטרס הציבור מחייב פרסום, יפרסם את הקביעה ברשומות ובשני עתונים יומיים, לאחר שלושים ימים מיום המצאת ההודעה.
: (ג) מי שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ב) החולק על הקביעה, או על חלקה, רשאי לערור לפני בית הדין תוך שלושים ימים מיום שהודעה עליה הומצאה לו. חובת הראיה בפני בית הדין היא על העורר.
: (ד) בית הדין, לאחר ששמע את הצדדים, רשאי לאשר את קביעת הממונה, לבטלה או לשנותה.
: (ה) קביעת הממונה תהא ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי.
: (ו) אין בשימוש הממונה בסמכותו לפי סעיף זה, או באי שימוש בה, מניעה מלהעמיד לדין אדם שעבר על הוראות חוק זה.
@ 43א. חוות דעת מקדמיות (תיקון: תש"ס)
: הממונה רשאי ליתן חוות דעת מקדמיות וכן לקבוע ולפרסם נוהל למתן חוות דעת כאמור; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בשיקול דעתו של הממונה אם ליתן חוות דעת מיקדמית, ולעניין זה רשאי הממונה להביא בחשבון גם את נסיבות המקרה ואת סדרי העדיפויות בפעילות הרשות.
@ 44. פניית הממונה לבית הדין (תיקון: תשע"א-2, תשע"ה)
: הממונה יפנה לבית הדין כדי שיפעיל סמכותו לפי [[סעיף 25]], [[30א]], [[31]] [[או 31ג(ב) או (ב1)]] לפי הענין, אם ראה כי –
: (1) קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות שנעשה בניגוד להוראות חוק זה תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחד העניינים המנויים [[בסעיף 21(א)]];
: (2) (((נמחקה);))
: (3) הפגיעה כאמור [[בסעיף 30]] אינה ניתנת למניעה על ידי הסדרת המונופולין אלא רק על ידי הפרדתו כאמור [[בסעיף 31]];
: (3א) יש במתן הוראה לבעל מונופולין למכירת נכס כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים או בציבור כאמור [[בסעיף 30א]];
: (4) אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר בקבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף אשר לפחות אחד מהם הוא חבר קבוצת ריכוז מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר לפחות אחד מהם הוא חבר קבוצת ריכוז, ויש במתן הוראה על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, כאמור [[בסעיף 31ג(ב)]], כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף, או כדי להגביר את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברת התחרות;
: (5) יש במתן הוראה על מכירת נכס של חבר בקבוצת ריכוז כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור [[בסעיף 31ג(ב1)]].
@ 44א. בדיקות לגבי רמת התחרות בענפים שונים (תיקון: תשע"ד-2, תשע"ט)
: (א) הממונה רשאי לערוך בדיקות לגבי רמת התחרות בענפי משק שונים, לרבות בחינת קיומם של כשלים בתחרות וחסמים לתחרות, וכן רשאי הוא למסור את המסקנות המנומקות של בדיקותיו ואת המלצותיו לשר שנושא הבדיקה הוא בתחום אחריותו ולשר האוצר, ובענף שהסדרתו לפי דין היא בתחום אחריותו של גוף אחר - גם למי שעומד בראש אותו גוף.
: (ב) הממונה יפרסם את מסקנות בדיקותיו באתר האינטרנט ובכל דרך אחרת שימצא לנכון.
@ 45. חיפוש ותפיסות (תיקון: תש"ס)
: (א) הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, רשאי, אם יש לו יסוד סביר להניח שהדבר דרוש כדי הבטיח את ביצועו של חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו -
:: (1) להיכנס לכל מקום שבו מתנהל עסק ולערוך בו חיפוש; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך; הוראות [[סעיפים 26 עד 29 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]], יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
:: (2) לתפוס כל חפץ, כהגדרתו [[בפקודה האמורה]], שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא עשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור.
: (ב) חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ ואם טרם הוגש כתב אישום - עד שבית הדין או בית המשפט שאליו הוגשה בקשה הקשורה באותו חפץ, יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום או בקשה כאמור בתוך ששה חודשים מיום התפיסה - יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה, או על פי בקשת מי שהוא הסמיך לכך.
: (ב1) בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ורשאי הוא לעשות כן בתנאים.
: (ג)(1) בחוק זה, "מסמך" - לרבות חומר מחשב כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]].
:: (2) נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א), יאפשר התופס, לבקשת אותו אדם, להעתיק את המסמך.
:: (3) הממונה רשאי לדחות בקשה כאמור בפסקה (2) לתקופה של שלושה חודשים מיום התפיסה, אם לדעתו העתקת המסמך עלולה לשבש חקירה בקשר לעבירה לפי חוק זה.
:: (4) בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה, להאריך את התקופה האמורה בפסקה (3) בתקופות נוספות, ורשאי הוא לעשות כן בתנאים.
: (ג1) על החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ג) רשאי האדם שמסמכו נתפס לערור בפני בית משפט שלום.
: (ד) המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
: (ה) בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או על פי בקשת מי שהוא הסמיך לכך או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.
@ 45א. מינוי חוקר (תיקון: תש"ס)
: לא יסמיך הממונה חוקר כאמור [[בסעיף 46(א)]], אלא אם כן הוא עובד המדינה והתקיימו שניים אלה:
: (1) משטרת ישראל לא הודיעה, תוך חודש מפנייתה של הרשות אליה, כי היא מתנגדת למינויו מטעמים של בטחון הציבור;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שנקבעה בין הממונה לבין משטרת ישראל.
@ 46. חקירות ומסירת ידיעות (תיקון: תש"ס, תשע"ט)
: (א) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, או התעורר חשד אגב חקירה בעבירה לפי חוק זה כי נעברה עבירה לפי [[+|סעיפים 242]], [[+|244]], [[+|245]], [[+|246]] [[ו-249 לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], בקשר לעבירה הנחקרת, רשאי הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך (להלן - חוקר), לחקור כל אדם הקשור לעבירה מעבירות כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות להן, ולדרוש מכל אדם כאמור להתייצב בפניו לשם חקירה כאמור, להתלוות אליו לחקירה ולמסור לו כל פרט, מסמך וידיעה הנוגעים לאותה עבירה; על החקירה יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]].
: (ב) כל אדם חייב, לפי דרישתו של הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, למסור לו את הידיעות, המסמכים, הפנקסים, ושאר התעודות שלדעת הממונה יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה.
: (ג) הוראות [[סעיף 45]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על החזקתן והחזרתן של תעודות שנמסרו לפי סעיף קטן (ב).
: (ד) בעבירה שניתן לחקור בה לפי סעיף קטן (א), שהיא בת מעצר לפי [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]] (להלן - חוק המעצרים), יהיו לממונה, למנהל מחלקת החקירות של הרשות ולסגנו ולחוקרים אחרים שהממונה הסמיך לכך, סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור לפי [[+|סעיפים 23(א)(2),(3),(6), 23(ב), 23(ג)]], [[+|27]], [[+|67]] - למעט הסמכות לעכב אדם העומד לעבור עבירה, [[וסעיף 68 לחוק המעצרים]] והוראות [[פרק ב' לחוק המעצרים]] יחולו בשינויים המחוייבים.
: (ה) לענין זה יראו את מנהל מחלקת החקירות ברשות ואת סגנו כ"קצין הממונה" לפי [[חוק המעצרים]], ומשרדי הרשות שהוכרזו בצו של הממונה כ"תחנת משטרה", ובלבד שלא יוחזק עצור שאינו נתון בחקירה באותה עת, במשרדי הרשות לאחר שעה 20:00, אלא יובא לתחנת משטרה.
:: ((פורסם [[צו ההגבלים העסקיים (קביעת תחנת משטרה), התש״ס–2000]], לפיו משרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב המסגר 14 בתל אביב, משרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב יהדות קנדה 1 באור יהודה ומשרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב עם ועולמו 4 בירושלים, נקבעים בזה כתחנת משטרה לענין חקירות לפי [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], בקשר לחקירות לפי החוק.))
== פרק ו'1: תובענה ייצוגית (((בוטל))) (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) ==
@ 46א. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).))
@ 46ב. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).))
@ 46ג. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).))
@ 46ד. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).))
@ 46ה. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).))
@ 46ו. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).))
@ 46ז. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).))
@ 46ח. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).))
@ 46ט. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).))
@ 46י. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).))
== פרק ז': עונשין ותרופות ==
@ 47. עונשין (תיקון: תשנ"ו, תש"ס, תשע"א-2, תשע"ח, תשע"ט)
: (א) מי שעשה אחת מאלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) לא קיים תנאי שעל פיו אושר ההסדר הכובל או שעל פיו ניתן ההיתר הזמני או הפטור, לפי הענין;
:: (3) לא הודיע על מיזוג חברות או עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, בניגוד להוראות [[פרק ג']];
:: (4) לא קיים תנאי שנקבע באישור המיזוג;
:: (4א) ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות [[סעיף 29א]], ובלבד שהוכחה כוונתו להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור;
:: (5) עבר על הוראה שניתנה לפי [[סעיפים 30]] [[או 31ג]] או על צו שניתן לפי [[סעיפים 25]] [[או 31]];
:: (6) עבר על צו שניתן לפי [[סעיפים 35]] [[או 36]],
:: דינו - מאסר שלוש שנים או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] (להלן - קנס נוסף), לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם היתה עבירה על פסקה (3) - לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור [[בסעיף 43]]; אם היה תאגיד - כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי הענין.
: (א1) מי שהיה צד להסדר כובל שלא אושר כדין לפי [[סעיף 9]] ולא ניתן לו היתר זמני לפי [[סעיף 13]] או פטור לפי [[סעיף 14]], ואינו פטור בכללי פטור סוג לפי [[סעיף 15א]], דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור [[בסעיף 43]]; אם היה תאגיד - כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי העניין.
: (ב) מי שעבר על הוראה אחרת מהוראות חוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]] וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם היה תאגיד - כפל הקנס האמור או הקנס הנוסף, לפי הענין.
@ 47א. נסיבות מחמירות (תיקון: תש"ס)
: העובר עבירה לפי [[סעיף 47(א)]] בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסיפה [[לסעיף 47(א)]]; לעניין סעיף זה, "נסיבות מחמירות" - נסיבות שבהן עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בעסקים, בין היתר בשל אחד או יותר מאלה:
: (1) חלקו ומעמדו של הנאשם בענף המושפע מן העבירה;
: (2) פרק הזמן שבו התקיימה העבירה;
: (3) הנזק שנגרם או הצפוי להיגרם לציבור בשל העבירה;
: (4) טובת ההנאה שהפיק הנאשם.
@ 48. אחריות נושא משרה (תיקון: תשע"ט)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מאסר שנה והקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
@ 49. הגנה לעובדים ולמורשים
: תהיה זו הגנה טובה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי חוק זה, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה.
@ 50. עוולה בנזיקין (תיקון: תשע"א-2)
: (א) דין מעשה ומחדל בניגוד להוראות חוק זה, כדין עוולה לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].
: (ב) הוראה של הממונה או תנאי שהטיל לפי חוק זה יראו אותם, לעניין [[סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], כחיקוק.
@ 50א. צו לא תעשה (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח)
: לפי בקשת הממונה, רשאי אב בית הדין ובהעדרו, שופט אחר של בית המשפט המחוזי בירושלים -
: (1) לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו הפרה של הוראות חוק זה, ולתת ערובה לכך;
: (2) לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת הפרה כאמור.
@ 50ב. צו מוסכם (תיקון: תש"ס, תשע"ב, תשע"ט)
: (א) בית המשפט המוסמך לדון בעבירות לפי חוק זה, או בית הדין (להלן בסעיף זה - בית המשפט) רשאי, לפי בקשת הממונה וחלף הליכים לפי [[סעיפים 26]], [[43]], [[47]], [[48]] [[או 50א]], או לפי [[פרק ז'1]], לתת להסכמה בין הממונה לבין אדם אחר תוקף של צו (להלן - צו מוסכם); צו מוסכם כאמור יכול שיהיה בלא הודאה בחבות בנוגע לתקופה שקדמה למועד נתינתו ויכול שיכלול, בין השאר, חיוב בתשלום סכום כסף לאוצר המדינה מצד אותו אדם, וחיוב מצדו לעשות דבר או להימנע מעשייתו.
: (ב) בקשת הממונה למתן צו מוסכם תהיה מנומקת ויפורטו בה, בין השאר, חלופות שנשקלו על ידו למתן צו מוסכם.
: (ג) תוקפו של צו מוסכם שאושר בידי בית המשפט, יהיה כתוקפו של פסק דין שניתן בידי בית משפט מחוזי, לכל דבר וענין.
: (ד) בקשה לאישור צו מוסכם תידון בבית המשפט רק לאחר שנתקיימו כל אלה:
:: (1) הממונה פרסם, שלושים ימים לפחות טרם הגשת הבקשה, הודעה באתר האינטרנט ובשני עיתונים יומיים בדבר כוונתו להגיש צו מוסכם לאישור בית המשפט; בהודעה כאמור יוזמן כל אדם העלול להיפגע מן הצו המוסכם וכן ארגון צרכנים או איגוד עסקי, להביא את טענותיהם בקשר לצו בפני הממונה;
:: (2) הממונה צירף לבקשה לאישור הצו המוסכם פירוט הטענות שהובאו בפניו לפי פסקה (1), ואת תגובתו לטענות אלה.
: (ה) בית המשפט רשאי לשנות בכל עת את הוראות הצו המוסכם באחד מאלה:
:: (1) כל הצדדים לצו המוסכם הגישו בקשה בהסכמה לשינוי הצו;
:: (2) הממונה או האדם שעמו הגיע הממונה לצו מוסכם, הגיש בקשה לשינוי הצו ובית המשפט שוכנע כי חל שינוי מהותי בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן הצו המוסכם; על הגשת בקשה לשינוי הוראות צו מוסכם שהוגשה לפי פסקה (1) או שהגיש הממונה לפי פסקה (2), יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
: (ו) החליט בית המשפט שלא לאשר צו מוסכם, לא יהיו הצו, כל מה שנאמר בדיון באישורו, וכל מסמך אשר הוכן לבקשת הממונה בידי האדם שעמו מבקש הממונה להגיע לצו מוסכם לצורך הדיון, קבילים כראיה בהליך משפטי אחר, ואולם אין באי-אישורו של הצו המוסכם כדי למנוע מן הממונה לפתוח בהליך אחר לפי חוק זה
@ 50ג. פרסום הודעה (תיקון: תש"ס, תשע"ט)
: כל הודעה שעל הממונה לפרסם לפי חוק זה בשני עיתונים יומיים, תפורסם לפחות בעיתון יומי אחד בעל תפוצה רחבה בשפה העברית, ובעתון יומי או עיתון המתפרסם מדי שבוע לפחות בעל תפוצה רחבה היוצא לאור בישראל בשפה הערבית, וכן תפורסם ההודעה גם באתר האינטרנט.
== פרק ז'1: עיצום כספי (תיקון: תשע"ב) ==
@ 50ד. עיצום כספי (תיקון: תשע"ב, תשע"ח, תשע"ט, תשפ"ג-2, [י"פ הודעות])
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של עד מיליון שקלים חדשים (((מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2026, 1,218,040 ש"ח))); היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שמונה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 100 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 121,803,890 ש"ח))):
:: (1) היה צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, בלא אישור, היתר זמני, פטור או פטור סוג, או הפר תנאי מהתנאים שבהם הותנה אישור, היתר או פטור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
:: (2) עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, שלא בהתאם להוראות לפי [[פרק ג']], ובכלל זה הפר תנאי שקבע בית הדין או הממונה לפי [[סעיף 21(א)]] [[או 22(ג)]];
:: (3) עשה מעשה המהווה סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש נכס או שירות שבמונופולין, בניגוד להוראות [[סעיף 29]], או המהווה ניצול לרעה של מעמדו, בניגוד להוראות [[סעיף 29א]], ובלבד שהמעשה הוא מסוג המעשים שקבע לעניין זה הממונה, ברשומות;
:: (4) הפר הוראה שנתן הממונה לגבי מונופולין לפי [[סעיף 30]];
:: (5) הפר הוראה שנתן הממונה לגבי קבוצת ריכוז לפי [[סעיף 31ג]];
:: (5א) (((פקעה);))
:: (6) הפר הוראה מהוראות צו מוסכם שניתן לפי [[סעיף 50ב]];
:: (7) יבואן ישיר שעשה מעשה המנוי [[בתוספת]], בניגוד להוראות [[סעיף 31ו]].
: (ב) הפר אדם דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, שניתנה לפי [[סעיף 46(ב)]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של עד 300 אלף שקלים חדשים (((מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2026, 365,410 ש"ח))); היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שלושה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על שמונה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2026, 9,744,310 ש"ח))).
: (ג) בסעיף זה, "מחזור מכירות" – כמשמעותו לפי [[סעיף 17]], בשינויים המחויבים.
@ 50ה. שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי (תיקון: תשע"ב)
: בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל לפי [[סעיף 50ד]], ישקול הממונה, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
: (1) משך ההפרה;
: (2) מידת הפגיעה שההפרה עלולה לגרום לתחרות או לציבור;
: (3) חלקו של המפר בהפרה, ומידת השפעתו על ביצועה;
: (4) קיומן או העדרן של הפרות קודמות ומועד ביצוען;
: (5) פעולות שנקט המפר למניעת הישנות ההפרה או להפסקתה, לרבות דיווח מיוזמתו על ההפרה, או פעולות שנקט לתיקון תוצאות ההפרה;
: (6) לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם הפר;
: (7) לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
@ 50ו. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע"ב)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 50ד]] ([[בפרק זה]] – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] – הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] – המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר לפי [[סעיף 50ד]] והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 50ז]].
@ 50ז. זכות הטיעון (תיקון: תשע"ב)
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 50ה]], רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה; מפר שטען את טענותיו בכתב, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה גם בעל פה.
: (ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 90 ימים, מנימוקים שיירשמו.
@ 50ח. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע"ב)
: (א)(1) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 50ז]], ולאחר התייעצות עם הוועדה, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל;
:: (2) החלטת הממונה תינתן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה [[בסעיף 50ז(א) או (ב)]], לפי המאוחר; ואולם מצא הממונה כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד סיום הבדיקות הנדרשות.
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו, לרבות לעניין סכום העיצום הכספי.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 50ז]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[סעיף 50ז(ב)]], ככל שנקבעה, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
@ 50ט. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע"ב)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 50ז]] – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי [[סעיף 50יג]] או ערעור לפי [[סעיף 39]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 50ד]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת מדד חודש דצמבר 2011; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם הודעה ברשומות על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
@ 50י. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע"ב)
: (א) העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 50ח]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לדחות, ב-30 ימים, את תשלום העיצום וכן להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים, והכל על פי בקשתו של המפר ובשל נסיבות מיוחדות שהתקיימו לגביו.
@ 50יא. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע"ב, תשפ"ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.
@ 50יב. גבייה (תיקון: תשע"ב)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
@ 50יג. ערר לבית הדין (תיקון: תשע"ב, תשפ"ד)
: (א) על דרישת תשלום רשאי מפר לערור לפני בית הדין בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה למפר, ויחולו על ערר כאמור הוראות [[סעיף 43(ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ב) אין בהגשת ערר לבית הדין לפי סעיף קטן (א) או בהגשת ערעור על החלטת בית הדין בערר, לבית המשפט העליון, לפי [[סעיף 39]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או אם הורה בית הדין או בית המשפט אחרת.
: (ג) החליט בית הדין לקבל את הערר שהוגש לפי סעיף קטן (א) או החליט בית המשפט העליון לקבל ערעור שהוגש לפי [[סעיף 39]], לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 50יד. פרסום (תיקון: תשע"ב)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], יפרסם בציור את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו;
:: (4) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (5) שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערר לבית הדין, לפי [[סעיף 50יג]], או ערעור לבית המשפט העליון, לפי [[סעיף 39]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערר או הערעור, לפי העניין, ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(5), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
@ 50טו. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע"ב, תשפ"ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 50ד]], המהווה עבירה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחויב בשל אותה הפרה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 50טז. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע"ב)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] –
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק זה]] (בסעיף זה – הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל בהליך על בעל השליטה בו, על נושא משרה או על עובד שלו;
:: (4) בעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל בהליך על התאגיד, על נושא משרה או על עובד בתאגיד;
:: (5) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד או בעל שליטה בו רשאי לשפות או לבטח אדם בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו של האדם, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש;
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
== פרק ח': הוראות שונות ==
@ 51. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
@ 52. פטור
: השר רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או בטחון המדינה.
@ 53. ביטול
: חוק ההגבלים העסקיים, התשי"ט-1959 (להלן - החוק הקודם) - בטל.
@ 54. תחילה
: תחילתו של חוק זה בתום שלושה חדשים מיום פרסומו.
@ 55. הוראות מעבר
: (א) הסדר כובל שאושר לפי החוק הקודם או היתר זמני שניתן לפי החוק הקודם - יראו אותם כאילו נעשו על פי הוראות חוק זה.
: (ב) החלה המועצה להגבלים עסקיים בדיון לפי החוק הקודם לפני תחילתו של חוק זה תסיים את הדיון לפי החוק הקודם אף לאחר תחילתו של חוק זה.
@ 55א. הוראת מעבר לעניין עבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות (תיקון: תשע"ט)
: (א) בסעיף זה -
::- "תיקון מס' 21" - [[20:528392|חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה), התשע"ט-2019]];
::- "יום התחילה" - יום תחילתו של [[20:528392|תיקון מס' 21]].
: (ב) על אף הוראות [[20:528392|סעיף 22 לתיקון מס' 21]], על עבירה של הסדר כובל לפי [[סעיף 47(א)(1)]] שנעברה ערב יום התחילה יחולו הוראות [[סעיף 47(א)]] כנוסחו ערב יום התחילה, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 47א]], יחולו הוראות [[סעיף 47א]].
: (ג) נעברה ערב יום התחילה עבירה לפי חוק זה, לא יראו - לעניין [[סעיף 4 לחוק העונשין]] - את תיקון [[סעיף 48]] [[20:528392|בתיקון מס' 21]] כביטולו והוא יחול על עבירה כאמור כנוסחו מיום התחילה ואילך.
@ 56. פרסום
: חוק זה יפורסם ברשומות תוך שלושים ימים מיום קבלתו.
== תוספת (תיקון: תשפ"ג-2) ==
==== ((([[סעיף 31ו]]))) ====
=== רשימת מעשים לעניין איסור פגיעה בייבוא מקביל או בייבוא אישי בידי יבואן ישיר ===
@ 1. : היותו של היבואן הישיר צד להסדר.
@ 2. : התניה או דרישה של תנאים מסחריים.
@ 3. : שינוי תנאים מסחריים באופן מוסכם או באופן חד-צדדי.
@ 4. : התערבות אצל קמעונאי בעניין סימון שונה או אופן הצגה שונה של טובין שיובאו בייבוא מקביל לעומת טובין שיובאו על ידי יבואן ישיר.
@ 5. : סירוב לספק טובין או שירות.
@ 6. : דיווח על טובין שמקורם בייבוא מקביל באופן המאפשר מעקב אחר שרשרת האספקה, כולה או חלקה, של אותם טובין.
@ 7. : שינוי במאפיינים או בתכונות של טובין.
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום י"ב באב התשמ"ח (26 ביולי 1988).
<חתימות>
* חיים הרצוג, נשיא המדינה
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* אריאל שרון, שר התעשיה והמסחר
5e6vatmq66u7u0bx0jsu4oa9lc1ho9o
שיחת משתמש:אברהם יוסף זיידה
3
275535
3022081
2890789
2026-06-30T14:41:40Z
אברהם יוסף זיידה
8639
/* קריאת התורה נוסח אשכנז. */ פסקה חדשה
3022081
wikitext
text/x-wiki
{{בה}} - [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) כ"ז באדר א' ה'תשע"ד • 19:00, 26 בפברואר 2014 (IST)
== לא לשים רווח בתחילת השורה ==
שלום לך ותודה על התרומה שלך על סידור ר' יעקב עמדין. נא לא לשים רווח בתחילת השורה. זה גורם לכשל בתצוגה הסופית. עוד דבר נוסף, לא לשים את החתימה שלך בטקסט של הספר כאשר אתה מעלה חומר לויקיטקסט (חוץ משיחות בדף השיחה או במזנון). אין צורך לחתום שם. הכל שמור כבר ורואים איזה משתמש העלאה או הוסיף מה על ידי לחיצה בלשונית של "גרסאות קודמות". תודה רבה. בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:31, 9 באפריל 2014 (IDT)
== כותרות משנה בגור אריה ==
אל תהפוך שברי משפטים בגור אריה לכותרות משנה, זה מבלבל! כותרות משנה אמורות לציין מעבר בין '''דיבור המתחיל''' אחד למשנהו, או בין פסוק לפסוק. אם אתה רוצה להדגיש קטע, יש את ההדגשה (<nowiki>'''</nowiki>), ויש את תבנית {{תב|גדול}}. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:26, 1 בפברואר 2016 (IST)
== ספר חרדים ==
סידרתי לך את דפי־המשנה בספר חרדים למקומם הראוי. מקווה שתמצא אותם, כגון [[ספר חרדים/הקדמה למצוות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:46, 31 באוקטובר 2024 (IST)
:תודה. [[משתמש:אברהם יוסף זיידה|אברהם יוסף זיידה]] ([[שיחת משתמש:אברהם יוסף זיידה|שיחה]]) 14:09, 31 באוקטובר 2024 (IST)
== קריאת התורה נוסח אשכנז. ==
בעז"ה בל"נ אעלה לכאן הקלטות שלי של קריאת התורה כל התורה נוסח אשכנז, לשם ה' לשם הפצת התורה ולקבלת פני משיח והגאולה. [[משתמש:אברהם יוסף זיידה|אברהם יוסף זיידה]] ([[שיחת משתמש:אברהם יוסף זיידה|שיחה]]) 17:41, 30 ביוני 2026 (IDT)
91ohqtt3ttzhn56mqa3a7xnz3bo9ka1
3022103
3022081
2026-06-30T17:11:43Z
Nahum
68
/* קריאת התורה נוסח אשכנז. */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])
3022103
wikitext
text/x-wiki
{{בה}} - [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) כ"ז באדר א' ה'תשע"ד • 19:00, 26 בפברואר 2014 (IST)
== לא לשים רווח בתחילת השורה ==
שלום לך ותודה על התרומה שלך על סידור ר' יעקב עמדין. נא לא לשים רווח בתחילת השורה. זה גורם לכשל בתצוגה הסופית. עוד דבר נוסף, לא לשים את החתימה שלך בטקסט של הספר כאשר אתה מעלה חומר לויקיטקסט (חוץ משיחות בדף השיחה או במזנון). אין צורך לחתום שם. הכל שמור כבר ורואים איזה משתמש העלאה או הוסיף מה על ידי לחיצה בלשונית של "גרסאות קודמות". תודה רבה. בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:31, 9 באפריל 2014 (IDT)
== כותרות משנה בגור אריה ==
אל תהפוך שברי משפטים בגור אריה לכותרות משנה, זה מבלבל! כותרות משנה אמורות לציין מעבר בין '''דיבור המתחיל''' אחד למשנהו, או בין פסוק לפסוק. אם אתה רוצה להדגיש קטע, יש את ההדגשה (<nowiki>'''</nowiki>), ויש את תבנית {{תב|גדול}}. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:26, 1 בפברואר 2016 (IST)
== ספר חרדים ==
סידרתי לך את דפי־המשנה בספר חרדים למקומם הראוי. מקווה שתמצא אותם, כגון [[ספר חרדים/הקדמה למצוות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:46, 31 באוקטובר 2024 (IST)
:תודה. [[משתמש:אברהם יוסף זיידה|אברהם יוסף זיידה]] ([[שיחת משתמש:אברהם יוסף זיידה|שיחה]]) 14:09, 31 באוקטובר 2024 (IST)
== קריאת התורה נוסח אשכנז. ==
בעז"ה בל"נ אעלה לכאן הקלטות שלי של קריאת התורה כל התורה נוסח אשכנז, לשם ה' לשם הפצת התורה ולקבלת פני משיח והגאולה. [[משתמש:אברהם יוסף זיידה|אברהם יוסף זיידה]] ([[שיחת משתמש:אברהם יוסף זיידה|שיחה]]) 17:41, 30 ביוני 2026 (IDT)
: אנא ראה תחילה במיזם [[ויבינו במקרא]] כיצד יש לעשות זאת, כדי שלא תטרח בחינם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:11, 30 ביוני 2026 (IDT)
hsj135v8ds7ez40ymv4e5usbavwtz3e
ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים
4
290855
3022077
3022050
2026-06-30T13:57:48Z
OpenLawBot
8112
עדכונים אחרונים
3022077
wikitext
text/x-wiki
<div style="height: 300px; overflow: auto;">
* [[תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)|תקנות שירות אזרחי {{מוקטן|(עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)}}]]
* [[חוק הספורט]]
* [[חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|תקנות הבטיחות בעבודה {{מוקטן|(עבודה בגובה)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע"ח)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע"ח)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)|צו המאבק בטרור {{מוקטן|(הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)}}]]
* [[צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא)|צו היבוא והיצוא {{מוקטן|(קבוצות יבוא)}}]]
</div>
nyfwfqy1mfiev7dfse0j1pb7txfcd0j
משתמש:OpenLawBot/הוספה
2
293285
3022226
3021730
2026-07-01T10:42:47Z
Fuzzy
29
3022226
wikitext
text/x-wiki
__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ"ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע"ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
o1vjjk9g0z3obpzh2yo07ptuiyn2eoi
3022235
3022226
2026-07-01T11:03:41Z
Fuzzy
29
3022235
wikitext
text/x-wiki
__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ"ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע"ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]
jj3mf108htywim351xagf53dpz0cjbo
מקור:חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע
116
294282
3022174
3021991
2026-07-01T08:17:56Z
Fuzzy
29
ת"ט
3022174
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009
<מאגר 2000323 תיקון 2216042 תקן 310512 קוד a163Y00000DuI19QAF>
<מקור> ((ס"ח תש"ע, 256|חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע|18:300928)), ((418|ת"ט|2233)); ((תשע"ז, 434|תיקון והוראת שעה|20:370949)); ((תש"ף, 403|חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה)|23:581072)); ((ק"ת תשפ"ד, 74|תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים)|10807)), ((88|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי)|10812)), ((156|תיקון לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי)|10833)); ((ס"ח תשפ"ד, 76|חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה - חרבות ברזל)|25:3512466)), ((644|תיקון מס' 4 - הוראת שעה|25:4239861)), ((1492|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ה, 284|תיקון מס' 6|25:5630575)), ((442|תיקון מס' 7 - הוראת שעה|25:6165798)); ((ק"ת תשפ"ה, 1864|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|11893)); ((ס"ח תשפ"ה, 676|תיקון מס' 8 - הוראת שעה|25:7349994)); ((ק"ת תשפ"ו, 1408|תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12287)), ((1574|תיקון לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12303)), ((1668|תיקון מס' 2 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12333)), ((1910|תיקון מס' 3 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12355)). <!-- עדכון אחרון: תשפ"ה-3; ק"ת תשפ"ו-6 -->
''הארכת הוראת שעה:'' ((ק"ת תשפ"ב, 3106|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|10193)); ((תשפ"ג, 1992|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|10696)); ((תשפ"ד, 2828|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11341)), ((3660|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11469)); ((תשפ"ה, 127|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה - חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 1 לחוק)|11531)), ((1034|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה - חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 1 לחוק) (תיקון)|11718)), ((1276|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11775)), ((1782|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס' 2)|11873)); ((תשפ"ו, 1632|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|12328)), ((2004א|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|12406)), ((2216|ת"ט|12425)).
__TOC__
== פרק א': מטרה ==
@ 1. מטרה
: מטרותיו של חוק זה הן:
: (1) קביעת הסדרים אשר יאפשרו זיהוי ואימות זהות של תושבי ישראל באמצעות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים בתעודת זהות ובמסמך נסיעה, באופן שימנע זיוף ושימוש בזהות אחרת, וכן קביעת השימושים המותרים באמצעים ובנתונים כאמור;
: (2) הקמת מאגר מידע ביומטרי שיכלול אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לצורך שילובם במסמכי זיהוי כאמור בפסקה (1), וכן נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, וקביעת השימושים המותרים במאגר כאמור לרבות בידי משטרת ישראל ורשויות הביטחון;
: (3) קביעת הסדרים הנדרשים לשם הגנת הפרטיות של תושבים שניטלו מהם אמצעי זיהוי ביומטריים לפי חוק זה, ובכלל זה לעניין דרכי הגישה למאגר הביומטרי ואבטחת המידע בו.
== פרק ב': הגדרות ==
@ 2. הגדרות (תיקון: תשע"ז, תשפ"ד, תשפ"ד-3, ק"ת תשפ"ה, ק"ת תשפ"ה-5, ק"ת תשפ"ו, ק"ת תשפ"ו-2, ק"ת תשפ"ו-4, ק"ת תשפ"ו-5)
: בחוק זה -
:- "אירוע אזרחי רב-נפגעים" - (((פקעה);))
:- "אמצעי זיהוי ביומטריים" - תמונת תווי הפנים ותמונות שתי טביעות האצבעות המורות של אדם, שניתן להפיק מהן נתוני זיהוי ביומטריים;
:- "אמצעים או נתונים ביומטריים" - אמצעי זיהוי ביומטריים או נתוני זיהוי ביומטריים;
:- "ביומטרי" - מאפיין אנושי פיזיולוגי, ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת;
:- "הנחיות הרשות" - הנחיות פנימיות שקבע ראש הרשות לפי [[סעיף 35(ג)]];
:- "ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" - (((פקעה);))
:- "ועדת השרים ליישומים ביומטריים" - ועדת השרים ליישומים ביומטריים שמונתה לפי [[סעיף 31]];
:- "ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים" - ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים כמשמעותה [[בסעיף 32]];
:- "ועדת הכנסת המשותפת" - ועדה משותפת לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ולוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת;
:- "חוק הדרכונים" - [[חוק הדרכונים, התשי"ב-1952]];
:- "חוק הגנת הפרטיות" - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]];
:- "חוק להסדרת הביטחון" - [[=חוק להסדרת הביטחון|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998]];
:- "חוק המרשם" - [[=חוק המרשם|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]];
:- "חוק שירות הביטחון הכללי" - [[חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002]];
:- "יישומים ביומטריים" - נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים ושימושים באמצעים ובנתונים ביומטריים, הכל לפי הוראות חוק זה;
:- "כללים" - הוראות שקבע ראש הממשלה לפי [[סעיף 35(ב)]];
:- "המאגר הביומטרי" - מאגר המידע שהוקם לפי [[סעיף 10]];
:- "הממונה על יישומים ביומטריים" - הממונה על יישומים ביומטריים שמונה לפי [[סעיף 30]];
:- "הממונה על הגנת הפרטיות" - הממונה על הגנת הפרטיות במאגר הביומטרי שמונה לפי [[סעיף 26]];
:- "מסמך זיהוי" - תעודת זהות או מסמך נסיעה;
:- "מסמך נסיעה" - דרכון או תעודת מעבר כהגדרתם [[בחוק הדרכונים]];
:- "מרכז הנפקה" - יחידה במשרד הפנים או גוף הפועל מטעמו של משרד הפנים, המייצרים והמנפיקים מסמכי זיהוי לפי חוק זה, [[חוק המרשם]] [[וחוק הדרכונים]];
:- "מרשם האוכלוסין" - כמשמעותו לפי [[חוק המרשם]];
:- "נוהלי הרשות" - נהלים פנימיים שקבע ראש הרשות לפי [[סעיף 35(ד)]];
:- "נתוני זיהוי ביומטריים" - נתונים ביומטריים שהופקו מאמצעי זיהוי ביומטריים, וניתן לעשות בהם שימוש לצורך זיהוי או אימות זהותו של אדם באופן ממוחשב או ממוחשב בחלקו;
:- "פעולות האיבה" - (((פקעה);))
:- "פעולות האיבה או פעולות המלחמה" - (((פקעה);))
:- "הפעולות הצבאיות המשמעותיות" - (((פקעה);))
:- "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- "רשויות הביטחון" - שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:- "הרשות" - הרשות לניהול המאגר הביומטרי שהוקמה לפי [[סעיף 11]];
:- "רשם מאגרי המידע" - (((נמחקה);))
:- "השר" - שר הפנים;
:- "תוצאת זיהוי" - תוצאת תהליך ההשוואה בין אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו או התקבלו, לפי כל דין, או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם ובין אמצעים או נתונים ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי;
:- "תושב" - מי שרשום במרשם האוכלוסין;
:- "תמונת פנים באיכות פחותה" - תמונת תווי פניו של אדם המאפשרת זיהוי חזותי שלו והמעובדת כך שנתוני הזיהוי הביומטריים שיהיה ניתן להפיק ממנה לא יוכלו לשמש, באופן מעשי, לצורך זיהוי או אימות זהותו של אדם, באופן ממוחשב או ממוחשב בחלקו;
:- "תעודת זהות" - כמשמעותה [[בחוק המרשם]].
== פרק ג': נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים ==
=== סימן א': נטילה והפקה לצורך הנפקת מסמך זיהוי ===
@ 3. נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים לצורך הנפקת מסמך זיהוי (תיקון: תשע"ז, ק"ת תשפ"ב, ק"ת תשפ"ג, ק"ת תשפ"ד-4, ק"ת תשפ"ה-3, ק"ת תשפ"ה-4, תשפ"ה-3, ק"ת תשפ"ו-6)
: (א) עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך, מוסמך ליטול מתושב אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים, לצורך הנפקת מסמך זיהוי לאותו תושב, שיכלול אמצעים או נתונים כאמור, ובלבד שעובד משרד הפנים וידא ואימת קודם לכן את זהותו של אותו תושב.
:: (((הוראת שעה ל-3 שנים מיום 17.6.2025):)) עובד משרד הפנים או עובד מדינה אחר שהשר הסמיכו לכך, מוסמך ליטול מתושב אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים, לצורך הנפקת מסמך זיהוי לאותו תושב, שיכלול אמצעים או נתונים כאמור, ובלבד שעובד כאמור וידא ואימת קודם לכן את זהותו של אותו תושב.
: (ב) אמצעים ונתונים שניטלו והופקו לפי הוראות סעיף קטן (א) יוצפנו באופן אוטומטי מיד לאחר הנטילה וההפקה, כך שלא יהיו ניתנים לפענוח, קריאה או שימוש, אלא על ידי הרשות או מרכז הנפקה בהתאם להוראות לפי חוק זה.
: (ג) תמונות תווי הפנים ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן שהוצפנו כאמור בסעיף קטן (ב) יועברו לרשות לצורך הכללתם במאגר הביומטרי כאמור [[בסעיף 10(א)]], ולצורך קבלת תוצאת זיהוי לפי [[סעיף 14]], וכן למרכז הנפקה לצורך הכללתם במסמכי זיהוי לפי [[סעיף 4]].
: (ג1) (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):)) על אף האמור בסעיף קטן (ג) [[ובסעיף 10א]], תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן של תושב שמלאו לו 16 שנים יועברו לרשות גם לצורך הכללתם במאגר הביומטרי, ובלבד שהתושב שממנו ניטלו התמונות האמורות נתן את הסכמתו המפורשת לכך, בכתב, והכל בדרך ובתנאים שייקבעו בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת.
: (ג2) (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):)) משרד הפנים יקים מערך הסברה כדי להביא לידיעת תושב המבקש הנפקה של מסמך זיהוי כי העברת תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן לצורך הכללתם במאגר הביומטרי מותנית במתן הסכמתו; מערך ההסברה יכלול, בין היתר הקרנת סרטוני הדרכה והצבת שילוט בלשכות מרשם האוכלוסין, וייתן מענה לדוברי חמש שפות, והכל כפי שייקבע בתקנות שיובאו לאישור ועדת הכנסת המשותפת.
: (ד) תושב חייב לאפשר לעובד משרד הפנים ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך הנפקת מסמך זיהוי, לפי הוראות סעיף קטן (א); סירב תושב לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים כאמור, לא יונפק לו מסמך הזיהוי.
:: (((הוראת שעה ל-3 שנים מיום 17.6.2025):)) תושב חייב לאפשר לעובד משרד הפנים או לעובד מדינה אחר ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך הנפקת מסמך זיהוי, לפי הוראות סעיף קטן (א); סירב תושב לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים כאמור, לא יונפק לו מסמך הזיהוי.
: (ה) אמצעים ונתונים שניטלו והופקו לפי הוראות סעיף קטן (א) לא ייאגרו באופן ממוחשב, למעט אגירה של תמונות תווי פנים ונתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהן במאגר הביומטרי לפי הוראות [[פרק ד']], מעבר לנדרש לצורך העברתם לרשות ולמרכז הנפקה לפי הוראות סעיף קטן (ג), והם יימחקו באופן אוטומטי מכל מקום שבו נשמרו, בתהליך הנטילה, ההפקה וההעברה מיד לאחר שהרשות ומרכז הנפקה אישרו את קבלתם.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות עובד משרד הפנים לעשות שימוש בתמונת תווי פניו של אדם שניטלה לפי סעיף קטן (א) לצורך הפקת תמונת פנים באיכות פחותה לפי הוראות [[סעיף 27]].
@ 3א. בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ד-2, ק"ת תשפ"ד-5, תשפ"ה-2, ק"ת תשפ"ו-3)
: (((הוראת שעה מיום 5.4.2025 עד יום 5.4.2027, חלה על גם לאחר תום תקופת הוראת השעה לגבי בקשות מקוונות שהוגשו לפני תום תקופת הוראת השעה):))
: (א) אזרח ישראלי שהונפק לו בעבר מסמך זיהוי הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים לפי הוראות [[סעיף 3]] (בסעיף זה - מסמך זיהוי ביומטרי), רשאי להגיש בקשה להנפקת תעודת זהות, באופן מקוון, בהתאם להוראות סעיף זה (בסעיף זה - בקשה מקוונת), ובלבד שמתקיימים לגביו (בסעיף זה - המבקש) כל אלה:
:: (1) הוא בגיר;
:: (2) הוא נמצא בישראל במועד הגשת הבקשה;
:: (3) תמונות טביעות האצבעות שניטלו ממנו לפי [[סעיף 3]] ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן כלולים במאגר הביומטרי;
:: (4) הונפק לו מסמך זיהוי ביומטרי לאחר שמלאו לו 16 שנים.
: (ב) בקשה מקוונת תוגש לרשות האוכלוסין וההגירה, לאחר אימות זהות המבקש במערכת ההזדהות הלאומית או לפי [[סעיף 6(ב1)]]; לבקשה תצורף תמונת תווי פניו של המבקש, שצולמה במועד הגשת הבקשה; לעניין זה, "מערכת ההזדהות הלאומית" - מערכת ההזדהות הלאומית שהוקמה בהתאם להחלטות הממשלה ופועלת בהתאם להן.
: (ג) תמונת תווי הפנים שצורפה לבקשה מקוונת כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - תמונת הפנים שצורפה לבקשה), תועבר לרשות לשם הכללתה במאגר הביומטרי לצורך זיהוי או אימות זהותו של המבקש, והרשות תעביר לרשות האוכלוסין וההגירה את תוצאת הזיהוי של המבקש.
: (ד) התקבלה תוצאת זיהוי של מבקש כאמור בסעיף קטן (ג) שאינה מונעת הנפקת תעודת זהות למבקש, תעביר הרשות אל מרכז ההנפקה את אמצעי הזיהוי הביומטריים של המבקש אשר נכללו במאגר הביומטרי לפי [[סעיף 3]] לאחר בקשתו הקודמת, כשהם מוצפנים, לצורך הכללתם בתעודת הזהות; תמונת הפנים שצורפה לבקשה והועברה לרשות כאמור, לא תועבר אל מרכז ההנפקה.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 6(ו)]], תמונת הפנים שצורפה לבקשה לא תיאגר באופן ממוחשב, למעט אגירה במאגר הביומטרי לפי סעיף קטן (ג), והיא תימחק באופן אוטומטי מכל מקום שבו נשמרה בתהליך ההעברה, מייד לאחר שהועברה לרשות כאמור באותו סעיף קטן.
: (ו) על אף האמור בכל דין, תוקפה של תעודת זהות שהונפקה לפי סעיף זה לא יעלה על חמש שנים.
: (ז) בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות לפי סעיף זה לא תוגש אם הונפקה למבקש תעודת זהות, על פי בקשה מקוונת, בהתאם להוראות סעיף 3א כנוסחו [[25:4239861|בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 4 - הוראת שעה), התשפ"ד-2024]].
@ 4. מרכז הנפקה (תיקון: תשפ"ד-2, ק"ת תשפ"ד-5, תשפ"ה-2, ק"ת תשפ"ו-3)
: (א) מרכז הנפקה שקיבל אמצעים ונתונים מוצפנים לפי הוראות [[סעיף 3(ג)]] יעשה בהם שימוש לצורך הכללתם במסמך זיהוי בלבד; הכללת אמצעים או נתונים כאמור במסמך זיהוי תיעשה לאחר שמרכז הנפקה וידא, בדרך שיורה השר, כי תוצאת הזיהוי שהתקבלה במשרד הפנים לפי [[סעיף 14]] אינה מונעת את הנפקתו.
:: (((הוראת שעה מיום 5.4.2024 עד יום 5.4.2027):)) מרכז הנפקה שקיבל אמצעים ונתונים מוצפנים לפי הוראות [[סעיף 3(ג)]] [[או 3א(ד)]] יעשה בהם שימוש לצורך הכללתם במסמך זיהוי בלבד; הכללת אמצעים או נתונים כאמור במסמך זיהוי תיעשה לאחר שמרכז הנפקה וידא, בדרך שיורה השר, כי תוצאת הזיהוי שהתקבלה במשרד הפנים לפי [[סעיף 14]] אינה מונעת את הנפקתו.
: (ב) האמצעים והנתונים המוצפנים שהועברו למרכז הנפקה לפי הוראות [[סעיף 3(ג)]] לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך הנפקת מסמך זיהוי והם יימחקו באופן אוטומטי מיד לאחר הנפקתו.
:: (((הוראת שעה מיום 5.4.2024 עד יום 5.4.2027):)) האמצעים והנתונים המוצפנים שהועברו למרכז הנפקה לפי הוראות [[סעיף 3(ג)]] [[או 3א(ד)]] לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך הנפקת מסמך זיהוי והם יימחקו באופן אוטומטי מיד לאחר הנפקתו.
: (ג) על מרכז הנפקה יחולו ההוראות לעניין סודיות, שמירת מידע, אבטחת מידע והגנת הפרטיות החלות על משרד הפנים לפי חוק זה, לפי [[חוק להסדרת הביטחון]] ולפי כל דין אחר, והכל בהתאמות שקבע השר בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים.
@ 5. הגבלת העברה של אמצעים או נתונים ביומטריים בשלב ההנפקה (תיקון: תשפ"ה-3)
: (א) עובד משרד הפנים או מרכז הנפקה שקיבל אמצעים או נתונים ביומטריים לפי הוראות [[סימן זה]] לא יעבירם לכל גורם אחר, על אף האמור בכל דין, אלא לפי הוראות [[סימן זה]].
:: (((הוראת שעה ל-3 שנים מיום 17.6.2025):)) עובד משרד הפנים, עובד מדינה אחר או עובד מרכז הנפקה שקיבל אמצעים או נתונים ביומטריים לפי הוראות [[סימן זה]] לא יעבירם לכל גורם אחר, על אף האמור בכל דין, אלא לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב) עובד משרד הפנים שהשר הסמיך לעניין זה, רשאי להעביר באופן פרטני אמצעים או נתונים ביומטריים לגבי אדם מסוים לצורך הליך שהמדינה היא צד לו, ככל שההליך נוגע לנטילה, להפקה או להנפקה לפי [[סימן זה]], למשטרת ישראל, לרשויות התביעה, לפרקליטות המדינה, לבית המשפט, וכן לגורמים אחרים האמונים על הליכי אכיפת החוק שקבע שר המשפטים, בצו, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, ובלבד שהמידע חיוני לצורך ביצוע תפקידיהם.
: (ג) השר ימסור, מדי שנה, דין וחשבון לוועדת הכנסת המשותפת, לעניין מידע שהועבר לפי סעיף קטן (ב) ובכלל זה מספר הפניות שהוגשו למשרד הפנים לצורך קבלת מידע כאמור, זהות הפונים ומטרות הפנייה.
@ 5א. תוקף מסמך זיהוי (תיקון: תשע"ז, ק"ת תשפ"ב, ק"ת תשפ"ג, ק"ת תשפ"ד-4, ק"ת תשפ"ה-3, ק"ת תשפ"ה-4, ק"ת תשפ"ו-3)
: (א) (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):)) על אף האמור בכל דין, תוקפו של מסמך זיהוי שהנפיק מרכז ההנפקה, של תושב שרק תמונת תווי הפנים שלו הוכללה במאגר הביומטרי, לא יעלה על חמש שנים, אלא אם כן קבע השר, בצו, תקופת תוקף ארוכה יותר.
:: (((עם תום הוראת השעה, יחול נוסח זה):)) על אף האמור בכל דין, תוקפו של מסמך זיהוי שהנפיק מרכז ההנפקה לא יעלה על חמש שנים, אלא אם כן קבע השר, בצו, תקופת תוקף ארוכה יותר.
:: ((פורסם [[צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר (תוקפו של מסמך זיהוי) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022]] (ק"ת תשפ"ב, 3304), לפיו תוקפו של מסמך זיהוי שהנפיק מרכז ההנפקה, של תושב שרק תמונת תווי הפנים שלו הוכללה במאגר הביומטרי, לא יעלה על עשר שנים.))
: (ב) השר יבחן, אחת לשלוש שנים לפחות, את הצורך בהפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א).
=== סימן ב': נטילה והפקה לצורך זיהוי ואימות זהות ===
@ 6. נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך השוואתם לאמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי (תיקון: תשע"ז, תש"ף, תשפ"ה, תשפ"ה-3)
: (א) בעלי התפקידים כמפורט להלן מוסמכים, לצורך אימות זהותו של אדם, במסגרת מילוי תפקידם לפי דין, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים, להפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם:
:: (1) עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך;
:: (1א) (((הוראת שעה ל-3 שנים מיום 17.6.2025):)) עובד מדינה כאמור [[בסעיף 3(א)]] - במסגרת מילוי תפקידו לפי [[אותו סעיף]];
:: (2) שוטר;
:: (3) סוהר;
:: (4) עובד רשות הביטחון שראש רשות הביטחון הסמיכו לכך;
:: (5) חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], שהוסמך לכך לפי פקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק האמור]];
:: (6) ממונה ביטחון או מאבטח, כהגדרתם [[בחוק להסדרת הביטחון]] של הגופים המנויים [[-#תוספת ראשונה פרט 2|בפרטים 2]] [[-#תוספת ראשונה פרט 3|ו-3 בתוספת הראשונה לחוק האמור]], ששר הביטחון הסמיכם לכך;
:: (7) איש משמר הכנסת כהגדרתו [[בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968]], שקצין הכנסת הסמיכו לעניין חוק זה;
:: (8) מאבטח שהוא עובד הרשות להגנה על עדים לפי [[חוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008]];
:: (8א) איש ביטחון כהגדרתו [[בחוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), התשל"ז-1977]], ובלבד שטביעות אצבעות יינטלו מאדם רק אם לא ניתן לזהותו באמצעות השוואת תמונת תווי פנים;
:: (9) עובד בגוף ציבורי המנוי [[בתוספת הראשונה]], שלצורך ביצוע תפקידו לפי דין נדרש לאמת זהותו של אדם; לעניין זה, "גוף ציבורי" - גוף כהגדרתו [[בפסקה (1) להגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות]], שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) מוטלת עליו חובה בחיקוק לאמת את פרטי הזיהוי של אדם עם פרטי הרישום המופיעים לגביו במרשם האוכלוסין;
::: (ב) מוטל עליו תפקיד בחיקוק, וביצוע תפקידו כאמור מחייב אותו לאמת את פרטי הזיהוי של אדם עם פרטי הרישום המופיעים לגביו במרשם האוכלוסין.
: (א1) ממונה ביטחון או מאבטח שמונו לפי [[חוק להסדרת הביטחון]], בגוף המנוי [[בתוספת הראשונה לחוק האמור]] או [[בפרט 1 לתוספת השנייה לחוק האמור]], רשאי, לצורך אימות זהותו של אדם, במסגרת מילוי תפקידו לפי דין, ליטול ממנו תמונת תווי פנים, להפיק ממנה באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם.
: (ב) השר, בהסכמת ראש הממשלה ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, יקבע בתקנות את התפקידים והסמכויות שלשם ביצועם רשאי עובד גוף ציבורי כאמור בפסקה (9) של סעיף קטן (א), לבצע נטילה, הפקה והשוואה לפי אותו סעיף קטן, וכן תנאים והגבלות שיחולו על עובד כאמור.
: (ב1)(1) נטילה, הפקה והשוואה כאמור בפסקאות (1) עד (9) שבסעיף קטן (א) ובסעיף קטן (א1), לצורך אימות זהותו של אדם יכול שיבוצעו באמצעים ממוכנים ולא בפני בעל תפקיד מוסמך כאמור, ובלבד שהאפשרות לאימות זהות כאמור בפני בעל תפקיד תובטח למי שבשל גילו או בשל היותו אדם עם מוגבלות, נמנע ממנו לאמת את זהותו באמצעי ממוכן.
:: (2) ביצוע פעולות כאמור בפסקה (1) באמצעים ממוכנים ייעשה תוך שמירה על הוראות בדבר הגנת הפרטיות, אבטחת מידע והגנת הסייבר, בדגש על ההיבטים המיוחדים הקשורים במיכון.
: (ג) השר רשאי לקבוע בתקנות בעלי תפקידים שאינם עובדי המדינה, שיהיו מוסמכים, לצורך אימות זהותו של אדם, כדי למסור לו את מסמך הזיהוי שלו, או כדי לבצע פעולה אחרת במסמך הזיהוי שלו כפי שקבע השר, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים, להפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם; בעל תפקיד שהוסמך לפי סעיף קטן זה לא יעשה שימוש בסמכותו אלא לאחר שעבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי]], ורשאי השר לקבוע הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על בעל תפקיד כאמור בהפעלת סמכותו לפי סעיף קטן זה.
: (ד) נטילה, הפקה והשוואה כאמור בסעיף קטן (ג) לצורך אימות זהותו של אדם כדי לבצע פעולה אחרת במסמך הזיהוי שלו, יכול שיבוצעו גם באמצעים ממוכנים ושלא בפני בעל תפקיד כאמור באותו סעיף קטן, בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכנסת המשותפת.
: (ד1)(1) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי, לצורך שיפור או הנגשה של שירות הניתן לציבור בידי גוף שהוא נותן שירות, לקבוע בתקנות כי לשם קבלת שירות מגוף כאמור, יכול שיבוצע אימות זהותו של אדם גם בדרך של נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים והשוואת האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם, באמצעים ממוכנים ושלא בפני בעל תפקיד באותו גוף, אם בחר בכך האדם.
:: (2) השר יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הנטילה, ההפקה וההשוואה כאמור בפסקה (1), ובין השאר הוראות לעניין אבטחת מידע; תקנות לעניין אבטחת מידע שלא ניתן לדון בהן בוועדת הכנסת המשותפת, יובאו לאישור ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים.
:: (3) אין למנוע מאדם שלא בחר באימות זהות כאמור בפסקה (1), את קבלת השירות כאמור באותה פסקה באמצעים שאינם ממוכנים, רק בשל כך שלא בחר באימות זהות כאמור.
:: (4) בסעיף קטן זה, "נותן שירות" - אחד מאלה:
::: (1) משרד ממשלתי;
::: (2) תאגיד שהוקם לפי חוק;
::: (3) חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]];
::: (4) מוסד רפואי כהגדרתו [[בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940]];
::: (5) קופת חולים כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]].
: (ה) אדם חייב לאפשר למי שמוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1) ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לפי סעיף זה; סירב אדם לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים כאמור, יראו אותו כמי שלא הזדהה; הוראות סעיף קטן זה יחולו בשינויים המחויבים לעניין הזדהות בפני אמצעי ממוכן כאמור בסעיף קטן (ב1), למעט לגבי אדם שבשל גילו או בשל היותו אדם עם מוגבלות נמנע ממנו לאמת את זהותו באמצעי ממוכן.
: (ו) אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי הוראות סעיף זה ונתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, ובכלל זה אמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי של תושב, לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך השוואתם מול האמצעים או הנתונים הביומטריים שבמסמך הזיהוי, והם יימחקו אוטומטית מיד לאחר קבלת תוצאת ההשוואה, אלא אם כן נדרשת השוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי לפי [[סעיף 7(א)(2)]].
: (ז)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ו) השר, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים, רשאי להורות, בצו, כי לצורך בדיקת תקינות פעולתה של מערכת להשוואת אמצעים או נתונים ביומטריים של רשות האוכלוסין וההגירה, שיורה עליה, יישמרו באופן זמני ולתקופה שלא תעלה על חודש, במערכות הממוחשבות של רשות האוכלוסין וההגירה, אמצעים או נתונים ביומטריים שניטלו או הופקו לפי הוראות סעיף זה לצורך השוואה לאמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במסמך זיהוי של תושב לפי הוראות סעיף זה (בסעיף קטן זה - מידע) של לכל היותר 1000 תושבים וכן להורות על התנאים לכך; השר, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי להורות, בצו, על הארכת התקופה האמורה או על הגדלת מספר התושבים כאמור.
:: (2) מידע יישמר ללא קישור לכל פרט מזהה ורשות האוכלוסין וההגירה תמחק אותו מיד לאחר סיום הבדיקה כאמור בפסקה (1) וקבלת תוצאותיה.
:: (3) לא תוענק גישה למידע אלא למספר מצומצם של בעלי תפקידים ברשות האוכלוסין, לצורך ביצוע בדיקה כאמור בסעיף קטן זה בלבד, ולאחר שבעלי התפקידים האמורים עברו בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי]].
:: (4) במידע שנשמר לפי סעיף קטן זה לא ייעשה כל שימוש אחר מהשימוש המותר לפיו, לרבות שימושים אחרים לפי חוק זה.
@ 6א. דיווח לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ולכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ה)
: (א) רשות שדות התעופה כמשמעותה [[בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977]], ומי שמוסמך על פי חוק לבצע בדיקות לפי [[6|סעיף 6(א)(10) (([צ"ל: 6(א)(8א)]))]], ידווחו לשר התחבורה והבטיחות בדרכים אחת לשנה, בחודש ינואר, במשך ארבע שנים החל מיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026), על אלה:
:: (1) מספר האנשים שניטלו מהם טביעות אצבעות לפי [[הסעיף האמור]], והסיבה לכך;
:: (2) מספר הפעמים שבהן העלתה ההשוואה שבוצעה לפי [[הסעיף האמור]] אי-התאמה, ואם קיומה דווח למשטרת ישראל.
: (ב) שר התחבורה והבטיחות בדרכים ימסור לוועדת הכנסת המשותפת ולממונה על יישומים ביומטריים, אחת לשנה, בחודש מרץ, ריכוז של הדיווחים שנמסרו לו לפי סעיף קטן (א).
@ 7. נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך השוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי (תיקון: תשע"ז)
: (א) שוטר מוסמך, לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם הנמצא לפניו, לרבות גופה, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים, ולהעבירם לרשות לשם קבלת תוצאת זיהוי לפי הוראות [[סעיף 16]], בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם אינו נושא מסמך זיהוי ונדרש לברר את זהותו או לאמת את זהותו;
:: (2) ההשוואה שנעשתה לפי הוראות [[סעיף 6]] העלתה אי-התאמה בין אמצעי הזיהוי הביומטריים שניטלו מאותו אדם לפי [[הסעיף האמור]] או נתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהם, לבין האמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם.
: (ב) אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי סעיף זה או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם באופן אוטומטי, וכן אמצעים או נתונים ביומטריים שניטלו או הופקו בידי שוטר לפי [[סעיף 6]] ונדרשת השוואתם לאמצעים ולנתונים הביומטריים שבמאגר הביומטרי כאמור בסעיף קטן (א)(2), לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך העברתם לרשות לפי הוראות סעיף קטן (א); אמצעים או נתונים כאמור יימחקו אוטומטית מיד לאחר ביצוע ההשוואה וקבלת תוצאת הזיהוי.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף או לגרוע מסמכות עיכוב הנתונה לשוטר לפי כל דין.
=== סימן ג': הסמכת עובד משרד החוץ ===
@ 8. הסמכת עובד משרד החוץ לגבי תושב השוהה מחוץ לישראל
: הסמכויות הנתונות לפי [[סעיפים 3]] [[ו-6]] לעובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך יהיו נתונות לעובד משרד החוץ ששר החוץ הסמיכו לכך, לגבי תושב השוהה מחוץ לישראל, ויחולו על עובד משרד החוץ שהוסמך כאמור הוראות לפי [[פרק זה]] החלות על עובד משרד הפנים, לרבות ההגבלות הקבועות בהן, בשינויים שקבעו השר ושר החוץ בתקנות, באישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים וועדת הכנסת המשותפת.
=== סימן ד': שמירה על כבוד האדם ופרטיותו ===
@ 9. שמירה על כבוד האדם ופרטיותו
: (א) נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים והשוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי או במאגר הביומטרי, לפי הוראות [[פרק זה]], יבוצעו בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה על כבוד האדם ועל פרטיותו וימנעו פגיעה בהם במידה העולה על הנדרש.
: (ב) מי שהוקנתה לו סמכות נטילה, הפקה או השוואה לפי הוראות [[פרק זה]], לא יעשה שימוש בסמכותו אלא לאחר שעבר הכשרה מתאימה; הכשרה לפי פסקה זו תתייחס, בין השאר, לאופן הנטילה, ההפקה וההשוואה לפי [[פרק זה]], לאופן הטיפול באמצעים או בנתונים הביומטריים שניטלו או שהופקו כאמור ולסיכונים הנובעים מאי-אבטחת המידע, והכל תוך הקפדה על שמירת כבודו של מי שנוטלים ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים ועל פרטיותו.
== פרק ד': הקמת המאגר הביומטרי וניהולו ==
@ 10. המאגר הביומטרי (תיקון: תשע"ז, תשפ"ד-2, ק"ת תשפ"ד-5, תשפ"ה-2, ק"ת תשפ"ו-3)
: (א) השר יקים, במשרד הפנים, מאגר מידע ביומטרי אשר יכלול תמונות תווי פנים שניטלו בידי עובד משרד הפנים מכוח סמכותו לפי [[סעיף 3]] או בידי עובד משרד החוץ מכוח הסמכות האמורה כפי שהוחלה לגביו [[בסעיף 8]], וכן נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהן; המאגר הביומטרי יישמר באופן מוצפן, בנפרד מכל מידע אחר ולא יכלול פרטי רישום של התושב כמשמעותם [[בחוק המרשם]] או כל פרט מזהה אחר.
:: (((הוראת שעה מיום 5.4.2024 עד יום 5.4.2027):)) השר יקים, במשרד הפנים, מאגר מידע ביומטרי אשר יכלול תמונות תווי פנים שניטלו בידי עובד משרד הפנים מכוח סמכותו לפי [[סעיף 3]] או בידי עובד משרד החוץ מכוח הסמכות האמורה כפי שהוחלה לגביו [[בסעיף 8]] ותמונות פנים שצורפו לבקשות לפי [[סעיף 3א(ב)]], וכן נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהן; המאגר הביומטרי יישמר באופן מוצפן, בנפרד מכל מידע אחר ולא יכלול פרטי רישום של התושב כמשמעותם [[בחוק המרשם]] או כל פרט מזהה אחר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה ניתן לקשר בין אמצעים או נתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי, לבין מספר זהותו במרשם האוכלוסין של התושב שאליו הם מתייחסים, בדרך שתיקבע בכללים ובכפוף לתקנות שיותקנו לפי סעיף (ד).
: (ג) המאגר הביומטרי יהיה חסוי ולא יימסר ממנו מידע או תתאפשר גישה אליו, אלא לפי הוראות חוק זה.
: (ד) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, יקבע תקנות בדבר דרכי ניהול המאגר הביומטרי, שמירת המידע בו ואופן העברת המידע ממנו, ורשאי הוא לקבוע בדרך כאמור כי המאגר הביומטרי יורכב מתתי-מאגרים נפרדים, שיתנהלו במשרד הפנים או במשרד ממשלתי אחר, או שיתנהלו בחלקם במשרד הפנים ובחלקם במשרד כאמור, והכל לשם הבטחת רמה גבוהה ככל שניתן של הגנה על המידע המצוי במאגר ואבטחתו.
@ 10א. הוראה מיוחדת לעניין תמונות טביעות אצבעות (תיקון: תשע"ז, ק"ת תשפ"ב, ק"ת תשפ"ג, ק"ת תשפ"ד-4, ק"ת תשפ"ה-3, ק"ת תשפ"ה-4, ק"ת תשפ"ו-6)
: (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):))
: (א) תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן, יועברו לרשות לצורך השוואתם מול האמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי וקבלת תוצאת זיהוי לפי [[סעיף 14]] בלבד.
: (ב) נתן תושב את הסכמתו להכללת תמונות טביעות האצבעות שניטלו ממנו לפי [[סעיף 3]] ונתוני הזיהוי הביומטרי שהופקו מהן, במאגר הביומטרי, כאמור [[בסעיף 3(ג1)]], ייאגרו גם תמונות טביעות האצבעות או הנתונים האמורים במאגר הביומטרי, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 10]].
: (ג) לא נתן תושב הסכמה כאמור בסעיף קטן (ב), תמחק הרשות את תמונות טביעות האצבעות שלו ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן מיד לאחר קבלת תוצאת הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א) ולא תמסור אותם לכל גורם אחר, לרבות גורם מהגורמים המנויים [[בסעיפים 16 עד 18]] [[ו-21]].
: (ד) תושב שתמונות טביעות האצבעות שלו הוכללו במאגר הביומטרי לפי הוראות סעיף קטן (ב), יוכל לבקש את מחיקת טביעות האצבעות שלו מן המאגר הביומטרי, והכול בדרך ובתנאים שקבע השר, בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת; היו בידי תושב המבקש מחיקה כאמור מסמכי זיהוי בתוקף, יהיו מסמכי הזיהוי שבידו בטלים עם הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות מיוחדות שקבע השר.
: (((עם תום הוראת השעה, יחול נוסח זה):))
: תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן, לא ייכללו במאגר הביומטרי ולא ייאגרו בו.
@ 10ב. (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ה, ק"ת תשפ"ה-2) : (((פקע).))
@ 11. הרשות לניהול המאגר הביומטרי
: (א) השר יקים, במשרד הפנים, רשות לניהול המאגר הביומטרי שתהא אחראית לניהול המאגר הביומטרי ובכלל זה להפקת נתוני זיהוי ביומטריים מאמצעי זיהוי ביומטריים שהועברו אליה, לעיבודם, להעברת מידע מהמאגר הביומטרי וכן לאבטחת המאגר, לאחזקתו ולטיפול השוטף בו, הכל בהתאם להוראות לפי חוק זה.
: (ב) השר, באישור הממשלה, ימנה את ראש הרשות, אשר יהיה אחראי לניהול הרשות ולביצוע תפקידיה לפי חוק זה; ראש הרשות יהיה עובד המדינה ולא ימלא תפקיד אחר מלבד תפקידו כראש הרשות.
: (ג) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ולא ימלאו תפקיד אחר מלבד תפקידם ברשות; עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות ראש הרשות ובפיקוחו.
: (ד) לא יועסק עובד ברשות, אלא אם כן עבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי]].
== פרק ה': העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו ==
=== סימן א': הוראות כלליות ===
@ 12. העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו בהתאם להוראות החוק
: על אף הוראות [[פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]] והוראות כל דין אחר, העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו מותרות בהתאם להוראות לפי חוק זה, בלבד.
@ 13. גישה למאגר הביומטרי (תיקון: תש"ע)
: (א) ראש הרשות, באישור השר וראש הממשלה, יקבע בהנחיות הרשות את אלה:
:: (1) עובדי הרשות שתהיה להם הרשאת גישה למאגר הביומטרי;
:: (2) בעלי תפקידים החיוניים להפעלתו של המאגר הביומטרי, שאינם עובדי הרשות ושלא ניתן למצוא להם מחליף מבין עובדי הרשות, שתהיה להם הרשאת גישה אישית, המוגבלת למטרה ולתקופה שייקבעו; בעת ביצוע תפקידם יהיו בעלי תפקידים כאמור מלווים בעובד הרשות שלו הרשאת גישה לפי פסקה (1).
: (ב) בהנחיות הרשות כאמור בסעיף קטן (א) יקבע ראש הרשות תנאים והגבלות שיחולו על מורשי הגישה למאגר הביומטרי לפי הסעיף הקטן האמור, בכל הנוגע לגישה למאגר.
: (ג) קביעת מורשי הגישה למאגר הביומטרי לפי סעיף קטן (א), והתנאים וההגבלות שיחולו עליהם לפי סעיף קטן (ב), תיעשה באופן שיצמצם ככל הניתן את מספר המורשים כאמור ואת היקף המידע הנגיש.
: (ד) לא תינתן לאדם הרשאת גישה למאגר הביומטרי לפי סעיף זה ולא יבצע אדם פעולה המאפשרת גישה למאגר הביומטרי, אלא אם כן עבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי]].
=== סימן ב': העברת תוצאת זיהוי מהמאגר הביומטרי למשרד הפנים ===
@ 14. העברת תוצאת זיהוי לצורך הנפקת מסמך זיהוי
: הרשות תעביר לעובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך, לצורך הנפקת מסמך זיהוי, תוצאת זיהוי של מי שניטלו ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לפי [[סעיפים 3]] [[ו-8]]; לא העבירה הרשות תוצאת זיהוי כאמור בתוך פרק זמן שעליו יורה השר, יראו בכך, לעניין [[סעיף 4(א)]], אישור להנפקת מסמך הזיהוי.
@ 15. הגבלת העברה של תוצאת זיהוי
: עובד משרד הפנים שהועברה לו תוצאת זיהוי לפי הוראות [[סימן זה]], לא יעבירה לכל גורם אחר על אף האמור בכל דין, ואולם רשאי עובד משרד הפנים שהוסמך לכך על ידי השר להעביר תוצאת זיהוי מסוימת למשטרת ישראל, לרשויות התביעה, לפרקליטות המדינה, לבית המשפט, ולגורמים אחרים האמונים על הליכי אכיפת החוק שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, בצו, באישור ועדת הכנסת המשותפת, ובלבד שהמידע חיוני לצורך ביצוע תפקידיהם.
=== סימן ג': העברת מידע מהמאגר הביומטרי למשטרת ישראל ולמשטרה הצבאית ===
@ 16. העברת תוצאת זיהוי לשוטר
: הרשות תעביר לשוטר, לפי בקשתו, תוצאת זיהוי המתייחסת לאמצעי זיהוי ביומטריים אשר ניטלו בידי השוטר מאדם, לרבות גופה, לפי הוראות [[סעיף 7]], בכפוף לנהלים שייקבעו בין משטרת ישראל ובין הרשות.
@ 17. העברת מידע לפי צו של בית משפט (תיקון: תשע"ז)
: (א) בית המשפט המחוזי רשאי, לפי בקשה מאת קצין מוסמך להתיר בצו לרשות להעביר למשטרת ישראל או למשטרה הצבאית, לפי העניין, תוצאת זיהוי, וכן אמצעים או נתונים ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי, אם שוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי הדבר נדרש למטרה מהמטרות המפורטות להלן, ובלבד שאין בהעברת המידע כאמור כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם:
:: (1) לצורך חקירת עבירה מסוג פשע, או לצורך חקירת עבירה מסוג עוון המנויה [[בתוספת השניה]], לרבות חקירה לצורכי חילוט רכוש הקשור בעבירות כאמור, ולצורך הליך פלילי בנוגע לאותן עבירות;
:: (2) לצורך מניעת ביצוע עבירות כאמור בפסקה (1) או סיכולן;
:: (3) לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדרים או שבויים;
:: (4) לצורך העברת המידע לרשות אכיפה מחוץ לישראל, אם הדבר דרוש למשטרת ישראל או לרשות האמורה, למטרה מהמטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (3).
: (ב) בקשה לפי סעיף קטן (א) תוגש בכתב ותיתמך בתצהיר; בבקשה יצוינו בין השאר כל אלה:
:: (1) פרטי זהותו, דרגתו ותפקידו של המבקש;
:: (2) תמצית העובדות שעליהן מתבססת הבקשה;
:: (3) תוצאת הזיהוי, האמצעים או הנתונים הביומטריים המבוקשים, והמטרות שלשמן הם נדרשים.
: (ג) בית המשפט רשאי להורות לרשות להעביר לעיונו את המידע המבוקש, לפני שיחליט על מתן צו לפי סעיף קטן (א); מידע שהועבר לבית המשפט כאמור יועמד לעיונו בלבד, לא ייאגר ויימחק לאחר העיון בו.
: (ד) לא יורה בית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א) על העברת אמצעים או נתונים ביומטריים מתוך המאגר הביומטרי, אלא אם כן שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי קיים אינטרס ציבורי חיוני המחייב זאת וכי אין אפשרות להשגת המטרה שלשמה נדרשים האמצעים או הנתונים כאמור, בדרך אחרת.
: (ה) סירב בית משפט לתת צו כמבוקש בסעיף קטן (א), רשאי היועץ המשפטי לממשלה, או הפרקליט הצבאי הראשי או התובע הצבאי הראשי, לפי העניין, או נציגו של מי מהם, לערער על ההחלטה לפני בית המשפט העליון.
: (ו) ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל ומפקד המשטרה הצבאית החוקרת, יגישו, מדי שישה חודשים, דין וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה על הבקשות שהוגשו על ידי משטרת ישראל והמשטרה הצבאית והצווים שניתנו לפי סעיף קטן (א).
: (ז) בסעיף זה, "קצין מוסמך" - כל אחד מאלה:
:: (1) קצין משטרה ממערך החקירות או המודיעין של משטרת ישראל בדרגת סגן ניצב ומעלה או קצין משטרה המשמש כמפקד מוקד ארצי או מחוזי של המשטרה, שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לעניין זה;
:: (2) קצין בדרגת סגן אלוף במשטרה הצבאית החוקרת, שקצין משטרה צבאית ראשי הסמיך לעניין זה.
@ 18. העברת מידע לצורך חקירת חשד לקבלת מסמך זיהוי במרמה
: משטרת ישראל רשאית לקבל מהרשות אמצעים ונתונים ביומטריים של אדם הכלולים במאגר הביומטרי, אף בלא צו של בית משפט לפי [[סעיף 17]], לצורך חקירת חשד בדבר קבלת מסמך זיהוי או ניסיון לקבל מסמך זיהוי תוך מסירת פרטים כוזבים לעובד משרד הפנים בעת נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מאותו אדם לפי [[סעיף 3(א)]], על סמך תלונה שהוגשה למשטרת ישראל בשל אותו חשד על ידי עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך.
@ 19. הגבלת העברה מהמאגר הביומטרי (תיקון: תשע"ז)
: (א) משטרת ישראל והמשטרה הצבאית לא ימסרו מידע שהועבר אליהן לפי הוראות [[סימן זה]] לכל גורם אחר, על אף האמור בכל דין.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן להעביר מידע כאמור באותו סעיף קטן, הנוגע לאדם מסוים, כמפורט להלן, ובלבד שהדבר נדרש לשם טיפול בעניין שלשמו התבקש המידע:
:: (1) לרשויות התביעה, לפרקליטות, לבית המשפט, לבית דין צבאי, למרכז הלאומי לרפואה משפטית, לרשויות הביטחון, וכן לרשות אכיפה מחוץ לישראל שהותר להעביר אליה מידע לפי [[סעיף 17(א)(4)]], ובלבד שלא יועבר מידע לגורמים כאמור, אלא אם כן המידע חיוני להם רק לצורך מילוי תפקידיהם ולמטרות המנויות [[בסעיף 17(א)(1) עד (3)]];
:: (2) לקצין שהוסמך בידי ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל למטרה האמורה [[בסעיף 17(א)(3)]], ובלבד שלא יועבר מידע לקצין כאמור, אלא אם כן המידע חיוני לו רק לצורך מילוי תפקידו ולמטרה המנויה [[בסעיף האמור]].
@ 20. דין וחשבון לוועדת הכנסת המשותפת (תיקון: תשע"ז, תשפ"ד-3)
: (א) השר לביטחון הפנים ושר הביטחון ימסרו, לפי העניין, מדי שנה, דין וחשבון לוועדת הכנסת המשותפת, שיכלול את כל אלה:
:: (1) מספר הבקשות שהוגשו לרשות ולבית המשפט על ידי משטרת ישראל או המשטרה הצבאית, לפי [[סימן זה]];
:: (2) העבירות שלגביהן הוגשו בקשות כאמור בפסקה (1) לבית המשפט, והאם הליך חקירתן הסתיים בהגשת כתב אישום;
:: (3) מספר הצווים שניתנו לפי [[סעיף 17]] על פי בקשות כאמור בפסקה (1), תוך ציון המטרות שלשמן ניתנו.
: (ב) דיווחים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו גם לשר, לממונה על יישומים ביומטריים ולראש הרשות להגנת הפרטיות, ולעניין דיווחים כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן - גם לוועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים.
@ 20א. (תיקון: ק"ת תשפ"ד, תשפ"ד, ק"ת תשפ"ה, ק"ת תשפ"ה-5, ק"ת תשפ"ו, ק"ת תשפ"ו-2, ק"ת תשפ"ו-4, ק"ת תשפ"ו-5) : (((פקע).))
=== סימן ד': העברת מידע לרשויות הביטחון (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ה) ===
@ 21. העברת מידע לרשויות הביטחון וגישת הרשויות למאגר הביומטרי
: הרשות תעביר לרשויות הביטחון מידע מתוך המאגר הביומטרי ותאפשר להן גישה למאגר הביומטרי, לצורך מימוש ייעודן ותפקידיהן; העברת המידע והגישה למאגר, תהיה על פי הכללים שייקבעו.
@ 22. הגבלת העברה על ידי רשות ביטחון
: רשות ביטחון לא תמסור מידע שהועבר אליה לפי [[סימן זה]] לכל גורם אחר על אף האמור בכל דין, למעט לגורם שנקבע בכללים.
@ 22א. (תיקון: ק"ת תשפ"ד-2, ק"ת תשפ"ד-3, תשפ"ד, ק"ת תשפ"ה) : (((פקע).))
== פרק ו': שמירת סודיות, אבטחה והגנה על פרטיות ==
@ 23. מידע חסוי
: (א) הכללים, וכן הנחיות הרשות ונוהלי הרשות העוסקים בעניינים הקשורים לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע, למעט נושאי אבטחת מידע שהוסדרו בתקנות לפי [[סעיף 35(א)(7)]], הם חסויים וגילוים או פרסומם אסור; ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים, לאסור את פרסומן של הוראות אחרות שנקבעו לפי חוק זה, אם קיים לדעתו אינטרס ציבורי המחייב זאת.
: (ב) המלצות הממונה על יישומים ביומטריים לפי [[סעיף 30(ב)]] העוסקות בעניינים הקשורים לפעילות רשויות הביטחון או באבטחת מידע, הן חסויות וגילוין או פרסומן אסור.
: (ג) ראש הממשלה רשאי להתיר פרסום מידע האסור לפרסום לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן היתר לפרסום.
@ 24. שמירת סודיות והגבלת השימוש והאגירה (תיקון: תשע"ז)
: (א) אדם שהגיעו לידיו, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי חוק זה, נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, תוצאות זיהוי או תמונות פנים באיכות פחותה, וכן אדם שהגיע לידיו מידע אחר החסוי לפי חוק זה, לא ימסור ולא יגלה אותם לאחר ולא יעשה בהם כל שימוש, אלא לפי חוק זה ולצורך ביצוע תפקידו.
: (ב) מידע שהועבר לפי הוראות חוק זה, למעט תוצאת זיהוי שהועברה מהרשות לעובד משרד הפנים לפי [[סעיף 14]], לא ייאגר באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך השימוש שלו הוא נועד, והוא יימחק מיד בתום השימוש בו.
: (ב1) השימוש בסמכות להעביר ולקבל מידע כאמור [[בפרק ה']] ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי לקבוע תקנות לעניין אופן ההעברה של מידע לפי [[סעיפים 5]], [[15]], [[18]], [[19]] [[ו-27]], ובכלל זה תדירות העברתו, המטרות שלשמן יועבר, תנאי ההעברה, בעלי התפקידים המוסמכים להעביר ולקבל מידע כאמור ומחיקת המידע בתום השימוש בו, וכן אבטחת המידע.
: (ב1) השימוש בסמכות להעביר ולקבל מידע כאמור [[בפרק ה']] ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.
@ 25. שמירת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים ואבטחתם
: (א) אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי יישמרו בהתאם להוראות אלה:
:: (1) בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
:: (2) בדרך שתמנע שימוש בהם בניגוד להוראות לפי חוק זה;
:: (3) בדרך שתבטיח הגנה על פרטיותם של התושבים שהאמצעים והנתונים כאמור מתייחסים אליהם, ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר, לרבות שימוש החורג ממסגרת ההרשאה לפי [[סעיף 13]].
: (ב) כל פעולה המבוצעת במאגר הביומטרי תתועד באופן שיאפשר פיקוח ובקרה על אופן ביצועה, על מועד ביצועה ועל מבצע הפעולה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי [[חוק להסדרת הביטחון]] ולפי [[חוק הגנת הפרטיות]].
@ 26. הממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תשע"ז)
: השר, בהסכמת שר המשפטים, ימנה, מבין עובדי הרשות, ממונה על הגנת הפרטיות במאגר הביומטרי; הממונה על הגנת הפרטיות יפקח על שמירת הפרטיות של התושבים שאמצעי הזיהוי הביומטריים ונתוני הזיהוי הביומטריים שלהם כלולים במאגר הביומטרי, בהתאם להוראות לפי [[חוק הגנת הפרטיות]] ולפי חוק זה.
== פרק ז': הוראות שונות ==
@ 26א. תמונת תווי פנים השמורה בשבב במסמך זיהוי (תיקון: תשפ"ה)
: (א) צפייה בתמונת תווי פנים השמורה בשבב במסמך זיהוי (בסעיף זה - תמונה השמורה בשבב), יראו אותה כשימוש מותר לפי חוק זה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, אדם שהגיעה לידיו תמונה השמורה בשבב של אדם אחר או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו ממנה, לא יאגור אותם באופן ממוחשב ולא יעביר אותם לכל גורם אחר, בין שבוצע בתמונה או בנתונים כאמור שינוי ובין שלא.
: (ג) אדם אשר צפה בתמונה השמורה בשבב של אדם אחר, ימחק אותה מייד בתום הצפייה.
@ 27. תמונת פנים באיכות פחותה (תיקון: תשע"ז, תשפ"ד, ק"ת תשפ"ה)
: (א) עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך, רשאי להפיק, באופן אוטומטי, תמונת פנים באיכות פחותה, מתמונת תווי פנים שניטלה לפי [[סעיף 3(א)]], לצורך שימוש בה לפי הוראות סעיף זה.
: (ב) תמונות פנים באיכות פחותה יישמרו במשרד הפנים בדרך שקבע השר והן ישמשו את עובדי משרד הפנים שהשר הסמיכם לכך לצרכים אלה בלבד:
:: (1) הצגה חזותית, הנדרשת במסגרת מילוי תפקידו של עובד משרד הפנים;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) עובד משרד הפנים לא יעביר תמונת פנים באיכות פחותה לכל גורם אחר על אף האמור בכל דין, ואולם רשאי הוא להעביר תמונה כאמור של אדם מסוים לגוף ציבורי בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), וכן למשטרת ישראל, לרשויות התביעה, לפרקליטות המדינה, לבית המשפט, ולגורמים אחרים האמונים על הליכי אכיפת החוק שיקבע שר המשפטים, בצו, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, ובלבד שהתמונה כאמור חיונית לצורך ביצוע תפקידיהם.
: (ד) השר, באישור ועדת הכנסת המשותפת רשאי לקבוע כי עובד בגוף ציבורי שלצורך ביצוע תפקידו לפי דין נדרש לאמת זהותו של אדם מסוים, יהא רשאי, במסגרת מילוי תפקידו, לקבל תמונת פנים באיכות פחותה של אותו אדם; בתקנות לפי סעיף קטן זה יקבע השר, בין השאר, את המאפיינים של מי שתמונותיהם יימסרו לגוף הציבורי והמטרות שלשמן יימסרו; לעניין זה, "גוף ציבורי" - משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים.
: (ה) (((פקע).))
@ 28. שמירת דינים לעניין חומר חקירה וראיות בהליך פלילי ולעניין אבטחת מידע
: (א) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין לרבות פקודות משטרת ישראל כהגדרתן [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]], לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר, בחומר חקירה כמשמעותו [[בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט.
: (ב) אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לעניין אבטחת מידע לפי [[חוק להסדרת הביטחון]].
@ 29. עונשין (תיקון: תשפ"ה)
: (א) המשיג מהמאגר הביומטרי, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו לפי חוק זה, או העושה במאגר הביומטרי שימוש או פעולה שלא כדין, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
:: (1) מי שמוסר, מעביר או מגלה אמצעי זיהוי ביומטריים, נתוני זיהוי ביומטריים, תוצאות זיהוי או מידע חסוי, ולמעט תמונת פנים באיכות פחותה, בניגוד להוראות [[סעיף 24]], או עושה בהם שימוש בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (2) מי שאינו נוקט אמצעים סבירים לשמירת סודיות ואבטחת המידע שבפסקה (1) בניגוד להוראות חוק זה.
: (ג) העורך השוואה בין אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו מאדם או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, לבין אמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי, בלא סמכות לפי חוק זה, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ג1) האוגר באופן ממוחשב תמונה השמורה בשבב של אדם אחר או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו ממנה, או המעביר אותם לגורם אחר, בין שבוצע בתמונה או בנתונים כאמור שינוי ובין שלא, בניגוד להוראות [[סעיף 26א(ב)]], דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ד) הגורם ברשלנות לגילוי אמצעי זיהוי ביומטריים, נתוני זיהוי ביומטריים, תוצאות זיהוי או מידע חסוי ולמעט תמונת פנים באיכות פחותה, בניגוד להוראות [[סעיף 24]], לאחר, תוך הפרת הוראה מההוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי חוק זה או הפרת כלל או נוהל שנקבעו לפי חוק זה, דינו - מאסר שנה.
: (ה) ראש הרשות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף זה, בידי מי שיש לו הרשאת גישה כאמור לפי [[סעיף 13]]; הפר את חובתו האמורה, דינו - מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ו) בסעיף זה, "שימוש" - לרבות עיון, אגירה, העתקה, שינוי, מחיקה שלא כדין או קישור בין המאגר הביומטרי לבין מאגרים אחרים.
@ 30. הממונה על יישומים ביומטריים
: (א) ראש הממשלה ימנה ממונה על יישומים ביומטריים; הממונה יהיה עובד משרד ראש הממשלה.
: (ב) תפקידיו של הממונה על יישומים ביומטריים הם:
:: (1) להמליץ על מדיניות כוללת בתחום היישומים הביומטריים, לרבות לעניין יעדים, מדדים, תקנים והנחיות בעניינים אלה:
::: (א) הקמה, תפעול ותחזוקה של המאגר הביומטרי וגישה אליו;
::: (ב) פיתוח היישומים הביומטריים;
::: (ג) בקרה על היישומים הביומטריים והמאגר הביומטרי;
:: (2) להמליץ על מדיניות בתחום אבטחת המאגר הביומטרי ואבטחת המידע המועבר למרכז הנפקה, לרבות לעניין הנהלים ותקני האבטחה, ולמעט בעניינים המוסדרים [[בחוק להסדרת הביטחון]];
:: (3) לפקח על יישום הוראות חוק זה והתקנות, הכללים, הנחיות הרשות ונוהלי הרשות אשר נקבעו מכוחו, וכן על פעולות ראש הרשות לפי חוק זה.
: (ג) הממונה על יישומים ביומטריים יביא את המלצותיו לפי סעיף קטן (ב) לפני ראש הממשלה, השר או ראש הרשות, לפי העניין, לפני קביעת תקנות לפי [[סעיף 35(ו)(1)]], כללים, הנחיות הרשות ונוהלי הרשות לפי חוק זה.
@ 31. ועדת השרים ליישומים ביומטריים
: (א) הממשלה תמנה ועדת שרים ליישומים ביומטריים, אשר תפעל בשמה בעניינים שקבעה לצורך יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) ועדת השרים תהיה בת ארבעה חברים לפחות, והם: ראש הממשלה, השר, שר המשפטים והשר לביטחון הפנים.
: (ג) ראש הממשלה יהיה יושב ראש ועדת השרים ליישומים ביומטריים, והשר - ממלא מקומו.
@ 32. ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים (תיקון: תשע"ז)
: (א) ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים תפעל בעניינים הנוגעים לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע, לפי חוק זה; ואלה חברי הוועדה: יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והוא יהיה היושב ראש, יושב ראש ועדת הכנסת המשותפת, שני חברי הכנסת החברים בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה וחברי ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) ישיבותיה של ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים יהיו חסויות, ופרסומם של הדברים שנאמרו או שנמסרו בהן אסור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת, לאחר שמיעת עמדת ראשי רשויות הביטחון.
@ 33. דיווחי ראש הרשות, רשויות הביטחון והממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תש"ע, תשע"ז, ק"ת תשפ"ב, ק"ת תשפ"ג, ק"ת תשפ"ד-4, תשפ"ד-3, ק"ת תשפ"ה-3, ק"ת תשפ"ה-4, ק"ת תשפ"ו-6)
: (א) ראש הרשות ידווח בכתב, מדי שנה, לשר, לממונה על יישומים ביומטריים, לראש הרשות להגנת הפרטיות ולוועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים, על כל אלה:
:: (1) מספר הבקשות שהוגשו לרשות ולבית המשפט על ידי משטרת ישראל או המשטרה הצבאית, לצורך קבלת מידע מהמאגר הביומטרי לפי הוראות [[סימן ג' לפרק ה']];
:: (1א) (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):)) מספר התושבים שכל אמצעי הזיהוי הביומטריים שלהם נכללים במאגר לפי הוראות [[פרק ד']] ומספר התושבים שרק תמונות תווי הפנים שלהם נכללות במאגר לפי הוראות [[הפרק האמור]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) מספר הצווים שניתנו לפי [[סעיף 17]] על פי בקשות כאמור בפסקה (1), תוך ציון המטרות שלשמן ניתנו;
:: (4) אירועים חריגים שאירעו במאגר הביומטרי בכל הנוגע לאבטחת המידע, לרבות ניסיונות לקבל מידע מהמאגר הביומטרי ממי שאינו מורשה לכך או להעביר מידע מהמאגר הביומטרי למי שאינו מורשה כאמור.
: (ב) דיווח לפי פסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) יימסר גם לוועדת הכנסת המשותפת.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ידווח ראש הרשות, בכתב, באופן מיידי, לגורמים המנויים באותו סעיף קטן, על כל אירוע חריג שיש בו משום חשש לדליפת מידע מהמאגר הביומטרי, ניסיון פריצה אליו או פגיעה בו, ועל הצעדים שננקטו בעקבות אותו אירוע.
: (ד) רשויות הביטחון ידווחו בכתב, מדי שנה, לראש הממשלה ולוועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים על כל אלה:
:: (1) אירועים חריגים שאירעו במהלך שימושן במאגר הביומטרי;
:: (2) מספר המקרים שבהם עשו שימוש במאגר הביומטרי לצורך איתור חשודים בביצוע עבירות וסיכולן, ומספר הבקשות שהגישו רשויות הביטחון לרשות לשם קבלת מידע מהמאגר הביומטרי לפי [[סימן ד' לפרק ה']] לצורך כאמור;
:: (3) העבירות שלגביהן הוגשו בקשות כאמור בפסקה (2) והאם הליך חקירתן הסתיים בהגשת כתב אישום.
: (ה) הממונה על הגנת הפרטיות ידווח בכתב, מדי שנה, לשר, לשר המשפטים, לוועדת הכנסת המשותפת, ולרשם מאגרי המידע, על פעולותיו לפי חוק זה.
@ 34. שינוי התוספות
: (א) השר, בהסכמת ראש הממשלה ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]].
: (ב) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם השר ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השניה]].
@ 35. ביצוע, תקנות, כללים, הנחיות ונהלים (תיקון: תשע"ז, ק"ת תשפ"ב, ק"ת תשפ"ג, ק"ת תשפ"ד-4, ק"ת תשפ"ה-3, ק"ת תשפ"ה-4, ק"ת תשפ"ו-6)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט בעניינים הקבועים בסעיף קטן (ב), לרבות תקנות בעניינים כמפורט להלן:
:: (1) אופן נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לפי חוק זה, לרבות -
::: (א) נטילה מקטינים, מקשישים ומאנשים עם מוגבלות;
::: (ב) נטילה תוך התחשבות במגבלות דת ומסורת;
:: (1א) (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):)) הסכמה בשם קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס להכללת תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן של קטין או של אדם כאמור, במאגר הביומטרי, לרבות דרך ואופן מתן ההסכמה ויידוע קטין שבגר על אפשרות מחיקת תמונות טביעות האצבעות שלו ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן מהמאגר; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם בהתייעצות עם שר המשפטים;
:: (2) דרכי פעולה במקרים שבהם לא ניתן ליטול מאדם אמצעי זיהוי ביומטריים לפי חוק זה, מסיבות בריאותיות או אחרות;
:: (3) הפקת נתוני זיהוי ביומטריים מאמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי הוראות [[פרק ג']], והעברת אמצעים ונתונים שניטלו והופקו כאמור, לרשות ולמרכז הנפקה;
:: (4) הוראות לעניין בעלי תפקידים שאינם עובדי המדינה לפי [[סעיף 6(ג)]];
:: (5) הכשרה לעניין נטילה, הפקה והשוואה לפי הוראות [[סימן ד' לפרק ג']];
:: (6) העברת תוצאת זיהוי מהרשות לעובדי משרד הפנים לפי [[סימן ב' לפרק ה']], ובכלל זה אופן העברת המידע ותדירות ההעברה.
:: (7) אבטחת מידע, לרבות המידע שבמאגר הביומטרי וניהול המאגר.
:: ((הותקנו [[תקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשע"א-2011]].))
: (ב) ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים וועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים ולאחר שנמסרה לו המלצת הממונה על יישומים ביומטריים לפי [[סעיף 30(ג)]], לקבוע כללים לביצועו של חוק זה בכל הנוגע לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע ככל שאלה אינם מוסדרים בתקנות לפי סעיף קטן (א)(7) [[וסעיף 10(ד)]].
: (ג) ראש הרשות רשאי, באישור השר וראש הממשלה, ובעניינים הנוגעים לפעולות רשויות הביטחון - באישור ראש הממשלה, לאחר שנמסרה לו המלצת הממונה על יישומים ביומטריים לפי [[סעיף 30(ג)]], ובכפוף להוראות חוק זה ולתקנות ולכללים שהותקנו מכוחו, לקבוע הנחיות פנימיות, בכתב, בכל עניין הנוגע למילוי תפקידי הרשות.
: (ד) ראש הרשות רשאי, לאחר שנמסרה לו המלצת הממונה על יישומים ביומטריים לפי [[סעיף 30(ג)]], ובכפוף להוראות חוק זה, לתקנות, לכללים ולהנחיות הרשות שהותקנו מכוחו, לקבוע נהלים פנימיים, בכתב, בכל עניין הנוגע לניהול הרשות, להפעלתה ולאופן מילוי תפקידה.
: (ה) השר רשאי, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים וועדת הכנסת המשותפת, לקבוע תקנות לעניין דרך פעולתו של הממונה על הגנת הפרטיות.
: (ו)(1) השר רשאי, בהסכמת השר לביטחון הפנים או שר הביטחון, לפי העניין, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, לקבוע תקנות בכל הנוגע להעברת מידע מהרשות למשטרת ישראל או למשטרה הצבאית לפי [[סימן ג' לפרק ה']], ובכלל זה לעניין אופן העברת המידע ומחיקתו לאחר תום השימוש בו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו לאחר שנמסרו לשר המלצות הממונה על יישומים ביומטריים לפי [[סעיף 30(ג)]] והמלצות הממונה על הגנת הפרטיות.
:: (2) השר לביטחון הפנים או שר הביטחון, לפי העניין, רשאי, בהתייעצות עם השר ושר המשפטים ובאישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, לקבוע תקנות לעניין סמכויות נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים בידי שוטר לפי [[סעיף 7]], אופן הטיפול במידע שהועבר למשטרת ישראל או למשטרה הצבאית לפי [[סימן ג' לפרק ה']] והגבלת העברתו לפי [[סעיף 19]].
@ 35א. (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ה, ק"ת תשפ"ה-5, ק"ת תשפ"ו, ק"ת תשפ"ו-2, ק"ת תשפ"ו-4, ק"ת תשפ"ו-5) : (((פקע).))
@ 36. פרסום מידע חסוי ואחריות
: (א) הכללים, וכן הנחיות הרשות, נוהלי הרשות וכל הוראה אחרת החסויים לפי [[סעיף 23]], אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.
: (ב) אופן שמירתם של כללים, הנחיות הרשות, נוהלי הרשות והוראות אחרות, שלא פורסמו לפי הוראות סעיף קטן (א), לרבות הגדרת סיווגם והפצתם, ייקבע בכללים, בהנחיות, בנהלים או בהוראות כאמור, בהתאמה.
== פרק ח': תיקונים עקיפים, תחילה ותחולה ==
@ 37. : ((הנוסח שולב [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]].))
@ 38. : ((הנוסח שולב [[בחוק הדרכונים, התשי"ב-1952]].))
@ 39. : ((הנוסח שולב [[בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]].))
@ 40. תחילה ותקנות ראשונות (תיקון: תשפ"ה)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) [[וסעיף 41]], תחילתו של חוק זה ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) או ביום כניסתו לתוקף של צו לפי [[סעיף 41(1)]], לפי המאוחר מביניהם, והכל ובלבד שאושרו תקנות לפי [[פסקאות (1), (2), (3), (6) ו-(7) של סעיף 35(א)]]; תקנות ראשונות לפי [[סעיף 35|הפסקאות האמורות]] יובאו לאישור ועדת הכנסת המשותפת בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) תחילתם של [[סעיפים 7]] [[ו-15 עד 19]], במועד שבו התקיימו כל אלה:
:: (1) הותקנו התקנות לפי הסעיפים האמורים ולפי [[סעיפים 10]] [[ו-35(ה) ו-(ו)]];
:: (2) מונו כל בעלי התפקידים המנויים [[בסעיפים 11]], [[26]] [[ו-30]], והודעה על מינוים פורסמה ברשומות;
:: (3) נקבעו כללים, הנחיות ונוהלי הרשות לפי חוק זה;
:: (4) השר שוכנע כי ננקטו כל האמצעים הדרושים לשם הגנה על פרטיות התושבים, אבטחת המידע במאגר הביומטרי ומניעת ניצולו לרעה, וכי התקיימו כל הדרישות לפי חוק זה, והביא את מסקנותיו לפני ועדת השרים ליישומים ביומטריים ולפני ועדת הכנסת המשותפת, ואלה אישרו את מסקנותיו;
:: (5) הסתיים בהצלחה המבחן כאמור [[בסעיף 41(1)]] לפי המדדים שנקבעו בצו לפי [[אותו סעיף]];
:: (6) השר פרסם הודעה ברשומות על מועד תחילת הסעיפים האמורים ברישה של סעיף קטן זה, לאחר התקיימותם של התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (5).
: (ג) תחילתם של [[סעיפים 21]] [[ו-22]] במועד שבו נקבעו הכללים לפי [[21|הסעיפים האמורים]] והתקנות לפי [[סעיפים 10]] [[ו-35(ה)]] והתקיימו התנאים האמורים בפסקאות (2) עד (5) לסעיף קטן (ב).
@ 41. תחולה הדרגתית ותקופת מבחן
: חוק זה יוחל בהדרגה, בהתאם להוראות כמפורט להלן:
: (1) השר יקבע, בהתייעצות עם שר האוצר ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, בצו, תקופת מבחן של שנתיים שבמהלכה יחולו ההוראות לפי חוק זה על תושבים שייתנו את הסכמתם לכך בכתב, במטרה לבחון בתקופה זו את אופן היישום של הוראות לפי חוק זה על תושבים אלה, את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ומטרותיו, את המידע שיש לשמור במאגר ואת אופן השימוש בו (להלן - תקופת מבחן); בצו כאמור ייקבעו בפירוט העניינים שייבחנו בתקופת המבחן, המדדים להצלחתו ואופן קבלת ההסכמה מאת תושבים להחלת הוראות לפי החוק לגביהם בתקופת המבחן; בתקופת המבחן יחולו ההוראות לפי חוק זה בהתאם לצו האמור;
:: ((פורסם [[צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תקופת מבחן)|צו תקופת מבחן]], לפיו נקבעה תקופת מבחן מיום 30 ביוני 2013 ועד יום 28 בפברואר 2017 (במקור: מיום 1 בנובמבר 2011 ועד יום 31 באוקטובר 2013).))
: (2) תושב שלא נתן את הסכמתו לפי פסקה (1), לא יישללו זכויותיו לפי כל דין, בשל אי-מתן ההסכמה כאמור; לעניין זה, לא יראו בייעול שירות הניתן למי שיש לו תעודת זהות הכוללת אמצעים או נתונים ביומטריים, והמתאפשר בשל טיבה של תעודה כאמור, כשלילת זכות מתושב שלא נתן הסכמתו לפי פסקה (1);
: (3) על אף הוראות פסקה (1), קבע השר כי תושב זכאי למסמך נסיעה בהתאם להוראות לפי [[חוק הדרכונים]], ושוכנע כי בלא מסמך נסיעה הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים תימנע כניסתו של אותו תושב למדינה אחרת, ינפיק לו מסמך נסיעה הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים אף בלא הכללתם במאגר הביומטרי; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הנפקת מסמך הנסיעה, ורשאי הוא לקבוע כי יחולו לעניין זה חלק מההוראות לפי חוק זה, בשינויים או בלא שינויים, הכל כפי שיקבע;
: (4) 90 ימים לפני תום תקופת המבחן, לכל המאוחר, ידווחו ראש הממשלה והשר לוועדת השרים ליישומים ביומטריים, ולוועדה של הכנסת שבה יהיו חברים חברי ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים וחברי ועדת הכנסת המשותפת, על ממצאי הבחינה כאמור בפסקה (1);
: (5) השר רשאי, לאחר הדיווח לפי הוראות פסקה (4), וכן בהתייעצות עם שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, באישור הוועדות האמורות באותה פסקה ובאישור הכנסת, לקבוע, בצו, כי ההוראות לפי חוק זה יחולו על כלל התושבים, וכן לקבוע כי תקופת המבחן תוארך לתקופה שלא תעלה על שנתיים נוספות, וכן כי החלת החוק תהיה הדרגתית ובתנאים, בהתאם לצו שיקבע;
: (6) לא הוצא צו על פי פסקה (5) בתוך ארבע שנים מיום תחילתו של צו כאמור בפסקה (1), יימחק המאגר הביומטרי.
@ 42. תחולה על כלל התושבים (תיקון: תשע"ז)
: על אף האמור [[בסעיף 41]], חוק זה יחול על כלל התושבים החל ביום תחילתו של [[20:370949|חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2017]].
== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיפים 6(א)(9)]] [[ו-34(א)]]))) ====
== תוספת שניה ==
==== ((([[סעיפים 17(א)]] [[ו-34(ב)]]))) ====
<פרסום> התקבל בכנסת ביום כ' בכסלו התש"ע (7 בדצמבר 2009).
<חתימות>
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* אליהו ישי, שר הפנים
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת
<ויקי>{{חוקי אזרחות, תושבות וכניסה לישראל}}</ויקי>
0mqeyrav23bwopqvwxs9b2jxv0rwlyv
3022175
3022174
2026-07-01T08:19:13Z
Fuzzy
29
ת"ט
3022175
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009
<מאגר 2000323 תיקון 2216042 תקן 310512 קוד a163Y00000DuI19QAF>
<מקור> ((ס"ח תש"ע, 256|חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע|18:300928)), ((418|ת"ט|2233)); ((תשע"ז, 434|תיקון והוראת שעה|20:370949)); ((תש"ף, 403|חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה)|23:581072)); ((ק"ת תשפ"ד, 74|תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים)|10807)), ((88|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי)|10812)), ((156|תיקון לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי)|10833)); ((ס"ח, 76|חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה - חרבות ברזל)|25:3512466)), ((644|תיקון מס' 4 - הוראת שעה|25:4239861)), ((1492|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ה, 284|תיקון מס' 6|25:5630575)), ((442|תיקון מס' 7 - הוראת שעה|25:6165798)); ((ק"ת, 1864|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|11893)); ((ס"ח, 676|תיקון מס' 8 - הוראת שעה|25:7349994)); ((ק"ת תשפ"ו, 1408|תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12287)), ((1574|תיקון לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12303)), ((1668|תיקון מס' 2 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12333)), ((1910|תיקון מס' 3 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12355)). <!-- עדכון אחרון: תשפ"ה-3; ק"ת תשפ"ו-6 -->
''הארכת הוראת שעה:'' ((ק"ת תשפ"ב, 3106|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|10193)); ((תשפ"ג, 1992|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|10696)); ((תשפ"ד, 2828|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11341)), ((3660|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11469)); ((תשפ"ה, 127|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה - חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 1 לחוק)|11531)), ((1034|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה - חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 1 לחוק) (תיקון)|11718)), ((1276|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11775)), ((1782|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס' 2)|11873)); ((תשפ"ו, 1632|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|12328)), ((2004א|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|12406)), ((2216|ת"ט|12425)).
__TOC__
== פרק א': מטרה ==
@ 1. מטרה
: מטרותיו של חוק זה הן:
: (1) קביעת הסדרים אשר יאפשרו זיהוי ואימות זהות של תושבי ישראל באמצעות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים בתעודת זהות ובמסמך נסיעה, באופן שימנע זיוף ושימוש בזהות אחרת, וכן קביעת השימושים המותרים באמצעים ובנתונים כאמור;
: (2) הקמת מאגר מידע ביומטרי שיכלול אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לצורך שילובם במסמכי זיהוי כאמור בפסקה (1), וכן נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, וקביעת השימושים המותרים במאגר כאמור לרבות בידי משטרת ישראל ורשויות הביטחון;
: (3) קביעת הסדרים הנדרשים לשם הגנת הפרטיות של תושבים שניטלו מהם אמצעי זיהוי ביומטריים לפי חוק זה, ובכלל זה לעניין דרכי הגישה למאגר הביומטרי ואבטחת המידע בו.
== פרק ב': הגדרות ==
@ 2. הגדרות (תיקון: תשע"ז, תשפ"ד, תשפ"ד-3, ק"ת תשפ"ה, ק"ת תשפ"ה-5, ק"ת תשפ"ו, ק"ת תשפ"ו-2, ק"ת תשפ"ו-4, ק"ת תשפ"ו-5)
: בחוק זה -
:- "אירוע אזרחי רב-נפגעים" - (((פקעה);))
:- "אמצעי זיהוי ביומטריים" - תמונת תווי הפנים ותמונות שתי טביעות האצבעות המורות של אדם, שניתן להפיק מהן נתוני זיהוי ביומטריים;
:- "אמצעים או נתונים ביומטריים" - אמצעי זיהוי ביומטריים או נתוני זיהוי ביומטריים;
:- "ביומטרי" - מאפיין אנושי פיזיולוגי, ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת;
:- "הנחיות הרשות" - הנחיות פנימיות שקבע ראש הרשות לפי [[סעיף 35(ג)]];
:- "ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" - (((פקעה);))
:- "ועדת השרים ליישומים ביומטריים" - ועדת השרים ליישומים ביומטריים שמונתה לפי [[סעיף 31]];
:- "ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים" - ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים כמשמעותה [[בסעיף 32]];
:- "ועדת הכנסת המשותפת" - ועדה משותפת לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ולוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת;
:- "חוק הדרכונים" - [[חוק הדרכונים, התשי"ב-1952]];
:- "חוק הגנת הפרטיות" - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]];
:- "חוק להסדרת הביטחון" - [[=חוק להסדרת הביטחון|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998]];
:- "חוק המרשם" - [[=חוק המרשם|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]];
:- "חוק שירות הביטחון הכללי" - [[חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002]];
:- "יישומים ביומטריים" - נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים ושימושים באמצעים ובנתונים ביומטריים, הכל לפי הוראות חוק זה;
:- "כללים" - הוראות שקבע ראש הממשלה לפי [[סעיף 35(ב)]];
:- "המאגר הביומטרי" - מאגר המידע שהוקם לפי [[סעיף 10]];
:- "הממונה על יישומים ביומטריים" - הממונה על יישומים ביומטריים שמונה לפי [[סעיף 30]];
:- "הממונה על הגנת הפרטיות" - הממונה על הגנת הפרטיות במאגר הביומטרי שמונה לפי [[סעיף 26]];
:- "מסמך זיהוי" - תעודת זהות או מסמך נסיעה;
:- "מסמך נסיעה" - דרכון או תעודת מעבר כהגדרתם [[בחוק הדרכונים]];
:- "מרכז הנפקה" - יחידה במשרד הפנים או גוף הפועל מטעמו של משרד הפנים, המייצרים והמנפיקים מסמכי זיהוי לפי חוק זה, [[חוק המרשם]] [[וחוק הדרכונים]];
:- "מרשם האוכלוסין" - כמשמעותו לפי [[חוק המרשם]];
:- "נוהלי הרשות" - נהלים פנימיים שקבע ראש הרשות לפי [[סעיף 35(ד)]];
:- "נתוני זיהוי ביומטריים" - נתונים ביומטריים שהופקו מאמצעי זיהוי ביומטריים, וניתן לעשות בהם שימוש לצורך זיהוי או אימות זהותו של אדם באופן ממוחשב או ממוחשב בחלקו;
:- "פעולות האיבה" - (((פקעה);))
:- "פעולות האיבה או פעולות המלחמה" - (((פקעה);))
:- "הפעולות הצבאיות המשמעותיות" - (((פקעה);))
:- "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- "רשויות הביטחון" - שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:- "הרשות" - הרשות לניהול המאגר הביומטרי שהוקמה לפי [[סעיף 11]];
:- "רשם מאגרי המידע" - (((נמחקה);))
:- "השר" - שר הפנים;
:- "תוצאת זיהוי" - תוצאת תהליך ההשוואה בין אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו או התקבלו, לפי כל דין, או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם ובין אמצעים או נתונים ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי;
:- "תושב" - מי שרשום במרשם האוכלוסין;
:- "תמונת פנים באיכות פחותה" - תמונת תווי פניו של אדם המאפשרת זיהוי חזותי שלו והמעובדת כך שנתוני הזיהוי הביומטריים שיהיה ניתן להפיק ממנה לא יוכלו לשמש, באופן מעשי, לצורך זיהוי או אימות זהותו של אדם, באופן ממוחשב או ממוחשב בחלקו;
:- "תעודת זהות" - כמשמעותה [[בחוק המרשם]].
== פרק ג': נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים ==
=== סימן א': נטילה והפקה לצורך הנפקת מסמך זיהוי ===
@ 3. נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים לצורך הנפקת מסמך זיהוי (תיקון: תשע"ז, ק"ת תשפ"ב, ק"ת תשפ"ג, ק"ת תשפ"ד-4, ק"ת תשפ"ה-3, ק"ת תשפ"ה-4, תשפ"ה-3, ק"ת תשפ"ו-6)
: (א) עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך, מוסמך ליטול מתושב אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים, לצורך הנפקת מסמך זיהוי לאותו תושב, שיכלול אמצעים או נתונים כאמור, ובלבד שעובד משרד הפנים וידא ואימת קודם לכן את זהותו של אותו תושב.
:: (((הוראת שעה ל-3 שנים מיום 17.6.2025):)) עובד משרד הפנים או עובד מדינה אחר שהשר הסמיכו לכך, מוסמך ליטול מתושב אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים, לצורך הנפקת מסמך זיהוי לאותו תושב, שיכלול אמצעים או נתונים כאמור, ובלבד שעובד כאמור וידא ואימת קודם לכן את זהותו של אותו תושב.
: (ב) אמצעים ונתונים שניטלו והופקו לפי הוראות סעיף קטן (א) יוצפנו באופן אוטומטי מיד לאחר הנטילה וההפקה, כך שלא יהיו ניתנים לפענוח, קריאה או שימוש, אלא על ידי הרשות או מרכז הנפקה בהתאם להוראות לפי חוק זה.
: (ג) תמונות תווי הפנים ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן שהוצפנו כאמור בסעיף קטן (ב) יועברו לרשות לצורך הכללתם במאגר הביומטרי כאמור [[בסעיף 10(א)]], ולצורך קבלת תוצאת זיהוי לפי [[סעיף 14]], וכן למרכז הנפקה לצורך הכללתם במסמכי זיהוי לפי [[סעיף 4]].
: (ג1) (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):)) על אף האמור בסעיף קטן (ג) [[ובסעיף 10א]], תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן של תושב שמלאו לו 16 שנים יועברו לרשות גם לצורך הכללתם במאגר הביומטרי, ובלבד שהתושב שממנו ניטלו התמונות האמורות נתן את הסכמתו המפורשת לכך, בכתב, והכל בדרך ובתנאים שייקבעו בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת.
: (ג2) (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):)) משרד הפנים יקים מערך הסברה כדי להביא לידיעת תושב המבקש הנפקה של מסמך זיהוי כי העברת תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן לצורך הכללתם במאגר הביומטרי מותנית במתן הסכמתו; מערך ההסברה יכלול, בין היתר הקרנת סרטוני הדרכה והצבת שילוט בלשכות מרשם האוכלוסין, וייתן מענה לדוברי חמש שפות, והכל כפי שייקבע בתקנות שיובאו לאישור ועדת הכנסת המשותפת.
: (ד) תושב חייב לאפשר לעובד משרד הפנים ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך הנפקת מסמך זיהוי, לפי הוראות סעיף קטן (א); סירב תושב לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים כאמור, לא יונפק לו מסמך הזיהוי.
:: (((הוראת שעה ל-3 שנים מיום 17.6.2025):)) תושב חייב לאפשר לעובד משרד הפנים או לעובד מדינה אחר ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך הנפקת מסמך זיהוי, לפי הוראות סעיף קטן (א); סירב תושב לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים כאמור, לא יונפק לו מסמך הזיהוי.
: (ה) אמצעים ונתונים שניטלו והופקו לפי הוראות סעיף קטן (א) לא ייאגרו באופן ממוחשב, למעט אגירה של תמונות תווי פנים ונתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהן במאגר הביומטרי לפי הוראות [[פרק ד']], מעבר לנדרש לצורך העברתם לרשות ולמרכז הנפקה לפי הוראות סעיף קטן (ג), והם יימחקו באופן אוטומטי מכל מקום שבו נשמרו, בתהליך הנטילה, ההפקה וההעברה מיד לאחר שהרשות ומרכז הנפקה אישרו את קבלתם.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות עובד משרד הפנים לעשות שימוש בתמונת תווי פניו של אדם שניטלה לפי סעיף קטן (א) לצורך הפקת תמונת פנים באיכות פחותה לפי הוראות [[סעיף 27]].
@ 3א. בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ד-2, ק"ת תשפ"ד-5, תשפ"ה-2, ק"ת תשפ"ו-3)
: (((הוראת שעה מיום 5.4.2025 עד יום 5.4.2027, חלה על גם לאחר תום תקופת הוראת השעה לגבי בקשות מקוונות שהוגשו לפני תום תקופת הוראת השעה):))
: (א) אזרח ישראלי שהונפק לו בעבר מסמך זיהוי הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים לפי הוראות [[סעיף 3]] (בסעיף זה - מסמך זיהוי ביומטרי), רשאי להגיש בקשה להנפקת תעודת זהות, באופן מקוון, בהתאם להוראות סעיף זה (בסעיף זה - בקשה מקוונת), ובלבד שמתקיימים לגביו (בסעיף זה - המבקש) כל אלה:
:: (1) הוא בגיר;
:: (2) הוא נמצא בישראל במועד הגשת הבקשה;
:: (3) תמונות טביעות האצבעות שניטלו ממנו לפי [[סעיף 3]] ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן כלולים במאגר הביומטרי;
:: (4) הונפק לו מסמך זיהוי ביומטרי לאחר שמלאו לו 16 שנים.
: (ב) בקשה מקוונת תוגש לרשות האוכלוסין וההגירה, לאחר אימות זהות המבקש במערכת ההזדהות הלאומית או לפי [[סעיף 6(ב1)]]; לבקשה תצורף תמונת תווי פניו של המבקש, שצולמה במועד הגשת הבקשה; לעניין זה, "מערכת ההזדהות הלאומית" - מערכת ההזדהות הלאומית שהוקמה בהתאם להחלטות הממשלה ופועלת בהתאם להן.
: (ג) תמונת תווי הפנים שצורפה לבקשה מקוונת כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - תמונת הפנים שצורפה לבקשה), תועבר לרשות לשם הכללתה במאגר הביומטרי לצורך זיהוי או אימות זהותו של המבקש, והרשות תעביר לרשות האוכלוסין וההגירה את תוצאת הזיהוי של המבקש.
: (ד) התקבלה תוצאת זיהוי של מבקש כאמור בסעיף קטן (ג) שאינה מונעת הנפקת תעודת זהות למבקש, תעביר הרשות אל מרכז ההנפקה את אמצעי הזיהוי הביומטריים של המבקש אשר נכללו במאגר הביומטרי לפי [[סעיף 3]] לאחר בקשתו הקודמת, כשהם מוצפנים, לצורך הכללתם בתעודת הזהות; תמונת הפנים שצורפה לבקשה והועברה לרשות כאמור, לא תועבר אל מרכז ההנפקה.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 6(ו)]], תמונת הפנים שצורפה לבקשה לא תיאגר באופן ממוחשב, למעט אגירה במאגר הביומטרי לפי סעיף קטן (ג), והיא תימחק באופן אוטומטי מכל מקום שבו נשמרה בתהליך ההעברה, מייד לאחר שהועברה לרשות כאמור באותו סעיף קטן.
: (ו) על אף האמור בכל דין, תוקפה של תעודת זהות שהונפקה לפי סעיף זה לא יעלה על חמש שנים.
: (ז) בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות לפי סעיף זה לא תוגש אם הונפקה למבקש תעודת זהות, על פי בקשה מקוונת, בהתאם להוראות סעיף 3א כנוסחו [[25:4239861|בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 4 - הוראת שעה), התשפ"ד-2024]].
@ 4. מרכז הנפקה (תיקון: תשפ"ד-2, ק"ת תשפ"ד-5, תשפ"ה-2, ק"ת תשפ"ו-3)
: (א) מרכז הנפקה שקיבל אמצעים ונתונים מוצפנים לפי הוראות [[סעיף 3(ג)]] יעשה בהם שימוש לצורך הכללתם במסמך זיהוי בלבד; הכללת אמצעים או נתונים כאמור במסמך זיהוי תיעשה לאחר שמרכז הנפקה וידא, בדרך שיורה השר, כי תוצאת הזיהוי שהתקבלה במשרד הפנים לפי [[סעיף 14]] אינה מונעת את הנפקתו.
:: (((הוראת שעה מיום 5.4.2024 עד יום 5.4.2027):)) מרכז הנפקה שקיבל אמצעים ונתונים מוצפנים לפי הוראות [[סעיף 3(ג)]] [[או 3א(ד)]] יעשה בהם שימוש לצורך הכללתם במסמך זיהוי בלבד; הכללת אמצעים או נתונים כאמור במסמך זיהוי תיעשה לאחר שמרכז הנפקה וידא, בדרך שיורה השר, כי תוצאת הזיהוי שהתקבלה במשרד הפנים לפי [[סעיף 14]] אינה מונעת את הנפקתו.
: (ב) האמצעים והנתונים המוצפנים שהועברו למרכז הנפקה לפי הוראות [[סעיף 3(ג)]] לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך הנפקת מסמך זיהוי והם יימחקו באופן אוטומטי מיד לאחר הנפקתו.
:: (((הוראת שעה מיום 5.4.2024 עד יום 5.4.2027):)) האמצעים והנתונים המוצפנים שהועברו למרכז הנפקה לפי הוראות [[סעיף 3(ג)]] [[או 3א(ד)]] לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך הנפקת מסמך זיהוי והם יימחקו באופן אוטומטי מיד לאחר הנפקתו.
: (ג) על מרכז הנפקה יחולו ההוראות לעניין סודיות, שמירת מידע, אבטחת מידע והגנת הפרטיות החלות על משרד הפנים לפי חוק זה, לפי [[חוק להסדרת הביטחון]] ולפי כל דין אחר, והכל בהתאמות שקבע השר בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים.
@ 5. הגבלת העברה של אמצעים או נתונים ביומטריים בשלב ההנפקה (תיקון: תשפ"ה-3)
: (א) עובד משרד הפנים או מרכז הנפקה שקיבל אמצעים או נתונים ביומטריים לפי הוראות [[סימן זה]] לא יעבירם לכל גורם אחר, על אף האמור בכל דין, אלא לפי הוראות [[סימן זה]].
:: (((הוראת שעה ל-3 שנים מיום 17.6.2025):)) עובד משרד הפנים, עובד מדינה אחר או עובד מרכז הנפקה שקיבל אמצעים או נתונים ביומטריים לפי הוראות [[סימן זה]] לא יעבירם לכל גורם אחר, על אף האמור בכל דין, אלא לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב) עובד משרד הפנים שהשר הסמיך לעניין זה, רשאי להעביר באופן פרטני אמצעים או נתונים ביומטריים לגבי אדם מסוים לצורך הליך שהמדינה היא צד לו, ככל שההליך נוגע לנטילה, להפקה או להנפקה לפי [[סימן זה]], למשטרת ישראל, לרשויות התביעה, לפרקליטות המדינה, לבית המשפט, וכן לגורמים אחרים האמונים על הליכי אכיפת החוק שקבע שר המשפטים, בצו, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, ובלבד שהמידע חיוני לצורך ביצוע תפקידיהם.
: (ג) השר ימסור, מדי שנה, דין וחשבון לוועדת הכנסת המשותפת, לעניין מידע שהועבר לפי סעיף קטן (ב) ובכלל זה מספר הפניות שהוגשו למשרד הפנים לצורך קבלת מידע כאמור, זהות הפונים ומטרות הפנייה.
@ 5א. תוקף מסמך זיהוי (תיקון: תשע"ז, ק"ת תשפ"ב, ק"ת תשפ"ג, ק"ת תשפ"ד-4, ק"ת תשפ"ה-3, ק"ת תשפ"ה-4, ק"ת תשפ"ו-3)
: (א) (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):)) על אף האמור בכל דין, תוקפו של מסמך זיהוי שהנפיק מרכז ההנפקה, של תושב שרק תמונת תווי הפנים שלו הוכללה במאגר הביומטרי, לא יעלה על חמש שנים, אלא אם כן קבע השר, בצו, תקופת תוקף ארוכה יותר.
:: (((עם תום הוראת השעה, יחול נוסח זה):)) על אף האמור בכל דין, תוקפו של מסמך זיהוי שהנפיק מרכז ההנפקה לא יעלה על חמש שנים, אלא אם כן קבע השר, בצו, תקופת תוקף ארוכה יותר.
:: ((פורסם [[צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר (תוקפו של מסמך זיהוי) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022]] (ק"ת תשפ"ב, 3304), לפיו תוקפו של מסמך זיהוי שהנפיק מרכז ההנפקה, של תושב שרק תמונת תווי הפנים שלו הוכללה במאגר הביומטרי, לא יעלה על עשר שנים.))
: (ב) השר יבחן, אחת לשלוש שנים לפחות, את הצורך בהפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א).
=== סימן ב': נטילה והפקה לצורך זיהוי ואימות זהות ===
@ 6. נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך השוואתם לאמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי (תיקון: תשע"ז, תש"ף, תשפ"ה, תשפ"ה-3)
: (א) בעלי התפקידים כמפורט להלן מוסמכים, לצורך אימות זהותו של אדם, במסגרת מילוי תפקידם לפי דין, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים, להפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם:
:: (1) עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך;
:: (1א) (((הוראת שעה ל-3 שנים מיום 17.6.2025):)) עובד מדינה כאמור [[בסעיף 3(א)]] - במסגרת מילוי תפקידו לפי [[אותו סעיף]];
:: (2) שוטר;
:: (3) סוהר;
:: (4) עובד רשות הביטחון שראש רשות הביטחון הסמיכו לכך;
:: (5) חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], שהוסמך לכך לפי פקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק האמור]];
:: (6) ממונה ביטחון או מאבטח, כהגדרתם [[בחוק להסדרת הביטחון]] של הגופים המנויים [[-#תוספת ראשונה פרט 2|בפרטים 2]] [[-#תוספת ראשונה פרט 3|ו-3 בתוספת הראשונה לחוק האמור]], ששר הביטחון הסמיכם לכך;
:: (7) איש משמר הכנסת כהגדרתו [[בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968]], שקצין הכנסת הסמיכו לעניין חוק זה;
:: (8) מאבטח שהוא עובד הרשות להגנה על עדים לפי [[חוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008]];
:: (8א) איש ביטחון כהגדרתו [[בחוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), התשל"ז-1977]], ובלבד שטביעות אצבעות יינטלו מאדם רק אם לא ניתן לזהותו באמצעות השוואת תמונת תווי פנים;
:: (9) עובד בגוף ציבורי המנוי [[בתוספת הראשונה]], שלצורך ביצוע תפקידו לפי דין נדרש לאמת זהותו של אדם; לעניין זה, "גוף ציבורי" - גוף כהגדרתו [[בפסקה (1) להגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות]], שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) מוטלת עליו חובה בחיקוק לאמת את פרטי הזיהוי של אדם עם פרטי הרישום המופיעים לגביו במרשם האוכלוסין;
::: (ב) מוטל עליו תפקיד בחיקוק, וביצוע תפקידו כאמור מחייב אותו לאמת את פרטי הזיהוי של אדם עם פרטי הרישום המופיעים לגביו במרשם האוכלוסין.
: (א1) ממונה ביטחון או מאבטח שמונו לפי [[חוק להסדרת הביטחון]], בגוף המנוי [[בתוספת הראשונה לחוק האמור]] או [[בפרט 1 לתוספת השנייה לחוק האמור]], רשאי, לצורך אימות זהותו של אדם, במסגרת מילוי תפקידו לפי דין, ליטול ממנו תמונת תווי פנים, להפיק ממנה באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם.
: (ב) השר, בהסכמת ראש הממשלה ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, יקבע בתקנות את התפקידים והסמכויות שלשם ביצועם רשאי עובד גוף ציבורי כאמור בפסקה (9) של סעיף קטן (א), לבצע נטילה, הפקה והשוואה לפי אותו סעיף קטן, וכן תנאים והגבלות שיחולו על עובד כאמור.
: (ב1)(1) נטילה, הפקה והשוואה כאמור בפסקאות (1) עד (9) שבסעיף קטן (א) ובסעיף קטן (א1), לצורך אימות זהותו של אדם יכול שיבוצעו באמצעים ממוכנים ולא בפני בעל תפקיד מוסמך כאמור, ובלבד שהאפשרות לאימות זהות כאמור בפני בעל תפקיד תובטח למי שבשל גילו או בשל היותו אדם עם מוגבלות, נמנע ממנו לאמת את זהותו באמצעי ממוכן.
:: (2) ביצוע פעולות כאמור בפסקה (1) באמצעים ממוכנים ייעשה תוך שמירה על הוראות בדבר הגנת הפרטיות, אבטחת מידע והגנת הסייבר, בדגש על ההיבטים המיוחדים הקשורים במיכון.
: (ג) השר רשאי לקבוע בתקנות בעלי תפקידים שאינם עובדי המדינה, שיהיו מוסמכים, לצורך אימות זהותו של אדם, כדי למסור לו את מסמך הזיהוי שלו, או כדי לבצע פעולה אחרת במסמך הזיהוי שלו כפי שקבע השר, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים, להפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם; בעל תפקיד שהוסמך לפי סעיף קטן זה לא יעשה שימוש בסמכותו אלא לאחר שעבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי]], ורשאי השר לקבוע הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על בעל תפקיד כאמור בהפעלת סמכותו לפי סעיף קטן זה.
: (ד) נטילה, הפקה והשוואה כאמור בסעיף קטן (ג) לצורך אימות זהותו של אדם כדי לבצע פעולה אחרת במסמך הזיהוי שלו, יכול שיבוצעו גם באמצעים ממוכנים ושלא בפני בעל תפקיד כאמור באותו סעיף קטן, בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכנסת המשותפת.
: (ד1)(1) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי, לצורך שיפור או הנגשה של שירות הניתן לציבור בידי גוף שהוא נותן שירות, לקבוע בתקנות כי לשם קבלת שירות מגוף כאמור, יכול שיבוצע אימות זהותו של אדם גם בדרך של נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים והשוואת האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם, באמצעים ממוכנים ושלא בפני בעל תפקיד באותו גוף, אם בחר בכך האדם.
:: (2) השר יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הנטילה, ההפקה וההשוואה כאמור בפסקה (1), ובין השאר הוראות לעניין אבטחת מידע; תקנות לעניין אבטחת מידע שלא ניתן לדון בהן בוועדת הכנסת המשותפת, יובאו לאישור ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים.
:: (3) אין למנוע מאדם שלא בחר באימות זהות כאמור בפסקה (1), את קבלת השירות כאמור באותה פסקה באמצעים שאינם ממוכנים, רק בשל כך שלא בחר באימות זהות כאמור.
:: (4) בסעיף קטן זה, "נותן שירות" - אחד מאלה:
::: (1) משרד ממשלתי;
::: (2) תאגיד שהוקם לפי חוק;
::: (3) חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]];
::: (4) מוסד רפואי כהגדרתו [[בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940]];
::: (5) קופת חולים כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]].
: (ה) אדם חייב לאפשר למי שמוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1) ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לפי סעיף זה; סירב אדם לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים כאמור, יראו אותו כמי שלא הזדהה; הוראות סעיף קטן זה יחולו בשינויים המחויבים לעניין הזדהות בפני אמצעי ממוכן כאמור בסעיף קטן (ב1), למעט לגבי אדם שבשל גילו או בשל היותו אדם עם מוגבלות נמנע ממנו לאמת את זהותו באמצעי ממוכן.
: (ו) אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי הוראות סעיף זה ונתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, ובכלל זה אמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי של תושב, לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך השוואתם מול האמצעים או הנתונים הביומטריים שבמסמך הזיהוי, והם יימחקו אוטומטית מיד לאחר קבלת תוצאת ההשוואה, אלא אם כן נדרשת השוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי לפי [[סעיף 7(א)(2)]].
: (ז)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ו) השר, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים, רשאי להורות, בצו, כי לצורך בדיקת תקינות פעולתה של מערכת להשוואת אמצעים או נתונים ביומטריים של רשות האוכלוסין וההגירה, שיורה עליה, יישמרו באופן זמני ולתקופה שלא תעלה על חודש, במערכות הממוחשבות של רשות האוכלוסין וההגירה, אמצעים או נתונים ביומטריים שניטלו או הופקו לפי הוראות סעיף זה לצורך השוואה לאמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במסמך זיהוי של תושב לפי הוראות סעיף זה (בסעיף קטן זה - מידע) של לכל היותר 1000 תושבים וכן להורות על התנאים לכך; השר, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי להורות, בצו, על הארכת התקופה האמורה או על הגדלת מספר התושבים כאמור.
:: (2) מידע יישמר ללא קישור לכל פרט מזהה ורשות האוכלוסין וההגירה תמחק אותו מיד לאחר סיום הבדיקה כאמור בפסקה (1) וקבלת תוצאותיה.
:: (3) לא תוענק גישה למידע אלא למספר מצומצם של בעלי תפקידים ברשות האוכלוסין, לצורך ביצוע בדיקה כאמור בסעיף קטן זה בלבד, ולאחר שבעלי התפקידים האמורים עברו בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי]].
:: (4) במידע שנשמר לפי סעיף קטן זה לא ייעשה כל שימוש אחר מהשימוש המותר לפיו, לרבות שימושים אחרים לפי חוק זה.
@ 6א. דיווח לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ולכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ה)
: (א) רשות שדות התעופה כמשמעותה [[בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977]], ומי שמוסמך על פי חוק לבצע בדיקות לפי [[6|סעיף 6(א)(10) (([צ"ל: 6(א)(8א)]))]], ידווחו לשר התחבורה והבטיחות בדרכים אחת לשנה, בחודש ינואר, במשך ארבע שנים החל מיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026), על אלה:
:: (1) מספר האנשים שניטלו מהם טביעות אצבעות לפי [[הסעיף האמור]], והסיבה לכך;
:: (2) מספר הפעמים שבהן העלתה ההשוואה שבוצעה לפי [[הסעיף האמור]] אי-התאמה, ואם קיומה דווח למשטרת ישראל.
: (ב) שר התחבורה והבטיחות בדרכים ימסור לוועדת הכנסת המשותפת ולממונה על יישומים ביומטריים, אחת לשנה, בחודש מרץ, ריכוז של הדיווחים שנמסרו לו לפי סעיף קטן (א).
@ 7. נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך השוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי (תיקון: תשע"ז)
: (א) שוטר מוסמך, לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם הנמצא לפניו, לרבות גופה, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים, ולהעבירם לרשות לשם קבלת תוצאת זיהוי לפי הוראות [[סעיף 16]], בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם אינו נושא מסמך זיהוי ונדרש לברר את זהותו או לאמת את זהותו;
:: (2) ההשוואה שנעשתה לפי הוראות [[סעיף 6]] העלתה אי-התאמה בין אמצעי הזיהוי הביומטריים שניטלו מאותו אדם לפי [[הסעיף האמור]] או נתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהם, לבין האמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם.
: (ב) אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי סעיף זה או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם באופן אוטומטי, וכן אמצעים או נתונים ביומטריים שניטלו או הופקו בידי שוטר לפי [[סעיף 6]] ונדרשת השוואתם לאמצעים ולנתונים הביומטריים שבמאגר הביומטרי כאמור בסעיף קטן (א)(2), לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך העברתם לרשות לפי הוראות סעיף קטן (א); אמצעים או נתונים כאמור יימחקו אוטומטית מיד לאחר ביצוע ההשוואה וקבלת תוצאת הזיהוי.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף או לגרוע מסמכות עיכוב הנתונה לשוטר לפי כל דין.
=== סימן ג': הסמכת עובד משרד החוץ ===
@ 8. הסמכת עובד משרד החוץ לגבי תושב השוהה מחוץ לישראל
: הסמכויות הנתונות לפי [[סעיפים 3]] [[ו-6]] לעובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך יהיו נתונות לעובד משרד החוץ ששר החוץ הסמיכו לכך, לגבי תושב השוהה מחוץ לישראל, ויחולו על עובד משרד החוץ שהוסמך כאמור הוראות לפי [[פרק זה]] החלות על עובד משרד הפנים, לרבות ההגבלות הקבועות בהן, בשינויים שקבעו השר ושר החוץ בתקנות, באישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים וועדת הכנסת המשותפת.
=== סימן ד': שמירה על כבוד האדם ופרטיותו ===
@ 9. שמירה על כבוד האדם ופרטיותו
: (א) נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים והשוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי או במאגר הביומטרי, לפי הוראות [[פרק זה]], יבוצעו בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה על כבוד האדם ועל פרטיותו וימנעו פגיעה בהם במידה העולה על הנדרש.
: (ב) מי שהוקנתה לו סמכות נטילה, הפקה או השוואה לפי הוראות [[פרק זה]], לא יעשה שימוש בסמכותו אלא לאחר שעבר הכשרה מתאימה; הכשרה לפי פסקה זו תתייחס, בין השאר, לאופן הנטילה, ההפקה וההשוואה לפי [[פרק זה]], לאופן הטיפול באמצעים או בנתונים הביומטריים שניטלו או שהופקו כאמור ולסיכונים הנובעים מאי-אבטחת המידע, והכל תוך הקפדה על שמירת כבודו של מי שנוטלים ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים ועל פרטיותו.
== פרק ד': הקמת המאגר הביומטרי וניהולו ==
@ 10. המאגר הביומטרי (תיקון: תשע"ז, תשפ"ד-2, ק"ת תשפ"ד-5, תשפ"ה-2, ק"ת תשפ"ו-3)
: (א) השר יקים, במשרד הפנים, מאגר מידע ביומטרי אשר יכלול תמונות תווי פנים שניטלו בידי עובד משרד הפנים מכוח סמכותו לפי [[סעיף 3]] או בידי עובד משרד החוץ מכוח הסמכות האמורה כפי שהוחלה לגביו [[בסעיף 8]], וכן נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהן; המאגר הביומטרי יישמר באופן מוצפן, בנפרד מכל מידע אחר ולא יכלול פרטי רישום של התושב כמשמעותם [[בחוק המרשם]] או כל פרט מזהה אחר.
:: (((הוראת שעה מיום 5.4.2024 עד יום 5.4.2027):)) השר יקים, במשרד הפנים, מאגר מידע ביומטרי אשר יכלול תמונות תווי פנים שניטלו בידי עובד משרד הפנים מכוח סמכותו לפי [[סעיף 3]] או בידי עובד משרד החוץ מכוח הסמכות האמורה כפי שהוחלה לגביו [[בסעיף 8]] ותמונות פנים שצורפו לבקשות לפי [[סעיף 3א(ב)]], וכן נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהן; המאגר הביומטרי יישמר באופן מוצפן, בנפרד מכל מידע אחר ולא יכלול פרטי רישום של התושב כמשמעותם [[בחוק המרשם]] או כל פרט מזהה אחר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה ניתן לקשר בין אמצעים או נתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי, לבין מספר זהותו במרשם האוכלוסין של התושב שאליו הם מתייחסים, בדרך שתיקבע בכללים ובכפוף לתקנות שיותקנו לפי סעיף (ד).
: (ג) המאגר הביומטרי יהיה חסוי ולא יימסר ממנו מידע או תתאפשר גישה אליו, אלא לפי הוראות חוק זה.
: (ד) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, יקבע תקנות בדבר דרכי ניהול המאגר הביומטרי, שמירת המידע בו ואופן העברת המידע ממנו, ורשאי הוא לקבוע בדרך כאמור כי המאגר הביומטרי יורכב מתתי-מאגרים נפרדים, שיתנהלו במשרד הפנים או במשרד ממשלתי אחר, או שיתנהלו בחלקם במשרד הפנים ובחלקם במשרד כאמור, והכל לשם הבטחת רמה גבוהה ככל שניתן של הגנה על המידע המצוי במאגר ואבטחתו.
@ 10א. הוראה מיוחדת לעניין תמונות טביעות אצבעות (תיקון: תשע"ז, ק"ת תשפ"ב, ק"ת תשפ"ג, ק"ת תשפ"ד-4, ק"ת תשפ"ה-3, ק"ת תשפ"ה-4, ק"ת תשפ"ו-6)
: (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):))
: (א) תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן, יועברו לרשות לצורך השוואתם מול האמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי וקבלת תוצאת זיהוי לפי [[סעיף 14]] בלבד.
: (ב) נתן תושב את הסכמתו להכללת תמונות טביעות האצבעות שניטלו ממנו לפי [[סעיף 3]] ונתוני הזיהוי הביומטרי שהופקו מהן, במאגר הביומטרי, כאמור [[בסעיף 3(ג1)]], ייאגרו גם תמונות טביעות האצבעות או הנתונים האמורים במאגר הביומטרי, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 10]].
: (ג) לא נתן תושב הסכמה כאמור בסעיף קטן (ב), תמחק הרשות את תמונות טביעות האצבעות שלו ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן מיד לאחר קבלת תוצאת הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א) ולא תמסור אותם לכל גורם אחר, לרבות גורם מהגורמים המנויים [[בסעיפים 16 עד 18]] [[ו-21]].
: (ד) תושב שתמונות טביעות האצבעות שלו הוכללו במאגר הביומטרי לפי הוראות סעיף קטן (ב), יוכל לבקש את מחיקת טביעות האצבעות שלו מן המאגר הביומטרי, והכול בדרך ובתנאים שקבע השר, בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת; היו בידי תושב המבקש מחיקה כאמור מסמכי זיהוי בתוקף, יהיו מסמכי הזיהוי שבידו בטלים עם הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות מיוחדות שקבע השר.
: (((עם תום הוראת השעה, יחול נוסח זה):))
: תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן, לא ייכללו במאגר הביומטרי ולא ייאגרו בו.
@ 10ב. (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ה, ק"ת תשפ"ה-2) : (((פקע).))
@ 11. הרשות לניהול המאגר הביומטרי
: (א) השר יקים, במשרד הפנים, רשות לניהול המאגר הביומטרי שתהא אחראית לניהול המאגר הביומטרי ובכלל זה להפקת נתוני זיהוי ביומטריים מאמצעי זיהוי ביומטריים שהועברו אליה, לעיבודם, להעברת מידע מהמאגר הביומטרי וכן לאבטחת המאגר, לאחזקתו ולטיפול השוטף בו, הכל בהתאם להוראות לפי חוק זה.
: (ב) השר, באישור הממשלה, ימנה את ראש הרשות, אשר יהיה אחראי לניהול הרשות ולביצוע תפקידיה לפי חוק זה; ראש הרשות יהיה עובד המדינה ולא ימלא תפקיד אחר מלבד תפקידו כראש הרשות.
: (ג) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ולא ימלאו תפקיד אחר מלבד תפקידם ברשות; עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות ראש הרשות ובפיקוחו.
: (ד) לא יועסק עובד ברשות, אלא אם כן עבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי]].
== פרק ה': העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו ==
=== סימן א': הוראות כלליות ===
@ 12. העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו בהתאם להוראות החוק
: על אף הוראות [[פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]] והוראות כל דין אחר, העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו מותרות בהתאם להוראות לפי חוק זה, בלבד.
@ 13. גישה למאגר הביומטרי (תיקון: תש"ע)
: (א) ראש הרשות, באישור השר וראש הממשלה, יקבע בהנחיות הרשות את אלה:
:: (1) עובדי הרשות שתהיה להם הרשאת גישה למאגר הביומטרי;
:: (2) בעלי תפקידים החיוניים להפעלתו של המאגר הביומטרי, שאינם עובדי הרשות ושלא ניתן למצוא להם מחליף מבין עובדי הרשות, שתהיה להם הרשאת גישה אישית, המוגבלת למטרה ולתקופה שייקבעו; בעת ביצוע תפקידם יהיו בעלי תפקידים כאמור מלווים בעובד הרשות שלו הרשאת גישה לפי פסקה (1).
: (ב) בהנחיות הרשות כאמור בסעיף קטן (א) יקבע ראש הרשות תנאים והגבלות שיחולו על מורשי הגישה למאגר הביומטרי לפי הסעיף הקטן האמור, בכל הנוגע לגישה למאגר.
: (ג) קביעת מורשי הגישה למאגר הביומטרי לפי סעיף קטן (א), והתנאים וההגבלות שיחולו עליהם לפי סעיף קטן (ב), תיעשה באופן שיצמצם ככל הניתן את מספר המורשים כאמור ואת היקף המידע הנגיש.
: (ד) לא תינתן לאדם הרשאת גישה למאגר הביומטרי לפי סעיף זה ולא יבצע אדם פעולה המאפשרת גישה למאגר הביומטרי, אלא אם כן עבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי]].
=== סימן ב': העברת תוצאת זיהוי מהמאגר הביומטרי למשרד הפנים ===
@ 14. העברת תוצאת זיהוי לצורך הנפקת מסמך זיהוי
: הרשות תעביר לעובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך, לצורך הנפקת מסמך זיהוי, תוצאת זיהוי של מי שניטלו ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לפי [[סעיפים 3]] [[ו-8]]; לא העבירה הרשות תוצאת זיהוי כאמור בתוך פרק זמן שעליו יורה השר, יראו בכך, לעניין [[סעיף 4(א)]], אישור להנפקת מסמך הזיהוי.
@ 15. הגבלת העברה של תוצאת זיהוי
: עובד משרד הפנים שהועברה לו תוצאת זיהוי לפי הוראות [[סימן זה]], לא יעבירה לכל גורם אחר על אף האמור בכל דין, ואולם רשאי עובד משרד הפנים שהוסמך לכך על ידי השר להעביר תוצאת זיהוי מסוימת למשטרת ישראל, לרשויות התביעה, לפרקליטות המדינה, לבית המשפט, ולגורמים אחרים האמונים על הליכי אכיפת החוק שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, בצו, באישור ועדת הכנסת המשותפת, ובלבד שהמידע חיוני לצורך ביצוע תפקידיהם.
=== סימן ג': העברת מידע מהמאגר הביומטרי למשטרת ישראל ולמשטרה הצבאית ===
@ 16. העברת תוצאת זיהוי לשוטר
: הרשות תעביר לשוטר, לפי בקשתו, תוצאת זיהוי המתייחסת לאמצעי זיהוי ביומטריים אשר ניטלו בידי השוטר מאדם, לרבות גופה, לפי הוראות [[סעיף 7]], בכפוף לנהלים שייקבעו בין משטרת ישראל ובין הרשות.
@ 17. העברת מידע לפי צו של בית משפט (תיקון: תשע"ז)
: (א) בית המשפט המחוזי רשאי, לפי בקשה מאת קצין מוסמך להתיר בצו לרשות להעביר למשטרת ישראל או למשטרה הצבאית, לפי העניין, תוצאת זיהוי, וכן אמצעים או נתונים ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי, אם שוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי הדבר נדרש למטרה מהמטרות המפורטות להלן, ובלבד שאין בהעברת המידע כאמור כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם:
:: (1) לצורך חקירת עבירה מסוג פשע, או לצורך חקירת עבירה מסוג עוון המנויה [[בתוספת השניה]], לרבות חקירה לצורכי חילוט רכוש הקשור בעבירות כאמור, ולצורך הליך פלילי בנוגע לאותן עבירות;
:: (2) לצורך מניעת ביצוע עבירות כאמור בפסקה (1) או סיכולן;
:: (3) לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדרים או שבויים;
:: (4) לצורך העברת המידע לרשות אכיפה מחוץ לישראל, אם הדבר דרוש למשטרת ישראל או לרשות האמורה, למטרה מהמטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (3).
: (ב) בקשה לפי סעיף קטן (א) תוגש בכתב ותיתמך בתצהיר; בבקשה יצוינו בין השאר כל אלה:
:: (1) פרטי זהותו, דרגתו ותפקידו של המבקש;
:: (2) תמצית העובדות שעליהן מתבססת הבקשה;
:: (3) תוצאת הזיהוי, האמצעים או הנתונים הביומטריים המבוקשים, והמטרות שלשמן הם נדרשים.
: (ג) בית המשפט רשאי להורות לרשות להעביר לעיונו את המידע המבוקש, לפני שיחליט על מתן צו לפי סעיף קטן (א); מידע שהועבר לבית המשפט כאמור יועמד לעיונו בלבד, לא ייאגר ויימחק לאחר העיון בו.
: (ד) לא יורה בית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א) על העברת אמצעים או נתונים ביומטריים מתוך המאגר הביומטרי, אלא אם כן שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי קיים אינטרס ציבורי חיוני המחייב זאת וכי אין אפשרות להשגת המטרה שלשמה נדרשים האמצעים או הנתונים כאמור, בדרך אחרת.
: (ה) סירב בית משפט לתת צו כמבוקש בסעיף קטן (א), רשאי היועץ המשפטי לממשלה, או הפרקליט הצבאי הראשי או התובע הצבאי הראשי, לפי העניין, או נציגו של מי מהם, לערער על ההחלטה לפני בית המשפט העליון.
: (ו) ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל ומפקד המשטרה הצבאית החוקרת, יגישו, מדי שישה חודשים, דין וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה על הבקשות שהוגשו על ידי משטרת ישראל והמשטרה הצבאית והצווים שניתנו לפי סעיף קטן (א).
: (ז) בסעיף זה, "קצין מוסמך" - כל אחד מאלה:
:: (1) קצין משטרה ממערך החקירות או המודיעין של משטרת ישראל בדרגת סגן ניצב ומעלה או קצין משטרה המשמש כמפקד מוקד ארצי או מחוזי של המשטרה, שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לעניין זה;
:: (2) קצין בדרגת סגן אלוף במשטרה הצבאית החוקרת, שקצין משטרה צבאית ראשי הסמיך לעניין זה.
@ 18. העברת מידע לצורך חקירת חשד לקבלת מסמך זיהוי במרמה
: משטרת ישראל רשאית לקבל מהרשות אמצעים ונתונים ביומטריים של אדם הכלולים במאגר הביומטרי, אף בלא צו של בית משפט לפי [[סעיף 17]], לצורך חקירת חשד בדבר קבלת מסמך זיהוי או ניסיון לקבל מסמך זיהוי תוך מסירת פרטים כוזבים לעובד משרד הפנים בעת נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מאותו אדם לפי [[סעיף 3(א)]], על סמך תלונה שהוגשה למשטרת ישראל בשל אותו חשד על ידי עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך.
@ 19. הגבלת העברה מהמאגר הביומטרי (תיקון: תשע"ז)
: (א) משטרת ישראל והמשטרה הצבאית לא ימסרו מידע שהועבר אליהן לפי הוראות [[סימן זה]] לכל גורם אחר, על אף האמור בכל דין.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן להעביר מידע כאמור באותו סעיף קטן, הנוגע לאדם מסוים, כמפורט להלן, ובלבד שהדבר נדרש לשם טיפול בעניין שלשמו התבקש המידע:
:: (1) לרשויות התביעה, לפרקליטות, לבית המשפט, לבית דין צבאי, למרכז הלאומי לרפואה משפטית, לרשויות הביטחון, וכן לרשות אכיפה מחוץ לישראל שהותר להעביר אליה מידע לפי [[סעיף 17(א)(4)]], ובלבד שלא יועבר מידע לגורמים כאמור, אלא אם כן המידע חיוני להם רק לצורך מילוי תפקידיהם ולמטרות המנויות [[בסעיף 17(א)(1) עד (3)]];
:: (2) לקצין שהוסמך בידי ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל למטרה האמורה [[בסעיף 17(א)(3)]], ובלבד שלא יועבר מידע לקצין כאמור, אלא אם כן המידע חיוני לו רק לצורך מילוי תפקידו ולמטרה המנויה [[בסעיף האמור]].
@ 20. דין וחשבון לוועדת הכנסת המשותפת (תיקון: תשע"ז, תשפ"ד-3)
: (א) השר לביטחון הפנים ושר הביטחון ימסרו, לפי העניין, מדי שנה, דין וחשבון לוועדת הכנסת המשותפת, שיכלול את כל אלה:
:: (1) מספר הבקשות שהוגשו לרשות ולבית המשפט על ידי משטרת ישראל או המשטרה הצבאית, לפי [[סימן זה]];
:: (2) העבירות שלגביהן הוגשו בקשות כאמור בפסקה (1) לבית המשפט, והאם הליך חקירתן הסתיים בהגשת כתב אישום;
:: (3) מספר הצווים שניתנו לפי [[סעיף 17]] על פי בקשות כאמור בפסקה (1), תוך ציון המטרות שלשמן ניתנו.
: (ב) דיווחים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו גם לשר, לממונה על יישומים ביומטריים ולראש הרשות להגנת הפרטיות, ולעניין דיווחים כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן - גם לוועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים.
@ 20א. (תיקון: ק"ת תשפ"ד, תשפ"ד, ק"ת תשפ"ה, ק"ת תשפ"ה-5, ק"ת תשפ"ו, ק"ת תשפ"ו-2, ק"ת תשפ"ו-4, ק"ת תשפ"ו-5) : (((פקע).))
=== סימן ד': העברת מידע לרשויות הביטחון (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ה) ===
@ 21. העברת מידע לרשויות הביטחון וגישת הרשויות למאגר הביומטרי
: הרשות תעביר לרשויות הביטחון מידע מתוך המאגר הביומטרי ותאפשר להן גישה למאגר הביומטרי, לצורך מימוש ייעודן ותפקידיהן; העברת המידע והגישה למאגר, תהיה על פי הכללים שייקבעו.
@ 22. הגבלת העברה על ידי רשות ביטחון
: רשות ביטחון לא תמסור מידע שהועבר אליה לפי [[סימן זה]] לכל גורם אחר על אף האמור בכל דין, למעט לגורם שנקבע בכללים.
@ 22א. (תיקון: ק"ת תשפ"ד-2, ק"ת תשפ"ד-3, תשפ"ד, ק"ת תשפ"ה) : (((פקע).))
== פרק ו': שמירת סודיות, אבטחה והגנה על פרטיות ==
@ 23. מידע חסוי
: (א) הכללים, וכן הנחיות הרשות ונוהלי הרשות העוסקים בעניינים הקשורים לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע, למעט נושאי אבטחת מידע שהוסדרו בתקנות לפי [[סעיף 35(א)(7)]], הם חסויים וגילוים או פרסומם אסור; ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים, לאסור את פרסומן של הוראות אחרות שנקבעו לפי חוק זה, אם קיים לדעתו אינטרס ציבורי המחייב זאת.
: (ב) המלצות הממונה על יישומים ביומטריים לפי [[סעיף 30(ב)]] העוסקות בעניינים הקשורים לפעילות רשויות הביטחון או באבטחת מידע, הן חסויות וגילוין או פרסומן אסור.
: (ג) ראש הממשלה רשאי להתיר פרסום מידע האסור לפרסום לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן היתר לפרסום.
@ 24. שמירת סודיות והגבלת השימוש והאגירה (תיקון: תשע"ז)
: (א) אדם שהגיעו לידיו, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי חוק זה, נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, תוצאות זיהוי או תמונות פנים באיכות פחותה, וכן אדם שהגיע לידיו מידע אחר החסוי לפי חוק זה, לא ימסור ולא יגלה אותם לאחר ולא יעשה בהם כל שימוש, אלא לפי חוק זה ולצורך ביצוע תפקידו.
: (ב) מידע שהועבר לפי הוראות חוק זה, למעט תוצאת זיהוי שהועברה מהרשות לעובד משרד הפנים לפי [[סעיף 14]], לא ייאגר באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך השימוש שלו הוא נועד, והוא יימחק מיד בתום השימוש בו.
: (ב1) השימוש בסמכות להעביר ולקבל מידע כאמור [[בפרק ה']] ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי לקבוע תקנות לעניין אופן ההעברה של מידע לפי [[סעיפים 5]], [[15]], [[18]], [[19]] [[ו-27]], ובכלל זה תדירות העברתו, המטרות שלשמן יועבר, תנאי ההעברה, בעלי התפקידים המוסמכים להעביר ולקבל מידע כאמור ומחיקת המידע בתום השימוש בו, וכן אבטחת המידע.
: (ב1) השימוש בסמכות להעביר ולקבל מידע כאמור [[בפרק ה']] ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.
@ 25. שמירת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים ואבטחתם
: (א) אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי יישמרו בהתאם להוראות אלה:
:: (1) בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
:: (2) בדרך שתמנע שימוש בהם בניגוד להוראות לפי חוק זה;
:: (3) בדרך שתבטיח הגנה על פרטיותם של התושבים שהאמצעים והנתונים כאמור מתייחסים אליהם, ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר, לרבות שימוש החורג ממסגרת ההרשאה לפי [[סעיף 13]].
: (ב) כל פעולה המבוצעת במאגר הביומטרי תתועד באופן שיאפשר פיקוח ובקרה על אופן ביצועה, על מועד ביצועה ועל מבצע הפעולה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי [[חוק להסדרת הביטחון]] ולפי [[חוק הגנת הפרטיות]].
@ 26. הממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תשע"ז)
: השר, בהסכמת שר המשפטים, ימנה, מבין עובדי הרשות, ממונה על הגנת הפרטיות במאגר הביומטרי; הממונה על הגנת הפרטיות יפקח על שמירת הפרטיות של התושבים שאמצעי הזיהוי הביומטריים ונתוני הזיהוי הביומטריים שלהם כלולים במאגר הביומטרי, בהתאם להוראות לפי [[חוק הגנת הפרטיות]] ולפי חוק זה.
== פרק ז': הוראות שונות ==
@ 26א. תמונת תווי פנים השמורה בשבב במסמך זיהוי (תיקון: תשפ"ה)
: (א) צפייה בתמונת תווי פנים השמורה בשבב במסמך זיהוי (בסעיף זה - תמונה השמורה בשבב), יראו אותה כשימוש מותר לפי חוק זה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, אדם שהגיעה לידיו תמונה השמורה בשבב של אדם אחר או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו ממנה, לא יאגור אותם באופן ממוחשב ולא יעביר אותם לכל גורם אחר, בין שבוצע בתמונה או בנתונים כאמור שינוי ובין שלא.
: (ג) אדם אשר צפה בתמונה השמורה בשבב של אדם אחר, ימחק אותה מייד בתום הצפייה.
@ 27. תמונת פנים באיכות פחותה (תיקון: תשע"ז, תשפ"ד, ק"ת תשפ"ה)
: (א) עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך, רשאי להפיק, באופן אוטומטי, תמונת פנים באיכות פחותה, מתמונת תווי פנים שניטלה לפי [[סעיף 3(א)]], לצורך שימוש בה לפי הוראות סעיף זה.
: (ב) תמונות פנים באיכות פחותה יישמרו במשרד הפנים בדרך שקבע השר והן ישמשו את עובדי משרד הפנים שהשר הסמיכם לכך לצרכים אלה בלבד:
:: (1) הצגה חזותית, הנדרשת במסגרת מילוי תפקידו של עובד משרד הפנים;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) עובד משרד הפנים לא יעביר תמונת פנים באיכות פחותה לכל גורם אחר על אף האמור בכל דין, ואולם רשאי הוא להעביר תמונה כאמור של אדם מסוים לגוף ציבורי בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), וכן למשטרת ישראל, לרשויות התביעה, לפרקליטות המדינה, לבית המשפט, ולגורמים אחרים האמונים על הליכי אכיפת החוק שיקבע שר המשפטים, בצו, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, ובלבד שהתמונה כאמור חיונית לצורך ביצוע תפקידיהם.
: (ד) השר, באישור ועדת הכנסת המשותפת רשאי לקבוע כי עובד בגוף ציבורי שלצורך ביצוע תפקידו לפי דין נדרש לאמת זהותו של אדם מסוים, יהא רשאי, במסגרת מילוי תפקידו, לקבל תמונת פנים באיכות פחותה של אותו אדם; בתקנות לפי סעיף קטן זה יקבע השר, בין השאר, את המאפיינים של מי שתמונותיהם יימסרו לגוף הציבורי והמטרות שלשמן יימסרו; לעניין זה, "גוף ציבורי" - משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים.
: (ה) (((פקע).))
@ 28. שמירת דינים לעניין חומר חקירה וראיות בהליך פלילי ולעניין אבטחת מידע
: (א) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין לרבות פקודות משטרת ישראל כהגדרתן [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]], לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר, בחומר חקירה כמשמעותו [[בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט.
: (ב) אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לעניין אבטחת מידע לפי [[חוק להסדרת הביטחון]].
@ 29. עונשין (תיקון: תשפ"ה)
: (א) המשיג מהמאגר הביומטרי, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו לפי חוק זה, או העושה במאגר הביומטרי שימוש או פעולה שלא כדין, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
:: (1) מי שמוסר, מעביר או מגלה אמצעי זיהוי ביומטריים, נתוני זיהוי ביומטריים, תוצאות זיהוי או מידע חסוי, ולמעט תמונת פנים באיכות פחותה, בניגוד להוראות [[סעיף 24]], או עושה בהם שימוש בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (2) מי שאינו נוקט אמצעים סבירים לשמירת סודיות ואבטחת המידע שבפסקה (1) בניגוד להוראות חוק זה.
: (ג) העורך השוואה בין אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו מאדם או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, לבין אמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי, בלא סמכות לפי חוק זה, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ג1) האוגר באופן ממוחשב תמונה השמורה בשבב של אדם אחר או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו ממנה, או המעביר אותם לגורם אחר, בין שבוצע בתמונה או בנתונים כאמור שינוי ובין שלא, בניגוד להוראות [[סעיף 26א(ב)]], דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ד) הגורם ברשלנות לגילוי אמצעי זיהוי ביומטריים, נתוני זיהוי ביומטריים, תוצאות זיהוי או מידע חסוי ולמעט תמונת פנים באיכות פחותה, בניגוד להוראות [[סעיף 24]], לאחר, תוך הפרת הוראה מההוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי חוק זה או הפרת כלל או נוהל שנקבעו לפי חוק זה, דינו - מאסר שנה.
: (ה) ראש הרשות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף זה, בידי מי שיש לו הרשאת גישה כאמור לפי [[סעיף 13]]; הפר את חובתו האמורה, דינו - מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ו) בסעיף זה, "שימוש" - לרבות עיון, אגירה, העתקה, שינוי, מחיקה שלא כדין או קישור בין המאגר הביומטרי לבין מאגרים אחרים.
@ 30. הממונה על יישומים ביומטריים
: (א) ראש הממשלה ימנה ממונה על יישומים ביומטריים; הממונה יהיה עובד משרד ראש הממשלה.
: (ב) תפקידיו של הממונה על יישומים ביומטריים הם:
:: (1) להמליץ על מדיניות כוללת בתחום היישומים הביומטריים, לרבות לעניין יעדים, מדדים, תקנים והנחיות בעניינים אלה:
::: (א) הקמה, תפעול ותחזוקה של המאגר הביומטרי וגישה אליו;
::: (ב) פיתוח היישומים הביומטריים;
::: (ג) בקרה על היישומים הביומטריים והמאגר הביומטרי;
:: (2) להמליץ על מדיניות בתחום אבטחת המאגר הביומטרי ואבטחת המידע המועבר למרכז הנפקה, לרבות לעניין הנהלים ותקני האבטחה, ולמעט בעניינים המוסדרים [[בחוק להסדרת הביטחון]];
:: (3) לפקח על יישום הוראות חוק זה והתקנות, הכללים, הנחיות הרשות ונוהלי הרשות אשר נקבעו מכוחו, וכן על פעולות ראש הרשות לפי חוק זה.
: (ג) הממונה על יישומים ביומטריים יביא את המלצותיו לפי סעיף קטן (ב) לפני ראש הממשלה, השר או ראש הרשות, לפי העניין, לפני קביעת תקנות לפי [[סעיף 35(ו)(1)]], כללים, הנחיות הרשות ונוהלי הרשות לפי חוק זה.
@ 31. ועדת השרים ליישומים ביומטריים
: (א) הממשלה תמנה ועדת שרים ליישומים ביומטריים, אשר תפעל בשמה בעניינים שקבעה לצורך יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) ועדת השרים תהיה בת ארבעה חברים לפחות, והם: ראש הממשלה, השר, שר המשפטים והשר לביטחון הפנים.
: (ג) ראש הממשלה יהיה יושב ראש ועדת השרים ליישומים ביומטריים, והשר - ממלא מקומו.
@ 32. ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים (תיקון: תשע"ז)
: (א) ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים תפעל בעניינים הנוגעים לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע, לפי חוק זה; ואלה חברי הוועדה: יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והוא יהיה היושב ראש, יושב ראש ועדת הכנסת המשותפת, שני חברי הכנסת החברים בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה וחברי ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) ישיבותיה של ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים יהיו חסויות, ופרסומם של הדברים שנאמרו או שנמסרו בהן אסור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת, לאחר שמיעת עמדת ראשי רשויות הביטחון.
@ 33. דיווחי ראש הרשות, רשויות הביטחון והממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תש"ע, תשע"ז, ק"ת תשפ"ב, ק"ת תשפ"ג, ק"ת תשפ"ד-4, תשפ"ד-3, ק"ת תשפ"ה-3, ק"ת תשפ"ה-4, ק"ת תשפ"ו-6)
: (א) ראש הרשות ידווח בכתב, מדי שנה, לשר, לממונה על יישומים ביומטריים, לראש הרשות להגנת הפרטיות ולוועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים, על כל אלה:
:: (1) מספר הבקשות שהוגשו לרשות ולבית המשפט על ידי משטרת ישראל או המשטרה הצבאית, לצורך קבלת מידע מהמאגר הביומטרי לפי הוראות [[סימן ג' לפרק ה']];
:: (1א) (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):)) מספר התושבים שכל אמצעי הזיהוי הביומטריים שלהם נכללים במאגר לפי הוראות [[פרק ד']] ומספר התושבים שרק תמונות תווי הפנים שלהם נכללות במאגר לפי הוראות [[הפרק האמור]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) מספר הצווים שניתנו לפי [[סעיף 17]] על פי בקשות כאמור בפסקה (1), תוך ציון המטרות שלשמן ניתנו;
:: (4) אירועים חריגים שאירעו במאגר הביומטרי בכל הנוגע לאבטחת המידע, לרבות ניסיונות לקבל מידע מהמאגר הביומטרי ממי שאינו מורשה לכך או להעביר מידע מהמאגר הביומטרי למי שאינו מורשה כאמור.
: (ב) דיווח לפי פסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) יימסר גם לוועדת הכנסת המשותפת.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ידווח ראש הרשות, בכתב, באופן מיידי, לגורמים המנויים באותו סעיף קטן, על כל אירוע חריג שיש בו משום חשש לדליפת מידע מהמאגר הביומטרי, ניסיון פריצה אליו או פגיעה בו, ועל הצעדים שננקטו בעקבות אותו אירוע.
: (ד) רשויות הביטחון ידווחו בכתב, מדי שנה, לראש הממשלה ולוועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים על כל אלה:
:: (1) אירועים חריגים שאירעו במהלך שימושן במאגר הביומטרי;
:: (2) מספר המקרים שבהם עשו שימוש במאגר הביומטרי לצורך איתור חשודים בביצוע עבירות וסיכולן, ומספר הבקשות שהגישו רשויות הביטחון לרשות לשם קבלת מידע מהמאגר הביומטרי לפי [[סימן ד' לפרק ה']] לצורך כאמור;
:: (3) העבירות שלגביהן הוגשו בקשות כאמור בפסקה (2) והאם הליך חקירתן הסתיים בהגשת כתב אישום.
: (ה) הממונה על הגנת הפרטיות ידווח בכתב, מדי שנה, לשר, לשר המשפטים, לוועדת הכנסת המשותפת, ולרשם מאגרי המידע, על פעולותיו לפי חוק זה.
@ 34. שינוי התוספות
: (א) השר, בהסכמת ראש הממשלה ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]].
: (ב) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם השר ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השניה]].
@ 35. ביצוע, תקנות, כללים, הנחיות ונהלים (תיקון: תשע"ז, ק"ת תשפ"ב, ק"ת תשפ"ג, ק"ת תשפ"ד-4, ק"ת תשפ"ה-3, ק"ת תשפ"ה-4, ק"ת תשפ"ו-6)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט בעניינים הקבועים בסעיף קטן (ב), לרבות תקנות בעניינים כמפורט להלן:
:: (1) אופן נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לפי חוק זה, לרבות -
::: (א) נטילה מקטינים, מקשישים ומאנשים עם מוגבלות;
::: (ב) נטילה תוך התחשבות במגבלות דת ומסורת;
:: (1א) (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):)) הסכמה בשם קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס להכללת תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן של קטין או של אדם כאמור, במאגר הביומטרי, לרבות דרך ואופן מתן ההסכמה ויידוע קטין שבגר על אפשרות מחיקת תמונות טביעות האצבעות שלו ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן מהמאגר; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם בהתייעצות עם שר המשפטים;
:: (2) דרכי פעולה במקרים שבהם לא ניתן ליטול מאדם אמצעי זיהוי ביומטריים לפי חוק זה, מסיבות בריאותיות או אחרות;
:: (3) הפקת נתוני זיהוי ביומטריים מאמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי הוראות [[פרק ג']], והעברת אמצעים ונתונים שניטלו והופקו כאמור, לרשות ולמרכז הנפקה;
:: (4) הוראות לעניין בעלי תפקידים שאינם עובדי המדינה לפי [[סעיף 6(ג)]];
:: (5) הכשרה לעניין נטילה, הפקה והשוואה לפי הוראות [[סימן ד' לפרק ג']];
:: (6) העברת תוצאת זיהוי מהרשות לעובדי משרד הפנים לפי [[סימן ב' לפרק ה']], ובכלל זה אופן העברת המידע ותדירות ההעברה.
:: (7) אבטחת מידע, לרבות המידע שבמאגר הביומטרי וניהול המאגר.
:: ((הותקנו [[תקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשע"א-2011]].))
: (ב) ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים וועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים ולאחר שנמסרה לו המלצת הממונה על יישומים ביומטריים לפי [[סעיף 30(ג)]], לקבוע כללים לביצועו של חוק זה בכל הנוגע לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע ככל שאלה אינם מוסדרים בתקנות לפי סעיף קטן (א)(7) [[וסעיף 10(ד)]].
: (ג) ראש הרשות רשאי, באישור השר וראש הממשלה, ובעניינים הנוגעים לפעולות רשויות הביטחון - באישור ראש הממשלה, לאחר שנמסרה לו המלצת הממונה על יישומים ביומטריים לפי [[סעיף 30(ג)]], ובכפוף להוראות חוק זה ולתקנות ולכללים שהותקנו מכוחו, לקבוע הנחיות פנימיות, בכתב, בכל עניין הנוגע למילוי תפקידי הרשות.
: (ד) ראש הרשות רשאי, לאחר שנמסרה לו המלצת הממונה על יישומים ביומטריים לפי [[סעיף 30(ג)]], ובכפוף להוראות חוק זה, לתקנות, לכללים ולהנחיות הרשות שהותקנו מכוחו, לקבוע נהלים פנימיים, בכתב, בכל עניין הנוגע לניהול הרשות, להפעלתה ולאופן מילוי תפקידה.
: (ה) השר רשאי, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים וועדת הכנסת המשותפת, לקבוע תקנות לעניין דרך פעולתו של הממונה על הגנת הפרטיות.
: (ו)(1) השר רשאי, בהסכמת השר לביטחון הפנים או שר הביטחון, לפי העניין, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, לקבוע תקנות בכל הנוגע להעברת מידע מהרשות למשטרת ישראל או למשטרה הצבאית לפי [[סימן ג' לפרק ה']], ובכלל זה לעניין אופן העברת המידע ומחיקתו לאחר תום השימוש בו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו לאחר שנמסרו לשר המלצות הממונה על יישומים ביומטריים לפי [[סעיף 30(ג)]] והמלצות הממונה על הגנת הפרטיות.
:: (2) השר לביטחון הפנים או שר הביטחון, לפי העניין, רשאי, בהתייעצות עם השר ושר המשפטים ובאישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, לקבוע תקנות לעניין סמכויות נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים בידי שוטר לפי [[סעיף 7]], אופן הטיפול במידע שהועבר למשטרת ישראל או למשטרה הצבאית לפי [[סימן ג' לפרק ה']] והגבלת העברתו לפי [[סעיף 19]].
@ 35א. (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ה, ק"ת תשפ"ה-5, ק"ת תשפ"ו, ק"ת תשפ"ו-2, ק"ת תשפ"ו-4, ק"ת תשפ"ו-5) : (((פקע).))
@ 36. פרסום מידע חסוי ואחריות
: (א) הכללים, וכן הנחיות הרשות, נוהלי הרשות וכל הוראה אחרת החסויים לפי [[סעיף 23]], אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.
: (ב) אופן שמירתם של כללים, הנחיות הרשות, נוהלי הרשות והוראות אחרות, שלא פורסמו לפי הוראות סעיף קטן (א), לרבות הגדרת סיווגם והפצתם, ייקבע בכללים, בהנחיות, בנהלים או בהוראות כאמור, בהתאמה.
== פרק ח': תיקונים עקיפים, תחילה ותחולה ==
@ 37. : ((הנוסח שולב [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]].))
@ 38. : ((הנוסח שולב [[בחוק הדרכונים, התשי"ב-1952]].))
@ 39. : ((הנוסח שולב [[בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]].))
@ 40. תחילה ותקנות ראשונות (תיקון: תשפ"ה)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) [[וסעיף 41]], תחילתו של חוק זה ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) או ביום כניסתו לתוקף של צו לפי [[סעיף 41(1)]], לפי המאוחר מביניהם, והכל ובלבד שאושרו תקנות לפי [[פסקאות (1), (2), (3), (6) ו-(7) של סעיף 35(א)]]; תקנות ראשונות לפי [[סעיף 35|הפסקאות האמורות]] יובאו לאישור ועדת הכנסת המשותפת בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) תחילתם של [[סעיפים 7]] [[ו-15 עד 19]], במועד שבו התקיימו כל אלה:
:: (1) הותקנו התקנות לפי הסעיפים האמורים ולפי [[סעיפים 10]] [[ו-35(ה) ו-(ו)]];
:: (2) מונו כל בעלי התפקידים המנויים [[בסעיפים 11]], [[26]] [[ו-30]], והודעה על מינוים פורסמה ברשומות;
:: (3) נקבעו כללים, הנחיות ונוהלי הרשות לפי חוק זה;
:: (4) השר שוכנע כי ננקטו כל האמצעים הדרושים לשם הגנה על פרטיות התושבים, אבטחת המידע במאגר הביומטרי ומניעת ניצולו לרעה, וכי התקיימו כל הדרישות לפי חוק זה, והביא את מסקנותיו לפני ועדת השרים ליישומים ביומטריים ולפני ועדת הכנסת המשותפת, ואלה אישרו את מסקנותיו;
:: (5) הסתיים בהצלחה המבחן כאמור [[בסעיף 41(1)]] לפי המדדים שנקבעו בצו לפי [[אותו סעיף]];
:: (6) השר פרסם הודעה ברשומות על מועד תחילת הסעיפים האמורים ברישה של סעיף קטן זה, לאחר התקיימותם של התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (5).
: (ג) תחילתם של [[סעיפים 21]] [[ו-22]] במועד שבו נקבעו הכללים לפי [[21|הסעיפים האמורים]] והתקנות לפי [[סעיפים 10]] [[ו-35(ה)]] והתקיימו התנאים האמורים בפסקאות (2) עד (5) לסעיף קטן (ב).
@ 41. תחולה הדרגתית ותקופת מבחן
: חוק זה יוחל בהדרגה, בהתאם להוראות כמפורט להלן:
: (1) השר יקבע, בהתייעצות עם שר האוצר ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, בצו, תקופת מבחן של שנתיים שבמהלכה יחולו ההוראות לפי חוק זה על תושבים שייתנו את הסכמתם לכך בכתב, במטרה לבחון בתקופה זו את אופן היישום של הוראות לפי חוק זה על תושבים אלה, את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ומטרותיו, את המידע שיש לשמור במאגר ואת אופן השימוש בו (להלן - תקופת מבחן); בצו כאמור ייקבעו בפירוט העניינים שייבחנו בתקופת המבחן, המדדים להצלחתו ואופן קבלת ההסכמה מאת תושבים להחלת הוראות לפי החוק לגביהם בתקופת המבחן; בתקופת המבחן יחולו ההוראות לפי חוק זה בהתאם לצו האמור;
:: ((פורסם [[צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תקופת מבחן)|צו תקופת מבחן]], לפיו נקבעה תקופת מבחן מיום 30 ביוני 2013 ועד יום 28 בפברואר 2017 (במקור: מיום 1 בנובמבר 2011 ועד יום 31 באוקטובר 2013).))
: (2) תושב שלא נתן את הסכמתו לפי פסקה (1), לא יישללו זכויותיו לפי כל דין, בשל אי-מתן ההסכמה כאמור; לעניין זה, לא יראו בייעול שירות הניתן למי שיש לו תעודת זהות הכוללת אמצעים או נתונים ביומטריים, והמתאפשר בשל טיבה של תעודה כאמור, כשלילת זכות מתושב שלא נתן הסכמתו לפי פסקה (1);
: (3) על אף הוראות פסקה (1), קבע השר כי תושב זכאי למסמך נסיעה בהתאם להוראות לפי [[חוק הדרכונים]], ושוכנע כי בלא מסמך נסיעה הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים תימנע כניסתו של אותו תושב למדינה אחרת, ינפיק לו מסמך נסיעה הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים אף בלא הכללתם במאגר הביומטרי; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הנפקת מסמך הנסיעה, ורשאי הוא לקבוע כי יחולו לעניין זה חלק מההוראות לפי חוק זה, בשינויים או בלא שינויים, הכל כפי שיקבע;
: (4) 90 ימים לפני תום תקופת המבחן, לכל המאוחר, ידווחו ראש הממשלה והשר לוועדת השרים ליישומים ביומטריים, ולוועדה של הכנסת שבה יהיו חברים חברי ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים וחברי ועדת הכנסת המשותפת, על ממצאי הבחינה כאמור בפסקה (1);
: (5) השר רשאי, לאחר הדיווח לפי הוראות פסקה (4), וכן בהתייעצות עם שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, באישור הוועדות האמורות באותה פסקה ובאישור הכנסת, לקבוע, בצו, כי ההוראות לפי חוק זה יחולו על כלל התושבים, וכן לקבוע כי תקופת המבחן תוארך לתקופה שלא תעלה על שנתיים נוספות, וכן כי החלת החוק תהיה הדרגתית ובתנאים, בהתאם לצו שיקבע;
: (6) לא הוצא צו על פי פסקה (5) בתוך ארבע שנים מיום תחילתו של צו כאמור בפסקה (1), יימחק המאגר הביומטרי.
@ 42. תחולה על כלל התושבים (תיקון: תשע"ז)
: על אף האמור [[בסעיף 41]], חוק זה יחול על כלל התושבים החל ביום תחילתו של [[20:370949|חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2017]].
== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיפים 6(א)(9)]] [[ו-34(א)]]))) ====
== תוספת שניה ==
==== ((([[סעיפים 17(א)]] [[ו-34(ב)]]))) ====
<פרסום> התקבל בכנסת ביום כ' בכסלו התש"ע (7 בדצמבר 2009).
<חתימות>
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* אליהו ישי, שר הפנים
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת
<ויקי>{{חוקי אזרחות, תושבות וכניסה לישראל}}</ויקי>
pglkrzaugiqtx54jwpn0jhczjon2uv5
חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע
0
294285
3022177
3021994
2026-07-01T09:01:23Z
OpenLawBot
8112
[3022175] ת"ט
3022177
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש״ע–2009}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000323}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ע, 256|חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300928.pdf}}, {{ח:תיבה|418|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2233.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 434|תיקון והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_370949.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 403|חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_581072.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 74|תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10807.pdf}}, {{ח:תיבה|88|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10812.pdf}}, {{ח:תיבה|156|תיקון לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10833.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח, 76|חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3512466.pdf}}, {{ח:תיבה|644|תיקון מס׳ 4 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4239861.pdf}}, {{ח:תיבה|1492|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 284|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5630575.pdf}}, {{ח:תיבה|442|תיקון מס׳ 7 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6165798.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת, 1864|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11893.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח, 676|תיקון מס׳ 8 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7349994.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1408|תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12287.pdf}}, {{ח:תיבה|1574|תיקון לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12303.pdf}}, {{ח:תיבה|1668|תיקון מס׳ 2 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12333.pdf}}, {{ח:תיבה|1910|תיקון מס׳ 3 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12355.pdf}}.
''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3106|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10193.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1992|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10696.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2828|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11341.pdf}}, {{ח:תיבה|3660|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11469.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 127|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 1 לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11531.pdf}}, {{ח:תיבה|1034|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 1 לחוק) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11718.pdf}}, {{ח:תיבה|1276|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11775.pdf}}, {{ח:תיבה|1782|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11873.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1632|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12328.pdf}}, {{ח:תיבה|2004א|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12406.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הגדרות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: נטילה והפקה לצורך הנפקת מסמך זיהוי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: נטילה והפקה לצורך זיהוי ואימות זהות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הסמכת עובד משרד החוץ}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: שמירה על כבוד האדם ופרטיותו}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הקמת המאגר הביומטרי וניהולו}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: העברת תוצאת זיהוי מהמאגר הביומטרי למשרד הפנים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: העברת מידע מהמאגר הביומטרי למשטרת ישראל ולמשטרה הצבאית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: העברת מידע לרשויות הביטחון}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: שמירת סודיות, אבטחה והגנה על פרטיות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: תיקונים עקיפים, תחילה ותחולה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div>
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה}}
{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} מטרותיו של חוק זה הן:
{{ח:תת|(1)}} קביעת הסדרים אשר יאפשרו זיהוי ואימות זהות של תושבי ישראל באמצעות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים בתעודת זהות ובמסמך נסיעה, באופן שימנע זיוף ושימוש בזהות אחרת, וכן קביעת השימושים המותרים באמצעים ובנתונים כאמור;
{{ח:תת|(2)}} הקמת מאגר מידע ביומטרי שיכלול אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לצורך שילובם במסמכי זיהוי כאמור בפסקה (1), וכן נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, וקביעת השימושים המותרים במאגר כאמור לרבות בידי משטרת ישראל ורשויות הביטחון;
{{ח:תת|(3)}} קביעת הסדרים הנדרשים לשם הגנת הפרטיות של תושבים שניטלו מהם אמצעי זיהוי ביומטריים לפי חוק זה, ובכלל זה לעניין דרכי הגישה למאגר הביומטרי ואבטחת המידע בו.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הגדרות}}
{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ז, תשפ״ד, תשפ״ד־3, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ה־5, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2, ק״ת תשפ״ו־4, ק״ת תשפ״ו־5}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע אזרחי רב־נפגעים“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי זיהוי ביומטריים“ – תמונת תווי הפנים ותמונות שתי טביעות האצבעות המורות של אדם, שניתן להפיק מהן נתוני זיהוי ביומטריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעים או נתונים ביומטריים“ – אמצעי זיהוי ביומטריים או נתוני זיהוי ביומטריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביומטרי“ – מאפיין אנושי פיזיולוגי, ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות הרשות“ – הנחיות פנימיות שקבע ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת השרים ליישומים ביומטריים“ – ועדת השרים ליישומים ביומטריים שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים“ – ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הכנסת המשותפת“ – ועדה משותפת לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ולוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הדרכונים“ – {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הפרטיות“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדרת הביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המרשם“ – {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות הביטחון הכללי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי|חוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישומים ביומטריים“ – נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים ושימושים באמצעים ובנתונים ביומטריים, הכל לפי הוראות חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללים“ – הוראות שקבע ראש הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המאגר הביומטרי“ – מאגר המידע שהוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על יישומים ביומטריים“ – הממונה על יישומים ביומטריים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הגנת הפרטיות“ – הממונה על הגנת הפרטיות במאגר הביומטרי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך זיהוי“ – תעודת זהות או מסמך נסיעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך נסיעה“ – דרכון או תעודת מעבר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|בחוק הדרכונים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז הנפקה“ – יחידה במשרד הפנים או גוף הפועל מטעמו של משרד הפנים, המייצרים והמנפיקים מסמכי זיהוי לפי חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק המרשם}} {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|וחוק הדרכונים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם האוכלוסין“ – כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק המרשם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהלי הרשות“ – נהלים פנימיים שקבע ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתוני זיהוי ביומטריים“ – נתונים ביומטריים שהופקו מאמצעי זיהוי ביומטריים, וניתן לעשות בהם שימוש לצורך זיהוי או אימות זהותו של אדם באופן ממוחשב או ממוחשב בחלקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשויות הביטחון“ – שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – הרשות לניהול המאגר הביומטרי שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם מאגרי המידע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוצאת זיהוי“ – תוצאת תהליך ההשוואה בין אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו או התקבלו, לפי כל דין, או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם ובין אמצעים או נתונים ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – מי שרשום במרשם האוכלוסין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמונת פנים באיכות פחותה“ – תמונת תווי פניו של אדם המאפשרת זיהוי חזותי שלו והמעובדת כך שנתוני הזיהוי הביומטריים שיהיה ניתן להפיק ממנה לא יוכלו לשמש, באופן מעשי, לצורך זיהוי או אימות זהותו של אדם, באופן ממוחשב או ממוחשב בחלקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת זהות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק המרשם}}.
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: נטילה והפקה לצורך הנפקת מסמך זיהוי}}
{{ח:סעיף|3|נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים לצורך הנפקת מסמך זיהוי|תיקון: תשע״ז, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ד־4, ק״ת תשפ״ה־3, ק״ת תשפ״ה־4, תשפ״ה־3, ק״ת תשפ״ו־6}}
{{ח:תת|(א)}} עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך, מוסמך ליטול מתושב אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים, לצורך הנפקת מסמך זיהוי לאותו תושב, שיכלול אמצעים או נתונים כאמור, ובלבד שעובד משרד הפנים וידא ואימת קודם לכן את זהותו של אותו תושב.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־3 שנים מיום 17.6.2025):}} עובד משרד הפנים או עובד מדינה אחר שהשר הסמיכו לכך, מוסמך ליטול מתושב אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים, לצורך הנפקת מסמך זיהוי לאותו תושב, שיכלול אמצעים או נתונים כאמור, ובלבד שעובד כאמור וידא ואימת קודם לכן את זהותו של אותו תושב.
{{ח:תת|(ב)}} אמצעים ונתונים שניטלו והופקו לפי הוראות סעיף קטן (א) יוצפנו באופן אוטומטי מיד לאחר הנטילה וההפקה, כך שלא יהיו ניתנים לפענוח, קריאה או שימוש, אלא על ידי הרשות או מרכז הנפקה בהתאם להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} תמונות תווי הפנים ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן שהוצפנו כאמור בסעיף קטן (ב) יועברו לרשות לצורך הכללתם במאגר הביומטרי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א)}}, ולצורך קבלת תוצאת זיהוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, וכן למרכז הנפקה לצורך הכללתם במסמכי זיהוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):}} על אף האמור בסעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 10א|ובסעיף 10א}}, תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן של תושב שמלאו לו 16 שנים יועברו לרשות גם לצורך הכללתם במאגר הביומטרי, ובלבד שהתושב שממנו ניטלו התמונות האמורות נתן את הסכמתו המפורשת לכך, בכתב, והכל בדרך ובתנאים שייקבעו בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת.
{{ח:תת|(ג2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):}} משרד הפנים יקים מערך הסברה כדי להביא לידיעת תושב המבקש הנפקה של מסמך זיהוי כי העברת תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן לצורך הכללתם במאגר הביומטרי מותנית במתן הסכמתו; מערך ההסברה יכלול, בין היתר הקרנת סרטוני הדרכה והצבת שילוט בלשכות מרשם האוכלוסין, וייתן מענה לדוברי חמש שפות, והכל כפי שייקבע בתקנות שיובאו לאישור ועדת הכנסת המשותפת.
{{ח:תת|(ד)}} תושב חייב לאפשר לעובד משרד הפנים ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך הנפקת מסמך זיהוי, לפי הוראות סעיף קטן (א); סירב תושב לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים כאמור, לא יונפק לו מסמך הזיהוי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־3 שנים מיום 17.6.2025):}} תושב חייב לאפשר לעובד משרד הפנים או לעובד מדינה אחר ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך הנפקת מסמך זיהוי, לפי הוראות סעיף קטן (א); סירב תושב לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים כאמור, לא יונפק לו מסמך הזיהוי.
{{ח:תת|(ה)}} אמצעים ונתונים שניטלו והופקו לפי הוראות סעיף קטן (א) לא ייאגרו באופן ממוחשב, למעט אגירה של תמונות תווי פנים ונתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהן במאגר הביומטרי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, מעבר לנדרש לצורך העברתם לרשות ולמרכז הנפקה לפי הוראות סעיף קטן (ג), והם יימחקו באופן אוטומטי מכל מקום שבו נשמרו, בתהליך הנטילה, ההפקה וההעברה מיד לאחר שהרשות ומרכז הנפקה אישרו את קבלתם.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות עובד משרד הפנים לעשות שימוש בתמונת תווי פניו של אדם שניטלה לפי סעיף קטן (א) לצורך הפקת תמונת פנים באיכות פחותה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}.
{{ח:סעיף|3א|בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־5, תשפ״ה־2, ק״ת תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 5.4.2025 עד יום 5.4.2027, חלה על גם לאחר תום תקופת הוראת השעה לגבי בקשות מקוונות שהוגשו לפני תום תקופת הוראת השעה):}}
{{ח:תת|(א)}} אזרח ישראלי שהונפק לו בעבר מסמך זיהוי הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} (בסעיף זה – מסמך זיהוי ביומטרי), רשאי להגיש בקשה להנפקת תעודת זהות, באופן מקוון, בהתאם להוראות סעיף זה (בסעיף זה – בקשה מקוונת), ובלבד שמתקיימים לגביו (בסעיף זה – המבקש) כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בגיר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נמצא בישראל במועד הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} תמונות טביעות האצבעות שניטלו ממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן כלולים במאגר הביומטרי;
{{ח:תתת|(4)}} הונפק לו מסמך זיהוי ביומטרי לאחר שמלאו לו 16 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה מקוונת תוגש לרשות האוכלוסין וההגירה, לאחר אימות זהות המבקש במערכת ההזדהות הלאומית או לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב1)}}; לבקשה תצורף תמונת תווי פניו של המבקש, שצולמה במועד הגשת הבקשה; לעניין זה, ”מערכת ההזדהות הלאומית“ – מערכת ההזדהות הלאומית שהוקמה בהתאם להחלטות הממשלה ופועלת בהתאם להן.
{{ח:תת|(ג)}} תמונת תווי הפנים שצורפה לבקשה מקוונת כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – תמונת הפנים שצורפה לבקשה), תועבר לרשות לשם הכללתה במאגר הביומטרי לצורך זיהוי או אימות זהותו של המבקש, והרשות תעביר לרשות האוכלוסין וההגירה את תוצאת הזיהוי של המבקש.
{{ח:תת|(ד)}} התקבלה תוצאת זיהוי של מבקש כאמור בסעיף קטן (ג) שאינה מונעת הנפקת תעודת זהות למבקש, תעביר הרשות אל מרכז ההנפקה את אמצעי הזיהוי הביומטריים של המבקש אשר נכללו במאגר הביומטרי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לאחר בקשתו הקודמת, כשהם מוצפנים, לצורך הכללתם בתעודת הזהות; תמונת הפנים שצורפה לבקשה והועברה לרשות כאמור, לא תועבר אל מרכז ההנפקה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ו)}}, תמונת הפנים שצורפה לבקשה לא תיאגר באופן ממוחשב, למעט אגירה במאגר הביומטרי לפי סעיף קטן (ג), והיא תימחק באופן אוטומטי מכל מקום שבו נשמרה בתהליך ההעברה, מייד לאחר שהועברה לרשות כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בכל דין, תוקפה של תעודת זהות שהונפקה לפי סעיף זה לא יעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ז)}} בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות לפי סעיף זה לא תוגש אם הונפקה למבקש תעודת זהות, על פי בקשה מקוונת, בהתאם להוראות סעיף 3א כנוסחו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4239861.pdf|בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס׳ 4 – הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}.
{{ח:סעיף|4|מרכז הנפקה|תיקון: תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־5, תשפ״ה־2, ק״ת תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} מרכז הנפקה שקיבל אמצעים ונתונים מוצפנים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)}} יעשה בהם שימוש לצורך הכללתם במסמך זיהוי בלבד; הכללת אמצעים או נתונים כאמור במסמך זיהוי תיעשה לאחר שמרכז הנפקה וידא, בדרך שיורה השר, כי תוצאת הזיהוי שהתקבלה במשרד הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} אינה מונעת את הנפקתו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 5.4.2024 עד יום 5.4.2027):}} מרכז הנפקה שקיבל אמצעים ונתונים מוצפנים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א(ד)}} יעשה בהם שימוש לצורך הכללתם במסמך זיהוי בלבד; הכללת אמצעים או נתונים כאמור במסמך זיהוי תיעשה לאחר שמרכז הנפקה וידא, בדרך שיורה השר, כי תוצאת הזיהוי שהתקבלה במשרד הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} אינה מונעת את הנפקתו.
{{ח:תת|(ב)}} האמצעים והנתונים המוצפנים שהועברו למרכז הנפקה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)}} לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך הנפקת מסמך זיהוי והם יימחקו באופן אוטומטי מיד לאחר הנפקתו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 5.4.2024 עד יום 5.4.2027):}} האמצעים והנתונים המוצפנים שהועברו למרכז הנפקה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א(ד)}} לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך הנפקת מסמך זיהוי והם יימחקו באופן אוטומטי מיד לאחר הנפקתו.
{{ח:תת|(ג)}} על מרכז הנפקה יחולו ההוראות לעניין סודיות, שמירת מידע, אבטחת מידע והגנת הפרטיות החלות על משרד הפנים לפי חוק זה, לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון}} ולפי כל דין אחר, והכל בהתאמות שקבע השר בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים.
{{ח:סעיף|5|הגבלת העברה של אמצעים או נתונים ביומטריים בשלב ההנפקה|תיקון: תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד משרד הפנים או מרכז הנפקה שקיבל אמצעים או נתונים ביומטריים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן זה}} לא יעבירם לכל גורם אחר, על אף האמור בכל דין, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן זה}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־3 שנים מיום 17.6.2025):}} עובד משרד הפנים, עובד מדינה אחר או עובד מרכז הנפקה שקיבל אמצעים או נתונים ביומטריים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן זה}} לא יעבירם לכל גורם אחר, על אף האמור בכל דין, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} עובד משרד הפנים שהשר הסמיך לעניין זה, רשאי להעביר באופן פרטני אמצעים או נתונים ביומטריים לגבי אדם מסוים לצורך הליך שהמדינה היא צד לו, ככל שההליך נוגע לנטילה, להפקה או להנפקה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן זה}}, למשטרת ישראל, לרשויות התביעה, לפרקליטות המדינה, לבית המשפט, וכן לגורמים אחרים האמונים על הליכי אכיפת החוק שקבע שר המשפטים, בצו, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, ובלבד שהמידע חיוני לצורך ביצוע תפקידיהם.
{{ח:תת|(ג)}} השר ימסור, מדי שנה, דין וחשבון לוועדת הכנסת המשותפת, לעניין מידע שהועבר לפי סעיף קטן (ב) ובכלל זה מספר הפניות שהוגשו למשרד הפנים לצורך קבלת מידע כאמור, זהות הפונים ומטרות הפנייה.
{{ח:סעיף|5א|תוקף מסמך זיהוי|תיקון: תשע״ז, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ד־4, ק״ת תשפ״ה־3, ק״ת תשפ״ה־4, ק״ת תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):}} על אף האמור בכל דין, תוקפו של מסמך זיהוי שהנפיק מרכז ההנפקה, של תושב שרק תמונת תווי הפנים שלו הוכללה במאגר הביומטרי, לא יעלה על חמש שנים, אלא אם כן קבע השר, בצו, תקופת תוקף ארוכה יותר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(עם תום הוראת השעה, יחול נוסח זה):}} על אף האמור בכל דין, תוקפו של מסמך זיהוי שהנפיק מרכז ההנפקה לא יעלה על חמש שנים, אלא אם כן קבע השר, בצו, תקופת תוקף ארוכה יותר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר (תוקפו של מסמך זיהוי) (הוראת שעה)|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר (תוקפו של מסמך זיהוי) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}} (ק״ת תשפ״ב, 3304), לפיו תוקפו של מסמך זיהוי שהנפיק מרכז ההנפקה, של תושב שרק תמונת תווי הפנים שלו הוכללה במאגר הביומטרי, לא יעלה על עשר שנים.}}
{{ח:תת|(ב)}} השר יבחן, אחת לשלוש שנים לפחות, את הצורך בהפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: נטילה והפקה לצורך זיהוי ואימות זהות}}
{{ח:סעיף|6|נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך השוואתם לאמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי|תיקון: תשע״ז, תש״ף, תשפ״ה, תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי התפקידים כמפורט להלן מוסמכים, לצורך אימות זהותו של אדם, במסגרת מילוי תפקידם לפי דין, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים, להפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם:
{{ח:תתת|(1)}} עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך;
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־3 שנים מיום 17.6.2025):}} עובד מדינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}} – במסגרת מילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(2)}} שוטר;
{{ח:תתת|(3)}} סוהר;
{{ח:תתת|(4)}} עובד רשות הביטחון שראש רשות הביטחון הסמיכו לכך;
{{ח:תתת|(5)}} חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, שהוסמך לכך לפי פקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק האמור}};
{{ח:תתת|(6)}} ממונה ביטחון או מאבטח, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון}} של הגופים המנויים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 1 פרט 3|ו־3 בתוספת הראשונה לחוק האמור}}, ששר הביטחון הסמיכם לכך;
{{ח:תתת|(7)}} איש משמר הכנסת כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}}, שקצין הכנסת הסמיכו לעניין חוק זה;
{{ח:תתת|(8)}} מאבטח שהוא עובד הרשות להגנה על עדים לפי {{ח:חיצוני|חוק להגנה על עדים|חוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008}};
{{ח:תתת|(8א)}} איש ביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית)|בחוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), התשל״ז–1977}}, ובלבד שטביעות אצבעות יינטלו מאדם רק אם לא ניתן לזהותו באמצעות השוואת תמונת תווי פנים;
{{ח:תתת|(9)}} עובד בגוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, שלצורך ביצוע תפקידו לפי דין נדרש לאמת זהותו של אדם; לעניין זה, ”גוף ציבורי“ – גוף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 23|בפסקה (1) להגדרה ”גוף ציבורי“ שבסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות}}, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מוטלת עליו חובה בחיקוק לאמת את פרטי הזיהוי של אדם עם פרטי הרישום המופיעים לגביו במרשם האוכלוסין;
{{ח:תתתת|(ב)}} מוטל עליו תפקיד בחיקוק, וביצוע תפקידו כאמור מחייב אותו לאמת את פרטי הזיהוי של אדם עם פרטי הרישום המופיעים לגביו במרשם האוכלוסין.
{{ח:תת|(א1)}} ממונה ביטחון או מאבטח שמונו לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון}}, בגוף המנוי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק האמור}} או {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 2 פרט 1|בפרט 1 לתוספת השנייה לחוק האמור}}, רשאי, לצורך אימות זהותו של אדם, במסגרת מילוי תפקידו לפי דין, ליטול ממנו תמונת תווי פנים, להפיק ממנה באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת ראש הממשלה ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, יקבע בתקנות את התפקידים והסמכויות שלשם ביצועם רשאי עובד גוף ציבורי כאמור בפסקה (9) של סעיף קטן (א), לבצע נטילה, הפקה והשוואה לפי אותו סעיף קטן, וכן תנאים והגבלות שיחולו על עובד כאמור.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} נטילה, הפקה והשוואה כאמור בפסקאות (1) עד (9) שבסעיף קטן (א) ובסעיף קטן (א1), לצורך אימות זהותו של אדם יכול שיבוצעו באמצעים ממוכנים ולא בפני בעל תפקיד מוסמך כאמור, ובלבד שהאפשרות לאימות זהות כאמור בפני בעל תפקיד תובטח למי שבשל גילו או בשל היותו אדם עם מוגבלות, נמנע ממנו לאמת את זהותו באמצעי ממוכן.
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע פעולות כאמור בפסקה (1) באמצעים ממוכנים ייעשה תוך שמירה על הוראות בדבר הגנת הפרטיות, אבטחת מידע והגנת הסייבר, בדגש על ההיבטים המיוחדים הקשורים במיכון.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע בתקנות בעלי תפקידים שאינם עובדי המדינה, שיהיו מוסמכים, לצורך אימות זהותו של אדם, כדי למסור לו את מסמך הזיהוי שלו, או כדי לבצע פעולה אחרת במסמך הזיהוי שלו כפי שקבע השר, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים, להפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם; בעל תפקיד שהוסמך לפי סעיף קטן זה לא יעשה שימוש בסמכותו אלא לאחר שעבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי}}, ורשאי השר לקבוע הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על בעל תפקיד כאמור בהפעלת סמכותו לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} נטילה, הפקה והשוואה כאמור בסעיף קטן (ג) לצורך אימות זהותו של אדם כדי לבצע פעולה אחרת במסמך הזיהוי שלו, יכול שיבוצעו גם באמצעים ממוכנים ושלא בפני בעל תפקיד כאמור באותו סעיף קטן, בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכנסת המשותפת.
{{ח:תת|(ד1)|(1)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי, לצורך שיפור או הנגשה של שירות הניתן לציבור בידי גוף שהוא נותן שירות, לקבוע בתקנות כי לשם קבלת שירות מגוף כאמור, יכול שיבוצע אימות זהותו של אדם גם בדרך של נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים והשוואת האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם, באמצעים ממוכנים ושלא בפני בעל תפקיד באותו גוף, אם בחר בכך האדם.
{{ח:תתת|(2)}} השר יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הנטילה, ההפקה וההשוואה כאמור בפסקה (1), ובין השאר הוראות לעניין אבטחת מידע; תקנות לעניין אבטחת מידע שלא ניתן לדון בהן בוועדת הכנסת המשותפת, יובאו לאישור ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים.
{{ח:תתת|(3)}} אין למנוע מאדם שלא בחר באימות זהות כאמור בפסקה (1), את קבלת השירות כאמור באותה פסקה באמצעים שאינם ממוכנים, רק בשל כך שלא בחר באימות זהות כאמור.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה, ”נותן שירות“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} משרד ממשלתי;
{{ח:תתתת|(2)}} תאגיד שהוקם לפי חוק;
{{ח:תתתת|(3)}} חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}};
{{ח:תתתת|(4)}} מוסד רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תתתת|(5)}} קופת חולים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(ה)}} אדם חייב לאפשר למי שמוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1) ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לפי סעיף זה; סירב אדם לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים כאמור, יראו אותו כמי שלא הזדהה; הוראות סעיף קטן זה יחולו בשינויים המחויבים לעניין הזדהות בפני אמצעי ממוכן כאמור בסעיף קטן (ב1), למעט לגבי אדם שבשל גילו או בשל היותו אדם עם מוגבלות נמנע ממנו לאמת את זהותו באמצעי ממוכן.
{{ח:תת|(ו)}} אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי הוראות סעיף זה ונתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, ובכלל זה אמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי של תושב, לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך השוואתם מול האמצעים או הנתונים הביומטריים שבמסמך הזיהוי, והם יימחקו אוטומטית מיד לאחר קבלת תוצאת ההשוואה, אלא אם כן נדרשת השוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו) השר, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים, רשאי להורות, בצו, כי לצורך בדיקת תקינות פעולתה של מערכת להשוואת אמצעים או נתונים ביומטריים של רשות האוכלוסין וההגירה, שיורה עליה, יישמרו באופן זמני ולתקופה שלא תעלה על חודש, במערכות הממוחשבות של רשות האוכלוסין וההגירה, אמצעים או נתונים ביומטריים שניטלו או הופקו לפי הוראות סעיף זה לצורך השוואה לאמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במסמך זיהוי של תושב לפי הוראות סעיף זה (בסעיף קטן זה – מידע) של לכל היותר 1000 תושבים וכן להורות על התנאים לכך; השר, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי להורות, בצו, על הארכת התקופה האמורה או על הגדלת מספר התושבים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} מידע יישמר ללא קישור לכל פרט מזהה ורשות האוכלוסין וההגירה תמחק אותו מיד לאחר סיום הבדיקה כאמור בפסקה (1) וקבלת תוצאותיה.
{{ח:תתת|(3)}} לא תוענק גישה למידע אלא למספר מצומצם של בעלי תפקידים ברשות האוכלוסין, לצורך ביצוע בדיקה כאמור בסעיף קטן זה בלבד, ולאחר שבעלי התפקידים האמורים עברו בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי}}.
{{ח:תתת|(4)}} במידע שנשמר לפי סעיף קטן זה לא ייעשה כל שימוש אחר מהשימוש המותר לפיו, לרבות שימושים אחרים לפי חוק זה.
{{ח:סעיף|6א|דיווח לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ולכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} רשות שדות התעופה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|בחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977}}, ומי שמוסמך על פי חוק לבצע בדיקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(10) {{ח:הערה|[צ״ל: 6(א)(8א)]}}}}, ידווחו לשר התחבורה והבטיחות בדרכים אחת לשנה, בחודש ינואר, במשך ארבע שנים החל מיום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026), על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר האנשים שניטלו מהם טביעות אצבעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיף האמור}}, והסיבה לכך;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הפעמים שבהן העלתה ההשוואה שבוצעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיף האמור}} אי־התאמה, ואם קיומה דווח למשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} שר התחבורה והבטיחות בדרכים ימסור לוועדת הכנסת המשותפת ולממונה על יישומים ביומטריים, אחת לשנה, בחודש מרץ, ריכוז של הדיווחים שנמסרו לו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|7|נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך השוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר מוסמך, לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם הנמצא לפניו, לרבות גופה, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים, ולהעבירם לרשות לשם קבלת תוצאת זיהוי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האדם אינו נושא מסמך זיהוי ונדרש לברר את זהותו או לאמת את זהותו;
{{ח:תתת|(2)}} ההשוואה שנעשתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} העלתה אי־התאמה בין אמצעי הזיהוי הביומטריים שניטלו מאותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיף האמור}} או נתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהם, לבין האמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי סעיף זה או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם באופן אוטומטי, וכן אמצעים או נתונים ביומטריים שניטלו או הופקו בידי שוטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} ונדרשת השוואתם לאמצעים ולנתונים הביומטריים שבמאגר הביומטרי כאמור בסעיף קטן (א)(2), לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך העברתם לרשות לפי הוראות סעיף קטן (א); אמצעים או נתונים כאמור יימחקו אוטומטית מיד לאחר ביצוע ההשוואה וקבלת תוצאת הזיהוי.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף או לגרוע מסמכות עיכוב הנתונה לשוטר לפי כל דין.
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הסמכת עובד משרד החוץ}}
{{ח:סעיף|8|הסמכת עובד משרד החוץ לגבי תושב השוהה מחוץ לישראל}}
{{ח:ת}} הסמכויות הנתונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}} לעובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך יהיו נתונות לעובד משרד החוץ ששר החוץ הסמיכו לכך, לגבי תושב השוהה מחוץ לישראל, ויחולו על עובד משרד החוץ שהוסמך כאמור הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} החלות על עובד משרד הפנים, לרבות ההגבלות הקבועות בהן, בשינויים שקבעו השר ושר החוץ בתקנות, באישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים וועדת הכנסת המשותפת.
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: שמירה על כבוד האדם ופרטיותו}}
{{ח:סעיף|9|שמירה על כבוד האדם ופרטיותו}}
{{ח:תת|(א)}} נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים והשוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי או במאגר הביומטרי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, יבוצעו בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה על כבוד האדם ועל פרטיותו וימנעו פגיעה בהם במידה העולה על הנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוקנתה לו סמכות נטילה, הפקה או השוואה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, לא יעשה שימוש בסמכותו אלא לאחר שעבר הכשרה מתאימה; הכשרה לפי פסקה זו תתייחס, בין השאר, לאופן הנטילה, ההפקה וההשוואה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, לאופן הטיפול באמצעים או בנתונים הביומטריים שניטלו או שהופקו כאמור ולסיכונים הנובעים מאי־אבטחת המידע, והכל תוך הקפדה על שמירת כבודו של מי שנוטלים ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים ועל פרטיותו.
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הקמת המאגר הביומטרי וניהולו}}
{{ח:סעיף|10|המאגר הביומטרי|תיקון: תשע״ז, תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־5, תשפ״ה־2, ק״ת תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקים, במשרד הפנים, מאגר מידע ביומטרי אשר יכלול תמונות תווי פנים שניטלו בידי עובד משרד הפנים מכוח סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} או בידי עובד משרד החוץ מכוח הסמכות האמורה כפי שהוחלה לגביו {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, וכן נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהן; המאגר הביומטרי יישמר באופן מוצפן, בנפרד מכל מידע אחר ולא יכלול פרטי רישום של התושב כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק המרשם}} או כל פרט מזהה אחר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 5.4.2024 עד יום 5.4.2027):}} השר יקים, במשרד הפנים, מאגר מידע ביומטרי אשר יכלול תמונות תווי פנים שניטלו בידי עובד משרד הפנים מכוח סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} או בידי עובד משרד החוץ מכוח הסמכות האמורה כפי שהוחלה לגביו {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}} ותמונות פנים שצורפו לבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ב)}}, וכן נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהן; המאגר הביומטרי יישמר באופן מוצפן, בנפרד מכל מידע אחר ולא יכלול פרטי רישום של התושב כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק המרשם}} או כל פרט מזהה אחר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה ניתן לקשר בין אמצעים או נתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי, לבין מספר זהותו במרשם האוכלוסין של התושב שאליו הם מתייחסים, בדרך שתיקבע בכללים ובכפוף לתקנות שיותקנו לפי סעיף (ד).
{{ח:תת|(ג)}} המאגר הביומטרי יהיה חסוי ולא יימסר ממנו מידע או תתאפשר גישה אליו, אלא לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, יקבע תקנות בדבר דרכי ניהול המאגר הביומטרי, שמירת המידע בו ואופן העברת המידע ממנו, ורשאי הוא לקבוע בדרך כאמור כי המאגר הביומטרי יורכב מתתי־מאגרים נפרדים, שיתנהלו במשרד הפנים או במשרד ממשלתי אחר, או שיתנהלו בחלקם במשרד הפנים ובחלקם במשרד כאמור, והכל לשם הבטחת רמה גבוהה ככל שניתן של הגנה על המידע המצוי במאגר ואבטחתו.
{{ח:סעיף|10א|הוראה מיוחדת לעניין תמונות טביעות אצבעות|תיקון: תשע״ז, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ד־4, ק״ת תשפ״ה־3, ק״ת תשפ״ה־4, ק״ת תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן, יועברו לרשות לצורך השוואתם מול האמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי וקבלת תוצאת זיהוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} נתן תושב את הסכמתו להכללת תמונות טביעות האצבעות שניטלו ממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ונתוני הזיהוי הביומטרי שהופקו מהן, במאגר הביומטרי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ג1)}}, ייאגרו גם תמונות טביעות האצבעות או הנתונים האמורים במאגר הביומטרי, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתן תושב הסכמה כאמור בסעיף קטן (ב), תמחק הרשות את תמונות טביעות האצבעות שלו ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן מיד לאחר קבלת תוצאת הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א) ולא תמסור אותם לכל גורם אחר, לרבות גורם מהגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיפים 16 עד 18}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}}.
{{ח:תת|(ד)}} תושב שתמונות טביעות האצבעות שלו הוכללו במאגר הביומטרי לפי הוראות סעיף קטן (ב), יוכל לבקש את מחיקת טביעות האצבעות שלו מן המאגר הביומטרי, והכול בדרך ובתנאים שקבע השר, בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת; היו בידי תושב המבקש מחיקה כאמור מסמכי זיהוי בתוקף, יהיו מסמכי הזיהוי שבידו בטלים עם הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות מיוחדות שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(עם תום הוראת השעה, יחול נוסח זה):}}
{{ח:ת}} תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן, לא ייכללו במאגר הביומטרי ולא ייאגרו בו.
{{ח:סעיף|10ב||תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:סעיף|11|הרשות לניהול המאגר הביומטרי}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקים, במשרד הפנים, רשות לניהול המאגר הביומטרי שתהא אחראית לניהול המאגר הביומטרי ובכלל זה להפקת נתוני זיהוי ביומטריים מאמצעי זיהוי ביומטריים שהועברו אליה, לעיבודם, להעברת מידע מהמאגר הביומטרי וכן לאבטחת המאגר, לאחזקתו ולטיפול השוטף בו, הכל בהתאם להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הממשלה, ימנה את ראש הרשות, אשר יהיה אחראי לניהול הרשות ולביצוע תפקידיה לפי חוק זה; ראש הרשות יהיה עובד המדינה ולא ימלא תפקיד אחר מלבד תפקידו כראש הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ולא ימלאו תפקיד אחר מלבד תפקידם ברשות; עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות ראש הרשות ובפיקוחו.
{{ח:תת|(ד)}} לא יועסק עובד ברשות, אלא אם כן עבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי}}.
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו}}
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}
{{ח:סעיף|12|העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו בהתאם להוראות החוק}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#פרק ד|פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות}} והוראות כל דין אחר, העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו מותרות בהתאם להוראות לפי חוק זה, בלבד.
{{ח:סעיף|13|גישה למאגר הביומטרי|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות, באישור השר וראש הממשלה, יקבע בהנחיות הרשות את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עובדי הרשות שתהיה להם הרשאת גישה למאגר הביומטרי;
{{ח:תתת|(2)}} בעלי תפקידים החיוניים להפעלתו של המאגר הביומטרי, שאינם עובדי הרשות ושלא ניתן למצוא להם מחליף מבין עובדי הרשות, שתהיה להם הרשאת גישה אישית, המוגבלת למטרה ולתקופה שייקבעו; בעת ביצוע תפקידם יהיו בעלי תפקידים כאמור מלווים בעובד הרשות שלו הרשאת גישה לפי פסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} בהנחיות הרשות כאמור בסעיף קטן (א) יקבע ראש הרשות תנאים והגבלות שיחולו על מורשי הגישה למאגר הביומטרי לפי הסעיף הקטן האמור, בכל הנוגע לגישה למאגר.
{{ח:תת|(ג)}} קביעת מורשי הגישה למאגר הביומטרי לפי סעיף קטן (א), והתנאים וההגבלות שיחולו עליהם לפי סעיף קטן (ב), תיעשה באופן שיצמצם ככל הניתן את מספר המורשים כאמור ואת היקף המידע הנגיש.
{{ח:תת|(ד)}} לא תינתן לאדם הרשאת גישה למאגר הביומטרי לפי סעיף זה ולא יבצע אדם פעולה המאפשרת גישה למאגר הביומטרי, אלא אם כן עבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי}}.
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: העברת תוצאת זיהוי מהמאגר הביומטרי למשרד הפנים}}
{{ח:סעיף|14|העברת תוצאת זיהוי לצורך הנפקת מסמך זיהוי}}
{{ח:ת}} הרשות תעביר לעובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך, לצורך הנפקת מסמך זיהוי, תוצאת זיהוי של מי שניטלו ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}; לא העבירה הרשות תוצאת זיהוי כאמור בתוך פרק זמן שעליו יורה השר, יראו בכך, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}, אישור להנפקת מסמך הזיהוי.
{{ח:סעיף|15|הגבלת העברה של תוצאת זיהוי}}
{{ח:ת}} עובד משרד הפנים שהועברה לו תוצאת זיהוי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}}, לא יעבירה לכל גורם אחר על אף האמור בכל דין, ואולם רשאי עובד משרד הפנים שהוסמך לכך על ידי השר להעביר תוצאת זיהוי מסוימת למשטרת ישראל, לרשויות התביעה, לפרקליטות המדינה, לבית המשפט, ולגורמים אחרים האמונים על הליכי אכיפת החוק שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, בצו, באישור ועדת הכנסת המשותפת, ובלבד שהמידע חיוני לצורך ביצוע תפקידיהם.
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: העברת מידע מהמאגר הביומטרי למשטרת ישראל ולמשטרה הצבאית}}
{{ח:סעיף|16|העברת תוצאת זיהוי לשוטר}}
{{ח:ת}} הרשות תעביר לשוטר, לפי בקשתו, תוצאת זיהוי המתייחסת לאמצעי זיהוי ביומטריים אשר ניטלו בידי השוטר מאדם, לרבות גופה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, בכפוף לנהלים שייקבעו בין משטרת ישראל ובין הרשות.
{{ח:סעיף|17|העברת מידע לפי צו של בית משפט|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט המחוזי רשאי, לפי בקשה מאת קצין מוסמך להתיר בצו לרשות להעביר למשטרת ישראל או למשטרה הצבאית, לפי העניין, תוצאת זיהוי, וכן אמצעים או נתונים ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי, אם שוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי הדבר נדרש למטרה מהמטרות המפורטות להלן, ובלבד שאין בהעברת המידע כאמור כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם:
{{ח:תתת|(1)}} לצורך חקירת עבירה מסוג פשע, או לצורך חקירת עבירה מסוג עוון המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, לרבות חקירה לצורכי חילוט רכוש הקשור בעבירות כאמור, ולצורך הליך פלילי בנוגע לאותן עבירות;
{{ח:תתת|(2)}} לצורך מניעת ביצוע עבירות כאמור בפסקה (1) או סיכולן;
{{ח:תתת|(3)}} לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדרים או שבויים;
{{ח:תתת|(4)}} לצורך העברת המידע לרשות אכיפה מחוץ לישראל, אם הדבר דרוש למשטרת ישראל או לרשות האמורה, למטרה מהמטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (3).
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לפי סעיף קטן (א) תוגש בכתב ותיתמך בתצהיר; בבקשה יצוינו בין השאר כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי זהותו, דרגתו ותפקידו של המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} תמצית העובדות שעליהן מתבססת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} תוצאת הזיהוי, האמצעים או הנתונים הביומטריים המבוקשים, והמטרות שלשמן הם נדרשים.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי להורות לרשות להעביר לעיונו את המידע המבוקש, לפני שיחליט על מתן צו לפי סעיף קטן (א); מידע שהועבר לבית המשפט כאמור יועמד לעיונו בלבד, לא ייאגר ויימחק לאחר העיון בו.
{{ח:תת|(ד)}} לא יורה בית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א) על העברת אמצעים או נתונים ביומטריים מתוך המאגר הביומטרי, אלא אם כן שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי קיים אינטרס ציבורי חיוני המחייב זאת וכי אין אפשרות להשגת המטרה שלשמה נדרשים האמצעים או הנתונים כאמור, בדרך אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} סירב בית משפט לתת צו כמבוקש בסעיף קטן (א), רשאי היועץ המשפטי לממשלה, או הפרקליט הצבאי הראשי או התובע הצבאי הראשי, לפי העניין, או נציגו של מי מהם, לערער על ההחלטה לפני בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ו)}} ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל ומפקד המשטרה הצבאית החוקרת, יגישו, מדי שישה חודשים, דין וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה על הבקשות שהוגשו על ידי משטרת ישראל והמשטרה הצבאית והצווים שניתנו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”קצין מוסמך“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצין משטרה ממערך החקירות או המודיעין של משטרת ישראל בדרגת סגן ניצב ומעלה או קצין משטרה המשמש כמפקד מוקד ארצי או מחוזי של המשטרה, שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} קצין בדרגת סגן אלוף במשטרה הצבאית החוקרת, שקצין משטרה צבאית ראשי הסמיך לעניין זה.
{{ח:סעיף|18|העברת מידע לצורך חקירת חשד לקבלת מסמך זיהוי במרמה}}
{{ח:ת}} משטרת ישראל רשאית לקבל מהרשות אמצעים ונתונים ביומטריים של אדם הכלולים במאגר הביומטרי, אף בלא צו של בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, לצורך חקירת חשד בדבר קבלת מסמך זיהוי או ניסיון לקבל מסמך זיהוי תוך מסירת פרטים כוזבים לעובד משרד הפנים בעת נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מאותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}}, על סמך תלונה שהוגשה למשטרת ישראל בשל אותו חשד על ידי עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך.
{{ח:סעיף|19|הגבלת העברה מהמאגר הביומטרי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל והמשטרה הצבאית לא ימסרו מידע שהועבר אליהן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}} לכל גורם אחר, על אף האמור בכל דין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן להעביר מידע כאמור באותו סעיף קטן, הנוגע לאדם מסוים, כמפורט להלן, ובלבד שהדבר נדרש לשם טיפול בעניין שלשמו התבקש המידע:
{{ח:תתת|(1)}} לרשויות התביעה, לפרקליטות, לבית המשפט, לבית דין צבאי, למרכז הלאומי לרפואה משפטית, לרשויות הביטחון, וכן לרשות אכיפה מחוץ לישראל שהותר להעביר אליה מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)(4)}}, ובלבד שלא יועבר מידע לגורמים כאמור, אלא אם כן המידע חיוני להם רק לצורך מילוי תפקידיהם ולמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א)(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(2)}} לקצין שהוסמך בידי ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל למטרה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א)(3)}}, ובלבד שלא יועבר מידע לקצין כאמור, אלא אם כן המידע חיוני לו רק לצורך מילוי תפקידו ולמטרה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף האמור}}.
{{ח:סעיף|20|דין וחשבון לוועדת הכנסת המשותפת|תיקון: תשע״ז, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר לביטחון הפנים ושר הביטחון ימסרו, לפי העניין, מדי שנה, דין וחשבון לוועדת הכנסת המשותפת, שיכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הבקשות שהוגשו לרשות ולבית המשפט על ידי משטרת ישראל או המשטרה הצבאית, לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}};
{{ח:תתת|(2)}} העבירות שלגביהן הוגשו בקשות כאמור בפסקה (1) לבית המשפט, והאם הליך חקירתן הסתיים בהגשת כתב אישום;
{{ח:תתת|(3)}} מספר הצווים שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} על פי בקשות כאמור בפסקה (1), תוך ציון המטרות שלשמן ניתנו.
{{ח:תת|(ב)}} דיווחים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו גם לשר, לממונה על יישומים ביומטריים ולראש הרשות להגנת הפרטיות, ולעניין דיווחים כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן – גם לוועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים.
{{ח:סעיף|20א||תיקון: ק״ת תשפ״ד, תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ה־5, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2, ק״ת תשפ״ו־4, ק״ת תשפ״ו־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: העברת מידע לרשויות הביטחון|תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:סעיף|21|העברת מידע לרשויות הביטחון וגישת הרשויות למאגר הביומטרי}}
{{ח:ת}} הרשות תעביר לרשויות הביטחון מידע מתוך המאגר הביומטרי ותאפשר להן גישה למאגר הביומטרי, לצורך מימוש ייעודן ותפקידיהן; העברת המידע והגישה למאגר, תהיה על פי הכללים שייקבעו.
{{ח:סעיף|22|הגבלת העברה על ידי רשות ביטחון}}
{{ח:ת}} רשות ביטחון לא תמסור מידע שהועבר אליה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}} לכל גורם אחר על אף האמור בכל דין, למעט לגורם שנקבע בכללים.
{{ח:סעיף|22א||תיקון: ק״ת תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: שמירת סודיות, אבטחה והגנה על פרטיות}}
{{ח:סעיף|23|מידע חסוי}}
{{ח:תת|(א)}} הכללים, וכן הנחיות הרשות ונוהלי הרשות העוסקים בעניינים הקשורים לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע, למעט נושאי אבטחת מידע שהוסדרו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א)(7)}}, הם חסויים וגילוים או פרסומם אסור; ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים, לאסור את פרסומן של הוראות אחרות שנקבעו לפי חוק זה, אם קיים לדעתו אינטרס ציבורי המחייב זאת.
{{ח:תת|(ב)}} המלצות הממונה על יישומים ביומטריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ב)}} העוסקות בעניינים הקשורים לפעילות רשויות הביטחון או באבטחת מידע, הן חסויות וגילוין או פרסומן אסור.
{{ח:תת|(ג)}} ראש הממשלה רשאי להתיר פרסום מידע האסור לפרסום לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן היתר לפרסום.
{{ח:סעיף|24|שמירת סודיות והגבלת השימוש והאגירה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שהגיעו לידיו, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי חוק זה, נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, תוצאות זיהוי או תמונות פנים באיכות פחותה, וכן אדם שהגיע לידיו מידע אחר החסוי לפי חוק זה, לא ימסור ולא יגלה אותם לאחר ולא יעשה בהם כל שימוש, אלא לפי חוק זה ולצורך ביצוע תפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} מידע שהועבר לפי הוראות חוק זה, למעט תוצאת זיהוי שהועברה מהרשות לעובד משרד הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, לא ייאגר באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך השימוש שלו הוא נועד, והוא יימחק מיד בתום השימוש בו.
{{ח:תת|(ב1)}} השימוש בסמכות להעביר ולקבל מידע כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}} ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי לקבוע תקנות לעניין אופן ההעברה של מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}, ובכלל זה תדירות העברתו, המטרות שלשמן יועבר, תנאי ההעברה, בעלי התפקידים המוסמכים להעביר ולקבל מידע כאמור ומחיקת המידע בתום השימוש בו, וכן אבטחת המידע.
{{ח:תת|(ב1)}} השימוש בסמכות להעביר ולקבל מידע כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}} ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.
{{ח:סעיף|25|שמירת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים ואבטחתם}}
{{ח:תת|(א)}} אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי יישמרו בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
{{ח:תתת|(2)}} בדרך שתמנע שימוש בהם בניגוד להוראות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} בדרך שתבטיח הגנה על פרטיותם של התושבים שהאמצעים והנתונים כאמור מתייחסים אליהם, ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר, לרבות שימוש החורג ממסגרת ההרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל פעולה המבוצעת במאגר הביומטרי תתועד באופן שיאפשר פיקוח ובקרה על אופן ביצועה, על מועד ביצועה ועל מבצע הפעולה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:סעיף|26|הממונה על הגנת הפרטיות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר המשפטים, ימנה, מבין עובדי הרשות, ממונה על הגנת הפרטיות במאגר הביומטרי; הממונה על הגנת הפרטיות יפקח על שמירת הפרטיות של התושבים שאמצעי הזיהוי הביומטריים ונתוני הזיהוי הביומטריים שלהם כלולים במאגר הביומטרי, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}} ולפי חוק זה.
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}
{{ח:סעיף|26א|תמונת תווי פנים השמורה בשבב במסמך זיהוי|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} צפייה בתמונת תווי פנים השמורה בשבב במסמך זיהוי (בסעיף זה – תמונה השמורה בשבב), יראו אותה כשימוש מותר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, אדם שהגיעה לידיו תמונה השמורה בשבב של אדם אחר או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו ממנה, לא יאגור אותם באופן ממוחשב ולא יעביר אותם לכל גורם אחר, בין שבוצע בתמונה או בנתונים כאמור שינוי ובין שלא.
{{ח:תת|(ג)}} אדם אשר צפה בתמונה השמורה בשבב של אדם אחר, ימחק אותה מייד בתום הצפייה.
{{ח:סעיף|27|תמונת פנים באיכות פחותה|תיקון: תשע״ז, תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך, רשאי להפיק, באופן אוטומטי, תמונת פנים באיכות פחותה, מתמונת תווי פנים שניטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}}, לצורך שימוש בה לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} תמונות פנים באיכות פחותה יישמרו במשרד הפנים בדרך שקבע השר והן ישמשו את עובדי משרד הפנים שהשר הסמיכם לכך לצרכים אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} הצגה חזותית, הנדרשת במסגרת מילוי תפקידו של עובד משרד הפנים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} עובד משרד הפנים לא יעביר תמונת פנים באיכות פחותה לכל גורם אחר על אף האמור בכל דין, ואולם רשאי הוא להעביר תמונה כאמור של אדם מסוים לגוף ציבורי בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), וכן למשטרת ישראל, לרשויות התביעה, לפרקליטות המדינה, לבית המשפט, ולגורמים אחרים האמונים על הליכי אכיפת החוק שיקבע שר המשפטים, בצו, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, ובלבד שהתמונה כאמור חיונית לצורך ביצוע תפקידיהם.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הכנסת המשותפת רשאי לקבוע כי עובד בגוף ציבורי שלצורך ביצוע תפקידו לפי דין נדרש לאמת זהותו של אדם מסוים, יהא רשאי, במסגרת מילוי תפקידו, לקבל תמונת פנים באיכות פחותה של אותו אדם; בתקנות לפי סעיף קטן זה יקבע השר, בין השאר, את המאפיינים של מי שתמונותיהם יימסרו לגוף הציבורי והמטרות שלשמן יימסרו; לעניין זה, ”גוף ציבורי“ – משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:סעיף|28|שמירת דינים לעניין חומר חקירה וראיות בהליך פלילי ולעניין אבטחת מידע}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין לרבות פקודות משטרת ישראל כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר, בחומר חקירה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לעניין אבטחת מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון}}.
{{ח:סעיף|29|עונשין|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המשיג מהמאגר הביומטרי, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו לפי חוק זה, או העושה במאגר הביומטרי שימוש או פעולה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמוסר, מעביר או מגלה אמצעי זיהוי ביומטריים, נתוני זיהוי ביומטריים, תוצאות זיהוי או מידע חסוי, ולמעט תמונת פנים באיכות פחותה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, או עושה בהם שימוש בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שאינו נוקט אמצעים סבירים לשמירת סודיות ואבטחת המידע שבפסקה (1) בניגוד להוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} העורך השוואה בין אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו מאדם או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, לבין אמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי, בלא סמכות לפי חוק זה, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג1)}} האוגר באופן ממוחשב תמונה השמורה בשבב של אדם אחר או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו ממנה, או המעביר אותם לגורם אחר, בין שבוצע בתמונה או בנתונים כאמור שינוי ובין שלא, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26א|סעיף 26א(ב)}}, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} הגורם ברשלנות לגילוי אמצעי זיהוי ביומטריים, נתוני זיהוי ביומטריים, תוצאות זיהוי או מידע חסוי ולמעט תמונת פנים באיכות פחותה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, לאחר, תוך הפרת הוראה מההוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי חוק זה או הפרת כלל או נוהל שנקבעו לפי חוק זה, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ה)}} ראש הרשות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף זה, בידי מי שיש לו הרשאת גישה כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}; הפר את חובתו האמורה, דינו – מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”שימוש“ – לרבות עיון, אגירה, העתקה, שינוי, מחיקה שלא כדין או קישור בין המאגר הביומטרי לבין מאגרים אחרים.
{{ח:סעיף|30|הממונה על יישומים ביומטריים}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הממשלה ימנה ממונה על יישומים ביומטריים; הממונה יהיה עובד משרד ראש הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידיו של הממונה על יישומים ביומטריים הם:
{{ח:תתת|(1)}} להמליץ על מדיניות כוללת בתחום היישומים הביומטריים, לרבות לעניין יעדים, מדדים, תקנים והנחיות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הקמה, תפעול ותחזוקה של המאגר הביומטרי וגישה אליו;
{{ח:תתתת|(ב)}} פיתוח היישומים הביומטריים;
{{ח:תתתת|(ג)}} בקרה על היישומים הביומטריים והמאגר הביומטרי;
{{ח:תתת|(2)}} להמליץ על מדיניות בתחום אבטחת המאגר הביומטרי ואבטחת המידע המועבר למרכז הנפקה, לרבות לעניין הנהלים ותקני האבטחה, ולמעט בעניינים המוסדרים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון}};
{{ח:תתת|(3)}} לפקח על יישום הוראות חוק זה והתקנות, הכללים, הנחיות הרשות ונוהלי הרשות אשר נקבעו מכוחו, וכן על פעולות ראש הרשות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה על יישומים ביומטריים יביא את המלצותיו לפי סעיף קטן (ב) לפני ראש הממשלה, השר או ראש הרשות, לפי העניין, לפני קביעת תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ו)(1)}}, כללים, הנחיות הרשות ונוהלי הרשות לפי חוק זה.
{{ח:סעיף|31|ועדת השרים ליישומים ביומטריים}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה ועדת שרים ליישומים ביומטריים, אשר תפעל בשמה בעניינים שקבעה לצורך יישום ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השרים תהיה בת ארבעה חברים לפחות, והם: ראש הממשלה, השר, שר המשפטים והשר לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} ראש הממשלה יהיה יושב ראש ועדת השרים ליישומים ביומטריים, והשר – ממלא מקומו.
{{ח:סעיף|32|ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים תפעל בעניינים הנוגעים לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע, לפי חוק זה; ואלה חברי הוועדה: יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והוא יהיה היושב ראש, יושב ראש ועדת הכנסת המשותפת, שני חברי הכנסת החברים בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה וחברי ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} ישיבותיה של ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים יהיו חסויות, ופרסומם של הדברים שנאמרו או שנמסרו בהן אסור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת, לאחר שמיעת עמדת ראשי רשויות הביטחון.
{{ח:סעיף|33|דיווחי ראש הרשות, רשויות הביטחון והממונה על הגנת הפרטיות|תיקון: תש״ע, תשע״ז, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ד־4, תשפ״ד־3, ק״ת תשפ״ה־3, ק״ת תשפ״ה־4, ק״ת תשפ״ו־6}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות ידווח בכתב, מדי שנה, לשר, לממונה על יישומים ביומטריים, לראש הרשות להגנת הפרטיות ולוועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים, על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הבקשות שהוגשו לרשות ולבית המשפט על ידי משטרת ישראל או המשטרה הצבאית, לצורך קבלת מידע מהמאגר הביומטרי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳}};
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):}} מספר התושבים שכל אמצעי הזיהוי הביומטריים שלהם נכללים במאגר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} ומספר התושבים שרק תמונות תווי הפנים שלהם נכללות במאגר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|הפרק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} מספר הצווים שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} על פי בקשות כאמור בפסקה (1), תוך ציון המטרות שלשמן ניתנו;
{{ח:תתת|(4)}} אירועים חריגים שאירעו במאגר הביומטרי בכל הנוגע לאבטחת המידע, לרבות ניסיונות לקבל מידע מהמאגר הביומטרי ממי שאינו מורשה לכך או להעביר מידע מהמאגר הביומטרי למי שאינו מורשה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח לפי פסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) יימסר גם לוועדת הכנסת המשותפת.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ידווח ראש הרשות, בכתב, באופן מיידי, לגורמים המנויים באותו סעיף קטן, על כל אירוע חריג שיש בו משום חשש לדליפת מידע מהמאגר הביומטרי, ניסיון פריצה אליו או פגיעה בו, ועל הצעדים שננקטו בעקבות אותו אירוע.
{{ח:תת|(ד)}} רשויות הביטחון ידווחו בכתב, מדי שנה, לראש הממשלה ולוועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אירועים חריגים שאירעו במהלך שימושן במאגר הביומטרי;
{{ח:תתת|(2)}} מספר המקרים שבהם עשו שימוש במאגר הביומטרי לצורך איתור חשודים בביצוע עבירות וסיכולן, ומספר הבקשות שהגישו רשויות הביטחון לרשות לשם קבלת מידע מהמאגר הביומטרי לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳ לפרק ה׳}} לצורך כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} העבירות שלגביהן הוגשו בקשות כאמור בפסקה (2) והאם הליך חקירתן הסתיים בהגשת כתב אישום.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה על הגנת הפרטיות ידווח בכתב, מדי שנה, לשר, לשר המשפטים, לוועדת הכנסת המשותפת, ולרשם מאגרי המידע, על פעולותיו לפי חוק זה.
{{ח:סעיף|34|שינוי התוספות}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת ראש הממשלה ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם השר ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:סעיף|35|ביצוע, תקנות, כללים, הנחיות ונהלים|תיקון: תשע״ז, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ד־4, ק״ת תשפ״ה־3, ק״ת תשפ״ה־4, ק״ת תשפ״ו־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט בעניינים הקבועים בסעיף קטן (ב), לרבות תקנות בעניינים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אופן נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לפי חוק זה, לרבות –
{{ח:תתתת|(א)}} נטילה מקטינים, מקשישים ומאנשים עם מוגבלות;
{{ח:תתתת|(ב)}} נטילה תוך התחשבות במגבלות דת ומסורת;
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 31.5.2027):}} הסכמה בשם קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס להכללת תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן של קטין או של אדם כאמור, במאגר הביומטרי, לרבות דרך ואופן מתן ההסכמה ויידוע קטין שבגר על אפשרות מחיקת תמונות טביעות האצבעות שלו ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן מהמאגר; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם בהתייעצות עם שר המשפטים;
{{ח:תתת|(2)}} דרכי פעולה במקרים שבהם לא ניתן ליטול מאדם אמצעי זיהוי ביומטריים לפי חוק זה, מסיבות בריאותיות או אחרות;
{{ח:תתת|(3)}} הפקת נתוני זיהוי ביומטריים מאמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, והעברת אמצעים ונתונים שניטלו והופקו כאמור, לרשות ולמרכז הנפקה;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות לעניין בעלי תפקידים שאינם עובדי המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} הכשרה לעניין נטילה, הפקה והשוואה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳ לפרק ג׳}};
{{ח:תתת|(6)}} העברת תוצאת זיהוי מהרשות לעובדי משרד הפנים לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳ לפרק ה׳}}, ובכלל זה אופן העברת המידע ותדירות ההעברה.
{{ח:תתת|(7)}} אבטחת מידע, לרבות המידע שבמאגר הביומטרי וניהול המאגר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע|תקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים וועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים ולאחר שנמסרה לו המלצת הממונה על יישומים ביומטריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ג)}}, לקבוע כללים לביצועו של חוק זה בכל הנוגע לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע ככל שאלה אינם מוסדרים בתקנות לפי סעיף קטן (א)(7) {{ח:פנימי|סעיף 10|וסעיף 10(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות רשאי, באישור השר וראש הממשלה, ובעניינים הנוגעים לפעולות רשויות הביטחון – באישור ראש הממשלה, לאחר שנמסרה לו המלצת הממונה על יישומים ביומטריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ג)}}, ובכפוף להוראות חוק זה ולתקנות ולכללים שהותקנו מכוחו, לקבוע הנחיות פנימיות, בכתב, בכל עניין הנוגע למילוי תפקידי הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} ראש הרשות רשאי, לאחר שנמסרה לו המלצת הממונה על יישומים ביומטריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ג)}}, ובכפוף להוראות חוק זה, לתקנות, לכללים ולהנחיות הרשות שהותקנו מכוחו, לקבוע נהלים פנימיים, בכתב, בכל עניין הנוגע לניהול הרשות, להפעלתה ולאופן מילוי תפקידה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים וועדת הכנסת המשותפת, לקבוע תקנות לעניין דרך פעולתו של הממונה על הגנת הפרטיות.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} השר רשאי, בהסכמת השר לביטחון הפנים או שר הביטחון, לפי העניין, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, לקבוע תקנות בכל הנוגע להעברת מידע מהרשות למשטרת ישראל או למשטרה הצבאית לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳}}, ובכלל זה לעניין אופן העברת המידע ומחיקתו לאחר תום השימוש בו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו לאחר שנמסרו לשר המלצות הממונה על יישומים ביומטריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ג)}} והמלצות הממונה על הגנת הפרטיות.
{{ח:תתת|(2)}} השר לביטחון הפנים או שר הביטחון, לפי העניין, רשאי, בהתייעצות עם השר ושר המשפטים ובאישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, לקבוע תקנות לעניין סמכויות נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים בידי שוטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, אופן הטיפול במידע שהועבר למשטרת ישראל או למשטרה הצבאית לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳}} והגבלת העברתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.
{{ח:סעיף|35א||תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ה־5, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2, ק״ת תשפ״ו־4, ק״ת תשפ״ו־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:סעיף|36|פרסום מידע חסוי ואחריות}}
{{ח:תת|(א)}} הכללים, וכן הנחיות הרשות, נוהלי הרשות וכל הוראה אחרת החסויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.
{{ח:תת|(ב)}} אופן שמירתם של כללים, הנחיות הרשות, נוהלי הרשות והוראות אחרות, שלא פורסמו לפי הוראות סעיף קטן (א), לרבות הגדרת סיווגם והפצתם, ייקבע בכללים, בהנחיות, בנהלים או בהוראות כאמור, בהתאמה.
{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: תיקונים עקיפים, תחילה ותחולה}}
{{ח:סעיף|37|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}.}}
{{ח:סעיף|38|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|בחוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}.}}
{{ח:סעיף|39|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|בחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:סעיף|40|תחילה ותקנות ראשונות|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 41|וסעיף 41}}, תחילתו של חוק זה ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) או ביום כניסתו לתוקף של צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(1)}}, לפי המאוחר מביניהם, והכל ובלבד שאושרו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|פסקאות (1), (2), (3), (6) ו־(7) של סעיף 35(א)}}; תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|הפסקאות האמורות}} יובאו לאישור ועדת הכנסת המשותפת בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15 עד 19}}, במועד שבו התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הותקנו התקנות לפי הסעיפים האמורים ולפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 35|ו־35(ה) ו־(ו)}};
{{ח:תתת|(2)}} מונו כל בעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ו־30}}, והודעה על מינוים פורסמה ברשומות;
{{ח:תתת|(3)}} נקבעו כללים, הנחיות ונוהלי הרשות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} השר שוכנע כי ננקטו כל האמצעים הדרושים לשם הגנה על פרטיות התושבים, אבטחת המידע במאגר הביומטרי ומניעת ניצולו לרעה, וכי התקיימו כל הדרישות לפי חוק זה, והביא את מסקנותיו לפני ועדת השרים ליישומים ביומטריים ולפני ועדת הכנסת המשותפת, ואלה אישרו את מסקנותיו;
{{ח:תתת|(5)}} הסתיים בהצלחה המבחן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(1)}} לפי המדדים שנקבעו בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(6)}} השר פרסם הודעה ברשומות על מועד תחילת הסעיפים האמורים ברישה של סעיף קטן זה, לאחר התקיימותם של התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (5).
{{ח:תת|(ג)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} במועד שבו נקבעו הכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|הסעיפים האמורים}} והתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 35|ו־35(ה)}} והתקיימו התנאים האמורים בפסקאות (2) עד (5) לסעיף קטן (ב).
{{ח:סעיף|41|תחולה הדרגתית ותקופת מבחן}}
{{ח:ת}} חוק זה יוחל בהדרגה, בהתאם להוראות כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} השר יקבע, בהתייעצות עם שר האוצר ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, בצו, תקופת מבחן של שנתיים שבמהלכה יחולו ההוראות לפי חוק זה על תושבים שייתנו את הסכמתם לכך בכתב, במטרה לבחון בתקופה זו את אופן היישום של הוראות לפי חוק זה על תושבים אלה, את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ומטרותיו, את המידע שיש לשמור במאגר ואת אופן השימוש בו (להלן – תקופת מבחן); בצו כאמור ייקבעו בפירוט העניינים שייבחנו בתקופת המבחן, המדדים להצלחתו ואופן קבלת ההסכמה מאת תושבים להחלת הוראות לפי החוק לגביהם בתקופת המבחן; בתקופת המבחן יחולו ההוראות לפי חוק זה בהתאם לצו האמור;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תקופת מבחן)|צו תקופת מבחן}}, לפיו נקבעה תקופת מבחן מיום 30 ביוני 2013 ועד יום 28 בפברואר 2017 (במקור: מיום 1 בנובמבר 2011 ועד יום 31 באוקטובר 2013).}}
{{ח:תת|(2)}} תושב שלא נתן את הסכמתו לפי פסקה (1), לא יישללו זכויותיו לפי כל דין, בשל אי־מתן ההסכמה כאמור; לעניין זה, לא יראו בייעול שירות הניתן למי שיש לו תעודת זהות הכוללת אמצעים או נתונים ביומטריים, והמתאפשר בשל טיבה של תעודה כאמור, כשלילת זכות מתושב שלא נתן הסכמתו לפי פסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} על אף הוראות פסקה (1), קבע השר כי תושב זכאי למסמך נסיעה בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים}}, ושוכנע כי בלא מסמך נסיעה הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים תימנע כניסתו של אותו תושב למדינה אחרת, ינפיק לו מסמך נסיעה הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים אף בלא הכללתם במאגר הביומטרי; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הנפקת מסמך הנסיעה, ורשאי הוא לקבוע כי יחולו לעניין זה חלק מההוראות לפי חוק זה, בשינויים או בלא שינויים, הכל כפי שיקבע;
{{ח:תת|(4)}} 90 ימים לפני תום תקופת המבחן, לכל המאוחר, ידווחו ראש הממשלה והשר לוועדת השרים ליישומים ביומטריים, ולוועדה של הכנסת שבה יהיו חברים חברי ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים וחברי ועדת הכנסת המשותפת, על ממצאי הבחינה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(5)}} השר רשאי, לאחר הדיווח לפי הוראות פסקה (4), וכן בהתייעצות עם שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, באישור הוועדות האמורות באותה פסקה ובאישור הכנסת, לקבוע, בצו, כי ההוראות לפי חוק זה יחולו על כלל התושבים, וכן לקבוע כי תקופת המבחן תוארך לתקופה שלא תעלה על שנתיים נוספות, וכן כי החלת החוק תהיה הדרגתית ובתנאים, בהתאם לצו שיקבע;
{{ח:תת|(6)}} לא הוצא צו על פי פסקה (5) בתוך ארבע שנים מיום תחילתו של צו כאמור בפסקה (1), יימחק המאגר הביומטרי.
{{ח:סעיף|42|תחולה על כלל התושבים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}}, חוק זה יחול על כלל התושבים החל ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_370949.pdf|חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע״ז–2017}}.
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6(א)(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34(א)}})}}}}
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34(ב)}})}}}}
{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ׳ בכסלו התש״ע (7 בדצמבר 2009).}}
* '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה
* '''אליהו ישי'''<br>שר הפנים
* '''שמעון פרס'''<br>נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''<br>יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
{{חוקי אזרחות, תושבות וכניסה לישראל}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
hxr4hofh6q5rlkhbc5w2rck6kb30ger
רש"י מנוקד על המקרא
0
313784
3022201
3007029
2026-07-01T09:53:44Z
Nahum
68
הסרת [[קטגוריה:תורה]]; הוספת [[קטגוריה:תנ"ך]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022201
wikitext
text/x-wiki
{{חיפוש2|בסיס=רש"י מנוקד על המקרא|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש בספר}}
{| width=75% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=5 bgcolor="yellow" align=center|'''{{ג|רַשִׁ"י מְנֻקָּד עַל הַמִּקְרָא}}'''{{ש}}'''{{ג|[[#תורה|פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ]] · [[#ספרי הנביאים|סִפְרֵי הַנְּבִיאִים]] · [[#ספרי הכתובים|סִפְרֵי הַכְּתוּבִים]]}}'''
|- align=center
!width=20%|{{עוגן בשורה|תורה}}[[#ספר בראשית|סֵפֶר בְּרֵאשִׁית]]
!width=20%|[[#ספר שמות|סֵפֶר שְׁמוֹת]]
!width=20%|[[#ספר ויקרא|סֵפֶר וַיִּקְרָא]]
!width=20%|[[#ספר במדבר|סֵפֶר בְּמִדְבַּר]]
!width=20%|[[#ספר דברים|סֵפֶר דְּבָרִים]]
|- align=center bgcolor="#00FF7F"
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת בראשית|בְּרֵאשִׁית]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת שמות|שְׁמוֹת]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/פרשת ויקרא|וַיִּקְרָא]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/פרשת במדבר|בְּמִדְבַּר]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת דברים|דְּבָרִים]]
|- align=center bgcolor="#00FF7F"
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת נח|נֹֽחַ]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת וארא|וָאֵרָא]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/פרשת צו|צַו]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/פרשת נשא|נָשֹׂא]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת ואתחנן|וָאֶתְחַנַּן]]
|- align=center bgcolor="#00FF7F"
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת לך לך|לֶךְ־לְךָ]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת בא|בֹּא]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/פרשת שמיני|שְׁמִינִי]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/פרשת בהעלותך|בְּהַעֲלֹתְךָ]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת עקב|עֵֽקֶב]]
|- align=center bgcolor="#00FF7F"
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת וירא|וַיֵּרָא]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת בשלח|בְּשַׁלַּח]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/פרשת תזריע|תַּזְרִֽיעַ]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/פרשת שלח|שְׁלַח]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת ראה|רְאֵה]]
|- align=center bgcolor="#00FF7F"
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת חיי שרה|חַיֵּי שָׂרָה]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת יתרו|יִתְרוֹ]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/פרשת מצורע|מְצֹרָע]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/פרשת קורח|קֹֽרַח]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת שופטים|שֹׁפְטִים]]
|- align=center bgcolor="#00FF7F"
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת תולדות|תּוֹלְדֹת]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת משפטים|מִשְׁפָּטִים]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/פרשת אחרי מות|אַחֲרֵי מוֹת]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/פרשת חוקת|חֻקַּת]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת כי תצא|כִּי־תֵצֵא]]
|- align=center bgcolor="#00FF7F"
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת ויצא|וַיֵּצֵא]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת תרומה|תְּרוּמָה]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/פרשת קדושים|קְדֹשִׁים]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/פרשת בלק|בָּלָק]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת כי תבוא|כִּי־תָבוֹא]]
|- align=center bgcolor="#00FF7F"
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת וישלח|וַיִּשְׁלַח]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת תצוה|תְּצַוֶּה]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/פרשת אמור|אֱמֹר]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/פרשת פינחס|פִּינְחָס]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת ניצבים|נִצָּבִים]]
|- align=center bgcolor="#00FF7F"
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת וישב|וַיֵּֽשֶׁב]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת כי תשא|כִּי תִשָּׂא]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/פרשת בהר|בְּהַר]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/פרשת מטות|מַטּוֹת]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|וַיֵּֽלֶךְ]]
|- align=center bgcolor="#00FF7F"
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת מקץ|מִקֵּץ]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת ויקהל|וַיַּקְהֵל]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/פרשת בחוקותי|בְּחֻקֹּתַי]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/פרשת מסעי|מַסְעֵי]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|הַאֲזִֽינוּ]]
|- align=center bgcolor="#00FF7F"
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת ויגש|וַיִּגַּשׁ]]
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת פקודי|פְּקוּדֵי]]
|colspan=2|
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|וְזֹאת הַבְּרָכָה]]
|- align=center bgcolor="#00FF7F"
|[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת ויחי|וַיְחִי]]
|colspan=4|
|- align=center
|align=center bgcolor="aqua" colspan=5|'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה|קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַהַפְטָרָה]]'''
|- align=center
|align=center bgcolor="aqua" colspan=5|'''[[תרגום אונקלוס|תַּרְגּוּם אוֹנְקְלוֹס]] · [[מקרא ותרגום|מִקְרָא וְתַרְגּוּם]] · [[שניים מקרא ואחד תרגום|שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם]]'''
|- align=center
|align=center bgcolor="aqua" colspan=5|'''[[מקרא ותרגום ורש"י|מִקְרָא וְתַרְגּוּם וְרַשִׁ"י]] · [[מקרא מבואר|מִקְרָא מְבוֹאָר]]'''
|}
==חמישה חומשי תורה==
===ספר בראשית===
*{{ג|'''{{קו תחתי|דפי פרקים:}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/א|א]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/ב|ב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/ג|ג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/ד|ד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/ה|ה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/ו|ו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/ז|ז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/ח|ח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/ט|ט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/י|י]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/יא|יא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/יב|יב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/יג|יג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/יד|יד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/טו|טו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/טז|טז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/יז|יז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/יח|יח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/יט|יט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/כ|כ]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/כא|כא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/כב|כב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/כג|כג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/כד|כד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/כה|כה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/כו|כו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/כז|כז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/כח|כח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/כט|כט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/ל|ל]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/לא|לא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/לב|לב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/לג|לג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/לד|לד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/לה|לה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/לו|לו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/לז|לז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/לח|לח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/לט|לט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מ|מ]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מא|מא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מב|מב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מג|מג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מד|מד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מה|מה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מו|מו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מז|מז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מח|מח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מט|מט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/נ|נ]]'''}}
*{{ג|'''[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית|הספר השלם בדף אחד]]'''}}
===ספר שמות===
*{{ג|'''{{קו תחתי|דפי פרקים:}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/א|א]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/ב|ב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/ג|ג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/ד|ד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/ה|ה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/ו|ו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/ז|ז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/ח|ח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/ט|ט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/י|י]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/יא|יא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/יב|יב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/יג|יג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/יד|יד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/טו|טו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/טז|טז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/יז|יז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/יח|יח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/יט|יט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/כ|כ]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/כא|כא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/כב|כב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/כג|כג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/כד|כד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/כה|כה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/כו|כו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/כז|כז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/כח|כח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/כט|כט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/ל|ל]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/לא|לא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/לב|לב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/לג|לג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/לד|לד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/לה|לה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/לו|לו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/לז|לז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/לח|לח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/לט|לט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/מ|מ]]'''}}
*{{ג|'''[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות|הספר השלם בדף אחד]]'''}}
===ספר ויקרא===
*{{ג|'''{{קו תחתי|דפי פרקים:}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/א|א]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/ב|ב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/ג|ג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/ד|ד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/ה|ה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/ו|ו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/ז|ז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/ח|ח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/ט|ט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/י|י]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/יא|יא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/יב|יב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/יג|יג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/יד|יד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/טו|טו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/טז|טז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/יז|יז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/יח|יח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/יט|יט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/כ|כ]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/כא|כא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/כב|כב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/כג|כג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/כד|כד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/כה|כה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/כו|כו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/כז|כז]]'''}}
*{{ג|'''[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|הספר השלם בדף אחד]]'''}}
===ספר במדבר===
*{{ג|'''{{קו תחתי|דפי פרקים:}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/א|א]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/ב|ב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/ג|ג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/ד|ד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/ה|ה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/ו|ו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/ז|ז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/ח|ח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/ט|ט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/י|י]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/יא|יא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/יב|יב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/יג|יג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/יד|יד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/טו|טו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/טז|טז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/יז|יז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/יח|יח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/יט|יט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כ|כ]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כא|כא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כב|כב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כג|כג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כד|כד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כה|כה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כו|כו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כז|כז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כח|כח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כט|כט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/ל|ל]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/לא|לא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/לב|לב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/לג|לג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/לד|לד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/לה|לה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/לו|לו]]'''}}
*{{ג|'''[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|הספר השלם בדף אחד]]'''}}
===ספר דברים===
*{{ג|'''{{קו תחתי|דפי פרקים:}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/א|א]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/ב|ב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/ג|ג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/ד|ד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/ה|ה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/ו|ו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/ז|ז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/ח|ח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/ט|ט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/י|י]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/יא|יא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/יב|יב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/יג|יג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/יד|יד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/טו|טו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/טז|טז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/יז|יז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/יח|יח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/יט|יט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/כ|כ]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/כא|כא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/כב|כב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/כג|כג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/כד|כד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/כה|כה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/כו|כו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/כז|כז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/כח|כח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/כט|כט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/ל|ל]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/לא|לא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/לב|לב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/לג|לג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/לד|לד]]'''}}
*{{ג|'''[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים|הספר השלם בדף אחד]]'''}}
==ספרי הנביאים==
===ספר יהושע===
*{{ג|'''{{קו תחתי|דפי פרקים:}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/א|א]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ב|ב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ג|ג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ד|ד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ה|ה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ו|ו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ז|ז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ח|ח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ט|ט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/י|י]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יא|יא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יב|יב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יג|יג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יד|יד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/טו|טו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/טז|טז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יז|יז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יח|יח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יט|יט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/כ|כ]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/כא|כא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/כב|כב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/כג|כג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/כד|כד]]}}
*{{ג|'''[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|הספר השלם בדף אחד]]'''}}
===ספר שופטים===
*{{ג|'''{{קו תחתי|דפי פרקים:}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|א]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|ב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|ג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|ד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|ה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|ו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ז|ז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ח|ח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ט|ט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/י|י]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יא|יא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יב|יב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יג|יג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יד|יד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טו|טו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טז|טז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יז|יז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יח|יח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יט|יט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/כ|כ]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/כא|כא]]}}
*{{ג|'''[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|הספר השלם בדף אחד]]'''}}
==ספרי הכתובים==
===מגילת שיר השירים===
*{{ג|'''{{קו תחתי|דפי פרקים:}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/א|א]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/ב|ב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/ג|ג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/ד|ד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/ה|ה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/ו|ו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/ז|ז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/ח|ח]]'''}}
*{{ג|'''[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים|המגילה השלמה בדף אחד]]'''}}
===מגילת רות===
*{{ג|'''{{קו תחתי|דפי פרקים:}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר רות/א|א]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר רות/ב|ב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר רות/ג|ג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר רות/ד|ד]]'''}}
*{{ג|'''[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר רות|המגילה השלמה בדף אחד]]'''}}
===מגילת איכה===
*{{ג|'''{{קו תחתי|דפי פרקים:}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר איכה/א|א]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר איכה/ב|ב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר איכה/ג|ג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר איכה/ד|ד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר איכה/ה|ה]]'''}}
*{{ג|'''[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר איכה|המגילה השלמה בדף אחד]]'''}}
===מגילת קהלת===
*{{ג|'''{{קו תחתי|דפי פרקים:}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/א|א]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/ב|ב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/ג|ג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/ד|ד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/ה|ה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/ו|ו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/ז|ז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/ח|ח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/ט|ט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/י|י]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/יא|יא]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/יב|יב]]'''}}
*{{ג|'''[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|המגילה השלמה בדף אחד]]'''}}
===מגילת אסתר===
*{{ג|'''{{קו תחתי|דפי פרקים:}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר אסתר/א|א]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר אסתר/ב|ב]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר אסתר/ג|ג]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר אסתר/ד|ד]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר אסתר/ה|ה]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר אסתר/ו|ו]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר אסתר/ז|ז]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר אסתר/ח|ח]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר אסתר/ט|ט]] · [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר אסתר/י|י]]'''}}
*{{ג|'''[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר אסתר|המגילה השלמה בדף אחד]]'''}}
==מידע על מהדורת רש"י מנוקד: תורה==
'''מהדורה מנוקדת זו של פירוש רש"י על התורה מבוססת על הרש"י המנוקד שיצא לאור בתוך [http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH001969084 חומש זילברמן]'''.{{הערה|זהו חומש בחמישה כרכים שיצאו לאור בלונדון בין השנים תר"ץ-תרצ"ה (1929–1934). בחומש זה יש תורה, תרגום אונקלוס, רש"י (מנוקד באותיות מרובעות), וגם תרגום מלא לאנגלית של התורה ופירוש רש"י בעמודים מקבילים. זהו התרגום הראשון של רש"י לאנגלית, והוא נחשב לתרגום איכותי. התרגום לדברי רש"י משולב בתוך דברי הסבר עשירים, ויש בו גם עיונים נוספים בהערות. את חמשת הכרכים הכין הרב ד"ר אברהם משה זילברמן מברלין. בתרגום לאנגלית הוא נעזר בתרגומו הקודם של אהרן בלשקי מאוסטרליה ובעריכתו של הרב מ. רוזנבוים מלונדון. ואילו את הנוסח המנוקד של רש"י הכין זילברמן בעצמו על בסיס מהדורת ברלינר. למידע נוסף (ומרתק) על החומש ועל התרגום הראשון של רש"י לאנגלית ראו ב'''[http://www.oztorah.com/2010/07/jewish-scholarship-in-sydney-between-the-wars/ מאמר זה]'''. על המוציאים לאור ראו '''[http://spitalfieldslife.com/2015/08/01/remembering-east-end-jewish-bookshops/ כאן]'''.}}
===נוסח רש"י===
מהדורת זילברמן עצמה מבוססת על '''[[:COMMONS:File:Rashi_Berliner_1905.djvu|מהדורת ברלינר]]''', תוך כדי תיקונים קלים (שהבולט מביניהם הוא השמטת הביטויים המיותרים בסוגריים שמופיעים בכפילות במהדורת ברלינר).
מתוך בדיקת המהדורה נראה שהרב זילברמן השקיע מאמץ בהכנתו של נוסח רש"י מתוך ידע ומומחיות, וכן לגבי פיסוקו וניקודו. אבל למרות מאמציו יש לא מעט מקומות שבהם הנוסח המודפס תמוה (וכן לגבי ניקודו).
במהדורתנו שמרנו בדרך כלל על נוסחו של זילברמן, ואפילו לגבי זוטות כגון כתיב מלא או חסר פשוט העתקנו את מהדורתו (חוץ מכתיב מלא לפני אות דגושה שאז הקלדנו בכתיב חסר). אבל כאשר הנוסח נראה תמוה תיקנו אותו (ותיעדנו את התיקון בדפי עריכה).
לפעמים הבאנו גם תוספות לנוסח רש"י שאינן נמצאות במהדורת זילברמן (ראו בסעיף הבא).
===תוספות בנוסח רש"י===
מהדורות ברלינר וזילברמן מצמצמות בהבאת תוספות בתוך פירוש רש"י על התורה. ידוע שמקורן של חלק מהתוספות הללו בבית מדרשו של רש"י, מתלמידיו הקרובים ואפילו מרש"י עצמו.
במהדורה מנוקדת זו הבאנו חלק מהתוספות המוכרות (המופיעות בדפוסים הרגילים של המקראות הגדולות). הבאנו אותם בסוגריים מרובעים כאשר הם לא מופיעים במהדורת זילברמן.{{הערה|לעתים רחוקות יש תוספות בתוך מהדורת זילברמן עצמה שבאות בסוגריים או בלי סוגריים, וגם אותם הבאנו בסוגריים מרובעים.}}
בחירת התוספות במהדורתנו לא נעשתה מתוך שיטה עקבית אלא משיקולים לימודיים: בדרך כלל הבאנו תוספת שיש בה ערך לימודי נוסף ושאינה מפריעה יותר מדי לעצם הקריאה והלימוד בפירוש רש"י. לעתים עשינו שינויים קלים במיקומה של התוספת כדי שהיא לא תפריע לרצף של הפירוש (ראו לדוגמה רש"י על [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/א|בראשית א,לא]]).
למאגר מידע על התוספות בפירוש רש"י ועל מקורן ומקומן בכתבי־היד ובדפוסים הראשונים, ראו '''[http://alhatorah.org/Commentators:Rashi's_Additions כאן]'''.
===הניקוד===
הניקוד בפירוש רש"י מבוסס על הניקוד במהדורת זילברמן. ניקוד זה נעשה ע"י מומחה מתוך ידע והשקעה, והוא טוב מאוד ברוב המקומות. אמנם לעתים נפלו בה תקלדות מובהקות, ולפעמים עצם הניקוד אינו ברור כלל במהדורות הצילום ואף לא במהדורה המקורית (שבה התווים בהירים יותר). יש מקומות שבהם הניקוד של זילברמן נראה משונה, וניתן לשאול אם התוצאה הסופית שיצאה בדפוס הייתה ברצונו של זילברמן עצמו או מעשה ידם של המדפיסים.
אבל התופעה הכי נפוצה שצריך לשים לב אליה נמצאת במקומות רבים שבהם הניקוד תלוי בשיקול הדעת ובטעם. לדוגמה לגבי יידוע: האם לנקד "בַּמִּדְבָּרוֹת" או "בְּמִדְבָּרוֹת" בהקשרים שאינם ברורים לגמרי (זילברמן בדרך כלל מנקד ללא יידוע)? או האם לנקד "לְךָ" או "לָךְ"? וגם: זילברמן בדרך כלל מנקד "לְכַךְ" במקום "לְכָךְ". בדוגמאות הללו וברבים כמותן שינינו את ניקודו של זילברמן בלי להעיר על כך, אם וכאשר נראה לנו שניקוד אחר יותר מתאים להקשר או יותר טבעי לקורא.
עוד זוטות:
#פיתחנו את ראשי התיבות במהדורת זילברמן, והוספנו בהם ניקוד (וכן השלמנו מספרים במלים שלמות ומנוקדות לאותיות הבאות במקום מספרים).
#במהדורת זילברמן הדיבורים ברש"י המובאים מהפסוק אינם מנוקדים, וזהו סימן ההיכר שלהם. במהדורתנו הם מנוקדים, ואילו סימן ההיכר שלהם הוא עיצוב אוטומטי של הדגשה (מתוך תבנית).
#בניקודו של זילברמן יש הקפדה עקבית (בדרך כלל) על אותיות בג"ד כפ"ת רפות בתחילת תיבה לאחר תנועה שאין הפסק ביניהן, ולרוב שמרנו על ההקפדה הזו.
#בציטוטים מתוך פסוקים, ניקודו של הציטוט יהיה כמו בפסוק, ולא לפי אותיות היחס הקודמות לציטוט, כגון בדברי רש"י על [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מא|בראשית מא,מה]]: וְאֵין לְ"פַּעְנֵחַ" דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא (פ"א דגושה).
===הפיסוק===
גם הפיסוק בפירוש רש"י מבוסס ביסודו על מהדורת זילברמן, אמנם עשינו בו שינויים רבים ובולטים כדי שהוא יעזור כמה שיותר להבנתו של הלומד. המון תשומת לב הושקעה בפיסוק כדי להפוך אותו לכלי היעיל ביותר שאפשר לו להיות, על מנת להבהיר את דברי רש"י.
===חלוקה לפסקאות===
בפירושים הארוכים של רש"י, כגון אלה שעוסקים בכרונולוגיה, הוספנו חלוקה לפסקאות אפילו בתוך דיבור אחד כדי להקל על הלומד.
===השלמות והתאמות קלות בדברי רש"י===
#'''הביטוי "וְגוֹמֵר":''' במסגרת פתיחת ראשי התיבות ברש"י, הרחבנו גם את הביטויים "וגומר", "וכוליה" (שבמקור קוצרו: "וגו'", "וכו'") וניקדנו אותם.
#'''השלמת ציטוטי פסוקים:''' השלמת ציטוטים של פסוקים (לדוגמה בראשית ב,ח; כד,ז;)
#'''השלמת ציטוטים מדברי חז"ל:''' במקומות בהם רש"י מקצר וכותב "כדאיתא ב...", השלמנו בהערה את דברי המקור.
#'''תרגום עברי לארמית בדברי חז"ל:''' תרגום עברי למלים וביטויים בארמית (הבאים בדרך כלל בתוך ציטוטים של דברי חז"ל). מרכיב זה בוצע עד עכשיו רק באופן חלקי, ולא לכל הארמית בדברי רש"י.
#'''השלמת ציטוטים קטועים מדברי חז"ל:''' השלמת הפניות למאמרי חז"ל, כאשר רש"י מפנה במפורש למדרש או לתלמוד אבל אינו מביא את הדברים כלל, או שאינו מביא אותם בשלמותם (כגון שהוא מצטט את תחילת המאמר ואז כותב "וְגוֹמֵר"). השלמת הפניה כזו תבוא בתוך הערה, שבה מובא המאמר השלם כלשונו.
#'''הבאת דברי תרגום אונקלוס:''' כאשר רש"י מפנה לתרגום אונקלוס במפורש, או מרמז אליו שלא במפורש, אך אינו מביא את לשונו, אז שילבנו בתוך דברי רש"י את הציטוט המתאים מהתרגום. את נוסח התרגום הבאנו כמעט תמיד לפי [[תרגום אונקלוס|גירסתו וניקודו של התאג']], חוץ ממקומות נדירים שבהם נראה שרש"י התכוון לגירסה אחרת באונקלוס ויש משמעות בהבדל. לאחר ציטוט מן מהתרגום שאינו מיוחס במפורש לתרגום (שלא כתוב לפניו "כתרגומו" וכדומה) הוספנו בסוגריים "אונקלוס".{{הערה|ראו לדוגמה את הציטוט מהתרגום ברש"י על [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מא|בראשית מא,לח]].}} לאחר פירוש ברש"י בעברית המבוסס ישירות על התרגום אך אינו מציין את זה, כתבנו בסוגריים "לפי התרגום" ואחריו הבאנו את הציטוט המתאים מהתרגום.{{הערה|ראו לדוגמה את הציטוט מהתרגום ברש"י על [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מא|בראשית מא,לו; מא,מה]].}} לעתים רחוקות הרחבנו במעט את הציטוט של רש"י מן התרגום כדי שיכיל את הרעיון במלואו, ואת השינוי תיעדנו בתיעוד הנוסח.{{הערה|ראו לדוגמה את הציטוט מן התרגום ברש"י על [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מא|בראשית מא,נו]] ואת התיעוד לשינוי זה בדף העריכה.}}
#'''מילות ביאור טכניים:''' לעתים רחוקות הוספנו מילות ביאור טכניים בסוגריים (כגון למונחים דקדוקיים ברש"י על [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מא|בראשית מא,לה]]).
===קישורים ישירים למקורות בגוף פירוש רש"י===
שילבנו הפניות למקורותיו של רש"י במקרא ובספרות חז"ל בסוגריים, תוך כדי הוספת קישורים ישירים למקורות עצמם עד כמה שאפשר.{{הערה|בדרך כלל הציון למקור בחז"ל יופיע בסוגריים '''בסוף''' הפירוש לדיבור המסויים, לעומת ציוני הפסוקים שבדרך כלל השתדלנו עד כמה שאפשר שיופיעו '''לפני''' הציטוט, ובמיוחד לאחר מילים כגון "שנאמר" או "כגון" (אלא אם כן מובאים כמה פסוקים ברצף ואז ההפניה חייבת להיות אחרי כל אחד מהם). ציון ההפניה '''לפני''' הפסוק המובא ברש"י חשוב גם כדי שלא להפסיק את הרצף בין הציטוט עצמו לבין פירושו של רש"י עליו. בנוסף לכל זה השתדלנו שלא להשתמש בהפניות במונח "שם" שלא בתוך אותו פסוק, כי הוא מסיח את דעתו של הלומד שלא תמיד זוכר את ההפנייה הקודמת. לכן ציינו בכל מקום את שמו המלא של הספר בפעם הראשונה שהוא מופיע בכל פסוק.}}
בדרך כלל ציינו הפניות '''רק''' לתלמוד הבבלי ולמדרש העיקרי שרש"י משתמש בו באותו ספר (כגון בראשית רבה בספר בראשית או ספרא בספר ויקרא). אם וכאשר רש"י מזכיר מדרש אחר '''במפורש''' (כגון מדרש תנחומא או סדר עולם) אז הוספנו הפניה גם אליו. בקביעת ההפניות לדברי חז"ל נעזרנו בשלב זה (באופן חלקי בלבד) בהפניות הנמצאות במהדורת שעוועל (מוסד הרב קוק תשמ"ג), ולעתים אף בדקנו מחדש את הפניותיו.{{הערה|יש להדגיש שמערכת ציון המקורות בחז"ל לפירוש רש"י המנוקד הוא '''רק בגדר טיוטה''' כעת. הוא לא מלא ולא עקבי, ועוד לא נוסחו כללים ברורים ועקביים עבור לגביו. בנוסף לכך, ויתרנו לפעמים על מקורות חשובים ביותר שעדיין אינם נגישים בקלות להפניות בוויקיטקסט (כגון המכילתא על שמות). לכן כל מתנדב שרוצה לתרום להשלמת מערכת ציון ההפניות ע"י קביעת כללים ברורים וניסוחם, ובהוספת הפניות בפועל, מוזמן להצטרף למלאכה.}}
===לעזי רש"י===
שילבנו במהדורה זו את המידע המלא על הלעזים בפירוש רש"י מתוך '''[[:COMMONS:File:Catane_La%27azei-Rashi_Tanakh_HB48057.pdf|אוצר לעזי רש"י]]''' לר' משה קטן ז"ל.{{הערה|משפחת קטן הסכימה באדיבותה לשחרר את מפעל חייו של משה קטן ז"ל על לעזי רש"י ברשיון חופשי, ואנחנו מודים לבני המשפחה על כך. שני הכרכים של '''אוצר לעזי רש"י''' על המקרא [[:COMMONS:File:Catane La'azei-Rashi Talmud HB48058.pdf|ועל הש"ס]], וכן ספר נוסף בעברית בשם '''[[:COMMONS:File:Catane Ha-Hayyim-be-Yemei-Rashi HB48060.pdf|החיים בימי רש"י]]''' נמצאים בוויקישיתוף [[:COMMONS:Category:Rashi|בקטגוריה על רש"י]]. במקומות נדירים יש לעז בתוך אחת [[#תוספות בנוסח רש"י|מהתוספות לדברי רש"י]] שאינו מובא ב'''אוצר לעזי רש"י''', ובאותם מקרים בודדים השלמנו את המידע על הלעז מתוך יוסף אלחנן גרינברג, '''ספר לעזי רש"י בתנ"ך''' (ירושלים תשנ"ב). מדובר על מלים בודדות בלבד, ולכן אנחנו רואים בכך [[:W:שימוש הוגן|שימוש הוגן]].}}
המידע על לעזי רש"י כולל חמישה מרכיבים:
#'''תעתיק''' של הלעז באותיות '''עבריות''', מדוייק ע"פ כתבי־יד.
#'''תעתיק''' של הלעז באותיות '''לטיניות''' (דהיינו, המלה המקורית בצרפתית עתיקה).
#'''תרגום''' של הלעז לעברית מודרנית.
#'''המספר''' של הלעז בתוך המערכת השלמה של הלעזים שבנה {{וק|משה קטן}} לכל הלעזים ברש"י על המקרא ועל הש"ס (הלעזים על התורה מתחילים במספר 3001).
#'''הערה''' על הלעז, או על השימוש שעשה בו רש"י, מאת משה קטן. רק בחלק מהלעזים יש הערה כזו.{{הערה|יצויין שמספר מהדורות מודפסות של רש"י על התורה כבר משתמשות ב'''אוצר לעזי רש"י''' של משה קטן (לדוגמה "דעת מקרא" על התורה וחומש קורן תשע"ה), אבל אין הן מביאות את ההערות על הלעזים אלא רק את התעתיק העברי ואת התרגום לעברית בלבד. ההערות על הלעזים מאירים לעתים קרובות את כוונתו של רש"י בשימושו בלעז, וייתכן שזוהי הפעם הראשונה שמידע זה משולב בתוך מהדורה של רש"י.}}
המרכיב הראשון, דהיינו התעתיק של הלעז באותיות עבריות (כפי שכתב אותו רש"י) מופיע בתוך רצף הפירוש, כרגיל בכל המהדורות של פירוש רש"י. אבל כאשר מעבירים את העכבר מעל מילה רואים גם מידע נוסף שצץ בחלון מיוחד. מידע זה כולל את התעתיק של הלעז באותיות לטיניות, ואח"כ סימן שווה (=), ואח"כ את התרגום של הלעז לעברית מודרנית (בפונט מודגש). אם יש הערה על הלעז אז גם הוא יופיע בחלון הצץ.{{הערה|'''המספר''' של הלעז לא מופיע בחלון הצץ, כי אין בו משמעות עבור הלומד הרגיל, אבל הוא מתועד במקור הטקסט שנמצא בדף העריכה.}}
ברמה הטכנית השתמשנו בתבנית מיוחדת עבור הלעזים ברש"י: '''[[תבנית:לעז]]'''. תבנית זו יוצרת את החלון הצץ, והיא מבוססת על [[תבנית:ב]] (תבנית עושים בה שימוש נפוץ במרחב הביאור בוויקיטקסט) ודומה לה. ע"י השימוש ב[[תבנית:לעז]] ניתן לתייג את כל הלעזים בפירוש רש"י, וגם לתעד את כל המידע על כל לעז בתוך רצף הטקסט. המשתנים בתבנית הם:
#המשתנה הראשון הוא תמיד התעתיק של הלעז באותיות עבריות.
#המשתנה השני הוא תמיד התעתיק של הלעז באותיות לטיניות.
#משתנה נוסף בשם "תרגום" ("תרגום=") הוא עבור התרגום של הלעז לעברית מודרנית.
#משתנה נוסף בשם "מספר" ("מספר=") הוא עבור המספר של הלעז במערכת הלעזים של משה קטן.
#משתנה נוסף בשם "הערה" ("הערה=") הוא נוסף עבור אותם לעזים שיש עליהם הערה, והטקסט של המשתנה הוא גוף ההערה עצמה.
===פיתוחים עתידיים===
מכיוון שמהדורה זו של פירוש רש"י על התורה משוחררת בוויקיטקסט תחת [https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/deed.he רשיון חופשי], ניתן להשתמש בה בתור בסיס לשיפורים ופיתוחים עתידיים. תמיד יהיה אפשר לשפר אותה ו/או לבסס עליה יצירות נגזרות. בעתיד ניתן לבצע בה מהלכים חשובים כגון:
#קביעת נוסח רש"י באופן שיטתי לפי [http://alhatorah.org/Commentators:Online_Rashi_Manuscripts כתבי־היד והדפוסים הראשונים] (ובמיוחד לפי [http://alhatorah.org/Commentators:Rashi_Leipzig_1 כתב־יד לייפציג 1]), תוך כדי תיעוד לשינויי הנוסח.
#קביעה וסיווג שיטתיים ל[[#תוספות בנוסח רש"י|תוספות בנוסח רש"י]].
#הרחבת מערכת [[#קישורים למקורות|הקישורים למקורותיו של רש"י בדברי חז"ל]], והבאת הקישורים אליהם בגוף הפירוש לפי שיטה עקבית. יש להקפיד על איזון בין מערכת הפניות עשירה למקורותיו של רש"י בדברי חז"ל מצד אחד, לבין הצורך לא להכביד על עצם הקריאה והלימוד בפירוש בגלל ריבוי הבאת מקורות בגוף הפירוש מצד שני.
==מידע על מהדורת רש"י מנוקד: נביאים וכתובים==
<קטע התחלה=המקור לרש"י מנוקד על חמש מגילות/>
===רש"י מנוקד על חמש מגילות===
רש"י מנוקד על [[רש"י מנוקד על המקרא#חמש מגילות|חמש מגילות]] מבוסס על [https://merhav.nli.org.il/permalink/f/hoeush/NNL_ALEPH21257649750005171 מהדורת "מצודת אברהם"], מאת הרב אברהם דייויס והרב יעקב פופקו (לייקווד, תשס"א). באתר ספריא הכינו באדיבותם מהדורה דיגיטלית על פי מהדורה זו, ובעלי זכויות היוצרים אישרו להם לשחרר אותה ברשיון CC-BY. חוץ מזה עדכנו בה את הפיסוק, תיקנו לעתים אף את הניקוד, פיתחנו ראשי תיבות, הוספנו הסברים ללעזים, והוספנו מראה מקומות למקורות רש"י בסוגריים.<קטע סוף=המקור לרש"י מנוקד על חמש מגילות/>
===שאר ספרי הנביאים והכתובים===
הטקסט והניקוד מבוססים על מהדורת [https://www.sefaria.org.il/Rashi_on_Joshua?tab=contents ספריא], עם הגהה ותיקונים על ידי המהדיר, [[משתמש:Nahum|נ.ו]].
[[קטגוריה:טקסטים מנוקדים]]
[[קטגוריה:רש"י על המקרא|*]]
[[קטגוריה:תנ"ך]]
[[קטגוריה:ויקיעורכים]]
==קישורים חיצוניים==
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020945550205171/NLI חומש הענאו שע"ד]''' (1614), שהוא כנראה המקור לנוסח רש"י המצוי בדפוסים (סריקה מלאה בספריה הלאומית). לדיון אודות החומש הזה ועל ההגהות שבתוכו ראו '''[https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=52672&sid=5dc07f1a7539c4593ef2439752361314 כאן]''' (חלקו ביידיש).
==הערות==
<references/>
r79s4nrkvqjjn7cl4l7m7r5xrny8flk
מקור:תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)
116
324242
3022172
3018304
2026-07-01T07:58:13Z
Fuzzy
29
ת"ט
3022172
wikitext
text/x-wiki
<שם> תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
<מאגר תקן 2152904 קוד a163Y00000DuUFnQAN>
<מקור> ((ק"ת תשע"ו, 1512|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|7682)); ((תשע"ז, 713|הוראת שעה|7777)); ((תשע"ח, 1072|תיקון|7961)), ((2628|תיקון מס' 2|8057)); ((תשע"ט, 2886|תיקון|8177)), ((3142|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2]|8206)); ((תש"ף, 324|תיקון|8315)), ((883|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית מועדים בענייני תכנון ובנייה ותנאים למתן תעודת גמר)|8417)), ((1416|תיקון מס' 2|8563)), ((1868|הוראת שעה|8673)); ((תשפ"א, 1419|תיקון|9064)), ((3818|הוראת שעה [תש"ף] (תיקון)|9518)); ((תשפ"ב, 1032|תיקון|9771)), ((1120|ת"ט|9789)), ((1202|הוראת שעה|9817)), ((2124|תיקון מס' 2|10007)), ((2656|תיקון מס' 3|10112)), ((2706|ת"ט|10128)), ((3820|תיקון מס' 4|10306)); ((תשפ"ג, 1073|תיקון|10574)); ((תשפ"ד, 3766|תיקון מס' 4 [תשפ"ב] (תיקון)|11487)); ((תשפ"ה, 1110|תיקון|11733)), ((1656|הוראת שעה|11854)), ((2040|הוראת שעה מס' 2|11937)); ((תשפ"ו, 92|תיקון|12066)), ((2044א|תיקון מס' 2|12416)), ((2216|ת"ט|12425)). <!-- עדכון אחרון: תשפ"ו-3 -->
<מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 145]], [[+|145א]], [[+|157א]], [[+|157ב]] [[+|ו-265]] [[=החוק|לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אני מתקין תקנות אלה:
__TOC__
== חלק א': פרשנות ==
=== סימן א': הגדרות <עוגן חלק א סימן א> ===
@ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ח, תשע"ח-2, תשפ"א, תשפ"ב, תשפ"ב-5, תשפ"ב-7, תשפ"ג, תשפ"ו)
: בתקנות אלה -
:- "אחראי לביקורת על הביצוע" - מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) מונה לאחראי לביקורת על הביצוע מטעם בעל ההיתר;
:: (2) אינו האחראי לביצוע שלד הבניין;
:: (3) רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף ארכיטקטורה או רשום בפנקס האמור בענף הנדסה אזרחית, באחד מהמדורים האלה: מבנים, ניהול וביצוע או ניהול הבנייה, ביצוע ופיקוח; ולעניין ביקורת על ביצוע של מבנה פשוט - גם הנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים באחד מהענפים האלה:
::: (א) הנדסה אזרחית - במדור תכנון מבנים או במדור ניהול הבנייה;
::: (ב) הנדסת בניין - במדור בניין או במדור אדריכלות;
::: (ג) אדריכלות - במדור אדריכלות;
:- "אחראי לביצוע שלד הבניין" - מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) מונה לאחראי לביצוע שלד הבניין מטעם הקבלן;
:: (2) רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף הנדסה אזרחית באחד מהמדורים האלה: מבנים, ניהול וביצוע או ניהול הבנייה, ביצוע ופיקוח; ולעניין ביצוע שלד של מבנה פשוט - גם הנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים באחד מהענפים האלה:
::: (א) הנדסה אזרחית - במדור תכנון מבנים או במדור ניהול הבנייה;
::: (ב) הנדסת בניין - במדור בניין;
:- "אישור זמני" - אישור זמני ליישום שיטת הבנייה החדשה, על כל צרופותיו שנתן גוף מוסמך ומצוינים בו שם השיטה, מספרה, תקופת תוקפה, מועד האישור הזמני, והמגבלות או התנאים ליישומה, ככל שהוטלו, פירוט הבדיקות והביקורות הנדרשות לבחינת יישום השיטה וכן כשירותו הנדרשת של הממונה על שיטת הבנייה החדשה;
:- "אישור קבוע" - אישור קבוע ליישום שיטת הבנייה החדשה, שנתן גוף מוסמך בתום תהליכי הבחינה והמעקב, שבסופם נקבע שאין צורך בהמשך מעקב, ובו מצוינים שם השיטה, מספרה, מועד האישור הקבוע והמגבלות או התנאים ליישומה, ככל שהוטלו;
:- "אשרור מקוון" - מתן הסכמה מקוונת, לאחר ביצוע אימות זהותו של המבקש אל מול מרשם האוכלוסין;
:- "בניין ראוי לשימוש" - מבנה שהסתיימה בנייתו למטרה שלשמה הוקם, לרבות מערכות הבניין והכנת חיבור המערכות האמורות לתשתיות הציבוריות;
:- "בעל שיטת הבנייה החדשה" - מזמין הליך הבחינה של שיטת הבנייה החדשה שהתקשר בהסכם עם גוף מוסמך לבחינת שיטת הבנייה החדשה;
:- "בעל היתר" - מי שעל שמו הוצא היתר;
:- "בעל תשתית" - בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות;
:- "בקשה לסטייה מהוראות תוכנית" - בקשה לאשר סטייה מהוראות תוכנית כאמור [[בתקנה 6 לתקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ"ג-2023]];
:- "בקר" - מי שמתקיימות בו ההוראות לפי [[סעיף 158כ לחוק]];
:- "גוף מוסמך" - גוף שהסמיך שר הבינוי והשיכון, לבדוק ולאשר כי שיטת בנייה חדשה ראויה לשימוש, ובלבד שמצא השר כי התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא בעל הכשרה מקצועית מתאימה;
:: (2) הובטח כי לא יתקיים לגביו ניגוד עניינים בפעולתו כגוף מוסמך;
:: (3) נקבעו לגביו נוהלי עבודה מסודרים לעניין אופן עבודתו, לרבות בנוגע לאופן ההתקשרות לבדיקת שיטת בנייה חדשה ולאופן בחינת השיטה;
:: (4) קיימים הסדרי בקרה על פעילותו כגוף מוסמך, לרבות לעניין נוהלי עבודתו;
:- "היתר" - טופס מקוון הכולל את כל הפרטים שנמסרו בבקשה להיתר לרבות התכנית הראשית והודעת מכון הבקרה כי הבקרה נמצאה תקינה;
:- "המהנדס" - מהנדס הוועדה המקומית ובמרחב תכנון לפי [[סעיף 12(א) לחוק]], מתכנן המחוז;
:- "הממונה על שיטת הבנייה החדשה" - בעל כשירות ומומחיות כפי שקבע גוף מוסמך, שמינה בעל שיטת הבנייה החדשה לעורך בקשה לשיטה זו, לאחראי ביקורת על שיטת הבנייה ולאחראי כולל עליה, ויכול שעורך הבקשה או האחראי לביקורת על הביצוע ימונו כממונה על שיטת הבנייה החדשה;
:- "ועדה מקומית" - ועדה מקומית לתכנון ולבנייה שהוקמה לפי [[+|סעיפים 17]] [[או 19 לחוק]], לרבות ועדה מחוזית המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי [[סעיף 12 לחוק]], וועדת משנה שלהן, ולרבות הוועדה לתשתיות לאומיות המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי [[סעיף 6ב(ב) לחוק]];
:- "חוכר" - חוכר רשום במרשם המקרקעין לתקופה של ארבעים ותשע שנים או יותר, לרבות חוכר משנה הרשום לתקופה כאמור;
:- "חוק רשות מקרקעי ישראל" - [[חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]];
:- "חיובים" - כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1) לחוק]];
:- "חתימה אלקטרונית מאושרת" - כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]];
:- "יום" - יום עבודה, ולעניין רשות הרישוי והמהנדס - למעט פגרת קיץ החל ביום באוגוסט ועד יום 31 באוגוסט בכל שנה;
:- "מבנה פשוט" - כהגדרתו [[בסעיף 1 לתוספת הראשונה לתקנות המהנדסים והאדריכלים]];
:- "מבנה ראוי לשימוש" - מבנה שהסתיימה בנייתו למטרה שלשמה הוקם, לרבות מערכות החשמל, המים והביוב שבו והכנת חיבור המערכות האמורות לרשתות החשמל, המים והביוב השכונתיות והאזוריות;
:- "מודד מוסמך" - מודד בעל רישיון לפי [[פקודת המדידות]];
:- "מידע להיתר" - מידע שנמסר לפי [[תקנה 20]];
:- "מכלול הגורמים המקצועיים" - בעל שיטת הבנייה החדשה, מפתח השיטה, מתכנן השיטה, מתכננים, וכל איש מקצוע אחר אשר יישמו או מתכוונים ליישם אותה, וכן הגורמים הנוגעים להליך הרישוי לרבות המהנדס, מכוני בקרה, מעבדות מאושרות, ומכון התקנים;
:- "מעבדה מאושרת" - כמשמעותה [[בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953]];
:- "מערכת רישוי זמין" - מערכת מקוונת להגשת מסמכים וניהול תהליכים לפי [[החוק]], הזמינה לציבור ברשת האינטרנט;
:- "מפת מדידה להיתר" - מפה טופוגרפית כהגדרתה [[בתקנות המודדים]], לרבות כל הנדרש על פי הנחיות המנהל כהגדרתו [[בתקנות המודדים]], לעריכת מפת מדידה להיתר בנייה;
:- "מפת עדות" - מפת עדות כהגדרתה [[בתקנות המודדים]];
:- "מקרקעי ישראל" - כהגדרתם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]];
:- "מרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים" - כמשמעותו [[בסעיף 17(ב) לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012]];
:- "מתכנן שלד הבניין" - מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי [[תקנות המהנדסים והאדריכלים]], ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבניין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו;
:- "נספח העמדה" ו"נספח תנועה וחניה" - כמשמעותם [[בתוספת הראשונה]];
:- "נספחי תכן" - כמשמעותם [[בתקנות עבודת מכון בקרה]];
:- "נציגות הבית המשותף" - כמשמעותה [[בסעיף 65 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]];
:- "ספק מים" - רשות מקומית או כל מי שהוסמך לספק מים לפי [[חוק המים, התשי"ט-1959]], או חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]], המספקים מים למקרקעין;
:- "סריקה ממוחשבת" - הליך טכנולוגי המעתיק מסמך מקור לקובץ מחשב באופן שניתן לאחזר ממנו תוצר קריא הזהה בתוכנו למקור;
:- "עורך הבקשה" - מי שמוסמך לפי [[תקנות המהנדסים והאדריכלים]] להגיש לרשות המוסמכת תכנית כמשמעותה [[בתקנות האמורות]];
:- "פנקס המהנדסים והאדריכלים", "פנקס המורשים להיתר" - כהגדרתם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]];
:- "קבלן" - מי שרשום בפנקס קבלנים בתחום ובסיווג המתאים לביצוע העבודה נושא ההיתר ומתמנה לקבלן מטעם בעל ההיתר לביצוע הבנייה או העבודה;
:- "קובץ אלקטרוני" - קובץ מחשב שהוא מסר אלקטרוני כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]];
:- "קומה" - כהגדרתה [[בתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992]];
:- "שיטת בנייה חדשה" - מוצר בנייה חדש, רכיב בנייה חדש, טכנולוגיית בנייה חדשה או מערכת שלמה חדשה המשלבת אחד או יותר של המרכיבים האמורים, או המשלבת בצורה חדשנית ומקורית מוצרים וחומרים שעשויה להיות להם השפעה על בטיחותם או על בריאותם של השוהים בבניין או בסביבתו, והקשורים בשלד ושהתקנות והתקינה הקיימים לא נותנים למכלול הגורמים המקצועיים כלים מתאימים ומספיקים לתכנון או לבדיקת התאמתם לשימוש בבנייה בתנאי הארץ וטרם הוטמעו בתקנות או בתקינה;
:- "תוכנית ארגון אתר" - כמשמעותה [[בתוספת השנייה]];
:- "תכנית פיתוח" ו"תכנית ראשית" - כמשמעותן [[בתוספת הראשונה]];
:- "תקנות בקשה להיתר" - [[=תקנות בקשה להיתר|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970]];
:- "תקנות המהנדסים והאדריכלים" - [[=תקנות המהנדסים והאדריכלים|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967]];
:- "תקנות המודדים" - [[=תקנות המודדים|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי), התשע"ו-2016]];
:- "תקנות עבודת מכון בקרה" - תקנות לפי [[סעיף 158כט לחוק]];
:: ((פורסמו [[=תקנות עבודת מכון בקרה|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע"ח-2018]];))
:- "תקנות תכן הבניין" - [[=תקנות תכן הבניין|התוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר]], וכל תקנה אחרת שתבוא במקומה;
:- "תרשים מיתאר" - תשריט או מפה של המקרקעין הכוללים את סימון המבנים הקיימים במקרקעין וסימון סכמטי של המבנה המבוקש.
=== סימן ב': כללי <עוגן חלק א סימן ב> ===
@ 2. הליך מקוון
: (א) כל בקשה, פנייה, תשובה והחלטה לפי תקנות אלה תיערך באופן מקוון, באמצעות מערכת רישוי זמין של מינהל התכנון.
: (ב) לצורך ניהול מערכת רישוי זמין, יעשה מינהל התכנון שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתו, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
@ 3. שימוש במערכת רישוי זמין
: במערכת רישוי זמין ניתן להשתמש בכל מערכת מחשב המקיימת לפחות את דרישות החומרה והתוכנה המזעריות שיפרסם מנהל מינהל התכנון באתר האינטרנט של מערכת רישוי זמין ובאתר האינטרנט של מינהל התכנון.
@ 4. פרסום הנחיות
: מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסחם וצורתם של טפסים אלקטרוניים וצרופותיהם, והכול לפי תקנות אלה.
@ 5. משלוח הודעות
: מסר עורך בקשה או מגיש הבקשה את כתובתו האלקטרונית לצורך קבלת הודעות לפי תקנות אלה, ניתן לשלוח אליו לאותה כתובת כל הודעה לפי תקנות אלה שהיא הודעה מקוונת.
@ 6. צירוף העתק של מסמך ושמירתו (תיקון: תש"ף, תשפ"ב)
: (א) נדרש צירוף של מסמך, למעט תכנית ראשית, יוגש המסמך באופן מקוון באחת מדרכים אלה:
:: (1) חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של יוצר המסמך;
:: (2) סריקה ממוחשבת של העתק המסמך.
: (ב) עורך הבקשה ישמור ברשותו את העותק המקורי של כל מסמך שצורף בדרך של סריקה ממוחשבת למשך 10 שנים לפחות.
@ 7. מועד הגשה באופן מקוון
: (א) בקשה או מסמך שהוגשו באופן מקוון באמצעות מערכת רישוי זמין, יראו כמוגשים במועד קבלת אישור הגשה; בתקנה זו, "מועד קבלת אישור הגשה" - מועד קבלת אישור, הניתן לאחזור, שיונפק במערכת לעורך הבקשה.
: (ב) מסמך שהוגש באופן אלקטרוני לא יראו כמוגש, אלא אם כן עבר בהצלחה בדיקת קבלה ברמה הטכנית; מסמך שלא עבר בהצלחה בדיקה כאמור, יידחה ולא יועבר אישור הגשה כאמור בתקנת משנה (א).
@ 8. צרופות הנגועות בנגיף מחשב או בקוד עוין
: היה מסמך המוגש באופן אלקטרוני נגוע בנגיף מחשב או בקוד עוין, העלול לגרום נזק או שיבוש למערכת רישוי זמין או למחשב הוועדה המקומית, יידחה המסמך בלא קליטתו ומערכת רישוי זמין תפיק הודעה על כך לעורך הבקשה.
@ 9. דחיית מועדים (תיקון: תשע"ט-2)
: (א) במקרה של תקלה במערכת רישוי זמין שמונעת ביצוע פעולה לפי תקנות אלה ובכלל זה הגשת בקשות או מסמכים אחרים או משלוח החלטות או טיפול בבקשות, תפורסם הודעה על כך באתר מינהל התכנון; נמשכה תקלה כאמור מעל שעה במצטבר בין השעות 8 עד 17, לא יבוא אותו יום במניין הימים לגבי אותן בקשות והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
: (ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), בוצע עדכון תוכנה למערכת רישוי זמין, שלושת הימים שלאחר היום שבו בוצע עדכון התוכנה לא יבואו במניין הימים לגבי בקשות המנוהלות במערכת רישוי זמין באותם ימים והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
: (ג) בלי לגרוע מן האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), במקרה של אירוע ובכלל זה פגעי טבע, התקפה כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], או תקלה בפעילות מערכות המחשוב של הוועדה המקומית, שמונע מרשות רישוי מסוימת לטפל בבקשות לפי תקנות אלה במשך יום אחד ברציפות או יותר, ולאחר שמנהל מינהל התכנון אישר, לא תובא תקופת האירוע במניין הימים לגבי אותן בקשות והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
== חלק ב': מידע נדרש להיתר ==
=== סימן א': בקשה לקבלת מידע להיתר <עוגן חלק ב סימן א> ===
@ 10. הגשת בקשה לקבלת מידע להיתר
: הרוצה להגיש בקשה להיתר, ימציא למהנדס בקשה לקבלת מידע להיתר.
@ 11. פרטי הבקשה למידע להיתר
: בקשה לקבלת מידע להיתר תיערך בידי עורך בקשה ותכלול נתונים אלה:
: (1) פרטי המקרקעין שלגביהם מבוקש המידע להיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;
: (2) פרטי עורך הבקשה למידע להיתר, לרבות כתובת דואר אלקטרוני לצורך קבלת הודעות;
: (3) פרטי מבקש המידע להיתר, לרבות כתובת דואר אלקטרוני לצורך קבלת הודעות;
: (4) פירוט השימוש המבוקש ופרטי העבודה או הבנייה המבוקשת שלגביהם נדרש המידע להיתר.
@ 12. צרופות לבקשה (תיקון: תשפ"ב-7)
: לבקשה לקבלת מידע להיתר יצורפו שני אלה:
: (1) קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך מעודכן לחצי השנה האחרונה, לכל היותר, ממועד הגשת בקשה לקבלת מידע להיתר;
: (2) קובץ תצלומי המקרקעין באופן שיראה את המקרקעין ואת הבנוי עליהם מכל החזיתות, בציון מועד הצילום.
@ 13. פטור מהגשת מפת מדידה (תיקון: תשפ"ב)
: (א) המהנדס רשאי לפטור את מבקש המידע להיתר מהגשת מפת מדידה להיתר, במקרים שהבקשה למידע להיתר היא בנוגע להקמת תוספת לבניין קיים, בלא חריגה מהיקפו או בנוגע לשינוי שימוש בבניין קיים, בלא ביצוע עבודות פיתוח, וכן אם שוכנע כי בנסיבות העניין ניתן למסור את המידע בלא הגשת מפת מדידה להיתר, בהסתמך על בקשה להיתר בנייה לגבי המקרקעין שהוגשה בעבר ועל ההיתר שניתן לפיה.
: (ב) מבקש המידע להיתר המעוניין לקבל פטור מהגשת מפת מדידה כאמור בתקנת משנה (א), יצרף לבקשה לקבלת מידע להיתר תרשים מיתאר וינמק את בקשתו לקבל פטור מהגשת מפת מדידה.
: (ג) המהנדס יודיע על החלטתו במסגרת ההודעה בעניין קליטת הבקשה כאמור [[בתקנה 15(א) או (ב)]]; החליט המהנדס שלא לפטור מהגשת מפת מדידה ינמק את החלטתו ויראו את הבקשה לקבלת מידע להיתר כבקשה שלא עמדה בתנאים מוקדמים כאמור [[בתקנה 15(ב)]].
@ 14. תשלום אגרת מידע להיתר
: בעת הגשת הבקשה לקבלת המידע להיתר, וכתנאי לקליטתה, יצרף המבקש אישור ששילם אגרה כאמור [[בתקנה 65]].
@ 15. בדיקת עמידה בתנאים מוקדמים (תיקון: תש"ף-4, תשפ"א-2, תשפ"ב-4)
: (א) המהנדס יבחן אם התמלאו לגבי הבקשה לקבלת מידע להיתר הוראות [[תקנות 11]], [[12]] [[ו-14]], ואם ראה שהתקיימו, יקלוט את הבקשה ויודיע על קליטת הבקשה בתוך חמישה ימים ממועד הגשת הבקשה, לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר.
: (ב) מצא המהנדס כי הבקשה לקבלת מידע להיתר שהוגשה אינה עומדת בהוראות התקנות כאמור, ישלח לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר הודעה, בתוך חמישה ימים מיום הגשת הבקשה, ויפרט בה את הפרטים והצרופות החסרים.
: (ג) בקשה לקבלת מידע להיתר שהמהנדס לא הודיע על החלטתו בעניין קליטתה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) במועד האמור בתקנות משנה אלה, יראו כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.
: (ד) התקבלה הודעת המהנדס כאמור בתקנת משנה (ב), עורך הבקשה רשאי, בתוך 90 ימים מיום קבלת הודעת המהנדס, להגיש בקשה מתוקנת, בלא תשלום נוסף.
: (ה) בקשה מתוקנת שהוגשה תיקלט במועד הגשתה, אף אם לא התמלאו לגביה [[תקנות 11]] [[ו-12]]; לא שולמה אגרה כאמור [[בתקנה 14]], יראו את הבקשה כבקשה שלא נקלטה.
: (ו) התקבלה הודעת המהנדס כאמור בתקנת משנה (ב) ולא הוגשה בקשה מתוקנת במועד האמור בתקנת משנה (ד), לא תיקלט הבקשה ותימסר הודעה לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר.
@ 16. העברה לבעלי תשתיות, משרדי ממשלה וגורמים מאשרים (תיקון: תשע"ח, תש"ף-4, תשפ"א-2, תשפ"ב-4)
: (א) המהנדס יפנה לקבלת מידע להיתר מאת כל אלה:
:: (1) גורם מאשר כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק]];
:: (2) גוף נוסף, לרבות בעל תשתית, שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, אם נדרשים על פי תכנית או חיקוק תיאום או התייעצות עמו.
: (ב) ראה המהנדס כי לצורך מתן המידע להיתר נדרש מידע גם מאת גורם נוסף אף שאישורו לא נדרש על פי חיקוק או תכנית, לרבות מידע מאת בעלי תשתיות בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה, רשאי הוא לפנות אל הגורם הנוסף לצורך קבלת מידע להיתר לעניין הבקשה המונחת לפניו.
: (ג) המהנדס יפנה בבקשה לקבלת מידע להיתר מאת משרד הבריאות אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) המידע מבוקש לגבי בניין המיועד לעסקים, מלאכות ותעשיות המחויב באישור משרד הבריאות לצורך רישיון לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]], או לבניין המיועד לצורכי ציבור;
:: (2) המידע מבוקש לגבי מקרקעין המצויים בתחום אזור מגן של קידוח כמשמעותם [[בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ"ה-1995]].
: (ד) עורך הבקשה רשאי לפנות בבקשה לקבלת מידע להיתר מאת גורם מאשר או גוף אחר אשר הוא סבור כי קיים בידו מידע אשר יש בו כדי להשפיע על תכנון המבנה שאותו מבוקש לבנות בהיתר; עותק פנייה כאמור יועבר למהנדס.
: (ה) לפנייה לפי תקנה זו תצורף הבקשה לקבלת מידע להיתר והצרופות לה, ויצוין כי יש לראותה כבקשה לאישור, לתיאום או להיוועצות, לפי העניין, ויחולו עליה הוראות [[תקנות 19]] [[ו-24]].
: (ה1) מצא המהנדס שבקשה לקבלת מידע להיתר שנקלטה אינה עומדת [[בתקנות 11]] [[או 12]], יפרט המהנדס בפנייתו מה הם הפרטים החסרים בבקשה לקבלת מידע להיתר.
: (ו) מי שהופנתה אליו בקשה כאמור בתקנה זו, ישיב למהנדס בתוך חמישה עשר ימים ממועד הפנייה; לא השיב בתוך חמישה עשר ימים - יימסר המידע להיתר בלא תגובתו ויפורטו במידע להיתר כל הגורמים שלא מסרו מידע כאמור.
: (ז) מי שהופנתה אליו בקשה -
:: (1) לפי תקנות משנה (א) עד (ד), ומטעמים מיוחדים הנובעים ממורכבות המבנה, השימוש בו או המקרקעין שלגביהם מבוקש המידע להיתר אין בידו למסור מידע, אישור או חוות דעת על בסיס הנתונים שהובאו לפניו במועד האמור בתקנת משנה (ו), רשאי להודיע בתשובתו למהנדס כי נדרשים לו נתונים ומסמכים נוספים, ובכלל אלה בקשה הערוכה על רקע מפת מדידה אף שהמהנדס פטר את הבקשה מהגשת מפה כאמור לפי [[תקנה 13]] ורק לאחר קבלתם יימסר המידע להיתר כאמור [[בתקנה 20]].
:: (2) לפי תקנת משנה (א) לעניין הקמת בניין חדש, ומטעמים מיוחדים שיפורטו בתשובתו למהנדס, אין בידו למסור מידע, אלא לאחר קבלת מסמכי תכנון מפורט, רשאי להודיע זאת בתשובתו למהנדס ובלבד שתצוין רמת הפירוט הנדרשת לצורך מסירת מידע להיתר כאמור.
@ 17. (תיקון: תשפ"א) : (((בוטלה).))
@ 18. היוועצות עם גורמים מאשרים (תיקון: תשע"ח)
: (א) רשות הרישוי תתייעץ עם רשות הכבאות טרם מתן היתר לכל בניין, למעט בניינים אלה:
:: (1) בניין בן 4 קומות לכל היותר, המיועד למגורים בלבד ובו עד 24 דירות; לעניין זה, קומת מרתף וקומת עמודים ייכללו במניין הקומות כאמור;
:: (2) בניין ששטחו הכולל אינו עולה על 100 מטרים רבועים ושאינו משמש להתקהלות או לאחסון חומרים מסוכנים;
:: (3) תוספת לבניין קיים ששטחה הכולל אינו עולה על 50 מטרים רבועים;
:: (4) תוספת לדירת מגורים קיימת, כך ששטח הדירה כולל התוספת לא יעלה על 140 מטרים רבועים, וכן הוספה של גזוזטרה או הגדלה של גזוזטרה קיימת; בפסקה זו, "גזוזטרה" - מרפסת הבולטת מקירותיו החיצוניים של הבניין.
: (ב) רשות הרישוי תתייעץ עם משרד הבריאות טרם מתן היתר לבניין המיועד לעסקים, מלאכות ותעשיות המחויב באישור משרד הבריאות לצורך רישיון לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]], או לבניין המיועד לצורכי ציבור.
@ 19. קיום חובת היוועצות
: נקבעה בתכנית חובת התייעצות עם מי שאינו מוסד תכנון, ולא נקבעו בה הוראות לעניין אופן קיום חובת ההתייעצות או הכללים שיחולו עליה, יראו בפנייה לפי [[תקנה 16(ה)]] ובהעברת כל הנדרש לפיה - קיום חובת התייעצות, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
: (1) נמסרה התייחסות כאמור [[בתקנות 16(ו)]] [[ו-22(א)]] או שחלף המועד להעברת ההתייחסות;
: (2) בפניית המהנדס לפי [[תקנה 16(ה)]] צוין כי יש לראות בפנייה בקשה להתייעצות לפי תכנית ולפי תקנות אלה, ושאם לא תתקבל התייחסות במועד, ייחשב הדבר כקיום חובת התייעצות אלא אם כן קבעה התכנית אחרת;
: (3) המידע להיתר נמסר בידי המהנדס כאמור [[בתקנה 20(א)]] לרבות המידע שנמסר כאמור [[בתקנה 20(א)(11)]]; אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מסמכותו של בקר מורשה במכון בקרה.
=== סימן ב': מסירת מידע להיתר <עוגן חלק ב סימן ב> ===
@ 20. מסירת המידע להיתר (תיקון: תש"ף-4, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-4, תשפ"ב-7, תשפ"ו)
: (א) נקלטה בקשה לקבלת מידע להיתר, ימסור המהנדס את המידע להיתר על המקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה כמפורט להלן, לפי העניין, וככל שקיים בידיו, בתוך 30 ימים מיום קליטת הבקשה:
:: (1) התכניות החלות על המקרקעין; לרבות שמות התכניות, מספרן ותאריך פרסום דבר אישורן;
:: (1א) התוכניות החלות על המקרקעין, שהתקבלה בעניינן החלטה כי היתר מכוחן יינתן בשטח כולל כאמור [[בתקנה 2א(3) לתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992]];
:: (2) הוראותיהן של התכניות המתנות הוצאת היתר בתנאים, ותנאים כאמור אשר יהוו תנאי מוקדם לקליטת בקשה להיתר כאמור [[בתקנה 33]];
:: (3) תשריטי חלוקה החלים על המקרקעין לפי [[סעיף 137 לחוק]];
:: (4) התכניות המופקדות החלות על המקרקעין;
:: (5) מגבלות להיתר החלות על המקרקעין לפי [[+|סעיפים 78]] [[ו-98 לחוק]];
:: (6) פירוט הייעוד והשימושים המותרים במקרקעין;
:: (7) שטחי בנייה מותרים לשימוש כפי שפורט בבקשה למידע להיתר;
:: (8) הנחיות מרחביות החלות על המקרקעין;
:: (9) היתרים, הרשאות וכן הודעות על פי [[סעיף 261(ד) לחוק]] שניתנו בנוגע למקרקעין;
:: (10) הנחיות מרחביות פרטניות ככל שקיימות לפי [[תקנה 21(א)]], או הודעה בדבר הצורך בהגשת פרטים או מסמכים נוספים לשם קביעת הנחיות מרחביות כאמור [[בתקנה 21(ב)]];
:: (11) מידע להיתר שהתקבל לפי [[תקנה 16(א) עד (ד)]] או הודעה בדבר הצורך במסירת פרטים או מסמכים נוספים, לצורך מסירת מידע להיתר כאמור [[בתקנות 16(ז)]] [[ו-19]]; לעניין מידע כאמור, המהווה התייעצות, רשאי המהנדס לצרף את התייחסותו ואת הערותיו;
:: (12) מידע להיתר ותנאים בנושאי תברואה, דרכים, מדרכות, תנועה וחניה, ומגבלות סביבתיות אחרות;
:: (13) (((נמחקה);))
:: (14) הגבלות ואמצעים לארגון האתר וסביבתו, לרבות הנחיות לעניין עצים לשימור והגנת הולכי רגל ככל שקיימים;
:: (15) תנאים שיידרשו לצורך קבלת אישור תחילת עבודות, תנאים במהלך הביצוע ותנאים לתעודת גמר, ככל שקיימים;
:: (16) הגבלות בדבר כניסות ויציאות לרכב ולהולכי רגל והסדרי תנועה נוספים שקבעה רשות תימרור מקומית או שנקבעו לפי תכנית;
:: (17) התנאים המוקדמים לקליטת הבקשה להיתר לפי חיקוק או תכנית;
:: (18) רשימת הנספחים והמסמכים שיש לצרף לבקשה להיתר מכוח חיקוק, תכנית או הנחיות מרחביות, במועד הגשתה או שיידרשו להגשה בשלב בקרת התכן;
:: (19) מידע בדבר קיומם של חיובים החלים על המקרקעין בשל הבנייה, העבודה או השימוש המבוקשים;
:: (20) מידע בדבר הצורך בהחלטת רשות הרישוי אם יש לצרף חוות דעת סביבתית לבקשה להיתר לפי [[תקנה 15 לתקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס"ג-2003]], ובלבד שקוימו הוראות [[תקנה 33(17)]];
:: (21) מידע אם נדרשת חוות דעת של מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה לבקשה להיתר לעבודה במקום ציבורי קיים, שהיא חובה לפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]], שעניינה אמצעי להתגברות על הפרש גובה העולה על 1.5 מטרים או יחידת אכסון מיוחדת כהגדרתה [[בפרט 8.180 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר]].
: (ב) למידע להיתר הנמסר יצרף המהנדס את מפת המדידה להיתר כאמור [[בתקנה 12]], או תרשים מיתאר כאמור [[בתקנה 13(ב)]], לאחר שבדק כי כל אלה סומנו על גבי מפת המדידה ותואמים את התוכניות החלות על המקרקעין, ואם יש צורך יפרט את התיקונים הנדרשים:
:: (1) קווי בניין;
:: (2) תחום הפקעה;
:: (3) זיקות מעבר מכוח תכנית.
: (ג) מצא המהנדס שבקשה לקבלת מידע להיתר שנקלטה אינה עומדת [[בתקנות 11]] [[או 12]], ימסור המהנדס את המידע להיתר כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ככל האפשר, ויפרט מהו המידע שאין בידו למסור בשל הפרטים החסרים בבקשה לקבלת מידע להיתר.
@ 21. הנחיות מרחביות פרטניות
: (א) קבעה הוועדה המקומית כי ייקבעו הנחיות מרחביות פרטניות למקרקעין בידי רשות הרישוי בשלב מסירת המידע להיתר כאמור [[בסעיף 145ד(ד) לחוק]], יצרף המהנדס למידע להיתר את ההנחיות המרחביות הפרטניות.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), המהנדס רשאי לדרוש הגשת נתונים ומסמכים נוספים לצורך מתן הנחיות מרחביות פרטניות, ובלבד שהודיע על כך בעת מסירת המידע כאמור [[בתקנה 20(א)(10)]]; קבע המהנדס כאמור, יגיש עורך הבקשה למידע להיתר את הנתונים והמסמכים הנדרשים לקביעת הנחיות מרחביות פרטניות.
: (ג) ראה המהנדס כי לא הוגשו כל הנתונים והמסמכים כאמור, ישלח לעורך הבקשה הודעה בתוך חמישה ימים מיום הגשת המסמכים, שבה יפורטו הפרטים והצרופות החסרים; לא הודיע המהנדס כי חסרים מסמכים פרטים או צרופות, יראו אותם כמסמכים שנקלטו בתום אותה תקופה.
: (ד) רשות הרישוי תקבע את ההנחיות המרחביות הפרטניות בתוך 30 ימים מיום קליטת המסמכים ותודיע על כך למבקש ולעורך הבקשה.
@ 22. מסירת מידע מפורט מאת גורם מאשר וגוף נוסף (תיקון: תשע"ח)
: (א) הועברו כל הנתונים והמסמכים הנוספים שנדרשו לפי [[תקנה 16(ז)]], יימסר המידע להיתר למהנדס בתוך 30 ימים ממועד קבלתם.
: (ב) ראה מי שהופנתה אליו בקשה למידע כי לא הוגשו לו כל הנתונים והמסמכים הנדרשים לפי [[תקנה 16(ז)]], יודיע על כך לעורך הבקשה ולמהנדס בתוך חמישה ימים ממועד קבלת המסמכים החלקיים; לא נמסרה הודעה כאמור, יראו כאילו הוגשו כל המסמכים הנדרשים.
@ 23. תוקף המידע (תיקון: תש"ף-4, תשפ"א-2)
: (א) תוקף המידע להיתר הוא שנתיים מיום מסירתו למבקש הבקשה, ואולם נמסר מידע להיתר שלפיו מותרת בניית כמה בניינים בשלבים, יהיה המידע להיתר תקף לתקופה של ארבע שנים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), גורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית רשאי לקבוע במידע להיתר שהוא מוסר שהמידע תקף לתקופה קצרה יותר שלא תפחת משנתיים.
: (ג) חל שינוי בדין, אושרה או הופקדה תכנית או שנקבעו מגבלות להיתר לפי [[+|סעיפים 78]] [[או 98 לחוק]] בתקופת תוקף המידע להיתר, יחולו הוראות הדין, התכנית שאושרה או הופקדה, והמגבלות האמורות על היתרי בנייה שיינתנו לאחר כניסתן לתוקף של התכנית או ההחלטות, או אחרי הפקדתה של התכנית, לפי העניין, אף שלא פורטו במידע שנמסר.
: (ד) (((נמחקה).))
@ 24. אי-מסירת מידע במועד (תיקון: תש"ף-4, תשפ"א-2, תשפ"ב-4)
: לא נמסר מידע להיתר, כולו או חלקו, במועד האמור [[בתקנות 20(א)]], [[21(ד)]] [[ו-22(א)]] או שלא נמסר מידע כאמור [[בתקנה 20(ג)]], רשאי מבקש הבקשה למידע להיתר להגיש בקשה להיתר אף בלא מידע כאמור, אך אין בכך כדי לגרוע מחובתו להגיש בקשה להיתר על פי כל דין, לעמוד בתנאים לקליטת בקשה להיתר לפי תקנות אלה, לתאם את התשתיות הנוגעות לבקשה ולעמוד בכל הוראות חיקוק, התכנית וההנחיות המרחביות החלות על המקרקעין.
@ 25. החזר אגרה (תיקון: תש"ף-4, תשפ"א-2, תשפ"ב-4)
: לא מסר המהנדס מידע להיתר במועד האמור [[בתקנה 20(א)]], תוחזר למבקש האגרה ששילם כאמור [[בתקנה 14]], למעט אם המידע להיתר לא נמסר בשל כך שהבקשה לקבלת מידע אינה עומדת [[בתקנות 11]] [[או 12]], כאמור [[בתקנה 20(ג)]].
== חלק ג': הגשת בקשה להיתר ==
=== סימן א': מינוי עורך בקשה ועורכי משנה <עוגן חלק ג סימן א> ===
@ 26. מבקש ההיתר
: בעל זכות במקרקעין או מי שקיבל הסכמה לכך מבעל זכות במקרקעין רשאי להגיש בקשה להיתר (להלן - מבקש ההיתר).
@ 27. חובת מינוי (תיקון: תשפ"ב)
: מבקש ההיתר ימנה -
: (1) עורך בקשה;
: (2) מתכנן שלד הבניין, למעט בקשה להיתר שבשל אופייה או מהותה אין צורך למנות לה מתכנן שלד הבניין;
: (3) מורשה נגישות אם נדרש לפי [[סעיף 158ו3 לחוק]];
: (4) לבקשה להיתר הכוללת יישום של שיטת בנייה חדשה - ממונה על שיטת הבנייה החדשה; הממונה יהיה בעל כשירות כקבוע באישור הזמני.
@ 28. מינוי עורכי משנה וחלוקת האחריות לעריכה
: (א) מבקש ההיתר רשאי למנות עורכי משנה נוספים לבקשה להיתר, כל אחד לגבי תחום אחר בעבודת הבנייה נושא ההיתר המבוקש, וכן רשאי הוא למנות עורך משנה לכמה תחומים בעבודת הבנייה.
: (ב) עריכה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מחולקת לתחומים ובלבד שלא יישאר במכלול פעולות הבנייה כמתואר בבקשה, תחום שלגביו אין אדם שחתם על הבקשה כעורך משנה, ככל שנדרש עורך משנה בתחום האמור.
@ 29. חתימה על הבקשה (תיקון: תש"ף)
: בקשה להיתר על כל צרופותיה, תיחתם בחתימתו של עורך הבקשה ויצורף לה העתק האישור על מינויו בידי מבקש ההיתר.
=== סימן ב': תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר <עוגן חלק ג סימן ב> ===
@ 30. בקשה להיתר
: הבקשה להיתר תיערך לפי התכניות, ההנחיות המרחביות, תנאים הכלולים במידע להיתר, לתכן הבנייה, והוראות אחרות לפי כל חיקוק, החלות על המקרקעין.
@ 31. מועד דיון בוועדה מקומית
: נקבע בדין או בתכנית, או נמסר במידע להיתר כי נדרשת החלטה של מוסד תכנון כתנאי למתן היתר או להגשת מסמך המהווה תנאי למתן היתר ובכלל זה בדבר הצורך בחוות דעת סביבתית, כאמור [[בתקנה 20(20)]], ולרבות החלטה לפטור מהגשת מסמך, ידון מוסד התכנון בכך בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו בקשה בעניין זה.
@ 32. מועד הגשת מסמך, אישור או תיאום של מי שאינו מוסד תכנון (תיקון: תשפ"א)
: (א) נקבע בדין או בתכנית כי הגשת מסמך, אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו מהווים תנאי למתן היתר, יהיו הגשת המסמך, האישור, התיאום או ההיוועצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ויחולו בעניין זה הוראות [[תקנה 22]], למעט אם נמסר במידע להיתר כי הגשתם תהיה לעת בקרת התכן או לעת מתן אישור תחילת עבודות או לעת מתן תעודת גמר.
: (ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על גורם מאשר כאמור [[בסעיף 158כא(א) לחוק]] ועל הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן היתר כאמור [[בתקנה 36(ה)]].
@ 33. תנאים מוקדמים להגשת בקשה להיתר (תיקון: תש"ף, תשפ"ב, תשפ"ב-5, תשפ"ב-7, תשפ"ג)
: (א) בקשה להיתר תכלול את הפרטים והצרופות האלה (להלן - התנאים המוקדמים):
:: (1) אשרור מקוון להצהרה או הצהרה חתומה בידי בעל הזכות במקרקעין ומבקש ההיתר כי כל אחד מהם מסכים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה;
:: (2) פרטי המקרקעין אשר לגביהם מבוקש ההיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;
:: (3) פרטי הבקשה, לרבות תיאור העבודה, השימוש והתכניות שלפיהן הוגשה הבקשה;
:: (4) נסח רישום במרשם המקרקעין;
:: (5) העתק הודעה בדבר מינוי כל בעלי התפקידים אשר מונו לעריכת הבקשה, והעתק של הצהרותיהם, אם לא חתמו על ההצהרה בחתימה אלקטרונית מאושרת או באשרור מקוון;
:: (6) קובץ מפת המדידה להיתר שמסר המהנדס כאמור [[בתקנה 20(ב)]], אלא אם כן פטר המהנדס את מבקש המידע להיתר מהגשת מפת מדידה להיתר לפי [[תקנה 13]]; ואולם אם תוקף המידע להיתר ארוך משנתיים, יצורף קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך, מעודכן לשנתיים האחרונות לכל היותר ממועד הגשת הבקשה להיתר;
:: (7) קובץ תכנית ראשית כמפורט [[בתוספת הראשונה]];
:: (8) קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בכל אחת מקומות הבניין המבוקש לרבות טבלה המסכמת את שטחי הבנייה; אפשר שקובץ זה ייכלל בקובץ התכנית הראשית כמפורט [[בתוספת ((הראשונה))]];
:: (9) קובץ הבקשה למידע להיתר והמידע להיתר, התקף במועד הגשת הבקשה להיתר, אלא אם כן לא נמסר כאמור [[בתקנה 24]];
:: (10) קובץ אשרור מקוון של או אישור חתום בדבר הסכמת בעלי זכויות אחרים במקרקעין לבקשה להיתר או העתקי ההודעות שנמסרו לבעלי הזכויות במקרקעין לפי [[תקנה 36(ב)]] [[או 36(ו)(6)]], וכן אישור על מסירה בדואר רשום; בהעדר מענו של בעל זכות במקרקעין יצורף לבקשה להיתר העתק התצהיר והעתק מפרסום ההודעה לבעל הזכות בעיתון יומי כאמור [[בתקנה 34(ד)]];
:: (11) העתק אישור לפטור מביצוע התאמות נגישות כאמור [[בסעיף 158ו1 לחוק]], אם ניתן;
:: (12) העתק אישור הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, אם נדרש לפי [[חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]];
:: (13) העתק אישור רשות העתיקות אם נדרש לפי [[חוק העתיקות, התשל"ח-1978]];
:: (14) נקבע בחיקוק או בתכנית כי -
::: (א) אישורו של מי שאינו מוסד תכנון מהווה תנאי למתן היתר - העתק האישור של אותו גורם;
::: (ב) תיאום או התייעצות עם מי שאינו מוסד תכנון מהווים תנאי למתן היתר - חוות הדעת שנתן אותו גורם לפי [[תקנה 16(ו)]] או [[תקנה 20]]; הוראות פסקאות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על גורם מאשר לפי [[סעיף 158כא(א) לחוק]];
:: (15) העתק כל מסמך שנקבע בדין או בתכנית כי הגשתו היא תנאי למתן היתר כאמור [[בתקנה 32]];
:: (16) העתק אישור על תשלום פיקדון כמפורט [[בתקנה 67]] אלא אם כן העבודה המבוקשת פטורה מתשלום אגרה;
:: (17) קובץ חוות דעת סביבתית שאושרה על ידי המהנדס, אם ניתנה החלטת רשות הרישוי כי יש צורך בעריכת חוות דעת סביבתית כאמור [[בתקנות 20(20)]] [[ו-31]];
:: (18) בבקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה -
::: (א) נספח שיפורט בו שם השיטה, מספר אישורה, תקופת תוקפה, מועד אישורה והיקף יישומה כפי שקבע הגוף המוסמך;
::: (ב) העתק תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו התכנון המוצע תואם את הכללים וההתניות שנקבעו באישור הזמני או באישור הקבוע;
::: (ג) העתק אישור בעל השיטה כי מסר לגוף המוסמך, הודעה על כוונתו להגיש את אותה בקשה להיתר;
:: (19) בבקשה להיתר הכוללת בקשה לסטייה מהוראות תוכנית -
::: (א) פירוט הסטייה המבוקשת;
::: (ב) פירוט הנימוקים לצורך בסטייה המבוקשת.
: (ב) לא מונה עורך משנה בתחום הנדסת מבנים, רשאי המהנדס לדרוש מינוי עורך משנה כאמור.
@ 34. מסמכים וצרופות נוספים
: לא תדרוש רשות הרישוי בעת הגשת הבקשה להיתר מסמכים, פרטים וצרופות נוספים, מעבר למפורטים בתקנות אלה.
@ 35. סמכות המהנדס להתיר או לפטור מהגשת נספחים ומסמכים (תיקון: תשפ"ב-5)
: המהנדס רשאי -
: (1) להתיר הגשת נספחים לבקשה בקנה מידה שונה מן האמור [[בתוספת הראשונה]];
: (2) להתיר הגשת תכנית ראשית אשר אינה עומדת בהוראות [[התוספת הראשונה]] אם סבר כי ניתן להסתמך על היתר קודם שניתן לאותו בניין;
: (3) לפטור מהגשת קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה אם אין בבקשה שינוי לשטחי הבנייה המפורטים בהיתר קודם.
=== סימן ג': הודעה לבעלי זכויות במקרקעין <עוגן חלק ג סימן ג> ===
@ 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין (תיקון: תשע"ט, תש"ף, תשפ"א)
: (א) לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן ניתנה הסכמתם של כל בעלי הזכויות במקרקעין; הסכמת בעל זכויות במקרקעין תינתן בדרך של אשרור מקוון לבקשה או אישור החתום בידו, לאחר שניתנה לו זכות עיון בפרטיה ובצרופותיה; לצורך מתן זכות עיון בבקשה ישלח מבקש ההיתר את פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה, אל כתובת דואר אלקטרוני שמסר לו בעל הזכויות או אל מענו כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ב) לא ניתנה הסכמתו של מי מבעלי הזכויות במקרקעין, ישלח לו מבקש ההיתר הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר; להודעה יצורפו מסמכי הבקשה להיתר או קישור למסמכי הבקשה להיתר, תצוין בה האפשרות להתנגד לבקשה להיתר בתוך 15 ימים ממועד מסירת ההודעה וכתובת רשות הרישוי לשליחת התנגדות.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תישלח במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכויות במקרקעין, וכן לכתובת דואר אלקטרוני שמסר בעל הזכות במקרקעין למבקש לצורך קבלת הודעות הנוגעות למקרקעין לפי תקנות אלה.
: (ד) בהעדר מען של בעל זכות במקרקעין -
:: (1) יצהיר מבקש ההיתר כי מענו של בעל הזכות במקרקעין אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו;
:: (2) יערוך פרסום בעיתון כאמור [[בסעיף 1א לחוק]], שיפורטו בו עיקרי הבקשה להיתר, פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה להיתר, המקום שבו ניתן לעיין בבקשה, המועד שבו תוגש וכן האפשרות להתנגד לבקשה בתוך 15 ימים ממועד ההגשה.
: (ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), היו המקרקעין מקרקעי ישראל, יחולו לעניין הסכמת רשות מקרקעי ישראל הוראות אלה:
:: (1) במקרקעי ישראל לא יינתן היתר אלא בהסכמת רשות מקרקעי ישראל לפי תקנת משנה זו;
:: (2) עורך הבקשה יפנה לרשות מקרקעי ישראל לקבלת הסכמתה למתן היתר בצירוף מסמכי הבקשה להיתר והחלטת רשות הרישוי כאמור [[בתקנה 42(א)]] או החלטת הוועדה המקומית כאמור [[בתקנה 109]], לפי העניין;
:: (3) רשות מקרקעי ישראל תשיב לעורך הבקשה בתוך 10 ימים מיום קבלת הפנייה, ואם יש צורך תפרט את הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים לצורך קבלת הסכמתה למתן היתר ורשאית היא להתנות את הסכמתה בתנאים;
:: (4) לא השיבה רשות מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים מיום שמסרה הודעה לעורך הבקשה כי הוגשו לה כל הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים כאמור בפסקאות (2) ו-(3), יראו זאת כאילו לא נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר;
:: (5) לא ניתנה תשובת רשות מקרקעי ישראל בתוך 10 ימים מיום קבלת הפנייה כאמור בתקנת משנה (([צ"ל: בפסקה])) (3), יחל מניין 90 הימים כמשמעותם בפסקה (4), ולגבי המקרים המפורטים בפסקה (6) יחל מניין 90 הימים כמשמעותם באותה פסקה;
:: (6) על אף האמור בפסקה (4), לא השיבה רשות מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים, כמשמעותם [[בסעיף 145א(א) לחוק]], מיום שמסרה הודעה לעורך הבקשה כי הוגשו לה כל הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים כאמור בפסקאות (2) ו-(3), יראו זאת, לגבי בקשה להיתר שרשות מקרקעי ישראל הודיעה לגביה שהיא מהמקרים המפורטים להלן, כהודעת רשות מקרקעי ישראל שהיא אינה מתנגדת לבקשה להיתר:
::: (א) בקשה להיתר לשינוי או לתוספת לדירת מגורים קיימת מהוונת בבנייה רוויה; לעניין זה, "בנייה רוויה" - בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ-4 דירות - דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף כהגדרתו [[בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]], או ראויות להירשם כבית משותף לפי [[סעיף 142 לחוק האמור]];
::: (ב) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שניתנה לגביו הודעה של רשות מקרקעי ישראל על כך שהוקנו זכויות הבעלות בו לפי [[סעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל]];
::: (ג) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שנרכשו לגביו, במסגרת הליך של מכרז פומבי, מלוא זכויות הבנייה הקיימות וכן שולמה מלוא התמורה בעד אפשרויות תכנוניות עתידיות בנכס; בפסקה זו, "נכס מקרקעין" - כהגדרתו [[בסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל]];
:: (7) אין בפסקאות (4) או (6) כדי לגרוע מזכותה של רשות מקרקעי ישראל לפי כל דין, לרבות הזכות לגבות תמורה בעד הבנייה או השימוש בקרקע.
@ 37. התנגדות בעל זכות במקרקעין
: בעל זכות במקרקעין אשר קיבל הודעה על הגשת בקשה להיתר לפי [[תקנה 36]] רשאי להגיש התנגדות בכתב לבקשה להיתר, בתוך 15 ימים מיום קבלת ההודעה בדבר הגשתה; המהנדס ישלח העתק מההתנגדות שהתקבלה למבקש ולעורך הבקשה.
=== סימן ד': בדיקת התנאים המוקדמים <עוגן חלק ג סימן ד> ===
@ 38. בדיקת התנאים המוקדמים
: (א) המהנדס יבדוק בתוך עשרה ימים ממועד הגשת הבקשה, אם הבקשה להיתר שהוגשה כוללת את הפרטים והמסמכים כפי שנקבעו בתנאים המוקדמים; בקשה העומדת בתנאים המוקדמים תיקלט ברשות הרישוי ותישלח הודעה על כך למבקש הבקשה בתוך המועד האמור.
: (ב) בקשה להיתר אשר פורטו בה כל הפרטים הנדרשים וצורפו אליה כלל הצרופות הנדרשות כמפורט בתקנות אלה יראו כבקשה העומדת בתנאים המוקדמים להגשת בקשה להיתר.
: (ג) לא כללה הבקשה את כל התנאים המוקדמים ישלח המהנדס הודעה על אי-קליטת הבקשה למבקש ויפורטו בה התנאים המוקדמים החסרים.
: (ד) בקשה להיתר אשר המהנדס לא הודיע על תוצאות בדיקת התנאים המוקדמים במועד האמור בתקנת משנה (א), יראו כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.
@ 39. העברת בקשה הכוללת שיטת בנייה חדשה למשרד הבינוי
: (א) כללה הבקשה שיטת בנייה חדשה, יעביר המהנדס את הבקשה ואת המסמכים כאמור [[בתקנה 33(18)]] למשרד הבינוי והשיכון.
: (ב) משרד הבינוי והשיכון יודיע למהנדס ולגוף המוסמך, בתוך חמישה ימים, אם המכסה של הבקשה מלאה ואין לאפשר שימוש בה בהיתר הבנייה.
== חלק ד': בדיקה והחלטת רשות רישוי ==
=== סימן א': אופן הבקרה המרחבית <עוגן חלק ד סימן א> ===
@ 40. בדיקת התאמת הבקשה
: המהנדס יבדוק בתוך 45 ימים ממועד קליטת הבקשה להיתר אם מתקיימים התנאים המפורטים להלן (להלן - תנאי הבקרה המרחבית):
: (1) הבקשה היא לפי התכניות התקפות, התכניות המופקדות, ומגבלות ההיתר לפי [[+|סעיפים 78]] [[ו-98 לחוק]], או שניתן לגביה אישור לפי [[+|סעיפים 97]] [[או 97א לחוק]];
: (2) הבקשה תואמת את המידע להיתר שנמסר, ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר, ואם לא נמסר מידע להיתר - ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה, וההנחיות המרחביות הפרטניות שנמסרו;
: (3) בחינת הבנייה המבוקשת ביחס לדרישות שנמסרו במידע להיתר בנוגע לחיבור לתשתיות, למרווחים שיש לשמור מהן ומגבלות נוספות שנקבעו בעניין זה;
: (4) בחינת הבקשה ביחס לתנאים, למעט אלה הנוגעים לתכן הבניין, שפירטו הגורמים המאשרים וגופים נוספים בעת מסירת המידע להיתר למהנדס לפי [[תקנה 16(ו)]] [[או 20]], או לפי כל חיקוק או תכנית;
: (5) הבקשה תואמת את ההודעה שנשלחה לבעלי הזכויות במקרקעין ככל שנשלחה כאמור [[בתקנה 36]];
: (6) הבקשה תואמת הוראות אחרות לפי [[החוק]], החלות על המקרקעין או הבניין הנדונים.
@ 41. עריכת שינויים בבקשה (תיקון: תשפ"ג)
: (א) המהנדס רשאי, בכל עת ולא יאוחר מעשרה ימים לפני תום תקופת הבקרה המרחבית, לחוות את דעתו בדבר שינויים שיש לערוך בבקשה להיתר אם ראה שלא מתקיימים בה תנאי הבדיקה המרחבית.
: (ב) בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים רשאי המהנדס להורות על שינויו, תיקונו או הריסתו של חלק מבניין קיים בתנאי שהחלק אשר לגביו לא מבוקש ההיתר יותאם לתנאי הבקרה המרחבית [[#תוספת 2|ולתקנות תכן הבניין]], ובלבד שקיים קשר בין החלק האמור ובין העבודה נושא ההיתר.
: (ג) עורך הבקשה רשאי להגיש בקשה מתוקנת לפי השינויים שהתבקשו כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) עד חמישה ימים לפני תום תקופת הבקרה המרחבית.
: (ג1) עורך הבקשה רשאי להגיש, במועד האמור בתקנת משנה (ג), בקשה לסטייה מהוראות תוכנית לגבי שינוי שהתבקש כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), אם ניתן להגיש באותו עניין בקשה לסטייה מהוראות תוכנית; הבקשה תכלול את האמור [[בתקנה 33(א)(19)]] ולאחר שהתקיים לגביה האמור [[בתקנה 36]].
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), המהנדס רשאי להתיר לעורך הבקשה להגיש תיקונים לבקשה בכל עת ובלבד שהבקשה המתוקנת תוגש בתוך תקופת הבקרה המרחבית וטרם מתן החלטת רשות הרישוי בבקשה.
=== סימן ב': החלטת רשות הרישוי <עוגן חלק ד סימן ב> ===
@ 42. החלטת רשות הרישוי לאשר בקשה להיתר (תיקון: תשע"ח, תשפ"א, תשפ"ג, תשפ"ו)
: (א) בתוך ארבעים וחמישה ימי הבקרה המרחבית, תחליט רשות הרישוי אם הבקשה להיתר עומדת בתנאי הבקרה המרחבית או אם לדחותה לפי [[תקנה 44]]; ההחלטה תישלח למבקש הבקשה להיתר, לעורך הבקשה, למגיש ההתנגדות לבקשה, אם הוגשה התנגדות, ואם החליטה לאשר את הבקשה תשלח את החלטתה גם לגורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי למתן היתר לפי תכנית או לפי כל דין, או לגוף נוסף שהופנתה אליו בקשה לקבלת מידע להיתר לפי [[תקנה 16(ב) או (ד)]], זולת אם ביקש גוף כאמור שלא לקבל את ההחלטה.
: (ב) בהחלטה לאשר בקשה להיתר תבהיר רשות הרישוי כי היתר הבנייה יינתן לאחר מילוי תנאים אלה בלבד:
:: (1) קבלת אישור מכון הבקרה כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות, בצירוף דוח עורך הבקשה כאמור [[בתקנה 52]];
:: (1א) היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן הסמכות אינה נתונה לבקר מורשה או שאין במכון הבקרה בקר מורשה לעניין אותה סמכות - קבלת אישור, תיאום או התייעצות עם גורם מאשר המנוי [[בסעיף 158כא לחוק]], אם הדבר נדרש לפי כל דין;
:: (2) תשלום כל התשלומים כאמור [[בסעיף 145(ד) לחוק]];
:: (3) הפקדת ערבות לפי [[תקנה 70]], ככל שנדרש;
:: (4) במקרקעי ישראל - קבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן היתר כאמור [[בתקנה 36(ה)]].
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, ונדרשו אישור, תיאום או היוועצות עם גורם מאשר המנוי [[בסעיף 158כא לחוק]], תציין זאת רשות הרישוי בהחלטתה וכן תבהיר כי היתר הבנייה יינתן רק לאחר מילוי כל אלה:
:: (1) קבלת אישור, תיאום או היוועצות עם גורם מאשר כאמור;
:: (2) הגשת דוח או הצהרת עורך הבקשה לפי [[תקנה 47(2)]];
:: (3) עמידת הבקשה להיתר בהוראות תכן הבנייה.
: (ד) נוסף על האמור [[בסעיף 145(ג2) לחוק]], רשות הרישוי רשאית להוסיף בהחלטתה -
:: (1) דגשים למכון הבקרה בנושאים הנוגעים לבקרת התכן ולבקרת הביצוע;
:: (2) פירוט תנאים לתחילת עבודה או לקבלת אישור תחילת עבודה אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין, אשר יהוו תנאים בהיתר;
:: (3) פירוט תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן התייחסות מכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת, אשר יהוו תנאים בהיתר;
:: (4) פירוט תנאים למתן תעודת גמר, אשר יהוו תנאים בהיתר.
: (ד1) רשות הרישוי תחליט בבקשה להיתר הכוללת בקשה לסטייה מהוראות תוכנית, לאחר שהונחה לפניה חוות דעת המהנדס כאמור [[בסעיף 145(ב)(2)(א) לחוק]], ותנמק את החלטתה.
: (ה) לא החליטה רשות הרישוי בבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה, יראו את הבקשה כבקשה שסורבה ויחולו הוראות [[תקנה 68]].
@ 43. הכרעה בהתנגדויות
: (א) הוגשה התנגדות על ידי בעל זכות במקרקעין כאמור [[בתקנה 37]], תבחן רשות הרישוי את ההתנגדות ותכריע בה בתוך תקופת הבקרה המרחבית.
: (ב) הכריעה רשות הרישוי בהתנגדות שהוגשה, תשלח למבקש הבקשה להיתר, לעורך הבקשה ולמגיש ההתנגדות החלטה מנומקת בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד קליטת הבקשה.
@ 44. החלטת רשות הרישוי לדחות בקשה להיתר (תיקון: תשפ"ג)
: (א) רשות הרישוי תחליט לדחות את הבקשה להיתר בשל אחד או יותר מאלה:
:: (1) הבקשה אינה עומדת בתנאי הבדיקה המרחבית;
:: (2) רשות הרישוי קיבלה התנגדות של בעל זכות במקרקעין לבקשה ובשל קבלת ההתנגדות לא ניתן לאשר את הבקשה כפי שהוגשה;
:: (3) רשות הרישוי קיבלה את עמדתו של גורם מאשר או גוף נוסף ולפיה לא ניתן לאשר את הבקשה כפי שהוגשה;
:: (4) רשות הרישוי דחתה את הבקשה לסטייה מהוראות תוכנית.
: (ב) רשות הרישוי תשלח למבקש הבקשה להיתר ולעורך הבקשה, החלטה מנומקת בדבר דחיית הבקשה, בתוך 45 ימים ממועד קליטת הבקשה; העתק ההחלטה יישלח למגיש התנגדות לבקשה ולגורם מאשר אם החליטה לדחות את הבקשה בשל הסיבות המנויות בתקנת משנה (א)(3).
: (ג) החליטה רשות הרישוי לדחות את הבקשה להיתר אך ורק בשל אחד מאלה, רשאי עורך הבקשה להגיש בקשה להיתר מתוקנת בהתאם להחלטת רשות הרישוי, שתיקלט במועד הגשתה:
:: (1) רשות הרישוי דחתה את הבקשה לסטייה מהוראות תוכנית, כולה או חלקה;
:: (2) רשות הרישוי דחתה בקשה בנושא מסוים, כולה או חלקה, שלגביו נדרשה החלטת רשות הרישוי לפי התוכנית המפורטת שלפיה הוגשה הבקשה להיתר.
@ 45. החלטת רשות הרישוי
: החלטת רשות הרישוי תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות התכניות החלות, [[החוק]] והתקנות לפיו ועל פי אלה בלבד, ויצוין בה המועד להגשת ערר על ההחלטה ומענה של ועדת הערר.
@ 46. תוקף החלטה לאשר בקשה להיתר (תיקון: תש"ף-3, תש"ף-4, תשפ"א-2, תשפ"ה-2, תשפ"ו)
: (א) תוקפה של החלטה לאשר בקשה להיתר הוא שלוש שנים מיום שהתקבלה.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) (((נמחקה).))
: (ד) (((נמחקה).))
: (ה) (((פקעה).))
== חלק ה': בקרת תכן ==
=== סימן א': בקשה להיתר שלא נדרשת לגביה בקרה של מכון בקרה <עוגן חלק ה סימן א> ===
@ 47. בקשה שלא מבוקרת במכון בקרה (תיקון: תשע"ח, תשפ"ב)
: היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, לא יחולו עליה [[תקנות 49 עד 52]], ויחולו הוראות אלה:
: (1) יוגש לרשות הרישוי כל אישור, תיאום או היוועצות הנדרשים לפי [[תקנה 42(ג)]];
: (2) עורך הבקשה יגיש דוח המפרט את השינויים המרחביים שנערכו בבקשה ככל שנערכו שינויים לצורך קבלת אישור, תיאום או היוועצות כאמור [[בתקנה 42(ג)]], או הצהרה כי לא נערכו בבקשה שינויים;
: (3) המהנדס יאשר בתוך 30 ימים מיום הגשת המסמך האחרון הנדרש לפי תקנות משנה (([צ"ל: פסקאות])) (1) ו-(2) כי הבקשה תואמת את הוראות התכן הקבועות בתקנות לפי [[החוק|חוק זה (([צ"ל: החוק]))]] או שנמסרו במסגרת המידע להיתר, ויחולו הוראות [[תקנה 53]].
@ 48. תשובת גורם מאשר
: גורם מאשר שהופנתה אליו בקשה כאמור [[בתקנה 42(ג)]] ייתן את התייחסותו בתוך 30 ימים ממועד קבלת הבקשה.
=== סימן ב': קליטת הבקשה להיתר במכון הבקרה <עוגן חלק ה סימן ב> ===
@ 49. העברת בקשה להיתר למכון הבקרה (תיקון: תשפ"ב)
: (א) החליטה רשות הרישוי לאשר את הבקשה להיתר כאמור [[בתקנה 42]] ונקבע [[בתקנות עבודת מכון בקרה]] כי נדרש אישורו של מכון בקרה לבקשה להיתר כאמור, יתקשר מבקש הבקשה עם מכון בקרה ויגיש למכון הבקרה את הבקשה להיתר ואת כל המסמכים והצרופות הנדרשים לפי [[התקנות האמורות]], וכן המסמכים אשר פורטו בתיק המידע להיתר ובהחלטת רשות הרישוי שיש להגישם למכון הבקרה.
: (ב) לא מונו עורכי משנה נוספים לבקשה לפי [[תקנה 28]], רשאי מגיש הבקשה למנות עורכי משנה לכל תחום הנדרש בבקשה להיתר טרם הגשתה למכון הבקרה, והודעה על מינוים תצורף לבקשה להיתר שתוגש למכון הבקרה.
=== סימן ג': בקרת תכן <עוגן חלק ה סימן ג> ===
@ 50. התקשרות ובקרת תכן במכון בקרה
: מגיש הבקשה יתקשר עם מכון בקרה בהסכם למתן שירותי בקרה, כאמור [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].
@ 51. דוח מסכם של מכון הבקרה
: (א) ביצע מנהל בקרת התכן בקרת תכן לבקשה, יודיע על כך לרשות הרישוי, לעורך הבקשה ולמבקש ההיתר ויצרף להודעתו דוח מסכם כמשמעותו [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].
: (ב) הודיע מכון בקרה כי בקרת התכן נמצאה לא תקינה, רשאי עורך הבקשה לעדכן את רשות הרישוי כי בכוונתו להגיש בקשה מתוקנת למכון הבקרה, ורשאי הוא להגיש הודעה כאמור כל עוד החלטת רשות הרישוי לפי [[חלק ד' סימן ב']] בתוקף.
== חלק ו': מתן ההיתר ==
=== סימן א': בדיקת המהנדס <עוגן חלק ו סימן א> ===
@ 52. דוח עורך הבקשה
: עורך הבקשה יגיש למהנדס את אישור מכון הבקרה כאמור [[בסעיף 145(ב3) לחוק]], כי תוצאות הבקרה תקינות וכן את הבקשה להיתר ודוח המפרט את השינויים המרחביים שנערכו בבקשה ככל שנערכו, בעקבות בקרת התכן או הצהרה חתומה בידי עורך הבקשה, כי לא נערכו בבקשה שינויים בעקבות בקרת התכן (להלן - דוח עורך הבקשה).
@ 53. בדיקת התאמה לתנאים מרחביים
: התקבל דוח עורך הבקשה כאמור [[בתקנה 52]], יבחן המהנדס אם השינויים המרחביים שנערכו בבקשה עומדים בתנאי החלטת רשות הרישוי; ראה המהנדס כי בשל השינויים שנערכו בבקשה היא אינה עומדת עוד בתנאי החלטת רשות הרישוי לאשר את הבקשה, יודיע על כך לעורך הבקשה ולמבקש ההיתר בתוך 15 ימים ויציין כי נדרשת הגשת בקשה חדשה.
@ 54. פירוט התשלומים הנדרשים
: רשות הרישוי תשלח בכל עת לאחר קבלת החלטה כאמור [[בתקנה 42]] ולא יאוחר מ-10 ימים מיום קבלת דוח עורך הבקשה כאמור [[בתקנה 52]] או מיום אישור המהנדס לפי [[תקנה 47(3)]], לפי העניין, את פירוט החיובים לפי [[סעיף 145(ד) לחוק]].
=== סימן ב': מתן היתר <עוגן חלק ו סימן ב> ===
@ 55. מתן היתר
: (א) שולמו החיובים או ניתנו הערבויות להבטחת התשלומים כאמור [[בסעיף 145(ד)(1) לחוק]], תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 5 ימים ובלבד שהבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בתקנות אלה.
: (ב) התקיימו התנאים כאמור [[בסעיף 145(ד)(2) לחוק]], תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימים מיום קבלת הודעת מכון הבקרה לפי [[תקנה 51]], או מיום אישור המהנדס לפי [[תקנה 47(3)]], לפי העניין, ובלבד שהבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בתקנות אלה.
@ 56. תנאים בהיתר
: (א) על היתר יחולו הוראות אלה:
:: (1) העבודה תבוצע לפי הוראות [[#תוספת 2|תקנות תכן הבניין]] והוראות כל דין;
:: (2) פסולת הבנייה תפונה אל אתר מורשה על פי כל דין לסילוק פסולת בניין או לטיפול בה במהלך העבודה או מיד לאחר השלמתה, זולת אם הכמות היא מזערית להערכת המהנדס.
: (ב) בהיתר להריסת בניין או חלק מבניין העשויים אסבסט, לפינוי של אסבסט מנכס או לבנייה בחלק מבניין או בקרקע שמצוי בהם אסבסט, ייקבע כי תנאי לקבלת אישור תחילת עבודה הוא קבלת היתר לעבודת אסבסט וביצוע העבודות באמצעות קבלן אסבסט בעל רישיון מתאים לביצוע העבודה לפי [[סעיף 37 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011]].
: (ג) בהיתר שניתן לבקשת דייר מוגן לפי [[תקנה 36(ו)(6)]] תיווסף הערה זו: "תשומת לבך מופנית לכך כי היתר זה אינו משמש הגנה בפני תביעות בעל הנכס נגדך בגלל ביצוע העבודה או השימוש שהותרו, כל עוד לא קיבלת את הסכמתו של בעל הנכס לביצועם, או באין הסכמה כאמור, הרשאה של בית דין לשכירות או בית משפט".
: (ד) רשות הרישוי רשאית להוסיף בהיתר -
:: (1) תנאים לקבלת אישור תחילת עבודה אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין, לרבות רישום הערה לפי [[+|תקנה 27]] [[או 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011]];
:: (2) תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן הנחיות למכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת;
:: (3) תנאים למתן תעודת גמר אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות בוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין.
@ 57. חובת קיום הוראות תכן הבניין (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ב-2)
: (א) מתן היתר לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך או עורכי הבקשה, ממתכנן שלד הבניין והאחראי לביצוע בשל נזקים או כשלים שייגרמו כתוצאה מאי-קיום ההוראות המפורטות [[#תוספת 2|בתקנות תכן הבניין]].
: (ב) מקום שבתקנות אלה או [[#תוספת 2|בתקנות תכן הבניין]] מוטלת חובה לביצוע פעולה אחרי גמר הבנייה באמצעות מיתקנים שיש להתקינם על פי תנאי ההיתר, יצא בעל ההיתר ידי חובתו אם יתקין את המיתקנים הדרושים לביצוע פעולה זו, אך אין באמור כדי לפטור מחובות לפי כל דין.
: (ג) על אף האמור [[בתקנה 56(א)(1)]], רשות הרישוי תתנה היתר לביצוע עבודות באתר, כהגדרתו [[בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר]] בתנאי כי העבודה תבוצע לפי הוראות [[התוספת החמישית לתקנות האמורות]], ורשאית היא לתת היתר לביצוע עבודות באתר כאמור, למעט הקמת בניין חדש באתר כאמור אף שלא בהתאם להוראות [[-|התוספת החמישית]], ובלבד שיתקיימו תנאים אלה:
:: (1) הוגשה חוות דעת של הגורם האחראי כהגדרתו [[בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר]], הקובעת כי לא ניתן או שאין זה מעשי למלא אחר ההוראות הקיימות או חלקן בלי לפגוע בערך השימור של האתר;
:: (2) הוגשה חוות דעת של בעל מקצוע כהגדרתו [[בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר]] הקובעת כי אין בסטייה המבוקשת מן ההוראות הקיימות כדי לפגוע בבטיחות המבקרים והמשתמשים באתר, או כי נקיטת אמצעים אחרים, כגון הצבת שלטי אזהרה, יש בה כדי להבטיח את הבטיחות כאמור.
: (ד) אם הגורם האחראי אינו רשות ציבורית, רשאית רשות הרישוי להתנות את מתן ההיתר, בהגשת חוות דעת מבעל מקצוע כהגדרתו [[בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר]] נוסף שיהיה מוסכם על הצדדים, וההיתר יינתן בהסתמך על חוות דעתו.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי תיתן היתר לעבודה שהיא חובה לפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]], אף שלא בהתאם להוראות תכן הבנייה בנושא נגישות אם העבודה תבוצע לפי הוראות [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]].
@ 58. ערובה להבטחת קיום תנאי ההיתר
: רשות הרישוי תתנה מתן היתר בנייה לתוספת לבניין קיים, שינויו או תיקונו בכך שמבקש ההיתר יפקיד ערבות בנקאית אוטונומית (להלן - הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי מבקש ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו [[בתקנה 69]], ובשיעור האמור [[בתקנה 70]].
@ 59. תוקפו של היתר (תיקון: תש"ף-4, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ו)
: (א) תקופת תוקפו של היתר היא שש שנים מיום שניתן; רשות הרישוי רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבוע להיתר תקופת תוקף ארוכה יותר, שלא תעלה על תשע שנים, אם ראתה כי היקפה ומורכבותה של העבודה או הבנייה המותרת על פיו מצדיקים זאת.
: (א1) (((נמחקה).))
: (ב) ניתן היתר לביצוע העבודה בשלבים, יושלם השלב הראשון בתקופה הנקובה בתקנת משנה (א) והעבודה כולה תושלם בתוך תקופה ארוכה יותר שתקבע רשות הרישוי.
: (ג) אם ההיתר הוא לשימוש או לשימוש חורג ולא הוחל בשימוש, בתוך שנה מיום מתן ההיתר, יפקע ההיתר.
: (ד) (((נמחקה).))
@ 60. חידוש או שינוי פרטי היתר ((<s>היתר</s>)) (תיקון: תשפ"ה-2, תשפ"ו, תשפ"ו-2)
: (א) (((נמחקה).))
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) חל שינוי בזהות בעל היתר או בעל זכויות במקרקעין במהלך ביצוע העבודות, רשאית רשות הרישוי, לבקשת בעל ההיתר, לשנות את פרטי בעל ההיתר או בעל הזכויות, לפי העניין.
: (ד) גרמו שריפה, הרס או אירוע אחר נזק לבניין, ועל פי חוות דעת המהנדס, הבניין ניתן לשיקום לפי ההיתר שעל פיו הוקם, תחדש רשות הרישוי את ההיתר לבקשת בעל ההיתר אם אין מניעה תכנונית לכך, ובלבד שתנאי ההיתר אינם סותרים את הדין, לרבות הוראותיה של תכנית החלה על המקום, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) תבוצע בקרת תכן לפי הוראות [[חלק ה']]; ואולם, לעניין שלד הבניין, יראו את הבקשה כתואמת את הוראות תכן הבנייה הנוגעות לשלד הבניין אם התקיימו כל אלה:
::: (א) החלק בשלד הבניין שבו מבוצעות עבודות שיקום תוכנן בהתאם להוראות תכן הבנייה החלות על חלק זה בשלד הבניין;
::: (ב) עבודות השיקום תוכננו כך שיציבותו של הבניין לאחר ביצוע העבודות לא תפחת מיציבותו ערב קרות הנזק ולא תהווה סכנה ממשית לציבור או לבניין או לבניינים הסמוכים;
::: (ג) לבקשה לחידוש ההיתר צורפה הצהרת מתכנן שלד בניין בדבר התקיימות התנאים המפורטים בפסקה זו;
:: (2) חל שינוי בבעלות או בזכויות במקרקעין, יוצא ההיתר המחודש על שם הבעל או בעל הזכויות החדש במקרקעין.
: (ה) (((פקעה).))
@ 61. ההיתר ועותקיו (תיקון: תש"ף, תשפ"ב)
: (א) טופס ההיתר ייחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת של רשות הרישוי; מהנדס הוועדה רשאי להוסיף להיתר נספחים אשר יהוו חלק בלתי נפרד ממנו, ובלבד שלא יצורפו נספחי התכן.
: (ב) קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יישמר במשרדי רשות הרישוי ויפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית בתוך 5 ימים ממועד נתינתו.
: (ג) קובץ אלקטרוני חתום או עותק של ההיתר יוחזק בידי האחראי לביקורת על הביצוע באתר הבנייה ויוצג לכל פונה, אלא אם כן נקבע כי ההיתר יהיה חסוי, כאמור [[בתקנה 63]] [[או 64]].
: (ד) קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יועבר באופן מקוון לכל גורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית אשר מסר מידע לעניין אותו היתר, או גוף מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי להיתר לפי תכנית או לפי כל דין וביקש לקבל את ההיתר.
: (ה) קובץ אלקטרוני חתום של היתר אשר מיושמת בו שיטת בנייה חדשה, יועבר לידי הגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון, ויצורף לו תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה שצורף לבקשה להיתר.
@ 62. בקשה לחסות פרטי היתר
: בעל זכות במקרקעין ביחס לחלקו במקרקעין, רשאי בכל עת, להגיש למהנדס בקשה כי ההיתר או חלק ממנו, לא יוצג באופן פומבי לציבור, בשל אחת מסיבות אלה:
: (1) ההיתר או חלק ממנו מגלה פרטים הפוגעים בפרטיותו של אדם;
: (2) בשל קיומו של סוד מסחרי;
: (3) מטעמים של ביטחון הציבור;
: (4) מטעמי ביטחון המדינה.
@ 63. החלטה בבקשה לחסות היתר
: (א) המהנדס והיועץ המשפטי של הוועדה יחליטו בבקשה לחסות היתר לפי [[תקנה 62(1) עד (3)]] בתוך 15 ימים מיום הגשת הבקשה ורשאים הם לדרוש מסמכים נוספים לצורך החלטתם.
: (ב) כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לחיסיון לפי תקנה זו, לא יוצגו ההיתר או מסמכים אחרים המפורטים בבקשה באתר האינטרנט ולא יהיו פתוחים לעיון הציבור.
@ 64. בקשה לחסות היתר מטעמי ביטחון
: (א) בקשה לחסות היתר לפי [[תקנה 62(4)]] תוגש למהנדס ולמשרד הביטחון.
: (ב) משרד הביטחון יעביר למהנדס ולמבקש את עמדתו בנוגע לבקשה בתוך 15 ימים מיום קבלת הבקשה, ורשאי הוא לדרוש מסמכים נוספים לצורך החלטתו.
: (ג) החלטה בבקשה לחסות היתר לפי [[תקנה 62(4)]] תתקבל בתוך 15 ימים מיום קבלת עמדת משרד הביטחון; לא העביר משרד הביטחון את עמדתו במועד האמור בתקנת משנה (ב), תתקבל החלטה בבקשה גם בלא עמדה זו.
: (ד) כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לחיסיון לפי תקנה זו, לא יוצגו ההיתר או מסמכים אחרים המפורטים בבקשה באתר האינטרנט ולא יהיו פתוחים לעיון הציבור.
=== סימן ג': אגרות וערבות <עוגן חלק ו סימן ג> ===
@ 65. אגרת מידע להיתר
: המבקש מידע להיתר יצרף לבקשתו אישור המעיד כי שולמה לרשות הרישוי אגרה כאמור [[בתקנות התכנון והבנייה (מסירת מידע), התשמ"ט-1989]].
@ 66. אגרת היתר
: טרם מתן היתר יימסר למהנדס אישור המעיד כי שולמה לרשות הרישוי אגרה באופן ובשיעור הקבוע [[בתוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר]].
@ 67. פיקדון
: עם הגשת בקשה להיתר יצרף מגיש הבקשה אישור המעיד כי שולם פיקדון לפי [[התוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר]].
@ 68. בקשה להחזר פיקדון
: על בקשה להחזר פיקדון יחולו הוראות [[התוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר]].
@ 69. הצמדה למדד
: (א) הסכומים הנקובים בתקנות אלה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד), מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון ויעוגלו כלפי מעלה לשקל החדש השלם הקרוב.
: (ב) בתקנה זו -
::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה המדד שפורסם בחודש מאי 2016.
@ 70. ערבות לביצוע תנאי ההיתר לתוספת, שינוי או תיקון בניין קיים (תיקון: תשפ"ב)
: (א) בהיתר בנייה להוספה לבניין קיים, שינויו או תיקונו יפקיד בעל ההיתר אצל הוועדה המקומית ערבות בנקאית אוטונומית (להלן - הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי בעל ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו [[בתקנה 69]].
: (ב) גובה הערבות יהיה פי עשרה מסכום האגרה לפי [[תקנה 66]] ובלבד שלא תפחת מסכום של 5,000 שקלים חדשים ולא תעלה על סכום של 100,000 שקלים חדשים; הסכומים הללו ישתנו לפי שיעור שינוי המדד כמפורט [[בתקנה 69]].
: (ג) רשות הרישוי רשאית לפטור את בעל ההיתר מהפקדת ערבות, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ד) בעל ההיתר יבטיח כי תוקפה של הערבות יהיה עד למתן תעודת הגמר כאמור בתקנת משנה (ה), ויאריכה שלושה ימים לפחות טרם פקיעתה.
: (ה) רשות הרישוי תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, עם מתן תעודת גמר, אלא אם כן החליטה לחלטה, כולה או חלקה, כאמור בתקנות משנה (ו) או (ז).
: (ו) לא קיים בעל ההיתר את תנאי ההיתר, כולם או חלקם, או שלא האריך את תוקפה של הערבות כאמור בתקנת משנה (ג), תהיה רשאית רשות הרישוי לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה בקיום התנאים האמורים, ובלבד שהודיעה לבעל ההיתר על כוונתה לחלט את הערבות בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.
: (ז) החליטה רשות הרישוי לחלט חלק מהערבות או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה, תשיב לבעל ההיתר את הכספים הנותרים מיד עם תום קיום תנאי ההיתר וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הצמדה למדד כמפורט בתקנת משנה (א).
== חלק ז': אישור תחילת עבודות ==
=== סימן א': מינויים נדרשים <עוגן חלק ז סימן א> ===
@ 71. חובת מינוי בעלי תפקידים (תיקון: תשפ"ו)
: (א) לא תבוצע בנייה או עבודה לפי היתר אלא לאחר שבעל ההיתר מינה את בעלי התפקידים שלהלן ומסר הודעה על כך למהנדס:
:: (1) אחראי לביקורת על הביצוע;
:: (2) קבלן ואחראי לביצוע שלד הבניין שמינה הקבלן או בעל ההיתר;
:: (3) אחראי לתיאום עם מכון הבקרה, אלא אם כן היתה הבקשה מסוג הבקשות ששר האוצר קבע לגביהן כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה.
: (ב) בעל ההיתר רשאי למנות, נוסף על האחראי לביקורת על הביצוע כאמור בתקנה משנה (א)(1), אחראים נוספים לביקורת על הביצוע ויחולו לעניין זה הוראות [[תקנה 28]], ובלבד שהודעה על מינוים תצורף לבקשה להתקשרות עם מכון הבקרה ולבקשה לאישור תחילת עבודות.
@ 72. חתימה על קבצים (תיקון: תשפ"ו)
: קבצים שיגישו למהנדס, לרשות הרישוי ולמכון הבקרה האחראי לביקורת על הביצוע או עורכי משנה ייחתמו בידי עורכיהם, אשר יאשרו בחתימתם כי המסמכים תואמים את היתר הבנייה.
=== סימן ב': התקשרות עם מכון הבקרה <עוגן חלק ז סימן ב> ===
@ 73. התקשרות עם מכון בקרה
: היה ההיתר מסוג ההיתרים שלגביהם קבע שר האוצר לפי [[סעיף 157ג לחוק]] כי נדרשת בקרת ביצוע של מכון בקרה, יתקשר בעל ההיתר עם מכון בקרה אשר יבצע בקרת ביצוע על עבודות הבנייה על פי ההיתר, והכול לפי [[תקנות עבודת מכון בקרה]].
@ 74. הודעת מכון הבקרה
: מכון הבקרה יודיע לרשות הרישוי על עריכת הסכם התקשרות ויצרף להודעות את המסמכים הנדרשים [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].
=== סימן ג': אישור תחילת עבודה <עוגן חלק ז סימן ג> ===
@ 75. חתימת האחראי לביקורת על הביצוע (תיקון: תש"ף)
: בקשה לאישור תחילת עבודה תיחתם בחתימתו של האחראי לביקורת על הביצוע ויצורף לה אישור על מינויו בידי בעל ההיתר.
@ 76. הגשת בקשה לאישור תחילת עבודה (תיקון: תשפ"ב-5, תשפ"ו)
: (א) האחראי לביקורת על הביצוע יגיש למהנדס בקשה לאישור תחילת עבודה שיצוין בה המועד הצפוי לתחילת ביצוע העבודה לפי ההיתר; לבקשה כאמור יצורפו כל אלה:
:: (1) מספר ההיתר אשר מבוקש לבצע עבודות לפיו;
:: (2) אישור על התקשרות עם מכון בקרה בדבר בקרת ביצוע כאמור [[בתקנה 74]];
:: (3) נספחים, צרופות ומסמכים אחרים אשר נקבע בהיתר כי יש להעבירם למהנדס טרם מתן אישור תחילת העבודה;
:: (4) קובץ מדידה שמסומן עליו מתווה הבניין בצירוף העתק אישור מודד מוסמך בדבר סימון מתווה הבניין במגרש עצמו;
:: (5) הודעה בדבר מינוים של בעלי התפקידים לביצוע העבודה כאמור [[בתקנה 71]];
:: (6) קובץ תוכנית ארגון אתר, חתומה ביד הקבלן, אלא אם כן נכתב בהיתר שלא נדרשת תוכנית כאמור.
: (ב) היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר לפי [[סעיף 157ג לחוק]] כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה, יצורפו להודעה גם המסמכים האמורים [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].
@ 77. בדיקת המהנדס (תיקון: תשפ"ב-5, תשפ"ו)
: (א) המהנדס יבדוק את הבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימים מיום שהוגשה לה.
: (ב) מצא המהנדס במסמכים המפורטים [[בתקנה 76]] ליקוי, טעות, חוסר בהירות או חריגה מהוראות התכנית או מן ההיתר, תודיע על כך לאחראי ביקורת על הביצוע ולבעל ההיתר.
: (ג) לא החליט המהנדס בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (א), יראו את הבקשה בתום חמישה ימים נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שצורפו לה הצרופות הנדרשות בתקנות אלה, והתמלאו התנאים שנקבעו בהיתר, בתכנית, בחיקוק ובמידע להיתר.
@ 78. אישור המהנדס (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ו)
: (א) אישר המהנדס את תחילת העבודה, תשלח הודעה על כך לבעל ההיתר.
: (ב) הודעה כאמור תכלול אישור זמני לחיבור לתשתית לצורך ביצוע העבודות.
: (ג) קובץ אלקטרוני חתום של האישור יועבר באופן מקוון למכון הבקרה, לעורך הבקשה, לאחראי ביקורת על הביצוע, לרשם הקבלנים, למפקח על הבטיחות במשרד הכלכלה ולכל גורם מאשר, גוף נוסף אשר מסר מידע לעניין אותו היתר, לרבות בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי להיתר לפי תכנית או לפי כל דין, וביקש לקבל את האישור.
: (ד) כללה העבודה נושא האישור יישום שיטת בנייה חדשה, יועבר העתק האישור גם לבעל השיטה, לגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון.
@ 79. ביצוע בשלבים (תיקון: תשפ"ב-5, תשפ"ב-6, תשפ"ו)
: (א) בכל עת לאחר קבלת אישור תחילת עבודה או מסירת הודעה למהנדס הוועדה על תחילת עבודה כאמור [[חלק זה $|בסימן ג1]], רשאי בעל ההיתר באמצעות האחראי לביקורת על הביצוע להגיש למהנדס בקשה לביצוע עבודות הבנייה על פי ההיתר בשלבים.
: (ב) לבקשה יצורפו כל אלה:
:: (1) הודעה מאת מכון בקרה כי הוגשו המסמכים הנדרשים [[בתקנה 74]] בהתאם לשלב הביצוע, אם ההיתר הוא מסוג ההיתרים שלגביהם קבע שר האוצר לפי [[סעיף 157ג לחוק]] כי נדרשת בקרת ביצוע של מכון בקרה;
:: (2) תכניות עדכניות לארגון אתר התוכנית תהיה חתומה ביד הקבלן שמונה לפי [[תקנה 71(א)(2)]];
: (ג) המהנדס יחליט בבקשה בתוך חמישה ימים מיום הגשתה, לא הודיע המהנדס על החלטתו בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימים נוספים מתום התקופה כאישור ביצוע בשלבים.
: (ד) נקבע בהיתר ביצוע בשלבים, או שאושרה בקשה לביצוע בשלבים, יגיש האחראי לביקורת על הביצוע למהנדס את המסמכים האמורים בתקנת משנה (ב) בכל אחד משלבי הביצוע.
=== סימן ג'1 - סוגי עבודות שאינן טעונות אישור תחילת עבודה (תיקון: תשפ"ו) <עוגן חלק ז סימן ג1> ===
@ 79א. הקמת בניין חדש למגורים (תיקון: תשפ"ו)
: (א) הקמת בניין חדש למגורים אינה טעונה אישור תחילת עבודות ולא יחולו לגביה [[תקנות 75 עד 78]], ובלבד שמתקיימים התנאים האלה:
:: (1) הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, הוא עד 42 מטרים;
:: (2) לפחות 80% משטחי הבנייה שאושרו בהיתר מיועדים למגורים, ובכלל זה שטחים למטרת שירות המשרתים את המגורים;
:: (3) רשות הרישוי נתנה את ההיתר ולא מורשה להיתר;
:: (4) עורך הבקשה של ההיתר שניתן רשום כמורשה להיתר בפנקס המורשים להיתר;
:: (5) עורך הבקשה כאמור בפסקה (4) הודיע למהנדס על כוונה להתחיל בביצוע העבודות לפי ההיתר שניתן, לאחר שמצא כי התקיימו כל התנאים לתחילת עבודות שנקבעו [[חלק זה $|בסימנים א']] [[חלק זה סימן ב|ו-ב' לחלק זה]], במידע להיתר או בהיתר; ההודעה תימסר 7 ימים לפחות לפני תחילת ביצוע העבודות;
:: (6) עורך הבקשה כאמור בפסקה (4) צירף להודעה כאמור בפסקה (5) את כל המסמכים המפורטים [[בתקנה 76(א)(1) עד (6)]];
:: (7) אם ההיתר מסוג ההיתרים שאינם טעונים בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) לחוק]], יצורפו המסמכים המפורטים [[בתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע"ח-2018]], ולא יצורפו להודעה המסמכים המפורטים [[בסעיף 76(א)(2)]].
: (ב) נמסרה הודעה למהנדס כאמור בתקנת משנה (א)(5), המהנדס רשאי לתת לעורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א)(4), בתוך 7 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, הנחיות לתיאום תחילת העבודות בעניין שנכללו לגביו תנאי או הוראה במידע להיתר או בהיתר בנוגע לתיאום תחילת העבודות, וחל שינוי באותו עניין מאז שנכללו התנאי או ההוראה כאמור.
: (ג) נתן המהנדס הנחיות לתיאום תחילת העבודות כאמור בתקנת משנה (ב), לא יחל בעל ההיתר בביצוע העבודות אלא לאחר שעורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א)(4) אישר שבוצעו ההנחיות שהמהנדס הורה כי יש לבצען כתנאי לתחילת העבודות.
: (ד) הודעה כאמור בתקנת משנה (א)(5) תהווה אישור זמני לחיבור לתשתית לצורך ביצוע העבודות.
=== סימן ד': שילוט באתר הבנייה <עוגן חלק ז סימן ד> ===
@ 80. שלט באתר הבנייה
: ניתן אישור תחילת עבודה, יציב בעל ההיתר, בחזית האתר, במקום בולט לעין, למשך כל תקופת הבנייה, שלט ברור וקריא הכולל, נוסף על הוראות לפי [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (הצבת שלטים על ידי קבלנים רשומים), התשל"ו-1976]], ולפי [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988]], פרטים אלה:
: (1) שם הפרויקט או מהות העבודה, מספר ההיתר ומספר אישור תחילת עבודה;
: (2) פרטי בעל ההיתר;
: (3) פרטי האחראי לביקורת על הביצוע;
: (4) פרטי מכון הבקרה האחראי לשלב בקרת הביצוע.
== חלק ח': ביצוע ובקרת ביצוע ==
=== סימן א': בקרת מכון בקרה <עוגן חלק ח סימן א> ===
@ 81. אופן בקרת ביצוע על ידי מכון הבקרה
: מכון הבקרה יערוך בקרת ביצוע על פי תקנות אלה [[ותקנות עבודת מכון בקרה]].
@ 82. דוח מסכם של מכון בקרה
: מנהל בקרת הביצוע יודיע לבעל ההיתר ולרשות הרישוי אם תוצאות בקרת הביצוע נמצאו תקינות ויצרף להודעתו דוח מסכם כאמור [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].
=== סימן ב': בקרת רשות הרישוי <עוגן חלק ח סימן ב> ===
@ 83. בקרת ביצוע מרחבית
: (א) רשות הרישוי, באמצעות מפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 257א לחוק]], תערוך באתר בקרה במהלך ביצוע העבודות בעניינים המפורטים [[בתקנה 40]] (להלן - בקרת ביצוע מרחבית).
: (ב) בקרת הביצוע המרחבית תכלול בקרה על המרכיבים המרחביים לפי התכניות, ההיתר וההנחיות המרחביות.
: (ג) בקרה מרחבית תבוצע בשלבים אלה לפחות:
:: (1) בבנייה חדשה ובתוספת בנייה על הקרקע - סימון העמדת הבניין;
:: (2) גמר הקמת השלד;
:: (3) גמר הבנייה.
: (ד) בקרה נוספת תיערך לפי הנדרש, ובמקרים אלה:
:: (1) התפטרות אחראי לביקורת על הביצוע או מבצע הפיקוח העליון;
:: (2) קבלת הודעה בדבר הריסת מבנה;
:: (3) קבלת הודעת מכון הבקרה כאמור [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].
=== סימן ג': בקרת בעל ההיתר ונציגיו <עוגן חלק ח סימן ג> ===
@ 84. אישור לשיטת בנייה חדשה
: כללו ההיתר או הבקשה לאישור תחילת עבודה יישום שיטת בנייה חדשה - יהיה בידי הממונה על שיטת הבנייה החדשה אישור זמני או אישור קבוע לשיטת הבנייה החדשה.
@ 85. סימון העמדת הבניין
: לא תבוצע יציקת היסודות של בניין, אלא לאחר סימון העמדת הבניין על ידי מודד מוסמך.
@ 86. תפקיד האחראי לתיאום עם מכון הבקרה
: בעל ההיתר ימנה אחראי לתיאום עם מכון הבקרה אשר יבצע פעולות כמפורט להלן, זולת אם ההיתר הוא מסוג ההיתרים שלגביהם קבע שר האוצר לפי [[סעיף 157ג לחוק]] כי לא נדרשת בהם בקרה של מכון בקרה:
: (1) יחזיק באתר קובץ תכניות עבודה לביצוע עדכניות;
: (2) יבצע תיאום תהליך הביצוע לרבות מעקב אחר בדיקות מעבדה מאושרת הנדרשות לפי כל דין, שיועברו אליו בידי הקבלן או בהוראתו;
: (3) יתאם את העבודה ואת הבקרה עם מכון הבקרה, ילווה את הבקר בעת שהותו באתר ויוודא ביצוע של הוראות מכון הבקרה;
: (4) יודיע למי שמבצע את הפיקוח העליון ולאחראי לביקורת על הביצוע על שלבי הביצוע.
@ 87. תפקידי האחראי לביקורת על הביצוע וסמכויותיו
: (א) אחראי לביקורת על הביצוע או אחראי משנה, כל אחד בתחום אחריותו, כפי שמינה בעל ההיתר לפי [[תקנה 71(ב)]], יבדוק אם עבודות הבנייה בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, ולפי חיקוק, לרבות התנאי בדבר העסקת קבלן רשום (להלן - ביקורת).
: (ב) הביקורת תיערך על ידי האחראים לביקורת על הביצוע לסוגיהם, ולפי העניין, לפחות בגמר שלבים אלה:
:: (1) סימון קווי הבניין;
:: (2) גמר יסודות הבניין;
:: (3) גמר הקמת השלד, ואם הקמתו מחייבת הקמת מקלט, אחד או יותר, או עריכת שינויים במקלט קיים - עם תום הקמתו של המקלט העליון בבניין או בגמר עריכת שינויים כאמור, הכול לפי העניין;
:: (4) גמר הבנייה.
: (ג) תקנה זאת תחול גם על ביצוע תוספת בנייה לבניין קיים, בשינויים המחויבים.
@ 88. עריכת ביקורת בשלבים נוספים
: על אף האמור [[בתקנה 87]], המהנדס רשאי לחייב אחראי לביקורת על הביצוע לערוך ביקורת בשלבים נוספים או במועדים שיקבע בהודעה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות נאותה להביא לפניו את טענותיו.
@ 89. דיווח האחראי לביקורת
: (א) האחראי לביקורת על הביצוע ואחראי המשנה, ימסרו דוח לרשות הרישוי, כל אחד בתחום אחריותו, לא יאוחר מחמישה ימים לאחר המועד של עריכת הביקורת על מועד עריכתה ועל תוצאותיה; העתק הדוח יומצא גם למכון הבקרה, לבעל ההיתר ולעורך הבקשה.
: (ב) בדוח יפורט השלב שאליו הגיעו העבודות מכוח ההיתר בשעת הביקורת ואת המועד הצפוי של גמר אותו שלב ויאושר בו שהעבודות בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, [[לחוק]] ולתקנות שהותקנו על פיו, ואם תחום האחריות של המדווח כולל גם את התאמת הבנייה לתכניות כמשמעותן [[בחוק]] - ייקבע גם שהעבודות בוצעו בהתאם לתכניות כאמור; מצא האחראי לביקורת שהעבודה לא בוצעה בהתאם לתנאי ההיתר, התכנית, [[החוק]] או התקנות לפי העניין, יציין זאת בדוח ויפרט מהן הסטיות שנמצאו.
: (ג) כל עוד לא הוגש דוח במועד או בשלב שנקבעו [[חלק זה סימן ג|בסימן זה]], רואים את עבודת הבנייה שבוצעה לאחר מכן כעבודה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, אפילו אם אינה חורגת מתנאיו; ואולם רשאי המהנדס לדחות את המועד לעריכת הביקורת או להגשת הדוח, אפילו חלף הזמן לביצוע פעולות אלה, אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שאין בדחיית המועד כדי לפגוע ביעילות הביקורת.
@ 90. תחולה על האחראי לביצוע השלד
: הוראות [[חלק זה סימן ג|סימן זה]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על האחראי לביצוע שלד הבניין, ככל שהדבר נוגע לעריכת הביקורת, לשלביה ולמועדיה, לדיווח עליה, לתוצאות של העדר דיווח במועדו, ולאחריות בנזיקין על אי-קיום הוראות [[חלק זה]].
@ 90א. שמירת אחריות קבלן (תיקון: תשע"ח)
: אין באחריות עורכי הבקשה להיתר או באחריות מתכנן שלד הבניין או באחריות האחראי לביצוע שלד הבניין או האחראי לביקורת על הביצוע, לפי [[חלק זה]], כדי לפטור קבלן מאחריותו לביצוע הבנייה לפי ההיתר ולאיכותה, לרבות אחריות לקיום פיקוח מלא וביקורת על ביצוע הבנייה, לפי כל דין.
=== סימן ד': פיקוח עליון <עוגן חלק ח סימן ד> ===
@ 91. ביצוע פיקוח עליון על הבנייה
: עורך הבקשה להיתר ועורכי המשנה ככל שמונו, יבצעו פיקוח עליון (להלן, כל אחד מאלה - מבצע פיקוח עליון), מתחילת ביצוע העבודות לפי ההיתר ועד קבלת תעודת גמר.
@ 92. פירוט הפיקוח העליון
: מבצע פיקוח עליון יבצע פעולות אלה:
: (1) פיקוח עליון על התאמת ביצוע הבנייה באתר לתכניות העבודה המאושרות התואמות להיתר ולמפרטי הבנייה;
: (2) הנחיית בעלי התפקידים מטעם בעל ההיתר והקבלן;
: (3) מעקב אחר בדיקות המעבדה שיועברו אליו ומתן הנחיות בעקבות תוצאות בדיקה;
: (4) עדכון תכניות העבודה והמפרטים, על פי שינויי התכן, ככל שישנם, בזמן ביצוע הבנייה.
@ 93. פיקוח עליון על שלד הבניין
: הפיקוח העליון על בניית שלד הבניין יכלול פעולות אלה:
: (1) הפעולות המפורטות [[בתקנה 92]] ככל שהן נוגעות לבניית שלד הבניין;
: (2) ביקורת על אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה בכל קומה מקומותיו, לרבות הרכבתם ומתן אישור ליציקת התקרות או הרכבתן בכל קומה בנפרד; לעניין זה, "אלמנט ראשי" - כפי שהוגדר בידי מתכנן שלד הבניין בתכנית הקונסטרוקציה;
: (3) עדכון תכנית הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים, ככל שיידרש, על פי שינויים, אם ישנם, בזמן ביצוע בניית השלד.
@ 94. אופן ביצוע הפיקוח העליון
: הפיקוח העליון יבוצע באופן זה:
: (1) ייערכו ביקורים באתר הבנייה, בידי מבצע הפיקוח העליון; ביקורים כאמור ייערכו במספר ובמועדים הדרושים כדי לקיים את הפעולות הנדרשות לפי [[תקנות 92]] [[ו-93]];
: (2) מבצע הפיקוח העליון רשאי לייפות את כוחו של עובד מטעמו לערוך את הביקורים כאמור בתקנות אלה, ובלבד שהעובד הוא בעל הכישורים הנדרשים לפי כל דין לתחום העבודה שלגביו הוא עורך את הביקורים במקומו של מבצע הפיקוח העליון.
== חלק ט': תעודת גמר ==
=== סימן א': בקשה לקבלת תעודת גמר <עוגן חלק ט סימן א> ===
@ 95. הגשת בקשה לתעודת גמר (תיקון: תשע"ח)
: (א) עם סיום הבנייה או העבודות לפי ההיתר יגיש האחראי לביקורת על הביצוע לרשות הרישוי בקשה לקבלת תעודת גמר, בצירוף כל אלה:
:: (1) מפת עדות, זולת אם פטר המהנדס מהגשת מפה כאמור;
:: (2) קובץ תכניות עדות של הבניין או העבודה;
:: (3) אישור האחראי לביקורת על הביצוע כי הבנייה בוצעה בהתאם להיתר וכי מולאו כל הדרישות הקבועות בהיתר למתן תעודת גמר;
:: (4) אישור מכון הבקרה כי ביצע בקרת ביצוע על הבנייה והיא נמצאה תקינה, לרבות דוח מסכם כמשמעותו [[בתקנות עבודת מכון בקרה]], והמלצת מכון הבקרה בדבר הפרטים הטעונים השלמה המפורטים בבקשה לקבלת תעודת גמר;
:: (4א) היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן הסמכות אינה נתונה לבקר מורשה או שאין במכון הבקרה בקר מורשה לעניין אותה סמכות - אישור, תיאום או התייעצות עם גורם מאשר המנוי [[בסעיף 158כא לחוק]], אם הדבר נדרש לצורך מתן תעודת גמר לפי כל דין;
:: (5) אישור מורשה נגישות, אם נדרש לפי [[#סעיף 158ו3|סעיף 158ו((<s>(</s>))3((<s>)</s>))(א) לחוק]];
:: (6) כלל ההיתר שיטת בנייה חדשה - תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו יושמה שיטת הבנייה החדשה בהתאם לאישור הזמני או הקבוע, לפי העניין, לרבות התנאים והמגבלות שנקבעו וככל שנקבעו.
: (ב) היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, יצורפו לבקשה גם כל אלה:
:: (1) אישורי גורמים מאשרים לפי [[סעיף 158כא(א) לחוק]], אם נדרשו לצורך מתן תעודת גמר לפי כל דין;
:: (2) תוצאות בדיקות מעבדה הנדרשות לפי [[#תוספת 2|תקנות תכן הבניין]];
:: (3) דוח מסכם מאת האחראי לביקורת על הביצוע ומי שביצע את הפיקוח העליון על הבנייה לרבות הצהרתם כי הבניין ראוי לשימוש;
:: (4) כל מסמך נוסף שנדרש במידע להיתר או בהיתר;
:: (5) אישור בדבר קיום התייעצות עם רשות הכבאות לצורך מתן תעודת גמר אם הדבר נדרש לפי [[תקנה 18(א)]]; לעניין זה יראו בפנייה להתייעצות עם רשות הכבאות שלא ניתן לה מענה בתוך 30 ימים כקיום חובת התייעצות.
: (ג) האחראי לביקורת על הביצוע רשאי לפרט בבקשתו פרטים שלא הושלמו במועד הגשת הבקשה לקבלת תעודת גמר, מטעמים שפירט המבקש, ובלבד שהבניין ראוי לשימוש גם לפני השלמתם.
@ 96. השלמת תשלומים על פי החיובים
: (א) לא שולמו החיובים, כולם או חלקם בעת מתן ההיתר, תשלח רשות הרישוי הודעה בדבר התשלומים כאמור לבעל ההיתר לא יאוחר מעשרים ימים ממועד הגשת הבקשה למתן תעודת הגמר.
: (ב) שלחה רשות הרישוי הודעה כאמור עד המועד הנקוב בתקנת משנה (א), לא תינתן תעודת גמר אלא לאחר ששולמו החיובים כאמור.
=== סימן ב': מתן תעודת גמר <עוגן חלק ט סימן ב> ===
@ 97. בדיקת רשות הרישוי (תיקון: תש"ף-2)
: (א) מצאה רשות הרישוי כי הבנייה או העבודות נושא הבקשה נעשו בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק, וכן כי התקיימו התנאים שנקבעו בהיתר להוצאת תעודת גמר, תיתן תעודת גמר בתוך חמישה ימים ממועד הגשת הבקשה או ממועד מילוים של כל התנאים, לפי המאוחר.
: (ב) מצאה רשות הרישוי כי לא התקיימו התנאים להוצאת תעודת גמר בתום 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, תודיע לבעל ההיתר ולאחראי לביקורת על הביצוע על סירובה לתת את התעודה והנימוקים לכך או על דרישתה להשלמת פרטים וערובות לפי [[חלק זה $|סימן ג']].
: (ג) לא ניתנה תעודת גמר כאמור בתקנת משנה (א), או החלטה כאמור בתקנת משנה (ב) בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, יראו זאת כסירוב לתת תעודה.
: (ד) (((פקעה).))
@ 98. מתן תעודת גמר לאחר השלמת התשלומים
: (א) על אף האמור [[בתקנה 97]], שלחה רשות הרישוי הודעה כאמור [[בתקנה 96(א)]], לא תינתן תעודת גמר אלא לאחר ששולמו החיובים כאמור.
: (ב) תעודת גמר תהווה אישור הרשות המאשרת כאמור [[בסעיף 157א לחוק]].
=== סימן ג': השלמת פרטים וערובות <עוגן חלק ט סימן ג> ===
@ 99. השלמה מאוחרת (תיקון: תש"ף-2, תשפ"ה-3)
: (א) רשות הרישוי רשאית לתת תעודת גמר אף אם לא הושלמו כל תנאי ההיתר במועד הגשת הבקשה, ובלבד שהפרטים והתנאים שלא הושלמו הם אחד או יותר מן המפורטים להלן, והמבנה ראוי לשימוש גם לפני השלמתם; רשות הרישוי תתייחס להמלצת מכון הבקרה בעניין זה, ככל שניתנה:
:: (1) תנאים אשר נקבע לגביהם במידע להיתר או בתנאים בהיתר שניתן לבצעם, כולם או חלקם, לאחר קבלת תעודת גמר;
:: (2) עבודות המפורטות בהיתר וביצוען מותנה בעבודות אחרות המבוצעות על ידי גורם תשתיות שאינו באחריות בעל ההיתר;
:: (3) עבודות משלימות להיתר למבנה תעסוקה או מסחר שלא צוין בו השימוש המדויק במבנה או בחלקו אלא ייעודו בלבד או שלא פורטו בהיתר כל המרכיבים בתוך הבניין הנדרשים לתפעולו בשימוש שייקבע; בפסקה זו, "עבודות משלימות" - עבודות הנעשות בתוך בניין לצורך התאמתו לשימוש מסוים;
:: (4) נטיעות וזריעה - רק עד לעונת השתילה הקרובה;
:: (5) עבודות נוספות שקבע המהנדס ושאינן פוגעות ביציבות ובטיחות הבניין, ובבטיחות המשתמש;
:: (6) (((פקעה).))
: (א1) (((פקעה).))
: (ב) בתעודת גמר לפי תקנה זו ייקבע המועד להשלמת הפרטים והתנאים הטעונים השלמה כאמור.
@ 100. ערבות להשלמת ביצוע העבודות (תיקון: תש"ף-2, תש"ף-4, תשפ"א-2)
: (א) להבטחת השלמתם של הפרטים והתנאים הטעונים השלמה וכתנאי למתן תעודת הגמר ימציא בעל ההיתר ערבות בנקאית בסכום ולמשך התקופה שיורה לו המהנדס, בהתאם להיקף הפרטים והתנאים הטעונים השלמה.
: (ב) המהנדס יודיע לבעל ההיתר בתוך 15 ימים ממועד הגשת הבקשה על סכום הערבות הבנקאית שעליו להמציא להבטחת השלמת העבודות ועל תוקפה.
: (ג) בעל ההיתר יודיע לרשות הרישוי על השלמת העבודות ויבקש את השבת הערבות.
: (ד) רשות הרישוי תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, לאחר שבדקה ומצאה כי ביצוע העבודות הנדרשות הושלם.
: (ה) (((נמחקה).))
@ 101. חילוט כספי הערבות הבנקאית
: (א) לא השלים בעל ההיתר את הפרטים והתנאים, כולם או חלקם, במועד הנקוב בתעודת הגמר, תהיה רשות הרישוי רשאית לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך השלמת הפרטים והתנאים כאמור ולכיסוי הוצאותיה בהשלמתם, ובלבד שתיתן לבעל ההיתר הודעה מוקדמת של ארבעה עשר ימים על כוונתה לחלט את הערבות.
: (ב) החליטה רשות הרישוי לחלט חלק מהערבות, או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך השלמת הפרטים והתנאים ולכיסוי הוצאותיה, תשיב לבעל ההיתר את הסכום הנותר מיד עם תום השלמת הפרטים והתנאים כאמור וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הפרשי הצמדה למדד כמפורט [[בתקנה 69]].
== חלק ט'1: הליך רישוי להוספת מרחב מוגן דירתי לבניין קיים (תיקון: תשפ"ב-3) ==
@ : ((([[חלק זה]] חל כהוראת שעה לחמש שנים מיום 18.1.2022 על בקשות להיתר שהוגשו החל מיום 18.1.2022):))
@ 101א. הגדרה (תיקון: תשפ"ב-3)
: [[בחלק זה]], "הוספת מרחב מוגן דירתי" - הוספת מרחב מוגן דירתי אחד או יותר, לבניין קיים המשמש למגורים, בשטח המזערי הקבוע [[ברישה לתקנה 197א בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990]], וכן התוספת הנדרשת לצורך פתיחה כלפי חוץ של דלת ההדף של המרחב המוגן הדירתי הנדרשת לפי [[סימן ב' בפרק ג' בחלק ג' באותן תקנות]].
@ 101ב. הליך רישוי להוספת מרחב מוגן דירתי (תיקון: תשפ"ב-3)
: על בקשה להיתר הכוללת הוספת מרחב מוגן דירתי בלבד יחולו תקנות אלה בכפוף לאמור להלן:
: (1) על אף האמור [[בתקנה 10]], מבקש ההיתר לא יהיה חייב להגיש בקשה לקבלת מידע;
: (2) על אף האמור [[בתקנה 33(א)(6)]], קובץ מפת מדידה להיתר יכול שיכלול רק את אלה:
:: (א) סימון גבולות המגרש, קווי הבניין, היקף הבניין הקיים ומיקום הוספת המרחב הדירתי המוגן;
:: (ב) מיפוי מפורט בתחום 5 מטרים לפחות מכל צדדיו של המרחב הדירתי המוגן ועד גבול המגרש בשתי פאות המגרש הסמוכות ביותר למיקום הוספת המרחב הדירתי המוגן;
:: (ג) סימון של מיקום חיבורן של כל התשתיות הקיימות במגרש למרחב הציבורי הגובל במגרש;
: (3) על אף האמור [[בתקנה 33(א)(7)]] [[תוספת 1|ובתוספת]], תכנית ראשית יכול שתכלול רק את אלה:
:: (א) תכנית תנוחה שתיערך בקנה מידה 1:100 ותכלול: תכנון הוספת המרחב המוגן הדירתי על רקע חלק הבניין שאליו מתחברת אותה תוספת (([צ"ל: הוספה])); מיקום פתח הכניסה למרחב המוגן ומיקום הפתחים בקירות; סימון מיקום חתכים על גבי התכנית;
:: (ב) חתך אנכי בקנה מידה 1:100 לאורך הבנייה דרך תוספת המרחב המוגן הדירתי ולכל גובה הבניין;
:: (ג) חזיתות המרחב המוגן הדירתי בקנה מידה 1:100 המציגות את מיקום תוספת המרחב המוגן הדירתי, פתחים וחומרי הגמר של הקירות החיצוניים של תוספת המרחב המוגן הדירתי;
: (4) על אף האמור [[בתקנה 33(א)(8)]], קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה יכול שיכלול רק את שטחי הבנייה המבוקשים בכל אחת מקומות הבניין בצירוף טבלה המסכמת את שטחי הבנייה המבוקשים;
: (5) על אף האמור [[בתקנה 36(ה)]], היתר במקרקעי ישראל אינו טעון הסכמת רשות מקרקעי ישראל;
: (6) בלי לגרוע מן האמור [[בתקנה 56]], רשות הרישוי תקבע בהיתר הוראות ותנאים למהלך ביצוע העבודה לעניין מניעת מפגעים, שביצועם ייחשב תנאי למתן תעודת גמר;
: (7) על אף האמור [[בתקנה 71]], בעל ההיתר אינו נדרש למנות אחראי לביקורת על הביצוע בהתקיים אחד מאלה:
:: (א) העבודה כוללת הוספת מרחב מוגן דירתי בשתי קומות לכל היותר;
:: (ב) העבודה מבוצעת על ידי המדינה או מי מטעמה;
: (8) על אף האמור [[בתקנה 95(א)]], בקשה לקבלת תעודת גמר תוגש בידי עורך בקשה, אם לא מונה אחראי לביקורת על הביצוע כאמור [[95|בפסקה (7)]], ולא נדרש לצרף לה את המסמכים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (3) לאותה תקנה]].
@ 101ג. סייג לתחולה (תיקון: תשפ"ב-3)
: [[תקנה 101ב]], למעט [[101ב|פסקה (5)]], לא תחול על -
: (1) בקשה להיתר בבניין הכלול בתחום אתר המיועד לשימור לפי תכנית מאושרת או ברשימת אתרים כמשמעותה [[בסעיף 12 בתוספת הרביעית לחוק]];
: (2) בקשה להיתר אשר בשל הבנייה המבוקשת בה חלה חובת חיזוק הבניין בפני רעידות אדמה לפי תקן ישראלי ת"י 413: תכן עמידות מבנים בפני רעידות אדמה;
: (3) בקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה;
: (4) בקשה להיתר בבניין שבו שתי קומות לפחות ושתי דירות לפחות, אם התוספת המבוקשת יוצרת בנייה שאינה רצופה ממפלס הקרקע כלפי מעלה, זולת אם נקבע בהנחיות מרחביות החלות על המקרקעין שבנייה כאמור היא מותרת;
: (5) בקשה להיתר הכוללת שימוש חורג לפי [[סעיף 146 לחוק]] או הקלה לפי [[סעיף 147 לחוק]] או שהיא טעונה אישור או דיון במוסד תכנון שאינו רשות הרישוי כתנאי למתן ההיתר.
== חלק י': הקלה ושימוש חורג ==
=== סימן א': בקשה להקלה או לשימוש חורג <עוגן חלק י סימן א> ===
@ 102. החלת הוראות התקנות על בקשה להקלה או להתרת שימוש חורג
: על בקשה להקלה או לשימוש חורג יחולו הוראות תקנות אלה בכפוף לשינויים המפורטים [[בחלק זה]].
@ 103. סייג למתן הודעה לבעלי זכויות בקרקע (תיקון: תשפ"א)
: על בקשה להקלה או לשימוש חורג לא יחולו הוראות [[תקנות 33(א)(10)]] [[ו-36]]; ואולם על בקשה כאמור במקרקעין שהם מקרקעי ישראל יחולו הוראות [[תקנה 36(ה)]].
@ 104. הגשת בקשה להיתר הכוללת בקשה להקלה או לשימוש חורג
: נוסף על כל האמור [[בתקנה 33]] תכלול הבקשה להקלה או לשימוש חורג את פרטי ההקלה או השימוש החורג המבוקשים; לעניין הפיקדון יחולו הוראות [[תקנה 106(4)]].
=== סימן ב': פרסום <עוגן חלק י סימן ב> ===
@ 105. הפקת נוסח לפרסום על ידי רשות הרישוי
: (א) בתום בדיקת התנאים המוקדמים כאמור [[בתקנה 33]] וככל שהבקשה להקלה או לשימוש חורג כוללת את כל הפרטים והמסמכים שנקבעו בתנאים המוקדמים, ישלח המהנדס למגיש הבקשה נוסח לפרסום בדבר הבקשה כנדרש [[בסעיף 149(א) לחוק]].
: (ב) אין בשליחת הנוסח לפרסום כאמור כדי לחייב את המהנדס בדבר נכונות פרטי הבקשה להקלה או לשימוש החורג או כדי לחייב את הוועדה לאשרם אף אם לא תוגש התנגדות לבקשה. הבקשה תיבדק לגופה במסגרת הבקרה המרחבית.
@ 106. הגשת צרופות נוספות לבקשה להיתר
: מילא המגיש אחר הוראות [[סעיף 149(א) לחוק]], יגיש את המסמכים וצרופות אלה:
: (1) העתק הפרסום בעיתון כנדרש [[בסעיף 149(א) לחוק]];
: (2) צילום ההודעה המפרטת את מהות הבקשה כפי שהוצגה במקום בולט לעין בחזית הקרקע או הבניין שעליהם חלה הבקשה;
: (3) העתק אישור על מסירה אישית או על מסירה בדואר רשום לפי המען של מי שיש למסור לו הודעות לפי [[סעיף 149(א) לחוק]];
: (4) העתק אישור על תשלום פיקדון כאמור [[בתקנה 67]].
@ 107. השלמת בדיקת התנאים המוקדמים
: (א) המהנדס יבחן בתוך 10 ימים ממועד הגשת המסמכים המפורטים [[בתקנה 104]], אם התקיימו הוראות [[סעיף 149(א) לחוק]]; התקיימו הוראות [[החוק]] כאמור, יקלוט המהנדס את הבקשה.
: (ב) לא עמדה הבקשה בהוראות [[החוק]] כאמור, ישלח המהנדס הודעה על אי-קליטת הבקשה למבקש ולעורך הבקשה ויפרט בה תנאים מוקדמים שלא קוימו.
: (ג) לא הודיע המהנדס על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בהוראות [[החוק]], יראו את הבקשה כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה, ובלבד שהפרסום על פי [[סעיף 149 לחוק]] נעשה כדין.
=== סימן ג': החלטת ועדה מקומית <עוגן חלק י סימן ג> ===
@ 108. בדיקת התאמת הבקשה
: המהנדס יבדוק בתוך 45 ימים ממועד קליטת הבקשה להיתר אם מתקיימים בה תנאי הבקרה המרחבית כאמור [[בתקנה 40]], ויעביר את חוות דעתו בעניין לוועדה המקומית.
@ 109. החלטת הוועדה
: (א) הוגשה התנגדות כאמור [[בסעיף 149(א)(1) לחוק]], תדון בה הוועדה המקומית בתוך 45 ימים ממועד קבלת חוות דעת המהנדס.
: (ב) לא נמסרה חוות הדעת במועד האמור [[בתקנה 108]], תדון הוועדה המקומית בבקשה ותיתן את החלטתה בתוך 90 ימים ממועד קליטת הבקשה כאמור [[בתקנה 107]].
: (ג) הוועדה המקומית תשלח למבקש ההקלה או השימוש החורג החלטה מנומקת בדבר אישור הבקשה, אישור הבקשה בתנאים, או דחייתה; העתק ההחלטה יישלח לעורך הבקשה ולמי שהגיש התנגדות לבקשה, ככל שהוגשה התנגדות.
@ 110. (תיקון: תשפ"א) : (((בוטלה).))
@ 111. הודעת המהנדס
: (א) החליטה הוועדה המקומית לאשר את הבקשה להקלה או לשימוש חורג בתנאים, יגיש עורך הבקשה בקשה מתוקנת בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה המקומית.
: (ב) המהנדס יבדוק בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה המתוקנת אם הבקשה עומדת בתנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה המקומית, ואם הוגש ערר לפי [[סעיף 152 לחוק]] - בתוך 30 ימים מיום ההחלטה בערר.
: (ג) מצא המהנדס כי קוימו כל התנאים המרחביים שנקבעו בהחלטת הוועדה, וניתנה תגובת רשות מקרקעי ישראל כאמור [[בתקנה 110]], ישלח הודעה על כך למבקש הבקשה ולעורך הבקשה.
: (ד) קיבל המבקש הודעה כאמור בתקנה זו, יחולו הוראות [[חלק ה']] וכל הנדרש לקבלת היתר כאמור בתקנות אלה.
== חלק י"א: החלפה והתפטרות בעלי תפקידים ==
@ 112. החלפה והתפטרות עורך בקשה ועורכי משנה (תיקון: תשפ"ב)
: (א) מבקש היתר רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להודיע לרשות הרישוי על החלפת עורך בקשה או עורכי משנה שמונו לפי [[תקנה 28]] באדם אחר המוסמך לשמש עורך בקשה; להודעה על החלפת עורך בקשה כאמור תצורף הודעתו של עורך הבקשה החדש על הסכמתו לשמש עורך הבקשה לכתחילה, בצירוף הודעת מבקש הבקשה להיתר בדבר החלפת עורך בקשה כאמור.
: (ב) עורך בקשה רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה לרשות הרישוי ולמבקש ההיתר; עשה כן, לא תמשיך רשות הרישוי בבדיקת הבקשה להיתר, כל עוד לא הוחלף עורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) אין בהתפטרותו של עורך הבקשה או בהחלפתו בלבד כדי לשחרר את עורך הבקשה ומבקש ההיתר מהתחייבויותיהם לפי כל דין.
@ 113. שינויים בתחום האחריות לעריכה
: (א) מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי העניין, רשאי לשנות, להרחיב או לצמצם את תחומי הפעולה של עורך הבקשה או עורכי המשנה כפי שפורטו בבקשה, אם התקיימו שני אלה:
:: (1) האדם המיועד לשמש עורך משנה לתחום פעולה פלוני, מוסמך לכך;
:: (2) נשלחה הודעה לרשות הרישוי, שצורפה לה הסכמתו בכתב של המיועד לשמש עורך הבקשה או עורך משנה.
: (ב) לעניין תקנה זו, דין חלוקת תחום הפעולה של עורך בקשה יחיד כדין שינוי תחומי הפעולה של כמה עורכי משנה.
: (ג) התפטר עורך משנה לפני מתן ההיתר, לא תמשיך רשות הרישוי בבדיקת הבקשה להיתר, כל עוד לא הוחלף עורך המשנה, אלא אם כן עורך הבקשה נתן את הסכמתו לשמש עורך משנה לאותו העניין.
@ 114. החלפת בעלי תפקידים
: בעל ההיתר רשאי בכל עת להחליף בעל תפקיד באדם אחר המוסמך לשמש כאותו בעל תפקיד ושהסכים בכתב לשמש בעל התפקיד, ויחולו הוראות [[תקנות 112]] [[ו-113]] בשינויים המחויבים.
@ 115. התפטרות בעלי תפקידים
: בעל תפקיד רשאי בכל עת, להתפטר מתפקידו ויחולו הוראות [[תקנה 112]] בשינויים המחויבים; התפטר האחראי על הביצוע, לא ימשיך מכון הבקרה בבקרת הביצוע, כל עוד לא הוחלף כאמור [[בתקנה 113(א)]].
@ 116. התפטרות אחראי לביקורת ומינוי אחר במקומו
: (א) אחראי לביקורת על הביצוע רשאי להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה למהנדס ולבעל ההיתר, ובלבד שצורף להודעת ההתפטרות למהנדס דיווח על ביקורת באתר הבנייה כאמור [[בתקנה 89]], שערך לא יותר משישה ימים לפני מתן ההודעה.
: (ב) תחילתה של הודעת ההתפטרות היא שבוע ימים לאחר מסירתה לידי המהנדס ולידי בעל ההיתר, זולת אם קבע המהנדס מועד מוקדם יותר, בהודעה לבעל ההיתר ולמתפטר.
: (ג) התפטר אחראי לביקורת על הביצוע, ימנה בעל ההיתר במקומו אדם אחר הכשיר למינוי; המינוי יהיה בהודעה למהנדס שתצורף לה הודעה של האחראי החדש לביקורת על הסכמתו לשמש אחראי לביקורת על הביצוע.
: (ד) החל ביום מינויו יבוא האחראי החדש לביקורת על הביצוע לעניין [[חלק זה]], במקום האחראי לביקורת על הביצוע.
: (ה) כל עוד לא התמנה אחראי חדש לביקורת על הביצוע לפי סעיף זה, רואים את העבודה שבוצעה אחרי תחילת ההתפטרות של האחראי הקודם כעבודה שבוצעה שלא בהתאם להיתר, אפילו בוצעה לפי שאר תנאי ההיתר.
: (ו) תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ה) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על סיום תפקידו של אחראי לביקורת על הביצוע מחמת מותו או בשל פיטוריו בידי בעל ההיתר, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) בעל ההיתר יודיע למהנדס על סיום התפקיד בסמוך לאחר המועד שבו הסתיים;
:: (2) האחראי החדש לביקורת על הביצוע יגיש בתוך 10 ימים מתחילת מינויו דוח על ביקורת באתר הבנייה כאמור [[בתקנה 89]], שערך לא יותר משישה ימים לאחר מועד הביקורת.
: (ז) הוראות תקנה זו יחולו גם על האחראי לביצוע שלד הבניין.
@ 117. שמירת התחייבויות חוזיות
: אין בהתפטרות בעל תפקיד כדי לשחרר את האחראי לביקורת על הביצוע ואת בעל ההיתר מהתחייבויותיהם לפי כל דין.
@ 118. אחריות בנזיקין
: לעניין [[סעיף 63 לפקודת הנזיקין]], החיובים שהוטלו על אחראי לביקורת על הביצוע נועדו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע מביצועה של עבודת הבנייה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, [[לחוק]], לתכניות או לתקנות האחרות שהותקנו לפי [[החוק]].
== חלק י"ב: אגרות ==
@ 119. שיעור אגרה ואופן תשלומה
: המבקש היתר לפי תקנות אלה יגיש אישור ששילם את האגרה שנקבעה בעד אותו היתר לפי [[התוספת השלישית בתקנות בקשה להיתר]].
== חלק י"ב1: הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-7) ==
=== סימן א': פרשנות והוראות כלליות (תיקון: תשפ"ב-7) <עוגן חלק יב1 סימן א> ===
@ 119א. תחולה - מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-7)
: על הליך רישוי בנייה באמצעות מורשה להיתר יחולו הוראות [[חלק זה]].
@ 119ב. פרשנות ((-)) [[חלק י"ב1]] (תיקון: תשפ"ב-7)
: [[חלק א']], למעט [[תקנות 2(א)]] [[ו-4]], יחול על הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר, בכפוף לאמור [[בחלק זה]].
@ 119ג. הליך מקוון לפי [[חלק י"ב1]] (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) כל בקשה, פנייה, תשובה והחלטה לפי [[חלק זה]] תיערך באופן מקוון.
: (ב) כל פעולה כאמור בתקנת משנה (א) המבוצעת כלפי רשות הרישוי או שמבצעת רשות הרישוי, תבוצע באמצעות מערכת רישוי זמין, בכפוף [[לתקנה 122(ב)]].
@ 119ד. פרסום טפסים (תיקון: תשפ"ב-7)
: מנהל מינהל התכנון יפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את צורתם ונוסחם של טפסים לפי הפרטים שנקבעו [[בחלק זה]].
@ 119ה. אישור המהנדס לעניין תכן הבנייה (תיקון: תשפ"ב-7)
: בהליך רישוי בנייה באמצעות מורשה להיתר לא יידרש אישור המהנדס כאמור בחיקוקים אלה:
: (1) [[$ תוספת שנייה תקנות בקשה להיתר|פרטים 2.60(א)]], [[$ תוספת שנייה תקנות בקשה להיתר|3.2.20]], [[$ תוספת שנייה תקנות בקשה להיתר|3.7.5.1]], [[$ תוספת שנייה תקנות בקשה להיתר|3.8.29.3]], [[$ תוספת שנייה תקנות בקשה להיתר|3.8.29.5 עד 3.8.29.7]], [[3.8.29.13 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר]];
: (2) [[תקנה 29 לתקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה), התש"ף-2019]];
: (3) [[תקנה 15 לתקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש"ף-2019]].
@ 119ו. הוראות ותנאים בסמכות המהנדס (תיקון: תשפ"ב-7)
: סמכות רשות הרישוי לקבוע הוראות ותנאים לעניין ההיתר או ביצוע העבודה, אם נקבעה בתקנות לפי [[החוק]], תהיה נתונה למהנדס, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המקומית.
=== סימן ב': מידע נדרש להיתר (תיקון: תשפ"ב-7) <עוגן חלק יב1 סימן ב> ===
@ 119ז. תחולת [[חלק ב']] (תיקון: תשפ"ב-7)
: [[חלק ב']] יחול על בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר ומסירת מידע למורשה להיתר בכפוף [[חלק זה סימן ב|לסימן זה]].
@ 119ח. הגשת בקשה לקבלת מידע להיתר (תיקון: תשפ"ב-7)
: הרוצה להגיש בקשה להיתר לפי [[פרק ה'4 לחוק]], ימציא למהנדס בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר; מורשה להיתר יערוך בקשה כאמור.
@ 119ט. פרטי הבקשה למידע למורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-7)
: בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר תכלול את הפרטים האלה נוסף על האמור [[בתקנה 11]]:
: (1) פירוט אם מדובר בהקמת בניין חדש או בתוספת לבניין קיים;
: (2) בבקשה הכוללת תוספת לבניין קיים -
:: (א) פירוט מיקום התוספת ושטחי הבנייה המשוערים;
:: (ב) המורשה להיתר רשאי לפרט בבקשה, לכל היותר, שתי חלופות אפשריות לבניית התוספת.
@ 119י. צרופות לבקשה (תיקון: תשפ"ב-7)
: המורשה להיתר רשאי לצרף לבקשה לקבלת מידע למורשה להיתר -
: (1) פרטים נוספים בנוגע לעבודה או לבנייה המבוקשת כדוגמת סקר עצים;
: (2) בקשה לקבל מידע בנושא מסוים;
: (3) בקשה לקבל אישור או הנחיה של המהנדס או של רשות הרישוי בעניין המצוי בסמכותם לפי דין.
@ 119יא. בדיקת עמידה בתנאים מוקדמים (תיקון: תשפ"ב-7)
: בקשה מתוקנת שהוגשה כאמור [[בתקנה 15(ה)]] תיקלט במועד הגשתה אף אם לא התמלא לגביה האמור [[בתקנות 11]] [[ו-12]], ובלבד שתחום מפת המדידה תואם לפרטי המקרקעין כאמור [[בתקנה 11(1)]] שפורטו בבקשה.
@ 119יב. התייועצות עם גורמים מאשרים (תיקון: תשפ"ב-7)
: המורשה להיתר יתייעץ עם רשות הכבאות ועם משרד הבריאות כאמור [[בתקנה 18]].
@ 119יג. מסירת מידע להיתר (תיקון: תשפ"ב-7, תשפ"ג, תשפ"ו)
: (א) המהנדס ימסור את המידע למורשה להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה לקבלת מידע למורשה להיתר.
: (ב) המידע למורשה להיתר יכלול את המידע המפורט [[בתקנה 20(א)]], למעט האמור [[20|בפסקאות (2), (17), (18) ו-(20)]], וכן את המידע כמפורט להלן:
:: (1) הוראותיהן של התוכניות המתנות הגשת בקשה להיתר או הוצאת היתר בתנאים;
:: (2) פירוט ההוראות הקבועות בתוכניות החלות על המקרקעין לעניין הבנייה המותרת בכל מגרש הכלול בבקשה לקבלת מידע, ובכלל זה -
::: (א) מספר הקומות וגובהן;
::: (ב) שטחי הבנייה המותרים מעל ומתחת לקרקע וחלוקתם למטרות עיקריות, מטרות שירות ומרפסות; לעניין תוכנית שאושרה לאחר יום כ' בכסלו התשפ"ד (3 בדצמבר 2023) ושטחי הבנייה שבה נקבעו בשטח כולל או שנקבע בהוראותיה כי היתר מכוחה יינתן בשטח כולל או תוכנית כאמור [[בתקנה 20(א)(1א)]] - יפורט השטח הכולל המותר לבנייה מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע;
::: (ג) מספר יחידות הדיור ושטחן המרבי, המזערי והממוצע;
::: (ד) קווי הבניין;
::: (ה) מפלס הכניסה;
::: (ו) גובה הבניין;
:: (3) הוראות בנושא פינוי פסולת בנייה ובנושא מניעת מפגעים;
:: (4) רשימת הנספחים והמסמכים שהם תנאי להגשת בקשה להיתר או למתן היתר מכוח חיקוק, תוכנית או הנחיות מרחביות, או שיידרשו להגשה בשלב בקרת התכן;
:: (5) מידע בדבר הצורך בצירוף חוות דעת סביבתית לבקשה להיתר לפי [[תקנה 15 לתקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס"ג-2003]];
:: (6) מידע נוסף המצוי בידי המהנדס לעניין הפרטים הנוספים או הבקשה לקבל מידע, אישור או הנחיה כאמור [[בתקנה 119י]], אם צורפו לבקשה;
:: (7) הוראות והנחיות שקביעתן נתונה לסמכות הוועדה המקומית או רשות הרישוי לפי דין, אם הן קיימות במועד מסירת המידע;
:: (8) הוראות ותנאים שהמהנדס מוסמך לקבוע לפי כל דין לעניין ההיתר או ביצוע העבודה, ובכלל זה לפי [[תקנה 119ו]], כדוגמת בנייה במרווח כאמור [[בחלק ד' לתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר]] והתקנת מקומות חניה כאמור [[+|בתקנה 2א]], [[+|2ה]] [[ו-2ו לתקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג-1983]];
:: (9) אם אושרה תוכנית בינוי במקרקעין, המהנדס יצרף את התוכנית האמורה;
:: (10) פרטי חשבון בנק לצורך תשלום שומת המורשה להיתר כמשמעותה [[בסעיף 158נא(ז)(1) לחוק]].
: (ג) מצא המהנדס כי אין בידו לתת הוראות, הנחיות או תנאים או לתת אישור, כאמור בתקנת משנה (ב)(6) או (8), על בסיס הפרטים והמסמכים שהוגשו לו בבקשה לקבלת מידע למורשה להיתר, יפרט המהנדס את העניינים שאינו יכול לתת הוראות לגביהם או שאינו יכול לאשר בשל העדר הפרטים או המסמכים כאמור.
: (ד) פורטו בבקשה חלופות כאמור [[בתקנה 119ט(2)(ב)]], ימסור המהנדס מידע למורשה להיתר כאמור בתקנה זו לגבי כל אחת מהחלופות.
@ 119יד. אי-מסירת מידע במועד (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) לא נמסר המידע להיתר המפורט [[בתקנה 119יג(ב)(1) עד (5)]], מורשה להיתר אינו רשאי לתת היתר, ואולם ניתן להגיש בקשה להיתר לרשות הרישוי, שאינה באמצעות מורשה להיתר, [[ותקנה 24]] תחול על בקשה כאמור.
: (ב) לא נמסר המידע להיתר המפורט [[בתקנה 119יג(ב)(6) עד (9)]] או לא ניתנה תשובת המהנדס לבקשה לקבלת הבהרות כאמור [[בתקנה 119טו]], רשאי מורשה להיתר להגיש בקשה להיתר ולתת היתר אף בלא מידע או הבהרות כאמור, אך אין בכך כדי לגרוע מחובתו להגיש בקשה להיתר לפי כל דין ולעמוד בכל הוראות חיקוק, תוכנית והנחיות מרחביות החלות על המקרקעין.
@ 119טו. הבהרות למידע (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) מורשה להיתר רשאי להגיש למהנדס, בכל עת עד להגשת הבקשה להיתר וכל עוד המידע להיתר הוא בתוקף, בקשה לקבלת הבהרות בנוגע למידע שנמסר וכן בקשה למתן אישור, הוראות או הנחיות בנושא הנתון לסמכות המהנדס או רשות הרישוי לפי כל דין.
: (ב) המהנדס ישיב לבקשה בתוך 10 ימים מהמועד שהוגשה לו, ויראו את תשובת המהנדס כחלק מהמידע שנמסר.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), המהנדס רשאי, בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב), לדרוש הגשת פרטים ומסמכים נוספים לצורך מתן ההבהרות שהתבקשו.
: (ד) הוגשו פרטים ומסמכים כאמור וראה המהנדס כי לא הוגשו כל הפרטים והמסמכים שהתבקשו, ישלח למורשה להיתר הודעה בתוך 5 ימים מיום הגשת המסמכים, ובה יפורטו הפרטים והמסמכים החסרים; הוגשו פרטים ומסמכים כאמור ולא הודיע המהנדס כי חסרים פרטים או מסמכים, יראו בתום אותה תקופה כאילו הוגשו כל הפרטים והמסמכים שנדרשו.
: (ה) דרש המהנדס פרטים ומסמכים נוספים כאמור בתקנת משנה (ג), ישיב המהנדס לבקשה לקבלת ההבהרות בתוך 5 ימים מיום שהוגשו לו הפרטים והמסמכים שנדרשו כאמור בתקנת משנה (ד).
=== סימן ג': הגשת בקשה להיתר ולקבלת פירוט החיובים (תיקון: תשפ"ב-7) <עוגן חלק יב1 סימן ג> ===
@ 119טז. תחולת [[חלק ג']] (תיקון: תשפ"ב-7)
: [[סימן א' בחלק ג']] [[ותקנות 30]] [[ו-36(ו)]] יחולו על בקשה להיתר באמצעות מורשה להיתר בכפוף לאמור [[חלק יב1 סימן ג|בסימן זה]].
@ 119יז. מינוי מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) מבקש ההיתר ימנה מורשה להיתר, והוא יהיה עורך הבקשה להיתר.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לאחר מתן אישור תחילת עבודות, ניתן שהמורשה להיתר לא יהיה עורך הבקשה.
@ 119יח. הגשת הבקשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) המורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר, כאמור [[בסעיף 158נ(א) לחוק]], אשר תכלול את הפרטים והמסמכים האלה:
:: (1) אשרור מקוון להצהרה או הצהרה חתומה בידי מבקש ההיתר כי הוא מסכים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה;
:: (2) פרטי המקרקעין שלגביהם מבוקש ההיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;
:: (3) פרטי הבקשה, לרבות תיאור העבודה, השימוש והתוכניות שלפיהן הוגשה הבקשה;
:: (4) קובץ תוכנית ראשית;
:: (5) קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בכל אחת מקומות הבניין המבוקש, לרבות טבלה המסכמת את שטחי הבנייה; אפשר שקובץ זה ייכלל בקובץ התוכנית הראשית;
:: (6) תצהירים כמפורט [[בסעיף 158נ(ב) לחוק]];
:: (7) בקשה לקבלת פירוט החיובים כאמור [[בסעיף 158נא לחוק]];
:: (8) קובץ מפת המדידה להיתר שמסר המהנדס כאמור [[בתקנה 20(ב)]], אלא אם כן פטר המהנדס את מבקש המידע להיתר מהגשת מפת מדידה להיתר לפי [[תקנה 13]]; ואולם אם תוקף המידע להיתר ארוך משנתיים, יצורף קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך, מעודכן לשנתיים האחרונות לכל היותר ממועד הגשת הבקשה להיתר.
: (ב) המורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א) לאחר שיש בידיו אשרור מקוון להצהרה או הצהרה חתומה בידי כל בעלי הזכויות במקרקעין כי הם מסכימים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה.
: (ג) מועד הגשת הבקשה כאמור בתקנת משנה (א) ייחשב, לעניין כל דין, כמועד קליטת הבקשה להיתר וכמועד שבו התקבלה החלטה לאשר את הבקשה להיתר כאמור [[בתקנה 42]].
@ 119יט. מסירת פירוט החיובים (תיקון: תשפ"ב-7, תשפ"ו)
: (א) רשות הרישוי תמסור את פירוט החיובים בתוך 45 ימים ממועד שנמסרו לה כל הפרטים כאמור [[בתקנה 119יח]] הנדרשים לשם חישוב החיובים.
: (ב) ראה המהנדס כי לא הוגשו כל הפרטים כאמור [[בתקנה 119יח]], הנדרשים לרשות הרישוי לשם חישוב החיובים, ישלח המהנדס למורשה להיתר הודעה, בתוך 5 ימים מיום שהוגשה הבקשה להיתר, ובה יפורטו הפרטים החסרים; לא הודיע המהנדס כי חסרים פרטים, יראו את הפנייה לקבלת פירוט החיובים ככוללת את כל הפרטים הנדרשים לשם חישוב החיובים.
: (ג) בעת הגשת הבקשה להיתר כאמור [[בתקנה 119יח]], המורשה להיתר יעביר לספק המים את הפנייה לקבלת פירוט החיובים כאמור [[בתקנה 119יח(א)(7)]] בצירוף המסמכים האמורים [[בפסקאות (4) ו-(5) באותה תקנה]], לשם חישוב החיובים שמבקש ההיתר מחויב לשלם לספק המים לפי הוראות כל דין.
: (ד) ספק המים ימסור למורשה להיתר ולרשות הרישוי את פירוט החיובים בתוך 30 ימים מיום שנמסרו לו כל הפרטים כאמור בתקנת משנה (ג) הנדרשים לו לשם חישוב החיובים, ותחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים.
: (ה) לא נמסר פירוט החיובים, ישלם המורשה להיתר את היטל ההשבחה לפי שומת המורשה להיתר לפרטי חשבון הבנק שנמסר לו כאמור [[בתקנה 119יג(ב)(10)]].
@ 119כ. הסכמת רשות מקרקעי ישראל (תיקון: תשפ"ב-7)
: [[תקנה 36(ה)]] תחול לעניין קבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההיתר כאמור [[בסעיף 158מח(4) לחוק]], ואולם על אף האמור [[36|בפסקה (2) באותה תקנה]], המורשה להיתר יצרף לפנייה לרשות מקרקעי ישראל אך ורק את מסמכי הבקשה להיתר.
=== סימן ד': בקרת תכן (תיקון: תשפ"ב-7) <עוגן חלק יב1 סימן ד> ===
@ 119כא. תחולת [[חלק ה']] (תיקון: תשפ"ב-7)
: [[תקנות 49(ב)]] [[ו-50]] יחולו לעניין בקרת תכן של בקשה להיתר באמצעות מורשה להיתר.
@ 119כב. פנייה לגורם מאשר (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) בבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) לחוק]], המורשה להיתר יפנה לכל גורם מאשר מבין הגורמים המנויים [[בסעיף 158כא לחוק]], אם נדרש אישורו או התייעצות עימו כתנאי למתן היתר לפי כל דין.
: (ב) גורם מאשר כאמור ימסור את עמדתו בתוך 30 ימים מיום שהופנתה אליו בקשה כאמור.
@ 119כג. בקרת תכן במכון בקרה (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) בבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(א) לחוק]], יתקשר מבקש הבקשה עם מכון בקרה ויגיש למכון הבקרה את הבקשה להיתר ואת כל המסמכים והצרופות הנדרשים לפי [[תקנות עבודת מכון בקרה]], וכן את המסמכים שפורטו במידע למורשה להיתר שיש להגישם למכון הבקרה.
: (ב) ביצע מנהל בקרת התכן בקרת תכן לבקשה, יודיע על כך למורשה להיתר ולמבקש ההיתר ויצרף להודעתו דוח מסכם כמשמעותו [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].
@ 119כד. עדכון פירוט החיובים בעקבות בקרת תכן (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) נמסר פירוט החיובים למורשה להיתר כאמור [[בתקנה 119יט]] טרם ביצוע בקרת תכן כאמור [[חלק יב1 סימן ד|בסימן זה]] ונערכו שינויים בשטחי הבנייה המבוקשים בעקבות בקרת התכן שיש בהם כדי לשנות את חישוב החיובים, יפנה המורשה להיתר לרשות הרישוי ולספק המים בצירוף פירוט השינויים שנערכו ויבקש לקבל פירוט חיובים מעודכן.
: (ב) רשות הרישוי תמסור למורשה להיתר את פירוט החיובים המעודכן בתוך 45 ימים ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) ספק המים ימסור למורשה להיתר ולרשות הרישוי את פירוט החיובים המעודכן בתוך 30 ימים ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א).
: (ד) ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחובתו של החייב בתשלום החיובים.
=== סימן ה': מתן היתר בידי מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-7) <עוגן חלק יב1 סימן ה> ===
@ 119כה. תחולת [[חלק ו']] (תיקון: תשפ"ב-7)
: [[תקנות 56(ב)]], [[57(א), (ב) ו-(ה)]], [[59(א) ו-(ב)]], [[60(ג)]], [[61(ג) ו-(ה)]] [[ו-62 עד 64]] יחולו על היתר שנותן מורשה להיתר, ואולם בכל מקום, במקום "רשות הרישוי" יקראו "המורשה להיתר".
@ 119כו. מתן ההיתר (תיקון: תשפ"ב-7)
: בתוך שלוש שנים ממועד הגשת הבקשה כאמור [[בתקנה 119יח]], המורשה להיתר ייתן את ההיתר לפי [[סעיף 158נב(א) לחוק]], לאחר שבדק ומצא כי התקיימו כל ההוראות והתנאים המפורטים [[בסעיף האמור]].
@ 119כז. תנאים בהיתר (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) המורשה להיתר יכלול בהיתר תנאים לצורך מתן אישור תחילת עבודות, תנאים למהלך ביצוע העבודה ותנאים למתן תעודת גמר, אם נכללו במידע להיתר או בחוות הדעת המסכמת של מכון הבקרה.
: (ב) על ההיתר יחולו הוראות אלה:
:: (1) העבודה תבוצע לפי [[#תוספת שנייה|תקנות תכן הבניין]] והוראות כל דין;
:: (2) פסולת הבנייה תפונה אל אתר מורשה לפי כל דין לסילוק פסולת בניין או לטיפול בה, במהלך העבודה או מייד לאחר השלמתה, אלא אם כן נאמר אחרת במידע שנמסר.
: (ג) המורשה להיתר רשאי להוסיף בהיתר -
:: (1) תנאים לקבלת אישור תחילת עבודה שנועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו לפי ההיתר ולפי כל דין, לרבות רישום הערה לפי [[+|תקנה 27]] [[או 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011]];
:: (2) תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן הנחיות למכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין שיש לו קשר עם העבודה המוצעת;
:: (3) תנאים למתן תעודת גמר שנועדו להבטיח שהבנייה והעבודות בוצעו לפי ההיתר ולפי כל דין.
@ 119כח. מסירת עותק של ההיתר לרשות הרישוי (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) עם מתן ההיתר ימסור המורשה להיתר לרשות הרישוי עותק של ההיתר שנתן בצירוף המסמכים והצרופות האלה:
:: (1) אישור מכון הבקרה כאמור [[בסעיף 145(ב3) לחוק]], כי תוצאות הבקרה תקינות, בצירוף חוות הדעת המסכמת של בקרת התכן ונספחי התכן כאמור [[בתקנה 45(ב) לתקנות עבודת מכון בקרה]], או אישור של כל גורם מאשר כאמור [[בתקנה 119כב]], לפי העניין;
:: (2) אישור בדבר תשלום החיובים, אם נמסר למורשה להיתר פירוט החיובים, ואם לא נמסר פירוט החיובים - אישור בדבר תשלום היטל השבחה בשל ההיתר כאמור [[חוק|בסעיף 158נא(ז)]] או ערבויות להבטחת תשלום היטל ההשבחה כאמור;
:: (3) נקבע בחיקוק או בתוכנית כי -
::: (א) אישורו של מי שאינו מוסד תכנון מהווה תנאי למתן היתר - העתק האישור של אותו גורם;
::: (ב) תיאום או התייעצות עם מי שאינו מוסד תכנון מהווים תנאי למתן היתר - חוות הדעת שנתן אותו גורם לפי [[תקנה 16(ו)]] או [[תקנה 20]];
:: (4) העתק כל מסמך שנקבע בדין או בתוכנית כי הגשתו היא תנאי למתן היתר;
:: (5) בבקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה -
::: (א) נספח שיפורט בו שם השיטה, מספר אישורה, תקופת תוקפה, מועד אישורה והיקף יישומה כפי שהורה הגוף המוסמך;
::: (ב) העתק תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו התכנון המוצע תואם את הכללים וההתניות שנכללו באישור הזמני או באישור הקבוע;
::: (ג) העתק אישור בעל השיטה כי מסר לגוף המוסמך, הודעה על כוונתו לתת את ההיתר.
: (ב) המורשה להיתר ימסור, לבקשת רשות הרישוי וכל עוד לא ניתנה תעודת גמר, כל מסמך נוסף שנדרש לפי דין כתנאי למתן ההיתר.
@ 119כט. הארכת תוקף היתר מאת מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) מורשה להיתר שנתן את ההיתר יאריך את תוקפו של ההיתר, לבקשת בעל ההיתר, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
: (ב) לא יוארך תוקפו של היתר אם קיימת מניעה לפי דין למתן ההיתר במועד הארכתו.
@ 119ל. ההיתר ועותקיו (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) המורשה להיתר יחתום על טופס ההיתר; המורשה להיתר רשאי להוסיף להיתר נספחים שיהיו חלק בלתי נפרד ממנו, ובלבד שלא יצורפו נספחי התכן.
: (ב) קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יישמר במשרדי רשות הרישוי ויפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית בתוך 5 ימים ממועד מסירתו לרשות הרישוי.
=== סימן ו': אישור תחילת עבודות (תיקון: תשפ"ב-7) <עוגן חלק יב1 סימן ו> ===
@ 119לא. תחולת [[חלק ז']] (תיקון: תשפ"ב-7, תשפ"ו)
: [[תקנות 71]], [[74]], [[76(א)]], למעט [[76|פסקה (3)]], [[ו-80]] יחולו לעניין אישור תחילת עבודות שנותן מורשה להיתר, ואולם בכל מקום, במקום "רשות הרישוי" או (("))המהנדס((")) יקראו "המורשה להיתר".
@ 119לב. חתימה על קבצים (תיקון: תשפ"ב-7)
: קבצים שיגישו למורשה להיתר ולמכון הבקרה האחראי לביקורת על הביצוע, עורך הבקשה ועורכי משנה, ייחתמו ביד מי שערך אותם, שיאשר בחתימתו כי המסמכים תואמים את היתר הבנייה.
@ 119לג. בקשה לאישור תחילת עבודה (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) לבקשה לאישור תחילת עבודה יצורפו הפרטים והמסמכים האלה, נוסף על האמור [[בתקנה 76(א)]]:
:: (1) נספחים, צרופות ומסמכים אחרים שנכללו במידע למורשה להיתר שנמסר או בהיתר כי הם מהווים תנאי למתן אישור תחילת העבודה;
:: (2) תוכנית ארגון אתר.
: (ב) אם הבקשה היא מסוג הבקשות כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) לחוק]], יצורפו להודעה גם המסמכים האמורים [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].
@ 119לד. מסירת הודעה למהנדס (תיקון: תשפ"ב-7, תשפ"ו)
: הוגשה בקשה למתן אישור תחילת עבודה כאמור [[בתקנה 119לג]], ומצא מורשה להיתר כי התקיימו התנאים שנקבעו למתן אישור תחילת עבודה בחיקוק, בהיתר, בתוכנית ובמידע למורשה להיתר, יודיע למהנדס על כוונתו לתת אישור כאמור ויצרף להודעה את כל אלה:
: (1) מספר ההיתר שמבוקש לבצע עבודות לפיו ותוקפו;
: (2) שם בעל ההיתר;
: (3) תוכנית ארגון אתר.
@ 119לה. הנחיות לתיאום תחילת העבודות (תיקון: תשפ"ב-7, תשפ"ו)
: נמסרה הודעה למהנדס כאמור [[בתקנה 119לד]], המהנדס רשאי לתת למורשה להיתר, בתוך 7 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, הנחיות לתיאום תחילת העבודות בעניין שנכללו לגביו תנאי או הוראה במידע להיתר או בהיתר בנוגע לתיאום תחילת העבודות, וחל שינוי באותו עניין מאז שנכללו התנאי או ההוראה כאמור.
@ 119לו. מתן אישור תחילת עבודות (תיקון: תשפ"ב-7, תשפ"ו)
: (א) מורשה להיתר ייתן אישור תחילת עבודות אם מצא שהתקיימו כל אלה:
:: (1) חלפו 7 ימים מיום שמסר הודעה למהנדס על כוונתו לתת אישור תחילת עבודה כאמור [[בתקנה 119לד]];
:: (2) בוצעו ההנחיות לתיאום תחילת עבודות שנתן המהנדס, אם הורתה לבצען כתנאי למתן אישור תחילת עבודות.
: (ב) אישור כאמור יכלול אישור זמני לחיבור לתשתית לצורך ביצוע העבודות.
: (ג) קובץ אלקטרוני חתום של האישור יועבר באופן מקוון למכון הבקרה, לבעל ההיתר, לקבלן, לעורך הבקשה ולאחראי לביקורת על הביצוע.
: (ד) אם כללה העבודה נושא האישור יישום שיטת בנייה חדשה, יועבר העתק האישור גם לבעל השיטה, לגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון.
: (ה) עם מתן אישור תחילת עבודה, יעביר המורשה להיתר למהנדס קובץ אלקטרוני חתום של האישור בצירוף כל המסמכים שצורפו לבקשה לקבלת אישור תחילת עבודה.
@ 119לז. שילוט באתר הבנייה (תיקון: תשפ"ב-7)
: השלט שיוצב באתר הבנייה יכלול, נוסף על האמור [[בתקנה 80]], גם את פרטי המורשה להיתר.
=== סימן ז': ביצוע ובקרת ביצוע (תיקון: תשפ"ב-7) <עוגן חלק יב1 סימן ז> ===
@ 119לח. תחולת [[חלק ח']] (תיקון: תשפ"ב-7)
: [[תקנות 82]], [[84 עד 87]], [[89(א) ו-(ב)]], [[90 עד 94]] יחולו על ביצוע ובקרת ביצוע של עבודה לפי היתר שנתן מורשה להיתר, ואולם בכל מקום, במקום "רשות הרישוי" יקראו "המורשה להיתר".
@ 119לט. אופן בקרת ביצוע (תיקון: תשפ"ב-7)
: מכון הבקרה יערוך בקרת ביצוע לעבודה לפי היתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(א) לחוק]] לפי תקנות אלה [[ותקנות עבודת מכון בקרה]].
@ 119מ. בקרת מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) מורשה להיתר יערוך ביקורים באתר הבנייה במהלך ביצוע העבודות לצורך בדיקה אם העבודה נושא ההיתר מבוצעת לפי ההיתר ולפי אישור תחילת עבודות.
: (ב) ביקורים כאמור בתקנת משנה (א) ייערכו במספר ובמועדים הדרושים למורשה להיתר כדי לבצע את תפקידו כאמור, ובמועדים אלה לפחות:
:: (1) בגמר שלד;
:: (2) בגמר ביצוע העבודות ולפני מתן תעודת גמר;
:: (3) בבנייה חדשה או בתוספת בנייה על הקרקע - גם בגמר היציקה של רצפת מפלס הכניסה הקובעת לבניין.
@ 119מא. עריכת ביקורת בשלבים נוספים (תיקון: תשפ"ב-7)
: על אף האמור [[בתקנה 87]], המורשה להיתר רשאי לחייב אחראי לביקורת על הביצוע לערוך ביקורת בשלבים נוספים או במועדים שיורה.
@ 119מב. דיווח לרשות הרישוי (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) דיווח לרשות הרישוי על ביצוע עבודה או שימוש בניגוד להיתר, לתוכנית או [[לחוק]], כאמור [[בסעיף 158נד(ב) לחוק]], יכלול פרטים בדבר העבודה או השימוש כאמור, מהות החריגה והיקפה.
: (ב) מי שחלה עליו חובה לקיים פיקוח עליון על הבנייה, ימסור למורשה להיתר עותק מדיווח כאמור בתקנת משנה (א) שמסר לרשות הרישוי.
=== סימן ח': תעודת גמר (תיקון: תשפ"ב-7) <עוגן חלק יב1 סימן ח> ===
@ 119מג. הגשת בקשה לתעודת גמר (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) [[תקנה 95(א)]] תחול לעניין בקשה לקבלת תעודת גמר, ואולם הבקשה תוגש למורשה להיתר ולא ניתן לתת פטור מצירוף מפת עדות כאמור [[בפסקה (1) באותה תקנה]].
: (ב) אם הבקשה היא מסוג הבקשות כאמור [[חוק|בסעיף 158מח(2)(ב)]], יצורפו לבקשה גם המסמכים המפורטים [[בתקנה 95(ב)]].
@ 119מד. מתן תעודת גמר (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) מורשה להיתר ייתן תעודת גמר למי שהוא בעל היתר בתוקף, שהוא נתן או שנתן מורשה להיתר אחר, אם בדק ומצא כי התקיימו כל אלה:
:: (1) התנאים האמורים [[בסעיף 158נג(א) לחוק]];
:: (2) החייב בתשלום היטל השבחה המציא למורשה להיתר אישור כי שולם הפרש התשלום לתשלום היטל השבחה כאמור [[בסעיף 158נא(ז) לחוק]] או שנמסרה לרשות הרישוי ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, אם הודיעה רשות הרישוי למורשה להיתר כי קיים הפרש לתשלום כאמור.
: (ב) לצורך ביצוע הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א)(1), המורשה להיתר רשאי להסתמך על -
:: (1) אישור מכון הבקרה כי ביצע בקרת ביצוע לעבודה נושא ההיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות;
:: (2) חוות דעת מומחה בכל הנוגע לעניין שאינו בתחום מומחיותו של המורשה להיתר.
: (ג) תעודת גמר תהווה אישור הרשות המאשרת כאמור [[בסעיף 157א לחוק]].
: (ד) המורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי עותק מתעודת הגמר שנתן בצירוף כל המסמכים האמורים [[בתקנה 119מג]] ו-119מד(ב)(2).
=== סימן ט': שינויים במהלך ביצוע העבודה (תיקון: תשפ"ב-7) <עוגן חלק יב1 סימן ט> ===
@ 119מה. שינויים שמורשה להיתר רשאי להתיר במהלך ביצוע העבודה (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שהוא נתן או שנתן מורשה להיתר אחר, במהלך ביצוע העבודה לפי ההיתר, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) השינויים נעשים בתוך תקופת תוקפו של ההיתר;
:: (2) בעל ההיתר נתן את הסכמתו לביצוע השינויים;
:: (3) השינויים דרושים, לצורכי התאמתו של ההיתר, במהלך ביצועה של העבודה;
:: (4) אין בשינויים תוספת לשטחי הבנייה הכוללים ולמספר הקומות שהותרו בהיתר;
:: (5) אם השינויים נוגעים לתכן הבנייה, ניתן אישור לביצוע השינויים כמפורט להלן:
::: (א) אישור מכון הבקרה, אם מכון בקרה מבצע בקרת ביצוע;
::: (ב) אם מדובר בעבודה שלא נדרשת בה בקרה של מכון בקרה או שאינה בסמכות מכון בקרה או בקר מורשה, ניתן אישורו של גורם מאשר כאמור [[בסעיף 158כא(א) לחוק]], אם נדרש אישורו לפי דין או לפי המידע שנמסר למורשה להיתר לצורך מתן ההיתר ואם השינויים המבוקשים נוגעים לתחום התכן שלגביו נדרש אישורו;
:: (6) השינויים הם לפי [[החוק]], התוכניות והמידע שנמסר למורשה להיתר;
:: (7) השינויים הם מסוג השינויים המפורטים [[בתקנה 4 לתקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ"ב-1992]].
: (ב) התיר מורשה להיתר שינויים כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על השינויים לרשות הרישוי ויצרף להודעה את מסמכי ההיתר שבהם בוצעו השינויים, עם סימון השינויים.
: (ג) רשות הרישוי רשאית, בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לה הודעה כאמור בתקנת משנה (ב), לתת הוראות לעניין תיאום ביצוע העבודות בנוגע לשינויים שהותרו, אם בשל השינויים שהותרו חל שינוי בתנאי או בהוראה שנכללו באישור תחילת עבודות.
=== סימן י': החלפה והתפטרות בעלי תפקידים (תיקון: תשפ"ב-7) <עוגן חלק יב1 סימן י> ===
@ 119מו. תחולת [[חלק י"א]] (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) [[תקנות 113(א) ו-(ב)]], [[114]] [[ו-116 עד 118]] יחולו לעניין הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר, ואולם במקום "רשות הרישוי" ו"המהנדס" יקראו "המורשה להיתר".
: (ב) [[תקנות 117]] [[ו-118]] יחולו על המורשה להיתר.
@ 119מז. החלפה והתפטרות מורשה להיתר לפני מתן ההיתר (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) מבקש היתר רשאי להחליף את המורשה להיתר שמינה לפי [[סעיף 158מח(1) לחוק]], באדם אחר המוסמך לשמש מורשה להיתר.
: (ב) הוחלף מורשה להיתר לאחר שהועברה לרשות הרישוי הבקשה להיתר ולפני מתן ההיתר, יודיע המורשה להיתר החדש לרשות רישוי על מינויו במקום המורשה להיתר שהוחלף, ויצרף להודעתו את המינוי שנתן מבקש ההיתר וכן תצהיר כאמור [[חוק|בסעיף 158נ(ב)(1)]].
: (ג) מורשה להיתר רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להתפטר מתפקידו באמצעות מתן הודעה למבקש ההיתר.
: (ד) אין בהתפטרותו של מורשה להיתר או בהחלפתו בלבד כדי לשחרר את המורשה להיתר ואת מבקש ההיתר מהתחייבויותיהם לפי כל דין.
@ 119מח. החלפה והתפטרות מורשה להיתר לאחר מתן ההיתר (תיקון: תשפ"ב-7)
: (א) מורשה להיתר רשאי להתפטר מתפקידו לאחר מתן היתר באמצעות מתן הודעה לבעל ההיתר ולרשות הרישוי.
: (ב) תחילתה של הודעת ההתפטרות היא 7 ימים לאחר מסירתה לידי בעל ההיתר.
: (ג) התפטר מורשה להיתר, ימנה בעל ההיתר במקומו אדם אחר הכשיר למינוי; המינוי יהיה בהודעה לרשות הרישוי שתצורף לה הודעה של המורשה להיתר החדש על הסכמתו לשמש מורשה להיתר.
: (ד) מיום מינויו יבוא המורשה להיתר החדש לעניין [[חלק זה]], במקום המורשה להיתר.
: (ה) כל עוד לא התמנה מורשה להיתר חדש לפי תקנה זו, רואים את העבודה שבוצעה אחרי תחילת ההתפטרות של המורשה להיתר הקודם כעבודה שבוצעה שלא לפי היתר, אפילו בוצעה לפי שאר תנאי ההיתר.
: (ו) תקנות משנה (ג) עד (ה) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על סיום תפקידו של מורשה להיתר בשל נבצרותו להמשיך למלא את תפקידו או בשל פיטוריו בידי בעל ההיתר.
@ 119מט. התפטרות עורך משנה (תיקון: תשפ"ב-7)
: התפטר עורך משנה לפני מתן ההיתר, לא ייתן מורשה להיתר היתר כל עוד לא הוחלף עורך המשנה, אלא אם כן עורך הבקשה נתן את הסכמתו לשמש עורך משנה לאותו העניין.
@ 119נ. התפטרות בעלי תפקידים (תיקון: תשפ"ב-7)
: בעל תפקיד רשאי, בכל עת, להתפטר מתפקידו ותחול [[תקנה 112]] בשינויים המחויבים; התפטר האחראי לביקורת על הביצוע או המורשה להיתר, לא ימשיך מכון הבקרה בביצוע בקרת תכן או בקרת ביצוע, כל עוד לא הוחלף בעל התפקיד האמור.
== חלק י"ג: שונות, ביטול, תחילה והוראות מעבר (תיקון: תשפ"ו) ==
@ 119נא. בחינה תקופתית (תיקון: תשפ"ו)
: בחינה תקופתית ראשונה של תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (תיקון), התשפ"ו-2025, לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021]], תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן.
@ 120. ביטול (תיקון: תשע"ח)
: בטלות -
: (1) <!-- [[+|תקנות 2 עד 18]] [[+|ו-20 עד 27]] [[+|והתוספות הראשונה]] [[#תוספת 4|והרביעית לתקנות בקשה להיתר]]; --> ((הנוסח שולב [[בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970]];))
: (2) תקנות התכנון והבנייה (חיבור מבנה לתשתיות לפני השלמת תנאי ההיתר), התשנ"ב-1992;
: (3) תקנות התכנון והבנייה (פיקוח עליון על הבנייה), התשנ"ב-1992;
: (4) תקנות התכנון והבנייה (מידע נדרש להיתר), התשנ"ב-1992.
@ 121. תחולה (תיקון: תשע"ח, תשע"ט, תש"ף, תשפ"א)
: (א) תחילתן של תקנות אלה חודשיים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה למידע להיתר שהוגשה במועד תחילתן של תקנות אלה (להלן - יום התחילה) או לאחריו, ועל בקשה להיתר שתוגש על פי מידע כאמור.
: (ב) (((נמחקה).))
@ 122. הוראות מעבר (תיקון: תשע"ז, תשע"ח, תשע"ח-2, תש"ף, תשפ"ב, תשפ"ה)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 121]], לבקשת מבקש ההיתר, מותר לפעול לפי תקנות אלה מיום פרסומן.
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 2(א)]], עד ליום י"ג בטבת התשפ"ו (2 בינואר 2026) רשאית ועדה מקומית לנהל את ההליכים לפי תקנות אלה באמצעות מערכת מקוונת להגשת מסמכים ולניהול תהליכים שלא באמצעות מערכת רישוי זמין, ובלבד שפורסמה על כך הודעה בעיתון כמשמעותה [[בסעיף 1א לחוק]]; ואולם בקשה למידע להיתר ומסירת מידע להיתר ייערכו באמצעות מערכת רישוי זמין בלבד.
: (ב1) על אף האמור [[בתקנה 2(א)]], בתקופה של שנתיים מיום פרסומן של תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (הוראת שעה), התשע"ז-2017 (((התקנות פורסמו ביום 14.2.2017))), יחולו הוראות אלה:
:: (1) במקרה של תקלה במערכת רישוי זמין שמונעת הגשת בקשה להיתר, מסמך אחר הקשור בבקשה או צרופה אחרת לבקשה להיתר (בתקנת משנה זאת - בקשה להיתר), יהיה ניתן להגיש את הבקשה להיתר בדרך מקוונת שלא באמצעות מערכת רישוי זמין;
:: (2) ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה כתובת דואר אלקטרוני למשלוח בקשה להיתר במקרה של תקלה כאמור בפסקה (1);
:: (3) בקשה להיתר שהוגשה לפי תקנת משנה זו, תוגש גם בעותק מקורי.
: (ג) על אף האמור [[בתקנה 20(א)]], בתקופה של שנתיים מיום התחילה ימסור המהנדס את המידע להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה.
: (ד) על אף האמור [[בתקנה 121]], כל היתרי הבנייה שהוצאו בתחום הוועדה המקומית יוצגו באתר האינטרנט של הוועדה, ויחולו לעניין זה הוראות [[תקנות 62 עד 64]].
: (ה) על אף האמור בתקנות אלה, לעניין שיטות בנייה חדשות, הוראות [[פרט 5.03 לתוספת השנייה בתקנות בקשה להיתר]], ימשיכו לחול על חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או חברה ממשלתית שהממשלה החליטה לגביה שהיא זרוע ביצוע לעניין פיתוח מבנים או תשתיות.
== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ"ב-5) ==
==== ((([[הגדרות "נספח העמדה" ו"נספח תנועה וחניה" ו"תוכנית פיתוח" ו"תוכנית ראשית" בתקנה 1]], [[ותקנות 33(א)(7)]], [[35(1) ו-(2)]]))) (תיקון: תשפ"ב-5) ====
@ 1. תכנית ראשית (תיקון: תש"ף)
: קובץ תכנית ראשית הוא קובץ הכולל את תכנית התנוחה, נספח העמדה ותכנית פיתוח.
@ 2. תכנית תנוחה
: (א) תכנית התנוחה תיערך בקנה מידה 1:100 ותכלול כל אחת מקומות הבניין, לרבות סימון קו בניין וגבול מגרש בכל הקומות; היו הקומות זהות ניתן להגיש תכנית קומה טיפוסית שיצוין בה לאילו קומות היא מתייחסת.
: (ב) בתכניות התנוחה יצוינו כל אלה:
:: (1) מידות חוץ ופנים של הבניין בדיוק של סנטימטר, לרבות אורך, רוחב וגובה;
:: (2) מפלס אבסולוטי של 0.00+ של הבניין, מפלסים בנוגע ל-0.00+ של הבניין, גובהם של מיתקנים טכניים וגובהו הסופי של הבניין מעל פני הים; [[בתוספת זו]], "מפלס אבסולוטי" - מפלס המתייחס לפני הים;
:: (3) עוביים של הקירות הפנימיים והחיצוניים, כולל חיפויי חוץ;
:: (4) רוחבם וגובהם של פתחים המשמשים דלת, חלון, פיר או פתח אוויר או שחרור עשן;
:: (5) שימוש מבוקש בכל חלל בבניין, לרבות חללים לשימושים טכניים ומרחב מוגן;
:: (6) מיתקני התברואה, פירים וארונות תשתית, צינורות מי גשם ואוורור, מערכות ומיתקני חימום מים, מיתקני גז, מעבי מזגנים, מערכות סולריות, מערכות מיזוג ואוורור, אגירת מים, ארובות אנטנות וכל מיתקן טכני אחר;
:: (7) סימון בתי אחיזה ומעקות, לרבות גובהם;
:: (8) מרכיבי הנגשה אל המבנה ובתוכו, לרבות שיפועים, מאחזים, מעלונים;
:: (9) פרטי הגנה בפני חדירת ראדון או גזים אחרים מן הקרקע, אם נדרשו כאלה;
:: (10) תיאור ומקום המרחב המוגן או המקלט;
:: (11) סימון מיקום חתכים על גבי התכנית;
:: (12) סימון חץ הצפון בכל קומה.
: (ג) חתכים וחזיתות בקנה מידה 1:100 לפי פירוט זה:
:: (1) חתך אנכי דרך כל חדר מדרגות בבניין המראה את כל מהלכי המדרגות ומפלסי הביניים (פודסטים), הקשר בין כל קומות הבניין והיחס בין מפלסי הבניין ובין פני הקרקע הטבעיים; ואולם אם מוצע לבנות חדרי מדרגות זהים או דומים אחד למשנהו, די בחתך אנכי של אחד מהם; בחתך יסומנו פני הקרקע הטבעית לכל אורכו של המגרש עד למרחק של 5 מטרים מגבול המגרש; סימון כל המפלסים לרבות מפלסי ביניים ומפלסים אבסולוטיים בגג ובכניסה לבניין;
:: (2) חתך לאורך הבניין, הניצב לחתך כאמור בפסקה (1) עד למרחק של 5 מטרים מגבול המגרש;
:: (3) חתך אנכי נוסף דרך כל חלק אחר של הבניין, אם דרוש להבנת מבנהו;
:: (4) חזיתות הבניין, שיצוינו בהן מפלסי קומותיו, נקודת שיא גובה המבנה, פני הקרקע הטבעיים, פני הקרקע הסופיים לאחר הקמת הבניין, רום מפלסי הדרכים הגובלות, רום מפלסי הכניסות לבניין, והחומרים שבהם ייבנו או יצופו הקירות החיצוניים של הבניין; החזיתות ישורטטו לכל אורך המגרש ועד 5 מטרים מחוץ לגבולותיו; חזיתות המבנה ייקראו לפי הפנייתן (חזית צפונית, דרומית).
@ 3. נספח העמדה
: נספח העמדה הוא תכנית הערוכה בקנה מידה 1:500 על רקע מפת מדידה להיתר, הכוללת את הבינוי הקיים והמוצע במגרש, סימון בינוי במגרשים סמוכים בטווח של 250 מטרים מגבול המגרש, לרבות מבנים בצד שני של דרך.
@ 4. תכנית פיתוח
: תכנית הפיתוח היא תכנית הערוכה בקנה מידה 1:100, על רקע מפת המדידה להיתר הכוללת את ציון הפרטים שלהלן ומידותיהם, בין אם הם נמצאים בנכס ובין אם הם מוצעים:
: (1) הבניינים;
: (2) הכניסות לבניינים ודרכי הגישה לרבות רוחבם ומפלסיהם בכל משטח ומשטח ביניים;
: (3) השטחים המרוצפים, חומרי הגמר, מידותיהם ומפלסיהם, כולל השימוש בהם, לרבות מדרגות חוץ ואבני שפה, רוחב דרך וכבש, לרבות "מעבר משותף" אם מתוכנן; סימון אחוז השיפוע בכבש ובמשטחי חניה נגישה;
: (4) שטחי קרקע וגינון ומפלסיהם, לרבות גובה קרקע סופי מתוכנן;
: (5) עצים לשימור, לעקירה או להעתקה;
: (6) מקומות החניה, מידותיהם ומפלסיהם, לרבות סימון חניות לבעלי מוגבלות (לרכב רגיל ורכב גבוה), נתיבים וגישה לחניה, רחבת כיבוי אש, ורחבה פנויה בעבור מעלון ואדם בכיסא גלגלים בצד רכב גבוה החונה ליד מדרכה או שביל;
: (7) דרכי ניקוז וחלחול, אמצעים ומיתקני החדרה, לרבות תעלות, צינורות, מובלים, ובורות חלחול;
: (8) מקומות לריכוז פחי אשפה, דרכי הגישה אליהם, מפלסיהם, ומרחקם מגבול המגרש; אם קיימים מיתקנים המשרתים את הנכס מחוץ למגרש בתחום המדידה, הם יסומנו בתכנית. יש לפרט, גודל מכלים ומיקום מחסנים ופירי אשפה;
: (9) ארונות תשתית מחוץ לבניין;
: (10) קווי אספקת המים;
: (11) החיבור לביוב הציבורי, לרבות שוחות;
: (12) קירות תומכים, גדרות, חומרי הגמר שלהן ומפלסיהן;
: (13) סימון מבנים או מיתקנים המיועדים להריסה או לפינוי, מבנים או חלקי מבנים העשויים אסבסט על פי הגוונים [[שבפרט 6 להלן]].
@ 5. שילוב תכנית הפיתוח בתכנית התנוחה
: עורך הבקשה רשאי לשלב את תכנית הפיתוח בתכנית התנוחה של המפלס שמתוכננות בו עבודות פיתוח, ובתנאי שכל המפורט [[בפרטים 2]] [[פרט 4|ו-4]] יהיה כלול בתכנית זו.
@ 6. סימון בגוונים
: בתכנית התנוחה ובתכנית הפיתוח, יסומנו בגוונים מיוחדים פרטים אלה:
: (1) חלקים קיימים במבנה - בגוון כהה;
: (2) מבנים או חלקי מבנים להריסה - בגוון צהוב;
: (3) אסבסט לפירוק - בגוון כתום.
@ 7. נספח תנועה וחניה
: אם לא ניתן לכלול את הנתונים הבאים בתכנית הפיתוח, או אם דרש זאת המהנדס במידע להיתר, יוגש בנפרד קובץ נספח תנועה וחניה בקנה מידה 1:250; בנספח זה יסומנו מספר החניות, מיקום החניות, חניות לאנשים עם מוגבלות, כניסות ויציאות למגרש, טבלת מספר מקומות החניה לסוגיהם (פרטי, תפעולי, בעלי מוגבלות) מידות החניות (אורך ורוחב), רדיוסי סיבוב, וטבלת שטחים לחישוב חניה.
@ 8. תרשים רצף חזיתות
: אם נקבע במידע להיתר, ייערך תרשים של רצף חזית המבנים כלפי הרחוב שלאורכו הבניין המבוקש ממוקם, במרחק של עשרים מטרים מגבולות המגרש המוצע; רצף החזיתות ייערך בקנה מידה 1:250 ויצוינו בו חומרי הבנייה או הציפוי של הקירות החיצוניים של הבניינים האמורים וצבעם, או רצף תצלומים של חזית הרחוב, או קו מיתאר (סילואטה) של הרחוב.
== תוספת שנייה (תיקון: תשפ"ב-5) ==
==== ((([[ההגדרה "תוכנית ארגון אתר" בתקנה 1]]))) ====
@ 1. : תוכנית ארגון אתר תיערך ברמת פירוט של 1:100, תהיה על רקע מפת מדידה להיתר ותכלול את כל המרכיבים האלה:
: (1) מיתאר המבנה המתוכנן, לרבות מיתאר חלקים תת-קרקעיים;
: (2) גידור סביב האתר, לרבות חומרי הגמר, אם נדרש במידע, גבהים ומאפיינים ייחודיים;
: (3) פתרון דיפון עקרוני;
: (4) שערים לכניסות ויציאות מהמגרש לרכש והולכי רגל;
: (5) אזורי חיץ סביב האתרים הרגישים במגרש, ובכלל זה עצים בוגרים, אתרים או רכיבים לשימור, לרבות פירוט אמצעי המיגון של האתרים הרגישים כאמור;
: (6) מיקום חפירות ועבודות עפר;
: (7) מבנים זמינים ומידותיהם, לרבות מבנים לאחסנה, רווחת העובדים, שטחי התארגנות וחניה זמנית;
: (8) מבנה מכירות המיועד לקהל הרחב, כולל גישה וחניה אם מתוכננים;
: (9) מבנים ורכיבים להריסה או לפינוי, לרבות אסבסט וציון מקום האסבסט במגרש;
: (10) תשתית ומיתקני תשתית קיימים או מתוכננים, לרבות מיקום מיתקני חיבור חשמל זמני, לוח החשמל וגודל החיבור;
: (11) פתרון להגנה על הולכי רגל מפני נפילת חפצים ורכיבים;
: (12) שטח למיחזור והפרדה במקור;
: (13) מיקום ציוד כיבוי אש;
: (14) מיתקנים ואמצעים נוספים שנקבעו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988]], כמפורט להלן:
:: (א) מיקום עגורנים, לרבות פירוט אורך זרוע;
:: (ב) מעליות זמניות - גודל ומיקום;
:: (ג) מיקום גנרטור זמני, לרבות ציון מפלס רעש, ומיקום מכל סולר, לרבות מאצרה;
:: (ד) מכלי תדלוק לציוד מכני הנדסי לרבות מאצרות.
<פרסום> ב' בסיוון התשע"ו (8 ביוני 2016)
<חתימות> משה כחלון, שר האוצר
5so4t3t4dzg0k6r2rrhpwogvvosgyr3
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)
0
324243
3022178
3018316
2026-07-01T09:01:40Z
OpenLawBot
8112
[3022172] ת"ט
3022178
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 1512|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7682.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 713|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7777.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1072|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7961.pdf}}, {{ח:תיבה|2628|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8057.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 2886|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8177.pdf}}, {{ח:תיבה|3142|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8206.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 324|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8315.pdf}}, {{ח:תיבה|883|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית מועדים בענייני תכנון ובנייה ותנאים למתן תעודת גמר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8417.pdf}}, {{ח:תיבה|1416|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8563.pdf}}, {{ח:תיבה|1868|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8673.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1419|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9064.pdf}}, {{ח:תיבה|3818|הוראת שעה [תש״ף] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9518.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1032|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9771.pdf}}, {{ח:תיבה|1120|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9789.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9817.pdf}}, {{ח:תיבה|2124|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10007.pdf}}, {{ח:תיבה|2656|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10112.pdf}}, {{ח:תיבה|2706|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10128.pdf}}, {{ח:תיבה|3820|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10306.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1073|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3766|תיקון מס׳ 4 [תשפ״ב] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11487.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1110|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11733.pdf}}, {{ח:תיבה|1656|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11854.pdf}}, {{ח:תיבה|2040|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11937.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 92|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12066.pdf}}, {{ח:תיבה|2044א|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12416.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|סעיפים 145}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145א|145א}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157א|157א}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157ב|157ב}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 265|ו־265}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳: פרשנות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק א סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק א סימן ב|סימן ב׳: כללי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳: מידע נדרש להיתר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב סימן א|סימן א׳: בקשה לקבלת מידע להיתר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב סימן ב|סימן ב׳: מסירת מידע להיתר}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳: הגשת בקשה להיתר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג סימן א|סימן א׳: מינוי עורך בקשה ועורכי משנה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג סימן ב|סימן ב׳: תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג סימן ג|סימן ג׳: הודעה לבעלי זכויות במקרקעין}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג סימן ד|סימן ד׳: בדיקת התנאים המוקדמים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳: בדיקה והחלטת רשות רישוי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד סימן א|סימן א׳: אופן הבקרה המרחבית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד סימן ב|סימן ב׳: החלטת רשות הרישוי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳: בקרת תכן}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ה סימן א|סימן א׳: בקשה להיתר שלא נדרשת לגביה בקרה של מכון בקרה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ה סימן ב|סימן ב׳: קליטת הבקשה להיתר במכון הבקרה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ה סימן ג|סימן ג׳: בקרת תכן}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳: מתן ההיתר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ו סימן א|סימן א׳: בדיקת המהנדס}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ו סימן ב|סימן ב׳: מתן היתר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ו סימן ג|סימן ג׳: אגרות וערבות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז׳: אישור תחילת עבודות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ז סימן א|סימן א׳: מינויים נדרשים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ז סימן ב|סימן ב׳: התקשרות עם מכון הבקרה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ז סימן ג|סימן ג׳: אישור תחילת עבודה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ז סימן ג1|סימן ג׳1 – סוגי עבודות שאינן טעונות אישור תחילת עבודה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ז סימן ד|סימן ד׳: שילוט באתר הבנייה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ח|חלק ח׳: ביצוע ובקרת ביצוע}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ח סימן א|סימן א׳: בקרת מכון בקרה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ח סימן ב|סימן ב׳: בקרת רשות הרישוי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ח סימן ג|סימן ג׳: בקרת בעל ההיתר ונציגיו}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ח סימן ד|סימן ד׳: פיקוח עליון}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ט|חלק ט׳: תעודת גמר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ט סימן א|סימן א׳: בקשה לקבלת תעודת גמר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ט סימן ב|סימן ב׳: מתן תעודת גמר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ט סימן ג|סימן ג׳: השלמת פרטים וערובות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ט1|חלק ט׳1: הליך רישוי להוספת מרחב מוגן דירתי לבניין קיים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳: הקלה ושימוש חורג}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק י סימן א|סימן א׳: בקשה להקלה או לשימוש חורג}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק י סימן ב|סימן ב׳: פרסום}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק י סימן ג|סימן ג׳: החלטת ועדה מקומית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק יא|חלק י״א: החלפה והתפטרות בעלי תפקידים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק יב|חלק י״ב: אגרות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק יב1|חלק י״ב1: הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן א|סימן א׳: פרשנות והוראות כלליות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ב|סימן ב׳: מידע נדרש להיתר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ג|סימן ג׳: הגשת בקשה להיתר ולקבלת פירוט החיובים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ד|סימן ד׳: בקרת תכן}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ה|סימן ה׳: מתן היתר בידי מורשה להיתר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ו|סימן ו׳: אישור תחילת עבודות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ז|סימן ז׳: ביצוע ובקרת ביצוע}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ח|סימן ח׳: תעודת גמר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ט|סימן ט׳: שינויים במהלך ביצוע העבודה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק יב1 סימן י|סימן י׳: החלפה והתפטרות בעלי תפקידים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק יג|חלק י״ג: שונות, ביטול, תחילה והוראות מעבר}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div>
</div>
{{ח:קטע2|חלק א|חלק א׳: פרשנות}}
{{ח:קטע3|חלק א סימן א|סימן א׳: הגדרות}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ב־5, תשפ״ב־7, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי לביקורת על הביצוע“ – מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מונה לאחראי לביקורת על הביצוע מטעם בעל ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} אינו האחראי לביצוע שלד הבניין;
{{ח:תתת|(3)}} רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף ארכיטקטורה או רשום בפנקס האמור בענף הנדסה אזרחית, באחד מהמדורים האלה: מבנים, ניהול וביצוע או ניהול הבנייה, ביצוע ופיקוח; ולעניין ביקורת על ביצוע של מבנה פשוט – גם הנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים באחד מהענפים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הנדסה אזרחית – במדור תכנון מבנים או במדור ניהול הבנייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הנדסת בניין – במדור בניין או במדור אדריכלות;
{{ח:תתתת|(ג)}} אדריכלות – במדור אדריכלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי לביצוע שלד הבניין“ – מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מונה לאחראי לביצוע שלד הבניין מטעם הקבלן;
{{ח:תתת|(2)}} רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף הנדסה אזרחית באחד מהמדורים האלה: מבנים, ניהול וביצוע או ניהול הבנייה, ביצוע ופיקוח; ולעניין ביצוע שלד של מבנה פשוט – גם הנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים באחד מהענפים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הנדסה אזרחית – במדור תכנון מבנים או במדור ניהול הבנייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הנדסת בניין – במדור בניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור זמני“ – אישור זמני ליישום שיטת הבנייה החדשה, על כל צרופותיו שנתן גוף מוסמך ומצוינים בו שם השיטה, מספרה, תקופת תוקפה, מועד האישור הזמני, והמגבלות או התנאים ליישומה, ככל שהוטלו, פירוט הבדיקות והביקורות הנדרשות לבחינת יישום השיטה וכן כשירותו הנדרשת של הממונה על שיטת הבנייה החדשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור קבוע“ – אישור קבוע ליישום שיטת הבנייה החדשה, שנתן גוף מוסמך בתום תהליכי הבחינה והמעקב, שבסופם נקבע שאין צורך בהמשך מעקב, ובו מצוינים שם השיטה, מספרה, מועד האישור הקבוע והמגבלות או התנאים ליישומה, ככל שהוטלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשרור מקוון“ – מתן הסכמה מקוונת, לאחר ביצוע אימות זהותו של המבקש אל מול מרשם האוכלוסין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין ראוי לשימוש“ – מבנה שהסתיימה בנייתו למטרה שלשמה הוקם, לרבות מערכות הבניין והכנת חיבור המערכות האמורות לתשתיות הציבוריות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שיטת הבנייה החדשה“ – מזמין הליך הבחינה של שיטת הבנייה החדשה שהתקשר בהסכם עם גוף מוסמך לבחינת שיטת הבנייה החדשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל היתר“ – מי שעל שמו הוצא היתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל תשתית“ – בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לסטייה מהוראות תוכנית“ – בקשה לאשר סטייה מהוראות תוכנית כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)#סעיף 6|בתקנה 6 לתקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ״ג–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקר“ – מי שמתקיימות בו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כ|סעיף 158כ לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסמך“ – גוף שהסמיך שר הבינוי והשיכון, לבדוק ולאשר כי שיטת בנייה חדשה ראויה לשימוש, ובלבד שמצא השר כי התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל הכשרה מקצועית מתאימה;
{{ח:תתת|(2)}} הובטח כי לא יתקיים לגביו ניגוד עניינים בפעולתו כגוף מוסמך;
{{ח:תתת|(3)}} נקבעו לגביו נוהלי עבודה מסודרים לעניין אופן עבודתו, לרבות בנוגע לאופן ההתקשרות לבדיקת שיטת בנייה חדשה ולאופן בחינת השיטה;
{{ח:תתת|(4)}} קיימים הסדרי בקרה על פעילותו כגוף מוסמך, לרבות לעניין נוהלי עבודתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – טופס מקוון הכולל את כל הפרטים שנמסרו בבקשה להיתר לרבות התכנית הראשית והודעת מכון הבקרה כי הבקרה נמצאה תקינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המהנדס“ – מהנדס הוועדה המקומית ובמרחב תכנון לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 12|סעיף 12(א) לחוק}}, מתכנן המחוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על שיטת הבנייה החדשה“ – בעל כשירות ומומחיות כפי שקבע גוף מוסמך, שמינה בעל שיטת הבנייה החדשה לעורך בקשה לשיטה זו, לאחראי ביקורת על שיטת הבנייה ולאחראי כולל עליה, ויכול שעורך הבקשה או האחראי לביקורת על הביצוע ימונו כממונה על שיטת הבנייה החדשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית“ – ועדה מקומית לתכנון ולבנייה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 19|או 19 לחוק}}, לרבות ועדה מחוזית המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 12|סעיף 12 לחוק}}, וועדת משנה שלהן, ולרבות הוועדה לתשתיות לאומיות המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – חוכר רשום במרשם המקרקעין לתקופה של ארבעים ותשע שנים או יותר, לרבות חוכר משנה הרשום לתקופה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רשות מקרקעי ישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל|חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיובים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית מאושרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום“ – יום עבודה, ולעניין רשות הרישוי והמהנדס – למעט פגרת קיץ החל ביום באוגוסט ועד יום 31 באוגוסט בכל שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה פשוט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)#תוספת 1 פרט 1|בסעיף 1 לתוספת הראשונה לתקנות המהנדסים והאדריכלים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה ראוי לשימוש“ – מבנה שהסתיימה בנייתו למטרה שלשמה הוקם, לרבות מערכות החשמל, המים והביוב שבו והכנת חיבור המערכות האמורות לרשתות החשמל, המים והביוב השכונתיות והאזוריות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מודד מוסמך“ – מודד בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|פקודת המדידות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע להיתר“ – מידע שנמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכלול הגורמים המקצועיים“ – בעל שיטת הבנייה החדשה, מפתח השיטה, מתכנן השיטה, מתכננים, וכל איש מקצוע אחר אשר יישמו או מתכוונים ליישם אותה, וכן הגורמים הנוגעים להליך הרישוי לרבות המהנדס, מכוני בקרה, מעבדות מאושרות, ומכון התקנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מאושרת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת רישוי זמין“ – מערכת מקוונת להגשת מסמכים וניהול תהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}}, הזמינה לציבור ברשת האינטרנט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפת מדידה להיתר“ – מפה טופוגרפית כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי)|בתקנות המודדים}}, לרבות כל הנדרש על פי הנחיות המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי)|בתקנות המודדים}}, לעריכת מפת מדידה להיתר בנייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפת עדות“ – מפת עדות כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי)|בתקנות המודדים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי ישראל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים#סעיף 17|בסעיף 17(ב) לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתכנן שלד הבניין“ – מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|תקנות המהנדסים והאדריכלים}}, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבניין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח העמדה“ ו”נספח תנועה וחניה“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספחי תכן“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציגות הבית המשותף“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 65|בסעיף 65 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מים“ – רשות מקומית או כל מי שהוסמך לספק מים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}}, או חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, המספקים מים למקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סריקה ממוחשבת“ – הליך טכנולוגי המעתיק מסמך מקור לקובץ מחשב באופן שניתן לאחזר ממנו תוצר קריא הזהה בתוכנו למקור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עורך הבקשה“ – מי שמוסמך לפי {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|תקנות המהנדסים והאדריכלים}} להגיש לרשות המוסמכת תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|בתקנות האמורות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס המהנדסים והאדריכלים“, ”פנקס המורשים להיתר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן“ – מי שרשום בפנקס קבלנים בתחום ובסיווג המתאים לביצוע העבודה נושא ההיתר ומתמנה לקבלן מטעם בעל ההיתר לביצוע הבנייה או העבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קובץ אלקטרוני“ – קובץ מחשב שהוא מסר אלקטרוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קומה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים)|בתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטת בנייה חדשה“ – מוצר בנייה חדש, רכיב בנייה חדש, טכנולוגיית בנייה חדשה או מערכת שלמה חדשה המשלבת אחד או יותר של המרכיבים האמורים, או המשלבת בצורה חדשנית ומקורית מוצרים וחומרים שעשויה להיות להם השפעה על בטיחותם או על בריאותם של השוהים בבניין או בסביבתו, והקשורים בשלד ושהתקנות והתקינה הקיימים לא נותנים למכלול הגורמים המקצועיים כלים מתאימים ומספיקים לתכנון או לבדיקת התאמתם לשימוש בבנייה בתנאי הארץ וטרם הוטמעו בתקנות או בתקינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית ארגון אתר“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית פיתוח“ ו”תכנית ראשית“ – כמשמעותן {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות בקשה להיתר“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המהנדסים והאדריכלים“ – {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המודדים“ – {{ח:חיצוני|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי)|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות עבודת מכון בקרה“ – תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כט|סעיף 158כט לחוק}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע״ח–2018}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות תכן הבניין“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|התוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר}}, וכל תקנה אחרת שתבוא במקומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרשים מיתאר“ – תשריט או מפה של המקרקעין הכוללים את סימון המבנים הקיימים במקרקעין וסימון סכמטי של המבנה המבוקש.
{{ח:קטע3|חלק א סימן ב|סימן ב׳: כללי}}
{{ח:סעיף|2|הליך מקוון}}
{{ח:תת|(א)}} כל בקשה, פנייה, תשובה והחלטה לפי תקנות אלה תיערך באופן מקוון, באמצעות מערכת רישוי זמין של מינהל התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך ניהול מערכת רישוי זמין, יעשה מינהל התכנון שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתו, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
{{ח:סעיף|3|שימוש במערכת רישוי זמין}}
{{ח:ת}} במערכת רישוי זמין ניתן להשתמש בכל מערכת מחשב המקיימת לפחות את דרישות החומרה והתוכנה המזעריות שיפרסם מנהל מינהל התכנון באתר האינטרנט של מערכת רישוי זמין ובאתר האינטרנט של מינהל התכנון.
{{ח:סעיף|4|פרסום הנחיות}}
{{ח:ת}} מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסחם וצורתם של טפסים אלקטרוניים וצרופותיהם, והכול לפי תקנות אלה.
{{ח:סעיף|5|משלוח הודעות}}
{{ח:ת}} מסר עורך בקשה או מגיש הבקשה את כתובתו האלקטרונית לצורך קבלת הודעות לפי תקנות אלה, ניתן לשלוח אליו לאותה כתובת כל הודעה לפי תקנות אלה שהיא הודעה מקוונת.
{{ח:סעיף|6|צירוף העתק של מסמך ושמירתו|תיקון: תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נדרש צירוף של מסמך, למעט תכנית ראשית, יוגש המסמך באופן מקוון באחת מדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של יוצר המסמך;
{{ח:תתת|(2)}} סריקה ממוחשבת של העתק המסמך.
{{ח:תת|(ב)}} עורך הבקשה ישמור ברשותו את העותק המקורי של כל מסמך שצורף בדרך של סריקה ממוחשבת למשך 10 שנים לפחות.
{{ח:סעיף|7|מועד הגשה באופן מקוון}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה או מסמך שהוגשו באופן מקוון באמצעות מערכת רישוי זמין, יראו כמוגשים במועד קבלת אישור הגשה; בתקנה זו, ”מועד קבלת אישור הגשה“ – מועד קבלת אישור, הניתן לאחזור, שיונפק במערכת לעורך הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} מסמך שהוגש באופן אלקטרוני לא יראו כמוגש, אלא אם כן עבר בהצלחה בדיקת קבלה ברמה הטכנית; מסמך שלא עבר בהצלחה בדיקה כאמור, יידחה ולא יועבר אישור הגשה כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:סעיף|8|צרופות הנגועות בנגיף מחשב או בקוד עוין}}
{{ח:ת}} היה מסמך המוגש באופן אלקטרוני נגוע בנגיף מחשב או בקוד עוין, העלול לגרום נזק או שיבוש למערכת רישוי זמין או למחשב הוועדה המקומית, יידחה המסמך בלא קליטתו ומערכת רישוי זמין תפיק הודעה על כך לעורך הבקשה.
{{ח:סעיף|9|דחיית מועדים|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} במקרה של תקלה במערכת רישוי זמין שמונעת ביצוע פעולה לפי תקנות אלה ובכלל זה הגשת בקשות או מסמכים אחרים או משלוח החלטות או טיפול בבקשות, תפורסם הודעה על כך באתר מינהל התכנון; נמשכה תקלה כאמור מעל שעה במצטבר בין השעות 8 עד 17, לא יבוא אותו יום במניין הימים לגבי אותן בקשות והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), בוצע עדכון תוכנה למערכת רישוי זמין, שלושת הימים שלאחר היום שבו בוצע עדכון התוכנה לא יבואו במניין הימים לגבי בקשות המנוהלות במערכת רישוי זמין באותם ימים והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מן האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), במקרה של אירוע ובכלל זה פגעי טבע, התקפה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, או תקלה בפעילות מערכות המחשוב של הוועדה המקומית, שמונע מרשות רישוי מסוימת לטפל בבקשות לפי תקנות אלה במשך יום אחד ברציפות או יותר, ולאחר שמנהל מינהל התכנון אישר, לא תובא תקופת האירוע במניין הימים לגבי אותן בקשות והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
{{ח:קטע2|חלק ב|חלק ב׳: מידע נדרש להיתר}}
{{ח:קטע3|חלק ב סימן א|סימן א׳: בקשה לקבלת מידע להיתר}}
{{ח:סעיף|10|הגשת בקשה לקבלת מידע להיתר}}
{{ח:ת}} הרוצה להגיש בקשה להיתר, ימציא למהנדס בקשה לקבלת מידע להיתר.
{{ח:סעיף|11|פרטי הבקשה למידע להיתר}}
{{ח:ת}} בקשה לקבלת מידע להיתר תיערך בידי עורך בקשה ותכלול נתונים אלה:
{{ח:תת|(1)}} פרטי המקרקעין שלגביהם מבוקש המידע להיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;
{{ח:תת|(2)}} פרטי עורך הבקשה למידע להיתר, לרבות כתובת דואר אלקטרוני לצורך קבלת הודעות;
{{ח:תת|(3)}} פרטי מבקש המידע להיתר, לרבות כתובת דואר אלקטרוני לצורך קבלת הודעות;
{{ח:תת|(4)}} פירוט השימוש המבוקש ופרטי העבודה או הבנייה המבוקשת שלגביהם נדרש המידע להיתר.
{{ח:סעיף|12|צרופות לבקשה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} לבקשה לקבלת מידע להיתר יצורפו שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך מעודכן לחצי השנה האחרונה, לכל היותר, ממועד הגשת בקשה לקבלת מידע להיתר;
{{ח:תת|(2)}} קובץ תצלומי המקרקעין באופן שיראה את המקרקעין ואת הבנוי עליהם מכל החזיתות, בציון מועד הצילום.
{{ח:סעיף|13|פטור מהגשת מפת מדידה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס רשאי לפטור את מבקש המידע להיתר מהגשת מפת מדידה להיתר, במקרים שהבקשה למידע להיתר היא בנוגע להקמת תוספת לבניין קיים, בלא חריגה מהיקפו או בנוגע לשינוי שימוש בבניין קיים, בלא ביצוע עבודות פיתוח, וכן אם שוכנע כי בנסיבות העניין ניתן למסור את המידע בלא הגשת מפת מדידה להיתר, בהסתמך על בקשה להיתר בנייה לגבי המקרקעין שהוגשה בעבר ועל ההיתר שניתן לפיה.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש המידע להיתר המעוניין לקבל פטור מהגשת מפת מדידה כאמור בתקנת משנה (א), יצרף לבקשה לקבלת מידע להיתר תרשים מיתאר וינמק את בקשתו לקבל פטור מהגשת מפת מדידה.
{{ח:תת|(ג)}} המהנדס יודיע על החלטתו במסגרת ההודעה בעניין קליטת הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(א) או (ב)}}; החליט המהנדס שלא לפטור מהגשת מפת מדידה ינמק את החלטתו ויראו את הבקשה לקבלת מידע להיתר כבקשה שלא עמדה בתנאים מוקדמים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(ב)}}.
{{ח:סעיף|14|תשלום אגרת מידע להיתר}}
{{ח:ת}} בעת הגשת הבקשה לקבלת המידע להיתר, וכתנאי לקליטתה, יצרף המבקש אישור ששילם אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בתקנה 65}}.
{{ח:סעיף|15|בדיקת עמידה בתנאים מוקדמים|תיקון: תש״ף־4, תשפ״א־2, תשפ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס יבחן אם התמלאו לגבי הבקשה לקבלת מידע להיתר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנות 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}}, ואם ראה שהתקיימו, יקלוט את הבקשה ויודיע על קליטת הבקשה בתוך חמישה ימים ממועד הגשת הבקשה, לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המהנדס כי הבקשה לקבלת מידע להיתר שהוגשה אינה עומדת בהוראות התקנות כאמור, ישלח לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר הודעה, בתוך חמישה ימים מיום הגשת הבקשה, ויפרט בה את הפרטים והצרופות החסרים.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לקבלת מידע להיתר שהמהנדס לא הודיע על החלטתו בעניין קליטתה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) במועד האמור בתקנות משנה אלה, יראו כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.
{{ח:תת|(ד)}} התקבלה הודעת המהנדס כאמור בתקנת משנה (ב), עורך הבקשה רשאי, בתוך 90 ימים מיום קבלת הודעת המהנדס, להגיש בקשה מתוקנת, בלא תשלום נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} בקשה מתוקנת שהוגשה תיקלט במועד הגשתה, אף אם לא התמלאו לגביה {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}; לא שולמה אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}}, יראו את הבקשה כבקשה שלא נקלטה.
{{ח:תת|(ו)}} התקבלה הודעת המהנדס כאמור בתקנת משנה (ב) ולא הוגשה בקשה מתוקנת במועד האמור בתקנת משנה (ד), לא תיקלט הבקשה ותימסר הודעה לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר.
{{ח:סעיף|16|העברה לבעלי תשתיות, משרדי ממשלה וגורמים מאשרים|תיקון: תשע״ח, תש״ף־4, תשפ״א־2, תשפ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס יפנה לקבלת מידע להיתר מאת כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גורם מאשר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} גוף נוסף, לרבות בעל תשתית, שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, אם נדרשים על פי תכנית או חיקוק תיאום או התייעצות עמו.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המהנדס כי לצורך מתן המידע להיתר נדרש מידע גם מאת גורם נוסף אף שאישורו לא נדרש על פי חיקוק או תכנית, לרבות מידע מאת בעלי תשתיות בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה, רשאי הוא לפנות אל הגורם הנוסף לצורך קבלת מידע להיתר לעניין הבקשה המונחת לפניו.
{{ח:תת|(ג)}} המהנדס יפנה בבקשה לקבלת מידע להיתר מאת משרד הבריאות אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המידע מבוקש לגבי בניין המיועד לעסקים, מלאכות ותעשיות המחויב באישור משרד הבריאות לצורך רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, או לבניין המיועד לצורכי ציבור;
{{ח:תתת|(2)}} המידע מבוקש לגבי מקרקעין המצויים בתחום אזור מגן של קידוח כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה)|בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תת|(ד)}} עורך הבקשה רשאי לפנות בבקשה לקבלת מידע להיתר מאת גורם מאשר או גוף אחר אשר הוא סבור כי קיים בידו מידע אשר יש בו כדי להשפיע על תכנון המבנה שאותו מבוקש לבנות בהיתר; עותק פנייה כאמור יועבר למהנדס.
{{ח:תת|(ה)}} לפנייה לפי תקנה זו תצורף הבקשה לקבלת מידע להיתר והצרופות לה, ויצוין כי יש לראותה כבקשה לאישור, לתיאום או להיוועצות, לפי העניין, ויחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנות 19}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}}.
{{ח:תת|(ה1)}} מצא המהנדס שבקשה לקבלת מידע להיתר שנקלטה אינה עומדת {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12}}, יפרט המהנדס בפנייתו מה הם הפרטים החסרים בבקשה לקבלת מידע להיתר.
{{ח:תת|(ו)}} מי שהופנתה אליו בקשה כאמור בתקנה זו, ישיב למהנדס בתוך חמישה עשר ימים ממועד הפנייה; לא השיב בתוך חמישה עשר ימים – יימסר המידע להיתר בלא תגובתו ויפורטו במידע להיתר כל הגורמים שלא מסרו מידע כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} מי שהופנתה אליו בקשה –
{{ח:תתת|(1)}} לפי תקנות משנה (א) עד (ד), ומטעמים מיוחדים הנובעים ממורכבות המבנה, השימוש בו או המקרקעין שלגביהם מבוקש המידע להיתר אין בידו למסור מידע, אישור או חוות דעת על בסיס הנתונים שהובאו לפניו במועד האמור בתקנת משנה (ו), רשאי להודיע בתשובתו למהנדס כי נדרשים לו נתונים ומסמכים נוספים, ובכלל אלה בקשה הערוכה על רקע מפת מדידה אף שהמהנדס פטר את הבקשה מהגשת מפה כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}} ורק לאחר קבלתם יימסר המידע להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20}}.
{{ח:תתת|(2)}} לפי תקנת משנה (א) לעניין הקמת בניין חדש, ומטעמים מיוחדים שיפורטו בתשובתו למהנדס, אין בידו למסור מידע, אלא לאחר קבלת מסמכי תכנון מפורט, רשאי להודיע זאת בתשובתו למהנדס ובלבד שתצוין רמת הפירוט הנדרשת לצורך מסירת מידע להיתר כאמור.
{{ח:סעיף|17||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:סעיף|18|היוועצות עם גורמים מאשרים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תתייעץ עם רשות הכבאות טרם מתן היתר לכל בניין, למעט בניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בניין בן 4 קומות לכל היותר, המיועד למגורים בלבד ובו עד 24 דירות; לעניין זה, קומת מרתף וקומת עמודים ייכללו במניין הקומות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בניין ששטחו הכולל אינו עולה על 100 מטרים רבועים ושאינו משמש להתקהלות או לאחסון חומרים מסוכנים;
{{ח:תתת|(3)}} תוספת לבניין קיים ששטחה הכולל אינו עולה על 50 מטרים רבועים;
{{ח:תתת|(4)}} תוספת לדירת מגורים קיימת, כך ששטח הדירה כולל התוספת לא יעלה על 140 מטרים רבועים, וכן הוספה של גזוזטרה או הגדלה של גזוזטרה קיימת; בפסקה זו, ”גזוזטרה“ – מרפסת הבולטת מקירותיו החיצוניים של הבניין.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תתייעץ עם משרד הבריאות טרם מתן היתר לבניין המיועד לעסקים, מלאכות ותעשיות המחויב באישור משרד הבריאות לצורך רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, או לבניין המיועד לצורכי ציבור.
{{ח:סעיף|19|קיום חובת היוועצות}}
{{ח:ת}} נקבעה בתכנית חובת התייעצות עם מי שאינו מוסד תכנון, ולא נקבעו בה הוראות לעניין אופן קיום חובת ההתייעצות או הכללים שיחולו עליה, יראו בפנייה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ה)}} ובהעברת כל הנדרש לפיה – קיום חובת התייעצות, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} נמסרה התייחסות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנות 16(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22(א)}} או שחלף המועד להעברת ההתייחסות;
{{ח:תת|(2)}} בפניית המהנדס לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ה)}} צוין כי יש לראות בפנייה בקשה להתייעצות לפי תכנית ולפי תקנות אלה, ושאם לא תתקבל התייחסות במועד, ייחשב הדבר כקיום חובת התייעצות אלא אם כן קבעה התכנית אחרת;
{{ח:תת|(3)}} המידע להיתר נמסר בידי המהנדס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}} לרבות המידע שנמסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)(11)}}; אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מסמכותו של בקר מורשה במכון בקרה.
{{ח:קטע3|חלק ב סימן ב|סימן ב׳: מסירת מידע להיתר}}
{{ח:סעיף|20|מסירת המידע להיתר|תיקון: תש״ף־4, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־4, תשפ״ב־7, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נקלטה בקשה לקבלת מידע להיתר, ימסור המהנדס את המידע להיתר על המקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה כמפורט להלן, לפי העניין, וככל שקיים בידיו, בתוך 30 ימים מיום קליטת הבקשה:
{{ח:תתת|(1)}} התכניות החלות על המקרקעין; לרבות שמות התכניות, מספרן ותאריך פרסום דבר אישורן;
{{ח:תתת|(1א)}} התוכניות החלות על המקרקעין, שהתקבלה בעניינן החלטה כי היתר מכוחן יינתן בשטח כולל כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכניות ובהיתרים)#סעיף 2א|בתקנה 2א(3) לתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראותיהן של התכניות המתנות הוצאת היתר בתנאים, ותנאים כאמור אשר יהוו תנאי מוקדם לקליטת בקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33}};
{{ח:תתת|(3)}} תשריטי חלוקה החלים על המקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 137|סעיף 137 לחוק}};
{{ח:תתת|(4)}} התכניות המופקדות החלות על המקרקעין;
{{ח:תתת|(5)}} מגבלות להיתר החלות על המקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 78|סעיפים 78}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 98|ו־98 לחוק}};
{{ח:תתת|(6)}} פירוט הייעוד והשימושים המותרים במקרקעין;
{{ח:תתת|(7)}} שטחי בנייה מותרים לשימוש כפי שפורט בבקשה למידע להיתר;
{{ח:תתת|(8)}} הנחיות מרחביות החלות על המקרקעין;
{{ח:תתת|(9)}} היתרים, הרשאות וכן הודעות על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 261|סעיף 261(ד) לחוק}} שניתנו בנוגע למקרקעין;
{{ח:תתת|(10)}} הנחיות מרחביות פרטניות ככל שקיימות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(א)}}, או הודעה בדבר הצורך בהגשת פרטים או מסמכים נוספים לשם קביעת הנחיות מרחביות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21(ב)}};
{{ח:תתת|(11)}} מידע להיתר שהתקבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(א) עד (ד)}} או הודעה בדבר הצורך במסירת פרטים או מסמכים נוספים, לצורך מסירת מידע להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנות 16(ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}}; לעניין מידע כאמור, המהווה התייעצות, רשאי המהנדס לצרף את התייחסותו ואת הערותיו;
{{ח:תתת|(12)}} מידע להיתר ותנאים בנושאי תברואה, דרכים, מדרכות, תנועה וחניה, ומגבלות סביבתיות אחרות;
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(14)}} הגבלות ואמצעים לארגון האתר וסביבתו, לרבות הנחיות לעניין עצים לשימור והגנת הולכי רגל ככל שקיימים;
{{ח:תתת|(15)}} תנאים שיידרשו לצורך קבלת אישור תחילת עבודות, תנאים במהלך הביצוע ותנאים לתעודת גמר, ככל שקיימים;
{{ח:תתת|(16)}} הגבלות בדבר כניסות ויציאות לרכב ולהולכי רגל והסדרי תנועה נוספים שקבעה רשות תימרור מקומית או שנקבעו לפי תכנית;
{{ח:תתת|(17)}} התנאים המוקדמים לקליטת הבקשה להיתר לפי חיקוק או תכנית;
{{ח:תתת|(18)}} רשימת הנספחים והמסמכים שיש לצרף לבקשה להיתר מכוח חיקוק, תכנית או הנחיות מרחביות, במועד הגשתה או שיידרשו להגשה בשלב בקרת התכן;
{{ח:תתת|(19)}} מידע בדבר קיומם של חיובים החלים על המקרקעין בשל הבנייה, העבודה או השימוש המבוקשים;
{{ח:תתת|(20)}} מידע בדבר הצורך בהחלטת רשות הרישוי אם יש לצרף חוות דעת סביבתית לבקשה להיתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס״ג–2003}}, ובלבד שקוימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33(17)}};
{{ח:תתת|(21)}} מידע אם נדרשת חוות דעת של מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה לבקשה להיתר לעבודה במקום ציבורי קיים, שהיא חובה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, שעניינה אמצעי להתגברות על הפרש גובה העולה על 1.5 מטרים או יחידת אכסון מיוחדת כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 8.180|בפרט 8.180 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר}}.
{{ח:תת|(ב)}} למידע להיתר הנמסר יצרף המהנדס את מפת המדידה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}}, או תרשים מיתאר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(ב)}}, לאחר שבדק כי כל אלה סומנו על גבי מפת המדידה ותואמים את התוכניות החלות על המקרקעין, ואם יש צורך יפרט את התיקונים הנדרשים:
{{ח:תתת|(1)}} קווי בניין;
{{ח:תתת|(2)}} תחום הפקעה;
{{ח:תתת|(3)}} זיקות מעבר מכוח תכנית.
{{ח:תת|(ג)}} מצא המהנדס שבקשה לקבלת מידע להיתר שנקלטה אינה עומדת {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12}}, ימסור המהנדס את המידע להיתר כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), ככל האפשר, ויפרט מהו המידע שאין בידו למסור בשל הפרטים החסרים בבקשה לקבלת מידע להיתר.
{{ח:סעיף|21|הנחיות מרחביות פרטניות}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה הוועדה המקומית כי ייקבעו הנחיות מרחביות פרטניות למקרקעין בידי רשות הרישוי בשלב מסירת המידע להיתר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145ד|בסעיף 145ד(ד) לחוק}}, יצרף המהנדס למידע להיתר את ההנחיות המרחביות הפרטניות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), המהנדס רשאי לדרוש הגשת נתונים ומסמכים נוספים לצורך מתן הנחיות מרחביות פרטניות, ובלבד שהודיע על כך בעת מסירת המידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)(10)}}; קבע המהנדס כאמור, יגיש עורך הבקשה למידע להיתר את הנתונים והמסמכים הנדרשים לקביעת הנחיות מרחביות פרטניות.
{{ח:תת|(ג)}} ראה המהנדס כי לא הוגשו כל הנתונים והמסמכים כאמור, ישלח לעורך הבקשה הודעה בתוך חמישה ימים מיום הגשת המסמכים, שבה יפורטו הפרטים והצרופות החסרים; לא הודיע המהנדס כי חסרים מסמכים פרטים או צרופות, יראו אותם כמסמכים שנקלטו בתום אותה תקופה.
{{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי תקבע את ההנחיות המרחביות הפרטניות בתוך 30 ימים מיום קליטת המסמכים ותודיע על כך למבקש ולעורך הבקשה.
{{ח:סעיף|22|מסירת מידע מפורט מאת גורם מאשר וגוף נוסף|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הועברו כל הנתונים והמסמכים הנוספים שנדרשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ז)}}, יימסר המידע להיתר למהנדס בתוך 30 ימים ממועד קבלתם.
{{ח:תת|(ב)}} ראה מי שהופנתה אליו בקשה למידע כי לא הוגשו לו כל הנתונים והמסמכים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ז)}}, יודיע על כך לעורך הבקשה ולמהנדס בתוך חמישה ימים ממועד קבלת המסמכים החלקיים; לא נמסרה הודעה כאמור, יראו כאילו הוגשו כל המסמכים הנדרשים.
{{ח:סעיף|23|תוקף המידע|תיקון: תש״ף־4, תשפ״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} תוקף המידע להיתר הוא שנתיים מיום מסירתו למבקש הבקשה, ואולם נמסר מידע להיתר שלפיו מותרת בניית כמה בניינים בשלבים, יהיה המידע להיתר תקף לתקופה של ארבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), גורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית רשאי לקבוע במידע להיתר שהוא מוסר שהמידע תקף לתקופה קצרה יותר שלא תפחת משנתיים.
{{ח:תת|(ג)}} חל שינוי בדין, אושרה או הופקדה תכנית או שנקבעו מגבלות להיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 78|סעיפים 78}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 98|או 98 לחוק}} בתקופת תוקף המידע להיתר, יחולו הוראות הדין, התכנית שאושרה או הופקדה, והמגבלות האמורות על היתרי בנייה שיינתנו לאחר כניסתן לתוקף של התכנית או ההחלטות, או אחרי הפקדתה של התכנית, לפי העניין, אף שלא פורטו במידע שנמסר.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:סעיף|24|אי־<wbr>מסירת מידע במועד|תיקון: תש״ף־4, תשפ״א־2, תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} לא נמסר מידע להיתר, כולו או חלקו, במועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנות 20(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22(א)}} או שלא נמסר מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(ג)}}, רשאי מבקש הבקשה למידע להיתר להגיש בקשה להיתר אף בלא מידע כאמור, אך אין בכך כדי לגרוע מחובתו להגיש בקשה להיתר על פי כל דין, לעמוד בתנאים לקליטת בקשה להיתר לפי תקנות אלה, לתאם את התשתיות הנוגעות לבקשה ולעמוד בכל הוראות חיקוק, התכנית וההנחיות המרחביות החלות על המקרקעין.
{{ח:סעיף|25|החזר אגרה|תיקון: תש״ף־4, תשפ״א־2, תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} לא מסר המהנדס מידע להיתר במועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}}, תוחזר למבקש האגרה ששילם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}}, למעט אם המידע להיתר לא נמסר בשל כך שהבקשה לקבלת מידע אינה עומדת {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12}}, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(ג)}}.
{{ח:קטע2|חלק ג|חלק ג׳: הגשת בקשה להיתר}}
{{ח:קטע3|חלק ג סימן א|סימן א׳: מינוי עורך בקשה ועורכי משנה}}
{{ח:סעיף|26|מבקש ההיתר}}
{{ח:ת}} בעל זכות במקרקעין או מי שקיבל הסכמה לכך מבעל זכות במקרקעין רשאי להגיש בקשה להיתר (להלן – מבקש ההיתר).
{{ח:סעיף|27|חובת מינוי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} מבקש ההיתר ימנה –
{{ח:תת|(1)}} עורך בקשה;
{{ח:תת|(2)}} מתכנן שלד הבניין, למעט בקשה להיתר שבשל אופייה או מהותה אין צורך למנות לה מתכנן שלד הבניין;
{{ח:תת|(3)}} מורשה נגישות אם נדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו3|סעיף 158ו3 לחוק}};
{{ח:תת|(4)}} לבקשה להיתר הכוללת יישום של שיטת בנייה חדשה – ממונה על שיטת הבנייה החדשה; הממונה יהיה בעל כשירות כקבוע באישור הזמני.
{{ח:סעיף|28|מינוי עורכי משנה וחלוקת האחריות לעריכה}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש ההיתר רשאי למנות עורכי משנה נוספים לבקשה להיתר, כל אחד לגבי תחום אחר בעבודת הבנייה נושא ההיתר המבוקש, וכן רשאי הוא למנות עורך משנה לכמה תחומים בעבודת הבנייה.
{{ח:תת|(ב)}} עריכה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מחולקת לתחומים ובלבד שלא יישאר במכלול פעולות הבנייה כמתואר בבקשה, תחום שלגביו אין אדם שחתם על הבקשה כעורך משנה, ככל שנדרש עורך משנה בתחום האמור.
{{ח:סעיף|29|חתימה על הבקשה|תיקון: תש״ף}}
{{ח:ת}} בקשה להיתר על כל צרופותיה, תיחתם בחתימתו של עורך הבקשה ויצורף לה העתק האישור על מינויו בידי מבקש ההיתר.
{{ח:קטע3|חלק ג סימן ב|סימן ב׳: תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר}}
{{ח:סעיף|30|בקשה להיתר}}
{{ח:ת}} הבקשה להיתר תיערך לפי התכניות, ההנחיות המרחביות, תנאים הכלולים במידע להיתר, לתכן הבנייה, והוראות אחרות לפי כל חיקוק, החלות על המקרקעין.
{{ח:סעיף|31|מועד דיון בוועדה מקומית}}
{{ח:ת}} נקבע בדין או בתכנית, או נמסר במידע להיתר כי נדרשת החלטה של מוסד תכנון כתנאי למתן היתר או להגשת מסמך המהווה תנאי למתן היתר ובכלל זה בדבר הצורך בחוות דעת סביבתית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(20)}}, ולרבות החלטה לפטור מהגשת מסמך, ידון מוסד התכנון בכך בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו בקשה בעניין זה.
{{ח:סעיף|32|מועד הגשת מסמך, אישור או תיאום של מי שאינו מוסד תכנון|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בדין או בתכנית כי הגשת מסמך, אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו מהווים תנאי למתן היתר, יהיו הגשת המסמך, האישור, התיאום או ההיוועצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ויחולו בעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22}}, למעט אם נמסר במידע להיתר כי הגשתם תהיה לעת בקרת התכן או לעת מתן אישור תחילת עבודות או לעת מתן תעודת גמר.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על גורם מאשר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|בסעיף 158כא(א) לחוק}} ועל הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ה)}}.
{{ח:סעיף|33|תנאים מוקדמים להגשת בקשה להיתר|תיקון: תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ב־5, תשפ״ב־7, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להיתר תכלול את הפרטים והצרופות האלה (להלן – התנאים המוקדמים):
{{ח:תתת|(1)}} אשרור מקוון להצהרה או הצהרה חתומה בידי בעל הזכות במקרקעין ומבקש ההיתר כי כל אחד מהם מסכים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי המקרקעין אשר לגביהם מבוקש ההיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;
{{ח:תתת|(3)}} פרטי הבקשה, לרבות תיאור העבודה, השימוש והתכניות שלפיהן הוגשה הבקשה;
{{ח:תתת|(4)}} נסח רישום במרשם המקרקעין;
{{ח:תתת|(5)}} העתק הודעה בדבר מינוי כל בעלי התפקידים אשר מונו לעריכת הבקשה, והעתק של הצהרותיהם, אם לא חתמו על ההצהרה בחתימה אלקטרונית מאושרת או באשרור מקוון;
{{ח:תתת|(6)}} קובץ מפת המדידה להיתר שמסר המהנדס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(ב)}}, אלא אם כן פטר המהנדס את מבקש המידע להיתר מהגשת מפת מדידה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}}; ואולם אם תוקף המידע להיתר ארוך משנתיים, יצורף קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך, מעודכן לשנתיים האחרונות לכל היותר ממועד הגשת הבקשה להיתר;
{{ח:תתת|(7)}} קובץ תכנית ראשית כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(8)}} קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בכל אחת מקומות הבניין המבוקש לרבות טבלה המסכמת את שטחי הבנייה; אפשר שקובץ זה ייכלל בקובץ התכנית הראשית כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת {{ח:הערה|הראשונה}}}};
{{ח:תתת|(9)}} קובץ הבקשה למידע להיתר והמידע להיתר, התקף במועד הגשת הבקשה להיתר, אלא אם כן לא נמסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24}};
{{ח:תתת|(10)}} קובץ אשרור מקוון של או אישור חתום בדבר הסכמת בעלי זכויות אחרים במקרקעין לבקשה להיתר או העתקי ההודעות שנמסרו לבעלי הזכויות במקרקעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36(ו)(6)}}, וכן אישור על מסירה בדואר רשום; בהעדר מענו של בעל זכות במקרקעין יצורף לבקשה להיתר העתק התצהיר והעתק מפרסום ההודעה לבעל הזכות בעיתון יומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34(ד)}};
{{ח:תתת|(11)}} העתק אישור לפטור מביצוע התאמות נגישות כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו1|בסעיף 158ו1 לחוק}}, אם ניתן;
{{ח:תתת|(12)}} העתק אישור הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, אם נדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|(13)}} העתק אישור רשות העתיקות אם נדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(14)}} נקבע בחיקוק או בתכנית כי –
{{ח:תתתת|(א)}} אישורו של מי שאינו מוסד תכנון מהווה תנאי למתן היתר – העתק האישור של אותו גורם;
{{ח:תתתת|(ב)}} תיאום או התייעצות עם מי שאינו מוסד תכנון מהווים תנאי למתן היתר – חוות הדעת שנתן אותו גורם לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ו)}} או {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}}; הוראות פסקאות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על גורם מאשר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|סעיף 158כא(א) לחוק}};
{{ח:תתת|(15)}} העתק כל מסמך שנקבע בדין או בתכנית כי הגשתו היא תנאי למתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנה 32}};
{{ח:תתת|(16)}} העתק אישור על תשלום פיקדון כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 67|בתקנה 67}} אלא אם כן העבודה המבוקשת פטורה מתשלום אגרה;
{{ח:תתת|(17)}} קובץ חוות דעת סביבתית שאושרה על ידי המהנדס, אם ניתנה החלטת רשות הרישוי כי יש צורך בעריכת חוות דעת סביבתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנות 20(20)}} {{ח:פנימי|סעיף 31|ו־31}};
{{ח:תתת|(18)}} בבקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה –
{{ח:תתתת|(א)}} נספח שיפורט בו שם השיטה, מספר אישורה, תקופת תוקפה, מועד אישורה והיקף יישומה כפי שקבע הגוף המוסמך;
{{ח:תתתת|(ב)}} העתק תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו התכנון המוצע תואם את הכללים וההתניות שנקבעו באישור הזמני או באישור הקבוע;
{{ח:תתתת|(ג)}} העתק אישור בעל השיטה כי מסר לגוף המוסמך, הודעה על כוונתו להגיש את אותה בקשה להיתר;
{{ח:תתת|(19)}} בבקשה להיתר הכוללת בקשה לסטייה מהוראות תוכנית –
{{ח:תתתת|(א)}} פירוט הסטייה המבוקשת;
{{ח:תתתת|(ב)}} פירוט הנימוקים לצורך בסטייה המבוקשת.
{{ח:תת|(ב)}} לא מונה עורך משנה בתחום הנדסת מבנים, רשאי המהנדס לדרוש מינוי עורך משנה כאמור.
{{ח:סעיף|34|מסמכים וצרופות נוספים}}
{{ח:ת}} לא תדרוש רשות הרישוי בעת הגשת הבקשה להיתר מסמכים, פרטים וצרופות נוספים, מעבר למפורטים בתקנות אלה.
{{ח:סעיף|35|סמכות המהנדס להתיר או לפטור מהגשת נספחים ומסמכים|תיקון: תשפ״ב־5}}
{{ח:ת}} המהנדס רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להתיר הגשת נספחים לבקשה בקנה מידה שונה מן האמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|(2)}} להתיר הגשת תכנית ראשית אשר אינה עומדת בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} אם סבר כי ניתן להסתמך על היתר קודם שניתן לאותו בניין;
{{ח:תת|(3)}} לפטור מהגשת קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה אם אין בבקשה שינוי לשטחי הבנייה המפורטים בהיתר קודם.
{{ח:קטע3|חלק ג סימן ג|סימן ג׳: הודעה לבעלי זכויות במקרקעין}}
{{ח:סעיף|36|הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין|תיקון: תשע״ט, תש״ף, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן ניתנה הסכמתם של כל בעלי הזכויות במקרקעין; הסכמת בעל זכויות במקרקעין תינתן בדרך של אשרור מקוון לבקשה או אישור החתום בידו, לאחר שניתנה לו זכות עיון בפרטיה ובצרופותיה; לצורך מתן זכות עיון בבקשה ישלח מבקש ההיתר את פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה, אל כתובת דואר אלקטרוני שמסר לו בעל הזכויות או אל מענו כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתנה הסכמתו של מי מבעלי הזכויות במקרקעין, ישלח לו מבקש ההיתר הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר; להודעה יצורפו מסמכי הבקשה להיתר או קישור למסמכי הבקשה להיתר, תצוין בה האפשרות להתנגד לבקשה להיתר בתוך 15 ימים ממועד מסירת ההודעה וכתובת רשות הרישוי לשליחת התנגדות.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה לפי סעיף זה תישלח במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכויות במקרקעין, וכן לכתובת דואר אלקטרוני שמסר בעל הזכות במקרקעין למבקש לצורך קבלת הודעות הנוגעות למקרקעין לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ד)}} בהעדר מען של בעל זכות במקרקעין –
{{ח:תתת|(1)}} יצהיר מבקש ההיתר כי מענו של בעל הזכות במקרקעין אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו;
{{ח:תתת|(2)}} יערוך פרסום בעיתון כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק}}, שיפורטו בו עיקרי הבקשה להיתר, פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה להיתר, המקום שבו ניתן לעיין בבקשה, המועד שבו תוגש וכן האפשרות להתנגד לבקשה בתוך 15 ימים ממועד ההגשה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), היו המקרקעין מקרקעי ישראל, יחולו לעניין הסכמת רשות מקרקעי ישראל הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקרקעי ישראל לא יינתן היתר אלא בהסכמת רשות מקרקעי ישראל לפי תקנת משנה זו;
{{ח:תתת|(2)}} עורך הבקשה יפנה לרשות מקרקעי ישראל לקבלת הסכמתה למתן היתר בצירוף מסמכי הבקשה להיתר והחלטת רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(א)}} או החלטת הוועדה המקומית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בתקנה 109}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} רשות מקרקעי ישראל תשיב לעורך הבקשה בתוך 10 ימים מיום קבלת הפנייה, ואם יש צורך תפרט את הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים לצורך קבלת הסכמתה למתן היתר ורשאית היא להתנות את הסכמתה בתנאים;
{{ח:תתת|(4)}} לא השיבה רשות מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים מיום שמסרה הודעה לעורך הבקשה כי הוגשו לה כל הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים כאמור בפסקאות (2) ו־(3), יראו זאת כאילו לא נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר;
{{ח:תתת|(5)}} לא ניתנה תשובת רשות מקרקעי ישראל בתוך 10 ימים מיום קבלת הפנייה כאמור בתקנת משנה {{ח:הערה|[צ״ל: בפסקה]}} (3), יחל מניין 90 הימים כמשמעותם בפסקה (4), ולגבי המקרים המפורטים בפסקה (6) יחל מניין 90 הימים כמשמעותם באותה פסקה;
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקה (4), לא השיבה רשות מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145א|בסעיף 145א(א) לחוק}}, מיום שמסרה הודעה לעורך הבקשה כי הוגשו לה כל הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים כאמור בפסקאות (2) ו־(3), יראו זאת, לגבי בקשה להיתר שרשות מקרקעי ישראל הודיעה לגביה שהיא מהמקרים המפורטים להלן, כהודעת רשות מקרקעי ישראל שהיא אינה מתנגדת לבקשה להיתר:
{{ח:תתתת|(א)}} בקשה להיתר לשינוי או לתוספת לדירת מגורים קיימת מהוונת בבנייה רוויה; לעניין זה, ”בנייה רוויה“ – בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ־4 דירות – דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, או ראויות להירשם כבית משותף לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 142|סעיף 142 לחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שניתנה לגביו הודעה של רשות מקרקעי ישראל על כך שהוקנו זכויות הבעלות בו לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל#סעיף 4יז|סעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שנרכשו לגביו, במסגרת הליך של מכרז פומבי, מלוא זכויות הבנייה הקיימות וכן שולמה מלוא התמורה בעד אפשרויות תכנוניות עתידיות בנכס; בפסקה זו, ”נכס מקרקעין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל#סעיף 4יז|בסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל}};
{{ח:תתת|(7)}} אין בפסקאות (4) או (6) כדי לגרוע מזכותה של רשות מקרקעי ישראל לפי כל דין, לרבות הזכות לגבות תמורה בעד הבנייה או השימוש בקרקע.
{{ח:סעיף|37|התנגדות בעל זכות במקרקעין}}
{{ח:ת}} בעל זכות במקרקעין אשר קיבל הודעה על הגשת בקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36}} רשאי להגיש התנגדות בכתב לבקשה להיתר, בתוך 15 ימים מיום קבלת ההודעה בדבר הגשתה; המהנדס ישלח העתק מההתנגדות שהתקבלה למבקש ולעורך הבקשה.
{{ח:קטע3|חלק ג סימן ד|סימן ד׳: בדיקת התנאים המוקדמים}}
{{ח:סעיף|38|בדיקת התנאים המוקדמים}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס יבדוק בתוך עשרה ימים ממועד הגשת הבקשה, אם הבקשה להיתר שהוגשה כוללת את הפרטים והמסמכים כפי שנקבעו בתנאים המוקדמים; בקשה העומדת בתנאים המוקדמים תיקלט ברשות הרישוי ותישלח הודעה על כך למבקש הבקשה בתוך המועד האמור.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה להיתר אשר פורטו בה כל הפרטים הנדרשים וצורפו אליה כלל הצרופות הנדרשות כמפורט בתקנות אלה יראו כבקשה העומדת בתנאים המוקדמים להגשת בקשה להיתר.
{{ח:תת|(ג)}} לא כללה הבקשה את כל התנאים המוקדמים ישלח המהנדס הודעה על אי־קליטת הבקשה למבקש ויפורטו בה התנאים המוקדמים החסרים.
{{ח:תת|(ד)}} בקשה להיתר אשר המהנדס לא הודיע על תוצאות בדיקת התנאים המוקדמים במועד האמור בתקנת משנה (א), יראו כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.
{{ח:סעיף|39|העברת בקשה הכוללת שיטת בנייה חדשה למשרד הבינוי}}
{{ח:תת|(א)}} כללה הבקשה שיטת בנייה חדשה, יעביר המהנדס את הבקשה ואת המסמכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(18)}} למשרד הבינוי והשיכון.
{{ח:תת|(ב)}} משרד הבינוי והשיכון יודיע למהנדס ולגוף המוסמך, בתוך חמישה ימים, אם המכסה של הבקשה מלאה ואין לאפשר שימוש בה בהיתר הבנייה.
{{ח:קטע2|חלק ד|חלק ד׳: בדיקה והחלטת רשות רישוי}}
{{ח:קטע3|חלק ד סימן א|סימן א׳: אופן הבקרה המרחבית}}
{{ח:סעיף|40|בדיקת התאמת הבקשה}}
{{ח:ת}} המהנדס יבדוק בתוך 45 ימים ממועד קליטת הבקשה להיתר אם מתקיימים התנאים המפורטים להלן (להלן – תנאי הבקרה המרחבית):
{{ח:תת|(1)}} הבקשה היא לפי התכניות התקפות, התכניות המופקדות, ומגבלות ההיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 78|סעיפים 78}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 98|ו־98 לחוק}}, או שניתן לגביה אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 97|סעיפים 97}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 97א|או 97א לחוק}};
{{ח:תת|(2)}} הבקשה תואמת את המידע להיתר שנמסר, ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר, ואם לא נמסר מידע להיתר – ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה, וההנחיות המרחביות הפרטניות שנמסרו;
{{ח:תת|(3)}} בחינת הבנייה המבוקשת ביחס לדרישות שנמסרו במידע להיתר בנוגע לחיבור לתשתיות, למרווחים שיש לשמור מהן ומגבלות נוספות שנקבעו בעניין זה;
{{ח:תת|(4)}} בחינת הבקשה ביחס לתנאים, למעט אלה הנוגעים לתכן הבניין, שפירטו הגורמים המאשרים וגופים נוספים בעת מסירת המידע להיתר למהנדס לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20}}, או לפי כל חיקוק או תכנית;
{{ח:תת|(5)}} הבקשה תואמת את ההודעה שנשלחה לבעלי הזכויות במקרקעין ככל שנשלחה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36}};
{{ח:תת|(6)}} הבקשה תואמת הוראות אחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}}, החלות על המקרקעין או הבניין הנדונים.
{{ח:סעיף|41|עריכת שינויים בבקשה|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס רשאי, בכל עת ולא יאוחר מעשרה ימים לפני תום תקופת הבקרה המרחבית, לחוות את דעתו בדבר שינויים שיש לערוך בבקשה להיתר אם ראה שלא מתקיימים בה תנאי הבדיקה המרחבית.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים רשאי המהנדס להורות על שינויו, תיקונו או הריסתו של חלק מבניין קיים בתנאי שהחלק אשר לגביו לא מבוקש ההיתר יותאם לתנאי הבקרה המרחבית {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|ולתקנות תכן הבניין}}, ובלבד שקיים קשר בין החלק האמור ובין העבודה נושא ההיתר.
{{ח:תת|(ג)}} עורך הבקשה רשאי להגיש בקשה מתוקנת לפי השינויים שהתבקשו כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) עד חמישה ימים לפני תום תקופת הבקרה המרחבית.
{{ח:תת|(ג1)}} עורך הבקשה רשאי להגיש, במועד האמור בתקנת משנה (ג), בקשה לסטייה מהוראות תוכנית לגבי שינוי שהתבקש כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), אם ניתן להגיש באותו עניין בקשה לסטייה מהוראות תוכנית; הבקשה תכלול את האמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(א)(19)}} ולאחר שהתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), המהנדס רשאי להתיר לעורך הבקשה להגיש תיקונים לבקשה בכל עת ובלבד שהבקשה המתוקנת תוגש בתוך תקופת הבקרה המרחבית וטרם מתן החלטת רשות הרישוי בבקשה.
{{ח:קטע3|חלק ד סימן ב|סימן ב׳: החלטת רשות הרישוי}}
{{ח:סעיף|42|החלטת רשות הרישוי לאשר בקשה להיתר|תיקון: תשע״ח, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך ארבעים וחמישה ימי הבקרה המרחבית, תחליט רשות הרישוי אם הבקשה להיתר עומדת בתנאי הבקרה המרחבית או אם לדחותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}}; ההחלטה תישלח למבקש הבקשה להיתר, לעורך הבקשה, למגיש ההתנגדות לבקשה, אם הוגשה התנגדות, ואם החליטה לאשר את הבקשה תשלח את החלטתה גם לגורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי למתן היתר לפי תכנית או לפי כל דין, או לגוף נוסף שהופנתה אליו בקשה לקבלת מידע להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ב) או (ד)}}, זולת אם ביקש גוף כאמור שלא לקבל את ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטה לאשר בקשה להיתר תבהיר רשות הרישוי כי היתר הבנייה יינתן לאחר מילוי תנאים אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת אישור מכון הבקרה כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות, בצירוף דוח עורך הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בתקנה 52}};
{{ח:תתת|(1א)}} היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן הסמכות אינה נתונה לבקר מורשה או שאין במכון הבקרה בקר מורשה לעניין אותה סמכות – קבלת אישור, תיאום או התייעצות עם גורם מאשר המנוי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|בסעיף 158כא לחוק}}, אם הדבר נדרש לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום כל התשלומים כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ד) לחוק}};
{{ח:תתת|(3)}} הפקדת ערבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|תקנה 70}}, ככל שנדרש;
{{ח:תתת|(4)}} במקרקעי ישראל – קבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, ונדרשו אישור, תיאום או היוועצות עם גורם מאשר המנוי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|בסעיף 158כא לחוק}}, תציין זאת רשות הרישוי בהחלטתה וכן תבהיר כי היתר הבנייה יינתן רק לאחר מילוי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת אישור, תיאום או היוועצות עם גורם מאשר כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הגשת דוח או הצהרת עורך הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|תקנה 47(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} עמידת הבקשה להיתר בהוראות תכן הבנייה.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ג2) לחוק}}, רשות הרישוי רשאית להוסיף בהחלטתה –
{{ח:תתת|(1)}} דגשים למכון הבקרה בנושאים הנוגעים לבקרת התכן ולבקרת הביצוע;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט תנאים לתחילת עבודה או לקבלת אישור תחילת עבודה אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין, אשר יהוו תנאים בהיתר;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן התייחסות מכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת, אשר יהוו תנאים בהיתר;
{{ח:תתת|(4)}} פירוט תנאים למתן תעודת גמר, אשר יהוו תנאים בהיתר.
{{ח:תת|(ד1)}} רשות הרישוי תחליט בבקשה להיתר הכוללת בקשה לסטייה מהוראות תוכנית, לאחר שהונחה לפניה חוות דעת המהנדס כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ב)(2)(א) לחוק}}, ותנמק את החלטתה.
{{ח:תת|(ה)}} לא החליטה רשות הרישוי בבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה, יראו את הבקשה כבקשה שסורבה ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|תקנה 68}}.
{{ח:סעיף|43|הכרעה בהתנגדויות}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה התנגדות על ידי בעל זכות במקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37}}, תבחן רשות הרישוי את ההתנגדות ותכריע בה בתוך תקופת הבקרה המרחבית.
{{ח:תת|(ב)}} הכריעה רשות הרישוי בהתנגדות שהוגשה, תשלח למבקש הבקשה להיתר, לעורך הבקשה ולמגיש ההתנגדות החלטה מנומקת בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד קליטת הבקשה.
{{ח:סעיף|44|החלטת רשות הרישוי לדחות בקשה להיתר|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תחליט לדחות את הבקשה להיתר בשל אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבקשה אינה עומדת בתנאי הבדיקה המרחבית;
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי קיבלה התנגדות של בעל זכות במקרקעין לבקשה ובשל קבלת ההתנגדות לא ניתן לאשר את הבקשה כפי שהוגשה;
{{ח:תתת|(3)}} רשות הרישוי קיבלה את עמדתו של גורם מאשר או גוף נוסף ולפיה לא ניתן לאשר את הבקשה כפי שהוגשה;
{{ח:תתת|(4)}} רשות הרישוי דחתה את הבקשה לסטייה מהוראות תוכנית.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תשלח למבקש הבקשה להיתר ולעורך הבקשה, החלטה מנומקת בדבר דחיית הבקשה, בתוך 45 ימים ממועד קליטת הבקשה; העתק ההחלטה יישלח למגיש התנגדות לבקשה ולגורם מאשר אם החליטה לדחות את הבקשה בשל הסיבות המנויות בתקנת משנה (א)(3).
{{ח:תת|(ג)}} החליטה רשות הרישוי לדחות את הבקשה להיתר אך ורק בשל אחד מאלה, רשאי עורך הבקשה להגיש בקשה להיתר מתוקנת בהתאם להחלטת רשות הרישוי, שתיקלט במועד הגשתה:
{{ח:תתת|(1)}} רשות הרישוי דחתה את הבקשה לסטייה מהוראות תוכנית, כולה או חלקה;
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי דחתה בקשה בנושא מסוים, כולה או חלקה, שלגביו נדרשה החלטת רשות הרישוי לפי התוכנית המפורטת שלפיה הוגשה הבקשה להיתר.
{{ח:סעיף|45|החלטת רשות הרישוי}}
{{ח:ת}} החלטת רשות הרישוי תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות התכניות החלות, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}} והתקנות לפיו ועל פי אלה בלבד, ויצוין בה המועד להגשת ערר על ההחלטה ומענה של ועדת הערר.
{{ח:סעיף|46|תוקף החלטה לאשר בקשה להיתר|תיקון: תש״ף־3, תש״ף־4, תשפ״א־2, תשפ״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפה של החלטה לאשר בקשה להיתר הוא שלוש שנים מיום שהתקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:קטע2|חלק ה|חלק ה׳: בקרת תכן}}
{{ח:קטע3|חלק ה סימן א|סימן א׳: בקשה להיתר שלא נדרשת לגביה בקרה של מכון בקרה}}
{{ח:סעיף|47|בקשה שלא מבוקרת במכון בקרה|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, לא יחולו עליה {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנות 49 עד 52}}, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} יוגש לרשות הרישוי כל אישור, תיאום או היוועצות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(ג)}};
{{ח:תת|(2)}} עורך הבקשה יגיש דוח המפרט את השינויים המרחביים שנערכו בבקשה ככל שנערכו שינויים לצורך קבלת אישור, תיאום או היוועצות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(ג)}}, או הצהרה כי לא נערכו בבקשה שינויים;
{{ח:תת|(3)}} המהנדס יאשר בתוך 30 ימים מיום הגשת המסמך האחרון הנדרש לפי תקנות משנה {{ח:הערה|[צ״ל: פסקאות]}} (1) ו־(2) כי הבקשה תואמת את הוראות התכן הקבועות בתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק זה {{ח:הערה|[צ״ל: החוק]}}}} או שנמסרו במסגרת המידע להיתר, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|תקנה 53}}.
{{ח:סעיף|48|תשובת גורם מאשר}}
{{ח:ת}} גורם מאשר שהופנתה אליו בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(ג)}} ייתן את התייחסותו בתוך 30 ימים ממועד קבלת הבקשה.
{{ח:קטע3|חלק ה סימן ב|סימן ב׳: קליטת הבקשה להיתר במכון הבקרה}}
{{ח:סעיף|49|העברת בקשה להיתר למכון הבקרה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה רשות הרישוי לאשר את הבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42}} ונקבע {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}} כי נדרש אישורו של מכון בקרה לבקשה להיתר כאמור, יתקשר מבקש הבקשה עם מכון בקרה ויגיש למכון הבקרה את הבקשה להיתר ואת כל המסמכים והצרופות הנדרשים לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|התקנות האמורות}}, וכן המסמכים אשר פורטו בתיק המידע להיתר ובהחלטת רשות הרישוי שיש להגישם למכון הבקרה.
{{ח:תת|(ב)}} לא מונו עורכי משנה נוספים לבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}, רשאי מגיש הבקשה למנות עורכי משנה לכל תחום הנדרש בבקשה להיתר טרם הגשתה למכון הבקרה, והודעה על מינוים תצורף לבקשה להיתר שתוגש למכון הבקרה.
{{ח:קטע3|חלק ה סימן ג|סימן ג׳: בקרת תכן}}
{{ח:סעיף|50|התקשרות ובקרת תכן במכון בקרה}}
{{ח:ת}} מגיש הבקשה יתקשר עם מכון בקרה בהסכם למתן שירותי בקרה, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.
{{ח:סעיף|51|דוח מסכם של מכון הבקרה}}
{{ח:תת|(א)}} ביצע מנהל בקרת התכן בקרת תכן לבקשה, יודיע על כך לרשות הרישוי, לעורך הבקשה ולמבקש ההיתר ויצרף להודעתו דוח מסכם כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע מכון בקרה כי בקרת התכן נמצאה לא תקינה, רשאי עורך הבקשה לעדכן את רשות הרישוי כי בכוונתו להגיש בקשה מתוקנת למכון הבקרה, ורשאי הוא להגיש הודעה כאמור כל עוד החלטת רשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|חלק ד סימן ב|חלק ד׳ סימן ב׳}} בתוקף.
{{ח:קטע2|חלק ו|חלק ו׳: מתן ההיתר}}
{{ח:קטע3|חלק ו סימן א|סימן א׳: בדיקת המהנדס}}
{{ח:סעיף|52|דוח עורך הבקשה}}
{{ח:ת}} עורך הבקשה יגיש למהנדס את אישור מכון הבקרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ב3) לחוק}}, כי תוצאות הבקרה תקינות וכן את הבקשה להיתר ודוח המפרט את השינויים המרחביים שנערכו בבקשה ככל שנערכו, בעקבות בקרת התכן או הצהרה חתומה בידי עורך הבקשה, כי לא נערכו בבקשה שינויים בעקבות בקרת התכן (להלן – דוח עורך הבקשה).
{{ח:סעיף|53|בדיקת התאמה לתנאים מרחביים}}
{{ח:ת}} התקבל דוח עורך הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בתקנה 52}}, יבחן המהנדס אם השינויים המרחביים שנערכו בבקשה עומדים בתנאי החלטת רשות הרישוי; ראה המהנדס כי בשל השינויים שנערכו בבקשה היא אינה עומדת עוד בתנאי החלטת רשות הרישוי לאשר את הבקשה, יודיע על כך לעורך הבקשה ולמבקש ההיתר בתוך 15 ימים ויציין כי נדרשת הגשת בקשה חדשה.
{{ח:סעיף|54|פירוט התשלומים הנדרשים}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי תשלח בכל עת לאחר קבלת החלטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42}} ולא יאוחר מ־10 ימים מיום קבלת דוח עורך הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בתקנה 52}} או מיום אישור המהנדס לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|תקנה 47(3)}}, לפי העניין, את פירוט החיובים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|סעיף 145(ד) לחוק}}.
{{ח:קטע3|חלק ו סימן ב|סימן ב׳: מתן היתר}}
{{ח:סעיף|55|מתן היתר}}
{{ח:תת|(א)}} שולמו החיובים או ניתנו הערבויות להבטחת התשלומים כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1) לחוק}}, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 5 ימים ובלבד שהבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} התקיימו התנאים כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ד)(2) לחוק}}, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימים מיום קבלת הודעת מכון הבקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|תקנה 51}}, או מיום אישור המהנדס לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|תקנה 47(3)}}, לפי העניין, ובלבד שהבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בתקנות אלה.
{{ח:סעיף|56|תנאים בהיתר}}
{{ח:תת|(א)}} על היתר יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|תקנות תכן הבניין}} והוראות כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} פסולת הבנייה תפונה אל אתר מורשה על פי כל דין לסילוק פסולת בניין או לטיפול בה במהלך העבודה או מיד לאחר השלמתה, זולת אם הכמות היא מזערית להערכת המהנדס.
{{ח:תת|(ב)}} בהיתר להריסת בניין או חלק מבניין העשויים אסבסט, לפינוי של אסבסט מנכס או לבנייה בחלק מבניין או בקרקע שמצוי בהם אסבסט, ייקבע כי תנאי לקבלת אישור תחילת עבודה הוא קבלת היתר לעבודת אסבסט וביצוע העבודות באמצעות קבלן אסבסט בעל רישיון מתאים לביצוע העבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק#סעיף 37|סעיף 37 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011}}.
{{ח:תת|(ג)}} בהיתר שניתן לבקשת דייר מוגן לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36(ו)(6)}} תיווסף הערה זו: ”תשומת לבך מופנית לכך כי היתר זה אינו משמש הגנה בפני תביעות בעל הנכס נגדך בגלל ביצוע העבודה או השימוש שהותרו, כל עוד לא קיבלת את הסכמתו של בעל הנכס לביצועם, או באין הסכמה כאמור, הרשאה של בית דין לשכירות או בית משפט“.
{{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי רשאית להוסיף בהיתר –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים לקבלת אישור תחילת עבודה אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין, לרבות רישום הערה לפי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 27|תקנה 27}} {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 29|או 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}};
{{ח:תתת|(2)}} תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן הנחיות למכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים למתן תעודת גמר אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות בוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין.
{{ח:סעיף|57|חובת קיום הוראות תכן הבניין|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מתן היתר לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך או עורכי הבקשה, ממתכנן שלד הבניין והאחראי לביצוע בשל נזקים או כשלים שייגרמו כתוצאה מאי־קיום ההוראות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|בתקנות תכן הבניין}}.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שבתקנות אלה או {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|בתקנות תכן הבניין}} מוטלת חובה לביצוע פעולה אחרי גמר הבנייה באמצעות מיתקנים שיש להתקינם על פי תנאי ההיתר, יצא בעל ההיתר ידי חובתו אם יתקין את המיתקנים הדרושים לביצוע פעולה זו, אך אין באמור כדי לפטור מחובות לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בתקנה 56(א)(1)}}, רשות הרישוי תתנה היתר לביצוע עבודות באתר, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 5|בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר}} בתנאי כי העבודה תבוצע לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 5|התוספת החמישית לתקנות האמורות}}, ורשאית היא לתת היתר לביצוע עבודות באתר כאמור, למעט הקמת בניין חדש באתר כאמור אף שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 5|התוספת החמישית}}, ובלבד שיתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה חוות דעת של הגורם האחראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 5|בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר}}, הקובעת כי לא ניתן או שאין זה מעשי למלא אחר ההוראות הקיימות או חלקן בלי לפגוע בערך השימור של האתר;
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה חוות דעת של בעל מקצוע כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 5|בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר}} הקובעת כי אין בסטייה המבוקשת מן ההוראות הקיימות כדי לפגוע בבטיחות המבקרים והמשתמשים באתר, או כי נקיטת אמצעים אחרים, כגון הצבת שלטי אזהרה, יש בה כדי להבטיח את הבטיחות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} אם הגורם האחראי אינו רשות ציבורית, רשאית רשות הרישוי להתנות את מתן ההיתר, בהגשת חוות דעת מבעל מקצוע כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 5|בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר}} נוסף שיהיה מוסכם על הצדדים, וההיתר יינתן בהסתמך על חוות דעתו.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי תיתן היתר לעבודה שהיא חובה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, אף שלא בהתאם להוראות תכן הבנייה בנושא נגישות אם העבודה תבוצע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}.
{{ח:סעיף|58|ערובה להבטחת קיום תנאי ההיתר}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי תתנה מתן היתר בנייה לתוספת לבניין קיים, שינויו או תיקונו בכך שמבקש ההיתר יפקיד ערבות בנקאית אוטונומית (להלן – הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי מבקש ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו {{ח:פנימי|סעיף 69|בתקנה 69}}, ובשיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בתקנה 70}}.
{{ח:סעיף|59|תוקפו של היתר|תיקון: תש״ף־4, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת תוקפו של היתר היא שש שנים מיום שניתן; רשות הרישוי רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבוע להיתר תקופת תוקף ארוכה יותר, שלא תעלה על תשע שנים, אם ראתה כי היקפה ומורכבותה של העבודה או הבנייה המותרת על פיו מצדיקים זאת.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} ניתן היתר לביצוע העבודה בשלבים, יושלם השלב הראשון בתקופה הנקובה בתקנת משנה (א) והעבודה כולה תושלם בתוך תקופה ארוכה יותר שתקבע רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ג)}} אם ההיתר הוא לשימוש או לשימוש חורג ולא הוחל בשימוש, בתוך שנה מיום מתן ההיתר, יפקע ההיתר.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:סעיף|60|חידוש או שינוי פרטי היתר {{ח:הערה|<s>היתר</s>}}|תיקון: תשפ״ה־2, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} חל שינוי בזהות בעל היתר או בעל זכויות במקרקעין במהלך ביצוע העבודות, רשאית רשות הרישוי, לבקשת בעל ההיתר, לשנות את פרטי בעל ההיתר או בעל הזכויות, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} גרמו שריפה, הרס או אירוע אחר נזק לבניין, ועל פי חוות דעת המהנדס, הבניין ניתן לשיקום לפי ההיתר שעל פיו הוקם, תחדש רשות הרישוי את ההיתר לבקשת בעל ההיתר אם אין מניעה תכנונית לכך, ובלבד שתנאי ההיתר אינם סותרים את הדין, לרבות הוראותיה של תכנית החלה על המקום, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תבוצע בקרת תכן לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳}}; ואולם, לעניין שלד הבניין, יראו את הבקשה כתואמת את הוראות תכן הבנייה הנוגעות לשלד הבניין אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החלק בשלד הבניין שבו מבוצעות עבודות שיקום תוכנן בהתאם להוראות תכן הבנייה החלות על חלק זה בשלד הבניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} עבודות השיקום תוכננו כך שיציבותו של הבניין לאחר ביצוע העבודות לא תפחת מיציבותו ערב קרות הנזק ולא תהווה סכנה ממשית לציבור או לבניין או לבניינים הסמוכים;
{{ח:תתתת|(ג)}} לבקשה לחידוש ההיתר צורפה הצהרת מתכנן שלד בניין בדבר התקיימות התנאים המפורטים בפסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} חל שינוי בבעלות או בזכויות במקרקעין, יוצא ההיתר המחודש על שם הבעל או בעל הזכויות החדש במקרקעין.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:סעיף|61|ההיתר ועותקיו|תיקון: תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} טופס ההיתר ייחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת של רשות הרישוי; מהנדס הוועדה רשאי להוסיף להיתר נספחים אשר יהוו חלק בלתי נפרד ממנו, ובלבד שלא יצורפו נספחי התכן.
{{ח:תת|(ב)}} קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יישמר במשרדי רשות הרישוי ויפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית בתוך 5 ימים ממועד נתינתו.
{{ח:תת|(ג)}} קובץ אלקטרוני חתום או עותק של ההיתר יוחזק בידי האחראי לביקורת על הביצוע באתר הבנייה ויוצג לכל פונה, אלא אם כן נקבע כי ההיתר יהיה חסוי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בתקנה 63}} {{ח:פנימי|סעיף 64|או 64}}.
{{ח:תת|(ד)}} קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יועבר באופן מקוון לכל גורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית אשר מסר מידע לעניין אותו היתר, או גוף מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי להיתר לפי תכנית או לפי כל דין וביקש לקבל את ההיתר.
{{ח:תת|(ה)}} קובץ אלקטרוני חתום של היתר אשר מיושמת בו שיטת בנייה חדשה, יועבר לידי הגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון, ויצורף לו תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה שצורף לבקשה להיתר.
{{ח:סעיף|62|בקשה לחסות פרטי היתר}}
{{ח:ת}} בעל זכות במקרקעין ביחס לחלקו במקרקעין, רשאי בכל עת, להגיש למהנדס בקשה כי ההיתר או חלק ממנו, לא יוצג באופן פומבי לציבור, בשל אחת מסיבות אלה:
{{ח:תת|(1)}} ההיתר או חלק ממנו מגלה פרטים הפוגעים בפרטיותו של אדם;
{{ח:תת|(2)}} בשל קיומו של סוד מסחרי;
{{ח:תת|(3)}} מטעמים של ביטחון הציבור;
{{ח:תת|(4)}} מטעמי ביטחון המדינה.
{{ח:סעיף|63|החלטה בבקשה לחסות היתר}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס והיועץ המשפטי של הוועדה יחליטו בבקשה לחסות היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנה 62(1) עד (3)}} בתוך 15 ימים מיום הגשת הבקשה ורשאים הם לדרוש מסמכים נוספים לצורך החלטתם.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לחיסיון לפי תקנה זו, לא יוצגו ההיתר או מסמכים אחרים המפורטים בבקשה באתר האינטרנט ולא יהיו פתוחים לעיון הציבור.
{{ח:סעיף|64|בקשה לחסות היתר מטעמי ביטחון}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לחסות היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנה 62(4)}} תוגש למהנדס ולמשרד הביטחון.
{{ח:תת|(ב)}} משרד הביטחון יעביר למהנדס ולמבקש את עמדתו בנוגע לבקשה בתוך 15 ימים מיום קבלת הבקשה, ורשאי הוא לדרוש מסמכים נוספים לצורך החלטתו.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה בבקשה לחסות היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנה 62(4)}} תתקבל בתוך 15 ימים מיום קבלת עמדת משרד הביטחון; לא העביר משרד הביטחון את עמדתו במועד האמור בתקנת משנה (ב), תתקבל החלטה בבקשה גם בלא עמדה זו.
{{ח:תת|(ד)}} כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לחיסיון לפי תקנה זו, לא יוצגו ההיתר או מסמכים אחרים המפורטים בבקשה באתר האינטרנט ולא יהיו פתוחים לעיון הציבור.
{{ח:קטע3|חלק ו סימן ג|סימן ג׳: אגרות וערבות}}
{{ח:סעיף|65|אגרת מידע להיתר}}
{{ח:ת}} המבקש מידע להיתר יצרף לבקשתו אישור המעיד כי שולמה לרשות הרישוי אגרה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (מסירת מידע)|בתקנות התכנון והבנייה (מסירת מידע), התשמ״ט–1989}}.
{{ח:סעיף|66|אגרת היתר}}
{{ח:ת}} טרם מתן היתר יימסר למהנדס אישור המעיד כי שולמה לרשות הרישוי אגרה באופן ובשיעור הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 3|בתוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר}}.
{{ח:סעיף|67|פיקדון}}
{{ח:ת}} עם הגשת בקשה להיתר יצרף מגיש הבקשה אישור המעיד כי שולם פיקדון לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 3|התוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר}}.
{{ח:סעיף|68|בקשה להחזר פיקדון}}
{{ח:ת}} על בקשה להחזר פיקדון יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 3|התוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר}}.
{{ח:סעיף|69|הצמדה למדד}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים בתקנות אלה יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון ויעוגלו כלפי מעלה לשקל החדש השלם הקרוב.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה המדד שפורסם בחודש מאי 2016.
{{ח:סעיף|70|ערבות לביצוע תנאי ההיתר לתוספת, שינוי או תיקון בניין קיים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בהיתר בנייה להוספה לבניין קיים, שינויו או תיקונו יפקיד בעל ההיתר אצל הוועדה המקומית ערבות בנקאית אוטונומית (להלן – הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי בעל ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו {{ח:פנימי|סעיף 69|בתקנה 69}}.
{{ח:תת|(ב)}} גובה הערבות יהיה פי עשרה מסכום האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|תקנה 66}} ובלבד שלא תפחת מסכום של 5,000 שקלים חדשים ולא תעלה על סכום של 100,000 שקלים חדשים; הסכומים הללו ישתנו לפי שיעור שינוי המדד כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 69|בתקנה 69}}.
{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי רשאית לפטור את בעל ההיתר מהפקדת ערבות, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל ההיתר יבטיח כי תוקפה של הערבות יהיה עד למתן תעודת הגמר כאמור בתקנת משנה (ה), ויאריכה שלושה ימים לפחות טרם פקיעתה.
{{ח:תת|(ה)}} רשות הרישוי תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, עם מתן תעודת גמר, אלא אם כן החליטה לחלטה, כולה או חלקה, כאמור בתקנות משנה (ו) או (ז).
{{ח:תת|(ו)}} לא קיים בעל ההיתר את תנאי ההיתר, כולם או חלקם, או שלא האריך את תוקפה של הערבות כאמור בתקנת משנה (ג), תהיה רשאית רשות הרישוי לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה בקיום התנאים האמורים, ובלבד שהודיעה לבעל ההיתר על כוונתה לחלט את הערבות בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ז)}} החליטה רשות הרישוי לחלט חלק מהערבות או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה, תשיב לבעל ההיתר את הכספים הנותרים מיד עם תום קיום תנאי ההיתר וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הצמדה למדד כמפורט בתקנת משנה (א).
{{ח:קטע2|חלק ז|חלק ז׳: אישור תחילת עבודות}}
{{ח:קטע3|חלק ז סימן א|סימן א׳: מינויים נדרשים}}
{{ח:סעיף|71|חובת מינוי בעלי תפקידים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תבוצע בנייה או עבודה לפי היתר אלא לאחר שבעל ההיתר מינה את בעלי התפקידים שלהלן ומסר הודעה על כך למהנדס:
{{ח:תתת|(1)}} אחראי לביקורת על הביצוע;
{{ח:תתת|(2)}} קבלן ואחראי לביצוע שלד הבניין שמינה הקבלן או בעל ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} אחראי לתיאום עם מכון הבקרה, אלא אם כן היתה הבקשה מסוג הבקשות ששר האוצר קבע לגביהן כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל ההיתר רשאי למנות, נוסף על האחראי לביקורת על הביצוע כאמור בתקנה משנה (א)(1), אחראים נוספים לביקורת על הביצוע ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}, ובלבד שהודעה על מינוים תצורף לבקשה להתקשרות עם מכון הבקרה ולבקשה לאישור תחילת עבודות.
{{ח:סעיף|72|חתימה על קבצים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} קבצים שיגישו למהנדס, לרשות הרישוי ולמכון הבקרה האחראי לביקורת על הביצוע או עורכי משנה ייחתמו בידי עורכיהם, אשר יאשרו בחתימתם כי המסמכים תואמים את היתר הבנייה.
{{ח:קטע3|חלק ז סימן ב|סימן ב׳: התקשרות עם מכון הבקרה}}
{{ח:סעיף|73|התקשרות עם מכון בקרה}}
{{ח:ת}} היה ההיתר מסוג ההיתרים שלגביהם קבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157ג|סעיף 157ג לחוק}} כי נדרשת בקרת ביצוע של מכון בקרה, יתקשר בעל ההיתר עם מכון בקרה אשר יבצע בקרת ביצוע על עבודות הבנייה על פי ההיתר, והכול לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|תקנות עבודת מכון בקרה}}.
{{ח:סעיף|74|הודעת מכון הבקרה}}
{{ח:ת}} מכון הבקרה יודיע לרשות הרישוי על עריכת הסכם התקשרות ויצרף להודעות את המסמכים הנדרשים {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.
{{ח:קטע3|חלק ז סימן ג|סימן ג׳: אישור תחילת עבודה}}
{{ח:סעיף|75|חתימת האחראי לביקורת על הביצוע|תיקון: תש״ף}}
{{ח:ת}} בקשה לאישור תחילת עבודה תיחתם בחתימתו של האחראי לביקורת על הביצוע ויצורף לה אישור על מינויו בידי בעל ההיתר.
{{ח:סעיף|76|הגשת בקשה לאישור תחילת עבודה|תיקון: תשפ״ב־5, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} האחראי לביקורת על הביצוע יגיש למהנדס בקשה לאישור תחילת עבודה שיצוין בה המועד הצפוי לתחילת ביצוע העבודה לפי ההיתר; לבקשה כאמור יצורפו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר ההיתר אשר מבוקש לבצע עבודות לפיו;
{{ח:תתת|(2)}} אישור על התקשרות עם מכון בקרה בדבר בקרת ביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בתקנה 74}};
{{ח:תתת|(3)}} נספחים, צרופות ומסמכים אחרים אשר נקבע בהיתר כי יש להעבירם למהנדס טרם מתן אישור תחילת העבודה;
{{ח:תתת|(4)}} קובץ מדידה שמסומן עליו מתווה הבניין בצירוף העתק אישור מודד מוסמך בדבר סימון מתווה הבניין במגרש עצמו;
{{ח:תתת|(5)}} הודעה בדבר מינוים של בעלי התפקידים לביצוע העבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בתקנה 71}};
{{ח:תתת|(6)}} קובץ תוכנית ארגון אתר, חתומה ביד הקבלן, אלא אם כן נכתב בהיתר שלא נדרשת תוכנית כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157ג|סעיף 157ג לחוק}} כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה, יצורפו להודעה גם המסמכים האמורים {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.
{{ח:סעיף|77|בדיקת המהנדס|תיקון: תשפ״ב־5, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס יבדוק את הבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימים מיום שהוגשה לה.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המהנדס במסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 76|בתקנה 76}} ליקוי, טעות, חוסר בהירות או חריגה מהוראות התכנית או מן ההיתר, תודיע על כך לאחראי ביקורת על הביצוע ולבעל ההיתר.
{{ח:תת|(ג)}} לא החליט המהנדס בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (א), יראו את הבקשה בתום חמישה ימים נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שצורפו לה הצרופות הנדרשות בתקנות אלה, והתמלאו התנאים שנקבעו בהיתר, בתכנית, בחיקוק ובמידע להיתר.
{{ח:סעיף|78|אישור המהנדס|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אישר המהנדס את תחילת העבודה, תשלח הודעה על כך לבעל ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור תכלול אישור זמני לחיבור לתשתית לצורך ביצוע העבודות.
{{ח:תת|(ג)}} קובץ אלקטרוני חתום של האישור יועבר באופן מקוון למכון הבקרה, לעורך הבקשה, לאחראי ביקורת על הביצוע, לרשם הקבלנים, למפקח על הבטיחות במשרד הכלכלה ולכל גורם מאשר, גוף נוסף אשר מסר מידע לעניין אותו היתר, לרבות בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי להיתר לפי תכנית או לפי כל דין, וביקש לקבל את האישור.
{{ח:תת|(ד)}} כללה העבודה נושא האישור יישום שיטת בנייה חדשה, יועבר העתק האישור גם לבעל השיטה, לגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון.
{{ח:סעיף|79|ביצוע בשלבים|תיקון: תשפ״ב־5, תשפ״ב־6, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בכל עת לאחר קבלת אישור תחילת עבודה או מסירת הודעה למהנדס הוועדה על תחילת עבודה כאמור {{ח:פנימי|חלק ז סימן ג1|בסימן ג1}}, רשאי בעל ההיתר באמצעות האחראי לביקורת על הביצוע להגיש למהנדס בקשה לביצוע עבודות הבנייה על פי ההיתר בשלבים.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה יצורפו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה מאת מכון בקרה כי הוגשו המסמכים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 74|בתקנה 74}} בהתאם לשלב הביצוע, אם ההיתר הוא מסוג ההיתרים שלגביהם קבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157ג|סעיף 157ג לחוק}} כי נדרשת בקרת ביצוע של מכון בקרה;
{{ח:תתת|(2)}} תכניות עדכניות לארגון אתר התוכנית תהיה חתומה ביד הקבלן שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|תקנה 71(א)(2)}};
{{ח:תת|(ג)}} המהנדס יחליט בבקשה בתוך חמישה ימים מיום הגשתה, לא הודיע המהנדס על החלטתו בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימים נוספים מתום התקופה כאישור ביצוע בשלבים.
{{ח:תת|(ד)}} נקבע בהיתר ביצוע בשלבים, או שאושרה בקשה לביצוע בשלבים, יגיש האחראי לביקורת על הביצוע למהנדס את המסמכים האמורים בתקנת משנה (ב) בכל אחד משלבי הביצוע.
{{ח:קטע3|חלק ז סימן ג1|סימן ג׳1 – סוגי עבודות שאינן טעונות אישור תחילת עבודה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:סעיף|79א|הקמת בניין חדש למגורים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הקמת בניין חדש למגורים אינה טעונה אישור תחילת עבודות ולא יחולו לגביה {{ח:פנימי|סעיף 75|תקנות 75 עד 78}}, ובלבד שמתקיימים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, הוא עד 42 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} לפחות 80% משטחי הבנייה שאושרו בהיתר מיועדים למגורים, ובכלל זה שטחים למטרת שירות המשרתים את המגורים;
{{ח:תתת|(3)}} רשות הרישוי נתנה את ההיתר ולא מורשה להיתר;
{{ח:תתת|(4)}} עורך הבקשה של ההיתר שניתן רשום כמורשה להיתר בפנקס המורשים להיתר;
{{ח:תתת|(5)}} עורך הבקשה כאמור בפסקה (4) הודיע למהנדס על כוונה להתחיל בביצוע העבודות לפי ההיתר שניתן, לאחר שמצא כי התקיימו כל התנאים לתחילת עבודות שנקבעו {{ח:פנימי|חלק ז סימן א|בסימנים א׳}} {{ח:פנימי|חלק ז סימן ב|ו־ב׳ לחלק זה}}, במידע להיתר או בהיתר; ההודעה תימסר 7 ימים לפחות לפני תחילת ביצוע העבודות;
{{ח:תתת|(6)}} עורך הבקשה כאמור בפסקה (4) צירף להודעה כאמור בפסקה (5) את כל המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 76|בתקנה 76(א)(1) עד (6)}};
{{ח:תתת|(7)}} אם ההיתר מסוג ההיתרים שאינם טעונים בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב) לחוק}}, יצורפו המסמכים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע״ח–2018}}, ולא יצורפו להודעה המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה הודעה למהנדס כאמור בתקנת משנה (א)(5), המהנדס רשאי לתת לעורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א)(4), בתוך 7 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, הנחיות לתיאום תחילת העבודות בעניין שנכללו לגביו תנאי או הוראה במידע להיתר או בהיתר בנוגע לתיאום תחילת העבודות, וחל שינוי באותו עניין מאז שנכללו התנאי או ההוראה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} נתן המהנדס הנחיות לתיאום תחילת העבודות כאמור בתקנת משנה (ב), לא יחל בעל ההיתר בביצוע העבודות אלא לאחר שעורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א)(4) אישר שבוצעו ההנחיות שהמהנדס הורה כי יש לבצען כתנאי לתחילת העבודות.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה כאמור בתקנת משנה (א)(5) תהווה אישור זמני לחיבור לתשתית לצורך ביצוע העבודות.
{{ח:קטע3|חלק ז סימן ד|סימן ד׳: שילוט באתר הבנייה}}
{{ח:סעיף|80|שלט באתר הבנייה}}
{{ח:ת}} ניתן אישור תחילת עבודה, יציב בעל ההיתר, בחזית האתר, במקום בולט לעין, למשך כל תקופת הבנייה, שלט ברור וקריא הכולל, נוסף על הוראות לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (הצבת שלטים על ידי קבלנים רשומים)|תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (הצבת שלטים על ידי קבלנים רשומים), התשל״ו–1976}}, ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}}, פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם הפרויקט או מהות העבודה, מספר ההיתר ומספר אישור תחילת עבודה;
{{ח:תת|(2)}} פרטי בעל ההיתר;
{{ח:תת|(3)}} פרטי האחראי לביקורת על הביצוע;
{{ח:תת|(4)}} פרטי מכון הבקרה האחראי לשלב בקרת הביצוע.
{{ח:קטע2|חלק ח|חלק ח׳: ביצוע ובקרת ביצוע}}
{{ח:קטע3|חלק ח סימן א|סימן א׳: בקרת מכון בקרה}}
{{ח:סעיף|81|אופן בקרת ביצוע על ידי מכון הבקרה}}
{{ח:ת}} מכון הבקרה יערוך בקרת ביצוע על פי תקנות אלה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|ותקנות עבודת מכון בקרה}}.
{{ח:סעיף|82|דוח מסכם של מכון בקרה}}
{{ח:ת}} מנהל בקרת הביצוע יודיע לבעל ההיתר ולרשות הרישוי אם תוצאות בקרת הביצוע נמצאו תקינות ויצרף להודעתו דוח מסכם כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.
{{ח:קטע3|חלק ח סימן ב|סימן ב׳: בקרת רשות הרישוי}}
{{ח:סעיף|83|בקרת ביצוע מרחבית}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי, באמצעות מפקחים שהוסמכו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 257א|סעיף 257א לחוק}}, תערוך באתר בקרה במהלך ביצוע העבודות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 40|בתקנה 40}} (להלן – בקרת ביצוע מרחבית).
{{ח:תת|(ב)}} בקרת הביצוע המרחבית תכלול בקרה על המרכיבים המרחביים לפי התכניות, ההיתר וההנחיות המרחביות.
{{ח:תת|(ג)}} בקרה מרחבית תבוצע בשלבים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} בבנייה חדשה ובתוספת בנייה על הקרקע – סימון העמדת הבניין;
{{ח:תתת|(2)}} גמר הקמת השלד;
{{ח:תתת|(3)}} גמר הבנייה.
{{ח:תת|(ד)}} בקרה נוספת תיערך לפי הנדרש, ובמקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטרות אחראי לביקורת על הביצוע או מבצע הפיקוח העליון;
{{ח:תתת|(2)}} קבלת הודעה בדבר הריסת מבנה;
{{ח:תתת|(3)}} קבלת הודעת מכון הבקרה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.
{{ח:קטע3|חלק ח סימן ג|סימן ג׳: בקרת בעל ההיתר ונציגיו}}
{{ח:סעיף|84|אישור לשיטת בנייה חדשה}}
{{ח:ת}} כללו ההיתר או הבקשה לאישור תחילת עבודה יישום שיטת בנייה חדשה – יהיה בידי הממונה על שיטת הבנייה החדשה אישור זמני או אישור קבוע לשיטת הבנייה החדשה.
{{ח:סעיף|85|סימון העמדת הבניין}}
{{ח:ת}} לא תבוצע יציקת היסודות של בניין, אלא לאחר סימון העמדת הבניין על ידי מודד מוסמך.
{{ח:סעיף|86|תפקיד האחראי לתיאום עם מכון הבקרה}}
{{ח:ת}} בעל ההיתר ימנה אחראי לתיאום עם מכון הבקרה אשר יבצע פעולות כמפורט להלן, זולת אם ההיתר הוא מסוג ההיתרים שלגביהם קבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157ג|סעיף 157ג לחוק}} כי לא נדרשת בהם בקרה של מכון בקרה:
{{ח:תת|(1)}} יחזיק באתר קובץ תכניות עבודה לביצוע עדכניות;
{{ח:תת|(2)}} יבצע תיאום תהליך הביצוע לרבות מעקב אחר בדיקות מעבדה מאושרת הנדרשות לפי כל דין, שיועברו אליו בידי הקבלן או בהוראתו;
{{ח:תת|(3)}} יתאם את העבודה ואת הבקרה עם מכון הבקרה, ילווה את הבקר בעת שהותו באתר ויוודא ביצוע של הוראות מכון הבקרה;
{{ח:תת|(4)}} יודיע למי שמבצע את הפיקוח העליון ולאחראי לביקורת על הביצוע על שלבי הביצוע.
{{ח:סעיף|87|תפקידי האחראי לביקורת על הביצוע וסמכויותיו}}
{{ח:תת|(א)}} אחראי לביקורת על הביצוע או אחראי משנה, כל אחד בתחום אחריותו, כפי שמינה בעל ההיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|תקנה 71(ב)}}, יבדוק אם עבודות הבנייה בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, ולפי חיקוק, לרבות התנאי בדבר העסקת קבלן רשום (להלן – ביקורת).
{{ח:תת|(ב)}} הביקורת תיערך על ידי האחראים לביקורת על הביצוע לסוגיהם, ולפי העניין, לפחות בגמר שלבים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון קווי הבניין;
{{ח:תתת|(2)}} גמר יסודות הבניין;
{{ח:תתת|(3)}} גמר הקמת השלד, ואם הקמתו מחייבת הקמת מקלט, אחד או יותר, או עריכת שינויים במקלט קיים – עם תום הקמתו של המקלט העליון בבניין או בגמר עריכת שינויים כאמור, הכול לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} גמר הבנייה.
{{ח:תת|(ג)}} תקנה זאת תחול גם על ביצוע תוספת בנייה לבניין קיים, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|88|עריכת ביקורת בשלבים נוספים}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 87|בתקנה 87}}, המהנדס רשאי לחייב אחראי לביקורת על הביצוע לערוך ביקורת בשלבים נוספים או במועדים שיקבע בהודעה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות נאותה להביא לפניו את טענותיו.
{{ח:סעיף|89|דיווח האחראי לביקורת}}
{{ח:תת|(א)}} האחראי לביקורת על הביצוע ואחראי המשנה, ימסרו דוח לרשות הרישוי, כל אחד בתחום אחריותו, לא יאוחר מחמישה ימים לאחר המועד של עריכת הביקורת על מועד עריכתה ועל תוצאותיה; העתק הדוח יומצא גם למכון הבקרה, לבעל ההיתר ולעורך הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} בדוח יפורט השלב שאליו הגיעו העבודות מכוח ההיתר בשעת הביקורת ואת המועד הצפוי של גמר אותו שלב ויאושר בו שהעבודות בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|לחוק}} ולתקנות שהותקנו על פיו, ואם תחום האחריות של המדווח כולל גם את התאמת הבנייה לתכניות כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק}} – ייקבע גם שהעבודות בוצעו בהתאם לתכניות כאמור; מצא האחראי לביקורת שהעבודה לא בוצעה בהתאם לתנאי ההיתר, התכנית, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}} או התקנות לפי העניין, יציין זאת בדוח ויפרט מהן הסטיות שנמצאו.
{{ח:תת|(ג)}} כל עוד לא הוגש דוח במועד או בשלב שנקבעו {{ח:פנימי|חלק ח סימן ג|בסימן זה}}, רואים את עבודת הבנייה שבוצעה לאחר מכן כעבודה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, אפילו אם אינה חורגת מתנאיו; ואולם רשאי המהנדס לדחות את המועד לעריכת הביקורת או להגשת הדוח, אפילו חלף הזמן לביצוע פעולות אלה, אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שאין בדחיית המועד כדי לפגוע ביעילות הביקורת.
{{ח:סעיף|90|תחולה על האחראי לביצוע השלד}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ח סימן ג|סימן זה}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על האחראי לביצוע שלד הבניין, ככל שהדבר נוגע לעריכת הביקורת, לשלביה ולמועדיה, לדיווח עליה, לתוצאות של העדר דיווח במועדו, ולאחריות בנזיקין על אי־קיום הוראות {{ח:פנימי|חלק ח|חלק זה}}.
{{ח:סעיף|90א|שמירת אחריות קבלן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אין באחריות עורכי הבקשה להיתר או באחריות מתכנן שלד הבניין או באחריות האחראי לביצוע שלד הבניין או האחראי לביקורת על הביצוע, לפי {{ח:פנימי|חלק ח|חלק זה}}, כדי לפטור קבלן מאחריותו לביצוע הבנייה לפי ההיתר ולאיכותה, לרבות אחריות לקיום פיקוח מלא וביקורת על ביצוע הבנייה, לפי כל דין.
{{ח:קטע3|חלק ח סימן ד|סימן ד׳: פיקוח עליון}}
{{ח:סעיף|91|ביצוע פיקוח עליון על הבנייה}}
{{ח:ת}} עורך הבקשה להיתר ועורכי המשנה ככל שמונו, יבצעו פיקוח עליון (להלן, כל אחד מאלה – מבצע פיקוח עליון), מתחילת ביצוע העבודות לפי ההיתר ועד קבלת תעודת גמר.
{{ח:סעיף|92|פירוט הפיקוח העליון}}
{{ח:ת}} מבצע פיקוח עליון יבצע פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} פיקוח עליון על התאמת ביצוע הבנייה באתר לתכניות העבודה המאושרות התואמות להיתר ולמפרטי הבנייה;
{{ח:תת|(2)}} הנחיית בעלי התפקידים מטעם בעל ההיתר והקבלן;
{{ח:תת|(3)}} מעקב אחר בדיקות המעבדה שיועברו אליו ומתן הנחיות בעקבות תוצאות בדיקה;
{{ח:תת|(4)}} עדכון תכניות העבודה והמפרטים, על פי שינויי התכן, ככל שישנם, בזמן ביצוע הבנייה.
{{ח:סעיף|93|פיקוח עליון על שלד הבניין}}
{{ח:ת}} הפיקוח העליון על בניית שלד הבניין יכלול פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 92|בתקנה 92}} ככל שהן נוגעות לבניית שלד הבניין;
{{ח:תת|(2)}} ביקורת על אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה בכל קומה מקומותיו, לרבות הרכבתם ומתן אישור ליציקת התקרות או הרכבתן בכל קומה בנפרד; לעניין זה, ”אלמנט ראשי“ – כפי שהוגדר בידי מתכנן שלד הבניין בתכנית הקונסטרוקציה;
{{ח:תת|(3)}} עדכון תכנית הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים, ככל שיידרש, על פי שינויים, אם ישנם, בזמן ביצוע בניית השלד.
{{ח:סעיף|94|אופן ביצוע הפיקוח העליון}}
{{ח:ת}} הפיקוח העליון יבוצע באופן זה:
{{ח:תת|(1)}} ייערכו ביקורים באתר הבנייה, בידי מבצע הפיקוח העליון; ביקורים כאמור ייערכו במספר ובמועדים הדרושים כדי לקיים את הפעולות הנדרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|תקנות 92}} {{ח:פנימי|סעיף 93|ו־93}};
{{ח:תת|(2)}} מבצע הפיקוח העליון רשאי לייפות את כוחו של עובד מטעמו לערוך את הביקורים כאמור בתקנות אלה, ובלבד שהעובד הוא בעל הכישורים הנדרשים לפי כל דין לתחום העבודה שלגביו הוא עורך את הביקורים במקומו של מבצע הפיקוח העליון.
{{ח:קטע2|חלק ט|חלק ט׳: תעודת גמר}}
{{ח:קטע3|חלק ט סימן א|סימן א׳: בקשה לקבלת תעודת גמר}}
{{ח:סעיף|95|הגשת בקשה לתעודת גמר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} עם סיום הבנייה או העבודות לפי ההיתר יגיש האחראי לביקורת על הביצוע לרשות הרישוי בקשה לקבלת תעודת גמר, בצירוף כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מפת עדות, זולת אם פטר המהנדס מהגשת מפה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} קובץ תכניות עדות של הבניין או העבודה;
{{ח:תתת|(3)}} אישור האחראי לביקורת על הביצוע כי הבנייה בוצעה בהתאם להיתר וכי מולאו כל הדרישות הקבועות בהיתר למתן תעודת גמר;
{{ח:תתת|(4)}} אישור מכון הבקרה כי ביצע בקרת ביצוע על הבנייה והיא נמצאה תקינה, לרבות דוח מסכם כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}, והמלצת מכון הבקרה בדבר הפרטים הטעונים השלמה המפורטים בבקשה לקבלת תעודת גמר;
{{ח:תתת|(4א)}} היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן הסמכות אינה נתונה לבקר מורשה או שאין במכון הבקרה בקר מורשה לעניין אותה סמכות – אישור, תיאום או התייעצות עם גורם מאשר המנוי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|בסעיף 158כא לחוק}}, אם הדבר נדרש לצורך מתן תעודת גמר לפי כל דין;
{{ח:תתת|(5)}} אישור מורשה נגישות, אם נדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו3|סעיף 158ו{{ח:הערה|<s>(</s>}}3{{ח:הערה|<s>)</s>}}(א) לחוק}};
{{ח:תתת|(6)}} כלל ההיתר שיטת בנייה חדשה – תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו יושמה שיטת הבנייה החדשה בהתאם לאישור הזמני או הקבוע, לפי העניין, לרבות התנאים והמגבלות שנקבעו וככל שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, יצורפו לבקשה גם כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישורי גורמים מאשרים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|סעיף 158כא(א) לחוק}}, אם נדרשו לצורך מתן תעודת גמר לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} תוצאות בדיקות מעבדה הנדרשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|תקנות תכן הבניין}};
{{ח:תתת|(3)}} דוח מסכם מאת האחראי לביקורת על הביצוע ומי שביצע את הפיקוח העליון על הבנייה לרבות הצהרתם כי הבניין ראוי לשימוש;
{{ח:תתת|(4)}} כל מסמך נוסף שנדרש במידע להיתר או בהיתר;
{{ח:תתת|(5)}} אישור בדבר קיום התייעצות עם רשות הכבאות לצורך מתן תעודת גמר אם הדבר נדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)}}; לעניין זה יראו בפנייה להתייעצות עם רשות הכבאות שלא ניתן לה מענה בתוך 30 ימים כקיום חובת התייעצות.
{{ח:תת|(ג)}} האחראי לביקורת על הביצוע רשאי לפרט בבקשתו פרטים שלא הושלמו במועד הגשת הבקשה לקבלת תעודת גמר, מטעמים שפירט המבקש, ובלבד שהבניין ראוי לשימוש גם לפני השלמתם.
{{ח:סעיף|96|השלמת תשלומים על פי החיובים}}
{{ח:תת|(א)}} לא שולמו החיובים, כולם או חלקם בעת מתן ההיתר, תשלח רשות הרישוי הודעה בדבר התשלומים כאמור לבעל ההיתר לא יאוחר מעשרים ימים ממועד הגשת הבקשה למתן תעודת הגמר.
{{ח:תת|(ב)}} שלחה רשות הרישוי הודעה כאמור עד המועד הנקוב בתקנת משנה (א), לא תינתן תעודת גמר אלא לאחר ששולמו החיובים כאמור.
{{ח:קטע3|חלק ט סימן ב|סימן ב׳: מתן תעודת גמר}}
{{ח:סעיף|97|בדיקת רשות הרישוי|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} מצאה רשות הרישוי כי הבנייה או העבודות נושא הבקשה נעשו בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק, וכן כי התקיימו התנאים שנקבעו בהיתר להוצאת תעודת גמר, תיתן תעודת גמר בתוך חמישה ימים ממועד הגשת הבקשה או ממועד מילוים של כל התנאים, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מצאה רשות הרישוי כי לא התקיימו התנאים להוצאת תעודת גמר בתום 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, תודיע לבעל ההיתר ולאחראי לביקורת על הביצוע על סירובה לתת את התעודה והנימוקים לכך או על דרישתה להשלמת פרטים וערובות לפי {{ח:פנימי|חלק ט סימן ג|סימן ג׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתנה תעודת גמר כאמור בתקנת משנה (א), או החלטה כאמור בתקנת משנה (ב) בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, יראו זאת כסירוב לתת תעודה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:סעיף|98|מתן תעודת גמר לאחר השלמת התשלומים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97}}, שלחה רשות הרישוי הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בתקנה 96(א)}}, לא תינתן תעודת גמר אלא לאחר ששולמו החיובים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} תעודת גמר תהווה אישור הרשות המאשרת כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157א|בסעיף 157א לחוק}}.
{{ח:קטע3|חלק ט סימן ג|סימן ג׳: השלמת פרטים וערובות}}
{{ח:סעיף|99|השלמה מאוחרת|תיקון: תש״ף־2, תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לתת תעודת גמר אף אם לא הושלמו כל תנאי ההיתר במועד הגשת הבקשה, ובלבד שהפרטים והתנאים שלא הושלמו הם אחד או יותר מן המפורטים להלן, והמבנה ראוי לשימוש גם לפני השלמתם; רשות הרישוי תתייחס להמלצת מכון הבקרה בעניין זה, ככל שניתנה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאים אשר נקבע לגביהם במידע להיתר או בתנאים בהיתר שניתן לבצעם, כולם או חלקם, לאחר קבלת תעודת גמר;
{{ח:תתת|(2)}} עבודות המפורטות בהיתר וביצוען מותנה בעבודות אחרות המבוצעות על ידי גורם תשתיות שאינו באחריות בעל ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} עבודות משלימות להיתר למבנה תעסוקה או מסחר שלא צוין בו השימוש המדויק במבנה או בחלקו אלא ייעודו בלבד או שלא פורטו בהיתר כל המרכיבים בתוך הבניין הנדרשים לתפעולו בשימוש שייקבע; בפסקה זו, ”עבודות משלימות“ – עבודות הנעשות בתוך בניין לצורך התאמתו לשימוש מסוים;
{{ח:תתת|(4)}} נטיעות וזריעה – רק עד לעונת השתילה הקרובה;
{{ח:תתת|(5)}} עבודות נוספות שקבע המהנדס ושאינן פוגעות ביציבות ובטיחות הבניין, ובבטיחות המשתמש;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ב)}} בתעודת גמר לפי תקנה זו ייקבע המועד להשלמת הפרטים והתנאים הטעונים השלמה כאמור.
{{ח:סעיף|100|ערבות להשלמת ביצוע העבודות|תיקון: תש״ף־2, תש״ף־4, תשפ״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} להבטחת השלמתם של הפרטים והתנאים הטעונים השלמה וכתנאי למתן תעודת הגמר ימציא בעל ההיתר ערבות בנקאית בסכום ולמשך התקופה שיורה לו המהנדס, בהתאם להיקף הפרטים והתנאים הטעונים השלמה.
{{ח:תת|(ב)}} המהנדס יודיע לבעל ההיתר בתוך 15 ימים ממועד הגשת הבקשה על סכום הערבות הבנקאית שעליו להמציא להבטחת השלמת העבודות ועל תוקפה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל ההיתר יודיע לרשות הרישוי על השלמת העבודות ויבקש את השבת הערבות.
{{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, לאחר שבדקה ומצאה כי ביצוע העבודות הנדרשות הושלם.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:סעיף|101|חילוט כספי הערבות הבנקאית}}
{{ח:תת|(א)}} לא השלים בעל ההיתר את הפרטים והתנאים, כולם או חלקם, במועד הנקוב בתעודת הגמר, תהיה רשות הרישוי רשאית לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך השלמת הפרטים והתנאים כאמור ולכיסוי הוצאותיה בהשלמתם, ובלבד שתיתן לבעל ההיתר הודעה מוקדמת של ארבעה עשר ימים על כוונתה לחלט את הערבות.
{{ח:תת|(ב)}} החליטה רשות הרישוי לחלט חלק מהערבות, או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך השלמת הפרטים והתנאים ולכיסוי הוצאותיה, תשיב לבעל ההיתר את הסכום הנותר מיד עם תום השלמת הפרטים והתנאים כאמור וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הפרשי הצמדה למדד כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 69|בתקנה 69}}.
{{ח:קטע2|חלק ט1|חלק ט׳1: הליך רישוי להוספת מרחב מוגן דירתי לבניין קיים|תיקון: תשפ״ב־3}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|חלק ט1|חלק זה}} חל כהוראת שעה לחמש שנים מיום 18.1.2022 על בקשות להיתר שהוגשו החל מיום 18.1.2022):}}
{{ח:סעיף|101א|הגדרה|תיקון: תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ט1|בחלק זה}}, ”הוספת מרחב מוגן דירתי“ – הוספת מרחב מוגן דירתי אחד או יותר, לבניין קיים המשמש למגורים, בשטח המזערי הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)#סעיף 197א|ברישה לתקנה 197א בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}}, וכן התוספת הנדרשת לצורך פתיחה כלפי חוץ של דלת ההדף של המרחב המוגן הדירתי הנדרשת לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)#חלק ג פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳ בחלק ג׳ באותן תקנות}}.
{{ח:סעיף|101ב|הליך רישוי להוספת מרחב מוגן דירתי|תיקון: תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} על בקשה להיתר הכוללת הוספת מרחב מוגן דירתי בלבד יחולו תקנות אלה בכפוף לאמור להלן:
{{ח:תת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}, מבקש ההיתר לא יהיה חייב להגיש בקשה לקבלת מידע;
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(א)(6)}}, קובץ מפת מדידה להיתר יכול שיכלול רק את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} סימון גבולות המגרש, קווי הבניין, היקף הבניין הקיים ומיקום הוספת המרחב הדירתי המוגן;
{{ח:תתת|(ב)}} מיפוי מפורט בתחום 5 מטרים לפחות מכל צדדיו של המרחב הדירתי המוגן ועד גבול המגרש בשתי פאות המגרש הסמוכות ביותר למיקום הוספת המרחב הדירתי המוגן;
{{ח:תתת|(ג)}} סימון של מיקום חיבורן של כל התשתיות הקיימות במגרש למרחב הציבורי הגובל במגרש;
{{ח:תת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(א)(7)}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ובתוספת}}, תכנית ראשית יכול שתכלול רק את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} תכנית תנוחה שתיערך בקנה מידה 1:100 ותכלול: תכנון הוספת המרחב המוגן הדירתי על רקע חלק הבניין שאליו מתחברת אותה תוספת {{ח:הערה|[צ״ל: הוספה]}}; מיקום פתח הכניסה למרחב המוגן ומיקום הפתחים בקירות; סימון מיקום חתכים על גבי התכנית;
{{ח:תתת|(ב)}} חתך אנכי בקנה מידה 1:100 לאורך הבנייה דרך תוספת המרחב המוגן הדירתי ולכל גובה הבניין;
{{ח:תתת|(ג)}} חזיתות המרחב המוגן הדירתי בקנה מידה 1:100 המציגות את מיקום תוספת המרחב המוגן הדירתי, פתחים וחומרי הגמר של הקירות החיצוניים של תוספת המרחב המוגן הדירתי;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(א)(8)}}, קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה יכול שיכלול רק את שטחי הבנייה המבוקשים בכל אחת מקומות הבניין בצירוף טבלה המסכמת את שטחי הבנייה המבוקשים;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ה)}}, היתר במקרקעי ישראל אינו טעון הסכמת רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תת|(6)}} בלי לגרוע מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בתקנה 56}}, רשות הרישוי תקבע בהיתר הוראות ותנאים למהלך ביצוע העבודה לעניין מניעת מפגעים, שביצועם ייחשב תנאי למתן תעודת גמר;
{{ח:תת|(7)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בתקנה 71}}, בעל ההיתר אינו נדרש למנות אחראי לביקורת על הביצוע בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} העבודה כוללת הוספת מרחב מוגן דירתי בשתי קומות לכל היותר;
{{ח:תתת|(ב)}} העבודה מבוצעת על ידי המדינה או מי מטעמה;
{{ח:תת|(8)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בתקנה 95(א)}}, בקשה לקבלת תעודת גמר תוגש בידי עורך בקשה, אם לא מונה אחראי לביקורת על הביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בפסקה (7)}}, ולא נדרש לצרף לה את המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 95|בפסקאות (1) עד (3) לאותה תקנה}}.
{{ח:סעיף|101ג|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 101ב|תקנה 101ב}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 101ב|פסקה (5)}}, לא תחול על –
{{ח:תת|(1)}} בקשה להיתר בבניין הכלול בתחום אתר המיועד לשימור לפי תכנית מאושרת או ברשימת אתרים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 4 פרט 12|בסעיף 12 בתוספת הרביעית לחוק}};
{{ח:תת|(2)}} בקשה להיתר אשר בשל הבנייה המבוקשת בה חלה חובת חיזוק הבניין בפני רעידות אדמה לפי תקן ישראלי ת״י 413: תכן עמידות מבנים בפני רעידות אדמה;
{{ח:תת|(3)}} בקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה;
{{ח:תת|(4)}} בקשה להיתר בבניין שבו שתי קומות לפחות ושתי דירות לפחות, אם התוספת המבוקשת יוצרת בנייה שאינה רצופה ממפלס הקרקע כלפי מעלה, זולת אם נקבע בהנחיות מרחביות החלות על המקרקעין שבנייה כאמור היא מותרת;
{{ח:תת|(5)}} בקשה להיתר הכוללת שימוש חורג לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 146|סעיף 146 לחוק}} או הקלה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 147|סעיף 147 לחוק}} או שהיא טעונה אישור או דיון במוסד תכנון שאינו רשות הרישוי כתנאי למתן ההיתר.
{{ח:קטע2|חלק י|חלק י׳: הקלה ושימוש חורג}}
{{ח:קטע3|חלק י סימן א|סימן א׳: בקשה להקלה או לשימוש חורג}}
{{ח:סעיף|102|החלת הוראות התקנות על בקשה להקלה או להתרת שימוש חורג}}
{{ח:ת}} על בקשה להקלה או לשימוש חורג יחולו הוראות תקנות אלה בכפוף לשינויים המפורטים {{ח:פנימי|חלק י|בחלק זה}}.
{{ח:סעיף|103|סייג למתן הודעה לבעלי זכויות בקרקע|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} על בקשה להקלה או לשימוש חורג לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנות 33(א)(10)}} {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36}}; ואולם על בקשה כאמור במקרקעין שהם מקרקעי ישראל יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36(ה)}}.
{{ח:סעיף|104|הגשת בקשה להיתר הכוללת בקשה להקלה או לשימוש חורג}}
{{ח:ת}} נוסף על כל האמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33}} תכלול הבקשה להקלה או לשימוש חורג את פרטי ההקלה או השימוש החורג המבוקשים; לעניין הפיקדון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|תקנה 106(4)}}.
{{ח:קטע3|חלק י סימן ב|סימן ב׳: פרסום}}
{{ח:סעיף|105|הפקת נוסח לפרסום על ידי רשות הרישוי}}
{{ח:תת|(א)}} בתום בדיקת התנאים המוקדמים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33}} וככל שהבקשה להקלה או לשימוש חורג כוללת את כל הפרטים והמסמכים שנקבעו בתנאים המוקדמים, ישלח המהנדס למגיש הבקשה נוסח לפרסום בדבר הבקשה כנדרש {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|בסעיף 149(א) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בשליחת הנוסח לפרסום כאמור כדי לחייב את המהנדס בדבר נכונות פרטי הבקשה להקלה או לשימוש החורג או כדי לחייב את הוועדה לאשרם אף אם לא תוגש התנגדות לבקשה. הבקשה תיבדק לגופה במסגרת הבקרה המרחבית.
{{ח:סעיף|106|הגשת צרופות נוספות לבקשה להיתר}}
{{ח:ת}} מילא המגיש אחר הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|סעיף 149(א) לחוק}}, יגיש את המסמכים וצרופות אלה:
{{ח:תת|(1)}} העתק הפרסום בעיתון כנדרש {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|בסעיף 149(א) לחוק}};
{{ח:תת|(2)}} צילום ההודעה המפרטת את מהות הבקשה כפי שהוצגה במקום בולט לעין בחזית הקרקע או הבניין שעליהם חלה הבקשה;
{{ח:תת|(3)}} העתק אישור על מסירה אישית או על מסירה בדואר רשום לפי המען של מי שיש למסור לו הודעות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|סעיף 149(א) לחוק}};
{{ח:תת|(4)}} העתק אישור על תשלום פיקדון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בתקנה 67}}.
{{ח:סעיף|107|השלמת בדיקת התנאים המוקדמים}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס יבחן בתוך 10 ימים ממועד הגשת המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 104|בתקנה 104}}, אם התקיימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|סעיף 149(א) לחוק}}; התקיימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}} כאמור, יקלוט המהנדס את הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} לא עמדה הבקשה בהוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}} כאמור, ישלח המהנדס הודעה על אי־קליטת הבקשה למבקש ולעורך הבקשה ויפרט בה תנאים מוקדמים שלא קוימו.
{{ח:תת|(ג)}} לא הודיע המהנדס על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בהוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}}, יראו את הבקשה כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה, ובלבד שהפרסום על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|סעיף 149 לחוק}} נעשה כדין.
{{ח:קטע3|חלק י סימן ג|סימן ג׳: החלטת ועדה מקומית}}
{{ח:סעיף|108|בדיקת התאמת הבקשה}}
{{ח:ת}} המהנדס יבדוק בתוך 45 ימים ממועד קליטת הבקשה להיתר אם מתקיימים בה תנאי הבקרה המרחבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בתקנה 40}}, ויעביר את חוות דעתו בעניין לוועדה המקומית.
{{ח:סעיף|109|החלטת הוועדה}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה התנגדות כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|בסעיף 149(א)(1) לחוק}}, תדון בה הוועדה המקומית בתוך 45 ימים ממועד קבלת חוות דעת המהנדס.
{{ח:תת|(ב)}} לא נמסרה חוות הדעת במועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108}}, תדון הוועדה המקומית בבקשה ותיתן את החלטתה בתוך 90 ימים ממועד קליטת הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 107|בתקנה 107}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה המקומית תשלח למבקש ההקלה או השימוש החורג החלטה מנומקת בדבר אישור הבקשה, אישור הבקשה בתנאים, או דחייתה; העתק ההחלטה יישלח לעורך הבקשה ולמי שהגיש התנגדות לבקשה, ככל שהוגשה התנגדות.
{{ח:סעיף|110||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:סעיף|111|הודעת המהנדס}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה הוועדה המקומית לאשר את הבקשה להקלה או לשימוש חורג בתנאים, יגיש עורך הבקשה בקשה מתוקנת בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} המהנדס יבדוק בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה המתוקנת אם הבקשה עומדת בתנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה המקומית, ואם הוגש ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 152|סעיף 152 לחוק}} – בתוך 30 ימים מיום ההחלטה בערר.
{{ח:תת|(ג)}} מצא המהנדס כי קוימו כל התנאים המרחביים שנקבעו בהחלטת הוועדה, וניתנה תגובת רשות מקרקעי ישראל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 110|בתקנה 110}}, ישלח הודעה על כך למבקש הבקשה ולעורך הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} קיבל המבקש הודעה כאמור בתקנה זו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳}} וכל הנדרש לקבלת היתר כאמור בתקנות אלה.
{{ח:קטע2|חלק יא|חלק י״א: החלפה והתפטרות בעלי תפקידים}}
{{ח:סעיף|112|החלפה והתפטרות עורך בקשה ועורכי משנה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש היתר רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להודיע לרשות הרישוי על החלפת עורך בקשה או עורכי משנה שמונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}} באדם אחר המוסמך לשמש עורך בקשה; להודעה על החלפת עורך בקשה כאמור תצורף הודעתו של עורך הבקשה החדש על הסכמתו לשמש עורך הבקשה לכתחילה, בצירוף הודעת מבקש הבקשה להיתר בדבר החלפת עורך בקשה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} עורך בקשה רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה לרשות הרישוי ולמבקש ההיתר; עשה כן, לא תמשיך רשות הרישוי בבדיקת הבקשה להיתר, כל עוד לא הוחלף עורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} אין בהתפטרותו של עורך הבקשה או בהחלפתו בלבד כדי לשחרר את עורך הבקשה ומבקש ההיתר מהתחייבויותיהם לפי כל דין.
{{ח:סעיף|113|שינויים בתחום האחריות לעריכה}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי העניין, רשאי לשנות, להרחיב או לצמצם את תחומי הפעולה של עורך הבקשה או עורכי המשנה כפי שפורטו בבקשה, אם התקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} האדם המיועד לשמש עורך משנה לתחום פעולה פלוני, מוסמך לכך;
{{ח:תתת|(2)}} נשלחה הודעה לרשות הרישוי, שצורפה לה הסכמתו בכתב של המיועד לשמש עורך הבקשה או עורך משנה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין תקנה זו, דין חלוקת תחום הפעולה של עורך בקשה יחיד כדין שינוי תחומי הפעולה של כמה עורכי משנה.
{{ח:תת|(ג)}} התפטר עורך משנה לפני מתן ההיתר, לא תמשיך רשות הרישוי בבדיקת הבקשה להיתר, כל עוד לא הוחלף עורך המשנה, אלא אם כן עורך הבקשה נתן את הסכמתו לשמש עורך משנה לאותו העניין.
{{ח:סעיף|114|החלפת בעלי תפקידים}}
{{ח:ת}} בעל ההיתר רשאי בכל עת להחליף בעל תפקיד באדם אחר המוסמך לשמש כאותו בעל תפקיד ושהסכים בכתב לשמש בעל התפקיד, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112|תקנות 112}} {{ח:פנימי|סעיף 113|ו־113}} בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|115|התפטרות בעלי תפקידים}}
{{ח:ת}} בעל תפקיד רשאי בכל עת, להתפטר מתפקידו ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112|תקנה 112}} בשינויים המחויבים; התפטר האחראי על הביצוע, לא ימשיך מכון הבקרה בבקרת הביצוע, כל עוד לא הוחלף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 113|בתקנה 113(א)}}.
{{ח:סעיף|116|התפטרות אחראי לביקורת ומינוי אחר במקומו}}
{{ח:תת|(א)}} אחראי לביקורת על הביצוע רשאי להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה למהנדס ולבעל ההיתר, ובלבד שצורף להודעת ההתפטרות למהנדס דיווח על ביקורת באתר הבנייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בתקנה 89}}, שערך לא יותר משישה ימים לפני מתן ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של הודעת ההתפטרות היא שבוע ימים לאחר מסירתה לידי המהנדס ולידי בעל ההיתר, זולת אם קבע המהנדס מועד מוקדם יותר, בהודעה לבעל ההיתר ולמתפטר.
{{ח:תת|(ג)}} התפטר אחראי לביקורת על הביצוע, ימנה בעל ההיתר במקומו אדם אחר הכשיר למינוי; המינוי יהיה בהודעה למהנדס שתצורף לה הודעה של האחראי החדש לביקורת על הסכמתו לשמש אחראי לביקורת על הביצוע.
{{ח:תת|(ד)}} החל ביום מינויו יבוא האחראי החדש לביקורת על הביצוע לעניין {{ח:פנימי|חלק יא|חלק זה}}, במקום האחראי לביקורת על הביצוע.
{{ח:תת|(ה)}} כל עוד לא התמנה אחראי חדש לביקורת על הביצוע לפי סעיף זה, רואים את העבודה שבוצעה אחרי תחילת ההתפטרות של האחראי הקודם כעבודה שבוצעה שלא בהתאם להיתר, אפילו בוצעה לפי שאר תנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ו)}} תקנות משנה (ג), (ד) ו־(ה) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על סיום תפקידו של אחראי לביקורת על הביצוע מחמת מותו או בשל פיטוריו בידי בעל ההיתר, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל ההיתר יודיע למהנדס על סיום התפקיד בסמוך לאחר המועד שבו הסתיים;
{{ח:תתת|(2)}} האחראי החדש לביקורת על הביצוע יגיש בתוך 10 ימים מתחילת מינויו דוח על ביקורת באתר הבנייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בתקנה 89}}, שערך לא יותר משישה ימים לאחר מועד הביקורת.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות תקנה זו יחולו גם על האחראי לביצוע שלד הבניין.
{{ח:סעיף|117|שמירת התחייבויות חוזיות}}
{{ח:ת}} אין בהתפטרות בעל תפקיד כדי לשחרר את האחראי לביקורת על הביצוע ואת בעל ההיתר מהתחייבויותיהם לפי כל דין.
{{ח:סעיף|118|אחריות בנזיקין}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין}}, החיובים שהוטלו על אחראי לביקורת על הביצוע נועדו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע מביצועה של עבודת הבנייה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|לחוק}}, לתכניות או לתקנות האחרות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}}.
{{ח:קטע2|חלק יב|חלק י״ב: אגרות}}
{{ח:סעיף|119|שיעור אגרה ואופן תשלומה}}
{{ח:ת}} המבקש היתר לפי תקנות אלה יגיש אישור ששילם את האגרה שנקבעה בעד אותו היתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 3|התוספת השלישית בתקנות בקשה להיתר}}.
{{ח:קטע2|חלק יב1|חלק י״ב1: הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן א|סימן א׳: פרשנות והוראות כלליות|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:סעיף|119א|תחולה – מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} על הליך רישוי בנייה באמצעות מורשה להיתר יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק יב1|חלק זה}}.
{{ח:סעיף|119ב|פרשנות {{ח:הערה|-}} {{ח:פנימי|חלק יב1|חלק י״ב1}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}, יחול על הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|חלק יב1|בחלק זה}}.
{{ח:סעיף|119ג|הליך מקוון לפי {{ח:פנימי|חלק יב1|חלק י״ב1}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} כל בקשה, פנייה, תשובה והחלטה לפי {{ח:פנימי|חלק יב1|חלק זה}} תיערך באופן מקוון.
{{ח:תת|(ב)}} כל פעולה כאמור בתקנת משנה (א) המבוצעת כלפי רשות הרישוי או שמבצעת רשות הרישוי, תבוצע באמצעות מערכת רישוי זמין, בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 122|לתקנה 122(ב)}}.
{{ח:סעיף|119ד|פרסום טפסים|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} מנהל מינהל התכנון יפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את צורתם ונוסחם של טפסים לפי הפרטים שנקבעו {{ח:פנימי|חלק יב1|בחלק זה}}.
{{ח:סעיף|119ה|אישור המהנדס לעניין תכן הבנייה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} בהליך רישוי בנייה באמצעות מורשה להיתר לא יידרש אישור המהנדס כאמור בחיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 2.60|פרטים 2.60(א)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 3.2.20|3.2.20}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 3.7.5.1|3.7.5.1}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 3.8.29.3|3.8.29.3}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 3.8.29.5|3.8.29.5 עד 3.8.29.7}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 3.8.29.13|3.8.29.13 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה)#סעיף 29|תקנה 29 לתקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה), התש״ף–2019}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש״ף–2019}}.
{{ח:סעיף|119ו|הוראות ותנאים בסמכות המהנדס|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} סמכות רשות הרישוי לקבוע הוראות ותנאים לעניין ההיתר או ביצוע העבודה, אם נקבעה בתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}}, תהיה נתונה למהנדס, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המקומית.
{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן ב|סימן ב׳: מידע נדרש להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:סעיף|119ז|תחולת {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳}} יחול על בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר ומסירת מידע למורשה להיתר בכפוף {{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ב|לסימן זה}}.
{{ח:סעיף|119ח|הגשת בקשה לקבלת מידע להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} הרוצה להגיש בקשה להיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה4|פרק ה׳4 לחוק}}, ימציא למהנדס בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר; מורשה להיתר יערוך בקשה כאמור.
{{ח:סעיף|119ט|פרטי הבקשה למידע למורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר תכלול את הפרטים האלה נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}}:
{{ח:תת|(1)}} פירוט אם מדובר בהקמת בניין חדש או בתוספת לבניין קיים;
{{ח:תת|(2)}} בבקשה הכוללת תוספת לבניין קיים –
{{ח:תתת|(א)}} פירוט מיקום התוספת ושטחי הבנייה המשוערים;
{{ח:תתת|(ב)}} המורשה להיתר רשאי לפרט בבקשה, לכל היותר, שתי חלופות אפשריות לבניית התוספת.
{{ח:סעיף|119י|צרופות לבקשה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} המורשה להיתר רשאי לצרף לבקשה לקבלת מידע למורשה להיתר –
{{ח:תת|(1)}} פרטים נוספים בנוגע לעבודה או לבנייה המבוקשת כדוגמת סקר עצים;
{{ח:תת|(2)}} בקשה לקבל מידע בנושא מסוים;
{{ח:תת|(3)}} בקשה לקבל אישור או הנחיה של המהנדס או של רשות הרישוי בעניין המצוי בסמכותם לפי דין.
{{ח:סעיף|119יא|בדיקת עמידה בתנאים מוקדמים|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} בקשה מתוקנת שהוגשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(ה)}} תיקלט במועד הגשתה אף אם לא התמלא לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}, ובלבד שתחום מפת המדידה תואם לפרטי המקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(1)}} שפורטו בבקשה.
{{ח:סעיף|119יב|התייועצות עם גורמים מאשרים|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} המורשה להיתר יתייעץ עם רשות הכבאות ועם משרד הבריאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18}}.
{{ח:סעיף|119יג|מסירת מידע להיתר|תיקון: תשפ״ב־7, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המהנדס ימסור את המידע למורשה להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה לקבלת מידע למורשה להיתר.
{{ח:תת|(ב)}} המידע למורשה להיתר יכלול את המידע המפורט {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}}, למעט האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בפסקאות (2), (17), (18) ו־(20)}}, וכן את המידע כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הוראותיהן של התוכניות המתנות הגשת בקשה להיתר או הוצאת היתר בתנאים;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט ההוראות הקבועות בתוכניות החלות על המקרקעין לעניין הבנייה המותרת בכל מגרש הכלול בבקשה לקבלת מידע, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} מספר הקומות וגובהן;
{{ח:תתתת|(ב)}} שטחי הבנייה המותרים מעל ומתחת לקרקע וחלוקתם למטרות עיקריות, מטרות שירות ומרפסות; לעניין תוכנית שאושרה לאחר יום כ׳ בכסלו התשפ״ד (3 בדצמבר 2023) ושטחי הבנייה שבה נקבעו בשטח כולל או שנקבע בהוראותיה כי היתר מכוחה יינתן בשטח כולל או תוכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)(1א)}} – יפורט השטח הכולל המותר לבנייה מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע;
{{ח:תתתת|(ג)}} מספר יחידות הדיור ושטחן המרבי, המזערי והממוצע;
{{ח:תתתת|(ד)}} קווי הבניין;
{{ח:תתתת|(ה)}} מפלס הכניסה;
{{ח:תתתת|(ו)}} גובה הבניין;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות בנושא פינוי פסולת בנייה ובנושא מניעת מפגעים;
{{ח:תתת|(4)}} רשימת הנספחים והמסמכים שהם תנאי להגשת בקשה להיתר או למתן היתר מכוח חיקוק, תוכנית או הנחיות מרחביות, או שיידרשו להגשה בשלב בקרת התכן;
{{ח:תתת|(5)}} מידע בדבר הצורך בצירוף חוות דעת סביבתית לבקשה להיתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס״ג–2003}};
{{ח:תתת|(6)}} מידע נוסף המצוי בידי המהנדס לעניין הפרטים הנוספים או הבקשה לקבל מידע, אישור או הנחיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119י|בתקנה 119י}}, אם צורפו לבקשה;
{{ח:תתת|(7)}} הוראות והנחיות שקביעתן נתונה לסמכות הוועדה המקומית או רשות הרישוי לפי דין, אם הן קיימות במועד מסירת המידע;
{{ח:תתת|(8)}} הוראות ותנאים שהמהנדס מוסמך לקבוע לפי כל דין לעניין ההיתר או ביצוע העבודה, ובכלל זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119ו|תקנה 119ו}}, כדוגמת בנייה במרווח כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ד|בחלק ד׳ לתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר}} והתקנת מקומות חניה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה)#סעיף 2א|בתקנה 2א}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה)#סעיף 2ה|2ה}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה)#סעיף 2ו|ו־2ו לתקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983}};
{{ח:תתת|(9)}} אם אושרה תוכנית בינוי במקרקעין, המהנדס יצרף את התוכנית האמורה;
{{ח:תתת|(10)}} פרטי חשבון בנק לצורך תשלום שומת המורשה להיתר כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ז)(1) לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} מצא המהנדס כי אין בידו לתת הוראות, הנחיות או תנאים או לתת אישור, כאמור בתקנת משנה (ב)(6) או (8), על בסיס הפרטים והמסמכים שהוגשו לו בבקשה לקבלת מידע למורשה להיתר, יפרט המהנדס את העניינים שאינו יכול לתת הוראות לגביהם או שאינו יכול לאשר בשל העדר הפרטים או המסמכים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} פורטו בבקשה חלופות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119ט|בתקנה 119ט(2)(ב)}}, ימסור המהנדס מידע למורשה להיתר כאמור בתקנה זו לגבי כל אחת מהחלופות.
{{ח:סעיף|119יד|אי־<wbr>מסירת מידע במועד|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} לא נמסר המידע להיתר המפורט {{ח:פנימי|סעיף 119יג|בתקנה 119יג(ב)(1) עד (5)}}, מורשה להיתר אינו רשאי לתת היתר, ואולם ניתן להגיש בקשה להיתר לרשות הרישוי, שאינה באמצעות מורשה להיתר, {{ח:פנימי|סעיף 24|ותקנה 24}} תחול על בקשה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא נמסר המידע להיתר המפורט {{ח:פנימי|סעיף 119יג|בתקנה 119יג(ב)(6) עד (9)}} או לא ניתנה תשובת המהנדס לבקשה לקבלת הבהרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119טו|בתקנה 119טו}}, רשאי מורשה להיתר להגיש בקשה להיתר ולתת היתר אף בלא מידע או הבהרות כאמור, אך אין בכך כדי לגרוע מחובתו להגיש בקשה להיתר לפי כל דין ולעמוד בכל הוראות חיקוק, תוכנית והנחיות מרחביות החלות על המקרקעין.
{{ח:סעיף|119טו|הבהרות למידע|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר רשאי להגיש למהנדס, בכל עת עד להגשת הבקשה להיתר וכל עוד המידע להיתר הוא בתוקף, בקשה לקבלת הבהרות בנוגע למידע שנמסר וכן בקשה למתן אישור, הוראות או הנחיות בנושא הנתון לסמכות המהנדס או רשות הרישוי לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} המהנדס ישיב לבקשה בתוך 10 ימים מהמועד שהוגשה לו, ויראו את תשובת המהנדס כחלק מהמידע שנמסר.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), המהנדס רשאי, בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב), לדרוש הגשת פרטים ומסמכים נוספים לצורך מתן ההבהרות שהתבקשו.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשו פרטים ומסמכים כאמור וראה המהנדס כי לא הוגשו כל הפרטים והמסמכים שהתבקשו, ישלח למורשה להיתר הודעה בתוך 5 ימים מיום הגשת המסמכים, ובה יפורטו הפרטים והמסמכים החסרים; הוגשו פרטים ומסמכים כאמור ולא הודיע המהנדס כי חסרים פרטים או מסמכים, יראו בתום אותה תקופה כאילו הוגשו כל הפרטים והמסמכים שנדרשו.
{{ח:תת|(ה)}} דרש המהנדס פרטים ומסמכים נוספים כאמור בתקנת משנה (ג), ישיב המהנדס לבקשה לקבלת ההבהרות בתוך 5 ימים מיום שהוגשו לו הפרטים והמסמכים שנדרשו כאמור בתקנת משנה (ד).
{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן ג|סימן ג׳: הגשת בקשה להיתר ולקבלת פירוט החיובים|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:סעיף|119טז|תחולת {{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ג סימן א|סימן א׳ בחלק ג׳}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ותקנות 30}} {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36(ו)}} יחולו על בקשה להיתר באמצעות מורשה להיתר בכפוף לאמור {{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ג|בסימן זה}}.
{{ח:סעיף|119יז|מינוי מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש ההיתר ימנה מורשה להיתר, והוא יהיה עורך הבקשה להיתר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לאחר מתן אישור תחילת עבודות, ניתן שהמורשה להיתר לא יהיה עורך הבקשה.
{{ח:סעיף|119יח|הגשת הבקשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} המורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר, כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נ|בסעיף 158נ(א) לחוק}}, אשר תכלול את הפרטים והמסמכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אשרור מקוון להצהרה או הצהרה חתומה בידי מבקש ההיתר כי הוא מסכים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי המקרקעין שלגביהם מבוקש ההיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;
{{ח:תתת|(3)}} פרטי הבקשה, לרבות תיאור העבודה, השימוש והתוכניות שלפיהן הוגשה הבקשה;
{{ח:תתת|(4)}} קובץ תוכנית ראשית;
{{ח:תתת|(5)}} קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בכל אחת מקומות הבניין המבוקש, לרבות טבלה המסכמת את שטחי הבנייה; אפשר שקובץ זה ייכלל בקובץ התוכנית הראשית;
{{ח:תתת|(6)}} תצהירים כמפורט {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נ|בסעיף 158נ(ב) לחוק}};
{{ח:תתת|(7)}} בקשה לקבלת פירוט החיובים כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נא|בסעיף 158נא לחוק}};
{{ח:תתת|(8)}} קובץ מפת המדידה להיתר שמסר המהנדס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(ב)}}, אלא אם כן פטר המהנדס את מבקש המידע להיתר מהגשת מפת מדידה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}}; ואולם אם תוקף המידע להיתר ארוך משנתיים, יצורף קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך, מעודכן לשנתיים האחרונות לכל היותר ממועד הגשת הבקשה להיתר.
{{ח:תת|(ב)}} המורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א) לאחר שיש בידיו אשרור מקוון להצהרה או הצהרה חתומה בידי כל בעלי הזכויות במקרקעין כי הם מסכימים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} מועד הגשת הבקשה כאמור בתקנת משנה (א) ייחשב, לעניין כל דין, כמועד קליטת הבקשה להיתר וכמועד שבו התקבלה החלטה לאשר את הבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42}}.
{{ח:סעיף|119יט|מסירת פירוט החיובים|תיקון: תשפ״ב־7, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תמסור את פירוט החיובים בתוך 45 ימים ממועד שנמסרו לה כל הפרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119יח|בתקנה 119יח}} הנדרשים לשם חישוב החיובים.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המהנדס כי לא הוגשו כל הפרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119יח|בתקנה 119יח}}, הנדרשים לרשות הרישוי לשם חישוב החיובים, ישלח המהנדס למורשה להיתר הודעה, בתוך 5 ימים מיום שהוגשה הבקשה להיתר, ובה יפורטו הפרטים החסרים; לא הודיע המהנדס כי חסרים פרטים, יראו את הפנייה לקבלת פירוט החיובים ככוללת את כל הפרטים הנדרשים לשם חישוב החיובים.
{{ח:תת|(ג)}} בעת הגשת הבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119יח|בתקנה 119יח}}, המורשה להיתר יעביר לספק המים את הפנייה לקבלת פירוט החיובים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119יח|בתקנה 119יח(א)(7)}} בצירוף המסמכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 119יח|בפסקאות (4) ו־(5) באותה תקנה}}, לשם חישוב החיובים שמבקש ההיתר מחויב לשלם לספק המים לפי הוראות כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} ספק המים ימסור למורשה להיתר ולרשות הרישוי את פירוט החיובים בתוך 30 ימים מיום שנמסרו לו כל הפרטים כאמור בתקנת משנה (ג) הנדרשים לו לשם חישוב החיובים, ותחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} לא נמסר פירוט החיובים, ישלם המורשה להיתר את היטל ההשבחה לפי שומת המורשה להיתר לפרטי חשבון הבנק שנמסר לו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119יג|בתקנה 119יג(ב)(10)}}.
{{ח:סעיף|119כ|הסכמת רשות מקרקעי ישראל|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36(ה)}} תחול לעניין קבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההיתר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158מח|בסעיף 158מח(4) לחוק}}, ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בפסקה (2) באותה תקנה}}, המורשה להיתר יצרף לפנייה לרשות מקרקעי ישראל אך ורק את מסמכי הבקשה להיתר.
{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן ד|סימן ד׳: בקרת תכן|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:סעיף|119כא|תחולת {{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנות 49(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50}} יחולו לעניין בקרת תכן של בקשה להיתר באמצעות מורשה להיתר.
{{ח:סעיף|119כב|פנייה לגורם מאשר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} בבקשה להיתר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב) לחוק}}, המורשה להיתר יפנה לכל גורם מאשר מבין הגורמים המנויים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|בסעיף 158כא לחוק}}, אם נדרש אישורו או התייעצות עימו כתנאי למתן היתר לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} גורם מאשר כאמור ימסור את עמדתו בתוך 30 ימים מיום שהופנתה אליו בקשה כאמור.
{{ח:סעיף|119כג|בקרת תכן במכון בקרה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} בבקשה להיתר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(א) לחוק}}, יתקשר מבקש הבקשה עם מכון בקרה ויגיש למכון הבקרה את הבקשה להיתר ואת כל המסמכים והצרופות הנדרשים לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|תקנות עבודת מכון בקרה}}, וכן את המסמכים שפורטו במידע למורשה להיתר שיש להגישם למכון הבקרה.
{{ח:תת|(ב)}} ביצע מנהל בקרת התכן בקרת תכן לבקשה, יודיע על כך למורשה להיתר ולמבקש ההיתר ויצרף להודעתו דוח מסכם כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.
{{ח:סעיף|119כד|עדכון פירוט החיובים בעקבות בקרת תכן|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} נמסר פירוט החיובים למורשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119יט|בתקנה 119יט}} טרם ביצוע בקרת תכן כאמור {{ח:פנימי|חלק יב1 סימן ד|בסימן זה}} ונערכו שינויים בשטחי הבנייה המבוקשים בעקבות בקרת התכן שיש בהם כדי לשנות את חישוב החיובים, יפנה המורשה להיתר לרשות הרישוי ולספק המים בצירוף פירוט השינויים שנערכו ויבקש לקבל פירוט חיובים מעודכן.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תמסור למורשה להיתר את פירוט החיובים המעודכן בתוך 45 ימים ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} ספק המים ימסור למורשה להיתר ולרשות הרישוי את פירוט החיובים המעודכן בתוך 30 ימים ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחובתו של החייב בתשלום החיובים.
{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן ה|סימן ה׳: מתן היתר בידי מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:סעיף|119כה|תחולת {{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 56|תקנות 56(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57(א), (ב) ו־(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(ג) ו־(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62 עד 64}} יחולו על היתר שנותן מורשה להיתר, ואולם בכל מקום, במקום ”רשות הרישוי“ יקראו ”המורשה להיתר“.
{{ח:סעיף|119כו|מתן ההיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} בתוך שלוש שנים ממועד הגשת הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119יח|בתקנה 119יח}}, המורשה להיתר ייתן את ההיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נב|סעיף 158נב(א) לחוק}}, לאחר שבדק ומצא כי התקיימו כל ההוראות והתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נב|בסעיף האמור}}.
{{ח:סעיף|119כז|תנאים בהיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} המורשה להיתר יכלול בהיתר תנאים לצורך מתן אישור תחילת עבודות, תנאים למהלך ביצוע העבודה ותנאים למתן תעודת גמר, אם נכללו במידע להיתר או בחוות הדעת המסכמת של מכון הבקרה.
{{ח:תת|(ב)}} על ההיתר יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|תקנות תכן הבניין}} והוראות כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} פסולת הבנייה תפונה אל אתר מורשה לפי כל דין לסילוק פסולת בניין או לטיפול בה, במהלך העבודה או מייד לאחר השלמתה, אלא אם כן נאמר אחרת במידע שנמסר.
{{ח:תת|(ג)}} המורשה להיתר רשאי להוסיף בהיתר –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים לקבלת אישור תחילת עבודה שנועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו לפי ההיתר ולפי כל דין, לרבות רישום הערה לפי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 27|תקנה 27}} {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 29|או 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}};
{{ח:תתת|(2)}} תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן הנחיות למכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין שיש לו קשר עם העבודה המוצעת;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים למתן תעודת גמר שנועדו להבטיח שהבנייה והעבודות בוצעו לפי ההיתר ולפי כל דין.
{{ח:סעיף|119כח|מסירת עותק של ההיתר לרשות הרישוי|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} עם מתן ההיתר ימסור המורשה להיתר לרשות הרישוי עותק של ההיתר שנתן בצירוף המסמכים והצרופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור מכון הבקרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ב3) לחוק}}, כי תוצאות הבקרה תקינות, בצירוף חוות הדעת המסכמת של בקרת התכן ונספחי התכן כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)#סעיף 45|בתקנה 45(ב) לתקנות עבודת מכון בקרה}}, או אישור של כל גורם מאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119כב|בתקנה 119כב}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} אישור בדבר תשלום החיובים, אם נמסר למורשה להיתר פירוט החיובים, ואם לא נמסר פירוט החיובים – אישור בדבר תשלום היטל השבחה בשל ההיתר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ז)}} או ערבויות להבטחת תשלום היטל ההשבחה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} נקבע בחיקוק או בתוכנית כי –
{{ח:תתתת|(א)}} אישורו של מי שאינו מוסד תכנון מהווה תנאי למתן היתר – העתק האישור של אותו גורם;
{{ח:תתתת|(ב)}} תיאום או התייעצות עם מי שאינו מוסד תכנון מהווים תנאי למתן היתר – חוות הדעת שנתן אותו גורם לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ו)}} או {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}};
{{ח:תתת|(4)}} העתק כל מסמך שנקבע בדין או בתוכנית כי הגשתו היא תנאי למתן היתר;
{{ח:תתת|(5)}} בבקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה –
{{ח:תתתת|(א)}} נספח שיפורט בו שם השיטה, מספר אישורה, תקופת תוקפה, מועד אישורה והיקף יישומה כפי שהורה הגוף המוסמך;
{{ח:תתתת|(ב)}} העתק תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו התכנון המוצע תואם את הכללים וההתניות שנכללו באישור הזמני או באישור הקבוע;
{{ח:תתתת|(ג)}} העתק אישור בעל השיטה כי מסר לגוף המוסמך, הודעה על כוונתו לתת את ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} המורשה להיתר ימסור, לבקשת רשות הרישוי וכל עוד לא ניתנה תעודת גמר, כל מסמך נוסף שנדרש לפי דין כתנאי למתן ההיתר.
{{ח:סעיף|119כט|הארכת תוקף היתר מאת מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר שנתן את ההיתר יאריך את תוקפו של ההיתר, לבקשת בעל ההיתר, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוארך תוקפו של היתר אם קיימת מניעה לפי דין למתן ההיתר במועד הארכתו.
{{ח:סעיף|119ל|ההיתר ועותקיו|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} המורשה להיתר יחתום על טופס ההיתר; המורשה להיתר רשאי להוסיף להיתר נספחים שיהיו חלק בלתי נפרד ממנו, ובלבד שלא יצורפו נספחי התכן.
{{ח:תת|(ב)}} קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יישמר במשרדי רשות הרישוי ויפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית בתוך 5 ימים ממועד מסירתו לרשות הרישוי.
{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן ו|סימן ו׳: אישור תחילת עבודות|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:סעיף|119לא|תחולת {{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז׳}}|תיקון: תשפ״ב־7, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 71|תקנות 71}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76(א)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 76|פסקה (3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|ו־80}} יחולו לעניין אישור תחילת עבודות שנותן מורשה להיתר, ואולם בכל מקום, במקום ”רשות הרישוי“ או {{ח:הערה|”}}המהנדס{{ח:הערה|“}} יקראו ”המורשה להיתר“.
{{ח:סעיף|119לב|חתימה על קבצים|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} קבצים שיגישו למורשה להיתר ולמכון הבקרה האחראי לביקורת על הביצוע, עורך הבקשה ועורכי משנה, ייחתמו ביד מי שערך אותם, שיאשר בחתימתו כי המסמכים תואמים את היתר הבנייה.
{{ח:סעיף|119לג|בקשה לאישור תחילת עבודה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשה לאישור תחילת עבודה יצורפו הפרטים והמסמכים האלה, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בתקנה 76(א)}}:
{{ח:תתת|(1)}} נספחים, צרופות ומסמכים אחרים שנכללו במידע למורשה להיתר שנמסר או בהיתר כי הם מהווים תנאי למתן אישור תחילת העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} תוכנית ארגון אתר.
{{ח:תת|(ב)}} אם הבקשה היא מסוג הבקשות כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב) לחוק}}, יצורפו להודעה גם המסמכים האמורים {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.
{{ח:סעיף|119לד|מסירת הודעה למהנדס|תיקון: תשפ״ב־7, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשה למתן אישור תחילת עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119לג|בתקנה 119לג}}, ומצא מורשה להיתר כי התקיימו התנאים שנקבעו למתן אישור תחילת עבודה בחיקוק, בהיתר, בתוכנית ובמידע למורשה להיתר, יודיע למהנדס על כוונתו לתת אישור כאמור ויצרף להודעה את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר ההיתר שמבוקש לבצע עבודות לפיו ותוקפו;
{{ח:תת|(2)}} שם בעל ההיתר;
{{ח:תת|(3)}} תוכנית ארגון אתר.
{{ח:סעיף|119לה|הנחיות לתיאום תחילת העבודות|תיקון: תשפ״ב־7, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} נמסרה הודעה למהנדס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119לד|בתקנה 119לד}}, המהנדס רשאי לתת למורשה להיתר, בתוך 7 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, הנחיות לתיאום תחילת העבודות בעניין שנכללו לגביו תנאי או הוראה במידע להיתר או בהיתר בנוגע לתיאום תחילת העבודות, וחל שינוי באותו עניין מאז שנכללו התנאי או ההוראה כאמור.
{{ח:סעיף|119לו|מתן אישור תחילת עבודות|תיקון: תשפ״ב־7, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר ייתן אישור תחילת עבודות אם מצא שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפו 7 ימים מיום שמסר הודעה למהנדס על כוונתו לתת אישור תחילת עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119לד|בתקנה 119לד}};
{{ח:תתת|(2)}} בוצעו ההנחיות לתיאום תחילת עבודות שנתן המהנדס, אם הורתה לבצען כתנאי למתן אישור תחילת עבודות.
{{ח:תת|(ב)}} אישור כאמור יכלול אישור זמני לחיבור לתשתית לצורך ביצוע העבודות.
{{ח:תת|(ג)}} קובץ אלקטרוני חתום של האישור יועבר באופן מקוון למכון הבקרה, לבעל ההיתר, לקבלן, לעורך הבקשה ולאחראי לביקורת על הביצוע.
{{ח:תת|(ד)}} אם כללה העבודה נושא האישור יישום שיטת בנייה חדשה, יועבר העתק האישור גם לבעל השיטה, לגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון.
{{ח:תת|(ה)}} עם מתן אישור תחילת עבודה, יעביר המורשה להיתר למהנדס קובץ אלקטרוני חתום של האישור בצירוף כל המסמכים שצורפו לבקשה לקבלת אישור תחילת עבודה.
{{ח:סעיף|119לז|שילוט באתר הבנייה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} השלט שיוצב באתר הבנייה יכלול, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בתקנה 80}}, גם את פרטי המורשה להיתר.
{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן ז|סימן ז׳: ביצוע ובקרת ביצוע|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:סעיף|119לח|תחולת {{ח:פנימי|חלק ח|חלק ח׳}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 82|תקנות 82}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84 עד 87}}, {{ח:פנימי|סעיף 89|89(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 90|90 עד 94}} יחולו על ביצוע ובקרת ביצוע של עבודה לפי היתר שנתן מורשה להיתר, ואולם בכל מקום, במקום ”רשות הרישוי“ יקראו ”המורשה להיתר“.
{{ח:סעיף|119לט|אופן בקרת ביצוע|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} מכון הבקרה יערוך בקרת ביצוע לעבודה לפי היתר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(א) לחוק}} לפי תקנות אלה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|ותקנות עבודת מכון בקרה}}.
{{ח:סעיף|119מ|בקרת מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר יערוך ביקורים באתר הבנייה במהלך ביצוע העבודות לצורך בדיקה אם העבודה נושא ההיתר מבוצעת לפי ההיתר ולפי אישור תחילת עבודות.
{{ח:תת|(ב)}} ביקורים כאמור בתקנת משנה (א) ייערכו במספר ובמועדים הדרושים למורשה להיתר כדי לבצע את תפקידו כאמור, ובמועדים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} בגמר שלד;
{{ח:תתת|(2)}} בגמר ביצוע העבודות ולפני מתן תעודת גמר;
{{ח:תתת|(3)}} בבנייה חדשה או בתוספת בנייה על הקרקע – גם בגמר היציקה של רצפת מפלס הכניסה הקובעת לבניין.
{{ח:סעיף|119מא|עריכת ביקורת בשלבים נוספים|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 87|בתקנה 87}}, המורשה להיתר רשאי לחייב אחראי לביקורת על הביצוע לערוך ביקורת בשלבים נוספים או במועדים שיורה.
{{ח:סעיף|119מב|דיווח לרשות הרישוי|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} דיווח לרשות הרישוי על ביצוע עבודה או שימוש בניגוד להיתר, לתוכנית או {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|לחוק}}, כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נד|בסעיף 158נד(ב) לחוק}}, יכלול פרטים בדבר העבודה או השימוש כאמור, מהות החריגה והיקפה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שחלה עליו חובה לקיים פיקוח עליון על הבנייה, ימסור למורשה להיתר עותק מדיווח כאמור בתקנת משנה (א) שמסר לרשות הרישוי.
{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן ח|סימן ח׳: תעודת גמר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:סעיף|119מג|הגשת בקשה לתעודת גמר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 95|תקנה 95(א)}} תחול לעניין בקשה לקבלת תעודת גמר, ואולם הבקשה תוגש למורשה להיתר ולא ניתן לתת פטור מצירוף מפת עדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 95|בפסקה (1) באותה תקנה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אם הבקשה היא מסוג הבקשות כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב)}}, יצורפו לבקשה גם המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 95|בתקנה 95(ב)}}.
{{ח:סעיף|119מד|מתן תעודת גמר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר ייתן תעודת גמר למי שהוא בעל היתר בתוקף, שהוא נתן או שנתן מורשה להיתר אחר, אם בדק ומצא כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נג|בסעיף 158נג(א) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} החייב בתשלום היטל השבחה המציא למורשה להיתר אישור כי שולם הפרש התשלום לתשלום היטל השבחה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ז) לחוק}} או שנמסרה לרשות הרישוי ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, אם הודיעה רשות הרישוי למורשה להיתר כי קיים הפרש לתשלום כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך ביצוע הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א)(1), המורשה להיתר רשאי להסתמך על –
{{ח:תתת|(1)}} אישור מכון הבקרה כי ביצע בקרת ביצוע לעבודה נושא ההיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות;
{{ח:תתת|(2)}} חוות דעת מומחה בכל הנוגע לעניין שאינו בתחום מומחיותו של המורשה להיתר.
{{ח:תת|(ג)}} תעודת גמר תהווה אישור הרשות המאשרת כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157א|בסעיף 157א לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} המורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי עותק מתעודת הגמר שנתן בצירוף כל המסמכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 119מג|בתקנה 119מג}} ו־119מד(ב)(2).
{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן ט|סימן ט׳: שינויים במהלך ביצוע העבודה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:סעיף|119מה|שינויים שמורשה להיתר רשאי להתיר במהלך ביצוע העבודה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שהוא נתן או שנתן מורשה להיתר אחר, במהלך ביצוע העבודה לפי ההיתר, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השינויים נעשים בתוך תקופת תוקפו של ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} בעל ההיתר נתן את הסכמתו לביצוע השינויים;
{{ח:תתת|(3)}} השינויים דרושים, לצורכי התאמתו של ההיתר, במהלך ביצועה של העבודה;
{{ח:תתת|(4)}} אין בשינויים תוספת לשטחי הבנייה הכוללים ולמספר הקומות שהותרו בהיתר;
{{ח:תתת|(5)}} אם השינויים נוגעים לתכן הבנייה, ניתן אישור לביצוע השינויים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} אישור מכון הבקרה, אם מכון בקרה מבצע בקרת ביצוע;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם מדובר בעבודה שלא נדרשת בה בקרה של מכון בקרה או שאינה בסמכות מכון בקרה או בקר מורשה, ניתן אישורו של גורם מאשר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|בסעיף 158כא(א) לחוק}}, אם נדרש אישורו לפי דין או לפי המידע שנמסר למורשה להיתר לצורך מתן ההיתר ואם השינויים המבוקשים נוגעים לתחום התכן שלגביו נדרש אישורו;
{{ח:תתת|(6)}} השינויים הם לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}}, התוכניות והמידע שנמסר למורשה להיתר;
{{ח:תתת|(7)}} השינויים הם מסוג השינויים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ב)}} התיר מורשה להיתר שינויים כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על השינויים לרשות הרישוי ויצרף להודעה את מסמכי ההיתר שבהם בוצעו השינויים, עם סימון השינויים.
{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי רשאית, בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לה הודעה כאמור בתקנת משנה (ב), לתת הוראות לעניין תיאום ביצוע העבודות בנוגע לשינויים שהותרו, אם בשל השינויים שהותרו חל שינוי בתנאי או בהוראה שנכללו באישור תחילת עבודות.
{{ח:קטע3|חלק יב1 סימן י|סימן י׳: החלפה והתפטרות בעלי תפקידים|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:סעיף|119מו|תחולת {{ח:פנימי|חלק יא|חלק י״א}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 113|תקנות 113(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114}} {{ח:פנימי|סעיף 116|ו־116 עד 118}} יחולו לעניין הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר, ואולם במקום ”רשות הרישוי“ ו”המהנדס“ יקראו ”המורשה להיתר“.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 117|תקנות 117}} {{ח:פנימי|סעיף 118|ו־118}} יחולו על המורשה להיתר.
{{ח:סעיף|119מז|החלפה והתפטרות מורשה להיתר לפני מתן ההיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש היתר רשאי להחליף את המורשה להיתר שמינה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158מח|סעיף 158מח(1) לחוק}}, באדם אחר המוסמך לשמש מורשה להיתר.
{{ח:תת|(ב)}} הוחלף מורשה להיתר לאחר שהועברה לרשות הרישוי הבקשה להיתר ולפני מתן ההיתר, יודיע המורשה להיתר החדש לרשות רישוי על מינויו במקום המורשה להיתר שהוחלף, ויצרף להודעתו את המינוי שנתן מבקש ההיתר וכן תצהיר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נ|בסעיף 158נ(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מורשה להיתר רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להתפטר מתפקידו באמצעות מתן הודעה למבקש ההיתר.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהתפטרותו של מורשה להיתר או בהחלפתו בלבד כדי לשחרר את המורשה להיתר ואת מבקש ההיתר מהתחייבויותיהם לפי כל דין.
{{ח:סעיף|119מח|החלפה והתפטרות מורשה להיתר לאחר מתן ההיתר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר רשאי להתפטר מתפקידו לאחר מתן היתר באמצעות מתן הודעה לבעל ההיתר ולרשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של הודעת ההתפטרות היא 7 ימים לאחר מסירתה לידי בעל ההיתר.
{{ח:תת|(ג)}} התפטר מורשה להיתר, ימנה בעל ההיתר במקומו אדם אחר הכשיר למינוי; המינוי יהיה בהודעה לרשות הרישוי שתצורף לה הודעה של המורשה להיתר החדש על הסכמתו לשמש מורשה להיתר.
{{ח:תת|(ד)}} מיום מינויו יבוא המורשה להיתר החדש לעניין {{ח:פנימי|חלק יב1|חלק זה}}, במקום המורשה להיתר.
{{ח:תת|(ה)}} כל עוד לא התמנה מורשה להיתר חדש לפי תקנה זו, רואים את העבודה שבוצעה אחרי תחילת ההתפטרות של המורשה להיתר הקודם כעבודה שבוצעה שלא לפי היתר, אפילו בוצעה לפי שאר תנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ו)}} תקנות משנה (ג) עד (ה) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על סיום תפקידו של מורשה להיתר בשל נבצרותו להמשיך למלא את תפקידו או בשל פיטוריו בידי בעל ההיתר.
{{ח:סעיף|119מט|התפטרות עורך משנה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} התפטר עורך משנה לפני מתן ההיתר, לא ייתן מורשה להיתר היתר כל עוד לא הוחלף עורך המשנה, אלא אם כן עורך הבקשה נתן את הסכמתו לשמש עורך משנה לאותו העניין.
{{ח:סעיף|119נ|התפטרות בעלי תפקידים|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} בעל תפקיד רשאי, בכל עת, להתפטר מתפקידו ותחול {{ח:פנימי|סעיף 112|תקנה 112}} בשינויים המחויבים; התפטר האחראי לביקורת על הביצוע או המורשה להיתר, לא ימשיך מכון הבקרה בביצוע בקרת תכן או בקרת ביצוע, כל עוד לא הוחלף בעל התפקיד האמור.
{{ח:קטע2|חלק יג|חלק י״ג: שונות, ביטול, תחילה והוראות מעבר|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:סעיף|119נא|בחינה תקופתית|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחינה תקופתית ראשונה של תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (תיקון), התשפ״ו–2025, לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן.
{{ח:סעיף|120|ביטול|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בטלות –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};}}
{{ח:תת|(2)}} תקנות התכנון והבנייה (חיבור מבנה לתשתיות לפני השלמת תנאי ההיתר), התשנ״ב–1992;
{{ח:תת|(3)}} תקנות התכנון והבנייה (פיקוח עליון על הבנייה), התשנ״ב–1992;
{{ח:תת|(4)}} תקנות התכנון והבנייה (מידע נדרש להיתר), התשנ״ב–1992.
{{ח:סעיף|121|תחולה|תיקון: תשע״ח, תשע״ט, תש״ף, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה חודשיים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה למידע להיתר שהוגשה במועד תחילתן של תקנות אלה (להלן – יום התחילה) או לאחריו, ועל בקשה להיתר שתוגש על פי מידע כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:סעיף|122|הוראות מעבר|תיקון: תשע״ז, תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 121|בתקנה 121}}, לבקשת מבקש ההיתר, מותר לפעול לפי תקנות אלה מיום פרסומן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)}}, עד ליום י״ג בטבת התשפ״ו (2 בינואר 2026) רשאית ועדה מקומית לנהל את ההליכים לפי תקנות אלה באמצעות מערכת מקוונת להגשת מסמכים ולניהול תהליכים שלא באמצעות מערכת רישוי זמין, ובלבד שפורסמה על כך הודעה בעיתון כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק}}; ואולם בקשה למידע להיתר ומסירת מידע להיתר ייערכו באמצעות מערכת רישוי זמין בלבד.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)}}, בתקופה של שנתיים מיום פרסומן של תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (הוראת שעה), התשע״ז–2017 {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 14.2.2017)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקרה של תקלה במערכת רישוי זמין שמונעת הגשת בקשה להיתר, מסמך אחר הקשור בבקשה או צרופה אחרת לבקשה להיתר (בתקנת משנה זאת – בקשה להיתר), יהיה ניתן להגיש את הבקשה להיתר בדרך מקוונת שלא באמצעות מערכת רישוי זמין;
{{ח:תתת|(2)}} ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה כתובת דואר אלקטרוני למשלוח בקשה להיתר במקרה של תקלה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} בקשה להיתר שהוגשה לפי תקנת משנה זו, תוגש גם בעותק מקורי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}}, בתקופה של שנתיים מיום התחילה ימסור המהנדס את המידע להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 121|בתקנה 121}}, כל היתרי הבנייה שהוצאו בתחום הוועדה המקומית יוצגו באתר האינטרנט של הוועדה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנות 62 עד 64}}.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנות אלה, לעניין שיטות בנייה חדשות, הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 5.03|פרט 5.03 לתוספת השנייה בתקנות בקשה להיתר}}, ימשיכו לחול על חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או חברה ממשלתית שהממשלה החליטה לגביה שהיא זרוע ביצוע לעניין פיתוח מבנים או תשתיות.
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ב־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|הגדרות ”נספח העמדה“ ו”נספח תנועה וחניה“ ו”תוכנית פיתוח“ ו”תוכנית ראשית“ בתקנה 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|ותקנות 33(א)(7)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35(1) ו־(2)}})}}|תיקון: תשפ״ב־5}}
{{ח:סעיף*|1|תכנית ראשית|תיקון: תש״ף|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} קובץ תכנית ראשית הוא קובץ הכולל את תכנית התנוחה, נספח העמדה ותכנית פיתוח.
{{ח:סעיף*|2|תכנית תנוחה|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית התנוחה תיערך בקנה מידה 1:100 ותכלול כל אחת מקומות הבניין, לרבות סימון קו בניין וגבול מגרש בכל הקומות; היו הקומות זהות ניתן להגיש תכנית קומה טיפוסית שיצוין בה לאילו קומות היא מתייחסת.
{{ח:תת|(ב)}} בתכניות התנוחה יצוינו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מידות חוץ ופנים של הבניין בדיוק של סנטימטר, לרבות אורך, רוחב וגובה;
{{ח:תתת|(2)}} מפלס אבסולוטי של 0.00+ של הבניין, מפלסים בנוגע ל־0.00+ של הבניין, גובהם של מיתקנים טכניים וגובהו הסופי של הבניין מעל פני הים; {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}, ”מפלס אבסולוטי“ – מפלס המתייחס לפני הים;
{{ח:תתת|(3)}} עוביים של הקירות הפנימיים והחיצוניים, כולל חיפויי חוץ;
{{ח:תתת|(4)}} רוחבם וגובהם של פתחים המשמשים דלת, חלון, פיר או פתח אוויר או שחרור עשן;
{{ח:תתת|(5)}} שימוש מבוקש בכל חלל בבניין, לרבות חללים לשימושים טכניים ומרחב מוגן;
{{ח:תתת|(6)}} מיתקני התברואה, פירים וארונות תשתית, צינורות מי גשם ואוורור, מערכות ומיתקני חימום מים, מיתקני גז, מעבי מזגנים, מערכות סולריות, מערכות מיזוג ואוורור, אגירת מים, ארובות אנטנות וכל מיתקן טכני אחר;
{{ח:תתת|(7)}} סימון בתי אחיזה ומעקות, לרבות גובהם;
{{ח:תתת|(8)}} מרכיבי הנגשה אל המבנה ובתוכו, לרבות שיפועים, מאחזים, מעלונים;
{{ח:תתת|(9)}} פרטי הגנה בפני חדירת ראדון או גזים אחרים מן הקרקע, אם נדרשו כאלה;
{{ח:תתת|(10)}} תיאור ומקום המרחב המוגן או המקלט;
{{ח:תתת|(11)}} סימון מיקום חתכים על גבי התכנית;
{{ח:תתת|(12)}} סימון חץ הצפון בכל קומה.
{{ח:תת|(ג)}} חתכים וחזיתות בקנה מידה 1:100 לפי פירוט זה:
{{ח:תתת|(1)}} חתך אנכי דרך כל חדר מדרגות בבניין המראה את כל מהלכי המדרגות ומפלסי הביניים (פודסטים), הקשר בין כל קומות הבניין והיחס בין מפלסי הבניין ובין פני הקרקע הטבעיים; ואולם אם מוצע לבנות חדרי מדרגות זהים או דומים אחד למשנהו, די בחתך אנכי של אחד מהם; בחתך יסומנו פני הקרקע הטבעית לכל אורכו של המגרש עד למרחק של 5 מטרים מגבול המגרש; סימון כל המפלסים לרבות מפלסי ביניים ומפלסים אבסולוטיים בגג ובכניסה לבניין;
{{ח:תתת|(2)}} חתך לאורך הבניין, הניצב לחתך כאמור בפסקה (1) עד למרחק של 5 מטרים מגבול המגרש;
{{ח:תתת|(3)}} חתך אנכי נוסף דרך כל חלק אחר של הבניין, אם דרוש להבנת מבנהו;
{{ח:תתת|(4)}} חזיתות הבניין, שיצוינו בהן מפלסי קומותיו, נקודת שיא גובה המבנה, פני הקרקע הטבעיים, פני הקרקע הסופיים לאחר הקמת הבניין, רום מפלסי הדרכים הגובלות, רום מפלסי הכניסות לבניין, והחומרים שבהם ייבנו או יצופו הקירות החיצוניים של הבניין; החזיתות ישורטטו לכל אורך המגרש ועד 5 מטרים מחוץ לגבולותיו; חזיתות המבנה ייקראו לפי הפנייתן (חזית צפונית, דרומית).
{{ח:סעיף*|3|נספח העמדה|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} נספח העמדה הוא תכנית הערוכה בקנה מידה 1:500 על רקע מפת מדידה להיתר, הכוללת את הבינוי הקיים והמוצע במגרש, סימון בינוי במגרשים סמוכים בטווח של 250 מטרים מגבול המגרש, לרבות מבנים בצד שני של דרך.
{{ח:סעיף*|4|תכנית פיתוח|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} תכנית הפיתוח היא תכנית הערוכה בקנה מידה 1:100, על רקע מפת המדידה להיתר הכוללת את ציון הפרטים שלהלן ומידותיהם, בין אם הם נמצאים בנכס ובין אם הם מוצעים:
{{ח:תת|(1)}} הבניינים;
{{ח:תת|(2)}} הכניסות לבניינים ודרכי הגישה לרבות רוחבם ומפלסיהם בכל משטח ומשטח ביניים;
{{ח:תת|(3)}} השטחים המרוצפים, חומרי הגמר, מידותיהם ומפלסיהם, כולל השימוש בהם, לרבות מדרגות חוץ ואבני שפה, רוחב דרך וכבש, לרבות ”מעבר משותף“ אם מתוכנן; סימון אחוז השיפוע בכבש ובמשטחי חניה נגישה;
{{ח:תת|(4)}} שטחי קרקע וגינון ומפלסיהם, לרבות גובה קרקע סופי מתוכנן;
{{ח:תת|(5)}} עצים לשימור, לעקירה או להעתקה;
{{ח:תת|(6)}} מקומות החניה, מידותיהם ומפלסיהם, לרבות סימון חניות לבעלי מוגבלות (לרכב רגיל ורכב גבוה), נתיבים וגישה לחניה, רחבת כיבוי אש, ורחבה פנויה בעבור מעלון ואדם בכיסא גלגלים בצד רכב גבוה החונה ליד מדרכה או שביל;
{{ח:תת|(7)}} דרכי ניקוז וחלחול, אמצעים ומיתקני החדרה, לרבות תעלות, צינורות, מובלים, ובורות חלחול;
{{ח:תת|(8)}} מקומות לריכוז פחי אשפה, דרכי הגישה אליהם, מפלסיהם, ומרחקם מגבול המגרש; אם קיימים מיתקנים המשרתים את הנכס מחוץ למגרש בתחום המדידה, הם יסומנו בתכנית. יש לפרט, גודל מכלים ומיקום מחסנים ופירי אשפה;
{{ח:תת|(9)}} ארונות תשתית מחוץ לבניין;
{{ח:תת|(10)}} קווי אספקת המים;
{{ח:תת|(11)}} החיבור לביוב הציבורי, לרבות שוחות;
{{ח:תת|(12)}} קירות תומכים, גדרות, חומרי הגמר שלהן ומפלסיהן;
{{ח:תת|(13)}} סימון מבנים או מיתקנים המיועדים להריסה או לפינוי, מבנים או חלקי מבנים העשויים אסבסט על פי הגוונים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|שבפרט 6 להלן}}.
{{ח:סעיף*|5|שילוב תכנית הפיתוח בתכנית התנוחה|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} עורך הבקשה רשאי לשלב את תכנית הפיתוח בתכנית התנוחה של המפלס שמתוכננות בו עבודות פיתוח, ובתנאי שכל המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|ו־4}} יהיה כלול בתכנית זו.
{{ח:סעיף*|6|סימון בגוונים|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} בתכנית התנוחה ובתכנית הפיתוח, יסומנו בגוונים מיוחדים פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} חלקים קיימים במבנה – בגוון כהה;
{{ח:תת|(2)}} מבנים או חלקי מבנים להריסה – בגוון צהוב;
{{ח:תת|(3)}} אסבסט לפירוק – בגוון כתום.
{{ח:סעיף*|7|נספח תנועה וחניה|עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} אם לא ניתן לכלול את הנתונים הבאים בתכנית הפיתוח, או אם דרש זאת המהנדס במידע להיתר, יוגש בנפרד קובץ נספח תנועה וחניה בקנה מידה 1:250; בנספח זה יסומנו מספר החניות, מיקום החניות, חניות לאנשים עם מוגבלות, כניסות ויציאות למגרש, טבלת מספר מקומות החניה לסוגיהם (פרטי, תפעולי, בעלי מוגבלות) מידות החניות (אורך ורוחב), רדיוסי סיבוב, וטבלת שטחים לחישוב חניה.
{{ח:סעיף*|8|תרשים רצף חזיתות|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} אם נקבע במידע להיתר, ייערך תרשים של רצף חזית המבנים כלפי הרחוב שלאורכו הבניין המבוקש ממוקם, במרחק של עשרים מטרים מגבולות המגרש המוצע; רצף החזיתות ייערך בקנה מידה 1:250 ויצוינו בו חומרי הבנייה או הציפוי של הקירות החיצוניים של הבניינים האמורים וצבעם, או רצף תצלומים של חזית הרחוב, או קו מיתאר (סילואטה) של הרחוב.
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ב־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”תוכנית ארגון אתר“ בתקנה 1}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} תוכנית ארגון אתר תיערך ברמת פירוט של 1:100, תהיה על רקע מפת מדידה להיתר ותכלול את כל המרכיבים האלה:
{{ח:תת|(1)}} מיתאר המבנה המתוכנן, לרבות מיתאר חלקים תת־קרקעיים;
{{ח:תת|(2)}} גידור סביב האתר, לרבות חומרי הגמר, אם נדרש במידע, גבהים ומאפיינים ייחודיים;
{{ח:תת|(3)}} פתרון דיפון עקרוני;
{{ח:תת|(4)}} שערים לכניסות ויציאות מהמגרש לרכש והולכי רגל;
{{ח:תת|(5)}} אזורי חיץ סביב האתרים הרגישים במגרש, ובכלל זה עצים בוגרים, אתרים או רכיבים לשימור, לרבות פירוט אמצעי המיגון של האתרים הרגישים כאמור;
{{ח:תת|(6)}} מיקום חפירות ועבודות עפר;
{{ח:תת|(7)}} מבנים זמינים ומידותיהם, לרבות מבנים לאחסנה, רווחת העובדים, שטחי התארגנות וחניה זמנית;
{{ח:תת|(8)}} מבנה מכירות המיועד לקהל הרחב, כולל גישה וחניה אם מתוכננים;
{{ח:תת|(9)}} מבנים ורכיבים להריסה או לפינוי, לרבות אסבסט וציון מקום האסבסט במגרש;
{{ח:תת|(10)}} תשתית ומיתקני תשתית קיימים או מתוכננים, לרבות מיקום מיתקני חיבור חשמל זמני, לוח החשמל וגודל החיבור;
{{ח:תת|(11)}} פתרון להגנה על הולכי רגל מפני נפילת חפצים ורכיבים;
{{ח:תת|(12)}} שטח למיחזור והפרדה במקור;
{{ח:תת|(13)}} מיקום ציוד כיבוי אש;
{{ח:תת|(14)}} מיתקנים ואמצעים נוספים שנקבעו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}}, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מיקום עגורנים, לרבות פירוט אורך זרוע;
{{ח:תתת|(ב)}} מעליות זמניות – גודל ומיקום;
{{ח:תתת|(ג)}} מיקום גנרטור זמני, לרבות ציון מפלס רעש, ומיקום מכל סולר, לרבות מאצרה;
{{ח:תתת|(ד)}} מכלי תדלוק לציוד מכני הנדסי לרבות מאצרות.
{{ח:חתימות|ב׳ בסיוון התשע״ו (8 ביוני 2016)}}
* '''משה כחלון'''<br>שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
6jqbyfllaeytptu3ilroka48eyevdn8
מקור:תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות)
116
371116
3022078
2996640
2026-06-30T14:15:47Z
Fuzzy
29
עדכון סכומים
3022078
wikitext
text/x-wiki
<שם> תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995
<מאגר תקן 2125788 קוד a163Y00000DuSDEQA3>
<מקור> ((ק"ת תשנ"ו, 8|תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות)|5707)); ((תשנ"ח, 1293|תיקון|5923)); ((תשע"ב, 760|תיקון|7089)), ((775|תיקון מס' 2|7090)); ((תשע"ו, 1633|תיקון|7689)); ((תשע"ח, 1952|תיקון|8000)); ((תשע"ט, 494|תיקון|8087)).
''הודעות:'' ((ק"ת תשנ"ו, 800|הודעה|5746)), ((1524|הודעה מס' 2|5780)); ((תשנ"ז, 1255|הודעה|5853)); ((תשנ"ט, 233|הודעה|5944)), ((980|הודעה מס' 2|5983)); ((תש"ס, 215|הודעה|6012)); ((תשס"א, 843|הודעה|6108)); ((תשס"ב, 164|הודעה|6137)), ((842|הודעה מס' 2|6175)); ((תשס"ג, 404|הודעה|6219)); ((תשס"ו, 1017|הודעה|6502)); ((תשס"ז, 363|הודעה|6543)), ((989|הודעה מס' 2|6599)); ((תשס"ח, 183|הודעה|6627)), ((1098|הודעה מס' 2|6686)); ((תשס"ט, 347|הודעה|6739)), ((1108|הודעה מס' 2|6792)); ((תש"ע, 415|הודעה|6846)), ((1439|הודעה מס' 2|6914)); ((תשע"א, 417|הודעה|6958)), ((1109|הודעה מס' 2|7010)); ((תשע"ב, 612|הודעה|7077)), ((1324|הודעה מס' 2|7133)); ((תשע"ג, 413|הודעה|7200)), ((1369|הודעה מס' 2|7259)); ((תשע"ד, 494|הודעה|7327)), ((1650|הודעה מס' 2|7409)); ((תשע"ה, 707|הודעה|7479)), ((1386|הודעה מס' 2|7534)); ((תשע"ו, 591|הודעה|7604)), ((1481|הודעה מס' 2|7680)); ((תשע"ז, 491|הודעה|7757)), ((1367|הודעה מס' 2|7838)); ((תשע"ח, 781|הודעה|7923)), ((2251|הודעה מס' 2|8028)); ((תשע"ט, 1777|הודעה|8144)), ((3357|הודעה מס' 2|8236)); ((תש"ף, 402|הודעה|8323)), ((1506|הודעה מס' 2|8590)); ((תשפ"א, 3594|הודעה|9484)); ((תשפ"ב, 1444|הודעה|9859)), ((3220|הודעה מס' 2|10214)); ((תשפ"ג, 834|הודעה|10496)), ((1978|הודעה מס' 2|10690)); ((תשפ"ד, 1078|הודעה|11025)), ((2752|הודעה מס' 2|11328)); ((תשפ"ה, 517|הודעה|11611)), ((2088|הודעה מס' 2|11942)); ((תשפ"ו, 1060|הודעה|12256)), ((2281|הודעה מס' 2|12441)).
<מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 26(א)(5) ו-(ג)]] [[=החוק|לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995]] (להלן - החוק), ולפי [[+|סעיף 108]] [[לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]], באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985]], ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
__TOC__
== פרק א': פירוש מונחים ==
@ 1. פרשנות (תיקון: תשע"ט)
: (א) בתקנות אלה -
::- "בית משפט" - שופט או רשם;
::- "הליך" - תביעות, בקשות, ערעורים ושאר ענינים שמביא בעל דין בפני בית המשפט;
::- "לשכת סיוע משפטי" - לשכה ששר המשפטים הקים או הסמיך לפי [[חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]] (להלן - חוק הסיוע המשפטי), לפעול כלשכת סיוע משפטי, הן דרך כלל והן בתחום שיפוטו של בית משפט מסוים;
::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "ערעור" - לרבות ערעור שכנגד;
::- "תביעה" - לרבות תביעה שכנגד.
: (ב) למונחים אחרים בתקנות אלה, תהיה אותה משמעות שיש להם [[בחוק]].
== פרק ב': האגרה ותשלומה ==
@ 2. תשלום אגרה בעד הליכים
: (א) לא יזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה בעד ההליך האגרה הקבועה [[בתוספת הראשונה]] ואגרת הפרוטוקול הקבועה [[בתוספת השניה]] (להלן שתיהן כאחת - האגרה), זולת אם מביא ההליך פטור מתשלום האגרה.
: (ב) אגרה תשולם על כל תביעה ותביעה לפי הפריטים [[שבתוספת הראשונה]], יהיו מספר הסעדים בתביעה אשר יהיו, ואולם אם כללה התביעה [[פרט 1 לתוספת הראשונה|פריטים 1]] [[ו-2 לתוספת הראשונה]] תשולם האגרה על כל אחד מפריטים אלה.
: (ג) הליך שלא נתקיים בו אחד התנאים האמורים בתקנת משנה (א) לא יקובל לרישום בגזברות או במזכירות בית משפט, אלא אם כן הוגשה בקשה לפטור מאגרה.
: (ד) נזקק בית משפט להליך והוברר כי לא שולמה האגרה כאמור בתקנת משנה (א), תמציא המזכירות דרישה לתשלומה בתוך שבעה ימים מיום ההמצאה; טרם הסתיים ההליך ולא שולמה האגרה כאמור, יימחק ההליך.
: (ה) דרישה לתשלום אגרה דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, וניתן לבצעה בהליכי הוצאה לפועל.
: (ו) הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות [[תקנה 5 לתקנות סדר דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), התשל"א-1971]].
@ 3. אגרת פרוטוקול
: (א) על אגרת פרוטוקול יחולו הוראות תקנות אלה.
: (ב) כל בעל דין זכאי לקבל עותק אחד מאושר מן הפרוטוקול ומפסק הדין ללא תשלום נוסף.
@ 4. הצמדה למדד (תיקון: תשנ"ח)
: (א) הסכומים הנקובים [[בתוספות הראשונה]] [[והשניה]] יעודכנו פעמיים בשנה, לפי שיעור השינוי במדד כמפורט להלן:
:: (1) באחד בינואר, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש מאי שקדם לו;
:: (2) באחד ביולי, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם בחודש מאי שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו.
: (ב) סכום אגרה שעודכן כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל כלהלן:
:: (1) אם הוא נמוך מ-10 שקלים חדשים - לא יעוגל;
:: (2) אם הוא גבוה מ-10 שקלים חדשים - לשקל החדש השלם הקרוב.
: (ג) (((נמחקה).))
: (ד) מנהל בתי המשפט יפרסם ברשומות את נוסח [[התוספות הראשונה]] [[והשניה]] כפי שהשתנו על פי האמור בתקנה זו.
@ 5. תובענות שהועברו לבית משפט למשפחה (תיקון: תשנ"ח)
: (א) הועברה תובענה לדיון בבית המשפט לעניני משפחה מבית משפט אחר, לא תוחזר האגרה ששולמה בבית המשפט הראשון, ויראו את ההליך כהליך ששולמה בעדו האגרה במלואה בבית המשפט לעניני משפחה, ואף אם מביא ההליך עדיין חייב בתשלום חלק מן האגרה.
: (ב) הועברה תובענה לדיון בבית המשפט לעניני משפחה מרשם לעניני ירושה, כמשמעותו [[בחוק הירושה, התשכ"ה-1965]] (להלן - חוק הירושה), לא תוחזר האגרה ששולמה אצל הרשם או בבית דין דתי ויראו אותה אגרה כאגרה ששולמה לבית המשפט, בעד אותו הליך.
== פרק ג': פטור מאגרה והחזרת אגרה ==
@ 6. בעלי דין הפטורים מאגרה (תיקון: תשנ"ח, תשע"ב-2, תשע"ט)
: אלה פטורים מחובת תשלום אגרה:
: (1) המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו;
: (2) האפוטרופוס הכללי;
: (3) פקיד סעד של רשות מקומית כשהוא מביא הליך מכוח תפקידו;
: (4) מגיש בקשה בקשר לכל הליך הנוגע להצהרת מוות, לעיזבון, לאפוטרופסות או להחזקת ילדים עקב הפטירה או למתן צו ירושה או לערעור על החלטה בהליך כאמור שהוא בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו, של מי שנפטר -
:: (א) עקב פעולות מלחמה אחרי ט"ז בכסלו התש"ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו [[=חוק נפגעי איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]] (להלן - חוק נפגעי איבה), זולת אם הנפטר כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה]], ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אויב כאמור;
:: (ב) בשירות צבאי כמשמעותו [[=חוק החזרה לעבודה|בסעיף 14(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949]] (להלן - חוק החזרה לעבודה), או בשירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]] (להלן - חוק שירות המילואים), או חייל שנספה במערכה כהגדרתו [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]];
: (5) בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו של אדם שנפגע כמפורט להלן, בקשר להליך הנוגע למינוי אפוטרופוס לנפגע מחמת אותה פגיעה או לערעור על החלטה בהליך כאמור:
:: (א) נפגע עקב פעולות מלחמה אחרי יום ט"ז בכסלו התש"ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו [[בחוק נפגעי איבה]], זולת אם הנפגע כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה]], ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אויב כאמור;
:: (ב) נפגע בשירות צבאי כמשמעותו [[בסעיף 14(ב) לחוק החזרה לעבודה]], או בשירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים]];
: (6) בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי;
: (7) בעל דין הזכאי לשירות משפטי לפי [[התוספת לחוק הסיוע המשפטי]], בעניינים ובהיקף שנקבעו בה.
@ 7. ענינים הפטורים מאגרה (תיקון: תשנ"ח, תשע"ב)
: עניינים אלה פטורים מאגרה:
: (1) תובענה או ערעור לפי [[החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]], או בענין החזרת קטין חטוף;
: (2) בקשת ביניים במסגרת תביעה למזונות או מדור, לרבות תביעה למזונות או מדור מן העזבון או מן היורשים;
: (3) בקשה לפטור מאגרה, מחובת ערבון או ערובה;
: (4) בקשה להזמנת עדים, למסירת כתבי בית דין או לשינוי מועד דיון;
: (5) בקשה לעיון בתיק בית משפט.
@ 8. החזרת אגרה או חלקה
: (א) בית המשפט רשאי להורות על החזרת כל האגרה, אם התביעה שבעדה שולמה אגרה הועברה לבוררות או הסתיימה בהסדר פישור.
: (ב) הסתיימה התביעה בפשרה, לרבות מחיקה או ביטול התביעה בפשרה, עד לתחילת הדיון, תהא האגרה המשתלמת בעדה בשיעור מחצית מן הסכום של האגרה; לענין זה, "תחילת הדיון" - קדם משפט.
@ 9. בקשה לפטור מתשלום אגרה (תיקון: תשע"ט)
: (א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה או לערעור בקשה לפטור אותו מתשלומה, ויתמוך אותה בתצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו, רכוש הוריו, אם המבקש סמוך על שולחנם ופירוט של הכנסותיו בששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה, ויצרף לבקשה מסמכים ואישורים לביסוס עובדות אלה.
: (ב) ראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, רשאי הוא לפוטרו מתשלום האגרה כולה או חלקה.
: (ב1) החלטה או הכרזה כמפורט להלן תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
:: (1) החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
:: (2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי [[סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]];
:: (3) הכרזה כי המבקש הוא פושט רגל לפי [[סעיף 3 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980]].
: (ב2) קבלת גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980]], בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ב3) דחה בית המשפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע עד למועד מתן פסק הדין; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ב4) פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן.
: (ג) אגרה שלגביה לא ניתן פטור או שניתן לגביה פטור חלקי תשולם בתוך חמישה עשר ימים מהמועד שהודע לבעל הדין על ההחלטה, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר בהתאם לסמכותו לפי [[תקנה 9(ב3)]]; לא שולמה האגרה - יימחק ההליך.
: (ד) ניתן פטור מתשלום מלוא האגרה, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחויב בו בעל דין בקשר עם אותו הליך באותה ערכאה.
== פרק ד': הוראות שונות ==
@ 10. תחולה
: תקנות אלה יחולו גם על תובענות בעניני משפחה המוגשות על פי [[החוק]] לבית משפט שאינו בית משפט לעניני משפחה.
@ 11. הוראות מעבר
: [[תקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987]], ימשיכו לחול על תובענה בעניני משפחה -
: (1) באזור שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה;
: (2) שטרם הוסמך לדון בה בית משפט לעניני משפחה.
@ 12. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום ז' בתשרי התשנ"ו (1 באוקטובר 1995).
== תוספת ראשונה (תיקון: [הודעות]) ==
==== ((([[תקנות 2(א) ו-(4)]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשנ"ח, תשע"ח) : תביעה לסכום כסף קצוב, למעט כאמור [[בפרט 1א]] [---] 1% מהסכום הנתבע כערכו ולא פחות מ-268 שקלים חדשים (((מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2026, 574 ש"ח)))
@ 1א. (תיקון: תשע"ח) : תביעה בין בני זוג לסכום קצוב שנובעת מהקשר בין בני הזוג שאינה תביעה לפי [[פרט 5]] [---] 1% מהסכום הנתבע כערכו ולא פחות מ-300 שקלים חדשים (((מתואם לינואר 2018; החל מיולי 2026, 361 ש"ח)))
@ 2. (תיקון: תשע"ח) : כל תביעה בענייני רכוש שאינה לסכום כסף קצוב, לרבות תביעה לאיזון משאבים, לפירוק שיתוף, לפסק דין הצהרתי בענייני רכוש ולמתן חשבונות, יהיו מספר הסעדים ומספר פריטי הרכוש אשר יהיו, למעט כאמור [[בפרט 2א]] [---] 1,602 שקלים חדשים (((מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2026, 3,481 ש"ח)))
@ 2א. (תיקון: תשע"ח) : כל תביעה בענייני רכוש בין בני זוג לסכום שאינו קצוב שנובעת מהקשר בין בני הזוג, לרבות תביעה לאיזון משאבים, לפירוק שיתוף, לפסק דין הצהרתי בענייני רכוש ולמתן חשבונות, יהיו מספר הסעדים ומספר פריטי הרכוש אשר יהיו [---] 500 שקלים חדשים (((מתואם לינואר 2018; החל מיולי 2026, 601 ש"ח)))
@ 3. (תיקון: תשנ"ח) : (((נמחק)))
@ 4. : התנגדות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה [---] 537 שקלים חדשים (((מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2026, 1,151 ש"ח)))
@ 4א. (תיקון: תשנ"ח) : בקשה לתיקון או ביטול צו ירושה [---] 679 שקלים חדשים (((מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2026, 1,183 ש"ח)))
@ 4ב. (תיקון: תשנ"ח) : בקשה למינוי מנהל עיזבון [---] 679 שקלים חדשים (((מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2026, 1,183 ש"ח)))
@ 5. : תביעה בעניין מזונות או מדור, לרבות הגדלה, הפחתה או ביטול, הודעה לצד שלישי, שיפוי, תביעה למזונות או מדור מן העיזבון או מן היורשים וכן אכיפת פסק חוץ בעניינים אלה [---] 133 שקלים חדשים (((מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2026, 283 ש"ח)))
@ 6. (תיקון: תשע"ח) : כל תביעה אחרת לרבות אישור הסכם כאשר אין תביעה תלויה ועומדת בעניין או ערעור בבית המשפט לענייני משפחה, ולמעט אישור הסכם כאמור [[בפרט 6א]] [---] 268 שקלים חדשים (((מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2026, 574 ש"ח)))
@ 6א. (תיקון: תשע"ח) : אישור הסכם בין בני זוג שנובע מהקשר בין בני הזוג, כאשר אין תביעה תלויה ועומדת בעניין או ערעור בבית המשפט לענייני משפחה [---] 450 שקלים חדשים (((מתואם לינואר 2018; החל מיולי 2026, 541 ש"ח)))
@ 6ב. (תיקון: תשע"ח) : תביעה בעניין החזקת הילדים [---] 350 שקלים חדשים (((מתואם לינואר 2018; החל מיולי 2026, 421 ש"ח)))
@ 7. (תיקון: תשנ"ח) : בקשה בכתב [---] 164 שקלים חדשים (((מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2026, 282 ש"ח)))
@ 8. (תיקון: תשנ"ח) : עשיית צוואה בפני שופט [---] 350 שקלים חדשים (((מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2026, 609 ש"ח)))
@ 9. (תיקון: תשנ"ח) : הוכחת צוואה לפי [[סעיף 68(ב) לחוק הירושה]] [---] 350 שקלים חדשים (((מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2026, 609 ש"ח)))
@ 10. (תיקון: תשע"ב) : (((נמחק)))
@ 11. : העתק מאושר מכל מסמך שבתיק בית המשפט [---] 2.90 שקלים חדשים לכל עמוד (((מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2026, 6 ש"ח לכל עמוד)))
@ 12. (תיקון: תשנ"ח) : ערעור על החלטת רשם, ראש הוצאה לפועל או רשם לענייני ירושה כמשמעותו [[בחוק הירושה]] [---] 350 שקלים חדשים (((מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2026, 609 ש"ח)))
@ 13. (תיקון: תשע"ו) : בקשה ליישוב סכסוך לפי [[סעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014]] [---] 100 שקלים חדשים (((מתואם ליולי 2016; החל מיולי 2026, 120 ש"ח)))
== תוספת שניה (תיקון: [הודעות]) ==
==== ((([[תקנות 2(א)]] [[ו-4(א)]]))) ====
@ (תיקון: תשנ"ח, תשע"ו) : אגרת פרוטוקול בתובענות המפורטות [[בתוספת הראשונה]] למעט הליכים לפי [[$ תוספת ראשונה|פרט((ים)) 8]] [[ו-13 לתוספת הראשונה]] [---] 41 שקלים חדשים (((מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2026, 86 ש"ח)))
<פרסום> כ"ט באלול התשנ"ה (24 בספטמבר 1995)
<חתימה> דוד ליבאי שר המשפטים
e4db8k979nanh999axftnwzim8xaate
תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות)
0
371117
3022086
2996682
2026-06-30T15:00:22Z
OpenLawBot
8112
[3022078] עדכון סכומים
3022086
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ״ו–1995}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ו, 8|תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 1293|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 760|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7089.pdf}}, {{ח:תיבה|775|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7090.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1633|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7689.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1952|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8000.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 494|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8087.pdf}}.
''הודעות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ו, 800|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5746.pdf}}, {{ח:תיבה|1524|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5780.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 1255|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5853.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 233|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5944.pdf}}, {{ח:תיבה|980|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5983.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 215|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6012.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 843|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6108.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 164|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6137.pdf}}, {{ח:תיבה|842|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6175.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 404|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 1017|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6502.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 363|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6543.pdf}}, {{ח:תיבה|989|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6599.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 183|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6627.pdf}}, {{ח:תיבה|1098|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6686.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 347|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6739.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6792.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 415|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6846.pdf}}, {{ח:תיבה|1439|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6914.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 417|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6958.pdf}}, {{ח:תיבה|1109|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7010.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 612|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7077.pdf}}, {{ח:תיבה|1324|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7133.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 413|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7200.pdf}}, {{ח:תיבה|1369|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 494|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7327.pdf}}, {{ח:תיבה|1650|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7409.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 707|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7479.pdf}}, {{ח:תיבה|1386|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7534.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 591|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7604.pdf}}, {{ח:תיבה|1481|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7680.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 491|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7757.pdf}}, {{ח:תיבה|1367|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7838.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 781|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7923.pdf}}, {{ח:תיבה|2251|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8028.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1777|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8144.pdf}}, {{ח:תיבה|3357|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8236.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 402|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8323.pdf}}, {{ח:תיבה|1506|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8590.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3594|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9484.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1444|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9859.pdf}}, {{ח:תיבה|3220|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10214.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 834|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10496.pdf}}, {{ח:תיבה|1978|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10690.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1078|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11025.pdf}}, {{ח:תיבה|2752|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11328.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 517|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11611.pdf}}, {{ח:תיבה|2088|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11942.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1060|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12256.pdf}}, {{ח:תיבה|2281|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12441.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה#סעיף 26|סעיף 26(א)(5) ו־(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}} (להלן – החוק), ולפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 108|סעיף 108}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, תשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פירוש מונחים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: האגרה ותשלומה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: פטור מאגרה והחזרת אגרה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div>
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פירוש מונחים}}
{{ח:סעיף|1|פרשנות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנות אלה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – שופט או רשם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך“ – תביעות, בקשות, ערעורים ושאר ענינים שמביא בעל דין בפני בית המשפט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לשכת סיוע משפטי“ – לשכה ששר המשפטים הקים או הסמיך לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}} (להלן – חוק הסיוע המשפטי), לפעול כלשכת סיוע משפטי, הן דרך כלל והן בתחום שיפוטו של בית משפט מסוים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערעור“ – לרבות ערעור שכנגד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תביעה“ – לרבות תביעה שכנגד.
{{ח:תת|(ב)}} למונחים אחרים בתקנות אלה, תהיה אותה משמעות שיש להם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק}}.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: האגרה ותשלומה}}
{{ח:סעיף|2|תשלום אגרה בעד הליכים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה בעד ההליך האגרה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ואגרת הפרוטוקול הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} (להלן שתיהן כאחת – האגרה), זולת אם מביא ההליך פטור מתשלום האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} אגרה תשולם על כל תביעה ותביעה לפי הפריטים {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}, יהיו מספר הסעדים בתביעה אשר יהיו, ואולם אם כללה התביעה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|פריטים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|ו־2 לתוספת הראשונה}} תשולם האגרה על כל אחד מפריטים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} הליך שלא נתקיים בו אחד התנאים האמורים בתקנת משנה (א) לא יקובל לרישום בגזברות או במזכירות בית משפט, אלא אם כן הוגשה בקשה לפטור מאגרה.
{{ח:תת|(ד)}} נזקק בית משפט להליך והוברר כי לא שולמה האגרה כאמור בתקנת משנה (א), תמציא המזכירות דרישה לתשלומה בתוך שבעה ימים מיום ההמצאה; טרם הסתיים ההליך ולא שולמה האגרה כאמור, יימחק ההליך.
{{ח:תת|(ה)}} דרישה לתשלום אגרה דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, וניתן לבצעה בהליכי הוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות סדר דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), התשל״א–1971}}.
{{ח:סעיף|3|אגרת פרוטוקול}}
{{ח:תת|(א)}} על אגרת פרוטוקול יחולו הוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} כל בעל דין זכאי לקבל עותק אחד מאושר מן הפרוטוקול ומפסק הדין ללא תשלום נוסף.
{{ח:סעיף|4|הצמדה למדד|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספות הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והשניה}} יעודכנו פעמיים בשנה, לפי שיעור השינוי במדד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} באחד בינואר, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש מאי שקדם לו;
{{ח:תתת|(2)}} באחד ביולי, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם בחודש מאי שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו.
{{ח:תת|(ב)}} סכום אגרה שעודכן כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא נמוך מ־10 שקלים חדשים – לא יעוגל;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא גבוה מ־10 שקלים חדשים – לשקל החדש השלם הקרוב.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} מנהל בתי המשפט יפרסם ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספות הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והשניה}} כפי שהשתנו על פי האמור בתקנה זו.
{{ח:סעיף|5|תובענות שהועברו לבית משפט למשפחה|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הועברה תובענה לדיון בבית המשפט לעניני משפחה מבית משפט אחר, לא תוחזר האגרה ששולמה בבית המשפט הראשון, ויראו את ההליך כהליך ששולמה בעדו האגרה במלואה בבית המשפט לעניני משפחה, ואף אם מביא ההליך עדיין חייב בתשלום חלק מן האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} הועברה תובענה לדיון בבית המשפט לעניני משפחה מרשם לעניני ירושה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הירושה|בחוק הירושה, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הירושה), לא תוחזר האגרה ששולמה אצל הרשם או בבית דין דתי ויראו אותה אגרה כאגרה ששולמה לבית המשפט, בעד אותו הליך.
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: פטור מאגרה והחזרת אגרה}}
{{ח:סעיף|6|בעלי דין הפטורים מאגרה|תיקון: תשנ״ח, תשע״ב־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} אלה פטורים מחובת תשלום אגרה:
{{ח:תת|(1)}} המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו;
{{ח:תת|(2)}} האפוטרופוס הכללי;
{{ח:תת|(3)}} פקיד סעד של רשות מקומית כשהוא מביא הליך מכוח תפקידו;
{{ח:תת|(4)}} מגיש בקשה בקשר לכל הליך הנוגע להצהרת מוות, לעיזבון, לאפוטרופסות או להחזקת ילדים עקב הפטירה או למתן צו ירושה או לערעור על החלטה בהליך כאמור שהוא בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו, של מי שנפטר –
{{ח:תתת|(א)}} עקב פעולות מלחמה אחרי ט״ז בכסלו התש״ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}} (להלן – חוק נפגעי איבה), זולת אם הנפטר כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה}}, ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אויב כאמור;
{{ח:תתת|(ב)}} בשירות צבאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 14|בסעיף 14(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}} (להלן – חוק החזרה לעבודה), או בשירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} (להלן – חוק שירות המילואים), או חייל שנספה במערכה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}};
{{ח:תת|(5)}} בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו של אדם שנפגע כמפורט להלן, בקשר להליך הנוגע למינוי אפוטרופוס לנפגע מחמת אותה פגיעה או לערעור על החלטה בהליך כאמור:
{{ח:תתת|(א)}} נפגע עקב פעולות מלחמה אחרי יום ט״ז בכסלו התש״ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק נפגעי איבה}}, זולת אם הנפגע כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה}}, ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אויב כאמור;
{{ח:תתת|(ב)}} נפגע בשירות צבאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 14|בסעיף 14(ב) לחוק החזרה לעבודה}}, או בשירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים}};
{{ח:תת|(6)}} בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי;
{{ח:תת|(7)}} בעל דין הזכאי לשירות משפטי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת|התוספת לחוק הסיוע המשפטי}}, בעניינים ובהיקף שנקבעו בה.
{{ח:סעיף|7|ענינים הפטורים מאגרה|תיקון: תשנ״ח, תשע״ב}}
{{ח:ת}} עניינים אלה פטורים מאגרה:
{{ח:תת|(1)}} תובענה או ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}, או בענין החזרת קטין חטוף;
{{ח:תת|(2)}} בקשת ביניים במסגרת תביעה למזונות או מדור, לרבות תביעה למזונות או מדור מן העזבון או מן היורשים;
{{ח:תת|(3)}} בקשה לפטור מאגרה, מחובת ערבון או ערובה;
{{ח:תת|(4)}} בקשה להזמנת עדים, למסירת כתבי בית דין או לשינוי מועד דיון;
{{ח:תת|(5)}} בקשה לעיון בתיק בית משפט.
{{ח:סעיף|8|החזרת אגרה או חלקה}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי להורות על החזרת כל האגרה, אם התביעה שבעדה שולמה אגרה הועברה לבוררות או הסתיימה בהסדר פישור.
{{ח:תת|(ב)}} הסתיימה התביעה בפשרה, לרבות מחיקה או ביטול התביעה בפשרה, עד לתחילת הדיון, תהא האגרה המשתלמת בעדה בשיעור מחצית מן הסכום של האגרה; לענין זה, ”תחילת הדיון“ – קדם משפט.
{{ח:סעיף|9|בקשה לפטור מתשלום אגרה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה או לערעור בקשה לפטור אותו מתשלומה, ויתמוך אותה בתצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו, רכוש הוריו, אם המבקש סמוך על שולחנם ופירוט של הכנסותיו בששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה, ויצרף לבקשה מסמכים ואישורים לביסוס עובדות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, רשאי הוא לפוטרו מתשלום האגרה כולה או חלקה.
{{ח:תת|(ב1)}} החלטה או הכרזה כמפורט להלן תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
{{ח:תתת|(1)}} החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
{{ח:תתת|(2)}} הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69ג|סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(3)}} הכרזה כי המבקש הוא פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 3|סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}.
{{ח:תת|(ב2)}} קבלת גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב3)}} דחה בית המשפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע עד למועד מתן פסק הדין; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ב4)}} פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן.
{{ח:תת|(ג)}} אגרה שלגביה לא ניתן פטור או שניתן לגביה פטור חלקי תשולם בתוך חמישה עשר ימים מהמועד שהודע לבעל הדין על ההחלטה, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(ב3)}}; לא שולמה האגרה – יימחק ההליך.
{{ח:תת|(ד)}} ניתן פטור מתשלום מלוא האגרה, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחויב בו בעל דין בקשר עם אותו הליך באותה ערכאה.
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}
{{ח:סעיף|10|תחולה}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו גם על תובענות בעניני משפחה המוגשות על פי {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|החוק}} לבית משפט שאינו בית משפט לעניני משפחה.
{{ח:סעיף|11|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט (אגרות)|תקנות בית המשפט (אגרות), התשמ״ח–1987}}, ימשיכו לחול על תובענה בעניני משפחה –
{{ח:תת|(1)}} באזור שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה;
{{ח:תת|(2)}} שטרם הוסמך לדון בה בית משפט לעניני משפחה.
{{ח:סעיף|12|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995).
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(א) ו־(4)}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשנ״ח, תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} תביעה לסכום כסף קצוב, למעט כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1א|בפרט 1א}} <span style="float: inline-end;">1% מהסכום הנתבע כערכו ולא פחות מ־268 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2026, 574 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|1א||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 1א}}
{{ח:ת}} תביעה בין בני זוג לסכום קצוב שנובעת מהקשר בין בני הזוג שאינה תביעה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|פרט 5}} <span style="float: inline-end;">1% מהסכום הנתבע כערכו ולא פחות מ־300 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לינואר 2018; החל מיולי 2026, 361 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} כל תביעה בענייני רכוש שאינה לסכום כסף קצוב, לרבות תביעה לאיזון משאבים, לפירוק שיתוף, לפסק דין הצהרתי בענייני רכוש ולמתן חשבונות, יהיו מספר הסעדים ומספר פריטי הרכוש אשר יהיו, למעט כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2א|בפרט 2א}} <span style="float: inline-end;">1,602 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2026, 3,481 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|2א||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 2א}}
{{ח:ת}} כל תביעה בענייני רכוש בין בני זוג לסכום שאינו קצוב שנובעת מהקשר בין בני הזוג, לרבות תביעה לאיזון משאבים, לפירוק שיתוף, לפסק דין הצהרתי בענייני רכוש ולמתן חשבונות, יהיו מספר הסעדים ומספר פריטי הרכוש אשר יהיו <span style="float: inline-end;">500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לינואר 2018; החל מיולי 2026, 601 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} התנגדות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה <span style="float: inline-end;">537 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2026, 1,151 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|4א||תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 4א}}
{{ח:ת}} בקשה לתיקון או ביטול צו ירושה <span style="float: inline-end;">679 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2026, 1,183 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|4ב||תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 4ב}}
{{ח:ת}} בקשה למינוי מנהל עיזבון <span style="float: inline-end;">679 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2026, 1,183 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} תביעה בעניין מזונות או מדור, לרבות הגדלה, הפחתה או ביטול, הודעה לצד שלישי, שיפוי, תביעה למזונות או מדור מן העיזבון או מן היורשים וכן אכיפת פסק חוץ בעניינים אלה <span style="float: inline-end;">133 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2026, 283 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} כל תביעה אחרת לרבות אישור הסכם כאשר אין תביעה תלויה ועומדת בעניין או ערעור בבית המשפט לענייני משפחה, ולמעט אישור הסכם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6א|בפרט 6א}} <span style="float: inline-end;">268 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2026, 574 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|6א||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 6א}}
{{ח:ת}} אישור הסכם בין בני זוג שנובע מהקשר בין בני הזוג, כאשר אין תביעה תלויה ועומדת בעניין או ערעור בבית המשפט לענייני משפחה <span style="float: inline-end;">450 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לינואר 2018; החל מיולי 2026, 541 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|6ב||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 6ב}}
{{ח:ת}} תביעה בעניין החזקת הילדים <span style="float: inline-end;">350 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לינואר 2018; החל מיולי 2026, 421 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} בקשה בכתב <span style="float: inline-end;">164 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2026, 282 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} עשיית צוואה בפני שופט <span style="float: inline-end;">350 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2026, 609 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|9||תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} הוכחת צוואה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 68|סעיף 68(ב) לחוק הירושה}} <span style="float: inline-end;">350 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2026, 609 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} העתק מאושר מכל מסמך שבתיק בית המשפט <span style="float: inline-end;">2.90 שקלים חדשים לכל עמוד {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2026, 6 ש״ח לכל עמוד)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} ערעור על החלטת רשם, ראש הוצאה לפועל או רשם לענייני ירושה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הירושה|בחוק הירושה}} <span style="float: inline-end;">350 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2026, 609 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} בקשה ליישוב סכסוך לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014}} <span style="float: inline-end;">100 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם ליולי 2016; החל מיולי 2026, 120 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4(א)}})}}}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} אגרת פרוטוקול בתובענות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} למעט הליכים לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|פרט{{ח:הערה|ים}} 8}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 13|ו־13 לתוספת הראשונה}} <span style="float: inline-end;">41 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2026, 86 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:חתימות|כ״ט באלול התשנ״ה (24 בספטמבר 1995)}}
* '''דוד ליבאי'''<br>שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
kc6nbti71baytbm48gk4u4kh4479g26
מקור:תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)
116
384925
3022067
2963208
2026-06-30T12:00:52Z
Fuzzy
29
תיקון תשפ"ו
3022067
wikitext
text/x-wiki
<שם> תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התשפ"א-2020
<מאגר תקן 2146988 קוד a163Y00000ELDFpQAP>
<מקור> ((ק"ת תשפ"א, 1212|תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)|9031)); ((תשפ"ב, 2105|תיקון|10004)); ((תשפ"ג, 1134|תיקון [תשפ"ב] (תיקון)|10591)), ((2460|תיקון|10766)); ((תשפ"ו, 2280|תיקון|12441)).
''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשפ"ד, 468|הודעה|10887)), ((1884|הודעה|11192)); ((תשפ"ה, 118|עדכון סכומים|11529)), ((186|עדכון סכומים|12088)).
<מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3(ב)]], [[+|9(א)(3)]], [[+|12(א) ו-(ב)]], [[+|13(ב) ו-(ד)]] [[+|ו-105(א) ו-(ג)]] [[=החוק|לחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017]], בהתייעצות עם שר הפנים לעניין [[פרק ב']], בהתייעצות עם המועצה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לעניין תקנות אלה, למעט [[פרק ה']], אני מתקין תקנות אלה:
__TOC__
== פרק א': כללי ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ו)
: בתקנות אלה -
:- "גוף מפעיל זר" ו"שירות מחוץ לישראל" - כהגדרתם [[בתקנות השירות מחוץ לישראל]];
:- "דמי כיס" - כמשמעותם [[בסעיף 9 לחוק]];
: "לימודים סדירים" - לימודים בהיקף העולה על שעתיים שבועיות;
:- "מוסד חינוך", "מוסד להשכלה או להכשרה" - כהגדרתם [[בסעיף 12(ד) לחוק]];
:- "מסגרת השמה חוץ-ביתית" - (((החל מיום 1.9.2026):)) כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]];
:- "מען המגורים" - מקום המגורים הקבוע של מתנדב, כפי שהוא מופיע בתעודת הזהות שלו;
:- "משפחת אומנה" - (((החל מיום 1.9.2026):)) כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]];
:- "מתנדב בודד" - מתנדב שהתייתם משני הוריו או מתנדב שהוריו מתגוררים מחוץ לישראל דרך קבע, בין שעלה לישראל בגפו ובין שהוריו היגרו אל מחוץ לישראל או שיצאו לשליחות אל מחוץ לישראל, לתקופה של חצי שנה או יותר;
:- "מתנדב בודד" - (((החל מיום 1.9.2026):)) אחד מאלה:
:: (1) מתנדב שהתייתם משני הוריו או מתנדב שהוריו מתגוררים מחוץ לישראל דרך קבע, בין שעלה לישראל בגפו ובין שהוריו היגרו אל מחוץ לישראל או שיצאו לשליחות אל מחוץ לישראל, לתקופה של חצי שנה או יותר;
:: (2) מתנדב שהרשות הכירה בו כמתנדב חסר עורף משפחתי, אם שוכנעה שאין לו כל קשר עם שני הוריו, או שיש לו קשר עם הוריו או עם אחד מהם אך הקשר המשפחתי אינו יציב ותומך;
:: (3) מתנדב שטרם תחילת שירותו, היה ילד הזכאי לגמלה מיוחדת לפי [[פרט (1) לתוספת הראשונה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980]];
:: (4) מתנדב שבשנה שלפני הגיעו לגיל 18 שהה במשפחת אומנה;
:: (5) מתנדב שבשנה שלפני הגיעו לגיל 18 שהה במסגרת השמה חוץ-ביתית בפיקוח משרד הרווחה והביטחון החברתי;
:- "מתנדב מיוחד" - מתנדב שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא עיוור או מקבל קצבת נכות;
:: (2) מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי הכיר בו כבעל מוגבלות;
:: (3) הרשות הכירה בו כבעל מוגבלות על פי אמות מידה שגיבשה בתיאום עם אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך; אמות המידה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות;
:: (4) הוא צעיר בסיכון;
:- "עיוור" - מי שמחזיק בתעודת עיוור מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי;
:- "קצבת נכות" - קצבת נכות המשולמת לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]];
:- "השירות" - שירות לאומי או התנדבות קהילתית;
:- "תקנות השירות מחוץ לישראל" - [[=תקנות השירות מחוץ לישראל|תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור), התשע"ט-2019]].
== פרק ב': מתנדב שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע ==
@ 2. היתר לשירות
: המנהל רשאי להתיר למי שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע להתנדב לשירות, ובלבד שיתקיימו במבקש כאמור כל אלה:
: (1) נקבע על ידי מי שהוסמך לכך כי המבקש זכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי [[חוק השבות, התש"י-1950]], או שהמבקש משתתף בתכנית זהות כמשמעותה [[בתקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף בתכנית זהות), התשע"ו-2016]];
: (2) מעמדו ושהייתו בישראל הוסדרו כדין ומאפשרים שהות לשם ביצוע שירות לפרק זמן של 12 חודשים לפחות;
: (3) השירות יבוצע בישראל או באזור בלבד;
: [[בפרק זה]], "תושב קבע" - כהגדרתו [[בסעיף 3(א)(1) לחוק]].
== פרק ג': זכאות למגורים ==
@ 3. זכאות למגורים בדירת שירות
: (א) מתנדב שהתקבל לשירות זכאי לקבל מאת הגוף המוכר שעמו הוא קשור בהסכם התקשרות, כמשמעותו [[בסעיף 58 לחוק]], מגורים בדירת שירות למשך כל תקופת השירות שבה מתקיים לגביו אחד מהתנאים האלה:
:: (1) מען המגורים של המתנדב נמצא במרחק נסיעה של 60 ק"מ ומעלה ממקום השירות;
:: (2) המתנדב קיבל היתר לשירות לפי [[תקנה 2]];
:: (3) הגוף המוכר אישר מגורים בדירת שירות לנוכח צורכי המתנדב, צורכי הגוף המפעיל, או אופי פעילות המתנדב בגוף המפעיל.
: (ב) אין בזכותו של מתנדב כאמור בתקנת משנה (א)(1) או (2), כדי למנוע מגוף מפעיל להודיע לגוף המוכר מראש כי לא יקבל לשירות אצלו מועמדים לשירות הזכאים כאמור באותה תקנת משנה, בכלל או מעל למכסה שיקבע, ואם הודיע כאמור לא יראו רק בשל כך אי-קבלת מועמד להתנדבות הזכאי כאמור, כאפליה בשל מקום מגורים כמשמעה [[בסעיף 18(א) לחוק]].
@ 4. ויתור על זכאות לדירת שירות
: מתנדב שזכאי למגורים בדירת שירות לפי [[תקנה 3(א)]] רשאי לוותר על הזכאות האמורה, ובלבד שהגוף המפעיל אישר כי הוויתור האמור לא יפגע בשירות; מתנדב שוויתר על הזכאות כאמור, יחתום על כתב ויתור שתוקפו עד תום השירות של המתנדב בגוף המפעיל.
== פרק ד': עבודה ולימודים ==
@ 5. אישור לעבודה מחוץ לשעות השירות
: (א) מתנדב לא יועסק כעובד ולא יעסוק בעסק או במשלח יד ([[בפרק זה]] - העבודה), אלא אם כן קיבל אישור לעבודה מחוץ לשעות השירות מאת הגוף המוכר שעמו הוא קשור בהסכם, לפי תקנת משנה (ב).
: (ב) הגוף המוכר ייתן את אישורו לפי תקנה זו אם אחד מהגורמים שלהלן, לפי העניין, מצא כי העבודה נחוצה בשל קושי כלכלי של המתנדב או משפחתו, והגוף המפעיל שבו משרת המתנדב נתן את הסכמתו בכתב לעבודה:
:: (1) רכז של הגוף המוכר - לעניין עבודה בהיקף של עד 12 שעות שבועיות;
:: (2) עובד סוציאלי של הגוף המוכר - לעניין עבודה בהיקף של יותר מ-12 שעות שבועיות.
: (ג) לא יימנע גוף מפעיל ממתן הסכמתו לעבודה הנחוצה כאמור למתנדב בשל קושי כלכלי שלו או של משפחתו אלא אם כן סבר כי יש בעבודה הפרעה ממשית לשירות ונימק את אי-הסכמתו בכתב.
: (ד) גוף מפעיל שנתן את הסכמתו לעבודה של מתנדב, רשאי לחזור בו מהסכמתו רק בהתקיים טעמים מיוחדים לכך, לאחר שנתן למתנדב הזדמנות להשמיע את טענותיו, בהתראה של 30 ימים מראש.
: (ה) אישור לעבודה יהיה להיקף שלא יעלה על 25 שעות שבועיות בשנה הראשונה לשירות ועל 30 שעות שבועיות בשנה השנייה לשירות; תוקף האישור יוגבל עד לסוף כל שנת שירות, ואולם במקרים חריגים המנהל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להתיר כי אישור לעבודה יינתן לפרק זמן העולה על האמור בתקנת משנה זו.
@ 6. הגבלות על לימודים
: מתנדב רשאי ללמוד, מחוץ לשעות השירות, לימודים סדירים במוסד חינוך או במוסד להשכלה או להכשרה ([[בפרק זה]] - הלימודים), ובלבד שמתקיימים לגביו כל התנאים האלה:
: (1) הגוף המפעיל שבו משרת המתנדב נתן את הסכמתו בכתב לכך שהמתנדב ילמד, ובלבד שלא יימנע הגוף המפעיל ממתן הסכמתו אלא אם כן סבר כי יש בלימודים הפרעה ממשית לשירות ונימק את אי-הסכמתו בכתב; גוף מפעיל ימסור לגוף המוכר העתק מההודעה על הסכמתו;
: (2) גוף מפעיל שנתן את הסכמתו ללימודים של מתנדב, רשאי לחזור בו מהסכמתו רק בהתקיים טעמים מיוחדים לכך, לאחר שנתן למתנדב הזדמנות להשמיע את טענותיו, בהתראה של 30 ימים מראש ובאישור הרשות;
: (3) שעות הלימודים לא יעלו בשנה הראשונה לשירות - על 10 שעות שבועיות, ובשנה השנייה לשירות - על 15 שעות שבועיות, ואולם מנהל הרשות או מי שהוא הסמיך לכך יוכל לאשר לימודים בהיקף העולה על כך, במקרים חריגים או בתכניות לימוד מיוחדות שאישרה הרשות.
@ 7. שילוב עבודה ולימודים
: על אף האמור [[בתקנות 5]] [[ו-6]], בחר המתנדב לשלב עבודה ולימודים כאמור [[5|באותן תקנות]], לא יעלו שעות העבודה והלימודים של אותו מתנדב, במצטבר, על הקבוע [[בתקנה 5(ה)]].
== פרק ה': הכשרה לשירות ==
@ 8. הכשרה לשירות
: (א) גוף מוכר ייתן לכל מתנדב שהפנה לשירות הכשרה כללית לשירות ([[בפרק זה]] - ההכשרה), בתחומים אלה לפחות:
:: (1) הכנה לשירות;
:: (2) זכויות וחובות של מתנדב;
:: (3) התנהגות מתנדב במהלך השירות;
:: (4) העצמת מתנדב מבחינה אישית ואזרחית;
:: (5) הכרת המורשת והחברה הישראלית;
:: (6) התנהלות בשעת חירום ויסודות עזרה ראשונה;
:: (7) מניעת הטרדה מינית;
:: (8) השתלבות בשוק התעסוקה לאחר השירות;
:: (9) נושאים נוספים שיתרמו למתנדב ולהתנדבותו.
: (ב) ההכשרה תיערך במשך ארבעה ימים לפחות, בהיקף כולל שלא יפחת מ-32 שעות; באחד מימי ההכשרה ייערך סיור לימודי להכרת המורשת והחברה הישראלית (בתקנה זו - הסיור הלימודי), בהיקף שלא יפחת מ-8 שעות.
: (ג) ההכשרה תינתן במהלך תקופת השירות של המתנדב, בין ברציפות ובין במצטבר.
: (ד) מספר המשתתפים בכל שיעור במסגרת ההכשרה לא יעלה על חמישים מתנדבים; על אף האמור, מספר המשתתפים בסיור הלימודי אינו מוגבל.
== פרק ו': התעריף (תיקון: תשפ"ב) ==
@ 8א. רכיבי התעריף החודשי (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג, תשפ"ג-2, [הודעות], תשפ"ו)
: אלה רכיבי התעריף שישלם גוף מפעיל לגוף מוכר בעד הפעלת מתנדב, בכל חודש:
: (1) דמי כיס למתנדב בסך של 852 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 937 ש"ח)));
: (2) החזר הוצאות למתנדב לפי אחד מאלה, כמפורט להלן:
:: (א) למתנדב המתגורר בביתו ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות - 247 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 285 ש"ח)));
:: (ב) למתנדב המתגורר בביתו ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר - 123 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 143 ש"ח)));
:: (ג) למתנדב המתגורר בדירת שירות ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות - 335 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 388 ש"ח)));
:: (ד) למתנדב המתגורר בדירת שירות ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר - 177 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 205 ש"ח))); על אף האמור, למתנדב המתגורר בדירה שמחזיק הגוף המפעיל והגוף המפעיל נושא בהוצאות תזונתו, לא ישולם החזר הוצאות לפי פסקה זו;
:: (ה) למתנדב נשוי בלא תלות במקום מגוריו - 335 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 388 ש"ח)));
:: (ו) למתנדב מיוחד - 247 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 285 ש"ח))), ואם הוא מתגורר בדירת שירות - 335 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 388 ש"ח))), אף אם הוא אינו נושא בהוצאות תזונתו, כולן או חלקן;
: (3) דמי ביטוחים, לפי אחד מאלה:
:: (א) בעד מתנדב המתגורר בביתו או בדירה שמחזיק הגוף המפעיל - 8 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 9 ש"ח)));
::: (((החל מיום 1.7.2026):)) בעד מתנדב המתגורר בביתו או בדירה שמחזיק הגוף המפעיל - 15 שקלים חדשים (((נכון לספטמבר 2026)));
:: (ב) בעד מתנדב המתגורר בדירת שירות, למעט דירה שמחזיק הגוף המפעיל - 16 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 18 ש"ח)));
::: (((החל מיום 1.7.2026):)) בעד מתנדב המתגורר בדירת שירות, למעט דירה שמחזיק הגוף המפעיל - 24 שקלים חדשים (((נכון לספטמבר 2026)));
: (4) שכר רכזים והוצאות נלוות, לפי אחד מאלה:
:: (א) בעד מתנדב המתגורר בביתו - 187 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 210 ש"ח)));
:: (ב) בעד מתנדב המתגורר בדירה שמחזיק הגוף המפעיל - 250 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 281 ש"ח)));
:: (ג) בעד מתנדב המתגורר בדירת שירות, למעט דירה שמחזיק הגוף המפעיל - 325 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 366 ש"ח)));
:: (ד) בעד מתנדב מיוחד, בלא תלות במקום מגוריו - 753 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 848 ש"ח)));
: (5) הוצאות דיור בעד מתנדב המתגורר בדירת שירות, למעט דירה שמחזיק הגוף המפעיל, כמפורט להלן:
:: (א) שכר דירה - 558 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 654 ש"ח))), ולגבי מתנדב מיוחד - 585 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 685 ש"ח)));
:: (ב) הוצאות שוטפות לאחזקת דירה - 196 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 227 ש"ח))), ולגבי מתנדב מיוחד - 205 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 238 ש"ח)));
:: (ג) רהיטים וציוד, כמפורט [[בתוספת השנייה]] - 47 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 54 ש"ח))), ולגבי מתנדב מיוחד - 49 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 56 ש"ח)));
:: (ד) מתחזקי דירות - 22 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 25 ש"ח))), ולגבי מתנדב מיוחד - 23 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 26 ש"ח)));
: (6) הוצאות נוספות בעד הפעלת מתנדב, בלא תלות במקום מגוריו, כמפורט להלן:
:: (א) נסיעות - 186 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 205, 215 ש"ח)));
:: (ב) ביטוח לאומי וביטוח בריאות - 128 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מינואר 2025, 163 ש"ח))), ולעניין מתנדב מיוחד שאינו צעיר בסיכון - 104 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מינואר 2025, 120 ש"ח)));
:: (ג) סיוע כספי או סיוע בעין למתנדבים נזקקים - 15 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 17 ש"ח))); לעניין זה, "מתנדב נזקק" - מתנדב שעומד באמות המידה לפי החלטת הגוף המוכר; הרשות תגבש אמות מידה לקביעת הזכאות לסיוע למתנדבים נזקקים לעניין סעיף קטן זה, תפקח על מימוש הכספים ששולמו לפי סעיף קטן זה בתום כל שנה קלנדרית, לגבי השנה שחלפה, ותיידע את המתנדבים פעמיים בשנה לגבי האפשרות לבקש סיוע ולגבי אמות המידה למתן הסיוע;
:: (ד) מימון מתנדבים שמשלימים תקופה החסרה להשלמת תקופת השירות שלהם - 12 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 14 ש"ח)));
:: (ה) השתתפות בשכר עובדים סוציאליים המועסקים בגוף המוכר - 29 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 32 ש"ח)));
:: (ו) השתתפות בשכר משבצים המועסקים בגוף המוכר - 19 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 22 ש"ח)));
:: (ז) השתתפות בשכר של מנהלי אזורים ומחוזות המועסקים בגוף המוכר - 29 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 32 ש"ח)));
:: (ח) הכשרות של מתנדבים לפי [[החוק]] - 47 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 55 ש"ח)));
: (7) תוספת תקורה בסכום של 210 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 234 ש"ח))), בעד כל מתנדב, ולגבי מתנדב מיוחד - 284 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 317 ש"ח))).
@ 8ב. סיכום סכומי התעריף ותשלומים למתנדב (תיקון: תשפ"ב)
: (א) סיכום סכומי התעריף שישלם גוף מפעיל לגוף מוכר בעד הפעלת מתנדב, כמפורט [[בתקנה 8א]], יהיה כמפורט [[בתוספת הראשונה]].
: (ב) מתוך סכומי התעריף כאמור [[בתקנה 8א]], הגוף המוכר ישלם ישירות לידי המתנדב את הרכיבים הנקובים [[בתקנה 8א(1) ו-(2)]].
: (ג) הרשות תשלח למתנדבים, אחת לשנה, פירוט בכתב של הסכומים של דמי הכיס והחזר ההוצאות המעודכנים לפי [[תקנה 8א(1) ו-(2)]].
@ 8ג. תשלומי הרשות (תיקון: תשפ"ב, [הודעות], תשפ"ו)
: (א) הרשות תעביר לגוף המוכר תשלום בעד ההוצאות המפורטות להלן, בסכום הנקוב לצידן:
:: (1) הוצאות נוספות בשל מתנדב החולה בצליאק - 200 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 231 ש"ח))) למתנדב המתגורר בביתו ו-370 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 425 ש"ח))) למתנדב בדירת שירות; התשלום הוא חודשי ונוסף על דמי כיס והחזר הוצאות;
:: (2) החזר בעד כרטיס טיסה הלוך ושוב למקום מגוריו של המתנדב במהלך החודש האחרון של שנת השירות הראשונה או במהלך שנת השירות השנייה של מתנדב בודד שהגיע מחוץ לישראל - עד 3,500 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 4,047 ש"ח))); התשלום האמור מותנה בהצגת כרטיס טיסה וישולם פעם אחת בלבד לכל מתנדב כאמור, בסוף שנת השירות השנייה שלו;
::: (((החל מיום 1.9.2026):)) לעניין מתנדב בודד כהגדרתו בפסקה (1) של ההגדרה "מתנדב בודד" שהגיע מחוץ לישראל - החזר בעד כרטיס טיסה הלוך ושוב למקום מגוריו של המתנדב במהלך החודש האחרון של שנת השירות הראשונה או במהלך שנת השירות השנייה של המתנדב - עד 3,500 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 4,047 ש"ח))); התשלום האמור מותנה בהצגת כרטיס טיסה וישולם פעם אחת בלבד לכל מתנדב כאמור, בסוף שנת השירות השנייה שלו;
:: (3) תוספת לדמי כיס והחזר הוצאות בעבור מתנדב בודד - 720 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 832 ש"ח))) לחודש;
::: (((החל מיום 1.9.2026):)) תוספת לדמי כיס והחזר הוצאות בעבור מתנדב בודד כהגדרתו בפסקה (1) של ההגדרה "מתנדב בודד" - 720 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 832 ש"ח))) לחודש;
:: (4) ביטוחים, רהיטים וציוד, וכן השתתפות בשכר רכזות והוצאות נלוות בעבור מתנדב בודד - 423 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 488 ש"ח))) לחודש;
::: (((החל מיום 1.9.2026):)) ביטוחים, רהיטים וציוד, וכן השתתפות בשכר רכזות והוצאות נלוות בעבור מתנדב בודד - 423 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 488 ש"ח))) לחודש; ואולם אם המתנדב הבודד הוא מתנדב מיוחד - 321 שקלים חדשים לחודש (((נכון לספטמבר 2026)).
: (ב) הגוף המוכר יעביר למתנדב, ישירות, את התשלומים שקיבל מהרשות לפי תקנת משנה (א)(1) עד (3).
: (ג) הרשות תעדכן בכתב את המתנדבים על כך ששולמו בעדם הסכומים האמורים בפסקאות (1) עד (3) לתקנת משנה (א), לפי העניין, וכי הם זכאים לקבל את הסכומים האמורים מהגוף המוכר.
@ 8ד. עדכון סכומים (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) הסכומים הנקובים [[בתקנות 8א]], [[8ג]] [[ו-8ה]] יתעדכנו ב-1 בספטמבר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם הסכומים הנקובים [[בתקנה 8א(1) ו-(2)]] ישתנו רק אם חלה עלייה במדד כאמור; סכום שעודכן כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה; עדכון הסכום כאמור, ייעשה על בסיס הסכום שנקבע ליום העדכון הקודם, לפני שעוגל כאמור; לעניין זה -
::- "המדד" - אחד מאלה לפי העניין:
::: (1) לעניין הסכומים הנקובים [[בתקנות 8א(1), (2), (3), (5)(ב) ו-(ג), (6)(א), (ג), (ד) ו-(ח)]], [[8ג]] [[ו-8ה(1) עד (5) ו-(8)]] - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::: (2) לעניין הסכומים הנקובים [[בתקנה 8א(5)(א)]] - מדד שכר הדירה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::: (3) לעניין הסכומים הנקובים [[בתקנה 8א(4), (5)(ד), (6)(ה) עד (ז)]] [[ו-8ה(6)]] - מדד השכר הממוצע במשק במגזר הציבורי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- "המדד הבסיסי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון - המדד שפורסם בחודש אוגוסט 2021.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) -
:: (1) הסכומים הנקובים [[בתקנות 8א(6)(ב)]] [[ו-8ה(7)]] יתעדכנו מזמן לזמן לפי הסכומים שנקבעו לפי [[פרק ט"ו לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]], או לפי [[סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]], לפי העניין;
:: (2) הסכומים הנקובים [[בתקנה 8א(7)]] יתעדכנו ב-1 בספטמבר של כל שנה כמפורט להלן:
::: (א) סכום תוספת התקורה לגבי מתנדב, למעט מתנדב מיוחד, יהיה 10% מהממוצע של הסכומים הנקובים [[בפרטים (1) עד (6) לתוספת הראשונה]] לאחר שמכל סכום מהסכומים [[תוספת ראשונה פרט 1|שבפרטים האמורים]] הופחת הסכום הנקוב [[בתקנה 8א(7)]] לפני עדכונו כאמור בפסקת משנה זו;
::: (ב) סכום תוספת התקורה לגבי מתנדב מיוחד יהיה 10% מהממוצע של הסכומים הנקובים [[בפרטים (7) עד (10) לתוספת הראשונה]] לאחר שמכל סכום מהסכומים [[תוספת ראשונה פרט 7|שבפרטים האמורים]] הופחת הסכום הנקוב [[בתקנה 8א(7)]] לפני עדכונו כאמור בפסקת משנה זו.
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות מדי שנה בשנה את סכומי רכיבי התעריף הנקובים [[בתקנות 8א]], [[8ג]] [[ו-8ה]], כאמור [[בסעיף 10(ב) לחוק]], וכן יפרסם את סכומי הרכיבים המפורטים [[בתוספת הראשונה]], הכול כפי שעודכן לפי תקנה זו
== פרק ז': מתנדבים בשירות מחוץ לישראל (תיקון: תשפ"ב) ==
@ 8ה. תעריף בעד מתנדב בשירות מחוץ לישראל (תיקון: תשפ"ב, [הודעות])
: על אף האמור [[בתקנות 8א]] [[ו-8ב]], גוף מפעיל זר ישלם לגוף המוכר שהפנה אליו מתנדב לשירות מחוץ לישראל, תשלום שנתי בסך של 17,993 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 20,660 ש"ח))), לכל מתנדב, בעד רכיבי ההוצאות כמפורט להלן:
: (1) טיסות עובדים, הוצאות אכילה, שתייה ולינה (אש"ל) והוצאות שהייה - 328 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 384 ש"ח)));
: (2) מיונים של מועמדים להתנדבות בשירות מחוץ לישראל - 700 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 829 ש"ח)));
: (3) טיסה של מתנדב לשירות מחוץ לישראל המחליף מתנדב ששירותו מחוץ לישראל הופסק לפני תום תקופת השירות - 59 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 74 ש"ח)));
: (4) הביטוחים שלהלן, לגבי כל תקופת השירות של המתנדב מחוץ לישראל, בידי תאגיד ביטוח מורשה בישראל: ביטוח נסיעות מחוץ לישראל הכולל ביטוח רפואי וכבודה, ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות וביטוח צד ג' - 5,253 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 6,187 ש"ח)));
: (5) קיום סמינרים בישראל ומחוץ לישראל - 2,374 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 2,797 ש"ח)));
: (6) שכר עבודה של עובדי הגוף המוכר - 6,108 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 6,555 ש"ח)));
: (7) ביטוח לאומי וביטוח בריאות למתנדבים - 1,536 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 1,956 ש"ח)));
: (8) הוצאות הנהלה וכלליות - 1,636 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 1,878 ש"ח))).
@ 8ו. חובות גוף מפעיל זר כלפי מתנדב בשירות מחוץ לישראל (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ו)
: (א) בלי לגרוע [[מתקנה 8ה]], גוף מפעיל זר יספק למתנדבים מחוץ לישראל את כל תנאי השירות שלהלן, בעין או בדרך של מימון ההוצאות הכרוכות בהם, והכול בהתחשב במקום ביצוע השירות מחוץ לישראל ובתנאי השירות מחוץ לישראל:
:: (1) סידורי הנסיעה למקום השירות מחוץ לישראל ובחזרה לישראל, לרבות כרטיסי טיסה בתחילת שנת השירות ובסיומה, וכן אשרות לכניסה, שהייה או התנדבות; נפטר קרוב משפחה מדרגה ראשונה של המתנדב - יממן הגוף המפעיל הזר עלות כרטיס טיסה נוסף, אל ישראל וממנה בחזרה למקום השירות;
:: (2) מקום מגורים ראוי והולם, כולל חיבור לתשתיות, כגון חשמל, מים וגז, וכן מימון של מיסים ותשלומים החלים על מקום המגורים או על השהות בו;
:: (3) סידורי נסיעה ממקום המגורים למקום השירות, ובחזרה;
:: (4) חבילת תקשורת סלולרית מקומית, וכן חיבור בדירת המגורים לרשת האינטרנט ותשתית אלחוטית (WiFi);
:: (5) שירותי כביסה;
:: (6) ציוד ורהיטים שישמשו את המתנדב במהלך השירות מחוץ לישראל, כמפורט [[בתוספת השנייה]].
: (ב) גוף מפעיל זר רשאי לשכן מתנדב בדירת מגורים של משפחה מקומית, ובלבד שמגורים כאמור אינם פוגעים בפרטיות המתנדב, והמתנדב נתן את הסכמתו לכך מראש לפני יציאתו מישראל לשירות; כללה דירת המגורים כאמור תנאי מתנאי השירות המנויים בתקנת משנה (א), לא יידרש הגוף המפעיל הזר לספקם למתנדב.
: (ג) הגוף המפעיל הזר ישלם למתנדב דמי כיס חודשיים ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
:: (1) הגוף המפעיל הזר ישלם למתנדב בשירות מחוץ לישראל, מדי חודש בחודשו, דמי כיס והחזר הוצאות בסכום של 500 דולר של ארצות הברית של אמריקה; דמי הכיס ישולמו במטבע המקומי של המדינה שבה מתבצע השירות מחוץ לישראל, לפי השער היציג של אותו מטבע ביום התשלום בפועל; הגוף המפעיל הזר יישא בתשלומי מס ובחיובים נוספים, אם הוטלו על דמי הכיס במדינת השירות; המנהל רשאי להורות לגוף מפעיל להעלות את דמי הכיס לסכום של עד 600 דולר של ארצות הברית של אמריקה, או להפחית את דמי הכיס לסכום של עד 400 דולר של ארצות הברית של אמריקה, בהתחשב ביוקר המחיה במדינה או בעיר שבה משרת המתנדב; חובת הגוף המפעיל לשלם את הסכום המוגדל או המופחת, לפי העניין, תחול החל מהחודש העוקב שלאחר מתן הוראת המנהל כאמור, ובלבד שלא יפחת הסכום המשולם למתנדב כלשהו במהלך השירות מחוץ לישראל;
::: (((החל מיום 1.9.2026):)) הגוף המפעיל הזר ישלם למתנדב בשירות מחוץ לישראל, מדי חודש בחודשו, דמי כיס והחזר הוצאות בסכום של 620 דולר של ארצות הברית של אמריקה; דמי הכיס ישולמו במטבע המקומי של המדינה שבה מתבצע השירות מחוץ לישראל, לפי השער היציג של אותו מטבע ביום התשלום בפועל; הגוף המפעיל הזר יישא בתשלומי מס ובחיובים נוספים, אם הוטלו על דמי הכיס במדינת השירות; המנהל רשאי להורות לגוף מפעיל להעלות את דמי הכיס לסכום של עד 720 דולר של ארצות הברית של אמריקה, או להפחית את דמי הכיס לסכום של עד 520 דולר של ארצות הברית של אמריקה, בהתחשב ביוקר המחיה במדינה או בעיר שבה משרת המתנדב; חובת הגוף המפעיל לשלם את הסכום המוגדל או המופחת, לפי העניין, תחול החל מהחודש העוקב שלאחר מתן הוראת המנהל כאמור, ובלבד שלא יפחת הסכום המשולם למתנדב כלשהו במהלך השירות מחוץ לישראל;
:: (2) דמי הכיס יועברו באמצעות העברה בנקאית לחשבון בנק על שמו של המתנדב המנוהל במדינה שבה מתבצע השירות מחוץ לישראל, או בהמחאה לפקודת המתנדב;
:: (3) על אף האמור בפסקה (2) לעניין העברה בנקאית, הגוף המפעיל רשאי להעביר למתנדב את דמי הכיס במזומן, בהתקיים כל אלה:
::: (א) המתנדב אינו זכאי לפתוח חשבון בנק במדינה שבה מתבצע השירות מחוץ לישראל;
::: (ב) הגוף המוכר אישר לגוף המפעיל להעביר למתנדב את דמי הכיס במזומן, לאחר שנוכח כי מתקיים האמור בפסקת משנה (א); הגוף המוכר יעדכן את הרשות בדבר אישור כאמור, בסמוך לאחר שניתן, ויפרט בהודעתו לרשות את הנימוקים למתן האישור;
::: (ג) המתנדב יאשר בחתימתו, מדי חודש בחודשו, את קבלת הסכום במזומן ואת התאריך שבו התקבל, והגוף המפעיל הזר ישלח לגוף המוכר את העתק האישור האמור.
: (ד) המנהל רשאי להתנות אישור לגוף מפעיל זר לשמש גוף מפעיל במדינת השירות, במימוש החובות החלות עליו לפי תקנות משנה (א) ו-(ג).
== פרק ח': תחילה (תיקון: תשפ"ב) ==
@ 9. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ד באלול התשפ"א (1 בספטמבר 2021).
== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ"ב) ==
==== ((([[תקנה 8ב]]))) ====
@ (תיקון: תשפ"ג, תשפ"ג-2, [הודעות])
: להלן סיכום של סכומי התעריף החודשי שישלם גוף מפעיל לגוף מוכר בעד הפעלת מתנדב:
: {|
! טור א' !! טור ב'
|- <עוגן פרט 1>
| : (1) מתנדב המתגורר בביתו ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות || 1,988 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 2,225 ש"ח)))
|- <עוגן פרט 2>
| : (2) מתנדב המתגורר בביתו ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר || 1,868 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 2,083 ש"ח)))
|- <עוגן פרט 3>
| : (3) מתנדב המתגורר בדירת שירות ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות || 3,088 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 3,453 ש"ח)))
|- <עוגן פרט 4>
| : (4) מתנדב המתגורר בדירת שירות ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר || 2,922 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 3,270 ש"ח)))
|- <עוגן פרט 5>
| : (5) מתנדב המתגורר בדירה שמחזיק הגוף המפעיל ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות || 2,155 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 2,399 ש"ח)))
|- <עוגן פרט 6>
| : (6) מתנדב המתגורר בדירה שמחזיק הגוף המפעיל ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר || 1,802 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 2,011 ש"ח)))
|- <עוגן פרט 7>
| : (7) מתנדב מיוחד, למעט צעיר בסיכון, המתגורר בביתו || 2,618 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 2,903 ש"ח)))
|- <עוגן פרט 8>
| : (8) מתנדב מיוחד, למעט צעיר בסיכון, המתגורר בדירת שירות || 3,610 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 4,020 ש"ח)))
|- <עוגן פרט 9>
| : (9) מתנדב שהוא צעיר בסיכון המתגורר בביתו || 2,642 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 2,946 ש"ח)))
|- <עוגן פרט 10>
| : (10) מתנדב שהוא צעיר בסיכון המתגורר בדירת שירות || 3,634 שקלים חדשים (((נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 4,063 ש"ח)))
|}
== תוספת שנייה (תיקון: תשפ"ב) ==
==== ((([[תקנות 8א(5)(ג)]] [[ו-8ו(א)(6)]]))) ====
@ (1) : רהיטים - מיטה, מזרן, כיסא, ארון, שולחן;
@ (2) : מוצרי חשמל - מקרר, תנור בישול, כיריים, מיקרוגל, קומקום חשמלי, מזגן;
@ (3) : כלי אוכל ובישול - סיר, מחבת, צלחות, כוסות, סכו"ם - חלביים ובשריים, פלטת חימום, מיחם מים;
@ (4) : כלי ניקוי - מגב, מטאטא, דלי, סמרטוט רצפה, מברשת לשירותים, פחי אשפה, מגבות מטבח, נייר טואלט, חומרי ניקוי;
@ (5) : מטף כיבוי אש.
<פרסום> ו' בטבת התשפ"א (21 בדצמבר 2020)
<חתימה> צחי הנגבי, שר ההתיישבות, הממונה על ביצוע [[החוק]]
6kjmsu5mgdco2lzq68ljc26qkllzfgi
תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)
0
384954
3022076
2963211
2026-06-30T13:57:19Z
OpenLawBot
8112
[3022067] תיקון תשפ"ו
3022076
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התשפ״א–2020}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״א, 1212|תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2105|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1134|תיקון [תשפ״ב] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10591.pdf}}, {{ח:תיבה|2460|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10766.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2280|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12441.pdf}}.
''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 468|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10887.pdf}}, {{ח:תיבה|1884|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11192.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 118|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11529.pdf}}, {{ח:תיבה|186|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12088.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 3|סעיפים 3(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 9|9(א)(3)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 12|12(א) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 13|13(ב) ו־(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 105|ו־105(א) ו־(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|לחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}}, בהתייעצות עם שר הפנים לעניין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, בהתייעצות עם המועצה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לעניין תקנות אלה, למעט {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: כללי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מתנדב שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: זכאות למגורים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: עבודה ולימודים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הכשרה לשירות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: התעריף}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: מתנדבים בשירות מחוץ לישראל}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: תחילה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div>
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: כללי}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מפעיל זר“ ו”שירות מחוץ לישראל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור)|בתקנות השירות מחוץ לישראל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי כיס“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק}};
{{ח:ת}} ”לימודים סדירים“ – לימודים בהיקף העולה על שעתיים שבועיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“, ”מוסד להשכלה או להכשרה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 12|בסעיף 12(ד) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת השמה חוץ־ביתית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2026):}} כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מען המגורים“ – מקום המגורים הקבוע של מתנדב, כפי שהוא מופיע בתעודת הזהות שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משפחת אומנה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2026):}} כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בודד“ – מתנדב שהתייתם משני הוריו או מתנדב שהוריו מתגוררים מחוץ לישראל דרך קבע, בין שעלה לישראל בגפו ובין שהוריו היגרו אל מחוץ לישראל או שיצאו לשליחות אל מחוץ לישראל, לתקופה של חצי שנה או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בודד“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2026):}} אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתנדב שהתייתם משני הוריו או מתנדב שהוריו מתגוררים מחוץ לישראל דרך קבע, בין שעלה לישראל בגפו ובין שהוריו היגרו אל מחוץ לישראל או שיצאו לשליחות אל מחוץ לישראל, לתקופה של חצי שנה או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} מתנדב שהרשות הכירה בו כמתנדב חסר עורף משפחתי, אם שוכנעה שאין לו כל קשר עם שני הוריו, או שיש לו קשר עם הוריו או עם אחד מהם אך הקשר המשפחתי אינו יציב ותומך;
{{ח:תתת|(3)}} מתנדב שטרם תחילת שירותו, היה ילד הזכאי לגמלה מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#תוספת 1 פרט 1|פרט (1) לתוספת הראשונה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}};
{{ח:תתת|(4)}} מתנדב שבשנה שלפני הגיעו לגיל 18 שהה במשפחת אומנה;
{{ח:תתת|(5)}} מתנדב שבשנה שלפני הגיעו לגיל 18 שהה במסגרת השמה חוץ־ביתית בפיקוח משרד הרווחה והביטחון החברתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב מיוחד“ – מתנדב שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עיוור או מקבל קצבת נכות;
{{ח:תתת|(2)}} מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי הכיר בו כבעל מוגבלות;
{{ח:תתת|(3)}} הרשות הכירה בו כבעל מוגבלות על פי אמות מידה שגיבשה בתיאום עם אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך; אמות המידה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות;
{{ח:תתת|(4)}} הוא צעיר בסיכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיוור“ – מי שמחזיק בתעודת עיוור מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת נכות“ – קצבת נכות המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השירות“ – שירות לאומי או התנדבות קהילתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות השירות מחוץ לישראל“ – {{ח:חיצוני|תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור)|תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור), התשע״ט–2019}}.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מתנדב שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע}}
{{ח:סעיף|2|היתר לשירות}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להתיר למי שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע להתנדב לשירות, ובלבד שיתקיימו במבקש כאמור כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} נקבע על ידי מי שהוסמך לכך כי המבקש זכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, או שהמבקש משתתף בתכנית זהות כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף בתכנית זהות)|בתקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף בתכנית זהות), התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|(2)}} מעמדו ושהייתו בישראל הוסדרו כדין ומאפשרים שהות לשם ביצוע שירות לפרק זמן של 12 חודשים לפחות;
{{ח:תת|(3)}} השירות יבוצע בישראל או באזור בלבד;
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}}, ”תושב קבע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 3|בסעיף 3(א)(1) לחוק}}.
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: זכאות למגורים}}
{{ח:סעיף|3|זכאות למגורים בדירת שירות}}
{{ח:תת|(א)}} מתנדב שהתקבל לשירות זכאי לקבל מאת הגוף המוכר שעמו הוא קשור בהסכם התקשרות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 58|בסעיף 58 לחוק}}, מגורים בדירת שירות למשך כל תקופת השירות שבה מתקיים לגביו אחד מהתנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מען המגורים של המתנדב נמצא במרחק נסיעה של 60 ק״מ ומעלה ממקום השירות;
{{ח:תתת|(2)}} המתנדב קיבל היתר לשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}};
{{ח:תתת|(3)}} הגוף המוכר אישר מגורים בדירת שירות לנוכח צורכי המתנדב, צורכי הגוף המפעיל, או אופי פעילות המתנדב בגוף המפעיל.
{{ח:תת|(ב)}} אין בזכותו של מתנדב כאמור בתקנת משנה (א)(1) או (2), כדי למנוע מגוף מפעיל להודיע לגוף המוכר מראש כי לא יקבל לשירות אצלו מועמדים לשירות הזכאים כאמור באותה תקנת משנה, בכלל או מעל למכסה שיקבע, ואם הודיע כאמור לא יראו רק בשל כך אי־קבלת מועמד להתנדבות הזכאי כאמור, כאפליה בשל מקום מגורים כמשמעה {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 18|בסעיף 18(א) לחוק}}.
{{ח:סעיף|4|ויתור על זכאות לדירת שירות}}
{{ח:ת}} מתנדב שזכאי למגורים בדירת שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}} רשאי לוותר על הזכאות האמורה, ובלבד שהגוף המפעיל אישר כי הוויתור האמור לא יפגע בשירות; מתנדב שוויתר על הזכאות כאמור, יחתום על כתב ויתור שתוקפו עד תום השירות של המתנדב בגוף המפעיל.
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עבודה ולימודים}}
{{ח:סעיף|5|אישור לעבודה מחוץ לשעות השירות}}
{{ח:תת|(א)}} מתנדב לא יועסק כעובד ולא יעסוק בעסק או במשלח יד ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – העבודה), אלא אם כן קיבל אישור לעבודה מחוץ לשעות השירות מאת הגוף המוכר שעמו הוא קשור בהסכם, לפי תקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} הגוף המוכר ייתן את אישורו לפי תקנה זו אם אחד מהגורמים שלהלן, לפי העניין, מצא כי העבודה נחוצה בשל קושי כלכלי של המתנדב או משפחתו, והגוף המפעיל שבו משרת המתנדב נתן את הסכמתו בכתב לעבודה:
{{ח:תתת|(1)}} רכז של הגוף המוכר – לעניין עבודה בהיקף של עד 12 שעות שבועיות;
{{ח:תתת|(2)}} עובד סוציאלי של הגוף המוכר – לעניין עבודה בהיקף של יותר מ־12 שעות שבועיות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יימנע גוף מפעיל ממתן הסכמתו לעבודה הנחוצה כאמור למתנדב בשל קושי כלכלי שלו או של משפחתו אלא אם כן סבר כי יש בעבודה הפרעה ממשית לשירות ונימק את אי־הסכמתו בכתב.
{{ח:תת|(ד)}} גוף מפעיל שנתן את הסכמתו לעבודה של מתנדב, רשאי לחזור בו מהסכמתו רק בהתקיים טעמים מיוחדים לכך, לאחר שנתן למתנדב הזדמנות להשמיע את טענותיו, בהתראה של 30 ימים מראש.
{{ח:תת|(ה)}} אישור לעבודה יהיה להיקף שלא יעלה על 25 שעות שבועיות בשנה הראשונה לשירות ועל 30 שעות שבועיות בשנה השנייה לשירות; תוקף האישור יוגבל עד לסוף כל שנת שירות, ואולם במקרים חריגים המנהל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להתיר כי אישור לעבודה יינתן לפרק זמן העולה על האמור בתקנת משנה זו.
{{ח:סעיף|6|הגבלות על לימודים}}
{{ח:ת}} מתנדב רשאי ללמוד, מחוץ לשעות השירות, לימודים סדירים במוסד חינוך או במוסד להשכלה או להכשרה ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – הלימודים), ובלבד שמתקיימים לגביו כל התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הגוף המפעיל שבו משרת המתנדב נתן את הסכמתו בכתב לכך שהמתנדב ילמד, ובלבד שלא יימנע הגוף המפעיל ממתן הסכמתו אלא אם כן סבר כי יש בלימודים הפרעה ממשית לשירות ונימק את אי־הסכמתו בכתב; גוף מפעיל ימסור לגוף המוכר העתק מההודעה על הסכמתו;
{{ח:תת|(2)}} גוף מפעיל שנתן את הסכמתו ללימודים של מתנדב, רשאי לחזור בו מהסכמתו רק בהתקיים טעמים מיוחדים לכך, לאחר שנתן למתנדב הזדמנות להשמיע את טענותיו, בהתראה של 30 ימים מראש ובאישור הרשות;
{{ח:תת|(3)}} שעות הלימודים לא יעלו בשנה הראשונה לשירות – על 10 שעות שבועיות, ובשנה השנייה לשירות – על 15 שעות שבועיות, ואולם מנהל הרשות או מי שהוא הסמיך לכך יוכל לאשר לימודים בהיקף העולה על כך, במקרים חריגים או בתכניות לימוד מיוחדות שאישרה הרשות.
{{ח:סעיף|7|שילוב עבודה ולימודים}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנות 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}, בחר המתנדב לשלב עבודה ולימודים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|באותן תקנות}}, לא יעלו שעות העבודה והלימודים של אותו מתנדב, במצטבר, על הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(ה)}}.
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הכשרה לשירות}}
{{ח:סעיף|8|הכשרה לשירות}}
{{ח:תת|(א)}} גוף מוכר ייתן לכל מתנדב שהפנה לשירות הכשרה כללית לשירות ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – ההכשרה), בתחומים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} הכנה לשירות;
{{ח:תתת|(2)}} זכויות וחובות של מתנדב;
{{ח:תתת|(3)}} התנהגות מתנדב במהלך השירות;
{{ח:תתת|(4)}} העצמת מתנדב מבחינה אישית ואזרחית;
{{ח:תתת|(5)}} הכרת המורשת והחברה הישראלית;
{{ח:תתת|(6)}} התנהלות בשעת חירום ויסודות עזרה ראשונה;
{{ח:תתת|(7)}} מניעת הטרדה מינית;
{{ח:תתת|(8)}} השתלבות בשוק התעסוקה לאחר השירות;
{{ח:תתת|(9)}} נושאים נוספים שיתרמו למתנדב ולהתנדבותו.
{{ח:תת|(ב)}} ההכשרה תיערך במשך ארבעה ימים לפחות, בהיקף כולל שלא יפחת מ־32 שעות; באחד מימי ההכשרה ייערך סיור לימודי להכרת המורשת והחברה הישראלית (בתקנה זו – הסיור הלימודי), בהיקף שלא יפחת מ־8 שעות.
{{ח:תת|(ג)}} ההכשרה תינתן במהלך תקופת השירות של המתנדב, בין ברציפות ובין במצטבר.
{{ח:תת|(ד)}} מספר המשתתפים בכל שיעור במסגרת ההכשרה לא יעלה על חמישים מתנדבים; על אף האמור, מספר המשתתפים בסיור הלימודי אינו מוגבל.
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: התעריף|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:סעיף|8א|רכיבי התעריף החודשי|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־2, [הודעות], תשפ״ו}}
{{ח:ת}} אלה רכיבי התעריף שישלם גוף מפעיל לגוף מוכר בעד הפעלת מתנדב, בכל חודש:
{{ח:תת|(1)}} דמי כיס למתנדב בסך של 852 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 937 ש״ח)}};
{{ח:תת|(2)}} החזר הוצאות למתנדב לפי אחד מאלה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} למתנדב המתגורר בביתו ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות – 247 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 285 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(ב)}} למתנדב המתגורר בביתו ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר – 123 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 143 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(ג)}} למתנדב המתגורר בדירת שירות ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות – 335 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 388 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(ד)}} למתנדב המתגורר בדירת שירות ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר – 177 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 205 ש״ח)}}; על אף האמור, למתנדב המתגורר בדירה שמחזיק הגוף המפעיל והגוף המפעיל נושא בהוצאות תזונתו, לא ישולם החזר הוצאות לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(ה)}} למתנדב נשוי בלא תלות במקום מגוריו – 335 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 388 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(ו)}} למתנדב מיוחד – 247 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 285 ש״ח)}}, ואם הוא מתגורר בדירת שירות – 335 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 388 ש״ח)}}, אף אם הוא אינו נושא בהוצאות תזונתו, כולן או חלקן;
{{ח:תת|(3)}} דמי ביטוחים, לפי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} בעד מתנדב המתגורר בביתו או בדירה שמחזיק הגוף המפעיל – 8 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 9 ש״ח)}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2026):}} בעד מתנדב המתגורר בביתו או בדירה שמחזיק הגוף המפעיל – 15 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לספטמבר 2026)}};
{{ח:תתת|(ב)}} בעד מתנדב המתגורר בדירת שירות, למעט דירה שמחזיק הגוף המפעיל – 16 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 18 ש״ח)}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2026):}} בעד מתנדב המתגורר בדירת שירות, למעט דירה שמחזיק הגוף המפעיל – 24 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לספטמבר 2026)}};
{{ח:תת|(4)}} שכר רכזים והוצאות נלוות, לפי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} בעד מתנדב המתגורר בביתו – 187 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 210 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(ב)}} בעד מתנדב המתגורר בדירה שמחזיק הגוף המפעיל – 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 281 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(ג)}} בעד מתנדב המתגורר בדירת שירות, למעט דירה שמחזיק הגוף המפעיל – 325 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 366 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(ד)}} בעד מתנדב מיוחד, בלא תלות במקום מגוריו – 753 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 848 ש״ח)}};
{{ח:תת|(5)}} הוצאות דיור בעד מתנדב המתגורר בדירת שירות, למעט דירה שמחזיק הגוף המפעיל, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} שכר דירה – 558 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 654 ש״ח)}}, ולגבי מתנדב מיוחד – 585 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 685 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(ב)}} הוצאות שוטפות לאחזקת דירה – 196 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 227 ש״ח)}}, ולגבי מתנדב מיוחד – 205 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 238 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(ג)}} רהיטים וציוד, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} – 47 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 54 ש״ח)}}, ולגבי מתנדב מיוחד – 49 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 56 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(ד)}} מתחזקי דירות – 22 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 25 ש״ח)}}, ולגבי מתנדב מיוחד – 23 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 26 ש״ח)}};
{{ח:תת|(6)}} הוצאות נוספות בעד הפעלת מתנדב, בלא תלות במקום מגוריו, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} נסיעות – 186 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 205, 215 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(ב)}} ביטוח לאומי וביטוח בריאות – 128 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מינואר 2025, 163 ש״ח)}}, ולעניין מתנדב מיוחד שאינו צעיר בסיכון – 104 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מינואר 2025, 120 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(ג)}} סיוע כספי או סיוע בעין למתנדבים נזקקים – 15 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 17 ש״ח)}}; לעניין זה, ”מתנדב נזקק“ – מתנדב שעומד באמות המידה לפי החלטת הגוף המוכר; הרשות תגבש אמות מידה לקביעת הזכאות לסיוע למתנדבים נזקקים לעניין סעיף קטן זה, תפקח על מימוש הכספים ששולמו לפי סעיף קטן זה בתום כל שנה קלנדרית, לגבי השנה שחלפה, ותיידע את המתנדבים פעמיים בשנה לגבי האפשרות לבקש סיוע ולגבי אמות המידה למתן הסיוע;
{{ח:תתת|(ד)}} מימון מתנדבים שמשלימים תקופה החסרה להשלמת תקופת השירות שלהם – 12 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 14 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(ה)}} השתתפות בשכר עובדים סוציאליים המועסקים בגוף המוכר – 29 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 32 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(ו)}} השתתפות בשכר משבצים המועסקים בגוף המוכר – 19 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 22 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(ז)}} השתתפות בשכר של מנהלי אזורים ומחוזות המועסקים בגוף המוכר – 29 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 32 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(ח)}} הכשרות של מתנדבים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|החוק}} – 47 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 55 ש״ח)}};
{{ח:תת|(7)}} תוספת תקורה בסכום של 210 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 234 ש״ח)}}, בעד כל מתנדב, ולגבי מתנדב מיוחד – 284 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 317 ש״ח)}}.
{{ח:סעיף|8ב|סיכום סכומי התעריף ותשלומים למתנדב|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} סיכום סכומי התעריף שישלם גוף מפעיל לגוף מוכר בעד הפעלת מתנדב, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8א|בתקנה 8א}}, יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מתוך סכומי התעריף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8א|בתקנה 8א}}, הגוף המוכר ישלם ישירות לידי המתנדב את הרכיבים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 8א|בתקנה 8א(1) ו־(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תשלח למתנדבים, אחת לשנה, פירוט בכתב של הסכומים של דמי הכיס והחזר ההוצאות המעודכנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|תקנה 8א(1) ו־(2)}}.
{{ח:סעיף|8ג|תשלומי הרשות|תיקון: תשפ״ב, [הודעות], תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תעביר לגוף המוכר תשלום בעד ההוצאות המפורטות להלן, בסכום הנקוב לצידן:
{{ח:תתת|(1)}} הוצאות נוספות בשל מתנדב החולה בצליאק – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 231 ש״ח)}} למתנדב המתגורר בביתו ו־370 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 425 ש״ח)}} למתנדב בדירת שירות; התשלום הוא חודשי ונוסף על דמי כיס והחזר הוצאות;
{{ח:תתת|(2)}} החזר בעד כרטיס טיסה הלוך ושוב למקום מגוריו של המתנדב במהלך החודש האחרון של שנת השירות הראשונה או במהלך שנת השירות השנייה של מתנדב בודד שהגיע מחוץ לישראל – עד 3,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 4,047 ש״ח)}}; התשלום האמור מותנה בהצגת כרטיס טיסה וישולם פעם אחת בלבד לכל מתנדב כאמור, בסוף שנת השירות השנייה שלו;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2026):}} לעניין מתנדב בודד כהגדרתו בפסקה (1) של ההגדרה ”מתנדב בודד“ שהגיע מחוץ לישראל – החזר בעד כרטיס טיסה הלוך ושוב למקום מגוריו של המתנדב במהלך החודש האחרון של שנת השירות הראשונה או במהלך שנת השירות השנייה של המתנדב – עד 3,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 4,047 ש״ח)}}; התשלום האמור מותנה בהצגת כרטיס טיסה וישולם פעם אחת בלבד לכל מתנדב כאמור, בסוף שנת השירות השנייה שלו;
{{ח:תתת|(3)}} תוספת לדמי כיס והחזר הוצאות בעבור מתנדב בודד – 720 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 832 ש״ח)}} לחודש;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2026):}} תוספת לדמי כיס והחזר הוצאות בעבור מתנדב בודד כהגדרתו בפסקה (1) של ההגדרה ”מתנדב בודד“ – 720 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 832 ש״ח)}} לחודש;
{{ח:תתת|(4)}} ביטוחים, רהיטים וציוד, וכן השתתפות בשכר רכזות והוצאות נלוות בעבור מתנדב בודד – 423 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 488 ש״ח)}} לחודש;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2026):}} ביטוחים, רהיטים וציוד, וכן השתתפות בשכר רכזות והוצאות נלוות בעבור מתנדב בודד – 423 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 488 ש״ח)}} לחודש; ואולם אם המתנדב הבודד הוא מתנדב מיוחד – 321 שקלים חדשים לחודש {{ח:הערה|(נכון לספטמבר 2026}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגוף המוכר יעביר למתנדב, ישירות, את התשלומים שקיבל מהרשות לפי תקנת משנה (א)(1) עד (3).
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תעדכן בכתב את המתנדבים על כך ששולמו בעדם הסכומים האמורים בפסקאות (1) עד (3) לתקנת משנה (א), לפי העניין, וכי הם זכאים לקבל את הסכומים האמורים מהגוף המוכר.
{{ח:סעיף|8ד|עדכון סכומים|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 8א|בתקנות 8א}}, {{ח:פנימי|סעיף 8ג|8ג}} {{ח:פנימי|סעיף 8ה|ו־8ה}} יתעדכנו ב־1 בספטמבר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 8א|בתקנה 8א(1) ו־(2)}} ישתנו רק אם חלה עלייה במדד כאמור; סכום שעודכן כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה; עדכון הסכום כאמור, ייעשה על בסיס הסכום שנקבע ליום העדכון הקודם, לפני שעוגל כאמור; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – אחד מאלה לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 8א|בתקנות 8א(1), (2), (3), (5)(ב) ו־(ג), (6)(א), (ג), (ד) ו־(ח)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8ג|8ג}} {{ח:פנימי|סעיף 8ה|ו־8ה(1) עד (5) ו־(8)}} – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 8א|בתקנה 8א(5)(א)}} – מדד שכר הדירה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 8א|בתקנה 8א(4), (5)(ד), (6)(ה) עד (ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 8ה|ו־8ה(6)}} – מדד השכר הממוצע במשק במגזר הציבורי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון – המדד שפורסם בחודש אוגוסט 2021.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 8א|בתקנות 8א(6)(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 8ה|ו־8ה(7)}} יתעדכנו מזמן לזמן לפי הסכומים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק טו|פרק ט״ו לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 14|סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 8א|בתקנה 8א(7)}} יתעדכנו ב־1 בספטמבר של כל שנה כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום תוספת התקורה לגבי מתנדב, למעט מתנדב מיוחד, יהיה 10% מהממוצע של הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרטים (1) עד (6) לתוספת הראשונה}} לאחר שמכל סכום מהסכומים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|שבפרטים האמורים}} הופחת הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 8א|בתקנה 8א(7)}} לפני עדכונו כאמור בפסקת משנה זו;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום תוספת התקורה לגבי מתנדב מיוחד יהיה 10% מהממוצע של הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|בפרטים (7) עד (10) לתוספת הראשונה}} לאחר שמכל סכום מהסכומים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|שבפרטים האמורים}} הופחת הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 8א|בתקנה 8א(7)}} לפני עדכונו כאמור בפסקת משנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם ברשומות מדי שנה בשנה את סכומי רכיבי התעריף הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 8א|בתקנות 8א}}, {{ח:פנימי|סעיף 8ג|8ג}} {{ח:פנימי|סעיף 8ה|ו־8ה}}, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי#סעיף 10|בסעיף 10(ב) לחוק}}, וכן יפרסם את סכומי הרכיבים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, הכול כפי שעודכן לפי תקנה זו
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: מתנדבים בשירות מחוץ לישראל|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:סעיף|8ה|תעריף בעד מתנדב בשירות מחוץ לישראל|תיקון: תשפ״ב, [הודעות]}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8א|בתקנות 8א}} {{ח:פנימי|סעיף 8ב|ו־8ב}}, גוף מפעיל זר ישלם לגוף המוכר שהפנה אליו מתנדב לשירות מחוץ לישראל, תשלום שנתי בסך של 17,993 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 20,660 ש״ח)}}, לכל מתנדב, בעד רכיבי ההוצאות כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} טיסות עובדים, הוצאות אכילה, שתייה ולינה (אש״ל) והוצאות שהייה – 328 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 384 ש״ח)}};
{{ח:תת|(2)}} מיונים של מועמדים להתנדבות בשירות מחוץ לישראל – 700 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 829 ש״ח)}};
{{ח:תת|(3)}} טיסה של מתנדב לשירות מחוץ לישראל המחליף מתנדב ששירותו מחוץ לישראל הופסק לפני תום תקופת השירות – 59 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 74 ש״ח)}};
{{ח:תת|(4)}} הביטוחים שלהלן, לגבי כל תקופת השירות של המתנדב מחוץ לישראל, בידי תאגיד ביטוח מורשה בישראל: ביטוח נסיעות מחוץ לישראל הכולל ביטוח רפואי וכבודה, ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות וביטוח צד ג׳ – 5,253 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 6,187 ש״ח)}};
{{ח:תת|(5)}} קיום סמינרים בישראל ומחוץ לישראל – 2,374 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 2,797 ש״ח)}};
{{ח:תת|(6)}} שכר עבודה של עובדי הגוף המוכר – 6,108 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 6,555 ש״ח)}};
{{ח:תת|(7)}} ביטוח לאומי וביטוח בריאות למתנדבים – 1,536 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 1,956 ש״ח)}};
{{ח:תת|(8)}} הוצאות הנהלה וכלליות – 1,636 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 1,878 ש״ח)}}.
{{ח:סעיף|8ו|חובות גוף מפעיל זר כלפי מתנדב בשירות מחוץ לישראל|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע {{ח:פנימי|סעיף 8ה|מתקנה 8ה}}, גוף מפעיל זר יספק למתנדבים מחוץ לישראל את כל תנאי השירות שלהלן, בעין או בדרך של מימון ההוצאות הכרוכות בהם, והכול בהתחשב במקום ביצוע השירות מחוץ לישראל ובתנאי השירות מחוץ לישראל:
{{ח:תתת|(1)}} סידורי הנסיעה למקום השירות מחוץ לישראל ובחזרה לישראל, לרבות כרטיסי טיסה בתחילת שנת השירות ובסיומה, וכן אשרות לכניסה, שהייה או התנדבות; נפטר קרוב משפחה מדרגה ראשונה של המתנדב – יממן הגוף המפעיל הזר עלות כרטיס טיסה נוסף, אל ישראל וממנה בחזרה למקום השירות;
{{ח:תתת|(2)}} מקום מגורים ראוי והולם, כולל חיבור לתשתיות, כגון חשמל, מים וגז, וכן מימון של מיסים ותשלומים החלים על מקום המגורים או על השהות בו;
{{ח:תתת|(3)}} סידורי נסיעה ממקום המגורים למקום השירות, ובחזרה;
{{ח:תתת|(4)}} חבילת תקשורת סלולרית מקומית, וכן חיבור בדירת המגורים לרשת האינטרנט ותשתית אלחוטית (WiFi);
{{ח:תתת|(5)}} שירותי כביסה;
{{ח:תתת|(6)}} ציוד ורהיטים שישמשו את המתנדב במהלך השירות מחוץ לישראל, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} גוף מפעיל זר רשאי לשכן מתנדב בדירת מגורים של משפחה מקומית, ובלבד שמגורים כאמור אינם פוגעים בפרטיות המתנדב, והמתנדב נתן את הסכמתו לכך מראש לפני יציאתו מישראל לשירות; כללה דירת המגורים כאמור תנאי מתנאי השירות המנויים בתקנת משנה (א), לא יידרש הגוף המפעיל הזר לספקם למתנדב.
{{ח:תת|(ג)}} הגוף המפעיל הזר ישלם למתנדב דמי כיס חודשיים ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגוף המפעיל הזר ישלם למתנדב בשירות מחוץ לישראל, מדי חודש בחודשו, דמי כיס והחזר הוצאות בסכום של 500 דולר של ארצות הברית של אמריקה; דמי הכיס ישולמו במטבע המקומי של המדינה שבה מתבצע השירות מחוץ לישראל, לפי השער היציג של אותו מטבע ביום התשלום בפועל; הגוף המפעיל הזר יישא בתשלומי מס ובחיובים נוספים, אם הוטלו על דמי הכיס במדינת השירות; המנהל רשאי להורות לגוף מפעיל להעלות את דמי הכיס לסכום של עד 600 דולר של ארצות הברית של אמריקה, או להפחית את דמי הכיס לסכום של עד 400 דולר של ארצות הברית של אמריקה, בהתחשב ביוקר המחיה במדינה או בעיר שבה משרת המתנדב; חובת הגוף המפעיל לשלם את הסכום המוגדל או המופחת, לפי העניין, תחול החל מהחודש העוקב שלאחר מתן הוראת המנהל כאמור, ובלבד שלא יפחת הסכום המשולם למתנדב כלשהו במהלך השירות מחוץ לישראל;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2026):}} הגוף המפעיל הזר ישלם למתנדב בשירות מחוץ לישראל, מדי חודש בחודשו, דמי כיס והחזר הוצאות בסכום של 620 דולר של ארצות הברית של אמריקה; דמי הכיס ישולמו במטבע המקומי של המדינה שבה מתבצע השירות מחוץ לישראל, לפי השער היציג של אותו מטבע ביום התשלום בפועל; הגוף המפעיל הזר יישא בתשלומי מס ובחיובים נוספים, אם הוטלו על דמי הכיס במדינת השירות; המנהל רשאי להורות לגוף מפעיל להעלות את דמי הכיס לסכום של עד 720 דולר של ארצות הברית של אמריקה, או להפחית את דמי הכיס לסכום של עד 520 דולר של ארצות הברית של אמריקה, בהתחשב ביוקר המחיה במדינה או בעיר שבה משרת המתנדב; חובת הגוף המפעיל לשלם את הסכום המוגדל או המופחת, לפי העניין, תחול החל מהחודש העוקב שלאחר מתן הוראת המנהל כאמור, ובלבד שלא יפחת הסכום המשולם למתנדב כלשהו במהלך השירות מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} דמי הכיס יועברו באמצעות העברה בנקאית לחשבון בנק על שמו של המתנדב המנוהל במדינה שבה מתבצע השירות מחוץ לישראל, או בהמחאה לפקודת המתנדב;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2) לעניין העברה בנקאית, הגוף המפעיל רשאי להעביר למתנדב את דמי הכיס במזומן, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המתנדב אינו זכאי לפתוח חשבון בנק במדינה שבה מתבצע השירות מחוץ לישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגוף המוכר אישר לגוף המפעיל להעביר למתנדב את דמי הכיס במזומן, לאחר שנוכח כי מתקיים האמור בפסקת משנה (א); הגוף המוכר יעדכן את הרשות בדבר אישור כאמור, בסמוך לאחר שניתן, ויפרט בהודעתו לרשות את הנימוקים למתן האישור;
{{ח:תתתת|(ג)}} המתנדב יאשר בחתימתו, מדי חודש בחודשו, את קבלת הסכום במזומן ואת התאריך שבו התקבל, והגוף המפעיל הזר ישלח לגוף המוכר את העתק האישור האמור.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי להתנות אישור לגוף מפעיל זר לשמש גוף מפעיל במדינת השירות, במימוש החובות החלות עליו לפי תקנות משנה (א) ו־(ג).
{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: תחילה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:סעיף|9|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ד באלול התשפ״א (1 בספטמבר 2021).
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8ב|תקנה 8ב}})}}}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ג, תשפ״ג־2, [הודעות]}}
{{ח:ת}} להלן סיכום של סכומי התעריף החודשי שישלם גוף מפעיל לגוף מוכר בעד הפעלת מתנדב:
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>טור א׳</th><th>טור ב׳</th></tr>
<tr id="תוספת 1 פרט 1"><td>
{{ח:תת|(1)}} מתנדב המתגורר בביתו ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות
</td><td>1,988 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 2,225 ש״ח)}}</td></tr>
<tr id="תוספת 1 פרט 2"><td>
{{ח:תת|(2)}} מתנדב המתגורר בביתו ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר
</td><td>1,868 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 2,083 ש״ח)}}</td></tr>
<tr id="תוספת 1 פרט 3"><td>
{{ח:תת|(3)}} מתנדב המתגורר בדירת שירות ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות
</td><td>3,088 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 3,453 ש״ח)}}</td></tr>
<tr id="תוספת 1 פרט 4"><td>
{{ח:תת|(4)}} מתנדב המתגורר בדירת שירות ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר
</td><td>2,922 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 3,270 ש״ח)}}</td></tr>
<tr id="תוספת 1 פרט 5"><td>
{{ח:תת|(5)}} מתנדב המתגורר בדירה שמחזיק הגוף המפעיל ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות
</td><td>2,155 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 2,399 ש״ח)}}</td></tr>
<tr id="תוספת 1 פרט 6"><td>
{{ח:תת|(6)}} מתנדב המתגורר בדירה שמחזיק הגוף המפעיל ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר
</td><td>1,802 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 2,011 ש״ח)}}</td></tr>
<tr id="תוספת 1 פרט 7"><td>
{{ח:תת|(7)}} מתנדב מיוחד, למעט צעיר בסיכון, המתגורר בביתו
</td><td>2,618 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 2,903 ש״ח)}}</td></tr>
<tr id="תוספת 1 פרט 8"><td>
{{ח:תת|(8)}} מתנדב מיוחד, למעט צעיר בסיכון, המתגורר בדירת שירות
</td><td>3,610 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 4,020 ש״ח)}}</td></tr>
<tr id="תוספת 1 פרט 9"><td>
{{ח:תת|(9)}} מתנדב שהוא צעיר בסיכון המתגורר בביתו
</td><td>2,642 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 2,946 ש״ח)}}</td></tr>
<tr id="תוספת 1 פרט 10"><td>
{{ח:תת|(10)}} מתנדב שהוא צעיר בסיכון המתגורר בדירת שירות
</td><td>3,634 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לאוגוסט 2021; החל מספטמבר 2025, 4,063 ש״ח)}}</td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8א|תקנות 8א(5)(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 8ו|ו־8ו(א)(6)}})}}}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} רהיטים – מיטה, מזרן, כיסא, ארון, שולחן;
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} מוצרי חשמל – מקרר, תנור בישול, כיריים, מיקרוגל, קומקום חשמלי, מזגן;
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} כלי אוכל ובישול – סיר, מחבת, צלחות, כוסות, סכו״ם – חלביים ובשריים, פלטת חימום, מיחם מים;
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} כלי ניקוי – מגב, מטאטא, דלי, סמרטוט רצפה, מברשת לשירותים, פחי אשפה, מגבות מטבח, נייר טואלט, חומרי ניקוי;
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} מטף כיבוי אש.
{{ח:חתימות|ו׳ בטבת התשפ״א (21 בדצמבר 2020)}}
* '''צחי הנגבי'''<br>שר ההתיישבות<br>הממונה על ביצוע {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|החוק}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
o1ikgektcdj6zsybfrjg6ah3hff6pto
סידור/נוסח ספרד/קריאת שמע שעל המיטה
0
399895
3022140
3017409
2026-06-30T22:56:20Z
Nahum
68
3022140
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי מוֹחֵל [וְסוֹלֵחַ] לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי. בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי. בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר, לְכָל בֶּן אָדָם, ולא ייֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי.
[{{הוראה למתפללים|ישנם שלא אומרים בשבתות וימים טובים וישנם שאומרים:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד. וְלֹא אֶחֱזוֹר בָּהֶם וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהַכְעִיסֶךָ וְלֹא אֶעֱשֶׂה הָרַע בְּעֵינֶיךָ וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָאִים רָעִים:]
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי:{{סוף}}
===פרשת שמע===
{{ק|אם קרא קריאת שמע לפני זמן שהוא ודאי צאת הכוכבים, צריך לקרוא שתי פרשיות, "שמע" ו"והיה אם שמוע" [ובמקרה זה, ראוי לאומרן תיכף כשמגיע זמנה, ועכ"פ קודם שיאכל, ולא ימתין לק"ש שעל המיטה]. ואם קרא ודאי בזמנה, קורא רק פרשה ראשונה. ויש הנוהגים לומר תמיד כל השלוש פרשיות.}}
{{טקסט מנוקד}}
אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן
{{צת|דברים|ו|ד}}
({{ק|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד)
{{צת|דברים|ו|ה|ט}}{{סוף}}
{{ג|[יש מוסיפים:}}
{{טקסט מנוקד|גודל גופן=14}}{{צת|דברים|יא|יג|כא}}
{{צת|במדבר|טו|לז|מא}}]{{סוף}}
===ויהי נועם===
{{גדול|
{{צת|תהלים|צ|יז}}
{{צת|תהלים|צא}}
{{צת|תהלים|צא|טז}}
}}
===ה' מה רבו צרי===
{{גדול|{{צת|תהלים|ג|ב|ט}}}}
===השכיבנו===
{{טקסט מנוקד}}
הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב, דֶּבֶר, וְחֶרֶב, וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּשְׁמוֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
{{סוף}}
===ברוך ה' ביום===
{{טקסט מנוקד}}
בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה, בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ, כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת. אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד, וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד:
{{סוף}}
===יראו עינינו===
{{טקסט מנוקד}}
יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמוֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה:
{{סוף}}
===פסוקים מלוקטים===
{{טקסט מנוקד}}
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן, יִגְעַר יְיָ בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְיָ בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָיִם, הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת:
{{קטן|ג"פ:}} יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
{{קטן|ג"פ:}} הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:
{{קטן|ג"פ:}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ. קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ. יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי:
{{קטן|ג"פ:}} בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מִימִינִי מִיכָאֵל. וּמִשְּׂמֹאלִי גַּבְרִיאֵל. וּמִלְּפָנַי אוֹרִיאֵל. וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל. וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל:
{{סוף}}
===שיר המעלות אשרי===
{{גדול|{{צת|תהלים|קכח}}}}
{{ק|ג"פ:}} {{צת|תהלים|ד|ה}}
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא:
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה:
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה:
וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה:
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי. מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא:
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה:
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי. יְיָ לִי וְלֹא אִירָא:
===פרקי תהלים===
בליל יום כיפור נוהגים לומר פרקים אלו, ויש האומרים אותם קודם יציאתם מבית הכנסת.
{{טקסט מנוקד}}
אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. על כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים. כִּי יוֹדֵעַ יְיָ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק. יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל יְיָ וְעַל מְשִׁיחוֹ. נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ. יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ. אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ. וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי. אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְיָ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ. תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם. וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה. נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ.
מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי. רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה. וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי. קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה. אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי. לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי. קוּמָה יְיָ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ. לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד. בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי. בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה. וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְיָ חָסִיד לוֹ, יְיָ יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו. רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה. זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְיָ. רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ. נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ. בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן. כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד, לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי.
{{סוף}}
===ברכת המפיל===
{{טקסט מנוקד}}
{{:ברכת המפיל|נוסח=ספרד}}
====נוסח אחר====
בָּרוּךְ {{ק|[אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם]}} הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי, ומֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, {{ק|[וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ]}}, וְתַרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה. וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְיִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הטּוֹב וְאַל יִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הָרָע. וְתַצִּילֵנִי {{ק|[מִשָּׂטָן וּמִפֶּגַע רַע וּ]}}מֵחֳלָאִים רָעִים וְאַל יַבְהִילוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּתְהֵי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ {{ק|[אַתָּה יְיָ]}}, הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:
{{סוף}}
[[קטגוריה:קריאת שמע]]
7ejdck5e6xetpvoho49h6igqh8oao0o
3022141
3022140
2026-06-30T22:58:41Z
Nahum
68
3022141
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי מוֹחֵל [וְסוֹלֵחַ] לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי. בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי. בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר, לְכָל בֶּן אָדָם, ולא ייֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי.
[{{הוראה למתפללים|ישנם שלא אומרים בשבתות וימים טובים וישנם שאומרים:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד. וְלֹא אֶחֱזוֹר בָּהֶם וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהַכְעִיסֶךָ וְלֹא אֶעֱשֶׂה הָרַע בְּעֵינֶיךָ וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָאִים רָעִים:]
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי:{{סוף}}
===פרשת שמע===
{{ק|אם קרא קריאת שמע לפני זמן שהוא ודאי צאת הכוכבים, צריך לקרוא שתי פרשיות, "שמע" ו"והיה אם שמוע" [ובמקרה זה, ראוי לאומרן תיכף כשמגיע זמנה, ועכ"פ קודם שיאכל, ולא ימתין לק"ש שעל המיטה]. ואם קרא ודאי בזמנה, קורא רק פרשה ראשונה. ויש הנוהגים לומר תמיד כל השלוש פרשיות.}}
{{טקסט מנוקד}}
אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן
{{צת|דברים|ו|ד}}
({{ק|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד)
{{צת|דברים|ו|ה|ט}}
{{סוף}}
{{ג|[יש מוסיפים:}}
{{טקסט מנוקד|גודל גופן=14}}
{{צת|דברים|יא|יג|כא}}
{{צת|במדבר|טו|לז|מא}}]
{{סוף}}
===ויהי נועם===
{{גדול|
{{צת|תהלים|צ|יז}}
{{צת|תהלים|צא}}
{{צת|תהלים|צא|טז}}
}}
===ה' מה רבו צרי===
{{גדול|{{צת|תהלים|ג|ב|ט}}}}
===השכיבנו===
{{טקסט מנוקד}}
הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב, דֶּבֶר, וְחֶרֶב, וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּשְׁמוֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
{{סוף}}
===ברוך ה' ביום===
{{טקסט מנוקד}}
בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה, בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ, כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת. אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד, וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד:
{{סוף}}
===יראו עינינו===
{{טקסט מנוקד}}
יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמוֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה:
{{סוף}}
===פסוקים מלוקטים===
{{טקסט מנוקד}}
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן, יִגְעַר יְיָ בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְיָ בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָיִם, הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת:
{{קטן|ג"פ:}} יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
{{קטן|ג"פ:}} הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:
{{קטן|ג"פ:}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ. קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ. יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי:
{{קטן|ג"פ:}} בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מִימִינִי מִיכָאֵל. וּמִשְּׂמֹאלִי גַּבְרִיאֵל. וּמִלְּפָנַי אוֹרִיאֵל. וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל. וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל:
{{סוף}}
===שיר המעלות אשרי===
{{גדול|{{צת|תהלים|קכח}}}}
{{ק|ג"פ:}} {{צת|תהלים|ד|ה}}
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא:
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה:
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה:
וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה:
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי. מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא:
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה:
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי. יְיָ לִי וְלֹא אִירָא:
===פרקי תהלים===
בליל יום כיפור נוהגים לומר פרקים אלו, ויש האומרים אותם קודם יציאתם מבית הכנסת.
{{טקסט מנוקד}}
אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. על כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים. כִּי יוֹדֵעַ יְיָ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק. יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל יְיָ וְעַל מְשִׁיחוֹ. נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ. יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ. אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ. וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי. אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְיָ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ. תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם. וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה. נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ.
מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי. רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה. וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי. קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה. אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי. לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי. קוּמָה יְיָ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ. לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד. בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי. בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה. וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְיָ חָסִיד לוֹ, יְיָ יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו. רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה. זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְיָ. רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ. נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ. בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן. כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד, לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי.
{{סוף}}
===ברכת המפיל===
{{טקסט מנוקד}}
{{:ברכת המפיל|נוסח=ספרד}}
====נוסח אחר====
בָּרוּךְ {{ק|[אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם]}} הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי, ומֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, {{ק|[וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ]}}, וְתַרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה. וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְיִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הטּוֹב וְאַל יִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הָרָע. וְתַצִּילֵנִי {{ק|[מִשָּׂטָן וּמִפֶּגַע רַע וּ]}}מֵחֳלָאִים רָעִים וְאַל יַבְהִילוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּתְהֵי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ {{ק|[אַתָּה יְיָ]}}, הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:
{{סוף}}
[[קטגוריה:קריאת שמע]]
33dtfs646o4svzt3dm6s3md03dlrdo4
3022142
3022141
2026-06-30T22:59:39Z
Nahum
68
3022142
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי מוֹחֵל [וְסוֹלֵחַ] לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי. בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי. בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר, לְכָל בֶּן אָדָם, ולא ייֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי.
[{{הוראה למתפללים|ישנם שלא אומרים בשבתות וימים טובים וישנם שאומרים:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד. וְלֹא אֶחֱזוֹר בָּהֶם וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהַכְעִיסֶךָ וְלֹא אֶעֱשֶׂה הָרַע בְּעֵינֶיךָ וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָאִים רָעִים:]
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי:{{סוף}}
===פרשת שמע===
{{ק|אם קרא קריאת שמע לפני זמן שהוא ודאי צאת הכוכבים, צריך לקרוא שתי פרשיות, "שמע" ו"והיה אם שמוע" [ובמקרה זה, ראוי לאומרן תיכף כשמגיע זמנה, ועכ"פ קודם שיאכל, ולא ימתין לק"ש שעל המיטה]. ואם קרא ודאי בזמנה, קורא רק פרשה ראשונה. ויש הנוהגים לומר תמיד כל השלוש פרשיות.}}
{{טקסט מנוקד}}
אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן
{{צת|דברים|ו|ד}}
({{ק|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד)
{{צת|דברים|ו|ה|ט}}
{{סוף}}
{{ג|[יש מוסיפים:}}
{{טקסט מנוקד|גודל גופן=14}}
{{צת|דברים|יא|יג|כא}}
{{צת|במדבר|טו|לז|מא}} אֱמֶת]
{{סוף}}
===ויהי נועם===
{{גדול|
{{צת|תהלים|צ|יז}}
{{צת|תהלים|צא}}
{{צת|תהלים|צא|טז}}
}}
===ה' מה רבו צרי===
{{גדול|{{צת|תהלים|ג|ב|ט}}}}
===השכיבנו===
{{טקסט מנוקד}}
הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב, דֶּבֶר, וְחֶרֶב, וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּשְׁמוֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
{{סוף}}
===ברוך ה' ביום===
{{טקסט מנוקד}}
בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה, בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ, כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת. אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד, וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד:
{{סוף}}
===יראו עינינו===
{{טקסט מנוקד}}
יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמוֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה:
{{סוף}}
===פסוקים מלוקטים===
{{טקסט מנוקד}}
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן, יִגְעַר יְיָ בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְיָ בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָיִם, הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת:
{{קטן|ג"פ:}} יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
{{קטן|ג"פ:}} הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:
{{קטן|ג"פ:}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ. קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ. יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי:
{{קטן|ג"פ:}} בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מִימִינִי מִיכָאֵל. וּמִשְּׂמֹאלִי גַּבְרִיאֵל. וּמִלְּפָנַי אוֹרִיאֵל. וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל. וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל:
{{סוף}}
===שיר המעלות אשרי===
{{גדול|{{צת|תהלים|קכח}}}}
{{ק|ג"פ:}} {{צת|תהלים|ד|ה}}
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא:
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה:
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה:
וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה:
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי. מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא:
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה:
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי. יְיָ לִי וְלֹא אִירָא:
===פרקי תהלים===
בליל יום כיפור נוהגים לומר פרקים אלו, ויש האומרים אותם קודם יציאתם מבית הכנסת.
{{טקסט מנוקד}}
אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. על כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים. כִּי יוֹדֵעַ יְיָ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק. יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל יְיָ וְעַל מְשִׁיחוֹ. נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ. יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ. אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ. וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי. אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְיָ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ. תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם. וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה. נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ.
מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי. רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה. וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי. קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה. אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי. לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי. קוּמָה יְיָ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ. לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד. בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי. בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה. וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְיָ חָסִיד לוֹ, יְיָ יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו. רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה. זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְיָ. רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ. נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ. בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן. כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד, לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי.
{{סוף}}
===ברכת המפיל===
{{טקסט מנוקד}}
{{:ברכת המפיל|נוסח=ספרד}}
====נוסח אחר====
בָּרוּךְ {{ק|[אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם]}} הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי, ומֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, {{ק|[וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ]}}, וְתַרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה. וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְיִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הטּוֹב וְאַל יִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הָרָע. וְתַצִּילֵנִי {{ק|[מִשָּׂטָן וּמִפֶּגַע רַע וּ]}}מֵחֳלָאִים רָעִים וְאַל יַבְהִילוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּתְהֵי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ {{ק|[אַתָּה יְיָ]}}, הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:
{{סוף}}
[[קטגוריה:קריאת שמע]]
nbdznx1izmiowoxb3brjl6z33krnk00
3022143
3022142
2026-06-30T23:00:33Z
Nahum
68
3022143
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי מוֹחֵל [וְסוֹלֵחַ] לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי. בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי. בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר, לְכָל בֶּן אָדָם, ולא ייֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי.
[{{הוראה למתפללים|ישנם שלא אומרים בשבתות וימים טובים וישנם שאומרים:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד. וְלֹא אֶחֱזוֹר בָּהֶם וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהַכְעִיסֶךָ וְלֹא אֶעֱשֶׂה הָרַע בְּעֵינֶיךָ וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָאִים רָעִים:]
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי:{{סוף}}
===פרשת שמע===
{{ק|אם קרא קריאת שמע לפני זמן שהוא ודאי צאת הכוכבים, צריך לקרוא שתי פרשיות, "שמע" ו"והיה אם שמוע" [ובמקרה זה, ראוי לאומרן תיכף כשמגיע זמנה, ועכ"פ קודם שיאכל, ולא ימתין לק"ש שעל המיטה]. ואם קרא ודאי בזמנה, קורא רק פרשה ראשונה. ויש הנוהגים לומר תמיד כל השלוש פרשיות.}}
{{טקסט מנוקד}}
אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן
{{צת|דברים|ו|ד}}
({{ק|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד)
{{צת|דברים|ו|ה|ט}}
{{סוף}}
{{ג|[יש מוסיפים:}}
{{טקסט מנוקד|גודל גופן=14}}
{{צת|דברים|יא|יג|כא}}
{{צת|במדבר|טו|לז|מא}} אֱמֶת]
{{סוף}}
===ויהי נועם===
{{גדול|
{{צת|תהלים|צ|יז}}
{{צת|תהלים|צא}}
{{צת|תהלים|צא|טז}}
}}
===ה' מה רבו צרי===
{{צת|תהלים|ג|ב|ט}}
===השכיבנו===
{{טקסט מנוקד}}
הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב, דֶּבֶר, וְחֶרֶב, וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּשְׁמוֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
{{סוף}}
===ברוך ה' ביום===
{{טקסט מנוקד}}
בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה, בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ, כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת. אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד, וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד:
{{סוף}}
===יראו עינינו===
{{טקסט מנוקד}}
יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמוֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה:
{{סוף}}
===פסוקים מלוקטים===
{{טקסט מנוקד}}
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן, יִגְעַר יְיָ בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְיָ בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָיִם, הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת:
{{קטן|ג"פ:}} יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
{{קטן|ג"פ:}} הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:
{{קטן|ג"פ:}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ. קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ. יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי:
{{קטן|ג"פ:}} בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מִימִינִי מִיכָאֵל. וּמִשְּׂמֹאלִי גַּבְרִיאֵל. וּמִלְּפָנַי אוֹרִיאֵל. וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל. וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל:
{{סוף}}
===שיר המעלות אשרי===
{{גדול|{{צת|תהלים|קכח}}}}
{{ק|ג"פ:}} {{צת|תהלים|ד|ה}}
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא:
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה:
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה:
וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה:
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי. מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא:
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה:
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי. יְיָ לִי וְלֹא אִירָא:
===פרקי תהלים===
בליל יום כיפור נוהגים לומר פרקים אלו, ויש האומרים אותם קודם יציאתם מבית הכנסת.
{{טקסט מנוקד}}
אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. על כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים. כִּי יוֹדֵעַ יְיָ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק. יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל יְיָ וְעַל מְשִׁיחוֹ. נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ. יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ. אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ. וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי. אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְיָ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ. תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם. וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה. נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ.
מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי. רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה. וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי. קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה. אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי. לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי. קוּמָה יְיָ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ. לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד. בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי. בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה. וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְיָ חָסִיד לוֹ, יְיָ יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו. רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה. זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְיָ. רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ. נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ. בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן. כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד, לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי.
{{סוף}}
===ברכת המפיל===
{{טקסט מנוקד}}
{{:ברכת המפיל|נוסח=ספרד}}
====נוסח אחר====
בָּרוּךְ {{ק|[אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם]}} הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי, ומֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, {{ק|[וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ]}}, וְתַרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה. וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְיִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הטּוֹב וְאַל יִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הָרָע. וְתַצִּילֵנִי {{ק|[מִשָּׂטָן וּמִפֶּגַע רַע וּ]}}מֵחֳלָאִים רָעִים וְאַל יַבְהִילוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּתְהֵי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ {{ק|[אַתָּה יְיָ]}}, הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:
{{סוף}}
[[קטגוריה:קריאת שמע]]
9u5tnro8o7dowrwpjy0dkk1f822v4be
3022144
3022143
2026-06-30T23:01:57Z
Nahum
68
3022144
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי מוֹחֵל [וְסוֹלֵחַ] לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי. בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי. בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר, לְכָל בֶּן אָדָם, ולא ייֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי.
[{{הוראה למתפללים|ישנם שלא אומרים בשבתות וימים טובים וישנם שאומרים:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד. וְלֹא אֶחֱזוֹר בָּהֶם וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהַכְעִיסֶךָ וְלֹא אֶעֱשֶׂה הָרַע בְּעֵינֶיךָ וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָאִים רָעִים:]
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי:{{סוף}}
===פרשת שמע===
{{ק|אם קרא קריאת שמע לפני זמן שהוא ודאי צאת הכוכבים, צריך לקרוא שתי פרשיות, "שמע" ו"והיה אם שמוע" [ובמקרה זה, ראוי לאומרן תיכף כשמגיע זמנה, ועכ"פ קודם שיאכל, ולא ימתין לק"ש שעל המיטה]. ואם קרא ודאי בזמנה, קורא רק פרשה ראשונה. ויש הנוהגים לומר תמיד כל השלוש פרשיות.}}
{{טקסט מנוקד}}
אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן
{{צת|דברים|ו|ד}}
({{ק|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד)
{{צת|דברים|ו|ה|ט}}
{{סוף}}
{{ג|[יש מוסיפים:}}
{{טקסט מנוקד|גודל גופן=14}}
{{צת|דברים|יא|יג|כא}}
{{צת|במדבר|טו|לז|מא}} אֱמֶת]
{{סוף}}
===ויהי נועם===
{{טקסט מנוקד}}
{{צת|תהלים|צ|יז}}
{{צת|תהלים|צא}}
{{צת|תהלים|צא|טז}}
{{סוף}}
===ה' מה רבו צרי===
{{צת|תהלים|ג|ב|ט}}
===השכיבנו===
{{טקסט מנוקד}}
הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב, דֶּבֶר, וְחֶרֶב, וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּשְׁמוֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
{{סוף}}
===ברוך ה' ביום===
{{טקסט מנוקד}}
בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה, בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ, כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת. אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד, וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד:
{{סוף}}
===יראו עינינו===
{{טקסט מנוקד}}
יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמוֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה:
{{סוף}}
===פסוקים מלוקטים===
{{טקסט מנוקד}}
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן, יִגְעַר יְיָ בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְיָ בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָיִם, הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת:
{{קטן|ג"פ:}} יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
{{קטן|ג"פ:}} הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:
{{קטן|ג"פ:}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ. קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ. יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי:
{{קטן|ג"פ:}} בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מִימִינִי מִיכָאֵל. וּמִשְּׂמֹאלִי גַּבְרִיאֵל. וּמִלְּפָנַי אוֹרִיאֵל. וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל. וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל:
{{סוף}}
===שיר המעלות אשרי===
{{גדול|{{צת|תהלים|קכח}}}}
{{ק|ג"פ:}} {{צת|תהלים|ד|ה}}
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא:
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה:
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה:
וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה:
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי. מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא:
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה:
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי. יְיָ לִי וְלֹא אִירָא:
===פרקי תהלים===
בליל יום כיפור נוהגים לומר פרקים אלו, ויש האומרים אותם קודם יציאתם מבית הכנסת.
{{טקסט מנוקד}}
אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. על כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים. כִּי יוֹדֵעַ יְיָ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק. יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל יְיָ וְעַל מְשִׁיחוֹ. נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ. יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ. אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ. וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי. אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְיָ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ. תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם. וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה. נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ.
מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי. רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה. וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי. קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה. אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי. לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי. קוּמָה יְיָ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ. לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד. בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי. בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה. וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְיָ חָסִיד לוֹ, יְיָ יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו. רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה. זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְיָ. רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ. נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ. בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן. כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד, לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי.
{{סוף}}
===ברכת המפיל===
{{טקסט מנוקד}}
{{:ברכת המפיל|נוסח=ספרד}}
====נוסח אחר====
בָּרוּךְ {{ק|[אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם]}} הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי, ומֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, {{ק|[וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ]}}, וְתַרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה. וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְיִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הטּוֹב וְאַל יִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הָרָע. וְתַצִּילֵנִי {{ק|[מִשָּׂטָן וּמִפֶּגַע רַע וּ]}}מֵחֳלָאִים רָעִים וְאַל יַבְהִילוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּתְהֵי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ {{ק|[אַתָּה יְיָ]}}, הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:
{{סוף}}
[[קטגוריה:קריאת שמע]]
ra95u9kmsiz85cup9xhsv9z5hpxwojx
3022145
3022144
2026-06-30T23:03:02Z
Nahum
68
3022145
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי מוֹחֵל [וְסוֹלֵחַ] לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי. בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי. בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר, לְכָל בֶּן אָדָם, ולא ייֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי.
[{{הוראה למתפללים|ישנם שלא אומרים בשבתות וימים טובים וישנם שאומרים:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד. וְלֹא אֶחֱזוֹר בָּהֶם וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהַכְעִיסֶךָ וְלֹא אֶעֱשֶׂה הָרַע בְּעֵינֶיךָ וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָאִים רָעִים:]
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי:{{סוף}}
===פרשת שמע===
{{ק|אם קרא קריאת שמע לפני זמן שהוא ודאי צאת הכוכבים, צריך לקרוא שתי פרשיות, "שמע" ו"והיה אם שמוע" [ובמקרה זה, ראוי לאומרן תיכף כשמגיע זמנה, ועכ"פ קודם שיאכל, ולא ימתין לק"ש שעל המיטה]. ואם קרא ודאי בזמנה, קורא רק פרשה ראשונה. ויש הנוהגים לומר תמיד כל השלוש פרשיות.}}
{{טקסט מנוקד}}
אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן
{{צת|דברים|ו|ד}}
({{ק|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד)
{{צת|דברים|ו|ה|ט}}
{{סוף}}
{{ג|[יש מוסיפים:}}
{{טקסט מנוקד|גודל גופן=14}}
{{צת|דברים|יא|יג|כא}}
{{צת|במדבר|טו|לז|מא}} אֱמֶת]
{{סוף}}
===ויהי נועם===
{{טקסט מנוקד|גודל גופן=14}}
{{צת|תהלים|צ|יז}}
{{צת|תהלים|צא}}
{{צת|תהלים|צא|טז}}
{{סוף}}
===ה' מה רבו צרי===
{{צת|תהלים|ג|ב|ט}}
===השכיבנו===
{{טקסט מנוקד}}
הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב, דֶּבֶר, וְחֶרֶב, וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּשְׁמוֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
{{סוף}}
===ברוך ה' ביום===
{{טקסט מנוקד}}
בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה, בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ, כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת. אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד, וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד:
{{סוף}}
===יראו עינינו===
{{טקסט מנוקד}}
יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמוֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה:
{{סוף}}
===פסוקים מלוקטים===
{{טקסט מנוקד}}
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן, יִגְעַר יְיָ בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְיָ בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָיִם, הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת:
{{קטן|ג"פ:}} יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
{{קטן|ג"פ:}} הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:
{{קטן|ג"פ:}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ. קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ. יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי:
{{קטן|ג"פ:}} בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מִימִינִי מִיכָאֵל. וּמִשְּׂמֹאלִי גַּבְרִיאֵל. וּמִלְּפָנַי אוֹרִיאֵל. וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל. וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל:
{{סוף}}
===שיר המעלות אשרי===
{{גדול|{{צת|תהלים|קכח}}}}
{{ק|ג"פ:}} {{צת|תהלים|ד|ה}}
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא:
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה:
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה:
וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה:
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי. מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא:
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה:
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי. יְיָ לִי וְלֹא אִירָא:
===פרקי תהלים===
בליל יום כיפור נוהגים לומר פרקים אלו, ויש האומרים אותם קודם יציאתם מבית הכנסת.
{{טקסט מנוקד}}
אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. על כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים. כִּי יוֹדֵעַ יְיָ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק. יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל יְיָ וְעַל מְשִׁיחוֹ. נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ. יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ. אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ. וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי. אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְיָ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ. תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם. וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה. נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ.
מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי. רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה. וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי. קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה. אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי. לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי. קוּמָה יְיָ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ. לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד. בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי. בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה. וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְיָ חָסִיד לוֹ, יְיָ יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו. רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה. זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְיָ. רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ. נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ. בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן. כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד, לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי.
{{סוף}}
===ברכת המפיל===
{{טקסט מנוקד}}
{{:ברכת המפיל|נוסח=ספרד}}
====נוסח אחר====
בָּרוּךְ {{ק|[אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם]}} הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי, ומֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, {{ק|[וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ]}}, וְתַרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה. וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְיִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הטּוֹב וְאַל יִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הָרָע. וְתַצִּילֵנִי {{ק|[מִשָּׂטָן וּמִפֶּגַע רַע וּ]}}מֵחֳלָאִים רָעִים וְאַל יַבְהִילוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּתְהֵי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ {{ק|[אַתָּה יְיָ]}}, הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:
{{סוף}}
[[קטגוריה:קריאת שמע]]
cfu2zlygxgypbetftska3aa9xniwig1
שיחה:סידור/נוסח ספרד/קריאת שמע שעל המיטה
1
400477
3022136
3017411
2026-06-30T22:23:25Z
~2026-37664-39
45911
/* השלמת ניקוד */ תגובה
3022136
wikitext
text/x-wiki
== השלמת ניקוד ==
חסר קצת ניקוד בקטע האחרון [[משתמש:Ukukuk789|Ukukuk789]] ([[שיחת משתמש:Ukukuk789|שיחה]]) 04:13, 9 במאי 2021 (IDT)
:השלמתי, תודה--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:47, 9 במאי 2021 (IDT)
תודה רבה
חילך לאורייתא [[משתמש:Ukukuk789|Ukukuk789]] ([[שיחת משתמש:Ukukuk789|שיחה]]) 01:45, 11 במאי 2021 (IDT)
חסר הפסוק האחרון של פרשת והיה אם שמוע.
ואם כבר, אין הגיון להכניס אותה בלי פרשת "ויאמר". {{אנונימי}}
: תודה. והיה אם שמוע איננה חלק מנוסח ק"ש שעהמ"ט. מחקתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::אולי אתה מתכוון לדף אחר.. כי בדף הנוכחי - לא מוצג פרשת ויהיה אם שמוע כלל...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:25, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::: {{א|Roxette5}}, לא מוצג כי מחקתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:47, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::::יש כאלה שנוהגים לומר את כל שלושת הפרשיות (שמע והיה ויאמר) בקריאת שמע, ורק "ה' אלוקינו" צריך להיות בסוגריים בברכת "המפיל" (בלי ה"אתה" ו"מלך העולם") [[מיוחד:תרומות/~2026-37664-39|~2026-37664-39]] • [[שיחת משתמש:~2026-37664-39|שיחה]] 01:23, 1 ביולי 2026 (IDT)
hvqev1g0oyjqrv8jtfhtri8adx4h2b2
3022137
3022136
2026-06-30T22:26:23Z
~2026-37664-39
45911
/* השלמת ניקוד */ תגובה
3022137
wikitext
text/x-wiki
== השלמת ניקוד ==
חסר קצת ניקוד בקטע האחרון [[משתמש:Ukukuk789|Ukukuk789]] ([[שיחת משתמש:Ukukuk789|שיחה]]) 04:13, 9 במאי 2021 (IDT)
:השלמתי, תודה--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:47, 9 במאי 2021 (IDT)
תודה רבה
חילך לאורייתא [[משתמש:Ukukuk789|Ukukuk789]] ([[שיחת משתמש:Ukukuk789|שיחה]]) 01:45, 11 במאי 2021 (IDT)
חסר הפסוק האחרון של פרשת והיה אם שמוע.
ואם כבר, אין הגיון להכניס אותה בלי פרשת "ויאמר". {{אנונימי}}
: תודה. והיה אם שמוע איננה חלק מנוסח ק"ש שעהמ"ט. מחקתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::אולי אתה מתכוון לדף אחר.. כי בדף הנוכחי - לא מוצג פרשת ויהיה אם שמוע כלל...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:25, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::: {{א|Roxette5}}, לא מוצג כי מחקתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:47, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::::יש כאלה שנוהגים לומר את כל שלושת הפרשיות (שמע והיה ויאמר) בקריאת שמע, ורק "ה' אלוקינו" צריך להיות בסוגריים בברכת "המפיל" (בלי ה"אתה" ו"מלך העולם") [[מיוחד:תרומות/~2026-37664-39|~2026-37664-39]] • [[שיחת משתמש:~2026-37664-39|שיחה]] 01:23, 1 ביולי 2026 (IDT)
:::::ואני חושב שכדאי גם להוסיף טעמים לשלוש הפרשיות [[מיוחד:תרומות/~2026-37664-39|~2026-37664-39]] • [[שיחת משתמש:~2026-37664-39|שיחה]] 01:26, 1 ביולי 2026 (IDT)
2sv3bcxk37cssywwv8q2tjw34caccxx
3022146
3022137
2026-06-30T23:06:56Z
Nahum
68
/* השלמת ניקוד */ תגובה למשתמש ~2026-37664-39 ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])
3022146
wikitext
text/x-wiki
== השלמת ניקוד ==
חסר קצת ניקוד בקטע האחרון [[משתמש:Ukukuk789|Ukukuk789]] ([[שיחת משתמש:Ukukuk789|שיחה]]) 04:13, 9 במאי 2021 (IDT)
:השלמתי, תודה--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:47, 9 במאי 2021 (IDT)
תודה רבה
חילך לאורייתא [[משתמש:Ukukuk789|Ukukuk789]] ([[שיחת משתמש:Ukukuk789|שיחה]]) 01:45, 11 במאי 2021 (IDT)
חסר הפסוק האחרון של פרשת והיה אם שמוע.
ואם כבר, אין הגיון להכניס אותה בלי פרשת "ויאמר". {{אנונימי}}
: תודה. והיה אם שמוע איננה חלק מנוסח ק"ש שעהמ"ט. מחקתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::אולי אתה מתכוון לדף אחר.. כי בדף הנוכחי - לא מוצג פרשת ויהיה אם שמוע כלל...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:25, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::: {{א|Roxette5}}, לא מוצג כי מחקתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:47, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::::יש כאלה שנוהגים לומר את כל שלושת הפרשיות (שמע והיה ויאמר) בקריאת שמע, ורק "ה' אלוקינו" צריך להיות בסוגריים בברכת "המפיל" (בלי ה"אתה" ו"מלך העולם") [[מיוחד:תרומות/~2026-37664-39|~2026-37664-39]] • [[שיחת משתמש:~2026-37664-39|שיחה]] 01:23, 1 ביולי 2026 (IDT)
:::::ואני חושב שכדאי גם להוסיף טעמים לשלוש הפרשיות [[מיוחד:תרומות/~2026-37664-39|~2026-37664-39]] • [[שיחת משתמש:~2026-37664-39|שיחה]] 01:26, 1 ביולי 2026 (IDT)
:::::: הוספתי את 3 הפרשיות. <br> בברכת "המפיל" לחוששים שלא לאומרה בשם ומלכות יש להשמיט גם "אתה" ו"מלך העולם", כך מקובלני מרבותיי, ויש להרהר את מה שבסוגריים בליבו. <br> לגבי טעמים אני סבור שעדיף להשאיר בלי לטובת אלה שזה עלול לבלבל אותם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 02:06, 1 ביולי 2026 (IDT)
h5e2f2p9kb66wznhom2epy5u7k61iio
3022147
3022146
2026-06-30T23:08:03Z
Nahum
68
/* השלמת ניקוד */
3022147
wikitext
text/x-wiki
== השלמת ניקוד ==
חסר קצת ניקוד בקטע האחרון [[משתמש:Ukukuk789|Ukukuk789]] ([[שיחת משתמש:Ukukuk789|שיחה]]) 04:13, 9 במאי 2021 (IDT)
:השלמתי, תודה--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:47, 9 במאי 2021 (IDT)
תודה רבה
חילך לאורייתא [[משתמש:Ukukuk789|Ukukuk789]] ([[שיחת משתמש:Ukukuk789|שיחה]]) 01:45, 11 במאי 2021 (IDT)
חסר הפסוק האחרון של פרשת והיה אם שמוע.
ואם כבר, אין הגיון להכניס אותה בלי פרשת "ויאמר". {{אנונימי}}
: תודה. והיה אם שמוע איננה חלק מנוסח ק"ש שעהמ"ט. מחקתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::אולי אתה מתכוון לדף אחר.. כי בדף הנוכחי - לא מוצג פרשת ויהיה אם שמוע כלל...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:25, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::: {{א|Roxette5}}, לא מוצג כי מחקתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:47, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::::יש כאלה שנוהגים לומר את כל שלושת הפרשיות (שמע והיה ויאמר) בקריאת שמע, ורק "ה' אלוקינו" צריך להיות בסוגריים בברכת "המפיל" (בלי ה"אתה" ו"מלך העולם") [[מיוחד:תרומות/~2026-37664-39|~2026-37664-39]] • [[שיחת משתמש:~2026-37664-39|שיחה]] 01:23, 1 ביולי 2026 (IDT)
:::::ואני חושב שכדאי גם להוסיף טעמים לשלוש הפרשיות [[מיוחד:תרומות/~2026-37664-39|~2026-37664-39]] • [[שיחת משתמש:~2026-37664-39|שיחה]] 01:26, 1 ביולי 2026 (IDT)
:::::: הוספתי את 3 הפרשיות. <br> בברכת "המפיל" לחוששים שלא לאומרה בשם ומלכות יש להשמיט גם "אתה" ו"מלך העולם", כך מקובלני מרבותיי, ויש להרהר את מה שבסוגריים בליבו. <br> לגבי טעמים אני סבור שעדיף להשאיר בלי, לטובת אלה שזה עלול לבלבל אותם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 02:06, 1 ביולי 2026 (IDT)
9u5frjxj53254llsaj60qlnhws8297o
מקור:החוק הפלילי הירדני
116
465238
3022148
3018456
2026-07-01T05:30:52Z
Fuzzy
29
3022148
wikitext
text/x-wiki
<שם> החוק הפלילי הירדני, חוק מס' 16 לשנת 1960
<מקור> ((ע"ר ירדני 1960, 374 {{מוקטן|(מס' 16)}}|החוק הפלילי הירדני|1487)); ((1962, {{מוקטן|(מס' 24)}}|תיקון מס' 1)); ((1963, {{מוקטן|(מס' 39)}}|תיקון מס' 2)), (({{מוקטן|(מס' 40)}}|תיקון מס' 3)); ((1965, {{מוקטן|(מס' 29)}}|תיקון מס' 4)), (({{מוקטן|(מס' 42)}}|תיקון מס' 5)); ((1966, {{מוקטן|(מס' 1)}}|תיקון מס' 6)), (({{מוקטן|(מס' 7)}}|תיקון מס' 7)); ((קמצ"ם 43, 20 {{מוקטן|(צו 771)}}|צו בדבר תיקון דיני העונשין (רכוש גנוב ורכוש החשוד כגנוב)|0043)); ((קמצ"ם 48, 860 {{מוקטן|(צו 890)}}|תיקון|0048)); ((קמצ"ם 53, 36 {{מוקטן|(צו 954)}}|תיקון מס' 2|0053)); ((קמצ"ם 56, 56 {{מוקטן|(צו 1008)}}|תיקון מס' 3)); ((קמצ"ם 74, 88 {{מוקטן|(צו 1146)}}|תיקון מס' 4|0074)); ((קמצ"ם 109, 85 {{מוקטן|(צו 1324)}}|תיקון מס' 5|0109)); ((קמצ"ם 162, 1826 {{מוקטן|(צו 1428)}}|תיקון מס' 6|0162)); ((קמצ"ם 164, 1925 {{מוקטן|(צו 1431)}}|תיקון מס' 7|0164)); ((קמצ"ם 249, 8720 {{מוקטן|(מס' 1805)}}|צו בדבר תעבורה [נוסח משולב]|0249)); ((קמצ"ם 260, 11910 {{מוקטן|(צו 2112)}}|תיקון מס' 9|0260)).
<מבוא> {{ממורכז|הודעה {{ש}} על פי סעיף 34 מהקונסטיטוציה}}
מודיעים בזה כי בהתאם לסעיף 94 מהקונסטיטוציה, הועבר החוק הזמני מס' 85 לשנת 1951 (החוק הפלילי - שפורסם בעיתון הרשמי מספר 1077) לפרלמנט והוכנסו בו כמה תיקונים. להלן מפורסם החוק האמור בצורתו המתוקנת שאושר על ידי הסינאט והפרלמנט והסכימה עליו מועצת הסגנות הנכבדה כדי שיבוא במקום החוק הזמני מספר (85) לשנת 1951 האמור.
{{טורים שווים|||{{ממורכז|(-) {{ש}} ראש המיניסטרים {{ש}} הזאע אל מג'אלי}}}}
מועצת העוצרים בהתאם לסעיף (31) מהקונסטיטוציה ועפ"י החלטת הסינאט והפרלמנט מאשרת - במקום הוד מלכותו המרומם - את החוק הבא והיא מצווה על הוצאתו והוספתו לחוקי הממלכה:
----
((נוסח זה של החוק הפלילי הירדני, חוק מספר 16 לשנת 1960, מבוסס על תרגום רשמי שפורסם בחוברת "לקט חוקים ירדניים", קובץ ו', בהוצאת מפקדת פצ"ר.))
__TOC__
@ 1. סעיף 1
: חוק זה ייקרא (החוק הפלילי לשנת 1960) ויהיה בתוקף כעבור חודש ימים מיום פרסומו בעיתון הרשמי.
@ 2. סעיף 2
: יהיו למשפטים ולביטויים הבאים, הנזכרים בחוק זה, את הפירושים שיוחדו להם דלקמן מלבד אם ענין הכתוב מחייב פירוש אחר:
:- "הממלכה" - הממלכה הירדנית ההאשמית.
:- "הליכים משפטיים" - כולל כל ההליכים שנדונו בפני איזה בית משפט, שופט חוקר, מועצה משפטית, ועדת חקירה או אדם שרשאי להעיד בפניהם לאחר הצהרה בשבועה; אחת היא אם בית המשפט, המועצה המשפטית או הוועדה שמעה את עדות אותו אדם לפני השבועה או בלעדיה.
:- "בית מגורים" - פירושו מקום מיועד למגורים או איזה חלק מבנין ששימש - לבעלו או למחזיקו ולמשפחתו, אורחיו, משרתיו או לאיזה מהם - בתור מגורים, אף על פי שלא היה מאוכלס למעשה, בזמן בצוע הפשע, וכולל הנספחים והחלקים המחוברים אליו שבתוך אותו גדר.
:- "דרך ציבורית" - פירושה כל דרך שהועד למעבר הציבור בכל זמן שהוא בלי הגבלה, וכוללת ההגדרה את הגשרים וכל הדרכים המקשרות את הערים ואת חלקי הארץ ואת חלקי הארץ ואינה כוללת את השווקים, הככרות, הרחבות, ואת הרחובות שבתוך הערים, העיירות או הכפרים ואת הנהרות.
:- "מקום ציבורי" - פירושו כל דרך ציבורית וכל מקום או מעבר שרשאי הציבור לעבור בו או להיכנס אליו בכל זמן שהוא בלי הגבלה - או מוגבל על ידי תשלום סכום מסוים - וכן בנין או מקום המשמש לאיזה אסיפה, נשף ציבורי, כנס דתי או כמגרש פתוח.
:- "ליל או לילה" - פירושם הזמן שבין שקיעת השמש וזריחתה.
:- "פצע" - פירושו כל שריטה או חתך אשר חותך איזה קרום מקרומי הגוף החיצוניים, ובכדי להשלים את הפירוש ייחשב הקרום כחיצוני אם יש אפשרות למששו מבלי לפלח או לבקע איזה קרום אחר.
= הספר הראשון {{ש}} ההוראות הכלליות <עוגן חלק 1> =
== שער ראשון {{ש}} על החוק הפלילי <עוגן חלק 1.1> ==
=== פרק ראשון {{ש}} ההוראות הפליליות מבחינת הזמן ===
@ 3. סעיף 3
: אין להטיל עונש כלשהוא אלא אם הורה על כך החוק, שהיה בתוקף בעת ביצוע העבירה, והעבירה תיחשב כמושלמת אם נסתיימו פעולות ביצועה מבלי לשים לב למועד אירוע התוצאה.
@ 4. סעיף 4
: (1) כל חוק המתקן את תנאי החיוב בעבירה לטובת הנאשם, יחולו הוראותיו על הפעולות שבוצעו לפני תחולתו, אלא אם כן יצא פסק דין סופי בגין אותן הפעולות.
: (2) כל חוק המתקן את זכות התביעה לדין יחול על העבירות שבוצעו לפני כן אם היה לטובת הנאשם.
: (3) אם קבע החוק החדש הארכה לשם השימוש בזכות התביעה לדין, לא תחול אותה הארכה אלא מיום ביצוע החוק, אם החוק תיקן הארכה שנקבעה לפני כן, היא תחול בהתאם לחוק הקודם בתנאי שלא תעלה על התקופה שנקבעה בחוק החדש ותיחשב מיום ביצועו.
: (4) אם תיקן חוק כלשהו את מועד ההתישנות של עבירה או של עונש, יחול המועד על פי החוק הקודם בתנאי שלא תעלה התקופה על המועד שנקבע בחוק החדש, מחושבת מיום ביצועו.
@ 5. סעיף 5
: כל חוק חדש המבטל עונש או המטיל עונש יותר קל, יחול על העבירות שבוצעו לפני תחולתו. אם יצא החוק החדש לאחר מתן פסק דין סופי וחוק זה אינו מחייב נאשם שנידון על עבירתו, ייפסק ביצוע פסק הדין ויסתיימו השלכותיו הפליליות.
@ 6. סעיף 6
: כל חוק המטיל עונשים יותר חמורים אינו חל על עבירות שבוצעו לפני תחולתו.
=== פרק שני {{ש}} ההוראות הפליליות מבחינת המקום ===
==== (1) הסמכות הטריטוריאלית <עוגן סימן 1> ====
@ 7. סעיף 7
: (1) חוק זה יחול על כל מי שיבצע עברה, בתחום הממלכה, מאחת העבירות שהוזכרו בו.
: (2) העבירה תיחשב כי בוצעה בתחום הממלכה אם בוצעו על אדמת הממלכה כל אחד מהאלמנטים המרכיבים את העבירה או איזה מעשה המהווה עבירה שאינה מתחלקת או פעולת השתתפות עיקרית או משנית:-
:: (א) מקרקעי הממלכה תכלול את המרחב האווירי המכסה אותן ואת הים הטריטוריאלי במרחק של חמישה קילומטרים מהחוף וכן את התחום האווירי המכסה את הים הטריטוריאלי וכן את הספינות והמטוסים הירדניים.
:: (ב) וכן את האדמות הנכריות אשר בכיבוש הירדני באם העבירה שבוצעה נגעה בבטחון הצבא ובאינטרסים שלו.
@ 8. סעיף 8
: החוק הירדני אינו חל על:
: (1) העבירות המבוצעות בתחום האווירי הירדני בתוך מטוס נוכרי, באם העבירה לא חרגה מחוץ למטוס, אך העבירות שאינן חורגות מקצה המטוס יהיו כפופות לחוק הירדני, באם המבצע או הקרבן היה ירדני ואם נחת המטוס בתוך הממלכה הירדנית ההאשמית לאחר בצוע העבירה.
: (2) העבירות בתוך המים הטריטוריאליים הירדניים או במרחב האווירי אשר מכסה אותם אשר מבוצעות על גבי אניה או בתוך מטוס נוכריים, אם לא חרגה העבירה מחוץ לאניה או מחוץ למטוס.
==== (2) הסמכות העצמית <עוגן סימן 2> ====
@ 9. סעיף 9
: הוראות חוק זה יחולו על כל ירדני או נכרי - אם היה מבצע, משתתף, מסית או מתערב - שביצע מחוץ לתחום הממלכה פשע או עוון הפוגע בבטחון הממלכה או אם זייף את: חותם הממלכה, מעות, שטרי כסף או שטרי בנק ירדניים או נכריים, הנמצאים במחזור באופן חוקי, או הנסחרים בתחום הממלכה.
==== (3) הסמכות האישית <עוגן סימן 3> ====
@ 10. סעיף 10
: הוראות חוק זה יחולו על:
: (1) כל ירדני - אם היה מבצע, משתתף, מסית או מתערב - שביצע מחוץ לתחום הממלכה פשע או עוון שמעניש עליהם החוק הירדני, והם חלים על כל אחד מהנזכרים לעיל. אפילו אם איבד את הנתינות הירדנית או קיבל אותה לאחר ביצוע הפשע או העוון.
: (2) כל העבירות הנעשות מחוץ לתחום הממלכה על ידי פקיד ירדני כלשהוא בעת מילוי תפקידו או לרגל מילוי תפקידו.
: (3) על העבירות הנעשות מחוץ לתחום הממלכה והמבוצעות על ידי עובדי השירות הדיפלומטי והקונסולרי הירדני אשר מחוסנים על פי החוק הבינלאומי הפומבי.
: (4) על כל נכרי השוהה בממלכה הירדנית ההאשמית, אם היה מבצע, משתתף, מסית או מתערב, שביצע מחוץ לתחום הממלכה הירדנית ההאשמית פשע או עוון, שמעניש עליהם החוק הירדני, במידה ולא הוגשה ולא נתקבלה בקשה להסגרתו.
@ 11. סעיף 11
: הוראות חוק זה לא יחולו על העבירות המבוצעות בתחום הממלכה על ידי עובדי השירות הדיפלומטי והקונסולרי הנכרי אשר מחוסנים על פי החוק הבינלאומי הפומבי.
==== (4) תחולת ההוראות הנכריות <עוגן סימן 4> ====
@ 12. סעיף 12
: פרט לפשעים שהוזכרו [[בסעיף (9)]] והעבירות שבוצעו בתחום הממלכה, לא יתבע לדין בממלכה כל ירדני או נכרי באם נשפט סופית בחוץ לארץ ובאם נתחייב בדין ונענש או שהעונש בוטל מסיבת התישנות או ע"י חנינה.
@ 13. סעיף 13
: (1) אין מניעה לתבוע אדם לדין בתחום הממלכה על ביצוע:
:: (א) פסקי דין שניתנו בחוץ לארץ בקשר לעבירה מהעבירות המפורטות [[בסעיף (9)]].
:: (ב) פסקי דין שניתנו בחוץ לארץ עבור כל עבירה שבוצעה בתחום הממלכה.
: (2) בשני המקרים יימנעו מלהעמיד אדם לדין בתוך הממלכה באם פסק-הדין הנכרי ניתן בעקבות הודעה רשמית מאת השלטונות הירדניים.
: (3) התקופה שריצה האדם הנשפט בחוץ לארץ, כתוצאה מפסק דין, תנוכה מהתקופה שנשפט בה בתחום הממלכה.
== שער שני {{ש}} ההוראות הפליליות <עוגן חלק 1.2> ==
=== פרק ראשון {{ש}} עונשין ===
==== (1) העונשין באופן כללי <עוגן סימן 1> ====
@ 14. סעיף 14
: העונשים בגין פשעים הם:
: 1 - עונש-מוות
: 2 - מאסר עולם עם עבודת פרך
: 3 - מעצר עולם
: 4 - עבודת פרך זמנית
: 5 - מעצר זמני
@ 15. סעיף 15
: העונשין בגין עוונות הם:
: 1 - מאסר
: 2 - קנס
: 3 - ערבות
@ 16. סעיף 16
: העונשין בגין חטאים הם:
: 1 - מאסר
: 2 - קנס
==== (2) עונשין בגין פשעים <עוגן סימן 2> ====
@ 17. סעיף 17
: (1) עונש מוות, הוא: תליית החייב בדין.
: (2) במקרה והוכח כי האשה שהוטל עליה עונש זה היתה בהריון, יוחלף עונש המוות במאסר עולם עם עבודת פרך.
@ 18. סעיף 18
: עבודת פרך, היא: העבדת הנידון בעבודות מאומצות ההולמים את מצב בריאותו ואת גילו, בין אם זה בתוך כותלי בית הסוהר ובין אם זה מחוצה להם.
@ 19. סעיף 19
: המעצר, הוא: חבישת הנידון באחד מבתי הסוהר של הממלכה לתקופה שנידון בה ולתת לו יחס מיוחד, לא להכריחו להתלבש בלבוש האסירים ולא להעבידו בשום עבודה בתוך בית הסוהר או מחוצה לו, אלא בהסכמתו.
@ 20. סעיף 20
: אם לא צוין בחוק זה הוראה מיוחדת, יהא הגבול המינימלי של עבודת פרך זמנית ומעצר זמני הוא שלוש שנים, והגבול המקסימלי יהא חמש עשרה שנה.
==== (3) עונשין בגין עוונות <עוגן סימן 3> ====
@ 21. סעיף 21
: מאסר, הוא: חבישת הנידון באחד מבתי הסוהר של הממלכה לתקופה שנידון בה, והנעה בין שבוע אחד לבין שלוש שנים אלא אם החוק קבע אחרת.
@ 22. סעיף 22
: קנס, הוא: חיוב הנידון לשלם לאוצר הממלכה את הסכום שנקבע בפסק הדין, והוא נע בין חמישה דינרים למאתיים דינרים אלא אם נקבע בחוק אחרת:
: (1) אם לא שילם הנידון בקנס את הסכום שבו נתחייב, ייאסר יום אחד עבור כל (500) פילס או על חלק מהם, בתנאי שלא תעלה תקופת המאסר במקרה זה על שנה אחת.
: (2) באם בית המשפט יתן פסק דין המחייב תשלום קנס, עליו לציין בפסק הדין גם תקופת מאסר הנידון, השקולה נגד הקנס המוטל ובשיעור שהוזכר בסעיף קטן (1) באם לא שולם הקנס; במידה ולא צויינה התקופה בפסק הדין, יוחלף הקנס על פי החלטה מיוחדת מאת אל-נאיב אל-עאם (((היועץ המשפטי לממשלה))).
: (3) ינוכה מהקנס שנקבע בפסק הדין אותו שיעור הנזכר בסעיף קטן (1) כל תשלום חלקי לפני או בעת המאסר וכל סכום שנגבה.
==== (4) עונשין בגין חטאים <עוגן סימן 4> ====
@ 23. סעיף 23
: עונש מאסר בגין חטא, יהיה: מאסר מעשרים וארבע שעות לשבוע ימים, ויבוצע בנידונים במקומות שאינם המקומות המיועדים לנשפטים בשל פשעים או בשל עוונות ככל האפשר.
@ 24. סעיף 24 (תיקון: ע"ר 1966)
: קנס בגין חטא ינוע בין (500) פילס לבין חמישה דינרים.
@ 25. סעיף 25
: הוראות [[סעיף מס' (22)]] יחולו על הקנס המוטל בגין חטאים.
==== הוראות כוללות ====
@ 26. סעיף 26 (תיקון: 1008)
: (א) מאסר וקנס שהוזכרו בחלק מסעיפי חוק זה או איזה חוק אחר, מבלי להגביל את התחום המינימלי והמקסימלי, או שהתחום המקסימלי הוא יותר משבוע ימים או יותר מחמישה דינרים, ייחשב הגבול המינימלי של המאסר שבוע ימים ושל הקנס חמישה דינרים ואילו הגבול המקסימלי ייחשב למאסר שלוש שנים ולקנס מאתיים דינרים במידה ולא נקבע גבולם המקסימלי.
: (ב) המפר הוראה שבדין, במעשה האסור על פי אותו דין או בהמנעות ממעשה שעשייתו נדרשת על פי אותו דין, דינו - מאסר שנתיים או קנס 25,000 שקלים או שני העונשים כאחד, אם לא נקבע במפורש עונש אחר לאותה עבירה.
@ 27. סעיף 27 (תיקון: ע"ר 1963-2, 1146)
: (1) בית המשפט רשאי לצוות לתת לנידון יחס מיוחד בהתאם למה שנקבע [[צו בדבר הפעלת מתקן כליאה (יהודה והשומרון)|בחוק בתי הסוהר]].
: (2) אם הוטל על אדם מאסר לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים רשאי ביהמ"ש שהוציא את פסה"ד להמיר את המאסר לקנס של 20 דינר((ים)) לכל יום מאסר, אם שוכנע ביהמ"ש כי הקנס מהווה עונש מספיק בעד העבירה שחויב בה אותו אדם.
@ 27א. תוספת פיגור על אי תשלום קנס (תיקון: 1324)
: (א) קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועד הקבוע, תיווסף עליו תוספת פיגור (להלן - התוספת).
: (ב) שיעור התוספת יהיה חמישים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם, לפי העניין; בתום כל תקופה של ששה חודשים שעברו בן המועד שנקבע - חמישים אחוזים נוספים הקנס או מחלקו כאמור.
: (ג) לא נקבע המועד לתשלום הקנס על-ידי בית המשפט, ישולם הקנס מיד ואם הקנס הוטל על אדם שלא בנוכחותו או בנוכחות סנגורו, ישולם הקנס תוך 30 יום מיום שנשלחה לנאשם בדואר הודעה על גזר הדין או שהומצאה לו בדרך שבה ניתן להמציא מסמכים על פי דין או תחיקת ביטחון.
@ 27ב. גביית התוספת (תיקון: 1324)
: (א) לעניין גבייה, דין התוספת כדין קנס, אולם [[סעיף 27ה]] לא יחול על התוספת.
: (ב) סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שנתווספה עליו תוספת, ייזקף תחילה על חשבון התוספת.
@ 27ג. פטור מתשלום (תיקון: 1324)
: (א) בית המשפט רשאי לפטור אדם, על-פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה, אם שוכנע שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע.
: (ב) הבקשה לפטור תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה; בית המשפט רשאי להחליט בבקשה על יסוד תצהיר בלבד או המעמד המבקש בלבד.
: (ג) החלטת בית המשפט ניתנת לערעור כפסק דין של אותו בית המשפט בענין אזרחי, אם ניתנה רשות על כך מאת נותן ההחלטה.
@ 27ד. גביית קנסות (תיקון: 1324)
: קנס שלא שולם במועדו, יחולו על גבייתו הוראות [[חוק גביית הכספים הציבוריים((,)) מס' 6 לשנת 1952]] כאילו היה כספים ציבוריים כמשמעותם [[-|בחוק]].
@ 27ה. מאסר במקום קנס (תיקון: 1324)
: (א) בית המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שנתיים למקרה שהקנס, כולו או מקצתו, לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; נקבע לעבירה עונש קנס בלבד, לא תעלה תקופה המאסר במקום הקנס על שנה.
: (ב) לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר שהוטל על-פי סעיף קטן (א) אלא אם גזר הדין שבו הוטל הקנס ניתן במעמד הנאשם או סניגורו, ואם ניתן שלא במעמדם - נשלחה בדואר לנאשם הודעה על גזר הדין או הומצאה לו בדרך שבה ניתן להמציא מסמכים על-פי דין או תחיקת הביטחון.
: (ג) נשא אדם מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יחוייב בתשלום הקנס והתוספת; נשא אדם חלק מתקופת המאסר, לא יחוייב בתשלום חלק הקנס היחסי לתקופה שנשא עליו מאסר, והתוספת שיהיה חייב בה תחושב לפי אותו חלק מן הקנס שלא נשא עליו מאסר.
: (ד) הוטל מאסר לפי סעיף קטן (א) ולפני שנסתיימה תקופת המאסר שולם חלק מן הקנס, תקוצר התקופה לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו.
: (ה) מי שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס, ישא אותו בנוסף לכל מאסר אחר, לרבות מאסר בשל אי תשלום קנס אחר, בין שהמאסר האחר הוטל באותו משפט ובין שהוטל במשפט אחר, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.
=== פרק שני {{ש}} אמצעי מנע וזהירות באופן כללי ===
@ 28. סעיף 28
: אמצעי זהירות הם:
: (1) הגבלת החופש
: (2) החרמת הרכוש
: (3) ערבות על תנאי
: (4) נעילת מקום העסקים
: (5) הפסקת פעולת האישיות המשפטית או פירוקה
==== (1) הגבלת החופש <עוגן סימן 1> ====
@ 29. סעיף 29
: מי שנידון להסגר מטעמי מנע או זהירות, יוסגר בבית חולים מיוחד ויטופל בו בהתאם למצבו.
==== (2) החרמת רכוש <עוגן סימן 2> ====
@ 30. סעיף 30
: בהתחשב בזכויותיהם ובתום ליבם של אנשים אחרים, אפשר להחרים חפצים שהושגו בעקבות בצוע פשע או עוון, בזדון, או ששימשו לביצועם, או שהוכנו לעשייתם.
: בגין עוון או חטא שבוצע לא בזדון אין להחרים את החפצים, אלא אם כן נקבע על כך בחוק.
@ 31. סעיף 31
: יוחרם מהחפצים כל מה שנאסר ייצורו, רכישתו, מכירתו או שימושו אפילו אם לא היה רכושו של הנאשם או שלא נסתיימו ההליכים במתן פסק-דין.
==== (3) ערבות על תנאי <עוגן סימן 3> ====
@ 32. סעיף 32
: (1) ערבות על תנאי, היא הפקדת סכום כסף או שטרות או עפ"י חתימה של אדם בעל יכולת או פוליסת בטוח, לשם הבטחת התנהגות טובה של הנידון או כדי למנוע כל עבירה.
: (2) אפשר להתנות את תקופת הערבות לשנה אחת לפחות ולשלוש שנים לכל היותר, אלא אם קבע החוק הוראה אחרת.
: (3) בית המשפט יקבע בפסק דינו את הסכום שיש להפקידו או הסכום הנקוב בפוליסת הבטוח או בערבות האישית בתנאי שלא יפחת מחמישה דינרים ולא יעלה על מאתיים דינרים.
@ 33. סעיף 33
: אפשר להטיל ערבות על תנאי:
: (1) במקרה וניתן פסק-דין על איומים או הפחדה.
: (2) במקרה וניתן פסק-דין על הסתה לביצוע פשע ושלא בוצע הפשע.
: (3) אם יש חשש שהנידון יזיק שנית לקרבנו או לאחד מבני משפחתו או יפגע בנכסיהם.
@ 34. סעיף 34
: (1) הערבות תבוטל והפקדון יוחזר והערב ישוחרר באם המעשה שרצו למנעו לא בוצע תוך תקופת הנסיון.
: (2) ובמקרה והיה להיפך מהנ"ל ייגבה סכום הערבות אשר ייועד, לפי הסדר: לכיסוי הפיצויים האישיים, האגרות והקנסות ויתרת הסכום הוחרם לטובת הממשלה.
==== (4) נעילת המקום <עוגן סימן 4> ====
@ 35. סעיף 35
: (1) אפשר לפסוק בנעילת המקום שבו בוצעה העבירה, אם על ידי בעל המקום או בהסכמתו, לתקופה שלא תפחת מחודש ושלא תעלה על שנה באם הרשה לכך החוק במפורש.
: (2) באם נעילת המקום הנידון היה כתוצאה מעבירות נגד המוסר, יש למנוע מאת הנידון, או איזה אדם אחר מבני משפחתו או איזה אדם שרכש את המקום או שכר אותו והיודע אודותיו, מלעסוק באותו עסק.
: (3) המניעה לא תפגע בבעל הנכס ובכל אלה שיש להם זכיון או חוב על הנכס אם לא היה להם כל קשר עם העבירה.
==== (5) הפסקת פעולת האישיות המשפטית או פירוקה <עוגן סימן 5> ====
@ 36. סעיף 36
: אפשר להפסיק פעולת כל אגודה, חברה או ארגון וכל אישיות משפטית, פרט לאדמינסטרציה הציבורית, באם בוצע על ידי מנהליה, חברי הנהלתה, נציגיה או פועליה, בשמה או על ידי אחד האמצעים שלה - פשע או עוון, בזדון שעונשו אינו פחות משנתיים מאסר.
@ 37. סעיף 37
: אפשר לפרק את הגופים במקרים שצויינו [[36|בסעיף הקודם]] אם:
: (א) לא פעלו בהתאם לתקנותיהם החוקיות.
: (ב) מטרת ייסודם היתה הפרת החוקים או התכוונו לעשות כן.
: (ג) הפירו את ההוראות החוקיות שנקבעו בתקנות הפירוק.
: (ד) הוחלט, לפי החלטה סופית, להפסיק את פעולתם וטרם עברו חמש שנים על ההחלטה.
@ 38. סעיף 38
: (1) ההפסקה תהא לא פחות מחודש ולא תעלה על שנתיים לכל היותר ותגרום להפסקת כל פעולות הגוף, ובאם שונה השם או הוחלפו המנהלים או חברי ההנהלה יש להימנע מלוותר על המקום, בתנאי שיש לשמור על זכויות הזולת שפעלו בתום לב.
: (2) הפירוק יחייב את חיסול רכוש הגוף המשפטי; כך שכל המנהלים, חברי ההנהלה, וכל מי שנחשב לאחראי אישית בעד העבירה יאבדו את הכשירות לייסד גוף דומה או לעסוק בניהולו.
@ 39. סעיף 39
: העובר על ההוראות הנזכרות לעיל - דינו מאסר לתקופה מחודש עד שישה חודשים וקנס מחמישה דינרים עד למאה דינרים.
==== הוראות כלליות {{ש}} חישוב העונשים ואמצעי הזהירות ====
@ 40. סעיף 40
: (1) עונש של יום הוא עשרים וארבע שעות, ועונש של חודש הוא שלושים יום, ומה שעולה על חודש ייחשב מהיום הקובע ועד ליום שבאותו תאריך לפי הלוח הגריגוריאני.
: (2) פרט למקרה שבו נשפט העצור לתקופה של עשרים וארבע שעות, השיחרור יהיה לפני צהרי היום האחרון.
@ 41. סעיף 41
: תקופת המעצר תנוכה תמיד, מתקופת העונש.
=== פרק שלישי {{ש}} חיובים אזרחיים ===
==== (1) סוגי החיובים האזרחיים <עוגן סימן 1> ====
@ 42. סעיף 42
: החיובים שרשאי בית המשפט לחייב בהם:
: (1) החזרה
: (2) קלקולים ונזקים
: (3) החרמה
: (4) הוצאות
@ 43. סעיף 43
: (1) "החזרה" פירושה: החזרת המצב הקודם שהיה לפני ביצוע העבירה, בית המשפט יפסוק בהחזרה ביוזמתו הוא כל עוד שההחזרה היתה בגדר האפשרות.
: (2) הדין האזרחי יחול על החזרת מה שהיה בחזקתם של האחרים.
: (3) הוראות הדין האזרחי יחולו על הקילקולים והנזקים והפסיקה בהם תהא על-פי תביעה פרטית. במקרה והנתבע יוצא זכאי רשאי הוא לבקש את חיוב בעל התביעה הפרטית.
@ 44. סעיף 44
: במידה והגיע לידי התביעה הכללית איזה נכס מהנכסים הקשורים באיזו עבירה פלילית, רשאית היא - בעת הדיון בתביעה - או כל בית משפט שדן בעבירה, להחליט אם מיזמתם או על פי בקשה מאת תובע הנכס למסור אותו נכס לאדם הנראה לו כבעל הנכס, ואם לא היה אפשרי לדעת מי הוא בעל הנכס רשאים הם להחליט לפי ראות עיניהם.
@ 45. סעיף 45
: ההוצאות שייגרמו לאוצר הממלכה יחוייב בהם הצד המפסיד:
: (1) אם התרבה מספר הנתבעים יחולקו ההוצאות עליהם בחלקים שווים פרט אם השופט פסק אחרת.
: (2) כל ההוצאות שאינן רלבנטיות לתביעה יחולו על מי שגרם אותם אפילו אם לא הפסיד.
: (3) כל מה שפורט לעיל אינו פוגע בהוראות החוק המסחרי בנוגע לפשיטת הרגל.
: (4) התובע ישוחרר מההוצאות באם העבירה שגרמה לחקירה בוצעה למעשה אך החקירה לא העלתה את מבצע העבירה.
: (5) במידה והנידון נפטר, נעדר או היה קטין ייגבו ההוצאות על דעת משרד ההוצאה לפועל בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל.
==== (2) הוראות כלליות <עוגן סימן 2> ====
@ 46. סעיף 46
: (1) חיובים אזרחיים בגין עבירה אחת ייגבו מכל האנשים שנשפטו, מכולם יחד ומכל אחד ואחד לחוד.
: (2) החיוב יחד אינו כולל את העבירות הקשורות זו בזו, אלא אם הן בוצעו למטרה משותפת.
: (3) החיוב יחד אינו כולל חיובים אזרחיים, אלא אם כן היו הנשפטים בעד אותה עבירה ונשפטו באותה תביעה.
: (4) החייבים בתביעה אזרחית יוזמנו למשפט, ויהיו הם אחראים יחד עם מבצע העבירה בעד החזרת ההוצאות שנגרמו לממלכה ובעד כל החיובים האזרחיים האחרים לפי בקשת התובע בתביעה הפרטית.
=== פרק רביעי {{ש}} בטול פסקי דין פלילים __NOSUB__ ===
==== הוראות כלליות ====
@ 47. סעיף 47
: פסקי-דין פליליים יבוטלו, לא יבוצעו או יידחו כתוצאה מ:-
: (1) פטירת הנידון
: (2) חנינה כללית
: (3) חנינה מיוחדת
: (4) מחילה מהצד הניזוק
: (5) התישנות
@ 48. סעיף 48
: סיבות הגורמות לביטול פסקי-דין פליליים, אי ביצועם או השארתם תלויים ועומדים אינם פוגעים בחיובים אזרחיים הכפופים תמיד להוראות הדינים האזרחיים.
==== (1) פטירת הנידון <עוגן סימן 1> ====
@ 49. סעיף 49
: (1) כל ההשלכות הפליליות של פסק הדין יבוטלו כתוצאה מפטירת הנידון.
: (2) הפטירה תמנע את גביית הקנסות ואת האגרות שהוטלו על הנידון.
: (3) אין הפטירה משפיעה על החרמת סחורה או נעילת המקום.
==== (2) חנינה כללית <עוגן סימן 2> ====
@ 50. סעיף 50
: (1) החנינה הכללית תינתן על-ידי הרשות המחוקקת.
: (2) החנינה הכללית תבטל את העבירה מיסודה, והיא תינתן לגבי תביעות כלליות לפני מתן פסק הדין ולאחריו ותבטל כל עונש עיקרי או מסתעף, אך אינה מבטלת:
:: תביעה אישית כגון חיובים אזרחיים ולא את בצוע-פסק-הדין שהוצא בעקבותיה.
: (3) קנסות, אגרות שנגבו ודברים שהוחרמו לא יוחזרו.
==== (3) חנינה מיוחדת <עוגן סימן 3> ====
@ 51. סעיף 51
: (1) הוד מלכותו יעניק את החנינה המיוחדת, על-פי המלצת מועצת המינסטרים אך ביחד עם חוות דעתה.
: (2) לא תוענק חנינה מיוחדת אלא לגבי אנשים שהוצא לגביהם פסק דין סופי.
: (3) החנינה המיוחדת היא אישית וכוללת את בטול העונש, החלפתו או הקלתו, כולו או מקצתו.
==== (4) המחילה מצד הניזוק <עוגן סימן 4> ====
@ 52. סעיף 52
: מחילת הצד הנפגע לגבי בטול התביעה והפסקת בצוע העונש תיתכן במידה ולא הוצא פסק דין סופי ובמידה והתביעה מבוססת על קובלנה פרטית.
@ 53. סעיף 53
: (1) המחילה, אין לחזור בה ואין לתתה על תנאי.
: (2) המחילה לגבי אחד הנידונים תכלול את האחרים.
: (3) אין להתחשב במחילה באם התרבה מספר התובעים של התביעה הפרטית אלא אם יצאה מטעם כולם.
==== (5) התישנות <עוגן סימן 5> ====
@ 54. סעיף 54
: הוראות ההתישנות הנזכרות בחוק סדרי הדיון הפלילי תעכב את בצוע העונשים.
== שער שלישי {{ש}} עבירות <עוגן חלק 1.3> ==
=== פרק ראשון {{ש}} המרכיב החוקי של העבירה ===
==== (1) הגדרה חוקית <עוגן סימן 1> ====
@ 55. סעיף 55
: (1) העבירה תהיה פשע, עוון או חטא לפי העונש המוטל עליה אם זה היה עונש בגין פשע, עוון או חטא.
: (2) ההגדרה החוקית לעונש המקסימלי היא העונש החמור ביותר שנזכר בחוק.
@ 56. סעיף 56
: אין לשנות את ההגדרה החוקית באם הוחלף העונש הנזכר בעונש יותר קל בהתחשב בנסיבות המקילות.
==== (2) צבירת עבירות מבחינה משפטית <עוגן סימן 2> ====
@ 57. סעיף 57
: (1) אם למעשה היו כמה הגדרות שנזכרו כולם בפסק הדין, על בית המשפט לפסוק בעונש החמור ביותר.
: (2) אם חפפה את המעשה הגדרה כללית והגדרה מיוחדת יש לנהוג על-פי ההגדרה המיוחדת.
@ 58. סעיף 58
: (1) אין לדון בעד מעשה אחד אלא פעם אחת.
: (2) אם לאחר שהורשע הנאשם בעבירה, נגרמו תוצאות המהוות עבירה חמורה יותר יורשע הנאשם לפיה ואז יוטל עליו העונש החמור יותר. ואם ריצה הנאשם את העונש שנגזר עליו קודם לכן, יש לנכותו מן העונש החדש.
==== (3) סיבות מזכות <עוגן סימן 3> ====
@ 59. סעיף 59
: אם המעשה שבוצע היה תוצאה מקיום זכות, שלא השתמשו בה לרעה, הוא אינו נחשב לעבירה.
@ 60. סעיף 60
: (1) "קיום זכות" פירושו: כל מעשה שהיה נחוץ באותה שעה לשם הרחקת דבר בלתי מוצדק ואין עוררין על ההגנה העצמית של המשתמש בזכותו הוא או של זולתו או להגנת רכושם.
: (2) לשם הגנה יהיו שווים האדם הטבעי והאישיות המשפטית.
: (3) אם חרגה ההגנה מהמותר אפשר לשחרר את מבצע העבירה מאת העונש, בתנאים שנזכרו [[בסעיף (89)]].
@ 61. סעיף 61
: אדם לא יהיה חייב באחריות פלילית על כל מעשה באם בוצע ע"י אותו אדם באחד מהמקרים הבאים:
: (1) לשם ביצוע החוק.
: (2) ציות לצו שניתן לו מרשות מוסמכת, כשהחוק מחייב אותו לציית לה, אלא אם היה הצו בלתי חוקי.
@ 62. סעיף 62
: (1) מעשה מורשה על-פי החוק אינו נחשב לעבירה.
: (2) החוק מרשה:
:: (א) הכאת הבנים על ידי אבותיהם בכדי לחנכם בהתאם לנוהג המקובל.
:: (ב) מעשה אלימות הקורה במסגרת משחקי הספורט, במידה וכובדו כללי המשחק.
:: (ג) ניתוחים כירורגיים וטיפולים רפואיים המבוצעים לפי כללי האמנות בתנאי שהם נעשו בהסכמת החולה או בהסכמת נציגיו החוקיים או במקרה ויש צורך דחוף.
=== פרק שני {{ש}} המרכיב הנפשי של העבירה ===
==== (1) הכוונה <עוגן סימן 1> ====
@ 63. סעיף 63
: "הכוונה" פירושה: הרצון לבצע את העבירה כפי שהוגדרה בחוק.
@ 64. סעיף 64
: העבירה תיחשב כמכוונת אם תוצאות העבירה, שנבעו מהמעשה, עברו מעבר לכוונת המבצע, אם הוא חזה את אירועה וקיבל על עצמו את הסיכון; אם המעשה המזיק נבע מרשלנות, או אי זהירות או אי כיבוד החוקים והתקנות הרי הוא מהווה טעות.
@ 65. סעיף 65
: מלבד אם נאמר בפירוש שהכוונה לגרום לתוצאות מיוחדות, היא יסוד מיסודות העבירה שנעשתה, כולה או מקצתה, על ידי מעשה ואין נפקא מינה אם העבריין התכוון או לא התכוון על ידי מעשהו לגרום לאותה תוצאה.
@ 66. סעיף 66
: אם בוצעה העבירה באדם, שלא התכוון אליו המבצע, ייענש המבצע כאילו ביצע את המעשה כלפי מי שהתכוון אליו.
==== (2) המניע <עוגן סימן 2> ====
@ 67. סעיף 67
: (1) "המניע": הוא הסיבה הדוחפת את המבצע למעשה למטרה הסופית שאליה הוא חותר.
: (2) המניע אינו מהוה מרכיב ממרכיבי העבירה אלא במקרים שנקבעו בחוק.
=== פרק שלישי {{ש}} המרכיב החומרי של העבירה ===
==== (1) הנסיון <עוגן סימן 1> ====
@ 68. סעיף 68
: "הנסיון": הוא ראשית הביצוע של מעשה גלוי המביא לביצוע פשע או עוון. במידה והמבצע לא היה יכול להשלים את המעשים כדי לבצע את הפשע או את העוון, מסיבות שאין לו שליטה עליהן - ייענש באופן הבא, אלא אם צויין בחוק אחרת:
: (1) מאסר עולם עם עבודת פרך או עבודת פרך לתקופה משבע שנים עד עשרים שנה, באם העונש בעבור הפשע, שבו התחיל, מחייב עונש מוות; וחמש שנים של אותו עונש באם העונש היה מאסר עולם עם עבודת פרך או מעצר עולם.
: (2) ינוכה מכל עונש אחר מחצי עד שני שלישים.
@ 69. סעיף 69
: לא ייחשבו כנסיון לביצוע עבירה ההחלטה על ביצועה וכן לא פעולות ההכנה; מי שהתחיל במעשה ממעשי העבירה בפועל וחזר בו על דעת עצמו, לא ייענש אלא על המעשה או המעשים שבוצעו, במידה והם עצמם מהווים עבירה.
@ 70. סעיף 70
: במידה והמעשים הדרושים בכדי להשלים את העבירה בוצעו למעשה אך מסיבות מונעות, שאין למבצע שליטה עליהן, לא הושלמה העבירה המיוחלת יוטל העונש בצורה הבאה:
: (1) מאסר עולם עם עבודות פרך או עבודת פרך לתקופה של עשר שנים עד עשרים שנה באם העונש בעבור הפשע, שבו התחיל, מחייב עונש מוות, ומשבע שנים עד עשרים שנה עם עבודת פרך באם העונש היה מאסר עולם עם עבודת פרך או מעצר עולם.
: (2) ינוכה מכל עונש אחר משליש עד החצי.
: (3) יורד מכל העונשים הנזכרים בסעיף זה עד לשני שלישים במידה והסתלק המבצע - על דעת עצמו - מהשלמת הפשע שהוא התכוון לעשותו.
@ 71. סעיף 71
: אין מענישים על נסיון לבצוע עוון אלא במקרים שהוזכרו, בצורה מפורשת, בחוק.
==== (2) הצטברות עונשים <עוגן סימן 2> ====
@ 72. סעיף 72
: (1) אם הוכחו מספר פשעים או עוונות יוטל עונש לגבי כל פשע ויבוצע העונש החמור ביותר מכולם.
: (2) אפשר לצבור את העונשים המוטלים, עד כי לא יעלה הסך הכולל של העונשים על חצי העונש המקסימלי שנקבע לעבירה החמורה ביותר.
: (3) אם לא נפסק בקשר לחפיפת העונשים שהוטלו או שהצטברו יובא הענין להכרעת בית המשפט.
: (4) העונשים בגין חטאים יצטברו בהכרח.
==== (3) הפומביות <עוגן סימן 3> ====
@ 73. סעיף 73
: האמצעים הפומביים הם:
: (1) המעשים והתנועות המבוצעים, במקום ציבורי או במקום מורשה לקהל או הנראה לעין, או במקום שאינו מהמקומות הנזכרים, אך בוצעו בצורה שאפשר לראותם על ידי כל אדם הנמצא במקומות הנזכרים.
: (2) דיבורים וצעקות בקול רם המועברים באמצעות מכשירים, או לא, עד כי בשני המקרים אפשר לשמעם על ידי מי שאין לו נגיעה במעשה.
: (3) כתיב, ציור-פוטוגרפי, עבודת יד כן סרטים, סימנים וכל סוגי תמונות, אם פורסמו במקום ציבורי, או מקום מורשה לקהל או הנראה לעין, או אם נמכרו, או שהוצעו למכירה, או שחולקו ליותר מאדם אחד.
== השער הרביעי {{ש}} האחריות הפלילית <עוגן חלק 1.4> ==
== חלק ראשון {{ש}} הגופים האחראים <עוגן חלק 1.4.1> ==
=== פרק ראשון {{ש}} מבצע העבירה ===
@ 74. סעיף 74
: (1) לא יוטל עונש על אדם כל שהוא אלא אם ביצע את המעשה בצלילות דעת ובכוונה.
: (2) הגופים המשפטיים אחראים באחריות פלילית על פעולות מנהליהם, חברי הנהלתם, נציגיהם ופועליהם, במידה והם פועלים בשם הגופים הנזכרים או באמצעות הגוף בהיותו אישיות משפטית.
: (3) אין להטיל על האישיות המשפטית אלא קנס או חילוט; ואם בחוק צוין עונש ממשי שאינו קנס יוחלף העונש בקנס, במקום העונש שיוטל על האישיות המשפטית, בגבולות שנקבעו [[בסעיפים (22 עד 24)]].
=== פרק שני {{ש}} השותפים לעבירה ===
==== (1) המבצע <עוגן סימן 1> ====
@ 75. סעיף 75
: מבצע העבירה הוא מי שהוציא לפועל את היסודות שממנה מורכבת העבירה או שהשתתף ישירות בביצועה.
@ 76. סעיף 76
: אם בוצע פשע או עוון על ידי מספר אנשים יחד, או שהפשע או העוון מורכב ממספר מעשים שכל אחד מהם ביצע מעשה אחד או יותר, מהמעשים המרכיבים אותם, על מנת שיוצא לפועל אותו פשע או עוון, רואים את כולם כשותפים בו וגוזרים על כל אחד מהם את העונש שנקבע בחוק, כאילו הוא בצע את העבירה לבדו.
@ 77. סעיף 77
: שני שותפים לעבירה - שבוצעה באמצעות דיבור ששודר דרך מכשיר כפי שהוזכר [[בסעיף קטן (2) מסעיף (73)]] או באמצעות אחת השיטות שהוזכרו [[בסעיף קטן (3) של אותו סעיף]] - הם בעלי הדיבור, הכתיב והפרסום פרט אם הוכיח הראשון שהפרסום נעשה שלא בהסכמתו.
@ 78. סעיף 78
: באם העבירה בוצעה באמצעות העיתונים ייחשב כאחראי המפרסם או המנהל האחראי של העיתון ואם לא היה מנהל יהיה העורך או העורך הראשי של העיתון.
@ 79. סעיף 79
: (1) השלכות מטריאליות המשפיעות על החמרת העונש, הקלתו או בטולו יחולו על כל שותפי העבירה והמסייעים בה.
: (2) ותחול עליהם גם השלכות הנסיבות המחמירות האישיות או הכפולות שגרמו לבצוע העבירה.
==== (2) המשדל והמסייע <עוגן סימן 2> ====
@ 80. סעיף 80
: (1) משדל הוא מי ששידל אחרים לבצוע עבירה על ידי מתן כסף, הענקת מתנה או על ידי השפעה תוך איום, ערמה, מזימה או על ידי הוצאת כסף או שימוש לרעה בתפקיד.
: (2) המסייע בפשע או בעוון הוא כל אדם:
:: (א) שסייע לבצוע עבירה על ידי הדרכתו הפעילה לביצועה.
:: (ב) שנתן למבצע נשק, מכשירים או איזה חפץ אחר שסייעו לבצוע העבירה.
:: (ג) שנכח במקום בצוע העבירה למטרת הפחדת המתנגדים, או לחיזוק החלטת המבצע העיקרי, או לשם הבטחת בצוע העבירה שהתכוונו לה.
:: (ד) שסייע למבצע במעשים שהכשירו את הקרקע לבצוע העבירה או הקלו עליה או השלימוה.
:: (ה) שקשר קשר עם המבצע או עם המסייע לפני בצוע העבירה ולקח חלק בטשטוש עקבותיה, הסתרת או סלוק דברים שצמחו מבצועה, כולם או מקצתם, או על ידי הסתרת אדם אחד או יותר, מאלה שהשתתפו, מפני החוק.
:: (ו) שידע על אורח חייהם הפליליים של הפושעים העוסקים בשוד בדרכים ובבצוע מעשי אלימות נגד בטחון הממלכה או נגד בטחון הציבור או נגד בני אדם או נגד רכושם או שנתן להם אוכל, מחסה, מחבוא או מקום להתאסף בו.
@ 81. סעיף 81
: (1) המשדל או המסייע ייענש:
:: (א) בעבודות פרך לתקופה מחמש עשרה שנה עד עשרים שנה באם עונש המבצע היה מוות.
:: (ב) בעבודות פרך לתקופה משבע שנים עד חמש עשרה שנה באם עונש המבצע היה מאסר עולם עם עבודות פרך או מעצר עולם.
: (2) במקרים אחרים ייענש המשדל או המסייע באותו עונש של המבצע לאחר הורדת העונש מששית עד השליש.
@ 82. סעיף 82
: השידול לבצוע חטא או הסיוע בו אינם מחייבים עונש.
@ 83. סעיף 83
: פרט למקרה שצויין [[בסעיף קטן (((2)))(ה) מסעיף (80) מחוק זה]], מי שניגש מדעת להסתרת דברים השייכים לאחרים, שנגזלו או נגנבו או הושגו על ידי בצוע פשע או עוון - ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנתיים ובקנס שלא יעלה על חמישים דינארים.
@ 84. סעיף 84
: (1) פרט למקרים שצויינו [[בסעיף קטן (((2)))(ה) או (ו) מסעיף (80)]], מי שניגש מדעת להסתרת אדם שביצע פשע או אם סייע לו להסתתר מפני החוק - ייענש במאסר שלא יעלה על שנתיים.
: (2) ישוחררו מהעונש הורי הפושעים המוסתרים, צאצאיהם, בני זוגם, אחיהם ואחיותיהם.
== חלק שני {{ש}} מניעת העונש <עוגן חלק 1.4.2> ==
=== פרק ראשון {{ש}} ידיעות החוק והעובדות ===
@ 85. סעיף 85
: אי ידיעת החוק אינה משמשת צידוק למי שמבצע עבירה.
@ 86. סעיף 86
: (1) לא ייענש בתור מבצע, משדל או מסייע מי שניגש לדבר עבירה מכוונת שארעה כתוצאה מטעות מטריאלית, שקרתה באחד היסודות המרכיבים של העבירה.
: (2) אם קרתה הטעות באחת הנסיבות המחמירות לא יהא העבריין אחראי על אותו מצב.
@ 87. סעיף 87
: טעות במעשה, המהוה יסוד לעבירה שאינה בכוונה, תשחרר את המבצע מהעונש במידה ולא היתה כתוצאה של שגגת המבצע.
=== פרק שני {{ש}} כח עליון ===
==== (1) כח מכריע ואילוץ נפשי <עוגן סימן 1> ====
@ 88. סעיף 88
: אין מטילים עונש על אדם שביצע עבירה תחת אילוץ ואיום, אם הוא צפה בזמן ביצוע אותה עבירה - בגבול הסבירות - מוות מהיר, או איזו חבלה חמורה שיכולה לגרום לו מום או שיתוק אבר מאבריו לכל החיים במידה והיה נמנע מלבצע את העבירה שאולץ לבצעה; להוציא מכלל זה רצח, בתנאי שלא יהיה מבצע העבירה הוא אשר העמיד את עצמו במצב של אילוץ מרצונו הטוב או שלא יכול היה להרחיק אותו מעליו.
==== (2) מקרה צורך <עוגן סימן 2> ====
@ 89. סעיף 89
: אין מענישים מבצע על מעשה שהיה צורך לבצעו כדי להרחיק באופן מידי, מעליו או מעל אחרים, מרכושו או מרכוש אחרים, סכנה חמורה שאפפה אותם ושלא היה הוא שגרם לה בזדון, בתנאי שהמעשה יהא פרופורציונלי לסכנה.
@ 90. סעיף 90
: אין רואים מקרה של צורך אם האדם שהיה עליו בתוקף החוק להעמיד את עצמו בסכנה.
=== פרק שלישי {{ש}} שלילת האחריות ואחריות פחותה ===
==== (1) שגעון <עוגן סימן 1> ====
@ 91. סעיף 91
: חזקה על כל אדם שהוא שפוי בדעתו, או שהיה שפוי בדעתו בזמן בצוע העבירה, עד שיוכיח את ההיפך.
@ 92. סעיף 92
: (1) לא ישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל אם בשעת עשותו או אי-עשותו את המעשה היה בלתי כשיר להבין את אשר עשה, או לדעת שאסור היה לו לעשות את המעשה או המחדל מחמת מחלה שפגעה בצלילות דעתו.
: (2) מי ששוחרר מהעונש על-פי סעיף קטן (1) יוסגר בבית חולים לחולי רוח עד שיוכח על ידי דו"ח ועדה רפואית על החלמתו ועל אי סיכונו לבטחון הציבור.
==== (2) שכרות והרעלה בסמים <עוגן סימן 2> ====
@ 93. סעיף 93
: לא ישא אדם באחריות פלילית אם בזמן עשותו את המעשה היה בלא הכרה או היה בלתי שקול במעשיו כתוצאה מטשטוש הנגרם על ידי אלכוהול או סמים משכרים מאיזה סוג שהוא, במידה והוא לקח אותם בלי רצונו ומבלי ידיעתו.
=== פרק רביעי {{ש}} הגיל ===
@ 94. סעיף 94
: בהתחשב עם האמור בחוק תיקון הנוער:
: (1) לא יישפט בפלילים מי שלא השלים את התשע שנים מגילו.
: (2) לא ישא באחריות פלילית מי שלא השלים את השתיים עשרה מגילו, אלא אם הוכח כי בזמן ביצוע המעשה היה ביכולתו להבין שאסור לו לבצע את אותו מעשה.
== חלק שלישי {{ש}} שחרור מעונש והנסיבות המקילות והמחמירות להן <עוגן חלק 1.4.3> ==
=== פרק ראשון {{ש}} צידוקים ===
==== (1) צידוקים משחררים <עוגן סימן 1> ====
@ 95. סעיף 95
: אין הצטדקות לעבירה אלא במקרים שנקבעו בחוק.
@ 96. סעיף 96
: צידוק משחרר, מוחל לעבריין כל עונש, אך אפשר במידת הצורך להטיל עליו הגבלות מטעמי זהירות כגון ערבות על תנאי.
==== (2) צידוקים מקילים <עוגן סימן 2> ====
@ 97. סעיף 97
: אם הורה החוק על צידוק מקיל ו-
: (1) אם המעשה היה פשע המחייב עונש מוות או מאסר עולם עם עבודות פרך או מעצר עולם יוחלף העונש למאסר של שנה אחת לפחות.
: (2) אם המעשה היה אחד מהפשעים האחרים יהא העונש מאסר משישה חודשים עד שנתיים.
: (3) אם המעשה היה עוון יהא העונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או קנס עד עשרים וחמישה דינרים.
@ 98. סעיף 98
: מצידוק מקיל ייהנה העבריין שבצע את מעשהו בליווי כעס גדול שנגרם כתוצאה ממעשה שאינו מוצדק ומסוכן שגרם אותו קורבן העבירה.
=== פרק שני {{ש}} נסיבות מקלות ===
@ 99. סעיף 99 (תיקון: ע"ר 1963-2)
: אם נמצאו, בתביעה משפטית מסויימת, נסיבות המקילות יגזור בית המשפט:-
: (1) מאסר עולם עם עבודות פרך או עבודת פרך זמנית לתקופה מעשר שנים עד עשרים שנה - במקום עונש מוות.
: (2) עבודת פרך זמנית לתקופה מחמש שנים עד חמש עשרה שנים במקום מאסר עולם עם עבודות פרך או מעצר זמני למשך תקופה שלא תפחת מחמש שנים במקום מעצר עולם.
: (3) והוא רשאי להוריד כל עונש פלילי אחר עד למחציתו.
: (4) ורשאי ביהמ"ש, פרט למקרה שנשנה, להוריד עונש כל שהוא אשר גבולו המינימלי הוא שלוש שנים למאסר של שנה אחת לפחות.
@ 100. סעיף 100
: (1) אם התחשב בית המשפט בנסיבות המקילות לטובת מי שבצע עוון, רשאי הוא להוריד את העונש לגבולו המינימלי כמפורט [[בסעיפים (21]] [[ו-22)]] לפחות.
: (2) ורשאי הוא לשנות מאסר לקנס או לשנות את העונש עבור עוון לעונש עבור חטא פרט למקרה של הישנות.
: (3) ההחלטה להתחשב בנסיבות המקילות צריכה להיות מנומקת נימוק מפורט הן לגבי פשעים והן לגבי עוונות.
=== פרק שלישי {{ש}} הישנות העבירות ===
@ 101. סעיף 101
: מי שנגזר עליו עונש פלילי, באופן החלטי, ולאחר מכן בצע בתקופת הרצת העונש או, תוך עשר שנים לאחר סיומו, או לאחר בטולו מסיבה חוקית - עבירה המחייבת עבודות פרך זמנית או מעצר זמני - יהיה דינו עד כפל העונש שמחייבת העבירה השניה, בתנאי שלא יעלה כפל זה על עשרים שנה.
@ 102. סעיף 102
: מי שנידון באופן החלטי למאסר ובצע, לפני ההוצאה לפועל של עונשו או בתקופת הרצת העונש או תוך שלוש שנים לאחר סיומו או לאחר בטולו מסיבה חוקית - עוון דומה לעוון הראשון - יהיה דינו כפל העונש שמחייבת עבירתו השנייה, בתנאי שלא יעלה כפל זה על חמש שנים.
@ 103. סעיף 103
: גניבה, מרמה, מעילה באימון וזיוף יחשבו כעוונות דומים לצורך הישנות העבירות, כמו כן ייחשבו קללות והוצאת שם רע עבירות דומות.
@ 104. סעיף 104
: לא ייחשב פסק הדין הקודם כבסיס להישנות העבירה אלא אם הוצא על ידי בית משפט בר-סמך רשמי.
=== הוראות המקיפות את הפרקים הקודמים ===
@ 105. סעיף 105
: יחולו ההוראות לנסיבות המחמירות או המקילות את העונש לפי הסדר הבא:
: (1) נסיבות מחמירות מטריאליות
: (2) צידוקים
: (3) נסיבות מחמירות-אישיות
: (4) נסיבות מקילות
@ 106. סעיף 106
: בית המשפט יקבע בפסק הדין את השפעת כל אחת מהנסיבות המחמירות או המקילות על העונש שנגזר.
= ספר שני {{ש}} העבירות <עוגן חלק 2> =
== שער ראשון {{ש}} עבירות נגד בטחון הממלכה <עוגן חלק 2.1> ==
@ 107. סעיף 107
: "קשר" פירושו: הסכם בין שני אנשים או יותר לשם ביצוע עבירה באמצעים מסויימים.
@ 108. סעיף 108
: מעשה איבה נגד בטחון הממלכה ייחשב כמושלם בכל מקרה, אם המעשה שממנו מורכבת העבירה היה מושלם, לקוי או רק הוחל בו.
@ 109. סעיף 109
: (1) ישוחרר מהעונש מי שהשתתף בקשר נגד בטחון הממלכה והודיע לשלטונות לפני שהוחל באיזה מעשה שהוכן לפעולה.
: (2) במידה והוא בצע מעשה כזה או התחיל בו, לא יהיה הצטדקות לדבר אלא רק הקלה.
: (3) ייהנה מצידוק מקיל, נאשם שהודיע לשלטונות על קשר או עבירה אחרת נגד בטחון הממלכה לפני ביצועה או הביא למעצר יתר הנאשמים - אפילו לאחר שהוחל בהליכי העקיבה אחריהם - או הודיע על מקום מחבואם.
: (4) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מסית.
=== פרק ראשון {{ש}} עבירות נגד בטחון הממלכה החיצוני ===
==== (1) הבגידה <עוגן סימן 1> ====
@ 110. סעיף 110
: (1) כל ירדני הנושא נשק, בשורות האויב, נגד הממלכה - ייענש בעונש מוות.
: (2) כל ירדני - אפילו אם לא נמנה עם צבא עויין - שבצע בזמן מלחמה מעשה עויין נגד הממלכה - ייענש במאסר עולם עם עבודת פרך.
: (3) כל ירדני שהתגייס בכל צורה שהיא לצבא עויין, ולא נפרד ממנו לפי איזו פעולה עויינת נגד הממלכה - ייענש בעבודת פרך זמנית ואפילו אם הוא קיבל, ע"י התגייסותו נתינות זרה.
@ 111. סעיף 111
: כל ירדני שחרש מזימות במדינה זרה, או שהתקשר אתה כדי להניע אותה למעשי איבה נגד הממלכה או ספק את האמצעים לכך - ייענש במאסר עולם עם עבודות פרך ואם הוליך מעשהו לאיזו תוצאה - ייענש בעונש מוות.
@ 112. סעיף 112
: כל ירדני שחרש מזימות אצל האויב או התקשר אתו כדי לעזור לו באיזו צורה שהיא על מנת שכוחותיו יגברו על הממלכה - ייענש בעונש מוות.
@ 113. סעיף 113
: (1) ייענש במאסר עולם עם עבודות פרך כל ירדני שגרם, באיזה אמצעי שהוא למטרת שיתוק ההגנה הלאומית, נזק ל:
:: מתקנים, בתי-חרושת, ספינות, מטוסים, כלים, תחמושת, אספקה ודרכי התחבורה ובאופן כללי כל דבר בעל צביון צבאי או מיועד לשימוש הצבא והכוחות הכפופים לו.
: (2) ייענש בעונש מוות אם בוצע המעשה בזמן מלחמה או תוך ציפייה לפריצתה או שהביא לידי אבידות בנפש.
@ 114. סעיף 114
: ייענש בעבודות פרך, לתקופה של חמש שנים לפחות, כל ירדני שהשתדל על ידי פעולות, נאומים, פרסומים וכו' לקטוע חלק מהטריטוריה הירדנית לשם סיפוחה למדינה זרה או לשם הקניית זכות או זיכיון של הממלכה הירדנית.
@ 115. סעיף 115
: (1) כל ירדני שנתן לינה, אוכל או לבוש לחייל מחילות האויב או למרגל שנשלח לשם סיור והוא ידע מהענין או שסייע לו לברוח - ייענש בעבודות פרך זמנית.
: (2) כל ירדני שסייע לאסיר מלחמה שימלט - או לאחד מנתיני האויב הנמצא במעצר - ייענש בעבודות פרך זמנית.
@ 116. סעיף 116
: העונשים שצויינו בסעיפים הקודמים יוטלו במידה והמעשה בוצע נגד מדינה הקשורה בממלכה בחוזה-ברית נגד אויב-משותף.
@ 117. סעיף 117
: דינו של ירדני הנזכר [[בסעיפים (111–116)]] יהיה חל על הנכרים שיש להם בממלכה מקום מגורים או גרים בפועל בממלכה.
==== (2) עבירות הנוגעות לחוק הבינלאומי <עוגן סימן 2> ====
@ 118. סעיף 118
: ייענש במעצר זמני לתקופה שלא תפחת מחמש שנים:
: (1) מי שפגע באמצעים שננקטו על ידי הממלכה לשם שמירה על ניטראליות במלחמה.
: (2) מי שבצע מעשים או ערך פרסומים או חרש מזימות הנאסרים על ידי הממשלה ועל ידי כך חשף את הממלכה לפעולות איבה או שיבש את יחסיה עם מדינה זרה או העמיד את הירדנים כמטרה לפעולות נקמה שבוצעו נגדם ונגד רכושם.
@ 119. סעיף 119
: מי שארגן, הכין או סייע בתוך הממלכה לכל נסיון כדי להפוך את הקונסטיטוציה של מדינה זרה-ידידותית או כדי לשנות את השלטון הקיים בה בכח - ייענש במעצר זמני.
@ 120. סעיף 120 (תיקון: ע"ר 1965)
: מי שגייס בתוך הממלכה, ללא הסכמת הממשלה, חיילים לקרב בשביל מדינה זרה - ייענש במעצר זמני ואם המדינה הזרה הייתה מדינה עויינת - ייענש בעונש מוות.
@ 121. סעיף 121
: ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנתיים ובקנס שלא יעלה על עשרים דינרים כל ירדני שהסית בתוך הממלכה באחד האמצעים שפורטו [[בסעיף (118)]] כדי להניע חיילי מדינה ידידותית - מחילות היבשה, הים או האויר - לערוק או למרוד.
@ 122. סעיף 122
: ייענש באותם העונשים המפורטים [[121|בסעיף הקודם]] לאחר קבלת תלונת הצד הניזוק מהעבירות להלן, באם בוצעו ללא נימוק מצדיק:-
: (1) השפלת מדינה זרה, צבאה, דגלה או סמלה הלאומי בצורה פומבית.
: (2) גידוף, גינוי או השפלה באופן פומבי של ראש מדינה זרה, שריה או נציגיה הדיפלומטיים בממלכה, ואסור להתיר את הוכחת המעשה הקשורה בהשפלה.
@ 123. סעיף 123
: אין להחיל את הוראות [[112|הסעיפים (112–119)]] אלא אם היו בחוק המדינה הנוגעת בדבר, או בהסכם החתום עמה, הוראות מקבילות דומות.
==== (3) ריגול <עוגן סימן 3> ====
@ 124. סעיף 124
: מי שנכנס או ניסה להיכנס למקום אסור במטרה להשיג דברים, מסמכים או ידיעות שצריכות להיות כמוסות בסוד לשם שמירה על בטחון הממלכה - ייענש בעבודות פרך זמנית, ואם הושגו הידיעות לטובה מדינה זרה - ייענש במאסר עם עבודות פרך לתקופה זמנית ואם המדינה הזרה היתה עויינת יהיה העונש מוות.
@ 125. סעיף 125 (תיקון: ע"ר 1965)
: (1) מי שגנב דברים, מסמכים או ידיעות כאלה שנזכרו [[124|בסעיף הקודם]] או שהשיג אותם - ייענש בעבודות פרך זמנית לתקופה שלא תפחת מעשר שנים.
: (2) אם בוצע הפשע לטובת מדינה זרה יהיה העונש מאסר עולם עם עבודות פרך, ואם המדינה הזרה הייתה עויינת, יהיה העונש מוות.
@ 126. סעיף 126 (תיקון: ע"ר 1965)
: (1) מי שהיה ברשותו חלק מהמסמכים או מהידיעות שנזכרו [[בסעיף (124)]] וגילה או הפיץ אותם ללא סיבה חוקית - ייענש בעבודת פרך לתקופה שלא תפחת מעשר שנים.
: (2) ייענש במאסר עולם עם עבודות פרך אם גילה את הנ"ל לטובת מדינה זרה, ואם היתה המדינה הזרה עויינת יהיה העונש מוות.
==== (4) המגע עם האויב למטרות בלתי חוקיות <עוגן סימן 4> ====
@ 127. סעיף 127
: ייענש במאסר לתקופה שלא תפחת משנתיים ובקנס שלא יפחת ממאה דינרים, כל ירדני וכל אדם תושב הממלכה שניגש או ניסה לבצע, באופן ישיר או באמצעות אדם בדוי, עיסקה מסחרית או איזו עיסקה של ממקח וממכר או עיסקת חליפין עם אחד מנתיני האויב או עם אדם המתגורר בארץ אויב.
@ 128. סעיף 128
: יוטל העונש שנזכר [[127|בסעיף הקודם]] על אותם האנשים שנזכרו שם באם השתתפו במלווה או במגבית לתועלת מדינה עויינת או הקלו את פעולותיה הכספיים באמצעי כל שהוא.
@ 129. סעיף 129
: כל מי שהסתיר או גנב את נכסי מדינה עויינת או את נכסי אחד מנתיניה שהופקדו בידי אפוטרופסה - ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנתיים או בקנס שלא יעלה על מאה דינרים או בשני העונשים גם יחד.
==== (5) הפגיעה בכבוד הממלכה ובתודעה הלאומית <עוגן סימן 5> ====
@ 130. סעיף 130
: מי שהפיץ בממלכה בזמן מלחמה, או בזמן הציפיה לפריצתה, תעמולה אשר מטרתה היא ערעור התודעה הלאומית או אם עורר קנאות עדתית או כיתתית - ייענש בעבודות פרך זמנית.
@ 131. סעיף 131
: (1) יוטל העונש שנזכר [[130|בסעיף הקודם]] על כל מי שהפיץ בממלכה באותן הנסיבות ידיעות היודע שהן כוזבות או מוגזמות או היכולות לערער את רוח האומה.
: (2) אם היה המבצע שהפיץ את הידיעות מאמין בנכונותן - ייענש במאסר לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים.
@ 132. סעיף 132
: (1) כל ירדני המפיץ בחוץ לארץ, ביודעין, ידיעות כוזבות או מוגזמות היכולות לפגוע בכבוד הממלכה ובמעמדה - ייענש במאסר לתקופה שלא תפחת משישה חודשים ובקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
: (2) ייענש במאסר לתקופה שלא תפחת משנה אחת אם הידיעות האלה היו מכוונות נגד הוד מלכותו המלך או נגד יורש העצר או נגד אחד העוצרים.
==== (6) עבירות הקבלנים <עוגן סימן 6> ====
@ 133. סעיף 133
: (1) כל מי שלא בצע בזמן מלחמה או בזמן הציפיה לפריצתה את ההתחייבויות שהוטלו עליו על פי חוזה ייצור או הגשת שירותים הקשורים בהגנה הלאומית והאינטרסים הכלליים של הממלכה או באספקה לאזרחים - ייענש במעצר זמני ובקנס הנע בין חמישים דינרים לבין מאתיים דינרים.
: (2) אם אי הביצוע היה כתוצאה של טעות, שאינה מכוונת - ייענש העבריין במאסר בנוסף לקנס שצוין בסעיף קטן (1).
: (3) יופחתו חצי העונשים שצוינו בסעיף זה באם הביצוע היה באיחור בלבד.
: (4) העונשים שנזכרו לעיל, על סוגיהם, יוטלו על כל אדם אחר שגרם לאי ביצוע החוזה או גרם לאיחור בביצועו.
@ 134. סעיף 134
: כל תרמית שתבוצע בנוגע לחוזים באותן הנסיבות הנזכרות [[133|בסעיף הקודם]] - ייענש עליה בעבודת פרך זמנית ובקנס הנע בין מאה דינר((ים)) לבין מאתיים דינר((ים)).
=== פרק שני {{ש}} עבירות נגד בטחון המדינה הפנימי ===
==== (1) הפשעים נגד הקונסטיטוציה <עוגן סימן 1> ====
@ 135. סעיף 135
: (1) כל מי שהתנקש בחיי הוד מלכותו המלך או בחרותו - ייענש בעונש מוות.
: (2) כל מי שפגע בהוד מלכותו המלך פגיעה שאינה מאיימת על חייו - ייענש במאסר עולם עם עבודת פרך.
: (3) אותם העונשים יוטלו אם הפגיעה היתה בהוד מלכותה המלכה, ביורש העצר או באחד העוצרים.
@ 136. סעיף 136
: עונש מוות יוטל על כל מי שפועל לשם שינוי הקונסטיטוציה של הממלכה באמצעים בלתי חוקיים.
@ 137. סעיף 137
: (1) על מעשה, הנעשה לשם הסתה למרי מזוין נגד המשטר הקיים על פי הקונסטיטוציה, יוטל עונש מוות.
: (2) אם פרץ המרי, יוטל עונש מוות על המסית ועל יתר המורדים.
@ 138. סעיף 138
: בעד תוקפנות, המכוונת למנוע מאת השלטונות הקיימים למלא את התפקידים השאובים מהקונסטיטוציה, יוטל עונש מוות.
@ 139. סעיף 139
: על קשר המכוון לבצע כל עבירה מהעבירות שנזכרו בסעיפי [[פרק זה]] יוטל העונש המוטל על ביצוע העבירה עצמה.
==== (2) תפישת רשות מדינית, אזרחית או מפקדה צבאית <עוגן סימן 2> ====
@ 140. סעיף 140
: ייענש במעצר זמני לתקופה של שבע שנים לפחות:
: (1) מי שתפש רשות מדינית, אזרחית או מפקדה צבאית.
: (2) מי שהחזיק, בניגוד לצווי הממשלה, ברשות אזרחית או במפקדה צבאית.
: (3) כל מפקד צבאי שהשאיר את צבאו מרוכז לאחר קבלת פקודה לשחררו או לפזרו.
@ 141. סעיף 141
: ייענש במעצר זמני שלא פחות מחמש שנים, כל מי שניגש ללא הסכמת השלטונות להרכיב פלוגות-מזוינות של חיילים או בדומה לחיילים או גייסם, או הושיט להם אספקה, נשק ותחמושת.
==== (3) המרד <עוגן סימן 3> ====
@ 142. סעיף 142
: ייענש במאסר עולם עם עבודת פרך על כל תוקפנות המכוונת לעורר למלחמת אזרחים או מלחמה עדתית, על ידי זיון הירדניים או על ידי הסתתם להזדיין בחלקם נגד החלק השני או על-ידי הסתה לרצח ושוד בשכונה או בשכונות וייגזר דין מוות באם הושלם מעשה התוקפנות.
@ 143. סעיף 143
: ייענש במאסר עולם עם עבודת פרך כל מי שעמד בראש כנופייה מזויינת או מילא בה תפקיד או פיקוד מאיזה סוג שהוא בכוונה לפלוש אל עיר, שכונה או חלק מנכסי הממלכה או נכסי קבוצה של אזרחים או בכוונה להתקיף או להתנגד לכח-רשמי הפועל נגד מבצעי פשעים אלה.
@ 144. סעיף 144
: (1) ייענשו במאסר עולם עם עבודת פרך המשתתפים בכנופיות מזוינות, שהורכבו בכוונה לבצע אחד הפשעים שצוינו [[142|בשני הסעיפים הקודמים]].
: (2) אך יהא פטור מהעונש כל מי שלא מילא בתוך הכנופיה תפקיד או שירות ולא נעצר במקומות המרד ונכנע עם נשקו בלי התנגדות ולפני שיצא פסק דין כלשהוא.
@ 145. סעיף 145
: מי שניגש בכוונה לבצע או להקל על בצוע אחד מפשעי המרד הנזכרים, או איזה פשע אחר נגד הממלכה: יצור, רכישה והחזקה של חומרי-נפץ, חומרים מתלקחים, מרעילים ושורפים. וכן או כל החלקים המשמשים להרכבתם ויצורם - ייענש בעבודת פרך זמנית בנוסף לעונשים היותר חמורים שיש להטיל על המתערבים בפשעים אלה באם בוצעו, או החלו לבצעם או בוצעו בצורה חלקית.
@ 146. סעיף 146
: ייענש בעבודת פרך זמנית על קשר למטרת בצוע אחד הפשעים שנזכרו בסעיפים הקודמים.
==== (4) הפחדה <עוגן סימן 4> ====
@ 147. סעיף 147
: "מעשי הפחדה" פירושם כל המעשים שמטרתם המצאת מצב של בהלה ויבוצעו באמצעים כגון חומרי נפץ, חומרים מתלקחים מוצרים מרעילים או שורפים, וכן גורמים מגפתיים או ביקטריולוגיים שעלולים לגרום לסכנה כללית.
@ 148. סעיף 148
: (1) קשר שמטרתו ביצוע מעשה או מעשי הפחדה יהא גזר דינו עבודת פרך זמנית.
: (2) כל מעשה הפחדה חייב בעונש של עבודת פרך לתקופה של חמש שנים לפחות.
: (3) וחייב במאסר עולם עם עבודת פרך באם גרם המעשה להרס, אפילו חלקי, בבנין ציבורי, מפעל תעשייתי, ספינה ומתקנים אחרים, או לניתוק בקוי הקשר, הקומוניקציה והתעבורה.
: (4) וחייב בעונש מוות באם גרם המעשה למותו של אדם או להתמוטטות בנין, כולו או מקצתו, שיש בתוכו אדם או מספר בני אדם.
: (5) וחייב בעבודת פרך זמנית כל מי שיצר או רכש בידיעה ממנו חומרי נפץ למטרת שימושם בביצוע אחד העבירות או כדי לאפשר לאדם אחר להשתמש בהם לאותה מטרה.
@ 149. סעיף 149
: (1) כל אגודה שנוסדה למטרת שינוי יסודות המדינה - הכלכליים או החברתיים או עקרונות החברה היסודיים - באחד האמצעים שנזכרו [[בסעיף (147)]] תפורק וייענשו הנמנים עליה בעבודת פרך זמנית.
: (2) לא יפחת עונש המייסדים והמנהלים משבע שנים.
: (3) צידוק, המוחל או המקל, שהוענק לקושרים בהתאם [[לסעיף (109)]] יכלול מבצעי הפשע שפורטו לעיל.
==== (5) עבירות הפוגעות באחדות הלאומית או המעכירות את השלווה בין יסודות האומה <עוגן סימן 5> ====
@ 150. סעיף 150
: כל התכתבות, נאום או מעשה המכוון או הגורם להסערת הקנאות הכיתתית או הגזעית או ההסתה לריב בין העדות לבין יסודות האומה השונים - ייענשו במאסר לתקופה של שישה חודשים עד שלוש שנים ובקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
@ 151. סעיף 151
: (1) כל אדם הנמנה עם אגודה שנוסדה למטרה הנזכרת [[150|בסעיף הקודם]] יהיה צפוי לאותם העונשים.
: (2) ולא יפחת המאסר משנה אחת והקנס מעשרה דינרים באם האדם הנזכר מילא תפקיד פעיל באגודה.
: (3) בכל המקרים ייפסק על פירוק האגודה ובהחרמת רכושה.
==== (6) פגיעה במעמד המדינה הכספי <עוגן סימן 6> ====
@ 152. סעיף 152
: מי שהפיץ באחד האמצעים הנזכרים [[73|בסעיף קטן השני והשלישי מסעיף (73)]] מאורעות בדויים או טענות שוא כדי לגרום להורדה בערך המטבע הלאומי או לשם הסרת האימון בכח המטבע של הממלכה ובניירות הערך שלה ובכל היסודות הקשורים בבטיחות הכספית הכללית - ייענש במאסר משישה חודשים עד לשלוש שנים ובקנס שלא יעלה על מאה דינרים.
@ 153. סעיף 153
: ראוי לעונשים שפורטו [[152|בסעיף הקודם]] כל אדם שהשתמש באותם האמצעים כדי להסית את הקהל:
: (א) על משיכת הכספים המופקדים בבנקים ובקופות הציבוריות.
: (ב) על מכירת ניירות הערך של הממלכה וכל סוגי ניירות הערך הציבוריים או הימנעות מקנייתם.
== שער שני {{ש}} עבירות נגד שלום הציבור <עוגן חלק 2.2> ==
=== פרק ראשון {{ש}} נשק ותחמושת ===
==== (1) הגדרות <עוגן סימן 1> ====
@ 154. סעיף 154
: (1) כנופיות, התקהלויות ואסיפות שאינן חוקיות ומזוינות פירושם בחוק זה: אדם או יותר מהאנשים הנמנים עליהן הנושאים נשק גלוי או מוסתר.
: (2) אך אם חלק מהם נשא נשק מוסתר אין לדון את יתר האנשים על אי-ידיעה בו.
@ 155. סעיף 155
: (1) ייחשב כנשק למטרת בצוע [[154|הסעיף הקודם]] כלי יריה וכל מכשיר או כלי חותך, נוקב, מרוצץ וכל מכשיר המסכן את שלום הציבור.
: (2) סכיני כיס רגילים שלהבם עולה על עשרה סנטימטרים ייחשבו כנשק על פי ההגדרה שנקבעה [[בפרק זה]] אלא אם היו מיועדים מלכתחילה לשמש במקצוע, בתעשייה או במלאכה שעוסק נושא בהם, או לשימוש ביתי והיה נושאם רוצה להשתמש גם באותה מלאכה, מקצוע או תעשייה או לשימוש ביתי.
:: הביטוי "סכין" פירושו: כל מכשיר שאינו אולר שיש לו להב ואין חשיבות אם יש לו חוד שנון או אם אין לו.
==== (2) נשיאת נשק ותחמושת והחזקתם ללא רשיון <עוגן סימן 2> ====
@ 156. סעיף 156
: יוענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים ובקנס שגבולו המקסימלי עשרה דינרים כל מי, שמחוץ, לביתו, נשא נשק אסור מסוגי הנשק שפורטו [[155|בסעיף הקודם]].
=== פרק שני {{ש}} ארגונים של פושעים וארגונים בלתי חוקיים ===
==== (1) אגודות פושעים <עוגן סימן 1> ====
@ 157. סעיף 157
: (1) אם ניגשו שני אנשים או יותר לייסד ארגון או ערכו הסכם למטרת בצוע פשעים נגד האנשים או נגד הרכוש יוענשו בעבודות פרך לתקופה זמנית שלא תפחת משבע שנים במידה ומטרת העבריינים היתה להתנקש בחיי הזולת.
: (2) ישוחרר מהעונש מי שגילה את מטרת הארגון או מטרת ההסכם ומסר מה שיש לו ידיעות על יתר העבריינים.
@ 158. סעיף 158
: (1) כל קבוצה, משלושה אנשים או יותר, המשוטטים בדרכים הציבוריות ובכפרים בצורת כנופיות מזוינות למטרת שדידת העוברים ושבים או כדי להתנקש באנשים או ברכוש או לביצוע איזה מעשה אחר של מעשי גניבה, ייענשו - בעבודות פרך לתקופה זמנית, תקופה שלא תפחת משבע שנים.
: (2) וייגזר עליהם עונש של מאסר עולם עם עבודת פרך וזאת במידה ואם ביצעו אחד המעשים שנזכרו לעיל.
: (3) וייגזר דין מוות על מי שביצע את הפשע על ידי רצח או הסבת עינויים לקרבן הפשע או פעולות ברבריות.
==== (2) אגודות בלתי-חוקיות <עוגן סימן 2> ====
@ 159. סעיף 159
: "אגודה בלתי-חוקית" פירושה:
: (1) כל קבוצה של אנשים רשומה או לא רשומה, המסיתה או המעודדת בתקנותיה או במה שהיא מפרסמת למטרת בצוע איזה מעשה מהמעשים הבלתי-חוקיים הבאים:
:: (א) שינוי הקונסטיטוציה של המדינה על ידי מרד או הרס.
:: (ב) מיגור הממשלה הקיימת בממלכה שהוקמה בהתאם לקונסטיטוציה, על ידי שימוש בכח ומעשה אלימות.
:: (ג) הריסת או השמדת רכוש הממשלה הירדנית בממלכה.
: (2) כל קבוצה של אנשים החייבת על פי החוק לרשום את תקנותיה אצל הממשלה והשתמטה מלעשות כן או אם המשיכה לערוך את אסיפותיה לאחר פירוקה על פי החוק המתאים ויחול סעיף קטן זה על סניף, מרכז, ועדה, מועצה, שלוחה של אגודה בלתי חוקית וכל מוסד או בית-ספר המנוהלים על ידי אגודה בלתי חוקית או המנוהלים תחת שליטתה.
@ 160. סעיף 160
: מי שנמנה עם החברים של אגודה בלתי חוקית או מילא תפקיד או משרה באגודה כזו או ביצע שליחות של נאמן או נציג שלה, יוענש בעבודות פרך לתקופה זמנית באותם המקרים שנזכרו [[159|בסעיף קטן (1) מהסעיף הקודם]] ויוענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנתיים באותם המקרים שנזכרו [[בסעיף קטן (2) מאותו סעיף]].
@ 161. סעיף 161
: מי שעודד אחרים על ידי נאומים או פרסומים או באיזה אמצעי אחר, לשם ביצוע איזה מעשה מהמעשים הבלתי-חוקיים בהתאם [[לסעיף (159) מחוק זה]] יוענש במאסר לתקופה שאינה עולה על שנתיים.
@ 162. סעיף 162
: מי ששילם תרומות, השתתפויות או תמיכות לאגודה בלתי חוקית או אסף תרומות, השתתפויות או תמיכות לטובת אגודה כזו, יוענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
@ 163. סעיף 163
: כל מי שהדפיס, פירסם, מכר, הציע למכירה, או שלח בדאר ספר, פרסום, חוברת, הודעה, גלוי דעת, כרוז או עיתון של אגודה בלתי חוקית שיצאו ממנה או כדי להביא לה תועלת - יוענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
=== פרק שלישי {{ש}} התקהלות בלתי חוקית ועבירות אחרות נגד שלום הציבור ===
@ 164. סעיף 164
: (1) אם התקהלו שבעה אנשים או יותר במטרה לבצע עבירה, או היו מתאספים במטרות השגת מטרה משותפת ביניהם והתנהגו התנהגות העלולה להעלות בדעת בני האדם הנמצאים בקירבת מקום - בגבולות הסבירות - כי הם יפרו את הבטחון הציבורי או בהתקהלותם זו יתגרו, ללא צורך או סיבה, מתקבלת באנשים אחרים לשם הפרת שלום הציבור תיחשב התקהלותם זו מעין התקהלות בלתי חוקית.
: (2) אם החלו המתקהלים, התקהלות בלתי-חוקית על מנת להשיג את המטרה שהתקהלו לשמה, להפר את שלום הציבור בצורה המפחידה את האזרחים תיקרא התקהלות זו "מהומה".
@ 165. סעיף 165
: (1) כל המשתתף בהתקהלות בלתי חוקית, יוענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנה או בקנס שלא יעלה על עשרים וחמש דינרים או בשני העונשים יחד.
: (2) מי שהשתתף במהומה - ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנה או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים או בשני העונשים כאחד.
@ 166. סעיף 166
: ישוחרר מהעונש המוטל על-פי [[סעיף (165)]] אלה המסתלקים לפני התראת נציגי השלטונות או המשטרה החוקית או שהם מצייתים מיד להתראתם מבלי להשתמש בנשק או לבצע איזה פשע או עוון.
@ 167. סעיף 167
: (1) אם התקהלו אנשים באופן שפורט [[בסעיף (164)]] וצווה עליהם להתפזר אחד מנציגי השלטון האדמיניסטרטיבי או מפקד משטרה, או מפקד האיזור או איזה קצין מקציני המשטרה או ממשטרת הגבול על ידי תקיעה בחצוצרה או בשרקו במשרוקית או ע"י אמצעי דומה לזה או על ידי ירית אור מאקדח.
: (2) אם הוסיפו המתקהלים, להתקהל למטרת גרימת מהומות, לאחר שנודע להם באמצעים שנזכרו בסעיף הקטן הקודם או לאחר מתן הצו להתפזר. כעבור זמן מתקבל על הדעת, או נמנעו המתקהלים הם מפיזורם, רשאי כל אחד מהנזכרים בסעיף הקטן הקודם או למשטרה או כל אדם המסייע להם לעשות את כל הנחוץ כדי לפזר את כל האנשים המוסיפים להתקהל כך או כדי לתפשם כולם או מקצתם, ואם התנגד איזה אדם לתפישה, יכול האדם המורשה כנזכר לעיל להשתמש באותו הכוח שיהיה בו צורך מספיק בתחום הסבירות כדי להתגבר על ההתנגדות הזאת.
@ 168. סעיף 168
: (1) אם לא התפזרו המתקהלים בלי שימוש בכוח יהיו צפויים לעונש מאסר משלושה חודשים עד שנתיים.
: (2) כל המשתמש מהם בנשק יהיה צפוי לעונש מאסר משישה חודשים עד שלוש שנים בנוסף לכל עונש חמור יותר העלול להיות ראוי לו.
== שער שלישי {{ש}} עבירות נגד המינהל הציבורי <עוגן חלק 2.3> ==
=== הוראות כלליות __NOTOC__ ===
@ 169. סעיף 169
: "פקיד" פירושו [[בחלק זה]], כל פקיד ציבורי בשירות האדמיניסטרטיבי או השיפוטי, וכל קצין מקציני הממשל האזרחי או הצבאי או איזה פרט מהם, וכל פועל או עובד ממשלה או מינהל ציבורי.
=== פרק ראשון {{ש}} העבירות הקשורות בתפקידי המינהל ===
==== (1) עבירות שוחד <עוגן סימן 1> ====
@ 170. סעיף 170
: פקיד צבורי וכל אדם אשר נתמנה לשרות צבורי, בין אם על-ידי בחירות ובין על-ידי מנוי, וכל אדם אשר הוטל עליו תפקיד רשמי כבורר או מומחה, והוא דורש או מקבל, לעצמו או עבור אחר, מתנה או הבטחה או טובת הנאה כל שהיא, כדי לעשות מעשה בגדר תפקידו, כשמעשה זה הוא חוקי, דינו מאסר מששה חודשים עד שנתיים וקנס מ-10 דינרים עד 200 דינר((ים)).
@ 171. סעיף 171
: (1) אדם מהאנשים הנזכרים לעיל, הדורש או מקבל לעצמו או עבור אחר, מתנה או הבטחה או טובת הנאה כל שהיא, כדי לעשות מעשה שלא כחוק או כדי להמנע ממעשה אשר תפקידו מחייבו לעשות, דינו מאסר משנה עד שלש שנים וקנס מ-20 דינר((ים)) עד 200 דינר((ים)).
: (2) אותו העונש יוטל גם על עורך דין אם עשה מעשה כמתואר לעיל.
@ 172. סעיף 172
: (1) דינו של נותן שוחד כדין המקבל, לפי הסעיפים הנ"ל.
: (2) נותן שוחד או מתווך לשוחד פטור מן העונש אם הודיע על הענין לשלטונות המוסמכים או אם הודה בו לפני הגשת התביעה.
@ 173. סעיף 173
: המציע לאדם מהנזכרים [[בסעיף (170)]], כל מתנה או טובת הנאה אחרת או המבטיח לו דבר כדי שיעשה מעשה בלתי חוקי או שימנע מעשיית מעשה אשר מחובתו לעשותו, והצעה זו נדחתה, דינו של המציע מאסר שלא יפחת משלשה חדשים וקנס מ-10 דינרים ועד 200 דינר((ים)).
==== (2) המעילה והשימוש לרעה במשרה <עוגן סימן 2> ====
@ 174. סעיף 174
: (1) כל פקיד ציבורי שמעל במה שהופקד אצלו בתוקף משרתו בנוגע להנהלה, גבייה, שמירה של כספים ונכסים אחרים של הממלכה או של אחד האנשים, צפוי לעונש מאסר משישה חודשים עד לשלוש שנים ובקנס מעשרה דינרים עד למאה דינרים.
: (2) באם המעשה שפורט בסעיף הקטן הקודם בוצע על ידי הכנסת כתיבות בלתי נכונות ברישומים או בפנקסים או על-ידי סילוף, מחיקה או השחתת החשבונות, הניירות, ההמחאות וכו'. ובדרך כלל איזו תחבולה שתכליתה למנוע גילוי המעילה - יוענש בעבודות פרך לתקופה זמנית או מעצר לתקופה זמנית.
@ 175. סעיף 175
: מי שהוטל עליו מכירה, קנייה או ניהול נכסי ניידי או דלא-ניידי מטעם הממלכה או מטעם רשות ציבורית, ובצע תרמית באחד העסקות או הפר את ההוראות החלות עליהן לשם קבלת טובת הנאה אישית או טובת צד אחד וגרימת נזק לצד אחר או גרימת נזק למינהל הציבורי - ייענש במאסר משישה חודשים עד לשלוש שנים ובקנס שלא יפחת מערך הנזק הנגרם.
@ 176. סעיף 176
: ייענש במאסר משישה חודשים עד לשנתיים ובקנס שלא יפחת מעשרה דינרים:
: (1) כל פקיד שקיבל טובת הנאה אישית מאחת עיסקות הרשות הנמנה עליה במידה שווה אם עשה זאת באופן ישיר או באמצעות אדם בדוי או על ידי שימוש בשיקים פיקטיביים.
: (2) נציגי האדמיניסטרציה וקציני המשטרה ומשמר הגבול ויתר הממונים על המשטרה הציבורית באם עסקו, אם בצורה פומבית או על ידי השימוש בשיקים פיקטיביים באופן ישיר או באמצעות אדם בדוי, במסחר בתבואה, באיזור שהם מקיימים בו את השלטון, וביתר הפריטים שיש בהם צורך חיוני פרט לאלו שיוצרו מנכסיהם.
@ 177. סעיף 177
: (1) יורד חצי מהעונשים שצוינו [[בסעיף (174)]] באם הנזק שנגרם והתועלת שקיבל המבצע היו זעומים או שפיצה עבור הנזק פיצוי מלא לפני שהועבר הענין לבית המשפט.
: (2) ואם ההחזרה והפיצוי נעשו בזמן המשפט ולפני הוצאת פסק דין ראשוני ואפילו לא סופי יורד מהעונש רבע.
==== (3) הפגיעה בחופש <עוגן סימן 3> ====
@ 178. סעיף 178
: כל פקיד שעצר או אסר בנסיבות שלא צוינו בחוק - יוענש במאסר משלושה חודשים עד שנה.
@ 179. סעיף 179
: אם קיבלו - מנהלי ושומרי בתי הסוהר, או המוסדות המשמעתיים או החינוכיים וכל הפקידים אשר שאבו את סמכויותיהם מהנ"ל - אדם בלי תזכיר משפטי או החלטה משפטית או שהשאיר אותו יותר מהזמן הקבוע, יוענשו במאסר מחודש עד שנה.
@ 180. סעיף 180
: הפקידים שנזכרו לעיל וכל קציני המשטרה ומשמר הגבול ואנשיהם וכל הפקידים האדמיניסטרטיביים המסרבים או המעכבים הבאת אדם עצור או אסיר לפני בית המשפט או לפני השופט המוסמך הדורש את זאת יוענשו במאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
@ 181. סעיף 181
: (1) כל פקיד הנכנס בתור פקיד לבתי אחד האנשים או אחד הסיפוחים לביתו בנסיבות שלא הורשו על-ידי החוק, ייענש במאסר משלושה חודשים עד לשלוש שנים ובקנס מעשרים דינרים עד למאה דינרים.
: (2) ואם בנוסף למעשהו זה ערך חיפוש במקום או כל מעשה שרירותי אחר לא יפחת העונש משישה חודשים.
: (3) ואם בצע הפקיד הנזכר לעיל את המעשה מבלי לשמור על הכללים המוטלים בתוקף החוק - ייענש במאסר מחודש עד לשנה ובקנס מחמישה דינרים עד לעשרים דינרים.
: (4) כל פקיד הנכנס בתור פקיד למקום עסק ממקומות העסק הפרטיים כגון מקום עסק מסחרי השייך לאחד האנשים או משרדו במקרים שאינם מורשים על פי החוק או מבלי לשמור על הכללים המוטלים בתוקף החוק - ייענש במאסר עד לשישה חודשים ובקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
==== (4) השימוש לרעה בסמכות והפרת חובות התפקיד <עוגן סימן 4> ====
@ 182. סעיף 182
: (1) כל פקיד המשתמש בסמכותו באופן ישיר או בלתי-ישיר לשם עיכוב או השהיית בצוע הוראות החוקים או התקנות שבתוקף, או גביית המסים והאגרות שנקבעו על-פי החוק, או ביצוע החלטה של בית משפט או כל צו שיצא מרשות מוסמכת - ייענש במאסר מחודש עד לשנתיים.
: (2) באם לא היה, מי שהשתמש בסמכותו או במרותו, פקיד ציבורי, ייענש במאסר משבוע ימים עד לשנה.
@ 183. סעיף 183
: (1) כל פקיד שהתרשל ללא נימוק מתקבל על הדעת במילוי תפקידו ובביצוע הוראות הממונה עליו המבוססות על הוראות החוק - ייענש בקנס מעשרה דינרים עד לחמישים דינרים או במאסר משבוע ימים עד לשלושה חודשים.
: (2) באם נגרם נזק לאינטרסים של המדינה כתוצאה מפעולות אלו, ייענש אותו פקיד במאסר מחודש עד לשנה בנוסף לערך הנזק.
@ 184. סעיף 184
: כל קצין או פרט מאנשי המשטרה או ממשמר הגבול הנמנע מלענות לאיזו דרישה חוקית שיצאה מרשות שיפוטית או אדמיניסטרטיבית - ייענש במאסר משבוע ימים עד לשנה או בקנס מחמישה דינרים עד לחמישים דינרים או בשני העונשים יחד.
=== פרק שני {{ש}} עבירות נגד הרשות הציבורית ===
==== (1) ההתנגדות לפקידים <עוגן סימן 1> ====
@ 185. סעיף 185
: (1) המתקיף או המתנגד בכח לפקיד המבצע את הוראות החוקים או התקנות שבתוקף או הגובה את המסים או האגרות שנקבעו על-פי החוק או המוציא לפועל פסק דין או כל צו שיצא מרשות מוסמכת - ייענש במאסר שלא יפחת משישה חודשים באם היה מזוין ובמאסר משלוש חודשים עד לשנה באם היה בלתי מזוין.
: (2) העונש יוכפל באם המבצעים היו שלושה ויותר.
@ 186. סעיף 186
: כל התנגדות חיובית או פאסיבית המעכבת מעשה חוקי המבוצע על-ידי אחד האנשים שתוארו [[185|בסעיף הקודם]], גוררת עונש מאסר מחודש עד לשישה חודשים או קנס מעשרה דינרים עד לחמישים דינרים.
==== (2) מעשי אלימות <עוגן סימן 2> ====
@ 187. סעיף 187
: (1) מי שהיכה פקיד, פגע בו על-ידי מעשה פוגע אחר או התיחס אליו בגסות ובאלימות או איים עליו או שלף נשק בפניו בזמן מילוי תפקידו או דחה את אשר עשה בתוקף תפקידו, ייענש במאסר משישה חודשים עד לשנתיים.
: (2) באם המעשה היה נגד שופט, יהיה העונש משנה עד לשלוש שנים.
: (3) יוחמר העונש המוטל לפי שני הסעיפים הקטנים הקודמים על-ידי הוספה משליש עד לחצי באם בוצעו מעשי האלימות בזדון, או באם בצע אותם יותר מאחד, או נבע מהם פצע או מחלה.
: (4) באם מעשי האלימות, הפצע או המחלה מחייבים, בהתחשב בחומרתם, עונש יותר חמור מהעונשים שצוינו בסעיפים הקטנים הקודמים יוסף לעונש המגיע בהתאם להוראות חוק זה משליש עד לחצי.
==== (3) הוצאת שם רע, דיבה והשפלה <עוגן סימן 3> ====
@ 188. סעיף 188
: (1) "הוצאת שם רע" פירושו: ייחוס דבר מסוים לאדם - ולו בצורה לא ודאית - העלול לפגוע בכבודו ובמעמדו או לחשוף אותו בפני שינאת האנשים או בוזם מבלי להתחשב באם הדבר ההוא הינו עבירה המחייבת עונש או לא.
: (2) "דיבה" פירושה: פגיעה בכבוד הזולת, מעמדם וייחוסם - ולו בצורה לא ודאית - מבלי לפרש דבר מסוים.
: (3) ואם לא נזכר בזמן בצוע העבירות של הוצאת שם רע ודיבה שם הנפגע בצורה מפורשת, או שהדברים שיוחסו לא היו ברורים, אך היו ראיות שמבלי להסס יוחסו לנפגע עם קביעת מהותם, יש לדון את מבצע מעשה הוצאת שם הרע או הדיבה כאילו נזכר שם הנפגע וכאילו הוצאת שם הרע או הדיבה היה מפורש מבחינת המהות.
@ 189. סעיף 189
: על מנת שיחייב הוצאת שם רע או דיבה עונש, מותנה שהוא יקרה באחת הצורות הבאות:
: (1) הוצאת שם רע או דיבה פנים אל פנים בתנאי שזה יקרה:
:: (א) במושב שנכח בו הנפגע.
:: (ב) במקום שאפשר לאנשים אחרים לשמעו התמעט מספרם או התרבה.
: (2) הוצאת שם רע או דיבה שלא בפני הנפגע בתנאי שיקרה בזמן אסיפת אנשים רבים יחד או לחוד.
: (3) הוצאת שם רע או דיבה בכתב בתנאי שזה יקרה:
:: (א) בפרסום ובהפצה ברבים או בחלוקה בין קבוצה דברי כתב, ציורים, תמונות לעג או טיוטות של ציורים (ציורים לפני דקורציה ועיבוד).
:: (ב) כל מה שיישלח לנפגע מהמכתבים הפתוחים (אינם סגורים) וגלויות הדואר.
: (4) הוצאת שם רע או דיבה באמצעות דברי דפוס בתנאי שיקרה:
:: (א) באמצעות העיתונים היומיים או התקופתיים.
:: (ב) בכל סוג שהוא מדברי הדפוס ואמצעי הפרסום.
@ 190. סעיף 190
: "השפלה" פירושה כל השפלה או גידוף (פרט להוצאת שם רע ודיבה) המכוונים כלפי הנפגע פנים אל פנים באמצעות הדיבור או התנועות, הכתיב או הציור שאינם בפומבי, או על-ידי מברק, שיחת טלפון או על ידי יחס גס.
@ 191. סעיף 191
: ייענש על הוצאת שם רע במאסר משלושה חודשים עד לשנתיים באם היה מכוון לפרלמנט או לאחד מחבריו בזמן בצוע תפקידו או מסיבת מעשה שנבע מתפקידו, או היה מכוון לאחד הגופים הרשמיים, בתי המשפט, המינהל הציבורי, הצבא או כל פקיד בזמן מילוי תפקידו או כתוצאה ממעשה שנבע ממנו.
@ 192. סעיף 192
: (1) אם ביקש מוציא שם הרע להרשות לו את הוכחת נכונות אשר יחס לפקיד הנפגע אין עונים לבקשתו אלא אם היה הדבר אשר יחס קשור במילוי חובות התפקיד של אותו פקיד או היה עבירה המחייבת עונש על-פי החוק.
: (2) אם הוצאת שם הרע היה קשור במילוי חובות התפקיד בלבד והוכח את נכונותו זוכה הנאשם, אחרת יוטל עליו העונש שנקבע על הוצאת שם רע.
: (3) אם היה הדבר שעבורו הוצא שם רע עבירה ובוצעו הליכים נגד אותו פקיד והוכח כי מוציא שם הרע יחס לו את העבירה אך ידע כי נקי כפיים הוא נהפכה הוצאת שם הרע לעלילה המחייבת פעולה על פי הוראות סעיפי החוק המיוחדים לעלילה.
@ 193. סעיף 193
: ייענש על הוצאת דיבה במאסר מחדש עד לשישה חודשים ובקנס מעשרה דינאר עד לחמישים דינרים באם יוחסה לאלה שנזכרו [[בסעיף (191)]].
@ 194. סעיף 194
: אם ביקש מוציא הדיבה להרשות לו את הוכחת נכונות אשר יחס לפקיד הנפגע אין עונים לבקשתו אלא אם היה הדבר אשר יחס קשור במילוי חובות התפקיד של אותו פקיד, ואכן הוא יהיה במעמד של מוציא שם רע על-ידי הפיכת המונחים של הוצאת דיבה לצורת סעיף מיוחד ואז ינהג עמו כאל מוציא שם רע.
@ 195. סעיף 195
: ייענש במאסר משנה עד לשלוש שנים כל מי:-
: (1) הוכחה עזות לשונו כלפי הוד מלכותו המלך.
: (2) שלח או הניע אחר לשלוח או פנה אל הוד מלכותו במכתב או בעל-פה, תמונה, או ציור קריקטורי היכול לפגוע בכבוד הוד מלכותו או שם את אותו מכתב, תמונה או ציור בצורה היכולה לפגוע בהוד מלכותו וכן כל מי שמפיץ את אשר נזכר או פועל לשם הפצתו בין הציבור.
: (3) ייענש באותו העונש אם מה שנזכר היה מופנה נגד הוד מלכותה המלכה, יורש העצר, אחד העוצרים, או אחד מחברי מועצת ממלאי מקום המלך.
@ 196. סעיף 196
: ייענש על השפלה:
: (1) במאסר משבועיים עד לשישה חודשים או בקנס מחמש דינרים עד לשלושים דינרים או בשני העונשים יחד באם היתה מופנית כלפי פקיד בזמן מילוי תפקידו או בגלל אשר עשה בתוקף תפקידו.
: (2) ואם היה הפקיד שנפגע על-ידי השפלה בזמן מילוי תפקידו או בגלל אשר עשה בתוקף תפקידו מאלה אשר מקיימים בידיהם סמכות רשמית יהיה העונש מחודש עד לשנה.
: (3) אם ההשפלה היתה באמצעות דיבור או תנועות איום על שופט היושב על כס בית המשפט יהיה העונש משלושה חודשים ועד לשנתיים.
@ 197. סעיף 197
: ייענש במאסר משישה חודשים ועד לשלוש שנים כל מי שקרע או בז לדגל או לסמל הלאומי או לדגל הליגה הערבית בצורה פומבית.
@ 198. סעיף 198
: על מנת למצות את המטרה שנקבעה [[סימן זה|בחלק זה]], הפרסום של כל חומר שיש בו הוצאת שם רע או דיבה ייחשב כפרסום בלתי חוקי אלא ש:
: (1) אם היה נושא שם הרע או הדיבה נכון ופרסומו מביא תועלת לטובת הציבור.
: (2) אם היה נושא שם הרע או הדיבה מותר מהסיבות הבאות:
:: (א) נושא שם הרע או הדיבה פורסם מטעם הממשלה או הפרלמנט או באיזה מסמך או פרטיכל רשמי או,
:: (ב) נושא שם הרע או הדיבה פורסם לגבי אדם הכפוף לשיפוט הצבאי או שיפוט המשטרה או למשמר הגבול והיה לגבי התנהגותו כאדם הכפוף לאותו שיפוט ואם הפרסום נעשה על-ידי אדם שיש לו סמכות עליו לגבי התנהגותו כלפי אדם אחר הכפוף לאותה סמכות או,
:: (ג) נושא שם הרע או הדיבה פורסם בעת הליכים משפטיים מטעם אדם אחר שהשתתף באותם ההליכים בתור שופט, עורך-דין, עד או צד בתביעה או,
:: (ד) נושא שם הרע או הדיבה הוא לאמיתו גילוי נכון של כל דבר שדובר בו, קרה, או הופץ בפרלמנט, או,
:: (ה) נושא שם הרע או הדיבה הוא לאמיתו גילוי נכון של כל דבר שדובר בו, קרה או נתגלה בעת נקיטת הליכים משפטיים בפני איזה בית משפט בתנאי שבית המשפט לא אסר את פרסום מה שנזכר או שהמשפט, שהושלמו בו אותם ההליכים, נערך בדלתיים סגורות, או
:: (ו) נושא שם הרע או הדיבה הוא עותק, תצלום, או תמצית נכון מחומר שכבר פורסם ופרסום אותו נושא היה מותר על פי הוראות סעיף זה.
: (3) אם היה הפרסום מותר, אחת היא - על מנת למצות את המטרה שנקבעה [[סימן זה|בחלק זה]], באם נושא הפרסום היה נכון או בלתי נכון או אם הפרסום נעשה בתום לב או לא, בתנאי שלא תשחררנה הוראות סעיף זה כל אדם מהעונש המגיע לו על-פי הוראות פרק אחר מחוק זה או על-פי הוראות חוק אחר.
@ 199. סעיף 199
: פרסום נושא המהווה הוצאת שם רע ודיבה מותר בתנאי שקרה בתום לב ובאם הקשר בין המפרסם ובעל האינטרס בפרסום מחייב את המפרסם על-פי החוק לפרסם אותו נושא לטובת בעל האינטרס בפרסום, או היה למפרסם אינטרס אישי חוקי בפרסום אותו נושא באותו אופן בתנאי שלא יחרוג גבול הפרסום וצורתו מהסבירות בהתאם לנסיבות.
==== (4) קריעת כרוזים רשמיים <עוגן סימן 4> ====
@ 200. סעיף 200
: (1) כל מי שקרע או כיער או השחית בזדון ובפומבי כרוז, מסמך שהודבק או היה על סף ההדבקה בבנין או במקום ציבורי לשם ביצוע כל חוק, או צו של אדם פקיד בשירות ציבורי, ייענש בקנס שלא יעלה על עשרה דינרים.
: (2) אם בוצע המעשה לשם זילזול ברשות או מחאה על אחד ממעשיה יהיה העונש מאסר משבוע עד לחודש אחד.
==== (5) סיגול תוארים או תפקידים <עוגן סימן 5> ====
@ 201. סעיף 201
: (1) מי שהתלבש בפומבי וללא זכות בחליפה רשמית או ענד במשהוא מיוחד לדרגה מעל לדרגתו - ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (2) מי שענד בפומבי וללא רשות מדליה, סימן או לבוש, מהמדליות, הסימנים או הלבוש הרשמיים ייענש בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
: (3) כל ירדני העונד בפומבי וללא זכות או ללא רשות מאת הוד מלכותו המלך מדליה נכרית, ייענש בקנס שלא יעלה על עשרה דינרים.
@ 202. סעיף 202
: (1) ייענש במאסר מחודש עד לשנה כל אדם ש:-
:: (א) התחזה כפקיד בשירות הציבורי, אזרחי או צבאי, בנסיבות שהיה על אותו פקיד לעשות איזה מעשה, או להופיע באיזה מקום בתוקף תפקידו, או
:: (ב) התראה ללא זכות כפקיד בשירות הציבור, אזרחי או צבאי, והתימר שמזכותו לעשות איזה מעשה או להופיע לאחד המקומות על מנת לבצע איזו פעולה בתוקף תפקידו.
: (2) וייענש במאסר משלושה חודשים עד לשנתיים כל מי שבצע אחד מהפעולות הנזכרות בסעיפים הקטנים הקודמים כשהוא לבוש בזמן מלוי התפקיד לבוש או סימן מיוחד שנועד לפקידים.
==== (6) פתיחת חותמות רשמיים ופגיעה במסמכים רשמיים <עוגן סימן 6> ====
@ 203. סעיף 203
: (1) מי שניגש בזדון לפתיחת חותמת שהוטבעה לפי צו מהשלטונות הרשמיים או מבתי המשפט או מאחד ממשרדיה לשם שמירת בית עסק, כספים, חפצים, או ניירות הקשורות באיזה שירות שהוא, או הסרתה או הפיכתה ללא תועלת - ייענש במאסר משבוע עד לשנה.
: (2) ואם בוצע המעשה יחד עם מעשי אלימות, לא יהיה המאסר - פחות משלושה חודשים.
: (3) יוענש מי שמעיז בפתיחת החותמת והסרתה בעונש שנקבע למי שמעיז לגנוב על-ידי שבירת מנעול בית העסק הנעול ואם היה הגנב הפקיד האחראי ייענש באותו עונש.
@ 204. סעיף 204
: (1) מי שלקח, הוריד או השחית השחתה מלאה או חלקית ניירות או מיסמכים שהופקדו בכספות לשמירה או במשרדי בתי המשפט או במחסנים הציבוריים או שהופקדו אצל נאמן כללי - יוענש במאסר לתקופה משישה חודשים עד לשלוש שנים.
: (2) ואם בוצע המעשה על-ידי פתיחת החותמות או ההסרה או על-ידי טיפוס או על-ידי מעשי אלימות נגד אנשים יהיה העונש עבודות פרך לתקופה זמנית.
@ 205. סעיף 205
: יוטלו העונשים המפורטים [[204|בסעיף הקודם]], על כל השוני שבהם, על כל מי ששרף או השמיד ולו בצורה חלקית רשימות טיוטות או מיסמכים השייכים לרשויות הרשמיות.
== שער רביעי {{ש}} העבירות הפוגעות במינהל המשפטי <עוגן חלק 2.4> ==
=== פרק ראשון {{ש}} העבירות הפוגעות בהליכי השיפוט ===
==== (1) אי גילוי פשעים ועוונות <עוגן סימן 1> ====
@ 206. סעיף 206
: (1) ייענש במאסר מחודש עד לשנה כל מי שידע על קיום קשר לביצוע עבירה מהעבירות שצוינו [[בסעיפים (135]], [[136]], [[137]], [[138]], [[142]], [[143]], [[145]], [[ו-148) מחוק זה]] ולא הודיע לשלטונות הרשמיים במהירות סבירה.
: (2) לא תחול הוראת סעיף זה על בן זוג של אדם שיש לו נגיעה באותה מזימה ולא על הוריו וצאצאיו.
@ 207. סעיף 207
: (1) כל פקיד שמוטל עליו לחקור ולהתחקות אחר עבירות, והתרשל או דחה מלהודיע על עבירה שנודעה לו - יוענש במאסר משבוע עד לשנה או בקנס מחמישה דינרים עד לעשרים דינרים.
: (2) כל פקיד שהתרשל או איחר מלהודיע לשלטונות המוסמכים על פשע או עוון שנודעו לו בזמן או תוך כדי מילוי תפקידו - ייענש במאסר משבוע עד לשלושה חודשים או בעונש מחמש דינרים עד לעשרים דינרים.
: (3) מי שתוך כדי עבודתו באחד המקצועות הרפואיים הושיט עזרה לאדם הנראה כי בוצע בו פשע או עוון ולא הודיע לשלטונות המוסמכות יוטל עליו העונש שצויין בסעיף הקטן (2).
==== (2) סחיטת הודאות וידיעות בכח <עוגן סימן 2> ====
@ 208. סעיף 208
: (1) מי שייסר אדם בכל סוג מסוגי העינויים והאלימות שאינם מורשים לפי החוק על מנת להשיג הודאה על עבירה או על ידיעות אודותיה, ייענש במאסר משלושה חודשים עד לשלוש שנים.
: (2) אם הוליכו פעולות העינויים והאלימות למחלה או לפצע יהיה העונש משישה חודשים עד לשלוש שנים אלא אם חויבו אותן הפעולות עונש חמור יותר.
==== (3) בדיית פשעים ושקרים <עוגן סימן 3> ====
@ 209. סעיף 209
: מי שהודיע לרשות השיפוטית או לאיזו רשות המוטל עליה להודיע לרשות השיפוטית על איזו עבירה שלא בוצעה ומי שגרם להתחלת חקירה ראשונית או משפטית על-ידי בדיית ראיות מטריאליות על עבירה כזאת, יוענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או בקנס שלא יעלה על עשרה דינרים או בשני העונשים יחד.
@ 210. סעיף 210
: (1) מי שהגיש תלונה או הודעה בכתב אל הרשות השיפוטית, או איזו רשות המוטל עליה להודיע לרשות השיפוטית, שבה הוא מיחס לאחד האנשים איזה עוון או עבירה והוא יודע על נקיון כפו, או בדה ראיות מטריאליות המראות על ביצוע עבירה זו, ייענש לפי אותו חומר שהגיש, במאסר משבוע עד לשלוש שנים.
: (2) ובאם המעשה המיוחס הוא פשע, יוענש הבדאי בעבודות פרך לתקופה זמנית.
@ 211. סעיף 211
: אם חזר המודיע מהודעתו או הבדאי מבדייתו לפני כל הליך שהוא, ייענש בשישית העונש שצויין [[209|בשני הסעיפים הקודמים]] ואם חזר בו במה שהוא יחס או הודה כי בדה ראיות מטריאליות לאחר הליכים משפטיים יורד ממנו שני שלישים מהעונש שצויין [[209|בשני הסעיפים הקודמים]].
==== (4) זהות כוזבת <עוגן סימן 4> ====
@ 212. סעיף 212
: מי שנקרא בשמו על-ידי שופט, קצין מהמשטרה או ממשמר הגבול או איזה פקיד מפקידי התביעה וענה בשם או תואר שאינם שלו, או מסר פרטים כוזבים אודות זהותו, מקום מגוריו, כתובתו, או אודות זהותו, מקום מגוריו או כתובתו של אדם אחר ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על חודש או בקנס מדינר אחד עד עשרה דינרים.
@ 213. סעיף 213
: מי שיחס לעצמו שם שאינו לו בחקירה משפטית או בפני בית משפט, ייענש במאסר מחודש עד לשנה.
==== (5) עדות שקר <עוגן סימן 5> ====
@ 214. סעיף 214
: (1) מי שמסר עדות שקר בפני רשות שיפוטית או בפני מפקח או גוף שיש להם סמכות לקבל עדות בשבועה והוא הכחיש את האמת או הסתיר חלק או כל ממה שהוא יודע מפרטי הענין שנשאל אודותיו, מבלי להתחשב באם האדם שמסר את העדות הינו עד שעדותו מתקבלת או לא, או באם עדותו נתקבלה בהליכים או לא נתקבלה, ייענש במאסר משלושה חודשים עד לשלוש שנים.
: (2) ואם מעשה זה נעשה בעת חקירת פשע או דיון משפטי, ייגזר עליו עבודות פרך לתקופה זמנית, ואם כתוצאה מעדות השקר יצא פסק-דין מוות או מאסר-עולם לא יפחת העונש של עבודות פרך מעשר שנים.
: (3) ואם העדות נמסרה על-ידי העד ללא הצהרה בשבועה, יורד חצי העונש.
@ 215. סעיף 215
: ישוחרר מעונש:
: (1) עד שמסר עדות שקר בעת חקירה פלילית וחזר בה לפני סיום החקירה או לפני שהולשן עליו.
: (2) עד שמסר עדות שקר בכל בית משפט וחזר בה לפני הוצאת פסק-דין לגבי התביעה העיקרית אפילו פסק לא סופי.
@ 216. סעיף 216
: (1) יהא פטור מהעונש:
:: (א) עד העלול להיות צפוי - באם דיבר את האמת - לנזק מופרז שיש לו נגיעה לחרותו, כבודו או לחרות וכבוד אשתו - אפילו אם היתה גרושה - או אחד מהוריו, צאצאיו, אחיותיו, אחיו, וכן חותניו או חותני אחד מכל אלה שהוזכרו לעיל.
:: (ב) אדם שגילה לפני בית המשפט את שמו, שם משפחתו ותוארו בלי שיהיה חייב למסור עדות או שהיה מן הנכון להפנות את תשומת לבו שאין הוא חייב למסור עדות באם רצה בכך.
: (2) בשני המקרים הנזכרים לעיל באם העמידה עדות השקר אדם מסוים בפני הליכים משפטיים או לפסק-דין יורד העונש מחצי עד לשני שלישים.
@ 217. סעיף 217
: יופחת העונש שיש להטילו על אדם עד כדי המחצית אם ניתנה עדות השקר על ידי עד שהוסת על ידי אותו אדם ואם העד היה מדבר את האמת היה מעמיד בהכרח את אותו האדם או את אחד מקרוביו בפני נזק כמפורש [[216|בסעיף קטן (1) של הסעיף הקודם]].
==== (6) מסירת דו"ח כוזב או תירגום כוזב <עוגן סימן 6> ====
@ 218. סעיף 218
: (1) מומחה שמונה על ידי הרשות המשפטית בתביעה אזרחית או פלילית ופסק בדבר שאינו תואם את האמת או פירש אותו בפירוש לא נכון, והוא יודע את האמת, ייענש במאסר משלושה חודשים עד לשלוש שנים, וייאסר עליו להיות מומחה לאחר מכן.
: (2) וייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית באם תפקיד המומחה היה קשור בתביעה פלילית.
@ 219. סעיף 219
: מתרגם שתירגם, בכוונה תחילה, תירגום לא נכון - בתביעה אזרחית או פלילית - יהיה צפוי לעונשים הנעים בגבולות שפורטו [[218|בסעיף הקודם]].
@ 220. סעיף 220
: יחולו על מומחה או על מתרגם הוראות [[סעיף (216)]].
==== (7) שבועת שקר <עוגן סימן 7> ====
@ 221. סעיף 221
: (1) מי שנשבע - בתור תובע או נתבע - שבועת שקר בתביעה אזרחית ייענש במאסר משישה חודשים עד לשלוש שנים ובקנס מחמש דינרים עד לחמישים דינרים.
: (2) וישוחרר מהעונש מי שחזר לאמת לפני הוצאת פסק-דין אפילו לא-סופי ביחס לתביעה שבה נגעה השבועה.
==== (8) המעשים הפוגעים בהליכי הצדק <עוגן סימן 8> ====
@ 222. סעיף 222
: מי שהסתיר או השמיד בזדון תעודה, מיסמך או דבר אחר מאיזה סוג שהוא או השחית אותו עד שאי אפשר לקוראו או לדעת את תוכנו, והוא יודע את נחיצותו בכל הליך משפטי - בכוונה למנוע את השימוש בו בתור ראיה - ייענש במאסר עד לשנה אחת או בקנס עד לחמישים דינרים או בשני העונשים יחד.
@ 223. סעיף 223
: מי שפנה, בכתב או בעל פה, לשופט בכוונה להשפיע באופן בלתי חוקי על תוצאות הליכים משפטיים - ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על חודש או בקנס שאינו עולה על עשרה דינרים או בשני העונשים.
@ 224. סעיף 224
: מי שפירסם ידיעות או דברי ביקורת העלולים להשפיע על איזה שופט או עד או למנוע איזה אדם מלמסור את ידיעותיו לנוגעים בדבר - ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
==== (9) פירסומים אסורים <עוגן סימן 9> ====
@ 225. סעיף 225
: יוענש בקנס מחמישה דינרים עד לעשרים וחמישה דינרים מי שפירסם:
: (1) מיסמך ממיסמכי החקירה של פשעים ועוונות לפני קריאתו בישיבה פומבית.
: (2) תוכן משפט בדלתיים סגורות.
: (3) תוכן משפט של תביעת גידופים.
: (4) כל משפט שבית המשפט אסר את פרסומו.
@ 226. סעיף 226
: יוענש במאסר עד לשלושה חודשים או בקנס עד לעשרה דינרים או בשני העונשים יחד מי שמתרים בצורה פומבית או בכל אמצעי מאמצעי הפירסום לשם קבלת פיצוי על פסק-דין פלילי שהטיל קנסות, אגרות, דמי נזיקין או דמי אבטלה.
=== פרק שני {{ש}} התנגדות להוצאה לפועל של החלטות בתי המשפט ===
==== (1) עבירות הנוגעות לתוקף החלטות בתי המשפט <עוגן סימן 1> ====
@ 227. סעיף 227
: (1) ייענש במאסר מחודש עד לשנה או בקנס מעשרה דינרים עד לחמישים דינרים:
:: (א) מי ששם ידו על נכס שהוצא מרשותו באופן חוקי.
:: (ב) מי שמפיר את הצעדים שננקטו על-ידי בית המשפט כדי לשמור את הבעלות או החזקה.
: (2) ואם המעשה היה מלווה במעשי אלימות יהיה המאסר משלושה חודשים עד לשנתיים.
==== (2) בריחת האסירים <עוגן סימן 2> ====
@ 228. סעיף 228
: (1) אדם שהיה עצור כחוק בשל עבירה מסוג פשע וברח ממאסרו, דינו מאסר לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים. היה הבורח עצור בשל עבירה מסוג עוון, ייענש במאסר שלא יעלה על שנה אחת או לקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
: (2) וכל נידון בעונש לתקופה זמנית בשל פשע או עוון וברח ממאסרו - יווסף לעונשו העיקרי תקופה שלא תעלה על החצי אלא אם צויין אחרת בחוק.
@ 229. סעיף 229
: (1) המסייע לבריחתו של אדם שנעצר או נאסר, בהתאם לחוק, באשמת עוון, דינו מאסר עד ששה חדשים.
: (2) המסייע לבריחתו של אדם שנעצר או נאסר באשמת פשע, למעט פשע שדינו מוות או מאסר עולם עם עבודת פרך - דינו מאסר משנה עד שלש שנים.
: (3) המסייע לבריחתו של אדם שנעצר או נאסר באשמת פשע שדינו מוות או מאסר-עולם, צפוי הוא לעבודת פרך לתקופה שלא תעלה על שבע שנים.
@ 230. סעיף 230
: (1) כל מי שהיה מופקד לשמירה על אדם שנעצר או נאסר, בהתאם לחוק, ואפשר לו לברוח או הקל על בריחתו, בנסיבות [[229|שבפסקה (1) לסעיף הקודם]], - דינו מאסר משלושה חודשים עד שנה.
:: במקרה של [[229|פסקה (2) הנ"ל]], מאסר מששה חדשים עד שנתיים.
:: במקרה של [[229|פסקה (3) לסעיף הקודם]], מאסר משנה עד שלש שנים.
: (2) התאפשרה הבריחה כתוצאה של רשלנות מצד השומר, דינו של אותו שומר מאסר מחודש עד שנה במקרה של [[229|פסקה (1) הנ"ל]].
:: במקרה של [[229|פסקה (2) הנ"ל]], מאסר מששה חודשים עד שנתיים.
:: במקרה של [[229|פסקה (3) לסעיף הקודם]], מאסר משנה עד שלש שנים.
@ 231. סעיף 231
: (1) כל אדם שהוטלה עליו שמירה על עצור או אסיר ובכדי להקל על בריחתו הוא סיפק לו נשק או מכשיר אחר העשוי להקל על בריחתו תוך שמוש בכח - דינו מאסר לתקופה בלתי קצובה עם עבודת פרך (ראה הערות).
: (2) אם העבריין כנ"ל לא היה האיש שעליו הוטלה השמירה, דינו מאסר שלא יפחת משנתיים.
@ 232. סעיף 232
: העונש האמור לעיל יופחת עד למחציתו, אם העבריין הביא למעצרו של הבורח או הניע אותו להסגיר את עצמו תוך שלושה חודשים מיום בריחתו, בתנאי שתוך היות הבורח בחופשי לא ביצע עבירה נוספת מסוג פשע או עוון.
=== הפרק השלישי {{ש}} עשיית דין לעצמו ===
@ 233. סעיף 233
: מי שעשה דין לעצמו ויש באפשרותו לפנות מיד לשלטונות המוסמכים ייענש בקנס שלא יעלה על עשרה דינרים.
@ 234. סעיף 234
: אם המעשה שנזכר [[233|בסעיף הקודם]] היה מלווה במעשי אלימות, יוענש העבריין במאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או בקנס שלא יעלה על עשרים וחמישה דינרים.
@ 235. סעיף 235
: יופסקו ההליכים של תביעת הצד הניזוק באם העוון הנזכר לא היה מלווה בעבירה אחרת שאפשר לטפל בה ללא תביעה.
== השער החמישי {{ש}} עבירות הפוגעות באימון הציבור <עוגן חלק 2.5> ==
=== פרק ראשון ===
==== (1) זיוף חותם ממלכתי, סימנים רשמיים שטרי בנק ובולים <עוגן סימן 1> ====
@ 236. סעיף 236
: (1) מי שזייף את חותם המדינה או חתימת הוד מלכותו המלך או חותמו או השתמש בחותם המזויף והוא יודע את זאת, ייענש בעבודות פרך לתקופה של שבע שנים לפחות.
: (2) מי שהשתמש ללא זכות בחותם המדינה או זייף טביעת חותמה, ייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית.
@ 237. סעיף 237
: (1) מי שזייף חותם, הטביע תוים, סימן, או נוקש המתייחסים למינהלה-ציבורית ירדנית או זייף את הטביעה של הכלים האלה או חותם, חתימה או סימן של אחד מפקידי הממשלה.
: (2) ומי שהשתמש למטרה בלתי חוקית באיזה סימן מהסימנים הרשמיים הנזכרים בסעיף הקטן הקודם, אמיתיים היו או מזוייפים, ייענש במאסר לתקופה משנה עד לשלוש שנים ובקנס מעשרה דינרים עד לחמישים דינרים.
@ 238. סעיף 238
: מי שעשה את הזיוף שנגזר עליו עונש על פי [[236|שני הסעיפים הקודמים]] והשמיד את העצם המשמש לעבירה לפני כל שימוש או הליך, ישוחרר מהעונש.
==== (2) זיוף שטרי בנק <עוגן סימן 2> ====
@ 239. סעיף 239
: "שטר בנק" פירושו [[סימן זה|בחלק זה]] כל שטר שהוצא על-ידי בנק במדינה או על-ידי איזו חברה רשומה העוסקת בעסקי בנקאות בכל מקום שהוא בעולם, וכל שטר בנק שהוצא על-ידי בנק, שטרי כסף ירדניים שהוצאו בהתאם לחוק המטבע וכל נייר כספי (לא חשוב השם הנקרא בו) באם הוא משמש כמטבע חוקי במדינה שהוצא בה.
@ 240. סעיף 240
: ייענש בעבודות פרך לתקופה שלא תפחת מחמש שנים:-
: (1) כל מי שזייף שטר בנק בכוונה לרמות או עשה שינויים בו, או סחר בשטר בנק הנראה כמזויף והוא יודע על כך.
: (2) מי שהכניס לממלכה הירדנית שטר כסף מזויף או שטר משונה הנראה כשטר בנק והוא יודע שהינו מזויף או משונה
: (3) מי שהחזיק איזה שטר בנק הנראה כמזויף או כמשונה והוא יודע על כך, יוענש במאסר לתקופה מחודש אחד עד לשלוש שנים
@ 241. סעיף 241
: מי שזייף או גרם לזיוף נייר הנראה כשטר בנק, חלק משטר בנק, או נייר הדומה לשטר בנק, באיזו צורה שהיא, ושעלול להונות בו אנשים או לסחור בו, עם ידיעתו על זיופו, יוענש בעבודות פרך לתקופה קצובה.
@ 242. סעיף 242
: מי שעשה את אחד המעשים הבאים ללא הסמכה מאת הרשויות המוסמכות יוענש בעבודת פרך לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים:
: (1) יצר, השתמש, מכר, הציע למכירה, החזיק בידיעה ממנו, נייר הדומה לנייר המיוחד המשמש לכל סוג משטרי הבנק או נייר שעלולים לחשבו מאותו נייר מיוחד, או
: (2) יצר, השתמש, החזיק ברשותו, רכש בידיעה ממנו מסגרת תבנית או כלי המשמשים ליצורו של נייר כזה או המשמשים להטבעת מלה, ספרה, ציור, או סימן מיוחד באותו נייר והמופיעים בו.
: (3) גורם על ידי איזה מעשה-תככים או איזו תחבולה שהמילים, הציורים או הסימנים המיוחדים האלה יופיעו בכל נייר או כל מילים, ציורים או סימנים מיוחדים אחרים המכוונים להדמות להם ולהתקבל בחזקת אלה יופיעו באותו נייר, או
: (4) חרט או צייר באופן אחר על גבי איזה לוח שהוא או על גבי איזה חומר, ציון המתימר להיות ציון של שטר בנק או חלק משטר בנק או חרט, צייר איזה שם, מילה, ספרה, ציור, אות או קישוט הדומים או המכוונים לכאורה להדמות לכל חתימה שעל בנקנוט, או
: (5) המשתמש או מחזיק ביודעין תחת השגחתו או ברשותו בלוח כזה או בחומר, או במכשיר או באמצעי לעשיית או להדפסתו של בנקנוט.
@ 243. סעיף 243
: אדם המוציא או משתתף בהוצאת כל שטר משטרי הבנק בלא רשות חוקית, יוענש בעבודות פרך לתקופה זמנית שלא תעלה על חמש שנים.
@ 244. סעיף 244
: הממשלה רשאית לתפוס <!-- (([במקור: לתפוש])) --> ולהחרים כל שטר בנק שנמצא מזויף או מחוקה, מבלי לשלם פיצויים לבעלו, ואפשר להשמידו או לנהוג בו באותו אופן שיורה שר האוצר, באישור ראש המיניסטרים.
==== (3) עבירות בענין מטבעות <עוגן סימן 3> ====
@ 245. סעיף 245
: [[בפרק זה]]:
:- המונח "מטבע" כולל מטבע מכל סוג ומין העשוי מכל סוג של מתכות או מתכות מעורבות והמופץ באופן חוקי בממלכה או בכל ארץ אחרת.
:- "מתכת" כוללת כל תערובת של מתכות וכל תרכובת של מתכות.
:- "מטבעות מזויפים" פירושם: כל המטבעות שאינם אמיתיים אך דומים למטבעות האמיתיים או במכוונים לכאורה להדמות או להתקבל כמטבעות אמיתיים, והם כוללים מטבעות אמיתיים שעברו תהליך של ציפוי או שינוי צורה, באופן שיהיו דומים או מכוונים לכאורה להדמות או להתקבל כמטבעות בעלי ערך גבוה יותר, והם כוללים גם מטבעות אמיתיים שכורסמו, שופשפו, או אלה שמידתם, או משקלם הופחתו באיזה אופן שהוא או שצופו, או שונתה צורתם באופן המכסה את הכרסום, השפשוף או ההפחתה, והם כוללים כל המטבעות שנזכרו לעיל בין שהם ראויים להפצה ובין שאינם ראויים להפצה, בין שתהליך הציפוי או השינוי, הוא שלם ובין שאינו שלם.
:- "ציפוי בזהב או בכסף" כשהם חלים על מטבע, פירושו: פעולת הציפוי המשווה למטבע דמות של זהב או כסף, יהא אשר יהיה האמצעי שהשתמשו בו.
@ 246. סעיף 246
: כל אדם העושה או המתחיל לעשות מטבע מזויף, של זהב או של כסף, יוענש בעבודות פרך לתקופה שלא תפחת מחמש שנים.
@ 247. סעיף 247
: יוענש בעבודות פרך לתקופה שלא תפחת מחמש שנים כל אדם אשר:
: (1) מזהיב או מכסיף חתיכת מתכת בעלת מדה או צורה המתאימות ליציקת מטבע על מנת שהמתכת תוצק למטבע מזוייף של זהב או של כסף, או
: (2) מכשיר את מדתה או צורתה של חתיכת מתכת כדי להקל את יציקתה למטבע מזוייף של זהב או כסף, מתוך כוונה לעשות במתכת הנ"ל מטבע מזוייף, או
: (3) מביא לממלכה מטבע מזוייף של זהב או כסף כשהוא יודע שהמטבע מזוייף, או
: (4) עושה או מתקין לוח או תבנית המיועדים לשמש כגילוף לציור החקוק על צדדי מטבע מזהב או מכסף או על אחד מאותם צדדים או חלק מהם, או
: (5) עושה או מתקין כלי, מכשיר או מכונה שהותאמו לסמן בהם מסביב לקצוותו של מטבע בסימנים או בציורים הדומים לכאורה לאותם הסימנים והציורים שעל הקצוות של איזו מטבע זהב או כסף, או
: (6) עושה או מתקין כלי, מכשיר או מכונה שהותאמו לחיתוך גושים עגולים של זהב או כסף או מתכת אחרת ליציקה.
@ 248. סעיף 248
: (1) כל המשפשף או המכרסם מטבע זהב או כסף באופן המביא לידי הפחתת משקלו, על מנת שהמטבע יישאר לאחר השפשוף או הכרסום כמטבע זהב או כסף העובר לסוחר, יוענש בעבודות פרך לתקופה שלא תפחת מחמש שנים.
: (2) כל המחזיק או המשתמש באופן בלתי חוקי בנפולת או שחולת של זהב או כסף או של מטילי זהב או כסף או אבקת זהב או כסף או תמיסתם או כל צורה שהיא של זהב או כסף שהופקו מתוך שחול או גירוד מטבע זהב או כסף באופן המביא לידי הפחתת משקלו וכשהוא יודע שאלה הופקו כאמור, ייענש במאסר עד לשלוש שנים.
@ 249. סעיף 249
: כל המפיץ מטבע מזויף של זהב או כסף כשהוא יודע שהמטבע מזוייף, ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
@ 250. סעיף 250
: ייענש במאסר עד לשלוש שנים כל אדם אשר:-
: (1) המפיץ מטבעות מזויפים של זהב או של כסף, כשהוא יודע שהם מזויפים, ובשעה שהוא הפיצם היה ברשותו עוד מטבעות אחרים מזויפים של זהב או של כסף, או
: (2) המפיץ מטבעות מזויפים של זהב או של כסף, כשהוא ידע שהם מזויפים ובו ביום, או באחד מעשרת הימים שלאחר מכן, הוא הפיץ מטבעות אחרים מזויפים של זהב או של כסף, כשהוא ידע שהם מזויפים, או
: (3) החזיק ברשותו שלושה מטבעות או יותר של זהב או של כסף מזויפים, כשהוא ידע שהם מזויפים, ומתוך כונה להפיץ איזה מהם.
@ 251. סעיף 251
: כל מי שעושה עבירה מאחת העבירות הנזכרות [[249|בשני הסעיפים האחרונים]], לאחר שקודם לכן נתחייב בדין על אחת העבירות דלעיל, ייענש בעבודות פרך לתקופה שלא תעלה על חמש שנים.
@ 252. סעיף 252
: ייענש בעבודות פרך לתקופה שלא תעלה על שבע שנים כל אדם אשר:-
: (1) העושה מטבע מזויף שאינו של זהב או של כסף, או
: (2) מבלי רשות או צידוק חוקיים, עושה, מתקין, מחזיק או מעביר לאחר איזה כלי, מכשיר או מכונה המיועדים או שהתאימו אותם ליציקת מטבעות מזוייפים, שאינם של זהב או כסף, או
: (3) קונה, מוכר, מקבל, משלם או מעביר, מטבע, בערך נמוך מהערך הנקוב, המסומן עליו או מזה שהיה מכוון לכאורה להיות מסומן עליו, או מציע לעשות אחד המעשים האלה.
@ 253. סעיף 253
: ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנה אחת כל אדם:-
: (1) המפיץ מטבע מזויף, שאינו של זהב או של כסף, כשהוא יודע שהמטבע מזויף, או
: (2) המחזיק ברשותו שלושה מטבעות מזויפים או יותר, שאינם של זהב או של כסף, כשהוא יודע שהם מזויפים ומתוך כונה להפיץ אחד מהם.
@ 254. סעיף 254
: ייענש בקנס שלא יעלה על עשרים וחמישה דינרים כל אדם אם:-
: (1) קיבל בתום לב מטבעות מזויפים או חקויים או שטר בנק מזויף או חקוי והחליף אותם לאחר שידע מפגימותם.
: (2) סחר, ביודעין, במטבעות או בשטרי כסף שיצאו מהמחזור.
@ 255. סעיף 255
: כל אדם המסרב לקבל מטבעות או שטרי כסף, הנחשבים להילך חוקי בממלכה, במחירם הנקוב, יהיה צפוי לקנס שלא יעלה על עשרה דינרים.
==== (4) זיוף בולים <עוגן סימן 4> ====
@ 256. סעיף 256
: ייענש בעבודות פרך לתקופה שלא תעלה על עשר שנים כל אדם אשר:-
: (1) מחקה או מזייף איזו טביעה, בולי הכנסה, בולי דאר ממלכתיים או בולים שאושר שימושם על-ידי הממלכה.
: (2) עושה או מחזיק ביודעין תבנית או מכשיר שאפשר להתאימם להדפסת הטביעה או הבולים.
@ 257. סעיף 257
: ייענש בעבודות פרך לתקופה שלא תעלה על עשר שנים כל אדם אשר:-
: (1) עושה או מתקין תבנית, לוח, או מכונה שאפשר להטביע בהם ציור הדומה לציור המוטבע על-ידי התבנית, הלוח או המכונה המשמשים לעשיית בול, בין בול מוטבע ובין בול מודבק, בין בממלכה ובין במדינה נכרית, או עושה או מתקין תבנית, לוח או מכונה שאפשר להדפיס בהם איזה מלים, שורות, אותיות או סימנים בדומים למילים, שורות, אותיות או סימנים הנמצאים על ניר שהוכן מלכתחילה על-ידי הרשות המתאימה לאחת המטרות שנזכרו לעיל, או
: (2) מחזיק ברשותו או מעביר לאחר ביודעין איזה ניר או חומר אחר שהודפס בו ציור של תבנית, לוח, או מכונה או איזה ניר שיש עליו או בתוכו מילים, ספרות, אותיות, סימנים או שורות הנזכרים לעיל.
@ 258. סעיף 258
: (1) ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנה או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים או בשני העונשים גם יחד מי שהשתמש ביודעין באחד הבולים המחוקים או המזוייפים.
: (2) ויוענש במאסר לתקופה שלא תעלה על חודש ובקנס שלא יעלה על עשרים דינרים או בשני העונשים גם יחד מי שהשתמש ביודעין בבול משומש.
==== הוראות כלליות ====
@ 259. סעיף 259
: (1) ישוחרר מהעונש מי שהשתתף באחד הפשעים המצוינים [[בסעיפים (236–257)]] והודיע לשלטונות לפני השלמתו.
: (2) עבריין המאפשר לתפוס <!-- (([במקור: לתפוש])) --> - ואפילו לאחר התחלת ההליכים - את יתר העבריינים יופחת עונשו על פי מה שצוין [[בסעיף (97) מחוק זה]].
=== הפרק השני {{ש}} זיופים ===
@ 260. סעיף 260
: "זיוף" פרושו: שנוי ביחס לעובדה או ראיה אשר רוצים להוכיחן במסמך או בכתב יד, - ואשר הבאתו כראיה גורמת או עלולה לגרום לנזק חמרי, מוסרי או צבורי.
@ 261. סעיף 261
: אדם המשתמש או המציג דבר מזויף ביודעין, דינו כדין המזייף עצמו, אלא אם כן קבע החוק עונש אחר.
==== (1) זיופים פליליים <עוגן סימן 1> ====
@ 262. סעיף 262
: (1) פקיד המזייף תוך מלוי תפקידו בהשתמשו לרעה בחתימה או חותמת או בטביעות אצבע או בזיוף חתימה או בעשיית מסמך או רישום או על-ידי השמטה או הוספות בתוכן של מסמך או רישום - דינו עבודת פרך לתקופה (זמנית) של חמש שנים לפחות.
: (2) אם המסמך המזוייף הוא מהמסמכים אשר היו בתוקף עד שהוכרו כמזוייפים, - לא יפחת העונש משבע שנות מאסר. הוראות סעיף זה תופסות <!-- (([במקור: תופשות])) --> גם במקרה והמסמך הושמד כולו או מקצתו.
: (3) יחולו הוראות סעיף זה במידה והושחת המיסמך כליל או בצורה חלקית.
@ 263. סעיף 263
: ייענש בעונש כמפורט [[262|בסעיף הקודם]] כל:-
: (1) פקיד אשר ערך מסמך שמסמכותו לערכו, ושינה את תוכנו או השתמש לרעה בחתימה שניתנה לו תוך אמון על נייר חלק או רשם חוזה או דברים שלא נאמרו על-ידי הצדדים המעורבים או לא הוכתבו על ידם, או אישר דברים כוזבים כנכונים או דברים בלתי מוכרים כמוכרים או שינה כל דבר אחר או הזניח דבר או הביאו בצורה בלתי נכונה.
: (2) פקיד אשר נמצא ברשותו ובשמירתו רישום או דו"ח על פי הרשאה חוקית והוא מרשה ביודעין שיוכנס רישום בנקודה בעלת משמעות, ביודעו שרישום זה אינו נכון.
@ 264. סעיף 264
: לפקיד צבורי יחשב, בסעיפים הקודמים, כל אדם שהוסמך לאשר אמיתות מסמך, חתימה או חותמת.
@ 265. סעיף 265
: שאר האנשים המבצעים זיוף במסמך רשמי, באחד האמצעים הנזכרים בסעיפים הקודמים, ייענשו בעבודת פרך לתקופה (זמנית) או במעצר, - אלא אם כן קבע החוק אחרת.
==== (2) אישורים כוזבים <עוגן סימן 2> ====
@ 266. סעיף 266
: (1) מי שמסר בעת מילוי תפקיד ציבורי, שירות ציבורי, מקצוע רפואי או בריאותי, או באיזה אופן אחר, אישור כוזב שהוכן לשם מסירה לשלטונות הרשמיים, או העלול להביא לו, או לאחרים טובת הנאה בלתי חוקית, או העלול לגרום נזק לאחד האנשים, ומי שהתחזה בשם אחד האנשים הנזכרים לעיל או זייף אותו אישור או השתמש בו - יוטל עליו עונש מאסר לתקופה מחודש עד לשנה.
: (2) ובאם האישור הכוזב הוכן לשם הגשתו בפני בית המשפט או לשם הצדקת השחרור משירות ציבורי, לא יופחת המאסר מתקופה של שלושה חודשים.
: (3) ובאם בוצעה העבירה על-ידי אחד האנשים פרט לאלה שנזכרו לעיל, ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
@ 267. סעיף 267
: הודעות הנכתבות על-ידי פקידי בתי הדין ויתר פקידי הממלכה והמשרדים הרשמיים וכמו כן הפרוטוקולים והדו"חות שנערכו על-ידי התביעה הכללית ייחשבו כתעודות מאושרות לצורך ביצוע החוק הפלילי.
@ 268. סעיף 268
: ייענש במאסר לתקופה מחודש עד לשישה חודשים כל אדם:
: (1) המשתמש בתעודה להתנהגות טובה שהוצאה לאדם אחר על מנת לקבל עבודה.
: (2) הוצאה לו תעודה להתנהגות טובה ומסרה, מכרה או השאילה לאדם אחר על מנת להשתמש בה להשגת עבודה.
==== (3) התחזות כאחר <עוגן סימן 3> ====
@ 269. סעיף 269
: מי שניגש לרשות ציבורית בזהות בדויה על מנת לקבל טובת הנאה, לעצמו או לאחר, או לשם גרימת נזק לאחד האנשים, ייענש במאסר לתקופה מחודש עד לשנה.
@ 270. סעיף 270
: יוטל אותו עונש על כל אדם המכיר בנסיבות הנזכרות לעיל את זהות האיש הבדוי שהופיע בפניהם הרשויות הרשמיים.
==== (4) הזיוף - במסמכים פרטיים <עוגן סימן 4> ====
@ 271. סעיף 271
: המבצע זיוף במסמך פרטי באחד האמצעים המוגדרים [[בסעיפים (262]], [[263)]], - דינו מאסר משנה עד שלוש שנים.
@ 272. סעיף 272
: איש אשר:-
: (1) מוחק את הרשום בשיק <!-- (([במקור: בצ'יק])) --> או מוסיף בו או המשנה בו, או -
: (2) הנותן או מקבל שיק <!-- (([במקור: צ'יק])) --> ערוך והוא יודע שהרשום בו נמחק, הוסף או שונה, -
: ייענש במאסר משנה עד שלוש שנים וקנס שלא יפחת מחמישים דינרים.
== שער שישי {{ש}} עבירות הנוגעות לדת ולמשפחה <עוגן חלק 2.6> ==
=== פרק ראשון {{ש}} עבירות נגד הדת ונגד קדושת המתים ===
@ 273. סעיף 273
: מי שהוכחה חוצפתו על-ידי ניבול פיו בפומבי נגד נביא ממקבלי החוקות ייאסר לתקופה משנה עד לשלוש שנים.
@ 274. סעיף 274
: המפר את צום רמדאן בפומבי ייענש במאסר עד לחודש אחד או בקנס עד לחמשה עשר דינרים.
@ 275. סעיף 275
: כל ההורס, מזיק, או מחלל מקום פולחן, סמל או כל חפץ המוחזק כמקודש אצל כל סוג אנשים, מתוך כונה להעליב על-ידי כך את דתם של כל סוג אנשים, או כשהוא יודע שאותו סוג אנשים עלול לראות את מעשהו זה בחזקת עלבון לדתם יוענש במאסר לתקופה מחודש עד לשנתיים או בקנס מחמישה דינרים עד לחמישים דינרים.
@ 276. סעיף 276
: כל המפריע בזדון ומבלי צידוק או הצטדקות חוקיים - אסיפת אנשים שנועדו יחד כחוק לצרכי קיום פולחן דתי או לועג להם או מדריך את מנוחתם בעת האסיפה או המתקיף כל אחד מן הנאספים שם - ייענש במאסר לתקופה עד לשלושה חודשים או בקנס עד לעשרים דינרים.
@ 277. סעיף 277
: המחלל מקום המשמש לקבורת מתים או מקום המיועד לקיום טכס הלויה למתים או לשמירת גופות המתים או המחלל מצבות המתים, מלכלכן, הורסן, או המחלל קדושת המתים, גורם להפרעה לאנשים המתאספים במטרה לקיים את טכסי ההלויה בכוונה לפגוע ברגשי איזה אדם, העלבת דתו, או שהוא יודע כי מעשהו זה עלול לפגוע ברגשי איזה אדם, או להעליב את הדת, ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או בקנס שלא יעלה על עשרים דינרים.
@ 278. סעיף 278
: ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או בקנס שלא יעלה על עשרים דינרים כל אדם:-
: (1) המפרסם כל דבר מודפס, או בכתב יד, או תמונה, או ציור, או דמות העשויים להעליב את רגשות הדת או את האמונה של אנשים אחרים, או -
: (2) המביע במקום ציבורי ובאזני אדם אחר כל מלה או הגה העשויים להעליב את רגשות הדת או את האמונה של אותו אדם.
=== פרק שני {{ש}} עבירות הפוגעות במשפחה ===
==== (1) עבירות הקשורות לענייני נשואין <עוגן סימן 1> ====
@ 279. סעיף 279
: ייענש במאסר לתקופה מחודש עד לשישה חודשים כל אדם:-
: (1) העורך ביודעין קדושין או שהוא צד לסדור קדושין שלא בהתאם לחוק זכויות המשפחה או איזה חוק אחר או הלכה אחרת ההולמים את הבעל והאשה, או-
: (2) המשיא נערה או המסדר קדושין לנערה שלא הגיעה לגיל חמש עשרה או העוזר בסידור הקידושין שלה בכל אופן שהוא, או -
: (3) המשיא נערה או המסדר קדושין לנערה שלא הגיעה לגיל שמונה עשרה או העוזר בסידור הקידושין שלה בכל אופן שהוא מבלי להיווכח תחילה כי אפוטרופסה הסכים לנישואיה אלה.
@ 280. סעיף 280
: (1) כל אדם זכר היה או נקבה, הנושא אדם אחר, כשיש לו בן זוג בחיים, בין אם היו הנישואין החדשים מבוטלים או שאפשר לבטלם ובין שלא, יוענש במאסר לתקופה מששה חודשים עד לשלוש שנים אלא אם הוכיח:
:: (א) שהנישואין הקודמים הוכרזו כמבוטלים על-ידי בית משפט מוסמך או רשות דתית מוסמכת, או -
:: (ב) שההלכה הנוגעת לנישואין החלה על הבעל - בתאריך הנישואין הקודמים או תאריך הנישואין החדשים מרשה לו להינשא ליותר מאשה אחת.
: (2) ייענש באותו העונש מי שערך ביודעין טקסי נישואין הנזכרים בסעיף הקטן הקודם.
@ 281. סעיף 281
: מי שגירש את אשתו ולא סר לקאדי, או מי שבא במקומו, תוך תקופה של חמשה עשר יום לשם בקשה לרישום הגירושין בהתאם לחוק זכויות המשפחה, ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על חודש אחד או בקנס שלא יעלה חמשה עשר דינרים.
==== (2) עוונות הפוגעות במוסר המשפחה <עוגן סימן 2> ====
@ 282. סעיף 282
: (1) כל אשה הזונה מרצון תיענש במאסר מששה חודשים עד לשנתיים.
: (2) וייגזר אותו עונש על שותף הזונה, באם היה נשוי, ואם לא - ייגזר עונש מאסר משלושה חודשים עד לשנה.
: (3) ראיות שיתקבלו ויהיו הוכחות נגד שותף הזונה, הן תפיסת <!-- (([במקור: תפישת])) --> שניהם בזמן המעשה או הודאת הנאשם לפני השופט החוקר או לפני בית המשפט או מציאת מכתבים או ניירות אחרים כתובים.
@ 283. סעיף 283
: בעל הנואף בבית מגורי אשתו, או הלוקח לו אהובה בפומבי, ייענש במאסר לתקופה מחודש עד לשנה.
@ 284. סעיף 284
: (1) אין לפתוח הליכים בקשר למעשה זנות אלא, על-ידי תלונת בן הזוג בתקופת הנישואין ועד לסיום ארבעה חודשים לאחר הגירושין, או על-ידי תלונת אפוטרופסה באם אין לה בן זוג; ואין לפתוח בהליכים נגד הבעל על עבירת ניאוף שצוינה [[283|בסעיף הקודם]] אלא על-פי תלונת אשתו, ותבוטל התביעה והעונש על-ידי ביטולם.
: (2) אין לפתוח בהליכים נגד השותף אלא יחד עם האשה.
: (3) לא תתקבל תלונה לאחר עבור שלושה חודשים מהיום שנודע לבעל או לאפוטרופוס על העבירה.
: (4) באם החזיר הבעל את אשתו ואם נפטר הבעל, או האפוטרופוס המתלונן, או הזונה או שותפה בזנות תבוטל התלונה.
@ 285. סעיף 285
: משכב בין הורים לצאצאיהם, חוקיים היו או לא חוקיים, או בין אחים ואחיות משני הורים או מהורה אחד, או בין אחד מאלה לבין איזה גיס או חתן, או בין אדם סתם לבין זה הנתון לפיקוחו בתוקף החוק או בפועל, יחייב עונש מאסר לתקופה משנתיים עד לשלוש שנים.
@ 286. סעיף 286
: ההליכים ייפתחו נגד העבריין המתואר [[285|בסעיף הקודם]] על סמך תלונה שתוגש על-ידי קרוב משפחה עד הדרגה הרביעית או על-ידי חתן או גיס של אחד העבריינים.
==== (3) עבירות נגד קטינים וזקנים <עוגן סימן 3> ====
@ 287. סעיף 287
: (1) מי שחוטף או מסתיר ילד למטה מגיל שבע, או מחליפו בילד אחר או מיחס לאיזו אשה תינוק שלא ילדה אותו, ייענש במאסר לתקופה משלושה חודשים עד לשלוש שנים.
: (2) ולא יפחת העונש ממאסר של ששה חודשים באם המטרה מהעבירה או תוצאתה, היתה סילוק או סילוף הראיה הקשורה במצבו האישי של התינוק או רישום מצב אישי בדוי ברישומים הרשמיים.
@ 288. סעיף 288
: מי שהניח ילד במוסד לילדים עזובים והסתיר את זהות הילד בהיותו רשום במירשם התושבים כילד בלתי חוקי מוכר או ילד חוקי, יוענש במאסר לתקופה מחודשיים עד לשנתיים.
@ 289. סעיף 289
: מי שעוזב ילד בגיל פחות משנתיים ללא סיבה חוקית או מתקבלת על הדעת ומסכן על-ידי כך את חיי הילד או גורם או עלול לגרום נזק תמידי לבריאותו, ייענש במאסר לתקופה משנה עד לשלוש שנים.
@ 290. סעיף 290
: ייענש במאסר לתקופה מחודש עד לשנה כל אדם:-
: (1) שהוא הורה, אפוטרופוס, או ממונה על ילד רך בשנים ואינו יכול לדאוג לעצמו, או כל אדם שבידו מסור הפיקוח החוקי לשמירה וטיפול בילד כזה המסרב או המתרשל לספק מזונות, מלבושים, כלי מטה ושאר צרכים - בהיות לאל ידו לעשות זאת - וגורם במעשה זה נזק לבריאות הילד.
: (2) שהוא הורה, אפוטרופוס או ממונה על ילד שלא השלים גיל שתים עשרה, או כל אדם שבידו מסור ענין הפיקוח החוקי לשמירה וטיפול בילד כזה הנוטש אותו בזדון - ללא סיבה חוקית או מתקבלת על הדעת - ללא אמצעי מחיה ויש בידו לכלכל אותו ילד.
==== (4) פגיעה בפיקוח על הקטינים <עוגן סימן 4> ====
@ 291. סעיף 291
: (1) מי שחוטף או מגלה קטין שלא השלים את גיל החמש עשרה ואפילו בהסכמתו, על מנת לגזול אותו ממי שיש לו הפיקוח החוקי או הנאמנות עליו, ייענש במאסר לתקופה מחודש עד לשלוש שנים ובקנס מחמשה דינרים עד לעשרים וחמשה דינרים.
: (2) ובאם הקטין לא השלים את גיל השתים עשרה, או נחטף או הוגלה בכח או במעשי תרמית, יהיה העונש משלושה חודשים עד לשלוש שנים.
== שער שביעי {{ש}} עבירות נגד המוסר <עוגן חלק 2.7> ==
=== פרק ראשון {{ש}} הפגיעה בכבוד המשפחה ===
==== (1) הבעילה <עוגן סימן 1> ====
@ 292. (תיקון: 2112) : (((בוטל).)) <!--
: (1) כל הבועל נקבה (שאינה אשתו) בכח ונגד רצונה, דינו מאסר עם עבודת פרך לתקופה שלא תפחת מחמש שנים.
: (2) אם לא מלאו לנפגעת 15 שנים, דינו של הבועל לא יפחת משבע שנים.
-->
@ 293. (תיקון: 2112) : (((בוטל).)) <!--
: הבועל נקבה (שאינה אשתו), אשר אינה יכולה להתנגד מחמת חולשה גופנית או מחמת פגם נפשי או בשל שמוש במרמה כלפיה - דינו עבודת פרך לתקופה זמנית.
-->
@ 294. (תיקון: 2112) : (((בוטל).)) <!--
: (1) הבועל נקבה שלא מלאו לה חמש עשרה שנה - דינו מאסר עם עבודת פרך לתקופה זמנית.
: (2) אם לא מלאו לנפגעת 12 שנים, דינו מאסר שלא יפחת מחמש שנים.
-->
@ 295. (תיקון: 2112) : (((בוטל).)) <!--
: (1) הבועל נקבה שמלאו לה חמש עשרה שנה, אך לא מלאו לה שמונה עשרה שנה, והוא אב חורג או סב חורג או ממונה על חינוכה או על ההשגחה עליה, - ייענש בעבודת פרך לתקופה זמנית.
: (2) אותו העונש יוטל אם היה הבועל כהן דת או מנהל מקום עבודה או פקיד בה, ועשה את מעשהו בנצלו לרעה את משרתו או בהשתמשו בסמכויות הנובעות מתפקידו.
-->
==== (2) אינוס <עוגן סימן 2> ====
@ 296. (תיקון: 2112) : (((בוטל).)) <!--
: (1) האונס בכח או באיום אדם אחר, - דינו מאסר עם עבודת פרך לתקופה שלא תפחת מארבע שנים.
: (2) אם לא מלאו לנפגע חמש עשרה שנים, - ייענש האונס במאסר שלא יפחת משבע שנים.
-->
@ 297. (תיקון: 2112) : (((בוטל).)) <!--
: האונס אדם שאין ביכולתו להתנגד מחמת חולשה גופנית או מחמת פגם נפשי או בגלל השמוש במרמה או באילוץ כלפיו, ייענש בעבודת פרך לתקופה זמנית.
-->
@ 298. (תיקון: 2112) : (((בוטל).)) <!--
: (1) האונס ילד או ילדה שלא מלאו להם 15 שנים, ללא שמוש בכח, באיום או באילוץ לשכב עמם, יענש בעבודת פרך לתקופה זמנית.
: (2) אם לא מלאו לנפגע, בין אם הוא זכר או נקבה, 12 שנים, לא יפחת עונשו של הבועל מחמש שנים.
-->
@ 299. (תיקון: 2112) : (((בוטל).)) <!--
: אדם שתואר [[בסעיף (295)]], האונס זכר או נקבה שמלאו להם 15 שנה וטרם מלאו להם 18 שנה, או שהניעם למעשה שיש בו כדי חילול כבוד, - דינו עבודת פרך לתקופה זמנית.
-->
==== הוראות כלליות ====
@ 300. (תיקון: 2112) : (((בוטל).)) <!--
: העונשים הנזכרים [[בסעיפים (292]], [[293]], [[294]], [[296]], [[298)]] יוחמרו על-ידי הגדלה משליש עד למחציתם, אם היה הנאשם אחד מהנזכרים [[בסעיף (295)]].
-->
@ 301. (תיקון: 2112) : (((בוטל).)) <!--
: (1) העונשים הנזכרים לעיל יוחמרו על-ידי תוספת שליש עד למחצית העונש, אם:-
:: (א) העבירה בוצעה על-ידי שני אנשים או יותר, כדי להתגבר על ההתנגדות או שבצעו זממם, זה אחר זה.
:: (ב) הנתקף חלה במחלה מינית או הנתקפת היתה בתולה ואבדה את בתוליה.
: (2) הביא המעשה ללא כוונת המבצע, - למות הנתקף, כתוצאה מהתקיפה, - לא יפחת העונש מעשר שנות עבודת פרך.
-->
==== (3) חטיפה <עוגן סימן 3> ====
@ 302. סעיף 302
: החוטף אדם במרמה או בכח - זכר או נקבה - ובורח אתו למקום כל שהוא, ייענש כדלקמן:-
: (1) מאסר משנתיים עד שלוש שנים, אם הנחטף היה זכר ולא מלאו לו 15 שנה.
: (2) עבודת פרך לתקופה (זמנית), אם הנחטף היה נקבה.
: (3) עבודת פרך שלא תפחת מחמש שנים, אם הנחטפת היתה נשואה, בין אם מלאו לה 15 שנה ובין אם לאו.
: (4) עבודת פרך שלא תפחת מ-10 שנים אם הנחטף היה זכר או נקבה ובוצע בה אונס או חולל כבודם.
: (5) עבודת פרך לתקופה שלא תפחת מ-10 שנים, אם החטפת היתה אשת איש, שלא מלאו לה 15 שנה ובצעו בה בעילה.
: (6) עבודת פרך לתקופה שלא תפחת מ-7 שנים, אם הנחטפת היתה אשת איש, מלאו לה 15 שנים ובצעו בה בעילה.
@ 303. סעיף 303
: העביר החוטף את הנחטף מרצונו תוך 48 שעות למקום מבטחים והחזיר לו את חרותו, מבלי לבצע בו מעשה הפוגע בכבודו, ומבלי שביצע עבירה אחרת - מסוג פשע או עוון, - ייענש במאסר מחודש עד שנה.
==== (4) הפיתוי ופגיעה בכבוד המשפחה והכניסה למקומות המיוחדים לנשים <עוגן סימן 4> ====
@ 304. סעיף 304 (תיקון: 2112)
: (1) (((בוטל).)) <!-- המרמה בתולה שמלאו לה 15 שנים ותוך הבטחת נשואים שולל את בתוליה, - ומעשהו זה אינו מחייב עונש חמור יותר, - דינו מאסר משלשה חדשים עד שנה ויחויב באחריות לבתוליה. -->
: (2) (((בוטל).)) <!-- הראיות הקבילות כדי להוכיח מרמה ע"י הבטחת נישואים הן הודאת הנאשם בפני שופט חוקר או בבית המשפט, וכן מסמכים או מכתבים. -->
: (3) המסית אשה, בין אם היה לה בעל ובין אם לאו, לעזוב את ביתה כדי להצטרף לגבר זר, או המסכסך בינה לבין בעלה כדי לערער את קשרי הנשואין, - דינו מאסר שלא יפחת משלושה חדשים.
@ 305. (תיקון: 2112) : (((בוטל).)) <!--
: המבצע מעשה מגונה:
: (1) באדם שטרם מלאו לו 15 שנה, בין אם היה זכר או נקבה.
: (2) באשה או בחורה שמלאו לה 15 שנה או יותר, ללא הסכמתה, -
: ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנה.
-->
@ 306. (תיקון: 2112) : (((בוטל).)) <!--
: המציג בפני נער שלא מלאו לו 15 שנה או בפני נקבה דבר הנוגד את המוסר, או הפונה אליהם במלים בלתי מוסריות, - דינו מאסר שלא יעלה על ששה חדשים או קנס שלא יעלה על 25 דינרים.
-->
@ 307. סעיף 307
: המתחזה כאשה ונכנס למקום המיועד לנשים, או שבעת המעשה מותרת בו הכניסה לנשים בלבד, דינו מאסר שלא יעלה על ששה חדשים.
==== הוראות כלליות ====
@ 308. (תיקון: 2112) : (((בוטל).)) <!--
: (1) באם נערך נישואין אמיתי בין מבצע אחת העבירות הנזכרות [[בפרק זה]] לבין קרבן העבירה יופסקו כל ההליכים, ובאם הוצא פסק דין ביחס לתביעה יותלה העונש שנגזר על הנתבע.
: (2) לתביעה הכללית הזכות לפתוח מחדש את התביעה ולהוציא לפועל את העונש לפני עבור שלוש שנים על העוון או לפני עבור חמש שנים על הפשע באם הסתיימו הנישואין בגרוש האישה ללא סיבה מספקת.
-->
=== פרק שני {{ש}} שידול לזנות ועבירות נגד המוסר הכללי ===
==== (1) שידול לזנות <עוגן סימן 1> ====
@ 309. סעיף 309
: "בית זנות" פירושו [[בפרק זה]]: כל בית או חדר או שורה של חדרים בכל בית שבהם יושבות או מבקרות שתי נשים או יותר לשם מעשי זנות.
@ 310. סעיף 310
: ייגזר עונש מאסר לתקופה מחודש עד לשלוש שנים ובקנס מחמש דינרים עד לחמישים דינרים על המשדל או מנסה לשדל:
: (1) אשה למטה מבת עשרים שאינה זונה רגילה ושאינה ידועה כבעלת אופי בלתי מוסרי לשכב שלא כחוק עם כל אדם אחר בין בתוך הממלכה או מחוצה לה, או -
: (2) המשדל או מנסה לשדל אשה למען תהיה לזונה מופקרת לרבים בתוך הממלכה או מחוצה לה, או -
: (3) המשדל או המנסה לשדל אשה לעזוב את הממלכה, מתוך כונה שתגור או תבקר תכופות בבית זנות במקום אחר שהוא, או -
: (4) המשדל או מנסה לשדל כל אשה לעזוב את מקום מגוריה הרגיל בממלכה, כשמקום כזה אינו בית זנות, למען תגור או תבקר תכופות בבית זנות לצורך זנות, בין בממלכה או מחוצה לה, או -
: (5) המשדל או מנסה לשדל כל אדם למטה מגיל חמש עשרה לשכב אתו משכב זכר.
@ 311. סעיף 311
: ייגזר עונש מאסר לתקופה משנה עד לשלוש שנים על אדם:-
: (1) המשדל או מנסה לשדל באיומים ובהפחדות כל אשה לשכב עם איזה אדם שלא כחוק בין בתוך הממלכה או מחוצה לה, או -
: (2) המשדל בטענות או באמתלות כוזבות אשה, שאינה ידועה כזונה מופקרת לרבים, או כאשה מושחתת, לשכב עם איזה אדם שלא כחוק בתוך הממלכה או מחוצה לה, או -
: (3) המשקה או גורם להשקאת כל אשה איזה סם, חומר, או דבר, מתוך כונה לטמטם את הכרתה או להשתלט עליה כדי שתהיה על-ידי כך אפשרות לאיזה אדם לבעול אשה כזאת, שלא כחוק.
@ 312. סעיף 312
: ייגזר עונש מאסר עד לששה חודשים או בקנס עד למאה דינרים או בשני העונשים יחד על כל אדם:-
: (1) המחזיק או מנהל בית זנות או מסייע או עוזר בהנהלתו, או -
: (2) כשהוא השוכר של איזה בית או הממונה על איזה בית, מרשה ביודעין שאותו הבית או חלק מחלקיו ישמש כבית זנות, או -
: (3) כשהוא בעל הבית של כל בית או סוכנו של בעל בית כזה, והוא משכיר בית כזה או כל חלק הימנו מתוך ידיעה שבית כזה או כל חלק הימנו ישמש בית זנות, או משים עצמו בזדון צד לשמוש של הבית או של חלק הימנו כבית זנות.
@ 313. סעיף 313
: (1) משיתחייב בדין שוכר בית כל שהוא על שהחזיק או שניהל במקום, או בחלק כל שהוא ממנו, בית זונות, או על פעלו או עזרו בהנהלתו, או על הרשותו ביודעין להשתמש במקום או בחלק כל-שהוא ממנו, כבית זונות, רשאי בית המשפט להוציא פסק דין לביטול חוזה השכירות ופינוי המושכר ומסירתו לבעל הבית.
: (2) משיתחייב בעל בית בעברה מהעברות שנזכרו בפסקה (1) לעיל, רשאי בית המשפט לתת צו בנעילת אותו בית בהתאם [[לסעיף (35) מחוק זה]].
@ 314. סעיף 314
: כל אדם שבאפוטרופסתו או בהשגחתו נמצא(ת) ילד(ה) שגילו(ה) בין השנה הששית לשנה השש עשרה, והוא מרשה לילד(ה) לדור או לבקר בבית זנות, ייגזר עליו עונש מאסר לתקופה עד לששה חודשים או בקנס עד לעשרים דינרים.
@ 315. סעיף 315
: (1) כל גבר החי לגמרי, או במקצת, על רוחיה של זונה, ייענש במאסר לתקופה מששה חודשים עד לשנתיים.
: (2) כשהוכח שדבר חי יחד עם זונה או מצוי בקביעות בחברתה או אם הוכח שהשתמש בהשפעתו או בשליטתו על תנועותיה של זונה באופן המראה שהוא עוזר או מסייע בידה או מכריחה לזנות עם כל אדם אחר, או לזנות בכלל, יחשב אותו אדם, בלתי אם הוכיח לבית המשפט את ההיפך, כאילו הוא חי ביודעין על רווחיה של זונה.
@ 316. סעיף 316
: כל אשה אשר נתברר שלצורך קבלת שכר, השפיעה על תנועותיה של זונה באופן המראה שהיא מסייעת בידיה, או מכריחה אותה לזנות עם איזה אדם אחר, או לזנות בכלל, ייגזר עליה עונש מאסר לתקופה עד שנה או בקנס עד לחמישים דינרים.
@ 317. סעיף 317
: ייענש במאסר לתקופה מחודשיים עד לשנתיים כל המעכב אשה נגד רצונה:
: (1) בכל בית למען תשכב שלא כחוק עם כל אדם, בין עם איזה אדם מיוחד ובין עם אדם סתם, או -
: (2) בכל בית זנות.
@ 318. סעיף 318
: כשאשה נמצאת בבית לצורך משכב בלתי חוקי או בבית זנות, יחשב אדם כאילו עכבה באותו הבית או באותו בית הזנות, אם, מתוך כונה להכריחה או להניעה להשאר באותו הבית או אותו בית הזנות, הוא מנע מאשה כזאת כל לבוש או כל נכס אחר השייך לה.
==== (2) עבירות נגד המוסר הכללי <עוגן סימן 2> ====
@ 319. סעיף 319
: ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים כל אדם:
: (1) המוכר, או המחזיק ברשותו לשם מכירה או הפצה, או הדפיס או מעתיק באופן אחר לשם מכירה, או הפצה כל חומר-תועבה בין בדפוס או בכתב, או כל תמונת תועבה, צלום או דוגמה או כל חפץ אחר העשוי לגרום להשחתת המוסר, או -
: (2) המציג לראוה או מפיץ לשם הצגה במקום צבורי כל תמונה, צלום או דוגמה מתועבים או כל חפץ אחר העשוי לגרום להשחתת המוסר, או -
: (3) המנהל או משתתף בכל עסק לשם מכירה או פרסום או הצגה של כל חומר תועבה, בדפוס או בכתב, או של כל תמונה, צילומים או דוגמאות או איזה חפצים אחרים העשויים לגרום להשחתת המוסר, או -
: (4) המפרסם או המודיע ברבים באיזה אופן שהוא כי פלוני מתעסק במכירה, בהדפסה, בהעתקה, בהצגה או בהפצה של כל חומר תועבה או דבר תועבה כזה.
@ 320. (תיקון: 2112) : (((בוטל).)) <!--
: כל העושה מעשה מגונה או סימן מגונה במקום צבורי או באספה צבורית או באופן שהמעשה עלול להיות נראה לאיש הנמצא במקום צבורי, ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
-->
=== פרק שלישי {{ש}} הפלות ===
@ 321. סעיף 321
: כל אשה אשר הביאה את עצמה לידי הפלה על-ידי שימוש בכל אמצעי שהוא, או הרשתה שישתמשו כלפיה באמצעי כזה, ייגזר עליה עונש מאסר לתקופה מששה חודשים עד לשלוש שנים.
@ 322. סעיף 322
: (1) כל אדם המתכון להביא אשה מרצונה לידי הפלה באיזה אמצעי שהוא, ייגזר עליו עונש מאסר לתקופה משנה עד לשלוש שנים.
: (2) ואם הביאה ההפלה או האמצעים שהשתמשו בהם להפלה לידי מות האשה, ייענש המבצע בעבודות פרך לתקופה זמנית שלא תפחת מחמש שנים.
@ 323. סעיף 323
: (1) הגורם בזדון להפלתה של אשה בניגוד לרצונה, ייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית שלא תעלה על עשר שנים.
: (2) לא יפחת העונש מעשר שנים באם גרמה ההפלה, או האמצעים שהשתמשו בהם להפלה, לידי מות האשה.
@ 324. סעיף 324
: תיהנה מצידוק מקל, כל אשה שהביאה את עצמה לידי הפלה לשם שמירה על כבודה וייהנה גם מאותו צידוק מקל המבצע את אחד העברות שצוינו [[בסעיפים (322]] [[ו-323)]] לשם שמירת כבוד אחד צאצאיו או קרובותיו עד הדרגה השלישית.
@ 325. סעיף 325
: באם מבצע אחד העבירות שצוינו [[בפרק זה]] היה רופא, מנתח, רוקח או מילדת, יוסף לעונש שייגזר עוד שליש.
== שער שמיני {{ש}} פשעים ועוונות נגד הגוף <עוגן חלק 2.8> ==
=== פרק ראשון ===
==== (1) הריגה ורצח בכוונה תחילה <עוגן סימן 1> ====
@ 326. סעיף 326
: ההורג אדם בכוונה - דינו 15 שנות עבודת פרך.
@ 327. סעיף 327
: בוצעה הריגה בכוונה, תוך אחד מאלה:-
: (1) כהכנה לבצע עבירה מסוג עוון, להקלה על ביצועה או לשם ביצועה, או כדי להקל על בריחת המסיתים לביצוע העבירה, או עושיּה או המתערבים בה, על מנת שיתחמקו מעונשם;
: (2) כלפי פקיד בזמן מלוי תפקידו או עקב מה שעשה בתוקף תפקידו;
: (3) כלפי יותר מאיש אחד;
: (4) תוך התעללות בהרוג בצורה אכזרית לפני הריגתו;
: ייענש העבריין בעבודת פרך לכל חייו.
@ 328. סעיף 328
: ההורג בכוונה ייענש בעונש מוות, אם ביצע את המעשה:-
: (1) בכוונה תחילה (מעשה זה יקרא "רצח בכוונה תחילה");
: (2) כהכנה לעשיית פשע, או כהקלה לעשייתו או בצועו או כדי להקל על בריחת המסיתים לפשע זה או בריחת מבצעי הפשע או המתערבים בעשייתו, או כדי לאפשר להם להתחמק מעונשים;
: (3) אם העבריין בצע את הפשע נגד אחד מהוריו.
@ 329. סעיף 329
: "כוונה תחילה" - פרושה הכוונה שהוחלט עליה לפני המעשה לשם ביצוע עבירה מסוג עוון או פשע, כשמטרת המתכוון היא לפגוע באדם מסויים או בכל אדם סתם שיפגוש, בין אם הכוונה נובעת מאירוע כל שהוא או מותנית בתנאי מסוים.
@ 330. סעיף 330
: המכה או הפוצע אדם במכשיר שאין בו כדי לגרום למוות, או הנותן לו חומר מזיק ולא התכוון על-ידי כך להרגו, אולם הנפגע מת כתוצאה מהפגיעה - דינו עבודת פרך שלא תפחת מתקופה של חמש שנים.
@ 331. סעיף 331
: גרמה אשה במעשה או במחדל מכוון להריגת ולדה שלא מלאו לו שנה, בנסיבות המחייבות עונש מוות, אך, בית המשפט שוכנע שבזמן גרימת המוות לא חזרה לשליטה מלאה על חושיה כתוצאה מהלידה או כתוצאה מהנקה שלאחר הלידה, יוחלף עונש המוות במאסר לתקופה שלא תהיה פחותה מחמש שנים.
@ 332. סעיף 332
: כל אם הגורמת בזדון - לשם הימנעות מקלון, על-ידי מעשה או נטישה - למות ילדה הבלתי חוקי לאחר היוולדו תיענש במאסר לתקופה שלא תפחת מחמש שנים.
==== (2) חבלות בגוף האדם <עוגן סימן 2> ====
@ 333. סעיף 333
: המכה אדם בכוונה או הפוצע אותו או המסב לו נזק, על-ידי שמוש בכח, והתקיפה גורמת למחלה או להעדרות מהעבודה לתקופה העולה על 20 יום - דינו מאסר משלושה חדשים עד שלוש שנים.
@ 334. סעיף 334
: (1) אם לא נגרמה עקב המעשים המפורטים [[333|בסעיף הקודם]] מחלה כל שהיא ולא העדרות מעבודה, או שנגרמה מחלה והעדרות, אולם אלה פחותים מעשרים יום, ייענש העבריין במאסר לתקופה שלא תעלה על שנה או בקנס שלא יעלה על 25 דינרים, או בשני העונשים יחד.
: (2) אם עקב המעשים המפורטים [[333|בסעיף הקודם]] לא נגרמה מחלה או העדרות מעבודה העולה על 10 ימים, לא ינקטו הליכים משפטיים ללא תלונת הניזוק בכתב או בעל-פה, ובמקרה כזה רשאי המתלונן לבטל את תלונתו בטרם יגיע בית המשפט לשלב הסופי. במקרה זה תבוטל תביעת הכלל.
@ 335. סעיף 335
: גרם המעשה לקטיעה או להוצאת אבר או קטיעת גפיים או לשתוקו או לשתוק אחד מחושיו או שגרם להשחתה חמורה של הגוף או לנכות תמידית אחרת או למום תמידי - דינו של המבצע עבודת פרך לתקופה זמנית שלא תעלה על 10 שנים.
@ 336. סעיף 336
: מי שגרם במעשי אלימות או תקיפה הנזכרים [[בסעיף (333)]] להפלה של אשה הרה והוא יודע על הריונה, ייגזרו עליו עבודות פרך לתקופה זמנית שלא תעלה על עשר שנים.
@ 337. סעיף 337
: יוחמר בעונשים שצוינו [[בסעיפים (333]], [[334]] [[ו-335)]], עד כי יוסף להם משליש עד חצי באם המעשה בוצע באופן שפורט [[בסעיפים (327]] [[ו-328)]].
@ 338. סעיף 338
: השתתפו מספר אנשים בקטטה שכתוצאה ממנה נגרמה הריגה או שתוק אבר או פציעה או נזק לאחד האנשים, ולא ניתן לזהות או לגלות את המבצע הישיר עצמו, ייענש כל אחד שהשתתף בקטטה שכתוצאה ממנה נגרם מוות, או שתוק האבר, הפציעה או הנזק - בעונש הקבוע בחוק לאותו המעשה, תוך הפחתה עד למחצתו.
: אם הפשע שבוצע מחייב עונש מוות או מאסר עולם עם עבודת פרך, ייענש כל משתתף במעשים שגרמו לתוצאות הנ"ל לעבודת פרך לתקופה (זמנית) שלא תפחת מ-10 שנים.
@ 339. סעיף 339
: (א) המשדל אדם אחר שיאבד עצמו לדעת, או המסייע לו כך באחד הדרכים הנזכרות [[בסעיף (80)]], ייגזר עליו עונש מאסר לתקופה זמנית.
: (ב) ואם ההתאבדות נשארה בשלב הכנה ייענש אותו אדם במאסר לתקופה משלושה חודשים עד לשנתיים, ויהיה עד לשלוש שנים באם נבע מהמעשה נזק או מום, תמידיים.
==== (3) הצטדקות בהריגה <עוגן סימן 3> ====
@ 340. סעיף 340
: (1) ייהנה מהצטדקות משחררת, כל אדם המפתיע את אשתו או האסורה עליו כדין כשהיא שוכבת עם אדם אחר וניגש להריגתם, פציעתם או חבלתם, שניהם או אחד מהם.
: (2) ייהנה מבצע ההריגה, הפציעה, או החבלה מהצטדקות מקלה באם הפתיע את אשתו או אחד מהוריו, צאצאיו או אחיותיו עם אדם אחר כשהם שוכבים במיטה שלא כחוק.
@ 341. סעיף 341
: המעשים הבאים יראו אותם כהגנה חוקית:-
: (1) מעשה הריגה, פציעה או איזה מעשה מזיק אחר לשם הגנה עצמית, הגנה על כבוד עצמי, או הגנה על חיי הזולת וכבודו בתנאי:-
:: (א) שההגנה תבוצע בזמן בצוע התוקפנות.
:: (ב) שהתוקפנות היא בלתי מוצדקת.
:: (ג) שאין ביכולת קרבן התקיפה להינצל מהתוקפנות אלא על-ידי מעשה ההריגה, הפציעה או המעשה המזיק.
: (2) מעשה הריגה, פציעה או איזה מעשה מזיק אחר לשם הגנה על רכוש עצמי או רכוש אחר שהופקד למשמורת בתנאי:-
:: (א) שההגנה תבוצע בזמן הגזילה או הגניבה המלווים במעשי אלימות, או,
:: (ב) שהגניבה תביא לנזק עצום הגורמת לאבדן השליטה של האיש הנגנב ונשאר אובד עצות, אף על פי שלא היתה הגניבה מלווה במעשי אלימות.
:: ואם לא היה בשני המקרים הנזכרים לעיל אפשרות להרחיק את הגנבים והגזלנים והחזרת הרכוש אלא על-ידי מעשה ההריגה, הפציעה או המעשה המזיק.
@ 342. סעיף 342
: יראו כהגנה ליגאלית כל מעשה הריגה, פציעה או איזה מעשה מזיק אחר שבוצע כדי להרחיק אדם שנכנס או נסה להיכנס בלילה לתוך בית מאוכלס או לתוך דירת מגורים, כפי שהוגדר [[בסעיף השני]], על-ידי טיפוס על גדר או קיר או כניסה או על-ידי קדיחתם, שבירתם או על-ידי שימוש במפתחות חקויים או במכשירים מיוחדים ואם בוצעה התוקפנות ביום לא ייהנה המבצע אלא מהצטדקות מקלה בהתאם [[לסעיף (97)]].
==== (4) הריגה או חבלה גופנית שלא בכוונה <עוגן סימן 4> ====
@ 343. סעיף 343
: הגורם למותו של אחר כתוצאה מרשלנות או חוסר זהירות או אי מלוי חוק או תקנות - דינו מאסר מששה חדשים עד שלוש שנים.
@ 344. סעיף 344
: (1) אם כתוצאה מטעות העבריין נגרמה רק חבלה לפי [[הסעיפים (333]], [[335)]] - דינו מאסר מחודש עד שנה או קנס מ-5 דינרים עד 50 דינר((ים)).
: (2) דין כל חבלה אחרת שלא בכוונה, מאסר שלא יעלה על ששה חדשים או קנס עד 20 דינר((ים)).
: (3) ויועמדו ההליכים בקשר לתביעת האדם הנפגע באם לא נבע מהחבלה שום מחלה או בטלה מהעבודה לתקופה העולה על עשרה ימים, ויהיה לויתור התובע מתביעתו אותה הפרוצדורה שפורטה [[בסעיף (334)]].
==== (5) הריגה וחבלה גופנית הנובעות ממספר סיבות <עוגן סימן 5> ====
@ 345. סעיף 345
: אם נגרם מוות או פגיעה מתוך כוונה, אולם התוצאה באה מתוך סיבות שלא היו ידועות לתוקף ולא היו קשורות במעשהו או שהצטרפה סיבה נפרדת - דינו כדלקמן:
: (1) עבודת פרך לתקופה שלא תפחת מעשר שנים, אם מעשהו מחייב עונש מוות או מאסר עולם עם עבודת פרך;
: (2) הפחתת כל עונש בלתי קצוב אחר עד למחציתו, אם מעשהו מחייב עונש אחר מעונש מוות או מאסר עולם עם עבודת פרך.
=== פרק שני {{ש}} עבירות כלפי חופש האדם וכבודו ===
==== (1) גזילת החופש <עוגן סימן 1> ====
@ 346. סעיף 346
: כל האוסר או כולא אדם שלא כחוק, ייגזר עליו עונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שנה או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים, אם הוציא לפועל את המאסר הבלתי חוקי על-ידי-כך שהעמיד פנים כאילו הוא מכהן בתפקיד רשמי, או שהתחזה כמי שיש לו כתב הרשאה חוקי כדי לעצור את אותו אדם - ייענש במאסר לתקופה משישה חודשים עד לשנתיים, ואם בוצעו המעשים האלה נגד פקיד בעת מילוי תפקידו או בגלל מעשיו בעת מילוי תפקידו יהיה העונש משישה חודשים עד לשלוש שנים.
==== (2) הפרת האיסור להכנס לבתים <עוגן סימן 2> ====
@ 347. סעיף 347
: (1) כל הנכנס לבית מגורים של אחר או למקום המחובר אליו, בנגוד לרצונו של בעל המקום וכל מי שנשאר במקומות הנ"ל בנגוד לרצונו של בעל הזכות להרחקתו משם - דינו מאסר שלא יעלה על ששה חדשים.
: (2) אם בוצע המעשה בלילה או על-ידי שמוש בכח כלפי אנשים, או על-ידי שבירה או על-ידי שמוש בנשק, או בוצע על-ידי מספר אנשים בצוותא:-
:: דינו מחודש עד שנה אחת מאסר.
: (3) לא יינקטו צעדים לגבי הנזכר בסעיף קטן (1), אלא אם הוגשה תלונה על-ידי הצד הנפגע.
@ 348. סעיף 348
: (1) המסיג גבול על-ידי שבירה או על-ידי שמוש בכח כלפי אנשים למקומות שלא הוזכרו [[347|בסעיף הקודם]] והשייכים לזולת ואין הכניסה אליהם מותרת לרבים, או נשאר שם בנגוד לרצון בעל הזכות להרחיקו משם - דינו מאסר עד שבוע או קנס עד 10 דינרים.
: (2) לא ינקטו צעדים נגד העבריין, אלא על יסוד תלונה של הצד הנפגע.
==== (3) האיום <עוגן סימן 3> ====
@ 349. סעיף 349
: (1) המאיים על אחר על-ידי שליפת נשק כלפיו - דינו מאסר שלא יעלה על ששה חדשים.
: (2) אם הנשק היה חם והמאיים השתמש בו - דינו מאסר מחודשיים עד שנה.
@ 350. סעיף 350
: המאיים על אחד בפשע שעונשו מוות או מאסר עולם עם עבודת פרך או עבודת פרך זמנית או לתקופה של חמש עשרה שנים, בין אם באמצעות מכתב סגור ובין אם באמצעות אדם שלישי, ולאיום זה נתלותה תביעה לעשות מעשה, אפילו הוא חוקי, או להמנע מעשיתו, דינו מאסר מששה חדשים עד שלוש שנים.
@ 351. סעיף 351
: אם לא נתלותה לאיום באחד הפשעים הנ"ל תביעה כאמור, או שנתלותה התביעה, אולם נמסרה בעל-פה ושלא באמצעות אדם אחר - דינו מאסר מחודש עד שנתיים.
@ 352. סעיף 352
: המאיים בפשע שהוא קל מהפשעים הנזכרים [[בסעיף (350)]], ובאחד האמצעים המפורטים [[350|באותו סעיף עצמו]], - דינו מאסר עד שנה.
@ 353. סעיף 353
: על איום לבצוע עוון, באמצעות כתב או באמצעות אדם שלישי יוטל עונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
@ 354. סעיף 354
: כל איום אחר על גרימת נזק או פגיעה בלתי חוקיים, אם על-ידי דיבור או על-ידי שימוש באחד האמצעים הנזכרים [[בסעיף (73)]], והעלולים להשפיע על רוח קרבן העבירה השפעה גדולה, ייענש על-פי תביעה במאסר עד לשבוע ימים או בקנס שאינו עולה על חמישה דינרים.
==== (4) גלוי סודות <עוגן סימן 4> ====
@ 355. סעיף 355
: ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים כל אדם:-
: (1) המשיג בתוקף תפקידו או משרתו הרשמית, סודות רשמיים ומגלה סודות אלו למי שאין לו סמכות לדעת אותם, או למי שתפקידו אינו דורש את ידיעתם לטובת הציבור.
: (2) בעת מילוי תפקיד רשמי או שירות ממשלתי השאיר בחזקתו מסמכים סודיים או צילומים, כתבי יד, דוגמות או העתקיהם בלי רשות לכך או מבלי שתפקידו יחייב את זאת.
: (3) בתוקף מקצועו ידע איזה סוד וגילה אותו, בלי צידוק חוקי.
@ 356. סעיף 356
: (1) ייגזר עונש מאסר מחודש עד לשנה על כל אדם העובד במשרד הדאר והטלגרף והמשתמש לרעה בתפקידו על-ידי פתיחת מכתב סגור, השחתתו, גניבתו או גילוי תוכנו לאדם שאינו הנמען.
: (2) וייגזר עונש מאסר לתקופה של ששה חודשים או בקנס עד לעשרים דינרים על כל אדם העובד בשירות הטלפונים וגילה לאחרים תוכן שיחה טלפונית שנודעה לו בעת מילוי תפקידו.
@ 357. סעיף 357
: כל אדם המשחית או הפותח בזדון מכתב או מברק שלא נשלחו לו ייענש בקנס שלא יעלה על חמישה דינרים.
==== (5) הוצאת שם רע, דיבה והשפלה <עוגן סימן 5> ====
@ 358. סעיף 358
: ייענש כל אדם המוציא שם רע באחד האופנים המפורטים [[בסעיף (188)]] במאסר לתקופה מחודשיים עד לשנה.
@ 359. סעיף 359
: ייענש המוציא דיבה על אחד האנשים ובאחד האופנים הנזכרים [[בסעיפים (188]] [[ו-189)]] ועל השפלה הנעשית באחד האופנים המצוינים [[בסעיף (190)]] במאסר לתקופה משבוע עד לשלושה חודשים או בקנס מחמישה דינרים עד לעשרים וחמישה דינרים.
@ 360. סעיף 360
: המשפיל אדם לא על-ידי הוצאת שם רע ולא על-ידי הוצאת דיבה אלא באמצעות הדיבור פנים אל פנים או באמצעות המכתב הנשלח אליו או המכוון להביא אותו לידיעתו, או באמצעות ניבול הפה או סימן מיוחד או יחס גס - ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על חודש או בקנס שלא יעלה על עשרה דינרים.
@ 361. סעיף 361
: הזורק צואה ודבר בחזקת טמא על אדם - ייענש במאסר לתקופה משישה חודשים עד לשנה ובקנס מעשרים דינרים עד לחמישים דינרים.
==== הוראות כלליות ====
@ 362. סעיף 362
: אין להרשות למוציא שם רע או מוציא דיבה הצדקות על-ידי הוכחות נכונות המעשה נושא שם הרע או הדיבה או נכונות הדברים אלא אם היה, נושא שם הרע או הדיבה, נחשב על-פי החוק כאחד העבירות, ויהפך מוציא הדיבה למוציא שם רע באם ביטא את מונחי הדיבה בצורה המאפשרת יחוד או יחוס לדבר מסוים, ואז פתיחת ההליכים יהיו על-פי סעיפי הוצאת שם רע.
@ 363. סעיף 363
: באם קרבן ההשפלה הוא שהביא לעצמו את ההשפלה על-ידי מעשה בלתי חוקי, או קיבל את ההשפלה ברצון, או החזיר בהשפלה דומה, רשאי בית המשפט להוריד את עונש שני הצדדים או את עונש אחד מהם משליש עד לשני שלישים או לבטלו כליל, באם העונש שנגזר היה בעבור הוצאת שם רע, הוצאת דיבה או השפלה.
@ 364. סעיף 364
: התביעה בעבור הוצאת שם רע, הוצאת דיבה או השפלה מותנית בתביעתו האישית של קרבן העבירה.
@ 365. סעיף 365
: התובע אישית ידרוש בתביעתו פיצויים בעבור הוצאת שם רע, דיבה או השפלה כפי שהוא מעריך, על הנזקים האישיים שנגרמו לו, ולבית המשפט הרשות להעריך את גובה הפיצויים לפי מהות העבירה והשפעתה על קרבן המעשה ועל-פי מעמדו החברתי.
@ 366. סעיף 366
: אם הוצאת שם רע או הוצאת דיבה היו נגד הנפטר, רשאים יורשיו בלבד להגיש תביעה משפטית.
@ 367. סעיף 367
: במקרים אשר תוכח בהם, עבירת הוצאת הדיבה, שם הרע או השפלה, העונש יבוטל בהתאם [[לסעיף (363)]].
=== פרק שלישי {{ש}} עבירות מין (תיקון: 2112) ===
@ 367א. הגדרות (תיקון: 2112)
: לעניין [[פרק זה]]:
:- "אח או אחות חורגים" - בן או בת של בן זוג של הורה;
:- "אחראי על חסר ישע" - כל אחד מאלה:
:: (1) הורה, הורה חורג, אפוטרופוס או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של חסר ישע או שחסר הישע נתון במשמורתו או בהשגחתו לפי דין;
:: (2) בן משפחה של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו ובן זוג של כל אחד מאלה;
:: (3) מי שחסר הישע מתגורר עימו או נמצא עימו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות;
:- "בועל" - המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;
:- "בן משפחה" - כל אחד מאלה:
:: (1) הורה; בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו; סב או סבתא;
:: (2) מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות; אח או אחות חורגים; דוד או דודה; גיס או גיסה. ואולם לעניין עבירה של בעילה אסורה לפי [[סעיף 367י(ב)]] או של מעשה מגונה לפי [[סעיף קטן 367י(ג)(3)]] שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכללו דוד או דודה, גיס או גיסה בהגדרת "בן משפחה";
:- "חסר ישע" - מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
:- "טיפול נפשי" - אבחון, הערכה, ייעוץ, טיפול, שיקום, או ניהול שיחות, שנעשו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים, כדי לסייע לאדם הסובל ממצוקה, הפרעה, מחלה או בעיה אחרת, שמקורן רגשי או נפשי;
:- "ייעוץ או הדרכה" - ייעוץ או הדרכה שניתנו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים;
:- "כהן דת" - כהן דת, מי שמציג את עצמו ככזה או אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות;
:- "מטפל נפשי" - מי שעוסק, או שמציג את עצמו כעוסק, במתן טיפול נפשי, כמשלח יד או מכוח תפקיד;
:- "מעשה מגונה" - מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים;
:- "מעשה סדום" - החדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם;
:- "קטין" - מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים.
@ 367ב. אינוס (תיקון: 2112)
: (א) הבועל אישה -
:: (1) שלא בהסכמתה החופשית;
:: (2) בהסכמת האישה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;
:: (3) כשהאישה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה; או
:: (4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האישה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית;
:: (5) תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשם מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא הייתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית;
:: הרי הוא אונס ודינו - מאסר שש עשרה שנים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דין האונס - מאסר עשרים שנים אם האינוס נעשה באחת מנסיבות אלה:
:: (1) בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1), (2), (4) או (5);
:: (2) באיום בנשק חם או קר;
:: (3) תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או היריון;
:: (4) תוך התעללות באישה, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו;
:: (5) בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עימו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם.
@ 367ג. בעילה אסורה בהסכמה (תיקון: 2112)
: (א)(1) הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו - מאסר חמש שנים;
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמציג עצמו כאחד מאלה, שבעל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לקטינה טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה האמור תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
: (ב) הבועל אישה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו - מאסר שלוש שנים.
@ 367ד. מעשה סדום (תיקון: 2112)
: (א)(1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו - מאסר חמש שנים;
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמציג עצמו כאחד מאלה, שעשה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
: (ב) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ג) העושה מעשה סדום באדם באחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 367ב]], בשינויים המחוייבים, דינו כדין אונס.
@ 367ה. יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל (תיקון: 2112)
: מטפל נפשי הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם טיפול נפשי על ידו ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול כאמור, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן להם על ידו, דינו - מאסר ארבע שנים; לעניין סעיף זה יראו מעשים כאמור שנעשו על ידי מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמציג עצמו כאחד מאלה, במהלך התקופה שבה ניתן הטיפול הנפשי כאילו נעשו תוך ניצול תלות נפשית ממשית כאמור; חזקה זו לא תחול אם המעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי.
@ 367ו. יחסי מין בין כהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ או הדרכה (תיקון: 2112)
: כהן דת הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם ייעוץ או הדרכה על ידו או סמוך לאחר מכן, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בייעוץ או בהדרכה שניתנו להם על ידו, דינו - מאסר ארבע שנים.
@ 367ז. מעשה מגונה (תיקון: 2112)
: (א) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 367ב(א)(2) עד (5)]], בשינויים המחוייבים, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 367ב(ב)(1) עד (5)]], בשינויים המחוייבים, דינו - מאסר עשר שנים.
: (ג) העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו, אך שלא בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), או (ד), דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ד) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) תוך שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, כלפי האדם או כלפי זולתו, דינו של עובר העבירה - מאסר שבע שנים.
: (ה)(1) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו - מאסר ארבע שנים;
:: (2) לעניין סעיף קטן זה יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמציג עצמו כאחד מאלה, שעשה מעשה מגונה באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מלאו לאדם שש עשרה שנים, והמעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
: (ו) מטפל נפשי העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות [[בסעיף 367ה]], דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ז) כהן דת העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות [[בסעיף 367ו]], דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ח) העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו - מאסר שנתיים.
@ 367ח. מעשה מגונה בפומבי (תיקון: 2112)
: (א) העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו - מאסר שנה.
: (ב) העושה, בכל מקום שהוא, מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו - מאסר שלוש שנים.
@ 367ט. גרם מעשה (תיקון: 2112)
: לעניין עבירה לפי [[פרק זה]], אחת היא אם העושה עשה את המעשה או גרם שהמעשה ייעשה בו או באדם אחר.
@ 367י. עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (תיקון: 2112)
: (א) העובר עבירה של אינוס לפי [[סעיף 367ב(א)]] או של מעשה סדום לפי [[סעיף 367ד(ג)]] באדם שהוא קטין, והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו - מאסר עשרים שנים.
: (ב) הבועל אישה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה עשרים ואחת שנים או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו עשרים ואחת שנים, והוא בן משפחתם, דינו - מאסר שש עשרה שנים.
: (ג) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו -
:: (1) בעבירה לפי [[סעיף 367ז(א) או (ד)]] - מאסר עשר שנים;
:: (2) בעבירה לפי [[סעיף 367ז(ב)]] - מאסר חמש עשרה שנים;
:: (3) בכל מקרה שאינו בין המנויים בפסק((א))ות (1) ו-(2) - מאסר חמש שנים.
: (ד) העושה מעשה מגונה בפני אדם שהוא קטין, בכל מקום שהוא, והוא בן משפחתו, דינו - מאסר ארבע שנים.
: (ה) אחראי על חסר ישע העובר עבירה לפי [[סעיף 367ח(א)]] בחסר הישע, דינו - מאסר שנתיים.
@ 367יא. איסור פרסום (תיקון: 2112)
: (א) המפרסם ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי [[פרק זה]], בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לו, ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שנה.
: (ב) לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האדם ששמו או זהותו פורסמו כאמור נתן את הסכמתו בכתב לפרסום, או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) המצלם אדם, בשל היותו מי שנפגע בעבירה או מי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי [[פרק זה]], תוך כדי בילוש או התחקות אחריו, העלולים להטרידו, או תוך הטרדה אחרת, לרבות תוך המתנה לאותו אדם בבית המשפט או בתחנת משטרה, והכול בלא הסכמתו שניתנה מראש, דינו - מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס הקבוע [[בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), תש"ם-1980]]; הסכמה כאמור תינתן לעניין בגיר - בכתב, ולעניין קטין - בפני בית המשפט.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום או צילום שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או איתור נעדרים, כשהפרסום או הצילום חיוני לצורך החקירה או האיתור כאמור.
@ 367יב. סייג לאחריות פלילית (תיקון: 2112)
: באישום בשל עבירה לפי [[סעיפים 367ג(א)]] [[או 367ד(א)]], תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.
== שער תשיעי {{ש}} עבירות המסכנות את הכלל <עוגן חלק 2.9> ==
=== פרק ראשון {{ש}} הצתה ===
@ 368. סעיף 368
: (1) ייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית שלא תפחת משבע שנים כל אדם:
:: המשלח אש בזדון בבנינים, בבתי חרושת, בבתי-מלאכה, במחסנים או בבתים מאוכלסים או בלתי מאוכלסים, הנמצאים בעיר או בכפר, או,
: (2) בקרונות הרכבת או ברכב המוביל אדם או יותר שאינו העבריין, או בקרונות המחוברים לקטר ושבהם אדם או יותר, או,
: (3) בכל ספינה שטה או עוגנת באחד הנמלים, או,
: (4) בכל מטוס טס או חונה בשדה תעופה, ואין ניפקא מינה אם זה רכושו או לא, או,
: (5) בבנינים מאוכלסים או מיועדים למגורים והנמצאים מחוץ למקומות מאוכלסים, ואין ניפקא מינה באם זה רכושו או לא.
@ 369. סעיף 369
: ייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית כל אדם המשלח אש בזדון:-
: (1) בחורשות או ביערות עצים לחטיבה של אחרים, או בפרדסים או ביבולים לפני קצירתם.
: (2) בחורשות או ביערות עצים לחטיבה או בפרדסים או ביבולים שהם רכושו הפרטי ושמהם התפשטה האש לרכוש של אחרים וגרמה לו נזק.
@ 370. סעיף 370
: ייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית כל אדם המשלח אש בזדון בבנינים בלתי מאוכלסים ואינם משמשים למגורים והנמצאים במקומות מחוץ לאיזורים מאוכלסים, או ביבולים או בערימות קש או בערימות חציר או בערימות או חבילות עצים לתדלוק בין אם היו הדברים האלה רכושו הפרטי שממנה התפשטה האש לרכוש אחרים ובין אם לאו.
@ 371. סעיף 371
: כל המשלח אש מלבד למה שנזכר לעיל בכוונה להסב נזק חומרי לאחרים או לזכות בשלל בלתי חוקי לעצמו או לאחרים, ייענש במאסר ((א))ו בקנס.
@ 372. סעיף 372
: אם כתוצאה מהשריפה נפטר איזה אדם, ייענש משלח האש בעונש מוות במקרים שצוינו [[בסעיפים (368]] [[ו-369)]] מאסר עולם עם עבודת פרך במקרים שצוינו [[בסעיפים (370]] [[ו-371)]].
@ 373. סעיף 373
: יחולו הוראות הסעיפים הקודמים ובאותם התנאים על כל אדם המשחית ולו באופן חלקי את אחד הפריטים הנזכרים בהם על-ידי שימוש בחומר נפץ.
@ 374. סעיף 374
: כל מי שגרם על-ידי רשלנות, אי תשומת לבו, או אי מילויו אחרי הוראות החוקים והתקנות, לשריפה איזה דבר שהוא קנין הזולת, ייענש במאסר לתקופה עד לשנה או בקנס עד לחמישים דינרים.
@ 375. סעיף 375
: (1) ייענש במאסר משבוע עד לשנה או בקנס שאינו עולה על חמישים דינרים כל אדם המסלק מכשיר שהותקן לכיבוי אש או החליף את מקומו או הוציאו מכלל שימוש.
: (2) וייענש באותו עונש מי שחייב בתוקף החוק והתקנות לרכוש מכשיר לכיבוי אש והזניח את התקנתו כנהוג או השאירו בלתי ראוי לשימוש.
=== פרק שני {{ש}} פגיעה בדרכי התחבורה הציבוריים ובמפעלים התעשייתים ===
==== (1) דרכי התעבורה והתחבורה <עוגן סימן 1> ====
@ 376. סעיף 376
: ההורס בזדון דרך ציבורית, גשר, מפעל ציבורי או הסב להם נזק ייענש במאסר עד לשנה ואם כתוצאה ממעשהו נשקפה סכנה לבטחון התעבורה, ייענש במאסר מחודש עד לשנתיים.
@ 377. סעיף 377
: המוציא מכלל שימוש מסילת ברזל או מכונות לתנועה ואיתות, או המטיל איזה דבר המעכב את פעולתן או המשתמש בשיטה מסוימת בכדי לגרום התנגשות בין רכבות או סטייתן מהמסילות - ייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית.
@ 378. סעיף 378
: (1) ייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית על אדם שניפץ או השבית מכונות האיתות או השתמש בסימנים מטעים או איזו שיטה מיוחדת במטרה להטבעת ספינה או הפלת מטוס.
: (2) ואם כתוצאה מהמעשה טבעה הספינה או הופל המטוס - ייגזר עונש מאסר לתקופה של עשר שנים לפחות.
@ 379. סעיף 379
: (1) המנתק בזדון את קשר הטלגרף או את שיחות הטלפון או שידורי הרדיו על-ידי הסבת נזקים למכונות ולקוים או באיזה אמצעי אחר ייענש במאסר לתקופה משלושה חודשים עד לשנתיים.
: (2) ואם כתוצאה מהמעשה נשקפה סכנה לבטחון הציבור, ייענש במאסר לתקופה משישה חודשים עד לשנתיים.
@ 380. סעיף 380
: ייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית כל אדם:-
: (1) המנתק בעת מהומה או מרד מזוין שאירעו בממלכה קו, או יותר, מקוי הטלפון או הטלגרף או המשבית את מכשירי השידור או המוציא אותם באיזה אופן שהוא מכלל שימוש או המשתלט עליהם במעשי אלימות או במעשה אחר עד כדי גרימת ניתוק השיחות והקשר בין פקידי הממשלה, בין האנשים לבין עצמם והשבתת השידור.
: (2) מונע על-ידי מעשי אלימות את תיקון קוי הטלפון או הטלגרף או את מכשירי השידור.
@ 381. סעיף 381
: יוסף לעונשים שנזכרו בסעיפים הקודמים החצי, באם נפגע אחד האנשים במום, וייגזר עונש מוות באם גרם המעשה למות אחד האנשים.
@ 382. סעיף 382
: מי שגרם בשגגה להרס ולחורבן ובשאר מעשים שנזכרו בסעיפים הקודמים, ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
==== (2) מעשים הפוגעים בתעשייה <עוגן סימן 2> ====
@ 383. סעיף 383
: כל תעשיין או בעל בית-מלאכה המזניח התקנת מכשירים או סימנים כדי למנוע תאונות עבודה או שהוא השאירם בצורה בלתי ראויה לשימוש - ייענש במאסר לתקופה מחודש עד לשנתיים או בקנס מעשרה דינרים עד לחמישים דינרים.
@ 384. סעיף 384
: הגורם על-ידי אי זהירות או רשלנות או אי מילוי אחרי הוראות החוקים והתקנות להשבתת המכשירים והסימנים הנזכרים לעיל, ייענש במאסר לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים.
@ 385. סעיף 385
: (1) העוקר בזדון אחד מהמכשירים האלה או המוציא אותם מכלל שימוש - ייענש במאסר לתקופה משלושה חודשים עד לשנתיים.
: (2) ויוטלו עבודות פרך לתקופה זמנית אם נגרם על-ידי המעשה תאונה חמורה ובעבודות פרך עם מאסר עולם באם נגרמו אבידות בנפש.
=== פרק שלישי {{ש}} זיוף מצרכים ===
@ 386. סעיף 386
: (1) ייענש במאסר מחודש עד לשנה ובקנס מחמישה דינרים עד לחמישים דינרים או באחד העונשים האלה כל אדם:-
:: (א) המזייף מצרכים המיועדים להזנת האדם או בעלי החיים, או תרופות או משקאות, תוצרת תעשייתית, חקלאית או טבעית המיועדת למכירה.
:: (ב) המציע תוצרת או מצרכים הנזכרים לעיל לשם מכירה או מכירתם ביודעין שהם מזוייפים או מקולקלים.
:: (ג) המציע תוצרת העלולה לגרום לזיוף מצרכים לשם מכירה, או מכירתה ביודעין את אופן שימושה.
:: (ד) המסית באחד האמצעים המצויינים [[בסעיף (80)]] על השימוש בתוצרת או המצרכים הנזכרים לעיל.
: (2) ואם חזר העבריין פעם נוספת על המעשה, ייאסר עליו לעסוק בעסק שהיה אמצעי לביצוע העבירה.
@ 387. סעיף 387
: באם התוצרת או המצרכים המזוייפים או המקולקלים מזיקים לבריאות האדם או לבעלי החיים, ייגזר עונש מאסר לתקופה משלושה חודשים עד לשנתיים ובקנס מחמישה דינרים עד לחמישים דינרים.
: העונשים האלו יוטלו למרות שהקונה או הצרכן יודע מהזיוף או הקילקול המזיקים.
@ 388. סעיף 388
: ייענש בקנס שלא יעלה על עשרה דינרים או במאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או בשני העונשים יחד, מי שרכש או החזיק ברשותו באיזה מקום שהוא, בלי סיבה חוקית, תוצרת מאכל או משקה לאחר שנהפכה למזיקה לבריאות או בלתי ראויה לאכילה או לשתייה כשהוא יודע או יש לו יסוד להאמין שהמאכל או המשקה מזיקים לבריאות או אינם ראויים לאכילה או לשתייה.
== שער עשירי {{ש}} עבירות פשיטת יד, שכרות, ומשחקי קוביה <עוגן חלק 2.10> ==
=== פרק ראשון {{ש}} פושטי יד ===
@ 389. סעיף 389
: כל אדם:-
: (1) המתנהג באופן פרוע או בלתי צנוע בכל מקום ציבורי.
: (2) פושט יד או מקבץ נדבות כשהוא מגלה פצעים או מומים או כשהוא משתמש בכל אמצעי אחר בין אם היה נודד ובין אם היה יושב במקום ציבורי, או כשהוא מוביל ילד למטה מגיל שש עשרה כדי לפשוט יד ולקבץ נדבות או כשהוא משדלו לכך.
: (3) מי שנמצא משוטט ממקום למקום בתור מקבץ נדבות וצדקה או משתדל לקבל נדבות, מאיזה מין שהוא, בכל אמתלא כוזבת.
: (4) מי שמתנהג בכל מקום ציבורי בצורה העשויה לגרום להפרת השלום.
: (5) מי שנמצא משוטט בכל מקום או בקרבתו או בכל דרך או דרך-מלך או בכל מקום הנמצא בסביבתם או בכל מקום ציבורי בזמן ובנסבות שיש בהם כדי להביא לכלל מסקנה שהוא נמצא שם לשם מטרה בלתי חוקית או פרועה.
: יהיה צפוי למאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים לעבירה הראשונה, ולבית המשפט ההחלטה לסדרו בכל מוסד שנקבע על-ידי שר הענינים הסוציאליים לטיפול בפושטי יד לתקופה שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים.
: אך שר העניינים הסוציאליים רשאי באיזה זמן מהזמנים לשחרר כל אדם שסודר במוסד על-פי סעיף זה לפי התנאים שימצא אותם לנכון, והוא רשאי לצוות להחזיר אותו אדם למוסד הנזכר להשלמת התקופה שנגזרה עליו באם הופרו התנאים שנקבעו לו, ואם נעשתה עבירה בפעם השניה או יותר יהיה צפוי למאסר לתקופה שלא תעלה על שנה אחת.
=== פרק שני {{ש}} שכרות ושימוש בסמים ===
@ 390. סעיף 390
: כל האשם, בעודו שכור בכל מקום ציבורי, בהתנהגות פרועה או המדריכה את מנוחת הציבור, יהיה צפוי לקנס שלא יעלה על עשרה דינר((ים)) או במאסר עד לשבוע ימים.
@ 391. סעיף 391
: כל המספק משקאות משכרים לאדם שהנהו כבר שכור, או לכל אדם הנראה כפחות מבן שמונה עשרה, יהיה צפוי לקנס עד לעשרה דינרים.
@ 392. סעיף 392
: (1) אם האדם המספק את המשקאות המשכרים הנהו בעליו של כל בית מרזח, או אם הוא עובד בכל בית עסק כזה, יהיה צפוי למאסר עד לחודש או בקנס עד לעשרה דינרים.
: (2) ובאם חזר על המעשה יהיה צפוי לסגירת בית העסק לתקופה הנראית לבית המשפט.
=== פרק שלישי {{ש}} משחקי קוביה ===
@ 393. סעיף 393
: (1) כל אדם שהנו הבעל או המחזיק או המשתמש בכל בית או חדר או מקום והוא פותחם, מנהלם או משתמש בהם לשם משחק בלתי חוקי בקוביה, וכל אדם שהנו הבעל או המחזיק בכל בית או חדר או מקום, והוא מרשה ביודעין ובזדון שכל אדם אחר יפתח אותו, ינהלו או ישתמש בו למטרה האמורה לעיל, וכל אדם שבידו מסורים הפיקוח או ההנהלה על בית, חדר או מקום שפתחוהו, מנהלים אותו או משתמשים בו למטרה האמורה או העוזר באיזה אופן שהוא להנהלת העסק של אותו בית או אותו חדר או אותו המקום למטרה האמורה, הרי יהא דינו של אותו אדם כדין מנהל בית פומבי למשחק בקוביה.
: (2) בסעיף זה "משחק בלתי חוקי בקוביה" כולל כל משחק בקלפים שאינו משחק הדורש הבנה שכלית (השדה), וכל משחק שאפשרויות הזכיה וההפסד שבו אינן נוחות במדה שוה לכל המשחקים, לרבות שומר הקופה (הבנקאי) או אדם אחר או בני אדם אחרים המנהלים את המשחק או שנגדם משחקים או מתערבים המשחקים האחרים.
@ 394. סעיף 394
: כל המנהל בית פומבי למשחק קוביה - יהיה צפוי למאסר עד שישה חודשים ובקנס עד חמישים דינרים.
@ 395. סעיף 395
: כל אדם, מחוץ לאלה הנזכרים [[בסעיף קטן (1) מסעיף (393)]], שנמצא בבית פומבי למשחק בקוביה, יחשב, מלבד אם הוכח ההיפך, שהיה שם לצורך משחק בלתי חוקי בקוביה ויהיה צפוי לקנס שאינו עולה על חמישה דינרים על העבירה הראשונה ולקנס שאינו עולה על עשרה דינרים או במאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או בשני העונשים גם יחד על כל עברה שלאחריה.
@ 396. סעיף 396
: כל מכשיר, מכונה או דבר המשמשים או לכאורה משמשים לשם משחק בלתי חוקי והם נמצאו בכל בית, חדר או מקום המוחזק או המשתמשים בו לשם משחק בלתי חוקי בקוביה, יכול כל מפקח ממפקחי המשטרה או הג'נדרמה לתפוס אותם ולאחר שפיטת אדם בקשר עם החזקתו או שימושו של הבית או החדר או המקום בניגוד להוראות חוק זה, יכול בית המשפט ליתן צו בענין החרמתם או השמדתם או החזרתם של המכשיר, המכונה או הדבר, ככל אשר ייטב בעיני בית המשפט.
@ 397. סעיף 397
: (1) כל הפותח או מנהל מקום המשמש לסדור הגרלה מאיזו מין שהוא, או המשתמש במקום כזה, יהיה צפוי לעונש מאסר עד לשישה חודשים או בקנס עד לחמישים דינרים.
: (2) כל אדם המדפיס או מפרסם או גורם להדפסתה או לפרסומה של כל מודעה על כל הגרלה או בקשר אתה או בדבר מכירת כל כרטיס, או פתק הגרלה או בדבר חלק מכרטיס או פתק הגרלה או בקשר אתה או המוכר, המציע למכירה כל כרטיס כזה או כל פתק הגרלה כזאת, יהיה צפוי לקנס שאינו עולה על חמישים דינרים.
: (3) בסעיף זה המונח "הגרלה" כולל כל שיטה או תכסיס למכירת נכסים, נתינתם, העברתם או חלוקתם התלויות בזכיה בגורל או הנגרלות על ידו, בין על-ידי הטלה של קוביות או על-ידי העלאת כרטיסים, פתקאות, גורלות, מספרים או ספרות או על-ידי הנעת גלגל או על-ידי בעל חי מאולף או בכל אופן אחר שהוא.
: (4) הוראות סעיף זה לא תחולנה על כל הגרלה שלשם סידורה נתקבלה תחילה רשות מאת הרשות המוסמכת.
@ 398. סעיף 398
: מי שנמצא כמנהל בית או חדר או מספר של חדרים או של איזה מקום שנזכרו [[בסעיפים (393]] [[ו-397) מחוק זה]], בין אם הוא גבר ובין אם הוא אשה, וכל המתנהג כמנהל של אותו מקום או כאדם שבהשגחתו ובטיפולו מצוי אותו מקום, דינו כבעל מקום כזה, בין אם הוא בעלו האמיתי ובין אם לא.
== שער אחד עשר {{ש}} עבירות נגד הרכוש <עוגן חלק 2.11> ==
=== פרק ראשון ===
==== (1) גניבה <עוגן סימן 1> ====
@ 399. סעיף 399
: (1) "גניבה" פרושה נטילת רכוש מטלטל של הזולת ללא הסכמתו.
: (2) "נטילת רכוש" פרושה למנוע מבעל החפץ מלהשתמש בו על-ידי סלוקו ממקומו, העברתו, - ואם היה החפץ קשור לרכוש דלא ניידי הסרתו תוך הפרדה מלאה והעברתו.
: (3) בעלות על רכוש כוללת גם חזקה.
@ 400. סעיף 400
: בוצעה גניבה ונתמלאו כל חמשת התנאים הבאים, ייענש העבריין במאסר עולם עם עבודות פרך, או עבודות פרך לתקופה זמנית, שלא תפחת מחמש עשרה שנים:-
: (1) הגניבה בוצעה בלילה.
: (2) השתתפו בה שני אנשים או יותר.
: (3) אחד המבצעים או יותר נשאו נשק גלוי או מוסתר.
: (4) בוצעה כניסה למקום המיועד למגורי אנשים או למקום המחובר למקום מגורים, או הכולל מקום מגורים, על-ידי הריסת קיר או על-ידי טיפוס על גדר או על-ידי שבירה או עקירת דלת או על-ידי פתיחת מנעולים במפתחות מותאמים או במכשירים מיוחדים או על-ידי התחזות כפקיד או על-ידי לבישת מדיו וסמניו או על-ידי טענת הסתייעות ב"צו" מאת השלטון.
: (5) הגנב או הגנבים איימו או השתמשו בכח כלפי האנשים בין להכנת הפשע, להקלת ביצועו ובין לשם הבטחת בריחתם של העבריינים או כדי להשתלט על הרכוש הגנוב.
@ 401. סעיף 401
: (1) בוצעה גניבה ונתמלאו כל התנאים המפורטים מטה, ייענש העבריין בעבודת פרך לתקופה זמנית שלא תפחת מחמש שנים:-
:: (א) הגניבה בוצעה בלילה;
:: (ב) השתתפו בה שני אנשים או יותר;
:: (ג) אחד המבצעים או יותר איימו בנשק או בשמוש בכח כלפי אנשים, בין אם לשם הכנת הפשע או להקלת בצועו ובין אם לשם הבטחת בריחת המבצעים או לשם השתלטות על הרכוש הגנוב.
:: גרם השימוש בכח לחבלה או לפציעה, דינו של העבריין עבודת פרך לתקופה זמנית שלא תפחת מעשר שנים.
: (2) בוצעה הגניבה ביום או על-ידי איש אחד, יענש העבריין לעבודת פרך לתקופה זמנית,
:: גרם השמוש בכח לחבלה או פציעה, - יענש העבריין לעבודת פרך לתקופה זמנית שלא תפחת מחמש שנים, - בוצעה הגניבה בנסיבות המתוארות בפסקה (1) לסעיף זה, (בלילה), יענש העבריין לעבודת פרך שלא תפחת מעשר שנים.
@ 402. סעיף 402
: המבצע שוד בדרך צבורית ייענש כדלקמן:-
: (1) בוצע השוד לאור היום על-ידי שני אנשים או יותר, תוך שמוש בכח, - דינו של העבריין לא יפחת מחמש שנים.
: (2) בוצע השוד בלילה על-ידי שני אנשים או יותר, תוך שמוש בכח, והיה אחד או יותר מהם חמושים, דינו של העבריין לא יפחת מעשר שנים.
: (3) בוצע השוד כמתואר בפסקה (2) והשמוש בכח גרם לחבלה או פציעה, - דינו של העבריין מאסר עולם עם עבודת פרך.
@ 403. סעיף 403
: (1) בוצע השוד תוך שמוש בכח כלפי אנשים, בין אם כדי להכין הפשע או להקל על בצועו ובין כדי להבטיח בריחת הפושעים או השתלטות על הרכוש, - דינו של העבריין לא יפחת מחמש שנים.
: (2) בוצע השוד על-ידי איש אחד, בין אם לאור היום ובין אם בלילה, יענש העבריין בעבודת פרך לתקופה זמנית.
@ 404. סעיף 404
: בוצעה גניבה ונתמלא אחד התנאים הבאים:-
: (1) במקומות נעולים ומגודרים, בין אם המקומות מאוכלסים ובין אם לאו, בין אם הם קשורים במקומות מאוכלסים או לאו, על-ידי פריצת קיר או על-ידי טפוס על קיר, על-ידי שבירת דלת או חלון או על-ידי פתיחתם במכשיר מיוחד או במפתחות מותאמים, או -
: (2) על-ידי שבירת דלתות החדרים או קופות פלדה או ארונות נעולים הנמצאים במקומות מאוכלסים או בלתי מאוכלסים, או על-ידי פתיחתם במכשיר מיוחד או במפתח מותאם, אף אם לא הגיע אליהם על-ידי פתיחת קיר או טפוס או פתיחת המנעולים במכשיר מיוחד או מפתח מותאם.
: ייענש העבריין בעבודת פרך לתקופה זמנית.
@ 405. סעיף 405
: המבצע גניבה בזמן מרד או בעת מהומות או מלחמה או שריפה, או טביעת אוניה או בעת אסון אחר - דינו עבודת פרך.
@ 406. סעיף 406
: הגונב באחד התנאים כדלקמן:
: (1)(א) הגניבה בוצעה בלילה והשתתפו בה יותר מאיש אחד;
:: (ב) הגניבה בוצעה על-ידי איש אחד, בשעות הלילה, במקום מאוכלס או בבית תפילה;
:: (ג) הגניבה בוצעה ביום על-ידי שנים או יותר במקום מאוכלס או במקום תפילה -
:: דינו של העבריין מאסר משנה עד שלוש ((שנים)).
: (2) היה הגנב נושא נשק גלוי או מוסתר, גם אם המקום אינו מאוכלס והגניבה לא בוצעה בלילה ולא השתתפו בה אלא איש אחד, - דינו מאסר משנה עד שלוש שנים.
: (3)(א) כשהגנב הוא משרת בשכר וגונב רכוש מעבידו או רכושו של אדם שבא לבית מעבידו, או רכושו של בעל הבית אשר אליו הלך יחד עם מעבידו - או
:: (ב) שהגנב הינו משרת או פועל או מתלמד וגונב מבית מעבידו או ממחסנו או ממלמדו - או
:: (ג) כשגונב אדם ממקום שבו הוא עובד;
:: דינו מאסר משנה עד שלוש שנים.
: (4) אם הגנב הוא בעל מלון או חאן או עגלון או ימאי או נהג מכונית וכיוצא באלה, והוא גונב דבר אשר הופקד בידו או חלק ממנו - דינו מאסר משנה עד שלוש שנים.
@ 407. סעיף 407
: המבצע גניבה שלא פורטה [[בפרק זה]], על-ידי לקיחה או כייסות, - דינו מאסר משלושה חדשים עד שנה.
@ 407א. הגדרות (תיקון: 1428)
: לענין סעיפים 407א עד 407יג:
:- "בעל רכב" - לרבות מי שמחזיק בו כדין.
:- "החוק" - החוק הפלילי מס' 16 לשנת 1960.
:- "הפורץ" ו"מתפרץ" -
:: (1) השובר חלק חיצוני או פנימי של רכב, או פותח - במפתח, במשיכה, בדחיפה, בהרמה או בכל דרך אחרת דלת, חלון או כל דבר שנועד לסגור או לכסות פתח ברכב, נקרא פורץ.
:: (2) המכניס לרכב חלק מגופו או מהכלי שבו הוא משתמש, נקרא נכנס.
:: (3) הפורץ ונכנס או פורץ ויוצא, נקרא מתפרץ.
:: (4) הנכנס לרכב באיום, בתחבולה או בקנוניה עם אדם ברכב, רואים אותו כאילו פורץ ונכנס.
:- "רכב" - רכב הנע מכוח מכני מכל צורה שהיא או הנגרר על-ידי רכב וכן מכונה או מתקן הנעים או הנגררים כאמור, ולרבות אופנוע עם רכב צידי או גרור או בלעדיהם, תלת-אופנוע וכן אופניים או תלת-אופן, אם יש להם מנוע עזר.
:- "זיוף" - אחת מאלה:
:: (1) עשית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות.
:: (2) שינוי מסמך, לרבות הוספת פרט או השמטת פרט, בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי במסמך כדין.
:: (3) חתימת מסמך בשם פלוני ללא כל סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני.
:- "מסמך" - תעודה בכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה.
@ 407ב. גניבת רכב (תיקון: 1428)
: (א) הגונב רכב, דינו מאסר שבע שנים.
: (ב) הנוטל רכב ללא רשות מבעליו, והוא מעבירו למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו לבעליו, אף אם עשה על אחד מאלה על ידי אחר, דינו כדין גונב רכב.
@ 407ג. שימוש ברכב ללא רשות (תיקון: 1428)
: הנוהג, משתמש או מעביר ממקום למקום, רכב ללא רשות מבעליו, ונוטש אותו במקום ממנו נלקח או בסמוך אליו, דינו - מאסר שלוש שנים; עושה כן ונוטש את הרכב בכל מקום אחר, דינו - מאסר חמש שנים.
@ 407ד. גניבה מרכב או פירוק רכב (תיקון: 1428)
: (א) הגונב דבר מתוך רכב, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) המפרק חלק מרכב ללא רשות מבעליו, בין אם החלק מחובר לרכב דרך קבע בין אם לאו, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ג) העושה כאמור בסעיף קטן (ב) ביודעו שרכב גנוב - דינו מאסר שבע שנים.
@ 407ה. חבלה במזיד (תיקון: 1428)
: ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו - מאסר חמש שנים.
@ 407ו. פריצה לרכב (תיקון: 1428)
: הפורץ רכב או המתפרץ לרכב, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה כן בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו - מאסר שבע שנים.
@ 407ז. החזקת מכשירי פריצה (תיקון: 1428)
: מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לרכב ואין לו הסבר סביר לכך, דינו - מאסר שלוש שנים.
@ 407ח. גניבה או זיוף של מסמך (תיקון: 1428)
: (1) המסמך קשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב; או
: (2) המעשה נעשה כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירה לפי [[סעיפים 407א עד 407יג]],
: דינו - מאסר חמש שנים.
@ 407ט. שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב (תיקון: 1428)
: המזייף או מטשטש סימני זיהוי של רכב, או של חלק של רכב, או העושה מעשה המקשה על זיהוים, דינו - מאסר שבע שנים.
@ 407י. קבלת רכב או חלק גנובים (תיקון: 1428)
: המקבל בעצמו או על ידי אחר רכב או חלק של רכב ביודעו שהרכב או החלק הושגו בעבירה לפי [[סעיפים 407א עד 407יג]], או הנוטל עליו, בעצמו, על ידי אחר, או ביחד עם אחר, את השליטה ברכב או בחלק כאמור, דינו - מאסר שבע שנים.
@ 407יא. מסחר ברכב או בחלק גנובים (תיקון: 1428)
: העוסק ביודעין במכירה, בקניה, בפירוק או בהרכבה של רכב גנוב, או של חלק גנוב של רכב, דינו - מאסר עשר שנים.
@ 407יב. פסילה מהחזקת רשיון (תיקון: 1428, 1805)
: הורשע אדם בעבירה לפי [[407א|סימן זה (([צ"ל: לפי סעיפים 407א עד 407יא]))]], רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש אחר, ובנוסף לסמכותו לפי [[סעיף 65 לצו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1805), התשע"ט-2018]], לפסול אותו מהחזיק ברשיון נהיגה או ברשיון רכב לתקופה שיקבע.
@ 407יג. שמירת דינים (תיקון: 1428)
: הוראות [[סעיף 407א עד 407יג]] באות להוסיף על כל דין ותחיקת ביטחון ולא לגרוע מהן.
@ 408. סעיף 408
: הגונב סוס או בהמה המיועדת להעברת מסעות או לגרירה או לרכיבה וכן כל בהמה אחרת, גדולה או קטנה, ממקומות בלתי שמורים, שבהם נעזבו מתוך צורך - דינו מאסר משנה עד שלש שנים.
@ 409. סעיף 409
: הגונב מכונית וציוד חקלאי או דברים שהוכנו למכירה כגון: עצים, עצי הסקה, אבנים חצובים במחצבות, דגים בבריכות, דבורים בכוורות, עלוקות במקוואות מים, או ציפורים בקנים יהיה צפוי למאסר עד לשנה.
@ 409א. (תיקון: 954, 1431) : (((בוטל).))
@ 410. סעיף 410
: (1) הגונב גידולים קצורים או קטופים וכן שאר תוצרת חקלאית, אשר אפשר להשיג ממנה רווח, או הגונב מערימות דגן, - דינו מאסר עד שנה אחת.
: (2) אם השתתף בגניבה יותר מאיש אחד, הגניבה בוצעה בשעות הלילה, והשתמשו להעברת הגניבה בבהמות או בעגלות וכו', - ייענש העבריין במאסר מששה חדשים עד שנתיים.
: (3) אם הגידולים ושאר תוצרת חקלאית אשר אפשר להפיק מהם רווח, לא היו קצורים או קטופים ונגנבו מהשדה תוך שמוש בסל, בשק וכדומה, - או שהועברו על-ידי בהמות או עגלות וכדומה, - או שנגנבו בלילה על ידי מספר אנשים, - ייענש העבריין במאסר עד ששה חודשים.
@ 411. סעיף 411
: המנסה לעבור עבירה מהעבירות המפורטות [[סימן זה|בחלק זה]], ייענש כלהלן:
@ 412. סעיף 412 (תיקון: 771)
: (1) הקונה רכוש גנוב או המוכר רכוש גנוב או המתווך או ששימש אמצעי במכירתו או בקניתו והוא יודע שהרכוש גנוב, דינו מאסר עד שנתיים.
: (2) היה הרכוש הגנוב בעלי חיים המפורטים [[בסעיף (408)]], - דינו מאסר שלא יפחת משנתיים.
: (3) בוצעה הגניבה על ידי פשע והעבריין ידע על כך, דינו מאסר שלא יפחת משנתיים.
: (4) כל מי שבחזקתו נמצאו דברים החשודים באופן סביר להיות גנובים, יואשם בעוון ויהיה צפוי למאסר עד ששה חודשים, מלבד אם הוכח לשביעות רצונו של בית המשפט שהוא רכש את החזקה בדברים אלה כדין.
@ 413. סעיף 413
: (1) ישוחרר מהעונש כל אדם שביצע עבירה על ידי הסתרת דברים גנובים או הסתרת האנשים שהשתתפו בגניבה שצוינו [[בסעיפים (83]] [[ו-84)]] והודיע לשלטונות על משתתפים אלה לפני כל הליכים או אפשר את מאסרם לאחר התחלת ההליכים נגד אלה שיודעים את מקום מחבואם.
: (2) הוראות סעיף זה אינן חלות על עבריינים בפעם השניה.
==== (2) גזילה וסחיטה <עוגן סימן 2> ====
@ 414. סעיף 414
: ייגזר עונש מאסר לא פחות משלושה חודשים ובקנס שאינו פחות מעשרה דינרים על אדם שהשיג באמצעות איומים או על-ידי שימוש במעשי אלימות כל טובת הנאה בלתי חוקית לעצמו או לזולתו על-ידי:-
: (1) סחיטת חתימה או קבלת כל שטר הכולל התחייבות, שיחרור מחוב, שטר חליפין, שינויו או השמדתו.
: (2) עריכת שטר או קבלת טביעה, חתימה, חותם או סימן אחר עליו על מנת לפרוע אותו או לשנותו או להשתמש בו כשטר בעל ערך, ויוטלו עבודות פרך לתקופה זמנית באם המבצע נשא נשק שאיים בו על קרבן העבירה.
@ 415. סעיף 415
: המאיים על אדם בגילוי דברים העלולים לפגום במעמד ובכבוד אותו אדם או במעמד ובכבוד אחד הקרובים של אותו אדם במטרה להשיג טובת הנאה בלתי חוקית לעצמו או לזולתו יהיה צפוי למאסר משבוע עד לשנתיים ובקנס מחמישה דינרים עד לחמישים דינרים.
==== (3) השימוש בחפצים של הזולת ללא זכות <עוגן סימן 3> ====
@ 416. סעיף 416
: כל המשתמש בלי זכות בדבר השייך לאחר באופן המסב לו נזק מבלי שהתכוון לגנוב את הדבר הזה יהיה צפוי למאסר עד לשישה חודשים, ובקנס עד לעשרים דינרים או באחד העונשים האלה.
=== הפרק השני {{ש}} הרמאות ושאר סוגי ההונאות ===
==== (1) הרמאות <עוגן סימן 1> ====
@ 417. סעיף 417
: המניע אדם למסור לו רכוש דניידי או דלא ניידי, או מסמך המכיל התחייבות או ויתור על חוב והוא שם ידו עליהם במרמה:-
: (1) בהשתמשו בטענה העשויה להביא את הנפגע להאמין בקיום תוכנית או מאורע או דבר אחר שלא קיימים למעשה, או להאמין בהשגת רווח דמיוני או בתשלום סכום כסף אשר קיבל במרמה או בקיום חשבון, שהוא מזוייף - או,
: (2) בהשתמשו בנכסי דניידי או דלא ניידי בידיעה שאין לו זכות להשתמש בהם - או,
: (3) בייחסו לעצמו שם או תואר כוזבים,
: דינו מאסר משלושה חודשים עד שלוש שנים וקנס מחמישה דינר((ים)) עד חמישים דינר((ים)).
@ 418. סעיף 418
: כל המנצל במרמה את מצוקתו של אדם, שהינו פחות מבן 18 שנה, או שהוא בלתי שפוי בדעתו, או מנצל את חולשתו או יצרו - ובאופן הגורם לו נזק - לוקח ממנו מסמך המוכיח הלוואה, או השאלת חפצים, או ויתור על מסמך מסחרי או אחר, או על התחייבות או ויתור על חוב, - דינו מאסר מחודשיים עד שנתיים וקנס מדינר עד עשרים דינר((ים)).
@ 419. סעיף 419
: (1) המעניק או מפנה או ממשכן את רכושו בכוונה לרמות את נושיו, או -
: (2) מוכר או מעביר כל חלק מרכושו, לאחר שניתן פסק דין המחייבו בתשלום כספים, ולפני ההוצאה לפועל או תוך חודשיים לפני מתן פסק הדין, - בכוונה לרמות את נושיו -
: דינו מאסר עד שנה.
@ 420. סעיף 420
: בעל רכוש או עורך דינו או סוכנו, המוכרים או ממשכנים את הרכוש:-
: (1) בהעלימם מהקונה או ממקבל המשכון מסמך המוכיח בעלות המכר או המשכון או כל זכות אחרת או משכון אחר הקשור באותו הרכוש,
: (2) בזייפם תעודת עליה מתבססת או עשויה להתבסס הוכחת הבעלות על הרכוש,
: דינם מאסר עד שנה
@ 421. הוצאת שיק ללא כיסוי (תיקון: 890)
: (א) המוציא שיק שמשך והוא יודע שאין חובה על הבנקאי לפרוע את השיק מן התאריך הנקוב בו עד 30 לאחריו, או אין לו יסוד סביר להניח שיש חובה כאמור על הבנקאי והשיק הוצג לפרעון תוך התקופה האמורה וחולל, דינו - מאסר שנה או קנס עד 10,000 שקלים או פי ארבעה מהסכום הנקוב בשיק, לפי הסכום הגדול יותר.
: (ב) בשיק שלא נקוב בו תאריך יראו לענין סעיף זה כאילו נקוב בו יום ההוצאה.
: (ג) הוצג שיק לפרעון תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) וחולל, והמוציא לא פרעו תוך עשרה ימים מיום שדרש זאת האוחז ממנו, חזקה שהוציא את השיק בידיעה או באין לו יסוד סביר להניח כאמור בסעיף קטן (א) ועליו הראיה לסתור.
=== הפרק השלישי {{ש}} המעילה באמון והמעילות ===
@ 422. סעיף 422
: מי שהופקד בידו - כנאמן או כסוכן - רכוש, כספים, חפצים או מסמכים הכוללים התחייבות או ויתור על חוב, השייכים לאחר, לשם הצגתם והחזרתם או לשם שימוש בהם בצורה שנקבעה או לשם שמירתם או לעבודה בהם - בשכר או ללא שכר - והוא העלימם או החליפם או נהג בהם מנהג בעלים או השתמש בהם בנגוד למה שנקבע, או סרב למוסרם למי שהיה חייב למוסרם - דינו מאסר מחודשיים עד שנתיים וקנס מעשרה דינר((ים)) עד מאה דינר((ים)).
@ 423. סעיף 423
: (1) שמש העבריין אשר ביצע את העבירות כנ"ל כמשרת, כשוליה, כפקיד או עובד - והנזק שנגרם עקב המעשה פוגע במעבידו - דינו מאסר שלא יפחת משנה אחת.
: (2) העונש לא יפחת משלשה חדשים אם העבריין, אשר ביצע את המעשים דלעיל, היה:-
:: (א) מנהל מוסד צדקה או אחראי לפעילות מוסד כזה;
:: (ב) אפוטרופוס על קטינים ויתומים;
:: (ג) מוציא לפועל של צוואה או הסכם נשואין;
:: (ד) עורך-דין או נוטריון;
:: (ה) ממונה מטעם השלטונות לנהל או לשמור על רכוש השייך למדינה או לבודדים.
@ 424. סעיף 424
: כל הנוהג מנהג בעלים ברכוש דניידי שהגיע לרשותו עקב טעותו של בעל הרכוש, ביודעו שהרכוש הושג בצורה זו והעלימו או סרב להחזירו, - דינו מאסר עד ששה חדשים או קנס עד חמישים דינרים.
=== הוראות כלליות [[פרק 1|לשלושת הפרקים הקודמים]] ===
@ 425. סעיף 425
: (1) ישוחררו מהעונשים מבצעי העבירות שצוינו [[פרק 1|בשלושת הפרקים הקודמים]] באם הוסבו נזקים לקרבן העבירה על ידי הורים שלו או כשהקירבה בין העבריין לבין הנפגע היא של בעל ואשה שלא נפרדו כחוק.
: (2) אם חזר העבריין על מעשהו תוך תקופה של שלוש שנים הוא יהיה צפוי - על-פי תלונת הניזוק - לעונש שצוין כחוק פחות שני שלישים.
@ 426. סעיף 426
: (1) העוונות שצוינו [[בסעיפים (415]], [[416]], [[422]], [[424]] [[ו-425)]] לא ינקטו את ההליכים המשפטיים אלא על-פי תלונת הניזוק פרט למקרה של אלמוניות הניזוק.
: (2) השימוש לרעה בנאמנות, והצפוי לעונש בהתאם [[לסעיף (422)]] מחייב מאליו נקיטת הליכים אם נלווה אליו אחד המקרים המחמירים שצוינו [[בסעיף (423)]].
@ 427. סעיף 427
: (1) תופחת מחצית העונש באם העוונות שצוינו בסעיפים המרכיבים את [[הפרק הראשון]], [[השני]] [[והשלישי]] הסבו נזק או הביאו למבצע תועלת בלתי חשובה ובאם הנזק הוסר כולו לפני פתיחת תביעה בבית המשפט.
: (2) ואם הוחזר ערך הנזק או הוסר בזמן ההליכים המשפטיים ולפני הוצאת איזה פסק דין - ואפילו לא סופי - יופחת רבע העונש.
=== פרק רביעי {{ש}} רמאות במשא ומתן ===
==== (1) משקולות ומידות בלתי חוקיים או מזויפים ורמיה בכמות הסחורה <עוגן סימן 1> ====
@ 428. סעיף 428
: המשתמש או המחזיק במחסנו, חנותו או בדוכני המכירה או במקומות אחרים המיועדים למסחר, משקולות או מידות או כלים אחרים המשמשים לשקילה ולמדידה והשונים מהמשקולות והמידות שנקבעו על-פי החוק או שאינם טבועים בחותם המיוחד לכך צפוי לעונש מאסר עד לשבוע ובקנס עד לחמישה דינרים או באחד העונשים האלה.
@ 429. סעיף 429
: המחזיק באחד המקומות הנזכרים לעיל משקלות או מידות או כלים המשמשים לשקילה או למדידה מזויפים או בלתי מדויקים צפוי לעונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או בקנס עד לעשרה דינרים.
@ 430. סעיף 430
: המוסר ביודעין סחורה לקויה בחסר על-ידי שימוש במשקלות או מידות או כלים לשקילה או למדידה, מזויפים או בלתי מדויקים, צפוי לעונש מאסר משלושה חודשים עד לשנתיים ובקנס מעשרה דינרים עד לחמישים דינרים.
@ 431. סעיף 431
: המרמה אחר בין בכמות הסחורה הנמסרת ובין במהותה באם מהות זו היתה המניע שגרם לעיסקה, יהיה צפוי לעונש מאסר משלושה חודשים עד לשנה ובקנס מעשרה דינרים עד לחמישים דינרים או באחד העונשים האלה.
@ 432. סעיף 432
: כל המשקלות, המידות, וכלי השקילה והמדידה המזויפים או השונים מהמשקלות והמידות שנקבעו בחוק יוחרמו בהתאם להוראות [[סעיף (31)]].
==== (2) רמיה בסוג הסחורה <עוגן סימן 2> ====
@ 433. סעיף 433
: המרמה בתור צד לחוזה בטיב הסחורה או בתכונותיה, ביסודותיה או בהרכב הפרטים התועלתיים שבה או בסוגה או במקורה במידה וקביעת הסוג והמקור הם על-פי הסכם או על-פי הנוהג הגורם העיקרי למכירה, יהיה צפוי למאסר מחודש עד לשנה ובקנס מחמשה דינרים עד לחמישים דינרים או באחד מהעונשים האלה.
==== (3) עיכוב חופש המכירות בפומבי <עוגן סימן 3> ====
@ 434. סעיף 434
: המשבית או המעכב את חופש הפומביות במה שקשור במכירה, קנייה, השכרה או חוזים והתחייבויות על-ידי איומים, מעשי אלימות, שקרים, או הרחקת ציבור המציעים או הקבלנים תמורת כסף, מענקים או הבטחות או באיזה אמצעי אחר, צפוי לעונש מאסר לתקופה מחודש אחד עד לשישה חודשים ובקנס מעשרה דינרים עד לחמישים דינרים.
==== (4) ספיקולציות בלתי חוקיות <עוגן סימן 4> ====
@ 435. סעיף 435
: ייגזר עונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שנה ובקנס שלא יעלה על מאה דינרים על כל אדם המעלה או המוריד במעשי מרמה את מחירי הסחורות או את מחירי ניירות הערך, המסחריים - ציבוריים או פרטיים - הנסחרים בבורסה וביחוד:-
: (1) על-ידי פירסום פרטים בדויים או ידיעות כוזבות, או -
: (2) על-ידי הגשת הצעות מכירה או קנייה בכוונה לזעזע את המחירים, או -
: (3) על-ידי כל מעשה העלול להרוס את יסודות ההיצע והביקוש בשוק.
@ 436. סעיף 436
: יוכפל העונש באם היתה עליה או ירידה במחירי הדגנים, הקמח, הדלק, הסוכר, השמן, הבשר, המקנה וכו' ממצרכי המזון.
==== הוראות כלליות ====
@ 437. סעיף 437
: יוטל העונש במידה והוחל בביצוע העבירות שצוינו [[בסעיף (430)]] ובסעיפים שצוינו [[בפרק הרביעי]].
=== פרק חמישי ===
==== (1) פשיטת רגל במירמה בכוונה להסב נזק לנושים <עוגן סימן 1> ====
@ 433. סעיף 438
: (1) פושטי רגל במירמה באופן שפורט בהוראות המיוחדות לפשיטת רגל, ושותפיהם בעבירה בהתאם להוראות האמורות, צפויים לעבודות פרך זמנית.
: (2) מי שהוכרז עליו כפושט רגל באשמתו, יהיה צפוי לעונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
@ 439. סעיף 439
: בעת פשיטת רגל של חברה מסחרית, יהיו צפויים לעונש שצוין [[בסעיף קטן (1) של הסעיף (438)]], פרט לשותפים (בקולקטיב) והחברים בחברות ציבוריות שיש להן מניות, כל אחד מ:-
: (א) החברים הפעילים שהיו רגילים להתערב בעסקי החברה.
: (ב) מנהלי החברה הציבורית בעלת מניות ובאחריות מוגבלת.
: (ג) המנהלים וחברי מועצת ההנהלה והסוכנים המורשים וחברי ועדת הביקורת והחשבונאים המוסמכים ופקידי החברות הנזכרות ובעלי המניות.
: באם ביצעו בעצמם כל מעשה של פשיטת רגל במירמה, או הקלו או אפשרו את בצועו בזדון, או פרסמו דו"חות או מאזנים בלתי נכונים או חילקו דיוידנדים מדומים.
@ 440. סעיף 440
: חברה מסחרית שפשטה את הרגל, ייגזר עונש של "פשיטת רגל ברשלנות" על כל אדם מאלה שנזכרו לעיל ושניהלו או עבדו באותה חברה וביצעו אחת העבירות שצוינו [[בסעיף קטן (2) מסעיף (438)]].
==== (2) מירמה בכדי להסב נזק לנושים <עוגן סימן 2> ====
@ 441. סעיף 441
: כל חייב, במטרה לאבד את זכויות הנושים או למנוע הוצאה לפועל על נכסיו הקבועים, המפחית את נכסיו בכל אופן שהוא ביחוד על-ידי חתימה על שטרות מדומים או על-ידי הצהרת שקר על מציאת אקטיב או בטולו כולו או מקצתו, או על-ידי הסתרת נכסיו, הברחתם, מכירתם, השחתתם, פגימתם, כולם או מקצתם, יהיה צפוי לעונש מאסר לתקופה מחודש אחד עד לששה חודשים ובקנס מחמישה דינרים עד לחמישים דינרים.
@ 442. סעיף 442
: אם בוצעה העבירה בשם החברה או מטעמה, יינקטו נגד החברה צעדי זהירות, וכל האנשים האחראים בחברה ושהשתתפו במעשה או הקלו או אפשרו את ביצועו, בזדון, יהיו צפויים לעונשים שצוינו [[441|בסעיף הקודם]].
=== פרק שישי {{ש}} נזקים הפוגעים בנכסי הממלכה ובנכסי הפרט ===
==== (1) חרב והרס <עוגן סימן 1> ====
@ 443. סעיף 443
: המחריב או ההורס בזדון בנינים ומצבות זכרון ופסלים וכו' מהמתקנים שנועדו לטובת הציבור או לקישוט כללי או איזה חפץ נייד שיש לו ערך היסטורי, יהיה צפוי לעונש מאסר משלושה חודשים עד לשלוש שנים ובקנס מחמישה דינרים עד לחמישים דינרים.
@ 444. סעיף 444
: (1) ההורס בזדון את בנין הזולת, כולו או מקצתו, יהיה צפוי לעונש מאסר משלושה חודשים עד לשנתיים ובקנס מחמישה דינרים עד לעשרים וחמישה דינרים.
: (2) אם ההרס בוצע - ולו חלקית - לגבי בקתות, קירות בלתי מטויחים, או קירות שנבנו מאבני דבש ללא טיט, יגזר עונש מאסר עד לשישה חודשים או בקנס עד לעשרים דינרים.
@ 445. סעיף 445
: (1) המסב נזק, מרצון, לנכסי דנידי של אחרים, יהיה צפוי על סמך תביעת הניזוק לעונש מאסר שלא יעלה על שנה או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים או בשני העונשים יחד.
: (2) ויתור הפרט מבטל את זכות התביעה הכללית.
==== (2) השגת גבול וגזילת רכוש <עוגן סימן 2> ====
@ 446. סעיף 446
: הסותם, ולו באופן חלקי, בור או הורס חומה מאיזה חומר שהוא או הקורע או עוקר גדר בין אם הוא ירוק ובין אם הוא יבש, או הורס, מחריב, או מעביר איזה ציון גבול שבין הנכסים השונים יהיה צפוי לעונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או בקנס שלא יעלה על עשרים דינרים.
@ 447. סעיף 447
: אם בוצעה העבירה הנזכרת לעיל בכדי להקל על גזילת קרקע או גזילתה על-ידי איומים או מעשי אלימות נגד אנשים, ייענש העבריין במאסר לתקופה מחודש עד לשנה, ובקנס מחמישה דינרים עד לעשרים וחמישה דינרים.
@ 448. סעיף 448
: (1) מי שאינו נושא שטר רשמי של זכות בעלות או זכות החזקה ותפס חלקה על נכס או חלק מנכס השייך לאחר מבלי הסכמתו, יהיה צפוי לעונש מאסר עד לשישה חודשים.
: (2) ובאם העבירה היתה מלוה באיום או במעשה אלימות יהיה העונש מאסר מחודש עד לשנה, ובאם העבירה בוצעה על-ידי קבוצת אנשים שביניהם שניים לפחות מזוינים, יהיה העונש מאסר משלושה חודשים עד לשלוש שנים.
: (3) העונש יוטל כשהוחל במעשה העבירה שנזכרה בסעיף קטן (2).
==== (3) פגיעה ביבולים, בבעלי חיים ובכלים חקלאיים <עוגן סימן 3> ====
@ 449. סעיף 449
: (1) העוקר או משחית יבולים קיימים, עצים, או שיחים, שניטעו או גדלו באופן טבעי, או נטיעות אחרות שאינן נותנות פרי, או המעלה בעלי חיים עליהם בכוונה להשחיתם, יהיה צפוי לעונש מאסר משבוע אחד עד לשלושה חודשים או בקנס מחמישה דינרים עד לעשרים וחמישה דינרים או בשני העונשים יחד.
: (2) ואם המבצע עקר או השחית הרכבות או עצים הנותנים פרי או נצריהם, או איזה עץ שיש לו ערך חקלאי, מסחרי או תעשייתי, יהיה צפוי למאסר מחודש עד לשנתיים ובקנס על כל הרכבה או עץ או נצר דינר אחד.
@ 450. סעיף 450
: המעלה או רועה מקנה ושאר בעלי חיים על אדמה מגודרת או נטועה עצים או זרועה או שיש יבולים ושאינה שייכת לו, או כתוצאה מרשלנותו והזנחתו גרם שבעלי חיים אלה ייכנסו לאותם המקומות, יהיה צפוי לעונש מאסר משבוע אחד עד לחודשיים או בקנס מחמישה דינרים עד לעשרים דינרים, ויחויב בעל המקנה בכל הנזק וההפסד, בתנאי שתהיה לו הזכות לדרוש את החזרת החיוב מהרועה.
@ 451. סעיף 451
: באם הצטמצמה העבירה על גזימת ההרכבות או העצים או הנצרים יופחת מהעונש שצוין [[450|בסעיף הקודם]] החצי.
@ 452. סעיף 452
: (1) ההורג בזדון וללא צורך בעל חיים המשמש לגרירה או לנשיאת משאות או לרכיבה, או ההורג איזה סוג שהוא מהמקנה השייך לאחר, ייגזר עליו עונש באופן הבא:-
:: (א) אם העבירה בוצעה במקום המוחזק על-ידי בעל הבהמה או הנוהג בו באיזה אופן שהוא, ייאסר העבריין לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
:: (ב) ואם העבירה בוצעה במקום הנמצא באחזקת העבריין, ייאסר העבריין לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
:: (ג) ואם העבירה בוצעה במקום שאינו שני המקומות הנזכרים לעיל, ייאסר לתקופה שלא תעלה על שנה אחת.
:: (ד) ואם העבירה בוצעה באמצעות רעל, יהיה העונש בכל מקרה מאסר מחודש עד לשנתיים.
: (2) ההורג בזדון וללא צורך בעל חיים מאולף או ביתי ייענש במאסר עד לשלושה חודשים או בקנס שאינו עולה על חמישים דינרים.
: (3) המכה או פוצע בזדון וללא צורך אחד מבעלי חיים שנזכרו בסעיף זה באופן המונע אותו מלעבוד או הגורם לו חבלה חמורה דינו מאסר עד חודש או בקנס שאינו עולה על עשרים דינרים.
: (4) הגורם מוות לאחד מבעלי חיים שנזכרו לעיל על-ידי שיחרור אחד המטורפים או אחד מחיות הטרף או באיזה אופן שהוא, יהיה צפוי לעונש שצוין בסעיף קטן (3).
@ 453. סעיף 453
: המשחית בזדון כלים חקלאיים או שבירתם או קילקולם, דינו מאסר לתקופה שלא תעלה על שנה או בקנס שאינו עולה על מאה דינרים.
@ 454. סעיף 454
: כנופייה מזוינת שלא יפחת מספר אנשיה מחמישה אנשים ההורסת או משחיתה בפומבי רכוש, חפצים, יבול של אחרים על-ידי שימוש בכח ובמעשי אלימות דין אנשיה עבודות פרך זמנית.
=== פרק שביעי {{ש}} עבירות הקשורות בתקנות המים ===
@ 455. סעיף 455
: ייגזר עונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שנה ובקנס שלא יעלה על עשרים וחמישה דינרים או באחד משני העונשים האלה על אדם המבצע ללא רשות:-
: (1) עבודות קדיחה לחיפוש אחרי מים הנמצאים מתחת לאדמה או מים מתפרצים או לשם עצירתם אלא אם היתה המטרה קדיחת בארות מים לא מתפרצים באדמה פרטית.
: (2) בצוע חפירות במרחק מגדות מעברי המים או מתעלות ההשקייה, הביוב והניקוז שהוא פחות מעומק החפירות האלה ובכל מקרה פחות משלושה מטרים.
: (3) עקירת אבנים, כריית חול או עפר, עקירת עצים, שיחים או עשבים מהגדות האלה או מהאגנים של מעברי המים - זמניים או קבועים, או מגדות האגמים, הביצות הברכות והפלגים.
: (4) פגיעה באיזה אופן שהוא בגדות המעיינות ומעברי המים - זמניים או קבועים - והביצות, האגמים, הברכות והפלגים או בגדות תעלות ההשקייה או הביוב או המים וצינורות שנבנו בהרשאה לטובת הציבור.
: (5) מניעת זרימת המים הציבוריים בצורה חופשית.
: (6) בצוע איזה מעשה - קבוע או זמני - העלול להשפיע על זרימת כמויות המים הציבוריים.
@ 456. סעיף 456
: ייגזר עונש מאסר לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים ובקנס שלא יעלה על עשרים וחמישה דינרים על כל אדם המחריב, הופך, או הורס כל מבנה שהוקם על מנת לנצל את המים הציבוריים ושמירתם או שהוקם כהגנה מפני גיאות מים אלה ובפרט הגשרים, הסכרים, המעברים והתעלות המשמשים להשקייה, ניקוז או סילוק המים וצינורות המים הגלויים והנסתרים בין אם המים ניתנו על-פי זיכיון ובין אם לאו.
@ 457. סעיף 457
: ייגזר עונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שנה ובקנס שלא יעלה על עשרים דינרים ((על)) כל אדם:-
: (1) השופך או המשליך לתוך מים ציבוריים, בין שהוענקו על-פי זיכיון ובין אם לאו, נוזלים או חומרים המזיקים לבריאות או לשלוות הציבור או המונעים ממנו את ניצול המים האלה.
: (2) המשליך זבל של בעלי חיים או שם ליכלוך באדמות הנמצאות בתחום שנקבע על-ידי הרשות לשם הגנה על מעיין המשמש לתועלת הציבור.
: (3) עשה איזה מעשה העלול לזהם את המעיין או המים שמהם שותים הזולת.
@ 458. סעיף 458
: המזהם בזדון מעיין או מים ששותים ממנו הזולת, יהיה צפוי לעונש מאסר משנה עד לשלוש שנים ובקנס שאינו עולה על חמישים דינרים.
== שער שניים עשר {{ש}} עבירות קלות <עוגן חלק 2.12> ==
=== פרק ראשון {{ש}} הגנה על הכבישים, המקומות הציבוריים ורכוש הפרט ===
@ 459. סעיף 459
: ייגזר עונש מאסר עד לשבוע או בקנס עד לחמישה דינרים על כל אדם הגורם ל:-
: (1) הריסת הכבישים והרחבות הציבוריים.
: (2) חרישה, זריעה או נטיעה ללא הרשאה באדמה הנמצאת בתחום שבעים וחמישה סנטימטרים משפת הכביש הציבורי.
: (3) עקירת או השחתת השלטים ולוחות המספרים והקילומטרים הנקבעים בהצטלבות הרחובות או על הבנינים או על אחד הצדדים.
@ 460. סעיף 460
: יוטל קנס עד לחמישה דינרים על כל אדם:-
: (1) המציף במים את הכביש הציבורי או את רכוש הזולת על-ידי העלאת רמת שפך המים הנמצאים בתחומו ממה שנקבע בתקנות או על-ידי עשייתו איזו טעות אחרת.
: (2) חוסם ללא הצדקה או רשות את המעבר החופשי בכל דרך ציבורית בהניחו או בהשאירו שם איזה דבר המפריע לבטחון ולחופש המעבר או המעכב את חופש המעבר בחפרו שם חפירות.
: (3) מזניח לקבוע אזהרות ביום ומנורות בלילה לפני כל חפירות וכו' מהעבודות שהורשה לו לקבוע ברחבות ובדרכים הציבוריות.
: (4) מכבה כל מנורה או פנס המשמשים להארת רשות הרבים או עוקר, משחית, מסיר או מכבה מנורה שהועמדה כדי להראות על מציאותה של איזו חפירה החפורה ברחוב או על כל דבר אחר המונח ברחוב.
: (5) מניח או משאיר ברשות הרבים זוהמה או אשפה או דבר אחר.
: (6) משליך או מפיל בלי זהירות על אחד האנשים אשפה וכו' מהדברים המזיקים.
: (7) מדביק כרוזים על מצבות זכרון, בנינים ציבוריים, בתי-עלמין ובנינים המשמשים לפולחן.
: הסרת והובלת הכרוזים או הדברים החוסמים את המעבר בדרכים הם על חשבון המבצע.
@ 461. סעיף 461
: (1) יוטל קנס עד לחמישה דינרים על כל אדם העושה במקומות מאוכלסים את אחד המעשים:-
:: (א) מריץ בעלי חיים המשמשים לגרירה, להעמסה, ולרכיבה או מתירם.
:: (ב) יורה בנשק חם או זורק חומרי פיצוץ ללא סיבה.
:: (ג) זורק זיקוקין במקומות העלולים לסכן חיי האנשים או את הרכוש.
: (2) כלי היריה והזיקוקין שייתפסו יוחרמו.
: (3) במקרה שצוין בסעיף קטן (((1)))(ב) אפשר לגזור עונש מאסר לתקופה עד שבוע על המבצע.
@ 462. סעיף 462
: כל שהנהו בעל בית מלון, בית מרזח, וחדרים מרוהטים להשכרה, המזניח לנהל ספר תקין שבו יירשם לפי המספר הרץ את שם כל אדם לן או שוהה בלילה אצלו, מקצועו, מקום לידתו, תאריך הלינה ותאריך עזיבתו את המקום, ושאינו מראה ספר זה בעת כל דרישה על-ידי רשות מוסמכת דינו קנס עד לחמישה דינרים.
@ 463. סעיף 463
: יוטל קנס עד לחמישה דינרים על האנשים שנזכרו [[462|בסעיף הקודם]] ועל מנהלי תיאטרונים ובעלי קולנוע וכו' מהמקומות הציבוריים באם הזניחו את ניקיון מקומותיהם.
@ 464. סעיף 464
: יוטל קנס עד לחמישה דינרים על כל אדם המתרשל לטפל, לתקן ולנקות את התנורים והארובות של המאפיות ובתי החרושת ואחרים מהמקומות שבהם משתמשים באש.
@ 465. סעיף 465
: יוטל קנס עד לחמישה דינרים על כל אדם הנכנס ללא זכות כניסה או מעבר לשטח בלתי מגודר או נזרע או הוכן להיזרע.
=== פרק שני {{ש}} עבירות קלות נגד המוסר, השלווה והבטחון הציבוריים ===
@ 466. סעיף 466
: המתרחץ בפני העוברים ושבים באופן הפוגע בצניעות, או המופיע במקום ציבורי או מורשה לציבור באופן כזה, דינו מאסר לתקופה שאינה עולה על שבוע ובקנס עד לחמישה דינרים.
@ 467. סעיף 467
: יוטל קנס עד לחמישה דינרים על כל אדם:-
: (1) מבלי הצדקה הקים רעש או שאון המפריע את מנוחת הציבור.
: (2) זורק בזדון אבן וכדומה מהעצמים הקשים או אשפה על המכוניות, הבנינים, בתי הזולת, גדרותיהם, גינותיהם, וברכותיהם.
: (3) התיר בעל חי מזיק או שחרר מטורף הנמצא תחת פיקוחו.
: (4) דחף את כלבו כדי לתקוף את העוברים ושבים או לרדוף אחריהם או לא עיכב בעדו אפילו אם לא הסב נזק או פגיעה.
@ 468. סעיף 468
: המדפיס או מוכר או מציע ציורים, תמונות או צילומים המציגים את הירדנים באור לא נכון או העלולים לפגוע בכבודם ויוקרתם, יהיה צפוי למאסר עד לשבוע ובקנס עד לחמישה דינרים ויוחרמו אותם הציורים, התמונות והצילומים.
@ 469. סעיף 469
: המוכר סחורה או איזה חומר וביקש מחיר העולה על המחיר שנקבע על ידי הרשות, דינו מאסר עד לשבוע או בקנס עד לחמישה דינרים, אלא אם צוין בחוק על עונש חמור יותר.
@ 470. סעיף 470
: המסרב לקבל את המטבע הירדני לפי הערך הנקוב בו, דינו מאסר עד לחודש אחד או בקנס עד לעשרה דינרים.
@ 471. סעיף 471
: (1) יוטל עונש בגין חטא על העוסק למטרת רווח בספיריטיזם או בהרדמה מגנטית או באצטגנינות או בקריאת כפות הידיים או בקריאת קלפים וכל דבר הקשור בתורת הנסתר ויוחרמו הבגדים, המטבעות, והחפצים שהשתמש בהם.
: (2) החוזר על המעשה ייענש במאסר עד לשישה חודשים ובקנס עד לעשרים דינרים ואם העוסק היה נכרי אפשר להגלותו.
=== פרק שלישי {{ש}} יחס גס לבעלי החיים ===
@ 472. סעיף 472
: ייגזר עונש מאסר עד לשבוע ובקנס עד לחמישה דינרים על כל אדם:-
: (1) העוזב בעל-חי ביתי שבבעלותו ללא מזון או מזניח אותו הזנחה גמורה.
: (2) המכה באכזריות, מעמיס למעלה מן המדה או מענה בעל-חי מאולף או ביתי.
: (3) המעביד בעל-חי שמסיבת מחלתו, גילו, פציעתו או מומו אין הוא מסוגל לעבודה.
=== פרק רביעי {{ש}} הפרת ההוראות היוצאות מהשלטונות ===
@ 473. סעיף 473
: (1) ייגזר עונש מאסר עד לשבוע או בקנס עד לחמישה דינרים או בשני העונשים יחד, על כל אדם הנמנע מלבצע צו שיצא מבית משפט ממלכתי המצווה לעשות או לחדול מלעשות איזה מעשה; וייגזר אותו עונש על כל המונע בפועל הקמת בנינים שבנייתם הורשתה על-ידי הרשות המוסמכת
: (2) יוטל קנס עד לחמישה דינרים על כל מי שהתרשל או סירב להישמע להוראות הרשות האדמיניסטרטיבית ביחס לתיקון או הריסת בנינים הנוטים להתמוטט.
@ 474. סעיף 474
: יוטל עונש מאסר עד לחודש אחד ובקנס עד לחמישה דינרים על כל אדם בין אם הוא בעל מקצוע, אמן ובין אם לא, הנמנע ללא הצדקה מלהושיט עזרה או בצוע איזה מעשה או שירות בעת אירוע מקרה טביעה, שטפון, שריפה או איזה אסון אחר או בעת שוד בדרכים, מעשה ביזה, עבירה בפני עדים, קריאה להצלה או בעת הוצאה לפועל של צוי בית המשפט.
=== ביטולים ===
@ 475. סעיף 475
: יבוטלו החוקים הבאים:-
: (1) החוק הפלילי העותומני על כל ההוספות והתיקונים.
: (2) חוק בתי הזנות שפורסם בעתון הרשמי מספר 165 מיום 1.9.1927.
: (3) [[חוק העונשין|החוק הפלילי מספר 74 לשנת 1936 שפורסם בעתון הרשמי הפלשתינאי מספר 652 מיום 12.12.1936]].
: (4) [[0:561217|החוק הפלילי (תיקון) מספר 37 לשנת 1937 שפורסם בעתון הרשמי הפלשתינאי מספר 740 מיום 25.12.1939]].
: (5) [[0:561532|החוק הפלילי (תיקון) מספר 59 לשנת 1939 שפורסם בעתון הרשמי הפלשתינאי מספר 973 מיום 28.12.1939]].
: (6) [[0:562016|החוק הפלילי (תיקון) מספר 21 לשנת 1944 שפורסם בעתון הרשמי הפלשתינאי מספר 1344 מיום 29.6.1944]].
: (7) [[0:562076|החוק הפלילי (תיקון) (מספר 2) מספר 41 לשנת 1944 שפורסם בעתון הרשמי הפלשתינאי מספר 1380 מיום 28.12.1944]].
: (8) [[0:562175|החוק הפלילי (תיקון) מספר 30 לשנת 1945 שפורסם בעתון הרשמי הפלשתינאי מספר 1436 מיום 4.9.1945]].
: (9) [[0:562390|החוק הפלילי (תיקון) מספר 57 לשנת 1946 שפורסם בעתון הרשמי הפלשתינאי מספר 1536 מיום 20.11.1946]].
: (10) [[0:562437|החוק הפלילי (תיקון) מספר 1 לשנת 1947 שפורסם בעתון הרשמי הפלשתינאי מספר 1563 מיום 15.3.1947]].
: (11) [[פקודת בזיון בית משפט|חוק בזיון בתי המשפט, השער העשרים ושלוש מקובץ החוקים הפלשתינאיים]].
: (12) חוק מספר 89 לשנת 1951 (תיקון, לתוקף החוק הפלילי מספר 85 לשנת 1951) שפורסם בעתון הרשמי מספר 1080 מיום 1.8.1951.
: (13) חוק מספר 4 לשנת 1954 (תיקון לחוק הפלילי מספר 85 לשנת 1951) שפורסם בעתון הרשמי מספר 1169 מיום 1.2.1954.
: (14) חוק מספר 31 לשנת 1958 (תיקון לחוק הפלילי מספר 85 לשנת 1951) שפורסם בעתון הרשמי מספר 1392 מיום 22.7.1958.
: (15) כל חוק ירדני או פלשתינאי אחר שיצא לפני חקיקת חוק זה עד כמה שחוקים אלו סותרים את הוראות חוק זה.
@ 476. סעיף 476
: ראש המיניסטרים ושר המשפטים אחראים לבצוע חוק זה.
<פרסום> 10.4.1960
<חתימות>
* עלי מסמר
* מוחמד עלי אל-געברי |
* סעיד אל-מופתי
* אנואר אל נשאשיבי, שר המשפטים
* הזאע אל-מג'אלי, ראש המיניסטרים
1hy9idruzfjrjkw9rxku08qok39b73n
החוק הפלילי הירדני
0
465246
3022167
3018461
2026-07-01T07:00:31Z
OpenLawBot
8112
[3022148]
3022167
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|החוק הפלילי הירדני, חוק מס׳ 16 לשנת 1960}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ע״ר ירדני 1960, 374 {{מוקטן|(מס׳ 16)}}|החוק הפלילי הירדני}}; {{ח:תיבה|1962, {{מוקטן|(מס׳ 24)}}|תיקון מס׳ 1}}; {{ח:תיבה|1963, {{מוקטן|(מס׳ 39)}}|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|{{מוקטן|(מס׳ 40)}}|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|1965, {{מוקטן|(מס׳ 29)}}|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|{{מוקטן|(מס׳ 42)}}|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|1966, {{מוקטן|(מס׳ 1)}}|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|{{מוקטן|(מס׳ 7)}}|תיקון מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 43, 20 {{מוקטן|(צו 771)}}|צו בדבר תיקון דיני העונשין (רכוש גנוב ורכוש החשוד כגנוב)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 48, 860 {{מוקטן|(צו 890)}}|תיקון}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 53, 36 {{מוקטן|(צו 954)}}|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 56, 56 {{מוקטן|(צו 1008)}}|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 74, 88 {{מוקטן|(צו 1146)}}|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 109, 85 {{מוקטן|(צו 1324)}}|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 162, 1826 {{מוקטן|(צו 1428)}}|תיקון מס׳ 6}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 164, 1925 {{מוקטן|(צו 1431)}}|תיקון מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 249, 8720 {{מוקטן|(מס׳ 1805)}}|צו בדבר תעבורה [נוסח משולב]}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 260, 11910 {{מוקטן|(צו 2112)}}|תיקון מס׳ 9}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
{{ממורכז|הודעה {{ש}} על פי סעיף 34 מהקונסטיטוציה}}
מודיעים בזה כי בהתאם לסעיף 94 מהקונסטיטוציה, הועבר החוק הזמני מס׳ 85 לשנת 1951 (החוק הפלילי – שפורסם בעיתון הרשמי מספר 1077) לפרלמנט והוכנסו בו כמה תיקונים. להלן מפורסם החוק האמור בצורתו המתוקנת שאושר על ידי הסינאט והפרלמנט והסכימה עליו מועצת הסגנות הנכבדה כדי שיבוא במקום החוק הזמני מספר (85) לשנת 1951 האמור.
{{טורים שווים|||{{ממורכז|(-) {{ש}} ראש המיניסטרים {{ש}} הזאע אל מג׳אלי}}}}
מועצת העוצרים בהתאם לסעיף (31) מהקונסטיטוציה ועפ״י החלטת הסינאט והפרלמנט מאשרת – במקום הוד מלכותו המרומם – את החוק הבא והיא מצווה על הוצאתו והוספתו לחוקי הממלכה:
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|נוסח זה של החוק הפלילי הירדני, חוק מספר 16 לשנת 1960, מבוסס על תרגום רשמי שפורסם בחוברת ”לקט חוקים ירדניים“, קובץ ו׳, בהוצאת מפקדת פצ״ר.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק 1|הספר הראשון: ההוראות הכלליות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 1.1|שער ראשון: על החוק הפלילי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.1 פרק 1|פרק ראשון: ההוראות הפליליות מבחינת הזמן}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.1 פרק 2|פרק שני: ההוראות הפליליות מבחינת המקום}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 1.2|שער שני: ההוראות הפליליות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.2 פרק 1|פרק ראשון: עונשין}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.2 פרק 2|פרק שני: אמצעי מנע וזהירות באופן כללי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.2 פרק 3|פרק שלישי: חיובים אזרחיים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.2 פרק 4|פרק רביעי: בטול פסקי דין פלילים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 1.3|שער שלישי: עבירות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.3 פרק 1|פרק ראשון: המרכיב החוקי של העבירה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.3 פרק 2|פרק שני: המרכיב הנפשי של העבירה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.3 פרק 3|פרק שלישי: המרכיב החומרי של העבירה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 1.4|השער הרביעי: האחריות הפלילית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 1.4.1|חלק ראשון: הגופים האחראים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.4.1 פרק 1|פרק ראשון: מבצע העבירה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.4.1 פרק 2|פרק שני: השותפים לעבירה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 1.4.2|חלק שני: מניעת העונש}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.4.2 פרק 1|פרק ראשון: ידיעות החוק והעובדות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.4.2 פרק 2|פרק שני: כח עליון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.4.2 פרק 3|פרק שלישי: שלילת האחריות ואחריות פחותה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.4.2 פרק 4|פרק רביעי: הגיל}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 1.4.3|חלק שלישי: שחרור מעונש והנסיבות המקילות והמחמירות להן}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.4.3 פרק 1|פרק ראשון: צידוקים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.4.3 פרק 2|פרק שני: נסיבות מקלות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 1.4.3 פרק 3|פרק שלישי: הישנות העבירות}}</div>
<div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק 2|ספר שני: העבירות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 2.1|שער ראשון: עבירות נגד בטחון הממלכה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.1 פרק 1|פרק ראשון: עבירות נגד בטחון הממלכה החיצוני}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.1 פרק 2|פרק שני: עבירות נגד בטחון המדינה הפנימי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 2.2|שער שני: עבירות נגד שלום הציבור}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.2 פרק 1|פרק ראשון: נשק ותחמושת}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.2 פרק 2|פרק שני: ארגונים של פושעים וארגונים בלתי חוקיים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.2 פרק 3|פרק שלישי: התקהלות בלתי חוקית ועבירות אחרות נגד שלום הציבור}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 2.3|שער שלישי: עבירות נגד המינהל הציבורי: {{מוקטן|הוראות כלליות}}}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.3 פרק 1|פרק ראשון: העבירות הקשורות בתפקידי המינהל}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.3 פרק 2|פרק שני: עבירות נגד הרשות הציבורית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 2.4|שער רביעי: העבירות הפוגעות במינהל המשפטי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.4 פרק 1|פרק ראשון: העבירות הפוגעות בהליכי השיפוט}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.4 פרק 2|פרק שני: התנגדות להוצאה לפועל של החלטות בתי המשפט}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.4 פרק 3|הפרק השלישי: עשיית דין לעצמו}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 2.5|השער החמישי: עבירות הפוגעות באימון הציבור}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.5 פרק 1|פרק ראשון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.5 פרק 2|הפרק השני: זיופים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 2.6|שער שישי: עבירות הנוגעות לדת ולמשפחה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.6 פרק 1|פרק ראשון: עבירות נגד הדת ונגד קדושת המתים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.6 פרק 2|פרק שני: עבירות הפוגעות במשפחה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 2.7|שער שביעי: עבירות נגד המוסר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.7 פרק 1|פרק ראשון: הפגיעה בכבוד המשפחה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.7 פרק 2|פרק שני: שידול לזנות ועבירות נגד המוסר הכללי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.7 פרק 3|פרק שלישי: הפלות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 2.8|שער שמיני: פשעים ועוונות נגד הגוף}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.8 פרק 1|פרק ראשון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.8 פרק 2|פרק שני: עבירות כלפי חופש האדם וכבודו}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.8 פרק 3|פרק שלישי: עבירות מין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 2.9|שער תשיעי: עבירות המסכנות את הכלל}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.9 פרק 1|פרק ראשון: הצתה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.9 פרק 2|פרק שני: פגיעה בדרכי התחבורה הציבוריים ובמפעלים התעשייתים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.9 פרק 3|פרק שלישי: זיוף מצרכים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 2.10|שער עשירי: עבירות פשיטת יד, שכרות, ומשחקי קוביה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.10 פרק 1|פרק ראשון: פושטי יד}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.10 פרק 2|פרק שני: שכרות ושימוש בסמים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.10 פרק 3|פרק שלישי: משחקי קוביה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 2.11|שער אחד עשר: עבירות נגד הרכוש}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.11 פרק 1|פרק ראשון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.11 פרק 2|הפרק השני: הרמאות ושאר סוגי ההונאות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.11 פרק 3|הפרק השלישי: המעילה באמון והמעילות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.11 פרק 4|פרק רביעי: רמאות במשא ומתן}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.11 פרק 5|פרק חמישי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.11 פרק 6|פרק שישי: נזקים הפוגעים בנכסי הממלכה ובנכסי הפרט}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.11 פרק 7|פרק שביעי: עבירות הקשורות בתקנות המים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק 2.12|שער שניים עשר: עבירות קלות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.12 פרק 1|פרק ראשון: הגנה על הכבישים, המקומות הציבוריים ורכוש הפרט}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.12 פרק 2|פרק שני: עבירות קלות נגד המוסר, השלווה והבטחון הציבוריים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.12 פרק 3|פרק שלישי: יחס גס לבעלי החיים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק 2.12 פרק 4|פרק רביעי: הפרת ההוראות היוצאות מהשלטונות}}</div>
</div>
{{ח:סעיף|1|סעיף 1}}
{{ח:ת}} חוק זה ייקרא (החוק הפלילי לשנת 1960) ויהיה בתוקף כעבור חודש ימים מיום פרסומו בעיתון הרשמי.
{{ח:סעיף|2|סעיף 2}}
{{ח:ת}} יהיו למשפטים ולביטויים הבאים, הנזכרים בחוק זה, את הפירושים שיוחדו להם דלקמן מלבד אם ענין הכתוב מחייב פירוש אחר:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממלכה“ – הממלכה הירדנית ההאשמית.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליכים משפטיים“ – כולל כל ההליכים שנדונו בפני איזה בית משפט, שופט חוקר, מועצה משפטית, ועדת חקירה או אדם שרשאי להעיד בפניהם לאחר הצהרה בשבועה; אחת היא אם בית המשפט, המועצה המשפטית או הוועדה שמעה את עדות אותו אדם לפני השבועה או בלעדיה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית מגורים“ – פירושו מקום מיועד למגורים או איזה חלק מבנין ששימש – לבעלו או למחזיקו ולמשפחתו, אורחיו, משרתיו או לאיזה מהם – בתור מגורים, אף על פי שלא היה מאוכלס למעשה, בזמן בצוע הפשע, וכולל הנספחים והחלקים המחוברים אליו שבתוך אותו גדר.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך ציבורית“ – פירושה כל דרך שהועד למעבר הציבור בכל זמן שהוא בלי הגבלה, וכוללת ההגדרה את הגשרים וכל הדרכים המקשרות את הערים ואת חלקי הארץ ואת חלקי הארץ ואינה כוללת את השווקים, הככרות, הרחבות, ואת הרחובות שבתוך הערים, העיירות או הכפרים ואת הנהרות.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – פירושו כל דרך ציבורית וכל מקום או מעבר שרשאי הציבור לעבור בו או להיכנס אליו בכל זמן שהוא בלי הגבלה – או מוגבל על ידי תשלום סכום מסוים – וכן בנין או מקום המשמש לאיזה אסיפה, נשף ציבורי, כנס דתי או כמגרש פתוח.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליל או לילה“ – פירושם הזמן שבין שקיעת השמש וזריחתה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פצע“ – פירושו כל שריטה או חתך אשר חותך איזה קרום מקרומי הגוף החיצוניים, ובכדי להשלים את הפירוש ייחשב הקרום כחיצוני אם יש אפשרות למששו מבלי לפלח או לבקע איזה קרום אחר.
{{ח:קטע1|חלק 1|הספר הראשון {{ש}} ההוראות הכלליות}}
{{ח:קטע2|חלק 1.1|שער ראשון {{ש}} על החוק הפלילי}}
{{ח:קטע3|חלק 1.1 פרק 1|פרק ראשון {{ש}} ההוראות הפליליות מבחינת הזמן}}
{{ח:סעיף|3|סעיף 3}}
{{ח:ת}} אין להטיל עונש כלשהוא אלא אם הורה על כך החוק, שהיה בתוקף בעת ביצוע העבירה, והעבירה תיחשב כמושלמת אם נסתיימו פעולות ביצועה מבלי לשים לב למועד אירוע התוצאה.
{{ח:סעיף|4|סעיף 4}}
{{ח:תת|(1)}} כל חוק המתקן את תנאי החיוב בעבירה לטובת הנאשם, יחולו הוראותיו על הפעולות שבוצעו לפני תחולתו, אלא אם כן יצא פסק דין סופי בגין אותן הפעולות.
{{ח:תת|(2)}} כל חוק המתקן את זכות התביעה לדין יחול על העבירות שבוצעו לפני כן אם היה לטובת הנאשם.
{{ח:תת|(3)}} אם קבע החוק החדש הארכה לשם השימוש בזכות התביעה לדין, לא תחול אותה הארכה אלא מיום ביצוע החוק, אם החוק תיקן הארכה שנקבעה לפני כן, היא תחול בהתאם לחוק הקודם בתנאי שלא תעלה על התקופה שנקבעה בחוק החדש ותיחשב מיום ביצועו.
{{ח:תת|(4)}} אם תיקן חוק כלשהו את מועד ההתישנות של עבירה או של עונש, יחול המועד על פי החוק הקודם בתנאי שלא תעלה התקופה על המועד שנקבע בחוק החדש, מחושבת מיום ביצועו.
{{ח:סעיף|5|סעיף 5}}
{{ח:ת}} כל חוק חדש המבטל עונש או המטיל עונש יותר קל, יחול על העבירות שבוצעו לפני תחולתו. אם יצא החוק החדש לאחר מתן פסק דין סופי וחוק זה אינו מחייב נאשם שנידון על עבירתו, ייפסק ביצוע פסק הדין ויסתיימו השלכותיו הפליליות.
{{ח:סעיף|6|סעיף 6}}
{{ח:ת}} כל חוק המטיל עונשים יותר חמורים אינו חל על עבירות שבוצעו לפני תחולתו.
{{ח:קטע3|חלק 1.1 פרק 2|פרק שני {{ש}} ההוראות הפליליות מבחינת המקום}}
{{ח:קטע4|חלק 1.1 פרק 2 סימן 1|(1) הסמכות הטריטוריאלית}}
{{ח:סעיף|7|סעיף 7}}
{{ח:תת|(1)}} חוק זה יחול על כל מי שיבצע עברה, בתחום הממלכה, מאחת העבירות שהוזכרו בו.
{{ח:תת|(2)}} העבירה תיחשב כי בוצעה בתחום הממלכה אם בוצעו על אדמת הממלכה כל אחד מהאלמנטים המרכיבים את העבירה או איזה מעשה המהווה עבירה שאינה מתחלקת או פעולת השתתפות עיקרית או משנית:–
{{ח:תתת|(א)}} מקרקעי הממלכה תכלול את המרחב האווירי המכסה אותן ואת הים הטריטוריאלי במרחק של חמישה קילומטרים מהחוף וכן את התחום האווירי המכסה את הים הטריטוריאלי וכן את הספינות והמטוסים הירדניים.
{{ח:תתת|(ב)}} וכן את האדמות הנכריות אשר בכיבוש הירדני באם העבירה שבוצעה נגעה בבטחון הצבא ובאינטרסים שלו.
{{ח:סעיף|8|סעיף 8}}
{{ח:ת}} החוק הירדני אינו חל על:
{{ח:תת|(1)}} העבירות המבוצעות בתחום האווירי הירדני בתוך מטוס נוכרי, באם העבירה לא חרגה מחוץ למטוס, אך העבירות שאינן חורגות מקצה המטוס יהיו כפופות לחוק הירדני, באם המבצע או הקרבן היה ירדני ואם נחת המטוס בתוך הממלכה הירדנית ההאשמית לאחר בצוע העבירה.
{{ח:תת|(2)}} העבירות בתוך המים הטריטוריאליים הירדניים או במרחב האווירי אשר מכסה אותם אשר מבוצעות על גבי אניה או בתוך מטוס נוכריים, אם לא חרגה העבירה מחוץ לאניה או מחוץ למטוס.
{{ח:קטע4|חלק 1.1 פרק 2 סימן 2|(2) הסמכות העצמית}}
{{ח:סעיף|9|סעיף 9}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על כל ירדני או נכרי – אם היה מבצע, משתתף, מסית או מתערב – שביצע מחוץ לתחום הממלכה פשע או עוון הפוגע בבטחון הממלכה או אם זייף את: חותם הממלכה, מעות, שטרי כסף או שטרי בנק ירדניים או נכריים, הנמצאים במחזור באופן חוקי, או הנסחרים בתחום הממלכה.
{{ח:קטע4|חלק 1.1 פרק 2 סימן 3|(3) הסמכות האישית}}
{{ח:סעיף|10|סעיף 10}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על:
{{ח:תת|(1)}} כל ירדני – אם היה מבצע, משתתף, מסית או מתערב – שביצע מחוץ לתחום הממלכה פשע או עוון שמעניש עליהם החוק הירדני, והם חלים על כל אחד מהנזכרים לעיל. אפילו אם איבד את הנתינות הירדנית או קיבל אותה לאחר ביצוע הפשע או העוון.
{{ח:תת|(2)}} כל העבירות הנעשות מחוץ לתחום הממלכה על ידי פקיד ירדני כלשהוא בעת מילוי תפקידו או לרגל מילוי תפקידו.
{{ח:תת|(3)}} על העבירות הנעשות מחוץ לתחום הממלכה והמבוצעות על ידי עובדי השירות הדיפלומטי והקונסולרי הירדני אשר מחוסנים על פי החוק הבינלאומי הפומבי.
{{ח:תת|(4)}} על כל נכרי השוהה בממלכה הירדנית ההאשמית, אם היה מבצע, משתתף, מסית או מתערב, שביצע מחוץ לתחום הממלכה הירדנית ההאשמית פשע או עוון, שמעניש עליהם החוק הירדני, במידה ולא הוגשה ולא נתקבלה בקשה להסגרתו.
{{ח:סעיף|11|סעיף 11}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על העבירות המבוצעות בתחום הממלכה על ידי עובדי השירות הדיפלומטי והקונסולרי הנכרי אשר מחוסנים על פי החוק הבינלאומי הפומבי.
{{ח:קטע4|חלק 1.1 פרק 2 סימן 4|(4) תחולת ההוראות הנכריות}}
{{ח:סעיף|12|סעיף 12}}
{{ח:ת}} פרט לפשעים שהוזכרו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף (9)}} והעבירות שבוצעו בתחום הממלכה, לא יתבע לדין בממלכה כל ירדני או נכרי באם נשפט סופית בחוץ לארץ ובאם נתחייב בדין ונענש או שהעונש בוטל מסיבת התישנות או ע״י חנינה.
{{ח:סעיף|13|סעיף 13}}
{{ח:תת|(1)}} אין מניעה לתבוע אדם לדין בתחום הממלכה על ביצוע:
{{ח:תתת|(א)}} פסקי דין שניתנו בחוץ לארץ בקשר לעבירה מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף (9)}}.
{{ח:תתת|(ב)}} פסקי דין שניתנו בחוץ לארץ עבור כל עבירה שבוצעה בתחום הממלכה.
{{ח:תת|(2)}} בשני המקרים יימנעו מלהעמיד אדם לדין בתוך הממלכה באם פסק־הדין הנכרי ניתן בעקבות הודעה רשמית מאת השלטונות הירדניים.
{{ח:תת|(3)}} התקופה שריצה האדם הנשפט בחוץ לארץ, כתוצאה מפסק דין, תנוכה מהתקופה שנשפט בה בתחום הממלכה.
{{ח:קטע2|חלק 1.2|שער שני {{ש}} ההוראות הפליליות}}
{{ח:קטע3|חלק 1.2 פרק 1|פרק ראשון {{ש}} עונשין}}
{{ח:קטע4|חלק 1.2 פרק 1 סימן 1|(1) העונשין באופן כללי}}
{{ח:סעיף|14|סעיף 14}}
{{ח:ת}} העונשים בגין פשעים הם:
{{ח:ת}} 1 – עונש־מוות
{{ח:ת}} 2 – מאסר עולם עם עבודת פרך
{{ח:ת}} 3 – מעצר עולם
{{ח:ת}} 4 – עבודת פרך זמנית
{{ח:ת}} 5 – מעצר זמני
{{ח:סעיף|15|סעיף 15}}
{{ח:ת}} העונשין בגין עוונות הם:
{{ח:ת}} 1 – מאסר
{{ח:ת}} 2 – קנס
{{ח:ת}} 3 – ערבות
{{ח:סעיף|16|סעיף 16}}
{{ח:ת}} העונשין בגין חטאים הם:
{{ח:ת}} 1 – מאסר
{{ח:ת}} 2 – קנס
{{ח:קטע4|חלק 1.2 פרק 1 סימן 2|(2) עונשין בגין פשעים}}
{{ח:סעיף|17|סעיף 17}}
{{ח:תת|(1)}} עונש מוות, הוא: תליית החייב בדין.
{{ח:תת|(2)}} במקרה והוכח כי האשה שהוטל עליה עונש זה היתה בהריון, יוחלף עונש המוות במאסר עולם עם עבודת פרך.
{{ח:סעיף|18|סעיף 18}}
{{ח:ת}} עבודת פרך, היא: העבדת הנידון בעבודות מאומצות ההולמים את מצב בריאותו ואת גילו, בין אם זה בתוך כותלי בית הסוהר ובין אם זה מחוצה להם.
{{ח:סעיף|19|סעיף 19}}
{{ח:ת}} המעצר, הוא: חבישת הנידון באחד מבתי הסוהר של הממלכה לתקופה שנידון בה ולתת לו יחס מיוחד, לא להכריחו להתלבש בלבוש האסירים ולא להעבידו בשום עבודה בתוך בית הסוהר או מחוצה לו, אלא בהסכמתו.
{{ח:סעיף|20|סעיף 20}}
{{ח:ת}} אם לא צוין בחוק זה הוראה מיוחדת, יהא הגבול המינימלי של עבודת פרך זמנית ומעצר זמני הוא שלוש שנים, והגבול המקסימלי יהא חמש עשרה שנה.
{{ח:קטע4|חלק 1.2 פרק 1 סימן 3|(3) עונשין בגין עוונות}}
{{ח:סעיף|21|סעיף 21}}
{{ח:ת}} מאסר, הוא: חבישת הנידון באחד מבתי הסוהר של הממלכה לתקופה שנידון בה, והנעה בין שבוע אחד לבין שלוש שנים אלא אם החוק קבע אחרת.
{{ח:סעיף|22|סעיף 22}}
{{ח:ת}} קנס, הוא: חיוב הנידון לשלם לאוצר הממלכה את הסכום שנקבע בפסק הדין, והוא נע בין חמישה דינרים למאתיים דינרים אלא אם נקבע בחוק אחרת:
{{ח:תת|(1)}} אם לא שילם הנידון בקנס את הסכום שבו נתחייב, ייאסר יום אחד עבור כל (500) פילס או על חלק מהם, בתנאי שלא תעלה תקופת המאסר במקרה זה על שנה אחת.
{{ח:תת|(2)}} באם בית המשפט יתן פסק דין המחייב תשלום קנס, עליו לציין בפסק הדין גם תקופת מאסר הנידון, השקולה נגד הקנס המוטל ובשיעור שהוזכר בסעיף קטן (1) באם לא שולם הקנס; במידה ולא צויינה התקופה בפסק הדין, יוחלף הקנס על פי החלטה מיוחדת מאת אל־נאיב אל־עאם {{ח:הערה|(היועץ המשפטי לממשלה)}}.
{{ח:תת|(3)}} ינוכה מהקנס שנקבע בפסק הדין אותו שיעור הנזכר בסעיף קטן (1) כל תשלום חלקי לפני או בעת המאסר וכל סכום שנגבה.
{{ח:קטע4|חלק 1.2 פרק 1 סימן 4|(4) עונשין בגין חטאים}}
{{ח:סעיף|23|סעיף 23}}
{{ח:ת}} עונש מאסר בגין חטא, יהיה: מאסר מעשרים וארבע שעות לשבוע ימים, ויבוצע בנידונים במקומות שאינם המקומות המיועדים לנשפטים בשל פשעים או בשל עוונות ככל האפשר.
{{ח:סעיף|24|סעיף 24|תיקון: ע״ר 1966}}
{{ח:ת}} קנס בגין חטא ינוע בין (500) פילס לבין חמישה דינרים.
{{ח:סעיף|25|סעיף 25}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף מס׳ (22)}} יחולו על הקנס המוטל בגין חטאים.
{{ח:קטע4||הוראות כוללות}}
{{ח:סעיף|26|סעיף 26|תיקון: 1008}}
{{ח:תת|(א)}} מאסר וקנס שהוזכרו בחלק מסעיפי חוק זה או איזה חוק אחר, מבלי להגביל את התחום המינימלי והמקסימלי, או שהתחום המקסימלי הוא יותר משבוע ימים או יותר מחמישה דינרים, ייחשב הגבול המינימלי של המאסר שבוע ימים ושל הקנס חמישה דינרים ואילו הגבול המקסימלי ייחשב למאסר שלוש שנים ולקנס מאתיים דינרים במידה ולא נקבע גבולם המקסימלי.
{{ח:תת|(ב)}} המפר הוראה שבדין, במעשה האסור על פי אותו דין או בהמנעות ממעשה שעשייתו נדרשת על פי אותו דין, דינו – מאסר שנתיים או קנס 25,000 שקלים או שני העונשים כאחד, אם לא נקבע במפורש עונש אחר לאותה עבירה.
{{ח:סעיף|27|סעיף 27|תיקון: ע״ר 1963-2, 1146}}
{{ח:תת|(1)}} בית המשפט רשאי לצוות לתת לנידון יחס מיוחד בהתאם למה שנקבע {{ח:חיצוני|צו בדבר הפעלת מתקן כליאה (יהודה והשומרון)|בחוק בתי הסוהר}}.
{{ח:תת|(2)}} אם הוטל על אדם מאסר לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים רשאי ביהמ״ש שהוציא את פסה״ד להמיר את המאסר לקנס של 20 דינר{{ח:הערה|ים}} לכל יום מאסר, אם שוכנע ביהמ״ש כי הקנס מהווה עונש מספיק בעד העבירה שחויב בה אותו אדם.
{{ח:סעיף|27א|תוספת פיגור על אי תשלום קנס|תיקון: 1324}}
{{ח:תת|(א)}} קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועד הקבוע, תיווסף עליו תוספת פיגור (להלן – התוספת).
{{ח:תת|(ב)}} שיעור התוספת יהיה חמישים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם, לפי העניין; בתום כל תקופה של ששה חודשים שעברו בן המועד שנקבע – חמישים אחוזים נוספים הקנס או מחלקו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא נקבע המועד לתשלום הקנס על־ידי בית המשפט, ישולם הקנס מיד ואם הקנס הוטל על אדם שלא בנוכחותו או בנוכחות סנגורו, ישולם הקנס תוך 30 יום מיום שנשלחה לנאשם בדואר הודעה על גזר הדין או שהומצאה לו בדרך שבה ניתן להמציא מסמכים על פי דין או תחיקת ביטחון.
{{ח:סעיף|27ב|גביית התוספת|תיקון: 1324}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין גבייה, דין התוספת כדין קנס, אולם {{ח:פנימי|סעיף 27ה|סעיף 27ה}} לא יחול על התוספת.
{{ח:תת|(ב)}} סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שנתווספה עליו תוספת, ייזקף תחילה על חשבון התוספת.
{{ח:סעיף|27ג|פטור מתשלום|תיקון: 1324}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לפטור אדם, על־פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה, אם שוכנע שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה לפטור תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה; בית המשפט רשאי להחליט בבקשה על יסוד תצהיר בלבד או המעמד המבקש בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת בית המשפט ניתנת לערעור כפסק דין של אותו בית המשפט בענין אזרחי, אם ניתנה רשות על כך מאת נותן ההחלטה.
{{ח:סעיף|27ד|גביית קנסות|תיקון: 1324}}
{{ח:ת}} קנס שלא שולם במועדו, יחולו על גבייתו הוראות {{ח:חיצוני|חוק גביית הכספים הציבוריים|חוק גביית הכספים הציבוריים{{ח:הערה|,}} מס׳ 6 לשנת 1952}} כאילו היה כספים ציבוריים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק גביית הכספים הציבוריים|בחוק}}.
{{ח:סעיף|27ה|מאסר במקום קנס|תיקון: 1324}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שנתיים למקרה שהקנס, כולו או מקצתו, לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; נקבע לעבירה עונש קנס בלבד, לא תעלה תקופה המאסר במקום הקנס על שנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר שהוטל על־פי סעיף קטן (א) אלא אם גזר הדין שבו הוטל הקנס ניתן במעמד הנאשם או סניגורו, ואם ניתן שלא במעמדם – נשלחה בדואר לנאשם הודעה על גזר הדין או הומצאה לו בדרך שבה ניתן להמציא מסמכים על־פי דין או תחיקת הביטחון.
{{ח:תת|(ג)}} נשא אדם מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יחוייב בתשלום הקנס והתוספת; נשא אדם חלק מתקופת המאסר, לא יחוייב בתשלום חלק הקנס היחסי לתקופה שנשא עליו מאסר, והתוספת שיהיה חייב בה תחושב לפי אותו חלק מן הקנס שלא נשא עליו מאסר.
{{ח:תת|(ד)}} הוטל מאסר לפי סעיף קטן (א) ולפני שנסתיימה תקופת המאסר שולם חלק מן הקנס, תקוצר התקופה לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו.
{{ח:תת|(ה)}} מי שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס, ישא אותו בנוסף לכל מאסר אחר, לרבות מאסר בשל אי תשלום קנס אחר, בין שהמאסר האחר הוטל באותו משפט ובין שהוטל במשפט אחר, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.
{{ח:קטע3|חלק 1.2 פרק 2|פרק שני {{ש}} אמצעי מנע וזהירות באופן כללי}}
{{ח:סעיף|28|סעיף 28}}
{{ח:ת}} אמצעי זהירות הם:
{{ח:תת|(1)}} הגבלת החופש
{{ח:תת|(2)}} החרמת הרכוש
{{ח:תת|(3)}} ערבות על תנאי
{{ח:תת|(4)}} נעילת מקום העסקים
{{ח:תת|(5)}} הפסקת פעולת האישיות המשפטית או פירוקה
{{ח:קטע4|חלק 1.2 פרק 2 סימן 1|(1) הגבלת החופש}}
{{ח:סעיף|29|סעיף 29}}
{{ח:ת}} מי שנידון להסגר מטעמי מנע או זהירות, יוסגר בבית חולים מיוחד ויטופל בו בהתאם למצבו.
{{ח:קטע4|חלק 1.2 פרק 2 סימן 2|(2) החרמת רכוש}}
{{ח:סעיף|30|סעיף 30}}
{{ח:ת}} בהתחשב בזכויותיהם ובתום ליבם של אנשים אחרים, אפשר להחרים חפצים שהושגו בעקבות בצוע פשע או עוון, בזדון, או ששימשו לביצועם, או שהוכנו לעשייתם.
{{ח:ת}} בגין עוון או חטא שבוצע לא בזדון אין להחרים את החפצים, אלא אם כן נקבע על כך בחוק.
{{ח:סעיף|31|סעיף 31}}
{{ח:ת}} יוחרם מהחפצים כל מה שנאסר ייצורו, רכישתו, מכירתו או שימושו אפילו אם לא היה רכושו של הנאשם או שלא נסתיימו ההליכים במתן פסק־דין.
{{ח:קטע4|חלק 1.2 פרק 2 סימן 3|(3) ערבות על תנאי}}
{{ח:סעיף|32|סעיף 32}}
{{ח:תת|(1)}} ערבות על תנאי, היא הפקדת סכום כסף או שטרות או עפ״י חתימה של אדם בעל יכולת או פוליסת בטוח, לשם הבטחת התנהגות טובה של הנידון או כדי למנוע כל עבירה.
{{ח:תת|(2)}} אפשר להתנות את תקופת הערבות לשנה אחת לפחות ולשלוש שנים לכל היותר, אלא אם קבע החוק הוראה אחרת.
{{ח:תת|(3)}} בית המשפט יקבע בפסק דינו את הסכום שיש להפקידו או הסכום הנקוב בפוליסת הבטוח או בערבות האישית בתנאי שלא יפחת מחמישה דינרים ולא יעלה על מאתיים דינרים.
{{ח:סעיף|33|סעיף 33}}
{{ח:ת}} אפשר להטיל ערבות על תנאי:
{{ח:תת|(1)}} במקרה וניתן פסק־דין על איומים או הפחדה.
{{ח:תת|(2)}} במקרה וניתן פסק־דין על הסתה לביצוע פשע ושלא בוצע הפשע.
{{ח:תת|(3)}} אם יש חשש שהנידון יזיק שנית לקרבנו או לאחד מבני משפחתו או יפגע בנכסיהם.
{{ח:סעיף|34|סעיף 34}}
{{ח:תת|(1)}} הערבות תבוטל והפקדון יוחזר והערב ישוחרר באם המעשה שרצו למנעו לא בוצע תוך תקופת הנסיון.
{{ח:תת|(2)}} ובמקרה והיה להיפך מהנ״ל ייגבה סכום הערבות אשר ייועד, לפי הסדר: לכיסוי הפיצויים האישיים, האגרות והקנסות ויתרת הסכום הוחרם לטובת הממשלה.
{{ח:קטע4|חלק 1.2 פרק 2 סימן 4|(4) נעילת המקום}}
{{ח:סעיף|35|סעיף 35}}
{{ח:תת|(1)}} אפשר לפסוק בנעילת המקום שבו בוצעה העבירה, אם על ידי בעל המקום או בהסכמתו, לתקופה שלא תפחת מחודש ושלא תעלה על שנה באם הרשה לכך החוק במפורש.
{{ח:תת|(2)}} באם נעילת המקום הנידון היה כתוצאה מעבירות נגד המוסר, יש למנוע מאת הנידון, או איזה אדם אחר מבני משפחתו או איזה אדם שרכש את המקום או שכר אותו והיודע אודותיו, מלעסוק באותו עסק.
{{ח:תת|(3)}} המניעה לא תפגע בבעל הנכס ובכל אלה שיש להם זכיון או חוב על הנכס אם לא היה להם כל קשר עם העבירה.
{{ח:קטע4|חלק 1.2 פרק 2 סימן 5|(5) הפסקת פעולת האישיות המשפטית או פירוקה}}
{{ח:סעיף|36|סעיף 36}}
{{ח:ת}} אפשר להפסיק פעולת כל אגודה, חברה או ארגון וכל אישיות משפטית, פרט לאדמינסטרציה הציבורית, באם בוצע על ידי מנהליה, חברי הנהלתה, נציגיה או פועליה, בשמה או על ידי אחד האמצעים שלה – פשע או עוון, בזדון שעונשו אינו פחות משנתיים מאסר.
{{ח:סעיף|37|סעיף 37}}
{{ח:ת}} אפשר לפרק את הגופים במקרים שצויינו {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף הקודם}} אם:
{{ח:תת|(א)}} לא פעלו בהתאם לתקנותיהם החוקיות.
{{ח:תת|(ב)}} מטרת ייסודם היתה הפרת החוקים או התכוונו לעשות כן.
{{ח:תת|(ג)}} הפירו את ההוראות החוקיות שנקבעו בתקנות הפירוק.
{{ח:תת|(ד)}} הוחלט, לפי החלטה סופית, להפסיק את פעולתם וטרם עברו חמש שנים על ההחלטה.
{{ח:סעיף|38|סעיף 38}}
{{ח:תת|(1)}} ההפסקה תהא לא פחות מחודש ולא תעלה על שנתיים לכל היותר ותגרום להפסקת כל פעולות הגוף, ובאם שונה השם או הוחלפו המנהלים או חברי ההנהלה יש להימנע מלוותר על המקום, בתנאי שיש לשמור על זכויות הזולת שפעלו בתום לב.
{{ח:תת|(2)}} הפירוק יחייב את חיסול רכוש הגוף המשפטי; כך שכל המנהלים, חברי ההנהלה, וכל מי שנחשב לאחראי אישית בעד העבירה יאבדו את הכשירות לייסד גוף דומה או לעסוק בניהולו.
{{ח:סעיף|39|סעיף 39}}
{{ח:ת}} העובר על ההוראות הנזכרות לעיל – דינו מאסר לתקופה מחודש עד שישה חודשים וקנס מחמישה דינרים עד למאה דינרים.
{{ח:קטע4||הוראות כלליות {{ש}} חישוב העונשים ואמצעי הזהירות}}
{{ח:סעיף|40|סעיף 40}}
{{ח:תת|(1)}} עונש של יום הוא עשרים וארבע שעות, ועונש של חודש הוא שלושים יום, ומה שעולה על חודש ייחשב מהיום הקובע ועד ליום שבאותו תאריך לפי הלוח הגריגוריאני.
{{ח:תת|(2)}} פרט למקרה שבו נשפט העצור לתקופה של עשרים וארבע שעות, השיחרור יהיה לפני צהרי היום האחרון.
{{ח:סעיף|41|סעיף 41}}
{{ח:ת}} תקופת המעצר תנוכה תמיד, מתקופת העונש.
{{ח:קטע3|חלק 1.2 פרק 3|פרק שלישי {{ש}} חיובים אזרחיים}}
{{ח:קטע4|חלק 1.2 פרק 3 סימן 1|(1) סוגי החיובים האזרחיים}}
{{ח:סעיף|42|סעיף 42}}
{{ח:ת}} החיובים שרשאי בית המשפט לחייב בהם:
{{ח:תת|(1)}} החזרה
{{ח:תת|(2)}} קלקולים ונזקים
{{ח:תת|(3)}} החרמה
{{ח:תת|(4)}} הוצאות
{{ח:סעיף|43|סעיף 43}}
{{ח:תת|(1)}} ”החזרה“ פירושה: החזרת המצב הקודם שהיה לפני ביצוע העבירה, בית המשפט יפסוק בהחזרה ביוזמתו הוא כל עוד שההחזרה היתה בגדר האפשרות.
{{ח:תת|(2)}} הדין האזרחי יחול על החזרת מה שהיה בחזקתם של האחרים.
{{ח:תת|(3)}} הוראות הדין האזרחי יחולו על הקילקולים והנזקים והפסיקה בהם תהא על־פי תביעה פרטית. במקרה והנתבע יוצא זכאי רשאי הוא לבקש את חיוב בעל התביעה הפרטית.
{{ח:סעיף|44|סעיף 44}}
{{ח:ת}} במידה והגיע לידי התביעה הכללית איזה נכס מהנכסים הקשורים באיזו עבירה פלילית, רשאית היא – בעת הדיון בתביעה – או כל בית משפט שדן בעבירה, להחליט אם מיזמתם או על פי בקשה מאת תובע הנכס למסור אותו נכס לאדם הנראה לו כבעל הנכס, ואם לא היה אפשרי לדעת מי הוא בעל הנכס רשאים הם להחליט לפי ראות עיניהם.
{{ח:סעיף|45|סעיף 45}}
{{ח:ת}} ההוצאות שייגרמו לאוצר הממלכה יחוייב בהם הצד המפסיד:
{{ח:תת|(1)}} אם התרבה מספר הנתבעים יחולקו ההוצאות עליהם בחלקים שווים פרט אם השופט פסק אחרת.
{{ח:תת|(2)}} כל ההוצאות שאינן רלבנטיות לתביעה יחולו על מי שגרם אותם אפילו אם לא הפסיד.
{{ח:תת|(3)}} כל מה שפורט לעיל אינו פוגע בהוראות החוק המסחרי בנוגע לפשיטת הרגל.
{{ח:תת|(4)}} התובע ישוחרר מההוצאות באם העבירה שגרמה לחקירה בוצעה למעשה אך החקירה לא העלתה את מבצע העבירה.
{{ח:תת|(5)}} במידה והנידון נפטר, נעדר או היה קטין ייגבו ההוצאות על דעת משרד ההוצאה לפועל בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל.
{{ח:קטע4|חלק 1.2 פרק 3 סימן 2|(2) הוראות כלליות}}
{{ח:סעיף|46|סעיף 46}}
{{ח:תת|(1)}} חיובים אזרחיים בגין עבירה אחת ייגבו מכל האנשים שנשפטו, מכולם יחד ומכל אחד ואחד לחוד.
{{ח:תת|(2)}} החיוב יחד אינו כולל את העבירות הקשורות זו בזו, אלא אם הן בוצעו למטרה משותפת.
{{ח:תת|(3)}} החיוב יחד אינו כולל חיובים אזרחיים, אלא אם כן היו הנשפטים בעד אותה עבירה ונשפטו באותה תביעה.
{{ח:תת|(4)}} החייבים בתביעה אזרחית יוזמנו למשפט, ויהיו הם אחראים יחד עם מבצע העבירה בעד החזרת ההוצאות שנגרמו לממלכה ובעד כל החיובים האזרחיים האחרים לפי בקשת התובע בתביעה הפרטית.
{{ח:קטע3|חלק 1.2 פרק 4|פרק רביעי {{ש}} בטול פסקי דין פלילים}}
{{ח:קטע4||הוראות כלליות}}
{{ח:סעיף|47|סעיף 47}}
{{ח:ת}} פסקי־דין פליליים יבוטלו, לא יבוצעו או יידחו כתוצאה מ:–
{{ח:תת|(1)}} פטירת הנידון
{{ח:תת|(2)}} חנינה כללית
{{ח:תת|(3)}} חנינה מיוחדת
{{ח:תת|(4)}} מחילה מהצד הניזוק
{{ח:תת|(5)}} התישנות
{{ח:סעיף|48|סעיף 48}}
{{ח:ת}} סיבות הגורמות לביטול פסקי־דין פליליים, אי ביצועם או השארתם תלויים ועומדים אינם פוגעים בחיובים אזרחיים הכפופים תמיד להוראות הדינים האזרחיים.
{{ח:קטע4|חלק 1.2 פרק 4 סימן 1|(1) פטירת הנידון}}
{{ח:סעיף|49|סעיף 49}}
{{ח:תת|(1)}} כל ההשלכות הפליליות של פסק הדין יבוטלו כתוצאה מפטירת הנידון.
{{ח:תת|(2)}} הפטירה תמנע את גביית הקנסות ואת האגרות שהוטלו על הנידון.
{{ח:תת|(3)}} אין הפטירה משפיעה על החרמת סחורה או נעילת המקום.
{{ח:קטע4|חלק 1.2 פרק 4 סימן 2|(2) חנינה כללית}}
{{ח:סעיף|50|סעיף 50}}
{{ח:תת|(1)}} החנינה הכללית תינתן על־ידי הרשות המחוקקת.
{{ח:תת|(2)}} החנינה הכללית תבטל את העבירה מיסודה, והיא תינתן לגבי תביעות כלליות לפני מתן פסק הדין ולאחריו ותבטל כל עונש עיקרי או מסתעף, אך אינה מבטלת:
{{ח:תת}} תביעה אישית כגון חיובים אזרחיים ולא את בצוע־פסק־הדין שהוצא בעקבותיה.
{{ח:תת|(3)}} קנסות, אגרות שנגבו ודברים שהוחרמו לא יוחזרו.
{{ח:קטע4|חלק 1.2 פרק 4 סימן 3|(3) חנינה מיוחדת}}
{{ח:סעיף|51|סעיף 51}}
{{ח:תת|(1)}} הוד מלכותו יעניק את החנינה המיוחדת, על־פי המלצת מועצת המינסטרים אך ביחד עם חוות דעתה.
{{ח:תת|(2)}} לא תוענק חנינה מיוחדת אלא לגבי אנשים שהוצא לגביהם פסק דין סופי.
{{ח:תת|(3)}} החנינה המיוחדת היא אישית וכוללת את בטול העונש, החלפתו או הקלתו, כולו או מקצתו.
{{ח:קטע4|חלק 1.2 פרק 4 סימן 4|(4) המחילה מצד הניזוק}}
{{ח:סעיף|52|סעיף 52}}
{{ח:ת}} מחילת הצד הנפגע לגבי בטול התביעה והפסקת בצוע העונש תיתכן במידה ולא הוצא פסק דין סופי ובמידה והתביעה מבוססת על קובלנה פרטית.
{{ח:סעיף|53|סעיף 53}}
{{ח:תת|(1)}} המחילה, אין לחזור בה ואין לתתה על תנאי.
{{ח:תת|(2)}} המחילה לגבי אחד הנידונים תכלול את האחרים.
{{ח:תת|(3)}} אין להתחשב במחילה באם התרבה מספר התובעים של התביעה הפרטית אלא אם יצאה מטעם כולם.
{{ח:קטע4|חלק 1.2 פרק 4 סימן 5|(5) התישנות}}
{{ח:סעיף|54|סעיף 54}}
{{ח:ת}} הוראות ההתישנות הנזכרות בחוק סדרי הדיון הפלילי תעכב את בצוע העונשים.
{{ח:קטע2|חלק 1.3|שער שלישי {{ש}} עבירות}}
{{ח:קטע3|חלק 1.3 פרק 1|פרק ראשון {{ש}} המרכיב החוקי של העבירה}}
{{ח:קטע4|חלק 1.3 פרק 1 סימן 1|(1) הגדרה חוקית}}
{{ח:סעיף|55|סעיף 55}}
{{ח:תת|(1)}} העבירה תהיה פשע, עוון או חטא לפי העונש המוטל עליה אם זה היה עונש בגין פשע, עוון או חטא.
{{ח:תת|(2)}} ההגדרה החוקית לעונש המקסימלי היא העונש החמור ביותר שנזכר בחוק.
{{ח:סעיף|56|סעיף 56}}
{{ח:ת}} אין לשנות את ההגדרה החוקית באם הוחלף העונש הנזכר בעונש יותר קל בהתחשב בנסיבות המקילות.
{{ח:קטע4|חלק 1.3 פרק 1 סימן 2|(2) צבירת עבירות מבחינה משפטית}}
{{ח:סעיף|57|סעיף 57}}
{{ח:תת|(1)}} אם למעשה היו כמה הגדרות שנזכרו כולם בפסק הדין, על בית המשפט לפסוק בעונש החמור ביותר.
{{ח:תת|(2)}} אם חפפה את המעשה הגדרה כללית והגדרה מיוחדת יש לנהוג על־פי ההגדרה המיוחדת.
{{ח:סעיף|58|סעיף 58}}
{{ח:תת|(1)}} אין לדון בעד מעשה אחד אלא פעם אחת.
{{ח:תת|(2)}} אם לאחר שהורשע הנאשם בעבירה, נגרמו תוצאות המהוות עבירה חמורה יותר יורשע הנאשם לפיה ואז יוטל עליו העונש החמור יותר. ואם ריצה הנאשם את העונש שנגזר עליו קודם לכן, יש לנכותו מן העונש החדש.
{{ח:קטע4|חלק 1.3 פרק 1 סימן 3|(3) סיבות מזכות}}
{{ח:סעיף|59|סעיף 59}}
{{ח:ת}} אם המעשה שבוצע היה תוצאה מקיום זכות, שלא השתמשו בה לרעה, הוא אינו נחשב לעבירה.
{{ח:סעיף|60|סעיף 60}}
{{ח:תת|(1)}} ”קיום זכות“ פירושו: כל מעשה שהיה נחוץ באותה שעה לשם הרחקת דבר בלתי מוצדק ואין עוררין על ההגנה העצמית של המשתמש בזכותו הוא או של זולתו או להגנת רכושם.
{{ח:תת|(2)}} לשם הגנה יהיו שווים האדם הטבעי והאישיות המשפטית.
{{ח:תת|(3)}} אם חרגה ההגנה מהמותר אפשר לשחרר את מבצע העבירה מאת העונש, בתנאים שנזכרו {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף (89)}}.
{{ח:סעיף|61|סעיף 61}}
{{ח:ת}} אדם לא יהיה חייב באחריות פלילית על כל מעשה באם בוצע ע״י אותו אדם באחד מהמקרים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} לשם ביצוע החוק.
{{ח:תת|(2)}} ציות לצו שניתן לו מרשות מוסמכת, כשהחוק מחייב אותו לציית לה, אלא אם היה הצו בלתי חוקי.
{{ח:סעיף|62|סעיף 62}}
{{ח:תת|(1)}} מעשה מורשה על־פי החוק אינו נחשב לעבירה.
{{ח:תת|(2)}} החוק מרשה:
{{ח:תתת|(א)}} הכאת הבנים על ידי אבותיהם בכדי לחנכם בהתאם לנוהג המקובל.
{{ח:תתת|(ב)}} מעשה אלימות הקורה במסגרת משחקי הספורט, במידה וכובדו כללי המשחק.
{{ח:תתת|(ג)}} ניתוחים כירורגיים וטיפולים רפואיים המבוצעים לפי כללי האמנות בתנאי שהם נעשו בהסכמת החולה או בהסכמת נציגיו החוקיים או במקרה ויש צורך דחוף.
{{ח:קטע3|חלק 1.3 פרק 2|פרק שני {{ש}} המרכיב הנפשי של העבירה}}
{{ח:קטע4|חלק 1.3 פרק 2 סימן 1|(1) הכוונה}}
{{ח:סעיף|63|סעיף 63}}
{{ח:ת}} ”הכוונה“ פירושה: הרצון לבצע את העבירה כפי שהוגדרה בחוק.
{{ח:סעיף|64|סעיף 64}}
{{ח:ת}} העבירה תיחשב כמכוונת אם תוצאות העבירה, שנבעו מהמעשה, עברו מעבר לכוונת המבצע, אם הוא חזה את אירועה וקיבל על עצמו את הסיכון; אם המעשה המזיק נבע מרשלנות, או אי זהירות או אי כיבוד החוקים והתקנות הרי הוא מהווה טעות.
{{ח:סעיף|65|סעיף 65}}
{{ח:ת}} מלבד אם נאמר בפירוש שהכוונה לגרום לתוצאות מיוחדות, היא יסוד מיסודות העבירה שנעשתה, כולה או מקצתה, על ידי מעשה ואין נפקא מינה אם העבריין התכוון או לא התכוון על ידי מעשהו לגרום לאותה תוצאה.
{{ח:סעיף|66|סעיף 66}}
{{ח:ת}} אם בוצעה העבירה באדם, שלא התכוון אליו המבצע, ייענש המבצע כאילו ביצע את המעשה כלפי מי שהתכוון אליו.
{{ח:קטע4|חלק 1.3 פרק 2 סימן 2|(2) המניע}}
{{ח:סעיף|67|סעיף 67}}
{{ח:תת|(1)}} ”המניע“: הוא הסיבה הדוחפת את המבצע למעשה למטרה הסופית שאליה הוא חותר.
{{ח:תת|(2)}} המניע אינו מהוה מרכיב ממרכיבי העבירה אלא במקרים שנקבעו בחוק.
{{ח:קטע3|חלק 1.3 פרק 3|פרק שלישי {{ש}} המרכיב החומרי של העבירה}}
{{ח:קטע4|חלק 1.3 פרק 3 סימן 1|(1) הנסיון}}
{{ח:סעיף|68|סעיף 68}}
{{ח:ת}} ”הנסיון“: הוא ראשית הביצוע של מעשה גלוי המביא לביצוע פשע או עוון. במידה והמבצע לא היה יכול להשלים את המעשים כדי לבצע את הפשע או את העוון, מסיבות שאין לו שליטה עליהן – ייענש באופן הבא, אלא אם צויין בחוק אחרת:
{{ח:תת|(1)}} מאסר עולם עם עבודת פרך או עבודת פרך לתקופה משבע שנים עד עשרים שנה, באם העונש בעבור הפשע, שבו התחיל, מחייב עונש מוות; וחמש שנים של אותו עונש באם העונש היה מאסר עולם עם עבודת פרך או מעצר עולם.
{{ח:תת|(2)}} ינוכה מכל עונש אחר מחצי עד שני שלישים.
{{ח:סעיף|69|סעיף 69}}
{{ח:ת}} לא ייחשבו כנסיון לביצוע עבירה ההחלטה על ביצועה וכן לא פעולות ההכנה; מי שהתחיל במעשה ממעשי העבירה בפועל וחזר בו על דעת עצמו, לא ייענש אלא על המעשה או המעשים שבוצעו, במידה והם עצמם מהווים עבירה.
{{ח:סעיף|70|סעיף 70}}
{{ח:ת}} במידה והמעשים הדרושים בכדי להשלים את העבירה בוצעו למעשה אך מסיבות מונעות, שאין למבצע שליטה עליהן, לא הושלמה העבירה המיוחלת יוטל העונש בצורה הבאה:
{{ח:תת|(1)}} מאסר עולם עם עבודות פרך או עבודת פרך לתקופה של עשר שנים עד עשרים שנה באם העונש בעבור הפשע, שבו התחיל, מחייב עונש מוות, ומשבע שנים עד עשרים שנה עם עבודת פרך באם העונש היה מאסר עולם עם עבודת פרך או מעצר עולם.
{{ח:תת|(2)}} ינוכה מכל עונש אחר משליש עד החצי.
{{ח:תת|(3)}} יורד מכל העונשים הנזכרים בסעיף זה עד לשני שלישים במידה והסתלק המבצע – על דעת עצמו – מהשלמת הפשע שהוא התכוון לעשותו.
{{ח:סעיף|71|סעיף 71}}
{{ח:ת}} אין מענישים על נסיון לבצוע עוון אלא במקרים שהוזכרו, בצורה מפורשת, בחוק.
{{ח:קטע4|חלק 1.3 פרק 3 סימן 2|(2) הצטברות עונשים}}
{{ח:סעיף|72|סעיף 72}}
{{ח:תת|(1)}} אם הוכחו מספר פשעים או עוונות יוטל עונש לגבי כל פשע ויבוצע העונש החמור ביותר מכולם.
{{ח:תת|(2)}} אפשר לצבור את העונשים המוטלים, עד כי לא יעלה הסך הכולל של העונשים על חצי העונש המקסימלי שנקבע לעבירה החמורה ביותר.
{{ח:תת|(3)}} אם לא נפסק בקשר לחפיפת העונשים שהוטלו או שהצטברו יובא הענין להכרעת בית המשפט.
{{ח:תת|(4)}} העונשים בגין חטאים יצטברו בהכרח.
{{ח:קטע4|חלק 1.3 פרק 3 סימן 3|(3) הפומביות}}
{{ח:סעיף|73|סעיף 73}}
{{ח:ת}} האמצעים הפומביים הם:
{{ח:תת|(1)}} המעשים והתנועות המבוצעים, במקום ציבורי או במקום מורשה לקהל או הנראה לעין, או במקום שאינו מהמקומות הנזכרים, אך בוצעו בצורה שאפשר לראותם על ידי כל אדם הנמצא במקומות הנזכרים.
{{ח:תת|(2)}} דיבורים וצעקות בקול רם המועברים באמצעות מכשירים, או לא, עד כי בשני המקרים אפשר לשמעם על ידי מי שאין לו נגיעה במעשה.
{{ח:תת|(3)}} כתיב, ציור־פוטוגרפי, עבודת יד כן סרטים, סימנים וכל סוגי תמונות, אם פורסמו במקום ציבורי, או מקום מורשה לקהל או הנראה לעין, או אם נמכרו, או שהוצעו למכירה, או שחולקו ליותר מאדם אחד.
{{ח:קטע2|חלק 1.4|השער הרביעי {{ש}} האחריות הפלילית}}
{{ח:קטע2|חלק 1.4.1|חלק ראשון {{ש}} הגופים האחראים}}
{{ח:קטע3|חלק 1.4.1 פרק 1|פרק ראשון {{ש}} מבצע העבירה}}
{{ח:סעיף|74|סעיף 74}}
{{ח:תת|(1)}} לא יוטל עונש על אדם כל שהוא אלא אם ביצע את המעשה בצלילות דעת ובכוונה.
{{ח:תת|(2)}} הגופים המשפטיים אחראים באחריות פלילית על פעולות מנהליהם, חברי הנהלתם, נציגיהם ופועליהם, במידה והם פועלים בשם הגופים הנזכרים או באמצעות הגוף בהיותו אישיות משפטית.
{{ח:תת|(3)}} אין להטיל על האישיות המשפטית אלא קנס או חילוט; ואם בחוק צוין עונש ממשי שאינו קנס יוחלף העונש בקנס, במקום העונש שיוטל על האישיות המשפטית, בגבולות שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיפים (22 עד 24)}}.
{{ח:קטע3|חלק 1.4.1 פרק 2|פרק שני {{ש}} השותפים לעבירה}}
{{ח:קטע4|חלק 1.4.1 פרק 2 סימן 1|(1) המבצע}}
{{ח:סעיף|75|סעיף 75}}
{{ח:ת}} מבצע העבירה הוא מי שהוציא לפועל את היסודות שממנה מורכבת העבירה או שהשתתף ישירות בביצועה.
{{ח:סעיף|76|סעיף 76}}
{{ח:ת}} אם בוצע פשע או עוון על ידי מספר אנשים יחד, או שהפשע או העוון מורכב ממספר מעשים שכל אחד מהם ביצע מעשה אחד או יותר, מהמעשים המרכיבים אותם, על מנת שיוצא לפועל אותו פשע או עוון, רואים את כולם כשותפים בו וגוזרים על כל אחד מהם את העונש שנקבע בחוק, כאילו הוא בצע את העבירה לבדו.
{{ח:סעיף|77|סעיף 77}}
{{ח:ת}} שני שותפים לעבירה – שבוצעה באמצעות דיבור ששודר דרך מכשיר כפי שהוזכר {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף קטן (2) מסעיף (73)}} או באמצעות אחת השיטות שהוזכרו {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף קטן (3) של אותו סעיף}} – הם בעלי הדיבור, הכתיב והפרסום פרט אם הוכיח הראשון שהפרסום נעשה שלא בהסכמתו.
{{ח:סעיף|78|סעיף 78}}
{{ח:ת}} באם העבירה בוצעה באמצעות העיתונים ייחשב כאחראי המפרסם או המנהל האחראי של העיתון ואם לא היה מנהל יהיה העורך או העורך הראשי של העיתון.
{{ח:סעיף|79|סעיף 79}}
{{ח:תת|(1)}} השלכות מטריאליות המשפיעות על החמרת העונש, הקלתו או בטולו יחולו על כל שותפי העבירה והמסייעים בה.
{{ח:תת|(2)}} ותחול עליהם גם השלכות הנסיבות המחמירות האישיות או הכפולות שגרמו לבצוע העבירה.
{{ח:קטע4|חלק 1.4.1 פרק 2 סימן 2|(2) המשדל והמסייע}}
{{ח:סעיף|80|סעיף 80}}
{{ח:תת|(1)}} משדל הוא מי ששידל אחרים לבצוע עבירה על ידי מתן כסף, הענקת מתנה או על ידי השפעה תוך איום, ערמה, מזימה או על ידי הוצאת כסף או שימוש לרעה בתפקיד.
{{ח:תת|(2)}} המסייע בפשע או בעוון הוא כל אדם:
{{ח:תתת|(א)}} שסייע לבצוע עבירה על ידי הדרכתו הפעילה לביצועה.
{{ח:תתת|(ב)}} שנתן למבצע נשק, מכשירים או איזה חפץ אחר שסייעו לבצוע העבירה.
{{ח:תתת|(ג)}} שנכח במקום בצוע העבירה למטרת הפחדת המתנגדים, או לחיזוק החלטת המבצע העיקרי, או לשם הבטחת בצוע העבירה שהתכוונו לה.
{{ח:תתת|(ד)}} שסייע למבצע במעשים שהכשירו את הקרקע לבצוע העבירה או הקלו עליה או השלימוה.
{{ח:תתת|(ה)}} שקשר קשר עם המבצע או עם המסייע לפני בצוע העבירה ולקח חלק בטשטוש עקבותיה, הסתרת או סלוק דברים שצמחו מבצועה, כולם או מקצתם, או על ידי הסתרת אדם אחד או יותר, מאלה שהשתתפו, מפני החוק.
{{ח:תתת|(ו)}} שידע על אורח חייהם הפליליים של הפושעים העוסקים בשוד בדרכים ובבצוע מעשי אלימות נגד בטחון הממלכה או נגד בטחון הציבור או נגד בני אדם או נגד רכושם או שנתן להם אוכל, מחסה, מחבוא או מקום להתאסף בו.
{{ח:סעיף|81|סעיף 81}}
{{ח:תת|(1)}} המשדל או המסייע ייענש:
{{ח:תתת|(א)}} בעבודות פרך לתקופה מחמש עשרה שנה עד עשרים שנה באם עונש המבצע היה מוות.
{{ח:תתת|(ב)}} בעבודות פרך לתקופה משבע שנים עד חמש עשרה שנה באם עונש המבצע היה מאסר עולם עם עבודות פרך או מעצר עולם.
{{ח:תת|(2)}} במקרים אחרים ייענש המשדל או המסייע באותו עונש של המבצע לאחר הורדת העונש מששית עד השליש.
{{ח:סעיף|82|סעיף 82}}
{{ח:ת}} השידול לבצוע חטא או הסיוע בו אינם מחייבים עונש.
{{ח:סעיף|83|סעיף 83}}
{{ח:ת}} פרט למקרה שצויין {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף קטן {{ח:הערה|(2)}}(ה) מסעיף (80) מחוק זה}}, מי שניגש מדעת להסתרת דברים השייכים לאחרים, שנגזלו או נגנבו או הושגו על ידי בצוע פשע או עוון – ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנתיים ובקנס שלא יעלה על חמישים דינארים.
{{ח:סעיף|84|סעיף 84}}
{{ח:תת|(1)}} פרט למקרים שצויינו {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף קטן {{ח:הערה|(2)}}(ה) או (ו) מסעיף (80)}}, מי שניגש מדעת להסתרת אדם שביצע פשע או אם סייע לו להסתתר מפני החוק – ייענש במאסר שלא יעלה על שנתיים.
{{ח:תת|(2)}} ישוחררו מהעונש הורי הפושעים המוסתרים, צאצאיהם, בני זוגם, אחיהם ואחיותיהם.
{{ח:קטע2|חלק 1.4.2|חלק שני {{ש}} מניעת העונש}}
{{ח:קטע3|חלק 1.4.2 פרק 1|פרק ראשון {{ש}} ידיעות החוק והעובדות}}
{{ח:סעיף|85|סעיף 85}}
{{ח:ת}} אי ידיעת החוק אינה משמשת צידוק למי שמבצע עבירה.
{{ח:סעיף|86|סעיף 86}}
{{ח:תת|(1)}} לא ייענש בתור מבצע, משדל או מסייע מי שניגש לדבר עבירה מכוונת שארעה כתוצאה מטעות מטריאלית, שקרתה באחד היסודות המרכיבים של העבירה.
{{ח:תת|(2)}} אם קרתה הטעות באחת הנסיבות המחמירות לא יהא העבריין אחראי על אותו מצב.
{{ח:סעיף|87|סעיף 87}}
{{ח:ת}} טעות במעשה, המהוה יסוד לעבירה שאינה בכוונה, תשחרר את המבצע מהעונש במידה ולא היתה כתוצאה של שגגת המבצע.
{{ח:קטע3|חלק 1.4.2 פרק 2|פרק שני {{ש}} כח עליון}}
{{ח:קטע4|חלק 1.4.2 פרק 2 סימן 1|(1) כח מכריע ואילוץ נפשי}}
{{ח:סעיף|88|סעיף 88}}
{{ח:ת}} אין מטילים עונש על אדם שביצע עבירה תחת אילוץ ואיום, אם הוא צפה בזמן ביצוע אותה עבירה – בגבול הסבירות – מוות מהיר, או איזו חבלה חמורה שיכולה לגרום לו מום או שיתוק אבר מאבריו לכל החיים במידה והיה נמנע מלבצע את העבירה שאולץ לבצעה; להוציא מכלל זה רצח, בתנאי שלא יהיה מבצע העבירה הוא אשר העמיד את עצמו במצב של אילוץ מרצונו הטוב או שלא יכול היה להרחיק אותו מעליו.
{{ח:קטע4|חלק 1.4.2 פרק 2 סימן 2|(2) מקרה צורך}}
{{ח:סעיף|89|סעיף 89}}
{{ח:ת}} אין מענישים מבצע על מעשה שהיה צורך לבצעו כדי להרחיק באופן מידי, מעליו או מעל אחרים, מרכושו או מרכוש אחרים, סכנה חמורה שאפפה אותם ושלא היה הוא שגרם לה בזדון, בתנאי שהמעשה יהא פרופורציונלי לסכנה.
{{ח:סעיף|90|סעיף 90}}
{{ח:ת}} אין רואים מקרה של צורך אם האדם שהיה עליו בתוקף החוק להעמיד את עצמו בסכנה.
{{ח:קטע3|חלק 1.4.2 פרק 3|פרק שלישי {{ש}} שלילת האחריות ואחריות פחותה}}
{{ח:קטע4|חלק 1.4.2 פרק 3 סימן 1|(1) שגעון}}
{{ח:סעיף|91|סעיף 91}}
{{ח:ת}} חזקה על כל אדם שהוא שפוי בדעתו, או שהיה שפוי בדעתו בזמן בצוע העבירה, עד שיוכיח את ההיפך.
{{ח:סעיף|92|סעיף 92}}
{{ח:תת|(1)}} לא ישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל אם בשעת עשותו או אי־עשותו את המעשה היה בלתי כשיר להבין את אשר עשה, או לדעת שאסור היה לו לעשות את המעשה או המחדל מחמת מחלה שפגעה בצלילות דעתו.
{{ח:תת|(2)}} מי ששוחרר מהעונש על־פי סעיף קטן (1) יוסגר בבית חולים לחולי רוח עד שיוכח על ידי דו״ח ועדה רפואית על החלמתו ועל אי סיכונו לבטחון הציבור.
{{ח:קטע4|חלק 1.4.2 פרק 3 סימן 2|(2) שכרות והרעלה בסמים}}
{{ח:סעיף|93|סעיף 93}}
{{ח:ת}} לא ישא אדם באחריות פלילית אם בזמן עשותו את המעשה היה בלא הכרה או היה בלתי שקול במעשיו כתוצאה מטשטוש הנגרם על ידי אלכוהול או סמים משכרים מאיזה סוג שהוא, במידה והוא לקח אותם בלי רצונו ומבלי ידיעתו.
{{ח:קטע3|חלק 1.4.2 פרק 4|פרק רביעי {{ש}} הגיל}}
{{ח:סעיף|94|סעיף 94}}
{{ח:ת}} בהתחשב עם האמור בחוק תיקון הנוער:
{{ח:תת|(1)}} לא יישפט בפלילים מי שלא השלים את התשע שנים מגילו.
{{ח:תת|(2)}} לא ישא באחריות פלילית מי שלא השלים את השתיים עשרה מגילו, אלא אם הוכח כי בזמן ביצוע המעשה היה ביכולתו להבין שאסור לו לבצע את אותו מעשה.
{{ח:קטע2|חלק 1.4.3|חלק שלישי {{ש}} שחרור מעונש והנסיבות המקילות והמחמירות להן}}
{{ח:קטע3|חלק 1.4.3 פרק 1|פרק ראשון {{ש}} צידוקים}}
{{ח:קטע4|חלק 1.4.3 פרק 1 סימן 1|(1) צידוקים משחררים}}
{{ח:סעיף|95|סעיף 95}}
{{ח:ת}} אין הצטדקות לעבירה אלא במקרים שנקבעו בחוק.
{{ח:סעיף|96|סעיף 96}}
{{ח:ת}} צידוק משחרר, מוחל לעבריין כל עונש, אך אפשר במידת הצורך להטיל עליו הגבלות מטעמי זהירות כגון ערבות על תנאי.
{{ח:קטע4|חלק 1.4.3 פרק 1 סימן 2|(2) צידוקים מקילים}}
{{ח:סעיף|97|סעיף 97}}
{{ח:ת}} אם הורה החוק על צידוק מקיל ו-
{{ח:תת|(1)}} אם המעשה היה פשע המחייב עונש מוות או מאסר עולם עם עבודות פרך או מעצר עולם יוחלף העונש למאסר של שנה אחת לפחות.
{{ח:תת|(2)}} אם המעשה היה אחד מהפשעים האחרים יהא העונש מאסר משישה חודשים עד שנתיים.
{{ח:תת|(3)}} אם המעשה היה עוון יהא העונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או קנס עד עשרים וחמישה דינרים.
{{ח:סעיף|98|סעיף 98}}
{{ח:ת}} מצידוק מקיל ייהנה העבריין שבצע את מעשהו בליווי כעס גדול שנגרם כתוצאה ממעשה שאינו מוצדק ומסוכן שגרם אותו קורבן העבירה.
{{ח:קטע3|חלק 1.4.3 פרק 2|פרק שני {{ש}} נסיבות מקלות}}
{{ח:סעיף|99|סעיף 99|תיקון: ע״ר 1963-2}}
{{ח:ת}} אם נמצאו, בתביעה משפטית מסויימת, נסיבות המקילות יגזור בית המשפט:–
{{ח:תת|(1)}} מאסר עולם עם עבודות פרך או עבודת פרך זמנית לתקופה מעשר שנים עד עשרים שנה – במקום עונש מוות.
{{ח:תת|(2)}} עבודת פרך זמנית לתקופה מחמש שנים עד חמש עשרה שנים במקום מאסר עולם עם עבודות פרך או מעצר זמני למשך תקופה שלא תפחת מחמש שנים במקום מעצר עולם.
{{ח:תת|(3)}} והוא רשאי להוריד כל עונש פלילי אחר עד למחציתו.
{{ח:תת|(4)}} ורשאי ביהמ״ש, פרט למקרה שנשנה, להוריד עונש כל שהוא אשר גבולו המינימלי הוא שלוש שנים למאסר של שנה אחת לפחות.
{{ח:סעיף|100|סעיף 100}}
{{ח:תת|(1)}} אם התחשב בית המשפט בנסיבות המקילות לטובת מי שבצע עוון, רשאי הוא להוריד את העונש לגבולו המינימלי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיפים (21}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22)}} לפחות.
{{ח:תת|(2)}} ורשאי הוא לשנות מאסר לקנס או לשנות את העונש עבור עוון לעונש עבור חטא פרט למקרה של הישנות.
{{ח:תת|(3)}} ההחלטה להתחשב בנסיבות המקילות צריכה להיות מנומקת נימוק מפורט הן לגבי פשעים והן לגבי עוונות.
{{ח:קטע3|חלק 1.4.3 פרק 3|פרק שלישי {{ש}} הישנות העבירות}}
{{ח:סעיף|101|סעיף 101}}
{{ח:ת}} מי שנגזר עליו עונש פלילי, באופן החלטי, ולאחר מכן בצע בתקופת הרצת העונש או, תוך עשר שנים לאחר סיומו, או לאחר בטולו מסיבה חוקית – עבירה המחייבת עבודות פרך זמנית או מעצר זמני – יהיה דינו עד כפל העונש שמחייבת העבירה השניה, בתנאי שלא יעלה כפל זה על עשרים שנה.
{{ח:סעיף|102|סעיף 102}}
{{ח:ת}} מי שנידון באופן החלטי למאסר ובצע, לפני ההוצאה לפועל של עונשו או בתקופת הרצת העונש או תוך שלוש שנים לאחר סיומו או לאחר בטולו מסיבה חוקית – עוון דומה לעוון הראשון – יהיה דינו כפל העונש שמחייבת עבירתו השנייה, בתנאי שלא יעלה כפל זה על חמש שנים.
{{ח:סעיף|103|סעיף 103}}
{{ח:ת}} גניבה, מרמה, מעילה באימון וזיוף יחשבו כעוונות דומים לצורך הישנות העבירות, כמו כן ייחשבו קללות והוצאת שם רע עבירות דומות.
{{ח:סעיף|104|סעיף 104}}
{{ח:ת}} לא ייחשב פסק הדין הקודם כבסיס להישנות העבירה אלא אם הוצא על ידי בית משפט בר־סמך רשמי.
{{ח:קטע3||הוראות המקיפות את הפרקים הקודמים}}
{{ח:סעיף|105|סעיף 105}}
{{ח:ת}} יחולו ההוראות לנסיבות המחמירות או המקילות את העונש לפי הסדר הבא:
{{ח:תת|(1)}} נסיבות מחמירות מטריאליות
{{ח:תת|(2)}} צידוקים
{{ח:תת|(3)}} נסיבות מחמירות־אישיות
{{ח:תת|(4)}} נסיבות מקילות
{{ח:סעיף|106|סעיף 106}}
{{ח:ת}} בית המשפט יקבע בפסק הדין את השפעת כל אחת מהנסיבות המחמירות או המקילות על העונש שנגזר.
{{ח:קטע1|חלק 2|ספר שני {{ש}} העבירות}}
{{ח:קטע2|חלק 2.1|שער ראשון {{ש}} עבירות נגד בטחון הממלכה}}
{{ח:סעיף|107|סעיף 107}}
{{ח:ת}} ”קשר“ פירושו: הסכם בין שני אנשים או יותר לשם ביצוע עבירה באמצעים מסויימים.
{{ח:סעיף|108|סעיף 108}}
{{ח:ת}} מעשה איבה נגד בטחון הממלכה ייחשב כמושלם בכל מקרה, אם המעשה שממנו מורכבת העבירה היה מושלם, לקוי או רק הוחל בו.
{{ח:סעיף|109|סעיף 109}}
{{ח:תת|(1)}} ישוחרר מהעונש מי שהשתתף בקשר נגד בטחון הממלכה והודיע לשלטונות לפני שהוחל באיזה מעשה שהוכן לפעולה.
{{ח:תת|(2)}} במידה והוא בצע מעשה כזה או התחיל בו, לא יהיה הצטדקות לדבר אלא רק הקלה.
{{ח:תת|(3)}} ייהנה מצידוק מקיל, נאשם שהודיע לשלטונות על קשר או עבירה אחרת נגד בטחון הממלכה לפני ביצועה או הביא למעצר יתר הנאשמים – אפילו לאחר שהוחל בהליכי העקיבה אחריהם – או הודיע על מקום מחבואם.
{{ח:תת|(4)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מסית.
{{ח:קטע3|חלק 2.1 פרק 1|פרק ראשון {{ש}} עבירות נגד בטחון הממלכה החיצוני}}
{{ח:קטע4|חלק 2.1 פרק 1 סימן 1|(1) הבגידה}}
{{ח:סעיף|110|סעיף 110}}
{{ח:תת|(1)}} כל ירדני הנושא נשק, בשורות האויב, נגד הממלכה – ייענש בעונש מוות.
{{ח:תת|(2)}} כל ירדני – אפילו אם לא נמנה עם צבא עויין – שבצע בזמן מלחמה מעשה עויין נגד הממלכה – ייענש במאסר עולם עם עבודת פרך.
{{ח:תת|(3)}} כל ירדני שהתגייס בכל צורה שהיא לצבא עויין, ולא נפרד ממנו לפי איזו פעולה עויינת נגד הממלכה – ייענש בעבודת פרך זמנית ואפילו אם הוא קיבל, ע״י התגייסותו נתינות זרה.
{{ח:סעיף|111|סעיף 111}}
{{ח:ת}} כל ירדני שחרש מזימות במדינה זרה, או שהתקשר אתה כדי להניע אותה למעשי איבה נגד הממלכה או ספק את האמצעים לכך – ייענש במאסר עולם עם עבודות פרך ואם הוליך מעשהו לאיזו תוצאה – ייענש בעונש מוות.
{{ח:סעיף|112|סעיף 112}}
{{ח:ת}} כל ירדני שחרש מזימות אצל האויב או התקשר אתו כדי לעזור לו באיזו צורה שהיא על מנת שכוחותיו יגברו על הממלכה – ייענש בעונש מוות.
{{ח:סעיף|113|סעיף 113}}
{{ח:תת|(1)}} ייענש במאסר עולם עם עבודות פרך כל ירדני שגרם, באיזה אמצעי שהוא למטרת שיתוק ההגנה הלאומית, נזק ל:
{{ח:תת}} מתקנים, בתי־חרושת, ספינות, מטוסים, כלים, תחמושת, אספקה ודרכי התחבורה ובאופן כללי כל דבר בעל צביון צבאי או מיועד לשימוש הצבא והכוחות הכפופים לו.
{{ח:תת|(2)}} ייענש בעונש מוות אם בוצע המעשה בזמן מלחמה או תוך ציפייה לפריצתה או שהביא לידי אבידות בנפש.
{{ח:סעיף|114|סעיף 114}}
{{ח:ת}} ייענש בעבודות פרך, לתקופה של חמש שנים לפחות, כל ירדני שהשתדל על ידי פעולות, נאומים, פרסומים וכו׳ לקטוע חלק מהטריטוריה הירדנית לשם סיפוחה למדינה זרה או לשם הקניית זכות או זיכיון של הממלכה הירדנית.
{{ח:סעיף|115|סעיף 115}}
{{ח:תת|(1)}} כל ירדני שנתן לינה, אוכל או לבוש לחייל מחילות האויב או למרגל שנשלח לשם סיור והוא ידע מהענין או שסייע לו לברוח – ייענש בעבודות פרך זמנית.
{{ח:תת|(2)}} כל ירדני שסייע לאסיר מלחמה שימלט – או לאחד מנתיני האויב הנמצא במעצר – ייענש בעבודות פרך זמנית.
{{ח:סעיף|116|סעיף 116}}
{{ח:ת}} העונשים שצויינו בסעיפים הקודמים יוטלו במידה והמעשה בוצע נגד מדינה הקשורה בממלכה בחוזה־ברית נגד אויב־משותף.
{{ח:סעיף|117|סעיף 117}}
{{ח:ת}} דינו של ירדני הנזכר {{ח:פנימי|סעיף 111|בסעיפים (111–116)}} יהיה חל על הנכרים שיש להם בממלכה מקום מגורים או גרים בפועל בממלכה.
{{ח:קטע4|חלק 2.1 פרק 1 סימן 2|(2) עבירות הנוגעות לחוק הבינלאומי}}
{{ח:סעיף|118|סעיף 118}}
{{ח:ת}} ייענש במעצר זמני לתקופה שלא תפחת מחמש שנים:
{{ח:תת|(1)}} מי שפגע באמצעים שננקטו על ידי הממלכה לשם שמירה על ניטראליות במלחמה.
{{ח:תת|(2)}} מי שבצע מעשים או ערך פרסומים או חרש מזימות הנאסרים על ידי הממשלה ועל ידי כך חשף את הממלכה לפעולות איבה או שיבש את יחסיה עם מדינה זרה או העמיד את הירדנים כמטרה לפעולות נקמה שבוצעו נגדם ונגד רכושם.
{{ח:סעיף|119|סעיף 119}}
{{ח:ת}} מי שארגן, הכין או סייע בתוך הממלכה לכל נסיון כדי להפוך את הקונסטיטוציה של מדינה זרה־ידידותית או כדי לשנות את השלטון הקיים בה בכח – ייענש במעצר זמני.
{{ח:סעיף|120|סעיף 120|תיקון: ע״ר 1965}}
{{ח:ת}} מי שגייס בתוך הממלכה, ללא הסכמת הממשלה, חיילים לקרב בשביל מדינה זרה – ייענש במעצר זמני ואם המדינה הזרה הייתה מדינה עויינת – ייענש בעונש מוות.
{{ח:סעיף|121|סעיף 121}}
{{ח:ת}} ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנתיים ובקנס שלא יעלה על עשרים דינרים כל ירדני שהסית בתוך הממלכה באחד האמצעים שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 118|בסעיף (118)}} כדי להניע חיילי מדינה ידידותית – מחילות היבשה, הים או האויר – לערוק או למרוד.
{{ח:סעיף|122|סעיף 122}}
{{ח:ת}} ייענש באותם העונשים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 121|בסעיף הקודם}} לאחר קבלת תלונת הצד הניזוק מהעבירות להלן, באם בוצעו ללא נימוק מצדיק:–
{{ח:תת|(1)}} השפלת מדינה זרה, צבאה, דגלה או סמלה הלאומי בצורה פומבית.
{{ח:תת|(2)}} גידוף, גינוי או השפלה באופן פומבי של ראש מדינה זרה, שריה או נציגיה הדיפלומטיים בממלכה, ואסור להתיר את הוכחת המעשה הקשורה בהשפלה.
{{ח:סעיף|123|סעיף 123}}
{{ח:ת}} אין להחיל את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112|הסעיפים (112–119)}} אלא אם היו בחוק המדינה הנוגעת בדבר, או בהסכם החתום עמה, הוראות מקבילות דומות.
{{ח:קטע4|חלק 2.1 פרק 1 סימן 3|(3) ריגול}}
{{ח:סעיף|124|סעיף 124}}
{{ח:ת}} מי שנכנס או ניסה להיכנס למקום אסור במטרה להשיג דברים, מסמכים או ידיעות שצריכות להיות כמוסות בסוד לשם שמירה על בטחון הממלכה – ייענש בעבודות פרך זמנית, ואם הושגו הידיעות לטובה מדינה זרה – ייענש במאסר עם עבודות פרך לתקופה זמנית ואם המדינה הזרה היתה עויינת יהיה העונש מוות.
{{ח:סעיף|125|סעיף 125|תיקון: ע״ר 1965}}
{{ח:תת|(1)}} מי שגנב דברים, מסמכים או ידיעות כאלה שנזכרו {{ח:פנימי|סעיף 124|בסעיף הקודם}} או שהשיג אותם – ייענש בעבודות פרך זמנית לתקופה שלא תפחת מעשר שנים.
{{ח:תת|(2)}} אם בוצע הפשע לטובת מדינה זרה יהיה העונש מאסר עולם עם עבודות פרך, ואם המדינה הזרה הייתה עויינת, יהיה העונש מוות.
{{ח:סעיף|126|סעיף 126|תיקון: ע״ר 1965}}
{{ח:תת|(1)}} מי שהיה ברשותו חלק מהמסמכים או מהידיעות שנזכרו {{ח:פנימי|סעיף 124|בסעיף (124)}} וגילה או הפיץ אותם ללא סיבה חוקית – ייענש בעבודת פרך לתקופה שלא תפחת מעשר שנים.
{{ח:תת|(2)}} ייענש במאסר עולם עם עבודות פרך אם גילה את הנ״ל לטובת מדינה זרה, ואם היתה המדינה הזרה עויינת יהיה העונש מוות.
{{ח:קטע4|חלק 2.1 פרק 1 סימן 4|(4) המגע עם האויב למטרות בלתי חוקיות}}
{{ח:סעיף|127|סעיף 127}}
{{ח:ת}} ייענש במאסר לתקופה שלא תפחת משנתיים ובקנס שלא יפחת ממאה דינרים, כל ירדני וכל אדם תושב הממלכה שניגש או ניסה לבצע, באופן ישיר או באמצעות אדם בדוי, עיסקה מסחרית או איזו עיסקה של ממקח וממכר או עיסקת חליפין עם אחד מנתיני האויב או עם אדם המתגורר בארץ אויב.
{{ח:סעיף|128|סעיף 128}}
{{ח:ת}} יוטל העונש שנזכר {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיף הקודם}} על אותם האנשים שנזכרו שם באם השתתפו במלווה או במגבית לתועלת מדינה עויינת או הקלו את פעולותיה הכספיים באמצעי כל שהוא.
{{ח:סעיף|129|סעיף 129}}
{{ח:ת}} כל מי שהסתיר או גנב את נכסי מדינה עויינת או את נכסי אחד מנתיניה שהופקדו בידי אפוטרופסה – ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנתיים או בקנס שלא יעלה על מאה דינרים או בשני העונשים גם יחד.
{{ח:קטע4|חלק 2.1 פרק 1 סימן 5|(5) הפגיעה בכבוד הממלכה ובתודעה הלאומית}}
{{ח:סעיף|130|סעיף 130}}
{{ח:ת}} מי שהפיץ בממלכה בזמן מלחמה, או בזמן הציפיה לפריצתה, תעמולה אשר מטרתה היא ערעור התודעה הלאומית או אם עורר קנאות עדתית או כיתתית – ייענש בעבודות פרך זמנית.
{{ח:סעיף|131|סעיף 131}}
{{ח:תת|(1)}} יוטל העונש שנזכר {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף הקודם}} על כל מי שהפיץ בממלכה באותן הנסיבות ידיעות היודע שהן כוזבות או מוגזמות או היכולות לערער את רוח האומה.
{{ח:תת|(2)}} אם היה המבצע שהפיץ את הידיעות מאמין בנכונותן – ייענש במאסר לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים.
{{ח:סעיף|132|סעיף 132}}
{{ח:תת|(1)}} כל ירדני המפיץ בחוץ לארץ, ביודעין, ידיעות כוזבות או מוגזמות היכולות לפגוע בכבוד הממלכה ובמעמדה – ייענש במאסר לתקופה שלא תפחת משישה חודשים ובקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
{{ח:תת|(2)}} ייענש במאסר לתקופה שלא תפחת משנה אחת אם הידיעות האלה היו מכוונות נגד הוד מלכותו המלך או נגד יורש העצר או נגד אחד העוצרים.
{{ח:קטע4|חלק 2.1 פרק 1 סימן 6|(6) עבירות הקבלנים}}
{{ח:סעיף|133|סעיף 133}}
{{ח:תת|(1)}} כל מי שלא בצע בזמן מלחמה או בזמן הציפיה לפריצתה את ההתחייבויות שהוטלו עליו על פי חוזה ייצור או הגשת שירותים הקשורים בהגנה הלאומית והאינטרסים הכלליים של הממלכה או באספקה לאזרחים – ייענש במעצר זמני ובקנס הנע בין חמישים דינרים לבין מאתיים דינרים.
{{ח:תת|(2)}} אם אי הביצוע היה כתוצאה של טעות, שאינה מכוונת – ייענש העבריין במאסר בנוסף לקנס שצוין בסעיף קטן (1).
{{ח:תת|(3)}} יופחתו חצי העונשים שצוינו בסעיף זה באם הביצוע היה באיחור בלבד.
{{ח:תת|(4)}} העונשים שנזכרו לעיל, על סוגיהם, יוטלו על כל אדם אחר שגרם לאי ביצוע החוזה או גרם לאיחור בביצועו.
{{ח:סעיף|134|סעיף 134}}
{{ח:ת}} כל תרמית שתבוצע בנוגע לחוזים באותן הנסיבות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף הקודם}} – ייענש עליה בעבודת פרך זמנית ובקנס הנע בין מאה דינר{{ח:הערה|ים}} לבין מאתיים דינר{{ח:הערה|ים}}.
{{ח:קטע3|חלק 2.1 פרק 2|פרק שני {{ש}} עבירות נגד בטחון המדינה הפנימי}}
{{ח:קטע4|חלק 2.1 פרק 2 סימן 1|(1) הפשעים נגד הקונסטיטוציה}}
{{ח:סעיף|135|סעיף 135}}
{{ח:תת|(1)}} כל מי שהתנקש בחיי הוד מלכותו המלך או בחרותו – ייענש בעונש מוות.
{{ח:תת|(2)}} כל מי שפגע בהוד מלכותו המלך פגיעה שאינה מאיימת על חייו – ייענש במאסר עולם עם עבודת פרך.
{{ח:תת|(3)}} אותם העונשים יוטלו אם הפגיעה היתה בהוד מלכותה המלכה, ביורש העצר או באחד העוצרים.
{{ח:סעיף|136|סעיף 136}}
{{ח:ת}} עונש מוות יוטל על כל מי שפועל לשם שינוי הקונסטיטוציה של הממלכה באמצעים בלתי חוקיים.
{{ח:סעיף|137|סעיף 137}}
{{ח:תת|(1)}} על מעשה, הנעשה לשם הסתה למרי מזוין נגד המשטר הקיים על פי הקונסטיטוציה, יוטל עונש מוות.
{{ח:תת|(2)}} אם פרץ המרי, יוטל עונש מוות על המסית ועל יתר המורדים.
{{ח:סעיף|138|סעיף 138}}
{{ח:ת}} בעד תוקפנות, המכוונת למנוע מאת השלטונות הקיימים למלא את התפקידים השאובים מהקונסטיטוציה, יוטל עונש מוות.
{{ח:סעיף|139|סעיף 139}}
{{ח:ת}} על קשר המכוון לבצע כל עבירה מהעבירות שנזכרו בסעיפי {{ח:פנימי|חלק 2.1 פרק 2|פרק זה}} יוטל העונש המוטל על ביצוע העבירה עצמה.
{{ח:קטע4|חלק 2.1 פרק 2 סימן 2|(2) תפישת רשות מדינית, אזרחית או מפקדה צבאית}}
{{ח:סעיף|140|סעיף 140}}
{{ח:ת}} ייענש במעצר זמני לתקופה של שבע שנים לפחות:
{{ח:תת|(1)}} מי שתפש רשות מדינית, אזרחית או מפקדה צבאית.
{{ח:תת|(2)}} מי שהחזיק, בניגוד לצווי הממשלה, ברשות אזרחית או במפקדה צבאית.
{{ח:תת|(3)}} כל מפקד צבאי שהשאיר את צבאו מרוכז לאחר קבלת פקודה לשחררו או לפזרו.
{{ח:סעיף|141|סעיף 141}}
{{ח:ת}} ייענש במעצר זמני שלא פחות מחמש שנים, כל מי שניגש ללא הסכמת השלטונות להרכיב פלוגות־מזוינות של חיילים או בדומה לחיילים או גייסם, או הושיט להם אספקה, נשק ותחמושת.
{{ח:קטע4|חלק 2.1 פרק 2 סימן 3|(3) המרד}}
{{ח:סעיף|142|סעיף 142}}
{{ח:ת}} ייענש במאסר עולם עם עבודת פרך על כל תוקפנות המכוונת לעורר למלחמת אזרחים או מלחמה עדתית, על ידי זיון הירדניים או על ידי הסתתם להזדיין בחלקם נגד החלק השני או על־ידי הסתה לרצח ושוד בשכונה או בשכונות וייגזר דין מוות באם הושלם מעשה התוקפנות.
{{ח:סעיף|143|סעיף 143}}
{{ח:ת}} ייענש במאסר עולם עם עבודת פרך כל מי שעמד בראש כנופייה מזויינת או מילא בה תפקיד או פיקוד מאיזה סוג שהוא בכוונה לפלוש אל עיר, שכונה או חלק מנכסי הממלכה או נכסי קבוצה של אזרחים או בכוונה להתקיף או להתנגד לכח־רשמי הפועל נגד מבצעי פשעים אלה.
{{ח:סעיף|144|סעיף 144}}
{{ח:תת|(1)}} ייענשו במאסר עולם עם עבודת פרך המשתתפים בכנופיות מזוינות, שהורכבו בכוונה לבצע אחד הפשעים שצוינו {{ח:פנימי|סעיף 142|בשני הסעיפים הקודמים}}.
{{ח:תת|(2)}} אך יהא פטור מהעונש כל מי שלא מילא בתוך הכנופיה תפקיד או שירות ולא נעצר במקומות המרד ונכנע עם נשקו בלי התנגדות ולפני שיצא פסק דין כלשהוא.
{{ח:סעיף|145|סעיף 145}}
{{ח:ת}} מי שניגש בכוונה לבצע או להקל על בצוע אחד מפשעי המרד הנזכרים, או איזה פשע אחר נגד הממלכה: יצור, רכישה והחזקה של חומרי־נפץ, חומרים מתלקחים, מרעילים ושורפים. וכן או כל החלקים המשמשים להרכבתם ויצורם – ייענש בעבודת פרך זמנית בנוסף לעונשים היותר חמורים שיש להטיל על המתערבים בפשעים אלה באם בוצעו, או החלו לבצעם או בוצעו בצורה חלקית.
{{ח:סעיף|146|סעיף 146}}
{{ח:ת}} ייענש בעבודת פרך זמנית על קשר למטרת בצוע אחד הפשעים שנזכרו בסעיפים הקודמים.
{{ח:קטע4|חלק 2.1 פרק 2 סימן 4|(4) הפחדה}}
{{ח:סעיף|147|סעיף 147}}
{{ח:ת}} ”מעשי הפחדה“ פירושם כל המעשים שמטרתם המצאת מצב של בהלה ויבוצעו באמצעים כגון חומרי נפץ, חומרים מתלקחים מוצרים מרעילים או שורפים, וכן גורמים מגפתיים או ביקטריולוגיים שעלולים לגרום לסכנה כללית.
{{ח:סעיף|148|סעיף 148}}
{{ח:תת|(1)}} קשר שמטרתו ביצוע מעשה או מעשי הפחדה יהא גזר דינו עבודת פרך זמנית.
{{ח:תת|(2)}} כל מעשה הפחדה חייב בעונש של עבודת פרך לתקופה של חמש שנים לפחות.
{{ח:תת|(3)}} וחייב במאסר עולם עם עבודת פרך באם גרם המעשה להרס, אפילו חלקי, בבנין ציבורי, מפעל תעשייתי, ספינה ומתקנים אחרים, או לניתוק בקוי הקשר, הקומוניקציה והתעבורה.
{{ח:תת|(4)}} וחייב בעונש מוות באם גרם המעשה למותו של אדם או להתמוטטות בנין, כולו או מקצתו, שיש בתוכו אדם או מספר בני אדם.
{{ח:תת|(5)}} וחייב בעבודת פרך זמנית כל מי שיצר או רכש בידיעה ממנו חומרי נפץ למטרת שימושם בביצוע אחד העבירות או כדי לאפשר לאדם אחר להשתמש בהם לאותה מטרה.
{{ח:סעיף|149|סעיף 149}}
{{ח:תת|(1)}} כל אגודה שנוסדה למטרת שינוי יסודות המדינה – הכלכליים או החברתיים או עקרונות החברה היסודיים – באחד האמצעים שנזכרו {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף (147)}} תפורק וייענשו הנמנים עליה בעבודת פרך זמנית.
{{ח:תת|(2)}} לא יפחת עונש המייסדים והמנהלים משבע שנים.
{{ח:תת|(3)}} צידוק, המוחל או המקל, שהוענק לקושרים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 109|לסעיף (109)}} יכלול מבצעי הפשע שפורטו לעיל.
{{ח:קטע4|חלק 2.1 פרק 2 סימן 5|(5) עבירות הפוגעות באחדות הלאומית או המעכירות את השלווה בין יסודות האומה}}
{{ח:סעיף|150|סעיף 150}}
{{ח:ת}} כל התכתבות, נאום או מעשה המכוון או הגורם להסערת הקנאות הכיתתית או הגזעית או ההסתה לריב בין העדות לבין יסודות האומה השונים – ייענשו במאסר לתקופה של שישה חודשים עד שלוש שנים ובקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
{{ח:סעיף|151|סעיף 151}}
{{ח:תת|(1)}} כל אדם הנמנה עם אגודה שנוסדה למטרה הנזכרת {{ח:פנימי|סעיף 150|בסעיף הקודם}} יהיה צפוי לאותם העונשים.
{{ח:תת|(2)}} ולא יפחת המאסר משנה אחת והקנס מעשרה דינרים באם האדם הנזכר מילא תפקיד פעיל באגודה.
{{ח:תת|(3)}} בכל המקרים ייפסק על פירוק האגודה ובהחרמת רכושה.
{{ח:קטע4|חלק 2.1 פרק 2 סימן 6|(6) פגיעה במעמד המדינה הכספי}}
{{ח:סעיף|152|סעיף 152}}
{{ח:ת}} מי שהפיץ באחד האמצעים הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף קטן השני והשלישי מסעיף (73)}} מאורעות בדויים או טענות שוא כדי לגרום להורדה בערך המטבע הלאומי או לשם הסרת האימון בכח המטבע של הממלכה ובניירות הערך שלה ובכל היסודות הקשורים בבטיחות הכספית הכללית – ייענש במאסר משישה חודשים עד לשלוש שנים ובקנס שלא יעלה על מאה דינרים.
{{ח:סעיף|153|סעיף 153}}
{{ח:ת}} ראוי לעונשים שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 152|בסעיף הקודם}} כל אדם שהשתמש באותם האמצעים כדי להסית את הקהל:
{{ח:תת|(א)}} על משיכת הכספים המופקדים בבנקים ובקופות הציבוריות.
{{ח:תת|(ב)}} על מכירת ניירות הערך של הממלכה וכל סוגי ניירות הערך הציבוריים או הימנעות מקנייתם.
{{ח:קטע2|חלק 2.2|שער שני {{ש}} עבירות נגד שלום הציבור}}
{{ח:קטע3|חלק 2.2 פרק 1|פרק ראשון {{ש}} נשק ותחמושת}}
{{ח:קטע4|חלק 2.2 פרק 1 סימן 1|(1) הגדרות}}
{{ח:סעיף|154|סעיף 154}}
{{ח:תת|(1)}} כנופיות, התקהלויות ואסיפות שאינן חוקיות ומזוינות פירושם בחוק זה: אדם או יותר מהאנשים הנמנים עליהן הנושאים נשק גלוי או מוסתר.
{{ח:תת|(2)}} אך אם חלק מהם נשא נשק מוסתר אין לדון את יתר האנשים על אי־ידיעה בו.
{{ח:סעיף|155|סעיף 155}}
{{ח:תת|(1)}} ייחשב כנשק למטרת בצוע {{ח:פנימי|סעיף 154|הסעיף הקודם}} כלי יריה וכל מכשיר או כלי חותך, נוקב, מרוצץ וכל מכשיר המסכן את שלום הציבור.
{{ח:תת|(2)}} סכיני כיס רגילים שלהבם עולה על עשרה סנטימטרים ייחשבו כנשק על פי ההגדרה שנקבעה {{ח:פנימי|חלק 2.2 פרק 1|בפרק זה}} אלא אם היו מיועדים מלכתחילה לשמש במקצוע, בתעשייה או במלאכה שעוסק נושא בהם, או לשימוש ביתי והיה נושאם רוצה להשתמש גם באותה מלאכה, מקצוע או תעשייה או לשימוש ביתי.
{{ח:תת}} הביטוי ”סכין“ פירושו: כל מכשיר שאינו אולר שיש לו להב ואין חשיבות אם יש לו חוד שנון או אם אין לו.
{{ח:קטע4|חלק 2.2 פרק 1 סימן 2|(2) נשיאת נשק ותחמושת והחזקתם ללא רשיון}}
{{ח:סעיף|156|סעיף 156}}
{{ח:ת}} יוענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים ובקנס שגבולו המקסימלי עשרה דינרים כל מי, שמחוץ, לביתו, נשא נשק אסור מסוגי הנשק שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 155|בסעיף הקודם}}.
{{ח:קטע3|חלק 2.2 פרק 2|פרק שני {{ש}} ארגונים של פושעים וארגונים בלתי חוקיים}}
{{ח:קטע4|חלק 2.2 פרק 2 סימן 1|(1) אגודות פושעים}}
{{ח:סעיף|157|סעיף 157}}
{{ח:תת|(1)}} אם ניגשו שני אנשים או יותר לייסד ארגון או ערכו הסכם למטרת בצוע פשעים נגד האנשים או נגד הרכוש יוענשו בעבודות פרך לתקופה זמנית שלא תפחת משבע שנים במידה ומטרת העבריינים היתה להתנקש בחיי הזולת.
{{ח:תת|(2)}} ישוחרר מהעונש מי שגילה את מטרת הארגון או מטרת ההסכם ומסר מה שיש לו ידיעות על יתר העבריינים.
{{ח:סעיף|158|סעיף 158}}
{{ח:תת|(1)}} כל קבוצה, משלושה אנשים או יותר, המשוטטים בדרכים הציבוריות ובכפרים בצורת כנופיות מזוינות למטרת שדידת העוברים ושבים או כדי להתנקש באנשים או ברכוש או לביצוע איזה מעשה אחר של מעשי גניבה, ייענשו – בעבודות פרך לתקופה זמנית, תקופה שלא תפחת משבע שנים.
{{ח:תת|(2)}} וייגזר עליהם עונש של מאסר עולם עם עבודת פרך וזאת במידה ואם ביצעו אחד המעשים שנזכרו לעיל.
{{ח:תת|(3)}} וייגזר דין מוות על מי שביצע את הפשע על ידי רצח או הסבת עינויים לקרבן הפשע או פעולות ברבריות.
{{ח:קטע4|חלק 2.2 פרק 2 סימן 2|(2) אגודות בלתי־חוקיות}}
{{ח:סעיף|159|סעיף 159}}
{{ח:ת}} ”אגודה בלתי־חוקית“ פירושה:
{{ח:תת|(1)}} כל קבוצה של אנשים רשומה או לא רשומה, המסיתה או המעודדת בתקנותיה או במה שהיא מפרסמת למטרת בצוע איזה מעשה מהמעשים הבלתי־חוקיים הבאים:
{{ח:תתת|(א)}} שינוי הקונסטיטוציה של המדינה על ידי מרד או הרס.
{{ח:תתת|(ב)}} מיגור הממשלה הקיימת בממלכה שהוקמה בהתאם לקונסטיטוציה, על ידי שימוש בכח ומעשה אלימות.
{{ח:תתת|(ג)}} הריסת או השמדת רכוש הממשלה הירדנית בממלכה.
{{ח:תת|(2)}} כל קבוצה של אנשים החייבת על פי החוק לרשום את תקנותיה אצל הממשלה והשתמטה מלעשות כן או אם המשיכה לערוך את אסיפותיה לאחר פירוקה על פי החוק המתאים ויחול סעיף קטן זה על סניף, מרכז, ועדה, מועצה, שלוחה של אגודה בלתי חוקית וכל מוסד או בית־ספר המנוהלים על ידי אגודה בלתי חוקית או המנוהלים תחת שליטתה.
{{ח:סעיף|160|סעיף 160}}
{{ח:ת}} מי שנמנה עם החברים של אגודה בלתי חוקית או מילא תפקיד או משרה באגודה כזו או ביצע שליחות של נאמן או נציג שלה, יוענש בעבודות פרך לתקופה זמנית באותם המקרים שנזכרו {{ח:פנימי|סעיף 159|בסעיף קטן (1) מהסעיף הקודם}} ויוענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנתיים באותם המקרים שנזכרו {{ח:פנימי|סעיף 159|בסעיף קטן (2) מאותו סעיף}}.
{{ח:סעיף|161|סעיף 161}}
{{ח:ת}} מי שעודד אחרים על ידי נאומים או פרסומים או באיזה אמצעי אחר, לשם ביצוע איזה מעשה מהמעשים הבלתי־חוקיים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 159|לסעיף (159) מחוק זה}} יוענש במאסר לתקופה שאינה עולה על שנתיים.
{{ח:סעיף|162|סעיף 162}}
{{ח:ת}} מי ששילם תרומות, השתתפויות או תמיכות לאגודה בלתי חוקית או אסף תרומות, השתתפויות או תמיכות לטובת אגודה כזו, יוענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
{{ח:סעיף|163|סעיף 163}}
{{ח:ת}} כל מי שהדפיס, פירסם, מכר, הציע למכירה, או שלח בדאר ספר, פרסום, חוברת, הודעה, גלוי דעת, כרוז או עיתון של אגודה בלתי חוקית שיצאו ממנה או כדי להביא לה תועלת – יוענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
{{ח:קטע3|חלק 2.2 פרק 3|פרק שלישי {{ש}} התקהלות בלתי חוקית ועבירות אחרות נגד שלום הציבור}}
{{ח:סעיף|164|סעיף 164}}
{{ח:תת|(1)}} אם התקהלו שבעה אנשים או יותר במטרה לבצע עבירה, או היו מתאספים במטרות השגת מטרה משותפת ביניהם והתנהגו התנהגות העלולה להעלות בדעת בני האדם הנמצאים בקירבת מקום – בגבולות הסבירות – כי הם יפרו את הבטחון הציבורי או בהתקהלותם זו יתגרו, ללא צורך או סיבה, מתקבלת באנשים אחרים לשם הפרת שלום הציבור תיחשב התקהלותם זו מעין התקהלות בלתי חוקית.
{{ח:תת|(2)}} אם החלו המתקהלים, התקהלות בלתי־חוקית על מנת להשיג את המטרה שהתקהלו לשמה, להפר את שלום הציבור בצורה המפחידה את האזרחים תיקרא התקהלות זו ”מהומה“.
{{ח:סעיף|165|סעיף 165}}
{{ח:תת|(1)}} כל המשתתף בהתקהלות בלתי חוקית, יוענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנה או בקנס שלא יעלה על עשרים וחמש דינרים או בשני העונשים יחד.
{{ח:תת|(2)}} מי שהשתתף במהומה – ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנה או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים או בשני העונשים כאחד.
{{ח:סעיף|166|סעיף 166}}
{{ח:ת}} ישוחרר מהעונש המוטל על־פי {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף (165)}} אלה המסתלקים לפני התראת נציגי השלטונות או המשטרה החוקית או שהם מצייתים מיד להתראתם מבלי להשתמש בנשק או לבצע איזה פשע או עוון.
{{ח:סעיף|167|סעיף 167}}
{{ח:תת|(1)}} אם התקהלו אנשים באופן שפורט {{ח:פנימי|סעיף 164|בסעיף (164)}} וצווה עליהם להתפזר אחד מנציגי השלטון האדמיניסטרטיבי או מפקד משטרה, או מפקד האיזור או איזה קצין מקציני המשטרה או ממשטרת הגבול על ידי תקיעה בחצוצרה או בשרקו במשרוקית או ע״י אמצעי דומה לזה או על ידי ירית אור מאקדח.
{{ח:תת|(2)}} אם הוסיפו המתקהלים, להתקהל למטרת גרימת מהומות, לאחר שנודע להם באמצעים שנזכרו בסעיף הקטן הקודם או לאחר מתן הצו להתפזר. כעבור זמן מתקבל על הדעת, או נמנעו המתקהלים הם מפיזורם, רשאי כל אחד מהנזכרים בסעיף הקטן הקודם או למשטרה או כל אדם המסייע להם לעשות את כל הנחוץ כדי לפזר את כל האנשים המוסיפים להתקהל כך או כדי לתפשם כולם או מקצתם, ואם התנגד איזה אדם לתפישה, יכול האדם המורשה כנזכר לעיל להשתמש באותו הכוח שיהיה בו צורך מספיק בתחום הסבירות כדי להתגבר על ההתנגדות הזאת.
{{ח:סעיף|168|סעיף 168}}
{{ח:תת|(1)}} אם לא התפזרו המתקהלים בלי שימוש בכוח יהיו צפויים לעונש מאסר משלושה חודשים עד שנתיים.
{{ח:תת|(2)}} כל המשתמש מהם בנשק יהיה צפוי לעונש מאסר משישה חודשים עד שלוש שנים בנוסף לכל עונש חמור יותר העלול להיות ראוי לו.
{{ח:קטע2|חלק 2.3|שער שלישי {{ש}} עבירות נגד המינהל הציבורי}}
{{ח:קטע3||הוראות כלליות}}
{{ח:סעיף|169|סעיף 169}}
{{ח:ת}} ”פקיד“ פירושו {{ח:פנימי|חלק 2.3|בחלק זה}}, כל פקיד ציבורי בשירות האדמיניסטרטיבי או השיפוטי, וכל קצין מקציני הממשל האזרחי או הצבאי או איזה פרט מהם, וכל פועל או עובד ממשלה או מינהל ציבורי.
{{ח:קטע3|חלק 2.3 פרק 1|פרק ראשון {{ש}} העבירות הקשורות בתפקידי המינהל}}
{{ח:קטע4|חלק 2.3 פרק 1 סימן 1|(1) עבירות שוחד}}
{{ח:סעיף|170|סעיף 170}}
{{ח:ת}} פקיד צבורי וכל אדם אשר נתמנה לשרות צבורי, בין אם על־ידי בחירות ובין על־ידי מנוי, וכל אדם אשר הוטל עליו תפקיד רשמי כבורר או מומחה, והוא דורש או מקבל, לעצמו או עבור אחר, מתנה או הבטחה או טובת הנאה כל שהיא, כדי לעשות מעשה בגדר תפקידו, כשמעשה זה הוא חוקי, דינו מאסר מששה חודשים עד שנתיים וקנס מ־10 דינרים עד 200 דינר{{ח:הערה|ים}}.
{{ח:סעיף|171|סעיף 171}}
{{ח:תת|(1)}} אדם מהאנשים הנזכרים לעיל, הדורש או מקבל לעצמו או עבור אחר, מתנה או הבטחה או טובת הנאה כל שהיא, כדי לעשות מעשה שלא כחוק או כדי להמנע ממעשה אשר תפקידו מחייבו לעשות, דינו מאסר משנה עד שלש שנים וקנס מ־20 דינר{{ח:הערה|ים}} עד 200 דינר{{ח:הערה|ים}}.
{{ח:תת|(2)}} אותו העונש יוטל גם על עורך דין אם עשה מעשה כמתואר לעיל.
{{ח:סעיף|172|סעיף 172}}
{{ח:תת|(1)}} דינו של נותן שוחד כדין המקבל, לפי הסעיפים הנ״ל.
{{ח:תת|(2)}} נותן שוחד או מתווך לשוחד פטור מן העונש אם הודיע על הענין לשלטונות המוסמכים או אם הודה בו לפני הגשת התביעה.
{{ח:סעיף|173|סעיף 173}}
{{ח:ת}} המציע לאדם מהנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף (170)}}, כל מתנה או טובת הנאה אחרת או המבטיח לו דבר כדי שיעשה מעשה בלתי חוקי או שימנע מעשיית מעשה אשר מחובתו לעשותו, והצעה זו נדחתה, דינו של המציע מאסר שלא יפחת משלשה חדשים וקנס מ־10 דינרים ועד 200 דינר{{ח:הערה|ים}}.
{{ח:קטע4|חלק 2.3 פרק 1 סימן 2|(2) המעילה והשימוש לרעה במשרה}}
{{ח:סעיף|174|סעיף 174}}
{{ח:תת|(1)}} כל פקיד ציבורי שמעל במה שהופקד אצלו בתוקף משרתו בנוגע להנהלה, גבייה, שמירה של כספים ונכסים אחרים של הממלכה או של אחד האנשים, צפוי לעונש מאסר משישה חודשים עד לשלוש שנים ובקנס מעשרה דינרים עד למאה דינרים.
{{ח:תת|(2)}} באם המעשה שפורט בסעיף הקטן הקודם בוצע על ידי הכנסת כתיבות בלתי נכונות ברישומים או בפנקסים או על־ידי סילוף, מחיקה או השחתת החשבונות, הניירות, ההמחאות וכו׳. ובדרך כלל איזו תחבולה שתכליתה למנוע גילוי המעילה – יוענש בעבודות פרך לתקופה זמנית או מעצר לתקופה זמנית.
{{ח:סעיף|175|סעיף 175}}
{{ח:ת}} מי שהוטל עליו מכירה, קנייה או ניהול נכסי ניידי או דלא־ניידי מטעם הממלכה או מטעם רשות ציבורית, ובצע תרמית באחד העסקות או הפר את ההוראות החלות עליהן לשם קבלת טובת הנאה אישית או טובת צד אחד וגרימת נזק לצד אחר או גרימת נזק למינהל הציבורי – ייענש במאסר משישה חודשים עד לשלוש שנים ובקנס שלא יפחת מערך הנזק הנגרם.
{{ח:סעיף|176|סעיף 176}}
{{ח:ת}} ייענש במאסר משישה חודשים עד לשנתיים ובקנס שלא יפחת מעשרה דינרים:
{{ח:תת|(1)}} כל פקיד שקיבל טובת הנאה אישית מאחת עיסקות הרשות הנמנה עליה במידה שווה אם עשה זאת באופן ישיר או באמצעות אדם בדוי או על ידי שימוש בשיקים פיקטיביים.
{{ח:תת|(2)}} נציגי האדמיניסטרציה וקציני המשטרה ומשמר הגבול ויתר הממונים על המשטרה הציבורית באם עסקו, אם בצורה פומבית או על ידי השימוש בשיקים פיקטיביים באופן ישיר או באמצעות אדם בדוי, במסחר בתבואה, באיזור שהם מקיימים בו את השלטון, וביתר הפריטים שיש בהם צורך חיוני פרט לאלו שיוצרו מנכסיהם.
{{ח:סעיף|177|סעיף 177}}
{{ח:תת|(1)}} יורד חצי מהעונשים שצוינו {{ח:פנימי|סעיף 174|בסעיף (174)}} באם הנזק שנגרם והתועלת שקיבל המבצע היו זעומים או שפיצה עבור הנזק פיצוי מלא לפני שהועבר הענין לבית המשפט.
{{ח:תת|(2)}} ואם ההחזרה והפיצוי נעשו בזמן המשפט ולפני הוצאת פסק דין ראשוני ואפילו לא סופי יורד מהעונש רבע.
{{ח:קטע4|חלק 2.3 פרק 1 סימן 3|(3) הפגיעה בחופש}}
{{ח:סעיף|178|סעיף 178}}
{{ח:ת}} כל פקיד שעצר או אסר בנסיבות שלא צוינו בחוק – יוענש במאסר משלושה חודשים עד שנה.
{{ח:סעיף|179|סעיף 179}}
{{ח:ת}} אם קיבלו – מנהלי ושומרי בתי הסוהר, או המוסדות המשמעתיים או החינוכיים וכל הפקידים אשר שאבו את סמכויותיהם מהנ״ל – אדם בלי תזכיר משפטי או החלטה משפטית או שהשאיר אותו יותר מהזמן הקבוע, יוענשו במאסר מחודש עד שנה.
{{ח:סעיף|180|סעיף 180}}
{{ח:ת}} הפקידים שנזכרו לעיל וכל קציני המשטרה ומשמר הגבול ואנשיהם וכל הפקידים האדמיניסטרטיביים המסרבים או המעכבים הבאת אדם עצור או אסיר לפני בית המשפט או לפני השופט המוסמך הדורש את זאת יוענשו במאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
{{ח:סעיף|181|סעיף 181}}
{{ח:תת|(1)}} כל פקיד הנכנס בתור פקיד לבתי אחד האנשים או אחד הסיפוחים לביתו בנסיבות שלא הורשו על־ידי החוק, ייענש במאסר משלושה חודשים עד לשלוש שנים ובקנס מעשרים דינרים עד למאה דינרים.
{{ח:תת|(2)}} ואם בנוסף למעשהו זה ערך חיפוש במקום או כל מעשה שרירותי אחר לא יפחת העונש משישה חודשים.
{{ח:תת|(3)}} ואם בצע הפקיד הנזכר לעיל את המעשה מבלי לשמור על הכללים המוטלים בתוקף החוק – ייענש במאסר מחודש עד לשנה ובקנס מחמישה דינרים עד לעשרים דינרים.
{{ח:תת|(4)}} כל פקיד הנכנס בתור פקיד למקום עסק ממקומות העסק הפרטיים כגון מקום עסק מסחרי השייך לאחד האנשים או משרדו במקרים שאינם מורשים על פי החוק או מבלי לשמור על הכללים המוטלים בתוקף החוק – ייענש במאסר עד לשישה חודשים ובקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
{{ח:קטע4|חלק 2.3 פרק 1 סימן 4|(4) השימוש לרעה בסמכות והפרת חובות התפקיד}}
{{ח:סעיף|182|סעיף 182}}
{{ח:תת|(1)}} כל פקיד המשתמש בסמכותו באופן ישיר או בלתי־ישיר לשם עיכוב או השהיית בצוע הוראות החוקים או התקנות שבתוקף, או גביית המסים והאגרות שנקבעו על־פי החוק, או ביצוע החלטה של בית משפט או כל צו שיצא מרשות מוסמכת – ייענש במאסר מחודש עד לשנתיים.
{{ח:תת|(2)}} באם לא היה, מי שהשתמש בסמכותו או במרותו, פקיד ציבורי, ייענש במאסר משבוע ימים עד לשנה.
{{ח:סעיף|183|סעיף 183}}
{{ח:תת|(1)}} כל פקיד שהתרשל ללא נימוק מתקבל על הדעת במילוי תפקידו ובביצוע הוראות הממונה עליו המבוססות על הוראות החוק – ייענש בקנס מעשרה דינרים עד לחמישים דינרים או במאסר משבוע ימים עד לשלושה חודשים.
{{ח:תת|(2)}} באם נגרם נזק לאינטרסים של המדינה כתוצאה מפעולות אלו, ייענש אותו פקיד במאסר מחודש עד לשנה בנוסף לערך הנזק.
{{ח:סעיף|184|סעיף 184}}
{{ח:ת}} כל קצין או פרט מאנשי המשטרה או ממשמר הגבול הנמנע מלענות לאיזו דרישה חוקית שיצאה מרשות שיפוטית או אדמיניסטרטיבית – ייענש במאסר משבוע ימים עד לשנה או בקנס מחמישה דינרים עד לחמישים דינרים או בשני העונשים יחד.
{{ח:קטע3|חלק 2.3 פרק 2|פרק שני {{ש}} עבירות נגד הרשות הציבורית}}
{{ח:קטע4|חלק 2.3 פרק 2 סימן 1|(1) ההתנגדות לפקידים}}
{{ח:סעיף|185|סעיף 185}}
{{ח:תת|(1)}} המתקיף או המתנגד בכח לפקיד המבצע את הוראות החוקים או התקנות שבתוקף או הגובה את המסים או האגרות שנקבעו על־פי החוק או המוציא לפועל פסק דין או כל צו שיצא מרשות מוסמכת – ייענש במאסר שלא יפחת משישה חודשים באם היה מזוין ובמאסר משלוש חודשים עד לשנה באם היה בלתי מזוין.
{{ח:תת|(2)}} העונש יוכפל באם המבצעים היו שלושה ויותר.
{{ח:סעיף|186|סעיף 186}}
{{ח:ת}} כל התנגדות חיובית או פאסיבית המעכבת מעשה חוקי המבוצע על־ידי אחד האנשים שתוארו {{ח:פנימי|סעיף 185|בסעיף הקודם}}, גוררת עונש מאסר מחודש עד לשישה חודשים או קנס מעשרה דינרים עד לחמישים דינרים.
{{ח:קטע4|חלק 2.3 פרק 2 סימן 2|(2) מעשי אלימות}}
{{ח:סעיף|187|סעיף 187}}
{{ח:תת|(1)}} מי שהיכה פקיד, פגע בו על־ידי מעשה פוגע אחר או התיחס אליו בגסות ובאלימות או איים עליו או שלף נשק בפניו בזמן מילוי תפקידו או דחה את אשר עשה בתוקף תפקידו, ייענש במאסר משישה חודשים עד לשנתיים.
{{ח:תת|(2)}} באם המעשה היה נגד שופט, יהיה העונש משנה עד לשלוש שנים.
{{ח:תת|(3)}} יוחמר העונש המוטל לפי שני הסעיפים הקטנים הקודמים על־ידי הוספה משליש עד לחצי באם בוצעו מעשי האלימות בזדון, או באם בצע אותם יותר מאחד, או נבע מהם פצע או מחלה.
{{ח:תת|(4)}} באם מעשי האלימות, הפצע או המחלה מחייבים, בהתחשב בחומרתם, עונש יותר חמור מהעונשים שצוינו בסעיפים הקטנים הקודמים יוסף לעונש המגיע בהתאם להוראות חוק זה משליש עד לחצי.
{{ח:קטע4|חלק 2.3 פרק 2 סימן 3|(3) הוצאת שם רע, דיבה והשפלה}}
{{ח:סעיף|188|סעיף 188}}
{{ח:תת|(1)}} ”הוצאת שם רע“ פירושו: ייחוס דבר מסוים לאדם – ולו בצורה לא ודאית – העלול לפגוע בכבודו ובמעמדו או לחשוף אותו בפני שינאת האנשים או בוזם מבלי להתחשב באם הדבר ההוא הינו עבירה המחייבת עונש או לא.
{{ח:תת|(2)}} ”דיבה“ פירושה: פגיעה בכבוד הזולת, מעמדם וייחוסם – ולו בצורה לא ודאית – מבלי לפרש דבר מסוים.
{{ח:תת|(3)}} ואם לא נזכר בזמן בצוע העבירות של הוצאת שם רע ודיבה שם הנפגע בצורה מפורשת, או שהדברים שיוחסו לא היו ברורים, אך היו ראיות שמבלי להסס יוחסו לנפגע עם קביעת מהותם, יש לדון את מבצע מעשה הוצאת שם הרע או הדיבה כאילו נזכר שם הנפגע וכאילו הוצאת שם הרע או הדיבה היה מפורש מבחינת המהות.
{{ח:סעיף|189|סעיף 189}}
{{ח:ת}} על מנת שיחייב הוצאת שם רע או דיבה עונש, מותנה שהוא יקרה באחת הצורות הבאות:
{{ח:תת|(1)}} הוצאת שם רע או דיבה פנים אל פנים בתנאי שזה יקרה:
{{ח:תתת|(א)}} במושב שנכח בו הנפגע.
{{ח:תתת|(ב)}} במקום שאפשר לאנשים אחרים לשמעו התמעט מספרם או התרבה.
{{ח:תת|(2)}} הוצאת שם רע או דיבה שלא בפני הנפגע בתנאי שיקרה בזמן אסיפת אנשים רבים יחד או לחוד.
{{ח:תת|(3)}} הוצאת שם רע או דיבה בכתב בתנאי שזה יקרה:
{{ח:תתת|(א)}} בפרסום ובהפצה ברבים או בחלוקה בין קבוצה דברי כתב, ציורים, תמונות לעג או טיוטות של ציורים (ציורים לפני דקורציה ועיבוד).
{{ח:תתת|(ב)}} כל מה שיישלח לנפגע מהמכתבים הפתוחים (אינם סגורים) וגלויות הדואר.
{{ח:תת|(4)}} הוצאת שם רע או דיבה באמצעות דברי דפוס בתנאי שיקרה:
{{ח:תתת|(א)}} באמצעות העיתונים היומיים או התקופתיים.
{{ח:תתת|(ב)}} בכל סוג שהוא מדברי הדפוס ואמצעי הפרסום.
{{ח:סעיף|190|סעיף 190}}
{{ח:ת}} ”השפלה“ פירושה כל השפלה או גידוף (פרט להוצאת שם רע ודיבה) המכוונים כלפי הנפגע פנים אל פנים באמצעות הדיבור או התנועות, הכתיב או הציור שאינם בפומבי, או על־ידי מברק, שיחת טלפון או על ידי יחס גס.
{{ח:סעיף|191|סעיף 191}}
{{ח:ת}} ייענש על הוצאת שם רע במאסר משלושה חודשים עד לשנתיים באם היה מכוון לפרלמנט או לאחד מחבריו בזמן בצוע תפקידו או מסיבת מעשה שנבע מתפקידו, או היה מכוון לאחד הגופים הרשמיים, בתי המשפט, המינהל הציבורי, הצבא או כל פקיד בזמן מילוי תפקידו או כתוצאה ממעשה שנבע ממנו.
{{ח:סעיף|192|סעיף 192}}
{{ח:תת|(1)}} אם ביקש מוציא שם הרע להרשות לו את הוכחת נכונות אשר יחס לפקיד הנפגע אין עונים לבקשתו אלא אם היה הדבר אשר יחס קשור במילוי חובות התפקיד של אותו פקיד או היה עבירה המחייבת עונש על־פי החוק.
{{ח:תת|(2)}} אם הוצאת שם הרע היה קשור במילוי חובות התפקיד בלבד והוכח את נכונותו זוכה הנאשם, אחרת יוטל עליו העונש שנקבע על הוצאת שם רע.
{{ח:תת|(3)}} אם היה הדבר שעבורו הוצא שם רע עבירה ובוצעו הליכים נגד אותו פקיד והוכח כי מוציא שם הרע יחס לו את העבירה אך ידע כי נקי כפיים הוא נהפכה הוצאת שם הרע לעלילה המחייבת פעולה על פי הוראות סעיפי החוק המיוחדים לעלילה.
{{ח:סעיף|193|סעיף 193}}
{{ח:ת}} ייענש על הוצאת דיבה במאסר מחדש עד לשישה חודשים ובקנס מעשרה דינאר עד לחמישים דינרים באם יוחסה לאלה שנזכרו {{ח:פנימי|סעיף 191|בסעיף (191)}}.
{{ח:סעיף|194|סעיף 194}}
{{ח:ת}} אם ביקש מוציא הדיבה להרשות לו את הוכחת נכונות אשר יחס לפקיד הנפגע אין עונים לבקשתו אלא אם היה הדבר אשר יחס קשור במילוי חובות התפקיד של אותו פקיד, ואכן הוא יהיה במעמד של מוציא שם רע על־ידי הפיכת המונחים של הוצאת דיבה לצורת סעיף מיוחד ואז ינהג עמו כאל מוציא שם רע.
{{ח:סעיף|195|סעיף 195}}
{{ח:ת}} ייענש במאסר משנה עד לשלוש שנים כל מי:–
{{ח:תת|(1)}} הוכחה עזות לשונו כלפי הוד מלכותו המלך.
{{ח:תת|(2)}} שלח או הניע אחר לשלוח או פנה אל הוד מלכותו במכתב או בעל־פה, תמונה, או ציור קריקטורי היכול לפגוע בכבוד הוד מלכותו או שם את אותו מכתב, תמונה או ציור בצורה היכולה לפגוע בהוד מלכותו וכן כל מי שמפיץ את אשר נזכר או פועל לשם הפצתו בין הציבור.
{{ח:תת|(3)}} ייענש באותו העונש אם מה שנזכר היה מופנה נגד הוד מלכותה המלכה, יורש העצר, אחד העוצרים, או אחד מחברי מועצת ממלאי מקום המלך.
{{ח:סעיף|196|סעיף 196}}
{{ח:ת}} ייענש על השפלה:
{{ח:תת|(1)}} במאסר משבועיים עד לשישה חודשים או בקנס מחמש דינרים עד לשלושים דינרים או בשני העונשים יחד באם היתה מופנית כלפי פקיד בזמן מילוי תפקידו או בגלל אשר עשה בתוקף תפקידו.
{{ח:תת|(2)}} ואם היה הפקיד שנפגע על־ידי השפלה בזמן מילוי תפקידו או בגלל אשר עשה בתוקף תפקידו מאלה אשר מקיימים בידיהם סמכות רשמית יהיה העונש מחודש עד לשנה.
{{ח:תת|(3)}} אם ההשפלה היתה באמצעות דיבור או תנועות איום על שופט היושב על כס בית המשפט יהיה העונש משלושה חודשים ועד לשנתיים.
{{ח:סעיף|197|סעיף 197}}
{{ח:ת}} ייענש במאסר משישה חודשים ועד לשלוש שנים כל מי שקרע או בז לדגל או לסמל הלאומי או לדגל הליגה הערבית בצורה פומבית.
{{ח:סעיף|198|סעיף 198}}
{{ח:ת}} על מנת למצות את המטרה שנקבעה {{ח:פנימי|חלק 2.3 פרק 2 סימן 3|בחלק זה}}, הפרסום של כל חומר שיש בו הוצאת שם רע או דיבה ייחשב כפרסום בלתי חוקי אלא ש:
{{ח:תת|(1)}} אם היה נושא שם הרע או הדיבה נכון ופרסומו מביא תועלת לטובת הציבור.
{{ח:תת|(2)}} אם היה נושא שם הרע או הדיבה מותר מהסיבות הבאות:
{{ח:תתת|(א)}} נושא שם הרע או הדיבה פורסם מטעם הממשלה או הפרלמנט או באיזה מסמך או פרטיכל רשמי או,
{{ח:תתת|(ב)}} נושא שם הרע או הדיבה פורסם לגבי אדם הכפוף לשיפוט הצבאי או שיפוט המשטרה או למשמר הגבול והיה לגבי התנהגותו כאדם הכפוף לאותו שיפוט ואם הפרסום נעשה על־ידי אדם שיש לו סמכות עליו לגבי התנהגותו כלפי אדם אחר הכפוף לאותה סמכות או,
{{ח:תתת|(ג)}} נושא שם הרע או הדיבה פורסם בעת הליכים משפטיים מטעם אדם אחר שהשתתף באותם ההליכים בתור שופט, עורך־דין, עד או צד בתביעה או,
{{ח:תתת|(ד)}} נושא שם הרע או הדיבה הוא לאמיתו גילוי נכון של כל דבר שדובר בו, קרה, או הופץ בפרלמנט, או,
{{ח:תתת|(ה)}} נושא שם הרע או הדיבה הוא לאמיתו גילוי נכון של כל דבר שדובר בו, קרה או נתגלה בעת נקיטת הליכים משפטיים בפני איזה בית משפט בתנאי שבית המשפט לא אסר את פרסום מה שנזכר או שהמשפט, שהושלמו בו אותם ההליכים, נערך בדלתיים סגורות, או
{{ח:תתת|(ו)}} נושא שם הרע או הדיבה הוא עותק, תצלום, או תמצית נכון מחומר שכבר פורסם ופרסום אותו נושא היה מותר על פי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(3)}} אם היה הפרסום מותר, אחת היא – על מנת למצות את המטרה שנקבעה {{ח:פנימי|חלק 2.3 פרק 2 סימן 3|בחלק זה}}, באם נושא הפרסום היה נכון או בלתי נכון או אם הפרסום נעשה בתום לב או לא, בתנאי שלא תשחררנה הוראות סעיף זה כל אדם מהעונש המגיע לו על־פי הוראות פרק אחר מחוק זה או על־פי הוראות חוק אחר.
{{ח:סעיף|199|סעיף 199}}
{{ח:ת}} פרסום נושא המהווה הוצאת שם רע ודיבה מותר בתנאי שקרה בתום לב ובאם הקשר בין המפרסם ובעל האינטרס בפרסום מחייב את המפרסם על־פי החוק לפרסם אותו נושא לטובת בעל האינטרס בפרסום, או היה למפרסם אינטרס אישי חוקי בפרסום אותו נושא באותו אופן בתנאי שלא יחרוג גבול הפרסום וצורתו מהסבירות בהתאם לנסיבות.
{{ח:קטע4|חלק 2.3 פרק 2 סימן 4|(4) קריעת כרוזים רשמיים}}
{{ח:סעיף|200|סעיף 200}}
{{ח:תת|(1)}} כל מי שקרע או כיער או השחית בזדון ובפומבי כרוז, מסמך שהודבק או היה על סף ההדבקה בבנין או במקום ציבורי לשם ביצוע כל חוק, או צו של אדם פקיד בשירות ציבורי, ייענש בקנס שלא יעלה על עשרה דינרים.
{{ח:תת|(2)}} אם בוצע המעשה לשם זילזול ברשות או מחאה על אחד ממעשיה יהיה העונש מאסר משבוע עד לחודש אחד.
{{ח:קטע4|חלק 2.3 פרק 2 סימן 5|(5) סיגול תוארים או תפקידים}}
{{ח:סעיף|201|סעיף 201}}
{{ח:תת|(1)}} מי שהתלבש בפומבי וללא זכות בחליפה רשמית או ענד במשהוא מיוחד לדרגה מעל לדרגתו – ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(2)}} מי שענד בפומבי וללא רשות מדליה, סימן או לבוש, מהמדליות, הסימנים או הלבוש הרשמיים ייענש בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
{{ח:תת|(3)}} כל ירדני העונד בפומבי וללא זכות או ללא רשות מאת הוד מלכותו המלך מדליה נכרית, ייענש בקנס שלא יעלה על עשרה דינרים.
{{ח:סעיף|202|סעיף 202}}
{{ח:תת|(1)}} ייענש במאסר מחודש עד לשנה כל אדם ש:–
{{ח:תתת|(א)}} התחזה כפקיד בשירות הציבורי, אזרחי או צבאי, בנסיבות שהיה על אותו פקיד לעשות איזה מעשה, או להופיע באיזה מקום בתוקף תפקידו, או
{{ח:תתת|(ב)}} התראה ללא זכות כפקיד בשירות הציבור, אזרחי או צבאי, והתימר שמזכותו לעשות איזה מעשה או להופיע לאחד המקומות על מנת לבצע איזו פעולה בתוקף תפקידו.
{{ח:תת|(2)}} וייענש במאסר משלושה חודשים עד לשנתיים כל מי שבצע אחד מהפעולות הנזכרות בסעיפים הקטנים הקודמים כשהוא לבוש בזמן מלוי התפקיד לבוש או סימן מיוחד שנועד לפקידים.
{{ח:קטע4|חלק 2.3 פרק 2 סימן 6|(6) פתיחת חותמות רשמיים ופגיעה במסמכים רשמיים}}
{{ח:סעיף|203|סעיף 203}}
{{ח:תת|(1)}} מי שניגש בזדון לפתיחת חותמת שהוטבעה לפי צו מהשלטונות הרשמיים או מבתי המשפט או מאחד ממשרדיה לשם שמירת בית עסק, כספים, חפצים, או ניירות הקשורות באיזה שירות שהוא, או הסרתה או הפיכתה ללא תועלת – ייענש במאסר משבוע עד לשנה.
{{ח:תת|(2)}} ואם בוצע המעשה יחד עם מעשי אלימות, לא יהיה המאסר – פחות משלושה חודשים.
{{ח:תת|(3)}} יוענש מי שמעיז בפתיחת החותמת והסרתה בעונש שנקבע למי שמעיז לגנוב על־ידי שבירת מנעול בית העסק הנעול ואם היה הגנב הפקיד האחראי ייענש באותו עונש.
{{ח:סעיף|204|סעיף 204}}
{{ח:תת|(1)}} מי שלקח, הוריד או השחית השחתה מלאה או חלקית ניירות או מיסמכים שהופקדו בכספות לשמירה או במשרדי בתי המשפט או במחסנים הציבוריים או שהופקדו אצל נאמן כללי – יוענש במאסר לתקופה משישה חודשים עד לשלוש שנים.
{{ח:תת|(2)}} ואם בוצע המעשה על־ידי פתיחת החותמות או ההסרה או על־ידי טיפוס או על־ידי מעשי אלימות נגד אנשים יהיה העונש עבודות פרך לתקופה זמנית.
{{ח:סעיף|205|סעיף 205}}
{{ח:ת}} יוטלו העונשים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 204|בסעיף הקודם}}, על כל השוני שבהם, על כל מי ששרף או השמיד ולו בצורה חלקית רשימות טיוטות או מיסמכים השייכים לרשויות הרשמיות.
{{ח:קטע2|חלק 2.4|שער רביעי {{ש}} העבירות הפוגעות במינהל המשפטי}}
{{ח:קטע3|חלק 2.4 פרק 1|פרק ראשון {{ש}} העבירות הפוגעות בהליכי השיפוט}}
{{ח:קטע4|חלק 2.4 פרק 1 סימן 1|(1) אי גילוי פשעים ועוונות}}
{{ח:סעיף|206|סעיף 206}}
{{ח:תת|(1)}} ייענש במאסר מחודש עד לשנה כל מי שידע על קיום קשר לביצוע עבירה מהעבירות שצוינו {{ח:פנימי|סעיף 135|בסעיפים (135}}, {{ח:פנימי|סעיף 136|136}}, {{ח:פנימי|סעיף 137|137}}, {{ח:פנימי|סעיף 138|138}}, {{ח:פנימי|סעיף 142|142}}, {{ח:פנימי|סעיף 143|143}}, {{ח:פנימי|סעיף 145|145}}, {{ח:פנימי|סעיף 148|ו־148) מחוק זה}} ולא הודיע לשלטונות הרשמיים במהירות סבירה.
{{ח:תת|(2)}} לא תחול הוראת סעיף זה על בן זוג של אדם שיש לו נגיעה באותה מזימה ולא על הוריו וצאצאיו.
{{ח:סעיף|207|סעיף 207}}
{{ח:תת|(1)}} כל פקיד שמוטל עליו לחקור ולהתחקות אחר עבירות, והתרשל או דחה מלהודיע על עבירה שנודעה לו – יוענש במאסר משבוע עד לשנה או בקנס מחמישה דינרים עד לעשרים דינרים.
{{ח:תת|(2)}} כל פקיד שהתרשל או איחר מלהודיע לשלטונות המוסמכים על פשע או עוון שנודעו לו בזמן או תוך כדי מילוי תפקידו – ייענש במאסר משבוע עד לשלושה חודשים או בעונש מחמש דינרים עד לעשרים דינרים.
{{ח:תת|(3)}} מי שתוך כדי עבודתו באחד המקצועות הרפואיים הושיט עזרה לאדם הנראה כי בוצע בו פשע או עוון ולא הודיע לשלטונות המוסמכות יוטל עליו העונש שצויין בסעיף הקטן (2).
{{ח:קטע4|חלק 2.4 פרק 1 סימן 2|(2) סחיטת הודאות וידיעות בכח}}
{{ח:סעיף|208|סעיף 208}}
{{ח:תת|(1)}} מי שייסר אדם בכל סוג מסוגי העינויים והאלימות שאינם מורשים לפי החוק על מנת להשיג הודאה על עבירה או על ידיעות אודותיה, ייענש במאסר משלושה חודשים עד לשלוש שנים.
{{ח:תת|(2)}} אם הוליכו פעולות העינויים והאלימות למחלה או לפצע יהיה העונש משישה חודשים עד לשלוש שנים אלא אם חויבו אותן הפעולות עונש חמור יותר.
{{ח:קטע4|חלק 2.4 פרק 1 סימן 3|(3) בדיית פשעים ושקרים}}
{{ח:סעיף|209|סעיף 209}}
{{ח:ת}} מי שהודיע לרשות השיפוטית או לאיזו רשות המוטל עליה להודיע לרשות השיפוטית על איזו עבירה שלא בוצעה ומי שגרם להתחלת חקירה ראשונית או משפטית על־ידי בדיית ראיות מטריאליות על עבירה כזאת, יוענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או בקנס שלא יעלה על עשרה דינרים או בשני העונשים יחד.
{{ח:סעיף|210|סעיף 210}}
{{ח:תת|(1)}} מי שהגיש תלונה או הודעה בכתב אל הרשות השיפוטית, או איזו רשות המוטל עליה להודיע לרשות השיפוטית, שבה הוא מיחס לאחד האנשים איזה עוון או עבירה והוא יודע על נקיון כפו, או בדה ראיות מטריאליות המראות על ביצוע עבירה זו, ייענש לפי אותו חומר שהגיש, במאסר משבוע עד לשלוש שנים.
{{ח:תת|(2)}} ובאם המעשה המיוחס הוא פשע, יוענש הבדאי בעבודות פרך לתקופה זמנית.
{{ח:סעיף|211|סעיף 211}}
{{ח:ת}} אם חזר המודיע מהודעתו או הבדאי מבדייתו לפני כל הליך שהוא, ייענש בשישית העונש שצויין {{ח:פנימי|סעיף 209|בשני הסעיפים הקודמים}} ואם חזר בו במה שהוא יחס או הודה כי בדה ראיות מטריאליות לאחר הליכים משפטיים יורד ממנו שני שלישים מהעונש שצויין {{ח:פנימי|סעיף 209|בשני הסעיפים הקודמים}}.
{{ח:קטע4|חלק 2.4 פרק 1 סימן 4|(4) זהות כוזבת}}
{{ח:סעיף|212|סעיף 212}}
{{ח:ת}} מי שנקרא בשמו על־ידי שופט, קצין מהמשטרה או ממשמר הגבול או איזה פקיד מפקידי התביעה וענה בשם או תואר שאינם שלו, או מסר פרטים כוזבים אודות זהותו, מקום מגוריו, כתובתו, או אודות זהותו, מקום מגוריו או כתובתו של אדם אחר ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על חודש או בקנס מדינר אחד עד עשרה דינרים.
{{ח:סעיף|213|סעיף 213}}
{{ח:ת}} מי שיחס לעצמו שם שאינו לו בחקירה משפטית או בפני בית משפט, ייענש במאסר מחודש עד לשנה.
{{ח:קטע4|חלק 2.4 פרק 1 סימן 5|(5) עדות שקר}}
{{ח:סעיף|214|סעיף 214}}
{{ח:תת|(1)}} מי שמסר עדות שקר בפני רשות שיפוטית או בפני מפקח או גוף שיש להם סמכות לקבל עדות בשבועה והוא הכחיש את האמת או הסתיר חלק או כל ממה שהוא יודע מפרטי הענין שנשאל אודותיו, מבלי להתחשב באם האדם שמסר את העדות הינו עד שעדותו מתקבלת או לא, או באם עדותו נתקבלה בהליכים או לא נתקבלה, ייענש במאסר משלושה חודשים עד לשלוש שנים.
{{ח:תת|(2)}} ואם מעשה זה נעשה בעת חקירת פשע או דיון משפטי, ייגזר עליו עבודות פרך לתקופה זמנית, ואם כתוצאה מעדות השקר יצא פסק־דין מוות או מאסר־עולם לא יפחת העונש של עבודות פרך מעשר שנים.
{{ח:תת|(3)}} ואם העדות נמסרה על־ידי העד ללא הצהרה בשבועה, יורד חצי העונש.
{{ח:סעיף|215|סעיף 215}}
{{ח:ת}} ישוחרר מעונש:
{{ח:תת|(1)}} עד שמסר עדות שקר בעת חקירה פלילית וחזר בה לפני סיום החקירה או לפני שהולשן עליו.
{{ח:תת|(2)}} עד שמסר עדות שקר בכל בית משפט וחזר בה לפני הוצאת פסק־דין לגבי התביעה העיקרית אפילו פסק לא סופי.
{{ח:סעיף|216|סעיף 216}}
{{ח:תת|(1)}} יהא פטור מהעונש:
{{ח:תתת|(א)}} עד העלול להיות צפוי – באם דיבר את האמת – לנזק מופרז שיש לו נגיעה לחרותו, כבודו או לחרות וכבוד אשתו – אפילו אם היתה גרושה – או אחד מהוריו, צאצאיו, אחיותיו, אחיו, וכן חותניו או חותני אחד מכל אלה שהוזכרו לעיל.
{{ח:תתת|(ב)}} אדם שגילה לפני בית המשפט את שמו, שם משפחתו ותוארו בלי שיהיה חייב למסור עדות או שהיה מן הנכון להפנות את תשומת לבו שאין הוא חייב למסור עדות באם רצה בכך.
{{ח:תת|(2)}} בשני המקרים הנזכרים לעיל באם העמידה עדות השקר אדם מסוים בפני הליכים משפטיים או לפסק־דין יורד העונש מחצי עד לשני שלישים.
{{ח:סעיף|217|סעיף 217}}
{{ח:ת}} יופחת העונש שיש להטילו על אדם עד כדי המחצית אם ניתנה עדות השקר על ידי עד שהוסת על ידי אותו אדם ואם העד היה מדבר את האמת היה מעמיד בהכרח את אותו האדם או את אחד מקרוביו בפני נזק כמפורש {{ח:פנימי|סעיף 216|בסעיף קטן (1) של הסעיף הקודם}}.
{{ח:קטע4|חלק 2.4 פרק 1 סימן 6|(6) מסירת דו״ח כוזב או תירגום כוזב}}
{{ח:סעיף|218|סעיף 218}}
{{ח:תת|(1)}} מומחה שמונה על ידי הרשות המשפטית בתביעה אזרחית או פלילית ופסק בדבר שאינו תואם את האמת או פירש אותו בפירוש לא נכון, והוא יודע את האמת, ייענש במאסר משלושה חודשים עד לשלוש שנים, וייאסר עליו להיות מומחה לאחר מכן.
{{ח:תת|(2)}} וייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית באם תפקיד המומחה היה קשור בתביעה פלילית.
{{ח:סעיף|219|סעיף 219}}
{{ח:ת}} מתרגם שתירגם, בכוונה תחילה, תירגום לא נכון – בתביעה אזרחית או פלילית – יהיה צפוי לעונשים הנעים בגבולות שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף הקודם}}.
{{ח:סעיף|220|סעיף 220}}
{{ח:ת}} יחולו על מומחה או על מתרגם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 216|סעיף (216)}}.
{{ח:קטע4|חלק 2.4 פרק 1 סימן 7|(7) שבועת שקר}}
{{ח:סעיף|221|סעיף 221}}
{{ח:תת|(1)}} מי שנשבע – בתור תובע או נתבע – שבועת שקר בתביעה אזרחית ייענש במאסר משישה חודשים עד לשלוש שנים ובקנס מחמש דינרים עד לחמישים דינרים.
{{ח:תת|(2)}} וישוחרר מהעונש מי שחזר לאמת לפני הוצאת פסק־דין אפילו לא־סופי ביחס לתביעה שבה נגעה השבועה.
{{ח:קטע4|חלק 2.4 פרק 1 סימן 8|(8) המעשים הפוגעים בהליכי הצדק}}
{{ח:סעיף|222|סעיף 222}}
{{ח:ת}} מי שהסתיר או השמיד בזדון תעודה, מיסמך או דבר אחר מאיזה סוג שהוא או השחית אותו עד שאי אפשר לקוראו או לדעת את תוכנו, והוא יודע את נחיצותו בכל הליך משפטי – בכוונה למנוע את השימוש בו בתור ראיה – ייענש במאסר עד לשנה אחת או בקנס עד לחמישים דינרים או בשני העונשים יחד.
{{ח:סעיף|223|סעיף 223}}
{{ח:ת}} מי שפנה, בכתב או בעל פה, לשופט בכוונה להשפיע באופן בלתי חוקי על תוצאות הליכים משפטיים – ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על חודש או בקנס שאינו עולה על עשרה דינרים או בשני העונשים.
{{ח:סעיף|224|סעיף 224}}
{{ח:ת}} מי שפירסם ידיעות או דברי ביקורת העלולים להשפיע על איזה שופט או עד או למנוע איזה אדם מלמסור את ידיעותיו לנוגעים בדבר – ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
{{ח:קטע4|חלק 2.4 פרק 1 סימן 9|(9) פירסומים אסורים}}
{{ח:סעיף|225|סעיף 225}}
{{ח:ת}} יוענש בקנס מחמישה דינרים עד לעשרים וחמישה דינרים מי שפירסם:
{{ח:תת|(1)}} מיסמך ממיסמכי החקירה של פשעים ועוונות לפני קריאתו בישיבה פומבית.
{{ח:תת|(2)}} תוכן משפט בדלתיים סגורות.
{{ח:תת|(3)}} תוכן משפט של תביעת גידופים.
{{ח:תת|(4)}} כל משפט שבית המשפט אסר את פרסומו.
{{ח:סעיף|226|סעיף 226}}
{{ח:ת}} יוענש במאסר עד לשלושה חודשים או בקנס עד לעשרה דינרים או בשני העונשים יחד מי שמתרים בצורה פומבית או בכל אמצעי מאמצעי הפירסום לשם קבלת פיצוי על פסק־דין פלילי שהטיל קנסות, אגרות, דמי נזיקין או דמי אבטלה.
{{ח:קטע3|חלק 2.4 פרק 2|פרק שני {{ש}} התנגדות להוצאה לפועל של החלטות בתי המשפט}}
{{ח:קטע4|חלק 2.4 פרק 2 סימן 1|(1) עבירות הנוגעות לתוקף החלטות בתי המשפט}}
{{ח:סעיף|227|סעיף 227}}
{{ח:תת|(1)}} ייענש במאסר מחודש עד לשנה או בקנס מעשרה דינרים עד לחמישים דינרים:
{{ח:תתת|(א)}} מי ששם ידו על נכס שהוצא מרשותו באופן חוקי.
{{ח:תתת|(ב)}} מי שמפיר את הצעדים שננקטו על־ידי בית המשפט כדי לשמור את הבעלות או החזקה.
{{ח:תת|(2)}} ואם המעשה היה מלווה במעשי אלימות יהיה המאסר משלושה חודשים עד לשנתיים.
{{ח:קטע4|חלק 2.4 פרק 2 סימן 2|(2) בריחת האסירים}}
{{ח:סעיף|228|סעיף 228}}
{{ח:תת|(1)}} אדם שהיה עצור כחוק בשל עבירה מסוג פשע וברח ממאסרו, דינו מאסר לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים. היה הבורח עצור בשל עבירה מסוג עוון, ייענש במאסר שלא יעלה על שנה אחת או לקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
{{ח:תת|(2)}} וכל נידון בעונש לתקופה זמנית בשל פשע או עוון וברח ממאסרו – יווסף לעונשו העיקרי תקופה שלא תעלה על החצי אלא אם צויין אחרת בחוק.
{{ח:סעיף|229|סעיף 229}}
{{ח:תת|(1)}} המסייע לבריחתו של אדם שנעצר או נאסר, בהתאם לחוק, באשמת עוון, דינו מאסר עד ששה חדשים.
{{ח:תת|(2)}} המסייע לבריחתו של אדם שנעצר או נאסר באשמת פשע, למעט פשע שדינו מוות או מאסר עולם עם עבודת פרך – דינו מאסר משנה עד שלש שנים.
{{ח:תת|(3)}} המסייע לבריחתו של אדם שנעצר או נאסר באשמת פשע שדינו מוות או מאסר־עולם, צפוי הוא לעבודת פרך לתקופה שלא תעלה על שבע שנים.
{{ח:סעיף|230|סעיף 230}}
{{ח:תת|(1)}} כל מי שהיה מופקד לשמירה על אדם שנעצר או נאסר, בהתאם לחוק, ואפשר לו לברוח או הקל על בריחתו, בנסיבות {{ח:פנימי|סעיף 229|שבפסקה (1) לסעיף הקודם}}, – דינו מאסר משלושה חודשים עד שנה.
{{ח:תת}} במקרה של {{ח:פנימי|סעיף 229|פסקה (2) הנ״ל}}, מאסר מששה חדשים עד שנתיים.
{{ח:תת}} במקרה של {{ח:פנימי|סעיף 229|פסקה (3) לסעיף הקודם}}, מאסר משנה עד שלש שנים.
{{ח:תת|(2)}} התאפשרה הבריחה כתוצאה של רשלנות מצד השומר, דינו של אותו שומר מאסר מחודש עד שנה במקרה של {{ח:פנימי|סעיף 229|פסקה (1) הנ״ל}}.
{{ח:תת}} במקרה של {{ח:פנימי|סעיף 229|פסקה (2) הנ״ל}}, מאסר מששה חודשים עד שנתיים.
{{ח:תת}} במקרה של {{ח:פנימי|סעיף 229|פסקה (3) לסעיף הקודם}}, מאסר משנה עד שלש שנים.
{{ח:סעיף|231|סעיף 231}}
{{ח:תת|(1)}} כל אדם שהוטלה עליו שמירה על עצור או אסיר ובכדי להקל על בריחתו הוא סיפק לו נשק או מכשיר אחר העשוי להקל על בריחתו תוך שמוש בכח – דינו מאסר לתקופה בלתי קצובה עם עבודת פרך (ראה הערות).
{{ח:תת|(2)}} אם העבריין כנ״ל לא היה האיש שעליו הוטלה השמירה, דינו מאסר שלא יפחת משנתיים.
{{ח:סעיף|232|סעיף 232}}
{{ח:ת}} העונש האמור לעיל יופחת עד למחציתו, אם העבריין הביא למעצרו של הבורח או הניע אותו להסגיר את עצמו תוך שלושה חודשים מיום בריחתו, בתנאי שתוך היות הבורח בחופשי לא ביצע עבירה נוספת מסוג פשע או עוון.
{{ח:קטע3|חלק 2.4 פרק 3|הפרק השלישי {{ש}} עשיית דין לעצמו}}
{{ח:סעיף|233|סעיף 233}}
{{ח:ת}} מי שעשה דין לעצמו ויש באפשרותו לפנות מיד לשלטונות המוסמכים ייענש בקנס שלא יעלה על עשרה דינרים.
{{ח:סעיף|234|סעיף 234}}
{{ח:ת}} אם המעשה שנזכר {{ח:פנימי|סעיף 233|בסעיף הקודם}} היה מלווה במעשי אלימות, יוענש העבריין במאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או בקנס שלא יעלה על עשרים וחמישה דינרים.
{{ח:סעיף|235|סעיף 235}}
{{ח:ת}} יופסקו ההליכים של תביעת הצד הניזוק באם העוון הנזכר לא היה מלווה בעבירה אחרת שאפשר לטפל בה ללא תביעה.
{{ח:קטע2|חלק 2.5|השער החמישי {{ש}} עבירות הפוגעות באימון הציבור}}
{{ח:קטע3|חלק 2.5 פרק 1|פרק ראשון}}
{{ח:קטע4|חלק 2.5 פרק 1 סימן 1|(1) זיוף חותם ממלכתי, סימנים רשמיים שטרי בנק ובולים}}
{{ח:סעיף|236|סעיף 236}}
{{ח:תת|(1)}} מי שזייף את חותם המדינה או חתימת הוד מלכותו המלך או חותמו או השתמש בחותם המזויף והוא יודע את זאת, ייענש בעבודות פרך לתקופה של שבע שנים לפחות.
{{ח:תת|(2)}} מי שהשתמש ללא זכות בחותם המדינה או זייף טביעת חותמה, ייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית.
{{ח:סעיף|237|סעיף 237}}
{{ח:תת|(1)}} מי שזייף חותם, הטביע תוים, סימן, או נוקש המתייחסים למינהלה־ציבורית ירדנית או זייף את הטביעה של הכלים האלה או חותם, חתימה או סימן של אחד מפקידי הממשלה.
{{ח:תת|(2)}} ומי שהשתמש למטרה בלתי חוקית באיזה סימן מהסימנים הרשמיים הנזכרים בסעיף הקטן הקודם, אמיתיים היו או מזוייפים, ייענש במאסר לתקופה משנה עד לשלוש שנים ובקנס מעשרה דינרים עד לחמישים דינרים.
{{ח:סעיף|238|סעיף 238}}
{{ח:ת}} מי שעשה את הזיוף שנגזר עליו עונש על פי {{ח:פנימי|סעיף 236|שני הסעיפים הקודמים}} והשמיד את העצם המשמש לעבירה לפני כל שימוש או הליך, ישוחרר מהעונש.
{{ח:קטע4|חלק 2.5 פרק 1 סימן 2|(2) זיוף שטרי בנק}}
{{ח:סעיף|239|סעיף 239}}
{{ח:ת}} ”שטר בנק“ פירושו {{ח:פנימי|חלק 2.5 פרק 1 סימן 2|בחלק זה}} כל שטר שהוצא על־ידי בנק במדינה או על־ידי איזו חברה רשומה העוסקת בעסקי בנקאות בכל מקום שהוא בעולם, וכל שטר בנק שהוצא על־ידי בנק, שטרי כסף ירדניים שהוצאו בהתאם לחוק המטבע וכל נייר כספי (לא חשוב השם הנקרא בו) באם הוא משמש כמטבע חוקי במדינה שהוצא בה.
{{ח:סעיף|240|סעיף 240}}
{{ח:ת}} ייענש בעבודות פרך לתקופה שלא תפחת מחמש שנים:–
{{ח:תת|(1)}} כל מי שזייף שטר בנק בכוונה לרמות או עשה שינויים בו, או סחר בשטר בנק הנראה כמזויף והוא יודע על כך.
{{ח:תת|(2)}} מי שהכניס לממלכה הירדנית שטר כסף מזויף או שטר משונה הנראה כשטר בנק והוא יודע שהינו מזויף או משונה
{{ח:תת|(3)}} מי שהחזיק איזה שטר בנק הנראה כמזויף או כמשונה והוא יודע על כך, יוענש במאסר לתקופה מחודש אחד עד לשלוש שנים
{{ח:סעיף|241|סעיף 241}}
{{ח:ת}} מי שזייף או גרם לזיוף נייר הנראה כשטר בנק, חלק משטר בנק, או נייר הדומה לשטר בנק, באיזו צורה שהיא, ושעלול להונות בו אנשים או לסחור בו, עם ידיעתו על זיופו, יוענש בעבודות פרך לתקופה קצובה.
{{ח:סעיף|242|סעיף 242}}
{{ח:ת}} מי שעשה את אחד המעשים הבאים ללא הסמכה מאת הרשויות המוסמכות יוענש בעבודת פרך לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים:
{{ח:תת|(1)}} יצר, השתמש, מכר, הציע למכירה, החזיק בידיעה ממנו, נייר הדומה לנייר המיוחד המשמש לכל סוג משטרי הבנק או נייר שעלולים לחשבו מאותו נייר מיוחד, או
{{ח:תת|(2)}} יצר, השתמש, החזיק ברשותו, רכש בידיעה ממנו מסגרת תבנית או כלי המשמשים ליצורו של נייר כזה או המשמשים להטבעת מלה, ספרה, ציור, או סימן מיוחד באותו נייר והמופיעים בו.
{{ח:תת|(3)}} גורם על ידי איזה מעשה־תככים או איזו תחבולה שהמילים, הציורים או הסימנים המיוחדים האלה יופיעו בכל נייר או כל מילים, ציורים או סימנים מיוחדים אחרים המכוונים להדמות להם ולהתקבל בחזקת אלה יופיעו באותו נייר, או
{{ח:תת|(4)}} חרט או צייר באופן אחר על גבי איזה לוח שהוא או על גבי איזה חומר, ציון המתימר להיות ציון של שטר בנק או חלק משטר בנק או חרט, צייר איזה שם, מילה, ספרה, ציור, אות או קישוט הדומים או המכוונים לכאורה להדמות לכל חתימה שעל בנקנוט, או
{{ח:תת|(5)}} המשתמש או מחזיק ביודעין תחת השגחתו או ברשותו בלוח כזה או בחומר, או במכשיר או באמצעי לעשיית או להדפסתו של בנקנוט.
{{ח:סעיף|243|סעיף 243}}
{{ח:ת}} אדם המוציא או משתתף בהוצאת כל שטר משטרי הבנק בלא רשות חוקית, יוענש בעבודות פרך לתקופה זמנית שלא תעלה על חמש שנים.
{{ח:סעיף|244|סעיף 244}}
{{ח:ת}} הממשלה רשאית לתפוס ולהחרים כל שטר בנק שנמצא מזויף או מחוקה, מבלי לשלם פיצויים לבעלו, ואפשר להשמידו או לנהוג בו באותו אופן שיורה שר האוצר, באישור ראש המיניסטרים.
{{ח:קטע4|חלק 2.5 פרק 1 סימן 3|(3) עבירות בענין מטבעות}}
{{ח:סעיף|245|סעיף 245}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק 2.5 פרק 1|בפרק זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} המונח ”מטבע“ כולל מטבע מכל סוג ומין העשוי מכל סוג של מתכות או מתכות מעורבות והמופץ באופן חוקי בממלכה או בכל ארץ אחרת.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתכת“ כוללת כל תערובת של מתכות וכל תרכובת של מתכות.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבעות מזויפים“ פירושם: כל המטבעות שאינם אמיתיים אך דומים למטבעות האמיתיים או במכוונים לכאורה להדמות או להתקבל כמטבעות אמיתיים, והם כוללים מטבעות אמיתיים שעברו תהליך של ציפוי או שינוי צורה, באופן שיהיו דומים או מכוונים לכאורה להדמות או להתקבל כמטבעות בעלי ערך גבוה יותר, והם כוללים גם מטבעות אמיתיים שכורסמו, שופשפו, או אלה שמידתם, או משקלם הופחתו באיזה אופן שהוא או שצופו, או שונתה צורתם באופן המכסה את הכרסום, השפשוף או ההפחתה, והם כוללים כל המטבעות שנזכרו לעיל בין שהם ראויים להפצה ובין שאינם ראויים להפצה, בין שתהליך הציפוי או השינוי, הוא שלם ובין שאינו שלם.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציפוי בזהב או בכסף“ כשהם חלים על מטבע, פירושו: פעולת הציפוי המשווה למטבע דמות של זהב או כסף, יהא אשר יהיה האמצעי שהשתמשו בו.
{{ח:סעיף|246|סעיף 246}}
{{ח:ת}} כל אדם העושה או המתחיל לעשות מטבע מזויף, של זהב או של כסף, יוענש בעבודות פרך לתקופה שלא תפחת מחמש שנים.
{{ח:סעיף|247|סעיף 247}}
{{ח:ת}} יוענש בעבודות פרך לתקופה שלא תפחת מחמש שנים כל אדם אשר:
{{ח:תת|(1)}} מזהיב או מכסיף חתיכת מתכת בעלת מדה או צורה המתאימות ליציקת מטבע על מנת שהמתכת תוצק למטבע מזוייף של זהב או של כסף, או
{{ח:תת|(2)}} מכשיר את מדתה או צורתה של חתיכת מתכת כדי להקל את יציקתה למטבע מזוייף של זהב או כסף, מתוך כוונה לעשות במתכת הנ״ל מטבע מזוייף, או
{{ח:תת|(3)}} מביא לממלכה מטבע מזוייף של זהב או כסף כשהוא יודע שהמטבע מזוייף, או
{{ח:תת|(4)}} עושה או מתקין לוח או תבנית המיועדים לשמש כגילוף לציור החקוק על צדדי מטבע מזהב או מכסף או על אחד מאותם צדדים או חלק מהם, או
{{ח:תת|(5)}} עושה או מתקין כלי, מכשיר או מכונה שהותאמו לסמן בהם מסביב לקצוותו של מטבע בסימנים או בציורים הדומים לכאורה לאותם הסימנים והציורים שעל הקצוות של איזו מטבע זהב או כסף, או
{{ח:תת|(6)}} עושה או מתקין כלי, מכשיר או מכונה שהותאמו לחיתוך גושים עגולים של זהב או כסף או מתכת אחרת ליציקה.
{{ח:סעיף|248|סעיף 248}}
{{ח:תת|(1)}} כל המשפשף או המכרסם מטבע זהב או כסף באופן המביא לידי הפחתת משקלו, על מנת שהמטבע יישאר לאחר השפשוף או הכרסום כמטבע זהב או כסף העובר לסוחר, יוענש בעבודות פרך לתקופה שלא תפחת מחמש שנים.
{{ח:תת|(2)}} כל המחזיק או המשתמש באופן בלתי חוקי בנפולת או שחולת של זהב או כסף או של מטילי זהב או כסף או אבקת זהב או כסף או תמיסתם או כל צורה שהיא של זהב או כסף שהופקו מתוך שחול או גירוד מטבע זהב או כסף באופן המביא לידי הפחתת משקלו וכשהוא יודע שאלה הופקו כאמור, ייענש במאסר עד לשלוש שנים.
{{ח:סעיף|249|סעיף 249}}
{{ח:ת}} כל המפיץ מטבע מזויף של זהב או כסף כשהוא יודע שהמטבע מזוייף, ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
{{ח:סעיף|250|סעיף 250}}
{{ח:ת}} ייענש במאסר עד לשלוש שנים כל אדם אשר:–
{{ח:תת|(1)}} המפיץ מטבעות מזויפים של זהב או של כסף, כשהוא יודע שהם מזויפים, ובשעה שהוא הפיצם היה ברשותו עוד מטבעות אחרים מזויפים של זהב או של כסף, או
{{ח:תת|(2)}} המפיץ מטבעות מזויפים של זהב או של כסף, כשהוא ידע שהם מזויפים ובו ביום, או באחד מעשרת הימים שלאחר מכן, הוא הפיץ מטבעות אחרים מזויפים של זהב או של כסף, כשהוא ידע שהם מזויפים, או
{{ח:תת|(3)}} החזיק ברשותו שלושה מטבעות או יותר של זהב או של כסף מזויפים, כשהוא ידע שהם מזויפים, ומתוך כונה להפיץ איזה מהם.
{{ח:סעיף|251|סעיף 251}}
{{ח:ת}} כל מי שעושה עבירה מאחת העבירות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 249|בשני הסעיפים האחרונים}}, לאחר שקודם לכן נתחייב בדין על אחת העבירות דלעיל, ייענש בעבודות פרך לתקופה שלא תעלה על חמש שנים.
{{ח:סעיף|252|סעיף 252}}
{{ח:ת}} ייענש בעבודות פרך לתקופה שלא תעלה על שבע שנים כל אדם אשר:–
{{ח:תת|(1)}} העושה מטבע מזויף שאינו של זהב או של כסף, או
{{ח:תת|(2)}} מבלי רשות או צידוק חוקיים, עושה, מתקין, מחזיק או מעביר לאחר איזה כלי, מכשיר או מכונה המיועדים או שהתאימו אותם ליציקת מטבעות מזוייפים, שאינם של זהב או כסף, או
{{ח:תת|(3)}} קונה, מוכר, מקבל, משלם או מעביר, מטבע, בערך נמוך מהערך הנקוב, המסומן עליו או מזה שהיה מכוון לכאורה להיות מסומן עליו, או מציע לעשות אחד המעשים האלה.
{{ח:סעיף|253|סעיף 253}}
{{ח:ת}} ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנה אחת כל אדם:–
{{ח:תת|(1)}} המפיץ מטבע מזויף, שאינו של זהב או של כסף, כשהוא יודע שהמטבע מזויף, או
{{ח:תת|(2)}} המחזיק ברשותו שלושה מטבעות מזויפים או יותר, שאינם של זהב או של כסף, כשהוא יודע שהם מזויפים ומתוך כונה להפיץ אחד מהם.
{{ח:סעיף|254|סעיף 254}}
{{ח:ת}} ייענש בקנס שלא יעלה על עשרים וחמישה דינרים כל אדם אם:–
{{ח:תת|(1)}} קיבל בתום לב מטבעות מזויפים או חקויים או שטר בנק מזויף או חקוי והחליף אותם לאחר שידע מפגימותם.
{{ח:תת|(2)}} סחר, ביודעין, במטבעות או בשטרי כסף שיצאו מהמחזור.
{{ח:סעיף|255|סעיף 255}}
{{ח:ת}} כל אדם המסרב לקבל מטבעות או שטרי כסף, הנחשבים להילך חוקי בממלכה, במחירם הנקוב, יהיה צפוי לקנס שלא יעלה על עשרה דינרים.
{{ח:קטע4|חלק 2.5 פרק 1 סימן 4|(4) זיוף בולים}}
{{ח:סעיף|256|סעיף 256}}
{{ח:ת}} ייענש בעבודות פרך לתקופה שלא תעלה על עשר שנים כל אדם אשר:–
{{ח:תת|(1)}} מחקה או מזייף איזו טביעה, בולי הכנסה, בולי דאר ממלכתיים או בולים שאושר שימושם על־ידי הממלכה.
{{ח:תת|(2)}} עושה או מחזיק ביודעין תבנית או מכשיר שאפשר להתאימם להדפסת הטביעה או הבולים.
{{ח:סעיף|257|סעיף 257}}
{{ח:ת}} ייענש בעבודות פרך לתקופה שלא תעלה על עשר שנים כל אדם אשר:–
{{ח:תת|(1)}} עושה או מתקין תבנית, לוח, או מכונה שאפשר להטביע בהם ציור הדומה לציור המוטבע על־ידי התבנית, הלוח או המכונה המשמשים לעשיית בול, בין בול מוטבע ובין בול מודבק, בין בממלכה ובין במדינה נכרית, או עושה או מתקין תבנית, לוח או מכונה שאפשר להדפיס בהם איזה מלים, שורות, אותיות או סימנים בדומים למילים, שורות, אותיות או סימנים הנמצאים על ניר שהוכן מלכתחילה על־ידי הרשות המתאימה לאחת המטרות שנזכרו לעיל, או
{{ח:תת|(2)}} מחזיק ברשותו או מעביר לאחר ביודעין איזה ניר או חומר אחר שהודפס בו ציור של תבנית, לוח, או מכונה או איזה ניר שיש עליו או בתוכו מילים, ספרות, אותיות, סימנים או שורות הנזכרים לעיל.
{{ח:סעיף|258|סעיף 258}}
{{ח:תת|(1)}} ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שנה או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים או בשני העונשים גם יחד מי שהשתמש ביודעין באחד הבולים המחוקים או המזוייפים.
{{ח:תת|(2)}} ויוענש במאסר לתקופה שלא תעלה על חודש ובקנס שלא יעלה על עשרים דינרים או בשני העונשים גם יחד מי שהשתמש ביודעין בבול משומש.
{{ח:קטע4||הוראות כלליות}}
{{ח:סעיף|259|סעיף 259}}
{{ח:תת|(1)}} ישוחרר מהעונש מי שהשתתף באחד הפשעים המצוינים {{ח:פנימי|סעיף 236|בסעיפים (236–257)}} והודיע לשלטונות לפני השלמתו.
{{ח:תת|(2)}} עבריין המאפשר לתפוס – ואפילו לאחר התחלת ההליכים – את יתר העבריינים יופחת עונשו על פי מה שצוין {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף (97) מחוק זה}}.
{{ח:קטע3|חלק 2.5 פרק 2|הפרק השני {{ש}} זיופים}}
{{ח:סעיף|260|סעיף 260}}
{{ח:ת}} ”זיוף“ פרושו: שנוי ביחס לעובדה או ראיה אשר רוצים להוכיחן במסמך או בכתב יד, – ואשר הבאתו כראיה גורמת או עלולה לגרום לנזק חמרי, מוסרי או צבורי.
{{ח:סעיף|261|סעיף 261}}
{{ח:ת}} אדם המשתמש או המציג דבר מזויף ביודעין, דינו כדין המזייף עצמו, אלא אם כן קבע החוק עונש אחר.
{{ח:קטע4|חלק 2.5 פרק 2 סימן 1|(1) זיופים פליליים}}
{{ח:סעיף|262|סעיף 262}}
{{ח:תת|(1)}} פקיד המזייף תוך מלוי תפקידו בהשתמשו לרעה בחתימה או חותמת או בטביעות אצבע או בזיוף חתימה או בעשיית מסמך או רישום או על־ידי השמטה או הוספות בתוכן של מסמך או רישום – דינו עבודת פרך לתקופה (זמנית) של חמש שנים לפחות.
{{ח:תת|(2)}} אם המסמך המזוייף הוא מהמסמכים אשר היו בתוקף עד שהוכרו כמזוייפים, – לא יפחת העונש משבע שנות מאסר. הוראות סעיף זה תופסות גם במקרה והמסמך הושמד כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(3)}} יחולו הוראות סעיף זה במידה והושחת המיסמך כליל או בצורה חלקית.
{{ח:סעיף|263|סעיף 263}}
{{ח:ת}} ייענש בעונש כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 262|בסעיף הקודם}} כל:–
{{ח:תת|(1)}} פקיד אשר ערך מסמך שמסמכותו לערכו, ושינה את תוכנו או השתמש לרעה בחתימה שניתנה לו תוך אמון על נייר חלק או רשם חוזה או דברים שלא נאמרו על־ידי הצדדים המעורבים או לא הוכתבו על ידם, או אישר דברים כוזבים כנכונים או דברים בלתי מוכרים כמוכרים או שינה כל דבר אחר או הזניח דבר או הביאו בצורה בלתי נכונה.
{{ח:תת|(2)}} פקיד אשר נמצא ברשותו ובשמירתו רישום או דו״ח על פי הרשאה חוקית והוא מרשה ביודעין שיוכנס רישום בנקודה בעלת משמעות, ביודעו שרישום זה אינו נכון.
{{ח:סעיף|264|סעיף 264}}
{{ח:ת}} לפקיד צבורי יחשב, בסעיפים הקודמים, כל אדם שהוסמך לאשר אמיתות מסמך, חתימה או חותמת.
{{ח:סעיף|265|סעיף 265}}
{{ח:ת}} שאר האנשים המבצעים זיוף במסמך רשמי, באחד האמצעים הנזכרים בסעיפים הקודמים, ייענשו בעבודת פרך לתקופה (זמנית) או במעצר, – אלא אם כן קבע החוק אחרת.
{{ח:קטע4|חלק 2.5 פרק 2 סימן 2|(2) אישורים כוזבים}}
{{ח:סעיף|266|סעיף 266}}
{{ח:תת|(1)}} מי שמסר בעת מילוי תפקיד ציבורי, שירות ציבורי, מקצוע רפואי או בריאותי, או באיזה אופן אחר, אישור כוזב שהוכן לשם מסירה לשלטונות הרשמיים, או העלול להביא לו, או לאחרים טובת הנאה בלתי חוקית, או העלול לגרום נזק לאחד האנשים, ומי שהתחזה בשם אחד האנשים הנזכרים לעיל או זייף אותו אישור או השתמש בו – יוטל עליו עונש מאסר לתקופה מחודש עד לשנה.
{{ח:תת|(2)}} ובאם האישור הכוזב הוכן לשם הגשתו בפני בית המשפט או לשם הצדקת השחרור משירות ציבורי, לא יופחת המאסר מתקופה של שלושה חודשים.
{{ח:תת|(3)}} ובאם בוצעה העבירה על־ידי אחד האנשים פרט לאלה שנזכרו לעיל, ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:סעיף|267|סעיף 267}}
{{ח:ת}} הודעות הנכתבות על־ידי פקידי בתי הדין ויתר פקידי הממלכה והמשרדים הרשמיים וכמו כן הפרוטוקולים והדו״חות שנערכו על־ידי התביעה הכללית ייחשבו כתעודות מאושרות לצורך ביצוע החוק הפלילי.
{{ח:סעיף|268|סעיף 268}}
{{ח:ת}} ייענש במאסר לתקופה מחודש עד לשישה חודשים כל אדם:
{{ח:תת|(1)}} המשתמש בתעודה להתנהגות טובה שהוצאה לאדם אחר על מנת לקבל עבודה.
{{ח:תת|(2)}} הוצאה לו תעודה להתנהגות טובה ומסרה, מכרה או השאילה לאדם אחר על מנת להשתמש בה להשגת עבודה.
{{ח:קטע4|חלק 2.5 פרק 2 סימן 3|(3) התחזות כאחר}}
{{ח:סעיף|269|סעיף 269}}
{{ח:ת}} מי שניגש לרשות ציבורית בזהות בדויה על מנת לקבל טובת הנאה, לעצמו או לאחר, או לשם גרימת נזק לאחד האנשים, ייענש במאסר לתקופה מחודש עד לשנה.
{{ח:סעיף|270|סעיף 270}}
{{ח:ת}} יוטל אותו עונש על כל אדם המכיר בנסיבות הנזכרות לעיל את זהות האיש הבדוי שהופיע בפניהם הרשויות הרשמיים.
{{ח:קטע4|חלק 2.5 פרק 2 סימן 4|(4) הזיוף – במסמכים פרטיים}}
{{ח:סעיף|271|סעיף 271}}
{{ח:ת}} המבצע זיוף במסמך פרטי באחד האמצעים המוגדרים {{ח:פנימי|סעיף 262|בסעיפים (262}}, {{ח:פנימי|סעיף 263|263)}}, – דינו מאסר משנה עד שלוש שנים.
{{ח:סעיף|272|סעיף 272}}
{{ח:ת}} איש אשר:–
{{ח:תת|(1)}} מוחק את הרשום בשיק או מוסיף בו או המשנה בו, או –
{{ח:תת|(2)}} הנותן או מקבל שיק ערוך והוא יודע שהרשום בו נמחק, הוסף או שונה, –
{{ח:ת}} ייענש במאסר משנה עד שלוש שנים וקנס שלא יפחת מחמישים דינרים.
{{ח:קטע2|חלק 2.6|שער שישי {{ש}} עבירות הנוגעות לדת ולמשפחה}}
{{ח:קטע3|חלק 2.6 פרק 1|פרק ראשון {{ש}} עבירות נגד הדת ונגד קדושת המתים}}
{{ח:סעיף|273|סעיף 273}}
{{ח:ת}} מי שהוכחה חוצפתו על־ידי ניבול פיו בפומבי נגד נביא ממקבלי החוקות ייאסר לתקופה משנה עד לשלוש שנים.
{{ח:סעיף|274|סעיף 274}}
{{ח:ת}} המפר את צום רמדאן בפומבי ייענש במאסר עד לחודש אחד או בקנס עד לחמשה עשר דינרים.
{{ח:סעיף|275|סעיף 275}}
{{ח:ת}} כל ההורס, מזיק, או מחלל מקום פולחן, סמל או כל חפץ המוחזק כמקודש אצל כל סוג אנשים, מתוך כונה להעליב על־ידי כך את דתם של כל סוג אנשים, או כשהוא יודע שאותו סוג אנשים עלול לראות את מעשהו זה בחזקת עלבון לדתם יוענש במאסר לתקופה מחודש עד לשנתיים או בקנס מחמישה דינרים עד לחמישים דינרים.
{{ח:סעיף|276|סעיף 276}}
{{ח:ת}} כל המפריע בזדון ומבלי צידוק או הצטדקות חוקיים – אסיפת אנשים שנועדו יחד כחוק לצרכי קיום פולחן דתי או לועג להם או מדריך את מנוחתם בעת האסיפה או המתקיף כל אחד מן הנאספים שם – ייענש במאסר לתקופה עד לשלושה חודשים או בקנס עד לעשרים דינרים.
{{ח:סעיף|277|סעיף 277}}
{{ח:ת}} המחלל מקום המשמש לקבורת מתים או מקום המיועד לקיום טכס הלויה למתים או לשמירת גופות המתים או המחלל מצבות המתים, מלכלכן, הורסן, או המחלל קדושת המתים, גורם להפרעה לאנשים המתאספים במטרה לקיים את טכסי ההלויה בכוונה לפגוע ברגשי איזה אדם, העלבת דתו, או שהוא יודע כי מעשהו זה עלול לפגוע ברגשי איזה אדם, או להעליב את הדת, ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או בקנס שלא יעלה על עשרים דינרים.
{{ח:סעיף|278|סעיף 278}}
{{ח:ת}} ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או בקנס שלא יעלה על עשרים דינרים כל אדם:–
{{ח:תת|(1)}} המפרסם כל דבר מודפס, או בכתב יד, או תמונה, או ציור, או דמות העשויים להעליב את רגשות הדת או את האמונה של אנשים אחרים, או –
{{ח:תת|(2)}} המביע במקום ציבורי ובאזני אדם אחר כל מלה או הגה העשויים להעליב את רגשות הדת או את האמונה של אותו אדם.
{{ח:קטע3|חלק 2.6 פרק 2|פרק שני {{ש}} עבירות הפוגעות במשפחה}}
{{ח:קטע4|חלק 2.6 פרק 2 סימן 1|(1) עבירות הקשורות לענייני נשואין}}
{{ח:סעיף|279|סעיף 279}}
{{ח:ת}} ייענש במאסר לתקופה מחודש עד לשישה חודשים כל אדם:–
{{ח:תת|(1)}} העורך ביודעין קדושין או שהוא צד לסדור קדושין שלא בהתאם לחוק זכויות המשפחה או איזה חוק אחר או הלכה אחרת ההולמים את הבעל והאשה, או-
{{ח:תת|(2)}} המשיא נערה או המסדר קדושין לנערה שלא הגיעה לגיל חמש עשרה או העוזר בסידור הקידושין שלה בכל אופן שהוא, או –
{{ח:תת|(3)}} המשיא נערה או המסדר קדושין לנערה שלא הגיעה לגיל שמונה עשרה או העוזר בסידור הקידושין שלה בכל אופן שהוא מבלי להיווכח תחילה כי אפוטרופסה הסכים לנישואיה אלה.
{{ח:סעיף|280|סעיף 280}}
{{ח:תת|(1)}} כל אדם זכר היה או נקבה, הנושא אדם אחר, כשיש לו בן זוג בחיים, בין אם היו הנישואין החדשים מבוטלים או שאפשר לבטלם ובין שלא, יוענש במאסר לתקופה מששה חודשים עד לשלוש שנים אלא אם הוכיח:
{{ח:תתת|(א)}} שהנישואין הקודמים הוכרזו כמבוטלים על־ידי בית משפט מוסמך או רשות דתית מוסמכת, או –
{{ח:תתת|(ב)}} שההלכה הנוגעת לנישואין החלה על הבעל – בתאריך הנישואין הקודמים או תאריך הנישואין החדשים מרשה לו להינשא ליותר מאשה אחת.
{{ח:תת|(2)}} ייענש באותו העונש מי שערך ביודעין טקסי נישואין הנזכרים בסעיף הקטן הקודם.
{{ח:סעיף|281|סעיף 281}}
{{ח:ת}} מי שגירש את אשתו ולא סר לקאדי, או מי שבא במקומו, תוך תקופה של חמשה עשר יום לשם בקשה לרישום הגירושין בהתאם לחוק זכויות המשפחה, ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על חודש אחד או בקנס שלא יעלה חמשה עשר דינרים.
{{ח:קטע4|חלק 2.6 פרק 2 סימן 2|(2) עוונות הפוגעות במוסר המשפחה}}
{{ח:סעיף|282|סעיף 282}}
{{ח:תת|(1)}} כל אשה הזונה מרצון תיענש במאסר מששה חודשים עד לשנתיים.
{{ח:תת|(2)}} וייגזר אותו עונש על שותף הזונה, באם היה נשוי, ואם לא – ייגזר עונש מאסר משלושה חודשים עד לשנה.
{{ח:תת|(3)}} ראיות שיתקבלו ויהיו הוכחות נגד שותף הזונה, הן תפיסת שניהם בזמן המעשה או הודאת הנאשם לפני השופט החוקר או לפני בית המשפט או מציאת מכתבים או ניירות אחרים כתובים.
{{ח:סעיף|283|סעיף 283}}
{{ח:ת}} בעל הנואף בבית מגורי אשתו, או הלוקח לו אהובה בפומבי, ייענש במאסר לתקופה מחודש עד לשנה.
{{ח:סעיף|284|סעיף 284}}
{{ח:תת|(1)}} אין לפתוח הליכים בקשר למעשה זנות אלא, על־ידי תלונת בן הזוג בתקופת הנישואין ועד לסיום ארבעה חודשים לאחר הגירושין, או על־ידי תלונת אפוטרופסה באם אין לה בן זוג; ואין לפתוח בהליכים נגד הבעל על עבירת ניאוף שצוינה {{ח:פנימי|סעיף 283|בסעיף הקודם}} אלא על־פי תלונת אשתו, ותבוטל התביעה והעונש על־ידי ביטולם.
{{ח:תת|(2)}} אין לפתוח בהליכים נגד השותף אלא יחד עם האשה.
{{ח:תת|(3)}} לא תתקבל תלונה לאחר עבור שלושה חודשים מהיום שנודע לבעל או לאפוטרופוס על העבירה.
{{ח:תת|(4)}} באם החזיר הבעל את אשתו ואם נפטר הבעל, או האפוטרופוס המתלונן, או הזונה או שותפה בזנות תבוטל התלונה.
{{ח:סעיף|285|סעיף 285}}
{{ח:ת}} משכב בין הורים לצאצאיהם, חוקיים היו או לא חוקיים, או בין אחים ואחיות משני הורים או מהורה אחד, או בין אחד מאלה לבין איזה גיס או חתן, או בין אדם סתם לבין זה הנתון לפיקוחו בתוקף החוק או בפועל, יחייב עונש מאסר לתקופה משנתיים עד לשלוש שנים.
{{ח:סעיף|286|סעיף 286}}
{{ח:ת}} ההליכים ייפתחו נגד העבריין המתואר {{ח:פנימי|סעיף 285|בסעיף הקודם}} על סמך תלונה שתוגש על־ידי קרוב משפחה עד הדרגה הרביעית או על־ידי חתן או גיס של אחד העבריינים.
{{ח:קטע4|חלק 2.6 פרק 2 סימן 3|(3) עבירות נגד קטינים וזקנים}}
{{ח:סעיף|287|סעיף 287}}
{{ח:תת|(1)}} מי שחוטף או מסתיר ילד למטה מגיל שבע, או מחליפו בילד אחר או מיחס לאיזו אשה תינוק שלא ילדה אותו, ייענש במאסר לתקופה משלושה חודשים עד לשלוש שנים.
{{ח:תת|(2)}} ולא יפחת העונש ממאסר של ששה חודשים באם המטרה מהעבירה או תוצאתה, היתה סילוק או סילוף הראיה הקשורה במצבו האישי של התינוק או רישום מצב אישי בדוי ברישומים הרשמיים.
{{ח:סעיף|288|סעיף 288}}
{{ח:ת}} מי שהניח ילד במוסד לילדים עזובים והסתיר את זהות הילד בהיותו רשום במירשם התושבים כילד בלתי חוקי מוכר או ילד חוקי, יוענש במאסר לתקופה מחודשיים עד לשנתיים.
{{ח:סעיף|289|סעיף 289}}
{{ח:ת}} מי שעוזב ילד בגיל פחות משנתיים ללא סיבה חוקית או מתקבלת על הדעת ומסכן על־ידי כך את חיי הילד או גורם או עלול לגרום נזק תמידי לבריאותו, ייענש במאסר לתקופה משנה עד לשלוש שנים.
{{ח:סעיף|290|סעיף 290}}
{{ח:ת}} ייענש במאסר לתקופה מחודש עד לשנה כל אדם:–
{{ח:תת|(1)}} שהוא הורה, אפוטרופוס, או ממונה על ילד רך בשנים ואינו יכול לדאוג לעצמו, או כל אדם שבידו מסור הפיקוח החוקי לשמירה וטיפול בילד כזה המסרב או המתרשל לספק מזונות, מלבושים, כלי מטה ושאר צרכים – בהיות לאל ידו לעשות זאת – וגורם במעשה זה נזק לבריאות הילד.
{{ח:תת|(2)}} שהוא הורה, אפוטרופוס או ממונה על ילד שלא השלים גיל שתים עשרה, או כל אדם שבידו מסור ענין הפיקוח החוקי לשמירה וטיפול בילד כזה הנוטש אותו בזדון – ללא סיבה חוקית או מתקבלת על הדעת – ללא אמצעי מחיה ויש בידו לכלכל אותו ילד.
{{ח:קטע4|חלק 2.6 פרק 2 סימן 4|(4) פגיעה בפיקוח על הקטינים}}
{{ח:סעיף|291|סעיף 291}}
{{ח:תת|(1)}} מי שחוטף או מגלה קטין שלא השלים את גיל החמש עשרה ואפילו בהסכמתו, על מנת לגזול אותו ממי שיש לו הפיקוח החוקי או הנאמנות עליו, ייענש במאסר לתקופה מחודש עד לשלוש שנים ובקנס מחמשה דינרים עד לעשרים וחמשה דינרים.
{{ח:תת|(2)}} ובאם הקטין לא השלים את גיל השתים עשרה, או נחטף או הוגלה בכח או במעשי תרמית, יהיה העונש משלושה חודשים עד לשלוש שנים.
{{ח:קטע2|חלק 2.7|שער שביעי {{ש}} עבירות נגד המוסר}}
{{ח:קטע3|חלק 2.7 פרק 1|פרק ראשון {{ש}} הפגיעה בכבוד המשפחה}}
{{ח:קטע4|חלק 2.7 פרק 1 סימן 1|(1) הבעילה}}
{{ח:סעיף|292||תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|293||תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|294||תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|295||תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע4|חלק 2.7 פרק 1 סימן 2|(2) אינוס}}
{{ח:סעיף|296||תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|297||תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|298||תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|299||תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע4||הוראות כלליות}}
{{ח:סעיף|300||תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|301||תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע4|חלק 2.7 פרק 1 סימן 3|(3) חטיפה}}
{{ח:סעיף|302|סעיף 302}}
{{ח:ת}} החוטף אדם במרמה או בכח – זכר או נקבה – ובורח אתו למקום כל שהוא, ייענש כדלקמן:–
{{ח:תת|(1)}} מאסר משנתיים עד שלוש שנים, אם הנחטף היה זכר ולא מלאו לו 15 שנה.
{{ח:תת|(2)}} עבודת פרך לתקופה (זמנית), אם הנחטף היה נקבה.
{{ח:תת|(3)}} עבודת פרך שלא תפחת מחמש שנים, אם הנחטפת היתה נשואה, בין אם מלאו לה 15 שנה ובין אם לאו.
{{ח:תת|(4)}} עבודת פרך שלא תפחת מ־10 שנים אם הנחטף היה זכר או נקבה ובוצע בה אונס או חולל כבודם.
{{ח:תת|(5)}} עבודת פרך לתקופה שלא תפחת מ־10 שנים, אם החטפת היתה אשת איש, שלא מלאו לה 15 שנה ובצעו בה בעילה.
{{ח:תת|(6)}} עבודת פרך לתקופה שלא תפחת מ־7 שנים, אם הנחטפת היתה אשת איש, מלאו לה 15 שנים ובצעו בה בעילה.
{{ח:סעיף|303|סעיף 303}}
{{ח:ת}} העביר החוטף את הנחטף מרצונו תוך 48 שעות למקום מבטחים והחזיר לו את חרותו, מבלי לבצע בו מעשה הפוגע בכבודו, ומבלי שביצע עבירה אחרת – מסוג פשע או עוון, – ייענש במאסר מחודש עד שנה.
{{ח:קטע4|חלק 2.7 פרק 1 סימן 4|(4) הפיתוי ופגיעה בכבוד המשפחה והכניסה למקומות המיוחדים לנשים}}
{{ח:סעיף|304|סעיף 304|תיקון: 2112}}
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(3)}} המסית אשה, בין אם היה לה בעל ובין אם לאו, לעזוב את ביתה כדי להצטרף לגבר זר, או המסכסך בינה לבין בעלה כדי לערער את קשרי הנשואין, – דינו מאסר שלא יפחת משלושה חדשים.
{{ח:סעיף|305||תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|306||תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|307|סעיף 307}}
{{ח:ת}} המתחזה כאשה ונכנס למקום המיועד לנשים, או שבעת המעשה מותרת בו הכניסה לנשים בלבד, דינו מאסר שלא יעלה על ששה חדשים.
{{ח:קטע4||הוראות כלליות}}
{{ח:סעיף|308||תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע3|חלק 2.7 פרק 2|פרק שני {{ש}} שידול לזנות ועבירות נגד המוסר הכללי}}
{{ח:קטע4|חלק 2.7 פרק 2 סימן 1|(1) שידול לזנות}}
{{ח:סעיף|309|סעיף 309}}
{{ח:ת}} ”בית זנות“ פירושו {{ח:פנימי|חלק 2.7 פרק 2|בפרק זה}}: כל בית או חדר או שורה של חדרים בכל בית שבהם יושבות או מבקרות שתי נשים או יותר לשם מעשי זנות.
{{ח:סעיף|310|סעיף 310}}
{{ח:ת}} ייגזר עונש מאסר לתקופה מחודש עד לשלוש שנים ובקנס מחמש דינרים עד לחמישים דינרים על המשדל או מנסה לשדל:
{{ח:תת|(1)}} אשה למטה מבת עשרים שאינה זונה רגילה ושאינה ידועה כבעלת אופי בלתי מוסרי לשכב שלא כחוק עם כל אדם אחר בין בתוך הממלכה או מחוצה לה, או –
{{ח:תת|(2)}} המשדל או מנסה לשדל אשה למען תהיה לזונה מופקרת לרבים בתוך הממלכה או מחוצה לה, או –
{{ח:תת|(3)}} המשדל או המנסה לשדל אשה לעזוב את הממלכה, מתוך כונה שתגור או תבקר תכופות בבית זנות במקום אחר שהוא, או –
{{ח:תת|(4)}} המשדל או מנסה לשדל כל אשה לעזוב את מקום מגוריה הרגיל בממלכה, כשמקום כזה אינו בית זנות, למען תגור או תבקר תכופות בבית זנות לצורך זנות, בין בממלכה או מחוצה לה, או –
{{ח:תת|(5)}} המשדל או מנסה לשדל כל אדם למטה מגיל חמש עשרה לשכב אתו משכב זכר.
{{ח:סעיף|311|סעיף 311}}
{{ח:ת}} ייגזר עונש מאסר לתקופה משנה עד לשלוש שנים על אדם:–
{{ח:תת|(1)}} המשדל או מנסה לשדל באיומים ובהפחדות כל אשה לשכב עם איזה אדם שלא כחוק בין בתוך הממלכה או מחוצה לה, או –
{{ח:תת|(2)}} המשדל בטענות או באמתלות כוזבות אשה, שאינה ידועה כזונה מופקרת לרבים, או כאשה מושחתת, לשכב עם איזה אדם שלא כחוק בתוך הממלכה או מחוצה לה, או –
{{ח:תת|(3)}} המשקה או גורם להשקאת כל אשה איזה סם, חומר, או דבר, מתוך כונה לטמטם את הכרתה או להשתלט עליה כדי שתהיה על־ידי כך אפשרות לאיזה אדם לבעול אשה כזאת, שלא כחוק.
{{ח:סעיף|312|סעיף 312}}
{{ח:ת}} ייגזר עונש מאסר עד לששה חודשים או בקנס עד למאה דינרים או בשני העונשים יחד על כל אדם:–
{{ח:תת|(1)}} המחזיק או מנהל בית זנות או מסייע או עוזר בהנהלתו, או –
{{ח:תת|(2)}} כשהוא השוכר של איזה בית או הממונה על איזה בית, מרשה ביודעין שאותו הבית או חלק מחלקיו ישמש כבית זנות, או –
{{ח:תת|(3)}} כשהוא בעל הבית של כל בית או סוכנו של בעל בית כזה, והוא משכיר בית כזה או כל חלק הימנו מתוך ידיעה שבית כזה או כל חלק הימנו ישמש בית זנות, או משים עצמו בזדון צד לשמוש של הבית או של חלק הימנו כבית זנות.
{{ח:סעיף|313|סעיף 313}}
{{ח:תת|(1)}} משיתחייב בדין שוכר בית כל שהוא על שהחזיק או שניהל במקום, או בחלק כל שהוא ממנו, בית זונות, או על פעלו או עזרו בהנהלתו, או על הרשותו ביודעין להשתמש במקום או בחלק כל־שהוא ממנו, כבית זונות, רשאי בית המשפט להוציא פסק דין לביטול חוזה השכירות ופינוי המושכר ומסירתו לבעל הבית.
{{ח:תת|(2)}} משיתחייב בעל בית בעברה מהעברות שנזכרו בפסקה (1) לעיל, רשאי בית המשפט לתת צו בנעילת אותו בית בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35|לסעיף (35) מחוק זה}}.
{{ח:סעיף|314|סעיף 314}}
{{ח:ת}} כל אדם שבאפוטרופסתו או בהשגחתו נמצא(ת) ילד(ה) שגילו(ה) בין השנה הששית לשנה השש עשרה, והוא מרשה לילד(ה) לדור או לבקר בבית זנות, ייגזר עליו עונש מאסר לתקופה עד לששה חודשים או בקנס עד לעשרים דינרים.
{{ח:סעיף|315|סעיף 315}}
{{ח:תת|(1)}} כל גבר החי לגמרי, או במקצת, על רוחיה של זונה, ייענש במאסר לתקופה מששה חודשים עד לשנתיים.
{{ח:תת|(2)}} כשהוכח שדבר חי יחד עם זונה או מצוי בקביעות בחברתה או אם הוכח שהשתמש בהשפעתו או בשליטתו על תנועותיה של זונה באופן המראה שהוא עוזר או מסייע בידה או מכריחה לזנות עם כל אדם אחר, או לזנות בכלל, יחשב אותו אדם, בלתי אם הוכיח לבית המשפט את ההיפך, כאילו הוא חי ביודעין על רווחיה של זונה.
{{ח:סעיף|316|סעיף 316}}
{{ח:ת}} כל אשה אשר נתברר שלצורך קבלת שכר, השפיעה על תנועותיה של זונה באופן המראה שהיא מסייעת בידיה, או מכריחה אותה לזנות עם איזה אדם אחר, או לזנות בכלל, ייגזר עליה עונש מאסר לתקופה עד שנה או בקנס עד לחמישים דינרים.
{{ח:סעיף|317|סעיף 317}}
{{ח:ת}} ייענש במאסר לתקופה מחודשיים עד לשנתיים כל המעכב אשה נגד רצונה:
{{ח:תת|(1)}} בכל בית למען תשכב שלא כחוק עם כל אדם, בין עם איזה אדם מיוחד ובין עם אדם סתם, או –
{{ח:תת|(2)}} בכל בית זנות.
{{ח:סעיף|318|סעיף 318}}
{{ח:ת}} כשאשה נמצאת בבית לצורך משכב בלתי חוקי או בבית זנות, יחשב אדם כאילו עכבה באותו הבית או באותו בית הזנות, אם, מתוך כונה להכריחה או להניעה להשאר באותו הבית או אותו בית הזנות, הוא מנע מאשה כזאת כל לבוש או כל נכס אחר השייך לה.
{{ח:קטע4|חלק 2.7 פרק 2 סימן 2|(2) עבירות נגד המוסר הכללי}}
{{ח:סעיף|319|סעיף 319}}
{{ח:ת}} ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים כל אדם:
{{ח:תת|(1)}} המוכר, או המחזיק ברשותו לשם מכירה או הפצה, או הדפיס או מעתיק באופן אחר לשם מכירה, או הפצה כל חומר־תועבה בין בדפוס או בכתב, או כל תמונת תועבה, צלום או דוגמה או כל חפץ אחר העשוי לגרום להשחתת המוסר, או –
{{ח:תת|(2)}} המציג לראוה או מפיץ לשם הצגה במקום צבורי כל תמונה, צלום או דוגמה מתועבים או כל חפץ אחר העשוי לגרום להשחתת המוסר, או –
{{ח:תת|(3)}} המנהל או משתתף בכל עסק לשם מכירה או פרסום או הצגה של כל חומר תועבה, בדפוס או בכתב, או של כל תמונה, צילומים או דוגמאות או איזה חפצים אחרים העשויים לגרום להשחתת המוסר, או –
{{ח:תת|(4)}} המפרסם או המודיע ברבים באיזה אופן שהוא כי פלוני מתעסק במכירה, בהדפסה, בהעתקה, בהצגה או בהפצה של כל חומר תועבה או דבר תועבה כזה.
{{ח:סעיף|320||תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע3|חלק 2.7 פרק 3|פרק שלישי {{ש}} הפלות}}
{{ח:סעיף|321|סעיף 321}}
{{ח:ת}} כל אשה אשר הביאה את עצמה לידי הפלה על־ידי שימוש בכל אמצעי שהוא, או הרשתה שישתמשו כלפיה באמצעי כזה, ייגזר עליה עונש מאסר לתקופה מששה חודשים עד לשלוש שנים.
{{ח:סעיף|322|סעיף 322}}
{{ח:תת|(1)}} כל אדם המתכון להביא אשה מרצונה לידי הפלה באיזה אמצעי שהוא, ייגזר עליו עונש מאסר לתקופה משנה עד לשלוש שנים.
{{ח:תת|(2)}} ואם הביאה ההפלה או האמצעים שהשתמשו בהם להפלה לידי מות האשה, ייענש המבצע בעבודות פרך לתקופה זמנית שלא תפחת מחמש שנים.
{{ח:סעיף|323|סעיף 323}}
{{ח:תת|(1)}} הגורם בזדון להפלתה של אשה בניגוד לרצונה, ייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית שלא תעלה על עשר שנים.
{{ח:תת|(2)}} לא יפחת העונש מעשר שנים באם גרמה ההפלה, או האמצעים שהשתמשו בהם להפלה, לידי מות האשה.
{{ח:סעיף|324|סעיף 324}}
{{ח:ת}} תיהנה מצידוק מקל, כל אשה שהביאה את עצמה לידי הפלה לשם שמירה על כבודה וייהנה גם מאותו צידוק מקל המבצע את אחד העברות שצוינו {{ח:פנימי|סעיף 322|בסעיפים (322}} {{ח:פנימי|סעיף 323|ו־323)}} לשם שמירת כבוד אחד צאצאיו או קרובותיו עד הדרגה השלישית.
{{ח:סעיף|325|סעיף 325}}
{{ח:ת}} באם מבצע אחד העבירות שצוינו {{ח:פנימי|חלק 2.7 פרק 3|בפרק זה}} היה רופא, מנתח, רוקח או מילדת, יוסף לעונש שייגזר עוד שליש.
{{ח:קטע2|חלק 2.8|שער שמיני {{ש}} פשעים ועוונות נגד הגוף}}
{{ח:קטע3|חלק 2.8 פרק 1|פרק ראשון}}
{{ח:קטע4|חלק 2.8 פרק 1 סימן 1|(1) הריגה ורצח בכוונה תחילה}}
{{ח:סעיף|326|סעיף 326}}
{{ח:ת}} ההורג אדם בכוונה – דינו 15 שנות עבודת פרך.
{{ח:סעיף|327|סעיף 327}}
{{ח:ת}} בוצעה הריגה בכוונה, תוך אחד מאלה:–
{{ח:תת|(1)}} כהכנה לבצע עבירה מסוג עוון, להקלה על ביצועה או לשם ביצועה, או כדי להקל על בריחת המסיתים לביצוע העבירה, או עושיּה או המתערבים בה, על מנת שיתחמקו מעונשם;
{{ח:תת|(2)}} כלפי פקיד בזמן מלוי תפקידו או עקב מה שעשה בתוקף תפקידו;
{{ח:תת|(3)}} כלפי יותר מאיש אחד;
{{ח:תת|(4)}} תוך התעללות בהרוג בצורה אכזרית לפני הריגתו;
{{ח:ת}} ייענש העבריין בעבודת פרך לכל חייו.
{{ח:סעיף|328|סעיף 328}}
{{ח:ת}} ההורג בכוונה ייענש בעונש מוות, אם ביצע את המעשה:–
{{ח:תת|(1)}} בכוונה תחילה (מעשה זה יקרא ”רצח בכוונה תחילה“);
{{ח:תת|(2)}} כהכנה לעשיית פשע, או כהקלה לעשייתו או בצועו או כדי להקל על בריחת המסיתים לפשע זה או בריחת מבצעי הפשע או המתערבים בעשייתו, או כדי לאפשר להם להתחמק מעונשים;
{{ח:תת|(3)}} אם העבריין בצע את הפשע נגד אחד מהוריו.
{{ח:סעיף|329|סעיף 329}}
{{ח:ת}} ”כוונה תחילה“ – פרושה הכוונה שהוחלט עליה לפני המעשה לשם ביצוע עבירה מסוג עוון או פשע, כשמטרת המתכוון היא לפגוע באדם מסויים או בכל אדם סתם שיפגוש, בין אם הכוונה נובעת מאירוע כל שהוא או מותנית בתנאי מסוים.
{{ח:סעיף|330|סעיף 330}}
{{ח:ת}} המכה או הפוצע אדם במכשיר שאין בו כדי לגרום למוות, או הנותן לו חומר מזיק ולא התכוון על־ידי כך להרגו, אולם הנפגע מת כתוצאה מהפגיעה – דינו עבודת פרך שלא תפחת מתקופה של חמש שנים.
{{ח:סעיף|331|סעיף 331}}
{{ח:ת}} גרמה אשה במעשה או במחדל מכוון להריגת ולדה שלא מלאו לו שנה, בנסיבות המחייבות עונש מוות, אך, בית המשפט שוכנע שבזמן גרימת המוות לא חזרה לשליטה מלאה על חושיה כתוצאה מהלידה או כתוצאה מהנקה שלאחר הלידה, יוחלף עונש המוות במאסר לתקופה שלא תהיה פחותה מחמש שנים.
{{ח:סעיף|332|סעיף 332}}
{{ח:ת}} כל אם הגורמת בזדון – לשם הימנעות מקלון, על־ידי מעשה או נטישה – למות ילדה הבלתי חוקי לאחר היוולדו תיענש במאסר לתקופה שלא תפחת מחמש שנים.
{{ח:קטע4|חלק 2.8 פרק 1 סימן 2|(2) חבלות בגוף האדם}}
{{ח:סעיף|333|סעיף 333}}
{{ח:ת}} המכה אדם בכוונה או הפוצע אותו או המסב לו נזק, על־ידי שמוש בכח, והתקיפה גורמת למחלה או להעדרות מהעבודה לתקופה העולה על 20 יום – דינו מאסר משלושה חדשים עד שלוש שנים.
{{ח:סעיף|334|סעיף 334}}
{{ח:תת|(1)}} אם לא נגרמה עקב המעשים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 333|בסעיף הקודם}} מחלה כל שהיא ולא העדרות מעבודה, או שנגרמה מחלה והעדרות, אולם אלה פחותים מעשרים יום, ייענש העבריין במאסר לתקופה שלא תעלה על שנה או בקנס שלא יעלה על 25 דינרים, או בשני העונשים יחד.
{{ח:תת|(2)}} אם עקב המעשים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 333|בסעיף הקודם}} לא נגרמה מחלה או העדרות מעבודה העולה על 10 ימים, לא ינקטו הליכים משפטיים ללא תלונת הניזוק בכתב או בעל־פה, ובמקרה כזה רשאי המתלונן לבטל את תלונתו בטרם יגיע בית המשפט לשלב הסופי. במקרה זה תבוטל תביעת הכלל.
{{ח:סעיף|335|סעיף 335}}
{{ח:ת}} גרם המעשה לקטיעה או להוצאת אבר או קטיעת גפיים או לשתוקו או לשתוק אחד מחושיו או שגרם להשחתה חמורה של הגוף או לנכות תמידית אחרת או למום תמידי – דינו של המבצע עבודת פרך לתקופה זמנית שלא תעלה על 10 שנים.
{{ח:סעיף|336|סעיף 336}}
{{ח:ת}} מי שגרם במעשי אלימות או תקיפה הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 333|בסעיף (333)}} להפלה של אשה הרה והוא יודע על הריונה, ייגזרו עליו עבודות פרך לתקופה זמנית שלא תעלה על עשר שנים.
{{ח:סעיף|337|סעיף 337}}
{{ח:ת}} יוחמר בעונשים שצוינו {{ח:פנימי|סעיף 333|בסעיפים (333}}, {{ח:פנימי|סעיף 334|334}} {{ח:פנימי|סעיף 335|ו־335)}}, עד כי יוסף להם משליש עד חצי באם המעשה בוצע באופן שפורט {{ח:פנימי|סעיף 327|בסעיפים (327}} {{ח:פנימי|סעיף 328|ו־328)}}.
{{ח:סעיף|338|סעיף 338}}
{{ח:ת}} השתתפו מספר אנשים בקטטה שכתוצאה ממנה נגרמה הריגה או שתוק אבר או פציעה או נזק לאחד האנשים, ולא ניתן לזהות או לגלות את המבצע הישיר עצמו, ייענש כל אחד שהשתתף בקטטה שכתוצאה ממנה נגרם מוות, או שתוק האבר, הפציעה או הנזק – בעונש הקבוע בחוק לאותו המעשה, תוך הפחתה עד למחצתו.
{{ח:ת}} אם הפשע שבוצע מחייב עונש מוות או מאסר עולם עם עבודת פרך, ייענש כל משתתף במעשים שגרמו לתוצאות הנ״ל לעבודת פרך לתקופה (זמנית) שלא תפחת מ־10 שנים.
{{ח:סעיף|339|סעיף 339}}
{{ח:תת|(א)}} המשדל אדם אחר שיאבד עצמו לדעת, או המסייע לו כך באחד הדרכים הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף (80)}}, ייגזר עליו עונש מאסר לתקופה זמנית.
{{ח:תת|(ב)}} ואם ההתאבדות נשארה בשלב הכנה ייענש אותו אדם במאסר לתקופה משלושה חודשים עד לשנתיים, ויהיה עד לשלוש שנים באם נבע מהמעשה נזק או מום, תמידיים.
{{ח:קטע4|חלק 2.8 פרק 1 סימן 3|(3) הצטדקות בהריגה}}
{{ח:סעיף|340|סעיף 340}}
{{ח:תת|(1)}} ייהנה מהצטדקות משחררת, כל אדם המפתיע את אשתו או האסורה עליו כדין כשהיא שוכבת עם אדם אחר וניגש להריגתם, פציעתם או חבלתם, שניהם או אחד מהם.
{{ח:תת|(2)}} ייהנה מבצע ההריגה, הפציעה, או החבלה מהצטדקות מקלה באם הפתיע את אשתו או אחד מהוריו, צאצאיו או אחיותיו עם אדם אחר כשהם שוכבים במיטה שלא כחוק.
{{ח:סעיף|341|סעיף 341}}
{{ח:ת}} המעשים הבאים יראו אותם כהגנה חוקית:–
{{ח:תת|(1)}} מעשה הריגה, פציעה או איזה מעשה מזיק אחר לשם הגנה עצמית, הגנה על כבוד עצמי, או הגנה על חיי הזולת וכבודו בתנאי:–
{{ח:תתת|(א)}} שההגנה תבוצע בזמן בצוע התוקפנות.
{{ח:תתת|(ב)}} שהתוקפנות היא בלתי מוצדקת.
{{ח:תתת|(ג)}} שאין ביכולת קרבן התקיפה להינצל מהתוקפנות אלא על־ידי מעשה ההריגה, הפציעה או המעשה המזיק.
{{ח:תת|(2)}} מעשה הריגה, פציעה או איזה מעשה מזיק אחר לשם הגנה על רכוש עצמי או רכוש אחר שהופקד למשמורת בתנאי:–
{{ח:תתת|(א)}} שההגנה תבוצע בזמן הגזילה או הגניבה המלווים במעשי אלימות, או,
{{ח:תתת|(ב)}} שהגניבה תביא לנזק עצום הגורמת לאבדן השליטה של האיש הנגנב ונשאר אובד עצות, אף על פי שלא היתה הגניבה מלווה במעשי אלימות.
{{ח:תת}} ואם לא היה בשני המקרים הנזכרים לעיל אפשרות להרחיק את הגנבים והגזלנים והחזרת הרכוש אלא על־ידי מעשה ההריגה, הפציעה או המעשה המזיק.
{{ח:סעיף|342|סעיף 342}}
{{ח:ת}} יראו כהגנה ליגאלית כל מעשה הריגה, פציעה או איזה מעשה מזיק אחר שבוצע כדי להרחיק אדם שנכנס או נסה להיכנס בלילה לתוך בית מאוכלס או לתוך דירת מגורים, כפי שהוגדר {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף השני}}, על־ידי טיפוס על גדר או קיר או כניסה או על־ידי קדיחתם, שבירתם או על־ידי שימוש במפתחות חקויים או במכשירים מיוחדים ואם בוצעה התוקפנות ביום לא ייהנה המבצע אלא מהצטדקות מקלה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 97|לסעיף (97)}}.
{{ח:קטע4|חלק 2.8 פרק 1 סימן 4|(4) הריגה או חבלה גופנית שלא בכוונה}}
{{ח:סעיף|343|סעיף 343}}
{{ח:ת}} הגורם למותו של אחר כתוצאה מרשלנות או חוסר זהירות או אי מלוי חוק או תקנות – דינו מאסר מששה חדשים עד שלוש שנים.
{{ח:סעיף|344|סעיף 344}}
{{ח:תת|(1)}} אם כתוצאה מטעות העבריין נגרמה רק חבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 333|הסעיפים (333}}, {{ח:פנימי|סעיף 335|335)}} – דינו מאסר מחודש עד שנה או קנס מ־5 דינרים עד 50 דינר{{ח:הערה|ים}}.
{{ח:תת|(2)}} דין כל חבלה אחרת שלא בכוונה, מאסר שלא יעלה על ששה חדשים או קנס עד 20 דינר{{ח:הערה|ים}}.
{{ח:תת|(3)}} ויועמדו ההליכים בקשר לתביעת האדם הנפגע באם לא נבע מהחבלה שום מחלה או בטלה מהעבודה לתקופה העולה על עשרה ימים, ויהיה לויתור התובע מתביעתו אותה הפרוצדורה שפורטה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף (334)}}.
{{ח:קטע4|חלק 2.8 פרק 1 סימן 5|(5) הריגה וחבלה גופנית הנובעות ממספר סיבות}}
{{ח:סעיף|345|סעיף 345}}
{{ח:ת}} אם נגרם מוות או פגיעה מתוך כוונה, אולם התוצאה באה מתוך סיבות שלא היו ידועות לתוקף ולא היו קשורות במעשהו או שהצטרפה סיבה נפרדת – דינו כדלקמן:
{{ח:תת|(1)}} עבודת פרך לתקופה שלא תפחת מעשר שנים, אם מעשהו מחייב עונש מוות או מאסר עולם עם עבודת פרך;
{{ח:תת|(2)}} הפחתת כל עונש בלתי קצוב אחר עד למחציתו, אם מעשהו מחייב עונש אחר מעונש מוות או מאסר עולם עם עבודת פרך.
{{ח:קטע3|חלק 2.8 פרק 2|פרק שני {{ש}} עבירות כלפי חופש האדם וכבודו}}
{{ח:קטע4|חלק 2.8 פרק 2 סימן 1|(1) גזילת החופש}}
{{ח:סעיף|346|סעיף 346}}
{{ח:ת}} כל האוסר או כולא אדם שלא כחוק, ייגזר עליו עונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שנה או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים, אם הוציא לפועל את המאסר הבלתי חוקי על־ידי־כך שהעמיד פנים כאילו הוא מכהן בתפקיד רשמי, או שהתחזה כמי שיש לו כתב הרשאה חוקי כדי לעצור את אותו אדם – ייענש במאסר לתקופה משישה חודשים עד לשנתיים, ואם בוצעו המעשים האלה נגד פקיד בעת מילוי תפקידו או בגלל מעשיו בעת מילוי תפקידו יהיה העונש משישה חודשים עד לשלוש שנים.
{{ח:קטע4|חלק 2.8 פרק 2 סימן 2|(2) הפרת האיסור להכנס לבתים}}
{{ח:סעיף|347|סעיף 347}}
{{ח:תת|(1)}} כל הנכנס לבית מגורים של אחר או למקום המחובר אליו, בנגוד לרצונו של בעל המקום וכל מי שנשאר במקומות הנ״ל בנגוד לרצונו של בעל הזכות להרחקתו משם – דינו מאסר שלא יעלה על ששה חדשים.
{{ח:תת|(2)}} אם בוצע המעשה בלילה או על־ידי שמוש בכח כלפי אנשים, או על־ידי שבירה או על־ידי שמוש בנשק, או בוצע על־ידי מספר אנשים בצוותא:–
{{ח:תת}} דינו מחודש עד שנה אחת מאסר.
{{ח:תת|(3)}} לא יינקטו צעדים לגבי הנזכר בסעיף קטן (1), אלא אם הוגשה תלונה על־ידי הצד הנפגע.
{{ח:סעיף|348|סעיף 348}}
{{ח:תת|(1)}} המסיג גבול על־ידי שבירה או על־ידי שמוש בכח כלפי אנשים למקומות שלא הוזכרו {{ח:פנימי|סעיף 347|בסעיף הקודם}} והשייכים לזולת ואין הכניסה אליהם מותרת לרבים, או נשאר שם בנגוד לרצון בעל הזכות להרחיקו משם – דינו מאסר עד שבוע או קנס עד 10 דינרים.
{{ח:תת|(2)}} לא ינקטו צעדים נגד העבריין, אלא על יסוד תלונה של הצד הנפגע.
{{ח:קטע4|חלק 2.8 פרק 2 סימן 3|(3) האיום}}
{{ח:סעיף|349|סעיף 349}}
{{ח:תת|(1)}} המאיים על אחר על־ידי שליפת נשק כלפיו – דינו מאסר שלא יעלה על ששה חדשים.
{{ח:תת|(2)}} אם הנשק היה חם והמאיים השתמש בו – דינו מאסר מחודשיים עד שנה.
{{ח:סעיף|350|סעיף 350}}
{{ח:ת}} המאיים על אחד בפשע שעונשו מוות או מאסר עולם עם עבודת פרך או עבודת פרך זמנית או לתקופה של חמש עשרה שנים, בין אם באמצעות מכתב סגור ובין אם באמצעות אדם שלישי, ולאיום זה נתלותה תביעה לעשות מעשה, אפילו הוא חוקי, או להמנע מעשיתו, דינו מאסר מששה חדשים עד שלוש שנים.
{{ח:סעיף|351|סעיף 351}}
{{ח:ת}} אם לא נתלותה לאיום באחד הפשעים הנ״ל תביעה כאמור, או שנתלותה התביעה, אולם נמסרה בעל־פה ושלא באמצעות אדם אחר – דינו מאסר מחודש עד שנתיים.
{{ח:סעיף|352|סעיף 352}}
{{ח:ת}} המאיים בפשע שהוא קל מהפשעים הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 350|בסעיף (350)}}, ובאחד האמצעים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 350|באותו סעיף עצמו}}, – דינו מאסר עד שנה.
{{ח:סעיף|353|סעיף 353}}
{{ח:ת}} על איום לבצוע עוון, באמצעות כתב או באמצעות אדם שלישי יוטל עונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:סעיף|354|סעיף 354}}
{{ח:ת}} כל איום אחר על גרימת נזק או פגיעה בלתי חוקיים, אם על־ידי דיבור או על־ידי שימוש באחד האמצעים הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף (73)}}, והעלולים להשפיע על רוח קרבן העבירה השפעה גדולה, ייענש על־פי תביעה במאסר עד לשבוע ימים או בקנס שאינו עולה על חמישה דינרים.
{{ח:קטע4|חלק 2.8 פרק 2 סימן 4|(4) גלוי סודות}}
{{ח:סעיף|355|סעיף 355}}
{{ח:ת}} ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים כל אדם:–
{{ח:תת|(1)}} המשיג בתוקף תפקידו או משרתו הרשמית, סודות רשמיים ומגלה סודות אלו למי שאין לו סמכות לדעת אותם, או למי שתפקידו אינו דורש את ידיעתם לטובת הציבור.
{{ח:תת|(2)}} בעת מילוי תפקיד רשמי או שירות ממשלתי השאיר בחזקתו מסמכים סודיים או צילומים, כתבי יד, דוגמות או העתקיהם בלי רשות לכך או מבלי שתפקידו יחייב את זאת.
{{ח:תת|(3)}} בתוקף מקצועו ידע איזה סוד וגילה אותו, בלי צידוק חוקי.
{{ח:סעיף|356|סעיף 356}}
{{ח:תת|(1)}} ייגזר עונש מאסר מחודש עד לשנה על כל אדם העובד במשרד הדאר והטלגרף והמשתמש לרעה בתפקידו על־ידי פתיחת מכתב סגור, השחתתו, גניבתו או גילוי תוכנו לאדם שאינו הנמען.
{{ח:תת|(2)}} וייגזר עונש מאסר לתקופה של ששה חודשים או בקנס עד לעשרים דינרים על כל אדם העובד בשירות הטלפונים וגילה לאחרים תוכן שיחה טלפונית שנודעה לו בעת מילוי תפקידו.
{{ח:סעיף|357|סעיף 357}}
{{ח:ת}} כל אדם המשחית או הפותח בזדון מכתב או מברק שלא נשלחו לו ייענש בקנס שלא יעלה על חמישה דינרים.
{{ח:קטע4|חלק 2.8 פרק 2 סימן 5|(5) הוצאת שם רע, דיבה והשפלה}}
{{ח:סעיף|358|סעיף 358}}
{{ח:ת}} ייענש כל אדם המוציא שם רע באחד האופנים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף (188)}} במאסר לתקופה מחודשיים עד לשנה.
{{ח:סעיף|359|סעיף 359}}
{{ח:ת}} ייענש המוציא דיבה על אחד האנשים ובאחד האופנים הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיפים (188}} {{ח:פנימי|סעיף 189|ו־189)}} ועל השפלה הנעשית באחד האופנים המצוינים {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף (190)}} במאסר לתקופה משבוע עד לשלושה חודשים או בקנס מחמישה דינרים עד לעשרים וחמישה דינרים.
{{ח:סעיף|360|סעיף 360}}
{{ח:ת}} המשפיל אדם לא על־ידי הוצאת שם רע ולא על־ידי הוצאת דיבה אלא באמצעות הדיבור פנים אל פנים או באמצעות המכתב הנשלח אליו או המכוון להביא אותו לידיעתו, או באמצעות ניבול הפה או סימן מיוחד או יחס גס – ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על חודש או בקנס שלא יעלה על עשרה דינרים.
{{ח:סעיף|361|סעיף 361}}
{{ח:ת}} הזורק צואה ודבר בחזקת טמא על אדם – ייענש במאסר לתקופה משישה חודשים עד לשנה ובקנס מעשרים דינרים עד לחמישים דינרים.
{{ח:קטע4||הוראות כלליות}}
{{ח:סעיף|362|סעיף 362}}
{{ח:ת}} אין להרשות למוציא שם רע או מוציא דיבה הצדקות על־ידי הוכחות נכונות המעשה נושא שם הרע או הדיבה או נכונות הדברים אלא אם היה, נושא שם הרע או הדיבה, נחשב על־פי החוק כאחד העבירות, ויהפך מוציא הדיבה למוציא שם רע באם ביטא את מונחי הדיבה בצורה המאפשרת יחוד או יחוס לדבר מסוים, ואז פתיחת ההליכים יהיו על־פי סעיפי הוצאת שם רע.
{{ח:סעיף|363|סעיף 363}}
{{ח:ת}} באם קרבן ההשפלה הוא שהביא לעצמו את ההשפלה על־ידי מעשה בלתי חוקי, או קיבל את ההשפלה ברצון, או החזיר בהשפלה דומה, רשאי בית המשפט להוריד את עונש שני הצדדים או את עונש אחד מהם משליש עד לשני שלישים או לבטלו כליל, באם העונש שנגזר היה בעבור הוצאת שם רע, הוצאת דיבה או השפלה.
{{ח:סעיף|364|סעיף 364}}
{{ח:ת}} התביעה בעבור הוצאת שם רע, הוצאת דיבה או השפלה מותנית בתביעתו האישית של קרבן העבירה.
{{ח:סעיף|365|סעיף 365}}
{{ח:ת}} התובע אישית ידרוש בתביעתו פיצויים בעבור הוצאת שם רע, דיבה או השפלה כפי שהוא מעריך, על הנזקים האישיים שנגרמו לו, ולבית המשפט הרשות להעריך את גובה הפיצויים לפי מהות העבירה והשפעתה על קרבן המעשה ועל־פי מעמדו החברתי.
{{ח:סעיף|366|סעיף 366}}
{{ח:ת}} אם הוצאת שם רע או הוצאת דיבה היו נגד הנפטר, רשאים יורשיו בלבד להגיש תביעה משפטית.
{{ח:סעיף|367|סעיף 367}}
{{ח:ת}} במקרים אשר תוכח בהם, עבירת הוצאת הדיבה, שם הרע או השפלה, העונש יבוטל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 363|לסעיף (363)}}.
{{ח:קטע3|חלק 2.8 פרק 3|פרק שלישי {{ש}} עבירות מין|תיקון: 2112}}
{{ח:סעיף|367א|הגדרות|תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|חלק 2.8 פרק 3|פרק זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אח או אחות חורגים“ – בן או בת של בן זוג של הורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על חסר ישע“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הורה, הורה חורג, אפוטרופוס או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של חסר ישע או שחסר הישע נתון במשמורתו או בהשגחתו לפי דין;
{{ח:תתת|(2)}} בן משפחה של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו ובן זוג של כל אחד מאלה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שחסר הישע מתגורר עימו או נמצא עימו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בועל“ – המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הורה; בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו; סב או סבתא;
{{ח:תתת|(2)}} מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות; אח או אחות חורגים; דוד או דודה; גיס או גיסה. ואולם לעניין עבירה של בעילה אסורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 367י|סעיף 367י(ב)}} או של מעשה מגונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 367י|סעיף קטן 367י(ג)(3)}} שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכללו דוד או דודה, גיס או גיסה בהגדרת ”בן משפחה“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חסר ישע“ – מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול נפשי“ – אבחון, הערכה, ייעוץ, טיפול, שיקום, או ניהול שיחות, שנעשו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים, כדי לסייע לאדם הסובל ממצוקה, הפרעה, מחלה או בעיה אחרת, שמקורן רגשי או נפשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייעוץ או הדרכה“ – ייעוץ או הדרכה שניתנו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כהן דת“ – כהן דת, מי שמציג את עצמו ככזה או אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטפל נפשי“ – מי שעוסק, או שמציג את עצמו כעוסק, במתן טיפול נפשי, כמשלח יד או מכוח תפקיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעשה מגונה“ – מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעשה סדום“ – החדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים.
{{ח:סעיף|367ב|אינוס|תיקון: 2112}}
{{ח:תת|(א)}} הבועל אישה –
{{ח:תתת|(1)}} שלא בהסכמתה החופשית;
{{ח:תתת|(2)}} בהסכמת האישה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;
{{ח:תתת|(3)}} כשהאישה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה; או
{{ח:תתת|(4)}} תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האישה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית;
{{ח:תתת|(5)}} תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשם מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא הייתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית;
{{ח:תת}} הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), דין האונס – מאסר עשרים שנים אם האינוס נעשה באחת מנסיבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1), (2), (4) או (5);
{{ח:תתת|(2)}} באיום בנשק חם או קר;
{{ח:תתת|(3)}} תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או היריון;
{{ח:תתת|(4)}} תוך התעללות באישה, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו;
{{ח:תתת|(5)}} בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עימו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם.
{{ח:סעיף|367ג|בעילה אסורה בהסכמה|תיקון: 2112}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו – מאסר חמש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמציג עצמו כאחד מאלה, שבעל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לקטינה טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה האמור תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
{{ח:תת|(ב)}} הבועל אישה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:סעיף|367ד|מעשה סדום|תיקון: 2112}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו – מאסר חמש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמציג עצמו כאחד מאלה, שעשה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
{{ח:תת|(ב)}} העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} העושה מעשה סדום באדם באחת הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 367ב|בסעיף 367ב}}, בשינויים המחוייבים, דינו כדין אונס.
{{ח:סעיף|367ה|יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל|תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} מטפל נפשי הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם טיפול נפשי על ידו ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול כאמור, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן להם על ידו, דינו – מאסר ארבע שנים; לעניין סעיף זה יראו מעשים כאמור שנעשו על ידי מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמציג עצמו כאחד מאלה, במהלך התקופה שבה ניתן הטיפול הנפשי כאילו נעשו תוך ניצול תלות נפשית ממשית כאמור; חזקה זו לא תחול אם המעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי.
{{ח:סעיף|367ו|יחסי מין בין כהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ או הדרכה|תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} כהן דת הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם ייעוץ או הדרכה על ידו או סמוך לאחר מכן, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בייעוץ או בהדרכה שניתנו להם על ידו, דינו – מאסר ארבע שנים.
{{ח:סעיף|367ז|מעשה מגונה|תיקון: 2112}}
{{ח:תת|(א)}} העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 367ב|בסעיף 367ב(א)(2) עד (5)}}, בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 367ב|בסעיף 367ב(ב)(1) עד (5)}}, בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ג)}} העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו, אך שלא בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), או (ד), דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) תוך שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, כלפי האדם או כלפי זולתו, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר ארבע שנים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמציג עצמו כאחד מאלה, שעשה מעשה מגונה באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מלאו לאדם שש עשרה שנים, והמעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
{{ח:תת|(ו)}} מטפל נפשי העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 367ה|בסעיף 367ה}}, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ז)}} כהן דת העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 367ו|בסעיף 367ו}}, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ח)}} העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:סעיף|367ח|מעשה מגונה בפומבי|תיקון: 2112}}
{{ח:תת|(א)}} העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ב)}} העושה, בכל מקום שהוא, מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:סעיף|367ט|גרם מעשה|תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} לעניין עבירה לפי {{ח:פנימי|חלק 2.8 פרק 3|פרק זה}}, אחת היא אם העושה עשה את המעשה או גרם שהמעשה ייעשה בו או באדם אחר.
{{ח:סעיף|367י|עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע|תיקון: 2112}}
{{ח:תת|(א)}} העובר עבירה של אינוס לפי {{ח:פנימי|סעיף 367ב|סעיף 367ב(א)}} או של מעשה סדום לפי {{ח:פנימי|סעיף 367ד|סעיף 367ד(ג)}} באדם שהוא קטין, והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו – מאסר עשרים שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הבועל אישה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה עשרים ואחת שנים או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו עשרים ואחת שנים, והוא בן משפחתם, דינו – מאסר שש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ג)}} העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו –
{{ח:תתת|(1)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 367ז|סעיף 367ז(א) או (ד)}} – מאסר עשר שנים;
{{ח:תתת|(2)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 367ז|סעיף 367ז(ב)}} – מאסר חמש עשרה שנים;
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה שאינו בין המנויים בפסק{{ח:הערה|א}}ות (1) ו־(2) – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} העושה מעשה מגונה בפני אדם שהוא קטין, בכל מקום שהוא, והוא בן משפחתו, דינו – מאסר ארבע שנים.
{{ח:תת|(ה)}} אחראי על חסר ישע העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 367ח|סעיף 367ח(א)}} בחסר הישע, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:סעיף|367יא|איסור פרסום|תיקון: 2112}}
{{ח:תת|(א)}} המפרסם ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי {{ח:פנימי|חלק 2.8 פרק 3|פרק זה}}, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לו, ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האדם ששמו או זהותו פורסמו כאמור נתן את הסכמתו בכתב לפרסום, או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} המצלם אדם, בשל היותו מי שנפגע בעבירה או מי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי {{ח:פנימי|חלק 2.8 פרק 3|פרק זה}}, תוך כדי בילוש או התחקות אחריו, העלולים להטרידו, או תוך הטרדה אחרת, לרבות תוך המתנה לאותו אדם בבית המשפט או בתחנת משטרה, והכול בלא הסכמתו שניתנה מראש, דינו – מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 1|בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 845), תש״ם–1980}}; הסכמה כאמור תינתן לעניין בגיר – בכתב, ולעניין קטין – בפני בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום או צילום שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או איתור נעדרים, כשהפרסום או הצילום חיוני לצורך החקירה או האיתור כאמור.
{{ח:סעיף|367יב|סייג לאחריות פלילית|תיקון: 2112}}
{{ח:ת}} באישום בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 367ג|סעיפים 367ג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 367ד|או 367ד(א)}}, תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.
{{ח:קטע2|חלק 2.9|שער תשיעי {{ש}} עבירות המסכנות את הכלל}}
{{ח:קטע3|חלק 2.9 פרק 1|פרק ראשון {{ש}} הצתה}}
{{ח:סעיף|368|סעיף 368}}
{{ח:תת|(1)}} ייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית שלא תפחת משבע שנים כל אדם:
{{ח:תת}} המשלח אש בזדון בבנינים, בבתי חרושת, בבתי־מלאכה, במחסנים או בבתים מאוכלסים או בלתי מאוכלסים, הנמצאים בעיר או בכפר, או,
{{ח:תת|(2)}} בקרונות הרכבת או ברכב המוביל אדם או יותר שאינו העבריין, או בקרונות המחוברים לקטר ושבהם אדם או יותר, או,
{{ח:תת|(3)}} בכל ספינה שטה או עוגנת באחד הנמלים, או,
{{ח:תת|(4)}} בכל מטוס טס או חונה בשדה תעופה, ואין ניפקא מינה אם זה רכושו או לא, או,
{{ח:תת|(5)}} בבנינים מאוכלסים או מיועדים למגורים והנמצאים מחוץ למקומות מאוכלסים, ואין ניפקא מינה באם זה רכושו או לא.
{{ח:סעיף|369|סעיף 369}}
{{ח:ת}} ייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית כל אדם המשלח אש בזדון:–
{{ח:תת|(1)}} בחורשות או ביערות עצים לחטיבה של אחרים, או בפרדסים או ביבולים לפני קצירתם.
{{ח:תת|(2)}} בחורשות או ביערות עצים לחטיבה או בפרדסים או ביבולים שהם רכושו הפרטי ושמהם התפשטה האש לרכוש של אחרים וגרמה לו נזק.
{{ח:סעיף|370|סעיף 370}}
{{ח:ת}} ייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית כל אדם המשלח אש בזדון בבנינים בלתי מאוכלסים ואינם משמשים למגורים והנמצאים במקומות מחוץ לאיזורים מאוכלסים, או ביבולים או בערימות קש או בערימות חציר או בערימות או חבילות עצים לתדלוק בין אם היו הדברים האלה רכושו הפרטי שממנה התפשטה האש לרכוש אחרים ובין אם לאו.
{{ח:סעיף|371|סעיף 371}}
{{ח:ת}} כל המשלח אש מלבד למה שנזכר לעיל בכוונה להסב נזק חומרי לאחרים או לזכות בשלל בלתי חוקי לעצמו או לאחרים, ייענש במאסר {{ח:הערה|א}}ו בקנס.
{{ח:סעיף|372|סעיף 372}}
{{ח:ת}} אם כתוצאה מהשריפה נפטר איזה אדם, ייענש משלח האש בעונש מוות במקרים שצוינו {{ח:פנימי|סעיף 368|בסעיפים (368}} {{ח:פנימי|סעיף 369|ו־369)}} מאסר עולם עם עבודת פרך במקרים שצוינו {{ח:פנימי|סעיף 370|בסעיפים (370}} {{ח:פנימי|סעיף 371|ו־371)}}.
{{ח:סעיף|373|סעיף 373}}
{{ח:ת}} יחולו הוראות הסעיפים הקודמים ובאותם התנאים על כל אדם המשחית ולו באופן חלקי את אחד הפריטים הנזכרים בהם על־ידי שימוש בחומר נפץ.
{{ח:סעיף|374|סעיף 374}}
{{ח:ת}} כל מי שגרם על־ידי רשלנות, אי תשומת לבו, או אי מילויו אחרי הוראות החוקים והתקנות, לשריפה איזה דבר שהוא קנין הזולת, ייענש במאסר לתקופה עד לשנה או בקנס עד לחמישים דינרים.
{{ח:סעיף|375|סעיף 375}}
{{ח:תת|(1)}} ייענש במאסר משבוע עד לשנה או בקנס שאינו עולה על חמישים דינרים כל אדם המסלק מכשיר שהותקן לכיבוי אש או החליף את מקומו או הוציאו מכלל שימוש.
{{ח:תת|(2)}} וייענש באותו עונש מי שחייב בתוקף החוק והתקנות לרכוש מכשיר לכיבוי אש והזניח את התקנתו כנהוג או השאירו בלתי ראוי לשימוש.
{{ח:קטע3|חלק 2.9 פרק 2|פרק שני {{ש}} פגיעה בדרכי התחבורה הציבוריים ובמפעלים התעשייתים}}
{{ח:קטע4|חלק 2.9 פרק 2 סימן 1|(1) דרכי התעבורה והתחבורה}}
{{ח:סעיף|376|סעיף 376}}
{{ח:ת}} ההורס בזדון דרך ציבורית, גשר, מפעל ציבורי או הסב להם נזק ייענש במאסר עד לשנה ואם כתוצאה ממעשהו נשקפה סכנה לבטחון התעבורה, ייענש במאסר מחודש עד לשנתיים.
{{ח:סעיף|377|סעיף 377}}
{{ח:ת}} המוציא מכלל שימוש מסילת ברזל או מכונות לתנועה ואיתות, או המטיל איזה דבר המעכב את פעולתן או המשתמש בשיטה מסוימת בכדי לגרום התנגשות בין רכבות או סטייתן מהמסילות – ייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית.
{{ח:סעיף|378|סעיף 378}}
{{ח:תת|(1)}} ייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית על אדם שניפץ או השבית מכונות האיתות או השתמש בסימנים מטעים או איזו שיטה מיוחדת במטרה להטבעת ספינה או הפלת מטוס.
{{ח:תת|(2)}} ואם כתוצאה מהמעשה טבעה הספינה או הופל המטוס – ייגזר עונש מאסר לתקופה של עשר שנים לפחות.
{{ח:סעיף|379|סעיף 379}}
{{ח:תת|(1)}} המנתק בזדון את קשר הטלגרף או את שיחות הטלפון או שידורי הרדיו על־ידי הסבת נזקים למכונות ולקוים או באיזה אמצעי אחר ייענש במאסר לתקופה משלושה חודשים עד לשנתיים.
{{ח:תת|(2)}} ואם כתוצאה מהמעשה נשקפה סכנה לבטחון הציבור, ייענש במאסר לתקופה משישה חודשים עד לשנתיים.
{{ח:סעיף|380|סעיף 380}}
{{ח:ת}} ייענש בעבודות פרך לתקופה זמנית כל אדם:–
{{ח:תת|(1)}} המנתק בעת מהומה או מרד מזוין שאירעו בממלכה קו, או יותר, מקוי הטלפון או הטלגרף או המשבית את מכשירי השידור או המוציא אותם באיזה אופן שהוא מכלל שימוש או המשתלט עליהם במעשי אלימות או במעשה אחר עד כדי גרימת ניתוק השיחות והקשר בין פקידי הממשלה, בין האנשים לבין עצמם והשבתת השידור.
{{ח:תת|(2)}} מונע על־ידי מעשי אלימות את תיקון קוי הטלפון או הטלגרף או את מכשירי השידור.
{{ח:סעיף|381|סעיף 381}}
{{ח:ת}} יוסף לעונשים שנזכרו בסעיפים הקודמים החצי, באם נפגע אחד האנשים במום, וייגזר עונש מוות באם גרם המעשה למות אחד האנשים.
{{ח:סעיף|382|סעיף 382}}
{{ח:ת}} מי שגרם בשגגה להרס ולחורבן ובשאר מעשים שנזכרו בסעיפים הקודמים, ייענש במאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים.
{{ח:קטע4|חלק 2.9 פרק 2 סימן 2|(2) מעשים הפוגעים בתעשייה}}
{{ח:סעיף|383|סעיף 383}}
{{ח:ת}} כל תעשיין או בעל בית־מלאכה המזניח התקנת מכשירים או סימנים כדי למנוע תאונות עבודה או שהוא השאירם בצורה בלתי ראויה לשימוש – ייענש במאסר לתקופה מחודש עד לשנתיים או בקנס מעשרה דינרים עד לחמישים דינרים.
{{ח:סעיף|384|סעיף 384}}
{{ח:ת}} הגורם על־ידי אי זהירות או רשלנות או אי מילוי אחרי הוראות החוקים והתקנות להשבתת המכשירים והסימנים הנזכרים לעיל, ייענש במאסר לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים.
{{ח:סעיף|385|סעיף 385}}
{{ח:תת|(1)}} העוקר בזדון אחד מהמכשירים האלה או המוציא אותם מכלל שימוש – ייענש במאסר לתקופה משלושה חודשים עד לשנתיים.
{{ח:תת|(2)}} ויוטלו עבודות פרך לתקופה זמנית אם נגרם על־ידי המעשה תאונה חמורה ובעבודות פרך עם מאסר עולם באם נגרמו אבידות בנפש.
{{ח:קטע3|חלק 2.9 פרק 3|פרק שלישי {{ש}} זיוף מצרכים}}
{{ח:סעיף|386|סעיף 386}}
{{ח:תת|(1)}} ייענש במאסר מחודש עד לשנה ובקנס מחמישה דינרים עד לחמישים דינרים או באחד העונשים האלה כל אדם:–
{{ח:תתת|(א)}} המזייף מצרכים המיועדים להזנת האדם או בעלי החיים, או תרופות או משקאות, תוצרת תעשייתית, חקלאית או טבעית המיועדת למכירה.
{{ח:תתת|(ב)}} המציע תוצרת או מצרכים הנזכרים לעיל לשם מכירה או מכירתם ביודעין שהם מזוייפים או מקולקלים.
{{ח:תתת|(ג)}} המציע תוצרת העלולה לגרום לזיוף מצרכים לשם מכירה, או מכירתה ביודעין את אופן שימושה.
{{ח:תתת|(ד)}} המסית באחד האמצעים המצויינים {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף (80)}} על השימוש בתוצרת או המצרכים הנזכרים לעיל.
{{ח:תת|(2)}} ואם חזר העבריין פעם נוספת על המעשה, ייאסר עליו לעסוק בעסק שהיה אמצעי לביצוע העבירה.
{{ח:סעיף|387|סעיף 387}}
{{ח:ת}} באם התוצרת או המצרכים המזוייפים או המקולקלים מזיקים לבריאות האדם או לבעלי החיים, ייגזר עונש מאסר לתקופה משלושה חודשים עד לשנתיים ובקנס מחמישה דינרים עד לחמישים דינרים.
{{ח:ת}} העונשים האלו יוטלו למרות שהקונה או הצרכן יודע מהזיוף או הקילקול המזיקים.
{{ח:סעיף|388|סעיף 388}}
{{ח:ת}} ייענש בקנס שלא יעלה על עשרה דינרים או במאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או בשני העונשים יחד, מי שרכש או החזיק ברשותו באיזה מקום שהוא, בלי סיבה חוקית, תוצרת מאכל או משקה לאחר שנהפכה למזיקה לבריאות או בלתי ראויה לאכילה או לשתייה כשהוא יודע או יש לו יסוד להאמין שהמאכל או המשקה מזיקים לבריאות או אינם ראויים לאכילה או לשתייה.
{{ח:קטע2|חלק 2.10|שער עשירי {{ש}} עבירות פשיטת יד, שכרות, ומשחקי קוביה}}
{{ח:קטע3|חלק 2.10 פרק 1|פרק ראשון {{ש}} פושטי יד}}
{{ח:סעיף|389|סעיף 389}}
{{ח:ת}} כל אדם:–
{{ח:תת|(1)}} המתנהג באופן פרוע או בלתי צנוע בכל מקום ציבורי.
{{ח:תת|(2)}} פושט יד או מקבץ נדבות כשהוא מגלה פצעים או מומים או כשהוא משתמש בכל אמצעי אחר בין אם היה נודד ובין אם היה יושב במקום ציבורי, או כשהוא מוביל ילד למטה מגיל שש עשרה כדי לפשוט יד ולקבץ נדבות או כשהוא משדלו לכך.
{{ח:תת|(3)}} מי שנמצא משוטט ממקום למקום בתור מקבץ נדבות וצדקה או משתדל לקבל נדבות, מאיזה מין שהוא, בכל אמתלא כוזבת.
{{ח:תת|(4)}} מי שמתנהג בכל מקום ציבורי בצורה העשויה לגרום להפרת השלום.
{{ח:תת|(5)}} מי שנמצא משוטט בכל מקום או בקרבתו או בכל דרך או דרך־מלך או בכל מקום הנמצא בסביבתם או בכל מקום ציבורי בזמן ובנסבות שיש בהם כדי להביא לכלל מסקנה שהוא נמצא שם לשם מטרה בלתי חוקית או פרועה.
{{ח:ת}} יהיה צפוי למאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים לעבירה הראשונה, ולבית המשפט ההחלטה לסדרו בכל מוסד שנקבע על־ידי שר הענינים הסוציאליים לטיפול בפושטי יד לתקופה שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים.
{{ח:ת}} אך שר העניינים הסוציאליים רשאי באיזה זמן מהזמנים לשחרר כל אדם שסודר במוסד על־פי סעיף זה לפי התנאים שימצא אותם לנכון, והוא רשאי לצוות להחזיר אותו אדם למוסד הנזכר להשלמת התקופה שנגזרה עליו באם הופרו התנאים שנקבעו לו, ואם נעשתה עבירה בפעם השניה או יותר יהיה צפוי למאסר לתקופה שלא תעלה על שנה אחת.
{{ח:קטע3|חלק 2.10 פרק 2|פרק שני {{ש}} שכרות ושימוש בסמים}}
{{ח:סעיף|390|סעיף 390}}
{{ח:ת}} כל האשם, בעודו שכור בכל מקום ציבורי, בהתנהגות פרועה או המדריכה את מנוחת הציבור, יהיה צפוי לקנס שלא יעלה על עשרה דינר{{ח:הערה|ים}} או במאסר עד לשבוע ימים.
{{ח:סעיף|391|סעיף 391}}
{{ח:ת}} כל המספק משקאות משכרים לאדם שהנהו כבר שכור, או לכל אדם הנראה כפחות מבן שמונה עשרה, יהיה צפוי לקנס עד לעשרה דינרים.
{{ח:סעיף|392|סעיף 392}}
{{ח:תת|(1)}} אם האדם המספק את המשקאות המשכרים הנהו בעליו של כל בית מרזח, או אם הוא עובד בכל בית עסק כזה, יהיה צפוי למאסר עד לחודש או בקנס עד לעשרה דינרים.
{{ח:תת|(2)}} ובאם חזר על המעשה יהיה צפוי לסגירת בית העסק לתקופה הנראית לבית המשפט.
{{ח:קטע3|חלק 2.10 פרק 3|פרק שלישי {{ש}} משחקי קוביה}}
{{ח:סעיף|393|סעיף 393}}
{{ח:תת|(1)}} כל אדם שהנו הבעל או המחזיק או המשתמש בכל בית או חדר או מקום והוא פותחם, מנהלם או משתמש בהם לשם משחק בלתי חוקי בקוביה, וכל אדם שהנו הבעל או המחזיק בכל בית או חדר או מקום, והוא מרשה ביודעין ובזדון שכל אדם אחר יפתח אותו, ינהלו או ישתמש בו למטרה האמורה לעיל, וכל אדם שבידו מסורים הפיקוח או ההנהלה על בית, חדר או מקום שפתחוהו, מנהלים אותו או משתמשים בו למטרה האמורה או העוזר באיזה אופן שהוא להנהלת העסק של אותו בית או אותו חדר או אותו המקום למטרה האמורה, הרי יהא דינו של אותו אדם כדין מנהל בית פומבי למשחק בקוביה.
{{ח:תת|(2)}} בסעיף זה ”משחק בלתי חוקי בקוביה“ כולל כל משחק בקלפים שאינו משחק הדורש הבנה שכלית (השדה), וכל משחק שאפשרויות הזכיה וההפסד שבו אינן נוחות במדה שוה לכל המשחקים, לרבות שומר הקופה (הבנקאי) או אדם אחר או בני אדם אחרים המנהלים את המשחק או שנגדם משחקים או מתערבים המשחקים האחרים.
{{ח:סעיף|394|סעיף 394}}
{{ח:ת}} כל המנהל בית פומבי למשחק קוביה – יהיה צפוי למאסר עד שישה חודשים ובקנס עד חמישים דינרים.
{{ח:סעיף|395|סעיף 395}}
{{ח:ת}} כל אדם, מחוץ לאלה הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 393|בסעיף קטן (1) מסעיף (393)}}, שנמצא בבית פומבי למשחק בקוביה, יחשב, מלבד אם הוכח ההיפך, שהיה שם לצורך משחק בלתי חוקי בקוביה ויהיה צפוי לקנס שאינו עולה על חמישה דינרים על העבירה הראשונה ולקנס שאינו עולה על עשרה דינרים או במאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או בשני העונשים גם יחד על כל עברה שלאחריה.
{{ח:סעיף|396|סעיף 396}}
{{ח:ת}} כל מכשיר, מכונה או דבר המשמשים או לכאורה משמשים לשם משחק בלתי חוקי והם נמצאו בכל בית, חדר או מקום המוחזק או המשתמשים בו לשם משחק בלתי חוקי בקוביה, יכול כל מפקח ממפקחי המשטרה או הג׳נדרמה לתפוס אותם ולאחר שפיטת אדם בקשר עם החזקתו או שימושו של הבית או החדר או המקום בניגוד להוראות חוק זה, יכול בית המשפט ליתן צו בענין החרמתם או השמדתם או החזרתם של המכשיר, המכונה או הדבר, ככל אשר ייטב בעיני בית המשפט.
{{ח:סעיף|397|סעיף 397}}
{{ח:תת|(1)}} כל הפותח או מנהל מקום המשמש לסדור הגרלה מאיזו מין שהוא, או המשתמש במקום כזה, יהיה צפוי לעונש מאסר עד לשישה חודשים או בקנס עד לחמישים דינרים.
{{ח:תת|(2)}} כל אדם המדפיס או מפרסם או גורם להדפסתה או לפרסומה של כל מודעה על כל הגרלה או בקשר אתה או בדבר מכירת כל כרטיס, או פתק הגרלה או בדבר חלק מכרטיס או פתק הגרלה או בקשר אתה או המוכר, המציע למכירה כל כרטיס כזה או כל פתק הגרלה כזאת, יהיה צפוי לקנס שאינו עולה על חמישים דינרים.
{{ח:תת|(3)}} בסעיף זה המונח ”הגרלה“ כולל כל שיטה או תכסיס למכירת נכסים, נתינתם, העברתם או חלוקתם התלויות בזכיה בגורל או הנגרלות על ידו, בין על־ידי הטלה של קוביות או על־ידי העלאת כרטיסים, פתקאות, גורלות, מספרים או ספרות או על־ידי הנעת גלגל או על־ידי בעל חי מאולף או בכל אופן אחר שהוא.
{{ח:תת|(4)}} הוראות סעיף זה לא תחולנה על כל הגרלה שלשם סידורה נתקבלה תחילה רשות מאת הרשות המוסמכת.
{{ח:סעיף|398|סעיף 398}}
{{ח:ת}} מי שנמצא כמנהל בית או חדר או מספר של חדרים או של איזה מקום שנזכרו {{ח:פנימי|סעיף 393|בסעיפים (393}} {{ח:פנימי|סעיף 397|ו־397) מחוק זה}}, בין אם הוא גבר ובין אם הוא אשה, וכל המתנהג כמנהל של אותו מקום או כאדם שבהשגחתו ובטיפולו מצוי אותו מקום, דינו כבעל מקום כזה, בין אם הוא בעלו האמיתי ובין אם לא.
{{ח:קטע2|חלק 2.11|שער אחד עשר {{ש}} עבירות נגד הרכוש}}
{{ח:קטע3|חלק 2.11 פרק 1|פרק ראשון}}
{{ח:קטע4|חלק 2.11 פרק 1 סימן 1|(1) גניבה}}
{{ח:סעיף|399|סעיף 399}}
{{ח:תת|(1)}} ”גניבה“ פרושה נטילת רכוש מטלטל של הזולת ללא הסכמתו.
{{ח:תת|(2)}} ”נטילת רכוש“ פרושה למנוע מבעל החפץ מלהשתמש בו על־ידי סלוקו ממקומו, העברתו, – ואם היה החפץ קשור לרכוש דלא ניידי הסרתו תוך הפרדה מלאה והעברתו.
{{ח:תת|(3)}} בעלות על רכוש כוללת גם חזקה.
{{ח:סעיף|400|סעיף 400}}
{{ח:ת}} בוצעה גניבה ונתמלאו כל חמשת התנאים הבאים, ייענש העבריין במאסר עולם עם עבודות פרך, או עבודות פרך לתקופה זמנית, שלא תפחת מחמש עשרה שנים:–
{{ח:תת|(1)}} הגניבה בוצעה בלילה.
{{ח:תת|(2)}} השתתפו בה שני אנשים או יותר.
{{ח:תת|(3)}} אחד המבצעים או יותר נשאו נשק גלוי או מוסתר.
{{ח:תת|(4)}} בוצעה כניסה למקום המיועד למגורי אנשים או למקום המחובר למקום מגורים, או הכולל מקום מגורים, על־ידי הריסת קיר או על־ידי טיפוס על גדר או על־ידי שבירה או עקירת דלת או על־ידי פתיחת מנעולים במפתחות מותאמים או במכשירים מיוחדים או על־ידי התחזות כפקיד או על־ידי לבישת מדיו וסמניו או על־ידי טענת הסתייעות ב”צו“ מאת השלטון.
{{ח:תת|(5)}} הגנב או הגנבים איימו או השתמשו בכח כלפי האנשים בין להכנת הפשע, להקלת ביצועו ובין לשם הבטחת בריחתם של העבריינים או כדי להשתלט על הרכוש הגנוב.
{{ח:סעיף|401|סעיף 401}}
{{ח:תת|(1)}} בוצעה גניבה ונתמלאו כל התנאים המפורטים מטה, ייענש העבריין בעבודת פרך לתקופה זמנית שלא תפחת מחמש שנים:–
{{ח:תתת|(א)}} הגניבה בוצעה בלילה;
{{ח:תתת|(ב)}} השתתפו בה שני אנשים או יותר;
{{ח:תתת|(ג)}} אחד המבצעים או יותר איימו בנשק או בשמוש בכח כלפי אנשים, בין אם לשם הכנת הפשע או להקלת בצועו ובין אם לשם הבטחת בריחת המבצעים או לשם השתלטות על הרכוש הגנוב.
{{ח:תת}} גרם השימוש בכח לחבלה או לפציעה, דינו של העבריין עבודת פרך לתקופה זמנית שלא תפחת מעשר שנים.
{{ח:תת|(2)}} בוצעה הגניבה ביום או על־ידי איש אחד, יענש העבריין לעבודת פרך לתקופה זמנית,
{{ח:תת}} גרם השמוש בכח לחבלה או פציעה, – יענש העבריין לעבודת פרך לתקופה זמנית שלא תפחת מחמש שנים, – בוצעה הגניבה בנסיבות המתוארות בפסקה (1) לסעיף זה, (בלילה), יענש העבריין לעבודת פרך שלא תפחת מעשר שנים.
{{ח:סעיף|402|סעיף 402}}
{{ח:ת}} המבצע שוד בדרך צבורית ייענש כדלקמן:–
{{ח:תת|(1)}} בוצע השוד לאור היום על־ידי שני אנשים או יותר, תוך שמוש בכח, – דינו של העבריין לא יפחת מחמש שנים.
{{ח:תת|(2)}} בוצע השוד בלילה על־ידי שני אנשים או יותר, תוך שמוש בכח, והיה אחד או יותר מהם חמושים, דינו של העבריין לא יפחת מעשר שנים.
{{ח:תת|(3)}} בוצע השוד כמתואר בפסקה (2) והשמוש בכח גרם לחבלה או פציעה, – דינו של העבריין מאסר עולם עם עבודת פרך.
{{ח:סעיף|403|סעיף 403}}
{{ח:תת|(1)}} בוצע השוד תוך שמוש בכח כלפי אנשים, בין אם כדי להכין הפשע או להקל על בצועו ובין כדי להבטיח בריחת הפושעים או השתלטות על הרכוש, – דינו של העבריין לא יפחת מחמש שנים.
{{ח:תת|(2)}} בוצע השוד על־ידי איש אחד, בין אם לאור היום ובין אם בלילה, יענש העבריין בעבודת פרך לתקופה זמנית.
{{ח:סעיף|404|סעיף 404}}
{{ח:ת}} בוצעה גניבה ונתמלא אחד התנאים הבאים:–
{{ח:תת|(1)}} במקומות נעולים ומגודרים, בין אם המקומות מאוכלסים ובין אם לאו, בין אם הם קשורים במקומות מאוכלסים או לאו, על־ידי פריצת קיר או על־ידי טפוס על קיר, על־ידי שבירת דלת או חלון או על־ידי פתיחתם במכשיר מיוחד או במפתחות מותאמים, או –
{{ח:תת|(2)}} על־ידי שבירת דלתות החדרים או קופות פלדה או ארונות נעולים הנמצאים במקומות מאוכלסים או בלתי מאוכלסים, או על־ידי פתיחתם במכשיר מיוחד או במפתח מותאם, אף אם לא הגיע אליהם על־ידי פתיחת קיר או טפוס או פתיחת המנעולים במכשיר מיוחד או מפתח מותאם.
{{ח:ת}} ייענש העבריין בעבודת פרך לתקופה זמנית.
{{ח:סעיף|405|סעיף 405}}
{{ח:ת}} המבצע גניבה בזמן מרד או בעת מהומות או מלחמה או שריפה, או טביעת אוניה או בעת אסון אחר – דינו עבודת פרך.
{{ח:סעיף|406|סעיף 406}}
{{ח:ת}} הגונב באחד התנאים כדלקמן:
{{ח:תת|(1)|(א)}} הגניבה בוצעה בלילה והשתתפו בה יותר מאיש אחד;
{{ח:תתת|(ב)}} הגניבה בוצעה על־ידי איש אחד, בשעות הלילה, במקום מאוכלס או בבית תפילה;
{{ח:תתת|(ג)}} הגניבה בוצעה ביום על־ידי שנים או יותר במקום מאוכלס או במקום תפילה –
{{ח:תת}} דינו של העבריין מאסר משנה עד שלוש {{ח:הערה|שנים}}.
{{ח:תת|(2)}} היה הגנב נושא נשק גלוי או מוסתר, גם אם המקום אינו מאוכלס והגניבה לא בוצעה בלילה ולא השתתפו בה אלא איש אחד, – דינו מאסר משנה עד שלוש שנים.
{{ח:תת|(3)|(א)}} כשהגנב הוא משרת בשכר וגונב רכוש מעבידו או רכושו של אדם שבא לבית מעבידו, או רכושו של בעל הבית אשר אליו הלך יחד עם מעבידו – או
{{ח:תתת|(ב)}} שהגנב הינו משרת או פועל או מתלמד וגונב מבית מעבידו או ממחסנו או ממלמדו – או
{{ח:תתת|(ג)}} כשגונב אדם ממקום שבו הוא עובד;
{{ח:תת}} דינו מאסר משנה עד שלוש שנים.
{{ח:תת|(4)}} אם הגנב הוא בעל מלון או חאן או עגלון או ימאי או נהג מכונית וכיוצא באלה, והוא גונב דבר אשר הופקד בידו או חלק ממנו – דינו מאסר משנה עד שלוש שנים.
{{ח:סעיף|407|סעיף 407}}
{{ח:ת}} המבצע גניבה שלא פורטה {{ח:פנימי|חלק 2.11 פרק 1|בפרק זה}}, על־ידי לקיחה או כייסות, – דינו מאסר משלושה חדשים עד שנה.
{{ח:סעיף|407א|הגדרות|תיקון: 1428}}
{{ח:ת}} לענין סעיפים 407א עד 407יג:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רכב“ – לרבות מי שמחזיק בו כדין.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החוק“ – החוק הפלילי מס׳ 16 לשנת 1960.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפורץ“ ו”מתפרץ“ –
{{ח:תתת|(1)}} השובר חלק חיצוני או פנימי של רכב, או פותח – במפתח, במשיכה, בדחיפה, בהרמה או בכל דרך אחרת דלת, חלון או כל דבר שנועד לסגור או לכסות פתח ברכב, נקרא פורץ.
{{ח:תתת|(2)}} המכניס לרכב חלק מגופו או מהכלי שבו הוא משתמש, נקרא נכנס.
{{ח:תתת|(3)}} הפורץ ונכנס או פורץ ויוצא, נקרא מתפרץ.
{{ח:תתת|(4)}} הנכנס לרכב באיום, בתחבולה או בקנוניה עם אדם ברכב, רואים אותו כאילו פורץ ונכנס.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – רכב הנע מכוח מכני מכל צורה שהיא או הנגרר על־ידי רכב וכן מכונה או מתקן הנעים או הנגררים כאמור, ולרבות אופנוע עם רכב צידי או גרור או בלעדיהם, תלת־אופנוע וכן אופניים או תלת־אופן, אם יש להם מנוע עזר.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיוף“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עשית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות.
{{ח:תתת|(2)}} שינוי מסמך, לרבות הוספת פרט או השמטת פרט, בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי במסמך כדין.
{{ח:תתת|(3)}} חתימת מסמך בשם פלוני ללא כל סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – תעודה בכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה.
{{ח:סעיף|407ב|גניבת רכב|תיקון: 1428}}
{{ח:תת|(א)}} הגונב רכב, דינו מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הנוטל רכב ללא רשות מבעליו, והוא מעבירו למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו לבעליו, אף אם עשה על אחד מאלה על ידי אחר, דינו כדין גונב רכב.
{{ח:סעיף|407ג|שימוש ברכב ללא רשות|תיקון: 1428}}
{{ח:ת}} הנוהג, משתמש או מעביר ממקום למקום, רכב ללא רשות מבעליו, ונוטש אותו במקום ממנו נלקח או בסמוך אליו, דינו – מאסר שלוש שנים; עושה כן ונוטש את הרכב בכל מקום אחר, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:סעיף|407ד|גניבה מרכב או פירוק רכב|תיקון: 1428}}
{{ח:תת|(א)}} הגונב דבר מתוך רכב, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המפרק חלק מרכב ללא רשות מבעליו, בין אם החלק מחובר לרכב דרך קבע בין אם לאו, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} העושה כאמור בסעיף קטן (ב) ביודעו שרכב גנוב – דינו מאסר שבע שנים.
{{ח:סעיף|407ה|חבלה במזיד|תיקון: 1428}}
{{ח:ת}} ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:סעיף|407ו|פריצה לרכב|תיקון: 1428}}
{{ח:ת}} הפורץ רכב או המתפרץ לרכב, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כן בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:סעיף|407ז|החזקת מכשירי פריצה|תיקון: 1428}}
{{ח:ת}} מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לרכב ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:סעיף|407ח|גניבה או זיוף של מסמך|תיקון: 1428}}
{{ח:תת|(1)}} המסמך קשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב; או
{{ח:תת|(2)}} המעשה נעשה כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 407א|סעיפים 407א עד 407יג}},
{{ח:ת}} דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:סעיף|407ט|שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב|תיקון: 1428}}
{{ח:ת}} המזייף או מטשטש סימני זיהוי של רכב, או של חלק של רכב, או העושה מעשה המקשה על זיהוים, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:סעיף|407י|קבלת רכב או חלק גנובים|תיקון: 1428}}
{{ח:ת}} המקבל בעצמו או על ידי אחר רכב או חלק של רכב ביודעו שהרכב או החלק הושגו בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 407א|סעיפים 407א עד 407יג}}, או הנוטל עליו, בעצמו, על ידי אחר, או ביחד עם אחר, את השליטה ברכב או בחלק כאמור, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:סעיף|407יא|מסחר ברכב או בחלק גנובים|תיקון: 1428}}
{{ח:ת}} העוסק ביודעין במכירה, בקניה, בפירוק או בהרכבה של רכב גנוב, או של חלק גנוב של רכב, דינו – מאסר עשר שנים.
{{ח:סעיף|407יב|פסילה מהחזקת רשיון|תיקון: 1428, 1805}}
{{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 407א|סימן זה {{ח:הערה|[צ״ל: לפי סעיפים 407א עד 407יא]}}}}, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש אחר, ובנוסף לסמכותו לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר תעבורה (יהודה ושומרון)#סעיף 65|סעיף 65 לצו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס׳ 1805), התשע״ט–2018}}, לפסול אותו מהחזיק ברשיון נהיגה או ברשיון רכב לתקופה שיקבע.
{{ח:סעיף|407יג|שמירת דינים|תיקון: 1428}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 407א|סעיף 407א עד 407יג}} באות להוסיף על כל דין ותחיקת ביטחון ולא לגרוע מהן.
{{ח:סעיף|408|סעיף 408}}
{{ח:ת}} הגונב סוס או בהמה המיועדת להעברת מסעות או לגרירה או לרכיבה וכן כל בהמה אחרת, גדולה או קטנה, ממקומות בלתי שמורים, שבהם נעזבו מתוך צורך – דינו מאסר משנה עד שלש שנים.
{{ח:סעיף|409|סעיף 409}}
{{ח:ת}} הגונב מכונית וציוד חקלאי או דברים שהוכנו למכירה כגון: עצים, עצי הסקה, אבנים חצובים במחצבות, דגים בבריכות, דבורים בכוורות, עלוקות במקוואות מים, או ציפורים בקנים יהיה צפוי למאסר עד לשנה.
{{ח:סעיף|409א||תיקון: 954, 1431}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|410|סעיף 410}}
{{ח:תת|(1)}} הגונב גידולים קצורים או קטופים וכן שאר תוצרת חקלאית, אשר אפשר להשיג ממנה רווח, או הגונב מערימות דגן, – דינו מאסר עד שנה אחת.
{{ח:תת|(2)}} אם השתתף בגניבה יותר מאיש אחד, הגניבה בוצעה בשעות הלילה, והשתמשו להעברת הגניבה בבהמות או בעגלות וכו׳, – ייענש העבריין במאסר מששה חדשים עד שנתיים.
{{ח:תת|(3)}} אם הגידולים ושאר תוצרת חקלאית אשר אפשר להפיק מהם רווח, לא היו קצורים או קטופים ונגנבו מהשדה תוך שמוש בסל, בשק וכדומה, – או שהועברו על־ידי בהמות או עגלות וכדומה, – או שנגנבו בלילה על ידי מספר אנשים, – ייענש העבריין במאסר עד ששה חודשים.
{{ח:סעיף|411|סעיף 411}}
{{ח:ת}} המנסה לעבור עבירה מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|חלק 2.11 פרק 1 סימן 1|בחלק זה}}, ייענש כלהלן:
{{ח:סעיף|412|סעיף 412|תיקון: 771}}
{{ח:תת|(1)}} הקונה רכוש גנוב או המוכר רכוש גנוב או המתווך או ששימש אמצעי במכירתו או בקניתו והוא יודע שהרכוש גנוב, דינו מאסר עד שנתיים.
{{ח:תת|(2)}} היה הרכוש הגנוב בעלי חיים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 408|בסעיף (408)}}, – דינו מאסר שלא יפחת משנתיים.
{{ח:תת|(3)}} בוצעה הגניבה על ידי פשע והעבריין ידע על כך, דינו מאסר שלא יפחת משנתיים.
{{ח:תת|(4)}} כל מי שבחזקתו נמצאו דברים החשודים באופן סביר להיות גנובים, יואשם בעוון ויהיה צפוי למאסר עד ששה חודשים, מלבד אם הוכח לשביעות רצונו של בית המשפט שהוא רכש את החזקה בדברים אלה כדין.
{{ח:סעיף|413|סעיף 413}}
{{ח:תת|(1)}} ישוחרר מהעונש כל אדם שביצע עבירה על ידי הסתרת דברים גנובים או הסתרת האנשים שהשתתפו בגניבה שצוינו {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיפים (83}} {{ח:פנימי|סעיף 84|ו־84)}} והודיע לשלטונות על משתתפים אלה לפני כל הליכים או אפשר את מאסרם לאחר התחלת ההליכים נגד אלה שיודעים את מקום מחבואם.
{{ח:תת|(2)}} הוראות סעיף זה אינן חלות על עבריינים בפעם השניה.
{{ח:קטע4|חלק 2.11 פרק 1 סימן 2|(2) גזילה וסחיטה}}
{{ח:סעיף|414|סעיף 414}}
{{ח:ת}} ייגזר עונש מאסר לא פחות משלושה חודשים ובקנס שאינו פחות מעשרה דינרים על אדם שהשיג באמצעות איומים או על־ידי שימוש במעשי אלימות כל טובת הנאה בלתי חוקית לעצמו או לזולתו על־ידי:–
{{ח:תת|(1)}} סחיטת חתימה או קבלת כל שטר הכולל התחייבות, שיחרור מחוב, שטר חליפין, שינויו או השמדתו.
{{ח:תת|(2)}} עריכת שטר או קבלת טביעה, חתימה, חותם או סימן אחר עליו על מנת לפרוע אותו או לשנותו או להשתמש בו כשטר בעל ערך, ויוטלו עבודות פרך לתקופה זמנית באם המבצע נשא נשק שאיים בו על קרבן העבירה.
{{ח:סעיף|415|סעיף 415}}
{{ח:ת}} המאיים על אדם בגילוי דברים העלולים לפגום במעמד ובכבוד אותו אדם או במעמד ובכבוד אחד הקרובים של אותו אדם במטרה להשיג טובת הנאה בלתי חוקית לעצמו או לזולתו יהיה צפוי למאסר משבוע עד לשנתיים ובקנס מחמישה דינרים עד לחמישים דינרים.
{{ח:קטע4|חלק 2.11 פרק 1 סימן 3|(3) השימוש בחפצים של הזולת ללא זכות}}
{{ח:סעיף|416|סעיף 416}}
{{ח:ת}} כל המשתמש בלי זכות בדבר השייך לאחר באופן המסב לו נזק מבלי שהתכוון לגנוב את הדבר הזה יהיה צפוי למאסר עד לשישה חודשים, ובקנס עד לעשרים דינרים או באחד העונשים האלה.
{{ח:קטע3|חלק 2.11 פרק 2|הפרק השני {{ש}} הרמאות ושאר סוגי ההונאות}}
{{ח:קטע4|חלק 2.11 פרק 2 סימן 1|(1) הרמאות}}
{{ח:סעיף|417|סעיף 417}}
{{ח:ת}} המניע אדם למסור לו רכוש דניידי או דלא ניידי, או מסמך המכיל התחייבות או ויתור על חוב והוא שם ידו עליהם במרמה:–
{{ח:תת|(1)}} בהשתמשו בטענה העשויה להביא את הנפגע להאמין בקיום תוכנית או מאורע או דבר אחר שלא קיימים למעשה, או להאמין בהשגת רווח דמיוני או בתשלום סכום כסף אשר קיבל במרמה או בקיום חשבון, שהוא מזוייף – או,
{{ח:תת|(2)}} בהשתמשו בנכסי דניידי או דלא ניידי בידיעה שאין לו זכות להשתמש בהם – או,
{{ח:תת|(3)}} בייחסו לעצמו שם או תואר כוזבים,
{{ח:ת}} דינו מאסר משלושה חודשים עד שלוש שנים וקנס מחמישה דינר{{ח:הערה|ים}} עד חמישים דינר{{ח:הערה|ים}}.
{{ח:סעיף|418|סעיף 418}}
{{ח:ת}} כל המנצל במרמה את מצוקתו של אדם, שהינו פחות מבן 18 שנה, או שהוא בלתי שפוי בדעתו, או מנצל את חולשתו או יצרו – ובאופן הגורם לו נזק – לוקח ממנו מסמך המוכיח הלוואה, או השאלת חפצים, או ויתור על מסמך מסחרי או אחר, או על התחייבות או ויתור על חוב, – דינו מאסר מחודשיים עד שנתיים וקנס מדינר עד עשרים דינר{{ח:הערה|ים}}.
{{ח:סעיף|419|סעיף 419}}
{{ח:תת|(1)}} המעניק או מפנה או ממשכן את רכושו בכוונה לרמות את נושיו, או –
{{ח:תת|(2)}} מוכר או מעביר כל חלק מרכושו, לאחר שניתן פסק דין המחייבו בתשלום כספים, ולפני ההוצאה לפועל או תוך חודשיים לפני מתן פסק הדין, – בכוונה לרמות את נושיו –
{{ח:ת}} דינו מאסר עד שנה.
{{ח:סעיף|420|סעיף 420}}
{{ח:ת}} בעל רכוש או עורך דינו או סוכנו, המוכרים או ממשכנים את הרכוש:–
{{ח:תת|(1)}} בהעלימם מהקונה או ממקבל המשכון מסמך המוכיח בעלות המכר או המשכון או כל זכות אחרת או משכון אחר הקשור באותו הרכוש,
{{ח:תת|(2)}} בזייפם תעודת עליה מתבססת או עשויה להתבסס הוכחת הבעלות על הרכוש,
{{ח:ת}} דינם מאסר עד שנה
{{ח:סעיף|421|הוצאת שיק ללא כיסוי|תיקון: 890}}
{{ח:תת|(א)}} המוציא שיק שמשך והוא יודע שאין חובה על הבנקאי לפרוע את השיק מן התאריך הנקוב בו עד 30 לאחריו, או אין לו יסוד סביר להניח שיש חובה כאמור על הבנקאי והשיק הוצג לפרעון תוך התקופה האמורה וחולל, דינו – מאסר שנה או קנס עד 10,000 שקלים או פי ארבעה מהסכום הנקוב בשיק, לפי הסכום הגדול יותר.
{{ח:תת|(ב)}} בשיק שלא נקוב בו תאריך יראו לענין סעיף זה כאילו נקוב בו יום ההוצאה.
{{ח:תת|(ג)}} הוצג שיק לפרעון תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) וחולל, והמוציא לא פרעו תוך עשרה ימים מיום שדרש זאת האוחז ממנו, חזקה שהוציא את השיק בידיעה או באין לו יסוד סביר להניח כאמור בסעיף קטן (א) ועליו הראיה לסתור.
{{ח:קטע3|חלק 2.11 פרק 3|הפרק השלישי {{ש}} המעילה באמון והמעילות}}
{{ח:סעיף|422|סעיף 422}}
{{ח:ת}} מי שהופקד בידו – כנאמן או כסוכן – רכוש, כספים, חפצים או מסמכים הכוללים התחייבות או ויתור על חוב, השייכים לאחר, לשם הצגתם והחזרתם או לשם שימוש בהם בצורה שנקבעה או לשם שמירתם או לעבודה בהם – בשכר או ללא שכר – והוא העלימם או החליפם או נהג בהם מנהג בעלים או השתמש בהם בנגוד למה שנקבע, או סרב למוסרם למי שהיה חייב למוסרם – דינו מאסר מחודשיים עד שנתיים וקנס מעשרה דינר{{ח:הערה|ים}} עד מאה דינר{{ח:הערה|ים}}.
{{ח:סעיף|423|סעיף 423}}
{{ח:תת|(1)}} שמש העבריין אשר ביצע את העבירות כנ״ל כמשרת, כשוליה, כפקיד או עובד – והנזק שנגרם עקב המעשה פוגע במעבידו – דינו מאסר שלא יפחת משנה אחת.
{{ח:תת|(2)}} העונש לא יפחת משלשה חדשים אם העבריין, אשר ביצע את המעשים דלעיל, היה:–
{{ח:תתת|(א)}} מנהל מוסד צדקה או אחראי לפעילות מוסד כזה;
{{ח:תתת|(ב)}} אפוטרופוס על קטינים ויתומים;
{{ח:תתת|(ג)}} מוציא לפועל של צוואה או הסכם נשואין;
{{ח:תתת|(ד)}} עורך־דין או נוטריון;
{{ח:תתת|(ה)}} ממונה מטעם השלטונות לנהל או לשמור על רכוש השייך למדינה או לבודדים.
{{ח:סעיף|424|סעיף 424}}
{{ח:ת}} כל הנוהג מנהג בעלים ברכוש דניידי שהגיע לרשותו עקב טעותו של בעל הרכוש, ביודעו שהרכוש הושג בצורה זו והעלימו או סרב להחזירו, – דינו מאסר עד ששה חדשים או קנס עד חמישים דינרים.
{{ח:קטע3||הוראות כלליות {{ח:פנימי|חלק 2.11 פרק 1|לשלושת הפרקים הקודמים}}}}
{{ח:סעיף|425|סעיף 425}}
{{ח:תת|(1)}} ישוחררו מהעונשים מבצעי העבירות שצוינו {{ח:פנימי|חלק 2.11 פרק 1|בשלושת הפרקים הקודמים}} באם הוסבו נזקים לקרבן העבירה על ידי הורים שלו או כשהקירבה בין העבריין לבין הנפגע היא של בעל ואשה שלא נפרדו כחוק.
{{ח:תת|(2)}} אם חזר העבריין על מעשהו תוך תקופה של שלוש שנים הוא יהיה צפוי – על־פי תלונת הניזוק – לעונש שצוין כחוק פחות שני שלישים.
{{ח:סעיף|426|סעיף 426}}
{{ח:תת|(1)}} העוונות שצוינו {{ח:פנימי|סעיף 415|בסעיפים (415}}, {{ח:פנימי|סעיף 416|416}}, {{ח:פנימי|סעיף 422|422}}, {{ח:פנימי|סעיף 424|424}} {{ח:פנימי|סעיף 425|ו־425)}} לא ינקטו את ההליכים המשפטיים אלא על־פי תלונת הניזוק פרט למקרה של אלמוניות הניזוק.
{{ח:תת|(2)}} השימוש לרעה בנאמנות, והצפוי לעונש בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 422|לסעיף (422)}} מחייב מאליו נקיטת הליכים אם נלווה אליו אחד המקרים המחמירים שצוינו {{ח:פנימי|סעיף 423|בסעיף (423)}}.
{{ח:סעיף|427|סעיף 427}}
{{ח:תת|(1)}} תופחת מחצית העונש באם העוונות שצוינו בסעיפים המרכיבים את {{ח:פנימי|חלק 2.11 פרק 1|הפרק הראשון}}, {{ח:פנימי|חלק 2.11 פרק 2|השני}} {{ח:פנימי|חלק 2.11 פרק 3|והשלישי}} הסבו נזק או הביאו למבצע תועלת בלתי חשובה ובאם הנזק הוסר כולו לפני פתיחת תביעה בבית המשפט.
{{ח:תת|(2)}} ואם הוחזר ערך הנזק או הוסר בזמן ההליכים המשפטיים ולפני הוצאת איזה פסק דין – ואפילו לא סופי – יופחת רבע העונש.
{{ח:קטע3|חלק 2.11 פרק 4|פרק רביעי {{ש}} רמאות במשא ומתן}}
{{ח:קטע4|חלק 2.11 פרק 4 סימן 1|(1) משקולות ומידות בלתי חוקיים או מזויפים ורמיה בכמות הסחורה}}
{{ח:סעיף|428|סעיף 428}}
{{ח:ת}} המשתמש או המחזיק במחסנו, חנותו או בדוכני המכירה או במקומות אחרים המיועדים למסחר, משקולות או מידות או כלים אחרים המשמשים לשקילה ולמדידה והשונים מהמשקולות והמידות שנקבעו על־פי החוק או שאינם טבועים בחותם המיוחד לכך צפוי לעונש מאסר עד לשבוע ובקנס עד לחמישה דינרים או באחד העונשים האלה.
{{ח:סעיף|429|סעיף 429}}
{{ח:ת}} המחזיק באחד המקומות הנזכרים לעיל משקלות או מידות או כלים המשמשים לשקילה או למדידה מזויפים או בלתי מדויקים צפוי לעונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או בקנס עד לעשרה דינרים.
{{ח:סעיף|430|סעיף 430}}
{{ח:ת}} המוסר ביודעין סחורה לקויה בחסר על־ידי שימוש במשקלות או מידות או כלים לשקילה או למדידה, מזויפים או בלתי מדויקים, צפוי לעונש מאסר משלושה חודשים עד לשנתיים ובקנס מעשרה דינרים עד לחמישים דינרים.
{{ח:סעיף|431|סעיף 431}}
{{ח:ת}} המרמה אחר בין בכמות הסחורה הנמסרת ובין במהותה באם מהות זו היתה המניע שגרם לעיסקה, יהיה צפוי לעונש מאסר משלושה חודשים עד לשנה ובקנס מעשרה דינרים עד לחמישים דינרים או באחד העונשים האלה.
{{ח:סעיף|432|סעיף 432}}
{{ח:ת}} כל המשקלות, המידות, וכלי השקילה והמדידה המזויפים או השונים מהמשקלות והמידות שנקבעו בחוק יוחרמו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף (31)}}.
{{ח:קטע4|חלק 2.11 פרק 4 סימן 2|(2) רמיה בסוג הסחורה}}
{{ח:סעיף|433|סעיף 433}}
{{ח:ת}} המרמה בתור צד לחוזה בטיב הסחורה או בתכונותיה, ביסודותיה או בהרכב הפרטים התועלתיים שבה או בסוגה או במקורה במידה וקביעת הסוג והמקור הם על־פי הסכם או על־פי הנוהג הגורם העיקרי למכירה, יהיה צפוי למאסר מחודש עד לשנה ובקנס מחמשה דינרים עד לחמישים דינרים או באחד מהעונשים האלה.
{{ח:קטע4|חלק 2.11 פרק 4 סימן 3|(3) עיכוב חופש המכירות בפומבי}}
{{ח:סעיף|434|סעיף 434}}
{{ח:ת}} המשבית או המעכב את חופש הפומביות במה שקשור במכירה, קנייה, השכרה או חוזים והתחייבויות על־ידי איומים, מעשי אלימות, שקרים, או הרחקת ציבור המציעים או הקבלנים תמורת כסף, מענקים או הבטחות או באיזה אמצעי אחר, צפוי לעונש מאסר לתקופה מחודש אחד עד לשישה חודשים ובקנס מעשרה דינרים עד לחמישים דינרים.
{{ח:קטע4|חלק 2.11 פרק 4 סימן 4|(4) ספיקולציות בלתי חוקיות}}
{{ח:סעיף|435|סעיף 435}}
{{ח:ת}} ייגזר עונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שנה ובקנס שלא יעלה על מאה דינרים על כל אדם המעלה או המוריד במעשי מרמה את מחירי הסחורות או את מחירי ניירות הערך, המסחריים – ציבוריים או פרטיים – הנסחרים בבורסה וביחוד:–
{{ח:תת|(1)}} על־ידי פירסום פרטים בדויים או ידיעות כוזבות, או –
{{ח:תת|(2)}} על־ידי הגשת הצעות מכירה או קנייה בכוונה לזעזע את המחירים, או –
{{ח:תת|(3)}} על־ידי כל מעשה העלול להרוס את יסודות ההיצע והביקוש בשוק.
{{ח:סעיף|436|סעיף 436}}
{{ח:ת}} יוכפל העונש באם היתה עליה או ירידה במחירי הדגנים, הקמח, הדלק, הסוכר, השמן, הבשר, המקנה וכו׳ ממצרכי המזון.
{{ח:קטע4||הוראות כלליות}}
{{ח:סעיף|437|סעיף 437}}
{{ח:ת}} יוטל העונש במידה והוחל בביצוע העבירות שצוינו {{ח:פנימי|סעיף 430|בסעיף (430)}} ובסעיפים שצוינו {{ח:פנימי|חלק 2.11 פרק 4|בפרק הרביעי}}.
{{ח:קטע3|חלק 2.11 פרק 5|פרק חמישי}}
{{ח:קטע4|חלק 2.11 פרק 5 סימן 1|(1) פשיטת רגל במירמה בכוונה להסב נזק לנושים}}
{{ח:סעיף|433|סעיף 438}}
{{ח:תת|(1)}} פושטי רגל במירמה באופן שפורט בהוראות המיוחדות לפשיטת רגל, ושותפיהם בעבירה בהתאם להוראות האמורות, צפויים לעבודות פרך זמנית.
{{ח:תת|(2)}} מי שהוכרז עליו כפושט רגל באשמתו, יהיה צפוי לעונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
{{ח:סעיף|439|סעיף 439}}
{{ח:ת}} בעת פשיטת רגל של חברה מסחרית, יהיו צפויים לעונש שצוין {{ח:פנימי|סעיף 438|בסעיף קטן (1) של הסעיף (438)}}, פרט לשותפים (בקולקטיב) והחברים בחברות ציבוריות שיש להן מניות, כל אחד מ:–
{{ח:תת|(א)}} החברים הפעילים שהיו רגילים להתערב בעסקי החברה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהלי החברה הציבורית בעלת מניות ובאחריות מוגבלת.
{{ח:תת|(ג)}} המנהלים וחברי מועצת ההנהלה והסוכנים המורשים וחברי ועדת הביקורת והחשבונאים המוסמכים ופקידי החברות הנזכרות ובעלי המניות.
{{ח:ת}} באם ביצעו בעצמם כל מעשה של פשיטת רגל במירמה, או הקלו או אפשרו את בצועו בזדון, או פרסמו דו״חות או מאזנים בלתי נכונים או חילקו דיוידנדים מדומים.
{{ח:סעיף|440|סעיף 440}}
{{ח:ת}} חברה מסחרית שפשטה את הרגל, ייגזר עונש של ”פשיטת רגל ברשלנות“ על כל אדם מאלה שנזכרו לעיל ושניהלו או עבדו באותה חברה וביצעו אחת העבירות שצוינו {{ח:פנימי|סעיף 438|בסעיף קטן (2) מסעיף (438)}}.
{{ח:קטע4|חלק 2.11 פרק 5 סימן 2|(2) מירמה בכדי להסב נזק לנושים}}
{{ח:סעיף|441|סעיף 441}}
{{ח:ת}} כל חייב, במטרה לאבד את זכויות הנושים או למנוע הוצאה לפועל על נכסיו הקבועים, המפחית את נכסיו בכל אופן שהוא ביחוד על־ידי חתימה על שטרות מדומים או על־ידי הצהרת שקר על מציאת אקטיב או בטולו כולו או מקצתו, או על־ידי הסתרת נכסיו, הברחתם, מכירתם, השחתתם, פגימתם, כולם או מקצתם, יהיה צפוי לעונש מאסר לתקופה מחודש אחד עד לששה חודשים ובקנס מחמישה דינרים עד לחמישים דינרים.
{{ח:סעיף|442|סעיף 442}}
{{ח:ת}} אם בוצעה העבירה בשם החברה או מטעמה, יינקטו נגד החברה צעדי זהירות, וכל האנשים האחראים בחברה ושהשתתפו במעשה או הקלו או אפשרו את ביצועו, בזדון, יהיו צפויים לעונשים שצוינו {{ח:פנימי|סעיף 441|בסעיף הקודם}}.
{{ח:קטע3|חלק 2.11 פרק 6|פרק שישי {{ש}} נזקים הפוגעים בנכסי הממלכה ובנכסי הפרט}}
{{ח:קטע4|חלק 2.11 פרק 6 סימן 1|(1) חרב והרס}}
{{ח:סעיף|443|סעיף 443}}
{{ח:ת}} המחריב או ההורס בזדון בנינים ומצבות זכרון ופסלים וכו׳ מהמתקנים שנועדו לטובת הציבור או לקישוט כללי או איזה חפץ נייד שיש לו ערך היסטורי, יהיה צפוי לעונש מאסר משלושה חודשים עד לשלוש שנים ובקנס מחמישה דינרים עד לחמישים דינרים.
{{ח:סעיף|444|סעיף 444}}
{{ח:תת|(1)}} ההורס בזדון את בנין הזולת, כולו או מקצתו, יהיה צפוי לעונש מאסר משלושה חודשים עד לשנתיים ובקנס מחמישה דינרים עד לעשרים וחמישה דינרים.
{{ח:תת|(2)}} אם ההרס בוצע – ולו חלקית – לגבי בקתות, קירות בלתי מטויחים, או קירות שנבנו מאבני דבש ללא טיט, יגזר עונש מאסר עד לשישה חודשים או בקנס עד לעשרים דינרים.
{{ח:סעיף|445|סעיף 445}}
{{ח:תת|(1)}} המסב נזק, מרצון, לנכסי דנידי של אחרים, יהיה צפוי על סמך תביעת הניזוק לעונש מאסר שלא יעלה על שנה או בקנס שלא יעלה על חמישים דינרים או בשני העונשים יחד.
{{ח:תת|(2)}} ויתור הפרט מבטל את זכות התביעה הכללית.
{{ח:קטע4|חלק 2.11 פרק 6 סימן 2|(2) השגת גבול וגזילת רכוש}}
{{ח:סעיף|446|סעיף 446}}
{{ח:ת}} הסותם, ולו באופן חלקי, בור או הורס חומה מאיזה חומר שהוא או הקורע או עוקר גדר בין אם הוא ירוק ובין אם הוא יבש, או הורס, מחריב, או מעביר איזה ציון גבול שבין הנכסים השונים יהיה צפוי לעונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או בקנס שלא יעלה על עשרים דינרים.
{{ח:סעיף|447|סעיף 447}}
{{ח:ת}} אם בוצעה העבירה הנזכרת לעיל בכדי להקל על גזילת קרקע או גזילתה על־ידי איומים או מעשי אלימות נגד אנשים, ייענש העבריין במאסר לתקופה מחודש עד לשנה, ובקנס מחמישה דינרים עד לעשרים וחמישה דינרים.
{{ח:סעיף|448|סעיף 448}}
{{ח:תת|(1)}} מי שאינו נושא שטר רשמי של זכות בעלות או זכות החזקה ותפס חלקה על נכס או חלק מנכס השייך לאחר מבלי הסכמתו, יהיה צפוי לעונש מאסר עד לשישה חודשים.
{{ח:תת|(2)}} ובאם העבירה היתה מלוה באיום או במעשה אלימות יהיה העונש מאסר מחודש עד לשנה, ובאם העבירה בוצעה על־ידי קבוצת אנשים שביניהם שניים לפחות מזוינים, יהיה העונש מאסר משלושה חודשים עד לשלוש שנים.
{{ח:תת|(3)}} העונש יוטל כשהוחל במעשה העבירה שנזכרה בסעיף קטן (2).
{{ח:קטע4|חלק 2.11 פרק 6 סימן 3|(3) פגיעה ביבולים, בבעלי חיים ובכלים חקלאיים}}
{{ח:סעיף|449|סעיף 449}}
{{ח:תת|(1)}} העוקר או משחית יבולים קיימים, עצים, או שיחים, שניטעו או גדלו באופן טבעי, או נטיעות אחרות שאינן נותנות פרי, או המעלה בעלי חיים עליהם בכוונה להשחיתם, יהיה צפוי לעונש מאסר משבוע אחד עד לשלושה חודשים או בקנס מחמישה דינרים עד לעשרים וחמישה דינרים או בשני העונשים יחד.
{{ח:תת|(2)}} ואם המבצע עקר או השחית הרכבות או עצים הנותנים פרי או נצריהם, או איזה עץ שיש לו ערך חקלאי, מסחרי או תעשייתי, יהיה צפוי למאסר מחודש עד לשנתיים ובקנס על כל הרכבה או עץ או נצר דינר אחד.
{{ח:סעיף|450|סעיף 450}}
{{ח:ת}} המעלה או רועה מקנה ושאר בעלי חיים על אדמה מגודרת או נטועה עצים או זרועה או שיש יבולים ושאינה שייכת לו, או כתוצאה מרשלנותו והזנחתו גרם שבעלי חיים אלה ייכנסו לאותם המקומות, יהיה צפוי לעונש מאסר משבוע אחד עד לחודשיים או בקנס מחמישה דינרים עד לעשרים דינרים, ויחויב בעל המקנה בכל הנזק וההפסד, בתנאי שתהיה לו הזכות לדרוש את החזרת החיוב מהרועה.
{{ח:סעיף|451|סעיף 451}}
{{ח:ת}} באם הצטמצמה העבירה על גזימת ההרכבות או העצים או הנצרים יופחת מהעונש שצוין {{ח:פנימי|סעיף 450|בסעיף הקודם}} החצי.
{{ח:סעיף|452|סעיף 452}}
{{ח:תת|(1)}} ההורג בזדון וללא צורך בעל חיים המשמש לגרירה או לנשיאת משאות או לרכיבה, או ההורג איזה סוג שהוא מהמקנה השייך לאחר, ייגזר עליו עונש באופן הבא:–
{{ח:תתת|(א)}} אם העבירה בוצעה במקום המוחזק על־ידי בעל הבהמה או הנוהג בו באיזה אופן שהוא, ייאסר העבריין לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
{{ח:תתת|(ב)}} ואם העבירה בוצעה במקום הנמצא באחזקת העבריין, ייאסר העבריין לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:תתת|(ג)}} ואם העבירה בוצעה במקום שאינו שני המקומות הנזכרים לעיל, ייאסר לתקופה שלא תעלה על שנה אחת.
{{ח:תתת|(ד)}} ואם העבירה בוצעה באמצעות רעל, יהיה העונש בכל מקרה מאסר מחודש עד לשנתיים.
{{ח:תת|(2)}} ההורג בזדון וללא צורך בעל חיים מאולף או ביתי ייענש במאסר עד לשלושה חודשים או בקנס שאינו עולה על חמישים דינרים.
{{ח:תת|(3)}} המכה או פוצע בזדון וללא צורך אחד מבעלי חיים שנזכרו בסעיף זה באופן המונע אותו מלעבוד או הגורם לו חבלה חמורה דינו מאסר עד חודש או בקנס שאינו עולה על עשרים דינרים.
{{ח:תת|(4)}} הגורם מוות לאחד מבעלי חיים שנזכרו לעיל על־ידי שיחרור אחד המטורפים או אחד מחיות הטרף או באיזה אופן שהוא, יהיה צפוי לעונש שצוין בסעיף קטן (3).
{{ח:סעיף|453|סעיף 453}}
{{ח:ת}} המשחית בזדון כלים חקלאיים או שבירתם או קילקולם, דינו מאסר לתקופה שלא תעלה על שנה או בקנס שאינו עולה על מאה דינרים.
{{ח:סעיף|454|סעיף 454}}
{{ח:ת}} כנופייה מזוינת שלא יפחת מספר אנשיה מחמישה אנשים ההורסת או משחיתה בפומבי רכוש, חפצים, יבול של אחרים על־ידי שימוש בכח ובמעשי אלימות דין אנשיה עבודות פרך זמנית.
{{ח:קטע3|חלק 2.11 פרק 7|פרק שביעי {{ש}} עבירות הקשורות בתקנות המים}}
{{ח:סעיף|455|סעיף 455}}
{{ח:ת}} ייגזר עונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שנה ובקנס שלא יעלה על עשרים וחמישה דינרים או באחד משני העונשים האלה על אדם המבצע ללא רשות:–
{{ח:תת|(1)}} עבודות קדיחה לחיפוש אחרי מים הנמצאים מתחת לאדמה או מים מתפרצים או לשם עצירתם אלא אם היתה המטרה קדיחת בארות מים לא מתפרצים באדמה פרטית.
{{ח:תת|(2)}} בצוע חפירות במרחק מגדות מעברי המים או מתעלות ההשקייה, הביוב והניקוז שהוא פחות מעומק החפירות האלה ובכל מקרה פחות משלושה מטרים.
{{ח:תת|(3)}} עקירת אבנים, כריית חול או עפר, עקירת עצים, שיחים או עשבים מהגדות האלה או מהאגנים של מעברי המים – זמניים או קבועים, או מגדות האגמים, הביצות הברכות והפלגים.
{{ח:תת|(4)}} פגיעה באיזה אופן שהוא בגדות המעיינות ומעברי המים – זמניים או קבועים – והביצות, האגמים, הברכות והפלגים או בגדות תעלות ההשקייה או הביוב או המים וצינורות שנבנו בהרשאה לטובת הציבור.
{{ח:תת|(5)}} מניעת זרימת המים הציבוריים בצורה חופשית.
{{ח:תת|(6)}} בצוע איזה מעשה – קבוע או זמני – העלול להשפיע על זרימת כמויות המים הציבוריים.
{{ח:סעיף|456|סעיף 456}}
{{ח:ת}} ייגזר עונש מאסר לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים ובקנס שלא יעלה על עשרים וחמישה דינרים על כל אדם המחריב, הופך, או הורס כל מבנה שהוקם על מנת לנצל את המים הציבוריים ושמירתם או שהוקם כהגנה מפני גיאות מים אלה ובפרט הגשרים, הסכרים, המעברים והתעלות המשמשים להשקייה, ניקוז או סילוק המים וצינורות המים הגלויים והנסתרים בין אם המים ניתנו על־פי זיכיון ובין אם לאו.
{{ח:סעיף|457|סעיף 457}}
{{ח:ת}} ייגזר עונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שנה ובקנס שלא יעלה על עשרים דינרים {{ח:הערה|על}} כל אדם:–
{{ח:תת|(1)}} השופך או המשליך לתוך מים ציבוריים, בין שהוענקו על־פי זיכיון ובין אם לאו, נוזלים או חומרים המזיקים לבריאות או לשלוות הציבור או המונעים ממנו את ניצול המים האלה.
{{ח:תת|(2)}} המשליך זבל של בעלי חיים או שם ליכלוך באדמות הנמצאות בתחום שנקבע על־ידי הרשות לשם הגנה על מעיין המשמש לתועלת הציבור.
{{ח:תת|(3)}} עשה איזה מעשה העלול לזהם את המעיין או המים שמהם שותים הזולת.
{{ח:סעיף|458|סעיף 458}}
{{ח:ת}} המזהם בזדון מעיין או מים ששותים ממנו הזולת, יהיה צפוי לעונש מאסר משנה עד לשלוש שנים ובקנס שאינו עולה על חמישים דינרים.
{{ח:קטע2|חלק 2.12|שער שניים עשר {{ש}} עבירות קלות}}
{{ח:קטע3|חלק 2.12 פרק 1|פרק ראשון {{ש}} הגנה על הכבישים, המקומות הציבוריים ורכוש הפרט}}
{{ח:סעיף|459|סעיף 459}}
{{ח:ת}} ייגזר עונש מאסר עד לשבוע או בקנס עד לחמישה דינרים על כל אדם הגורם ל:–
{{ח:תת|(1)}} הריסת הכבישים והרחבות הציבוריים.
{{ח:תת|(2)}} חרישה, זריעה או נטיעה ללא הרשאה באדמה הנמצאת בתחום שבעים וחמישה סנטימטרים משפת הכביש הציבורי.
{{ח:תת|(3)}} עקירת או השחתת השלטים ולוחות המספרים והקילומטרים הנקבעים בהצטלבות הרחובות או על הבנינים או על אחד הצדדים.
{{ח:סעיף|460|סעיף 460}}
{{ח:ת}} יוטל קנס עד לחמישה דינרים על כל אדם:–
{{ח:תת|(1)}} המציף במים את הכביש הציבורי או את רכוש הזולת על־ידי העלאת רמת שפך המים הנמצאים בתחומו ממה שנקבע בתקנות או על־ידי עשייתו איזו טעות אחרת.
{{ח:תת|(2)}} חוסם ללא הצדקה או רשות את המעבר החופשי בכל דרך ציבורית בהניחו או בהשאירו שם איזה דבר המפריע לבטחון ולחופש המעבר או המעכב את חופש המעבר בחפרו שם חפירות.
{{ח:תת|(3)}} מזניח לקבוע אזהרות ביום ומנורות בלילה לפני כל חפירות וכו׳ מהעבודות שהורשה לו לקבוע ברחבות ובדרכים הציבוריות.
{{ח:תת|(4)}} מכבה כל מנורה או פנס המשמשים להארת רשות הרבים או עוקר, משחית, מסיר או מכבה מנורה שהועמדה כדי להראות על מציאותה של איזו חפירה החפורה ברחוב או על כל דבר אחר המונח ברחוב.
{{ח:תת|(5)}} מניח או משאיר ברשות הרבים זוהמה או אשפה או דבר אחר.
{{ח:תת|(6)}} משליך או מפיל בלי זהירות על אחד האנשים אשפה וכו׳ מהדברים המזיקים.
{{ח:תת|(7)}} מדביק כרוזים על מצבות זכרון, בנינים ציבוריים, בתי־עלמין ובנינים המשמשים לפולחן.
{{ח:ת}} הסרת והובלת הכרוזים או הדברים החוסמים את המעבר בדרכים הם על חשבון המבצע.
{{ח:סעיף|461|סעיף 461}}
{{ח:תת|(1)}} יוטל קנס עד לחמישה דינרים על כל אדם העושה במקומות מאוכלסים את אחד המעשים:–
{{ח:תתת|(א)}} מריץ בעלי חיים המשמשים לגרירה, להעמסה, ולרכיבה או מתירם.
{{ח:תתת|(ב)}} יורה בנשק חם או זורק חומרי פיצוץ ללא סיבה.
{{ח:תתת|(ג)}} זורק זיקוקין במקומות העלולים לסכן חיי האנשים או את הרכוש.
{{ח:תת|(2)}} כלי היריה והזיקוקין שייתפסו יוחרמו.
{{ח:תת|(3)}} במקרה שצוין בסעיף קטן {{ח:הערה|(1)}}(ב) אפשר לגזור עונש מאסר לתקופה עד שבוע על המבצע.
{{ח:סעיף|462|סעיף 462}}
{{ח:ת}} כל שהנהו בעל בית מלון, בית מרזח, וחדרים מרוהטים להשכרה, המזניח לנהל ספר תקין שבו יירשם לפי המספר הרץ את שם כל אדם לן או שוהה בלילה אצלו, מקצועו, מקום לידתו, תאריך הלינה ותאריך עזיבתו את המקום, ושאינו מראה ספר זה בעת כל דרישה על־ידי רשות מוסמכת דינו קנס עד לחמישה דינרים.
{{ח:סעיף|463|סעיף 463}}
{{ח:ת}} יוטל קנס עד לחמישה דינרים על האנשים שנזכרו {{ח:פנימי|סעיף 462|בסעיף הקודם}} ועל מנהלי תיאטרונים ובעלי קולנוע וכו׳ מהמקומות הציבוריים באם הזניחו את ניקיון מקומותיהם.
{{ח:סעיף|464|סעיף 464}}
{{ח:ת}} יוטל קנס עד לחמישה דינרים על כל אדם המתרשל לטפל, לתקן ולנקות את התנורים והארובות של המאפיות ובתי החרושת ואחרים מהמקומות שבהם משתמשים באש.
{{ח:סעיף|465|סעיף 465}}
{{ח:ת}} יוטל קנס עד לחמישה דינרים על כל אדם הנכנס ללא זכות כניסה או מעבר לשטח בלתי מגודר או נזרע או הוכן להיזרע.
{{ח:קטע3|חלק 2.12 פרק 2|פרק שני {{ש}} עבירות קלות נגד המוסר, השלווה והבטחון הציבוריים}}
{{ח:סעיף|466|סעיף 466}}
{{ח:ת}} המתרחץ בפני העוברים ושבים באופן הפוגע בצניעות, או המופיע במקום ציבורי או מורשה לציבור באופן כזה, דינו מאסר לתקופה שאינה עולה על שבוע ובקנס עד לחמישה דינרים.
{{ח:סעיף|467|סעיף 467}}
{{ח:ת}} יוטל קנס עד לחמישה דינרים על כל אדם:–
{{ח:תת|(1)}} מבלי הצדקה הקים רעש או שאון המפריע את מנוחת הציבור.
{{ח:תת|(2)}} זורק בזדון אבן וכדומה מהעצמים הקשים או אשפה על המכוניות, הבנינים, בתי הזולת, גדרותיהם, גינותיהם, וברכותיהם.
{{ח:תת|(3)}} התיר בעל חי מזיק או שחרר מטורף הנמצא תחת פיקוחו.
{{ח:תת|(4)}} דחף את כלבו כדי לתקוף את העוברים ושבים או לרדוף אחריהם או לא עיכב בעדו אפילו אם לא הסב נזק או פגיעה.
{{ח:סעיף|468|סעיף 468}}
{{ח:ת}} המדפיס או מוכר או מציע ציורים, תמונות או צילומים המציגים את הירדנים באור לא נכון או העלולים לפגוע בכבודם ויוקרתם, יהיה צפוי למאסר עד לשבוע ובקנס עד לחמישה דינרים ויוחרמו אותם הציורים, התמונות והצילומים.
{{ח:סעיף|469|סעיף 469}}
{{ח:ת}} המוכר סחורה או איזה חומר וביקש מחיר העולה על המחיר שנקבע על ידי הרשות, דינו מאסר עד לשבוע או בקנס עד לחמישה דינרים, אלא אם צוין בחוק על עונש חמור יותר.
{{ח:סעיף|470|סעיף 470}}
{{ח:ת}} המסרב לקבל את המטבע הירדני לפי הערך הנקוב בו, דינו מאסר עד לחודש אחד או בקנס עד לעשרה דינרים.
{{ח:סעיף|471|סעיף 471}}
{{ח:תת|(1)}} יוטל עונש בגין חטא על העוסק למטרת רווח בספיריטיזם או בהרדמה מגנטית או באצטגנינות או בקריאת כפות הידיים או בקריאת קלפים וכל דבר הקשור בתורת הנסתר ויוחרמו הבגדים, המטבעות, והחפצים שהשתמש בהם.
{{ח:תת|(2)}} החוזר על המעשה ייענש במאסר עד לשישה חודשים ובקנס עד לעשרים דינרים ואם העוסק היה נכרי אפשר להגלותו.
{{ח:קטע3|חלק 2.12 פרק 3|פרק שלישי {{ש}} יחס גס לבעלי החיים}}
{{ח:סעיף|472|סעיף 472}}
{{ח:ת}} ייגזר עונש מאסר עד לשבוע ובקנס עד לחמישה דינרים על כל אדם:–
{{ח:תת|(1)}} העוזב בעל־חי ביתי שבבעלותו ללא מזון או מזניח אותו הזנחה גמורה.
{{ח:תת|(2)}} המכה באכזריות, מעמיס למעלה מן המדה או מענה בעל־חי מאולף או ביתי.
{{ח:תת|(3)}} המעביד בעל־חי שמסיבת מחלתו, גילו, פציעתו או מומו אין הוא מסוגל לעבודה.
{{ח:קטע3|חלק 2.12 פרק 4|פרק רביעי {{ש}} הפרת ההוראות היוצאות מהשלטונות}}
{{ח:סעיף|473|סעיף 473}}
{{ח:תת|(1)}} ייגזר עונש מאסר עד לשבוע או בקנס עד לחמישה דינרים או בשני העונשים יחד, על כל אדם הנמנע מלבצע צו שיצא מבית משפט ממלכתי המצווה לעשות או לחדול מלעשות איזה מעשה; וייגזר אותו עונש על כל המונע בפועל הקמת בנינים שבנייתם הורשתה על־ידי הרשות המוסמכת
{{ח:תת|(2)}} יוטל קנס עד לחמישה דינרים על כל מי שהתרשל או סירב להישמע להוראות הרשות האדמיניסטרטיבית ביחס לתיקון או הריסת בנינים הנוטים להתמוטט.
{{ח:סעיף|474|סעיף 474}}
{{ח:ת}} יוטל עונש מאסר עד לחודש אחד ובקנס עד לחמישה דינרים על כל אדם בין אם הוא בעל מקצוע, אמן ובין אם לא, הנמנע ללא הצדקה מלהושיט עזרה או בצוע איזה מעשה או שירות בעת אירוע מקרה טביעה, שטפון, שריפה או איזה אסון אחר או בעת שוד בדרכים, מעשה ביזה, עבירה בפני עדים, קריאה להצלה או בעת הוצאה לפועל של צוי בית המשפט.
{{ח:קטע3||ביטולים}}
{{ח:סעיף|475|סעיף 475}}
{{ח:ת}} יבוטלו החוקים הבאים:–
{{ח:תת|(1)}} החוק הפלילי העותומני על כל ההוספות והתיקונים.
{{ח:תת|(2)}} חוק בתי הזנות שפורסם בעתון הרשמי מספר 165 מיום 1.9.1927.
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|החוק הפלילי מספר 74 לשנת 1936 שפורסם בעתון הרשמי הפלשתינאי מספר 652 מיום 12.12.1936}}.
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561217.pdf|החוק הפלילי (תיקון) מספר 37 לשנת 1937 שפורסם בעתון הרשמי הפלשתינאי מספר 740 מיום 25.12.1939}}.
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561532.pdf|החוק הפלילי (תיקון) מספר 59 לשנת 1939 שפורסם בעתון הרשמי הפלשתינאי מספר 973 מיום 28.12.1939}}.
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562016.pdf|החוק הפלילי (תיקון) מספר 21 לשנת 1944 שפורסם בעתון הרשמי הפלשתינאי מספר 1344 מיום 29.6.1944}}.
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562076.pdf|החוק הפלילי (תיקון) (מספר 2) מספר 41 לשנת 1944 שפורסם בעתון הרשמי הפלשתינאי מספר 1380 מיום 28.12.1944}}.
{{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562175.pdf|החוק הפלילי (תיקון) מספר 30 לשנת 1945 שפורסם בעתון הרשמי הפלשתינאי מספר 1436 מיום 4.9.1945}}.
{{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562390.pdf|החוק הפלילי (תיקון) מספר 57 לשנת 1946 שפורסם בעתון הרשמי הפלשתינאי מספר 1536 מיום 20.11.1946}}.
{{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562437.pdf|החוק הפלילי (תיקון) מספר 1 לשנת 1947 שפורסם בעתון הרשמי הפלשתינאי מספר 1563 מיום 15.3.1947}}.
{{ח:תת|(11)}} {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית משפט|חוק בזיון בתי המשפט, השער העשרים ושלוש מקובץ החוקים הפלשתינאיים}}.
{{ח:תת|(12)}} חוק מספר 89 לשנת 1951 (תיקון, לתוקף החוק הפלילי מספר 85 לשנת 1951) שפורסם בעתון הרשמי מספר 1080 מיום 1.8.1951.
{{ח:תת|(13)}} חוק מספר 4 לשנת 1954 (תיקון לחוק הפלילי מספר 85 לשנת 1951) שפורסם בעתון הרשמי מספר 1169 מיום 1.2.1954.
{{ח:תת|(14)}} חוק מספר 31 לשנת 1958 (תיקון לחוק הפלילי מספר 85 לשנת 1951) שפורסם בעתון הרשמי מספר 1392 מיום 22.7.1958.
{{ח:תת|(15)}} כל חוק ירדני או פלשתינאי אחר שיצא לפני חקיקת חוק זה עד כמה שחוקים אלו סותרים את הוראות חוק זה.
{{ח:סעיף|476|סעיף 476}}
{{ח:ת}} ראש המיניסטרים ושר המשפטים אחראים לבצוע חוק זה.
{{ח:חתימות|10.4.1960}}
* '''עלי מסמר'''
* '''מוחמד עלי אל־געברי'''
* '''סעיד אל־מופתי'''
* '''אנואר אל נשאשיבי'''<br>שר המשפטים
* '''הזאע אל־מג׳אלי'''<br>ראש המיניסטרים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
8j3ckuud4qn5lnc7zjw6a7a12lk28dm
מקור:תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק)
116
466356
3022223
3018265
2026-07-01T10:36:19Z
Fuzzy
29
3022223
wikitext
text/x-wiki
<שם> תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ"ב-2022
<מאגר תקן 2165055 קוד a163Y00000EjIR0QAN>
<מקור> ((ק"ת תשפ"ב, 2678|תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק)|10118)); ((תשפ"ד, 602|תיקון|10915)); ((תשפ"ה, 1680|תיקון|11858)), ((2174|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2]|11958)); ((תשפ"ו, 1624|תיקון [תשפ"ה] מס' 2 (תיקון)|12325)), ((1938|ת"ט|12360)).
<מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 48(ב)]] [[+|ו-54(ב)]] [[=החוק|לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]] (להלן - החוק), בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
@ 1. פטור לעניין פעולות תשלום
: (א) פעולת תשלום שמתבצעת מחשבון תשלום או לחשבון תשלום שמנוהל אצל נותן שירותי תשלום שמפוקח על פי דין, ושהוראת התשלום לביצועה מועברת באמצעות מערכת העברה בנקאית SWIFT, פטורה מהוראת [[סעיף 14(א) לחוק]].
: (ב) תקנת משנה (א) לא תחול על עמלה או על כל חיוב אחר שלפי הוראת התשלום המשלם בחר לשאת בהם בעצמו ושנותן שירותי תשלום גובה אותם בעצמו מהמשלם.
@ 2. פטור לעניין אמצעי תשלום (תיקון: תשפ"ה-2, תשפ"ו, תשפ"ו-2)
: (א) אמצעי התשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן בפסקאות (1) או (2) פטור מהוראות [[החוק]], למעט לפי [[+|סעיפים 7 עד 9]], [[+|13]], [[+|14]], [[+|15(א)]], [[+|17]], [[+|18]], [[+|18א]], [[+|19]], [[+|20]], [[+|28]], [[+|40(ד) עד (ו)]], [[+|41]], [[+|42(ב)(2) עד (4), (15) ו-(16)]], [[+|43]], [[+|45]], [[+|46(ב) עד (ג)]], [[+|47]], [[+|48]], [[+|51]] - לגבי סעיפי [[החוק]] האמורים בו שאינם פטורים מהוראות [[החוק]], [[52 עד 54 לחוק]]:
:: (1)(א) בהתאם לתנאי חוזה הקובע את תנאי השימוש באמצעי התשלום, הוא אינו מיועד לשימוש של משלם מסוים;
::: (ב) הסכום המרבי שניתן לצבור בו הוא 1,500 שקלים חדשים, והוא אינו ניתן לטעינה חוזרת של ערך צבור;
::: (ב1) הוא מוצג על ידי נותן שירותי התשלום או מי מטעמו בנפרד מאמצעי תשלום אחרים, והתשלום בו נעשה בנפרד מאמצעי תשלום אחרים;
::: (ג) החיוב באמצעי התשלום הוא מיידי כנגד היתרה הצבורה, ולא ניתן לבצע בו תשלומים נדחים;
:: (2)(א) הוא אמצעי תשלום מסוג כרטיס תשלום כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
::: (ב) הוא הונפק על ידי נותן שירותי התשלום לשימוש של משלם שאינו משלם מסוים ונמסר למשלם המסוים באמצעות גוף ממשלתי או תאגיד ללא מטרת רווח במסגרת סיוע כלכלי שניתן לו;
::: (ג) הוא ניתן לטעינה חוזרת כך שהסכום המרבי שניתן לצבור בו בכל זמן הוא 1,500 שקלים חדשים;
::: (ד) החיוב באמצעי התשלום הוא מיידי כנגד היתרה הצבורה ולא ניתן לבצע בו תשלומים נדחים;
::: (ה) ניתן לתת הוראות תשלום באמצעות הצגתו באופן פיזי אצל הספק בלבד;
::: (ו) הוא מאפשר רכישה של נכס או שירות ממספר מצומצם של ספקים.
: (ב)(1) על אף האמור בתקנת משנה (א), הוראות [[+|סעיפים 17]], [[+|18(ד)]] - לעניין מסירת הודעה למשלם, [[+|18א(ג)(2)]] [[ו-28 לחוק]] יחולו על אמצעי תשלום כאמור באותה תקנת משנה רק אם יש ביכולתו של נותן שירותי התשלום לזהות את המשלם ואת אמצעי התשלום במאמצים סבירים.
:: (2) על אף האמור בתקנת משנה (א), הוראות [[סעיף 17(ב) סיפה לחוק]] יחולו כך שבתקופה שממועד מסירת ההודעה למשלם המפרטת את הנימוקים לחיוב, ועד למועד החיוב בפועל, רשאי נותן שירותי התשלום להגביל את השימוש באמצעי התשלום בסכום שיש לחזור ולחייב את המשלם.
:: (3) הוראות [[+|סעיפים 18(ב)]] [[ו-18א(ג)(3) לחוק]] יחולו על אמצעי תשלום כאמור בתקנת משנה (א) כך שהשבת הכספים תהיה כיתרה לאמצעי התשלום שבאמצעותו חויב המשלם; פסקה זו לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר.
@ 3. חובות נותן שירותי תשלום (תיקון: תשפ"ה-2, תשפ"ו)
: (א) על נותן שירותי תשלום שמנפיק אמצעי תשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים [[בתקנה 2(א)(1)]], יחולו החובות האלה:
:: (1) הוא יגלה למשלם את התנאים המהותיים בנוגע לשימוש באמצעי התשלום בהתאם [[לסעיף 7 לחוק]], ובכלל זה את כל המפורטים להלן:
::: (א) זהות המנפיק;
::: (ב) אופן מימוש הסכום הצבור באמצעי התשלום;
::: (ג) רשימת הספקים שמהם ניתן לרכוש נכס או שירות באמצעות אמצעי התשלום;
::: (ד) תוקף אמצעי התשלום;
::: (ה) הוראות לעניין אובדן או גניבת אמצעי התשלום, לרבות לעניין שחזור יתרה צבורה, בהתאם לפסקה (2);
:: (2) יפעל כדי לשחזר את היתרה הצבורה באמצעי התשלום שאבד או שנגנב לבקשת מי שנחזה בעיניו כמי שהחזיק כדין באמצעי התשלום וכן יקפיא את השימוש באמצעי התשלום לבקשת מי שנחזה כמחזיק כאמור, למעט במקרים שבהם אין ביכולתו, במאמצים סבירים, לזהות את אמצעי התשלום של אותו מבקש לצורך שחזור היתרה, ובלבד שקיימת יתרה צבורה באמצעי התשלום במועד שבו פנה המבקש כאמור; ההוראה לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר;
:: (3) הוא יקבע כי ערך הסכום הצבור ימומש באופן אחיד לגבי כל הספקים שמהם ניתן לרכוש נכס או שירות באמצעות אמצעי התשלום;
:: (4)(א) לא יגביל את תוקפו של אמצעי התשלום לתקופה שתפחת מחמש שנים; ואולם לגבי אמצעי תשלום שהוא שובר לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו - לא יוגבל תוקף אמצעי התשלום לתקופה שתפחת משנתיים, ובלבד שהסכום ששולם בעבור אמצעי תשלום כאמור עולה על 50 שקלים חדשים;
::: (ב) יחדש לבקשת מחזיק אמצעי תשלום, למעט אמצעי תשלום שהוא שובר לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו, שתוקפו פג - לתקופה נוספת של חמש שנים שיימנו מתום תוקפו של אמצעי התשלום; נותן שירותי תשלום יאפשר את החידוש כאמור באופן פשוט ונוח;
::: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), עלה הסכום הצבור באמצעי תשלום כאמור בפסקת משנה (א) שתוקפו פג על 150 שקלים חדשים, יחדש נותן שירותי התשלום לבקשת המחזיק את תוקפו של אמצעי התשלום שתוקפו פג לתקופה של 10 שנים שיימנו מתום תוקפו של אמצעי התשלום; נותן שירותי תשלום יאפשר את החידוש כאמור באופן פשוט ונוח;
::: (ד) ישלח הודעה למי שנחזה כמחזיק באמצעי התשלום, אם ניתן לאתרו במאמצים סבירים, על קיומו של אמצעי התשלום, הסכום הצבור בו ותוקפו, ובלבד שהסכום הצבור בו עולה על 50 שקלים חדשים; הודעה כאמור תישלח בדרך המאפשרת תקשורת נגישה ככל האפשר, פעם בשנה לפחות ונוסף על כך חודש לפני תום תוקף אמצעי התשלום וחודש לפני תום התקופה שבה ניתן לבקש להאריך את תוקף אמצעי התשלום כאמור בפסקת משנה (ב);
:: (5) הודיע מוטב לנותן שירותי תשלום על ביטול עסקה לפי [[חוק הגנת הצרכן]], יאפשר נותן שירותי התשלום את השבת התשלום למשלם עקב ביטול העסקה בהתאם להודעת המוטב, כיתרה לאמצעי התשלום שבאמצעותו בוצע התשלום; פסקה זו לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר.
: (ב) על נותן שירותי תשלום שמנפיק אמצעי תשלום שמפורט [[בתקנה 2(א)(2)]], יחולו החובות הקבועות בתקנת משנה (א) -
:: (1) בפסקה (1)(א) עד (ד);
:: (2) בפסקה (1)(ה), למעט לעניין שחזור יתרה צבורה;
:: (3) בפסקה (3);
:: בלי לגרוע מהוראות כל דין, נותן שירותי תשלום רשאי לעמוד בחובות כאמור באמצעות העמותה או הגוף הממשלתי שמסרו את אמצעי התשלום למשלם.
@ 4. תחילה ותחולה (תיקון: תשפ"ו)
: (א) תחילתה של [[תקנה 1]] ביום תחילתו של [[החוק]].
: (ב) תחילתן של [[תקנות 2]] [[ו-3]] ביום י"ג בניסן התשפ"ב (14 באפריל 2022), והן יחולו לגבי אמצעי תשלום שהונפק מיום זה ואילך.
: (ג) על אמצעי תשלום שהונפק לפני יום פרסומן של תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון מס' 2) (תיקון), התשפ"ו-2026 (להלן בתקנה זו - המועד הקובע), תחול [[3|תקנה 3(א)(4)(ד) לתקנות העיקריות]] ובלבד שהסכום הצבור באמצעי התשלום עולה על 100 שקלים חדשים.
: (ד) על אמצעי תשלום לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו שהונפק לפני המועד הקובע, יחולו ההוראות שחלו לפני המועד האמור.
@ 5. תוקף (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ה-2)
: תוקפן של [[תקנות 2]] [[ו-3]] לעניין אמצעי תשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים [[בתקנה 2(א)(1) או (2)]] - עד יום כ' בתמוז התשפ"ח (14 ביולי 2028).
<פרסום> י"ב בניסן התשפ"ב (13 באפריל 2022)
<חתימה> גדעון סער שר המשפטים
k2r8axainhdc6dhrluc7s5r9vo1llmm
תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק)
0
466361
3022231
3018275
2026-07-01T11:00:36Z
OpenLawBot
8112
[3022223]
3022231
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ״ב–2022}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 2678|תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10118.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 602|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10915.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1680|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11858.pdf}}, {{ח:תיבה|2174|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11958.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1624|תיקון [תשפ״ה] מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12325.pdf}}, {{ח:תיבה|1938|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12360.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 48|סעיפים 48(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 54|ו־54(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}} (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:סעיף|1|פטור לעניין פעולות תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} פעולת תשלום שמתבצעת מחשבון תשלום או לחשבון תשלום שמנוהל אצל נותן שירותי תשלום שמפוקח על פי דין, ושהוראת התשלום לביצועה מועברת באמצעות מערכת העברה בנקאית SWIFT, פטורה מהוראת {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 14|סעיף 14(א) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול על עמלה או על כל חיוב אחר שלפי הוראת התשלום המשלם בחר לשאת בהם בעצמו ושנותן שירותי תשלום גובה אותם בעצמו מהמשלם.
{{ח:סעיף|2|פטור לעניין אמצעי תשלום|תיקון: תשפ״ה־2, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} אמצעי התשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן בפסקאות (1) או (2) פטור מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|החוק}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 7|סעיפים 7 עד 9}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 13|13}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 14|14}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 15|15(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 17|17}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18|18}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|18א}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 19|19}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 20|20}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 28|28}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 40|40(ד) עד (ו)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 41|41}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 42|42(ב)(2) עד (4), (15) ו־(16)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 43|43}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 45|45}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 46|46(ב) עד (ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 47|47}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 48|48}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 51|51}} – לגבי סעיפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|החוק}} האמורים בו שאינם פטורים מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|החוק}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 52|52 עד 54 לחוק}}:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} בהתאם לתנאי חוזה הקובע את תנאי השימוש באמצעי התשלום, הוא אינו מיועד לשימוש של משלם מסוים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המרבי שניתן לצבור בו הוא 1,500 שקלים חדשים, והוא אינו ניתן לטעינה חוזרת של ערך צבור;
{{ח:תתתת|(ב1)}} הוא מוצג על ידי נותן שירותי התשלום או מי מטעמו בנפרד מאמצעי תשלום אחרים, והתשלום בו נעשה בנפרד מאמצעי תשלום אחרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} החיוב באמצעי התשלום הוא מיידי כנגד היתרה הצבורה, ולא ניתן לבצע בו תשלומים נדחים;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הוא אמצעי תשלום מסוג כרטיס תשלום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא הונפק על ידי נותן שירותי התשלום לשימוש של משלם שאינו משלם מסוים ונמסר למשלם המסוים באמצעות גוף ממשלתי או תאגיד ללא מטרת רווח במסגרת סיוע כלכלי שניתן לו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא ניתן לטעינה חוזרת כך שהסכום המרבי שניתן לצבור בו בכל זמן הוא 1,500 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ד)}} החיוב באמצעי התשלום הוא מיידי כנגד היתרה הצבורה ולא ניתן לבצע בו תשלומים נדחים;
{{ח:תתתת|(ה)}} ניתן לתת הוראות תשלום באמצעות הצגתו באופן פיזי אצל הספק בלבד;
{{ח:תתתת|(ו)}} הוא מאפשר רכישה של נכס או שירות ממספר מצומצם של ספקים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 17|סעיפים 17}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18|18(ד)}} – לעניין מסירת הודעה למשלם, {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|18א(ג)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 28|ו־28 לחוק}} יחולו על אמצעי תשלום כאמור באותה תקנת משנה רק אם יש ביכולתו של נותן שירותי התשלום לזהות את המשלם ואת אמצעי התשלום במאמצים סבירים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 17|סעיף 17(ב) סיפה לחוק}} יחולו כך שבתקופה שממועד מסירת ההודעה למשלם המפרטת את הנימוקים לחיוב, ועד למועד החיוב בפועל, רשאי נותן שירותי התשלום להגביל את השימוש באמצעי התשלום בסכום שיש לחזור ולחייב את המשלם.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18|סעיפים 18(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|ו־18א(ג)(3) לחוק}} יחולו על אמצעי תשלום כאמור בתקנת משנה (א) כך שהשבת הכספים תהיה כיתרה לאמצעי התשלום שבאמצעותו חויב המשלם; פסקה זו לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר.
{{ח:סעיף|3|חובות נותן שירותי תשלום|תיקון: תשפ״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על נותן שירותי תשלום שמנפיק אמצעי תשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(1)}}, יחולו החובות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יגלה למשלם את התנאים המהותיים בנוגע לשימוש באמצעי התשלום בהתאם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 7|לסעיף 7 לחוק}}, ובכלל זה את כל המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} זהות המנפיק;
{{ח:תתתת|(ב)}} אופן מימוש הסכום הצבור באמצעי התשלום;
{{ח:תתתת|(ג)}} רשימת הספקים שמהם ניתן לרכוש נכס או שירות באמצעות אמצעי התשלום;
{{ח:תתתת|(ד)}} תוקף אמצעי התשלום;
{{ח:תתתת|(ה)}} הוראות לעניין אובדן או גניבת אמצעי התשלום, לרבות לעניין שחזור יתרה צבורה, בהתאם לפסקה (2);
{{ח:תתת|(2)}} יפעל כדי לשחזר את היתרה הצבורה באמצעי התשלום שאבד או שנגנב לבקשת מי שנחזה בעיניו כמי שהחזיק כדין באמצעי התשלום וכן יקפיא את השימוש באמצעי התשלום לבקשת מי שנחזה כמחזיק כאמור, למעט במקרים שבהם אין ביכולתו, במאמצים סבירים, לזהות את אמצעי התשלום של אותו מבקש לצורך שחזור היתרה, ובלבד שקיימת יתרה צבורה באמצעי התשלום במועד שבו פנה המבקש כאמור; ההוראה לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא יקבע כי ערך הסכום הצבור ימומש באופן אחיד לגבי כל הספקים שמהם ניתן לרכוש נכס או שירות באמצעות אמצעי התשלום;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} לא יגביל את תוקפו של אמצעי התשלום לתקופה שתפחת מחמש שנים; ואולם לגבי אמצעי תשלום שהוא שובר לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו – לא יוגבל תוקף אמצעי התשלום לתקופה שתפחת משנתיים, ובלבד שהסכום ששולם בעבור אמצעי תשלום כאמור עולה על 50 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} יחדש לבקשת מחזיק אמצעי תשלום, למעט אמצעי תשלום שהוא שובר לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו, שתוקפו פג – לתקופה נוספת של חמש שנים שיימנו מתום תוקפו של אמצעי התשלום; נותן שירותי תשלום יאפשר את החידוש כאמור באופן פשוט ונוח;
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקת משנה (ב), עלה הסכום הצבור באמצעי תשלום כאמור בפסקת משנה (א) שתוקפו פג על 150 שקלים חדשים, יחדש נותן שירותי התשלום לבקשת המחזיק את תוקפו של אמצעי התשלום שתוקפו פג לתקופה של 10 שנים שיימנו מתום תוקפו של אמצעי התשלום; נותן שירותי תשלום יאפשר את החידוש כאמור באופן פשוט ונוח;
{{ח:תתתת|(ד)}} ישלח הודעה למי שנחזה כמחזיק באמצעי התשלום, אם ניתן לאתרו במאמצים סבירים, על קיומו של אמצעי התשלום, הסכום הצבור בו ותוקפו, ובלבד שהסכום הצבור בו עולה על 50 שקלים חדשים; הודעה כאמור תישלח בדרך המאפשרת תקשורת נגישה ככל האפשר, פעם בשנה לפחות ונוסף על כך חודש לפני תום תוקף אמצעי התשלום וחודש לפני תום התקופה שבה ניתן לבקש להאריך את תוקף אמצעי התשלום כאמור בפסקת משנה (ב);
{{ח:תתת|(5)}} הודיע מוטב לנותן שירותי תשלום על ביטול עסקה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, יאפשר נותן שירותי התשלום את השבת התשלום למשלם עקב ביטול העסקה בהתאם להודעת המוטב, כיתרה לאמצעי התשלום שבאמצעותו בוצע התשלום; פסקה זו לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר.
{{ח:תת|(ב)}} על נותן שירותי תשלום שמנפיק אמצעי תשלום שמפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(2)}}, יחולו החובות הקבועות בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} בפסקה (1)(א) עד (ד);
{{ח:תתת|(2)}} בפסקה (1)(ה), למעט לעניין שחזור יתרה צבורה;
{{ח:תתת|(3)}} בפסקה (3);
{{ח:תת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, נותן שירותי תשלום רשאי לעמוד בחובות כאמור באמצעות העמותה או הגוף הממשלתי שמסרו את אמצעי התשלום למשלם.
{{ח:סעיף|4|תחילה ותחולה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}} ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|החוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}} ביום י״ג בניסן התשפ״ב (14 באפריל 2022), והן יחולו לגבי אמצעי תשלום שהונפק מיום זה ואילך.
{{ח:תת|(ג)}} על אמצעי תשלום שהונפק לפני יום פרסומן של תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון מס׳ 2) (תיקון), התשפ״ו–2026 (להלן בתקנה זו – המועד הקובע), תחול {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)(4)(ד) לתקנות העיקריות}} ובלבד שהסכום הצבור באמצעי התשלום עולה על 100 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} על אמצעי תשלום לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו שהונפק לפני המועד הקובע, יחולו ההוראות שחלו לפני המועד האמור.
{{ח:סעיף|5|תוקף|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} תוקפן של {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}} לעניין אמצעי תשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(1) או (2)}} – עד יום כ׳ בתמוז התשפ״ח (14 ביולי 2028).
{{ח:חתימות|י״ב בניסן התשפ״ב (13 באפריל 2022)}}
* '''גדעון סער'''<br>שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
c7rpm0wrzp4ccvumy02vthuw7hbqnij
מקור:תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)
116
468093
3022179
3011269
2026-07-01T09:13:19Z
Fuzzy
29
3022179
wikitext
text/x-wiki
<שם> תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשע״א–2010
<מאגר תקן 2135913 קוד a163Y00000DuVEDQA3>
<מקור> ((ק״ת תשע״א, 154|תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)|6941)); ((תשפ"ו, 1914|תיקון|12357)).
<מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3]], [[+|3א(א)]], [[+|4]], [[+|4א(ב)]], [[+|4ח(ג)]] [[+|ו־6]] [[=החוק|לחוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000]] (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה:
__TOC__
== פרק א׳: פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ו)
: בתקנות אלה –
:- ”אגרת בסיס” – סכום האגרה המזערי שבעל הזיכיון זכאי לגבות בשל נסיעה בנתיב מהיר או במקטע חיוב כמפורט [[בתוספת הראשונה]];
:- "הסכם המצאה דיגיטלית" - הסכם בכתב, בנוסח שאישרה הרשות הממונה, בין בעל זיכיון להפעלת נתיב מהיר המנוי [[בתוספת לחוק]] ובין חייב שאינו מנוי, שלפיו בעל זיכיון ימציא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו חייב שהסכים לכך במפורש;
:- ”החייב” – כמשמעותו [[בסעיף 3ד(א) או (ב) לחוק]];
:- ”הפרשים” – הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים כמשמעותם [[בסעיף 12ג לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995]], כפי שהוחל [[בסעיף 5 לחוק]];
:- ”חשבון” – הודעה על חיוב לגבי כלי רכב או אמצעי זיהוי;
:- ”יום החיוב” – לגבי מנוי – יום בחודש שנקבע בהסכם, שבו יסוכמו החיובים של המנוי לצורך חיובו; לגבי מי שאינו מנוי – מועד הסמוך לאחר מועד יצירת החיוב, שהחליטה עליו הרשות הממונה;
:- ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- ”מועד יצירת חיוב” – כל אחד מאלה:
:: (1) בחיוב בשל נסיעה בנתיב מהיר – מועד הנסיעה;
:: (2) בחיוב בפיצוי והחזר הוצאות –
::: (א) בשל אי־פירעון חשבון – המועד האחרון לפירעונו;
::: (ב) בשל הפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי [[סעיף 4א(א)(3) לחוק]] – המועד שבו הופעלו או החלו להפעילם, לפי העניין;
::: (ג) בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את החיוב באגרה או שיש בו כדי לפגוע במערכת גביית האגרה באופן אחר – המועד שבו נודע לבעל זיכיון על המעשה;
::: (ד) בשל אי־הפקדת עירבון – המועד שנקבע לכך בהסכם;
:- "מס ערך מוסף" - כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]];
:- "מען דיגיטלי" - כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS) או אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה;
:- "מקטע חיוב" - קטע מתוך נתיב מהיר לפי [[תקנה 2א]];
:- "נתיב מהיר כבישים 2 ו-20" - הנתיבים המהירים לפי [[תקנה 1(1), (2) ו-(4) לתקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה), התשפ"ו-2025]];
:- ”רשות הרישוי” – כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]];
:- ”תקופת חיוב” – תקופה המתחילה בחודש שקדם לחודש שבו חל יום החיוב, ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב והמסתיימת ביום שלפני יום החיוב.
== פרק ב׳: חיובים, הודעות על חיובים וגבייתם ==
=== סימן א׳: שימוש באמצעי זיהוי, מקטעי חיוב אגרה וחובת תשלום החיובים (תיקון: תשפ"ו) ===
@ 2. תשלום חיובים
: נסע רכב בנתיב מהיר המנוי [[בתוספת הראשונה]] ישלם החייב את החיובים לבעל זיכיון על פי [[החוק]], תקנות אלה וההסכם, לפי העניין.
@ 2א. מקטע חיוב (תיקון: תשפ"ו)
: (((החל מיום הפעלת המקטעים כמפורט בהודעה שתפרסם הרשות הממונה לפי [[סעיף 2 לחוק]]):))
: בנתיב מהיר כבישים 2 ו-20, יהיו שבעה מקטעי חיוב, לפי המפורט [[בטור א' בפרט 2 בתוספת הראשונה]].
@ 3. סכומי האגרה (תיקון: תשפ"ו)
: (א) בעד נסיעה בנתיב מהיר ובכלל זה במקטע חיוב ישלם חייב את אגרת הבסיס או אגרה גבוהה ממנה שקבע בעל הזיכיון בצירוף מס ערך מוסף (להלן – סכום האגרה הכולל), ובלבד שלא תעלה על האגרה המרבית הקבועה [[בתוספת הראשונה]], לפי סוג הרכב או מספר הנוסעים בו, גודש התנועה, מרחק הנסיעה, היום או השעה של הנסיעה בנתיב המהיר, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או כפי שאישרה הרשות הממונה.
: (ב) בנתיב מהיר שבו האגרה שנקבעה בחוזה הזיכיון או שאישרה הרשות הממונה משתנה לפי גודש התנועה, ישנה בעל הזיכיון את האגרה לפי מהירות הנסיעה בו, מספר כלי הרכב שבו, משך ההמתנה ביציאה ממנו או בכניסה אליו או אומדן ביחס אליהם, וזאת בפרקי זמן ובהפרשי סכומים, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או שהרשות הממונה אישרה.
: (ג) בנתיב מהיר כאמור בתקנת משנה (ב) ובכלל זה במקטע חיוב –
:: (1) יוצב שלט בסמוך לכל כניסה, במרחק שלא יפחת מ־1,200 מטרים לפני כל כניסה כאמור, ובו יפורט סכום האגרה הכולל בעד הנסיעה בנתיב המהיר ובכלל זה במקטע החיוב ובמקטעי החיוב הנוספים שהוא בתוקף באותה העת; בעל הרכב יחויב בעד נסיעה בנתיב המהיר ובכלל זה במקטע החיוב בסכום שפורט בשלט בעת שחלף על פניו, אף אם סכום האגרה השתנה לאחר מכן;
:: (2) בסמוך לשלט האמור בפסקה (1), ובאותו מרחק שמוצב השלט האמור לפני כל כניסה, יוצב שלט נוסף, ובו יפורט מספר הנוסעים ברכב כולל הנהג, הנדרש באותה העת לשם קבלת פטור מאגרה בעד הנסיעה בנתיב המהיר.
: (ג1) המפקח על התעבורה כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]] המרחק שנקבע להצבת שלט כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה קטן יותר, בשים לב לתנאי הדרך ולשיקולי בטיחות.
: (ד) בעל הזיכיון יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט שלו את סכום אגרת הבסיס, את סכום האגרה הכולל ואת הכללים שלפיהם תשתנה האגרה; נקבעה אגרה המשתנה על פי גודש התנועה, יפרסם גם את פרק הזמן המזערי שצריך שיחלוף עד לשינוי האגרה החלה והסכום שהיא תשתנה בו בכל מועד שינוי.
@ 3א. דמי גבייה (תיקון: תשפ"ו)
: בעד נסיעה בנתיב מהיר כבישים 2 ו-20, חייב שאינו מנוי, ישלם, נוסף על חובת תשלום האגרה כאמור [[בתקנה 3]], דמי גבייה כמפורט [[בתוספת הראשונה א']], בצירוף מס ערך מוסף.
=== סימן ב׳: חשבונות, מועדי תשלום ואמצעי גבייה ===
@ 4. המצאת חשבונות (תיקון: תשפ"ו)
: (א) בעל זיכיון ימציא חשבון לפי תקנה זו –
:: (1) לחייב שהוא מנוי – לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה;
:: (2) לחייב שאינו מנוי – בסמוך לאחר יום החיוב;
:: (3) לעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו-20 - על אף האמור בפסקה (2), לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה.
: (ב) היו למנוי אחד כמה אמצעי זיהוי, ימציא לו בעל הזיכיון חשבון נפרד לגבי כל אמצעי זיהוי, זולת אם אישרה הרשות הממונה אחרת לפי בקשת המנוי.
: (ג) בחשבון יפורטו כל אלה:
:: (1) שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו, מספר הרישוי של הרכב או מספרו של אמצעי הזיהוי, לפי העניין;
:: (2) תקופת או תקופות החיוב בחשבון;
:: (3) תאריך עריכת החשבון;
:: (4) פירוט הנסיעות, מועדיהן וסכום האגרה הכולל הנדרש בשל כל נסיעה;
:: (4א) אם חלים דמי גבייה - סכום דמי הגבייה בשל כל נסיעה;
:: (5) הנתיב המהיר שבוצעה בו כל אחת מהנסיעות;
:: (5א) אם יש מקטעי חיוב - מקטעי החיוב שבוצעה בהם כל אחת מהנסיעות;
:: (6) פירוט האירועים שנדרש בשלהם פיצוי והחזר הוצאות, מועדיהם והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם;
:: (7) פירוט הפרשים, ככל שקיימים;
:: (8) סכום החיוב הכולל לתשלום;
:: (9) מועד התשלום, לפי [[תקנה 8]];
:: (10) התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו ייווספו פיצוי והחזר הוצאות.
: (ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), תפורט בחשבון שימציא בעל הזיכיון למנוי המשלם באמצעות פיקדון, גם יתרת הזכות בפיקדון נכון ליום החיוב, ובמידת הצורך – הודעה על כך שהסכום שנותר בפיקדון פחת מן הסכום המזערי שנקבע בהסכם, או כי החיוב נוכה בדרך אחרת שנקבעה בהסכם, לפי העניין.
: (ה) השמיט בעל הזיכיון מחשבון חיוב שנוצר במהלך תקופת החיוב שהחשבון מתייחס אליה, רשאי הוא לכלול את החיוב האמור בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב, ובלבד שלא יחויב החייב בתשלום הפרשים בגין התקופה שבין יום החיוב המקורי לגבי אותו חיוב ובין המועד לתשלום של החשבון שבו נכלל.
@ 5. דרך המצאת חשבון (תיקון: תשפ"ו)
: (א) חשבון יומצא לחייב –
:: (1) אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – בדואר רגיל או בדרך אחרת שנקבעה בהסכם;
:: (2) אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות – בדואר רשום.
: (ב) חשבון שנשלח בדואר לפי מען כאמור [[בתקנה 6]] ושולמו בעדו דמי הדואר, רואים כאילו הגיע לתעודתו בתום ארבעה עשר ימים ממשלוחו, זולת אם הוכיח החייב שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו.
: (ב1) בחשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית, והוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד - יראו כאילו הגיע לתעודתו אם קיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו (בתקנה זו - חיווי על הצגה), או אם התקיימו תנאי פסקאות (1) ו-(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (3) עד (6):
:: (1) בעל הזיכיון ביצע הליך אימות בעניינו של המען הדיגיטלי של החייב בסמוך למסירתו;
:: (2) באמצעי שבו נשלח החשבון נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו (בתקנה זו - חיווי על כשל), ובעל הזיכיון נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי שבחר החייב, שבה מתקבלות הודעות כברירת מחדל, ממען דיגיטלי מוגדר או המזוהה כמען דיגיטלי רצוי;
:: (3) חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון, בלי שהתקבל חיווי על כשל;
:: (4) התקבל חיווי על כשל - שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקיימו תנאי פסקה (3);
:: (5) נשלח החשבון כאמור בפסקה (4) והתקבל חיווי על כשל - שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקיימו באחד מהם לפחות תנאי פסקה (3);
:: (6) נשלח החשבון כאמור בפסקה (5) והתקבלו חיוויים על כשל או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב - הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי בלא הסכם המצאה דיגיטלית.
: (ב2) חשבון שנשלח לחייב לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, יראו כאילו הגיע לתעודתו אם התקיימו תנאי תקנת משנה (ב1)(1) עד (2) וכן אחד התנאים בפסקאות (1) עד (4):
:: (1) התקבל חיווי על הצגה;
:: (2) התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון בלי שהתקבל חיווי על הצגה - שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה;
:: (3) נשלח החשבון כאמור בפסקה (1) והתקבל חיווי על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה - שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם;
:: (4) נשלח החשבון כאמור בפסקה (2) והתקבלו חיוויים על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב - הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי בלא הסכם המצאה דיגיטלית.
: (ב3) על אף האמור בתקנות משנה (ב1) או (ב2), לא יראו בחשבון שנשלח לחייב לפי התקנות ((משנה)) האמורות כאילו הגיע לתעודתו, אם הוכיח החייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו.
: (ג) חשבון יכול שיומצא גם בדרך שלא כאמור בתקנת משנה (א), ויראו אותו כחשבון שהומצא כדין אם הוכיח בעל הזיכיון את המצאתו, וכאילו הגיע לתעודתו בתום שבעה ימים ממשלוחו, אלא אם כן הוכיח בעל הזיכיון את מועד ההמצאה.
@ 6. המען להמצאת חשבון (תיקון: תשפ"ו)
: המען להמצאת חשבון לחייב הוא אחד מאלה, לפי העניין:
: (1) למנוי – המען שמסר בהסכם או מען שהודיע עליו לבעל הזיכיון אחרי חתימת ההסכם, בדרך שנקבעה בו;
: (2) לחייב שאיננו מנוי – מענו הרשום לפי [[חוק עדכון כתובת, התשס״ה–2005]], או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית - המען הדיגיטלי שמסר בהסכם המצאה דיגיטלית, כפי שהם מעודכנים, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבון.
@ 7. פיקדון
: (א) נקבע בהסכם כי תשלום חיובים יהיה באמצעות פיקדון, יפקיד המנוי את הפיקדון ובעל הזיכיון ינכה ממנו כל חיוב המגיע לו מהמנוי.
: (ב) לא היה הסכום המופקד מספיק לכיסוי חיוב, יגבה בעל זיכיון מהמנוי את החיוב או את יתרת החיוב, לפי העניין, בדרך שנקבעה לכך בהסכם.
: (ג) מנוי שהפקיד פיקדון זכאי בכל עת לקבל פרטים, לרבות בכתב, אם ביקש זאת, על הסכומים שנוכו מהפיקדון, מועדי הניכוי והחיובים שבשלהם בוצע, וכן על הסכומים שנותרו בו.
@ 8. מועדי תשלום (תיקון: תשפ"ו)
: המועד לתשלום חיוב הוא אחד מאלה, לפי העניין:
: (1) נגבה חיוב לפי הסכם באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו [[חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986]] (בתקנות אלה – כרטיס חיוב) – המועד הקרוב ביותר למועד החיוב שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס חיוב;
: (2) נגבה החיוב לפי הסכם באמצעות הוראת קבע או באמצעי תשלום אחר שהוסכם בין הצדדים – במועד שנקבע בהסכם ושלא יקדם מ–15 ימים מיום החיוב;
: (3) נגבה החיוב מתוך פיקדון – מיד לאחר מועד יצירת החיוב;
: (4) חיוב שנוצר שלא על פי הסכם – בתוך 30 ימים מיום ששלח בעל הזיכיון חשבון לחייב; נשלח החשבון לפי [[תקנה 5(ב1)(3) עד (5) או (ב2)]], ייספר מניין הימים האמור ממועד השליחה האחרונה.
@ 9. אופן הפעלת הסמכויות על ידי בעל הזיכיון
: הרשות הממונה תיתן הוראות מזמן לזמן לבעל הזיכיון ובעל זיכיון ימלא אחריהן, ביחס להפעלת סמכויותיו בנושאים אלה:
: (1) אופן השימוש באמצעי הזיהוי והתנאים להעברת אמצעי הזיכוי בין כלי רכב;
: (2) סכום העירבון והתנאים להשבתו;
: (3) הסכום המזערי שצריך להימצא בפיקדון, משלוח הודעה למנוי במקרה שפחת הסכום בפיקדון מן הסכום המזערי והתנאים הצריכים להתקיים בטרם יחויב מנוי בפיצוי והחזר הוצאות במקרה שלא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב;
: (4) הגבלות ביחס לקביעת רכב כרכב שיוך, ובכלל אלה הגבלות ביחס לכלי רכב שיוכלו לשמש רכבי שיוך;
: (5) מתן פטור לחייבים מתשלום אגרה אם משך הנסיעה בנתיב המהיר עלה על משך הזמן שנקבע לגבי אותו נתיב מהיר, [[בטור ב׳ שבתוספת השנייה]];
: (6) מניעת כניסה לנתיב המהיר במקרים שבהם התנועה בו נעצרה או קיימת בה האטה משמעותית;
: (7) כל נושא אחר הנוגע להפעלת סמכויותיו של בעל הזיכיון מכוח [[החוק]] ותקנות אלה.
@ 10. עיכוב, גרירה, פינוי ואחסנה
: (א) ביקש פקח למנוע כניסת רכב לנתיב מהיר או לעכב את יציאתו ממנו עקב חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב, ואם היה הרכב רכב שיוך – בשל חוב חלוט המיוחס אליו, לא יעשה כן אלא אם כן איפשר לנהג, לנוסע ברכב או לגורם אחר לפרוע לאלתר את החיוב, אף אם אינו החייב; פירעון כאמור ייעשה במזומן, בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר שאישרה הרשות הממונה; נפרע החוב החלוט על ידי מי שאיננו החייב, יהיה מנוע מלתבוע את השבת מה שפרע מבעל הזיכיון.
: (ב) לא נפרע החיוב כאמור בתקנת משנה (א), רשאי פקח להורות לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו לדרך שיורה לו, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי פקח, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו [[בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה]], לגרור את הרכב ולפנותו למקום אחסנה; לעניין זה, ”מקום אחסנה” – מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לנתיב מהיר, שאישרה הרשות הממונה.
: (ג) רכב, שפונה ואוחסן כאמור בתקנת משנה (ב), לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום הפיצוי והחזר ההוצאות לפי [[תקנה 11(א)(8) ו־(9)]]; שולמו החיובים כאמור, ישוחרר הרכב לידי בעל הרכב, לא יאוחר משעתיים לאחר התשלום.
: (ד) פקח שעיכב יציאת רכב מנתיב מהיר או טיפל בפינויו למקום אחסנה –
:: (1) יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על העיכוב או על הפינוי, על מקום הימצאו ועל מקום הימצא הרכב לאדם אחר שאפשר לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום;
:: (2) יגרום להבאת הנהג ונוסעי הרכב או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם.
: (ה) לא תעוכב יציאת רכב מנתיב מהיר ולא יפונה הרכב ממנו בידי פקח אם נסיעתו בנתיב מהיר באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף, זולת אם הועמד אמצעי אחר לרשות האדם האמור, לשם הבאתו הדחופה לטיפול הרפואי.
== פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות ==
@ 11. חיוב בפיצוי והחזר הוצאות (תיקון: תשפ"ו)
: (א) חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה:
:: (1) נסיעה בנתיב מהיר בניגוד [[לחוק]] או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף, בלי שחל פטור על נסיעתו או בלי ששולמה האגרה מראש או במהלך הנסיעה;
:: (1א) דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי [[תקנה 18(א)(5א)]], כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין;
:: (2) אי־פירעון של חשבון במועד תשלומו;
:: (3) לא נמצאו די סכומים לכיסוי החיוב של חייב בעל פיקדון;
:: (4) מעשה שעשה החייב ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב או אמצעי זיהוי או למנוע חיוב באגרה או למנוע אכיפת [[החוק]] ותקנות אלה;
:: (5) שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם;
:: (6) כניסה או יציאה מהנתיב המהיר שלא בנקודות שנקבעו לכך;
:: (7) טיפולו של בעל הזיכיון בעיכוב רכב לפי [[החוק]] ותקנות אלה;
:: (8) גרירת רכב שעוכב ופינויו;
:: (9) כל יום שאוחסן בו רכב שפונה.
: (ב) נשתנה מענו של מנוי, והוא הודיע על כך לבעל זיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, או הודיע על כך לרשם החברות, לרשם העמותות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, בתוך בתקופה הקבועה לכך בדין – לא יחויב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי־פירעון במועד של חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור.
@ 12. סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות (תיקון: תשפ"ו)
: (א) סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט [[בתוספת השלישית]] לגבי כל נתיב מהיר, בצירוף מס ערך מוסף.
: (ב) בעל הזיכיון ישלח לאדם החייב בתשלום פיצוי והחזר הוצאות שאיננו מנוי הודעת תשלום, ועל הודעה זו יחולו [[תקנות 4 עד 6]], בשינויים המחויבים.
: (ג) חייב זכאי לשלם פיצוי והחזר הוצאות בסכום מופחת לפי [[התוספת השלישית]], פעם אחת בלבד בשל העילה [[שבתקנה 11(א)(1)]] ופעם אחת בלבד בשל העילה [[שבתקנה 11(א)(1א)]], ובלבד ששילם בתוך 30 ימים מיום שנשלח אליו חשבון; בחשבון שישלח בעל הזיכיון לחייב הזכאי לשלם סכום מופחת כאמור, יפרט את העילה לחיוב בפיצוי והחזר הוצאות, את סכום הפיצוי והחזר ההוצאות המלא ואת הסכום המופחת.
@ 13. עדכון סכומים ושינוים (תיקון: תשפ"ו)
: (א) הסכומים הנקובים [[בתוספות הראשונה]] [[תוספת 1א|והראשונה א']] [[תוספת שלישית|והשלישית]] יתעדכנו ב־1 באפריל של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה –
::- ”המדד החדש” – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון -
::: (1) לעניין [[פרט 1 לתוספת הראשונה]] [[וטור ג' לתוספת השלישית]] - המדד שפורסם בחודש פברואר 2006;
::: (2) לעניין [[פרט 2 בתוספת הראשונה]], [[התוספת הראשונה א']] [[וטור ד' בתוספת השלישית]] - המדד הידוע במועד פרסומן של תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ"ו-2026.
: (ב) סכום שעודכן כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; סכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
: (ג) הרשות הממונה תגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות [[שבתוספת השלישית]]; לצורך מתן המלצה כאמור, תבדוק הרשות הממונה את כלל הנתונים שבידי בעל הזיכיון לעניין פעילויות האכיפה, באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שיחולו ישקפו את סכומן הכולל של ההוצאות בפועל הכרוכות באכיפת הגבייה של האגרה, באכיפת החיובים ובפיצוי בשל נזק שנגרם, ואילו הוצאות שהוציא בעל הזיכיון יוכרו כהוצאות בפועל לעניין תקנה זו.
: (ד) בעל הזיכיון יגיש לרשות הממונה, לצורך הבדיקות האמורות בתקנת משנה (ג), לא יאוחר מ־45 ימים לאחר שנדרש לעשות כן, וכן בכל 1 באפריל לגבי השנה שהסתיימה ב־31 בדצמבר של השנה הקודמת, את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות הגבייה והאכיפה, לרבות עלויות, הכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום.
== פרק ד׳: הודעות על אי־חידוש רישיון רכב ==
@ 14. הודעת בעל זיכיון לרשות הרישוי
: לא שילם חייב חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר, לאחר שנשלחו לו בשלהם חשבונות, יודיע על כך בעל הזיכיון לרשות הרישוי 14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעה לפי [[תקנה 15(א)]]; בהודעתו יצוינו שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו כאמור [[בתקנה 15(ג)]], וכן מספר הרישוי של הרכב שאין לחדש את רישיונו עד לפירעון מלוא החובות האמורים.
@ 15. המצאת הודעה בדבר אי־חידוש רישיון
: (א) בעל זיכיון ורשות הרישוי יודיעו לחייב או לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב השיוך, שלא שילם חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר ושלגביהן נשלחו לו חשבונות לפי תקנות אלה, כי רישיון הרכב שבוצעו בו הנסיעות או רישיון רכב השיוך, לפי העניין, לא יחודש אלא אם כן ישולמו מלוא החובות האמורים לפני מועד החידוש.
: (ב) הודעות לפי תקנת משנה (א) יישלחו בדואר רשום 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש.
: (ג) המען למשלוח ההודעה יהיה המען האמור [[בתקנה 6]], כפי שהיה רשום או שנמסר או הודע, לפי העניין, שלושה ימים לפני מועד משלוח ההודעה לחייב או לרשות הרישוי לפי תקנה זו.
: (ד) על המצאת ההודעה יחולו הוראות [[תקנה 5(ב) ו־(ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ה) עותק מהודעה הנשלחת לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב שיוך לפי תקנה זו, יישלח גם למנוי שעל פי ההסכם מכוחו נרשם רכב השיוך.
== פרק ה׳: ערעור ==
@ 16. מועדים לערעור
: המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה; נתן בית המשפט רשות לערער, יקבע את המועד להגשת הערעור.
== פרק ו׳: הוראות מיוחדות ביחס לנסיעה בנתיב מהיר ==
@ 17. איסור כניסה לנתיב מהיר (תיקון: תשפ"ו)
: כלי הרכב כמפורט להלן לא יהיו רשאים להיכנס לנתיב מהיר:
: (1) רכב שאינו רכב מנועי;
: (2) רכב שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון, למעט רכב הפטור מאגרה לפי [[תקנה 18(א)(1) עד (3) ו-(7)]] ואוטובוס זעיר פרטי;
: (3) אופנוע אשר מחובר אליו רכב צדי, טרקטור, מכונה ניידת, רכב איטי, רכב מחובר, נתמך ותלת־אופנוע כהגדרתם [[בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961]] (להלן – תקנות התעבורה), ולעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו-20 - גם אופנוע, למעט אופנוע המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב האמור.
@ 18. פטור מתשלום אגרה וסכום מופחת שלה (תיקון: תשפ"ו)
: (א) בנתיב מהיר כמפורט [[בטור א׳ בתוספת הרביעית]] פטורים מתשלום אגרה בעד נסיעה כלי הרכב מבין המפורטים להלן, כולם או מקצתם, כאמור בטור ב׳ בה:
:: (1) אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, כהגדרתם [[בתקנות התעבורה]];
:: (2) מונית שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות, בעת שהיא מבצעת נסיעת שירות בקו השירות למוניות שנקבע ברישיון הנסיעה; לעניין זה –
:::- ”רישיון לנסיעת שירות”, ”קו שירות למוניות” – כהגדרתם [[בסעיף 14ז לפקודת התעבורה]];
:::- ”נסיעת שירות” – כהגדרתה [[בתקנה 485 לתקנות התעבורה]];
:: (3) רכב המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב המהיר;
:: (4) רכב שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה; בפסקה זו, ”מיתקן ביקורת” – מיתקן שנועד לספירת הנוסעים ברכב;
:: (5) רכב שבו שני נוסעים נוסף על הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה, וזאת בעת שנוסעים בנתיב המהיר פחות מ־1,000 כלי רכב בשעה;
:: (5א) רכב שיוך שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, שעבר במיתקן ביקורת במקום שאישרה הרשות הממונה, או דיווח על מספר הנוסעים ברכב בדרך שאישרה הרשות הממונה וכן תועד בידי מצלמה או במיתקנים ומכשירים לזיהוי החייב שנועדו לספירת נוסעים ברכב, אשר אישרה הרשות הממונה כאמור [[בסעיף 2ג לחוק]];
:: (6) רכב שנסיעתו בנתיב המהיר נמשכה, בנסיבות שאינן באחריות בעל הרכב, יותר מן הזמן שנקבע [[בטור ג׳ לתוספת השנייה]];
:: (7) רכב שניתן לגביו תג נכה מן הסוג המפורט [[בתוספת התשיעית לפקודת התעבורה]], בעת שהנכה שעל שמו ניתן התג נוהג ברכב או נוסע בו;
:: (8) רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט [[בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה]] ואסף או הוריד נוסע בעמדה ייעודית מסומנת שאישרה הרשות הממונה בחניון; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור;
:: (9) רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט [[בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה]] ושהה בו לפרק זמן של שלוש שעות לפחות; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור;
:: (10) רכב שנסע במקטע החיוב המפורט [[בפרט 2(6)(ב) לתוספת הראשונה]], פטור מתשלום אגרה בעד מקטע החיוב האמור ובלבד שעבר בדרכו לשם בנסיעה דרך מקטעי החיוב המפורטים [[בפרטים 2(3) עד (5) לתוספת הראשונה]].
: (ב) בנתיב מהיר כמפורט [[בטור א׳ בתוספת הרביעית]], ישלם אופנוע מחצית מהאגרה שהיא בתוקף במועד נסיעתו בו כאמור [[בתקנה 3(ג)]].
== פרק ו׳: שונות <עוגן פרק ו1> ==
: (((מספור פרקים שגוי במקור):))
@ 19. חייב שמכר את רכבו
: (א) נתברר לבעל זיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, ישלח לחייב חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לאותו חייב שאם לא ישולם החיוב, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו.
: (ב) החייב רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה הודעת בעל זיכיון כאמור בתקנת משנה (א), לפרוע את החיוב או לבקש בכתב מבעל זיכיון, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו או אמצעי זיהוי שלגביו התקשר החייב בהסכם, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל זיכיון יפעל כמבוקש.
: (ג) לא פרע החייב את החיוב ולא פעל כאמור בתקנת משנה (ב), ייווסף סכום החיוב לחשבון שיישלח לגבי הרכב שצוין בהודעה לפי תקנת משנה (א); החיוב שייווסף לחשבון הנשלח לגבי רכב אחר כאמור, יהיה בסכומו הכולל ביום ההוספה.
@ 20. בעלים של רכב שיוך שמכר את רכבו
: נתברר לבעל זיכיון כי רכב שיוך, אינו עוד בבעלות מי שרשום אצלו כבעלו חיובים המיוחסים לו לא נפרעו, ישלח לו חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לבעל רכב השיוך כי הוראות [[סעיף 4ב לחוק]] יחולו על רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו, [[ותקנה 19(ב) ו־(ג)]] תחול בשינויים המחויבים.
@ 21. ביטול ההסכם
: (א) ביטל בעל זיכיון את ההסכם, ישלח הודעה על כך למנוי בדואר רשום, לפי המען כאמור [[בתקנה 6]], ותחול על ההודעה [[תקנה 5(ב)]].
: (ב) ביטל המנוי את ההסכם, ישיב בעל הזיכיון למנוי את העירבון ואת יתרת הפיקדון בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעתו של המנוי על ביטול ההסכם, או ממועד השבת אמצעי הזיהוי, לפי המאוחר.
@ 22. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה במועד הפעלתו של הנתיב המהיר בהתאם להוראות [[סעיף 2 לחוק]].
== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנות 1]], [[2]], [[3]] [[ו־13]]))) (תיקון: תשפ"ו) ====
@ (תיקון: תשפ"ו)
: {| style="width: 100%;"
! width="30px" | !! colspan="3" | נתיב מהיר !! סכום אגרת הבסיס בשקלים חדשים !! סכום אגרה מרבית בשקלים חדשים
|- <עוגן פרט 1>
| 1. || colspan="3" | הנתיב השמאלי בכביש ארצי מספר 1, בקטע הדרך שממחלף נמל התעופה בן גוריון בנקודת ציון (נ״צ) 189800-654850 עד למחלף קיבוץ גלויות בנ״צ 180100-661600 (להלן – נתיב מהיר כביש 1 מערב) || 5 (((מתואם לשנת 2011, החל מאפריל 2023, 6.60 ש"ח))) || 75, {{מוקטן|ורשאית הרשות הממונה לאשר סכום גבוה יותר, אם כתוצאה מנסיבות מיוחדות נוצר גודש תנועה בנתיב המהיר המחייב אישור סכום גבוה יותר כאמור, לשם מניעת האטה משמעותית בנסיעה בו.}}
|- <עוגן פרט 2>
| rowspan="9" | 2. || colspan="3" | נתיב מהיר כבישים 2–20 || ||
|-
| rowspan="8" | מקטעי חיוב || rowspan="2" | הנתיב השמאלי לכיוון דרום
| : (1) מקטע חיוב שתחילתו במחלף שפיים בנקודת ציון (נ"צ) 183995-680378 עד מחלף קרן קיימת בנ"צ 182252-669613. || 7.13 || 106.98
|-
| : (2) מקטע חיוב שתחילתו במחלף קרן קיימת בנ"צ 182252-669613 עד מחלף וולפסון בנ"צ 177430-660438. || 7.13 || 106.98
|-
| rowspan="3" | הנתיב השמאלי לכיוון צפון
| : (3) מקטע חיוב שתחילתו במחלף מבוא איילון בנ"צ 177078-653672 עד מחלף לה גוארדיה בנ"צ 179982-662975. || 7.13 || 106.98
|-
| : (4) מקטע חיוב שתחילתו במחלף לה גוארדיה בנ"צ 179982-662975 עד מחלף גלילות/כביש 5 בנ"צ 182220-671864. || 7.13 || 106.98
|-
| : (5) מקטע חיוב שתחילתו במחלף גלילות/כביש 5 בנ"צ 182220-671864 עד מחלף שפיים/רעננה צפון מערב בנ"צ 183995-680378. || 7.13 || 106.98
|-
| rowspan="3" | נתיבים במסלול המרכזי שכיוון התנועה בהם יכול להתחלף || : (6) כל אחד מאלה: || ||
|-
| :: (א) מקטע חיוב שתחילתו במחלף נתניה בנ"צ 187732-692418 עד מחלף שפיים לכיוון דרום בנ"צ 183995-680378; || 7.13 || 106.98
|-
| :: (ב) מקטע חיוב שתחילתו במחלף שפיים בנ"צ 183995-680378 לבין מחלף נתניה לכיוון צפון בנ"צ 187732-692418. || 7.13 || 106.98
|}
== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשפ"ו) ==
==== ((([[תקנות 3א]] [[ו-13]]))) ====
@
: {|
! !! נתיב מהיר !! סכום דמי גבייה בשקלים חדשים
|- <עוגן פרט 1>
| 1. || נתיבים מהירים כבישים 2–20 || 1.22
|}
== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 9(5)]] [[ו־18(א)(6)]]))) ====
@
: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} נתיב מהיר !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משך הנסיעה בדקות !! {{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משך הנסיעה בדקות
|-
| נתיב מהיר כביש 1 מערב || 11 || 30
|}
== תוספת שלישית (תיקון: תשפ"ו) ==
==== ((([[תקנות 12(א) ו-(ג)]] [[ו-13(א), (א1) ו-(ג)]]))) ====
@ : סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט להלן:
@
: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;"
! width="30px" | !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} פיצוי והחזר הוצאות לפי תקנה !! width="40%" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מהות העילה לפיצוי והחזר הוצאות !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כביש 1 מערב !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כבישים 2 ו-20
|-
| 1. || [[11(א)(1)]] || נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש || 60 || 85.58
|-
| 2. || [[11(א)(1א)]] || דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי [[תקנה 18(א)(5א)]], כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין || - || 85.58
|-
| rowspan="2" | 3. || rowspan="2" | [[12(ג)]] (סכום מופחת) || : (א) נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש, פעם ראשונה || 20 || 28.53
|-
| : (ב) דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי [[תקנה 18(א)(5א)]], כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין, פעם ראשונה || - || 28.53
|-
| 4. || [[11(א)(2)]] || אי-פירעון חשבון במועד || 30 || 42.79
|-
| 5. || [[11(א)(3)]] || חייב בעל פיקדון - חוסר כיסוי לחיוב בפיקדון || 30 || 42.79
|-
| 6. || [[11(א)(4)]] || מעשה למניעת זיהוי, חיוב, או אכיפת החוק ותקנות אלה || 1,000 || 1,426.39
|-
| 7. || [[11(א)(5)]] || שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם || 30 || 42.79
|-
| 8. || [[11(א)(6)]] || כניסה או יציאה מהנתיב שלא במקום שנקבע לכך || 200 || 285.28
|-
| 9. || [[11(א)(7)]] || טיפול בעיכוב רכב || 75 || 106.98
|-
| 10. || [[11(א)(8)]] || גרירה ופינוי רכב || 150 || 213.96
|-
| 11. || [[11(א)(9)]] || יום אחסון רכב שפונה || 50 ||71.32
|}
== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 18]]))) ====
@ (תיקון: תשפ"ו)
: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;"
! width="30px" | !! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}}נתיב מהיר || {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}}כלי הרכב הפטורים מאגרה
|- <עוגן פרט 1>
| 1. || נתיב מהיר כביש 1 מערב || כל כלי הרכב המנויים [[בתקנה 18(א)(1) עד (4), (6) ו-(7)]].
|- <עוגן פרט 2>
| 2. || נתיב מהיר כבישים 2 ו-20 || כלי הרכב המפורטים [[בתקנה 18(א)(1) עד (3), (5א) ו-(7) עד (10)]].
|}
<פרסום> ח׳ בכסלו התשע״א (15 בנובמבר 2010)
<חתימה> ישראל כ״ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים
1s8a2a2b9876j3kyqsdbj97hzb6bxir
תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)
0
468094
3022233
3011281
2026-07-01T11:01:02Z
OpenLawBot
8112
[3022179]
3022233
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשע״א–2010}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 154|תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6941.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1914|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12357.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 3א|3א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4א|4א(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4ח|4ח(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 6|ו־6}} {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|לחוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000}} (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חיובים, הודעות על חיובים וגבייתם}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: שימוש באמצעי זיהוי, מקטעי חיוב אגרה וחובת תשלום החיובים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חשבונות, מועדי תשלום ואמצעי גבייה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הודעות על אי־חידוש רישיון רכב}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ערעור}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות מיוחדות ביחס לנסיעה בנתיב מהיר}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳: שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div>
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגרת בסיס“ – סכום האגרה המזערי שבעל הזיכיון זכאי לגבות בשל נסיעה בנתיב מהיר או במקטע חיוב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם המצאה דיגיטלית“ – הסכם בכתב, בנוסח שאישרה הרשות הממונה, בין בעל זיכיון להפעלת נתיב מהיר המנוי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#תוספת|בתוספת לחוק}} ובין חייב שאינו מנוי, שלפיו בעל זיכיון ימציא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו חייב שהסכים לכך במפורש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החייב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 3ד|בסעיף 3ד(א) או (ב) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשים“ – הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ג|בסעיף 12ג לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון“ – הודעה על חיוב לגבי כלי רכב או אמצעי זיהוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום החיוב“ – לגבי מנוי – יום בחודש שנקבע בהסכם, שבו יסוכמו החיובים של המנוי לצורך חיובו; לגבי מי שאינו מנוי – מועד הסמוך לאחר מועד יצירת החיוב, שהחליטה עליו הרשות הממונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד יצירת חיוב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחיוב בשל נסיעה בנתיב מהיר – מועד הנסיעה;
{{ח:תתת|(2)}} בחיוב בפיצוי והחזר הוצאות –
{{ח:תתתת|(א)}} בשל אי־פירעון חשבון – המועד האחרון לפירעונו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשל הפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4א|סעיף 4א(א)(3) לחוק}} – המועד שבו הופעלו או החלו להפעילם, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את החיוב באגרה או שיש בו כדי לפגוע במערכת גביית האגרה באופן אחר – המועד שבו נודע לבעל זיכיון על המעשה;
{{ח:תתתת|(ד)}} בשל אי־הפקדת עירבון – המועד שנקבע לכך בהסכם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס ערך מוסף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מען דיגיטלי“ – כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS) או אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקטע חיוב“ – קטע מתוך נתיב מהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|תקנה 2א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב מהיר כבישים 2 ו־20“ – הנתיבים המהירים לפי {{ח:חיצוני|תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)#סעיף 1|תקנה 1(1), (2) ו־(4) לתקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חיוב“ – תקופה המתחילה בחודש שקדם לחודש שבו חל יום החיוב, ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב והמסתיימת ביום שלפני יום החיוב.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חיובים, הודעות על חיובים וגבייתם}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: שימוש באמצעי זיהוי, מקטעי חיוב אגרה וחובת תשלום החיובים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:סעיף|2|תשלום חיובים}}
{{ח:ת}} נסע רכב בנתיב מהיר המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ישלם החייב את החיובים לבעל זיכיון על פי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|החוק}}, תקנות אלה וההסכם, לפי העניין.
{{ח:סעיף|2א|מקטע חיוב|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום הפעלת המקטעים כמפורט בהודעה שתפרסם הרשות הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק}}):}}
{{ח:ת}} בנתיב מהיר כבישים 2 ו־20, יהיו שבעה מקטעי חיוב, לפי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בטור א׳ בפרט 2 בתוספת הראשונה}}.
{{ח:סעיף|3|סכומי האגרה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעד נסיעה בנתיב מהיר ובכלל זה במקטע חיוב ישלם חייב את אגרת הבסיס או אגרה גבוהה ממנה שקבע בעל הזיכיון בצירוף מס ערך מוסף (להלן – סכום האגרה הכולל), ובלבד שלא תעלה על האגרה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי סוג הרכב או מספר הנוסעים בו, גודש התנועה, מרחק הנסיעה, היום או השעה של הנסיעה בנתיב המהיר, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או כפי שאישרה הרשות הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} בנתיב מהיר שבו האגרה שנקבעה בחוזה הזיכיון או שאישרה הרשות הממונה משתנה לפי גודש התנועה, ישנה בעל הזיכיון את האגרה לפי מהירות הנסיעה בו, מספר כלי הרכב שבו, משך ההמתנה ביציאה ממנו או בכניסה אליו או אומדן ביחס אליהם, וזאת בפרקי זמן ובהפרשי סכומים, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או שהרשות הממונה אישרה.
{{ח:תת|(ג)}} בנתיב מהיר כאמור בתקנת משנה (ב) ובכלל זה במקטע חיוב –
{{ח:תתת|(1)}} יוצב שלט בסמוך לכל כניסה, במרחק שלא יפחת מ־1,200 מטרים לפני כל כניסה כאמור, ובו יפורט סכום האגרה הכולל בעד הנסיעה בנתיב המהיר ובכלל זה במקטע החיוב ובמקטעי החיוב הנוספים שהוא בתוקף באותה העת; בעל הרכב יחויב בעד נסיעה בנתיב המהיר ובכלל זה במקטע החיוב בסכום שפורט בשלט בעת שחלף על פניו, אף אם סכום האגרה השתנה לאחר מכן;
{{ח:תתת|(2)}} בסמוך לשלט האמור בפסקה (1), ובאותו מרחק שמוצב השלט האמור לפני כל כניסה, יוצב שלט נוסף, ובו יפורט מספר הנוסעים ברכב כולל הנהג, הנדרש באותה העת לשם קבלת פטור מאגרה בעד הנסיעה בנתיב המהיר.
{{ח:תת|(ג1)}} המפקח על התעבורה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} המרחק שנקבע להצבת שלט כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה קטן יותר, בשים לב לתנאי הדרך ולשיקולי בטיחות.
{{ח:תת|(ד)}} בעל הזיכיון יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט שלו את סכום אגרת הבסיס, את סכום האגרה הכולל ואת הכללים שלפיהם תשתנה האגרה; נקבעה אגרה המשתנה על פי גודש התנועה, יפרסם גם את פרק הזמן המזערי שצריך שיחלוף עד לשינוי האגרה החלה והסכום שהיא תשתנה בו בכל מועד שינוי.
{{ח:סעיף|3א|דמי גבייה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בעד נסיעה בנתיב מהיר כבישים 2 ו־20, חייב שאינו מנוי, ישלם, נוסף על חובת תשלום האגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, דמי גבייה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}}, בצירוף מס ערך מוסף.
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חשבונות, מועדי תשלום ואמצעי גבייה}}
{{ח:סעיף|4|המצאת חשבונות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון ימציא חשבון לפי תקנה זו –
{{ח:תתת|(1)}} לחייב שהוא מנוי – לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה;
{{ח:תתת|(2)}} לחייב שאינו מנוי – בסמוך לאחר יום החיוב;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו־20 – על אף האמור בפסקה (2), לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה.
{{ח:תת|(ב)}} היו למנוי אחד כמה אמצעי זיהוי, ימציא לו בעל הזיכיון חשבון נפרד לגבי כל אמצעי זיהוי, זולת אם אישרה הרשות הממונה אחרת לפי בקשת המנוי.
{{ח:תת|(ג)}} בחשבון יפורטו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו, מספר הרישוי של הרכב או מספרו של אמצעי הזיהוי, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת או תקופות החיוב בחשבון;
{{ח:תתת|(3)}} תאריך עריכת החשבון;
{{ח:תתת|(4)}} פירוט הנסיעות, מועדיהן וסכום האגרה הכולל הנדרש בשל כל נסיעה;
{{ח:תתת|(4א)}} אם חלים דמי גבייה – סכום דמי הגבייה בשל כל נסיעה;
{{ח:תתת|(5)}} הנתיב המהיר שבוצעה בו כל אחת מהנסיעות;
{{ח:תתת|(5א)}} אם יש מקטעי חיוב – מקטעי החיוב שבוצעה בהם כל אחת מהנסיעות;
{{ח:תתת|(6)}} פירוט האירועים שנדרש בשלהם פיצוי והחזר הוצאות, מועדיהם והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם;
{{ח:תתת|(7)}} פירוט הפרשים, ככל שקיימים;
{{ח:תתת|(8)}} סכום החיוב הכולל לתשלום;
{{ח:תתת|(9)}} מועד התשלום, לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}};
{{ח:תתת|(10)}} התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו ייווספו פיצוי והחזר הוצאות.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), תפורט בחשבון שימציא בעל הזיכיון למנוי המשלם באמצעות פיקדון, גם יתרת הזכות בפיקדון נכון ליום החיוב, ובמידת הצורך – הודעה על כך שהסכום שנותר בפיקדון פחת מן הסכום המזערי שנקבע בהסכם, או כי החיוב נוכה בדרך אחרת שנקבעה בהסכם, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} השמיט בעל הזיכיון מחשבון חיוב שנוצר במהלך תקופת החיוב שהחשבון מתייחס אליה, רשאי הוא לכלול את החיוב האמור בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב, ובלבד שלא יחויב החייב בתשלום הפרשים בגין התקופה שבין יום החיוב המקורי לגבי אותו חיוב ובין המועד לתשלום של החשבון שבו נכלל.
{{ח:סעיף|5|דרך המצאת חשבון|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חשבון יומצא לחייב –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – בדואר רגיל או בדרך אחרת שנקבעה בהסכם;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות – בדואר רשום.
{{ח:תת|(ב)}} חשבון שנשלח בדואר לפי מען כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}} ושולמו בעדו דמי הדואר, רואים כאילו הגיע לתעודתו בתום ארבעה עשר ימים ממשלוחו, זולת אם הוכיח החייב שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו.
{{ח:תת|(ב1)}} בחשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית, והוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – יראו כאילו הגיע לתעודתו אם קיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו (בתקנה זו – חיווי על הצגה), או אם התקיימו תנאי פסקאות (1) ו־(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (3) עד (6):
{{ח:תתת|(1)}} בעל הזיכיון ביצע הליך אימות בעניינו של המען הדיגיטלי של החייב בסמוך למסירתו;
{{ח:תתת|(2)}} באמצעי שבו נשלח החשבון נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו (בתקנה זו – חיווי על כשל), ובעל הזיכיון נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי שבחר החייב, שבה מתקבלות הודעות כברירת מחדל, ממען דיגיטלי מוגדר או המזוהה כמען דיגיטלי רצוי;
{{ח:תתת|(3)}} חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון, בלי שהתקבל חיווי על כשל;
{{ח:תתת|(4)}} התקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקיימו תנאי פסקה (3);
{{ח:תתת|(5)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (4) והתקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקיימו באחד מהם לפחות תנאי פסקה (3);
{{ח:תתת|(6)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (5) והתקבלו חיוויים על כשל או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי בלא הסכם המצאה דיגיטלית.
{{ח:תת|(ב2)}} חשבון שנשלח לחייב לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, יראו כאילו הגיע לתעודתו אם התקיימו תנאי תקנת משנה (ב1)(1) עד (2) וכן אחד התנאים בפסקאות (1) עד (4):
{{ח:תתת|(1)}} התקבל חיווי על הצגה;
{{ח:תתת|(2)}} התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון בלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה;
{{ח:תתת|(3)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (1) והתקבל חיווי על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם;
{{ח:תתת|(4)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (2) והתקבלו חיוויים על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי בלא הסכם המצאה דיגיטלית.
{{ח:תת|(ב3)}} על אף האמור בתקנות משנה (ב1) או (ב2), לא יראו בחשבון שנשלח לחייב לפי התקנות {{ח:הערה|משנה}} האמורות כאילו הגיע לתעודתו, אם הוכיח החייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו.
{{ח:תת|(ג)}} חשבון יכול שיומצא גם בדרך שלא כאמור בתקנת משנה (א), ויראו אותו כחשבון שהומצא כדין אם הוכיח בעל הזיכיון את המצאתו, וכאילו הגיע לתעודתו בתום שבעה ימים ממשלוחו, אלא אם כן הוכיח בעל הזיכיון את מועד ההמצאה.
{{ח:סעיף|6|המען להמצאת חשבון|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} המען להמצאת חשבון לחייב הוא אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} למנוי – המען שמסר בהסכם או מען שהודיע עליו לבעל הזיכיון אחרי חתימת ההסכם, בדרך שנקבעה בו;
{{ח:תת|(2)}} לחייב שאיננו מנוי – מענו הרשום לפי {{ח:חיצוני|חוק עדכון כתובת|חוק עדכון כתובת, התשס״ה–2005}}, או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית – המען הדיגיטלי שמסר בהסכם המצאה דיגיטלית, כפי שהם מעודכנים, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבון.
{{ח:סעיף|7|פיקדון}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בהסכם כי תשלום חיובים יהיה באמצעות פיקדון, יפקיד המנוי את הפיקדון ובעל הזיכיון ינכה ממנו כל חיוב המגיע לו מהמנוי.
{{ח:תת|(ב)}} לא היה הסכום המופקד מספיק לכיסוי חיוב, יגבה בעל זיכיון מהמנוי את החיוב או את יתרת החיוב, לפי העניין, בדרך שנקבעה לכך בהסכם.
{{ח:תת|(ג)}} מנוי שהפקיד פיקדון זכאי בכל עת לקבל פרטים, לרבות בכתב, אם ביקש זאת, על הסכומים שנוכו מהפיקדון, מועדי הניכוי והחיובים שבשלהם בוצע, וכן על הסכומים שנותרו בו.
{{ח:סעיף|8|מועדי תשלום|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} המועד לתשלום חיוב הוא אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} נגבה חיוב לפי הסכם באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}} (בתקנות אלה – כרטיס חיוב) – המועד הקרוב ביותר למועד החיוב שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס חיוב;
{{ח:תת|(2)}} נגבה החיוב לפי הסכם באמצעות הוראת קבע או באמצעי תשלום אחר שהוסכם בין הצדדים – במועד שנקבע בהסכם ושלא יקדם מ–15 ימים מיום החיוב;
{{ח:תת|(3)}} נגבה החיוב מתוך פיקדון – מיד לאחר מועד יצירת החיוב;
{{ח:תת|(4)}} חיוב שנוצר שלא על פי הסכם – בתוך 30 ימים מיום ששלח בעל הזיכיון חשבון לחייב; נשלח החשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב1)(3) עד (5) או (ב2)}}, ייספר מניין הימים האמור ממועד השליחה האחרונה.
{{ח:סעיף|9|אופן הפעלת הסמכויות על ידי בעל הזיכיון}}
{{ח:ת}} הרשות הממונה תיתן הוראות מזמן לזמן לבעל הזיכיון ובעל זיכיון ימלא אחריהן, ביחס להפעלת סמכויותיו בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אופן השימוש באמצעי הזיהוי והתנאים להעברת אמצעי הזיכוי בין כלי רכב;
{{ח:תת|(2)}} סכום העירבון והתנאים להשבתו;
{{ח:תת|(3)}} הסכום המזערי שצריך להימצא בפיקדון, משלוח הודעה למנוי במקרה שפחת הסכום בפיקדון מן הסכום המזערי והתנאים הצריכים להתקיים בטרם יחויב מנוי בפיצוי והחזר הוצאות במקרה שלא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב;
{{ח:תת|(4)}} הגבלות ביחס לקביעת רכב כרכב שיוך, ובכלל אלה הגבלות ביחס לכלי רכב שיוכלו לשמש רכבי שיוך;
{{ח:תת|(5)}} מתן פטור לחייבים מתשלום אגרה אם משך הנסיעה בנתיב המהיר עלה על משך הזמן שנקבע לגבי אותו נתיב מהיר, {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ שבתוספת השנייה}};
{{ח:תת|(6)}} מניעת כניסה לנתיב המהיר במקרים שבהם התנועה בו נעצרה או קיימת בה האטה משמעותית;
{{ח:תת|(7)}} כל נושא אחר הנוגע להפעלת סמכויותיו של בעל הזיכיון מכוח {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|החוק}} ותקנות אלה.
{{ח:סעיף|10|עיכוב, גרירה, פינוי ואחסנה}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש פקח למנוע כניסת רכב לנתיב מהיר או לעכב את יציאתו ממנו עקב חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב, ואם היה הרכב רכב שיוך – בשל חוב חלוט המיוחס אליו, לא יעשה כן אלא אם כן איפשר לנהג, לנוסע ברכב או לגורם אחר לפרוע לאלתר את החיוב, אף אם אינו החייב; פירעון כאמור ייעשה במזומן, בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר שאישרה הרשות הממונה; נפרע החוב החלוט על ידי מי שאיננו החייב, יהיה מנוע מלתבוע את השבת מה שפרע מבעל הזיכיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא נפרע החיוב כאמור בתקנת משנה (א), רשאי פקח להורות לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו לדרך שיורה לו, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי פקח, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70א|בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה}}, לגרור את הרכב ולפנותו למקום אחסנה; לעניין זה, ”מקום אחסנה“ – מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לנתיב מהיר, שאישרה הרשות הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} רכב, שפונה ואוחסן כאמור בתקנת משנה (ב), לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום הפיצוי והחזר ההוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(א)(8) ו־(9)}}; שולמו החיובים כאמור, ישוחרר הרכב לידי בעל הרכב, לא יאוחר משעתיים לאחר התשלום.
{{ח:תת|(ד)}} פקח שעיכב יציאת רכב מנתיב מהיר או טיפל בפינויו למקום אחסנה –
{{ח:תתת|(1)}} יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על העיכוב או על הפינוי, על מקום הימצאו ועל מקום הימצא הרכב לאדם אחר שאפשר לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום;
{{ח:תתת|(2)}} יגרום להבאת הנהג ונוסעי הרכב או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם.
{{ח:תת|(ה)}} לא תעוכב יציאת רכב מנתיב מהיר ולא יפונה הרכב ממנו בידי פקח אם נסיעתו בנתיב מהיר באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף, זולת אם הועמד אמצעי אחר לרשות האדם האמור, לשם הבאתו הדחופה לטיפול הרפואי.
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות}}
{{ח:סעיף|11|חיוב בפיצוי והחזר הוצאות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נסיעה בנתיב מהיר בניגוד {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|לחוק}} או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף, בלי שחל פטור על נסיעתו או בלי ששולמה האגרה מראש או במהלך הנסיעה;
{{ח:תתת|(1א)}} דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(5א)}}, כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין;
{{ח:תתת|(2)}} אי־פירעון של חשבון במועד תשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} לא נמצאו די סכומים לכיסוי החיוב של חייב בעל פיקדון;
{{ח:תתת|(4)}} מעשה שעשה החייב ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב או אמצעי זיהוי או למנוע חיוב באגרה או למנוע אכיפת {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|החוק}} ותקנות אלה;
{{ח:תתת|(5)}} שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם;
{{ח:תתת|(6)}} כניסה או יציאה מהנתיב המהיר שלא בנקודות שנקבעו לכך;
{{ח:תתת|(7)}} טיפולו של בעל הזיכיון בעיכוב רכב לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|החוק}} ותקנות אלה;
{{ח:תתת|(8)}} גרירת רכב שעוכב ופינויו;
{{ח:תתת|(9)}} כל יום שאוחסן בו רכב שפונה.
{{ח:תת|(ב)}} נשתנה מענו של מנוי, והוא הודיע על כך לבעל זיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, או הודיע על כך לרשם החברות, לרשם העמותות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, בתוך בתקופה הקבועה לכך בדין – לא יחויב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי־פירעון במועד של חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור.
{{ח:סעיף|12|סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לגבי כל נתיב מהיר, בצירוף מס ערך מוסף.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הזיכיון ישלח לאדם החייב בתשלום פיצוי והחזר הוצאות שאיננו מנוי הודעת תשלום, ועל הודעה זו יחולו {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4 עד 6}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} חייב זכאי לשלם פיצוי והחזר הוצאות בסכום מופחת לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, פעם אחת בלבד בשל העילה {{ח:פנימי|סעיף 11|שבתקנה 11(א)(1)}} ופעם אחת בלבד בשל העילה {{ח:פנימי|סעיף 11|שבתקנה 11(א)(1א)}}, ובלבד ששילם בתוך 30 ימים מיום שנשלח אליו חשבון; בחשבון שישלח בעל הזיכיון לחייב הזכאי לשלם סכום מופחת כאמור, יפרט את העילה לחיוב בפיצוי והחזר הוצאות, את סכום הפיצוי והחזר ההוצאות המלא ואת הסכום המופחת.
{{ח:סעיף|13|עדכון סכומים ושינוים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספות הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 1א|והראשונה א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}} יתעדכנו ב־1 באפריל של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון –
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|פרט 1 לתוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|וטור ג׳ לתוספת השלישית}} – המדד שפורסם בחודש פברואר 2006;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|פרט 2 בתוספת הראשונה}}, {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 3|וטור ד׳ בתוספת השלישית}} – המדד הידוע במועד פרסומן של תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ״ו–2026.
{{ח:תת|(ב)}} סכום שעודכן כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; סכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות הממונה תגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}; לצורך מתן המלצה כאמור, תבדוק הרשות הממונה את כלל הנתונים שבידי בעל הזיכיון לעניין פעילויות האכיפה, באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שיחולו ישקפו את סכומן הכולל של ההוצאות בפועל הכרוכות באכיפת הגבייה של האגרה, באכיפת החיובים ובפיצוי בשל נזק שנגרם, ואילו הוצאות שהוציא בעל הזיכיון יוכרו כהוצאות בפועל לעניין תקנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל הזיכיון יגיש לרשות הממונה, לצורך הבדיקות האמורות בתקנת משנה (ג), לא יאוחר מ־45 ימים לאחר שנדרש לעשות כן, וכן בכל 1 באפריל לגבי השנה שהסתיימה ב־31 בדצמבר של השנה הקודמת, את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות הגבייה והאכיפה, לרבות עלויות, הכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום.
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הודעות על אי־חידוש רישיון רכב}}
{{ח:סעיף|14|הודעת בעל זיכיון לרשות הרישוי}}
{{ח:ת}} לא שילם חייב חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר, לאחר שנשלחו לו בשלהם חשבונות, יודיע על כך בעל הזיכיון לרשות הרישוי 14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(א)}}; בהודעתו יצוינו שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(ג)}}, וכן מספר הרישוי של הרכב שאין לחדש את רישיונו עד לפירעון מלוא החובות האמורים.
{{ח:סעיף|15|המצאת הודעה בדבר אי־<wbr>חידוש רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון ורשות הרישוי יודיעו לחייב או לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב השיוך, שלא שילם חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר ושלגביהן נשלחו לו חשבונות לפי תקנות אלה, כי רישיון הרכב שבוצעו בו הנסיעות או רישיון רכב השיוך, לפי העניין, לא יחודש אלא אם כן ישולמו מלוא החובות האמורים לפני מועד החידוש.
{{ח:תת|(ב)}} הודעות לפי תקנת משנה (א) יישלחו בדואר רשום 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש.
{{ח:תת|(ג)}} המען למשלוח ההודעה יהיה המען האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, כפי שהיה רשום או שנמסר או הודע, לפי העניין, שלושה ימים לפני מועד משלוח ההודעה לחייב או לרשות הרישוי לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} על המצאת ההודעה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב) ו־(ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} עותק מהודעה הנשלחת לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב שיוך לפי תקנה זו, יישלח גם למנוי שעל פי ההסכם מכוחו נרשם רכב השיוך.
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ערעור}}
{{ח:סעיף|16|מועדים לערעור}}
{{ח:ת}} המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה; נתן בית המשפט רשות לערער, יקבע את המועד להגשת הערעור.
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות מיוחדות ביחס לנסיעה בנתיב מהיר}}
{{ח:סעיף|17|איסור כניסה לנתיב מהיר|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} כלי הרכב כמפורט להלן לא יהיו רשאים להיכנס לנתיב מהיר:
{{ח:תת|(1)}} רכב שאינו רכב מנועי;
{{ח:תת|(2)}} רכב שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון, למעט רכב הפטור מאגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(1) עד (3) ו־(7)}} ואוטובוס זעיר פרטי;
{{ח:תת|(3)}} אופנוע אשר מחובר אליו רכב צדי, טרקטור, מכונה ניידת, רכב איטי, רכב מחובר, נתמך ותלת־אופנוע כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}} (להלן – תקנות התעבורה), ולעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו־20 – גם אופנוע, למעט אופנוע המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב האמור.
{{ח:סעיף|18|פטור מתשלום אגרה וסכום מופחת שלה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בנתיב מהיר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ בתוספת הרביעית}} פטורים מתשלום אגרה בעד נסיעה כלי הרכב מבין המפורטים להלן, כולם או מקצתם, כאמור בטור ב׳ בה:
{{ח:תתת|(1)}} אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}};
{{ח:תתת|(2)}} מונית שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות, בעת שהיא מבצעת נסיעת שירות בקו השירות למוניות שנקבע ברישיון הנסיעה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לנסיעת שירות“, ”קו שירות למוניות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ז|בסעיף 14ז לפקודת התעבורה}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נסיעת שירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 485|בתקנה 485 לתקנות התעבורה}};
{{ח:תתת|(3)}} רכב המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב המהיר;
{{ח:תתת|(4)}} רכב שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה; בפסקה זו, ”מיתקן ביקורת“ – מיתקן שנועד לספירת הנוסעים ברכב;
{{ח:תתת|(5)}} רכב שבו שני נוסעים נוסף על הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה, וזאת בעת שנוסעים בנתיב המהיר פחות מ־1,000 כלי רכב בשעה;
{{ח:תתת|(5א)}} רכב שיוך שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, שעבר במיתקן ביקורת במקום שאישרה הרשות הממונה, או דיווח על מספר הנוסעים ברכב בדרך שאישרה הרשות הממונה וכן תועד בידי מצלמה או במיתקנים ומכשירים לזיהוי החייב שנועדו לספירת נוסעים ברכב, אשר אישרה הרשות הממונה כאמור {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 2ג|בסעיף 2ג לחוק}};
{{ח:תתת|(6)}} רכב שנסיעתו בנתיב המהיר נמשכה, בנסיבות שאינן באחריות בעל הרכב, יותר מן הזמן שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳ לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(7)}} רכב שניתן לגביו תג נכה מן הסוג המפורט {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 9|בתוספת התשיעית לפקודת התעבורה}}, בעת שהנכה שעל שמו ניתן התג נוהג ברכב או נוסע בו;
{{ח:תתת|(8)}} רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה}} ואסף או הוריד נוסע בעמדה ייעודית מסומנת שאישרה הרשות הממונה בחניון; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור;
{{ח:תתת|(9)}} רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה}} ושהה בו לפרק זמן של שלוש שעות לפחות; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור;
{{ח:תתת|(10)}} רכב שנסע במקטע החיוב המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2(6)(ב) לתוספת הראשונה}}, פטור מתשלום אגרה בעד מקטע החיוב האמור ובלבד שעבר בדרכו לשם בנסיעה דרך מקטעי החיוב המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2(3) עד (5) לתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בנתיב מהיר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ בתוספת הרביעית}}, ישלם אופנוע מחצית מהאגרה שהיא בתוקף במועד נסיעתו בו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)}}.
{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳: שונות}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מספור פרקים שגוי במקור):}}
{{ח:סעיף|19|חייב שמכר את רכבו}}
{{ח:תת|(א)}} נתברר לבעל זיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, ישלח לחייב חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לאותו חייב שאם לא ישולם החיוב, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו.
{{ח:תת|(ב)}} החייב רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה הודעת בעל זיכיון כאמור בתקנת משנה (א), לפרוע את החיוב או לבקש בכתב מבעל זיכיון, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו או אמצעי זיהוי שלגביו התקשר החייב בהסכם, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל זיכיון יפעל כמבוקש.
{{ח:תת|(ג)}} לא פרע החייב את החיוב ולא פעל כאמור בתקנת משנה (ב), ייווסף סכום החיוב לחשבון שיישלח לגבי הרכב שצוין בהודעה לפי תקנת משנה (א); החיוב שייווסף לחשבון הנשלח לגבי רכב אחר כאמור, יהיה בסכומו הכולל ביום ההוספה.
{{ח:סעיף|20|בעלים של רכב שיוך שמכר את רכבו}}
{{ח:ת}} נתברר לבעל זיכיון כי רכב שיוך, אינו עוד בבעלות מי שרשום אצלו כבעלו חיובים המיוחסים לו לא נפרעו, ישלח לו חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לבעל רכב השיוך כי הוראות {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4ב|סעיף 4ב לחוק}} יחולו על רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו, {{ח:פנימי|סעיף 19|ותקנה 19(ב) ו־(ג)}} תחול בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|21|ביטול ההסכם}}
{{ח:תת|(א)}} ביטל בעל זיכיון את ההסכם, ישלח הודעה על כך למנוי בדואר רשום, לפי המען כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, ותחול על ההודעה {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל המנוי את ההסכם, ישיב בעל הזיכיון למנוי את העירבון ואת יתרת הפיקדון בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעתו של המנוי על ביטול ההסכם, או ממועד השבת אמצעי הזיהוי, לפי המאוחר.
{{ח:סעיף|22|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה במועד הפעלתו של הנתיב המהיר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק}}.
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנות 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}})}}|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} <table style="width: 100%;">
<tr><th width="30px"> </th><th colspan="3">נתיב מהיר</th><th>סכום אגרת הבסיס בשקלים חדשים</th><th>סכום אגרה מרבית בשקלים חדשים</th></tr>
<tr id="תוספת 1 פרט 1"><td>1.</td><td colspan="3">הנתיב השמאלי בכביש ארצי מספר 1, בקטע הדרך שממחלף נמל התעופה בן גוריון בנקודת ציון (נ״צ) 189800-654850 עד למחלף קיבוץ גלויות בנ״צ 180100-661600 (להלן – נתיב מהיר כביש 1 מערב)</td><td>5 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011, החל מאפריל 2023, 6.60 ש״ח)}}</td><td>75, {{מוקטן|ורשאית הרשות הממונה לאשר סכום גבוה יותר, אם כתוצאה מנסיבות מיוחדות נוצר גודש תנועה בנתיב המהיר המחייב אישור סכום גבוה יותר כאמור, לשם מניעת האטה משמעותית בנסיעה בו.}}</td></tr>
<tr id="תוספת 1 פרט 2"><td rowspan="9">2.</td><td colspan="3">נתיב מהיר כבישים 2–20</td><td> </td><td> </td></tr>
<tr><td rowspan="8">מקטעי חיוב</td><td rowspan="2">הנתיב השמאלי לכיוון דרום</td><td>
{{ח:תת|(1)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף שפיים בנקודת ציון (נ״צ) 183995-680378 עד מחלף קרן קיימת בנ״צ 182252-669613.
</td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(2)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף קרן קיימת בנ״צ 182252-669613 עד מחלף וולפסון בנ״צ 177430-660438.
</td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr>
<tr><td rowspan="3">הנתיב השמאלי לכיוון צפון</td><td>
{{ח:תת|(3)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף מבוא איילון בנ״צ 177078-653672 עד מחלף לה גוארדיה בנ״צ 179982-662975.
</td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(4)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף לה גוארדיה בנ״צ 179982-662975 עד מחלף גלילות/כביש 5 בנ״צ 182220-671864.
</td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(5)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף גלילות/כביש 5 בנ״צ 182220-671864 עד מחלף שפיים/רעננה צפון מערב בנ״צ 183995-680378.
</td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr>
<tr><td rowspan="3">נתיבים במסלול המרכזי שכיוון התנועה בהם יכול להתחלף</td><td>
{{ח:תת|(6)}} כל אחד מאלה:
</td><td> </td><td> </td></tr>
<tr><td>
{{ח:תתת|(א)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף נתניה בנ״צ 187732-692418 עד מחלף שפיים לכיוון דרום בנ״צ 183995-680378;
</td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תתת|(ב)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף שפיים בנ״צ 183995-680378 לבין מחלף נתניה לכיוון צפון בנ״צ 187732-692418.
</td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3א|תקנות 3א}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th> </th><th>נתיב מהיר</th><th>סכום דמי גבייה בשקלים חדשים</th></tr>
<tr id="תוספת 1א פרט 1"><td>1.</td><td>נתיבים מהירים כבישים 2–20</td><td>1.22</td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18(א)(6)}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} נתיב מהיר</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משך הנסיעה בדקות</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משך הנסיעה בדקות</th></tr>
<tr><td>נתיב מהיר כביש 1 מערב</td><td>11</td><td>30</td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|תקנות 12(א) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(א), (א1) ו־(ג)}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט להלן:
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th width="30px"> </th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} פיצוי והחזר הוצאות לפי תקנה</th><th width="40%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מהות העילה לפיצוי והחזר הוצאות</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כביש 1 מערב</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כבישים 2 ו־20</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(1)}}</td><td>נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש</td><td>60</td><td>85.58</td></tr>
<tr><td>2.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(1א)}}</td><td>דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(5א)}}, כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין</td><td>–</td><td>85.58</td></tr>
<tr><td rowspan="2">3.</td><td rowspan="2">{{ח:פנימי|סעיף 12|12(ג)}} (סכום מופחת)</td><td>
{{ח:תת|(א)}} נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש, פעם ראשונה
</td><td>20</td><td>28.53</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(ב)}} דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(5א)}}, כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין, פעם ראשונה
</td><td>–</td><td>28.53</td></tr>
<tr><td>4.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(2)}}</td><td>אי־פירעון חשבון במועד</td><td>30</td><td>42.79</td></tr>
<tr><td>5.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(3)}}</td><td>חייב בעל פיקדון – חוסר כיסוי לחיוב בפיקדון</td><td>30</td><td>42.79</td></tr>
<tr><td>6.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(4)}}</td><td>מעשה למניעת זיהוי, חיוב, או אכיפת החוק ותקנות אלה</td><td>1,000</td><td>1,426.39</td></tr>
<tr><td>7.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(5)}}</td><td>שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם</td><td>30</td><td>42.79</td></tr>
<tr><td>8.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(6)}}</td><td>כניסה או יציאה מהנתיב שלא במקום שנקבע לכך</td><td>200</td><td>285.28</td></tr>
<tr><td>9.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(7)}}</td><td>טיפול בעיכוב רכב</td><td>75</td><td>106.98</td></tr>
<tr><td>10.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(8)}}</td><td>גרירה ופינוי רכב</td><td>150</td><td>213.96</td></tr>
<tr><td>11.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(9)}}</td><td>יום אחסון רכב שפונה</td><td>50</td><td>71.32</td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}})}}}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th width="30px"> </th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}}נתיב מהיר</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}}כלי הרכב הפטורים מאגרה</th></tr>
<tr id="תוספת 4 פרט 1"><td>1.</td><td>נתיב מהיר כביש 1 מערב</td><td>כל כלי הרכב המנויים {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)(1) עד (4), (6) ו־(7)}}.</td></tr>
<tr id="תוספת 4 פרט 2"><td>2.</td><td>נתיב מהיר כבישים 2 ו־20</td><td>כלי הרכב המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)(1) עד (3), (5א) ו־(7) עד (10)}}.</td></tr>
</table>
{{ח:חתימות|ח׳ בכסלו התשע״א (15 בנובמבר 2010)}}
* '''ישראל כ״ץ'''<br>שר התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
f25c9s9x3y0bqiej9y9ao5adcb8xf9r
מקור:הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים)
116
1711915
3022079
2946916
2026-06-30T14:23:08Z
Fuzzy
29
עדכון סכומים
3022079
wikitext
text/x-wiki
<שם> הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים), התשפ"ד-2023
<מאגר תקן 1002905 קוד a163Y00000FDKb7QAH>
<מקור> ((ק"ת תשפ"ד, 310|הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים)|10866)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשפ"ד, 2898|עדכון סכום הפיצוי המרבי|11353)); ((תשפ"ה, 2091|עדכון סכום הפיצוי המרבי|11942)); ((תשפ"ו, 2283|עדכון סכום הפיצוי המרבי|12441)).
<מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 16(ג)]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985]] (להלן - הפקודה), אני קובע לאמור:
@ 1. פיצוי בעד בעל חיים
: (א) סכום הפיצוי המרבי שישלם אוצר המדינה לבעלו של בעל חיים שהומת לפי [[הפקודה]], יהיה כמפורט [[בתוספת]] (להלן - סכום הפיצוי המרבי).
: (ב) סכום הפיצוי המרבי בעד תרנגולת לרבייה מכל סוג מגלם את סכום הפיצוי בעד תרנגולים זכרים שהומתו מכוח אותה הוראה.
@ 2. הצמדה למדד
: (א) סכום הפיצוי המרבי יהיה צמוד למדד, ויתעדכן ב-1 ביולי של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.
: (ב) המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - המשרד) יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את סכום הפיצוי המרבי המעודכן לפי סעיף זה.
: (ג) סכום הפיצוי המרבי המעודכן יחול לגבי בעל חיים שהומת ביום העדכון או לאחריו.
: (ד) בסעיף זה -
::- "המדד" - מדד תשומות בענפי החי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "המדד החדש" - המדד האחרון הידוע ביום העדכון;
::- "המדד הבסיסי" - המדד האחרון שהיה ידוע ביום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתה של הודעה זו - המדד הידוע ביום י"ב בתמוז התשפ"ג (1 ביולי 2023).
@ 3. תחילה ותחולה
: (א) תחילתה של הודעה זו לעניין פיצוי בשל המתת עופות - ביום א' בכסלו התשפ"ג (25 בנובמבר 2022), והיא תחול על המתת עופות שבוצעה במועד האמור או לאחריו.
: (ב) תחילתה של הודעה זו לעניין פיצוי בשל המתת בעלי חיים, למעט עופות - ביום פרסום הודעה זו, והיא תחול על המתת בעלי חיים למעט עופות שבוצעה במועד האמור או לאחריו.
@ 4. ביטול
: הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים), התשס"ח-2008 (להלן - הודעת התשס"ח) - בטלה; ואולם לעניין המתת עופות שבוצעה קודם למועד התחילה האמור [[בסעיף 3(א)]], ולעניין המתת בעלי חיים למעט עופות שבוצעה קודם למועד התחילה האמור [[בסעיף 3(ב)]] - תחול הודעת התשס"ח.
== תוספת ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
@ : לעניין [[תוספת זו]] -
:- "אפרוח" - עוף שגילו עד 48 שעות;
:- "גזע כבד" - תרנגולות מקווים גנטיים המיועדים לייצור בשר, לרבות תרנגולות רבייה מקווים כאמור;
:- "גזע קל" - תרנגולות מקווים גנטיים המיועדים לייצור ביצי מאכל, לרבות תרנגולות רבייה מקווים כאמור;
:- "מבכירה" - נקבת בקר או צאן שהמליטה פעם אחת בלבד;
:- "עגלה" - נקבת בקר עד להיריון ראשון;
:- "עגלה בהיריון" - נקבת בקר בהיריון, עד להמלטה ראשונה;
:- "עדר עם מכסת חלב" - עדר המשמש לייצור חלב גולמי בהתאם למכסת חלב לפי [[=חוק החלב|חוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011]];
:- "פרה" - לרבות עגלה בהיריון ומבכירה;
:- "שיה" - טליה בהיריון ראשון;
:- "תרנגולת לרבייה" - תרנגולת המטילה ביצי דגירה שמהן יבקעו אפרוחות שישמשו להטלת ביצי מאכל או אפרוחים שישמשו לייצור בשר עוף או בשר תרנגול הודו, לפי העניין;
:- "תרנגולת סבתא לרבייה" - תרנגולת המטילה ביצי דגירה שמהן יבקעו אפרוחות שיהיו תרנגולות לרבייה לייצור בשר עוף או בשר תרנגול הודו.
: (((הסכומים מעודכנים ליולי 2026):))
@ (תיקון: [עדכון סכומים])
: {| style="width: 100%;"
! סוג בעל החיים !! width="150px" | סכום הפיצוי המרבי {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| colspan="2" | '''בקר'''
|-
| colspan="2" | '''בקר בעדר עם מכסת חלב'''
|-
| פרה || 11,973
|-
| עגלה - עד גיל 7 ימים || 915
|-
| :: ועוד בעד כל יום גידול נוסף מעל 7 ימים ועד 60 ימים || 15
|-
| :: ועוד בעד כל יום גידול נוסף מעל 60 ימים || 14
|-
| :: ובתנאי שהסכום המרבי לא יעלה על || 6,116
|-
| עגל - עד גיל 7 ימים || 864
|-
| :: ועוד בעד כל יום גידול נוסף מעל 7 ימים ועד 60 ימים || 15
|-
| :: ועוד בעד כל יום גידול נוסף מעל 60 ימים || 16
|-
| :: ובתנאי שהסכום המרבי לא יעלה על || 3,948
|-
| colspan="2" | '''בקר לבשר'''
|-
| פרה || 5,593
|-
| עגל או עגלה - עד גיל שבוע || 1,322
|-
| :: ועוד בעל כל יום גידול נוסף עד 70 יום || 12
|-
| :: ועוד בעד כל יום גידול נוסף מהיום ה-71 || 15
|-
| :: ובתנאי שהסכום המרבי לא יעלה על || 5,186
|-
| colspan="2" | '''פרים לרבייה'''
|-
| פר רבייה מעדר מקומי || 10,169
|-
| פר רבייה מעדר טיפוח מייצור מקומי || 13,220
|-
| פר רבייה מיבוא || 18,304
|-
| colspan="2" | '''צאן'''
|-
| colspan="2" | '''כבשים'''
|-
| כבשה, שיה ומבכירה מעדר עם מכסת חלב || 2,828
|-
| כבשה שאינה מעדר עם מכסת חלב || 2,572
|-
| כבשת רבייה מיובאת לטיפוח || 3,292
|-
| אייל רבייה מעדר עם מכסת חלב || 5,148
|-
| אייל רבייה מעדר בלא מכסת חלב || 4,633
|-
| אייל רבייה מיובא לטיפוח || 6,074
|-
| טלה או טליה לרבייה || 3,475
|-
| טלה או טליה - עד גיל חודש || 1,429
|-
| :: ועוד בעד כל חודש נוסף || 113
|-
| :: ובתנאי שהסכום המרבי לא יעלה על || 1,880
|-
| colspan="2" | '''עיזים'''
|-
| עז מעדר עם מכסת חלב || 2,442
|-
| כבשה שאינה מעדר עם מכסת חלב לפי [[חוק החלב]] || 2,179
|-
| עז רבייה מגזע טהור או עז מיובאת לטיפוח || 3,292
|-
| תיש || 3,850
|-
| תיש רבייה מייצור מקומי || 4,376
|-
| תיש רבייה מיובא לטיפוח || 6,074
|-
| גדי או גדיה - עד גיל חודש || 714
|-
| :: ועוד בעבור כל חודש גידול נוסף || 106
|-
| :: ובתנאי שהסכום המרבי לא יעלה על || 1,243
|-
| :: לגדי/ה לרבייה הסכום המרבי לא יעלה על || 2,187
|-
| גדייה בהיריון ראשון (צפירה) || 2,406
|-
| כל צאן אחר על הכלאותיו שלא פורט [[בתוספת זו]] || 2,542
|-
| colspan="2" | '''בעל חיים אחר'''
|-
| colspan="2" | '''גמלים'''
|-
| גמל בוגר || 12,203
|-
| נאקה בוגרת ובכרה בהיריון || 13,220
|-
| בכר או בכרה - עד גיל שנתיים || 2,542
|-
| :: מגיל שנתיים עד ארבע || 4,068
|-
| כל בעל חיים אחר שלא פורט [[בתוספת זו]], למעט עופות || 10,169
|}
: '''עופות'''
: {| style="width: 100%;"
! סוג העוף !! width="150px" | ביצת דגירה !! width="150px" | אפרוח !! width="150px" | מבוגר
|-
| colspan="4" | '''גזע קל'''
|-
| תרנגולת מטילה || 2 || 7 || 36
|-
| תרנגולת לרבייה || 34 || 33 || 102
|-
| גזע כבד תרנגול או תרנגולת לבשר (פטם) || 2 || 5 || 19
|-
| תרנגולת לרבייה || 5 || 31 || 102
|-
| תרנגולת סבתא לרבייה || - || 219 || 425
|-
| colspan="4" | '''תרנגולי הודו'''
|-
| תרנגול לבשר || 8 || 23 || 177
|-
| תרנגולת לבשר || 8 || 10 || 81
|-
| תרנגולת לרבייה || 12 || 73 || 384
|-
| תרנגולת סבתא לרבייה || - || 208 || 890
|-
| colspan="4" | '''ברווזים'''
|-
| ברווז לבשר || 3 || 11 || 75
|-
| כל עוף אחר שלא פורט [[בתוספת זו]] || - || - || 325
|}
<פרסום> י"ח בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023)
<חתימה> אבי דיכטר שר החקלאות ופיתוח הכפר
dt9ymfrx46gpi0xg2pxa9clsz3d9412
הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים)
0
1711920
3022085
2946922
2026-06-30T15:00:14Z
OpenLawBot
8112
[3022079] עדכון סכומים
3022085
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים), התשפ״ד–2023}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 310|הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10866.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 2898|עדכון סכום הפיצוי המרבי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11353.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2091|עדכון סכום הפיצוי המרבי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11942.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2283|עדכון סכום הפיצוי המרבי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12441.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 16|סעיף 16(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}} (להלן – הפקודה), אני קובע לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:סעיף|1|פיצוי בעד בעל חיים}}
{{ח:תת|(א)}} סכום הפיצוי המרבי שישלם אוצר המדינה לבעלו של בעל חיים שהומת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|הפקודה}}, יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} (להלן – סכום הפיצוי המרבי).
{{ח:תת|(ב)}} סכום הפיצוי המרבי בעד תרנגולת לרבייה מכל סוג מגלם את סכום הפיצוי בעד תרנגולים זכרים שהומתו מכוח אותה הוראה.
{{ח:סעיף|2|הצמדה למדד}}
{{ח:תת|(א)}} סכום הפיצוי המרבי יהיה צמוד למדד, ויתעדכן ב־1 ביולי של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – המשרד) יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את סכום הפיצוי המרבי המעודכן לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} סכום הפיצוי המרבי המעודכן יחול לגבי בעל חיים שהומת ביום העדכון או לאחריו.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד תשומות בענפי החי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד האחרון הידוע ביום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד האחרון שהיה ידוע ביום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתה של הודעה זו – המדד הידוע ביום י״ב בתמוז התשפ״ג (1 ביולי 2023).
{{ח:סעיף|3|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתה של הודעה זו לעניין פיצוי בשל המתת עופות – ביום א׳ בכסלו התשפ״ג (25 בנובמבר 2022), והיא תחול על המתת עופות שבוצעה במועד האמור או לאחריו.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של הודעה זו לעניין פיצוי בשל המתת בעלי חיים, למעט עופות – ביום פרסום הודעה זו, והיא תחול על המתת בעלי חיים למעט עופות שבוצעה במועד האמור או לאחריו.
{{ח:סעיף|4|ביטול}}
{{ח:ת}} הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים), התשס״ח–2008 (להלן – הודעת התשס״ח) – בטלה; ואולם לעניין המתת עופות שבוצעה קודם למועד התחילה האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}}, ולעניין המתת בעלי חיים למעט עופות שבוצעה קודם למועד התחילה האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}} – תחול הודעת התשס״ח.
{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אפרוח“ – עוף שגילו עד 48 שעות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גזע כבד“ – תרנגולות מקווים גנטיים המיועדים לייצור בשר, לרבות תרנגולות רבייה מקווים כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גזע קל“ – תרנגולות מקווים גנטיים המיועדים לייצור ביצי מאכל, לרבות תרנגולות רבייה מקווים כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבכירה“ – נקבת בקר או צאן שהמליטה פעם אחת בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגלה“ – נקבת בקר עד להיריון ראשון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגלה בהיריון“ – נקבת בקר בהיריון, עד להמלטה ראשונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עדר עם מכסת חלב“ – עדר המשמש לייצור חלב גולמי בהתאם למכסת חלב לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|חוק תכנון משק החלב, התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרה“ – לרבות עגלה בהיריון ומבכירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיה“ – טליה בהיריון ראשון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרנגולת לרבייה“ – תרנגולת המטילה ביצי דגירה שמהן יבקעו אפרוחות שישמשו להטלת ביצי מאכל או אפרוחים שישמשו לייצור בשר עוף או בשר תרנגול הודו, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרנגולת סבתא לרבייה“ – תרנגולת המטילה ביצי דגירה שמהן יבקעו אפרוחות שיהיו תרנגולות לרבייה לייצור בשר עוף או בשר תרנגול הודו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים ליולי 2026):}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: [עדכון סכומים]}}
{{ח:ת}} <table style="width: 100%;">
<tr><th>סוג בעל החיים</th><th width="150px">סכום הפיצוי המרבי {{ש}} בשקלים חדשים</th></tr>
<tr><td colspan="2">'''בקר'''</td></tr>
<tr><td colspan="2">'''בקר בעדר עם מכסת חלב'''</td></tr>
<tr><td>פרה</td><td>11,973</td></tr>
<tr><td>עגלה – עד גיל 7 ימים</td><td>915</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ועוד בעד כל יום גידול נוסף מעל 7 ימים ועד 60 ימים
</td><td>15</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ועוד בעד כל יום גידול נוסף מעל 60 ימים
</td><td>14</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ובתנאי שהסכום המרבי לא יעלה על
</td><td>6,116</td></tr>
<tr><td>עגל – עד גיל 7 ימים</td><td>864</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ועוד בעד כל יום גידול נוסף מעל 7 ימים ועד 60 ימים
</td><td>15</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ועוד בעד כל יום גידול נוסף מעל 60 ימים
</td><td>16</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ובתנאי שהסכום המרבי לא יעלה על
</td><td>3,948</td></tr>
<tr><td colspan="2">'''בקר לבשר'''</td></tr>
<tr><td>פרה</td><td>5,593</td></tr>
<tr><td>עגל או עגלה – עד גיל שבוע</td><td>1,322</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ועוד בעל כל יום גידול נוסף עד 70 יום
</td><td>12</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ועוד בעד כל יום גידול נוסף מהיום ה־71
</td><td>15</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ובתנאי שהסכום המרבי לא יעלה על
</td><td>5,186</td></tr>
<tr><td colspan="2">'''פרים לרבייה'''</td></tr>
<tr><td>פר רבייה מעדר מקומי</td><td>10,169</td></tr>
<tr><td>פר רבייה מעדר טיפוח מייצור מקומי</td><td>13,220</td></tr>
<tr><td>פר רבייה מיבוא</td><td>18,304</td></tr>
<tr><td colspan="2">'''צאן'''</td></tr>
<tr><td colspan="2">'''כבשים'''</td></tr>
<tr><td>כבשה, שיה ומבכירה מעדר עם מכסת חלב</td><td>2,828</td></tr>
<tr><td>כבשה שאינה מעדר עם מכסת חלב</td><td>2,572</td></tr>
<tr><td>כבשת רבייה מיובאת לטיפוח</td><td>3,292</td></tr>
<tr><td>אייל רבייה מעדר עם מכסת חלב</td><td>5,148</td></tr>
<tr><td>אייל רבייה מעדר בלא מכסת חלב</td><td>4,633</td></tr>
<tr><td>אייל רבייה מיובא לטיפוח</td><td>6,074</td></tr>
<tr><td>טלה או טליה לרבייה</td><td>3,475</td></tr>
<tr><td>טלה או טליה – עד גיל חודש</td><td>1,429</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ועוד בעד כל חודש נוסף
</td><td>113</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ובתנאי שהסכום המרבי לא יעלה על
</td><td>1,880</td></tr>
<tr><td colspan="2">'''עיזים'''</td></tr>
<tr><td>עז מעדר עם מכסת חלב</td><td>2,442</td></tr>
<tr><td>כבשה שאינה מעדר עם מכסת חלב לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|חוק החלב}}</td><td>2,179</td></tr>
<tr><td>עז רבייה מגזע טהור או עז מיובאת לטיפוח</td><td>3,292</td></tr>
<tr><td>תיש</td><td>3,850</td></tr>
<tr><td>תיש רבייה מייצור מקומי</td><td>4,376</td></tr>
<tr><td>תיש רבייה מיובא לטיפוח</td><td>6,074</td></tr>
<tr><td>גדי או גדיה – עד גיל חודש</td><td>714</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ועוד בעבור כל חודש גידול נוסף
</td><td>106</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ובתנאי שהסכום המרבי לא יעלה על
</td><td>1,243</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} לגדי/ה לרבייה הסכום המרבי לא יעלה על
</td><td>2,187</td></tr>
<tr><td>גדייה בהיריון ראשון (צפירה)</td><td>2,406</td></tr>
<tr><td>כל צאן אחר על הכלאותיו שלא פורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}</td><td>2,542</td></tr>
<tr><td colspan="2">'''בעל חיים אחר'''</td></tr>
<tr><td colspan="2">'''גמלים'''</td></tr>
<tr><td>גמל בוגר</td><td>12,203</td></tr>
<tr><td>נאקה בוגרת ובכרה בהיריון</td><td>13,220</td></tr>
<tr><td>בכר או בכרה – עד גיל שנתיים</td><td>2,542</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} מגיל שנתיים עד ארבע
</td><td>4,068</td></tr>
<tr><td>כל בעל חיים אחר שלא פורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}, למעט עופות</td><td>10,169</td></tr>
</table>
{{ח:ת}} '''עופות'''
{{ח:ת}} <table style="width: 100%;">
<tr><th>סוג העוף</th><th width="150px">ביצת דגירה</th><th width="150px">אפרוח</th><th width="150px">מבוגר</th></tr>
<tr><td colspan="4">'''גזע קל'''</td></tr>
<tr><td>תרנגולת מטילה</td><td>2</td><td>7</td><td>36</td></tr>
<tr><td>תרנגולת לרבייה</td><td>34</td><td>33</td><td>102</td></tr>
<tr><td>גזע כבד תרנגול או תרנגולת לבשר (פטם)</td><td>2</td><td>5</td><td>19</td></tr>
<tr><td>תרנגולת לרבייה</td><td>5</td><td>31</td><td>102</td></tr>
<tr><td>תרנגולת סבתא לרבייה</td><td>–</td><td>219</td><td>425</td></tr>
<tr><td colspan="4">'''תרנגולי הודו'''</td></tr>
<tr><td>תרנגול לבשר</td><td>8</td><td>23</td><td>177</td></tr>
<tr><td>תרנגולת לבשר</td><td>8</td><td>10</td><td>81</td></tr>
<tr><td>תרנגולת לרבייה</td><td>12</td><td>73</td><td>384</td></tr>
<tr><td>תרנגולת סבתא לרבייה</td><td>–</td><td>208</td><td>890</td></tr>
<tr><td colspan="4">'''ברווזים'''</td></tr>
<tr><td>ברווז לבשר</td><td>3</td><td>11</td><td>75</td></tr>
<tr><td>כל עוף אחר שלא פורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}</td><td>–</td><td>–</td><td>325</td></tr>
</table>
{{ח:חתימות|י״ח בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023)}}
* '''אבי דיכטר'''<br>שר החקלאות ופיתוח הכפר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
qt1qhmsylocujxwp67wuw3xpmdbo70h
מקור:חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה
116
1726021
3022227
3016911
2026-07-01T10:47:52Z
Fuzzy
29
3022227
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה-2025
<מאגר 2230332 תיקון 0>
<מקור> ((ס"ח תשפ"ה, 346|חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה|25:5994448)).
__TOC__
@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- "אזור שמירה צמודה" - אזור שנקבע בהכרזה לפי [[סעיף 2(א)]];
:- "בית רועה" - בית מגורים שהקים גוף ציבורי ונמצא במוקד מרעה;
:- "גוף ציבורי" - כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין שטחי מרעה המיועדים בתוכנית ליער - קרן קיימת לישראל;
:: (2) לעניין שטחי מרעה שהם בגן לאומי או בשמורת טבע או בשטחים המיועדים בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע - הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים;
:: (3) לעניין שטחי מרעה שאינם שטחים כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות;
:- "הגורם המוסמך" - השר או מי שהוא הסמיך לכך מקרב עובדי משרדו;
:- "גן לאומי" ו"שמורת טבע" - כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]];
:- "דרך", "היתר", "מוסד תכנון" ו"תוכנית" - כהגדרתם [[בחוק התכנון והבנייה]];
:- "הרשאת רעייה" - הרשאה לרעיית צאן או בקר מאת רשות מקרקעי ישראל לתקופה העולה על שנה;
:- "חוק גנים לאומיים" - [[=חוק גנים לאומיים|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]];
:- "חוק התכנון והבנייה" - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]];
:- "מבנה חקלאי" - מבנה המשמש לטיפול בעדר במישרין, ובכלל זה מכלאה, דיר, מתבן, סככת כלים פתוחה, סככה מפולשת או מבנה אחר כאמור שקבע השר בתקנות לפי [[סעיף 21]];
:- "מוקד מרעה" - שטח הנמצא באזור שמירה צמודה או סמוך לו ובו מבנה חקלאי אחד לפחות ובית רועה אחד בלבד;
:- "משרד החקלאות" - משרד החקלאות וביטחון המזון;
:- "מתכנן המחוז" - כמשמעותו [[בסעיף 8 לחוק התכנון והבנייה]];
:- "עדר" - 200 ראש אימהות צאן או בקר, לכל הפחות;
:- "הצוות המייעץ" - כמשמעותו [[בסעיף 5]];
:- "רועה" - אדם שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא מחזיק בעדר הרשום על שמו בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות;
:: (2) בידיו הרשאת רעייה בתוקף לגבי עדר;
:: (3) נוכחותו הצמודה סמוך לעדר נדרשת לשם טיפול בעדר וקיום המרעה;
:- "שטח ביטחוני" - כל אחד מאלה:
:: (1) מיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בסעיף 159 לחוק התכנון והבנייה]];
:: (2) שטח הסגור בצו סגירה לפי [[תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]];
:: (3) שטח שלגביו הוטלו מגבלות על פי ההחלטה של הוועדה למיתקנים ביטחוניים או של ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים לפי [[פרק ו' לחוק התכנון והבנייה]];
:- "שטח מוגן" - שטח המיועד בתוכנית לאחד מאלה: גן לאומי, שמורת טבע, יער נטע אדם, יער פארק או יער טבעי;
:- "שטח מרעה" - מקרקעין שהם מקרקעי ישראל כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]], שהקצתה רשות מקרקעי ישראל למטרת רעייה ויש לגביהם הרשאת רעייה בתוקף, או שטח מוגדר לפי תשריט שהכינה רשות מקרקעי ישראל ושרשות מקרקעי ישראל אישרה להקצותו למטרת רעייה;
:- "תוכנית למוקד מרעה" - תוכנית שבתחומה כלול מוקד מרעה ומתקיימים בה התנאים המפורטים [[בסעיפים 8]] [[ו-9]];
:- "תוכנית פיתוח" - כל אחת מאלה:
:: (1) תוכנית המייעדת שטח לפיתוח, ובכלל זה לייעוד למגורים, לתעשייה, למלאכה, למסחר, למלונאות, לדרך או לתשתיות שהיא אחת מאלה:
::: (א) תוכנית בת-תוקף או תוכנית שאושרה;
::: (ב) תוכנית שהוחלט להעבירה להערות הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה או תוכנית שהוחלט להפקידה, לפי העניין;
::: (ג) תוכנית מיתאר ארצית שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה הורתה על הכנתה וההוראה מתייחסת לשטח מסוים;
::: (ד) תוכנית שהוגשה שהיא אחת מאלה: תוכנית לתשתית לאומית, תוכנית מיתאר מחוזית, תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת, למעט תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת שהגיש בעל קרקע או בעל עניין בקרקע כאמור [[בסעיף 61א(ב) לחוק התכנון והבנייה]];
::: למונחים המופיעים בפסקה זו תהיה המשמעות הנודעת להם [[בחוק התכנון והבנייה]];
:: (2) קרקע שהוכרזה כמתחם מועדף לדיור לפי [[חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014]];
:: (3) קרקע בתחום תוכנית שפורסמה לגביה הודעה על הכנת תוכנית לפי [[סעיף 77 לחוק התכנון והבנייה]] ונקבעו לגביה תנאים לפי [[סעיף 78 לחוק האמור]];
:- "השר" - שר החקלאות וביטחון המזון.
== פרק ב': הכרזה על אזור שמירה צמודה ==
@ 2. הכרזה על אזור שמירה צמודה
: (א) השר, לפי המלצת הצוות המייעץ, רשאי להכריז, בצו, על שטח מרעה בגליל או בנגב כאזור שמירה צמודה, אם בשטח המרעה נדרשת נוכחות מתמדת וצמודה של רועה סמוך לעדר לשם טיפול בו וקיום המרעה, ולשם כך יש להקים באותו אזור או סמוך לו מוקד מרעה, ולאחר שמצא כי מתקיימים כל אלה:
:: (1) שטח ההכרזה הוא 1,200 דונם לפחות למרעה צאן, או 4,000 דונם לפחות למרעה בקר או למרעה הכולל צאן ובקר;
:: (2) קיומו של מוקד מרעה באזור השמירה הצמודה או סמוך לו לא יסכל את מימושה של תוכנית פיתוח.
: (ב) לא יכריז השר על אזור שמירה צמודה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל סקירה של מתכנן המחוז שבתחומו נמצא השטח המיועד להכרזה, שבה יתייחס מתכנן המחוז לקיומה של תוכנית פיתוח בשטח ההכרזה או סמוך לו; הסקירה תוגש לשר בתוך 45 ימים ממועד פנייתו למתכנן המחוז, ובתום התקופה האמורה רשאי השר להכריז על אזור שמירה צמודה גם אם לא התקבלה סקירת מתכנן המחוז.
: (ג) בצו כאמור בסעיף קטן (א) יקבע השר את גבולות אזור השמירה הצמודה; הצו יפורסם ברשומות.
: (ד) בסעיף זה, "הגליל" ו"הנגב" - כהגדרתם [[בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993]], [[ובחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991]], בהתאמה.
: ((פורסם [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026]].))
@ 3. תוקף ההכרזה
: תוקפה של הכרזה לפי [[סעיף 2]] לא יעלה על שש שנים, אולם השר רשאי, לפי המלצת הצוות המייעץ, להאריך את תוקף ההכרזה מזמן לזמן לתקופות נוספות שלא יעלו על שש שנים כל אחת, אם מצא שמתקיימים התנאים [[שבסעיף 2]], גם אם שטח המרעה קטן בשיעור שאינו עולה על 20% מהשטח כאמור [[בסעיף 2(א)(1)]].
@ 4. ביטול ההכרזה
: חלפה תקופת ההכרזה הראשונה וטרם אושרה תוכנית להקמת מוקד מרעה באזור שמירה צמודה, תפקע ההכרזה.
@ 5. צוות מייעץ
: (א) לשם מתן המלצה לפי [[סעיפים 2]] [[ו-3]] יוקם צוות מייעץ שחבריו הם:
:: (1) נציג השר מקרב עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג השר לביטחון לאומי מקרב עובדי משרדו;
:: (3) נציג שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות מקרב עובדי משרדו;
:: (4) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי מקרב עובדי משרדו;
:: (5) נציג שר הביטחון מקרב עובדי משרדו או חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], שימנה שר הביטחון;
:: (6) נציג השר להגנת הסביבה מקרב עובדי משרדו;
:: (7) נציג מנהל רשות מקרקעי ישראל מקרב עובדי הרשות;
:: (8) נציג מינהל התכנון שימנה שר הפנים מקרב עובדי מינהל התכנון;
:: (9) נציג שימנה הארגון המייצג את רוב המועצות האזוריות, בהסכמת השר;
:: (10) נציג הגוף הציבורי המנהל את מרבית השטח שבתחומו צפוי שההכרזה תחול, שימנה העומד בראש אותו גוף ציבורי מקרב עובדיו.
: (ב) נוהל השטח שבתחומו צפוי שההכרזה תחול בידי כמה גופים ציבוריים, יוזמן נציג הגוף הציבורי שאינו מנהל את מרבית השטח האמור להשתתף כמשקיף; את הנציג האמור ימנה העומד בראש הגוף הציבורי האמור, מקרב עובדי הגוף הציבורי.
: (ג) המלצת הצוות המייעץ תינתן לשר לאחר שהצוות מצא כי מתקיימים התנאים להכרזה לפי [[סעיף 2]] או להארכת ההכרזה לפי [[סעיף 3]], לפי העניין, ובהתחשב, בין השאר, בשיקולים האלה:
:: (1) הצורך בשמירה צמודה לנוכח הסיכון לפגיעה בסדר הציבורי, לפגיעה בגופו של אדם וברכושו ולפלישה למקרקעין, בין השאר על סמך מידע על פשיעה חקלאית באזור וקיום פלישות במרחב;
:: (2) המרחק של שטח המרעה ממקום יישוב ומתשתיות;
:: (3) ההשפעות הסביבתיות העלולות להיגרם אם יוקם באזור מוקד מרעה.
== פרק ג': תוכנית והיתר למוקד מרעה ==
@ 6. תחולת הוראות [[חוק התכנון והבנייה]]
: הוראות [[חוק התכנון והבנייה]] יחולו בכל עניין מהעניינים המוסדרים [[בפרק זה]], אלא אם כן נקבעה [[בפרק זה]] הוראה אחרת באותו עניין.
@ 7. הקניית זכויות באזור שמירה צמודה לשם תכנון בית רועה והגשת תוכנית למוקד מרעה
: (א) הוכרז שטח כאזור שמירה צמודה, תקנה רשות מקרקעי ישראל לגוף ציבורי המנהל את השטח זכויות לשם תכנון בית הרועה ומבנים חקלאיים; בהרשאת התכנון לעניין אזור שמירה צמודה מסוים ייקבע כי לא יוקם לגביו יותר ממוקד מרעה אחד.
: (ב) גוף ציבורי כאמור בסעיף קטן (א) יגיש תוכנית למוקד מרעה בתוך 18 חודשים ממועד מתן הרשאת התכנון כאמור באותו סעיף קטן.
@ 8. סמכות ועדה מקומית
: תוכנית מיתאר מקומית הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת למוקד מרעה ונכללים בה כל הנושאים המפורטים להלן, היא תוכנית בסמכות הוועדה המקומית:
: (1) הוספת שימוש של מוקד מרעה בשטח שאינו עולה על 6 דונם לעדר צאן או 4 דונם לעדר בקר;
: (2) התרת הקמתם של מבנים חקלאיים, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה למבנים חקלאיים אינו עולה על 1,000 מ"ר לעדר צאן או 500 מ"ר לעדר בקר;
: (3) התרת הקמתו של בית רועה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לבית רועה אינו עולה על 125 מ"ר.
@ 9. תוכנית למוקד מרעה
: (א) תוכנית למוקד מרעה תכלול, בין השאר, הוראות אלו:
:: (1) הוראות כי הבינוי ייעשה בבנייה קלה ופריקה המשתלבת בסביבה;
:: (2) הוראות לעניין הנחת קו מים, סילוק שפכים והתוויית דרכי מרעה כמשמעותן לפי [[חוק התכנון והבנייה]] (בסעיף זה - דרכי מרעה), ולא תותר סלילת דרך או סגירתה למעט התוויית דרכי מרעה; בגן לאומי או בשמורת טבע יראו דרך מרעה כשטח לטובת הגן הלאומי או שמורת הטבע;
:: (3) הנחיות לפינוי המבנים בתום תקופת ההכרזה או הרשאת השימוש, לפי העניין, והוראות לעניין החזרת המצב לקדמותו ככל הניתן או לשיקום השטח, אם יהיה בכך צורך;
:: (4) הוראה שלפיה כל שימוש נוסף על מוקד המרעה ייחשב כסטייה ניכרת לעניין [[חוק התכנון והבנייה]];
:: (5) הוראה שלפיה תותר הקמתו של מוקד מרעה אחד לכל היותר;
:: (6) הוראה שלפיה אם פג תוקפה של ההכרזה לפי [[סעיף 2]] לגבי אזור השמירה הצמודה שאליו מתייחסת התוכנית, והשר לא האריך אותה בהתאם לסמכותו לפי [[סעיף 3]] - תפקע התוכנית.
: (ב)(1) תוכנית למוקד מרעה תוגש בצירוף מסמך סביבתי; המסמך הסביבתי יכלול בין השאר נושאים אלו:
::: (א) ניתוח של השפעת מימוש התוכנית על שטח התוכנית וסביבתה;
::: (ב) התייחסות לחלופות תכנוניות שימזערו את ההשפעות הסביבתיות והצעה להוראות למזעור השפעות התוכנית על סביבתה.
:: (2) התוכנית למוקד מרעה והמסמך הסביבתי יועברו לקבלת חוות דעת בכתב מנציג השר להגנת הסביבה שהוא נציג בעל דעה מייעצת כמשמעותו [[בסעיף 18(ב) לחוק התכנון והבנייה]].
:: (3) הנציג כאמור בפסקה (2) ימציא את חוות דעתו לוועדה המקומית ולמגיש התוכנית בתוך 45 ימים ממועד קבלת המסמך הסביבתי; לא הגיש נציג השר להגנת הסביבה את חוות דעתו בתוך התקופה האמורה, תדון הוועדה המקומית בתוכנית ותחליט בה.
:: (4) השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו שהוא הסמיך לכך, רשאי לפרסם הנחיות להכנת מסמך סביבתי לעניין תוכניות למוקד מרעה לפי חוק זה.
@ 10. סייגים לאישור תוכנית למוקד מרעה
: הוועדה המקומית תאשר תוכנית למוקד מרעה, אלא אם כן מצאה כי התקיים אחד מאלה:
: (1) אם התוכנית למוקד המרעה היא בשטח מוגן - יש חלופה מחוץ לשטח המוגן הנותנת מענה לשמירה הצמודה הנדרשת באזור השמירה הצמודה;
: (2) יש מניעה לפי דין להקמת מוקד המרעה באזור השמירה הצמודה;
: (3) התוכנית היא בשטח ביטחוני ולא ניתנה הסכמת נציג שר הביטחון בוועדה המחוזית;
: (4) התוכנית למוקד המרעה תסכל את מימושה של תוכנית פיתוח.
@ 11. עדיפות תוכנית למוקד מרעה
: (א) על אף האמור [[בסימן ח' לפרק ג' לחוק התכנון והבנייה]], תוכנית למוקד מרעה שאושרה לפי חוק זה -
:: (1) גוברת על הוראות תוכנית מיתאר ארצית לעניין הוראות שקבעה תוכנית מיתאר ארצית כאמור לגבי מוקד מרעה;
:: (2) גוברת על הוראות תוכנית מיתאר ארצית האוסרות בינוי שלא בצמידות דופן או בתחום מכלול נוף;
:: (3) לא יראו אותה כהקמת יישוב חדש או כשטח לבינוי לצורך תכנון עתידי.
: (ב) תוכנית למוקד מרעה בשטח מוגן או בייעוד קרקע לפי תוכנית מיתאר מחוזית שמתאפשרת בו הקמת מבנים לגידול בעלי חיים, לא תיחשב כשינוי לתוכנית המיתאר המחוזית.
@ 12. היתר תואם תוכנית למוקד מרעה - תוכנית לרישוי מהיר
: על אף האמור [[בסעיף 145 לחוק התכנון והבנייה]], הוגשה לוועדה המקומית תוכנית למוקד מרעה - ניתן להגיש לוועדה המקומית, לאחר ההחלטה על הפקדת התוכנית ולפני הפקדתה, בקשה להיתר התואם את התוכנית, ובלבד שמגיש התוכנית ביקש להגיש את הבקשה להיתר בעת שהגיש את התוכנית למוקד מרעה, ויחולו לעניין זה הוראות לפי [[סעיף 145א1(ב) עד (ז) לחוק האמור]] החלות על תוכנית לרישוי מהיר כהגדרתה [[-|בסעיף 145א1 ((האמור))]], בשינויים המחויבים.
@ 13. תוכנית או היתר בגן לאומי או בשמורת טבע
: על אף האמור [[בחוק גנים לאומיים]], תוכנית למוקד מרעה בתחום גן לאומי או שמורת טבע יכול שתהיה תוכנית המתירה שימוש למוקד מרעה לפי חוק זה; הוראות לפי [[החוק האמור]] החלות על גן לאומי או שמורת טבע ימשיכו לחול בתחום התוכנית גם לאחר אישור תוכנית כאמור בחוק זה, ואין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהן או מסמכויות הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים הנתונות לה מכוחו.
== פרק ד': הסדרת מגורים ארעיים במוקד מרעה ==
@ 14. הקניית השטח לגוף ציבורי והקמת מוקד המרעה
: (א) אושרה תוכנית למוקד מרעה, תקנה רשות מקרקעי ישראל לגוף הציבורי המנהל את השטח, בתוך שלושה חודשים מיום אישור התוכנית, זכויות בשטח מוקד המרעה לפי התוכנית כאמור לשם הקמת בית הרועה והמבנים החקלאיים.
: (ב) גוף ציבורי רשאי להקים את מוקד המרעה בשטח שהוקנו לו הזכויות בו כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם לתוכנית מוקד המרעה שאושרה; הגוף הציבורי יישא בעלויות ההקמה והפיתוח של התשתיות הנדרשות במישרין למוקד המרעה, לרבות פיתוח דרכי מרעה, מערכות מים וניקוז, סילוק שפכים, תקשורת, תאורה, מערכות בקרה לתשתיות וכל מיתקן הנדרש במישרין להפעלת התשתיות ומהווה חלק בלתי נפרד מהן, והכול כפי שייקבע בתוכנית, ויהיה אחראי לתחזוקתו של מוקד המרעה.
@ 15. בקשה לשימוש במוקד מרעה
: רועה רשאי להגיש לגוף ציבורי בקשה להרשאת שימוש במוקד המרעה.
@ 16. המלצת הגורם המוסמך
: הגורם המוסמך, לאחר התייעצות עם רשות מקרקעי ישראל, ימליץ לגוף ציבורי להתקשר עם רועה אם מצא כי התקיימו כל אלה:
: (1) ברשות הרועה עדר אחד לפחות;
: (2) במועד ההמלצה הרועה מחזיק בהרשאת רעייה בתוקף לשלוש שנים רצופות לפחות ממועד ההמלצה, או שבשלוש השנים שקדמו למועד ההמלצה הוא החזיק בהרשאת רעייה, וברשותו הרשאת רעייה לתקופה העולה על שנה אחת לפחות;
: (3) הרועה התחייב לרעות את העדר באזור השמירה הצמודה במשך כל השנה בהתאם לתקופת הרעייה המקובלת באותו אזור;
: (4) הרועה מנהל את פנקסי החשבונות והרשומות שעליו לנהל לפי [[פקודת מס הכנסה]], [[וחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]];
: (5) הרועה מחזיק באישור חיסון וסימון תקף לעדר העומד בדרישות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות.
@ 17. הסכם הרשאת שימוש ואיסור ביצוע שינויים במוקד המרעה
: (א) לפי המלצת הגורם המוסמך כאמור [[בסעיף 16]], גוף ציבורי ירשה לרועה שמחזיק בהרשאה לרעייה בתוקף באזור השמירה הצמודה לעשות שימוש במוקד המרעה לשם מגוריו ומגורי בני משפחתו ולשם הפעלת המבנים החקלאיים (בחוק זה - הרשאת שימוש), ויורה על התנאים למתן הרשאה כאמור ועל תנאי ההרשאה, והכול כפי שיקבע בהסכם שייחתם בינו ובין הרועה (בסעיף זה - הסכם שימוש); בסעיף קטן זה, "בן משפחה" - בן או בת הזוג של הרועה וילדיהם.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בהסכם השימוש יתחייב הרועה, בין השאר, כי בתום תקופת הרשאת השימוש או הרשאת הרעייה, לפי המוקדם, או בכל מקרה שבו תפקע הרשאת השימוש, הוא יפנה את בית הרועה ואת המבנים החקלאיים; הרועה יצרף להסכם השימוש ערבות בנקאית לטובת הגוף הציבורי להבטחת עמידתו בתנאי ההסכם, להנחת דעתו של הגוף הציבורי.
: (ג) רועה לא יבצע שינויים במוקד המרעה אלא על ידי הגוף הציבורי או בהסכמתו; בסעיף קטן זה, "שינוי" - הקמה או הרחבה של מבנה או מיתקן או שימוש במבנים או במיתקנים הקיימים למטרות שאינן מותרות על פי תנאי ההסכם.
: (ד) לא תוקנה לרועה כל זכות בשטח המרעה ובמוקד המרעה למעט הרשאת השימוש; הרשאת שימוש כאמור לא ניתנת להעברה או להורשה.
: (ה) אין להתנות על הוראות סעיף זה, אולם ניתן לקבוע בהסכם השימוש תנאים נוספים על האמור בו.
@ 18. ביטול הרשאת השימוש
: (א) חדל להתקיים אחד מהתנאים המנויים [[בסעיף 16]] או שהרועה הפר הפרה יסודית את אחד מתנאי הסכם השימוש לפי [[סעיף 17]], ובכלל זה הפר הוראות לפי [[סעיף 17(ג)]], או שרשות מקרקעי ישראל הודיעה לגוף הציבורי שהרועה הפר הפרה יסודית תנאי מתנאי הרשאת הרעייה - יבטל הגוף הציבורי את הרשאת השימוש של הרועה במוקד המרעה.
: (ב) גוף ציבורי יודיע לגורם המוסמך ולרועה על הכוונה לבטל את הרשאת השימוש במוקד המרעה סמוך למועד שבו חדל התנאי להתקיים או התגלתה ההפרה.
: (ג) רועה שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הגוף הציבורי או עובד הגוף הציבורי שהמנהל של הגוף הציבורי הסמיך לכך, לגבי הכוונה לבטל את ההרשאה.
: (ד) היה פגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, יודיע הגוף הציבורי לרועה על האפשרות לתקנו; חלפו שלושה חודשים והפגם לא תוקן, יבטל הגוף הציבורי את הרשאת השימוש של הרועה.
@ 19. החזרת המצב לקדמותו בתום תקופת הרשאת השימוש או עם ביטול הרשאת השימוש
: בוטלה הרשאת השימוש לפי הוראות [[סעיף 18]] או לפי הוראות הסכם השימוש לפי [[סעיף 17]], או שהסתיימה תקופת הרשאת השימוש במוקד מרעה שניתנה לפי חוק זה, תיתם כל התקשרות וכל זכות שימוש שקיבל הרועה מגוף ציבורי לשימוש לצורכי מרעה במוקד המרעה; הרועה יפנה את מוקד המרעה ויחזיר את המצב לקדמותו בהתאם להוראות שנקבעו בתוכנית לפי [[סעיף 9(א)(3)]], אלא אם כן הגוף הציבורי הורה לו שלא לעשות כן; לא החזיר הרועה את המצב לקדמותו, יהיו הגוף הציבורי או רשות מקרקעי ישראל מוסמכים להחזיר את המצב לקדמותו, והרועה יישא בהוצאות שהוציאו לשם כך.
== פרק ה': הוראות שונות ==
@ 20. פטור ממכרז
: על אף האמור בכל דין, הקניית זכויות בשטח על ידי רשות מקרקעי ישראל לגוף ציבורי לשם תכנון לפי [[סעיף 7(א)]] או הקמת בית הרועה והמבנים החקלאיים והתקשרות של גוף ציבורי עם רועה לפי [[סעיף 17]], אינן טעונות מכרז, ובלבד שההתקשרות בין הגוף הציבורי לרועה תהיה לפי המלצת הגורם המוסמך ושהרועה מחזיק בהרשאת רעייה בתוקף מאת רשות מקרקעי ישראל.
@ 21. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובין השאר רשאי הוא לקבוע, בצו, מבנים נוספים שייחשבו מבנים חקלאיים לעניין חוק זה.
@ 22. הוראות מעבר
: (א) על אף האמור בכל דין, הכריז השר, בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה - תקופת ההכרזה), על שטח כאזור שמירה צמודה לפי [[סעיף 2]] - יהיה רשאי מי שהחזיק שלוש שנים לפחות מתוך חמש השנים שקדמו לתחילתו של חוק זה בהרשאת רעייה בתוקף לגבי שטח הכלול באותו אזור, להמשיך את השימוש למגורים והשימוש החקלאי בלבד במבנה שהוקם לפני תחילתו של חוק זה בשטח שהוכרז כאזור שמירה צמודה, לאחר שפנה לגורם המוסמך בבקשה לפי סעיף קטן (ב)(1) וקיבל את אישור הצוות המייעץ להמשך השימוש כאמור (בסעיף זה - אישור שימוש); השר רשאי, בצו, להאריך את תקופת ההכרזה בתקופה או בתקופות נוספות, ובלבד שמשך התקופות כאמור לא יעלה במצטבר על שישה חודשים (בסעיף זה - תקופת ההארכה).
:: ((פורסם צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הארכת תקופת ההכרזה), התשפ"ו-2026 (ק"ת תשפ"ו, 1588 [12310]), שהאריך את תקופת ההכרזה בתקופה של חודשיים, עד יום ג' בסיוון התשפ"ו (19 במאי 2026).))
: (ב) הצוות המייעץ ייתן אישור שימוש לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה:
:: (1) הגורם המוסמך קבע כי מתקיימים לגבי המבקש כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - המבקש) התנאים לפי [[סעיף 16(1) ו-(3) עד (5)]], ובלבד שהמבקש פנה לגורם המוסמך בבקשה בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה; קביעת הגורם המוסמך תינתן בתוך שישה חודשים ממועד פניית המבקש;
:: (2) גוף ציבורי אישר כי בכוונתו להגיש, בתוך שלושה חודשים מיום הכרזת השר כאמור בסעיף קטן (א), תוכנית להקמת מוקד מרעה בשטח שהוכרז, בהתאם להוראות חוק זה;
:: (3) המבקש הפקיד ערבות לפינוי המבנים והתחייב לפנות את המבנים אם אישור השימוש יפקע לפי סעיף קטן (ג), ולהרוס את המבנים ותוספות הבנייה שאינם לשימוש חקלאי או לבית רועה, בהתאם להנחיית הגוף הציבורי, בתוך חודש ממועד מתן אישור השימוש.
: (ג) תוקפו של אישור שימוש יפקע אם נדחתה תוכנית למוקד מרעה בשטח שלגביו הוא ניתן; בלי לגרוע מהאמור, תוקפו של אישור שימוש יפקע בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) לא הכריז השר על השטח כאזור שמירה צמודה בתוך תקופת ההכרזה ואם האריך השר את התקופה בצו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך תקופת ההארכה;
:: (2) לא הוגשה תוכנית למוקד מרעה בתוך שנה מיום ההכרזה על אותו שטח שלגביו ניתן אישור השימוש;
:: (3) לא אושרה תוכנית למוקד מרעה לגבי השטח כאמור בפסקה (2) ולא ניתן היתר לפיה בתוך שנה ממועד הגשת התוכנית;
:: (4) לא נחתם הסכם שימוש עם גוף ציבורי לפי [[סעיף 17]] בתוך שישה חודשים ממועד אישור התוכנית למוקד מרעה, לגבי השטח כאמור בפסקה (2).
: (ד)(1) הרועה רשאי לפנות לצוות המייעץ בבקשה להאריך את התקופות המנויות בסעיף קטן (ג); לא האריך הצוות המייעץ את התקופות בתוך 90 ימים ממועד הפנייה, יראו את הבקשה להמשך השימוש כאמור בסעיף קטן (א) כאילו נדחתה.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), הצוות המייעץ רשאי להאריך את התקופות המנויות בסעיף קטן (ג) בשישה חודשים ולשוב ולהאריכן בשישה חודשים נוספים בכל פעם, אם ראה כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
: (ה) לא ניתן אישור שימוש או פקע אישור השימוש, יפנה המבקש את המבנים שבהם עשה שימוש בשטח כאמור בסעיף קטן (א) ויהרוס אותם בתוך חודשיים ממועד דחיית הבקשה או מפקיעת האישור.
: (ו)(1) אושרה תוכנית למוקד מרעה בשטח שלגביו ניתן למבקש אישור שימוש, יראו את הקביעה של משרד החקלאות כאילו ניתנה המלצה לגוף הציבורי להתקשר עם המבקש לפי [[סעיף 16]], והמבקש יחתום על הסכם עם רשות מקרקעי ישראל ועם הגוף הציבורי.
:: (2) בהסכם כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות כמפורט להלן ויחולו הוראות [[סעיפים 17 עד 20]]:
::: (א) המבקש יצהיר ויאשר שאין לו כל זכות במקרקעין, ושאם הייתה לו זכות כאמור, הוא מוותר עליה;
::: (ב) רשות מקרקעי ישראל תוותר על כל תביעה לדמי שימוש ראויים או על כל תביעה אחרת במקרקעין בכל הנוגע לשימוש למגורים;
::: (ג) רשות מקרקעי ישראל תקנה לגוף הציבורי זכויות בשטח לפי הוראות [[סעיף 14(א)]], והגוף הציבורי יאפשר שימוש בשטח למבקש לפי הוראות [[סעיף 17]].
:: (3) נחתם הסכם לפי פסקה (1), יערוך המבקש את ההתאמות הנדרשות בשטח שלגביו ניתן אישור השימוש בהתאם להוראות התוכנית.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 9(א)(1)]], הוועדה המקומית רשאית לקבוע הוראות לעניין הבינוי בתוכנית למוקד מרעה לגבי השטח האמור בסעיף קטן (ג)(2), בהתחשב בסוג הבינוי הקיים בשטח.
<פרסום> התקבל בכנסת ביום י"ב באדר התשפ"ה (12 במרץ 2025).
<חתימות>
* בנימין נתניהו ראש הממשלה
* אבי דיכטר שר החקלאות וביטחון המזון
* יצחק הרצוג נשיא המדינה
* אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת
gtcze0ag81d1w109gj9zjrv2qpv2hws
חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה
0
1726024
3022229
3016912
2026-07-01T11:00:15Z
OpenLawBot
8112
[3022227]
3022229
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ״ה–2025}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2230332}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ה, 346|חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5994448.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הכרזה על אזור שמירה צמודה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תוכנית והיתר למוקד מרעה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הסדרת מגורים ארעיים במוקד מרעה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}</div>
</div>
{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שמירה צמודה“ – אזור שנקבע בהכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית רועה“ – בית מגורים שהקים גוף ציבורי ונמצא במוקד מרעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין שטחי מרעה המיועדים בתוכנית ליער – קרן קיימת לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שטחי מרעה שהם בגן לאומי או בשמורת טבע או בשטחים המיועדים בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין שטחי מרעה שאינם שטחים כאמור בפסקאות (1) ו־(2) – משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם המוסמך“ – השר או מי שהוא הסמיך לכך מקרב עובדי משרדו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גן לאומי“ ו”שמורת טבע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך“, ”היתר“, ”מוסד תכנון“ ו”תוכנית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשאת רעייה“ – הרשאה לרעיית צאן או בקר מאת רשות מקרקעי ישראל לתקופה העולה על שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק גנים לאומיים“ – {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה חקלאי“ – מבנה המשמש לטיפול בעדר במישרין, ובכלל זה מכלאה, דיר, מתבן, סככת כלים פתוחה, סככה מפולשת או מבנה אחר כאמור שקבע השר בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוקד מרעה“ – שטח הנמצא באזור שמירה צמודה או סמוך לו ובו מבנה חקלאי אחד לפחות ובית רועה אחד בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד החקלאות“ – משרד החקלאות וביטחון המזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתכנן המחוז“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עדר“ – 200 ראש אימהות צאן או בקר, לכל הפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצוות המייעץ“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רועה“ – אדם שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק בעדר הרשום על שמו בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות;
{{ח:תתת|(2)}} בידיו הרשאת רעייה בתוקף לגבי עדר;
{{ח:תתת|(3)}} נוכחותו הצמודה סמוך לעדר נדרשת לשם טיפול בעדר וקיום המרעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח ביטחוני“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 159|בסעיף 159 לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתת|(2)}} שטח הסגור בצו סגירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 125|תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}};
{{ח:תתת|(3)}} שטח שלגביו הוטלו מגבלות על פי ההחלטה של הוועדה למיתקנים ביטחוניים או של ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ו|פרק ו׳ לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח מוגן“ – שטח המיועד בתוכנית לאחד מאלה: גן לאומי, שמורת טבע, יער נטע אדם, יער פארק או יער טבעי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח מרעה“ – מקרקעין שהם מקרקעי ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}, שהקצתה רשות מקרקעי ישראל למטרת רעייה ויש לגביהם הרשאת רעייה בתוקף, או שטח מוגדר לפי תשריט שהכינה רשות מקרקעי ישראל ושרשות מקרקעי ישראל אישרה להקצותו למטרת רעייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית למוקד מרעה“ – תוכנית שבתחומה כלול מוקד מרעה ומתקיימים בה התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית פיתוח“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תוכנית המייעדת שטח לפיתוח, ובכלל זה לייעוד למגורים, לתעשייה, למלאכה, למסחר, למלונאות, לדרך או לתשתיות שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תוכנית בת־תוקף או תוכנית שאושרה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוכנית שהוחלט להעבירה להערות הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה או תוכנית שהוחלט להפקידה, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} תוכנית מיתאר ארצית שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה הורתה על הכנתה וההוראה מתייחסת לשטח מסוים;
{{ח:תתתת|(ד)}} תוכנית שהוגשה שהיא אחת מאלה: תוכנית לתשתית לאומית, תוכנית מיתאר מחוזית, תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת, למעט תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת שהגיש בעל קרקע או בעל עניין בקרקע כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 61א|בסעיף 61א(ב) לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתת}} למונחים המופיעים בפסקה זו תהיה המשמעות הנודעת להם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתת|(2)}} קרקע שהוכרזה כמתחם מועדף לדיור לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע״ד–2014}};
{{ח:תתת|(3)}} קרקע בתחום תוכנית שפורסמה לגביה הודעה על הכנת תוכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 77|סעיף 77 לחוק התכנון והבנייה}} ונקבעו לגביה תנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 78|סעיף 78 לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר החקלאות וביטחון המזון.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הכרזה על אזור שמירה צמודה}}
{{ח:סעיף|2|הכרזה על אזור שמירה צמודה}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לפי המלצת הצוות המייעץ, רשאי להכריז, בצו, על שטח מרעה בגליל או בנגב כאזור שמירה צמודה, אם בשטח המרעה נדרשת נוכחות מתמדת וצמודה של רועה סמוך לעדר לשם טיפול בו וקיום המרעה, ולשם כך יש להקים באותו אזור או סמוך לו מוקד מרעה, ולאחר שמצא כי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שטח ההכרזה הוא 1,200 דונם לפחות למרעה צאן, או 4,000 דונם לפחות למרעה בקר או למרעה הכולל צאן ובקר;
{{ח:תתת|(2)}} קיומו של מוקד מרעה באזור השמירה הצמודה או סמוך לו לא יסכל את מימושה של תוכנית פיתוח.
{{ח:תת|(ב)}} לא יכריז השר על אזור שמירה צמודה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל סקירה של מתכנן המחוז שבתחומו נמצא השטח המיועד להכרזה, שבה יתייחס מתכנן המחוז לקיומה של תוכנית פיתוח בשטח ההכרזה או סמוך לו; הסקירה תוגש לשר בתוך 45 ימים ממועד פנייתו למתכנן המחוז, ובתום התקופה האמורה רשאי השר להכריז על אזור שמירה צמודה גם אם לא התקבלה סקירת מתכנן המחוז.
{{ח:תת|(ג)}} בצו כאמור בסעיף קטן (א) יקבע השר את גבולות אזור השמירה הצמודה; הצו יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”הגליל“ ו”הנגב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הגליל|בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב|ובחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991}}, בהתאמה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)|צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:סעיף|3|תוקף ההכרזה}}
{{ח:ת}} תוקפה של הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} לא יעלה על שש שנים, אולם השר רשאי, לפי המלצת הצוות המייעץ, להאריך את תוקף ההכרזה מזמן לזמן לתקופות נוספות שלא יעלו על שש שנים כל אחת, אם מצא שמתקיימים התנאים {{ח:פנימי|סעיף 2|שבסעיף 2}}, גם אם שטח המרעה קטן בשיעור שאינו עולה על 20% מהשטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(1)}}.
{{ח:סעיף|4|ביטול ההכרזה}}
{{ח:ת}} חלפה תקופת ההכרזה הראשונה וטרם אושרה תוכנית להקמת מוקד מרעה באזור שמירה צמודה, תפקע ההכרזה.
{{ח:סעיף|5|צוות מייעץ}}
{{ח:תת|(א)}} לשם מתן המלצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}} יוקם צוות מייעץ שחבריו הם:
{{ח:תתת|(1)}} נציג השר מקרב עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג השר לביטחון לאומי מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שר הביטחון מקרב עובדי משרדו או חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, שימנה שר הביטחון;
{{ח:תתת|(6)}} נציג השר להגנת הסביבה מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(7)}} נציג מנהל רשות מקרקעי ישראל מקרב עובדי הרשות;
{{ח:תתת|(8)}} נציג מינהל התכנון שימנה שר הפנים מקרב עובדי מינהל התכנון;
{{ח:תתת|(9)}} נציג שימנה הארגון המייצג את רוב המועצות האזוריות, בהסכמת השר;
{{ח:תתת|(10)}} נציג הגוף הציבורי המנהל את מרבית השטח שבתחומו צפוי שההכרזה תחול, שימנה העומד בראש אותו גוף ציבורי מקרב עובדיו.
{{ח:תת|(ב)}} נוהל השטח שבתחומו צפוי שההכרזה תחול בידי כמה גופים ציבוריים, יוזמן נציג הגוף הציבורי שאינו מנהל את מרבית השטח האמור להשתתף כמשקיף; את הנציג האמור ימנה העומד בראש הגוף הציבורי האמור, מקרב עובדי הגוף הציבורי.
{{ח:תת|(ג)}} המלצת הצוות המייעץ תינתן לשר לאחר שהצוות מצא כי מתקיימים התנאים להכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או להארכת ההכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, לפי העניין, ובהתחשב, בין השאר, בשיקולים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצורך בשמירה צמודה לנוכח הסיכון לפגיעה בסדר הציבורי, לפגיעה בגופו של אדם וברכושו ולפלישה למקרקעין, בין השאר על סמך מידע על פשיעה חקלאית באזור וקיום פלישות במרחב;
{{ח:תתת|(2)}} המרחק של שטח המרעה ממקום יישוב ומתשתיות;
{{ח:תתת|(3)}} ההשפעות הסביבתיות העלולות להיגרם אם יוקם באזור מוקד מרעה.
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תוכנית והיתר למוקד מרעה}}
{{ח:סעיף|6|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} יחולו בכל עניין מהעניינים המוסדרים {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, אלא אם כן נקבעה {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} הוראה אחרת באותו עניין.
{{ח:סעיף|7|הקניית זכויות באזור שמירה צמודה לשם תכנון בית רועה והגשת תוכנית למוקד מרעה}}
{{ח:תת|(א)}} הוכרז שטח כאזור שמירה צמודה, תקנה רשות מקרקעי ישראל לגוף ציבורי המנהל את השטח זכויות לשם תכנון בית הרועה ומבנים חקלאיים; בהרשאת התכנון לעניין אזור שמירה צמודה מסוים ייקבע כי לא יוקם לגביו יותר ממוקד מרעה אחד.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי כאמור בסעיף קטן (א) יגיש תוכנית למוקד מרעה בתוך 18 חודשים ממועד מתן הרשאת התכנון כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:סעיף|8|סמכות ועדה מקומית}}
{{ח:ת}} תוכנית מיתאר מקומית הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת למוקד מרעה ונכללים בה כל הנושאים המפורטים להלן, היא תוכנית בסמכות הוועדה המקומית:
{{ח:תת|(1)}} הוספת שימוש של מוקד מרעה בשטח שאינו עולה על 6 דונם לעדר צאן או 4 דונם לעדר בקר;
{{ח:תת|(2)}} התרת הקמתם של מבנים חקלאיים, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה למבנים חקלאיים אינו עולה על 1,000 מ״ר לעדר צאן או 500 מ״ר לעדר בקר;
{{ח:תת|(3)}} התרת הקמתו של בית רועה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לבית רועה אינו עולה על 125 מ״ר.
{{ח:סעיף|9|תוכנית למוקד מרעה}}
{{ח:תת|(א)}} תוכנית למוקד מרעה תכלול, בין השאר, הוראות אלו:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות כי הבינוי ייעשה בבנייה קלה ופריקה המשתלבת בסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לעניין הנחת קו מים, סילוק שפכים והתוויית דרכי מרעה כמשמעותן לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} (בסעיף זה – דרכי מרעה), ולא תותר סלילת דרך או סגירתה למעט התוויית דרכי מרעה; בגן לאומי או בשמורת טבע יראו דרך מרעה כשטח לטובת הגן הלאומי או שמורת הטבע;
{{ח:תתת|(3)}} הנחיות לפינוי המבנים בתום תקופת ההכרזה או הרשאת השימוש, לפי העניין, והוראות לעניין החזרת המצב לקדמותו ככל הניתן או לשיקום השטח, אם יהיה בכך צורך;
{{ח:תתת|(4)}} הוראה שלפיה כל שימוש נוסף על מוקד המרעה ייחשב כסטייה ניכרת לעניין {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתת|(5)}} הוראה שלפיה תותר הקמתו של מוקד מרעה אחד לכל היותר;
{{ח:תתת|(6)}} הוראה שלפיה אם פג תוקפה של ההכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} לגבי אזור השמירה הצמודה שאליו מתייחסת התוכנית, והשר לא האריך אותה בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} – תפקע התוכנית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} תוכנית למוקד מרעה תוגש בצירוף מסמך סביבתי; המסמך הסביבתי יכלול בין השאר נושאים אלו:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתוח של השפעת מימוש התוכנית על שטח התוכנית וסביבתה;
{{ח:תתתת|(ב)}} התייחסות לחלופות תכנוניות שימזערו את ההשפעות הסביבתיות והצעה להוראות למזעור השפעות התוכנית על סביבתה.
{{ח:תתת|(2)}} התוכנית למוקד מרעה והמסמך הסביבתי יועברו לקבלת חוות דעת בכתב מנציג השר להגנת הסביבה שהוא נציג בעל דעה מייעצת כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 18|בסעיף 18(ב) לחוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תתת|(3)}} הנציג כאמור בפסקה (2) ימציא את חוות דעתו לוועדה המקומית ולמגיש התוכנית בתוך 45 ימים ממועד קבלת המסמך הסביבתי; לא הגיש נציג השר להגנת הסביבה את חוות דעתו בתוך התקופה האמורה, תדון הוועדה המקומית בתוכנית ותחליט בה.
{{ח:תתת|(4)}} השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו שהוא הסמיך לכך, רשאי לפרסם הנחיות להכנת מסמך סביבתי לעניין תוכניות למוקד מרעה לפי חוק זה.
{{ח:סעיף|10|סייגים לאישור תוכנית למוקד מרעה}}
{{ח:ת}} הוועדה המקומית תאשר תוכנית למוקד מרעה, אלא אם כן מצאה כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אם התוכנית למוקד המרעה היא בשטח מוגן – יש חלופה מחוץ לשטח המוגן הנותנת מענה לשמירה הצמודה הנדרשת באזור השמירה הצמודה;
{{ח:תת|(2)}} יש מניעה לפי דין להקמת מוקד המרעה באזור השמירה הצמודה;
{{ח:תת|(3)}} התוכנית היא בשטח ביטחוני ולא ניתנה הסכמת נציג שר הביטחון בוועדה המחוזית;
{{ח:תת|(4)}} התוכנית למוקד המרעה תסכל את מימושה של תוכנית פיתוח.
{{ח:סעיף|11|עדיפות תוכנית למוקד מרעה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ג סימן ח|בסימן ח׳ לפרק ג׳ לחוק התכנון והבנייה}}, תוכנית למוקד מרעה שאושרה לפי חוק זה –
{{ח:תתת|(1)}} גוברת על הוראות תוכנית מיתאר ארצית לעניין הוראות שקבעה תוכנית מיתאר ארצית כאמור לגבי מוקד מרעה;
{{ח:תתת|(2)}} גוברת על הוראות תוכנית מיתאר ארצית האוסרות בינוי שלא בצמידות דופן או בתחום מכלול נוף;
{{ח:תתת|(3)}} לא יראו אותה כהקמת יישוב חדש או כשטח לבינוי לצורך תכנון עתידי.
{{ח:תת|(ב)}} תוכנית למוקד מרעה בשטח מוגן או בייעוד קרקע לפי תוכנית מיתאר מחוזית שמתאפשרת בו הקמת מבנים לגידול בעלי חיים, לא תיחשב כשינוי לתוכנית המיתאר המחוזית.
{{ח:סעיף|12|היתר תואם תוכנית למוקד מרעה – תוכנית לרישוי מהיר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145 לחוק התכנון והבנייה}}, הוגשה לוועדה המקומית תוכנית למוקד מרעה – ניתן להגיש לוועדה המקומית, לאחר ההחלטה על הפקדת התוכנית ולפני הפקדתה, בקשה להיתר התואם את התוכנית, ובלבד שמגיש התוכנית ביקש להגיש את הבקשה להיתר בעת שהגיש את התוכנית למוקד מרעה, ויחולו לעניין זה הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145א1|סעיף 145א1(ב) עד (ז) לחוק האמור}} החלות על תוכנית לרישוי מהיר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145א1|בסעיף 145א1 {{ח:הערה|האמור}}}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|13|תוכנית או היתר בגן לאומי או בשמורת טבע}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}, תוכנית למוקד מרעה בתחום גן לאומי או שמורת טבע יכול שתהיה תוכנית המתירה שימוש למוקד מרעה לפי חוק זה; הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|החוק האמור}} החלות על גן לאומי או שמורת טבע ימשיכו לחול בתחום התוכנית גם לאחר אישור תוכנית כאמור בחוק זה, ואין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהן או מסמכויות הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים הנתונות לה מכוחו.
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הסדרת מגורים ארעיים במוקד מרעה}}
{{ח:סעיף|14|הקניית השטח לגוף ציבורי והקמת מוקד המרעה}}
{{ח:תת|(א)}} אושרה תוכנית למוקד מרעה, תקנה רשות מקרקעי ישראל לגוף הציבורי המנהל את השטח, בתוך שלושה חודשים מיום אישור התוכנית, זכויות בשטח מוקד המרעה לפי התוכנית כאמור לשם הקמת בית הרועה והמבנים החקלאיים.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי רשאי להקים את מוקד המרעה בשטח שהוקנו לו הזכויות בו כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם לתוכנית מוקד המרעה שאושרה; הגוף הציבורי יישא בעלויות ההקמה והפיתוח של התשתיות הנדרשות במישרין למוקד המרעה, לרבות פיתוח דרכי מרעה, מערכות מים וניקוז, סילוק שפכים, תקשורת, תאורה, מערכות בקרה לתשתיות וכל מיתקן הנדרש במישרין להפעלת התשתיות ומהווה חלק בלתי נפרד מהן, והכול כפי שייקבע בתוכנית, ויהיה אחראי לתחזוקתו של מוקד המרעה.
{{ח:סעיף|15|בקשה לשימוש במוקד מרעה}}
{{ח:ת}} רועה רשאי להגיש לגוף ציבורי בקשה להרשאת שימוש במוקד המרעה.
{{ח:סעיף|16|המלצת הגורם המוסמך}}
{{ח:ת}} הגורם המוסמך, לאחר התייעצות עם רשות מקרקעי ישראל, ימליץ לגוף ציבורי להתקשר עם רועה אם מצא כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} ברשות הרועה עדר אחד לפחות;
{{ח:תת|(2)}} במועד ההמלצה הרועה מחזיק בהרשאת רעייה בתוקף לשלוש שנים רצופות לפחות ממועד ההמלצה, או שבשלוש השנים שקדמו למועד ההמלצה הוא החזיק בהרשאת רעייה, וברשותו הרשאת רעייה לתקופה העולה על שנה אחת לפחות;
{{ח:תת|(3)}} הרועה התחייב לרעות את העדר באזור השמירה הצמודה במשך כל השנה בהתאם לתקופת הרעייה המקובלת באותו אזור;
{{ח:תת|(4)}} הרועה מנהל את פנקסי החשבונות והרשומות שעליו לנהל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|וחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תת|(5)}} הרועה מחזיק באישור חיסון וסימון תקף לעדר העומד בדרישות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות.
{{ח:סעיף|17|הסכם הרשאת שימוש ואיסור ביצוע שינויים במוקד המרעה}}
{{ח:תת|(א)}} לפי המלצת הגורם המוסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, גוף ציבורי ירשה לרועה שמחזיק בהרשאה לרעייה בתוקף באזור השמירה הצמודה לעשות שימוש במוקד המרעה לשם מגוריו ומגורי בני משפחתו ולשם הפעלת המבנים החקלאיים (בחוק זה – הרשאת שימוש), ויורה על התנאים למתן הרשאה כאמור ועל תנאי ההרשאה, והכול כפי שיקבע בהסכם שייחתם בינו ובין הרועה (בסעיף זה – הסכם שימוש); בסעיף קטן זה, ”בן משפחה“ – בן או בת הזוג של הרועה וילדיהם.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בהסכם השימוש יתחייב הרועה, בין השאר, כי בתום תקופת הרשאת השימוש או הרשאת הרעייה, לפי המוקדם, או בכל מקרה שבו תפקע הרשאת השימוש, הוא יפנה את בית הרועה ואת המבנים החקלאיים; הרועה יצרף להסכם השימוש ערבות בנקאית לטובת הגוף הציבורי להבטחת עמידתו בתנאי ההסכם, להנחת דעתו של הגוף הציבורי.
{{ח:תת|(ג)}} רועה לא יבצע שינויים במוקד המרעה אלא על ידי הגוף הציבורי או בהסכמתו; בסעיף קטן זה, ”שינוי“ – הקמה או הרחבה של מבנה או מיתקן או שימוש במבנים או במיתקנים הקיימים למטרות שאינן מותרות על פי תנאי ההסכם.
{{ח:תת|(ד)}} לא תוקנה לרועה כל זכות בשטח המרעה ובמוקד המרעה למעט הרשאת השימוש; הרשאת שימוש כאמור לא ניתנת להעברה או להורשה.
{{ח:תת|(ה)}} אין להתנות על הוראות סעיף זה, אולם ניתן לקבוע בהסכם השימוש תנאים נוספים על האמור בו.
{{ח:סעיף|18|ביטול הרשאת השימוש}}
{{ח:תת|(א)}} חדל להתקיים אחד מהתנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}} או שהרועה הפר הפרה יסודית את אחד מתנאי הסכם השימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, ובכלל זה הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}}, או שרשות מקרקעי ישראל הודיעה לגוף הציבורי שהרועה הפר הפרה יסודית תנאי מתנאי הרשאת הרעייה – יבטל הגוף הציבורי את הרשאת השימוש של הרועה במוקד המרעה.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי יודיע לגורם המוסמך ולרועה על הכוונה לבטל את הרשאת השימוש במוקד המרעה סמוך למועד שבו חדל התנאי להתקיים או התגלתה ההפרה.
{{ח:תת|(ג)}} רועה שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הגוף הציבורי או עובד הגוף הציבורי שהמנהל של הגוף הציבורי הסמיך לכך, לגבי הכוונה לבטל את ההרשאה.
{{ח:תת|(ד)}} היה פגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, יודיע הגוף הציבורי לרועה על האפשרות לתקנו; חלפו שלושה חודשים והפגם לא תוקן, יבטל הגוף הציבורי את הרשאת השימוש של הרועה.
{{ח:סעיף|19|החזרת המצב לקדמותו בתום תקופת הרשאת השימוש או עם ביטול הרשאת השימוש}}
{{ח:ת}} בוטלה הרשאת השימוש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} או לפי הוראות הסכם השימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, או שהסתיימה תקופת הרשאת השימוש במוקד מרעה שניתנה לפי חוק זה, תיתם כל התקשרות וכל זכות שימוש שקיבל הרועה מגוף ציבורי לשימוש לצורכי מרעה במוקד המרעה; הרועה יפנה את מוקד המרעה ויחזיר את המצב לקדמותו בהתאם להוראות שנקבעו בתוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(3)}}, אלא אם כן הגוף הציבורי הורה לו שלא לעשות כן; לא החזיר הרועה את המצב לקדמותו, יהיו הגוף הציבורי או רשות מקרקעי ישראל מוסמכים להחזיר את המצב לקדמותו, והרועה יישא בהוצאות שהוציאו לשם כך.
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}
{{ח:סעיף|20|פטור ממכרז}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, הקניית זכויות בשטח על ידי רשות מקרקעי ישראל לגוף ציבורי לשם תכנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}} או הקמת בית הרועה והמבנים החקלאיים והתקשרות של גוף ציבורי עם רועה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, אינן טעונות מכרז, ובלבד שההתקשרות בין הגוף הציבורי לרועה תהיה לפי המלצת הגורם המוסמך ושהרועה מחזיק בהרשאת רעייה בתוקף מאת רשות מקרקעי ישראל.
{{ח:סעיף|21|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובין השאר רשאי הוא לקבוע, בצו, מבנים נוספים שייחשבו מבנים חקלאיים לעניין חוק זה.
{{ח:סעיף|22|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, הכריז השר, בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – תקופת ההכרזה), על שטח כאזור שמירה צמודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – יהיה רשאי מי שהחזיק שלוש שנים לפחות מתוך חמש השנים שקדמו לתחילתו של חוק זה בהרשאת רעייה בתוקף לגבי שטח הכלול באותו אזור, להמשיך את השימוש למגורים והשימוש החקלאי בלבד במבנה שהוקם לפני תחילתו של חוק זה בשטח שהוכרז כאזור שמירה צמודה, לאחר שפנה לגורם המוסמך בבקשה לפי סעיף קטן (ב)(1) וקיבל את אישור הצוות המייעץ להמשך השימוש כאמור (בסעיף זה – אישור שימוש); השר רשאי, בצו, להאריך את תקופת ההכרזה בתקופה או בתקופות נוספות, ובלבד שמשך התקופות כאמור לא יעלה במצטבר על שישה חודשים (בסעיף זה – תקופת ההארכה).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הארכת תקופת ההכרזה), התשפ״ו–2026 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12310.pdf|ק״ת תשפ״ו, 1588}}), שהאריך את תקופת ההכרזה בתקופה של חודשיים, עד יום ג׳ בסיוון התשפ״ו (19 במאי 2026).}}
{{ח:תת|(ב)}} הצוות המייעץ ייתן אישור שימוש לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגורם המוסמך קבע כי מתקיימים לגבי המבקש כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – המבקש) התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(1) ו־(3) עד (5)}}, ובלבד שהמבקש פנה לגורם המוסמך בבקשה בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה; קביעת הגורם המוסמך תינתן בתוך שישה חודשים ממועד פניית המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} גוף ציבורי אישר כי בכוונתו להגיש, בתוך שלושה חודשים מיום הכרזת השר כאמור בסעיף קטן (א), תוכנית להקמת מוקד מרעה בשטח שהוכרז, בהתאם להוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} המבקש הפקיד ערבות לפינוי המבנים והתחייב לפנות את המבנים אם אישור השימוש יפקע לפי סעיף קטן (ג), ולהרוס את המבנים ותוספות הבנייה שאינם לשימוש חקלאי או לבית רועה, בהתאם להנחיית הגוף הציבורי, בתוך חודש ממועד מתן אישור השימוש.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של אישור שימוש יפקע אם נדחתה תוכנית למוקד מרעה בשטח שלגביו הוא ניתן; בלי לגרוע מהאמור, תוקפו של אישור שימוש יפקע בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא הכריז השר על השטח כאזור שמירה צמודה בתוך תקופת ההכרזה ואם האריך השר את התקופה בצו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך תקופת ההארכה;
{{ח:תתת|(2)}} לא הוגשה תוכנית למוקד מרעה בתוך שנה מיום ההכרזה על אותו שטח שלגביו ניתן אישור השימוש;
{{ח:תתת|(3)}} לא אושרה תוכנית למוקד מרעה לגבי השטח כאמור בפסקה (2) ולא ניתן היתר לפיה בתוך שנה ממועד הגשת התוכנית;
{{ח:תתת|(4)}} לא נחתם הסכם שימוש עם גוף ציבורי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} בתוך שישה חודשים ממועד אישור התוכנית למוקד מרעה, לגבי השטח כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הרועה רשאי לפנות לצוות המייעץ בבקשה להאריך את התקופות המנויות בסעיף קטן (ג); לא האריך הצוות המייעץ את התקופות בתוך 90 ימים ממועד הפנייה, יראו את הבקשה להמשך השימוש כאמור בסעיף קטן (א) כאילו נדחתה.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), הצוות המייעץ רשאי להאריך את התקופות המנויות בסעיף קטן (ג) בשישה חודשים ולשוב ולהאריכן בשישה חודשים נוספים בכל פעם, אם ראה כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ה)}} לא ניתן אישור שימוש או פקע אישור השימוש, יפנה המבקש את המבנים שבהם עשה שימוש בשטח כאמור בסעיף קטן (א) ויהרוס אותם בתוך חודשיים ממועד דחיית הבקשה או מפקיעת האישור.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} אושרה תוכנית למוקד מרעה בשטח שלגביו ניתן למבקש אישור שימוש, יראו את הקביעה של משרד החקלאות כאילו ניתנה המלצה לגוף הציבורי להתקשר עם המבקש לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, והמבקש יחתום על הסכם עם רשות מקרקעי ישראל ועם הגוף הציבורי.
{{ח:תתת|(2)}} בהסכם כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות כמפורט להלן ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17 עד 20}}:
{{ח:תתתת|(א)}} המבקש יצהיר ויאשר שאין לו כל זכות במקרקעין, ושאם הייתה לו זכות כאמור, הוא מוותר עליה;
{{ח:תתתת|(ב)}} רשות מקרקעי ישראל תוותר על כל תביעה לדמי שימוש ראויים או על כל תביעה אחרת במקרקעין בכל הנוגע לשימוש למגורים;
{{ח:תתתת|(ג)}} רשות מקרקעי ישראל תקנה לגוף הציבורי זכויות בשטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, והגוף הציבורי יאפשר שימוש בשטח למבקש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.
{{ח:תתת|(3)}} נחתם הסכם לפי פסקה (1), יערוך המבקש את ההתאמות הנדרשות בשטח שלגביו ניתן אישור השימוש בהתאם להוראות התוכנית.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}}, הוועדה המקומית רשאית לקבוע הוראות לעניין הבינוי בתוכנית למוקד מרעה לגבי השטח האמור בסעיף קטן (ג)(2), בהתחשב בסוג הבינוי הקיים בשטח.
{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ב באדר התשפ״ה (12 במרץ 2025).}}
* '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה
* '''אבי דיכטר'''<br>שר החקלאות וביטחון המזון
* '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
7m08tkd4cgwrfdfcmtdvwytwqqukl2p
ביאור:הל"מ פסחים מט א
106
1728750
3022068
3022066
2026-06-30T12:10:15Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022068
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מט|א|מח ב|מט ב|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
[דף מט עמוד א] משנה. {{שוליים|א}}ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: בזמנו. רבי אליעזר בר צדוק אומר: תרומה - מלפני השבת, וחולין - בזמנן.
גמרא. תניא, רבי אליעזר בר צדוק אומר: פעם אחת שבת אבא ביבנה, וחל ארבעה עשר להיות בשבת, ובא זונין ממונה של רבן גמליאל, ואמר: הגיע עת לבער את החמץ. והלכתי אחר אבא, וביערנו את החמץ.
{{הל"מ-ריף-ראש|וקיימא לן כר' אלעזר בר צדוק דקאי כרבי אלעזר איש ברתותא דהלכתא כוותיה: ירושלמי א"ר לוי האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו והבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה:}}{{הל"מ-רק-ראש| ונראה דדוקא מזמן איסור חמץ ואילך: }}
משנה. {{שוליים|ב}}ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו, ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיו, ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו. אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו - יחזור ויבער, ואם לאו - מבטלו בלבו. להציל מן הנכרים, ומן הנהר, ומן הלסטים, ומן הדליקה, ומן המפולת יבטל בלבו. ולשבות שביתת הרשות - יחזור מיד. {{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קדש, אם עבר צופים - שורפו במקומו, ואם לאו - חוזר ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה}}{{הל"מ-גמרא-ראש|. ועד כמה הן חוזרין? }}{{הל"מ-רק-גמרא|רבי מאיר אומר: זה וזה בכביצה, רבי יהודה אומר: זה וזה בכזית. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|וחכמים אומרים: }}{{הל"מ-רק-גמרא|בשר קדש - בכזית, וחמץ - }}{{שוליים|ד}}בכביצה.
{{הל"מ-רק-ראש|רש"י פי' דסבירא ליה מערבין לדבר הרשות. ולא נהירא דא"כ הוי סתם משנה דלא כהלכתא דקיי"ל דאין מערבין אלא לדבר מצוה. ובירושלמי (פרק י' הל' ז') מפרש מהו שביתת הרשות ההולך אצל רבו או אצל מי שגדול ממנו בחכמה. כאן שנה רבי המעשה גדול מן התלמוד דקרי ליה רשות גבי שחיטת פסחו ומל בנו וסעודת אירוסין:}}
גמרא{{הל"מ-רק-גמרא|. ורמינהו: ההולך לאכול סעודת אירוסין בבית חמיו ולשבות שביתת הרשות - יחזור מיד! אמר רבי יוחנן: לא קשיא; הא - רבי יהודה, הא - רבי יוסי. דתניא: סעודת אירוסין - רשות, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: מצוה. והשתא, דאמר רב חסדא: מחלוקת - בסעודה שניה, אבל בסעודה ראשונה - דברי הכל מצוה. אפילו תימא הא והא רבי יהודה, ולא קשיא: הא - בסעודה ראשונה, הא - בסעודה שניה. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|תניא, אמר רבי יהודה: אני לא שמעתי אלא סעודת אירוסין, אבל לא סבלונות. אמר לו רבי יוסי: אני שמעתי סעודת אירוסין וסבלונות. }}{{הל"מ-רק-ראש|הרב הברצלוני ז"ל פסק כר' יוסי וכן בעל העיטור וסעודת האירוסין דמתניתין שתיהן בכלל:}}
תניא, רבי שמעון אומר: {{שוליים|ה}}כל סעודה שאינה של מצוה - אין תלמיד חכם רשאי להנות ממנה. כגון מאי? - אמר רבי יוחנן: כגון בת כהן לישראל, ובת תלמיד חכם לעם הארץ. דאמר רבי יוחנן: בת כהן לישראל - אין זווגן עולה יפה. מאי היא? - אמר רב חסדא: או אלמנה או גרושה או זרע אין לה. במתניתא תנא: קוברה או קוברתו, או מביאתו לידי עניות. - איני? - והא אמר רבי יוחנן: הרוצה שיתעשר - ידבק בזרעו של אהרן, כל שכן שתורה וכהונה מעשרתן - לא קשיא: {{שוליים|ו}}הא - בתלמיד חכם, הא - בעם הארץ.
{{הל"מ-רק-גמרא|רבי יהושע נסיב כהנתא, חלש. אמר: לא ניחא ליה לאהרן דאדבק בזרעיה, דהוי ליה חתנא כי אנא. רב אידי בר אבין נסיב כהנתא, נפקו מיניה תרי בני סמיכי, רב ששת בריה דרב אידי ורבי יהושע בריה דרב אידי. אמר רב פפא: אי לא נסיבנא כהנתא לא איעתרי. אמר רב כהנא: אי לא נסיבנא כהנתא - לא גלאי. אמרו ליה: והא למקום תורה גלית! - לא גלאי כדגלי אינשי. אמר רבי יצחק: כל הנהנה מסעודת הרשות לסוף גולה, שנאמר ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק, וכתיב לכן עתה יגלו בראש גלים. }}תנו רבנן: כל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום - סוף מחריב את ביתו, ומאלמן את אשתו, ומייתם את גוזליו, ותלמודו משתכח ממנו, ומחלוקות רבות באות עליו, ודבריו אינם נשמעים ומחלל שם שמים ושם רבו ושם אביו, וגורם שם רע לו ולבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות {{הל"מ-גמרא-ראש|מאי היא? - אמר אביי: קרו ליה בר מחים תנורי. רבא אמר: בר מרקיד בי כובי. רב פפא אמר: בר מלחיך פינכי. רב שמעיה אמר: בר מך רבע}} {{הל"מ-ריף-ראש|וגרסי' בפרק (נגמר הדין) +בגליון: ד' מיתות+ [סנהדרין נ"ב ע"א] אמר רבי אלעזר למה ת"ח דומה בפני עם הארץ מתחלה דומה לקיתון של זהב סיפר עמו דומה לקיתון של כסף נהנה ממנו דומה לקיתון של חרס כיון שנשבר שוב אין לו תקנה.}}.
תנו רבנן: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. שאם מת או גולה - מובטח לו שבניו תלמידי חכמים. ואל ישא בת עם הארץ - שאם מת או גולה בניו עמי הארץ. תנו רבנן: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם, וישיא בתו לתלמיד חכם. משל לענבי הגפן בענבי הגפן, דבר נאה ומתקבל. ולא ישא בת עם הארץ - משל לענבי הגפן בענבי הסנה, דבר כעור
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''מתני' מבערין את הכל''' - בין חולין בין תרומה חוץ מכדי אכילתו לשבת אבל כל מה שעתיד לבער יבער:
'''תרומה מלפני השבת''' - שאינו יכול להאכילה לא לזרים ולא לבהמת זרים ולהשהותה אי אפשר אבל חולין אין צריך לבער אלא בזמנו שיכול למצוא להן אוכלים הרבה:
'''גמ' שבת''' - נשתהה שם שבת אחת:
'''מתני' ההולך''' - בארבעה עשר:
'''אם יכול''' - שיש שהות ביום:
'''להציל מן הנכרים''' - את ישראל הנרדפין:
'''יבטל בלבו''' - ולא יחזור ואפי' יש שהות דמדאוריי' סגי ליה בביטול בעלמא:
'''לשבות שביתת הרשות''' - שהיה הולך להחשיך על התחום לקנות שביתה שם כדי שיהא לו משם ולהלן אלפים לילך למחר שם לדבר הרשות יחזור מיד אבל לקנות שביתת מצוה כגון שילך מחר חוץ לתחום לבית האבל או לבית המשתה היינו כהולך לשחוט את פסחו:
'''שיש בידו בשר קודש''' - עמו בדרך ונפסל ביוצא שמחיצת קדשים קלים חומת ירושלים:
'''אם עבר צופים''' - שם כפר שיכול לראות בית המקדש משם:
'''שורפו במקומו''' - ולא הטריחוהו לחזור:
'''ואם לאו חוזר ושורפו כו'''' - כדאמרן בכל שעה (לעיל כד.) בקודש באש תשרף דבמקום אכילתו שריפתו:
'''זה וזה''' - חמץ דאמרן לעיל ונזכר שיש לו חמץ בביתו ובשר קודש שעמו:
'''בכביצה''' - אבל בפחות גבי חמץ יבטל בלבו וגבי בשר קודש שורפו במקומו:
'''גמ' סעודה שניה''' - כך הוא דרך החתנים לאחר סעודת אירוסין חוזר ומשגר סבלונות לארוסתו וסועד שם:
'''אני לא שמעתי''' - שתהא מצוה אלא סעודת אירוסין לבדה אבל לא סעודת סבלונות:
'''סבלונות''' - דורונות כלים נאים:
'''בת כהן''' - צריכה להינשא לכהנים ולא לפגום משפחתה להינשא לישראל:
'''אין זווגן עולה יפה''' - במזל טוב:
'''מאי היא''' - מה עולה בידן:
'''או אלמנה או גרושה או זרע אין לה''' - כדכתיב ([[ויקרא כב]]) ובת כהן כי תהיה לאיש זר וסמיך ליה ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה וגו':
'''או קוברה''' - בלא זמן:
'''תלמיד חכם''' - הוא שבח לו אבל עם הארץ ואינו כהן גנאי הוא לו לאהרן ונענשים:
'''לא גלאי''' - רב כהנא גלה מבבל לא"י כדאמר בהגוזל ומאכיל (ב"ק קיז.):
'''לא גלאי כדגלו אינשי''' - שאר תלמידים יוצאים מדעתן ואני יצאתי על כרחי מחמת מרדין ואימת מלכות:
'''ומאלמן את אשתו''' - שמבקש לימודו ואי אפשר לו וגולה למזונות והרי אשתו באלמנות חיות:
'''גוזליו''' - יתומין:
'''ותלמודו משתכח''' - שאינו עסוק לחזור עליו:
'''ומחלוקות רבות באות עליו''' - מחמת ששכח תלמודו או הקפות שמקיף מחנונין לסעודותיו:
'''קרו ליה''' - לבנו:
'''מרקיד בי כובי''' - כדרך הליצנים שמשחקין ומרקדין בחנויות להשקותן בשכרן:
'''מלחיך פינכי''' - קערות:
'''מך רבע''' - מקפל לבושו ורובץ וישן דרך המשתכרין אינו מספיק לילך לביתו ולשכב על מטתו אלא מקפל לבושו תחתיו וישן:
'''מך''' - כמו בר חמרא מוך שקיך וגני {{הפניה-גמ|מסכת=כן|תענית|ו|ב}}:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 3 מט א לשבות שביתת הרשות.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_א_לשבות שביתת הרשות]]
'''לשבות''' שביתת הרשות. פ"ה שהיה הולך להחשיך על התחום לקנות שביתה שם ולילך ד' אלפים לדבר הרשות וקשה א"כ תיקשי למ"ד בפ' בכל מערבין (ערובין לא.) אין מערבין אלא לדבר מצוה ונר' לר"י דה"פ לשבות שביתת הרשות שהולך לשמוח בפסח בבית אוהבו או קרובו:
[[File:תוס פסחים 3 מט א אם עבר צופים.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_א_אם עבר צופים]]
''' אם''' עבר צופים. פי' בקונט' שם כפר וקשה לר"י א"כ ה"ל למימר וכמדתו לכל רוח כדתניא בפ' מי שהיה טמא (לקמן צג:) איזהו דרך רחוקה מן המודיעין ולחוץ וכמדתה לכל רוח ואור"י דבתוספתא דמכילתין מפרש בהדיא איזהו צופים הרואה ואין מפסיק פי' כל מקום סביב ירושלים שיכול לראותו משם:
[[File:תוס פסחים 3 מט א ושורפו לפני הבירה.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_א_ושורפו לפני הבירה]]
''' ושורפו''' לפני הבירה. פ"ה כדאמר פ' כל שעה (דף כד.) בקודש באש ישרף במקום אכילתו שריפתו וקשה לר"י אי דאורייתא הוא מה לי עבר צופים ומ"ל לא עבר צופים וי"ל דמן התורה יכול לשורפה בכ"מ שירצה דבפרק כל שעה (ג"ז שם) לא מרבינן אלא פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים אבל שאר קדשים שנאכלים לזרים לא מרבינן ומה שהצריכו חכמים לשרוף הני דהכא לפני הבירה היינו גזירה אטו קדשי קדשים:
[[File:תוס פסחים 3 מט א לפני הבירה.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_א_לפני הבירה]]
''' לפני''' הבירה. בזבחים בפ' טבול יום (דף קד:) פליגי מאי בירה אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מקום יש בהר הבית ובירה שמו ר"ל אמר כל הבית כולו הוי בירה שנאמר אל הבירה אשר הכינותי:
[[File:תוס פסחים 3 מט א וחכמים אומרים בשר קודש בכזית וחמץ בכביצה.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_א_וחכמים אומרים בשר קודש בכזית וחמץ בכביצה]]
''' וחכמים''' אומרים בשר קודש בכזית וחמץ בכביצה. אומר ריב"א דמפרש בירושלמי משום דבשר קודש לית ליה תקנה בביטול החמירו בכזית אבל חמץ אית ליה תקנה בביטול לא החמירו עד כביצה:
[[File:תוס פסחים 3 מט א תניא א"ר יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_א_תניא א"ר יהודה]]
''' תניא''' א"ר יהודה. תימה אמאי לא מייתי תניא נמי הכי מהך דהכא לרב חסדא:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מט|א}}
rzww5228n3g74qvljdqq7i9nfuo22no
ביאור:הל"מ פסחים מט ב
106
1728751
3022109
2939105
2026-06-30T18:35:44Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022109
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מט|ב|מט א|נ א|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
[דף מט עמוד ב] ואינו מתקבל.
{{הל"מ-גמרא-ראש|תנו רבנן: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם - ישא בת גדולי הדור. לא מצא בת גדולי הדור - ישא בת ראשי כנסיות, לא מצא בת ראשי כנסיות - ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה - ישא בת מלמדי תינוקות. ולא ישא בת עמי הארץ, מפני שהן שקץ, ונשותיהן שרץ, ועל בנותיהן הוא אומר ארור שכב עם כל בהמה. תניא, רבי אומר: עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה - מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה - אסור לאכול בשר בהמה ועוף. אמר רבי אלעזר: עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור לשוחטו! - אמר להן: זה - טעון ברכה, וזה - אינו טעון ברכה. אמר רבי אלעזר: עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך, שנאמר כי הוא חייך וארך ימיך, על חייו לא חס - על חיי חבירו לא כל שכן. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: עם הארץ מותר לקורעו כדג. אמר רבי שמואל בר יצחק: ומגבו. תניא, אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי: מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב! - אמר להן: זה - נושך ושובר עצם, וזה - נושך ואינו שובר עצם. תניא, היה רבי מאיר אומר: כל המשיא בתו לעם הארץ - כאילו כופתה ומניחה לפני ארי. מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים - אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים. תניא, רבי אליעזר אומר: אילמלא אנו צריכים להם למשא ומתן - היו הורגין אותנו. תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה לפני עם הארץ - כאילו בועל ארוסתו בפניו, שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה, אל תקרי מורשה אלא מאורסה. גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן. תנא: שנה ופירש - יותר מכולן}}. תנו רבנן: ששה דברים נאמרו בעמי הארץ: {{שוליים|ב}}אין מוסרין להן עדות, ואין מקבלין ממנו עדות, ואין מגלין להן סוד, {{שוליים|ג}}ואין ממנין אותן אפוטרופוס על היתומים, ואין ממנין אותן אפוטרופוס על קופה של צדקה, ואין מתלוין עמהן בדרך. ויש אומרים: אף אין מכריזין על אבידתו. - ותנא קמא: זמנין דנפיק מיניה זרעא מעליא ואכיל ליה, שנאמר יכין וצדיק ילבש. {{הל"מ-רק-ריף|והלכתא כתנא קמא }}{{הל"מ-ריף-ראש|ואי קשיא לך הא דאמרינן התם [חגיגה כ"ב ע"א] כמאן מקבלינן סהדותא האידנא מעם הארץ כמאן כר' יוסי ההוא עם הארץ דהתם לאו כעם הארץ דהכא הוא דאילו התם ליתיה במקרא ובמשנה אבל בדרך ארץ ובמצות איתיה כגון דלא חשיד אשבועתא ואגזלנותא ולא חדא אנפא מאנפי פסלנותא אבל עם הארץ דהכא דחשיד אכל הני דאמרן הוא דהא חשוד על הגניבה ולפיכך אין ממנין אותו אפוטרופוס וחשוד נמי אשפיכות דמים ולפיכך אין מתלוין עמו בדרך ועוד שהוא חשוד על העריות כדאמר ר' אלעזר מותר לנוחרו ביום הכפורים כגון שהיה רץ אחר הזכור או אחר נערה המאורסה ביוה"כ שמותר להצילו בנפשו כדתנן [סנהדרין ע"ג ע"א] ואלו שמצילין בנפשו וכו':}}
{{הל"מ-רק-ראש|ולא ידענא מה היה קשה לו לרב אלפס מההוא דחגיגה דקאמר כמאן מקבלינן סהדותא מעם הארץ דאדרבה מהתם מוכח שפסול לעדות כדאמר הכא דאין מקבלין ממנו עדות אלא שצריכין אנו להכשירן ולקבל מהן עדות שאם היינו מרחקים אותן ביותר היו עושין דת לעצמם וממנין להם דיינים מתוכם. כדאמר רבי יוסי התם (חגיגה שם) מפני מה אמרו הכל נאמנים על טהרת יין ושמן כל השנה כולה כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו. ואהא קאמר רב פפא כמאן מקבלין סהדותא האידנא מע"ה כרבי יוסי. משמע אף על פי שמן הדין לא היה לנו לקבל עדות מע"ה צריכין למיחש למאי דחייש רבי יוסי. ואי מיירי התם בעם הארץ שאין בו שום פסול כמו שכתב רב אלפס ז"ל למה יהא פסול לעדות. אלא ודאי פסול הוא וצריכין להכשירו משום דרבי יוסי. ועוד תימה הוא מה שכתב דהא דאמר רבי אלעזר דמותר לנוחרו ביום הכפורים מיירי כגון שהיה רץ אחר הזכור או אחר נערה המאורסה ביום הכפורים דמותר להצילו בנפשו וא"כ הוא כדבריו מאי איריא עם הארץ אפי' תלמיד חכם נמי. אלא כדפר"י דעם הארץ דלעיל מיירי במכיר וכופר כדי להכעיס והוא רע לשמים ורע לבריות דהויא הריגתו פיקוח נפש כי הוא לסטים וחשוד על שפיכות דמים והריגתו בכל עת מצוה היא והצלת נפשות כיון שהוא רגיל בכך אף על פי שאין עושה כלום באותה שעה. ועם הארץ דהכא דקאמרינן עלה דאין מכריזין על אבידתו משמע דוקא על אבידתו אין מכריזין אבל אסור לגזול ממונו לא מיירי באותו עם הארץ דאיירי בו ר' אלעזר כיון דמותר לאבד גופו כ"ש ממונו כל כמה דלא ידע יכין רשע וצדיק ילבש כדפירש בב"ק (דף קיט א) ובע"ז (דף כו ב) למאן דלית ליה זימנין דנפיק מיניה זרעא מעליא השתא גופו מותר ממונו לא כל שכן. אלא בעם הארץ אחר איירי. דכמה מיני עם הארץ יש כדאיתא בפ' שלשה שאכלו (דף מז ב) ומ"מ אף על פי שאין חשוד בודאי על שפיכות דמים אין טוב להתלוות עמו:}}
{{הל"מ-רק-גמרא|וכן מי שיצא וכו'. למימרא דרבי מאיר סבר כביצה הוא דחשיב, ורבי יהודה סבר כזית נמי חשיב? ורמינהי: עד כמה הן מזמנין - }}(4{{הל"מ-רק-גמרא|עד כזית, ורבי יהודה אומר: עד כביצה! - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה, אביי אמר: לעולם לא תיפוך; התם בקראי פליגי, הכא בסברא פליגי. התם}}){{הל"מ-רק-גמרא| בקראי פליגי; רבי מאיר סבר: ואכלת - זו אכילה, ושבעת - זו שתיה, ואכילה בכזית. ורבי יהודה סבר: ואכלת ושבעת - אכילה שיש בה שביעה, ואיזו זו - בכביצה. הכא בסברא פליגי. דרבי מאיר סבר: חזרתו כטומאתו, מה טומאתו בכביצה - אף חזרתו בכביצה, ורבי יהודה סבר: חזרתו }}
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''ואינו מתקבל''' - לשומעים:
'''גדולי הדור''' - אנשי מעשה וצדיקים:
'''בת גבאי צדקה''' - שאין ממנין אלא אם כן טובים ונאמנין:
'''נשותיהן שרץ''' - שאינן זהירות במצות:
'''עם כל בהמה''' - שדומות לבהמה שאין להן לב להבין:
'''כי היא חייך ואורך ימיך על חייו לא חס''' - ללמוד תורה ולחיות:
'''על חיי חברו לא כל שכן''' - ויש לדאג שמא יהרגנו:
'''ומגבו''' - דתו לא חיי כדאמרינן בשחיטת חולין {{הפניה-גמ|חולין|כא|א}} קרעו כדג מטמא באהל מיד ואף על גב שמפרפר ואמר רבי שמואל בר רב יצחק ומגבו:
'''אילמלא צריכין אנו להם''' - למזונותיהן ולעזרתם היו הורגין אותנו:
'''כאילו בא על ארוסתו בפניו''' - שמביישו:
'''מאורסה''' - לכל קהילות יעקב:
'''שנה ופירש''' - תלמיד ששנה ופירש מן התורה ויודע כמה תלמידי חכמים מגנים את עמי הארץ וכמה הם שפלים בעיניהם שונא יותר מכולם:
'''אין מוסרין לו עדות''' - אין מזמנין אותו לשמוע דבר להעיד עליו:
'''ואין מגלין לו סוד''' - שום דבר סתר לפי שהולך רכיל ומגלה:
'''על היתומין''' - שחשוד על הגזל:
'''המוצא אבידה חייב להכריז''' - כדאמרי' באלו מציאות (ב"מ כא.) ועם הארץ לאו אחיך הוא דאינו עושה מעשה עמך:
'''מזמנין''' - שלשה שאכלו כאחת דתנן חייבין לזמן ואין רשאין ליחלק:
'''ואכלת ושבעת''' - מהאי קרא נפקא לן ברכת (הזימון) בברכות {{הפניה-גמ|ברכות|מח|ב}}:
'''חזרתו''' - ומדרבנן היא ואשיעור טומאתו אסמכוה וטומאת אוכלין בכביצה:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 3 מט ב אמר רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_ב_אמר רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי]]
'''אמר''' רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי. משמע שלא היה כהן והא דאמרינן בפ"ק דקדושין (דף ח.) רב כהנא שקל סודרא בפדיון הבן בשביל אשתו היה לוקח כדאמרינן בפ' הזרוע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קלב|א}} רב כהנא הוה אכיל בשביל אשתו והא דאמר בפרק ערבי פסחים (לקמן קיג.) א"ל רב לרב כהנא פשוט נבילתא בשוקא ושקול אגרא ולא תימא כהנא [וגברא] רבא אנא לא בשביל שהיה כהן אלא שכך היה שמו:
''' לא''' מצא בת גבאי צדקה ישא בת מלמדי תינוקות. משמע דגבאי צדקה עדיפי ממלמדי תינוקות והא דאמר בפרק השותפין (ב"ב ח:) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע אלו גבאי צדקה ומצדיקי הרבים ככוכבים אלו מלמדי תינוקות צ"ל דזוהר הרקיע עדיף מזוהר כוכבים:
''' מה''' ארי דורס ואוכל. פר"ת דורס ואוכל ואין ממתין עד שתמות אף עם הארץ אינו ממתין עד שתתפייס:
''' ויש''' אומרים אף אין מכריזין על אבידתו. וא"ת מאין יודע שהיא של ע"ה ואור"י כגון ששיירא של ע"ה עוברת וראינו שנפל מהם והשתא משמע דדוקא אין מכריזין על אבידתו אבל לגזול בידים לא אע"ג דלית ליה האי סברא דבסמוך אפשר דנפיק מיניה ברא מעליא ותימה לר"י אמאי ממונו אסור השתא גופו מותר שמותר לקורעו כדג ממונו לא כל שכן דכה"ג אמר בהגוזל בתרא (ב"ק קיט.) ובע"ז (דף כו.) גבי מוסר למאן דלית ליה סברא דאפשר דנפיק מיניה ברא מעליא ונר' לר"י דלעיל מיירי במכיר וכופר להכעיס דה"ל הריגתו כמו פיקוח נפש שהוא לסטין וחשוד על הדמים דאי לאו הכי היאך מותר להורגו ביום הכפורים שחל להיות בשבת הלא אפילו נכרי אסור וכן משמע הלשון על חייו אינו חס דמכיר וכופר דיש הרבה עניני ע"ה כדמוכח בסוטה בפ' היה נוטל (דף כב.) ואור"י דמה שאנו מקבלים עדות מע"ה כדאמר בפרק חומר בקדש (חגיגה כב.) כמאן מקבלים האידנא סהדותא מע"ה כרבי יוסי:
''' ואכלת''' זו אכילה. נראה דהני שיעורי כזית וכביצה דלא הוי אלא אסמכתא וכן פ"ה בפרק מי שמתו (ברכות כ:) גבי הא דאמר בן מברך לאביו ומוקי לה כגון דאכל האב שיעור דרבנן ופ"ה שם דהיינו כזית וכביצה דמדאורייתא בעינן שביעה גמורה וכן מוכח התם דקאמר לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם ואכלת ושבעת וברכת והן מדקדקים על עצמם בכזית וכביצה וקשה דבפרק ג' שאכלו (שם מח.) אמר ינאי מלכא ומלכתא כרכי ריפתא בהדי הדדי אמר מאן יהיב לן גברא דמברך לן אייתוהו לרבי שמעון בן שטח וכו' שתה ובריך להו וקאמר רבי שמעון בן שטח לגרמיה הוא דעבד דלעולם אינו מוציא אחרים ידי חובה עד שיאכל כזית דגן משמע דאם אכל כזית דגן היה מוציא אחרים ואי כזית דרבנן היכי מפיק להו הא אמר דלא אתי דרבנן ומפיק דאורייתא ואור"י דהיינו דוקא קטן אינו מוציא אותו שאכל שיעור דאורייתא אבל גדול אפילו לא אכלי כלל יכול להוציא אחרים מדאורייתא:
<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מט|ב}}
t9zu5h1yq1wecdxzfldryfhcmtmp56l
3022110
3022109
2026-06-30T18:47:40Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022110
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מט|ב|מט א|נ א|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
[דף מט עמוד ב] ואינו מתקבל.
{{הל"מ-גמרא-ראש|תנו רבנן: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם - ישא בת גדולי הדור. לא מצא בת גדולי הדור - ישא בת ראשי כנסיות, לא מצא בת ראשי כנסיות - ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה - ישא בת מלמדי תינוקות. ולא ישא בת עמי הארץ, מפני שהן שקץ, ונשותיהן שרץ, ועל בנותיהן הוא אומר ארור שכב עם כל בהמה. תניא, רבי אומר: עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה - מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה - אסור לאכול בשר בהמה ועוף. אמר רבי אלעזר: עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור לשוחטו! - אמר להן: זה - טעון ברכה, וזה - אינו טעון ברכה. אמר רבי אלעזר: עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך, שנאמר כי הוא חייך וארך ימיך, על חייו לא חס - על חיי חבירו לא כל שכן. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: עם הארץ מותר לקורעו כדג. אמר רבי שמואל בר יצחק: ומגבו. תניא, אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי: מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב! - אמר להן: זה - נושך ושובר עצם, וזה - נושך ואינו שובר עצם. תניא, היה רבי מאיר אומר: כל המשיא בתו לעם הארץ - כאילו כופתה ומניחה לפני ארי. מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים - אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים. תניא, רבי אליעזר אומר: אילמלא אנו צריכים להם למשא ומתן - היו הורגין אותנו. תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה לפני עם הארץ - כאילו בועל ארוסתו בפניו, שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה, אל תקרי מורשה אלא מאורסה. גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן. תנא: שנה ופירש - יותר מכולן}}. תנו רבנן: ששה דברים נאמרו בעמי הארץ: {{שוליים|ב}}אין מוסרין להן עדות, ואין מקבלין ממנו עדות, ואין מגלין להן סוד, {{שוליים|ג}}ואין ממנין אותן אפוטרופוס על היתומים, ואין ממנין אותן אפוטרופוס על קופה של צדקה, ואין מתלוין עמהן בדרך. ויש אומרים: אף אין מכריזין על אבידתו. - ותנא קמא: זמנין דנפיק מיניה זרעא מעליא ואכיל ליה, שנאמר יכין וצדיק ילבש. {{הל"מ-רק-ריף|והלכתא כתנא קמא }}{{הל"מ-ריף-ראש|ואי קשיא לך הא דאמרינן התם [חגיגה כ"ב ע"א] כמאן מקבלינן סהדותא האידנא מעם הארץ כמאן כר' יוסי ההוא עם הארץ דהתם לאו כעם הארץ דהכא הוא דאילו התם ליתיה במקרא ובמשנה אבל בדרך ארץ ובמצות איתיה כגון דלא חשיד אשבועתא ואגזלנותא ולא חדא אנפא מאנפי פסלנותא אבל עם הארץ דהכא דחשיד אכל הני דאמרן הוא דהא חשוד על הגניבה ולפיכך אין ממנין אותו אפוטרופוס וחשוד נמי אשפיכות דמים ולפיכך אין מתלוין עמו בדרך ועוד שהוא חשוד על העריות כדאמר ר' אלעזר מותר לנוחרו ביום הכפורים כגון שהיה רץ אחר הזכור או אחר נערה המאורסה ביוה"כ שמותר להצילו בנפשו כדתנן [סנהדרין ע"ג ע"א] ואלו שמצילין בנפשו וכו':}}
{{הל"מ-רק-ראש|ולא ידענא מה היה קשה לו לרב אלפס מההוא דחגיגה דקאמר כמאן מקבלינן סהדותא מעם הארץ דאדרבה מהתם מוכח שפסול לעדות כדאמר הכא דאין מקבלין ממנו עדות אלא שצריכין אנו להכשירן ולקבל מהן עדות שאם היינו מרחקים אותן ביותר היו עושין דת לעצמם וממנין להם דיינים מתוכם. כדאמר רבי יוסי התם (חגיגה שם) מפני מה אמרו הכל נאמנים על טהרת יין ושמן כל השנה כולה כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו. ואהא קאמר רב פפא כמאן מקבלין סהדותא האידנא מע"ה כרבי יוסי. משמע אף על פי שמן הדין לא היה לנו לקבל עדות מע"ה צריכין למיחש למאי דחייש רבי יוסי. ואי מיירי התם בעם הארץ שאין בו שום פסול כמו שכתב רב אלפס ז"ל למה יהא פסול לעדות. אלא ודאי פסול הוא וצריכין להכשירו משום דרבי יוסי. ועוד תימה הוא מה שכתב דהא דאמר רבי אלעזר דמותר לנוחרו ביום הכפורים מיירי כגון שהיה רץ אחר הזכור או אחר נערה המאורסה ביום הכפורים דמותר להצילו בנפשו וא"כ הוא כדבריו מאי איריא עם הארץ אפי' תלמיד חכם נמי. אלא כדפר"י דעם הארץ דלעיל מיירי במכיר וכופר כדי להכעיס והוא רע לשמים ורע לבריות דהויא הריגתו פיקוח נפש כי הוא לסטים וחשוד על שפיכות דמים והריגתו בכל עת מצוה היא והצלת נפשות כיון שהוא רגיל בכך אף על פי שאין עושה כלום באותה שעה. ועם הארץ דהכא דקאמרינן עלה דאין מכריזין על אבידתו משמע דוקא על אבידתו אין מכריזין אבל אסור לגזול ממונו לא מיירי באותו עם הארץ דאיירי בו ר' אלעזר כיון דמותר לאבד גופו כ"ש ממונו כל כמה דלא ידע יכין רשע וצדיק ילבש כדפירש בב"ק (דף קיט א) ובע"ז (דף כו ב) למאן דלית ליה זימנין דנפיק מיניה זרעא מעליא השתא גופו מותר ממונו לא כל שכן. אלא בעם הארץ אחר איירי. דכמה מיני עם הארץ יש כדאיתא בפ' שלשה שאכלו (דף מז ב) ומ"מ אף על פי שאין חשוד בודאי על שפיכות דמים אין טוב להתלוות עמו:}}
{{הל"מ-רק-גמרא|וכן מי שיצא וכו'. למימרא דרבי מאיר סבר כביצה הוא דחשיב, ורבי יהודה סבר כזית נמי חשיב? ורמינהי: עד כמה הן מזמנין - }}(4{{הל"מ-רק-גמרא|עד כזית, ורבי יהודה אומר: עד כביצה! - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה, אביי אמר: לעולם לא תיפוך; התם בקראי פליגי, הכא בסברא פליגי. התם}}){{הל"מ-רק-גמרא| בקראי פליגי; רבי מאיר סבר: ואכלת - זו אכילה, ושבעת - זו שתיה, ואכילה בכזית. ורבי יהודה סבר: ואכלת ושבעת - אכילה שיש בה שביעה, ואיזו זו - בכביצה. הכא בסברא פליגי. דרבי מאיר סבר: חזרתו כטומאתו, מה טומאתו בכביצה - אף חזרתו בכביצה, ורבי יהודה סבר: חזרתו }}
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''ואינו מתקבל''' - לשומעים:
'''גדולי הדור''' - אנשי מעשה וצדיקים:
'''בת גבאי צדקה''' - שאין ממנין אלא אם כן טובים ונאמנין:
'''נשותיהן שרץ''' - שאינן זהירות במצות:
'''עם כל בהמה''' - שדומות לבהמה שאין להן לב להבין:
'''כי היא חייך ואורך ימיך על חייו לא חס''' - ללמוד תורה ולחיות:
'''על חיי חברו לא כל שכן''' - ויש לדאג שמא יהרגנו:
'''ומגבו''' - דתו לא חיי כדאמרינן בשחיטת חולין {{הפניה-גמ|חולין|כא|א}} קרעו כדג מטמא באהל מיד ואף על גב שמפרפר ואמר רבי שמואל בר רב יצחק ומגבו:
'''אילמלא צריכין אנו להם''' - למזונותיהן ולעזרתם היו הורגין אותנו:
'''כאילו בא על ארוסתו בפניו''' - שמביישו:
'''מאורסה''' - לכל קהילות יעקב:
'''שנה ופירש''' - תלמיד ששנה ופירש מן התורה ויודע כמה תלמידי חכמים מגנים את עמי הארץ וכמה הם שפלים בעיניהם שונא יותר מכולם:
'''אין מוסרין לו עדות''' - אין מזמנין אותו לשמוע דבר להעיד עליו:
'''ואין מגלין לו סוד''' - שום דבר סתר לפי שהולך רכיל ומגלה:
'''על היתומין''' - שחשוד על הגזל:
'''המוצא אבידה חייב להכריז''' - כדאמרי' באלו מציאות (ב"מ כא.) ועם הארץ לאו אחיך הוא דאינו עושה מעשה עמך:
'''מזמנין''' - שלשה שאכלו כאחת דתנן חייבין לזמן ואין רשאין ליחלק:
'''ואכלת ושבעת''' - מהאי קרא נפקא לן ברכת (הזימון) בברכות {{הפניה-גמ|ברכות|מח|ב}}:
'''חזרתו''' - ומדרבנן היא ואשיעור טומאתו אסמכוה וטומאת אוכלין בכביצה:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 3 מט ב אמר רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_ב_אמר רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי]]
'''אמר''' רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי. משמע שלא היה כהן והא דאמרינן בפ"ק דקדושין (דף ח.) רב כהנא שקל סודרא בפדיון הבן בשביל אשתו היה לוקח כדאמרינן בפ' הזרוע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קלב|א}} רב כהנא הוה אכיל בשביל אשתו והא דאמר בפרק ערבי פסחים (לקמן קיג.) א"ל רב לרב כהנא פשוט נבילתא בשוקא ושקול אגרא ולא תימא כהנא [וגברא] רבא אנא לא בשביל שהיה כהן אלא שכך היה שמו:
[[File:תוס פסחים 3 מט ב לא מצא בת גבאי צדקה ישא בת מלמדי תינוקות.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_ב_לא מצא בת גבאי צדקה ישא בת מלמדי תינוקות]]
''' לא''' מצא בת גבאי צדקה ישא בת מלמדי תינוקות. משמע דגבאי צדקה עדיפי ממלמדי תינוקות והא דאמר בפרק השותפין (ב"ב ח:) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע אלו גבאי צדקה ומצדיקי הרבים ככוכבים אלו מלמדי תינוקות צ"ל דזוהר הרקיע עדיף מזוהר כוכבים:
''' מה''' ארי דורס ואוכל. פר"ת דורס ואוכל ואין ממתין עד שתמות אף עם הארץ אינו ממתין עד שתתפייס:
''' ויש''' אומרים אף אין מכריזין על אבידתו. וא"ת מאין יודע שהיא של ע"ה ואור"י כגון ששיירא של ע"ה עוברת וראינו שנפל מהם והשתא משמע דדוקא אין מכריזין על אבידתו אבל לגזול בידים לא אע"ג דלית ליה האי סברא דבסמוך אפשר דנפיק מיניה ברא מעליא ותימה לר"י אמאי ממונו אסור השתא גופו מותר שמותר לקורעו כדג ממונו לא כל שכן דכה"ג אמר בהגוזל בתרא (ב"ק קיט.) ובע"ז (דף כו.) גבי מוסר למאן דלית ליה סברא דאפשר דנפיק מיניה ברא מעליא ונר' לר"י דלעיל מיירי במכיר וכופר להכעיס דה"ל הריגתו כמו פיקוח נפש שהוא לסטין וחשוד על הדמים דאי לאו הכי היאך מותר להורגו ביום הכפורים שחל להיות בשבת הלא אפילו נכרי אסור וכן משמע הלשון על חייו אינו חס דמכיר וכופר דיש הרבה עניני ע"ה כדמוכח בסוטה בפ' היה נוטל (דף כב.) ואור"י דמה שאנו מקבלים עדות מע"ה כדאמר בפרק חומר בקדש (חגיגה כב.) כמאן מקבלים האידנא סהדותא מע"ה כרבי יוסי:
''' ואכלת''' זו אכילה. נראה דהני שיעורי כזית וכביצה דלא הוי אלא אסמכתא וכן פ"ה בפרק מי שמתו (ברכות כ:) גבי הא דאמר בן מברך לאביו ומוקי לה כגון דאכל האב שיעור דרבנן ופ"ה שם דהיינו כזית וכביצה דמדאורייתא בעינן שביעה גמורה וכן מוכח התם דקאמר לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם ואכלת ושבעת וברכת והן מדקדקים על עצמם בכזית וכביצה וקשה דבפרק ג' שאכלו (שם מח.) אמר ינאי מלכא ומלכתא כרכי ריפתא בהדי הדדי אמר מאן יהיב לן גברא דמברך לן אייתוהו לרבי שמעון בן שטח וכו' שתה ובריך להו וקאמר רבי שמעון בן שטח לגרמיה הוא דעבד דלעולם אינו מוציא אחרים ידי חובה עד שיאכל כזית דגן משמע דאם אכל כזית דגן היה מוציא אחרים ואי כזית דרבנן היכי מפיק להו הא אמר דלא אתי דרבנן ומפיק דאורייתא ואור"י דהיינו דוקא קטן אינו מוציא אותו שאכל שיעור דאורייתא אבל גדול אפילו לא אכלי כלל יכול להוציא אחרים מדאורייתא:
<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מט|ב}}
is4nt01hac1e800yc8nsnlm2g6wx6d9
3022111
3022110
2026-06-30T18:53:03Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022111
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מט|ב|מט א|נ א|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
[דף מט עמוד ב] ואינו מתקבל.
{{הל"מ-גמרא-ראש|תנו רבנן: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם - ישא בת גדולי הדור. לא מצא בת גדולי הדור - ישא בת ראשי כנסיות, לא מצא בת ראשי כנסיות - ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה - ישא בת מלמדי תינוקות. ולא ישא בת עמי הארץ, מפני שהן שקץ, ונשותיהן שרץ, ועל בנותיהן הוא אומר ארור שכב עם כל בהמה. תניא, רבי אומר: עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה - מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה - אסור לאכול בשר בהמה ועוף. אמר רבי אלעזר: עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור לשוחטו! - אמר להן: זה - טעון ברכה, וזה - אינו טעון ברכה. אמר רבי אלעזר: עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך, שנאמר כי הוא חייך וארך ימיך, על חייו לא חס - על חיי חבירו לא כל שכן. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: עם הארץ מותר לקורעו כדג. אמר רבי שמואל בר יצחק: ומגבו. תניא, אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי: מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב! - אמר להן: זה - נושך ושובר עצם, וזה - נושך ואינו שובר עצם. תניא, היה רבי מאיר אומר: כל המשיא בתו לעם הארץ - כאילו כופתה ומניחה לפני ארי. מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים - אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים. תניא, רבי אליעזר אומר: אילמלא אנו צריכים להם למשא ומתן - היו הורגין אותנו. תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה לפני עם הארץ - כאילו בועל ארוסתו בפניו, שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה, אל תקרי מורשה אלא מאורסה. גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן. תנא: שנה ופירש - יותר מכולן}}. תנו רבנן: ששה דברים נאמרו בעמי הארץ: {{שוליים|ב}}אין מוסרין להן עדות, ואין מקבלין ממנו עדות, ואין מגלין להן סוד, {{שוליים|ג}}ואין ממנין אותן אפוטרופוס על היתומים, ואין ממנין אותן אפוטרופוס על קופה של צדקה, ואין מתלוין עמהן בדרך. ויש אומרים: אף אין מכריזין על אבידתו. - ותנא קמא: זמנין דנפיק מיניה זרעא מעליא ואכיל ליה, שנאמר יכין וצדיק ילבש. {{הל"מ-רק-ריף|והלכתא כתנא קמא }}{{הל"מ-ריף-ראש|ואי קשיא לך הא דאמרינן התם [חגיגה כ"ב ע"א] כמאן מקבלינן סהדותא האידנא מעם הארץ כמאן כר' יוסי ההוא עם הארץ דהתם לאו כעם הארץ דהכא הוא דאילו התם ליתיה במקרא ובמשנה אבל בדרך ארץ ובמצות איתיה כגון דלא חשיד אשבועתא ואגזלנותא ולא חדא אנפא מאנפי פסלנותא אבל עם הארץ דהכא דחשיד אכל הני דאמרן הוא דהא חשוד על הגניבה ולפיכך אין ממנין אותו אפוטרופוס וחשוד נמי אשפיכות דמים ולפיכך אין מתלוין עמו בדרך ועוד שהוא חשוד על העריות כדאמר ר' אלעזר מותר לנוחרו ביום הכפורים כגון שהיה רץ אחר הזכור או אחר נערה המאורסה ביוה"כ שמותר להצילו בנפשו כדתנן [סנהדרין ע"ג ע"א] ואלו שמצילין בנפשו וכו':}}
{{הל"מ-רק-ראש|ולא ידענא מה היה קשה לו לרב אלפס מההוא דחגיגה דקאמר כמאן מקבלינן סהדותא מעם הארץ דאדרבה מהתם מוכח שפסול לעדות כדאמר הכא דאין מקבלין ממנו עדות אלא שצריכין אנו להכשירן ולקבל מהן עדות שאם היינו מרחקים אותן ביותר היו עושין דת לעצמם וממנין להם דיינים מתוכם. כדאמר רבי יוסי התם (חגיגה שם) מפני מה אמרו הכל נאמנים על טהרת יין ושמן כל השנה כולה כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו. ואהא קאמר רב פפא כמאן מקבלין סהדותא האידנא מע"ה כרבי יוסי. משמע אף על פי שמן הדין לא היה לנו לקבל עדות מע"ה צריכין למיחש למאי דחייש רבי יוסי. ואי מיירי התם בעם הארץ שאין בו שום פסול כמו שכתב רב אלפס ז"ל למה יהא פסול לעדות. אלא ודאי פסול הוא וצריכין להכשירו משום דרבי יוסי. ועוד תימה הוא מה שכתב דהא דאמר רבי אלעזר דמותר לנוחרו ביום הכפורים מיירי כגון שהיה רץ אחר הזכור או אחר נערה המאורסה ביום הכפורים דמותר להצילו בנפשו וא"כ הוא כדבריו מאי איריא עם הארץ אפי' תלמיד חכם נמי. אלא כדפר"י דעם הארץ דלעיל מיירי במכיר וכופר כדי להכעיס והוא רע לשמים ורע לבריות דהויא הריגתו פיקוח נפש כי הוא לסטים וחשוד על שפיכות דמים והריגתו בכל עת מצוה היא והצלת נפשות כיון שהוא רגיל בכך אף על פי שאין עושה כלום באותה שעה. ועם הארץ דהכא דקאמרינן עלה דאין מכריזין על אבידתו משמע דוקא על אבידתו אין מכריזין אבל אסור לגזול ממונו לא מיירי באותו עם הארץ דאיירי בו ר' אלעזר כיון דמותר לאבד גופו כ"ש ממונו כל כמה דלא ידע יכין רשע וצדיק ילבש כדפירש בב"ק (דף קיט א) ובע"ז (דף כו ב) למאן דלית ליה זימנין דנפיק מיניה זרעא מעליא השתא גופו מותר ממונו לא כל שכן. אלא בעם הארץ אחר איירי. דכמה מיני עם הארץ יש כדאיתא בפ' שלשה שאכלו (דף מז ב) ומ"מ אף על פי שאין חשוד בודאי על שפיכות דמים אין טוב להתלוות עמו:}}
{{הל"מ-רק-גמרא|וכן מי שיצא וכו'. למימרא דרבי מאיר סבר כביצה הוא דחשיב, ורבי יהודה סבר כזית נמי חשיב? ורמינהי: עד כמה הן מזמנין - }}(4{{הל"מ-רק-גמרא|עד כזית, ורבי יהודה אומר: עד כביצה! - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה, אביי אמר: לעולם לא תיפוך; התם בקראי פליגי, הכא בסברא פליגי. התם}}){{הל"מ-רק-גמרא| בקראי פליגי; רבי מאיר סבר: ואכלת - זו אכילה, ושבעת - זו שתיה, ואכילה בכזית. ורבי יהודה סבר: ואכלת ושבעת - אכילה שיש בה שביעה, ואיזו זו - בכביצה. הכא בסברא פליגי. דרבי מאיר סבר: חזרתו כטומאתו, מה טומאתו בכביצה - אף חזרתו בכביצה, ורבי יהודה סבר: חזרתו }}
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''ואינו מתקבל''' - לשומעים:
'''גדולי הדור''' - אנשי מעשה וצדיקים:
'''בת גבאי צדקה''' - שאין ממנין אלא אם כן טובים ונאמנין:
'''נשותיהן שרץ''' - שאינן זהירות במצות:
'''עם כל בהמה''' - שדומות לבהמה שאין להן לב להבין:
'''כי היא חייך ואורך ימיך על חייו לא חס''' - ללמוד תורה ולחיות:
'''על חיי חברו לא כל שכן''' - ויש לדאג שמא יהרגנו:
'''ומגבו''' - דתו לא חיי כדאמרינן בשחיטת חולין {{הפניה-גמ|חולין|כא|א}} קרעו כדג מטמא באהל מיד ואף על גב שמפרפר ואמר רבי שמואל בר רב יצחק ומגבו:
'''אילמלא צריכין אנו להם''' - למזונותיהן ולעזרתם היו הורגין אותנו:
'''כאילו בא על ארוסתו בפניו''' - שמביישו:
'''מאורסה''' - לכל קהילות יעקב:
'''שנה ופירש''' - תלמיד ששנה ופירש מן התורה ויודע כמה תלמידי חכמים מגנים את עמי הארץ וכמה הם שפלים בעיניהם שונא יותר מכולם:
'''אין מוסרין לו עדות''' - אין מזמנין אותו לשמוע דבר להעיד עליו:
'''ואין מגלין לו סוד''' - שום דבר סתר לפי שהולך רכיל ומגלה:
'''על היתומין''' - שחשוד על הגזל:
'''המוצא אבידה חייב להכריז''' - כדאמרי' באלו מציאות (ב"מ כא.) ועם הארץ לאו אחיך הוא דאינו עושה מעשה עמך:
'''מזמנין''' - שלשה שאכלו כאחת דתנן חייבין לזמן ואין רשאין ליחלק:
'''ואכלת ושבעת''' - מהאי קרא נפקא לן ברכת (הזימון) בברכות {{הפניה-גמ|ברכות|מח|ב}}:
'''חזרתו''' - ומדרבנן היא ואשיעור טומאתו אסמכוה וטומאת אוכלין בכביצה:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 3 מט ב אמר רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_ב_אמר רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי]]
'''אמר''' רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי. משמע שלא היה כהן והא דאמרינן בפ"ק דקדושין (דף ח.) רב כהנא שקל סודרא בפדיון הבן בשביל אשתו היה לוקח כדאמרינן בפ' הזרוע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קלב|א}} רב כהנא הוה אכיל בשביל אשתו והא דאמר בפרק ערבי פסחים (לקמן קיג.) א"ל רב לרב כהנא פשוט נבילתא בשוקא ושקול אגרא ולא תימא כהנא [וגברא] רבא אנא לא בשביל שהיה כהן אלא שכך היה שמו:
[[File:תוס פסחים 3 מט ב לא מצא בת גבאי צדקה ישא בת מלמדי תינוקות.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_ב_לא מצא בת גבאי צדקה ישא בת מלמדי תינוקות]]
''' לא''' מצא בת גבאי צדקה ישא בת מלמדי תינוקות. משמע דגבאי צדקה עדיפי ממלמדי תינוקות והא דאמר בפרק השותפין (ב"ב ח:) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע אלו גבאי צדקה ומצדיקי הרבים ככוכבים אלו מלמדי תינוקות צ"ל דזוהר הרקיע עדיף מזוהר כוכבים:
[[File:תוס פסחים 3 מט ב מה ארי דורס ואוכל.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_ב_מה ארי דורס ואוכל]]
''' מה''' ארי דורס ואוכל. פר"ת דורס ואוכל ואין ממתין עד שתמות אף עם הארץ אינו ממתין עד שתתפייס:
''' ויש''' אומרים אף אין מכריזין על אבידתו. וא"ת מאין יודע שהיא של ע"ה ואור"י כגון ששיירא של ע"ה עוברת וראינו שנפל מהם והשתא משמע דדוקא אין מכריזין על אבידתו אבל לגזול בידים לא אע"ג דלית ליה האי סברא דבסמוך אפשר דנפיק מיניה ברא מעליא ותימה לר"י אמאי ממונו אסור השתא גופו מותר שמותר לקורעו כדג ממונו לא כל שכן דכה"ג אמר בהגוזל בתרא (ב"ק קיט.) ובע"ז (דף כו.) גבי מוסר למאן דלית ליה סברא דאפשר דנפיק מיניה ברא מעליא ונר' לר"י דלעיל מיירי במכיר וכופר להכעיס דה"ל הריגתו כמו פיקוח נפש שהוא לסטין וחשוד על הדמים דאי לאו הכי היאך מותר להורגו ביום הכפורים שחל להיות בשבת הלא אפילו נכרי אסור וכן משמע הלשון על חייו אינו חס דמכיר וכופר דיש הרבה עניני ע"ה כדמוכח בסוטה בפ' היה נוטל (דף כב.) ואור"י דמה שאנו מקבלים עדות מע"ה כדאמר בפרק חומר בקדש (חגיגה כב.) כמאן מקבלים האידנא סהדותא מע"ה כרבי יוסי:
''' ואכלת''' זו אכילה. נראה דהני שיעורי כזית וכביצה דלא הוי אלא אסמכתא וכן פ"ה בפרק מי שמתו (ברכות כ:) גבי הא דאמר בן מברך לאביו ומוקי לה כגון דאכל האב שיעור דרבנן ופ"ה שם דהיינו כזית וכביצה דמדאורייתא בעינן שביעה גמורה וכן מוכח התם דקאמר לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם ואכלת ושבעת וברכת והן מדקדקים על עצמם בכזית וכביצה וקשה דבפרק ג' שאכלו (שם מח.) אמר ינאי מלכא ומלכתא כרכי ריפתא בהדי הדדי אמר מאן יהיב לן גברא דמברך לן אייתוהו לרבי שמעון בן שטח וכו' שתה ובריך להו וקאמר רבי שמעון בן שטח לגרמיה הוא דעבד דלעולם אינו מוציא אחרים ידי חובה עד שיאכל כזית דגן משמע דאם אכל כזית דגן היה מוציא אחרים ואי כזית דרבנן היכי מפיק להו הא אמר דלא אתי דרבנן ומפיק דאורייתא ואור"י דהיינו דוקא קטן אינו מוציא אותו שאכל שיעור דאורייתא אבל גדול אפילו לא אכלי כלל יכול להוציא אחרים מדאורייתא:
<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מט|ב}}
e2st35fk6wul2vs1k8w45q8z0dloyt4
3022114
3022111
2026-06-30T19:35:25Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022114
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מט|ב|מט א|נ א|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
[דף מט עמוד ב] ואינו מתקבל.
{{הל"מ-גמרא-ראש|תנו רבנן: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם - ישא בת גדולי הדור. לא מצא בת גדולי הדור - ישא בת ראשי כנסיות, לא מצא בת ראשי כנסיות - ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה - ישא בת מלמדי תינוקות. ולא ישא בת עמי הארץ, מפני שהן שקץ, ונשותיהן שרץ, ועל בנותיהן הוא אומר ארור שכב עם כל בהמה. תניא, רבי אומר: עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה - מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה - אסור לאכול בשר בהמה ועוף. אמר רבי אלעזר: עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור לשוחטו! - אמר להן: זה - טעון ברכה, וזה - אינו טעון ברכה. אמר רבי אלעזר: עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך, שנאמר כי הוא חייך וארך ימיך, על חייו לא חס - על חיי חבירו לא כל שכן. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: עם הארץ מותר לקורעו כדג. אמר רבי שמואל בר יצחק: ומגבו. תניא, אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי: מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב! - אמר להן: זה - נושך ושובר עצם, וזה - נושך ואינו שובר עצם. תניא, היה רבי מאיר אומר: כל המשיא בתו לעם הארץ - כאילו כופתה ומניחה לפני ארי. מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים - אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים. תניא, רבי אליעזר אומר: אילמלא אנו צריכים להם למשא ומתן - היו הורגין אותנו. תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה לפני עם הארץ - כאילו בועל ארוסתו בפניו, שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה, אל תקרי מורשה אלא מאורסה. גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן. תנא: שנה ופירש - יותר מכולן}}. תנו רבנן: ששה דברים נאמרו בעמי הארץ: {{שוליים|ב}}אין מוסרין להן עדות, ואין מקבלין ממנו עדות, ואין מגלין להן סוד, {{שוליים|ג}}ואין ממנין אותן אפוטרופוס על היתומים, ואין ממנין אותן אפוטרופוס על קופה של צדקה, ואין מתלוין עמהן בדרך. ויש אומרים: אף אין מכריזין על אבידתו. - ותנא קמא: זמנין דנפיק מיניה זרעא מעליא ואכיל ליה, שנאמר יכין וצדיק ילבש. {{הל"מ-רק-ריף|והלכתא כתנא קמא }}{{הל"מ-ריף-ראש|ואי קשיא לך הא דאמרינן התם [חגיגה כ"ב ע"א] כמאן מקבלינן סהדותא האידנא מעם הארץ כמאן כר' יוסי ההוא עם הארץ דהתם לאו כעם הארץ דהכא הוא דאילו התם ליתיה במקרא ובמשנה אבל בדרך ארץ ובמצות איתיה כגון דלא חשיד אשבועתא ואגזלנותא ולא חדא אנפא מאנפי פסלנותא אבל עם הארץ דהכא דחשיד אכל הני דאמרן הוא דהא חשוד על הגניבה ולפיכך אין ממנין אותו אפוטרופוס וחשוד נמי אשפיכות דמים ולפיכך אין מתלוין עמו בדרך ועוד שהוא חשוד על העריות כדאמר ר' אלעזר מותר לנוחרו ביום הכפורים כגון שהיה רץ אחר הזכור או אחר נערה המאורסה ביוה"כ שמותר להצילו בנפשו כדתנן [סנהדרין ע"ג ע"א] ואלו שמצילין בנפשו וכו':}}
{{הל"מ-רק-ראש|ולא ידענא מה היה קשה לו לרב אלפס מההוא דחגיגה דקאמר כמאן מקבלינן סהדותא מעם הארץ דאדרבה מהתם מוכח שפסול לעדות כדאמר הכא דאין מקבלין ממנו עדות אלא שצריכין אנו להכשירן ולקבל מהן עדות שאם היינו מרחקים אותן ביותר היו עושין דת לעצמם וממנין להם דיינים מתוכם. כדאמר רבי יוסי התם (חגיגה שם) מפני מה אמרו הכל נאמנים על טהרת יין ושמן כל השנה כולה כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו. ואהא קאמר רב פפא כמאן מקבלין סהדותא האידנא מע"ה כרבי יוסי. משמע אף על פי שמן הדין לא היה לנו לקבל עדות מע"ה צריכין למיחש למאי דחייש רבי יוסי. ואי מיירי התם בעם הארץ שאין בו שום פסול כמו שכתב רב אלפס ז"ל למה יהא פסול לעדות. אלא ודאי פסול הוא וצריכין להכשירו משום דרבי יוסי. ועוד תימה הוא מה שכתב דהא דאמר רבי אלעזר דמותר לנוחרו ביום הכפורים מיירי כגון שהיה רץ אחר הזכור או אחר נערה המאורסה ביום הכפורים דמותר להצילו בנפשו וא"כ הוא כדבריו מאי איריא עם הארץ אפי' תלמיד חכם נמי. אלא כדפר"י דעם הארץ דלעיל מיירי במכיר וכופר כדי להכעיס והוא רע לשמים ורע לבריות דהויא הריגתו פיקוח נפש כי הוא לסטים וחשוד על שפיכות דמים והריגתו בכל עת מצוה היא והצלת נפשות כיון שהוא רגיל בכך אף על פי שאין עושה כלום באותה שעה. ועם הארץ דהכא דקאמרינן עלה דאין מכריזין על אבידתו משמע דוקא על אבידתו אין מכריזין אבל אסור לגזול ממונו לא מיירי באותו עם הארץ דאיירי בו ר' אלעזר כיון דמותר לאבד גופו כ"ש ממונו כל כמה דלא ידע יכין רשע וצדיק ילבש כדפירש בב"ק (דף קיט א) ובע"ז (דף כו ב) למאן דלית ליה זימנין דנפיק מיניה זרעא מעליא השתא גופו מותר ממונו לא כל שכן. אלא בעם הארץ אחר איירי. דכמה מיני עם הארץ יש כדאיתא בפ' שלשה שאכלו (דף מז ב) ומ"מ אף על פי שאין חשוד בודאי על שפיכות דמים אין טוב להתלוות עמו:}}
{{הל"מ-רק-גמרא|וכן מי שיצא וכו'. למימרא דרבי מאיר סבר כביצה הוא דחשיב, ורבי יהודה סבר כזית נמי חשיב? ורמינהי: עד כמה הן מזמנין - }}(4{{הל"מ-רק-גמרא|עד כזית, ורבי יהודה אומר: עד כביצה! - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה, אביי אמר: לעולם לא תיפוך; התם בקראי פליגי, הכא בסברא פליגי. התם}}){{הל"מ-רק-גמרא| בקראי פליגי; רבי מאיר סבר: ואכלת - זו אכילה, ושבעת - זו שתיה, ואכילה בכזית. ורבי יהודה סבר: ואכלת ושבעת - אכילה שיש בה שביעה, ואיזו זו - בכביצה. הכא בסברא פליגי. דרבי מאיר סבר: חזרתו כטומאתו, מה טומאתו בכביצה - אף חזרתו בכביצה, ורבי יהודה סבר: חזרתו }}
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''ואינו מתקבל''' - לשומעים:
'''גדולי הדור''' - אנשי מעשה וצדיקים:
'''בת גבאי צדקה''' - שאין ממנין אלא אם כן טובים ונאמנין:
'''נשותיהן שרץ''' - שאינן זהירות במצות:
'''עם כל בהמה''' - שדומות לבהמה שאין להן לב להבין:
'''כי היא חייך ואורך ימיך על חייו לא חס''' - ללמוד תורה ולחיות:
'''על חיי חברו לא כל שכן''' - ויש לדאג שמא יהרגנו:
'''ומגבו''' - דתו לא חיי כדאמרינן בשחיטת חולין {{הפניה-גמ|חולין|כא|א}} קרעו כדג מטמא באהל מיד ואף על גב שמפרפר ואמר רבי שמואל בר רב יצחק ומגבו:
'''אילמלא צריכין אנו להם''' - למזונותיהן ולעזרתם היו הורגין אותנו:
'''כאילו בא על ארוסתו בפניו''' - שמביישו:
'''מאורסה''' - לכל קהילות יעקב:
'''שנה ופירש''' - תלמיד ששנה ופירש מן התורה ויודע כמה תלמידי חכמים מגנים את עמי הארץ וכמה הם שפלים בעיניהם שונא יותר מכולם:
'''אין מוסרין לו עדות''' - אין מזמנין אותו לשמוע דבר להעיד עליו:
'''ואין מגלין לו סוד''' - שום דבר סתר לפי שהולך רכיל ומגלה:
'''על היתומין''' - שחשוד על הגזל:
'''המוצא אבידה חייב להכריז''' - כדאמרי' באלו מציאות (ב"מ כא.) ועם הארץ לאו אחיך הוא דאינו עושה מעשה עמך:
'''מזמנין''' - שלשה שאכלו כאחת דתנן חייבין לזמן ואין רשאין ליחלק:
'''ואכלת ושבעת''' - מהאי קרא נפקא לן ברכת (הזימון) בברכות {{הפניה-גמ|ברכות|מח|ב}}:
'''חזרתו''' - ומדרבנן היא ואשיעור טומאתו אסמכוה וטומאת אוכלין בכביצה:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 3 מט ב אמר רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_ב_אמר רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי]]
'''אמר''' רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי. משמע שלא היה כהן והא דאמרינן בפ"ק דקדושין (דף ח.) רב כהנא שקל סודרא בפדיון הבן בשביל אשתו היה לוקח כדאמרינן בפ' הזרוע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קלב|א}} רב כהנא הוה אכיל בשביל אשתו והא דאמר בפרק ערבי פסחים (לקמן קיג.) א"ל רב לרב כהנא פשוט נבילתא בשוקא ושקול אגרא ולא תימא כהנא [וגברא] רבא אנא לא בשביל שהיה כהן אלא שכך היה שמו:
[[File:תוס פסחים 3 מט ב לא מצא בת גבאי צדקה ישא בת מלמדי תינוקות.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_ב_לא מצא בת גבאי צדקה ישא בת מלמדי תינוקות]]
''' לא''' מצא בת גבאי צדקה ישא בת מלמדי תינוקות. משמע דגבאי צדקה עדיפי ממלמדי תינוקות והא דאמר בפרק השותפין (ב"ב ח:) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע אלו גבאי צדקה ומצדיקי הרבים ככוכבים אלו מלמדי תינוקות צ"ל דזוהר הרקיע עדיף מזוהר כוכבים:
[[File:תוס פסחים 3 מט ב מה ארי דורס ואוכל.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_ב_מה ארי דורס ואוכל]]
''' מה''' ארי דורס ואוכל. פר"ת דורס ואוכל ואין ממתין עד שתמות אף עם הארץ אינו ממתין עד שתתפייס:
[[File:תוס פסחים 3 מט ב ויש אומרים אף אין מכריזין על אבידתו.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_ב_ויש אומרים אף אין מכריזין על אבידתו]]
''' ויש''' אומרים אף אין מכריזין על אבידתו. וא"ת מאין יודע שהיא של ע"ה ואור"י כגון ששיירא של ע"ה עוברת וראינו שנפל מהם והשתא משמע דדוקא אין מכריזין על אבידתו אבל לגזול בידים לא אע"ג דלית ליה האי סברא דבסמוך אפשר דנפיק מיניה ברא מעליא ותימה לר"י אמאי ממונו אסור השתא גופו מותר שמותר לקורעו כדג ממונו לא כל שכן דכה"ג אמר בהגוזל בתרא (ב"ק קיט.) ובע"ז (דף כו.) גבי מוסר למאן דלית ליה סברא דאפשר דנפיק מיניה ברא מעליא ונר' לר"י דלעיל מיירי במכיר וכופר להכעיס דה"ל הריגתו כמו פיקוח נפש שהוא לסטין וחשוד על הדמים דאי לאו הכי היאך מותר להורגו ביום הכפורים שחל להיות בשבת הלא אפילו נכרי אסור וכן משמע הלשון על חייו אינו חס דמכיר וכופר דיש הרבה עניני ע"ה כדמוכח בסוטה בפ' היה נוטל (דף כב.) ואור"י דמה שאנו מקבלים עדות מע"ה כדאמר בפרק חומר בקדש (חגיגה כב.) כמאן מקבלים האידנא סהדותא מע"ה כרבי יוסי:
''' ואכלת''' זו אכילה. נראה דהני שיעורי כזית וכביצה דלא הוי אלא אסמכתא וכן פ"ה בפרק מי שמתו (ברכות כ:) גבי הא דאמר בן מברך לאביו ומוקי לה כגון דאכל האב שיעור דרבנן ופ"ה שם דהיינו כזית וכביצה דמדאורייתא בעינן שביעה גמורה וכן מוכח התם דקאמר לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם ואכלת ושבעת וברכת והן מדקדקים על עצמם בכזית וכביצה וקשה דבפרק ג' שאכלו (שם מח.) אמר ינאי מלכא ומלכתא כרכי ריפתא בהדי הדדי אמר מאן יהיב לן גברא דמברך לן אייתוהו לרבי שמעון בן שטח וכו' שתה ובריך להו וקאמר רבי שמעון בן שטח לגרמיה הוא דעבד דלעולם אינו מוציא אחרים ידי חובה עד שיאכל כזית דגן משמע דאם אכל כזית דגן היה מוציא אחרים ואי כזית דרבנן היכי מפיק להו הא אמר דלא אתי דרבנן ומפיק דאורייתא ואור"י דהיינו דוקא קטן אינו מוציא אותו שאכל שיעור דאורייתא אבל גדול אפילו לא אכלי כלל יכול להוציא אחרים מדאורייתא:
<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מט|ב}}
d142r6kyliwqiegyxkssueyu5axyqtl
3022116
3022114
2026-06-30T19:55:22Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022116
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מט|ב|מט א|נ א|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
[דף מט עמוד ב] ואינו מתקבל.
{{הל"מ-גמרא-ראש|תנו רבנן: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם - ישא בת גדולי הדור. לא מצא בת גדולי הדור - ישא בת ראשי כנסיות, לא מצא בת ראשי כנסיות - ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה - ישא בת מלמדי תינוקות. ולא ישא בת עמי הארץ, מפני שהן שקץ, ונשותיהן שרץ, ועל בנותיהן הוא אומר ארור שכב עם כל בהמה. תניא, רבי אומר: עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה - מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה - אסור לאכול בשר בהמה ועוף. אמר רבי אלעזר: עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור לשוחטו! - אמר להן: זה - טעון ברכה, וזה - אינו טעון ברכה. אמר רבי אלעזר: עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך, שנאמר כי הוא חייך וארך ימיך, על חייו לא חס - על חיי חבירו לא כל שכן. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: עם הארץ מותר לקורעו כדג. אמר רבי שמואל בר יצחק: ומגבו. תניא, אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי: מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב! - אמר להן: זה - נושך ושובר עצם, וזה - נושך ואינו שובר עצם. תניא, היה רבי מאיר אומר: כל המשיא בתו לעם הארץ - כאילו כופתה ומניחה לפני ארי. מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים - אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים. תניא, רבי אליעזר אומר: אילמלא אנו צריכים להם למשא ומתן - היו הורגין אותנו. תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה לפני עם הארץ - כאילו בועל ארוסתו בפניו, שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה, אל תקרי מורשה אלא מאורסה. גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן. תנא: שנה ופירש - יותר מכולן}}. תנו רבנן: ששה דברים נאמרו בעמי הארץ: {{שוליים|ב}}אין מוסרין להן עדות, ואין מקבלין ממנו עדות, ואין מגלין להן סוד, {{שוליים|ג}}ואין ממנין אותן אפוטרופוס על היתומים, ואין ממנין אותן אפוטרופוס על קופה של צדקה, ואין מתלוין עמהן בדרך. ויש אומרים: אף אין מכריזין על אבידתו. - ותנא קמא: זמנין דנפיק מיניה זרעא מעליא ואכיל ליה, שנאמר יכין וצדיק ילבש. {{הל"מ-רק-ריף|והלכתא כתנא קמא }}{{הל"מ-ריף-ראש|ואי קשיא לך הא דאמרינן התם [חגיגה כ"ב ע"א] כמאן מקבלינן סהדותא האידנא מעם הארץ כמאן כר' יוסי ההוא עם הארץ דהתם לאו כעם הארץ דהכא הוא דאילו התם ליתיה במקרא ובמשנה אבל בדרך ארץ ובמצות איתיה כגון דלא חשיד אשבועתא ואגזלנותא ולא חדא אנפא מאנפי פסלנותא אבל עם הארץ דהכא דחשיד אכל הני דאמרן הוא דהא חשוד על הגניבה ולפיכך אין ממנין אותו אפוטרופוס וחשוד נמי אשפיכות דמים ולפיכך אין מתלוין עמו בדרך ועוד שהוא חשוד על העריות כדאמר ר' אלעזר מותר לנוחרו ביום הכפורים כגון שהיה רץ אחר הזכור או אחר נערה המאורסה ביוה"כ שמותר להצילו בנפשו כדתנן [סנהדרין ע"ג ע"א] ואלו שמצילין בנפשו וכו':}}
{{הל"מ-רק-ראש|ולא ידענא מה היה קשה לו לרב אלפס מההוא דחגיגה דקאמר כמאן מקבלינן סהדותא מעם הארץ דאדרבה מהתם מוכח שפסול לעדות כדאמר הכא דאין מקבלין ממנו עדות אלא שצריכין אנו להכשירן ולקבל מהן עדות שאם היינו מרחקים אותן ביותר היו עושין דת לעצמם וממנין להם דיינים מתוכם. כדאמר רבי יוסי התם (חגיגה שם) מפני מה אמרו הכל נאמנים על טהרת יין ושמן כל השנה כולה כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו. ואהא קאמר רב פפא כמאן מקבלין סהדותא האידנא מע"ה כרבי יוסי. משמע אף על פי שמן הדין לא היה לנו לקבל עדות מע"ה צריכין למיחש למאי דחייש רבי יוסי. ואי מיירי התם בעם הארץ שאין בו שום פסול כמו שכתב רב אלפס ז"ל למה יהא פסול לעדות. אלא ודאי פסול הוא וצריכין להכשירו משום דרבי יוסי. ועוד תימה הוא מה שכתב דהא דאמר רבי אלעזר דמותר לנוחרו ביום הכפורים מיירי כגון שהיה רץ אחר הזכור או אחר נערה המאורסה ביום הכפורים דמותר להצילו בנפשו וא"כ הוא כדבריו מאי איריא עם הארץ אפי' תלמיד חכם נמי. אלא כדפר"י דעם הארץ דלעיל מיירי במכיר וכופר כדי להכעיס והוא רע לשמים ורע לבריות דהויא הריגתו פיקוח נפש כי הוא לסטים וחשוד על שפיכות דמים והריגתו בכל עת מצוה היא והצלת נפשות כיון שהוא רגיל בכך אף על פי שאין עושה כלום באותה שעה. ועם הארץ דהכא דקאמרינן עלה דאין מכריזין על אבידתו משמע דוקא על אבידתו אין מכריזין אבל אסור לגזול ממונו לא מיירי באותו עם הארץ דאיירי בו ר' אלעזר כיון דמותר לאבד גופו כ"ש ממונו כל כמה דלא ידע יכין רשע וצדיק ילבש כדפירש בב"ק (דף קיט א) ובע"ז (דף כו ב) למאן דלית ליה זימנין דנפיק מיניה זרעא מעליא השתא גופו מותר ממונו לא כל שכן. אלא בעם הארץ אחר איירי. דכמה מיני עם הארץ יש כדאיתא בפ' שלשה שאכלו (דף מז ב) ומ"מ אף על פי שאין חשוד בודאי על שפיכות דמים אין טוב להתלוות עמו:}}
{{הל"מ-רק-גמרא|וכן מי שיצא וכו'. למימרא דרבי מאיר סבר כביצה הוא דחשיב, ורבי יהודה סבר כזית נמי חשיב? ורמינהי: עד כמה הן מזמנין - }}(4{{הל"מ-רק-גמרא|עד כזית, ורבי יהודה אומר: עד כביצה! - אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה, אביי אמר: לעולם לא תיפוך; התם בקראי פליגי, הכא בסברא פליגי. התם}}){{הל"מ-רק-גמרא| בקראי פליגי; רבי מאיר סבר: ואכלת - זו אכילה, ושבעת - זו שתיה, ואכילה בכזית. ורבי יהודה סבר: ואכלת ושבעת - אכילה שיש בה שביעה, ואיזו זו - בכביצה. הכא בסברא פליגי. דרבי מאיר סבר: חזרתו כטומאתו, מה טומאתו בכביצה - אף חזרתו בכביצה, ורבי יהודה סבר: חזרתו }}
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''ואינו מתקבל''' - לשומעים:
'''גדולי הדור''' - אנשי מעשה וצדיקים:
'''בת גבאי צדקה''' - שאין ממנין אלא אם כן טובים ונאמנין:
'''נשותיהן שרץ''' - שאינן זהירות במצות:
'''עם כל בהמה''' - שדומות לבהמה שאין להן לב להבין:
'''כי היא חייך ואורך ימיך על חייו לא חס''' - ללמוד תורה ולחיות:
'''על חיי חברו לא כל שכן''' - ויש לדאג שמא יהרגנו:
'''ומגבו''' - דתו לא חיי כדאמרינן בשחיטת חולין {{הפניה-גמ|חולין|כא|א}} קרעו כדג מטמא באהל מיד ואף על גב שמפרפר ואמר רבי שמואל בר רב יצחק ומגבו:
'''אילמלא צריכין אנו להם''' - למזונותיהן ולעזרתם היו הורגין אותנו:
'''כאילו בא על ארוסתו בפניו''' - שמביישו:
'''מאורסה''' - לכל קהילות יעקב:
'''שנה ופירש''' - תלמיד ששנה ופירש מן התורה ויודע כמה תלמידי חכמים מגנים את עמי הארץ וכמה הם שפלים בעיניהם שונא יותר מכולם:
'''אין מוסרין לו עדות''' - אין מזמנין אותו לשמוע דבר להעיד עליו:
'''ואין מגלין לו סוד''' - שום דבר סתר לפי שהולך רכיל ומגלה:
'''על היתומין''' - שחשוד על הגזל:
'''המוצא אבידה חייב להכריז''' - כדאמרי' באלו מציאות (ב"מ כא.) ועם הארץ לאו אחיך הוא דאינו עושה מעשה עמך:
'''מזמנין''' - שלשה שאכלו כאחת דתנן חייבין לזמן ואין רשאין ליחלק:
'''ואכלת ושבעת''' - מהאי קרא נפקא לן ברכת (הזימון) בברכות {{הפניה-גמ|ברכות|מח|ב}}:
'''חזרתו''' - ומדרבנן היא ואשיעור טומאתו אסמכוה וטומאת אוכלין בכביצה:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 3 מט ב אמר רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_ב_אמר רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי]]
'''אמר''' רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי. משמע שלא היה כהן והא דאמרינן בפ"ק דקדושין (דף ח.) רב כהנא שקל סודרא בפדיון הבן בשביל אשתו היה לוקח כדאמרינן בפ' הזרוע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קלב|א}} רב כהנא הוה אכיל בשביל אשתו והא דאמר בפרק ערבי פסחים (לקמן קיג.) א"ל רב לרב כהנא פשוט נבילתא בשוקא ושקול אגרא ולא תימא כהנא [וגברא] רבא אנא לא בשביל שהיה כהן אלא שכך היה שמו:
[[File:תוס פסחים 3 מט ב לא מצא בת גבאי צדקה ישא בת מלמדי תינוקות.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_ב_לא מצא בת גבאי צדקה ישא בת מלמדי תינוקות]]
''' לא''' מצא בת גבאי צדקה ישא בת מלמדי תינוקות. משמע דגבאי צדקה עדיפי ממלמדי תינוקות והא דאמר בפרק השותפין (ב"ב ח:) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע אלו גבאי צדקה ומצדיקי הרבים ככוכבים אלו מלמדי תינוקות צ"ל דזוהר הרקיע עדיף מזוהר כוכבים:
[[File:תוס פסחים 3 מט ב מה ארי דורס ואוכל.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_ב_מה ארי דורס ואוכל]]
''' מה''' ארי דורס ואוכל. פר"ת דורס ואוכל ואין ממתין עד שתמות אף עם הארץ אינו ממתין עד שתתפייס:
[[File:תוס פסחים 3 מט ב ויש אומרים אף אין מכריזין על אבידתו.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_ב_ויש אומרים אף אין מכריזין על אבידתו]]
''' ויש''' אומרים אף אין מכריזין על אבידתו. וא"ת מאין יודע שהיא של ע"ה ואור"י כגון ששיירא של ע"ה עוברת וראינו שנפל מהם והשתא משמע דדוקא אין מכריזין על אבידתו אבל לגזול בידים לא אע"ג דלית ליה האי סברא דבסמוך אפשר דנפיק מיניה ברא מעליא ותימה לר"י אמאי ממונו אסור השתא גופו מותר שמותר לקורעו כדג ממונו לא כל שכן דכה"ג אמר בהגוזל בתרא (ב"ק קיט.) ובע"ז (דף כו.) גבי מוסר למאן דלית ליה סברא דאפשר דנפיק מיניה ברא מעליא ונר' לר"י דלעיל מיירי במכיר וכופר להכעיס דה"ל הריגתו כמו פיקוח נפש שהוא לסטין וחשוד על הדמים דאי לאו הכי היאך מותר להורגו ביום הכפורים שחל להיות בשבת הלא אפילו נכרי אסור וכן משמע הלשון על חייו אינו חס דמכיר וכופר דיש הרבה עניני ע"ה כדמוכח בסוטה בפ' היה נוטל (דף כב.) ואור"י דמה שאנו מקבלים עדות מע"ה כדאמר בפרק חומר בקדש (חגיגה כב.) כמאן מקבלים האידנא סהדותא מע"ה כרבי יוסי:
[[File:תוס פסחים 3 מט ב ואכלת זו אכילה.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מט_ב_ואכלת זו אכילה]]
''' ואכלת''' זו אכילה. נראה דהני שיעורי כזית וכביצה דלא הוי אלא אסמכתא וכן פ"ה בפרק מי שמתו (ברכות כ:) גבי הא דאמר בן מברך לאביו ומוקי לה כגון דאכל האב שיעור דרבנן ופ"ה שם דהיינו כזית וכביצה דמדאורייתא בעינן שביעה גמורה וכן מוכח התם דקאמר לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם ואכלת ושבעת וברכת והן מדקדקים על עצמם בכזית וכביצה וקשה דבפרק ג' שאכלו (שם מח.) אמר ינאי מלכא ומלכתא כרכי ריפתא בהדי הדדי אמר מאן יהיב לן גברא דמברך לן אייתוהו לרבי שמעון בן שטח וכו' שתה ובריך להו וקאמר רבי שמעון בן שטח לגרמיה הוא דעבד דלעולם אינו מוציא אחרים ידי חובה עד שיאכל כזית דגן משמע דאם אכל כזית דגן היה מוציא אחרים ואי כזית דרבנן היכי מפיק להו הא אמר דלא אתי דרבנן ומפיק דאורייתא ואור"י דהיינו דוקא קטן אינו מוציא אותו שאכל שיעור דאורייתא אבל גדול אפילו לא אכלי כלל יכול להוציא אחרים מדאורייתא:
<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מט|ב}}
la7l9a1aodaolw04fqszvfpkg7lasz1
ביאור:הל"מ פסחים נ א
106
1728752
3022149
2939106
2026-07-01T05:35:18Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022149
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נ|א|מט ב|נ ב|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
{{הל"מ-רק-גמרא|[דף נ עמוד א] כאיסורו, מה איסורו בכזית - אף חזרתו בכזית. תניא, רבי נתן אומר: זה וזה כשתי ביצים, ולא הודו לו חכמים. }}
{{הל"מ-גמרא-ראש|והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון.}}{{הל"מ-רק-גמרא| מאי יקרות וקפאון? אמר רבי אלעזר: }}{{הל"מ-גמרא-ראש|זה אור, שיקר בעולם הזה, וקפוי לעולם הבא. רבי יוחנן אמר: אלו נגעים ואהלות, שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא.}}{{הל"מ-רק-גמרא| ורבי יהושע בן לוי אמר: }}{{הל"מ-גמרא-ראש|אלו בני אדם, שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא. כי הא דרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד. כי הדר, אמר ליה אבוה: מאי חזית? אמר ליה: עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה. אמר לו: בני, עולם ברור ראית. - ואנן היכי התם? - כי היכי דאיתו אנן הכא, הכי איתינן התם. ושמעתי שהיו אומרים: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. ושמעתי שהיו אומרים: הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן. (ומאן) +מסורת הש"ס: [מאן]+ נינהו? אילימא רבי עקיבא וחביריו - משום הרוגי מלכות ותו לא? - אלא: הרוגי לוד. }}{{הל"מ-רק-גמרא|ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש לה' מאי מצלות הסוס? - אמר רבי יהושע בן לוי: עתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף על ירושלים, עד שהסוס רץ ומציל. רבי אלעזר אמר: כל מצילות שתולין לסוס בין עיניו יהיה קדש לה'. ורבי יוחנן אמר: כל ביזה שבוזזין ישראל עד שעה שהסוס רץ ומציל - יהיה קדש לה'. בשלמא למאן דאמר כל ביזה שבזזו ישראל - היינו דכתיב והיה הסירות בבית ה' כמזרקים לפני המזבח. אלא למאן דאמר בהנך תרתי - מאי והיה הסירות בבית ה'? - מילתא אחריתי קאמר, דמתעתרי ישראל ומתנדבי ומייתי. בשלמא למאן דאמר ביזה - היינו דכתיב ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' צבאות. אלא למאן דאמר הנך תרתי - מאי ולא יהיה כנעני? - אמר רב ירמיה: אין כאן עני. וכנעני מנלן דאיקרי תגר - דכתיב וירא שם יהודה בת איש כנעני. מאי כנעני? אילימא כנעני ממש - אפשר בא אברהם והזהיר את יצחק, בא יצחק והזהיר את יעקב, ויהודה אזיל ונסיב? אלא אמר רבי שמעון בן לקיש: בת גברא תגרא, דכתיב כנען בידו מאזני מרמה, ואיבעית אימא מהכא אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ. והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, אטו האידנא לאו אחד הוא? - אמר רבי אחא בר חנינא: לא כעולם הזה העולם הבא; העולם הזה, על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא - כולו הטוב והמטיב. ושמו אחד, מאי אחד, אטו האידנא לאו שמו אחד הוא? - אמר רב נחמן בר יצחק: לא כעולם הזה העולם הבא; העולם הזה - נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת, אבל לעולם הבא כולו אחד - נקרא ביו"ד ה"י, ונכתב ביו"ד ה"י. סבר רבא למדרשה בפירקא. אמר ליה ההוא סבא: לעלם כתיב, רבי אבינא רמי: כתיב, זה שמי לעלם, וזה זכרי לדר דר. אמר הקדוש ברוך הוא: לא כשאני נכתב אני נקרא, נכתב אני ביו"ד ה"א, ונקרא אני באל"ף דל"ת. }}
הדרן עלך אלו עוברין.
{{הל"מ-רק-גמרא|תלמוד בבלי }}רי"ף רא"ש רי"ף\בבלי {{הל"מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי }}{{הל"מ-ריף-ראש|רי"ף\רא"ש }}בבלי\ריף\ראש מסכת פסחים פרק ד - מקום
משנה. {{שוליים|א}}מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות - עושין, מקום שנהגו שלא לעשות - אין עושין. ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין, או ממקום שאין עושין למקום שעושין - נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם, וחומרי מקום שהלך לשם.
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
{{דהג|רשי|כאיסורו}} - של חמץ ובשר קודש נמי משנפסל ביוצא אסור באכילה:
{{דהג|רשי|יקרות וקפאון}} - איידי דאיירי בירושלים ביציאות שעריה דקתני וכן מי שיצא מירושלים כו' פתח בהא פרשתא דבעינן למימר קמן שעתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים:
{{דהג|רשי|אור שיקר בעולם הזה}} - כשחמה מאירה בגבורתה ואורה גדול אותו אור חשוב ויקר שלה יהא קפוי וקל לעולם הבא כל דבר קל קרי קפוי צף על המים ויצף הברזל מתרגמינן וקפא פרזלא ([[מלכים ב ו]]) :
{{דהג|רשי|בני אדם שיקרים}} - עשירים וחשובים ואינן טובים למקום:
{{דהג|רשי|איתנגיד}} - גוע ופרחה רוחו:
{{דהג|רשי|עליונים למטה}} - אותן שהיו כאן חשובים ראיתי קלים:
{{דהג|רשי|ואנן}} - תלמידי חכמים היכי איתינן התם:
{{דהג|רשי|הרוגי מלכות ותו לא}} - לא היתה בהן מעלה אחרת שיחשבו עליה אלא זו בלבד:
{{דהג|רשי|הרוגי לוד}} - שני אחים היו שמסרו עצמן על ישראל שהודו על עצמן הריגת בת מלך שהיו מטילין אותה על כל ישראל:
{{דהג|רשי|עד שעה שהסוס רץ ומציל}} - כשיעור מרוצת הסוס עד חצי היום ולשון מציל שצילו תחתיו שכל שעות היום חמה נוטה לצדדין וצל האדם וצל הבהמה נוטה לצידו כשחמה במזרח צל האדם למערב אבל בחצי היום חמה עומדת באמצע הרקיע בראש כל האדם וצל הסוס תחתיו בפי' ר' מכיר זצ"ל מצאתי:
{{דהג|רשי|כל מצילות}} - כלומר שתולין לסוס לנוי ולקשקש לשון מצלתים [[דברי הימים א יג|ד"ה א יג]]) :
{{דהג|רשי|יהיה קודש לה'}} - שיתנדבו ישראל נדבותיהן למקדש:
{{דהג|רשי|כל ביזה שיבוזו ישראל}} - מן הנכרים ביום אחד עד חצות יהיו קודש לה' שיביאום נדבה למקדש:
{{דהג|רשי|הסירות כמזרקים}} - אף הסירות יהיו של כסף ושל זהב שתהא שם ביזה רבה להקדש:
{{דהג|רשי|מאי והיה הסירות כמזרקים}} - הא במצילות הסוס ליכא הקדש כולי האי:
{{דהג|רשי|דמיתעתרי ישראל}} - יתעשרו ישראל ובשורה אחרת היא:
{{דהג|רשי|כנעני}} - לא יהיו צריכין גזברין לעשות סחורה בנכסי הקדש לפי שיהא שם עושר גדול מן הביזה:
{{דהג|רשי|בא אברהם והזהיר את יצחק}} - שהשביע לאליעזר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני ([[בראשית כד]]) :
{{דהג|רשי|ויצחק את יעקב}} - לא תקח אשה מבנות כנען ([[בראשית כח|שם כח]]) :
{{דהג|רשי|כולו הטוב והמטיב}} - שאין שם בשורה רעה:
{{דהג|רשי|למידרשיה בפירקא}} - קרייה דיו"ד ה"י דארבע אותיות דרשיה וטעמיה התלויים בו:
{{דהג|רשי|לעלם כתיב}} - זה שמי לעלם חסר וי"ו לשון העלמה:
{{דהג|רשי|כתיב זה שמי לעלם}} - בהעלמה וכתיב זה זכרי דמשמע קרייה ולא העלמה לשון אחר כיון דכתב זה שמי פשיטא דזה זכרי היאך יקרא אלא בשמו:
{{דהג|רשי|לא כשאני נכתב}} - שני שמות לימדו שם הכתיבה ושם הקרייה:
<div style="text-align: center;">
'''הדרן עלך אלו עוברין מקום שנהגו'''
</div>
{{דהג|רשי|עד חצות}} - חצי היום:
{{דהג|רשי|שלא לעשות}} - כדי שלא יהא טרוד במלאכה וישכח ביעור חמצו ושחיטת הפסח ותקון מצה לצורך הלילה דמצוה לטרוח מבעוד יום כדי להסב מהר כדאמר בפרק בתרא {{הפניה-גמ|בבא בתרא|קט|ב}} חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא ישנו:
<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/><center>'''פרק רביעי - מקום שנהגו'''</center>
[[File:תוס פסחים 3 נ א מתני' מקום שנהגו.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_נ_א_מתני' מקום שנהגו]]
'''מתני'''' מקום שנהגו. אור"י בשם ריב"א דמפרש בירושלמי מאי שנא ערבי פסחים משאר י"ט משום דזמן הפסח מחצות ואילך ואף יחיד קאמר התם בשאר ימות השנה ביום שמביא קרבן אסור במלאכה ופריך אם כן יהא כל היום אסור כמו יחיד שמביא קרבן ומפרש התם משום דראוי להקריב משחרית אבל פסח אינו יכול להקריבו אלא אחר חצות כדנפקא לן מבין הערבים ופריך אם כן קרבן תמיד שהוא לכל ישראל וקרב בכל יום יהא בכל יום אסור במלאכה ומשני שאני תמיד שהתורה הוציאה מן הכלל דכתיב ואספת דגנך ואם כל ישראל יושבים ובטלים מי יאסוף להן דגן ומשמע התם דמדאורייתא אסורה ונראה דאף בזמן הזה דליכא הקרבה כיון שנאסר אז אסור לעולם:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נ א}}
[[קטגוריה:פפוס ולוליאנוס]]
[[קטגוריה:רבי יהושע בן לוי]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
[[קטגוריה:לוד]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|נ|א|שני פרקים=כן}}
39uen0m39iesl3azl07hyn6xea6cpxu
ביאור:הל"מ פסחים נ ב
106
1728753
3022151
2939107
2026-07-01T05:46:52Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022151
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נ|ב|נ א|נא א|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
[דף נ עמוד ב] {{הל"מ-גמרא-ראש|ואל ישנה אדם מפני המחלוקת. }}{{הל"מ-רק-גמרא|כיוצא בו, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו, או ממקום שלא כלו}}
{{הל"מ-רק-ראש|. עד חצות תליא במנהגא מכאן ואילך בכל מקום אסור והיה ריב"א אומר דבירושל' (הלכה א') מפרש טעמא משום דאף יחיד בשאר ימות השנה אסור לעשות מלאכה ביום שמביא קרבן ודייק התם א"כ כל היום אסור כמו יחיד שמקריב קרבן. ומפרש התם משום דיחיד שמקריב קרבן ראוי להקריב כל היום. אבל פסח זמנו מחצות ואילך. והשתא נמי אף על פי שאין הפסח קרב כיון דבזמן הפסח היה אסור השתא נמי אסור כדאיתא במגילת תענית (פרק ה) ומייתי לה בשילהי בכל מערבין (דף מא א) אר"א בר צדוק אני ממשפחת סנאב בן בנימין ופעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת ונדחה עד לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שי"ט שלנו היה פירוש שאבותיו היו מקריבין קרבן עצים בו ביום כדאיתא בפרק בתרא דתענית (דף כו א) בעשרה באב בני סנאב בן בנימין ורבי אלעזר ב"ר צדוק אחר חורבן היה אלא כיון שאבותיו היו מקריבין קרבן בו ביום ועשו בו יום טוב כל משפחותיו נוהגין בו יום טוב לעולם:}}
גמרא. מאי איריא ערבי פסחים? אפילו ערבי שבתות וערבי ימים טובים נמי! דתניא: {{שוליים|ב}}העושה מלאכה בערבי שבתות וימים טובים, מן המנחה ולמעלה - אינו רואה סימן ברכה לעולם. - התם מן המנחה ולמעלה הוא דאסור, סמוך למנחה - לא. {{שוליים|ג}}הכא - מחצות. אי נמי: התם - סימן ברכה הוא דלא חזי, אבל שמותי - לא משמתינן ליה. - {{שוליים|ד}}הכא שמותי נמי משמתינן ליה. גופא תניא: העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה, {{שוליים|ה}}ובמוצאי שבת ובמוצאי יום טוב ובמוצאי יום הכפורים, ובכל מקום שיש שם נידנוד עבירה, {{שוליים|ו}}לאתויי תענית ציבור - אינו רואה סימן ברכה לעולם{{הל"מ-רק-ראש| גרסי' בירושלמי (הל' א') הני נשי דנהיגי דלא למיעבד עבידתא בריש ירחא מנהגא באפוקי שבתא לא מנהגא עד דתתפני סידרא מנהגא פירוש עד שישלימו סדר תפלה. כתב רבינו אבי העזרי ז"ל דוקא העושה מלאכה להשתכר אבל מתקן הוא כליו ובגדיו לשבת ויום טוב וכן מי שכותב לעצמו ספרים דרך לימודו מותר כל היום: }}
. {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: יש זריז ונשכר, ויש זריז ונפסד, יש שפל ונשכר ויש שפל ונפסד. זריז ונשכר דעביד כולי שבתא, ולא עביד במעלי שבתא. זריז ונפסד - דעביד כולי שבתא, ועביד במעלי שבתא. שפל ונשכר - דלא עביד כולי שבתא. ולא עביד במעלי שבתא. שפל ונפסד - דלא עביד כולי שבתא, ועביד במעלי שבתא. אמר רבא: הני נשי דמחוזא, אף על גב דלא עבדן עבידתא במעלי שבתא - משום מפנקותא הוא, דהא כל יומא נמי לא קא עבדן, אפילו הכי - שפל ונשכר קרינן להו. }}רבא רמי: כתיב כי גדל עד שמים חסדך וכתיב כי גדל מעל שמים חסדך, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ז}}לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה. {{הל"מ-רק-ראש|והא דאמר רבא גופיה בפרק שני דברכות (דף יז א) כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא. התם מיירי שלומד להתיהר ולהתפאר ולקנתר חביריו ולקפחם בהלכות ואין לומד על מנת לעשות והכא מיירי דומיא דאיירי ביה לעיל שפל ונשכר דלא עביד כולא שתא ולא עביד במעלי שבתא שעושה מצוה (שלא) בכוונה שלא לשמה וכה"ג אמרי' בירושלמי (משנה ד') פ"ק דברכות לא מודי רבי שמעון בן יוחי שמפסיקין לעשות סוכה לעשות לולב ולית ליה לר' שמעון בן יוחי המלמד שלא לעשות נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו. ולא יצא לאויר העולם: }}
{{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: המצפה לשכר אשתו, וריחים - אינו רואה סימן ברכה לעולם. שכר אשתו - מתקולתא. ריחייא - אגרתא. אבל עבדה ומזבנה - אישתבוחי משתבח בה קרא, דכתיב סדין עשתה ותמכר. תנו רבנן: המשתכר בקנים ובקנקנים - אינו רואה סימן ברכה לעולם. מאי טעמא? כיון דנפיש אפחזייהו - שלטא בהו עינא. - תנו רבנן: תגרי סימטא, ומגדלי בהמה דקה, וקוצצי אילנות טובות, ונותנין עיניהן בחלק יפה - אינו רואה סימן ברכה לעולם. מאי טעמא? דתהו ביה אינשי. תנו רבנן, ארבע פרוטות אין בהן סימן ברכה לעולם: שכר כותבין, ושכר מתורגמנין, ושכר יתומים, ומעות הבאות ממדינת הים. בשלמא שכר מתורגמנין - משום דמיחזי כשכר שבת. ומעות יתומים נמי - לאו בני מחילה נינהו. מעות הבאות ממדינת הים - משום דלאו כל יומא מתרחיש ניסא. אלא שכר כותבין מאי טעמא? - אמר רבי יהושע בן לוי: עשרים וארבע תעניות ישבו אנשי כנסת הגדולה על כותבי ספרים תפילין ומזוזות שלא יתעשרו, שאילמלי מתעשרין - אין כותבין. תנו רבנן: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, הן ותגריהן ותגרי תגריהן, וכל העוסקין במלאכת שמים, לאיתויי מוכרי תכלת - אינן רואין סימן ברכה לעולם. ואם עוסקין לשמה - רואין. }}
בני ביישן {{שוליים|ח}}נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא. אתו בנייהו קמיה דרבי יוחנן, אמרו לו: אבהתין אפשר להו, אנן לא אפשר לן. - אמר להו: כבר קיבלו אבותיכם עליהם, שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך.{{הל"מ-רק-גמרא| בני חוזאי נהגי דמפרשי חלה מארוזא. אתו ואמרו ליה לרב יוסף. אמר להו: ניכלה זר באפייהו. איתיביה אביי}} תניא: {{שוליים|ט}}דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור -
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''ואל ישנה אדם''' - בגמרא פריך ממקום שאין עושין למקום שעושין ואיהו נמי אל ישנה וליעבד והא אמרת נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם:
'''המוליך פירות שביעית ממקום שכלו''' - לחיה מן השדה וחייבין בני המקום לבערן מן הבית והוליכן זה למקום שלא כלו ובני אותו מקום עדיין אוכלין הכנוסין בבית:
'''חייב לבער''' - משום חומרי מקום שיצא משם:
'''צא והבא לך אף אתה''' - מפרש בגמרא:
'''גמ' מאי איריא ערבי פסחים''' - דקתני עד חצות במנהגא מכלל דמחצות ולהלן אסור ולמה ליה למיתני חצות לאשמעינן הך דיוקא הא כל ערבי ימים טובים אסירי:
'''מן המנחה''' - תשע שעות ומחצה:
'''סמוך למנחה''' - קודם לכן:
'''נידנוד עבירה''' - רמז עבירה:
'''תענית צבור''' - אסור במלאכה במסכת תענית {{הפניה-גמ|תענית|יב|ב}} כשהיו מתענין על הגשמים אבל שאר תענית ציבור לא כדאמר שמואל אין חומר תענית ציבור בבבל (לקמן דף נד:):
'''במוצאי שבתות''' - משום כבוד שבת שמוסיפין מחול על הקדש:
'''זריז''' - בעל מלאכה:
'''שפל ונשכר דלא עביד כולה שבתא ולא במעלי שבתא''' - ואע"ג דלאו לשום מצוה מיכוין מצוה שלא לשמה מיהא הויא דאמרינן לקמן יעסוק אדם במצוה ואפילו שלא לשמה: ה"ג ואע"ג דהאי דלא קעבדן כו':
'''עושין לשמה''' - מעל שמים ושלא לשמה עד לשמים דמצוה מיהא קא עביד כדרב יהודה:
'''מתקולתא''' - נוטלת מאזנים בידה ומהלכת בשוק להשכירן לכל הצריכין דשכר מועט הוא ומתבזה אשתו על שכר מועט:
'''אגרתא''' - שכר ריחיים שמשכירין טורח גדול ושכר מועט אבל קונה ריחיים ומוכרן הרי הוא כשאר פרקמטיא:
'''בקנים''' - כל מקלות דקים קרי קנים שעושין מהן גדרות ומחיצות:
'''אפחזייהו''' - נפח שלהן:
'''תגרי סימטא''' - יושבין ומוכרין בשוק ועין שולטת בהן:
'''ומגדלי בהמה דקה''' - הכל צווחין עליהן:
'''וקוצצי אילנות טובות''' - למוכרן לעצים הכל תמיהים ומלעיזין עליהם ומתוך כך עין שולטת בהן וצעקת בני אדם:
'''ונותנין עיניהם בחלק יפה''' - כשחולקים עם אחרים תמיד מקפידין ליטול חלק יפה:
'''מתורגמנין''' - שעומדין לפני החכם בשבתות ושומעין מפיו ומשמיעין לרבים:
'''ומעות יתומין''' - למחצית שכר:
'''ממדינת הים''' - משלח ספינותיו תמיד במקום סכנה:
'''תכלת''' - לציצית:
'''אינן רואין''' - כדאמרן שאם יתעשרו לא יהו עסוקין:
'''ואם עוסקין לשמה''' - להיות המצוה מצויה לצריכין לה:
'''רואין''' - דהואיל ולשמה עושין לא יניחו בשביל עשרן:
'''מצור לצידון''' - יום השוק של צידון בע"ש והם מחמירים על עצמן שלא להיבטל מצרכי שבת:
'''הוה אפשר להו''' - להמנע מן השוק שעשירים היו:
'''מארוזא''' - אורז:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 4 נ ב העושה מלאכה במוצאי שבתות.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_העושה מלאכה במוצאי שבתות]]
'''העושה''' מלאכה במוצאי שבתות. אור"י דאיתא בירושלמי הכי הני נשי דנהיגי דלא למעבד עבידתא באפוקי שבתא לאו מנהגא עד דתיתפני סידרא מנהגא פי' שישלים התפלה מנהג כשר ובהא איירי נמי הכא:
''' וכאן''' בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה. תימה (דרב) גופיה אמר בפ"ב דברכות (ד' יז.) כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא ואור"י דהתם מיירי כגון שלומד כדי להתיהר ולקנטר ולקפח את חביריו בהלכה ואינו לומד ע"מ לעשות אבל הכא מיירי דומיא דההיא דלעיל יש שפל ונשכר דלא עביד כוליה שבתא ולא במעלי שבתא שאין מתכוון לשום רעה אלא מתוך עצלות אפ"ה גדול עד שמים חסדו:
''' מתקולתא.''' מטוה לכך קורא אותה מתקולתא לפי שנשכרת לשיעור משקל מטוה כדתנן בכתובות (ד' סד:) כמה היא עושה לו משקל ה' סלעים ופר"ח שהיא מתבזה על כך שהיא מגלה זרועותיה בשעת טוויה:
''' ומגדלי''' בהמה. וקשה לר"ת דאמר (בחולין ד' פד:) הרוצה שיתעשר יעסוק בבהמה דקה ואמר נמי עשתרות שמעשרות את בעליהן וי"ל דהתם בחורשין:
''' כותבי''' ספרים. אור"י בשם ריב"א דדוקא הכותבים כדי למכור עליהן בקשו דלעולם ימצאו לוקחין כדקתני הן ותגריהם אבל על המשכירים עצמן לבעלי בתים לא בקשו שלא היו מקפחים פרנסתן שלא ימצאו כל כך להשתכר:
'''דילמא''' אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב. וא"ת והיכי אתי למיטעי תיפוק ליה דמפריש ממין על שאין מינו וי"ל דבבלול איכא למיטעי דלית ביה משום מין על שאין מינו כדפי' בפ' כל שעה (לעיל לה.) ואיכא למיחש שתהא עיסה רובה אורז במקום אחד ויפריש מאותו צד על צד אחר:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נ ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נ|ב}}
c2x22bbj6gjsdn10ra5edlh9aka1maq
3022152
3022151
2026-07-01T05:56:07Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022152
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נ|ב|נ א|נא א|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
[דף נ עמוד ב] {{הל"מ-גמרא-ראש|ואל ישנה אדם מפני המחלוקת. }}{{הל"מ-רק-גמרא|כיוצא בו, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו, או ממקום שלא כלו}}
{{הל"מ-רק-ראש|. עד חצות תליא במנהגא מכאן ואילך בכל מקום אסור והיה ריב"א אומר דבירושל' (הלכה א') מפרש טעמא משום דאף יחיד בשאר ימות השנה אסור לעשות מלאכה ביום שמביא קרבן ודייק התם א"כ כל היום אסור כמו יחיד שמקריב קרבן. ומפרש התם משום דיחיד שמקריב קרבן ראוי להקריב כל היום. אבל פסח זמנו מחצות ואילך. והשתא נמי אף על פי שאין הפסח קרב כיון דבזמן הפסח היה אסור השתא נמי אסור כדאיתא במגילת תענית (פרק ה) ומייתי לה בשילהי בכל מערבין (דף מא א) אר"א בר צדוק אני ממשפחת סנאב בן בנימין ופעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת ונדחה עד לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שי"ט שלנו היה פירוש שאבותיו היו מקריבין קרבן עצים בו ביום כדאיתא בפרק בתרא דתענית (דף כו א) בעשרה באב בני סנאב בן בנימין ורבי אלעזר ב"ר צדוק אחר חורבן היה אלא כיון שאבותיו היו מקריבין קרבן בו ביום ועשו בו יום טוב כל משפחותיו נוהגין בו יום טוב לעולם:}}
גמרא. מאי איריא ערבי פסחים? אפילו ערבי שבתות וערבי ימים טובים נמי! דתניא: {{שוליים|ב}}העושה מלאכה בערבי שבתות וימים טובים, מן המנחה ולמעלה - אינו רואה סימן ברכה לעולם. - התם מן המנחה ולמעלה הוא דאסור, סמוך למנחה - לא. {{שוליים|ג}}הכא - מחצות. אי נמי: התם - סימן ברכה הוא דלא חזי, אבל שמותי - לא משמתינן ליה. - {{שוליים|ד}}הכא שמותי נמי משמתינן ליה. גופא תניא: העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה, {{שוליים|ה}}ובמוצאי שבת ובמוצאי יום טוב ובמוצאי יום הכפורים, ובכל מקום שיש שם נידנוד עבירה, {{שוליים|ו}}לאתויי תענית ציבור - אינו רואה סימן ברכה לעולם{{הל"מ-רק-ראש| גרסי' בירושלמי (הל' א') הני נשי דנהיגי דלא למיעבד עבידתא בריש ירחא מנהגא באפוקי שבתא לא מנהגא עד דתתפני סידרא מנהגא פירוש עד שישלימו סדר תפלה. כתב רבינו אבי העזרי ז"ל דוקא העושה מלאכה להשתכר אבל מתקן הוא כליו ובגדיו לשבת ויום טוב וכן מי שכותב לעצמו ספרים דרך לימודו מותר כל היום: }}
. {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: יש זריז ונשכר, ויש זריז ונפסד, יש שפל ונשכר ויש שפל ונפסד. זריז ונשכר דעביד כולי שבתא, ולא עביד במעלי שבתא. זריז ונפסד - דעביד כולי שבתא, ועביד במעלי שבתא. שפל ונשכר - דלא עביד כולי שבתא. ולא עביד במעלי שבתא. שפל ונפסד - דלא עביד כולי שבתא, ועביד במעלי שבתא. אמר רבא: הני נשי דמחוזא, אף על גב דלא עבדן עבידתא במעלי שבתא - משום מפנקותא הוא, דהא כל יומא נמי לא קא עבדן, אפילו הכי - שפל ונשכר קרינן להו. }}רבא רמי: כתיב כי גדל עד שמים חסדך וכתיב כי גדל מעל שמים חסדך, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ז}}לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה. {{הל"מ-רק-ראש|והא דאמר רבא גופיה בפרק שני דברכות (דף יז א) כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא. התם מיירי שלומד להתיהר ולהתפאר ולקנתר חביריו ולקפחם בהלכות ואין לומד על מנת לעשות והכא מיירי דומיא דאיירי ביה לעיל שפל ונשכר דלא עביד כולא שתא ולא עביד במעלי שבתא שעושה מצוה (שלא) בכוונה שלא לשמה וכה"ג אמרי' בירושלמי (משנה ד') פ"ק דברכות לא מודי רבי שמעון בן יוחי שמפסיקין לעשות סוכה לעשות לולב ולית ליה לר' שמעון בן יוחי המלמד שלא לעשות נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו. ולא יצא לאויר העולם: }}
{{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: המצפה לשכר אשתו, וריחים - אינו רואה סימן ברכה לעולם. שכר אשתו - מתקולתא. ריחייא - אגרתא. אבל עבדה ומזבנה - אישתבוחי משתבח בה קרא, דכתיב סדין עשתה ותמכר. תנו רבנן: המשתכר בקנים ובקנקנים - אינו רואה סימן ברכה לעולם. מאי טעמא? כיון דנפיש אפחזייהו - שלטא בהו עינא. - תנו רבנן: תגרי סימטא, ומגדלי בהמה דקה, וקוצצי אילנות טובות, ונותנין עיניהן בחלק יפה - אינו רואה סימן ברכה לעולם. מאי טעמא? דתהו ביה אינשי. תנו רבנן, ארבע פרוטות אין בהן סימן ברכה לעולם: שכר כותבין, ושכר מתורגמנין, ושכר יתומים, ומעות הבאות ממדינת הים. בשלמא שכר מתורגמנין - משום דמיחזי כשכר שבת. ומעות יתומים נמי - לאו בני מחילה נינהו. מעות הבאות ממדינת הים - משום דלאו כל יומא מתרחיש ניסא. אלא שכר כותבין מאי טעמא? - אמר רבי יהושע בן לוי: עשרים וארבע תעניות ישבו אנשי כנסת הגדולה על כותבי ספרים תפילין ומזוזות שלא יתעשרו, שאילמלי מתעשרין - אין כותבין. תנו רבנן: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, הן ותגריהן ותגרי תגריהן, וכל העוסקין במלאכת שמים, לאיתויי מוכרי תכלת - אינן רואין סימן ברכה לעולם. ואם עוסקין לשמה - רואין. }}
בני ביישן {{שוליים|ח}}נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא. אתו בנייהו קמיה דרבי יוחנן, אמרו לו: אבהתין אפשר להו, אנן לא אפשר לן. - אמר להו: כבר קיבלו אבותיכם עליהם, שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך.{{הל"מ-רק-גמרא| בני חוזאי נהגי דמפרשי חלה מארוזא. אתו ואמרו ליה לרב יוסף. אמר להו: ניכלה זר באפייהו. איתיביה אביי}} תניא: {{שוליים|ט}}דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור -
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''ואל ישנה אדם''' - בגמרא פריך ממקום שאין עושין למקום שעושין ואיהו נמי אל ישנה וליעבד והא אמרת נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם:
'''המוליך פירות שביעית ממקום שכלו''' - לחיה מן השדה וחייבין בני המקום לבערן מן הבית והוליכן זה למקום שלא כלו ובני אותו מקום עדיין אוכלין הכנוסין בבית:
'''חייב לבער''' - משום חומרי מקום שיצא משם:
'''צא והבא לך אף אתה''' - מפרש בגמרא:
'''גמ' מאי איריא ערבי פסחים''' - דקתני עד חצות במנהגא מכלל דמחצות ולהלן אסור ולמה ליה למיתני חצות לאשמעינן הך דיוקא הא כל ערבי ימים טובים אסירי:
'''מן המנחה''' - תשע שעות ומחצה:
'''סמוך למנחה''' - קודם לכן:
'''נידנוד עבירה''' - רמז עבירה:
'''תענית צבור''' - אסור במלאכה במסכת תענית {{הפניה-גמ|תענית|יב|ב}} כשהיו מתענין על הגשמים אבל שאר תענית ציבור לא כדאמר שמואל אין חומר תענית ציבור בבבל (לקמן דף נד:):
'''במוצאי שבתות''' - משום כבוד שבת שמוסיפין מחול על הקדש:
'''זריז''' - בעל מלאכה:
'''שפל ונשכר דלא עביד כולה שבתא ולא במעלי שבתא''' - ואע"ג דלאו לשום מצוה מיכוין מצוה שלא לשמה מיהא הויא דאמרינן לקמן יעסוק אדם במצוה ואפילו שלא לשמה: ה"ג ואע"ג דהאי דלא קעבדן כו':
'''עושין לשמה''' - מעל שמים ושלא לשמה עד לשמים דמצוה מיהא קא עביד כדרב יהודה:
'''מתקולתא''' - נוטלת מאזנים בידה ומהלכת בשוק להשכירן לכל הצריכין דשכר מועט הוא ומתבזה אשתו על שכר מועט:
'''אגרתא''' - שכר ריחיים שמשכירין טורח גדול ושכר מועט אבל קונה ריחיים ומוכרן הרי הוא כשאר פרקמטיא:
'''בקנים''' - כל מקלות דקים קרי קנים שעושין מהן גדרות ומחיצות:
'''אפחזייהו''' - נפח שלהן:
'''תגרי סימטא''' - יושבין ומוכרין בשוק ועין שולטת בהן:
'''ומגדלי בהמה דקה''' - הכל צווחין עליהן:
'''וקוצצי אילנות טובות''' - למוכרן לעצים הכל תמיהים ומלעיזין עליהם ומתוך כך עין שולטת בהן וצעקת בני אדם:
'''ונותנין עיניהם בחלק יפה''' - כשחולקים עם אחרים תמיד מקפידין ליטול חלק יפה:
'''מתורגמנין''' - שעומדין לפני החכם בשבתות ושומעין מפיו ומשמיעין לרבים:
'''ומעות יתומין''' - למחצית שכר:
'''ממדינת הים''' - משלח ספינותיו תמיד במקום סכנה:
'''תכלת''' - לציצית:
'''אינן רואין''' - כדאמרן שאם יתעשרו לא יהו עסוקין:
'''ואם עוסקין לשמה''' - להיות המצוה מצויה לצריכין לה:
'''רואין''' - דהואיל ולשמה עושין לא יניחו בשביל עשרן:
'''מצור לצידון''' - יום השוק של צידון בע"ש והם מחמירים על עצמן שלא להיבטל מצרכי שבת:
'''הוה אפשר להו''' - להמנע מן השוק שעשירים היו:
'''מארוזא''' - אורז:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 4 נ ב העושה מלאכה במוצאי שבתות.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_העושה מלאכה במוצאי שבתות]]
'''העושה''' מלאכה במוצאי שבתות. אור"י דאיתא בירושלמי הכי הני נשי דנהיגי דלא למעבד עבידתא באפוקי שבתא לאו מנהגא עד דתיתפני סידרא מנהגא פי' שישלים התפלה מנהג כשר ובהא איירי נמי הכא:
[[File:תוס פסחים 4 נ ב וכאן בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_וכאן בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה]]
''' וכאן''' בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה. תימה (דרב) גופיה אמר בפ"ב דברכות (ד' יז.) כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא ואור"י דהתם מיירי כגון שלומד כדי להתיהר ולקנטר ולקפח את חביריו בהלכה ואינו לומד ע"מ לעשות אבל הכא מיירי דומיא דההיא דלעיל יש שפל ונשכר דלא עביד כוליה שבתא ולא במעלי שבתא שאין מתכוון לשום רעה אלא מתוך עצלות אפ"ה גדול עד שמים חסדו:
''' מתקולתא.''' מטוה לכך קורא אותה מתקולתא לפי שנשכרת לשיעור משקל מטוה כדתנן בכתובות (ד' סד:) כמה היא עושה לו משקל ה' סלעים ופר"ח שהיא מתבזה על כך שהיא מגלה זרועותיה בשעת טוויה:
''' ומגדלי''' בהמה. וקשה לר"ת דאמר (בחולין ד' פד:) הרוצה שיתעשר יעסוק בבהמה דקה ואמר נמי עשתרות שמעשרות את בעליהן וי"ל דהתם בחורשין:
''' כותבי''' ספרים. אור"י בשם ריב"א דדוקא הכותבים כדי למכור עליהן בקשו דלעולם ימצאו לוקחין כדקתני הן ותגריהם אבל על המשכירים עצמן לבעלי בתים לא בקשו שלא היו מקפחים פרנסתן שלא ימצאו כל כך להשתכר:
'''דילמא''' אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב. וא"ת והיכי אתי למיטעי תיפוק ליה דמפריש ממין על שאין מינו וי"ל דבבלול איכא למיטעי דלית ביה משום מין על שאין מינו כדפי' בפ' כל שעה (לעיל לה.) ואיכא למיחש שתהא עיסה רובה אורז במקום אחד ויפריש מאותו צד על צד אחר:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נ ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נ|ב}}
2ls1q0yc30nwg7d3arlo8uogcmc2g2u
3022154
3022152
2026-07-01T06:10:45Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022154
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נ|ב|נ א|נא א|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
[דף נ עמוד ב] {{הל"מ-גמרא-ראש|ואל ישנה אדם מפני המחלוקת. }}{{הל"מ-רק-גמרא|כיוצא בו, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו, או ממקום שלא כלו}}
{{הל"מ-רק-ראש|. עד חצות תליא במנהגא מכאן ואילך בכל מקום אסור והיה ריב"א אומר דבירושל' (הלכה א') מפרש טעמא משום דאף יחיד בשאר ימות השנה אסור לעשות מלאכה ביום שמביא קרבן ודייק התם א"כ כל היום אסור כמו יחיד שמקריב קרבן. ומפרש התם משום דיחיד שמקריב קרבן ראוי להקריב כל היום. אבל פסח זמנו מחצות ואילך. והשתא נמי אף על פי שאין הפסח קרב כיון דבזמן הפסח היה אסור השתא נמי אסור כדאיתא במגילת תענית (פרק ה) ומייתי לה בשילהי בכל מערבין (דף מא א) אר"א בר צדוק אני ממשפחת סנאב בן בנימין ופעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת ונדחה עד לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שי"ט שלנו היה פירוש שאבותיו היו מקריבין קרבן עצים בו ביום כדאיתא בפרק בתרא דתענית (דף כו א) בעשרה באב בני סנאב בן בנימין ורבי אלעזר ב"ר צדוק אחר חורבן היה אלא כיון שאבותיו היו מקריבין קרבן בו ביום ועשו בו יום טוב כל משפחותיו נוהגין בו יום טוב לעולם:}}
גמרא. מאי איריא ערבי פסחים? אפילו ערבי שבתות וערבי ימים טובים נמי! דתניא: {{שוליים|ב}}העושה מלאכה בערבי שבתות וימים טובים, מן המנחה ולמעלה - אינו רואה סימן ברכה לעולם. - התם מן המנחה ולמעלה הוא דאסור, סמוך למנחה - לא. {{שוליים|ג}}הכא - מחצות. אי נמי: התם - סימן ברכה הוא דלא חזי, אבל שמותי - לא משמתינן ליה. - {{שוליים|ד}}הכא שמותי נמי משמתינן ליה. גופא תניא: העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה, {{שוליים|ה}}ובמוצאי שבת ובמוצאי יום טוב ובמוצאי יום הכפורים, ובכל מקום שיש שם נידנוד עבירה, {{שוליים|ו}}לאתויי תענית ציבור - אינו רואה סימן ברכה לעולם{{הל"מ-רק-ראש| גרסי' בירושלמי (הל' א') הני נשי דנהיגי דלא למיעבד עבידתא בריש ירחא מנהגא באפוקי שבתא לא מנהגא עד דתתפני סידרא מנהגא פירוש עד שישלימו סדר תפלה. כתב רבינו אבי העזרי ז"ל דוקא העושה מלאכה להשתכר אבל מתקן הוא כליו ובגדיו לשבת ויום טוב וכן מי שכותב לעצמו ספרים דרך לימודו מותר כל היום: }}
. {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: יש זריז ונשכר, ויש זריז ונפסד, יש שפל ונשכר ויש שפל ונפסד. זריז ונשכר דעביד כולי שבתא, ולא עביד במעלי שבתא. זריז ונפסד - דעביד כולי שבתא, ועביד במעלי שבתא. שפל ונשכר - דלא עביד כולי שבתא. ולא עביד במעלי שבתא. שפל ונפסד - דלא עביד כולי שבתא, ועביד במעלי שבתא. אמר רבא: הני נשי דמחוזא, אף על גב דלא עבדן עבידתא במעלי שבתא - משום מפנקותא הוא, דהא כל יומא נמי לא קא עבדן, אפילו הכי - שפל ונשכר קרינן להו. }}רבא רמי: כתיב כי גדל עד שמים חסדך וכתיב כי גדל מעל שמים חסדך, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ז}}לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה. {{הל"מ-רק-ראש|והא דאמר רבא גופיה בפרק שני דברכות (דף יז א) כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא. התם מיירי שלומד להתיהר ולהתפאר ולקנתר חביריו ולקפחם בהלכות ואין לומד על מנת לעשות והכא מיירי דומיא דאיירי ביה לעיל שפל ונשכר דלא עביד כולא שתא ולא עביד במעלי שבתא שעושה מצוה (שלא) בכוונה שלא לשמה וכה"ג אמרי' בירושלמי (משנה ד') פ"ק דברכות לא מודי רבי שמעון בן יוחי שמפסיקין לעשות סוכה לעשות לולב ולית ליה לר' שמעון בן יוחי המלמד שלא לעשות נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו. ולא יצא לאויר העולם: }}
{{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: המצפה לשכר אשתו, וריחים - אינו רואה סימן ברכה לעולם. שכר אשתו - מתקולתא. ריחייא - אגרתא. אבל עבדה ומזבנה - אישתבוחי משתבח בה קרא, דכתיב סדין עשתה ותמכר. תנו רבנן: המשתכר בקנים ובקנקנים - אינו רואה סימן ברכה לעולם. מאי טעמא? כיון דנפיש אפחזייהו - שלטא בהו עינא. - תנו רבנן: תגרי סימטא, ומגדלי בהמה דקה, וקוצצי אילנות טובות, ונותנין עיניהן בחלק יפה - אינו רואה סימן ברכה לעולם. מאי טעמא? דתהו ביה אינשי. תנו רבנן, ארבע פרוטות אין בהן סימן ברכה לעולם: שכר כותבין, ושכר מתורגמנין, ושכר יתומים, ומעות הבאות ממדינת הים. בשלמא שכר מתורגמנין - משום דמיחזי כשכר שבת. ומעות יתומים נמי - לאו בני מחילה נינהו. מעות הבאות ממדינת הים - משום דלאו כל יומא מתרחיש ניסא. אלא שכר כותבין מאי טעמא? - אמר רבי יהושע בן לוי: עשרים וארבע תעניות ישבו אנשי כנסת הגדולה על כותבי ספרים תפילין ומזוזות שלא יתעשרו, שאילמלי מתעשרין - אין כותבין. תנו רבנן: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, הן ותגריהן ותגרי תגריהן, וכל העוסקין במלאכת שמים, לאיתויי מוכרי תכלת - אינן רואין סימן ברכה לעולם. ואם עוסקין לשמה - רואין. }}
בני ביישן {{שוליים|ח}}נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא. אתו בנייהו קמיה דרבי יוחנן, אמרו לו: אבהתין אפשר להו, אנן לא אפשר לן. - אמר להו: כבר קיבלו אבותיכם עליהם, שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך.{{הל"מ-רק-גמרא| בני חוזאי נהגי דמפרשי חלה מארוזא. אתו ואמרו ליה לרב יוסף. אמר להו: ניכלה זר באפייהו. איתיביה אביי}} תניא: {{שוליים|ט}}דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור -
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''ואל ישנה אדם''' - בגמרא פריך ממקום שאין עושין למקום שעושין ואיהו נמי אל ישנה וליעבד והא אמרת נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם:
'''המוליך פירות שביעית ממקום שכלו''' - לחיה מן השדה וחייבין בני המקום לבערן מן הבית והוליכן זה למקום שלא כלו ובני אותו מקום עדיין אוכלין הכנוסין בבית:
'''חייב לבער''' - משום חומרי מקום שיצא משם:
'''צא והבא לך אף אתה''' - מפרש בגמרא:
'''גמ' מאי איריא ערבי פסחים''' - דקתני עד חצות במנהגא מכלל דמחצות ולהלן אסור ולמה ליה למיתני חצות לאשמעינן הך דיוקא הא כל ערבי ימים טובים אסירי:
'''מן המנחה''' - תשע שעות ומחצה:
'''סמוך למנחה''' - קודם לכן:
'''נידנוד עבירה''' - רמז עבירה:
'''תענית צבור''' - אסור במלאכה במסכת תענית {{הפניה-גמ|תענית|יב|ב}} כשהיו מתענין על הגשמים אבל שאר תענית ציבור לא כדאמר שמואל אין חומר תענית ציבור בבבל (לקמן דף נד:):
'''במוצאי שבתות''' - משום כבוד שבת שמוסיפין מחול על הקדש:
'''זריז''' - בעל מלאכה:
'''שפל ונשכר דלא עביד כולה שבתא ולא במעלי שבתא''' - ואע"ג דלאו לשום מצוה מיכוין מצוה שלא לשמה מיהא הויא דאמרינן לקמן יעסוק אדם במצוה ואפילו שלא לשמה: ה"ג ואע"ג דהאי דלא קעבדן כו':
'''עושין לשמה''' - מעל שמים ושלא לשמה עד לשמים דמצוה מיהא קא עביד כדרב יהודה:
'''מתקולתא''' - נוטלת מאזנים בידה ומהלכת בשוק להשכירן לכל הצריכין דשכר מועט הוא ומתבזה אשתו על שכר מועט:
'''אגרתא''' - שכר ריחיים שמשכירין טורח גדול ושכר מועט אבל קונה ריחיים ומוכרן הרי הוא כשאר פרקמטיא:
'''בקנים''' - כל מקלות דקים קרי קנים שעושין מהן גדרות ומחיצות:
'''אפחזייהו''' - נפח שלהן:
'''תגרי סימטא''' - יושבין ומוכרין בשוק ועין שולטת בהן:
'''ומגדלי בהמה דקה''' - הכל צווחין עליהן:
'''וקוצצי אילנות טובות''' - למוכרן לעצים הכל תמיהים ומלעיזין עליהם ומתוך כך עין שולטת בהן וצעקת בני אדם:
'''ונותנין עיניהם בחלק יפה''' - כשחולקים עם אחרים תמיד מקפידין ליטול חלק יפה:
'''מתורגמנין''' - שעומדין לפני החכם בשבתות ושומעין מפיו ומשמיעין לרבים:
'''ומעות יתומין''' - למחצית שכר:
'''ממדינת הים''' - משלח ספינותיו תמיד במקום סכנה:
'''תכלת''' - לציצית:
'''אינן רואין''' - כדאמרן שאם יתעשרו לא יהו עסוקין:
'''ואם עוסקין לשמה''' - להיות המצוה מצויה לצריכין לה:
'''רואין''' - דהואיל ולשמה עושין לא יניחו בשביל עשרן:
'''מצור לצידון''' - יום השוק של צידון בע"ש והם מחמירים על עצמן שלא להיבטל מצרכי שבת:
'''הוה אפשר להו''' - להמנע מן השוק שעשירים היו:
'''מארוזא''' - אורז:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 4 נ ב העושה מלאכה במוצאי שבתות.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_העושה מלאכה במוצאי שבתות]]
'''העושה''' מלאכה במוצאי שבתות. אור"י דאיתא בירושלמי הכי הני נשי דנהיגי דלא למעבד עבידתא באפוקי שבתא לאו מנהגא עד דתיתפני סידרא מנהגא פי' שישלים התפלה מנהג כשר ובהא איירי נמי הכא:
[[File:תוס פסחים 4 נ ב וכאן בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_וכאן בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה]]
''' וכאן''' בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה. תימה (דרב) גופיה אמר בפ"ב דברכות (ד' יז.) כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא ואור"י דהתם מיירי כגון שלומד כדי להתיהר ולקנטר ולקפח את חביריו בהלכה ואינו לומד ע"מ לעשות אבל הכא מיירי דומיא דההיא דלעיל יש שפל ונשכר דלא עביד כוליה שבתא ולא במעלי שבתא שאין מתכוון לשום רעה אלא מתוך עצלות אפ"ה גדול עד שמים חסדו:
[[File:תוס פסחים 3 נ ב מתקולתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_נ_ב_מתקולתא]]
''' מתקולתא.''' מטוה לכך קורא אותה מתקולתא לפי שנשכרת לשיעור משקל מטוה כדתנן בכתובות (ד' סד:) כמה היא עושה לו משקל ה' סלעים ופר"ח שהיא מתבזה על כך שהיא מגלה זרועותיה בשעת טוויה:
''' ומגדלי''' בהמה. וקשה לר"ת דאמר (בחולין ד' פד:) הרוצה שיתעשר יעסוק בבהמה דקה ואמר נמי עשתרות שמעשרות את בעליהן וי"ל דהתם בחורשין:
''' כותבי''' ספרים. אור"י בשם ריב"א דדוקא הכותבים כדי למכור עליהן בקשו דלעולם ימצאו לוקחין כדקתני הן ותגריהם אבל על המשכירים עצמן לבעלי בתים לא בקשו שלא היו מקפחים פרנסתן שלא ימצאו כל כך להשתכר:
'''דילמא''' אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב. וא"ת והיכי אתי למיטעי תיפוק ליה דמפריש ממין על שאין מינו וי"ל דבבלול איכא למיטעי דלית ביה משום מין על שאין מינו כדפי' בפ' כל שעה (לעיל לה.) ואיכא למיחש שתהא עיסה רובה אורז במקום אחד ויפריש מאותו צד על צד אחר:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נ ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נ|ב}}
9ol3uf5ox0tlze6fu6ktxww4hgxvb8o
3022156
3022154
2026-07-01T06:18:42Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022156
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נ|ב|נ א|נא א|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
[דף נ עמוד ב] {{הל"מ-גמרא-ראש|ואל ישנה אדם מפני המחלוקת. }}{{הל"מ-רק-גמרא|כיוצא בו, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו, או ממקום שלא כלו}}
{{הל"מ-רק-ראש|. עד חצות תליא במנהגא מכאן ואילך בכל מקום אסור והיה ריב"א אומר דבירושל' (הלכה א') מפרש טעמא משום דאף יחיד בשאר ימות השנה אסור לעשות מלאכה ביום שמביא קרבן ודייק התם א"כ כל היום אסור כמו יחיד שמקריב קרבן. ומפרש התם משום דיחיד שמקריב קרבן ראוי להקריב כל היום. אבל פסח זמנו מחצות ואילך. והשתא נמי אף על פי שאין הפסח קרב כיון דבזמן הפסח היה אסור השתא נמי אסור כדאיתא במגילת תענית (פרק ה) ומייתי לה בשילהי בכל מערבין (דף מא א) אר"א בר צדוק אני ממשפחת סנאב בן בנימין ופעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת ונדחה עד לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שי"ט שלנו היה פירוש שאבותיו היו מקריבין קרבן עצים בו ביום כדאיתא בפרק בתרא דתענית (דף כו א) בעשרה באב בני סנאב בן בנימין ורבי אלעזר ב"ר צדוק אחר חורבן היה אלא כיון שאבותיו היו מקריבין קרבן בו ביום ועשו בו יום טוב כל משפחותיו נוהגין בו יום טוב לעולם:}}
גמרא. מאי איריא ערבי פסחים? אפילו ערבי שבתות וערבי ימים טובים נמי! דתניא: {{שוליים|ב}}העושה מלאכה בערבי שבתות וימים טובים, מן המנחה ולמעלה - אינו רואה סימן ברכה לעולם. - התם מן המנחה ולמעלה הוא דאסור, סמוך למנחה - לא. {{שוליים|ג}}הכא - מחצות. אי נמי: התם - סימן ברכה הוא דלא חזי, אבל שמותי - לא משמתינן ליה. - {{שוליים|ד}}הכא שמותי נמי משמתינן ליה. גופא תניא: העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה, {{שוליים|ה}}ובמוצאי שבת ובמוצאי יום טוב ובמוצאי יום הכפורים, ובכל מקום שיש שם נידנוד עבירה, {{שוליים|ו}}לאתויי תענית ציבור - אינו רואה סימן ברכה לעולם{{הל"מ-רק-ראש| גרסי' בירושלמי (הל' א') הני נשי דנהיגי דלא למיעבד עבידתא בריש ירחא מנהגא באפוקי שבתא לא מנהגא עד דתתפני סידרא מנהגא פירוש עד שישלימו סדר תפלה. כתב רבינו אבי העזרי ז"ל דוקא העושה מלאכה להשתכר אבל מתקן הוא כליו ובגדיו לשבת ויום טוב וכן מי שכותב לעצמו ספרים דרך לימודו מותר כל היום: }}
. {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: יש זריז ונשכר, ויש זריז ונפסד, יש שפל ונשכר ויש שפל ונפסד. זריז ונשכר דעביד כולי שבתא, ולא עביד במעלי שבתא. זריז ונפסד - דעביד כולי שבתא, ועביד במעלי שבתא. שפל ונשכר - דלא עביד כולי שבתא. ולא עביד במעלי שבתא. שפל ונפסד - דלא עביד כולי שבתא, ועביד במעלי שבתא. אמר רבא: הני נשי דמחוזא, אף על גב דלא עבדן עבידתא במעלי שבתא - משום מפנקותא הוא, דהא כל יומא נמי לא קא עבדן, אפילו הכי - שפל ונשכר קרינן להו. }}רבא רמי: כתיב כי גדל עד שמים חסדך וכתיב כי גדל מעל שמים חסדך, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ז}}לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה. {{הל"מ-רק-ראש|והא דאמר רבא גופיה בפרק שני דברכות (דף יז א) כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא. התם מיירי שלומד להתיהר ולהתפאר ולקנתר חביריו ולקפחם בהלכות ואין לומד על מנת לעשות והכא מיירי דומיא דאיירי ביה לעיל שפל ונשכר דלא עביד כולא שתא ולא עביד במעלי שבתא שעושה מצוה (שלא) בכוונה שלא לשמה וכה"ג אמרי' בירושלמי (משנה ד') פ"ק דברכות לא מודי רבי שמעון בן יוחי שמפסיקין לעשות סוכה לעשות לולב ולית ליה לר' שמעון בן יוחי המלמד שלא לעשות נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו. ולא יצא לאויר העולם: }}
{{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: המצפה לשכר אשתו, וריחים - אינו רואה סימן ברכה לעולם. שכר אשתו - מתקולתא. ריחייא - אגרתא. אבל עבדה ומזבנה - אישתבוחי משתבח בה קרא, דכתיב סדין עשתה ותמכר. תנו רבנן: המשתכר בקנים ובקנקנים - אינו רואה סימן ברכה לעולם. מאי טעמא? כיון דנפיש אפחזייהו - שלטא בהו עינא. - תנו רבנן: תגרי סימטא, ומגדלי בהמה דקה, וקוצצי אילנות טובות, ונותנין עיניהן בחלק יפה - אינו רואה סימן ברכה לעולם. מאי טעמא? דתהו ביה אינשי. תנו רבנן, ארבע פרוטות אין בהן סימן ברכה לעולם: שכר כותבין, ושכר מתורגמנין, ושכר יתומים, ומעות הבאות ממדינת הים. בשלמא שכר מתורגמנין - משום דמיחזי כשכר שבת. ומעות יתומים נמי - לאו בני מחילה נינהו. מעות הבאות ממדינת הים - משום דלאו כל יומא מתרחיש ניסא. אלא שכר כותבין מאי טעמא? - אמר רבי יהושע בן לוי: עשרים וארבע תעניות ישבו אנשי כנסת הגדולה על כותבי ספרים תפילין ומזוזות שלא יתעשרו, שאילמלי מתעשרין - אין כותבין. תנו רבנן: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, הן ותגריהן ותגרי תגריהן, וכל העוסקין במלאכת שמים, לאיתויי מוכרי תכלת - אינן רואין סימן ברכה לעולם. ואם עוסקין לשמה - רואין. }}
בני ביישן {{שוליים|ח}}נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא. אתו בנייהו קמיה דרבי יוחנן, אמרו לו: אבהתין אפשר להו, אנן לא אפשר לן. - אמר להו: כבר קיבלו אבותיכם עליהם, שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך.{{הל"מ-רק-גמרא| בני חוזאי נהגי דמפרשי חלה מארוזא. אתו ואמרו ליה לרב יוסף. אמר להו: ניכלה זר באפייהו. איתיביה אביי}} תניא: {{שוליים|ט}}דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור -
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''ואל ישנה אדם''' - בגמרא פריך ממקום שאין עושין למקום שעושין ואיהו נמי אל ישנה וליעבד והא אמרת נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם:
'''המוליך פירות שביעית ממקום שכלו''' - לחיה מן השדה וחייבין בני המקום לבערן מן הבית והוליכן זה למקום שלא כלו ובני אותו מקום עדיין אוכלין הכנוסין בבית:
'''חייב לבער''' - משום חומרי מקום שיצא משם:
'''צא והבא לך אף אתה''' - מפרש בגמרא:
'''גמ' מאי איריא ערבי פסחים''' - דקתני עד חצות במנהגא מכלל דמחצות ולהלן אסור ולמה ליה למיתני חצות לאשמעינן הך דיוקא הא כל ערבי ימים טובים אסירי:
'''מן המנחה''' - תשע שעות ומחצה:
'''סמוך למנחה''' - קודם לכן:
'''נידנוד עבירה''' - רמז עבירה:
'''תענית צבור''' - אסור במלאכה במסכת תענית {{הפניה-גמ|תענית|יב|ב}} כשהיו מתענין על הגשמים אבל שאר תענית ציבור לא כדאמר שמואל אין חומר תענית ציבור בבבל (לקמן דף נד:):
'''במוצאי שבתות''' - משום כבוד שבת שמוסיפין מחול על הקדש:
'''זריז''' - בעל מלאכה:
'''שפל ונשכר דלא עביד כולה שבתא ולא במעלי שבתא''' - ואע"ג דלאו לשום מצוה מיכוין מצוה שלא לשמה מיהא הויא דאמרינן לקמן יעסוק אדם במצוה ואפילו שלא לשמה: ה"ג ואע"ג דהאי דלא קעבדן כו':
'''עושין לשמה''' - מעל שמים ושלא לשמה עד לשמים דמצוה מיהא קא עביד כדרב יהודה:
'''מתקולתא''' - נוטלת מאזנים בידה ומהלכת בשוק להשכירן לכל הצריכין דשכר מועט הוא ומתבזה אשתו על שכר מועט:
'''אגרתא''' - שכר ריחיים שמשכירין טורח גדול ושכר מועט אבל קונה ריחיים ומוכרן הרי הוא כשאר פרקמטיא:
'''בקנים''' - כל מקלות דקים קרי קנים שעושין מהן גדרות ומחיצות:
'''אפחזייהו''' - נפח שלהן:
'''תגרי סימטא''' - יושבין ומוכרין בשוק ועין שולטת בהן:
'''ומגדלי בהמה דקה''' - הכל צווחין עליהן:
'''וקוצצי אילנות טובות''' - למוכרן לעצים הכל תמיהים ומלעיזין עליהם ומתוך כך עין שולטת בהן וצעקת בני אדם:
'''ונותנין עיניהם בחלק יפה''' - כשחולקים עם אחרים תמיד מקפידין ליטול חלק יפה:
'''מתורגמנין''' - שעומדין לפני החכם בשבתות ושומעין מפיו ומשמיעין לרבים:
'''ומעות יתומין''' - למחצית שכר:
'''ממדינת הים''' - משלח ספינותיו תמיד במקום סכנה:
'''תכלת''' - לציצית:
'''אינן רואין''' - כדאמרן שאם יתעשרו לא יהו עסוקין:
'''ואם עוסקין לשמה''' - להיות המצוה מצויה לצריכין לה:
'''רואין''' - דהואיל ולשמה עושין לא יניחו בשביל עשרן:
'''מצור לצידון''' - יום השוק של צידון בע"ש והם מחמירים על עצמן שלא להיבטל מצרכי שבת:
'''הוה אפשר להו''' - להמנע מן השוק שעשירים היו:
'''מארוזא''' - אורז:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 4 נ ב העושה מלאכה במוצאי שבתות.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_העושה מלאכה במוצאי שבתות]]
'''העושה''' מלאכה במוצאי שבתות. אור"י דאיתא בירושלמי הכי הני נשי דנהיגי דלא למעבד עבידתא באפוקי שבתא לאו מנהגא עד דתיתפני סידרא מנהגא פי' שישלים התפלה מנהג כשר ובהא איירי נמי הכא:
[[File:תוס פסחים 4 נ ב וכאן בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_וכאן בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה]]
''' וכאן''' בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה. תימה (דרב) גופיה אמר בפ"ב דברכות (ד' יז.) כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא ואור"י דהתם מיירי כגון שלומד כדי להתיהר ולקנטר ולקפח את חביריו בהלכה ואינו לומד ע"מ לעשות אבל הכא מיירי דומיא דההיא דלעיל יש שפל ונשכר דלא עביד כוליה שבתא ולא במעלי שבתא שאין מתכוון לשום רעה אלא מתוך עצלות אפ"ה גדול עד שמים חסדו:
[[File:תוס פסחים 3 נ ב מתקולתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_נ_ב_מתקולתא]]
''' מתקולתא.''' מטוה לכך קורא אותה מתקולתא לפי שנשכרת לשיעור משקל מטוה כדתנן בכתובות (ד' סד:) כמה היא עושה לו משקל ה' סלעים ופר"ח שהיא מתבזה על כך שהיא מגלה זרועותיה בשעת טוויה:
[[File:תוס פסחים 4 נ ב ומגדלי בהמה.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_ומגדלי בהמה]]
''' ומגדלי''' בהמה. וקשה לר"ת דאמר (בחולין ד' פד:) הרוצה שיתעשר יעסוק בבהמה דקה ואמר נמי עשתרות שמעשרות את בעליהן וי"ל דהתם בחורשין:
''' כותבי''' ספרים. אור"י בשם ריב"א דדוקא הכותבים כדי למכור עליהן בקשו דלעולם ימצאו לוקחין כדקתני הן ותגריהם אבל על המשכירים עצמן לבעלי בתים לא בקשו שלא היו מקפחים פרנסתן שלא ימצאו כל כך להשתכר:
'''דילמא''' אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב. וא"ת והיכי אתי למיטעי תיפוק ליה דמפריש ממין על שאין מינו וי"ל דבבלול איכא למיטעי דלית ביה משום מין על שאין מינו כדפי' בפ' כל שעה (לעיל לה.) ואיכא למיחש שתהא עיסה רובה אורז במקום אחד ויפריש מאותו צד על צד אחר:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נ ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נ|ב}}
86tb0rnl459k2r8avugwwwl66qw3at8
3022160
3022156
2026-07-01T06:50:02Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022160
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נ|ב|נ א|נא א|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
[דף נ עמוד ב] {{הל"מ-גמרא-ראש|ואל ישנה אדם מפני המחלוקת. }}{{הל"מ-רק-גמרא|כיוצא בו, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו, או ממקום שלא כלו}}
{{הל"מ-רק-ראש|. עד חצות תליא במנהגא מכאן ואילך בכל מקום אסור והיה ריב"א אומר דבירושל' (הלכה א') מפרש טעמא משום דאף יחיד בשאר ימות השנה אסור לעשות מלאכה ביום שמביא קרבן ודייק התם א"כ כל היום אסור כמו יחיד שמקריב קרבן. ומפרש התם משום דיחיד שמקריב קרבן ראוי להקריב כל היום. אבל פסח זמנו מחצות ואילך. והשתא נמי אף על פי שאין הפסח קרב כיון דבזמן הפסח היה אסור השתא נמי אסור כדאיתא במגילת תענית (פרק ה) ומייתי לה בשילהי בכל מערבין (דף מא א) אר"א בר צדוק אני ממשפחת סנאב בן בנימין ופעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת ונדחה עד לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שי"ט שלנו היה פירוש שאבותיו היו מקריבין קרבן עצים בו ביום כדאיתא בפרק בתרא דתענית (דף כו א) בעשרה באב בני סנאב בן בנימין ורבי אלעזר ב"ר צדוק אחר חורבן היה אלא כיון שאבותיו היו מקריבין קרבן בו ביום ועשו בו יום טוב כל משפחותיו נוהגין בו יום טוב לעולם:}}
גמרא. מאי איריא ערבי פסחים? אפילו ערבי שבתות וערבי ימים טובים נמי! דתניא: {{שוליים|ב}}העושה מלאכה בערבי שבתות וימים טובים, מן המנחה ולמעלה - אינו רואה סימן ברכה לעולם. - התם מן המנחה ולמעלה הוא דאסור, סמוך למנחה - לא. {{שוליים|ג}}הכא - מחצות. אי נמי: התם - סימן ברכה הוא דלא חזי, אבל שמותי - לא משמתינן ליה. - {{שוליים|ד}}הכא שמותי נמי משמתינן ליה. גופא תניא: העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה, {{שוליים|ה}}ובמוצאי שבת ובמוצאי יום טוב ובמוצאי יום הכפורים, ובכל מקום שיש שם נידנוד עבירה, {{שוליים|ו}}לאתויי תענית ציבור - אינו רואה סימן ברכה לעולם{{הל"מ-רק-ראש| גרסי' בירושלמי (הל' א') הני נשי דנהיגי דלא למיעבד עבידתא בריש ירחא מנהגא באפוקי שבתא לא מנהגא עד דתתפני סידרא מנהגא פירוש עד שישלימו סדר תפלה. כתב רבינו אבי העזרי ז"ל דוקא העושה מלאכה להשתכר אבל מתקן הוא כליו ובגדיו לשבת ויום טוב וכן מי שכותב לעצמו ספרים דרך לימודו מותר כל היום: }}
. {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: יש זריז ונשכר, ויש זריז ונפסד, יש שפל ונשכר ויש שפל ונפסד. זריז ונשכר דעביד כולי שבתא, ולא עביד במעלי שבתא. זריז ונפסד - דעביד כולי שבתא, ועביד במעלי שבתא. שפל ונשכר - דלא עביד כולי שבתא. ולא עביד במעלי שבתא. שפל ונפסד - דלא עביד כולי שבתא, ועביד במעלי שבתא. אמר רבא: הני נשי דמחוזא, אף על גב דלא עבדן עבידתא במעלי שבתא - משום מפנקותא הוא, דהא כל יומא נמי לא קא עבדן, אפילו הכי - שפל ונשכר קרינן להו. }}רבא רמי: כתיב כי גדל עד שמים חסדך וכתיב כי גדל מעל שמים חסדך, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ז}}לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה. {{הל"מ-רק-ראש|והא דאמר רבא גופיה בפרק שני דברכות (דף יז א) כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא. התם מיירי שלומד להתיהר ולהתפאר ולקנתר חביריו ולקפחם בהלכות ואין לומד על מנת לעשות והכא מיירי דומיא דאיירי ביה לעיל שפל ונשכר דלא עביד כולא שתא ולא עביד במעלי שבתא שעושה מצוה (שלא) בכוונה שלא לשמה וכה"ג אמרי' בירושלמי (משנה ד') פ"ק דברכות לא מודי רבי שמעון בן יוחי שמפסיקין לעשות סוכה לעשות לולב ולית ליה לר' שמעון בן יוחי המלמד שלא לעשות נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו. ולא יצא לאויר העולם: }}
{{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: המצפה לשכר אשתו, וריחים - אינו רואה סימן ברכה לעולם. שכר אשתו - מתקולתא. ריחייא - אגרתא. אבל עבדה ומזבנה - אישתבוחי משתבח בה קרא, דכתיב סדין עשתה ותמכר. תנו רבנן: המשתכר בקנים ובקנקנים - אינו רואה סימן ברכה לעולם. מאי טעמא? כיון דנפיש אפחזייהו - שלטא בהו עינא. - תנו רבנן: תגרי סימטא, ומגדלי בהמה דקה, וקוצצי אילנות טובות, ונותנין עיניהן בחלק יפה - אינו רואה סימן ברכה לעולם. מאי טעמא? דתהו ביה אינשי. תנו רבנן, ארבע פרוטות אין בהן סימן ברכה לעולם: שכר כותבין, ושכר מתורגמנין, ושכר יתומים, ומעות הבאות ממדינת הים. בשלמא שכר מתורגמנין - משום דמיחזי כשכר שבת. ומעות יתומים נמי - לאו בני מחילה נינהו. מעות הבאות ממדינת הים - משום דלאו כל יומא מתרחיש ניסא. אלא שכר כותבין מאי טעמא? - אמר רבי יהושע בן לוי: עשרים וארבע תעניות ישבו אנשי כנסת הגדולה על כותבי ספרים תפילין ומזוזות שלא יתעשרו, שאילמלי מתעשרין - אין כותבין. תנו רבנן: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, הן ותגריהן ותגרי תגריהן, וכל העוסקין במלאכת שמים, לאיתויי מוכרי תכלת - אינן רואין סימן ברכה לעולם. ואם עוסקין לשמה - רואין. }}
בני ביישן {{שוליים|ח}}נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא. אתו בנייהו קמיה דרבי יוחנן, אמרו לו: אבהתין אפשר להו, אנן לא אפשר לן. - אמר להו: כבר קיבלו אבותיכם עליהם, שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך.{{הל"מ-רק-גמרא| בני חוזאי נהגי דמפרשי חלה מארוזא. אתו ואמרו ליה לרב יוסף. אמר להו: ניכלה זר באפייהו. איתיביה אביי}} תניא: {{שוליים|ט}}דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור -
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''ואל ישנה אדם''' - בגמרא פריך ממקום שאין עושין למקום שעושין ואיהו נמי אל ישנה וליעבד והא אמרת נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם:
'''המוליך פירות שביעית ממקום שכלו''' - לחיה מן השדה וחייבין בני המקום לבערן מן הבית והוליכן זה למקום שלא כלו ובני אותו מקום עדיין אוכלין הכנוסין בבית:
'''חייב לבער''' - משום חומרי מקום שיצא משם:
'''צא והבא לך אף אתה''' - מפרש בגמרא:
'''גמ' מאי איריא ערבי פסחים''' - דקתני עד חצות במנהגא מכלל דמחצות ולהלן אסור ולמה ליה למיתני חצות לאשמעינן הך דיוקא הא כל ערבי ימים טובים אסירי:
'''מן המנחה''' - תשע שעות ומחצה:
'''סמוך למנחה''' - קודם לכן:
'''נידנוד עבירה''' - רמז עבירה:
'''תענית צבור''' - אסור במלאכה במסכת תענית {{הפניה-גמ|תענית|יב|ב}} כשהיו מתענין על הגשמים אבל שאר תענית ציבור לא כדאמר שמואל אין חומר תענית ציבור בבבל (לקמן דף נד:):
'''במוצאי שבתות''' - משום כבוד שבת שמוסיפין מחול על הקדש:
'''זריז''' - בעל מלאכה:
'''שפל ונשכר דלא עביד כולה שבתא ולא במעלי שבתא''' - ואע"ג דלאו לשום מצוה מיכוין מצוה שלא לשמה מיהא הויא דאמרינן לקמן יעסוק אדם במצוה ואפילו שלא לשמה: ה"ג ואע"ג דהאי דלא קעבדן כו':
'''עושין לשמה''' - מעל שמים ושלא לשמה עד לשמים דמצוה מיהא קא עביד כדרב יהודה:
'''מתקולתא''' - נוטלת מאזנים בידה ומהלכת בשוק להשכירן לכל הצריכין דשכר מועט הוא ומתבזה אשתו על שכר מועט:
'''אגרתא''' - שכר ריחיים שמשכירין טורח גדול ושכר מועט אבל קונה ריחיים ומוכרן הרי הוא כשאר פרקמטיא:
'''בקנים''' - כל מקלות דקים קרי קנים שעושין מהן גדרות ומחיצות:
'''אפחזייהו''' - נפח שלהן:
'''תגרי סימטא''' - יושבין ומוכרין בשוק ועין שולטת בהן:
'''ומגדלי בהמה דקה''' - הכל צווחין עליהן:
'''וקוצצי אילנות טובות''' - למוכרן לעצים הכל תמיהים ומלעיזין עליהם ומתוך כך עין שולטת בהן וצעקת בני אדם:
'''ונותנין עיניהם בחלק יפה''' - כשחולקים עם אחרים תמיד מקפידין ליטול חלק יפה:
'''מתורגמנין''' - שעומדין לפני החכם בשבתות ושומעין מפיו ומשמיעין לרבים:
'''ומעות יתומין''' - למחצית שכר:
'''ממדינת הים''' - משלח ספינותיו תמיד במקום סכנה:
'''תכלת''' - לציצית:
'''אינן רואין''' - כדאמרן שאם יתעשרו לא יהו עסוקין:
'''ואם עוסקין לשמה''' - להיות המצוה מצויה לצריכין לה:
'''רואין''' - דהואיל ולשמה עושין לא יניחו בשביל עשרן:
'''מצור לצידון''' - יום השוק של צידון בע"ש והם מחמירים על עצמן שלא להיבטל מצרכי שבת:
'''הוה אפשר להו''' - להמנע מן השוק שעשירים היו:
'''מארוזא''' - אורז:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 4 נ ב העושה מלאכה במוצאי שבתות.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_העושה מלאכה במוצאי שבתות]]
'''העושה''' מלאכה במוצאי שבתות. אור"י דאיתא בירושלמי הכי הני נשי דנהיגי דלא למעבד עבידתא באפוקי שבתא לאו מנהגא עד דתיתפני סידרא מנהגא פי' שישלים התפלה מנהג כשר ובהא איירי נמי הכא:
[[File:תוס פסחים 4 נ ב וכאן בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_וכאן בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה]]
''' וכאן''' בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה. תימה (דרב) גופיה אמר בפ"ב דברכות (ד' יז.) כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא ואור"י דהתם מיירי כגון שלומד כדי להתיהר ולקנטר ולקפח את חביריו בהלכה ואינו לומד ע"מ לעשות אבל הכא מיירי דומיא דההיא דלעיל יש שפל ונשכר דלא עביד כוליה שבתא ולא במעלי שבתא שאין מתכוון לשום רעה אלא מתוך עצלות אפ"ה גדול עד שמים חסדו:
[[File:תוס פסחים 3 נ ב מתקולתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_נ_ב_מתקולתא]]
''' מתקולתא.''' מטוה לכך קורא אותה מתקולתא לפי שנשכרת לשיעור משקל מטוה כדתנן בכתובות (ד' סד:) כמה היא עושה לו משקל ה' סלעים ופר"ח שהיא מתבזה על כך שהיא מגלה זרועותיה בשעת טוויה:
[[File:תוס פסחים 4 נ ב ומגדלי בהמה.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_ומגדלי בהמה]]
''' ומגדלי''' בהמה. וקשה לר"ת דאמר (בחולין ד' פד:) הרוצה שיתעשר יעסוק בבהמה דקה ואמר נמי עשתרות שמעשרות את בעליהן וי"ל דהתם בחורשין:
[[File:תוס פסחים 4 נ ב כותבי ספרים.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_כותבי ספרים]]
''' כותבי''' ספרים. אור"י בשם ריב"א דדוקא הכותבים כדי למכור עליהן בקשו דלעולם ימצאו לוקחין כדקתני הן ותגריהם אבל על המשכירים עצמן לבעלי בתים לא בקשו שלא היו מקפחים פרנסתן שלא ימצאו כל כך להשתכר:
'''דילמא''' אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב. וא"ת והיכי אתי למיטעי תיפוק ליה דמפריש ממין על שאין מינו וי"ל דבבלול איכא למיטעי דלית ביה משום מין על שאין מינו כדפי' בפ' כל שעה (לעיל לה.) ואיכא למיחש שתהא עיסה רובה אורז במקום אחד ויפריש מאותו צד על צד אחר:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נ ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נ|ב}}
it3rf95dsohrc8xdgqtavat5al0fh0i
3022163
3022160
2026-07-01T06:59:36Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022163
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נ|ב|נ א|נא א|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
[דף נ עמוד ב] {{הל"מ-גמרא-ראש|ואל ישנה אדם מפני המחלוקת. }}{{הל"מ-רק-גמרא|כיוצא בו, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו, או ממקום שלא כלו}}
{{הל"מ-רק-ראש|. עד חצות תליא במנהגא מכאן ואילך בכל מקום אסור והיה ריב"א אומר דבירושל' (הלכה א') מפרש טעמא משום דאף יחיד בשאר ימות השנה אסור לעשות מלאכה ביום שמביא קרבן ודייק התם א"כ כל היום אסור כמו יחיד שמקריב קרבן. ומפרש התם משום דיחיד שמקריב קרבן ראוי להקריב כל היום. אבל פסח זמנו מחצות ואילך. והשתא נמי אף על פי שאין הפסח קרב כיון דבזמן הפסח היה אסור השתא נמי אסור כדאיתא במגילת תענית (פרק ה) ומייתי לה בשילהי בכל מערבין (דף מא א) אר"א בר צדוק אני ממשפחת סנאב בן בנימין ופעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת ונדחה עד לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שי"ט שלנו היה פירוש שאבותיו היו מקריבין קרבן עצים בו ביום כדאיתא בפרק בתרא דתענית (דף כו א) בעשרה באב בני סנאב בן בנימין ורבי אלעזר ב"ר צדוק אחר חורבן היה אלא כיון שאבותיו היו מקריבין קרבן בו ביום ועשו בו יום טוב כל משפחותיו נוהגין בו יום טוב לעולם:}}
גמרא. מאי איריא ערבי פסחים? אפילו ערבי שבתות וערבי ימים טובים נמי! דתניא: {{שוליים|ב}}העושה מלאכה בערבי שבתות וימים טובים, מן המנחה ולמעלה - אינו רואה סימן ברכה לעולם. - התם מן המנחה ולמעלה הוא דאסור, סמוך למנחה - לא. {{שוליים|ג}}הכא - מחצות. אי נמי: התם - סימן ברכה הוא דלא חזי, אבל שמותי - לא משמתינן ליה. - {{שוליים|ד}}הכא שמותי נמי משמתינן ליה. גופא תניא: העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה, {{שוליים|ה}}ובמוצאי שבת ובמוצאי יום טוב ובמוצאי יום הכפורים, ובכל מקום שיש שם נידנוד עבירה, {{שוליים|ו}}לאתויי תענית ציבור - אינו רואה סימן ברכה לעולם{{הל"מ-רק-ראש| גרסי' בירושלמי (הל' א') הני נשי דנהיגי דלא למיעבד עבידתא בריש ירחא מנהגא באפוקי שבתא לא מנהגא עד דתתפני סידרא מנהגא פירוש עד שישלימו סדר תפלה. כתב רבינו אבי העזרי ז"ל דוקא העושה מלאכה להשתכר אבל מתקן הוא כליו ובגדיו לשבת ויום טוב וכן מי שכותב לעצמו ספרים דרך לימודו מותר כל היום: }}
. {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: יש זריז ונשכר, ויש זריז ונפסד, יש שפל ונשכר ויש שפל ונפסד. זריז ונשכר דעביד כולי שבתא, ולא עביד במעלי שבתא. זריז ונפסד - דעביד כולי שבתא, ועביד במעלי שבתא. שפל ונשכר - דלא עביד כולי שבתא. ולא עביד במעלי שבתא. שפל ונפסד - דלא עביד כולי שבתא, ועביד במעלי שבתא. אמר רבא: הני נשי דמחוזא, אף על גב דלא עבדן עבידתא במעלי שבתא - משום מפנקותא הוא, דהא כל יומא נמי לא קא עבדן, אפילו הכי - שפל ונשכר קרינן להו. }}רבא רמי: כתיב כי גדל עד שמים חסדך וכתיב כי גדל מעל שמים חסדך, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ז}}לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה. {{הל"מ-רק-ראש|והא דאמר רבא גופיה בפרק שני דברכות (דף יז א) כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא. התם מיירי שלומד להתיהר ולהתפאר ולקנתר חביריו ולקפחם בהלכות ואין לומד על מנת לעשות והכא מיירי דומיא דאיירי ביה לעיל שפל ונשכר דלא עביד כולא שתא ולא עביד במעלי שבתא שעושה מצוה (שלא) בכוונה שלא לשמה וכה"ג אמרי' בירושלמי (משנה ד') פ"ק דברכות לא מודי רבי שמעון בן יוחי שמפסיקין לעשות סוכה לעשות לולב ולית ליה לר' שמעון בן יוחי המלמד שלא לעשות נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו. ולא יצא לאויר העולם: }}
{{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: המצפה לשכר אשתו, וריחים - אינו רואה סימן ברכה לעולם. שכר אשתו - מתקולתא. ריחייא - אגרתא. אבל עבדה ומזבנה - אישתבוחי משתבח בה קרא, דכתיב סדין עשתה ותמכר. תנו רבנן: המשתכר בקנים ובקנקנים - אינו רואה סימן ברכה לעולם. מאי טעמא? כיון דנפיש אפחזייהו - שלטא בהו עינא. - תנו רבנן: תגרי סימטא, ומגדלי בהמה דקה, וקוצצי אילנות טובות, ונותנין עיניהן בחלק יפה - אינו רואה סימן ברכה לעולם. מאי טעמא? דתהו ביה אינשי. תנו רבנן, ארבע פרוטות אין בהן סימן ברכה לעולם: שכר כותבין, ושכר מתורגמנין, ושכר יתומים, ומעות הבאות ממדינת הים. בשלמא שכר מתורגמנין - משום דמיחזי כשכר שבת. ומעות יתומים נמי - לאו בני מחילה נינהו. מעות הבאות ממדינת הים - משום דלאו כל יומא מתרחיש ניסא. אלא שכר כותבין מאי טעמא? - אמר רבי יהושע בן לוי: עשרים וארבע תעניות ישבו אנשי כנסת הגדולה על כותבי ספרים תפילין ומזוזות שלא יתעשרו, שאילמלי מתעשרין - אין כותבין. תנו רבנן: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, הן ותגריהן ותגרי תגריהן, וכל העוסקין במלאכת שמים, לאיתויי מוכרי תכלת - אינן רואין סימן ברכה לעולם. ואם עוסקין לשמה - רואין. }}
בני ביישן {{שוליים|ח}}נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא. אתו בנייהו קמיה דרבי יוחנן, אמרו לו: אבהתין אפשר להו, אנן לא אפשר לן. - אמר להו: כבר קיבלו אבותיכם עליהם, שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך.{{הל"מ-רק-גמרא| בני חוזאי נהגי דמפרשי חלה מארוזא. אתו ואמרו ליה לרב יוסף. אמר להו: ניכלה זר באפייהו. איתיביה אביי}} תניא: {{שוליים|ט}}דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור -
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''ואל ישנה אדם''' - בגמרא פריך ממקום שאין עושין למקום שעושין ואיהו נמי אל ישנה וליעבד והא אמרת נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם:
'''המוליך פירות שביעית ממקום שכלו''' - לחיה מן השדה וחייבין בני המקום לבערן מן הבית והוליכן זה למקום שלא כלו ובני אותו מקום עדיין אוכלין הכנוסין בבית:
'''חייב לבער''' - משום חומרי מקום שיצא משם:
'''צא והבא לך אף אתה''' - מפרש בגמרא:
'''גמ' מאי איריא ערבי פסחים''' - דקתני עד חצות במנהגא מכלל דמחצות ולהלן אסור ולמה ליה למיתני חצות לאשמעינן הך דיוקא הא כל ערבי ימים טובים אסירי:
'''מן המנחה''' - תשע שעות ומחצה:
'''סמוך למנחה''' - קודם לכן:
'''נידנוד עבירה''' - רמז עבירה:
'''תענית צבור''' - אסור במלאכה במסכת תענית {{הפניה-גמ|תענית|יב|ב}} כשהיו מתענין על הגשמים אבל שאר תענית ציבור לא כדאמר שמואל אין חומר תענית ציבור בבבל (לקמן דף נד:):
'''במוצאי שבתות''' - משום כבוד שבת שמוסיפין מחול על הקדש:
'''זריז''' - בעל מלאכה:
'''שפל ונשכר דלא עביד כולה שבתא ולא במעלי שבתא''' - ואע"ג דלאו לשום מצוה מיכוין מצוה שלא לשמה מיהא הויא דאמרינן לקמן יעסוק אדם במצוה ואפילו שלא לשמה: ה"ג ואע"ג דהאי דלא קעבדן כו':
'''עושין לשמה''' - מעל שמים ושלא לשמה עד לשמים דמצוה מיהא קא עביד כדרב יהודה:
'''מתקולתא''' - נוטלת מאזנים בידה ומהלכת בשוק להשכירן לכל הצריכין דשכר מועט הוא ומתבזה אשתו על שכר מועט:
'''אגרתא''' - שכר ריחיים שמשכירין טורח גדול ושכר מועט אבל קונה ריחיים ומוכרן הרי הוא כשאר פרקמטיא:
'''בקנים''' - כל מקלות דקים קרי קנים שעושין מהן גדרות ומחיצות:
'''אפחזייהו''' - נפח שלהן:
'''תגרי סימטא''' - יושבין ומוכרין בשוק ועין שולטת בהן:
'''ומגדלי בהמה דקה''' - הכל צווחין עליהן:
'''וקוצצי אילנות טובות''' - למוכרן לעצים הכל תמיהים ומלעיזין עליהם ומתוך כך עין שולטת בהן וצעקת בני אדם:
'''ונותנין עיניהם בחלק יפה''' - כשחולקים עם אחרים תמיד מקפידין ליטול חלק יפה:
'''מתורגמנין''' - שעומדין לפני החכם בשבתות ושומעין מפיו ומשמיעין לרבים:
'''ומעות יתומין''' - למחצית שכר:
'''ממדינת הים''' - משלח ספינותיו תמיד במקום סכנה:
'''תכלת''' - לציצית:
'''אינן רואין''' - כדאמרן שאם יתעשרו לא יהו עסוקין:
'''ואם עוסקין לשמה''' - להיות המצוה מצויה לצריכין לה:
'''רואין''' - דהואיל ולשמה עושין לא יניחו בשביל עשרן:
'''מצור לצידון''' - יום השוק של צידון בע"ש והם מחמירים על עצמן שלא להיבטל מצרכי שבת:
'''הוה אפשר להו''' - להמנע מן השוק שעשירים היו:
'''מארוזא''' - אורז:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 4 נ ב העושה מלאכה במוצאי שבתות.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_העושה מלאכה במוצאי שבתות]]
'''העושה''' מלאכה במוצאי שבתות. אור"י דאיתא בירושלמי הכי הני נשי דנהיגי דלא למעבד עבידתא באפוקי שבתא לאו מנהגא עד דתיתפני סידרא מנהגא פי' שישלים התפלה מנהג כשר ובהא איירי נמי הכא:
[[File:תוס פסחים 4 נ ב וכאן בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_וכאן בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה]]
''' וכאן''' בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה. תימה (דרב) גופיה אמר בפ"ב דברכות (ד' יז.) כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא ואור"י דהתם מיירי כגון שלומד כדי להתיהר ולקנטר ולקפח את חביריו בהלכה ואינו לומד ע"מ לעשות אבל הכא מיירי דומיא דההיא דלעיל יש שפל ונשכר דלא עביד כוליה שבתא ולא במעלי שבתא שאין מתכוון לשום רעה אלא מתוך עצלות אפ"ה גדול עד שמים חסדו:
[[File:תוס פסחים 3 נ ב מתקולתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_נ_ב_מתקולתא]]
''' מתקולתא.''' מטוה לכך קורא אותה מתקולתא לפי שנשכרת לשיעור משקל מטוה כדתנן בכתובות (ד' סד:) כמה היא עושה לו משקל ה' סלעים ופר"ח שהיא מתבזה על כך שהיא מגלה זרועותיה בשעת טוויה:
[[File:תוס פסחים 4 נ ב ומגדלי בהמה.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_ומגדלי בהמה]]
''' ומגדלי''' בהמה. וקשה לר"ת דאמר (בחולין ד' פד:) הרוצה שיתעשר יעסוק בבהמה דקה ואמר נמי עשתרות שמעשרות את בעליהן וי"ל דהתם בחורשין:
[[File:תוס פסחים 4 נ ב כותבי ספרים.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_כותבי ספרים]]
''' כותבי''' ספרים. אור"י בשם ריב"א דדוקא הכותבים כדי למכור עליהן בקשו דלעולם ימצאו לוקחין כדקתני הן ותגריהם אבל על המשכירים עצמן לבעלי בתים לא בקשו שלא היו מקפחים פרנסתן שלא ימצאו כל כך להשתכר:
[[File:תוס פסחים 4 נ ב דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נ_ב_דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב]]
'''דילמא''' אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב. וא"ת והיכי אתי למיטעי תיפוק ליה דמפריש ממין על שאין מינו וי"ל דבבלול איכא למיטעי דלית ביה משום מין על שאין מינו כדפי' בפ' כל שעה (לעיל לה.) ואיכא למיחש שתהא עיסה רובה אורז במקום אחד ויפריש מאותו צד על צד אחר:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נ ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נ|ב}}
tv8nqq9iu2vaupuw4nlnagqlejgqzr3
ביאור:הל"מ פסחים נא א
106
1728754
3022173
2939108
2026-07-01T08:05:50Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022173
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נא|א|נ ב|נא ב|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
[דף נא עמוד א] אי אתה רשאי להתירן בפניהם. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר לו: ולאו מי איתמר עלה, }}אמר רב חסדא: בכותאי{{הל"מ-רק-גמרא|. - כותאי }}מאי טעמא - משום דמסרכי ומדמו מילתא {{הל"מ-ריף-ראש|למילתא, ואתו למישרי איסורא ולאו כותאי בלחוד הוא דאסיר למישרי להו אלא כל מקום שאינן בני תורה }}{{הל"מ-רק-גמרא|הנך אינשי נמי סרכי מילתא! - אלא אמר רב אשי: חזינן, אי רובן אורז אכלי - לא ניכלה זר באפייהו, דילמא משתכחא תורת חלה מינייהו. ואי רובן דגן אכלי - ניכלה זר באפייהו, דילמא אתי לאפרושי מן החיוב על הפטור ומן הפטור על החיוב. }}
{{הל"מ-רק-גמרא|גופא, דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור - אי אתה רשאי להתירן בפניהן. אמר רב חסדא: בכותאי עסקינן. - וכולי עלמא לא? והתניא}} כדתניא: רוחצין שני אחין כאחד, ואין רוחצין שני אחין בכבול. ומעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל, שרחצו שניהם כאחד בכבול, ולעזה עליהן כל המדינה, אמרו: מימינו לא ראינו כך. ונשמט הלל ויצא לבית החיצון, ולא רצה לומר להן מותרין אתם.{{הל"מ-רק-גמרא| יוצאים בקורדקיסון בשבת, ואין יוצאין בקורדקיסון בשבת בבירי. ומעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שיצאו בקורדקיסון בשבת בבירי, ולעזה עליהן המדינה. ואמרו: מימינו לא ראינו כך, ושמטום ונתנום לעבדיהן, ולא רצו לומר להן מותרין אתם. - ויושבין על ספסלי נכרים בשבת, ואינן יושבין על ספסלי נכרים בשבת בעכו. ומעשה ברבן שמעון בן גמליאל שישב על ספסלי נכרים בשבת בעכו, ולעזה עליו כל המדינה, אמרו: מימינו לא ראינו כך. נשמט על גבי קרקע, ולא רצה לומר להן מותרין אתם. בני מדינת הים נמי, כיון דלא שכיחי רבנן גבייהו - ככותים דמו. בשלמא ספסלי נכרים - משום דמחזי כמקח וממכר. בקורדקיסון נמי - דילמא משתלפין ואתי לאיתויינהו ארבע אמות ברשות הרבים. אלא רוחצין מאי טעמא לא? – }}
כדתניא: עם הכל אדם רוחץ, {{שוליים|א}}חוץ מאביו וחמיו. ובעל אמו, ובעל אחותו. ורבי יהודה מתיר באביו מפני כבוד אביו. {{הל"מ-רק-גמרא|והוא הדין לבעל אמו. ואתו אינהו וגזור בשני אחין משום בעל אחותו. תנא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|תלמיד לא ירחץ עם רבו, ואם רבו צריך לו - מותר. }}
{{הל"מ-רק-ראש|וק' היאך התיר ר' בית שאן בפ"ק דחולין (דף ו ב) משום שהעיד על ר' מאיר שאכל שם עלה של ירק בלא מעשר מכל מקום בני המקום נהגו בו איסור. ופי' רבינו נסים במגילת סתרים דוקא דברים שידוע להן שהן מותרין ונוהגין בהן איסור לפי שרוצים להחמיר על עצמן אי אתה רשאי להתירן בפניהם אבל אם נוהגין מחמת טעות שסבורין שהוא אסור והוא מותר יכול להתירן לפניהם. ולפי זה ניחא הך עובדא דבית שאן דטעות היה שהיו סבורין שהוא א"י. והכי איתא בהדיא }}{{הל"מ-ריף-ראש|בירושלמי (הל' א') ר' יוסי ב"ר בון אמר כל דבר שאין ידוע בו שהוא מותר והוא טועה ונוהג בו איסור נשאל ומתירין לו וכל דבר שידוע בו שהוא מותר (והוא טועה) ונוהג בו איסור נשאל ואין מתירין לו}}{{הל"מ-רק-ריף| נשיא דנהגן דלא למעבד עובדא בריש ירחא מנהג ודלא למעבד באפוקי שבתא עד דתתפני סידרא מנהג ובשני ובחמישי עד דתתפני תעניתא מנהג:}}. {{הל"מ-רק-ראש|כלומר אם בא לחכם לישאל אם יכול לזלזל במנהג שנהגו בו אבותיו כההיא דבני בישן לא יתיר לו החכם וכן נמי אדם שנהג איסור בדבר המותר לסייג ולפרישות לא יתיר לו החכם המנהג ההוא ממילא דהוי כמו נדר כדאיתא בפ"ב דנדרים (ד' טו ב) תניא דברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור אי אתה רשאי להתירן לפניהם משום שנאמר לא יחל דברו אבל החכם יכול להתיר להם בחרטה כמו שאר דברים ויפתח בחרטה שהם מתחרטים שנהגו כן לשם נדר. והא דאמר הכא דדוקא בכותאי או בני מדינה אי אתה רשאי להתירן בפניהם אבל שלא בפניהם או בפני ת"ח אתה רשאי לנהוג בו היתר קשיא אמאי והאנן תנן נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם והוי ליה לאקשויי ממתניתין אהך ברייתא כדפריך לקמן ממתני' ארבה בר בר חנה דאכל תרבא דאייתרא. הילכך צריך לומר שיש חילוק במנהגים דמתניתין איירי במנהג חשוב שנהגו בני המקום על פי ת"ח ותלמיד חכם נהג עמהם. אבל מנהג גרוע של בני המדינה שנהגו מעצמם דבר אחד מותר להתירן שלא בפניהם כגון }}
כי אתא רבה בר בר חנה אכל דאייתרא {{הל"מ-ריף-ראש|פירש שני מקומות הן בחלב שעל גבי הקבה אחד בקשת וא' ביתר שעל הקשת אסור ושעל היתר איכא מאן דנהג ביה איסורא ואיכא מאן דנהג ביה התירא ובבבל נהגו בו איסור וכי אתא רבה בר בר חנה מארץ ישראל לבבל אכל חלב דאייתרא כמנהג מקומו}}. עול לגביה רב עוירא סבא ורבה בריה דרב הונא, כיון דחזינהו - כסייה מינייהו. אתו ואמרו ליה לאביי. אמר להו: שווינכו ככותאי. ורבה בר בר חנה לית ליה הא דתנן נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם. אמר אביי הני מילי - מבבל לבבל, ומארץ ישראל לארץ ישראל. אי נמי - מבבל לארץ ישראל. אבל מארץ ישראל לבבל - לא, כיון דאנן כייפינן להו - עבדינן כוותייהו. רב אשי אמר אפילו תימא מארץ ישראל לבבל. {{שוליים|ג}}הני מילי - היכא דאין דעתו לחזור, ורבה בר בר חנה דעתו לחזור הוה {{הל"מ-ריף-ראש|וקיימא לן כרב אשי דהוה בתרא:}}{{הל"מ-רק-ראש| ויש לאדם לילך אחר מנהג המקום שדעתו להשתקע שם בין לקולא בין לחומרא כי הא דר' זירא אכל מגרומתא דרב ושמואל בעלותו לא"י כי לא היה דעתו לחזור לבבל הילכך לא נהג חומרי המקום שיצא משם וכן רבה בר בר חנה אכל תרבא דאייתרא בבבל משום שהיה דעתו לחזור לארץ ישראל ולהכי לא נהג חומרי המקום שהלך לשם. ודוקא בצינעא שלא ישנה מפני המחלוקת ולהכי כסייה. אבל בפרהסיא לא. ולא מיבעי כי ההיא דאייתרא שיש לו לנהוג כחומרי המקום שהלך לשם ולא יקל מפני המחלוקת אלא אפי' ההולך ממקום שמחמירין למקום שמקילין ואפי' דעתו לחזור יש לנהוג כקולי המקום שהלך לשם ואל יחמיר כמנהג מקומו מפני המחלוקת בדבר שניכר בו שינוי מנהג. כדמוכח לקמן דקאמרינן }}
. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר ליה רבה בר בר חנה לבניה: בני, לא תאכל לא בפני ולא שלא בפני. אני שראיתי את רבי יוחנן שאכל - כדי הוא רבי יוחנן לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו. אתה לא ראית אותו - לא תאכל, בין בפני בין שלא בפני. ופליגא דידיה אדידיה. דאמר רבה בר בר חנה: סח לי רבי יוחנן בן אלעזר: פעם אחת נכנסתי אחר רבי שמעון בן רבי יוסי בן לקוניא לגינה, }}
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''דסרכי מילתא''' - של קולא ומזלזלין יותר:
'''הנך אינשי נמי''' - כיון דלא גמרי:
'''סרכי מילתא''' - קושיא היא דאתו לאימנועי מחלה אף מדגן: המפריש מן האורז על הדגן אוכל טבלים דלא חל השם על האורז ולא ניתקן הדגן והמפריש מן הדגן על האורז מאכיל טבל לכהן שאין השם חל על הדגן בשביל האורז שהרי אינו מחוייב ונמצא שאין זו חלה אלא טבל:
'''רוחצין שני אחים כאחד''' - ואין כאן משום פריצות דנימא מתוך שמצוין יחד ועכשיו רואין ערומים זה את זה נותנין עין איש באחיו למשכב זכור:
'''ואין רוחצין כו'''' - כלומר אין נוהגים שני אחים לרחוץ כאחד:
'''בכבול''' - מקום:
'''קורדקיסין''' - אשקפונ"ש {{קטן|(אישקפינ"ש: נעליים קלות)}} רחבים ולא חיישינן דילמא משתלפי ואתי לאייתוינהו ארבע אמות ואין דרך בני בירי לצאת בקורדקיסין שהן נוהגין בהן איסור:
'''ספסלי נכרים''' - שהן מוכרין בהן סחורה ולא חיישינן לחשדא:
'''ככותאי דמי''' - דכיון דלא גמירי ולאו מקום תורה הוא סרכי מילתא:
'''מאביו וחמיו''' - מתוך שרואהו ונזכר שמשם יצא נותן לבו להרהור וכן בחמיו נותן לבו שיצתה אשתו מכאן וכן בבעל אחותו נמי איכא הירהורא:
'''משום כבוד אביו''' - שמשמשו במרחץ:
'''ואתו אינהו''' - בני כבול:
'''תלמיד לא ירחץ עם רבו''' - שצריך להתבייש מכבודו וממוראו:
'''ואם היה רבו צריך לו''' - שישמשנו במרחץ:
'''אכל דאייתרא''' - חלב שבכפיפת הקיבה שהקיבה כפופה ועשויה כקשת ואותו חלב שבמקום היתר אוכלין בני ארץ ישראל ובני בבל נוהגין בו איסור:
'''שוינכו ככותאי''' - דאמרינן לעיל דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהן ואוקמה רב חסדא בכותאי:
'''הני מילי מבבל לבבל''' - מעיר לעיר בבבל דכיון דלא כייפי להדדי אם ישנה מנהגן לעיניהן יש כאן מפני המחלוקת וכל שכן מבבל לארץ ישראל אל ישנה את מנהג המקום מפני המחלוקת:
'''אבל מארץ ישראל לבבל''' - אם ישנה את המנהג בבבל אין כאן מחלוקת דאנן כייפינן לבני א"י דאינהו סמיכי ובבבל לא סמיכי:
'''עבדינן כוותייהו''' - כלומר אם באין משם לכאן אין להם לשנות מנהגם אלא עושין כמקומן:
'''אפילו תימא מארץ ישראל לבבל''' - אל ישנה:
'''לא תאכל''' - דאייתרא:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 4 נא א אי אתה רשאי להתירן בפניהן.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נא_א_אי אתה רשאי להתירן בפניהן]]
'''אי''' אתה רשאי להתירן בפניהן. תימה א"כ היאך התיר ר' בית שאן בפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|ו|ב}} ותירץ רבינו נסים במגילת סתרים דהאי דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור היינו שיודעים שהן מותרים והם רוצים להחמיר על עצמן וכן משמע לישנא דברים המותרים אבל דברים שנוהגים מחמת טעות שסבורים שהוא אסור והוא מותר יכול להתיר בפניהם וכן משמע בהדיא בירושלמי וא"ת א"כ אמאי קאמר דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב כיון דידעי שהוא פטור וי"ל דלאו כ"ע ידעי וא"ת דמשמע דווקא בבני המדינה או בכותאי אינו רשאי להתיר אבל בפני חכמים או שלא בפניהם מותר ואמאי והא תנן נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם ושהלך לשם ואור"י דמתניתין איירי במנהג חשוב שהנהיגו ע"פ ת"ח והכא מיירי שנהגו בני המדינה מעצמם וכן הנהו דמייתי ודאייתרא דלקמן קים ליה דהוי מנהג חשוב ור"י מסתפק במנהג שאינו חשוב דיכולין להתיר בפני ת"ח אם יכול להתיר להם כדמשמע לקמן ולא רצו לומר להם מותרים אתם משום דבני המדינה חשוב להו ככותאי אבל לתלמידים משמע שהיו אומרים מותרין אתם או דילמא יכול להתיר לעצמו בפניהם אבל להם אינו יכול להתיר וה"ק לא רצה לומר להם מותרים אתם ומה שהחמרתם לא מחמת איסור אלא מחמת מנהג שטות ולתלמידים היה מתיר לעצמו בפניהם אבל לא להם ורשב"א אומר דלא קשה ממתני' דרב אשי דמוקי מתני' באין דעתו לחזור ובכותאי אפילו דעתו לחזור אסור ולאביי דמוקי ה"מ מבבל לא"י אבל מא"י לבבל עבדינן כוותייהו ובכותאי אפילו מא"י לבבל אסור והנהו נמי דמייתי הוו מא"י לבבל:
''' כיון''' דאנן כייפינן להו וכו'. קשה לר"ת דבפ"ק דסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|ה|א}} אמר פשיטא מהכא להתם מהני דהכא שבט והתם מחוקק משמע דבני בבל עדיפי ותירץ דה"מ לאפקועי ממונא אבל לענין איסור והיתר וסמיכה בני א"י עדיפי שלומדים תורה ברבים ואמרינן (ב"ב דף קנח:) אוירא דארץ ישראל מחכים.:
''' עבדינן''' כוותייהו. לא עבדי כוותייהו ה"ל למימר ומשום פ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|יח|ב}} נקט הכי דקאמר התם כי סליק רבי זירא אכל מוגרמת דרב ושמואל ופריך ולית ליה לרבי זירא נותנין עליו חומרי מקום וכו' ומשני אביי הני מילי וכו' אבל מבבל לארץ ישראל כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו:
''' רבה''' בר בר חנה דעתו לחזור הוה. ובחולין נמי מתרץ רבי זירא אין דעתו לחזור הוה קצת קשה דהשתא לצדדין קתני וחומרי מקום שיצא משם בדעתו לחזור וחומרי מקום שהלך לשם באין דעתו לחזור:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נא|א}}
g2p9wbfw4ak4cxt1cajudk4ahbbpdlz
3022176
3022173
2026-07-01T08:39:09Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022176
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נא|א|נ ב|נא ב|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
[דף נא עמוד א] אי אתה רשאי להתירן בפניהם. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר לו: ולאו מי איתמר עלה, }}אמר רב חסדא: בכותאי{{הל"מ-רק-גמרא|. - כותאי }}מאי טעמא - משום דמסרכי ומדמו מילתא {{הל"מ-ריף-ראש|למילתא, ואתו למישרי איסורא ולאו כותאי בלחוד הוא דאסיר למישרי להו אלא כל מקום שאינן בני תורה }}{{הל"מ-רק-גמרא|הנך אינשי נמי סרכי מילתא! - אלא אמר רב אשי: חזינן, אי רובן אורז אכלי - לא ניכלה זר באפייהו, דילמא משתכחא תורת חלה מינייהו. ואי רובן דגן אכלי - ניכלה זר באפייהו, דילמא אתי לאפרושי מן החיוב על הפטור ומן הפטור על החיוב. }}
{{הל"מ-רק-גמרא|גופא, דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור - אי אתה רשאי להתירן בפניהן. אמר רב חסדא: בכותאי עסקינן. - וכולי עלמא לא? והתניא}} כדתניא: רוחצין שני אחין כאחד, ואין רוחצין שני אחין בכבול. ומעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל, שרחצו שניהם כאחד בכבול, ולעזה עליהן כל המדינה, אמרו: מימינו לא ראינו כך. ונשמט הלל ויצא לבית החיצון, ולא רצה לומר להן מותרין אתם.{{הל"מ-רק-גמרא| יוצאים בקורדקיסון בשבת, ואין יוצאין בקורדקיסון בשבת בבירי. ומעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שיצאו בקורדקיסון בשבת בבירי, ולעזה עליהן המדינה. ואמרו: מימינו לא ראינו כך, ושמטום ונתנום לעבדיהן, ולא רצו לומר להן מותרין אתם. - ויושבין על ספסלי נכרים בשבת, ואינן יושבין על ספסלי נכרים בשבת בעכו. ומעשה ברבן שמעון בן גמליאל שישב על ספסלי נכרים בשבת בעכו, ולעזה עליו כל המדינה, אמרו: מימינו לא ראינו כך. נשמט על גבי קרקע, ולא רצה לומר להן מותרין אתם. בני מדינת הים נמי, כיון דלא שכיחי רבנן גבייהו - ככותים דמו. בשלמא ספסלי נכרים - משום דמחזי כמקח וממכר. בקורדקיסון נמי - דילמא משתלפין ואתי לאיתויינהו ארבע אמות ברשות הרבים. אלא רוחצין מאי טעמא לא? – }}
כדתניא: עם הכל אדם רוחץ, {{שוליים|א}}חוץ מאביו וחמיו. ובעל אמו, ובעל אחותו. ורבי יהודה מתיר באביו מפני כבוד אביו. {{הל"מ-רק-גמרא|והוא הדין לבעל אמו. ואתו אינהו וגזור בשני אחין משום בעל אחותו. תנא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|תלמיד לא ירחץ עם רבו, ואם רבו צריך לו - מותר. }}
{{הל"מ-רק-ראש|וק' היאך התיר ר' בית שאן בפ"ק דחולין (דף ו ב) משום שהעיד על ר' מאיר שאכל שם עלה של ירק בלא מעשר מכל מקום בני המקום נהגו בו איסור. ופי' רבינו נסים במגילת סתרים דוקא דברים שידוע להן שהן מותרין ונוהגין בהן איסור לפי שרוצים להחמיר על עצמן אי אתה רשאי להתירן בפניהם אבל אם נוהגין מחמת טעות שסבורין שהוא אסור והוא מותר יכול להתירן לפניהם. ולפי זה ניחא הך עובדא דבית שאן דטעות היה שהיו סבורין שהוא א"י. והכי איתא בהדיא }}{{הל"מ-ריף-ראש|בירושלמי (הל' א') ר' יוסי ב"ר בון אמר כל דבר שאין ידוע בו שהוא מותר והוא טועה ונוהג בו איסור נשאל ומתירין לו וכל דבר שידוע בו שהוא מותר (והוא טועה) ונוהג בו איסור נשאל ואין מתירין לו}}{{הל"מ-רק-ריף| נשיא דנהגן דלא למעבד עובדא בריש ירחא מנהג ודלא למעבד באפוקי שבתא עד דתתפני סידרא מנהג ובשני ובחמישי עד דתתפני תעניתא מנהג:}}. {{הל"מ-רק-ראש|כלומר אם בא לחכם לישאל אם יכול לזלזל במנהג שנהגו בו אבותיו כההיא דבני בישן לא יתיר לו החכם וכן נמי אדם שנהג איסור בדבר המותר לסייג ולפרישות לא יתיר לו החכם המנהג ההוא ממילא דהוי כמו נדר כדאיתא בפ"ב דנדרים (ד' טו ב) תניא דברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור אי אתה רשאי להתירן לפניהם משום שנאמר לא יחל דברו אבל החכם יכול להתיר להם בחרטה כמו שאר דברים ויפתח בחרטה שהם מתחרטים שנהגו כן לשם נדר. והא דאמר הכא דדוקא בכותאי או בני מדינה אי אתה רשאי להתירן בפניהם אבל שלא בפניהם או בפני ת"ח אתה רשאי לנהוג בו היתר קשיא אמאי והאנן תנן נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם והוי ליה לאקשויי ממתניתין אהך ברייתא כדפריך לקמן ממתני' ארבה בר בר חנה דאכל תרבא דאייתרא. הילכך צריך לומר שיש חילוק במנהגים דמתניתין איירי במנהג חשוב שנהגו בני המקום על פי ת"ח ותלמיד חכם נהג עמהם. אבל מנהג גרוע של בני המדינה שנהגו מעצמם דבר אחד מותר להתירן שלא בפניהם כגון }}
כי אתא רבה בר בר חנה אכל דאייתרא {{הל"מ-ריף-ראש|פירש שני מקומות הן בחלב שעל גבי הקבה אחד בקשת וא' ביתר שעל הקשת אסור ושעל היתר איכא מאן דנהג ביה איסורא ואיכא מאן דנהג ביה התירא ובבבל נהגו בו איסור וכי אתא רבה בר בר חנה מארץ ישראל לבבל אכל חלב דאייתרא כמנהג מקומו}}. עול לגביה רב עוירא סבא ורבה בריה דרב הונא, כיון דחזינהו - כסייה מינייהו. אתו ואמרו ליה לאביי. אמר להו: שווינכו ככותאי. ורבה בר בר חנה לית ליה הא דתנן נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם. אמר אביי הני מילי - מבבל לבבל, ומארץ ישראל לארץ ישראל. אי נמי - מבבל לארץ ישראל. אבל מארץ ישראל לבבל - לא, כיון דאנן כייפינן להו - עבדינן כוותייהו. רב אשי אמר אפילו תימא מארץ ישראל לבבל. {{שוליים|ג}}הני מילי - היכא דאין דעתו לחזור, ורבה בר בר חנה דעתו לחזור הוה {{הל"מ-ריף-ראש|וקיימא לן כרב אשי דהוה בתרא:}}{{הל"מ-רק-ראש| ויש לאדם לילך אחר מנהג המקום שדעתו להשתקע שם בין לקולא בין לחומרא כי הא דר' זירא אכל מגרומתא דרב ושמואל בעלותו לא"י כי לא היה דעתו לחזור לבבל הילכך לא נהג חומרי המקום שיצא משם וכן רבה בר בר חנה אכל תרבא דאייתרא בבבל משום שהיה דעתו לחזור לארץ ישראל ולהכי לא נהג חומרי המקום שהלך לשם. ודוקא בצינעא שלא ישנה מפני המחלוקת ולהכי כסייה. אבל בפרהסיא לא. ולא מיבעי כי ההיא דאייתרא שיש לו לנהוג כחומרי המקום שהלך לשם ולא יקל מפני המחלוקת אלא אפי' ההולך ממקום שמחמירין למקום שמקילין ואפי' דעתו לחזור יש לנהוג כקולי המקום שהלך לשם ואל יחמיר כמנהג מקומו מפני המחלוקת בדבר שניכר בו שינוי מנהג. כדמוכח לקמן דקאמרינן }}
. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר ליה רבה בר בר חנה לבניה: בני, לא תאכל לא בפני ולא שלא בפני. אני שראיתי את רבי יוחנן שאכל - כדי הוא רבי יוחנן לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו. אתה לא ראית אותו - לא תאכל, בין בפני בין שלא בפני. ופליגא דידיה אדידיה. דאמר רבה בר בר חנה: סח לי רבי יוחנן בן אלעזר: פעם אחת נכנסתי אחר רבי שמעון בן רבי יוסי בן לקוניא לגינה, }}
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''דסרכי מילתא''' - של קולא ומזלזלין יותר:
'''הנך אינשי נמי''' - כיון דלא גמרי:
'''סרכי מילתא''' - קושיא היא דאתו לאימנועי מחלה אף מדגן: המפריש מן האורז על הדגן אוכל טבלים דלא חל השם על האורז ולא ניתקן הדגן והמפריש מן הדגן על האורז מאכיל טבל לכהן שאין השם חל על הדגן בשביל האורז שהרי אינו מחוייב ונמצא שאין זו חלה אלא טבל:
'''רוחצין שני אחים כאחד''' - ואין כאן משום פריצות דנימא מתוך שמצוין יחד ועכשיו רואין ערומים זה את זה נותנין עין איש באחיו למשכב זכור:
'''ואין רוחצין כו'''' - כלומר אין נוהגים שני אחים לרחוץ כאחד:
'''בכבול''' - מקום:
'''קורדקיסין''' - אשקפונ"ש {{קטן|(אישקפינ"ש: נעליים קלות)}} רחבים ולא חיישינן דילמא משתלפי ואתי לאייתוינהו ארבע אמות ואין דרך בני בירי לצאת בקורדקיסין שהן נוהגין בהן איסור:
'''ספסלי נכרים''' - שהן מוכרין בהן סחורה ולא חיישינן לחשדא:
'''ככותאי דמי''' - דכיון דלא גמירי ולאו מקום תורה הוא סרכי מילתא:
'''מאביו וחמיו''' - מתוך שרואהו ונזכר שמשם יצא נותן לבו להרהור וכן בחמיו נותן לבו שיצתה אשתו מכאן וכן בבעל אחותו נמי איכא הירהורא:
'''משום כבוד אביו''' - שמשמשו במרחץ:
'''ואתו אינהו''' - בני כבול:
'''תלמיד לא ירחץ עם רבו''' - שצריך להתבייש מכבודו וממוראו:
'''ואם היה רבו צריך לו''' - שישמשנו במרחץ:
'''אכל דאייתרא''' - חלב שבכפיפת הקיבה שהקיבה כפופה ועשויה כקשת ואותו חלב שבמקום היתר אוכלין בני ארץ ישראל ובני בבל נוהגין בו איסור:
'''שוינכו ככותאי''' - דאמרינן לעיל דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהן ואוקמה רב חסדא בכותאי:
'''הני מילי מבבל לבבל''' - מעיר לעיר בבבל דכיון דלא כייפי להדדי אם ישנה מנהגן לעיניהן יש כאן מפני המחלוקת וכל שכן מבבל לארץ ישראל אל ישנה את מנהג המקום מפני המחלוקת:
'''אבל מארץ ישראל לבבל''' - אם ישנה את המנהג בבבל אין כאן מחלוקת דאנן כייפינן לבני א"י דאינהו סמיכי ובבבל לא סמיכי:
'''עבדינן כוותייהו''' - כלומר אם באין משם לכאן אין להם לשנות מנהגם אלא עושין כמקומן:
'''אפילו תימא מארץ ישראל לבבל''' - אל ישנה:
'''לא תאכל''' - דאייתרא:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 4 נא א אי אתה רשאי להתירן בפניהן.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נא_א_אי אתה רשאי להתירן בפניהן]]
'''אי''' אתה רשאי להתירן בפניהן. תימה א"כ היאך התיר ר' בית שאן בפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|ו|ב}} ותירץ רבינו נסים במגילת סתרים דהאי דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור היינו שיודעים שהן מותרים והם רוצים להחמיר על עצמן וכן משמע לישנא דברים המותרים אבל דברים שנוהגים מחמת טעות שסבורים שהוא אסור והוא מותר יכול להתיר בפניהם וכן משמע בהדיא בירושלמי וא"ת א"כ אמאי קאמר דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב כיון דידעי שהוא פטור וי"ל דלאו כ"ע ידעי וא"ת דמשמע דווקא בבני המדינה או בכותאי אינו רשאי להתיר אבל בפני חכמים או שלא בפניהם מותר ואמאי והא תנן נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם ושהלך לשם ואור"י דמתניתין איירי במנהג חשוב שהנהיגו ע"פ ת"ח והכא מיירי שנהגו בני המדינה מעצמם וכן הנהו דמייתי ודאייתרא דלקמן קים ליה דהוי מנהג חשוב ור"י מסתפק במנהג שאינו חשוב דיכולין להתיר בפני ת"ח אם יכול להתיר להם כדמשמע לקמן ולא רצו לומר להם מותרים אתם משום דבני המדינה חשוב להו ככותאי אבל לתלמידים משמע שהיו אומרים מותרין אתם או דילמא יכול להתיר לעצמו בפניהם אבל להם אינו יכול להתיר וה"ק לא רצה לומר להם מותרים אתם ומה שהחמרתם לא מחמת איסור אלא מחמת מנהג שטות ולתלמידים היה מתיר לעצמו בפניהם אבל לא להם ורשב"א אומר דלא קשה ממתני' דרב אשי דמוקי מתני' באין דעתו לחזור ובכותאי אפילו דעתו לחזור אסור ולאביי דמוקי ה"מ מבבל לא"י אבל מא"י לבבל עבדינן כוותייהו ובכותאי אפילו מא"י לבבל אסור והנהו נמי דמייתי הוו מא"י לבבל:
[[File:תוס פסחים 4 נא א כיון דאנן כייפינן להו.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נא_א_כיון דאנן כייפינן להו]]
''' כיון''' דאנן כייפינן להו וכו'. קשה לר"ת דבפ"ק דסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|ה|א}} אמר פשיטא מהכא להתם מהני דהכא שבט והתם מחוקק משמע דבני בבל עדיפי ותירץ דה"מ לאפקועי ממונא אבל לענין איסור והיתר וסמיכה בני א"י עדיפי שלומדים תורה ברבים ואמרינן (ב"ב דף קנח:) אוירא דארץ ישראל מחכים.:
''' עבדינן''' כוותייהו. לא עבדי כוותייהו ה"ל למימר ומשום פ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|יח|ב}} נקט הכי דקאמר התם כי סליק רבי זירא אכל מוגרמת דרב ושמואל ופריך ולית ליה לרבי זירא נותנין עליו חומרי מקום וכו' ומשני אביי הני מילי וכו' אבל מבבל לארץ ישראל כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו:
''' רבה''' בר בר חנה דעתו לחזור הוה. ובחולין נמי מתרץ רבי זירא אין דעתו לחזור הוה קצת קשה דהשתא לצדדין קתני וחומרי מקום שיצא משם בדעתו לחזור וחומרי מקום שהלך לשם באין דעתו לחזור:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נא|א}}
hc45pz8a3cbv2etw3h9h30vwgxjz8fw
3022181
3022176
2026-07-01T09:15:09Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022181
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נא|א|נ ב|נא ב|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
[דף נא עמוד א] אי אתה רשאי להתירן בפניהם. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר לו: ולאו מי איתמר עלה, }}אמר רב חסדא: בכותאי{{הל"מ-רק-גמרא|. - כותאי }}מאי טעמא - משום דמסרכי ומדמו מילתא {{הל"מ-ריף-ראש|למילתא, ואתו למישרי איסורא ולאו כותאי בלחוד הוא דאסיר למישרי להו אלא כל מקום שאינן בני תורה }}{{הל"מ-רק-גמרא|הנך אינשי נמי סרכי מילתא! - אלא אמר רב אשי: חזינן, אי רובן אורז אכלי - לא ניכלה זר באפייהו, דילמא משתכחא תורת חלה מינייהו. ואי רובן דגן אכלי - ניכלה זר באפייהו, דילמא אתי לאפרושי מן החיוב על הפטור ומן הפטור על החיוב. }}
{{הל"מ-רק-גמרא|גופא, דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור - אי אתה רשאי להתירן בפניהן. אמר רב חסדא: בכותאי עסקינן. - וכולי עלמא לא? והתניא}} כדתניא: רוחצין שני אחין כאחד, ואין רוחצין שני אחין בכבול. ומעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל, שרחצו שניהם כאחד בכבול, ולעזה עליהן כל המדינה, אמרו: מימינו לא ראינו כך. ונשמט הלל ויצא לבית החיצון, ולא רצה לומר להן מותרין אתם.{{הל"מ-רק-גמרא| יוצאים בקורדקיסון בשבת, ואין יוצאין בקורדקיסון בשבת בבירי. ומעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שיצאו בקורדקיסון בשבת בבירי, ולעזה עליהן המדינה. ואמרו: מימינו לא ראינו כך, ושמטום ונתנום לעבדיהן, ולא רצו לומר להן מותרין אתם. - ויושבין על ספסלי נכרים בשבת, ואינן יושבין על ספסלי נכרים בשבת בעכו. ומעשה ברבן שמעון בן גמליאל שישב על ספסלי נכרים בשבת בעכו, ולעזה עליו כל המדינה, אמרו: מימינו לא ראינו כך. נשמט על גבי קרקע, ולא רצה לומר להן מותרין אתם. בני מדינת הים נמי, כיון דלא שכיחי רבנן גבייהו - ככותים דמו. בשלמא ספסלי נכרים - משום דמחזי כמקח וממכר. בקורדקיסון נמי - דילמא משתלפין ואתי לאיתויינהו ארבע אמות ברשות הרבים. אלא רוחצין מאי טעמא לא? – }}
כדתניא: עם הכל אדם רוחץ, {{שוליים|א}}חוץ מאביו וחמיו. ובעל אמו, ובעל אחותו. ורבי יהודה מתיר באביו מפני כבוד אביו. {{הל"מ-רק-גמרא|והוא הדין לבעל אמו. ואתו אינהו וגזור בשני אחין משום בעל אחותו. תנא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|תלמיד לא ירחץ עם רבו, ואם רבו צריך לו - מותר. }}
{{הל"מ-רק-ראש|וק' היאך התיר ר' בית שאן בפ"ק דחולין (דף ו ב) משום שהעיד על ר' מאיר שאכל שם עלה של ירק בלא מעשר מכל מקום בני המקום נהגו בו איסור. ופי' רבינו נסים במגילת סתרים דוקא דברים שידוע להן שהן מותרין ונוהגין בהן איסור לפי שרוצים להחמיר על עצמן אי אתה רשאי להתירן בפניהם אבל אם נוהגין מחמת טעות שסבורין שהוא אסור והוא מותר יכול להתירן לפניהם. ולפי זה ניחא הך עובדא דבית שאן דטעות היה שהיו סבורין שהוא א"י. והכי איתא בהדיא }}{{הל"מ-ריף-ראש|בירושלמי (הל' א') ר' יוסי ב"ר בון אמר כל דבר שאין ידוע בו שהוא מותר והוא טועה ונוהג בו איסור נשאל ומתירין לו וכל דבר שידוע בו שהוא מותר (והוא טועה) ונוהג בו איסור נשאל ואין מתירין לו}}{{הל"מ-רק-ריף| נשיא דנהגן דלא למעבד עובדא בריש ירחא מנהג ודלא למעבד באפוקי שבתא עד דתתפני סידרא מנהג ובשני ובחמישי עד דתתפני תעניתא מנהג:}}. {{הל"מ-רק-ראש|כלומר אם בא לחכם לישאל אם יכול לזלזל במנהג שנהגו בו אבותיו כההיא דבני בישן לא יתיר לו החכם וכן נמי אדם שנהג איסור בדבר המותר לסייג ולפרישות לא יתיר לו החכם המנהג ההוא ממילא דהוי כמו נדר כדאיתא בפ"ב דנדרים (ד' טו ב) תניא דברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור אי אתה רשאי להתירן לפניהם משום שנאמר לא יחל דברו אבל החכם יכול להתיר להם בחרטה כמו שאר דברים ויפתח בחרטה שהם מתחרטים שנהגו כן לשם נדר. והא דאמר הכא דדוקא בכותאי או בני מדינה אי אתה רשאי להתירן בפניהם אבל שלא בפניהם או בפני ת"ח אתה רשאי לנהוג בו היתר קשיא אמאי והאנן תנן נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם והוי ליה לאקשויי ממתניתין אהך ברייתא כדפריך לקמן ממתני' ארבה בר בר חנה דאכל תרבא דאייתרא. הילכך צריך לומר שיש חילוק במנהגים דמתניתין איירי במנהג חשוב שנהגו בני המקום על פי ת"ח ותלמיד חכם נהג עמהם. אבל מנהג גרוע של בני המדינה שנהגו מעצמם דבר אחד מותר להתירן שלא בפניהם כגון }}
כי אתא רבה בר בר חנה אכל דאייתרא {{הל"מ-ריף-ראש|פירש שני מקומות הן בחלב שעל גבי הקבה אחד בקשת וא' ביתר שעל הקשת אסור ושעל היתר איכא מאן דנהג ביה איסורא ואיכא מאן דנהג ביה התירא ובבבל נהגו בו איסור וכי אתא רבה בר בר חנה מארץ ישראל לבבל אכל חלב דאייתרא כמנהג מקומו}}. עול לגביה רב עוירא סבא ורבה בריה דרב הונא, כיון דחזינהו - כסייה מינייהו. אתו ואמרו ליה לאביי. אמר להו: שווינכו ככותאי. ורבה בר בר חנה לית ליה הא דתנן נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם. אמר אביי הני מילי - מבבל לבבל, ומארץ ישראל לארץ ישראל. אי נמי - מבבל לארץ ישראל. אבל מארץ ישראל לבבל - לא, כיון דאנן כייפינן להו - עבדינן כוותייהו. רב אשי אמר אפילו תימא מארץ ישראל לבבל. {{שוליים|ג}}הני מילי - היכא דאין דעתו לחזור, ורבה בר בר חנה דעתו לחזור הוה {{הל"מ-ריף-ראש|וקיימא לן כרב אשי דהוה בתרא:}}{{הל"מ-רק-ראש| ויש לאדם לילך אחר מנהג המקום שדעתו להשתקע שם בין לקולא בין לחומרא כי הא דר' זירא אכל מגרומתא דרב ושמואל בעלותו לא"י כי לא היה דעתו לחזור לבבל הילכך לא נהג חומרי המקום שיצא משם וכן רבה בר בר חנה אכל תרבא דאייתרא בבבל משום שהיה דעתו לחזור לארץ ישראל ולהכי לא נהג חומרי המקום שהלך לשם. ודוקא בצינעא שלא ישנה מפני המחלוקת ולהכי כסייה. אבל בפרהסיא לא. ולא מיבעי כי ההיא דאייתרא שיש לו לנהוג כחומרי המקום שהלך לשם ולא יקל מפני המחלוקת אלא אפי' ההולך ממקום שמחמירין למקום שמקילין ואפי' דעתו לחזור יש לנהוג כקולי המקום שהלך לשם ואל יחמיר כמנהג מקומו מפני המחלוקת בדבר שניכר בו שינוי מנהג. כדמוכח לקמן דקאמרינן }}
. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר ליה רבה בר בר חנה לבניה: בני, לא תאכל לא בפני ולא שלא בפני. אני שראיתי את רבי יוחנן שאכל - כדי הוא רבי יוחנן לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו. אתה לא ראית אותו - לא תאכל, בין בפני בין שלא בפני. ופליגא דידיה אדידיה. דאמר רבה בר בר חנה: סח לי רבי יוחנן בן אלעזר: פעם אחת נכנסתי אחר רבי שמעון בן רבי יוסי בן לקוניא לגינה, }}
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''דסרכי מילתא''' - של קולא ומזלזלין יותר:
'''הנך אינשי נמי''' - כיון דלא גמרי:
'''סרכי מילתא''' - קושיא היא דאתו לאימנועי מחלה אף מדגן: המפריש מן האורז על הדגן אוכל טבלים דלא חל השם על האורז ולא ניתקן הדגן והמפריש מן הדגן על האורז מאכיל טבל לכהן שאין השם חל על הדגן בשביל האורז שהרי אינו מחוייב ונמצא שאין זו חלה אלא טבל:
'''רוחצין שני אחים כאחד''' - ואין כאן משום פריצות דנימא מתוך שמצוין יחד ועכשיו רואין ערומים זה את זה נותנין עין איש באחיו למשכב זכור:
'''ואין רוחצין כו'''' - כלומר אין נוהגים שני אחים לרחוץ כאחד:
'''בכבול''' - מקום:
'''קורדקיסין''' - אשקפונ"ש {{קטן|(אישקפינ"ש: נעליים קלות)}} רחבים ולא חיישינן דילמא משתלפי ואתי לאייתוינהו ארבע אמות ואין דרך בני בירי לצאת בקורדקיסין שהן נוהגין בהן איסור:
'''ספסלי נכרים''' - שהן מוכרין בהן סחורה ולא חיישינן לחשדא:
'''ככותאי דמי''' - דכיון דלא גמירי ולאו מקום תורה הוא סרכי מילתא:
'''מאביו וחמיו''' - מתוך שרואהו ונזכר שמשם יצא נותן לבו להרהור וכן בחמיו נותן לבו שיצתה אשתו מכאן וכן בבעל אחותו נמי איכא הירהורא:
'''משום כבוד אביו''' - שמשמשו במרחץ:
'''ואתו אינהו''' - בני כבול:
'''תלמיד לא ירחץ עם רבו''' - שצריך להתבייש מכבודו וממוראו:
'''ואם היה רבו צריך לו''' - שישמשנו במרחץ:
'''אכל דאייתרא''' - חלב שבכפיפת הקיבה שהקיבה כפופה ועשויה כקשת ואותו חלב שבמקום היתר אוכלין בני ארץ ישראל ובני בבל נוהגין בו איסור:
'''שוינכו ככותאי''' - דאמרינן לעיל דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהן ואוקמה רב חסדא בכותאי:
'''הני מילי מבבל לבבל''' - מעיר לעיר בבבל דכיון דלא כייפי להדדי אם ישנה מנהגן לעיניהן יש כאן מפני המחלוקת וכל שכן מבבל לארץ ישראל אל ישנה את מנהג המקום מפני המחלוקת:
'''אבל מארץ ישראל לבבל''' - אם ישנה את המנהג בבבל אין כאן מחלוקת דאנן כייפינן לבני א"י דאינהו סמיכי ובבבל לא סמיכי:
'''עבדינן כוותייהו''' - כלומר אם באין משם לכאן אין להם לשנות מנהגם אלא עושין כמקומן:
'''אפילו תימא מארץ ישראל לבבל''' - אל ישנה:
'''לא תאכל''' - דאייתרא:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 4 נא א אי אתה רשאי להתירן בפניהן.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נא_א_אי אתה רשאי להתירן בפניהן]]
'''אי''' אתה רשאי להתירן בפניהן. תימה א"כ היאך התיר ר' בית שאן בפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|ו|ב}} ותירץ רבינו נסים במגילת סתרים דהאי דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור היינו שיודעים שהן מותרים והם רוצים להחמיר על עצמן וכן משמע לישנא דברים המותרים אבל דברים שנוהגים מחמת טעות שסבורים שהוא אסור והוא מותר יכול להתיר בפניהם וכן משמע בהדיא בירושלמי וא"ת א"כ אמאי קאמר דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב כיון דידעי שהוא פטור וי"ל דלאו כ"ע ידעי וא"ת דמשמע דווקא בבני המדינה או בכותאי אינו רשאי להתיר אבל בפני חכמים או שלא בפניהם מותר ואמאי והא תנן נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם ושהלך לשם ואור"י דמתניתין איירי במנהג חשוב שהנהיגו ע"פ ת"ח והכא מיירי שנהגו בני המדינה מעצמם וכן הנהו דמייתי ודאייתרא דלקמן קים ליה דהוי מנהג חשוב ור"י מסתפק במנהג שאינו חשוב דיכולין להתיר בפני ת"ח אם יכול להתיר להם כדמשמע לקמן ולא רצו לומר להם מותרים אתם משום דבני המדינה חשוב להו ככותאי אבל לתלמידים משמע שהיו אומרים מותרין אתם או דילמא יכול להתיר לעצמו בפניהם אבל להם אינו יכול להתיר וה"ק לא רצה לומר להם מותרים אתם ומה שהחמרתם לא מחמת איסור אלא מחמת מנהג שטות ולתלמידים היה מתיר לעצמו בפניהם אבל לא להם ורשב"א אומר דלא קשה ממתני' דרב אשי דמוקי מתני' באין דעתו לחזור ובכותאי אפילו דעתו לחזור אסור ולאביי דמוקי ה"מ מבבל לא"י אבל מא"י לבבל עבדינן כוותייהו ובכותאי אפילו מא"י לבבל אסור והנהו נמי דמייתי הוו מא"י לבבל:
[[File:תוס פסחים 4 נא א כיון דאנן כייפינן להו.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נא_א_כיון דאנן כייפינן להו]]
''' כיון''' דאנן כייפינן להו וכו'. קשה לר"ת דבפ"ק דסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|ה|א}} אמר פשיטא מהכא להתם מהני דהכא שבט והתם מחוקק משמע דבני בבל עדיפי ותירץ דה"מ לאפקועי ממונא אבל לענין איסור והיתר וסמיכה בני א"י עדיפי שלומדים תורה ברבים ואמרינן (ב"ב דף קנח:) אוירא דארץ ישראל מחכים.:
[[File:תוס פסחים 4 נא א עבדינן כוותייהו.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נא_א_עבדינן כוותייהו]]
''' עבדינן''' כוותייהו. לא עבדי כוותייהו ה"ל למימר ומשום פ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|יח|ב}} נקט הכי דקאמר התם כי סליק רבי זירא אכל מוגרמת דרב ושמואל ופריך ולית ליה לרבי זירא נותנין עליו חומרי מקום וכו' ומשני אביי הני מילי וכו' אבל מבבל לארץ ישראל כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו:
''' רבה''' בר בר חנה דעתו לחזור הוה. ובחולין נמי מתרץ רבי זירא אין דעתו לחזור הוה קצת קשה דהשתא לצדדין קתני וחומרי מקום שיצא משם בדעתו לחזור וחומרי מקום שהלך לשם באין דעתו לחזור:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נא|א}}
l9k7xeplo7h6pnkmxz6yx93k4vzln12
3022184
3022181
2026-07-01T09:35:32Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022184
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נא|א|נ ב|נא ב|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
[דף נא עמוד א] אי אתה רשאי להתירן בפניהם. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר לו: ולאו מי איתמר עלה, }}אמר רב חסדא: בכותאי{{הל"מ-רק-גמרא|. - כותאי }}מאי טעמא - משום דמסרכי ומדמו מילתא {{הל"מ-ריף-ראש|למילתא, ואתו למישרי איסורא ולאו כותאי בלחוד הוא דאסיר למישרי להו אלא כל מקום שאינן בני תורה }}{{הל"מ-רק-גמרא|הנך אינשי נמי סרכי מילתא! - אלא אמר רב אשי: חזינן, אי רובן אורז אכלי - לא ניכלה זר באפייהו, דילמא משתכחא תורת חלה מינייהו. ואי רובן דגן אכלי - ניכלה זר באפייהו, דילמא אתי לאפרושי מן החיוב על הפטור ומן הפטור על החיוב. }}
{{הל"מ-רק-גמרא|גופא, דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור - אי אתה רשאי להתירן בפניהן. אמר רב חסדא: בכותאי עסקינן. - וכולי עלמא לא? והתניא}} כדתניא: רוחצין שני אחין כאחד, ואין רוחצין שני אחין בכבול. ומעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל, שרחצו שניהם כאחד בכבול, ולעזה עליהן כל המדינה, אמרו: מימינו לא ראינו כך. ונשמט הלל ויצא לבית החיצון, ולא רצה לומר להן מותרין אתם.{{הל"מ-רק-גמרא| יוצאים בקורדקיסון בשבת, ואין יוצאין בקורדקיסון בשבת בבירי. ומעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שיצאו בקורדקיסון בשבת בבירי, ולעזה עליהן המדינה. ואמרו: מימינו לא ראינו כך, ושמטום ונתנום לעבדיהן, ולא רצו לומר להן מותרין אתם. - ויושבין על ספסלי נכרים בשבת, ואינן יושבין על ספסלי נכרים בשבת בעכו. ומעשה ברבן שמעון בן גמליאל שישב על ספסלי נכרים בשבת בעכו, ולעזה עליו כל המדינה, אמרו: מימינו לא ראינו כך. נשמט על גבי קרקע, ולא רצה לומר להן מותרין אתם. בני מדינת הים נמי, כיון דלא שכיחי רבנן גבייהו - ככותים דמו. בשלמא ספסלי נכרים - משום דמחזי כמקח וממכר. בקורדקיסון נמי - דילמא משתלפין ואתי לאיתויינהו ארבע אמות ברשות הרבים. אלא רוחצין מאי טעמא לא? – }}
כדתניא: עם הכל אדם רוחץ, {{שוליים|א}}חוץ מאביו וחמיו. ובעל אמו, ובעל אחותו. ורבי יהודה מתיר באביו מפני כבוד אביו. {{הל"מ-רק-גמרא|והוא הדין לבעל אמו. ואתו אינהו וגזור בשני אחין משום בעל אחותו. תנא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|תלמיד לא ירחץ עם רבו, ואם רבו צריך לו - מותר. }}
{{הל"מ-רק-ראש|וק' היאך התיר ר' בית שאן בפ"ק דחולין (דף ו ב) משום שהעיד על ר' מאיר שאכל שם עלה של ירק בלא מעשר מכל מקום בני המקום נהגו בו איסור. ופי' רבינו נסים במגילת סתרים דוקא דברים שידוע להן שהן מותרין ונוהגין בהן איסור לפי שרוצים להחמיר על עצמן אי אתה רשאי להתירן בפניהם אבל אם נוהגין מחמת טעות שסבורין שהוא אסור והוא מותר יכול להתירן לפניהם. ולפי זה ניחא הך עובדא דבית שאן דטעות היה שהיו סבורין שהוא א"י. והכי איתא בהדיא }}{{הל"מ-ריף-ראש|בירושלמי (הל' א') ר' יוסי ב"ר בון אמר כל דבר שאין ידוע בו שהוא מותר והוא טועה ונוהג בו איסור נשאל ומתירין לו וכל דבר שידוע בו שהוא מותר (והוא טועה) ונוהג בו איסור נשאל ואין מתירין לו}}{{הל"מ-רק-ריף| נשיא דנהגן דלא למעבד עובדא בריש ירחא מנהג ודלא למעבד באפוקי שבתא עד דתתפני סידרא מנהג ובשני ובחמישי עד דתתפני תעניתא מנהג:}}. {{הל"מ-רק-ראש|כלומר אם בא לחכם לישאל אם יכול לזלזל במנהג שנהגו בו אבותיו כההיא דבני בישן לא יתיר לו החכם וכן נמי אדם שנהג איסור בדבר המותר לסייג ולפרישות לא יתיר לו החכם המנהג ההוא ממילא דהוי כמו נדר כדאיתא בפ"ב דנדרים (ד' טו ב) תניא דברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור אי אתה רשאי להתירן לפניהם משום שנאמר לא יחל דברו אבל החכם יכול להתיר להם בחרטה כמו שאר דברים ויפתח בחרטה שהם מתחרטים שנהגו כן לשם נדר. והא דאמר הכא דדוקא בכותאי או בני מדינה אי אתה רשאי להתירן בפניהם אבל שלא בפניהם או בפני ת"ח אתה רשאי לנהוג בו היתר קשיא אמאי והאנן תנן נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם והוי ליה לאקשויי ממתניתין אהך ברייתא כדפריך לקמן ממתני' ארבה בר בר חנה דאכל תרבא דאייתרא. הילכך צריך לומר שיש חילוק במנהגים דמתניתין איירי במנהג חשוב שנהגו בני המקום על פי ת"ח ותלמיד חכם נהג עמהם. אבל מנהג גרוע של בני המדינה שנהגו מעצמם דבר אחד מותר להתירן שלא בפניהם כגון }}
כי אתא רבה בר בר חנה אכל דאייתרא {{הל"מ-ריף-ראש|פירש שני מקומות הן בחלב שעל גבי הקבה אחד בקשת וא' ביתר שעל הקשת אסור ושעל היתר איכא מאן דנהג ביה איסורא ואיכא מאן דנהג ביה התירא ובבבל נהגו בו איסור וכי אתא רבה בר בר חנה מארץ ישראל לבבל אכל חלב דאייתרא כמנהג מקומו}}. עול לגביה רב עוירא סבא ורבה בריה דרב הונא, כיון דחזינהו - כסייה מינייהו. אתו ואמרו ליה לאביי. אמר להו: שווינכו ככותאי. ורבה בר בר חנה לית ליה הא דתנן נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם. אמר אביי הני מילי - מבבל לבבל, ומארץ ישראל לארץ ישראל. אי נמי - מבבל לארץ ישראל. אבל מארץ ישראל לבבל - לא, כיון דאנן כייפינן להו - עבדינן כוותייהו. רב אשי אמר אפילו תימא מארץ ישראל לבבל. {{שוליים|ג}}הני מילי - היכא דאין דעתו לחזור, ורבה בר בר חנה דעתו לחזור הוה {{הל"מ-ריף-ראש|וקיימא לן כרב אשי דהוה בתרא:}}{{הל"מ-רק-ראש| ויש לאדם לילך אחר מנהג המקום שדעתו להשתקע שם בין לקולא בין לחומרא כי הא דר' זירא אכל מגרומתא דרב ושמואל בעלותו לא"י כי לא היה דעתו לחזור לבבל הילכך לא נהג חומרי המקום שיצא משם וכן רבה בר בר חנה אכל תרבא דאייתרא בבבל משום שהיה דעתו לחזור לארץ ישראל ולהכי לא נהג חומרי המקום שהלך לשם. ודוקא בצינעא שלא ישנה מפני המחלוקת ולהכי כסייה. אבל בפרהסיא לא. ולא מיבעי כי ההיא דאייתרא שיש לו לנהוג כחומרי המקום שהלך לשם ולא יקל מפני המחלוקת אלא אפי' ההולך ממקום שמחמירין למקום שמקילין ואפי' דעתו לחזור יש לנהוג כקולי המקום שהלך לשם ואל יחמיר כמנהג מקומו מפני המחלוקת בדבר שניכר בו שינוי מנהג. כדמוכח לקמן דקאמרינן }}
. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר ליה רבה בר בר חנה לבניה: בני, לא תאכל לא בפני ולא שלא בפני. אני שראיתי את רבי יוחנן שאכל - כדי הוא רבי יוחנן לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו. אתה לא ראית אותו - לא תאכל, בין בפני בין שלא בפני. ופליגא דידיה אדידיה. דאמר רבה בר בר חנה: סח לי רבי יוחנן בן אלעזר: פעם אחת נכנסתי אחר רבי שמעון בן רבי יוסי בן לקוניא לגינה, }}
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''דסרכי מילתא''' - של קולא ומזלזלין יותר:
'''הנך אינשי נמי''' - כיון דלא גמרי:
'''סרכי מילתא''' - קושיא היא דאתו לאימנועי מחלה אף מדגן: המפריש מן האורז על הדגן אוכל טבלים דלא חל השם על האורז ולא ניתקן הדגן והמפריש מן הדגן על האורז מאכיל טבל לכהן שאין השם חל על הדגן בשביל האורז שהרי אינו מחוייב ונמצא שאין זו חלה אלא טבל:
'''רוחצין שני אחים כאחד''' - ואין כאן משום פריצות דנימא מתוך שמצוין יחד ועכשיו רואין ערומים זה את זה נותנין עין איש באחיו למשכב זכור:
'''ואין רוחצין כו'''' - כלומר אין נוהגים שני אחים לרחוץ כאחד:
'''בכבול''' - מקום:
'''קורדקיסין''' - אשקפונ"ש {{קטן|(אישקפינ"ש: נעליים קלות)}} רחבים ולא חיישינן דילמא משתלפי ואתי לאייתוינהו ארבע אמות ואין דרך בני בירי לצאת בקורדקיסין שהן נוהגין בהן איסור:
'''ספסלי נכרים''' - שהן מוכרין בהן סחורה ולא חיישינן לחשדא:
'''ככותאי דמי''' - דכיון דלא גמירי ולאו מקום תורה הוא סרכי מילתא:
'''מאביו וחמיו''' - מתוך שרואהו ונזכר שמשם יצא נותן לבו להרהור וכן בחמיו נותן לבו שיצתה אשתו מכאן וכן בבעל אחותו נמי איכא הירהורא:
'''משום כבוד אביו''' - שמשמשו במרחץ:
'''ואתו אינהו''' - בני כבול:
'''תלמיד לא ירחץ עם רבו''' - שצריך להתבייש מכבודו וממוראו:
'''ואם היה רבו צריך לו''' - שישמשנו במרחץ:
'''אכל דאייתרא''' - חלב שבכפיפת הקיבה שהקיבה כפופה ועשויה כקשת ואותו חלב שבמקום היתר אוכלין בני ארץ ישראל ובני בבל נוהגין בו איסור:
'''שוינכו ככותאי''' - דאמרינן לעיל דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהן ואוקמה רב חסדא בכותאי:
'''הני מילי מבבל לבבל''' - מעיר לעיר בבבל דכיון דלא כייפי להדדי אם ישנה מנהגן לעיניהן יש כאן מפני המחלוקת וכל שכן מבבל לארץ ישראל אל ישנה את מנהג המקום מפני המחלוקת:
'''אבל מארץ ישראל לבבל''' - אם ישנה את המנהג בבבל אין כאן מחלוקת דאנן כייפינן לבני א"י דאינהו סמיכי ובבבל לא סמיכי:
'''עבדינן כוותייהו''' - כלומר אם באין משם לכאן אין להם לשנות מנהגם אלא עושין כמקומן:
'''אפילו תימא מארץ ישראל לבבל''' - אל ישנה:
'''לא תאכל''' - דאייתרא:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 4 נא א אי אתה רשאי להתירן בפניהן.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נא_א_אי אתה רשאי להתירן בפניהן]]
'''אי''' אתה רשאי להתירן בפניהן. תימה א"כ היאך התיר ר' בית שאן בפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|ו|ב}} ותירץ רבינו נסים במגילת סתרים דהאי דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור היינו שיודעים שהן מותרים והם רוצים להחמיר על עצמן וכן משמע לישנא דברים המותרים אבל דברים שנוהגים מחמת טעות שסבורים שהוא אסור והוא מותר יכול להתיר בפניהם וכן משמע בהדיא בירושלמי וא"ת א"כ אמאי קאמר דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב כיון דידעי שהוא פטור וי"ל דלאו כ"ע ידעי וא"ת דמשמע דווקא בבני המדינה או בכותאי אינו רשאי להתיר אבל בפני חכמים או שלא בפניהם מותר ואמאי והא תנן נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם ושהלך לשם ואור"י דמתניתין איירי במנהג חשוב שהנהיגו ע"פ ת"ח והכא מיירי שנהגו בני המדינה מעצמם וכן הנהו דמייתי ודאייתרא דלקמן קים ליה דהוי מנהג חשוב ור"י מסתפק במנהג שאינו חשוב דיכולין להתיר בפני ת"ח אם יכול להתיר להם כדמשמע לקמן ולא רצו לומר להם מותרים אתם משום דבני המדינה חשוב להו ככותאי אבל לתלמידים משמע שהיו אומרים מותרין אתם או דילמא יכול להתיר לעצמו בפניהם אבל להם אינו יכול להתיר וה"ק לא רצה לומר להם מותרים אתם ומה שהחמרתם לא מחמת איסור אלא מחמת מנהג שטות ולתלמידים היה מתיר לעצמו בפניהם אבל לא להם ורשב"א אומר דלא קשה ממתני' דרב אשי דמוקי מתני' באין דעתו לחזור ובכותאי אפילו דעתו לחזור אסור ולאביי דמוקי ה"מ מבבל לא"י אבל מא"י לבבל עבדינן כוותייהו ובכותאי אפילו מא"י לבבל אסור והנהו נמי דמייתי הוו מא"י לבבל:
[[File:תוס פסחים 4 נא א כיון דאנן כייפינן להו.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נא_א_כיון דאנן כייפינן להו]]
''' כיון''' דאנן כייפינן להו וכו'. קשה לר"ת דבפ"ק דסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|ה|א}} אמר פשיטא מהכא להתם מהני דהכא שבט והתם מחוקק משמע דבני בבל עדיפי ותירץ דה"מ לאפקועי ממונא אבל לענין איסור והיתר וסמיכה בני א"י עדיפי שלומדים תורה ברבים ואמרינן (ב"ב דף קנח:) אוירא דארץ ישראל מחכים.:
[[File:תוס פסחים 4 נא א עבדינן כוותייהו.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נא_א_עבדינן כוותייהו]]
''' עבדינן''' כוותייהו. לא עבדי כוותייהו ה"ל למימר ומשום פ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|יח|ב}} נקט הכי דקאמר התם כי סליק רבי זירא אכל מוגרמת דרב ושמואל ופריך ולית ליה לרבי זירא נותנין עליו חומרי מקום וכו' ומשני אביי הני מילי וכו' אבל מבבל לארץ ישראל כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו:
[[File:תוס פסחים 4 נא א רבה בר בר חנה דעתו לחזור הוה.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נא_א_רבה בר בר חנה דעתו לחזור הוה]]
''' רבה''' בר בר חנה דעתו לחזור הוה. ובחולין נמי מתרץ רבי זירא אין דעתו לחזור הוה קצת קשה דהשתא לצדדין קתני וחומרי מקום שיצא משם בדעתו לחזור וחומרי מקום שהלך לשם באין דעתו לחזור:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נא|א}}
5nu3rdz3892l2m98fndzh67co8dl74f
ביאור:הל"מ פסחים נא ב
106
1728755
3022238
2939109
2026-07-01T11:31:48Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3022238
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|נא|ב|נא א|נב א|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
{{הל"מ-רק-גמרא|[דף נא עמוד ב] ונטל ספיחי כרוב, ואכל ונתן לי. ואמר לי: בני, בפני - אכול, שלא בפני - לא תאכל. אני שראיתי את רבי שמעון בן יוחי שאכל - כדי הוא רבי שמעון בן יוחי לסמוך עליו, בפניו ושלא בפניו. אתה, בפני - אכול, שלא בפני - לא תאכל. }}
{{הל"מ-רק-גמרא|מאי רבי שמעון? - דתניא, רבי שמעון אומר: כל הספיחים אסורין, חוץ מספיחי כרוב, שאין כיוצא בהן בירק השדה. וחכמים אומרים: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|כל הספיחין אסורים. ותרוייהו אליבא דרבי עקיבא, דתניא: הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו אמר רבי עקיבא: וכי מאחר שאין זורעין - מהיכא אוספין? - מכאן לספיחין שהן אסורין. במאי קא מיפלגי? רבנן סברי: גזרינן ספיחי כרוב אטו שאר ספיחי דעלמא. ורבי שמעון סבר: לא גזרינן ספיחי כרוב אטו ספיחי דעלמא. }}
{{הל"מ-רק-גמרא|ההולך ממקום וכו'. בשלמא ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם, ואל ישנה אדם מפני המחלוקת ולא ליעביד. אלא: }}{{הל"מ-גמרא-ראש|ממקום שאין עושין למקום שעושין - אל ישנה אדם מפני המחלוקת, ונעביד? הא אמרת: נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם וחומרי מקום שיצא משם! }}{{הל"מ-רק-גמרא|- אמר אביי: ארישא. רבא אמר: לעולם אסיפא, והכי קאמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין בזו מפני שינוי המחלוקת. מאי קא אמרת: הרואה אומר מלאכה אסורה - מימר אמרי: }}{{הל"מ-רק-ראש|ומשני רבא אין בזה משום שינוי מחלוקת כלומר ודאי לא יעשה כי צריך לנהוג חומרי המקום שיצא משם ואין בזה משום מחלוקת דמימר אמרינן מלאכה הוא דלית ליה פוק חזי }}{{הל"מ-גמרא-ראש|כמה בטלני הוי בשוקא}}.{{הל"מ-רק-ראש|. משמע הא לא אפשר בלא מחלוקת היה לו לעשות מלאכה עמהם דגדול השלום ויש לו לעבור על מנהג מקומו כיון דלית ביה איסורא דאורייתא אלא שנהגו בו איסור להחמיר עליהן:}}
{{הל"מ-רק-גמרא|אמר ליה רב ספרא לרבי אבא: כגון אנן; דידעינן בקביעא דירחא }}
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''ונטל ספיחי כרוב''' - בשביעית לאחר זמן הביעור:
'''כדי''' - ראוי:
'''בפני אכול''' - בפני אתה יכול לסמוך עלי הואיל וראיתי את רבי שמעון שאכל והיינו פלוגתא דידיה אדידיה דלעיל אמר לא תאכל אפי' בפני והכא קאמר דאע"ג דלאו בר סמכא הוא ולאו מגמריה ומסבריה קא שרי ליה סמכינן עליה מיהא בפניו משום דחזיא לגברא רבה דאכיל:
'''כל הספיחין אסורין''' - בשביעית מזמן הביעור ואילך:
'''חוץ מספיחי כרוב''' - עלין היוצאין מקלח הכרוב:
'''שאין כיוצא בהן בירק השדה''' - משרשין הן גדילין והרי הן כאילן שמוסיף ענפים על ענפים ולאו בכלל שאר ספיחים נינהו וכל שאר ספיחים מזרע הנחבט ונופל לארץ הוא אבל ספיחי כרוב אינו כן אלא עליו גדילין בענפים ולא אסרה תורה אלא ספיחים מעין זריעה כדכתיב הן לא נזרע וגו' כך שמעתי וקשיא לי חדא דכי האי גוונא לא קרי ספיחים אלא הגדילים מזרע הנחבט ונופל לארץ קודם לקיטה ועוד אילנות בשביעית מי לא נהגא בהן נמי קדושה ונראה בעיני דטעמא משום דכרוב אינו כלה לחיה כל ימות החורף וגימגום:
'''א"ר עקיבא''' - למה נאמר ולא נאסוף מאחר שאין אנו זורעין מה יאספו לימד על הספיחים שאסורין והכי קאמר הן לא נזרע והגדילין מאיליהן לא נאסוף:
'''גזרינן ספיחי כרוב אטו ספיחין דעלמא''' - דאף על גב דאין ביעור לכרוב דהא מתקיים כל ימות הגשמים ספיחין דידיה אסורין דלא לימא טעמא משום דאין בספיחי' איסור שביעית ואתו למישרי שאר ספיחים:
'''ארישא''' - ואל ישנה דמתני' ארישא קאי ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין:
'''רבא אמר לעולם אסיפא''' - והכי משמע מתני' או ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם ולא ליעבד דהא דקיימא לן בעלמא אל ישנה אדם ממנהג העיר אינו אלא מפני המחלוקת וכאן אין מחלוקת:
'''דמאי אמרת''' - הרואה אותו בטל יאמר זה אומר שהמלאכה אסורה וחלוק על כולנו לא יאמר הכי אלא יאמר מלאכה אין לו שהרי כמה בטלנין יש בשוק כל ימות השנה:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 4 נא ב אני ראיתי את ר"ש שאכל.ogg|thumb|תוס_פסחים_4_נא_ב_אני ראיתי את ר"ש שאכל]]
'''אני''' ראיתי את ר"ש שאכל. תימה לר"י דאמר בירושלמי ר"ש חזא לההוא גברא מלקט ספיחי כרוב בשביעית א"ל מאי האי א"ל ולאו את הוא דשרית א"ל ולאו חבראי פליגי עלי קרי עליה פורץ גדר ישכנו נחש וכן הוות ליה והשתא כיון שבעצמו היה אוכל למה היה כועס על אחרים שהיו אוכלין וסומכין על הוראתו וי"ל דמ"מ לא היה רוצה שעמי הארץ יסמכו עליו כל זמן שלא פסקו הלכה כמותו:
''' כל''' הספיחים אסורין חוץ מספיחי כרוב. פי' רש"י דלאחר ביעור מיירי ואין ביעור נוהג בכרוב לפי שאין השורש כלה בארץ ולא קרינן ביה כלה לחיה מן השדה וקשה לר"י א"כ אמאי איצטריך קרא דלא נאסוף תיפוק ליה דכתיב ולבהמתך ועוד מאי שנא דלא מפיק אלא ספיחי כרוב ה"ל למעוטי כל הני דפרק ז דשביעית (משנה ב) דתנן עיקר הלוף השוטה ונרבינה אין להן ביעור ועוד מאי שנא דרבנן גזרי הכא ספיחי כרוב אטו שאר ספיחים ובכל הנהו דהתם לא גזרי ועוד הקשה ריב"א דלעיל קתני ונכנסתי לגינה אחריו ונטל ספיחי כרוב ואכל משמע שתלשן מן הקרקע והי' מהן הרבה מחוברין וא"כ איירי קודם ביעור ועוד הקשה ר"ת דאמרינן בפ"ק דמנחות {{הפניה-גמ|מנחות|ה|ב}} מה למנחת העומר שכן מתיר חדש בשביעית ספיחים כר"ע דאמר ספיחים אסורים ובפסח של שביעית היא קודם ביעור שאז תבואה אינה כלה בשדה ואדרבה היא במילואה וביעור לא היה אלא בשמינית כשהיא כלה לחיה מן השדה ועוד דקאמר ותרוייהו אליבא דרבי עקיבא ורבנן נמי לא פליגי אדרשה דכלה לחיה בשדה ומודו רבנן דספיחים אסורים אחר ביעור דבסיפרי קאמר אמילתא דרבנן דפליגי אדרב עקיבא אמרת לנו לא תזרעו ומה שאנו אוספים אין מכניסו לקיום פי' שאסור אחר ביעור אמרת לנו בערו מה אנו אוכלין מן הביעור ואילך לכך נראה לר"ת דבשביעית קודם ביעור מיירי כדמשמע קרא דלא נאסוף דמייתי דכתיב ביה מה נאכל בשנה השביעית ודריש ר"ע מהאי קרא דספיחים אסורים בשביעית ורבנן פליגי עליה ודרשי לא נאסוף להכניסו לקיום ולא אסרי אלא אחר ביעור ור"ש ורבנן פליגי הכא אליבא דר"ע ומתיר ר"ש ספיחי כרוב דלא אסרה תורה אלא ספיחים דומיא דזריעה דכתיב הן לא נזרע אבל ספיחי כרוב דמו לאילן כדאמר במסכת כתובות {{הפניה-גמ|כתובות|קיא|ב}} כרוב הניח לנו אבא והיינו עולים בו בסולם ולא גזרינן אטו שאר ספיחים ורבנן גזרי ודוקא אליבא דרבי עקיבא דאיסור ספיחים מדאורייתא פליגי אבל לרבנן דפליגי עליה דר"ע וסברי איסור ספיחים דרבנן ליכא למיגזר הקשה רבינו נסים גאון דאיפכא שמעינן להו במסכת שביעית בפרק ט (משנה א) דקתני התם ר"ש אומר כל הספיחים מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירק השדה וליכא למיגרס התם אסורין דבירושלמי מוכח בהדיא דגרס התם מותרין ותירץ דהתם מיירי בספיחים שגדלו בששית בהיתר ונכנסו בשביעית ונשתהו עד לאחר הביעור ולכך שאר ספיחים שרו דלא אתו לאיחלופי בהנהו שגדלו בשביעית דשל ערב שביעית גדולים ושל שביעית קטנים אבל של כרוב שגדילים הרבה בזמן מועט אין היכר בין הגדל בערב שביעית לגדל בשביעית וכן איתא בירושלמי אמר רב יצחק כל ירק אתה יכול לעמוד עליו בין חדש ובין ישן ברם הכא פי' ספיחי כרוב שלא ילך ויביא מן האיסור ויאמר מן האמהות הבאתי והך דשמעתא איירי בשביעית עצמה כדמפר"ת ורבינו נסים פירש נמי שמעתא בעניין אחר ופי' דהכא בספיחים של שביעית שיצאו למוצאי שביעית דאסורין מדרבנן עד כדי שיעשו כיוצא בהן וסבר ר"ש ספיחים אסורין במוצאי שביעית דכשיראו אותם גדולים יסברו שלקטן בשביעית אבל ספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירק השדה לא גזרו בהן אטו שאר ספיחים דכשיראו אותם גדולין לא יסברו שלקטן בשביעית דדרכם ליגדל הרבה בזמן מועט וכשאכל ר"ש בן [רבי] יוסי בן לקוניא ספיחי כרוב במוצאי שביעית הוא דאכל כר"ש בן יוחי ולא משמע הכי ורבנן גזרי היתירא אטו איסורא וכולן אסורין ובגמרא דדמאי בפרק שני גרס לענין ספיחים מר"ה ועד חנוכה איסור ספיחים ומחנוכה ועד ר"ה היתר ספיחים ותניא בתוספתא בפ"ה בצלים שיצאו משביעית למוצאי שביעית אם עשו כיוצא בהן מותרין ואם לאו אסורין ותרוייהו אליבא דרבי עקיבא דאסר ספיחים מדאורייתא בשביעית אבל לרבנן דפליגי עליה ליכא למיגזר ומה שפירש רבינו נסים דמה שגדל בששית ונכנסה לשביעית היכא דאיכא למיטעי שמא גדל בשביעית אסור קשה לרשב"א דתניא בפרק קמא דראש השנה (דף טו.) ר"ש בן יהודה משום ר"ש אומר אתרוג בת ששית שנכנסה בשביעית פטור מן המעשר ומן הביעור והשתא ביעור לא הוי אלא בזמן שהפירות כלים ואפ"ה קאמר פטור מן הביעור ואף על גב דאיכא למיטעי ולמימר שזה האתרוג גדל בשביעית וי"ל דהתם מיירי מדאורייתא אי נמי כשלקטן בתחילתה של שביעית דליכא למיטעי מיהו הא קשיא לר"י דבשמעתא משמע לכ"ע דירקות הגדילין בשביעית אסורין באכילה ובמסכת שביעית משמע דשרו דתנן (פרק ט משנה ד) האומר לפועל הילך דינר זה ולקט לי בו ירק היום ובפרק בתרא דעבודה זרה {{הפניה-גמ|עבודה זרה|סב|א}} מייתי לה ותירץ ר"י דבשל ערב שביעית מיירי ומה שיש בהן דין שביעית לענין סחורה ושאר דינים לפי שנלקט בשביעית דבירק אזלינן בתר לקיטה:
''' כגון''' אנא דידענא בקביעא דירחא. ולא בסוד העיבור קאמר דהא בני בבל בקיאי בעיבורא דירחא כדאמרינן בריש ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ד|ב}} ועבדי תרי יומי אלא מפרש ר"ת שהיה במקום ששלוחי בית דין מגיעין ושם אין עושין אלא יום אחד והיינו בקביעא דירחא שהיה יודע מתי נקבע החודש דהתם ליכא למיגזר שמא יעשה מלאכה בי"ט ששומעין קידוש החודש:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ד|נא ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ד|נא|ב}}
l1hm4q2173tp4i9mp1etmbzt3upzx4w
רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע
0
1734538
3022200
2994820
2026-07-01T09:52:02Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022200
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/א|פרק א]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/א|יהושע א}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ב|פרק ב]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ב|יהושע ב}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ג|פרק ג]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ג|יהושע ג}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ד|פרק ד]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ד|יהושע ד}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ה|פרק ה]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ה|יהושע ה}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ו|פרק ו]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ו|יהושע ו}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ז|פרק ז]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ז|יהושע ז}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ח|פרק ח]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ח|יהושע ח}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ט|פרק ט]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ט|יהושע ט}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/י|פרק י]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/י|יהושע י}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יא|פרק יא]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יא|יהושע יא}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יב|פרק יב]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יב|יהושע יב}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יג|פרק יג]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יג|יהושע יג}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יד|פרק יד]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יד|יהושע יד}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/טו|פרק טו]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/טו|יהושע טו}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/טז|פרק טז]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/טז|יהושע טז}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יז|פרק יז]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יז|יהושע יז}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יח|פרק יח]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יח|יהושע יח}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יט|פרק יט]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/יט|יהושע יט}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/כ|פרק כ]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/כ|יהושע כ}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/כא|פרק כא]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/כא|יהושע כא}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/כב|פרק כב]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/כב|יהושע כב}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/כג|פרק כג]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/כג|יהושע כג}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/כד|פרק כד]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/כד|יהושע כד}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
<references />
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע|*]]
fvt49zevyaokx4ewac2xcyg27adzhsq
רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/א
0
1734539
3022190
2963759
2026-07-01T09:48:43Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022190
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=יהושע א/><קטע התחלה=א/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=א|דיבור=וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה}}מְחֻבָּר עַל סֵדֶר הַתּוֹרָה, הַמְּסַיֶּמֶת בִּפְטִירַת משֶׁה, וְזֶה מְחֻבָּר לָהּ.<קטע סוף=א/>
<קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=משֶׁה עַבְדִּי מֵת}}וְאִלּוּ הָיָה קַיָּם, בּוֹ הָיִיתִי חָפֵץ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ ([[תמורה טז א|תמורה ט"ז ע"א]]) עַל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים הֲלָכוֹת שֶׁנִּשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל משֶׁה. בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: '''משֶׁה עַבְדִּי מֵת,''' וְהַתּוֹרָה עַל שְׁמוֹ נִקְרֵאת. לוֹמַר לְךָ – אִי אֶפְשָׁר; צֵא וְטָרְדָן בַּמִּלְחָמָה.<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ}}כַּיּוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה ([[דברים יא כד|בדברים יא, כד]]). וְשָׁנִינוּ בְּסִפְרֵי ([[ספרי על דברים/עקב/פיסקא נא|פרשת עקב]]): אִם לְלַמֵּד עַל תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה". אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: "כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף"? אַף חוּצָה לָאָרֶץ. מִשֶּׁתִּכְבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ, כָּל מַה שֶּׁתִּכְבְּשׁוּ מִחוּצָה לָאָרֶץ יִהְיֶה קָדוֹשׁ וְיִהְיֶה שֶׁלָּכֶם.<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה}}הוּא מִדְבַּר קָדֵשׁ, מִדְבַּר צִין שֶׁעַל יְדֵי אֱדוֹם, שֶׁהָיָה בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. וְדֶרֶךְ שָׁם נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר כ טז|במדבר כ, טז]]): "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ" וְגוֹמֵר. וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה בִּדְרוֹמִית מִזְרָחִית? שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר לד ג|שם לד, ג]]): "וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִין עַל יְדֵי אֱדוֹם".{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת}}זֶה רָחְבָּהּ מִדָּרוֹם לְצָפוֹן, '''כָּל אֶרֶץ הַחִתִּים''' בַּכְּלָל הַזֶּה. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ}}לְאָרְכָּהּ, מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב.<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ו|דיבור=חֲזַק וֶאֱמָץ}}בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, כְּמַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר: '''כִּי אַתָּה תַּנְחִיל'''.<קטע סוף=ו/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ז|דיבור=רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד}}בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה'''. {{ד"ה ברש"י|דיבור=תַּשְׂכִּיל}}תַּצְלִיחַ.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ח|דיבור=סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה}}סֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה הָיָה לְפָנָיו. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וְהָגִיתָ בּוֹ}}וְהִתְבּוֹנַנְתָּ בּוֹ. כָּל הִגָּיוֹן שֶׁבַּתּוֹרָה – בַּלֵּב, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: "וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ" ([[תהלים יט טו| תהלים יט, טו]]), "לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה" ([[ישעיהו לג יח| ישעיהו לג, יח]]).<קטע סוף=ח/>
<קטע התחלה=ט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ט|דיבור=הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ}}בַּמִּלְחָמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: '''אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת'''. וְהֵיכָן צִוָּהוּ? בִּימֵי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן" וְגוֹמֵר ([[דברים לא כג|דברים לא כג]]).<קטע סוף=ט/>
<קטע התחלה=י/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=י|דיבור=וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ}}בַּיּוֹם שֶׁתַּמּוּ יְמֵי בְּכִי אֵבֶל משֶׁה.<קטע סוף=י/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=יא|דיבור=הָכִינוּ לָכֶם צֵדָה}}כָּל דָּבָר הַצָּרִיךְ לַדֶּרֶךְ, וּכְלֵי זֵינָם לַמִּלְחָמָה, אָמַר לָהֶם לְתַקֵּן. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר: בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, הֲרֵי הָיוּ מִסְתַּפְּקִים בַּמָּן שֶׁבִּכְלֵיהֶם עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת" ([[יהושע ה יב|לקמן ה, יב]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים}}בְּסוֹף שְׁלֹשֶׁת יָמִים; בְּעוֹד שֶׁתִּהְיוּ כָּאן שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאַחַר תַּעַבְרוּ.<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=יד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=יד|דיבור=כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל}}שֶׁבָּכֶם, יַעַבְרוּ חֲלוּצִים.<קטע סוף=יד/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=טו|דיבור=מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ}}עֵבֶר מִזְרָחִי שֶׁל יַרְדֵּן.<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=יח|דיבור=יַמְרֶה}}יַקְנִיט אֶת דְּבָרֶיךָ.<קטע סוף=יח/><קטע סוף=יהושע א/>
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע]]
jfi5vrhi01yuvxsdot7zpw3chl1gtdh
3022191
3022190
2026-07-01T09:48:57Z
Nahum
68
מיון חדש ל[[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע]]: "א" באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022191
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=יהושע א/><קטע התחלה=א/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=א|דיבור=וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה}}מְחֻבָּר עַל סֵדֶר הַתּוֹרָה, הַמְּסַיֶּמֶת בִּפְטִירַת משֶׁה, וְזֶה מְחֻבָּר לָהּ.<קטע סוף=א/>
<קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=משֶׁה עַבְדִּי מֵת}}וְאִלּוּ הָיָה קַיָּם, בּוֹ הָיִיתִי חָפֵץ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ ([[תמורה טז א|תמורה ט"ז ע"א]]) עַל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים הֲלָכוֹת שֶׁנִּשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל משֶׁה. בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: '''משֶׁה עַבְדִּי מֵת,''' וְהַתּוֹרָה עַל שְׁמוֹ נִקְרֵאת. לוֹמַר לְךָ – אִי אֶפְשָׁר; צֵא וְטָרְדָן בַּמִּלְחָמָה.<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ}}כַּיּוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה ([[דברים יא כד|בדברים יא, כד]]). וְשָׁנִינוּ בְּסִפְרֵי ([[ספרי על דברים/עקב/פיסקא נא|פרשת עקב]]): אִם לְלַמֵּד עַל תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה". אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: "כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף"? אַף חוּצָה לָאָרֶץ. מִשֶּׁתִּכְבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ, כָּל מַה שֶּׁתִּכְבְּשׁוּ מִחוּצָה לָאָרֶץ יִהְיֶה קָדוֹשׁ וְיִהְיֶה שֶׁלָּכֶם.<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה}}הוּא מִדְבַּר קָדֵשׁ, מִדְבַּר צִין שֶׁעַל יְדֵי אֱדוֹם, שֶׁהָיָה בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. וְדֶרֶךְ שָׁם נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר כ טז|במדבר כ, טז]]): "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ" וְגוֹמֵר. וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה בִּדְרוֹמִית מִזְרָחִית? שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר לד ג|שם לד, ג]]): "וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִין עַל יְדֵי אֱדוֹם".{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת}}זֶה רָחְבָּהּ מִדָּרוֹם לְצָפוֹן, '''כָּל אֶרֶץ הַחִתִּים''' בַּכְּלָל הַזֶּה. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ}}לְאָרְכָּהּ, מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב.<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ו|דיבור=חֲזַק וֶאֱמָץ}}בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, כְּמַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר: '''כִּי אַתָּה תַּנְחִיל'''.<קטע סוף=ו/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ז|דיבור=רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד}}בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה'''. {{ד"ה ברש"י|דיבור=תַּשְׂכִּיל}}תַּצְלִיחַ.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ח|דיבור=סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה}}סֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה הָיָה לְפָנָיו. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וְהָגִיתָ בּוֹ}}וְהִתְבּוֹנַנְתָּ בּוֹ. כָּל הִגָּיוֹן שֶׁבַּתּוֹרָה – בַּלֵּב, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: "וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ" ([[תהלים יט טו| תהלים יט, טו]]), "לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה" ([[ישעיהו לג יח| ישעיהו לג, יח]]).<קטע סוף=ח/>
<קטע התחלה=ט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ט|דיבור=הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ}}בַּמִּלְחָמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: '''אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת'''. וְהֵיכָן צִוָּהוּ? בִּימֵי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן" וְגוֹמֵר ([[דברים לא כג|דברים לא כג]]).<קטע סוף=ט/>
<קטע התחלה=י/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=י|דיבור=וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ}}בַּיּוֹם שֶׁתַּמּוּ יְמֵי בְּכִי אֵבֶל משֶׁה.<קטע סוף=י/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=יא|דיבור=הָכִינוּ לָכֶם צֵדָה}}כָּל דָּבָר הַצָּרִיךְ לַדֶּרֶךְ, וּכְלֵי זֵינָם לַמִּלְחָמָה, אָמַר לָהֶם לְתַקֵּן. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר: בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, הֲרֵי הָיוּ מִסְתַּפְּקִים בַּמָּן שֶׁבִּכְלֵיהֶם עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת" ([[יהושע ה יב|לקמן ה, יב]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים}}בְּסוֹף שְׁלֹשֶׁת יָמִים; בְּעוֹד שֶׁתִּהְיוּ כָּאן שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאַחַר תַּעַבְרוּ.<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=יד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=יד|דיבור=כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל}}שֶׁבָּכֶם, יַעַבְרוּ חֲלוּצִים.<קטע סוף=יד/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=טו|דיבור=מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ}}עֵבֶר מִזְרָחִי שֶׁל יַרְדֵּן.<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=יח|דיבור=יַמְרֶה}}יַקְנִיט אֶת דְּבָרֶיךָ.<קטע סוף=יח/><קטע סוף=יהושע א/>
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע|א]]
gix8dih8iyeh4nt65blnsn9wqanwa43
3022196
3022191
2026-07-01T09:50:34Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:יהושע א]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022196
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=יהושע א/><קטע התחלה=א/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=א|דיבור=וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה}}מְחֻבָּר עַל סֵדֶר הַתּוֹרָה, הַמְּסַיֶּמֶת בִּפְטִירַת משֶׁה, וְזֶה מְחֻבָּר לָהּ.<קטע סוף=א/>
<קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=משֶׁה עַבְדִּי מֵת}}וְאִלּוּ הָיָה קַיָּם, בּוֹ הָיִיתִי חָפֵץ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ ([[תמורה טז א|תמורה ט"ז ע"א]]) עַל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים הֲלָכוֹת שֶׁנִּשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל משֶׁה. בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: '''משֶׁה עַבְדִּי מֵת,''' וְהַתּוֹרָה עַל שְׁמוֹ נִקְרֵאת. לוֹמַר לְךָ – אִי אֶפְשָׁר; צֵא וְטָרְדָן בַּמִּלְחָמָה.<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ}}כַּיּוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה ([[דברים יא כד|בדברים יא, כד]]). וְשָׁנִינוּ בְּסִפְרֵי ([[ספרי על דברים/עקב/פיסקא נא|פרשת עקב]]): אִם לְלַמֵּד עַל תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה". אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: "כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף"? אַף חוּצָה לָאָרֶץ. מִשֶּׁתִּכְבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ, כָּל מַה שֶּׁתִּכְבְּשׁוּ מִחוּצָה לָאָרֶץ יִהְיֶה קָדוֹשׁ וְיִהְיֶה שֶׁלָּכֶם.<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה}}הוּא מִדְבַּר קָדֵשׁ, מִדְבַּר צִין שֶׁעַל יְדֵי אֱדוֹם, שֶׁהָיָה בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. וְדֶרֶךְ שָׁם נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר כ טז|במדבר כ, טז]]): "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ" וְגוֹמֵר. וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה בִּדְרוֹמִית מִזְרָחִית? שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר לד ג|שם לד, ג]]): "וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִין עַל יְדֵי אֱדוֹם".{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת}}זֶה רָחְבָּהּ מִדָּרוֹם לְצָפוֹן, '''כָּל אֶרֶץ הַחִתִּים''' בַּכְּלָל הַזֶּה. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ}}לְאָרְכָּהּ, מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב.<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ו|דיבור=חֲזַק וֶאֱמָץ}}בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, כְּמַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר: '''כִּי אַתָּה תַּנְחִיל'''.<קטע סוף=ו/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ז|דיבור=רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד}}בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה'''. {{ד"ה ברש"י|דיבור=תַּשְׂכִּיל}}תַּצְלִיחַ.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ח|דיבור=סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה}}סֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה הָיָה לְפָנָיו. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וְהָגִיתָ בּוֹ}}וְהִתְבּוֹנַנְתָּ בּוֹ. כָּל הִגָּיוֹן שֶׁבַּתּוֹרָה – בַּלֵּב, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: "וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ" ([[תהלים יט טו| תהלים יט, טו]]), "לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה" ([[ישעיהו לג יח| ישעיהו לג, יח]]).<קטע סוף=ח/>
<קטע התחלה=ט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=ט|דיבור=הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ}}בַּמִּלְחָמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: '''אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת'''. וְהֵיכָן צִוָּהוּ? בִּימֵי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן" וְגוֹמֵר ([[דברים לא כג|דברים לא כג]]).<קטע סוף=ט/>
<קטע התחלה=י/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=י|דיבור=וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ}}בַּיּוֹם שֶׁתַּמּוּ יְמֵי בְּכִי אֵבֶל משֶׁה.<קטע סוף=י/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=יא|דיבור=הָכִינוּ לָכֶם צֵדָה}}כָּל דָּבָר הַצָּרִיךְ לַדֶּרֶךְ, וּכְלֵי זֵינָם לַמִּלְחָמָה, אָמַר לָהֶם לְתַקֵּן. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר: בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, הֲרֵי הָיוּ מִסְתַּפְּקִים בַּמָּן שֶׁבִּכְלֵיהֶם עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת" ([[יהושע ה יב|לקמן ה, יב]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים}}בְּסוֹף שְׁלֹשֶׁת יָמִים; בְּעוֹד שֶׁתִּהְיוּ כָּאן שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאַחַר תַּעַבְרוּ.<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=יד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=יד|דיבור=כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל}}שֶׁבָּכֶם, יַעַבְרוּ חֲלוּצִים.<קטע סוף=יד/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=טו|דיבור=מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ}}עֵבֶר מִזְרָחִי שֶׁל יַרְדֵּן.<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=א|פסוק=יח|דיבור=יַמְרֶה}}יַקְנִיט אֶת דְּבָרֶיךָ.<קטע סוף=יח/><קטע סוף=יהושע א/>
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע|א]]
[[קטגוריה:יהושע א]]
jzsmrrm74bfuw0irtethih925dccgpp
רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ב
0
1734607
3022197
2964892
2026-07-01T09:50:54Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022197
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=יהושע ב/><קטע התחלה=א/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=א|דיבור=וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹמֵר}}עַל כָּרְחִי אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁבְּתוֹךְ יְמֵי אֵבֶל משֶׁה שְׁלָחָם. שֶׁהֲרֵי לְסוֹף שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁתַּמּוּ יְמֵי אֵבֶל משֶׁה – עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, שֶׁמִּשָּׁם אָנוּ לְמֵדִים שֶׁמֵּת משֶׁה בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר, כְּשֶׁאַתָּה מוֹנֶה ל"ג לְמַפְרֵעַ מִיּוֹם שֶׁעָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן. וְעַל כָּרְחֲךָ מִשֶּׁנִּשְׁתַּלְּחוּ הַמְּרַגְּלִים – לֹא עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן עַד יוֹם הַחֲמִישִׁי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים עַד שָׁבוּ הָרוֹדְפִים" ([[יהושע ב כב|פסוק כב]]). בּוֹ בַּלַּיְלָה "וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" ([[יהושע ב כג|שם, כג]]). "וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים" ([[יהושע ג א|להלן ג,א]]), הֲרֵי יוֹם הָרְבִיעִי. "וַיָּלִינוּ שָׁם טֶרֶם יַעֲבֹרוּ" (שם), נִמְצָא שֶׁלֹּא עָבְרוּ עַד יוֹם חֲמִישִׁי.{{ד"ה ברש"י|דיבור=חֶרֶשׁ}}"בְּרָז" [=בְּסוֹד], כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. אָמַר לָהֶם: עֲשׂוּ עַצְמְכֶם כְּחֵרְשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַסְתִּירוּ דִּבְרֵיהֶם מִפְּנֵיכֶם. דָּבָר אַחֵר: '''חֶרֶשׁ''' – חֶרֶס; הַטְעִינוּ עַצְמְכֶם קְדֵרוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ נִרְאִין כְּקַדָּרִין.{{ד"ה ברש"י|דיבור=רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ}}וַהֲלֹא יְרִיחוֹ בַּכְּלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצָאת? אֶלָּא שֶׁהָיְתָה קָשָׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם, לְפִי שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת עַל הַסְּפָר. וְכַיּוֹצֵא בּוֹ: "וַיִּפָּקְדוּ מֵעַבְדֵי דָּוִד תִּשְׁעָה עָשָׂר אִישׁ וַעֲשָׂהאֵל" ([[שמואל ב ב ל|שמ"ב ב, ל]]). וַהֲלֹא עֲשָׂהאֵל בַּכְּלָל הָיָה, וְלָמָּה יָצָא? אֶלָּא שֶׁהָיָה קָשֶׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: "וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה" ([[מלכים א יא א|מל"א יא, א]]). וַהֲלֹא בַּת פַּרְעֹה בַּכְּלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצָאת? אֶלָּא שֶׁהָיָה מְחַבְּבָהּ כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וּכְלַפֵּי חֵטְא שֶׁהֶחֱטִיאָה אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכֻּלָּן. כָּךְ שְׁנוּיָיה בְּסִפְרֵי ([[ספרי על דברים יא כה|עקב נב]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=אִשָּׁה זוֹנָה}}תִּרְגֵּם יְהוֹנָתָן: "פּוּנְדָּקִיתָא", מוֹכֶרֶת מִינֵי מְזוֹנוֹת.<קטע סוף=א/>
<קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=ב|דיבור=לַחְפֹּר}}לְרַגֵּל, כְּמוֹ: "מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל" ([[איוב לט כט|איוב לט, כט]]).<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=ד|דיבור=וַתִּצְפְּנוֹ}}יֵשׁ מִקְרָאוֹת מְדַבְּרִים עַל הָרַבִּים כְּיָחִיד. לְפִי שֶׁמִּהֲרָה בְּהַטְמָנָתָם, וּבְמָקוֹם צַר, כְּאִלּוּ הָיָה יְחִידִי. וּמִדְרַשׁ אַגָּדַת תַּנְחוּמָא יֵשׁ ([[מדרש תנחומא שלח#פרשה א|שלח א]]): פִּינְחָס וְכָלֵב הָיוּ; וּפִינְחָס עָמַד לִפְנֵיהֶם, וְלֹא רָאוּהוּ, לְפִי שֶׁהָיָה כְּמַלְאָךְ. דָּבָר אַחֵר: '''וַתִּצְפְּנוֹ.''' כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְדֻגְמָתוֹ מָצִינוּ: "שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב" ([[משלי כז ט|משלי כז, ט]]), וְלֹא אָמַר 'יְשַׂמְּחוּ לֵב'.<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=ו|דיבור=בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ}}פִּשְׁתִּים בְּגִבְעוֹלֵיהֶן.<קטע סוף=ו/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=ז|דיבור=עַל הַמַּעְבְּרוֹת}}מְקוֹם מַעֲבַר הַמַּיִם, שֶׁהָיוּ סְבוּרִים שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם, אֶל עַרְבוֹת מוֹאָב. וְהַיַּרְדֵּן מַפְסִיק בֵּינְתַיִם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ}}הַשּׁוֹעֲרִים.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=יא|דיבור=וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ}}אֲפִלּוּ לִשְׁכַּב עִם אִשָּׁה. אָמְרוּ: אֵין לְךָ כָּל שַׂר וְנָגִיד שֶׁלֹּא בָּא אֶל רָחָב הַזּוֹנָה. וּבַת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְזִנְּתָה כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה ([[זבחים קטז ב|זבחים קט"ז ע"ב]]).<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=יב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=יב|דיבור=אוֹת אֱמֶת}}שֶׁתַּעֲשׂוּ, כְּשֶׁתָּבֹאוּ וַתִּכְבְּשׁוּ אֶת הָעִיר, שֶׁתַּכִּירוּ הָאוֹת וְתַחֲיוּנִי.<קטע סוף=יב/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=טו|דיבור=וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן}}בְּאוֹתוֹ חֶבֶל וְחַלּוֹן הָיוּ הַנּוֹאֲפִים עוֹלִין אֵלֶיהָ. אָמְרָה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! בְּאֵלּוּ חָטָאתִי, בְּאֵלּוּ מְחֹל לִי.<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=טז|דיבור=עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים}}רָאֲתָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁיָּשׁוּבוּ לְסוֹף שְׁלֹשֶׁת יָמִים.<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=יז|דיבור=נְקִיִּים אֲנַחְנוּ}}הֲרֵי אָנוּ תּוֹלִין הַדָּבָר בָּךְ, לַעֲשׂוֹת הָאוֹת הַזֶּה.<קטע סוף=יז/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=יח|דיבור=אֶת תִּקְוַת}}לְשׁוֹן קַו וְחֶבֶל.<קטע סוף=יח/>
<קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=יט|דיבור=דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ}}עֲוֹן הֲרִיגָתוֹ עַל רֹאשׁוֹ תְּהֵא, כִּי הוּא יִגְרֹם מִיתָתוֹ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=דָּמוֹ בְרֹאשֵׁנוּ}}עֲוֹן הֲרִיגָתוֹ תְּהֵא עָלֵינוּ.<קטע סוף=יט/>
<קטע התחלה=כג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=כג|דיבור=וַיַּעַבְרוּ}}אֶת הַיַּרְדֵּן. <קטע סוף=כג/><קטע סוף=יהושע ב/>
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע]]
enq5f2yxq75v7ewbojb3yw5jgufpedk
3022198
3022197
2026-07-01T09:51:01Z
Nahum
68
מיון חדש ל[[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע]]: "ב" באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022198
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=יהושע ב/><קטע התחלה=א/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=א|דיבור=וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹמֵר}}עַל כָּרְחִי אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁבְּתוֹךְ יְמֵי אֵבֶל משֶׁה שְׁלָחָם. שֶׁהֲרֵי לְסוֹף שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁתַּמּוּ יְמֵי אֵבֶל משֶׁה – עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, שֶׁמִּשָּׁם אָנוּ לְמֵדִים שֶׁמֵּת משֶׁה בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר, כְּשֶׁאַתָּה מוֹנֶה ל"ג לְמַפְרֵעַ מִיּוֹם שֶׁעָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן. וְעַל כָּרְחֲךָ מִשֶּׁנִּשְׁתַּלְּחוּ הַמְּרַגְּלִים – לֹא עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן עַד יוֹם הַחֲמִישִׁי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים עַד שָׁבוּ הָרוֹדְפִים" ([[יהושע ב כב|פסוק כב]]). בּוֹ בַּלַּיְלָה "וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" ([[יהושע ב כג|שם, כג]]). "וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים" ([[יהושע ג א|להלן ג,א]]), הֲרֵי יוֹם הָרְבִיעִי. "וַיָּלִינוּ שָׁם טֶרֶם יַעֲבֹרוּ" (שם), נִמְצָא שֶׁלֹּא עָבְרוּ עַד יוֹם חֲמִישִׁי.{{ד"ה ברש"י|דיבור=חֶרֶשׁ}}"בְּרָז" [=בְּסוֹד], כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. אָמַר לָהֶם: עֲשׂוּ עַצְמְכֶם כְּחֵרְשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַסְתִּירוּ דִּבְרֵיהֶם מִפְּנֵיכֶם. דָּבָר אַחֵר: '''חֶרֶשׁ''' – חֶרֶס; הַטְעִינוּ עַצְמְכֶם קְדֵרוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ נִרְאִין כְּקַדָּרִין.{{ד"ה ברש"י|דיבור=רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ}}וַהֲלֹא יְרִיחוֹ בַּכְּלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצָאת? אֶלָּא שֶׁהָיְתָה קָשָׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם, לְפִי שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת עַל הַסְּפָר. וְכַיּוֹצֵא בּוֹ: "וַיִּפָּקְדוּ מֵעַבְדֵי דָּוִד תִּשְׁעָה עָשָׂר אִישׁ וַעֲשָׂהאֵל" ([[שמואל ב ב ל|שמ"ב ב, ל]]). וַהֲלֹא עֲשָׂהאֵל בַּכְּלָל הָיָה, וְלָמָּה יָצָא? אֶלָּא שֶׁהָיָה קָשֶׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: "וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה" ([[מלכים א יא א|מל"א יא, א]]). וַהֲלֹא בַּת פַּרְעֹה בַּכְּלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצָאת? אֶלָּא שֶׁהָיָה מְחַבְּבָהּ כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וּכְלַפֵּי חֵטְא שֶׁהֶחֱטִיאָה אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכֻּלָּן. כָּךְ שְׁנוּיָיה בְּסִפְרֵי ([[ספרי על דברים יא כה|עקב נב]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=אִשָּׁה זוֹנָה}}תִּרְגֵּם יְהוֹנָתָן: "פּוּנְדָּקִיתָא", מוֹכֶרֶת מִינֵי מְזוֹנוֹת.<קטע סוף=א/>
<קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=ב|דיבור=לַחְפֹּר}}לְרַגֵּל, כְּמוֹ: "מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל" ([[איוב לט כט|איוב לט, כט]]).<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=ד|דיבור=וַתִּצְפְּנוֹ}}יֵשׁ מִקְרָאוֹת מְדַבְּרִים עַל הָרַבִּים כְּיָחִיד. לְפִי שֶׁמִּהֲרָה בְּהַטְמָנָתָם, וּבְמָקוֹם צַר, כְּאִלּוּ הָיָה יְחִידִי. וּמִדְרַשׁ אַגָּדַת תַּנְחוּמָא יֵשׁ ([[מדרש תנחומא שלח#פרשה א|שלח א]]): פִּינְחָס וְכָלֵב הָיוּ; וּפִינְחָס עָמַד לִפְנֵיהֶם, וְלֹא רָאוּהוּ, לְפִי שֶׁהָיָה כְּמַלְאָךְ. דָּבָר אַחֵר: '''וַתִּצְפְּנוֹ.''' כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְדֻגְמָתוֹ מָצִינוּ: "שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב" ([[משלי כז ט|משלי כז, ט]]), וְלֹא אָמַר 'יְשַׂמְּחוּ לֵב'.<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=ו|דיבור=בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ}}פִּשְׁתִּים בְּגִבְעוֹלֵיהֶן.<קטע סוף=ו/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=ז|דיבור=עַל הַמַּעְבְּרוֹת}}מְקוֹם מַעֲבַר הַמַּיִם, שֶׁהָיוּ סְבוּרִים שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם, אֶל עַרְבוֹת מוֹאָב. וְהַיַּרְדֵּן מַפְסִיק בֵּינְתַיִם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ}}הַשּׁוֹעֲרִים.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=יא|דיבור=וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ}}אֲפִלּוּ לִשְׁכַּב עִם אִשָּׁה. אָמְרוּ: אֵין לְךָ כָּל שַׂר וְנָגִיד שֶׁלֹּא בָּא אֶל רָחָב הַזּוֹנָה. וּבַת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְזִנְּתָה כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה ([[זבחים קטז ב|זבחים קט"ז ע"ב]]).<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=יב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=יב|דיבור=אוֹת אֱמֶת}}שֶׁתַּעֲשׂוּ, כְּשֶׁתָּבֹאוּ וַתִּכְבְּשׁוּ אֶת הָעִיר, שֶׁתַּכִּירוּ הָאוֹת וְתַחֲיוּנִי.<קטע סוף=יב/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=טו|דיבור=וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן}}בְּאוֹתוֹ חֶבֶל וְחַלּוֹן הָיוּ הַנּוֹאֲפִים עוֹלִין אֵלֶיהָ. אָמְרָה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! בְּאֵלּוּ חָטָאתִי, בְּאֵלּוּ מְחֹל לִי.<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=טז|דיבור=עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים}}רָאֲתָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁיָּשׁוּבוּ לְסוֹף שְׁלֹשֶׁת יָמִים.<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=יז|דיבור=נְקִיִּים אֲנַחְנוּ}}הֲרֵי אָנוּ תּוֹלִין הַדָּבָר בָּךְ, לַעֲשׂוֹת הָאוֹת הַזֶּה.<קטע סוף=יז/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=יח|דיבור=אֶת תִּקְוַת}}לְשׁוֹן קַו וְחֶבֶל.<קטע סוף=יח/>
<קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=יט|דיבור=דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ}}עֲוֹן הֲרִיגָתוֹ עַל רֹאשׁוֹ תְּהֵא, כִּי הוּא יִגְרֹם מִיתָתוֹ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=דָּמוֹ בְרֹאשֵׁנוּ}}עֲוֹן הֲרִיגָתוֹ תְּהֵא עָלֵינוּ.<קטע סוף=יט/>
<קטע התחלה=כג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=כג|דיבור=וַיַּעַבְרוּ}}אֶת הַיַּרְדֵּן. <קטע סוף=כג/><קטע סוף=יהושע ב/>
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע|ב]]
jjpv0upi9ggtu4ywh5f4eut0timrxqz
3022199
3022198
2026-07-01T09:51:09Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:יהושע ב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022199
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=יהושע ב/><קטע התחלה=א/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=א|דיבור=וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹמֵר}}עַל כָּרְחִי אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁבְּתוֹךְ יְמֵי אֵבֶל משֶׁה שְׁלָחָם. שֶׁהֲרֵי לְסוֹף שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁתַּמּוּ יְמֵי אֵבֶל משֶׁה – עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, שֶׁמִּשָּׁם אָנוּ לְמֵדִים שֶׁמֵּת משֶׁה בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר, כְּשֶׁאַתָּה מוֹנֶה ל"ג לְמַפְרֵעַ מִיּוֹם שֶׁעָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן. וְעַל כָּרְחֲךָ מִשֶּׁנִּשְׁתַּלְּחוּ הַמְּרַגְּלִים – לֹא עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן עַד יוֹם הַחֲמִישִׁי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים עַד שָׁבוּ הָרוֹדְפִים" ([[יהושע ב כב|פסוק כב]]). בּוֹ בַּלַּיְלָה "וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" ([[יהושע ב כג|שם, כג]]). "וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים" ([[יהושע ג א|להלן ג,א]]), הֲרֵי יוֹם הָרְבִיעִי. "וַיָּלִינוּ שָׁם טֶרֶם יַעֲבֹרוּ" (שם), נִמְצָא שֶׁלֹּא עָבְרוּ עַד יוֹם חֲמִישִׁי.{{ד"ה ברש"י|דיבור=חֶרֶשׁ}}"בְּרָז" [=בְּסוֹד], כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. אָמַר לָהֶם: עֲשׂוּ עַצְמְכֶם כְּחֵרְשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַסְתִּירוּ דִּבְרֵיהֶם מִפְּנֵיכֶם. דָּבָר אַחֵר: '''חֶרֶשׁ''' – חֶרֶס; הַטְעִינוּ עַצְמְכֶם קְדֵרוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ נִרְאִין כְּקַדָּרִין.{{ד"ה ברש"י|דיבור=רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ}}וַהֲלֹא יְרִיחוֹ בַּכְּלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצָאת? אֶלָּא שֶׁהָיְתָה קָשָׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם, לְפִי שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת עַל הַסְּפָר. וְכַיּוֹצֵא בּוֹ: "וַיִּפָּקְדוּ מֵעַבְדֵי דָּוִד תִּשְׁעָה עָשָׂר אִישׁ וַעֲשָׂהאֵל" ([[שמואל ב ב ל|שמ"ב ב, ל]]). וַהֲלֹא עֲשָׂהאֵל בַּכְּלָל הָיָה, וְלָמָּה יָצָא? אֶלָּא שֶׁהָיָה קָשֶׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: "וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה" ([[מלכים א יא א|מל"א יא, א]]). וַהֲלֹא בַּת פַּרְעֹה בַּכְּלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצָאת? אֶלָּא שֶׁהָיָה מְחַבְּבָהּ כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וּכְלַפֵּי חֵטְא שֶׁהֶחֱטִיאָה אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכֻּלָּן. כָּךְ שְׁנוּיָיה בְּסִפְרֵי ([[ספרי על דברים יא כה|עקב נב]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=אִשָּׁה זוֹנָה}}תִּרְגֵּם יְהוֹנָתָן: "פּוּנְדָּקִיתָא", מוֹכֶרֶת מִינֵי מְזוֹנוֹת.<קטע סוף=א/>
<קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=ב|דיבור=לַחְפֹּר}}לְרַגֵּל, כְּמוֹ: "מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל" ([[איוב לט כט|איוב לט, כט]]).<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=ד|דיבור=וַתִּצְפְּנוֹ}}יֵשׁ מִקְרָאוֹת מְדַבְּרִים עַל הָרַבִּים כְּיָחִיד. לְפִי שֶׁמִּהֲרָה בְּהַטְמָנָתָם, וּבְמָקוֹם צַר, כְּאִלּוּ הָיָה יְחִידִי. וּמִדְרַשׁ אַגָּדַת תַּנְחוּמָא יֵשׁ ([[מדרש תנחומא שלח#פרשה א|שלח א]]): פִּינְחָס וְכָלֵב הָיוּ; וּפִינְחָס עָמַד לִפְנֵיהֶם, וְלֹא רָאוּהוּ, לְפִי שֶׁהָיָה כְּמַלְאָךְ. דָּבָר אַחֵר: '''וַתִּצְפְּנוֹ.''' כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְדֻגְמָתוֹ מָצִינוּ: "שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב" ([[משלי כז ט|משלי כז, ט]]), וְלֹא אָמַר 'יְשַׂמְּחוּ לֵב'.<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=ו|דיבור=בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ}}פִּשְׁתִּים בְּגִבְעוֹלֵיהֶן.<קטע סוף=ו/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=ז|דיבור=עַל הַמַּעְבְּרוֹת}}מְקוֹם מַעֲבַר הַמַּיִם, שֶׁהָיוּ סְבוּרִים שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם, אֶל עַרְבוֹת מוֹאָב. וְהַיַּרְדֵּן מַפְסִיק בֵּינְתַיִם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ}}הַשּׁוֹעֲרִים.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=יא|דיבור=וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ}}אֲפִלּוּ לִשְׁכַּב עִם אִשָּׁה. אָמְרוּ: אֵין לְךָ כָּל שַׂר וְנָגִיד שֶׁלֹּא בָּא אֶל רָחָב הַזּוֹנָה. וּבַת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְזִנְּתָה כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה ([[זבחים קטז ב|זבחים קט"ז ע"ב]]).<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=יב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=יב|דיבור=אוֹת אֱמֶת}}שֶׁתַּעֲשׂוּ, כְּשֶׁתָּבֹאוּ וַתִּכְבְּשׁוּ אֶת הָעִיר, שֶׁתַּכִּירוּ הָאוֹת וְתַחֲיוּנִי.<קטע סוף=יב/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=טו|דיבור=וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן}}בְּאוֹתוֹ חֶבֶל וְחַלּוֹן הָיוּ הַנּוֹאֲפִים עוֹלִין אֵלֶיהָ. אָמְרָה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! בְּאֵלּוּ חָטָאתִי, בְּאֵלּוּ מְחֹל לִי.<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=טז|דיבור=עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים}}רָאֲתָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁיָּשׁוּבוּ לְסוֹף שְׁלֹשֶׁת יָמִים.<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=יז|דיבור=נְקִיִּים אֲנַחְנוּ}}הֲרֵי אָנוּ תּוֹלִין הַדָּבָר בָּךְ, לַעֲשׂוֹת הָאוֹת הַזֶּה.<קטע סוף=יז/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=יח|דיבור=אֶת תִּקְוַת}}לְשׁוֹן קַו וְחֶבֶל.<קטע סוף=יח/>
<קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=יט|דיבור=דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ}}עֲוֹן הֲרִיגָתוֹ עַל רֹאשׁוֹ תְּהֵא, כִּי הוּא יִגְרֹם מִיתָתוֹ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=דָּמוֹ בְרֹאשֵׁנוּ}}עֲוֹן הֲרִיגָתוֹ תְּהֵא עָלֵינוּ.<קטע סוף=יט/>
<קטע התחלה=כג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ב|פסוק=כג|דיבור=וַיַּעַבְרוּ}}אֶת הַיַּרְדֵּן. <קטע סוף=כג/><קטע סוף=יהושע ב/>
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע|ב]]
[[קטגוריה:יהושע ב]]
tsu8uv1r8tvgdikhiw8dirlbf3if3xo
רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ג
0
1734622
3022202
2963765
2026-07-01T09:57:22Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022202
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=יהושע ג/><קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=ג|דיבור=וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו}}נִשְׁתַּנָּה הַמַּסָּע הַזֶּה מִשְּׁאָר מַסָּעוֹת, שֶׁכָּל זְמָן שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה קַיָּים, הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן נוֹסֵעַ תְּחִלָּה וּמַרְאֶה לָהֶם הַדֶּרֶךְ, וְהָאָרוֹן נוֹסֵעַ אַחַר שְׁנֵי דְּגָלִים; עַכְשָׁיו הָאָרוֹן נוֹסֵעַ תְּחִלָּה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם}}לְפִי שֶׁיָּצְאוּ כֻּלָּם מִלֵּוִי אֲבִי עַמְרָם, נִקְרְאוּ לְוִיִּים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (הובא בתלמודים ובילקוט, לפנינו בב"ר ליתא): בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה מְקוֹמוֹת נִקְרְאוּ הַכֹּהֲנִים לְוִיִּים. וְזֶה טַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר (מִפִּי רַבִּי).<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=ד|דיבור=אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה}}כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם הוּא.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וּבֵינָיו}}כְּמוֹ וּבֵינוֹ, וְדוֹמֶה לוֹ: "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו" ([[תהלים קמט ב|תהלים קמט, ב]]). דָּבָר אַחֵר: שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ, שֶׁל שְׁכִינָה וְשֶׁל יוֹסֵף מְהַלְּכִין יַחַד.{{ד"ה ברש"י|דיבור=כְּאַלְפַּיִם אַמָּה}}כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ יְכוֹלִין לֵילֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו בְּשַׁבָּת, כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא. לְפִי שֶׁיָּדַע שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת צָרִים לִפְנֵי יְרִיחוֹ בְּשַׁבָּת.{{ד"ה ברש"י|דיבור=לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ}}מוּסָב עַל: '''וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו'''.{{ד"ה ברש"י|דיבור=כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ}}לֹא הֲלַכְתֶּם בְּעִנְיָן זֶה עַד הֵנָּה.<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=ה|דיבור=וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ}}בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. וְיוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל אֵבֶל הָיָה רִאשׁוֹן לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים.{{ד"ה ברש"י|דיבור=הִתְקַדָּשׁוּ}}הִזְדַּמְּנוּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=כִּי מָחָר}}בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=נִפְלָאוֹת}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: פְּרִישָׁן.<קטע סוף=ה/>
<קטע התחלה=ו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=ו|דיבור=וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכֹּהֲנִים}}בְּיוֹם הַמָּחֳרָת.{{ד"ה ברש"י|דיבור=שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית}}עַד עַכְשָׁיו נָשְׂאוּ הַלְּוִיִּים, וְהַיּוֹם הַכֹּהֲנִים.<קטע סוף=ו/>
<קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=ח|דיבור=כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן}}כְּשֶׁתִּכָּנְסוּ לִפְנִים מִשְּׂפָתוֹ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ}}עַד אֲשֶׁר יַעַבְרוּ כָּל הָעָם אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי.<קטע סוף=ח/>
<קטע התחלה=ט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=ט|דיבור=גְּשׁוּ הֵנָּה}}צִמְצֵם אֶת כֻּלָּם בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי אָרוֹן. זֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֶחֱזִיק מֻעָט אֶת הַמְּרֻבֶּה.<קטע סוף=ט/>
<קטע התחלה=י/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=י|דיבור=בְּזֹאת תֵּדְעוּן}}בְּמַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים שֶׁכֻּלְּכֶם מְצֻמְצָמִין כָּאן.<קטע סוף=י/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=יא|דיבור=הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ}}בְּרִית שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. וְאַל תִּתְמַהּ עַל הַהֵ"א שֶׁל '''הַבְּרִית,''' שֶׁהַרְבֵּה מִקְרָאוֹת מְדַבְּרִים כָּךְ, כְּמוֹ: "הַמִּסְגְּרוֹת הַמְּכוֹנֹת" ([[מלכים ב טז יז|מל"ב טז, יז]]); "הָעֵמֶק הַפְּגָרִים" ([[ירמיהו לא לט|ירמיהו לא, לט]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=עֹבֵר לִפְנֵיכֶם}}מַקְדִּים לִפְנֵיכֶם, לִכָּנֵס לְתוֹךְ הַיַּרְדֵּן.<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=יב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=יב|דיבור=קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ}}הָכִינוּ אוֹתָם לִהְיוֹת נְכוֹנִים לְמַה שֶּׁאֲצַוֶּה אוֹתָם כְּשֶׁתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן.<קטע סוף=יב/>
<קטע התחלה=יג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=יג|דיבור=הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה}}לְמַטָּה, כְּדֶרֶךְ כָּל הַנְּהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִים.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד}}כְּשֶׁיֵּרְדוּ הַמַּיִם עַד מְקוֹם שֶׁנִּכְרְתוּ שָׁם, וְאֵינָם יוֹרְדִים מִשָּׁם וּלְמַטָּה, אֶלָּא הֵם מִתְקַבְּצִים וְנִגְדָּשִׁין וְעוֹלִין לְמַעְלָה, כִּפִּין עַל גַּבֵּי כִּפִּין.{{ד"ה ברש"י|דיבור=נֵד}}כְּמוֹ: "כֹּנֵס כַּנֵּד" ([[תהלים לג ז| תהלים לג, ז]]); "נֵד קָצִיר" ([[ישעיהו יז יא| ישעיהו יז, יא]]), לְשׁוֹן גֹּבַהּ, וְכֵן חִבְּרָם מְנַחֵם.<קטע סוף=יג/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=טו|דיבור=גְּדוֹתָיו}}לְשׁוֹן שָׂפָה גְּבוֹהָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=כָּל יְמֵי קָצִיר}}שֶׁיְּמֵי נִיסָן, יְמֵי קָצִיר הֵם.<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=טז|דיבור=הַרְחֵק מְאֹד}}מִמָּקוֹם שֶׁעָמְדוּ שָׁם, נִפְסְקוּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מֵאָדָם הָעִיר}}כָּךְ שְׁמָהּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְהַיֹּרְדִים}}אוֹתָם שֶׁהָיוּ יוֹרְדִים מִשָּׁם וּלְמַטָּה תְּחִלָּה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=תַּמּוּ נִכְרָתוּ}}עָבְרוּ כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָן, כְּכָל הַנְּחָלִים הַהוֹלְכִים אֶל הַיָּם, עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ.<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=יז|דיבור=וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים}}אֵצֶל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן}}וְכָל זְמָן שֶׁעָמְדוּ, לֹא יָרְדוּ הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים לְמַטָּה; וּבְתוֹךְ כָּךְ, כָּל הָעָם עוֹבְרִים בֶּחָרָבָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=הָכֵן}}מְכֻוָּנִים וְנִצָּבִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה.<קטע סוף=יז/>
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע|ג]]
dnslnc3fgmv895d136570pmvs5ct5aj
3022203
3022202
2026-07-01T09:57:36Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:יהושע ג]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022203
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=יהושע ג/><קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=ג|דיבור=וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו}}נִשְׁתַּנָּה הַמַּסָּע הַזֶּה מִשְּׁאָר מַסָּעוֹת, שֶׁכָּל זְמָן שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה קַיָּים, הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן נוֹסֵעַ תְּחִלָּה וּמַרְאֶה לָהֶם הַדֶּרֶךְ, וְהָאָרוֹן נוֹסֵעַ אַחַר שְׁנֵי דְּגָלִים; עַכְשָׁיו הָאָרוֹן נוֹסֵעַ תְּחִלָּה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם}}לְפִי שֶׁיָּצְאוּ כֻּלָּם מִלֵּוִי אֲבִי עַמְרָם, נִקְרְאוּ לְוִיִּים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (הובא בתלמודים ובילקוט, לפנינו בב"ר ליתא): בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה מְקוֹמוֹת נִקְרְאוּ הַכֹּהֲנִים לְוִיִּים. וְזֶה טַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר (מִפִּי רַבִּי).<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=ד|דיבור=אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה}}כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם הוּא.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וּבֵינָיו}}כְּמוֹ וּבֵינוֹ, וְדוֹמֶה לוֹ: "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו" ([[תהלים קמט ב|תהלים קמט, ב]]). דָּבָר אַחֵר: שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ, שֶׁל שְׁכִינָה וְשֶׁל יוֹסֵף מְהַלְּכִין יַחַד.{{ד"ה ברש"י|דיבור=כְּאַלְפַּיִם אַמָּה}}כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ יְכוֹלִין לֵילֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו בְּשַׁבָּת, כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא. לְפִי שֶׁיָּדַע שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת צָרִים לִפְנֵי יְרִיחוֹ בְּשַׁבָּת.{{ד"ה ברש"י|דיבור=לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ}}מוּסָב עַל: '''וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו'''.{{ד"ה ברש"י|דיבור=כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ}}לֹא הֲלַכְתֶּם בְּעִנְיָן זֶה עַד הֵנָּה.<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=ה|דיבור=וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ}}בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. וְיוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל אֵבֶל הָיָה רִאשׁוֹן לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים.{{ד"ה ברש"י|דיבור=הִתְקַדָּשׁוּ}}הִזְדַּמְּנוּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=כִּי מָחָר}}בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=נִפְלָאוֹת}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: פְּרִישָׁן.<קטע סוף=ה/>
<קטע התחלה=ו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=ו|דיבור=וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכֹּהֲנִים}}בְּיוֹם הַמָּחֳרָת.{{ד"ה ברש"י|דיבור=שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית}}עַד עַכְשָׁיו נָשְׂאוּ הַלְּוִיִּים, וְהַיּוֹם הַכֹּהֲנִים.<קטע סוף=ו/>
<קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=ח|דיבור=כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן}}כְּשֶׁתִּכָּנְסוּ לִפְנִים מִשְּׂפָתוֹ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ}}עַד אֲשֶׁר יַעַבְרוּ כָּל הָעָם אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי.<קטע סוף=ח/>
<קטע התחלה=ט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=ט|דיבור=גְּשׁוּ הֵנָּה}}צִמְצֵם אֶת כֻּלָּם בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי אָרוֹן. זֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֶחֱזִיק מֻעָט אֶת הַמְּרֻבֶּה.<קטע סוף=ט/>
<קטע התחלה=י/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=י|דיבור=בְּזֹאת תֵּדְעוּן}}בְּמַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים שֶׁכֻּלְּכֶם מְצֻמְצָמִין כָּאן.<קטע סוף=י/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=יא|דיבור=הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ}}בְּרִית שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. וְאַל תִּתְמַהּ עַל הַהֵ"א שֶׁל '''הַבְּרִית,''' שֶׁהַרְבֵּה מִקְרָאוֹת מְדַבְּרִים כָּךְ, כְּמוֹ: "הַמִּסְגְּרוֹת הַמְּכוֹנֹת" ([[מלכים ב טז יז|מל"ב טז, יז]]); "הָעֵמֶק הַפְּגָרִים" ([[ירמיהו לא לט|ירמיהו לא, לט]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=עֹבֵר לִפְנֵיכֶם}}מַקְדִּים לִפְנֵיכֶם, לִכָּנֵס לְתוֹךְ הַיַּרְדֵּן.<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=יב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=יב|דיבור=קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ}}הָכִינוּ אוֹתָם לִהְיוֹת נְכוֹנִים לְמַה שֶּׁאֲצַוֶּה אוֹתָם כְּשֶׁתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן.<קטע סוף=יב/>
<קטע התחלה=יג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=יג|דיבור=הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה}}לְמַטָּה, כְּדֶרֶךְ כָּל הַנְּהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִים.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד}}כְּשֶׁיֵּרְדוּ הַמַּיִם עַד מְקוֹם שֶׁנִּכְרְתוּ שָׁם, וְאֵינָם יוֹרְדִים מִשָּׁם וּלְמַטָּה, אֶלָּא הֵם מִתְקַבְּצִים וְנִגְדָּשִׁין וְעוֹלִין לְמַעְלָה, כִּפִּין עַל גַּבֵּי כִּפִּין.{{ד"ה ברש"י|דיבור=נֵד}}כְּמוֹ: "כֹּנֵס כַּנֵּד" ([[תהלים לג ז| תהלים לג, ז]]); "נֵד קָצִיר" ([[ישעיהו יז יא| ישעיהו יז, יא]]), לְשׁוֹן גֹּבַהּ, וְכֵן חִבְּרָם מְנַחֵם.<קטע סוף=יג/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=טו|דיבור=גְּדוֹתָיו}}לְשׁוֹן שָׂפָה גְּבוֹהָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=כָּל יְמֵי קָצִיר}}שֶׁיְּמֵי נִיסָן, יְמֵי קָצִיר הֵם.<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=טז|דיבור=הַרְחֵק מְאֹד}}מִמָּקוֹם שֶׁעָמְדוּ שָׁם, נִפְסְקוּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מֵאָדָם הָעִיר}}כָּךְ שְׁמָהּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְהַיֹּרְדִים}}אוֹתָם שֶׁהָיוּ יוֹרְדִים מִשָּׁם וּלְמַטָּה תְּחִלָּה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=תַּמּוּ נִכְרָתוּ}}עָבְרוּ כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָן, כְּכָל הַנְּחָלִים הַהוֹלְכִים אֶל הַיָּם, עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ.<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ג|פסוק=יז|דיבור=וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים}}אֵצֶל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן}}וְכָל זְמָן שֶׁעָמְדוּ, לֹא יָרְדוּ הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים לְמַטָּה; וּבְתוֹךְ כָּךְ, כָּל הָעָם עוֹבְרִים בֶּחָרָבָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=הָכֵן}}מְכֻוָּנִים וְנִצָּבִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה.<קטע סוף=יז/>
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע|ג]]
[[קטגוריה:יהושע ג]]
qkstc7koxs3ruxb7om2053h9fzhqsfj
רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ד
0
1734648
3022204
2963917
2026-07-01T09:58:23Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022204
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=יהושע ד/><קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=ב|דיבור=שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים}}הֵם שֶׁנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה לִהְיוֹת נְכוֹנִים.<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=ג|דיבור=וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם}}כְּמִצְוַת משֶׁה ([[דברים כז ד|דברים כז, ד]]), לִבְנוֹת לָהֶם מִזְבֵּחַ בְּהַר עֵיבָל וְלִכְתֹּב עֲלֵיהֶם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. וּבוֹ בַּיּוֹם בָּאוּ אֶל הַר עֵיבָל, וּבָנוּ בָּהֶם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהֶעֱלוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ, וְקִפְּלוּ אוֹתָם, וּבָאוּ וְלָנוּ בַּגִּלְגָּל.<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=ה|דיבור=עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן וְגוֹמֵר}}הִכָּנְסוּ עַתָּה בַּיַּרְדֵּן, וְעִבְרוּ עַד לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים.<קטע סוף=ה/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=ז|דיבור=וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה}}בַּגִּלְגָּל, לְזִכָּרוֹן זֶה.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=ט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=ט|דיבור=וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים}}אֲחֵרוֹת הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן.<קטע סוף=ט/>
<קטע התחלה=י/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=י|דיבור=עַד תֹּם כָּל הַדָּבָר}}כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה ([[סוטה לד א|ל"ד ע"א]]): עוֹדָם בַּיַּרְדֵּן, אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ: דְּעוּ, לָמָּה אַתֶּם עוֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן? עַל מְנָת שֶׁתּוֹרִישׁוּ אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְכוּלֵּיהּ.<קטע סוף=י/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=יא|דיבור=וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן וְגוֹמֵר}}לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָבְרוּ הָאֲחֵרִים, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ לְמַטָּה בָּעִנְיָן ([[יהושע ד יח|פסוק יח]]): נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים לַאֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֶחָרָבָה, עַל הַשָּׂפָה שֶׁנִּכְנְסוּ בָּהּ שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים אֶצְלָהּ, וְחָזְרוּ הַמַּיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם, לֵילֵךְ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. נִמְצָא אָרוֹן וְנוֹשְׂאָיו מִצַּד זֶה, וְכָל יִשְׂרָאֵל מִצַּד זֶה; נָשָׂא הָאָרוֹן אֶת נוֹשְׂאָיו וְעָבַר.{{ד"ה ברש"י|דיבור=לִפְנֵי הָעָם}}לְעֵינֵי הָעָם.<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=טז|דיבור=צַוֵּה אֶת הַכֹּהֲנִים}}כָּאן פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב אֶת הָאָמוּר לְמַעְלָה, הֵיאַךְ עָבַר אֲרוֹן ה' וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם וְגוֹמֵר.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְיַעֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן}}'וְיַעַבְרוּ' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''וְיַעֲלוּ'''. לָמַדְנוּ שֶׁעַל הַשָּׂפָה שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין אֶצְלָהּ עָלוּ. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין אֵצֶל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן שֶׁבַּמַּעֲרָב, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר לְמַעְלָה ([[יהושע ג טו|ג, טו]]): נִטְבְּלוּ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים בִּקְצֵה הַמַּיִם, וְשָׁם נֶאֱמַר: "וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים, וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים".<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=יח|דיבור=נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים}}מִן הַמַּיִם אֶל הֶחָרָבָה שֶׁאֶצְלָם, וַיָּשׁוּבוּ הַמַּיִם לִמְקוֹמָם. נִמְצָא אָרוֹן מִצַּד זֶה, וְיִשְׂרָאֵל מִצַּד זֶה; נָשָׂא אָרוֹן אֶת נוֹשְׂאָיו וְעָבַר. וְעַל דָּבָר זֶה נֶעֱנַשׁ עֻזָּא{{הערה|ראו [[שמואל ב ו ז]].}} כְּשֶׁאָחַז בָּאָרוֹן; נוֹשְׂאָיו נָשָׂא, עַצְמוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן.<קטע סוף=יח/>
<קטע התחלה=כ/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=כ|דיבור=הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל}}הוּא הַמָּלוֹן אֲשֶׁר לָנוּ בּוֹ הַלַּיְלָה.<קטע סוף=כ/><קטע סוף=יהושע ד/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
<references />
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע|ד]]
jx4qqx8v8vkqxvpkro58n9kbfuhoey7
3022205
3022204
2026-07-01T09:58:32Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:יהושע ד]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022205
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=יהושע ד/><קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=ב|דיבור=שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים}}הֵם שֶׁנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה לִהְיוֹת נְכוֹנִים.<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=ג|דיבור=וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם}}כְּמִצְוַת משֶׁה ([[דברים כז ד|דברים כז, ד]]), לִבְנוֹת לָהֶם מִזְבֵּחַ בְּהַר עֵיבָל וְלִכְתֹּב עֲלֵיהֶם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. וּבוֹ בַּיּוֹם בָּאוּ אֶל הַר עֵיבָל, וּבָנוּ בָּהֶם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהֶעֱלוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ, וְקִפְּלוּ אוֹתָם, וּבָאוּ וְלָנוּ בַּגִּלְגָּל.<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=ה|דיבור=עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן וְגוֹמֵר}}הִכָּנְסוּ עַתָּה בַּיַּרְדֵּן, וְעִבְרוּ עַד לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים.<קטע סוף=ה/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=ז|דיבור=וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה}}בַּגִּלְגָּל, לְזִכָּרוֹן זֶה.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=ט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=ט|דיבור=וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים}}אֲחֵרוֹת הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן.<קטע סוף=ט/>
<קטע התחלה=י/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=י|דיבור=עַד תֹּם כָּל הַדָּבָר}}כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה ([[סוטה לד א|ל"ד ע"א]]): עוֹדָם בַּיַּרְדֵּן, אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ: דְּעוּ, לָמָּה אַתֶּם עוֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן? עַל מְנָת שֶׁתּוֹרִישׁוּ אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְכוּלֵּיהּ.<קטע סוף=י/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=יא|דיבור=וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן וְגוֹמֵר}}לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָבְרוּ הָאֲחֵרִים, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ לְמַטָּה בָּעִנְיָן ([[יהושע ד יח|פסוק יח]]): נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים לַאֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֶחָרָבָה, עַל הַשָּׂפָה שֶׁנִּכְנְסוּ בָּהּ שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים אֶצְלָהּ, וְחָזְרוּ הַמַּיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם, לֵילֵךְ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. נִמְצָא אָרוֹן וְנוֹשְׂאָיו מִצַּד זֶה, וְכָל יִשְׂרָאֵל מִצַּד זֶה; נָשָׂא הָאָרוֹן אֶת נוֹשְׂאָיו וְעָבַר.{{ד"ה ברש"י|דיבור=לִפְנֵי הָעָם}}לְעֵינֵי הָעָם.<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=טז|דיבור=צַוֵּה אֶת הַכֹּהֲנִים}}כָּאן פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב אֶת הָאָמוּר לְמַעְלָה, הֵיאַךְ עָבַר אֲרוֹן ה' וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם וְגוֹמֵר.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְיַעֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן}}'וְיַעַבְרוּ' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''וְיַעֲלוּ'''. לָמַדְנוּ שֶׁעַל הַשָּׂפָה שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין אֶצְלָהּ עָלוּ. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין אֵצֶל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן שֶׁבַּמַּעֲרָב, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר לְמַעְלָה ([[יהושע ג טו|ג, טו]]): נִטְבְּלוּ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים בִּקְצֵה הַמַּיִם, וְשָׁם נֶאֱמַר: "וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים, וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים".<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=יח|דיבור=נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים}}מִן הַמַּיִם אֶל הֶחָרָבָה שֶׁאֶצְלָם, וַיָּשׁוּבוּ הַמַּיִם לִמְקוֹמָם. נִמְצָא אָרוֹן מִצַּד זֶה, וְיִשְׂרָאֵל מִצַּד זֶה; נָשָׂא אָרוֹן אֶת נוֹשְׂאָיו וְעָבַר. וְעַל דָּבָר זֶה נֶעֱנַשׁ עֻזָּא{{הערה|ראו [[שמואל ב ו ז]].}} כְּשֶׁאָחַז בָּאָרוֹן; נוֹשְׂאָיו נָשָׂא, עַצְמוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן.<קטע סוף=יח/>
<קטע התחלה=כ/>{{ד"ה ברש"י|ספר=יהושע|פרק=ד|פסוק=כ|דיבור=הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל}}הוּא הַמָּלוֹן אֲשֶׁר לָנוּ בּוֹ הַלַּיְלָה.<קטע סוף=כ/><קטע סוף=יהושע ד/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
<references />
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע|ד]]
[[קטגוריה:יהושע ד]]
1hz1mw1m77u4o4o7mzajwf9cqm95zc1
רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים
0
1738392
3022182
3021486
2026-07-01T09:33:22Z
Nahum
68
3022182
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|פרק א]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|שופטים א}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|פרק ב]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|שופטים ב}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|פרק ג]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|שופטים ג}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|פרק ד]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|שופטים ד}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|פרק ה]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|שופטים ה}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|פרק ו]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|שופטים ו}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ז|פרק ז]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ז|שופטים ז}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ח|פרק ח]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ח|שופטים ח}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ט|פרק ט]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ט|שופטים ט}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/י|פרק י]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/י|שופטים י}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יא|פרק יא]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יא|שופטים יא}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יב|פרק יב]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יב|שופטים יב}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יג|פרק יג]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יג|שופטים יג}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
<references />
57uv3pur3odmod26fgf99k8lxyqubyo
3022206
3022182
2026-07-01T09:59:23Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022206
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|פרק א]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|שופטים א}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|פרק ב]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|שופטים ב}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|פרק ג]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|שופטים ג}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|פרק ד]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|שופטים ד}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|פרק ה]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|שופטים ה}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|פרק ו]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|שופטים ו}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ז|פרק ז]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ז|שופטים ז}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ח|פרק ח]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ח|שופטים ח}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ט|פרק ט]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ט|שופטים ט}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/י|פרק י]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/י|שופטים י}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יא|פרק יא]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יא|שופטים יא}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יב|פרק יב]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יב|שופטים יב}}
===[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יג|פרק יג]]===
{{#קטע:רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יג|שופטים יג}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
<references />
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים|*]]
dw6nuk1ch4cwqg5awreupx3wf5x5t8t
רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א
0
1738498
3022187
2997441
2026-07-01T09:36:57Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י על שופטים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022187
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=שופטים א/><קטע התחלה=א/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=א|דיבור=מִי יַעֲלֶה לָּנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי}}עַל מְקוֹמוֹת שֶׁהִפַּלְנוּ בְּגוֹרָל וַעֲדַיִן לֹא נִכְבְּשׁוּ.<קטע סוף=א/>
<קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=יְהוּדָה יַעֲלֶה}}שֵׁבֶט יְהוּדָה יַעֲלֶה תְּחִלָּה לִכְבֹּשׁ אֶת גּוֹרָלוֹ.<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=לְשִׁמְעוֹן אָחִיו}}לְשֵׁבֶט שִׁמְעוֹן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עֲלֵה אִתִּי}}וְעָזְרֵנִי לִכְבֹּשׁ אֶת מַה שֶׁנָּפַל בְּגוֹרָלִי.{{ש}}וְיֵשׁ פּוֹתְרִין: '''יְהוּדָה יַעֲלֶה.''' הוּא עָתְנִיאֵל, הוּא יַעְבֵּץ, שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּמַסֶּכֶת תְּמוּרָה ([[תמורה טז א|ט"ז ע"א]]): מַה שְּׁמוֹ? יְהוּדָה אֲחִי שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ. וּלְשִׁמְעוֹן אָחִיו אָמַר שֶׁיֵּלֵךְ אִתּוֹ.<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=בְּבֶזֶק}}שֵׁם מָקוֹם.<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ז|דיבור=שִׁבְעִים מְלָכִים וְגוֹמֵר}}מִכָּאן אַתָּה לָמֵד מַה גְּדֻלָּתָן וְעָשְׁרָן שֶׁל מַלְכֵי כְּנַעַן, שֶׁהֲרֵי אֲדֹנִי בֶזֶק לֹא הָיָה כְּדַאי לִמָּנוֹת עִם מַלְכֵי כְּנַעַן ([[יהושע יב]]) בְּשֵׁם ׳מֶלֶךְ׳, וְכָתוּב בּוֹ כֵּן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיְבִיאֻהוּ יְרוּשָׁלַיִם}}שֶׁהָלְכוּ מִשָּׁם לְהִלָּחֵם עַל יְרוּשָׁלַיִם.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ח|דיבור=שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ}}שִׁלְּחוּ אֵשׁ בְּכֻלָּהּ.<קטע סוף=ח/>
<קטע התחלה=יג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=יג|דיבור=אֲחִי כָלֵב}}מֵאִמּוֹ.<קטע סוף=יג/>
<קטע התחלה=יד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=יד|דיבור=וַתְּסִיתֵהוּ}}"וְאַמְלַכְתֵּיהּ" [ת"י. =ותייעצהו], לְשׁוֹן נִמְלָךְ, שֶׁמְּיַעֲצִין הָאָדָם וּמַשִּׂיאִין לִבּוֹ לְדָבָר אַחֵר. נִרְאֶה לִי.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַתִּצְנַח}}"וְאִתְרְכִינַת" [ת"י. =והתכופפה], לִפֹּל לְרַגְלֵי אָבִיהָ.<קטע סוף=יד/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=טו|דיבור=אֶרֶץ הַנֶּגֶב}}אָדָם שֶׁבֵּיתוֹ מְנֻגָּב מִכָּל טוּב, שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא תּוֹרָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=גֻּלֹּת מָיִם}}שְׂדֵה בֵּית הַבַּעַל, "אֲתַר בֵּית שָׁקְיָא דְמַיָּא" [ת"י. =מקום בית השקאת המים].<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=טז|דיבור=מֵעִיר הַתְּמָרִים}}הִיא יְרִיחוֹ. שֶׁנִּתַּן לָהֶם דָּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ, לְאָכְלָהּ עַד שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּמִי שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה בְּחֶלְקוֹ – יִטְּלֶנָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לְכָל יִשְׂרָאֵל חֵלֶק בְּבֵית הַבְּחִירָה. וּנְתָנוּהָ לִבְנֵי יִתְרוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְהַתַּלְמִידִים שֶׁבָּהֶם הִנִּיחוּהָ וְהָלְכוּ אֵצֶל עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז, הוּא יַעְבֵּץ, בְּמִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד, לִלְמֹד תּוֹרָה, '''וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם,''' עִם הַתַּלְמִידִים הַיּוֹשְׁבִים לְפָנָיו. הוּא בִּקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּזְמִין לוֹ תַּלְמִידִים הֲגוּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהִים" וְגוֹמֵר ([[דברי הימים א ד י|דה"א ד, י]]), וְזִמֵּן לוֹ הַחֲסִידִים הַלָּלוּ.<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=יט|דיבור=כִּי לֹא לְהוֹרִישׁ}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "בָּתַר כֵּן דְּחָבוּ, לָא יְכִילוּ לְתָרָכָא יָת יָתְבֵי מֵישְׁרָא" [=אחרי כן כאשר חטאו, לא יכלו לגרש את יושבי העמק].<קטע סוף=יט/>
<קטע התחלה=כא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כא|דיבור=וְאֶת הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלַיִם}}מָחוֹז הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁשְּׁמוֹ יְבוּסִי (פרקי דרבי אליעזר לו), וּמִבְּנֵי אֲבִימֶלֶךְ הָיוּ, וְלֹא הוֹרִישָׁם מִפְּנֵי הַשְּׁבוּעָה ([[בראשית כא כג|בראשית כא, כג]]-[[בראשית כא כד|כד]]) עַד שֶׁבָּא דָוִד ([[שמואל ב ה ו|שמ"ב ה, ו]]-[[שמואל ב ה ז|ז]]), לְפִי שֶׁעֲדַיִן הָיָה נֶכְדּוֹ קַיָּם, וְהוּא נִשְׁבַּע לוֹ וּלְנִינוֹ וּלְנֶכְדּוֹ.<קטע סוף=כא/>
<קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כב|דיבור=בֵּית אֵל}}שֶׁנָּפַל בְּגוֹרָלָם ([[יהושע טז א|יהושע טז, א]]). וְאַף עַל פִּי שֶׁפֶּסֶל מִיכָה עִמָּהֶם, שֶׁהֲרֵי מִיכָה מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם ([[שופטים יז, א]]), נֶאֱמַר כָּאן '''וַה׳ עִמָּם.''' הוּא שֶׁאָמַר דָּנִיֵּאל: "לְךָ ה׳ הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים" ([[דניאל ט ז|דניאל ט, ז]]).<קטע סוף=כב/>
<קטע התחלה=כג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כג|דיבור=וַיָּתִירוּ}}עַל יְדֵי אֲחֵרִים, "וּשְׁלַחוּ מְאַלְּלִין" (ת"י) [=וישלחו מרגלים]. "וְיָתוּרוּ אֶת אֶרֶץ" ([[במדבר יג ב|במדבר יג, ב]]) נֶאֱמַר בַּמְּרַגְּלִים עַצְמָן, וְאֵלּוּ שֶׁשָּׁלְחוּ מְרַגְּלִים – נֶאֱמַר בָּהֶם '''וַיָּתִירוּ'''.<קטע סוף=כג/>
<קטע התחלה=כד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כד|דיבור=אֶת מְבוֹא הָעִיר}}שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים לָהּ דֶּרֶךְ הַמְּעָרָה, וְלוּז אֶחָד עוֹמֵד עַל פִּי הַמְּעָרָה, וְנִכְנָסִים דֶּרֶךְ הַלּוּז לַמְּעָרָה.<קטע סוף=כד/>
<קטע התחלה=כה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כה|דיבור=וַיַּרְאֵם}}בְּאֶצְבָּעוֹ.<קטע סוף=כה/>
<קטע התחלה=כו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כו|דיבור=לוּז}}שֶׁגָּדְלוּ בּוֹ אֱגוֹזִים דַּקִּים, {{לעז|קולדר״א|colder|תרגום=עץ אלסר|מספר=3278|הערה=ר' לעיל [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/ל#לז|מס' 3031]].}} בְּלַעַז.{{ד"ה ברש"י|דיבור=הוּא שְׁמָהּ עַד הַיּוֹם}}לֹא בִּלְבְּלָהּ סַנְחֵרִיב, וְלֹא הֶחֱרִיבָהּ נְבוּכַדְנֶצַּר.<קטע סוף=כו/>
<קטע התחלה=כז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כז|דיבור=וְלֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה}}סִפֵּר הַכָּתוּב בִּגְנוּתוֹ, שֶׁהִתְחִילוּ לִמְעֹל בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁצִּוָּה אוֹתָם: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ" וְגוֹמֵר ([[במדבר לג נב|במדבר לג, נב]]).<קטע סוף=כז/><קטע סוף=שופטים א/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
<references />
[[קטגוריה:רש"י על שופטים]]
j7nc9ae5ndqoxltgizfoq8nqjn1ynut
3022188
3022187
2026-07-01T09:37:13Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:שופטים א]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022188
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=שופטים א/><קטע התחלה=א/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=א|דיבור=מִי יַעֲלֶה לָּנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי}}עַל מְקוֹמוֹת שֶׁהִפַּלְנוּ בְּגוֹרָל וַעֲדַיִן לֹא נִכְבְּשׁוּ.<קטע סוף=א/>
<קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=יְהוּדָה יַעֲלֶה}}שֵׁבֶט יְהוּדָה יַעֲלֶה תְּחִלָּה לִכְבֹּשׁ אֶת גּוֹרָלוֹ.<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=לְשִׁמְעוֹן אָחִיו}}לְשֵׁבֶט שִׁמְעוֹן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עֲלֵה אִתִּי}}וְעָזְרֵנִי לִכְבֹּשׁ אֶת מַה שֶׁנָּפַל בְּגוֹרָלִי.{{ש}}וְיֵשׁ פּוֹתְרִין: '''יְהוּדָה יַעֲלֶה.''' הוּא עָתְנִיאֵל, הוּא יַעְבֵּץ, שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּמַסֶּכֶת תְּמוּרָה ([[תמורה טז א|ט"ז ע"א]]): מַה שְּׁמוֹ? יְהוּדָה אֲחִי שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ. וּלְשִׁמְעוֹן אָחִיו אָמַר שֶׁיֵּלֵךְ אִתּוֹ.<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=בְּבֶזֶק}}שֵׁם מָקוֹם.<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ז|דיבור=שִׁבְעִים מְלָכִים וְגוֹמֵר}}מִכָּאן אַתָּה לָמֵד מַה גְּדֻלָּתָן וְעָשְׁרָן שֶׁל מַלְכֵי כְּנַעַן, שֶׁהֲרֵי אֲדֹנִי בֶזֶק לֹא הָיָה כְּדַאי לִמָּנוֹת עִם מַלְכֵי כְּנַעַן ([[יהושע יב]]) בְּשֵׁם ׳מֶלֶךְ׳, וְכָתוּב בּוֹ כֵּן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיְבִיאֻהוּ יְרוּשָׁלַיִם}}שֶׁהָלְכוּ מִשָּׁם לְהִלָּחֵם עַל יְרוּשָׁלַיִם.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ח|דיבור=שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ}}שִׁלְּחוּ אֵשׁ בְּכֻלָּהּ.<קטע סוף=ח/>
<קטע התחלה=יג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=יג|דיבור=אֲחִי כָלֵב}}מֵאִמּוֹ.<קטע סוף=יג/>
<קטע התחלה=יד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=יד|דיבור=וַתְּסִיתֵהוּ}}"וְאַמְלַכְתֵּיהּ" [ת"י. =ותייעצהו], לְשׁוֹן נִמְלָךְ, שֶׁמְּיַעֲצִין הָאָדָם וּמַשִּׂיאִין לִבּוֹ לְדָבָר אַחֵר. נִרְאֶה לִי.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַתִּצְנַח}}"וְאִתְרְכִינַת" [ת"י. =והתכופפה], לִפֹּל לְרַגְלֵי אָבִיהָ.<קטע סוף=יד/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=טו|דיבור=אֶרֶץ הַנֶּגֶב}}אָדָם שֶׁבֵּיתוֹ מְנֻגָּב מִכָּל טוּב, שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא תּוֹרָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=גֻּלֹּת מָיִם}}שְׂדֵה בֵּית הַבַּעַל, "אֲתַר בֵּית שָׁקְיָא דְמַיָּא" [ת"י. =מקום בית השקאת המים].<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=טז|דיבור=מֵעִיר הַתְּמָרִים}}הִיא יְרִיחוֹ. שֶׁנִּתַּן לָהֶם דָּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ, לְאָכְלָהּ עַד שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּמִי שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה בְּחֶלְקוֹ – יִטְּלֶנָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לְכָל יִשְׂרָאֵל חֵלֶק בְּבֵית הַבְּחִירָה. וּנְתָנוּהָ לִבְנֵי יִתְרוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְהַתַּלְמִידִים שֶׁבָּהֶם הִנִּיחוּהָ וְהָלְכוּ אֵצֶל עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז, הוּא יַעְבֵּץ, בְּמִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד, לִלְמֹד תּוֹרָה, '''וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם,''' עִם הַתַּלְמִידִים הַיּוֹשְׁבִים לְפָנָיו. הוּא בִּקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּזְמִין לוֹ תַּלְמִידִים הֲגוּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהִים" וְגוֹמֵר ([[דברי הימים א ד י|דה"א ד, י]]), וְזִמֵּן לוֹ הַחֲסִידִים הַלָּלוּ.<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=יט|דיבור=כִּי לֹא לְהוֹרִישׁ}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "בָּתַר כֵּן דְּחָבוּ, לָא יְכִילוּ לְתָרָכָא יָת יָתְבֵי מֵישְׁרָא" [=אחרי כן כאשר חטאו, לא יכלו לגרש את יושבי העמק].<קטע סוף=יט/>
<קטע התחלה=כא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כא|דיבור=וְאֶת הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלַיִם}}מָחוֹז הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁשְּׁמוֹ יְבוּסִי (פרקי דרבי אליעזר לו), וּמִבְּנֵי אֲבִימֶלֶךְ הָיוּ, וְלֹא הוֹרִישָׁם מִפְּנֵי הַשְּׁבוּעָה ([[בראשית כא כג|בראשית כא, כג]]-[[בראשית כא כד|כד]]) עַד שֶׁבָּא דָוִד ([[שמואל ב ה ו|שמ"ב ה, ו]]-[[שמואל ב ה ז|ז]]), לְפִי שֶׁעֲדַיִן הָיָה נֶכְדּוֹ קַיָּם, וְהוּא נִשְׁבַּע לוֹ וּלְנִינוֹ וּלְנֶכְדּוֹ.<קטע סוף=כא/>
<קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כב|דיבור=בֵּית אֵל}}שֶׁנָּפַל בְּגוֹרָלָם ([[יהושע טז א|יהושע טז, א]]). וְאַף עַל פִּי שֶׁפֶּסֶל מִיכָה עִמָּהֶם, שֶׁהֲרֵי מִיכָה מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם ([[שופטים יז, א]]), נֶאֱמַר כָּאן '''וַה׳ עִמָּם.''' הוּא שֶׁאָמַר דָּנִיֵּאל: "לְךָ ה׳ הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים" ([[דניאל ט ז|דניאל ט, ז]]).<קטע סוף=כב/>
<קטע התחלה=כג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כג|דיבור=וַיָּתִירוּ}}עַל יְדֵי אֲחֵרִים, "וּשְׁלַחוּ מְאַלְּלִין" (ת"י) [=וישלחו מרגלים]. "וְיָתוּרוּ אֶת אֶרֶץ" ([[במדבר יג ב|במדבר יג, ב]]) נֶאֱמַר בַּמְּרַגְּלִים עַצְמָן, וְאֵלּוּ שֶׁשָּׁלְחוּ מְרַגְּלִים – נֶאֱמַר בָּהֶם '''וַיָּתִירוּ'''.<קטע סוף=כג/>
<קטע התחלה=כד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כד|דיבור=אֶת מְבוֹא הָעִיר}}שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים לָהּ דֶּרֶךְ הַמְּעָרָה, וְלוּז אֶחָד עוֹמֵד עַל פִּי הַמְּעָרָה, וְנִכְנָסִים דֶּרֶךְ הַלּוּז לַמְּעָרָה.<קטע סוף=כד/>
<קטע התחלה=כה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כה|דיבור=וַיַּרְאֵם}}בְּאֶצְבָּעוֹ.<קטע סוף=כה/>
<קטע התחלה=כו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כו|דיבור=לוּז}}שֶׁגָּדְלוּ בּוֹ אֱגוֹזִים דַּקִּים, {{לעז|קולדר״א|colder|תרגום=עץ אלסר|מספר=3278|הערה=ר' לעיל [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/ל#לז|מס' 3031]].}} בְּלַעַז.{{ד"ה ברש"י|דיבור=הוּא שְׁמָהּ עַד הַיּוֹם}}לֹא בִּלְבְּלָהּ סַנְחֵרִיב, וְלֹא הֶחֱרִיבָהּ נְבוּכַדְנֶצַּר.<קטע סוף=כו/>
<קטע התחלה=כז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כז|דיבור=וְלֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה}}סִפֵּר הַכָּתוּב בִּגְנוּתוֹ, שֶׁהִתְחִילוּ לִמְעֹל בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁצִּוָּה אוֹתָם: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ" וְגוֹמֵר ([[במדבר לג נב|במדבר לג, נב]]).<קטע סוף=כז/><קטע סוף=שופטים א/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
<references />
[[קטגוריה:רש"י על שופטים]]
[[קטגוריה:שופטים א]]
at14gamin4000omba50w2nkntck86v0
3022189
3022188
2026-07-01T09:37:51Z
Nahum
68
מיון חדש ל[[קטגוריה:רש"י על שופטים]]: "א" באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022189
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=שופטים א/><קטע התחלה=א/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=א|דיבור=מִי יַעֲלֶה לָּנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי}}עַל מְקוֹמוֹת שֶׁהִפַּלְנוּ בְּגוֹרָל וַעֲדַיִן לֹא נִכְבְּשׁוּ.<קטע סוף=א/>
<קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=יְהוּדָה יַעֲלֶה}}שֵׁבֶט יְהוּדָה יַעֲלֶה תְּחִלָּה לִכְבֹּשׁ אֶת גּוֹרָלוֹ.<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=לְשִׁמְעוֹן אָחִיו}}לְשֵׁבֶט שִׁמְעוֹן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עֲלֵה אִתִּי}}וְעָזְרֵנִי לִכְבֹּשׁ אֶת מַה שֶׁנָּפַל בְּגוֹרָלִי.{{ש}}וְיֵשׁ פּוֹתְרִין: '''יְהוּדָה יַעֲלֶה.''' הוּא עָתְנִיאֵל, הוּא יַעְבֵּץ, שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּמַסֶּכֶת תְּמוּרָה ([[תמורה טז א|ט"ז ע"א]]): מַה שְּׁמוֹ? יְהוּדָה אֲחִי שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ. וּלְשִׁמְעוֹן אָחִיו אָמַר שֶׁיֵּלֵךְ אִתּוֹ.<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=בְּבֶזֶק}}שֵׁם מָקוֹם.<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ז|דיבור=שִׁבְעִים מְלָכִים וְגוֹמֵר}}מִכָּאן אַתָּה לָמֵד מַה גְּדֻלָּתָן וְעָשְׁרָן שֶׁל מַלְכֵי כְּנַעַן, שֶׁהֲרֵי אֲדֹנִי בֶזֶק לֹא הָיָה כְּדַאי לִמָּנוֹת עִם מַלְכֵי כְּנַעַן ([[יהושע יב]]) בְּשֵׁם ׳מֶלֶךְ׳, וְכָתוּב בּוֹ כֵּן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיְבִיאֻהוּ יְרוּשָׁלַיִם}}שֶׁהָלְכוּ מִשָּׁם לְהִלָּחֵם עַל יְרוּשָׁלַיִם.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ח|דיבור=שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ}}שִׁלְּחוּ אֵשׁ בְּכֻלָּהּ.<קטע סוף=ח/>
<קטע התחלה=יג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=יג|דיבור=אֲחִי כָלֵב}}מֵאִמּוֹ.<קטע סוף=יג/>
<קטע התחלה=יד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=יד|דיבור=וַתְּסִיתֵהוּ}}"וְאַמְלַכְתֵּיהּ" [ת"י. =ותייעצהו], לְשׁוֹן נִמְלָךְ, שֶׁמְּיַעֲצִין הָאָדָם וּמַשִּׂיאִין לִבּוֹ לְדָבָר אַחֵר. נִרְאֶה לִי.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַתִּצְנַח}}"וְאִתְרְכִינַת" [ת"י. =והתכופפה], לִפֹּל לְרַגְלֵי אָבִיהָ.<קטע סוף=יד/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=טו|דיבור=אֶרֶץ הַנֶּגֶב}}אָדָם שֶׁבֵּיתוֹ מְנֻגָּב מִכָּל טוּב, שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא תּוֹרָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=גֻּלֹּת מָיִם}}שְׂדֵה בֵּית הַבַּעַל, "אֲתַר בֵּית שָׁקְיָא דְמַיָּא" [ת"י. =מקום בית השקאת המים].<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=טז|דיבור=מֵעִיר הַתְּמָרִים}}הִיא יְרִיחוֹ. שֶׁנִּתַּן לָהֶם דָּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ, לְאָכְלָהּ עַד שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּמִי שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה בְּחֶלְקוֹ – יִטְּלֶנָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לְכָל יִשְׂרָאֵל חֵלֶק בְּבֵית הַבְּחִירָה. וּנְתָנוּהָ לִבְנֵי יִתְרוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְהַתַּלְמִידִים שֶׁבָּהֶם הִנִּיחוּהָ וְהָלְכוּ אֵצֶל עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז, הוּא יַעְבֵּץ, בְּמִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד, לִלְמֹד תּוֹרָה, '''וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם,''' עִם הַתַּלְמִידִים הַיּוֹשְׁבִים לְפָנָיו. הוּא בִּקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּזְמִין לוֹ תַּלְמִידִים הֲגוּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהִים" וְגוֹמֵר ([[דברי הימים א ד י|דה"א ד, י]]), וְזִמֵּן לוֹ הַחֲסִידִים הַלָּלוּ.<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=יט|דיבור=כִּי לֹא לְהוֹרִישׁ}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "בָּתַר כֵּן דְּחָבוּ, לָא יְכִילוּ לְתָרָכָא יָת יָתְבֵי מֵישְׁרָא" [=אחרי כן כאשר חטאו, לא יכלו לגרש את יושבי העמק].<קטע סוף=יט/>
<קטע התחלה=כא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כא|דיבור=וְאֶת הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלַיִם}}מָחוֹז הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁשְּׁמוֹ יְבוּסִי (פרקי דרבי אליעזר לו), וּמִבְּנֵי אֲבִימֶלֶךְ הָיוּ, וְלֹא הוֹרִישָׁם מִפְּנֵי הַשְּׁבוּעָה ([[בראשית כא כג|בראשית כא, כג]]-[[בראשית כא כד|כד]]) עַד שֶׁבָּא דָוִד ([[שמואל ב ה ו|שמ"ב ה, ו]]-[[שמואל ב ה ז|ז]]), לְפִי שֶׁעֲדַיִן הָיָה נֶכְדּוֹ קַיָּם, וְהוּא נִשְׁבַּע לוֹ וּלְנִינוֹ וּלְנֶכְדּוֹ.<קטע סוף=כא/>
<קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כב|דיבור=בֵּית אֵל}}שֶׁנָּפַל בְּגוֹרָלָם ([[יהושע טז א|יהושע טז, א]]). וְאַף עַל פִּי שֶׁפֶּסֶל מִיכָה עִמָּהֶם, שֶׁהֲרֵי מִיכָה מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם ([[שופטים יז, א]]), נֶאֱמַר כָּאן '''וַה׳ עִמָּם.''' הוּא שֶׁאָמַר דָּנִיֵּאל: "לְךָ ה׳ הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים" ([[דניאל ט ז|דניאל ט, ז]]).<קטע סוף=כב/>
<קטע התחלה=כג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כג|דיבור=וַיָּתִירוּ}}עַל יְדֵי אֲחֵרִים, "וּשְׁלַחוּ מְאַלְּלִין" (ת"י) [=וישלחו מרגלים]. "וְיָתוּרוּ אֶת אֶרֶץ" ([[במדבר יג ב|במדבר יג, ב]]) נֶאֱמַר בַּמְּרַגְּלִים עַצְמָן, וְאֵלּוּ שֶׁשָּׁלְחוּ מְרַגְּלִים – נֶאֱמַר בָּהֶם '''וַיָּתִירוּ'''.<קטע סוף=כג/>
<קטע התחלה=כד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כד|דיבור=אֶת מְבוֹא הָעִיר}}שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים לָהּ דֶּרֶךְ הַמְּעָרָה, וְלוּז אֶחָד עוֹמֵד עַל פִּי הַמְּעָרָה, וְנִכְנָסִים דֶּרֶךְ הַלּוּז לַמְּעָרָה.<קטע סוף=כד/>
<קטע התחלה=כה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כה|דיבור=וַיַּרְאֵם}}בְּאֶצְבָּעוֹ.<קטע סוף=כה/>
<קטע התחלה=כו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כו|דיבור=לוּז}}שֶׁגָּדְלוּ בּוֹ אֱגוֹזִים דַּקִּים, {{לעז|קולדר״א|colder|תרגום=עץ אלסר|מספר=3278|הערה=ר' לעיל [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/ל#לז|מס' 3031]].}} בְּלַעַז.{{ד"ה ברש"י|דיבור=הוּא שְׁמָהּ עַד הַיּוֹם}}לֹא בִּלְבְּלָהּ סַנְחֵרִיב, וְלֹא הֶחֱרִיבָהּ נְבוּכַדְנֶצַּר.<קטע סוף=כו/>
<קטע התחלה=כז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כז|דיבור=וְלֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה}}סִפֵּר הַכָּתוּב בִּגְנוּתוֹ, שֶׁהִתְחִילוּ לִמְעֹל בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁצִּוָּה אוֹתָם: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ" וְגוֹמֵר ([[במדבר לג נב|במדבר לג, נב]]).<קטע סוף=כז/><קטע סוף=שופטים א/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
<references />
[[קטגוריה:רש"י על שופטים|א]]
[[קטגוריה:שופטים א]]
2mdqgwcrq46o5q2ugov92xj732mr1v9
3022210
3022189
2026-07-01T10:02:29Z
Nahum
68
הסרת [[קטגוריה:רש"י על שופטים]]; הוספת [[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022210
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=שופטים א/><קטע התחלה=א/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=א|דיבור=מִי יַעֲלֶה לָּנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי}}עַל מְקוֹמוֹת שֶׁהִפַּלְנוּ בְּגוֹרָל וַעֲדַיִן לֹא נִכְבְּשׁוּ.<קטע סוף=א/>
<קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=יְהוּדָה יַעֲלֶה}}שֵׁבֶט יְהוּדָה יַעֲלֶה תְּחִלָּה לִכְבֹּשׁ אֶת גּוֹרָלוֹ.<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=לְשִׁמְעוֹן אָחִיו}}לְשֵׁבֶט שִׁמְעוֹן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עֲלֵה אִתִּי}}וְעָזְרֵנִי לִכְבֹּשׁ אֶת מַה שֶׁנָּפַל בְּגוֹרָלִי.{{ש}}וְיֵשׁ פּוֹתְרִין: '''יְהוּדָה יַעֲלֶה.''' הוּא עָתְנִיאֵל, הוּא יַעְבֵּץ, שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּמַסֶּכֶת תְּמוּרָה ([[תמורה טז א|ט"ז ע"א]]): מַה שְּׁמוֹ? יְהוּדָה אֲחִי שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ. וּלְשִׁמְעוֹן אָחִיו אָמַר שֶׁיֵּלֵךְ אִתּוֹ.<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=בְּבֶזֶק}}שֵׁם מָקוֹם.<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ז|דיבור=שִׁבְעִים מְלָכִים וְגוֹמֵר}}מִכָּאן אַתָּה לָמֵד מַה גְּדֻלָּתָן וְעָשְׁרָן שֶׁל מַלְכֵי כְּנַעַן, שֶׁהֲרֵי אֲדֹנִי בֶזֶק לֹא הָיָה כְּדַאי לִמָּנוֹת עִם מַלְכֵי כְּנַעַן ([[יהושע יב]]) בְּשֵׁם ׳מֶלֶךְ׳, וְכָתוּב בּוֹ כֵּן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיְבִיאֻהוּ יְרוּשָׁלַיִם}}שֶׁהָלְכוּ מִשָּׁם לְהִלָּחֵם עַל יְרוּשָׁלַיִם.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=ח|דיבור=שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ}}שִׁלְּחוּ אֵשׁ בְּכֻלָּהּ.<קטע סוף=ח/>
<קטע התחלה=יג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=יג|דיבור=אֲחִי כָלֵב}}מֵאִמּוֹ.<קטע סוף=יג/>
<קטע התחלה=יד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=יד|דיבור=וַתְּסִיתֵהוּ}}"וְאַמְלַכְתֵּיהּ" [ת"י. =ותייעצהו], לְשׁוֹן נִמְלָךְ, שֶׁמְּיַעֲצִין הָאָדָם וּמַשִּׂיאִין לִבּוֹ לְדָבָר אַחֵר. נִרְאֶה לִי.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַתִּצְנַח}}"וְאִתְרְכִינַת" [ת"י. =והתכופפה], לִפֹּל לְרַגְלֵי אָבִיהָ.<קטע סוף=יד/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=טו|דיבור=אֶרֶץ הַנֶּגֶב}}אָדָם שֶׁבֵּיתוֹ מְנֻגָּב מִכָּל טוּב, שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא תּוֹרָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=גֻּלֹּת מָיִם}}שְׂדֵה בֵּית הַבַּעַל, "אֲתַר בֵּית שָׁקְיָא דְמַיָּא" [ת"י. =מקום בית השקאת המים].<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=טז|דיבור=מֵעִיר הַתְּמָרִים}}הִיא יְרִיחוֹ. שֶׁנִּתַּן לָהֶם דָּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ, לְאָכְלָהּ עַד שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּמִי שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה בְּחֶלְקוֹ – יִטְּלֶנָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לְכָל יִשְׂרָאֵל חֵלֶק בְּבֵית הַבְּחִירָה. וּנְתָנוּהָ לִבְנֵי יִתְרוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְהַתַּלְמִידִים שֶׁבָּהֶם הִנִּיחוּהָ וְהָלְכוּ אֵצֶל עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז, הוּא יַעְבֵּץ, בְּמִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד, לִלְמֹד תּוֹרָה, '''וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם,''' עִם הַתַּלְמִידִים הַיּוֹשְׁבִים לְפָנָיו. הוּא בִּקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּזְמִין לוֹ תַּלְמִידִים הֲגוּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהִים" וְגוֹמֵר ([[דברי הימים א ד י|דה"א ד, י]]), וְזִמֵּן לוֹ הַחֲסִידִים הַלָּלוּ.<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=יט|דיבור=כִּי לֹא לְהוֹרִישׁ}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "בָּתַר כֵּן דְּחָבוּ, לָא יְכִילוּ לְתָרָכָא יָת יָתְבֵי מֵישְׁרָא" [=אחרי כן כאשר חטאו, לא יכלו לגרש את יושבי העמק].<קטע סוף=יט/>
<קטע התחלה=כא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כא|דיבור=וְאֶת הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלַיִם}}מָחוֹז הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁשְּׁמוֹ יְבוּסִי (פרקי דרבי אליעזר לו), וּמִבְּנֵי אֲבִימֶלֶךְ הָיוּ, וְלֹא הוֹרִישָׁם מִפְּנֵי הַשְּׁבוּעָה ([[בראשית כא כג|בראשית כא, כג]]-[[בראשית כא כד|כד]]) עַד שֶׁבָּא דָוִד ([[שמואל ב ה ו|שמ"ב ה, ו]]-[[שמואל ב ה ז|ז]]), לְפִי שֶׁעֲדַיִן הָיָה נֶכְדּוֹ קַיָּם, וְהוּא נִשְׁבַּע לוֹ וּלְנִינוֹ וּלְנֶכְדּוֹ.<קטע סוף=כא/>
<קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כב|דיבור=בֵּית אֵל}}שֶׁנָּפַל בְּגוֹרָלָם ([[יהושע טז א|יהושע טז, א]]). וְאַף עַל פִּי שֶׁפֶּסֶל מִיכָה עִמָּהֶם, שֶׁהֲרֵי מִיכָה מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם ([[שופטים יז, א]]), נֶאֱמַר כָּאן '''וַה׳ עִמָּם.''' הוּא שֶׁאָמַר דָּנִיֵּאל: "לְךָ ה׳ הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים" ([[דניאל ט ז|דניאל ט, ז]]).<קטע סוף=כב/>
<קטע התחלה=כג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כג|דיבור=וַיָּתִירוּ}}עַל יְדֵי אֲחֵרִים, "וּשְׁלַחוּ מְאַלְּלִין" (ת"י) [=וישלחו מרגלים]. "וְיָתוּרוּ אֶת אֶרֶץ" ([[במדבר יג ב|במדבר יג, ב]]) נֶאֱמַר בַּמְּרַגְּלִים עַצְמָן, וְאֵלּוּ שֶׁשָּׁלְחוּ מְרַגְּלִים – נֶאֱמַר בָּהֶם '''וַיָּתִירוּ'''.<קטע סוף=כג/>
<קטע התחלה=כד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כד|דיבור=אֶת מְבוֹא הָעִיר}}שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים לָהּ דֶּרֶךְ הַמְּעָרָה, וְלוּז אֶחָד עוֹמֵד עַל פִּי הַמְּעָרָה, וְנִכְנָסִים דֶּרֶךְ הַלּוּז לַמְּעָרָה.<קטע סוף=כד/>
<קטע התחלה=כה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כה|דיבור=וַיַּרְאֵם}}בְּאֶצְבָּעוֹ.<קטע סוף=כה/>
<קטע התחלה=כו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כו|דיבור=לוּז}}שֶׁגָּדְלוּ בּוֹ אֱגוֹזִים דַּקִּים, {{לעז|קולדר״א|colder|תרגום=עץ אלסר|מספר=3278|הערה=ר' לעיל [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/ל#לז|מס' 3031]].}} בְּלַעַז.{{ד"ה ברש"י|דיבור=הוּא שְׁמָהּ עַד הַיּוֹם}}לֹא בִּלְבְּלָהּ סַנְחֵרִיב, וְלֹא הֶחֱרִיבָהּ נְבוּכַדְנֶצַּר.<קטע סוף=כו/>
<קטע התחלה=כז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=א|פסוק=כז|דיבור=וְלֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה}}סִפֵּר הַכָּתוּב בִּגְנוּתוֹ, שֶׁהִתְחִילוּ לִמְעֹל בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁצִּוָּה אוֹתָם: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ" וְגוֹמֵר ([[במדבר לג נב|במדבר לג, נב]]).<קטע סוף=כז/><קטע סוף=שופטים א/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
<references />
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים|א]]
[[קטגוריה:שופטים א]]
rjdqdnsttww02hed9jod1z2ytwu27dp
רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב
0
1738744
3022211
2998116
2026-07-01T10:03:07Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022211
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=שופטים ב/><קטע התחלה=א/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=א|דיבור=וַיַּעַל מַלְאַךְ ה'}} שָׁנִינוּ בְּ׳סֵדֶר עוֹלָם׳ (פרק יט): זֶה הָיָה פִּינְחָס.{{ד"ה ברש"י|דיבור=אֶל הַבֹּכִים}}שֵׁם הַמָּקוֹם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=אַעֲלֶה אֶתְכֶם}}כָּךְ הָיָה דַּעְתִּי מִתְּחִלָּה, לְהַעֲלוֹתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וְכֵן עָשִׂיתִי, עַל מְנָת לְהוֹרִישׁ אֶת אוֹיְבַי.<קטע סוף=א/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=ג|דיבור=וְגַם אָמַרְתִּי}}עַתָּה אָמַרְתִּי בְּאַפִּי.{{ד"ה ברש"י|דיבור=לְצִדִּים}}לִמְצַדְּדִים בְּצִדְּכֶם בִּגְדוּדִים וּגְיָסוֹת לִשְׁלֹל וְלָבֹז.<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=ו|דיבור=וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹמֵר}}זֶה הַמַּעֲשֶׂה הָיָה מֻקְדָּם, אֶלָּא לְפִי שֶׁבָּא לוֹמַר: "וַיַּעֲשׂוּ הָרַע" (פסוק יא), הִתְחִיל לוֹמַר כֵּן. יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁמֵּת, וְקִבְּלוּ לְפָנָיו לַעֲבֹד ה׳ – שִׁלְּחָם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ, וְהֵם עָבְדוּ אֶת ה׳ כָּל יָמָיו וְכָל יְמֵי הַזְּקֵנִים; וְאַחַר כָּךְ "וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָרַע".<קטע סוף=ו/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=ז|דיבור=אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים וְגוֹמֵר}}יָמִים הֶאֱרִיכוּ, שָׁנִים לֹא הֶאֱרִיכוּ, לְפִי שֶׁנִּתְעַצְּלוּ בְּהֶסְפֵּדוֹ. הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "הַר גָּעַשׁ" (פסוק ט), שֶׁרָעַשׁ עֲלֵיהֶם הָהָר לְהָרְגָן.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=ט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=ט|דיבור=בְּתִמְנַת חֶרֶס}}עַל שֵׁם שֶׁהֶעֱמִידוּ תְּמוּנַת חֶרֶס עַל קִבְרוֹ, כְּלוֹמַר: חֲבָל עַל אָדָם שֶׁהֶעֱמִיד הַחַמָּה וּמוּטָל בַּקֶּבֶר.<קטע סוף=ט/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=טו|דיבור=בְּכָל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד ה׳ הָיְתָה בָּם לְרָעָה}}עַל אֲבִימֶלֶךְ וּמַחְלוֹן וְכִלְיוֹן נֶאֱמַר בְּ׳סֵדֶר עוֹלָם׳ (פרק יב).<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=טז|דיבור=וַיָּקֶם ה׳ שֹׁפְטִים}}תָּמִיד, מִדּוֹר אֶל דּוֹר, כְּמוֹ שֶׁהוּא מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ בַּסֵּפֶר הַזֶּה, שׁוֹפֵט אַחַר שׁוֹפֵט.<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=יח|דיבור=וְכִי הֵקִים}}לְשׁוֹן הֹוֶה: וְכַאֲשֶׁר הָיָה מֵקִים לָהֶם שׁוֹפְטִים, וְהָיָה ה׳ עִם הַשּׁוֹפֵט וְגוֹמֵר.{{ד"ה ברש"י|דיבור=כִּי יִנָּחֵם}}שֶׁהָיָה מִתְנַחֵם לָהֶם עַל הָרָעָה. כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מִנַּאֲקָתָם}}מִפְּנֵי נַאֲקָתָם, הָעוֹלָה לְפָנָיו מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם.<קטע סוף=יח/>
<קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=יט|דיבור=לֹא הִפִּילוּ}}לֹא הִנִּיחוּ דָּבָר לִהְיוֹת נוֹכָחִים עַל כָּל הַבָּא עֲלֵיהֶם.<קטע סוף=יט/>
<קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=כב|דיבור=הֲשֹׁמְרִים הֵם}}הֵ״א חֲטַף פַּתָּח הוּא נָקוּד, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן שְׁאֵלָה וְנִסָּיוֹן.<קטע סוף=כב/><קטע סוף=שופטים ב/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים|ב]]
rt233ptu5ql3m95sf14o1g37awe3yp4
3022212
3022211
2026-07-01T10:03:18Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:שופטים ב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022212
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=שופטים ב/><קטע התחלה=א/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=א|דיבור=וַיַּעַל מַלְאַךְ ה'}} שָׁנִינוּ בְּ׳סֵדֶר עוֹלָם׳ (פרק יט): זֶה הָיָה פִּינְחָס.{{ד"ה ברש"י|דיבור=אֶל הַבֹּכִים}}שֵׁם הַמָּקוֹם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=אַעֲלֶה אֶתְכֶם}}כָּךְ הָיָה דַּעְתִּי מִתְּחִלָּה, לְהַעֲלוֹתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וְכֵן עָשִׂיתִי, עַל מְנָת לְהוֹרִישׁ אֶת אוֹיְבַי.<קטע סוף=א/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=ג|דיבור=וְגַם אָמַרְתִּי}}עַתָּה אָמַרְתִּי בְּאַפִּי.{{ד"ה ברש"י|דיבור=לְצִדִּים}}לִמְצַדְּדִים בְּצִדְּכֶם בִּגְדוּדִים וּגְיָסוֹת לִשְׁלֹל וְלָבֹז.<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=ו|דיבור=וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹמֵר}}זֶה הַמַּעֲשֶׂה הָיָה מֻקְדָּם, אֶלָּא לְפִי שֶׁבָּא לוֹמַר: "וַיַּעֲשׂוּ הָרַע" (פסוק יא), הִתְחִיל לוֹמַר כֵּן. יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁמֵּת, וְקִבְּלוּ לְפָנָיו לַעֲבֹד ה׳ – שִׁלְּחָם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ, וְהֵם עָבְדוּ אֶת ה׳ כָּל יָמָיו וְכָל יְמֵי הַזְּקֵנִים; וְאַחַר כָּךְ "וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָרַע".<קטע סוף=ו/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=ז|דיבור=אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים וְגוֹמֵר}}יָמִים הֶאֱרִיכוּ, שָׁנִים לֹא הֶאֱרִיכוּ, לְפִי שֶׁנִּתְעַצְּלוּ בְּהֶסְפֵּדוֹ. הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "הַר גָּעַשׁ" (פסוק ט), שֶׁרָעַשׁ עֲלֵיהֶם הָהָר לְהָרְגָן.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=ט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=ט|דיבור=בְּתִמְנַת חֶרֶס}}עַל שֵׁם שֶׁהֶעֱמִידוּ תְּמוּנַת חֶרֶס עַל קִבְרוֹ, כְּלוֹמַר: חֲבָל עַל אָדָם שֶׁהֶעֱמִיד הַחַמָּה וּמוּטָל בַּקֶּבֶר.<קטע סוף=ט/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=טו|דיבור=בְּכָל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד ה׳ הָיְתָה בָּם לְרָעָה}}עַל אֲבִימֶלֶךְ וּמַחְלוֹן וְכִלְיוֹן נֶאֱמַר בְּ׳סֵדֶר עוֹלָם׳ (פרק יב).<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=טז|דיבור=וַיָּקֶם ה׳ שֹׁפְטִים}}תָּמִיד, מִדּוֹר אֶל דּוֹר, כְּמוֹ שֶׁהוּא מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ בַּסֵּפֶר הַזֶּה, שׁוֹפֵט אַחַר שׁוֹפֵט.<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=יח|דיבור=וְכִי הֵקִים}}לְשׁוֹן הֹוֶה: וְכַאֲשֶׁר הָיָה מֵקִים לָהֶם שׁוֹפְטִים, וְהָיָה ה׳ עִם הַשּׁוֹפֵט וְגוֹמֵר.{{ד"ה ברש"י|דיבור=כִּי יִנָּחֵם}}שֶׁהָיָה מִתְנַחֵם לָהֶם עַל הָרָעָה. כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מִנַּאֲקָתָם}}מִפְּנֵי נַאֲקָתָם, הָעוֹלָה לְפָנָיו מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם.<קטע סוף=יח/>
<קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=יט|דיבור=לֹא הִפִּילוּ}}לֹא הִנִּיחוּ דָּבָר לִהְיוֹת נוֹכָחִים עַל כָּל הַבָּא עֲלֵיהֶם.<קטע סוף=יט/>
<קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ב|פסוק=כב|דיבור=הֲשֹׁמְרִים הֵם}}הֵ״א חֲטַף פַּתָּח הוּא נָקוּד, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן שְׁאֵלָה וְנִסָּיוֹן.<קטע סוף=כב/><קטע סוף=שופטים ב/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים|ב]]
[[קטגוריה:שופטים ב]]
0u5xzscb7jkfxjnohk9pufokn6clenm
רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג
0
1739586
3022213
3003681
2026-07-01T10:06:04Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022213
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=שופטים ג/><קטע התחלה=א/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=א|דיבור=לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל}}אֶת [הַ]דּוֹר הָאַחֵר, '''אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ''' אֶת נִסֵּי מִלְחֲמוֹת כְּנַעַן וְלֹא רָאוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל, וְהִמְרוּ וּמָעֲלוּ בַּמָּקוֹם.<קטע סוף=א/>
<קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=ב|דיבור=רַק לְמַעַן דַּעַת}}רַק לַדָּבָר הַזֶּה לְבַדּוֹ הִנִּיחָם, '''לְמַעַן דַּעַת''' וּלְהִתְבּוֹנֵן דּוֹרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מָה הַחֵטְא גּוֹרֵם. כִּי עַתָּה הֵם זְקוּקִים לְלַמְּדָם מִלְחָמָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=רַק אֲשֶׁר לְפָנִים}}שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים לְשָׁרֵת אֶת ה׳.{{ד"ה ברש"י|דיבור=לֹא יְדָעוּם}}לַמִּלְחָמוֹת הַלָּלוּ וְטַכְסִיסֵיהֶם, וְלֹא נִצְרְכוּ לָהֶם.<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=ג|דיבור=חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים}}הֵם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ לְנַסּוֹת.<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=י/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=י|דיבור=וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה׳}}דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא ([[מדרש תנחומא שמות#סימן כ|שמות, כ]]): נִסְתַּכֵּל בָּהֶם, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם: "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי" ([[שמות ג ז|שמות ג, ז]]). מָה הֵן שְׁתֵּי רְאִיּוֹת הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: רוֹאֶה אֲנִי שֶׁעֲתִידִין לִטְעוֹת בָּעֵגֶל, וְאַף עַל פִּי כֵן '''רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי'''. זוֹ דָּרַשׁ עָתְנִיאֵל. אָמַר: בֵּין זַכָּיִם בֵּין חַיָּבִים, עָלָיו לְהוֹשִׁיעָם.<קטע סוף=י/>
<קטע התחלה=יג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=יג|דיבור=אֶת עִיר הַתְּמָרִים}}יְרִיחוֹ.<קטע סוף=יג/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=טו|דיבור=אִטֵּר יַד יְמִינוֹ}}תִּרְגֵּם יְהוֹנָתָן: "גְּבַר גְּמִיד יַד יְמִינֵיהּ" [=איש גמוד יד ימינו]. וְכָל 'גְּמִיד' – לָשׁוֹן אֲרָמִי הוּא, דָּבָר כָּווּץ מֵחֲמַת חֹלִי, {{לעז|ריטריי״ט|retreit|מספר=3279|תרגום=מכווץ}} בְּלַעַז; לֹא הָיָה שׁוֹלֵט בְּיַד יְמִינוֹ. וּבְלָשׁוֹן עִבְרִי: 'אִטֵּר', אָטוּם, כְּמוֹ: "וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ" ([[תהלים סט טז|תהלים סט, טז]]). אָטוּם בְּיַד יְמִינוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה שׁוֹלֵט בָּהּ.<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=טז|דיבור=גֹּמֶד אָרְכָּהּ}}אַמָּה גְּדוּמָה, וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: {{לעז|דומיאלנ"א|dumialne|מספר=3280|תרגום=חצי־אמה|הערה=ברנדין מפנה לגלוסר למבר־ברנדין, וזה מביא במקום שתי גרסאות קרובות ללעז הזה, וטוען, שהן גרמנית (בלי הסבר במפתח! אבל יש מפרשים daumenlang "באורך האגודל"). אך נראה לי, שיש כאן dumi, צורה חליפה של demi ("חצי") והמידה alne ("אמה").}}, וּבִלְשׁוֹן לַעַז: {{לעז|ושקורט"א|waskorte|מספר=3281|תרגום=קצרה למדאי}}.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ}}לְפִי שֶׁבִּשְׂמֹאלוֹ שׁוֹלֵט, יֹאחֲזֶנָּה בִּשְׂמֹאלוֹ.<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=יז|דיבור=אִישׁ בָּרִיא}}"פַּטִּים" (ת"י) [=מפוטם, שָׁמֵן].<קטע סוף=יז/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=יח|דיבור=וַיְשַׁלַּח אֶת הָעָם}}חָזַר לַאֲחוֹרָיו וְלִוָּה אֶת חֲבוּרַת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ לָשֵׂאת אֶת הַמִּנְחָה, וְלִוָּה אוֹתָם עַד הַגִּלְגָּל.<קטע סוף=יח/>
<קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=יט|דיבור=וְהוּא שָׁב}}יְחִידִי.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מִן הַפְּסִילִים}}מָקוֹם שֶׁפּוֹסְלִים שָׁם אֲבָנִים מִן הָהָר, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "מִן מַחְצְבַיָּא" [=מן המחצבות]. וּבָא אֶל עֶגְלוֹן וַיֹּאמֶר לוֹ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיֹּאמֶר הָס}}אָמַר עֶגְלוֹן: שַׁתְּקוּ אֶת הַכֹּל מֵעָלַי. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם '''הָס''': סַלֵּיק [=סלקו], הוֹצֵא כָּל אִישׁ. וְאַף עַל פִּי כֵן, '''הָס''' – לְשׁוֹן שִׁתּוּק.<קטע סוף=יט/>
<קטע התחלה=כ/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כ|דיבור=בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה}}"בַּעֲלִיַּת בֵּית קַיְטָא" (ת"י) [=בעליית בית הקיץ], שֶׁהָיְתָה לַאֲוִיר וְצוֹנֶנֶת.{{ד"ה ברש"י|דיבור=דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ}}וְצָרִיךְ אַתָּה לַעֲמֹד.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא}}לְכָךְ זָכָה וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ רוּת.<קטע סוף=כ/>
<קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כב|דיבור=הַנִּצָּב}}הוּא הַבַּרְזֶל שֶׁהַשָּׁנוּן תָּחוּב לְתוֹכוֹ, שֶׁקּוֹרִין {{לעז|הל״ט|halt|תרגום=ידית|מספר=3282}} בְּלַעַז, הוּא הַמַּעֲמִיד הַחֶרֶב עַל פִּי תַּעְרָהּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=הַלַּהַב}}הוּא הַשָּׁנוּן שֶׁקּוֹרִין {{לעז|ברנ״ט|brant|תרגום=להב|מספר=3283|הערה=ובדפוסים יש לעז נוסף לאותה מלה}} בְּלַעַז, וּבְלַעַז {{לעז|למ״א|lame}}.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב}}שֻׁמָּנוֹ. שֶׁהָיָה שָׁמֵן מְאֹד, וְכִסָּה אֶת כָּל אֹרֶךְ הַחֶרֶב.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹּנָה}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "וּנְפַק אוּכְלֵיהּ שְׁפִיךְ" [=ויצא מאכלו שָפוּך]. עֲשָׂאָן כִּשְׁתֵּי תֵבוֹת, וְשִׁי״ן מְשַׁמֶּשֶׁת לִשְׁתֵּיהֶן: 'וַיֵּצֵא הַפֶּרֶשׁ, שְׁדוֹנָה', בִּשְׁפִיכָה. 'שָׁפַךְ' – ׳שְׁדָא׳, כְּתַרְגּוּמוֹ.<קטע סוף=כב/>
<קטע התחלה=כג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כג|דיבור=וַיֵּצֵא אֵהוּד הַמִּסְדְּרוֹנָה}}מִן הָעֲלִיָּה אֶל [הַמִּסְדְּרוֹן]. '''הַמִּסְדְּרוֹנָה''' – תִּרְגֵּם יוֹנָתָן "לְאַכְסַדְרָא" [=חצר עם תקרה ללא קירות].{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְנָעָל}}בַּמַּפְתֵּחַ.<קטע סוף=כג/>
<קטע התחלה=כד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כד|דיבור=וְהוּא יָצָא}}אֵהוּד יָצָא, וְעַבְדָיו שֶׁל עֶגְלוֹן בָּאוּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מֵסִיךְ... רַגְלָיו}}"עָבֵיד צֻרְכֵּיהּ" [=עושה צרכיו], הֵם נְקָבִים הַגְּדוֹלִים.<קטע סוף=כד/>
<קטע התחלה=כה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כה|דיבור=עַד בּוֹשׁ}}עַד עִכּוּב, כְּלוֹמַר, זְמַן אָרֹךְ.<קטע סוף=כה/>
<קטע התחלה=כו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כו|דיבור=נִמְלָט}}בָּרַח, {{לעז|אישמוציי״ר|esmucier|תרגום=להיחבא, להינצל|מספר=3284|הערה=בכמה כתבי־יד קוראים איש̃קמוצייר באותה משמעות.}} בְּלַעַז.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עַד הִתְמַהְמְהָם}}כְּמוֹ: "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ" ([[שיר השירים א יב|שה"ש א, יב]]); "אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" ([[שיר השירים ב ז|שם ב, ז]]), בְּעוֹד שֶׁשְּׁנֵינוּ חֲפֵצִים בָּהּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=הַשְּׂעִירָתָה}}יַעַר דַּק וְעָב, שֶׁקּוֹרִין {{לעז|ברוצ״א|broce|תרגום=סבך יער|מספר=3285}} בְּלַעַז, וְטוֹב הוּא לְהֵחָבֵא. וְהַרְבֵּה יֵשׁ בְּסֵדֶר זְרָעִים, שֶׁעַנְפֵי אִילָנוֹת דַּקִּים קְרוּיִין שֵׂעָר: "הוֹפֵךְ אֶת הַשֵּׂעָר" ([[משנה כלאים ד ט|כלאים פ"ד מ"ט]]), "וְאִם הָיָה הַשֵּׂעָר כּוֹתֵשׁ" ([[משנה פאה ב ג|פאה פ"ב מ"ג]]).<קטע סוף=כו/>
<קטע התחלה=כז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כז|דיבור=וַיְהִי בְּבוֹאוֹ}}שֶׁעָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָא לִמְקוֹמוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בְּהַר אֶפְרָיִם}}שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמַּעֲרָבִי, וְאֶרֶץ מוֹאָב הָיְתָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּמִזְרָחוֹ. מִתּוֹךְ שֶׁשָּׁלְטוּ בְּיִשְׂרָאֵל וְעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן – יָרְשׁוּ אֶת יְרִיחוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה ([[שופטים ג יג|פסוק יג]]), וְנָתְנוּ אֶת סַרְנֵיהֶם וְשַׁלִּיטֵיהֶם עַל יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=כז/>
<קטע התחלה=כח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כח|דיבור=רִדְפוּ}}לַהֲרֹג אֶת כָּל מוֹאָב שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שֶׁלָּנוּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיִּלְכְּדוּ אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן}}שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ מוֹאָב לָנוּס וְלָשׁוּב אֶל אַרְצָם.<קטע סוף=כח/>
<קטע התחלה=כט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כט|דיבור=כָּל שָׁמֵן}}"כָּל גְּבַר אֵימְתָן" (ת"י) [=כל איש מטיל אימה].<קטע סוף=כט/>
<קטע התחלה=לא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=לא|דיבור=מַלְמַד}}הוּא דָּרְבָן, מַרְדֵּעַ, {{לעז|אגוילו״ן|aguilon|תרגום=מַלמד, דרבן|מספר=3286}} בְּלַעַז.<קטע סוף=לא/><קטע סוף=שופטים ג/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים|ג]]
cl381uzixp33pnte889gu6m9kuonfyj
3022214
3022213
2026-07-01T10:06:14Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:שופטים ג]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022214
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=שופטים ג/><קטע התחלה=א/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=א|דיבור=לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל}}אֶת [הַ]דּוֹר הָאַחֵר, '''אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ''' אֶת נִסֵּי מִלְחֲמוֹת כְּנַעַן וְלֹא רָאוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל, וְהִמְרוּ וּמָעֲלוּ בַּמָּקוֹם.<קטע סוף=א/>
<קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=ב|דיבור=רַק לְמַעַן דַּעַת}}רַק לַדָּבָר הַזֶּה לְבַדּוֹ הִנִּיחָם, '''לְמַעַן דַּעַת''' וּלְהִתְבּוֹנֵן דּוֹרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מָה הַחֵטְא גּוֹרֵם. כִּי עַתָּה הֵם זְקוּקִים לְלַמְּדָם מִלְחָמָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=רַק אֲשֶׁר לְפָנִים}}שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים לְשָׁרֵת אֶת ה׳.{{ד"ה ברש"י|דיבור=לֹא יְדָעוּם}}לַמִּלְחָמוֹת הַלָּלוּ וְטַכְסִיסֵיהֶם, וְלֹא נִצְרְכוּ לָהֶם.<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=ג|דיבור=חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים}}הֵם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ לְנַסּוֹת.<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=י/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=י|דיבור=וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה׳}}דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא ([[מדרש תנחומא שמות#סימן כ|שמות, כ]]): נִסְתַּכֵּל בָּהֶם, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם: "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי" ([[שמות ג ז|שמות ג, ז]]). מָה הֵן שְׁתֵּי רְאִיּוֹת הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: רוֹאֶה אֲנִי שֶׁעֲתִידִין לִטְעוֹת בָּעֵגֶל, וְאַף עַל פִּי כֵן '''רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי'''. זוֹ דָּרַשׁ עָתְנִיאֵל. אָמַר: בֵּין זַכָּיִם בֵּין חַיָּבִים, עָלָיו לְהוֹשִׁיעָם.<קטע סוף=י/>
<קטע התחלה=יג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=יג|דיבור=אֶת עִיר הַתְּמָרִים}}יְרִיחוֹ.<קטע סוף=יג/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=טו|דיבור=אִטֵּר יַד יְמִינוֹ}}תִּרְגֵּם יְהוֹנָתָן: "גְּבַר גְּמִיד יַד יְמִינֵיהּ" [=איש גמוד יד ימינו]. וְכָל 'גְּמִיד' – לָשׁוֹן אֲרָמִי הוּא, דָּבָר כָּווּץ מֵחֲמַת חֹלִי, {{לעז|ריטריי״ט|retreit|מספר=3279|תרגום=מכווץ}} בְּלַעַז; לֹא הָיָה שׁוֹלֵט בְּיַד יְמִינוֹ. וּבְלָשׁוֹן עִבְרִי: 'אִטֵּר', אָטוּם, כְּמוֹ: "וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ" ([[תהלים סט טז|תהלים סט, טז]]). אָטוּם בְּיַד יְמִינוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה שׁוֹלֵט בָּהּ.<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=טז|דיבור=גֹּמֶד אָרְכָּהּ}}אַמָּה גְּדוּמָה, וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: {{לעז|דומיאלנ"א|dumialne|מספר=3280|תרגום=חצי־אמה|הערה=ברנדין מפנה לגלוסר למבר־ברנדין, וזה מביא במקום שתי גרסאות קרובות ללעז הזה, וטוען, שהן גרמנית (בלי הסבר במפתח! אבל יש מפרשים daumenlang "באורך האגודל"). אך נראה לי, שיש כאן dumi, צורה חליפה של demi ("חצי") והמידה alne ("אמה").}}, וּבִלְשׁוֹן לַעַז: {{לעז|ושקורט"א|waskorte|מספר=3281|תרגום=קצרה למדאי}}.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ}}לְפִי שֶׁבִּשְׂמֹאלוֹ שׁוֹלֵט, יֹאחֲזֶנָּה בִּשְׂמֹאלוֹ.<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=יז|דיבור=אִישׁ בָּרִיא}}"פַּטִּים" (ת"י) [=מפוטם, שָׁמֵן].<קטע סוף=יז/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=יח|דיבור=וַיְשַׁלַּח אֶת הָעָם}}חָזַר לַאֲחוֹרָיו וְלִוָּה אֶת חֲבוּרַת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ לָשֵׂאת אֶת הַמִּנְחָה, וְלִוָּה אוֹתָם עַד הַגִּלְגָּל.<קטע סוף=יח/>
<קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=יט|דיבור=וְהוּא שָׁב}}יְחִידִי.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מִן הַפְּסִילִים}}מָקוֹם שֶׁפּוֹסְלִים שָׁם אֲבָנִים מִן הָהָר, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "מִן מַחְצְבַיָּא" [=מן המחצבות]. וּבָא אֶל עֶגְלוֹן וַיֹּאמֶר לוֹ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיֹּאמֶר הָס}}אָמַר עֶגְלוֹן: שַׁתְּקוּ אֶת הַכֹּל מֵעָלַי. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם '''הָס''': סַלֵּיק [=סלקו], הוֹצֵא כָּל אִישׁ. וְאַף עַל פִּי כֵן, '''הָס''' – לְשׁוֹן שִׁתּוּק.<קטע סוף=יט/>
<קטע התחלה=כ/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כ|דיבור=בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה}}"בַּעֲלִיַּת בֵּית קַיְטָא" (ת"י) [=בעליית בית הקיץ], שֶׁהָיְתָה לַאֲוִיר וְצוֹנֶנֶת.{{ד"ה ברש"י|דיבור=דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ}}וְצָרִיךְ אַתָּה לַעֲמֹד.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא}}לְכָךְ זָכָה וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ רוּת.<קטע סוף=כ/>
<קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כב|דיבור=הַנִּצָּב}}הוּא הַבַּרְזֶל שֶׁהַשָּׁנוּן תָּחוּב לְתוֹכוֹ, שֶׁקּוֹרִין {{לעז|הל״ט|halt|תרגום=ידית|מספר=3282}} בְּלַעַז, הוּא הַמַּעֲמִיד הַחֶרֶב עַל פִּי תַּעְרָהּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=הַלַּהַב}}הוּא הַשָּׁנוּן שֶׁקּוֹרִין {{לעז|ברנ״ט|brant|תרגום=להב|מספר=3283|הערה=ובדפוסים יש לעז נוסף לאותה מלה}} בְּלַעַז, וּבְלַעַז {{לעז|למ״א|lame}}.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב}}שֻׁמָּנוֹ. שֶׁהָיָה שָׁמֵן מְאֹד, וְכִסָּה אֶת כָּל אֹרֶךְ הַחֶרֶב.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹּנָה}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "וּנְפַק אוּכְלֵיהּ שְׁפִיךְ" [=ויצא מאכלו שָפוּך]. עֲשָׂאָן כִּשְׁתֵּי תֵבוֹת, וְשִׁי״ן מְשַׁמֶּשֶׁת לִשְׁתֵּיהֶן: 'וַיֵּצֵא הַפֶּרֶשׁ, שְׁדוֹנָה', בִּשְׁפִיכָה. 'שָׁפַךְ' – ׳שְׁדָא׳, כְּתַרְגּוּמוֹ.<קטע סוף=כב/>
<קטע התחלה=כג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כג|דיבור=וַיֵּצֵא אֵהוּד הַמִּסְדְּרוֹנָה}}מִן הָעֲלִיָּה אֶל [הַמִּסְדְּרוֹן]. '''הַמִּסְדְּרוֹנָה''' – תִּרְגֵּם יוֹנָתָן "לְאַכְסַדְרָא" [=חצר עם תקרה ללא קירות].{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְנָעָל}}בַּמַּפְתֵּחַ.<קטע סוף=כג/>
<קטע התחלה=כד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כד|דיבור=וְהוּא יָצָא}}אֵהוּד יָצָא, וְעַבְדָיו שֶׁל עֶגְלוֹן בָּאוּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מֵסִיךְ... רַגְלָיו}}"עָבֵיד צֻרְכֵּיהּ" [=עושה צרכיו], הֵם נְקָבִים הַגְּדוֹלִים.<קטע סוף=כד/>
<קטע התחלה=כה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כה|דיבור=עַד בּוֹשׁ}}עַד עִכּוּב, כְּלוֹמַר, זְמַן אָרֹךְ.<קטע סוף=כה/>
<קטע התחלה=כו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כו|דיבור=נִמְלָט}}בָּרַח, {{לעז|אישמוציי״ר|esmucier|תרגום=להיחבא, להינצל|מספר=3284|הערה=בכמה כתבי־יד קוראים איש̃קמוצייר באותה משמעות.}} בְּלַעַז.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עַד הִתְמַהְמְהָם}}כְּמוֹ: "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ" ([[שיר השירים א יב|שה"ש א, יב]]); "אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" ([[שיר השירים ב ז|שם ב, ז]]), בְּעוֹד שֶׁשְּׁנֵינוּ חֲפֵצִים בָּהּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=הַשְּׂעִירָתָה}}יַעַר דַּק וְעָב, שֶׁקּוֹרִין {{לעז|ברוצ״א|broce|תרגום=סבך יער|מספר=3285}} בְּלַעַז, וְטוֹב הוּא לְהֵחָבֵא. וְהַרְבֵּה יֵשׁ בְּסֵדֶר זְרָעִים, שֶׁעַנְפֵי אִילָנוֹת דַּקִּים קְרוּיִין שֵׂעָר: "הוֹפֵךְ אֶת הַשֵּׂעָר" ([[משנה כלאים ד ט|כלאים פ"ד מ"ט]]), "וְאִם הָיָה הַשֵּׂעָר כּוֹתֵשׁ" ([[משנה פאה ב ג|פאה פ"ב מ"ג]]).<קטע סוף=כו/>
<קטע התחלה=כז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כז|דיבור=וַיְהִי בְּבוֹאוֹ}}שֶׁעָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָא לִמְקוֹמוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בְּהַר אֶפְרָיִם}}שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמַּעֲרָבִי, וְאֶרֶץ מוֹאָב הָיְתָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּמִזְרָחוֹ. מִתּוֹךְ שֶׁשָּׁלְטוּ בְּיִשְׂרָאֵל וְעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן – יָרְשׁוּ אֶת יְרִיחוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה ([[שופטים ג יג|פסוק יג]]), וְנָתְנוּ אֶת סַרְנֵיהֶם וְשַׁלִּיטֵיהֶם עַל יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=כז/>
<קטע התחלה=כח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כח|דיבור=רִדְפוּ}}לַהֲרֹג אֶת כָּל מוֹאָב שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שֶׁלָּנוּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיִּלְכְּדוּ אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן}}שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ מוֹאָב לָנוּס וְלָשׁוּב אֶל אַרְצָם.<קטע סוף=כח/>
<קטע התחלה=כט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=כט|דיבור=כָּל שָׁמֵן}}"כָּל גְּבַר אֵימְתָן" (ת"י) [=כל איש מטיל אימה].<קטע סוף=כט/>
<קטע התחלה=לא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ג|פסוק=לא|דיבור=מַלְמַד}}הוּא דָּרְבָן, מַרְדֵּעַ, {{לעז|אגוילו״ן|aguilon|תרגום=מַלמד, דרבן|מספר=3286}} בְּלַעַז.<קטע סוף=לא/><קטע סוף=שופטים ג/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים|ג]]
[[קטגוריה:שופטים ג]]
qkfco8od396zzvbdl3jjbaqvnudog1a
אוצר השירה והפיוט/ערכים
0
1739955
3022168
3021792
2026-07-01T07:12:47Z
בן עדריאל
9444
/* א-7657 */
3022168
wikitext
text/x-wiki
{{בעבודה}}
__NOTOC__
<div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;">
'''מעבר לאות:'''
[[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]]
</div>
=א=
==א-1==
'''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}}
==א-1-א*==
'''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}}
==א-2==
'''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}}
==א-2*==
'''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}}
==א-3*==
'''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}}
==א-3==
'''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}}
==א-4==
'''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}}
==א-5==
'''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}}
+'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}}
==א-6==
'''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}}
==א-7==
'''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}}
==א-8==
'''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}}
==א-9==
'''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}}
==א-10==
'''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}}
==א-11==
'''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}}
==א-12==
'''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}}
==א-1*==
'''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}}
==א-13==
'''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}}
==א-14==
'''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}}
==א-15==
'''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}}
==א-16==
'''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}}
==א-17==
'''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}}
==א-18==
'''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}}
==א-19==
'''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}}
==א-21==
'''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}}
==א-22==
'''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}}
==א-4*==
'''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}}
==א-23==
'''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}}
==א-24==
'''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}}
==א-25==
'''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}}
==א-26==
'''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}}
==א-27==
'''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}}
==א-28==
'''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}}
(א-5*){{ש}}
'''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}}
==א-29==
'''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}}
==א-30==
'''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}}
==א-31==
'''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}}
==א-32==
'''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}}
==א-6*==
'''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}}
==א-33==
'''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}}
==א-34==
'''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}}
==א-7*==
'''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}}
==א-35==
'''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}}
==א-36==
'''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}}
==א-8982==
(א-8*){{ש}}
'''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}}
==א-9*==
'''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}}
==א-37==
'''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}}
==א-8983==
(א-10*){{ש}}
'''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}}
==א-38==
'''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}}
==א-39==
'''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}}
==א-11*==
'''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}}
==א-40==
'''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}}
==א-8984==
'''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}}
==א-47==
'''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}}
==א-48==
'''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}}
==א-49==
'''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}}
==א-50==
'''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}}
==א-51==
'''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}}
==א-52==
'''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}}
==א-53==
'''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}}
==א-54==
'''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}}
==א-55==
'''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}}
==א-56==
'''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}}
==א-57==
'''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}}
==א-58==
'''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}}
==א-8985==
'''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}}
==א-59==
'''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}}
==א-60==
'''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}}
==א-61==
'''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}}
==א-62==
'''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}}
=='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''==
.{{ש}}
==א-63==
'''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}}
==א-64==
'''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}}
==א-65==
'''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}}
==א-66==
'''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}}
==א-67==
'''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}}
==א-68==
'''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}}
==א-69==
'''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}}
+'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}}
==א-70==
'''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}}
==א-71==
'''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}}
==א-72==
'''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}}
==א-73==
'''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}}
==א-74==
'''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}}
==א-75==
'''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}}
==א-76==
'''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}}
==א-77==
'''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}}
==א-78==
'''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}}
==א-79==
'''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}}
==א-80==
'''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}}
==א-81==
'''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}}
==א-82==
'''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}}
==א-83==
'''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}}
+'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}}
==א-84==
'''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}}
אבד הוד תמה{{ש}}
==א-85==
'''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}}
==א-8986==
'''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]'''
==א-8987==
'''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]'''
==א-106==
'''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}}
==א-8988==
'''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]'''
==א-118==
'''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}}
==א-120==
'''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}}
==א-127==
'''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}}
==א-128==
'''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}}
==א-129==
'''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}}
==א-147==
'''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}}
==א-148==
'''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}}
==א-178==
'''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}}
אבי עבור על רשעי{{ש}}
אביוני עמך{{ש}}
אבינו מלך אנקת עמך{{ש}}
אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}}
אביעה כתם עווני{{ש}}
אביר הגביר{{ש}}
אביר ישראל{{ש}}
אבכה ועל שוד זבולי{{ש}}
אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}}
אבל אעורר{{ש}}
אבל בחטאינו{{ש}}
אבל במר נפש מתענים{{ש}}
אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}}
אבן הראשה{{ש}}
אבן מעמסה{{ש}}
אבן שתיה{{ש}}
אבני אקדח{{ש}}
אבני יקר{{ש}}
אברהם היה אחד{{ש}}
אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}}
אגגי בהעמיקו{{ש}}
אגדלך{{ש}}
אגורה באהלך עולמים{{ש}}
אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}}
אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}}
אגיל ואשמח{{ש}}
אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}}
אדאג מחטאתי{{ש}}
אדבר מישרים{{ש}}
==א-464==
'''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}}
==א-465==
'''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}}
==א-466==
'''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}}
==א-467==
'''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}}
==א-468==
'''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}}
==א-469==
'''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}}
==א-470==
'''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}}
==א-471==
'''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}}
==א-472==
'''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}}
==א-473==
'''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}}
==א-474==
'''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}}
==א-475==
'''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}}
==א-476==
'''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}}
==א-477==
'''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}}
==א-478==
'''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}}
==א-479==
'''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}}
==א-480==
'''[[אדום עקר]]'''.{{ש}}
==א-481==
'''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}}
==א-482==
'''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}}
==א-483==
'''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}}
+'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}}
==א-484==
'''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}}
==א-485==
'''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}}
==א-486==
'''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}}
==א-487==
'''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}}
==א-488==
'''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}}
==א-489==
'''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-490==
'''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}}
==א-491==
'''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}}
==א-492==
'''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}}
==א-493==
'''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}}
==א-494==
'''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}}
==א-495==
'''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-496==
'''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}}
==א-497==
'''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}}
==א-498==
'''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}}
==א-499==
'''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}}
==א-500==
'''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}}
==א-501==
'''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}}
==א-502==
'''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}}
==א-503==
'''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}}
==א-504==
'''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}}
==א-505==
'''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}}
==א-506==
'''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}}
==א-507==
'''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}}
==א-508==
'''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}}
==א-509==
'''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}}
אדון הכל{{ש}}
אדון המושיע{{ש}}
אדון הסליחות{{ש}}
אדון העולמים{{ש}}
אדון יחיד יסד{{ש}}
אדון מועד כתקח{{ש}}
אדון משפט בקרבך{{ש}}
אדון עולם{{ש}}
אדון עולם{{ש}}
אדון עולם אקו לך{{ש}}
אדון צור ישעי{{ש}}
אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}}
אדיר איום ונורא{{ש}}
אדיר במלוכה{{ש}}
אדיר דר מתוחים{{ש}}
אדיר הוא{{ש}}
אדיר ונאה בקודש{{ש}}
אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}}
אדיר יבנה ביתי{{ש}}
אדיר כבודו{{ש}}
אדיר לא ינום{{ש}}
אדירי איומה{{ש}}
אדם איך יזכה{{ש}}
אדם בקום עלינו{{ש}}
אדם ובהמה{{ש}}
אדמה מארר{{ש}}
ה' אבינו אתה{{ש}}
ה' אדונינו (תחינה){{ש}}
ה' אודך בכל לבבי{{ש}}
ה' אויב גבר{{ש}}
ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}}
ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}}
ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}}
ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}}
ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}}
ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}}
ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}}
ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}}
ה' אלהי ישועתי{{ש}}
ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}}
ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}}
ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}}
אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}}
ה' אליך אזעק{{ש}}
ה' אליך כסיתי{{ש}}
ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}}
ה' אם גדל עווני{{ש}}
ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}}
ה' אנחתנו גדלה{{ש}}
ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}}
ה' אפפונו יגונים{{ש}}
ה' ארכו שני{{ש}}
ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}}
ה' את הוא אלהא מלך{{ש}}
ה' את מפעליך אזכור{{ש}}
ה' בקול שופר{{ש}}
ה' בקר אערך לך{{ש}}
ה' בקר תשמע קולי{{ש}}
ה' דאבה רוחי{{ש}}
ה' דאגה שברה לבי{{ש}}
ה' דבידיה אסו{{ש}}
ה' דכאונו הממונו{{ש}}
ה' דל כבודנו{{ש}}
ה' דלו עיני{{ש}}
ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}}
ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}}
ה' זעקתי בחבלי{{ש}}
ה' זעקתי בצירי{{ש}}
ה' זרה עם קדש{{ש}}
ה' חננו והקימנו{{ש}}
ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}}
ה' יבואונו רחמיך{{ש}}
ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}}
ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}}
ה' ידענו מעלנו{{ש}}
ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}}
ה' יונתך שבעה קלון{{ש}}
ה' יושב שוכן מעוני{{ש}}
ה' יחיד{{ש}}
ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}}
ה' ימין עוזך הרם{{ש}}
ה' יריבי תריב{{ש}}
ה' ישועה צוה{{ש}}
ה' לגזע הימן{{ש}}
ה' למה תביט בוגדים{{ש}}
ה' למה תהיה{{ש}}
אדני מעון אתה{{ש}}
אדני נגדך כל תאותי{{ש}}
ה' נגרו דמעי{{ש}}
ה' נזלו עיני{{ש}}
ה' נלכד במוקש{{ש}}
ה' נפלאות עשית{{ש}}
ה' נתתנו לשמה{{ש}}
ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}}
ה' צור ישראל{{ש}}
ה' רב העליליה{{ש}}
ה' רוח רחמים השב{{ש}}
ה' ריבה את יריבי{{ש}}
ה' שארית פליטת אריאל{{ש}}
ה' שדודים נדודים{{ש}}
ה' שובה ממרומיך{{ש}}
ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}}
ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}}
ה' שטופה חטופה{{ש}}
אדני שמעה אדני סלחה{{ש}}
ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}}
ה' שעה נודד מקנו{{ש}}
ה' שעה עדתך{{ש}}
ה' שעה עם נדכה{{ש}}
אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}}
אדפוק בצהרים פתח{{ש}}
אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}}
אדרת חזקים{{ש}}
אדרת תלבושת{{ש}}
אהבו את ה'{{ש}}
==א-1238==
'''[[אהבני מנוער|אהבני מנער צור מושיב יחידים]]'''. – זולת לפסח – סי' יוסף בר יצחק [אבן אביתור]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338003 185].{{ש}}
(*) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 159.{{ש}}
אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}}
אהבת הדסה{{ש}}
אהבת עזוז{{ש}}
אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}}
אהוב מהר המור{{ש}}
אהוב נגלה על הר סיני{{ש}}
אהוביך אהבוך{{ש}}
אהובת נוער באבות משולשת{{ש}}
אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}}
אהל שכנת באדם{{ש}}
אהלי אני עבטתי{{ש}}
אהלי אשר תאבת{{ש}}
אהלל בצלצלי שמע{{ש}}
אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}}
אהללך בקול רם{{ש}}
אהלת מתוחים{{ש}}
אודה אל חי שמך{{ש}}
אודה יוצר{{ש}}
אודה לאלי{{ש}}
אודה לך חזקי נצח{{ש}}
אודה עלי חטאתי{{ש}}
אודה עלי פשעי{{ש}}
אודך בקול ערב{{ש}}
אודך ה' כי אנפת בי{{ש}}
אודך כי אנפת{{ש}}
אודך כי עניתני וחייתני{{ש}}
אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}}
אוחזי בידם{{ש}}
אוחיל יום יום אשתאה{{ש}}
אוחילה לאל{{ש}}
אוי כי אוסרתי{{ש}}
אוי כי ירד אש{{ש}}
אוי כי מחלוקת{{ש}}
אוי לי על גלות השכינה{{ש}}
אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}}
אוילי המתעה{{ש}}
אוילים מדרך פשעם{{ש}}
אוימתי בחיל כיפור{{ש}}
אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}}
אום אני חומה{{ש}}
אום אשר בך דבוקה{{ש}}
אום בך שעונה{{ש}}
אום בלי קשר אסורה{{ש}}
אום ברה כחמה{{ש}}
אום כאישון ננצרת{{ש}}
אום נצורה{{ש}}
אום קרואה חבצלת השרון{{ש}}
אומן אמונים יכון{{ש}}
אומן ישעך בא{{ש}}
==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}}
אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}}
אומץ קצות דרכיך{{ש}}
אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}}
אומר אף אני{{ש}}
אומרים לאדרך{{ש}}
אומרת אני מעשי למלך{{ש}}
אוני פטרי רחמתים{{ש}}
אופד מאז{{ש}}
אופל אלמנה תאיר{{ש}}
אופל המוני{{ש}}
אופן אחד בארץ{{ש}}
אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}}
אור זרוע זורח כבודו{{ש}}
אור ישע מאושרים{{ש}}
אור ישראל וקדושו{{ש}}
אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}}
אור ישראל קדושי{{ש}}
אור לשביעי גש{{ש}}
אור עולם קראו{{ש}}
אור עט אדרת{{ש}}
אור עליון{{ש}}
אור צח ופשוט{{ש}}
אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}}
אורח זו אלך{{ש}}
אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}}
אורח צדקה{{ש}}
אורחות אראלים{{ש}}
אורי וישעי על הים נגלה{{ש}}
אורך ואמיתך שלח{{ש}}
אורך תזריח לחשוכה{{ש}}
אות ברית ישראל{{ש}}
אות ברית שלשתי{{ש}}
אות בריתות שלש עשרה{{ש}}
אות זה החדש{{ש}}
אותותיך ראינו{{ש}}
אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}}
אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}}
אותך כל היום קיוינו{{ש}}
אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}}
אז בבית שביינו{{ש}}
==א-2096==
'''[[אז בהיות כלה|אז בהיות כלה דרה בבית גרות]]'''. – זולת לחתן – סי' אמתי הקטן יחיה הרבה בתורה חזק [בן שפטיה]. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא|רומניא]] ח"ב ב [126:] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא א|רומניא א]] (רסד); [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא ב|רומניא ב]] (תמ"ח) [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337985 167] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=50&hilite= 46].{{ש}}
אז בהלוך ירמיהו{{ש}}
אז בהר מור{{ש}}
אז בחטאינו{{ש}}
אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}}
אז במלאת ספק{{ש}}
אז בעזבי מקרא דת{{ש}}
אז בקום הצר{{ש}}
אז בקשוב עניו{{ש}}
אז טרם נמתחו{{ש}}
אז ירנן{{ש}}
אז כארשת בתולה{{ש}}
אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}}
אז כל בריות{{ש}}
אז כעיני עבדים{{ש}}
==א-2146==
'''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}}
אז מאז זמות בכל פועל{{ש}}
==א-2152==
'''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט"ו (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].{{ש}}
==א-2153==
'''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט"ו, (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * נמצא ג"כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106.
==א-2154==
'''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט"ז (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].
==א-2155==
'''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט"ז (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].
אז מרחם אמי{{ש}}
אז קשתי וחרבי{{ש}}
אז שש מאות{{ש}}
אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}}
אזהרות אבן גבירול{{ש}}
אזהרות לרס"ג{{ש}}
אזהרת ראשית{{ש}}
אזון שלש עשרה מדות{{ש}}
אזון תחן והסכת עתירה{{ש}}
אזור נקמות{{ש}}
אזורי אימה{{ש}}
אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}}
אזכור מעללי יה{{ש}}
אזכור מקדם פלאי אל{{ש}}
אזכיר גבורות אלוה{{ש}}
אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}}
אזכיר צדקתך{{ש}}
אזכיר רהב ובבל{{ש}}
אזכירה סדר עבודה{{ש}}
אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}}
אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}}
אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}}
אזכרה יום מותי{{ש}}
אזכרה מצוק{{ש}}
אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}}
אזכרה נגינותי{{ש}}
אזכרה רחמיך{{ש}}
אזכרה שנות עולמים{{ש}}
==א-2304==
'''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}}
אזלת יוכבד{{ש}}
אזמר בשבחין{{ש}}
אזנו יצורי אלי{{ש}}
אזנך הטה{{ש}}
אזעק אל אלהים קולי{{ש}}
אזרח ממזרח העירות{{ש}}
אזרחי העיר ממזרח{{ש}}
אזרחי מעבר הנהר{{ש}}
אזרת עוז מלפנים{{ש}}
אחד גדל כח{{ש}}
אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}}
אחד מי יודע{{ש}}
אחור וקדם צרת{{ש}}
אחות אשר לך כספת{{ש}}
אחות קטנה{{ש}}
אחזו אלים פני כסא{{ש}}
אחזיק נא לי{{ש}}
אחי מאין אתם{{ש}}
אחי שאו משאת{{ש}}
אחלה את פני ה'{{ש}}
אחלי יכונו דרכי{{ש}}
אחרה עת מועד{{ש}}
אחרי נמכר (זולת){{ש}}
אחריש ואתאפק{{ש}}
אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}}
אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}}
אטיף ארש מילולי{{ש}}
אטתי מטתי{{ש}}
אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}}
אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}}
אי זה מקום בינה{{ש}}
אי כה אומר{{ש}}
אי פתרוס בעברך{{ש}}
איה חסדיך הראשונים{{ש}}
איה כל נפלאותיך{{ש}}
איה קנאתך וגבורותיך{{ש}}
איום ונורא צום העשור{{ש}}
איומה בהר המור{{ש}}
איומה בחר{{ש}}
איומה נחבסת ומופרכת{{ש}}
איומתי יונה יעלת חן{{ש}}
==א-2717==
'''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}}
איומתי תעורר הישנים{{ש}}
איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}}
איחד צורי ברוב הודאות{{ש}}
איחד שם שוכן תרשישים{{ש}}
איילת חן{{ש}}
איין ציקליין{{ש}}
איך אוכל לבוא עדיך{{ש}}
איך אפתח פי{{ש}}
איך אשא ראש{{ש}}
איך זרים אכזרים{{ש}}
איך ידידות נפש{{ש}}
איך יעמוד לבבי{{ש}}
איך לזמר הגיון{{ש}}
==א-2817==
'''[[איך מכל אומות|איך מכל אומות הושפלתי עד תהומות]]'''. סליחה. —סי' אמתי חזק [בן שפטיה]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 898 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מבחר השירה|מבחר השירה]] [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/page/n65/mode/2up 47], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338074 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=50&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|ס. פ.]] 11, 186 [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&printsec=frontcover&hl=fr#v=onepage&q&f=false *].{{ש}}
איך מפי בן ובת{{ש}}
איך משכני עליון{{ש}}
איך נאנחה במשבר{{ש}}
איך נוי שודד{{ש}}
איך נפלה ממנו עטרה{{ש}}
איך נפתח פה{{ש}}
איך תנחמוני הבל{{ש}}
איכה אהובים נאמנים{{ש}}
איכה אופל גאון עוזנו{{ש}}
איכה אלי קוננו מאליו{{ש}}
איכה אצת באפך{{ש}}
איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}}
איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}}
איכה ישבה בדד עגונה{{ש}}
איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}}
איכה צאן ההרגה{{ש}}
איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}}
איככה אפצה פה{{ש}}
איל אחר נאחז{{ש}}
אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}}
אילילה אלכה שולל{{ש}}
אילת אהבים מתנת סיני{{ש}}
אילת השחר אורה בהצחר{{ש}}
אימת נוראותיך{{ש}}
==א-3005==
'''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149].
==א-3006==
'''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}}
==א-3022==
'''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}}
==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}}
אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}}
אין לנו לא אורים ותומים{{ש}}
אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}}
אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}}
אין מושיע וגואל{{ש}}
אין מי יקרא בצדק{{ש}}
אין פה להשיב{{ש}}
אין צור חלף{{ש}}
איש אשר הוקרן{{ש}}
איש חסיד{{ש}}
איש יולד לתת עליון{{ש}}
איש מלאכי חפצתי בו{{ש}}
איש עניו חילה פניך{{ש}}
איתן האזרחי השכיל{{ש}}
איתן למד דעת{{ש}}
איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}}
אך בך לדל מעוז{{ש}}
אך בך לדל עזרה{{ש}}
אך בך מקוה ישראל{{ש}}
אך במתח דין{{ש}}
אך זה היום{{ש}}
אך זה היום קיויתי{{ש}}
אכון לחלות פניך{{ש}}
אכלו משמנים{{ש}}
אכן אתה אל{{ש}}
אכפרה פני מלך רב{{ש}}
אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}}
אכתיר זר תהילה{{ש}}
אל אדון{{ש}}
אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}}
אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}}
אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}}
אל אדון על כל פעלים{{ש}}
אל אל אשא דעי{{ש}}
אל אל בני אלים{{ש}}
אל אל וטובו{{ש}}
==א-3377==
'''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}}
אל אל שדי אתחנן{{ש}}
אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}}
אל אלהים אעתר{{ש}}
אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}}
אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}}
אל אלהים ה' דבר{{ש}}
אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}}
אל אלהים ה' כמקראו{{ש}}
אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}}
אל אלוה דלפה עיני{{ש}}
אל אליהו{{ש}}
אל אמונה עזרה הבה{{ש}}
אל ארך אפים אתה{{ש}}
אל באפך פן תמעיט{{ש}}
אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}}
אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}}
אל דמי לך רב וגואל{{ש}}
אל הר המור{{ש}}
אל חי יפרֹש{{ש}}
אל חי יפתח השמים{{ש}}
אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}}
אל יבנה הר גליל{{ש}}
אל ים גלותנו{{ש}}
אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}}
אל ישעך צמאתי{{ש}}
אל ישראל נקראת לפנים{{ש}}
אל למושעות{{ש}}
אל מאד נעלה{{ש}}
==א-3774==
'''[[אל מחוללי|אל מחוללי שמע קולי כפי חילי אהללה]]'''. — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב 276 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=677 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 303, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=465 *], {{ש}} [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 134, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=237 *].
אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}}
אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}}
אל מסתתר{{ש}}
אל מתנשא לכל לראש{{ש}}
אל נא אוצרך הטוב{{ש}}
אל נא יום זה{{ש}}
אל נא למען אב אומץ{{ש}}
אל נא לעולם תוערץ{{ש}}
אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}}
אל נא תיסר באי עדיך{{ש}}
אל נא תעינו כשה אובד{{ש}}
אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}}
אל נורא עלילה{{ש}}
אל נכספתי לראותך{{ש}}
אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}
אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}}
אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}}
אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}}
אל עבדיך המצא קונם{{ש}}
אל עושה נפלאות{{ש}}
אל פתחך ירון שה אובד{{ש}}
אל רחום שמך{{ש}}
אל רם בכל נודעת{{ש}}
אל תבישנו{{ש}}
אל תעש עמנו כלה{{ש}}
אל תפר בריתך איתנו{{ש}}
אלה אזכרה (פיוט){{ש}}
אלה בשלישמו{{ש}}
אלה בשן סלע מצודתם{{ש}}
אלהא רבא{{ש}}
אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}}
אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}}
אלהי אקראך במחשב{{ש}}
אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}}
אלהי בך איחבק{{ש}}
אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}}
אלהי העברים נקרא{{ש}}
אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}}
==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}}
אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}}
אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}}
אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}}
אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}}
אלהי עז תהלתי{{ש}}
אלהי קדם הדר במעונה{{ש}}
אלהי קדם מעונה{{ש}}
==א-4563==
'''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4564==
'''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}}
==א-4565==
'''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}}
==א-4566==
'''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4567==
'''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}}
==א-4568==
'''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4569==
'''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4570==
'''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4571==
'''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4572==
'''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4573==
'''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}}
==א-4574==
'''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}}
==א-4575==
'''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}}
==א-4576==
'''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#זבדיה|זבדיה]] 48 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 162.
==א-4577==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4578==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. – קדושה למוסף שבת חתונה – [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}}
(*) ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 129 הוא לשבת חול המועד סוכות.
==א-4579==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
==א-4580==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}}
==א-4581==
'''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4582==
'''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4583==
'''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}}
==א-4584==
'''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}}
==א-4585==
'''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}}
==א-4586==
'''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}}
(*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}}
אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}}
אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}}
אלהיכם ישלח משיחו{{ש}}
=='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''==
(*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}}
אלהיכם שופט צדק{{ש}}
אלהיכם שיכנו שם{{ש}}
==א-4605==
'''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].
אלהים אין בלתך{{ש}}
אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}}
אלהים אל דמי לדמי{{ש}}
אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}}
אלהים אל מי אמשילך{{ש}}
אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}}
אלהים אלי אתה{{ש}}
אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}}
אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}}
אלהים אמת אלהים חיים{{ש}}
אלהים אתה ידעת{{ש}}
אלהים באוזנינו שמענו{{ש}}
אלהים בהנחילך{{ש}}
אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}}
אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}}
==א-4686==
'''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}}
אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}}
אלהים דבר בקול ערב{{ש}}
אלהים ה' חילי{{ש}}
אלהים יסעדנו{{ש}}
אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}}
אלהים לא אדע זולתך{{ש}}
אלהינו אל שדי{{ש}}
אלהינו אלהים אמת{{ש}}
אלהינו שבשמים{{ש}}
אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}}
אלהינו שבשמים חננו{{ש}}
אלוה מני עד{{ש}}
אלוהי אבי{{ש}}
אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}}
אלי אלי למה{{ש}}
אלי אלי למה עזבתנו{{ש}}
אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}}
אלי חיש גואלי{{ש}}
אלי עדתי והילילי{{ש}}
אלי ציון{{ש}}
אלי שובה איומתי{{ש}}
אליהו הנביא{{ש}}
אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}}
אליו מי הקשה{{ש}}
אליך אקרא יה{{ש}}
אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}}
אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}}
אליך ה' נשאתי עיני{{ש}}
אליך ה' שועתי{{ש}}
אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}}
אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}}
אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}}
אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}}
אליך נפשי אשא{{ש}}
אליך נקרא איום ונורא{{ש}}
אליך נשואות עינינו{{ש}}
אליך פנינו בושנו להרים{{ש}}
אליך צורי כפים שטחתי{{ש}}
אליך תשוקתי{{ש}}
אליכם עדה נאמנה{{ש}}
אליכם עדה קדושה{{ש}}
אלים ברוצם באופניהם{{ש}}
אלכה ואשובה{{ש}}
אלמעכטיגער גאט{{ש}}
אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}}
אם אפס{{ש}}
אם אשמנו כתולע האדים{{ש}}
אם חכם לבך בני{{ש}}
אם יוספים אנחנו{{ש}}
אם ישבת לכסא{{ש}}
אם יתקע שופר בעיר{{ש}}
אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}}
אם ננעלו{{ש}}
אם עוונינו ענו בנו{{ש}}
אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}}
אם פגע בך האי מנוול{{ש}}
אם תאהב דרך{{ש}}
אם תאכלנה נשים פרים{{ש}}
אם תחפצה{{ש}}
אם תעינו לא תתענו{{ש}}
אם תעירו תלונותיכם{{ש}}
אמהות עת נכבשה{{ש}}
אמון יום זה{{ש}}
אמון פתחי תשובה{{ש}}
אמונה יצרה{{ש}}
אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}}
אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}}
אמוני לבב{{ש}}
אמוני נכונים{{ש}}
אמוני שלומי ישראל{{ש}}
אמוניך מתחננים{{ש}}
אמוניך שעה{{ש}}
אמונים אשר נאספו{{ש}}
אמונים בני מאמינים{{ש}}
אמונים יחוסים{{ש}}
אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}}
אמונים ערכו שבח{{ש}}
אמונים שררו{{ש}}
אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}}
אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}}
אמונת מלכים{{ש}}
אמונת עתים{{ש}}
אמונתך אמיתי רבה{{ש}}
אמיץ כח{{ש}}
אמנם אלהי עולם{{ש}}
אמנם אנחנו חטאנו{{ש}}
אמנם אשמינו{{ש}}
אמנם הרענו מעשינו{{ש}}
אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}}
אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}}
אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}}
אמצני אלהי{{ש}}
אמצת עשור{{ש}}
אמר ה' ליעקב{{ש}}
אמר רבי עקיבא{{ש}}
אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}}
אמרו לנמהרי לב{{ש}}
[[אמרות ה' אמרות טהורות]]
אמרות אל אמרות טהורות{{ש}}
אמרות האל טהורות{{ש}}
אמרנו נגזרנו לנו{{ש}}
אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}}
אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}}
אמרת ה' צרופה
אמרת רנן אערוכה{{ש}}
אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}}
אמרתי שעו מני{{ש}}
אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}}
אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}}
אמת אתה חתננו{{ש}}
[[אמת יהגה חכי]]
אמת משל היה{{ש}}
אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}}
אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}}
אנא אדון הרחמים{{ש}}
אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}}
אנא אזון שועת מיחלים{{ש}}
אנא אחוז כס{{ש}}
אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}}
אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}}
אנא אל אחרון וראשון{{ש}}
אנא אל נאור{{ש}}
אנא אלהי אברהם{{ש}}
אנא אלהי הנאדר{{ש}}
אנא אלהי תהלתי{{ש}}
אנא אמונים תעלה{{ש}}
אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}}
אנא אנקת אסירי הבן{{ש}}
אנא בכח{{ש}}
אנא בקראנו{{ש}}
אנא דודי דגול מרבבה{{ש}}
אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}}
אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}}
אנא ה' רחמיך יראו{{ש}}
אנא האל הנקדש{{ש}}
אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}}
אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}}
אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}}
אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}}
אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}}
אנא הושע מאור עיני{{ש}}
אנא המיחד לכבודו{{ש}}
אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}}
אנא השם הנכבד והנורא{{ש}}
אנא זכור לאברהם{{ש}}
אנא חטא העם הזה{{ש}}
אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}}
אנא חיש נא ישעי{{ש}}
אנא יוצרי דרשני{{ש}}
אנא יוצרי וקדושי{{ש}}
אנא יחיד נצור כבבת{{ש}}
אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}}
אנא יערב לך שועי{{ש}}
אנא ישר מערכי{{ש}}
אנא ישר עם בא{{ש}}
אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}}
אנא מלכי וקדושי{{ש}}
אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}}
אנא צור הנראה בלבת{{ש}}
אנא צור מושיעי{{ש}}
אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}}
אנא תומכי בדי ערבה{{ש}}
אנא תרב עליצותך{{ש}}
אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}}
אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}}
אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}}
[[אנוש איך יתכפר]]
אנוש במה יצדק{{ש}}
אנוש עד דכא תשב{{ש}}
אנחנו אשמנו{{ש}}
אנחנו בני החבורה{{ש}}
אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}}
אנחתי מאד רבה{{ש}}
אני אמרתי אל מוציאו{{ש}}
אני אני המדבר{{ש}}
אני אספר באמרי שפר{{ש}}
אני אשאל{{ש}}
אני אשווע בבקר{{ש}}
אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}}
אני גולה וסורה{{ש}}
אני הגבר אקונן{{ש}}
אני הוא השואל{{ש}}
אני היום{{ש}}
אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}}
אני יום אירא אליך אקרא{{ש}}
אני מפקיד יחידתי{{ש}}
אני עבדך בן אמתך{{ש}}
אני צעיר{{ש}}
אני קול יללה ארים{{ש}}
אני קראתיך כי תענני אל{{ש}}
אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}}
אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}}
אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}}
[[אנכי אנכי אנחם]]
אנכי אשאל מעם{{ש}}
אנכי גדול בנודעים{{ש}}
אנכי שמי אדני{{ש}}
אנסיכה מלכי{{ש}}
אנעים חדושי שירים{{ש}}
אנקת מסלדיך{{ש}}
אנשי אמונה אבדו{{ש}}
אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}}
אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}}
אנשי אמונה עברו{{ש}}
אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}}
אנשי משמר{{ש}}
אסדר לסעודתא{{ש}}
אסופים אסופי אשפתות{{ש}}
אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}}
אסירים בשיר יצאו{{ש}}
==א-6951==
'''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494].
אסתכל בעמך{{ש}}
אעירה שחר על דברתך{{ש}}
אעניד לך תפארה והלל{{ש}}
אערוך מדברי דתי{{ש}}
אערוך מהלל ניבי{{ש}}
אערוך שועי{{ש}}
אערך צפצופי{{ש}}
אעשה למען שמי{{ש}}
אף אורח משפטיך{{ש}}
אף ברי אותת{{ש}}
אפאר לאלהי מערכה{{ש}}
אפאר למלכי בקודש{{ש}}
אפודי שש{{ש}}
אפוני אימיו{{ש}}
אפילו כל נימי{{ש}}
אפיק רנן ושירים{{ש}}
אפננת ערוגים{{ש}}
אפס הוד כבודה{{ש}}
אפס זבח ועולה{{ש}}
אפס מזיח{{ש}}
אפס מרצה{{ש}}
אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}}
אפפו עלי רעות{{ש}}
אפפונו חבלי מות{{ש}}
אפפונו מים{{ש}}
אפפונו מצוקות{{ש}}
אפתח נא שפתי{{ש}}
אפתחה במשל פי{{ש}}
אצבעותי שפלו{{ש}}
אצולה לפנים{{ש}}
אצולה מכבודו אל בראך{{ש}}
אצולים מגיא כסלוחים{{ש}}
אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}}
אצור לספור חוק תעודה{{ש}}
אצילי עם עולי גולה{{ש}}
אצתי צום כפור{{ש}}
אקדמות{{ש}}
אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}}
אקף יא צ'בי אלבר{{ש}}
אקרא בבכיה רבה{{ש}}
אקרא בשמך{{ש}}
אקרא לאלהים עליון{{ש}}
אראה לפני אלהים ברנני{{ש}}
אראלי מעלה{{ש}}
אראלי מרומים{{ש}}
אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}}
==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}
אראלים ומלאכים{{ש}}
ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}}
ארבעה עמדו{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}
ארוממך אל חי{{ש}}
ארוממך אלהים המרומם{{ש}}
ארוממך חזקי וחלקי{{ש}}
ארוממך לכבוד שמך{{ש}}
ארור המן{{ש}}
ארזי הלבנון{{ש}}
ארחמך ה' חזקי{{ש}}
ארחמך מרחמי{{ש}}
ארחץ בנקיון כפות{{ש}}
אריאל בהיותו על מכונו{{ש}}
אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}}
אריה ביער דמיתי{{ש}}
אריה מסבכו{{ש}}
אריות הדיחו פזורה{{ש}}
אריות הדיחו שה פזורה{{ש}}
ארים על שפיים{{ש}}
ארך אפים אתה{{ש}}
ארכו הימים ודבר חזון{{ש}}
ארכין{{ש}}
ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}}
==א-7657==
'''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}
ארץ הקדושה{{ש}}
ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}}
ארץ ורום בהבראם{{ש}}
==א-7691==
'''[[ארץ לא מטוהרה|ארץ לא מטוהרה עיר הכמרים]]'''. – קינה – סי' א"ב. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [224].{{ש}}(*)[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#גזרות|גזרות]] 201.
ארץ מטה ורעשה{{ש}}
אש תוקד בקרבי{{ש}}
אשא כנפי שחר{{ש}}
אשא לבי אל כפים{{ש}}
אשא עיניי{{ש}}
אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}}
אשאל אלהי{{ש}}
אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}}
אשום אשמתי לך{{ש}}
אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}}
אשחר עדתי{{ש}}
אשחר תשועתך{{ש}}
אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}}
אשיחה עם לבבי{{ש}}
אשיר בהוד נועם{{ש}}
[[אשיר במישרים]]
אשיר בקול נועם{{ש}}
אשיר לאל{{ש}}
אשיר לדוד שירתו{{ש}}
אשיר עז{{ש}}
אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}}
אשירה כשירת משה{{ש}}
אשישת שלוחתו{{ש}}
אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}}
אשם בעלי אשמה{{ש}}
אשמחה בדודי{{ש}}
אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}}
אשמנו באומר ובפועל{{ש}}
אשמנו מכל עם{{ש}}
אשמרה אליך עוזי{{ש}}
אשנבי שחקים{{ש}}
אשען במעש אזרח{{ש}}
אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}}
אשפוך תחינה{{ש}}
אשר בגלל אבות{{ש}}
אשר הניא{{ש}}
אשר יחדיו{{ש}}
אשר יצר אור וצר{{ש}}
[[אשר לו ים ויבשת]]
אשרו דרכיכם{{ש}}
אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}}
אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}}
אשרי העם שלו ככה{{ש}}
אשרי כל חוסי בך{{ש}}
אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}}
אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}}
אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}}
==א-8425==
'''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות].
אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}}
אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}}
אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}}
אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}}
אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}}
אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}}
אשריך אום קדוש{{ש}}
אשריך הר העברים{{ש}}
אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}}
אשריך ישראל מי כמוך{{ש}}
אשריכם ישראל{{ש}}
אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}}
אשת חיל (זמר){{ש}}
אשת נעורים האהובה{{ש}}
אשתבח בתהלות{{ש}}
אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}}
אשתטחה פני ארון{{ש}}
את אויביך אל תשמיד{{ש}}
את גומל מערבות{{ש}}
את דבר קדשך זכור{{ש}}
את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}}
את הברית ואת החסד{{ש}}
את הוא אלהא דגלן{{ש}}
את הקול קול יעקב נוהם{{ש}}
את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}}
את חטאי אני מזכיר היום{{ש}}
את חיל יום פקודה{{ש}}
את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}}
את יום פדותכם{{ש}}
את כל התלאה{{ש}}
את עמי טובות אבשר{{ש}}
את פליאות שם מחולל{{ש}}
את פני ה' יום תראו{{ש}}
את פני מבין ויודע דין דל{{ש}}
את פני מלך אתיצבה{{ש}}
את צום השביעי{{ש}}
את שיחי אשפוך{{ש}}
אתאנו לחלות פניך{{ש}}
אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}}
אתאנו על שמך (פיוט){{ש}}
אתה אהבת עמך{{ש}}
אתה אהובי{{ש}}
אתה אל כביר{{ש}}
אתה אל נורא אתה{{ש}}
אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}}
אתה אלהי תהלתי{{ש}}
אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}}
אתה בן אדם גס רוח{{ש}}
אתה גאלת{{ש}}
אתה האל עושה פלא{{ש}}
אתה האל עושה פלאות{{ש}}
אתה הארת{{ש}}
אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}}
אתה הנחלת{{ש}}
אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}}
אתה חלקי וצור לבבי{{ש}}
אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}}
אתה כוננת עולם מראש{{ש}}
אתה לבדך עטית{{ש}}
אתה מבין{{ש}}
אתה מלא רחמים{{ש}}
אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}}
אתה תקותי ותוחלתי{{ש}}
אתודה לך חטאתי במורא{{ש}}
אתוודה על עבירות{{ש}}
אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}}
אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}}
אתיית עת דודים כגעה{{ש}}
אתן תהלה לאל המהולל{{ש}}
אתניה שבחיה{{ש}}
אתקינו סעודתא{{ש}}
=ב=
באנו ליחד שם האל{{ש}}
באפוד חושן נקבעת{{ש}}
באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}}
בדעתו אביעה חידות{{ש}}
בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}}
בהיות ארון הבית על כנו{{ש}}
בהיכלך שמיר ושית{{ש}}
בורא עד אנה{{ש}}
בזכרי ימים ימימה{{ש}}
בזכרי על משכבי{{ש}}
בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}}
בי תמכה ימינך{{ש}}
ביום הלבנת פשעי{{ש}}
ביום כפרת עווני{{ש}}
ביום עשור קראתיך{{ש}}
ביום שבת קדש{{ש}}
[[בימים ההם ובעת ההיא]]
בין כסה לעשור{{ש}}
בלולי אש ומימות{{ש}}
בליל זה בראש השנה{{ש}}
בליל זה יבכיון{{ש}}
==ב-726==
'''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}}
בליל על משכבי{{ש}}
במאי פומא נפתח{{ש}}
במוצאי יום מנוחה{{ש}}
במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}}
במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}}
במכת אהלה{{ש}}
במקדש אל והיכליו{{ש}}
במקהלות ברכו{{ש}}
במרומי ערץ{{ש}}
במרומי רום ישיבתך{{ש}}
במתי מספר חילינו פניך{{ש}}
בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}}
בן אדם מה לך נרדם{{ש}}
בן אדמה{{ש}}
בני היכלא{{ש}}
בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}}
בני ציון היקרים{{ש}}
בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}}
בנין המזבח אם נהרס{{ש}}
==ב-1071==
'''[[יום שבת זכור#תוספות|בנר מצוה ותורה אור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}}
(*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 98.
בנשף קדמתי{{ש}}
==ב-1086==
'''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156:
בעשור יום גילות{{ש}}
בעת רצון תחנתי{{ש}}
בצאתו מן הדביר שלם{{ש}}
==ב-1277==
'''[[יום שבת זכור#תוספות|בצל ידך תכסה]]'''. – פיוט לסכות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}}
(*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 103.
בקר אעיר אקראך{{ש}}
בקר אערך לך ואצפה{{ש}}
בקשה למוצאי שבת{{ש}}
בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}}
בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}}
בר יוחאי{{ש}}
ברוך אל עליון{{ש}}
ברוך אלהי עליון{{ש}}
ברוך בא בשם ה'{{ש}}
ברוך ה' יום יום{{ש}}
ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}}
ברוכים העומדים והיושבים{{ש}}
ברח דודי (פיוט){{ש}}
ברית כרותה מלשכוח{{ש}}
ברכי אצולה{{ש}}
בשאר שמחות שירים תענו{{ש}}
בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}}
בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}}
בת ברורה{{ש}}
בת עמי לא תחשה{{ש}}
בת עמי תייליל{{ש}}
בת ציון שמעתי{{ש}}
בתולת בת יהודה{{ש}}
=ג=
גדול עווני{{ש}}
גלה גלה{{ש}}
גרוני נחר זועק חמס{{ש}}
גרושים מבית תענוגיהם{{ש}}
=ד=
דביר בית שתיל זית{{ש}}
דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}}
דודי ירד לגנו{{ש}}
דודי נהפך{{ש}}
דוי הסר{{ש}}
דומה לארז גדול{{ש}}
דוק וחוג רעשו{{ש}}
דיינו{{ש}}
דלתיך הלילה{{ש}}
דממו שרפים{{ש}}
דעני לעניי{{ש}}
דרור יקרא{{ש}}
דרכי שבעה רועים{{ש}}
דרשנוך בכל לב{{ש}}
=ה=
הא כעיני עבדיא{{ש}}
האדיר בשמי עליות{{ש}}
האדרת והאמונה{{ש}}
האומרים אחד{{ש}}
האזינו אבירים בני אלים{{ש}}
האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}}
האל העירה וראה{{ש}}
הביטה וראה את אנחותינו{{ש}}
==ה-352==
'''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}}
הורית דרך תשובה{{ש}}
הושיענו למען שמך{{ש}}
החרישו ממני ואדברה{{ש}}
הטה אלהי אזנך{{ש}}
היה עם פיפיות{{ש}}
היום הרת עולם{{ש}}
היום תאמצנו{{ש}}
היכל ה{{ש}}
הלא אמרית ליך{{ש}}
הלוא עיניך לאמונה{{ש}}
הללו אדיר אדירים{{ש}}
הלנופלים תקומה{{ש}}
המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}}
המבדיל בין קודש לחול{{ש}}
המלך ה'{{ש}}
הנרות הללו{{ש}}
הקבצו ושמעו (קינה){{ש}}
הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}}
הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}}
הרחמן הוא אשר חנן{{ש}}
הרחמן לברית מילה{{ש}}
השמיעיני{{ש}}
התכבדו מכובדים{{ש}}
התקבצו מלאכים{{ש}}
=ו=
ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}}
ואמרתם זבח פסח{{ש}}
ואמרתם כה לחי{{ש}}
וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}}
וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}}
וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}}
ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}}
ואתאונן ואקונן{{ש}}
ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}}
ואתה הוא ותיק{{ש}}
ובכן היה לאין{{ש}}
ובכן מי לא יראך{{ש}}
והללויה אהלל לאלי{{ש}}
והללויה אהלל למי שברא{{ש}}
וזאת הברכה (פיוט){{ש}}
וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}}
וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}}
וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}}
וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}}
==ו-197==
'''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}}
בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62.
ויאתיו כל לעבדך{{ש}}
ויבא ארז ראש קצינים{{ש}}
ויבן אומן אומנות אבות{{ש}}
וידוי אשמנו מורחב{{ש}}
וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}}
ויהי בחצי הלילה{{ש}}
ויושע אומן אשכלות{{ש}}
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}
ויושע אל אמונה{{ש}}
ויושע ה' אבן ישראל{{ש}}
ויושע ה' אום למושעות{{ש}}
ויושע שושני פרח{{ש}}
[[ויכון עולם על מלאתו]]
ויעל משה (פיוט){{ש}}
וירד אביר יעקב{{ש}}
וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}}
וכל מאמינים{{ש}}
וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}}
ומלאכים נהלכים{{ש}}
ונתנה תוקף}{{ש}}
ותיק וחסיד אתה{{ש}}
=ז=
זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}}
זולתך אדונים{{ש}}
זולתך אין אל{{ש}}
זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}}
זכור איכה{{ש}}
זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}}
זכור את אשר עשה צר{{ש}}
זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}}
זכור ברית - אות ברית{{ש}}
זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}}
זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}}
זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}}
זכור ברית - שש אנכי{{ש}}
זכור ברית אב המוני{{ש}}
זכור ברית אבותינו{{ש}}
זכור ברית אזרחי{{ש}}
זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}}
זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}}
זכור ה' מה היה לנו{{ש}}
=ח=
חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}}
==ח-33==
'''[[יום שבת זכור#תוספות|חג המצות שמרו]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}}
(*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 101.
חד גדיא{{ש}}
חדו חדו רבנן{{ש}}
חדש ששוני{{ש}}
חודש ישועה חדש לי{{ש}}
חון תחון{{ש}}
חוסה על ישראל עמך{{ש}}
חוצב רהב תנין{{ש}}
חוקר הכל וסוקר{{ש}}
חי אלי{{ש}}
חי ה'{{ש}}
חי ונעלם{{ש}}
חי חי יודו חי{{ש}}
חיים ארוכים תכתבנו{{ש}}
חלק ד' עמו{{ש}}
חמול על מעשיך{{ש}}
חסל סידור פסח{{ש}}
חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}}
חתן בר מצוה עלה{{ש}}
חתן נעים עלה{{ש}}
חתן עמוד{{ש}}
=ט=
טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}}
=י=
י-ה אכסוף{{ש}}
יאמר נא ישראל{{ש}}
יאתה שדי לך{{ש}}
יבוא אדיר במהרה{{ש}}
יבוא הגואל{{ש}}
יביעו שפתי שירה{{ש}}
יבכיון מר{{ש}}
יגדל{{ש}}
ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}}
ידועי שם בבור נשם{{ש}}
ידי רשים{{ש}}
ידיד נפש{{ש}}
ידיד עליון{{ש}}
ידידי אל ברכוהו{{ש}}
ידידי אל עדת לאומו{{ש}}
ידידי את אהוב לבי{{ש}}
ידידי השכחת{{ש}}
ידידי רועי מקימי{{ש}}
ידידיך מאמש{{ש}}
ידך פשוט ופתחה{{ש}}
ידך תנחני{{ש}}
ידכם שאו משאת{{ש}}
יה איום זכור היום{{ש}}
יה אל גדול ונאדר{{ש}}
יה אלה מלכות{{ש}}
יה אלי וגואלי{{ש}}
יה אלי נכספה נפשי{{ש}}
יה אשר גאה גאה{{ש}}
יה את סוכת דוד תקים{{ש}}
יה בנה יה בנה{{ש}}
יה בשר שר צבאיך{{ש}}
יה הצל{{ש}}
יה השב לבצרון{{ש}}
יה חדשך{{ש}}
יה למתי צפנת{{ש}}
יה מלך רם{{ש}}
יה מלכי{{ש}}
יה מסי כיבין{{ש}}
יה נמצא ולא נרצה{{ש}}
יה פתח נא שערי שמים{{ש}}
יה צור עולמים{{ש}}
יה ריבון{{ש}}
יה שור אם נטושה{{ש}}
יה שמך ארוממך{{ש}}
יה שמע אביוניך{{ש}}
יהודה וישראל דעו{{ש}}
יהי נועם עתה{{ש}}
יהי שלום{{ש}}
יהירים קמו{{ש}}
יהללך ניב שפתי{{ש}}
יודו שמך אים ונורא{{ש}}
יודוך כל המיחלים{{ש}}
יודוך מלך{{ש}}
יודוך רעיוני{{ש}}
יום אדיר ומיוחד{{ש}}
יום אכפי הכבדתי{{ש}}
יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}}
יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}}
יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}}
יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}}
יום הודו וכבודו{{ש}}
יום השבת אין כמוהו{{ש}}
יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}}
יום זה לישראל{{ש}}
יום זה למול מלך ישפר{{ש}}
יום זה מכובד{{ש}}
יום זה שירו לאל{{ש}}
יום יום אודה{{ש}}
יום יעלה נקראה{{ש}}
יום כמו נד{{ש}}
יום כפורים זה{{ש}}
יום ליבשה{{ש}}
יום ליום אודה{{ש}}
יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}}
יום קינה היום{{ש}}
[[יום שאת ויתר]]
יום שבת וכפורים{{ש}}
==י-1934==
'''[[יום שבת זכור|יום שבת זכור השמיע בסיני נגיד עלי ימים הוא קום משחהו]]'''. – פיוט למעריב שבת שחל ביו"ט – סי' יוסף בן קמחי [בן יצחק].* [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091071 82] ובמחזור היידנהיים נמצאו רק שני הבתים הראשונים במעריב ב' דשבועות לפני "מגן אבות"; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=95 91] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338278 460].{{ש}}
יום שבת קדש הוא{{ש}}
[[יום שבת קדש נתן צור ישעי]]
יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}}
יום שבתון{{ש}}
יום שמחה{{ש}}
יום שמחה לישראל{{ש}}
[[יום שקם שבט]]
יומא טבא{{ש}}
יומם עינינו תלויות{{ש}}
[[יונה בחגוי סלע נחבאה]]
יונה מה תהגי{{ש}}
יונה נכאבה{{ש}}
יונה נשאתה{{ש}}
יוסף אשר מקדם{{ש}}
יוצר בחכמה{{ש}}
יוצר מידו{{ש}}
יוקם דם עבדיך{{ש}}
יושב בגבהי מרומים{{ש}}
יושב בכסא הוד{{ש}}
יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}}
יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}}
יושב קדם איום{{ש}}
יושב תהלות ישראל{{ש}}
יושבי קצוות יראו{{ש}}
יחביאנו צל ידו{{ש}}
יחדיו בשיר מעלות{{ש}}
יחדיו לב נשלם{{ש}}
יחו לשון חזות אישון{{ש}}
יחיד ואין בלתו אחר{{ש}}
==י-2600==
'''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}}
יחיד רם לעולם{{ש}}
יחידתי בצרתי{{ש}}
יחלת עבדיך{{ש}}
יכתירני אל חי{{ש}}
ימהר יום{{ש}}
ימותי קלו כצבאות{{ש}}
ימים מקדם אזכרה{{ש}}
יסד בסודו{{ש}}
יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}}
יעזוב רשע נתיבו{{ש}}
יעידון כל עבדיך{{ש}}
יעירוני בשמך רעיוני{{ש}}
יעירוני רעיוני{{ש}}
יעלה יעלה{{ש}}
יעלה תחנוננו{{ש}}
יעלו לאלף ולרבבה{{ש}}
יעלם שבני{{ש}}
יערב חין ערכנו{{ש}}
יערה עלינו רוח{{ש}}
יערת דבש{{ש}}
יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}}
יפה נוף אנופף{{ש}}
יפרח חתן{{ש}}
יפת עין לבבתיני{{ש}}
יצו האל לדל שואל{{ש}}
יצורים וצפון{{ש}}
יציב פתגם{{ש}}
יציץ צור מחרכו{{ש}}
יצלצלו חובבים{{ש}}
יצר האל את העולם{{ש}}
יקבוץ מפוזר{{ש}}
יקודי אש{{ש}}
יקוש בעניו{{ש}}
יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}}
יקרה מיקר{{ש}}
יקרו רעיך רב מחולל{{ש}}
יראים שלחוני{{ש}}
יראנו כקדם נפלאות{{ש}}
יראתי בפצותי שיח{{ש}}
ירדתי לתחתיות{{ש}}
ירומם צור דגל{{ש}}
ירוצצו כברקים{{ש}}
ירושלים את ה' הללי{{ש}}
ירצה עם אביון{{ש}}
ירצה צום עמך{{ש}}
ישיר ישראל שיר נועם{{ש}}
ישישו בו כל חוסיו{{ש}}
ישמח חתני{{ש}}
ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}}
ישמיענו סלחתי{{ש}}
ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}}
ישמרך כאישון בת{{ש}}
ישן אל תרדם{{ש}}
ישנה בחיק ילדות{{ש}}
ישראל בחירי אל{{ש}}
ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}}
ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}}
ישראל עבדיך{{ש}}
ישראל עם קדוש{{ש}}
ישראל עמך{{ש}}
יתנו צדקות יה{{ש}}
[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
=כ=
כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}}
כאור בקוע באשנבו{{ש}}
כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}}
כבודו אהל כהיום{{ש}}
כבודו אופד להנשא{{ש}}
כבודו אור יזריח{{ש}}
כבודו אות ברבואות{{ש}}
כהושעת אב המון{{ש}}
כהושעת אדם{{ש}}
כהושעת אלים{{ש}}
כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}}
כהושעת טמון גומא{{ש}}
כהושעת יגיעי נשם{{ש}}
כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}}
כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}}
כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}}
כהושעת יהודה ואפרים{{ש}}
כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}}
כהושעת ילידי אהב{{ש}}
כהושעת יקושי מלבן{{ש}}
כהושעת יקיר{{ש}}
כהושעת ירויי היאור{{ש}}
כהושעת ישע לזכרון{{ש}}
כהושעת ניני אב המון{{ש}}
כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}}
כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}}
כי אנו עמך{{ש}}
כי אשמרה שבת{{ש}}
כי בשם אדיר תצאון{{ש}}
כי הנה כחומר{{ש}}
כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}}
כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}}
כי רכובו בערבות{{ש}}
כירי רם{{ש}}
ככלות ייני{{ש}}
כל ברואי מעלה ומטה{{ש}}
כל מקדש שביעי{{ש}}
==כ-387==
'''[[יום שבת זכור#תוספות|כל שומר אש דת]]'''. – עליה לתורה לשבועות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}}
(*) זיהוי הסוג שגוי ומדובר בתוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 102 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרנקל-שבועות|פרנקל-שבועות]] 68.
כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}}
כמה אלהי{{ש}}
כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}}
==כ-486==
'''[[כנסת ישראל|כנסת ישראל זועקת בקולה צרה כמבכירה וקול כחילה]]''' (*)צ"ל 'כחולה'. תחינה לי"ז תמוז – סי' אליה חזק [בר שמעיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 574 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=2 *] [רק ראשיתה], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44325&st=&pgnum=354 178], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI ח"א] 161, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=17 14] סי' 21, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338212 394] [מנסח: צועקת], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=22&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 18] [צונץ ולאנדסהוטה מיחסים אותו לאליהו סתם אבל שד"ל מיחסו לאליהו בר שמעיה].{{ש}}
כסא אורי וישעי{{ש}}
כתובה לחג השבועות{{ש}}
כתועים ואין לבקש{{ש}}
כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}}
כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}}
כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}}
כתר מלכות (רדב"ז){{ש}}
=ל=
לא אמות לא אמות{{ש}}
לא ארמון על משפטו{{ש}}
לא בקשתי אל אבטח{{ש}}
לא קם נביא{{ש}}
לאל עורך דין{{ש}}
לבית לוי ומשפחתו{{ש}}
לבעל התפארת{{ש}}
לדוד שיר ומזמור{{ש}}
לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}}
לולי ד' שהיה לנו{{ש}}
ליל שיכורים{{ש}}
ליל שמורים אור ישראל{{ש}}
ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}}
ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}}
לך אלי תשוקתי{{ש}}
לך אלים אלפי אלפים{{ש}}
לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}}
לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}}
לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}}
לך יאדיר כל יציר{{ש}}
לכה דודי{{ש}}
למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}}
למה הקץ{{ש}}
למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}}
למי אבכה{{ש}}
למי אבכה וכף אכה{{ש}}
==ל-1086==
'''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].
למען אב אץ לבוא{{ש}}
למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}}
למען אב הכירך{{ש}}
למען אב הנוסה בעשרה{{ש}}
למען אב השכים{{ש}}
למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}}
למען אב ידעך{{ש}}
למען אב ידעך מכל אומות{{ש}}
למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}}
למען אב נבחן בעשר{{ש}}
למען אב נם יוקח נא{{ש}}
למען אב נפקד{{ש}}
למען אב נצטוה{{ש}}
למען אב עקד בן{{ש}}
למען אברהם האהוב{{ש}}
למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}}
למען אהבת קדומים{{ש}}
למען אהל ארמנותיך{{ש}}
למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}}
למען אזרחי הנשלך{{ש}}
למען איתן{{ש}}
למען אמיץ בן שלוש{{ש}}
למען אמיתך{{ש}}
למען אסף להחיות{{ש}}
למען תמים בדורותיו{{ש}}
למען תמים עש תיבה{{ש}}
למען תפר עלה תאנה{{ש}}
למענך אדיר באדירים{{ש}}
למענך אל אחד ואין שני{{ש}}
למענך אל הושיעה{{ש}}
למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}
למענך אל עוטה אורות{{ש}}
למענך אלהי{{ש}}
למענך אלהי האלהים{{ש}}
למענך אלהינו{{ש}}
למענך ולא לנו{{ש}}
למענך תקיף{{ש}}
למקדימים בתפילה{{ש}}
למתודה חטאתיו{{ש}}
לנר ולבשמים{{ש}}
לפדות עם דל{{ש}}
לפניך אני כורע{{ש}}
=מ=
מארוד וארפד{{ש}}
מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}}
מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}}
מברך רחמנא{{ש}}
מדי שנה קינה{{ש}}
מה ידידות{{ש}}
מה יפית{{ש}}
מה לך יצרי{{ש}}
מה לך שר תשאל{{ש}}
מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}}
מה נאוו עלי{{ש}}
מה נכבד היום{{ש}}
מה נעים נאוה תהילה{{ש}}
מה נפתח ונימא{{ש}}
מה נשתנה{{ש}}
מהולל אקרא ה'{{ש}}
מהללך ורב גדלך{{ש}}
מוחץ ורופא{{ש}}
מולך מוני{{ש}}
מושך חסד ליודעיו{{ש}}
מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}}
[[מושיע ומגן לנו חוסים]]
מחוללת מהוללת{{ש}}
מחי ומסי{{ש}}
מחנות עליונים{{ש}}
מי אדר והוד{{ש}}
מי העומד בהראה{{ש}}
מי זאת עולה יפהפיה{{ש}}
מי יתן ראשי מים{{ש}}
מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}}
מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}}
מי כמוך (ריה"ל){{ש}}
מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}}
[[מי כמוך אומר ומקים]]
מי לה' אתי עורך{{ש}}
מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}}
מי שענה לאברהם אבינו{{ש}}
מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}}
מימים ימימה{{ש}}
מכניסי רחמים{{ש}}
מלא פי שירה{{ש}}
מלאכי צבאות בעלצון{{ש}}
מלאכי רחמים{{ש}}
מלך אדיר ונורא{{ש}}
מלך אזור גבורה{{ש}}
מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}}
מלך אמון מאמרך{{ש}}
מלך אמיץ ואיום{{ש}}
מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}}
מלך גואל ומושיע{{ש}}
מלך מלכים רם על רמים{{ש}}
מלך עליון אל דר במרום{{ש}}
מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}}
מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}}
מלך עתיק ימים{{ש}}
מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}}
מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}}
מלכי עולם בורא{{ש}}
מנוחה ושמחה{{ש}}
מנומם בעת קומם{{ש}}
מסוד חכמים{{ש}}
מעוז צור{{ש}}
מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}}
מפי אל{{ש}}
מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}}
מציון אל עליון{{ש}}
מצרי ערי יצרי{{ש}}
מקדים וראש לקוראים{{ש}}
מקהלות עם{{ש}}
מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}}
מקוה ישראל מושיעו{{ש}}
מקור עיני{{ש}}
מרומים ישכן{{ש}}
מרים לראשי{{ש}}
מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}}
מרנא דבשמיא{{ש}}
מרשות אלהי האלהים{{ש}}
מרשות אלהי קדם{{ש}}
מרשות האל הגדול{{ש}}
מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}}
מרשות שוכן עד{{ש}}
משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}}
משביח שאון ימים{{ש}}
משמים שלום לעם{{ש}}
משנאי הצמיד{{ש}}
משתחוים להדרת קודש{{ש}}
מתי יבושר עם{{ש}}
מתי יעקב תפארון{{ש}}
=נ=
נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}}
נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}}
נכון לבו{{ש}}
נלאה להיליל על שברנו{{ש}}
נפשי עוז תדרכי{{ש}}
נשמת ילדים שוממים{{ש}}
נשמת ישרים יהלוך{{ש}}
נשמת מלומדי מורשה{{ש}}
נשמת שדודים נדודים{{ש}}
=ס=
סגולתי איומה נשאתי{{ש}}
סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}}
סגולתי משכתיך חסד{{ש}}
סוכה ולולב{{ש}}
סוכת שלם{{ש}}
סימן טוב יהיה לכל{{ש}}
סימני ליל הסדר{{ש}}
סלח נא אשמות{{ש}}
סלח נא אשמתנו{{ש}}
סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}}
=ע=
עב קל ממרומך{{ש}}
עד אן צבי מודח{{ש}}
עד מתי ה'{{ש}}
עובדי האל באמונה{{ש}}
עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}}
עורה נא ימינך רמה{{ש}}
עורו שירו שיר{{ש}}
עורי נצורה כבבת{{ש}}
עזוז אדירירון{{ש}}
עזר מצרי{{ש}}
עזרני אל חי{{ש}}
עין ולב{{ש}}
עינינו לך תלינו{{ש}}
על אהבתך{{ש}}
על אהבתך (מנוקד){{ש}}
על אלה תרדנה{{ש}}
על בית זה ויושביהו{{ש}}
על היכלי אבכה{{ש}}
על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}}
על הר המוריה{{ש}}
על זה היה דוה לבנו{{ש}}
על יום חורבן היכל מקודש{{ש}}
על משכבי בלילות{{ש}}
על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}}
עלינו לשבח{{ש}}
עם אשר יה ברך{{ש}}
עם ה' השלחה{{ש}}
עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}}
ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}}
ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}}
ענה איומה{{ש}}
ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}}
ענה איומים בעוז{{ש}}
ענה אמוני שבט ראובן{{ש}}
ענה אתויים{{ש}}
ענה תאבי ישעך{{ש}}
עננו אבינו{{ש}}
עננו אלוהי אברהם{{ש}}
עשה למען שמך{{ש}}
עת דודים כלה{{ש}}
עת שערי רצון להפתח{{ש}}
=פ=
פורים פורים{{ש}}
פסח אכלו פחוזים{{ש}}
פצחו רון ותהילה{{ש}}
פרה אמרה קשה{{ש}}
==פ-243==
'''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון.
=צ=
צור משלו{{ש}}
צורי גואלי יה{{ש}}
ציון אשר יאמרו{{ש}}
ציון במשפט לכי לך{{ש}}
ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}}
ציון ה' לכס בחר{{ש}}
ציון הלא תשאלי{{ש}}
ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}}
ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}}
ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}}
ציון ידידות ידיד{{ש}}
ציון מנת שלום{{ש}}
ציון מעוז קרית מלך{{ש}}
ציון מעון חשקי{{ש}}
ציון עטרת צבי{{ש}}
ציון צפירת פאר{{ש}}
ציון קדוש משכני עליון{{ש}}
ציון קחי כל צרי{{ש}}
ציון תקונני עלי ביתך{{ש}}
צמאה נפשי{{ש}}
צעקה יוכבד{{ש}}
=ק=
קדוש אדיר בעליתו{{ש}}
קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}}
קדש ורחץ{{ש}}
קול אהלה תתיפח{{ש}}
קול ברמה נשמע ביללה{{ש}}
קול יעקב קורא{{ש}}
קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}}
קול מהלל יגדל{{ש}}
קום חתן{{ש}}
קומה ה' למנוחתך{{ש}}
קומו ברינה עדת אמוני{{ש}}
קוראי מגילה{{ש}}
קינת אומן{{ש}}
קמתי באשמורת{{ש}}
קמתי ותדד שנתי{{ש}}
קמתי להלל{{ש}}
קרב אורך לעניה{{ש}}
קריה יפהפיה{{ש}}
=ר=
ראה שמש{{ש}}
ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}}
רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}}
רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}}
רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}}
רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}}
רומה אלהים שמך לקדש{{ש}}
רועה ישראל האזינה{{ש}}
==ר-802==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''.
==ר-803==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''.
רחם נא עליו{{ש}}
רחמים פשוטים{{ש}}
רחמנא אידכר לן{{ש}}
רחמנא דא היא אוריתך{{ש}}
רחמנא חטינן{{ש}}
רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}}
רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}}
רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}}
רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}}
רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}}
ריב בין שבת וחנוכה{{ש}}
ריבון כל העולמים{{ש}}
רם אור גדול נעלם{{ש}}
רנו ושבחו לאל{{ש}}
רעה בשבטך{{ש}}
רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}}
רפא צירי{{ש}}
=ש=
שאו לבבכם לכפיכם{{ש}}
שאו מנחה משובחה{{ש}}
שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}}
שאי קינה במגינה{{ש}}
שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}}
שאלי שרופה באש{{ש}}
שבחו אל עדת ישראל{{ש}}
שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}}
שבטי איתני{{ש}}
שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}}
==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}}
שבץ אחזני{{ש}}
שבת היום לה'{{ש}}
שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}}
שבת ומילה{{ש}}
שבת זה שבת הגדול{{ש}}
שבת סורו מני{{ש}}
שדודים נדודים{{ש}}
שדי אל מה נורא{{ש}}
שואף כמו עבד{{ש}}
שוכני בתי חמר{{ש}}
שוכנת בשדה{{ש}}
שולמית הנבחרת מעמים{{ש}}
שוממתי ברב יגוני{{ש}}
שומר ישראל{{ש}}
שומרון קול תתן{{ש}}
שופט כל הארץ{{ש}}
שושן עמק{{ש}}
שושנת ורד{{ש}}
שזופת שמש{{ש}}
שח ציר נאמן{{ש}}
שחי לאל{{ש}}
שחר אבקשך{{ש}}
שחר להודות לך קמתי{{ש}}
שחר קמתי להודות{{ש}}
שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}}
שטר עלי בעדים וקנין{{ש}}
שימו לב על הנשמה{{ש}}
שימני ראש{{ש}}
שיר אל נעלם{{ש}}
שיר אענה{{ש}}
שיר היחוד{{ש}}
שיר הכבוד{{ש}}
שיר ושבח עירכו{{ש}}
שיר חדש אשיר{{ש}}
שיר חדש זמרו{{ש}}
שירה לאל נרננה{{ש}}
שירו לאל הודו לשמו{{ש}}
שירו לאל נבוני{{ש}}
שירו לאל נועם{{ש}}
שירו לאל שיר חדש{{ש}}
שירו לה' בחורי וזקני{{ש}}
שירו לה' הודו לו{{ש}}
שירות ותשבחות אתנה{{ש}}
שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}}
שכולה אכולה{{ש}}
[[שכולה גלמודה]]
שכורת ולא מיין{{ש}}
שכינה צועקת בהרע{{ש}}
שלום וצדק נשקו{{ש}}
שלום לבוא שבת{{ש}}
שלום לך דודי{{ש}}
שלום עליכם אתם{{ש}}
שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}}
שלום תשפות לנו{{ש}}
שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}}
שלמא לכון שארא דישראל{{ש}}
שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}}
שם אל קמתי לברך{{ש}}
שמחו בשמחת תורה{{ש}}
שמחו בשמחת תורת משה{{ש}}
שמחו נא{{ש}}
שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}}
שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}}
שמחתי באומרים לי{{ש}}
שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}}
שמך לעד בפי מועד{{ש}}
שמם הר ציון{{ש}}
שמע האל{{ש}}
שמע קולי{{ש}}
שמעו והאזינו{{ש}}
שמעו נא תוכחת{{ש}}
שמעתי מפאתי תימן{{ש}}
שמרו שבתותי{{ש}}
שנאנים שאננים{{ש}}
שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}}
==ש-1952==
'''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}}
שני זיתים נכרתים{{ש}}
שננו לשונם בני אונם{{ש}}
שנת אוצרך הטוב{{ש}}
שנת אורה שנת ברכה{{ש}}
שנת אסומה ובלולה{{ש}}
שנת ארץ תתן יבולה{{ש}}
שעה נאסר{{ש}}
שעה עליון לקול אביון{{ש}}
שער אשר נסגר{{ש}}
שער הרחמים{{ש}}
שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}}
שעריך בדפקי{{ש}}
שפל רוח{{ש}}
שפעת רביבים{{ש}}
שרי קודש היום{{ש}}
שרפו הבירה{{ש}}
שש מאות נקראות{{ש}}
ששוני רב בך{{ש}}
שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}}
שתה ימי גלותי{{ש}}
שתי פעמים מקוימים{{ש}}
=ת=
תא שמע מרא דעלמא{{ש}}
תאבת יום זה{{ש}}
תאות לב לא השגנו{{ש}}
תאות נפש ולב{{ש}}
תאחר מיום זכרון{{ש}}
תאיר אורנו{{ש}}
[[תאיר נוגה]]
תאלת יום ענוי{{ש}}
תאמר למחות אשמינו{{ש}}
תאמת אור בקדש{{ש}}
תבוא לפניך שועת חנון{{ש}}
תגרת יד אסוף{{ש}}
תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}}
תהיינה עיניך פקוחות{{ש}}
תוחלת ישראל{{ש}}
תומת צורים וחסדם{{ש}}
תורה הקדושה{{ש}}
תורתא דמרביא{{ש}}
תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}}
[[תחילת כל מעש]]
תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}}
תחלי תורה{{ש}}
תחרות רוגז הניח{{ש}}
תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}}
תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}}
תכפו עלינו צרות{{ש}}
תמהנו מרעות{{ש}}
תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}}
תמור עבודת מזין{{ש}}
תנות צרות לא נוכל{{ש}}
תנחם על עפר ואפר{{ש}}
תעודה החמודה{{ש}}
תעינו מאחריך{{ש}}
תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}}
תעלת צרי{{ש}}
תענה אמונים{{ש}}
תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}}
תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}}
תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}}
תפילתו של כהן גדול{{ש}}
תפלה לקדמך{{ש}}
תפן להקשיב ממעונים{{ש}}
תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}}
תרומה הבדילנו{{ש}}
תשבי צורי{{ש}}
תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}}
תשובה חשובה{{ש}}
תתברך אלהי האלהים{{ש}}
תתמוך גורלנו{{ש}}
תתן אחרית לעמך{{ש}}
h5yr2gwdqsl3w6538nj78up599lswus
3022170
3022168
2026-07-01T07:37:43Z
בן עדריאל
9444
/* א-7691 */ עוד צריך להוסיף קישורים וכו'.
3022170
wikitext
text/x-wiki
{{בעבודה}}
__NOTOC__
<div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;">
'''מעבר לאות:'''
[[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]]
</div>
=א=
==א-1==
'''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}}
==א-1-א*==
'''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}}
==א-2==
'''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}}
==א-2*==
'''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}}
==א-3*==
'''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}}
==א-3==
'''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}}
==א-4==
'''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}}
==א-5==
'''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}}
+'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}}
==א-6==
'''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}}
==א-7==
'''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}}
==א-8==
'''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}}
==א-9==
'''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}}
==א-10==
'''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}}
==א-11==
'''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}}
==א-12==
'''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}}
==א-1*==
'''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}}
==א-13==
'''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}}
==א-14==
'''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}}
==א-15==
'''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}}
==א-16==
'''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}}
==א-17==
'''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}}
==א-18==
'''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}}
==א-19==
'''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}}
==א-21==
'''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}}
==א-22==
'''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}}
==א-4*==
'''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}}
==א-23==
'''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}}
==א-24==
'''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}}
==א-25==
'''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}}
==א-26==
'''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}}
==א-27==
'''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}}
==א-28==
'''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}}
(א-5*){{ש}}
'''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}}
==א-29==
'''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}}
==א-30==
'''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}}
==א-31==
'''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}}
==א-32==
'''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}}
==א-6*==
'''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}}
==א-33==
'''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}}
==א-34==
'''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}}
==א-7*==
'''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}}
==א-35==
'''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}}
==א-36==
'''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}}
==א-8982==
(א-8*){{ש}}
'''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}}
==א-9*==
'''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}}
==א-37==
'''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}}
==א-8983==
(א-10*){{ש}}
'''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}}
==א-38==
'''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}}
==א-39==
'''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}}
==א-11*==
'''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}}
==א-40==
'''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}}
==א-8984==
'''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}}
==א-47==
'''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}}
==א-48==
'''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}}
==א-49==
'''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}}
==א-50==
'''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}}
==א-51==
'''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}}
==א-52==
'''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}}
==א-53==
'''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}}
==א-54==
'''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}}
==א-55==
'''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}}
==א-56==
'''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}}
==א-57==
'''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}}
==א-58==
'''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}}
==א-8985==
'''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}}
==א-59==
'''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}}
==א-60==
'''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}}
==א-61==
'''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}}
==א-62==
'''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}}
=='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''==
.{{ש}}
==א-63==
'''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}}
==א-64==
'''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}}
==א-65==
'''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}}
==א-66==
'''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}}
==א-67==
'''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}}
==א-68==
'''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}}
==א-69==
'''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}}
+'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}}
==א-70==
'''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}}
==א-71==
'''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}}
==א-72==
'''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}}
==א-73==
'''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}}
==א-74==
'''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}}
==א-75==
'''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}}
==א-76==
'''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}}
==א-77==
'''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}}
==א-78==
'''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}}
==א-79==
'''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}}
==א-80==
'''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}}
==א-81==
'''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}}
==א-82==
'''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}}
==א-83==
'''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}}
+'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}}
==א-84==
'''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}}
אבד הוד תמה{{ש}}
==א-85==
'''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}}
==א-8986==
'''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]'''
==א-8987==
'''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]'''
==א-106==
'''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}}
==א-8988==
'''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]'''
==א-118==
'''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}}
==א-120==
'''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}}
==א-127==
'''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}}
==א-128==
'''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}}
==א-129==
'''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}}
==א-147==
'''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}}
==א-148==
'''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}}
==א-178==
'''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}}
אבי עבור על רשעי{{ש}}
אביוני עמך{{ש}}
אבינו מלך אנקת עמך{{ש}}
אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}}
אביעה כתם עווני{{ש}}
אביר הגביר{{ש}}
אביר ישראל{{ש}}
אבכה ועל שוד זבולי{{ש}}
אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}}
אבל אעורר{{ש}}
אבל בחטאינו{{ש}}
אבל במר נפש מתענים{{ש}}
אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}}
אבן הראשה{{ש}}
אבן מעמסה{{ש}}
אבן שתיה{{ש}}
אבני אקדח{{ש}}
אבני יקר{{ש}}
אברהם היה אחד{{ש}}
אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}}
אגגי בהעמיקו{{ש}}
אגדלך{{ש}}
אגורה באהלך עולמים{{ש}}
אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}}
אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}}
אגיל ואשמח{{ש}}
אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}}
אדאג מחטאתי{{ש}}
אדבר מישרים{{ש}}
==א-464==
'''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}}
==א-465==
'''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}}
==א-466==
'''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}}
==א-467==
'''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}}
==א-468==
'''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}}
==א-469==
'''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}}
==א-470==
'''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}}
==א-471==
'''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}}
==א-472==
'''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}}
==א-473==
'''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}}
==א-474==
'''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}}
==א-475==
'''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}}
==א-476==
'''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}}
==א-477==
'''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}}
==א-478==
'''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}}
==א-479==
'''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}}
==א-480==
'''[[אדום עקר]]'''.{{ש}}
==א-481==
'''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}}
==א-482==
'''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}}
==א-483==
'''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}}
+'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}}
==א-484==
'''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}}
==א-485==
'''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}}
==א-486==
'''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}}
==א-487==
'''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}}
==א-488==
'''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}}
==א-489==
'''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-490==
'''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}}
==א-491==
'''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}}
==א-492==
'''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}}
==א-493==
'''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}}
==א-494==
'''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}}
==א-495==
'''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-496==
'''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}}
==א-497==
'''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}}
==א-498==
'''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}}
==א-499==
'''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}}
==א-500==
'''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}}
==א-501==
'''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}}
==א-502==
'''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}}
==א-503==
'''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}}
==א-504==
'''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}}
==א-505==
'''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}}
==א-506==
'''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}}
==א-507==
'''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}}
==א-508==
'''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}}
==א-509==
'''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}}
אדון הכל{{ש}}
אדון המושיע{{ש}}
אדון הסליחות{{ש}}
אדון העולמים{{ש}}
אדון יחיד יסד{{ש}}
אדון מועד כתקח{{ש}}
אדון משפט בקרבך{{ש}}
אדון עולם{{ש}}
אדון עולם{{ש}}
אדון עולם אקו לך{{ש}}
אדון צור ישעי{{ש}}
אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}}
אדיר איום ונורא{{ש}}
אדיר במלוכה{{ש}}
אדיר דר מתוחים{{ש}}
אדיר הוא{{ש}}
אדיר ונאה בקודש{{ש}}
אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}}
אדיר יבנה ביתי{{ש}}
אדיר כבודו{{ש}}
אדיר לא ינום{{ש}}
אדירי איומה{{ש}}
אדם איך יזכה{{ש}}
אדם בקום עלינו{{ש}}
אדם ובהמה{{ש}}
אדמה מארר{{ש}}
ה' אבינו אתה{{ש}}
ה' אדונינו (תחינה){{ש}}
ה' אודך בכל לבבי{{ש}}
ה' אויב גבר{{ש}}
ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}}
ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}}
ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}}
ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}}
ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}}
ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}}
ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}}
ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}}
ה' אלהי ישועתי{{ש}}
ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}}
ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}}
ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}}
אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}}
ה' אליך אזעק{{ש}}
ה' אליך כסיתי{{ש}}
ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}}
ה' אם גדל עווני{{ש}}
ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}}
ה' אנחתנו גדלה{{ש}}
ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}}
ה' אפפונו יגונים{{ש}}
ה' ארכו שני{{ש}}
ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}}
ה' את הוא אלהא מלך{{ש}}
ה' את מפעליך אזכור{{ש}}
ה' בקול שופר{{ש}}
ה' בקר אערך לך{{ש}}
ה' בקר תשמע קולי{{ש}}
ה' דאבה רוחי{{ש}}
ה' דאגה שברה לבי{{ש}}
ה' דבידיה אסו{{ש}}
ה' דכאונו הממונו{{ש}}
ה' דל כבודנו{{ש}}
ה' דלו עיני{{ש}}
ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}}
ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}}
ה' זעקתי בחבלי{{ש}}
ה' זעקתי בצירי{{ש}}
ה' זרה עם קדש{{ש}}
ה' חננו והקימנו{{ש}}
ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}}
ה' יבואונו רחמיך{{ש}}
ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}}
ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}}
ה' ידענו מעלנו{{ש}}
ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}}
ה' יונתך שבעה קלון{{ש}}
ה' יושב שוכן מעוני{{ש}}
ה' יחיד{{ש}}
ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}}
ה' ימין עוזך הרם{{ש}}
ה' יריבי תריב{{ש}}
ה' ישועה צוה{{ש}}
ה' לגזע הימן{{ש}}
ה' למה תביט בוגדים{{ש}}
ה' למה תהיה{{ש}}
אדני מעון אתה{{ש}}
אדני נגדך כל תאותי{{ש}}
ה' נגרו דמעי{{ש}}
ה' נזלו עיני{{ש}}
ה' נלכד במוקש{{ש}}
ה' נפלאות עשית{{ש}}
ה' נתתנו לשמה{{ש}}
ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}}
ה' צור ישראל{{ש}}
ה' רב העליליה{{ש}}
ה' רוח רחמים השב{{ש}}
ה' ריבה את יריבי{{ש}}
ה' שארית פליטת אריאל{{ש}}
ה' שדודים נדודים{{ש}}
ה' שובה ממרומיך{{ש}}
ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}}
ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}}
ה' שטופה חטופה{{ש}}
אדני שמעה אדני סלחה{{ש}}
ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}}
ה' שעה נודד מקנו{{ש}}
ה' שעה עדתך{{ש}}
ה' שעה עם נדכה{{ש}}
אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}}
אדפוק בצהרים פתח{{ש}}
אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}}
אדרת חזקים{{ש}}
אדרת תלבושת{{ש}}
אהבו את ה'{{ש}}
==א-1238==
'''[[אהבני מנוער|אהבני מנער צור מושיב יחידים]]'''. – זולת לפסח – סי' יוסף בר יצחק [אבן אביתור]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338003 185].{{ש}}
(*) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 159.{{ש}}
אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}}
אהבת הדסה{{ש}}
אהבת עזוז{{ש}}
אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}}
אהוב מהר המור{{ש}}
אהוב נגלה על הר סיני{{ש}}
אהוביך אהבוך{{ש}}
אהובת נוער באבות משולשת{{ש}}
אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}}
אהל שכנת באדם{{ש}}
אהלי אני עבטתי{{ש}}
אהלי אשר תאבת{{ש}}
אהלל בצלצלי שמע{{ש}}
אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}}
אהללך בקול רם{{ש}}
אהלת מתוחים{{ש}}
אודה אל חי שמך{{ש}}
אודה יוצר{{ש}}
אודה לאלי{{ש}}
אודה לך חזקי נצח{{ש}}
אודה עלי חטאתי{{ש}}
אודה עלי פשעי{{ש}}
אודך בקול ערב{{ש}}
אודך ה' כי אנפת בי{{ש}}
אודך כי אנפת{{ש}}
אודך כי עניתני וחייתני{{ש}}
אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}}
אוחזי בידם{{ש}}
אוחיל יום יום אשתאה{{ש}}
אוחילה לאל{{ש}}
אוי כי אוסרתי{{ש}}
אוי כי ירד אש{{ש}}
אוי כי מחלוקת{{ש}}
אוי לי על גלות השכינה{{ש}}
אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}}
אוילי המתעה{{ש}}
אוילים מדרך פשעם{{ש}}
אוימתי בחיל כיפור{{ש}}
אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}}
אום אני חומה{{ש}}
אום אשר בך דבוקה{{ש}}
אום בך שעונה{{ש}}
אום בלי קשר אסורה{{ש}}
אום ברה כחמה{{ש}}
אום כאישון ננצרת{{ש}}
אום נצורה{{ש}}
אום קרואה חבצלת השרון{{ש}}
אומן אמונים יכון{{ש}}
אומן ישעך בא{{ש}}
==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}}
אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}}
אומץ קצות דרכיך{{ש}}
אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}}
אומר אף אני{{ש}}
אומרים לאדרך{{ש}}
אומרת אני מעשי למלך{{ש}}
אוני פטרי רחמתים{{ש}}
אופד מאז{{ש}}
אופל אלמנה תאיר{{ש}}
אופל המוני{{ש}}
אופן אחד בארץ{{ש}}
אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}}
אור זרוע זורח כבודו{{ש}}
אור ישע מאושרים{{ש}}
אור ישראל וקדושו{{ש}}
אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}}
אור ישראל קדושי{{ש}}
אור לשביעי גש{{ש}}
אור עולם קראו{{ש}}
אור עט אדרת{{ש}}
אור עליון{{ש}}
אור צח ופשוט{{ש}}
אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}}
אורח זו אלך{{ש}}
אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}}
אורח צדקה{{ש}}
אורחות אראלים{{ש}}
אורי וישעי על הים נגלה{{ש}}
אורך ואמיתך שלח{{ש}}
אורך תזריח לחשוכה{{ש}}
אות ברית ישראל{{ש}}
אות ברית שלשתי{{ש}}
אות בריתות שלש עשרה{{ש}}
אות זה החדש{{ש}}
אותותיך ראינו{{ש}}
אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}}
אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}}
אותך כל היום קיוינו{{ש}}
אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}}
אז בבית שביינו{{ש}}
==א-2096==
'''[[אז בהיות כלה|אז בהיות כלה דרה בבית גרות]]'''. – זולת לחתן – סי' אמתי הקטן יחיה הרבה בתורה חזק [בן שפטיה]. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא|רומניא]] ח"ב ב [126:] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא א|רומניא א]] (רסד); [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא ב|רומניא ב]] (תמ"ח) [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337985 167] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=50&hilite= 46].{{ש}}
אז בהלוך ירמיהו{{ש}}
אז בהר מור{{ש}}
אז בחטאינו{{ש}}
אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}}
אז במלאת ספק{{ש}}
אז בעזבי מקרא דת{{ש}}
אז בקום הצר{{ש}}
אז בקשוב עניו{{ש}}
אז טרם נמתחו{{ש}}
אז ירנן{{ש}}
אז כארשת בתולה{{ש}}
אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}}
אז כל בריות{{ש}}
אז כעיני עבדים{{ש}}
==א-2146==
'''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}}
אז מאז זמות בכל פועל{{ש}}
==א-2152==
'''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט"ו (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].{{ש}}
==א-2153==
'''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט"ו, (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * נמצא ג"כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106.
==א-2154==
'''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט"ז (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].
==א-2155==
'''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט"ז (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].
אז מרחם אמי{{ש}}
אז קשתי וחרבי{{ש}}
אז שש מאות{{ש}}
אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}}
אזהרות אבן גבירול{{ש}}
אזהרות לרס"ג{{ש}}
אזהרת ראשית{{ש}}
אזון שלש עשרה מדות{{ש}}
אזון תחן והסכת עתירה{{ש}}
אזור נקמות{{ש}}
אזורי אימה{{ש}}
אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}}
אזכור מעללי יה{{ש}}
אזכור מקדם פלאי אל{{ש}}
אזכיר גבורות אלוה{{ש}}
אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}}
אזכיר צדקתך{{ש}}
אזכיר רהב ובבל{{ש}}
אזכירה סדר עבודה{{ש}}
אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}}
אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}}
אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}}
אזכרה יום מותי{{ש}}
אזכרה מצוק{{ש}}
אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}}
אזכרה נגינותי{{ש}}
אזכרה רחמיך{{ש}}
אזכרה שנות עולמים{{ש}}
==א-2304==
'''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}}
אזלת יוכבד{{ש}}
אזמר בשבחין{{ש}}
אזנו יצורי אלי{{ש}}
אזנך הטה{{ש}}
אזעק אל אלהים קולי{{ש}}
אזרח ממזרח העירות{{ש}}
אזרחי העיר ממזרח{{ש}}
אזרחי מעבר הנהר{{ש}}
אזרת עוז מלפנים{{ש}}
אחד גדל כח{{ש}}
אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}}
אחד מי יודע{{ש}}
אחור וקדם צרת{{ש}}
אחות אשר לך כספת{{ש}}
אחות קטנה{{ש}}
אחזו אלים פני כסא{{ש}}
אחזיק נא לי{{ש}}
אחי מאין אתם{{ש}}
אחי שאו משאת{{ש}}
אחלה את פני ה'{{ש}}
אחלי יכונו דרכי{{ש}}
אחרה עת מועד{{ש}}
אחרי נמכר (זולת){{ש}}
אחריש ואתאפק{{ש}}
אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}}
אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}}
אטיף ארש מילולי{{ש}}
אטתי מטתי{{ש}}
אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}}
אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}}
אי זה מקום בינה{{ש}}
אי כה אומר{{ש}}
אי פתרוס בעברך{{ש}}
איה חסדיך הראשונים{{ש}}
איה כל נפלאותיך{{ש}}
איה קנאתך וגבורותיך{{ש}}
איום ונורא צום העשור{{ש}}
איומה בהר המור{{ש}}
איומה בחר{{ש}}
איומה נחבסת ומופרכת{{ש}}
איומתי יונה יעלת חן{{ש}}
==א-2717==
'''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}}
איומתי תעורר הישנים{{ש}}
איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}}
איחד צורי ברוב הודאות{{ש}}
איחד שם שוכן תרשישים{{ש}}
איילת חן{{ש}}
איין ציקליין{{ש}}
איך אוכל לבוא עדיך{{ש}}
איך אפתח פי{{ש}}
איך אשא ראש{{ש}}
איך זרים אכזרים{{ש}}
איך ידידות נפש{{ש}}
איך יעמוד לבבי{{ש}}
איך לזמר הגיון{{ש}}
==א-2817==
'''[[איך מכל אומות|איך מכל אומות הושפלתי עד תהומות]]'''. סליחה. —סי' אמתי חזק [בן שפטיה]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 898 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מבחר השירה|מבחר השירה]] [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/page/n65/mode/2up 47], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338074 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=50&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|ס. פ.]] 11, 186 [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&printsec=frontcover&hl=fr#v=onepage&q&f=false *].{{ש}}
איך מפי בן ובת{{ש}}
איך משכני עליון{{ש}}
איך נאנחה במשבר{{ש}}
איך נוי שודד{{ש}}
איך נפלה ממנו עטרה{{ש}}
איך נפתח פה{{ש}}
איך תנחמוני הבל{{ש}}
איכה אהובים נאמנים{{ש}}
איכה אופל גאון עוזנו{{ש}}
איכה אלי קוננו מאליו{{ש}}
איכה אצת באפך{{ש}}
איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}}
איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}}
איכה ישבה בדד עגונה{{ש}}
איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}}
איכה צאן ההרגה{{ש}}
איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}}
איככה אפצה פה{{ש}}
איל אחר נאחז{{ש}}
אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}}
אילילה אלכה שולל{{ש}}
אילת אהבים מתנת סיני{{ש}}
אילת השחר אורה בהצחר{{ש}}
אימת נוראותיך{{ש}}
==א-3005==
'''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149].
==א-3006==
'''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}}
==א-3022==
'''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}}
==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}}
אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}}
אין לנו לא אורים ותומים{{ש}}
אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}}
אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}}
אין מושיע וגואל{{ש}}
אין מי יקרא בצדק{{ש}}
אין פה להשיב{{ש}}
אין צור חלף{{ש}}
איש אשר הוקרן{{ש}}
איש חסיד{{ש}}
איש יולד לתת עליון{{ש}}
איש מלאכי חפצתי בו{{ש}}
איש עניו חילה פניך{{ש}}
איתן האזרחי השכיל{{ש}}
איתן למד דעת{{ש}}
איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}}
אך בך לדל מעוז{{ש}}
אך בך לדל עזרה{{ש}}
אך בך מקוה ישראל{{ש}}
אך במתח דין{{ש}}
אך זה היום{{ש}}
אך זה היום קיויתי{{ש}}
אכון לחלות פניך{{ש}}
אכלו משמנים{{ש}}
אכן אתה אל{{ש}}
אכפרה פני מלך רב{{ש}}
אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}}
אכתיר זר תהילה{{ש}}
אל אדון{{ש}}
אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}}
אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}}
אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}}
אל אדון על כל פעלים{{ש}}
אל אל אשא דעי{{ש}}
אל אל בני אלים{{ש}}
אל אל וטובו{{ש}}
==א-3377==
'''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}}
אל אל שדי אתחנן{{ש}}
אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}}
אל אלהים אעתר{{ש}}
אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}}
אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}}
אל אלהים ה' דבר{{ש}}
אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}}
אל אלהים ה' כמקראו{{ש}}
אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}}
אל אלוה דלפה עיני{{ש}}
אל אליהו{{ש}}
אל אמונה עזרה הבה{{ש}}
אל ארך אפים אתה{{ש}}
אל באפך פן תמעיט{{ש}}
אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}}
אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}}
אל דמי לך רב וגואל{{ש}}
אל הר המור{{ש}}
אל חי יפרֹש{{ש}}
אל חי יפתח השמים{{ש}}
אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}}
אל יבנה הר גליל{{ש}}
אל ים גלותנו{{ש}}
אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}}
אל ישעך צמאתי{{ש}}
אל ישראל נקראת לפנים{{ש}}
אל למושעות{{ש}}
אל מאד נעלה{{ש}}
==א-3774==
'''[[אל מחוללי|אל מחוללי שמע קולי כפי חילי אהללה]]'''. — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב 276 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=677 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 303, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=465 *], {{ש}} [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 134, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=237 *].
אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}}
אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}}
אל מסתתר{{ש}}
אל מתנשא לכל לראש{{ש}}
אל נא אוצרך הטוב{{ש}}
אל נא יום זה{{ש}}
אל נא למען אב אומץ{{ש}}
אל נא לעולם תוערץ{{ש}}
אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}}
אל נא תיסר באי עדיך{{ש}}
אל נא תעינו כשה אובד{{ש}}
אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}}
אל נורא עלילה{{ש}}
אל נכספתי לראותך{{ש}}
אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}
אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}}
אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}}
אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}}
אל עבדיך המצא קונם{{ש}}
אל עושה נפלאות{{ש}}
אל פתחך ירון שה אובד{{ש}}
אל רחום שמך{{ש}}
אל רם בכל נודעת{{ש}}
אל תבישנו{{ש}}
אל תעש עמנו כלה{{ש}}
אל תפר בריתך איתנו{{ש}}
אלה אזכרה (פיוט){{ש}}
אלה בשלישמו{{ש}}
אלה בשן סלע מצודתם{{ש}}
אלהא רבא{{ש}}
אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}}
אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}}
אלהי אקראך במחשב{{ש}}
אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}}
אלהי בך איחבק{{ש}}
אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}}
אלהי העברים נקרא{{ש}}
אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}}
==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}}
אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}}
אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}}
אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}}
אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}}
אלהי עז תהלתי{{ש}}
אלהי קדם הדר במעונה{{ש}}
אלהי קדם מעונה{{ש}}
==א-4563==
'''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4564==
'''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}}
==א-4565==
'''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}}
==א-4566==
'''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4567==
'''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}}
==א-4568==
'''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4569==
'''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4570==
'''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4571==
'''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4572==
'''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4573==
'''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}}
==א-4574==
'''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}}
==א-4575==
'''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}}
==א-4576==
'''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#זבדיה|זבדיה]] 48 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 162.
==א-4577==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4578==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. – קדושה למוסף שבת חתונה – [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}}
(*) ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 129 הוא לשבת חול המועד סוכות.
==א-4579==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
==א-4580==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}}
==א-4581==
'''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4582==
'''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4583==
'''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}}
==א-4584==
'''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}}
==א-4585==
'''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}}
==א-4586==
'''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}}
(*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}}
אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}}
אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}}
אלהיכם ישלח משיחו{{ש}}
=='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''==
(*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}}
אלהיכם שופט צדק{{ש}}
אלהיכם שיכנו שם{{ש}}
==א-4605==
'''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].
אלהים אין בלתך{{ש}}
אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}}
אלהים אל דמי לדמי{{ש}}
אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}}
אלהים אל מי אמשילך{{ש}}
אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}}
אלהים אלי אתה{{ש}}
אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}}
אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}}
אלהים אמת אלהים חיים{{ש}}
אלהים אתה ידעת{{ש}}
אלהים באוזנינו שמענו{{ש}}
אלהים בהנחילך{{ש}}
אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}}
אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}}
==א-4686==
'''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}}
אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}}
אלהים דבר בקול ערב{{ש}}
אלהים ה' חילי{{ש}}
אלהים יסעדנו{{ש}}
אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}}
אלהים לא אדע זולתך{{ש}}
אלהינו אל שדי{{ש}}
אלהינו אלהים אמת{{ש}}
אלהינו שבשמים{{ש}}
אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}}
אלהינו שבשמים חננו{{ש}}
אלוה מני עד{{ש}}
אלוהי אבי{{ש}}
אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}}
אלי אלי למה{{ש}}
אלי אלי למה עזבתנו{{ש}}
אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}}
אלי חיש גואלי{{ש}}
אלי עדתי והילילי{{ש}}
אלי ציון{{ש}}
אלי שובה איומתי{{ש}}
אליהו הנביא{{ש}}
אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}}
אליו מי הקשה{{ש}}
אליך אקרא יה{{ש}}
אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}}
אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}}
אליך ה' נשאתי עיני{{ש}}
אליך ה' שועתי{{ש}}
אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}}
אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}}
אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}}
אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}}
אליך נפשי אשא{{ש}}
אליך נקרא איום ונורא{{ש}}
אליך נשואות עינינו{{ש}}
אליך פנינו בושנו להרים{{ש}}
אליך צורי כפים שטחתי{{ש}}
אליך תשוקתי{{ש}}
אליכם עדה נאמנה{{ש}}
אליכם עדה קדושה{{ש}}
אלים ברוצם באופניהם{{ש}}
אלכה ואשובה{{ש}}
אלמעכטיגער גאט{{ש}}
אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}}
אם אפס{{ש}}
אם אשמנו כתולע האדים{{ש}}
אם חכם לבך בני{{ש}}
אם יוספים אנחנו{{ש}}
אם ישבת לכסא{{ש}}
אם יתקע שופר בעיר{{ש}}
אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}}
אם ננעלו{{ש}}
אם עוונינו ענו בנו{{ש}}
אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}}
אם פגע בך האי מנוול{{ש}}
אם תאהב דרך{{ש}}
אם תאכלנה נשים פרים{{ש}}
אם תחפצה{{ש}}
אם תעינו לא תתענו{{ש}}
אם תעירו תלונותיכם{{ש}}
אמהות עת נכבשה{{ש}}
אמון יום זה{{ש}}
אמון פתחי תשובה{{ש}}
אמונה יצרה{{ש}}
אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}}
אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}}
אמוני לבב{{ש}}
אמוני נכונים{{ש}}
אמוני שלומי ישראל{{ש}}
אמוניך מתחננים{{ש}}
אמוניך שעה{{ש}}
אמונים אשר נאספו{{ש}}
אמונים בני מאמינים{{ש}}
אמונים יחוסים{{ש}}
אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}}
אמונים ערכו שבח{{ש}}
אמונים שררו{{ש}}
אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}}
אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}}
אמונת מלכים{{ש}}
אמונת עתים{{ש}}
אמונתך אמיתי רבה{{ש}}
אמיץ כח{{ש}}
אמנם אלהי עולם{{ש}}
אמנם אנחנו חטאנו{{ש}}
אמנם אשמינו{{ש}}
אמנם הרענו מעשינו{{ש}}
אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}}
אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}}
אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}}
אמצני אלהי{{ש}}
אמצת עשור{{ש}}
אמר ה' ליעקב{{ש}}
אמר רבי עקיבא{{ש}}
אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}}
אמרו לנמהרי לב{{ש}}
[[אמרות ה' אמרות טהורות]]
אמרות אל אמרות טהורות{{ש}}
אמרות האל טהורות{{ש}}
אמרנו נגזרנו לנו{{ש}}
אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}}
אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}}
אמרת ה' צרופה
אמרת רנן אערוכה{{ש}}
אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}}
אמרתי שעו מני{{ש}}
אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}}
אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}}
אמת אתה חתננו{{ש}}
[[אמת יהגה חכי]]
אמת משל היה{{ש}}
אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}}
אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}}
אנא אדון הרחמים{{ש}}
אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}}
אנא אזון שועת מיחלים{{ש}}
אנא אחוז כס{{ש}}
אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}}
אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}}
אנא אל אחרון וראשון{{ש}}
אנא אל נאור{{ש}}
אנא אלהי אברהם{{ש}}
אנא אלהי הנאדר{{ש}}
אנא אלהי תהלתי{{ש}}
אנא אמונים תעלה{{ש}}
אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}}
אנא אנקת אסירי הבן{{ש}}
אנא בכח{{ש}}
אנא בקראנו{{ש}}
אנא דודי דגול מרבבה{{ש}}
אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}}
אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}}
אנא ה' רחמיך יראו{{ש}}
אנא האל הנקדש{{ש}}
אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}}
אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}}
אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}}
אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}}
אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}}
אנא הושע מאור עיני{{ש}}
אנא המיחד לכבודו{{ש}}
אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}}
אנא השם הנכבד והנורא{{ש}}
אנא זכור לאברהם{{ש}}
אנא חטא העם הזה{{ש}}
אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}}
אנא חיש נא ישעי{{ש}}
אנא יוצרי דרשני{{ש}}
אנא יוצרי וקדושי{{ש}}
אנא יחיד נצור כבבת{{ש}}
אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}}
אנא יערב לך שועי{{ש}}
אנא ישר מערכי{{ש}}
אנא ישר עם בא{{ש}}
אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}}
אנא מלכי וקדושי{{ש}}
אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}}
אנא צור הנראה בלבת{{ש}}
אנא צור מושיעי{{ש}}
אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}}
אנא תומכי בדי ערבה{{ש}}
אנא תרב עליצותך{{ש}}
אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}}
אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}}
אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}}
[[אנוש איך יתכפר]]
אנוש במה יצדק{{ש}}
אנוש עד דכא תשב{{ש}}
אנחנו אשמנו{{ש}}
אנחנו בני החבורה{{ש}}
אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}}
אנחתי מאד רבה{{ש}}
אני אמרתי אל מוציאו{{ש}}
אני אני המדבר{{ש}}
אני אספר באמרי שפר{{ש}}
אני אשאל{{ש}}
אני אשווע בבקר{{ש}}
אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}}
אני גולה וסורה{{ש}}
אני הגבר אקונן{{ש}}
אני הוא השואל{{ש}}
אני היום{{ש}}
אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}}
אני יום אירא אליך אקרא{{ש}}
אני מפקיד יחידתי{{ש}}
אני עבדך בן אמתך{{ש}}
אני צעיר{{ש}}
אני קול יללה ארים{{ש}}
אני קראתיך כי תענני אל{{ש}}
אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}}
אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}}
אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}}
[[אנכי אנכי אנחם]]
אנכי אשאל מעם{{ש}}
אנכי גדול בנודעים{{ש}}
אנכי שמי אדני{{ש}}
אנסיכה מלכי{{ש}}
אנעים חדושי שירים{{ש}}
אנקת מסלדיך{{ש}}
אנשי אמונה אבדו{{ש}}
אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}}
אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}}
אנשי אמונה עברו{{ש}}
אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}}
אנשי משמר{{ש}}
אסדר לסעודתא{{ש}}
אסופים אסופי אשפתות{{ש}}
אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}}
אסירים בשיר יצאו{{ש}}
==א-6951==
'''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494].
אסתכל בעמך{{ש}}
אעירה שחר על דברתך{{ש}}
אעניד לך תפארה והלל{{ש}}
אערוך מדברי דתי{{ש}}
אערוך מהלל ניבי{{ש}}
אערוך שועי{{ש}}
אערך צפצופי{{ש}}
אעשה למען שמי{{ש}}
אף אורח משפטיך{{ש}}
אף ברי אותת{{ש}}
אפאר לאלהי מערכה{{ש}}
אפאר למלכי בקודש{{ש}}
אפודי שש{{ש}}
אפוני אימיו{{ש}}
אפילו כל נימי{{ש}}
אפיק רנן ושירים{{ש}}
אפננת ערוגים{{ש}}
אפס הוד כבודה{{ש}}
אפס זבח ועולה{{ש}}
אפס מזיח{{ש}}
אפס מרצה{{ש}}
אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}}
אפפו עלי רעות{{ש}}
אפפונו חבלי מות{{ש}}
אפפונו מים{{ש}}
אפפונו מצוקות{{ש}}
אפתח נא שפתי{{ש}}
אפתחה במשל פי{{ש}}
אצבעותי שפלו{{ש}}
אצולה לפנים{{ש}}
אצולה מכבודו אל בראך{{ש}}
אצולים מגיא כסלוחים{{ש}}
אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}}
אצור לספור חוק תעודה{{ש}}
אצילי עם עולי גולה{{ש}}
אצתי צום כפור{{ש}}
אקדמות{{ש}}
אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}}
אקף יא צ'בי אלבר{{ש}}
אקרא בבכיה רבה{{ש}}
אקרא בשמך{{ש}}
אקרא לאלהים עליון{{ש}}
אראה לפני אלהים ברנני{{ש}}
אראלי מעלה{{ש}}
אראלי מרומים{{ש}}
אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}}
==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}
אראלים ומלאכים{{ש}}
ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}}
ארבעה עמדו{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}
ארוממך אל חי{{ש}}
ארוממך אלהים המרומם{{ש}}
ארוממך חזקי וחלקי{{ש}}
ארוממך לכבוד שמך{{ש}}
ארור המן{{ש}}
ארזי הלבנון{{ש}}
ארחמך ה' חזקי{{ש}}
ארחמך מרחמי{{ש}}
ארחץ בנקיון כפות{{ש}}
אריאל בהיותו על מכונו{{ש}}
אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}}
אריה ביער דמיתי{{ש}}
אריה מסבכו{{ש}}
אריות הדיחו פזורה{{ש}}
אריות הדיחו שה פזורה{{ש}}
ארים על שפיים{{ש}}
ארך אפים אתה{{ש}}
ארכו הימים ודבר חזון{{ש}}
ארכין{{ש}}
ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}}
==א-7657==
'''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}
ארץ הקדושה{{ש}}
ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}}
ארץ ורום בהבראם{{ש}}
==א-7691==
'''[[ארץ לא מטוהרה|ארץ לא מטוהרה עיר הכמרים]]'''. – קינה – סי' א"ב. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [224].{{ש}}(*)[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#גזרות|גזרות]] 201.
==א-7694==
'''[[ארץ מטה ורעשה|ארץ מטה ורעשה בסהר שלישי התגעשה]]'''. – קרובה לא' דשבועות – [קליר]. חלקי הקרובה: א. (מגן): ארץ מטה ורעשה – סי' א–למ"ד; חתימה: גורלי תמוך לגונני. ב. (מחיה): מן ההר למעוניו – סי' מ–צד"י; חתימה: אלהים הזיל משחקים. ג. (משלש): קדוש הופיע מפארן – סי' ק'–תי"ו. ד. (אתה קדוש – אל נא): 1) אנכי בשם אל שדי – סלי סי' ומסיים: חי וקים... וקדוש. 2) אז בכתב אשורית – סי' אלעזר בירבי קליר, ומסיים באל נא לעולם וכו'. ה. (ובכן ה' קנני ראשית דרכו): אלפים שנה נמתקתי בחכי – סי' א"ב (נוסד על משלי ח' כ"ב–כ"ט). ו. (סדר): מכיל י"ב פיוטים שנוסדו על שמות י"ט, י"ד; כ, א–י"ח. ואלו הם: 1. אתו מצות וחקים – סי' א"ב. 2. תתו קול עוז אל אלים – סי' תשר"ק. 3. אשר כל פעלו תמים – סי' א"ב. 4. תעות זורחים וצוללים – סי' תשר"ק. 5. את שם אדיר באדירים – סי' א"ב. 6. תכלית כל פעל רום ותחתונים – סי' תשר"ק. 7. אזון להוריך בחבור אמונים – סי' א"ב. 8. תור וסור מאנשי דמים – סי' תשר"ק. 9. אל תתערב במנאפים – סי' א"ב. 10. תרחק מחבורת גנבים – סי' תשר"ק. 11. אטום שפתיך מתפלוצים – סי' א"ב. 12. תחמודות בתים ואהלים – סי' תשר"ק. ז. (סלוק): אלה העדות והחקים אשר נתנו לעם חשוקים. הערה: בדפוסים שלנו נשמטו מן הא"ב של ח"ה מאות עי"ן עד רי"ש ונדפסו בפני עצמם מתוך מחזור כ"י ברעסלוי, ע"י האאס (עיין למטה) ועוד פעם ע"י א. משכן ברבעון האנגלי (עי' למטה), אולם הוא מיחסם לר' שמעון בן יצחק בן אבון ולא ידעתי הא מנין לו. לפי הנראה לא נודעה לו הוצאת האאס שקדמה להוצאתו. * אסב 147: [בדפוס זה הפיוט הוא לב' דשבועות]; כל בו ח"ד 336 מד"א-שבועות 153 ובשאר דא"ש. האאס 11 רבעון האנגלי מ"ח ח"א 553 [בשני הדפוסים האחרונים נמצאו רק הבתים הנשמטים בדפוסים האחרים]. ל 35 צ 46.{{ש}}
אש תוקד בקרבי{{ש}}
אשא כנפי שחר{{ש}}
אשא לבי אל כפים{{ש}}
אשא עיניי{{ש}}
אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}}
אשאל אלהי{{ש}}
אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}}
אשום אשמתי לך{{ש}}
אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}}
אשחר עדתי{{ש}}
אשחר תשועתך{{ש}}
אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}}
אשיחה עם לבבי{{ש}}
אשיר בהוד נועם{{ש}}
[[אשיר במישרים]]
אשיר בקול נועם{{ש}}
אשיר לאל{{ש}}
אשיר לדוד שירתו{{ש}}
אשיר עז{{ש}}
אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}}
אשירה כשירת משה{{ש}}
אשישת שלוחתו{{ש}}
אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}}
אשם בעלי אשמה{{ש}}
אשמחה בדודי{{ש}}
אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}}
אשמנו באומר ובפועל{{ש}}
אשמנו מכל עם{{ש}}
אשמרה אליך עוזי{{ש}}
אשנבי שחקים{{ש}}
אשען במעש אזרח{{ש}}
אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}}
אשפוך תחינה{{ש}}
אשר בגלל אבות{{ש}}
אשר הניא{{ש}}
אשר יחדיו{{ש}}
אשר יצר אור וצר{{ש}}
[[אשר לו ים ויבשת]]
אשרו דרכיכם{{ש}}
אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}}
אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}}
אשרי העם שלו ככה{{ש}}
אשרי כל חוסי בך{{ש}}
אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}}
אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}}
אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}}
==א-8425==
'''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות].
אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}}
אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}}
אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}}
אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}}
אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}}
אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}}
אשריך אום קדוש{{ש}}
אשריך הר העברים{{ש}}
אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}}
אשריך ישראל מי כמוך{{ש}}
אשריכם ישראל{{ש}}
אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}}
אשת חיל (זמר){{ש}}
אשת נעורים האהובה{{ש}}
אשתבח בתהלות{{ש}}
אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}}
אשתטחה פני ארון{{ש}}
את אויביך אל תשמיד{{ש}}
את גומל מערבות{{ש}}
את דבר קדשך זכור{{ש}}
את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}}
את הברית ואת החסד{{ש}}
את הוא אלהא דגלן{{ש}}
את הקול קול יעקב נוהם{{ש}}
את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}}
את חטאי אני מזכיר היום{{ש}}
את חיל יום פקודה{{ש}}
את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}}
את יום פדותכם{{ש}}
את כל התלאה{{ש}}
את עמי טובות אבשר{{ש}}
את פליאות שם מחולל{{ש}}
את פני ה' יום תראו{{ש}}
את פני מבין ויודע דין דל{{ש}}
את פני מלך אתיצבה{{ש}}
את צום השביעי{{ש}}
את שיחי אשפוך{{ש}}
אתאנו לחלות פניך{{ש}}
אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}}
אתאנו על שמך (פיוט){{ש}}
אתה אהבת עמך{{ש}}
אתה אהובי{{ש}}
אתה אל כביר{{ש}}
אתה אל נורא אתה{{ש}}
אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}}
אתה אלהי תהלתי{{ש}}
אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}}
אתה בן אדם גס רוח{{ש}}
אתה גאלת{{ש}}
אתה האל עושה פלא{{ש}}
אתה האל עושה פלאות{{ש}}
אתה הארת{{ש}}
אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}}
אתה הנחלת{{ש}}
אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}}
אתה חלקי וצור לבבי{{ש}}
אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}}
אתה כוננת עולם מראש{{ש}}
אתה לבדך עטית{{ש}}
אתה מבין{{ש}}
אתה מלא רחמים{{ש}}
אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}}
אתה תקותי ותוחלתי{{ש}}
אתודה לך חטאתי במורא{{ש}}
אתוודה על עבירות{{ש}}
אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}}
אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}}
אתיית עת דודים כגעה{{ש}}
אתן תהלה לאל המהולל{{ש}}
אתניה שבחיה{{ש}}
אתקינו סעודתא{{ש}}
=ב=
באנו ליחד שם האל{{ש}}
באפוד חושן נקבעת{{ש}}
באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}}
בדעתו אביעה חידות{{ש}}
בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}}
בהיות ארון הבית על כנו{{ש}}
בהיכלך שמיר ושית{{ש}}
בורא עד אנה{{ש}}
בזכרי ימים ימימה{{ש}}
בזכרי על משכבי{{ש}}
בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}}
בי תמכה ימינך{{ש}}
ביום הלבנת פשעי{{ש}}
ביום כפרת עווני{{ש}}
ביום עשור קראתיך{{ש}}
ביום שבת קדש{{ש}}
[[בימים ההם ובעת ההיא]]
בין כסה לעשור{{ש}}
בלולי אש ומימות{{ש}}
בליל זה בראש השנה{{ש}}
בליל זה יבכיון{{ש}}
==ב-726==
'''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}}
בליל על משכבי{{ש}}
במאי פומא נפתח{{ש}}
במוצאי יום מנוחה{{ש}}
במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}}
במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}}
במכת אהלה{{ש}}
במקדש אל והיכליו{{ש}}
במקהלות ברכו{{ש}}
במרומי ערץ{{ש}}
במרומי רום ישיבתך{{ש}}
במתי מספר חילינו פניך{{ש}}
בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}}
בן אדם מה לך נרדם{{ש}}
בן אדמה{{ש}}
בני היכלא{{ש}}
בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}}
בני ציון היקרים{{ש}}
בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}}
בנין המזבח אם נהרס{{ש}}
==ב-1071==
'''[[יום שבת זכור#תוספות|בנר מצוה ותורה אור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}}
(*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 98.
בנשף קדמתי{{ש}}
==ב-1086==
'''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156:
בעשור יום גילות{{ש}}
בעת רצון תחנתי{{ש}}
בצאתו מן הדביר שלם{{ש}}
==ב-1277==
'''[[יום שבת זכור#תוספות|בצל ידך תכסה]]'''. – פיוט לסכות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}}
(*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 103.
בקר אעיר אקראך{{ש}}
בקר אערך לך ואצפה{{ש}}
בקשה למוצאי שבת{{ש}}
בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}}
בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}}
בר יוחאי{{ש}}
ברוך אל עליון{{ש}}
ברוך אלהי עליון{{ש}}
ברוך בא בשם ה'{{ש}}
ברוך ה' יום יום{{ש}}
ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}}
ברוכים העומדים והיושבים{{ש}}
ברח דודי (פיוט){{ש}}
ברית כרותה מלשכוח{{ש}}
ברכי אצולה{{ש}}
בשאר שמחות שירים תענו{{ש}}
בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}}
בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}}
בת ברורה{{ש}}
בת עמי לא תחשה{{ש}}
בת עמי תייליל{{ש}}
בת ציון שמעתי{{ש}}
בתולת בת יהודה{{ש}}
=ג=
גדול עווני{{ש}}
גלה גלה{{ש}}
גרוני נחר זועק חמס{{ש}}
גרושים מבית תענוגיהם{{ש}}
=ד=
דביר בית שתיל זית{{ש}}
דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}}
דודי ירד לגנו{{ש}}
דודי נהפך{{ש}}
דוי הסר{{ש}}
דומה לארז גדול{{ש}}
דוק וחוג רעשו{{ש}}
דיינו{{ש}}
דלתיך הלילה{{ש}}
דממו שרפים{{ש}}
דעני לעניי{{ש}}
דרור יקרא{{ש}}
דרכי שבעה רועים{{ש}}
דרשנוך בכל לב{{ש}}
=ה=
הא כעיני עבדיא{{ש}}
האדיר בשמי עליות{{ש}}
האדרת והאמונה{{ש}}
האומרים אחד{{ש}}
האזינו אבירים בני אלים{{ש}}
האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}}
האל העירה וראה{{ש}}
הביטה וראה את אנחותינו{{ש}}
==ה-352==
'''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}}
הורית דרך תשובה{{ש}}
הושיענו למען שמך{{ש}}
החרישו ממני ואדברה{{ש}}
הטה אלהי אזנך{{ש}}
היה עם פיפיות{{ש}}
היום הרת עולם{{ש}}
היום תאמצנו{{ש}}
היכל ה{{ש}}
הלא אמרית ליך{{ש}}
הלוא עיניך לאמונה{{ש}}
הללו אדיר אדירים{{ש}}
הלנופלים תקומה{{ש}}
המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}}
המבדיל בין קודש לחול{{ש}}
המלך ה'{{ש}}
הנרות הללו{{ש}}
הקבצו ושמעו (קינה){{ש}}
הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}}
הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}}
הרחמן הוא אשר חנן{{ש}}
הרחמן לברית מילה{{ש}}
השמיעיני{{ש}}
התכבדו מכובדים{{ש}}
התקבצו מלאכים{{ש}}
=ו=
ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}}
ואמרתם זבח פסח{{ש}}
ואמרתם כה לחי{{ש}}
וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}}
וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}}
וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}}
ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}}
ואתאונן ואקונן{{ש}}
ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}}
ואתה הוא ותיק{{ש}}
ובכן היה לאין{{ש}}
ובכן מי לא יראך{{ש}}
והללויה אהלל לאלי{{ש}}
והללויה אהלל למי שברא{{ש}}
וזאת הברכה (פיוט){{ש}}
וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}}
וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}}
וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}}
וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}}
==ו-197==
'''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}}
בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62.
ויאתיו כל לעבדך{{ש}}
ויבא ארז ראש קצינים{{ש}}
ויבן אומן אומנות אבות{{ש}}
וידוי אשמנו מורחב{{ש}}
וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}}
ויהי בחצי הלילה{{ש}}
ויושע אומן אשכלות{{ש}}
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}
ויושע אל אמונה{{ש}}
ויושע ה' אבן ישראל{{ש}}
ויושע ה' אום למושעות{{ש}}
ויושע שושני פרח{{ש}}
[[ויכון עולם על מלאתו]]
ויעל משה (פיוט){{ש}}
וירד אביר יעקב{{ש}}
וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}}
וכל מאמינים{{ש}}
וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}}
ומלאכים נהלכים{{ש}}
ונתנה תוקף}{{ש}}
ותיק וחסיד אתה{{ש}}
=ז=
זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}}
זולתך אדונים{{ש}}
זולתך אין אל{{ש}}
זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}}
זכור איכה{{ש}}
זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}}
זכור את אשר עשה צר{{ש}}
זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}}
זכור ברית - אות ברית{{ש}}
זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}}
זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}}
זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}}
זכור ברית - שש אנכי{{ש}}
זכור ברית אב המוני{{ש}}
זכור ברית אבותינו{{ש}}
זכור ברית אזרחי{{ש}}
זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}}
זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}}
זכור ה' מה היה לנו{{ש}}
=ח=
חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}}
==ח-33==
'''[[יום שבת זכור#תוספות|חג המצות שמרו]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}}
(*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 101.
חד גדיא{{ש}}
חדו חדו רבנן{{ש}}
חדש ששוני{{ש}}
חודש ישועה חדש לי{{ש}}
חון תחון{{ש}}
חוסה על ישראל עמך{{ש}}
חוצב רהב תנין{{ש}}
חוקר הכל וסוקר{{ש}}
חי אלי{{ש}}
חי ה'{{ש}}
חי ונעלם{{ש}}
חי חי יודו חי{{ש}}
חיים ארוכים תכתבנו{{ש}}
חלק ד' עמו{{ש}}
חמול על מעשיך{{ש}}
חסל סידור פסח{{ש}}
חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}}
חתן בר מצוה עלה{{ש}}
חתן נעים עלה{{ש}}
חתן עמוד{{ש}}
=ט=
טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}}
=י=
י-ה אכסוף{{ש}}
יאמר נא ישראל{{ש}}
יאתה שדי לך{{ש}}
יבוא אדיר במהרה{{ש}}
יבוא הגואל{{ש}}
יביעו שפתי שירה{{ש}}
יבכיון מר{{ש}}
יגדל{{ש}}
ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}}
ידועי שם בבור נשם{{ש}}
ידי רשים{{ש}}
ידיד נפש{{ש}}
ידיד עליון{{ש}}
ידידי אל ברכוהו{{ש}}
ידידי אל עדת לאומו{{ש}}
ידידי את אהוב לבי{{ש}}
ידידי השכחת{{ש}}
ידידי רועי מקימי{{ש}}
ידידיך מאמש{{ש}}
ידך פשוט ופתחה{{ש}}
ידך תנחני{{ש}}
ידכם שאו משאת{{ש}}
יה איום זכור היום{{ש}}
יה אל גדול ונאדר{{ש}}
יה אלה מלכות{{ש}}
יה אלי וגואלי{{ש}}
יה אלי נכספה נפשי{{ש}}
יה אשר גאה גאה{{ש}}
יה את סוכת דוד תקים{{ש}}
יה בנה יה בנה{{ש}}
יה בשר שר צבאיך{{ש}}
יה הצל{{ש}}
יה השב לבצרון{{ש}}
יה חדשך{{ש}}
יה למתי צפנת{{ש}}
יה מלך רם{{ש}}
יה מלכי{{ש}}
יה מסי כיבין{{ש}}
יה נמצא ולא נרצה{{ש}}
יה פתח נא שערי שמים{{ש}}
יה צור עולמים{{ש}}
יה ריבון{{ש}}
יה שור אם נטושה{{ש}}
יה שמך ארוממך{{ש}}
יה שמע אביוניך{{ש}}
יהודה וישראל דעו{{ש}}
יהי נועם עתה{{ש}}
יהי שלום{{ש}}
יהירים קמו{{ש}}
יהללך ניב שפתי{{ש}}
יודו שמך אים ונורא{{ש}}
יודוך כל המיחלים{{ש}}
יודוך מלך{{ש}}
יודוך רעיוני{{ש}}
יום אדיר ומיוחד{{ש}}
יום אכפי הכבדתי{{ש}}
יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}}
יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}}
יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}}
יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}}
יום הודו וכבודו{{ש}}
יום השבת אין כמוהו{{ש}}
יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}}
יום זה לישראל{{ש}}
יום זה למול מלך ישפר{{ש}}
יום זה מכובד{{ש}}
יום זה שירו לאל{{ש}}
יום יום אודה{{ש}}
יום יעלה נקראה{{ש}}
יום כמו נד{{ש}}
יום כפורים זה{{ש}}
יום ליבשה{{ש}}
יום ליום אודה{{ש}}
יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}}
יום קינה היום{{ש}}
[[יום שאת ויתר]]
יום שבת וכפורים{{ש}}
==י-1934==
'''[[יום שבת זכור|יום שבת זכור השמיע בסיני נגיד עלי ימים הוא קום משחהו]]'''. – פיוט למעריב שבת שחל ביו"ט – סי' יוסף בן קמחי [בן יצחק].* [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091071 82] ובמחזור היידנהיים נמצאו רק שני הבתים הראשונים במעריב ב' דשבועות לפני "מגן אבות"; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=95 91] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338278 460].{{ש}}
יום שבת קדש הוא{{ש}}
[[יום שבת קדש נתן צור ישעי]]
יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}}
יום שבתון{{ש}}
יום שמחה{{ש}}
יום שמחה לישראל{{ש}}
[[יום שקם שבט]]
יומא טבא{{ש}}
יומם עינינו תלויות{{ש}}
[[יונה בחגוי סלע נחבאה]]
יונה מה תהגי{{ש}}
יונה נכאבה{{ש}}
יונה נשאתה{{ש}}
יוסף אשר מקדם{{ש}}
יוצר בחכמה{{ש}}
יוצר מידו{{ש}}
יוקם דם עבדיך{{ש}}
יושב בגבהי מרומים{{ש}}
יושב בכסא הוד{{ש}}
יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}}
יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}}
יושב קדם איום{{ש}}
יושב תהלות ישראל{{ש}}
יושבי קצוות יראו{{ש}}
יחביאנו צל ידו{{ש}}
יחדיו בשיר מעלות{{ש}}
יחדיו לב נשלם{{ש}}
יחו לשון חזות אישון{{ש}}
יחיד ואין בלתו אחר{{ש}}
==י-2600==
'''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}}
יחיד רם לעולם{{ש}}
יחידתי בצרתי{{ש}}
יחלת עבדיך{{ש}}
יכתירני אל חי{{ש}}
ימהר יום{{ש}}
ימותי קלו כצבאות{{ש}}
ימים מקדם אזכרה{{ש}}
יסד בסודו{{ש}}
יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}}
יעזוב רשע נתיבו{{ש}}
יעידון כל עבדיך{{ש}}
יעירוני בשמך רעיוני{{ש}}
יעירוני רעיוני{{ש}}
יעלה יעלה{{ש}}
יעלה תחנוננו{{ש}}
יעלו לאלף ולרבבה{{ש}}
יעלם שבני{{ש}}
יערב חין ערכנו{{ש}}
יערה עלינו רוח{{ש}}
יערת דבש{{ש}}
יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}}
יפה נוף אנופף{{ש}}
יפרח חתן{{ש}}
יפת עין לבבתיני{{ש}}
יצו האל לדל שואל{{ש}}
יצורים וצפון{{ש}}
יציב פתגם{{ש}}
יציץ צור מחרכו{{ש}}
יצלצלו חובבים{{ש}}
יצר האל את העולם{{ש}}
יקבוץ מפוזר{{ש}}
יקודי אש{{ש}}
יקוש בעניו{{ש}}
יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}}
יקרה מיקר{{ש}}
יקרו רעיך רב מחולל{{ש}}
יראים שלחוני{{ש}}
יראנו כקדם נפלאות{{ש}}
יראתי בפצותי שיח{{ש}}
ירדתי לתחתיות{{ש}}
ירומם צור דגל{{ש}}
ירוצצו כברקים{{ש}}
ירושלים את ה' הללי{{ש}}
ירצה עם אביון{{ש}}
ירצה צום עמך{{ש}}
ישיר ישראל שיר נועם{{ש}}
ישישו בו כל חוסיו{{ש}}
ישמח חתני{{ש}}
ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}}
ישמיענו סלחתי{{ש}}
ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}}
ישמרך כאישון בת{{ש}}
ישן אל תרדם{{ש}}
ישנה בחיק ילדות{{ש}}
ישראל בחירי אל{{ש}}
ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}}
ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}}
ישראל עבדיך{{ש}}
ישראל עם קדוש{{ש}}
ישראל עמך{{ש}}
יתנו צדקות יה{{ש}}
[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
=כ=
כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}}
כאור בקוע באשנבו{{ש}}
כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}}
כבודו אהל כהיום{{ש}}
כבודו אופד להנשא{{ש}}
כבודו אור יזריח{{ש}}
כבודו אות ברבואות{{ש}}
כהושעת אב המון{{ש}}
כהושעת אדם{{ש}}
כהושעת אלים{{ש}}
כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}}
כהושעת טמון גומא{{ש}}
כהושעת יגיעי נשם{{ש}}
כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}}
כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}}
כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}}
כהושעת יהודה ואפרים{{ש}}
כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}}
כהושעת ילידי אהב{{ש}}
כהושעת יקושי מלבן{{ש}}
כהושעת יקיר{{ש}}
כהושעת ירויי היאור{{ש}}
כהושעת ישע לזכרון{{ש}}
כהושעת ניני אב המון{{ש}}
כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}}
כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}}
כי אנו עמך{{ש}}
כי אשמרה שבת{{ש}}
כי בשם אדיר תצאון{{ש}}
כי הנה כחומר{{ש}}
כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}}
כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}}
כי רכובו בערבות{{ש}}
כירי רם{{ש}}
ככלות ייני{{ש}}
כל ברואי מעלה ומטה{{ש}}
כל מקדש שביעי{{ש}}
==כ-387==
'''[[יום שבת זכור#תוספות|כל שומר אש דת]]'''. – עליה לתורה לשבועות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}}
(*) זיהוי הסוג שגוי ומדובר בתוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 102 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרנקל-שבועות|פרנקל-שבועות]] 68.
כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}}
כמה אלהי{{ש}}
כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}}
==כ-486==
'''[[כנסת ישראל|כנסת ישראל זועקת בקולה צרה כמבכירה וקול כחילה]]''' (*)צ"ל 'כחולה'. תחינה לי"ז תמוז – סי' אליה חזק [בר שמעיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 574 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=2 *] [רק ראשיתה], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44325&st=&pgnum=354 178], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI ח"א] 161, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=17 14] סי' 21, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338212 394] [מנסח: צועקת], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=22&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 18] [צונץ ולאנדסהוטה מיחסים אותו לאליהו סתם אבל שד"ל מיחסו לאליהו בר שמעיה].{{ש}}
כסא אורי וישעי{{ש}}
כתובה לחג השבועות{{ש}}
כתועים ואין לבקש{{ש}}
כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}}
כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}}
כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}}
כתר מלכות (רדב"ז){{ש}}
=ל=
לא אמות לא אמות{{ש}}
לא ארמון על משפטו{{ש}}
לא בקשתי אל אבטח{{ש}}
לא קם נביא{{ש}}
לאל עורך דין{{ש}}
לבית לוי ומשפחתו{{ש}}
לבעל התפארת{{ש}}
לדוד שיר ומזמור{{ש}}
לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}}
לולי ד' שהיה לנו{{ש}}
ליל שיכורים{{ש}}
ליל שמורים אור ישראל{{ש}}
ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}}
ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}}
לך אלי תשוקתי{{ש}}
לך אלים אלפי אלפים{{ש}}
לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}}
לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}}
לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}}
לך יאדיר כל יציר{{ש}}
לכה דודי{{ש}}
למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}}
למה הקץ{{ש}}
למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}}
למי אבכה{{ש}}
למי אבכה וכף אכה{{ש}}
==ל-1086==
'''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].
למען אב אץ לבוא{{ש}}
למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}}
למען אב הכירך{{ש}}
למען אב הנוסה בעשרה{{ש}}
למען אב השכים{{ש}}
למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}}
למען אב ידעך{{ש}}
למען אב ידעך מכל אומות{{ש}}
למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}}
למען אב נבחן בעשר{{ש}}
למען אב נם יוקח נא{{ש}}
למען אב נפקד{{ש}}
למען אב נצטוה{{ש}}
למען אב עקד בן{{ש}}
למען אברהם האהוב{{ש}}
למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}}
למען אהבת קדומים{{ש}}
למען אהל ארמנותיך{{ש}}
למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}}
למען אזרחי הנשלך{{ש}}
למען איתן{{ש}}
למען אמיץ בן שלוש{{ש}}
למען אמיתך{{ש}}
למען אסף להחיות{{ש}}
למען תמים בדורותיו{{ש}}
למען תמים עש תיבה{{ש}}
למען תפר עלה תאנה{{ש}}
למענך אדיר באדירים{{ש}}
למענך אל אחד ואין שני{{ש}}
למענך אל הושיעה{{ש}}
למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}
למענך אל עוטה אורות{{ש}}
למענך אלהי{{ש}}
למענך אלהי האלהים{{ש}}
למענך אלהינו{{ש}}
למענך ולא לנו{{ש}}
למענך תקיף{{ש}}
למקדימים בתפילה{{ש}}
למתודה חטאתיו{{ש}}
לנר ולבשמים{{ש}}
לפדות עם דל{{ש}}
לפניך אני כורע{{ש}}
=מ=
מארוד וארפד{{ש}}
מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}}
מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}}
מברך רחמנא{{ש}}
מדי שנה קינה{{ש}}
מה ידידות{{ש}}
מה יפית{{ש}}
מה לך יצרי{{ש}}
מה לך שר תשאל{{ש}}
מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}}
מה נאוו עלי{{ש}}
מה נכבד היום{{ש}}
מה נעים נאוה תהילה{{ש}}
מה נפתח ונימא{{ש}}
מה נשתנה{{ש}}
מהולל אקרא ה'{{ש}}
מהללך ורב גדלך{{ש}}
מוחץ ורופא{{ש}}
מולך מוני{{ש}}
מושך חסד ליודעיו{{ש}}
מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}}
[[מושיע ומגן לנו חוסים]]
מחוללת מהוללת{{ש}}
מחי ומסי{{ש}}
מחנות עליונים{{ש}}
מי אדר והוד{{ש}}
מי העומד בהראה{{ש}}
מי זאת עולה יפהפיה{{ש}}
מי יתן ראשי מים{{ש}}
מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}}
מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}}
מי כמוך (ריה"ל){{ש}}
מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}}
[[מי כמוך אומר ומקים]]
מי לה' אתי עורך{{ש}}
מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}}
מי שענה לאברהם אבינו{{ש}}
מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}}
מימים ימימה{{ש}}
מכניסי רחמים{{ש}}
מלא פי שירה{{ש}}
מלאכי צבאות בעלצון{{ש}}
מלאכי רחמים{{ש}}
מלך אדיר ונורא{{ש}}
מלך אזור גבורה{{ש}}
מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}}
מלך אמון מאמרך{{ש}}
מלך אמיץ ואיום{{ש}}
מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}}
מלך גואל ומושיע{{ש}}
מלך מלכים רם על רמים{{ש}}
מלך עליון אל דר במרום{{ש}}
מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}}
מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}}
מלך עתיק ימים{{ש}}
מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}}
מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}}
מלכי עולם בורא{{ש}}
מנוחה ושמחה{{ש}}
מנומם בעת קומם{{ש}}
מסוד חכמים{{ש}}
מעוז צור{{ש}}
מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}}
מפי אל{{ש}}
מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}}
מציון אל עליון{{ש}}
מצרי ערי יצרי{{ש}}
מקדים וראש לקוראים{{ש}}
מקהלות עם{{ש}}
מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}}
מקוה ישראל מושיעו{{ש}}
מקור עיני{{ש}}
מרומים ישכן{{ש}}
מרים לראשי{{ש}}
מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}}
מרנא דבשמיא{{ש}}
מרשות אלהי האלהים{{ש}}
מרשות אלהי קדם{{ש}}
מרשות האל הגדול{{ש}}
מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}}
מרשות שוכן עד{{ש}}
משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}}
משביח שאון ימים{{ש}}
משמים שלום לעם{{ש}}
משנאי הצמיד{{ש}}
משתחוים להדרת קודש{{ש}}
מתי יבושר עם{{ש}}
מתי יעקב תפארון{{ש}}
=נ=
נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}}
נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}}
נכון לבו{{ש}}
נלאה להיליל על שברנו{{ש}}
נפשי עוז תדרכי{{ש}}
נשמת ילדים שוממים{{ש}}
נשמת ישרים יהלוך{{ש}}
נשמת מלומדי מורשה{{ש}}
נשמת שדודים נדודים{{ש}}
=ס=
סגולתי איומה נשאתי{{ש}}
סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}}
סגולתי משכתיך חסד{{ש}}
סוכה ולולב{{ש}}
סוכת שלם{{ש}}
סימן טוב יהיה לכל{{ש}}
סימני ליל הסדר{{ש}}
סלח נא אשמות{{ש}}
סלח נא אשמתנו{{ש}}
סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}}
=ע=
עב קל ממרומך{{ש}}
עד אן צבי מודח{{ש}}
עד מתי ה'{{ש}}
עובדי האל באמונה{{ש}}
עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}}
עורה נא ימינך רמה{{ש}}
עורו שירו שיר{{ש}}
עורי נצורה כבבת{{ש}}
עזוז אדירירון{{ש}}
עזר מצרי{{ש}}
עזרני אל חי{{ש}}
עין ולב{{ש}}
עינינו לך תלינו{{ש}}
על אהבתך{{ש}}
על אהבתך (מנוקד){{ש}}
על אלה תרדנה{{ש}}
על בית זה ויושביהו{{ש}}
על היכלי אבכה{{ש}}
על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}}
על הר המוריה{{ש}}
על זה היה דוה לבנו{{ש}}
על יום חורבן היכל מקודש{{ש}}
על משכבי בלילות{{ש}}
על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}}
עלינו לשבח{{ש}}
עם אשר יה ברך{{ש}}
עם ה' השלחה{{ש}}
עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}}
ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}}
ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}}
ענה איומה{{ש}}
ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}}
ענה איומים בעוז{{ש}}
ענה אמוני שבט ראובן{{ש}}
ענה אתויים{{ש}}
ענה תאבי ישעך{{ש}}
עננו אבינו{{ש}}
עננו אלוהי אברהם{{ש}}
עשה למען שמך{{ש}}
עת דודים כלה{{ש}}
עת שערי רצון להפתח{{ש}}
=פ=
פורים פורים{{ש}}
פסח אכלו פחוזים{{ש}}
פצחו רון ותהילה{{ש}}
פרה אמרה קשה{{ש}}
==פ-243==
'''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון.
=צ=
צור משלו{{ש}}
צורי גואלי יה{{ש}}
ציון אשר יאמרו{{ש}}
ציון במשפט לכי לך{{ש}}
ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}}
ציון ה' לכס בחר{{ש}}
ציון הלא תשאלי{{ש}}
ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}}
ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}}
ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}}
ציון ידידות ידיד{{ש}}
ציון מנת שלום{{ש}}
ציון מעוז קרית מלך{{ש}}
ציון מעון חשקי{{ש}}
ציון עטרת צבי{{ש}}
ציון צפירת פאר{{ש}}
ציון קדוש משכני עליון{{ש}}
ציון קחי כל צרי{{ש}}
ציון תקונני עלי ביתך{{ש}}
צמאה נפשי{{ש}}
צעקה יוכבד{{ש}}
=ק=
קדוש אדיר בעליתו{{ש}}
קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}}
קדש ורחץ{{ש}}
קול אהלה תתיפח{{ש}}
קול ברמה נשמע ביללה{{ש}}
קול יעקב קורא{{ש}}
קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}}
קול מהלל יגדל{{ש}}
קום חתן{{ש}}
קומה ה' למנוחתך{{ש}}
קומו ברינה עדת אמוני{{ש}}
קוראי מגילה{{ש}}
קינת אומן{{ש}}
קמתי באשמורת{{ש}}
קמתי ותדד שנתי{{ש}}
קמתי להלל{{ש}}
קרב אורך לעניה{{ש}}
קריה יפהפיה{{ש}}
=ר=
ראה שמש{{ש}}
ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}}
רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}}
רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}}
רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}}
רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}}
רומה אלהים שמך לקדש{{ש}}
רועה ישראל האזינה{{ש}}
==ר-802==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''.
==ר-803==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''.
רחם נא עליו{{ש}}
רחמים פשוטים{{ש}}
רחמנא אידכר לן{{ש}}
רחמנא דא היא אוריתך{{ש}}
רחמנא חטינן{{ש}}
רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}}
רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}}
רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}}
רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}}
רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}}
ריב בין שבת וחנוכה{{ש}}
ריבון כל העולמים{{ש}}
רם אור גדול נעלם{{ש}}
רנו ושבחו לאל{{ש}}
רעה בשבטך{{ש}}
רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}}
רפא צירי{{ש}}
=ש=
שאו לבבכם לכפיכם{{ש}}
שאו מנחה משובחה{{ש}}
שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}}
שאי קינה במגינה{{ש}}
שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}}
שאלי שרופה באש{{ש}}
שבחו אל עדת ישראל{{ש}}
שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}}
שבטי איתני{{ש}}
שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}}
==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}}
שבץ אחזני{{ש}}
שבת היום לה'{{ש}}
שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}}
שבת ומילה{{ש}}
שבת זה שבת הגדול{{ש}}
שבת סורו מני{{ש}}
שדודים נדודים{{ש}}
שדי אל מה נורא{{ש}}
שואף כמו עבד{{ש}}
שוכני בתי חמר{{ש}}
שוכנת בשדה{{ש}}
שולמית הנבחרת מעמים{{ש}}
שוממתי ברב יגוני{{ש}}
שומר ישראל{{ש}}
שומרון קול תתן{{ש}}
שופט כל הארץ{{ש}}
שושן עמק{{ש}}
שושנת ורד{{ש}}
שזופת שמש{{ש}}
שח ציר נאמן{{ש}}
שחי לאל{{ש}}
שחר אבקשך{{ש}}
שחר להודות לך קמתי{{ש}}
שחר קמתי להודות{{ש}}
שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}}
שטר עלי בעדים וקנין{{ש}}
שימו לב על הנשמה{{ש}}
שימני ראש{{ש}}
שיר אל נעלם{{ש}}
שיר אענה{{ש}}
שיר היחוד{{ש}}
שיר הכבוד{{ש}}
שיר ושבח עירכו{{ש}}
שיר חדש אשיר{{ש}}
שיר חדש זמרו{{ש}}
שירה לאל נרננה{{ש}}
שירו לאל הודו לשמו{{ש}}
שירו לאל נבוני{{ש}}
שירו לאל נועם{{ש}}
שירו לאל שיר חדש{{ש}}
שירו לה' בחורי וזקני{{ש}}
שירו לה' הודו לו{{ש}}
שירות ותשבחות אתנה{{ש}}
שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}}
שכולה אכולה{{ש}}
[[שכולה גלמודה]]
שכורת ולא מיין{{ש}}
שכינה צועקת בהרע{{ש}}
שלום וצדק נשקו{{ש}}
שלום לבוא שבת{{ש}}
שלום לך דודי{{ש}}
שלום עליכם אתם{{ש}}
שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}}
שלום תשפות לנו{{ש}}
שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}}
שלמא לכון שארא דישראל{{ש}}
שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}}
שם אל קמתי לברך{{ש}}
שמחו בשמחת תורה{{ש}}
שמחו בשמחת תורת משה{{ש}}
שמחו נא{{ש}}
שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}}
שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}}
שמחתי באומרים לי{{ש}}
שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}}
שמך לעד בפי מועד{{ש}}
שמם הר ציון{{ש}}
שמע האל{{ש}}
שמע קולי{{ש}}
שמעו והאזינו{{ש}}
שמעו נא תוכחת{{ש}}
שמעתי מפאתי תימן{{ש}}
שמרו שבתותי{{ש}}
שנאנים שאננים{{ש}}
שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}}
==ש-1952==
'''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}}
שני זיתים נכרתים{{ש}}
שננו לשונם בני אונם{{ש}}
שנת אוצרך הטוב{{ש}}
שנת אורה שנת ברכה{{ש}}
שנת אסומה ובלולה{{ש}}
שנת ארץ תתן יבולה{{ש}}
שעה נאסר{{ש}}
שעה עליון לקול אביון{{ש}}
שער אשר נסגר{{ש}}
שער הרחמים{{ש}}
שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}}
שעריך בדפקי{{ש}}
שפל רוח{{ש}}
שפעת רביבים{{ש}}
שרי קודש היום{{ש}}
שרפו הבירה{{ש}}
שש מאות נקראות{{ש}}
ששוני רב בך{{ש}}
שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}}
שתה ימי גלותי{{ש}}
שתי פעמים מקוימים{{ש}}
=ת=
תא שמע מרא דעלמא{{ש}}
תאבת יום זה{{ש}}
תאות לב לא השגנו{{ש}}
תאות נפש ולב{{ש}}
תאחר מיום זכרון{{ש}}
תאיר אורנו{{ש}}
[[תאיר נוגה]]
תאלת יום ענוי{{ש}}
תאמר למחות אשמינו{{ש}}
תאמת אור בקדש{{ש}}
תבוא לפניך שועת חנון{{ש}}
תגרת יד אסוף{{ש}}
תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}}
תהיינה עיניך פקוחות{{ש}}
תוחלת ישראל{{ש}}
תומת צורים וחסדם{{ש}}
תורה הקדושה{{ש}}
תורתא דמרביא{{ש}}
תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}}
[[תחילת כל מעש]]
תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}}
תחלי תורה{{ש}}
תחרות רוגז הניח{{ש}}
תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}}
תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}}
תכפו עלינו צרות{{ש}}
תמהנו מרעות{{ש}}
תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}}
תמור עבודת מזין{{ש}}
תנות צרות לא נוכל{{ש}}
תנחם על עפר ואפר{{ש}}
תעודה החמודה{{ש}}
תעינו מאחריך{{ש}}
תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}}
תעלת צרי{{ש}}
תענה אמונים{{ש}}
תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}}
תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}}
תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}}
תפילתו של כהן גדול{{ש}}
תפלה לקדמך{{ש}}
תפן להקשיב ממעונים{{ש}}
תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}}
תרומה הבדילנו{{ש}}
תשבי צורי{{ש}}
תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}}
תשובה חשובה{{ש}}
תתברך אלהי האלהים{{ש}}
תתמוך גורלנו{{ש}}
תתן אחרית לעמך{{ש}}
l6gp71310fxnrko676qnv3ykqulr8pj
אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים
0
1739984
3022169
3019961
2026-07-01T07:14:20Z
בן עדריאל
9444
/* המבורג 182b */
3022169
wikitext
text/x-wiki
======המבורג 182b======
מחזור מנהג אשכנז המערבי (מאה י"ד). [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 *]
======גזרות======
אברהם מאיר הברמן, גזירות אשכנז וצרפת: דברי זכרונות מבני הדורות שבתקופת מסעי הצלב ומבחר פיוטיהם, ירושלים תש"ו. [https://hebrewbooks.org/36648 *]
======זבדיה======
יונה דוד, שירי זבדיה, ירושלים תשל"ב. [https://tablet.otzar.org/#/b/612852/p/1/t/1781116063082/fs/0/start/0/end/0/c *]
======יזכור פראג======
פינקס יזכור (ממורבוך) של בית הכנסת הישן בפראג (מאה י"ט).[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 פראג מוזיאון היהודי 114].
======מוסקבה (גנזבורג) 201======
מחזור מנהג אשכנז המערבי לסוכות-שבת הגדול (מאה ט"ו). [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 *]
======פליישר-איטליה======
עזרא פליישר, 'בחינות בשירת פייטני איטליה הראשונים', הספרות, 31-30 (תשמ"א), עמ' 167-131. [https://www.academia.edu/38275575 *]
======פליישר-מגן אבות======
עזרא פליישר, 'עיטורי פיוט לתפילת מגן אבות' תרביץ מה (תשל"ו), עמ' 89–105. [https://www.academia.edu/38275518 *]
======פרמה-1904======
סידור מנהג אשכנז המערבי לכל השנה, ספרית פלטינה, פרמה, Cod. Parm. 1904 (קטלוג די-רוסי 605). [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000958200205171 *]
======פרנקל-שבועות======
יונה פרנקל, מחזור לשבועות לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, ירושלים תש"ס.
======שירת הרקח======
יצחק מיזליש, שירת הרוקח: פיוטי רבי אלעזר מוורמייזא, ירושלים תשנ"ג. [https://tablet.otzar.org/#/book/174234/p/1/t/17803551963731234/fs/0/start/0/end/0/c *]
f32rbv6qpx0rs18mx0y4wn0asy7kwq8
רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד
0
1739988
3022215
3007199
2026-07-01T10:07:00Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022215
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=שופטים ד/><קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=ב|דיבור=בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם}}שֵׁם עִיר, עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה חֲזָקָה וְשׁוֹלֶטֶת.<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=ג|דיבור=לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה}}דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא ([[מדרש תנחומא צו#פרשה ב|צו ב]]): בְּגִדּוּפִין; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם ([[מלאכי ג יג|מלאכי ג, יג]]).<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=ד|דיבור=אֵשֶׁת לַפִּידוֹת}}שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה פְּתִילוֹת לַמִּקְדָּשׁ.<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=ה|דיבור=תַּחַת תֹּמֶר}}תְּמָרִים הָיוּ לָהּ בִּירִיחוֹ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם}}לְפִי תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל יוֹנָתָן יֵשׁ לִלְמֹד שֶׁאֵין מִקְרָא זֶה כְּמַשְׁמָעוֹ, וְאֵין אֵלּוּ סִימָנֵי מְקוֹם יְשִׁיבָתָהּ; אֶלָּא לָמַדְנוּ שֶׁאִשָּׁה עֲשִׁירָה הָיְתָה, וּמִן הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלּוּ הָיְתָה פַּרְנָסָתָהּ. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּעִירָהּ, עֲטָרוֹת שְׁמָהּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=תַּחַת תֹּמֶר}}תְּמָרִים הָיוּ לָהּ בִּירִיחוֹ, וּכְרָמִים בָּרָמָה, וְזֵיתִים בְּבִקְעַת בֵּית אֵל, שֶׁהוּא מְקוֹם שָׁמֵן. 'וְעָפָר חִוָּר' בְּהַר אֶפְרַיִם, ׳בְּטוּר מַלְכָּא׳ (ת"י) [=ועפר לבן בהר המלך] – אוֹמֵר אֲנִי שֶׁמּוֹכְרִין אוֹתָהּ לְיוֹצְרֵי חֶרֶשׂ. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין: ׳עָפָר חִוָּר׳, שְׂדֵה זֶרַע, כְּמוֹ: 'שְׂדֵה הַלָּבָן' ([[משנה שביעית ב א|שביעית פ"ב מ"א]]).<קטע סוף=ה/>
<קטע התחלה=ו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=ו|דיבור=הֲלֹא צִוָּה}}בְּיַד מֹשֶׁה: כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם ([[דברים כ יז|דברים כ, יז]]). כָּךְ שְׁנוּיָה בִּמְכִילְתָא (לפנינו ליתא).<קטע סוף=ו/>
<קטע התחלה=י/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=י|דיבור=וַיַּעַל בְּרַגְלָיו}}עִמּוֹ.<קטע סוף=י/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=יא|דיבור=אֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים}}"מֵישַׁר אַגְנַיָּא" (ת"י), מְקוֹם מֵישַׁר שֶׁל בְּצָעִים, {{לעז|מריש״ק|maresc|תרגום=בִיצה, מקווה מים רדודים|מספר=3287}} בְּלַעַז, וְהוּא 'אַגְנַיָּא'. 'גֵּבִים', כְּמִין גּוּמּוֹת שֶׁהַמַּיִם נִקְבָּצִים שָׁם, ׳אַגְנֵי דְּאַרְעָא מִקְּרוּן׳ ([[קידושין סא א|קידושין ס"א ע"א]]).<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=יג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=יג|דיבור=מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם אֶל נַחַל קִישׁוֹן}}הִזְעִיקָם שֶׁיֵּלְכוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן, מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם שֶׁהוּא יוֹשֵׁב שָׁם.<קטע סוף=יג/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=יח|דיבור=בַּשְּׂמִיכָה}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "בְּגוֹנְכָא", וּפֵרֵשׁ רַב הַאי ([[שבת נא א|שבת נ"א ע"א]]): 'גּוֹנְכָא' – גְּלוּפְקְרִין, {{לעז|קו"ט|cot|תרגום=שמלה|מספר=3288|הערה=ר' אוצר הלעזים מס' 189.}} בְּלַעַז.<קטע סוף=יח/>
<קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=יט|דיבור=נֹאד הֶחָלָב}}שֶׁהֶחָלָב מַכְבִּיד אֶת הַגּוּף לִהְיוֹת נִרְדָּם.<קטע סוף=יט/>
<קטע התחלה=כ/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=כ|דיבור=עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל}}זָרְזִי עַצְמֵךְ כְּזָכָר. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים: '''עֲמֹד,''' כְּמוֹ 'לַעֲמֹד'.<קטע סוף=כ/>
<קטע התחלה=כא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=כא|דיבור=יְתַד הָאֹהֶל}}{{לעז|̃קיביל״א|chevile|מספר=3289|תרגום=יתד}} בְּלַעַז, שֶׁתּוֹקְעִין בָּאָרֶץ עִם שִׁפּוּלֵי הָאֹהֶל לְפָשְׁטוֹ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=הַמַּקֶּבֶת}}"אַרְזַפְתָּא" (ת"י), {{לעז|מרטי״ל|martel|מספר=3290|תרגום=פטיש}} בְּלַעַז.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בַּלָּאט}}"בְּרָז" (ת"י) [=בסוד], חֶרֶשׁ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ}}"וּנְעָצַת בְּאַרְעָא" (ת"י) [=ונעצה בארץ].<קטע סוף=כא/>
<קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=כב|דיבור=בְּרַקָּתוֹ}}"בְּצִידְעֵיהּ" (ת"י), {{לעז|אי"ן ל״א טינפל״א|en la temple|מספר=3291|תרגום=בצדע|הערה=בכתבי־יד קוראים רק טינפל"א. בדפוסים יש ניל"ה טימפי"ה (nela tempia), שהוא גרסה איטלקית. אולם, נראה לי שרש"י היה חייב לתרגם את מילת־החיבור, כדי להסביר את הביטוי המקוצר "והיתד ברקתו". כי, לולא כן, למה לא נתן את הלעז בפסוק הקודם ("ותתקע את היתד ברקתו")?}} בְּלַעַז, וּתְחָבָהּ בְּרַקָּתוֹ וּבָאָרֶץ.<קטע סוף=כב/><קטע סוף=שופטים ד/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
<references />
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים|ד]]
913y03mfovthya233z0nv01h8bu0tep
3022216
3022215
2026-07-01T10:07:11Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:שופטים ד]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022216
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=שופטים ד/><קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=ב|דיבור=בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם}}שֵׁם עִיר, עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה חֲזָקָה וְשׁוֹלֶטֶת.<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=ג|דיבור=לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה}}דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא ([[מדרש תנחומא צו#פרשה ב|צו ב]]): בְּגִדּוּפִין; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם ([[מלאכי ג יג|מלאכי ג, יג]]).<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=ד|דיבור=אֵשֶׁת לַפִּידוֹת}}שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה פְּתִילוֹת לַמִּקְדָּשׁ.<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=ה|דיבור=תַּחַת תֹּמֶר}}תְּמָרִים הָיוּ לָהּ בִּירִיחוֹ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם}}לְפִי תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל יוֹנָתָן יֵשׁ לִלְמֹד שֶׁאֵין מִקְרָא זֶה כְּמַשְׁמָעוֹ, וְאֵין אֵלּוּ סִימָנֵי מְקוֹם יְשִׁיבָתָהּ; אֶלָּא לָמַדְנוּ שֶׁאִשָּׁה עֲשִׁירָה הָיְתָה, וּמִן הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלּוּ הָיְתָה פַּרְנָסָתָהּ. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּעִירָהּ, עֲטָרוֹת שְׁמָהּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=תַּחַת תֹּמֶר}}תְּמָרִים הָיוּ לָהּ בִּירִיחוֹ, וּכְרָמִים בָּרָמָה, וְזֵיתִים בְּבִקְעַת בֵּית אֵל, שֶׁהוּא מְקוֹם שָׁמֵן. 'וְעָפָר חִוָּר' בְּהַר אֶפְרַיִם, ׳בְּטוּר מַלְכָּא׳ (ת"י) [=ועפר לבן בהר המלך] – אוֹמֵר אֲנִי שֶׁמּוֹכְרִין אוֹתָהּ לְיוֹצְרֵי חֶרֶשׂ. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין: ׳עָפָר חִוָּר׳, שְׂדֵה זֶרַע, כְּמוֹ: 'שְׂדֵה הַלָּבָן' ([[משנה שביעית ב א|שביעית פ"ב מ"א]]).<קטע סוף=ה/>
<קטע התחלה=ו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=ו|דיבור=הֲלֹא צִוָּה}}בְּיַד מֹשֶׁה: כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם ([[דברים כ יז|דברים כ, יז]]). כָּךְ שְׁנוּיָה בִּמְכִילְתָא (לפנינו ליתא).<קטע סוף=ו/>
<קטע התחלה=י/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=י|דיבור=וַיַּעַל בְּרַגְלָיו}}עִמּוֹ.<קטע סוף=י/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=יא|דיבור=אֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים}}"מֵישַׁר אַגְנַיָּא" (ת"י), מְקוֹם מֵישַׁר שֶׁל בְּצָעִים, {{לעז|מריש״ק|maresc|תרגום=בִיצה, מקווה מים רדודים|מספר=3287}} בְּלַעַז, וְהוּא 'אַגְנַיָּא'. 'גֵּבִים', כְּמִין גּוּמּוֹת שֶׁהַמַּיִם נִקְבָּצִים שָׁם, ׳אַגְנֵי דְּאַרְעָא מִקְּרוּן׳ ([[קידושין סא א|קידושין ס"א ע"א]]).<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=יג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=יג|דיבור=מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם אֶל נַחַל קִישׁוֹן}}הִזְעִיקָם שֶׁיֵּלְכוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן, מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם שֶׁהוּא יוֹשֵׁב שָׁם.<קטע סוף=יג/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=יח|דיבור=בַּשְּׂמִיכָה}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "בְּגוֹנְכָא", וּפֵרֵשׁ רַב הַאי ([[שבת נא א|שבת נ"א ע"א]]): 'גּוֹנְכָא' – גְּלוּפְקְרִין, {{לעז|קו"ט|cot|תרגום=שמלה|מספר=3288|הערה=ר' אוצר הלעזים מס' 189.}} בְּלַעַז.<קטע סוף=יח/>
<קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=יט|דיבור=נֹאד הֶחָלָב}}שֶׁהֶחָלָב מַכְבִּיד אֶת הַגּוּף לִהְיוֹת נִרְדָּם.<קטע סוף=יט/>
<קטע התחלה=כ/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=כ|דיבור=עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל}}זָרְזִי עַצְמֵךְ כְּזָכָר. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים: '''עֲמֹד,''' כְּמוֹ 'לַעֲמֹד'.<קטע סוף=כ/>
<קטע התחלה=כא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=כא|דיבור=יְתַד הָאֹהֶל}}{{לעז|̃קיביל״א|chevile|מספר=3289|תרגום=יתד}} בְּלַעַז, שֶׁתּוֹקְעִין בָּאָרֶץ עִם שִׁפּוּלֵי הָאֹהֶל לְפָשְׁטוֹ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=הַמַּקֶּבֶת}}"אַרְזַפְתָּא" (ת"י), {{לעז|מרטי״ל|martel|מספר=3290|תרגום=פטיש}} בְּלַעַז.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בַּלָּאט}}"בְּרָז" (ת"י) [=בסוד], חֶרֶשׁ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ}}"וּנְעָצַת בְּאַרְעָא" (ת"י) [=ונעצה בארץ].<קטע סוף=כא/>
<קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ד|פסוק=כב|דיבור=בְּרַקָּתוֹ}}"בְּצִידְעֵיהּ" (ת"י), {{לעז|אי"ן ל״א טינפל״א|en la temple|מספר=3291|תרגום=בצדע|הערה=בכתבי־יד קוראים רק טינפל"א. בדפוסים יש ניל"ה טימפי"ה (nela tempia), שהוא גרסה איטלקית. אולם, נראה לי שרש"י היה חייב לתרגם את מילת־החיבור, כדי להסביר את הביטוי המקוצר "והיתד ברקתו". כי, לולא כן, למה לא נתן את הלעז בפסוק הקודם ("ותתקע את היתד ברקתו")?}} בְּלַעַז, וּתְחָבָהּ בְּרַקָּתוֹ וּבָאָרֶץ.<קטע סוף=כב/><קטע סוף=שופטים ד/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
<references />
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים|ד]]
[[קטגוריה:שופטים ד]]
ly3ttvps7xjc30kpsgl6hfh9evfq4pn
רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה
0
1740135
3022217
3009224
2026-07-01T10:07:42Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022217
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=שופטים ה/><קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ב|דיבור=בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם}}כְּשֶׁבָּאוּ פְּרָצוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁפָּרְצוּ בָּהֶם אוֹיְבֵיהֶם עַל עָזְבָם אֶת ה׳, וְהִתְנַדֵּב הָעָם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, מֵעַתָּה '''בָּרְכוּ''' אֶת '''ה׳''' עַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשָׂה.<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ג|דיבור=אָנֹכִי... אָנֹכִי}}כָּפוּל. שָׁמַעְתִּי מִדְרַשׁ אַגָּדָה ([[ילקוט שמעוני/שופטים/רמז מז|ילק"ש כאן רמז מז]]): לֹא קִפֵּחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר תָּבוֹר וְכַרְמֶל, שֶׁבָּאוּ לְמַתַּן תּוֹרָה לָתֵת עֲלֵיהֶם אֶת הַתּוֹרָה וְחָזְרוּ בְּבֹשֶׁת הַפָּנִים. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: סוֹף שֶׁאֲנִי פּוֹרֵעַ לָכֶם כִּפְלַיִם, נֶאֱמַר בְּסִינַי: "אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ" ([[שמות כ ב|שמות כ, ב]]); בְּתָבוֹר יֵאָמֵר: 'אָנֹכִי... אָנֹכִי'. נֶאֱמַר בְּסִינַי (שם): "אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ"; בְּכַרְמֶל יֵאָמֵר כָּפוּל: "ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים, ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים" ([[מלכים א יח לט|מל"א יח, לט]]), בִּימֵי אֵלִיָּהוּ.<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ד|דיבור=ה׳ בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר}}זֶה מַתַּן תּוֹרָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר "וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ" ([[דברים לג ב|דברים לג, ב]]). וּמֶה עִנְיָנָהּ לְכָאן? כָּךְ אָמְרָה דְּבוֹרָה: קָשָׁה הִיא הַתּוֹרָה לִפְרֹשׁ מִמֶּנָּה וְטוֹבָה הִיא לִדְבֹּק בָּהּ, שֶׁהֲרֵי בְּמוֹרָא וּבִגְבוּרָה נִתְּנָה. וּלְכָךְ נִמְסְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם עַל פְּרִישָׁתָם הֵימֶנָּה, וּכְשֶׁהִתְנַדְּבוּ לַעֲסֹק בָּהּ נוֹשְׁעוּ. כָּל זֶה יֵשׁ לִלְמֹד מִתַּרְגּוּמוֹ שֶׁל יוֹנָתָן{{הערה|1="ה', אוֹרָיְתָךְ דִּיהַבְתָּא לְיִשְׂרָאֵל, כַּד עָבְרִין עֲלַהּ הֲוָה שָׁלְטִין בְּהוֹן עַמְמַיָא, וְכַד תָּיְבִין לַהּ, מִתְגַּבְּרִין אִנּוּן עַל בַּעֲלֵי דְּבָבֵיהוֹן" [=ה', תורתך שנתת לישראל, כשהם עוברים עליה היו שולטים בהם הגוים, וכאשר שבים אליה, מתגברים הם על שונאיהם].}}.{{ד"ה ברש"י|דיבור=נָטְפוּ}}הִזִּילוּ טַל תְּחִיָּה.<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ה|דיבור=הָרִים נָזְלוּ}}כְּמַיִם נוֹזְלִים נָמוֹגוּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=זֶה סִינַי}}כְּבָר מְפֹרָשׁ מַה נִרְאָה בּוֹ: 'עָשַׁן כֻּלּוֹ', וְקוֹל, וְלַפִּידִים וָאֵשׁ ([[שמות יט כ|שמות יט, כ]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=מִפְּנֵי ה׳}}וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר: '''זֶה סִינַי''', מָה אֵרַע בּוֹ? מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה׳.<קטע סוף=ה/>
<קטע התחלה=ו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ו|דיבור=בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת בִּימֵי יָעֵל}}מְלַמֵּד שֶׁאַף יָעֵל שָׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּיָמֶיהָ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=חָדְלוּ אֳרָחוֹת}}הָיוּ יְרֵאִים יִשְׂרָאֵל לָצֵאת לְדַרְכָּם מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים, וְהָיוּ הוֹלְכִים דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן, בְּהֵחָבֵא.<קטע סוף=ו/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ז|דיבור=חָדְלוּ פְרָזוֹן}}עָרֵי הַפְּרָזִי, שֶׁאֵין לָהֶם חוֹמָה, חָדְלוּ מִהְיוֹת יוֹשְׁבִים בָּהֶם מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם, וְנֶאֶסְפוּ אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עַד שַׁקַּמְתִּי}}כְּמוֹ 'שֶׁקַּמְתִּי', וְכֵן "שָׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמִּי" ([[שופטים ו יז|להלן ו, יז]]).<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ח|דיבור=יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים אָז לָחֶם שְׁעָרִים}}כְּשֶׁבָּחַר לוֹ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חֲדָשִׁים, אָז הֻזְקְקוּ לְמִלְחָמָה בְּשַׁעֲרֵיהֶם. רְאוּ עַתָּה, בְּהִתְנַדְּבָם, אִם יֵרָאֶה בְּיִשְׂרָאֵל מָגֵן וָרֹמַח, שֶׁצָּרִיךְ לְהִלָּחֵם בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף רָאשֵׁי גְיָסוֹת שֶׁהֵבִיא הַגּוֹי עֲלֵיהֶם. וְכֻלָּם הֲמָמָם הַמָּקוֹם בְּמִלְחֶמֶת הַכּוֹכָבִים ([[שופטים ה כא|פסוק כא]]), וְנַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=שְׁעָרִים}}כְּמוֹ "כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ" ([[דברים יז ב|דברים יז, ב]]), עֲיָירוֹת.<קטע סוף=ח/>
<קטע התחלה=ט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ט|דיבור=לִבִּי}}אֲנִי דְּבוֹרָה, '''לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל,''' לֶאֱהֹב אֶת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִתְנַדְּבוּ בָּעָם לֵאמֹר: '''בָּרְכוּ''' אֶת ה׳ וְשׁוּבוּ אֵלָיו.<קטע סוף=ט/>
<קטע התחלה=י/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=י|דיבור=רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת}}הַסּוֹחֲרִים וְהַשָּׂרִים, שֶׁיִּרְכְּבוּ מֵעַתָּה עַל אֲתוֹנוֹת לְבָנוֹת הַחֲשׁוּבוֹת, מִבְּלִי יִרְאָה וְדַאֲגַת אוֹיְבֵיהֶם. וְאוֹתָן שֶׁיּוֹשְׁבִין '''עַל מִדִּין,''' לְשׁוֹן דַּיָּנִים, שֶׁהָיוּ יְרֵאִים לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט בְּפַרְהֶסְיָא – וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "דַּהֲווֹ מִתְחַבְּרִין לְמֵיתַב עַל דִּינָא" – וְאוֹתָן שֶׁהוֹלְכִין רַגְלִי '''עַל דֶּרֶךְ, שִׂיחוּ''' וְסַפְּרוּ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַזֹּאת. אֲשֶׁר מִקּוֹל הַ'''מְחַצְּצִים''' אֶתְכֶם ([[שופטים ה יא|פסוק יא]]), אוֹרְבִים, לִסְטִים וּמוֹכְסִין, הַיּוֹשְׁבִין גְּדוּדִים בְּמַעֲרָכוֹת לֶאֱרֹב בְּעִבְרֵי הַמַּיִם, '''שָׁם יְתַנּוּ''' עַתָּה רוֹכְבֵי הָאֲתוֹנוֹת וְהוֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ אֶת צִדְקוֹת ה׳. וּמַה הֵן הַצְּדָקוֹת? '''צִדְקוֹת פִּרְזוֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל''', שֶׁהִשְׁקִיט אֶת יִשְׂרָאֵל לִשְׁכֹּן פְּרָזוֹן וְלָצֵאת מְפֻזָּרִים בִּיחִידִי, שֶׁלֹּא בַּאֲסֵפַת עָם.<קטע סוף=י/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=יא|דיבור=מְחַצְצִים}}פָּתַר מְנַחֵם: עוֹרְכֵי מִלְחָמָה וְסוֹדְרֵי קְרָב. וְחִבְּרוֹ עִם "מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ" ([[משלי ל כז|משלי ל, כז]]), לְשׁוֹן גְּדוּדִים. דָּבָר אַחֵר: '''מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים''' – כְּשֶׁהֱיִיתֶם הוֹלְכִים בֵּין מַשְׁאַבִּים לִשְׁאֹב מַיִם, הֱיִיתֶם יְרֵאִים מִקּוֹל אֲבָנִים, חַלּוּקֵי הַנַּחַל, {{לעז|̃קיילו״ש|cheilos|מספר=3292|תרגום=אבני צור|הערה=לא נמצא בכתבי־היד. בדפוסים קוראים קזל"ש (בגרמנית קיז"ל kiesel, "חלמיש"), ודאי תיקון מאוחר. רש"י מסביר, שהשואבים מים היו מפחדים מהחצץ, שהרעיש בהתגלגלו בדרכם.}} בְּלַעַז, שֶׁהָעוֹבֵר עֲלֵיהֶם נִשְׁמָע קוֹלָם, וֶהֱיִיתֶם יְרֵאִים שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בָּכֶם אוֹיְבֵיכֶם. מֵעַכְשָׁיו אֵין לָחֹשׁ עַל זֹאת, וּמִשּׁוּם הָכִי מִצְוָה עֲלֵיכֶם לִיתֵּן הוֹדָיָה לִשְׁמוֹ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מְחַצְצִים}}לְשׁוֹן אַבְנֵי חַלּוּקֵי הַנַּחַל, כְּמוֹ: ״וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ״ ([[איכה ג טז|איכה ג, טז]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים}}חָזְרוּ לְעָרֵי מוֹשְׁבוֹתָם, שֶׁבָּרְחוּ מֵהֶם לֵיאָסֵף אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר.<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=יב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=יב|דיבור=עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה}}לְשׁוֹן שֶׁבַח, כִּפְשׁוּטוֹ, הִתְגַּבְּרִי בְּשִׁירָתֵךְ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ ([[פסחים סו ב|פסחים ס"ו ע"ב]]), מִפְּנֵי שֶׁנִּתְהַלְּלָה וְאָמְרָה: "עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה" ([[שופטים ה ז|פסוק ז]]), נִסְתַּלְּקָה הֵימֶנָּה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.<קטע סוף=יב/>
<קטע התחלה=יג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=יג|דיבור=אָז יְרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים. יְרַד}}יִרְדֶּה, כְּמוֹ: לְרַד לְפָנָיו גוֹיִם ([[ישעיהו מה א|ישעיהו מה, א]]). שְׂרִידֵי יִשְׂרָאֵל רָדוּ בְּאַדִּירֵי הַגּוֹיִם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=ה׳ יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים}}יִרְדֶּה לִי אֶת גִּבּוֹרֵי הַגּוֹיִם.<קטע סוף=יג/>
<קטע התחלה=יד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=יד|דיבור=מִנִּי אֶפְרַיִם}}מִן אֶפְרַיִם יָצָא שֹׁרֶשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן, לִרְדּוֹת בַּעֲמָלֵק לַחֲלֹשׁ אוֹתוֹ לְפִי חֶרֶב. וּמְחֻבָּר מִקְרָא זֶה לְעֶלְיוֹן, לְפָרֵשׁ: '''ה׳ יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים''' – אֶת יְהוֹשֻׁעַ הֵקִים, לְרַד בַּעֲמָלֵק.{{ד"ה ברש"י|דיבור=אַחֲרֶיךָ}}יָקוּם מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין שָׁאוּל בֶּן קִישׁ, שֶׁיְּגָרְמֶנּוּ, וִיעַמֵּם אוֹתוֹ כְּגֶחָלִים עוֹמְמוֹת. וְיֵשׁ לִפְתֹּר: '''בַּעֲמָמֶיךָ,''' בְּחַיִל שֶׁל מָאתַיִם אֶלֶף רַגְלִי שֶׁבָּא שָׁאוּל עֲלֵיהֶם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים}}שָׂרִים גְּדוֹלִים שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת הָאֱמוֹרִי, אֲשֶׁר כָּבְשׁוּ "שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגּוֹב" ([[דברים ג ד|דברים ג, ד]]), שֶׁכָּבַשׁ יָאִיר.<קטע סוף=יד/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=טו|דיבור=וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר}}שָׂרִים שֶׁבְּיִשָּׂשכָר, הֵם סַנְהֶדְרָאוֹת, עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, "יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים" ([[דברי הימים א יב לג|דה"א יב, לג]]), הֵם תָּמִיד עִם דְּבוֹרָה, לְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר}}יוֹ״ד זוֹ טְפֵלָה הִיא וְאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת כְּלוּם, וַהֲרֵי הִיא כְּיוֹ״ד "בַּהֲמוֹת שָׂדַי" ([[תהלים ח ח|תהלים ח, ח]]); "וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי" ([[ירמיהו כב יד|ירמיהו כב, יד]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק}}וּשְׁאָר הָעָם שֶׁל יִשָּׂשכָר, כֵּן הֵם עִם בָּרָק, לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֶּה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו}}שְׁלָחָם בְּכָל שְׁלִיחוּתוֹ, וְלֶאֱסֹף אֶת הָעָם, וּלְכָל צָרְכֵי הַמִּלְחָמָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בִּפְלַגּוֹת רְאוּבֵן}}אֲבָל בְּחִלּוּקֵי לִבּוֹ שֶׁל רְאוּבֵן רַבּוּ חִקְקֵי לֵב. "נִכְלֵי לִיבָּא" (ת"י), עַרְמוּמִית. וּמָה הִיא עַרְמוּמִיתוֹ? יָשַׁב לוֹ בֵּין מִשְׁפְּתֵי הַמִּלְחָמָה, לִשְׁמֹעַ מִי נוֹצֵחַ וְיִהְיֶה עִמּוֹ.<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=טז|דיבור=שְׁרִיקוֹת עֲדָרִים}}לִשְׁמֹעַ קוֹל עֶדְרֵי הַמִּלְחָמָה, לְמִי קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וּלְמִי קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה.<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=יז|דיבור=בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן}}וְלֹא בָּא אֶל הַמִּלְחָמָה. וְכֵן דָּן, הִכְנִיס מָמוֹנוֹ בִּסְפִינוֹת לַעֲמֹד וְלִבְרֹחַ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְעַל מִפְרָצָיו}}לִשְׁמֹר פִּרְצוֹת אַרְצוֹ.<קטע סוף=יז/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=יח|דיבור=זְבֻלוּן עַם חֵרֵף וְגוֹמֵר}}בִּזָּה נַפְשׁוֹ וְהִפְקִיר עַצְמוֹ לָמוּת בַּמִּלְחָמָה עִם בָּרָק, וְכֵן נַפְתָּלִי.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה}}עַל הַר תָּבוֹר.<קטע סוף=יח/>
<קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=יט|דיבור=בְּתַעֲנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "בְּתַעֲנַךְ הֲווֹ שָׁרָן וּמָטָן עַל מֵי מְגִדּוֹ" [=בתענך היו חונים, ומגיעים על מי מגידו]. רֹאשׁ הַמַּחֲנֶה בְּתַעֲנַךְ, וּמַגִּיעַ עַד מֵי מְגִדּוֹ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ}}חִנָּם בָּאוּ לְעֶזְרַת סִיסְרָא, לֹא בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שָׂכָר.<קטע סוף=יט/>
<קטע התחלה=כ/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כ|דיבור=מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ}}וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח בָּם צְבָאָיו, שֶׁאֵינָם רוֹצִים שׁוּם שָׂכָר.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מִמְּסִלּוֹתָם}}רֹאשׁ הַכּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם וְסוֹפוֹ בָּאָרֶץ. מִכָּאן אָמְרוּ (תנחומא בראשית ה): עָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ כָּאֲוִיר שֶׁבֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ, שֶׁהַכּוֹכָב תָּקוּעַ בָּרָקִיעַ כְּמִין נֶגֶר בַּדֶּלֶת, מִדַּת אָרְכּוֹ כְּעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ. וּמִן הַמִּקְרָא, שֶׁמֵּעִיד: '''מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחָמוּ''', אָנוּ שׁוֹמְעִין שֶׁעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ כְּגֹבַהּ שָׁמַיִם מִן הָאָרֶץ.<קטע סוף=כ/>
<קטע התחלה=כא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כא|דיבור=גְּרָפָם}}טִאֲטָם מִן הָעוֹלָם, כְּמַגְרֵפָה זוֹ, שֶׁגּוֹרֶפֶת אֶת הָאֵפֶר מִן הַכִּירָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=נַחַל קְדוּמִים}}שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֵב לַיָּם עַל זֶה מִימוֹת מִצְרַיִם, כִּדְאִיתָא בִּפְסָחִים ([[פסחים קיח ב|קי"ח ע"ב]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=תִּדְרְכִי נַפְשִׁי}}בָּרַגְלַיִם, אֶת עֹז גִּבּוֹרֵי כְּנַעַן.<קטע סוף=כא/>
<קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כב|דיבור=הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס}}נִשְׁתַּלְּפוּ טַלְפֵי סוּסֵיהֶם. שֶׁהָיָה חֹם הַכּוֹכָב מַרְתִּיחַ אֶת הַטִּיט וְהַצִּפֹּרֶן נִשְׁמְטָה, כְּמוֹ שֶׁמּוֹלְגִין אֶת הָרַגְלַיִם בְּרוֹתְחִין וְהַטְּלָפִים נִשְׁמָטִים. מִתּוֹךְ שֶׁנִּשְׁתַּלְּפוּ, נֶהֶלְמוּ הָרַגְלַיִם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו}}שֶׁהָיוּ מַרְקִידִים אֶת סוּסֵיהֶם בַּמִּלְחָמָה, כְּמוֹ: "וְסוּס דֹּהֵר" ([[נחום ג ב|נחום ג, ב]]), הוּא לְשׁוֹן הַרְקָדַת הַסּוּס.<קטע סוף=כב/>
<קטע התחלה=כג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כג|דיבור=אוֹרוּ מֵרוֹז}}אָמְרֵי לַהּ כּוֹכְבָא הֲוָה, וְאָמְרֵי לַהּ גַּבְרָא חֲשִׁיבָא הֲוָה [=יש אומרים: כוכב היה, ויש אומרים: אדם חשוב היה] ([[מועד קטן טז א|מו"ק ט"ז ע"א]]), וְהָיָה סָמוּךְ לִמְקוֹם הַמִּלְחָמָה וְלֹא בָּא.{{ד"ה ברש"י|דיבור=אָמַר מַלְאַךְ ה׳}}אָמַר בָּרָק בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.{{ד"ה ברש"י|דיבור=יוֹשְׁבֶיהָ}}הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ. בְּאַרְבַּע מְאָה שִׁיפּוּרֵי שַׁמְּתֵיהּ בָּרָק לְמֵרוֹז [=בארבע מאות שופרות נידהו ברק למרוז] (שם).{{ד"ה ברש"י|דיבור=לְעֶזְרַת ה׳}}כִּבְיָכוֹל. שֶׁמִּי שֶׁהוּא עוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּעוֹזֵר אֶת הַשְּׁכִינָה.<קטע סוף=כג/>
<קטע התחלה=כד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כד|דיבור=מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל}}שָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "הִנֵּה בָאֹהֶל" ([[בראשית יח ט|בראשית יח, ט]]); רִבְקָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: "וַיְבִיאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה" ([[בראשית כד סז|בראשית כד, סז]]); רָחֵל וְלֵאָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן: "וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה" וְגוֹמֵר ([[בראשית לא לג|בראשית לא, לג]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ}}יָעֵל. לָמָּה? הֵן יָלְדוּ וְגִדְּלוּ; וְאִם לֹא יָעֵל, הֲרֵי הָרָשָׁע הַזֶּה בָּא וּמְאַבְּדָן. כָּךְ הוּא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה ([[בראשית רבה מח טו|מח, טו]]). דָּבָר אַחֵר: אַף יָעֵל הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אֹהָלִים, לְפִיכָךְ הִזְכִּיר אוֹתָהּ בְּבִרְכַּת אֹהָלִים.<קטע סוף=כד/>
<קטע התחלה=כה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כה|דיבור=חָלָב נָתָנָה}}לָדַעַת אִם לִבּוֹ עָלָיו, שֶׁיָּבִין בֵּין טַעַם מַיִם לְטַעַם חָלָב. כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בְּסֵפֶל אַדִּירִים}}בְּסֵפֶל שֶׁשּׁוֹתִין בּוֹ מַיִם, שֶׁהַמַּיִם נִקְרְאוּ ׳אַדִּירִים׳, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּמַיִם אַדִּירִים ([[שמות טו י|שמות טו, י]]).<קטע סוף=כה/>
<קטע התחלה=כו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כו|דיבור=לְהַלְמוּת עֲמֵלִים}}סִיסְרָא, שֶׁהָיָה עָמֵל וְיָגֵעַ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מָחֲקָה}}לְשׁוֹן 'חִקּוּי'.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וּמָחֲצָה}}לְשׁוֹן 'מַחַץ'.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְחָלְפָה}}יוֹצֵא מִצַּד אַחֵר.<קטע סוף=כו/>
<קטע התחלה=כח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כח|דיבור=וַתְּיַבֵּב}}לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ "נִיב שְׂפָתַיִם" ([[ישעיהו נז יט|ישעיהו נז, יט]]). וְרַבּוֹתֵינוּ ([[ראש השנה לג ב|ר"ה ל"ג ע"ב]]) פֵּרְשׁוּהוּ לְשׁוֹן גְּנִיחָה, כִּ'תְרוּעָה', דִּמְתַרְגְּמִינָן ׳יַבָּבָא׳ ([[ויקרא כג כד|ויקרא כג, כד]]). וַאֲנִי אוֹמֵר: לְשׁוֹן רְאִיָּה, כְּמוֹ: בָּבַת עֵינִי ([[זכריה ב ב|זכריה ב, ב]]). וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=אֶשְׁנָב}}חַלּוֹן.<קטע סוף=כח/>
<קטע התחלה=כט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כט|דיבור=חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָה}}הַחֲכָמוֹת שֶׁבְּשָׂרוֹתֶיהָ, לְכָךְ נָקוּד חֵי״ת פַּתַּ״ח. חָכְמוֹת שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר נָקוּד חֲטַ״ף קָמָ״ץ, כְּמוֹ: "רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת" ([[משלי כד ז|משלי כד, ז]]). וְזֶה נָקוּד חַכְמוֹת, וְכֵן: "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ" ([[משלי יד א|שם יד, א]]), חֲכָמוֹת שֶׁבַּנָּשִׁים.{{ד"ה ברש"י|דיבור=תַּעֲנֶינָּה}}דַּגְשׁוּת שֶׁל נוּ״ן מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם נוּ״ן שְׁלִישִׁית, וּפִתְרוֹנוֹ: תַּעֲנֶינָה אוֹתָהּ. דַּגְשׁוּת נוּ״ן מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם ׳אוֹתָהּ׳, כְּמוֹ: מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה ([[ויקרא ו יד|ויקרא ו, יד]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ}}תַּנְחוּמִין לְעַצְמָהּ: מָה אֲנִי מְתַמַּהּ תְּמִיָּה עַל עִכּוּב בְּנִי?<קטע סוף=כט/>
<קטע התחלה=ל/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ל|דיבור=הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל}}וְהוּא מְעַכְּבָן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר}}מְעַנִּים נָשִׁים יָפוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וְכָל אִישׁ מֵהֶם יֵשׁ לוֹ בְּמִטָּתוֹ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ נָשִׁים.<קטע סוף=ל/>
<קטע התחלה=לא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=לא|דיבור=כֵּן יֹאבְדוּ}}דְּבוֹרָה אָמְרָה: תַּנְחוּמִין שֶׁל הֶבֶל הֵן לָהּ, '''כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה׳,''' כַּאֲשֶׁר אָבַד הוּא.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ}}לֶעָתִיד לָבֹא, "שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים" ([[ישעיהו ל כו]]), שֶׁהִיא עַל אַחַת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ, כְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע שְׁבִיעִיּוֹת.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ}}אֵין זֶה מִדִּבְרֵי דְּבוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי כּוֹתֵב הַסֵּפֶר.<קטע סוף=לא/><קטע סוף=שופטים ה/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== הערות ==
<references />
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים|ה]]
jt1kj7cz1jv8ru6fx2yfrkizjbjh2va
3022218
3022217
2026-07-01T10:07:52Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:שופטים ה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022218
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=שופטים ה/><קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ב|דיבור=בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם}}כְּשֶׁבָּאוּ פְּרָצוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁפָּרְצוּ בָּהֶם אוֹיְבֵיהֶם עַל עָזְבָם אֶת ה׳, וְהִתְנַדֵּב הָעָם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, מֵעַתָּה '''בָּרְכוּ''' אֶת '''ה׳''' עַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשָׂה.<קטע סוף=ב/>
<קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ג|דיבור=אָנֹכִי... אָנֹכִי}}כָּפוּל. שָׁמַעְתִּי מִדְרַשׁ אַגָּדָה ([[ילקוט שמעוני/שופטים/רמז מז|ילק"ש כאן רמז מז]]): לֹא קִפֵּחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר תָּבוֹר וְכַרְמֶל, שֶׁבָּאוּ לְמַתַּן תּוֹרָה לָתֵת עֲלֵיהֶם אֶת הַתּוֹרָה וְחָזְרוּ בְּבֹשֶׁת הַפָּנִים. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: סוֹף שֶׁאֲנִי פּוֹרֵעַ לָכֶם כִּפְלַיִם, נֶאֱמַר בְּסִינַי: "אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ" ([[שמות כ ב|שמות כ, ב]]); בְּתָבוֹר יֵאָמֵר: 'אָנֹכִי... אָנֹכִי'. נֶאֱמַר בְּסִינַי (שם): "אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ"; בְּכַרְמֶל יֵאָמֵר כָּפוּל: "ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים, ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים" ([[מלכים א יח לט|מל"א יח, לט]]), בִּימֵי אֵלִיָּהוּ.<קטע סוף=ג/>
<קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ד|דיבור=ה׳ בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר}}זֶה מַתַּן תּוֹרָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר "וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ" ([[דברים לג ב|דברים לג, ב]]). וּמֶה עִנְיָנָהּ לְכָאן? כָּךְ אָמְרָה דְּבוֹרָה: קָשָׁה הִיא הַתּוֹרָה לִפְרֹשׁ מִמֶּנָּה וְטוֹבָה הִיא לִדְבֹּק בָּהּ, שֶׁהֲרֵי בְּמוֹרָא וּבִגְבוּרָה נִתְּנָה. וּלְכָךְ נִמְסְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם עַל פְּרִישָׁתָם הֵימֶנָּה, וּכְשֶׁהִתְנַדְּבוּ לַעֲסֹק בָּהּ נוֹשְׁעוּ. כָּל זֶה יֵשׁ לִלְמֹד מִתַּרְגּוּמוֹ שֶׁל יוֹנָתָן{{הערה|1="ה', אוֹרָיְתָךְ דִּיהַבְתָּא לְיִשְׂרָאֵל, כַּד עָבְרִין עֲלַהּ הֲוָה שָׁלְטִין בְּהוֹן עַמְמַיָא, וְכַד תָּיְבִין לַהּ, מִתְגַּבְּרִין אִנּוּן עַל בַּעֲלֵי דְּבָבֵיהוֹן" [=ה', תורתך שנתת לישראל, כשהם עוברים עליה היו שולטים בהם הגוים, וכאשר שבים אליה, מתגברים הם על שונאיהם].}}.{{ד"ה ברש"י|דיבור=נָטְפוּ}}הִזִּילוּ טַל תְּחִיָּה.<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ה|דיבור=הָרִים נָזְלוּ}}כְּמַיִם נוֹזְלִים נָמוֹגוּ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=זֶה סִינַי}}כְּבָר מְפֹרָשׁ מַה נִרְאָה בּוֹ: 'עָשַׁן כֻּלּוֹ', וְקוֹל, וְלַפִּידִים וָאֵשׁ ([[שמות יט כ|שמות יט, כ]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=מִפְּנֵי ה׳}}וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר: '''זֶה סִינַי''', מָה אֵרַע בּוֹ? מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה׳.<קטע סוף=ה/>
<קטע התחלה=ו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ו|דיבור=בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת בִּימֵי יָעֵל}}מְלַמֵּד שֶׁאַף יָעֵל שָׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּיָמֶיהָ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=חָדְלוּ אֳרָחוֹת}}הָיוּ יְרֵאִים יִשְׂרָאֵל לָצֵאת לְדַרְכָּם מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים, וְהָיוּ הוֹלְכִים דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן, בְּהֵחָבֵא.<קטע סוף=ו/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ז|דיבור=חָדְלוּ פְרָזוֹן}}עָרֵי הַפְּרָזִי, שֶׁאֵין לָהֶם חוֹמָה, חָדְלוּ מִהְיוֹת יוֹשְׁבִים בָּהֶם מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם, וְנֶאֶסְפוּ אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עַד שַׁקַּמְתִּי}}כְּמוֹ 'שֶׁקַּמְתִּי', וְכֵן "שָׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמִּי" ([[שופטים ו יז|להלן ו, יז]]).<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ח|דיבור=יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים אָז לָחֶם שְׁעָרִים}}כְּשֶׁבָּחַר לוֹ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חֲדָשִׁים, אָז הֻזְקְקוּ לְמִלְחָמָה בְּשַׁעֲרֵיהֶם. רְאוּ עַתָּה, בְּהִתְנַדְּבָם, אִם יֵרָאֶה בְּיִשְׂרָאֵל מָגֵן וָרֹמַח, שֶׁצָּרִיךְ לְהִלָּחֵם בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף רָאשֵׁי גְיָסוֹת שֶׁהֵבִיא הַגּוֹי עֲלֵיהֶם. וְכֻלָּם הֲמָמָם הַמָּקוֹם בְּמִלְחֶמֶת הַכּוֹכָבִים ([[שופטים ה כא|פסוק כא]]), וְנַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=שְׁעָרִים}}כְּמוֹ "כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ" ([[דברים יז ב|דברים יז, ב]]), עֲיָירוֹת.<קטע סוף=ח/>
<קטע התחלה=ט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ט|דיבור=לִבִּי}}אֲנִי דְּבוֹרָה, '''לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל,''' לֶאֱהֹב אֶת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִתְנַדְּבוּ בָּעָם לֵאמֹר: '''בָּרְכוּ''' אֶת ה׳ וְשׁוּבוּ אֵלָיו.<קטע סוף=ט/>
<קטע התחלה=י/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=י|דיבור=רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת}}הַסּוֹחֲרִים וְהַשָּׂרִים, שֶׁיִּרְכְּבוּ מֵעַתָּה עַל אֲתוֹנוֹת לְבָנוֹת הַחֲשׁוּבוֹת, מִבְּלִי יִרְאָה וְדַאֲגַת אוֹיְבֵיהֶם. וְאוֹתָן שֶׁיּוֹשְׁבִין '''עַל מִדִּין,''' לְשׁוֹן דַּיָּנִים, שֶׁהָיוּ יְרֵאִים לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט בְּפַרְהֶסְיָא – וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "דַּהֲווֹ מִתְחַבְּרִין לְמֵיתַב עַל דִּינָא" – וְאוֹתָן שֶׁהוֹלְכִין רַגְלִי '''עַל דֶּרֶךְ, שִׂיחוּ''' וְסַפְּרוּ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַזֹּאת. אֲשֶׁר מִקּוֹל הַ'''מְחַצְּצִים''' אֶתְכֶם ([[שופטים ה יא|פסוק יא]]), אוֹרְבִים, לִסְטִים וּמוֹכְסִין, הַיּוֹשְׁבִין גְּדוּדִים בְּמַעֲרָכוֹת לֶאֱרֹב בְּעִבְרֵי הַמַּיִם, '''שָׁם יְתַנּוּ''' עַתָּה רוֹכְבֵי הָאֲתוֹנוֹת וְהוֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ אֶת צִדְקוֹת ה׳. וּמַה הֵן הַצְּדָקוֹת? '''צִדְקוֹת פִּרְזוֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל''', שֶׁהִשְׁקִיט אֶת יִשְׂרָאֵל לִשְׁכֹּן פְּרָזוֹן וְלָצֵאת מְפֻזָּרִים בִּיחִידִי, שֶׁלֹּא בַּאֲסֵפַת עָם.<קטע סוף=י/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=יא|דיבור=מְחַצְצִים}}פָּתַר מְנַחֵם: עוֹרְכֵי מִלְחָמָה וְסוֹדְרֵי קְרָב. וְחִבְּרוֹ עִם "מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ" ([[משלי ל כז|משלי ל, כז]]), לְשׁוֹן גְּדוּדִים. דָּבָר אַחֵר: '''מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים''' – כְּשֶׁהֱיִיתֶם הוֹלְכִים בֵּין מַשְׁאַבִּים לִשְׁאֹב מַיִם, הֱיִיתֶם יְרֵאִים מִקּוֹל אֲבָנִים, חַלּוּקֵי הַנַּחַל, {{לעז|̃קיילו״ש|cheilos|מספר=3292|תרגום=אבני צור|הערה=לא נמצא בכתבי־היד. בדפוסים קוראים קזל"ש (בגרמנית קיז"ל kiesel, "חלמיש"), ודאי תיקון מאוחר. רש"י מסביר, שהשואבים מים היו מפחדים מהחצץ, שהרעיש בהתגלגלו בדרכם.}} בְּלַעַז, שֶׁהָעוֹבֵר עֲלֵיהֶם נִשְׁמָע קוֹלָם, וֶהֱיִיתֶם יְרֵאִים שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בָּכֶם אוֹיְבֵיכֶם. מֵעַכְשָׁיו אֵין לָחֹשׁ עַל זֹאת, וּמִשּׁוּם הָכִי מִצְוָה עֲלֵיכֶם לִיתֵּן הוֹדָיָה לִשְׁמוֹ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מְחַצְצִים}}לְשׁוֹן אַבְנֵי חַלּוּקֵי הַנַּחַל, כְּמוֹ: ״וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ״ ([[איכה ג טז|איכה ג, טז]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים}}חָזְרוּ לְעָרֵי מוֹשְׁבוֹתָם, שֶׁבָּרְחוּ מֵהֶם לֵיאָסֵף אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר.<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=יב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=יב|דיבור=עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה}}לְשׁוֹן שֶׁבַח, כִּפְשׁוּטוֹ, הִתְגַּבְּרִי בְּשִׁירָתֵךְ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ ([[פסחים סו ב|פסחים ס"ו ע"ב]]), מִפְּנֵי שֶׁנִּתְהַלְּלָה וְאָמְרָה: "עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה" ([[שופטים ה ז|פסוק ז]]), נִסְתַּלְּקָה הֵימֶנָּה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.<קטע סוף=יב/>
<קטע התחלה=יג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=יג|דיבור=אָז יְרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים. יְרַד}}יִרְדֶּה, כְּמוֹ: לְרַד לְפָנָיו גוֹיִם ([[ישעיהו מה א|ישעיהו מה, א]]). שְׂרִידֵי יִשְׂרָאֵל רָדוּ בְּאַדִּירֵי הַגּוֹיִם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=ה׳ יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים}}יִרְדֶּה לִי אֶת גִּבּוֹרֵי הַגּוֹיִם.<קטע סוף=יג/>
<קטע התחלה=יד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=יד|דיבור=מִנִּי אֶפְרַיִם}}מִן אֶפְרַיִם יָצָא שֹׁרֶשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן, לִרְדּוֹת בַּעֲמָלֵק לַחֲלֹשׁ אוֹתוֹ לְפִי חֶרֶב. וּמְחֻבָּר מִקְרָא זֶה לְעֶלְיוֹן, לְפָרֵשׁ: '''ה׳ יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים''' – אֶת יְהוֹשֻׁעַ הֵקִים, לְרַד בַּעֲמָלֵק.{{ד"ה ברש"י|דיבור=אַחֲרֶיךָ}}יָקוּם מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין שָׁאוּל בֶּן קִישׁ, שֶׁיְּגָרְמֶנּוּ, וִיעַמֵּם אוֹתוֹ כְּגֶחָלִים עוֹמְמוֹת. וְיֵשׁ לִפְתֹּר: '''בַּעֲמָמֶיךָ,''' בְּחַיִל שֶׁל מָאתַיִם אֶלֶף רַגְלִי שֶׁבָּא שָׁאוּל עֲלֵיהֶם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים}}שָׂרִים גְּדוֹלִים שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת הָאֱמוֹרִי, אֲשֶׁר כָּבְשׁוּ "שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגּוֹב" ([[דברים ג ד|דברים ג, ד]]), שֶׁכָּבַשׁ יָאִיר.<קטע סוף=יד/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=טו|דיבור=וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר}}שָׂרִים שֶׁבְּיִשָּׂשכָר, הֵם סַנְהֶדְרָאוֹת, עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, "יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים" ([[דברי הימים א יב לג|דה"א יב, לג]]), הֵם תָּמִיד עִם דְּבוֹרָה, לְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר}}יוֹ״ד זוֹ טְפֵלָה הִיא וְאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת כְּלוּם, וַהֲרֵי הִיא כְּיוֹ״ד "בַּהֲמוֹת שָׂדַי" ([[תהלים ח ח|תהלים ח, ח]]); "וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי" ([[ירמיהו כב יד|ירמיהו כב, יד]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק}}וּשְׁאָר הָעָם שֶׁל יִשָּׂשכָר, כֵּן הֵם עִם בָּרָק, לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֶּה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו}}שְׁלָחָם בְּכָל שְׁלִיחוּתוֹ, וְלֶאֱסֹף אֶת הָעָם, וּלְכָל צָרְכֵי הַמִּלְחָמָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בִּפְלַגּוֹת רְאוּבֵן}}אֲבָל בְּחִלּוּקֵי לִבּוֹ שֶׁל רְאוּבֵן רַבּוּ חִקְקֵי לֵב. "נִכְלֵי לִיבָּא" (ת"י), עַרְמוּמִית. וּמָה הִיא עַרְמוּמִיתוֹ? יָשַׁב לוֹ בֵּין מִשְׁפְּתֵי הַמִּלְחָמָה, לִשְׁמֹעַ מִי נוֹצֵחַ וְיִהְיֶה עִמּוֹ.<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=טז|דיבור=שְׁרִיקוֹת עֲדָרִים}}לִשְׁמֹעַ קוֹל עֶדְרֵי הַמִּלְחָמָה, לְמִי קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וּלְמִי קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה.<קטע סוף=טז/>
<קטע התחלה=יז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=יז|דיבור=בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן}}וְלֹא בָּא אֶל הַמִּלְחָמָה. וְכֵן דָּן, הִכְנִיס מָמוֹנוֹ בִּסְפִינוֹת לַעֲמֹד וְלִבְרֹחַ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְעַל מִפְרָצָיו}}לִשְׁמֹר פִּרְצוֹת אַרְצוֹ.<קטע סוף=יז/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=יח|דיבור=זְבֻלוּן עַם חֵרֵף וְגוֹמֵר}}בִּזָּה נַפְשׁוֹ וְהִפְקִיר עַצְמוֹ לָמוּת בַּמִּלְחָמָה עִם בָּרָק, וְכֵן נַפְתָּלִי.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה}}עַל הַר תָּבוֹר.<קטע סוף=יח/>
<קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=יט|דיבור=בְּתַעֲנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "בְּתַעֲנַךְ הֲווֹ שָׁרָן וּמָטָן עַל מֵי מְגִדּוֹ" [=בתענך היו חונים, ומגיעים על מי מגידו]. רֹאשׁ הַמַּחֲנֶה בְּתַעֲנַךְ, וּמַגִּיעַ עַד מֵי מְגִדּוֹ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ}}חִנָּם בָּאוּ לְעֶזְרַת סִיסְרָא, לֹא בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שָׂכָר.<קטע סוף=יט/>
<קטע התחלה=כ/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כ|דיבור=מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ}}וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח בָּם צְבָאָיו, שֶׁאֵינָם רוֹצִים שׁוּם שָׂכָר.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מִמְּסִלּוֹתָם}}רֹאשׁ הַכּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם וְסוֹפוֹ בָּאָרֶץ. מִכָּאן אָמְרוּ (תנחומא בראשית ה): עָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ כָּאֲוִיר שֶׁבֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ, שֶׁהַכּוֹכָב תָּקוּעַ בָּרָקִיעַ כְּמִין נֶגֶר בַּדֶּלֶת, מִדַּת אָרְכּוֹ כְּעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ. וּמִן הַמִּקְרָא, שֶׁמֵּעִיד: '''מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחָמוּ''', אָנוּ שׁוֹמְעִין שֶׁעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ כְּגֹבַהּ שָׁמַיִם מִן הָאָרֶץ.<קטע סוף=כ/>
<קטע התחלה=כא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כא|דיבור=גְּרָפָם}}טִאֲטָם מִן הָעוֹלָם, כְּמַגְרֵפָה זוֹ, שֶׁגּוֹרֶפֶת אֶת הָאֵפֶר מִן הַכִּירָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=נַחַל קְדוּמִים}}שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֵב לַיָּם עַל זֶה מִימוֹת מִצְרַיִם, כִּדְאִיתָא בִּפְסָחִים ([[פסחים קיח ב|קי"ח ע"ב]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=תִּדְרְכִי נַפְשִׁי}}בָּרַגְלַיִם, אֶת עֹז גִּבּוֹרֵי כְּנַעַן.<קטע סוף=כא/>
<קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כב|דיבור=הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס}}נִשְׁתַּלְּפוּ טַלְפֵי סוּסֵיהֶם. שֶׁהָיָה חֹם הַכּוֹכָב מַרְתִּיחַ אֶת הַטִּיט וְהַצִּפֹּרֶן נִשְׁמְטָה, כְּמוֹ שֶׁמּוֹלְגִין אֶת הָרַגְלַיִם בְּרוֹתְחִין וְהַטְּלָפִים נִשְׁמָטִים. מִתּוֹךְ שֶׁנִּשְׁתַּלְּפוּ, נֶהֶלְמוּ הָרַגְלַיִם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו}}שֶׁהָיוּ מַרְקִידִים אֶת סוּסֵיהֶם בַּמִּלְחָמָה, כְּמוֹ: "וְסוּס דֹּהֵר" ([[נחום ג ב|נחום ג, ב]]), הוּא לְשׁוֹן הַרְקָדַת הַסּוּס.<קטע סוף=כב/>
<קטע התחלה=כג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כג|דיבור=אוֹרוּ מֵרוֹז}}אָמְרֵי לַהּ כּוֹכְבָא הֲוָה, וְאָמְרֵי לַהּ גַּבְרָא חֲשִׁיבָא הֲוָה [=יש אומרים: כוכב היה, ויש אומרים: אדם חשוב היה] ([[מועד קטן טז א|מו"ק ט"ז ע"א]]), וְהָיָה סָמוּךְ לִמְקוֹם הַמִּלְחָמָה וְלֹא בָּא.{{ד"ה ברש"י|דיבור=אָמַר מַלְאַךְ ה׳}}אָמַר בָּרָק בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.{{ד"ה ברש"י|דיבור=יוֹשְׁבֶיהָ}}הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ. בְּאַרְבַּע מְאָה שִׁיפּוּרֵי שַׁמְּתֵיהּ בָּרָק לְמֵרוֹז [=בארבע מאות שופרות נידהו ברק למרוז] (שם).{{ד"ה ברש"י|דיבור=לְעֶזְרַת ה׳}}כִּבְיָכוֹל. שֶׁמִּי שֶׁהוּא עוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּעוֹזֵר אֶת הַשְּׁכִינָה.<קטע סוף=כג/>
<קטע התחלה=כד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כד|דיבור=מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל}}שָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "הִנֵּה בָאֹהֶל" ([[בראשית יח ט|בראשית יח, ט]]); רִבְקָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: "וַיְבִיאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה" ([[בראשית כד סז|בראשית כד, סז]]); רָחֵל וְלֵאָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן: "וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה" וְגוֹמֵר ([[בראשית לא לג|בראשית לא, לג]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ}}יָעֵל. לָמָּה? הֵן יָלְדוּ וְגִדְּלוּ; וְאִם לֹא יָעֵל, הֲרֵי הָרָשָׁע הַזֶּה בָּא וּמְאַבְּדָן. כָּךְ הוּא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה ([[בראשית רבה מח טו|מח, טו]]). דָּבָר אַחֵר: אַף יָעֵל הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אֹהָלִים, לְפִיכָךְ הִזְכִּיר אוֹתָהּ בְּבִרְכַּת אֹהָלִים.<קטע סוף=כד/>
<קטע התחלה=כה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כה|דיבור=חָלָב נָתָנָה}}לָדַעַת אִם לִבּוֹ עָלָיו, שֶׁיָּבִין בֵּין טַעַם מַיִם לְטַעַם חָלָב. כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בְּסֵפֶל אַדִּירִים}}בְּסֵפֶל שֶׁשּׁוֹתִין בּוֹ מַיִם, שֶׁהַמַּיִם נִקְרְאוּ ׳אַדִּירִים׳, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּמַיִם אַדִּירִים ([[שמות טו י|שמות טו, י]]).<קטע סוף=כה/>
<קטע התחלה=כו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כו|דיבור=לְהַלְמוּת עֲמֵלִים}}סִיסְרָא, שֶׁהָיָה עָמֵל וְיָגֵעַ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=מָחֲקָה}}לְשׁוֹן 'חִקּוּי'.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וּמָחֲצָה}}לְשׁוֹן 'מַחַץ'.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְחָלְפָה}}יוֹצֵא מִצַּד אַחֵר.<קטע סוף=כו/>
<קטע התחלה=כח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כח|דיבור=וַתְּיַבֵּב}}לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ "נִיב שְׂפָתַיִם" ([[ישעיהו נז יט|ישעיהו נז, יט]]). וְרַבּוֹתֵינוּ ([[ראש השנה לג ב|ר"ה ל"ג ע"ב]]) פֵּרְשׁוּהוּ לְשׁוֹן גְּנִיחָה, כִּ'תְרוּעָה', דִּמְתַרְגְּמִינָן ׳יַבָּבָא׳ ([[ויקרא כג כד|ויקרא כג, כד]]). וַאֲנִי אוֹמֵר: לְשׁוֹן רְאִיָּה, כְּמוֹ: בָּבַת עֵינִי ([[זכריה ב ב|זכריה ב, ב]]). וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=אֶשְׁנָב}}חַלּוֹן.<קטע סוף=כח/>
<קטע התחלה=כט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=כט|דיבור=חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָה}}הַחֲכָמוֹת שֶׁבְּשָׂרוֹתֶיהָ, לְכָךְ נָקוּד חֵי״ת פַּתַּ״ח. חָכְמוֹת שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר נָקוּד חֲטַ״ף קָמָ״ץ, כְּמוֹ: "רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת" ([[משלי כד ז|משלי כד, ז]]). וְזֶה נָקוּד חַכְמוֹת, וְכֵן: "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ" ([[משלי יד א|שם יד, א]]), חֲכָמוֹת שֶׁבַּנָּשִׁים.{{ד"ה ברש"י|דיבור=תַּעֲנֶינָּה}}דַּגְשׁוּת שֶׁל נוּ״ן מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם נוּ״ן שְׁלִישִׁית, וּפִתְרוֹנוֹ: תַּעֲנֶינָה אוֹתָהּ. דַּגְשׁוּת נוּ״ן מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם ׳אוֹתָהּ׳, כְּמוֹ: מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה ([[ויקרא ו יד|ויקרא ו, יד]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ}}תַּנְחוּמִין לְעַצְמָהּ: מָה אֲנִי מְתַמַּהּ תְּמִיָּה עַל עִכּוּב בְּנִי?<קטע סוף=כט/>
<קטע התחלה=ל/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=ל|דיבור=הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל}}וְהוּא מְעַכְּבָן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר}}מְעַנִּים נָשִׁים יָפוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וְכָל אִישׁ מֵהֶם יֵשׁ לוֹ בְּמִטָּתוֹ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ נָשִׁים.<קטע סוף=ל/>
<קטע התחלה=לא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=ה|פסוק=לא|דיבור=כֵּן יֹאבְדוּ}}דְּבוֹרָה אָמְרָה: תַּנְחוּמִין שֶׁל הֶבֶל הֵן לָהּ, '''כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה׳,''' כַּאֲשֶׁר אָבַד הוּא.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ}}לֶעָתִיד לָבֹא, "שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים" ([[ישעיהו ל כו]]), שֶׁהִיא עַל אַחַת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ, כְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע שְׁבִיעִיּוֹת.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ}}אֵין זֶה מִדִּבְרֵי דְּבוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי כּוֹתֵב הַסֵּפֶר.<קטע סוף=לא/><קטע סוף=שופטים ה/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== הערות ==
<references />
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים|ה]]
[[קטגוריה:שופטים ה]]
21078vouiz8tabfyi1yqct2hl87u80u
מקור:חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)
116
1744298
3022087
3020077
2026-06-30T16:06:43Z
Fuzzy
29
3022087
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026
<מאגר 2244226 תיקון 2217079>
<מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 634|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|25:13565167)).
__TOC__
== פרק א': הגדרות ==
@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- "אגף השיקום" - אגף השיקום במשרד הביטחון;
:- "בעל זיקה" - כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי]];
:- "בקשה להכרה" - בקשה לפי [[סעיף 30 לחוק הנכים]] לקביעה כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים [[#1|בהגדרה "נכות" לפי החוק האמור]] או בקשה לאישור כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה לפי [[סעיף 12 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], לפי העניין;
:- "דרגת נכות" - כמשמעותה לפי [[חוק הנכים]] או לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], לפי העניין, ולעניין דרגת נכות בשל יותר מפגימה מוכרת אחת - דרגת נכות מורכבת כפי שהיא מחושבת לפי [[סעיף 10(ב) לחוק הנכים]], לרבות כפי שהוחל לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:- "דרגת נכות זמנית" - דרגת נכות זמנית כמשמעותה לפי [[חוק הנכים]] או דרגת נכות לא יציבה כמשמעותה לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], לפי העניין;
:- "דרגת נכות קבועה" - דרגת נכות קבועה כמשמעותה לפי [[חוק הנכים]] או דרגת נכות יציבה כמשמעותה לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], לפי העניין;
:- "החלטת זכאות" - החלטה של קצין תגמולים או של פקיד תביעות בתביעה לתגמול עיקרי, בדבר זכאות לתשלום תגמול עיקרי;
:- "הליך ערעור" - כהגדרתו [[בסעיף 11(א)]];
:- "ועדה רפואית" - כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) ועדה רפואית לפי [[סעיף 10(א) לחוק הנכים]];
:: (2) ועדה רפואית עליונה לפי [[סעיף 12 לחוק הנכים]];
:: (3) רופא, רופא מוסמך או ועדה רפואית כמשמעותם לפי [[סעיף 5(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:: (4) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 5(ג) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:- "ועדת חריגים" - כל אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) ועדה מייעצת לדיור כמשמעותה [[בסעיף 9כ לחוק הנכים]] או לפי [[סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:: (2) ועדת חריגים לניידות לפי [[סעיף 9לח לחוק הנכים]] או לפי [[סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:: (3) ועדת חריגים לזכאות נוספת לפי [[סעיף 9לט לחוק הנכים]] או לפי [[סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:- "ועדת למ"ד" - הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין;
:- "ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
:- "זכאות אחרת" - כל תשלום או טובת הנאה הניתנים לפי [[חוק הנכים]] או לנפגע לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], ובכלל זה לפי הוראות ונהלים של אגף השיקום, שאינם תגמול עיקרי או תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי;
:- "חבלה" - כהגדרתה [[בחוק הנכים]] או כמשמעותה [[#1|בפסקה (3) להגדרה "נכות" שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], לפי העניין;
:- "חוק הביטוח הלאומי" - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]];
:- "חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" - [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]];
:- "חוק הנכים" - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]]], לרבות הוראות [[החוק האמור]] כפי שהוחלו לפי חוקים אלה:
:: (1) [[חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981]];
:: (2) [[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981]];
:: (3) [[חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968]];
:: (4) [[חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970]] - [[-|סעיף 63ז]];
:: (5) [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]];
:: (6) [[חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988]];
:: (7) [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]];
:: (8) [[חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961]] - [[-|סעיף 15ב]];
:: (9) [[חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004]];
:- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]], לרבות הוראות [[החוק האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיף 15א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961]];
:- "המוסד" - המוסד לביטוח לאומי;
:- "נכה" - כהגדרתו [[בחוק הנכים]];
:- "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" - נסיבות המנויות [[בתוספת]];
:- "נפגע" - כהגדרתו [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:- "פקיד תביעות" - כמשמעותו [[בסעיף 22(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:- "קצין תגמולים" - כהגדרתו [[בחוק הנכים]];
:- "רשות מאשרת" - כמשמעותה [[בסעיף 10(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:- "תביעה לתגמול עיקרי" - תביעה לקביעת דרגת נכות ולקבלת תגמול עיקרי, לרבות בקשה להכרה;
:- "תגמול עיקרי" - תגמול חודשי המשתלם לפי [[+|סעיף 5]] [[או 5א לחוק הנכים]] או מענק חד-פעמי המשתלם לפי [[+|סעיף 4]] [[או 4א לחוק האמור]], והכול לרבות כפי שהוחלו לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:- "תקנות הנכים (טיפול רפואי)" - [[תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954]];
:- "השר" - שר המשפטים.
== פרק ב': תחולת החוק ==
@ 2. טיפול מהו
: (א) על טיפול שהוא אחד מאלה, לפי העניין, תחול הגבלת התשלום הקבועה לפי פרק ג':
:: (1) לעניין תביעה לתגמול עיקרי לפי [[סעיפים 3 עד 7]] - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, המוסד, רשות מאשרת או ועדה רפואית, או סיוע אחר בהגשת תביעה לתגמול עיקרי והקשור בה או הנובע ממנה;
:: (2) לעניין בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה;
:: (3) לעניין בקשה לזכאות אחרת - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, ועדת חריגים, ועדת למ"ד או גורם אחר המוסמך לקבל החלטה לעניין זכאות אחרת לפי נוהלי אגף השיקום או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה;
:: (4) לעניין הליך ערעור - ייצוג אדם בהליך ערעור, ואם עקב הליך הערעור הוחזר העניין לגורם שעל החלטתו הוגש הליך הערעור - גם המשך הטיפול לפני הגורם כאמור.
: (ב) הוראות [[סעיף 315ג(ב) עד (ד) לחוק הביטוח הלאומי]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין טיפול כאמור בסעיף קטן (א).
== פרק ג': הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה ==
=== סימן א': טיפול בתביעה לתגמול עיקרי ===
@ 3. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית
: (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה ובעקבותיה הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על התשלום המרבי לפי פסקאות (2) או (3) שלהלן, לפי העניין, ובנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת
- סכום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג):
:: (1) דמי פתיחת תיק לא יעלו על סכום כלהלן, לפי העניין:
::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;"
! rowspan="2" width="30%" | סוג הטיפול !! colspan="2" | סכום דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים)
|-
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תביעה לפי [[חוק הנכים]] !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תביעה לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]]
|-
| : 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 4,000 || 2,000
|-
| : 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 2,667 || 1,333;
|}
:: (2) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין:
::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;"
! rowspan="2" width="30%" | סוג הטיפול !! colspan="2" | סכום התשלום המרבי
|-
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי)
|-
| : 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,360 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 16,000 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה
|-
| : 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,907 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 10,660 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה;
|}
:: (3) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות - התשלום המרבי שרשאי מי שמטפל בתביעה לגבות בעד הטיפול בתביעה לא יעלה על סכום כאמור בטור א' ועל תוספת כאמור בטור ב', לפי העניין, אולם אם לאחר שנקבעה דרגת הנכות הזמנית כאמור, נקבעה דרגת נכות קבועה - תקוזז התוספת כאמור בטור ב' ששולמה מהתשלום המרבי בשל דרגת הנכות הקבועה:
::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;"
! rowspan="2" width="30%" | סוג הטיפול !! colspan="2" | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים)
|-
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} בעד כל הדיונים בוועדה רפואית שהביאו לקביעת דרגת נכות זמנית לראשונה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בעד כל הדיונים בוועדה רפואית נוספת שבעקבותיה נקבעה דרגת נכות זמנית, לאחר תום התקופה שלגביה חלה החלטת הזכאות הקודמת לעניין דרגת נכות זמנית
|-
| : 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 3,000 || 1,000
|-
| : 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,500 || 500.
|}
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שבעקבות טיפול שלו או של בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי כאמור באותו סעיף קטן, כבר ניתנה החלטת זכאות, והוא טיפל גם בערר על אותה החלטת זכאות לוועדה רפואית המנויה [[1|בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית"]], שבעקבותיו ניתנה החלטת זכאות חדשה, רשאי לגבות בעד הטיפול בערר סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין:
::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;"
! rowspan="2" width="30%" | סוג הטיפול !! colspan="2" | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים)
|-
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
| : 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 800 || 3,000
|-
| : 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 400 || 1,500.
|}
: (ג) התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 10% ומעלה בשל נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת, יתווסף סכום נוסף שלא יעלה על 8,000 שקלים חדשים לסכום התשלום המרבי כאמור בסעיף קטן (א) שרשאי לגבות עורך דין שמטפל בתביעה לתגמול עיקרי שבעקבותיה התקבלה החלטת הזכאות כאמור.
@ 4. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק הליכים לפני ועדה רפואית
: (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל הליכים לפני ועדה רפואית אך אינו כולל את הבקשה להכרה שבעקבותיה מתקיימים ההליכים, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א' שבפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג' שבפסקה (1) או לפי פסקה (2) שלהלן, לפי העניין:
: (1) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין:
::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;"
! rowspan="2" width="30%" | סוג הטיפול !! דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! colspan="2" | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה
|-
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי)
|-
| : 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 2,000 || 450 || 600
|-
| : 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,333 || 300 || 400;
|}
:: (2) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית, יחולו הוראות [[סעיף 3(א)(3)]], לפי העניין.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה בעקבות טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא ערר לוועדה רפואית המנויה [[1|בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית"]], החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת, רשאי מי שמטפל בערר שבשלו נקבעה החלטת הזכאות החדשה והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בבקשה להכרה שבעקבותיה הוגש הערר כאמור, לגבות סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין:
::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;"
! rowspan="2" width="30%" | סוג הטיפול !! colspan="2" | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים)
|-
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
| : 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 600 || 3,000
|-
| : 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 300 || 1,500.
|}
:: (2) לסכום התשלום המרבי כאמור בפסקה (1) יתווספו דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 2,000 שקלים חדשים לעניין טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 1,000 שקלים חדשים לעניין טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, ובלבד שהמטפל בתביעה שבשלה נקבעה החלטת הזכאות החדשה או בעל זיקה אליו לא גבה כבר דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן (א) או בפסקה זו.
@ 5. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק בקשה להכרה
: על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי הכולל ייצוג בידי עורך דין בבקשה להכרה ואינו כולל הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם בעקבות הטיפול אושרה הבקשה להכרה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי העניין:
::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;"
! rowspan="2" width="30%" | טיפול בבקשה להכרה !! !! colspan="2" | תשלום מרבי בהינתן אישור בקשה להכרה (בשקלים חדשים)
|-
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תשלום בעד טיפול !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} תוספת לתשלום בהתקיים נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת
|-
| : 1. לפי [[חוק הנכים]] || 2,000 || 7,000 || 8,000
|-
| : 2. לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] || 1,000 || 5,000 || 8,000.
|}
@ 6. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה להחמרת מצב ולנכות מוסבת
: על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא תביעה בשל החמרה של פגימה מוכרת או תביעה בשל פגימה נוספת הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם ניתנה בעקבות הטיפול החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי הגבוה, לפי העניין:
::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;"
! rowspan="2" width="30%" | סוג הטיפול !! דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! colspan="2" | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים)
|-
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בעד כל אחוז נכות שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
| : 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 1,000 || 800 || 3,000
|-
| : 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 500 || 400 || 1,500.
|}
@ 7. טיפול בהחלטה חדשה ובבדיקה מחדש
: (א) מי שמטפל בהליך של החלטה חדשה לפי [[סעיף 35 לחוק הנכים]], לרבות כפי שהוחל לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], רשאי לגבות דמי פתיחת תיק, בסכום שאינו עולה על 1,000 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 667 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא אינו מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי כאמור [[בסעיפים 3 עד 6]], או בעל זיקה אליו;
:: (2) הוא טיפל בתביעה קודמת לתגמול עיקרי וההליך מוגש בחלוף שלוש שנים מיום שהתקבלה החלטת זכאות בתביעה כאמור או מיום שאושרה הבקשה להכרה, לפי המאוחר.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך של החלטה חדשה ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות בשל ההליך, כאמור [[בסעיף 3]].
: (ג) מי שטיפל בבדיקה מחדש לפי [[סעיף 37(א) ו-(ג) לחוק הנכים]], לרבות כפי שהוחל לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בתביעה לתגמול עיקרי שלגביה מתקיימת הבדיקה, רשאי לגבות בעד הטיפול בבדיקה מחדש סכום שלא יעלה על הסכום שלהלן, לפי העניין, ובלבד שבעקבות הבדיקה מחדש לא שונתה החלטת הזכאות באופן ששלל את זכאותו של הנכה או הנפגע:
:: (1) בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין - 4,000 שקלים חדשים;
:: (2) בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין - 2,667 שקלים חדשים.
@ 8. חישוב לפי אחוזי נכות משוקללים
: תשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי המחושב לפי חוק זה בעד כל אחוז נכות יחושב רק לגבי דרגת הנכות שנקבעה בעקבות הטיפול באותה תביעה, ואם בהחלטת זכאות קודמת נקבעה דרגת נכות - יחושב התשלום רק בעד ההפרש שבין דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות החדשה לדרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות הקודמת.
@ 9. תנאי לזכאות לגביית תשלום
: (א) הזכאות לגבות תשלום המגיע בשל תביעה לתגמול עיקרי שמותר לדרוש כאמור [[בסעיפים 3]], [[4]], [[6]] [[ו-7]] תחול רק אם התקבלה החלטת זכאות בעקבות התביעה לתגמול עיקרי ובכפוף להוראות [[סעיף 14]] לעניין מועד התשלום ופריסתו; הזכאות לגבות את התשלום המגיע בעד טיפול הכולל רק בקשה להכרה לפי [[סעיף 5]] תחול רק אם הבקשה להכרה אושרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק אינו מותנה בקבלת החלטת זכאות, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו.
: (ג)(1) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי [[סעיפים 3 עד 5]] יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל.
:: (2) ניתן לגבות דמי פתיחת תיק בעד טיפול לפי [[סעיף 6]], גם אם נגבו דמי פתיחת תיק לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]], אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי [[סעיף 6]] יותר מפעמיים בידי אותו מטפל.
:: (3) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי [[סעיף 7(א)]] יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל.
: (ד) על אף האמור [[בסעיפים 4]] [[ו-5]], מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי [[סעיף 4]] ולפני כן הוא או בעל זיקה אליו טיפל בבקשה להכרה לפי [[סעיף 5]], לא יגבה בשל הטיפול בתביעה לפי [[סעיף 4]] יותר מסכום ההפרש; לעניין זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין הסכום המרבי שניתן לגבות לפי [[סעיף 3]] לסכום המרבי שניתן לגבות לפי [[סעיף 5]], ובכלל אלה דמי פתיחת תיק.
: (ה) לעניין סעיף זה, יראו גבייה בידי מי שהוא בעל זיקה למי שמטפל בתביעה, כגבייה בידי מי שמטפל בתביעה.
=== סימן ב': טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת ===
@ 10. הגבלת תשלום בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת
: על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום כלשהו בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת, ובכלל זה בקשה לוועדת חריגים או לוועדת למ"ד, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות לפי [[סעיף 24(ב)(4)]].
=== סימן ג': טיפול בהליך ערעור ===
@ 11. הגבלת תשלום בעד טיפול בהליך ערעור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- "הליך ערעור" - כל אחד מאלה:
::: (1) ערעור לפי [[סעיף 12א לחוק הנכים]] על החלטה של ועדה רפואית עליונה או ערעור לפי [[סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] על החלטה של ועדה רפואית לעררים;
::: (2) ערעור ברשות לבית המשפט העליון על פסק דין של בית משפט מחוזי לפי [[תקנה 2(ג) ו-(ד) לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ"ז-1987]], או ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה לפי [[סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] על פסק דין של בית דין אזורי לעבודה, והכול על הליך כאמור בפסקה (1);
::: (3) ערעור לפני ועדת ערעור לפי [[סעיף 33 לחוק הנכים]] על החלטה של קצין תגמולים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות, בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בעניין תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה או הבקשה;
::: (4) ערעור לבית משפט מחוזי לפי [[סעיף 34(א) לחוק הנכים]] על החלטת ועדת ערעור בהליך ערעור כאמור בפסקה (3) או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטת בית דין אזורי לעבודה בהליך כאמור באותה פסקה;
::: (5) ערעור ברשות לבית המשפט העליון לפי [[סעיף 34(ד) לחוק הנכים]] או עתירה לבית הדין הגבוה לצדק על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בהליך כאמור בפסקה (4);
::: (6) השגה לפי [[תקנה 4 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשפ"ב-2022]], או ערעור בנושא השתלמות מקצועית ולימודים לפי [[סעיף 2(ז) לצו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), התשל"ב-1971]];
::: (7) עתירה מינהלית לפי [[פרט 26(2)(5) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטה בערעור כאמור בפסקה (6);
::: (8) ערר לפי [[תקנה 4 לתקנות הנכים (טיפול רפואי)]], או ערר לפי [[תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח-1968]];
::: (9) עתירה מינהלית לפי [[פרט 26(2)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] או תביעה לבית דין אזורי לעבודה, לעניין החלטה בערר כאמור בפסקה (8);
::: (10) עתירה מינהלית לפי [[פרט 26(1) או (4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות בעניין זכאות אחרת;
::: (11) ערעור לבית המשפט העליון לפי [[סעיף 11 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, על החלטה בהליך כאמור בפסקאות (7), (9) או (10);
::: (12) ערעור לפני ועדת ערעור לפי [[סעיף 33 לחוק הנכים]] על אי-מתן החלטה של קצין תגמולים, תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על אי-מתן החלטה של פקיד תביעות או הליך ערעור לפני ועדת עררים על אי-מתן החלטה בידי הרשות המאשרת, לרבות ערר, ערעור או תובענה על ההחלטות בהליכים אלה;
::: (13) הליך אחר שהשר קבע כהליך ערעור לפי [[סעיף 24(א)(1)]];
::- "תוצאות לטובת הזכאי" - כל אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) אם הנכה או הנפגע הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור התקיים אחד מאלה:
:::: (א) נקבעה לו דרגת נכות גבוהה יותר או שהמועד שממנו תחול דרגת הנכות הוקדם;
:::: (ב) זכאותו לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי נקבעה או הוגדלה;
:::: (ג) שולם לו תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה;
:::: (ד) זכאותו לזכאות אחרת נקבעה או הוגדלה;
::: (2) אם קצין תגמולים או פקיד תביעות הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור לא בוטלה ההחלטה הקודמת שהקנתה זכאות לנכה או לנפגע.
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום בעד טיפול בהליך ערעור.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) [[ובסעיפים 3 עד 10]], עורך דין רשאי לגבות בעד ייצוג בהליך ערעור המנוי בטור א' סכום שלא יעלה על המפורט בטור ג' לצידו, בהתקיים התנאים המנויים בטור ב', לפי העניין:
::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;"
! width="30%" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הליך הערעור !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} התנאים לזכאות לתשלום !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} תשלום מרבי בעד ייצוג (בשקלים חדשים)
|-
| : 1. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200
|-
| rowspan="2" | : 2. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית
| : (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600
|-
| : (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200
|-
| rowspan="2" | : 3. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה
| : (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200
|-
| : (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 10,400
|-
| rowspan="4" | : 4. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית
| : (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600
|-
| : (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200
|-
| : (ג) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 5,200
|-
| : (ד) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 10,400
|-
| rowspan="2" | : 5. הליך ערעור המנוי בפסקאות (3) עד (5) להגדרה "הליך ערעור" למעט כאמור בפרט 6 או 7
| : (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, למעט הליך כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200
|-
| : (ב) הליך בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי לתקופה קצרה משנה
| : הנמוך מאלה:
: 1. 7,200
: 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה
|-
| : 6. הליך ערעור המנוי בפסקה (4) או (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם אחד שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש הערעור, ובלבד שבהליך הערעור הקודם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין
|-
| : 7. הליך ערעור המנוי בפסקה (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בשני הליכי הערעור הקודמים שבהם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בשלהם הוגש הערעור || שילוש הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין
|-
| rowspan="3" | : 8. הליך ערעור המנוי בפסקאות (7), (9) או (10) להגדרה "הליך ערעור"
| : (א) הליך לפי אחד מאלה, שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי:
:: (1) [[פרט 26(4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] בעניין זכאות נוספת לדיור או לניידות;
:: (2) [[פרט 26(2)(5) לתוספת האמורה]];
:: (3) [[פרט 26(2)(1) לתוספת האמורה]] בעניין זכאות לפי [[תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי)]]
| 7,200
|-
| : (ב) תביעה לבית דין אזורי לעבודה בעניינים המנויים בפרט משנה (א), שנקבעו בה תוצאות לטובת הזכאי || 7,200
|-
| : (ג) הליך שאינו מנוי בפרט משנה (א) או (ב) ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי
| : הנמוך מאלה:
:: 1. 7,200
:: 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה
|-
| rowspan="4" | : 9. הליך כאמור בפסקה (11) להגדרה "הליך ערעור"
: (א) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (א) או (ב) שבפרט 8, לפי העניין, שנקבעו בו תוצאות לטובת הנכה, למעט כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200
|-
| : (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (א), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 14,400
|-
| : (ג) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (ג) של פרט 8 ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי ואינו כאמור בפרט משנה (ד)
| : הנמוך מאלה:
: 1. 7,200
: 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה
|}
: (ד) מי שייצג בהליך ערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (ג), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי כפל הסכום כאמור בפרט משנה (ג).
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך ערעור ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בתביעה לתגמול עיקרי בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות כתוצאה מהליך הערעור, בהתאם לפרט 1 בטבלה [[שבסעיף 3(ב)]].
@ 12. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים
: (א) הוראות [[סעיף 11]] לא יחולו על טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין בהליך שהוא אחד מאלה:
:: (1) ערעור על החלטה של קצין תגמולים כי התנאים [[#1|שבהגדרה "נכות" בחוק הנכים]] אינם מתקיימים לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה;
:: (2) תביעה על החלטה של פקיד תביעות כי התנאים [[#1|שבפסקאות (1) עד (2) שבהגדרה "נפגע" בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] אינם מתקיימים;
:: (3) ערר לפי [[סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], על החלטה של הרשות המאשרת.
: (ב)(1) התשלום בעד טיפול בערעור כאמור בסעיף קטן (א) לגבי כל ערכאת ערעור יהיה בסכום שיקבעו הצדדים להתקשרות שאינו מותנה בגובה התגמול או בדרגת הנכות ושיינקב בהסכם ההתקשרות; הותנה חלק מהסכום בתוצאות הטיפול בערעור, יובהר הדבר בהסכם ההתקשרות.
:: (2) נקבע בעקבות הערעור כאמור בסעיף קטן (א) כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים [[#1|בהגדרה "נכות" שבחוק הנכים]] או כי הפגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, לפי העניין, יחולו הוראות חוק זה, לעניין ההליכים שלאחר הקביעה האמורה בשינוי זה: התשלום המרבי בעד הליכים לקביעת דרגת נכות קבועה או דרגת נכות זמנית לא יעלה על האמור בטור ב' או ג' בטבלה שבפסקה (1), או בפסקה (2), [[שבסעיף 4(א)]], [[בסעיף 4(ב)]] או בטור ב' או ג' בטבלה [[שבסעיף 6]], לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בהתאם לתנאים שיקבע, סכומים מרביים לתשלום בעד טיפול בהליך כאמור באותם סעיפים קטנים או הגבלות על אופן התשלום או על מועדי גבייתו.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא ייגבה תשלום בעד טיפול בהליך כאמור בסעיף קטן (א), שהוגש בשל החלטה שניתנה מטעמים טכניים, ובכלל זה אי-השלמת פרטי תביעה או אי-מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר.
@ 13. תנאי לזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור
: (א) הזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור כאמור [[בסעיף 11(ג)]], תחול רק אם התקבלו תוצאות לטובת הזכאי, אולם לא ייגבה תשלום כאמור לפני המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, או אושרה זכאות אחרת, בשל הליך הערעור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק כאמור [[בסעיף 11(ד)]] אינו מותנה בתוצאות לטובת הזכאי, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו.
=== סימן ד': הוראות שונות ===
@ 14. מועדי התשלום ופריסתו
: (א) לא ישולם תשלום המגיע בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, לרבות טיפול בהליך ערעור המנוי [[11|בפסקה (1) או (2) להגדרה "הליך ערעור"]], ולמעט דמי פתיחת תיק, לפני המועד שבו קיבל הנכה או הנפגע לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, בשל החלטת הזכאות.
: (ב) קבעה החלטת הזכאות דרגת נכות קבועה של 20% לפחות, ישולם התשלום בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או לתקופה ארוכה יותר שהצדדים הסכימו עליה, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית, והוא לא ישתנה אף אם הסכום עודכן לפי הוראות [[סעיף 17]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעת ההתקשרות רשאים הצדדים להסכים בכתב, במסגרת הסכם ההתקשרות כאמור [[בסעיף 20]], כי במקרה שבו ישולם לפי החלטת הזכאות שקבעה דרגת נכות קבועה תגמול בשל דרגת הנכות הקבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בסעיף קטן זה - התקופה הקודמת), תקוצר תקופת פריסת התשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי בהתאם להוראות אלה:
:: (1) ניתן לגבות על חשבון הסכום המגיע כאמור [[בסעיף 3]], [[4]] [[או 6]], לפי העניין, סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת;
:: (2) יתרת הסכום המגיע כאמור [[בסעיף 3]], [[4]] [[או 6]], לפי העניין, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, אם ישנה, תיגבה בתשלומים חודשיים, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית, שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל-25% מהתגמול העיקרי המשולם באותו חודש.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לאחר קבלת החלטת הזכאות, רשאים הצדדים להסכים ביניהם בכתב על קיצור תקופת פריסת התשלום לגבי תשלום המגיע בהתאם לאותה החלטת זכאות, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית; הסכם כאמור יהיה באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת לנכה או לנפגע, לפי העניין, העתקו החתום יימסר לו ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה:
:: (1) סכום התשלום הכולל בהתחשב בפריסת התשלומים; בהסכם יצוין גם סכום התשלום הכולל שהיה משולם אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה, ואם ניתנה הנחה בשל קיצור התקופה - מה שיעורה;
:: (2) מספר התשלומים שהתשלום הכולל ייפרס אליהם ומועדיהם וסכום התשלום בכל מועד; בהסכם יצוין גם הסדר התשלומים לפי סעיף קטן (ב) או (ג), שהיה חל אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה;
:: (3) סכום התגמול העיקרי המגיע לפי החלטת הזכאות במועד החתימה על ההסכם.
@ 15. החזרת תשלום עודף
: שילם אדם סכום העולה על האמור [[בסעיפים 3 עד 11]], בעד טיפול כמשמעותו [[בסעיף 2]], רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף ששילם.
@ 16. מס ערך מוסף
: על סכומי התשלום שניתן לגבות לפי חוק זה יתווסף מס ערך מוסף לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]].
@ 17. עדכון סכומים ושינויים
: (א)(1) הסכומים הנקובים בחוק זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (בסעיף קטן זה - הסכום המעודכן).
:: (2) הסכום המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה.
:: (3) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.
: (ב) קבעה החלטת הזכאות דרגת נכות קבועה של 20% לפחות, ישולם התשלום בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או לתקופה ארוכה יותר שהצדדים הסכימו עליה, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית, והוא לא ישתנה אף אם הסכום עודכן לפי הוראות [[סעיף 17]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעת ההתקשרות רשאים הצדדים להסכים בכתב, במסגרת הסכם ההתקשרות כאמור [[בסעיף 20]], כי במקרה שבו ישולם לפי החלטת הזכאות שקבעה דרגת נכות קבועה תגמול בשל דרגת הנכות הקבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בסעיף קטן זה - התקופה הקודמת), תקוצר תקופת פריסת התשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי בהתאם להוראות אלה:
:: (1) ניתן לגבות על חשבון הסכום המגיע כאמור [[בסעיף 3]], [[4]] [[או 6]], לפי העניין, סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת;
:: (2) יתרת הסכום המגיע כאמור [[בסעיף 3]], [[4]] [[או 6]], לפי העניין, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, אם ישנה, תיגבה בתשלומים חודשיים, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית, שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל-25% מהתגמול העיקרי המשולם באותו חודש.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לאחר קבלת החלטת הזכאות, רשאים הצדדים להסכים ביניהם בכתב על קיצור תקופת פריסת התשלום לגבי תשלום המגיע בהתאם לאותה החלטת זכאות, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית; הסכם כאמור יהיה באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת לנכה או לנפגע, לפי העניין, העתקו החתום יימסר לו ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה:
:: (1) סכום התשלום הכולל בהתחשב בפריסת התשלומים; בהסכם יצוין גם סכום התשלום הכולל שהיה משולם אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה, ואם ניתנה הנחה בשל קיצור התקופה - מה שיעורה;
:: (2) מספר התשלומים שהתשלום הכולל ייפרס אליהם ומועדיהם וסכום התשלום בכל מועד; בהסכם יצוין גם הסדר התשלומים לפי סעיף קטן (ב) או (ג), שהיה חל אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה;
:: (3) סכום התגמול העיקרי המגיע לפי החלטת הזכאות במועד החתימה על ההסכם.
:: (4) בסעיף קטן זה -
:::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
:::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה - המדד שפורסם בחודש נובמבר 2025.
: (ב) עדכון סכומים לפי סעיף זה שחל לאחר החלטת הזכאות אין בו כדי להשפיע על סכום התשלום המרבי שניתן לגבות בשל אותה החלטת זכאות.
@ 18. מחקר
: מי שמייצג או מסייע באופן אחר בטיפול כמשמעותו [[בסעיף 2(א)(1) עד (3)]] יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין, במסמכים המוגשים למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, במסגרת הטיפול בתביעה או בבקשה, למטרת מחקר.
== פרק ד': הוראות כלליות הנוגעות להתקשרות ==
@ 19. הגדרות - [[פרק ד']]
: [[בפרק זה]] -
:- "חוק משפחות חיילים" - [[=חוק משפחות חיילים|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]], לרבות הוראות [[החוק האמור]] כפי שהוחלו לפי חוקים אלה:
:: (1) [[חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981]];
:: (2) [[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981]];
:: (3) [[חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968]];
:: (4) [[חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970]];
:: (5) [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]];
:: (6) [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]];
:: (7) [[חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988]];
:: (8) [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]];
:: (9) [[חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961]] - [[-|סעיף 15ב]];
:: (10) [[חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004]];
:- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - לרבות הוראות [[החוק האמור]] כפי שהוחלו לפי חוקים אלה:
:: (1) [[חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961]] - [[-|סעיף 15א]];
:: (2) [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]];
:- "תביעה לקבלת תגמולים" - כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) תביעה לתגמול עיקרי, בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת והליכי ערעור לגבי כל אחד מהם, לרבות הליך כאמור [[בסעיף 12(א)]];
:: (2) תביעה לקבלת תגמול או הטבה המשתלמים לבן משפחה לפי [[חוק משפחות חיילים]] או לארוסה לפי [[סעיף 35ב לחוק האמור]] והליך ערר, ערעור או עתירה מינהלית לגביה;
:: (3) תביעה לקבלת תגמול או הטבות המשתלמים לפי [[סעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] והליך ערר, ערעור או תובענה לגביה.
@ 20. התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים
: (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים בעד תשלום תמורה תהיה בהסכם בכתב, באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה; העתקו החתום של ההסכם יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה:
:: (1) התגמולים שלגביהם תוגש התביעה לקבלת תגמולים, מהות הטיפול ושלביו הצפויים;
:: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישובו, כולל מס ערך מוסף כאמור [[בסעיף 16]], התנאים לחיוב התשלום ומועדי התשלומים, לרבות אם הוסכם כי יוקדמו לפי [[סעיף 14(ג)]], ולעניין הליך כאמור [[בסעיף 12(א)]] - יפורט גם התשלום לפי [[אותו סעיף]] בנפרד מהתשלומים המגיעים לפי [[סעיפים 3]] עד 11, ויצוין אם התשלום כאמור או חלקו מותנה בתוצאות ההליך כאמור [[בסעיף 12(ב)(1)]].
: (ב) שבעה ימים לפחות לפני החתימה על הסכם התקשרות ימסור מי שאמור לטפל בתביעה לקבלת תגמולים או לסייע באופן אחר בהגשתה למי שמבקש טיפול בה את שני אלה:
:: (1) טיוטת הסכם ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (א);
:: (2) דף מידע כללי בשפה מהשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית או אמהרית, המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה (בסעיף זה - דף המידע הכללי).
: (ג)(1) משרד הביטחון יפרסם את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעה לפי [[19|פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים"]] באתר האינטרנט של אגף השיקום, ולעניין תביעה לפי פסקה (2) להגדרה האמורה - באתר האינטרנט של אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד.
:: (2) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעות המנויות [[19|בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים"]].
:: (3) דף המידע הכללי יפורסם בשפה פשוטה, בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית, באותיות ברורות וקריאות.
:: (4) דף המידע הכללי יכלול, בין השאר, מידע בדבר האפשרות לפנות למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, באופן ישיר ולקבל סיוע בהגשת תביעה לקבלת תגמולים ובדבר הזכאות לסיוע משפטי - אם ישנה, וכן מידע זה:
::: (א) לעניין [[19|פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים"]] - את עיקרי חוק זה והתשלומים המרביים המעודכנים שניתן לגבות לפיו;
::: (ב) לעניין [[19|פסקאות (2) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים"]] - את עיקרי [[פרק זה]].
: (ד) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי וטיוטת הסכם ההתקשרות, כי קיבלם כאמור בסעיף קטן (ג) ואת מועד קבלתם, והעתקיהם בחתימתו יצורפו כנספח להסכם ההתקשרות בעת חתימת הצדדים עליו.
: (ה) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו הסכם ההתקשרות החתום בכתב, אלא אם כן עד המועד האמור הוגשה תביעה לקבלת תגמולים, למעט בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת, שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; על אף האמור בכל דין, חזר בו המבקש מההתקשרות בתוך התקופה האמורה, לא יחויב בתשלום בעד הטיפול, וסכום ששולם - יוחזר לו במלואו.
: (ו) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא ייגבה בעד טיפול בתביעה לפי [[19|פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים"]] סכום העולה על 85% מהתשלום שהיה ניתן לגבות בעד טיפול כאמור לפי חוק זה.
@ 21. תנאים בטלים בהסכם התקשרות
: (א) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות או הקובע כי כל סכסוך בין הצדדים להתקשרות יידון בבוררות - בטל.
: (ב) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים לפנות לערכאות משפטיות - בטל.
: (ג) תנאי בהסכם ההתקשרות שלפיו ייגבה תשלום בעד טיפול בתביעה לפי [[19|פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים"]], בניגוד להוראות חוק זה - בטל.
: (ד) אין בהוראות חוק זה כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תנאי בהסכם ההתקשרות המגביל את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - בטל.
: (ה) תנאי בהסכם התקשרות הקובע כי סכומי הוצאות משפט, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, שייפסקו לטובת התובע, ישולמו למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, נוסף על סכום התשלום בעד טיפול בתביעה שננקב בהסכם ההתקשרות - בטל, אולם אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של תנאי הקובע כי סכומים שנפסקו כאמור ישולמו למי שמייצג או מסייע כאמור על חשבון סכום התשלום שננקב בהסכם ההתקשרות כאמור.
@ 22. עדיפות הוראות [[פרק ד']]
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על אף האמור בכל הסכם והן באות להוסיף על הוראות כל דין אחר שחל לעניין ההתקשרות ולא לגרוע מהן, ובמקרה של סתירה בין הוראות [[פרק זה]] להוראות דין כאמור, יגברו הוראות [[פרק זה]].
== פרק ה': הוראות שונות ==
@ 23. שמירת דינים
: אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 14 לחוק הנכים]] או מהוראות [[סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי]] כפי שהוחלו לפי [[סעיף 15 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]].
@ 24. ביצוע ותקנות
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות אלה, בתנאים שיקבע:
:: (1) הליכים נוספים לעניין [[11|ההגדרה "הליך ערעור"]];
:: (2) סכומי תשלום מרביים שניתן לגבות בשל השגות, עררים או ערעורים בהליכים שאינם מנויים [[בסעיף 11(ג)]];
:: (3) סכומי תשלום מרביים לעניין הליך ערעור לפי [[סעיף 11]] או שינוים, דרך כלל או לסוגי הליכים.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי -
:: (1) לשנות, בצו, את הסכומים המפורטים בחוק זה ולקבוע, לגבי סכומים ששונו בו, מדד יסודי אחר מהאמור [[בסעיף 17(א)]] לעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של הצו;
:: (2) לקבוע תשלום מרבי שיהיה ניתן לגבות בעד הליך לקבלת זכויות לפי [[חוק הנכים]] או לנפגע לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], שאינו מנוי בחוק זה, בהתאם לתנאים שיקבע;
:: (3) לקבוע נסיבות נוספות על האמור [[בסעיפים 3 עד 7]] [[ו-11(ד)]], שבהן ניתן לגבות דמי פתיחת תיק, בתנאים שיקבע;
:: (4) לקבוע תשלום מרבי שניתן לגבות בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת כאמור [[בסעיף 10]], ובכלל זה לעניין סוג הטיפול, ולגבי תשלום מרבי שקבע כאמור - הגבלות על אופן התשלום ומועדיו, והכול בתנאים שיקבע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), השר רשאי להפחית, בצו, את הסכום המרבי שניתן לגבות בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שבהחלטת זכאות שניתנה בעקבותיה נקבעה דרגת נכות בשל נכות מובהקת כפי שיקבע, בתנאים שיקבע.
: (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]].
@ 25. <!-- תיקון מס' 32 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]].))
@ 26. <!-- תיקון מס' 267 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]].))
@ 27. <!-- תיקון מס' 4 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]].))
@ 28. תחולה והוראות מעבר
: (א) בסעיף זה -
::- "הסכם קיים" - הסכם התקשרות לטיפול בתביעה שנכרת בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב יום התחילה;
::- "טיפול" - טיפול כאמור [[בסעיף 2(א)(1) עד (3)]];
::- "יום התחילה" - יום תחילתו של חוק זה;
::- "מטפל", בתביעה - מי שייצג בתביעה לתגמול עיקרי או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו;
::- "סכום מופרז" - כמשמעותו בסעיף קטן (ו).
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוראות [[סעיפים 21(א), (ב), (ד)]] [[ו-22]] יחולו גם על הסכם התקשרות לטיפול בתביעה לקבלת תגמולים כהגדרתה [[בסעיף 19]], שנכרת ערב יום התחילה, ולעניין הסכם שביום התחילה טרם חלפו 14 ימים מיום חתימתו, יחולו הוראות [[סעיף 20(ה)]].
: (ג) הוראות חוק זה יחולו לגבי הסכם שנכרת ביום התחילה או לאחריו, אף אם הטיפול נעשה לפני יום התחילה.
: (ד) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא ייגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, אלא אם כן המטפל בתביעה פנה עד תום שישה חודשים ממתן החלטת הזכאות או מיום התחילה, לפי המאוחר, לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, בתביעה לקבלת סעד הצהרתי שלפיו התשלום המגיע לפי ההסכם בעד הטיפול לא ייחשב סכום מופרז, ונפסק כי בנסיבות העניין הוא רשאי לגבות את הסכום או סכום אחר, כפי שנפסק.
: (ה) לעניין סעיף זה יובאו בחשבון כל התשלומים ששילם נכה או נפגע למטפל בתביעה לפי ההסכם הקיים כערכם במועד שבו נגבו.
: (ו) לעניין הסכם קיים יראו סכום העולה על סכומים כלהלן כסכום מופרז והוראות [[סעיף 17]] לא יחולו:
:: (1) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 20% לפחות - 140% מהסכום כאמור בטור א' או ב', לפי העניין:
::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;"
! width="30%" | סוג הטיפול !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} טיפול שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} טיפול שכולל הליכים לפני ועדה רפואית ואינו כולל בקשה להכרה
|-
| : (1) טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה, ובתוספת 8,000 שקלים חדשים בנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה
|-
| : (2) טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה;
|}
:: (2) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות ודרגת הנכות הזמנית לא הוארכה ולא נקבעה דרגת נכות קבועה או שהמטפל בתביעה הפסיק את ההתקשרות לאחר שנקבעה דרגת נכות זמנית כאמור ובטרם נקבעה דרגת נכות קבועה כאמור בפסקה (1) - סכום העולה על 11,200 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין או 6,534 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין.
: (ז)(1) הסכומים לפי ההסכם הקיים שמטפל בתביעה רשאי לגבות לפי סעיף זה בעד הטיפול כאמור בסעיף קטן (ו)(1) וטרם נגבו ביום התחילה, ייגבו מיום התחילה ואילך בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על 25% מהתגמול החודשי, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), אם אחרי יום התחילה שולם לפי החלטת הזכאות תגמול בשל דרגת נכות קבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בפסקת משנה זו - התקופה הקודמת), רשאי המטפל בתביעה לגבות סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת, על חשבון הסכומים בעד טיפול לפי ההסכם הקיים שניתן לגבות לפי סעיף זה וטרם נגבו, ויתרת הסכום תיגבה לפי הוראות פסקה (1).
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), הצדדים להסכם הקיים רשאים לקבוע בהסכם בכתב שייערך ביום התחילה או לאחריו הוראות לעניין פריסת התשלומים בהתאם להוראות [[סעיף 14(ד)]].
: (ח) מטפל בתביעה שגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, לפני יום התחילה, ישיבו לנכה או לנפגע, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש לכך בכתב על ידיו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שנה מיום התחילה; ואולם, אם התקיים אחד מאלה לא תידרש השבה:
:: (1) המטפל פנה בתביעה לסעד הצהרתי בתוך התקופה האמורה לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, ונפסק כי ההשבה, כולה או חלקה, אינה צודקת בנסיבות העניין;
:: (2) המטפל קיזז את הסכום המופרז שנגבה כנגד סכומים המגיעים לו כדין מהנכה או מהנפגע שטרם נגבו.
: (ט) הסכומים שיש להשיב כאמור בסעיף קטן (ח) יחושבו כערכם במועד שבו נגבו בידי המטפל; סכום שיש להשיבו ולא הושב בתום שישה חודשים מיום הבקשה כאמור באותו סעיף קטן, יישא ריבית שקלית כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], מתום ששת החודשים כאמור ועד להשבתו בפועל.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל עילה שעומדת לזכות נכה או נפגע לפי כל דין, ובכלל זה מכל עילה שעומדת לזכותו בעניין תשלום בעד הטיפול אף אם הוא נמוך מהסכום המופרז.
== תוספת ==
==== ((([[ההגדרה "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" שבסעיף 1]] [[וסעיפים 3]], [[5]] [[ו-28]]))) ====
@ 1. : פגימה שמקורה ברשלנות רפואית.
@ 2. : חבלה שאירעה בתקופת השירות לפי [[חוק הנכים]] וחלפו יותר משלוש שנים ממועד השחרור מהשירות ועד מועד יצירת הקשר לראשונה בין המטפל ובין מי שמבקש טיפול בתביעה לתגמול עיקרי לגבי הגשת התביעה לפי [[חוק הנכים]], ואם החלטת הזכאות נקבעה רק בשל חבלה שהיא הפרעה בתר-חבלתית - חלפו כאמור יותר מחמש שנים.
@ 3. : חבלה שאירעה שלא בעת פעילות מבצעית או אימון לקראת פעילות כאמור, לחייל בשירות קבע או למשרת כוחות הביטחון כמשמעותם [[בפרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי]].
<פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ד בסיוון התשפ"ו (9 ביוני 2026).
<חתימות>
* בנימין נתניהו ראש הממשלה
* יריב לוין שר המשפטים
* יצחק הרצוג נשיא המדינה
* אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת
dczwde2t6rfbkkdyq66nhuy15ws68ej
חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)
0
1744302
3022099
3020094
2026-06-30T17:00:16Z
OpenLawBot
8112
[3022087]
3022099
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ״ו–2026}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2244226}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 634|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13565167.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תחולת החוק}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: טיפול בתביעה לתגמול עיקרי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: טיפול בהליך ערעור}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות כלליות הנוגעות להתקשרות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}</div>
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגף השיקום“ – אגף השיקום במשרד הביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להכרה“ – בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 30|סעיף 30 לחוק הנכים}} לקביעה כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 1|בהגדרה ”נכות“ לפי החוק האמור}} או בקשה לאישור כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרגת נכות“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, לפי העניין, ולעניין דרגת נכות בשל יותר מפגימה מוכרת אחת – דרגת נכות מורכבת כפי שהיא מחושבת לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 10|סעיף 10(ב) לחוק הנכים}}, לרבות כפי שהוחל לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרגת נכות זמנית“ – דרגת נכות זמנית כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} או דרגת נכות לא יציבה כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרגת נכות קבועה“ – דרגת נכות קבועה כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} או דרגת נכות יציבה כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטת זכאות“ – החלטה של קצין תגמולים או של פקיד תביעות בתביעה לתגמול עיקרי, בדבר זכאות לתשלום תגמול עיקרי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך ערעור“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק הנכים}};
{{ח:תתת|(2)}} ועדה רפואית עליונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק הנכים}};
{{ח:תתת|(3)}} רופא, רופא מוסמך או ועדה רפואית כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 5|סעיף 5(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:תתת|(4)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 5|סעיף 5(ג) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים“ – כל אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} ועדה מייעצת לדיור כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 9כ|בסעיף 9כ לחוק הנכים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:תתת|(2)}} ועדת חריגים לניידות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 9לח|סעיף 9לח לחוק הנכים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:תתת|(3)}} ועדת חריגים לזכאות נוספת לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 9לט|סעיף 9לט לחוק הנכים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת למ״ד“ – הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת העבודה והרווחה“ – ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאות אחרת“ – כל תשלום או טובת הנאה הניתנים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} או לנפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, ובכלל זה לפי הוראות ונהלים של אגף השיקום, שאינם תגמול עיקרי או תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבלה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} או כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”נכות“ שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי משפט לעניינים מינהליים“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, לרבות הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|החוק האמור}} כפי שהוחלו לפי חוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיף 63ז}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד)|חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ״ח–1988}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961}} – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)#סעיף 15ב|סעיף 15ב}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם|חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס״ה–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה“ – {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}, לרבות הוראות {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|החוק האמור}} כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)#סעיף 15א|בסעיף 15א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת“ – נסיבות המנויות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפגע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד תביעות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 22|בסעיף 22(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין תגמולים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מאשרת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 10|בסעיף 10(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעה לתגמול עיקרי“ – תביעה לקביעת דרגת נכות ולקבלת תגמול עיקרי, לרבות בקשה להכרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תגמול עיקרי“ – תגמול חודשי המשתלם לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 5|סעיף 5}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 5א|או 5א לחוק הנכים}} או מענק חד־פעמי המשתלם לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 4|סעיף 4}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 4א|או 4א לחוק האמור}}, והכול לרבות כפי שהוחלו לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הנכים (טיפול רפואי)“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)|תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תחולת החוק}}
{{ח:סעיף|2|טיפול מהו}}
{{ח:תת|(א)}} על טיפול שהוא אחד מאלה, לפי העניין, תחול הגבלת התשלום הקבועה לפי פרק ג׳:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תביעה לתגמול עיקרי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3 עד 7}} – ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, המוסד, רשות מאשרת או ועדה רפואית, או סיוע אחר בהגשת תביעה לתגמול עיקרי והקשור בה או הנובע ממנה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי – ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין בקשה לזכאות אחרת – ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, ועדת חריגים, ועדת למ״ד או גורם אחר המוסמך לקבל החלטה לעניין זכאות אחרת לפי נוהלי אגף השיקום או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין הליך ערעור – ייצוג אדם בהליך ערעור, ואם עקב הליך הערעור הוחזר העניין לגורם שעל החלטתו הוגש הליך הערעור – גם המשך הטיפול לפני הגורם כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 315ג|סעיף 315ג(ב) עד (ד) לחוק הביטוח הלאומי}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין טיפול כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: טיפול בתביעה לתגמול עיקרי}}
{{ח:סעיף|3|התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה ובעקבותיה הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה – בתוספת סכום שלא יעלה על התשלום המרבי לפי פסקאות (2) או (3) שלהלן, לפי העניין, ובנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת
- סכום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג):
{{ח:תתת|(1)}} דמי פתיחת תיק לא יעלו על סכום כלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th rowspan="2" width="30%">סוג הטיפול</th><th colspan="2">סכום דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}</th></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|1.}} טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין
</td><td>4,000</td><td>2,000</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|2.}} טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין
</td><td>2,667</td><td>1,333;</td></tr>
</table>
{{ח:תתת|(2)}} התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th rowspan="2" width="30%">סוג הטיפול</th><th colspan="2">סכום התשלום המרבי</th></tr>
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק)</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי)</th></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|1.}} טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין
</td><td>7,360 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה</td><td>16,000 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|2.}} טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין
</td><td>4,907 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה</td><td>10,660 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה;</td></tr>
</table>
{{ח:תתת|(3)}} נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות – התשלום המרבי שרשאי מי שמטפל בתביעה לגבות בעד הטיפול בתביעה לא יעלה על סכום כאמור בטור א׳ ועל תוספת כאמור בטור ב׳, לפי העניין, אולם אם לאחר שנקבעה דרגת הנכות הזמנית כאמור, נקבעה דרגת נכות קבועה – תקוזז התוספת כאמור בטור ב׳ ששולמה מהתשלום המרבי בשל דרגת הנכות הקבועה:
{{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th rowspan="2" width="30%">סוג הטיפול</th><th colspan="2">סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} בעד כל הדיונים בוועדה רפואית שהביאו לקביעת דרגת נכות זמנית לראשונה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} בעד כל הדיונים בוועדה רפואית נוספת שבעקבותיה נקבעה דרגת נכות זמנית, לאחר תום התקופה שלגביה חלה החלטת הזכאות הקודמת לעניין דרגת נכות זמנית</th></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|1.}} טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין
</td><td>3,000</td><td>1,000</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|2.}} טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין
</td><td>1,500</td><td>500.</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שבעקבות טיפול שלו או של בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי כאמור באותו סעיף קטן, כבר ניתנה החלטת זכאות, והוא טיפל גם בערר על אותה החלטת זכאות לוועדה רפואית המנויה {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (2) או (4) להגדרה ”ועדה רפואית“}}, שבעקבותיו ניתנה החלטת זכאות חדשה, רשאי לגבות בעד הטיפול בערר סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א׳ או ב׳, לפי הגבוה, לפי העניין:
{{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th rowspan="2" width="30%">סוג הטיפול</th><th colspan="2">סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|1.}} טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין
</td><td>800</td><td>3,000</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|2.}} טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין
</td><td>400</td><td>1,500.</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ג)}} התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 10% ומעלה בשל נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת, יתווסף סכום נוסף שלא יעלה על 8,000 שקלים חדשים לסכום התשלום המרבי כאמור בסעיף קטן (א) שרשאי לגבות עורך דין שמטפל בתביעה לתגמול עיקרי שבעקבותיה התקבלה החלטת הזכאות כאמור.
{{ח:סעיף|4|התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק הליכים לפני ועדה רפואית}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל הליכים לפני ועדה רפואית אך אינו כולל את הבקשה להכרה שבעקבותיה מתקיימים ההליכים, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א׳ שבפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה – בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב׳ או ג׳ שבפסקה (1) או לפי פסקה (2) שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th rowspan="2" width="30%">סוג הטיפול</th><th>דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים)</th><th colspan="2">סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה</th></tr>
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק)</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי)</th></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|1.}} טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין
</td><td>2,000</td><td>450</td><td>600</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|2.}} טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין
</td><td>1,333</td><td>300</td><td>400;</td></tr>
</table>
{{ח:תתת|(2)}} נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(3)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה בעקבות טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא ערר לוועדה רפואית המנויה {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (2) או (4) להגדרה ”ועדה רפואית“}}, החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת, רשאי מי שמטפל בערר שבשלו נקבעה החלטת הזכאות החדשה והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בבקשה להכרה שבעקבותיה הוגש הערר כאמור, לגבות סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א׳ או ב׳, לפי הגבוה, לפי העניין:
{{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th rowspan="2" width="30%">סוג הטיפול</th><th colspan="2">סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|1.}} טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין
</td><td>600</td><td>3,000</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|2.}} טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין
</td><td>300</td><td>1,500.</td></tr>
</table>
{{ח:תתת|(2)}} לסכום התשלום המרבי כאמור בפסקה (1) יתווספו דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 2,000 שקלים חדשים לעניין טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 1,000 שקלים חדשים לעניין טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, ובלבד שהמטפל בתביעה שבשלה נקבעה החלטת הזכאות החדשה או בעל זיקה אליו לא גבה כבר דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן (א) או בפסקה זו.
{{ח:סעיף|5|התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק בקשה להכרה}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי הכולל ייצוג בידי עורך דין בבקשה להכרה ואינו כולל הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א׳, ואם בעקבות הטיפול אושרה הבקשה להכרה – בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב׳ או ג׳, לפי העניין:
{{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th rowspan="2" width="30%">טיפול בבקשה להכרה</th><th> </th><th colspan="2">תשלום מרבי בהינתן אישור בקשה להכרה (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים)</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תשלום בעד טיפול</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} תוספת לתשלום בהתקיים נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת</th></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|1.}} לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}
</td><td>2,000</td><td>7,000</td><td>8,000</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|2.}} לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}
</td><td>1,000</td><td>5,000</td><td>8,000.</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף|6|התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה להחמרת מצב ולנכות מוסבת}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא תביעה בשל החמרה של פגימה מוכרת או תביעה בשל פגימה נוספת הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א׳, ואם ניתנה בעקבות הטיפול החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת – בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב׳ או ג׳, לפי הגבוה, לפי העניין:
{{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th rowspan="2" width="30%">סוג הטיפול</th><th>דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים)</th><th colspan="2">סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} בעד כל אחוז נכות שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}}</th></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|1.}} טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין
</td><td>1,000</td><td>800</td><td>3,000</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|2.}} טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין
</td><td>500</td><td>400</td><td>1,500.</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף|7|טיפול בהחלטה חדשה ובבדיקה מחדש}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמטפל בהליך של החלטה חדשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 35|סעיף 35 לחוק הנכים}}, לרבות כפי שהוחל לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, רשאי לגבות דמי פתיחת תיק, בסכום שאינו עולה על 1,000 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 667 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אינו מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3 עד 6}}, או בעל זיקה אליו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא טיפל בתביעה קודמת לתגמול עיקרי וההליך מוגש בחלוף שלוש שנים מיום שהתקבלה החלטת זכאות בתביעה כאמור או מיום שאושרה הבקשה להכרה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך של החלטה חדשה ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות בשל ההליך, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שטיפל בבדיקה מחדש לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 37|סעיף 37(א) ו־(ג) לחוק הנכים}}, לרבות כפי שהוחל לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בתביעה לתגמול עיקרי שלגביה מתקיימת הבדיקה, רשאי לגבות בעד הטיפול בבדיקה מחדש סכום שלא יעלה על הסכום שלהלן, לפי העניין, ובלבד שבעקבות הבדיקה מחדש לא שונתה החלטת הזכאות באופן ששלל את זכאותו של הנכה או הנפגע:
{{ח:תתת|(1)}} בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין – 4,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין – 2,667 שקלים חדשים.
{{ח:סעיף|8|חישוב לפי אחוזי נכות משוקללים}}
{{ח:ת}} תשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי המחושב לפי חוק זה בעד כל אחוז נכות יחושב רק לגבי דרגת הנכות שנקבעה בעקבות הטיפול באותה תביעה, ואם בהחלטת זכאות קודמת נקבעה דרגת נכות – יחושב התשלום רק בעד ההפרש שבין דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות החדשה לדרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות הקודמת.
{{ח:סעיף|9|תנאי לזכאות לגביית תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאות לגבות תשלום המגיע בשל תביעה לתגמול עיקרי שמותר לדרוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} תחול רק אם התקבלה החלטת זכאות בעקבות התביעה לתגמול עיקרי ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} לעניין מועד התשלום ופריסתו; הזכאות לגבות את התשלום המגיע בעד טיפול הכולל רק בקשה להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} תחול רק אם הבקשה להכרה אושרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק אינו מותנה בקבלת החלטת זכאות, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3 עד 5}} יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל.
{{ח:תתת|(2)}} ניתן לגבות דמי פתיחת תיק בעד טיפול לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, גם אם נגבו דמי פתיחת תיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}}, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} יותר מפעמיים בידי אותו מטפל.
{{ח:תתת|(3)}} לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}} יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}, מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ולפני כן הוא או בעל זיקה אליו טיפל בבקשה להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, לא יגבה בשל הטיפול בתביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} יותר מסכום ההפרש; לעניין זה, ”סכום ההפרש“ – ההפרש שבין הסכום המרבי שניתן לגבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לסכום המרבי שניתן לגבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ובכלל אלה דמי פתיחת תיק.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין סעיף זה, יראו גבייה בידי מי שהוא בעל זיקה למי שמטפל בתביעה, כגבייה בידי מי שמטפל בתביעה.
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת}}
{{ח:סעיף|10|הגבלת תשלום בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום כלשהו בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת, ובכלל זה בקשה לוועדת חריגים או לוועדת למ״ד, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב)(4)}}.
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: טיפול בהליך ערעור}}
{{ח:סעיף|11|הגבלת תשלום בעד טיפול בהליך ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך ערעור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 12א|סעיף 12א לחוק הנכים}} על החלטה של ועדה רפואית עליונה או ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 5|סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}} על החלטה של ועדה רפואית לעררים;
{{ח:תתתת|(2)}} ערעור ברשות לבית המשפט העליון על פסק דין של בית משפט מחוזי לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור)#סעיף 2|תקנה 2(ג) ו־(ד) לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ״ז–1987}}, או ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 5|סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}} על פסק דין של בית דין אזורי לעבודה, והכול על הליך כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(3)}} ערעור לפני ועדת ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 33|סעיף 33 לחוק הנכים}} על החלטה של קצין תגמולים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות, בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בעניין תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה או הבקשה;
{{ח:תתתת|(4)}} ערעור לבית משפט מחוזי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 34|סעיף 34(א) לחוק הנכים}} על החלטת ועדת ערעור בהליך ערעור כאמור בפסקה (3) או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטת בית דין אזורי לעבודה בהליך כאמור באותה פסקה;
{{ח:תתתת|(5)}} ערעור ברשות לבית המשפט העליון לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 34|סעיף 34(ד) לחוק הנכים}} או עתירה לבית הדין הגבוה לצדק על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בהליך כאמור בפסקה (4);
{{ח:תתתת|(6)}} השגה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשפ״ב–2022}}, או ערעור בנושא השתלמות מקצועית ולימודים לפי {{ח:חיצוני|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)#סעיף 2|סעיף 2(ז) לצו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), התשל״ב–1971}};
{{ח:תתתת|(7)}} עתירה מינהלית לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 26|פרט 26(2)(5) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}} או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטה בערעור כאמור בפסקה (6);
{{ח:תתתת|(8)}} ערר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות הנכים (טיפול רפואי)}}, או ערר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתתת|(9)}} עתירה מינהלית לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 26|פרט 26(2)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}} או תביעה לבית דין אזורי לעבודה, לעניין החלטה בערר כאמור בפסקה (8);
{{ח:תתתת|(10)}} עתירה מינהלית לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 26|פרט 26(1) או (4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}} או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות בעניין זכאות אחרת;
{{ח:תתתת|(11)}} ערעור לבית המשפט העליון לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#סעיף 11|סעיף 11 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}} או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, על החלטה בהליך כאמור בפסקאות (7), (9) או (10);
{{ח:תתתת|(12)}} ערעור לפני ועדת ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 33|סעיף 33 לחוק הנכים}} על אי־מתן החלטה של קצין תגמולים, תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על אי־מתן החלטה של פקיד תביעות או הליך ערעור לפני ועדת עררים על אי־מתן החלטה בידי הרשות המאשרת, לרבות ערר, ערעור או תובענה על ההחלטות בהליכים אלה;
{{ח:תתתת|(13)}} הליך אחר שהשר קבע כהליך ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)(1)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוצאות לטובת הזכאי“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} אם הנכה או הנפגע הגיש את הליך הערעור – בעקבות הליך הערעור התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} נקבעה לו דרגת נכות גבוהה יותר או שהמועד שממנו תחול דרגת הנכות הוקדם;
{{ח:תתתתת|(ב)}} זכאותו לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי נקבעה או הוגדלה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} שולם לו תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה;
{{ח:תתתתת|(ד)}} זכאותו לזכאות אחרת נקבעה או הוגדלה;
{{ח:תתתת|(2)}} אם קצין תגמולים או פקיד תביעות הגיש את הליך הערעור – בעקבות הליך הערעור לא בוטלה ההחלטה הקודמת שהקנתה זכאות לנכה או לנפגע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום בעד טיפול בהליך ערעור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 3|ובסעיפים 3 עד 10}}, עורך דין רשאי לגבות בעד ייצוג בהליך ערעור המנוי בטור א׳ סכום שלא יעלה על המפורט בטור ג׳ לצידו, בהתקיים התנאים המנויים בטור ב׳, לפי העניין:
{{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th width="30%">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הליך הערעור</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} התנאים לזכאות לתשלום</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} תשלום מרבי בעד ייצוג (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|1.}} הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה ”הליך ערעור“ על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה
</td><td>נקבעו תוצאות לטובת הזכאי</td><td>5,200</td></tr>
<tr><td rowspan="2">
{{ח:תת|2.}} הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה ”הליך ערעור“ על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית
</td><td>
{{ח:תת|(א)}} נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, שהן קביעת דרגת נכות זמנית
</td><td>2,600</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה
</td><td>5,200</td></tr>
<tr><td rowspan="2">
{{ח:תת|3.}} הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה ”הליך ערעור“ על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה
</td><td>
{{ח:תת|(א)}} נקבעו תוצאות לטובת הזכאי
</td><td>5,200</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(ב)}} מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי
</td><td>10,400</td></tr>
<tr><td rowspan="4">
{{ח:תת|4.}} הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה ”הליך ערעור“ על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית
</td><td>
{{ח:תת|(א)}} נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית
</td><td>2,600</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה
</td><td>5,200</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(ג)}} מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית
</td><td>5,200</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(ד)}} מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה
</td><td>10,400</td></tr>
<tr><td rowspan="2">
{{ח:תת|5.}} הליך ערעור המנוי בפסקאות (3) עד (5) להגדרה ”הליך ערעור“ למעט כאמור בפרט 6 או 7
</td><td>
{{ח:תת|(א)}} נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, למעט הליך כאמור בפרט משנה (ב)
</td><td>7,200</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(ב)}} הליך בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי לתקופה קצרה משנה
</td><td>
{{ח:ת}} הנמוך מאלה:
{{ח:תת|1.}} 7,200
{{ח:תת|2.}} 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה
</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|6.}} הליך ערעור המנוי בפסקה (4) או (5) להגדרה ”הליך ערעור“
</td><td>מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם אחד שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש הערעור, ובלבד שבהליך הערעור הקודם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי</td><td>כפל הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|7.}} הליך ערעור המנוי בפסקה (5) להגדרה ”הליך ערעור“
</td><td>מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בשני הליכי הערעור הקודמים שבהם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בשלהם הוגש הערעור</td><td>שילוש הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין</td></tr>
<tr><td rowspan="3">
{{ח:תת|8.}} הליך ערעור המנוי בפסקאות (7), (9) או (10) להגדרה ”הליך ערעור“
</td><td>
{{ח:תת|(א)}} הליך לפי אחד מאלה, שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 26|פרט 26(4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}} בעניין זכאות נוספת לדיור או לניידות;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 26|פרט 26(2)(5) לתוספת האמורה}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 26|פרט 26(2)(1) לתוספת האמורה}} בעניין זכאות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 24|תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי)}}
</td><td>7,200</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(ב)}} תביעה לבית דין אזורי לעבודה בעניינים המנויים בפרט משנה (א), שנקבעו בה תוצאות לטובת הזכאי
</td><td>7,200</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(ג)}} הליך שאינו מנוי בפרט משנה (א) או (ב) ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי
</td><td>
{{ח:ת}} הנמוך מאלה:
{{ח:תתת|1.}} 7,200
{{ח:תתת|2.}} 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה
</td></tr>
<tr><td rowspan="4">
{{ח:תת|9.}} הליך כאמור בפסקה (11) להגדרה ”הליך ערעור“
{{ח:תת|(א)}} ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (א) או (ב) שבפרט 8, לפי העניין, שנקבעו בו תוצאות לטובת הנכה, למעט כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200
</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(ב)}} מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (א), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי
</td><td>14,400</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(ג)}} ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (ג) של פרט 8 ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי ואינו כאמור בפרט משנה (ד)
</td><td>
{{ח:ת}} הנמוך מאלה:
{{ח:תת|1.}} 7,200
{{ח:תת|2.}} 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה
</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ד)}} מי שייצג בהליך ערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (ג), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי כפל הסכום כאמור בפרט משנה (ג).
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך ערעור ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בתביעה לתגמול עיקרי בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות כתוצאה מהליך הערעור, בהתאם לפרט 1 בטבלה {{ח:פנימי|סעיף 3|שבסעיף 3(ב)}}.
{{ח:סעיף|12|סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} לא יחולו על טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין בהליך שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ערעור על החלטה של קצין תגמולים כי התנאים {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 1|שבהגדרה ”נכות“ בחוק הנכים}} אינם מתקיימים לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה;
{{ח:תתת|(2)}} תביעה על החלטה של פקיד תביעות כי התנאים {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|שבפסקאות (1) עד (2) שבהגדרה ”נפגע“ בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}} אינם מתקיימים;
{{ח:תתת|(3)}} ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 11|סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, על החלטה של הרשות המאשרת.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} התשלום בעד טיפול בערעור כאמור בסעיף קטן (א) לגבי כל ערכאת ערעור יהיה בסכום שיקבעו הצדדים להתקשרות שאינו מותנה בגובה התגמול או בדרגת הנכות ושיינקב בהסכם ההתקשרות; הותנה חלק מהסכום בתוצאות הטיפול בערעור, יובהר הדבר בהסכם ההתקשרות.
{{ח:תתת|(2)}} נקבע בעקבות הערעור כאמור בסעיף קטן (א) כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 1|בהגדרה ”נכות“ שבחוק הנכים}} או כי הפגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, לפי העניין, יחולו הוראות חוק זה, לעניין ההליכים שלאחר הקביעה האמורה בשינוי זה: התשלום המרבי בעד הליכים לקביעת דרגת נכות קבועה או דרגת נכות זמנית לא יעלה על האמור בטור ב׳ או ג׳ בטבלה שבפסקה (1), או בפסקה (2), {{ח:פנימי|סעיף 4|שבסעיף 4(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}} או בטור ב׳ או ג׳ בטבלה {{ח:פנימי|סעיף 6|שבסעיף 6}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בהתאם לתנאים שיקבע, סכומים מרביים לתשלום בעד טיפול בהליך כאמור באותם סעיפים קטנים או הגבלות על אופן התשלום או על מועדי גבייתו.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא ייגבה תשלום בעד טיפול בהליך כאמור בסעיף קטן (א), שהוגש בשל החלטה שניתנה מטעמים טכניים, ובכלל זה אי־השלמת פרטי תביעה או אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר.
{{ח:סעיף|13|תנאי לזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ג)}}, תחול רק אם התקבלו תוצאות לטובת הזכאי, אולם לא ייגבה תשלום כאמור לפני המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, או אושרה זכאות אחרת, בשל הליך הערעור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ד)}} אינו מותנה בתוצאות לטובת הזכאי, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו.
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}}
{{ח:סעיף|14|מועדי התשלום ופריסתו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישולם תשלום המגיע בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, לרבות טיפול בהליך ערעור המנוי {{ח:פנימי|סעיף 11|בפסקה (1) או (2) להגדרה ”הליך ערעור“}}, ולמעט דמי פתיחת תיק, לפני המועד שבו קיבל הנכה או הנפגע לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, בשל החלטת הזכאות.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה החלטת הזכאות דרגת נכות קבועה של 20% לפחות, ישולם התשלום בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או לתקופה ארוכה יותר שהצדדים הסכימו עליה, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית, והוא לא ישתנה אף אם הסכום עודכן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעת ההתקשרות רשאים הצדדים להסכים בכתב, במסגרת הסכם ההתקשרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, כי במקרה שבו ישולם לפי החלטת הזכאות שקבעה דרגת נכות קבועה תגמול בשל דרגת הנכות הקבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בסעיף קטן זה – התקופה הקודמת), תקוצר תקופת פריסת התשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתן לגבות על חשבון הסכום המגיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}}, לפי העניין, סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת הסכום המגיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}}, לפי העניין, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, אם ישנה, תיגבה בתשלומים חודשיים, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית, שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהתגמול העיקרי המשולם באותו חודש.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לאחר קבלת החלטת הזכאות, רשאים הצדדים להסכים ביניהם בכתב על קיצור תקופת פריסת התשלום לגבי תשלום המגיע בהתאם לאותה החלטת זכאות, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית; הסכם כאמור יהיה באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת לנכה או לנפגע, לפי העניין, העתקו החתום יימסר לו ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום התשלום הכולל בהתחשב בפריסת התשלומים; בהסכם יצוין גם סכום התשלום הכולל שהיה משולם אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה, ואם ניתנה הנחה בשל קיצור התקופה – מה שיעורה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר התשלומים שהתשלום הכולל ייפרס אליהם ומועדיהם וסכום התשלום בכל מועד; בהסכם יצוין גם הסדר התשלומים לפי סעיף קטן (ב) או (ג), שהיה חל אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום התגמול העיקרי המגיע לפי החלטת הזכאות במועד החתימה על ההסכם.
{{ח:סעיף|15|החזרת תשלום עודף}}
{{ח:ת}} שילם אדם סכום העולה על האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3 עד 11}}, בעד טיפול כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף ששילם.
{{ח:סעיף|16|מס ערך מוסף}}
{{ח:ת}} על סכומי התשלום שניתן לגבות לפי חוק זה יתווסף מס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.
{{ח:סעיף|17|עדכון סכומים ושינויים}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הסכומים הנקובים בחוק זה יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (בסעיף קטן זה – הסכום המעודכן).
{{ח:תתת|(2)}} הסכום המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה החלטת הזכאות דרגת נכות קבועה של 20% לפחות, ישולם התשלום בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או לתקופה ארוכה יותר שהצדדים הסכימו עליה, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית, והוא לא ישתנה אף אם הסכום עודכן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעת ההתקשרות רשאים הצדדים להסכים בכתב, במסגרת הסכם ההתקשרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, כי במקרה שבו ישולם לפי החלטת הזכאות שקבעה דרגת נכות קבועה תגמול בשל דרגת הנכות הקבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בסעיף קטן זה – התקופה הקודמת), תקוצר תקופת פריסת התשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתן לגבות על חשבון הסכום המגיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}}, לפי העניין, סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת הסכום המגיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}}, לפי העניין, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, אם ישנה, תיגבה בתשלומים חודשיים, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית, שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהתגמול העיקרי המשולם באותו חודש.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לאחר קבלת החלטת הזכאות, רשאים הצדדים להסכים ביניהם בכתב על קיצור תקופת פריסת התשלום לגבי תשלום המגיע בהתאם לאותה החלטת זכאות, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית; הסכם כאמור יהיה באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת לנכה או לנפגע, לפי העניין, העתקו החתום יימסר לו ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום התשלום הכולל בהתחשב בפריסת התשלומים; בהסכם יצוין גם סכום התשלום הכולל שהיה משולם אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה, ואם ניתנה הנחה בשל קיצור התקופה – מה שיעורה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר התשלומים שהתשלום הכולל ייפרס אליהם ומועדיהם וסכום התשלום בכל מועד; בהסכם יצוין גם הסדר התשלומים לפי סעיף קטן (ב) או (ג), שהיה חל אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום התגמול העיקרי המגיע לפי החלטת הזכאות במועד החתימה על ההסכם.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה – המדד שפורסם בחודש נובמבר 2025.
{{ח:תת|(ב)}} עדכון סכומים לפי סעיף זה שחל לאחר החלטת הזכאות אין בו כדי להשפיע על סכום התשלום המרבי שניתן לגבות בשל אותה החלטת זכאות.
{{ח:סעיף|18|מחקר}}
{{ח:ת}} מי שמייצג או מסייע באופן אחר בטיפול כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(1) עד (3)}} יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין, במסמכים המוגשים למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, במסגרת הטיפול בתביעה או בבקשה, למטרת מחקר.
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות כלליות הנוגעות להתקשרות}}
{{ח:סעיף|19|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משפחות חיילים“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, לרבות הוראות {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|החוק האמור}} כפי שהוחלו לפי חוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד)|חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ״ח–1988}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961}} – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)#סעיף 15ב|סעיף 15ב}};
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:חיצוני|חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם|חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס״ה–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה“ – לרבות הוראות {{ח:חיצוני|חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם|החוק האמור}} כפי שהוחלו לפי חוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961}} – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)#סעיף 15א|סעיף 15א}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעה לקבלת תגמולים“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה לתגמול עיקרי, בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת והליכי ערעור לגבי כל אחד מהם, לרבות הליך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} תביעה לקבלת תגמול או הטבה המשתלמים לבן משפחה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}} או לארוסה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 35ב|סעיף 35ב לחוק האמור}} והליך ערר, ערעור או עתירה מינהלית לגביה;
{{ח:תתת|(3)}} תביעה לקבלת תגמול או הטבות המשתלמים לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|סעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}} והליך ערר, ערעור או תובענה לגביה.
{{ח:סעיף|20|התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים}}
{{ח:תת|(א)}} כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים בעד תשלום תמורה תהיה בהסכם בכתב, באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה; העתקו החתום של ההסכם יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התגמולים שלגביהם תוגש התביעה לקבלת תגמולים, מהות הטיפול ושלביו הצפויים;
{{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישובו, כולל מס ערך מוסף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, התנאים לחיוב התשלום ומועדי התשלומים, לרבות אם הוסכם כי יוקדמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}}, ולעניין הליך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}} – יפורט גם התשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|אותו סעיף}} בנפרד מהתשלומים המגיעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} עד 11, ויצוין אם התשלום כאמור או חלקו מותנה בתוצאות ההליך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שבעה ימים לפחות לפני החתימה על הסכם התקשרות ימסור מי שאמור לטפל בתביעה לקבלת תגמולים או לסייע באופן אחר בהגשתה למי שמבקש טיפול בה את שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טיוטת הסכם ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} דף מידע כללי בשפה מהשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית או אמהרית, המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה (בסעיף זה – דף המידע הכללי).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} משרד הביטחון יפרסם את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|פסקה (1) להגדרה ”תביעה לקבלת תגמולים“}} באתר האינטרנט של אגף השיקום, ולעניין תביעה לפי פסקה (2) להגדרה האמורה – באתר האינטרנט של אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד.
{{ח:תתת|(2)}} המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 19|בפסקאות (1) ו־(3) להגדרה ”תביעה לקבלת תגמולים“}}.
{{ח:תתת|(3)}} דף המידע הכללי יפורסם בשפה פשוטה, בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית, באותיות ברורות וקריאות.
{{ח:תתת|(4)}} דף המידע הכללי יכלול, בין השאר, מידע בדבר האפשרות לפנות למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, באופן ישיר ולקבל סיוע בהגשת תביעה לקבלת תגמולים ובדבר הזכאות לסיוע משפטי – אם ישנה, וכן מידע זה:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 19|פסקה (1) להגדרה ”תביעה לקבלת תגמולים“}} – את עיקרי חוק זה והתשלומים המרביים המעודכנים שניתן לגבות לפיו;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 19|פסקאות (2) ו־(3) להגדרה ”תביעה לקבלת תגמולים“}} – את עיקרי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי וטיוטת הסכם ההתקשרות, כי קיבלם כאמור בסעיף קטן (ג) ואת מועד קבלתם, והעתקיהם בחתימתו יצורפו כנספח להסכם ההתקשרות בעת חתימת הצדדים עליו.
{{ח:תת|(ה)}} המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו הסכם ההתקשרות החתום בכתב, אלא אם כן עד המועד האמור הוגשה תביעה לקבלת תגמולים, למעט בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת, שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; על אף האמור בכל דין, חזר בו המבקש מההתקשרות בתוך התקופה האמורה, לא יחויב בתשלום בעד הטיפול, וסכום ששולם – יוחזר לו במלואו.
{{ח:תת|(ו)}} לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא ייגבה בעד טיפול בתביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|פסקה (1) להגדרה ”תביעה לקבלת תגמולים“}} סכום העולה על 85% מהתשלום שהיה ניתן לגבות בעד טיפול כאמור לפי חוק זה.
{{ח:סעיף|21|תנאים בטלים בהסכם התקשרות}}
{{ח:תת|(א)}} תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות או הקובע כי כל סכסוך בין הצדדים להתקשרות יידון בבוררות – בטל.
{{ח:תת|(ב)}} תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים לפנות לערכאות משפטיות – בטל.
{{ח:תת|(ג)}} תנאי בהסכם ההתקשרות שלפיו ייגבה תשלום בעד טיפול בתביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|פסקה (1) להגדרה ”תביעה לקבלת תגמולים“}}, בניגוד להוראות חוק זה – בטל.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות חוק זה כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תנאי בהסכם ההתקשרות המגביל את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין – בטל.
{{ח:תת|(ה)}} תנאי בהסכם התקשרות הקובע כי סכומי הוצאות משפט, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, שייפסקו לטובת התובע, ישולמו למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, נוסף על סכום התשלום בעד טיפול בתביעה שננקב בהסכם ההתקשרות – בטל, אולם אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של תנאי הקובע כי סכומים שנפסקו כאמור ישולמו למי שמייצג או מסייע כאמור על חשבון סכום התשלום שננקב בהסכם ההתקשרות כאמור.
{{ח:סעיף|22|עדיפות הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} יחולו על אף האמור בכל הסכם והן באות להוסיף על הוראות כל דין אחר שחל לעניין ההתקשרות ולא לגרוע מהן, ובמקרה של סתירה בין הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} להוראות דין כאמור, יגברו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}
{{ח:סעיף|23|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הנכים}} או מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 303|סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי}} כפי שהוחלו לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 15|סעיף 15 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}.
{{ח:סעיף|24|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות אלה, בתנאים שיקבע:
{{ח:תתת|(1)}} הליכים נוספים לעניין {{ח:פנימי|סעיף 11|ההגדרה ”הליך ערעור“}};
{{ח:תתת|(2)}} סכומי תשלום מרביים שניתן לגבות בשל השגות, עררים או ערעורים בהליכים שאינם מנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ג)}};
{{ח:תתת|(3)}} סכומי תשלום מרביים לעניין הליך ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או שינוים, דרך כלל או לסוגי הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לשנות, בצו, את הסכומים המפורטים בחוק זה ולקבוע, לגבי סכומים ששונו בו, מדד יסודי אחר מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א)}} לעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של הצו;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע תשלום מרבי שיהיה ניתן לגבות בעד הליך לקבלת זכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} או לנפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, שאינו מנוי בחוק זה, בהתאם לתנאים שיקבע;
{{ח:תתת|(3)}} לקבוע נסיבות נוספות על האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3 עד 7}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11(ד)}}, שבהן ניתן לגבות דמי פתיחת תיק, בתנאים שיקבע;
{{ח:תתת|(4)}} לקבוע תשלום מרבי שניתן לגבות בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, ובכלל זה לעניין סוג הטיפול, ולגבי תשלום מרבי שקבע כאמור – הגבלות על אופן התשלום ומועדיו, והכול בתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), השר רשאי להפחית, בצו, את הסכום המרבי שניתן לגבות בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שבהחלטת זכאות שניתנה בעקבותיה נקבעה דרגת נכות בשל נכות מובהקת כפי שיקבע, בתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.
{{ח:סעיף|25|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|בחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}.}}
{{ח:סעיף|26|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:סעיף|27|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}}.}}
{{ח:סעיף|28|תחולה והוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיים“ – הסכם התקשרות לטיפול בתביעה שנכרת בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב יום התחילה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול“ – טיפול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(1) עד (3)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטפל“, בתביעה – מי שייצג בתביעה לתגמול עיקרי או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום מופרז“ – כמשמעותו בסעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21(א), (ב), (ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} יחולו גם על הסכם התקשרות לטיפול בתביעה לקבלת תגמולים כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, שנכרת ערב יום התחילה, ולעניין הסכם שביום התחילה טרם חלפו 14 ימים מיום חתימתו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות חוק זה יחולו לגבי הסכם שנכרת ביום התחילה או לאחריו, אף אם הטיפול נעשה לפני יום התחילה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא ייגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, אלא אם כן המטפל בתביעה פנה עד תום שישה חודשים ממתן החלטת הזכאות או מיום התחילה, לפי המאוחר, לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, בתביעה לקבלת סעד הצהרתי שלפיו התשלום המגיע לפי ההסכם בעד הטיפול לא ייחשב סכום מופרז, ונפסק כי בנסיבות העניין הוא רשאי לגבות את הסכום או סכום אחר, כפי שנפסק.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין סעיף זה יובאו בחשבון כל התשלומים ששילם נכה או נפגע למטפל בתביעה לפי ההסכם הקיים כערכם במועד שבו נגבו.
{{ח:תת|(ו)}} לעניין הסכם קיים יראו סכום העולה על סכומים כלהלן כסכום מופרז והוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} לא יחולו:
{{ח:תתת|(1)}} אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 20% לפחות – 140% מהסכום כאמור בטור א׳ או ב׳, לפי העניין:
{{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th width="30%">סוג הטיפול</th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} טיפול שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} טיפול שכולל הליכים לפני ועדה רפואית ואינו כולל בקשה להכרה</th></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(1)}} טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין
</td><td>7,000 שקלים חדשים, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה, ובתוספת 8,000 שקלים חדשים בנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת</td><td>7,000 שקלים חדשים, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(2)}} טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין
</td><td>4,167 שקלים חדשים, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה</td><td>4,167 שקלים חדשים, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה;</td></tr>
</table>
{{ח:תתת|(2)}} אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות ודרגת הנכות הזמנית לא הוארכה ולא נקבעה דרגת נכות קבועה או שהמטפל בתביעה הפסיק את ההתקשרות לאחר שנקבעה דרגת נכות זמנית כאמור ובטרם נקבעה דרגת נכות קבועה כאמור בפסקה (1) – סכום העולה על 11,200 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין או 6,534 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} הסכומים לפי ההסכם הקיים שמטפל בתביעה רשאי לגבות לפי סעיף זה בעד הטיפול כאמור בסעיף קטן (ו)(1) וטרם נגבו ביום התחילה, ייגבו מיום התחילה ואילך בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על 25% מהתגמול החודשי, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), אם אחרי יום התחילה שולם לפי החלטת הזכאות תגמול בשל דרגת נכות קבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בפסקת משנה זו – התקופה הקודמת), רשאי המטפל בתביעה לגבות סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת, על חשבון הסכומים בעד טיפול לפי ההסכם הקיים שניתן לגבות לפי סעיף זה וטרם נגבו, ויתרת הסכום תיגבה לפי הוראות פסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), הצדדים להסכם הקיים רשאים לקבוע בהסכם בכתב שייערך ביום התחילה או לאחריו הוראות לעניין פריסת התשלומים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}}.
{{ח:תת|(ח)}} מטפל בתביעה שגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, לפני יום התחילה, ישיבו לנכה או לנפגע, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש לכך בכתב על ידיו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שנה מיום התחילה; ואולם, אם התקיים אחד מאלה לא תידרש השבה:
{{ח:תתת|(1)}} המטפל פנה בתביעה לסעד הצהרתי בתוך התקופה האמורה לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, ונפסק כי ההשבה, כולה או חלקה, אינה צודקת בנסיבות העניין;
{{ח:תתת|(2)}} המטפל קיזז את הסכום המופרז שנגבה כנגד סכומים המגיעים לו כדין מהנכה או מהנפגע שטרם נגבו.
{{ח:תת|(ט)}} הסכומים שיש להשיב כאמור בסעיף קטן (ח) יחושבו כערכם במועד שבו נגבו בידי המטפל; סכום שיש להשיבו ולא הושב בתום שישה חודשים מיום הבקשה כאמור באותו סעיף קטן, יישא ריבית שקלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, מתום ששת החודשים כאמור ועד להשבתו בפועל.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל עילה שעומדת לזכות נכה או נפגע לפי כל דין, ובכלל זה מכל עילה שעומדת לזכותו בעניין תשלום בעד הטיפול אף אם הוא נמוך מהסכום המופרז.
{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת“ שבסעיף 1}} {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}} {{ח:פנימי|סעיף 28|ו־28}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} פגימה שמקורה ברשלנות רפואית.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} חבלה שאירעה בתקופת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} וחלפו יותר משלוש שנים ממועד השחרור מהשירות ועד מועד יצירת הקשר לראשונה בין המטפל ובין מי שמבקש טיפול בתביעה לתגמול עיקרי לגבי הגשת התביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, ואם החלטת הזכאות נקבעה רק בשל חבלה שהיא הפרעה בתר־חבלתית – חלפו כאמור יותר מחמש שנים.
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} חבלה שאירעה שלא בעת פעילות מבצעית או אימון לקראת פעילות כאמור, לחייל בשירות קבע או למשרת כוחות הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יג1|בפרק י״ג1 לחוק הביטוח הלאומי}}.
{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ד בסיוון התשפ״ו (9 ביוני 2026).}}
* '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה
* '''יריב לוין'''<br>שר המשפטים
* '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
c16lojct2iuxruredvlyntcxy682uup
ביאור:זוהר מתורגם
106
1744508
3022133
3021821
2026-06-30T20:47:34Z
תומר פנק
21273
/* פרשת בראשית */ עריכה
3022133
wikitext
text/x-wiki
==זוהר מתורגם==
כאן ניתן לרכז תרגומים לחלקים שונים בספר הזוהר.
[[/הקדמת הזוהר/]]
===פרשת בראשית===
[[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א|דף טו' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו ב|דף טו' ב]]
[[ביאור:זוהר מתורגם/דף טז א|דף טז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טז ב|דף טז' ב]]
[[ביאור:זוהר מתורגם/דף יז א|דף יז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/דף יז ב|דף יז' ב]]
[[ביאור:זוהר מתורגם/דף יח א|דף יח' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יח ב|דף יח' ב]]
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יט א|דף יט' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יט ב|דף יט' ב]]
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כ א|דף כ' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כ ב|דף כ' ב]]
3t8ijnwzpz5jtk91g31lve07po3qc9v
מקור:צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)
116
1744511
3022150
3021588
2026-07-01T05:36:01Z
Fuzzy
29
3022150
wikitext
text/x-wiki
<שם> צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור), התשפ"ב-2022
<מקור> ((ק"ת תשפ"ב, 2098|צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)|10003)), ((2426|תיקון|10066)).
<מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 13]] [[=החוק|לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016]] (להלן – החוק), ובהתאם [[לסעיף 2 לתקנות המאבק בטרור (הכרזה על ארגון טרור ועל פעיל טרור), התשע"ז-2017]], ולאחר שהתקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 13(ב) לחוק]], אני מצווה לאמור:
@ 1. ביטול הכרזה
: הכרזה על ארגון טרור המפורט [[בתוספת]] – בטלה.
== תוספת ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
=== ביטול הכרזה על ארגון טרור ===
@ (תיקון: תשפ"ב)
: (((התוספת הושמטה).))
<פרסום> ט' בשבט התשפ"ב (11 בינואר 2022)
<חתימה> בנימין גנץ שר הביטחון
i36pa566j472mvben5ny0kojvmwmlbw
צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)
0
1744543
3022166
3021727
2026-07-01T07:00:16Z
OpenLawBot
8112
[3022150]
3022166
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור), התשפ״ב–2022}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 2098|צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10003.pdf}}, {{ח:תיבה|2426|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10066.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 13|סעיף 13}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}} (להלן – החוק), ובהתאם {{ח:חיצוני|תקנות המאבק בטרור (הכרזה על ארגון טרור ועל פעיל טרור)#סעיף 2|לסעיף 2 לתקנות המאבק בטרור (הכרזה על ארגון טרור ועל פעיל טרור), התשע״ז–2017}}, ולאחר שהתקיימו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 13|בסעיף 13(ב) לחוק}}, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:סעיף|1|ביטול הכרזה}}
{{ח:ת}} הכרזה על ארגון טרור המפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} – בטלה.
{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}}
{{ח:קטע3||ביטול הכרזה על ארגון טרור}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(התוספת הושמטה).}}
{{ח:חתימות|ט׳ בשבט התשפ״ב (11 בינואר 2022)}}
* '''בנימין גנץ'''<br>שר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
2ikmv6wrkbrvgaunwy4k4frrh4ygpyi
ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א
106
1744552
3022119
3021777
2026-06-30T20:43:47Z
תומר פנק
21273
תומר פנק העביר את הדף [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] לשם [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]]: כותרת שאינה כתובה נכון
3021770
wikitext
text/x-wiki
{{דף של זהר|זהר חלק א|יד ב|טו א|טו ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף טו א}}
==תרגום לעיברית==
"בראשית", בראשית, ברצון המלך, חקק חקיקות באור העליון. ניצוץ חזק יצא מתוך נסתר הנסתרים, מראשיתו של האין סוף, עשן בגולם, הנעוצה בטבעת, לא לבן ולא שחור, לא אדום ולא ירוק, ואין בו גוון כלל.
כאשר מדד את המידה, עשה גוונים להאיר. לפנים מתוך הלפנים של הניצוץ, יצא מעיין אחד שממנו נצבעו הגוונים למטה. סתום בתוך סתומים מסוד האין סוף. בקע ולא בקע את האוויר שלו, לא נודע כלל, עד שמתוך דוחק הבקיעה שלו, האירה נקודה אחת סתומה עליונה. מעבר לאותה נקודה לא נודע כלל, ומשום כך היא נקראת ראשית, המאמר הראשון של הכל.
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד"{{ממ|דניאל|יב|ג}}. זוהר, הסתום שבסתומים, הכה באוויר שלו, והאיר בנקודה זו. ואז התפשטה ראשית זו, ועשתה לעצמה היכל לכבודה ולתשבחתה. שם זרע זרע קודש, להוליד לתועלת העולם. וסוד זה הוא: "זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ" {{ממ|ישעיהו|ו|יג}}.
זוהר שזרע זרע לכבודו, כעין זרע משי של ארגמן טוב, המתכסה בפנים ועושה לעצמו היכל שהוא תשבחתו ותועלת הכל. בראשית זו, ברא אותו סתום שלא נודע את ההיכל הזה. היכל זה נקרא אלהי"ם, וסוד זה הוא: בראשית ברא אלהי"ם.
זוהר שממנו נבראו כל המאמרות, בסוד התפשטותה של נקודת הזוהר הסתומה הזו. אם בזה כתוב ברא, אין לתמוה על כך, שכן כתוב: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" {{ממ|בראשית|א|כז}}.
זוהר סוד זה הוא בראשית, הראשון לכל. שמו אהיה, השם הקדוש החקוק בצדדיו אלהי"ם, החקוק בעטרה אשר. ההיכל הטמיר והגנוז, ראשיתו של סוד הראשית הוא אש"ר, רא"ש היוצא מתוך "אשית. וכאשר
ajjpnrt7abu1vmkhniof8q3eke6zqn2
ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו ב
106
1744562
3022121
3021825
2026-06-30T20:44:48Z
תומר פנק
21273
תומר פנק העביר את הדף [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו ב]] לשם [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו ב]]: כותרת שאינה כתובה נכון
3021825
wikitext
text/x-wiki
{{דף של זהר|זהר חלק א|טו א|טו ב|טז א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף טו ב}}
==תרגום לעברית==
אחר כך נתקנו הנקודה וההיכל כאחד, ואז בראשית כולל ראשית עליונה בחכמה. לאחר מכן השתנה הגוון של אותו היכל ונקרא בית (נ"א: וממנו נתחדש היכל), והנקודה העליונה נקראת רא"ש. נכללים זה בזה בסוד בראשית, כאשר הכל כאחד בכלל אחד, בטרם היה יישוב בבית. כיוון שנזרע לתיקון היישוב, אז נקרא אלהי"ם הטמיר והנסתר.
זהר סתום וגנוז, כאשר בונים בתוכו כדי להוליד, והבית עומד בפשיטות התיקון של אותו זרע קודש, וכל עוד לא התעברה ולא התפשטה התפשטות היישוב, אינו נקרא אלהי"ם, אלא הכל בכלל בראשית. לאחר שנתקן בשם אלהי"ם, הוציא את אותן תולדות מאותו זרע שנזרע בו. מהו אותו זרע? אלו הן האותיות החקוקות, סוד התורה, שיצאו מאותה נקודה. אותה נקודה זרעה בתוך אותו היכל את סוד שלוש הנקודות: חולם, שורק, חירק, ונכללו זו בזו ונעשו סוד אחד. קול היוצא בחיבור אחד. בשעה שיצא, יצאה בת זוגו עמו, הכוללת את כל האותיות, שכן כתוב 'אֵת הַשָּׁמַיִם', קול ובת זוגו. קול זה, שהוא השמים, הוא אהי"ה האחרון.
זהר הכולל את כל האותיות והגוונים, כעין זה עד כאן. ה' אלהינ"ו ה', אלו שלוש דרגות, כנגד הסוד העליון הזה: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" {{ממ|בראשית|א|א}}. "בְּרֵאשִׁית" הוא הסוד הראשון. "בָּרָא" הוא הסוד הנסתר, להתפשט משם הכל. "אֱלֹהִים" הוא הסוד לקיומו של הכל למטה. "אֵת הַשָּׁמַיִם", שלא להפריד ביניהם, זכר ונקבה כאחד. "אֵת", כאשר הוא נוטל את כל האותיות, שכן כלל כל האותיות הן ראש וסוף. לאחר מכן ניתוספה האות ה', להתחבר כל האותיות בה', ונקרא את"ה, ועל זה נאמר: "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם" {{ממ|נחמיה|ט|ו}}. "אֵת" הוא סוד שם אדנ"י, וכך הוא נקרא. "הַשָּׁמַיִם", זהו ה', הסוד העליון. וא"ת היא תיקון של זכר ונקבה יחד, וא"ת הוא סוד וה' והכל אחד. "הָאָרֶץ", זוהי אלהי"ם כעין הגוון העליון, לעשות פירות ותבואה. שם זה כלול בשלושה מקומות, ומשם נפרש שם זה לכמה צדדים. עד כאן סוד סתר הסתרים, שחקק ובנה וקיים בדרך נסתרת, בסוד של פסוק אחד. מכאן ואילך: בראשית, ברא שִׁית (ברא-שש), מקצה השמים ועד קצה השמים, ששת הצדדים המתפשטים מהסוד העליון, בהתפשטות שברא מתוך הנקודה הראשונה. ברא התפשטות של נקודה אחת של מעלה. וכאן נחקק סוד השם של ארבעים ושתיים אותיות.
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" {{ממ|דניאל|יב|ג}}, כעין התנועות (נ"א: הטעמים) שמנגנות, ובניגון שלהן הולכים אחריהן האותיות והנקודות ומתנענעים אחריהן, כחיילים אחר מלכיהם. הגוף הוא האותיות, והרוח היא הנקודות, וכולם נוסעים במסעיהם אחר התנועות (נ"א: הטעמים) ועומדים בקיומם. כאשר ניגון הטעמים נוסע, נוסעים האותיות והנקודות אחריהם. כאשר הוא מפסיק, אינם נוסעים ועומדים במקומם. "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ", אלו האותיות והנקודות. "כְּזֹהַר", זהו ניגון הטעמים. "הָרָקִיעַ", זו התפשטות הניגון, כגון אותם המתפשטים בפשיטות והולכים בניגון. "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים", אלו פסקי הטעמים שמפסיקים במסעיהם, שבעבור זה נשמע ומובן הדבר. "יַזְהִרוּ", האותיות והנקודות, ומאירים כאחד במסעיהם, בסוד הנסתר שבמסע, באותם שבילים נסתרים שממנו מתפשט הכל. "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", אלו הם העמודים והסומכים של אותו אפריון. "וְהַמַּשְׂכִּלִים", אלו העמודים והסומכים העליונים, המסתכלים בשכל ובתבונה בכל מה שצריך אותו אפריון והסומכים שלו. סוד זה הוא כמו שנאמר: "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל" {{ממ|תהילים|מא|ב}}. "יַזְהִרוּ", שאם לא יזהירו ולא יאירו, לא יוכלו לעיין ולהסתכל באותו אפריון בכל מה שצריך. "כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" אותו שעומד
bwft0fl2ht22mnfdj4ecoaicrr6rarp
ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טז א
106
1744580
3022123
3022006
2026-06-30T20:45:04Z
תומר פנק
21273
תומר פנק העביר את הדף [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טז א]] לשם [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טז א]]: כותרת שאינה כתובה נכון
3022006
wikitext
text/x-wiki
{{דף של זהר|זהר חלק א|טו ב|טז א|טז ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף טז א}}
==תרגום לעברית==
על גבי אותם משכילים שכתוב בו: "וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא" {{ממ|יחזקאל|א|כב}}. זוהר שהוא מאיר לתורה, זוהר שמאיר לאותם ראשים של אותה חיה. ואותם ראשים הם משכילים שמאירים תמיד ומסתכלים באותו רקיע, באותו אור שיוצא משם, וזהו אור התורה שמאיר תמיד ולא פוסק.
"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וגו'" {{ממ|בראשית|א|ב}} "הָיְתָה" דווקא, כלומר לשון עבר מלפני כן. שלג בתוך מים, שממנו יוצאת זוהמה. באותו הכוח של השלג במים, היכתה בהם אש חזקה, ונוצרה בהם פסולת שהופרשה, ונעשתה "תֹהוּ", מקום הזוהמה, קן של פסולת. "וָבֹהוּ" הוא הבירור המזוקק שזוקק מתוך הפסולת. והתיישב בה החשך, שהוא סוד האש החזקה. ואותו החושך חופף על גבי אותו התהו, על גבי אותה הפסולת, וממנו היא נתקנה.
"וְרוּחַ אֱלֹהִים" {{ממ|בראשית|א|ב}}, זוהי רוח הקודש היוצאת מאלוהים חיים, וזו היא ה"מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם". לאחר שרוח זו נושבת, מזדקק גרגיר אחד מתוך אותה הפסולת כקליפה של זוהמה. כאשר הוא מזדקק, נצרף ומזוקק פעם ושנייה, עד שנשארת אותה הזוהמה כשאין בה זוהמה כלל. כאשר אותו התהו נתברר ונצרף, יוצא ממנו: "רוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים" {{ממ|מלכים א|יט|יא}}, אותו שראה אליהו. נתברר הבהו ונצרף, ויצא ממנו רעש, שכתוב: ”וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ". נתברר החושך ונכללה בסודו אש, שכתוב: ”וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ". נתבררה הרוח ונכלל בסודה ”קוֹל דְּמָמָה דַקָּה".
תֹּהוּ, הוא מקום שאין בו גוון ולא דיוקן, ולא נכלל בסוד הדיוקן. כעת הוא נראה כאילו יש לו דיוקן, אך כשמביטים בו, אין לו דיוקן כלל. לכל דבר יש לבוש להתלבש בו, חוץ מזה (שנראה בו ואיננו כלל ולא היה). בֹּהוּ, לזה יש ציור ודיוקן, אבנים המשוקעות בתוך הקליפה של התוהו. הן יוצאות מתוך החקיקה שמשוקעות שם, ומשם הן מושכות שפע לעולם. בציור של לבוש הן מושכות שפע מלמעלה למטה, ועולות מלמטה למעלה, ועל כן הן מנוקבות ומפולשות. אלו תלויות באוויר. לעיתים תלויות באוויר ועולות משם למעלה, ולעיתים נטמנות ביום ענן ומוציאות מים מתוך התהום כדי להזין את התוהו משם, שכן אז יש שמחה ושעה שהתוהו אינו מתפשט בעולם.
"חֹשֶׁךְ", הוא אש שחורה, החזקה בגוון. אש אדומה, חזקה במראה שלה. אש ירוקה, חזקה בציור שלה. אש לבנה, היא הגוון הכולל את הכל. החושך חזק מכל האש, והוא זה שמחזק את התוהו. החושך הוא אש, ואין האש חשוכה אלא כשהיא מחזקת את התוהו. וסוד זה: ”וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו" {{ממ|בראשית|כז|א}}. החושך הוא פני הרע, שמסביר פנים לרע, ואז הוא נקרא חושך, מפני שהוא שורה עליו כדי לחזק אותו. וזהו הסוד של: ”וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" {{ממ|בראשית|א|ב}}.
"רוּחַ", היא קול השורה על הבהו ומחזקת אותו, ומנהיגה אותו בכל מה שצריך. וזהו הסוד: ”קוֹל ה' עַל הַמָּיִם" {{ממ|תהלים|כט|ג}}, וכן: "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" {{ממ|בראשית|א|ב}}. אבנים המשוקעות בתוך התהומות, אשר יוצאים מים מהן, ועל כן הן נקראות פני המים. הרוח מנהיגה ומחזקת את אותם פנים, פני התהום, את זה כפי מה שצריך לו, ואת זה כפי מה שצריך לו.
תהו, עליו שורה שם שד"י. בהו, עליו שורה שם צבאו"ת. חושך – עליו שורה שם אלהי"ם. רוח, עליו שורה שם ה'. "וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה' לֹא בָרוּחַ ה'" {{ממ|מלכים א||יט|יא}} שם זה לא היה בו, שהרי שד"י שולט עליו בסוד התהו. ואחר הרוח רעש לא ברעש ה', שהרי שם צבאות שולט בו בסוד הבהו, ועל זה נקרא בהו רעש, שלא הוא בלא רעש. ואחר הרעש אש לא באש ה', שהרי שם אלוהים שולט בו מצד החשך. ואחר האש קול דממה דקה, כאן נמצא שם ה'.
ארבעה פרקים כאן, שהם פרקי הגוף ואיברים ידועים, שהם ארבעה, והם שניים-עשר, וכאן השם החקוק של שתים-עשרה אותיות שנמסר לאליהו במערה.
sos2e678qt1i2sp2xcb4hnhnn6go8e7
ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טז ב
106
1744581
3022125
3022007
2026-06-30T20:45:17Z
תומר פנק
21273
תומר פנק העביר את הדף [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טז ב]] לשם [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טז ב]]: כותרת שאינה כתובה נכון
3022007
wikitext
text/x-wiki
{{דף של זהר|זהר חלק א|טז א|טז ב|יז א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף טז ב}}
==תרגום לעברית==
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" {{ממ|בראשית|א|ג}}, מכאן הוא תחילת הגילוי למצוא את הגנוזות, כיצד נברא העולם בפרט, שכן עד כאן היה הכלל, ואחר כך חזר הכלל להיות כלל ופרט וכלל. עד כאן היה הכל תלוי באוויר, מסוד האינסוף. כיוון שנתפשט הכוח בהיכל העליון, שהוא סוד אלהי"ם, נכתבה בו אמירה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים", שהרי למעלה לא נכתבה בו אמירה בפרט. ואף על פי שבראשית הוא מאמר, מכל מקום לא נכתב בו ויאמר, משום שויאמר עומד לשאלה ולדעת. ויאמר, הוא הכוח שהתרומם ומתרומם בחשאי מסוד האינסוף, בסוד המחשבה.
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים", עתה הוליד אותו ההיכל ממה שהתעברה מזרע הקודש, והוליד בחשאי. ואותו שנולד, נשמע אל החוץ. זה שהוליד אותו, הוליד בחשאי, באופן שאינו נשמע כלל, וכיון שיצא ממנו מי שיצא, נעשה קול הנשמע אל החוץ.
"יְהִי אוֹר", כל מה שיצא, בסוד זה יצא. "יְהִי", הוא על סוד אבא ואימא שהם י"ה, ולאחר מכן חזר לנקודה הראשונה, להיות התחלה להתפשטות לדבר אחר, "אוֹר". "וַיְהִי אוֹר", אור שכבר היה. אור זה הוא סוד סתום, התפשטות שהתפשטה והתבקעה מסוד הסתר של האוויר העליון הסתום. בקע בתחילה והוציא נקודה אחת סתומה מסודו, שהרי אין סוף בקע מאווירו וגילה את הנקודה הזו, י'. כיוון שה-י' הזו התפשטה, מה שנשאר נמצא אור, מאותו הסוד של אותו אוויר סתום. כאשר נמצאה ממנו הנקודה הראשונה י', נתגלה לאחר מכן עליה נוגע ואינו נוגע. כיוון שהתפשט, יצא. והוא הוא האור שנשאר מן האוויר, וזהו האור שכבר היה ועודנו קיים. יצא, נסתלק ונגנז, ונשארה נקודה אחת ממנו, כדי שתהיה נוגעת תמיד דרך גניזה באותה נקודה, נוגע ואינו נוגע. מאיר בו דרך הנקודה הראשונה שיצאה ממנו, ומשום כך הכל אחוז זה בזה, מאיר בזה ובזה. כאשר עולה, הכל עולים ומתאחדים בו, והוא נוגע ונגנז במקום של אין סוף, והכל נעשה אחד. אותה נקודה של אור, אור היא, והתפשטה, והאירו בה שבע אותיות של האלף בית, אך לא נקרשו והיו לחות. יצא החושך לאחר מכן, ויצאו בו שבע אותיות אחרות של האלף בית, ולא נקרשו ונשארו לחות. יצא הרקיע שהפריש את המחלוקת של שני הצדדים, ויצאו בו שמונה אותיות אחרות. אז היו כ"ב, שבע אותיות מצד זה ושבע מצד זה, ונחקקו כולן באותו הרקיע והיו עומדות לחות. נקרש אותו הרקיע, ונקרשו האותיות, התגשמו והצטיירו בציוריהן, ונחקקה שם התורה להאיר אל החוץ.
"יְהִי אוֹר", שהוא אל גדול, סוד שיצא מן האוויר הראשון. "וַיְהִי", סוד החושך הנקרא אלהי"ם. "אוֹר", שהתכלל השמאל בימין, ואז מסוד אל נהיה אלהי"ם, והתכלל הימין בשמאל והשמאל בימין.
"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" {{ממ|בראשית|א|ד}} זהו העמוד התיכון. "כִּי טוֹב", מאיר למעלה ולמטה, ולכל שאר הצדדים, בסוד ה', השם האוחז בכל הצדדים. "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים" וגו', הבדיל והפריש את המחלוקת, כדי שיהיה הכל שלם.
"וַיִּקְרָא אֱלֹהִים" וגו' {{ממ|בראשית|א|ה}}, מהו "וַיִּקְרָא"? קרא וזימן להוציא מאותו אור שלם העומד באמצע, הארה אחת שהיא יסוד העולם, שעליו עומדים העולמות. ומאותו אור שלם, שהוא העמוד התיכון, התפשט היסוד, חי העולמים, שהוא יום מצד הימין.
"וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה", קרא וזימן והוציא מצד החושך נקבה אחת, היא הלבנה השולטת בלילה, ונקראת לילה, סוד שם אדנ"י, אדון כל הארץ. נכנס הימין באותו עמוד שלם שבאמצע, כשהוא כלול בסוד השמאל, ועלה למעלה עד הנקודה הראשונה ונטל
8iy7g3xla1fs8y8g34tglc3xhwfyejc
עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/448
104
1744587
3022071
3022044
2026-06-30T12:54:21Z
יעקב
15222
3022071
proofread-page
text/x-wiki
<noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>חתימת המשנה
תלט
<קטע התחלה=פרק נח/>
והנה בא בתוספתא הלשון בדין גל הנתלש בהיפך, תחלה הדין שאין מטבילין
בכיפין ואחר זה הדין דמטבילין בראשין.
אבל במשנתינו שבא רק דין ראשין הלא הי׳ הכרח גמור לסיים יחד עם זה
״מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין".
ורק על ידי זה נוכל להבין דברי הגמ׳ "ומנא תימרא דלא מטבילין בכיפין".
ויפלא וכי זו שאלה שאין מטבילין באויר כמו שגם פשוט להתוס׳ דאין
מטבילין בכיפין הוא דאורייתא ודבר פשוט הוא.
אבל אין זה שאלה מאחד ותשובה מאחר בהיות זה בדברי משנה אחת, כי
אם סיום הדברים ״מהו דתימא וכו׳ ליגזור ראשין אטו כיפין קמ״ל ומנא תימרא דלא
מטבלינן בכיפין דתנן יחד עם זה מטבילין וכו'״.
והכל שב למקום אחד ומלמד על עצמו שגם במקומות שראו בזה צורך ללמוד
הדברים יחד עם המשנה עד שבהזכירם הדברים יאמרו על זה '''דתנן''', בכל זה לא
הוסיפו זה על המטבע הקבועה, בתוך המשנה עצמה.
ותחת מה שרבינו הגדול רש״י ז״ל במס׳ [[בבא מציעא פו א|בבא מציעא ד׳ פ״ו]] יאמר על רבי
וסייעתו שעד זמנם ״היו תלמידים גורסים שמועה שמועה לבדה ולא היו מסכתות
סדורות וסדר נקבץ על הסדר והם כללו האמור בדורות שלפניהם וסדרו את המסכתות
'''ואחריהם לא יוסיפו אלא מעט'''״,
הנה תחת זה מכל מה שנתבאר לנו בח״ב ובכרך שלפני זה, ובכל המשך
דברינו בכרך זה יחד כולם מכל דברי המשנה מראשה לסופה, הדבר יוצא בעליל
ובולט לפנינו '''כי אחריהם לא נתוסף ולא כלום והם עצמם לא'''
'''הוסיפו אלא מעט'''.
ועי׳ במס׳ חולין ד׳ קכ״ח אשר בגמ׳ שם בא:
"דתנן אמר ר׳ יהודה כך הי׳ ר׳ עקיבא שונה חלב שחוטה בכפרים צריך
מחשבה ואין צריך הכשר שכבר הוכשר בשחיטה אמרתי לפניו למדתנו רבינו עולשין
שלקטן והדיחן לבהמה ונמלך עליהן לאדם צריכות הכשר שני וחזר ר׳ עקיבא להיות
שונה כר׳ יהודה."
ואחרי שאין זכר מכל הדברים האלה במשנה באו והגיהו על הגליון "צריך
להיות דתניא״.
ואין זה כי אם הגהה של טעות והצעת הדבר וענינו זה הוא, ב[[משנה עוקצין ג א|מס׳ עוקצין
פרק ג׳ משנה א׳ ב׳]] בא ביסוד המשנה:
"יש צריכין הכשר ואינן צריכין מחשבה מחשבה והכשר מחשבה ולא הכשר
לא הכשר ולא מחשבה, כל האוכלין המיוחדים לאדם צריכין הכשר ואין צריכין
מחשבה, החותך מן האדם ומן הבהמה ומן החי׳ ומן העופות מנבלת העוף הטמא
והחלב בכפרים ושאר כל ירקות שדה חוץ משמרקעים ופטריות וכו' הרי אלו צריכות
מחשבה והכשר."
ועל כן הנה מתחלה הי׳ ר׳ עקיבא גורס "והחלב בכפרים" בין אלה שצריכים
מחשבה ולא הכשר.
וכשהעמידו ר׳ יהודה על הדבר, חזר בו ר׳ עקיבא ושנה זה כדברי יסוד
המשנה בין אלה שצריכים מחשבה והכשר כמו שהוא לפנינו היום.
<קטע סוף=פרק נח/><noinclude></noinclude>
74f3t3k37b78gmitzrdu0irnka4v577
ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יז א
106
1744588
3022069
2026-06-30T12:13:44Z
תומר פנק
21273
יצירת דף עם התוכן "{{דף של זהר|זהר חלק א|טז ב|יז א|יז ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף יז א}} ==תרגום לעברית== ואחז שם הדבר. של שלוש נקודות חולם, שורק, חירק, זרע קודש, שהרי אין זרע שנזרע אלא בסוד זה. והתחבר הכל בעמוד האמצעי, והוציא את יסוד העולם, ומשום כך נקרא כל, שאוחז בהכל בהארת התשוקה. ה..."
3022069
wikitext
text/x-wiki
{{דף של זהר|זהר חלק א|טז ב|יז א|יז ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף יז א}}
==תרגום לעברית==
ואחז שם הדבר. של שלוש נקודות חולם, שורק, חירק, זרע קודש, שהרי אין זרע שנזרע אלא בסוד זה. והתחבר הכל בעמוד האמצעי, והוציא את יסוד העולם, ומשום כך נקרא כל, שאוחז בהכל בהארת התשוקה. השמאל לוהט בתוקף, והריח בכל הדרגות דרך ריח, ומההוא להט של אש הוציא את אותה הנקבה לבנה, ואותו הלהט היה חושך, מפני שהיה ממשיך חושך. ושני צדדים אלו הוציאו שתי דרגות אלו, אחד זכר ואחד נקבה. היסוד אוחז בעמוד האמצעי, מאותו תוספת אור שהיה בו. שכיון שאותו עמוד האמצעי נשלם ועשה שלום לכל הצדדים, אז ניתווסף בו אור מלמעלה ומכל הצדדים בשמחת הכל בו, ומאותו תוספת של שמחה יצא יסוד העולמות, ונקרא מוסף. מכאן יוצאים כל הצבאות למטה, ורוחות ונשמות קדושות, בסוד ה' צבאות, אל אלוהי הרוחות. לילה אדון כל הארץ, מצד שמאל מאותו חושך, ומשום שאותו חושך תשוקתו להתכלל בימין, ונחלש תוקפו, התפשט ממנו הלילה הזה. כאשר התחיל להתפשט הלילה הזה, בטרם הסתיים, אותו חושך נכנס ונתכלל בימין, והימין אחז בו, ונשאר בחיסרון הלילה הזה. וכמו שהחושך תשוקתו להתכלל באור, כך לילה תשוקתו להתכלל ביום. החושך גורע אורו, ומשום כך הוציא דרגה בחיסרון ולא באורה. החושך אינו מאיר אלא כשנתכלל באור, הלילה שיצא ממנו אינו מאיר אלא כשנתכלל ביום. חיסרון הלילה אינו נשלם אלא במוסף, מה שניתווסף כאן נגרע כאן. במוסף היה בו סוד הנקודה העליונה, וסוד העמוד האמצעי בכל הצדדים, ומשום כך ניתוספו בו שתי אותיות. בלילה יש חיסרון של שתי אלו, אז קרא המקרא כתוב "וַיִּקְרָא" {{ממ|בראשית|א|ה}}, ונגרע ממנו ו' י', וכתוב "קָרָא לָיְלָה". כאן סוד השם של שבעים ושתיים אותיות [שם ע"ב] החקוק של הכתר העליון.
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וגו'" {{ממ|בראשית|א|ו}}, כאן בפרט, סוד להבדיל בין מים עליונים לתחתונים, בסוד השמאל, כאן מחלוקת בסוד השמאל, שעד כאן סוד הימין הוא, וכאן הוא סוד השמאל, ומשום כך התרבתה מחלוקת, משום זה לימין, הימין הוא שלמות הכל, ומשום כך בימין כתוב הכל, שהרי בו תלויה כל שלמות. כשמתעורר השמאל מתעוררת מחלוקת, ובאותה מחלוקת נתחזקה אש הכעס, ויצא ממנו, מאותה מחלוקת, גיהנום, וגיהנום בשמאל התעורר ונדבק. חכמתו של משה בזה הסתכלה ובמעשה בראשית הביט. במעשה בראשית היתה מחלוקת שמאל בימין, ובאותה מחלוקת שהתעורר בה השמאל, יצא בו גיהנום ונדבק בו. העמוד האמצעי, שהוא יום שלישי, נכנס ביניהם והשבית את המחלוקת, והשלים בין שני הצדדים, וגיהנום ירד למטה, והשמאל נכלל בימין, והיה שלום בכל. כעין זה מחלקות קורח באהרן, שמאל בימין. הסתכל משה במעשה בראשית, אמר: לי ראוי ליישב מחלוקת בין ימין לשמאל. השתדל להשלים ביניהם, ולא רצה השמאל, ונתחזק קורח בתוקפו. אמר: ודאי גיהנום בתוקף המחלוקת, שמאל צריך היה להידבק, הוא לא רצה להידבק למעלה ולהתכלל בימין, ודאי ירד למטה בתוקף הכעס שלו, ועל כן לא רצה קורח להשלים מחלוקת זו בידו של משה, מפני שלא היתה לשם שמים, ולא חס על כבוד של מעלה, והכחיש מעשה בראשית. כיוון שראה משה שהיה מכחיש מעשה בראשית, ונדחה הוא החוצה, אז "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד" {{ממ|במדבר|טז|טו}}, "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה" על שהכחישו אותו שלא השלים אותה מחלוקת. "מְאֹד", על שהכחישו מעשה בראשית, ובכל הכחיש.
9nus1eve6d8ylate4jmoj2ppljieemm
3022127
3022069
2026-06-30T20:45:32Z
תומר פנק
21273
תומר פנק העביר את הדף [[ביאור:זוהר מתורגם/דף יז א]] לשם [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יז א]]: כותרת שאינה כתובה נכון
3022069
wikitext
text/x-wiki
{{דף של זהר|זהר חלק א|טז ב|יז א|יז ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף יז א}}
==תרגום לעברית==
ואחז שם הדבר. של שלוש נקודות חולם, שורק, חירק, זרע קודש, שהרי אין זרע שנזרע אלא בסוד זה. והתחבר הכל בעמוד האמצעי, והוציא את יסוד העולם, ומשום כך נקרא כל, שאוחז בהכל בהארת התשוקה. השמאל לוהט בתוקף, והריח בכל הדרגות דרך ריח, ומההוא להט של אש הוציא את אותה הנקבה לבנה, ואותו הלהט היה חושך, מפני שהיה ממשיך חושך. ושני צדדים אלו הוציאו שתי דרגות אלו, אחד זכר ואחד נקבה. היסוד אוחז בעמוד האמצעי, מאותו תוספת אור שהיה בו. שכיון שאותו עמוד האמצעי נשלם ועשה שלום לכל הצדדים, אז ניתווסף בו אור מלמעלה ומכל הצדדים בשמחת הכל בו, ומאותו תוספת של שמחה יצא יסוד העולמות, ונקרא מוסף. מכאן יוצאים כל הצבאות למטה, ורוחות ונשמות קדושות, בסוד ה' צבאות, אל אלוהי הרוחות. לילה אדון כל הארץ, מצד שמאל מאותו חושך, ומשום שאותו חושך תשוקתו להתכלל בימין, ונחלש תוקפו, התפשט ממנו הלילה הזה. כאשר התחיל להתפשט הלילה הזה, בטרם הסתיים, אותו חושך נכנס ונתכלל בימין, והימין אחז בו, ונשאר בחיסרון הלילה הזה. וכמו שהחושך תשוקתו להתכלל באור, כך לילה תשוקתו להתכלל ביום. החושך גורע אורו, ומשום כך הוציא דרגה בחיסרון ולא באורה. החושך אינו מאיר אלא כשנתכלל באור, הלילה שיצא ממנו אינו מאיר אלא כשנתכלל ביום. חיסרון הלילה אינו נשלם אלא במוסף, מה שניתווסף כאן נגרע כאן. במוסף היה בו סוד הנקודה העליונה, וסוד העמוד האמצעי בכל הצדדים, ומשום כך ניתוספו בו שתי אותיות. בלילה יש חיסרון של שתי אלו, אז קרא המקרא כתוב "וַיִּקְרָא" {{ממ|בראשית|א|ה}}, ונגרע ממנו ו' י', וכתוב "קָרָא לָיְלָה". כאן סוד השם של שבעים ושתיים אותיות [שם ע"ב] החקוק של הכתר העליון.
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וגו'" {{ממ|בראשית|א|ו}}, כאן בפרט, סוד להבדיל בין מים עליונים לתחתונים, בסוד השמאל, כאן מחלוקת בסוד השמאל, שעד כאן סוד הימין הוא, וכאן הוא סוד השמאל, ומשום כך התרבתה מחלוקת, משום זה לימין, הימין הוא שלמות הכל, ומשום כך בימין כתוב הכל, שהרי בו תלויה כל שלמות. כשמתעורר השמאל מתעוררת מחלוקת, ובאותה מחלוקת נתחזקה אש הכעס, ויצא ממנו, מאותה מחלוקת, גיהנום, וגיהנום בשמאל התעורר ונדבק. חכמתו של משה בזה הסתכלה ובמעשה בראשית הביט. במעשה בראשית היתה מחלוקת שמאל בימין, ובאותה מחלוקת שהתעורר בה השמאל, יצא בו גיהנום ונדבק בו. העמוד האמצעי, שהוא יום שלישי, נכנס ביניהם והשבית את המחלוקת, והשלים בין שני הצדדים, וגיהנום ירד למטה, והשמאל נכלל בימין, והיה שלום בכל. כעין זה מחלקות קורח באהרן, שמאל בימין. הסתכל משה במעשה בראשית, אמר: לי ראוי ליישב מחלוקת בין ימין לשמאל. השתדל להשלים ביניהם, ולא רצה השמאל, ונתחזק קורח בתוקפו. אמר: ודאי גיהנום בתוקף המחלוקת, שמאל צריך היה להידבק, הוא לא רצה להידבק למעלה ולהתכלל בימין, ודאי ירד למטה בתוקף הכעס שלו, ועל כן לא רצה קורח להשלים מחלוקת זו בידו של משה, מפני שלא היתה לשם שמים, ולא חס על כבוד של מעלה, והכחיש מעשה בראשית. כיוון שראה משה שהיה מכחיש מעשה בראשית, ונדחה הוא החוצה, אז "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד" {{ממ|במדבר|טז|טו}}, "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה" על שהכחישו אותו שלא השלים אותה מחלוקת. "מְאֹד", על שהכחישו מעשה בראשית, ובכל הכחיש.
9nus1eve6d8ylate4jmoj2ppljieemm
ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יז ב
106
1744589
3022070
2026-06-30T12:38:37Z
תומר פנק
21273
יצירת דף עם התוכן "{{דף של זהר|זהר חלק א|יז א|יז ב|יח א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף יז ב}} ==תרגום לעברית== קרח בלמעלה ובלמטה, שכתוב "בְּהַצֹּתָם עַל ה'"{{ממ|במדבר|כו|ט}}, הרי למטה ולמעלה, ועל כן נדבק כמו שראוי לו. מחלוקת שנתקנה כעין שלמעלה, ועולה ולא יורדת, ונתקיימה בדרך ישר, זו מחלוקת ש..."
3022070
wikitext
text/x-wiki
{{דף של זהר|זהר חלק א|יז א|יז ב|יח א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף יז ב}}
==תרגום לעברית==
קרח בלמעלה ובלמטה, שכתוב "בְּהַצֹּתָם עַל ה'"{{ממ|במדבר|כו|ט}}, הרי למטה ולמעלה, ועל כן נדבק כמו שראוי לו. מחלוקת שנתקנה כעין שלמעלה, ועולה ולא יורדת, ונתקיימה בדרך ישר, זו מחלוקת של שמאי והלל, והקדוש ברוך הוא הבדיל ביניהם והשלים אותם, וזו היתה מחלוקת לשם שמים, ושמים יישב את המחלוקת, ועל כן נתקיימה, וזה היה כעין מעשה בראשית. וקרח במעשה בראשית הכחיש בכל, ומחלוקת של שמים היתה, ורצה להכחיש דברי תורה, ודאי בדבקות של גיהנום היה, ועל כן נדבק עמו.
וסוד זה בספרו של אדם (הראשון). חושך כשהתעורר, התעורר בתוקפו, וברא בו גיהנום, ונדבק עמו באותה מחלוקת. כיוון ששכך הרוגז והתוקף, התעוררה מחלוקת בגוון אחר, מחלוקת של אהבה. ושתי מחלוקות היו, אחת התחלה ואחת סיום. וזהו דרכם של הצדיקים, התחלתם בקושי, וסופם בנחת.
קורח היה התחלת המחלוקת, כפי הרוגז והתוקף, ונדבק בגיהנום. שמאי סוף המחלוקת, כשהרוגז בנחת צריך לעורר מחלוקת של אהבה, ולהשלים על ידי השמים. וסוד "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל" {{ממ|בראשית|א|ו}}, זו מחלוקת ראשונה, התעוררות של רוגז ותוקף, רצה להפריש והתעורר גיהנום, עד שהרוגז והתוקף הצטנן, ואז "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וגו'" {ממ|בראשית|א|ז}}, התעוררה מחלוקת של אהבה וחביבות וקיומו של העולם, ובסוד זה מחלוקת שמאי והלל, שתורה שבעל פה נכנסה באהבה אצל תורה שבכתב, והיו בקיום שלם. הבדלה היא ודאי בשמאל. כתוב כאן הבדלה "וִיהִי מַבְדִּיל", וכתוב "וַיַּבְדֵּל", וכתוב שם "הַמְעַט מִכֶּם, כִּיהִבְדִּיל וגו'" {ממ|במדבר|טז|ט}}, וכתוב (דברים י, ח) "בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת-שֵׁבֶט הַלֵּוִי"{{ממ|דברים|י|ח}}, שהרי ודאי אין הבדלה אלא בשני, במקום השמאל. ואם תאמר: הבדלה בשני היא ודאי, מדוע הבדלה בלוי שהוא השלישי? הבדלה בשמעון היתה צריכה להיות, שהוא שני. אלא אף על פי שלוי הוא שלישי, בדעתו של יעקב שני היה, ולעולם בשני היה, והכל בדרך ישר, בדרך שלמה כראוי. הבדלה במוצאי שבת בין אלו השולטים בימי החול לשבת. וכשיוצאת שבת, עולה מגיהנום צד אחד מעין הרע, שרוצה לשלוט, בשעה שאומרים ישראל "וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ"{{ממ|תהילים|צ|יז}}, ויוצא מאותה דרגה שנקראת שמאל, ומבקש להתערב בזרע של ישראל, ולשלוט עליהם על ישראל. וישראל עושים מעשה בהדס וביין ואומרים הבדלה, ומתפרש מהם, ונשפל אותו הצד ונכנס למקומו בשאול, מקום שקרח וסיעתו שם, שכתוב: "וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה" {{ממ|במדבר|טז|לג}} והם לא ירדו לשם עד שעשו ישראל הבדלה מהם, שכתוב "הבדלו מתוך העדה" {{ממ|במדבר|טז|כא}}. ולעולם הבדלה בשני שהוא השמאל, בהתחלה ובתוקף וברוגז שהתעורר השמאל במחלוקת, בטרם שכך בנחת, ונברא בו גיהנום. אז נבראו כל אותם מלאכים שמקטרגים לריבונם למעלה, ואוכלת אותם האש ונשרפים, וכן כל שאר אלו שמתבטלים ואין להם קיום, ונאכלים באש, כעין זה קורח למטה, והכל כעין זה.
"יְהִי רָקִיעַ" {{ממ|בראשית|א|ו}}, התפשטה התפשטות זו מזו. א"ל כתף ימין, א"ל גדול, התפשטה התפשטות מתוך המים, להשתלם השם הזה א"ל, ולהתכלל באותה התפשטות זה בזה, והתפשט מא"ל אלהי"ם, הי"ם, אלו התפשטו, ונהפכו להיות מים תחתונים ימ"ה. אותה התפשטות שהתפשטה בשני, מים עליונים הי"ם, זה הים גדול, הי"ם מים עליונים, היפוך אלו האותיות ימ"ה, מים תחתונים. כיוון שנתקנו, נעשו הכל כלל אחד, והתפשט השם הזה בכמה מקומות. מים עליונים זכרים, ומים תחתונים נקבות. בתחילה היו מים בתוך מים, עד שנפרשו כדי שייודעו מים עליונים ותחתונים. זה אלהי"ם וזה אדנ"י, וזה ה' עליונה וה' תחתונה. מה כתוב? "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ" {{ממ|בראשית|א|ז}}, התפשטות זו נטלה את השם הזה אלהי"ם ממים עליונים, ומים
d6ng8mtbtedy7a7pekg9ixrdmd7kaw6
3022129
3022070
2026-06-30T20:45:45Z
תומר פנק
21273
תומר פנק העביר את הדף [[ביאור:זוהר מתורגם/דף יז ב]] לשם [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יז ב]]: כותרת שאינה כתובה נכון
3022070
wikitext
text/x-wiki
{{דף של זהר|זהר חלק א|יז א|יז ב|יח א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף יז ב}}
==תרגום לעברית==
קרח בלמעלה ובלמטה, שכתוב "בְּהַצֹּתָם עַל ה'"{{ממ|במדבר|כו|ט}}, הרי למטה ולמעלה, ועל כן נדבק כמו שראוי לו. מחלוקת שנתקנה כעין שלמעלה, ועולה ולא יורדת, ונתקיימה בדרך ישר, זו מחלוקת של שמאי והלל, והקדוש ברוך הוא הבדיל ביניהם והשלים אותם, וזו היתה מחלוקת לשם שמים, ושמים יישב את המחלוקת, ועל כן נתקיימה, וזה היה כעין מעשה בראשית. וקרח במעשה בראשית הכחיש בכל, ומחלוקת של שמים היתה, ורצה להכחיש דברי תורה, ודאי בדבקות של גיהנום היה, ועל כן נדבק עמו.
וסוד זה בספרו של אדם (הראשון). חושך כשהתעורר, התעורר בתוקפו, וברא בו גיהנום, ונדבק עמו באותה מחלוקת. כיוון ששכך הרוגז והתוקף, התעוררה מחלוקת בגוון אחר, מחלוקת של אהבה. ושתי מחלוקות היו, אחת התחלה ואחת סיום. וזהו דרכם של הצדיקים, התחלתם בקושי, וסופם בנחת.
קורח היה התחלת המחלוקת, כפי הרוגז והתוקף, ונדבק בגיהנום. שמאי סוף המחלוקת, כשהרוגז בנחת צריך לעורר מחלוקת של אהבה, ולהשלים על ידי השמים. וסוד "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל" {{ממ|בראשית|א|ו}}, זו מחלוקת ראשונה, התעוררות של רוגז ותוקף, רצה להפריש והתעורר גיהנום, עד שהרוגז והתוקף הצטנן, ואז "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וגו'" {ממ|בראשית|א|ז}}, התעוררה מחלוקת של אהבה וחביבות וקיומו של העולם, ובסוד זה מחלוקת שמאי והלל, שתורה שבעל פה נכנסה באהבה אצל תורה שבכתב, והיו בקיום שלם. הבדלה היא ודאי בשמאל. כתוב כאן הבדלה "וִיהִי מַבְדִּיל", וכתוב "וַיַּבְדֵּל", וכתוב שם "הַמְעַט מִכֶּם, כִּיהִבְדִּיל וגו'" {ממ|במדבר|טז|ט}}, וכתוב (דברים י, ח) "בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת-שֵׁבֶט הַלֵּוִי"{{ממ|דברים|י|ח}}, שהרי ודאי אין הבדלה אלא בשני, במקום השמאל. ואם תאמר: הבדלה בשני היא ודאי, מדוע הבדלה בלוי שהוא השלישי? הבדלה בשמעון היתה צריכה להיות, שהוא שני. אלא אף על פי שלוי הוא שלישי, בדעתו של יעקב שני היה, ולעולם בשני היה, והכל בדרך ישר, בדרך שלמה כראוי. הבדלה במוצאי שבת בין אלו השולטים בימי החול לשבת. וכשיוצאת שבת, עולה מגיהנום צד אחד מעין הרע, שרוצה לשלוט, בשעה שאומרים ישראל "וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ"{{ממ|תהילים|צ|יז}}, ויוצא מאותה דרגה שנקראת שמאל, ומבקש להתערב בזרע של ישראל, ולשלוט עליהם על ישראל. וישראל עושים מעשה בהדס וביין ואומרים הבדלה, ומתפרש מהם, ונשפל אותו הצד ונכנס למקומו בשאול, מקום שקרח וסיעתו שם, שכתוב: "וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה" {{ממ|במדבר|טז|לג}} והם לא ירדו לשם עד שעשו ישראל הבדלה מהם, שכתוב "הבדלו מתוך העדה" {{ממ|במדבר|טז|כא}}. ולעולם הבדלה בשני שהוא השמאל, בהתחלה ובתוקף וברוגז שהתעורר השמאל במחלוקת, בטרם שכך בנחת, ונברא בו גיהנום. אז נבראו כל אותם מלאכים שמקטרגים לריבונם למעלה, ואוכלת אותם האש ונשרפים, וכן כל שאר אלו שמתבטלים ואין להם קיום, ונאכלים באש, כעין זה קורח למטה, והכל כעין זה.
"יְהִי רָקִיעַ" {{ממ|בראשית|א|ו}}, התפשטה התפשטות זו מזו. א"ל כתף ימין, א"ל גדול, התפשטה התפשטות מתוך המים, להשתלם השם הזה א"ל, ולהתכלל באותה התפשטות זה בזה, והתפשט מא"ל אלהי"ם, הי"ם, אלו התפשטו, ונהפכו להיות מים תחתונים ימ"ה. אותה התפשטות שהתפשטה בשני, מים עליונים הי"ם, זה הים גדול, הי"ם מים עליונים, היפוך אלו האותיות ימ"ה, מים תחתונים. כיוון שנתקנו, נעשו הכל כלל אחד, והתפשט השם הזה בכמה מקומות. מים עליונים זכרים, ומים תחתונים נקבות. בתחילה היו מים בתוך מים, עד שנפרשו כדי שייודעו מים עליונים ותחתונים. זה אלהי"ם וזה אדנ"י, וזה ה' עליונה וה' תחתונה. מה כתוב? "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ" {{ממ|בראשית|א|ז}}, התפשטות זו נטלה את השם הזה אלהי"ם ממים עליונים, ומים
d6ng8mtbtedy7a7pekg9ixrdmd7kaw6
עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/449
104
1744590
3022072
2026-06-30T12:57:35Z
יעקב
15222
/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "878 חתימת המשנה <קטע התחלה=פרק נח/> אבל מפני שהיו שם הסוברים כדברי ר׳ עקיבא לפני חזרה שצריך לגרוס זה בין אלה הצריכים מחשבה ולא הכשר וכמו שהוא בחולין שם, ובפרט כי גם מתלמידי ר׳ עקיבא עצמו הי׳ שם אלה אשר שמעו ממנו כן לפני חזרה על פי דברי ר׳ יהודה, על כן מצאו להכ..."
3022072
proofread-page
text/x-wiki
<noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>878
חתימת המשנה
<קטע התחלה=פרק נח/>
אבל מפני שהיו שם הסוברים כדברי ר׳ עקיבא לפני חזרה שצריך לגרוס זה
בין אלה הצריכים מחשבה ולא הכשר וכמו שהוא בחולין שם,
ובפרט כי גם מתלמידי ר׳ עקיבא עצמו הי׳ שם אלה אשר שמעו ממנו כן
לפני חזרה על פי דברי ר׳ יהודה,
על כן מצאו להכרח גמור בימי רבי למסור את כל הדבר כמו שהוא כל
ענינו של ר׳ עקיבא עם ר׳ יהודה יחד עם דברי המשנה, אבל לא הוסיפו זה
בתוך המשנה.
ועל כן הובא זה בגמ׳ בלשון ״דתנן״ וכמו שהוא כן בכל המקומות כאלה.
ובמס׳ יומא ד׳ ל״ב בא בגמ׳ על דברי ריש לקיש ״יכול לא מירק יהא פסול
אם כן הויא ליה עבודה באחר ותנן כל עבודות יום הכפורים אינן כשרות אלא בו ובו׳״.
ומפני שלא נמצא זד .במשנה כתבו ,על הגליון ,צריך להיות ותניא״.
אבל כבר העיר השיטה מקובצת במס׳ חולין ד׳ כ״ט וכתב על ז ה:
״ותניא כל עבודת יום הכפורים נ״ב ב כ ל ה ס פ ר י )כתיבת( י ד כתוב ותנן
ז־כן כתוב שם ביומא.״
וד.דבר Tוע כי עדותו נאמנה מאד וכי היו לו כתבי ידות הרבד .מדויקים מאד.
וד.דבר בחר שכן הדבר כמו שהוא בכל הספרים כתבי יד ״דתנן״.
ותמה על עצמך שהרי כל המשניות ממס׳ יומא בנוים רק על היסוד הזה
.שכל עכורות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו״ היינו בכהן גחל,
ואיך אפשר לאמר על היסוד הכללי של כל משניות מם׳ יומא ,ותניא״.
וכן הדבר כי יחד עם המשניות במס׳ יומא הרי שנו ומסרו לתלמידיד.ם את
ד.יסוד הכללי מכל זה ,שכל עבודות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו״ ועל
ק כד.זכירם זה בגט׳ יאמרו בפשיטות ,דתנן״{{שוליים|(פו)}}.
ועי׳ במס׳ חולין' ד׳ ל׳ שבא שם בגט׳ ״וכי תימא בעי העמדה והערכד.
■ והת נ ן שחט בה שנים או רוב שנים ועדיז היא מפרכסת הרי היא כחי׳ לכל דבריד.״.
והתום׳ שם בד״ה וד.תנן כתבו ״אק המשנד .כן בשום מקום אלא דדייק לה
■ממתניתן דד.עור וח־וטב ד׳ קי״ז דתנן השוחט בהמה טמאה לעכו״ם ומפרכסת מטטאד.
■טומאת אוכלין אכל לא טומאת נבילות״.
והנד .במקום הזד .לא מחקו נם התום׳ ,דתנן״ וביארו זה מתוך זה ״אלא דייק
■לה ממתניתן דהעור והרוטב״.
אבל אם המקשה זה ומסדרי הגט׳ רק הם היו הראשונים לדקדק כן ממשנו־.
דהעור וד״רוטב ,דרך ד.נמ׳ בכל מקום להביא המשנד .כמו שו־דא ולדקדק ממנד..
------------------------
{{שולייםלמטה|(פו)}} וברש״י ד־ל לפנינו בם5ף חולין-ד׳ כיפ בא -ותניא יכל עבודת יוה״ב ובו'
.ברייתא היא בשילהי הוריות״.
ואין ספק שאילו הי׳ גם לפני השימה מקובצת כדברי רש״י ״ותניא׳ שהי׳ מעיר גם על זה.
ודברי רביט -ברייתא היא בשלהי הוריות׳ מראה מקום הוא לנו ,אבל המעיין שם יראה
בי אין זה ברייתא לעצמה מזה כי אם שבא שם )ד׳ י׳ב( !
.דברים שבין ב״ג לכהן הדיוט אלו הן פר הבא על כל המצות ופר יוה״ב ובד ומשמש
בשמנה כלים וכל עבודת יוה״ב אינן בשרות אלא בו בו׳.׳
וזה הוא ענין אחר לגמרי דחשיב בל דבר כהן גדול.
ויהי׳ איך שיהי׳ דלשיטה מקובצת העיד לנו שכן הוא בכל כ״י-,דתנן״ ,והדבר גם מוכרח
כן במבואר.<noinclude></noinclude>
l22k4kysgkfd4t207ps5dnh4of3qb4k
3022113
3022072
2026-06-30T19:22:16Z
יעקב
15222
3022113
proofread-page
text/x-wiki
<noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>878
חתימת המשנה
<קטע התחלה=פרק נח/>
אבל מפני שהיו שם הסוברים כדברי ר׳ עקיבא לפני חזרה שצריך לגרוס זה
בין אלה הצריכים מחשבה ולא הכשר וכמו שהוא בחולין שם,
ובפרט כי גם מתלמידי ר׳ עקיבא עצמו הי׳ שם אלה אשר שמעו ממנו כן
לפני חזרה על פי דברי ר׳ יהודה,
על כן מצאו להכרח גמור בימי רבי למסור את כל הדבר כמו שהוא כל
ענינו של ר׳ עקיבא עם ר׳ יהודה יחד עם דברי המשנה, אבל לא הוסיפו זה
בתוך המשנה.
ועל כן הובא זה בגמ׳ בלשון ״דתנן״ וכמו שהוא כן בכל המקומות כאלה.
ובמס׳ [[יומא לב ב|יומא ד׳ ל״ב]] בא בגמ׳ על דברי ריש לקיש ״יכול לא מירק יהא פסול
אם כן הויא ליה עבודה באחר ותנן כל עבודות יום הכפורים אינן כשרות אלא בו וכו'״.
ומפני שלא נמצא זה במשנה כתבו על הגליון "צריך להיות ותניא".
אבל כבר העיר השיטה מקובצת במס׳ חולין ד׳ כ״ט וכתב על זה:
״ותניא כל עבודת יום הכפורים נ״ב בכל הספרי (כתיבת) יד כתוב ותנן
וכן כתוב שם ביומא.״
והדבר ידוע כי עדותו נאמנה מאד וכי היו לו כתבי ידות הרבה מדויקים מאד.
והדבר בחר שכן הדבר כמו שהוא בכל הספרים כתבי יד ״דתנן״.
ותמה על עצמך שהרי כל המשניות ממס׳ יומא בנוים רק על היסוד הזה
"שכל עכורות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו" היינו בכהן גדול,
ואיך אפשר לאמר על היסוד הכללי של כל משניות מס׳ יומא "ותניא".
וכן הדבר כי יחד עם המשניות במס׳ יומא הרי שנו ומסרו לתלמידיהם את
היסוד הכללי מכל זה "שכל עבודות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו" ועל
כן בהזכירם זה בגמ׳ יאמרו בפשיטות "דתנן"{{שוליים|(פו)}}.
ועי׳ במס׳ חולין' ד׳ ל׳ שבא שם בגמ׳ ״וכי תימא בעי העמדה והערכד.
■ והת נ ן שחט בה שנים או רוב שנים ועדיז היא מפרכסת הרי היא כחי׳ לכל דבריד.״.
והתום׳ שם בד״ה וד.תנן כתבו ״אק המשנד .כן בשום מקום אלא דדייק לה
■ממתניתן דד.עור וח־וטב ד׳ קי״ז דתנן השוחט בהמה טמאה לעכו״ם ומפרכסת מטטאד.
■טומאת אוכלין אכל לא טומאת נבילות״.
והנד .במקום הזד .לא מחקו נם התום׳ ,דתנן״ וביארו זה מתוך זה ״אלא דייק
■לה ממתניתן דהעור והרוטב״.
אבל אם המקשה זה ומסדרי הגט׳ רק הם היו הראשונים לדקדק כן ממשנו־.
דהעור וד״רוטב ,דרך ד.נמ׳ בכל מקום להביא המשנד .כמו שו־דא ולדקדק ממנד..
------------------------
{{שולייםלמטה|(פו)}} וברש״י ד־ל לפנינו בם5ף חולין-ד׳ כיפ בא -ותניא יכל עבודת יוה״ב ובו'
.ברייתא היא בשילהי הוריות״.
ואין ספק שאילו הי׳ גם לפני השימה מקובצת כדברי רש״י ״ותניא׳ שהי׳ מעיר גם על זה.
ודברי רביט -ברייתא היא בשלהי הוריות׳ מראה מקום הוא לנו ,אבל המעיין שם יראה
בי אין זה ברייתא לעצמה מזה כי אם שבא שם )ד׳ י׳ב( !
.דברים שבין ב״ג לכהן הדיוט אלו הן פר הבא על כל המצות ופר יוה״ב ובד ומשמש
בשמנה כלים וכל עבודת יוה״ב אינן בשרות אלא בו בו׳.׳
וזה הוא ענין אחר לגמרי דחשיב בל דבר כהן גדול.
ויהי׳ איך שיהי׳ דלשיטה מקובצת העיד לנו שכן הוא בכל כ״י-,דתנן״ ,והדבר גם מוכרח
כן במבואר.<noinclude></noinclude>
5sw0jnu6t7e0an2ceac33zzbbg8hyfp
3022157
3022113
2026-07-01T06:24:50Z
יעקב
15222
3022157
proofread-page
text/x-wiki
<noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>878
חתימת המשנה
<קטע התחלה=פרק נח/>
אבל מפני שהיו שם הסוברים כדברי ר׳ עקיבא לפני חזרה שצריך לגרוס זה
בין אלה הצריכים מחשבה ולא הכשר וכמו שהוא בחולין שם,
ובפרט כי גם מתלמידי ר׳ עקיבא עצמו הי׳ שם אלה אשר שמעו ממנו כן
לפני חזרה על פי דברי ר׳ יהודה,
על כן מצאו להכרח גמור בימי רבי למסור את כל הדבר כמו שהוא כל
ענינו של ר׳ עקיבא עם ר׳ יהודה יחד עם דברי המשנה, אבל לא הוסיפו זה
בתוך המשנה.
ועל כן הובא זה בגמ׳ בלשון ״דתנן״ וכמו שהוא כן בכל המקומות כאלה.
ובמס׳ [[יומא לב ב|יומא ד׳ ל״ב]] בא בגמ׳ על דברי ריש לקיש ״יכול לא מירק יהא פסול
אם כן הויא ליה עבודה באחר ותנן כל עבודות יום הכפורים אינן כשרות אלא בו וכו'״.
ומפני שלא נמצא זה במשנה כתבו על הגליון "צריך להיות ותניא".
אבל כבר העיר השיטה מקובצת במס׳ חולין ד׳ כ״ט וכתב על זה:
״ותניא כל עבודת יום הכפורים נ״ב בכל הספרי (כתיבת) יד כתוב ותנן
וכן כתוב שם ביומא.״
והדבר ידוע כי עדותו נאמנה מאד וכי היו לו כתבי ידות הרבה מדויקים מאד.
והדבר בחר שכן הדבר כמו שהוא בכל הספרים כתבי יד ״דתנן״.
ותמה על עצמך שהרי כל המשניות ממס׳ יומא בנוים רק על היסוד הזה
"שכל עכורות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו" היינו בכהן גדול,
ואיך אפשר לאמר על היסוד הכללי של כל משניות מס׳ יומא "ותניא".
וכן הדבר כי יחד עם המשניות במס׳ יומא הרי שנו ומסרו לתלמידיהם את
היסוד הכללי מכל זה "שכל עבודות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו" ועל
כן בהזכירם זה בגמ׳ יאמרו בפשיטות "דתנן"{{שוליים|(פו)}}.
ועי׳ במס׳ [[חולין ל א|חולין ד׳ ל׳]] שבא שם בגמ׳ ״וכי תימא בעי העמדה והערכה
'''והתנן''' שחט בה שנים או רוב שנים ועדין היא מפרכסת הרי היא כחי׳ לכל דבריה".
והתוס׳ שם בד״ה והתנן כתבו ״אין המשנה כן בשום מקום אלא דדייק לה
ממתניתן דהעור והרוטב [[חולין קיז א|ד׳ קי״ז]] דתנן השוחט בהמה טמאה לעכו״ם ומפרכסת מטמאה
טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבילות״.
והנה במקום הזה לא מחקו גם התוס׳ "דתנן" וביארו זה מתוך זה ״אלא דייק
לה ממתניתן דהעור והרוטב״.
אבל אם המקשה זה ומסדרי הגמ׳ רק הם היו הראשונים לדקדק כן ממשנה
דהעור והרוטב, דרך הגמ׳ בכל מקום להביא המשנה כמו שהיא ולדקדק ממנה.
<קטע סוף=פרק נח/>
------------------------
{{שולייםלמטה|(פו)}} וברש״י ד־ל לפנינו בם5ף חולין-ד׳ כיפ בא -ותניא יכל עבודת יוה״ב ובו'
.ברייתא היא בשילהי הוריות״.
ואין ספק שאילו הי׳ גם לפני השימה מקובצת כדברי רש״י ״ותניא׳ שהי׳ מעיר גם על זה.
ודברי רביט -ברייתא היא בשלהי הוריות׳ מראה מקום הוא לנו ,אבל המעיין שם יראה
בי אין זה ברייתא לעצמה מזה כי אם שבא שם )ד׳ י׳ב( !
.דברים שבין ב״ג לכהן הדיוט אלו הן פר הבא על כל המצות ופר יוה״ב ובד ומשמש
בשמנה כלים וכל עבודת יוה״ב אינן בשרות אלא בו בו׳.׳
וזה הוא ענין אחר לגמרי דחשיב בל דבר כהן גדול.
ויהי׳ איך שיהי׳ דלשיטה מקובצת העיד לנו שכן הוא בכל כ״י-,דתנן״ ,והדבר גם מוכרח
כן במבואר.<noinclude></noinclude>
s7cfs23bgvvrr2g0er4fpjey8s4w1vr
3022158
3022157
2026-07-01T06:25:51Z
יעקב
15222
3022158
proofread-page
text/x-wiki
<noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>878
חתימת המשנה
<קטע התחלה=פרק נח/>
אבל מפני שהיו שם הסוברים כדברי ר׳ עקיבא לפני חזרה שצריך לגרוס זה
בין אלה הצריכים מחשבה ולא הכשר וכמו שהוא בחולין שם,
ובפרט כי גם מתלמידי ר׳ עקיבא עצמו הי׳ שם אלה אשר שמעו ממנו כן
לפני חזרה על פי דברי ר׳ יהודה,
על כן מצאו להכרח גמור בימי רבי למסור את כל הדבר כמו שהוא כל
ענינו של ר׳ עקיבא עם ר׳ יהודה יחד עם דברי המשנה, אבל לא הוסיפו זה
בתוך המשנה.
ועל כן הובא זה בגמ׳ בלשון ״דתנן״ וכמו שהוא כן בכל המקומות כאלה.
ובמס׳ [[יומא לב ב|יומא ד׳ ל״ב]] בא בגמ׳ על דברי ריש לקיש ״יכול לא מירק יהא פסול
אם כן הויא ליה עבודה באחר ותנן כל עבודות יום הכפורים אינן כשרות אלא בו וכו'״.
ומפני שלא נמצא זה במשנה כתבו על הגליון "צריך להיות ותניא".
אבל כבר העיר השיטה מקובצת במס׳ חולין ד׳ כ״ט וכתב על זה:
״ותניא כל עבודת יום הכפורים נ״ב בכל הספרי (כתיבת) יד כתוב ותנן
וכן כתוב שם ביומא.״
והדבר ידוע כי עדותו נאמנה מאד וכי היו לו כתבי ידות הרבה מדויקים מאד.
והדבר בחר שכן הדבר כמו שהוא בכל הספרים כתבי יד ״דתנן״.
ותמה על עצמך שהרי כל המשניות ממס׳ יומא בנוים רק על היסוד הזה
"שכל עכורות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו" היינו בכהן גדול,
ואיך אפשר לאמר על היסוד הכללי של כל משניות מס׳ יומא "ותניא".
וכן הדבר כי יחד עם המשניות במס׳ יומא הרי שנו ומסרו לתלמידיהם את
היסוד הכללי מכל זה "שכל עבודות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו" ועל
כן בהזכירם זה בגמ׳ יאמרו בפשיטות "דתנן"{{שוליים|(פו)}}.
ועי׳ במס׳ [[חולין ל א|חולין ד׳ ל׳]] שבא שם בגמ׳ ״וכי תימא בעי העמדה והערכה
'''והתנן''' שחט בה שנים או רוב שנים ועדין היא מפרכסת הרי היא כחי׳ לכל דבריה".
והתוס׳ שם בד״ה והתנן כתבו ״אין המשנה כן בשום מקום אלא דדייק לה
ממתניתן דהעור והרוטב [[חולין קיז ב|ד׳ קי״ז]] דתנן השוחט בהמה טמאה לעכו״ם ומפרכסת מטמאה
טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבילות״.
והנה במקום הזה לא מחקו גם התוס׳ "דתנן" וביארו זה מתוך זה ״אלא דייק
לה ממתניתן דהעור והרוטב״.
אבל אם המקשה זה ומסדרי הגמ׳ רק הם היו הראשונים לדקדק כן ממשנה
דהעור והרוטב, דרך הגמ׳ בכל מקום להביא המשנה כמו שהיא ולדקדק ממנה.
<קטע סוף=פרק נח/>
------------------------
{{שולייםלמטה|(פו)}} וברש״י ד־ל לפנינו בם5ף חולין-ד׳ כיפ בא -ותניא יכל עבודת יוה״ב ובו'
.ברייתא היא בשילהי הוריות״.
ואין ספק שאילו הי׳ גם לפני השימה מקובצת כדברי רש״י ״ותניא׳ שהי׳ מעיר גם על זה.
ודברי רביט -ברייתא היא בשלהי הוריות׳ מראה מקום הוא לנו ,אבל המעיין שם יראה
בי אין זה ברייתא לעצמה מזה כי אם שבא שם )ד׳ י׳ב( !
.דברים שבין ב״ג לכהן הדיוט אלו הן פר הבא על כל המצות ופר יוה״ב ובד ומשמש
בשמנה כלים וכל עבודת יוה״ב אינן בשרות אלא בו בו׳.׳
וזה הוא ענין אחר לגמרי דחשיב בל דבר כהן גדול.
ויהי׳ איך שיהי׳ דלשיטה מקובצת העיד לנו שכן הוא בכל כ״י-,דתנן״ ,והדבר גם מוכרח
כן במבואר.<noinclude></noinclude>
5f81azka5ugbdboq1ol76rxp0ppagi8
ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יח א
106
1744591
3022073
2026-06-30T13:04:28Z
תומר פנק
21273
יצירת דף עם התוכן "{{דף של זהר|זהר חלק א|יז ב|יח א|יח ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף יח א}} ==תרגום לעברית== תחתונים אדנ"י, ועם כל זה, כיוון שנשלמו מים זכרים במים נקבות, השם של אלהי"ם התפשט בכל. ואף על פי שהבדיל בין מים עליונים לתחתונים, המחלוקת לא התבטלה עד יום שלישי, והשלים את המחלוקת..."
3022073
wikitext
text/x-wiki
{{דף של זהר|זהר חלק א|יז ב|יח א|יח ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף יח א}}
==תרגום לעברית==
תחתונים אדנ"י, ועם כל זה, כיוון שנשלמו מים זכרים במים נקבות, השם של אלהי"ם התפשט בכל. ואף על פי שהבדיל בין מים עליונים לתחתונים, המחלוקת לא התבטלה עד יום שלישי, והשלים את המחלוקת ונתיישב הכל במקומו כראוי. ובגלל מחלוקת זו, אף על פי שהיא קיומו של העולם, לא כתוב כי טוב בשני, מפני שלא נשלמה המלאכה, ומים עליונים ומים תחתונים היו כאחד, ולא היו תולדות בעולם, עד שנפרדו והובחנו, ובשל כך עשו תולדות. ועם כל זה, אף על פי שהבדלה היתה בשני, ומחלוקת בו היתה, יום שלישי השלים בכל, שהוא השם שנחקק בחקיקותיו היה, להשלים בין מים עליונים ומים תחתונים, ה' עליונה וה' תחתונה, ו' ביניהם להשלים בשני הצדדים. וסימן לזה מי הירדן, מים עליונים קמו נד אחד, מים תחתונים ירדו לים, וישראל הולכים באמצע. חמישה רקיעים כתובים כאן, וחי העולמים הולך בהם ומנהיג בהם, כולם כלולים זה בזה, ואלמלא מחלוקת זו שהושלמה על ידי האמצעי, לא היו מתכללים ולא היו נשארים זה בזה. חמש מאות שנים הן, שעץ החיים דבוק בהן לעשות פירות ותולדות לעולם, וכל מימיו של מעשה בראשית שנובעים ונמשכים מבראשית נחלקו תחתיו על ידו, ודוד המלך לוקח הכל, והוא מחלק אחר כך, שכתוב "וַיְחַלֵּק לְכל הָעָם לְכל הֲמוֹן" {{ממ|שמואל ב|ו|יט}}, וכתוב "תִּתֵּן לָהֶם, יִלְקֹטוּן" {{ממ|תהילים|קד|כח}}, וכתוב "וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף" {{ממ|משלי|לא|טו}}. בשעה שמתעוררת מחלוקת בתוקף השמאל, מתרבה ומתחזק הערפל של הטומאה, ויצאו משם ניצוצות לוהטים, ונקרשו מיד ללא לחלוחיות כלל, והיו זכר ונקבה, ומהם נפרדו מינים רעים למיניהם, וכאן תוקף רוח הטומאה, בכל אותם תוקפי הניצוצות, והם סוד הערלה. אלו התחזקו במינים חזקים, אחד אפע"ה ואחד נח"ש, ושניהם אחד. אפעה מוליד לשבע שנים, בחיבור אחד חוזר הכל לשבע השנים של הנחש. כאן הוא סוד הגיהנום שנקרא בשבעה שמות, יצר הרע בשבעה שמות נקרא, ובכמה דרגות התפשטה הטומאה מכאן לעולם, והכל מסוד השמאל, טוב ורע, והוא נחוץ ליישובו של עולם. כאן השם החקוק של שמונה עשרה אותיות, הממונה על גשמי רצון, נדבה וברכה, לצורך יישובו של עולם.
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם" {{ממ|בראשית|א|ט}}, בדרך קו, להיות בדרך ישר. שהרי מסוד אותה נקודה ראשונה יצא הכל בסתר, עד שמגיע ומתכנס להיכל העליון, ומשם יוצא בקו ישר לשאר הדרגות, עד שמגיע לאותו מקום אחד שמכנס את הכל, בכלל זכר ונקבה, ומי הוא? חי העולמים. המים שיוצאים מלמעלה, מאות ה' העליונה, "מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם", ו' קטנה. ועל כן ו', ו' הן,אחד "שָּׁמַיִם" ואחד "מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם" אז "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה", זו ה' תחתונה. זו נגלית, וכל השאר מכוסים. ומתוך זו האחרונה נשמע בהשכל אותו שנכסה. "אֶל מָקוֹם אֶחָד", מפני שכאן הוא קשר הייחוד של העולם העליון.
ה' אחד ושמו אחד, שני ייחודים: אחד של העולם העליון להתייחד בדרגותיו, ואחד של העולם התחתון להתייחד בדרגותיו. קשר הייחוד של העולם העליון עד כאן הוא. חי העולמים שם התמתק, ונקשר העולם העליון בייחוד שלו, ומשום כך נקרא "מָקוֹם אֶחָד". כל הדרגות וכל האיברים מתכנסים שם, והיו כולם בו אחד ללא פירוד כלל. ואין דרגה שמתייחדים שם בייחוד אחד אלא זו, ובה נכסים כולם בדרך סתר בתשוקה אחת. עד כאן בדרגה זו, מתייחד העולם הנגלה בעולם המכוסה. העולם הנגלה מתייחד אף הוא כך למטה, והעולם הנגלה הוא העולם התחתון: "וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי" {{ממ|ישעיהו|ו|א}}, "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|כד|י}}, "וּכְבוֹד ה' נִרְאָה" {{ממ|במדבר|יד|י}}, "וַיֵּרָא כְּבוֹד ה'" {{ממ|במדבר|יז|ז}}, "כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת וגו' מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'" {{ממ|יחזקאל|א|כח}}. וזהו סוד "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה".
"כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת", זה חי העולמים, וזהו "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן" {{ממ|בראשית|ט|יג}}, זו מלכות, "נָתַתִּי", מיום שנברא העולם ביום
833ea7opuky8xc6wxiu510pfa1j8ktt
3022131
3022073
2026-06-30T20:45:57Z
תומר פנק
21273
תומר פנק העביר את הדף [[ביאור:זוהר מתורגם/דף יח א]] לשם [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יח א]]: כותרת שאינה כתובה נכון
3022073
wikitext
text/x-wiki
{{דף של זהר|זהר חלק א|יז ב|יח א|יח ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף יח א}}
==תרגום לעברית==
תחתונים אדנ"י, ועם כל זה, כיוון שנשלמו מים זכרים במים נקבות, השם של אלהי"ם התפשט בכל. ואף על פי שהבדיל בין מים עליונים לתחתונים, המחלוקת לא התבטלה עד יום שלישי, והשלים את המחלוקת ונתיישב הכל במקומו כראוי. ובגלל מחלוקת זו, אף על פי שהיא קיומו של העולם, לא כתוב כי טוב בשני, מפני שלא נשלמה המלאכה, ומים עליונים ומים תחתונים היו כאחד, ולא היו תולדות בעולם, עד שנפרדו והובחנו, ובשל כך עשו תולדות. ועם כל זה, אף על פי שהבדלה היתה בשני, ומחלוקת בו היתה, יום שלישי השלים בכל, שהוא השם שנחקק בחקיקותיו היה, להשלים בין מים עליונים ומים תחתונים, ה' עליונה וה' תחתונה, ו' ביניהם להשלים בשני הצדדים. וסימן לזה מי הירדן, מים עליונים קמו נד אחד, מים תחתונים ירדו לים, וישראל הולכים באמצע. חמישה רקיעים כתובים כאן, וחי העולמים הולך בהם ומנהיג בהם, כולם כלולים זה בזה, ואלמלא מחלוקת זו שהושלמה על ידי האמצעי, לא היו מתכללים ולא היו נשארים זה בזה. חמש מאות שנים הן, שעץ החיים דבוק בהן לעשות פירות ותולדות לעולם, וכל מימיו של מעשה בראשית שנובעים ונמשכים מבראשית נחלקו תחתיו על ידו, ודוד המלך לוקח הכל, והוא מחלק אחר כך, שכתוב "וַיְחַלֵּק לְכל הָעָם לְכל הֲמוֹן" {{ממ|שמואל ב|ו|יט}}, וכתוב "תִּתֵּן לָהֶם, יִלְקֹטוּן" {{ממ|תהילים|קד|כח}}, וכתוב "וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף" {{ממ|משלי|לא|טו}}. בשעה שמתעוררת מחלוקת בתוקף השמאל, מתרבה ומתחזק הערפל של הטומאה, ויצאו משם ניצוצות לוהטים, ונקרשו מיד ללא לחלוחיות כלל, והיו זכר ונקבה, ומהם נפרדו מינים רעים למיניהם, וכאן תוקף רוח הטומאה, בכל אותם תוקפי הניצוצות, והם סוד הערלה. אלו התחזקו במינים חזקים, אחד אפע"ה ואחד נח"ש, ושניהם אחד. אפעה מוליד לשבע שנים, בחיבור אחד חוזר הכל לשבע השנים של הנחש. כאן הוא סוד הגיהנום שנקרא בשבעה שמות, יצר הרע בשבעה שמות נקרא, ובכמה דרגות התפשטה הטומאה מכאן לעולם, והכל מסוד השמאל, טוב ורע, והוא נחוץ ליישובו של עולם. כאן השם החקוק של שמונה עשרה אותיות, הממונה על גשמי רצון, נדבה וברכה, לצורך יישובו של עולם.
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם" {{ממ|בראשית|א|ט}}, בדרך קו, להיות בדרך ישר. שהרי מסוד אותה נקודה ראשונה יצא הכל בסתר, עד שמגיע ומתכנס להיכל העליון, ומשם יוצא בקו ישר לשאר הדרגות, עד שמגיע לאותו מקום אחד שמכנס את הכל, בכלל זכר ונקבה, ומי הוא? חי העולמים. המים שיוצאים מלמעלה, מאות ה' העליונה, "מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם", ו' קטנה. ועל כן ו', ו' הן,אחד "שָּׁמַיִם" ואחד "מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם" אז "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה", זו ה' תחתונה. זו נגלית, וכל השאר מכוסים. ומתוך זו האחרונה נשמע בהשכל אותו שנכסה. "אֶל מָקוֹם אֶחָד", מפני שכאן הוא קשר הייחוד של העולם העליון.
ה' אחד ושמו אחד, שני ייחודים: אחד של העולם העליון להתייחד בדרגותיו, ואחד של העולם התחתון להתייחד בדרגותיו. קשר הייחוד של העולם העליון עד כאן הוא. חי העולמים שם התמתק, ונקשר העולם העליון בייחוד שלו, ומשום כך נקרא "מָקוֹם אֶחָד". כל הדרגות וכל האיברים מתכנסים שם, והיו כולם בו אחד ללא פירוד כלל. ואין דרגה שמתייחדים שם בייחוד אחד אלא זו, ובה נכסים כולם בדרך סתר בתשוקה אחת. עד כאן בדרגה זו, מתייחד העולם הנגלה בעולם המכוסה. העולם הנגלה מתייחד אף הוא כך למטה, והעולם הנגלה הוא העולם התחתון: "וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי" {{ממ|ישעיהו|ו|א}}, "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|כד|י}}, "וּכְבוֹד ה' נִרְאָה" {{ממ|במדבר|יד|י}}, "וַיֵּרָא כְּבוֹד ה'" {{ממ|במדבר|יז|ז}}, "כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת וגו' מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'" {{ממ|יחזקאל|א|כח}}. וזהו סוד "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה".
"כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת", זה חי העולמים, וזהו "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן" {{ממ|בראשית|ט|יג}}, זו מלכות, "נָתַתִּי", מיום שנברא העולם ביום
833ea7opuky8xc6wxiu510pfa1j8ktt
קובץ:פינחס רביעי אשכנז.mp3
6
1744592
3022080
2026-06-30T14:33:54Z
אברהם יוסף זיידה
8639
3022080
wikitext
text/x-wiki
phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1
קובץ:פינחס ראשון אשכנז .mp3
6
1744593
3022082
2026-06-30T14:45:59Z
אברהם יוסף זיידה
8639
3022082
wikitext
text/x-wiki
phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1
קובץ:פינחס שני אשכנז .mp3
6
1744594
3022083
2026-06-30T14:48:21Z
אברהם יוסף זיידה
8639
3022083
wikitext
text/x-wiki
phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1
קובץ:פינחס שלישי אשכנז .mp3
6
1744595
3022084
2026-06-30T14:50:07Z
אברהם יוסף זיידה
8639
3022084
wikitext
text/x-wiki
phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1
ארץ לא מטוהרה
0
1744596
3022088
2026-06-30T16:38:24Z
Lteitelbaum1
45906
יצירת דף עם התוכן "'''ארץ לא מטהרה עיר הכמרים''' ארץ לא מטהרה עיר הכמרים בשל בשלה על־מצות ומררים הותירה כטמא שרפה בטהורים: גם חסידה בשמים ידעה עת מושבה דברי נעמה נעמו במעשים חשובה עיניך פקוחות ואזנך קשובה: הן רגל יוסף ואפרים יקריך וכהן ולוי ומשה בחיריך שלמה אהיה כעטיה על־עד..."
3022088
wikitext
text/x-wiki
'''ארץ לא מטהרה עיר הכמרים'''
ארץ לא מטהרה עיר הכמרים
בשל בשלה על־מצות ומררים
הותירה כטמא שרפה בטהורים:
גם חסידה בשמים ידעה עת מושבה
דברי נעמה נעמו במעשים חשובה
עיניך פקוחות ואזנך קשובה:
הן רגל יוסף ואפרים יקריך
וכהן ולוי ומשה בחיריך
שלמה אהיה כעטיה על־עדרי חבריך:
"זה ה' קוינו לו" פה פער
חך כל־איש ןאשה זקן ונער
ואת־האח לפניו מבער:
טובים וצדיקים נתנו שבח וטעם
ישמיעו זאת הבערים בעם
לאחד קראתי נעם:
כה אמרו הבערים: "אכלתם שאר עמי
לכן תאכלכם אש ההולכים מי וטי׳
ויענו כל העם 'אורי קומי':
מרום שלח אש אל קדושיך, המימה
נפשם לא אותה כי אם לעלות השמימה
שמריה הראש ויהי דוד מחנימה:
שימו זאת על־לב ההיתה עד הנה
עוד רבים מהם כהנה וכהנה
אהה השם הצליחה־נא:
פורה תדרך ותנקום בצוררים
צור הלא ידעת סתרי סתרים
האוכל בשר אבירים:
קרן חבל נחלתך כקמה לחרמש
ריעך בצאתך השמש בגבורתו להשתמש
שבתי וראה תחת השמש:
תרדף באף ותשמידם באיבים
אשר נותנים עמך לאור שביבים
ונהיה לירושלים חומות אש סביבים:
rv6g1fxncrzwxfw54sldg6i1qdkf5av
3022089
3022088
2026-06-30T16:39:51Z
Lteitelbaum1
45906
3022089
wikitext
text/x-wiki
'''ארץ לא מטהרה עיר הכמרים'''
ארץ לא מטהרה עיר הכמרים
בשל בשלה על־מצות ומררים
הותירה כטמא שרפה בטהורים:
גם חסידה בשמים ידעה עת מושבה
דברי נעמה נעמו במעשים חשובה
עיניך פקוחות ואזנך קשובה:
הן רגל יוסף ואפרים יקריך
וכהן ולוי ומשה בחיריך
שלמה אהיה כעטיה על־עדרי חבריך:
"זה ה' קוינו לו" פה פער
חך כל־איש ואשה זקן ונער
ואת־האח לפניו מבער:
טובים וצדיקים נתנו שבח וטעם
ישמיעו זאת הבערים בעם
לאחד קראתי נעם:
כה אמרו הבערים: "אכלתם שאר עמי
לכן תאכלכם אש ההולכים מי וטי׳
ויענו כל העם 'אורי קומי':
מרום שלח אש אל קדושיך, המימה
נפשם לא אותה כי אם לעלות השמימה
שמריה הראש ויהי דוד מחנימה:
שימו זאת על־לב ההיתה עד הנה
עוד רבים מהם כהנה וכהנה
אהה השם הצליחה־נא:
פורה תדרך ותנקום בצוררים
צור הלא ידעת סתרי סתרים
האוכל בשר אבירים:
קרן חבל נחלתך כקמה לחרמש
ריעך בצאתך השמש בגבורתו להשתמש
שבתי וראה תחת השמש:
תרדף באף ותשמידם באיבים
אשר נותנים עמך לאור שביבים
ונהיה לירושלים חומות אש סביבים:
octsrxdnrgc81losebw7pwlyn9h1f3m
3022090
3022089
2026-06-30T16:45:03Z
Lteitelbaum1
45906
3022090
wikitext
text/x-wiki
'''ארץ לא מטהרה עיר הכמרים'''
ארץ לא מטהרה עיר הכמרים {{ש}}
בשל בשלה על־מצות ומררים {{ש}}
הותירה כטמא שרפה בטהורים: {{ש}}
גם חסידה בשמים ידעה עת מושבה
דברי נעמה נעמו במעשים חשובה
עיניך פקוחות ואזנך קשובה:
הן רגל יוסף ואפרים יקריך
וכהן ולוי ומשה בחיריך
שלמה אהיה כעטיה על־עדרי חבריך:
"זה ה' קוינו לו" פה פער
חך כל־איש ואשה זקן ונער
ואת־האח לפניו מבער:
טובים וצדיקים נתנו שבח וטעם
ישמיעו זאת הבערים בעם
לאחד קראתי נעם:
כה אמרו הבערים: "אכלתם שאר עמי
לכן תאכלכם אש ההולכים מי וטי׳
ויענו כל העם 'אורי קומי':
מרום שלח אש אל קדושיך, המימה
נפשם לא אותה כי אם לעלות השמימה
שמריה הראש ויהי דוד מחנימה:
שימו זאת על־לב ההיתה עד הנה
עוד רבים מהם כהנה וכהנה
אהה השם הצליחה־נא:
פורה תדרך ותנקום בצוררים
צור הלא ידעת סתרי סתרים
האוכל בשר אבירים:
קרן חבל נחלתך כקמה לחרמש
ריעך בצאתך השמש בגבורתו להשתמש
שבתי וראה תחת השמש:
תרדף באף ותשמידם באיבים
אשר נותנים עמך לאור שביבים
ונהיה לירושלים חומות אש סביבים:
cdcw9k8zscfm45a2zz78l4it26gd5ns
3022091
3022090
2026-06-30T16:45:56Z
Lteitelbaum1
45906
3022091
wikitext
text/x-wiki
'''ארץ לא מטהרה עיר הכמרים'''
ארץ לא מטהרה עיר הכמרים {{ש}}
בשל בשלה על־מצות ומררים {{ש}}
הותירה כטמא שרפה בטהורים: {{ש}}
גם חסידה בשמים ידעה עת מושבה {{ש}}
דברי נעמה נעמו במעשים חשובה {{ש}}
עיניך פקוחות ואזנך קשובה: {{ש}}
הן רגל יוסף ואפרים יקריך {{ש}}
וכהן ולוי ומשה בחיריך {{ש}}
שלמה אהיה כעטיה על־עדרי חבריך: {{ש}}
"זה ה' קוינו לו" פה פער {{ש}}
חך כל־איש ואשה זקן ונער {{ש}}
ואת־האח לפניו מבער: {{ש}}
טובים וצדיקים נתנו שבח וטעם {{ש}}
ישמיעו זאת הבערים בעם {{ש}}
לאחד קראתי נעם: {{ש}}
כה אמרו הבערים: "אכלתם שאר עמי {{ש}}
לכן תאכלכם אש ההולכים מי וטי׳ {{ש}}
ויענו כל העם 'אורי קומי': {{ש}}
מרום שלח אש אל קדושיך, המימה {{ש}}
נפשם לא אותה כי אם לעלות השמימה {{ש}}
שמריה הראש ויהי דוד מחנימה: {{ש}}
שימו זאת על־לב ההיתה עד הנה {{ש}}
עוד רבים מהם כהנה וכהנה {{ש}}
אהה השם הצליחה־נא: {{ש}}
פורה תדרך ותנקום בצוררים {{ש}}
צור הלא ידעת סתרי סתרים {{ש}}
האוכל בשר אבירים: {{ש}}
קרן חבל נחלתך כקמה לחרמש {{ש}}
ריעך בצאתך השמש בגבורתו להשתמש {{ש}}
שבתי וראה תחת השמש: {{ש}}
תרדף באף ותשמידם באיבים {{ש}}
אשר נותנים עמך לאור שביבים {{ש}}
ונהיה לירושלים חומות אש סביבים: {{ש}}
kro9qjfarbtl2hz3r2f4zd9v1ey2uyf
3022092
3022091
2026-06-30T16:46:53Z
Lteitelbaum1
45906
3022092
wikitext
text/x-wiki
'''ארץ לא מטהרה עיר הכמרים'''
ארץ לא מטהרה עיר הכמרים {{ש}}
בשל בשלה על־מצות ומררים {{ש}}
הותירה כטמא שרפה בטהורים: {{ש}}
גם חסידה בשמים ידעה עת מושבה {{ש}}
דברי נעמה נעמו במעשים חשובה {{ש}}
עיניך פקוחות ואזנך קשובה: {{ש}}
הן רגל יוסף ואפרים יקריך {{ש}}
וכהן ולוי ומשה בחיריך {{ש}}
שלמה אהיה כעטיה על־עדרי חבריך: {{ש}}
"זה ה' קוינו לו" פה פער {{ש}}
חך כל־איש ואשה זקן ונער {{ש}}
ואת־האח לפניו מבער: {{ש}}
טובים וצדיקים נתנו שבח וטעם {{ש}}
ישמיעו זאת הבערים בעם {{ש}}
לאחד קראתי נעם: {{ש}}
כה אמרו הבערים: ׳אכלתם שאר עמי {{ש}}
לכן תאכלכם אש ההולכים מי ומי׳ {{ש}}
ויענו כל העם 'אורי קומי': {{ש}}
מרום שלח אש אל קדושיך, המימה {{ש}}
נפשם לא אותה כי אם לעלות השמימה {{ש}}
שמריה הראש ויהי דוד מחנימה: {{ש}}
שימו זאת על־לב ההיתה עד הנה {{ש}}
עוד רבים מהם כהנה וכהנה {{ש}}
אהה השם הצליחה־נא: {{ש}}
פורה תדרך ותנקום בצוררים {{ש}}
צור הלא ידעת סתרי סתרים {{ש}}
האוכל בשר אבירים: {{ש}}
קרן חבל נחלתך כקמה לחרמש {{ש}}
ריעך בצאתך השמש בגבורתו להשתמש {{ש}}
שבתי וראה תחת השמש: {{ש}}
תרדף באף ותשמידם באיבים {{ש}}
אשר נותנים עמך לאור שביבים {{ש}}
ונהיה לירושלים חומות אש סביבים: {{ש}}
f15e98v20fa1fvq704hhxahajpncfum
3022093
3022092
2026-06-30T16:47:34Z
Lteitelbaum1
45906
3022093
wikitext
text/x-wiki
'''ארץ לא מטהרה עיר הכמרים'''
ארץ לא מטהרה עיר הכמרים {{ש}}
בשל בשלה על־מצות ומררים {{ש}}
הותירה כטמא שרפה בטהורים: {{ש}}
גם חסידה בשמים ידעה עת מושבה {{ש}}
דברי נעמה נעמו במעשים חשובה {{ש}}
עיניך פקוחות ואזנך קשובה: {{ש}}
הן רגל יוסף ואפרים יקריך {{ש}}
וכהן ולוי ומשה בחיריך {{ש}}
שלמה אהיה כעטיה על־עדרי חבריך: {{ש}}
"זה ה' קוינו לו" פה פער {{ש}}
חך כל־איש ואשה זקן ונער {{ש}}
ואת־האח לפניו מבער: {{ש}}
טובים וצדיקים נתנו שבח וטעם {{ש}}
ישמיעו זאת הבערים בעם {{ש}}
לאחד קראתי נעם: {{ש}}
כה אמרו הבערים: ׳אכלתם שאר עמי {{ש}}
לכן תאכלכם אש ההולכים מי ומי׳ {{ש}}
ויענו כל העם 'אורי קומי': {{ש}}
מרום שלח אש אל קדושיך, המימה {{ש}}
נפשם לא אותה כי אם לעלות השמימה {{ש}}
שמריה הראש ויהי דוד מחנימה: {{ש}}
שימו זאת על־לב ההיתה עד הנה {{ש}}
עוד רבים מהם כהנה וכהנה {{ש}}
אהה השם הצליחה־נא: {{ש}}
פורה תדרך ותנקום בצוררים {{ש}}
צור הלא ידעת סתרי סתרים {{ש}}
האוכל בשר אבירים: {{ש}}
קרן חבל נחלתך כקמה לחרמש {{ש}}
ריעך בצאתך השמש בגבורתו להשתמש {{ש}}
שבתי וראה תחת השמש: {{ש}}
תרדף באף ותשמידם באיבים {{ש}}
אשר נותנים עמך לאור שביבים {{ש}}
ונהיה לירושלים חומות אש סביבים: {{ש}}
==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
lavt8nb0tklg56i9hw0chjamfj7e3h2
3022098
3022093
2026-06-30T16:57:52Z
Nahum
68
נא להשתמש בגרש העברי עבור קיצור מילה ולא עבור ציטוט
3022098
wikitext
text/x-wiki
'''ארץ לא מטהרה עיר הכמרים'''
ארץ לא מטהרה עיר הכמרים {{ש}}
בשל בשלה על־מצות ומררים {{ש}}
הותירה כטמא שרפה בטהורים: {{ש}}
גם חסידה בשמים ידעה עת מושבה {{ש}}
דברי נעמה נעמו במעשים חשובה {{ש}}
עיניך פקוחות ואזנך קשובה: {{ש}}
הן רגל יוסף ואפרים יקריך {{ש}}
וכהן ולוי ומשה בחיריך {{ש}}
שלמה אהיה כעטיה על־עדרי חבריך: {{ש}}
"זה ה' קוינו לו" פה פער {{ש}}
חך כל־איש ואשה זקן ונער {{ש}}
ואת־האח לפניו מבער: {{ש}}
טובים וצדיקים נתנו שבח וטעם {{ש}}
ישמיעו זאת הבערים בעם {{ש}}
לאחד קראתי נעם: {{ש}}
כה אמרו הבערים: 'אכלתם שאר עמי {{ש}}
לכן תאכלכם אש ההולכים מי ומי' {{ש}}
ויענו כל העם 'אורי קומי': {{ש}}
מרום שלח אש אל קדושיך, המימה {{ש}}
נפשם לא אותה כי אם לעלות השמימה {{ש}}
שמריה הראש ויהי דוד מחנימה: {{ש}}
שימו זאת על־לב ההיתה עד הנה {{ש}}
עוד רבים מהם כהנה וכהנה {{ש}}
אהה השם הצליחה־נא: {{ש}}
פורה תדרך ותנקום בצוררים {{ש}}
צור הלא ידעת סתרי סתרים {{ש}}
האוכל בשר אבירים: {{ש}}
קרן חבל נחלתך כקמה לחרמש {{ש}}
ריעך בצאתך השמש בגבורתו להשתמש {{ש}}
שבתי וראה תחת השמש: {{ש}}
תרדף באף ותשמידם באיבים {{ש}}
אשר נותנים עמך לאור שביבים {{ש}}
ונהיה לירושלים חומות אש סביבים: {{ש}}
==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
3kssjx4va76zb7v0os52wyyw2uxhbwo
3022104
3022098
2026-06-30T17:46:50Z
Lteitelbaum1
45906
3022104
wikitext
text/x-wiki
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
<poem>
'''ארץ לא מטהרה עיר הכמרים'''
ארץ לא מטהרה עיר הכמרים {{ש}}
בשל בשלה על־מצות ומררים {{ש}}
הותירה כטמא שרפה בטהורים: {{ש}}
גם חסידה בשמים ידעה עת מושבה {{ש}}
דברי נעמה נעמו במעשים חשובה {{ש}}
עיניך פקוחות ואזנך קשובה: {{ש}}
הן רגל יוסף ואפרים יקריך {{ש}}
וכהן ולוי ומשה בחיריך {{ש}}
שלמה אהיה כעטיה על־עדרי חבריך: {{ש}}
"זה ה' קוינו לו" פה פער {{ש}}
חך כל־איש ואשה זקן ונער {{ש}}
ואת־האח לפניו מבער: {{ש}}
טובים וצדיקים נתנו שבח וטעם {{ש}}
ישמיעו זאת הבערים בעם {{ש}}
לאחד קראתי נעם: {{ש}}
כה אמרו הבערים: 'אכלתם שאר עמי {{ש}}
לכן תאכלכם אש ההולכים מי ומי' {{ש}}
ויענו כל העם 'אורי קומי': {{ש}}
מרום שלח אש אל קדושיך, המימה {{ש}}
נפשם לא אותה כי אם לעלות השמימה {{ש}}
שמריה הראש ויהי דוד מחנימה: {{ש}}
שימו זאת על־לב ההיתה עד הנה {{ש}}
עוד רבים מהם כהנה וכהנה {{ש}}
אהה השם הצליחה־נא: {{ש}}
פורה תדרך ותנקום בצוררים {{ש}}
צור הלא ידעת סתרי סתרים {{ש}}
האוכל בשר אבירים: {{ש}}
קרן חבל נחלתך כקמה לחרמש {{ש}}
ריעך בצאתך השמש בגבורתו להשתמש {{ש}}
שבתי וראה תחת השמש: {{ש}}
תרדף באף ותשמידם באיבים {{ש}}
אשר נותנים עמך לאור שביבים {{ש}}
ונהיה לירושלים חומות אש סביבים: {{ש}}
==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
9dclox2ltsp3ytef6x07jr4s9e1zmqn
3022105
3022104
2026-06-30T17:47:05Z
Lteitelbaum1
45906
3022105
wikitext
text/x-wiki
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
'''ארץ לא מטהרה עיר הכמרים'''
ארץ לא מטהרה עיר הכמרים {{ש}}
בשל בשלה על־מצות ומררים {{ש}}
הותירה כטמא שרפה בטהורים: {{ש}}
גם חסידה בשמים ידעה עת מושבה {{ש}}
דברי נעמה נעמו במעשים חשובה {{ש}}
עיניך פקוחות ואזנך קשובה: {{ש}}
הן רגל יוסף ואפרים יקריך {{ש}}
וכהן ולוי ומשה בחיריך {{ש}}
שלמה אהיה כעטיה על־עדרי חבריך: {{ש}}
"זה ה' קוינו לו" פה פער {{ש}}
חך כל־איש ואשה זקן ונער {{ש}}
ואת־האח לפניו מבער: {{ש}}
טובים וצדיקים נתנו שבח וטעם {{ש}}
ישמיעו זאת הבערים בעם {{ש}}
לאחד קראתי נעם: {{ש}}
כה אמרו הבערים: 'אכלתם שאר עמי {{ש}}
לכן תאכלכם אש ההולכים מי ומי' {{ש}}
ויענו כל העם 'אורי קומי': {{ש}}
מרום שלח אש אל קדושיך, המימה {{ש}}
נפשם לא אותה כי אם לעלות השמימה {{ש}}
שמריה הראש ויהי דוד מחנימה: {{ש}}
שימו זאת על־לב ההיתה עד הנה {{ש}}
עוד רבים מהם כהנה וכהנה {{ש}}
אהה השם הצליחה־נא: {{ש}}
פורה תדרך ותנקום בצוררים {{ש}}
צור הלא ידעת סתרי סתרים {{ש}}
האוכל בשר אבירים: {{ש}}
קרן חבל נחלתך כקמה לחרמש {{ש}}
ריעך בצאתך השמש בגבורתו להשתמש {{ש}}
שבתי וראה תחת השמש: {{ש}}
תרדף באף ותשמידם באיבים {{ש}}
אשר נותנים עמך לאור שביבים {{ש}}
ונהיה לירושלים חומות אש סביבים: {{ש}}
==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
koyuie46hpvj4jf5xgn0c6aij04xswq
3022106
3022105
2026-06-30T17:48:47Z
Lteitelbaum1
45906
3022106
wikitext
text/x-wiki
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
'''ארץ לא מטהרה עיר הכמרים'''
ארץ לא מטהרה עיר הכמרים {{ש}}
בשל בשלה על־מצות ומררים {{ש}}
הותירה כטמא שרפה בטהורים: {{ש}}
גם חסידה בשמים ידעה עת מושבה {{ש}}
דברי נעמה נעמו במעשים חשובה {{ש}}
עיניך פקוחות ואזנך קשובה: {{ש}}
הן רגל יוסף ואפרים יקריך {{ש}}
וכהן ולוי ומשה בחיריך {{ש}}
שלמה אהיה כעטיה על־עדרי חבריך: {{ש}}
"זה ה' קוינו לו" פה פער {{ש}}
חך כל־איש ואשה זקן ונער {{ש}}
ואת־האח לפניו מבער: {{ש}}
טובים וצדיקים נתנו שבח וטעם {{ש}}
ישמיעו זאת הבערים בעם {{ש}}
לאחד קראתי נעם: {{ש}}
כה אמרו הבערים: 'אכלתם שאר עמי {{ש}}
לכן תאכלכם אש ההולכים מי ומי' {{ש}}
ויענו כל העם 'אורי קומי': {{ש}}
מרום שלח אש אל קדושיך, המימה {{ש}}
נפשם לא אותה כי אם לעלות השמימה {{ש}}
שמריה הראש ויהי דוד מחנימה: {{ש}}
שימו זאת על־לב ההיתה עד הנה {{ש}}
עוד רבים מהם כהנה וכהנה {{ש}}
אהה השם הצליחה־נא: {{ש}}
פורה תדרך ותנקום בצוררים {{ש}}
צור הלא ידעת סתרי סתרים {{ש}}
האוכל בשר אבירים: {{ש}}
קרן חבל נחלתך כקמה לחרמש {{ש}}
ריעך בצאתך השמש בגבורתו להשתמש {{ש}}
שבתי וראה תחת השמש: {{ש}}
תרדף באף ותשמידם באיבים {{ש}}
אשר נותנים עמך לאור שביבים {{ש}}
ונהיה לירושלים חומות אש סביבים: {{ש}}
==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:ציונים (קינות)]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
jjt43dw96xurlfy6ymqf233goy6tp4k
3022107
3022106
2026-06-30T17:49:12Z
Lteitelbaum1
45906
3022107
wikitext
text/x-wiki
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
'''ארץ לא מטהרה עיר הכמרים'''
ארץ לא מטהרה עיר הכמרים {{ש}}
בשל בשלה על־מצות ומררים {{ש}}
הותירה כטמא שרפה בטהורים: {{ש}}
גם חסידה בשמים ידעה עת מושבה {{ש}}
דברי נעמה נעמו במעשים חשובה {{ש}}
עיניך פקוחות ואזנך קשובה: {{ש}}
הן רגל יוסף ואפרים יקריך {{ש}}
וכהן ולוי ומשה בחיריך {{ש}}
שלמה אהיה כעטיה על־עדרי חבריך: {{ש}}
"זה ה' קוינו לו" פה פער {{ש}}
חך כל־איש ואשה זקן ונער {{ש}}
ואת־האח לפניו מבער: {{ש}}
טובים וצדיקים נתנו שבח וטעם {{ש}}
ישמיעו זאת הבערים בעם {{ש}}
לאחד קראתי נעם: {{ש}}
כה אמרו הבערים: 'אכלתם שאר עמי {{ש}}
לכן תאכלכם אש ההולכים מי ומי' {{ש}}
ויענו כל העם 'אורי קומי': {{ש}}
מרום שלח אש אל קדושיך, המימה {{ש}}
נפשם לא אותה כי אם לעלות השמימה {{ש}}
שמריה הראש ויהי דוד מחנימה: {{ש}}
שימו זאת על־לב ההיתה עד הנה {{ש}}
עוד רבים מהם כהנה וכהנה {{ש}}
אהה השם הצליחה־נא: {{ש}}
פורה תדרך ותנקום בצוררים {{ש}}
צור הלא ידעת סתרי סתרים {{ש}}
האוכל בשר אבירים: {{ש}}
קרן חבל נחלתך כקמה לחרמש {{ש}}
ריעך בצאתך השמש בגבורתו להשתמש {{ש}}
שבתי וראה תחת השמש: {{ש}}
תרדף באף ותשמידם באיבים {{ש}}
אשר נותנים עמך לאור שביבים {{ש}}
ונהיה לירושלים חומות אש סביבים: {{ש}}
==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
2fmwlcz1ntiy25wrtchmsij0o5h6diw
3022159
3022107
2026-07-01T06:35:45Z
בן עדריאל
9444
לא נראה לי שיש צורך בכותרת נוספת. לפי הברמן, גזרות אשכנז וצרפת, עמ' רא, נכתבה על גזרת מינכן ה'מ"ו
3022159
wikitext
text/x-wiki
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
ארץ לא מטהרה עיר הכמרים {{ש}}
בשל בשלה על־מצות ומררים {{ש}}
הותירה כטמא שרפה בטהורים: {{ש}}
גם חסידה בשמים ידעה עת מושבה {{ש}}
דברי נעמה נעמו במעשים חשובה {{ש}}
עיניך פקוחות ואזנך קשובה: {{ש}}
הן רגל יוסף ואפרים יקריך {{ש}}
וכהן ולוי ומשה בחיריך {{ש}}
שלמה אהיה כעטיה על־עדרי חבריך: {{ש}}
"זה ה' קוינו לו" פה פער {{ש}}
חך כל־איש ואשה זקן ונער {{ש}}
ואת־האח לפניו מבער: {{ש}}
טובים וצדיקים נתנו שבח וטעם {{ש}}
ישמיעו זאת הבערים בעם {{ש}}
לאחד קראתי נעם: {{ש}}
כה אמרו הבערים: 'אכלתם שאר עמי {{ש}}
לכן תאכלכם אש ההולכים מי ומי' {{ש}}
ויענו כל העם 'אורי קומי': {{ש}}
מרום שלח אש אל קדושיך, המימה {{ש}}
נפשם לא אותה כי אם לעלות השמימה {{ש}}
שמריה הראש ויהי דוד מחנימה: {{ש}}
שימו זאת על־לב ההיתה עד הנה {{ש}}
עוד רבים מהם כהנה וכהנה {{ש}}
אהה השם הצליחה־נא: {{ש}}
פורה תדרך ותנקום בצוררים {{ש}}
צור הלא ידעת סתרי סתרים {{ש}}
האוכל בשר אבירים: {{ש}}
קרן חבל נחלתך כקמה לחרמש {{ש}}
ריעך בצאתך השמש בגבורתו להשתמש {{ש}}
שבתי וראה תחת השמש: {{ש}}
תרדף באף ותשמידם באיבים {{ש}}
אשר נותנים עמך לאור שביבים {{ש}}
ונהיה לירושלים חומות אש סביבים: {{ש}}
==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
2mh1n0fyx6wr5icc1ypxmzgfntqe258
3022161
3022159
2026-07-01T06:59:00Z
בן עדריאל
9444
הוספת ניקוד. לא בדקתי את הנוסח ואני לא יודע את מקורו.
3022161
wikitext
text/x-wiki
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה עִיר הַכְּמָרִים {{ש}}
בָּשֹׁל בָּשְׁלָה עַל־מַצּוֹת וּמְרֹרִים {{ש}}
הוֹתִירָה כְּטָמֵא שְׂרֵפָה בִּטְהוֹרִים: {{ש}}
גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה עֵת מוֹשָׁבָהּ {{ש}}
דִּבְרֵי נַעֲמָה נָעֲמוּ בְּמַעֲשִׂים חֲשׁוּבָה {{ש}}
עֵינֶיךָ פְקוּחוֹת וְאָזְנְךָ קַשּׁוּבָה: {{ש}}
הֵן רֶגֶל יוֹסֵף וְאֶפְרַיִם יְקָרֶיךָ {{ש}}
וְכֹהֵן וְלֵוִי וּמֹשֶׁה בְּחִירֶיךָ {{ש}}
שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל־עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ: {{ש}}
"זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ" פֶּה פָּעַר {{ש}}
חֵךְ כָּל־אִישׁ וְאִשָּׁה זָקֵן וָנַעַר {{ש}}
וְאֶת־הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָר: {{ש}}
טוֹבִים וְצַדִּיקִים נָתְנוּ שֶׁבַח וְטַעַם {{ש}}
יַשְׁמִיעוּ זֹאת הַבֹּעֲרִים בָּעָם {{ש}}
לְאֶחָד קָרָאתִי נֹעַם: {{ש}}
כֹּה אָמְרוּ הַבֹּעֲרִים: 'אֲכַלְתֶּם שְׁאֵר עַמִּי {{ש}}
לָכֵן תֹּאכַלְכֶם אֵשׁ הַהוֹלְכִים מִי וָמִי' {{ש}}
וַיַּעֲנוּ כָּל הָעָם 'אוֹרִי קוּמִי': {{ש}}
מָרוֹם שֻׁלַּח אֵשׁ אֶל קְדוֹשֶׁיךָ, הַמַּיְמָה {{ש}}
נַפְשָׁם לֹא אִוְּתָה כִּי אִם לַעֲלוֹת הַשָּׁמַיְמָה {{ש}}
שְׁמַרְיָה הָרֹאשׁ וַיְהִי דָּוִד מַחֲנָיְמָה: {{ש}}
שִׂימוּ זֹאת עַל־לֵב הֶהָיְתָה עַד הֵנָּה {{ש}}
עוֹד רַבִּים מֵהֶם כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה {{ש}}
אֲהָהּ הַשֵּׁם הַצְלִיחָה־נָא: {{ש}}
פּוּרָה תִּדְרֹךְ וְתִנְקֹם בְּצוֹרְרִים {{ש}}
צוּר הֲלֹא יָדַעְתָּ סִתְרֵי סְתָרִים {{ש}}
הַאֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים: {{ש}}
קֶרֶן חֶבֶל נַחֲלָתְךָ כְּקָמָה לְחֶרְמֵשׁ {{ש}}
רֵעֶיךָ בְּצֵאתְךָ הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ {{ש}}
שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ: {{ש}}
תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם בְּאֹיְבִים {{ש}}
אֲשֶׁר נוֹתְנִים עַמְּךָ לְאוּר שְׁבִיבִים {{ש}}
וְנִהְיֶה לִירוּשָׁלַיִם חוֹמוֹת אֵשׁ סְבִיבִים: {{ש}}
==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
9q0lg5wun2q1g16mcrrhflrp8ip3dn5
3022162
3022161
2026-07-01T06:59:17Z
בן עדריאל
9444
3022162
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה עִיר הַכְּמָרִים {{ש}}
בָּשֹׁל בָּשְׁלָה עַל־מַצּוֹת וּמְרֹרִים {{ש}}
הוֹתִירָה כְּטָמֵא שְׂרֵפָה בִּטְהוֹרִים: {{ש}}
גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה עֵת מוֹשָׁבָהּ {{ש}}
דִּבְרֵי נַעֲמָה נָעֲמוּ בְּמַעֲשִׂים חֲשׁוּבָה {{ש}}
עֵינֶיךָ פְקוּחוֹת וְאָזְנְךָ קַשּׁוּבָה: {{ש}}
הֵן רֶגֶל יוֹסֵף וְאֶפְרַיִם יְקָרֶיךָ {{ש}}
וְכֹהֵן וְלֵוִי וּמֹשֶׁה בְּחִירֶיךָ {{ש}}
שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל־עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ: {{ש}}
"זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ" פֶּה פָּעַר {{ש}}
חֵךְ כָּל־אִישׁ וְאִשָּׁה זָקֵן וָנַעַר {{ש}}
וְאֶת־הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָר: {{ש}}
טוֹבִים וְצַדִּיקִים נָתְנוּ שֶׁבַח וְטַעַם {{ש}}
יַשְׁמִיעוּ זֹאת הַבֹּעֲרִים בָּעָם {{ש}}
לְאֶחָד קָרָאתִי נֹעַם: {{ש}}
כֹּה אָמְרוּ הַבֹּעֲרִים: 'אֲכַלְתֶּם שְׁאֵר עַמִּי {{ש}}
לָכֵן תֹּאכַלְכֶם אֵשׁ הַהוֹלְכִים מִי וָמִי' {{ש}}
וַיַּעֲנוּ כָּל הָעָם 'אוֹרִי קוּמִי': {{ש}}
מָרוֹם שֻׁלַּח אֵשׁ אֶל קְדוֹשֶׁיךָ, הַמַּיְמָה {{ש}}
נַפְשָׁם לֹא אִוְּתָה כִּי אִם לַעֲלוֹת הַשָּׁמַיְמָה {{ש}}
שְׁמַרְיָה הָרֹאשׁ וַיְהִי דָּוִד מַחֲנָיְמָה: {{ש}}
שִׂימוּ זֹאת עַל־לֵב הֶהָיְתָה עַד הֵנָּה {{ש}}
עוֹד רַבִּים מֵהֶם כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה {{ש}}
אֲהָהּ הַשֵּׁם הַצְלִיחָה־נָא: {{ש}}
פּוּרָה תִּדְרֹךְ וְתִנְקֹם בְּצוֹרְרִים {{ש}}
צוּר הֲלֹא יָדַעְתָּ סִתְרֵי סְתָרִים {{ש}}
הַאֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים: {{ש}}
קֶרֶן חֶבֶל נַחֲלָתְךָ כְּקָמָה לְחֶרְמֵשׁ {{ש}}
רֵעֶיךָ בְּצֵאתְךָ הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ {{ש}}
שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ: {{ש}}
תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם בְּאֹיְבִים {{ש}}
אֲשֶׁר נוֹתְנִים עַמְּךָ לְאוּר שְׁבִיבִים {{ש}}
וְנִהְיֶה לִירוּשָׁלַיִם חוֹמוֹת אֵשׁ סְבִיבִים: {{ש}}
==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
1xcazijw6iznflmqf86zk3s8n7izd6a
3022164
3022162
2026-07-01T06:59:58Z
בן עדריאל
9444
3022164
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה עִיר הַכְּמָרִים {{ש}}
בָּשֹׁל בָּשְׁלָה עַל־מַצּוֹת וּמְרֹרִים {{ש}}
הוֹתִירָה כְּטָמֵא שְׂרֵפָה בִּטְהוֹרִים: {{ש}}
גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה עֵת מוֹשָׁבָהּ {{ש}}
דִּבְרֵי נַעֲמָה נָעֲמוּ בְּמַעֲשִׂים חֲשׁוּבָה {{ש}}
עֵינֶיךָ פְקוּחוֹת וְאָזְנְךָ קַשּׁוּבָה: {{ש}}
הֵן רֶגֶל יוֹסֵף וְאֶפְרַיִם יְקָרֶיךָ {{ש}}
וְכֹהֵן וְלֵוִי וּמֹשֶׁה בְּחִירֶיךָ {{ש}}
שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל־עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ: {{ש}}
"זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ" פֶּה פָּעַר {{ש}}
חֵךְ כָּל־אִישׁ וְאִשָּׁה זָקֵן וָנַעַר {{ש}}
וְאֶת־הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָר: {{ש}}
טוֹבִים וְצַדִּיקִים נָתְנוּ שֶׁבַח וְטַעַם {{ש}}
יַשְׁמִיעוּ זֹאת הַבֹּעֲרִים בָּעָם {{ש}}
לְאֶחָד קָרָאתִי נֹעַם: {{ש}}
כֹּה אָמְרוּ הַבֹּעֲרִים: 'אֲכַלְתֶּם שְׁאֵר עַמִּי {{ש}}
לָכֵן תֹּאכַלְכֶם אֵשׁ הַהוֹלְכִים מִי וָמִי' {{ש}}
וַיַּעֲנוּ כָּל הָעָם 'אוֹרִי קוּמִי': {{ש}}
מָרוֹם שֻׁלַּח אֵשׁ אֶל קְדוֹשֶׁיךָ, הַמַּיְמָה {{ש}}
נַפְשָׁם לֹא אִוְּתָה כִּי אִם לַעֲלוֹת הַשָּׁמַיְמָה {{ש}}
שְׁמַרְיָה הָרֹאשׁ וַיְהִי דָּוִד מַחֲנָיְמָה: {{ש}}
שִׂימוּ זֹאת עַל־לֵב הֶהָיְתָה עַד הֵנָּה {{ש}}
עוֹד רַבִּים מֵהֶם כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה {{ש}}
אֲהָהּ הַשֵּׁם הַצְלִיחָה־נָא: {{ש}}
פּוּרָה תִּדְרֹךְ וְתִנְקֹם בְּצוֹרְרִים {{ש}}
צוּר הֲלֹא יָדַעְתָּ סִתְרֵי סְתָרִים {{ש}}
הַאֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים: {{ש}}
קֶרֶן חֶבֶל נַחֲלָתְךָ כְּקָמָה לְחֶרְמֵשׁ {{ש}}
רֵעֶיךָ בְּצֵאתְךָ הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ {{ש}}
שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ: {{ש}}
תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם בְּאֹיְבִים {{ש}}
אֲשֶׁר נוֹתְנִים עַמְּךָ לְאוּר שְׁבִיבִים {{ש}}
וְנִהְיֶה לִירוּשָׁלַיִם חוֹמוֹת אֵשׁ סְבִיבִים: {{ש}}
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
6q5jpk6v9aic1i1be38oijuyq0t96qp
3022165
3022164
2026-07-01T07:00:13Z
בן עדריאל
9444
הוספת [[קטגוריה:ה' מו]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022165
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה עִיר הַכְּמָרִים {{ש}}
בָּשֹׁל בָּשְׁלָה עַל־מַצּוֹת וּמְרֹרִים {{ש}}
הוֹתִירָה כְּטָמֵא שְׂרֵפָה בִּטְהוֹרִים: {{ש}}
גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה עֵת מוֹשָׁבָהּ {{ש}}
דִּבְרֵי נַעֲמָה נָעֲמוּ בְּמַעֲשִׂים חֲשׁוּבָה {{ש}}
עֵינֶיךָ פְקוּחוֹת וְאָזְנְךָ קַשּׁוּבָה: {{ש}}
הֵן רֶגֶל יוֹסֵף וְאֶפְרַיִם יְקָרֶיךָ {{ש}}
וְכֹהֵן וְלֵוִי וּמֹשֶׁה בְּחִירֶיךָ {{ש}}
שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל־עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ: {{ש}}
"זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ" פֶּה פָּעַר {{ש}}
חֵךְ כָּל־אִישׁ וְאִשָּׁה זָקֵן וָנַעַר {{ש}}
וְאֶת־הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָר: {{ש}}
טוֹבִים וְצַדִּיקִים נָתְנוּ שֶׁבַח וְטַעַם {{ש}}
יַשְׁמִיעוּ זֹאת הַבֹּעֲרִים בָּעָם {{ש}}
לְאֶחָד קָרָאתִי נֹעַם: {{ש}}
כֹּה אָמְרוּ הַבֹּעֲרִים: 'אֲכַלְתֶּם שְׁאֵר עַמִּי {{ש}}
לָכֵן תֹּאכַלְכֶם אֵשׁ הַהוֹלְכִים מִי וָמִי' {{ש}}
וַיַּעֲנוּ כָּל הָעָם 'אוֹרִי קוּמִי': {{ש}}
מָרוֹם שֻׁלַּח אֵשׁ אֶל קְדוֹשֶׁיךָ, הַמַּיְמָה {{ש}}
נַפְשָׁם לֹא אִוְּתָה כִּי אִם לַעֲלוֹת הַשָּׁמַיְמָה {{ש}}
שְׁמַרְיָה הָרֹאשׁ וַיְהִי דָּוִד מַחֲנָיְמָה: {{ש}}
שִׂימוּ זֹאת עַל־לֵב הֶהָיְתָה עַד הֵנָּה {{ש}}
עוֹד רַבִּים מֵהֶם כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה {{ש}}
אֲהָהּ הַשֵּׁם הַצְלִיחָה־נָא: {{ש}}
פּוּרָה תִּדְרֹךְ וְתִנְקֹם בְּצוֹרְרִים {{ש}}
צוּר הֲלֹא יָדַעְתָּ סִתְרֵי סְתָרִים {{ש}}
הַאֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים: {{ש}}
קֶרֶן חֶבֶל נַחֲלָתְךָ כְּקָמָה לְחֶרְמֵשׁ {{ש}}
רֵעֶיךָ בְּצֵאתְךָ הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ {{ש}}
שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ: {{ש}}
תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם בְּאֹיְבִים {{ש}}
אֲשֶׁר נוֹתְנִים עַמְּךָ לְאוּר שְׁבִיבִים {{ש}}
וְנִהְיֶה לִירוּשָׁלַיִם חוֹמוֹת אֵשׁ סְבִיבִים: {{ש}}
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
[[קטגוריה:ה' מו]]
7ivqvwa36hzieaccc25gshw55rkblz9
שיחת משתמש:Lteitelbaum1
3
1744597
3022095
2026-06-30T16:51:47Z
Roxette5
5159
יצירת דף עם התוכן "{{בה}}--~~~~"
3022095
wikitext
text/x-wiki
{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
nzuyx5afbopwvfc6ealfhgjl1ahkul6
3022101
3022095
2026-06-30T17:01:44Z
Nahum
68
/* ארץ לא מטוהרה */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])
3022101
wikitext
text/x-wiki
{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
== ארץ לא מטוהרה ==
יישר כח על העלאת הטקסט עבור [[ארץ לא מטוהרה]]. נודה לך אם תואיל נא להוסיף מילים אחדות לגבי מקור הקינה ומקומות בהם נהוגה אמירתה (או היתה נהוגה) והרקע לכתיבת קינה זו, וכן כל כיו"ב. מכיוון שנראה כי אתה חדש באתר אני ממליץ שתוסיף בשלב זה את המידע בדף [[שיחה:ארץ לא מטוהרה|השיחה]] של הפיוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:01, 30 ביוני 2026 (IDT)
pacshvqxutu71bg24v9hukjdwyvy5bh
משתמש:Lteitelbaum1
2
1744598
3022096
2026-06-30T16:51:56Z
Roxette5
5159
יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}"
3022096
wikitext
text/x-wiki
{{ריק}}
n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r
שיחת ביאור:זוהר מתורגם
107
1744599
3022100
2026-06-30T17:00:22Z
Roxette5
5159
יצירת דף עם התוכן "==שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר== {{א|תומר פנק}} שלום. תודה רבה על ההשקעה שלך בפרויקט של התרגום!{{ש}} יש צורך בתיקון השמות של הדפים שאתה יוצר. ישנם ג' חלקים של הזהר. בראשית. שמות. ויקרא-דברים. כרגע בשמות שאתה יוצא אתה לא מבחין בחלקים השונים...."
3022100
wikitext
text/x-wiki
==שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר==
{{א|תומר פנק}} שלום. תודה רבה על ההשקעה שלך בפרויקט של התרגום!{{ש}}
יש צורך בתיקון השמות של הדפים שאתה יוצר. ישנם ג' חלקים של הזהר. בראשית. שמות. ויקרא-דברים. כרגע בשמות שאתה יוצא אתה לא מבחין בחלקים השונים. כמו למשל [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] . לא ניתן לדעת לאיזה חלק אתה מתכוון. איך היית מעדיף לקבוע את זה? [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]] או [[ביאור:זוהר מתורגם/א/טו א]]... וכולי. מה דעתך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 30 ביוני 2026 (IDT)
d3yyk1ta36hwxs294xl0bc1rc2r7sdi
3022102
3022100
2026-06-30T17:05:29Z
Nahum
68
/* שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])
3022102
wikitext
text/x-wiki
==שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר==
{{א|תומר פנק}} שלום. תודה רבה על ההשקעה שלך בפרויקט של התרגום!{{ש}}
יש צורך בתיקון השמות של הדפים שאתה יוצר. ישנם ג' חלקים של הזהר. בראשית. שמות. ויקרא-דברים. כרגע בשמות שאתה יוצא אתה לא מבחין בחלקים השונים. כמו למשל [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] . לא ניתן לדעת לאיזה חלק אתה מתכוון. איך היית מעדיף לקבוע את זה? [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]] או [[ביאור:זוהר מתורגם/א/טו א]]... וכולי. מה דעתך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 30 ביוני 2026 (IDT)
: לחילופין ניתן להשתמש בשם החומש או בשם הפרשה (לבחירתך) בין שם המיזם לבין מספר הדף, לדוג' [[ביאור:זוהר מתורגם/בראשית/דף טו א]]. לשיקולך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:05, 30 ביוני 2026 (IDT)
res1xr53hh0njsh9xamv2k75z0src9u
3022115
3022102
2026-06-30T19:37:39Z
Roxette5
5159
/* שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר */
3022115
wikitext
text/x-wiki
==שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר==
{{א|תומר פנק}} שלום. תודה רבה על ההשקעה שלך בפרויקט של התרגום!{{ש}}
יש צורך בתיקון השמות של הדפים שאתה יוצר. ישנם ג' חלקים של הזהר. בראשית. שמות. ויקרא-דברים. כרגע בשמות שאתה יוצא אתה לא מבחין בחלקים השונים. כמו למשל [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] . לא ניתן לדעת לאיזה חלק אתה מתכוון. איך היית מעדיף לקבוע את זה? [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]] או [[ביאור:זוהר מתורגם/א/טו א]]... וכולי. מה דעתך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 30 ביוני 2026 (IDT)
: לחילופין ניתן להשתמש בשם החומש או בשם הפרשה (לבחירתך) בין שם המיזם לבין מספר הדף, לדוג' [[ביאור:זוהר מתורגם/בראשית/דף טו א]]. לשיקולך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:05, 30 ביוני 2026 (IDT)
::כן אבל אז אתה מגיע אל ספר במדבר, וזה נהיה מאוד מבלבל להתחיל את הדף הראשון ב[[ביאור:זוהר מתורגם/במדבר/דף קיז א]]...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:37, 30 ביוני 2026 (IDT)
io5l2hzuasqf4ybqxz4rwmqv2m1ev1m
3022118
3022115
2026-06-30T20:42:39Z
תומר פנק
21273
/* שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר */ תגובה
3022118
wikitext
text/x-wiki
==שמות של הדפים לא טוב כרגע - צריך לכלול גם החלק של הזהר==
{{א|תומר פנק}} שלום. תודה רבה על ההשקעה שלך בפרויקט של התרגום!{{ש}}
יש צורך בתיקון השמות של הדפים שאתה יוצר. ישנם ג' חלקים של הזהר. בראשית. שמות. ויקרא-דברים. כרגע בשמות שאתה יוצא אתה לא מבחין בחלקים השונים. כמו למשל [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] . לא ניתן לדעת לאיזה חלק אתה מתכוון. איך היית מעדיף לקבוע את זה? [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]] או [[ביאור:זוהר מתורגם/א/טו א]]... וכולי. מה דעתך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:00, 30 ביוני 2026 (IDT)
: לחילופין ניתן להשתמש בשם החומש או בשם הפרשה (לבחירתך) בין שם המיזם לבין מספר הדף, לדוג' [[ביאור:זוהר מתורגם/בראשית/דף טו א]]. לשיקולך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:05, 30 ביוני 2026 (IDT)
::כן אבל אז אתה מגיע אל ספר במדבר, וזה נהיה מאוד מבלבל להתחיל את הדף הראשון ב[[ביאור:זוהר מתורגם/במדבר/דף קיז א]]...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:37, 30 ביוני 2026 (IDT)
:אני אצמד למבנה הקיים, עם חלק א/ב/ג
:ואעדכן את שמות החלקים לפורמט כדוגמת: ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א [[משתמש:תומר פנק|תומר פנק]] ([[שיחת משתמש:תומר פנק|שיחה]]) 23:42, 30 ביוני 2026 (IDT)
0sl7dxagtivdm2rn4njwsbl2htw6uzu
ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א
106
1744600
3022120
2026-06-30T20:43:47Z
תומר פנק
21273
תומר פנק העביר את הדף [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] לשם [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]]: כותרת שאינה כתובה נכון
3022120
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו א]]
m4fvf3mif9viaqoireyth7np3s8rb7f
ביאור:זוהר מתורגם/דף טו ב
106
1744601
3022122
2026-06-30T20:44:48Z
תומר פנק
21273
תומר פנק העביר את הדף [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו ב]] לשם [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו ב]]: כותרת שאינה כתובה נכון
3022122
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טו ב]]
9qa6w9qm3ohrqb1r6xz01hudp58gz91
ביאור:זוהר מתורגם/דף טז א
106
1744602
3022124
2026-06-30T20:45:04Z
תומר פנק
21273
תומר פנק העביר את הדף [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טז א]] לשם [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טז א]]: כותרת שאינה כתובה נכון
3022124
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טז א]]
b230kakjqnbh0tqibw0coo6w0qni3sz
ביאור:זוהר מתורגם/דף טז ב
106
1744603
3022126
2026-06-30T20:45:17Z
תומר פנק
21273
תומר פנק העביר את הדף [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טז ב]] לשם [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טז ב]]: כותרת שאינה כתובה נכון
3022126
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף טז ב]]
oynb9tcbrdrpa1jxa06onyl8mvsehn6
ביאור:זוהר מתורגם/דף יז א
106
1744604
3022128
2026-06-30T20:45:32Z
תומר פנק
21273
תומר פנק העביר את הדף [[ביאור:זוהר מתורגם/דף יז א]] לשם [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יז א]]: כותרת שאינה כתובה נכון
3022128
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יז א]]
qcnegszsu2kvvnvpyroo81puixakffs
ביאור:זוהר מתורגם/דף יז ב
106
1744605
3022130
2026-06-30T20:45:46Z
תומר פנק
21273
תומר פנק העביר את הדף [[ביאור:זוהר מתורגם/דף יז ב]] לשם [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יז ב]]: כותרת שאינה כתובה נכון
3022130
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יז ב]]
lgqy4j4fld1u3mcrnug5wo09b66rouk
ביאור:זוהר מתורגם/דף יח א
106
1744606
3022132
2026-06-30T20:45:57Z
תומר פנק
21273
תומר פנק העביר את הדף [[ביאור:זוהר מתורגם/דף יח א]] לשם [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יח א]]: כותרת שאינה כתובה נכון
3022132
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יח א]]
il3nsdu66cr06rlklyvftcoh5ouhpcv
ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף יח ב
106
1744607
3022134
2026-06-30T21:14:18Z
תומר פנק
21273
יצירת דף עם התוכן "{{דף של זהר|זהר חלק א|יח א|יח ב|יט א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף יח ב}} ==תרגום לעברית== שבֶּעָנָן שנראית הקשת, מראה דמות כבוד ה'\ מתעורר השמאל להתחזק, יוצאת רחל ותקש בלדתה, מיכא"ל בצד זה, רפא"ל בצד זה, גבריא"ל בצד זה. ואותם צבעים שנראים באותו דמות, לבן ואדום וירוק, "כְ..."
3022134
wikitext
text/x-wiki
{{דף של זהר|זהר חלק א|יח א|יח ב|יט א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף יח ב}}
==תרגום לעברית==
שבֶּעָנָן שנראית הקשת, מראה דמות כבוד ה'\ מתעורר השמאל להתחזק, יוצאת רחל ותקש בלדתה, מיכא"ל בצד זה, רפא"ל בצד זה, גבריא"ל בצד זה. ואותם צבעים שנראים באותו דמות, לבן ואדום וירוק, "כְּמַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב" {{ממ|יחזקאל|א|כח}}, אור שמתכסה בגלגול של מראה העין, הוא מראה דמות כבוד ה', גוונים שמתייחד בהם ייחוד תחתון, כנגד הייחוד שמתייחד הייחוד שלמעלה. "ה' אֱלֹהֵינוּ ה'" {{ממ|דברים|ו|ד}}, גוונים סתומים שאינם נראים, ומתקשרים אל מקום אחד, ייחוד אחד עליון. הגוונים בקשת למטה, להתייחד בהם, לבן, אדום וירוק, כנגד הגוונים הסתומים, והם ייחוד אחר, סוד "וּשְׁמוֹ אֶחָד" {{ממ|זכריה|יד|ט}}. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, – ייחוד של מטה. ייחוד עליון: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" {{ממ|דברים|ו|ד}}, זה כנגד זה.
"יִקָּווּ" {{ממ|בראשית|א|ט}}, מדידה של קו ומידת-אורך, כאן שש מילים, וכאן שש מילים, מידת הקו של הניצוץ החזק. שכתוב: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם" {{ממ|ישעיהו|מ|יב}}, וזהו "יִקָּווּ הַמַּיִם", כאן השיעור של יוצר העולמות: י' ה' ו' ה', "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" {{ממ|ישעיהו|ו|ג}}, זהו "יִקָּווּ הַמַּיִם", ה' צְבָאוֹת, זהו "אֶל מָקוֹם אֶחָד", בסוד השם הזה, "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", זוהי "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה", סוד חקוק של שם הייחוד: כוז"ו במוכס"ז כוז"ו.
"תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב וגו'" {{ממ|בראשית|א|יא}}, עתה הוציאה כוח באותם מים שנתכנסו למקום אחד, ונמשכים בתוכה בתוך נסתר חבוי, ויוצאים בתוכה נסתרים עליונים וחיילים קדושים, אשר כל אותם בני האמונה מתקנים אותם בתיקון האמונה, באותה עבודת הקודש של ריבונם. וסוד "מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וגו'" {{ממ|תהלים|קד|יד}}, זוהי הבהמה הרובצת על אלף הרים, ומגדלים עבורה בכל יום את אותו החציר, וחציר זה הם מלאכים השולטים לפי שעה, שנבראו ביום השני, ועומדים למאכל של אותה הבהמה, משום שיש אש האוכלת אש. "וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם", "עֵשֶׂב", זה הם האופנים והחיות והכרובים, שכולם מתקנים בתוך תיקוניהם, ועומדים להתכונן בשעה שבני האדם באים לעבודת ריבונם, בקורבנותיהם ובתפילתם, שזוהי "עֲבֹדַת הָאָדָם". ועשב זה מזדמן ומיועד לעבודת האדם, להתקן בתיקוניו כראוי. וכאשר הם מתקנים באותה עבודת האדם, לאחר מכן יוצאים מהם מזונות וטרף לעולם, שכתוב: "לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ". וזהו "עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע", שהרי החציר אינו מזריע זרע, אלא מזדמן למאכל של האש הקדושה. והעשב הוא לתיקון העולם, וכל זה כדי "לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ". כל התיקונים של בני האדם שמתקנים את אותו עשב הארץ, שעבודתם לריבונם גורמת לספק על ידם מאותה ארץ טרף ומזונות לעולם הזה, ולהתברך בני האדם מברכות של מעלה.
"עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי" {{ממ|בראשית|א|יא}}, דרגה כנגד דרגה, זכר ונקבה, כמו ש"עֵץ פְּרִי" מוציא את הכוח של "עֹשֶׂה פְּרִי". אף כאן הוציא הוא. ומי הוא? אלו הם הכרובים ותמרות. מהן תמרות? אלו הם העולים בעשן הקורבן, ומתקנים עמו ונקראים תמרות עשן, וכולם עומדים בתיקוניהם לעבודת האדם, מה שאין כן החציר, שהרי הוא מיועד למאכל, שכתוב: "הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל" {{ממ|איוב|מ|טו}}. "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי", צורת זכר ונקבה. "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם" {{ממ|יחזקאל|א|י}}, אלו אינם כמו אותם הכרובים, אלו פנים גדולות בזקן חתום. כרובים הם פנים קטנות כילדים, פני אדם. כל ההצורות כלולים בהם, משום שהם פנים גדולות, ומצטיירים בהם ציורים החקוקים כחקוקי השם המפורש. בארבעת צדדי העולם: מזרח, מערב, צפון ודרום. מיכא"ל רשום ברשימו לצד דרום, וכל הפנים מסתכלים אליו, פני אדם, פני אריה, פני שור, פני נשר. אדם הוא זכר ונקבה יחד, ואינו נקרא אדם אלא בהיותם שני אלה, וממנו מצטיירים הציורים של רכב אלוהים רבותיים, שכתוב: "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" {{ממ|תהלים|סח|יח}}, "שִׁנְאָן", הוא הראשי התיבות של כל הציורים: '''שׁ'''ור, '''נ'''שר, '''א'''ריה, והאות ן' (נ' סופית) זהו אדם.
sedxbiehe7jodz2jj017hauyqp4ofv6
3022135
3022134
2026-06-30T21:15:06Z
תומר פנק
21273
הגהה, תקלדה
3022135
wikitext
text/x-wiki
{{דף של זהר|זהר חלק א|יח א|יח ב|יט א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף יח ב}}
==תרגום לעברית==
שבֶּעָנָן שנראית הקשת, מראה דמות כבוד ה' מתעורר השמאל להתחזק, יוצאת רחל ותקש בלדתה, מיכא"ל בצד זה, רפא"ל בצד זה, גבריא"ל בצד זה. ואותם צבעים שנראים באותו דמות, לבן ואדום וירוק, "כְּמַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב" {{ממ|יחזקאל|א|כח}}, אור שמתכסה בגלגול של מראה העין, הוא מראה דמות כבוד ה', גוונים שמתייחד בהם ייחוד תחתון, כנגד הייחוד שמתייחד הייחוד שלמעלה. "ה' אֱלֹהֵינוּ ה'" {{ממ|דברים|ו|ד}}, גוונים סתומים שאינם נראים, ומתקשרים אל מקום אחד, ייחוד אחד עליון. הגוונים בקשת למטה, להתייחד בהם, לבן, אדום וירוק, כנגד הגוונים הסתומים, והם ייחוד אחר, סוד "וּשְׁמוֹ אֶחָד" {{ממ|זכריה|יד|ט}}. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, – ייחוד של מטה. ייחוד עליון: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" {{ממ|דברים|ו|ד}}, זה כנגד זה.
"יִקָּווּ" {{ממ|בראשית|א|ט}}, מדידה של קו ומידת-אורך, כאן שש מילים, וכאן שש מילים, מידת הקו של הניצוץ החזק. שכתוב: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם" {{ממ|ישעיהו|מ|יב}}, וזהו "יִקָּווּ הַמַּיִם", כאן השיעור של יוצר העולמות: י' ה' ו' ה', "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" {{ממ|ישעיהו|ו|ג}}, זהו "יִקָּווּ הַמַּיִם", ה' צְבָאוֹת, זהו "אֶל מָקוֹם אֶחָד", בסוד השם הזה, "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", זוהי "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה", סוד חקוק של שם הייחוד: כוז"ו במוכס"ז כוז"ו.
"תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב וגו'" {{ממ|בראשית|א|יא}}, עתה הוציאה כוח באותם מים שנתכנסו למקום אחד, ונמשכים בתוכה בתוך נסתר חבוי, ויוצאים בתוכה נסתרים עליונים וחיילים קדושים, אשר כל אותם בני האמונה מתקנים אותם בתיקון האמונה, באותה עבודת הקודש של ריבונם. וסוד "מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וגו'" {{ממ|תהלים|קד|יד}}, זוהי הבהמה הרובצת על אלף הרים, ומגדלים עבורה בכל יום את אותו החציר, וחציר זה הם מלאכים השולטים לפי שעה, שנבראו ביום השני, ועומדים למאכל של אותה הבהמה, משום שיש אש האוכלת אש. "וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם", "עֵשֶׂב", זה הם האופנים והחיות והכרובים, שכולם מתקנים בתוך תיקוניהם, ועומדים להתכונן בשעה שבני האדם באים לעבודת ריבונם, בקורבנותיהם ובתפילתם, שזוהי "עֲבֹדַת הָאָדָם". ועשב זה מזדמן ומיועד לעבודת האדם, להתקן בתיקוניו כראוי. וכאשר הם מתקנים באותה עבודת האדם, לאחר מכן יוצאים מהם מזונות וטרף לעולם, שכתוב: "לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ". וזהו "עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע", שהרי החציר אינו מזריע זרע, אלא מזדמן למאכל של האש הקדושה. והעשב הוא לתיקון העולם, וכל זה כדי "לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ". כל התיקונים של בני האדם שמתקנים את אותו עשב הארץ, שעבודתם לריבונם גורמת לספק על ידם מאותה ארץ טרף ומזונות לעולם הזה, ולהתברך בני האדם מברכות של מעלה.
"עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי" {{ממ|בראשית|א|יא}}, דרגה כנגד דרגה, זכר ונקבה, כמו ש"עֵץ פְּרִי" מוציא את הכוח של "עֹשֶׂה פְּרִי". אף כאן הוציא הוא. ומי הוא? אלו הם הכרובים ותמרות. מהן תמרות? אלו הם העולים בעשן הקורבן, ומתקנים עמו ונקראים תמרות עשן, וכולם עומדים בתיקוניהם לעבודת האדם, מה שאין כן החציר, שהרי הוא מיועד למאכל, שכתוב: "הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל" {{ממ|איוב|מ|טו}}. "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי", צורת זכר ונקבה. "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם" {{ממ|יחזקאל|א|י}}, אלו אינם כמו אותם הכרובים, אלו פנים גדולות בזקן חתום. כרובים הם פנים קטנות כילדים, פני אדם. כל ההצורות כלולים בהם, משום שהם פנים גדולות, ומצטיירים בהם ציורים החקוקים כחקוקי השם המפורש. בארבעת צדדי העולם: מזרח, מערב, צפון ודרום. מיכא"ל רשום ברשימו לצד דרום, וכל הפנים מסתכלים אליו, פני אדם, פני אריה, פני שור, פני נשר. אדם הוא זכר ונקבה יחד, ואינו נקרא אדם אלא בהיותם שני אלה, וממנו מצטיירים הציורים של רכב אלוהים רבותיים, שכתוב: "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" {{ממ|תהלים|סח|יח}}, "שִׁנְאָן", הוא הראשי התיבות של כל הציורים: '''שׁ'''ור, '''נ'''שר, '''א'''ריה, והאות ן' (נ' סופית) זהו אדם.
6xgesbubng18ckr59q8tpj1nkqszj3t
עמוד:Bibliahebraicaad00hahn.pdf/443
104
1744608
3022138
2026-06-30T22:41:07Z
Sije
2668
על פי דף [[מלכים ב ב/טעמים]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם
3022138
proofread-page
text/x-wiki
<noinclude><pagequality level="1" user="Sije" /></noinclude>{{טקסט מנוקד}}
הַנְּבִיאִים֙ הָֽלְכ֔וּ וַיַּֽעַמְד֥וּ מִנֶּ֖גֶד מֵֽרָח֑וֹק וּשְׁנֵיהֶ֖ם עָֽמְד֥וּ עַל־הַיַּרְדֵּֽן׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|8}}וַיִּקַּח֩ אֵֽלִיָּ֨הוּ אֶת־אַדַּרְתּ֤וֹ וַיִּגְלֹם֙ וַיַּכֶּ֣ה אֶת־הַמַּ֔יִם וַיֵּֽחָצ֖וּ הֵ֣נָּה וָהֵ֑נָּה וַיַּֽעַבְר֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בֶּֽחָרָבָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|9}}וַיְהִ֣י כְעׇבְרָ֗ם וְאֵ֨לִיָּ֜הוּ אָמַ֤ר אֶל־אֱלִישָׁע֙ שְׁאַל֙ מָ֣ה אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֔ךְ בְּטֶ֖רֶם אֶלָּקַ֣ח מֵעִמָּ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע וִֽיהִי־נָ֛א פִּֽי־שְׁנַ֥יִם בְּרֽוּחֲךָ֖ אֵלָֽי׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|י}}וַיֹּ֖אמֶר הִקְשִׁ֣יתָ לִשְׁא֑וֹל אִם־תִּרְאֶ֨ה אֹתִ֜י לֻקָּ֤ח מֵֽאִתָּךְ֙ יְהִי־לְךָ֣ כֵ֔ן וְאִם־אַ֖יִן לֹ֥א יִֽהְיֶֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|11}}וַיְהִ֗י הֵ֣מָּה הֹֽלְכִ֤ים הָלוֹךְ֙ וְדַבֵּ֔ר וְהִנֵּ֤ה רֶֽכֶב־אֵשׁ֙ וְס֣וּסֵי אֵ֔שׁ וַיַּפְרִ֖דוּ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֑ם וַיַּ֙עַל֙ אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּֽסְעָרָ֖ה הַשָּׁמָֽיִם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|12}}וֶֽאֱלִישָׁ֣ע רֹאֶ֗ה וְה֤וּא מְצַעֵק֙ אָבִ֣י{{מ:לגרמיה-2}} אָבִ֗י רֶ֤כֶב יִשְׂרָאֵל֙ וּפָ֣רָשָׁ֔יו וְלֹ֥א רָאָ֖הוּ ע֑וֹד וַיַּֽחֲזֵק֙ בִּבְגָדָ֔יו וַיִּקְרָעֵ֖ם לִשְׁנַ֥יִם קְרָעִֽים׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|13}}וַיָּ֙רֶם֙ אֶת־אַדֶּ֣רֶת אֵֽלִיָּ֔הוּ אֲשֶׁ֥ר נָֽפְלָ֖ה מֵֽעָלָ֑יו וַיָּ֥שׇׁב וַיַּֽעֲמֹ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיַּרְדֵּֽן׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|14}}וַיִּקַּח֩ אֶת־אַדֶּ֨רֶת אֵֽלִיָּ֜הוּ אֲשֶׁר־נָֽפְלָ֤ה מֵֽעָלָיו֙ וַיַּכֶּ֣ה אֶת־הַמַּ֔יִם וַיֹּאמַ֕ר אַיֵּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֵֽלִיָּ֑הוּ אַף־ה֣וּא{{מ:לגרמיה-2}} וַיַּכֶּ֣ה אֶת־הַמַּ֗יִם וַיֵּֽחָצוּ֙ הֵ֣נָּה וָהֵ֔נָּה וַיַּֽעֲבֹ֖ר אֱלִישָֽׁע׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|טו}}וַיִּרְאֻ֨הוּ בְנֵֽי־הַנְּבִיאִ֤ים אֲשֶׁר־בִּֽירִיחוֹ֙ מִנֶּ֔גֶד וַיֹּ֣אמְר֔וּ נָ֛חָה ר֥וּחַ אֵֽלִיָּ֖הוּ עַל־אֱלִישָׁ֑ע וַיָּבֹ֙אוּ֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|16}}וַיֹּֽאמְר֣וּ אֵלָ֡יו הִנֵּה־נָ֣א יֵֽשׁ־אֶת־עֲבָדֶיךָ֩ חֲמִשִּׁ֨ים אֲנָשִׁ֜ים בְּנֵי־חַ֗יִל יֵֽלְכוּ־נָא֮ וִֽיבַקְשׁ֣וּ אֶת־אֲדֹנֶיךָ֒ פֶּן־נְשָׂאוֹ֙ ר֣וּחַ יְהֹוָ֔ה וַיַּשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים א֖וֹ בְּאַחַ֣ת הַגֵּֽיאָוֺ֑ת{{הערה|{{גדול|הַגְּיָא֑וֹת}} – {{גדול|הַגֵּֽאָי֑וֹת}} ק'}} וַיֹּ֖אמֶר לֹ֥א תִשְׁלָֽחוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|17}}וַיִּפְצְרוּ־ב֥וֹ עַד־בֹּ֖שׁ וַיֹּ֣אמֶר שְׁלָ֑חוּ וַיִּשְׁלְחוּ֙ חֲמִשִּׁ֣ים אִ֔ישׁ וַיְבַקְשׁ֛וּ שְׁלֹשָ֥ה יָמִ֖ים וְלֹ֥א מְצָאֻֽהוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|18}}וַיָּשֻׁ֣בוּ אֵלָ֔יו וְה֖וּא יֹשֵׁ֣ב בִּֽירִיח֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם הֲלֽוֹא־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם אַל־תֵּלֵֽכוּ׃
{{סס}}{{מ:פסוק|מלכים ב|ב|19}}וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ אֶל־אֱלִישָׁ֔ע הִנֵּה־נָ֞א מוֹשַׁ֤ב הָעִיר֙ ט֔וֹב כַּֽאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י רֹאֶ֑ה וְהַמַּ֥יִם רָעִ֖ים וְהָאָ֥רֶץ מְשַׁכָּֽלֶת׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|כ}}וַיֹּ֗אמֶר קְחוּ־לִי֙ צְלֹחִ֣ית חֲדָשָׁ֔ה וְשִׂ֥ימוּ שָׁ֖ם מֶ֑לַח וַיִּקְח֖וּ אֵלָֽיו׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|21}}וַיֵּצֵא֙ אֶל־מוֹצָ֣א הַמַּ֔יִם וַיַּשְׁלֶךְ־שָׁ֖ם מֶ֑לַח וַיֹּ֜אמֶר כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה רִפִּ֙אתִי֙ לַמַּ֣יִם הָאֵ֔לֶּה לֹֽא־יִֽהְיֶ֥ה מִשָּׁ֛ם ע֖וֹד מָ֥וֶת וּמְשַׁכָּֽלֶת׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|22}}וַיֵּֽרָפ֣וּ{{הערה|בלא א'}} הַמַּ֔יִם עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּדְבַ֥ר אֱלִישָׁ֖ע אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
{{פפ}}
{{מ:פסוק|מלכים ב|ב|23}}וַיַּ֥עַל מִשָּׁ֖ם בֵּֽית־אֵ֑ל וְה֣וּא{{מ:לגרמיה-2}} עֹלֶ֣ה בַדֶּ֗רֶךְ וּנְעָרִ֤ים קְטַנִּים֙ יָֽצְא֣וּ מִן־הָעִ֔יר וַיִּתְקַלְּסוּ־בוֹ֙ וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ עֲלֵ֥ה קֵרֵ֖חַ עֲלֵ֥ה קֵרֵֽחַ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|24}}וַיִּ֤פֶן אַֽחֲרָיו֙ וַיִּרְאֵ֔ם וַֽיְקַלְלֵ֖ם בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וַתֵּצֶ֜אנָה שְׁתַּ֤יִם דֻּבִּים֙ מִן־הַיַּ֔עַר וַתְּבַקַּ֣עְנָה מֵהֶ֔ם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנֵ֖י יְלָדִֽים׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|כה}}וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם אֶל־הַ֣ר הַכַּרְמֶ֑ל וּמִשָּׁ֖ם שָׁ֥ב שֹֽׁמְרֽוֹן׃
{{סוף}}
'''{{מרכז|ג}}'''
{{טקסט מנוקד}}
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}<noinclude></noinclude>
m9x5lll8du3b4bj57s5e365vagbvnik
3022139
3022138
2026-06-30T22:49:07Z
Sije
2668
/* הוגה */ על פי דף [[מלכים ב ג/טעמים]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם
3022139
proofread-page
text/x-wiki
<noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude>{{טקסט מנוקד}}
הַנְּבִיאִים֙ הָֽלְכ֔וּ וַיַּֽעַמְד֥וּ מִנֶּ֖גֶד מֵֽרָח֑וֹק וּשְׁנֵיהֶ֖ם עָֽמְד֥וּ עַל־הַיַּרְדֵּֽן׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|8}}וַיִּקַּח֩ אֵֽלִיָּ֨הוּ אֶת־אַדַּרְתּ֤וֹ וַיִּגְלֹם֙ וַיַּכֶּ֣ה אֶת־הַמַּ֔יִם וַיֵּֽחָצ֖וּ הֵ֣נָּה וָהֵ֑נָּה וַיַּֽעַבְר֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בֶּֽחָרָבָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|9}}וַיְהִ֣י כְעׇבְרָ֗ם וְאֵ֨לִיָּ֜הוּ אָמַ֤ר אֶל־אֱלִישָׁע֙ שְׁאַל֙ מָ֣ה אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֔ךְ בְּטֶ֖רֶם אֶלָּקַ֣ח מֵעִמָּ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע וִֽיהִי־נָ֛א פִּֽי־שְׁנַ֥יִם בְּרֽוּחֲךָ֖ אֵלָֽי׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|י}}וַיֹּ֖אמֶר הִקְשִׁ֣יתָ לִשְׁא֑וֹל אִם־תִּרְאֶ֨ה אֹתִ֜י לֻקָּ֤ח מֵֽאִתָּךְ֙ יְהִי־לְךָ֣ כֵ֔ן וְאִם־אַ֖יִן לֹ֥א יִֽהְיֶֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|11}}וַיְהִ֗י הֵ֣מָּה הֹֽלְכִ֤ים הָלוֹךְ֙ וְדַבֵּ֔ר וְהִנֵּ֤ה רֶֽכֶב־אֵשׁ֙ וְס֣וּסֵי אֵ֔שׁ וַיַּפְרִ֖דוּ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֑ם וַיַּ֙עַל֙ אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּֽסְעָרָ֖ה הַשָּׁמָֽיִם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|12}}וֶֽאֱלִישָׁ֣ע רֹאֶ֗ה וְה֤וּא מְצַעֵק֙ אָבִ֣י{{מ:לגרמיה-2}} אָבִ֗י רֶ֤כֶב יִשְׂרָאֵל֙ וּפָ֣רָשָׁ֔יו וְלֹ֥א רָאָ֖הוּ ע֑וֹד וַיַּֽחֲזֵק֙ בִּבְגָדָ֔יו וַיִּקְרָעֵ֖ם לִשְׁנַ֥יִם קְרָעִֽים׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|13}}וַיָּ֙רֶם֙ אֶת־אַדֶּ֣רֶת אֵֽלִיָּ֔הוּ אֲשֶׁ֥ר נָֽפְלָ֖ה מֵֽעָלָ֑יו וַיָּ֥שׇׁב וַיַּֽעֲמֹ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיַּרְדֵּֽן׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|14}}וַיִּקַּח֩ אֶת־אַדֶּ֨רֶת אֵֽלִיָּ֜הוּ אֲשֶׁר־נָֽפְלָ֤ה מֵֽעָלָיו֙ וַיַּכֶּ֣ה אֶת־הַמַּ֔יִם וַיֹּאמַ֕ר אַיֵּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֵֽלִיָּ֑הוּ אַף־ה֣וּא{{מ:לגרמיה-2}} וַיַּכֶּ֣ה אֶת־הַמַּ֗יִם וַיֵּֽחָצוּ֙ הֵ֣נָּה וָהֵ֔נָּה וַיַּֽעֲבֹ֖ר אֱלִישָֽׁע׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|טו}}וַיִּרְאֻ֨הוּ בְנֵֽי־הַנְּבִיאִ֤ים אֲשֶׁר־בִּֽירִיחוֹ֙ מִנֶּ֔גֶד וַיֹּ֣אמְר֔וּ נָ֛חָה ר֥וּחַ אֵֽלִיָּ֖הוּ עַל־אֱלִישָׁ֑ע וַיָּבֹ֙אוּ֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|16}}וַיֹּֽאמְר֣וּ אֵלָ֡יו הִנֵּה־נָ֣א יֵֽשׁ־אֶת־עֲבָדֶיךָ֩ חֲמִשִּׁ֨ים אֲנָשִׁ֜ים בְּנֵי־חַ֗יִל יֵֽלְכוּ־נָא֮ וִֽיבַקְשׁ֣וּ אֶת־אֲדֹנֶיךָ֒ פֶּן־נְשָׂאוֹ֙ ר֣וּחַ יְהֹוָ֔ה וַיַּשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים א֖וֹ בְּאַחַ֣ת הַגֵּֽיאָוֺ֑ת{{הערה|{{גדול|הַגְּיָא֑וֹת}} – {{גדול|הַגֵּֽאָי֑וֹת}} ק'}} וַיֹּ֖אמֶר לֹ֥א תִשְׁלָֽחוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|17}}וַיִּפְצְרוּ־ב֥וֹ עַד־בֹּ֖שׁ וַיֹּ֣אמֶר שְׁלָ֑חוּ וַיִּשְׁלְחוּ֙ חֲמִשִּׁ֣ים אִ֔ישׁ וַיְבַקְשׁ֛וּ שְׁלֹשָ֥ה יָמִ֖ים וְלֹ֥א מְצָאֻֽהוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|18}}וַיָּשֻׁ֣בוּ אֵלָ֔יו וְה֖וּא יֹשֵׁ֣ב בִּֽירִיח֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם הֲלֽוֹא־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם אַל־תֵּלֵֽכוּ׃
{{סס}}{{מ:פסוק|מלכים ב|ב|19}}וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ אֶל־אֱלִישָׁ֔ע הִנֵּה־נָ֞א מוֹשַׁ֤ב הָעִיר֙ ט֔וֹב כַּֽאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י רֹאֶ֑ה וְהַמַּ֥יִם רָעִ֖ים וְהָאָ֥רֶץ מְשַׁכָּֽלֶת׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|כ}}וַיֹּ֗אמֶר קְחוּ־לִי֙ צְלֹחִ֣ית חֲדָשָׁ֔ה וְשִׂ֥ימוּ שָׁ֖ם מֶ֑לַח וַיִּקְח֖וּ אֵלָֽיו׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|21}}וַיֵּצֵא֙ אֶל־מוֹצָ֣א הַמַּ֔יִם וַיַּשְׁלֶךְ־שָׁ֖ם מֶ֑לַח וַיֹּ֜אמֶר כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה רִפִּ֙אתִי֙ לַמַּ֣יִם הָאֵ֔לֶּה לֹֽא־יִֽהְיֶ֥ה מִשָּׁ֛ם ע֖וֹד מָ֥וֶת וּמְשַׁכָּֽלֶת׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|22}}וַיֵּֽרָפ֣וּ{{הערה|בלא א'}} הַמַּ֔יִם עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּדְבַ֥ר אֱלִישָׁ֖ע אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
{{פפ}}
{{מ:פסוק|מלכים ב|ב|23}}וַיַּ֥עַל מִשָּׁ֖ם בֵּֽית־אֵ֑ל וְה֣וּא{{מ:לגרמיה-2}} עֹלֶ֣ה בַדֶּ֗רֶךְ וּנְעָרִ֤ים קְטַנִּים֙ יָֽצְא֣וּ מִן־הָעִ֔יר וַיִּתְקַלְּסוּ־בוֹ֙ וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ עֲלֵ֥ה קֵרֵ֖חַ עֲלֵ֥ה קֵרֵֽחַ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|24}}וַיִּ֤פֶן אַֽחֲרָיו֙ וַיִּרְאֵ֔ם וַֽיְקַלְלֵ֖ם בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וַתֵּצֶ֜אנָה שְׁתַּ֤יִם דֻּבִּים֙ מִן־הַיַּ֔עַר וַתְּבַקַּ֣עְנָה מֵהֶ֔ם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנֵ֖י יְלָדִֽים׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ב|כה}}וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם אֶל־הַ֣ר הַכַּרְמֶ֑ל וּמִשָּׁ֖ם שָׁ֥ב שֹֽׁמְרֽוֹן׃
{{סוף}}
'''{{מרכז|ג}}'''
{{טקסט מנוקד}}
{{מ:פסוק|מלכים ב|ג|א}}וִֽיהוֹרָ֣ם בֶּן־אַחְאָ֗ב מָלַ֤ךְ עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּשְׁנַת֙ שְׁמֹנֶ֣ה עֶשְׂרֵ֔ה לִיהֽוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֖ךְ שְׁתֵּֽים־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ג|2}}וַיַּֽעֲשֶׂ֤ה הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה רַ֕ק לֹ֥א כְאָבִ֖יו וּכְאִמּ֑וֹ וַיָּ֙סַר֙ אֶת־מַצְּבַ֣ת הַבַּ֔עַל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אָבִֽיו׃
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}<noinclude></noinclude>
a6z4wim85j9s4o88uctv0zpiphsktmu
שיחת משתמש:Shonharari419
3
1744609
3022153
2026-07-01T06:10:43Z
Roxette5
5159
יצירת דף עם התוכן "{{בה}}__~~~~"
3022153
wikitext
text/x-wiki
{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:10, 1 ביולי 2026 (IDT)
0a0flo40mn23dqxvlemzd47i3h18jx4
משתמש:Shonharari419
2
1744610
3022155
2026-07-01T06:11:02Z
Roxette5
5159
יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}"
3022155
wikitext
text/x-wiki
{{ריק}}
n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r
שיחה:אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים
1
1744611
3022171
2026-07-01T07:49:47Z
Dovi
1
/* מחזור אשכנזי בכתב יד */ פסקה חדשה
3022171
wikitext
text/x-wiki
== מחזור אשכנזי בכתב יד ==
אולי '''[https://archive.org/details/mahzor-university-of-warsaw-library-ms-258-11-jpeg-images/page/n5/mode/2up המחזור הזה]''' יכול לעניין אתכם? לשיקולכם. יישר כוחכם על העבודה העצומה שאתם עושים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:49, 1 ביולי 2026 (IDT)
7hvmfhlkz98duz607etmt4781vzeyah
רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יג
0
1744612
3022183
2026-07-01T09:34:18Z
Nahum
68
יצירת דף עם התוכן "{{מ:טעמי המקרא|18}} <קטע התחלה=שופטים יג/><קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=ד|דיבור=יַיִן וְשֵׁכָר}}"חֲמַר חֲדַת וְעַתִּיק" (ת"י) [=יין חדש וישן].<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=ה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=ה|דיבור=וּמוֹרָה}}תַּעַר, עַל שֵׁם שֶׁמּוֹרֶה וּ..."
3022183
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=שופטים יג/><קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=ד|דיבור=יַיִן וְשֵׁכָר}}"חֲמַר חֲדַת וְעַתִּיק" (ת"י) [=יין חדש וישן].<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=ה|דיבור=וּמוֹרָה}}תַּעַר, עַל שֵׁם שֶׁמּוֹרֶה וּמַשְׁלִיךְ אֶת הַשֵּׂעָר.<קטע סוף=ה/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=ז|דיבור=וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טֻמְאָה}}דְּבָרִים הָאֲסוּרִים לְנָזִיר.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=ח|דיבור=לַנַּעַר הַיּוּלָד}}הֶעָתִיד לְהִוָּלֵד.<קטע סוף=ח/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=יא|דיבור=אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ}}אַחַר עֲצָתָהּ.<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=יב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=יב|דיבור=מַה יִּהְיֶה מִשְׁפַּט הַנַּעַר וּמַעֲשֵׂהוּ}}"מָה חֲזִי לְמֶעֱבַד לְעוּלֵימָא וּמָה נַעֲבֵיד לֵיהּ" (ת"י) [=מה ראוי לעשות לנער ומה נעשה לו].<קטע סוף=יב/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=טו|דיבור=נַעְצְרָה נָּא אוֹתָךְ}}נֶאֱסֹף אוֹתְךָ אֶל הַבַּיִת.<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=יז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=יז|דיבור=כִּי יָבֹא דְבָרְךָ}}אִם יָבֹא לָנוּ שְׁלִיחוּת דָּבָר מֵאִתְּךָ, מִשֶּׁנֵּדַע וְנַכִּיר אֶת שִׁמְךָ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְכִבַּדְנוּךָ}}וְנַעֲשֶׂה מַה שֶּׁתִּשְׁלַח לָנוּ.<קטע סוף=יז/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=יח|דיבור=וְהוּא פֶלִאי}}מְכֻסֶּה. תָּמִיד הוּא מִשְׁתַּנֶּה, וְאֵין יָדוּעַ לְמָה מִשְׁתַּנֶּה הַיּוֹם ([[ספרי על במדבר ו כו|ספרי נשא מב]]).<קטע סוף=יח/>
<קטע התחלה=כג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=כג|דיבור=וְכָעֵת}}הַזֹּאת.{{ד"ה ברש"י|דיבור=לֹא הִשְׁמִיעָנוּ כָּזֹאת}}לֹא הָיָה מַשְׁמִיעֵנוּ בְּשׂוֹרָה זוֹ אִם רְאוּיִים אָנוּ לָמוּת.<קטע סוף=כג/>
<קטע התחלה=כה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=כה|דיבור=לְפַעֲמוֹ}}לָבֹא בְּקִרְבּוֹ לִפְעָמִים.<קטע סוף=כה/><קטע סוף=שופטים יג/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
skqinz0gm1vqdmg5b679t8kaupecjrz
3022185
3022183
2026-07-01T09:35:50Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י על שופטים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022185
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=שופטים יג/><קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=ד|דיבור=יַיִן וְשֵׁכָר}}"חֲמַר חֲדַת וְעַתִּיק" (ת"י) [=יין חדש וישן].<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=ה|דיבור=וּמוֹרָה}}תַּעַר, עַל שֵׁם שֶׁמּוֹרֶה וּמַשְׁלִיךְ אֶת הַשֵּׂעָר.<קטע סוף=ה/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=ז|דיבור=וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טֻמְאָה}}דְּבָרִים הָאֲסוּרִים לְנָזִיר.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=ח|דיבור=לַנַּעַר הַיּוּלָד}}הֶעָתִיד לְהִוָּלֵד.<קטע סוף=ח/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=יא|דיבור=אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ}}אַחַר עֲצָתָהּ.<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=יב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=יב|דיבור=מַה יִּהְיֶה מִשְׁפַּט הַנַּעַר וּמַעֲשֵׂהוּ}}"מָה חֲזִי לְמֶעֱבַד לְעוּלֵימָא וּמָה נַעֲבֵיד לֵיהּ" (ת"י) [=מה ראוי לעשות לנער ומה נעשה לו].<קטע סוף=יב/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=טו|דיבור=נַעְצְרָה נָּא אוֹתָךְ}}נֶאֱסֹף אוֹתְךָ אֶל הַבַּיִת.<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=יז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=יז|דיבור=כִּי יָבֹא דְבָרְךָ}}אִם יָבֹא לָנוּ שְׁלִיחוּת דָּבָר מֵאִתְּךָ, מִשֶּׁנֵּדַע וְנַכִּיר אֶת שִׁמְךָ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְכִבַּדְנוּךָ}}וְנַעֲשֶׂה מַה שֶּׁתִּשְׁלַח לָנוּ.<קטע סוף=יז/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=יח|דיבור=וְהוּא פֶלִאי}}מְכֻסֶּה. תָּמִיד הוּא מִשְׁתַּנֶּה, וְאֵין יָדוּעַ לְמָה מִשְׁתַּנֶּה הַיּוֹם ([[ספרי על במדבר ו כו|ספרי נשא מב]]).<קטע סוף=יח/>
<קטע התחלה=כג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=כג|דיבור=וְכָעֵת}}הַזֹּאת.{{ד"ה ברש"י|דיבור=לֹא הִשְׁמִיעָנוּ כָּזֹאת}}לֹא הָיָה מַשְׁמִיעֵנוּ בְּשׂוֹרָה זוֹ אִם רְאוּיִים אָנוּ לָמוּת.<קטע סוף=כג/>
<קטע התחלה=כה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=כה|דיבור=לְפַעֲמוֹ}}לָבֹא בְּקִרְבּוֹ לִפְעָמִים.<קטע סוף=כה/><קטע סוף=שופטים יג/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
[[קטגוריה:רש"י על שופטים]]
t95or749u4f6a8gpe8a6y3ejh45ik57
3022186
3022185
2026-07-01T09:36:09Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:שופטים יג]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022186
wikitext
text/x-wiki
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=שופטים יג/><קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=ד|דיבור=יַיִן וְשֵׁכָר}}"חֲמַר חֲדַת וְעַתִּיק" (ת"י) [=יין חדש וישן].<קטע סוף=ד/>
<קטע התחלה=ה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=ה|דיבור=וּמוֹרָה}}תַּעַר, עַל שֵׁם שֶׁמּוֹרֶה וּמַשְׁלִיךְ אֶת הַשֵּׂעָר.<קטע סוף=ה/>
<קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=ז|דיבור=וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טֻמְאָה}}דְּבָרִים הָאֲסוּרִים לְנָזִיר.<קטע סוף=ז/>
<קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=ח|דיבור=לַנַּעַר הַיּוּלָד}}הֶעָתִיד לְהִוָּלֵד.<קטע סוף=ח/>
<קטע התחלה=יא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=יא|דיבור=אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ}}אַחַר עֲצָתָהּ.<קטע סוף=יא/>
<קטע התחלה=יב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=יב|דיבור=מַה יִּהְיֶה מִשְׁפַּט הַנַּעַר וּמַעֲשֵׂהוּ}}"מָה חֲזִי לְמֶעֱבַד לְעוּלֵימָא וּמָה נַעֲבֵיד לֵיהּ" (ת"י) [=מה ראוי לעשות לנער ומה נעשה לו].<קטע סוף=יב/>
<קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=טו|דיבור=נַעְצְרָה נָּא אוֹתָךְ}}נֶאֱסֹף אוֹתְךָ אֶל הַבַּיִת.<קטע סוף=טו/>
<קטע התחלה=יז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=יז|דיבור=כִּי יָבֹא דְבָרְךָ}}אִם יָבֹא לָנוּ שְׁלִיחוּת דָּבָר מֵאִתְּךָ, מִשֶּׁנֵּדַע וְנַכִּיר אֶת שִׁמְךָ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְכִבַּדְנוּךָ}}וְנַעֲשֶׂה מַה שֶּׁתִּשְׁלַח לָנוּ.<קטע סוף=יז/>
<קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=יח|דיבור=וְהוּא פֶלִאי}}מְכֻסֶּה. תָּמִיד הוּא מִשְׁתַּנֶּה, וְאֵין יָדוּעַ לְמָה מִשְׁתַּנֶּה הַיּוֹם ([[ספרי על במדבר ו כו|ספרי נשא מב]]).<קטע סוף=יח/>
<קטע התחלה=כג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=כג|דיבור=וְכָעֵת}}הַזֹּאת.{{ד"ה ברש"י|דיבור=לֹא הִשְׁמִיעָנוּ כָּזֹאת}}לֹא הָיָה מַשְׁמִיעֵנוּ בְּשׂוֹרָה זוֹ אִם רְאוּיִים אָנוּ לָמוּת.<קטע סוף=כג/>
<קטע התחלה=כה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שופטים|פרק=יג|פסוק=כה|דיבור=לְפַעֲמוֹ}}לָבֹא בְּקִרְבּוֹ לִפְעָמִים.<קטע סוף=כה/><קטע סוף=שופטים יג/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
[[קטגוריה:רש"י על שופטים]]
[[קטגוריה:שופטים יג]]
fri941udz820aw3o7ndp3kz3l8t5z2g
קטגוריה:רש"י מנוקד על יהושע
14
1744613
3022192
2026-07-01T09:49:14Z
Nahum
68
יצירת דף ריק
3022192
wikitext
text/x-wiki
phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1
3022193
3022192
2026-07-01T09:49:24Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י מנוקד]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022193
wikitext
text/x-wiki
[[קטגוריה:רש"י מנוקד]]
euuir7vgawl3riz70dys7evkxo35gc8
3022194
3022193
2026-07-01T09:49:40Z
Nahum
68
הסרת [[קטגוריה:רש"י מנוקד]]; הוספת [[קטגוריה:רש"י מנוקד על המקרא]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022194
wikitext
text/x-wiki
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על המקרא]]
kphqi8w9vypfewaxyulpzy39js0lj8x
3022195
3022194
2026-07-01T09:50:07Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י על יהושע]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022195
wikitext
text/x-wiki
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על המקרא]]
[[קטגוריה:רש"י על יהושע]]
888ka1lwpanq3cz1sx0pp2zaq6tziui
קטגוריה:רש"י מנוקד על שופטים
14
1744614
3022207
2026-07-01T10:00:31Z
Nahum
68
יצירת דף ריק
3022207
wikitext
text/x-wiki
phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1
3022208
3022207
2026-07-01T10:00:54Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י על שופטים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022208
wikitext
text/x-wiki
[[קטגוריה:רש"י על שופטים]]
8ovt9s24t2xawthdbk4d1ja1msjohd4
3022209
3022208
2026-07-01T10:01:04Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:טקסטים מנוקדים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022209
wikitext
text/x-wiki
[[קטגוריה:רש"י על שופטים]]
[[קטגוריה:טקסטים מנוקדים]]
8mcb40eq9bixqp1m0hm2mr5fdz7qacr
3022219
3022209
2026-07-01T10:15:16Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י מנוקד על המקרא]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022219
wikitext
text/x-wiki
[[קטגוריה:רש"י על שופטים]]
[[קטגוריה:טקסטים מנוקדים]]
[[קטגוריה:רש"י מנוקד על המקרא]]
j250b97b4vbq6krlyhe81qho7s6h5e7
קטגוריה:רש"י מנוקד על המקרא
14
1744615
3022220
2026-07-01T10:16:27Z
Nahum
68
יצירת דף ריק
3022220
wikitext
text/x-wiki
phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1
3022221
3022220
2026-07-01T10:16:47Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:רש"י על המקרא]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022221
wikitext
text/x-wiki
[[קטגוריה:רש"י על המקרא]]
tuy6yosvkkxe0gcthb98079o514gjs6
3022222
3022221
2026-07-01T10:17:00Z
Nahum
68
הוספת [[קטגוריה:טקסטים מנוקדים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3022222
wikitext
text/x-wiki
[[קטגוריה:רש"י על המקרא]]
[[קטגוריה:טקסטים מנוקדים]]
n5mbf553bdwmxdi1p9qh9t678c6fqr1
מקור:כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)
116
1744616
3022224
2026-07-01T10:41:05Z
Fuzzy
29
כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2), התשפ"ו-2026
3022224
wikitext
text/x-wiki
<שם> כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2), התשפ"ו-2026
<מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 1621|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)|12324)).
<מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 15א(א)]] [[לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988]], ובאישור הוועדה לפטורים ולמיזוגים, אני קובעת כללים אלה:
@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- "הסדר תפעולי" - הסדר, או מקבץ הסדרים, בין שני מובילים בים או יותר, שמטרתו שיתוף פעולה באספקת שירות סדיר להובלת מטענים בים מישראל או לישראל, המביא לשיפור השירות שהיה נותן כל אחד מן המובילים בנפרד אלמלא ההסדר;
:- "שירות סדיר" - שירות תובלה ימית בין נמלי ים מסוימים על פי לוחות זמנים המתפרסמים מראש, הניתן באופן סדיר, לרבות שירות על בסיס זמני.
@ 2. פטור מקבלת אישור
: הסדר תפעולי פטור מקבלת אישור בית הדין לתחרות אם מתקיימים לגביו כל אלה:
: (1) הכבילות שבהסדר אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדרים, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר של שוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בשוק כאמור;
: (2) עיקרו של ההסדר אינו בהפחתת התחרות או במניעתה;
: (3) ההסדר אינו כולל כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו.
@ 3. תחילה ותוקף
: תחילתם של כללים אלה ביום א' באייר התשפ"ו (18 באפריל 2026) ותוקפם עד יום כ"ד בניסן התשצ"א (17 באפריל 2031).
<פרסום> כ"ט באדר התשפ"ו (18 במרץ 2026)
<חתימות>
* מיכל כהן | הממונה על התחרות
* מאשר, | ניר ברקת | שר הכלכלה והתעשייה
q3juyvbqoqg7zs8r4v7vdpbv56j73cm
מקור:צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)
116
1744617
3022234
2026-07-01T11:03:14Z
Fuzzy
29
צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026
3022234
wikitext
text/x-wiki
<שם> צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026
<מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 1676|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)|12337)).
<מבוא> בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיף 266ה(ב)]] [[=החוק|לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]] (להלן - החוק), שהועברה אליי, לאחר שהשתכנעתי שמדובר במיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית לפי [[הסעיף האמור]] ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אני מצווה לאמור:
@ 1. הגדרות
: בצו זה -
:- "הוועדה המקומית" - הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה צפת;
:- "מהנדס מבנים" - מהנדס רשוי כמשמעותו [[בסעיף 11(א) לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]], הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים במדור להנדסת מבנים ורשאי לבצע את הפעולות המפורטות [[בפרט 2 לתוספת הראשונה בתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967]];
:- "מיגון רחבת הכניסה" - הקמת קירוי עשוי מבטון מעל רחבת הכניסה, וכן קירות בטון ושערי פלדה, חדרי מדרגות, פיר מעליות ויסודות של מרחב מוגן; לעניין זה, "מרחב מוגן" - מרחב מוגן המוקם לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]];
:- "פיקוד העורף" - הגא כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]];
:- "רחבת הכניסה" - רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו, שגבולותיה מסומנים באדום בתשריטים [[שבתוספת]].
@ 2. הפטור ותנאיו
: העבודות הנדרשות למיגון רחבת הכניסה והשימוש ברחבת הכניסה הממוגנת,
: פטורים מהיתר לפי [[פרק ה' לחוק]], ובלבד שיתקיימו כל אלה:
: (1) העבודות יבוצעו על ידי משרד הביטחון ומשרד הבריאות;
: (2) העבודות יבוצעו בהתאם להוראות [[החוק]] שעניינן תכן הבנייה;
: (3) העבודות יבוצעו לפי התשריטים [[שבתוספת]];
: (4) הקמת הקירוי מעל רחבת הכניסה תהיה בשטח שלא יעלה על 1,500 מ"ר ובגובה של עד 12 מטרים;
: (5) טרם תחילת העבודות ניתן אישור פיקוד העורף והרשות הארצית לכבאות והצלה;
: (6) העבודות למיגון רחבת הכניסה ייעשו תוך התאמות הנדרשות לנגישות אנשים עם מוגבלות, לפי [[החוק]] ולפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]];
: (7) לאחר השלמת העבודות למיגון רחבת הכניסה, המנהל הכללי של משרד הביטחון או מי מטעמו, ימסור הודעה לרשות הרישוי המקומית של הוועדה המקומית כי למיגון רחבת הכניסה שהוקם מכוח הצו, התקבלו האישורים הנדרשים לפי כל דין, ובכלל זה כל אלה:
:: (א) אישור מהנדס מבנים שהעבודות למיגון רחבת הכניסה בוצעו לפי הוראות הדין שעניינן תכן הבנייה, לרבות לעניין בטיחות ויציבות;
:: (ב) אישור כי העבודות בוצעו בהתאם לאישור פיקוד העורף והרשות הארצית לכבאות והצלה כאמור בפסקה (5);
: (8) משרד הביטחון יגיש בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של צו זה בקשה להיתר לרשות הרישוי המקומית של הוועדה המקומית; משרד הביטחון יודיע לשר הפנים, ובהעדר שר פנים מכהן - למנהל הכללי של משרד הפנים, על הגשת הבקשה להיתר, עם הגשתה, וכן על קבלת היתר.
@ 3. השבת המצב לקדמותו
: עם פקיעת תוקפו של צו זה, משרד הביטחון יפעל להחזרת המצב לקדמותו ככל שניתן, זולת אם ניתן למיגון רחבת הכניסה היתר לפי כל דין.
@ 4. תוקף
: תוקפו של צו זה 18 חודשים.
== תוספת ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
: (((התשריט הושמט).))
<פרסום> ד' בניסן התשפ"ו (22 במרץ 2026)
<חתימה> בנימין נתניהו ראש הממשלה
fw7v0bsxgcf0j1e867gvvbgqeye6bum